אורלוגיה | חוברת תקצירי הכנס השנתי ה - 33

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫סיטי‬ ‫קליניקס‬ ‫רמת‬ ‫החייל‪.‬‬ ‫הזדמנות‬ ‫שלא‬ ‫תחזור‪.‬‬ ‫רק ‪ 600‬אלף ש"ח לקליניקה‬ ‫מחיר השקה מיוחד לתקופה מוגבלת‬

‫‪052-6454599‬‬

‫‪sales@cityclinics.co.il‬‬ ‫‪88‬‬

‫ההצעה בתוקף לתקופה מוגבלת עבור משרד רפואי הכולל חדר המתנה וחדר רופא ברמת גמר‪ ,‬לפי המיפרט המלא הנמצא במשרדי החברה‬

Cutterguide: No Printing Process: Offset GD: SM 34984

Size: 210 x 270 mm Pages: 1 Colors: C M Y K (4 Colors) Native File: Indesign CS5.5 Windows Generated in: Acrobat Distiller 10.0

‫דואודרט™ קו ראשון במטופלים הסובלים מסימפטומים‬ ‫שבועות לאחר‬ ‫צורך בהערכה‬ - ‫טיפול פולשני או ניתוח‬ ‫ כי חוסם אלפא לבדו אינו מספיק‬,BPH ‫של‬6–4‫קשים‬ ‫בינוניים ישעד‬ ‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

2013 ‫דצמבר‬

...‫כשמגיע חולה עם‬

‫ אין צורך‬,‫ אם קצב ההחלמה משביע רצון ואין תופעות לוואי‬.‫הטיפול‬ .‫ אלא בהדרכת המטופל מתי לפנות לביקורת‬,‫במעקב נוסף‬

BPH ‫תסמינים בינוניים עד קשים של‬ ‫ סמ"ק‬30 ≤ ‫נפח ערמונית‬ ‫מ"ל‬/‫ נ"ג‬1.5 ≤ PSA ‫ערכי‬ ‫הקלה מהירה‬ ‫בתסמינים כמו‬ ‫מונותרפיה‬ 1,2 ‫של טמסולוסין‬

™‫דואודרט‬ AUR ‫ פחות‬3-‫פי‬ ...‫מעניק‬ ‫וניתוח בהשוואה‬ ‫לטמסולוסין‬ 1,2 ‫ שנים‬4 ‫בתום‬

...‫התחל קו ראשון עם‬

‫שיפור משמעותי‬ ‫בתסמינים בהשוואה‬ ‫לטמסולוסין לבד החל‬ 1,2 9-‫מהחודש ה‬

‫כבר מההתחלה‬ Special warnings and precautions for use: Combination therapy should be prescribed after careful benet risk assessment due to the potential increased risk of adverse events (including cardiac failure) and after consideration of alternative treatment options including monotherapies. Cardiac failure: In two 4-year clinical studies, the incidence of cardiac failure (a composite term of reported events, primarily cardiac failure and congestive cardiac failure) was higher among subjects taking the combination of dutasteride and an alpha blocker, primarily tamsulosin, than it was among subjects not taking the combination. In these two trials, the incidence of cardiac failure was low (≤1%) and variable between the studies. Effects on prostate specic c antigen (PSA) and prostate cancer detection: Digital rectal examination, as well as other evaluations for prostate cancer or other conditions which can cause the same symptoms as BPH, must be performed on patients prior to initiating therapy with Duodart and periodically thereafter. Duodart causes a decrease in mean serum PSA levels by approximately 50%, after 6 months of treatment. Patients receiving Duodart should have a new PSA baseline established after 6 months of treatment with Duodart. It is recommended to monitor PSA values regularly thereafter. Any conrmed increase from lowest PSA level while on Duodart may signal the presence of prostate cancer (particularly high grade cancer) or noncompliance to therapy with Duodart and should be carefully evaluated, even if those values are still within the normal range for men not taking a 5α-reductase inhibitor In the interpretation of a PSA value for a patient taking dutasteride, previous PSA values should be sought for comparison. Treatment with Duodart does not interfere with the use of PSA as a tool to assist in the diagnosis of prostate cancer after a new baseline has been established (see section 5.1). Total serum PSA levels return to baseline within 6 months of discontinuing treatment. The ratio of free to total PSA remains constant even under the inuence of Duodart. If clinicians elect to use percent free PSA as an aid in the detection of prostate cancer in men undergoing Duodart therapy, no adjustment to its value appears necessary.

Prostate cancer and high grade tumours: Results of one clinical study (the REDUCE study) in men at increase risk of prostate cancer revealed a higher incidence of Gleason 8–10 prostate cancers in dutasteride treated men compared to placebo. The relationship between dutasteride and high grade prostate cancer is not clear. Men taking Duodart should be regularly evaluated for prostate cancer risk including PSA testing.

Renal impairment: The treatment of severely really impaired patients (creatinine clearance of less than 10 ml/min) should be approached with caution as these patients have not been studied. Orthostatic hypotension: As with other alpha-blockers, a reduction in blood pressure can occur during treatment with tamsulosin, as a result of which, rarely, syncope can occur. Patients beginning treatment with Duodart should be cautioned to sit or lie down at the rst signs of orthostatic hypotension (dizziness, weakness) until the symptoms have resolved. Intraoperative Floppy Iris Syndrome: Intraoperative Floppy Iris Syndrome (IFIS, a variant of small pupil syndrome) has been observed during cataract surgery in some patients on or previously treated with tamsulosin. IFIS may lead to increased procedural complications during the operation. The initiation of therapy with Duodart in patients for whom cataract surgery is scheduled is therefore not recommended. During pre-operative assessment, cataract surgeons and ophthalmic teams should consider whether patients scheduled for cataract surgery are being or have been treated with Duodart in order to ensure that appropriate measures will be in place to manage the IFIS during surgery. Discontinuing tamsulosin 1–2 weeks prior to cataract surgery is anecdotally considered helpful, but the benet t and duration of stopping therapy prior to cataract surgery has not yet been established. Leaking capsules: Dutasteride is absorbed through the skin, therefore, women, children and adolescents must avoid contact with leaking capsules. If contact is made with leaking capsules, the contact area should be washed immediately with soap and water. Hepatic impairment: Duodart has not been studied in patients with liver disease. Caution should be used in the administration of Duodart to patients with mild to moderate hepatic impairment. Excipients: This medicinal product contains the colouring agent Sunset Yellow (E110), which may cause allergic reactions. Breast neoplasia: Breast cancer has been reported in men taking dutasteride in clinical trials and during the post-marketing period. Physicians should instruct their patients to promptly report any changes in their breast tissue such as lumps or nipple discharge. Currently it is not clear if there is a causal relationship between the occurrence of male breast cancer and long term use of dutasteride. Adverse reactions: Nervous system disorders (dizziness) Cardiac disorders Cardiac failure (composite term). Reproductive system and breast disorders, Psychiatric disorders, Investigations (Impotence, Altered (decreased) libido, Ejaculation disorders, Breast disorder).

2 ‫ יחד עם זאת שיעורי הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי היו דומים בכל זרועות המחקר‬.‫בקבוצה שקיבלה טיפול משולב נצפו יותר תופעות לוואי מאשר בקבוצות שקיבלו מונותרפיה‬ Duodart is indicated for: Treatment of moderate to severe symptoms of benign prostatic hyperplasia (BPH). Reduction in the risk of acute urinary retention (AUR) and surgery in patients with moderate to severe symptoms of BPH. Each hard capsule contains 0.5 mg dutasteride and 0.4 mg tamsulosin hydrochloride.

The recommended dose of Duodart is one capsule (0.5 mg/ 0.4 mg) taken orally approximately 30 minutes after the same meal each day.

References: 1. Roehrborn CG et al. Eur Urol 2010; 57: 123–131. 2. Duodart approved PI, MOH, May 2012. ‫למידע מלא יש לעיין בעלון לרופא כפי שאושר ע”י משרד הבריאות‬ il.medinfo@gsk.com ‫ | שרות מידע רפואי‬il.safety@gsk.com ‫לדיווח תופעות לוואי‬ IL/DUTT/0029/13

87

GSKEDC-SEE-2013-2722_D6_Duodart-Advert.indd 1

.‫ פתח תקוה‬,25 ‫רחוב בזל‬ ,4900202 ‫מיקוד‬ 03-9297100 :‫טלפון‬

11/20/2013 7:35:49 PM

aventis_f_502692_b.indd 1

10/23/13 1:46:55 PM

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫את התרופה לפני השינה ולהימנע משתייה שעה לפני נטילתה ו־‪8‬‬ ‫שעות לאחר מכן‪ .‬התרופה יכולה לגרום להיפונתרמיה‪ .‬שכיחותה של‬ ‫תופעת לוואי זו עולה עם הגיל‪ ,‬ולפיכך יש צורך בניטור הנתרן בדם‪.‬‬

‫טיפול תרופתי משולב‬ ‫שילוב של חוסמי רצפטורים ‪ α-1‬אדרנרגיים עם ‪5 α-reductase‬‬ ‫‪ - inhibitors‬שילוב התרופות כקו ראשון מתאים לטיפול בגברים‬ ‫הסובלים מהפרעות השתנה מתונות עד קשות‪ ,‬שלהם ערמוניות‬ ‫בגודל של ‪ 30‬מ”ל או יותר או רמות ‪ PSA‬מעל ‪ .1.5 ng/ml‬שילוב‬ ‫התרופות הוכח כיעיל יותר במניעת התקדמות המחלה‪ ,‬עצירת שתן‬ ‫והצורך בניתוח ערמונית מאשר טיפול בכל תרופה בנפרד‪.‬‬ ‫שילוב של חוסמי רצפטורים ‪ α-1‬אדרנרגיים עם אנטי־מוסקרינים‬ ‫טיפול משולב בחוסמי ‪ α‬ואנטי־מוסקרינים הוא אופציה עבור גברים‬ ‫עם ערמונית מוגדלת הסובלים בעיקר מתסמיני אגירה‪ .‬השילוב‬ ‫הוכח כמשפר את תסמיני האגירה ואת איכות החיים לעומת טיפול‬ ‫בחוסמי ‪ α‬בלבד‪ .‬לא הוכחה עדיפות לשילוב ספציפי של תרופות‪.‬‬ ‫ההתייחסות לתרופות השונות בקבוצת חוסמי ‪ α‬היא כ־‪.Class effect‬‬ ‫טיפול צמחי ‪ -‬טיפול צמחי ותוספי מזון אינם מומלצים כטיפול‬ ‫סטנדרטי ל־‪ .BPH‬אפשר לתת טיפול כזה לחולה המביע עניין בכך‪,‬‬ ‫ואין התוויית נגד לטיפול‪.‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫שלפוחית או הוצאת אבן גדולה מהשלפוחית)‪.‬‬ ‫‪ TUVP‬חשמל‪ :‬חלופה ל־‪.TURP/TUIP‬‬ ‫ניתוחים באנרגיית לייזר ‪ -‬כיום נמצאים בשימוש מכשירים רבים לטיפול‬ ‫בערמונית המבוססים על אנרגיות ועל סוגי לייזר שונים‪ ,‬לכן לא ניתן‬ ‫לערוך השוואה מדויקת בין התוצאות השונות המתפרסמות בספרות‪.‬‬ ‫ברוב השיטות לא נמצא יתרון לשיטה זו בשיפור התוצאות לטווח‬ ‫ארוך בהשוואה לניתוח הסטנדרטי (‪.)TURP‬‬ ‫‪ :(HoLRP, HoLEP) Laser Prostatectomy‬טיפול זה יכול להיות חלופה‬ ‫ל־‪ TURP‬או ל־‪ .SPP/RPP‬במכשירי לייזר מסוימים אפשר לבצע ניתוח‬ ‫גם בלי הפסקת נוגדי קרישה‪.‬‬

‫טיפולים זעיר־פולשניים –‬

‫‪TUMT, TUNA, VLAP, ILC‬‬

‫אלה פעולות חודרניות שאת חלקן אפשר לבצע באופן אמבולטורי‪.‬‬ ‫מביניהן‪ ,‬הפעולות שאפשר לבצע בהרדמה מקומית מתאימות‬ ‫לחולים שניתוח מסוכן עבורם‪ .‬לא נמצא יתרון לאף אחת מהשיטות‬ ‫בשיפור סימפטומים לטווח ארוך בהשוואה לניתוח הסטנדרטי‪.‬‬ ‫אין מספיק נתונים לגבי שאר הטיפולים הזעיר‪-‬פולשניים כדי לגבש‬ ‫המלצות‪.‬‬

‫מעקב לאחר טיפול‬ ‫כלי המעקב ייקבעו על סמך אופי הטיפול שמקבל החולה‪ ,‬חומרת‬ ‫תסמיניו‪ ,‬אופיים ותגובתו לטיפול‪.‬‬

‫טיפולים פולשניים‬ ‫ניתוחים‬

‫ניתוח הוא פתרון מיידי לחסימה במוצא השלפוחית ולהפרעות‬ ‫הנובעות מ־‪.BPH‬‬ ‫בחירת שיטת הניתוח תלויה בגודל הערמונית‪ ,‬בניסיון ובהעדפת‬ ‫המנתח‪ ,‬בגורמי הסיכון לניתוח ובהעדפת המטופל‪.‬‬ ‫התוויות מוחלטות לניתוח‪ :‬עצירת שתן לאחר ניסיון גמילה לא‬ ‫מוצלח מקטטר‪ ,‬עצירת שתן במקרים של הרחבת המערכת‬ ‫המאספת העליונה של השתן ואי־ספיקת כליות‪.‬‬ ‫התוויות יחסיות לניתוח‪ :‬כישלון טיפול תרופתי‪ ,‬זיהומי שתן כסיבוך‬ ‫של ‪ ,BPH‬דימומים חוזרים בשתן בשל ‪ BPH‬שלא חלפו בעקבות טיפול‬ ‫תרופתי ואבנים בשלפוחית השתן‪.‬‬ ‫החולה יכול לבחור בניתוח כאפשרות הטיפול הראשונה‪ ,‬וזאת לאחר‬ ‫שהוצגו בפניו כל אפשרויות הטיפול ופורטו בפניו יתרונות וחסרונות‬ ‫הטיפולים השונים‪.‬‬ ‫שינויים בגודל הערמונית במהלך מעקב אורולוגי‪ ,‬שארית שתן‬ ‫גדולה‪ ,‬ערכי ‪ PSA‬מוגברים‪ ,‬זרם שתן אטי וגיל מבוגר הם גורמי סיכון‬ ‫לפרוגרסיה של ‪ ,BPH‬אך הם אינם התוויה מוחלטת לניתוח‪.‬‬

‫סוגי ניתוחים‬

‫‪ :TURP‬הניתוח הסטנדרטי בערמונית קטנה מ־‪ 80‬סמ”ק‪.‬‬ ‫‪ :TUIP‬שמור כטיפול לערמונית קטנה מ־‪ 30‬סמ”ק ובתנאי שאין אונה‬ ‫אמצעית מוגדלת‪ .‬הסיכוי להתפתחות סיבוך של שפיכה אחורה‬ ‫בעקבות הפעולה מופחת‪ ,‬אך הסיכוי שיתעורר צורך בעתיד בניתוח‬ ‫חוזר הוא מוגבר‪.‬‬ ‫‪ :SPP/RPP‬ניתוח בגישה פתוחה מומלץ כניתוח לערמונית גדולה‬ ‫או כאשר יש צורך בפתיחת שלפוחית השתן (דוגמת כריתת סעיף‬

‫‪86‬‬

‫שינוי אורח חיים בלבד‬

‫הערכה חוזרת לאחר ‪ 6‬חודשים אם מצבם יציב ולא השתנה לרעה‪,‬‬ ‫ובהמשך פעם בשנה‪.‬‬

‫טיפול בחוסמי ‪ α‬עם ובלי שילוב תרופות אחרות‬

‫הערכה חוזרת לאחר ‪ 6–4‬שבועות טיפול‪ .‬אם הטיפול עוזר ואין‬ ‫תופעות לוואי המצדיקות שינוי טיפול מומלץ לערוך ביקורת לאחר ‪6‬‬ ‫חודשים‪ .‬אם המצב יציב‪ ,‬יש לערוך ביקורת מדי שנה‪.‬‬ ‫טיפול ‪ 5 α-reductase inhibitors‬עם ובלי תרופות נוספות ‪ -‬יש לערוך‬ ‫ביקורת לאחר ‪ 3‬חודשים‪ ,‬ואם המצב יציב ואין תופעות לוואי יש‬ ‫לערוך ביקורת נוספת ‪ 6‬חודשים לאחר תחילת הטיפול‪ .‬אם תוחלת‬ ‫החיים הצפויה של המטופל היא מעל ‪ 10‬שנים יש לערוך גם בדיקות‬ ‫תקופתיות של ‪ .PSA‬עלייה ב־‪ PSA‬לאחר ‪ 6‬חודשי טיפול מחייבת בירור‪.‬‬ ‫טיפול ב־‪ Desmopressin‬עם ובלי תרופות אחרות ‪ -‬יש לבדוק את‬ ‫המטופל ימים ספורים לאחר תחילת הטיפול כדי להעריך את מצבו‬ ‫הקליני ואת ערכי הנתרן בדם‪ .‬יש לחזור על בדיקות הנתרן בדם כעבור‬ ‫כמה ימים‪ .‬אם ערכי הנתרן תקינים יש לבצע בדיקה חוזרת לאחר ‪30‬‬ ‫ימי טיפול‪ .‬אם הערך תקין יש לבצע בדיקת נתרן בדם כל ‪ 3‬חודשים‪.‬‬ ‫אם מינון התרופה משתנה יש לבצע את פרוטוקול הניטור מחדש‪.‬‬ ‫טיפול באנטי־מוסקרינים עם ובלי שילוב תרופות אחרות ‪ -‬יש צורך‬ ‫בהערכה חוזרת לאחר ‪ 6–4‬שבועות טיפול‪ .‬אם הטיפול עוזר ואין‬ ‫תופעות לוואי המצדיקות שינוי של הטיפול‪ ,‬מומלץ לערוך ביקורת‬ ‫חוזרת לאחר ‪ 6‬חודשים‪ .‬אם המצב יציב‪ ,‬יש להמשיך לערוך ביקורת‬ ‫מדי שנה‪ .‬בביקורת מומלץ לערוך בדיקת שארית שתן‪.‬‬

‫טיפול בחוסמי ‪ PDE5‬עם ובלי שילוב תרופות אחרות‬

‫יש צורך בהערכה חוזרת לאחר ‪ 6–4‬שבועות טיפול‪ .‬אין די נתונים‬ ‫לגיבוש המלצות לגבי מעקב ארוך טווח‪.‬‬

‫‪:49 PM‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫אבחנה‬

‫גישת טיפול זו מתאימה לחולים הסובלים מ־‪ LUTS‬בדרגת חומרה‬ ‫גבוהה או לחולים שמדווחים על פגיעה באיכות החיים עקב ‪.LUTS‬‬

‫מטרה‪ :‬אבחנת ‪ BPH‬ואבחנה מבדלת למחלות אחרות הגורמות‬ ‫להפרעה בהטלת שתן‪ ,‬וזיהוי גורמי סיכון להתקדמות התסמינים‪.‬‬

‫היסטוריה רפואית‬

‫יש להתמקד בתסמיני מערכת השתן התחתונה‪ ,‬במצב הרפואי‬ ‫הכללי כולל ניתוחים‪ ,‬בטיפול תרופתי‪ ,‬בתפקוד המיני ובאנמנזה‬ ‫משפחתית הקשורה לערמונית‪.‬‬ ‫שאלון להערכת תסמינים (‪ )SYMPTOM SCORE‬משמש להערכה‬ ‫ראשונית של חומרת התסמינים‪ .‬זהו מדד פרוגנוסטי להתקדמות‬ ‫המחלה והוא משמש ככלי למעקב אחר הטיפול‪ .‬השאלון הנפוץ‬ ‫והמקובל כיום הוא ‪ ,IPSS‬הכולל ‪ 8‬שאלות‪.‬‬ ‫יומן השתנה (רישום מועדי ונפחי כל השתנה במשך יממה לפחות)‬ ‫הוא אמצעי אופציונלי ומומלץ עבור נבדקים המדווחים על נוקטוריה‬ ‫או פוליאוריה‪.‬‬

‫בדיקה גופנית‬

‫בדיקה גופנית רלוונטית תוך התמקדות בבדיקה הרקטלית תבוצע לשם‬ ‫הערכת גודל הערמונית ומרקמה‪ ,‬ולשם הערכה נוירולוגית ממוקדת‪.‬‬

‫בדיקות דם ושתן‬

‫‪ :PSAA‬הבדיקה מומלצת לגברים הסובלים מ־‪ BPH‬במקרים שבהם ת�ו‬ ‫צאת הבדיקה תשנה את גישת הטיפול בחולה ולשם הערכת הסיכון‬ ‫להתקדמות המחלה‪.‬‬ ‫‪ :Creatinine‬בדיקה מומלצת‪.‬‬ ‫שתן לכללית‪ :‬בדיקה מומלצת‪.‬‬ ‫שתן לתרבית‪ :‬בדיקה מומלצת במקרים שבהם מתעורר חשד לזיהום‬ ‫בדרכי השתן‪.‬‬ ‫אולטרה־סאונד של דרכי השתן הכולל דרכי שתן עליונות‪ ,‬שלפוחית‬ ‫שתן‪ ,‬שארית שתן והערכת גודל ערמונית‪ :‬בדיקה מומלצת‪.‬‬ ‫בדיקת זרימת שתן ‪ :Uroflowmetry‬בדיקה אופציונלית‪.‬‬ ‫ציסטוסקופיה‪ :‬הבדיקה אינה מומלצת בהערכה הראשונית‪.‬‬ ‫אורודינמיקה‪ :‬הבדיקה אינה מומלצת בהערכה הראשונית‪.‬‬

‫טיפול‬ ‫מטרה‪ :‬לצמצם את ה־‪ ,LUTS‬לשפר את איכות החיים של המטופלים‬ ‫ולמנוע החמרה של התסמינים והסיבוכים הנובעים מ־‪.BPH‬‬

‫טיפולים‪:‬‬

‫שינוי אורח חיים ומעקב –‪Behavioral treatment – life style‬‬ ‫‪modification‬‬

‫גישה זו ללא טיפול נוסף‪ ,‬מתאימה לחולים שמדווחים על תסמינים‬ ‫קלים (‪ IPSS‬קטן מ־‪ )7‬או שאיכות חייהם לא נפגעה משמעותית‪.‬‬ ‫שינוי באורח החיים יכול לסייע בשיפור איכות החיים‪ .‬השינוי יכלול‬ ‫התאמת הרגלי שתייה‪ ,‬הפחתה בצריכת קפאין‪ ,‬שינוי תרופות אם‬ ‫ניתן‪ ,‬הימנעות מהתאפקות ממושכת וטיפול בעצירות‪ .‬המלצות‬ ‫אלה יכולות להינתן גם כתוספת לחולה המטופל תרופתית‪.‬‬

‫טיפול תרופתי‬

‫חוסמי רצפטורים ‪ α-1‬אדרנרגיים‬

‫תרופות מקבוצה זו משפרות את תסמיני ה־‪( LUTS‬ירידה במדד ‪(IPSS‬‬ ‫ואת זרימת השתן‪ .‬יעילותן הקלינית מודגמת לאחר ימים בודדים‪.‬‬ ‫תרופות מקבוצה זו יכולות לשמש קו ראשון לטיפול עבור גברים‬ ‫הסובלים מהפרעות השתנה בינוניות עד קשות‪.‬‬ ‫לתרופות השונות בקבוצה זו יעילות דומה במינון המתאים‪ .‬הן‬ ‫שונות זו מזו בשכיחות תופעות הלוואי ובאופיין‪ .‬תרופות אלה אינן‬ ‫משפיעות על המהלך הטבעי של המחלה ועל קצב גדילת הערמונית‪.‬‬ ‫לטווח ארוך התרופות מקבוצת חוסמי ‪ α‬אינן מקטינות את שיעורי‬ ‫עצירות השתן‪ .‬מומלץ להשתמש בתרופות שאינן דורשות טיטרציה‪.‬‬ ‫נוסף לתופעות הלוואי המוכרות‪ ,‬בשנים האחרונות תוארה תופעת‬ ‫לוואי של ‪ (IFIS) intraoperative floppy iris syndrome‬בעקבות שימוש‬ ‫בחוסמי רצפטורי ‪ α‬במהלך ניתוחי קטרקט‪.‬‬ ‫בקרב חולים הסובלים מעצירת שתן חריפה‪ ,‬תוספת חוסמי‬ ‫רצפטורים ‪ α-1‬אדרנרגיים טרם הגמילה מקטטר משפרת את‬ ‫הסיכוי לגמילה מוצלחת‪.‬‬ ‫‪ - 5-α reductase inhibitors‬תרופות מקבוצה זו משפרות את‬ ‫התסמינים (ירידה במדד (‪ IPSS‬ואת זרימת השתן‪ ,‬מקטינות את גודל‬ ‫הערמונית ומשנות את המהלך הטבעי של התקדמות המחלה‪ ,‬ובכך‬ ‫מקטינות את הסיכוי לסבול מעצירת שתן ולהזדקק בניתוח‪ .‬יעילותן‬ ‫הקלינית מודגמת לאחר ‪ 12–6‬חודשי שימוש‪.‬‬ ‫‪ - 5 α-reductase inhibitors‬מתאימות כקו ראשון לטיפול בגברים‬ ‫הסובלים מהפרעות השתנה מתונות עד קשות‪ ,‬שלהם ערמונית‬ ‫בגודל ‪ 30‬מ”ל או יותר או רמות ‪ PSA‬גבוהות מ־‪ .1.5ng/ml‬לאחר ‪12–6‬‬ ‫חודשי טיפול צפויה ירידה בערכי ה־‪ PSA‬לכמחצית מהערך לפני‬ ‫תחילת הטיפול‪.‬‬ ‫מתן תרופות אלה יכול להקטין את השכיחות של המטוריה‬ ‫מקרוסקופית שמקורה בערמונית‪.‬‬ ‫אנטי־מוסקרינים ‪ -‬טיפול באנטי־מוסקרינים הוא אופציה לשיפור‬ ‫התסמינים של גברים עם ערמונית מוגדלת‪ ,‬הסובלים בעיקר‬ ‫מתסמיני אגירה‪ .‬יעילותן הקלינית מודגמת לאחר שבועות אחדים‪.‬‬ ‫לכל התרופות האלה יעילות דומה במינון המתאים‪ .‬הן שונות אחת‬ ‫מהשנייה בתדירות הנטילה‪ ,‬בשכיחות תופעות הלוואי ובאופיין‪.‬‬ ‫מומלץ לא לטפל באנטי‪-‬מוסקרינים בחולים שנמדדה אצלם שארית‬ ‫שתן גדולה מ־‪ 250‬סמ”ק‪.‬‬ ‫מעכבי – ‪ - )PDE5I( Phosphodiesterase 5‬טיפול חד־יומי במעכבי‬ ‫‪ Phosphodiesterase (PDE) 5‬הוא אופציה לשיפור התסמינים של‬ ‫גברים עם ערמונית מוגדלת הסובלים מהפרעות השתנה‪ .‬יעילותן‬ ‫הקלינית מודגמת לאחר מספר שבועות‪.‬‬ ‫התרופות אסורות לשימוש של חולים הנוטלים ניטראטים (סיכון‬ ‫גבוה להתהוות תת‪-‬לחץ דם‪ ,‬לאירוע לב איסכמי ולשבץ מוחי)‪ ,‬חולים‬ ‫הסובלים מ־‪ ,Unstable Angina‬חולים שסבלו לאחרונה מהתקף לב‬ ‫(‪ 3‬חודשים) או משבץ מוחי (‪ 6‬חודשים)‪ ,‬חולים הסובלים מאי־ספיקת‬ ‫לב או מאי־ספיקת כליות או כבד בדרגה קשה‪ ,‬חולים הסובלים מ־‬ ‫)‪ NAION (non-arteritic anterior ischemic optic neuropathy‬וחולים‬ ‫הנוטלים חוסמי ‪ α‬מסוג ‪ Doxazosin‬או ‪.Terazosin‬‬ ‫‪Desmopressin‬‬

‫לחולים עם ערמונית מוגדלת הסובלים מהפרעות השתנה ובעיקר‬ ‫מפוליאוריה לילית (‪ )Nocturnal Polyuria‬ניתן לשקול טיפול‬ ‫בדסמופרסין‪ ,‬המפחיתה את נפח ייצור השתן בלילה‪ .‬יש ליטול‬

‫‪85‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫נייר עמדה‬

‫הפרעות בהטלת השתן אצל גברים הסובלים‬ ‫מהגדלה שפירה של הערמונית‬ ‫מטרת נייר עמדה זה היא לעדכן את נייר העמדה שפורסם על‬ ‫ידי איגוד האורולוגים הישראלי בשנת ‪ .2006‬העדכון מבוסס על‬ ‫ניירות עמדה ועל קווים מנחים של איגודי אורולוגים בעולם‪ ,‬והוא‬ ‫הותאם לפעילות הרפואית בישראל‪ .‬נייר העמדה עוסק בהפרעות‬ ‫השתנה אצל גברים מעל גיל ‪ 40‬הסובלים מהפרעות בדרכי השתן‬ ‫התחתונות – ‪ , )LUTS( Lower Urinary Tract Symptoms‬אשר על‬ ‫סמך ההיסטוריה הרפואית הראשונית קשורות להגדלה שפירה של‬ ‫הערמונית‪.‬‬ ‫חברי הוועדה מטעם ועד האיגוד‪:‬‬ ‫ˆ ˆד”ר אילן גרינולד‬ ‫ˆ ˆפרופ’ חיים מצקין‬ ‫ˆ ˆד”ר קובי סתו‬ ‫ˆ ˆד”ר צבי פרמן‬ ‫ˆ ˆפרופ’ יעקב רמון‬ ‫ˆ ˆ יו”ר פרופ’ אלכסנדר גרינשטיין‬

‫‪urinary tract symptoms.The management of lower urinary‬‬ ‫‪tract symptoms in men - 2010‬‬

‫קווים מנחים של איגוד האורולוגים הספרדיים‬ ‫‪Referral criteria for benign prostatic hyperplasia for primary‬‬ ‫‪care. Consensus document - 2010‬‬

‫וסקירת ספרות עדכנית‬

‫מושגים רפואיים באנגלית שייעשה‬ ‫בהם שימוש בנייר העמדה‪:‬‬

‫‪BPH – Benign Prostatic Hyperplasia‬‬ ‫‪BOO – Bladder Outlet Obstruction‬‬ ‫‪LUTS – Lower Urinary Tract Symptoms‬‬ ‫‪DO – Detrusor Overactivity‬‬ ‫‪ (IPSS) - International Prostate Symptom Score‬שאלון‬

‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬ ‫ •‬

‫מטרה‬ ‫הצגת גישת האיגוד בנושא אבחון גברים הסובלים מהפרעות‬ ‫השתנה הקשורות להגדלה שפירה של הערמונית‪ ,‬טיפול בהם ומע־‬ ‫קב אחריהם‪.‬‬ ‫נייר העמדה אינו מחליף את שיקול דעתו של הרופא המטפל בחולה‬ ‫ספציפי‪.‬‬ ‫להלן רשימת המקורות שעליהם מבוסס העדכון‪:‬‬ ‫‪AUA Guidelines – 2010‬‬ ‫‪Update on AUA Guidelines on the management of benign‬‬ ‫‪prostate hyperplasia - 2011‬‬ ‫‪EAU Guidelines - 2012‬‬ ‫‪Canadian Guidelines - 2009‬‬

‫קווים מנחים של איגוד האורולוגים הצרפתיים‬ ‫‪Guidelines of the LUTS committee of the French Urological‬‬ ‫‪Association - 2012‬‬

‫קווים מנחים של איגוד האורולוגים האיטלקיים‬ ‫‪Evidence-based guidelines for the treatment of lower urinary‬‬ ‫‪tract symptoms related to uncomplicated benign prostatic‬‬ ‫‪hyperplasia in Italy: updated summary from AURO.it – 2012‬‬

‫קווים מנחים של איגוד האורולוגים באנגליה‬ ‫‪National Institute for Health and Clinical Excellence Lower‬‬

‫‪84‬‬

‫מבוא‬ ‫הגדלה שפירה של הערמונית הגורמת להפרעות השתנה היא‬ ‫תופעה שכיחה ומתקדמת בקרב גברים מבוגרים‪ .‬הפרעות ההשתנה‬ ‫בדרכי השתן התחתונות (‪ )LUTS‬יכולות להופיע בשלב האגירה‬ ‫וההתרוקנות או לאחר סיום ההשתנה‪ .‬הפרעות בשלב האגירה‬ ‫מתבטאות בעיקר בתדירות גבוהה של השתנה‪ ,‬בדחיפות (קושי‬ ‫לדחות את ההשתנה) עד איבוד שתן‪ ,‬ובהשתנה בלילה‪ .‬הפרעות‬ ‫בשלב ההתרוקנות מתבטאות בעיקר בזרם שתן איטי ומקוטע‪,‬‬ ‫בצורך להפעיל את שרירי הבטן לצורך הוצאת השתן‪ ,‬בהיסוס‬ ‫התחלתי של זרם השתן ובהרגשת ריקון לא שלם‪ .‬טפטוף סופי‬ ‫אופייני לשלב שלאחר סיום ההשתנה‪ .‬הפרעות אלו פוגעות באיכות‬ ‫החיים והן הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לבירור אורולוגי‪ .‬כמה‬ ‫גורמים יכולים להוביל להופעת ‪ ,LUTS‬ביניהם ‪ ,BOO‬פעילות יתר‬ ‫של הדטרוזור על רקע הגדלה שפירה של הערמונית‪ ,DO ,‬תפקוד‬ ‫לקוי של שריר הדטרוזור ‪ detrusor underactivity‬ונוקטוריה על‬ ‫רקע יצירת שתן מוגברת בשעות הלילה – ‪LUTS .Nocturnal polyuria‬‬ ‫קשורות לפעילות רצפטורים מוסקרינים ואדרנרגים הממוקמים‬ ‫בדרכי השתן התחתונות‪ .‬התפתחות הערמונית וגדילתה מושפעות‬ ‫מטסטוסטרון ו‪.dihydrotestosterone‬‬ ‫גורמי סיכון מוכחים להחמרת ה־‪ LUTS‬על רקע ערמונית מוגדלת הם‬ ‫גיל‪ ,‬גודל ערמונית מעל ‪ 40-30‬מ”ל‪ ,PSA ≥ 1.5ng/ml ,‬וחומרת ‪LUTS‬‬ ‫לפי שאלון ‪ BOO .IPSS‬עלול לגרום להידרונפרוזיס ולפגיעה בתפקוד‬ ‫הכליות‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫נספח מס' ‪5‬‬ ‫ילד מעל גיל ‪5‬‬ ‫עם הרטבת לילה‬

‫שאלון מכוון‬ ‫(נספח ‪)2‬‬

‫הרטבת לילה ראשוני‬ ‫חד־תסמינית‬

‫הרטבת לילה‬ ‫רב־תסמינית‬

‫שיחה עם ההורים לגבי‬ ‫אפשרויות הטיפול‪ :‬קבלת‬ ‫החלטה משותפת בהתבסס‬ ‫על העדפות‪ ,‬מוטיבציה ויומן‬ ‫השתנה‪ ,‬בתנאי שמולא‬

‫הפניה למרפאת‬ ‫מומחים‬

‫טיפול שמרני והדרכה‪:‬‬ ‫יעוץ לגבי הרגלי שתייה‬ ‫נכונים‪ ,‬דיאטה מתאימה‪,‬‬ ‫הפסקת שתייה לפחות שעה‬ ‫לפני השינה‪ ,‬הטלת שתן‬ ‫יזומה לפני השינה‬

‫אם טיפול שמרני לא עזר‬ ‫יש לערוך שיחה ולהחליט‬ ‫על המשך טיפול‬

‫ילד בגיל‬ ‫‪7-5‬‬

‫פעמונית‬

‫ילד מעל‬ ‫גיל ‪7‬‬

‫דסמורפין‬

‫טיפול‬ ‫ע"ידסמורפין‬

‫‪83‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫נספח מס' ‪ :3‬הערכת ייצור שתן לילי‬ ‫שם משפחה_________________ ‬ ‫מין ז ‪ /‬נ ‬

‫הרטבת יום כן ‪ /‬לא‬

‫שם פרטי_________________ ‬ ‫ ‬ ‫הרטבת לילה כן ‪ /‬לא‬

‫תאריך לידה________________‬ ‫תאריך __________________‬

‫מדידות להערכת ייצור שתן לילי‬ ‫ •לתת שתן לפני הליכה לישון‪ ,‬ריקון שלפוחית*‬ ‫ •לציין שעת הליכה לישון ושעת יקיצה‬ ‫ •מדידת משקל הטיטול היבש והטיטול בבוקר ‪ -‬רישום משקל השתן בבוקר‬ ‫ •מדידת נפח השתן הראשון בבוקר ורישום‬

