אורולוגיה update הרפואה

‫כתב העת של איגוד האורולוגים הישראלי‬ ‫דצמבר ‪ | 2010‬מבית ההסתדרות הרפואית בישראל‬

‫גיליון מס' ‪ | 1‬דצמבר ‪2010‬‬

‫כתב העת של איגוד האורולוגים הישראלי‬

‫מבית ההסתדרות הרפואית בישראל‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬

‫חברי מערכת‬ ‫עורכי הגיליון‪:‬‬ ‫פרופ' אלכסנדר גרינשטיין‬

‫‪ 06‬לוח זמנים‬

‫לוח זמנים ‪ -‬הכינוס ה־‪30‬‬

‫עריכה לשונית‪:‬‬ ‫יעל לקסמן‬

‫‪ 08‬מידע כללי וחברי הועד‬

‫אירועים חברתיים‪ ,‬חברי הוועד‪ ,‬חברי כבוד‪ ,‬רשימת כל יושבי הראש ומזכירי האיגוד‬

‫‪ 10‬רשימת החברות המציגות בתערוכה‬ ‫‪ 14‬תוכנית מדעית‬

‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬

‫יום שלישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום רביעי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬אולם צ'פלינס‬ ‫יום שישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬

‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫רח' ז'בוטינסקי ‪ ,35‬בניין התאומים ‪,2‬‬ ‫ת"ד ‪ ,3566‬רמת גן‪ ,‬מיקוד ‪52136‬‬ ‫טל'‪ ,03-6100430 :‬פקס‪03-7519673 :‬‬ ‫דוא"ל‪harefuah@ima.org.il :‬‬

‫‪ 28‬תקצירים‬

‫‪28‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70‬‬

‫יום שלישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום רביעי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬אולם צ'פלינס‬ ‫יום שישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬

‫כל המודעות המתפרסמות בעיתון הן על‬ ‫אחריות המפרסמים בלבד‪ .‬כמו־כן גם תוכן‬ ‫המאמרים הוא על אחריות הכותבים בלבד‪.‬‬ ‫לעורכי העיתון ולהסתדרות הרפואית‬ ‫בישראל אין כל אחריות לתוכן המודעות‬ ‫והמאמרים‪.‬‬

‫‪ 80‬אינדקס‬

‫חברי איגוד האורולוגים הישראלי‬ ‫וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫בשעה טובה יוצא לאור עיתון "הרפואה‬ ‫‪ update‬אורולוגיה"‪ .‬הגיליון הינו יוזמה חדשה‬ ‫של ההסתדרות הרפואית בישראל ואיגוד‬ ‫האורולוגים הישראלי‪ .‬מטרתו לשמש ככתב‬ ‫העת של איגוד האורולוגים הישראלי‪.‬‬ ‫מטרת העיתון היא לספק לקהל הקוראים‬ ‫עדכונים בתחום המדע היישומי‪ ,‬הקליני‬ ‫והמחקרי בשטח האורולוגיה‪ .‬החוברת‬ ‫הנוכחית מוקדשת לחידושים ולעדכונים‬ ‫בשטח האורולוגיה בישראל‪ .‬בגיליון מופיעים‬ ‫התקצירים שנבחרו להיות מוצגים בכנס‬ ‫האורולוגי השנתי ה–‪ 30‬במספר‪ ,‬המתקיים‬ ‫ב–‪ ,2010‬מתוך מחשבה שהללו משמעותיים‬ ‫לקהל הקוראים‪.‬‬

‫עורכים יועצים‪:‬‬ ‫פרופ' יהודה שינפלד‬ ‫פרופ' יהושע (שוקי) שמר‬ ‫פרופ' גד קרן‬

‫נוסף על כך מופיעים בגיליון גם התקצירים‬ ‫המוצגים בשטח הסיעוד האורולוגי במהלך‬ ‫הכנס‪.‬‬ ‫אני מקווה כי קריאה בחוברת והתעדכנות‬ ‫בחידושים הקיימים באורולוגיה הישראלית‬ ‫תגביר את המקצועיות והעניין שלנו‬ ‫באורולוגיה‪ .‬כמו כן אני מקווה כי חוברת זו‬ ‫היא רק הראשונה בסדרת חוברות עדכון‬ ‫אשר יפורסמו במרוצת הזמן‪.‬‬

‫בהצלחה לכולנו‪,‬‬ ‫פרופ' אלכסנדר גרינשטיין‬ ‫עורך גיליון "הרפואה"‪,‬‬ ‫עדכון (‪ )update‬באורולוגיה‬ ‫יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי‬

‫פרסום ושיווק‪ :‬קבוצת מדיה פארם‬ ‫אמיר דורון‪050-5569003 :‬‬ ‫גולן פרץ‪050-3003304 :‬‬ ‫‪www.mediafarm.co.il‬‬

‫צילום השער ‪shutterstock‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫לוח זמנים‬ ‫יום שלישי ‪07.12.2010‬‬ ‫‪13:00-11:00‬‬

‫התכנסות והרשמה‬

‫‪13:10-13:00‬‬

‫פתיחה וברכות‬

‫‪15:00-13:10‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אנדו־אורולוגיה‬

‫‪15:30-15:00‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪16:45-15:30‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי הערמונית והאשכים‬

‫‪17:00- 16:45‬‬

‫הפסקה וביקור בתערוכה‬

‫‪18:00-17:00‬‬

‫הרצאת לוויין בחסות ‪:Ferring‬‬ ‫‪"Firmagon – A Novel GnRH Blocker,‬‬ ‫"‪the new kid on the block‬‬

‫‪23:30-21:30‬‬

‫"קפה אורולוג" אולם צ'פלינס‪ ,‬רויאל ביץ'‬

‫פרופ' חיים מצקין‪ ,‬מנהל מחלקה אורולוגית‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫יום חמישי ‪09.12.2010‬‬ ‫‪07:00‬‬

‫‪10:10-09:30‬‬

‫"המרוץ האורולוגי ה־‪ ,2‬רצים לביצועים טובים יותר"‬ ‫(ריצה‪/‬הליכה‪ 5 ,‬קילומטרים)‬ ‫בחסות באייר וכצט ‪Astellas‬‬ ‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫‪13:00-10:30‬‬

‫‪"Robotic Radical Prostatectomy,‬‬ ‫‪oes it make a difference?" Prof. Arieh‬‬ ‫‪ L.Shalhav - Fritz Duda Professor, Chief,‬מליאת הסיעוד‬ ‫‪ Section of Urology, University‬האורולוגי‬ ‫‪of Chicago‬‬

‫הצגת תקצירים‪:‬‬

‫‪10:40-10:10‬‬

‫פאנל מומחים בסרטן הערמונית‪:‬‬

‫‪,Prof. Louis L.Pisters‬‬ ‫‪,Prof. Arieh L.Shalhav‬‬

‫פרופ' אריה לינדנר‬ ‫‪11:00-10:40‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪12:00-11:00‬‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫"‪Focal Therapy for Prostate Cancer: an‬‬ ‫‪"Answer to the Risk of Overtreatment‬‬ ‫‪Prof. Louis L.Pisters - Department‬‬ ‫‪of Urology, Division of Surgery, The‬‬ ‫‪University of Texas M. D. Anderson‬‬ ‫‪Cancer Center‬‬

‫פרופ' חיים מצקין‪ ,‬המרכז הרפואי תל‬ ‫אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫יום רביעי ‪08.12.2010‬‬ ‫‪09:00-10:00‬‬

‫הרצאת אורח‪" :‬אינטרנט ורפואה" מר ליאור צורף‬

‫‪10:00-10:50‬‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫‪14:00-13:00‬‬

‫הפסקת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫‪15:15-14:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי כליה‬

‫‪15:30-14:00‬‬

‫‪16:45-15:15‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬תפקוד דרכי השתן‬ ‫התחתונות‬

‫הצגת תקצירים‬

‫"‪"Metabolic Syndrome, Testosterone and You‬‬ ‫‪Prof. Michael Zitzman - Institute of Reproductive Medicine,‬‬ ‫‪Universitätsklinikum Münster Münste, Germany‬‬

‫מנחה‪ :‬פרופ' יוזה חן‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע"ש‬ ‫סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪11:10-10:50‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪12:20-11:10‬‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫‪13:00-12:20‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אורולוגיה של נשים‬

‫‪14:00-13:00‬‬

‫הפסקת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫‪16:00-14:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬כירורגיה לפרוסקופית‬

‫‪17:00-16:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬מחקר בסיסי‬

‫‪17:10-17:00‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪19:00-17:10‬‬

‫ישיבה עסקית של חברים מן המניין בלבד של איגוד‬ ‫האורולוגים הישראלי‬

‫‪18:00-17:10‬‬

‫שיעור למתמחים באולם צ'פלינס‪:‬‬

‫‪21:00‬‬

‫קוקטייל וערב גאלה‪ ,‬מופע של ישראל קטורזה‪,‬‬ ‫אולם "כנען"‪ ,‬מלון הילטון‬

‫‪6‬‬

‫‪13:00-12:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי אפיתל המעבר‬

‫‪"Surgery for Locally Advanced Prostate Cancer: an‬‬ ‫"‪Opportunity for Cure or Effective Palliation‬‬ ‫‪Prof. Louis L.Pisters - Department of Urology, Division‬‬ ‫‪of Surgery, The University of Texas M. D. Anderson‬‬ ‫‪Cancer Center‬‬

‫‪Surgery, The University of Texas‬‬ ‫‪Department of Urology, Division of - Prof. Louis L.Pisters‬‬ ‫‪M. D. Anderson Cancer Center‬‬

‫מליאת הסיעוד‬ ‫האורולוגי‬

‫‪17:00-16:45‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪18:00-17:00‬‬

‫הרצאת לוויין בחסות ‪:Tec-o-pharm-libra‬‬ ‫‪"Central adverse effects under OAB treatment with‬‬ ‫‪anticholinergics: The role‬‬ ‫"‪of MDR1 and the blood-brain barrier‬‬ ‫‪Prof. Joachim Geyer – Institute for pharmacology and‬‬ ‫‪toxicology, Justus-Liebig-University Giessen‬‬

‫‪21:30‬‬

‫רוקדים עם אורולוגים – מסיבת ריקודים‪,‬‬ ‫אולם צ'פלינס‪ ,‬רויאל ביץ'‬

‫יום שישי ‪10.12.2010‬‬ ‫‪09:15-08:15‬‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫‪"The effect of advancing technology on patient care; the‬‬ ‫"‪case of laparoscopic renal cancer surgery‬‬ ‫‪Prof. Arieh L.Shalhav - Fritz Duda Professor, Chief,‬‬ ‫‪Section of Urology, University of Chicago‬‬

‫‪10:40-09:15‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אורולוגיית ילדים‬

‫‪11:00-10:40‬‬

‫הפסקת קפה‬

‫‪11:50-11:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי אפיתל המעבר‬

‫‪12:00-11:50‬‬

‫דברי סיכום‬

‫איגוד האורולוגים הישראלי מביע את תודתו‬ ‫והערכתו לחברות ולגופים שסייעו לכינוס‪:‬‬

‫פלטינום‬

‫זהב‬

‫‪7‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ועד האיגוד‪:‬‬

‫יו"ר האיגוד‪ :‬פרופ' אלכסנדר גרינשטיין‬ ‫מזכיר‪ :‬ד"ר דוד סלוצקר‬ ‫גזבר‪ :‬ד"ר דן ליבוביץ‬ ‫חברים‪ :‬ד"ר בנימין לבר‪,‬‬ ‫ד"ר אלכסנדר ציביאן‪,‬‬ ‫ד"ר איגור רומנובסקי‪ ,‬ד"ר יוסף שמואלי‬

‫רשימת חברי כבוד‪:‬‬

‫דר' ששון מאיר ‪1991 -‬‬ ‫פרופ' קן מרקו ‪1991 -‬‬ ‫פרופ' פפאו אלפונס (ז"ל) ‪1996 -‬‬ ‫פרופ' סרוודיו צ'ירו (ז"ל)‪1996 -‬‬ ‫פרופ' סובר איבור ‪2001 -‬‬ ‫דר' לוריה אהרון (ז"ל) ‪2002 -‬‬ ‫פרופ' מני משה ‪2003 -‬‬ ‫דר' קידר שמעון (ז"ל) ‪2003 -‬‬ ‫פרופ' לזבניק יעקב (ז"ל) ‪2003 -‬‬ ‫דר' סביר אברהם ‪2004 -‬‬ ‫דר' ביטרמן ווילהלם ‪2004 -‬‬ ‫פרופ' בראף צבי ‪2005 -‬‬ ‫דר' ססבון אלכסנדר ‪2006 -‬‬ ‫פרופ' שולמן קלוד ‪2007 -‬‬ ‫פרופ' ניסנקורן ישראל – ‪2008‬‬ ‫דר' ריכטר סנטיאגו (ז"ל) ‪2009 -‬‬ ‫פרופ' יחיא דניאל ‪2010 -‬‬

‫רשימת יו"רים ומזכירי איגוד‪:‬‬

‫‪ – 1956‬יסוד החברה האורולוגית‬ ‫הישראלית‬ ‫‪ – 1998‬הפיכת החברה לאיגוד‬ ‫האורולוגים הישראלי‬

‫יושבי ראש החברה‪/‬‬ ‫איגוד האורולוגים הישראלי‪:‬‬

‫‪ – 1956-1959‬ד"ר גלאס‬ ‫‪ – 1960-1964‬ד"ר ביקליס‬ ‫‪ – 1965-1968‬פרופ' י‪ .‬לזבניק‬ ‫‪ – 1969-1972‬פרופ' מ‪ .‬קן‬ ‫‪ – 1973-1976‬ד"ר ד‪ .‬לוין‬ ‫‪ – 1977-1980‬ד"ר א‪ .‬לוריה‬ ‫‪ – 1981-1984‬פרופ' א‪ .‬פפאו‬ ‫‪ – 1985-1988‬פרופ' פירסטטר‬ ‫‪ – 1989-1992‬פרופ' י‪ .‬ניסנקורן‬ ‫‪ – 1993-1996‬פרופ' צ'‪ .‬סרודיו‬ ‫‪ – 1997-2000‬פרופ' פ‪ .‬לבנה‬ ‫‪ – 2001-2002‬פרופ' ד‪ .‬פודה‬ ‫‪ – 2003-2006‬פרופ' י‪ .‬רמון‬ ‫‪ – 2007-2008‬פרופ' י‪ .‬קנטי‬ ‫‪ – 2009-2010‬פרופ' א‪ .‬גרינשטיין‬

‫מזכיר החברה‪/‬‬ ‫איגוד האורולוגים הישראלי‬ ‫‪ – 1960-1964‬ד"ר מ‪ .‬פרט‬ ‫‪ – 1965-1996‬ד"ר מ‪ .‬ששון‬ ‫‪ – 1997-2000‬פרופ' ח‪ .‬מצקין‬ ‫‪ – 2001-2004‬ד"ר א‪ .‬ליבוביץ‬ ‫‪ – 2005-2006‬ד"ר ג‪ .‬גילון‬ ‫‪ – 2007-2006‬ד"ר א‪ .‬ליבוביץ‬ ‫‪ – 2008-2007‬ד"ר ה‪ .‬וינקלר‬ ‫‪ – 2009-2010‬ד"ר ד‪ .‬סלוצקר‬

‫‪8‬‬

‫מידע כללי‬ ‫ימים שלישי‪-‬שישי‬ ‫‪ 10-7‬בדצמבר ‪2010‬‬ ‫ל' בכסלו ‪ -‬ג' בטבת‪ ,‬תשע"א‬ ‫מקום‪ :‬מלון רויאל ביץ'‪ ,‬אילת‬ ‫הרצאות מליאה‪ :‬אולם "עצי הארץ" ‪ -‬קומה ‪2‬‬ ‫ישיבת סיעוד‪ :‬אולם צ'פלינס (קומת כניסה)‬ ‫תערוכה והפסקות קפה‪ :‬לצד אולם הכינוס ובפואייה ‪ -‬קומה ‪2‬‬ ‫ארוחת צהריים למשתתפי הכינוס (לא כולל בני זוג)‪ :‬בימים רביעי וחמישי בשטח‬ ‫התערוכה ‪ -‬קומה ‪2‬‬ ‫ארוחות‪ :‬האירוח בבתי המלון הינו על בסיס חצי פנסיון‪.‬‬ ‫שפת הכינוס‪:‬‬ ‫שפת הכינוס עברית‪ .‬הרצאות אורח תינתנה באנגלית‪.‬‬ ‫דלפק הכנס בלובי מלון רויאל ביץ'‪:‬‬ ‫ביום שלישי‪ ,07.12.10 ,‬משעה ‪ 10:00‬עד סיום הדיונים‬ ‫ביום רביעי וחמישי‪ ,08-09.12.10 ,‬משעה ‪ 08:30‬עד סיום הדיונים‬ ‫ביום שישי‪ ,10.12.10 ,‬משעה ‪ 07:30‬עד ‪12:00‬‬ ‫הרשמה‪:‬‬ ‫בעת ההרשמה יקבלו המשתתפים מעטפת רישום הכוללת תג שמי ושובר למופע של ישראל קטורזה‪.‬‬ ‫המשתתפים מתבקשים לענוד את התג במשך הכינוס ולמסור את השובר בכניסה למופע‪.‬‬

‫אירועים חברתיים‪:‬‬ ‫יום שלישי‪ 21:30 ,07.12.10 ,‬‬ ‫"קפה אורולוג"‬ ‫אולם צ'פלינס‪ ,‬מלון רויאל ביץ'‬ ‫יום רביעי‪ 21:30 ,08.12.10 ,‬‬ ‫קוקטייל וערב גאלה ‪ -‬מופע של ישראל קטורזה‬ ‫אולם "כנען"‪ ,‬מלון הילטון מלכת שבא‬ ‫יום חמישי‪07:00 ,09.12.10 ,‬‬ ‫המרוץ האורולוגי ה־‪ 5( 2‬קילומטרים)‬ ‫בחסות החברות באייר ישראל וכצט ‪Astellas‬‬ ‫יום חמישי‪21:30 ,09.12.10 ,‬‬ ‫מסיבת ריקודים‬ ‫אולם צ'פלינס‪ ,‬מלון רויאל ביץ'‬

‫עזרים אור קוליים‪:‬‬ ‫אולם ההרצאות מצויד במחשב ובמקרן‬ ‫להקרנה על מסך גדול‪.‬‬ ‫התקנת מצגות נעשית מחוץ לאולם ההרצאות‪.‬‬ ‫יש לפנות לטכנאי הנמצא במקום‪.‬‬

‫מזכירות הכינוס‪:‬‬ ‫חברת "ארנון פז"‬ ‫רח' ברוך הירש ‪ ,14‬בני ברק ‪51202‬‬ ‫טלפון‪ ,03-6172092 :‬פקס‪03-6172070 :‬‬ ‫‪royg@arnon-paz.co.il‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫רשימת מציגים בתערוכה‬ ‫‪AstraZeneca (Israel) Ltd.‬‬

‫זרחין ‪ ,13‬רעננה‬ ‫טלפון‪ 09-7406528 :‬פקס‪09-7406529 :‬‬ ‫‪AstraZeneca is a leading global pharmaceutical company with an‬‬ ‫‪extensive product portfolio spanning six major therapeutic areas:‬‬ ‫‪gastrointestinal, cardiovascular, infection, neuroscience, oncology‬‬

‫נטילה קבועה של סיאליס יומי מאפשרת להגיע לזקפה בעת גירוי מיני בכל‬ ‫זמן שייבחר‪ ,‬בכול שעות היממה‪ ,‬כפי שהיה בזמן שקדם להפרעה בזקפה‪.‬‬ ‫סיאליס מחזירה את הביטחון העצמי המיני ואת הספונטניות(‪ )1‬ומקרבת את‬ ‫המטופלים שלך לחיים ללא הפרעה בזקפה בכך שהיא מציעה‪:‬‬ ‫יעילות גבוהה עד ‪ 36‬שעות עם סיאליס ‪ 20‬מ"ג לפי צורך(‪)2‬‬ ‫יעילות מתמשכת‪ ,‬כל יום‪ ,‬כל היום עם סיאליס ‪ 5‬מ"ג לנטילה יומית(‪)3‬‬ ‫למידע מלא יש לעיין בעלון לרופא כפי שאושר ע"י משרד הבריאות‪.‬‬

‫‪and respiratory. AstraZeneca has 66,000 employees worldwide and 16‬‬ ‫‪research centers in 8 countries and invests $16 million each working‬‬ ‫‪day on discovering and developing new medicines.‬‬

‫‪ ®AVODART‬יצרנית ‪GlaxoSmithKline‬‬

‫רח' בזל ‪ 25‬פתח תקווה‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,10283 .‬מיקוד ‪49002‬‬ ‫טלפון‪ ,03-9297100 :‬פקס‪03-9297101 :‬‬ ‫מחקר ה–‪)CombAT) Combination therapy with Avodart and Tamsulosin‬‬

‫שהינו מחקר רנדומלי רב־מרכזי‪ ,‬שנערך ‪ 4‬שנים‪ ,‬בקרב ‪ 4,844‬גברים‬ ‫בסיכון גבוה להתקדמות ‪ ,BPH‬קבע כי הטיפול המשולב של אבודרט עם‬ ‫טמסולוסין הביא לשיפור משמעותי ומתמשך בסימפטומים ובאיכות החיים‬ ‫לסובלים מ–‪ ,BPH‬יותר מכל אחד מהטיפולים בנפרד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הטיפול‬ ‫באבודרט בשילוב עם טמסולוסין מפחית משמעותית את הסיכון לאצירת‬ ‫שתן חריפה ומצמצם את הצורך בניתוח הנובע מ–‪.BPH‬‬ ‫‪Ilex Medical Ltd.‬‬

‫רח' המלאכה ‪ ,21‬פארק אפק‪ ,‬ראש העין ‪48091‬‬ ‫טלפון‪ ,03-9385535 :‬פקס‪03-9385505 :‬‬ ‫חברת אילקס מדיקל בע"מ היא מהחברות המובילות בארץ בתחום‬ ‫הדיאגנוסטיקה הקלינית‪ .‬למעלה מ–‪ 30‬שנה ‪ ‬עוסקת החברה בשיווק‪ ,‬הפצה‬ ‫ומכירה של מוצרי דיאגנוסטיקה למעבדות רפואיות בבתי חולים‪ ,‬בבנקי דם‬ ‫ובקופות החולים ובמתן שירות יישומי וטכני למשתמשים בישראל ובחו"ל‪.‬‬ ‫החברה משווקת בארץ את בדיקת ‪ PCA3‬מתוצרת חברת ‪- Gen-Probe‬‬ ‫בדיקה לא פולשנית להערכת הסיכון לסרטן הערמונית‪.‬‬ ‫‪Novartis Pharma Services AG‬‬

‫א‪.‬מ‪.‬י טכנולוגיות רפואיות‬

‫ת‪.‬ד‪ ,596 .‬הוד–השרון ‪45105‬‬ ‫טלפון‪ ,09-7760310 :‬פקס‪09-7760353 :‬‬ ‫א‪.‬מ‪.‬י טכנולוגיות רפואיות הנה המשווקת הבלעדית של‪:‬‬ ‫‪STRIKER ENDOSKOPY, Q-MED-DEFLUX, TIMM MEDICAL, BARD,‬‬ ‫‪COLOPLAST - MALE PROSTESIS APPLIED.‬‬

‫באייר ישראל‬

‫רחוב החרש ‪ ,36‬הוד השרון ‪51200‬‬ ‫טלפון‪ ,097626700 :‬פקס‪097626730 :‬‬ ‫באייר הינה חברה רב־לאומית העוסקת שנים רבות בפיתוח טכנולוגיות‬ ‫לשיפור ושימור איכות החיים‪ .‬בשנים האחרונות פיתחה באייר תחום חדש‬ ‫השייך ליחידה לרפואה כללית‪ ,‬הממוקד כולו בבריאות הגבר‪ .‬נכון להיום‬ ‫באייר ישראל משווקת שני מוצרים מתחום זה‪ :‬לויטרה ונבידו‪.‬‬ ‫לויטרה ‪ -‬הטיפול החדש ביותר להפרעה בתפקוד המיני‪ .‬לויטרה פועלת ‪12‬‬ ‫שעות ומאפשרת בכך ספונטניות מרבית למטופלים ללא תלות בגילם‪ ,‬גורם‬ ‫ההרפעה או חומרתה‪ .‬ללויטרה יתרונות בטיפול בהפרעה בתפקוד המיני‬ ‫גם בקרב גברים עם הסובלים מסוכרת‪ ,‬יתר לחץ דם וכדומה‪ .‬רק לויטרה‬ ‫הוכחה במחקרים קליניים כמאריכה את משך זמן הזיקפה גם בקרב גברים‬ ‫עם מחלות רקע ובכך מאפשרת לזוגות הנאה מתמשכת‪ .‬נבידו ‪ -‬טיפול‬ ‫חדשני לתסמונת חסר בטסטוסטרון‪ .‬נבידו הינו תחליף הטסטוסטרון היחיד‬ ‫ששומר על רמות טסטוסטרון פיזיולוגיות לרוב ע"י ‪ 4‬זריקות בלבד בשנה‪.‬‬ ‫יחידת נוספת בחברה הינה יחידה לאונקולוגיה‪/‬המטולוגיה המציעה מגוון‬ ‫פתרונות‪ ,‬ובהם‪ :‬נקסבר (‪ - )Nexavar‬טיפול יעיל מאוד‪ ,‬נוח ובטוח לחולי‬ ‫סרטן כליה עם מחלה מתקדמת‪ .‬כלול בסל הבריאות‪.‬‬

‫יחידה עסקית אונקולוגיה‪ ,‬השחם ‪ ,36‬רמת סיב‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫טלפון‪ ,03-9201101 :‬פקס‪03-9223483 :‬‬

‫‪ BRESLAUER LTD.‬ברסלויער בע"מ‬

‫חברת אלי לילי יצרנית סיאליס‬

‫עמל ‪ 58‬ב' קרית אריה‪ ,‬פתח תקוה‬ ‫טל‪ ,03-9187000 :‬פקס‪03-9222646 :‬‬

‫שנקר ‪ 11‬הרצליה פיתוח‬ ‫טלפון‪ ,09-9606234/51 :‬פקס‪09-9576001 :‬‬ ‫סיאליס מאושרת על ידי רשויות הבריאות לגברים שסובלים מהפרעה‬ ‫בזקפה‪ .‬סיאליס משווקת ביותר ממאה מדינות בעולם ומעל ‪ 26‬מיליון‬ ‫גברים הסובלים מהפרעה בזקפה טופלו בסיאליס מאז השקתה‪.‬בשנת‬ ‫‪ 2009‬הושקה התרופה" סיאליס יומי" (‪ 2.5‬מ"ג ו ‪ 5‬מ"ג) ויחד עם "סיאליס‬ ‫לפי צורך" (‪ 10‬מ"ג ו ‪ 20‬מ"ג) מרחיבה את מגוון האפשרויות למתן טיפול‬ ‫בהפרעה בזקפה שיתאים לסגנון חייו של המטופל‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ברסלויער מספקת פתרונות נרחבים בתחום האורולוגיה לבתי חולים‬ ‫ומרפאות‪ .‬נציגים בלעדיים של החברות הבאות‪:‬‬ ‫‪ - KARL STORZ‬אנדוסקופיה‪ ,‬אנדואורולוגיה‪ ,‬כירורגיה אורולוגית‪.‬‬ ‫‪ - STORZ MEDICAL‬ריסוק אבנים‪ ,‬ליטוטריפטור‪.‬‬ ‫‪ - ERBE‬פתרונות לחיתוך והפרדת רקמות בעזרת מכשור אלקטרוכירורגי‬ ‫ובעזרת ‪.WATERJET‬‬ ‫‪ - MMS‬מערכות אורודינמיקה‪Uroflowmeter ,Bladder Scanner Wireless ,‬‬

‫‪ - DIAS‬פתרונות לתיעוד והעברת תמונה ווידיאו‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ג'ונסון אנד ג'ונסון מדיקל ישראל‬

‫שפיים ‪60990‬‬ ‫טלפון ‪ ,09-9591168‬פקס ‪09-9601783‬‬ ‫ג'ונסון אנד ג'ונסון מדיקל ישראל היא אחת החברות הבינלאומיות המובילות‬ ‫בתחומה‪ .‬החברה מייצרת ציוד מתקדם למגוון פרוצדורות רפואיות הכוללות‬ ‫ניתוחים פתוחים וניתוחים אנדוסקופים‪ .‬‬ ‫גטר ביו–מד‬

‫ז'בוטינסקי ‪ ,23‬רמת גן ‪52511‬‬ ‫טלפון‪ ,03-5761515 :‬פקס‪03-5761642 :‬‬ ‫נציגי חברת ‪ COOK‬לציוד מתכלה לאנדואורולוגיה ונציגי חברת ‪AMS‬‬

‫לתותבים פניליים‪ ,‬סוגר שתן מלאכותי‪ ,‬אשכים‪ ,‬רשתות לאי־שליטה ותיקון‬ ‫רצפת האגן אצל נשים וגברים‪ ,‬וכן ‪.HPS GREEN LASER FOR PROSTATE‬‬

‫דקסל פארמה (דקסון)‬

‫ת ‪.‬ד‪ ,50 .‬אור עקיבא ‪30600‬‬ ‫טלפון‪ ,04-6364030 :‬פקס‪04-6364004 :‬‬ ‫דקסל פארמה הינה חברת תרופות ישראלית עם פעילות בינלאומית‬ ‫העוסקת במחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק תרופות חדשניות וייחודיות‪,‬‬ ‫המבוססות על תרופות מוכרות‪.‬‬ ‫טק–או–פארם ליברה‬

‫ת‪.‬ד‪ ,45054 .‬ירושלים ‪91450‬‬ ‫טלפון‪ ,02-5870875 :‬פקס‪02-5870873 :‬‬ ‫משווקת ‪ ,Spasmex‬הטיפול היעיל והבטוח לאי־שליטה במתן שתן‪.‬‬

‫עיניים‪ ,‬אורולוגיה‪ ,‬אא"ג‪ ,‬הדמיה‪ .‬נציגה של חברות מובילות בעולם כמו‬ ‫חברת מרטין‪ ,‬בתחום האורולוגי והכירורגי‪ ,‬חברת אלקון בתחום העיניים‬ ‫וניאון–קודן בתחום ההדמיה‪.‬‬ ‫מדטכניקה‬

‫אפעל ‪ ,5‬קרית אריה‪ ,‬פתח תקווה ‪49002‬‬ ‫טלפון‪ ,03-9254040 :‬פקס‪03-9249977 :‬‬ ‫ציוד אנדואורולגי‪ ,‬אופטיקות קשיחות וגמישות‪ ,‬לאפ‪ ,‬ריסוק אבנים‪ ,‬תיעוד‪,‬‬ ‫אורולוגית ילדים‪ ,‬ח"ן מתקדמים‪.‬‬

‫מדיליין בע"מ‬

‫רחוב בן גוריון ‪ 22‬שער העיר ‪ ,1‬הרצליה ‪46785‬‬ ‫טל‪ ,09-9512784 :‬פקס‪.09-9512794 :‬‬ ‫חברת מדיליין בע"מ הינה חברת תרופות המשווקת‪ ,‬מייבאת ומייצרת‬ ‫תרופות מרשם‪ ,‬בעיקר בתחומי האונקולוגיה‪ ,‬ההמטולוגיה‪ ,‬הפסיכיאטריה‪,‬‬ ‫הדרמטולוגיה‪ ,‬הרפואה הפנימית‪ OTC ,‬ומוצרים דרמו–קוסמטיים‪ .‬בתחום‬ ‫האורולוגי חברת מדיליין משווקת את הפרמיקסון המיועד לטיפול ב–‪ BPH‬קל‬ ‫עד בינוני‪ ,‬ע"י מנגנון פעולה משולש‪ :‬פעילות אנטי־אנדרוגנית‪,‬‬ ‫אנטי־פרוליפרטיבית ואנטי־דלקתית‪.‬‬ ‫מדיסון פארמה בע"מ‬

‫רח' השילוח ‪ ,10‬ת‪.‬ד‪ 7090 .‬פתח תקוה ‪49170‬‬ ‫טלפון‪ ,03-9250250 :‬פקס‪03-9225740 :‬‬ ‫חברת מדיסון היא נציגה של חברות מובילות בתחום הפארמה‪,‬‬ ‫דיאגנוסטיקה וציוד רפואי‪ .‬מדיסון מייצגת את חברת הציוד הרפואי‬ ‫הענקית ‪ Boston Scientific‬אשר לה ציוד מתכלה לאנדואורולוגיה‪ ,‬ניתוחי‬

‫‪ astellas‬כצט‬

‫אורו–גיניקולוגיה ורצפת האגן‪ :‬מוליכים‪ ,‬מרחיבים‪ ,‬סטנטים‪ ,‬הוצאת אבנים‪,‬‬ ‫קטטרים ומכשירי תפירה‪.‬‬

‫רח' החרש ‪ ,4‬א‪.‬ת‪ .‬נווה נאמן ב'‪ ,‬הוד השרון ‪45240‬‬ ‫טלפון‪ ,09-7626290 :‬פקס‪09-762386 :‬‬

‫מדיספק‬

‫חברת כצט‪ ,‬נציגת ‪ ,astellas‬משווקת וסיקר‪ ,‬אומניק–אוקאס וטכוסיל‪.‬‬ ‫כצט הנה חברה המפתחת‪ ,‬מייצרת ומשווקת מוצרים בהקשר הרחב של‬ ‫בריאות‪ ,‬תזונה‪ ,‬טיפוח‪ ,‬התפתחות וצמיחה בתחומים של בני אדם‪ ,‬בעלי‬ ‫חיים וצמחים‪.‬‬ ‫לבנט טכנולוגיות בע"מ‬

‫רחוב גלגלי הפלדה ‪ 18‬הרצליה‪46103 ‬‬ ‫טלפון ‪ ,09-9521666‬פקס ‪09-9555428‬‬ ‫לבנט טכנולוגיות בע"מ מייצגת זה ‪ 65‬שנה חברות מהידועות בעולם בתחום‬ ‫הרפואה‪ .‬חברתנו הינה הוותיקה והמובילה בארץ בשיווק מערכות ואביזרים‬ ‫לאורודינמיקה מתוצרת חברת ‪ MEDIWATCH‬מקודם ‪.DANTEC‬‬

‫התעשיה ‪ ,40‬ת‪.‬ד‪ ,292 .‬יהוד ‪56101‬‬ ‫טלפון‪ ,03-6322036 :‬פקס‪03-6322099 :‬‬ ‫מדיספק נוסדה ב־‪ .1991‬החברה מפתחת‪ ,‬מייצרת ומשווקת ציוד רפואי‬ ‫בטכנולוגיה גבוהה בתחום האורולוגיה‪ ,‬קרדיו־וסקולאר‪ ,‬אורטופדיה‪,‬‬ ‫ותרמותרפיה‪ .‬מדיספק מספקת מוצרים חדשניים באיכות גבוהה העומדים‬ ‫בסטנדרטים של השוק העולמי‪.‬‬ ‫למדיספק ניסיון רב ומוכח בתחום טיפולי גלי ההלם במוסדות רפואיים רבים‬ ‫ומהמובילים בעולם כגון אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון‪ ,‬ארה"ב‪ .‬החברה‬ ‫מציעה פתרונות ייחודיים לפי הדרישות העסקיות של כל לקוח ולקוח המקבל‬ ‫את האיכות הגבוהה ביותר‪ ,‬אמינות ומחיר אטרקטיבי‪ .‬מדיספק פעילה במעל‬ ‫‪ 70‬מדינות מסביב לעולם עם יותר מ־‪ 3000‬התקנות‪ .‬החברה ממשיכה‬ ‫לפתח מכשירי רפואה בתחומים נוספים ולהתרחב לשווקים חדשים‪.‬‬

‫לוכסמבורג תרופות‬

‫השיטה ‪ ,8‬פארק תעשייה דרומי‪ ,‬קיסריה ‪38900‬‬ ‫טלפון‪ 04-6309630 :‬פקס‪04-6309631 :‬‬ ‫לוכסמבורג תרופות נוסדה לפני ‪ 70‬שנה כחברה לשיווק כימיקלים‪ .‬מזה‬ ‫כ–‪ 20‬שנה מתמקדת בתחומי ציוד רפואי ותרופות‪ ,‬ציוד רפואי לתחומי‬

‫מל ‪ -‬מפעלות רפואיים‬

‫אודם ‪ ,6‬ת‪.‬ד‪ ,7166 .‬קרית מטלון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫טלפון‪ ,03-9244830 :‬פקס‪03-9245340 :‬‬ ‫משווקת טכנולוגיה הסינרגו לטיפול בסרטן שלפוחית השתן‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫סאנופי אוונטיס‬

‫ת‪.‬ד‪ 8090 .‬נתניה ‪42504‬‬ ‫טלפון‪ ,098633082/6 :‬פקס‪098651669 :‬‬

‫פרינג פרמצויטיקלס משווקת מינרין לנוקטוריה ולהרטבת לילה ודקפפטיל‬ ‫לסרטן הערמונית‪.‬‬ ‫פרינג פרמציוטיקלס מתמחה בפיתוח ושיווק מוצרים חדשניים בתחום‬ ‫האורולוגיה‪ ,‬גינקולוגיה ומיילדות‪ ,‬גסטרואנטרולוגיה ואנדוקרינולוגיה וחוגגת‬ ‫השנה ‪ 60‬שנות פעילות‪.‬‬ ‫פעילות החברה בתחומי המחקר מתמקדת בטיפולים המשתלבים‬ ‫עם התפקוד הטבעי של הגוף‪ ,‬פרינג זכתה בהכרה בינלאומית בזכות‬ ‫הטכנולוגיות החדשניות שפיתחה לשיפור איכות חיי ילדים ומבוגרים בעולם‬

‫סאנופיאוונטיס היא חברת תרופות בינלאומית‪ ,‬הגדולה באירופה והרביעית‬ ‫בגודלה בעולם‪ .‬החברה עוסקת במחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק תרופות‬ ‫וחיסונים ברחבי העולם‪ ,‬כשהמטה של החברה ממוקם בצרפת‪ .‬החברה‬ ‫פרושה על פני כמאה מדינות בעולם ומועסקים בה כ–‪ 100‬אלף עובדים‪.‬‬ ‫סאנופי אוונטיס מתמקדת בשבעה תחומי רפואה מרכזיים‪ :‬מחלות לב וכלי‬ ‫דם‪ ,‬קרישיות דם‪ ,‬בעיות מטבוליזם‪ ,‬אונקולוגיה‪ ,‬בעיות במערכת העצבים‪,‬‬ ‫רפואה פנימית‪ ,‬פנימית וחיסונים‪.‬‬

‫באתר הבינלאומי‪www.ferring.com :‬‬

‫סלע מדיקל‬

‫צמל ביו–פארמה‬

‫אימבר ‪ 14‬פתח תקווה‬ ‫טל‪ ,03-90434333 :‬פקס‪03-9045474 :‬‬

‫המגשימים ‪ ,20‬קרית מטלון‪ ,‬פתח תקוה‪49170 ,‬‬ ‫טל' ‪ ,073-7151111 :‬פקס ‪03-5480849 :‬‬

‫(‪Coloplast Surgical Urology (Porges‬‬

‫חדש‪ Cystistat :‬תוצרת חברת ‪ ,Bioniche Pharma‬תכשיר המיועד לטיפול‬ ‫ב–‪ 3‬ההתוויות‪:‬‬

‫המשווקת הבלעדית של‪:‬‬

‫‪- Vantris, Testicular Prosthesis, Argus‬‬

‫‪Promedon‬‬

‫כולו‪ .‬מידע נוסף ניתן לקבל באתר החברה הישראלי‪www.ferring.co.il :‬‬

‫‪Painful Bladder Syndrome/Interstitial Cystitis .1‬‬

‫‪Laser Peripherals‬‬

‫‪Bacterial infections Recurrent .2‬‬

‫‪GEM - Glubran 2‬‬

‫‪Radiation Induced Cystitis .3‬‬

‫הטיפול ב–‪ , 40mg/50ml Cystistat‬מוכר בלמעלה מ–‪ 30‬מדינות בעולם ועד‬ ‫פייזר פרמצבטיקה ישראל‬

‫רח' שנקר ‪ ,9‬הרצליה פיתוח‪ ,‬ת‪.‬ד‪12133 .‬‬ ‫טלפון‪ 09-9700500 :‬פקס‪09-9700501 :‬‬

‫כה בוצעו בו למעלה מ–‪ 450,000‬טיפולים‪ .‬כפי שהוכח מחקרית‪Cystistat ,‬‬ ‫מביא לירידה משמעותית בסימפטומים והוא ייחודי בכך שיכול לגרום לריפוי‬ ‫ב–‪ ,PBS/IC‬תורם להפחתה משמעותית במס' הדלקות בשלפוחית השתן‬

‫ובהגדלת מרווח הזמן שבין הדלקות לסובלות מדלקות חוזרות בשלפוחית‬ ‫השתן‪ ,‬ומסייע לירידה ברעילות ובסכנת ההידבקות במקרים של הקרנות‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬לצד שיפור ניכר מאד באיכות החיים ובשביעות הרצון של‬ ‫המטופלים‪/‬ות בכל שלוש ההתוויות‪.‬‬

‫חברת פייזר (‪ )Pfizer‬החוגגת השנה ‪ 162‬שנות פעילות היא חברת‬ ‫הביו־פארמה הגדולה בעולם‪ .‬פייזר חוקרת‪ ,‬מפתחת‪ ,‬מייצרת ומשווקת‬ ‫תרופות מרשם‪ ,‬חיסונים ומוצרי תזונה‪ ,‬המיועדים לטיפול ומניעה של מחלות‬ ‫בבני אדם ובעלי חיים‪ .‬החברה פועלת בשיתוף עם נותני שירותים רפואיים‪,‬‬ ‫ממשלות וקהילות בכל העולם על מנת לאפשר נגישות רחבה לתרופותיה‬ ‫ועל מנת להביא לשיפור מערכות הבריאות ולשירותי בריאות איכותיים‬ ‫ומהימנים בסטנדרטים הגבוהים ביותר‪ .‬העובדים בפייזר פועלים מדי יום‬ ‫ביותר מ־‪ 150‬מדינות בכדי לעזור לאנשים לחיות חיים שמחים יותר ובריאים‬ ‫יותר ובכדי להפחית את הנטל הכלכלי של מחלות בעולם כולו‪ .‬מידע נוסף‬ ‫על פייזר ניתן לקבל באתר החברה הישראלי‪ www.pfizer.co.il :‬באתר‬

‫חב' קולופלסט ישראל משווקת מוצרים מתכלים בתחום הסטומה‪ ,‬חבישות‬ ‫ואי שליטה בשתן‪ ,‬קטטרים מסוככים מוכנים לשימוש ‪,Speedicath -‬‬

‫הבינלאומי‪ www.pfizer.com :‬ו‪/‬או באמצעות עמוד החדשות של החברה‬

‫‪ , Speedicath compact‬שקיות שתן ופנרוזים מתקדמים‪.‬‬

‫קולופלסט ישראל‬

‫התע"ש ‪ ,20‬בית הפעמון‪ ,‬כפר סבא‬ ‫טלפון‪ 09-7667030 :‬פקס‪09-7669118 :‬‬

‫בטוויטר‪http://twitter.com/pfizer_news :‬‬

‫שני טל‬ ‫פריגו ישראל‬

‫אימבר ‪ ,7‬קריית אריה‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 10359 .‬פתח תקווה ‪49003‬‬ ‫טל‪ 03-9314177 :.‬פקס‪03-9314188 :‬‬

‫הלח"י ‪ ,21‬בני ברק ‪51200‬‬ ‫טלפון‪ 03-5773725 :‬פקס‪03-5773776 :‬‬

‫‪ MDTECH‬מחטים ואקדחים לביופסיות‪.‬‬

‫יצרנית ומשווקת ‪ ,Testomax‬טסטוסטרון ג'ל תוצרת כחול–לבן‪.‬‬

‫‪ LIFE TECH‬מערכות וציוד מתכלה לאורודינמיקה‪.‬‬ ‫‪ B&K‬מכשירי אולטרא־סאונד‪.‬‬ ‫‪ RICHARD WOLF‬ציוד לפרסקופי‪.‬‬

‫פרינג פרמצויטיקלס‬

‫ת‪.‬ד‪ ,3552 .‬א‪.‬ת‪ .‬קיסריה‬ ‫טלפון‪ 04-6309508 :‬פקס‪04-6309511 :‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ ANGIOTECH‬קטטרים וגיידואיירים‪.‬‬ ‫אמצעי תיעוד לווידיאו ותמונות‪.‬‬ ‫‪ ALL WIN‬קטטרים וגיידואיירים‪.‬‬ ‫‪ SOLUSCOPE‬מכונות חיטוי ושטיפה‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫תוכנית מדעית‬ ‫ שלישי‬

‫יום שלישי‬ ‫‪ >> 07.12.10‬אולם עצי הארץ‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 13:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫דברי פתיחה וברכות‬ ‫פרופ' אלכסנדר גרינשטיין ‪ -‬יו"ר האיגוד‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪13:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יו"ר‪ :‬ד"ר מריו סופר‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‬ ‫ד"ר אלכס קונסטנטינובסקי‪ ,‬מרכז רפואי פוריה‬ ‫ד"ר מרדכי דובדבני‪ ,‬מרכז רפואי הדסה עין כרם‬ ‫ד"ר הרי וינקלר‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש שיבא‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם לויקוציטוזיס כממצא חריג בודד בחולה‬ ‫הפונה עם עווית כליה לחדר מיון מייצג תגובת‬ ‫דחק? בחינת הקשר בין לויקוציטוזיס ונויטרופיליה‬ ‫להופעת תרבית שתן חיובית וסיבוכים‬ ‫תאמר עאבדין‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬שאפור ננדהקישור‪,1‬‬ ‫גדעון לורבר‪ ,1‬גנאדי זליצינקו‪ ,1‬אריה לטקה‪ ,1‬עפר גפרית‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מרדכי דובדבני‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫האם בזמן שינויי תנוחה בעת ביצוע ריסוק‬ ‫אבן בגישה מלעורית (‪ )PCNL‬יש סיכון לתזוזת‬ ‫הטובוס ‪ -‬מעקב באמצעות סיב אופטי‬ ‫שראל הלחמי‪ ,1‬מיכל ברק‪ ,2‬ולדימיר פוטילוב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל;‬ ‫‪2‬מחלקת הרדמה‪ ,‬בית החולים רמב"ם‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬‬

‫ שלישי‬

‫ניר פולק‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬דוד מרגל‪ ,2‬דב לסק‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס לבנה‪ ,2‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫ שלישי‬

‫ שלישי‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 14:00‬‬

‫חקירת קצב ההמסה של אבני חומצה אורית‬ ‫כתלות בריכוז חומצה אורית בתמיסה ‪in-vitro‬‬ ‫איתי שגיא‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬יצחק מסטאי‪ ,2‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה ‪ -‬היחידה לטיפול באבנים בדרכי השתן‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬הפקולטה לכימיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‬ ‫‪1‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 14:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול אנדוסקופי בפגיעות שופכן המזוהות‬ ‫לאחר ניתוחים גינקולוגיים‪ :‬עד מתי?‬

‫תומכן שופכני שנשכח‪:‬‬ ‫האם התופעה בלתי־נמנעת?‬

‫רועי מורג ‪ ,‬יעקב גולומב ‪ ,‬ערן שדות ‪ ,‬אורי רימון ‪ ,‬ברק רוזנצוויג ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הרי וינקלר‪ ,1‬יעקב רמון‪ ,1‬יורם מור‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬חטיבת הדימות‪ ,‬היחידה לרדיולוגיה פולשנית‪ ,‬המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪1‬‬

‫גדעון לורבר‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬שילה רוזנברג‪ ,1‬תאמר עאבדין‪,1‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,1‬ננדהקישור שאפור‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬דב פודה ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מרדכי דובדבני‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ 13:50‬‬

‫תוצאות חיתוך אנדוסקופי של היצרות "עיקשת"‬ ‫בהשקת שופכן־שלפוחית במושתלי כליה לאחר‬ ‫כישלון הרחבה אנטגרדית באמצעות בלון‬

‫ שלישי‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬גיאנפולו קרפילו‪ ,4‬זליקו מרקוביץ‪,2‬‬ ‫ג'ובן דוקיץ‪ ,2‬וזנה סטוינוביץ‪ ,2‬בילינה מרקוביץ‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ארנסטו סנטוס‪ ,3‬שראל הלחמי‪ ,1‬מיקי גרוס‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי סרביה‪ ,‬בלגרד‪ ,‬סרביה‬ ‫‪3‬מחלקת רדיולוגיה‪ ,‬בית החולים סן קרלוס‪ ,‬מדריד‪ ,‬ספרד‬ ‫‪4‬מחלקת רדיולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אינסובריה‪ ,‬ורזה‪ ,‬איטליה‬ ‫ ‬

‫‪ 13:42‬‬

‫רועי מנו‪ ,1‬שי גולן‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ניסיון רב־מרכזי של שימוש בתומכן שופכני‬ ‫חדש‪ ,Allium-URS ,‬המתרחב עצמונית ובעל‬ ‫קוטר רחב להיצרויות בשופכה האחורית‬

‫‪ 13:26‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 13:18‬‬

‫‪ 13:34‬‬

‫אורטרוסקופיה לאבני כליה (‪:)RIRS‬‬ ‫משמעות עקומת הלמידה‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אנדואורולוגיה‬

‫‪ 13:10‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 14:16‬‬

‫(‪Minipercutaneous‬‬

‫נפרוליטוטומיה מלעורית זעירה‬ ‫‪ )Nephrolithotomy‬אצל מבוגרים‪ :‬למה ומתי?‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫התחלואה בפעולות אנדואורולוגיות במושתלי כליה‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות אורטרוסקופיה גמישה‬ ‫לאבני כליה בגודל מעל ‪ 15‬מ"מ‬ ‫רונן הולנד‪ ,1‬דב לסק‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬

‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪ ,‬פתח תקווה‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם אי־ספיקה כלייתית חריפה הינה התוויה‬ ‫להכנסת סטנט לשופכן באופן דחוף?‬ ‫ערן רוזנברג‪ ,1‬אנדרה נוילנדר‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬יעקב קנטי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 14:48‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪5‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪6‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪7‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪8‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 15:38‬‬

‫בדיקת ‪ PCA3‬לאבחון סרטן‬ ‫הערמונית‪ ,‬ניסיון ישראלי‬

‫‪1‬‬

‫‪ 14:40‬‬

‫זיהוי גידול ערמונית במהלך כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית על ידי מתמר ייעודי בטכניקת‬ ‫זוהר דותן‪,1‬אדוארד פרידמן‪ ,2‬אריה לינדנר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬דב פודה‪,4‬‬ ‫יעקב ביג'ר‪ ,5‬יורי קופולוביץ‪ ,6‬גלינה פיזוב‪ ,6‬יהודית זנדבק‪ ,7‬רן כץ‪,4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עמוס שפירא‪ ,4‬יניב שילה‪ ,3‬עופר נתיב‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ ‬

‫‪ 15:30‬‬

‫‪Radio frequency near-field spectroscopy‬‬

‫איגור רומנובסקי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬ערן רוזנברג‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מוראד עסלי‪ ,1‬אנדרה נוילנדר‪ ,1‬יעקב קנטי‬

‫‪ 14:24‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הרכב אבנים בקבוצת חולים‬ ‫אשר טופלו בפינוי מלעורי‬ ‫איתי שטרנברג‪ ,1‬יוסף פוטוק‪ ,1‬אילן ליבוביץ‪ ,1‬איתי ורדי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬

‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬גיא הידש‪ ,1‬שילה רוזנברג‪ ,1‬דב פודה‬

‫‪1‬‬

‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫‪1‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:46‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ערך הבדיקה הרקטלית בהערכת הערמונית‬ ‫אריאל ממבר‪ ,1‬דמיטרי קוליקוב‪ ,1‬אלון פרידמנס‪,1‬‬ ‫ואהיל אבו ערפה‪ ,1‬אורלי פרט‪ ,1‬משה זילברמן‪ ,1‬עפר שנפלד‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:54‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם תוספת מנה אחת של אמינוגליקוזידים‬ ‫במהלך ביופסיה טרנסרקטלית של הערמונית‬ ‫מקטינה את שיעור הזיהומים לאחר הביופסיה?‬ ‫גדעון לורבר‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬דב פודה‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ שלישי‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי הערמונית והאשכים‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר מריו סופר‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‬ ‫ד"ר אלכס קונסטנטינובסקי‪ ,‬מרכז רפואי פוריה‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:02‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה לפרוסקופית רדיקלית של‬ ‫הערמונית בעזרת מערכת ‪- da Vinci‬‬ ‫תוצאות אונקולוגיות ותפקודיות‬ ‫עפר גפרית‪ ,1‬ננדהכישור שאפור‪ ,1‬גיא הידש‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬עמוס שפירא‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫‪15‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 16:10‬‬

‫יום רביעי‬

‫האם הרדמה כללית בביופסיה ראשונה של‬ ‫הערמונית מביאה לעלייה בשיעור גילוי הסרטן?‬ ‫גאזי פארס‪ ,1‬יובל פרייפלד‪ ,1‬מאי טל‪ ,1‬יואל מץ‪ ,1‬אבי שטיין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דימיטרי גולדין‪ ,1‬אלכסנדר קפלון‪ ,1‬יורם דקל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי כרמל‪ ,‬חיפה‬

‫‪ >> 08.12.10‬אולם עצי הארץ‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 09:00‬‬

‫הרצאת אורח‪ :‬אינטרנט ורפואה‬ ‫מר' ליאור צורף‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 16:18‬‬

‫גישת המתנה דרוכה והשגחה פעילה אחר ‪48‬‬ ‫מטופלים עם גידול סרטני ממוקם בבלוטת‬ ‫הערמונית המאופיין בסיכון נמוך‪ :‬ניסוי‬ ‫במטופלים במרפאת חוץ לאורך ‪ 12‬שנים‬ ‫סרגיי קרבצ'יק‪ ,1‬לאוניד לוביק‪ ,1‬שמואל ציטרון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש ברזילי‪ ,‬אשקלון‬ ‫‪1‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫‪ 16:26‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות‬ ‫ראשונית (‪ )primary RPLND‬בחולים עם סרטן‬ ‫האשכים ‪ -‬תוצאות מעקב ארוך טווח‬ ‫אוהד שושני‪ ,1‬חנן גולדברג‪ ,1‬עופר יוספוביץ‪ ,1‬אלי רוזנבאום‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ רביעי‬

‫הרצאות‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫איתי שטרנברג‪ ,1‬אילן ליבוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫‪1‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אורח‪Metabolic Syndrome, Testosteron and You :‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Institute of Reproductive Medicine, Universitätsklinikum Münste, Germany1‬‬

‫‪2‬המרכז הרפואי תל אביב‪ ,‬ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 10:50‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫הרצאות‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 11:10‬‬

‫אורח‪Surgery for Locally Advanced Prostate :‬‬

‫‪Cancer: an Opportunity for Cure of Effective Palliation‬‬

‫‪ ,1Prof. Louis Pisters‬ד"ר דן ליבוביץ‬

‫‪2‬‬

‫‪,Departmaent of Urology, Division of Surgery1‬‬ ‫‪The University of Texas M.D. Anderson Cancer Center‬‬

‫‪2‬המרכז הרפואי ‪ ,‬אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪12:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫זמן עד לחזרת שפיכה בחולים לאחר ניתוח‬ ‫לכריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות‬ ‫אחרי טיפול כימותרפי עקב סרטן אשכים‬

‫‪ 16:45‬‬

‫‪ 10:00‬‬

‫‪ ,1Prof. Michael Zitzman‬פרופ' יוזה חן‬

‫ רביעי‬ ‫‪ 16:34‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אורולוגיה של נשים‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר גבריאל גילון‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש רבין‪,‬‬ ‫ד"ר יעקב סתיו‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪12:20‬‬

‫טיפולים ניתוחיים מתקדמים באורו־גינקולגיה‪:‬‬ ‫שיקום רפיון רצפת האגן וצניחת איברי האגן‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫מנחם נוימן‪ ,2,1‬ולדימיר סוסנובסקי‪ ,1‬יעקב בורנשטיין‬

‫‪1‬‬

‫האגף לבריאות האישה‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫‪2‬משרד המנכ"ל‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫ רביעי‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫‪ 17:00‬‬

‫ ‬

‫הרצאות לוויין בחסות‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪:FERRING‬‬

‫‪A Novel GnRH Blocker, the new-kid on the blicok Firmagon‬‬

‫פרופסור חיים מצקין‬ ‫‪1‬מנהל מחלקה אורולגית‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‬ ‫‪1‬‬

‫‪16‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:28‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תגובה אוטונומית בעת ביצוע‬ ‫ציסטודיסטנציה בחולים עם חשד לדלקת‬ ‫בין רקמתית של שלפוחית השתן (‪)IC‬‬ ‫ארז לנג‪ ,1‬יעקב סתיו‬

‫‪1‬‬

‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬

‫‪1‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:36‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:16‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפולים ניתוחיים מתקדמים למניעת דלף‬ ‫שתן במאמץ בנשים ‪ 1,000 -‬ניתוחי ‪TVTS‬‬

‫כריתה חלקית של כליה בגישה לפרוסקופית‬ ‫בגידולים מעל ‪ 4‬ס"מ (‪)T1B-T2‬‬

‫מנחם נוימן‪ ,2,1‬ולדימיר סוסנובסקי‪ ,1‬רנה טנדלר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מוחמד קיס‪ ,1‬יעקב בורנשטיין‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬עמי סידי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫‪1‬מחלקת נשים‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫‪2‬משרד המנכ"ל‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫ רביעי‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:52‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיטת ‪ Flam‬להפחתת כאב ירכיים לאחר‬ ‫‪ :TVT Obturator‬השוואה לשיטת ‪de-Leval‬‬ ‫‪1‬האגף לבריאות האישה‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫‪2‬לשכת מנכ"ל בית החולים‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת צהריים וביקור בתערוכה‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד"ר בעז מושקוביץ‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬היחידה לאורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה חלקית של הכליה בגישה‬ ‫לפרוסקופית‪ (LPN) :‬הרחבת ההתוויות‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬מטביי ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמי סידי‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת הפנוימופריטוניום על התפקוד‬ ‫הכלייתי לאחר כריתת כליה לפרוסקופית‬ ‫תוך־צפקית בנוכחות כליה נגדית תקינה‬

‫יו"ר‪ :‬ד"ר אנדריי נדו‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש רבין‬ ‫ד"ר רן כץ‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה הר הצופים‬

‫כריתה לפרוסקופית חלקית של כליה‬ ‫בגושים תוך־כלייתים ללא מרכיב אקסופיטי‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬כירורגיה לפרוסקופית‬ ‫ד"ר אלכסנדר ציביאן‪ ,‬המרכז הרפואי וולפסון‬

‫ ‬

‫אנדריי נדו‪ ,1‬עמיחי נבו‬

‫מנחם נוימן‪ ,2,1‬ולדימיר סוסנובסקי‪ ,1‬אלכס צימרמן‪ ,1‬בני דיקר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב בורנשטיין‬

‫‪ 13:00‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מוראד עסלי ‪ ,‬אלכסנדר טיקטינסקי ‪ ,‬נאסר גונידי ‪ ,‬ערן רוזנברג ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אנדרה נוילנדר‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ רביעי‬

‫ניתוחים אורולוגיים בגישה‬ ‫לפרוסקופית דרך נקב יחיד (‪)SILS‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪Single Port Laparoscopic Urology - A Step In the Wrong‬‬ ‫‪Direction‬‬

‫אנדריי נדו‪ ,1‬שחר אהרוני‬

‫ ‬

‫כריתה לפרוסקופית חלקית של הטוחה‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬עמי סידי‬

‫ ‬ ‫‪14:08‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬היחידה לאורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מטביי ציביאן‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:58‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גישה לפרוסקופית לתהליך‬ ‫תופס מקום בחלל אחור־צפקי‬ ‫יורי סטנבסקי ‪ ,‬אלכסנדר ציביאן ‪ ,‬שלווה בנימין ‪ ,‬מטביי ציביאן ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמי סידי‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫‪1‬‬

‫‪17‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬ ‫‪15:06‬‬

‫תיקון לפרוסקופי של‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬מחקר בסיסי‬

‫‪Parastomal hernias‬‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן ‪ ,‬שלווה בנימין ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שלמה קייזר‪ ,2‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‪,‬‬ ‫‪ 2‬מחלקת כירורגיה ב'‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫כריתת כליה עם‬

‫‪1‬‬

‫ ‬ ‫‪15:14‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ (XGP) Pyelonephritis‬בגישה לפרוסקופית ‪-‬‬ ‫ניתוח מאתגר אך אפשרי‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ד"ר אמנון זיסמן‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ '16:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫רועי מורג‪ ,1‬אינה נאומוב‪ ,4,2‬דינה קזנוב‪ ,2‬ערן שדות‪,1‬‬ ‫ליאור גאלאזן‪ ,2‬אוהד טולדנו‪ ,2‬בן בורסי‪ ,3‬מיכל לב‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נדיר ארבר‪ ,4,2‬שרה קראוס‪ ,4,2‬יעקב רמון‬

‫מוראד עסלי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ ‬

‫יו"ר‪ :‬פרופ' עפר גפרית‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‬

‫פולימורפיזם בגן ‪ CD24‬כסמן ביולוגי‬ ‫לזיהוי סרטן הערמונית ולהערכת פרוגנוזה‬

‫‪Xanthogranulomatous‬‬

‫ ‬ ‫‪15:22‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬המרכז המשולב למניעת הסרטן‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪,‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪3‬מחלקה פנימית ב'‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪4‬בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‬

‫קורס סימולציית כירורגיה אורולוגית‬ ‫זעיר־פולשנית ‪ -‬סיכום ניסיון ראשוני‬ ‫שי גולן‪ ,1‬אנדריי נדו‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:30‬‬

‫ רביעי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה לפרוסקופית של כליה פוליציסטית‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:38‬‬

‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פיילופלסטיה ופיילוליטוטומיה כניתוח משולב‬ ‫בגישה לפרוסקופית תוך־בטנית ‪ -‬סרט‬ ‫מוראד עסלי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬איגור יוסים‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫‪18‬‬

‫ננדהקישור שאפור‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬שילה רוזנברג‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עפר גופרית‪ ,1‬דורון שטיינברג‪ ,2‬מרדכי דובדבני‬ ‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי של הדסה והאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬המעבדה לביופילם‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫ רביעי‬

‫‪1‬‬

‫ ‬

‫ציפויים המכילים תרופות בעלי יכולת שחרור‬ ‫איטי ומתמשך למניעת התפתחות שכבת‬ ‫החיידקים (ביופילם) על שטח הפנים של צנתרים‬ ‫המוחדרים למערכת השתן ‪ -‬פיתוח מודל מעבדתי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה לפרוסקופית של היחידה העליונה‬ ‫במערכת כפולה‬

‫‪ 15:46‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חידון ידע אורולוגי דרך האינטרנט‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין‪ ,7‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬דן ליבוביץ‪ ,2‬יוסף שמואלי‪,3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איגור רומנובסקי‪ ,4‬דוד סלוצקר‪ ,5‬בנימין לבר‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית החולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪5‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫‪6‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מרכז רפואי לין‪ ,‬חיפה‬ ‫‪7‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫‪ 16:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יום חמישי‬ ‫‪ >> 09.12.10‬אולם עצי הארץ‬

‫מיקרו־‪ RNA‬ככלי לחיזוי הופעת מחלה‬ ‫גרורתית ותמותה התלויה בגידול בקרב חולי‬ ‫‪)cRCC( Renal cell cancer, conventional type‬‬ ‫זוהר דותן‪,1‬אדוארד פרידמן‪ ,2‬איריס ברשק‪ ,2‬רענן ברגר‪ ,3‬ברק‬ ‫רוזנצויג‪ ,1‬אפרת עזרא‪ ,1‬איילת חזות‪ ,4‬יעל ספקטור‪ ,4‬יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪4‬רוזטה‪ ,‬חברה‪ ,‬נס ציונה‬ ‫‪1‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬ ‫‪,Robotic Radical Prostatectomy‬‬ ‫‪?does it make a difference‬‬ ‫‪ Prof. Arieh L. Shalhav - Fritz Duda1‬‬ ‫‪Professor, Chief, Section of Urology, University of Chicago1‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫‪ 16:32‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ חמישי‬

‫הקשר בין התבטאות האנזים הפרנאז ומאפייני‬ ‫אגרסיביות בגידולי רקמת הכליה‬ ‫רועי פרפרה‪ ,1‬דימיטרי פרטר‪ ,1‬אילן נטע‪ ,1‬אורי ברש‪,1‬‬ ‫ישראל וולדבסקי‪ ,1‬אינה נרודינצקי‪ ,1‬עופר בן יוסף‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב אנגלשטיין‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫‪ 16:40‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פאנל מומחים בסרטן הערמונית‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר דן ליבוביץ‬

‫משתתפים‪Prof. Louis L.Pisters :‬‬ ‫‪Prof. Arieh L. Shalhav‬‬

‫פרופ' אריה לינדנר‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הכשרה אורו־אונקולוגית על איכות‬ ‫השפעה של בוט‬ ‫כריתה של סרטן ל על־‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫השתן‬ ‫שלפוחית‬ ‫י‬ ‫הכו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דניאל קידר‪ ,1‬דוד מרגל‬ ‫‪1‬אוהד שושני‪ ,1‬ג'ק בניאל‪ ,1‬עופר יוספוביץ‬ ‫ת‪,‬בים‬

‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫‪ 16:48‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שימוש בטכנולוגיה חדשנית (‪)Zetiq‬‬ ‫לאבחון היסטולוגי בין תאים ממאירים‬ ‫לשפירים במודל ביופסיות משלפוחית השתן‬ ‫עופר יוספוביץ‪ ,1‬פבל אידלביץ‪ ,2‬אוהד שושני‪ ,1‬סוניה זילבר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב טרקיאלטאוב‪ ,2‬עדי אלקלס‪ ,2‬ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬זטיק טכנולוגיות בע"מ‪ ,‬רמת גן‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫‪ 17:00‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫‪ 17:10‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪1‬‬

‫‪ 17:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ישיבה עסקית של חברים מן המניין האיגוד בלבד‬ ‫באיגוד האורולוגים הישראלי‬ ‫‪20‬‬

‫‪an Answer to the Risk of Overtreatment‬‬

‫‪ ,Prof. Louis L. Pisters1‬פרופ' חיים מצקין‬

‫‪2‬‬

‫‪,Department of Urology, Division of Surgery‬‬ ‫‪The University of Texas M. D. Anderson Cancer Center‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי אפיתל המעבר‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר עופר יוספוביץ‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש רבין‬ ‫ד"ר גיורא טיקוצ'ינסקי‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת שטיפות אחזקה ב־‪ BCG‬לכיס‬ ‫השתן (‪ )maintenance therapy‬על איכות חיי‬ ‫המטופלים ‪ -‬מחקר פרוספקטיבי תצפיתי‬