‫יום‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫שעת שינה*‬ ‫משקל שתן‬ ‫בטיטול‬ ‫נפח שתן‬ ‫ראשון‬ ‫שעת‬ ‫השכמה‬ ‫סה"כ שעות‬ ‫שינה‬ ‫סה"כ שתן‬

‫נספח מס' ‪ :4‬תרשים זרימה לשימוש במינרין‬ ‫ארוחת ערב‬

‫הפסקת שתייה לפחות שעתיים לפני השינה‬ ‫ריקון שלפוחית לפני השינה‬ ‫נטילת תרופה‪ :‬מינרין תחת הלשון‬ ‫או כדור מינרין לבליעה עם מעט מאוד מים‬ ‫אסור לשתות כל הלילה‬

‫בבוקר יש לרשום אם הייתה הרטבה‬

‫‪82‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫נספח מס' ‪ :2‬יומן רישום ‪ -‬שתייה והטלת שתן‬ ‫תאריך‪_________________________:‬‬ ‫שם המטופל‪/‬ת‪____________________:‬‬

‫שעה‬

‫שתייה ‪ -‬סוג וכמות‬

‫כמות שתן במ"ל‬

‫הערות‬

‫‪8:00‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪13:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪22:00‬‬ ‫‪23:00‬‬ ‫‪24:00‬‬ ‫‪1:00‬‬ ‫‪2:00‬‬ ‫‪3:00‬‬ ‫‪4:00‬‬ ‫‪5:00‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪7:00‬‬

‫‪81‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫נספח מס' ‪ :1‬אנמנזה‬ ‫טופס ‪ :1‬סקירת מערכות‬ ‫ ‬ ‫גיל הילד‪/‬ה‪____________________:‬‬

‫מחלת רקע‪___________________________________________________________________________:‬‬ ‫סובל‪/‬ת מהרטבת לילה ‪ /‬שניונית‪ ______________________________________________________________:‬‬ ‫מונו ‪ /‬פוליסימטומטית‪___________________________________________________________________:‬‬ ‫שכיחות הרטבה‪ _________________________________________________________________________:‬‬ ‫האם מרטיב‪/‬ה בזמן שנת צהריים‪_______________________________________________________________ :‬‬ ‫תלונות יומיות‪__________________________________________________________________________:‬‬ ‫יציאות‪_____________________________________:‬‬

‫שינה‪_____________________________________ :‬‬

‫סיפור משפחתי ______________________________________________________________________________‬ ‫הפסיק‪/‬ה להרטיב ביום בגיל‪ ___________________________________________________________________ :‬‬ ‫‪___________________________________________________________ :ADHD‬‬

‫תחת טיפול ‪ -‬לא ‪ /‬כן‬

‫נחירות בלילה ‪ _________________________________________________________________________ :‬‬ ‫בן בכור ‪ /‬ילד במשפחה‪ ___________________________________________________________________:‬‬ ‫תרופות קבועות‪______________________________________________________________________:‬‬ ‫אלרגיות‪______________________________________________________________________________:‬‬ ‫‪______________________________________________________________________________________:US‬‬ ‫שתן כללית ‪ /‬תרבית‪______________________________________________________________________:‬‬

‫‪80‬‬

‫כל הרופאים‬ ‫במדינה‬ ‫רואים אותך!‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫לוח דרושים‬ ‫של ההסתדרות‬ ‫הרפואית‬ ‫פרסום דרושים ‪ /‬קורסים‬ ‫והשתלמויות ‪ /‬השכרה לרופאים‬ ‫לפרטים והזמנות‪:‬‬ ‫רוני‪054-7568656 :‬‬

‫‪roni@mediafarm.co.il‬‬ ‫ההסתדרות‬ ‫הרפואית בישראל‬ ‫‪79‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫הטיפול בפעמונית מתאים פחות לילדים המרטיבים כמה פעמים‬ ‫בלילה או לילדים מעל גיל ‪ ,7‬והוא מיועד בעיקר לילדים קטנים יותר‪.‬‬ ‫אם אין תגובה לטיפול במשך כמה שבועות‪ ,‬יש לשקול התחלת טיפול‬ ‫תרופתי ‪.‬‬

‫כישלון טיפול ראשוני‬ ‫במקרים שבהם נמצאת עמידות לטיפול יש להרחיב את הבירור‪.‬‬ ‫בכ־‪ 30%‬מהמקרים הללו‪ ,‬ניתן למצוא באנמנזה מדוקדקת תסמינים‬ ‫נוספים אצל הילד (פוליסימפטומטי)‪ .‬יש לשקול ביצוע הדמיה כדי‬ ‫לשלול מומים מולדים בדרכי השתן ועצירות‪.‬‬ ‫חשוב למלא יומן השתנה במקרים אלה‪.‬‬ ‫אפשרויות הטיפול הן טיפול משולב במינירין ובפעמונית וטיפול‬ ‫תרופתי קו שני (תרופות אנטיכולינרגיות‪.)TCA ,‬‬

‫טיפול תרופתי קו שני‬ ‫טיפול אנטיכולינרגי ‪-‬‬ ‫ניתן לשלב טיפול זה עם טיפולי קו ראשון‪.‬‬ ‫לטיפול האנטיכולינרגי יש תפקיד מרכזי בטיפול בתסמינים של‬ ‫דרכי השתן התחתונות‪ .‬בהרטבת לילה חד־תסמינית הטיפול‬ ‫באנטיכולינרגים נחשב עדיין לקו שני‪ ,‬ויש תמיכה בספרות לכך‬ ‫שטיפול באנטיכולינרגים בילדים הסובלים מהרטבת לילה עמידה‬ ‫לטיפול קו ראשון הוא יעיל‪ .11‬נמצא יתרון יחסי בשימוש בתרופות‬ ‫אלה בקרב ילדים הסובלים מהרטבת לילה והפרעות קשב וריכוז‪.‬‬ ‫תופעות לוואי אפשריות ושכיחות יחסית בקבוצת תרופות זו הן‬ ‫עצירות ויובש בריריות‪ .‬תופעות לוואי נדירות יותר הן עצירת שתן‪,‬‬ ‫דפיקות לב ושינוי בהתנהגות‪ .‬חשוב להסביר להורים שתופעות‬ ‫הלוואי חולפות לאחר הפסקת הטיפול‪.‬‬ ‫‪ - Tricyclic antidepressant‬טיפול זה מקצר את שלב ה־‪,REM‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מרפה את שריר הדטרוסור ומגביר את הפרשת הורמון ה־‪ .ADH‬רצוי‬ ‫להשתמש במינון הנמוך ביותר האפקטיבי‪ .‬תופעת הלוואי המסוכנת‬ ‫של תרופה זו היא קרדיוטוקסיות‪ ,‬ולכן לפני התחלת הטיפול יש לבצע‬ ‫‪.ECG‬‬ ‫מומלץ להפסיק את הטיפול למשך שבועיים כל שלושה חודשים כדי‬ ‫להקטין את הסיכוי לעמידות לתרופה‪.‬‬ ‫טיפול זה יינתן רק במרפאת מומחים‪.‬‬

‫טיפולים משלימים‬ ‫קיימת עדות חלשה התומכת ביעילות של טיפול בהיפנוזה‪ ,‬דיקור‪,‬‬ ‫כירופרקטיקה ותרופות סיניות‪.‬‬ ‫טיפולים אלה מומלצים לאחר דיון עם המשפחה במקרים שבהם‬ ‫השיטות הנהוגות לא היו יעילות‪.‬‬ ‫תרשים זרימה המסכם את הבירור הראשוני ואת טיפול קו ראשון‬ ‫בהרטבת לילה מוצג בנספח ‪.5‬‬

‫סיכום‬ ‫הרטבת לילה היא תופעה נפוצה בקרב ילדים ויש לה השלכות‬ ‫חברתיות‪ ,‬התנהגותיות ובריאותיות‪.‬‬ ‫לדעת הוועדה יש צורך בהערכה ראשונית (עם או בלי יומן השתנה)‬ ‫של הילד הסובל מהרטבת לילה‪ ,‬בהסבר והדרכה למשפחה ולילד‬ ‫לגבי אפשרויות הטיפול השונות ובהתאמת טיפול לפי אפיון ההרטבה‬ ‫והעדפת ההורים והילד‪ .‬טיפול במינירין או בפעמונית נחשב לטיפול‬ ‫קו ראשון (ניתן גם לשלב ביניהם)‪.‬‬ ‫חשוב להפנות ילדים הסובלים מהרטבת לילה מורכבת למרפאת‬ ‫מומחים המתמחה בהרטבת לילה‪.‬‬

‫ספרות‬ ‫‪randomized, controlled trial. Pediatrics, 105: 935, 2000‬‬ ‫‪7. Rittig, S, Jensen, A. R, Jensen, K. T, et al. Effect of food intake‬‬ ‫‪on the pharmacokinetics and antidiuretic activity of oral‬‬ ‫‪desmopressin (DDAVP) in hydrated normal subjects. Clin‬‬ ‫‪Endocrinol (Oxf), 48: 235, 1998‬‬ ‫‪8. Marschall-Kehrel, D, Harms, T. W. Structured desmopressin‬‬ ‫‪withdrawal improves response and treatment outcome for‬‬ ‫‪monosymptomatic enuretic children. J Urol, 182: 2022, 2009‬‬ ‫‪9. Butler, R. J, Holland, P, Gasson, S, et al. Exploring potential‬‬ ‫‪mechanisms in alarm treatment for primary nocturnal enuresis.‬‬ ‫‪Scand J Urol Nephrol, 41: 407, 2007‬‬ ‫‪10. Oredsson, A. F, Jorgensen, T. M. Changes in nocturnal‬‬ ‫‪bladder capacity during treatment with the bell and pad for‬‬ ‫‪monosymptomatic nocturnal enuresis. J Urol, 160: 166, 1998‬‬ ‫‪11. Austin, P. F, Ferguson, G, Yan, Y, et al. Combination therapy‬‬ ‫‪with desmopressin and an anticholinergic medication for‬‬ ‫‪nonresponders to desmopressin for monosymptomatic nocturnal‬‬ ‫‪enuresis: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial.‬‬ ‫‪Pediatrics, 122: 1027, 2008‬‬

‫‪78‬‬

‫‪1. Neveus, T, von Gontard, A, Hoebeke, P, et al. The standardization‬‬ ‫‪of terminology of lower urinary tract function in children and‬‬ ‫‪adolescents: report from the Standardisation Committee of the‬‬ ‫‪International Children‘s Continence Society. J Urol, 176:314 , 2006‬‬ ‫‪2. Butler, R. J, Heron, J. The prevalence of infrequent bedwetting‬‬ ‫‪and nocturnal enuresis in childhood. A large British cohort. Scand‬‬ ‫‪J Urol Nephrol, 42: 257, 2008‬‬ ‫‪3. Chiozza, M. L, Bernardinelli, L, Caione, P, et al. An Italian‬‬ ‫‪epidemiological multicentre study of nocturnal enuresis. Br J‬‬ ‫‪Urol, 81 Suppl 3: 86, 1998‬‬ ‫‪4. Ertan, P, Yilmaz, O, Caglayan, M, et al. Relationship of sleep‬‬ ‫‪quality and quality of life in children with monosymptomatic‬‬ ‫‪enuresis. Child Care Health Dev, 35: 469, 2009‬‬ ‫‪5. Hagglof, B, Andren, O, Bergstrom, E, et al. Self-esteem in‬‬ ‫‪children with nocturnal enuresis and urinary incontinence:‬‬ ‫‪improvement of self-esteem after treatment. Eur Urol, 33 Suppl‬‬ ‫‪3: 16, 1998‬‬ ‫‪6. Longstaffe, S, Moffatt, M. E, Whalen, J. C. Behavioral and self‬‬‫‪concept changes after six months of enuresis treatment: a‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫‪MIN11JUN13‬‬

‫‪77‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫בהטלת שתן‪ ,‬מספק מידע לגבי צריכת הנוזלים היומית ועוזר באבחון‬ ‫פולידיפסיה לילית‪.‬‬

‫בדיקה גופנית‪:‬‬ ‫בדיקת בטן (גושי צואה‪ ,‬מלאות שלפוחית שתן)‬ ‫גניטליה חיצונית‬ ‫תצפית עמוד שדרה מותני‪/‬גבי‬ ‫בדיקה נוירולוגית מכוונת לפלג גוף תחתון‬

‫בדיקות מעבדה‪:‬‬ ‫שתן לכללית‬

‫טיפול‬ ‫אין התייחסות בקווים מנחים אלו להרטבת לילה פוליסימפטומטית‬ ‫המתגלה באנמנזה או ביומן השתנה‪ .‬טיפול בתסמינים של דרכי‬ ‫השתן התחתונות וטיפול בעצירות צריך להקדים את הטיפול‬ ‫בהרטבת הלילה‪ ,‬או לפחות להתבצע במקביל‪.‬‬ ‫הטיפול בהרטבת לילה חד־תסמינית מתחלק לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫טיפול תרופתי (מינירין‪ )Level A ,‬וטיפול התנייתי (פעמונית‪/‬זמזם‪,‬‬ ‫‪ .)Level A‬חשוב להתאים את הטיפול לאחר שנלקחו בחשבון שיקולים‬ ‫שונים (כמו שאלון רפואי ובדיקה גופנית) והעדפותיהם של הילד‬ ‫המטופל ומשפחתו‪.‬‬

‫הנחיות כלליות‪:‬‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫•שתייה ‪ -‬מומלץ להקפיד על כך שהתפלגות צריכת השתייה תהיה‬ ‫כזו שרוב צריכת הנוזלים תיעשה עד לשעות אחר צהריים‪ ,‬ובשעות‬ ‫אחר הצהריים והערב יצרוך הילד כמות מינימלית של נוזלים‪ .‬בכל‬ ‫מקרה יש להפסיק לשתות כשעה לפני השינה‪ .‬יש להקפיד על‬ ‫צריכת נוזלים מיטבית במשך שעות היום (ילד בן ‪ 6‬צריך לצרוך‬ ‫כ־‪ 1,400‬מ“ל ביום)‪.‬‬ ‫•כלכלה ‪ -‬רצוי להימנע ממשקאות המכילים קפאין ותאין‬ ‫וממאכלים מתוקים‪ ,‬חריפים ומלוחים בשעות הערב (‪.)LEVEL B‬‬ ‫•יש להקפיד על הטלת שתן יזומה לפני השינה‪.‬‬ ‫•יש להגביר את המוטיבציה של הילד ולהשתמש בחיזוקים חיובים‬ ‫ולא בשיטת ענישה‪.‬‬ ‫•האם להעיר את הילדים בלילה? אין בנושא זה מסקנות חד‪-‬‬ ‫משמעיות בספרות‪ .‬הוועדה סבורה שיקיצה לילית אינה מזיקה‪ ,‬אך‬ ‫אין הוכחות לכך שהיא עוזרת לפתור את בעיית ההרטבה לטווח‬ ‫רחוק‪.‬‬ ‫•האם כדאי להשתמש בחיתולים? אפשר להשתמש בתחתוני לילה‬ ‫סופגים בתנאי שהילד אינו מתנגד לכך‪.‬‬ ‫•יש לעודד את הילד להיות חלק פעיל מהטיפול בבעיה‪ ,‬יש להדגיש‬ ‫ששינויים בהרגלי ההתנהגות (כמו הפסקת שתייה לפני השינה‪,‬‬ ‫הימנעות מאכילת שוקולד וכו‘) אינם מוקנים באמצעות ענישה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מינירין – )‪Minirin (Level A‬‬ ‫המינירין הוא אנלוג סינתטי של ‪ Arginine vasopressin‬ההורמון‬ ‫האנטידיורטי העיקרי בגוף‪ .‬בניגוד להורמון הטבעי ‪,Vasopressin‬‬ ‫למינירין אין אפקט וסופרסורי והשפעתו האנטידיורטית ארוכת טווח‬ ‫(זמן מחצית חיים ארוך)‪.‬‬ ‫צורות נטילה‪:‬‬ ‫כדורים במינון ‪ 0.1‬או ‪ 0.2‬מ“ג‪ .‬המינון ההתחלתי המומלץ ‪ 0.2‬מ“ג‪.‬‬ ‫טבלית מינירין מלט (‪ - )minirin melt‬הטבלית ניתנת במינון של ‪120‬‬ ‫או ‪ 240‬מיקרוגרם‪ .‬את הטבלית מניחים מתחת ללשון והתרופה‬ ‫נמסה תוך שניות אחדות ללא צורך בשתיית מים או בבליעה‪.‬‬ ‫מינירין בתרסיס הוצא משימוש לטיפול בהרטבות לילה‪.‬‬ ‫הוראות שימוש במינירין (נספח ‪ - )4‬יש להפסיק שתייה כשעתיים‬ ‫לפני השינה ועד הבוקר‪ .‬יש ליטול את המינירין כשעה לפני השינה‪.‬‬ ‫שתייה מופרזת לאחר נטילת המינירין מעלה את השכיחות של‬ ‫היפונתרמיה‪.‬‬ ‫משך הטיפול במינירין הוא ‪ 3‬חודשים לפחות‪.‬‬ ‫ככל הנראה יש יתרון בהפסקה הדרגתית של המינירין בהשוואה‬ ‫להפסקה פתאומית‪.8‬‬ ‫התוויית הנגד היחידה לטיפול במינירין היא ‪.habitual polydipsia‬‬ ‫במקרה שהילד חולה (שלשולים‪ ,‬חום) אין ליטול את התרופה באותו‬ ‫לילה‪.‬‬ ‫התרופה בטוחה מאוד לטיפול‪ ,‬ושיעור תופעות הלוואי שלה נמוך‬ ‫ביותר‪ .‬אין צורך במעקב שגרתי אחר אלקטרוליטים‪ .‬הביטוי הקליני‬ ‫הראשוני של היפונתרמיה הוא כאב ראש‪.‬‬ ‫במקרים מורכבים‪ ,‬שבהם הילד אינו מגיב לטיפול ראשוני‪ ,‬יש להפנות‬ ‫אותו למרפאת מומחים‪.‬‬

‫פעמונית (‪)Level A‬‬ ‫הסברה היא שטיפול בפעמונית מבוסס על התניה‪ .9‬ייתכן‬ ‫שהפעמונית משפיעה גם על הגדלת נפח שלפוחית השתן ועל תבנית‬ ‫השינה‪.10‬‬ ‫חשוב להדריך את הילד ואת ההורים לשימוש נאות ועקבי בפעמונית ‪-‬‬ ‫כאשר היא מצפצפת‪ ,‬הילד צריך להתעורר ולהשלים את הטלת‬ ‫השתן בשירותים‪ .‬אם הילד אינו מתעורר לבדו‪ ,‬על ההורה להעירו‬ ‫ולהוליכו לשירותים‪ .‬יש להבהיר להורים שמדובר באחריות משותפת‬ ‫של התא המשפחתי‪.‬‬ ‫השימוש בפעמונית עלול להיות תהליך קשה מאוד עבור משק הבית‬ ‫ועשוי לדרוש מחויבות משמעותית מבחינת זמן ומאמץ‪ .‬המשפחה‬ ‫חייבת להתגייס למטרה ולדבוק בטיפול זה‪.‬‬ ‫התגובה לטיפול בפעמונית אינה מיידית ומומלץ להתמיד בטיפול ‪3-2‬‬ ‫חודשים עד שקובעים אם הטיפול מוצלח או לא מוצלח‪ .‬אם הטיפול‬ ‫מצליח מומלץ להתמיד בו במשך חודשיים נוספים‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ •לאחר כישלון של טיפול ראשוני בהרטבה חד־תסמינית‪.‬‬ ‫ • הרטבה שניונית‪.‬‬ ‫ • ילד הסובל מתחלואה נלווית (לדוגמה ‪ ,ADHD‬דום נשימה בשינה‪,‬‬ ‫מומים מולדים בדרכי השתן ועוד)‪.‬‬ ‫ •ילד שמזוהה אצלו מצוקה נפשית ורגשית‪.‬‬ ‫כמו כן יש להפנות למרפאת מומחים כל ילד הסובל מהרטבה‬ ‫חד־תסמינית שהרופא הראשוני סבור שאין לו את התנאים המיטביים‬ ‫לטיפול בו‪.‬‬ ‫מרפאת מומחים‪ :‬מרפאה המנוהלת על ידי רופא וצוות מקצועי‬ ‫הבקיאים ומנוסים בטיפול בהרטבת לילה‪.‬‬ ‫גיל התחלת טיפול‪ :‬מעל גיל ‪.5‬‬

‫אפידמיולוגיה‬ ‫שכיחות הרטבת לילה בגילאי ‪ 5‬עומדת על ‪ ,20%–15%‬ובגילאי ‪7‬‬ ‫על כ־‪ .10%-7%‬בגילאי ‪ 18‬ומעלה ‪ 0.5%-2%‬מכלל האוכלוסייה‬ ‫מרטיבים‪.3 ,2‬‬ ‫למעלה מ־‪ 100,000‬ילדים בישראל סובלים מהרטבת לילה‪.‬‬

‫גורמי סיכון‪:‬‬ ‫סיפור משפחתי (‪ :)level a‬כשלהורה אחד יש היסטוריה של‬ ‫הרטבת לילה‪ ,‬הסבירות שהילד ירטיב היא ‪ .43%‬כששני ההורים‬ ‫סבלו מהרטבת לילה‪ ,‬הסיכוי שילדם יסבול מהבעיה הוא ‪.77%‬‬ ‫במשפחה שבה ילד אחד מרטיב‪ ,‬הסיכוי שאחיו ירטיב עומד על ‪.40%‬‬ ‫הפרעת קשב וריכוז (‪ - )ADHD‬הטיפול בילדים הסובלים מהפרעה‬ ‫זו פחות יעיל‪.‬‬ ‫עצירות ‪ -‬עצירות היא גורם מנבא שלילי להצלחת הטיפול בהרטבת‬ ‫לילה‪.‬‬ ‫תסמונת דום נשימה ושקד שלישי ‪ -‬נושא זה שנוי במחלוקת‬ ‫בספרות‪ .‬במחקרים מסוימים נמצא שיפור בהרטבת לילה לאחר‬ ‫ניתוח לכריתת שקד שלישי ובמחקרים אחרים לא נמצא שיפור כזה‪.‬‬

‫ההשפעה של הרטבת לילה‬ ‫על הילד ועל משפחתו‬ ‫הרטבת לילה פוגעת בדימוי העצמי של הילד ובהישגים הלימודיים‬ ‫שלו‪ .4‬לאחר טיפול מוצלח בהרטבת לילה ניתן לצפות לשיפור בדימוי‬ ‫העצמי ולשיפור הקשר בין הילד למשפחתו‪ .‬טיפול בהרטבת לילה‬ ‫בזמן ובאופן מיטבי יכול להפחית את הסיכוי שילד הסובל מהרטבת‬ ‫לילה‪ ,‬ימשיך להרטיב גם כמבוגר (‪ 3%-2%‬מאוכלוסיית המבוגרים‬

‫סובלים מהרטבת לילה)‪.6 ,5‬‬

‫פתופיזיולוגיה‬ ‫הפתופיזיולגיה של הרטבת לילה היא מולטיפקטוריאלית‪.‬‬ ‫נהוג לציין שלושה גורמים עיקריים המובילים להרטבת לילה‪:‬‬ ‫‪1.1‬הפרעה בבשלות מערכת העצבים ורפלקס השליטה על השתן‬ ‫בזמן השינה‪.‬‬ ‫‪2.2‬ריבוי שתן לילי עקב חוסר בהורמון הוזופרסין או ליתר דיוק הפרעה‬ ‫במעגל הסרקדיאני של הפרשת הורמון זה‪.7‬‬ ‫‪3.3‬הפרעה בנפח שלפוחית השתן ‪ -‬נפח שלפוחית השתן קטן יחסית‬ ‫באופן כללי או שאינו יכול להכיל את נפח ייצור השתן הלילי‪.‬‬ ‫לעתים קרובות ניתן למצוא אצל ילד אחד שילוב של שניים או אפילו‬ ‫שלושה גורמים‪.‬‬

‫בירור ואבחנה‬ ‫נלקחת אנמנזה מכוונת (נספח ‪.)1‬‬

‫אנמנזה‪:‬‬ ‫מצב בריאותי כללי‪ :‬מחלות רקע‪ ,‬היסטוריה משפחתית‪ ,‬תרופות‪,‬‬ ‫ניתוחים‪.‬‬ ‫הרגלי שתייה‪ :‬הערכת נפח השתייה והתפלגות השתייה במהלך היום‬ ‫הרגלי הטלת שתן‪ :‬דחיפות ותכיפות במתן שתן‪ ,‬הרטבת יום‪.‬‬ ‫התאפקות ותנועות הימנעות‪ ,‬צריבה במתן שתן‪.‬‬ ‫יציאות‪ :‬עצירות‪ ,‬הצטאות (נספח ‪ 2‬ותמונות של עצירות)‪.‬‬ ‫אפיון הרטבת הלילה‪ :‬מספר לילות רטובים בשבוע‪ ,‬מספר הרטבות‬ ‫בלילה‪ ,‬הערכת נפח הרטבת הלילה‪ ,‬שעת הרטבת הלילה‪ ,‬הרטבה‬ ‫בשנת צהריים‪ ,‬הרטבה ראשונית‪/‬שניונית‪ ,‬טיפול קודם בהרטבת‬ ‫לילה‪.‬‬ ‫תבנית שינה‪ :‬מה עומק השינה?‬ ‫פסיכולוגי‪/‬נוירולוגי‪/‬התנהגותי‪ :‬הפרעת קשב וריכוז‪ ,‬הפרעות‬ ‫התפתחות מוטוריות וקוגנטיביות‪ ,‬חרדות‪ ,‬טראומה‪ ,‬מוטיבציה של‬ ‫הילד להפסקת הרטבה‪.‬‬ ‫יומן השתנה‪ :‬הוועדה קבעה שמילוי יומן השתנה מספק אינפורמציה‬ ‫רבה‪ ,‬החיונית להחלטות על המשך הטיפול‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל‬ ‫המורכבות במילוי יומן השתנה‪ ,‬מילוי יומן ההשתנה בבירור הראשוני‬ ‫הוא אופציונלי ואינו מחויב‪.‬‬ ‫יומן רישום שתייה והטלת שתן (נספח ‪ )2‬ויומן הערכת ייצור שתן‬ ‫לילי (נספח ‪ )3‬מבסס את המידע האנמנסטי‪ ,‬מסייע לאבחן הפרעות‬

‫‪75‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫הנחיות קליניות‬

‫הנחיות כלליות לטיפול ראשוני בהרטבת לילה‬ ‫חד־תסמינית של ילדים‬ ‫חברי הוועדה‪:‬‬ ‫ד“ר עמוס נאמן – אחראי שירות אורולוגיית ילדים‪ ,‬בית חולים מאיר‪ ,‬כפר־סבא‬ ‫פרופ‘ אבישלום פומרנץ – מנהל יחידת נפרולוגיית ילדים‪ ,‬בית חולים מאיר‪ ,‬כפר־סבא‬ ‫פרופ‘ אבנר כהן ‪ -‬מנהל מרכז בריאות הילד‪ ,‬פתח תקוה‪ ,‬ומנהל מרפאת הרטבת לילה‪ ,‬בית חולים שניידר‬ ‫פרופ‘ בוריס צרטין – מנהל מחלקת אורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ירושלים‬ ‫ד“ר יואל מץ – מנהל יחידת אורולוגיית ילדים וסגן מנהל המחלקה האורולוגית הבית חולים כרמל‪ ,‬חיפה‬ ‫ד“ר נתן איש שלום – מנהל יחידת נפרולוגיית ילדים וסגן מנהל מחלקת ילדים‪ ,‬בית חולים כרמל‪ ,‬חיפה‬ ‫ד“ר דוד בן מאיר – מנהל יחידת אורולוגיית ילדים‪ ,‬בית חולים שניידר‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫גב‘ ציפי דון – אחות אחראית במרפאת הרטבת לילה‪ ,‬מרכז רפואי מאירמאיר‪ ,‬כפר־סבא‬

‫והתאפקות) ושל הצטאות (עצירות ובריחת צואה)‪.‬‬ ‫נפח שלפוחית שתן משוער לפי גיל‬

‫הקדמה‬ ‫למרות העובדה שאחוז גבוה מהילדים סובל מהרטבת לילה‪ ,‬נראה‬ ‫כי ההבנה בנושא זה אינה מלאה ורבים מילדים אלה מטופלים באופן‬ ‫שאינו מיטבי‪ .‬חשוב להדגיש כי מדובר בבעיה רפואית המצריכה‬ ‫התייחסות רפואית וטיפול רפואי‪.‬‬ ‫לצורך בחירת ההיבטים השונים בטיפול בילד הסובל מהרטבת לילה‬ ‫הוקמה ועדה מקצועית‪ .‬הוועדה כללה מומחים הבקיאים ומנוסים‬ ‫בטיפול בהרטבת לילה ממקצועות הרפואה השונים ‪ -‬אורולוגיית‬ ‫ילדים‪ ,‬נפרולוגיית ילדים‪ ,‬רופאי ילדים ואחיות‪.‬‬ ‫במסמך זה מוצגות המלצות הוועדה לאבחון הרטבת לילה‬ ‫חד־תסמינית ולטיפול בה‪.‬‬

‫(‪– )expected bladder capacity – EBC‬‬ ‫‪EBC = (Ageyear +1) X 30‬‬

‫‪ - Nocturnal polyuria‬נפח שתן לילי הגדול‬ ‫מ־‪ 130%‬לפי חישוב ‪.EBC‬‬ ‫מספר הטלות שתן תקין הוא ‪ 8-3‬הטלות ביום‪.‬‬ ‫הצלחה של טיפול ‪ -‬מעל ‪ 14‬יום רצופים ללא הרטבה‪ .‬ילד‬ ‫שמתעורר בלילה כדי להטיל שתן ובבוקר מתעורר יבש נחשב לילד‬ ‫שהטיפול בו הצליח‪.‬‬ ‫‪ ICCS‬פרסם בשנת ‪ 2006‬מסמך ובו פירוט של כל ההגדרות‬ ‫הרלוונטיות‪.1‬‬

‫דרגות המלצה לטיפול‬ ‫‪ - Level A‬המלצה הנתמכת על ידי ספרות מקצועית מבוססת‬ ‫ומוסכמת על כל חברי הוועדה‪.‬‬ ‫‪ - Level B‬המלצה הנתמכת על ידי ספרות מקצועית ומוסכמת על‬ ‫רוב חברי הוועדה‪.‬‬

‫הגדרות‬

‫‪1‬‬

‫הרטבת לילה ראשונית ‪ -‬הרטבה שבה הילד מרטיב בלילה מאז‬ ‫ומתמיד ולא היה יבש במשך תקופה של מעל ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫הרטבת לילה שניונית ‪ -‬הרטבת לילה שהחלה לאחר תקופה שבה‬ ‫הילד היה יבש במשך ‪ 6‬חודשים ומעלה‪.‬‬ ‫הרטבת לילה חד־תסמינית ‪ -‬הרטבת לילה ללא תסמינים של‬ ‫הפרעה בדרכי השתן התחתונות‪.‬‬ ‫הרטבת לילה רב־תסמינית ‪ -‬נוסף להרטבת הלילה‪ ,‬יש תסמינים‬ ‫של הפרעה בדרכי השתן התחתונות (דחיפות‪ ,‬תכיפות‪ ,‬דליפת שתן‬

‫‪74‬‬

‫מטרה‬ ‫הצגת מידע עדכני המבוסס על ועדות בין־לאומיות (‪ICCS ,ESPU‬‬

‫ועוד) לצורך מתן טיפול מיטבי לילדים הסובלים מהרטבת לילה‬ ‫חד־תסמינית‪.‬‬ ‫הצגת קונסנזוס לגישה פרקטית ורציונאלית לטיפול בהרטבת לילה‪.‬‬ ‫הצגת כלים (שאלונים‪ ,‬יומנים‪ ,‬תרשימי זרימה ועוד) שמטרתם לסייע‬ ‫להבדיל בין הרטבת לילה חד־תסמינית “פשוטה“ לבין הרטבות לילה‬ ‫מורכבות‪ ,‬ומתן אינדיקציות להפניית הילדים למרפאת מומחים‪.‬‬ ‫מי אמור לטפל בהרטבת לילה? טיפול ראשוני יינתן על ידי רופא‬ ‫ילדים‪ ,‬רופא משפחה‪ ,‬אורולוג או נפרולוג המתמצאים בטיפול‬ ‫בהרטבת לילה‪.‬‬

‫במקרים הבאים יש להפנות את הילד למרפאת מומחים‪:‬‬ ‫ •הרטבה רב־תסמינית‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫כיום מקובל להשתמש במונח “הפרעה בזקפה“ ולא “אין אונות“‪,‬‬ ‫משום שגבר ללא זקפה אינו בהכרח חסר אונים‪ .‬הצגת חוסר‬ ‫הזקפה מובילה גברים לתחושה של חוסר אונים‪.‬‬ ‫בעבודה זו נציג סיפור מקרה של ניהול טיפול במטופל בן ‪ 67‬הסובל‬ ‫מסוכרת‪ ,‬שהגיע לאשפוז עקב פצע נמקי בקצה המיאטוס על רקע‬ ‫קטטר ותותב פנילי ‘‪ ,SEMI – RIGID‬והתמודד עם סיבוכים‬ ‫נרכשים‪ ,‬פערים קוגניטיביים ואמונות‪ ,‬שהקשו על הטיפול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫עמדות אחיות בית החולים בנושא הבריאות המינית‬ ‫בלין לובה והלן מלכה זאבי‪ ,RN, MA ,‬ייעוץ סטטיסטי‪ -‬אורלי יקיר‪,‬‬ ‫המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי לגליל המערבי‪-‬נהריה‬

‫המיניות היא חלק חשוב מאיכות החיים של נשים וגברים‪ .‬היא‬ ‫כוללת רבים מן ההיבטים הנכללים בחוויות הזהות הגברית‬ ‫והנשית‪ .‬המיניות איננה רק סך החיים הארוטיים או יחסי המין‬ ‫של האדם‪ ,‬אלא היא כוללת את הצורך בקשר עם הזולת‪ ,‬באהבה‪,‬‬ ‫במגע‪ ,‬בחמימות ובאינטימיות‪ .‬נוכח משמעותה הרחבה של‬ ‫המיניות‪ ,‬ניתן בנקל להבין כיצד זו יכולה להיות מקור לאושר‬ ‫ולשמחה‪ ,‬וגם כיצד הפרעות במיניות עלולות לגרום לכאב‪,‬‬ ‫לתסכול ולצער רב‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הבריאות המינית והתפקוד‬ ‫המיני הם מרכיבים חשובים ומרכזיים באיכות חייו של כל אדם‪,‬‬ ‫בכל גיל‪ ,‬ויש לשלב את הטיפול בבריאות המינית עם הטיפול‬ ‫הרפואי והסיעודי השגרתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא במחקרים כי עדיין אין‬ ‫נכונות לדון בנושא המיניות בפתיחות מתאימה במגזרים מסוימים‬ ‫מסיבות דתיות‪ ,‬תרבותיות וסוציאליות‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬

‫בדיקת הקשר בין הרקע הדמוגרפי והמקצועי של האחות לבין‬ ‫עמדותיה ופתיחותה לדון עם המטופלים בנושא בריאות מינית‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪ :‬במחקר נבדק אם יש קשר בין הרקע התרבותי‪,‬‬ ‫הוותק המקצועי והנתונים הסוציו־דמוגרפיים של האחות לבין‬ ‫עמדותיה ומוכנותה לזהות את מצוקתו של המטופל ולהדריכו‬ ‫בנושא בריאות מינית‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪:‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪12:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫על הדבש ועל העוקץ – הצגת מטופל‬ ‫עליזה שושן‪ ,‬ר‪ .‬אלנברג שוב‪-‬עמי‪ ,‬ש‪ .‬נוי‪ ,‬פ‪ .‬ניר‪ ,‬י‪ .‬יעקובי‬ ‫ופרופסור עמי סידי‬ ‫מערך לסיעוד אורולוגי – מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫הדבש ניכר בתכונותיו הרבות לאורך ההיסטוריה‪ ,‬הן הקולינריות‬ ‫והן הטיפוליות‪ ,‬וכבר שנים רבות נעשה שימוש בדבש ובמוצרי‬ ‫הכוורת לצורכי טיפול וריפוי‪ .‬הדבש הוא חומר בעל ריכוז אוסמוטי‬ ‫גבוה‪ ,‬ותכונה זו שלו מסבירה את יעילותו כחומר המעודד ריפוי‬ ‫פצעים ומניעת זיהומים ומגביר את פעילות מערכת החיסון‪.‬‬ ‫מחלת פורנייר היא זיהום עור בקטריאלי הפוגם ברקמה‬ ‫הגניטאלית והפרינאלית‪ .‬שילוב של חיידקים אנארוביים ופטריות‬ ‫הוא הגורם להרס רקמת העור עד השריר‪.‬‬ ‫בעבודה זו מודגשים שלבים בטיפול בדבש‪ ,‬החל מפצע ניתוח‬ ‫עמוק וצניחת האשך ועד להחלמה מלאה‪.‬‬ ‫מטרת העבודה‪:‬‬

‫א‪ .‬יישום חשיבה חדשנית של טיפול בדבש במחלה זיהומית קשה‬ ‫בשם ‪Fournier Gangrene‬‬ ‫ב‪ .‬בניית תכנית טיפול ייחודית פרטנית מותאמת לצרכים‪ ,‬במטרה‬ ‫להשיג תוצאה משמעותית בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫המטופל בן ‪ 42‬לאחר התערבות כירורגית‪ .‬סבל מזיהום של‬ ‫המפשעה‪ ,‬שק האשכים משמאל והפרינאום (מחלה ע“ש פורנייר‬ ‫גנגרן) ברקע מחלת סוכרת‪ .‬המטופל גרוש ואלכוהוליסט‪ ,‬עבר‬ ‫פתיחת מורסה והטרייה של חתך הניתוח באורך של ‪ 20‬ס“מ‬ ‫ועומק של ‪ 6‬ס“מ‪ .‬חשיפת האשך השמאלי גרמה לכאבים ולקשיים‬ ‫בתנועתיות‪ .‬החולה גם סבל מקושי בפעולת המעיים בגלל הקרבה‬ ‫לאזור הרקטום‪ .‬הטיפול בדבש התבצע על בסיס יום יומי במשך‬ ‫ארבעה שבועות‪ ,‬ותהליך הטיפול תועד ויוצג בכנס‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הטיפול בדבש הצליח במניעת זיהומים‪ ,‬בהגלדה של פצע‬ ‫הניתוח ובשימור האשך השמאלי‪ .‬שמירה על כללי היגיינה כגון‬ ‫מיגון לצוות המטפל והמטופל הם סטנדרטים חשובים בהצלחת‬ ‫הטיפול‪ .‬בדיקות מעבדה לפני הטיפול העידו על זיהום משולב‬ ‫של כמה חיידקים‪ ,‬ואחרי הטיפול נמצאה עדות של העדר‬ ‫מיקרואורגניזמים‪.‬‬

‫מחקר חתך‪ ,‬שבמסגרתו ‪ 75‬אחיות ממחלקות שונות העובדות‬ ‫במרכז הרפואי לגליל המערבי‪ ,‬ענו על השאלון בנושא בריאות‬ ‫מינית שנבנה על ידי צוות המחקר‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫הממצאים יוצגו במסגרת הכנס‪ .‬לפי השערות המחקר אחיות‬ ‫מבוגרות וותיקות במקצוע הסיעוד יפגינו מוכנות יתר בהשוואה‬ ‫לאחיות צעירות להדריך את המטופלים בתחום הבריאות המינית‪.‬‬ ‫כמן כן‪ ,‬אחיות דתיות יתביישו יותר בהשוואה לאחיות חילוניות‬ ‫לדון עם המטופלים בנושא בריאות מינית‪.‬‬

‫הצלחת גישה ייחודית זו של טיפול בדבש על רקע מחלת פורנייר‬ ‫גנגרן מאפשרת להשיג ריפוי והחלמה של פצעים פתוחים גם‬ ‫במצבים נוספים‪ .‬הטיפול מחזק את מערכת החיסון ומאפשר‬ ‫בעתיד רגישות לטיפולים נוגדי זיהום‪.‬‬ ‫הטיפול בדבש ללא התערבות כירורגית או טיפול אנטיביוטי‬ ‫אפשר חזרה לתפקוד יום יומי ושמירה על איכות החיים‪.‬‬

‫ממצאים ומסקנות המחקר‪:‬‬

‫‪73‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫למחצה‪ .‬למחקר יש היתר מוועדת הלסינקי‪ .‬משוב המטופלים‬ ‫הוא בסיס לניתוח תוכן בצירוף רשומות שערכו מנחות‬ ‫הקבוצה בתהליך ההנחיה‪.‬‬ ‫ממצאים והמלצות‪:‬‬

‫עד כה התקיימו השנה מפגשים של ‪ 4‬קבוצות תמיכה והשתתפו‬ ‫בהם כ־‪ 40‬מטופלים וכ־‪ 25‬בני משפחה‪ .‬בכנס יוצגו ממצאי ניתוח‬ ‫תוכן של הפגישות‪ ,‬מסקנות והמלצות לעתיד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫הדרכה קבוצתית לפני ניתוחי כריתת ערמונית‬ ‫רדיקלית בגישה רובוטית (‪– )RALP‬הערכת שביעות‬ ‫הרצון של המטופלים‬ ‫רגב שרי ‪ ,‬לואי גלית ‪ ,‬זרצר סופי‪ ,‬ד“ר אהרוני שחר‪,‬‬ ‫ד“ר רענן טל ופרופ‘ ג‘ק בניאל‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫רקע‪:‬‬

‫מערכת הניתוח בסיוע רובוט נכנסה לשימוש במחלקתנו לפני‬ ‫כשנתיים וחצי‪ .‬בתקופה זו בוצעו כ־‪ 170‬ניתוחי כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית בסיוע רובוט (‪.)RALP‬‬ ‫אף שבספרות הרפואית העדכנית לא נראה יתרון לניתוח זה‬ ‫בתוצאות האונקולוגיות או בתפקוד‪ ,‬רווחת בציבור ההנחה כי‬ ‫לטכנולוגיה בגישה הרובוטית עדיפות על פני הניתוח הפתוח‪.‬‬ ‫כדי לשפר את שביעות הרצון של המטופלים ולתאם ציפיות לפני‬ ‫הניתוח‪ ,‬יזמנו הדרכה ייעודית קבוצתית לפני הניתוח למנותחים‬ ‫שאמורים לעבור ‪ RALP‬ולבנות זוגם‪ .‬ההדרכה כללה הסבר מפורט‬ ‫על תהליך הניתוח‪ ,‬על תופעות הלוואי האפשריות ועל ההחלמה‬ ‫הצפויה אחריו‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת שביעות הרצון של מטופלים העוברים ‪ RALP‬מההדרכה‬ ‫הקבוצתית לפני הניתוח והשוואתה לשביעות הרצון של מטופלים‬ ‫שנותחו לאחר מהלך הכנה רגיל (הסבר מהרופא המטפל ומהאחות‬ ‫במרפאת לפני הניתוח)‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫גברים שאמורים לעבור ניתוח ‪ RALP‬במחלקתנו חולקו לשתי‬ ‫קבוצות‪ .‬הקבוצה הראשונה עברה את ההדרכה הקבוצתית‬ ‫המתוארת‪ ,‬ואילו קבוצת הביקורת עברה את תהליך ההכנה‬ ‫המקובל‪.‬‬ ‫כעשרה ימים אחרי הניתוח‪ ,‬בבואם להוצאת הקטטר במרפאה‪,‬‬ ‫התבקשו המטופלים למלא שאלון שבחן את תחושותיהם ב‪4-‬‬ ‫תחומים‪ .1 :‬רמת הידע על המחלה‪ ,‬על הניתוח ועל השלכות‬ ‫הניתוח בטווח הקצר והארוך; ‪ .2‬שביעות הרצון הכללית‬ ‫מההדרכה ומוכנות להמליץ עליה; ‪ .3‬תחושות לפני ואחרי‬ ‫הניתוח (חרדה‪ ,‬דאגה‪ ,‬מתח וכאב); ‪ .4‬יכולת המטופל לטפל‬ ‫בעצמו לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫החולים שעברו הדרכה ייעודית נשאלו גם מה דעתם על פורמט‬ ‫ההדרכה הקבוצתית‪.‬‬ ‫סכום ציוני השאלות בכל קטגוריה חושב ונערכה השוואה בין‬ ‫הקבוצות‪.‬‬ ‫‪72‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫במחקר השתתפו ‪ 62‬מטופלים (‪ 32‬עברו הדרכה קבוצתית)‪ .‬גיל‬ ‫המטופלים היה ‪ 0.8±62.7‬שנים‪ .‬לא היה הבדל בין הקבוצות בגיל‬ ‫המנותחים‪ ,‬בהתפלגות ארצות המוצא או בהשכלה‪ .‬שביעות הרצון‬ ‫מפורמט ההדרכה הקבוצתית הייתה ‪ 3.9±33.5‬נקודות (מתוך ציון‬ ‫מקסימלי אפשרי של ‪ 35‬נקודות)‪ .‬שביעות הרצון מאיכות ההדרכה‬ ‫והמוכנות להמליץ עליה הייתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצה‬ ‫שעברה את ההדרכה הקבוצתית (‪ )p<0.001‬וכך גם רמת הידע על‬ ‫המחלה‪ ,‬על הניתוח ועל השלכותיו (‪.)p=0.016‬‬ ‫לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בתחושות (חרדה‪ ,‬דאגה מתח‬ ‫וכאב) או ביכולת הטיפול העצמית‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫שביעות הרצון מתכנית ההדרכה הקבוצתית לקראת ‪RALP‬‬

‫שנבנתה ויושמה על ידי צוות הסיעוד במחלקה הייתה גבוהה‬ ‫ביותר‪ .‬מטופלים שהשתתפו בתוכנית חשו כי רמת הידע שלהם‬ ‫טובה יותר והיו שבעי רצון מההדרכה‪ ,‬יותר ממטופלים שעברו‬ ‫הדרכה רגילה‪ .‬חולים בשתי הקבוצות חשו ברמת חרדה ודאגה‬ ‫דומים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪11:45‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫מה מפיל את הפין?‬ ‫רוזי סים‪ RN, BSN, MN ,‬ודרורה כורם‪RN, MN ,‬‬

‫מחלקה אורולוגית בבי“ח סורוקה‪,‬‬ ‫רקע‪:‬‬

‫על קשיים בזקפה שומעים יותר ויותר‪ ,‬הן בעקבות הארכת‬ ‫תוחלת החיים והן בעקבות הגדלת הפתיחות בנושאים שבעבר‬ ‫היו בבחינת “טאבו“‪ .‬עם זאת‪ ,‬בספרות המקצועית ובמציאות‬ ‫מתייחסים למבוכה‪ ,‬לריחוק‪ ,‬לרגשי אשמה‪ ,‬לדימוי עצמי נמוך‪,‬‬ ‫לחוסר שביעות רצון מהחיים ואף לדיכאון‪ ,‬שהם חלק מההשפעות‬ ‫של אין אונות על איכות החיים של המטופל ושל בת זוגו‪.‬‬ ‫אין אונות פירושה קושי מתמשך להשיג ולשמור על זקפה מספקת‬ ‫לקיום יחסי מין‪ .‬הסיבות לבעיות הזקפה יכולות להיות בעיות‬ ‫אורגניות כתוצאה מבעיות וסקולריות‪ ,‬נוירולוגיות‪ ,‬הורמונאליות‬ ‫ופסיכולוגיות‪.‬‬ ‫הגדרת הבעיה‪ :‬סוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר לאי‪-‬תפקוד‬ ‫מיני‪ ,‬הן בשל פגיעה עצבית והן בשל פגיעה בזרימת הדם לפין‪.‬‬ ‫תרופות כימיות המסייעות ליצירת זקפה אינן מתאימות לחולי‬ ‫סוכרת‪ ,‬ולעתים אסור להם להשתמש בהן‪ .‬במקרים שבהם‬ ‫טיפולים תרופתיים אינם מתאימים‪ ,‬יכול החולה לעבור ניתוח‬ ‫להשתלת תותב פנילי‪ .‬ניתוח זה אינו הפיך‪.‬‬ ‫המטרה‪:‬‬

‫לשנות את תפיסת החולה לגבי חוסר השליטה והערך העצמי‬ ‫הנמוך שלו‪ .‬על־פי תפיסתו הזקפה היא הבבואה שלו כ“גבר“‪ .‬אין‬ ‫האונות מתפרשת בעיניו כחוסר יכולת להעניק אהבה לאשתו‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬

‫ייזום שיחה פתוחה המאפשרת דיאלוג‪ .‬התערבות על פי מודל‬ ‫‪.PLISSIT‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫שיטת ה“הולטר“ הדינאמי של חברת “פי סקוור‬ ‫מדיקל“ לאבחון הפרעה במתן שתן בקרב גברים‪,‬‬ ‫הנובעת מחסימה במוצא השלפוחית‬ ‫גלינה סולוביוב‪ ,BA, RN ,‬נטליה יארסקו‪ RN ,‬ואולגה רדיאונוב‪,RN ,‬‬ ‫‪ ‎‬המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫יתרונותיו של המכשיר החדש נובעים מעצם היותו לא פולשני‪,‬‬ ‫נוח‪ ,‬זול ופשוט לתפעול‪ .‬הוא אינו דורש מיומנויות ייחודיות של‬ ‫הצוות והכנה מוקדמת של המטופל‪ ,‬ומאפשר את ביצוע הבדיקה‬ ‫בסביבה הטבעית של המטופל‪ .‬המכשיר נועד להקל ולשפר באופן‬ ‫משמעותי את הליך האבחון ואת קבלת ההחלטה באשר לטיפול‬ ‫המתאים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫רקע‪:‬‬

‫גורמים שונים מובילים להפרעות בהשתנה בקרב גברים מעל‬ ‫גיל ‪ .50‬אחד הגורמים השכיחים הוא חסימה במוצא השלפוחית‪,‬‬ ‫המתאפיין בקושי במתן שתן‪ ,‬התרוקנות חלקית של השלפוחית‪,‬‬ ‫דחיפות ותכיפות במתן שתן‪ ,‬דליפת שתן‪ ,‬דלקות חוזרות בדרכי‬ ‫השתן והפרעה בתפקוד המיני‪.‬‬ ‫כדי לדאוג לטיפול מתאים שיבטיח את בריאותו ואת איכות חייו‬ ‫של המטופל‪ ,‬יש לאבחן מוקדם ובמדויק בעיה של חסימה במוצא‬ ‫השלפוחית‪ ,‬הנובעת מהגדלת הערמונית‪ ,‬בקרב גברים מעל גיל ‪.50‬‬

‫ ‬ ‫‪10:45‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫יוזמה חדשנית להבטחת רצף הטיפול ואיכותו –‬ ‫קבוצות תמיכה‪ ,‬בהנחייתן המקצועית של אחיות‬ ‫למתמודדים עם סרטן בכיס השתן ולבני משפחותיהם‬ ‫‪1‬כוכי ביטון‪2 ,RN, BA ,‬איריס צייטלין אופיר‪1 ,RN, MA,‬אילנה פטרפרוינד‪,‬‬ ‫‪2 ,RN, MA‬חוה וינר‪1 ,RN MA ,‬ופרופ‘ עופר נתיב ‪. MD.‬‬ ‫‪1‬המרכז הרפואי “בני‪-‬ציון“‪ ,‬חיפה‬ ‫‪ 2‬ביה“ס לסיעוד ליד המרכז הרפואי “בני‪-‬ציון“‪ ,‬חיפה‬

‫מטרה‪:‬‬

‫המטרות‪:‬‬

‫העלאת המודעות בקרב הצוות הסיעודי מתחום האורולוגיה‪,‬‬ ‫לשיטת אבחון חדשה‪.‬‬

‫א‪ .‬להציג יוזמה חדשנית של אחיות להקמת קבוצות תמיכה‬ ‫למטופלים שמתמודדים עם סרטן שלפוחית השתן‪ ,‬אשר מעשירה‬ ‫ומרחיבה את קשת התפקידים המסורתיים בסיעוד‪ .‬ב‪ .‬לדון‬ ‫ברציונל להקמת קבוצה תמיכה בהנחייתן של אחיות‪ ,‬בהתבסס‬ ‫על ניתוח תוכן של משוב המטופלים ומשוב המנחות בקבוצה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצגת מסקנותינו והמלצותינו להמשך הדרך‪.‬‬

‫שיטות האבחון הקיימות בהשוואה לשיטה החדשה‪:‬‬

‫יש שתי בדיקות מובילות לאבחון חסימה במוצא השלפוחית‪,‬‬ ‫והשילוב ביניהן מאפשר אבחון יעיל ומדויק וקביעה של דרגת‬ ‫החסימה‪ :‬בדיקת האורופלומטריה ובדיקת אורודינמיקה‪.‬‬ ‫בדיקת האורופלאומטריה היא בדיקה לא פולשנית‪ ,‬המודדת‬ ‫את קצב זרימת השתן‪ ,‬את משך ההשתנה ואת נפח השתן‪.‬‬ ‫מכשיר הבדיקה מציג את גרף הספיקה ואת ערכי הפרמטרים‬ ‫הנמדדים‪.‬‬ ‫בדיקה אורודינמית היא בדיקה פולשנית המבוססת על מדידה‬ ‫והשוואה בין הלחץ של שריר הדטרוזור ללחץ התוך־בטני‪,‬‬ ‫המאפשרים התרוקנות תקינה של שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫שיטת האבחון החדשנית נעשית באמצעות מכשיר “הולטר“‬ ‫ומבוססת על הקלטה של קול בחיץ בזרימת שתן‪ .‬נמצא כי לזרימה‬ ‫טורבולנטית של שתן‪ ,‬העוברת דרך השופכה במצב של חסימה‬ ‫חלקית‪ ,‬יש אופי שונה מזה של זרימת השתן בשופכה בריאה‪.‬‬ ‫חברת “פי סקוור מדיקל“ מפתחת מכשיר אבחון לא פולשני‪ ,‬אשר‬ ‫יוכל להציג את עקומת הספיקה‪ ,‬בדומה לזו המתקבלת מבדיקת‬ ‫אורופלאו‪ ,‬וגם את דרגת החסימה‪ ,‬בדומה לזו המתקבלת בבדיקה‬ ‫אורודינאמית‪.‬‬ ‫למכשיר שלושה חלקים‪ :‬הסנסור‪ ,‬יחידת ההקלטה וחבילת‬ ‫התוכנה הכוללת את ממשק המשתמש ואת אלגוריתם הפענוח‪.‬‬ ‫הסנסור הוא סנסור ויברו אקוסטי אשר נועד לשימוש חד־פעמי‪.‬‬ ‫הוא מוצמד על ידי המשתמש לאיבר המין בצורה פשוטה לפני‬ ‫ההשתנה‪ ,‬ותפקידו לקלוט את הרעידות הנוצרות עקב ההשתנה‪.‬‬ ‫האות הנקלט על ידי הסנסור נשמר ביחידת ההקלטה‪.‬‬ ‫לאחר מכן מועבר המידע אל המחשב לצורך פענוח בעזרת‬ ‫האלגוריתם הייחודי שפיתחה החברה‪ ,‬וכל המידע הרלוונטי נשמר‬ ‫בבסיס הנתונים‪.‬‬

‫רקע‪:‬‬

‫הרעיון להקמת קבוצות תמיכה בהנחייתן המקצועית של‬ ‫אחיות‪ ,‬מתבסס על טיפול כוללני‪-‬הוליסטי ועל עיקרון‬ ‫המשכיות הטיפול‪ .‬סיעוד הוליסטי משמעו שלצורך מתן טיפול‪,‬‬ ‫על האחות להתייחס למצבם הפיזי‪ ,‬המנטאלי‪ ,‬הרגשי והסוציו־‬ ‫תרבותי של מטופליה‪ .‬סיעוד כוללני והמשכיות הטיפול הם‬ ‫נדבך חשוב מאוד בחינוך המקצועי של אחיות בעולם ובארץ‪.‬‬ ‫הנחיית קבוצות מאפשרת לאחות להרחיב את התפקידים‬ ‫המסורתיים של המקצוע ולשלב יכולות ומיומנויות לטובת‬ ‫המטופלים‪ .‬בתכנית לקבוצה שולבו מגוון מומחים שותפים‬ ‫לטיפול‪ ,‬והאחות היא זו שהנחתה את הקבוצות‪ ,‬ותיאמה‬ ‫וקישרה בין אנשי הצוות ובינם לבין המטופלים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בתכנית זו‪ ,‬האחות ממשיכה קשר ארוך טווח עם המטופלים‬ ‫לצורך הגברת ההיענות ושיתוף הפעולה שלהם עם תכנית‬ ‫הטיפול הרפואית והסיעודית והמשך מעקב ארוך שנים‪ ,‬כל‬ ‫זאת לשם מניעה של החמרה בפולשנות הגידול או של הישנות‬ ‫הגידולים בכיס השתן‪.‬‬ ‫מתודולוגיה‪:‬‬

‫במסגרת הטיפול במכון האורולוגי ב“בני‪-‬ציון“ מוצע‬ ‫למתמודדים עם סרטן בשלפוחית השתן להצטרף לקבוצת‬ ‫תמיכה שבה ‪ 12–10‬משתתפים‪ .‬ההשתתפות היא ללא תשלום‪.‬‬ ‫לכל קבוצה מתוכננים ‪ 8‬מפגשים‪ ,‬ולחלקם יכול המטופל‬ ‫להזמין “אחר משמעותי“‪ .‬בסיום המפגשים מתבקשים‬ ‫המטופלים לתת משוב באמצעות מילוי שאלון אנונימי‪ ,‬מובנה־‬ ‫‪71‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫המחלה מאופיינת בהתפשטות של רקמה סיבית בחלל הגוף‬ ‫(‪ )Retroperitoneum‬וחסימתם‪ .‬הסימפטומים של פיברוזיס‬ ‫רטרופריטוניאלי מעורפלים ולא ספציפיים‪ ,‬ויכולים להימשך‬ ‫כ־‪ 12–6‬חודשים עד שמושג אבחון סופי‪ .‬עיקר הטיפול הוא מתן‬ ‫סטרואידים‪ ,‬ויש אפשרות להוסיף טיפול אימונוסופרסיבי ולעשות‬ ‫ביופסיה‪ .‬אם הטיפול התרופתי אינו יעיל‪ ,‬שוקלים התערבות‬ ‫כירורגית – ניתוח או ניקוז כליות‪.‬‬ ‫סכנות המחלה הן חסימה ממושכת של אחת הכליות‪ ,‬חסימה‬ ‫מלאה של שתי הכליות‪ ,‬ואף אי‪-‬ספיקת כליות כרונית‪ .‬הפרוגנוזה‬ ‫תלויה במידת הפגיעה בכליות‪ ,‬במידת החסימה של המעיים‬ ‫ובהימצאות דם בשתן‪ .‬המחלה היא כרונית ומחייבת מעקב‬ ‫מתמשך לאורך כל חייו של המטופל‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫אדם בן ‪ ,79‬נשוי‪ ,2+‬התקבל למחלקתנו באופן אלקטיבי להכנסת‬ ‫נקז כלייתי‪ .‬המטופל סובל מכאבים המדמים כאבים רנליים‬ ‫בשיפולי הבטן ומקרינים למפשעה מזה כ־‪ 10‬חודשים‪ .‬תפקוד‬ ‫הכליות של המטופל לקוי (‪ ,)Creatinin 1.38‬לפי ‪ ,NCCT‬המטופל‬ ‫סובל מהידרונפרוזיס קשה מימין‪ ,‬כולל הבלטה ניכרת של אגן‬ ‫הכליה‪ ,‬ללא אבנים‪ ,‬ורושם למלאות של הרקמות באזור האאורטה‬ ‫הבטנית‪ .‬המטופל הוזמן לצורך הכנסת נפרוסטום מימין‪.‬‬ ‫במהלך האשפוז קיבל המטופל משככי כאבים לפי הצורך‪ ,‬ולאחר‬ ‫האבחנה של פיברוזיס רטרופריטוניאלי החל לקבל סטרואידים‬ ‫והוכנס לו נפרוסטום מצד ימין‪ ,‬אשר הוביל לשיפור משמעותי‬ ‫בהידרונפרוזיס‪ .‬עד שהגיע למחלקתנו לא ידע המטופל ממה הוא‬ ‫סובל‪ .‬גם צוות הסיעוד התגלה כחסר בקיאות וידע מספק בנושא‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫ •הטמעת הידע בנושא בקרב אנשי הצוות המטפל‪.‬‬ ‫ •הערכת הבעיות הייחודיות למטופל הסובל‬

‫מפיברוזיס‬

‫סיכום‪:‬‬

‫מקרה נדיר זה חשף חוסר ידע של הצוות בנוגע למחלת פיברוזיס‬ ‫רטרופריטוניאלי‪ ,‬ועלה הצורך בהקניית ידע בנושא‪ ,‬כלל הרצאות‬ ‫של אנשי צוות וקריאת ספרות חדשנית ורלוונטית‪ .‬כתוצאה‬ ‫מהתהליך‪ ,‬הכיר הצוות מצב רפואי נדיר‪ ,‬למד מהי ההתערבות‬ ‫הסיעודית המתאימה ואיך להתמודד עם מטופל המקבל אבחנה‬ ‫נדירה‪ .‬בעקבות המקרה החל במחלקה פרויקט של עדכון ידע על‬ ‫בסיס חודשי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אולם צ'פלין‬

‫הסיעוד כעמוד התווך בהקמה ובהפעלה של‬ ‫מרפאה רב־תחומית לטיפול בילדים העוברים‬ ‫ניתוחים מורכבים לשחזור דרכי שתן תחתונות‬ ‫‪70‬‬

‫היחידה לאורולוגית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים‬ ‫מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬ ‫רקע‪:‬‬

‫במקרים מורכבים של תפקוד לקוי של כיס השתן ו‪/‬או הסוגרים‪,‬‬ ‫בהם כשלו טיפולים תרופתיים‪ ,‬התנהגותיים וניתוחיים‬ ‫מינוריים‪ ,‬נדרשת התערבות ניתוחית מורכבת לשחזור דרכי‬ ‫השתן התחתונות‪ .‬בעקבות התערבות זו נדרשים הילדים פעמים‬ ‫רבות לצנתר דרך השופכה או דרך הבטן‪ ,‬פעולה החושפת אותם‬ ‫לתחלואה בשיעור לא מבוטל במשך חייהם‪ .‬לרוב‪ ,‬אין לידים‬ ‫ולמשפחותיהם כמו גם לקהילה‪ ,‬כלים להתמודד עם הקשיים‬ ‫הרגשיים‪ ,‬הגופניים והחברתיים שכרוכים בניתוח ובחיים‬ ‫שלאחריו‪.‬‬ ‫במרכז שניידר הוקמה מרפאה רב־תחומית ייחודית לטיפול‬ ‫בבעיות אלו‪ .‬למרפאה גויסה אחות מתאמת‪ ,‬המומחית בתחום‬ ‫האורולוגיה הפדיאטרית ובסיעוד הילד‪ .‬תפקיד זה נמצא חשוב‬ ‫וחיוני בקידום תהליך התמודדותם של הילד ובני משפחתו‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫במהלך ‪ ,2013‬הוקמה במרכזנו מרפאה רב תחומית הכוללת‬ ‫רופאים אורולוגים‪ ,‬אחיות מרפאה אורולוגית‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬צוות‬ ‫חינוכי‪ ,‬עובדת סוציאלית ודיאטנית‪ .‬הצוות הרב מקצועי בנה‬ ‫תוכניות טיפול והתערבות אשר יושמו עד כה בקרב ‪ 6‬ילדים‬ ‫שעברו שחזורים מורכבים בדרכי השתן‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫רטרופריטוניאלי‪.‬‬ ‫ •הצגת תהליך למידה שעבר הצוות המטפל בעקבות האבחנה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫ •הקניית כלים וידע למטופל ולבני משפחתו על המחלה ועל‬ ‫הצורך בהמשך המעקב במהלך כל החיים‪ ,‬תוך התמודדות עם‬ ‫ההיבטים של מחלה כרונית‪.‬‬

‫ ‬ ‫‪10:15‬‬

‫אור־לי כלמן חכים‪ ,‬איריס בראון‪,‬רחל מילר‪ ,‬דלית כהן‪,‬‬ ‫בצלאל סיוון‪ ,‬פרופסור פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,‬שי בנבנישתי‪ ,‬דיאנה קדוש‪,‬‬ ‫נטע בירן‪ ,‬דוד בן מאיר‬

‫במסגרת התוכנית שנבנתה‪ ,‬לאחות המתאמת תפקיד מרכזי‬ ‫הכולל הדרכות‪ ,‬הכנת פרוטוקולים טיפוליים ודפי הסבר‪ ,‬ליווי‬ ‫ותמיכה בילד המנותח ובמשפחתו לאורך כל התהליך ויצירת‬ ‫קשר עם אנשי טיפול בקהילה‪ .‬ההדרכות אשר הותאמו לגיל‬ ‫ולרקע ממנו בא כוללות הסברים אודות הניתוח והכנה לצנתור‬ ‫עצמי‪ .‬מהפן הנפשי‪ ,‬האחות בשיתוף הצוות הרב־מקצועי מבצעת‬ ‫הכנה רגשית לתהליך תוך אומדן וזיהוי בעיות סוציאליות‬ ‫קיימות ועתידיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מנת לאפשר לילד הסתגלות קלה‬ ‫ומהירה במסגרת הקהילתית‪ ,‬יוזמת האחות המתאמת שיתופי‬ ‫פעולה ומפגשים מקצועיים בין הצוות המטפל בבית החולים‬ ‫לצוות הקהילה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ילדים שעוברים ניתוח לשחזור דרכי שתן תחתונות הינם בעלי‬ ‫צרכים רבים‪ ,‬מורכבים וייחודיים‪ .‬האחות המתאמת מהווה‬ ‫נדבך מרכזי בטיפול‪ ,‬מלווה את הילד ומשפחתו מרגע קבלתם‬ ‫למרפאה‪ ,‬לאורך שלבי הטיפול השונים בבית החולים ומחוצה‬ ‫לו‪ .‬תפקיד רוחבי ומגוון מעין זה‪ ,‬מאפשר הסתכלות כוללנית‬ ‫ומעמיקה על כלל צרכי הילד ומשפחתו‪ .‬טיפול מותאם אישית‪,‬‬ ‫ליווי צמוד ותמיכה מקצועית של אחות מתאמת הינם בעלי‬ ‫חשיבות בהצלחת הניתוח ובהורדת שיעור התחלואה‪ ,‬כמו גם‬ ‫בשמירה על איכות החיים של הילד ומשפחתו‪ ,‬בהמשך תפקודו‬ ‫של הילד והשתלבותו בחיי החברה‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫דרגת הכאב של המטופלים לפני החדרת הנקז הייתה ‪10–9‬‬ ‫בממוצע וירדה ל־‪ 4‬לאחר החדרת הנקז‪ .‬בשאלון המתייחס‬ ‫לתסמיני הנקז (כאב והטיפול בו‪ ,‬אי־נוחות הקשורה למתן שתן‪,‬‬ ‫שתן דמי‪ ,‬ניידות והיגיינה אישית) נמצא כי המטופלים דיווחו‬ ‫על אותם תסמינים בשלב א‘ (‪ 12‬שעות לאחר החדרת התומכן‬ ‫השופכני) ובשלב ב‘ (בחזרתם לטיפול הדפינטיבי כחודש וחצי‬ ‫מאוחר יותר)‪ .‬בשאלון הבריאות ‪ EQ-5D‬נמצא הבדל בין שלב‬ ‫א‘ לשלב ב‘‪ ,‬רק בתשובה לשאלה המתייחסת לביצוע פעילויות‬ ‫רגילות ופעילויות פנאי‪ 19.5% .‬מהמטופלים דיווחו על קושי בשלב‬ ‫א‘ לעומת ‪ 37.5%‬בשלב ב‘‪ .‬בסולם בריאות כללי (‪ )100–1‬לא‬ ‫נמצא הבדל משמעותי בין שלב א‘ (‪ )68‬לשלב ב‘ (‪.)71‬‬

‫‪ .2‬תהליכים‪:‬‬ ‫ •מהי שיטת ההדרכה הקיימת היום במחלקה?‬ ‫ •האם האחיות מכירות את הספרות בנושא?‬ ‫ •האם האחיות עברו הדרכה על ידי אחות אחראית לגבי הדרכה‬ ‫נכונה של מטופלת הנושאת תומכן פנימי וחוט?‬ ‫‪ .3‬אמצעים‪:‬‬ ‫ •האם יש נוהל מחלקתי לביצוע ההדרכה?‬ ‫ •האם יש דף הדרכה הניתן למטופלות עם שחרורן?‬ ‫‪ .4‬אנשים‪:‬‬ ‫ •חוסר בידע של האחיות לגבי הספרות הקיימת בנושא הנבדק‬ ‫ •לחץ רב במחלקה‬ ‫ •חוסר זמן של האחות‪ ,‬ועקב כך ההדרכה הניתנת למטופלות‬ ‫בעת שחרורן שטחית יותר‪.‬‬

‫ובחזרתם לטיפול הדפיניטיבי לאחר כחודש וחצי‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫שיטה‪:‬‬

‫מקובל לחשוב שחולים עם תומכן שופכני מסתגלים לנוכחותו‬ ‫עם הזמן‪ .‬אולם נמצא שתלונות המטופלים נותרו זהות וכי הם‬ ‫ולא חזרו לפעילויות הרגילות שלהם במלואן‪ .‬התומכן פוגע‬ ‫באיכות החיים‪ ,‬פגיעה המתבטאת בעיקר באי‪-‬נוחות הנותרת כל‬ ‫זמן שהתומכן במקומו‪ .‬חשוב שההדרכה לחולה לפני הפעולה‬ ‫תתמקד בנושא ההשפעות על איכות החיים ודרכי ההתמודדות‬ ‫עם השפעות אלו‪.‬‬

‫בניית תכנית הדרכה לצוות הסיעוד ולמטופלות‪ .‬תכנית ההדרכה‬ ‫כוללת‪ ,‬כפעולה ראשונה‪ ,‬הדרכה רחבת היקף לצוות הסיעוד לשם‬ ‫העלאת המודעות לבעיה ולפתרון באמצעות הדרכה‪ .‬אפשר לפתור‬ ‫את מרבית הבעיות באמצעות הדרכה נכונה של המטופלות בנושא‬ ‫התומכן הפנימי עם החוט החיצוני‪ ,‬הקצאת חדר ייעודי לשחרור‬ ‫המטופלת‪ ,‬הכנת ערכת שחרור אשר תכלול שחרור רפואי וסיעודי‪,‬‬ ‫דף הדרכה בנושא התומכן‪ ,‬וכן הצגה ויזואלית של התומכן וסרטון‬ ‫הדגמה להוצאה נכונה שלו‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪09:45‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫העלאת המודעות לסיכונים ותופעות הלוואי‬ ‫לנשים המשתחררותעם תומכן פנימי וחוט חיצוני‬ ‫לאחר ניתוח ריסוק אבנים בשיטה אנדוסקופית‬ ‫לירון בן דיין‪ ,RN, MA ,‬נטליה יארסקו‪ RN, BA ,‬וד“ר מריו סופר‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע“ש סוראסקי‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫אורטרוסקופיה לטיפול באבנים הוא הניתוח השכיח ביותר‬ ‫בתחום האנדו־אורולוגיה‪ .‬במקרים רבים מושאר לאחר הניתוח‬ ‫צנתר פנימי המחובר לחוט חיצוני כדי לנקז את השתן‪ .‬הימצאות‬ ‫התומכן עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון אי‪-‬נקיטת שתן‪,‬‬ ‫תכיפות‪ ,‬דחיפות‪ ,‬דיסאוריה‪ ,‬המטוריה וקריעת החוט‪ .‬בגלל המבנה‬ ‫האנטומי שלהן‪ ,‬נשים חשופות יותר לסכנה של תזוזת התומכן‪.‬‬ ‫‪ 70%‬מהנשים המשתחררות עם תומכן פנימי וחוט חיצוני פונות‬ ‫טלפונית למחלקה לקבלת ייעוץ חוזר‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫כל אחיות המחלקה עברו הדרכה בנושא‪.‬‬ ‫מטופלות אשר שוחררו בליווי דף הדרכה וקיבלו הדרכה בעל פה‬ ‫דיווחו על הפחתה בתחושת הפחד עקב נשיאת התומכן‪.‬‬ ‫חלה ירידה של ‪ 50%‬במספר הפניות בטלפון של נשים הנושאות‬ ‫תומכן המחובר לחוט חיצוני‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪:‬‬

‫הקניית ידע לצוות הסיעודי מעלה את תחושת הביטחון של‬ ‫האחיות ומובילה לשיפור איכות הטיפול‪.‬‬ ‫הדרכה רחבת היקף תוך שמירה על פרטיות החולה והקשבה‬ ‫פעילה של האחות בעת השחרור‪ ,‬מפחיתה את אחוז הפניות‬ ‫החוזרות בטלפון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪10:00‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫פיברוזיס רטרופריטוניאלי‬ ‫תמי דוביש‪ BA ,‬וליאורה דובציס ‪BA, MA,‬‬

‫המחלקה לכירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‬

‫הפחתת אחוז הפניות הטלפוניות לאחר השחרור בקרב אוכלוסיית‬ ‫הנשים‪.‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫בעזרת מודל עצם הדג ניתן ללמוד על הכשלים בתהליך הסיעודי‬ ‫וליצור שינוי שיוביל להתקדמות באיכות הטיפול‪.‬‬ ‫‪ .1‬סביבה‪:‬‬ ‫ •חוסר שמירה על פרטיות החולה‬ ‫ •העדר חדר ייחודי שבו משוחררת החולה ומקבלת הדרכה‬ ‫ •העדר ציוד הדרכה לביצוע הדגמה בפועל של הוצאת התומכן‬