‫שיעור למתמחים‬ ‫‪Prof. Louis L. Pisters‬‬

‫‪:Focal Therapy for Prostate Cancer‬‬

‫מארי שי‪ ,1‬גלית לואי‪ ,1‬דניאל קידר‪ ,1‬סופי מורוז‪ ,1‬אגבריה פרסן‪,1‬‬ ‫יוליה קוזניצוב‪ ,1‬דוד מרגל‪ ,1‬גבריאל גילון‪ ,1‬סילביה אברג'ל‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג'ק בניאל‪ ,1‬עופר יוספוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:08‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪13:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫חולים עם מוביל איליאלי ‪-‬‬ ‫מי מטפל בסטומה ביום־יום?‬ ‫מאיה מהין כהן‪ ,1‬שרי רגב‪ ,1‬רענן טל‪ ,1‬סופי זרצר‪ ,1‬ג'ק בניאל‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי כליה‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:16‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר זוהר דותן‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש שיבא‬ ‫ד"ר דב אנגלשטיין‪ ,‬המרכז הרפואי נהריה‬

‫הסתמנות הופעת גידולים אורותליאליים של‬ ‫המערכות העליונות בקרב חולי סרטן שלפוחית‬ ‫איתי שטרנברג‪ ,1‬אילן ליבוביץ‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:24‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫קורלציה בין הממצאים בהדמיה לבין הממצאים‬ ‫באנדוסקופיה בחולים עם חשד לגידול אורותליאלי‬ ‫במערכת השתן העליונה‪ :‬מחקר רטרוספקטיבי‬ ‫ניר קליינמן‪ ,1‬ברק רוזנצוויג‪ ,1‬זוהר דותן‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬יורם מור‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב רמון‪ ,1‬הרי וינקלר‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיעור התמותה שאינה קשורה‬ ‫לממאירות בחולי סרטן הכליה‪ :‬השוואה‬ ‫בין חולים שעברו כריתת כליה חלקית (‪)PN‬‬ ‫וחולים שעברו כריתה כליה רדיקלית (‪)RN‬‬ ‫זוהר דותן‪ ,1‬חן שפטר‪ ,4‬ערן שדות‪ ,1‬רועי פרפרה‪ ,4‬מנחם לאופר‪,1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אדי פרידמן‪ ,2‬רענן ברגר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫יום שלשבוע‪ - 04:13-06:31 ,41.13.2067 ,‬ילדים‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫פוליפ של שופכן‪ :‬הגישה האנדוסקופית‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬אלי תבדי‪ ,1‬עמי סידי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:40‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪14:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גידול היברידי אונקוציטומה (‪:)RCC‬‬ ‫שכיחות במסד נתונים גדול‬ ‫אורית רז‪ ,1‬מיקי הייפלר‪ ,1‬דן ליבוביץ‪ ,1‬איתי סבלר‪ ,1‬ארז לנג‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז'אן־ז'אק פאטארד‪ ,3‬מייקל גווט‪ ,2‬אמנון זיסמן‪ ,1‬אריה לינדנר‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪Urology, Princess Margaret Hospital, University Health‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ,etwork‬טורונטו‪ ,‬קנדה; ‪Urology, Service d'urologie, CHU de‬‬ ‫‪ ,Rennes, université Rennes,‬צרפת‬ ‫‪2‬‬

‫תוצאות מעקב לטווח בינוני של טיפול‬ ‫משמר כליה ב־‪)UTT( Upper Tract TCC‬‬ ‫אזיק הופמן‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬דב לסק‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:48‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה מלאה ואידוי פלסמה של גידול ענק‬ ‫של שלפוחית השתן בעזרת אנרגיה‬ ‫דו־קוטבית ‪ BIPOLAR TURis-PVBT‬בניתוח בודד‬ ‫אלכס קונסטנטינובסקי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬יחידת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי פוריה‪ ,‬טבריה‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הטיפול הכירורגי בגידולי כליה בגודל ‪ 7-4‬ס"מ‬ ‫(‪ :)T1b‬השוואה בין כריתה רדיקלית לחלקית ‪-‬‬ ‫תוצאות אונקולוגיות ותפקוד כלייתי‬ ‫ערן שדות‪ ,1‬זוהר דותן‪ ,1‬מנחם לאופר‪,1‬אדוארד פרידמן‪ ,2‬רענן ברגר‪,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫‪21‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬ ‫‪14:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:12‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השוואת טכניקות שונות בניתוחי ‪NSS‬‬ ‫(כריתה חלקית לעומת אנוקלאציה של גידול)‬

‫המשמעות הקלינית של‬ ‫מעורבות כלי דם בגידולי כליה‬

‫ערן רוזנברג‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬אנדרה נוילנדר‪,1‬‬ ‫וילמוש מרמרשטיין‪ ,2‬שרה אבו גאנם‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪2‬המכון לאונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ברק רוזנצויג‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬הרי וינקלר‪,1‬אדוארד פרידמן‪ ,3‬רענן‬ ‫‪1‬‬ ‫ברגר‪ ,2‬יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪ 2‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪ 3‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫‪1‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫הסכמה בין מדרגים של גידולים‬ ‫כלייתיים לפי מערכת ‪R.E.N.A.L‬‬ ‫איתי סבלר‪ ,1‬מיקי הייפלר‪ ,1‬ליאור קופל‪ ,2‬דן ליבוביץ‪ ,1‬אמנון זיסמן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪2‬מחלקת רדיולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬תפקוד דרכי השתן התחתונות‬ ‫‪1‬‬

‫יו"ר‪ :‬ד"ר שמואל ציטרון‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש ברזילי‬ ‫ד"ר עפר שנפלד‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫טיפול בחמצן היפרבארי‬ ‫לחולים עם ‪)RC( Radiation Cystitis‬‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬סורין אליאס‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪2‬מכון הרנטגן‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫‪2‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שכיחות וגורמי סיכון לדליפת שתן לאחר‬ ‫ניתוחים משמרי כליה בשל גידולי כליה‬ ‫תומר ארליך‪ ,1‬יורם מור‪ ,1‬מנחם לאופר‪,1‬אדוארד פרידמן‪ ,2‬רענן‬ ‫‪1‬‬ ‫ברגר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:56‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הדגמת גישתנו לשימור מרבי של רקמת כליה‬ ‫בנגעים סולידיים מרובים דו־צדדיים‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬שראל הלחמי‪ ,1‬סימונה קרויטרו‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:06‬‬

‫‪1‬‬

‫יניב שילה‪ ,1‬שי אפרתי‪ ,2‬אבישי סלע‪ ,3‬אריה לינדנר‪ ,1‬צבי סימון‪,4‬‬ ‫מרק ויגודה‪ ,5‬אליהו גז‪ ,6‬אייל פניג‪ ,7‬יעקב ברגן‪ ,2‬גריגורי פישלב‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יורם זיגל‪ ,1‬אמנון זיסמן‪ ,1‬דן ליבוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪2‬יחידת תא לחץ‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪4‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪5‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪6‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪7‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬בית החולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:28‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מעקב פרוספקטיבי אחר תוצאות‬ ‫השימוש בשתל רירית הלחי לשחזור‬ ‫היצרויות בשופכה הבולבארית‬ ‫אריאל ממבר גולווניוק‪ ,1‬בוריס צ'רטין‪ ,2‬יחזקאל לנדאו‪,4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יהושוע גדור‪ ,3‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 4‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫גידולי כליה המערבים את הווריד הנבוב התחתון‬ ‫(‪ - )IVC‬תוצאות הטיפול הכירורגי במרכז בודד‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬הרי וינקלר‪,1‬אדוארד פרידמן‪,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רענן ברגר‪ ,2‬זוהר דותן‪ ,1‬יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫‪22‬‬

‫ ‬ ‫‪15:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השימוש בסונר תוך־ניתוחי לאיתור‬ ‫גידולי כליה תוך־פרנכימתיים‬

‫ ‬ ‫‪14:48‬‬

‫ ‬ ‫‪15:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪15:36‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת מכשיר ה"‪ "UroShield‬על כאב‬ ‫ואי־נוחות הנגרמים על ידי קטטר לניקוז‬ ‫השתן לאחר ניתוח מחקר אקראי מבוקר‬ ‫יצחק אפלבאום‪ ,2‬יאיר לוי‪ ,2‬חגית פורשר‪ ,1‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬ ‫‪15:44‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול באי־נקיטת שתן במאמץ אצל גברים‬ ‫לאחר כריתת ערמונית בעזרת‬ ‫‪ - (AdvanceTm) male sling‬ניסיון בן שנתיים‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:52‬‬

‫אילן גרינולד‪ ,1‬בועז אפפל‪ ,1‬נסאר סולימאן‪ ,1‬עומר מסארווה‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירון עופר‪ ,1‬יורם ורדי‬ ‫‪1‬נוירו־אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬חיפה‬

‫‪1‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תומכן שופכתי חדש ‪ Allium-RPS‬המתרחב‬ ‫עצמונית ובעל קוטר רחב להיצרויות בשופכה‬ ‫האחורית‪ ,‬ניסיון רב־מרכזי ‪ -‬תוצאות ראשוניות‬

‫ חמישי‬

‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬שראל הלחמי‪ ,1‬מיקי גרוס‪,1‬‬ ‫פרננדו קסטילנוס‪ ,2‬איגנציו אוטרו‪ ,3‬פאבלו רודרו ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חואן פאבלו‪-‬סאנצז‪-‬יאקה‪ ,5‬קרלוס הרננדס‪ ,‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים סן פדרו‪ ,‬לוגורנו‪ ,‬ספרד‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים גואדאלחרה‪ ,‬גואדאלחרה‪ ,‬ספרד‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים גאלביז‪ ,‬מלאגה‪ ,‬ספרד‬ ‫‪5‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים דונוסיטה‪ ,‬סן סבסטיאן‪ ,‬ספרד‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ חמישי‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪1‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ ‬

‫‪ 17:00‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אילן גיאלצ'ינסקי‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:50‬‬

‫הרצאות לוויין בחסות‬

‫האם יש צורך בבדיקה פתולוגית של רקמת‬ ‫ערמונית שנכרתה באבחנה של הגדלה שפירה?‬

‫ ‬ ‫‪16:08‬‬

‫ ‬

‫מיקי גרוס‪ ,1‬שראל הלחמי‪ ,1‬בעז מושקוביץ‪ ,1‬גיל מאייר‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫ חמישי‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניסיוננו בהשתלת סוגר שופכתי ‪-‬‬ ‫מעקב רטרוספקטיבי‬

‫‪4‬‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫ ‬

‫טיפול בגלי הלם בעצמה נמוכה‬ ‫לגברים עם הפרעה בזקפה שאינם מגיבים‬ ‫לטיפול תרופתי במעכבי ‪PDE5‬‬

‫‪Retro-Urethral‬‬

‫סטניסלב קוצ'רוב‪ ,1‬ואהיל אבו ערפה‪ ,1‬משה זילברמן‪,1‬‬ ‫אלון פרידמנס‪ ,1‬בוריס צ'רטין‪ ,1‬דמיטרי קוליקוב‪ ,1‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪:TEC-O-PHARM-LIBRA‬‬

‫‪Central adverse effects under OAB treatment with‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪anticholinergics: The role of MDR1 and the blood-brain barrier‬‬

‫‪Prof. Joachim Geyer1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Institute for pharmacology and‬‬ ‫‪toxicology, Justus-Liebig-University Giessen‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫עקמת הפין‪ :‬פליקציה וקבירת הקשר‬ ‫ערן שדות‪ ,1‬רועי מורג‪ ,1‬יעקב רמון‪ ,1‬חנני יעקב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪1‬‬

‫יום חמישי‬ ‫‪ >> 09.12.10‬אולם צ'פלינס‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השוואת שחזורי שופכה בגברים מעל‬ ‫ומתחת לגיל ‪ :70‬תוצאות ומעקב ארוך טווח‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬מחלקת כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫צ'פלינס‬

‫ישיבת מליאת הסיעוד האורולוגי‬ ‫יו"ר‪ :‬גב' שמחה נוי‪ ,‬מרכז רפואי וולפסון‬ ‫גב' סמירה עבאדי‪ ,‬מרכז רפואי רמב"ם‬ ‫גב' עליזה שושן‪ ,‬מרכז רפואי וולפסון‬ ‫גב' לובה בלין‪ ,‬מרכז רפואי נהריה‬

‫האם ציסטוסקופיה אבחנתית כואבת?‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין‪ ,3,1‬סולומון סנדרוביץ‪ ,2,1‬ניקולא מבג'יש‬ ‫‪1‬מרפאת אורולוגיה‪ ,‬מרכזים רפואיים אסותא‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪3‬‬

‫‪24‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫פתיחה וברכות‬ ‫יו"ר העמותה‪ :‬גב' עליזה שושן‪ ,‬המרכז הרפואי וולפסון‬

‫צ'פלינס‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪10:45‬‬

‫הצגת תקצירים‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪10:45‬‬

‫מעורבות הצוות הסיעודי‬ ‫בגידולים ממאירים של הכליה‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫הבירור המטבולי והמעקב אחר חולים‬ ‫הסובלים מאבנים חוזרות במערכת‬ ‫השתן – האם יש מקום לשיפור?‬ ‫גרה סאאד‪ ,1‬רחל פימה‪ ,‬ד"ר מרדכי דובדבני‪ ,1‬פרופ' דב פודה‬ ‫‪1‬המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫עליזה שושן‪ ,1‬נוי שמחה‪ ,1‬דיזי רוקח‪ ,1‬פנינה ניר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סימונה שטרן‪ ,1‬פרופ' עמי סידי‬

‫ חמישי‬

‫‪1‬המרפאה והמחלקה לכירורגיה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש אדית‬ ‫וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫הפסקת צהריים וביקור בתערוכה‬ ‫ חמישי‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪12:15‬‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫הצגת תקצירים‬

‫מעורבות סיעודית בטיפול בסרטן כליה גרורתי‬ ‫אסתי חזות‪ ,1‬כוכי ביטון‪ ,1‬ד"ר שראל הלחמי‬

‫ חמישי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫הדרכה מובנית ואחידה על־ידי הצוות‬ ‫הסיעודי כמסייעת להחלמה מהירה ובטוחה‬ ‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪11:15‬‬

‫תהליך טיפולי במטופל הסובל מ־‪ TCC‬של מערכת‬ ‫השתן העליונה ומחלת נפש – הצגת מקרה‬ ‫סוזי זאבי‪ ,1‬פריד ג'מאל‪ ,1‬נדאל אבו־מוך‪ ,1‬אירית פרידמן‪ ,1‬רונן רוב‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הלל יפה‪ ,‬חדרה‬

‫מריה איסייב‪ ,1‬טובה פרג'ון‪ ,1‬ד"ר אילן ליבוביץ‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר אורי גור‪ ,1‬ברוריה פיינשטיין‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬ישראל‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:15‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫ חמישי‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:30‬‬

‫צ'פלינס‬

‫פיתוח מערך איכות לקידום הדרכת‬ ‫מטופלים לקראת ניתוחים אורולוגיים‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מרפאה ומחלקה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬

‫ ‬ ‫‪11:45‬‬

‫‪1‬‬

‫צ'פלינס‬

‫היצרות בשופכה – חשיבות‬ ‫מעורבות צוות סיעודי‬ ‫רחל שחר‪ ,1‬ד"ר אילן ליבוביץ‪ ,1‬ד"ר אורי גור‪ ,1‬מריה איסייב‬

‫צ'פלינס‬

‫יישומים של טיפול היפרבארי בנזקי קרינה‬ ‫ליאורה דובציס ‪ -‬סגנית אחות אחראית‪ ,1‬ד"ר יעקב סתיו‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫צ'פלינס‬

‫מצב חריף בשק האשכים – בדיקת מודעות הורים‬ ‫למשמעות המצב בילדים הפונים לחדר מיון‬ ‫איריס בראון‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬יחזקאל וייסמן‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירון פוקס‪ ,2‬דוד בן מאיר‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬המרכז לרפואה דחופה‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫גרה סאאד ‪ -‬אח ראשי‪ ,1‬נורית פורת ‪ -‬מרכזת תחום איכות קלינית‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב פודה ‪ -‬מנהל מחלקה‬ ‫‪1‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:45‬‬

‫צ'פלינס‬

‫קידום העשייה הקלינית בסיעוד באמצעות בקרה‬ ‫תקופתית מתמשכת של האחות האחראית‬ ‫גרה סאאד ‪ -‬אח ראשי‪ ,1‬נורית פורת ‪ -‬מרכזת תחום איכות קלינית‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב פודה ‪ -‬מנהל מחלקה‬ ‫‪1‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫‪25‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪15:00‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:23‬‬

‫האם בדיקת ציסטוסקופיה קודמת משפיעה‬ ‫על דרגת הכאב בציסטוסקופיה חוזרת?‬

‫פין חבוי אחר ברית מילה מסורתית ‪-‬‬ ‫האם בשל חיתוך בחסר של העורלה?‬

‫מר סולומון סנדרוביץ‪ ,1‬ד"ר ניקולא מבג'יש‪,2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' אלכסנדר גרינשטיין‬ ‫‪1‬אסותא מרכזים רפואיים ומחלקת אורולוגיה‪,‬‬ ‫המרכז הרפואי ע"ש שיבא‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫עודד קסלר‪ ,1‬אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫ שישי‬

‫צ'פלינס‬

‫חשיבות ההדרכה לפני ביופסיה של הערמונית‬ ‫דרך החלחולת לצורך הפחתת חרדה ומניעת כאב‬ ‫גב' ליאורה ביר ‪ ,1R.N. B.A‬גב' מזל כי־טוב ‪ ,1R.N‬גב' ויולט מנדיל ‪,1R.N‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר אלון פרידמנס‪ ,1‬ד"ר עפר שנפלד‪ ,1‬ד"ר דמיטרי קוליקוב‬ ‫‪1‬המכון האורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:31‬‬

‫שיטת מדידה חלופית להערכת נפח כיס שתן‬ ‫בבדיקה אורודינמית בילדים באמצעות הסחת דעת‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד בן מאיר‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:39‬‬

‫ניתוח פתוח להשתלת שופכנים לאחר‬ ‫כישלון טיפול אנדוסקופי ‪ -‬טכניקה‪,‬‬ ‫סיבוכים ושיעור ההצלחה‬ ‫בוריס צ'רטין‪ ,2‬קסניה פרוסולוביץ'‪ ,1‬אהרון שגיב‪ ,1‬בעז מושקוביץ‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עופר נתיב‪ ,1‬שראל הלחמי‬

‫יום שישי‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫‪ >> 10.12.10‬אולם עצי הארץ‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫ ‬ ‫‪08:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:47‬‬

‫‪ Deflux‬לתיקון רפלוקס בילדים ‪-‬‬ ‫מעקב פרוספקטיבי של ‪ 3‬שנים‬

‫‪The effect of advancing‬‬

‫‪technology on patient care; the case‬‬ ‫‪of laparoscopic renal cancer surgery‬‬

‫נסיב דלי‪ ,1‬סעד אבו־סלאח‪ ,1‬דימיטרי פרטר‪ ,1‬דב אנגלשטיין‬

‫‪Prof. Arieh L.Shalhav - Fritz Duda Professor 1‬‬ ‫‪Chief, Section of Urology, University of Chicago1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬

‫ שישי‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫יו"ר‪ :‬ד"ר יעקב בן חיים‪ ,‬המרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‬ ‫ד''ר דוד בן מאיר‪ ,‬המרכז רפואי ע"ש רבין‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אורטרוצל בילדים ‪ -‬תוצאות טיפול‬ ‫אנדוסקופי כתלות במאפיינים טרום־ניתוחיים‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד בן מאיר‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ שישי‬

‫סעיף ענק ראשוני בשלפוחית השתן‬ ‫בילדים ‪ -‬עבודה רב־מרכזית‬ ‫אוהד שושני‪ ,1‬דוד בן מאיר‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,2‬פנחס לבנה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫‪26‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אורולוגית ילדים‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:55‬‬

‫‪1‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪10:03‬‬

‫הטיפול האנדוסקופי ב־‪ VUR‬באמצעות‬ ‫הזרקת ‪ :Vantris‬ניסיון ראשוני ב־‪ 63‬שופכנים‬ ‫סטניסלב קוצ'רוב‪ ,1‬ואהיל אבו ערפה‪ ,1‬בוריס צ'רטין‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:11‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:08‬‬

‫ ‬

‫הסיבות לכשל בהזרקת דפלוקס לפי בדיקה‬ ‫היסטולוגית של קצות שופכנים שנכרתו בעת‬ ‫ניתוח פתוח להשתלת שופכנים מחדש בילדים‬

‫מקומה של אורטרוסקופיה‬ ‫באבחון שאת אפיתליאלית של‬ ‫מערכת השתן העליונה בעידן ה־‪CTU‬‬

‫דוד בן מאיר‪ ,1‬שרה מורגנשטרן‪ ,2‬בצלאל סיון‪ ,1‬רחל אפרת‪,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס לבנה‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגית ילדים‪ ,‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז שניידר‬ ‫לרפואת ילדים בישראל‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪3‬מחלקת הרדמה‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪ ,‬פ"ת‬

‫שי גולן‪ ,1‬דוד ליפשיץ‪ ,1‬אנדריי נדו‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:19‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מאפיינים קליניים והדמייתיים של‬ ‫ילדים הסובלים ממערכת מאספת‬ ‫כפולה‪ ,‬הגישה הניתוחית וסיבוכיה‬ ‫ערן רוזנברג‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬עסלי מוראד‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ שישי‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:27‬‬

‫ניסיון ראשוני בילדים ‪-‬‬ ‫‪Laparoscopic single site (LESS) surgery‬‬

‫בוריס צ'רטין‪ ,1‬גנאדי לב‪ ,1‬סטניסלב קוצ'רוב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫איתי שגיא‪ ,2,1‬ג'ק בניאל‪ ,1‬דוד מרגל‪ ,1‬דב לסק‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס לבנה‪ ,2,1‬עופר יוספוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי אפיתל המעבר‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר יצחק קוור‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש שיבא‬ ‫ד"ר דניאל קידר‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש רבין‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫שילה רוזנברג ‪ ,‬עמוס שפירא ‪ ,‬ולדימיר יוטקין ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רן כץ‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מחקר השוואתי פרוספקטיבי בין ‪FDG PET‬‬ ‫לבין ‪ PET Choline‬לקביעת שלב המחלה של‬ ‫שאת אפיתל המעבר של שלפוחית השתן‬

‫שי גולן‪ ,1‬ולדימיר סופוב‪ ,2‬דוד גרושר‪ ,2‬ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬המערך האורולוגי‪ ,‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית‬ ‫חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬המכון לרפואה גרעינית‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫ ‬

‫‪1‬‬

‫ ‬

‫‪1‬‬

‫ ‬ ‫‪11:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יעילות הטיפול הכימותרפי טרום כריתה רדיקלית של‬ ‫השלפוחית ‪ (RC) -‬ממצאים פתולוגיים לאחר ניתוח‬ ‫רועי מורג‪ ,1‬ערן שדות‪ ,1‬יורם מור‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬אדוארד פרידמן‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רענן ברגר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫ שישי‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת טיפול במנה אחת של דוקסורוביצין‬ ‫לאחר כריתה של גידולים ראשוניים שטחיים‬ ‫בשלפוחית על שיעור ההישנות המקומית‬

‫ שישי‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ ‬ ‫‪10:40‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שאת אפיתל המעבר של שלפוחית‬ ‫השתן בחולי המודיאליזה ‪ -‬מאפיינים‬ ‫קלינים ותוצאות אונקולוגיות‬

‫ שישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניבוי דרגת הממאירות של שאת שלפוחית‬ ‫השתן באמצעות מידע לא פולשני‬ ‫עפר גפרית‪ ,1‬שאפור ננדהקישור‪ ,1‬רן כץ‪ ,2‬עמוס שפירא‪,1‬‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה הר הצופים‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫דברי סיכום‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין ‪ -‬יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי‬

‫‪27‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫תקצירים‬ ‫גרף ‪ .2‬שיעור תרבית שתן חיובית לפי אחוז הנויטרופילים בסרום (‪)%‬‬

‫יום שלישי‬

‫‪35‬‬

‫‪ >> 07.12.10‬אולם עצי הארץ‬

‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫‪ 13:10‬‬

‫ ‬

‫‪15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם לויקוציטוזיס כממצא חריג בודד בחולה‬ ‫הפונה עם עווית כליה לחדר מיון מייצג תגובת‬ ‫דחק? בחינת הקשר בין לויקוציטוזיס ונויטרופיליה‬ ‫להופעת תרבית שתן חיובית וסיבוכים‬ ‫תאמר עאבדין‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬שאפור ננדהקישור‪,1‬‬ ‫גדעון לורבר‪ ,1‬גנאדי זליצינקו‪ ,1‬אריה לטקה‪ ,1‬עפר גפרית‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מרדכי דובדבני‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫האינדיקציות המקובלות לאשפוז חולים הפונים לחדר מיון בשל‬ ‫עווית כליה ידועות וכוללות חום‪ ,‬הפרעה בתפקודי כליות עקב חסימה‬ ‫וכאבים שאינם חולפים למרות טיפול תרופתי‪ .‬הקשר בין לויקוציטוזיס‬ ‫להופעת זיהום קליני או סיבוכים מאוחרים בחולים עם עווית כליה‬ ‫אינו נבדק‪ ,‬ומיוחס בדרך כלל לסטרס הגופני הנלווה‪ .‬בעבודה זו בדקנו‬ ‫את הקשר בין לויקוציטוזיס ונויטרופיליה להופעת תרבית שתן חיובית‬ ‫וסיבוכים נלווים בחולים הפונים לחדר מיון בשל עווית כליה‪.‬‬

‫‪%‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬

‫נויטרופיליה מתחת לערך‬ ‫נויטרופיליה מעל לערך‬ ‫‪80%‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪70%‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪0‬‬

‫נויטרופילים בסרום‬

‫ניתן לצפות בשיעור גבוה יותר של תרבית שתן חיובית ברמות‬ ‫לויקוציטים של מעל ‪ 16,000‬וברמות נויטרופילים של מעל ‪.60%‬‬ ‫סיבוכים הקשורים לאבנים במערכת השתן נמצאו ב–‪ 28‬חולים (‪,)12.9%‬‬ ‫וכללו חום>‪ 38‬ב–‪ 21‬חולים ‪ -‬מתוכם ‪ 6‬חולים נזקקו לניקוז הכליה‪5 ,‬‬ ‫חולים עם החמרה בתפקודי כליות ו–‪ 2‬חולים עם עווית כליה מתמשכת‪.‬‬ ‫‪ 2‬הקבוצות האחרונות טופלו בניקוז הכליה‪ .‬הסיכויים לסיבוך כמתואר‬ ‫כתלות ברמות הלויקוציטים ובשיעור הנויטרופילים בסרום נמצא גבוה‬ ‫סטטיסטית באופן משמעותי ברמות לויקוציטים מעל ‪ ,16,000‬או‬ ‫ברמות נויטרופילים הגבוהות מ–‪ ,80%‬כמפורט בטבלאות הבאות‪:‬‬ ‫‪p-Value‬‬

‫לויקוציטוזיס‬ ‫מעל לערך‬

‫לויקוציטוזיס‬ ‫מתחת לערך‬

‫‪0.551‬‬

‫)‪23 (13.7%‬‬

‫)‪5 (10.4%‬‬

‫‪8‬‬

‫‪0.685‬‬

‫)‪15 (13.9%‬‬

‫)‪13 (12%‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0.315‬‬

‫)‪10 (16.7%‬‬

‫)‪18 (11.5%‬‬

‫‪12‬‬

‫‪0.085‬‬

‫)‪8 (21.6%‬‬

‫)‪20 (11.2%‬‬

‫‪14‬‬

‫‪0.001‬‬

‫)‪7 (38.9%‬‬

‫)‪21 (10.6%‬‬

‫‪16‬‬

‫‪0.009‬‬

‫)‪4 (40%‬‬

‫)‪24 (11.7%‬‬

‫‪18‬‬

‫‪p-Value‬‬

‫הסיכוי לקבלת תרבית שתן חיובית כתלות ברמות הלויקוציטים‬ ‫בסרום ובשיעור הנויטרופילים מודגם בתרשימים הבאים‪.‬‬

‫נויטרופיליה‬ ‫מעל לערך‬

‫נויטרופיליה‬ ‫מתחת לערך‬

‫‪0.775‬‬

‫)‪27 (13.1%‬‬

‫)‪1 (10%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪0.174‬‬

‫)‪25 (14.5%‬‬

‫)‪3 (6.8%‬‬

‫‪60%‬‬

‫גרף ‪ .1‬שיעור תרבית שתן חיובית לפי רמת לויקוציטים בסרום (‪)%‬‬

‫‪0.055‬‬

‫)‪21 (16.7%‬‬

‫)‪7 (7.8%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪0.004‬‬

‫)‪15 (23.1%‬‬

‫)‪13 (8.6%‬‬

‫‪80%‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫סקירה רטרוספקטיבית של הגיליונות הרפואיים של ‪ 216‬חולים‬ ‫(‪ 171‬גברים‪ 45 ,‬נשים) בגיל ממוצע של ‪ 45‬שנים (טווח ‪)88-14‬‬ ‫שפנו לחדר מיון במוסדנו עקב עווית כליה ועברו בדיקת ‪ CT‬בטן‬ ‫ופרוטוקול אבנים שהדגים אבן במערכת השתן‪ .‬לכל החולים‬ ‫בחדר המיון נבדקה ספירת הדם וכן נלקחה תרבית שתן‪ .‬בעבודה‬ ‫זו בדקנו את הקשר בין לויקוציטוזיס ונויטרופיליה להופעת‬ ‫תרבית שתן חיובית‪ ,‬סיבוכים הקשורים לחסימה (חום‪ ,‬הפרעה‬ ‫בתפקודי כליה או כאב לא נשלט)‪ ,‬מיקום האבן וגודלה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬

‫לויקוציטוס מתחת לערך‬ ‫לויקוציטוס מעל לערך‬

‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪18‬‬

‫‪28‬‬

‫‪16‬‬

‫‪14‬‬

‫‪12‬‬

‫לויקוציטים בסרום‬

‫‪10‬‬

‫‪8‬‬

‫‪%‬‬

‫‪20‬‬

‫לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בבחינת הקשר למיקום האבן‬ ‫וגודלה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫רמות הלויקוציטים ושיעור הנויטרופילים בסרום מהווים גורם‬ ‫חשוב בהחלטה לאשפז חולה הפונה למיון בשל עווית כליה‪ .‬יש‬ ‫לבחון בזהירות את מצבם של חולים עם רמות לויקוציטים בסרום‬ ‫הגבוהות מ–‪ 16,000‬או שיעור נויטרופילים>‪.80%‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 13:18‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניסיון רב־מרכזי של שימוש בתומכן שופכני‬ ‫חדש‪ ,Allium-URS ,‬המתרחב עצמונית ובעל קוטר‬ ‫רחב להיצרויות בשופכה האחורית‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬גיאנפולו קרפילו‪ ,4‬זליקו מרקוביץ‪,2‬‬ ‫ג'ובן דוקיץ‪ ,2‬וזנה סטוינוביץ‪ ,2‬בילינה מרקוביץ‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ארנסטו סנטוס‪ ,3‬שראל הלחמי‪ ,1‬מיקי גרוס‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי סרביה‪ ,‬בלגרד‪ ,‬סרביה‬ ‫‪3‬מחלקת רדיולוגיה‪ ,‬בית החולים סן קרלוס‪ ,‬מדריד‪ ,‬ספרד‬ ‫‪4‬מחלקת רדיולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אינסובריה‪ ,‬ורזה‪ ,‬איטליה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫היצרות כרונית בשופכן מטופלת היום בהטיית שתן על ידי נקז‬ ‫כלייתי מלעורי (נפרוסטום)‪ ,‬או באמצעות תומכן שופכני (‪)DJS‬‬ ‫המחייב החלפתו מדי כמה חודשים עקב האפשרות של היווצרות‬ ‫משקעים וחסימת הצינור‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את יעילות התומכן השופכני החדש ‪ Allium-URS‬לטיפול‬ ‫בהיצרות כרונית של השופכן בהשוואה לטיפול המקובל כיום‪.‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 13:26‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תומכן שופכני שנשכח‪ :‬האם התופעה‬ ‫בלתי־נמנעת?‬ ‫גדעון לורבר‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬שילה רוזנברג‪ ,1‬תאמר עאבדין‪,1‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,1‬ננדהקישור שאפור‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬דב פודה ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מרדכי דובדבני‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫החדרת תומכן לשופכן הינה התערבות שכיחה בחולה האורולוגי‬ ‫הלוקה בחסימה של המערכת המאספת‪ .‬מעצם היותם גופים‬ ‫זרים‪ ,‬תומכנים אלו עלולים לנדוד‪ ,‬להסתייד‪ ,‬להיחסם או‬ ‫להזדהם‪ .‬על מנת להקטין את שיעור הסיבוכים הללו מקובל‬ ‫להוציא או להחליף את תומכן בטווח של כ–‪ 3‬חודשים מהחדרתו‪,‬‬ ‫כתלות בהגדרות היצרן‪ .‬כדי למנוע סיבוכים אלו יש לעקוב אחר‬ ‫החולים הנושאים תומכן‪ ,‬אולם לא אחת מתברר כי ישנם חולים‬ ‫אשר נשרו מהמעקב ומתגלים בשלב מאוחר עם תומכן שנשכח‬ ‫ועם אחד או יותר מהסיבוכים שתוארו‪ .‬על פי המתואר בספרות‪,‬‬ ‫שיעור תופעה זו נע בין ‪ .12.5%-3.6%‬בעבודה זו אנו מתארים‬ ‫את יישומו של יומן מעקב ממוחשב אחר תומכנים אשר נועד‬ ‫למזער תופעה זו‪.‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫התומכן השופכני החדש ‪ Allium-URS‬מתנפח עצמונית‪,‬‬ ‫היות שהוא בנוי מניקל טיטניום (‪ ,)Nitinol‬והוא שומר על‬ ‫קוטר רחב‪ .‬התומכן עטוף כולו בקו–פולימר המונע חדירת‬ ‫רקמה לתוכו ומשקעי שתן לאורכו‪ .‬התומכן מוחדר אנטיגרדית‬ ‫או רטרוגרדית תחת שיקוף‪ ,‬לאחר הרחבת ההיצרות בשופכן‪.‬‬ ‫התומכן הוחדר ל–‪ 37‬חולים (‪ 46‬שופכנים) ב–‪ 4‬מרכזים שונים‬ ‫(ישראל‪ ,‬סרביה‪ ,‬איטליה וספרד)‪ .‬טרם הטיפול ‪ 29‬חולים נשאו‬ ‫נפרוסטום ו–‪ 8‬חולים היו עם תומכן פנימי ‪ .DJS‬ב–‪ 20‬חולים‬ ‫מתוך נושאי הנפרוסטום התומכן הוכנס אנטיגרדית‪ ,‬ב–‪ 8‬חולים‬ ‫הוכנס התומכן רטרוגרדית‪ ,‬וב–‪ 9‬חולים היה שילוב של שתי‬ ‫הגישות‪ .‬הסיבות להיצרות בשופכן היו‪ :‬שאת גניקולוגית (חלק‬ ‫מהמטופלים היו לאחר טיפול קרינתי)‪ ,‬שאת שלפוחית‪ ,‬פגיעות‬ ‫יאטרוגניות (לאחר ‪ ,TUR-T‬ניתוחי בטן)‪ ,‬השקות שופכן‪-‬מעי‬ ‫ודליפת שתן לאחר ניתוח‪.‬‬

‫פיתוח יומן תומכנים ממוחשב ושילובו ברשת המחשבים של בית‬ ‫החולים‪ .‬כל מטופל שהוחדר לו תומכן תועד ברשומה שכללה את‬ ‫השדות הבאים‪ :‬פרטי המטופל‪ ,‬תאריך החדרת הסטנט‪ ,‬אינדיקציה‪,‬‬ ‫צד הפעולה‪ ,‬הרופא המבצע ותאריך הוצאת התומכן‪ .‬היישום‬ ‫תוכנת להתריע במקרה שלא תועדה הוצאה או החלפה של תומכן‬ ‫בטווח שחרג מ–‪ 3‬חודשים מהחדרתו‪ .‬התרעה זו נשלחה במקביל‬ ‫ל–‪ 3‬גורמים‪ :‬הרופא המבצע‪ ,‬מנהל היחידה לאנדואורולוגיה ומנהל‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ .‬ההתראה חדלה להופיע רק כאשר תועדה‬ ‫החלפה או הוצאה של הסטנט‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫בין התאריכים ‪ 31/12/2009-1/1/2009‬הוחדרו במחלקתנו ‪180‬‬ ‫תומכנים‪ .‬ההוריות המובילות להחדרת התומכן היו‪ :‬פרוצדורה נלוות‬ ‫לריסוק חוץ–גופי של אבנים‪ ,‬במערכת השתן‪ ,‬חסימה של שופכן עקב‬ ‫אבן‪ ,‬גידול או היצרות‪.‬‬ ‫‪ 78%‬מהתומכנים הוצאו או הוחלפו בטווח של ‪ 3‬חודשים מהחדרתם‪.‬‬ ‫יתר התומכנים (‪ )22%‬זוהו על ידי המערכת הממוחשבת כתומכנים‬ ‫מאוחרים‪ ,‬והתרעה על כך נשלחה בהתאם‪ .‬בעקבות זאת ‪90%‬‬ ‫מהתומכנים הללו הוצאו או הוחלפו בטווח של עד חודשיים מהמועד‬ ‫המתוכנן‪ ,‬ואילו ‪ 10%‬הוצאו או הוחלפו בטווח שמעבר לכך‪ .‬במהלך‬ ‫כל תקופת המעקב לא נמצא מטופל אשר נשר לחלוטין מהמעקב‬ ‫והוגדר בעקבות כך כנושא תומכן שנשכח‪.‬‬

‫משך המעקב היה ‪ 17‬חודשים בממוצע (‪ 59-1‬חודשים)‪ .‬אף לא‬ ‫אחד מהתומכנים נחסם‪ 13 .‬חולים נפטרו ממחלתם‪ .‬נדידת התומכן‬ ‫הופיעה ב–‪ 6‬חולים במהלך ‪ 8-1‬החודשים הראשונים‪ ,‬והם הוצאו‬ ‫ממקומם‪ .‬בשני חולים שבהם הנדידה הייתה מוקדמת‪ ,‬התומכנים‬ ‫הוחלפו בחדשים‪ .‬ב–‪ 9‬חולים התומכן הוצא אנדוסקופית ללא כל‬ ‫קושי‪ ,‬והחולים נשארו אסימפטומטיים עד למעקב מקסימלי של‬ ‫‪ 45‬חודשים‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫תוצאות ביניים אלו מעידות על כך שהשימוש בתומכן השופכני‬ ‫החדש ‪ Allium-URS‬הינו אפשרי‪ ,‬בטוח ויעיל‪ .‬לקביעת‬ ‫מסקנות סופיות יש צורך במספר רב יותר של מקרים ובמעקב‬ ‫ארוך טווח‪.‬‬

‫יומן תומכנים ממוחשב הינו אמצעי יעיל למעקב אחר מטופלים‬ ‫הנושאים תומכן שופכני‪ ,‬ובאפשרותו למזער את שיעור תופעת‬ ‫התומכן שנשכח‪ .‬בעידן שבו אנו עדים לשימת דגש מיוחד על בקרת‬ ‫איכות רפואית‪ ,‬ליומן שהוזכר לעיל חשיבות עליונה משיקולים‬ ‫מקצועיים ומשפטיים‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫‪29‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 13:34‬‬

‫האם בזמן שינויי תנוחה בעת ביצוע ריסוק‬ ‫אבן בגישה מלעורית (‪ )PCNL‬יש סיכון לתזוזת‬ ‫הטובוס ‪ -‬מעקב באמצעות סיב אופטי‬ ‫שראל הלחמי‪ ,1‬מיכל ברק‪ ,2‬ולדימיר פוטילוב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל;‬ ‫‪2‬מחלקת הרדמה‪ ,‬בית החולים רמב"ם‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪2‬‬

‫תזוזה של הטובוס בזמן ניתוח בהרדמה כללית עשויה לגרום‬ ‫לסיבוכים קשים ואף לתמותה‪ .‬ריסוק מלעורי של אבן כלייתית‬ ‫(‪ )PCNL‬כרוך ב–‪ 3‬שינויי תנוחה משמעותיים של המנותח‪ ,‬ולכן‬ ‫קיימת עלייה בסיכון לתזוזת הטובוס‪ .‬מטרת המחקר לעקוב אחר‬ ‫מיקום הטובוס באמצעות מצלמה מובנית לכל אורך הניתוח‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫ב–‪ 30‬מטופלים שעברו ‪ PCNL‬בוצעה אינטובציה באמצעות טובוס‬ ‫הכולל מצלמה אינטגרלית‪ .‬במהלך הניתוח נמדד באופן רציף‬ ‫המרחק בין קצה הטובוס לקרינה באמצעות מוניטור‪ ,‬וכל תזוזה‬ ‫מעבר ל–‪ 1‬ס"מ תועדה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ב–‪ 100%‬מהמנותחים נרשמו תנודות קטנות מ–‪ 1‬ס"מ במקביל‬ ‫לנשימה ולתנועות הלב‪ .‬ב–‪ 26%‬מהמנותחים נרשמו תזוזות של‬ ‫יותר מ–‪ 1‬ס"מ לאחר שינויי תנוחה‪ ,‬ב–‪ 2‬חולים (‪ )7%‬תנועת‬ ‫הטובוס גרמה להיעלמות הקרינה ממסך המוניטור‪ ,‬מצב שחייב‬ ‫מיקום מחודש של הטובוס בזמן הפעולה‪ .‬בכל המקרים לא נרשמה‬ ‫הפרעה ברמת ריווי החמצן‪ ,‬החמצן הדו–פחמני ולחץ האוויר‬ ‫בדרכי הנשימה במנותחים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שינויי התנוחה בזמן ‪ PCNL‬עשויים לגרום לסיבוכים הקשורים‬ ‫בסטיית הטובוס‪.‬‬ ‫טובוס עם מצלמה מובנית מאפשר זיהוי מיידי של שינוי מיקום‬ ‫הטובוס ועשוי למנוע סיבוכי הנשמה‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 13:42‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אורטרוסקופיה לאבני כליה (‪:)RIRS‬‬ ‫משמעות עקומת הלמידה‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫מתוך מאגר מידע רטרוספקטיבי של ‪ 430‬חולים שעברו ‪RIRS‬‬

‫בשנים ‪ .2010-2001‬בוצעה השוואה של התוצאות בין שתי קבוצות‬ ‫של חולים עוקבים‪ :‬קבוצה (‪ )N=33‬חולים שנותחו בשנתיים‬ ‫הראשונות‪ ,‬וקבוצה ‪ )N=33( 2‬חולים שנותחו ב–‪ .2010‬כל החולים‬ ‫נותחו על ידי אותו מנתח (ד"ל)‪ .‬הוריות לפעולה ראשונית כללו‬ ‫בין השאר אבנים רדיולוסנטיות‪ ,‬כישלון ריסוק חוץ־גופי וחולים‬ ‫הנושאים תומכן שופכני‪ .‬משך המעקב הממוצע היה ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שתי קבוצות המטופלים היו זהות מבחינה דמוגרפית‪ ,‬גודל האבן‬ ‫הממוצע (‪ 8.6‬ו–‪ 12‬מ"מ בהתאמה)‪ ,‬מיקום האבן (‪ 69%‬ו–‪51%‬‬ ‫בגביע התחתון בהתאמה) ומספר אבנים ממוצע (‪ 1.4‬ו–‪1.3‬‬ ‫בהתאמה)‪ RIRS .‬בוצע כפעולה ראשונית ב–‪ 30%‬וב–‪ 33%‬מהחולים‬ ‫בהתאמה‪ .‬לא נצפה הבדל בשיעור הסיבוכים הבתר־ניתוחיים‬ ‫ובמשך האשפוז (חציון ‪ 2 -‬ימים)‪ .‬משך הניתוח התקצר בקבוצה‬ ‫‪ .2‬שיעור ה–‪ stone free‬ב–‪ 3‬חודשים היה ‪ 70%‬ו–‪ 73%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫שיעור המקרים לכל תיקון מכשיר עלה בקבוצה המאוחרת‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בעוד שיעור הסיבוכים והתוצאות ב–‪ RIRS‬לא משתנים‬ ‫משמעותית לאורך זמן‪ ,‬זמני הניתוח מתקצרים ושרידות המכשור‬ ‫משתפרת‪ .‬בנוסף נצפתה עלייה גדולה בשכיחות הפעולה‪ .‬מגבלת‬ ‫המחקר היא שקשה להפריד בין שינויים הנובעים מניסיון מצטבר‬ ‫של המנתח לעומת שיפורים במכשור‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 13:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות חיתוך אנדוסקופי של היצרות "עיקשת"‬ ‫בהשקת שופכן־שלפוחית במושתלי כליה לאחר‬ ‫כישלון הרחבה אנטגרדית באמצעות בלון‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬שי גולן‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬ ‫היצרות בהשקה בין השופכן לשלפוחית ‪Ureterovesical -‬‬ ‫‪ ,)UVJS( Anastomotic Junction Stricture‬היא אחד הסיבוכים‬

‫האורולוגיים הנפוצים לאחר השתלת כליה‪ ,‬עם שכיחות של ‪.3.5%‬‬ ‫חולים אלה לרוב עוברים ניסיון טיפול ראשוני על ידי הרחבה‬ ‫אנטגרדית באמצעות בלון או בלון חותך (‪ .)cutting balloon‬קיים‬ ‫מעט מידע בנוגע לתוצאת פעולות אנדואורולוגיות ל–‪ UVJS‬לאחר‬ ‫כישלון ראשוני של הרחבה‪.‬‬

‫ניר פולק‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬דוד מרגל‪ ,2‬דב לסק‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס לבנה‪ ,2‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫בחולים מושתלי כליה לאחר כישלון ראשוני של הרחבה באמצעות בלון‪.‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫אורטרוסקופיה גמישה בכליה (‪,Retrograde Intrarenal Surgery‬‬ ‫או ‪ )RIRS‬הופכת להיות אחת הגישות הראשונות לטיפול באבני‬ ‫כליה‪ .‬בדומה לניתוחים אנדוסקופיים מתקדמים אחרים‪ ,‬הפעולה‬ ‫כרוכה בעקומת למידה‪ .‬בעבודה זו השווינו את תוצאותינו בקבוצת‬ ‫חולים מוקדמת לעומת קבוצה שטופלה לאחרונה‪.‬‬

‫בחודשים ‪ ,5/2010-1/2000‬הופנו למוסדנו ‪ 43‬מושתלי כליה‬ ‫לביצוע פעולות אנדואורולוגיות‪ .‬מקבוצה זו‪ 12 ,‬עברו חיתוך‬ ‫היצרות אנדוסקופי רטרוגרדי לאחר ניסיון כושל אחד לפחות‬ ‫בהרחבת ההיצרות באמצעות בלון‪ .‬הקריטריונים לבחירת החולים‬ ‫כללו היצרות קצרה מ–‪ 1‬ס"מ באזור ה–‪ .UVJ‬הערכנו את מאפייני‬

‫‪30‬‬

‫מטרה‪:‬‬ ‫הערכת תוצאות החיתוך האנדוסקופי של היצרות "עיקשת" ב–‪UVJ‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫החולים ותוצאות הטיפול‪ .‬הצלחת הטיפול הוגדרה כהיעדר‬ ‫תלונות והיעלמות החסימה בבדיקות הדמיה לאחר הפעולה‪.‬‬

‫הפירוק‪ .‬ישנו הבדל משמעותי בקצב הפירוק בין התמיסות עם‬ ‫הריכוזים השונים של ח"א וקיים שיפור משמעותי בקצב הפירוק‬ ‫עם הירידה בריכוזי הח"א‪.‬‬

‫הזמן החציוני בין הטיפול הראשוני לטיפול האנדוסקופי היה ‪2.9‬‬ ‫חודשים (‪ 62.1-1.3‬חודשים)‪ .‬טרם הפעולה האנדוסקופיה‪ 8 ,‬חולים‬ ‫(‪ )67%‬עברו ניסיון הרחבה בודד באמצעות בלון ו–‪ 4‬חולים (‪)33%‬‬ ‫עברו ‪ 2‬ניסיונות ויותר‪ .‬חיתוך אנדוסוקפי התבצע באמצעות סכין‬ ‫קרה‪ ,‬לייזר ואלקטרודת ‪ Bugbee‬ב–‪ 9‬חולים (‪ ,)75%‬ב–‪ 2‬חולים‬ ‫(‪ )16.7%‬ובחולה אחד (‪ ,)8.3%‬בהתאמה‪ .‬הזמן החציוני למעקב‬ ‫היה ‪ 48.1‬חודשים (‪ 68.6-2.4‬חודשים)‪ .‬היצרות חוזרת הופיעה ב–‪2‬‬ ‫חולים בזמן ממוצע של ‪ 4.7‬חודשים‪ .‬אחוז ההצלחה הכולל עמד‬ ‫על ‪ .83.3%‬סיבוכים בתר ניתוחיים הופיעו ב–‪ 3‬חולים (‪ )25%‬עם‬ ‫זיהום בדרכי השתן ותרבית שתן חיובית‪ .‬כשל של השתל הופיע‬ ‫בחולה אחד‪ ,‬אך לא היה קשור להיצרות חוזרת‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ ,In-vitro‬הורדת ריכוז הח"א משפיע משמעותית על קצב הפירוק‬ ‫של אבני ח"א ב–‪ pH 6.8‬והורדת ריכוז הח"א גם בתוך הטווח‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫לאחר כישלון טיפול ראשוני של הרחבה באמצעות בלון‪ ,‬חיתוך‬ ‫היצרות אנדוסקופי עשוי להיות חלופה יעילה לטיפול במקרים‬ ‫נבחרים של ‪ UVJS‬במושתלי כליה‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חקירת קצב ההמסה של אבני חומצה אורית‬ ‫כתלות בריכוז חומצה אורית בתמיסה ‪in-vitro‬‬ ‫איתי שגיא‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬יצחק מסטאי‪ ,2‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה ‪ -‬היחידה לטיפול באבנים בדרכי השתן‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬הפקולטה לכימיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫ניסיון המסת אבני ח"א על ידי תרופות הניטלות דרך הפה‪ ,‬הינו‬ ‫טיפול הבחירה במקרה שהן אינן חוסמות‪ .‬בעבודתנו הקודמת‬ ‫נבדקה השפעת רמות ה–‪ pH‬השונות על קצב ההמסה של אבני‬ ‫ח"א‪ ,‬ונמצא שה–‪ pH‬האופטימלי הוא ‪ .6.8‬אין מידע לגבי קצב‬ ‫ההמסה של ח"א בנוכחות רמות ח"א נמוכות או תקינות‪ .‬לפיכך‬ ‫בדקנו‪ ,In-vitro ,‬את הקינטיקה של המסת אבני ח"א בריכוזי ח"א‬ ‫שונים בנוכחות ‪.pH 6.8‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נבדקו אבנים שנאספו מחולים שעברו ריסוק מלעורי של אבני כליה‪.‬‬ ‫חקירת המבנה הגבישי של אבני ח"א נעשה בעזרת ‪X-ray( XRD‬‬ ‫‪ .)diffraction‬על מנת לבדוק את קינטיקת ההמסה של אבני הח"א‬ ‫בוצעו בדיקות בטכניקת ‪Time resolved UV-vis spectroscopy‬‬ ‫ברמות ח"א שונות בנוכחות ‪ .pH 6.8‬בשיטה זו מודדים את‬

‫השינויים ברמת החומצה האורית המומסת על ידי מדידת השינוי‬ ‫בבליעת האור האולטרה–סגול באורך גל של ‪ 290‬נ"מ‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך סדרת הניסויים‪ ,‬ניתן לראות כי ירידה ברוויון של הח"א‬ ‫גורמת לעלייה משמעותית בקצב הפירוק של אבני הח"א‪ .‬העלייה‬ ‫הדרמטית ביותר נצפתה במעבר בין ‪ 20%‬רוויון (ריכוז של ‪ 50‬מ"ל‪/‬‬ ‫ד"ל) לבין ריכוז של ‪ .0‬ריכוזים גבוהים יותר של רוויון‪100 ( 40% ,‬‬ ‫מ"ל‪/‬ד"ל) ו–‪ 137( 50%‬מ"ל‪/‬ד"ל) גורמים להאטה גדולה יותר בקצב‬

‫הנחשב תקין (‪ 91-31‬מ"ג‪/‬ד"ל)‪ ,‬משפר משמעותית את קצב‬ ‫ההמסה‪ .‬הדבר מרמז על תועלת אפשרית בטיפול באלופורינול‬ ‫בקבוצת חולים עם אבני ח"א בנוכחות ריכוז ח"א תקין בשתן‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 14:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול אנדוסקופי בפגיעות שופכן המזוהות‬ ‫לאחר ניתוחים גינקולוגיים‪ :‬עד מתי?‬ ‫רועי מורג‪ ,1‬יעקב גולומב‪ ,1‬ערן שדות‪ ,1‬אורי רימון‪ ,2‬ברק רוזנצוויג‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הרי וינקלר‪ ,1‬יעקב רמון‪ ,1‬יורם מור‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬חטיבת הדימות‪ ,‬היחידה לרדיולוגיה פולשנית‪ ,‬המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫כ–‪ 75%‬מהפגיעות הטראומטיות לשופכן הינן היאטרוגניות‬ ‫ונגרמות בעיקר במהלך ניתוחים גינקולוגיים‪ .‬בספרות קיימת‬ ‫מחלוקת באשר לאופן הטיפול המועדף בפגיעות אלו‪ ,‬המזוהות‬ ‫בתקופה הבתר‪-‬ניתוחית המוקדמת‪ ,‬דהיינו האם להסתפק בשלב‬ ‫הראשוני בניקוז ובהעברת תומכן במידת האפשר או להתערב‬ ‫כירורגית באופן מיידי‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נסקרו נתוניהן של ‪ 20‬נשים (גיל ממוצע ‪ 47‬שנה) אשר אובחנו‬ ‫כסובלות מפגיעות שופכן לאחר ניתוחים גניקולוגיים (‪ 10‬ניתוחים‬ ‫לפרוסקופיים ו–‪ 10‬בגישה "פתוחה") בין השנים ‪.2010-2000‬‬ ‫התסמינים הקליניים התבטאו על פי רוב בחום‪ ,‬וכאבי מותן‪ ,‬וב–‪5‬‬ ‫מטופלות (‪ )25%‬הופיע דלף שתן מהנרתיק‪ .‬לאישור האבחנה‬ ‫הקלינית בוצעו בדיקות הדמיה שכללו בדיקת על–קול (‪10‬‬ ‫מקרים)‪ ,‬טומוגרפיה ממוחשבת (‪ 9‬מקרים) ו–‪( MRI‬מקרה אחד)‪,‬‬ ‫ובעקבותיהן הופנו המטופלות להכנסה מלעורית של נפרוסטום (‪11‬‬ ‫מימין ו–‪ 9‬משמאל)‪ .‬צילומים אנטגרדיים בוצעו כעבור ‪ 4-2‬ימים‬ ‫לצורך הדגמת הדלף (‪ 6‬מקרים) או החסימה (‪ 14‬מקרים)‪ ,‬ולאפיון‬ ‫מיקום הפגיעה ומידת חומרתה‪ .‬במהלך הצילומים הועברו בהצלחה‬ ‫נפרואורטרוסטום ב–‪ 12‬מקרים או סטנט פנימי (‪ )DJS‬ב–‪ 4‬מקרים‪.‬‬ ‫ב–‪ 4‬מקרים נוספים‪ ,‬שבהם הודגמה חסימה מלאה של השופכן‪,‬‬ ‫הושאר נפרוסטום‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫צילומים אנטגרדיים חוזרים בוצעו באשפוז באופן שגרתי כעבור‬ ‫כ–‪ 6‬שבועות‪ .‬דלף פעיל מהשופכן הודגם בשלב זה רק ב–‪ 2‬מקרב‬ ‫‪ 6‬הנשים שבהן הודגם דלף שתן מהשופכן בצילומים הראשונים‪,‬‬ ‫ונשים אלו הופנו לניתוח‪ .‬ב–‪ 9‬מתוך ‪ 14‬הנשים אשר הדגימו דרגות‬ ‫היצרות שונות של השופכן נצפה מעבר תקין של חומר ניגוד ללא‬ ‫עדות להיצרות‪ .‬במטופלת אחת נצפתה היצרות יחסית שהביאה‬ ‫להשארת הצנרת למשך ‪ 6‬שבועות נוספים‪ ,‬ורק לאחר שבהדמיה‬ ‫‪31‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫חוזרת עדיין הודגמה היצרות הופנתה המטופלת לניתוח‪ .‬ראוי‬ ‫לציין כי בכל ‪ 4‬הנשים שבהן הודגמה חסימה מוחלטת בצילומים‬ ‫הראשוניים‪ ,‬בהדמיה החוזרת נצפתה היצרות משמעותית או חסימה‬ ‫שהצריכה התערבות ניתוחית‪.‬‬

‫בין הסיבוכים שנצפו כתוצאה מהניתוח‪ :‬דימום ממושך מתעלת‬ ‫העבודה אצל חולה אחד‪ ,‬תמת ריאתי מצד הניתוח אצל חולה‬ ‫נוסף והתפתחות דלקת חריפה של דרכי שתן אצל חולה אחר‪.‬‬ ‫כל החולים טופלו שמרנית‪ .‬חולה אחד נזקק למתן שתי מנות דם‬ ‫במהלך ניתוח ולאחריו‪.‬‬

‫פגיעות היאטרוגניות בשופכן מהוות אתגר טיפולי‪ .‬בהתבסס על‬ ‫ניסיוננו המבוסס על גישה אנדוסקופית שמרנית שננקטה בסדרה‬ ‫מצומצמת של מקרים והמצביע על שיעורי הצלחה של ‪66.6%‬‬ ‫בנשים עם דלף שתן מהשופכן ו–‪ 64%‬בפגיעות שופכן חסימתיות‪,‬‬ ‫ניתן להמליץ על גישה זו כגישה טיפולית לגיטימית בשלב זיהוי‬ ‫הפגיעה וכחלופה אפשרית לניתוח מיידי באותן המטופלות שאינן‬ ‫סובלות מחסימה מוחלטת של השופכן‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 14:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫נפרוליטוטומיה מלעורית זעירה (‪ )MINI-PERC‬באינדיקציות‬ ‫נכונות אצל מבוגרים הינה שיטה בטוחה ונטולת סיבוכים בהשוואה‬ ‫לטכניקה של נפרוליטוטומיה מלעורית סטנדרטית (‪.)PCNL‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬תוצאות הניתוח שומרות על עליונות בהשוואה לתוצאות‬ ‫של טיפול בריסוק חוץ–גופי (‪ )ESWL‬של אבני כליה‪.‬‬ ‫לפי ניסיוננו‪ ,‬ניתן להמליץ על נפרוליטוטומיה מלעורית‬ ‫זעירה כטיפול ראשוני באבני כליה בקוטר שבין ‪ 3-1‬ס"מ‬ ‫אצל מבוגרים‪ ,‬במיוחד במקרים של אבנים בגביע התחתון או‬ ‫בדיברטיקולה של הגביע‪.‬‬

‫(‪Minipercutaneous‬‬

‫נפרוליטוטומיה מלעורית זעירה‬ ‫‪ )Nephrolithotomy‬אצל מבוגרים‪ :‬למה ומתי?‬

‫איגור רומנובסקי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬ערן רוזנברג‪ ,1‬מוראד‬ ‫‪1‬‬ ‫עסלי‪ ,1‬אנדרה נוילנדר‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 14:24‬‬

‫התחלואה בפעולות אנדואורולוגיות במושתלי כליה‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫לפני כעשור פרסמו ‪ Helal‬ו–‪ Jackman‬עבודות ראשונות על טכניקה‬ ‫חדשה של נפרוליטוטומיה מלעורית אצל ילדים‪ ,‬תוך שימוש במכשיר‬ ‫בעל קוטר קטן (‪ .)Minipercutaneous Nephrolithotomy‬במשך‬ ‫השנים האחרונות הצטבר מספר רב של עבודות על שימוש בטכניקה‬ ‫זו גם כטיפול באבני כליה אצל מבוגרים‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בעבודה שלנו אנו בודקים את ניסיוננו בטיפול באמצעות ‪MINI-‬‬ ‫‪ PERC‬באבני כליה אצל מבוגרים במשך שש השנים האחרונות‪,‬‬ ‫ובוחנים שינוי באינדיקציות הטיפוליות במקביל לצבירת הניסיון‪.‬‬ ‫במהלך שש השנים האחרונות ‪ 40‬חולים מבוגרים עם אבני כליה‪,‬‬ ‫בגיל ממוצע של ‪ 44.4‬שנים (‪ ,)75-19‬עברו במחלקתנו ‪ 43‬ניתוחים‬ ‫של נפרוליטוטומיה מלעורית זעירה‪ .‬בין אינדיקציות לניתוח היו‬ ‫אבנים בדיברטיקולה של הגביע אצל ‪ 4‬חולים; אבנים בגביע התחתון‬ ‫או גביע עם צוואר ארוך וצר אצל ‪ 22‬חולים; ואבנים של אגן הכליה‬ ‫או אבן יציקה אצל ‪ 17‬חולים‪ .‬יש לציין כי אצל רוב החולים‪ ,‬ביצוע‬ ‫נפרוליטוטומיה מלעורית זעירה היה הטיפול הראשוני‪.‬‬ ‫הניתוחים בוצעו תוך שימוש בנפרוסקופ ילדים של חברת ‪Wolf‬‬ ‫בקוטר ‪ 12-18F‬עם פיתוח תעלת העבודה ‪ 14-21F‬ישירות לחלל‬ ‫הכליה שבה נצפתה האבן‪ ,‬או דרך הגביע העליון ‪ -‬במקרים שבהם‬ ‫האבן נצפתה באגן הכליה או במקרים של אבן יציקה‪ .‬ריסוק ופינוי‬ ‫האבנים בוצע תוך שימוש בליתוטריפטר פניאומאטי של חברת ‪.Wolf‬‬ ‫תוצאות הניתוח נבדקו תוך ביצוע נפרוסטוגרם‪ ,‬בדיקה על–קולית‬ ‫ופיאלוגרפיה תוך–ורידית אצל כל החולים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הקוטר הממוצע של האבנים היה ‪ 2.2‬ס"מ‪ ,‬הזמן הממוצע לניתוח‬ ‫היה ‪ 85‬דקות‪ ,‬פינוי מלא של כל האבנים הושג ב– ‪ 95.6%‬מהמקרים‬ ‫לאחר פרוצדורה אחת‪ ,‬וזמן האשפוז הממוצע היה ‪ 3.8‬ימים‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הטיפול בסיבוכים האורולוגיים במושתלי כליה התבצע באופן מסורתי‬ ‫באמצעות ניתוחים פתוחים שהם לרוב קשים טכנית‪ .‬פעולות זעיר־‬ ‫פולשניות התפתחו כחלופה אפשרית לטיפול במקרים של היצרות‬ ‫בשופכן‪ ,‬תומכנים שנשכחו‪ ,‬מחלת אבני כליה ונגעים אחרים בכליה‪.‬‬ ‫על אף שפעולות אנדוסקופיות כרוכות בפחות תחלואה מניתוחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬עדיין קיים בהן סיכון לסיבוכים משמעותיים‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת התחלואה הנלווית לפעולות אנדואורולוגיות במושתלי כליה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין השנים ‪ 43 ,2010-2000‬חולים מושתלי כליה עברו ‪65‬‬ ‫פעולות אנדואורולוגיות שכללו‪ :‬פעולות להוצאת תומכן שופכני‬ ‫או גוף זר ‪ 27 -‬פעולות (‪ ,)41.5%‬הרחבת היצרות בשופכן ‪-‬‬ ‫‪ 23‬פעולות (‪ ,)35%‬ריסוק אבנים ‪ 9 -‬פעולות (‪ ,)14%‬פעולות‬ ‫אבחנתיות ‪ 5 -‬פעולות (‪ ,)8%‬וכריתת גידול ‪ 1 -‬פעולה (‪.)1.5%‬‬ ‫כל החולים טופלו אנטיביוטית טרם הניתוח‪ ,‬לפי תוצאות‬ ‫תרבית או מניעתית כמקובל‪ .‬נפרוסטומיה הוחדרה טרם‬ ‫הפעולה במידת הצורך על ידי יחידת האנגיו‪ .‬נסקרו הסיבוכים‬ ‫הניתוחיים בקבוצת המחקר‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הסיבוכים הניתוחיים כללו‪ :‬זיהום עם תרבית חיובית ב–‪ 5‬חולים‬ ‫(‪ ,)8%‬קשיים טכניים בפעולה ב–‪ 2‬חולים (‪ ,)3%‬דימום שדרש‬ ‫החזר מנות דם בחולה אחד (‪ ,)2%‬ודלף סימפטומטי לתוך חלל‬ ‫הצפק בחולה אחד (‪ .)2%‬רוב הסיבוכים (‪ )89%‬הופיעו בחולים‬ ‫שעברו הרחבת היצרות בשופכן וריסוק אבנים‪ ,‬בקבוצות אלה‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫אחוז הסיבוכים הכולל היה ‪ 22%‬ו–‪ 33%‬בהתאמה‪ .‬לא נצפה‬ ‫כשל בשתל משני לפעולה באף אחד מהחולים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫חולים מושתלי כליה נחשבים קבוצת סיכון לסיבוכים שונים‪,‬‬ ‫בעיקר זיהומיים‪ .‬הכנה מתאימה מונעת סיבוכים משמעותיים‪,‬‬ ‫אולם שיעור הסיבוכים הקלים יותר גבוה יחסית למקובל‬ ‫בטיפולים אנדוסקופיים‪.‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם אי־ספיקה כלייתית חריפה הינה התוויה‬ ‫להכנסת סטנט לשופכן באופן דחוף?‬ ‫ערן רוזנברג‪ ,1‬אנדרה נוילנדר‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 14:32‬‬

‫תוצאות אורטרוסקופיה גמישה‬ ‫לאבני כליה בגודל מעל ‪ 15‬מ"מ‬ ‫רונן הולנד‪ ,1‬דב לסק‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫‪ PCNL‬נחשב טיפול הבחירה לאבני כליה גדולות מ–‪ 20‬מ"מ‪,‬‬ ‫בעוד ריסוק חוץ גופי הוא טיפול הבחירה לאבנים בקוטר ‪10‬‬ ‫מ"מ ומטה‪ .‬לגבי אבנים בקוטר ‪ 20-10‬מ"מ‪ ,‬ובפרט אבנים מעל‬ ‫‪ 15‬מ"מ‪ ,‬ישנה התלבטות בין אופציות הטיפול השונות‪ .‬מטרת‬ ‫העבודה הנוכחית הייתה לבדוק תוצאות אורטרוסקופיה גמישה‬ ‫בכליה (‪ )RIRS‬לאבני כליה מעל ‪ 15‬מ"מ בהשוואה לתוצאות‬ ‫באבנים קטנות יותר‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫מתוך מאגר מידע הכולל ‪ 430‬מטופלים עוקבים אשר עברו ‪RIRS‬‬