‫פיברוזיס רטרופריטוניאלי היא מחלה נדירה המובילה להיצרות‬ ‫ולחסימה‪ ,‬בעיקר של אבי העורקים ושל השופכנים‪ .‬שכיחותה‬ ‫גבוהה יותר בקרב גברים והיא המופיעה בגילאי ‪ .60–40‬בעבודה זו‬ ‫נציג מקרה של מטופל הסובל ממחלה נדירה זו‪ .‬נתאר את המחלה‪,‬‬ ‫את סכנותיה ואת השלכותיה על המטופל‪ ,‬את הטיפול בה ואת‬ ‫ההתמודדות עמה הן מבחינת המטופל והן מבחינת הצוות‪ ,‬אשר‬ ‫נדרש ללמידה תוך כדי טיפול‪.‬‬

‫מסגרת תיאורטית‪:‬‬

‫‪69‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫תקצירים‬ ‫תופעות לוואי מטיפול ההקרנה הן חסימה של ‪ 2‬השופכנים אשר‬ ‫מצריכה התערבות פולשנית מיידית והחדרת תומכנים‪ ,‬במטרה‬ ‫לאושש את תפקוד הכליות‪ .‬בהערכה סובייקטיבית של תוצאות‬ ‫הטיפול נבדקת שביעות רצון‪ ,‬רווחת המטופל‪ ,‬ואם צריך‪ ,‬מתן‬ ‫תמיכה נפשית‪.‬‬

‫יום רביעי‬

‫‪ >> 04.12.13‬אולם צ'פלין‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫טיפול פליאטיבי במטופלת עם תומכני‬ ‫כליה לאחר קרינה‬ ‫עליזה שושן‪ ,‬חנה נויהוף‪ ,‬פנינה ניר‪ ,‬סימונה שטרן ופרופ‘ עמי סידי‬ ‫מרפאה אורולוגית מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫בכל שנה מתגלים בישראל כ־‪ 180‬מקרים חדשים של סרטן צוואר‬ ‫הרחם‪ ,‬רובם כתוצאה מנגיף הפפילומה האנושי‪ .‬אפשר לגלות‬ ‫את המחלה הראשונית בעזרת משטח ל־‪ PAP‬וביופסיה של צוואר‬ ‫הרחם‪ ,‬והטיפולים השונים למחלה הם כריתה‪ ,‬הקרנה חיצונית‬ ‫וכימותרפיה‪ .‬לטיפול תופעות לוואי מיידיות ומאוחרות‪ .‬מערכת‬ ‫הבריאות בארץ מקדמת את חשיבות הנושא במערכות הסיעוד‪.‬‬ ‫עובדי הסיעוד מיומנים ומקצועיים בתחומים מגוונים‪ ,‬על מנת‬ ‫שיוכלו ולטפל גם בחולים המקבלים טיפולי הקרנה‪.‬‬ ‫אחד השינויים הבולטים בגוף לאחר טיפול הקרנה הוא פגיעה‬ ‫במערכת השתן‪ ,‬הכוללת את שלפוחית השתן‪ ,‬השופכן והשופכה‪.‬‬ ‫אומדן סיעודי וניהול הטיפול יסייעו בשיקום הכליות‪.‬‬ ‫התומכנים מצילי חיים‪ ,‬על כן יש לשים דגש על מניעת זיהומים‬ ‫כדי לקדם את תהליך הטיפול‪ .‬הצורך במענה מקיף ומעמיק‬ ‫בניהול הטיפול בתומכנים במצבי בריאות כרוניים או חריפים‪,‬‬ ‫יצר מומחיות ספציפית בתחומי הסיעוד‪ .‬ממחקרים עולה כי אחת‬ ‫מהמיומנויות השכיחות ביותר בעבודתה של האחות בכל תחומי‬ ‫הסיעוד היא סיוע למטופל בפיתוח עצמאות ולימוד טיפול עצמי‪.‬‬ ‫חוזרי משרד הבריאות בנושא ניהול טיפול עצמאי לשנת ‪,2003‬‬ ‫מתייחסים לאחריות המטפלים בתחום השמירה העצמית על‬ ‫שלמות וביטחון התומכנים במסגרת אשפוז ובתחום השימוש‬ ‫הבטוח במסגרת טיפול בקהילה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להבטיח איכות טיפול ואיכות חיים‪ ,‬מסגרת טיפול מובנית‪ ,‬ערוצי‬ ‫תקשורת זמינים ותמיכה של המשפחה‪ ,‬הקהילה והצוות המטפל‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫הצגת מקרה‪ :‬בת ‪ ,55‬נ‪ ,3+‬יהודייה ילידת רומניה‪ .‬עקרת בית‪.‬‬ ‫ברקע מחלות כרוניות‪ :‬בקע סרעפתי ואי‪-‬נקיטת שתן במאמץ‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 48‬התגלתה אצל האישה מחלת סרטן צוואר הרחם‪.‬‬ ‫בעקבות טיפול ההקרנות לאגן הוחדרו לאישה נקזים דו־צדדיים‬ ‫לאגן הכליה ולשופכנים‪ .‬שינויים פיזיולוגים ואנטומיים אלו הם‬ ‫שהובילו לחששות ופחדים של האישה‪.‬‬ ‫השלכות‪:‬‬

‫‪68‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫תפקיד האחות בניהול הטיפול בתומכנים הוא בהדרכת המטופל‬ ‫באופן עצמאי על בסיס ידע‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬סיוע רב מערכתי יבטיח‬ ‫הפחתה של חרדות המטופל ויוביל לשיפור באיכות הטיפול‬ ‫ובאיכות החיים שלו‪.‬‬ ‫המלצות‪:‬‬

‫אומדן בסיעוד – בכל ריאיון ראשוני עם המטופל יש לבחון את‬ ‫צרכיו ולתת לו כלים לעצמאות‪.‬‬ ‫מתן מענה פרטני או קבוצתי במרכזים רפואיים ובכל מסגרת‬ ‫טיפול בסיעוד יאפשר פתיחות בנושא ניהול הטיפול בתומכנים‬ ‫בכלל וקבוע בפרט‪.‬‬ ‫רענון ובחינת הידע של האחיות בטיפול חדשני בנקזים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪09:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫השפעת נוכחות תומכן שופכני על איכות החיים‪.‬‬ ‫למה צריך החולה לצפות?‬ ‫אורלי בן יהודה‪ ,‬ד“ר אוהד שושני‪ ,‬כמיל פינץ‪,‬‬ ‫פרופסור פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,‬ד“ר דב לסק וד“ר דוד ליפשיץ‬ ‫אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬קמפוס גולדה השרון‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫החדרת תומכן שופכני היא טיפול מקובל לאבן חוסמת בדרכי‬ ‫השתן והיא נדרשת במקרה של זיהום נלווה‪ .‬המטופלים המגיעים‬ ‫לטיפול סובלים מכאב עז וזקוקים להקלה מידית‪ .‬לתומכן יש גם‬ ‫תופעות לוואי וחשוב להדריך את המטופל לגבי מה שמצפה לו‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את השיפור בתסמיני האבן לאחר החדרת התומכן ולבדוק‬ ‫את השפעת התומכן על איכות החיים במהלך תקופת הביניים עד‬ ‫לטיפול באבן‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫במחקר פרוספקטיבי השתתפו ‪ 45‬מטופלים (‪ 34‬גברים‪11 ,‬‬ ‫נשים) בגיל ממוצע של ‪ 56‬שנים (טווח ‪ )62–42‬אשר נזקקו‬ ‫להחדרת תומכן שופכני בשנים ‪ 2013–2010‬בשל אבן חוסמת‪.‬‬ ‫נאספו מדדי כאב לפני ולאחר הכנסת התומכן‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫המטופלים מילאו שאלון לתסמיני נקז (הבודק רמות כאב‪,‬‬ ‫אי נוחות הקשורה למתן שתן‪ ,‬הופעת שתן דמי ואי‪-‬נוחות‬ ‫הקשורה לניידות ולהיגיינה אישית) ושאלון בריאות כללי ‪EQ-‬‬ ‫‪ .5D‬החולים נתבקשו למלא את השאלונים סמוך לזמן הניקוז‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫ ‬ ‫‪12:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫על הדבש ועל העוקץ – הצגת מטופל‬ ‫עליזה שושן‪ ,‬ר‪ .‬אלנברג שוב‪-‬עמי‪ ,‬ש‪ .‬נוי‪ ,‬פ‪ .‬ניר‪ ,‬י‪ .‬יעקובי ופרופ' עמי סידי‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫הדרכה קבוצתית לפני ניתוחי כריתת ערמונית‬ ‫רדיקלית בסיוע רובוט – ‪RALP‬‬ ‫הערכת שביעות הרצון של המטופלים‬ ‫רגב שרי ‪ ,‬לואי גלית ‪ ,‬זרצר סופי‪ ,‬ד“ר אהרוני שחר‪ ,‬ד“ר רענן טל‬ ‫ופרופ' ג'ק בניאל‬ ‫מחלקה אורולוגית מרכז רפואי רבין‬

‫מערך לסיעוד אורולוגי‪ -‬מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪12:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫פאנל‪ :‬מעורבות הסיעוד בטיפול הקרנות‬ ‫בהשתתפות ‪ -‬גב' עליזה שושן‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‬ ‫גב' שמחה נוי‪ ,‬מרכז רפואי וולפסון‬ ‫גב' סמירה עבדי‪ ,‬מרכז רפואי רמב“ם‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪11:45‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫מה מפיל את הפין?‬

‫גב' כוכי ביטון‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‬ ‫גב' תלמה רוזן‪ ,‬מרכז רפואי לין‬ ‫גב' רוזי סים‪ ,‬מרכז רפואי סורוקה‬

‫רוזי סים‪ R.N, B.S.N, M.N ,‬ודרורה כורם ‪R.N, M.N‬‬

‫מחלקה אורולוגית מרכז רפואי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫אולם צ'פלין‬

‫עמדות אחיות בית החולים בנושא‬ ‫הבריאות המינית‬ ‫בלין לובה והלן מלכה זאבי ‪.R.N., M.A‬‬ ‫ייעוץ סטטיסטי‪ -‬אורלי יקיר‬ ‫המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי לגליל המערבי‪-‬נהריה‬

‫ ‬ ‫‪13:00‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫סיכום מליאת הסיעוד‬ ‫גב' עליזה שושן‪ ,‬יו“ר העמותה‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪13:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫ארוחת צהרים וביקור בתערוכה‬

‫‪67‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫תוכנית מדעית צוות סיעודי‬ ‫יום רביעי‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪ >> 04.12.13‬אולם צ'פלין‬

‫ ‬ ‫‪09:45‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫העלאת המודעות לסיכונים ולתופעות הלוואי‬ ‫של תומכן פנימי וחוט חיצוני לאחר ניתוח ריסוק‬ ‫אבנים בשיטה אנדוסקופית‬

‫יו“ר‪ :‬גב' עליזה שושן‪ ,‬יו“ר העמותה‪,‬‬ ‫מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‬

‫לירון בן דיין‪ ,R.N , M.A ,‬נטליה יארסקו‪ R.N , B.A ,‬וד“ר מריו סופר‬

‫גב' שמחה נוי‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‬

‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע“ש סוראסקי‬

‫גב' סמירה עבדי‪ ,‬מרכז רפואי רמב“ם‬ ‫גב' כוכבה ביטון‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫גב' תלמה רוזן‪ ,‬מרכז רפואי לין‬ ‫גב' רוזי סים‪ ,‬מרכז רפואי סורוקה‬

‫ ‬ ‫‪10:00‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫פיברוזיס רטרופריטוניאלי‬ ‫תמי דוביש ‪ B.A,‬וליאורה דובציס ‪B.A,M.A,‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪08:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫המחלקה לכירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‬

‫פתיחה וברכות‬ ‫יו“ר העמותה‪ ,‬גב' עליזה שושן‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪08:45‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫הרצאת אורח‪ :‬קרינה בסרטן הערמונית‬ ‫למי? מתי? ואיך?‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪10:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫הסיעוד כעמוד התווך בהקמה ובהפעלה של‬ ‫מרפאה רב־תחומית לטיפול בילדים העוברים‬ ‫ניתוחים מורכבים לשחזור דרכי שתן תחתונות‬ ‫אור־לי כלמן חכים‪ ,‬איריס בראון‪,‬רחל מילר‪ ,‬דלית כהן‪,‬‬ ‫בצלאל סיוון‪ ,‬פרופסור פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,‬שי בנבנישתי‪ ,‬דיאנה קדוש‪,‬‬ ‫נטע בירן‪ ,‬דוד בן מאיר‬

‫פרופ' חיים מצקין‬

‫היחידה לאורולוגית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים‬

‫מרכז רפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫הצגת תקצירים‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫שיטת ה“הולטר“ הדינאמי של חברת "פי סקוור‬ ‫מדיקל" לאבחון הפרעה במתן שתן בקרב גברים‪,‬‬ ‫הנובעת מחסימה במוצא השלפוחית‬ ‫גלינה סולוביוב‪ ,BA, R.N ,‬נטליה יארסקו ‪ RN‬ואולגה רדיאונוב ‪RN‬‬

‫טיפול פליאטיבי במטופלת עם תומכן‬ ‫כליה לאחר הקרנה‬

‫‪‎‬המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫עליזה שושן‪ ,‬חנה נויהוף ‪,‬פנינה ניר‪ ,‬שטרן סימונה ופרופ' עמי סידי‬ ‫מרפאה אורולוגית מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון חולון‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪09:30‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫השפעת תומכן שופכני על איכות החיים‪ .‬למה‬ ‫צריך החולה לצפות?‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪10:45‬‬

‫יוזמה חדשנית להבטחת רצף הטיפול ואיכותו‬ ‫קבוצות תמיכה למתמודדים עם סרטן בכיס השתן‬ ‫ולבני משפחותיהם‪ ,‬בהנחייתן המקצועית של אחיות‬ ‫כוכי ביטון ‪ , R.N., B.A,‬איריס צייטלין אופיר ‪,R.N., M.A‬‬ ‫אילנה פטרפרוינד ‪ ,R.N, M.A‬חוה וינר ‪ R.N. M.A.‬ופרופ' עופר נתיב ‪M.D‬‬

‫אורלי בן יהודה‪ ,‬ד“ר אוהד שושני‪ ,‬כמיל פינץ‪,‬‬ ‫פרופסור פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,‬ד"ר דב לסק וד"ר דוד ליפשיץ‬

‫המרכז הרפואי “בני‪-‬ציון“ חיפה‬

‫אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון‪ ,‬פתח תקוה‪ ,‬ישראל‬

‫ביה“ס לסיעוד ליד המרכז הרפואי “בני‪-‬ציון“ חיפה‬

‫‪66‬‬

‫אולם צ'פלין‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪11:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מאפייני זיהום תסמיני בדרכי השתן‪:‬‬ ‫השוואה בין חולים עם שלפוחית שתן משוחזרת‬ ‫לבין חולים עם הטיית שתן למוליך מעי‬ ‫רועי מנו‪ ,‬ג‘ק בניאל‪ ,‬יריב שטבהולץ‪ ,‬חנן גולדברג‪,‬‬ ‫דניאל קידר ועופר יוספוביץ‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫השכיחות של זיהום תסמיני של דרכי השתן לאחר ניתוח כריתת‬ ‫כיס שתן ושחזור אורטוטופי גבוהה מזו לאחר הטיית השתן‬ ‫למוליך מעי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעט ידוע על תבנית הופעת הזיהום לאורך‬ ‫זמן‪ ,‬ועל המחוללים הנפוצים בשתי צורות הטיית השתן‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫השוואת השכיחות והמחוללים הנפוצים של זיהום תסמיני בדרכי‬ ‫השתן לאחר ניתוח כריתת כיס שתן ושחזור אורטוטופי לעומת‬ ‫הטיה למוליך מעי‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫קבוצת המחקר כללה ‪ 65‬גברים ו־‪ 7‬נשים בחציון גיל של ‪63‬‬ ‫שנים‪ .‬חציון הגיל וה־‪ Charlson Comorbidity Index‬היו גבוהים‬ ‫משמעותית בקרב חולים שעברו הטיית שתן למוליך מעי לעומת‬ ‫חולים שעברו שחזור שלפוחית‪ .‬חציון משך המעקב היה שנתיים‬ ‫(‪.)IQR-1,4‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫שכיחות זיהום תסמיני בדרכי השתן דומה בקרב חולים‬ ‫העוברים הטייה למוליך מעי וכאלה העוברים שחזור שלפוחית‪,‬‬ ‫אך תבנית הופעת הזיהומים לאורך זמן שונה‪ .‬על אף שמחוללי‬ ‫זיהום אורופתוגניים היו נפוצים בשתי קבוצות המחקר‪ ,‬זיהום‬ ‫ב־‪ Pseudomonas Aeruginosa‬נצפה רק בקרב חולים שעברו שחזור‬ ‫שלפוחית‪.‬‬

‫‪Figure 1 - Kaplan-Meier estimate showing the probability of‬‬ ‫‪acquiring an initial episode of symptomatic UTI‬‬ ‫‪1.0‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪Orthotopic Neobladder‬‬ ‫‪0.4‬‬

‫‪LLeal condoit‬‬ ‫‪0.2‬‬

‫‪30.00‬‬

‫‪20.00‬‬

‫‪10.00‬‬

‫‪00‬‬

‫)‪probability of initial symptomatic infection (%‬‬

‫לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי‪ ,‬נאספו נתוני ‪ 72‬מטופלים‬ ‫שבשנים ‪ 2010-2006‬עברו ניתוח כריתת כיס שתן עם הטיה למוליך‬ ‫מעי (‪ 30‬משתתפים) או שחזור אורטוטופי (‪ 42‬משתתפים)‪ .‬נקודות‬ ‫הבחינה המרכזיות היו שכיחות וזמן הופעת הזיהום התסמיני של‬ ‫דרכי השתן ותיאור המחוללים המעורבים בכך‪ .‬שכיחות הופעת‬ ‫אירועי זיהום כתלות בזמן נבחנה באמצעות אנליזת ‪Kaplan-‬‬ ‫‪ ,Meier‬ונערכה השוואה בין שתי קבוצות המחקר באמצעות מבחן‬ ‫‪.log-rank‬‬

‫לא נצפה הבדל משמעותי בין שתי קבוצות המחקר בשכיחות של‬ ‫הופעת זיהום תסמיני לאורך זמן (‪ ,)p=0.63‬אך שכיחות הזיהומים‬ ‫בשלושת החודשים הראשונים הייתה גבוהה יותר בקבוצת‬ ‫השחזור (תרשים ‪.)1‬‬ ‫מרבית הזיהומים בקרב חולים שעברו הטיה למוליך מעי נגרמו‬ ‫על ידי ‪ )60%( E. Coli‬בעוד הזיהומים בקרב חולים שעברו שחזור‬ ‫נגרמו על ידי ‪Pseudomonas Aeruginosa ,(24%) Klebsiella‬‬ ‫)‪ ,Pneumoniae (24%‬ורק ‪ 20%‬על ידי ‪.E. Coli‬‬

‫‪00‬‬

‫‪months from surgery‬‬

‫‪65‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם יש תועלת בביופסיה חוזרת ממקום הכריתה‬ ‫(‪ )2nd look‬במקרים של ‪?TCC TaHG‬‬ ‫אילן קליין‪ ,‬גאזי פארס‪ ,‬יואל מץ‘‪ ,‬אבי שטיין‪ ,‬אלכס קפלון‪,‬‬ ‫דימיטרי גולדין‪ ,‬יובל פרייפלד‪ ,‬טל מאי‪ ,‬יחיא מועאד‪,‬‬ ‫ליאוניד בויארסקי ויורם דקל‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי כרמל‪ ,‬ישראל‬

‫בכריתה השנייה שעברו מטופלים הסובלים מ־‪ TaHG‬לא נצפתה‬ ‫עלייה בדרגת המחלה וממילא זו לא השפיעה על אופן הטיפול‬ ‫בחולים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כריתה זו עיכבה את הטיפול בכמה חודשים‪.‬‬ ‫המקרים שבהם הכריתה השנייה הייתה יעילה הם מקרים של‬ ‫גידול ראשוני בגודל ‪ 4‬ס"מ ומעלה או ‪ 5‬שאתות ומעלה‪ ,‬וכמובן‬ ‫מקרים שבהם יש חשד לכריתה לא שלמה של הגידול‪.‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫כריתה אנדוסקופית דרך השופכה (‪ )TUR‬היא צעד הכרחי וקריטי‬ ‫באבחנה נכונה של גידולי שלפוחית השתן מסוג ‪ TCC‬ובטיפול‬ ‫בגידולים אלו בדרגה ‪ Ta‬ו־‪ .T1‬לאור הסיכון לשארית גידול או‬ ‫ל־‪ understaging‬לאחר ‪ TUR‬ראשוני של ‪ Ta‬ו־‪ T1‬יש המלצה לבצע‬ ‫‪ TUR‬חוזר לחולים הסובלים מגידול ‪ T1‬ו־‪.TaHG‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לאור הרושם במרכזנו כי אצל מטופלים שהגידול הראשוני שלהם‬ ‫היה מדרגה ‪ TaHG‬פעולה זו אינה משנה את מהלך הטיפול ואף‬ ‫מעכבת את תחילת השטיפות לשלפוחית השתן‪ ,‬החלטנו לסקור‬ ‫את יעילות הכריתה החוזרת במקרים אלו‪.‬‬

‫ ‬ ‫‪11:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות הטיפול האנדוסקופי בסרטן אפיתל‬ ‫המעבר של דרכי השתן העליונות‪ :‬מעקב ארוך טווח‬ ‫מריו סופר‪ ,‬ניקולה מבג‘יש‪ ,‬ירון ארליך‪ ,‬אבי ברי וחיים מצקין‬ ‫מחלקה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי תל־אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫בעשור האחרון דווח על תוצאות מעודדות בגישה לשימור‬ ‫מערכות שתן עליונות נגועות בסרטן אפיתל המעבר באמצעות‬ ‫טיפול אנדוסקופי‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך תוצאות גישה זו במעקב ארוך טווח‪.‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נסקר בסיס הנתונים של מטופלים שעברו כריתת גידול מכיס‬ ‫השתן במחלקתנו בחמש השנים האחרונות‪ ,‬ושנזקקו ל־‪second‬‬ ‫‪ .look turbt‬מתוכם אותרו ‪ 31‬מטופלים שסבלו מ־‪ TaHG‬ב־‪TUR‬‬ ‫הראשון‪ .‬נאספו נתונים דמוגרפיים‪ ,‬קליניים (ציטולוגיה‪ ,‬הדמיה)‪,‬‬ ‫כירורגיים (גודל‪ ,‬מספר ומיקום הממצאים‪ ,‬רושם לכריתה שלמה)‬ ‫ופתולוגיים כמו גם סוג הטיפול ועיתויו‪.‬‬

‫בקבוצת המחקר ‪ 48‬חולים‪ 18 ,‬נשים ו־‪ 30‬גברים‪ ,‬בגיל ממוצע של‬ ‫‪ 69‬שנים (טווח ‪ ,)88-29‬אשר טופלו בשנים ‪ 35 .2013-2001‬חולים‬ ‫קיבלו טיפול אורטרוסקופי ו־‪ 213‬חולים טיפול מלעורי‪ .‬המעקב‬ ‫הממוצע נמשך ‪ 50‬חדשים (טווח ‪.)120-3‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫הגיל הממוצע של המטופלים היה ‪( 69‬טווח ‪ ,)90-29‬מהם ‪ 30‬גברים‬ ‫ואישה אחת‪ .‬לאף אחד מהמטופלים לא היה רקע קודם של ‪TCC‬‬

‫או קרינה‪ ,‬למעט מקרה בודד של ברכיתרפיה לערמונית‪ .‬הדמיה‬ ‫של המערכות העליונות הייתה תקינה אצל כל המטופלים‪ ,‬למעט‬ ‫אחד (‪ .)97%‬בדיקת השתן לציטולוגיה לפני הכריתה הראשונית‬ ‫הייתה תקינה ב־‪ 15‬מקרים (‪ ,)48%‬אטיפית ב־‪ )16%( 5‬וחיובית‬ ‫ב־‪ .)13%( 4‬ב־‪ 7‬מקרים (‪ )23%‬לא אותרה ציטולוגיה טרם הכריתה‬ ‫הראשונית‪.‬‬ ‫ב־‪ TUR‬הראשון ב־‪ 28‬מקרים (‪ )90%‬התרשמות המנתח הייתה כי‬ ‫הכריתה הראשונית הייתה מלאה‪ ,‬אולם ב־‪ 4‬מהם (‪ )14%‬היה גידול‬ ‫בכריתה השנייה‪.‬‬ ‫ה־‪ TUR‬השני התרחש בממוצע ‪ 51‬ימים לאחר מכן‪ .‬ב־‪ 8‬מקרים‬ ‫(‪ )26%‬היה גידול‪ .‬ב־‪ 4‬מהם הגידול הראשוני היה ‪ 4‬ס"מ ומעלה‬ ‫וב־‪ 3‬היו ‪ 5‬שאתות ומעלה ב־‪ TUR‬הראשון‪ .‬רק במקרה אחד ב־‬ ‫‪ TUR‬הראשון היה גידול בודד של ‪ 15‬מ"מ‪ .‬יש לציין כי באף אחד‬ ‫מ־‪ 8‬המקרים לא היה ‪ upstaging‬של הפתולוגיה בכריתה השנייה ‪5 -‬‬ ‫מקרים נותרו ‪ TaHG‬ו־‪ 3‬מקרים היו ‪.TaLG‬‬ ‫טיפול‪:‬‬

‫מרבית המטופלים טופלו בשטיפות ‪ .BCG‬הטיפול החל ‪ 101‬ימים‬ ‫בממוצע לאחר הכריתה הראשונה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫‪64‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫אצל ‪ )46%( 22‬מטופלים ההסתמנות כללה מקרוהמטוריה‪ ,‬אצל‬ ‫‪ )10%( 5‬מיקרוהמטוריה‪ ,‬אצל ‪ )10%( 5‬אי ספיקת־כליות‪ ,‬אצל‬ ‫‪ )10%( 5‬כאבי מותן‪ ,‬אצל ‪ )4%( 2‬פיאלונפריטיס‪ ,‬אצל ‪)4%( 2‬‬ ‫הידרונפרוזיס ו־‪ )15%( 7‬היו ללא תסמינים‪ )29%( 14 .‬מהשאתות‬ ‫היו בשופכן תחתון‪ )15%( 7 ,‬באמצעי‪ )15%( 7 ,‬בעליון ו־‪)41%( 20‬‬ ‫שאתות היו בכליה‪ .‬פתולוגית אובחן סרטן אפיתל המעבר בדירוג‬ ‫נמוך ב־‪ )85%( 41‬מקרים ובדירוג גבוה ב־‪ .)15%( 7‬במעקב בוצעו ‪4‬‬ ‫כריתות כליה ושופכן בגלל התקדמות לדירוג גבוה (‪ ,)1‬אי יכולת‬ ‫להשלים את הכריתה האנדוסקופית (‪ ,)1‬שינוי העדפת המטופל‬ ‫(‪ )1‬ואבחון דירוג גבוה בדגימה הראשונית (‪( )1‬פתולוגיה מכריתת‬ ‫כליה זו‪ ,‬ללא גידול)‪ .‬שיעור ההישנות במערכות העליונות היה‬ ‫‪ 10%‬והופעת שאתות בשלפוחית ‪ .17%‬מחלה גרורתית התפתחה‬ ‫בדירוג נמוך אצל ‪ 2‬חולים (‪ ,)4%‬שנפח השאת הראשוני אצלם היה‬ ‫גדול‪ ,‬ואצל חולה אחד שסבל משאת בדירוג גבוה (‪ .)14%‬שלושה‬ ‫חולים נפטרו ממחלתם‪ 2 ,‬לאחר סירוב לעבור כריתת כליה ושופכן‬ ‫בעת האבחון הראשוני‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫הטיפול האנדוסקופי מאפשר שימור כליות בשיעור גבוה‪ .‬בחירת‬ ‫החולים הסובלים מסרטן בדירוג נמוך והקפדה על ההוריות‬ ‫לטיפול בדירוג גבוה‪ ,‬מאפשרים תוצאות דומות למדווח בספרות‬ ‫לאחר כריתת כליה ושופכן‪ .‬היענות ושיתוף הפעולה של המטופל‬ ‫הם הכרחיים להשלמת המעקב‪ ,‬המאפשר איתור נאות של הישנות‬ ‫או של התקדמות המחלה‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ו־‪ ,3%‬בהתאמה)‪ ,‬ללא הבדל מובהק בין שת קבוצות חולים אלו‬ ‫(‪ .)p=0.167‬באופן דומה‪ ,‬שיעור התמותה מסרטן שלפוחית בקרב‬ ‫חולים שסבלו מגידול בדרגת ממאירות גבוהה‪ ,‬היה גבוה באופן‬ ‫מובהק (‪ )p=0.0001‬משיעור התמותה של חולים שסבלו מגידול‬ ‫בדרגת ממאירות ושל חולים שסבלו מגידול מעורב‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫אלמנטים של גידול מדרגת ממאירות גבוהה בתוך גידול מדרגת‬ ‫ממאירות נמוכה אינם משפיעים על הפרוגנוזה של החולים‪ ,‬אשר‬ ‫דומה לפרוגנוזה של חולים הסובלים מגידול בדרגת ממאירות‬ ‫נמוכה מבחינת שיעור חזרת הגידול‪ ,‬ההתקדמות לגידול חודרני‬ ‫והתמותה‪.‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬שיעור ההישרדות בקרב החולים ללא מחלה‪ ,‬שנה‪,‬‬ ‫שנתיים ו־‪ 5‬שנים לאחר ניתוח היה ‪ 66.7% ,74.1%‬ו־‪ 60%‬ואחרי‬ ‫קרינה וכימותרפיה ‪ ,54.5% ,72.7%‬ו־‪ 54.5%‬בהתאמה‪ .‬גם כאן ללא‬ ‫הבדל מובהק בין הקבוצות (‪.)p=0.85‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ההישרדות הכוללת וההישרדות ללא מחלה לאחר טיפול בקרינה‬ ‫וכימותרפיה דומה לאלו לאחר ניתוח רדיקלי‪ .‬יש לשקול טיפול זה‬ ‫עבור כל החולים הסובלים מגידול חודרני של שלפוחית השתן‪,‬‬ ‫ובמיוחד חולים שהסיכון בהרדמה ובניתוח גבוה עבורם‪.‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪11:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול בחולי סרטן שלפוחית השתן החודר‬ ‫לשריר ‪ -‬השוואה בין ניתוח רדיקלי לבין טיפול‬ ‫משולב בקרינה וכימותרפיה‬ ‫רוני נוף‪ ,1‬מרק ויגודה‪ ,2‬עמיחי מאירוביץ‪ ,2‬דב פודה‪ ,1‬עמוס שפירא‪,1‬‬ ‫מרדכי דובדבני‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גיא הידש ועפר גפרית‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אונקולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫חולי סרטן שלפוחית החודר לשריר מטופלים על פי רוב באמצעות‬ ‫כריתה רדיקלית של השלפוחית‪ .‬מקצת החולים נרתעים מניתוח‬ ‫מוטילטיבי זה או שהם אינם כשירים רפואית לעבור אותו‪ ,‬והם‬ ‫מופנים לטיפול משולב בקרינה וכימותרפיה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להשוות את התוצאות של טיפול משולב בקרינה וכימותרפיה‬ ‫לתוצאות של ניתוח רדיקלי‪.‬‬ ‫כלים ושיטות‪:‬‬

‫במהלך ‪ 10‬השנים האחרונות טופלו ‪ 22‬חולים הסובלים מגידול‬ ‫חודר שריר של השלפוחית השתן בקרינה (בממוצע ‪ , 61Gy‬ס‪.‬ת‪.‬‬ ‫‪ )9‬וכימותרפיה (ציספלטין ל־‪ 13‬חולים וקרבופלטין ל־‪ 9‬חולים)‪.‬‬ ‫לכל חולה כזה הותאמו ‪ 2‬חולים בגיל דומה שעברו ניתוח רדיקלי‬ ‫באותה השנה‪ .‬נבדקה תוחלת החיים של חולים בשתי הקבוצות‬ ‫בשיטת קפלן‪-‬מאייר‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הגיל הממוצע של החולים שטופלו בקרינה ובכימותרפיה היה‬ ‫‪ 72‬שנים (ס‪.‬ת‪ ,)11 .‬וגם הגיל הממוצע של החולים שנותחו היה‬ ‫‪ 72‬שנים (ס‪.‬ת‪ 3 .)10 .‬חולים שטופלו בקרינה וכימותרפיה עברו‬ ‫לבסוף ניתוח רדיקלי (‪ 2‬בגלל חזרת הגידול ואחד בגלל הצטמקות‬ ‫השלפוחית)‪ .‬שיעור ההישרדות הכוללת של החולים כעבור שנה‪,‬‬ ‫שנתיים ו־‪ 5‬שנים לאחר הניתוח היה ‪ 69.6% ,81.6%‬ו־‪,56.6%‬‬ ‫ואחרי טיפול משולב בקרינה וכימותרפיה היה ‪ ,77% ,77%‬ו־‪60%‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות (‪.)p=0.48‬‬

‫ ‬ ‫‪11:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫בדיקת הקשר בין הופעה סינכרונית או‬ ‫מטאכרונית של שאתות אפיתל המעבר של‬ ‫מערכת השתן התחתונה והעליונה‬ ‫לבין דרגות התמיינות הגידול‬ ‫רוני גלעד‪ ,‬אבי ברי‪ ,‬יובל בר יוסף וחיים מצקין‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫דרגת ההתמיינות היא גורם מנבא מוכר היטב של שאת אפיתל‬ ‫המעבר של מערכת השתן העליונה (‪ .)UTTCC‬טיפול זעיר פולשני‬ ‫הוא אפשרות טיפול במחלה בדרגה נמוכה‪ ,‬ואילו ניתוח רדיקלי‬ ‫הוא הטיפול במקרים של מחלה בדרגה גבוהה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫חלק מהחולים הסובלים מ־‪ UTTCC‬סבלו באותו זמן או לפני‬ ‫כן מסרטן שלפוחית השתן‪ .‬נבדק הקשר בין דרגות התמיינות‬ ‫הגידולים במערכת השתן העליונה לבין דרגת ההתמיינות של‬ ‫הגידולים במערכת השתן התחתונה‪ .‬קשר כזה‪ ,‬אם קיים‪ ,‬יכול‬ ‫להתוות את קווי הטיפול בחולים הסובלים מ־‪.UTTCC‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נבדקו רטרוספקטיבית תיקים של ‪ 45‬חולים שאובחנו כסובלים‬ ‫מ־‪ .UTTCC‬אצל ‪ 18‬מהחולים הללו נמצאה הופעה סינכרונית‬ ‫או מטאכרונית של גידולי מערכת השתן התחתונה‪ .‬נתונים לגבי‬ ‫המאפיינים הדמוגרפיים נבדקו‪.‬‬ ‫תוצאות ומגבלות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 18‬המטופלים‪ ,‬אצל ‪ 2‬הייתה הופעה סינכרונית ואצל השאר‬ ‫מטאכרונית‪ .‬הזמן עד הופעת ‪ UTTCC‬נע בין חודש ל־‪ 8‬שנים‬ ‫(חציון ‪ 9‬חודשים)‪ )38.9%( 7 .‬מתוך ‪ 18‬החולים סבלו מ־‪UTTCC‬‬ ‫מדרגת התמיינות גבוהה‪ .‬אצל ‪ 6‬מתוך ה־‪ 7‬התפתחו גידולים מדגת‬ ‫התמיינות גבוהה במערכת השתן העליונה (‪proportion 0.86, 95%‬‬ ‫‪.)CI 0.598-1.188‬‬ ‫אצל ‪ 10‬מתוך ‪ 11‬החולים שסבלו מגידול בדרגת התמיינות נמוכה‬ ‫בשלפוחית התפתחו גידולים דומים במערכת השתן העליונה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫דרגת ההתמיינות של גידול של שלפוחית השתן קודם או סינכרוני‬ ‫יכולה לחזות את דרגת ההתמיינות של המחלה במערכת השתן‬ ‫העליונה‪.‬‬ ‫‪63‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫סבל מהתקדמות שלב המחלה‪ .‬מטופלת אחת הפסיקה את הטיפול‬ ‫עקב אלרגיה לתכשיר‪.‬‬

‫חודשים‪ .‬תופעות הלוואי היו קלות ומועטות‪ .‬המחקר מוגבל בגלל‬ ‫מספר החולים הקטן‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬ ‫טיפול ארוך טווח במיטומיצין לתוך השלפוחית לחולי ‪NMIBC‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫הוא יעיל ונסבל היטב‪ ,‬שיעור תופעות הלוואי שלו נמוך‪ ,‬וכך גם‬ ‫שיעור הנשירה מהטיפול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪10:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הטיפול ב־‪ BC-819‬מנע חזרה של הגידול אצל שני שלישים‬ ‫מהחולים‪ ,‬והרס שליש מה־‪ .marker lesions‬תקופה ארוכה‬ ‫ללא חזרת הגידול נמצאה בקרב חולים שהגיבו לקורס הטיפול‬ ‫הראשון‪ .‬תוצאות אלו באוכלוסיית חולים שסבלו מחזרות מרובות‬ ‫של הגידול והבטיחות הגבוהה של הטיפול‪ ,‬הופכות את ‪BC-819‬‬ ‫לתרופה פוטנציאלית לסרטן שלפוחית השתן‪.‬‬