‫במחלקתנו בשנים ‪ ,2009-2000‬אותרו ‪ 72‬חולים אשר עברו‬ ‫‪ RIRS‬לאבנים גדולות‪ :‬אבן אחת בקוטר ‪ 15‬מ"מ ומעלה או שתי‬ ‫אבנים בקוטר מצטבר של ‪ 15‬מ"מ ומעלה‪ .‬בכל החולים נעשה‬ ‫שימוש בשרוול שופכני והיה צורך בשימוש בהולמיום לייזר‪.‬‬ ‫הריסוק נעשה ‪ in-situ‬או לאחר שינוע האבן לגביע העליון‪,‬‬ ‫והפירורים נשלפו בסלסלה‪ .‬נתוני ההצלחה ב–‪ 3‬חודשים בסדרת‬ ‫מטופלים זו הושוו לנתוני ההצלחה בסדרת מטופלי ‪ RIRS‬עם‬ ‫אבנים קטנות מ–‪ 15‬מ"מ‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 75%‬מהמטופלים נשאו תומכן ‪ DJ‬לפחות ‪ 3‬שבועות טרם‬ ‫הפעולה‪ .‬גודל האבן הממוצע היה ‪ 19.6‬מ"מ (טווח ‪28-15‬‬ ‫מ"מ)‪ .‬שיעור ההצלחה (חופשיים מאבנים ‪ +‬פירורים בלתי‪-‬‬ ‫משמעותיים) בחולים עם אבני כליה מעל ומתחת ל–‪ 15‬מ"מ היה‬ ‫‪ 74%‬ו–‪ ,78%‬בהתאמה (ללא הבדל סטטיסטי)‪ .‬שיעור הסיבוכים‬ ‫(בעיקר חום לאחר הפעולה) היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת‬ ‫האבנים הגדולות (‪ 8%‬ו–‪ ,5%‬בהתאמה)‪ .‬ברוב המטופלים שלא‬ ‫היו חופשיים מאבנים בזמן המעקב נצפתה השארית בגביע‬ ‫התחתון‪.‬‬

‫אבנים בדרכי השתן הגורמות לעווית כלייתית הן סיבה שכיחה‬ ‫לפנייה לחדר המיון‪ .‬כאשר לא ניתן להפחית את עוצמת הכאב‬ ‫באופן משמעותי‪ ,‬קיים חשד לזיהום או לחסימה בדרכי השתן‪,‬‬ ‫והחולה מתאשפז לצורך המשך מעקב וטיפול‪ .‬במסגרת הבירור‬ ‫נלקחת רמת קריאטינין בדם‪ ,‬אשר משמשת להערכה ראשונית‬ ‫של התפקוד הכלייתי‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את הצורך בהתערבות בחולים אשר מתאשפזים בשל‬ ‫עווית כלייתית והחמרה בתפקודי הכליות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין החודשים ‪ 9/2010-1/2010‬אושפזו במחלקתנו ‪ 289‬חולים‬ ‫בשל עווית כלייתית‪ .‬מתוכם ‪ 175‬חולים היו עם רמת קריאטינין‬ ‫תקינה בבדיקת הדם‪ .‬לשאר ‪ 114‬החולים נמצאה עלייה ברמת‬ ‫הקריאטינין מעל ‪ 1.2‬מ"ג‪.%‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 114‬החולים עם העלייה בערכי הקריאטינין (ממוצע ‪1.72‬‬ ‫מ"ג‪ ,%‬טווח ‪ 52 ,)1.2-8‬חולים (‪ )46%‬נזקקו להכנסת סטנט (‪9‬‬ ‫בשל חום‪ 13 ,‬בשל כאבים מתמשכים‪ 11 ,‬בשל כליה בודדת ו–‪19‬‬ ‫בשל חסימה וגודל אבן)‪ 62 .‬חולים (‪ )54%‬לא נזקקו להתערבות‬ ‫במהלך האשפוז (‪ 56‬גברים ו–‪ 6‬נשים‪ ,‬גיל ממוצע ‪ 50.3‬שנים)‪.‬‬ ‫מיקום האבן בחולים שנבדקו היה פיית השופכן ב–‪ 21‬חולים‪,‬‬ ‫שופכן דיסטלי ב–‪ 10‬חולים‪ ,‬שופכן עליון ב–‪ 23‬חולים‪ ,‬ולאחר‬ ‫פליטה אצל ‪ .5‬הגודל הממוצע של האבן היה ‪ 5.2‬מ"מ (טווח ‪15-‬‬ ‫‪ 2.5‬מ"מ)‪ .‬רמת קריאטינין ממוצעת ‪ 1.64 -‬מ"ג‪( %‬טווח ‪.)3.5-1.2‬‬ ‫יחס אוראה‪/‬קריאטינין היה בממוצע ‪( 29.0‬טווח ‪ .)55-15‬אצל ‪60‬‬ ‫חולים (‪ )52%‬נצפתה ירידה ברמת הקריאטינין לנורמה בהמשך‬ ‫(ממוצע ‪ 1.15‬מ"ג‪.)%‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בחולים המאושפזים בשל עווית כלייתית והחמרה בתפקודי כליות‪,‬‬ ‫אין להסתמך על רמות הקריאטינין בלבד כמדד להתערבות‪ .‬על‬ ‫פי תוצאותינו‪ ,‬ניתן לראות חזרה לנורמה של רמות הקריאטינין‬ ‫במחצית מן החולים‪ .‬במקרים אלו ניתן לעקוב אחר החולים הללו‪,‬‬ ‫ובמידה ואין התוויה להתערבות דחופה (כגון חום‪ ,‬כאב בלתי–‬ ‫נסבל וכו')‪ ,‬לחסוך התערבות פולשנית לכמחציתם‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הטיפול באבני כליה מעל ‪ 15‬מ"מ ב–‪ RIRS‬הוא יעיל ומניב תוצאות‬ ‫שאינן שונות משמעותית מטיפול באבנים קטנות יותר‪ ,‬אם כי עם‬ ‫שיעור סיבוכים גבוה יותר‪ .‬בדומה לעבודה קודמת‪ ,‬גם סדרה זו מדגימה‬ ‫כי האנטומיה של הקוטב התחתון היא ככל הנראה הגורם העיקרי‬ ‫לכישלון בפינוי הספונטני של שאריות הפירורים בטווח הארוך‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ ‬

‫ שלישי‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 14:48‬‬

‫הרכב אבנים בקבוצת חולים‬ ‫אשר טופלו בפינוי מלעורי‬ ‫איתי שטרנברג‪ ,1‬יוסף פוטוק‪ ,1‬אילן ליבוביץ‪ ,1‬איתי ורדי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬

‫‪1‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בסדרה זו הרכב האבנים שונה מזה המדווח בספרות העולמית‬ ‫המערבית‪ .‬לאור היעדר הבדל בהרכב ובשכיחות תרבית שתן חיובית‬ ‫בין קבוצת אבני יציקה לקבוצת האבנים אשר אינן אבני יציקה‪,‬‬ ‫ייתכן כי חשיבות זיהומים באטיולוגיה של יצירת אבני יציקה נמוכה‬ ‫מהמצוטט בספרות‪ .‬למסקנה זאת עשויה להיות השלכה תפיסתית‬ ‫וטיפולית באבני כליה בכלל ובאבני יציקה בפרט‪.‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫פינוי מלעורי היא דרך הטיפול המקובלת בחולים עם עומס אבנים‬ ‫גדול‪ .‬חלק ניכר מהאבנים הגדולות הן אבני יציקה‪ ,‬אשר לפי‬ ‫הספרות רובן (עד ‪ )70%‬הן אבני זיהום‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את הרכב האבנים בקבוצת חולים אשר עברו פינוי מלעורי‬ ‫במחלקתנו‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נתונים לגבי תצורת האבן‪ ,‬כפי שתוארה בדימות טרום–ניתוחי‪,‬‬ ‫הרכב האבן ותרביות טרום–ניתוחיות של כלל החולים אשר עברו‬ ‫פינוי מלעורי של אבן מכליה מינואר ‪ 2007‬ועד מאי ‪ 2010‬נאספו‬ ‫באופן רטרוספקטיבי‪ .‬השוואה בין הקבוצות בוצעה בניתוח ‪χ2‬‬ ‫ו–‪ Fisher's exact test‬להשוואה בין קבוצות קטנות‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫במהלך תקופת המחקר בוצעו ‪ 118‬ניתוחים לפינוי מלעורי של אבני כליה‪.‬‬ ‫מאלו ‪ 43‬הוגדרו כאבני יציקה ו–‪ 56‬הוגדרו כאבן שאינה אבן יציקה‪25 .‬‬ ‫חולים‪ ,‬שאצלם הרכב האבן לא היה ידוע‪ ,‬לא נכללו בניתוח הנתונים‪.‬‬ ‫נמצא כי כ–‪ 2/3‬מהאבנים הינן אבני סידן‪ ,‬כ–‪ 20%‬אבני חומצה‬ ‫אורית ורק מיעוטן אבני זיהום (טבלה ‪ .)1‬לא נמצא הבדל משמעותי‬ ‫סטטיסטית בהרכב האבנים בין קבוצת אבני היציקה לקבוצת האבנים‬ ‫שאינן אבני יציקה (‪ .)p=0.296‬לא נמצא הבדל בהרכב האבנים בין‬ ‫אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה ערבית (‪ .)p=0.096‬לא נמצא הבדל‬ ‫בשכיחות תרבית שתן חיובית בין חולים עם אבני יציקה וחולים עם‬ ‫אבנים שאינן אבני יציקה (טבלה ‪.)2‬‬ ‫טבלה ‪ .1‬הרכב האבנים בחלוקה לפי תצורת האבן‬ ‫‪Non‬‬‫‪Staghorn‬‬

‫‪Staghorn‬‬

‫)‪28 (73.7%‬‬

‫)‪22 (61.1%‬‬

‫)‪48 (67.6%‬‬

‫‪Calcium stones‬‬

‫)‪15 (39.5%‬‬

‫)‪10 (27.8%‬‬

‫)‪24 (33.8%‬‬

‫‪Ca-Oxalate‬‬

‫)‪2 (5.3%‬‬

‫)‪6 (16.7%‬‬

‫)‪7 (9.9%‬‬

‫‪Ca-P‬‬ ‫‪Ca-Oxalate-P‬‬

‫)‪11 (28.9%‬‬

‫)‪6 (16.7%‬‬

‫)‪17 (23.9‬‬

‫)‪7 (18.4%‬‬

‫)‪8 (22.2%‬‬

‫)‪14 (19.7%‬‬

‫‪Uric Acid‬‬

‫)‪1 (2.6%‬‬

‫)‪5 (13.9%‬‬

‫)‪6 (8.5%‬‬

‫‪Struvite‬‬

‫)‪2 (5.3%‬‬

‫)‪1 (2.8%‬‬

‫)‪3 (4.2%‬‬

‫‪Cystine‬‬

‫‪38‬‬

‫‪36‬‬

‫‪71‬‬

‫‪Total‬‬

‫טבלה ‪ .2‬תרבית שתן טרום־ניתוחית בחלוקה לפי תצורת האבן‬

‫‪34‬‬

‫‪ 15:30‬‬

‫זיהוי גידול ערמונית במהלך כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית על ידי מתמר ייעודי בטכניקת‬ ‫‪Radio frequency near-field spectroscopy‬‬

‫זוהר דותן ‪ ,‬אדוארד פרידמן ‪ ,‬אריה לינדנר ‪ ,‬יעקב רמון ‪ ,‬דב פודה ‪,‬‬ ‫יעקב ביג'ר‪ ,5‬יורי קופולוביץ‪ ,6‬גלינה פיזוב‪ ,6‬יהודית זנדבק‪ ,7‬רן כץ‪,4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עמוס שפירא‪ ,4‬יניב שילו‪ ,3‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪5‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪6‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪7‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪8‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫המטרה של כריתה רדיקלית של הערמונית הינה כריתה מלאה של‬ ‫הערמונית עם הגעה לגבולות שליליים‪ ,‬שכן נוכחות תאי גידול‬ ‫בשוליים הכירורגיים קשורה להתקדמות המחלה יחסית למטופלים‬ ‫בעלי גבול כירורגי שלילי‪ .‬הטכניקה הנוכחית להערכה תוך–ניתוחית‬ ‫של הגבול הכירורגי של הערמונית אינה מדויקת‪ ,‬כרוכה בעלות‬ ‫ניכרת ובמשך זמן ממושך‪ .‬המחקר הנוכחי העריך את יכולת המתמר‬ ‫הייעודי להבדיל בין רקמה גידולית לשפירה בזמן אמת במהלך כריתה‬ ‫רדיקלית של הערמונית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫‪All Patients‬‬

‫‪0.393‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪Non-Staghorn P‬‬

‫‪Staghorn‬‬

‫)‪20 (35.7%‬‬

‫)‪19 (44.2%‬‬

‫)‪36 (64.3%‬‬

‫)‪Negative urine culture 24 (55.8%‬‬

‫‪Positive urine culture‬‬

‫בין ‪ 49 ,5/2009-11/2007‬מטופלים עברו כריתה רדיקלית של‬ ‫הערמונית ב–‪ 4‬מרכזים רפואיים‪ .‬במהלך הניתוח נעשה שימוש‬ ‫במתמר ייעודי לבדיקת רקמה טרייה מאתרים מרובים‪ ,‬תוך וחוץ‪-‬‬ ‫קפסולריים‪ .‬תוצאת הקריאה של המתמר הושוותה להערכה‬ ‫היסטולוגית מדויקת של האתרים שנבדקו‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בסה"כ נבדקו ‪ 15,156‬מדידות בקרב ‪ 45‬מטופלים‪ .‬הרגישות והסגוליות‬ ‫ליכולת ההפרדה בין רקמה גידולית לשפירה באזור האפקס וצוואר‬ ‫השלפוחית נמצאה בתלות בקוטר האזור הנבדק‪ .‬עבור קוטר נבדק‬ ‫של ‪ 0.8‬מ"מ ומעלה הרגישות והסגוליות הינה של ‪95% CI:( 93.6%‬‬ ‫‪ )95% CI: 93-95( 94.1% ,)88-98‬בהתאמה‪ .‬הרגישות והסגוליות של‬ ‫יכולת המתמר להבדיל בין רקמה גידולית לשפירה בקרב כלל הרקמות‬ ‫התוך קפסולריות הינה של ‪95% CI:( 68.4% ,)95% CI: 73-87( 80.8%‬‬ ‫‪ )67-69‬בהתאמה‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪:‬‬ ‫מתמר המשתמש בטכנולוגיית ‪Radio-Frequency near-field‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫‪ spectroscopy‬יכול להפריד באופן מדויק בין רקמה גידולית לשפירה‪.‬‬ ‫ממדיו ומבנהו של המתמר מאפשרים שימוש בניתוח פתוח‪ ,‬לפרוסקופי‬ ‫ורובוטי לצורך הערכה תוך־ניתוחית של גבול כירורגי במהלך כריתה‬ ‫רדיקלית של הערמונית‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 15:38‬‬

‫בדיקת ‪ PCA3‬לאבחון סרטן‬ ‫הערמונית‪ ,‬ניסיון ישראלי‬

‫מטרה‪:‬‬

‫לנסות להעריך את מגבלות הבדיקה הרקטלית הן לגילוי שאת‬ ‫הערמונית והן להערכת גודל הערמונית‪.‬‬

‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬גיא הידש‪ ,1‬שילה רוזנברג‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫גילוי מוקדם של סרטן הערמונית בעזרת בדיקת ריכוז ‪ PSA‬בנסיוב‬ ‫לוקה בסגוליות נמוכה‪ .‬גברים רבים עוברים ביופסיות חוזרות‪,‬‬ ‫לעתים מיותרות‪ ,‬מהערמונית בשל שינויים ב–‪ .PSA‬בשנים‬ ‫האחרונות נכנסה לשימוש בדיקה מולקולרית כמותית של ביטוי‬ ‫הגן ‪ DDR3‬בדגימות שתן‪ ,‬לאחר עיסוי הערמונית‪ ,‬להערכת הצורך‬ ‫בביופסיה חוזרת‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫גברים שהוצע להם לעבור ביופסיות חוזרות מהערמונית בשל‬ ‫שינויים מחשידים בריכוז ה–‪ PSA‬בנסיוב‪ ,‬אשר העדיפו לבצע לפני‬ ‫כן בדיקת ‪ ,PCA3‬עברו את הבדיקה במחלקתנו‪ .‬ערך הסף נקבע‬ ‫כ–‪ PCA score‬של ‪ .35‬כאשר התוצאה הייתה גבוהה יותר המלצנו‬ ‫על ביופסיה חוזרת‪ .‬איסוף הנתונים הוא רטרוספקטיבי‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫הבדיקה בוצעה ב–‪ 227‬גברים‪ 89% .‬מהגברים הופנו בשל ערכי ‪PSA‬‬

‫חשודים למרות ביופסיה קודמת תקינה‪ .‬יתר הגברים לא עברו‬ ‫ביופסיה של הערמונית טרם הבדיקה‪ 128 .‬מטופלים עברו ביופסיות‬ ‫קודמות פעמיים או יותר‪ .‬לאחר בדיקת ‪ 82 ,PCA3‬גברים עברו‬ ‫ביופסיה של הערמונית‪ ,‬ומתוכם ‪ 50‬עברו את הביופסיה למרות‬ ‫‪ PCA3 score‬קטן מ–‪ .35‬סרטן הערמונית נמצא ב–‪ 25‬מטופלים‪,‬‬ ‫מתוכם ב–‪ 4‬גברים עם ‪ PCA3 score‬קטן מ–‪ .35‬רגישות הבדיקה‬ ‫לגילוי סרטן הערמונית הייתה ‪ ,84%‬כושר הניבוי השלילי היה ‪.92%‬‬ ‫בדיקת ביצועי ‪ )performance analysis( PCA3‬כאשר ערך הסף‬ ‫הוא ‪ 20‬הראתה רגישות של ‪ 100%‬וסגוליות של ‪.51%‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫בדיקת ‪ PCA3‬עולה באורח משמעותי בביצועיה על בדיקת ריכוז‬ ‫ה–‪ PSA‬בנסיוב‪ .‬ניתן להיעזר בבדיקה בגברים עם ‪ PSA‬חשוד‬ ‫וביופסיות קודמות תקינות‪ ,‬וגם בחולים עם ‪ PSA‬לא תקין שלא‬

‫עברו ביופסיות קודמות‪ ,‬כאמצעי למניעת ביופסיות מיותרות‪.‬‬ ‫ייתכן שרצוי להוריד את ערך הסף המומלץ של ‪ PCA3 score‬ל–‪20‬‬ ‫כדי לשפר את רגישות הבדיקה‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:46‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫בדיקה רקטלית הינה בדיקה נפוצה בפרקטיקה האורולוגית‪.‬‬ ‫הבדיקה ידועה ברגישותה הנמוכה לגילוי שאת הערמונית‪ .‬גם‬ ‫בהערכת גודל הערמונית‪ ,‬הבדיקה אינה מיטבית ורגישה‪ .‬הבדיקה‬ ‫הרקטלית מסוגלת לבחון רק חלק מהערמונית‪ ,‬וככל שגודלה של‬ ‫הערמונית גדל הרגישות של הבדיקה הרקטלית יורדת‪ .‬לפעמים‬ ‫אזורים שלמים בערמונית לא ניתנים למישוש כלל‪.‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ערך הבדיקה הרקטלית בהערכת הערמונית‬ ‫אריאל ממבר‪ ,1‬דמיטרי קוליקוב‪ ,1‬אלון פרידמנס‪ ,1‬ואהיל אבו ערפה ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אורלי פרט‪ ,1‬משה זילברמן‪ ,1‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫במחקר פרוספקטיבי אצל חולים אשר הופנו לביצוע בדיקת‬ ‫על–קול טרנס–רקטלית וביופסיות מהערמונית מדדנו את המרחק‬ ‫מפתח פי הטבעת עד לקצה הערמונית (אפקס) ומפתח פי‬ ‫הטבעת עד לבסיס הערמונית באמצעות מתמר על–קול טרנס–‬ ‫רקטלי‪ .‬המדידות הושוו לאורך האצבע המורה של רופאי המכון‬ ‫האורולוגי במרכז הרפואי שלנו‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בין התאריכים ‪ 3/6/2010-4/3/2010‬בדקנו ‪ 95‬מטופלים אשר עברו‬ ‫בדיקת על–קול של ערמונית במרפאתנו‪ .‬המרחק הממוצע מפתח פי‬ ‫הטבעת עד האפקס של הערמונית היה ‪ 5.2‬ס"מ (טווח של ‪7.5-3.0‬‬ ‫ס"מ)‪ ,‬והמרחק הממוצע מפתח פי הטבעת עד בסיס הערמונית היה‬ ‫‪ 10.4‬ס"מ (טווח של ‪ 15.7-7.3‬ס"מ)‪ .‬האורך הממוצע של האצבע‬ ‫המורה של הרופאים במרפאה היה ‪ 8.1‬ס"מ (טווח של ‪ 9-7‬ס"מ)‪.‬‬ ‫לכן רק ב–‪ 3.2%‬מהמקרים הצליחו הרופאים להגיע עם האצבע‬ ‫ולבחון את כל פני שטח הערמונית‪ ,‬ב–‪ 23.2%‬מהמקרים הצליחו‬ ‫הרופאים לבדוק את רוב הערמונית (‪ 75%‬משטח הערמונית)‪,‬‬ ‫ב–‪ 66.3%‬מהמקרים הצליחו הרופאים לבדוק חצי מהערמונית (‪50%‬‬ ‫מהשטח)‪ ,‬וב–‪ 93.7%‬מהמקרים הצליחו הרופאים לבדוק את האפקס‬ ‫של הערמונית (‪ 25%‬מהשטח)‪ .‬הרגישות של הבדיקה הרקטלית‬ ‫בגילוי סרטן הערמונית הייתה ‪ 0.21‬והסגוליות הייתה ‪.0.86‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫המיקום האנטומי‪ ,‬גודל הערמונית ואורך האצבע המורה של הרופא‬ ‫הם הפקטורים אשר מגבילים את יעילות הבדיקה הרקטלית‪ .‬מדדים‬ ‫ביומטריים אלו‪ ,‬של החולים והרופאים‪ ,‬מאפשרים ברוב המקרים‬ ‫בדיקה של חלק קטן בלבד מהערמונית‪ .‬המחקר תומך בנחיצות‬ ‫בדיקות רגישות וספיציפיות יותר לזיהוי שאת הערמונית ומדגים‬ ‫את מגבלת הבדיקה הרקטאלית אפילו בהערכת אורך הערמונית‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:54‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם תוספת מנה אחת של אמינוגליקוזידים‬ ‫במהלך ביופסיה טרנסרקטלית של הערמונית‬ ‫מקטינה את שיעור הזיהומים לאחר הביופסיה?‬ ‫גדעון לורבר‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫בשנים האחרונות פורסמו כמה עבודות אשר הצביעו על עלייה‬ ‫‪35‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫בשיעור הזיהומים הקשים שהצריכו אשפוז בשל חום גבוה וטיפול‬ ‫אנטי–בקטריאלי תוך–ורידי לאחר ביופסיה טרנסרקטלית של‬ ‫הערמונית‪ ,‬למרות טיפול מונע בקווינולונים‪ .‬נמצא כי הסיבה‬ ‫לכך היא התפתחות של חיידקים יציבים לקווינולונים ורספרים‬ ‫במערכת העיכול‪ .‬בעבודה זו ביקשנו לבדוק אם שילוב מנה אחת‬ ‫של גנטמיצין במהלך הביופסיה עם טיפול פומי בקווינולונים עשוי‬ ‫להקטין את שיעור הזיהומים לאחר הביופסיה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נעשתה סקירה רטרוספקטיבית של כל המטופלים שהתקבלו‬ ‫לאשפוז בתוך ‪ 10‬ימים לאחר ביופסיה טרנסרקטלית של הערמונית‪,‬‬ ‫בשל אורוספסיס‪ ,‬בין התאריכים ‪ .12/2009-1/2008‬כל המטופלים‬ ‫קיבלו טיפול אנטיביוטי פרופילקטי באופלוקסצין דרך הפה החל‬ ‫מערב הבדיקה‪ ,‬למשך ‪ 3‬ימים‪ .‬חלק מהמטופלים טופלו במנה אחת‬ ‫של גנטמיצין (‪ 80/160‬מ"ג) במהלך הביופסיה על פי שיקול דעתו של‬ ‫האורולוג המטפל‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מבין ‪ 879‬נבדקים שעברו ביופסיות של הערמונית בשנים ‪ 2008‬ו–‪,2009‬‬ ‫‪ 31‬מטופלים (‪ )3.5%‬התקבלו לאשפוז עם תסמינים של אורוספסיס‪:‬‬ ‫חום‪ ,‬צמרמורת ודיסאוריה‪ .‬ל–‪ 22‬מהם (‪ )71%‬הייתה תרבית שתן‬ ‫חיובית ול–‪ 8‬מהם (‪ )26%‬הייתה תרבית דם חיובית‪ .‬רק ב–‪ 7‬מטופלים‬ ‫תרביות השתן והדם היו עקרות‪ ,‬משום שהם החלו בטיפול אנטיביוטי‬ ‫אמפירי טרם קבלתם‪ .‬נמצא כי שיעור הזיהומים הקשים בקרב ‪189‬‬ ‫הגברים אשר טופלו באופלודקס ובמנה אחת של גנטמיצין ‪ 160‬מ"ג‬ ‫היה ‪ .2.1%‬מבין ‪ 442‬המטופלים שקיבלו אופלודקס בלבד‪ 3.6% ,‬אושפזו‬ ‫לטיפול אנטיביוטי תוך־ורידי‪ .‬מתוך ‪ 248‬גברים שטופלו באופלודקס‬ ‫ובמנה של ‪ 80‬מ"ג גנטמיצין לתוך השריר‪ 4.4% ,‬סבלו מאורוספסיס‪.‬‬

‫‪p‬‬

‫מקדם מתאם‬

‫אי־הסכמה‬ ‫בין המדרגים‬

‫‪0.0001‬‬

‫‪0.86‬‬

‫)‪9/43 (21%‬‬

‫רדיוס‬

‫‪0.0001‬‬

‫‪0.57‬‬

‫)‪9/42 (21%‬‬

‫אקסופיטיות‬

‫‪0.039‬‬

‫‪0.32‬‬

‫)‪17/41 (42%‬‬

‫קרבה למע' מאספת‬

‫‪0.0001‬‬

‫‪0.61‬‬

‫)‪13/41 (32%‬‬

‫פולריות‬

‫)‪10/41 (24%‬‬

‫מיקום קדמי‪/‬אחורי‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫תוספת מנה אחת של גנטמיצין ‪ 160‬מ"ג לטיפול הפומי‬ ‫באופלודקס במטופלים העוברים ביופסיה טרנסרקטלית של‬ ‫הערמונית הורידה את שיעור האשפוזים בשל ספסיס לאחר‬ ‫הפרוצדורה‪ .‬מתן ‪ 80‬מ"ג גנטמיצין לא הביא לשיפור בשכיחות‬ ‫הזיהומים לאחר ביופסיה‪ .‬ההבדל לא היה משמעותי מבחינה‬ ‫סטטיסטית בשל היחס בין גודל המדגם לשיעור הנמוך של‬ ‫הסיבוך הזיהומי (‪ .)p=0.33‬כדאי לשקול הגדלת מינון גנטמיצין‬ ‫ל–‪ 240‬מ"ג או שימוש במנה אחת של אמיקצין ‪ 1‬ג' במטרה להביא‬ ‫לירידה נוספת בשיעור הזיהומים‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:02‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה לפרוסקופית רדיקלית של הערמונית‬ ‫בעזרת מערכת ‪ - da Vinci‬תוצאות אונקולוגיות‬ ‫ותפקודיות‬ ‫עפר גפרית‪ ,1‬ננדהכישור שאפור‪ ,1‬גיא הידש‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬עמוס שפירא‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫הניתוח לכריתה לפרוסקופית באמצעות מערכת ‪ da Vinci‬מבוצע‬

‫במחלקתנו זה כשנה וחצי‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבחון את התוצאות האונקולוגיות והתפקודיות של ניתוח זה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בשנה וחצי האחרונות עברו במחלקתנו ‪ 43‬גברים (גיל ממוצע ‪,62‬‬ ‫טווח ‪ )74-50‬ניתוח לכריתת ערמונית בעזרת מערכת ‪.da Vinci‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ה–‪ PSA‬הממוצע טרום הניתוח היה ‪ 7.4‬נ"ג‪/‬מ"ל‪ ,‬והגליסון‬ ‫החיצוני ‪ .7‬המהלך הניתוחי והבתר־ניתוחי היה טוב ברוב‬ ‫החולים‪ .‬רק בחולה אחד היה צורך לעבור לניתוח פתוח‪ .‬חולה‬ ‫אחד נזקק לחקירה לפרוסקופית של שדה הניתוח בגלל דימום‪,‬‬ ‫ולמתן דם‪ .‬משך הניתוח בעשרת הניתוחים האחרונים היה‬ ‫‪ 3‬שעות‪ ,‬ואובדן הדם הממוצע ‪ 215‬סמ"ק‪ 38/43 .‬המנותחים‬ ‫שוחררו לביתם ביום השני לאחר הניתוח‪ ,‬והקטטר הוצא ביום‬ ‫ה–‪ 7‬לאחר הניתוח ב–‪ 40/43‬חולים‪ .‬בבדיקה פתולוגית נמצאו‬ ‫שוליים ללא מעורבות גידול ב–‪ )86%( 31/35‬מהחולים עם שלב‬ ‫‪ ,T2‬וב–‪ )57%( 4/7‬מהחולים עם שלב ‪ .T3‬לאחר מעקב חציוני‬ ‫של ‪ 6‬חודשים‪ )95%( 41/43 ,‬מהחולים היו חופשיים מחזרה‬ ‫ביוכימית‪ 6 .‬חודשים לאחר הניתוח‪ 22/24 ,‬מהחולים (‪)91%‬‬ ‫אינם משתמשים בפדים‪ .‬מתוך ‪ 13‬החולים בעלי פעילות מינית‬ ‫תקינה לפני הניתוח (דירוג ‪ )SHIM>17‬הנמצאים במעקב מעל‬ ‫‪ 6‬חודשים לאחר הניתוח‪ 9 ,‬פעילים מינית (עם או ללא חוסמי ‪5‬‬ ‫‪ 2 ,)PDE‬משתמשים בהזרקה תוך־מחילתית‪ ,‬ו–‪ 2‬נשרו ממעקב‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הניתוח לכריתת ערמונית בעזרת רובוט הוא ניתוח ארוך יחסית‬ ‫לניתוחים פתוחים‪ ,‬אך המהלך הבתר–ניתוחי הוא קצר ונטול‬ ‫סיבוכים ברוב החולים‪ .‬התוצאות האונקולוגיות והתפקודיות‬ ‫של ניתוח זה דומות לתוצאות המדווחות בסדרות הגדולות של‬ ‫הניתוחים הפתוחים‪.‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם הרדמה כללית בביופסיה ראשונה של‬ ‫הערמונית מביאה לעלייה בשיעור גילוי הסרטן?‬ ‫גאזי פארס‪ ,1‬יובל פרייפלד‪ ,1‬מאי טל‪ ,1‬יואל מץ‪ ,1‬אבי שטיין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דימיטרי גולדין‪ ,1‬אלכסנדר קפלון‪ ,1‬יורם דקל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי כרמל‪ ,‬חיפה‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫ביופסיה ראשונה של הערמונית בגישה דרך החלחולת מתבצעת‬ ‫לרוב בהרדמה מקומית‪ .‬הבדיקה כרוכה באי־נעימות ובכאב‬ ‫מקומי בזמן החדרת המתמר ובזמן הבדיקה עצמה‪ .‬דברים אלו‬ ‫יכולים להגביל את יעילות הביצוע‪ ,‬וכתוצאה מכך לא תמיד ניתן‬ ‫להגיע למקומות ספציפיים חשודים בערמונית‪ .‬בחלק מהמקרים‪,‬‬ ‫בשל הכאבים וחוסר שיתוף הפעולה מצד החולה‪ ,‬אף מסתפקים‬ ‫בלקיחת פחות דגימות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בעבודה רטרוספקטיבית חושב אחוז הגילוי של סרטן הערמונית‬ ‫במקרים של ביופסיה ראשונה שבוצעה בהרדמה כללית‪ .‬התוצאות הושוו‬ ‫לתוצאות שפורסמו בספרות העולמית במקרים של ביופסיה ראשונה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין התאריכים ‪ 31/08/2010-01/08/2009‬עברו כ–‪ 39‬חולים‬ ‫ביופסיה טרנסרקטלית ראשונה בהרדמה כללית בבית החולים‬ ‫כרמל‪ .‬ממוצע גיל החולים היה ‪ 64.9‬שנים (‪ 85-46‬שנים)‪ .‬החולים‬ ‫עברו את הביופסיה בהרדמה כללית בשל הסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ )1‬מחלה של האנוס‪.‬‬ ‫‪ )2‬חולים שלא שיתפו פעולה בהרדמה מקומית או שלא עמדו‬ ‫בבדיקה‪.‬‬ ‫‪ )3‬חולים שסירבו לעבור את הבדיקה בהרדמה מקומית‪.‬‬ ‫נסרקו כל התיקים של החולים הנ"ל‪ ,‬תוך התייחסות לרמת ה–‪PSA‬‬ ‫ולמספר הדגימות שנלקחו‪ .‬נבדק שיעור התוצאות החיוביות‬ ‫לממאירות‪ .‬כל הנתונים הושוו לספרות העולמית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 39‬החולים שעברו לראשונה ביופסיה מהערמונית בהרדמה‬ ‫כללית נמצאו ‪ 20‬מקרים (‪ )51.2%‬עם סרטן‪ .‬ממוצע הדגימות‬ ‫שנלקחו היה ‪ 18-12( 14.2‬דגימות)‪ .‬ממוצע ה–‪ PSA‬היה ‪7.94‬‬ ‫(‪.)54-0.93.38‬‬

‫היו להעריך את הבטיחות והיעילות של מודל זה במציאות של‬ ‫מרפאות קופת החולים‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין החודשים ‪ 3/2006-10/1998‬גויסו למחקר ‪ 48‬גברים עם סרטן‬ ‫ערמונית "בסיכון נמוך"‪ .‬המעקב הושלם בין החודשים מרס‪-‬יוני‬ ‫‪ .2010‬הקריטריונים להכללה היו גיל מטופלים בגיל ‪ 75-60‬שנים‪,‬‬ ‫‪ PSA≤10 ,T1a/T1c‬נ"ג‪/‬מ"ל‪ ,‬גליסון<‪ ,6‬פחות מ–‪ 3‬מוקדים עם‬ ‫מעורבות סרטנית כאשר בכל מוקד יש פחות מ–‪ 30%‬מעורבות‪.‬‬ ‫הערכת השפעת תחלואה נוספת נעשתה על פי ‪Charlson‬‬ ‫‪ .)CCI( Comorbidity Index‬עד ‪ 2004‬המטופלים היו תחת תוכנית‬ ‫המתנה דרוכה (‪ ,watchful waiting‬או ה"ד)‪ .‬החל משנת ‪ 2004‬כל‬ ‫המטופלים שנותרו (‪ )n=30‬הועברו לפרוטוקול של השגחה פעילה‬ ‫(‪ ,active surveillance‬או ה"פ)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫תקופת המעקב הממוצעת אחר המטופלים הייתה ‪ 8.3‬שנים‪ ,‬הגיל‬ ‫הממוצע היה ‪ 66.4±3.6‬ורמת ‪ PSA‬הממוצעת הייתה ‪.7.2±3‬‬ ‫בתחילת המחקר ‪ 7‬מטופלים (‪ )14.6%‬אובחנו כ–‪ ,T1a‬בעוד‬ ‫האחרים אובחנו כ–‪ 6 .T1c‬מטופלים עם תוצאת ‪ CCI>2‬נפטרו‬ ‫מסיבות אחרות‪ ,‬ואף אחד לא נפטר מסרטן‪ .‬במהלך המחקר ‪41.7%‬‬ ‫מהמטופלים עברו צורות פעילות של טיפול (‪ 7‬ה"ד ו–‪ 13‬ה"פ)‪.‬‬ ‫בקרב ‪ 5‬מטופלים ביופסיה חוזרת הדגימה תוצאות גבוהות של‬ ‫מדד גליסון‪ )n=4( 7 :‬ו–‪ .)n=1( 8‬מוקד סרטני בקוטר פחות מ–‪1‬‬ ‫ס"מ דווח בקרב ‪ 6‬מבין ‪ 11‬המטופלים אשר עברו כריתת ערמונית‬ ‫רדיקלית; ב–‪ 3‬מקרים מדד גליסון בבדיקה פתולוגית היה ‪ 7‬ו–‪,8‬בעוד‬ ‫שב–‪ 2‬מקרים קוטר הגידול הסרטני היה גדול מ–‪ 1‬ס"מ או שנמצאו‬ ‫כמה אזורים מולטיפוקליים‪ .‬במהלך פרוטוקול ה"פ ‪ 5‬מטופלים‬ ‫המשיכו להגיע לביקורים קליניים‪ ,‬אך סירבו לבצע ביופסיה חוזרת‬ ‫עקב גיל מבוגר‪/‬תחלואה נוספת‪ .‬לכולם היו לפחות שתי תחלואות‬ ‫חמורות נוספות‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ביופסיה טרנסרקטלית ראשונה של הערמונית בהרדמה כללית‬ ‫מביאה לשיעור גילוי גבוה בהרבה מזו שמתבצעת בהרדמה‬ ‫מקומית בהתאם לנתונים בספרות העולמית (‪.)%40-%20‬‬ ‫בהתעלם מחסרונות ההרדמה הכללית‪ ,‬הכוללים מחיר גבוה‬ ‫וסיבוכי הרדמה‪ ,‬השיטה הינה נוחה הן למטופל והן למבצע‪.‬‬

‫גישת ההמתנה הדרוכה יכולה להיחשב לאלטרנטיבה עצמית‬ ‫למודל טיפולי פעיל בקרב קבוצה נבחרת של מטופלים עם‬ ‫גידול סרטני בעל חלוקה טובה‪ .‬גישה זו יכולה להועיל במיוחד‬ ‫למטופלים עם ‪ .CCI>2‬בחולים מבוגרים יותר עם תחלואה‬ ‫חמורה נוספת עדיפה גישה של המתנה דרוכה‪ .‬קרוב ל–‪20.8%‬‬ ‫מהמטופלים הנבחרים עדיין נמצאים בסיכון ללקות בצורה‬ ‫אגרסיבית של סרטן‪.‬‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 16:18‬‬

‫גישת המתנה דרוכה והשגחה פעילה אחר ‪48‬‬ ‫מטופלים עם גידול סרטני ממוקם בבלוטת‬ ‫הערמונית המאופיין בסיכון נמוך‪ :‬ניסוי‬ ‫במטופלים במרפאת חוץ לאורך ‪ 12‬שנים‬ ‫סרגיי קרבצ'יק‪ ,1‬לאוניד לוביק‪ ,1‬שמואל ציטרון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש ברזילי‪ ,‬אשקלון‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫חולים רבים מאובחנים כיום כסובלים מגידול סרטני קטן‪ ,‬ממוקם‬ ‫ובעל חלוקה טובה של בלוטת הערמונית‪ ,‬וגישת ההמתנה יכולה‬ ‫להועיל להם יותר בהשוואה לטיפול פעיל‪ .‬מטרות המחקר שלנו‬

‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:26‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות‬ ‫ראשונית (‪ )primary RPLND‬בחולים עם סרטן‬ ‫האשכים ‪ -‬תוצאות מעקב ארוך טווח‬ ‫אוהד שושני‪ ,1‬חנן גולדברג‪ ,1‬עופר יוספוביץ‪ ,1‬אלי רוזנבאום‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫ניתוח לכריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות (‪)RPLND‬‬ ‫‪37‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫הינו אחת האפשרויות לטיפול בחולים עם גידול מסוג ‪non-‬‬ ‫‪ seminoma‬בשלב ‪ .I‬בעשור האחרון קיימת נטייה גוברת‬

‫לרופאים ולחולים לבחור באופציות המעקב והכימותרפיה למרות‬ ‫היעדר נתוני מעקב ארוך טווח עבור האופציה האחרונה‪ .‬על מנת‬ ‫לשמש בסיס להשוואה בין שיטות הטיפול השונות‪ ,‬בחנו את‬ ‫תוצאות הניתוח המיידיות ואת התוצאות האונקולוגיות ואיכות‬ ‫החיים בטווח הארוך בחולים שעברו ‪ RPLND‬ראשוני‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין השנים ‪ 2008-1994‬עברו במוסדנו ‪ RPLND‬ראשוני ‪ 48‬חולים‬ ‫בגיל ממוצע של ‪ 24‬שנים (טווח ‪ 56-13‬שנים)‪ .‬לאחר קבלת‬ ‫אישור ועדת הלסינקי‪ ,‬נסקרו תיקי המטופלים לאיסוף מידע‬ ‫דמוגרפי‪ ,‬היסטוריה רפואית‪ ,‬נתונים קליניים ופתולוגיים‪ ,‬המהלך‬ ‫הניתוחי‪ ,‬וכן סיבוכים מוקדמים ומאוחרים‪ .‬עדכון נתוני המעקב‬ ‫ארוך הטווח בוצע באמצעות שיחה טלפונית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫רוב הניתוחים בוצעו בשנים ‪ .)83% ,40/48( 2003-1995‬מכלל‬ ‫החולים‪ ,‬ל–‪ 43‬היה גידול מסוג ‪non-( Germ cell tumor‬‬ ‫‪ ,)seminoma‬ל–‪ 4‬היה ‪ stromal sex cord tumors‬ולחולה אחד היה‬ ‫‪.Leydig cell tumor‬‬ ‫בחולי ‪ 41 ,NSGCT‬נמצאו ב–‪ stage1‬קליני‪ ,‬ו–‪ 2‬חולים היו בשלב‬ ‫‪ .IIa‬ברוב החולים (‪ )41/48‬בוצע שימוש בתבניות חד־צדדיות‪,‬‬ ‫ובכולם בוצע שימור עצבים מלא של השרשרת הסימפתטית‬ ‫הפאראורטברלית‪ ,‬הסיבים הפוסט־גנגליונריים והפלקסוס‬ ‫ההיפוגסטרי בין כלי הכסל המשותפים‪ .‬משך האשפוז הממוצע‬ ‫היה ‪ 6‬ימים (‪ 9-4‬ימים)‪ .‬סיבוכים בתר־ניתוחיים מוקדמים‬ ‫כללו זיהום בפצע ב–‪ 2‬חולים‪ .‬במעקב מאוחר יותר נמצא בקע‬ ‫בצלקת הניתוח ב–‪ 4‬חולים‪ 46 .‬חולים דיווחו על שפיכה תקינה‬ ‫לאחר הניתוח (‪ 2‬ללא מידע)‪ .‬ב–‪ )37%( 16/43‬החולים עם‬ ‫‪ NSGCT‬נמצאו תאי גידול בבלוטות הלימפה‪ 11 .‬מתוכם טופלו‬ ‫בכימותרפיה משלימה ול–‪ 5‬הוצע מעקב בלבד‪ .‬במעקב ממוצע‬ ‫של ‪ 62‬חודשים נצפו ‪ 3‬הישנויות של ‪ ,NSGCT‬מחוץ לתבנית‬ ‫הניתוח‪ ,‬עם תגובה טובה לטיפול והחלמה מלאה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫‪ RPLND‬ראשוני המבוצע במרכז המתמחה בטיפול בסרטן אשכים‬ ‫מאפשר משך אשפוז קצר‪ ,‬שיעור סיבוכים נמוך‪ ,‬שמירה על יכולת‬ ‫השפיכה והחלמה מלאה ממחלת הסרטן ללא צורך בטיפול נוסף ברוב‬ ‫החולים‪ .‬תהליך ההחלמה‪ ,‬תופעות הלוואי ואיכות החיים הכרוכים‬ ‫בטיפול כימותרפי ראשוני או מעקב וטיפול כימותרפי מאוחר צריכות‬ ‫להימדד כנגד תוצאות אלה‪ .‬על החולה המאובחן ב–‪ NSGCT‬בשלב‬ ‫מוקדם לקבל מידע מאוזן על אודות כלל אפשרויות הטיפול‪.‬‬ ‫ שלישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:34‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫זמן עד לחזרת שפיכה בחולים לאחר ניתוח‬ ‫לכריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות אחרי‬ ‫טיפול כימותרפי עקב סרטן אשכים‬ ‫איתי שטרנברג‪ ,1‬אילן ליבוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫‪1‬‬

‫‪38‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫כריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות תוך שימור העצבים‬ ‫הסימפתטיים משמרת את פליטת הזרע אצל הרוב המכריע של חולי‬ ‫סרטן האשכים‪ .‬ניתוח לכריתת בלוטות הלימפה הרטרופריטונאליות‬ ‫לאחר טיפול כימותרפי מאופיין בקושי רב יותר בשימור העצבים‪,‬‬ ‫ובנזק לעצבים המשומרים עקב משיכה בזמן הניתוח‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את משך הזמן מניתוח לכריתת בלוטות לימפה‬ ‫רטרופריטונאליות תוך שימור העצבים אחרי טיפול כימותרפי ועד‬ ‫להופעת שפיכה קדמית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הרשומות הרפואיות של כלל החולים אשר עברו ניתוח‬ ‫לכריתת בלוטות לימפה רטרופריטונאליות אחרי טיפול‬ ‫כימותרפי עקב סרטן אשכים במהלך שלוש שנים נסקרו באופן‬ ‫רטרוספקטיבי‪ .‬נבדקו סוגי הגידולים באשכים‪ ,‬מהלך הניתוח‪,‬‬ ‫ממצאים פתולוגיים בבלוטות הלימפה ומשך הזמן עד לחזרת‬ ‫השפיכה הקדמית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫במהלך תקופת המחקר עברו ‪ 9‬חולים כריתת בלוטות לימפה‬ ‫רטרופריטונאליות אחרי טיפול כימותרפי עקב סרטן אשכים‪.‬‬ ‫בחולה אחד נמצא גידול ברטרופריטונאום‪ ,‬ב–‪ 4‬חולים נמצאה‬ ‫טרטומה בשלה וב–‪ 4‬חולים נמצא פיברוזיס‪ .‬בקרב חמישה‬ ‫חולים לא בוצע שימור עצבים עקב הממצאים התוך־ניתוחיים‪.‬‬ ‫שני חולים עברו ניתוח משמר עצבים דו–צדדי‪ ,‬ושני חולים‬ ‫עברו ניתוח תוך שימור עצבים חד־צדדי‪ .‬בכל ארבעת החולים‬ ‫עם שימור העצבים תועדה חזרת שפיכה במהלך המעקב‪ .‬הזמן‬ ‫לחזרת השפיכה היה ‪ 11‬חודשים בממוצע‪ ,‬כאשר ב–‪ 3‬חולים הזמן‬ ‫שחלף עד לחזרת השפיכה היה שנה לפחות‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫על אף שברוב המכריע של החולים אשר עוברים כריתת בלוטות‬ ‫לימפה רטרופריטונאליות עם שימור עצבים סימפתטים עקב‬ ‫סרטן אשכים תשומר השפיכה‪ ,‬היעדר חזרת שפיכה מהווה גורם‬ ‫לחץ לאור העובדה שרוב חולים אלו הם בשיא גיל הפוריות‬ ‫והרצון להורות‪ .‬לפי סדרה זו הזמן לחזרת השפיכה יכול להיות‬ ‫ממושך‪ ,‬ורוב המקרים אורך מעל לשנה‪ ,‬ולכן יש מקום להרגעת‬ ‫החולים גם במקרים שבהם עובר זמן ממושך ללא חזרת השפיכה‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ רביעי‬

‫יום רביעי‬ ‫‪ >> 08.12.10‬אולם עצי הארץ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:28‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תגובה אוטונומית בעת ביצוע‬ ‫ציסטודיסטנציה בחולים עם חשד לדלקת‬ ‫בין רקמתית של שלפוחית השתן (‪)IC‬‬

‫ֿ‬

‫ארז לנג‪ ,1‬יעקב סתיו‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪1‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪12:20‬‬

‫טיפולים ניתוחיים מתקדמים באורו־גינקולגיה‪:‬‬ ‫שיקום רפיון רצפת האגן וצניחת איברי האגן‬ ‫מנחם נוימן‪ ,2,1‬ולדימיר סוסנובסקי‪ ,1‬יעקב בורנשטיין‬ ‫‪1‬האגף לבריאות האישה‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫‪2‬משרד המנכ"ל‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫צניחות הרחם‪ ,‬כיס השתן והמעי הינם פרי הרניאציה ברצפת‬ ‫האגן‪ ,‬והטיפול המתקדם כולל תיקון הבקע והמרת הפסציה‬ ‫הפגומה בפסציה סינתטית‪ ,‬דהיינו ברשת‪ .‬כיום ניתן לוותר על‬ ‫כריתת הרחם הצנוח‪ .‬כך משתפר שיקום רצפת האגן‪ ,‬נמנעים‬ ‫סיבוכי כריתת רחם והפגיעה התדמיתית ואף מתקצרת תקופת‬ ‫ההחלמה‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך אם בעת ביצוע ציסטודיסטנציה אבחנתית‪ ,‬קיימת תגובה‬ ‫אוטונומית שונה בין חולים שאצלם הודגמו סימנים אופייניים‬ ‫לדלקת רקמתית של שלפוחית השתן (‪ ,Interstitial cystitis‬או ‪)IC‬‬ ‫ובין אלה שלא הודגמו בהם תסמינים שכאלה‪.‬‬

‫טבלה ‪ .1‬השוואה בין שתי הקבוצות‪ :‬קבוצה ‪ 1‬שבה נמצאו‬ ‫סימנים של ‪ IC‬וקבוצה ‪ 2‬שבה לא הודגמו ממצאים‬ ‫‪P-value‬‬

‫קבוצה ‪1‬‬

‫קבוצה ‪2‬‬

‫מס' חולים‬

‫‪28‬‬

‫‪10‬‬

‫מס' נשים (‪)%‬‬

‫‪)82( 23‬‬

‫‪)80( 8‬‬

‫‪NS‬‬

‫גיל הבלות (‪)%‬‬

‫‪)43( 10‬‬

‫‪)50( 4‬‬

‫‪NS‬‬

‫הערכת שיקום ניתוחי בעזרת רשת ובלא כריתת רחם לטיפול‬ ‫ברפיון רצפת האגן‪.‬‬

‫‪ BMI‬ממוצע‬

‫‪26.7±5.3‬‬

‫‪28.1±5‬‬

‫‪NS‬‬

‫ממוצע שנים עם תסמינים‬

‫‪5±4.8‬‬

‫‪5.1±4.5‬‬

‫‪NS‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫כאב על–חיקי (‪)%‬‬

‫‪)71( 20‬‬

‫‪)30( 3‬‬

‫‪>0.01‬‬

‫מוצג ניסיוננו בן ‪ 710‬ניתוחי רשת (‪ )JNJ ,Prolift‬לטיפול ברפיון‬ ‫תסמיני של רצפת האגן‪ ,‬בנשים שהיו בקבוצת סיכון לחזרת‬ ‫הצניחה‪ .‬נבחנים הסיבוכים התוך־ניתוחיים בכלל הקבוצה‬ ‫ותוצאות הטיפול בתת־הקבוצה שהשלימה מעקב של שנתיים‪.‬‬

‫דחיפות (‪)%‬‬

‫‪)92( 26‬‬

‫‪)90( 9‬‬

‫‪NS‬‬

‫פעילים מינית (‪)%‬‬

‫‪)71( 20‬‬

‫‪)40( 4‬‬

‫דיספראוניה (‪)%‬‬

‫‪)25( 5‬‬

‫‪)25( 1‬‬

‫‪NS‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫דיסאוריה (‪)%‬‬

‫‪)75( 21‬‬

‫‪)70( 7‬‬

‫‪NS‬‬

‫גילאי המנותחות נעו בין ‪ 95-37‬שנים‪ ,‬הוולדנות ‪ 9-1 -‬לידות‪.‬‬ ‫הסיבוכים התוך־ניתוחיים כללו ‪ 5‬פגיעות בכיס השתן שתוקנו‬ ‫במהלך הניתוח‪ .‬הסיבוכים הבתר־ניתוחיים המוקדמים כללו ‪128‬‬ ‫נשים שסבלו קושי ריקוני שנפתר בהתקנת צנתר שופכתי למשך‬ ‫עד שבוע ימים ו–‪ 12‬נשים שסבלו מהמטומה‪ .‬הניתוח נכשל ב–‪23‬‬ ‫נשים (‪ 16 ,)3%‬מהן עברו ניתוח חוזר בהצלחה של ‪.75%‬‬

‫מס' לידות ממוצע‬

‫‪2.1±1.2‬‬

‫‪2.2±1.4‬‬

‫‪NS‬‬

‫סוכרת (‪)%‬‬

‫‪)18( 5‬‬

‫‪)20( 2‬‬

‫‪NS‬‬

‫צניחת דפנות הלדן > דרגה ‪II‬‬ ‫(‪(POP-Q‬‬

‫‪)13( 3‬‬

‫‪)12( 1‬‬

‫‪NS‬‬

‫ממוצע נפח ציסטומטרי מרבי‬ ‫‪ml -‬‬

‫‪229±45‬‬

‫‪272±36‬‬

‫‪>0.01‬‬

‫ממוצע הענות השלפוחית ‪-‬‬

‫‪70±25‬‬

‫‪73±22‬‬

‫‪NS‬‬

‫ממוצע שארית שתן ‪ml -‬‬

‫‪31±17‬‬

‫‪27.5±15‬‬

‫‪NS‬‬

‫ממוצע נפח שלפוחית‬ ‫בהרדמה ‪ml -‬‬

‫‪778±330‬‬

‫‪786±420‬‬

‫‪NS‬‬

‫תסנין דלקתי כרוני בביופסיה‬

‫‪)50( 14‬‬

‫‪)40( 4‬‬

‫‪NS‬‬

‫תאי פיטום‬

‫‪)50( 14‬‬

‫‪)40( 4‬‬

‫‪N‬‬

‫ממוצע ‪ Δ‬דופק‬

‫‪12±10‬‬

‫‪-7.2±6.8‬‬

‫‪p>0.001‬‬

‫ממוצע ‪ Δ‬לחץ דם סיסטולי‬

‫‪23±14‬‬

‫‪-6.2±10‬‬

‫‪p>0.001‬‬

‫ממוצע ‪ Δ‬לחץ דם דיאסטולי‬

‫‪20±12‬‬

‫‪-2.7±7.4‬‬

‫‪p>0.001‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫דיון‪:‬‬

‫השימוש ברשתות לשיקום רצפת אגן צנוחה מאפשר להימנע‬ ‫מכריתת הרחם הצנוח‪ :‬בסדרת המטופלות המדווחת כאן כלולה‬ ‫תת‪-‬קבוצה של ‪ 130‬נשים אשר בחרו לשמר את הרחם הצנוח‪.‬‬ ‫שביעות רצונן הכוללת מן התוצאות האנטומיות והתפקודיות‬ ‫של הניתוח הייתה גבוהה מ–‪ ,90%‬וכך גם השליטה בשתן‪ .‬לגבי‬ ‫השליטה ביציאות עמדה שביעות הרצון על ‪ 80%‬בלבד‪ ,‬ולגבי‬ ‫התפקוד המיני ‪ -‬על ‪ ,60%‬לעומת ‪ 10%‬לפני הניתוח‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫השימוש ברשתות מניב תוצאות טיפוליות נאות בהשוואה‬ ‫לניתוחים בלא רשת ומאפשר את שימור הרחם הצנוח‪.‬‬ ‫* המחבר הראשון הינו מדריך כירורגי לחברת ‪Gynecare‬‬

‫‪ml/cmH2O‬‬

‫‪39‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במהלך השנה האחרונה בוצעו במרכזנו ‪ 38‬פעולות אבחנתיות‬ ‫ל–‪ .IC‬כל הפעולות בוצעו תחת הרדמה כללית‪ .‬אף חולה לא‬ ‫נשא קוצב לב או טופל בחוסמי בטא‪ .‬בכל המטופלים בוצעה‬ ‫ציסטודיסטנציה למשך כ– ‪ 10‬דקות ונלקחה ביופסיה אקראית‬ ‫מכיס השתן‪ .‬החולים חולקו לשתי קבוצות‪ )1 :‬חולים שבהם‬ ‫נמצאו סימנים אופייניים ל–‪( IC‬גלומרולציות או כיב ע"ש‬ ‫‪ ;)Hunner‬ו–‪ )2‬חולים שבהם לא הודגמו סימנים אלה‪ .‬בוצעה‬ ‫השוואה של פרמטרים דמוגרפיים‪ ,‬קליניים‪ ,‬אורודינמיים‬ ‫והיסטולוגיים בין שתי הקבוצות‪ .‬כמו כן בוצעה השוואה בשוני‬ ‫פרמטרים אוטונומיים (לחץ דם ודופק) בתום האינדוקציה‬ ‫ההרדמתית ובמהלך הציסטודיסטנציה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫פירוט ההשוואה בין שתי הקבוצות מופיע בטבלה‪ .‬כאב על–חיקי‬ ‫שכיח יותר בקבוצה ‪ 71%( 1‬לעומת ‪ .)p<0.01 ,%30‬ממוצע נפח‬ ‫ציסטומטרי מרבי היה נמוך יותר משמעותית בקבוצה ‪229( 1‬‬ ‫סמ"ק לעומת ‪ 272‬סמ"ק‪ .)p<0.01 ,‬בקבוצה ‪ 1‬מצאנו שממוצעי‬ ‫הדופק (‪ ,)Δ=12‬לחץ הדם הסיסטולי (‪ )Δ=23‬והדיאסטולי (‪)Δ=20‬‬ ‫עלו בצורה משמעותית בעת ביצוע הציסטודיסטנציה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בקבוצה ‪ 2‬הפרמטרים האוטונומיים הנ"ל ירדו בזמן הפעולה‬ ‫(‪ .)p<0.001‬לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשאר הפרמטרים‬ ‫הקליניים‪ ,‬האורודינמיים וההיסטולוגיים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בחולים עם ממצאים אנדוסקופיים התומכים ב–‪( IC‬גלומרולציות‬ ‫או כיב) קיימת תגובה אוטונומית ערה המתבטאת בעלייה בדופק‬ ‫הלב ובלחץ הדם הדיאסטולי והסיסטולי‪ .‬כאב על–חיקי ורגישות‬ ‫יתר של השלפוחית באורודינמיקה שכיחים יותר בקבוצה זו‪.‬‬ ‫עובדות אלה מעלות את השאלה‪ :‬האם ניתן להתייחס לחולים‬ ‫עם שינויים אנדוסקופיים באופן זהה לחולים ללא סימנים? ייתכן‬ ‫כי הכללה של חולי ‪ IC‬בתוך קבוצת תסמונת השלפוחית הכאובה‬ ‫(‪ )painful bladder syndrome‬אינה מתאימה‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:36‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפולים ניתוחיים מתקדמים למניעת דלף‬ ‫שתן במאמץ בנשים ‪ 1,000 -‬ניתוחי ‪TVTS‬‬ ‫מנחם נוימן‪ ,1,2‬ולדימיר סוסנובסקי‪ ,1‬רנה טנדלר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מוחמד קיס‪ ,1‬יעקב בורנשטיין‬ ‫‪1‬מחלקת נשים‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫משרד המנכ"ל‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫הניתוחים הרטרו–פוביים הפתוחים למניעת דלף שתן במאמץ‬ ‫בנשים הוחלפו בניתוחי מתלה לדניים זעיר–פולשניים‪ ,‬דבר שהביא‬ ‫בכנפיו המעטה משמעותית מאוד בסיבוכים הניתוחיים הנלווים‪.‬‬ ‫הראשונים בין ניתוחי הסרט התת–שופכתי (‪ )TVT‬הזעיר־‬ ‫פולשניים והמבוצעים לדנית‪ ,‬היו אחור–חיקיים‪ .‬היות שכך ‪-‬‬ ‫התברר כי במקצתם נפגעו איברים אגניים‪.‬‬ ‫לפיכך הותמר המעבר מאחורי החיק במעבר דרך המפתחים‬ ‫האובטורטוריים‪ .‬הפגיעות באיברי האגן אמנם פחתו בהתאמה‪,‬‬ ‫‪40‬‬

‫אך התעוררה בעיה של כאבי ירכיים בגין מעבר בסמיכות לעצבי‬ ‫האובטורטור‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בחינת התוצאות הטיפוליות של ניתוחי מתלה סרט חדישים‪,‬‬ ‫המוחדרים בחתך יחיד ובלא נקבי יציאה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מוצגת הסדרה הגדולה שפורסמה אי–פעם של ניתוחי ה–‪,TVTS‬‬ ‫‪ 1,000‬במספר‪ .‬ניתוח נתוני כל קבוצת המחקר מעלה מיעוט יחסי‬ ‫של סיבוכים תוך ניתוחיים‪ 200 .‬המנותחות הראשונות השלימו‬ ‫מעקב של ‪ 30‬חודשים‪ ,‬והמידע שנאסף לגביהן מלמד על שיעורי‬ ‫ריפוי גבוהים ועל מיעוט סיבוכים ניתוחיים לטווח הבינוני‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫גילאי המנותחות נעים בין ‪ ,95-31‬הוולדנות ‪ .12-1 -‬הסיבוכים‬ ‫התוך־ניתוחיים כללו אירוע אחד של דמם לשפה הגדולה ‪ -‬לא‬ ‫נדרש עירוי תוצרי דם‪ .‬הסיבוכים הבתר־ניתוחיים המוקדמים כללו‬ ‫כ–‪ 5%‬של קושי ריקוני שדרש צנתור שופכתי של עד שבוע ימים‪,‬‬ ‫ו–‪ 9‬נשים נזקקו להרפיית מתח עודף מן הסרט בחדר הניתוח‪.‬‬ ‫הסיבוכים הבתר־ניתוחיים המאוחרים כללו ‪ 6%‬של חישוף לדני‬ ‫ועוד ‪ 4%‬של כאב במין שטופלו כירורגית‪ .‬שיעור הכישלונות עמד‬ ‫על ‪ 91% ,6%‬נרפאו כליל ו–‪ 3%‬דיווחו על שיפור משמעותי‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫מהאמור לעיל עולה כי מזעור ניתוחי המתלה למניעת דלף שתן‬ ‫בנשים הינו נכון‪ ,‬ואף עולים רעיונות לגבי שיפורים אפשריים‬ ‫נוספים במתלי הרשת‪.‬‬ ‫* המחבר הראשון הינו מדריך כירורגי לחברת ‪Gynecare‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:44‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הטיפול בארוזיות לנרתיק של חומרים סינתטיים‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬דורון קורצ'ק‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מטביי ציביאן‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫ארוזיה לנרתיק של חומרים סינתטיים לאחר ניתוחי תיקון אי‪-‬‬ ‫נקיטת שתן וצניחת איברים אגניים‪ ,‬היא בעיה חמורה המופיעה‬ ‫בשכיחות של ‪ .10%-0.5%‬אין בספרות המלצות ברורות לפתרון‬ ‫הבעיה וקיימים חילוקי דעות באשר לגישות הטיפוליות‪ .‬אנו‬ ‫מדווחים כאן על הטיפול והמלצות לטיפול בבעיה זו‪.‬‬ ‫שיטות וחולות‪:‬‬

‫משנת ‪ 1998‬למעלה מ–‪ 400‬נשים עברו במחלקתנו ניתוחים שבהם‬ ‫נעשה שימוש בחומר סינתטי לתיקון אי‪-‬נקיטת שתן וצניחת איברים‬ ‫אגניים‪ .‬במהלך ‪ 7‬השנים האחרונות טופלו ‪ 16‬נשים בגילאים ‪84-38‬‬ ‫שנים עם ארוזיה לנרתיק‪ .‬קבוצה ‪ 1‬כללה ‪ 7‬נשים לאחר תיקון של‬ ‫צניחת איברי האגן באמצעות רשת סינתטית ובקבוצה ‪ 2‬נכללו ‪9‬‬ ‫נשים לאחר ניתוח תיקון אי־נקיטת שתן על ידי מתלה סינתטי‪.‬‬ ‫הסימנים כללו‪ :‬דיספראוניה ‪ ,10 -‬הפרשות ‪ ,10 -‬דימומים ‪,5 -‬‬ ‫כאבים ‪ ,2 -‬דיסוריה ‪ ,3 -‬נצור בין שופכה לנרתיק ‪ 3 .1 -‬נשים היו‬ ‫אסימפטומטיות‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫קבוצה ‪ :1‬ב–‪ 3‬מקרים הרשת הסינתטית הוצאה בשלמותה‪ .‬בשתי‬ ‫חולות בוצע ניסיון‪ ,‬שלא צלח‪ ,‬לכסות את החלק הגלוי של הרשת‬ ‫על ידי מתלה מדופן הנרתיק‪ .‬חולות אלה נותחו שוב והרשת הוצאה‬ ‫בשלמותה‪ .‬בחולה אחת בוצעה כריתה של חלק הרשת החשוף‬ ‫בלבד‪ ,‬וחולה אחרת הייתה אסימפטומטית ולכן לא טופלה‪.‬‬ ‫קבוצה ‪ 3 :2‬חולות לא נותחו ונמצאות במעקב (אחת סירבה‬ ‫לניתוח ו–‪ 2‬אסימפטומטיות)‪ 5 .‬חולות עברו כריתת חלק הסרט‬ ‫החשוף בלבד (אחת לאחר ניסיון קודם כושל של כיסוי החלק‬ ‫החשוף על ידי מתלה מדופן הנרתיק)‪ .‬בכל החולות הסימנים‬ ‫הקליניים חלפו‪ .‬הניתוחים הנ"ל לא הרעו את השליטה על השתן‪.‬‬

‫ניתוחים נלווים וסיבוכים מיידיים‪ .‬גם לאחר הניתוח לא נמצאו‬ ‫הבדלים בין הקבוצות בשיעורי הריפוי והסיבוכים‪ .‬מידת הכאב‬ ‫בירכיים הוערכה על ידי ‪ 9‬נשים מקבוצת ‪ de-Leval‬ועל ידי ‪7‬‬ ‫נשים מקבוצת ‪ Flam‬כקלה‪ ,‬אך כאב בינוני נחווה על ידי ‪ 3‬נשים‬ ‫מקבוצת ‪ de-Leval‬וכלל לא בקבוצה השנייה‪ .‬כאב קשה לא נחווה‬ ‫כלל על ידי המנותחות שבמחקר‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫נראה ששיטת ‪ Flam‬לביצוע ניתוח ה–‪ TVTO‬הינה ישימה‪ ,‬בטוחה‬ ‫ויעילה כשיטת ‪ ,de-Leval‬ומסתמן כי שיטה זו כרוכה ברמות כאב‬ ‫ירכיים מופחתות‪ .‬יש לבחון את הדבר במחקרים נוספים‪.‬‬ ‫* המחבר הראשון הינו מדריך כירורגי לחברת ‪Gynecare‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫‪ .1‬ארוזיות הן לעתים אסימפטומטיות ומתגלות בבדיקה שגרתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערנות וחיפוש אחר ארוזיות מומלצת בהופעת סימנים מחשידים‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיסוי הרשת החשופה על ידי מתלה מהנרתיק מועד לכישלון‪.‬‬ ‫‪ .4‬הטיפול המומלץ הוא הוצאת החומר הסינתטי כולו או כריתת‬ ‫החלק החשוף‪.‬‬ ‫‪ .5‬יש לכלול סיבוך זה בהסכמה מודעת לניתוח‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:52‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיטת ‪ Flam‬להפחתת כאב ירכיים לאחר‬ ‫‪ :TVT Obturator‬השוואה לשיטת ‪de-Leval‬‬ ‫מנחם נוימן‪ ,2,1‬ולדימיר סוסנובסקי‪ ,1‬אלכס צימרמן‪ ,1‬בני דיקר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב בורנשטיין‬ ‫‪1‬האגף לבריאות האישה‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫‪2‬לשכת מנכ"ל בית החולים‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫ניתוח ה–‪ TVTO‬פותח על ידי ‪ de-Leval‬כחלופה בטוחה לניתוחי‬ ‫ה–‪ TVT‬הרטרופוביים‪ .‬נמצא כי ה–‪ TVTO‬הפחית במידה רבה את‬