‫טיפול מבוסס ‪ DNA‬ב־‪ - BC-819‬ניסוי “‪marker‬‬ ‫‪ "lesion‬שלב ‪ 2b‬בקרב חולים הסובלים מגידולי‬ ‫שלפוחית שתן שאינם חודרים לשריר‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫עפר גפרית‪ ,1‬בנימין שלווה‪ ,2‬שראל הלחמי‪ ,3‬אילן ליבוביץ‪,4‬‬ ‫זוהר דותן‪ ,5‬דונלד לם‪ ,6‬נחום ארליך‪ ,8‬אריה לינדנר‪ ,7‬ולדימיר יוטקין ‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מוניק בן עם‪ 9‬ואברהם הוכברג‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬ ‫‪5‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪6‬אורולוגיה‪ ,BCG Oncology, P.C. ,‬ארצות הברית‬ ‫‪7‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪8‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הלל יפה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪9‬אורולוגיה‪ ,‬ביוקנסל‬ ‫‪10‬ביוכימיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫‪ 19-H‬הוא גן אונקופטלי המתבטא ברקמות העובר‪ ,‬מושתק כליל‬ ‫לאחר הלידה ומתבטא שנית ב־‪ 84%‬מגידולי שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫‪ BC-819‬הוא פלסמיד המכיל את הגן לשרשרת ‪ A‬של רעלן‬ ‫הדיפטריה תחת בקרת הפרומוטור של ‪.19-H‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫במחקר נבדקה האפשרות לטפל בחולי סרטן חוזר של שלפוחית‬ ‫השתן באמצעות ‪.BC-819‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נבחרו ‪ 47‬חולים הסובלים מגידולים חוזרים של השלפוחית‬ ‫ללא חדירה לשריר‪ ,‬שטיפול אינטראוזיקלי קודם אחד לפחות‬ ‫(ממוצע של ‪ 4.4‬חזרות לחולה) לא היה יעיל עבורם‪ .‬כל הגידולים‬ ‫נכרתו למעט ‪ marker lesion‬אחד‪ .‬אצל כל החולים האלה הייתה‬ ‫התבטאות של ‪ 19-H‬בגידולים שנכרתו‪ .‬החולים טופלו בהזלפת‬ ‫‪ BC-819‬לתוך השלפוחית ‪ 6‬פעמים‪ .‬לחולים שנראתה אצלם‬ ‫“תגובה מלאה" (היעדר גידולים חדשים בביקורת ‪ 3‬חודשים לאחר‬ ‫הניתוח) ניתן טיפול אחזקה (עד ‪ 3‬מנות שבועיות נוספות של‬ ‫הטיפול במרווחים של ‪ 3‬חודשים)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫כל החולים עברו הערכה לרעילות הטיפול‪ 39 ,‬חולים בלבד עברו‬ ‫הערכה ליעילות הטיפול‪ .‬הרס מלא של ה־‪ marker lesion‬הושג‬ ‫אצל ‪ 33%‬מהחולים‪ .‬אצל ‪ 64%‬מהחולים לא חזר הגידול כעבור ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬חציון הזמן עד לחזרת הגידול אצל כל החולים היה ‪11.3‬‬ ‫חודשים‪ ,‬ואצל חולים ללא חזרת גידול כעבור ‪ 3‬חודשים‪22.1 ,‬‬ ‫‪62‬‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫המשמעות של שכחות דרגת ממאירות גבוהה‬ ‫בגידול שלפוחית שתן שרובו מדרגת‬ ‫ממאירות נמוכה‬ ‫עפר גפרית‪ ,1‬גלינה פיזוב‪ ,2‬עמוס שפירא‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬גיא הידש‪ 1‬ודב פודה‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫תוחלת החיים של חולים הסובלים מגידול השלפוחית שאינו חודר‬ ‫לשריר נקבעת במידה רבה על פי דרגת הממאירות של הגידול‪.‬‬ ‫לעתים נמצא מקטע גידול מדרגת ממאירות גבוהה (‪ )HG‬בתוך‬ ‫גידול שרובו מדרגת ממאירות נמוכה (‪ .)LG‬הספרות הפתולוגית‬ ‫ורוב הקלינאים מתייחסים לגידול מעורב כזה כאל גידול מדרגת‬ ‫ממאירות גבוהה‪ ,‬וזאת ללא הצדקה ברורה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את תוחלת החיים של חולים הסובלים מגידול מעורב‬ ‫מבחינת דרגת הממאירות‪ .‬האם תוחלת החיים של חולים אלו‬ ‫דומה לזו של חולים הסובלים מגידולים בדרגת ממאירות גבוהה‬ ‫או לזו של חולים הסובלים מגידול בדרגת ממאירות נמוכה?‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2008-2000‬עברו ‪ 642‬חולים כריתה של גידול השלפוחית‬ ‫שאינו חודר לשריר‪ .‬מתוכם‪ ,‬דרגת הממאירות של הגידול אצל‬ ‫‪ 156‬חולים הייתה גבוהה‪ ,‬אצל ‪ 454‬חולים נמוכה‪ ,‬ואצל ‪ 32‬חולים‬ ‫היה גידול מעורב שרובו מדרגת מאירות נמוכה ומקצתו (עד ‪)10%‬‬ ‫בדרגת ממאירות גבוהה‪ .‬בשיטת קפלן‪-‬מאייר נבדקה ההשפעה‬ ‫שיש לדרגת ממאירות הגידול על קצב החזרה (‪ )recurrence‬של‬ ‫הגידול‪ ,‬על קצב ההתקדמות לגידול חודר שריר (‪ )progression‬ועל‬ ‫התמותה מסרטן השלפוחית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שיעור חזרת הגידול בקרב חולים שסבלו מגידול בדרגת ממאירות‬ ‫נמוכה‪ ,‬מגידול בדרגת ממאירות גבוהה‪ ,‬ומגידול מעורב היה‬ ‫דומה (‪ 23.2% ,21%‬ו־‪ 21.1%‬שנתיים לאחר האבחנה‪ ,‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫שיעור ההתקדמות לגידול חודר שריר בקרב חולים שסבלו מגידול‬ ‫בדרגת ממאירות גבוהה היה גבוה באופן מובהק (‪p=0.0001 ,16%‬‬ ‫כעבור שנתיים)‪ ,‬משיעור ההתקדמות לגידול חודרני בקרב חולים‬ ‫שסבלו מגידול בדרגת ממאירות נמוכה ומגידול מעורב (‪1%‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫שבמהלך הניתוח התגלה כי מחלתו מפושטת‪ ,‬נפטר לאחר‬ ‫‪ 4‬חודשים‪ .‬אצל ‪ 4‬חולים לא נמצאה עדות לגידול בביקורת‬ ‫האחרונה‪ ,‬והם במצב כללי טוב‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ניתוח במקרים של גידול החודר לווריד הנבוב התחתון או לעלייה‬ ‫הימנית הוא ההזדמנות היחידה להישרדות ארוכת טווח‪ .‬צוות רב‬ ‫מחלקתי הכולל אורולוג‪ ,‬כירורג כלי דם וכירורג לב נחוץ לטיפול‬ ‫בחולים אלו‪ .‬התוצאות סביב הניתוח ולטווח הארוך בקרב חולים‬ ‫ללא עדות למחלה מפושטת טובות יחסית‪.‬‬

‫חולים היה ‪.NLR 2.5‬‬ ‫חציון זמן המעקב אחר חולים ללא התקדמות של המחלה‬ ‫היה כ־‪ 3‬שנים‪ .‬השרידות הצפויה ללא התקדמות המחלה‬ ‫שלוש שנים לאחר הפעולה בקרב חולים עם ‪ NLR 2.5‬או‬ ‫יותר הייתה ‪ 62%‬ו־‪ 80%‬בהתאמה‪ .‬במודל רב משתני ‪,NLR 2.5‬‬ ‫(‪ )HR-2.43, 95% CI 1.11-5.33, p=0.027‬שלב גידול ‪ ,T1G3‬מספר‬ ‫גידולים ‪ ,1‬וקוטר גידול ‪ 3cm‬נמצאו כגורמים המנבאים התקדמות‬ ‫של המחלה‪ .‬לא נמצא קשר בין ‪ NLR‬לבין הישנות המחלה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ערך ‪ NLR 2.5‬מנבא התקדמות של המחלה בקרב חולי ‪NMIBC‬‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ללא ממאירות המטולוגית קודמת‪ ,‬ועשוי לסייע בעת קבלת‬ ‫ההחלטה באשר לטיפול המתאים בקבוצת חולים זו‪.‬‬

‫(‪Neutrophil‬‬

‫יחס נויטרופילים לימפוציטים‬ ‫‪ )Lymphocyte Ratio‬מנבא את התקדמות המחלה‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫‪10:40‬‬ ‫ ‬ ‫שישי‬ ‫במקרים של סרטן שלפוחית השתן שאינו חודר‬ ‫שריר (‪)Non Muscle Invasive Bladder Cancer‬‬ ‫יעילות הטיפול במיטומיצין לתוך שלפוחית‬ ‫‪2‬‬ ‫רועי מנו‪ ,1‬ג‘ק בניאל‪ ,1‬אוהד שושני‪ ,1‬תומר בר און‪ ,2‬יעקב רובינשטיין ‪ ,‬השתן בפרוטוקול מניעה למניעת הישנות סרטן‬ ‫‪3‬‬ ‫עופר נתיב‪ 3‬ושראל הלחמי‬ ‫שלפוחית לא פולשני‬ ‫‪1‬המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬הפקולטה למתמטיקה‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫אסמעיל מסארוה‪ ,‬שפיק מלאק‪ ,‬זאהר בחוס‪ ,‬סולומון פסציאנסקי‪,‬‬ ‫בועז מושקוביץ‪ ,‬עופר נתיב ושראל הלחמי‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫ניבוי התקדמות המחלה במקרים של סרטן שלפוחית השתן שאינו‬ ‫חודר שריר (‪)Non Muscle Invasive Bladder Cancer - NMIBC‬‬ ‫חשוב לשם קבלת החלטות לגבי הטיפול המתאים‪ .‬נמצא כי היחס‬ ‫נויטרופילים לימפוציטים (‪)Neutrophil Lymphocyte Ratio - NLR‬‬ ‫מנבא הופעה של מחלה פולשנית וירידה בשרידות לאחר ניתוח‬ ‫לכריתת כיס השתן בשל שאת אפיתל המעבר‪ .‬יכולתו של פרמטר‬ ‫זה לחזות את התקדמות והישנות המחלה במקרים של ‪NMIBC‬‬ ‫טרם נבדקה‪.‬‬

‫טיפול מניעתי ב־‪ BCG‬נמצא יעיל עבור חולים הסובלים‬ ‫מהישנויות של סרטן שלפוחית לא חודרני (‪ ,)NMIBC‬אך טיפול זה‬ ‫כרוך בשיעור ניכר של תופעות לוואי קשות ובנשירה של מרבית‬ ‫החולים מהטיפול‪ .‬ניסינו למצוא תחליף ל־‪ BCG‬עבור חולים אלו‪,‬‬ ‫על מנת להגיע לאפקט טיפול מרבי תוך הפחתת שיעור תופעות‬ ‫הלוואי‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫בחינת יכולתו של ה־‪ NLR‬לחזות את הישנות והתקדמות המחלה‬ ‫במקרים של סרטן שלפוחית לא חודרני‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי‪ ,‬נערך ניתוח רטרוספקטיבי‬ ‫של נתוני מטופלים שעברו כריתת גידול דרך השופכה (‪)TURBT‬‬ ‫בשל ‪ NMIBC‬בשנים ‪ .2010-2009‬מקבוצת המחקר הוצאו חולים‬ ‫שסבלו מממאירות המטולוגית (‪ 4‬מטופלים) וכאלה שלא היה‬ ‫מידע על ה־‪ NLR‬אצלם לפני הניתוח (‪ 5‬מטופלים)‪ .‬ערך ‪NLR 2.5‬‬ ‫הוגדר כמוגבר על סמך פרסומים קודמים‪ .‬נקודות הבחינה כללו‬ ‫הישנות והתקדמות של המחלה לאחר ‪ .TURBT‬יכולתו של ה־‬ ‫‪ NLR‬לחזות הישנות והתקדמות של המחלה נבחנה בצורה חד‪-‬‬ ‫משתנית ורב־משתנית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫קבוצת המחקר כללה ‪ 117‬חולים (‪ 99‬גברים ו־‪ 18‬נשים) בחציון‬ ‫גיל של ‪ 69‬שנים‪ .‬השלב הקליני ודרגת הגידול היו ‪ T1G3‬אצל ‪69‬‬ ‫חולים (‪ )59%( 67 ;)59%‬מהחולים סבלו מגידול בודד‪ ,‬ו־‪)41%( 46‬‬ ‫מגידול הגדול מ־‪ 3‬ס"מ‪ .‬חציון ערך ה־‪ NLR‬היה ‪ ;2.91‬ל־‪)56%( 65‬‬

‫מטרת העבודה‪:‬‬

‫בדקנו את יעילות הטיפול ארוך הטווח במיטומיצין ‪ C‬לתוך‬ ‫השלפוחית למניעת הישנות המחלה בקרב חולי ‪.NMIBC‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫במחקר השתתפו חולי ‪ NMIBC‬שלהם התוויה לטיפול משלים‪.‬‬ ‫לאחר כריתה של הנגע ואישור פתולוגי קיבלו המטופלים ‪6‬‬ ‫שטיפות שבועיות של ‪ 40‬מ"ג מיטומיצין‪ ,‬בהמשך אחת לחודש‬ ‫במשך שנתיים‪ ,‬ולאחר מכן אחת ל־‪ 3‬חודשים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 26‬מטופלים השתתפו במחקר‪ 20 ,‬גברים ו־‪ 6‬נשים‪ .‬הגיל הממוצע‬ ‫של המטופלים היה ‪ 64‬שנה‪ .‬שלב המחלה בעת הכניסה למחקר‬ ‫של ‪ 23‬מטופלים (‪ )88%‬היה ‪ Ta‬ושל ‪ 3‬מטופלים (‪ .T1 )12%‬דרגת‬ ‫ההתמיינות של ‪ 24‬חולים (‪ )92%‬הייתה נמוכה ושל ‪ 2‬חולים‬ ‫גבוהה‪ 7 .‬מטופלים (‪ )27%‬סבלו מהישנות המחלה‪ .‬הזמן הממוצע‬ ‫עד להישנות היה ‪ 18‬חודשים (‪ ,)35-12‬שיעור המטופלים שהיו‬ ‫חופשיים ממחלה היה ‪ 70%‬למשך ‪ 41‬חודש בממוצע (‪.)133-7‬‬ ‫שלב המחלה בקרב חולים שחלה אצלם הישנות של המחלה היה‬ ‫‪ Ta‬אצל כל החולים‪ .‬אצל ‪ 6‬מטופלים ההישנות הייתה בדירוג‬ ‫ממאירות נמוכה‪ ,‬אצל חולה אחד נראתה הישנות שכללה נגעים‬ ‫מעורבים בעלי התמיינות נמוכה וגבוהה‪ .‬אף לא אחד מהמטופלים‬ ‫‪61‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫בגידולי כליה קטנים והיו במעקב במשך עד ‪ 38‬חודשים‪.‬‬ ‫טיפול נחשב מוצלח אם ב־‪ CT‬נראו בגידול בועות גז ולא‬ ‫הייתה האדרה עם חומר ניגוד‪ .‬במהלך המעקב נעשו בדיקות‬ ‫הדימות ‪ CT‬או ‪ MRI 6, 3, 1‬ו־‪ 12‬חודשים לאחר הטיפול‪ ,‬וכל‬ ‫שנה אחר כך‪ .‬גדילה של הגידול או האדרה נחשבו כישלון של‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 47‬מטופלים (‪ 36‬גברים‪ 11 ,‬נשים) בגיל ממוצע של ‪ 68.8‬שנים‬ ‫(טווח ‪ )90-36‬עברו טיפול ב־‪ RF‬בשנים ‪ 50 .2013-2007‬טיפולים‬ ‫בהדרכת ‪ CT‬ואחד בהדרכת אולטרה־סאונד‪ .‬הגודל הממוצע‬ ‫של הגידולים היה ‪ 28.7‬מ"מ (טווח ‪ 55-17‬מ"מ)‪ 40 .‬גידולים היו‬ ‫אקסופיטיים באספקט האחורי או הצדדי ו־‪ 7‬גידולים מרכזיים‪.‬‬ ‫משך המעקב הממוצע היה ‪ 15.4‬חודשים (‪ .)38-2‬אצל ‪ 5‬חולים‬ ‫נמצאה עדות לחזרה של הגידול‪ ,‬ו־‪ 3‬עברו טיפול חוזר‪ .‬חולה אחד‬ ‫עבר אבלציה נוספת לגוש נוסף שגדל בתקופת המעקב ואחד לא‬ ‫התאים לטיפול נוסף לאור מיקום הגידול וחדירה מקומית לכבד‪.‬‬ ‫סיבות להפסקת מעקב היו פתולוגיה שפירה או היענות נמוכה‪.‬‬ ‫מגבלה חשובה במעקב אחר מטופלים הסובלים מאי־ספיקת כליות‬ ‫‪ -‬היעדר חומר ניגוד‪.‬‬

‫איסכמיה חמה של ‪ 12‬דקות בממוצע‪ 2 ,‬מקרים ללא חסימת כלי‬ ‫דם ו־‪ 5‬מקרים עם זמן איסכמיה קרה של ‪ 18-59‬דקות (‪,31±16.5‬‬ ‫חציון ‪ 24‬דקות)‪ .‬קוטר הגידול המקסימלי היה ‪ 6.6‬ס"מ‪ .‬אצל‬ ‫‪ 2‬חולים נמצאו נגעים מרובים בכליה‪ .‬היסטולוגיה ‪7RCC‬‬ ‫(‪ )ccRCC, pRCC‬אחד ושני מקרים עם גידולים משולבים עם‬ ‫‪ ccRCC‬דומיננטי) ‪ AML‬אחד ונגע דלקתי אחד‪ ,‬כולם בשוליים‬ ‫כירורגיים שליליים‪ .‬קריאטינין במעקב האחרון היה בטווח של‬ ‫‪ ,1.57-0.8‬חציון ‪ .0.91‬חולה אחת נזקקת לדיאליזה החל מ־‪ 5‬שנים‬ ‫לאחר הניתוח‪ 8 ,‬מתוך ה־‪ 9‬חופשיים ממחלה‪ ,‬חולה אחת נפטרה‬ ‫ממחלתה שנתיים לאחר הניתוח‪ ,‬ושנה קודם לכן אובחנו אצלה‬ ‫הישנות מקומית וגרורות‪ 3 .‬חולים סבלו מפתיחה של המערכת‬ ‫המאספת‪ ,‬ל־‪ 2‬מהם הוכנס תומכן‪ ,‬חולה אחד סבל מדמם‬ ‫רטרופריטונאלי מושהה וחולה אחת נזקקה לנקז חזה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫מדובר במצב קליני נדיר‪ .‬ברוב המקרים בשיהוי של שנים לאחר‬ ‫כריתת הכליה הנגדית‪ ,‬התוצאות הנפרולוגיות של כריתה משמרת‬ ‫נפרונים היו טובות‪ .‬במקרה אחד‪ ,‬שבו היו ‪ 4‬מוקדים של ‪RCC‬‬ ‫בכליה בודדת‪ ,‬גישה משמרת נפרונים הובילה לתוצאה אונקולוגית‬ ‫לא רצויה‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫ניתן לגרום לנמק של רוב הגידולים הקטנים בכליה על ידי‬ ‫חימום ב־‪ .RF‬במקרה של צמיחה מחודשת של הגידול אפשר‬ ‫לחזור על הטיפול ולקבל תוצאות טובות‪ .‬לנוכח ניסיון קצר‬ ‫טווח כדאי להגביל את הטיפול לחולים מבוגרים‪ ,‬שתוחלת‬ ‫החיים הצפויה שלהם קצרה או למטופלים שלא ניתן להרדימם‬ ‫לצורך ניתוח‪.‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪09:35‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתת כליה משמרת נפרונים‬ ‫במצב של כליה בודדת‬ ‫איתי סבלר‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬יורם זיגל‪ ,‬קובי סתיו ואמנון זיסמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫‪09:45‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טרומבוס כתוצאה מגידול בווריד הנבוב‬ ‫התחתון ובעלייה הימנית‪ :‬תוצאות סביב‬ ‫ניתוחיות ולטווח ארוך‬ ‫אכרם אסדי‪ ,‬אהרון הופמן‪ ,‬כהן עובד‪ ,‬טארק ערו‪ ,‬יהושע גנסין‪,‬‬ ‫דוד קקיאשווילי ושמעון מרטיק‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬רמב"ם ‪ -‬קריה רפואית לבריאות האדם‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לסקור את תוצאות הניתוח ואת הפרוגנוזה של חולים הסובלים‬ ‫מגידולי כליה ויותרת הכליה החודרים לתוך הווריד הנבוב‬ ‫התחתון‪ ,‬או אף מגיעים לעלייה הימנית‪.‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫גידול בכליה בודדת הוא הוריה לכריתת כליה חלקית משמרת‬ ‫נפרונים‪.‬‬

‫ממאי ‪ 2010‬עד אוקטובר ‪ 2012‬נותחו במחלקתנו ‪ 5‬חולים שסבלו‬ ‫מטרומבוס כתוצאה מגידול בתוך הווריד הנבוב התחתון‪ .‬הגיל‬ ‫הממוצע של החולים היה ‪ 52.2‬שנים (‪ .)85-22‬אצל ‪ 3‬חולים הגיע‬ ‫הגידול לעלייה הימנית‪ .‬כל הניתוחים בוצעו בשיתוף פעולה עם‬ ‫כירורג כלי דם‪ .‬במקרים שבהם הגידול הגיע לעלייה הימנית‬ ‫השתתף בניתוח גם כירורג לב‪ .‬במקרים אלו החולים חוברו‬ ‫למכונת לב ריאה‪ 3 .‬חולים סבלו מגידול בתאי הכליה‪ ,‬חולה אחד‬ ‫סבל מ־‪ EWING SARCOMA‬וחולה אחת סבלה מאדנוקרצינומה‬ ‫של יותרת הכליה‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת התוצאות של כריתת כליה חלקית במצבים של כליה‬ ‫בודדת‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬

‫גיליון חולה ממוחשב קיים בבית החולים מ־‪ .2007‬אותרו חולים‬ ‫שעברו כריתת כליה חלקית משמרת נפרונים בין ‪ 2007‬ל־‪.2013‬‬ ‫נאספו ‪ 25‬פרמטרים לגבי כל חולה‪ .‬זמן המעקב לאחר הכריתה‬ ‫השנייה היה חודשיים עד ‪ 6‬שנים‪ ,‬חציון ‪ 3.75‬שנים‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫אותרו ‪ 9‬חולים‪ .‬כולם נותחו בגישה פתוחה‪ .‬הגיל הממוצע‬ ‫של המשתתפים היה ‪ 7 ,65±6.6‬נשים ו־‪ 2‬גברים‪ .‬פרק הזמן בין‬ ‫הכריתה משמרת הנפרונים לכריתת הכליה הרדיקלית הקודמת‬ ‫היה חודשיים עד ‪ 14‬שנים (חציון ‪ 7‬שנים)‪ .‬היו ‪ 2‬מקרים עם זמן‬

‫זמן הניתוח היה ‪ 6.48‬שעות בממוצע‪ ,‬ומשך האשפוז הממוצע‬ ‫עמד על ‪ 18‬ימים‪ .‬לא חלו סיבוכים מיוחדים בקרב חולים שחוברו‬ ‫למכונת לב ריאה בזמן הניתוח‪ .‬חולה אחד סבל מאירוע מוחי‬ ‫וחולשה חולפת בגפיים‪ .‬לא אירעה תמותה סביב הניתוח‪ .‬זמן‬ ‫המעקב הממוצע היה ‪ 25.5‬חודשים‪ .‬חולה אחד (בן ‪ 85‬שנים)‪,‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫‪60‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫תוצאות‪ :‬אותרו ‪ 42‬חולים שסבלו מגידול בשער הכליה‪ ,‬גיל‬ ‫המטופלים הממוצע היה ‪ )43-86( 64.7‬שנים‪ 30 ,‬גברים ו־‪ 12‬נשים‪.‬‬ ‫‪ 19‬סבלו מגידול בצד ימין‪ ,‬ו־‪ 23‬בצד שמאל‪ .‬אצל ‪ 34‬חולים (‪)81%‬‬ ‫התגלה ‪ ,RCC‬אצל ‪ 6‬אונקוציטומה‪ ,‬ואצל ‪ 2‬ממצא שפיר אחר‪.‬‬ ‫כל החולים עדיין חיים‪ ,‬אחד סובל מגרורות‪ .‬החולים חולקו לשתי‬ ‫קבוצות על פי גודל הגידול שאובחן לפני הניתוח ‪ -‬עד ‪ 40‬מ"מ‬ ‫(קבוצה ‪ )1‬ויותר מ־‪ 40‬מ"מ (קבוצה ‪ .)2‬התוצאות מוצגות בטבלה‪:‬‬ ‫‪ ‬‬

‫(‪ 18‬נבדקים)‬

‫קבוצה ‪1‬‬

‫(‪ 24‬נבדקים)‬

‫קבוצה ‪2‬‬

‫גודל ממוצע במ"מ‬

‫‪P Value‬‬

‫כליה באמצעות ‪ RF‬בהנחיית טומוגרפיה ממוחשבת (‪ ,)CT‬והערכת‬ ‫בטיחות הטיפול ויעילותו‪.‬‬ ‫שיטות וחולים‪:‬‬

‫בין אפריל ‪ 2012‬לאוגוסט ‪ 2013‬טופלו ‪ 17‬חולים הסובלים מגידול‬ ‫בכליה באמצעות ‪ .RF‬החולים (‪ 4‬נשים‪ 13 ,‬גברים)‪ ,‬בגיל ממוצע‬ ‫של ‪ 69‬שנים (טווח ‪ 84-55‬שנים)‪ ,‬עברו את הטיפול בהנחיית ‪CT‬‬ ‫בהרדמה כללית‪ .‬כל החולים עברו ביופסיה לפני הטיפול‪ 15 :‬חולים‬ ‫ביום הטיפול ושני חולים במועד מוקדם יותר‪ .‬הגושים שטופלו‬ ‫היו בגודל ‪ 1.7‬ס"מ עד ‪ 3.5‬ס"מ‪ .‬בדיקת ‪ CT‬עם הזרקת חומר ניגוד‬ ‫בוצעה מיד לאחר הטיפול על מנת להעריך את התוצאות המידיות‬ ‫ואת הסיבוכים‪ .‬כל החולים עברו בדיקת ‪ CT‬מעקב לאחר ‪ 6 ,3‬ו־‪12‬‬ ‫חודשים‪.‬‬

‫‪30.9‬‬

‫‪64‬‬

‫‪ ‬‬

‫משך ניתוח (דקות)‪( ‬ממוצע)‬

‫‪162‬‬

‫‪206.9‬‬

‫‪0.0006‬‬

‫איסכמיה חמה (דקות) (ממוצע)‬

‫‪19.1‬‬

‫‪23‬‬

‫‪<0.04‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫איבוד דם (סמ"ק) (ממוצע)‬

‫‪180‬‬

‫‪308.7‬‬

‫‪<0.04‬‬

‫‪ GFR‬טרום ניתוח (מ"ל לדקה)‬

‫‪77.7‬‬

‫‪74.6‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ GFR‬לאחר הניתוח (מ"ל לדקה)‬

‫‪71‬‬

‫‪61.8‬‬

‫‪ ‬‬

‫הפרש בין ‪ GFR‬לפני ואחרי הניתוח‬ ‫(‪(P Value‬‬

‫‪0.488‬‬

‫‪0.04‬‬

‫‪ ‬‬

‫המרה לכריתה שלמה‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ ‬‬

‫גבולות חיוביים (‪)PSM‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ ‬‬

‫פרט להמטומה מקומית אשר לא הצריכה התערבות‪ ,‬לא נצפו‬ ‫סיבוכים מידיים‪ .‬חולה אחד דיווח על חום סוב־פיברילי שחלף‬ ‫ללא התערבות‪ .‬לא היה צורך במשככי כאבים‪ .‬תקופת המעקב‬ ‫נעה בין חודש ל־‪ 13‬חודשים (ממוצע ‪ 7‬חודשים)‪ .‬אצל ‪ 15‬חולים‬ ‫(‪ )88%‬הושגה אבלציה מלאה‪ GFR .‬לפני הפעולה ואחריה היה ‪72‬‬ ‫מ"ל לדקה ו־‪ 69.5‬מ"ל לדקה בהתאמה (‪ .)P=0.78‬אצל שני חולים‬ ‫נראתה האדרה פתולוגית בגוש בבדיקת ‪ CT‬מעקב‪ .‬אחד מהם עבר‬ ‫אבלציה חוזרת שתוצאותיה היו טובות‪ ,‬והשני עדיין לא טופל‬ ‫שנית‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫מסתמן שהטיפול בגידולי כליה באמצעות ‪ RF‬הוא טיפול בטוח‬ ‫ויעיל (במעקב קצר טווח)‪ .‬בדרך זו אפשר לספק טיפול הולם‬ ‫לחולים אשר אינם מתאימים לניתוח ולחולים הסובלים ממחלות‬ ‫נלוות‪ .‬נראה כי טיפול זה מפחית משמעותית את רמת הסיכון‬ ‫והסיבוכים וכן מקצר באופן בולט את משך האשפוז‪.‬‬

‫אפשר לבצע מבחינה טכנית ניתוח ‪ LPN‬בגידולים בשער הכליה‪,‬‬ ‫ללא סיכון מוגבר לסיבוכים במהלך הניתוח או אחריו וללא פגיעה‬ ‫בעקרונות אונקולוגיים‪ .‬לאחר הכריתה חלה החמרה יחסית‬ ‫בתפקוד הכליות‪ ,‬זאת על פי מדידת ערכי ‪ GFR‬ומציאת הבדל‬ ‫סטטיסטי של ‪ .P=0.06‬הבדל זה עשוי להיות גדול יותר בקבוצות‬ ‫גדולות יותר‪ .‬מחלוקת גידולי שער הכליה על פי מימדיהם עולה‬ ‫שההחמרה בתפקוד הכליות אופיינית לגידולים מעל ‪ 4‬ס"מ‬ ‫ ‬ ‫שישי‬ ‫(‪ .)P=0.04‬בקבוצה מורכבת זו הוכחנו שניתן לשמר כליות ב־‪94%‬‬ ‫ו־‪ 95.8%‬מהמקרים בקבוצות ‪ 1‬ו־‪ 2‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול בגידולי כליה באמצעות‬ ‫אבלציה מלעורית בגלי רדיו (‪)RF‬‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬איילת וונדל‪ ,2‬סורין אליאס‪ ,2‬אברהם שטריקר‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמי סידי‪ 1‬ואלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬דימות‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫השימוש המוגבר באמצעי הדמיה הוביל לעלייה משמעותית‬ ‫באיתור גידולי כליה קטנים (‪ 4‬ס"מ)‪ .‬אף שהכריתה הכירורגית‬ ‫היא עדיין טיפול הבחירה בגידולים אלו‪ ,‬גדל בשנים האחרונות‬ ‫השימוש בטכנולוגיות של אבלציה תרמית מלעורית (‪Thermal‬‬ ‫‪ )Ablation‬המצמצמת את התחלואה לאחר הניתוח ומקצרת את‬ ‫משך האשפוז‪ .‬מטרת העבודה לסכם את ניסיוננו בטיפול בגידולי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:25‬‬

‫טיפול מלעורי בגידולי כליה קטנים על ידי‬ ‫אבלציה בגלי רדיו (‪ )RF Ablation‬ומעקב אחר‬ ‫תוצאות הטיפול‬ ‫איתי לורבר‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬ליאת אפלבום‬ ‫‪2‬‬ ‫ונחום גולדברג‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬מערך הדימות‪ ,‬הדסה עין כרם‬

‫‪2‬‬

‫הטיפול בגידולים בגלי רדיו (‪ )Radio Frequency, RF‬מבוסס‬ ‫על זרם חשמל בתדירות גבוהה היוצר חיכוך מולקולרי ומוביל‬ ‫לעלייה בטמפרטורה ל־‪ 60-40‬מעלות‪ ,‬לדנטורציה של חלבונים‬ ‫ולהרס קרומי התא‪ .‬הטיפול בגידולי כליה יכול להיעשות בגישה‬ ‫לפרוסקופית או מלעורית בהנחיית אולטרה־סאונד או ‪ .CT‬מטרת‬ ‫העבודה הייתה לסקור את תוצאות הטיפול בגלי רדיו בגידולי‬ ‫כליה קטנים ואת המהלך לאחר הטיפול במשך ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נעשתה בדיקה רטרוספקטיבית של הגיליונות הרפואיים ושל‬ ‫בדיקות הדימות של מטופלים שעברו אבלציה בגלי רדיו‬ ‫‪59‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫גידולי כליה שבהם יש אפשרות טכנית לבצעה ללא פגיעה‬ ‫בעקרונות אונקולוגיים‪ .‬בספרות הוכח ש־‪ LPN‬לא רק משמרת‬ ‫תפקוד טוב יותר של הכליות מניתוח רדיקלי‪ ,‬אלא גם מלווה‬ ‫בתוצאות טובות יותר של ‪ .Survival Overall‬אנו מדווחים כאן על‬ ‫תוצאות תפקודיות ואונקולוגיות ארוכות טווח (מעל ‪ 5‬שנים) של‬ ‫‪.LPN‬‬ ‫חולים ושיטות‪ :‬נסקר בסיס נתונים הנאגרים פרוספקטיבית של‬ ‫חולים שעברו ‪ LPN‬בשנים ‪ .2005-2013‬מתוך ‪ 242‬חולים‪ ,‬אותרו‬ ‫‪ 72‬חולים שנותחו עד שנת ‪ .2008‬נאספו נתונים דמוגרפיים‪,‬‬ ‫רדיולוגיים (גודל ומיקום הממצא) ותוצאות כירורגיות (משך‬ ‫הניתוח והאיסכמיה החמה‪ ,‬תוצאות פתולוגיות‪ ,‬וסיבוכים)‪,‬‬ ‫ונבדקו תוצאות אונקולוגיות ותפקודיות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 72‬חולים‪ ,‬ב־‪ 53‬מקרים התשובה הפתולוגית הייתה ‪.RCC‬‬ ‫מידע רפואי מלא (בנוגע לתפקוד הכליות) היה זמין לגבי ‪47‬‬ ‫מטופלים‪ .‬הגיל הממוצע בעת הניתוח היה ‪( 62‬טווח ‪ )32-80‬ו־‪41‬‬ ‫חולים היו גברים‪ .‬הגודל הממוצע של הגידול היה ‪ 3.2‬ס"מ (‪1.5-‬‬ ‫‪ 8.5‬ס"מ)‪ ,‬משך הניתוח הממוצע היה ‪ 176‬דקות (טווח ‪ )90-330‬עם‬ ‫איסכמיה חמה של ‪ 25‬דקות (‪ .)0-50‬אובדן דם נע בין ‪ 30‬ל־‪2,000‬‬ ‫סמ"ק (ממוצע ‪ .)225‬בשני מקרים היה צורך במעבר לכריתה‬ ‫רדיקלית‪ .‬חולה אחד נפטר מהתקדמות המחלה (שיעור הישרדות‬ ‫ארוכת טווח ‪ .)98.1% -‬במהלך מעקב של ‪ 5‬שנים לפחות‪ ,‬רמת‬ ‫הקראטינין הממוצעת עלתה ב־ ‪ ,mg/dl 0.3‬וה־‪ GFR‬ירד ב־ ‪ml/‬‬ ‫‪min/1.73m 23.1‬‬