‫היארעות הפגיעה בכיס השתן‪ ,‬אך התברר כי הינו כרוך בשכיחות‬ ‫ניכרת של כאב ירכיים‪ Flam .‬הציע העברת המחט הניתוחית‬ ‫מדיאלית יותר‪ ,‬ובמהלך ניצב לקומפלקס האובטורטורי‪ ,‬להפחתת‬ ‫כאב הירכיים שלאחר הניתוח‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫הערכת הבטיחות והיעילות של שיטת ‪ Flam‬להתקנת סרט‬ ‫ה–‪ TVTO‬והשוואתה לשיטת ‪.de-Leval‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫תועדו פרוספקטיבית הנתונים הטרום־ניתוחיים‪ ,‬התוך־ניתוחיים‬ ‫והבתר־ניתוחיים של מטופלות שאובחנו כסובלות מדלף של שתן‬ ‫במאמץ מוכח אורודינמית ואשר עברו את הניתוח הנדון‪40 :‬‬ ‫בשיטת ‪ de-Leval‬ו–‪ 40‬אחרות בשיטת ‪ .Flam‬מידת כאב הירכיים‬ ‫הוערכה סובייקטיבית בידי המנותחות על פי סולם אנלוגי (‪,)VAS‬‬ ‫מ–‪( 0‬היעדר כאב) ועד ‪( 10‬כאב שלא ניתן לעמוד בו)‪ .‬רמות הכאב‬ ‫חולקו ל–‪ 3‬קבוצות‪ :‬כאב קל (עד וכולל רמה ‪ ,)3‬כאב בינוני (עד‬ ‫וכולל רמה ‪ )6‬וכאב קשה (רמה ‪ 7‬או יותר)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הנתונים הטרום–ניתוחיים והתוך–ניתוחיים נמצאו דומים בשתי‬ ‫הקבוצות‪ ,‬ובכלל זה נתונים דמוגרפיים‪ ,‬אבחנות רפואיות‪,‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניתוחים אורולוגיים בגישה‬ ‫לפרוסקופית דרך נקב יחיד (‪)SILS‬‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫לאחרונה פותחה ומיושמת שיטה לפרוסקופית חדשנית‪ ,‬שבה‬ ‫הניתוח מתבצע דרך נקב יחיד‪ .‬שיטה זו דורשת מכשור לפרוסקופי‬ ‫ומיומנות מתקדמים‪ .‬יישום של שיטה זו בתחומי הכירורגיה השונים‬ ‫עשוי לשפר את תהליך ההחלמה ואת התוצאות הקוסמטיות‬ ‫ולמזער סיבוכים‪ ,‬ולכן גורם להתענינות רבה של רופאים ומטופלים‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬אנו מציגים כאן ניסיון מצטבר בניתוחים דרך נקב‬ ‫אחד‪ ,‬שלמיטב ידיעתנו הוא הראשוני והגדול בארץ‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במהלך השנה וחצי האחרונות בוצעו במוסדנו ‪ 18‬ניתוחים ל–‪17‬‬ ‫חולים בשיטת ‪ .SILS 3‬חולים עברו כריתה חלקית של כליה‪,‬‬ ‫אחד עבר כריתת טוחה‪ ,‬לחולה אחר בוצעה כריתה חלקית של‬ ‫כליה וטוחה בו–זמנית‪ ,‬ל–‪ 3‬חולים בוצע תיקון בקע ‪,POVH‬‬ ‫לחולה אחד בוצע תיקון אשך בטני‪ ,‬ל–‪ 2‬חולים בוצעה כריתה‬ ‫פשוטה של כליה‪ ,‬חולה אחד עבר כריתת כליה ושופכן‪ ,‬חולה‬ ‫אחד עבר כריתת מסה רטרופריטונאלית‪ ,‬חולה אחד עבר‬ ‫הוצאת אבן משופכן עליון (‪ ,)ureterolithotomy‬חולה אחד‬ ‫עבר ביופסיה של כליה בודדת ו–‪ 2‬חולים עברו פתיחת ציסטה‬ ‫כלייתית (‪ )unroofing‬בגישה רטרופריטונאלית‪ .‬הניתוחים‬ ‫בוצעו דרך נקודת כניסה אחת באזור הטבור עם שימוש‬ ‫בכלים מיוחדים כגון ‪ ,SILS One Port‬מספריים ומלקחיים‬ ‫רוטיקולריים ואופטיקה ארוכה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫גיל החולים נע בין ‪ 80-7‬שנים‪ ,‬משך הניתוח (ממוצע) ‪143 -‬‬ ‫דקות‪ .‬לא היו המרות לניתוח פתוח‪ ,‬ניתוח אחד (כריתה חלקית‬ ‫של כליה) הומר לגישה לפרוסקופית קונבנציונלית עקב נוכחות‬ ‫כמה גידולים‪ .‬בניתוח אחר של כריתה חלקית של הכליה הוכנס‬ ‫טרוקר בודד נוסף‪ .‬האיברים שנכרתו הוצאו דרך נקב בטבור‪ ,‬כך‬ ‫שלאחר הניתוח הצלקת מוסתרת לחלוטין‪ .‬הכאב והאי־נוחות היו‬ ‫מינימליים‪ ,‬וזמן ההחלמה היה קצר ביותר‪.‬‬ ‫‪41‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שיטה חדשנית של לפרוסקופיה דרך נקב אחד (‪ )SILS‬הוכחה כבת–‬ ‫ביצוע באינדיקציות ניתוחיות מגוונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מורכבות השיטה‬ ‫וצורך במכשור ניתוחי מיוחד מחייבים צבירת ניסיון רב בלפרוסקופיה‬ ‫כללית‪ ,‬ולכן מומלץ לבצע ניתוחים אלו במרכזים נבחרים‪.‬‬

‫הטכנולוגיה העכשווית של ‪ single port laparoscopy‬איננה‬ ‫בשלה לביצוע ניתוחים מורכבים‪ .‬גם ניתוחים בדרגת קושי‬ ‫בסיסית נמצאים על גבול האי–בטיחות עקב החסרונות הטכניים‬ ‫שצוינו‪ .‬בהיעדר הוכחות לגבי יתרונות ברורים על פני הגישה‬ ‫הלפרוסוקפית הקלאסית‪ ,‬יש להמתין לשיפורים טכנולוגיים‬ ‫שיהפכו את גישת ה–‪ single port‬לבטיחותית לחולה‪.‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:08‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪- Single Port Laparoscopic Urology‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪A Step In the Wrong Direction‬‬

‫אנדריי נדו‪ ,1‬שחר אהרוני‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הגישה הלפרוסקופית החדישה‪ ,single port ,‬הוצעה לאחרונה‬ ‫כתחליף אפשרי לגישה הלפרוסקופית הקלאסית‪ .‬העבודה‬ ‫הנוכחית מציגה את תוצאות הניסיון הראשוני שלנו בגישה זאת‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הניתוחים שנכללו במחקר הוגבלו לפרוצדורות הנחשבות‬ ‫לבסיסיות ביותר באורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬לשם הערכה והתנסות‬ ‫במכשור החדיש‪ :‬קשירה גבוהה חד־צדדית או דו–צדדית של וריד‬ ‫ספרמאטי (ב–‪ 4‬וב–‪ 2‬מנותחים בהתאמה) ו–‪ unroofing‬של ציסטות‬ ‫כלייתיות פשוטות סימפטומטיות (ב–‪ 3‬מנותחים)‪ .‬כל הניתוחים‬ ‫בוצעו על ידי מנתח בעל ניסיון נרחב באורולוגיה לפרוסקופית‬ ‫מתקדמת‪ .‬לצורך הכרת הציוד החדיש השתתף המנתח בסדנת‬ ‫הדרכה הכוללת צפייה בניתוחים וביצוע ניתוחים בחיית מעבדה‪.‬‬ ‫הניתוחים בוצעו עם שני סוגי ציוד‪ :‬מכשירים בעלי מפרק קצה‬ ‫המאפשרים כיפוף (‪ )Covidien‬ומכשירם ללא מפרק אך בעלי‬ ‫עיקול כפול (‪.)Olympus‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫גיל החציון של המנותחים היה ‪ ,)67-18( 22‬משך הניתוח החציוני‬ ‫היה ‪ 50‬דקות (‪ .)80-35‬משך האשפוז הבתר־ניתוחי היה ‪ 18‬שעות‬ ‫בממוצע‪ .‬כמות האנלגטיקה מסוג אופיאטים הייתה מינימאלית‬ ‫(מתחת ל–‪ 10‬מ"ג מורפין לכל מנותח) לא נרשמו סיבוכים תוך‬ ‫ובתר־ניתוחיים‪ .‬לא היה צורך בהוספת פורטים או במעבר לניתוח‬ ‫פתוח באף מקרה‪ .‬כל המנותחים הביעו שביעות רצון מהמהלך‬ ‫הטיפולי ומהתוצאות הקוסמטיות (חתך טבורי בלבד)‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במהלך הניתוח נצפו כמה קשיים טכניים משמעותיים‬ ‫המעלים לדעתנו שאלות לגבי בטיחות השיטה‪:‬‬ ‫דליפת גז מתמדת ומשמעותית המקשה על שמירת‬ ‫פנאומופריטונאום; התנגשות בין הידיים של המנתח וידיות‬ ‫מכשירי העבודה לבין ראש המצלמה‪ ,‬גם כאשר האופטיקה‬ ‫בשימוש הנה ארוכה (‪ 60‬ס"מ); חיכוך גבוה של גוף מכשירי‬ ‫העבודה בתוך הפורטים‪ ,‬ההופכים פעולות בסיסיות פשוטות‬ ‫לכאורה (דיסקציה עדינה) לקשות על גבול החוסר בטיחות; איבוד‬ ‫"תחושת המכשירים" (‪ )haptic feedback‬עקב החיכוך הגבוה בתוך‬ ‫הפורט; העבודה עם מכשירים מוצלבים אינה אינטואיטיבית כלל‬ ‫ויוצרת בלבול וחוסר התמצאות יחסית בשדה הניתוח‪.‬‬ ‫‪42‬‬

‫כריתה חלקית של כליה בגישה‬ ‫לפרוסקופית בגידולים מעל ‪ 4‬ס"מ (‪)T1B-T2‬‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫ניתוח משמר כליה מקובל ומיושם כיום לטיפול בגידולי כליה‬ ‫עד ‪ 4‬ס"מ (‪ .)pT1a‬כריתת כליה חלקית בגישה לפרוסקופית‬ ‫(‪ ,Laparoscopic Partial Nephrectomy‬או ‪ )LPN‬נחשבת‬ ‫ללפרוסקופיה מתקדמת ומתבצעת במרכזים ספורים‪ .‬למרות‬ ‫חילוקי דעות על יישום ‪ LPN‬לגידולים ‪ ,>T1a‬ניתוח זה מבוצע‬ ‫במרכזנו בכל עת שהדבר ניתן מבחינה טכנית‪ .‬בהסתמך על מאגר‬ ‫נתונים הנאסף בצורה פרוספקטיבית‪ ,‬מוצגת כאן השוואה של‬ ‫‪ LPN‬בגידולים מעל ‪ 4‬ס"מ (‪ ,)T1b-T2‬לגידולים מדרגה ‪.T1a‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין החודשים ‪ 9/2009-7/2005‬עברו במחלקתנו ‪ 103‬חולים עם‬ ‫‪ .LPN‬החולים חולקו ל–‪ 2‬קבוצות‪ :‬קבוצה ‪ 1‬כללה חולים עם‬ ‫גידולים קטנים מ–‪ 4‬ס"מ וקבוצה ‪ - 2‬מעל ‪ 4‬ס"מ‪ .‬במחקר נכללו‬ ‫רק חולים עם מעקב של למעלה משנה‪ .‬הנתונים שהושוו כללו‪:‬‬ ‫פרטים דמוגרפיים‪ ,‬משך הניתוח‪ ,‬זמן איסכמיה חמה‪ ,‬איבוד דם‪,‬‬ ‫תוצאות פתולוגיות ושיעור הסיבוכים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫קבוצה ‪ 1‬כללה ‪ 77‬חולים בגיל ממוצע של ‪ 63.2‬שנים (טווח‬ ‫‪ 83-24‬שנים) עם גודל גידול ממוצע של ‪ 25.1‬מ"מ (טווח ‪37-10‬‬ ‫מ"מ)‪ .‬בקבוצה ‪ 2‬נכללו ‪ 26‬חולים בגיל ממוצע של ‪ 63.1‬שנים (טווח‬ ‫‪ 77-47‬שנים) עם גידולים בגודל ממוצע של ‪ 51.9‬מ"מ (טווח ‪110-40‬‬ ‫מ"מ)‪ .‬ל–‪ 7‬חולים (‪ )9.1%‬מקבוצה ‪ 1‬ול–‪ 5‬חולים (‪ )19.2%‬מקבוצה ‪2‬‬ ‫בוצעו ניתוחים לפרוסקופיים משולבים כגון ריסוק אבנים בכליה או‬ ‫בשופכן‪ ,‬כריתת כיס מרה‪ ,‬טוחה ושחלות‪ 8 .‬גידולים (‪ )10.3%‬בקבוצה‬ ‫‪ 1‬ו–‪ 7‬גידולים (‪ )26.9%‬בקבוצה ‪ 2‬היו ממוקמים בשער הכליה‪.‬‬ ‫במהלך מעקב ממוצע של ‪ 29.9‬חודשים (טווח ‪ )60-12‬לחולים עם‬ ‫‪ RCC‬לא הודגמה הישנות מקומית או מרוחקת של המחלה למעט‬ ‫חולה ‪ 1‬מקבוצה ‪ ,1‬שפיתח גרורות בבלוטות פרה–אאורטליות‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בהשוואת הקבוצות‪ ,‬למעט משך הניתוח לא נמצא הבדל משמעותי‬ ‫סטטיסטית מבחינת מהלך ניתוחי‪ ,‬שיעור הסיבוכים ותוצאות‬ ‫אונקולוגיות‪ .‬ניתוח משמר כליה ניתן לביצוע בגישה לפרוסקופית‬ ‫גם בגידולים כלייתיים הגדולים מ–‪ 4‬ס"מ בצורה בטוחה‪ ,‬עם כל‬ ‫היתרונות של כירורגיה זעיר–פולשנית‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:24‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה לפרוסקופית חלקית של כליה‬ ‫בגושים תוך־כלייתים ללא מרכיב אקסופיטי‬

‫כריתה חלקית של הכליה בגישה‬ ‫לפרוסקופית‪ (LPN) :‬הרחבת ההתוויות‬

‫אנדריי נדו‪ ,1‬עמיחי נבו‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬מטביי ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫‪1‬‬

‫ניתוח משמר כליה בחולים עם גידול תוך–כלייתי ללא מרכיב מבוא‪:‬‬ ‫אקסופיטי מהווה אתגר כירורגי מיוחד‪ .‬לחלק ניכר של חולים אלה למרות היישום הגובר של ‪ ,LPN‬עדיין רק פחות מחצי מהניתוחים‬ ‫מוצע ניתוח כריתת כליה‪ .‬מוצגות תוצאות ניתוח משמר כליה משמרי הכליה מבוצעים בגישה לפרוסקופית‪ .‬הסיבות לכך כוללת‬ ‫לפרוסקופי בסדרת חולים עם גידולים תוך–כלייתים ללא מרכיב בין היתר נוכחות של גידולים מרובים‪ ,‬מיקום בשער הכליה וגודל‬ ‫הגידול>‪ 4‬ס"מ‪ .‬אנו מדווחים כאן על ‪ LPN‬במקרים מורכבים עם‬ ‫אקסופיטי ועם כליה נגדית תקינה‪.‬‬ ‫השוואת התוצאות ל–‪" LPN‬שגרתי"‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫‪ 388‬חולים עברו כריתה חלקית לפרוסקופית של כליה על ידי חולים ושיטות‪:‬‬ ‫מנתח אחד‪ .‬מתוכם‪ 14 ,‬התאימו להגדרה של גידול תוך–כלייתי ללא נסקר בסיס נתונים הנאגרים פרוספקטיבית של חולים שעברו‬ ‫מרכיב אקסופיטי‪ .‬נתוניהם נסקרו וכללו נתונים דמוגרפיים‪ ,‬טרום ‪ LPN‬בשנים ‪ .2009-2005‬החולים חולקו לשתי קבוצות בהתאם‬ ‫ובתר–ניתוחיים עם דגש על היארעות סיבוכים‪ ,‬משך איסכמיה למאפייני הגידול‪" T1a :‬פשוט" (קבוצה ‪ :1‬בודד‪ 4< ,‬ס"מ) ומורכב‬ ‫(קבוצה ‪ :2‬מרובים‪ ,‬גידולי שאר הכליה ו‪/‬או >‪ 4‬ס"מ)‪ .‬נערכה‬ ‫חמה ותפקוד כלייתי בתר–ניתוחי‪.‬‬ ‫הטכניקה הניתוחית כללה גישה לפרוקסופית תוך–צפקית‪ ,‬שימוש השוואה סטטיסטית‪ :‬נתונים דמוגרפיים‪ ,‬תוצאות פתולוגיות‪,‬‬ ‫בסונר תוך–ניתוחי לפרוסוקפי לצורך זיהוי הגידול‪ ,‬חסימת עורק תוצאות הניתוחים והסיבוכים הקשורים בהם‪.‬‬ ‫כליה‪ ,‬כריתת הגידול ותיקון הכליה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫נבדקו ‪ 111‬מנותחים (קבוצה ‪ 66 - 1‬חולים‪ ,‬קבוצה ‪ 45 - 2‬חולים)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫לכל המנותחים גידולי כליה מוצקים עם קוטר חציון ‪ 3‬ס"מ קבוצה ‪ 2‬כללה ‪ 14‬חולים עם גידולי שער הכליה‪ 12 ,‬גידולים‬ ‫(‪ )3.2-1.5‬הממוקמים בקוטב התחתון (‪ 2‬מקרים)‪ ,‬בקוטב העליון מרובים ו–‪ 32‬גידולים>‪ 4‬ס"מ (‪ 11-4.1‬ס"מ)‪ .‬שניים מהקריטריונים‬ ‫(‪ 5‬מקרים)‪ ,‬בין קטבי לטרלי (‪ 5‬מקרים) ובשפה הקדמית של שער הנ"ל היו ב–‪ 7‬מקרים ושלושה ב–‪ 3‬מקרים‪ .‬זמן איסכמיה חמה‬ ‫הכליה (‪ 2‬מקרים)‪ .‬ב–‪ 2‬מקרים (‪ )7%‬בוצעה בסופו של דבר כריתת ואובדן דם היו דומים (ממוצע ‪ 24-‬ו–‪ 25‬דקות‪ 73 ,‬ו–‪ 50‬סמ"ק)‪.‬‬ ‫הכליה עקב הימצאות גידול נוסף (מקרה אחד) ואי־יכולת לאתר משך הניתוח היה ארוך יותר בקבוצה ‪ 190( 2‬ו–‪ 150‬דקות‪,‬‬ ‫את הגידול במקרה נוסף (במקרה זה בוצע מעבר לניתוח פתוח‪ .)P<0.001 ,‬סיבוכים היו ב–‪ 10.6%‬בקבוצה ‪ 1‬וב–‪ 11.1%‬בקבוצה ‪2‬‬ ‫אך הגידול עדיין לא זוהה בוודאות‪ ,‬ולכן הכליה נכרתה)‪ .‬ב–‪ .)P=1( 93%‬ב–‪ 3‬מקרים הניתוח הומר לכריתה רדיקלית של הכליה (‪1‬‬ ‫התהליך זוהה ונכרת בהצלחה בניתוח לפרוסקופי‪ .‬חציון משך בקבוצה ‪ 1‬ו–‪ 2‬בקבוצה ‪.)2‬‬ ‫האיסכמיה החמה היה ‪ 18‬דקות (‪ .)16 misikraN24‬אף חולה‬ ‫לא נזקק למתן דם במהלך הניתוח או לאחריו‪ .‬פרט ל–‪ 2‬המקרים‬ ‫‪Straightforward‬‬ ‫שבהם הכליה נכרתה לא נרשמו סיבוכים תוך או בתר–ניתוחיים‬ ‫‪Variable‬‬ ‫‪T1a‬‬ ‫‪Complex‬‬ ‫‪P- Value‬‬ ‫נוספים‪ .‬בכל המקרים פרט לאחד (‪ )93%‬נמצא ‪ RCC‬מסוג ‪clear‬‬ ‫‪number‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪ 9( cell‬מקרים)‪ 2( chromophobe type ,‬מקרים)‪papillary ,‬‬ ‫)‪OT (min‬‬ ‫)‪150 (120-180‬‬ ‫‪190 (163-237) <0.001‬‬ ‫(מקרה אחד) ו–‪( multilocular cystic‬מקרה אחד)‪ .‬בכל המקרים‬ ‫)‪WIT (min‬‬ ‫)‪25 (18-28‬‬ ‫)‪24 (19-31‬‬ ‫‪0.581‬‬ ‫נמצאו שוליים כירורגיים שלילים לגידול‪ .‬ל–‪ 11‬חולים עם ‪RCC‬‬ ‫נתוני מעקב‪ :‬בממוצע של ‪ 22‬חודשים (‪ )34-4‬לא נצפתה הישנות‬ ‫‪No clamping‬‬ ‫)‪7 (10.6%‬‬ ‫)‪1 (2.2%‬‬ ‫‪0.094‬‬ ‫גידולים באף מקרה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫‪0.720‬‬

‫)‪100 (50-165‬‬

‫)‪73 (50-200‬‬

‫‪EBL‬‬

‫גידולים תוך–כלייתים ללא מרכיב אקסופיטי ניתנים להסרה‬ ‫‪Concomitant‬‬ ‫)‪6 (13.3%‬‬ ‫)‪6 (9.1%‬‬ ‫‪0.542‬‬ ‫‪surgery‬‬ ‫בטוחה ואינם מהווים הוריה לכריתת הכליה‪ .‬עם זאת יש‬ ‫לדון עם החולה על אפשרות של צורך בכריתת הכליה במהלך‬ ‫הניתוח‪ ,‬מאחר שבקבוצת גידולים אלה הסבירות לכך הינה סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫גבוהה יחסית‪.‬‬ ‫עם ניסיון הולם בלפרוסקופיה ניתן להרחיב התוויות ל–‪ LPN‬מעבר‬ ‫לגידולי ‪ T1a‬קטנים‪ ,‬בודדים ופריפריים‪ .‬ניתן לטפל בגידולים יותר‬ ‫מורכבים ביעילות רבה תוך שילוב כירורגיה זעירה פולשנית עם‬ ‫שיטה משמרת נפרונים‪.‬‬ ‫‪43‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת הפנוימופריטוניום על התפקוד‬ ‫הכלייתי לאחר כריתת כליה לפרוסקופית‬ ‫תוך־צפקית בנוכחות כליה נגדית תקינה‬ ‫מוראד עסלי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬נאסר גונידי‪ ,1‬ערן רוזנברג‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אנדרה נוילנדר‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫מילוי חלל הצפק בדו–תחמוצת הפחמן (פנוימופירטוניום)‬ ‫בניתוחים לפרוסקופיים מביא לירידה משמעותית בתפוקת‬ ‫הלב ולירידה בזרימת הדם לעורקי הכליה‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫לירידה בתפוקת השתן במהלך הניתוח ובמשך כמה שעות‬ ‫לאחר מכן‪ .‬המטרה בעבודה זו לאמוד את התפקוד הכלייתי‬ ‫לפני ולאחר כריתת כליה לפרוסקופית והשוואת הערכים טרם‬ ‫הניתוח ולאחריו‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בחודשים ‪ 95 ,7/2010-7/2002‬מקרים עברו כריתת כליה מלאה‬ ‫בגישה לפרוסקופית תוך־בטנית בנוכחות כליה נגדית תקינה‪.‬‬ ‫נכללו רק המקרים עם תפקוד כלייתי תקין טרם הניתוח‪ .‬לא‬ ‫נכללו מקרים שעברו כריתה לפרוסקופית אחור־צפקית‪ .‬בכל‬ ‫המקרים נשמר לחץ של ‪ 15‬מ"מ כספית בחלל הבטן‪ .‬בכל‬ ‫המקרים בוצעה בדיקת על–קול ( ‪ )US‬של הכליות‪ ,‬ב–‪ 63‬מקרים‬ ‫בוצע מיפוי כליות‪ ,‬וב–‪ 71‬מקרים בוצעה בדיקת טומוגרפיה‬ ‫ממוחשבת של הבטן והאגן והוכח גודל ותפקוד תקין של הכליה‬ ‫הנגדית‪ .‬בכל המקרים נלקחו דגימות דם לקריאטינין ואוראה‬ ‫יום טרם הניתוח‪ ,‬וכן יום‪ ,‬חודש‪ 3 ,‬חודשים‪ ,‬חצי שנה‪ ,‬שנה‬ ‫ושנתיים לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מכלל ‪ 95‬המקרים היו ‪ 33‬זכרים ו–‪ 62‬נקבות‪ ,‬בגיל ממוצע של‬ ‫‪ 51.7‬שנים‪ 43 .‬מקרים עברו כריתת כליה ימנית ו–‪ 52‬מקרים‬ ‫עברו כריתת כליה שמאלית‪ .‬ממוצע המעקב ‪ 22.1‬חודשים‬ ‫(‪ 24-2‬חודשים)‪ .‬הדימום הממוצע במהלך הניתוח היה ‪218‬‬ ‫סמ"ק (‪ 1200-0‬סמ"ק)‪ .‬משך הניתוח הממוצע היה ‪ 193.1‬דקות‬ ‫(‪ 360-90‬דקות)‪ .‬ב–‪ 9‬מקרים (‪ )9.5%‬היה צורך במתן דם‪ .‬ב–‪4‬‬ ‫מקרים (‪ )4.2%‬היה מעבר לניתוח פתוח‪ .‬ב–‪ 70‬מקרים (‪)73.7%‬‬ ‫הושאר מנקז ל–‪ 3‬ימים בממוצע‪ .‬ממוצע רמת הקריאטינין‬ ‫טרם הניתוח‪ ,‬וכן יום‪ ,‬חודש‪ ,‬שלושה חודשים‪ ,‬חצי שנה‪ ,‬שנה‬ ‫ושנתיים לאחר הניתוח היה ‪ 0.95‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 1.09 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‪,‬‬ ‫‪ 1.00‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 1.03 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 1.02 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 1.14 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‬ ‫ו–‪ 1.08‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ ,‬בהתאמה (‪ .)p>0.05‬ממוצע רמת האוראה‬ ‫טרם הניתוח‪ ,‬וכן יום‪ ,‬חודש‪ ,‬שלושה חודשים‪ ,‬חצי שנה‪ ,‬שנה‬ ‫ושנתיים לאחר הניתוח היו ‪ 34.9‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 26.5 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‪44.8 ,‬‬ ‫מ"ג‪/‬ד"ל‪ 43.2 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 44.7 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ 47.5 ,‬מ"ג‪/‬ד"ל ו–‪47.7‬‬ ‫מ"ג‪/‬דל‪ ,‬בהתאמה (‪.)p>0.05‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫התפקוד הכלייתי נשמר במשך שנתיים בגבולות הערכים‬ ‫התקינים לאחר כריתת כליה לפרוסקופית תוך־צפקית‪ ,‬במקרים‬ ‫עם ערך תקין של קריאטינין וכליה נגדית תקינה טרם הניתוח‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה לפרוסקופית חלקית של הטוחה‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מטביי ציביאן‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫הגישה המקובלת בגידולי טוחה היא הסרת כל האיבר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫לאחרונה הופיעו דיווחים בודדים על כריתה חלקית‪ .‬אנו מציגים‬ ‫כאן סרט וידיאו המדגים‪ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬כריתת טוחה חלקית‬ ‫בגישה לפרוסקופית בשיטת ‪.Clipless‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫גבר בן ‪ ,51‬עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי‪ ,‬עבר בירור‬ ‫שהדגים ממצא המפריש אלדוסטרון בגודל ‪ 2.5‬ס"מ בטוחה‬ ‫הימנית‪.‬‬ ‫בהשכבה על הצד הוחדרו ‪ 4‬תעלות עבודה בבטן הימנית העליונה‪.‬‬ ‫לאחר ניוד המעי הגס והתריסריון‪ ,‬זוהה והופרד הווריד הנבוב עד‬ ‫למוצא הווריד הכלייתי הימני‪ .‬בעזרת ‪ Ligasure‬הופרד הגבול‬ ‫התחתון של הטוחה תוך שימור כלי הדם‪ .‬לאחר מכן בודדו‬ ‫הגבולות העליון והלטרלי של הטוחה‪ ,‬שהופרדו מהכבד‪ .‬במטרה‬ ‫לשמר את הספקת הדם לא בוצעה הפרדה באספקט המדיאלי‪.‬‬ ‫הממצא בטוחה זוהה ונכרת בעזרת ‪ .Ligasure‬המוסטזה קפדנית‬ ‫הושלמה תוך שימוש בדבק ‪ .Glubran‬הממצא הוצא בשלמותו‬ ‫בשקית ‪ .Endobag‬הושאר נקז בלשכת הטוחה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הניתוח ארך ‪ 65‬דקות‪ ,‬עם איבוד דם של ‪ 45‬מ"ל‪ .‬המהלך לאחר‬ ‫הניתוח היה תקין והחולה שוחרר לאחר יומים עם לחץ דם יציב‬ ‫ורמות אלדוסטרון תקינות‪ 2 .‬חולים עברו ניתוח מסוג זה‪ .‬הבדיקה‬ ‫הפתולוגית העלתה אדנומה של הטוחה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫כריתת טוחה חלקית בגישה לפרוסקופית הינה שיטת טיפול בת־‬ ‫ביצוע‪ ,‬בטוחה ויעילה בחולים נבחרים‪.‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:58‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גישה לפרוסקופית לתהליך תופס‬ ‫מקום בחלל אחור־צפקי‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬מטביי ציביאן‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫הטיפול המקובל במסות רטרופריטונאליות הינו כריתה כירורגית‬ ‫רחבה‪ .‬בספרות הרפואית קיימים דיווחים ספורים על גישה‬ ‫לפרוסקופית לכריתת תהליכים אלו‪ ,‬ועד כה פורסמו תיאורי מקרה‬ ‫בלבד‪ .‬אנו מציגים כאן את הסדרה הגדולה בספרות של כריתה‬ ‫תהליכים אחור־צפקיים בגישה לפרוסקופית‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מתוך מסד נתונים פרוספקטיבי אותרו ‪ 10‬חולים (‪ 6‬גברים)‬ ‫בגילאים ‪ 80-52‬שעברו ניתוחים לפרוסקופיים בשל תהליך תופס‬ ‫מקום בחלל האחור–צפקי‪.‬‬ ‫טכניקה‪ :‬בשכיבה על הצד עם המותן הנגוע מורם‪ ,‬מוחדרים‬ ‫‪ 4‬טרוקרים בבטן העליונה‪ .‬לאחר ניוד הקולון וכניסה לחלל‬ ‫הרטרופריטונאלי‪ ,‬מזוהה התהליך ומופרד מהאיברים הסמוכים‬ ‫תוך כדי המוסטזיס קפדני‪ .‬לאחר בידודו מכל הצדדים‪ ,‬עם שוליים‬ ‫רחבים‪ ,‬מוצא הגוש בשקית דרך חתך קטן בבטן התחתונה או דרך‬ ‫הרחבת אחת מתעלות הכניסה‪.‬‬

‫סביב הסטומה בוצע באמצעות רשת ‪ Gore-tex‬מפוצלת שקובעה‬ ‫לדופן הבטן באמצעות טאקרים‪ ,‬סביב המוביל האילאלי‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫משך הניתוח היה ‪ 135-90‬דקות‪ .‬לא היו סיבוכים במהלך הניתוח‬ ‫או המרות לניתוח פתוח‪ .‬החולים שוחררו לביתם ‪ 3-2‬ימים לאחר‬ ‫הניתוח‪ .‬חולה אחד נותח בשנית‪ ,‬בגישה לפרוסקופית‪ ,‬כעבור שנה‬ ‫וחצי עקב הישנות הבקע‪ .‬באותו חולה‪ ,‬כ–‪ 4‬חודשים לאחר הניתוח‬ ‫השני הופיעו סימני זיהום הרשת ופיסטולה של מעי דק‪ ,‬הרשת הוצאה‬ ‫בניתוח והפיסטולה נסגרה תחת טיפול שמרני‪ .‬במעקב של ‪48-8‬‬ ‫חודשים כל שאר חולים נותרו ללא הישנות הבקע עם בטן שטוחה‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫גודל התהליכים נע בין ‪ 16-2‬ס"מ‪ .‬ב–‪ 2‬מקרים בוצעה ביופסיה‬ ‫תחת בקרה לפרוסקופית‪ ,‬באחרים בוצעה כריתה שלמה‬ ‫של התהליכים‪ .‬בבדיקה פתולוגית‪ :‬סרקומה ‪ ,1 -‬פיברוזיס‬ ‫רטרופריטונאלי ‪ ,1 -‬לימפומה ‪ ,1 -‬שוואנומה ‪ ,1 -‬ציסטה של‬ ‫הטוחה ‪ ,1 -‬ציסטה ללא שייכות לאיבר כלשהו ‪ ,2 -‬וב–‪ 3‬מקרים‬ ‫ הישנות מקומית של ‪ .RCC‬במקרה אחד הוכנס תומכן לכליה‬‫בו–זמנית‪ ,‬במקרה נוסף נכרת כיס המרה‪ ,‬ובמקרה אחר ‪ -‬תוקן‬ ‫בקע מותני בגישה לפרוסקופית ונכרת גידול בכליה בודדת בשיטה‬ ‫פתוחה‪ .‬סיבוכים כללו פגיעה בקולון‪ ,‬שזוהתה ותוקנה במהלך‬ ‫הניתוח‪ .‬לא נצפו הישנויות במעקב של ‪ 65-2‬חודשים‪.‬‬

‫הפשטות היחסית של תיקון לפרוסקופי של ‪,parastomal hernia‬‬ ‫תחלואה נמוכה ואחוזי הצלחה גבוהים הופכים ניתוח זה לניתוח‬ ‫הבחירה בתיקון בעיה נפוצה זו‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫במקרים נבחרים‪ ,‬גם הגישה הלפרוסקופית מתאימה לטיפול‬ ‫בגידולים רטרופריטונאליים‪ ,‬מאפשרת ראות טובה וגישה‬ ‫מתאימה לדיסקציה אונקולוגית רחבה‪ ,‬עם תחלואה נמוכה‬ ‫והחלמה מהירה‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫תיקון לפרוסקופי של‬

‫ ‬ ‫‪15:06‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪Parastomal hernias‬‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן ‪ ,‬שלווה בנימין ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שלמה קייזר‪ ,2‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‪,‬‬ ‫‪ 2‬מחלקת כירורגיה ב'‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫בקע פרסטומלי לאחר יצירת מוביל אילאלי הינו סיבוך נפוץ‬ ‫(‪ ,)50%-5%‬הגורם לבעיות כגון כאבים וקשיים בהדבקת שקית‬ ‫השתן עם דליפות ופגיעה ניכרת באיכות החיים‪ .‬תיקון הבקע‬ ‫תואר בשיטות שונות‪ ,‬הכרוכות בחתך בטני‪ ,‬לעתים עם יצירת‬ ‫סטומה חדשה והחלמה ארוכה‪ ,‬בצד אחוזי הישנות ניכרים עד‬ ‫‪ 76%‬המעלים תהיות לגבי יעילות הניתוח‪.‬‬ ‫עם התפתחות הכירורגיה הלפרוסקופית וצבירת ניסיון בתיקון‬ ‫‪ ,POVH‬יישמנו ניסיון זה בתיקון ‪ Parastomal hernias‬ואנו‬ ‫מדווחים כאן על גישה זו‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫‪ 6‬גברים בגילאים ‪ 84-65‬שנים עברו תיקון לפרוסקופי של‬ ‫‪ .Parastomal hernias‬התיקונים בוצעו בתקופה שבין ‪ 25-12‬חודשים‬ ‫לאחר כריתת כיס השתן‪ .‬הניתוח בוצע דרך ‪ 4-3‬תעלות הכניסה‪ .‬לאחר‬ ‫שחרור הדבקויות‪ ,‬הפרדת המוביל האילאלי וגילוי הבקע‪ ,‬תיקון החסר‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:14‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתת כליה עם ‪Xanthogranulomatous‬‬ ‫)‪ Pyelonephritis (XGP‬בגישה לפרוסקופית ‪-‬‬ ‫ניתוח מאתגר אך אפשרי‬

‫מוראד עסלי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הגישה הלפרוסקופית לכריתת כליה בשל מחלה שפירה או שאתית‬ ‫הופכת לניתוח סטנדרטי‪ .‬אך ניתוחים לפרוסקופיים לכריתת כליה‬ ‫שאינה מתפקדת עם אבחנה ראשונית קלינית ורנטגנית שאכן‬ ‫מדובר ב–‪ )XGP( Xanthogranulomatous Pyelonephritis‬נתפסים‬ ‫כניתוחים קשה ומהווים התוויית נגד יחסית לניתוח לפרוסקופי‬ ‫בשל החשש הגדול מקושי בניתוח‪ ,‬סיבוכים תוך ובתר־ניתוחיים‪,‬‬ ‫ומהסיכוי הגדול להפוך ניתוח לפרוסקופי לניתוח פתוח‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫‪ 10‬מקרים עברו ניתוח לפרוסקופי לכריתת כליה שאינה מתפקדת‬ ‫בחודשים ‪ .8/2010-11/2002‬בכל המקרים נצפו דלקות חוזרות‬ ‫בדרכי השתן‪ ,‬כאבים במותן ותמונה רנטגנית שאכן מדובר ב–‪XGP‬‬ ‫עם נפרוליטיאזיס‪ ,‬תהליך דלקתי קשה סביב הכליה ותרביות שתן‬ ‫חיוביות‪ 8 .‬מקרים היו עם פיונפרוזיס בעבר‪ 2 .‬מקרים נותחו בעבר‬ ‫בגישה פתוחה בשל נפרוליטיאזיס‪ .‬כל המקרים נותחו על ידי אותו‬ ‫צוות מנתחים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫טופלו ‪ 10‬מקרים‪ 8 ,‬נשים ו–‪ 2‬גברים‪ ,‬בגיל הממוצע של ‪ 58.9‬שנים‬ ‫(‪ 85-45‬שנים)‪ 4 .‬מקרים נותחו מימין ו–‪ 6‬משמאל‪ .‬אחוז התפקוד‬ ‫הממוצע של הכליות לפי מיפוי ‪ DMSA‬הינו ‪ .)8%-0%( 2%‬ממוצע‬ ‫הדימום היה ‪ 402‬סמ"ק (‪ 1000-50‬סמ"ק)‪ ,‬משך הניתוח הממוצע‬ ‫היה ‪ 196.3‬דקות (‪ 340-123‬דקות)‪ .‬ב–‪ 2‬מקרים ניתן דם (‪5 .)20%‬‬ ‫מקרים נותחו בגישה תוך־צפקית ו–‪ 4‬מקרים בגישה אחור־צפקית;‬ ‫במקרה האחרון הוחל בגישה אחור־צפקית והמשכנו בניתוח מתוך‬ ‫חלל הצפק‪ .‬מעבר לניתוח פתוח התקיים במקרה אחד (‪.)10%‬‬ ‫זיהום בפצע הניתוח התקיים במקרה אחד (‪.)10%‬‬ ‫‪45‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫ניתוח לפרוסקופי לכריתת כליה שאינה מתפקדת תחת כותרת ‪XGP‬‬

‫הינו ניתוח קשה עם אתגר לא קטן‪ .‬אחוז המעבר לניתוח פתוח נמוך‬ ‫מהמצוין בספרות‪ .‬אנו ממליצים על גישה לפרוסקופית לכריתת‬ ‫כליה עם ‪ XGP‬במרכזים אשר רכשו ניסיון בניתוחים לפרוסקופיים‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:22‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫קורס סימולציית כירורגיה אורולוגית‬ ‫זעיר־פולשנית ‪ -‬סיכום ניסיון ראשוני‬ ‫שי גולן‪ ,1‬אנדריי נדו‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיה לפרוסקופית‪ ,‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫כריתה לפרוסקופית של כליה פוליציסטית מהווה אתגר טכני‪.‬‬ ‫ההתוויות לניתוח כוללות תהליכים ממאירים‪ ,‬זיהומים בציסטות‪,‬‬ ‫ופינוי חלל להשתלת הכליה‪ .‬הגודל הניכר של הכליות מקשה על‬ ‫החדרת טרוקרים‪ ,‬שליטה על כלי דם ומניפולציות עם הכליה‪ .‬אנו‬ ‫מציגים כאן סרט וידיאו על כריתת כליה לפרוסקופית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בשכיבה על הצד מוחדר טרוקר ‪ 12‬מ"מ בשיטה פתוחה‪ .‬מתבצעת‬ ‫החדרת ‪ 2‬טרוקרים‪ 10 ,‬מ"מ ו–‪ 5-1‬מ"מ‪ ,‬תחת בקרה ויזואלית‪.‬‬ ‫מזהים את הכליות הממלאות את רוב חלל הבטן‪ .‬משחררים‬ ‫את המעי הגס היורד‪ .‬משחררים את הקוטב התחתון של הכליה‬ ‫תוך כדי שאיבת תוכן הציסטות‪ .‬מזהים וחושפים את כלי הדם‬ ‫הכלייתיים‪ .‬מגיעים לשליטה בכלי דם באמצעות ‪.Endo-GIA‬‬ ‫משלימים את שחרור הכליה‪ .‬מבצעים מורצלציה של הכליה‬ ‫באמצעות מורצלטור ‪ .gynecare‬מבצעים ביקורת המוסטזה‬ ‫ומשאירים נקז‪.‬‬

‫במקביל להתפתחות הכירורגיה הזעיר־פולשנית הופכים מכשירי‬ ‫סימולציה ואימון לחלק אינטגרלי בתהליך הכשרת המנתחים‪.‬‬ ‫העלייה במורכבות הטכנית של הפרוצדורות והתקדמות הרפואה‬ ‫בנושאי זכויות החולה מהווים זרזים להתפתחות זו‪.‬‬

‫‪ 2‬חולים נותחו בשיטה זו‪ .‬הניתוח ערך כ–‪ 5‬שעות‪ .‬מתוך זה ‪ -‬המרצלציה‬ ‫ארכה שעתיים‪ .‬מהלך הניתוח והמצב הבתר־ניתוחי תקינים‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הצגת ניסיוננו בקורס סימולציית כירורגיה אורולוגית זעיר־‬ ‫פולשנית הראשון בישראל‪.‬‬

‫הוצגה כאו שיטה לפרוסקופית בטוחה ויעילה לכריתת כליות‬ ‫פוליציסטיות ענקיות‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫במהלך השנים ‪ 2010-2009‬נערכו ‪ 4‬מפגשי תרגול במרכז‬ ‫לסימולציה רפואית (מס"ר) בתל השומר‪ .‬בכל מפגש תורגלו‬ ‫פעולות אנדואורולוגיות ולפרוסקופיות באמצעות מכשירי‬ ‫"מציאות מדומה" ומאמני קופסה‪ ,‬ובהדרכת אורולוג בכיר‬ ‫מהתחום‪ .‬בסוף כל מפגש מילאו המשתתפים שאלון ובו העריכו‬ ‫את תרומת המשימה לשיפור כישוריהם‪ ,‬לפי דירוג מ–‪( 1‬כלל לא‬ ‫תרם) ועד ‪( 4‬תרם במידה רבה)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 15:38‬‬

‫כריתה לפרוסקופית של היחידה העליונה‬ ‫במערכת כפולה‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬כירוגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫בקורס השתתפו מתמחים מ–‪ 7‬מחלקות אורולוגיות בארץ‪ .‬בכל‬ ‫מפגש תורגלו ‪ 6‬מתמחים במשך ‪ 4‬שעות תוך מעבר בין ‪ 3‬תחנות‬ ‫עבודה כדלקמן‪ .1 :‬סימולטור מציאות מדומה "‪"Uro-Mentor‬‬ ‫לתרגול פעולות אנדואורולוגיות; ‪ .2‬סימולטור מציאות מדומה‬ ‫"‪ "Lap-Mentor‬לתרגול פעולות ופרוצדורות לפרוסקופיות; ‪.3‬‬ ‫"מאמן קופסה" ‪ -‬מעבדה לפרוסקופית יבשה‪ .‬בטבלה ‪ 1‬מוצגת‬ ‫הערכת תרומת משימות הקורס לשיפור כישורי המשתתפים‪.‬‬

‫לא אחת נקרא האורולוג לטפל במערכת כפולה ללא תפקוד‬ ‫ביחידה העליונה ( ‪ .)Ectopic Ureter/Ureterocele‬הטיפול‬ ‫המקובל לבעיה זו הינו ניתוחי‪ ,‬ולרוב כולל כריתה של‬ ‫המחצית העליונה של המערכת הכפולה‪ .‬אנו מציגים כאן סרט‬ ‫וידיאו על כריתה לפרוסקופית של המחצית העליונה של כליה‬ ‫עם מערכת כפולה‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הניסיון הראשוני בקורס אורולוגיה זעיר־פולשנית מלמד על‬ ‫תחושת שביעות רצון של מתמחי אורולוגיה מדרך לימוד זו‪ .‬בלטה‬ ‫משמעותית תרומת התרגול ב"מאמן קופסה" לסיפוק מהקורס‪.‬‬

‫חולה בן ‪ 51‬עם זיהומים חוזרים וכאבים במותן כתוצאה‬ ‫משופכן אקטופי במערכת כפולה משמאל המתנקז אל השופכה‬ ‫הפרוסטטית‪.‬‬ ‫טכניקה‪ :‬בשכיבה על הצד‪ ,‬החדרת ‪ 2‬טרוקרים של ‪ 10‬מ"מ‬ ‫ו–‪ 5-2‬מ"מ‪ .‬לאחר הכניסה לחלל האחור־צפקי מתבצע זיהוי‬ ‫והפרדה של ‪ 2‬השופכנים‪ .‬לאחר מכן מתקיים שחרור השופכן‬ ‫של המערכת העליונה עד לאגן הכליה‪ ,‬וחשיפת הכליה‪ .‬מזהים‬ ‫את הגבול בין שתי המערכות‪ .‬מגיעים לשליטה סלקטיבית על‬ ‫כלי הדם של המערכת העליונה של הכליה באמצעות סיכות‬ ‫‪ .Hem-O-Lock‬לאחר מכן מתבצעת כריתה של המערכת‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 15:30‬‬

‫כריתה לפרוסקופית של כליה פוליציסטית‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫‪46‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫העליונה באמצעות סכין על–קולי‪ .‬מתבצעת המוסטזה והנחת‬ ‫‪ .Surgicell‬שני השופכנים נחשפים עד לשלפוחית‪ .‬מתקיים‬ ‫זיהוי ‪ UVJ‬של המערכת התחתונה‪ .‬מתבצעת חשיפת כניסתו‬ ‫של השופכן העליון לערמונית מתחת לפסציה האנדופלבית‬ ‫וניתוקו‪ .‬בסופו של דבר מתבצעת השארת ‪ 2‬נקזי ‪ P-J‬לאזור‬ ‫הכליה ולאזור השלפוחית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הניתוח ארך כ–‪ 210‬דקות‪ .‬המהלך הבתר–ניתוחי היה תקין‪.‬‬ ‫החולה שוחרר ביום ה–‪ 4‬לאחר הניתוח‪ 2 .‬חולים נותחו‬ ‫בשיטה זו‪ ,‬ועד היום (במעקב של כ–‪ 20‬חודשים) הם נשארו‬ ‫אסימפטומטיים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫אנו מציגים שיטה לפרוסקופית אמינה ויעילה ל–‪Upper Pole‬‬ ‫‪.Heminephrectomy‬‬

‫הוצא הקטטר‪ .‬יומיים לאחר מכן הוצא הנקז‪ 6 .‬שבועות לאחר‬ ‫הניתוח הוצא הסטנט‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫משך הניתוח היה ‪ 240‬דקות‪ .‬הניתוח עבר ללא דימום וללא‬ ‫סיבוכים תוך־ניתוחיים‪ .‬משך האשפוז היה ‪ 6‬ימים‪ .‬בדיקת ‪IVP‬‬ ‫לאחר הוצאת הסטנט יצאה ללא אבנים וללא חסימה‪ 5 .‬חודשים‬ ‫לאחר הניתוח החולה נותרה ללא סימפטומים‪ ,‬ללא דלקות בדרכי‬ ‫השתן וללא כאבים במותן‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ניתוח לפרוסקופי המשלב פיילוליטוטומיה ופיילופלסטיה הינו‬ ‫ניתוח בטוח ואפשרי‪ .‬יש לשקול ניתוח בגישה זו טרם האופציה‬ ‫הניתוחית בגישה פתוחה במרכזים אשר רכשו ניסיון בניתוחים‬ ‫לפרוסקופיים‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 15:46‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פיילופלסטיה ופיילוליטוטומיה כניתוח משולב‬ ‫בגישה לפרוסקופית תוך־בטנית ‪ -‬סרט‬ ‫מוראד עסלי‪ ,1‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,1‬איגור יוסים‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫‪PCNL‬‬

‫באבני כליה עם נפח גדול מוצע ניתוח‬ ‫‪ Percutaneousnephrolithotomy‬כאופציה מועדפת‪ .‬כאשר‬ ‫קיים שילוב של חסימה בגובה ה–‪UPJ Ureteropelvic Junction‬‬ ‫‪ Obstruction‬ואבנים בכליה‪ ,‬אז ‪ PCNL‬עם אנדופיילוליטוטומיה‬ ‫הינה אופציה טיפולית‪ ,‬אך הינה אופציה פחות מוצלחת כאשר‬ ‫מדובר בהידרונפרוזיס במידה בינונית–קשה‪ .‬אנו מציגים סרטון‬ ‫לניתוח משולב הכולל פיילוליטוטומיה ופיילופלסטיה בו–זמנית‬ ‫בגישה לפרוסקופית תוך–בטנית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫המטופלת היא בת ‪ 24‬עם דלקות חוזרות בדרכי השתן וכאבים‬ ‫בצד ימין של המותן‪ .‬בבדיקות דימות ‪ US‬וטומוגרפיה ממוחשבת‬ ‫של הבטן והאגן הודגמו אבנים בכליה הימנית‪ ,‬הידרונפרוזיס‬ ‫במידה בינונית–קשה מימין‪ .‬מיפוי כליות הדגים הפרעה חסימתית‬ ‫בכליה הימנית ותפקוד יחסי של צד ימין ‪ .43%‬הוחלט על ניתוח‬ ‫לפרוסקופי משולב‪.‬‬ ‫לאחר פנוימופיריטוניום‪ ,‬הוכנסו ‪ 5‬טרוקרים‪ .‬התבצעה פתיחת‬ ‫ה–‪ Toldt Line‬בעזרת ‪ ,Ligasure‬וניוד המעי הגס מדיאלית‪.‬‬ ‫התבצעו חשיפת אגן הכליה ופתיחת אגן הכליה בחתך אורכי‪.‬‬ ‫נעשה שימוש בציסטוסקופ גמיש שהוכנס דרך אחד הטרוקרים‬ ‫דרך אגן הכליה‪ ,‬ולאחריו סריקת הכליה והוצאת האבנים מתוכה‬ ‫בעזרת סלסלת ניטינול‪ .‬הגדלנו את החתך האורכי עד מעבר לאזור‬ ‫‪ .UPJ‬הכנסנו סטנט פנימי‪ .Double J ,‬בוצעה תפירת המעבר אגן‬ ‫כליה–שופכן לרוחב‪ .‬הושאר נקז‪ .‬חלל הבטן נסרק והתבצע וידוא‬ ‫שלא היו פגיעות במהלך הניתוח‪.‬‬ ‫יום לאחר הניתוח הוחל בכלכלה פומית‪ 4 .‬ימים לאחר הניתוח‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פולימורפיזם בגן ‪ CD24‬כסמן ביולוגי‬ ‫לזיהוי סרטן הערמונית ולהערכת פרוגנוזה‬ ‫רועי מורג‪ ,1‬אינה נאומוב‪ ,4,2‬דינה קזנוב‪ ,2‬ערן שדות‪,1‬‬ ‫ליאור גאלאזן‪ ,2‬אוהד טולדנו‪ ,2‬בן בורסי‪ ,3‬מיכל לב‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נדיר ארבר‪ ,4,2‬שרה קראוס‪ ,2,4‬יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬המרכז המשולב למניעת הסרטן‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪,‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪3‬מחלקה פנימית ב'‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪4‬בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫‪ Glycoprotein‬הינה מולקולה דמוית מוצין בעלת תפקיד‬ ‫חשוב בתהליך ההמטופויזיס‪ ,‬אשר זוהתה כליגנד חילופי של‬ ‫‪ ,P-selectin‬קולטן על תאי אנדותל פעילים וטרומבוציטים‪,‬‬ ‫ולכן ‪ CD24‬מעורב כנראה בהפצת תאים ממאירים ובהגברת‬ ‫הפוטנציאל המטסטטי של תאי הגידול‪ CD24 .‬מתבטא במגוון‬ ‫רחב של ממאירויות‪ ,‬ובפרט בסרטן הערמונית‪ .‬עבודות קודמות‬ ‫הראו באמצעות אנליזה אימונוהיסטוכימית כי רמות הביטוי‬ ‫של ‪ CD24‬היו מוגברות בכ–‪ 48%‬מסך הגידולים הראשוניים‬ ‫בערמונית ובכ–‪ 68%‬מסך הגידולים המפושטים‪ ,‬וכי ביטויו היה‬ ‫בקורלציה חזקה עם התקדמות מואצת של המחלה‪ ,‬בסיכון יחסי‬ ‫של ‪.3.2‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את הפולימורפיזם אלאנין–וולין בגן ל–‪ CD24‬ואת רמות החלבון‬ ‫שלו בדם ההיקפי‪ ,‬ואת תרומתם בהערכת הסיכון לסרטן הערמונית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫התבצע מחקר עוקבה שבדק ‪ 61‬נבדקים החולים בסרטן‬ ‫הערמונית בשלבים שונים של המחלה ומספר זהה של נבדקים‬ ‫ללא עדות למחלה‪ .‬נלקחה דגימת דם היקפי מכל מטופל‪.‬‬ ‫הופק דנ"א מכל בדיקת דם‪ .‬הדנ"א עבר הכפלה בריאקציית‬ ‫‪ ,PCR‬עם פריימרים ייחודיים לאזור השונות ב–‪ CD24‬בעזרת‬ ‫‪,)RFLP ( Restriction Fragment Length Polymorphism‬‬ ‫ובוצעה הערכה לשונות‪.‬‬ ‫‪47‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫החיידקים (ביופילם) על שטח הפנים של צנתרים‬ ‫המוחדרים למערכת השתן ‪ -‬פיתוח מודל מעבדתי‬

‫תוצאות‪:‬‬ ‫טבלה ‪ .1‬אחוז נשאי השונות ‪ C248T‬בגן ‪ CD24‬בקרב אוכלוסיית‬ ‫החולים בסרטן הערמונית בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה‪.‬‬

‫ננדהקישור שאפור‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬שילה רוזנברג‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עפר גופרית‪ ,1‬דורון שטיינברג‪ ,2‬מרדכי דובדבני‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי של הדסה והאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬המעבדה לביופילם‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫‪Patients‬‬ ‫‪with‬‬ ‫‪prostate‬‬ ‫‪cancer‬‬ ‫)‪(n=61‬‬

‫‪Variant‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫‪56%‬‬

‫‪58‬‬

‫‪61%‬‬

‫‪37‬‬

‫‪Ala/Ala‬‬

‫‪37%‬‬

‫‪39‬‬

‫‪26%‬‬

‫‪16‬‬

‫‪Ala/Val‬‬

‫‪7%‬‬

‫‪7‬‬

‫‪13.1%‬‬

‫‪8‬‬

‫‪Val/Val‬‬

‫רובד החיידקים (ביופילם) המכסה את שטח הפנים של הצנתרים‬ ‫באורולוגיה מהווה גורם מרכזי להופעת זיהומים חוזרים בדרכי‬ ‫השתן‪ ,‬ואף לחסימת הצנתר‪ .‬עד כה נעשה מאמץ רב לפיתוח שיטה‬ ‫למנוע את התפתחות הביופילם על גבי צנתרים אורולוגיים‪ ,‬עד כה‬ ‫ללא הצלחה‪ .‬צנתרים מצופים בחומרים משחררי תרופה מוכרים‬ ‫במקצועות הרפואה ולאחרונה גם באורולוגיה‪ .‬בעבודה זו בדקנו‬ ‫ציפוי שאותו ניתן להציע לכל צנתר אורולוגי פשוט על ידי טבילתו‬ ‫בחומר ציפוי טרם החדרתו לגוף החולה‪.‬‬

‫‪Percentage‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Carriers‬‬

‫‪Percentage Healthy‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪subjects‬‬ ‫‪Carriers‬‬ ‫)‪(n=104‬‬

‫טבלה ‪ .2‬רמת ביטוי‬

‫‪CD24‬‬

‫‪Normal‬‬

‫‪Prostate cancer‬‬

‫‪6,000‬‬

‫‪14,000‬‬

‫ ‪CD24 protein level‬‬‫)‪OD/mm2 (arbitrary unit‬‬

‫מטרה‪:‬‬ ‫‪CD24protein level in‬‬ ‫‪Healthy vs. Prostate Cancer patients‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫‪CD24 protain level OD/mm^2‬‬ ‫)‪(arbitrary units‬‬

‫‪Prostate Cancer‬‬

‫)‪Normal (0-0‬‬

‫‪20000‬‬ ‫‪18000‬‬ ‫‪16000‬‬ ‫‪14000‬‬ ‫‪12000‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫תוצאותינו הראו עלייה של פי שניים בגנוטיפ ‪ Val/Val‬אצל חולים‬ ‫בסרטן הערמונית בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נמצא‬ ‫ביטוי מוגבר של רמות חלבון ‪ CD24‬בדם ההיקפי בחולים בהשוואה‬ ‫לנבדקים נורמליים‪ ,‬כאשר כל נשאי השונות ‪ Val/Val‬החולים הראו‬ ‫ביטוי מוגבר של החלבון‪.‬‬ ‫הממצאים מהמחקר הנוכחי הראו כי נשאות הפולימורפיזם ‪C248T‬‬ ‫בגן ל–‪ ,CD24‬ובייחוד הווריאנט ‪ ,Val/Val‬קשורה לנוכחות המחלה‬ ‫ולשלב הקליני של המחלה‪ .‬יתרונו הגדול של מחקר זה על פני‬ ‫מחקרים אחרים הוא בכך שמחקר זה נעשה על דגימות של דם היקפי‪,‬‬ ‫הניתנות להשגה בקלות רבה יותר על פני ביופסיות של גידולים‪,‬‬ ‫מה שעשוי בעתיד להקל באופן משמעותי את יכולתנו לאבחן את‬ ‫הפרטים המצויים בקבוצת הסיכון וכן לנבא את הפרוגנוזה שלהם‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ציפויים המכילים תרופות בעלי יכולת שחרור‬ ‫איטי ומתמשך למניעת התפתחות שכבת‬ ‫‪48‬‬

‫פיתוח מודל מעבדתי לבחינת היעילות של מספר ציפויים‬ ‫המפרישים תרופות במניעת התפתחות שכבת הביופילם על שטח‬ ‫הפנים של צנתרים אורולוגיים‪.‬‬ ‫נבדקו שני מודלים מעבדתיים לבחינת ההשפעה האנטי‬ ‫בקטריאלית של ציפוי הצנתרים‪:‬‬ ‫‪ )1‬המודל הסטטי ‪ -‬מקטעים של צנתרים המצופים בחומר בעלי‬ ‫יכולת הפרשה קבועה של חומרים אנטיבקטריאליים שונים‬ ‫הודגרו במצע חיידקים מסוג ‪Pseudomonas aeruginosa‬‬ ‫(‪ )PA‬למשך ‪ 48‬שעות‪.‬‬ ‫‪ )2‬מודל זרימה ‪ -‬שתן מלאכותי הנגוע בחיידק ‪ PA‬הוזרם במהירות‬ ‫פיזיולוגית על גבי מקטעים של צנתרים המצופים בחומר בעלי יכולת‬ ‫הפרשה קבועה של חומרים אנטיבקטריאליים שונים למשך ‪ 48‬שעות‪.‬‬ ‫בכל מודל נבדקו ‪ 4‬חומרים מעכבי רובד חיידקים‪,Chlorhexidine :‬‬ ‫‪ Triclosan ,)CPC( Cetylprinidium chloride‬ו–‪ .Tannic acid‬בכל‬ ‫מודל הייתה קבוצת ביקורת שבה לא צופו הצנתרים כלל‪ .‬בכל‬ ‫קבוצה בוצעו ‪ 5‬חזרות על הניסוי‪.‬לאחר תום זמן ההדגרה עברו‬ ‫מקטעי הצנתרים עיבוד שבו הוסרה שכבת רובד החיידקים ונמדדה‬ ‫צפיפותם האופטית על ידי ספקטרופוטומטר‪ ,‬וכן נזרעה לתרבית‬ ‫למדידת מספר החיידקים (‪ ,Colony forming unit‬או ‪.)CFU‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫היווצרות שכבת הביופילם על שטח הפנים של צנתרים אורולוגיים‬ ‫המצופים בחומרים שונים כפי שנמדדה בצפיפות האופטית הייתה‬ ‫פחותה ב–‪ 66%‬בציפוי כלורהקסידין‪ ,‬וב–‪ 33%‬עם ‪ ,CPC‬בהשוואה‬ ‫לקבוצת הביקורת שבה כלל לא בוצע ציפוי של הקטטר‪ .‬הציפויים‬ ‫שהכילו ‪ Triclosan‬או ‪ Tannic acid‬לא הפחיתו משמעותית את‬ ‫צמיחת רובד החיידקים של ‪ .PA‬כשנמדדו מושבות החיידקים‬ ‫(‪ )CFU‬על שטח הפנים של הצנתרים‪ ,‬לא נמצאו כלל מושבות‬ ‫חיידקים כשהתרופה הייתה כלורהקסידין‪ ,‬וכמות המושבות‬ ‫הופחתה ל–‪ 50%‬כשהציפוי הכיל ‪ CPC‬בהשוואה לביקורת‪.‬‬ ‫הציפויים שהכילו ‪ Triclosan‬או ‪ Tannic acid‬לא הפחיתו את‬ ‫מספר מושבות החיידקים בהשוואה לביקורת‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫לכלורהקסידין יש היכולת האנטיבקטריאלית הגבוהה ביותר‬ ‫לעומת תרופות הציפוי האחרות‪ .‬דרושות עבודות נוספות‬ ‫לבדיקת קצב הפינוי של כל תרופה‪ ,‬הזמן האפקטיבי ובחינת‬ ‫הרעילות לגוף כמקובל‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 16:16‬‬

‫חידון ידע אורולוגי דרך האינטרנט‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין‪ ,7‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬דן ליבוביץ ‪ ,‬יוסף שמואלי ‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איגור רומנובסקי‪ ,4‬דוד סלוצקר‪ ,5‬בנימין לבר‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית החולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪5‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫‪6‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מרכז רפואי לין‪ ,‬חיפה‬ ‫‪7‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫לשם לימוד עצמי באמצעות רשת רפואה הועלה חידון ידע‬ ‫באורולוגיה לאתרים של קבוצות רופאים שונות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בחינת הידע והערכת הבדלים בין קבוצות רופאים שונות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בהקדמה לשאלון הוסבר שהשתתפות היא בעילום שם למטרות‬ ‫לימוד‪ ,‬ושהמשיב מקבל את ציונו ואת התשובות הנכונות‪ .‬השאלון‬ ‫כלל ‪ 10‬שאלות באורולוגיה כללית (רב–ברירתיות מבוססות‬ ‫על הספר ‪ Urology‬של ‪ )Campbel-Walsh‬והופץ לאורולוגים‪,‬‬ ‫לפנימאים ולרופאי משפחה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 662‬רופאים השיבו על השאלון‪ .‬מהם ‪ 278‬רופאי משפחה‬ ‫(‪ 88 ,)42%‬פנימאים (‪ 126 ,)13%‬אורולוגים (‪ )19%‬ו–‪ 170‬רופאים‬ ‫אחרים (‪ .)26%‬מכלל הרופאים‪ 8% ,‬השיבו נכון על כל השאלות‪.‬‬ ‫השיעור הגבוה ביותר של המשיבים נכון על כל השאלות היה‬ ‫בקרב האורולוגים ‪ 21% -‬לעומת ‪ 5%‬מהרופאים האחרים‬ ‫(‪ .)p<0.001‬הציון הממוצע של המשיבים היה ‪ ,54‬כאשר הממוצע‬ ‫של האורולוגים היה ‪ 67‬לעומת ‪ 51‬לרופאים בהתמחויות אחרות‬ ‫(‪ .)P<0.001‬ב–‪ 7‬מתוך ‪ 10‬השאלות‪ ,‬התוצאות של האורולוגים היו‬ ‫טובות יותר משל הרופאים בהתמחויות האחרות (‪ .)P<0.01‬בשתי‬ ‫שאלות ההבדל היה בולט במיוחד‪ :‬מה גורם לכאב הקשור לאבן‬ ‫בשופכן (‪ 76%‬לעומת ‪ )27%‬ומהי הסיבה השכיחה ביותר לטפטוף‬ ‫שתן קבוע ללא קשר לתנוחה או מאמץ (‪ 75%‬לעומת ‪ .)22%‬ב–‪2‬‬ ‫שאלות שיעור העונים נכון היה נמוך יותר בקרב האורולוגים‪ :‬מהו‬ ‫אחוז הסובלים מהפרעות בהשתנה כסימן ראשון בטרשת נפוצה‬ ‫(‪ 39%‬לעומת ‪ )44%‬והסיבה לכאב כרוני בשק האשכים (‪56%‬‬ ‫לעומת ‪.)72%‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הרופאים מצאו עניין וראו בשאלון אתגר לבדיקת הידע שלהם‬ ‫והזדמנות להתעדכן בתשובות‪ .‬הידע של הרופאים האורולוגים‬

‫היה טוב יותר באופן מובהק משל הרופאים האחרים‪ .‬הציון‬ ‫הממוצע ושיעור המשיבים נכון על כל השאלות היו גבוהים‬ ‫באופן משמעותי בקרב האורולוגים לעומת הרופאים האחרים‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ 16:24‬‬

‫מיקרו־‪ RNA‬ככלי לחיזוי הופעת מחלה‬ ‫גרורתית ותמותה התלויה בגידול בקרב חולי‬ ‫‪)cRCC( Renal cell cancer, conventional type‬‬ ‫זוהר דותן ‪ ,‬אדוארד פרידמן ‪ ,‬איריס ברשק ‪ ,‬רענן ברגר ‪ ,‬ברק‬ ‫רוזנצויג‪ ,1‬אפרת עזרא‪ ,1‬איילת חזות‪ ,4‬יעל ספקטור‪ ,4‬יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪4‬רוזטה‪ ,‬חברה‪ ,‬נס ציונה‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫למיקרו–‪ RNA‬משמעות רגולטורית בתהליכים תאיים שונים‪.‬‬ ‫באופן תיאורטי‪ ,‬מולקולות אלה יכולות לשמש מרקרים ביולוגיים‬ ‫בגידולים סרטניים‪ .‬לאחרונה הודגם השימוש במיקרו–‪RNA‬‬ ‫להערכה פרוגנוסטית של גידולים סרטניים שונים‪ .‬בעבודה זו‬ ‫נעשה שימוש בביטוי מיקרו–‪ RNA‬לשם הערכת התקדמות‬ ‫הגידול בקרב ‪ ,cRCC‬מכלל ‪ 906‬מיקרו–‪ RNA‬הזמינים להערכה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫ממאגר הנתונים של מטופלים אשר עברו נפרקטומיה בשנים‬ ‫‪ 2009-1987‬הכולל ‪ 1,606‬מטופלים אותרו חולים אשר נותחו‬ ‫בשל ‪ pT2-4 ,cRCC‬בשנים ‪ ,2006-1992‬עם זמן מעקב‬ ‫של שנתיים לפחות‪ .‬בסך הכל אותרו ‪ 76‬חולים העונים על‬ ‫הקריטריונים‪ ,‬מתוכם ל–‪ 56‬נמצאה הרקמה המקורית‪ .‬בקרב‬ ‫‪ 50‬מהם הופק מיקרו–‪ RNA‬באופן המאפשר הערכה מספקת‪.‬‬ ‫נעשה שימוש בביטוי מיקרו–‪ RNA‬לחיזוי הופעה של מחלה‬ ‫גרורתית או תמותה התלויה בגידול על פי הערכה חד־משתנית‪.‬‬ ‫הערכה רב–משתנית על ידי ‪ Cox Analysis‬בוצעה לגבי שלב‬ ‫הגידול‪ ,‬נוכחות גרורות בבלוטות הלימפה בעת הניתוח‪ ,‬גודל‬ ‫הגידול‪ ,‬נתונים דמוגרפיים והמיקרו–‪ RNA‬שנמצאו בהתאמה‬ ‫להתקדמות המחלה על פי הערכה חד‪-‬משתנית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 4‬מיקרו–‪ RNA‬שונים נמצאו בהתאמה להתקדמות הגידול על‬ ‫הערכה חד‪-‬משתנית‪,mir-30a* ,miR-29c* ,miR-21* :‬‬ ‫‪ .)p<0.05( miR-30e‬הערכה רב–משתנית על ידי ‪Cox Analysis‬‬ ‫בקרב החולים שאצלם לא נמצאה מחלה גרורתית בעת האבחנה‪,‬‬ ‫העלתה כי המשתנים שבהם נמצא קשר להתקדמות המחלה כללו‬ ‫את גודל הגידול המקסימלי (‪,)p=0.024( miR-21* ,)p<0.05‬‬ ‫*‪.)p=0.011( miR-29c‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫פרופיל ביטוי של מיקרו–‪ RNA‬מספק מידע פרוגנוסטי לגבי‬ ‫התקדמות המחלה בקרב חולי ‪ cRCC‬בשלב ‪ ,pT2-4‬מעבר‬ ‫לנתונים הקליניים הקיימים עתה‪ .‬נתונים מולקולריים אלה הינם‬ ‫בני־שימוש לאיתור חולים בעלי סיכון מוגבר להתקדמות מחלתם‬ ‫לאחר הטיפול הכירורגי‪.‬‬ ‫‪49‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫‪ 16:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הקשר בין התבטאות האנזים הפרנאז ומאפייני‬ ‫אגרסיביות בגידולי רקמת הכליה‬ ‫רועי פרפרה‪ ,1‬דימיטרי פרטר‪ ,1‬אילן נטע‪ ,1‬אורי ברש‪,1‬‬ ‫ישראל וולדבסקי‪ ,1‬אינה נרודינצקי‪ ,1‬עופר בן יוסף‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב אנגלשטיין‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫בממוצע כשליש מגידולי הכליה הממוקמים בעת האבחון הופכים‬ ‫גרורתיים במרוצת הזמן‪ .‬הפרנאז הינו אנזים הפועל הן על פני‬ ‫התא והן בתוכו לפירוק שרשראות פולימריות של ‪heparane‬‬ ‫‪ .sulphate‬ידוע כי לצורך חדירה של תאי גידול דרך האנדותל‬ ‫המכיל ריכוז גבוה של ‪ heparan sulphate‬נדרשת נוכחות‬ ‫מוגברת של הפרנאז‪ .‬בעבר נמצאו הוכחות בשורות תאים‬ ‫הקושרות בין רמות גבוהות של הפרנאז ויכולת התא לשלוח‬ ‫גרורות‪ .‬מטרת עבודתנו לבדוק את הקשר בין נוכחות האנזים‬ ‫הפרנאז בדגימות גידולי רקמת כליה ובין מאפייני גידול שונים‬ ‫כגון נוכחות גרורות‪ ,‬סוג ההיסטולוגי ודרגת ההתמיינות של‬ ‫הגידול‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫נוכחות האנזים הפרנאז נבדקה בדגימות מקובעות ב–‪H&E‬‬

‫של חולים אשר עברו כריתת כליה או ניתוח משמר רקמת כליה‬ ‫(‪ )NSS‬בין השנים ‪ .2009-2000‬נבדקו ‪ 197‬דגימות שונות שנלקחו‬ ‫מ–‪ 64‬חולים‪ ,‬מתוכם ‪ 26‬עם מחלה גרורתית (‪ 86‬דגימות) ו–‪ 38‬עם‬ ‫מחלה ממוקמת (‪ 111‬דגימות)‪ .‬דגימות מקובעות ב–‪ H&E‬נצבעו‬ ‫בעזרת נוגדנים‪ .‬על מנת לקבוע את דרגת השונות בין אזורי גידול‬ ‫שונים נלקחו בממוצע ‪ 3.5‬דגימות מכל גידול‪ .‬בכל דגימה הוגדרה‬ ‫נוכחות האנזים בעזרת שני מדדים‪ :‬עוצמה (חלוקה ל–‪ 4‬דרגות)‬ ‫והיקף הצביעה (חלוקה ל–‪ 3‬דרגות)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫נמצאה קורלציה בין עוצמת התבטאות ההפרנאז ונוכחותן‬ ‫של גרורות‪ .‬ממוצע עוצמת הדגימות של החלבון בחולים עם‬ ‫מחלה מפושטת היה ‪ 1.494‬בהשוואה ל–‪ 1.07‬בחולים עם מחלה‬ ‫מקומית (‪ .)p=0.0018‬ממוצע הפיזור של האנזים בדגימה היה‬ ‫דומה בשתי הקטגוריות (‪ 1.54‬בגידולים הגרורותיים לעומת‬ ‫‪ 1.44‬בגידולים המקומיים)‪ .‬נמצא הבדל בעוצמת התבטאות‬ ‫ההפרנז בין גידולים פפילריים וגידולי תאים בהירים (‪1.46‬‬ ‫לעומת ‪ 1.05‬בהתאמה‪ .)p=0.0167 ,‬השוואת עוצמת התבטאות‬ ‫ההפרנז בין נגעים בדרגות התמיינות נמוכות (‪ )4-3‬לדרגות‬ ‫התמיינות גבוהות (‪ )2-1‬הראתה הבדל משמעותי‪ ,‬עם עוצמה‬ ‫של ‪ 1.42‬לעומת ‪ 1.22‬בהתאמה (‪.)p=0.0485‬‬

‫הגידול יכולה לנבא מהלך קליני ולהוות בסיס למתן טיפול משלים‬ ‫בגידולים מקומיים בדרגת סיכון גבוהה להתפשטות‪.‬‬ ‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעה של הכשרה אורו־אונקולוגית על איכות‬ ‫כריתה של סרטן שלפוחית השתן‬ ‫אוהד חלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח‬ ‫תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫אחת הבעיות העיקריות של חולים עם סרטן לא פולשני של‬ ‫שלפוחית השתן (‪ )NMIBC‬הינה שיעור הישנות גבוה של‬ ‫‪ 30%-70%‬בעבודות השונות‪ .‬לאחרונה דווח כי הימצאות שריר‬ ‫דטרוזור בתכשיר הניתוחי מהווה גורם מנבא לחזרת הגידול‬ ‫בציסטוסקופיה הראשונה לאחר הניתוח‪ ,‬וכי נוכחות שריר קשורה‬ ‫בניסיון המנתח‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את השפעתה של הכשרה אורו–אונקולוגית על אחוזי‬ ‫הימצאות שריר בתכשיר הניתוחי‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫ה‬

‫תקצי‬

‫ר בו‬ ‫טל על‬

‫־‬ ‫שעברודי‪ TURBT‬בשנים ‪-2009‬‬ ‫סקרנו את תיקיהם של חולים‬ ‫י ה‬ ‫‪ 2008‬והגבלנו את החיפוש לחולים שבהםכותבי‬ ‫דיווחםהמנתח על‬ ‫כריתה מלאה של הגידול‪ .‬חולים שעברו כריתה מיידית חוזרת‬ ‫של גידול במסגרת ‪ re-staging‬או כריתת גידול מתוך סעיף‬ ‫לא נכללו‪ .‬בעזרת ניתוח חד ורב–משתנים נבדקה השפעת‬ ‫הפרמטרים הבאים על נוכחות שריר דטרזור בתכשיר הניתוחי‪:‬‬ ‫ניסיון המנתח (אורו–אונקולוג)‪ ,‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬גודל הגידול (גדול או‬ ‫קטן מ–‪ 3‬ס"מ)‪ ,‬מולטי‪-‬פוקאליות‪ stage, grade ,‬ומיקום הגידול‪.‬‬ ‫ניסיון אורו–אונקולוגי הוגדר כתחום עיסוק עיקרי והשתלמות‬ ‫ספציפית בנושא‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 335‬החולים שנכללו במחקר נמצא שריר דטרוזור בתכשיר‬ ‫ב–‪ 268‬חולים (‪ .)80%‬בניתוח הנתונים נכללו ‪ 16‬מנתחים‪ .‬מנתחים‬ ‫שהינם אורו–אונקולוגים בהכשרתם ביצעו ‪ 113‬ניתוחים (‪,)34%‬‬ ‫מתוכם נמצא שריר בתכשיר ב–‪ 99‬חולים (‪ .)88%‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫אצל מנתחים ללא הכשרה אורו–אונקולוגית נמצא שריר בתכשיר‬ ‫רק ב–‪ 169‬חולים ()‪ .)p<0.005 ,76%‬באנליזה רבת‪-‬משתנים נמצא‬ ‫כי גיל החולה (‪ ,)OR 1.03 95% CI 1.01-1.6‬גודל הגידול (‪OR‬‬ ‫‪ )2.7 95% CI 1.23-5.8‬והכשרה אורו–אונקולוגית (‪OR 1.5‬‬ ‫‪ )95% CI 1.2-3.6‬היוו מנבאים בלתי‪-‬תלויים להימצאות שריר‬ ‫בתכשיר הניתוחי‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫תוצאות עבודתנו מלמדות על מתאם בין מידת ההתבטאות של‬ ‫האנזים הפרנאז לסוג ההיסטולוגי‪ ,‬לדרגת ההתמיינות וליכולת‬ ‫ההתפשטות של גידולי הכליה‪ .‬גידולים גרורתיים ובדרגת‬ ‫אגרסיביות גבוהה הראו התבטאות רבה יותר של האנזים‬ ‫ברקמה הגידולית‪.‬‬ ‫בעתיד יהיה ניתן לבדוק אם מידת התבטאותו של הפרנאז בתאי‬

‫הכשרה אורו–אונקולוגית משמשת מדד לאיכות כריתה‬ ‫אנדוסקופית של גידולים מכיס השתן‪ .‬מחקרים נוספים‬ ‫נדרשים על מנת לאשרר תוצאות אלו ולקבוע את השלכותיהן‬ ‫האונקולוגיות לאורך זמן‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ רביעי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ 16:48‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יום חמישי‬ ‫‪ >> 09.12.10‬אולם עצי הארץ‬

‫שימוש בטכנולוגיה חדשנית (‪)Zetiq‬‬ ‫לאבחון היסטולוגי בין תאים ממאירים‬ ‫לשפירים במודל ביופסיות משלפוחית השתן‬ ‫עופר יוספוביץ‪ ,1‬פבל אידלביץ‪ ,2‬אוהד שושני‪ ,1‬סוניה זילבר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב טרקיאלטאוב‪ ,2‬עדי אלקלס‪ ,2‬ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬זטיק טכנולוגיות בע"מ‪ ,‬רמת גן‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫בעבודה זו בחנו טכנולוגיה חדשנית לאבחון בין תאים‬ ‫ממאירים ושפירים במודל ביופסיות משלפוחית השתן‬ ‫(‪ .)CellDetect® Zetiq Technologies Ltd., Israel‬טכנולוגיית‬ ‫זטיק מבוססת על חתימה מטבולית ייחודית המאפיינת את‬ ‫התא הנאופלסטי לעומת התא השפיר‪ ,‬ומאפשרת צביעת תאים‬ ‫בדגימות ציטולוגיה ורקמה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי נבחרו ‪ 58‬חולים שעברו‬ ‫לאחרונה ביופסיה משלפוחית השתן במרכזנו‪ .‬מכל בלוק רקמה‬ ‫השמור בפרפין בוצעו ‪ 20‬חתכים נוספים וכל הסליידים נצבעו‬ ‫במקביל ב– ‪ H&E‬ובטכנולוגיית זטיק‪ .‬צביעת זטיק מאבחנת‬ ‫בין תאים ממאירים (צביעה אדומה) ותאים שפירים (צביעה‬ ‫ירוקה)‪ .‬נבדק המתאם בין תוצאות צביעת זטיק ומאפיינים‬ ‫היסטולוגיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ב–‪ 15‬מתוך ‪ 58‬הדגימות בוצעה‬ ‫צביעה ל–‪ Ki67‬ונבחן המתאם בין צביעת זטיק לאינדקס‬ ‫הפרוליפרטיבי‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫המדגם כלל ‪ 22‬דגימות תקינות ו–‪ 36‬דגימות של שאת אפיתל‬ ‫המעבר (‪ 17‬מסוג ‪ low grade‬ו–‪ 19‬מסוג ‪ .)high grade‬ב–‪250‬‬ ‫אזורים שונים שנבחנו על גבי הסליידים נצפה מתאם של‬ ‫‪ 79%‬בין צביעה אדומה לנוכחות תאים ממאירים (כולל אזורי‬ ‫דיספלאזיה)‪ ,‬ומתאם של ‪ 78%‬בין צביעה ירוקה לנוכחות תאים‬ ‫תקינים‪ .‬שיעורי האי־התאמה בכל אחד מהצבעים היה כ–‪,15%‬‬ ‫וב–‪ 7%-5%‬מהאזורים שנבחנו (תקינים וממאירים) נצפתה‬ ‫צביעה מעורבת (ירוק‪+‬אדום)‪ .‬כמו כן נצפה מתאם של ‪ 97%‬בין‬ ‫צביעה אדומה לאינדקס פרוליפרטיבי גבוה (‪ .)Ki67>20%‬בכל‬ ‫אזורי הצביעה המעורבת נצפה אינדקס פרוליפרטיבי נמוך‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫טכנולוגיית זטיק מאפשרת אבחנה יעילה בין תאים ממאירים‬ ‫ושפירים במודל ביופסיות רקמה מכיס השתן‪ .‬המשמעות‬ ‫הקלינית של צביעה אדומה באזורים דיספלסטיים‪ ,‬של צביעה‬ ‫ירוקה (לעומת אדומה) בתאי גידול‪ ,‬ושל צביעה מעורבת‬ ‫(ירוק‪+‬אדום) צריכה להיבחן בעבודות נוספות‪ .‬יישום טכנולוגיית‬ ‫זטיק באפליקציות נוספות לאבחון סרטן שלפוחית השתן ייבחן‬ ‫בתקופה הקרובה‪.‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת שטיפות אחזקה ב־‪ BCG‬לכיס‬ ‫השתן (‪ )maintenance therapy‬על איכות חיי‬ ‫המטופלים ‪ -‬מחקר פרוספקטיבי תצפיתי‬ ‫מארי שי‪ ,1‬גלית לואי‪ ,1‬דניאל קידר‪ ,1‬סופי מורוז‪ ,1‬אגבריה פרסן‪,1‬‬ ‫יוליה קוזניצוב‪ ,1‬דוד מרגל‪ ,1‬גבריאל גילון‪ ,1‬סילביה אברג'ל‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג'ק בניאל‪ ,1‬עופר יוספוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫בחולים המאובחנים עם שאת לא פולשנית של אפיתל המעבר‬ ‫בסיכון גבוה (‪ ,high grade Ta/T1‬עם או ללא ‪ ,)CIS‬מומלץ טיפול‬ ‫משלים בשטיפות ‪ BCG‬לכיס השתן‪ .‬משך הטיפול האופטימלי‬ ‫והתועלת הקיימת בשטיפות אחזקה (‪ )maintenance‬נתון‬ ‫בפולמוס‪ .‬בעבודה זו נבחנה השפעת טיפול מתמשך בשטיפות‬ ‫(‪ )BCG‬לכיס השתן על איכות חיי המטופלים‪.‬‬ ‫משתנה ‪-‬‬ ‫חציון (‪)IQR‬‬

‫‪BASELINE‬‬

‫‪ 3‬חודשים ‪ 6‬חודשים שנה‬

‫‪P‬‬

‫‪IPSS‬‬

‫‪)7,15( 11‬‬

‫‪)2,12( 4‬‬

‫‪)2,12( 5‬‬

‫‪0.44 )1,5( 4‬‬

‫‪IPSS - QOL‬‬

‫‪)2,4( 3‬‬

‫‪)1,3( 2‬‬

‫‪)1,3( 2‬‬

‫‪0.76 )0,2( 1‬‬

‫(שאלה ‪)8‬‬ ‫נוקטוריה‪ :‬פעמים‬ ‫בלילה‬

‫‪)1,3( 2‬‬

‫‪)1,2( 2‬‬

‫‪)2,3( 2‬‬

‫‪0.33 )1,2( 2‬‬

‫נוקטוריה‪ :‬ממוצע‬ ‫משך הירדמות עד‬ ‫התעוררות ראשונה‬ ‫(שעות)‬

‫‪2.8‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪2.8‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪0.42‬‬

‫נוקטוריה‪ :‬ממוצע‬ ‫מרווח השינה‬ ‫הארוך ביותר‬ ‫(שעות)‬

‫‪3.2‬‬

‫‪3.3‬‬

‫‪3.1‬‬

‫‪2.2‬‬

‫‪0.19‬‬

‫נוקטוריה‪bother :‬‬ ‫‪score‬‬

‫‪)1,3( 2‬‬

‫‪)1,3( 2‬‬

‫‪)1,2( 2‬‬

‫‪0.31 )1,2( 1‬‬

‫נפח השתנה‬ ‫ממוצע*‬

‫‪219‬‬

‫‪205‬‬

‫‪222‬‬

‫‪306‬‬

‫‪0.65‬‬

‫‪Flowmetry: Qmax‬‬

‫‪17.6‬‬

‫‪17‬‬

‫‪16.4‬‬

‫‪17.7‬‬

‫‪0.89‬‬

‫(ממוצע)‬ ‫שארית שתן‬ ‫(ממוצע)‬

‫‪41‬‬

‫‪62‬‬

‫‪42‬‬

‫‪36‬‬

‫‪0.17‬‬

‫‪IIEF score‬‬

‫‪10.9‬‬

‫‪12.1‬‬

‫‪12.6‬‬

‫‪12.04‬‬

‫‪0.62‬‬

‫* נפח השתן הכולל ב ‪ 24‬שעות‪/‬מספר השתנות‬ ‫‪51‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי‪ ,‬גויסו למחקר ‪ 34‬חולים‬ ‫(גיל ממוצע ‪ )67‬שטופלו במרכזנו בשטיפות ‪ BCG‬לכיס השתן‪.‬‬ ‫הטיפול כלל ‪ 6‬שטיפות אינדוקציה ולאחר מכן שטיפות אחזקה‬ ‫לפי פרוטקול ‪ .SWOG‬כל החולים מילאו יומני השתנה‪,‬‬ ‫וכן שאלוני ‪ IIEF ,IPSS‬ונוקטוריה‪ ,‬ובמקביל עברו בדיקות‬ ‫‪ Uroflowmetry‬ושארית שתן (‪ .)bladder scan‬הבדיקות‬ ‫ומילוי השאלונים בוצעו לפני תחילת הטיפולים ובנקודות הזמן‬ ‫‪ 3‬חודשים‪ 6 ,‬חודשים‪ ,‬ושנה מיום סיום ‪ 6‬שטיפות האינדוקציה‪.‬‬ ‫השינוי בערכים לאורך נקודות הזמן חושב באמצעות פקודת‬ ‫‪ nptrend‬בתוכנת ‪.stata‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ראה טבלה בעמוד הקודם‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שטיפות אחזקה ב–‪ BCG‬לכיס השתן אינן משפיעות על תסמיני מערכת‬ ‫השתן או על התפקוד המיני לאורך שנה מיום תחילת הטיפולים‪.‬‬

‫משביעת רצון עם שחרורם מבית החולים‪ 34 .‬חולים (‪)52%‬‬ ‫מטפלים בסטומה עצמאית‪ .‬נמצא קשר מובהק בין מגדר וטיפול‬ ‫עצמאי בסטומה ‪ -‬מבין החולים ‪ 85%‬מהנשים עצמאיות בטיפול‬ ‫בסטומה‪ ,‬לעומת ‪ 44%‬בלבד מהגברים (‪ .)p=0.009‬לא נמצא‬ ‫קשר בין טיפול עצמי בסטומה לבין גיל‪ ,‬מוצא‪ ,‬נתונים סוציו–‬ ‫אקונומיים אחרים‪ ,‬קבלת הסבר טרם הניתוח או הגורם המסביר‪.‬‬ ‫מידת הידע לטפל בסטומה בעת השחרור נמצאה כמנבאת‬ ‫טיפול עצמי לטווח ארוך (‪ .)p<0.001‬נמצא קשר בין טיפול עצמי‬ ‫בסטומה ואיכות חיים טובה (רמת הטרדה מהסטומה‪ ,‬תחושת‬ ‫בריאות‪ ,‬תפקוד יומיומי טוב) (‪.)p≤0.02‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫רק כמחצית מהחולים עם מוביל איליאלי מטפלים בסטומה‬ ‫בעצמם‪ .‬מגדר נשי ומידת השליטה בסטומה בעת השחרור מנבאים‬ ‫טיפול עצמי לטווח הארוך‪ .‬קיים מתאם בין טיפול עצמי ואיכות‬ ‫חיים טובה‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חולים עם מוביל איליאלי ‪-‬‬ ‫מי מטפל בסטומה ביום־יום?‬

‫ ‬

‫ ‬

‫הסתמנות הופעת גידולים אורותליאליים של‬ ‫המערכות העליונות בקרב חולי סרטן שלפוחית‬ ‫איתי שטרנברג ‪ ,‬אילן ליבוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫‪1‬‬

‫מאיה מהין כהן‪ ,1‬שרי רגב‪ ,1‬רענן טל‪ ,1‬סופי זרצר‪ ,1‬ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫חולים העוברים הטיה של השתן לסטומה עומדים בפני שינוי‬ ‫משמעותי מאוד בדימוי הגוף שלהם‪ .‬הסטומה דורשת טיפול‬ ‫יומי‪ ,‬התמצאות באמצעים הטכניים והתמודדות נפשית עם‬ ‫המצב הגופני החדש‪ .‬התרשמנו כי קיימים הבדלים בין גברים‬ ‫ונשים בדרך ההתמודדות‪ ,‬ובייחוד בנטילת תפקיד וטיפול‬ ‫עצמאי בסטומה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫אפיון הבדלים בין–מגדריים וגורמים נוספים העשויים להשפיע על‬ ‫התמודדות מוצלחת עם הטיפול בסטומה אצל חולים עם מוביל‬ ‫איליאלי‪.‬‬

‫ ‬ ‫‪12:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫גידולים אורותליאיים של המערכות העליונות מופיעים בקרב‬ ‫‪ 7%-2%‬מחולי סרטן השלפוחית‪ ,‬ולכן חולים אלו נמצאים במעקב‬ ‫דימותי קבוע הכרוך בחשיפה לקרינה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת ההסתמנות ודרך האבחנה של גידולי המערכות העליונות‬ ‫בקרב חולי סרטן שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הרשומות הרפואיות של כלל החולים אשר אובחנו כסובלים‬ ‫מגידול אורותליאלי של המערכות העליונות במהלך ‪ 4‬שנים נסקרו‬ ‫באופן רטרוספקטיבי‪ .‬נבדקו שלב ודרגת המחלה בשלפוחית‪,‬‬ ‫שלב ודרגת הגידול בדרכי השתן העליונות והסיבה אשר הובילה‬ ‫לאבחנה (דימות רוטיני או תסמינים)‪.‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫אותרו ‪ 65‬חולים שעברו במחלקתנו כריתת שלפוחית השתן‬ ‫והטיה למוביל מעי בין השנים ‪ .2010-2005‬המטופלים התבקשו‬ ‫לענות על שאלון טלפוני שכלל פרטים דמוגרפיים‪ ,‬מאפייני‬ ‫תהליך ההחלמה‪ ,‬כולל ההכנה של החולה לטפל בסטומה באשפוז‪,‬‬ ‫אופן הטיפול בסטומה בבית ומדדי איכות חיים לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫התשובות רוכזו במסד נתונים ונותחו סטטיסטית‪ ,‬כולל ניתוח‬ ‫תיאורי ומבחנים השוואתיים‪.‬‬

‫במהלך תקופת המחקר אובחנו ‪ 32‬חולים כסובלים מגידול‬ ‫אורותליאלי של מערכות השתן העליונות‪ 7 .‬חולים (‪ )21.9%‬אובחנו‬ ‫כסובלים מגידול במקביל לאבחנה ראשונה של סרטן שלפוחית‪15 ,‬‬ ‫חולים (‪ )46.9%‬ללא היסטוריה של סרטן שלפוחית ו–‪)31.2%( 10‬‬ ‫עם היסטוריה קודמת של סרטן שלפוחית‪ .‬הזמן הממוצע מהאירוע‬ ‫הראשון של סרטן השלפוחית לאבחנה של גידול מערכות עליונות‬ ‫בחולים עם היסטוריה של סרטן שלפוחית היה ‪ 123‬חודשים‪ .‬ב–‪3‬‬ ‫מהחולים (‪ )30%‬עם היסטוריה של סרטן שלפוחית ובחולה אחד‬ ‫(‪ )14.3%‬עם אבחנה ראשונה של סרטן שלפוחית התגלה הגידול של‬ ‫המערכות העליונות בדימות רוטיני ללא תסמינים‪ .‬בקרב חולים עם‬ ‫היסטוריה של סרטן שלפוחית סבלו ‪ 4‬משתן דמי‪ 2 ,‬מאי־ספיקת‬ ‫כליות חדשה‪ ,‬אחד מזיהום בדרכי השתן‪ ,‬אחד מציטולוגיה ממאירה‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫אוכלוסיית המחקר מנתה ‪ 13‬נשים (‪ )20%‬ו–‪ 52‬גברים (‪,)80%‬‬ ‫הגיל הממוצע היה ‪ 72‬שנים (טווח ‪ 88-40‬שנים)‪ .‬זמן המעקב‬ ‫הממוצע לאחר הניתוח היה ‪ 30‬חודשים (טווח ‪ 74-6‬חודשים)‪.‬‬ ‫רק ‪ 32‬חולים (‪ )49%‬דיווחו כי ידעו לטפל בסטומה במידה‬ ‫‪52‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫לא מוסברת‪ ,‬בחולה אחד נמצא גידול של השופכן הרחיקני באופן‬ ‫מקרי בזמן כריתת שלפוחית השתן וב–‪ 3‬חולים נמצא הידרונפרוזיס‬ ‫סונוגרפי טרם ביצוע בדיקת ‪( CT‬חלק מהחולים סבלו מכמה‬ ‫תסמינים)‪ .‬בקרב חולים עם אבחנה ראשונה של סרטן שלפוחית‬ ‫אובחנו ‪ 3‬באופן מקרי בזמן ניתוח לכריתת שלפוחית‪ ,‬וב–‪ 3‬חולים‬ ‫נוספים נצפתה אי–ספיקת כליות חדשה טרם ביצוע הדימות אשר‬ ‫הוביל לאבחנה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫רוב החולים עם היסטוריה של סרטן שלפוחית בסדרה זו אובחנו‬ ‫כסובלים מגידולים אורותליאליים של המערכות העליונות בעקבות‬ ‫הופעת תסמינים או בדימות ללא קרינה (סונר) ולא בדימות מעקב‪.‬‬ ‫בהסתייגות כי מדובר בסדרה קטנה ויש צורך בסדרה גדולה יותר‬ ‫לאישור ממצאים אלו‪ ,‬ייתכן כי ניתן לעקוב אחר חולים אלו באופן‬ ‫סונוגרפי ולבצע בדיקות דימות הכרוכות בקרינה רק בחולים הסובלים‬ ‫מתסמינים ובחולים עם חשד סונוגרפי לגידולי מערכות עליונות‪.‬‬

‫לשאתות במערכת השתן העליונה‪ ,‬בעוד שלא נמצאה כל שאת‬ ‫באנדוסקופיה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הקורלציה בין ממצאי ההדמיה לממצאי האנדוסקופיה דלה למדי‪.‬‬ ‫ב–‪ 41%‬כלל אין קורלציה‪ ,‬וב–‪ 24%‬מהם היה ניתן לפספס גידול אילולא‬ ‫בוצעה אורטרוסקופיה‪ .‬חמור עוד יותר היה אילו עברו ‪ 32‬חולים כריתת‬ ‫כליה מיותרת במערכת שלא נמצא בה כלל גידול‪ .‬האורטרונפרוסקופיה‬ ‫הינה בדיקת חובה בכל עת שעולה החשד ל–‪.UTCC‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פוליפ של שופכן‪ :‬הגישה האנדוסקופית‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬אלי תבדי‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫קורלציה בין הממצאים בהדמייה לבין הממצאים‬ ‫באנדוסקופיה בחולים עם חשד לגידול אורותליאלי‬ ‫במערכת השתן העליונה‪ :‬מחקר רטרוספקטיבי‬ ‫ניר קליינמן‪ ,1‬ברק רוזנצוויג‪ ,1‬זוהר דותן‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬יורם מור‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב רמון‪ ,1‬הרי וינקלר‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫בחשד לגידולים אורותליאליים במערכת השתן העליונה (‪)UTCC‬‬

‫מתבצע לרוב בירור הדמייתי שכולל פיאלוגרפיה תוך־ורידית‬ ‫(‪ )IVP‬או אורוגרפיה ממוחשבת (‪ .)CTU‬בהתאם לממצאים‪,‬‬ ‫ממשיכים לבירור אנדוסקופי‪ ,‬היינו אורטרונפרוסקופיה (‪,)RIRS‬‬ ‫לשם נטילת ביופסיות ו‪/‬או כריתת הממצא על פי קווים מנחים‪.‬‬ ‫בעבודה זו בוצעה השוואה בין ממצאי ההדמיה הטרום־ניתוחיים‬ ‫לבין הממצא האנדוסקופי וההיסטופתולוגי‪ .‬מטרת העבודה‬ ‫להעריך אם הממצאים הטרום־ניתוחיים מספקים ומאפשרים‬ ‫קבלת החלה טיפולית‪ ,‬ואם אורטרונפרוסקופיה הינה בדיקה‬ ‫הכרחית‪ ,‬או שמא ניתן לוותר עליה‪ ,‬ובאילו מקרים‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫גידולים שפירים של המערכת העליונה הינם נדירים‪ .‬גידולים אלו‪,‬‬ ‫הגורמים לחסימה ולדמם‪ ,‬דורשים התערבות ניתוחית העלולה‬ ‫לגרום לאיבוד הכליה‪ .‬אנו מציגים כאן סרט וידיאו שנושאו טיפול‬ ‫אנדוסקופי בפוליפ של שופכן‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫חולה בת ‪ 49‬עם דיסאוריה עברה סונר שגילה תהליך הממוקם‬ ‫בשופכן השמאלי‪ .‬הבירור הושלם על ידי ציסטוסקופיה ו–‪CT-U‬‬ ‫שהדגימו תהליך פוליפוידי באורך של כ–‪ 8‬ס"מ‪ ,‬המבצבץ מהפייה‬ ‫השמאלית עם תנועות הנשימה‪.‬‬ ‫בתנוחת ליטוטומיה הוחדר לפייה השמאלית מוביל עד לכליה‪.‬‬ ‫בוצעה אורטרוסקופיה עם מכשיר קשיח ‪ .FR 8.9‬בסיס התהליך זוהה‬ ‫בשופכן האמצעי–התחתון אשר נכרת יחד עם דופן השופכן באמצעות‬ ‫סיב לייזר ‪ 365‬מיקרון‪ .‬התהליך הוצא בשלמות באמצעות מלקחיים‪.‬‬ ‫פיאלוגרפיה רטרוגרדית הדגימה אקסטרווזציה לא משמעותית סביב‬ ‫השופכן האמצעי־התחתון‪ .‬הושאר תומכן ‪ FR 6‬ל–‪ 6‬שבועות‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הניתוח ארך כ–‪ 15‬דקות‪ .‬מהלך הניתוח ולאחריו התנהלו ללא‬ ‫סיבוכים‪ .‬תשובה פתולוגית‪.Polypoid Hemangioma of Ureter :‬‬ ‫‪ IVP‬שבוצע חודשיים לאחר הפעולה הדגים מערכת עליונה תקינה‪.‬‬ ‫סימפטומים שהיו לפני הניתוח נסוגו‪ ,‬והחולה אסימפטומטית‬ ‫במעקב של כ–‪ 24‬חודשים‪.‬‬

‫בתקופה שבין ‪ 9/2010-1/2004‬נבדקו ‪ 103‬חולים אשר הופנו לבירור‬ ‫בשל המטוריה או מעקב ‪ .TCC‬לכל החולים נלקחה דגימת שתן‬ ‫לציטולוגיה וכולם עברו הערכה הדמייתית שכללה ‪ IVP‬או ‪.CTU‬‬ ‫כל החולים עברו ‪ RIRS‬אבחנתי בשל ציטולוגיה חשודה או חיובית ו‪/‬‬ ‫או ממצא חשוד ל–‪ TCC‬בהדמיה‪ .‬נסרקו כל גיליונות החולים והושוו‬ ‫תוצאות ממצאי ההדמיה לתוצאות האנדוסקופיה ולממצאיה (‪.)RIRS‬‬

‫הוצג כאן מקרה נדיר של פוליפ בשופכן אשר טופל בהצלחה‬ ‫באמצעים אנדוסקופיים‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬ ‫‪ 49‬חולים עברו ‪ RIRS‬מצד שמאל‪ 46 ,‬מצד ימין ו–‪ 8‬עברו ‪RIRS‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫דו–צדדית‪ .‬גיל החולים הממוצע היה ‪ 66.4‬שנים (‪ .)93-26‬ב–‪42‬‬ ‫חולים (‪ )41%‬מתוך ‪ 103‬לא נמצאה קורלציה בין ממצאי ההדמיה‬ ‫לאלה של האנדוסקופיה‪ .‬מתוכם ב–‪ 10‬חולים (‪ )24%‬הייתה‬ ‫הדמיה תקינה לחלוטין‪ ,‬בעוד שבאורטרוסקופיה נמצא תהליך‬ ‫שאתי‪ .‬ב–‪ 32‬חולים (‪ )76%‬נמצאו בהדמיה ממצאים חשודים‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:40‬‬

‫תוצאות מעקב לטווח בינוני של טיפול‬ ‫משמר כליה ב־‪)UTT( Upper Tract TCC‬‬ ‫אזיק הופמן‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬דב לסק‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬

‫‪1‬‬

‫‪53‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הכריתה האנדוסקופית של גידולים מסוג ‪ Upper Tract TCC‬היא‬ ‫גישה חדשנית הניתנת ליישום במקרים נבחרים בלבד‪ .‬הדיווחים‬ ‫בנושא מועטים וכוללים מספר קטן יחסית של חולים‪ .‬אנו מציגים‬ ‫את ניסיוננו בשנים האחרונות בטיפול בגישה זו‪.‬‬

‫של ‪ TURBT‬דו–קוטבית נובעים משימוש בתמיסה פיזיולוגית‬ ‫להזלפה‪ ,‬להבדיל משטיפה היפואוסמוטית של גליצין או מים‪.‬‬ ‫טכנולוגיה זאת מאפשרת לבצע ניתוחים אנדוסקופיים ארוכים‬ ‫יותר‪ ,‬לכרות שאתות גדולות יותר בסשן אחד ולא להיות תלויים‬ ‫בשל כמות השטיפה‪.‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מתוך מאגר המידע הכולל ‪ 700,1‬אורטרוסקופיות אשר בוצעו‬ ‫בין השנים ‪ 2009-2000‬אותרו ‪ 24‬חולים (‪ )1.4%‬שעברו כריתה‬ ‫אנדוסקופית של ‪ .UTT‬האינדקציות לכריתה כללו גידול בעל מראה‬ ‫פפילרי שטחי בקוטר עד כ–‪ 1.5‬ס"מ הניתן לכריתה אנדוסקופית‪.‬‬ ‫הגידולים בכליה ובשופכן הפרוקסימלי נכרתו באמצעות הולמיום‬ ‫לייזר או אלקטרודת בגבי‪ ,‬בעוד שבשופכן הדיסטלי נעשה שימוש‬ ‫באורטרורזקטוסקופ (‪ .)stortz‬בכל המקרים נלקחה ביופסיה מהגידול‪.‬‬ ‫פרוטוקול המעקב לאחר הניתוח כלל שילוב של ‪ IVP‬או ‪ ,CT-U‬שתן‬ ‫לציטולוגיה‪ ,‬ציסטוסקופיה ואורטרוסקופיה בפרקי זמן מוכתבים או‬ ‫על פי ממצאים מחשידים‪ .‬נתוני המעקב נאספו מתיקי החולים‪.‬‬

‫גבר בן ‪ ,85‬תייר‪ ,‬עם רקע של יתר ל"ד והיצרות במוצא אבי‬ ‫העורקים‪ ,‬אובחן לפי צילומי ‪ CT‬ו–‪ US‬כסובל משאת של כיס‬ ‫השתן בעקבות בירור של המטוריה מתמשכת‪ .‬הגידול עבר את‬ ‫ה–‪ 10‬ס"מ בגודלו ונראה ממוקם בדופן שמאל של כיס השתן‪ .‬שתן‬ ‫לציטולוגיה ‪ -‬תאים החשודים כממאירים‪ - CT Staging .‬ללא‬ ‫עדות לגרורות מרוחקות‪ .‬ציסטוסקופיה ‪ -‬ממצא סולידי נמקי‪.‬‬ ‫הניתוח בוצע בהשכבת ליטוטומיה‪ .‬נעשה שימוש במכשיר דו־‬ ‫קוטבי (‪ ,)Surgmaster-Olympus‬בוצעה כריתה עד לשריר העמוק‪,‬‬ ‫ולהשלמת הפינוי של המסה הגדולה מאוד של הגידול בוצע גם‬ ‫אידוי פלזמה של גידול אנרגיה דו–קוטבית (‪Bipolar TURis-‬‬ ‫‪ .)PVBT‬השאת נכרתה באופן מלא‪ .‬הניתוח ארך ‪ 120‬דקות‪ ,‬נעשה‬ ‫שימוש ב–‪ 30‬ליטר סליין‪ ,‬המנותח היה יציב המודינמית במהלך‬ ‫הניתוח כולו‪ ,‬ולא היו הפרעות אלקטרוליטיות‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫הגיל הממוצע של החולים בעת הניתוח היה ‪ 73.3‬שנים (טווח‬ ‫‪ 89-49‬שנים)‪ .‬התוצאות הפתולוגיות לאחר הכריתה הראשונית‬ ‫היו ‪ Ta low grade‬ב–‪ 19‬חולים‪ ,‬תוצאה לא אבחנתית ב–‪ 4‬חולים‬ ‫ו–‪ T1‬בחולה אחד‪ .‬זמן המעקב הממוצע היה ‪ 21‬חודשים (טווח‬ ‫‪ 9 .)58-6‬חולים פיתחו חזרה של המחלה בכיס השתן (זמן‬ ‫ממוצע ‪ 8 -‬חודשים לאחר הכריתה הראשונית)‪ .‬באף חולה לא‬ ‫זוהתה ציטולוגיה חיובית ‪ TCC .low grade‬בשופכן אובחן ב–‪9‬‬ ‫חולים (בממוצע לאחר ‪ 9‬חודשי מעקב)‪ ,‬כולם טופלו בכריתה‬ ‫אנדוסקופית חוזרת בהצלחה‪ .‬בכל החולים נשמר התפקוד‬ ‫הכלייתי בתקופת המעקב‪ .‬תמותה עקב ‪ UTT‬נצפתה בחולה אחד‬ ‫בלבד (‪ T1‬בעת האבחנה‪ ,‬שסירב לטיפול אחר במחלתו)‪ 3 .‬חולים‬ ‫נפטרו במהלך המעקב מסיבות שאינן קשורות ל–‪( TCC‬בממוצע‬ ‫‪ 24‬חודשים לאחר הניתוח)‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫ההמוסטזה הייתה טובה במהלך הניתוח כולו‪ ,‬מהלך הניתוח וגם‬ ‫הבתר־ניתוחי היה תקין וללא סיבוכים‪ ,‬המטופל שוחרר ביום השני‬ ‫לאחר הפעולה‪ .‬בתשובה היסטולוגית התקבל ‪.Invasive TCC‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫הטיפול ‪ BIPOLAR TURis-PVBT‬מייצג חלופה מבטיחה ובטוחה‬ ‫לטיפול האנדוסקופי–מונופולרי הסטנדרטי עם יעילות טובה‪,‬‬ ‫תחלואה מופחתת‪ ,‬התאוששות משביעת רצון ומהירה לאחר‬ ‫הניתוח אצל חולים שלא נועדו לכריתה רדיקלית של כיס השתן‬ ‫ומתוכננים לטיפול כימותרפי־קרינתי משלים‪ .‬הכריתה מלאה של‬ ‫גידול ענק בסשן אחד בתחלואה מינימלית ‪ -‬ללא ספק מהווה‬ ‫יתרון טיפולי טוב‪.‬‬

‫כריתה אנדוסקופית משמרת כליה מהווה טיפול יעיל ב–‪UTT‬‬

‫בחולים עם גידולים שטחיים קטנים במעקב לטווח בינוני עם‬ ‫תוצאות טובות בשימור התפקוד הכלייתי‪ .‬נראה שקיימת קורלציה‬ ‫טובה בין המראה האנדוסקופי לתשובה הפתולוגית‪ ,‬המאפשרת‬ ‫אבחנה וטיפול בשלב אחד‪ ,‬מיעוט ניתוחים חוזרים ותמותה‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:48‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה מלאה ואידוי פלסמה של גידול ענק‬ ‫של שלפוחית השתן בעזרת אנרגיה דו־קוטבית‬ ‫‪ BIPOLAR TURis-PVBT‬בניתוח בודד‬ ‫אלכס קונסטנטינובסקי‬ ‫‪1‬יחידת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי פוריה‪ ,‬טבריה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫כריתה אנדוסקופית (‪ )TURBT‬של שאתות לא פולשניות בכיס‬ ‫השתן בעזרת אנרגיה דו–קוטבית ואידוי פלסמה (‪BIPOLAR‬‬ ‫‪ )TURis-PVBT‬הוצגו לאחרונה בכמה עבודות‪ .‬היתרונות‬ ‫‪54‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיעור התמותה שאינה קשורה לממאירות‬ ‫בחולי סרטן הכליה‪ :‬השוואה בין חולים‬ ‫שעברו כריתת כליה חלקית (‪ )PN‬וחולים‬ ‫שעברו כריתה כליה רדיקלית (‪)RN‬‬ ‫זוהר דותן‪ ,1‬חן שפטר‪ ,4‬ערן שדות‪ ,1‬רועי פרפרה‪ ,4‬מנחם לאופר‪,1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אדוארד פרידמן‪ ,2‬רענן ברגר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫בגידולי כליה עד ‪ 7‬ס"מ‪ PN ,‬מובילה לתוצאות אונקולוגיות זהות‬ ‫ל–‪ PN .RN‬מאפשרת שימור רקמה כלייתית ושימוש התפקוד‬ ‫הכלייתי לאחר ניתוח‪ .‬כמו כן נמצא רמז לירידה בתמותה שאינה‬ ‫קשורה לגידול בקרב חולים אשר עברו ‪ PN‬בהשוואה ל–‪ .RN‬מטרת‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫העבודה הינה הערכה של סוג הניתוח (‪ RN‬מול ‪ )PN‬על תמותה‬ ‫שאינה קשורה לגידול הכלייתי‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫סקרנו ‪ 1,235‬מטופלים אשר עברו כריתת כליה בשל גידול כלייתי‬ ‫(‪ )RCC‬בשני מרכזים רפואיים ‪ -‬תל השומר (‪ 911‬מטופלים ‪-‬‬ ‫‪ )74%‬ובני ציון (‪ 324‬מטופלים ‪ )26% -‬בשנים ‪ .2009-1987‬מכלל‬ ‫החולים‪ )48.9%( 605 ,‬עברו ‪ PN‬ושאר ה–‪ )51.1%( 650‬עברו‬ ‫‪ .RN‬הנתונים שנאספו כללו גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬מחלות רקע‪ ,‬מיקום‬ ‫הגידול וממדיו‪ ,TNM ,‬היסטולוגיה‪ ,‬רמת הקראטינין לפני‬ ‫הניתוח ואחריו‪ ,‬סיבוכים במהלך הניתוח ואחריו‪ ,‬תמותה‪ ,‬וכן‬ ‫סיבת תמותה מפורטת (התלויה בגידול ושאינה תלויה בגידול)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בין הנפטרים מסיבות שאינן אונקולוגיות‪ )17%( 30 ,‬עברו ‪,PN‬‬ ‫בעוד ‪ )83%( 142‬עברו ‪ .)p=0.001( RN‬על ידי שיטות רגרסיה‬ ‫נמצא כי למנותחים ב–‪ RN‬סיכון גבוה יותר למות לעומת‬ ‫מנותחים ב–‪ PN‬בסיכון יחסי העומד על ‪5.84-1.41 ,95%( 2.87‬‬ ‫‪ .)CI‬כמו כן נמצא כי האוכלוסייה הצעירה מ–‪ 65‬שנים היא‬ ‫האוכלוסייה שעבורה סוג הניתוח הוא הגורם המשפיע ביותר‬ ‫על שרידות עתידית ‪ -‬כאשר היתרון הוא בפער של כ–‪20%-10%‬‬ ‫לטובת המנותחים אשר עברו ‪.)P=0.01( PN‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ניתוח בגישה רדיקלית משפיע באופן מובהק על תמותה שאיננה‬ ‫אונקולוגית‪ .‬למנותחים אלה סיכון גבוה יותר למות מאשר‬ ‫למנותחים בגישה שמרנית‪ .‬היתרון משמעותי באוכלוסייה הצעירה‬ ‫מ–‪ 65‬שנים‪ ,‬בעוד שאצל חולים מבוגרים יותר אין הבדל משמעותי‬ ‫בתוחלת החיים בטווח מעקב של עד ‪ 14‬שנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גידול היברידי אונקוציטומה (‪:)RCC‬‬ ‫שכיחות במסד נתונים גדול‬ ‫אורית רז‪ ,1‬מיקי הייפלר‪ ,1‬דן ליבוביץ‪ ,1‬איתי סבלר‪ ,1‬ארז לנג‪,1‬‬ ‫זאן־ז'אק פאטארד‪ ,3‬מייקל גווט‪ ,2‬אמנון זיסמן‪ ,1‬אריה לינדנר‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Urology, Princess Margaret Hospital, University Health‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ,Network‬טורונטו‪ ,‬קנדה; ‪Urology, Service d'urologie, CHU de‬‬ ‫‪ ,Rennes, université Rennes‬צרפת‬ ‫‪1‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫אותרו ‪ 222‬אונקוציטומות (‪ ,)8.8%‬הוכללו ‪ .213‬הגיל הממוצע‬ ‫‪ 56% .13±62‬גברים‪ .‬גודל הגוש ‪ 2.9±4.6‬ס"מ‪.‬‬ ‫גידול היברידי‪ :‬ב–‪ 5/213‬מקרים (‪ )2.3%‬אותר מרכיב ‪RCC‬‬ ‫בכפיפה אחת עם אונקוציטומה בגוש בודד‪ ,‬מביא לשכיחות‬ ‫כוללת של ‪ )0.2%( 5/2516‬של גידול היברידי (‪1 ,ccRCC 1‬‬ ‫‪.)pRCC 3 ,chRCC‬‬ ‫גידולים סינכרוניים‪ :‬ב–‪ 15/213‬מקרים היה לפחות גידול נוסף אחד‬ ‫נפרד מהגוש העיקרי באותה כליה (‪ 6‬אונקוציטומות‪2 ,ccRCC 2 ,‬‬ ‫אדנומה פפילרית‪ 4 ,‬ציסטות‪ 1 ,‬גידול היברידי)‪ .‬ב–‪ 9/213‬מקרים‬ ‫(‪ )4.2%‬נמצא גידול סינכרוני בכליה הנגדית (‪ 6‬אונקוציטומות‪2 ,‬‬ ‫גידולים היברידיים ומקרה אחד שלא נותח)‪.‬‬ ‫גידולים מטאכרוניים‪ :‬במעקב‪ ,‬באותם ‪ 38%‬מהחולים אשר‬ ‫עברו ניתוח משמר נפרונים‪ ,‬לא נצפו בצד של הגוש העיקרי‬ ‫הופעת גידולים היברידיים או אונקוציטומות‪ .‬התגלו‬ ‫‪ )2.8%( 6/213‬גידולים מטאכרוניים בכליה הנגדית‪ :‬שלוש‬ ‫אונקוציטומות‪ 1 ,‬לא ידוע (לא נותח) ‪ ccRCC 1‬וגידול נוסף‬ ‫שהיה היברידי עם ‪.ccRCC‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫במקרה של ביופסיה טרום־ניתוחית מגוש בודד שתשובתה‬ ‫אונקוציטומה‪ ,‬יש לצפות לממצא היברידי בהיסטולוגיה הסופית‬ ‫ב–‪ 2.3%‬מהמקרים‪ .‬מופע בו–זמני של ‪ RCC‬עם אונקוציטומה‬ ‫צפוי ב–‪ 10/213‬מקרי אונקוציטומה (‪ .)4.7%‬בחישוב כולל‪ ,‬בכל‬ ‫אוכלוסיית המחקר נצפו אי־פעם ‪ RCC‬ואונקוציטומה באותו‬ ‫חולה ב–‪ 12/2516‬מקרים (‪ ,)0.48%‬וברובם (‪ 9‬מקרים) נצפתה‬ ‫מורפולוגיה היברידית (‪.)0.36%‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:16‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הטיפול הכירורגי בגידולי כליה בגודל ‪ 7-4‬ס"מ‬ ‫(‪ :)T1b‬השוואה בין כריתה רדיקלית לחלקית ‪-‬‬ ‫תוצאות אונקולוגיות ותפקוד כלייתי‬ ‫ערן שדות‪ ,1‬זוהר דותן‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬אדוארד פרידמן‪ ,2‬רענן ברגר‪,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫חשש מגידול היברידי מסוג אונקוציטומה (‪ )RCC‬מקשה על אימוץ‬ ‫גישה שמרנית לאונקוציטומה‪.‬‬

‫בגידולי כליה ‪ ,T1a‬כריתת כליה חלקית (‪ )PN‬מניבה תוצאות‬ ‫אונקולוגיות זהות לכריתת כליה רדיקלית (‪ ,)RN‬אך בנוסף קיים‬ ‫יתרון בתפקוד הכלייתי‪ .‬מטרת עבודה זו להשוות את התוצאות‬ ‫האונקולוגיות והתפקוד הכלייתי של ‪ RN‬מול ‪ PN‬לגידולים בשלב‬ ‫קליני של ‪.T1b‬‬

‫נבחן מסד נתונים משותף לאוני' תל–אביב (‪ ,)n=483‬אוניברסיטת‬ ‫‪ Rennes‬בצרפת (‪ )n=1,180‬ו–‪University Health Network‬‬ ‫בטורונטו‪ ,‬קנדה (‪ .)n=862‬בוצעו ‪ 525,2‬ניתוחי כליה לגוש‪ ,‬נבחנו‬ ‫שכיחויות של אונקוציטומות וגידולים נלווים בחיפוש אחרי‬ ‫גידולים היברידיים‪ .‬הגוש הגדול בכליה הוגדר כגוש העיקרי‪9 .‬‬ ‫מקרים ללא מידע מלא הוצאו מהאנליזה (‪.)4%‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק שכיחות גידולים היברידיים מסוג אונקוציטומה (‪.)RCC‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫סקרנו ‪ 276‬מטופלים אשר עברו כריתת ‪ PN‬או ‪ RN‬לגידולי כליה‬ ‫בשלב קליני ‪ T1b‬בשנים ‪ .2009-1987‬השוואת הקבוצות נעשתה על‬ ‫ידי מבחן ‪ t-test‬ו–‪ .χ2‬ניתוח שרידות נעשה בשיטת ‪.Kaplan-Meier‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫קבוצת ‪ PN‬כללה ‪ 74‬מטופלים (‪ )27%‬וקבוצת ‪ RN‬כללה ‪ 202‬מטופלים‬ ‫‪55‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫(‪ .)73%‬המעקב הממוצע היה ‪ 45‬חודשים לקבוצת ‪ RN‬ו–‪ 30‬חודשים‬ ‫לקבוצת (‪ .PN (P<0.01‬בקבוצת ‪ RN‬הגידולים היו גדולים יותר (‪5.5‬‬ ‫ס"מ מול ‪ 4.7‬ס"מ‪ .)P<0.001 ,‬גידולים שפירים נמצאו ב–‪ 10%‬ממטופלי‬ ‫‪ RN‬וב–‪ 12%‬ממטופלי (‪ .PN (P-NS‬השרידות הספציפית לממאירות‬ ‫(‪ )DSS‬והשרידות ללא הישנות (‪ )PFP‬היו זהות בין שתי הקבוצות‬ ‫(‪ .)P-NS‬ניתוחים חוזרים עקב הישנות מקומית אירעו בשכיחות‬ ‫דומה לגבי שתי הקבוצות (‪ .)P-NS‬ההחמרה הבתר־ניתוחית ברמת‬ ‫הקראטינין בנסיוב הייתה ‪ 0.17‬מ"ג לדציליטר בקבוצת ‪ PN‬לעומת‬ ‫‪ 0.46‬מ"ג לדציליטר בקבוצת (‪ ,RN (P<0.05‬בעקבות ‪ PN‬הייתה ירידה‬ ‫פחותה בתפקוד הכלייתי המחושב בהשוואה לתוצאות לאחר ‪RN‬‬ ‫(‪ 7‬ו–‪ 17‬סמ"ק לדקה ל–‪ 1.73‬מ"ר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקדמות מחלת‬ ‫כליה כרונית אירעה ב–‪ 43%‬ממטופלי קבוצת ‪ RN‬לעומת ‪ 6%‬בקבוצת‬ ‫‪.PN (P<0.001) 1‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫תוצאות מחקר זה מעידות כי ‪ PN‬לגידולים בשלב קליני ‪T1b‬‬

‫מניבה תפקוד כלייתי עדיף בעוד התוצאות האונקולוגיות טובות‬ ‫כמו ב–‪.RN‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪14:24‬‬

‫השוואת טכניקות שונות בניתוחי ‪NSS‬‬ ‫(כריתה חלקית לעומת אנוקלאציה של גידול)‬

‫ערן רוזנברג‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬אנדרה נוילנדר‪ ,1‬וילמוש‬ ‫‪1‬‬ ‫מרמרשטיין‪ ,2‬שרה אבו גאנם‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪2‬המכון לאונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫בשנים האחרונות קיימת עלייה בכמות החולים המאובחנים‬ ‫כסובלים מתהליך תופס מקום בכליות‪ .‬הירידה בגודלו הממוצע של‬ ‫הגידול‪ ,‬והרצון לשמור על תפקוד מרבי של הכליות‪ ,‬גרמו לעלייה‬ ‫בכמות הניתוחים משמרי הכליה‪ .‬על מנת לוודא כריתה מלאה‬ ‫של הגידול‪ ,‬היה מקובל להשאיר שוליים של כ–‪ 1‬ס"מ‪ ,‬אך בהדרגה‬ ‫מרחק זה קטן‪ ,‬עד למצב שבו בוצעה אנוקלאציה של הגידול‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫להשוות בין החולים אשר עברו כריתה חלקית של כליה לבין‬ ‫אנוקלאציה של הגידול‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בין השנים ‪ 2009-2003‬עברו ‪ 89‬חולים כריתה חלקית (‪)NSS‬‬ ‫של הכליה‪ 54 .‬חולים עברו כריתה חלקית של הגידול (‪partial‬‬ ‫‪ ,)nephrectomy‬לעומת ‪ 35‬חולים אשר עברו אנוקלאציה‬ ‫(‪.)tumor enucleation‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫חזרה של הגידול נצפתה אצל ‪ 2‬חולים (מקבוצת החולים אשר נפטרו‪,‬‬ ‫חולה מכל קבוצה)‪ .‬נתוני החולים שנפטרו והחולים שבתשובת‬ ‫הפתולוגיה שלהם התגלה גבול חיובי יוצגו ביתר פירוט בכנס‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫על פי תוצאותינו‪ ,‬ניתן לראות כי קיים מספר לא מבוטל של‬ ‫מקרים שבהם מדובר על תהליך שפיר‪ ,‬המתאים ל–‪.NSS‬‬ ‫בהשוואה בין שתי הקבוצות‪ ,‬לא קיימים הבדלים משמעותיים‬ ‫ועולה כי ניתן לבצע אנוקלאציה של גידולי כליה במקרים‬ ‫המתאימים ל–‪ ,NSS‬לצורך שמירה מרבית על התפקוד הכלייתי‬ ‫וללא עלייה בסיכון לחזרת הגידול‪ .‬כל זאת ללא השפעה על‬ ‫ה–‪.disease specific mortality‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הסכמה בין מדרגים של גידולים‬ ‫כלייתיים לפי מערכת ‪R.E.N.A.L‬‬ ‫איתי סבלר‪ ,1‬מיקי הייפלר‪ ,1‬ליאור קופל‪ ,2‬דן ליבוביץ‪ ,1‬אמנון זיסמן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪2‬מחלקת רדיולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫דירוג ‪ R.E.N.A.L nephrometry‬מעניק ציון למורכבות כירורגית‬ ‫של מסות כלייתיות לפי קוטר‪ ,‬אקסופיטיות‪ ,‬קרבה למערכת‬ ‫המאספת‪ ,‬פולאריות ומיקום קדמי או אחורי‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫כריתה חלקית (‪)PN‬‬

‫אנוקלאציה (‪)TE‬‬

‫להעריך את עקביות מתן ציון ‪ R.E.N.A.L‬בין שני מדרגים‪.‬‬

‫מספר החולים‬

‫‪54‬‬

‫‪35‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫גיל ממוצע (טווח)‪ ,‬שנים‬

‫‪)20-83( 60.1‬‬

‫‪)38-80( 61.3‬‬

‫צד (ימין‪/‬שמאל)‬

‫‪27/27‬‬

‫‪19/16‬‬

‫גברים‪/‬נשים‬

‫‪35/19‬‬

‫‪21/14‬‬

‫גודל ממוצע של גידול‬ ‫(טווח)‬

‫‪)1.5-9( 3.5‬‬

‫‪)1.4-6( 3.3‬‬

‫חולים אשר נפטרו במעקב‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫שוליים חיוביים בפתולוגיה‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫פתולוגיה‪clear cell :‬‬

‫‪32‬‬

‫‪22‬‬

‫‪Papillary‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Chromophobe‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫אחר‬

‫‪13‬‬

‫‪9‬‬

‫‪56‬‬

‫‪ 44‬מסות כלייתיות דורגו על ידי שני אורולוגים באופן בלתי–תלוי‪.‬‬ ‫הדירוג בוצע לפי צילומי ‪ CT‬בחולים שבהם צילום ה–‪ CT‬לפני‬ ‫כריתת הכליה שמור במערכת ה–‪ pacs‬המקומית של המוסד‪ .‬נבחנו‬ ‫מתאמים שונים בין המדרגים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שני אורולוגים קבעו דירוג ‪ R.E.N.A.L‬ממוצע לכלל אוכלוסיית‬ ‫המחקר של ‪ 2.247±7.7‬ו–‪ .1.680±7.7‬התפלגות הסטיות בין‬ ‫המדרגים הייתה נורמלית‪ .‬המתאם בדרוג ‪ R.E.N.A.L‬היה ‪0.741‬‬ ‫(‪ ,)p=0.0001‬אך רק ב–‪ 7‬מקרים הייתה הסכמה מלאה בכל חמשת‬ ‫הפרמטרים בין שני המדרגים (‪ ,)17%‬ב–‪ 14‬מקרים הייתה הסכמה‬ ‫ב–‪ 4/5‬פרמטרים (‪ ,)34%‬ב–‪ 16‬מקרים הייתה הסכמה ב–‪3/5‬‬ ‫פרמטרים (‪ )39%‬וב–‪ 4‬מקרים הייתה הסכמה ב–‪ 2/5‬פרמטרים‬ ‫(‪ .)10%‬אי–ההסכמה לפי פרמטרים מובאת בטבלה ‪.1‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫אי־הסכמה‬ ‫בין המדרגים‬

‫מקדם מתאם‬

‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫‪P‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫רדיוס‬

‫‪)21%( 9/43‬‬

‫‪0.86‬‬

‫‪0.0001‬‬

‫אקסופיטיות‬

‫‪)21%( 9/42‬‬

‫‪0.57‬‬

‫‪0.0001‬‬

‫קרבה למע' מאספת‬

‫‪)42%( 17/41‬‬

‫‪0.32‬‬

‫‪0.039‬‬

‫קיימת עלייה מתמדת במספר הניתוחים משמרי הכליה (‪ )NSS‬בשל‬ ‫תהליך תופס מקום‪ .‬דליפת שתן מהווה סיבוך של הניתוח בשכיחות‬ ‫של ‪.7%-2%‬‬

‫פולריות‬

‫‪)32%( 13/41‬‬

‫‪0.61‬‬

‫‪0.0001‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫מיקום קדמי‪/‬אחורי‬

‫‪)24%( 10/41‬‬

‫הערכת שכיחות התופעה‪ ,‬גורמי סיכון‪ ,‬אופן הטיפול ותוצאות‬ ‫תפקודיות לטווח ארוך‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מידת העקביות בדירוג מסות כלייתיות לפי מערכת ‪ R.E.N.A.L‬אינה‬ ‫מרשימה‪ .‬פרמטר הקרבה למערכת המאספת ומידת האקסופיטיות‬ ‫הם התורמים העיקריים לחוסר ההסכמה בין המדרגים‪.‬‬