‫נגעים קטנים‪ .‬נבדק גודל הגוש בעת האבחנה ולאורך המעקב‬ ‫באמצעות ‪.CT‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫במחקר השתתפו ‪ 70‬חולים‪ ,‬בגיל ממוצע של ‪ 69‬שנים (‪,)47-89‬‬ ‫ולהם ‪ 79‬גושים‪ 56% .‬מהנגעים היו בקרב גברים‪ 6 .‬חולים סבלו‬ ‫מנגעים מרובים סינכרוניים‪ 3 ,‬מהם סבלו מנגעים דו־צדדיים‪.‬‬ ‫לחולה אחד הייתה כליה בודדת‪ 5 ,‬חולים היו לאחר ‪RCC,‬‬ ‫‪ .1-Oncocytoma) NSS4‬משך זמן המעקב הממוצע היה ‪ 34‬חודשים‬ ‫(‪ .12-1129‬גודל נגע ממוצע בזמן האבחון היה ‪ 18.6‬מ"מ (‪.)3-40‬‬ ‫ב־‪ 46‬נגעים נרשמה גדילה של לפחות ‪ 1‬מ"מ בהשוואה בין הגודל‬ ‫באבחון לבין הגודל במעקב האחרון‪ .‬קצב הגדילה הממוצע היה‬ ‫‪ 0.16‬מ"מ לחודש‪ .‬מכלל הנגעים שגדלו‪ ,‬ב־‪ 8‬מקרים (‪ )17%‬נעשתה‬ ‫כריתה משמרת כליה‪ .‬בהיסטולוגיה‪ 2 ,‬אונקוציטומה ו־‪.RCC 6‬‬ ‫קצב גדילת הנגע בקרב חולים שעברו כריתה היה גדול משמעותית‬ ‫מקצב הגדילה בקרב מטופלים שנותרו במעקב (‪ 0.44‬מ"מ לחודש‬ ‫לעומת ‪ 0.13‬מ"מ לחודש‪ .)P=0.0062 ,‬הנגע ההתחלתי היה גדול‬ ‫משמעותית בקבוצת החולים שנותחו (‪ 24.8‬מ"מ לעומת ‪17.9‬‬ ‫מ"מ‪ .)P=0.04 ,‬לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בפרמטרים בין‬ ‫אונקוציטומות ל־‪ RCC‬בקרב חולים שנותחו‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ניתן לעקוב אחרי רוב הגושים הקטנים בכליות‪ .‬אצל אף חולה‬ ‫לא נצפתה התקדמות של המחלה‪ ,‬ואף חולה לא נזקק לכריתה‬ ‫רדיקלית‪ .‬פרמטרים המנבאים צורך בכריתה הם גודל התחלתי של‬ ‫מעל ‪ 24.8‬מ"מ וקצב גדילה גדול מ־‪ 0.44‬מ"מ לחודש‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ LPN‬הוא ניתוח המאפשר שמירה מרבית של תפקוד הכליות‬

‫והשגת תוצאות אונקולוגיות מצוינות לאורך שנים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪08:55‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גוש קטן מ־‪ 4‬ס"מ בכליות‪ :‬תוצאות מעקב שמרני‬ ‫ארוך טווח‪ ,‬וזיהוי פרמטרים המנבאים גדילה של‬ ‫הגוש וצורך בכריתה‬ ‫זאהר בחוס‪ ,‬אסמעיל מסארווה‪ ,‬שפיק מלק‪ ,‬יוסף ברבארה‪ ,‬בעז‬ ‫מושקוביץ‪ ,‬שראל הלחמי ועופר נתיב‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬בית‪-‬חולים בני‪-‬ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫שימוש מוגבר באמצעי הדמיה הוביל לעלייה בשיעור הגילוי של‬ ‫גידולי כליה קטנים‪ .‬נגע קטן מוגדר כגוש העובר האדרה בקוטר‬ ‫של עד ‪ 4‬ס"מ‪ .‬גושים קטנים הם כחצי מסך גידולי הכליה‪ .‬מאחר‬ ‫שלא ניתן להבדיל בבחינה רדיולוגית בין גוש ממאיר לגוש שפיר‪,‬‬ ‫מתלבטים רופאים פעמים רבות בין ניתוח לבין מעקב אחר‬ ‫התהליך‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬

‫לבדוק התנהגות של נגעי כליה קטנים במעקב ארוך טווח ולאפיין‬ ‫את הנגעים שהצריכו כריתה‪.‬‬ ‫שיטות וחולים‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2003-2013‬נאספו נתונים של ‪ 70‬מטופלים שסבלו מ־‪79‬‬ ‫‪58‬‬

‫ ‬ ‫‪09:05‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה חלקית לפרוסקופית (‪ )LPN‬של גידולים‬ ‫בשער הכליה ‪ -‬האם גודלם משפיע?‬ ‫רומן בס‪ ,‬יורי סטנבסקי‪ ,‬אברהם שטריקר‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי‪,‬‬ ‫אלכסנדר ציביאן‬ ‫המחלקה לכירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫ניתוחי ‪ LPN‬הם אתגר משמעותי לכל מנתח‪ ,‬לא כל שכן כאשר‬

‫מדובר בגידולים גדולים או כאלה שמיקומם בעייתי‪ ,‬למשל‬ ‫גידולים סמוכים לשער הכליה‪ ,‬מיקום העלול להגביר את הסיכון‬ ‫לסיבוכים‪ .‬לכן מנתחים רבים מעדיפים לבצע במקרים אלו כריתה‬ ‫רדיקלית‪ .‬מטרתנו הייתה לבדוק את המהלך ואת התוצאות של‬ ‫כריתה חלקית (‪ )LPN‬במקרה של גידולים הממוקמים בשער‬ ‫הכליה‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נסרק מסד נתונים שנאספו פרוספקטיבית של‬ ‫שעברו ‪ LPN‬בשנים ‪ .2005-2012‬נאספו הנתונים‬ ‫גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מימדי הגידול‪ ,‬משך הניתוח והאיסכמיה‬ ‫איבוד דם‪ ,‬קראטינין ו־‪ GFR‬לפני הניתוח ואחריו‪,‬‬ ‫אחרות תוך כדי הניתוח‪ ,‬סיבוכים במהלך הניתוח‬ ‫האם גבולות הכריתה חיוביים (‪ ,)PSM‬צדדיות וסוג‬

‫חולים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫החמה‪,‬‬ ‫פעולות‬ ‫ואחריו‪,‬‬ ‫הגידול‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬היחידה לפרמקולוגיה קלינית‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬טיפול נמרץ ילדים‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬נפרולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫פגיעת רדיקלים חופשיים באבובית הכליה המקורבת היא המנגנון‬ ‫המוצע להשריית אי‪-‬ספיקה חדה בכליה על ידי ונקומיצין‪.‬‬ ‫בעבודות קודמות הראינו כי טיפול בחמצן היפרבארי בתא לחץ‬ ‫יעיל בטיפול בפגיעה חדה בכליות המושרית על ידי תרופות‬ ‫שונות‪ .‬מטרת העבודה לבחון את השפעת הטיפול בתא לחץ על‬ ‫אי‪-‬ספיקת כליות המושרית על ידי ונקומיצין במודל חולדה‪.‬‬

‫פינוי קראטינין של דרכי השתן העליונות מושפע מפתולוגיות‬ ‫שונות של הכליה‪ .‬ערך פינוי הקראטינין נקבע באמצעות ניטור‬ ‫של פינוי חומר ניגוד מאגן הכליה בפיולגרפיה אנטגרדית או‬ ‫רטרוגרדית‪ .‬שיטה זו כרוכה במנה גדולה יחסית של קרינה‬ ‫מייננת‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מחושבת בצורה סובייקטיבית המפחיתה את‬ ‫מהימנות הבדיקה‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬

‫המטרה‪:‬‬

‫‪ 30‬חולדות ממין זכר מזן ‪ Sprague Dawley‬במשקל ‪170-180‬‬ ‫גר‘ עברו השריית אי‪-‬ספיקת כליות חדה על ידי הזרקה תוך‬ ‫פריטונאלית של ונקומיצין במינון ‪ 500‬מ"ג לק"ג פעם ביום במשך‬ ‫‪ 7‬ימים‪ .‬לאחר הוכחת הנזק לכליות חולקו החולדות ל־‪ 2‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ 15‬חולדות קיבלו טיפול יומי בתא לחץ עם חמצן היפרבארי‬ ‫בלחץ של אטמוספרה אחת למשך שעה במשך שבוע‪ ,‬ו־‪15‬‬ ‫חולדות שימשו כביקורת‪ .‬משקל החיה נבדק מדי יום‪ ,‬דגימות דם‬ ‫ושתן נלקחו ביום ה־‪ 8‬כאשר החיות הוקרבו‪ .‬נבדקו קריאטינין‬ ‫‪ BUN, Mg, Ca, Ph, K Na, Cystatin C‬ורמת ונקומיצין‪.‬‬

‫לפתח שיטה ממוחשבת דיגיטלית למדידה כמותית של פינוי‬ ‫קראטינין במהלך פילוגרפיה של מערכת השתן העליונה‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ ‬‬

‫ביקורת‬ ‫‪n=15‬‬

‫טיפול ‪ ‬‬

‫בחמצן‬ ‫היפרבארי‪ ‬‬ ‫‪n = 15‬‬

‫‪1‬היחידה לאנדו אורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫‪Department of Electro-optics, The Jerusalem College of Technology2‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫השיטה הדיגיטלית מבוססת על ניתוח וחישוב צפיפות אופטית‬ ‫של חומר ניגוד בצילומים במהלך סקירות‪ ,‬והיא נבדקה‬ ‫בעזרת פנטום הדמיה המחובר לחולה בזמן הפעולה‪ .‬נבדקו ‪55‬‬ ‫מטופלים עוקבים לאחר ריסוק אבנים בגישה מלעורית (‪)PCNL‬‬ ‫ופילוגרפיה אנטגרדית‪ .‬אצל ‪ 18‬חולים אובחנו פתולוגיות‬ ‫שונות של הכליה ואצל ‪ 37‬מטופלים מערכת השתן העליונה‬ ‫הייתה תקינה‪.‬לאחר פענוח דיגיטלי ונורמליזציה של הצילומים‬ ‫ובעזרת פנטום ההדמיה‪ ,‬חושבה הצפיפות האופטית של חומר‬ ‫הניגוד בצילומים העוקבים ונבנתה עקומת פינוי של קראטינין‪.‬‬ ‫ההבדלים הסטיסטיים חושבו על ידי מבחן ‪.Pearson t test‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪25‬‬

‫‪12‬‬

‫צבירת משקל גר‘‪.‬‬

‫‪p<0.002‬‬

‫‪53.043‬‬

‫‪99.613‬‬

‫‪BUN mg/dL‬‬

‫‪p<0.018‬‬

‫‪0.16‬‬

‫‪0.42‬‬

‫‪Serum creatinine mg/dL‬‬

‫‪p<0.002‬‬

‫‪2.89‬‬

‫‪3.99‬‬

‫‪Serum magnesium mg/dL‬‬

‫‪p<0.011‬‬

‫‪4.77‬‬

‫‪41.7‬‬

‫‪Vancomycin blood level µg/mL‬‬

‫דיון‪:‬‬

‫לכל ‪ 55‬המטופלים הותאמה עקומת קראטינין ברגרסיה מעריכית‬ ‫(‪ .)exponential regretion‬מודל פינוי הקראטינין חושב לפי קבוע‬ ‫דעיכה‪ .‬פינוי הקראטינין הממוצע בקרב מטופלים עם פתולוגיה‬ ‫של מערכת השתן העליונה היה ‪ 7.78%‬לדקה [(‪)10.74%,4.82%‬‬ ‫‪ ]95%C.I:‬לעומת ‪ 50.45%‬לדקה [(‪]95%C.I: )34.83%,66.07%‬‬ ‫במקרים שבהם הבדיקה פוענחה כתקינה‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬

‫טיפול בחמצן היפרבארי נחשב לטיפול בטוח ומספר התוויות‬ ‫הנגד לטיפול זה קטן‪ .‬יש מידע מוגבל מאוד לגבי אינטראקציה‬ ‫בין טיפול היפרבארי בחמצן ותרופות‪ .‬בעבודה זו נוכחנו‬ ‫לדעת‪ ,‬בניגוד לממצאים קודמים בטיפול בתרופות אחרות‬ ‫המסוגלות להשרות נזק לכליות‪ ,‬כי חמצן היפרבארי מחמיר‬ ‫את הנזק לכליות המושרה על ידי ונקומיצין‪ .‬מאפייני הנזק‪,‬‬ ‫משכו‪ ,‬מנגנוניו‪ ,‬היותו הפיך‪ ,‬אדטיבי או סינרגיסטי נחקרים על‬ ‫ ‬ ‫שישי‬ ‫ידנו בעבודות המשך לעבודה זו‪.‬‬

‫פינוי הקראטינין במערכת השתן העליונה בקרב מטופלים‬ ‫ללא פתולוגיה היה גבוה פי ‪ 6.5‬מפינוי הקראטינין במקרים‬ ‫הפתולוגיים‪ .‬מאחר שניתוח כמותי הניב עקומה אקספוננציאלית‪,‬‬ ‫ייתכן שניתן יהיה לחשב פינוי קראטינין מפאזה ראשונה של‬ ‫פילוגרפיה‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪18:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם ניתן למדוד פינוי קראטינין בצורה‬ ‫אוטומטית בפיולוגרפיה?‬ ‫ויקטור נאמן‪ ,2‬יצחק ליכטר‪ ,2‬יוסי פנפיל‪ ,2‬רועי מורג‪,1‬‬ ‫סטברוס ספונגריסטוס‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬עופר גופרית‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬‬ ‫ומרדכי דובדבני‬

‫ ‬ ‫‪08:45‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה חלקית של גידולי כליה בגישה‬ ‫לפרוסקופית (‪ :)LPN‬תוצאות תפקודיות‬ ‫ואונקולוגיות ארוכות טווח‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי‪ ,‬אלכסנדר ציביאן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫כריתה חלקית של הכליה (‪ )PN‬היא כיום טיפול הבחירה להסרת‬ ‫‪57‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫יש קשר ישיר מובהק בין רמות סמפורין בשתן לבין פרמטרים‬ ‫קליניים ופתולוגיים בקרב חולי סרטן שלפוחית‪ .‬זו הפעם‬ ‫הראשונה שחלבון זה נחקר בהקשר לסרטן שלפוחית‪.‬‬ ‫ייתכן שבעתיד נוכל להשתמש בו כסמן לא פולשני לגילוי ולחיזוי‬ ‫מהלך המחלה של חולי סרטן השלפוחית‪.‬‬ ‫אנטרוקוק‬

‫‪8.00E+07‬‬ ‫‪6.00E+07‬‬ ‫‪4.00E+07‬‬ ‫‪2.00E+07‬‬

‫‪5.93E+07‬‬ ‫‪5.15E+07‬‬

‫‪4.34E+07‬‬

‫‪3.06E+07‬‬

‫‪3.71E+07‬‬

‫‪0.00E+07‬‬ ‫‪5000‬‬

‫‪0‬‬

‫‪MRSA‬‬

‫‪2.00E+07‬‬ ‫‪1.50E+07‬‬ ‫‪1.00E+07‬‬

‫‪7.93E+06‬‬

‫‪5.00E+06‬‬ ‫‪2.27E+0‬‬ ‫‪0.00E+00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5.00+60‬‬

‫‪8.00E+0‬‬ ‫‪2000‬‬

‫‪6.47E+0‬‬

‫השפעת גלי הדף על זיהומים בדרכי השתן‬ ‫הדר פלור‪ ,3‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,1‬רועי מורג‪ ,1‬עופר גופרית‪,1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬אלון מוזס‬ ‫‪1‬‬ ‫ומרדכי דובדבני‬ ‫‪1‬היחידה לאנדו אורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫‪2‬המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫‪3‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫מקובל להניח כי זיהום פעיל במערכת השתן הוא הוריית נגד‬ ‫לטיפול בגלי הדף מחשש לפיזור הזיהום‪ .‬אולם בעשור האחרון‬ ‫החלו להצטבר ראיות המעידות דווקא על השפעות אנטי‪-‬‬ ‫בקטריאליות של גלי ההדף‪ ,‬המשפיעות על חיידקים גרם חיוביים‬ ‫וגרם שליליים כאחד‪ .‬אף שיש דרכים פיזיקליות רבות להשמדת‬ ‫חיידקים (כגון קרינה וגלי על־קול)‪ ,‬דרכים אלה אינן נמצאות‬ ‫בשימוש קליני בטיפול בבני אדם‪ .‬חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה‬ ‫הם בעיה מרכזית בתחום בריאות הציבור‪ ,‬בעלת השלכות קליניות‬ ‫וכלכליות כאחד‪.‬‬ ‫מטרת העבודה לברר אם ניתן להשמיד פתוגנים נפוצים באמצעות‬ ‫גלי הדף בעזרת מכשיר הליטוטריפטר‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫‪4000‬‬

‫‪6000‬‬

‫‪E.COLI‬‬

‫נבדקו ‪ 5‬סוגים של חיידקים על מנת למצוא את התנאים שבהם‬ ‫ניתן להשמיד את הפתוגנים השונים בעזרת טיפול זה‪ .‬הפתוגנים‬ ‫עברו טיפולים בעצמה המקובלת לטיפול באבני כליה ובמספר‬ ‫מכות משתנה‪ ,‬בין ‪ 1,000‬ל־‪ ,4,000‬בעזרת מרסק אבנים מסוג‬ ‫‪.Dornier Gemini‬‬

‫‪3.00E+07‬‬

‫הצלחת הטיפול נקבעה על ידי מדידת כמות החיידקים ששרדו‬ ‫לאחר הטיפול‪ .‬החישוב נעשה על ידי ה־ ‪ viable count‬תוך‬ ‫השוואה לקבוצת ביקורת שלא עברה כל טיפול‪.‬‬

‫‪2.50E+07‬‬ ‫‪2.00E+07‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫‪1.50E+07‬‬ ‫‪5.00E+06‬‬ ‫‪0.00+00‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪4000‬‬

‫‪6000‬‬

‫גלי הדף חוץ‪-‬גופיים עשויים להיות אפשרות טיפול חדשנית‬ ‫במקרים של זיהומים עמידים ממוקמים‪ ,‬או של זיהומים‬ ‫באתרים בעלי חדירות נמוכה לתכשירים אנטיביוטיים‪ .‬אלו‬ ‫תוצאות תוצאות ראשוניות המדגימות השפעה ברורה במגוון‬ ‫פתוגנים שכיחים‪ ,‬אך עדין לא ברור מנגנון הפעולה ונחוצים‬ ‫מחקרים נוספים בנושא‪.‬‬

‫סטפ אפידרמיס‬

‫‪2.50E+07‬‬ ‫‪2.00E+07‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫‪1.50E+07‬‬

‫ ‬ ‫‪17:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת טיפול בחמצן היפרבארי‬ ‫בתא לחץ על אי‪-‬ספיקת כליות חדה‬ ‫מושרית ונקומיצין על חולדה‬

‫‪1.00E+07‬‬ ‫‪5.00E+06‬‬ ‫‪0.00+00‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪56‬‬

‫ ‬ ‫‪17:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪2000‬‬

‫‪4000‬‬

‫‪6000‬‬

‫איתי סבלר‪ ,1‬מתיתיהו ברקוביץ‪ ,2‬קובי סתיו‪ ,1‬יורם זיגל‪ ,1‬ערן קוצר‪,2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צחי דגן‪ ,2‬מיקי גולדמן‪ ,4‬אמנון זיסמן‪ 1‬ואיברהים אבו קישק‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫(‪ 25‬חולים) ובקרב כ־‪ 70%‬מהחולים במסד הנתונים של המרכז‬ ‫הרפואי רבין (‪ 50‬חולים)‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫היחס ‪ n/l‬כפי שנמדד סמוך לניתוח להסרת הגידול הוא גורם‬ ‫משמעותי בניבוי של הישנות סרטן שלפוחית השתן אצל חולים‬ ‫שאובחנו בשלב ‪ T1G3‬ושאינם סובלים מגידולים אחרים‪ .‬מערכות‬ ‫לומדות הן כלי יעיל לא רק לניבוי הישנות אלא גם לסינון‬ ‫הגורמים העיקריים המשפיעים על ההישנות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪17:20‬‬

‫שהתקבלה לגביהם צביעה שלילית‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫הוכח קשר בין הצביעה האימונו־היסטוכימית בסמן ‪AMACR‬‬ ‫‪ -P504S‬לבין דרגות גבוהות יותר של ‪ .NMIBC‬לא נבדק הקשר‬ ‫בין צביעה בסמן לבין מאפייני גידולים חודרי שריר (‪.)MIBC‬‬ ‫מתוכננות עבודות נוספות בהשתתפות חולי ‪ NMIBC‬רבים יותר‬ ‫בדרגות גבוהות ואף ‪ ,MIBC‬על מנת לברר את כוחו הפרוגנוסטי‬

‫של סמן זה‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫הביטוי והערך הפרוגנוסטי של ‪- P504S‬‬ ‫בדרגות שונות של שאת אפיתל המעבר לא‬ ‫חודרת שריר של כיס השתן (‪)NMIBC‬‬

‫‪AMACR‬‬

‫אלון משיח‪ ,1‬אירית אלמלח‪ ,2‬ילנה יודקו‪ ,2‬ארנון לביא‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הילה בלחנס פלד‪ 2‬ומיכאל כהן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫שאת אפיתל המעבר היא הממאירות השכיחה ביותר במערכת‬ ‫השתן‪ .‬כיום חיזוי מדויק של מהלך המחלה אינו אפשרי‪ .‬גילוי סמן‬ ‫ביולוגי בעל ערך פרוגנוסטי יהיה לעזר בכך‪.‬‬ ‫)‪ Alpha-methylacyl-CoA racemase (AMACR-P504S‬הוא אנזים‬ ‫המעורב במטבוליזם האנרגטי של התא והוא סמן ביולוגי ידוע‬ ‫בקרצינומה של הערמונית‪ ,‬המעי הגס וגידולי כליה פפילריים‪.‬‬ ‫יש עדות בודדת ספרות עדות לכך שיש התאמה בין ביטוי אימונו־‬ ‫היסטוכימי של הסמן לבין דרגות גבוהות יותר של שאת מסוג‬ ‫‪.NMIBC‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת העבודה הייתה לבדוק את הקשר בין צביעה ל־‪AMACR‬‬ ‫‪ P504S‬לבין מאפיינים שונים של ‪ NMIBC‬ראשוני‪ ,‬ביניהם שלב‪,‬‬

‫דרגת ההתמיינות ומהירות ההישנות‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬לאחר אישור ועדת הלסינקי‪ ,‬נכללו בעבודה ‪ 102‬חולי‬ ‫‪ Primary NIMBC‬אשר עברו כריתה אנדוסקופית בשנים ‪2004-‬‬ ‫‪ 2005‬במחלקה האורולוגית במוסדנו‪ .‬עבור כל חולה בוצעה‬ ‫צביעה אימונוהיסטוכימית של הדגימה ההיסטופתולוגית בסמן‬ ‫‪ AMACR- P504S‬ונבחנה רשומתו הרפואית‪ 46 .‬מהחולים חוו‬ ‫הישנות (אחת או יותר) של השאת בשנים ‪.2005-2010‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫ב־‪ 55.8%‬מכלל הגידולים הראשוניים התקבלה צביעה חיובית‪.‬‬ ‫‪ 75.44%‬מהם היו (‪.High grade (p=0.0195‬‬ ‫‪ 45%‬מהגידולים בשלב ‪ Ta, 68%‬בשלב ‪ T1‬ו־‪ 50%‬ממקרי ‪CIS‬‬ ‫נצבעו על ידי הסמן‪.‬‬ ‫נמצא קשר מובהק סטטיסטית (‪ )P=0.0169‬בין עוצמת הצביעה‬ ‫לדרגת הגידול (‪.)grade‬‬ ‫לא נמצא קשר בין צביעה בסמן לבין התקדמות שלב בהישנות‬ ‫השאת או במשך הזמן עד להישנות חודרת שריר (‪)MIBC‬‬ ‫בהשוואה בין נבדקים שהתקבלה לגביהם צביעה חיובית לחולים‬

‫ ‬ ‫‪17:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫סמפורין ‪ -‬סמן חדש לגילוי סרטן שלפוחית‪,‬‬ ‫תוצאות ראשוניות‬ ‫זאהר בחוס‪ ,1‬איסמאעיל מסארווה‪ ,1‬מלק שפיק‪ ,1‬כוכבה ביטון‪ ,1‬בעז‬ ‫‪1‬‬ ‫מושקוביץ‪ ,1‬ת‘ארוות חאג'‪ ,2‬זהבה ודס‪ ,2‬עופר נתיב‪ 1‬ושראל הלחמי‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬המעבדה לאימונולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫חולים הלוקים בסרטן לא פולשני של השלפוחית זקוקים למעקב‬ ‫קפדני לכל אורך חייהם‪ .‬עד היום לא נמצא סמן שיאפשר לעקוב‬ ‫אחר מטופלים אלו באופן לא פולשני‪.‬‬ ‫סמפורינים הם חלבונים ממברנליים הקשורים לאניגיוגנזה‬ ‫ולפעילות של ‪ ,VEGF‬שהם מרכיבים חשובים בהתפתחות‬ ‫גידולים‪ .‬מעולם לא נבדק הקשר בין סמפורינים לסרטן שלפוחית‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את הקשר בין רמות סמפורין בשתן לבין מאפיינים קליניים‬ ‫פתולוגיים בסרטן השלפוחית‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫המחקר פרוספקטיבי ואושר על ידי ועדת הלסינקי‪ .‬מינואר ‪2013‬‬ ‫אספנו דגימות שתן של ‪ 45‬מטופלים שיש להם היסטוריה של‬ ‫שאת שלפוחית ושאושפזו לצורך כריתת ממצא משלפוחית השתן‪,‬‬ ‫וכן של ‪ 5‬מתנדבים בריאים‪ .‬דגימות השתן נשלחו באופן סמוי‬ ‫לקביעת רמת הסמפורין בשתן‪ .‬בוצעה התאמה בין רמת הסמפורין‬ ‫לבין ציטולוגיה חיובית‪ ,‬מספר הגידולים‪ ,‬גודל מרבי של הגידול‪,‬‬ ‫שלב הגידול‪ ,‬דירוג היסטולוגי של הגידול‪ ,‬גידול במערכת העליונה‬ ‫ומספר החזרות קודם לכריתה זו‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫רמת הסמפורין הייתה מוגברת באופן מובהק בקבוצת החולים‬ ‫לעומת קבוצת הביקורת (‪ 8.11‬לעומת ‪ .)P=0.001 ,2.31‬רמת‬ ‫הסמפורין הייתה מוגברת בקרב חולים שסבלו מיותר משני‬ ‫גידולים (‪ 10.8‬לעומת ‪ .(P=0.046 10.9‬רמת הסמפורין הייתה‬ ‫מוגברת בגידולים גדולים מ־‪ 1‬ס"מ (‪ 11‬לעומת ‪.(P=0.007 9.8‬‬ ‫רמת סמפורין מוגברת הייתה קשורה באופן מובהק להתמיינות‬ ‫היסטולוגית גרועה (‪ 7.5‬בהתמיינות טובה ו־‪ 12.2‬בקרב מטופלים‬ ‫עם התמיינות גרועה‪ .)P=0.022 ,‬נמצאה התאמה בין רמת סמפורין‬ ‫מוגברת לבין היסטוריה של הישנות גידול בשלפוחית (‪ 8.9‬אצל‬ ‫חולה שסבל מהישנויות קודמות ו־‪ 6.1‬בקרב נבדקים ללא‬ ‫היסטוריה של סרטן שלפוחית)‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫כמותי של מעורבות ‪ HGPIN‬בביופסיות‪ ,‬ריכוז ‪ PSA‬או אחוז‬ ‫צביעה ל־‪ AMACR‬שיוכלו לנבא התפתחות קרצינומה‪.‬‬

‫סרטן הערמונית‪ .‬זוהי העבודה הראשונה המראה קשר בין כמות‬ ‫החלבון ברקמה לבין גורמים פרוגנוסטיים‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫רק שני שלישים מהביופסיות שנמצא בהן ‪ HGPIN‬נצבעות‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫‪17:10‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫צביעה אימונוהיסטוכימית ל־‪ .AMACR‬צביעה חיובית לא‬ ‫מנבאה סיכון יתר להתפתחות קרצינומה בעתיד ולכן זה אינו מערכת לומדת לחיזוי הישנות של סרטן‬ ‫קריטריון להחלטה על ביופסיות חוזרות‪.‬‬

‫שלפוחית השתן בשלב‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪17:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ביטוי החלבון ‪ SEPT-9‬ברקמת סרטן הערמונית‬ ‫קשור לדרגת הממאירות ולשלב המחלה‬ ‫רוני גלעד‪ ,1‬ניקולא מבג‘יש‪ ,1‬אילן שטיין‪ ,2‬אלי פיקרסקי‪ 2‬וקרן מאיר‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי ת"א ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬ביה"ס לרפואה‪ ,‬הדסה‪ ,‬המחלקה לפתולוגיה‪ ,‬ישראל‬

‫‪2‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫ספטין ‪ )SEPT9( 9‬הוא חלבון ממשפחת הספטינים‪ .‬הספטינים‬ ‫הם חלבוני פולימריזציה קושרי גואנין (‪ ,)GTP‬שהתגלו לראשונה‬ ‫בשמרים‪ ,‬ונמצא כי הם מעורבים בתהליכים תאיים שונים כגון‬ ‫תנועתיות‪ ,‬אקסוציטוזיס‪ ,‬מחזור התא‪ ,‬אפופטוזיס‪ ,‬מבנה השלד‬ ‫ושמירת כיווניות התא‪ .‬לאחרונה נמצא כי יש להם תפקיד גם‬ ‫בהתפתחות ובהתקדמות תהליכים סרטניים ברקמות השונות‪.‬‬ ‫אמפליפיקציה של הגן ‪ SEPT9‬והתבטאות יתר של ‪ mRNA‬נמצאו‬ ‫ברקמות גידול שונות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את ביטוי ההחלבון ‪ SEPT9‬ברקמות סרטן הערמונית‬ ‫ולבדוק את הקשר שלו למאפיינים קליניים ופתולוגיים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫צביעות אימונו־היסטוכימיות נערכו בעזרת נוגדן ספציפי ל־‬ ‫‪ SEPT9‬על רקמת סרטן ערמונית ראשוני וגרורתי‪ .‬הדגימות‬ ‫חולקו לקבוצות לפי רמת הממאירות על פי דרוג גליסון‪ ,‬ונבדקו‬ ‫רמת הביטוי של ‪ SEPT9‬ומאפיינים נוספים כגון אחוז מעורבות‬ ‫הגידול‪ ,‬רמת ‪ PSA‬ועוד‪ .‬רמת הצביעה הוערכה פעמיים‪ .‬בצורה‬ ‫סובייקטיבית על ידי ‪ 2‬חוקרים בלתי תלויים‪ ,‬שנתנו לצביעה‬ ‫ציון בין ‪ 0‬ל־‪ ,3‬ובצורה אובייקטיבית באמצעות אנליזת מחשב‬ ‫אובייקטיבית על ידי תוכנת “‪ ."ariol‬הסליידים נסרקו למחשב‪,‬‬ ‫אזורי הגידול סומנו‪ ,‬וניתן ציון מספרי לכל אזור גידול לפי עוצמת‬ ‫הצביעה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫העבודה התבצעה על ‪ 45‬דגימות פתולוגיות של סרטן הערמונית‬ ‫משלבי מחלה שונים‪ .‬כמו כן נצבעו ‪ 8‬דגימות מגרורות‪ .‬נמצאה‬ ‫התאמה משמעותית סטטיסטית בין רמת הצביעה ל־‪SEPT9‬‬ ‫לבין דרוג הגליסון (‪ .)p=0.05‬כמו כן‪ ,‬נמצאה התאמה בין עוצמת‬ ‫הצביעה בהערכה האובייקטיבית על ידי המחשב לבין דירוג‬ ‫גליסון‪ .‬יש לציין שגרורות של סרטן ערמונית בכל דירוג גליסון‬ ‫נצבעו בעוצמה חזקה ביותר‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫‪ SEPT9‬הוא חלבון המתבטא במספר רב של גידולים‪ ,‬ביניהם‬ ‫‪54‬‬

‫‪T1G3‬‬

‫תומר בר און‪ ,1‬יעקוב רובינשטיין‪ ,1‬רועי מנו‪ ,2‬אוהד שושני‪,2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‘ק בניאל‪ ,2‬עופר נתיב‪ 3‬ושראל הלחמי‬ ‫‪1‬הפקולטה למתמטיקה‪ ,‬טכניון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫שיעור גבוה ממקרי סרטן שלפוחית השתן בשלב ‪ T1G3‬חוזרים‬ ‫ומתקדמים‪ ,‬גם לאחר טיפול תוך‪-‬שלפוחיתי ב־‪ .BCG‬מצב זה דורש‬ ‫החלטה אם להמשיך בטיפול שמרני ובמעקב המצריך בדיקות‬ ‫פולשניות תקופתיות‪ ,‬או להמליץ על כריתת שלפוחית‪ .‬היכולת‬ ‫לנבא הישנות של הגידול אצל חולים אינדיווידואלים תמנע‬ ‫בדיקות לא נחוצות וכך תשפר את איכות החיים של החולים‬ ‫ותקטין עלויות למערכת הרפואית‪ .‬היכולת לנבא פולשנות של‬ ‫הגידול תאפשר להקטין את שיעור המטופלים שכריתת השלפוחית‬ ‫עשויה להיות מאוחרת מדי עבורם‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת המחקר הייתה לבנות מערכת לומדת המנבאת את‬ ‫הישנות הגידול בתוך פרק זמן של ‪ 24‬חודשים על פי נתונים‬ ‫קליניים ואחרים של החולה‪ ,‬סמוך לניתוח להסרת הגידול‪.‬‬ ‫חמרים ושיטות‪:‬‬

‫במחקר רטרוספקטיבי נבחנו שני מסדי נתונים של מטופלים‬ ‫שאובחנו כחולים בסרטן שלפוחית השתן בשלב ‪ T1G3‬ושקיבלו‬ ‫טיפול ‪ BCG‬לאחר כריתת הגידול‪ .‬לכל חולה נבנתה רשומה‬ ‫שכללה נתונים כגון גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מחלות אחרות‪ ,‬עישון‪ ,‬נתונים על‬ ‫הגידול שאובחן והוסר‪ ,‬בדיקות דם‪ ,‬זמן מעקב ללא הישנות‪ ,‬זמן‬ ‫שחלף עד ההישנות ושלב הגידול בעת ההישנות‪ .‬נבחנו כמה‬ ‫אלגוריתמים למערכות לומדות‪ ,‬בפרט ‪multi layer perceptron‬‬ ‫ועץ החלטה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫תוצאות הניסיון הראשון של בניית מערכת לומדת לא היו‬ ‫מובהקות כי המערכות שהתקבלו הגיעו לאחוזי ניבוי טובים רק‬ ‫מעט יותר מתוצאה אקראית‪ .‬לכן צומצמו מסדי הנתונים לחולים‬ ‫שאינם סובלים מגידולים אחרים או ממחלות דם‪ .‬ההנחה‬ ‫הייתה שרמות ה־‪ neutrophils‬ו־‪ lymphocytes‬ובפרט היחס‬ ‫ביניהן‪ ,‬הוא פרמטר המאפיין את האגרסיביות או הפעילות של‬ ‫גידול ממאיר‪ ,‬וצמצום מסדי הנתונים כאמור מונע מיסוך של‬ ‫הנתונים על ידי גורמים שאינם קשורים לסרטן השלפוחית‪.‬‬ ‫על פי המערכת הלומדת האופטימלית‪ ,‬הפרמטר היחיד שנותן‬ ‫ניבוי אפקטיבי הוא היחס ‪ .n/l‬המערכת האופטימלית שנבנתה‬ ‫ניבאה בהצלחה הישנות או אי‪-‬הישנות של המחלה בקרב‬ ‫כ־‪ 80%‬מהחולים במסד הנתונים של המרכז הרפואי בני ציון‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫היו חומצה אורית טהורה‪ .‬המרכיב השני בחשיבותו באבנים‬ ‫מעורבות לא אובחן ב־‪ CA‬ב־‪ 86.7%‬מהמקרים‪ ,‬בעיקר באבני‬ ‫קלציום אוקסלט וחומצה אורית‪.‬‬

‫שתוצאות ‪ RIRS‬באבנים בגודל זה טובות וזהות לתוצאות‬ ‫שפורסמו לגבי אבנים קטנות יותר‪ .‬אחוז נמוך מהחולים נזקק‬ ‫לפעולה שניונית‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫תשובות ‪ CA‬של אבנים מדרכי השתן עלולות לגרום להחלטות‬ ‫טיפול שגויות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אי‪-‬זיהוי אבן חומצה אורית טהורה יטיל‬ ‫ספק בערך של ניסיון המסה‪ ,‬ואי־זיהוי אבן ‪ BRUSHITE‬יקשה על‬ ‫ניבוי התוצאות של ריסוק חוץ‪-‬גופי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אי‪-‬זיהוי המרכיב‬ ‫השניוני באבנים מעורבות יקשה על התאמת טיפול מונע מיטבי‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪16:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ניתוח ‪ RIRS‬לטיפול באבני כליה‬ ‫גדולות מ־‪ 15‬מ"מ‬ ‫חנן גולדברג‪ ,‬דור גולומב‪ ,‬רונן הולנד‪ ,‬דב לסק‪ ,‬פנחס לבנה ודוד‬ ‫ליפשיץ‬ ‫היחידה לאורולוגיה זעיר פולשנית‪ ,‬המערך האורולוגי‪,‬‬ ‫מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫ניתוח ‪ RIRS‬לטיפול באבני כליה יעיל ומקובל הודות לשימוש‬