‫בוצעה סקירה רטרוסקפטיבית של מטופלים אשר עברו ‪ NSS‬בשנים‬ ‫‪ .2009-1987‬הסקירה כללה נתונים דמוגרפיים‪ ,‬את נתוני הגידול‬ ‫הטרום־ניתוחיים‪ ,‬וכן את נתוני הניתוח והמעקב‪ .‬הגיל הממוצע בזמן‬ ‫הניתוח היה ‪ 61‬שנים עם מעקב ממוצע של ‪ 3.1‬שנים‪ .‬קוטרו המרבי‬ ‫השכיח של הגידול הינו ‪ 3.2‬ס"מ (טווח ‪ 12-1‬ס"מ)‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫השימוש בסונר תוך־ניתוחי לאיתור‬ ‫גידולי כליה תוך־פרנכימתיים‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‪ ,1‬שלווה בנימין‪ ,1‬סורין אליאס‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪2‬מכון הרנטגן‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫‪2‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫ניתוח משמר כליה הוא כיום ניתוח מקובל לתהליך תופס מקום כלייתי‬ ‫עד לגודל של ‪ 4‬ס"מ‪ ,‬כאשר הגישה הלפרוסקופית (‪ ,)LPN‬המהווה‬ ‫ניתוח לפרוסקופי מתקדם‪ ,‬מיושמת ביותר מרכזים‪ .‬גידולים שאינם‬ ‫בולטים מקופסית הכליה הם גורם "מרתיע" לגישה הלפרוסקופית‬ ‫מחשש לקשיים באיתור הגידול‪ .‬אנו מציגים וידיאו המתאר יישום‬ ‫סונר במהלך ניתוח ‪ LPN‬לאיתור גידולים תוך־פרנכימתיים מוחלטים‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫לאחר חשיפת קופסית הכליה מוחדר מתמר של סונר לפרוסקופי‬ ‫דרך תעלת עבודה של ‪ 10‬מ"מ‪ .‬בשלב זה‪ ,‬רנטגנולוג המנוסה בסונר‬ ‫מצטרף לצוות הניתוח‪ .‬גבולות הגידול מוגדרים ומסומנים בעזרת‬ ‫מחטים‪ .‬בנוסף הסונר נותן הערכה מדויקת של עומק חדירת‬ ‫הגידול וקרבתו למערכת המאספת‪ .‬לאחר איסוף המידע הסונוגרפי‬ ‫וסימון כל ההיקף נכרת הגידול בטכניקה המקובלת‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שיטה זו יושמה עד כה ב–‪ 4‬חולים עם גידולים תוך־פרנכימתיים‬ ‫מוחלטים‪ .‬הגידולים נכרתו בשלמותם עם שולי כריתה נקיים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫השימוש בסונר תוך–ניתוחי מאפשר ביצוע ניתוח ‪ LPN‬בגידולים‬ ‫תוך–פרנכימתיים מוחלטים בצורה בטוחה ויעילה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:48‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שכיחות וגורמי סיכון לדליפת שתן לאחר‬ ‫ניתוחים משמרי כליה בשל גידולי כליה‬ ‫תומר ארליך‪ ,1‬יורם מור‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬אדוארד פרידמן‪ ,2‬רענן‬ ‫‪1‬‬ ‫ברגר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫דליפת שתן נמצאה בקרב ‪ 18‬מטופלים (‪ )3.1%‬מתוך ‪.NSS 561‬‬ ‫דליפה הייתה שכיחה יותר בקרב ניתוחים לפרוסקופיים יחסית‬ ‫לניתוחים שבוצעו בגישה פתוחה (‪ 3.4%‬מול ‪ 2.8%‬בהתאמה‪.)P=NS ,‬‬ ‫לא נמצא גורם סיכון לניבוי דליפת שתן לאחר הניתוח למעט שנת‬ ‫הניתוח‪ ,‬כלומר קיימת ירידה לאורך השנים בשכיחות דליפת שתן‪.‬‬ ‫כדי לשלול כי ירידת שכיחות הדליפה נבעה משינוי באופי הגידולים‪,‬‬ ‫נבדקו נתונים אלה ביחס לשנת הניתוח‪ .‬לא נמצא קשר בין שנת‬ ‫הניתוח לנתוני הגידול‪ ,‬מעבר לעלייה בשכיחות של גידולים מרכזיים‬ ‫לאחרונה‪ .‬משך האשפוז בקרב חולים שבהם נמצאה דליפת שתן היה‬ ‫ארוך יותר יחסית לשאר החולים (‪ 21‬ימים מול ‪ 8.3‬ימים)‪ 4 .‬חולים‬ ‫נזקקו לאקספלורציה כלייתית‪ ,‬ובכולם בוצע ניתוח משמר כליה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שכיחות אירועי דליפת שתן לאחר ניתוח משמר כליה במוסדנו‬ ‫הינה ‪ 3.1%‬מכלל הניתוחים ונמצאת בסף התחתון של השכיחות‬ ‫המתוארת בספרות המקצועית‪ .‬בכל המקרים בוצע טיפול משמר‬ ‫כמפורט‪ ,‬ואף חולה לא נזקק לכריתה מלאה של הכליה בשל דליפת‬ ‫שתן‪ .‬הגורם היחידי שנמצא בהתאמה להקטנת שכיחות דליפת שתן‬ ‫לאחר ניתוח משמר כליה הינו העלייה במיומנות בביצוע הניתוח‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:56‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הדגמת גישתנו לשימור מרבי של רקמת‬ ‫כליה בנגעים סולידיים מרובים דו־צדדיים‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬שראל הלחמי‪ ,1‬סימונה קרויטרו‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫שימור מרבי של רקמת כליה תוך הסרה מלאה של הנגע הסרטני‬ ‫הינן המטרות העיקריות בניתוחי סרטן הכליה‪ .‬בחולים עם נגעי‬ ‫כליה דו–צדדיים הסיכוי לתמותה עקב סיבוכי הדיאליזה עולים לא‬ ‫פעם על הסיכוי לתמותה מסרטן הכליה‪ .‬ניתוחים משמרי כליה הם‬ ‫ניתוחים מאתגרים‪ ,‬על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנגעים מרובים‬ ‫דו–צדדיים‪.‬‬ ‫‪57‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫בסרט שלפנינו נתאר את הטיפול בחולה עם נגעי כליה סולידיים‬ ‫מרובים דו–צדדיים‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מתואר טיפול בחולה בן ‪ 60‬שסבל מנגעים כלייתיים רב–מוקדיים דו–‬ ‫צדדיים‪ 8 :‬נגעים בכליה הימנית ו–‪ 6‬נגעים בכליה השמאלית‪ .‬במהלך‬ ‫הניתוחים השתמשנו בשיטות שונות על מנת לשמר את מרב הרקמה‬ ‫התפקודית‪ ,‬ובהן הסרה כירורגית של הגושים תוך הימנעות מפגיעה‬ ‫ברקמה תקינה‪ ,‬שימוש בדבק ביולוגי לצורך המוסטזיס ללא תפרים‬ ‫וכן הקפאה של חלק מהנגעים כתלות בגודלם ובקרבתם לכלי דם‬ ‫ראשיים של הכליה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הניתוחים בוצעו בגישה מותנית דו–צדדית בשתי ישיבות נפרדות‪.‬‬ ‫מהלך הניתוחים היה תקין‪ ,‬ההיסטולוגיה מהנגעים הדגימה‬ ‫סרטן כליה פפילארי בדירוג ‪ .2‬במהלך לאחר הניתוח החולה סבל‬ ‫מהמטומה פרי כלייתית וטופל שמרנית‪ ,‬ולאחר הניתוח השני‬ ‫סבל מאורינומה אשר טופלה על ידי החדרת סטנט פנימי‪ ,‬ומדמם‬ ‫מפסאודואנאוריזמה אשר טופל על ידי אמבולוזציה ארטריאלית‪.‬‬ ‫מאז הניתוחים עברו ‪ 32‬ו–‪ 29‬חודשים‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬והמטופל נותר ללא‬ ‫עדות להישנות מקומית או לפיזור סיסטמי ורמת הקראטינין בדם הנה‬ ‫‪ 2.4‬מ"ג‪/‬ד"ל‪.‬‬

‫נמצאה מעורבות ‪ IVC‬טרום־ניתוח‪ .‬בסך הכל נמצאו ‪ 19‬חולים‬ ‫אשר נותחו בשנים ‪ .2010-1992‬בקרב ‪ 4‬מהם (‪ )21%‬נמצאה מחלה‬ ‫גרורתית טרום הניתוח‪ .‬זמן המעקב הממוצע היה ‪ 17.6‬חודשים (טווח‬ ‫‪ 75-0.4‬חודשים)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בסך הכל נותחו ‪ 19‬חולים בגיל ממוצע של ‪ 52‬שנים (‪.)81-27‬‬ ‫בקבוצה זו נמצאה שכיחות מוגברת של נשים (‪ )63%‬ושל גידול‬ ‫בצד ימין (‪ 5 .)68%‬מכלל החולים (‪ )26%‬נותחו תוך שימוש‬ ‫במכונת לב–ריאה בשל גידול המגיע לעלייה הימנית (‪ .)T3c‬היתר‬ ‫נותחו בגישה בטנית שנקבעה בהתאם לגובה הטרומבוס הגידולי‪.‬‬ ‫‪ 8‬חולים (‪ )42%‬נזקקו למנות דם סביב הניתוח‪ .‬ב–‪)21%( 4‬‬ ‫הופיעו סיבוכים בתר־ניתוחיים משמעותיים‪ ,‬אך ללא תמותה‬ ‫סביב הניתוח‪ .‬נוכחות פריצה לקפסולה‪ ,‬לסינוס כלייתי ומעורבות‬ ‫אדרנל נמצאו בקרב ‪ 10% ,21% ,47%‬מהחולים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬הסיווג‬ ‫הפתולוגי היה ‪ T3c ,T3b‬ו–‪ T4‬בקרב ‪ 12‬חולים (‪ 5 ,)63%‬חולים‬ ‫(‪ )23%‬וחולה בודד (‪ .)5%‬ההישרדות התלויה במחלה הייתה ‪57%‬‬ ‫בטווח של ‪ 5‬שנים מהניתוח בקרב החולים ללא גרורות בעת‬ ‫הניתוח‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫סיכום מסקנות‪:‬‬

‫שימוש בטכנולוגיות חדישות אפשרו‪ ,‬במקרה מיוחד זה‪ ,‬שימור‬ ‫מרבי של רקמת כליה תפקודית והימנעות מדיאליזה על כל‬ ‫סיבוכיה‪ ,‬תוך שליטה אונקולוגית מלאה על המחלה‪.‬‬ ‫ניתוחים משמרי רקמת כליה בנוכחות נגעים מרובים קשורים‬ ‫בשיעור סיבוכים גבוה מהרגיל‪.‬‬

‫הטיפול הכירורגי של גידולים המערבים את ה–‪ IVC‬הינו מורכב‪,‬‬ ‫אך אינו מלווה בתמותה סביב הניתוח או בשכיחות סיבוכים‬ ‫משמעותיים‪ .‬התוצאות האונקולוגיות הינן טובות בקרב החולים‬ ‫שבהם לא הודגמה מחלה גרותית בעת האבחנה‪.‬‬

‫ חמישי‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:06‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גידולי כליה המערבים את הווריד הנבוב התחתון‬ ‫(‪ - )IVC‬תוצאות הטיפול הכירורגי במרכז בודד‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬הרי וינקלר‪ ,1‬אדוארד פרידמן‪,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רענן ברגר‪ ,2‬זוהר דותן‪ ,1‬יעקב רמון‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫גידולי כליה (‪ )RCC‬מהווים ‪ 3%‬מכלל הגידולים הסולידיים‪ .‬בין‬ ‫‪ 10%-4%‬מהחולים מאובחנים כאשר הגידול חודר לווריד הכליה או‬ ‫ל–‪ .IVC‬הטיפול הכירורגי נשאר הטיפול היעיל ביותר בגידולי כליה אף‬ ‫במקרים שבהם המחלה גרורתית‪ .‬כריתת גידול המערב ‪ IVC‬מהווה‬ ‫אתגר כירורגי משמעותי‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫עבודה זאת באה לסקור את ניסיונו של מרכז בודד בהסרת גידולי‬ ‫כליה המערבים ‪.IVC‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫סקירה רטרוספקטיבית של בסיס נתונים במרכז שלישוני יחיד הכולל‬ ‫‪ 1,606‬חולים אשר טופלו על ידי כריתת כליה‪ .‬נבדקו החולים שבהם‬ ‫‪58‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:12‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫המשמעות הקלינית של‬ ‫מעורבות כלי דם בגידולי כליה‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬הרי וינקלר‪,1‬אדוארד פרידמן‪ ,3‬רענן‬ ‫‪1‬‬ ‫ברגר‪ ,2‬יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫‪ 10%-4%‬מגידולי הכליה מאובחנים כאשר הגידול חודר לווריד‬ ‫הכליה או לווריד הנבוב התחתון (‪ .)IVC‬העמקת הידע והבנת‬ ‫המשמעות הפרוגנוסטית של מעורבות כלי דם אף הביאו לשינוי‬ ‫פרוטוקולי ‪.TNM‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫עבודה זו באה לסקור את ניסיונו של מרכז בודד‪ ,‬תוך התמקדות‬ ‫בקבוצת גידולי כליה המערבים כלי דם‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫סקירה רטרוספקטיבית של בסיס נתונים במרכז שלישוני יחיד הכולל‬ ‫‪ 1,606‬חולים אשר טופלו על ידי כריתת כליה בשנים ‪ .2009-1988‬נבדקו‬ ‫‪ 103‬חולים עם גידול המערב כלי דם‪ .‬בקרב ‪ 19‬חולים (‪ )18%‬נמצאה‬ ‫מחלה גרורתית טרם הניתוח‪ .‬זמן המעקב הממוצע היה ‪ 35‬חודשים‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 54%‬מאותה קבוצת חולים היו חופשיים מגרורות לאחר ‪ 5‬שנים‪.‬‬ ‫משתנים אשר נמצאו בהתאמה להופעת מחלה גרורתית בטווח ‪5‬‬ ‫שנים מהניתוח כללו הזדקקות לעירוי דם (‪ ,)p=0.0007‬מעורבות‬ ‫אדרנל (‪ ,)p=0.0002‬דירוג היסטולוגי ‪ )p=0.009( Grade‬ובלוטות‬ ‫לימפה חיוביות (‪ .)p=0.0011‬בחולים שהיו חופשיים מגרורות‬ ‫בניתוח נמצאה הישרדות תלויה במחלה (‪Cancer Specific‬‬ ‫‪ ,Survival‬או ‪ )CSS‬של ‪ 71%‬ב–‪ 5‬שנים‪ .‬הזדקקות לעירוי דם לאחר‬ ‫הניתוח (‪ )p=0.02‬מעורבות אדרנל (‪ ,)p=0.0005‬חדירה לסינוס‬ ‫כלייתי (‪ ,)p=0.0003‬בלוטות לימפה חיוביות (‪ )p<0.0001‬ומיקום‬ ‫הגידול (‪ )p=0.0009‬נמצאו קשורים בצורה מובהקת עם ‪ .CSS‬גובה‬ ‫מעורבות כלי הדם נמצא בקשר להישרדות התלויה בגידול‪ ,‬אך ללא‬ ‫מובהקות סטטיסטית (‪.)0.09‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בקבוצת החולים שבהם נמצא גידול המערב כלי דם‪ ,‬ההישרדות התלויה‬ ‫בגידול בטווח ‪ 5‬שנים מהניתוח הייתה ‪ 71%‬מכלל החולים‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫כ–‪ 46%‬מכלל החולים ללא מחלה גרורתית בעת הניתוח פיתחו מחלה‬ ‫גרורתית בטווח מעקב זה‪ .‬נמצאו משתנים לחיזוי התקדמות הגידול‬ ‫כמפורט מעלה‪ .‬נתונים אלה מדגימים כי חולים שהיה להם גידול‬ ‫המערב כלי דם‪ ,‬הינם בקבוצת סיכון משמעותי להתקדמות מחלתם‬ ‫ומועמדים לטיפול תרופתי משלים במידה ותוכח יעילותו‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬תפקוד דרכי השתן התחתונות‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר שמואל ציטרון‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש ברזילי‬ ‫ד"ר עפר שנפלד‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬

‫חלקית‪ .‬לאחרונה דווח כי הטיפול בתא לחץ יעיל בהפגת המטוריה‬ ‫עקב ‪ .RC‬זוהי הסדרה השלישית בגודלה בעולם של מטופלים בחמצן‬ ‫היפרבארי בשל ‪.RC‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נערך מחקר רטרוספקטיבי רב–מרכזי‪ ,‬שבמהלכו נאספו נתונים‬ ‫רפואיים ודמוגרפיים של ‪ 27‬חולים (‪ 18‬גברים ו–‪ 9‬נשים) שטופלו‬ ‫בחמצן היפרבארי בשל ‪ RC‬בהשנים חודשים ‪.08/2010-12/2000‬‬ ‫כל החולים עברו ציסטוסקופיה לפני הטיפול‪ .‬הטיפולים בתא‬ ‫הלחץ ניתנו מדי יום‪ 5 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬וכללו ‪ 100%‬חמצן בלחץ של ‪2‬‬ ‫אטמוספירות למשך שעה וחצי‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ההתוויה לטיפול בקרינה הייתה סרטן הערמונית ב–‪ 17‬חולים (‪,)63%‬‬ ‫סרטן הרחם ב–‪ 5‬חולות (‪ ,)19%‬סרטן צוואר הרחם ב–‪ 3‬חולות‪,‬‬ ‫סרטן הרקטום והנרתיק ‪ -‬חולה אחד בכל אחת מהקטגוריות‪ .‬הגיל‬ ‫הממוצע של החולים בעת הטיפול היה ‪ 72.5‬שנים (טווח ‪.)88-48‬‬ ‫משך הזמן הממוצע בין סיום ההקרנות והתחלת הטיפול בתא הלחץ‬ ‫היה ‪ 7.8‬שנים (חציון ‪ 5‬שנים‪ ,‬טווח ‪ 26-1‬שנים)‪ .‬מספר הטיפולים‬ ‫הממוצע שניתן היה ‪( 23.4‬חציון ‪ ,30‬טווח ‪ .)53-3‬ל–‪ 6‬חולים (‪)22%‬‬ ‫היו סיבוכים שכללו בארוטראומה של התופית ב–‪ 4‬חולים‪ ,‬ורטיגו‬ ‫ואפיסטקסיס בחולה אחד בכל אחת מהקטגוריות‪ .‬ב–‪ 22‬מתוך ‪27‬‬ ‫חולים (‪ )81%‬חלפה ההמטוריה בתום הטיפול וב–‪ 5‬חולים (‪)19%‬‬ ‫לא היה שיפור‪ .‬במעקב חציוני של ‪ 18‬חודשים (טווח ‪ 1‬שבוע‪74-‬‬ ‫חודשים)‪ ,‬ל–‪ 12‬חולים (‪ )54%‬לא הייתה הישנות של דימום‪ .‬ל–‪7‬‬ ‫חולים (‪ )32%‬הייתה הישנות שלא הצריכה טיפול נוסף (חציון ‪6 -‬‬ ‫חודשים‪ ,‬טווח ימים בודדים‪ 24-‬חודשים)‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫טיפול בחמצן היפרבארי יעיל בהפסקת המטוריה בחולים עם ‪.RC‬‬ ‫הטיפול ממושך‪ ,‬אך נסבל היטב ובטוח‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול בחמצן היפרבארי לחולים‬ ‫עם ‪)RC( Radiation Cystitis‬‬ ‫יניב שילה‪ ,1‬שי אפרתי‪ ,2‬אבישי סלע‪ ,3‬אריה לינדנר‪ ,1‬צבי סימון‪,4‬‬ ‫מרק ויגודה‪ ,5‬אליהו גז‪ ,6‬אייל פניג‪ ,7‬יעקב ברגן‪ ,2‬גריגורי פישלב‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יורם זיגל‪ ,1‬אמנון זיסמן‪ ,1‬דן ליבוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪2‬יחידת תא לחץ‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪3‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫‪4‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪5‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪6‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪7‬מחלקת אונקולוגיה‪ ,‬בית החולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪ RC‬דווח ב־‪ 10%-3%‬מהחולים שטופלו בקרינה לאגן‪ .‬אירועי‬

‫ההמטוריה האופייניים קשים לטיפול‪ ,‬ויעילות הטיפולים הקיימים‬

‫ ‬ ‫‪15:28‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מעקב פרוספקטיבי אחר תוצאות‬ ‫השימוש בשתל רירית הלחי לשחזור‬ ‫היצרויות בשופכה הבולבארית‬ ‫אריאל ממבר גולווניוק‪ ,1‬בוריס צ'רטין‪ ,2‬יחזקאל לנדאו‪,4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יהושוע גדור‪ ,3‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫שתל רירית הלחי (‪ ,Buccal Mucosal Graft‬או ‪ )BMG‬נחשב לרקמה‬

‫המועדפת לשימוש בניתוחים לשחזור השופכה כאשר יש צורך לתקן‬ ‫מקטעים ארוכים שאין לתקנם בכריתת ההיצרות והשקה קצה לקצה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לסקור פרוספקטיבית תוצאות ניתוחים לתיקון היצרויות בשופכה‬ ‫הבולבארית בלבד‪ ,‬תוך שימוש ב–‪ BMG‬במשך מעקב באורך בינוני‪.‬‬ ‫‪59‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בוצעה סקירה של בסיס נתונים פרוספקטיבי של ניתוחים לשחזור‬ ‫השופכה‪ .‬נבחרו רק מנותחים שבהם היה שימוש בשתל רירית הלחי‪,‬‬ ‫ורק כאילה שבהם תוקנו היצרויות בשופכה הבולבארית בלבד‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 393‬ניתוחים לשחזור השופכה מצאנו ‪ 139‬שבהם נעשה שימוש‬ ‫בשתל מרירית הלחי‪ .‬לאחר ניפוי כל החולים שבהם הייתה היצרות‬ ‫אשר כללה מקטעים נוספים של השופכה נשארה קבוצה הומוגנית של‬ ‫‪ 64‬ניתוחים בחולים עם היצרויות בשופכה הבולבארית בלבד‪ ,‬שבהם‬ ‫היה מעקב של ‪ 6‬חודשים לפחות‪ .‬גיל החולים הממוצע היה ‪.)80-15( 38‬‬ ‫הם סבלו מהיצרות במשך ‪ 11‬שנה בממוצע בטרם נותחו‪ .‬ההיצרויות‬ ‫היו באורך ממוצע של ‪ 5.2‬ס"מ (‪ .)8-3‬ב–‪ 51‬חולים שתל הרירית הונח‬ ‫על הצד הדורזאלי של השופכה‪ ,‬ב–‪ 13‬על הצד הוונטראלי וב–‪ 19‬בוצעה‬ ‫כריתה של הקטע המוצר ביותר‪ ,‬השקה של דופן אחת והנחת שתל‬ ‫הרירית על הדופן החסרה (‪.)augmented anastomosis‬‬ ‫משך המעקב הממוצע אחר החולים היה ‪ 28‬חודשים (‪ .)111-6‬זרימת‬ ‫השתן המקסימלית הממוצעת בביקורת האחרונה הייתה ‪ 25‬מ"ל‪/‬‬ ‫שנייה לעומת ‪ 4.45‬מ"ל‪/‬שנייה לפני הניתוחים‪ .‬שארית השתן לאחר‬ ‫ההשתנה בביקורת האחרונה הייתה ‪ 45‬מ"ל בממוצע לעומת ‪ 223‬מ"ל‬ ‫לפני הניתוחים‪ .‬תוך תקופת המעקב הייתה הישנות של ההיצרות ב–‪3‬‬ ‫חולים‪ ,‬שכולם עברו שתל דורזאלי‪ .‬היצרויות חזרו תוך ‪ 10 ,6‬ו–‪67‬‬ ‫חודשים לאחר הניתוחים‪ .‬פיסטולה עורית נוצרה בחולה אחד‪ .‬ניתן‬ ‫לכן לסכם את סיכוי ההצלחה תוך תקופת המעקב המדווחת בכ–‪.94%‬‬ ‫הסיבוכים כללו דמם ממקום נטילת השתל ב–‪ 3‬חולים‪ ,‬זיהום משמעותי‬ ‫בדרכי השתן ב–‪ 5‬חולים‪ ,‬המטומה או זיהום בפצע הניתוח ב–‪ 4‬חולים‪,‬‬ ‫תסחיף ריאתי בחולה אחד‪ ,‬הפרעה נוירופתית ברגליים ב–‪ 4‬חולים‬ ‫(התופעה חלפה בכל החולים‪ ,‬למעט אחד‪ ,‬תוך ‪ 6‬חודשים)‪ .‬ב–‪ 3‬חולים‬ ‫מתוך אלה שעברו שתל רירית ונטראלי נדרש ניקוז במשך שבועיים‬ ‫נוספים עקב דליפת שתן מקו התפרים בשופכה באורטרוגרפיה ‪3‬‬ ‫שבועות לאחר הניתוחים‪ .‬באחד מהם‪ ,‬כאמור‪ ,‬נוצרה פיסטולה‪ ,‬בעוד‬ ‫שבשניים הנותרים לא‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שימוש בשתלי רירית הלחי לתיקון היצרויות ארוכות של השופכה‬ ‫הבולבארית מבטיח תוצאות מצוינות‪ ,‬לפחות בזמן מעקב בינוני‪.‬‬ ‫ייתכן כי הנחת השתלים על האספקט הדורזאלי קשור ביותר‬ ‫סיכון להיצרות חוזרת‪ ,‬והנחת השתלים באספקט הוונטראלי‬ ‫קשור בסיכון יתר לפיסטולה עורית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:36‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת מכשיר ה"‪ "UroShield‬על כאב‬ ‫ואי־נוחות הנגרמים על ידי קטטר לניקוז‬ ‫השתן לאחר ניתוח מחקר אקראי מבוקר‬ ‫יצחק אפלבאום‪ ,2‬יאיר לוי‪ ,2‬חגית פורשר‪ ,1‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫כידוע‪ ,‬קטטרים בכיס השתן גורמים לאי–נוחות ניכרת אצל‬ ‫המטופלים‪ ,‬וכמו כן חושפים אותם לתחלואה כגון זיהומים בדרכי‬ ‫‪60‬‬

‫השתן‪ ,‬ונזק לרירית השופכה ולכיס השתן‪ .‬עבודות קודמות בחיות‬ ‫הראו כי אנרגיה אקוסטית המועברת דרך הקטטר יכולה להפחית‬ ‫נזקים אלו‪ .‬כמו כן הראינו בעבר בקבוצת חולים קטנה כי אנרגיה‬ ‫אקוסטית הנוצרת על ידי מכשיר ‪ UroShield‬מפחיתה את הכאב‬ ‫ואי–הנוחות הנגרמים על ידי קטטר‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבחון את יעילות מכשיר ה–‪ UroShield‬להפחתת הכאב והאי–‬ ‫נוחות הנגרמים על ידי קטטר בחולים מאושפזים לאחר ניתוחים‬ ‫אורולוגים‪ ,‬במבחן אקראי מבוקר‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במחקר נכללו ‪ 40‬חולים עם קטטרים (‪ )24-14Fr‬בדרכי השתן‬ ‫לאחר ניתוחים במחלקה לאורולוגיה‪ .‬החולים חולקו באופן‬ ‫אקראי פרוספקטיבי לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת ביחס של‬ ‫‪ .2:1‬מכשיר ה–‪ UroShield‬קּוּבַע לקטטרים של החולים בקבוצת‬ ‫הטיפול ביום הניתוח‪.‬‬ ‫החולים משתי הקבוצות מילאו שאלונים המתייחסים לכאב‪,‬‬ ‫לאי–נוחות ולעוויתות הקשורים בקטטר (סולם ‪ )10-0‬מדי יום‬ ‫עד להוצאת הקטטר או עד לשחרורם לביתם‪ .‬מגיליונות האשפוז‬ ‫נאספו נתונים דמוגרפיים וכן נתונים לגבי תצרוכת תרופות‬ ‫נוגדות כאב‪ .‬בדיקות שתן לכללית ניטלו מדי יום ותרביות שתן‬ ‫לפני הניתוחים וביום ה–‪ 3‬לאחריהם‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 27‬חולים טופלו במכשיר ה–‪ UroShield‬ו–‪ 13‬היו בקבוצת‬ ‫הביקורת‪ .‬הקבוצות היו דומות מבחינת מאפייני החולים‪,‬‬ ‫הניתוחים‪ ,‬גודל הקטטרים ומשך הקטטריזציה (‪ 13-1‬ימים)‪.‬‬ ‫השימוש במכשיר ה–‪ UroShield‬הביא להפחתה משמעותית‬ ‫(‪ )p<0.05‬לעומת קבוצת הביקורת במידת הכאב הממוצע (‪2.2‬‬ ‫לעומת ‪ ,)3.2‬האי־נוחות הממוצעת (‪ 2.8‬לעומת ‪ )4‬והעוויתות‬ ‫(‪ 2.5‬לעומת ‪ )3.6‬אשר נגרמו על ידי הקטטרים‪ 63% .‬מהחולים‬ ‫בקבוצת ה–‪ UroShield‬נטלו תרופות נגד כאבים‪ ,‬זאת לעומת‬ ‫‪ 85%‬מהחולים בקבוצת הביקורת‪ .‬בבדיקות תרביות השתן נמצאה‬ ‫בקטריאוריה רק ב–‪ 5.3%‬מהחולים שטופלו במכשיר ‪UroShield‬‬ ‫לעומת ‪ 10%‬מהחולים בקבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫מחקר מבוקר אקראי זה הדגים כי אנרגיה אקוסטית הנוצרת‬ ‫בעזרת מכשיר ה–‪ UroShield‬מפחיתה את הכאב‪ ,‬האי־נוחות‬ ‫והעוויתות הנגרמים על ידי קטטר בחולים לאחר ניתוחים‬ ‫אורולוגיים‪ .‬קיים רושם כי המכשיר מסייע גם להפחתת הסיכון‬ ‫לבקטריאוריה בחולים אלו‪.‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:44‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול באי־נקיטת שתן במאמץ אצל גברים‬ ‫לאחר כריתת ערמונית בעזרת ‪Retro-Urethral‬‬ ‫‪ - (AdvanceTm) male sling‬ניסיון בן שנתיים‬ ‫סטניסלב קוצ'רוב‪ ,1‬ואהיל אבו ערפה‪ ,1‬משה זילברמן‪,1‬‬ ‫אלון פרידמנס‪ ,1‬בוריס צ'רטין‪ ,1‬דמיטרי קוליקוב‪ ,1‬עפר שנפלד‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬

‫‪1‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫עד ‪ 10%‬מהחולים העוברים כריתת ערמונית רדיקלית‬ ‫סובלים מאי–נקיטת שתן במאמץ (‪post-prostatectomy‬‬ ‫‪ ,incontinence‬או ‪ )PPI‬שגורמת לירידה משמעותית באיכות‬ ‫החיים‪ ,‬לדיכאון ולהפסדים‪ .‬בשנים האחרונות ניתוח ‪Advance‬‬ ‫‪ male sling‬צובר פופולריות בעולם כאחת משיטות הטיפול‬ ‫היעלות באי–נקיטת שתן בגברים‪.‬‬

‫היצרות בשופכה האחורית שכיחה‪ ,‬בעקר בעקבות ניתוחי‬ ‫הערמונית ובפרט לאחר ניתוח רדיקלי של הערמונית‪ ,‬וכן לאחר‬ ‫חיתוך צוואר השלפוחית (‪ )TUI‬או טראומה אגנית‪ .‬ההצלחה‬ ‫בהרחבה חוזרת של היצרות בשופכה האחורית פחותה‪ .‬חיתוך‬ ‫ההיצרות יעיל רק כאשר ההיצרות טבעתית וקצרה‪ .‬הסמיכות‬ ‫לסוגר השופכתי הינה מגבלה בניסיון לאיוד הרקמה הפיברוטית‪.‬‬ ‫כמענה לבעיה זו פותח התומכן השופכתי ‪.Allium-RPS‬‬

‫סיכום ניסיוננו בניתוח ‪ Advance male sling‬והשוואתו עם‬ ‫תוצאות מדווחות בספרות‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת המחקר‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫בין התאריכים ‪ 4/2010-1/2008‬נותחו במחלקתנו ‪ 12‬חולים עם ‪PPI‬‬ ‫להשתלת ‪ .Advance male sling‬גיל החולים היה ‪ 64‬שנים בממוצע‬

‫(‪ 10 .)73-53‬חולים (‪ )83.3%‬היו לאחר כריתת ערמונית רדיקלית‬ ‫ו–‪ 2‬חולים (‪ )16.7%‬לאחר כריתת ערמונית בגישה אנדוסקופיה‬ ‫(‪ pad test .)TUR-P‬שבוצע לפני הניתוח היה ‪ 315‬מ"ל בממוצע‪,‬‬ ‫וזרם השתן המקסימלי (‪ )Qmax‬לפני הניתוח היה ‪ 26‬מ"ל‪/‬שנייה‬ ‫בממוצע‪ .‬משך המעקב לאחר הניתוחים היה בממוצע ‪ 11.75‬חודשים‬ ‫(‪ 30-3‬חודשים)‪ ,‬והמעקב כלל בדיקת זרם (‪ )Qmax‬ו–‪.pad test‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 7‬חולים (‪ )57%‬היו יבשים לחלוטין לאחר הניתוחים וניתן להגיד‬ ‫כי נרפאו‪ ,‬שיפור משמעותי (הפחתה של יותר מ–‪ 50%‬מכמות‬ ‫הדליפה על פי ‪ )pad test‬בדליפת שתן לאחר הניתוח נצפה ב–‪3‬‬ ‫חולים נוספים (‪ .)25%‬לכן ניתן לדווח על הצלחת הניתוח ב–‪10‬‬ ‫חולים (‪ 2 .)83%‬חולים (‪ )16.7%‬נותרו ללא שיפור ניכר‪ .‬ה–‪pad‬‬ ‫‪ test‬שבוצע לאחר הניתוחים היה בממוצע ‪ 90‬מ"ל‪ .‬זרם השתן‬ ‫המקסימלי (‪ )Qmax‬הממוצע לאחר הניתוחים היה ‪ 16‬מ"ל‪/‬שנייה‪.‬‬ ‫סיבוכים‪ 2 :‬חולים (‪ )16.7%‬סבלו מעצירת שתן לאחר הניתוח‬ ‫ונגמלו מהקטטר תוך תקופה קצרה‪ ,‬ב–‪ 50%‬מהחולים נצפו כאבים‬ ‫פרינאליים כרוניים שחלפו בכולם תוך תקופת המעקב‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫ניתוח ‪ retro-urethral (Advance) male sling‬הינו שיטת‬

‫טיפול יעילה בגברים הסובלים מאי־נקיטת שתן לאחר כריתת‬ ‫ערמונית‪ .‬ניתוח זה פחות פולשני ומורכב מהשתלת סוגר מלאכותי‪.‬‬ ‫התוצאות שלנו מעודדות ותואמות את התוצאות בסדרות‬ ‫שפורסמו בספרות העולמית‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:52‬‬

‫כתחליף להרחבות חוזרות ונשנות של השופכה האחורית או‬ ‫לפעולות אנדוסקופיות חוזרות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫התומכן השופכתי ‪ Allium-RPS‬מתרחב עצמונית בגין‬ ‫היותו בנוי מניקל טיטאניום (‪ )Nitinol‬ושומר על קוטר רחב‪.‬‬ ‫התומכן עטוף כולו בקו–פולימר המונע חדירת רקמה לתוכו‬ ‫ומשקעי שתן לאורכו‪ .‬תנאי הכרחי להצלחה הוא ‪ 15‬מ"מ‬ ‫של רקמה תקינה מהסוגר לכיוון צוואר השלפוחית‪ .‬התומכן‬ ‫הוחדר תחת שיקוף ל–‪ 10‬חולים בחודשים ‪3/2010-6/2009‬‬ ‫ב–‪ 6‬מרכזים שונים (בספרד ובישראל)‪ ,‬לאחר חיתוך קודם של‬ ‫צוואר השלפוחית (‪ 7 .)BN-TUI‬חולים עברו את התהליך‬ ‫לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית‪ ,‬חולה אחד לאחר ‪HIFU‬‬ ‫לשאת הערמונית‪ ,‬חולה אחד בעקבות פגיעה אגנית‪ ,‬וחולה‬ ‫נוסף מסיבה יאטרוגנית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫משך המעקב הממוצע היה ‪ 5.5‬חודשים (‪ 10-3‬חודשים)‪2 .‬‬ ‫תומכנים נדדו ממקומם והוחלפו בחדשים‪ .‬אף אחד מהתומכנים‬ ‫לא נחסם‪ 2 .‬חולים אשר היו גם קודם לכן עם שליטה טובה‬ ‫בהטלת השתן נשארו כך גם לאחר החדרת התומכן‪ ,‬והשאר‬ ‫משתמשים בחוסם חיצוני (‪.)Canningham clamp‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫התומכן השופכתי החדש ‪ Allium-RPS‬הינו התומכן המכוסה‬ ‫הראשון שתוכנן להיצרויות שופכה אחורית ו‪/‬או צוואר‬ ‫השלפוחית‪ .‬התוצאות הראשוניות מעידות שהוא בטוח ויעיל‬ ‫ שומר על צוואר השלפוחית פתוח‪ .‬במידה ותוצאות ממספר‬‫רב יותר של מקרים יאוששו את הצלחתו‪ ,‬תומכן זה יוכל לשמש‬ ‫פתרון חד–שנתי למקרים קשים אלו‪.‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תומכן שופכתי חדש ‪ Allium-RPS‬המתרחב‬ ‫עצמונית ובעל קוטר רחב להיצרויות בשופכה‬ ‫האחורית‪ ,‬ניסיון רב־מרכזי ‪ -‬תוצאות ראשוניות‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬שראל הלחמי‪ ,1‬מיקי גרוס‪,1‬‬ ‫פרננדו קסטילנוס‪ ,2‬איגנציו אוטרו‪ ,3‬פאבלו רודרו ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חואן פאבלו סאנצז יאקה‪ ,5‬קרלוס הרננדס‪ ,‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים סן פדרו‪ ,‬לוגורנו‪ ,‬ספרד‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים גואדאלחרה‪ ,‬גואדאלחרה‪ ,‬ספרד‬ ‫‪4‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים גאלביז‪ ,‬מלאגה‪ ,‬ספרד‬ ‫‪5‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים דונוסיטה‪ ,‬סן סבסטיאן‪ ,‬ספרד‬ ‫‪4‬‬

‫להעריך את יעילות התומכן השופכתי החדש ‪Allium-RPS‬‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם יש צורך בבדיקה פתולוגית של רקמת‬ ‫ערמונית שנכרתה באבחנה של הגדלה שפירה?‬ ‫אילן גיאלצ'ינסקי‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫רקמת הערמונית שהוסרה במהלך ניתוח פתוח או דרך השופכה‪,‬‬ ‫בעקבות חסימה של מוצא השלפוחית‪ ,‬נשלחת לבדיקה פתולוגית‬ ‫על מנת לשלול ממאירות‪ .‬בעבר נמצא סרטן הערמונית‬ ‫‪61‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ב–‪ 20%-10%‬מהמקרים‪ .‬לאחרונה חולים רבים עוברים ביופסיות‬ ‫של הערמונית בהדרכת בדיקת על–קול‪ ,‬תוך נטילת מספר רב של‬ ‫גלילי רקמה‪ ,‬לצורך אבחון סרטן הערמונית טרם הניתוח‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עם התפתחות שיטות חדישות לטיפול בערמונית חוסמת על ידי‬ ‫איוד‪ ,‬כמו ‪ ,green laser‬לא נותרת רקמה להערכה פתולוגית‬ ‫לאחר הפעולה‪ .‬מטרת העבודה היא לבחון מחדש את הצורך‬ ‫בבדיקה פתולוגית של הרקמה שנכרתה בניתוחים לכריתה‬ ‫פשוטה של הערמונית‪.‬‬

‫המוסטזה‪ .‬עבודה זו סוקרת ומתארת חולים שנותחו בין השנים‬ ‫‪.2010-2007‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 18‬מטופלים טופלו בטכניקה שלנו‪ 17 .‬סבלו מעקמת נרכשת ו–‪1‬‬ ‫מעקמת מולדת‪ .‬בכל המטופלים התוצאות הקוסמטיות היו מספקות‪.‬‬ ‫המעקב אחרי ‪ 10‬מטופלים היה שנה‪ 5 ,‬מטופלים ‪ 6‬חודשים‪ ,‬ו–‪3‬‬ ‫מטופלים ‪ 3‬חודשים‪ .‬זמן המעקב הממוצע היה ‪ 8.8‬חודשים‪ .‬בתקופה‬ ‫זו לא נצפו ארועים של כאב פין בתר־ניתוחי‪ ,‬נודול‪ ,‬או בעיות זקפה‪.‬‬

‫חולים‪ ,‬שיטות ותוצאות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫נעשתה סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות ותוצאות‬ ‫הבדיקות הפתולוגיות של ‪ 433‬מטופלים שעברו ניתוחי כריתת‬ ‫ערמונית בשל ערמונית חוסמת (‪ RPP 135‬ו–‪ )TURP 303‬בין‬ ‫השנים ‪ 2010-2007‬במחלקתנו‪ 120 .‬מטופלים עברו ביופסיות‬ ‫טרנסרקטליות של הערמונית טרם הניתוח בשל ריכוז גבוה של‬ ‫‪ PSA‬בסרום או ממצא חשוד בבדיקה ידנית דרך החלחולת‪.‬‬ ‫נכללו במחקר רק מטופלים שבהם הביופסיות טרם הניתוח‬ ‫הראו רקמת ערמונית שפירה‪ .‬רק ב–‪ 12‬מנותחים (‪ )2.7%‬נמצאה‬ ‫ממאירות בבדיקה הפתולוגית של הרקמה שהוסרה בניתוח‪ .‬ב–‪10‬‬ ‫מהחולים שבהם נמצא סרטן לא נלקחו ביופסיות טרם הניתוח‪.‬‬ ‫ב–‪ 2‬הראו הביופסיות טרם הניתוח ‪ .high grade PIN‬ב–‪10‬‬ ‫מנותחים דרגת הממאירות לפי גליסון הייתה ‪ ,6‬ובמקרה אחד‬ ‫דרגה ‪ .5‬ב–‪ 9‬מקרים שלב המחלה היה צריך לתקן ‪ .T1a‬רק בחולה‬ ‫אחד‪ ,‬בן ‪ ,82‬נמצא גידול מדרגת גליסון ‪ 7‬ב–‪ 20%‬מנפח הרקמה‪.‬‬ ‫במקרה זה לא נבדק ‪ PSA‬טרם הניתוח‪.‬‬

‫טכניקת הפליקציה שלנו מומלצת ליישום בעקמת של הפין לא‬ ‫יותר מ–‪ 60‬מעלות‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:16‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השוואת שחזורי שופכה בגברים מעל‬ ‫ומתחת לגיל ‪ :70‬תוצאות ומעקב ארוך טווח‬ ‫אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‪ ,1‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬מחלקת כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫היצרות בשופכה הגברית הינה בעיה אורולוגית נפוצה‪ .‬בגברים‬ ‫מעל גיל ‪ 70‬הרחבות הן הטיפול הנפוץ‪ ,‬אולם אחוזי ההצלחה‬ ‫לטווח ארוך הינם מוגבלים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ניתוח שחזורי לרוב אינו‬ ‫עולה כאופציה טיפולית‪ .‬בהתבסס על מסד נתונים פרוספקטיבי‬ ‫אנו מדווחים על שחזורי שופכה באוכלוסיית גברים מעל גיל ‪,70‬‬ ‫והשוואתם לניתוחים זהים באוכלוסייה צעירה יותר‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫הסיכוי למצוא סרטן ערמונית ברקמה שנכרתה מה–‪transition‬‬ ‫‪ zone‬אצל מטופלים שעברו ביופסיות של הערמונית דרך החלחולת‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫לפני הניתוח נמוך מאוד‪ .‬בדרך כלל גידול כזה אינו משמעותי ולא‬ ‫דורש טיפול נוסף‪ .‬לפיכך אין משמעות מעשית לבדיקה הפתולוגית‬ ‫של הרקמה שנכרתה‪.‬‬

‫נאספו נתונים באופן פרוספקטיבי ל–‪ 93‬חולים שעברו ניתוח‬ ‫שחזורי עקב היצרות בשופכה‪ .‬הנתונים כללו‪ :‬גיל‪ ,‬אורך‪ ,‬מיקום‬ ‫והסיבה להיצרות‪ ,‬טיפולים קודמים ותוצאות השחזור‪.‬‬ ‫מיקום‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:08‬‬

‫ערן שדות‪ ,1‬רועי מורג‪ ,1‬יעקב רמון‪ ,1‬חנני יעקב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫שיטת הפליקציה לתיקון עקמת הפין היא מהירה‪ ,‬זעיר־פולשנית‪,‬‬ ‫ואינה טומנת בחובה סיבוכים גדולים‪ .‬אחד החסרונות של שיטה‬ ‫זו היא נודולים כואבים הנגרמים בשל הקשרים של התפרים‬ ‫הלא נספגים‪ .‬בעבודה תאורטית זו אנו מפרטים את ההתאמה‬ ‫שפיתחנו לשיטת הפליקציה‪ ,‬אשר בה קוברים את קשר הפליקציה‬ ‫עמוק בקורפורה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הפליקציה כוללת חתך של ‪ 5‬מ"מ בטוניקה‪ .‬תפרי פוליפרופילן‬ ‫‪ ,2-0‬כ–‪ 2‬מ"מ משולי החתך‪ ,‬בשיטת פנים‪-‬חוץ וחוץ‪-‬פנים‪,‬‬ ‫מתקנים את העקמת‪ ,‬והקשר מבוצע עמוק‪ .‬תפרים בודדים‬ ‫של חומצה פוליגליקולית סוגרים את החתך בטוניקה ויוצרים‬ ‫‪62‬‬

‫קבוצה ‪I‬‬

‫קבוצה ‪II‬‬

‫קבוצה ‪I‬‬

‫קבוצה ‪II‬‬

‫‪Bulbar/‬‬ ‫‪Bulbomembranous‬‬

‫‪21‬‬

‫‪50‬‬

‫‪)7-1( 2.6‬‬

‫‪)5-1( 2‬‬

‫‪Penile‬‬

‫‪6‬‬

‫‪16‬‬

‫‪)7-1( 3.4‬‬

‫‪)11-1( 4.1‬‬

‫‪Membranous‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫*‬

‫‪1‬‬

‫סוג ניתוח‬

‫קבוצה ‪I‬‬

‫קבוצה ‪II‬‬

‫‪End-to-End‬‬

‫‪19‬‬

‫‪47‬‬

‫‪Augmented‬‬ ‫‪Roof Strip‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪Orandi‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Dorsal Graft‬‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪Ventral Graft‬‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪Circular‬‬ ‫‪Ventral Flap‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪DeSy‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫עקמת הפין‪ :‬פליקציה וקבירת הקשר‬

‫אורך ממוצע (ס"מ)‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫בין החודשים ‪ 93 ,5/2010-6/1996‬חולים עברו במחלקתנו ניתוח‬ ‫לשחזור שופכה‪ 27 .‬חולים היו מעל גיל ‪( 70‬קבוצה ‪ )I‬ו–‪ 66‬חולים‬ ‫היו מתחת לגיל ‪( 6‬קבוצה ‪ .)II‬הנתונים וסוג הניתוח השחזורי‬ ‫מפורטים בטבלה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫כל הניתוחים עברו ללא סיבוכים משמעותיים‪ ,‬עם מהלך בתר־‬ ‫ניתוחי תקין‪ .‬בתקופת מעקב ממוצעת של ‪ 5.26‬שנים (‪12 ,)13-1‬‬ ‫חולים נפטרו‪ .‬כל אחד מהם היה במעקב של שנה לפחות קודם‬ ‫לפטירה‪ .‬בקבוצה ‪ ,II‬ל–‪ 2‬חולים הופיעה דיברטיקולה אתסמינית‪.‬‬ ‫הישנות נצפתה ב–‪ 4‬חולים בקבוצה ‪ 2 :I‬חולים נזקקו להרחבות‪,‬‬ ‫‪ 1‬היה מועמד לניתוח חוזר‪ ,‬ולחולה נוסף הורחבה היצרות‬ ‫טבעתית קצרה על ידי מכשיר ציסטוסקופ גמיש‪ ,‬לסך הכל של‬ ‫‪ 88%‬הצלחה‪ .‬בקבוצה ‪ II‬נצפתה הישנות התופעה ב–‪ 4‬חולים‪.‬‬ ‫‪ 2‬נזקקו להרחבות ו–‪ 2‬היו מועמדים לניתוח חוזר‪ .‬סך ההצלחה‬ ‫היה ‪.93%‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שחזור שופכה בגברים מעל גיל ‪ 70‬הינו ניתוח בטוח ויעיל‪ ,‬ולכן‬ ‫אין להסתפק בהרחבות תקופתיות באוכלוסיית גיל זו‪ .‬יש לאפשר‬ ‫להם שיפור באיכות החיים הנובע משחזור מוצלח‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם ציסטוסקופיה אבחנתית כואבת?‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין‪ ,3,1‬סולומון סנדרוביץ‪ ,2,1‬ניקולא מבג'יש‬ ‫‪1‬מרפאת אורולוגיה‪ ,‬מרכזים רפואיים אסותא‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪3‬‬

‫במרכז הרפואי אסותא השלום‪ ,‬מרכזים רפואיים אסותא‪ ,‬מבצעים‬ ‫כ–‪ 30‬אורולוגים של אחת מקופות החולים ציסטוסקופיות‬ ‫אמבולטוריות‪ .‬חלק מהנבדקים עובר ציסטוסקופיות חוזרות לשם‬ ‫מעקב אחרי מחלות מערכת השתן‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את מידת הכאב בבדיקת ציסטוסוקפיה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במחקר נכללו ‪ 1,320‬ציסטוסקופיות אבחנתיות‪ .‬ג'לי אזרקאין ‪2%‬‬ ‫שימש לשיכוך כאבים מקומי‪ .‬לא ניתנו תרופות סיסטמיות לשיכוך‬ ‫כאבים‪ .‬לאחר הפעולה התבקשו הנבדקים לדרג את עוצמת הכאב‬ ‫שחוו בבדיקה בסולם ‪ - 1( Visual analog scale‬ללא כאב‪- 10 ,‬‬ ‫כאב בלתי־נסבל)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הגיל הממוצע של הנבדקים היה ‪ 63.3‬שנים (‪ 15-96‬שנים)‪ .‬הנבדקים‬ ‫היו ‪ 929‬גברים (‪ )70%‬ו–‪ 391‬נשים (‪ .)30%‬ל–‪ 814‬נבדקים הייתה זו‬ ‫הבדיקה הראשונה מסוג זה בחייהם ו–‪ 506‬עברו ציסטוסקופיה בעבר‪.‬‬ ‫‪ 447‬ציסטוסקופיות (‪ 112‬גברים) בוצעו עם מכשיר קשיח‪ .‬רק ‪ 56‬נשים‬ ‫עברו ציסטוסקופיה עם מכשיר גמיש‪ .‬רמת הכאב הכללית הייתה ‪.2.6‬‬ ‫רמת הכאב בציסטוסקופיה הראשונה הייתה גבוהה משמעותית הן‬ ‫בגברים והן בנשים‪ ,‬ללא קשר לסוג המכשיר‪ ,‬מזו שבבדיקה חוזרת‬

‫(‪ 2.8±1.6‬לעומת ‪ .)p<0.001 ,2.2±1.4‬גברים ככלל דיווחו על דרגת‬ ‫כאב גבוהה יותר משמעותית מאשר נשים (‪ 2.6±1.5‬לעומת ‪,2.4±1.4‬‬ ‫‪ .)p<0.04‬מכשיר קשיח מכאיב יותר מגמיש (בגברים ‪ 3.4±1.6‬לעומת‬ ‫‪ ,2.5±1.6‬ובנשים ‪ 2.5±1.4‬לעומת ‪ .)p<0.001 ,1.9±1.1‬דרגת הכאב‬ ‫בציסטוסקופיה אינה גבוהה‪ .‬רק ב–‪ 75‬ציסטוסקופיות (‪ )5.7%‬דווח על‬ ‫דרגת כאב גבוהה מ–‪.5‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בדיקת ציסטוסוקפיה אבחנתית איננה כואבת במידה המצדיקה‬ ‫משככי כאבים לפני הבדיקה או במהלכה‪ .‬מעבר ציסטוסקופיה‬ ‫בעבר מקטין את דרגת הכאב בציסטוסקופיה הנוכחית‪ .‬חולים‬ ‫העוברים ציסטוסוקפיה ראשונה בחייהם זקוקים להדרכה שונה‬ ‫בנושא הכאב מאשר חולים שעברו ציסטוסוקפיה בעבר‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול בגלי הלם בעוצמה נמוכה‬ ‫לגברים עם הפרעה בזקפה שאינם‬ ‫מגיבים לטיפול תרופתי במעכבי ‪PDE5‬‬ ‫אילן גרינולד‪ ,1‬בועז אפפל‪ ,1‬נסאר סולימאן‪ ,1‬עומר מסארווה‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירון עופר‪ ,1‬יורם ורדי‬ ‫‪1‬נוירו־אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬חיפה‬ ‫מטרות‪:‬‬

‫להעריך את השפעת הטיפול בגלי הלם בעוצמה נמוכה (ג"ה) על‬ ‫גברים שלא הגיבו לטיפול במעכבי ‪.)PDE5i( PDE5‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫גברים עם הפרעה בזקפה שלא הגיבו ל–‪ PDE5i‬עברו הערכה‬ ‫לתפקוד הזקפה (תחת טיפול תרופתי) באמצעות שאלונים‬ ‫מתוקפים ‪Rigidity ,)EDDS( IIEF-ED Domain score -‬‬ ‫‪ )RS( Scale‬ועוד ‪ -‬וכן באמצעות מדידת התפקוד האנדותליאלי‬ ‫בפין‪ .‬הכללנו גברים שדירגו את נוקשות הזקפה בין ‪ 2-0‬לפי ‪RS‬‬ ‫(זקפה ללא חדירה)‪ .‬הטיפול בג"ה כלל שתי פגישות שבועיות‬ ‫למשך ‪ 3‬שבועות‪ ,‬הפסקה של ‪ 3‬שבועות ושוב שתי פגישות‬ ‫שבועיות למשך ‪ 3‬שבועות‪ .‬בכל מפגש הופעלו ג"ה במשך ‪ 3‬דקות‬ ‫בחמישה אזורים אנטומיים באיבר המין וה–‪( crus‬בעוצמה של‬ ‫‪ 0.09‬מיליג'אול‪/‬מ"מ‪ 300 ,2‬מכות‪/‬אזור)‪ .‬אחרי חודש ביצענו‬ ‫הערכה חוזרת של תפקוד הזקפה‪ ,‬ובעקבותיה קיבל הנבדק ‪4‬‬ ‫כדורי ‪ .PDE5i‬חודש לאחר מכן בוצעה הערכה נוספת של תפקוד‬ ‫הזקפה‪ .‬כמדדים העיקריים להצלחה נקבעו השינויים בניקוד ‪RS‬‬ ‫ו–‪.EDDS‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 24‬גברים בגילאים ‪ 78-41‬עם ניקוד ‪ EDDS‬ממוצע התחלתי‬ ‫של ‪( 0.99±8.8‬תחת טיפול תרופתי) עברו טיפול בג"ה‪ .‬חודש‬ ‫לאחר סיום הטיפול מצאנו עלייה משמעותית בניקוד ‪EDDS‬‬ ‫ל–‪ 1.11±13.6‬בממוצע (ללא טיפול תרופתי)‪ .‬חודש לאחר שימוש‬ ‫אקטיבי ב–‪( PDE5i‬עד כה ‪ 15‬גברים) הייתה עלייה של ‪11.27‬‬ ‫נקודות (ניקוד ‪ EDDS‬ממוצע (‪ ,)p<0.001 ,1.33±0.07‬ולפי ה–‪,RS‬‬ ‫‪ 80%‬הנבדקים נתנו ניקוד ‪ 3‬לנוקשות (מאפשר חדירה)‪ 5 .‬גברים‬ ‫מתוך ‪ 15‬תחת טיפול ב–‪ PDE5i‬עברו ‪ 25‬נקודות ב–‪EDDS‬‬ ‫(נורמליזציה) ומתפקדים באופן מלא‪ .‬נמצאה עלייה משמעותית‬ ‫‪63‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫בכל הפרמטרים של תפקוד אנדותליאלי‪ .‬לא דווחו תופעות לוואי‬ ‫כלשהן‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫במרכזי איכות בעולם‪ .‬התערבויות קודמות מעלות את הסיכון‬ ‫בכישלון עתידי של ה–‪ ,AUS‬אך עדיין‪ ,‬לאחר רוויזיה ניתן שוב‬ ‫להשיג שליטה מצוינת‪.‬‬

‫טיפול בג"ה היא שיטה חדשה שיכולה לטפל ביעילות בגברים עם‬ ‫הפרעות זקפה קשות שאינם מגיבים לטיפול תרופתי‪ .‬עבודה זו‬ ‫מדגישה את ההשפעה הפיזיולוגית החיובית שיש לגלי הלם על‬ ‫מנגנון הזקפה‪.‬‬

‫יום חמישי‪ -‬ישיבת סיעוד‬ ‫‪ >> 09.12.10‬אולם צ'פלינס‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪16:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ חמישי‬

‫ניסיוננו בהשתלת סוגר שופכתי ‪-‬‬ ‫מעקב רטרוספקטיבי‬ ‫מיקי גרוס‪ ,1‬שראל הלחמי‪ ,1‬בעז מושקוביץ‪ ,1‬גיל מאייר‪ ,1‬עופר נתיב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫סיכום תוצאות והערכת גורמי סיכון לתוצאה תת־מיטבית‬ ‫בהשתלת סוגר שופכתי מלאכותי‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במהלך השנים ‪ 2010-2002‬ושלושה עברו ‪ 53‬מטופלים השתלת‬ ‫סוגר שופכתי מלאכותי (‪ )AUS‬במרכז הרפואי בני ציון‪ .‬עיבוד‬ ‫המטופל טרם הניתוח כלל אנמנזה מפורטת‪ ,‬הערכת מידת הדלף‪,‬‬ ‫בדיקה אורודינמית וציסטוסקופיה‪.‬‬ ‫‪ 48‬מטופלים (‪ )90%‬סבלו מאי־נקיטת שתן לאחר כריתה‬ ‫רדיקלית של הערמונית‪ 2 ,‬מטופלים לאחר כריתת השלפוחית‬ ‫עם יצירת שלפוחית אורטוטופית‪ 2 ,‬מטופלים לאחר ניתוח על‬ ‫חיקי בשל הגדלה שפירה של הערמונית‪ ,‬ומטופל אחד לאחר‬ ‫כריתה טרנסאורטרלית של הערמונית‪ .‬מכלל מטופלים אלו‪17 ,‬‬ ‫מטופלים (‪ )32%‬עברו התערבויות קודמות בניסיון לשפר את‬ ‫השליטה בשתן (‪ 8‬ניתוחי מתלה‪ 5 ,‬ניתוחי ‪ ProAct‬ו–‪ 4‬לאחר‬ ‫הזרקות של ‪ .)bulking agents‬מכלל המטופלים‪ 12 ,‬מטופלים‬ ‫(‪ )22%‬אף קיבלו טיפול קרינתי משלים למיטת הערמונית‪.‬‬ ‫לאחר התקופה הפריאופרטיבית‪ ,‬כל המטופלים נשארו במעקב‬ ‫חד־שנתי להערכת מידת שביעות הרצון מהניתוח עם מעקב‬ ‫חציוני של ‪ 37‬חודשים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מכלל המנותחים‪ 6 ,‬מטופלים סבלו מדלף משני לאטרופיית לחץ‬ ‫של השופכה‪ 4 .‬מתוכם עברו התערבות קודמת טרם השתלת‬ ‫ה–‪ ,AUS‬ואחד לאחר טיפול קרינתי‪ .‬מטופל אחד נזקק להוצאת‬ ‫הסוגר לאחר זיהום בשל קטטריזציה טראומטית‪ ,‬ומטופל אחד‬ ‫עבר הכנסת צנתר על–חיקי לאחר היצרות שופכתית פרוקסימלית‬ ‫לסוגר ואינו משתמש בסוגר‪.‬‬ ‫כל ‪ 6‬המטופלים שסבלו מדלף משני בשל אטרופיית לחץ עברו הערכה‬ ‫אורודינמית וציסטוסקופיה חוזרת ונותחו בשנית עם השתלת שרוול‬ ‫כפול של הסוגר (‪ )tandem AUS‬וחזרו לשליטה מצוינת בשתן‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫ה–‪ AUS‬עודנו נחשב לניתוח הבחירה במטופלים עם דליפת שתן‬

‫קשה‪ .‬שעור ניתוחים חוזרים של ‪ 11%‬תואם תוצאות המושגות‬ ‫‪64‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:45‬‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫מעורבות הצוות הסיעודי‬ ‫בגידולים ממאירים של הכליה‬ ‫עליזה שושן ‪ ,‬נוי שמחה ‪ ,‬דיזי רוקח ‪ ,‬פנינה ניר ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סימונה שטרן‪ ,1‬פרופ' עמי סידי‬ ‫‪1‬המרפאה והמחלקה לכירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש‬ ‫אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫סרטן הכליה מהווה ‪ 5%-3%‬מכלל הגידולים במבוגרים‪ ,‬השביעי‬ ‫בשכיחותו בגברים והשמיני בשכיחותו בנשים‪ .‬יותר מ־‪70%‬‬ ‫מחולי סרטן הכליה ‪ RCC‬הם מסוג ‪.Clear-Cell Carcinoma‬‬ ‫בשנים האחרונות הולך וגדל מספר המקרים של סרטן כליה‬ ‫המאובחנים בשלב מוקדם‪ ,‬עקב שימוש גובר בהדמיה‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬כרבע מהמקרים מאובחנים בשלב מקומי מתקדם או‬ ‫גרורתי‪ .‬בשליש מאלה שינותחו עם מחלה מוקדמת‪ ,‬יאובחנו‬ ‫גרורות מרוחקות בזמן המעקב‪.‬‬ ‫קיימת עלייה מתמדת בשכיחות הופעת סרטן הכליה‪ .‬כ־‪40%‬‬ ‫מהחולים במחלה מתים בעקבות מחלה גרורתית‪ ,‬למרות הגילוי‬ ‫המוקדם‪ .‬אנשים עם מחלה גרורתית חיים בממוצע ‪ 13‬חודשים‪,‬‬ ‫ומכאן הצורך הדוחק למצוא טיפול אפקטיבי ניתוחי–תרופתי‬ ‫ומעקב סיעודי‪.‬‬ ‫הטריאדה הקלאסית המאמתת הופעה של סרטן כליה כוללת כאב‬ ‫במותן‪ ,‬שתן דמי ומסה בטנית נמושה‪ .‬למעשה רק חלק קטן מן‬ ‫החולים המאובחנים כיום יגיע כך לרופא‪ ,‬שכן ‪ 50%‬מהם יאובחנו‬ ‫במהלך הדמיה שבוצעה מסיבה שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫גורמי הסיכון הידועים הם‪ :‬עישון‪ ,‬סביבת מגורים חשיפה‬ ‫לחומרים רעילים‪ ,‬וכן עודף משקל‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬ומחלה ציסטית‬ ‫של הכליות עם כשל כלייתי מתקדם‪.‬‬ ‫גברים לוקים בסרטן כליות יותר מנשים ביחס של ‪ ,2:1‬והגיל הממוצע‬ ‫הוא ‪ 70-60‬שנה‪ .‬רק ב־‪ 2%‬נמצא קשר גנטי להתפתחות הסרטן ‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בניית תוכנית מעקב יישומית במהלך מחלת סרטן כליה במטרה‬ ‫לנטר סימנים וסימפטומים לתפקוד כלייתי ולהישנות הגידול‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫‪ 121‬חולים‪ ,‬גברים ונשים שנותחו בשנים ‪ 2009-2007‬עקב שאת‬ ‫כלייתי בגישה ניתוחית לפרסקופית חלקית‪/‬שלמה‪ .‬טווח גילאים‬ ‫‪ 88-27‬שנים‪ ,‬חציון ‪ 57.5‬שנים‪ ,‬ממוצע גיל ‪ 66.7‬שנים‪.‬‬ ‫נאספו נתונים רטרוספקטיביים מגיליונות החולים‪ .‬המשתנים כללו‪:‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫משתנים דמוגרפיים‪ ,‬גיל‪ ,‬מחלות רקע‪ ,‬גורמי סיכון‪ ,‬עישון‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬ ‫סביבת מגורים‪ ,‬היסטוריה רפואית‪ ,‬אבחנה פתולוגית‪ ,‬סוג הגידול‬ ‫וסוג הטיפול‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫א‪ .‬עבודה זו מהווה בסיס להערכת העשייה הסיעודית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מומלץ לבנות תוכנית מעקב על בסיס סטנדרטים בסיעוד‬ ‫אורולוגי‪ ,‬ברמה בין–מוסדית‪ ,‬על ידי מומחיות קליניות בסיעוד‬ ‫אורולוגי‪.‬‬ ‫מקצועיות האחות נמדדת בבקרה ובהבטחת איכות העשייה‪ .‬ניתן‬ ‫להבטיח את איכות הטיפול במידה שרמת המקצועית הרצויה‬ ‫ברורה‪ ,‬מוגדרת ומוסכמת‪ .‬זאת מושגת בעזרת תוכנית מעקב‬ ‫וטיפול המקדמת כל עשייה‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫צ'פלינס‬

‫מעורבות סיעודית בטיפול בסרטן כליה גרורתי‬ ‫אסתי חזות‪ ,1‬כוכי ביטון‪ ,1‬ד"ר שראל הלחמי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום הרפואה האורו־‬ ‫אונקולוגית בכלל ובתחום סרטן הכליה בפרט‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬במצב של מחלה גרורתית מתקדמת‪ ,‬האופציות הטיפוליות‬ ‫היו מוגבלות מאחר שהגידול לא הגיב לכימותרפיה מסורתית‬ ‫ולהקרנות‪ .‬כיום אופציות הטיפול בסרטן כליה מתקדם כוללות‬ ‫טיפולים חדישים–ביולוגים‪ ,‬אשר הושגו בעקבות פריצת‬ ‫דרך בהבנה של הרקע למחלה והמנגנון התוך–תאי המוביל‬ ‫להתפתחותה‪ .‬הטיפולים החדשים הינם ספציפיים יותר לתאי‬ ‫הגידול‪ ,‬אך טומנים בחובם אתגר חדש הן עבור הצוות המטפל‬ ‫והן עבור המטופל‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בניית מערך טיפול ומעקב משולב רפואי–סיעודי שעובר הכשרה‬ ‫מתמדת כדי לעמוד באתגרים הבאים‪:‬‬ ‫ •להקנות למטופלים מידע ואוזן קשבת להתמודדות עם הטיפול‬ ‫החדשני‪.‬‬ ‫ •לעקוב אחר התפתחות תופעות הלוואי ואתרן בשלב מוקדם‪.‬‬ ‫ •לשפר ולשמר את איכות החיים של המטופל ואת תוצאות הטיפול‬ ‫במידת הניתן‪.‬‬ ‫ •למנוע הפסקה של הטיפול ככל האפשר‪.‬‬ ‫ •להעלות את המודעות וההתערבות הסיעודית במטופלי סרטן‬ ‫כליה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫ •יצירת צוות עבודה הכולל את הרופא המטפל ונציגי הסיעוד‪.‬‬ ‫ •הכשרה מתמדת של הצוות‪.‬‬ ‫ •הפניה של כל מטופל להערכה וייעוץ סיעודי כאשר נשקלת‬ ‫האפשרות למתן התרופה‪.‬‬ ‫ •ליווי והכוונה על ידי האחות לגבי בדיקות ההכנה והמעקב‬ ‫הדרושים על מנת לוודא את מצבו של המטופל‪.‬‬ ‫ •לאחר קבלת החלטה על הטיפול‪ ,‬מתן הסברים על מינון‪,‬‬

‫פרוטוקול טיפולי ותופעות הלוואי מתבצעות על ידי האחות‬ ‫באופן פרטני לכל מטופל‪.‬‬ ‫ •הכנת עלון הסבר למטופלים‪ ,‬המסכם את פרטי ההדרכה וכולל‬ ‫פרטי התקשרות‪.‬‬ ‫ •תיעוד צילומי של תופעות הלוואי לצורך מעקב אחר שיפור או‬ ‫החמרה במצב‪.‬‬ ‫ •קיום קשר טלפוני שבועי יזום על ידי האחות לפחות אחת‬ ‫לשבוע ותיעוד של מצב החולה ברשומה‪.‬‬ ‫ •השתתפות בפגישה בין הרופא המטפל למטופל כדי לעדכן על‬ ‫תופעות הלוואי ותגובה לטיפולים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ •הניסיון קצר הטווח הראה שיפור מתמיד בידע ובמיומנות של‬ ‫הצוות המטפל‪.‬‬ ‫ •המעקב אחר תופעות הלוואי מאפשר את איתורן בהקדם ומתן‬ ‫טיפול מונע מהיר‪ ,‬המאפשר הארכה של משך הטיפול והמינון‬ ‫האופטימלי‪.‬‬ ‫ •מעורבות האחות משפרת את זמינות המערכת לפניות החולים‪.‬‬ ‫ •מעורבות האחות משפרת את הבנת החולים לגבי מהות הטיפול‪,‬‬ ‫מפחיתה חרדה של המטופלים ובני משפחותיהם ומשפרת את‬ ‫איכות החיים שלהם‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬

‫אנו סבורים שבניית צוותי טיפול ומעקב העוברים הכשרה ייעודית‬ ‫בטיפולים מורכבים מאפשרת שיפור משמעותי בתוצאות ושיפור‬ ‫ניכר ברווחה ואיכות החיים של המטופלים‪.‬‬ ‫אנו ממליצים על עבודת צוות משולבת (רפואי–סיעודי) כדי להגיע‬ ‫לתוצאות טובות יותר‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:15‬‬

‫צ'פלינס‬

‫תהליך טיפולי במטופל הסובל מ־‪ TCC‬של מערכת‬ ‫השתן העליונה ומחלת נפש – הצגת מקרה‬ ‫סוזי זאבי‪ ,1‬פריד ג'מאל‪ ,1‬נדאל אבו־מוך‪ ,1‬אירית פרידמן‪ ,1‬רונן רוב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הלל יפה‪ ,‬חדרה‬

‫‪1‬‬

‫תיאור המקרה‪:‬‬

‫אנו מציגים חולה הסובל מבעיה המשלבת מחלת נפש ומחלה‬ ‫גופנית‪ .‬ברקע קיימת מחלת נפש מסוג סכיזופרניה מגיל ‪17‬‬ ‫המתבטאת במופנמות‪ ,‬בחשדנות ובהתנגדות להתערבויות של‬ ‫הצוות המטפל‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוארו גם מקרים ספוראדיים של אלימות‬ ‫(מילולית) כלפי הצוות‪.‬‬ ‫מבחינה גופנית‪ ,‬המטופל סובל משאת אפיתל המעבר בדרכי השתן‬ ‫שעבר מגוון רב של טיפולים כירורגיים ושמרניים הכוללים כריתת‬ ‫כליה ושופכן‪ .‬חולה זה מטופל במחלקתנו משנת ‪ 2005‬במסגרת‬ ‫אשפוזים חוזרים עקב הישנות של המחלה‪.‬‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫שאת אפיתל המעבר במערכת השתן העליונה היא מחלה נדירה‪.‬‬ ‫למחלה זו אפיונים השונים משאת אפיתל המעבר של שלפוחית‬ ‫השתן הן במהלכה והן בהתנהגותה‪ .‬בשונה משאת שלפוחית‬ ‫השתן‪ ,‬כאשר הגידול מתגלה במערכת המאספת העליונה‬ ‫‪65‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫אפשרויות הטיפול השמרני מוגבלות יותר ובדרך כלל החולים‬ ‫עוברים ניתוח הכולל כריתה של הכליה והשופכן‪.‬‬ ‫חולים הסובלים ממחלה זו חווים התמודדות עם כלל הבעיות‬ ‫המאפיינות מחלה ממארת‪ ,‬הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית־‬ ‫חברתית‪ .‬מחלת נפש הקיימת ברקע מקשה על הצוות המטפל‬ ‫להשיג את יעדי הטיפול בשיטות השגרתיות‪.‬‬ ‫נתוני החולה‪:‬‬

‫גיל‪ .73 :‬מצב משפחתי‪ :‬רווק‪ 5 ,‬אחים שהמטופל דוחה כל קשר‬ ‫איתם‪ ,‬מתגורר בבית חולים פסיכיאטרי במחלקה פתוחה‪ .‬שפת‬ ‫דיבור‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית‪ .‬הרגלים‪ :‬מעשן כבד‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לאמוד את הבעיות הייחודיות שהתעוררו במהלך הטיפול בחולה‬ ‫נפש הסובל ממחלה ממארת אגרסיבית ולהציג את ההתערבות‬ ‫הסיעודית התומכת והנדרשת‪.‬‬ ‫להציג תהליך שעבר הצוות המטפל במהלך ההתמודדות עם‬ ‫תגובות המטופל הייחודיות למצבו‪.‬‬ ‫להציג תהליך של שיתוף פעולה עם גורמים המטפלים מחוץ לבית‬ ‫החולים אשר יצר רצף טיפולי יעיל‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫תהליך התקשרות עם מטופל ייחודי זה מדגים מפרשת של‬ ‫התמודדויות עם מגוון רב של היבטים ברמה הקלינית והנפשית־‬ ‫התנהגותית‪ ,‬תוך כדי התמקדות בבעיות הייחודיות שהתעוררו‪.‬‬ ‫מודגש בעבודה זאת הצורך בהתגמשות של הצוות המטפל‬ ‫ובנקיטת דרכי פעולה לא סטנדרטיות (יצירתיות) בשאיפה‬ ‫להבטיח את השגת המטרות הטיפוליות‪.‬‬ ‫מתיאור מקרה זה ניתן ללמוד על האתגרים העומדים בפני הצוות‬ ‫המטפל בחולים מורכבים הסובלים מתחלואה כפולה אשר משלבת‬ ‫מחלה אורגנית ומחלת נפש‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫היצרות בשופכה – חשיבות‬ ‫מעורבות צוות סיעודי‬ ‫רחל שחר‪ ,1‬ד"ר אילן ליבוביץ‪ ,1‬ד"ר אורי גור‪ ,1‬מריה איסייב‬ ‫‪1‬מרפאה ומחלקה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫היצרויות בשופכה תוארו עוד ביוון העתיקה‪ ,‬כאשר הטיפול‬ ‫המקובל לאורך השנים היה הרחבת השופכה‪ .‬במאה האחרונה‪,‬‬ ‫עם התקדמות הרפואה‪ ,‬פותחו שיטות שונות לתיקון ההיצרויות‬ ‫בשופכה‪.‬‬ ‫השופכה (צינור השתן) בגבר היא צינור אלסטי באורך של‬ ‫כ־‪ 25-20‬ס"מ‪ .‬חלקה הפנימי בנוי מרקמת אפיתל העטופה‬ ‫בשרירים ובכלי דם‪ .‬מטרת השופכה היא הובלת שתן משלפוחית‬ ‫השתן אל החוץ‪ .‬היצרות שופכתית נובעת מתהליך צלקתי בחלל‬ ‫השופכה‪ .‬ההיצרות מקשה על השתנה וריקון כיס השתן‪ ,‬לעתים‬ ‫עד כדי עצירה מוחלטת‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫ •הצגת מקרה שבו מעורבות הסיעוד תרמה לאבחון הבעיה‪.‬‬ ‫‪66‬‬

‫ •העלאת מודעות הצוות הסיעודי‪.‬‬ ‫ •בניית דף הדרכה למטופלים לפני ניתוח לתיקון היצרות בשופכה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫א"ב‪ ,‬בן ‪ ,49‬סטטוס בריאותי תקין‪ ,‬מועמד לניתוח לכריתת‬ ‫הערמונית ‪ supra pubic prostatectomy‬בבית חולים במרכז הארץ‪,‬‬ ‫הגיע למרפאה כמלווה לאביו‪ .‬תוך כדי שיחה העלה א"ב שאלות‬ ‫רבות‪ ,‬שבעקבותיהן הוזמן לבדיקות שגרתיות במרפאה‪ ,‬הכוללות‬ ‫‪ ,PSA‬זרימת שתן ושארית שתן‪.‬‬ ‫לאחר בירור ראשוני‪ ,‬בסונר דרכי השתן התקבל ממצא של‬ ‫הידרונפרוזיס קל דו־צדדי‪ ,‬ובעקבות שארית שתן גדולה‬ ‫(‪ 1,000‬סמ"ק) נעשה ניסיון להכנסת קטטר‪ ,‬שנכשל‪ .‬עלה חשד‬ ‫להיצרות בשופכה‪ ,‬שבעקבותיו הוכנס קטטר סופרא–פובי‬ ‫וא"ב אושפז להשגחה‪ .‬המשך הבירור‪ ,‬לאחר כמה שבועות‪ ,‬כלל‬ ‫אורתרוציסטוגרפיה ואורתרוסקופיה‪ .‬אובחנה היצרות קשה‬ ‫באורתרה הבולברית‪ ,‬באורך ‪ 4-3‬ס"מ‪ ,‬וא"ב עבר ניתוח לתיקון‬ ‫ההיצרות‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫לאחר תיקון ההיצרות בשופכה‪ ,‬המטופל עם זרימת שתן תקינה‪,‬‬ ‫ללא שארית ותפקוד מיני שחזר לתקינותו‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫חשיבות מודעות הצוות הסיעודי לאפשרות קיום אבחנה מבדלת‪.‬‬ ‫הקניית ידע בנושא היצרויות בשופכה‪.‬‬ ‫בעקבות העבודה נבנה דף הדרכה למטופלים לפני ניתוח לתיקון‬ ‫היצרות‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:45‬‬

‫צ'פלינס‬

‫מצב חריף בשק האשכים – בדיקת מודעות הורים‬ ‫למשמעות המצב בילדים הפונים לחדר מיון‬ ‫איריס בראון‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬יחזקאל וייסמן‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירון פוקס‪ ,2‬דוד בן מאיר‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬המרכז לרפואה דחופה‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫תסביב האשך הוא מצב חירום‪ .‬עיכוב באבחנה או בטיפול עלול‬ ‫לגרום לנמק באשך‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת מידת מודעות הורים שפנו למלר"ד עם ילד שסובל ממצב‬ ‫חריף בשק האשכים לאפשרות שמדובר בתסביב האשך‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הורים לילדים שהגיעו לחדר מיון במוסדנו עם מצב חריף בשק האשכים‬ ‫בתקופה של ‪ 5‬חודשים בין השנים ‪ ,2010-2009‬נשאלו באופן ישיר או‬ ‫דרך הטלפון שאלון מובנה שמולא על ידי אחות המרפאה וכלל מופע‬ ‫ואופי הכאב‪ ,‬הערכת עוצמת הכאב‪ ,‬זמן ההגעה לבית החולים ומודעות‬ ‫ההורית לסיבות אפשריות שגורמות לכאב ומשמעותן‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫תושאלו ‪ 75‬הורים לילדים בגיל ממוצע של ‪ 10.8‬שנים (טווח ‪10‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫חודשים‪ 17-‬שנים)‪ .‬זמן ההגעה הממוצע לבית החולים בעקבות‬ ‫הכאבים היה ‪ 30.70‬שעות והחציון ‪ 18‬שעות (טווח שעתיים‪-‬‬ ‫שבועיים)‪.‬‬ ‫‪ 37% ,40%‬ו־‪ 23%‬מההורים סברו שעוצמת הכאב הייתה קשה‪,‬‬ ‫בינונית או קלה בהתאמה‪ 13% ,67% .‬ו־‪ 12%‬ידעו שהכאב היה‬ ‫בשק האשכים‪ ,‬בבטן או במפשעה בהתאמה‪ 75% .‬מסרו שהכאב‬ ‫הופיע באופן פתאומי‪ 93% .‬מההורים לא ידעו על אפשרות שמקור‬ ‫הכאב הוא עקב תסביב האשך ומה המשמעות הנובעת מכך‪ .‬רק‬ ‫‪ 7%‬מההורים ידעו על אפשרות של תסביב האשך מהאינטרנט או‬ ‫מהיותם סגל רפואי‪.‬‬

‫מלאה לבירור מטבולי‪28 .‬חולים עם מחלת אבנים חוזרת תוך‬ ‫פחות משנתיים‪ 4 ,‬חולים עם מחלת אבנים דו־צדדית‪ 12 ,‬חולים‬ ‫עם אבנים גדולות‪ 2 ,‬עם כליה יחידה או מושתלת‪ ,‬ו־‪ 2‬ילדים‪.‬‬ ‫מבין חולים אלו‪ 5 ,21 ,18 ,‬ו־‪ 4‬חולים עברו פליטה ספונטנית של‬ ‫אבנים‪ ,‬טיפול בריסוק חוץ‪-‬גופי על ידי גלי הדף‪ ,‬אורטרוסקופיה‬ ‫או ‪ ,PCNL‬בהתאמה‪.‬‬ ‫שיעור החולים שדיווחו כי קיבלו הסבר על הסיבות ליצירת אבנים‬ ‫בדרכי השתן‪ ,‬דרכי הטיפול והמניעה היה ‪ 36 .25%‬חולים (‪)75%‬‬ ‫מעולם לא עברו הדרכה מסודרת בנושא‪ ,‬ולא נעשה כל ניסיון‬ ‫לבירור מטבולי ולמתן טיפול מונע להופעת אבנים חוזרות‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫המודעות של הורים לתסביב האשך כגורם לכאב חד בשק‬ ‫האשכים והשלכותיו נמוכה מאוד‪ .‬יש מקום להגברת המודעות על‬ ‫ידי הסברה המודעות לנושא זה‪ ,‬ובכך לגרום לפנייה מהירה יותר‬ ‫לטיפול רפואי ולמניעת אובדן אשכים‪.‬‬

‫הצוות הסיעודי יכול לתרום תרומה חשובה בהדרכת החולים‬ ‫הסובלים ממחלת אבנים חוזרת ‪ -‬להסביר על הסיבות להיווצרות‬ ‫אבנים‪ ,‬הצורך במעקב‪ ,‬ברור מטבולי וטיפול מונע‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫צ'פלינס‬

‫הבירור המטבולי והמעקב אחר חולים‬ ‫הסובלים מאבנים חוזרות במערכת השתן –‬ ‫האם יש מקום לשיפור?‬ ‫גרה סאאד‪ ,1‬רחל פימה‪ ,‬ד"ר מרדכי דובדבני‪ ,1‬פרופ' דב פודה‬ ‫‪1‬המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫אבנים בדרכי השתן הינן מחלה נפוצה‪ ,‬השכיחה ב־‪5%-3%‬‬ ‫מהאוכלוסייה‪ .‬סיכוייו של גבר ללקות באבני כליה במהלך חייו‬ ‫הינם ‪ .15%-10%‬חלק מהחולים סובלים מאבנים חוזרות‪ ,‬לעתים‬ ‫קרובות בגלל מחלות מטבוליות‪ ,‬מחלות תורשתיות או פגם‬ ‫אנטומי במערכת השתן‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬וכן בחולים עם כליה‬ ‫יחידה‪ ,‬כליה מושתלת‪ ,‬מחלת אבנים דו־צדדית או בילדים‪,‬‬ ‫מומלץ לבדוק את הסיבה להיווצרות התכופה של האבנים‬ ‫בכליות‪ ‬ולהתחיל בטיפול תרופתי מונע‪ .‬חלק חשוב בטיפול‬ ‫בחולים אלה הוא הסבר על חשיבות המעקב הרפואי‪ ,‬הבירור‬ ‫המטבולי והטיפול המונע‪.‬‬ ‫בעבודה זו בדקנו את שיעור החולים הסובלים מאבנים חוזרות‬ ‫בדרכי השתן‪ ,‬שקיבלו הסבר ועברו מעקב מסודר ובירור מטבולי‪,‬‬ ‫ומקבלים טיפול מונע כמומלץ בספרות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫חולים שפנו לראשונה למוסדנו עקב אבנים בדרכי השתן בין‬ ‫התאריכים ‪ 05/2010-09/2010‬נכללו בקבוצת המדגם‪ .‬כל החולים‬ ‫נדרשו לענות על שאלון שכלל‪ :‬פרטים דמוגרפיים‪ ,‬היסטוריה‬ ‫של מחלת האבנים בדרכי השתן‪ ,‬האם קיבלו הסבר על חשיבות‬ ‫המעקב והבירור המטבולי מרופא או מאחות‪ ,‬האם ידוע להם סוג‬ ‫האבן‪ ,‬האם מקבלים טיפול תרופתי או דיאטה מתאימה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫נאספו נתונים לגבי ‪ 70‬חולים‪ ,‬מתוכם ‪ 20‬נשים ו־ ‪ 50‬גברים‪ .‬הגיל‬ ‫הממוצע היה ‪ 47‬שנים (טווח ‪ 75-16‬שנים)‪.‬‬ ‫מתוך כלל הקבוצה‪ ,‬ל־‪ 48‬חולים (‪ )68.6%‬נמצאה אינדיקציה‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫צ'פלינס‬

‫הדרכה מובנית ואחידה על ידי הצוות‬ ‫הסיעודי כמסייעת להחלמה מהירה ובטוחה‬ ‫מריה איסייב‪ ,1‬טובה פרג'ון‪ ,1‬ד"ר אילן ליבוביץ‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר אורי גור‪ ,1‬ברוריה פיינשטיין‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא וישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫בארגוני בריאות מתנהלים תהליכי עבודה המחייבים את הצוות‬ ‫הסיעודי לעסוק בהדרכה‪ .‬מאז חקיקת חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬ ‫וחירותו‪ ,‬אנו עדים לעיסוק גובר בזכות החולה שלא יבוצע בו‬ ‫טיפול רפואי ללא הסכמתו המודעת‪ .‬זכות זו מעוגנת בחוק זכויות‬ ‫החולה הקובע‪" :‬לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן‬ ‫לכך המטופל הסכמה מדעת‪ ...‬לשם קבלת הסכמה מדעת‪ ,‬ימסור‬ ‫המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו‪ ,‬באורך סביר‪ ,‬כדי לאפשר‬ ‫לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע‪"...‬‬ ‫לפני כ־‪ 2,000‬שנה‪ ,‬הגה הפילוסוף הסיני קונפוציוס את הפתגם‬ ‫"תמונה אחת שווה אלף מילים"‪ .‬בעבודה זו נדון ביעילות‬ ‫שיטת הדרכת מטופלים לפני ניתוחים אורולוגיים בעזרת‬ ‫מצגת ממוחשבת‪ .‬במצגת המועברת ניתנת למטופל הדרכה‬ ‫הכוללת הסבר פרטני על הצפוי לו מיום האשפוז ועד המלצות‬ ‫להמשך טיפול לאחר שחרורו‪ .‬המצגת מלווה בתמונות‬ ‫המדגימות ויזואלית את הבעיה וכוללת הסבר על ההליך‬ ‫הניתוחי‪ ,‬ההחלמה ותהליך השיקום‪ .‬הדרכה ממוחשבת נותנת‬ ‫ערך מוסף למטופלים ומשפחותיהם על ידי מתן ידע וכלים‪,‬‬ ‫אפשרות לשאול שאלות ולהפחית חרדות לגבי הצפוי‪ .‬השילוב‬ ‫של הדרכה ויזואלית עם הדרכה בעל פה מגבירה את יעילותה‬ ‫מבחינת המטופל ומבחינת הצוות‪.‬‬ ‫תיאור המקרה‪:‬‬

‫ג"ו‪ ,‬בן ‪ ,59‬הגיע לאשפוז יום לפני ניתוח לכריתת ערמונית בשעה‬ ‫‪ 10:00‬בבוקר‪ .‬לאחר שנשאל על ידי הצוות מדוע לא הגיע בשעה‬ ‫‪ 14:00‬כפי שהודרך‪ ,‬החל לכעוס‪ .‬אחד מאנשי הצוות נאלץ להפסיק‬ ‫את עבודתו כדי להרגיע את המטופל‪ .‬לאחר שנרגע‪ ,‬החל לשאול‬ ‫שאלות בנוגע לצפוי לו באשפוז ולהליך הניתוחי‪ ,‬אף על פי שעבר‬ ‫‪67‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫הסבר והדרכה בטרום הניתוח‪.‬‬ ‫שבועיים לאחר שחרורו פנה ג"ו למיון עקב מקרוהמטוריה‪.‬‬ ‫באנמנזה שנעשתה למטופל עלה כי הדימום החל לאחר מאמץ‬ ‫בזמן יציאה‪ .‬כשנשאל מדוע לא השתמש במרככי צואה כפי‬ ‫שהודרך‪ ,‬טען שלא הודרך לכך‪.‬‬ ‫מתוך מקרה זה ורבים אחרים דומים שבהם מטופלים חזרו לאשפוז‬ ‫עקב תלונות שהיה ניתן למנוע‪ ,‬הסקנו כי בעזרת מתן הדרכה‬ ‫ברורה ושיטתית על ידי הצוות הסיעודי‪ ,‬תוך כדי מתן הדגשים‬ ‫רלוונטיים לסוג הניתוח והבהרת החשיבות למטופל‪ ,‬נוכל ליצור‬ ‫אחידות בהדרכה במטרה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫‪1.1‬בניית שיטת הדרכה אחידה ומובנית לכלל הצוות הסיעודי‪.‬‬ ‫‪2.2‬הקניית כלים וידע למטופל ומשפחתו לפני ניתוחים אורולוגיים‪,‬‬ ‫מתוך רצון לאפשר קבלת מידע מרבי על התהליך הצפוי סביב הניתוח‪.‬‬ ‫הכלים שבהם בחרנו להשתמש לצורך ההדרכה‪:‬‬ ‫ •מצגת מובנית על פי סוג הניתוח‪ ,‬המוצגת למטופל ומשפחתו על‬ ‫ידי הצוות הסיעודי‪ ,‬בהגיעם לטרום–ניתוח‪.‬‬ ‫ •בניית אגרת מובנית על פי סוג הניתוח‪ ,‬הניתנת למטופל עם‬ ‫שחרורו‪ ,‬לאחר הדרכתו על ידי הצוות הסיעודי‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ'פלינס‬

‫ ‬ ‫‪14:07‬‬

‫יישומים של טיפול היפרבארי בנזקי קרינה‬ ‫ליאורה דובציס ‪ -‬סגנית אחות אחראית‪ ,1‬ד"ר יעקב סתיו‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬

‫‪1‬‬

‫בישראל מאובחנים מדי שנה כ־‪ 20,000‬חולי סרטן חדשים‪ ,‬שמהם‬ ‫מטופלים בהקרנות כ־‪ 9,400‬ומתוכם כ־‪ 850‬חולים יפתחו נזקי‬ ‫קרינה מייננת‪ .‬נזקים אלו יכולים להיגרם במהלך הטיפול הקרינתי‪,‬‬ ‫מיד אחריו‪ ,‬או שנים לאחר סיום הטיפול‪ .‬שישה חודשים לאחר‬ ‫תום ההקרנות מתחיל תהליך פרוגרסיבי ליניארי של נזק לכלי‬ ‫הדם שכולל איסכמיה‪ ,‬התכייבות ופיברוזיס‪ .‬מדיווחים עולה‬ ‫שאצל ‪ 6.5%‬מהמטופלות שעברו הקרנות כטיפול בסרטן צוואר‬ ‫הרחם התפתח ‪ .hemorrhagic radication cyctitis‬התסמין‬ ‫הקלאסי הוא דימום מהשתן‪ ,‬שטווח הופעתו נע בין חצי שנה‬ ‫ועד שנים רבות לאחר טיפולי ההקרנות‪ .‬הדימום יכול להיות קל‬ ‫ולחלוף מעצמו‪ ,‬או במקרה הקשה הוא עלול להיות מסיבי ומחייב‬ ‫התערבות רפואית מיידית‪ .‬במקרים אלו הטיפול המקובל הוא‬ ‫הכנסת קטטר וביצוע שטיפה מתמדת של כיס השתן‪ .‬עבודות‬ ‫מספר בדקו את יעילות הטיפול ההיפרבארי בחולות הסובלות מ־‬ ‫‪ ,hemorrhagic radiation cystitis‬ודיווחו על שיעור הצלחה‬ ‫ממוצע של ‪ .70%‬החמצן הינו מרכיב מכריע ביכולת הריפוי של‬ ‫הפצע‪ .‬הרעיון של טיפול בחמצן עם לחץ מוגבר מתבסס על‬ ‫העובדה כי הלחץ החלקי של החמצן ברקמות עולה משמעותית‬ ‫כאשר הגוף נתון בלחץ הגבוה מאטמוספירה אחת‪ .‬כיום ישנן ‪15‬‬ ‫הוריות לטיפול בתא לחץ הנמצאות בסל הבריאות‪ ,‬ובהן פגיעה‬ ‫רקמתית כתוצאה מהקרנה‪.‬‬ ‫מקרה הלמידה שיתואר הוא של מטופלת שהתקבלה למחלקתנו עקב‬ ‫אבחנה של ‪ hemorrhagic radiation cystitis‬וטופלה בהצלחה בתא‬ ‫‪68‬‬

‫לחץ‪ .‬המטופלת‪ ,‬אישה בת ‪ ,68‬עברה לפני כ־‪ 20‬שנה טיפול קרינתי‬ ‫בשל סרטן בנרתיק‪ .‬היא התקבלה למחלקתנו מבית חולים אחר עקב‬ ‫דימום בשתן אשר נמשך שבועיים ללא הפסקה ולא חלף תחת טיפול‬ ‫שמרני של שטיפות‪ .‬תוך כדי אשפוזה אצלנו היא טופלה בתא לחץ‪.‬‬ ‫במהלך אשפוזה‪ ,‬שנמשך כחודש‪ ,‬שיתפה אותנו המטופלת בתחושות‬ ‫של ייאוש וחוסר תקווה עקב אשפוזה הארוך והמייגע‪ ,‬ובמקביל‬ ‫באמונה שבאמצעות הטיפול בתא לחץ תיפתר הבעיה‪ .‬לאחר כ־‪8‬‬ ‫טיפולים השתן החל להיות צלול והשטיפה נסגרה‪ ,‬אך תוך יומיים שוב‬ ‫הוכנס קטטר והיא נזקקה להמשך שטיפה איטית‪ ,‬כיוון שבהפסקת‬ ‫השטיפה היא סבלה מעצירת שתן לסירוגין‪ .‬חלפו שבועיים נוספים‬ ‫עד אשר השתן הפך להיות צלול לגמרי ובעקבותיו הופסקה השטיפה‬ ‫והקטטר הוצא‪ .‬סך הכול המטופלת עברה ‪ 20‬טיפולים בתא לחץ‪ .‬היא‬ ‫שוחררה לביתה במצב כללי טוב וללא דימום‪ ,‬עם הדרכה לאחר טיפול‬ ‫בחמצן בלחץ גבוה והנחיות למעקב רפואי‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:30‬‬

‫צ'פלינס‬

‫פיתוח מערך איכות לקידום הדרכת‬ ‫מטופלים לקראת ניתוחים אורולוגיים‬ ‫גרה סאאד ‪ -‬אח ראשי‪ ,1‬נורית פורת ‪ -‬מרכזת תחום איכות קלינית‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב פודה ‪ -‬מנהל מחלקה‬ ‫‪1‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫מתן מידע והדרכה למטופלים לפני ניתוח הינם חיוניים לקידום‬ ‫החלמה ולשיפור תחושת הרווחה של המטופל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הדרכת‬ ‫המטופל מעוגנת בחוק זכויות החולה ומחובתו של הצוות המטפל‬ ‫להבטיחה‪ .‬במחלקה האורולוגית הוטמע מערך איכות לקידום הדרכת‬ ‫המטופלים לקראת ניתוחים אורולוגיים‪ .‬המערך מבוסס על העצמת‬ ‫האחיות למתן ההדרכה באמצעות הקניית ידע תיאורטי והדרכה‬ ‫מעשית כיצד לבצע את ההדרכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיימת בקרה מתמשכת‬ ‫להערכת התהליך‪ .‬הנושאים שעליהם מושם דגש בהדרכת המטופלים‬ ‫כוללים‪ ,‬בין השאר‪ :‬סיבוכים אפשריים‪ ,‬התנהגות אחרי הניתוח‪,‬‬ ‫פגיעה באיכות חיים‪ ,‬דרכי התמודדות ומיניות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2009-2005‬נבחרו מדי שנה ‪ 3-2‬ניתוחים אורולוגיים‪ ,‬ולגביהם‬ ‫נאסף חומר תיאורטי מבוסס ראיות‪ .‬נבנתה מערכת להעשרת ידע‬ ‫הצוות הסיעודי בהרצאות‪ ,‬במצגות ובסרטונים‪ .‬בנוסף קיבלו האחיות‬ ‫הדרכה מעשית לביצוע ההדרכה‪ .‬עבור כל סוג של ניתוח נערכה רשימת‬ ‫תיוג להדרכה‪ ,‬ונכתבו חוברת מידע ושאלון להערכת תהליך ההדרכה‪,‬‬ ‫מנקודת מבטו של המטופל‪ .‬כמו כן נערך מכתב שחרור סיעודי ייעודי‬ ‫ובו מפורטות הנחיות סיעודיות הקשורות לניתוח שעבר המטופל‪.‬‬ ‫ממצאי השאלונים שניתנו למטופלים הוצגו לצוות הסיעודי‪ .‬פעולות‬ ‫משפרות נערכו בהתאם לנקודות התורפה שזוהו‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫במהלך ‪ 4‬שנים כללה התוכנית הרב־שנתית ‪ 9‬ניתוחים שכיחים‬ ‫במחלקה‪ ,‬כמו ‪,Radical Nephrectomy ,TURP ,TURT‬‬ ‫‪ SVL ,Hydrocellectomy ,Radical Prostatectomy‬ועוד‪.‬‬ ‫ממצאי השאלונים שיקפו מגמה של שיפור בחלק מהמדדים‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫שנבדקו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לגבי ניתוח ‪ TURT‬חל שיפור משמעותי‬ ‫בהתייחסות האחות (מ־‪ 45%‬ל־‪ )90%‬במדדים כמו הדרכת‬ ‫מטופלים לסיבוכים צפויים‪ ,‬דרכי התמודדות‪ ,‬פגיעה באיכות‬ ‫החיים‪ ,‬מיניות‪ ,‬מדדים שנוגעים למתן הדרכה פרטנית לגבי שיטת‬ ‫הניתוח והתמודדות עם כאב‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הפעילות המתמשכת והמובנית שנערכה במחלקה האורולוגית‬ ‫לקידום הדרכת המטופלים הביאה לשיפור התהליכים הקשורים‬ ‫לאופן ביצוע ההדרכה וכן לשיפור ההדרכה מנקודת מבטם של‬ ‫המטופלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעילות זו הביאה להבניית תהליכי עבודה‬ ‫מגוונים‪ ,‬לשיפור במדדי איכות ובטיחות בטיפול הסיעודי‪,‬‬ ‫ולהעצמת תפקיד האחות‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪14:45‬‬

‫צ'פלינס‬

‫קידום העשייה הקלינית בסיעוד באמצעות בקרה‬ ‫תקופתית מתמשכת של האחות האחראית‬ ‫גרה סאאד ‪ -‬אח ראשי‪ ,1‬נורית פורת ‪ -‬מרכזת תחום איכות קלינית‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דב פודה ‪ -‬מנהל מחלקה‬ ‫‪1‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫האחות האחראית הינה דמות מפתח ביכולת המחלקה להוביל‬ ‫ולקדם עשייה מקדמת איכות ובטיחות בטיפול‪ .‬אחד הכלים‬ ‫העומדים לרשותה באתגר זה‪ ,‬הוא ביצוע בקרות תקופתיות על‬ ‫יישום פעולות סיעודיות במגוון תחומים‪ .‬בקרה שמבוצעת על‬ ‫ידי האחות האחראית מסייעת להעביר לצוות מסרים וערכים‬ ‫התומכים בעשייה קלינית מקצועית‪ ,‬איכותית ובטוחה‪.‬‬ ‫במחלקתנו מבוצעות בקרות תקופתיות לגבי יישומם של נהלים‬ ‫והנחיות בעשייה הקלינית הסיעודית‪ ,‬על ידי האח האחראי‪.‬‬ ‫בהתאם לממצאים‪ ,‬נקבעים יעדי השיפור ומיושמות פעולות‬ ‫משפרות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫בעקבות הבקרה המתמשכת וצעדי השיפור שננקטו בעקבותיה‪ ,‬חל‬ ‫שיפור משמעותי במדדים רבים שנבדקו‪ .‬לדוגמה‪ :‬בבקרה הראשונית‬ ‫נמצא כי רק עבור ‪ 50%‬מתרופות ה־‪ OTC‬נמצאה הוראה בתיק‬ ‫הרפואי‪ .‬בהמשך שיקפו הבקרות שיפור‪ ,‬ושיעור הימצאות ההוראה‬ ‫ל־‪ OTC‬עלה ל־‪ .71%‬גם תיעוד סיעודי של הוצאת ההוראות‬ ‫הרפואיות לרשומה הסיעודית עמד על ‪ 45%‬בבקרה הראשונית‬ ‫ועלה ל־‪ 82%‬לאחר ביצוע התערבות משפרת‪ .‬לצד מדדים שבהם חל‬ ‫שיפור‪ ,‬היו גם כאלו שבהם לא חל שיפור משמעותי‪ .‬לדוגמה‪ :‬תיעוד‬ ‫אומדן כאב‪ ,‬חתימה על עירוי ורידי ותיעוד לקיחת תרבית שתן‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬

‫ביצוע בקרה שגרתית על ידי האחות האחראית על תיעוד פעולות‬ ‫נבחרות בעשייה המקצועית מסייעת לקדם את איכות הטיפול‬ ‫במחלקה‪ ,‬שכן היא תומכת בביצוע נכון ומלא של העשייה‬ ‫הסיעודית‪ .‬מעורבותה של האחות האחראית בפעילויות המדגימות‬ ‫הלכה למעשה מעורבות אישית ביוזמות לשיפור איכות הוא תנאי‬ ‫בסיסי והכרחי ליצירת תרבות של איכות ובטיחות במחלקה‪.‬‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:00‬‬

‫צ'פלינס‬

‫האם בדיקת ציסטוסקופיה קודמת משפיעה‬ ‫על דרגת הכאב בציסטוסקופיה חוזרת?‬ ‫מר סולומון סנדרוביץ‪ ,1‬ד"ר ניקולא מבג'יש‪,2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' אלכסנדר גרינשטיין‬ ‫‪1‬אסותא מרכזים רפואיים ומחלקת אורולוגיה‪,‬‬ ‫המרכז הרפואי ע"ש שיבא‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫במרכז הרפואי של אסותא מרכזים רפואיים מבצעים כ־‪ 30‬אורולוגים‬ ‫של קופ"ח מכבי ציסטוסקופיות אמבולטוריות‪ .‬חלק מהנבדקים עובר‬ ‫כמה ציסטוסקופיות לשם מעקב אחרי מחלות מערכת השתן‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך אם מעבר ציסטוסקופיה בעבר משפיע על דרגת הכאב‬ ‫בציסטוסקופיה הנוכחית‪.‬‬

‫נערך כלי לאיסוף נתונים על אופן הרישום והסימון של הנושאים‬ ‫הבאים‪ :‬העתקת הוראות רפואיות מהגיליון הרפואי לרשומה‬ ‫הסיעודית (‪ 10‬מדדים)‪ ,‬סימון מטופלים בסיכון (‪ 6‬מדדים)‪,‬‬ ‫אומדן כאב (‪ 2‬מדדים)‪ ,‬תיעוד חבישות (‪ 2‬מדדים)‪ ,‬תיעוד עירוי‬ ‫נוזלים (‪ 3‬מדדים)‪ ,‬תיעוד לקיחת תרבית שתן (‪ 2‬מדדים)‪ ,‬הדרכת‬ ‫מטופלים (מדד אחד)‪ .‬סה"כ ‪ 26‬מדדים‪ .‬הבקרה נמשכה כשנה‬ ‫וחצי‪ ,‬מינואר ‪ 2008‬ועד יולי ‪ .2009‬מדי חודש נבדקו במדגם של‬ ‫נוחות כ־‪ 18‬רשומות סיעודיות‪ .‬הבקרה נעשתה על ידי האח‬ ‫האחראי במחלקה‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫ממצאי הבקרות הוצגו באופן תקופתי לצוות המחלקה במסגרת‬ ‫של ישיבות צוות‪ ,‬ובשיתוף הצוות יושמו פעולות משפרות‬ ‫בתחומים שתיעודם נמצא לקוי‪ .‬בנוסף‪ ,‬במהלך ביצוע הבקרה ניתן‬ ‫לאחיות משוב אישי של האח האחראי על חסרים בתיעוד במדדים‬ ‫שנבדקו‪ .‬באופן זה הועלתה רמת המודעות של הצוות הסיעודי‬ ‫לחשיבות התיעוד המדויק‪.‬‬

‫הגיל הממוצע של הנבדקים היה ‪ 63.3‬שנים (‪ 96-15‬שנים)‪.‬‬ ‫הנבדקים היו ‪ 929‬גברים (‪ )70%‬ו־‪ 391‬נשים (‪ .)30%‬ל־‪814‬‬ ‫נבדקים הייתה זו הבדיקה הראשונה מסוג זה בחייהם ו־‪ 506‬עברו‬ ‫ציסטוסקופיה בעבר‪ 447 .‬ציסטוסקופיות (‪ 112‬גברים) בוצעו עם‬ ‫מכשיר קשיח‪ .‬רק ‪ 56‬עברו ציסטוסקופיה עם ציסטוסקופ גמיש‪.‬‬ ‫רמת הכאב הכללית הייתה ‪ .2.6‬גברים ככלל דיווחו על דרגת כאב‬ ‫גבוהה יותר משמעותית מאשר נשים (‪ 2.6±1.5‬לעומת ‪,2.4±1.4‬‬

‫התערבות‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נכללו ‪ 1,320‬ציסטוסקופיות אבחנתיות שבוצעו בתאריכים‬ ‫‪ .31/7/2009-1/1/2009‬ג'ל אזרקאין ‪ 2%‬שימש מקומית לשיכוך‬ ‫הכאבים‪ .‬לא ניתנו תרופות סיסטמיות לשיכוך כאבים‪ .‬לאחר‬ ‫הפעולה נתבקשו הנבדקים לדרג את עוצמת הכאב שחוו בבדיקה‬ ‫בסולם ‪ ,)VAS( Visual analog scale‬כאשר ‪ = 1‬ללא כאב כלל ו־‪10‬‬ ‫= כאב בלתי־נסבל‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫‪ .)p<0.04‬מכשיר קשיח מכאיב יותר מגמיש (בגברים ‪3.4±1.6‬‬ ‫לעומת ‪ ,2.5±1.6‬ובנשים ‪ 2.5±1.4‬לעומת ‪ .)p<0.001 ,1.9±1.1‬דרגת‬ ‫הכאב בציסטוסקופיה אינה גבוהה‪ .‬רק ב־‪ 75‬ציסטוסקופיות דווח‬ ‫על דרגת כאב גבוהה מ־‪ .5‬רמת הכאב בציסטוסקופיה הראשונה‬ ‫הייתה גבוהה משמעותית הן בגברים והן בנשים‪ ,‬ללא קשר‬ ‫לסוג המכשיר‪ ,‬מזו שבבדיקה חוזרת (‪ 2.8±1.6‬לעומת ‪,2.2±1.4‬‬ ‫‪.)p<0.001‬‬

‫קשר בין חרדה לפני הבדיקה וכאב בזמן הבדיקה‪ .‬בנוסף נצפה‬ ‫קשר מובהק בין מוצא פרסי ובין רמת כאב ורמת חרדה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הדרכה והכנה מובנית של הנבדקים על ידי הצוות המבצע את‬ ‫הביופסיה מורידה את רמת הכאב ורמת החרדה‪ .‬אנו ממליצים להפנות‬ ‫את המטופלים להדרכה על ידי הצוות המבצע את הביופסיות‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫מעבר ציסטוסקופיה בעבר משפיע על דרגת הכאב בציסטוסקופיה‬ ‫הנוכחית‪ .‬נבדקים שעברו ציסטוסקופיה בעבר מדרגים את רמת‬ ‫הכאב בציסטוסקופיה החוזרת כנמוכה יותר‪ .‬לפיכך חולים‬ ‫העוברים ציסטוסקופיה ראשונה בחייהם זקוקים להכנה שונה‬ ‫בנושא הכאב מחולים שעברו ציסטוסקופיה בעבר‪.‬‬

‫יום שישי‬ ‫‪ >> 10.12.10‬אולם עצי הארץ‬

‫ שישי‬ ‫ חמישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪15:15‬‬

‫צ'פלינס‬

‫חשיבות ההדרכה לפני ביופסיה של הערמונית‬ ‫דרך החלחולת לצורך הפחתת חרדה ומניעת כאב‬ ‫גב' ליאורה ביר ‪ ,1R.N. B.A‬גב' מזל כי־טוב ‪ ,1R.N‬גב' ויולט מנדיל ‪,1R.N‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר אלון פרידמנס‪ ,1‬ד"ר עפר שנפלד‪ ,1‬ד"ר דמיטרי קוליקוב‬ ‫‪1‬המכון האורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫ביופסיה של הערמונית דרך החלחולת הינה בדיקה אורולוגית‬ ‫אמבולטורית נפוצה‪ .‬עם העלייה בתוחלת החיים והירידה בערכי‬ ‫הסף של ה־‪ PSA‬המשמשים אינדיקציה לביופסיות‪ ,‬יותר ויותר‬ ‫גברים עוברים את הבדיקה‪ .‬למרות שימוש נרחב בהרדמה לצורך‬ ‫מניעת הכאב‪ ,‬הבדיקה יכולה לגרום לחרדה ולאי–נוחות רבה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק אם הכנה והדרכה על ידי "הצוות המבצע" לפני הבדיקה‬ ‫יכולים להפחית את מידת החרדה ולמנוע כאב בזמן הפרוצדורה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מחקר פרוספקטיבי אשר כלל את כל החולים שעברו בד"ח‬ ‫בין התאריכים ‪ .19/4/2010-21/12/2009‬במחקר נכללו ‪142‬‬ ‫גברים אשר עברו ביופסיה בהרדמה מקומית (‪Periprostatic‬‬ ‫‪ .)block‬החולים ענו על שאלונים להערכת החרדה לפני תחילת‬ ‫הפרוצדורה‪ ,‬ובסיום הפרוצדורה נשאלו לגבי הכאב‪ .‬החולים‬ ‫חולקו לשתי קבוצות‪ :‬קבוצה א' ‪ -‬מטופלים אשר עברו הדרכה‬ ‫על ידי הצוות המבצע את הביופסיה (צוות סיעודי של המכון‬ ‫האורולוגי)‪ ,‬וקבוצה ב' ‪ -‬מטופלים אשר עברו הדרכה על ידי‬ ‫גורמים אחרים‪ .‬ההדרכה על ידי צוות ארכה כרבע שעה וכללה‬ ‫הסברים על אופן ההכנה לפני הבדיקה‪ ,‬מהלך הבדיקה עם ציורים‪,‬‬ ‫והסברים על סיבוכים אפשריים לאחר הבדיקה‪ .‬מדדי חרדה וכאב‬ ‫הושוו בין הקבוצות‪ .‬מידע דמוגרפי ונתונים רלוונטיים נרשמו‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 63‬גברים נכללו בקבוצה א' ו־‪ 79‬גברים בקבוצה ב'‪ .‬לא נצפה הבדל‬ ‫משמעותי סטטיסטי בין הקבוצות מבחינת גיל‪ ,‬רמת ‪ ,PSA‬מספר‬ ‫ביופסיות קודמות‪ ,‬אבחון סרטן‪ ,‬רמת השכלה ומוצא‪ .‬המטופלים‬ ‫מקבוצה א' סבלו פחות מחרדה וכאבים לעומת קבוצה ב'‪ .‬נצפה‬ ‫‪70‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫סעיף ענק ראשוני בשלפוחית השתן‬ ‫בילדים ‪ -‬עבודה רב־מרכזית‬ ‫אוהד שושני ‪ ,‬דוד בן מאיר ‪ ,‬יחזקאל לנדאו ‪ ,‬פנחס לבנה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫סעיף ראשוני ענק בילדים (‪ ,)GCBD‬המוגדר כסעיף הנמדד כשליש‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫או יותר מנפח שלפוחית השתן‪ ,‬הוא מצב נדיר עם מספר קטן של‬ ‫דיווחים בספרות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לדווח על ניסיוננו בטיפול בילדים עם ‪.GCBD‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫אותרו ‪ 9‬ילדים (‪ 7‬בנים‪ 2 ,‬בנות) בגיל ממוצע של ‪ 14.5‬חודשים‬ ‫עם ‪ GCBD‬שנותחו בשני מרכזים בשנים ‪ .2010-2002‬נאספו‬ ‫רטרוספקטיבית נתונים דמוגרפיים‪ ,‬מופע קליני‪ ,‬דימות‪ ,‬מהלך‬ ‫ותוצאות ניתוחיות ומעקב‪ .‬התיקון הניתוחי כלל כריתת הסעיף‬ ‫והשתלה מחדש של השופכן‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מכלל הילדים‪ ,‬ב–‪ 4‬דווח על על–קול פרנטלי תקין ובאחרים נצפה‬ ‫הידרונפרוזיס חד–צדדי או דו–צדדי‪ .‬אף לא בילד אחד נסרק‬ ‫הסעיף פרנטלית‪ .‬המופע הקליני כלל אצירת שתן ב–‪ 4‬ילדים‪,‬‬ ‫דלקת בדרכי השתן ב–‪ 3‬ילדים‪ ,‬וב–‪ 2‬ילדים הסעיף נתגלה במסגרת‬ ‫מעקב הידרונפרוזיס בלא שהיו סימפטומים‪ 4/9 .‬מהילדים היו‬ ‫במעקב ולא נותחו מיידית; ב–‪ 2‬מהם נצפתה גדילה משמעותית‬ ‫של הסעיף‪ ,‬באחד נצפתה החמרה בהידרונפרוזיס וירידת התפקוד‬ ‫היחסי ב–‪ ,DMSA‬וילד אחר פיתח אצירת שתן חריפה‪.‬‬ ‫ב–‪ 4‬מהילדים נמצא חשד לקיום הסעיף בעל–קול לאחר לידתם‪.‬‬ ‫בכל הילדים אובחנו הסעיפים על ידי ציסטוגרפיה‪ .‬ל–‪ 2‬ילדים לא‬ ‫היה רפלוקס‪ ,‬ב–‪ 4‬נצפה רפלוקס חד–צדדי וב–‪ 2‬רפלוקס דו–צדדי‪.‬‬ ‫ב–‪ 6‬מהילדים בוצע מיפוי ‪ ,DMSA‬ב–‪ 4‬הודגמו קליטה מופחתת או‬ ‫אזור דיספלסטי בצד הסעיף‪ ,‬מיפוי אחד היה תקין ובמיפוי נוסף‬ ‫נמצאה קליטה יחסית מוגברת‪ .‬ל–‪ 7‬ילדים היה סעיף אחד (בכולם‬ ‫משמאל)‪ ,‬לילד אחד היו ‪ 2‬סעיפי ענק‪ ,‬אחד בכל צד ולילד נוסף היו‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫שלושה סעיפים (‪ 2‬קטנים מימין ו–‪ 1‬ענק משמאל)‪ .‬בכל הילדים‬ ‫הודגמה שופכה תקינה בציסטוגרפיה‪.‬‬ ‫זמן המעקב הממוצע היה ‪ 24.3‬חודשים (טווח ‪ 82-2‬חודשים)‪.‬‬ ‫סיבוכים בתר–ניתוחיים כללו דלקת בדרכי השתן ב–‪ 2‬ילדים‪,‬‬ ‫ובילד נוסף הופיע ‪ ,overflow incontinence‬עם תגובה טובה למתן‬ ‫בטנכול‪ .‬המעקב כלל בדיקת על–קול של דרכי השתן וציסטוגרפיה‬ ‫(‪ 6–12‬חודשים לאחר הניתוח)‪ .‬בכל הילדים לא הודגמה חזרה של‬ ‫הסעיף‪ .‬ב–‪ 2‬ילדים הופיע הידרואורטרונפרוזיס חדש עקב חסימה‬ ‫קלה ב–‪ UVJ‬שחלפה ספונטנית‪ .‬בילד נוסף נותר רפלוקס דו–צדדי‬ ‫לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫‪ GCBD‬מצריך טיפול כירורגי גם בילדים שאינם סימפטומטיים‪.‬‬ ‫תוצאות הניתוח טובות‪ ,‬לרוב ללא הפרעות באגירה או בהטלת‬ ‫שתן למרות גודל הסעיפים שנכרתו‪.‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:31‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיטת מדידה חלופית להערכת נפח כיס שתן‬ ‫בבדיקה אורודינמית בילדים באמצעות הסחת דעת‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד בן מאיר‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫נפח ציסטומטרי מקסימלי הינו מדד חשוב להערכת יכולת אגירת‬ ‫כיס השתן‪ .‬בילדים קיים קושי בקביעת ערך זה בשל דיווח לקוי של‬ ‫תחושת מלאות בשלפוחית (‪ ,strong desire‬או ‪ .)SD‬בבדיקות‬ ‫אורודינמיות במוסדנו‪ ,‬נוכחנו לדעת כי קיימת שונות בנפח שבו‬ ‫מופיע ‪ SD‬בילדים כאשר דעתם מוסחת‪ .‬לפיכך‪ ,‬הבדלנו בין ‪SD1‬‬ ‫(ללא הסחת דעת) לבין ‪( SD2‬לאחר הסחת דעת)‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:23‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פין חבוי אחר ברית מילה מסורתית ‪-‬‬ ‫האם בשל חיתוך בחסר של העורלה?‬ ‫עודד קסלר‪ ,1‬אלכסנדר חייפץ‪ ,1‬עמי סידי‬ ‫‪1‬מחלקת כירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫המצב של פין חבוי אחרי ברית מילה גורם לתסכול רב‪ .‬האבחנה‬ ‫של הצוות הרפואי היא עודף עור בשל חיתוך לא מספיק של‬ ‫העורלה‪ ,‬ולעתים הדבר גורם להורים ולרופאים לשקול ניתוח‬ ‫לכריתת עודף עור‪ .‬בעבודה חקרנו האם חיתוך לא מספיק של‬ ‫העורלה הוא הסיבה לפין החבוי‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במחקר נכללו ‪ 376‬תינוקות שעברו ברית מילה מסורתית על ידי‬ ‫‪ .Mogen Clamp‬לכל תינוק נמדדו אורך הפין‪ ,‬אורך העורלה (העור‬ ‫מהקורונה עד קצה העורלה) ואורך העורלה אחר כריתתה‪ .‬כעבור‬ ‫שנה בורר האם הופיע פין חבוי‪ .‬נעשתה השוואה של הנתונים בין‬ ‫תינוקות ללא פין חבוי לכאלה שעם פין חבוי‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫במחקר נכללו ‪ 290‬תינוקות שעברו ברית בגיל ‪ 8‬ימים ונבדקו‬ ‫אחרי שנה‪ .‬ב–‪ 30‬תינוקות (‪ )10.3%‬התפתח פין חבוי מלא או‬ ‫שמעל ‪ 50%‬מהעטרה נמצאה חבויה‪ .‬האורך הממוצע של הפין‪,‬‬ ‫אורך העורלה לפני כריתתה ואורך העורלה הכרותה היו ‪16 ,27‬‬ ‫ו–‪ 22‬מ"מ בהתאמה לתינוקות ללא פין חבוי בהשוואה ל–‪,25.2‬‬ ‫‪ 16.3‬ו–‪ 19‬מ"מ בהתאמה לתינוקות עם פין חבוי‪ .‬ב–‪ 27‬תינוקות‬ ‫(‪ )9.3%‬נצפתה האפשרות של הופעת פין חבוי‪ ,‬ומתוכם התפתח‬ ‫פין חבוי ב–‪ 13‬תינוקות (‪ .)48%‬לעומת זאת‪ ,‬ב–‪ )5.8%( 17‬תינוקות‬ ‫ללא חשד לפני הברית‪ ,‬התפתח פין חבוי‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫לראשונה מדווח על שכיחות הופעת הפין החבוי אחר ברית מילה‬ ‫מסורתית (‪ .)10%‬המדידות של אורך העורלה לפני הברית ואחריה‬ ‫בתינוקות עם וללא פין חבוי שוללות את האפשרות שהפין החבוי‬ ‫נגרם מחיתוך לא מספיק של העורלה‪.‬‬

‫לבחון אם קיימת שונות במתאם בין נפח כיס השתן הנמדד‬ ‫ב–‪ SD1‬וב–‪ SD2‬לבין נפח כיס השתן המצופה בילדים שעוברים‬ ‫בדיקה אורודינמית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בשנת ‪ 40 ,2010‬ילדים עברו הערכת ‪ SD2 ,SD1‬במהלך בדיקה‬ ‫אורודינמית במוסדנו בשל אי–נקיטת שתן ו‪/‬או דלקות חוזרות‬ ‫בדרכי השתן‪ .‬הוצאו ‪ 7‬ילדים עם תחושה ירודה בשלפוחית ו‪/‬או‬ ‫רפלוקס‪ .‬הסחת הדעת נערכה על ידי שאלון אחיד שבאמצעותו‬ ‫נשאל הילד עד שדיווח שוב שאינו יכול להתאפק‪ .‬נפח כיס שתן‬ ‫מצופה חושב לפי (‪ .)ICCS 2006‬נבדק המתאם בין נפחי כיס‬ ‫השתן במדידות השונות‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בקבוצת המחקר נכללו ‪ 33‬ילדים‪ 20 ,‬בנות (‪ )61%‬ו–‪ 13‬בנים (‪,)39%‬‬ ‫בגיל ממוצע של ‪ 10‬שנים (‪ .)16.6-3.8‬נפח כיס השתן הממוצע‬ ‫ב–‪ SD2 ,SD1‬ומצופה לפי גיל היה ‪ 177.4±95.5‬מ"ל‪236.8±109.5 ,‬‬ ‫מ"ל ו–‪ 307.2±72.3‬מ"ל בהתאמה‪ .‬נמצא מתאם חזק יותר בין נפח‬ ‫הכיס המצופה לנפח הכיס הנמדד ב–‪)p=0.034 ,r=0.371( SD2‬‬ ‫בהשוואה ל–‪.)p=0.103 ,r=0.289( SD1‬‬ ‫סירום ומסקנות‪:‬‬

‫בקבוצת ילדים ללא ירידה בתחושה בשלפוחית ורפלוקס‪ SD ,‬אינו‬ ‫משקף בצורה טובה נפח כיס שתן מצופה לפי גיל‪ .‬נפח כיס השתן‬ ‫ב–‪ SD2‬נמצא במתאם טוב יותר לנפח המצופה מאשר ‪ .SD1‬יש‬ ‫להמשיך ולבחון מדד זה ואת השלכותיו על אבחון וטיפול בילדים‬ ‫הזקוקים לבדיקה אורודינמית‪.‬‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:39‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניתוח פתוח להשתלת שופכנים לאחר‬ ‫כישלון טיפול אנדוסקופי ‪ -‬טכניקה‪,‬‬ ‫סיבוכים ושיעור ההצלחה‬ ‫בוריס צ'רטין ‪ ,‬קסניה פרוסולוביץ' ‪ ,‬אהרון שגיב ‪ ,‬בעז מושקוביץ ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עופר נתיב‪ ,1‬שראל הלחמי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪71‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫חולים שיטות‪:‬‬

‫הזרקה אנדוסקופית הפכה להיות טיפול הבחירה לתיקון‬ ‫רפלוקס‪ .‬החיסרון העיקרי בשיטה זו הינו שיעור ההצלחה‪,‬‬ ‫הנמוך יותר משיעור ההצלחה בניתוח פתוח‪ .‬בספרות הרפואית‬ ‫קיים מאמר אחד בלבד המתאר את הטכניקה‪ ,‬וכן את שיעור‬ ‫ההצלחה והסיבוכים בהשתלת שופכנים פתוחה לאחר כישלון‬ ‫הזרקת דפלוקס‪ .‬מטרת העבודה הייתה לבדוק את הפרמטרים‬ ‫הנ"ל בילדים אשר עברו ראימפלנטציה פתוחה לאחר כישלון‬ ‫הזרקה אנדוסקופית‪.‬‬

‫נבדקו פרוספקטיבית נתוניהם של ‪ 48‬מטופלים עוקבים (‪ 77‬יחידות‬ ‫כליה) תוך הקפדה על שיטת ניתוח אחידה ואותו מנתח בכל הילדים‪.‬‬ ‫ההתוויות לניתוח היו אלו המקובלות בספרות‪ .‬הצלחה טיפולית‬ ‫הוגדרה כהיעלמות הרפלוקס או הפחתתו לדרגה ‪.I‬‬ ‫לבחינת השפעת עקומת הלמידה‪ ,‬חולקו המטופלים לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫‪ )1‬ילדים שנותחו בתקופה ‪ )2 ;10/2008-3/2007‬ילדים שנותחו‬ ‫בתקופה ‪.4/2010-11/2008‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫באופן רטרוספקטיבי נבדקו תיקיהם ותצלומי הרנטגן של ילדים‬ ‫אשר עברו השתלת שופכנים פתוחה לאחר כישלון הזרקה‬ ‫אנדוסקופית‪ .‬נבדקו הטכניקה הניתוחית‪ ,‬אופן הטיפול בגוש‬ ‫השיורי של החומר המוזרק‪ ,‬סיבוכים וכן שיעור הצלחת הניתוח‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בין השנים ‪ 2010-2004‬אותרו ‪ 16‬מטופלים אשר עברו ניתוח‬ ‫פתוח להשתלת שופכנים לאחר כישלון הזרקת דפלוקס‪ 11 .‬עברו‬ ‫השתלה חוץ–שלפוחיתית‪ 4 ,‬בשיטת פוליטנו לדבטר ואחד לפי‬ ‫כהן‪ .‬ב–‪ 9‬השתלות שארית החומר האנדוסקופי נכרתה על ידי‬ ‫קילוף החומר מן השופכן בשלמותו ללא פגיעה בדופן השופכן‪,‬‬ ‫ב–‪ 3‬מקרים שארית החומר נשאבה על ידי יצירת חתך בקופסית‬ ‫המדומה ושאיבת החומר דרכו‪ ,‬וב–‪ 4‬מקרים שבהם בוצעה‬ ‫השתלה חוץ–שלפוחיתית שארית החומר לא הופרדה מהשופכן‬ ‫והושתלה לתוך התעלה החדשה‪ .‬באף מקרה לא נרשם סיבוך‬ ‫משמעותי‪ ,‬ובכל המקרים סונר שבוצע ‪ 6‬שבועות לאחר הניתוח‬ ‫לא הדגים סמני חסימה‪ .‬ציסטוגרם שבוצע ‪ 3‬חודשים לאחר‬ ‫הניתוח הדגים תיקון מלא של הרפלוקס בכל המקרים‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫‪ .1‬תיקון רפלוקס לאחר כישלון הזרקת דפלוקס נושא שיעור‬ ‫סיבוכים נמוך ושיעור הצלחה גבוה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאחר שניתן לטפל בשארית החומר המוזרק על ידי כריתה‬ ‫שאיבה או השארה‪ ,‬ניתן לבחור בכל שיטה פתוחה לתיקון‬ ‫הרפלוקס‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיעור ההצלחה של ניתוח פתוח גבוהה‪ ,‬ויש לשקול ביצוע‬ ‫ניתוח פתוח במקרים שבהם שיעור הצלחת הניתוח הוא קריטי‪.‬‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:47‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪ Deflux‬לתיקון רפלוקס בילדים ‪-‬‬ ‫מעקב פרוספקטיבי של ‪ 3‬שנים‬ ‫נסיב דלי‪ ,1‬סעד אבו־סלאח‪ ,1‬דימיטרי פרטר‪ ,1‬דב אנגלשטיין‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הקשר בין רפלוקס לזיהומים בדרכי השתן וצלקות בכליות עם‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫טופלו ‪ 31‬בנות ו–‪ 17‬בנים‪ ,‬לכולם רפלוקס מוכח בציסטוגרפיה‪.‬‬ ‫ממוצע הגיל היה ‪( 5.8‬טווח ‪ )13-2‬שנים‪ .‬תקופת המעקב נעה בין‬ ‫‪ 42-5‬חודשים (ממוצע ‪ 23‬חודשים‪ ,‬חציון ‪ 21‬חודשים)‪.‬‬ ‫הצלחה לפי דרגות הרפלוקס לאחר הזרקה ראשונה‪:‬‬ ‫הצלחה לאחר הזרקה שניה‪ .92% :‬רק ‪ 3‬נזקקו כעיקרון לטיפול‬ ‫נוסף‪ ,‬אך ‪ 2‬נעלמו ממעקב‪ ,‬ואחד ללא זיהום בשתן בחר בהמשך‬ ‫מעקב‪ .‬התפלגות אחוזי ההצלחה (בהזרקה ראשונה) בקבוצה ‪1‬‬ ‫= ‪ ;70%‬בקבוצה ‪ ;94% = 2‬ללא הבדל משמעותי בין ‪ 2‬הקבוצות‬ ‫באשר למספר הילדים‪ ,‬המין‪ ,‬הגיל או דרגת הרפלוקס‪ .‬לא נצפו‬ ‫תופעות לוואי באוכלוסיית המחקר‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ככלל‪ ,‬התוצאות בעבודתנו זו מתאימות לאלו שבספרות‬ ‫המקצועית (‪ .)88%-85%‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬רק עבודה אחת בדקה‬ ‫את חשיבות עקומת הלמידה‪ .‬בעבודתנו נצפה פער של ‪ 24%‬בין‬ ‫הקבוצה המוקדמת למאוחרת (‪ 70%‬ו–‪ ,94%‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫דרגת רפלוקס‬

‫מס' ילדים‬

‫אחוז ילדים‬

‫אחוז הצלחה‬

‫‪I‬‬

‫‪10‬‬

‫‪21‬‬

‫‪100‬‬

‫‪II‬‬

‫‪7‬‬

‫‪14‬‬

‫‪86‬‬

‫‪III‬‬

‫‪29‬‬

‫‪60‬‬

‫‪89‬‬

‫‪IV‬‬

‫‪17‬‬

‫‪35‬‬

‫‪70‬‬

‫‪V‬‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪60‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪09:55‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אורטרוצל בילדים ‪ -‬תוצאות טיפול‬ ‫אנדוסקופי כתלות במאפיינים טרום־ניתוחיים‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬פנחס לבנה‪ ,1‬דוד בן מאיר‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫הטיפול באורטרוצל נועד למנוע נזק כלייתי משני לחסימה‪ .‬חיתוך‬ ‫אנדוסקופי של האורטרוצל מקובל כטיפול ראשוני‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בחינת הקשר בין מאפיינים טרום־ניתוחיים לתוצאות הטיפול‬ ‫באורטרוצל בילדים‪ ,‬ובחינת ההתוויות לניתוחים חוזרים‪.‬‬

‫פוטנציאל ליל"ד וירידה בתפקוד הכלייתי מוכר היטב‪Deflux .‬‬ ‫קיבל את אישור ה–‪ PDA‬בשנת ‪ 2001‬ונמצא בשימוש רחב לתיקון‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫רפלוקס בילדים‪ .‬אנו מציגים את ניסיוננו הפרוספקטיבי בהזרקת‬ ‫‪ ,Deflux‬בהשוואה לתוצאות המקובלות בספרות המקצועית‪.‬‬

‫בין השנים ‪ 48 ,2010-2000‬ילדים (‪ 49‬יחידות כליה) טופלו‬ ‫כירורגית באורטרוצל במערכת כפולה‪ .‬ברוב הילדים האורטרוצל‬

‫‪72‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫נוקר אנדוסקופית‪ ,‬בחלקו התוך־שלפוחיתי‪ ,‬באמצעות סכין קר‪.‬‬ ‫מקבוצת המחקר הוצאו ‪ 5‬ילדים שעברו ניתוח פתוח כטיפול‬ ‫ראשוני‪ .‬נבדקו רטרוספקטיבית מאפיינים טרום־ניתוחיים‪,‬‬ ‫תוצאות הטיפול והתוויות לניתוח חוזר‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫קבוצת המחקר כללה ‪ 43‬ילדים (‪ 44‬יחידות כליה)‪ ,‬מתוכם‬ ‫‪ 31‬נקבות (‪ )72%‬ו–‪ 12‬זכרים (‪ ,)28%‬שנותחו בגיל חציוני של‬ ‫‪ 6.3‬חודשים (‪ 29 ,)185.6-0.2‬מהם (‪ )67.4%‬מתחת לגיל שנה‪.‬‬ ‫ההסתמנות העיקרית הייתה הידרונפרוזיס טרום־לידתי ב–‪37‬‬ ‫ילדים (‪ )86%‬וזיהום בדרכי השתן ב–‪ 4‬ילדים (‪ .)9%‬המעקב‬ ‫החציוני היה ‪ 45.1‬חודשים (‪ 97.1-0.7‬חודשים)‪.‬‬ ‫ב–‪ 15‬יחידות כליה (‪ )34.1%‬נמצא אורטרוצל חוץ־שלפוחיתי‪,‬‬ ‫ב–‪ 39‬יחידות נצפה בציסטוגרפיה טרום־ניתוחית רפלוקס‬ ‫איפסילטרלי וקונטרלטרלי ב–‪ 17‬יחידות (‪ )43.6%‬וב–‪ 10‬יחידות‬ ‫(‪ )25.6%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ב–‪ 12‬ילדים (‪ )27.9%‬נדרש ניתוח חוזר‪ ,‬שכלל ב–‪ 10/12‬מקרים‬ ‫(‪ )83.3%‬ניתוח פתוח‪ .‬התוויות לניתוח חוזר היו זיהומים חוזרים‪,‬‬ ‫היוותרות האורטרוצל‪ ,‬ורפלוקס ב–‪ 6‬ילדים (‪ ,)50%‬ב–‪ 4‬ילדים‬ ‫(‪ )33.3%‬וב–‪ 2‬ילדים (‪ ,)16.7%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫לאחר חיתוך אורטרוצל תוך־שלפוחיתי נדרש ניתוח חוזר אחד‬ ‫בלבד (‪ .)3.4%‬אחוז המנותחים בשנית היה גבוה משמעותית‬ ‫במיקום אורטרוצל חוץ־שלפוחיתי ב–‪ 11‬ילדים (‪ ,)73.3%‬נוכחות‬ ‫רפלוקס קונטראלטרלי ב–‪ 7‬ילדים (‪ ,)70%‬וניתוח מתחת לגיל‬ ‫שנה ב–‪ 11‬ילדים (‪ .)p<0.05 ,37.9%‬לא נצפה הבדל משמעותי‬ ‫בילדים עם רפלוקס איפסילטרי‪ ,‬וכתלות בהסתמנות הראשונית‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שיעור ההצלחה בחיתוך אורטרוצל תוך־שלפוחיתי גבוה מאוד‬ ‫לעומת שיעור הצלחה נמוך באורטרוצל חוץ־שלפוחיתי ובנוכחות‬ ‫רפלוקס קונטראלטרלי‪.‬‬ ‫לאור ממצאים אלה‪ ,‬יש מקום לביצוע חיתוך אורטרוצל חוץ־‬ ‫שלפוחיתי רק בילדים סימפטומטיים‪ ,‬ובאחרים מומלץ מעקב‬ ‫וניתוח פתוח בגיל מאוחר יותר‪.‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:03‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫‪ 58‬ילדים ובני נוער (‪ 87‬שופכנים) עברו תיקון אנדוסקופי של‬ ‫‪ VUR‬באמצעות הזרקת ‪ Vantris. 41‬חולים (‪ )70.7%‬שהינם ‪62‬‬ ‫שופכנים ב־‪ 14‬בנים וב־‪ 27‬בנות בגילאי ‪ 15-1.3‬שנים (גיל ממוצע‬ ‫‪ 5.9‬שנים) סיימו לפחות ‪ 3‬חודשי מעקב ועברו הדמיית ביקורת‪.‬‬ ‫ב־‪ 20‬חולים (‪ )48.8%‬הטיפול היה חד־צדדי וב־‪ 21‬חולים (‪)51.2%‬‬ ‫הטיפול היה דו־צדדי‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 62‬שופכנים שטופלו‪ ,‬רפלוקס ראשוני הופיע ב־‪41‬‬ ‫שופכנים (‪ ,)66.7%‬ו־‪ 21‬שופכנים (‪ )33.3%‬היו מקרים מורכבים‪,‬‬ ‫מתוכם ‪ 15‬שופכנים (‪ )24.2%‬לאחר כישלון הזרקת ‪Deflux, 5‬‬ ‫שופכנים (‪ )8%‬של מערכת מאספת כפולה ושופכן אחד (‪)1.6%‬‬ ‫בחולה עם תסמונת ‪ .Prune Belly‬רפלוקס דרגה ‪ I‬היה ב־‪7‬‬ ‫שופכנים (‪ ,)11.3%‬דרגה ‪ II‬ב־‪ 11‬שופכנים (‪ ,)17.7%‬דרגה ‪III‬‬ ‫ב־‪ 24‬שופכנים (‪ ,)38.7%‬דרגה ‪ IV‬ב־‪ 16‬שופכנים (‪ )25.8%‬ודרגה‬ ‫‪ V‬ב־‪ 4‬שופכנים (‪.)6.5%‬‬ ‫כמות החומר שהוזרקה לשופכן אחד נעה בין ‪ 2-0.2‬סמ"ק‬ ‫(ממוצע ‪ 0.9‬סמ"ק)‪.‬‬ ‫המעקב לאחר הטיפול כלל בדיקה על־קולית חודש לאחר ההזרקה‪,‬‬ ‫ציסטוגרם ‪ 3‬חודשים לאחר ההזרקה ושנה לאחר ההזרקה‪ .‬משך‬ ‫המעקב נע בין ‪ 14-3‬חודשים (ממוצע ‪ 8.5‬חודשים)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫לאחר ההזרקה הראשונה תוקן הרפלוקס ב‪ 52-‬שופכנים (‪,)83.9%‬‬ ‫בחולה אחת בוצעה הזרקה שניה מוצלחת מצד אחד‪ ,‬ואחוז‬ ‫ההצלחה הכולל עומד כעת על ‪ .85.5%‬ב‪ 5-‬שופכנים (‪)8.1%‬‬ ‫נצפתה ירידה בדרגת הרפלוקס והם לא נזקקו לטיפול נוסף‪ .‬ב‪3-‬‬ ‫שופכנים (‪ )4.8%‬לא הודגם שיפור‪ ,‬והם ממתינים להזרקה נוספת‪.‬‬ ‫חולה אחד סבל מזיהום בדרכי השתן עם חום ללא חזרת ‪,VUR‬‬ ‫לחולה אחרת הודגמה הידרונפרוזיס בצד של התיקון‪ ,‬אך ללא‬ ‫עדות לחסימה במיפוי כליה‪ 4 .‬חולים (‪ )6.5%‬עברו ציסטוגרם‬ ‫ביקורת לאחר שנה‪ .‬אצל אף אחד לא נצפתה חזרת המחלה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ההתרשמות הראשונית שלנו היא שתיקון אנדוסקופי של ‪VUR‬‬ ‫באמצעות הזרקת ‪ Vantris‬הינו יעיל עם שיעור הצלחה סביר‪ .‬אין‬ ‫ספק שדרוש המשך מעקב לאורך זמן והגדלת סדרת חולים‪.‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הטיפול האנדוסקופי ב־‪ VUR‬באמצעות‬ ‫הזרקת ‪ :Vantris‬ניסיון ראשוני ב־‪ 63‬שופכנים‬ ‫סטניסלב קוצ'רוב‪ ,1‬ואהיל אבו ערפה‪ ,1‬בוריס צ'רטין‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫מאז אושר ‪ Deflux‬על ידי ה־‪ FDA‬כחומר אולטימטיבי לטיפול‬ ‫‪1‬‬