‫בסיבי לייזר ובציוד נפרוסקופיה גמישה מתקדם‪ .‬באופן מסורתי‪,‬‬ ‫‪ PCNL‬ו־‪ ESWL‬הן הטכניקות לטיפול באבנים בגודל ‪ 20‬מ"מ ו־‪15‬‬ ‫מ"מ‪ ,‬בהתאמה‪ .‬הטיפול הדפיניטיבי לאבנים בגודל ‪ 20-10‬מ"מ‪,‬‬ ‫עדיין נתון לדיון‪ .‬יש מעט סדרות‪ ,‬שמספר החולים בהן לא גדול‪,‬‬ ‫אשר בדקו את התוצאות של ‪ RIRS‬בטיפול באבני כליה בגודל ‪15‬‬ ‫מ"מ‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת יעילות ‪ RIRS‬בטיפול באבני כליה בגודל של ‪ 15‬מ"מ‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪ :‬בשנים ‪ 2004-2013‬אותרו ‪ 60‬מתוך ‪)8.5%( 702‬‬ ‫חולים שעברו ‪ RIRS‬עקב אבן בכליות בגודל של ‪ 15‬מ"מ‪ .‬נאספו‬ ‫כלל נתוני האבן‪ ,‬הניתוח‪ ,‬האשפוז והתחלואה לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫חציון הגיל היה ‪ 58.2‬שנים (טווח ‪ )26-83‬וגודל האבן הממוצע‬ ‫היה ‪ 2.4±16.8‬מ"מ‪ .‬מתוך ‪ 60‬החולים‪ )23.3%( 14 ,‬עברו ניתוח‬ ‫משולב של ‪ .RIRS+URS‬זמן הניתוח ומשך האשפוז הממוצע היו‬ ‫‪ 35.3±90‬דקות ו־‪ 2.2±2.6‬ימים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬אצל ‪ )90%( 54‬מטופלים‬ ‫הניתוח הוגדר כמוצלח‪ ,‬כלומר לא נמצאה שארית אבנים (או‬ ‫שהייתה שארית לא משמעותית)‪ 7 .‬מ־‪ 54‬החולים הללו (‪)13%‬‬ ‫נזקקו לפעולת ‪ RIRS‬שניונית‪ .‬הסיבות לכישלון הניתוח היו דימום‬ ‫(חולה אחד)‪ ,‬אבן שלא ניתן להגיע אליה (‪ 3‬חולים‪ 2 :‬עברו ‪PCNL‬‬ ‫ואחד החל טיפול באלקלניזציה עקב אבן רדיולוסנטית) ואבן שלא‬ ‫נצפתה בניתוח (‪ 2‬חולים‪ :‬אחד עבר ‪ PCNL‬ואחד נשאר במעקב‬ ‫בלבד)‪.‬‬ ‫סיבוכים הופיעו אצל ‪ 8‬מתוך ‪ 60‬החולים (‪ :)13%‬חולה אחד‬ ‫(‪ )1.6%‬סבל מהמטוריה שחלפה‪ 2 ,‬חולים (‪ )3%‬מאורוספסיס‪2 ,‬‬ ‫חולים (‪ )3%‬מפרפורצית שופכן ו־‪ 3‬חולים (‪ )5%‬מ־‪.UTI‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫על אף ההסתייגות בקווים המנחים של ה־‪ EAU‬משימוש ב־‬ ‫‪ RIRS‬כטיפול ראשוני לאבני כליה בגודל של ‪ 15‬מ"מ‪ ,‬מצאנו‬

‫ ‬ ‫‪16:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ל־‪Alpha-Methyacyl CoA‬‬

‫האם צביעה חיובית‬ ‫)‪ Racemase (AMACR‬במוקדים של ‪High Grade PIN‬‬ ‫בביופסיות של הערמונית מנבאה התפתחות‬ ‫קרצינומה של הערמונית?‬ ‫תאמר עאבדין‪ ,1‬יורי קופולוביץ‪ ,2‬גלינה פיזוב‪ ,2‬עופר גפרית‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬רן כץ‪ 1‬ודב פודה‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪ :‬במקרים רבים של אדינוקרצינומה של הערמונית אפשר‬ ‫לראות מוקדים של ‪ .high grade PIN‬ב־‪ 16%-44%‬מהמקרים‪,‬‬ ‫במקרים שבהם מתגלה בביופסיה ‪ HGPIN‬ללא עדות לקרצינומה‪,‬‬ ‫ביופסיות חוזרות יגלו התפתחות קרצינומה‪ .‬מסיבה זו מומלץ‬ ‫לכל החולים לעבור ביופסיות חוזרות מדי ‪ 1-3‬שנים‪AMACR .‬‬ ‫הוא אנזים שמעורב בחמצון חומצות שומן מסועפות‪ .‬נוגדנים ל‬ ‫‪ AMACR‬צובעים את רוב התאים של סרטן הערמונית‪ .‬מסיבה זו‬ ‫הצביעה ל־‪ AMACR‬היא עדות חד‪-‬משמעית בביופסיות לקיומם‬ ‫של תאים סרטניים‪ .‬בעבודה זו בדקנו באיזו מידה בלוטות עם‬ ‫‪ HGPIN‬נצבעות ל־‪ ,AMACR‬אם צביעה כזו יכולה לנבא הופעת‬ ‫קרצינומה בביופסיות חוזרות ואם העדר צביעה ל־‪AMACR‬‬ ‫שוללת הופעת קרצינומה בעתיד‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬ ‫נבחרו ביופסיות של ‪ 86‬נבדקים שהתגלה בהן ‪ ,HGPIN‬שהיו‬ ‫במעקב במשך ‪ 5‬שנים לפחות ועברו ביופסיות חוזרות‪)52%( 45 .‬‬ ‫מהם פיתחו קרצינומה של הערמונית ו־‪ )48%( 41‬נשארו ללא‬ ‫גידול‪ .‬נעשו חתכים נוספים של הביופסיות המקובעות בפרפין והן‬ ‫נצבעו מחדש ב־‪ H&E‬ובצביעה אימונוהיסטוכימית ל־‪.AMACR‬‬ ‫בכל גליל ביופסיה נבדק ‪ .HGPIN‬בכל גליל צוין מהו אחוז‬ ‫הבלוטות עם ‪ HGPIN‬שנצבעו ל־‪ .AMACR‬נבדקו השטח היחסי‬ ‫של ‪ ,HGPIN‬אחוז הגלילים שהכילו צביעה ל־‪ AMACR‬וריכוז ה־‬ ‫‪ PSA‬כגורמים מנבאים להופעת קרצינומה בביופסיות החוזרות‬ ‫בתוך ‪ 5‬שנים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2001-2009‬נמצאו מוקדים של ‪ HGPIN‬בלבד אצל ‪299‬‬ ‫נבדקים (‪ 12%‬מכלל הנבדקים)‪ .‬מבין ‪ 86‬נבדקים שהיו במעקב‬ ‫מסודר ועברו ביופסיות חוזרות‪ ,‬אצל ‪ 57‬נבדקים (‪ )66%‬הצביעה‬ ‫ל־‪ AMACR‬הייתה חיובית‪ ,‬אצל ‪ )54%( 31‬מהם התפתחה‬ ‫קרצינומה ואצל ‪ )46%( 26‬לא‪ .‬אצל ‪ 29‬נבדקים (‪ )34%‬הצביעה‬ ‫הייתה שלילית‪ ,‬ואצל ‪ )48%( 14‬מהם התפחתה קרצינומה‪ .‬לא‬ ‫נמצא קשר מובהק בין צביעת ‪ HGPIN‬ל־‪ AMACR‬לבין הופעת‬ ‫קרצינומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬צביעה חיובית ל־‪ AMACR‬בשני צדי‬ ‫הערמונית ניבאה הופעת קרצינומה באופן מובהק בהשוואה‬ ‫לצביעה חיובית בצד אחד בלבד (‪ .)P=0.026‬לא נמצא ערך סף‬ ‫‪53‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫בריסוק האבן‪ .‬בשני מקרים הוחדר תומכן לאחר הפעולה עקב‬ ‫עווית כליה משמעותית‪ .‬לא התפתח סיבוך משמעותי באף אחד‬ ‫מהמקרים‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫סיכום‪:‬‬

‫ריסוק חוץ־גופי של אבנים בכליית פרסה הוא פעולה בטוחה‪,‬‬ ‫קלה ויעילה במקרים נבחרים‪ .‬יש לשקול גישה זו עבור מטופלים‬ ‫הסובלים ממחלת אבנים וכליית פרסה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שארית אבנים לאחר ‪ - PCNL‬מהלך טבעי בשנה‬ ‫הראשונה לאחר הניתוח‬ ‫איתי שגיא‪ ,‬דב לסק‪ ,‬רונן הולנד‪ ,‬פנחס מ‪ .‬לבנה ודוד ליפשיץ‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את המהלך הטבעי של חולים הסובלים משארית אבנים‬ ‫בשנה הראשונה לאחר ניתוח ‪.PCNL‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫אנליזת אבני כליה‪ :‬השוואה מבוקרת באמצעות‬ ‫מיקרו־‪ CT‬בין תוצאות האנליזה הכימית הנהוגה‬ ‫בארץ לבין אנליזה ספקטרופוטומטרית ‪- FTIR‬‬ ‫מחקר דו־מרכזי‬ ‫דור גולומב‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬דוד ליפשיץ‪ ,1‬פנחס מ‪ .‬לבנה‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דגומה קלבה‪ ,1‬ג‘יימס ויליאמס‪ 2‬ורות תור‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬בילוגיה תאית ואנטומיה‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי אינדיאנה‪,‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫ספקטרופוטומטריה (‪ )FTIR‬ו־‪ X-ray diffraction‬הן השיטות‬ ‫העדיפות לאנליזת אבני כליה‪ .‬אולם במקומות רבים‪ ,‬כולל‬ ‫בישראל‪ ,‬נהוגה עדיין האנליזה הכימית (‪Chemical “wet" analysis‬‬ ‫‪ .)- CA‬מטרת המחקר היא להשוות ולאפיין את ההבדלים בין‬ ‫האנליזה הכימית ל־‪.FTIR‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫נאספו נתונים מ־‪ 100‬ניתוחי ‪ PCNL‬עוקבים‪ .‬בדיקות ההדמיה‬ ‫הבאות בוצעו באופן שגרתי בסיום כל פעולה‪ :‬שיקוף ונפרוסקופיה‬ ‫גמישה באשפוז‪ ,‬צילום בטן ונפרוסטוגרם לאיתור אבנים סידניות‬ ‫ו־‪ CT‬לאיתור אבנים רדיולוסנטיות ולביקורות לאחר הניתוח‪,‬‬ ‫סונאר וצילום בטן סקירה במרפאה‪.‬‬ ‫נתונים לגבי מצב החולים‪ ,‬סימפטומים ופעולות נוספות נלקחו‬ ‫מתיקי המרפאה ומאשפוזים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2012‬נאספו ‪ 60‬דגימות של אבני כליה‪ .‬על מנת לוודא‬ ‫שדגימות זהות נשלחו לשתי שיטות האנליזה‪ ,‬בוצעה בדיקה‬ ‫של אחידות הרכב האבן באמצעות ‪ Micro CT‬באוניברסיטת‬ ‫אינדיאנה‪ .‬בדיקות ‪ FTIR‬בוצעו בשני המרכזים ובדיקת ‪ CA‬בוצעה‬ ‫במרכז הרפואי רבין‪.‬‬ ‫בתשובת ‪ CA‬מודגמת נוכחות יסודות ותרכובות‪ ,‬אך לא ניתן‬ ‫ההרכב המינרלי של האבן‪ .‬לכן ממצאים של קלציום ואוקסלט או‬ ‫קלציום ופוספט פורשו כאבן קלציום‪-‬אוקסלט או קלציום‪-‬פוספט‪,‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬ממצאים של מגנזיום‪ ,‬אמוניום ופוספט פורשו כאבני‬ ‫זיהום וממצאים של ציסטין פורשו כאבני ציסטין טהורות‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 36‬מתוך ‪ 100‬חולים נותרו עם שארית אבן‪ 18 :‬חולים נותרו עם‬ ‫שארית אבן משמעותית הגדולה מ־‪ 3‬מ"מ‪ ,‬ובממוצע ‪ 7.5‬מ"מ‪ ,‬ו־‪18‬‬ ‫עם אבנים הקטנות מ־‪ 3‬מ"מ‪ .‬לגבי ‪ 32‬מטופלים (‪ )89%‬יש נתונים‬ ‫ממעקב של שנה לפחות (חציון ‪ 17‬חודשים) במרפאה‪ 4 .‬החולים‬ ‫שלא הגיעו לביקורות‪ ,‬לא נזקקו לניתוח או לאשפוז ולא פנו למיון‬ ‫בשל מחלת אבנים‪.‬‬ ‫בקבוצת החולים שסבלו משארית אבנים קטנות מ‪ 3-‬מ"מ‪ ,‬רק‬ ‫חולה אחת הייתה סימפטומטית ודיווחה על כאבי מותן‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בקבוצת החולים שנותרו עם שארית אבן גדולה מ־‪ 3‬מ"מ‪,‬‬ ‫‪ 6‬חולים (‪ )33%‬פנו לקבלת טיפול (‪ 4 ,)P=0.05‬בשל כאבי מותן‬ ‫ו־‪ 2‬בשל עווית הכליה בעקבות אבן בשופכן‪ .‬מתוך קבוצה זו‪10 ,‬‬ ‫חולים נזקקו לטיפול משלים לאבנים‪ 5 :‬עברו ‪ 4 ,RIRS‬ריסוק‬ ‫חוץ־גופי וחולה אחד עבר טיפול בהמסה לאבן חומצה אורית‪.‬‬ ‫‪ 4‬חולים עברו את הטיפול בשל סימפטומים ואצל יתר החולים‬ ‫ההחלטה לטיפול התקבלה על סמך סימפטומים ונתונים‬ ‫קליניים‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫בשנה הראשונה לאחר ‪ ,PCNL‬מרבית החולים (‪ )94%‬עם שארית‬ ‫אבן הקטנה מ־‪ 3‬מ"מ אינם סימפטומטים ולא נזקקים לטיפול‪.‬‬ ‫בקרב חולים שנותרו עם שארית אבן הגדולה מ־‪ 3‬מ"מ‪ ,‬שליש‬ ‫פיתחו סימפטומים לאחר שנה וכמחצית נזקקו להתערבות נוספת‬ ‫לטיפול באבנים‪.‬‬ ‫‪52‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫בטבלה מוצגת הרגישות והסגוליות של ‪ CA‬להרכבי האבן השונים‪.‬‬ ‫‪ FTIR‬משמשת כסטנדרט‪.‬‬ ‫‪Results from chemical kit analysis of 60 stones‬‬ ‫‪Struvite‬‬

‫‪CaP‬‬

‫‪Cystine‬‬

‫‪UA‬‬

‫‪CaOx‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪100%‬‬

‫‪93%‬‬

‫‪98%‬‬

‫‪Sensitivity‬‬

‫‪98%‬‬

‫‪42%‬‬

‫‪100%‬‬

‫‪87%‬‬

‫‪13%‬‬

‫‪Specificity‬‬

‫קלציום‪-‬אוקסאלאט נמצא ב־‪ 45‬וב־‪ 57‬אבנים בבדיקת ‪ FTIR‬ו־‪,CA‬‬ ‫בהתאמה‪.‬‬ ‫מכאן של ‪ CA -‬רגישות גבוהה לאבני קלציום אוקסלט אך סגוליות‬ ‫נמוכה‪ .‬ב־‪ 26‬אבנים נמצאה תוצאה חיובית שגויה של קלציום‬ ‫פוספט‪ ,‬המעידה על סגוליות נמוכה של ‪ ,CA‬שאף לא יכלה לאתר‬ ‫‪ 3‬אבני ‪ BRUSHITE‬בקוהורט‪ CA .‬הייתה מדויקת יחסית באבחון‬ ‫אבני חומצה אורית‪ ,‬ציסטין ו־‪ .struvite‬אולם‪ ,‬האחוז המרבי של‬ ‫חומצה אורית שדווח הוא ‪ ,60%‬ואילו בפועל ‪ 8‬מתוך ‪ 12‬האבנים‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫לעתים נערכה הבדיקה מוקדם מהמתוכנן עקב פנייה דחופה לחדר‬ ‫מיון‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הפרטים הדמוגרפיים והקליניים של המטופלים מפורטים בטבלה‬ ‫הבאה‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫ריסוק מוצלח ומצב ללא אבנים נצפה אצל ‪ 72.1%‬מהמטופלים‬ ‫בקבוצה א‘ ו־‪ 55.4%‬מהמטופלים בקבוצה ב‘ (‪ )P=0.017‬לא היה‬ ‫הבדל בין הקבוצות מבחינת סיבוכים לאחר הריסוק‪.‬‬ ‫בניסיון לאפיין גורמים המעודדים הצלחה בריסוק חוץ‪-‬גופי בוצע‬ ‫ניתוח רב־משתני וממנו עלה כי גודל האבן (‪ ,)P=0.007‬מיקום‬ ‫האבן (‪ )P=0.006‬ורקע של הכנסת תומכן לפני הריסוק והוצאתו‬ ‫(‪ )P=0.038‬היו המשתנים המשמעותיים ביותר‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫חולים עם המטומה‬ ‫פרינפרית‬

‫כלל‬ ‫המטופלים‬

‫מספר החולים‬

‫‪)0.65%( 13‬‬

‫‪2007‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫גברים‬

‫‪)p<0.05( )84.6%( 11‬‬

‫‪)75.7%( 1520‬‬

‫נשים‬

‫‪)15.4%( 2‬‬

‫‪)24.3%( 487‬‬

‫גיל‬

‫‪)30-69( 52.8‬‬

‫‪)1-85( 48.1‬‬

‫הכנסת תומכן לשופכן לפני הריסוק החוץ‪-‬גופי יכולה להשפיע על‬ ‫תוצאותיו‪ ,‬אפילו אם מוציאים את התומכן לפני הריסוק‪ .‬דבר זה‬ ‫מוריד את שיעור ההצלחה של ריסוק חוץ גופי‪.‬‬

‫סוכרת‬

‫‪)7.7%( 1‬‬

‫‪)14%( 281‬‬

‫יתר לחץ דם‬

‫‪)p<0.05( )46.2%( 6‬‬

‫‪)23.4%( 469‬‬

‫גודל האבן (מ"מ)‬

‫‪12.4‬‬

‫‪9.6‬‬

‫ימין‬

‫‪)23%( 3‬‬

‫‪)46.2%( 928‬‬

‫שמאל‬

‫‪)p<0.05( )77%( 10‬‬

‫‪)53.8%( 1079‬‬

‫‪ ‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫האבן המטופלת הייתה ממוקמת בגביע התחתון‪ ,‬באגן הכליה או‬ ‫בשופכן העליון אצל ‪ ,)38.5%( 5‬ו־‪ )23%( 3‬מהחולים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪ )84.6%( 11‬חולים התלוננו על כאבים עזים במותן בסיום הריסוק‪.‬‬ ‫‪ 5‬חולים התלוננו על חום ‪ )60.2%( 9 ,38‬חולים התקבלו לאשפוז‬ ‫חוזר בשל תלונותיהם‪ .‬אצל ‪ 6‬חולים חלה ירידה של ‪ 2.5‬גרם‬ ‫בממוצע (טווח ‪ )4-1‬בערכי ההמוגלובין‪ 4 .‬חולים קיבלו מנות דם‬ ‫(‪.)3-2‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם תומכן שופכני שהוכנס טרם הריסוק‬ ‫עוזר להצלחתו?‬ ‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬יחזקאל לנדאו‪,‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,‬רן כץ‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדו אורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת העבודה להעריך את השפעתו של תומכן שופכני שהוכנס‬ ‫לפני ריסוק מסיבות רפואיות‪ ,‬על הצלחת הריסוק החוץ‪-‬גופי‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הגיליונות הרפואיים של כ־‪ 260‬מטופלים אשר עברו ריסוק‬ ‫חוץ־גופי במכשיר ה־‪ Dornier Gemini 17‬נסקרו באופן‬ ‫רטרוספקטיבי‪ .‬המטופלים חולקו ל־‪ 2‬קבוצות‪ .‬קבוצה א‘ מנתה‬ ‫כ־‪ 204‬מטופלים ללא עבר של הכנסת תומכן שופכני‪ .‬קבוצה ב‘‬ ‫מנתה כ־‪ 56‬מטופלים אשר עברו הכנסת תומכן לפני הריסוק‪ ,‬והוא‬ ‫הוצא בשלב הריסוק‪ ,‬לפני תחילתו‪.‬‬ ‫בשלב זה נמדדה השפעת התומכן על הצלחת הריסוק והשגת מצב‬ ‫נקי מאבנים‪.‬‬

‫ ‬ ‫‪15:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ריסוק חוץ־גופי לאבנים בכליית פרסה ‪ -‬האם זוהי‬ ‫אפשרות טיפול לגיטימית?‬ ‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬אריה לטקה‪,‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,‬רן כץ‪ ,‬גיא הידש‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫כליית פרסה היא גורם סיכון למחלת אבנים‪ ,‬ומטופלים אלו‬ ‫עוברים טיפולים חוזרים לריסוק האבנים‪ .‬הגישה הטיפולית‬ ‫לכליות אלו מורכבת‪ .‬אחת הגישות הפחות מומלצות בספרות‬ ‫היא ריסוק חוץ־גופי‪ ,‬זאת בשל מבנה הכליה‪ ,‬המקטין את הסיכוי‬ ‫לפליטת הפירורים‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת העבודה לחקור ולהציג את ניסיוננו בריסוק חוץ‪-‬גופי של‬ ‫אבנים בכליית פרסה כטיפול ראשוני‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫באופן רטרוספקטיבי נסקרו הגיליונות הרפואיים של ‪2,100‬‬ ‫חולים (‪ 1,582‬גברים‪ 518 ,‬נשים) בגיל ממוצע של ‪ 48.1‬שנים‬ ‫(טווח ‪ )89-1‬שעברו ריסוק אבנים חוץ־גופי במוסדנו בשנים ‪-2008‬‬ ‫‪ .2013‬קבוצה זו כללה ‪ 962, 67, 523‬ו־‪ 548‬חולים שעברו ריסוק‬ ‫חוץ גופי לאבנים במכשירי הריסוק ‪Dornier HM3, Dornier‬‬ ‫‪ ,compact delta, Gemini 15c‬ו־‪ ,Gemini 17cm‬בהתאמה‪18 .‬‬ ‫מהם סבלו מכליית פרסה‪ .‬אמצעי ההדמיה ששימש למיקוד גלי‬ ‫ההדף במהלך הפעולה היה שיקוף ב־‪ 16‬מהמקרים ו על־קול בשני‬ ‫מקרים (‪ .)11.1%‬מספר המכות הממוצע היה ‪± 2,263.89( 2,200‬‬ ‫‪ .)485.62‬ב־‪ 4‬מקרים הוכנס תומכן טרם הריסוק (‪ ,)22.2%‬וב־‪5‬‬ ‫מקרים הוכנס תוך כדי הריסוק אורטר קטטר (‪ .)27.8%‬עיבוד‬ ‫סטטיסטי בוצע בעזרת תוכנת ‪.SPSS‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫במחקר השתתפו ‪ 16‬גברים ו־‪ 2‬נשים‪ .‬הגיל הממוצע של‬ ‫המטופלים היה ‪ .)17-68( 45‬גודל האבנים נע בין ‪ 7‬מ"מ ל־‪25‬‬ ‫מ"מ‪ 10 ,‬אבנים היו בצד שמאל (‪ .)55.6%‬ב־‪ 5‬מקרים (‪)27.8%‬‬ ‫היה צורך בפעולה נוספת‪ .‬בכל המקרים הייתה הצלחה מלאה‬ ‫‪51‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫הקשורה להשתנה" לטובת הנפרוסטום בשתי נקודות הזמן‪.‬‬ ‫כמו כו‪ ,‬ב"זמן ‪ "0‬נמצא הבדל ב"הפרעה לניידות‪/‬תנועה"‬ ‫וב"הפרעה להיגיינה אישית" לטובת התומכן‪ ,‬והבדל זה‬ ‫הצטמצם ב־"זמן ‪."1‬‬ ‫בשאלוני בריאות כללית (‪ )EQ-5D‬נמצא הבדל משמעותי‬ ‫בתחומי “טיפול עצמי" ו"פעילות יומיומית" לטובת התומכן‬ ‫ב"זמן ‪ ,"0‬והבדל זה חלף ב־"זמן ‪ ."1‬ההפרעה בתחומים‬ ‫השונים פחתה בקבוצת הנפרוסטום‪ ,‬אך נשארה כשהייתה‬ ‫ואף עלתה בקבוצת התומכן‪.‬‬ ‫בהערכת בריאות כללית מ־‪ 0‬עד ‪ 100‬לא נמצא הבדל בין‬ ‫הקבוצות ב"זמן ‪ ,"0‬אך ב"זמן ‪ "1‬נמצא הבדל משמעותי לטובת‬ ‫הנפרוסטום‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫חולים הנושאים נפרוסטום “מתרגלים" לנקז ותלונותיהם‬ ‫פוחתות עם הזמן‪ ,‬ואילו תלונות החולים הנושאים תומכן‬ ‫שופכני נשארות ללא שינוי‪ .‬ייתכן שתוצאות אלו מושפעות גם‬ ‫שהשארת התומכן זמן ארוך פי ‪ 2‬מזמן השארת הנפרוסטום‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ריסוק חוץ גופי של אבני כליה תוך מיקוד רציף‬ ‫של גלי ההדף בעזרת על־קול‪ .‬האם יש לשיטה זו‬ ‫יתרון על פני מיקוד בעזרת שיקוף רנטגן?‬

‫‪ ‬‬

‫מיקוד‬ ‫בעזרת‬ ‫שיקוף‬

‫מיקוד‬ ‫בעזרת‬ ‫על־קול‬

‫מיקוד בעזרת‬ ‫שיקוף‬ ‫ועל־קול‬

‫מספר החולים‬

‫‪605‬‬

‫‪11‬‬

‫‪31‬‬

‫גיל ממוצע‬

‫‪48.7‬‬

‫‪37.5‬‬

‫‪37.2‬‬

‫גודל האבן‬ ‫הממוצע (מ"מ)‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪10.1‬‬

‫שיעור ההצלחה‬

‫‪84.2%‬‬

‫‪72.7%‬‬

‫‪)p<0.05( 90%‬‬

‫כאבים (‪)%‬‬

‫‪)7.5( 14‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫חום (‪)%‬‬

‫‪)2( 12‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫חסימה (‪)%‬‬

‫‪)5.7( 34‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫המטומה‬ ‫פרינפרית (‪)%‬‬

‫(‪ )p<0.05‬‬ ‫‪)0.7( 4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫‪ )1‬ריסוק גלי הדף בסיוע גלי על־קול משפר את שיעור ההצלחה‬ ‫ומקטין את שיעור הסיבוכים‪.‬‬ ‫‪ )2‬תוצאה זו נובעת ככל הנראה ממיקוד מדויק ורציף של‬ ‫גלי ההדף באבן המטופלת‪ ,‬המאפשר מעקב יעיל יותר אחר‬ ‫פרגמנטים קטנים בזמן הריסוק ואיתור המטומה פרינפרית עם‬ ‫תחילת היווצרותה‪ .‬כדי להתגבר על עקומת הלמידה הנדרשת‬ ‫לשימוש בעל־קול‪ ,‬אפשר לשקול לבצע ריסוק שבו המיקוד‬ ‫משולב ‪ -‬שיקוף ועל־קול‪.‬‬

‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬אריה לטקה‪,‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,‬רן כץ‪ ,‬אנה אליא‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדו אורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫מיקוד גלי ההדף באבן המטופלת בעת ריסוק אבנים חוץ‪-‬‬ ‫גופי מתבצע בעזרת שיקוף קרני רנטגן‪ ,‬גלי על־קול או שילוב‬ ‫של השניים‪ .‬הבחירה תלויה בסוג מכשיר הריסוק‪ ,‬במיקום‬ ‫האבן ובמיומנות הצוות המטפל‪ .‬היתרונות האפשריים של‬ ‫ריסוק בסיוע גלי על־קול הם היכולת להתמקד באבנים‬ ‫שקופות ובאבנים קטנות‪ ,‬העדר קרינה ומעקב רציף‬ ‫לאורך כל הטיפול אחר איכות הטיפול ודימומים מתהווים‬ ‫הקשורים לריסוק‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בעבודה זו השוונו בין שתי הגישות מבחינת שיעור ההצלחה‬ ‫והסיבוכים‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נסקרו באופן רטרוספקטיבי הגיליונות הרפואיים של ‪647‬‬ ‫חולים (‪ 462‬גברים‪ 185 ,‬נשים) בגיל ממוצע של ‪ 48‬שנים (טווח‬ ‫‪ )85-1‬שעברו במוסדנו ריסוק חוץ‪-‬גופי בגלי הדף לאבנים‬ ‫בכליה בסיוע שיקוף קרני רנטגן‪ ,‬גלי על־קול או שילוב של‬ ‫השניים‪.‬‬ ‫הטיפולים נעשו בעזרת הליטוטריפטר מסוג ‪Dornier‬‬ ‫‪.Gemini‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪50‬‬

‫ ‬ ‫‪15:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫המטומה פרינרית כסיבוך של ריסוק חוץ‪-‬גופי של‬ ‫אבני כליה ‪ -‬שכיחות אמתית‪ ,‬גורמים‪ ,‬סימנים‬ ‫וסימפטומים‬ ‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬יחזקאל לנדאו‪,‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,‬רן כץ‪ ,‬אנה אליא‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫המטומה פרינפרית היא אחד הסיבוכים המשמעותיים של‬ ‫ריסוק חוץ‪-‬גופי של אבני כליה בעזרת גלי הדף‪ .‬זהו סיבוך נדיר‪,‬‬ ‫ושכיחותו תלויה בסוג המכשיר‪ ,‬בעצמת הטיפול ובאופן הטיפול‪.‬‬ ‫ככל הנראה יש תת‪-‬דיווח על התופעה‪ ,‬מאחר שחלק מהחולים‬ ‫אינם מאובחנים עקב היעדר תלונות קליניות משמעותיות‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬

‫בעבודה זו בדקנו את שכיחותו האמתית של הסיבוך‪ ,‬וניסינו‬ ‫לאפיין את הגורמים לו‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הגיליונות הרפואיים של ‪ 2,007‬חולים שעברו ריסוק אבנים חוץ‪-‬‬ ‫גופי במוסדנו בשנים ‪ 2012-2008‬נסקרו באופן רטרוספקטיבי‪.‬‬ ‫החולים אושפזו להשגחה ‪ 24‬שעות לאחר הטיפול‪ ,‬ושבו לביקורת‬ ‫הכוללת ‪ CT‬בטן פרוטוקול אבנים‪ 8-6 ,‬שבועות לאחר השחרור‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫לאוגוסט ‪ 83 ,2013‬עברו אורטרוסקופיה בעקבות אבן בשופכן‬ ‫הפרוקסימלי‪ )9.6%( 8 .‬עברו את הניתוח עם אורטרוסקופ גמיש‬ ‫והוצאו מהעבודה‪ .‬נותרו ‪ 75‬חולים שעברו אורטרוסקופיה חצי‬ ‫קשיחה בשופכן הפרוקסימלי‪ )20%( 15 .‬מהם נשים‪ .‬גודל האבן‬ ‫הממוצע היה ‪ 8.6‬מ"מ (טווח ‪ 19 .)17-4‬חולים (‪ )26%‬נשאו ‪DJ‬‬ ‫בעת הניתוח ו־‪ 2‬חולים (‪ )2.6%‬נשאו נפרוסטום‪ .‬אצל ‪)9.3%( 7‬‬ ‫מטופלים לא ניתן היה להגיע לאבן בעזרת אורטרוסקופ חצי‬ ‫קשיח ואצל ‪ )16%( 12‬האבן נשטפה לכליה‪ .‬מתוך חולים אלה‪,‬‬ ‫ב־‪ )74%( 14‬מקרים עברנו לאורטרוסקופ גמיש‪ ,‬שני חולים עברו‬ ‫ריסוק חוץ‪-‬גופי‪ ,‬חולה אחד ‪ ,PCNL‬חולה אחד אורטרוסקופיה‬ ‫חוזרת וחולה אחד טופל שמרנית‪ .‬במקרה אחד דווח על‬ ‫התנקבות השופכן‪ ,‬וזו טופלה שמרנית‪ .‬פרט לכך לא היו סיבוכים‬ ‫במהלך הניתוח‪ .‬במהלך המעקב לא הודגמו היצרויות בשופכן‪.‬‬ ‫שיעור המטופלים שלא סבלו מאבנים בכל גודל לאחר הטיפול‬ ‫היה ‪ 73%‬ומאבנים מעל ‪ 3‬מ"מ ‪.93.5%‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫חוזרות‪ .‬תוצאות הפתולוגיה הדגימו שאת אפיתל המעבר אצל ‪13‬‬ ‫חולים‪ ,‬בהם ‪ ,High Grade 2‬אדנומה נפרוגנית אצל מטופל אחד‬ ‫ופוליפ אנדוטליאלי אצל מטופל אחד‪ .‬אצל חולה אחד התפתח‬ ‫זיהום לאחר הניתוח‪ .‬טיפול משלים במיטומיצין או ב־‪ BCG‬ניתן‬ ‫בהזלפה רטרוגרדית‪ .‬שני חולים נפטרו ממחלתם‪ ,‬אחד תוך ‪ 3‬שנים‬ ‫והשני תוך שנה מהניתוח‪ .‬שניהם סירבו לניתוח כריתת כליה‬ ‫ושופכן‪ .‬במהלך המעקב‪ ,‬אצל ‪ 4‬חולים (‪­ )27%‬התפתחו שאתות‬ ‫בשלפוחית השתן או בשופכנים בדירוג זהה לממצא הראשוני‪ ,‬והם‬ ‫טופלו אנדוסקופית בהתאם‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫הגישה המלעורית ישימה בשאתות גדולות של המערכת המאספת‬ ‫התוך־כלייתית‪ .‬בסדרה זו‪ 2 ,‬חולים (‪ )13%‬סבלו משאתות סולידיות‬ ‫אשר התבררו כשפירות‪ ,‬לכן יש לוודא את טיב השאת בטרם‬ ‫החלטה על כריתת הכליה והשופכן‪ .‬בסרטן אפיתל המעבר ‪Low‬‬ ‫‪ Grade‬ניתן להרחיב את יישום הגישה לאחר יידוע המטופלים כי‬ ‫יזדקקו למעקב אנדוסקופי תדיר‪.‬‬

‫אפשר לבצע בהצלחה ובבטחה אורטרוסקופיה חצי קשיחה‬ ‫במקרה של אבנים בשופכן הפרוקסימלי‪ .‬בכרבע מהמקרים אי‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫‪15:00‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫אפשר לטפל באבן בגישה זו בלבד‪ ,‬ועל כן רצוי כי האורולוג‬ ‫המבצע אורטרוסקופיה לאבנים בשופכן הפרוקסימלי יהיה מיומן ניקוז כליה דחוף אנטגרדי לעומת רטרוגרדי‪:‬‬ ‫גם בשימוש באורטרוסקופ גמיש‪.‬‬ ‫השוואת מדדי איכות חיים‪ .‬מחקר פרוספקטיבי‬

‫דו־מרכזי‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הגישה המלעורית לטיפול בשאתות המערכת‬ ‫המאספת התוך‪-‬כלייתית‬ ‫מריו סופר‪ ,1,2‬יזיד ברגותי‪ ,2‬רוני גלעד‪ ,2‬יעקב בן‪-‬חיים‪,2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניקולה מבג‘יש‪ 2‬וחיים מצקין‬ ‫‪1‬השירות האנדואורולוגי‪ ,‬המרכז הרפואי תל־אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬מחלקה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי תל־אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫בעשור האחרון דווח על תוצאות מעודדות ביישום גישות‬ ‫אנדוסקופיות לשימור מערכות שתן עליונות נגועות שאתות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את תוצאות הניתוח המלעורי להסרת שאתות גדולות של‬ ‫המערכת המאספת התוך‪-‬כלייתית ולהציג את טכניקת הניתוח‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫בקבוצת המחקר ‪ 15‬חולים‪ ,‬שגילם הממוצע ‪ 56‬שנים (טווח ‪,)88-3‬‬ ‫ושטופלו בעשור האחרון‪ .‬כל החולים סבלו מדמם גס‪ ,‬אחד מהם‬ ‫עם קיפוח המודינמי‪ .‬ההוריות לטיפול כללו כליה בודדת ו‪/‬או אי‪-‬‬ ‫ספיקת כליות (‪ 7‬מטופלים‪ ,)47% ,‬מחלה דו"צ (‪ 3‬מטופלים‪)20% ,‬‬ ‫ובחירת המטופל (‪ 5‬מטופלים‪ .)33% ,‬חולה אחד עבר ניתוח דו"צ‬ ‫וב־‪ 3‬ניתוחים לא הושאר צנתר מלעורי‪ .‬זמן המעקב הממוצע היה‬ ‫‪ 3‬שנים (טווח ‪.)4-0.8‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫זמן הניתוח הממוצע היה ‪ 99‬דקות (טווח ‪ )120-70‬ומשך והאשפוז‬ ‫הממוצע היה ‪ 4‬ימים (טווח ‪ )80%( 12 .)10-2‬מטופלים עברו‬ ‫הסתכלות משנית‪ ,‬ואצל ‪ 2‬חולים טופלו בהסתכלות זו שאתות‬