‫אנדוסקופי‪ ,‬הפך הטיפול האנדוסקופי ברפלוקס שלפוחיתי שופכני‬ ‫(‪ )VUR‬לטיפול הבחירה ברוב המרכזים בעולם‪ .‬לאחרונה פורסמו כמה‬ ‫מחקרים המצביעים על אחוז גבוה של חזרת הרפלוקס לאחר הזרקה‬ ‫ראשונית מוצלחת של דפלוקס‪ .‬המחברים מייחסים זאת לאפשרות של‬ ‫התפרקות ביולוגית של דפלוקס והיעלמותו ממקום ההזרקה‪ .‬מטרת‬ ‫מחקרנו הנוכחי הייתה לבדוק את היעילות הראשונית של ‪Vantris‬‬ ‫כחומר הבחירה לטיפול אנדוסקופי ב־‪.VUR‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:11‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הסיבות לכשל בהזרקת דפלוקס לפי בדיקה‬ ‫היסטולוגית של קצות שופכנים שנכרתו בעת‬ ‫ניתוח פתוח להשתלת שופכנים מחדש בילדים‬ ‫דוד בן מאיר‪ ,1‬שרה מורגנשטרן‪ ,2‬בצלאל סיון‪ ,1‬רחל אפרת‪,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס לבנה‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגית ילדים‪ ,‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז שניידר‬ ‫לרפואת ילדים בישראל‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪3‬מחלקת הרדמה‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫הזרקת דפלוקס מקובלת כטיפול ברפלוקס בדרגות ‪ 4-2‬בילדים‬ ‫עם אחוזי הצלחה פחותים בהשוואה להשתלת שופכנים‬ ‫‪73‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫פתוחה‪ .‬הועלו כמה אפשרויות לכשל בהזרקה כגון איבוד נפח‬ ‫של השתל‪ ,‬נדידתו ומיקום תועה; אפשרויות אלה לא הוכחו‪.‬‬

‫להציג את מאפייני הילדים‪ ,‬את הטיפול הניתוחי ואת הסיבוכים‪,‬‬ ‫לפי קבוצות גיל‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בדיקת קצות שופכנים שהורחקו בניתוח פתוח להשתלת שופכנים‬ ‫על מנת לנסות ולאפיין את הסיבה לכשל הניתוח האנדוסקופי‪.‬‬

‫ב–‪ 20‬השנים האחרונות‪ ,‬טופלו במוסדנו ‪ 57‬חולים הסובלים‬ ‫ממערכת מאספת כפולה בדרכי השתן‪ ,‬אשר אובחנו עם שופכן‬ ‫אקטופי ו‪/‬או אורטרוצלה הקשורים לקוטב עליון‪ .‬מתוכם ‪48‬‬ ‫ילדים מתחת לגיל ‪.18‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נבדקו קצות שופכנים שנשלחו לבדיקה היסטולוגית בילדים‬ ‫שנותחו לאחר כישלון הזרקת דפלוקס בין השנים ‪.2010-2008‬‬ ‫התוויות לניתוח פתוח היו דלקות חוזרות בדרכי שתן ו‪/‬או‬ ‫התמדה או החמרת רפלוקס בדרגה ‪ 4‬לפחות‪ .‬התכשירים נבדקו‬ ‫על ידי פתולוגית בכירה‪ ,‬הוערכו תצורת הרקמה והמיקום המדויק‬ ‫של השתל בקצות השופכנים‪ .‬כל הנבדקים עברו ‪ 2-1‬טיפולים‪.‬‬ ‫מקבוצת המחקר הוצאו ילדים עם מערכת מאספת כפולה ו‪/‬או‬ ‫אי־נקיטת שתן‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫נותחו ‪ 22‬שופכנים (‪ 9‬דו–צדדי‪ 4 ,‬חד‪-‬צדדי)‪ ,‬ב–‪ 13‬ילדים (‪7‬‬ ‫בנות‪ 6 ,‬בנים) בגיל ממוצע של ‪ 4.7‬שנים (טווח ‪ 11.1-2‬שנים)‪.‬‬ ‫כמות דפלוקס ממוצעת בטיפול הראשון הייתה ‪ 0.8‬מ"ל לשופכן‬ ‫(טווח ‪ 1.5-0.5‬מ"ל) ובטיפול השני ‪ 1‬מ"ל לשופכן (‪ 2-0.4‬מ"ל)‪.‬‬ ‫טווח הזמן בין הזרקה ראשונה לשניה היה ‪ 13.4‬חודשים (טווח‬ ‫‪ 20-8‬חודשים)‪ .‬רק בשופכן אחד נמצא השתל במיקום המדויק‬ ‫בין הרירית לשריר השופכן‪ .‬ב–‪ 21/22‬שופכנים נמצא השתל‬ ‫מחוץ לתת־רירית‪ :‬ב–‪ 2‬בין סיבי שריר השופכן‪ ,‬ב–‪ 14‬בין השריר‬ ‫לאדונטיציה‪ ,‬וב–‪ 5‬ברקמת השומן‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫בעבודה זו הוכח לראשונה שהסיבה השכיחה לכשל בהזרקת‬ ‫דפלוקס היא מיקום תועה של השתל‪ .‬נדרש מספר רב יותר של‬ ‫מקרים על מנת לקבוע את תקפותן של סיבות נוספות שהועלו‬ ‫לכשל הטיפול האנדוסקופי‪ .‬יש מקום לשיפור הטכניקה לזיהוי‬ ‫טוב יותר של המיקום הרצוי להזרקה‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך סך הילדים‪ ,‬אצל ‪ )56%( 27‬ילדים האבחנה הייתה‬ ‫טרום־לידתית‪ .‬אצל שאר ‪ 21‬הילדים (‪ )44%‬האבחנה הייתה‬ ‫מסיבה אחרת (לרוב ‪ 35 .)UTI‬ילדים עברו כריתה חלקית של‬ ‫הקוטב העליון של הכליה‪ 13 .‬הילדים הנותרים עברו טיפולים‬ ‫שונים לשימור התפקוד הכלייתי (ניקוז אורטרוצלה‪ureteric ,‬‬ ‫‪ .)ureteroureterostomy ,reimplantation‬שאר נתוני הילדים יוצגו‬ ‫ביתר פירוט בכנס‪.‬‬ ‫סיבוכים לאחר הניתוח נצפו אצל ‪ 6‬ילדים (חום ‪ 2 -‬ילדים; ניקוז‬ ‫קולקציה ‪ 2 -‬ילדים; דימום במיטת הניתוח ופתיחה חוזרת‪ ,‬ניתוח‬ ‫נוסף בשל זיהום בגדם השופכן)‪ ,‬כאשר ‪ 3‬ילדים היו מתחת לגיל‬ ‫שנה‪ ,‬ו–‪ 3‬ילדים נוספים היו מעל גיל ‪.9‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫האבחנה המוקדמת של ילדים הסובלים ממערכת כפולה הינה‬ ‫חשובה לצורך מניעת זיהומים בדרכי השתן ופגיעה בתפקוד‬ ‫כלייתי‪ .‬בילדים הסובלים מתפקוד לקוי של הקוטב העליון של‬ ‫הכליה‪ ,‬הגישה המועדפת כטיפול הבחירה הינה כריתה חלקית‬ ‫של החלק הלא מתפקד‪ ,‬כאשר לא נצפתה כמות סיבוכים‬ ‫גבוהה יותר בקבוצת הילדים עד גיל שנה‪ ,‬בהשוואה לילדים‬ ‫המבוגרים יותר‪.‬‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:27‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניסיון ראשוני בילדים ‪-‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪10:19‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪Laparoscopic single site (LESS) surgery‬‬

‫בוריס צ'רטין‪ ,1‬גנאדי לב‪ ,1‬סטניסלב קוצ'רוב‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫מאפיינים קליניים והדמייתיים של‬ ‫ילדים הסובלים ממערכת מאספת‬ ‫כפולה‪ ,‬הגישה הניתוחית וסיבוכיה‬ ‫ערן רוזנברג‪ ,1‬איגור רומנובסקי‪ ,1‬עסלי מוראד‪ ,1‬יעקב קנטי‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬ ‫‪ LESS‬הינו השלב המתקדם ביותר באבולוציה של הכירורגיה‬

‫הלפרוסקופית‪ .‬מאז התחלת השימוש בטכניקה הלפרוסקופית‬ ‫נעשו מאמצים רבים להפחית את מספר מקומות הכניסה של‬ ‫המכשירים הלפרוסקופיים במטרה למנוע דמם‪ ,‬בקעים ופגיעה‬ ‫באיברים הפנימיים‪ ,‬תוך כדי שיפור של התוצאות הקוסמטיות‪.‬‬ ‫הטכניקה של ‪ LESS‬הינה עדיין בחיתוליה באורולוגיה‬ ‫הלפרוסקופית של מבוגרים‪ ,‬ועד עתה פורסם בספרות רק מקרה‬ ‫בודד אחד של כריתת כליה בטכניקה זאת אצל ילדים‪.‬‬

‫טיפול בילדים בעלי מערכת מאספת כפולה בדרכי השתן‪ ,‬המלווים‬ ‫באורטרוצלה אקטופי‪ ,‬הינו אתגר אבחנתי וטיפולי‪ ,‬ולעתים‬ ‫הגישה הטיפולית שנויה במחלוקת‪ .‬בעידן זה‪ ,‬האבחנה הטרום־‬ ‫לידתית עוזרת בזיהוי הבעיה בשלב מוקדם וכך ניתן להימנע ממצב‬ ‫שבו האבחנה מתבצעת כתוצאה מסיבוך זיהומי‪ ,‬ולהימנע מפגיעה‬ ‫אפשרית בתפקוד הכלייתי‪.‬‬ ‫תזמון מועד ההתערבות הניתוחית מושפע מכמה גורמים‪ ,‬ובהם‬ ‫גיל הילד‪ ,‬מצבו הקליני ורמת התפקוד של הקוטב העליון‪.‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫במהלך השנה האחרונה עברו אצלנו ‪ 11‬ילדים ובני נוער ‪14‬‬

‫‪74‬‬

‫מטרה‪:‬‬ ‫אנחנו מדווחים על התוצאות הראשוניות שלנו בשימוש ב–‪LESS‬‬

‫בניתוחים שונים בילדים‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ניתוחים לפרוסקופיים שונים תוך שימוש בטכניקת ‪.LESS‬‬ ‫הנתונים הקליניים נאספו בצורה פרוספקטיבית‪ 4 .‬חולים עברו‬ ‫כריתת כליה‪ 2 ,‬חולים כריתת גונדות תוך–בטניות דו–צדדית‪ ,‬חולה‬ ‫אחד עבר קשירת וריד ספרמטי דו–צדדית (‪ )BHLSV‬ו–‪ 4‬חולים‬ ‫עברו קשירת וריד ספרמאטי חד–צדדית (‪.)HLSV‬‬ ‫כל החולים עברו את הניתוח תוך שימוש ב–‪Multichannel single‬‬ ‫‪.)Covidean( laparoscopic port‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫הנתונים הראשונים שלנו מצביעים על כך שבשיטת ‪ LESS‬ניתן לבצע‬ ‫ניתוח לפרוסקופי דרך כניסה בודדת עם תוצאות קוסמטיות משופרות‬ ‫וללא הארכה משמעותית של זמן הניתוח‪ .‬אין ספק שביצוע ניתוחים‬ ‫שונים בשיטה זו בקבוצות גדולות של ילדים ייתן מענה על השאלה‬ ‫אם יש מקום לשימוש גורף ב–‪ LESS‬באורולוגיית ילדים‪.‬‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫מטרה‪:‬‬

‫השוואת השימוש ב– ‪ PET CT‬עם ‪ C-11 Choline‬לעומת‬ ‫‪ F-18 FDG‬בקביעת היקף מחלת שאת אפיתל המעבר של‬ ‫שלפוחית השתן‪.‬‬

‫ראה טבלה‪ 1‬בתחתית העמוד‪.‬‬

‫ ‬

‫על דרך הטיפול‪ .‬בשנים האחרונות ‪ PET CT‬הוכנס לשימוש‬ ‫ככלי עזר לאבחון מחלה גרורתית‪ .‬מחקרים ראשוניים הדגימו‬ ‫יכולת אבחנתית גבוהה לבדיקת ‪ PET CT‬עם המטבוליט‬ ‫המסומן ‪ .C-11 Choline‬בשונה מאיזוטופים אחרים‪ ,‬כגון ‪F-18‬‬ ‫‪ ,FDG‬איזוטופ זה אינו מופרש בשתן ובכך נמנע מיסוך ממצאים‬ ‫בדרכי השתן‪.‬‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מחקר השוואתי פרוספקטיבי בין‬ ‫לבין ‪ PET Choline‬לקביעת שלב המחלה של‬ ‫שאת אפיתל המעבר של שלפוחית השתן‬ ‫‪FDG PET‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫באופן עוקב‪ ,‬בין השנים ‪ ,2009-2008‬ביצעו ‪ 18‬מטופלי שאת‬ ‫אפיתל המעבר של שלפוחית השתן‪ ,‬בדיקת ‪ PET CT‬עם ‪C-11‬‬ ‫‪ Choline‬וכן עם ‪ .F-18 FDG‬באופן סמוי מפענוח ה–‪PET‬‬ ‫‪ CT‬הופנו המטופלים לניתוח כריתה נרחבת של השלפוחית‬ ‫או לטיפול כימותרפי‪ .‬נתונים קליניים‪ ,‬פענוחי ה–‪PET CT‬‬ ‫והתוצאות ההיסטולוגיות רוכזו במסד נתונים‪ .‬תוצאות ה–‪PET‬‬ ‫נבחנו בהשוואה לממצאים ההיסטולוגיים ולמעקב ההדמייתי‬ ‫והקליני‪ .‬ערך הניבוי החיובי חושב עבור כל אחד מהאיזוטופים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שי גולן‪ ,1‬ולדימיר סופוב‪ ,2‬דוד גרושר‪ ,2‬ג'ק בניאל‬ ‫‪1‬המערך האורולוגי‪ ,‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית‬ ‫חולים בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪2‬המכון לרפואה גרעינית‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫קביעת שלב המחלה הקליני של שאת אפיתל המעבר של‬ ‫שלפוחית השתן (‪ )TCC‬היא בעלת משמעות מכרעת בהחלטה‬

‫קבוצת הנבדקים מנתה ‪ 7‬נשים (‪ )39%‬ו–‪ 11‬גברים (‪,)61%‬‬ ‫בגיל ממוצע של ‪ 65‬שנים (טווח ‪ 84-50‬שנים)‪ 51 .‬ממצאים‬ ‫חיוביים הודגמו לפחות באחת משתי בדיקות ה– ‪.PET CT‬‬ ‫מתוכם‪ 12 ,‬היו בשלפוחית השתן ו–‪ 39‬היו חוץ־שלפוחיתיים‪.‬‬ ‫ב–‪ 11‬מהממצאים (‪ )21%‬לא הייתה התאמה בין הבדיקות‪4 .‬‬ ‫מוקדי פיזור גרורתי שהודגמו ב– ‪ PET FDG‬לא נצפו בבדיקת‬ ‫ה– ‪ Choline PET‬ואילו ההפך אירע ב–‪ 3‬מוקדי גידול בשלפוחית‬ ‫השתן‪ .‬ערך הניבוי החיובי של ‪ PET FDG‬ו– ‪Choline PET‬‬ ‫היה ‪ 90.7%‬ו–‪ 84.7%‬בהתאמה‪.‬‬

‫טבלה ‪.1‬‬ ‫חולה‬

‫גיל‬ ‫(שנים)‬

‫‪1‬‬

‫‪17‬‬

‫‪Bilateral Gonadectomy‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Bilateral Gonadectomy‬‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪12‬‬

‫‪Nephrectomy‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫‪4‬‬

‫‪1.8‬‬

‫‪Nephroureterectomy‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫בטן תחתונה‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪Nephrectomy‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪40‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪Nephrectomy‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪60‬‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪12‬‬

‫‪BHLSV‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪30‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫‪8‬‬

‫‪12‬‬

‫‪HLSV‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪30‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫‪9‬‬

‫‪12‬‬

‫‪HLSV‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪25‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫‪10‬‬

‫‪13‬‬

‫‪HLSV‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪25‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫‪11‬‬

‫‪16‬‬

‫‪HLSV‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪20‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫שם הניתוח‬

‫אובדן‬ ‫דם‬

‫אורך‬ ‫חתך‬

‫מיקום הכנסת‬ ‫ה־‪Port‬‬

‫זמן הניתוח‬ ‫(דקות)‬

‫שהייה בבית‬ ‫החולים (ימים)‬

‫סיבוכים‬

‫‪-‬‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪50‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫‪ 2‬ס"מ‬

‫טבור‬

‫‪40‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫טבור‬

‫‪80‬‬

‫‪2‬‬

‫לא היו‬

‫‪80‬‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬

‫‪1‬‬

‫לא היו‬ ‫לא היו‬

‫‪75‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫למרות יתרון אפשרי של ‪ PET Choline‬על פני ‪PET FDG‬‬

‫בזיהוי מעורבות שלפוחית השתן על ידי גידול‪ ,‬אין למטבוליט זה‬ ‫יתרון באבחנת פיזור גרורתי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נצפתה מגמה של יתרון‬ ‫ל–‪ PET FDG‬בהדגמת ממצאים חוץ־שלפוחיתיים‪.‬‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:08‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מקומה של אורטרוסקופיה באבחון‬ ‫שאת אפיתליאלית של מערכת השתן‬ ‫העליונה בעידן ה־‪CTU‬‬ ‫שי גולן‪ ,1‬דוד ליפשיץ‪ ,1‬אנדריי נדו‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מקומה של אורטרוסקופיה אבחנתית בבירור החשד לשאת‬ ‫אפיתלאלית של מערכת השתן העליונה (‪ )TCC‬נבדק בעבודות‬ ‫בהיקפים קטנים בשנות ה–‪ 80‬של המאה הקודמת‪ .‬מאז הצטבר‬ ‫ניסיון קליני רב מחד גיסא וחל שיפור באיכות ההדמיה הלא‬ ‫פולשנית מאידך גיסא‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בחינת תרומתה של אורטרוסקופיה בבירור החשד לשאת‬ ‫אפיתליאלית של מערכת השתן העליונה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 2,288‬אורטרוסקופיות שבוצעו במרכזנו בשנים‬ ‫‪ 2010-2000‬אותרו ‪ 116‬פרוצדורות לבירור חשד ראשוני ל–‪TCC‬‬ ‫במערכת השתן העליונה‪ .‬הנתונים הקליניים־הדמייתיים‪ ,‬תוצאות‬ ‫האורטרוסקופיה והממצאים ההיסטולוגיים נאספו מתוך הרשומות‬ ‫הרפואיות ורוכזו במסד נתונים‪ .‬הנתונים עברו ניתוח סטטיסטי‬ ‫תיאורי וכן חושבו ערכי הניבוי השלילי (‪ )NPV‬והחיובי (‪ )PPV‬של‬ ‫אמצעי הבירור (טומוגרפיה ממוחשבת‪ ,‬על–קול וציטולוגיה בשתן)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫אוכלוסיית המחקר מנתה ‪ 78‬גברים (‪ )67%‬ו–‪ 38‬נשים (‪)33%‬‬ ‫בגיל ממוצע של ‪ 68‬שנים (טווח ‪ 90-16‬שנים)‪ .‬בדיקת טומוגרפיה‬ ‫ממוחשבת בפרוטוקול אורוגרפיה (‪ ,)CTU‬על–קול וציטולוגיה‬ ‫בשתן היוו חלק מהבירור ב–‪ 72% ,76%‬ו–‪ 78%‬מהמטופלים‪,‬‬ ‫בהתאמה‪ TCC .‬אובחן במהלך אורטרוסקופיה ב–‪ 45‬מטופלים‬ ‫(‪ .)38%‬ה–‪ NPV‬וה–‪ PPV‬של ‪ ,CTU‬על–קול‪ ,‬ציטולוגיה בשתן‬ ‫והדגמה רטרוגרדית (שבוצעה בתחילת הפעולה) היו‪80% :‬‬ ‫ו–‪ 64% ,76%‬ו–‪ 56% ,87%‬ו–‪ 88% ,47%‬ו–‪ ,84%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ב–‪ 38‬מקרים אובחן פגם מילוי בבדיקת ה–‪ CTU‬אשר החשיד‬ ‫ל–‪ TCC‬של מערכת השתן העליונה‪ .‬ב–‪ 29‬מתוכם (‪ )76%‬הממצא‬ ‫אומת באורטרוסקופיה‪ ,‬ובשאר (‪ )24%‬האבחנה הייתה שונה‪.‬‬ ‫ב–‪ 24‬מתוך ‪ 29‬הפעולות הייתה התערבות אבחנתית‪/‬טיפולית‬ ‫ו–‪ 18‬מהמטופלים הופנו לבסוף לכריתת הכליה והשופכן‪ .‬שאר‬ ‫המטופלים המשיכו במעקב‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫לאורטרוסקופיה תפקיד אבחנתי וטיפולי חשוב בבירור החשד‬ ‫ל–‪ TCC‬במערכת השתן העליונה‪ .‬במחצית מהמטופלים שאצלם‬ ‫‪76‬‬

‫הועלה חשד ל–‪ TCC‬בבדיקת ‪ CTU‬נמנע ניתוח לכריתת הכליה‬ ‫בעקבות האורטרוסקופיה‪ ,‬אם בשל אבחנה שונה ואם בשל טיפול‬ ‫אנדוסקופי שניתן במהלך הפעולה‪.‬‬ ‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:16‬‬

‫ ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שאת אפיתל המעבר של שלפוחית השתן בחולי‬ ‫המודיאלזיה ‪ -‬מאפיינים קלינים ותוצאות‬ ‫אונקולגיות‬ ‫איתי שגיא ‪ ,‬ג'ק בניאל ‪ ,‬דוד מרגל ‪ ,‬דב לסק ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס לבנה‪ ,2,1‬עופר יוספוביץ‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים בילינסון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬בית חולים השרון‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2,1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מטופלי דיאליזה מהווים קבוצת חולים ייחודית המתאפיינת‬ ‫בתחלואה משמעותית ובתוחלת חיים קצרה יחסית‪ .‬בעבודה‬ ‫זו נסקרו המאפייניים הקלינים‪ ,‬דרכי הטיפול והתוצאות‬ ‫האונקולוגיות אצל חולי דיאליזה שפיתחו שאת אפיתל המעבר‬ ‫של שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מאגר נתוני החולים במרכז הרפואי רבין נסרק לאיתור כלל‬ ‫המטופלים בדיאליזה בין השנים ‪ 2010-1999‬שאובחנו במקביל‬ ‫עם שאת שלפוחית השתן‪ .‬תיקי המטופלים נסקרו לצורך איסוף‬ ‫מאפיינים קליניים‪ ,‬פתולוגיים ונתוני המעקב‪ .‬שיעורי השרידות‬ ‫ללא התקדמות המחלה והשרידות הכוללת הוערכו בשיטת‬ ‫קפלן‪-‬מאייר‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫המחקר כלל ‪ 15‬חולים (‪ 13‬גברים‪ 2 ,‬נשים) בגיל חציוני של ‪71‬‬ ‫שנים‪ 14 .‬חולים (‪ )93%‬הסתמנו עם הפרשה דמית מהשופכה‬ ‫(אנוריים) או המטוריה ללא כאבים (אוליגוריים)‪ .‬חציון (‪)IQR‬‬ ‫תקופת הדיאליזה עד אבחון השאת בכיס השתן היה ‪ 36‬חודשים‬ ‫(‪ 60-12‬חודשים)‪ .‬מיעוט החולים (‪ )27%‬הסתמן עם מחלה לא‬ ‫חודרנית (‪ ,)Ta‬ורובם הציגו גידול פולשני‪ cT1 :‬ב–‪ 6‬חולים (‪,)40%‬‬ ‫‪ cT2‬ב–‪ 4‬חולים (‪ )27%‬ומחלה סיסטמית בחולה אחד‪ .‬ב–‪ 5‬חולים‬ ‫(‪ )33%‬שטופלו בשטיפות לשלפוחית השתן לא נצפו תופעות‬ ‫לוואי משמעותיות‪ 4 .‬חולים עברו ‪total urinary exenteration‬‬ ‫(ללא כריתת שופכה)‪ 2 :‬מתוכם נפטרו בתקופה הפריאופרטיבית‬ ‫המיידית ובאחד נצפתה תחלואה פריאופרטיבית בדרגה ‪ .IV‬משך‬ ‫המעקב החציוני (‪ )IQR‬היה ‪ 18‬חודשים (‪ 36-9‬חודשים)‪ .‬שיעורי‬ ‫השרידות ללא התקדמות המחלה בשנה‪ ,‬שנתיים ו–‪ 5‬שנים היו‬ ‫‪ 56% ,78%‬ו–‪ ,42%‬בהתאמה‪ .‬השרידות הכוללת בשנה‪ ,‬שנתיים‬ ‫ו–‪ 5‬שנים היו ‪ 45% ,66%‬ו–‪ ,11%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫שאת שלפוחית השתן בחולי המודיאליזה נוטה להתסמן כמחלה‬ ‫מתקדמת בעלת פרוגנוזה גרועה‪ .‬התחלואה הכרוכה בניתוחי‬ ‫כריתת כיס השתן בקבוצת חולים זו עשויה להיות משמעותית‬ ‫וגבוהה מהרגיל‪ ,‬ושיעורי השרידות הכוללת הינם נמוכים‪.‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:24‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪11:32‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת טיפול במנה אחת של דוקסורוביצין‬ ‫לאחר כריתה של גידולים ראשוניים שטחיים‬ ‫בשלפוחית על שיעור ההישנות המקומית‬

‫יעילות הטיפול הכימותרפי טרום־כריתה‬ ‫רדיקלית של השלפוחית ‪ (RC) -‬ממצאים‬ ‫פתולוגים לאחר ניתוח‬

‫שילה רוזנברג‪ ,1‬עמוס שפירא‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רן כץ‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫רועי מורג‪ ,1‬ערן שדות‪ ,1‬יורם מור‪ ,1‬מנחם לאופר‪ ,1‬אדוארד פרידמן‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רענן ברגר‪ ,3‬יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪2‬מחלקת פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫‪3‬אונקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫למרות השימוש ב–‪ RC‬למטופלים בסרטן שלפוחית חודרני‪,‬‬

‫כ–‪ 80%-70%‬מגידולי שלפוחית השתן מתגלים כגידולים שטחיים‬ ‫ועוברים כריתה אנדוסקופית‪ .‬גידולים מדרגת התמיינות גבוהה‬ ‫לא חודרים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את הממברנה הבזאלית של רירית‬ ‫השלפוחית‪ ,‬אך מצטיינים בשיעור גבוה של חזרה מקומית‬ ‫באזורים אחרים של השלפוחית‪ .‬אחת הסיבות לכך היא זריעת‬ ‫תאי גידול המרחפים בחלל השלפוחית במהלך הניתוח‪ ,‬באזורים‬ ‫שבהם רירית השלפוחית אינה שלמה‪ .‬ניתן למנוע זאת על ידי‬ ‫טיפול אחד בכימותרפיה תוך־שלפוחיתית מיד לאחר סיום‬ ‫הניתוח‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נעשתה השוואה רטרוספקטיבית של שתי קבוצות מטופלים‬ ‫שעברו כריתה אנדוסקופיה של גידולים ראשוניים בשלפוחית‪.‬‬ ‫כל קבוצה נותחה על ידי מנתח אחר‪ .‬חולים מקבוצה אחת טופלו‬ ‫במנה אחת של דוקסורוביצין‪ 50 ,‬מ"ג ב–‪ 50‬סמ"ק סליין למשך‬ ‫שעה מיד בסיום הכריתה ואחר כך שטיפת השלפוחית במים‬ ‫מזוקקים‪ .‬קבוצה שנייה טופלה על ידי שטיפת השלפוחית במים‬ ‫מזוקקים מיד לאחר הניתוח‪ ,‬ולסירוגין במשך ‪ 12‬שעות‪ .‬המעקב‬ ‫אחר החולים נמשך ‪ 24‬חודשים לפחות‪.‬‬ ‫במחקר נכללו רק חולים עם גידולים ראשוניים מדרגת ממאירות‬ ‫נמוכה‪ ,‬ללא טיפול קודם ב–‪ BCG‬או טיפול קרינתי לאגן‪ .‬המעקב‬ ‫כלל בדיקות שתן לציטולוגיה וציסטוסקופיה מדי ‪ 3‬חודשים‬ ‫לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 58‬מטופלים לא קיבלו טיפול ציטוטוקסי‪ ,‬ל–‪ 35‬היו גידולים‬ ‫בודדים ול–‪ 23‬גידולים רב–מוקדיים‪ 62 .‬מטופלים קיבלו טיפול‬ ‫תוך־שלפוחיתי בדוקסורוביצין‪ .‬ל–‪ 44‬מהם היה גידול יחיד ול–‪18‬‬ ‫גידולים מרובים‪ .‬שיעור החזרה של גידולים בתוך שנתיים בקרב‬ ‫החולים שלא קיבלו טיפול בדוקסורוביצין היה ‪ 68%‬לעומת ‪32%‬‬ ‫בלבד בקרב החולים שקיבלו טיפול זה‪ .‬לא היה הבדל משמעותי‬ ‫בין החולים עם גידול יחיד‪ :‬שיעור החזרה היה ‪ 20.6%‬ללא‬ ‫טיפול לעומת ‪ 16.2%‬לאחר טיפול ציטוטוקסי‪ .‬במהלך המעקב‪,‬‬ ‫שנמשך ‪ 4-2‬שנים‪ ,‬לא היה הבדל בשיעור החזרה המקומית בין‬ ‫הקבוצות‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫טיפול ציטוטוקסי תוך–שלפוחיתי במנה אחת של דוקסורוביצין‬ ‫מיד לאחר כריתה אנדוסקופית של גידולים שטחיים מדרגת‬ ‫ממאירות נמוכה או בינונית מורידה את שיעור החזרה‬ ‫המקומית בשנתיים הראשונות ב–‪ .36%‬ההבדל בשיעור‬ ‫ההישנות בחולים עם גידולים בודדים או לאחר יותר משנתיים‬ ‫אינה משמעותית‪.‬‬

‫התפתחות של מחלה גרורתית ותמותה בשל הגידול מודגמות‬ ‫בשכיחות גבוהה‪ ,‬משנית למחלה גרורתית סמויה‪ .‬טיפול‬ ‫כימותרפי טרום–ניתוחי מעלה הישרדות לאחר כריתה רדיקלית‬ ‫של השלפוחית ביחס לחולים המטופלים על ידי ‪ RC‬בלבד‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫שכיחות תגובה פתולוגית מלאה (‪ )T0‬של טיפול כימותרפי טרום‪-‬‬ ‫כריתה רדיקלית של השלפוחית‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫באופן רטרוספקטיבי נסקרו התיקים הרפואים‪ ,‬דו"חות הניתוח‬ ‫ודו"חות פתולוגיים של מטופלים שעברו במחלקתנו לאחר ‪RC‬‬ ‫בשנים ‪ ,2010-2005‬בשל גידול שלפוחית‪ .‬הטיפול הכימותרפי‬ ‫הטרום–ניתוחי כלל )‪Gemcitabine (G) ,Cisplatinum (C‬‬ ‫)‪ ,Paclitaxel (P) ,Carboplatin (CA‬לחוד או בשילוב של כמה‬ ‫סוגי טיפולים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 104‬מטופלים שעברו כריתת שלפוחית במוסדנו‪30 ,‬‬ ‫מטופלים (‪ )29%‬קיבלו טיפול כימותרפי טרום־ניתוחי בגיל‬ ‫ממוצע של ‪ 63‬שנים‪ .‬השלב הקליני טרם הניתוח בקרב החולים‬ ‫שטופלו בכימותרפיה היה ‪ .T2-4‬התפלגות הטיפול‪ 18 :‬מטופלים‬ ‫(‪ )60%‬טופלו על ידי ‪ C+G, 7‬מטופלים (‪ )23%‬על ידי ‪,CA+G‬‬ ‫שאר המטופלים (‪ )17%‬טופלו על ידי פרוטוקול שונה‪ .‬שלב ‪T0‬‬ ‫נמצא בקרב ‪ 11‬מטופלים (‪ )37%‬מכלל חולים אלה‪ .‬התוצאות‬ ‫הפתולוגיות בשאר החולים כללו ‪ CIS/T1, T2, T3‬ו–‪ T4‬בקרב‬ ‫‪ 27% ,13% ,10%‬ו–‪ 13%‬מכלל המטופלים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬הטיפול‬ ‫הכימותרפי שקיבלו המטופלים שבהם הודגם לאחר טיפול‬ ‫כימותרפי טרום־ניתוח ‪ stage 0‬כללו ‪ G+C‬ב–‪ 7‬מטופלים (‪,)39%‬‬ ‫‪ G+CA‬ב–‪ 4‬מטופלים (‪ ,)57%‬ופרוטוקול שונה בקרב ‪)40%( 2‬‬ ‫מטופלים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫הנתונים הנוכחיים מדגימים את היעילות של כימותרפיה‬ ‫טרום־ניתוח‪ .‬לא נמצא הבדל משמעותי באופן התגובה בין‬ ‫הפרוטוקולים השונים‪ .‬נתונים אלה תומכים במתן טיפול‬ ‫כימותרפי טרום־ניתוח בחולים המופנים לכריתה רדיקלית של‬ ‫השלפוחית בשל סרטן השלפוחית חודרני‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫ שישי‬

‫ ‬

‫ ‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫ ‬ ‫‪11:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הגידול ומיקומו‪ ,‬מספר הגידולים ונוכחות הידרונפרוזיס) וממצאי‬ ‫השתן לציטולוגיה‪ .‬במחקר נכללו ‪ 431‬חולים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ניבוי דרגת הממאירות של שאת שלפוחית‬ ‫השתן באמצעות מידע לא פולשני‬ ‫עפר גפרית‪ ,1‬שאפור ננדהכישור‪ ,1‬רן כץ‪ ,2‬עמוס שפירא‪,1‬‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬מחלקת אורולוגיה‪ ,‬בית החולים הדסה הר הצופים‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫סרטן שלפוחית השתן הוא גידול בעל פנים רבות‪ .‬רוב גידולי‬ ‫השלפוחית הם מדרגת ממאירות נמוכה‪ ,‬ואינם מסוגלים לחדור‬ ‫את תת־הרירית‪ ,‬אך מקצתם בעלי דרגת ממאירות גבוהה‪,‬‬ ‫ועלולים להתפשט מקומית ואף לאיים על חיי החולה‪ .‬בעבודה זו‬ ‫בדקנו אם ניתן לנבא את דרגת הממאירות של סרטן השלפוחית‬ ‫בהתבסס על מידע לא פולשני‪.‬‬

‫בדיקה רבת־משתנים העלתה שלגיל החולה‪ ,‬לנוכחות‬ ‫הידרונפרוזיס‪ ,‬לציטולוגיה חיובית‪ ,‬לגודל הגידול (סיכון‬ ‫לדרגת ממאירות גבוהה‪ 55.7% ,43.3% ,29% ,14% :‬ו–‪69.4%‬‬ ‫בגידולים בגודל ‪ 3.0-2.6 ,2.5-2.1 ,2.0-1.6 ,1.5-0.5‬ומעל ‪ 3‬ס"מ‬ ‫בהתאמה)‪ ,‬למיקום הגידול בשלפוחית בבדיקת העל–קול (סיכון‬ ‫לדרגת ממאירות גבוהה‪ 67.5% ,47% ,28.8% :‬ו–‪ 90.5%‬בגידולים‬ ‫בדפנות הצדדיים‪ ,‬בדופן האחורי‪/‬בבסיס השלפוחית‪ ,‬בדופן‬ ‫הקדמי ובכיפת השלפוחית בהתאמה) השפעה בעלת משמעות‬ ‫סטטיסטית בלתי־תלויה על הסיכון לסרטן מדרגת ממאירות‬ ‫גבוהה‪ .‬נומוגרם שהורכב מחמשת המשתנים ניבא בדיוק רב את‬ ‫הסיכון לגידול מדרגת ממאירות גבוהה (השטח מתחת לעקומת‬ ‫ה–‪ ROC‬הוא ‪.)0.853‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫חולים שעברו בדיקת על–קול ובדיקת שתן לציטולוגיה לפני כריתת‬ ‫גידול (ראשון) בשלפוחית השתן נכללו במחקר‪ .‬נבדקה השפעתם‬ ‫של הפרמטרים הבאים על הסיכון של החולה לסבול מסרטן מדרגת‬ ‫ממאירות גבוהה‪ :‬גיל ומין החולה‪ ,‬ממצאי בדיקת העל–קול (גודל‬

‫ניתן לנבא את דרגת הממאירות של גידולי שלפוחית שתן‬ ‫בדייקנות באמצעות מדדים לא פולשניים‪ .‬למידע זה עשוי‬ ‫להיות שימושי בקביעת מידת הדחיפות להפניה לייעוץ אורולוגי‬ ‫ובקביעת סדרי עדיפות לניתוח‪.‬‬

‫ הינכם מוזמנים לשריין את‬ ‫ התאריכים ‪13-16/12/2011‬‬ ‫ לכנס השנתי ה־‪ 31‬של‬ ‫ איגוד האורולוגים הישראלי‬ ‫שיתקיים באילת ‬

‫‪78‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫אינדקס שמות‬

‫א‬ ‫אבו גאנם‪ ,‬שרה ‬ ‫אבו־מוך‪ ,‬נדאל ‬ ‫אבו־סלאח‪ ,‬סעד ‬ ‫אבו ערפה‪ ,‬ואהיל ‬ ‫ ‬ ‫אברג'ל‪ ,‬סילביה ‬

‫‪56 ,22‬‬ ‫‪65 ,25‬‬

‫ברק‪ ,‬מיכל ‬

‫‪30 ,14‬‬

‫ברש‪ ,‬אורי ‬

‫‪50 ,20‬‬

‫ה‬

‫ברשק‪ ,‬איריס ‬

‫‪49 ,20‬‬

‫הולנד‪ ,‬רונן ‬ ‫הופמן‪ ,‬אזיק ‬

‫‪26‬‬ ‫‪,35 ,26 ,24 ,15‬‬ ‫‪73 ,60‬‬

‫הידש‪ ,‬גיא ‬ ‫הייפלר‪ ,‬מיקי ‬

‫ג‬

‫‪51 ,20‬‬

‫גאלאזן‪ ,‬ליאור ‬

‫‪47 ,18‬‬

‫אהרוני‪ ,‬שחר ‬

‫‪42 ,17‬‬

‫גדור‪ ,‬יהושוע ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫אוטרו‪ ,‬איגנציו ‬

‫‪61 ,24‬‬

‫גדעון לורבר ‬

‫אידלביץ‪ ,‬פבל ‬

‫‪51 ,20‬‬

‫גווט‪ ,‬מייקל ‬

‫‪55 ,21‬‬

‫איסייב‪ ,‬מריה ‬

‫‪67 ,66 ,25‬‬

‫גולדברג‪ ,‬חנן ‬

‫‪37 ,16‬‬

‫אליאס‪ ,‬סורין ‬ ‫אלקלס‪ ,‬עדי ‬ ‫אנגלשטיין‪ ,‬דב ‬

‫הלחמי‪ ,‬שראל ‬

‫‪,29 ,26 ,25 ,24 ,22 ,14‬‬ ‫‪72 ,65 ,64 ,61 ,57 ,30‬‬

‫הרננדס‪ ,‬קרלוס ‬

‫‪61 ,24‬‬

‫‪28‬‬

‫ו‬

‫‪57 ,22‬‬

‫גולדין‪ ,‬דימיטרי ‬

‫‪51 ,20‬‬

‫גולווניוק‪ ,‬אריאל ממבר ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫גולומב‪ ,‬יעקב ‬

‫‪31 ,14‬‬

‫ויגודה‪ ,‬מרק ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫וייסמן‪ ,‬יחזקאל ‬

‫‪66 ,25‬‬

‫‪50 ,26 ,21 ,20‬‬

‫אפפל‪ ,‬בועז ‬ ‫אפרתי‪ ,‬שי ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫אפרת‪ ,‬רחל ‬

‫‪73 ,27‬‬

‫ארבר‪ ,‬נדיר ‬

‫‪47 ,18‬‬

‫ארליך‪ ,‬תומר ‬

‫‪57 ,22‬‬

‫ב‬ ‫‪41 ,40 ,39 ,17 ,16‬‬

‫גולן‪ ,‬שי ‬ ‫גונידי‪ ,‬נאסר ‬ ‫גור‪ ,‬אורי ‬ ‫גז‪ ,‬אליהו ‬ ‫גילון‪ ,‬גבריאל ‬ ‫ג'מאל‪ ,‬פריד ‬ ‫גפרית‪ ,‬עפר ‬ ‫ ‬

‫‪,28 ,27 ,24 ,18 ,14 ,15‬‬ ‫‪78 ,77 ,61 ,48 ,36 ,35 ,29‬‬

‫גרוס‪ ,‬מיקי ‬

‫‪64 ,61 ,29 ,24 ,14‬‬

‫גרושר‪ ,‬דוד ‬

‫‪75 ,27‬‬ ‫‪63 ,24‬‬

‫ביטון‪ ,‬כוכי ‬

‫‪65 ,25‬‬

‫גרינולד‪ ,‬אילן ‬

‫ביר‪ ,‬ליאורה ‬

‫‪70 ,26‬‬

‫גרינשטיין‪ ,‬אלכסנדר ‬ ‫ ‬

‫בן חיים‪ ,‬יעקב ‬

‫‪,37 ,27 ,21 ,20 ,16‬‬ ‫‪76 ,75 ,52 ,51 ,50‬‬

‫בן יוסף‪ ,‬עופר ‬

‫‪50 ,20‬‬

‫בנימין‪ ,‬שלווה ‬

‫‪,41 ,40 ,22 ,18 ,17‬‬ ‫‪57 ,45 ,44 ,43 ,42‬‬

‫בן מאיר‪ ,‬דוד ‬ ‫ ‬

‫‪,27 ,26 ,25‬‬ ‫‪73 ,72 ,71 ,70 ,66‬‬

‫בראון‪ ,‬איריס ‬

‫‪66 ,25‬‬

‫ברגן‪ ,‬יעקב ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫ברגר‪ ,‬רענן ‬ ‫ ‬

‫‪,49 ,27 ,22 ,21 ,20‬‬ ‫‪77 ,58 ,57 ,55 ,54‬‬

‫‪,24 ,18 ,14 ,8 ,5‬‬ ‫‪69 ,63 ,49 ,26‬‬

‫ד‬ ‫דובדבני‪ ,‬מרדכי ‬ ‫ ‬

‫‪,27 ,25 ,18 ,15 ,14‬‬ ‫‪78 ,67 ,48 ,36 ,29 ,28‬‬

‫דובציס‪ ,‬ליאורה ‬

‫‪68 ,25‬‬

‫דוקיץ‪ ,‬ג'ובן ‬

‫‪29 ,14‬‬

‫דותן‪ ,‬זוהר ‬ ‫ ‬

‫וינקלר‪ ,‬הרי ‬ ‫ורדי‪ ,‬איתי ‬ ‫ורדי‪ ,‬יורם ‬

‫‪58 ,53 ,31 ,22 ,21 ,14‬‬ ‫‪34 ,15‬‬ ‫‪63 ,24‬‬

‫‪51 ,20 ,16‬‬ ‫‪65 ,25‬‬

‫בורסי‪ ,‬בן ‬

‫‪26‬‬

‫‪67 ,66 ,25‬‬

‫גיאלצ'ינסקי‪ ,‬אילן ‬

‫ביג'ר‪ ,‬יעקב ‬

‫בלין‪ ,‬לובה ‬

‫‪44 ,17‬‬

‫‪61 ,24‬‬

‫‪34 ,15‬‬

‫‪24‬‬

‫‪,30 ,27 ,18 ,14‬‬ ‫‪76 ,75 ,46‬‬

‫‪59 ,22‬‬

‫‪47 ,18‬‬

‫‪80‬‬

‫‪56 ,55 ,22 ,21‬‬

‫‪36 ,16‬‬

‫אפלבאום‪ ,‬יצחק ‬

‫ ‬

‫‪36 ,35 ,15‬‬

‫וולדבסקי‪ ,‬ישראל ‬

‫‪63 ,24‬‬

‫בניאל‪ ,‬ג'ק ‬ ‫ ‬

‫‪21‬‬

‫‪50 ,20‬‬

‫‪60 ,22‬‬

‫בורנשטיין‪ ,‬יעקב ‬

‫ ‬

‫‪33 ,32 ,30 ,21 ,15 ,14‬‬

‫‪,34 ,27 ,22 ,21 ,20 ,15‬‬ ‫‪77 ,58 ,57 ,55 ,54 ,53 ,49‬‬

‫דיקר‪ ,‬בני ‬

‫‪41 ,17‬‬

‫דלי‪ ,‬נסיב ‬

‫‪26‬‬

‫דקל‪ ,‬יורם ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫ז‬ ‫זאבי‪ ,‬סוזי ‬

‫‪65 ,25‬‬

‫זיגל‪ ,‬יורם ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫זילברמן‪ ,‬משה ‬

‫‪60 ,35 ,24 ,15‬‬

‫זילבר‪ ,‬סוניה ‬

‫‪51 ,20‬‬

‫זיסמן‪ ,‬אמנון ‬

‫‪59 ,56 ,55 ,22 ,21 ,18‬‬

‫זליצינקו‪ ,‬גנאדי ‬

‫‪28 ,14‬‬

‫זנדבק‪ ,‬יהודית ‬

‫‪34 ,15‬‬

‫זרצר‪ ,‬סופי ‬

‫‪52 ,21‬‬

‫ח‬ ‫חזות‪ ,‬איילת ‬

‫‪49 ,20‬‬

‫חזות‪ ,‬אסתי ‬

‫‪65 ,25‬‬

‫חייפץ‪ ,‬אלכסנדר ‬ ‫ ‬ ‫חן‪ ,‬יוזה ‬

‫‪,26 ,24 ,21 ,18‬‬ ‫‪71 ,62 ,53 ,46‬‬ ‫‪6‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫לנג‪ ,‬ארז ‬

‫ט‬ ‫‪47 ,18‬‬

‫טולדנו‪ ,‬אוהד ‬

‫‪20‬‬

‫טיקוצ'ינסקי‪ ,‬גיורא ‬ ‫טיקטינסקי‪ ,‬אלכסנד ר‬ ‫ ‬

‫לנדאו‪ ,‬יחזקאל ‬ ‫ ‬

‫‪,27 ,26 ,22 ,18 ,15 ,14‬‬ ‫‪78 ,70 ,59 ,48 ,36 ,29 ,28‬‬

‫סאאד‪ ,‬גרה ‬

‫לסק‪ ,‬דב ‬

‫‪76 ,33 ,30 ,27 ,21 ,15 ,14‬‬

‫סבלר‪ ,‬איתי ‬

‫טל‪ ,‬מאי ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫טל‪ ,‬רענן ‬

‫‪52 ,21‬‬

‫טנדלר‪ ,‬רנה ‬

‫‪40 ,17‬‬

‫מאיר‪ ,‬ששון ‬

‫טרקיאלטאוב‪ ,‬דב ‬

‫‪51 ,20‬‬

‫מבג'יש‪ ,‬ניקולא ‬ ‫מוראד‪ ,‬עסלי ‬ ‫ ‬ ‫מורגנשטרן‪ ,‬שרה ‬

‫‪ 61‬מורג‪ ,‬רועי ‬ ‫יאקה‪ ,‬חואן פאבלו סאנצז ‬ ‫ ‬ ‫יוטקין‪ ,‬ולדימיר ‪78 ,77 ,61 ,36 ,35 ,27 ,24 ,15‬‬ ‫מורוז‪ ,‬סופי ‬ ‫‪47 ,18‬‬ ‫יוסים‪ ,‬איגור ‬ ‫מור‪ ,‬יורם ‬ ‫יוספוביץ‪ ,‬עופר ‬ ‫‪ 76 ,51 ,50 ,37 ,27 ,20 ,16‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪,24‬‬ ‫יעקב‪ ,‬חנני ‬ ‫מושקוביץ‪ ,‬בעז ‬ ‫‪ 60‬‬

‫כ‬ ‫כהן‪ ,‬מאיה מהין ‬ ‫כי־טוב‪ ,‬מזל ‬

‫‪70 ,26‬‬

‫כץ‪ ,‬רן ‬

‫‪78 ,77 ,61 ,36 ,35 ,34 ,27 ,24 ,17 ,15‬‬

‫‪73 ,27‬‬ ‫‪,27 ,24 ,18 ,14‬‬ ‫‪77 ,62 ,47 ,31‬‬ ‫‪51 ,20‬‬ ‫‪,27 ,22 ,21 ,14‬‬ ‫‪77 ,57 ,53 ,31‬‬ ‫‪,26 ,24 ,22 ,17 ,14‬‬ ‫‪72 ,64 ,61 ,57 ,29‬‬

‫‪72 ,71 ,32 ,30 ,26 ,15 ,14‬‬

‫מסארווה‪ ,‬עומר ‬

‫‪63 ,24‬‬

‫מסטאי‪ ,‬יצחק ‬

‫‪31 ,14‬‬

‫מץ‪ ,‬יואל ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫‪,54 ,53 ,27 ,22 ,21‬‬ ‫‪77 ,58 ,57 ,55‬‬

‫סופר‪ ,‬מריו ‬

‫‪15 ,14‬‬

‫סטוינוביץ‪ ,‬וזנה ‬

‫‪29 ,14‬‬

‫סטנבסקי‪ ,‬יורי ‬ ‫ ‬

‫‪,41 ,40 ,22 ,18 ,17‬‬ ‫‪57 ,45 ,44 ,43 ,42‬‬

‫סידי‪ ,‬עמי ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫סיון‪ ,‬בצלאל ‬ ‫סימון‪ ,‬צבי ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫סלוצקר‪ ,‬דוד ‬

‫‪49 ,18 ,8‬‬

‫סלע‪ ,‬אבישי ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫סנדרוביץ‪ ,‬סולומון ‬

‫מרמרשטיין‪ ,‬וילמוש ‬ ‫מרקוביץ‪ ,‬בילינה ‬ ‫מרקוביץ‪ ,‬זליקו ‬

‫‪29 ,14‬‬

‫‪47 ,18‬‬

‫לב‪ ,‬מיכל ‬ ‫לבנה‪ ,‬פנחס ‬ ‫ ‬ ‫לבר‪ ,‬בנימין ‬ ‫לואי‪ ,‬גלית ‬

‫סנטוס‪ ,‬ארנסטו ‬ ‫ספקטור‪ ,‬יעל ‬

‫‪49 ,20‬‬

‫סתיו‪ ,‬יעקב ‬

‫לוביק‪ ,‬לאוניד ‬ ‫לוי‪ ,‬יאיר ‬ ‫לורבר‪ ,‬גדעון ‬

‫ ‬ ‫עאבדין‪ ,‬תאמר‬ ‫ ‬ ‫עבאדי‪ ,‬סמירה‬

‫נאומוב‪ ,‬אינה ‬

‫‪49 ,18 ,8‬‬

‫נבו‪ ,‬עמיחי ‬

‫‪43 ,17‬‬

‫‪51 ,20‬‬

‫נדו‪ ,‬אנדריי ‬

‫לטקה‪ ,‬אריה ‬ ‫ליבוביץ‪ ,‬אילן ‬ ‫ ‬

‫‪59 ,56 ,55 ,49 ,22 ,21 ,20 ,18 ,8‬‬

‫ ‬ ‫עזרא‪ ,‬אפרת‬

‫‪49 ,20‬‬

‫פאבלו־סאנצז־יאקה‪ ,‬חואן ‬ ‫פאטארד‪ ,‬זאן־זאק ‬

‫‪55 ,21‬‬

‫פארס‪ ,‬גאזי ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫‪76 ,46 ,43 ,42 ,27 ,18 ,17‬‬ ‫‪,32 ,22 ,17 ,15‬‬ ‫‪56 ,44 ,33‬‬

‫‪24‬‬

‫פודה‪ ,‬דב ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪,25 ,24 ,18 ,15 ,14‬‬ ‫‪,48 ,36 ,35 ,34 ,29 ,28 ,27‬‬ ‫‪78 ,77 ,69 ,68 ,67 ,61‬‬

‫פוטילוב‪ ,‬ולדימיר ‬

‫‪30 ,14‬‬

‫נטע‪ ,‬אילן ‬

‫‪50 ,20‬‬

‫פולק‪ ,‬ניר ‬

‫‪30 ,14‬‬

‫ניר‪ ,‬פנינה ‬

‫‪64 ,25‬‬

‫פוקס‪ ,‬ירון ‬

‫‪66 ,25‬‬

‫נרודינצקי‪ ,‬אינה ‬

‫‪50 ,20‬‬

‫פורשר‪ ,‬חגית ‬

‫‪60 ,22‬‬

‫ליבנה‪ ,‬פנחס ‬

‫‪33 ,30 ,15 ,14‬‬

‫לינדנר‪ ,‬אריה ‬

‫‪ 59 ,55 ,34 ,22 ,21 ,20 ,15 ,6‬‬

‫ליפשיץ‪ ,‬דוד ‪76 ,33 ,32 ,31 ,30 ,27 ,21 ,15 ,14‬‬

‫עופר‪ ,‬ירון ‬

‫‪63 ,24‬‬

‫פוטוק‪ ,‬יוסף ‬

‫נתיב‪ ,‬עופר ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪24‬‬

‫‪34 ,15‬‬

‫נוי‪ ,‬שמחה ‬

‫‪,38 ,34 ,25 ,21 ,16 ,15‬‬ ‫‪67 ,66 ,52‬‬

‫‪29 ,28 ,14‬‬

‫פ‬ ‫‪47 ,18‬‬

‫‪29 ,28 ,14‬‬

‫‪68 ,39 ,25 ,16‬‬

‫ע‬

‫נ‬

‫‪ 37 ,16‬נוילנדר‪ ,‬אנדרה ‬ ‫‪ 60 ,22‬‬ ‫‪ 35 ,29 ,28 ,15 ,14‬נוימן‪ ,‬מנחם ‬

‫‪69 ,63 ,26 ,24‬‬ ‫‪29 ,14‬‬

‫‪,30 ,27 ,20 ,14‬‬ ‫‪76 ,51 ,50‬‬ ‫‪29 ,14‬‬

‫‪,25 ,24 ,21 ,18 ,17‬‬ ‫‪,44 ,43 ,42 ,41 ,40 ,26‬‬ ‫‪71 ,64 ,62 ,53 ,46 ,45‬‬ ‫‪73 ,27‬‬

‫‪20 ,16 ,6‬‬

‫‪56 ,22‬‬

‫‪41 ,40 ,39 ,17 ,16‬‬

‫סופוב‪ ,‬ולדימיר ‬

‫‪74 ,27‬‬ ‫‪,31 ,30 ,27 ,26 ,25 ,21 ,15 ,14‬‬ ‫‪76 ,73 ,72 ,71 ,70 ,66 ,32‬‬

‫ליבוביץ‪ ,‬דן ‬

‫‪,32 ,27 ,18 ,17 ,15‬‬ ‫‪74 ,47 ,45 ,44‬‬

‫מנדיל‪ ,‬ויולט ‬

‫ל‬

‫לב‪ ,‬גנאדי ‬

‫‪69 ,63 ,26 ,24‬‬

‫ממבר‪ ,‬אריאל ‬

‫מרגל‪ ,‬דוד ‬ ‫ ‬

‫לאופר‪ ,‬מנחם ‬ ‫ ‬

‫‪8‬‬

‫‪70 ,26‬‬

‫מצקין‪ ,‬חיים ‬

‫‪63 ,24‬‬ ‫‪75 ,27‬‬

‫‪64 ,24‬‬

‫‪35 ,15‬‬

‫מנו‪ ,‬רועי ‬ ‫‪52 ,21‬‬

‫‪56 ,55 ,22 ,21‬‬

‫סוסנובסקי‪ ,‬ולדימיר ‬

‫מ‬ ‫מאייר‪ ,‬גיל ‬

‫יצחק אפלבאום ‬

‫‪69 ,68 ,67 ,25‬‬

‫סולימאן‪ ,‬נסאר ‬

‫‪,32 ,18 ,17 ,15‬‬ ‫‪47 ,45 ,44‬‬

‫י‬

‫‪55 ,39 ,21 ,16‬‬

‫ס‬

‫‪41 ,40 ,39 ,17 ,16‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪69 ,68 ,25‬‬

‫‪,22 ,21 ,20 ,15 ,14‬‬

‫פורת‪ ,‬נורית ‬

‫‪,50 ,34 ,29 ,26 ,24‬‬

‫פיזוב‪ ,‬גלינה ‬

‫‪34 ,15‬‬

‫‪72 ,64 ,61 ,57 ,54‬‬

‫פיינשטיין‪ ,‬ברוריה ‬

‫‪67 ,25‬‬

‫‪81‬‬

‫הרפואה‪ | update‬אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2010‬‬

‫פימה‪ ,‬רחל ‬

‫‪67 ,25‬‬

‫קפלון‪ ,‬אלכסנדר ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫שנפלד‪ ,‬עפר ‬

‫פישלב‪ ,‬גריגורי ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫קראוס‪ ,‬שרה ‬

‫‪47 ,18‬‬

‫שפטר‪ ,‬חן ‬

‫פניג‪ ,‬אייל ‬

‫‪59 ,22‬‬

‫קרבצ'יק‪ ,‬סרגיי ‬

‫‪37 ,16‬‬

‫שפירא‪ ,‬עמוס ‬

‫פרג'ון‪ ,‬טובה ‬

‫‪67 ,25‬‬

‫קרויטרו‪ ,‬סימונה ‬

‫‪57 ,22‬‬

‫פרוסולוביץ'‪ ,‬קסניה ‬

‫‪72 ,26‬‬

‫קרן‪ ,‬גד ‬

‫פרט‪ ,‬אורלי ‬

‫‪35 ,15‬‬

‫קרפילו‪ ,‬גיאנפולו ‬

‫פרטר‪ ,‬דימיטרי ‬ ‫פרידמן‪ ,‬אדוארד ‬ ‫ ‬ ‫פרידמן‪ ,‬אירית ‬

‫‪65 ,25‬‬

‫‪29 ,14‬‬

‫‪70 ,60 ,35 ,26 ,24 ,15‬‬

‫פרייפלד‪ ,‬יובל ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫רוב‪ ,‬רונן ‬

‫‪65 ,25‬‬

‫פרסן‪ ,‬אגבריה ‬

‫‪51 ,20‬‬

‫רודרו‪ ,‬פאבלו ‬

‫‪61 ,24‬‬

‫פרפרה‪ ,‬רועי ‬

‫‪54 ,50 ,21 ,20‬‬

‫רוזנבאום‪ ,‬אלי ‬

‫‪37 ,16‬‬

‫רוזנברג‪ ,‬ערן ‪74 ,56 ,44 ,33 ,32 ,27 ,22 ,17 ,15‬‬

‫צורף‪ ,‬ליאור ‬ ‫ציביאן‪ ,‬אלכסנדר ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪16‬‬

‫רוזנברג‪ ,‬שילה ‬

‫‪77 ,48 ,35 ,29 ,27 ,18 ,15 ,14‬‬

‫רוזנצוויג‪ ,‬ברק ‬

‫‪53 ,31 ,21 ,14‬‬

‫רוזנצויג‪ ,‬ברק ‬

‫‪58 ,49 ,22 ,20‬‬ ‫‪,27 ,22 ,18 ,15 ,8‬‬ ‫‪74 ,56 ,49 ,45 ,33 ,32‬‬

‫רומנובסקי‪ ,‬איגור ‬ ‫ ‬

‫‪,24 ,22 ,18 ,17 ,8‬‬ ‫‪,44 ,43 ,42 ,41 ,40‬‬ ‫‪62 ,57 ,49 ,46 ,45‬‬

‫רוקח‪ ,‬דיזי ‬

‫‪64 ,25‬‬

‫ציביאן‪ ,‬מטביי ‬

‫‪44 ,43 ,40 ,17‬‬

‫רז‪ ,‬אורית ‬

‫‪55 ,21‬‬

‫ציטרון‪ ,‬שמואל ‬

‫‪59 ,37 ,22 ,16‬‬

‫רימון‪ ,‬אורי ‬

‫‪31 ,14‬‬

‫צימרמן‪ ,‬אלכס ‬

‫‪41 ,17‬‬

‫צ'רטין‪ ,‬בוריס ‬ ‫ ‬

‫‪,59 ,27 ,26 ,24 ,22‬‬ ‫‪74 ,73 ,72 ,60‬‬

‫קוור‪ ,‬יצחק ‬ ‫קוזניצוב‪ ,‬יוליה ‬ ‫קוליקוב‪ ,‬דמיטרי ‬ ‫קונסטנטינובסקי‪ ,‬אלכס ‬

‫‪27‬‬ ‫‪51 ,20‬‬ ‫‪70 ,60 ,35 ,26 ,24 ,15‬‬ ‫‪54 ,21 ,15 ,14‬‬

‫קופולוביץ‪ ,‬יורי ‬

‫‪34 ,15‬‬

‫קופל‪ ,‬ליאור ‬

‫‪56 ,22‬‬

‫קוצ'רוב‪ ,‬סטניסלב ‬ ‫קורצ'ק‪ ,‬דורון ‬ ‫קזנוב‪ ,‬דינה ‬

‫‪74 ,73 ,60 ,27 ,26 ,24‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪47 ,18‬‬

‫קידר‪ ,‬דניאל ‬

‫‪51 ,50 ,27 ,20‬‬

‫קייזר‪ ,‬שלמה ‬

‫‪45 ,18‬‬

‫קיס‪ ,‬מוחמד ‬ ‫קישור ננדה‪ ,‬שאפור ‬

‫רמון‪ ,‬יעקב ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪,21 ,20 ,18 ,15 ,14‬‬ ‫‪,47 ,34 ,31 ,27 ,24 ,22‬‬ ‫‪77 ,62 ,58 ,57 ,55 ,54 ,53 ,49‬‬

‫ש‬

‫ק‬

‫‪40 ,17‬‬ ‫‪78 ,28 ,27 ,14‬‬

‫קליינמן‪ ,‬ניר ‬

‫‪53 ,21‬‬

‫קנטי‪ ,‬יעקב ‬ ‫ ‬

‫‪,32, 27 ,22 ,18 ,17 ,15‬‬ ‫‪74 ,56 ,47 ,45 ,44 ,33‬‬

‫שאפור‪ ,‬ננדהכישור ‬ ‫שגיא‪ ,‬איתי ‬ ‫שגיב‪ ,‬אהרון ‬ ‫שדות‪ ,‬ערן ‬ ‫ ‬

‫‪48 ,36, 29 ,18 ,15 ,14‬‬ ‫‪76 ,31 ,27 ,14‬‬ ‫‪72 ,26‬‬ ‫‪,27 ,24 ,21 ,18 ,14‬‬ ‫‪77 ,62 ,55 ,54 ,47 ,31‬‬

‫שושני‪ ,‬אוהד ‬

‫‪70 ,51 ,50 ,37 ,26 ,20 ,16‬‬

‫שושן‪ ,‬עליזה ‬

‫‪64 ,25 ,24‬‬

‫שחר‪ ,‬רחל ‬

‫‪66 ,25‬‬

‫שטיין‪ ,‬אבי ‬

‫‪36 ,16‬‬

‫שטיינברג‪ ,‬דורון ‬

‫‪48 ,18‬‬

‫שטרנברג‪ ,‬איתי ‬

‫‪52 ,38 ,34 ,21 ,16 ,15‬‬

‫שטרן‪ ,‬סימונה ‬ ‫שילה‪ ,‬יניב ‬ ‫שי‪ ,‬מארי ‬ ‫שינפלד‪ ,‬יהודה ‬ ‫שמואלי‪ ,‬יוסף ‬

‫קסטילנוס‪ ,‬פרננדו ‬

‫‪61 ,24‬‬

‫שמחה‪ ,‬נוי ‬

‫קסלר‪ ,‬עודד ‬

‫‪71 ,26‬‬

‫שמר‪ ,‬יהושע (שוקי) ‬

‫‪82‬‬

‫‪53 ,21‬‬

‫ר‬ ‫רגב‪ ,‬שרי ‬

‫צ‬

‫‪78 ,77 ,36 ,34 ,27 ,15‬‬

‫ת‬ ‫תבדי‪ ,‬אלי ‬

‫‪52 ,21‬‬

‫פרידמנס‪ ,‬אלון ‬

‫‪54 ,21‬‬

‫‪5‬‬

‫‪50 ,26 ,20‬‬ ‫‪,34 ,27 ,22 ,21 ,20 ,15‬‬ ‫‪77 ,58 ,57 ,55 ,54 ,49‬‬

‫‪70 ,60 ,59 ,35 ,26 ,24 ,22 ,15‬‬

‫‪64 ,25‬‬ ‫‪59 ,34 ,22 ,15‬‬ ‫‪51 ,20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪49 ,18 ,8‬‬ ‫‪64 ,25‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪G‬‬ ‫‪ Geyer, Joachim‬‬

‫‪24 ,6‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪ L.Pisters, Louis‬‬

‫‪20, 16 ,6‬‬

‫‪S‬‬ ‫‪ L.Shalhav, Arieh‬‬

‫‪26 ,20 ,6‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪ Zitzman, Michael‬‬

‫‪16 ,6‬‬