‫אוהד שושני ‪ ,‬תומר ארליך ‪ ,‬שי גולן ‪ ,‬ניר קליינמן ‪ ,‬אלון איזנר ‪,‬‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,2‬מארק לובין‪ ,1‬אורלי בן יהודה‪ ,1‬דוד מרגל‪,1‬‬ ‫יורם מור‪ ,2‬פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1‬יעקב רמון‪ ,2‬הרי וינקלר‪ 2‬ודוד ליפשיץ‪1‬‬ ‫‪ 1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪ 2‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא תל השומר‪ ,‬רמת גן‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫ניקוז כליה הוא טיפול מקובל לאבן חוסמת בדרכי השתן‪ ,‬והוא‬ ‫נדרש במקרה של זיהום נלווה‪ .‬המידע בספרות לגבי שיטת הניקוז‬ ‫המועדפת דל‪ .‬במרכזים הרפואיים רבין ושיבא נהוגות שיטות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫השוואת בין חולים לאחר ניקוז רטרוגרדי (קבוצה ‪ )A‬לחולים‬ ‫לאחר ניקוז אנטגרדי (קבוצה ‪ )B‬מבחינת מדדי איכות חיים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬ ‫במחקר פרוספקטיבי דו־ מרכזי הושוו נתוני ‪ 30‬חולים שעברו‬ ‫ניקוז דחוף בעזרת נפרוסטום (במרכז הרפואי שיבא) לנתוני ‪45‬‬ ‫חולים שעברו ניקוז בעזרת ‪( DJS‬במרכז הרפואי רבין)‪ .‬לא נכללו‬ ‫במחקר חולים שאצלם היה הכרח רפואי לבחור באחת משיטות‬ ‫הניקוז‪ .‬לצורך הערכת ההשפעה של הניקוז על איכות החיים‬ ‫מילאו החולים שאלון ייעודי לתסמיני נקז ושאלון בריאות ‪EQ-5D‬‬ ‫בסמוך לניקוז (“זמן ‪ )"0‬ובעת חזרתם לטיפול הייעודי (“זמן ‪.)"1‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שתי הקבוצות היו זהות מבחינת גיל‪ ,‬מין‪ ,BMI ,‬גודל האבן‬ ‫ומיקומה‪ .‬בקבוצה ‪ B‬נכללו יותר חולים שסבלו מחום (‪ 16‬לעומת‬ ‫‪ .)7‬זמן החציון לטיפול הייעודי היה שונה (‪ 46‬מול ‪ 20‬ימים‬ ‫בקבוצות ‪ A‬ו־‪ B‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫בשאלון “תסמיני נקז" נמצא הבדל משמעותי ב"אי נוחות‬ ‫‪49‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫הגליונות הרפואים של ‪ 454‬מטופלים אשר עברו במוסדנו ‪PCNL‬‬

‫משנת ‪ 2007‬עד ‪ 2012‬נסקרו באופן רטרוספקטיבי‪ .‬אותרו ‪174‬‬ ‫נשים ו־‪ 280‬גברים בגיל ממוצע של ‪ 50‬שנים (טווח ‪ .)0.5-96‬כל‬ ‫המטופלים עברו הדמיה אנטגרדית דרך הנפרוסטום ביום השני‬ ‫לאחר הניתוח‪ .‬מטופלים שלא נצפה אצלם מעבר לשלפוחית‬ ‫השתן (כתוצאה מחשד לבצקת בפיית השופכן או קרישי דם‬ ‫חוסמים) עברו הדמיה נוספת ביום הרביעי שלאחר הניתוח‪ .‬אם‬ ‫עדיין לא נצפה מעבר או שנצפה סיכון קרוב למעבר חומר ניגוד‬ ‫עקב שארית אבן שלא זוהתה בניתוח‪ ,‬הוכנס תומכן שופכני‬ ‫בגישה אנטגרדית בזמן הוצאת הנפרוסטום‪.‬‬

‫ומשקעי שתן לאורכו‪ .‬התומכן מוחדר אנטיגרדית או רטרוגרדית‬ ‫תוך שיקוף‪ ,‬לאחר הרחבת ההיצרות בשופכן‪ .‬התומכן הוחדר‬ ‫ל־‪ 92‬חולים (‪ 107‬שופכנים) ב־‪ 5‬מרכזים שונים (ישראל‪ ,‬סרביה‪,‬‬ ‫איטליה‪ ,‬ספרד ודרום אפריקה)‪ .‬טרם הטיפול ‪ 69‬חולים נשאו‬ ‫נפרוסטום ו־‪ 38‬חולים נשאו תומכן פנימי ‪ .DJS‬ל־‪ 32‬מהחולים‬ ‫נושאי הנפרוסטום‪ ,‬הוכנס התומכן אנטיגרדית‪ ,‬ל־‪ 18‬חולים הוכנס‬ ‫התומכן רטרוגרדית‪ ,‬ואצל ‪ 19‬חולים היה שילוב של הגישות‪.‬‬ ‫הסיבות להיצרות בשופכן היו שאת גינקולוגית (חלק מהמטופלים‬ ‫היו לאחר הקרנה)‪ ,‬שאת שלפוחית‪ ,‬פגיעות יאטרוגניות (לאחר‬ ‫‪ TUR-T‬וניתוחי בטן)‪ ,‬השקות שופכן‪-‬מעי‪ ,‬ניתוחי תיקון היצרות‬ ‫במוצא אגן שופכן‪ ,‬ודליפת שתן (נצור) מהשופכן לאחר ניתוח‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך כל המטופלים אשר עברו במוסדנו ‪ ,PCNL‬אצל ‪ 7‬מטופלים‬ ‫(‪ )1.54%‬בלבד לא נצפה מעבר בנפרוסטוגרם השני עקב אבן‬ ‫חוסמת בשופכן או במוצא אגן הכליה‪ .‬ב־‪ CT‬שנעשה בביקורת‬ ‫כעבור ‪ 6-4‬שבועות נראתה שארית אבן רק ב־‪ 3‬מקרים (‪.)0.66%‬‬ ‫חולים אלו הופנו לפעולת אנדוסקופיה משלימה‪ .‬בכל ארבעת‬ ‫המקרים הנותרים הוצא התומכן ללא סיבוכים‪.‬‬

‫משך המעקב נע בין חודש ל־‪ 59‬חודשים (ממוצע ‪ 27‬חודשים)‪ .‬אף‬ ‫לא אחד מהתומכנים נחסם‪ 21 .‬חולים נפטרו ממחלתם תוך כדי‬ ‫נשיאת התומכן‪ .‬נדידה של התומכנים התרחשה אצל ‪ 11‬חולים‬ ‫(‪ )11.9%‬במהלך ‪ 8-1‬חודשים‪ ,‬והם הוצאו‪ .‬אצל ארבעה חולים‬ ‫הנדידה הייתה מוקדמת‪ ,‬והתומכנים הוחלפו בחדשים‪ .‬ל־‪ 18‬חולים‬ ‫התומכן הוצא אנדוסקופית ללא כל קושי לאחר כשנה‪ ,‬והחולים‬ ‫נשארו אסימפטומטיים עד למעקב מקסימלי של ‪ 59‬חודשים‪.‬‬

‫הדגמה אנטגרדית לאחר ניתוח לריסוק אבנים בגישה מלעורית‬ ‫דרך המותן (‪ )PCNL‬טרם הוצאת הנפרוסטום היא פעולה שגרתית‬ ‫במוסדנו‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬קצת יותר ממחצית מהמקרים נובעים‬ ‫מחסימה רחיקנית חולפת (בצקת בשופכן‪ ,‬פרגמנטים זעירים או‬ ‫קרישי דם)‪ .‬הכנסת תומכן ופעולה אנדוסקופית משלימה נדרשה‬ ‫רק ל־‪ 3‬חולים (‪ ,)0.66%‬מה שמעלה את שאלת חיוניותו של צילום‬ ‫זה טרם הוצאת הנפרוסטום‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:30‬‬

‫תוצאות ביניים אלו מעידות על כך שהשימוש בתומכן השופכני‬ ‫‪ Allium-URS‬אפשרי‪ ,‬בטוח ויעיל‪ .‬התוצאות הטובות והקלות של‬ ‫השתלתו והוצאתו מעודדות את השימוש בו בהתוויות נוספות‪,‬‬ ‫אך יש צורך במספר גדול יותר של מקרים ובמעקב ארוך טווח כדי‬ ‫שאפשר יהיה להגיע למסקנות סופיות‪ .‬תודה למרכזים הרפואיים‬ ‫בסרביה‪ ,‬באיטליה‪ ,‬בספרד ובדרום אפריקה‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניסיון רב מרכזי בשימוש בתומכן שופכני ‪-‬‬

‫האם ניתן לבצע בהצלחה אורטרוסקופיה חצי‬ ‫קשיחה לאבנים בשופכן הפרוקסימלי?‬

‫בעז מושקוביץ‪ ,‬שראל הלחמי‪ ,‬עופר נתיב וגיל מאייר‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫ג‘ודת ג‘אבר‪ ,‬עפר שנפלד ואהוד גנסין‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫‪Allium-URS‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫היצרות כרונית של שופכן ונצור בשופכן מטופלים היום באמצעות‬ ‫הטיית שתן‪ ,‬הנעשית בעזרת נקז כליה מלעורי (נפרוסטום) או‬ ‫תומכן שופכני (‪ .)DJS‬כדי למנוע היווצרות של משקעים וחסימה‬ ‫של הצינור או ניתוח מורכב‪ ,‬יש להחליף את התומכן כל כמה‬ ‫חודשים‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬עם התקדמות הטכנולוגיה‪ ,‬פותחו‬ ‫תומכנים ארוכי טווח שניתן להשאירם לפרקי זמן ארוכים‪.‬‬

‫במרכזים רבים נהוג לבצע אורטרוסקופיה חצי קשיחה במקרה של‬ ‫אבנים בשופכן הפרוקסימלי‪ .‬מרכזים אחרים ממליצים על שימוש‬ ‫באורטרוסקופיה גמישה בלבד כאשר יש אבנים במיקום זה‪ .‬מטרת‬ ‫העבודה לבחון את הצלחתה ואת בטיחותה של אורטרוסקופיה‬ ‫חצי קשיחה במקרה של אבני שופכן עליון‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫להציג בסרט את הליך ההחדרה של תומכן שופכני ארוך טווח‬ ‫מסוג ‪ ,Allium-URS‬לטיפול בהיצרות או בנצור בשופכן‪ ,‬כולל‬ ‫סיכום תוצאות המעקב‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫התומכן השופכני ‪ ,Allium-URS‬העשוי מניקל טיטניום (‪,)Nitinol‬‬ ‫מוחדר בקוטר צר לשופכן‪ ,‬מתרחב עצמונית ושומר על קוטר‬ ‫רחב‪ .‬התומכן עטוף כולו בקו־פולימר המונע חדירת רקמה לתוכו‬ ‫‪48‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫עבודת תצפית רטרוספקטיבית על חולים שסבלו מאבני שופכן‬ ‫הממוקמות בשופכן הפרוקסימלי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מעל לגובה כלי‬ ‫הכסל‪ ,‬ועברו אורטרוסקופיה חצי־קשיחה‪ .‬נסקרו תיקי האשפוז‪,‬‬ ‫הצילומים והמעקב במרפאה‪ .‬נבחנו אחוזי ההצלחה בדרך כלל על‬ ‫פי בחינה של אולטרה־סאונד וצילום בטן כחודש לאחר הניתוח‪,‬‬ ‫וכן נבחנו הסיבוכים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 333‬חולים עוקבים שעברו אורטרוסקופיה בין יוני ‪2011‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫התפתחות זיהום קליני לאחר אורטרוסקופיה‬

‫ניקוז כליה מקובל כטיפול לאבן חוסמת בדרכי השתן‪ ,‬והוא‬ ‫נדרש במקרה של זיהום נלווה‪ ,‬הפרעה בתפקוד הכליה או כאב‬ ‫בלתי נשלט‪ .‬המידע בספרות לגבי שיטת הניקוז המועדפת הוא‬ ‫דל‪ .‬במרכזים הרפואיים רבין ושיבא נהוגות שיטות שונות‪.‬‬

‫דמיטרי גולדין‪ ,‬לאוניד בויארסקי‪ ,‬טל מאי ויורם דקל‬ ‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי כרמל‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫שיעור גבוה של אבני כליה מזוהמות גורם לאירועי אורוספסיס‬ ‫רבים לאחר ניתוחי ‪ .PCNL‬שתן כללי עקר לפני הניתוח לא שולל‬ ‫זיהום של האבן‪ .‬לכן חשוב לערוך בדיקת תרבית אבן בניתוחי‬ ‫‪ .PCNL‬לעומת זאת‪ ,‬זיהום ספטי לאחר ניתוח אורטרוסקופיה‪,‬‬ ‫הוא אירוע נדיר ובדרך כלל נובע מפעולה מורכבת וממושכת‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת עבודה זאת הייתה להעריך את שיעור אבני השופכן‬ ‫המזוהמות‪ ,‬ואת משמעותו של הזיהום כגורם לאורוספסיס לאחר‬ ‫ניתוח אורטרוסקופיה‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫תיקי חולים שעברו אורטרוסקופיה בשל אבן בשופכן בין מרץ‬ ‫לאוקטובר ‪ 2009‬נסקרו רטרוספקטיבית‪ .‬באותה תקופה נהוג היה‬ ‫במחלקתנו לשלוח אבנים לתרבית‪ .‬מתוך ‪ 97‬ניתוחי אורטרוסקופיה‪,‬‬ ‫ב־‪ 48‬מקרים נשלחה האבן לתרבית‪ .‬לגבי מקרים אלו נבדקו תוצאות‬ ‫תרבית השתן לפני הניתוח‪ ,‬תרבית האבן‪ ,‬התפתחות זיהום דרכי‬ ‫השתן לאחר הניתוח וסוג החיידק שגרם לזיהום‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫אצל כל המטופלים תרבית השתן הייתה עקרה לפני‬ ‫האורטרוסקופיה‪ .‬אצל ‪ 6‬חולים צמח חיידק בתרבית האבן‪.‬‬ ‫מתוכם‪ ,‬ב־‪ 5‬מקרים היה מדובר ב־‪ ENTEROCOCCUS‬ובמקרה‬ ‫אחד ב־‪ .PSEUDOMONAS‬אצל שני מטופלים התפתח זיהום של‬ ‫דרכי השתן לאחר האורטרוסקופיה‪ .‬לאחד מהם הייתה תרבית‬ ‫אבן עקרה ולשני הייתה צמיחת ‪ ENTEROCOCCUS‬באבן‪ .‬בשני‬ ‫המקרים הללו לאחר הניתוח צמח ‪ E COLI‬בתרבית השתן אשר‬ ‫נלקחה בעקבות חום גבוה‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫השוואה בין ניקוז רטרוגרדי (קבוצה ‪ )A‬לבין ניקוז אנטגרדי‬ ‫(קבוצה ‪ )B‬מבחינת התחלואה והשיפור במדדים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫במחקר פרוספקטיבי דו־מרכזי הושוו נתוני חולים שנזקקו לניקוז‬ ‫דחוף בשל אינדיקציות מקובלות‪ ,‬ועברו ניקוז על ידי נפרוסטום‬ ‫(‪ 30‬במרכז הרפואי שיבא) או על ידי ‪ 45( DJS‬במרכז הרפואי‬ ‫רבין) במהלך אותה תקופה‪ .‬בוצע מעקב אחר מדדי תפקוד‬ ‫הכליה‪ ,‬מדדי הזיהום והכאב סביב הפעולה ובעקבותיה‪ .‬לא‬ ‫נכללו במחקר חולים שאצלם היה הכרח רפואי לבחור באחת‬ ‫משיטות הניקוז‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שתי הקבוצות היו זהות מבחינת גיל‪ ,‬מין‪ ,BMI ,‬גודל האבן‬ ‫ומיקומה‪ eGFR .‬היה גבוה יותר בקבוצה ‪ 55( A‬בקבוצה ‪ A‬ו־‪41‬‬ ‫בקבוצה ‪ .)B‬בקבוצה ‪ B‬נכללו יותר חולים שסבלו מחום (‪16‬‬ ‫לעומת ‪ .)7‬משך האשפוז והזמן עד לירידת הקראטינין לערך‬ ‫בסיס היו ארוכים יותר בקבוצה ‪ 4( B‬ימים בקבוצה ‪ B‬לעומת‬ ‫יום אחד בקבוצה ‪ ,P=0.0001 ,A‬ויומיים לעומת יום‪,P=0.026 ,‬‬ ‫בהתאמה)‪ .‬לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בכאב או‬ ‫בסיבוכים לאחר הניקוז‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ייתכן שההבדלים בין שתי הקבוצות נגרמו בשל נתוני פתיחה‬ ‫שונים מעט‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ניתן לומר כי לא נמצא הבדל משמעותי‬ ‫בתחלואה בין הקבוצות‪ ,‬והניקוז הרטרוגרדי נמצא יעיל במידה‬ ‫שווה לניקוז האנטגרדי‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫מעבודה זאת עולה כי שיעור אבני שופכן מזוהמות הוא ‪,12.5%‬‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫‪14:20‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫וכי החיידק העיקרי הוא ‪ ,ENTEROCOCCUS‬אשר צמח ב־‪10%‬‬ ‫מהתרביות‪.‬‬ ‫נפרוסטוגרם טרם הוצאת הנפרוסטום לאחר‬ ‫שיעור הזיהום לאחר אורטרוסקופיה הוא ‪ .4%‬הגורם לזיהומים‬ ‫‪ .PCNL‬האם הפעולה הכרחית?‬ ‫אלו הוא ‪ E COLI‬ולא ‪ .ENTEROCOCCUS‬לא נמצא קשר בין‬ ‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬יחזקאל לנדאו‪,‬‬ ‫אבן מזוהמת לבין התפתחות זיהום לאחר אורטרוסקופיה‪ .‬מכאן אריה לטקה‪ ,‬רן כץ‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫שבדיקת תרבית האבן לאחר אורטרוסקופיה היא מיותרת‪.‬‬ ‫היחידה לאנדו אורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השוואה בין ניקוז אנטגרדי לרטרוגרדי מבחינת‬ ‫התחלואה והשיפור במדדי הזיהום ותפקוד‬ ‫הכליה‪ :‬מחקר פרוספקטיבי דו־מרכזי‬ ‫תומר ארליך‪ ,1‬אוהד שושני‪ ,2‬שי גולן‪ ,2‬ניר קליינמן‪ ,1‬אלון איזנר‪,1‬‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,1‬מארק לובין‪ ,2‬אורלי בן יהודה‪ ,2‬דוד מרגל‪ ,2‬יורם מור ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,2‬יעקב רמון‪ ,1‬דוד ליפשיץ‪ 2‬והרי וינקלר‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫צילום אנטגרדי דרך הנפרוסטום לאחר ניתוח לריסוק אבנים בגישה‬ ‫מלעורית דרך המותן (‪ )PCNL‬הוא פעולה מקובלת שתכליתה‬ ‫לשלול חסימה רחיקנית‪ .‬חסימה כזו עלולה להגביר את הסיכון‬ ‫לחסימת הכליה לאחר הוצאת הנפרוסטום‪ ,‬לפגיעה בתפקוד הכליה‬ ‫ולזיהום או לדליפת שתן מתמשכת מהנתיב המלעורי‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫מטרת העבודה לבדוק אם יש צורך בנפרוסטוגרם בקרב חולים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫‪47‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫מטרות‪:‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫מטרת מחקר זה היא לבדוק את הידע ואת נוהגי הטיפול של‬ ‫רופאים בתרופות אנטימוסקריניות לפיש"ש בהקשר של מחלת‬ ‫הגלאוקומה בעיניים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫המחקר נערך בשיטה של סקר אינטרנטי* בעילום שם בקרב‬ ‫אורולוגים‪ ,‬רופאי משפחה ורופאי עיניים‪ ,‬והוא כלל פרטים‬ ‫דמוגרפיים‪ ,‬שאלון מובנה לידע על התרופות האנטימוסקריניות‬ ‫לפיש"ש והתייחסות של הרופאים לגלאוקומה בהקשר הנ"ל‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 115‬מתוך ‪ 193‬רופאים ענו על הסקר‪ 65% ,‬מהם רופאי משפחה‪,‬‬ ‫‪ 19%‬אורולוגים ו־‪ 16%‬רופאי עיניים‪ .‬טווח השגיאה הסטטיסטית‬ ‫של מדגם זה הוא ‪ ±9.1%‬ברמת ביטחון של ‪ .95%‬שיעור‬ ‫המשיבים בקרב רופאי המשפחה ירד כמעט לחצי עד סוף הסקר‪.‬‬ ‫‪ 65%‬מהמשתתפים בסקר הם גברים ו־‪ 35%‬נשים‪ ,‬וממוצע שנות‬ ‫הוותק שלהם הוא ‪ 21‬שנים‪ 62% .‬מהרופאים עובדים בקהילה‪,‬‬ ‫‪ 20%‬עובדים בבתי חולים ו־‪ 18%‬עובדים בקהילה וגם בבתי‬ ‫חולים‪.‬‬ ‫בשאלות הנוגעות להכרת התרופות האנטימוסקריניות‪,‬‬ ‫תופעות הלוואי והתוויות הנגד‪ ,‬מעל ‪ 90%‬מהנשאלים הוכיחו‬ ‫בקיאות‪ .‬רק בשאלת הידע על השוני בין סוגי האנטימוסקרינים‬ ‫בהשפעתם על הלחץ התוך‪-‬עיני ירדה הבקיאות ל־‪60%-50%‬‬ ‫מכלל הרופאים‪ ,‬כולל רופאי עיניים‪ 78% .‬מהרופאים שואלים‬ ‫כל מטופל שזקוק לתכשיר אנטימוסקריני‪ ,‬לגבי גלאוקומה‪75% .‬‬ ‫מהרופאים סבורים שגיל המטופל חשוב בהחלטה על שימוש‬ ‫בתכשירים אנטימוסקריניים‪ 54% .‬מהרופאים סבורים שניתן‬ ‫לרשום תכשיר אנטיכולינרגי מבלי להפנות את המטופל לרופא‬ ‫עיניים במקרים של טיפול תרופתי לגלאוקומה‪ ,‬מטופל שעבר‬ ‫טיפול בלייזר לגלאוקומה פתוחת זווית (‪ 31%‬ציינו זאת)‪ ,‬מטופל‬ ‫שעבר טיפול לייזר לגלאוקומה סגורת זווית או שעבר טיפול‬ ‫כירורגי לגלאוקומה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ ‬ ‫‪13:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫סקר‪ :‬דפוסי טיפול באבנים במערכת השתן‬ ‫בבתי החולים בישראל‬ ‫מריו סופר‪ ,‬אלכסנדר גרינשטיין ורון גלעד‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫בשבועת היפוקרטס‪ ,‬המיומנות בטיפול באבנים בדרכי השתן‬ ‫מבדלת את האורולוגים כמקצוע מיוחד‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫אפיון דפוסי הטיפול באבנים בבתי החולים בישראל‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫שאלון בנושא טיפול בחולים הסובלים מאבנים בדרכי השתן הוצג‬ ‫והופץ במייל לרופאים בכירים ממחלקות אורולוגיות בישראל‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫התקבלו תשובות מאורולוגים המייצגים ‪ 15‬בתי חולים בישראל‪.‬‬ ‫בקרב המשיבים הייתה הסכמה (‪ )100%‬על ריסוק חוץ‪-‬גופי של‬ ‫האבן (‪ )SWL‬לגבר רזה הסובל מאבן מסוידת בגודל ‪ 10‬מ"מ בכליה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לאותו מטופל עם צנתר פנימי‪ )53%( 8 ,‬המליצו‬ ‫על טיפול אנדוסקופי‪ .‬במקרה של תרבית חיובית‪ ,‬כל המשיבים‬ ‫ממליצים על טיפול אנטיביוטי כמה ימים לאחר הטיפול‪ ,‬ללא קשר‬ ‫לסוג הטיפול‪.‬‬ ‫למטופל ב־‪ SWL‬או באנדוסקופיה שהתקבלה לגביו תרבית שתן‬ ‫עקרה‪ )60%( 9 ,‬ו־‪ )67%( 10‬רופאים‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬המליצו לתת מנה‬ ‫בודדת בטיפול‪ ,‬ואחרים המליצו על טיפול במשך כמה ימים‪.‬‬ ‫למטופל ב־‪ SWL‬או אנדוסקופיה עם צנתר פנימי ותרבית עקרה‬ ‫‪ )53%( 8‬ו־‪ )40%( 6‬בהתאמה המליצו על מנה בודדת בפעולה‪ ,‬ו־‪4‬‬ ‫(‪ )27%‬ו־‪ )60%( 9‬בהתאמה המליצו להמשיך בטיפול אנטיביוטי‬ ‫לאחר הטיפול‪ .‬שלושה (‪ )20%‬לא היו מטפלים באנטיביוטיקה‬ ‫מונעת‪.‬‬ ‫ביקורת לאחר ‪ SWL‬או אנדוסקופיה מבוצעת כעבור ‪ 3-2‬שבועות‬ ‫על ידי ‪ )60%( 9‬ו־‪ )27%( 4‬מהמשיבים בהתאמה‪ ,‬וכעבור ‪6-4‬‬ ‫שבועות על ידי ‪ )40%( 6‬ו־‪ )66%( 10‬מהמשיבים בהתאמה‪.‬‬ ‫לביקורת אחרי ‪ SWL‬או אנדוסקופיה‪ )40%( 6 ,‬ו־‪ )33%( 5‬בהתאמה‪,‬‬ ‫מבקשים צילום סקירה ועל קול‪ ,‬ו־‪ )27%( 4‬מבקשים צילום‪,‬‬ ‫תרבית ועל קול‪.‬‬ ‫את בדיקת ההרכב של כל אבן מבצעים ב־‪ )80%( 13‬מרכזים‪ .‬בירור‬ ‫מטבולי מבוצע על ידי ‪ )60%( 9‬מרכזים‪ ,‬רק לחולה הסובל מאבן‬ ‫חוזרת‪ .‬בדיקת ציסטין נעשית באופן קבוע רק ב־‪ 3‬מרכזים‪.‬‬

‫סקר אינטרנטי לבדיקת ידע ונוהגי טיפול בקרב רופאים‬ ‫מאפשר פילוח של הידע הרפואי‪ ,‬כולל התייחסות ושקלול של‬ ‫שיעור הנשירה בקרב אלה שלא סיימו את מילוי כל השאלון‪,‬‬ ‫לשם איסוף מידע ומסקנות על בקיאות ונוהגי טיפול בקרב‬ ‫רופאים מהתמחויות רפואיות שונות‪ .‬ניכר שיש בקיאות‬ ‫בתחום תופעות הלוואי והתוויות הנגד של קבוצת התרופות‬ ‫האנטימוסקריניות הנהוגות בטיפול בפיש"ש‪ .‬הכללת רופאי‬ ‫עיניים בסקר נועדה לשקף יותר את נוהגי הטיפול מאשר את‬ ‫הידע‪ ,‬כיוון שהם לא בין המטפלים‪ ,‬אלא יועצים במקרים מסקנות‪:‬‬ ‫הנדרשים‪ .‬המחקר לא התייחס לכלל המניעים לשיקול לתת אף שהקהילה האורולוגית קטנה יחסית‪ ,‬ואף שיש פעילות של‬ ‫תרופה אנטימוסקרינית מסוימת‪ .‬המיקוד היה בתופעת האיגוד והחוגים וקווים מנחים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬אין אחדות דעות בין‬ ‫הגלאוקומה וגיל המטופל מהסיבות שצוינו במבוא‪ .‬הקשר בין הרופאים האורולוגים כמעט באף נושא‪.‬‬ ‫טיפול אנטימוסקריני לפיש"ש בקרב הסובלים מגלאוקומה‬ ‫חשוב‪ ,‬ונראה כי בישראל רופאים מהתמחויות שונות מודעים‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫‪14:00‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫לקשר זה ונוהגים בהתאם‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫פייזר‬ ‫חברת‬ ‫בתמיכת‬ ‫*מימון הסקר האינטרנטי‬ ‫שכיחות אבני שופכן מזוהמות והשפעתן על‬ ‫‪46‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫בשיטת ‪ .EPA‬להערכתנו יש לבחור טכניקה זו עבור מנותחים שיש‬ ‫חשיבות מיוחדת לשמור את רציפות הקורפוס ספונגיוזוס שלהם‪.‬‬

‫כמצופה על ידי הרופאים‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להעריך את התייחסות הרופאים‪/‬רופאות לבדיקת גניטליה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ג‘ל לידוקאין או שמן פרפין ‪ -‬איזה חומר מפחית‬ ‫במידה רבה יותר את דרגת הכאב בשופכה של‬ ‫גברים העוברים בדיקת אורודינמיקה? מחקר‬ ‫פרוספקטיבי‪ ,‬השוואתי‪ ,‬אקראי וחד‪-‬סמיות‬

‫שיטות‪:‬‬

‫מכון המחקר פארמה קווסט ערך סקר אינטרנטי ארצי אנונימי‬ ‫בקרב ‪ 17,000‬רופאים ורופאות המנויים ב"רשת רפואה"‪ ,‬שהם‬ ‫מעל ‪ 75%‬מכלל הרופאים בישראל‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫זהו מחקר פרוספקטיבי‪ ,‬השוואתי וחד‪-‬סמיות‪ .‬המחקר אושר‬ ‫על ידי ועדת האתיקה המקומית וכל החולים חתמו על הסכמה‬ ‫מדעת‪ 40 .‬גברים שהופנו לאורודינמיקה מורכבת חולקו אקראית‬ ‫לשתי קבוצות‪ :‬בקבוצה הראשונה (‪ 20‬משתתפים) הוזרקו לשופכה‬ ‫‪ 10‬סמ"ק של ג‘ל לידוקאין ל־‪ 10‬דקות ובקבוצה השנייה (‪20‬‬ ‫משתתפים) הוזרקו לשופכה ‪ 10‬סמ"ק של שמן פרפין סטרילי ל־‪10‬‬ ‫דקות‪ .‬דרגת הכאב בשתי הקבוצות הושוותה באמצעות סולם‬ ‫אנלוגי‪-‬חזותי (‪ )10-1‬ב־‪ 5‬נקודות זמן שונות‪ :‬לפני ההזרקה‪ ,‬מיד‬ ‫אחרי הזרקת החומר המסכך‪ ,‬מיד אחרי החדרת הקטטר לשופכה‪,‬‬ ‫‪ 5‬דקות ו־‪ 30‬דקות לאחר סיום הבדיקה והוצאת הקטטר‪.‬‬

‫בסקר השתתפו ‪ 1,082‬משיבים (‪ 502‬רופאים ו־‪ 582‬רופאות)‪ ,‬בגיל‬ ‫ממוצע של ‪ 52.4±11‬שנים‪ ,‬מ־‪ 43‬התמחויות שונות‪( ,‬טווח שגיאה‬ ‫סטטיסטית ‪ ±2.979%‬ברמת בטחון של ‪ .)95%‬להלן תוצאות‬ ‫הסקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬בתשובה לשאלה באיזו מידה את‪/‬אתה מרגיש‪/‬ה נוח לבדוק‬ ‫אשכים של גבר‪ ,‬פי ‪ 2‬יותר רופאים מרופאות ענו כי הם מרגישים‬ ‫נוח (‪ 48%‬לעומת ‪ 24%‬בהתאמה)‪ .‬ההסברים לכך הם מבוכה וחוסר‬ ‫ניסיון (רופאות ‪ 29%‬ו־‪ 25%‬ורופאים ‪ 23%‬ו־‪ 32%‬בהתאמה‪ ,‬מתוך‬ ‫‪ 128‬רופאים שציינו זאת) ולא נעים (‪ 15%‬מהרופאות לעומת ‪30%‬‬ ‫מהרופאים)‪ .‬רק ‪ 24%‬מהכירורגיות הרגישו מידה רבה של נוחות‬ ‫לבדוק גניטליה גברית לעומת ‪ 55%‬מהכירורגים‪ 30% .‬מהרופאות‬ ‫הפנימיות הרגישו מידה רבה של נוחות לבדוק גניטליה גברית‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 48%‬מהרופאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בתשובה לשאלה באיזו מידה אתה מרגיש נוח לבצע בדיקה‬ ‫גופנית לאישה‪ ,‬רק ‪ 55%‬מהרופאים חשו מידה רבה של נוחות‬ ‫לבדוק אישה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מטופלים סירבו לבדיקת גניטליה‪/‬בדיקה גינקולוגית אצל ‪44%‬‬ ‫מהרופאות ואצל ‪ 57%‬מהרופאים‪ .‬סירוב לבדיקה יותר מפעם‬ ‫אחת אירע ל־‪ 82%‬מהמשיבים‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫רוני אולגיסר‪ ,1‬דן ליבוביץ‪ ,1‬יורם זיגל‪ ,1‬אמנון זיסמן‪ 1‬וקובי סתיו‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק אם הזרקת שמן פרפין לתוך השופכה יעילה יותר בהפחתת‬ ‫הכאב מג‘ל לידוקאין ‪ 2%‬בקרב גברים העוברים אורודינמיקה‬ ‫מורכבת‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫פי שניים רופאים מרופאות הרגישו נוח בבדיקת גניטליה‪ .‬מוטלת‬ ‫עלינו האחריות כאורולוגים ללמד בדיקת גניטליה כהלכתה‪.‬‬

‫דרגת הכאב הייתה גבוהה יותר בקבוצה הראשונה (לידוקאין)‬ ‫לעומת השנייה (פרפין) בעת הזרקת החומר המסכך (‪4.2±1.5‬‬ ‫לעומת ‪ )p<0.001 ,2.6±0.9‬ומיד לאחר החדרת הקטטר לשופכה‬ ‫(‪ 4.8±1.5‬לעומת ‪ .)p<0.01 ,3.5±1.1‬לא היה הבדל בין הקבוצות‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫בדרגת הכאב בשאר נקודות הזמן שנבדקו‪ .‬תוצאות המחקר‬ ‫מוצגות גרפית באיור המצורף‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫השימוש בשמן פרפין בעת בדיקה אורודינמית לגברים יעיל יותר‬ ‫בהפחתת הכאב בשופכה מאשר ג‘ל לידוקאין‪.‬‬

‫ ‬ ‫‪12:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תרופות אנטימוסקריניות לפעילות יתר של‬ ‫השלפוחית‪ :‬מה אנו יודעים ומהם נוהגי הטיפול‬ ‫שלנו בהקשר של גלאוקומה?‬ ‫סקר אינטרנטי בקרב רופאים בישראל‬ ‫גבריאל גילון‪ ,1,4‬דן געתון‬ ‫‪1‬אורולוגיה ועיניים‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬כללית‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬עיניים‪ ,‬מרכז רפואי רבין ואוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2,3‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪12:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גישת רופאים ורופאות לבדיקת גניטליה‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין‪ ,1‬יהודית ברקו בל‪ ,2‬אושרית שחר‪ ,2‬דניאל‬ ‫‪2‬‬ ‫ברונשטיין‪ ,2‬ורמי טמיר‬ ‫‪1‬אורלוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פארמה קווסט‪ ,‬רשת רפואה‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫הבדיקה הגופנית של מטופל היא אחת מאבני היסוד של‬ ‫אבחנה וטיפול‪ .‬לא ברור אם המערכת הגניטלית נבדקת‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫השימוש בתרופות אנטימוסקריניות הוא הנדבך המרכזי בטיפול‬ ‫בתסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן (פיש"ש)‪ .‬פיש"ש היא‬ ‫תסמונת רווחת בקרב נשים וגברים‪ .‬היא נפוצה מאוד בקרב זקנים‬ ‫וכך גם גלאוקומה‪ .‬לפי הערכות‪ 10% ,‬מקרב הסובלים מפיש"ש‬ ‫סובלים גם מגלאוקומה‪.‬‬ ‫‪45‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫הפלאק לחולי פיירוני‪.‬‬

‫)‪ urethroplasty (EPA‬נמצא כטיפול המיטבי להיצרויות קצרות‬ ‫בשופכה הבולבארית‪ ,‬ולפיכך תוארו לאחרונה כמה שינויים‬ ‫בשיטה זו שנועדו הקטין התחלואה הקשורה בה‪.‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫קבוצת המחקר כללה מטופלים במרפאה של חולי פיירוני שהופנו‬ ‫לטיפול בהזרקת וראפאמיל לתוך הנגעים‪ ,‬ואשר הרושם של‬ ‫האורולוג המטפל בטיפול הראשון היה כי הכוח המופעל בהזרקה‬ ‫הידנית אינו מספיק להחדרת התרופה‪.‬‬ ‫במקרים אלו‪ ,‬מזרק ‪ 10‬סמ"ק‪ ,‬המכיל ‪ 2‬אמפולות של ‪ 2‬סמ"ק‬ ‫וראפאמיל מהולים ב־‪ 6‬סמ"ק סליין‪ ,‬חובר למתקן ניפוח בלון‬ ‫מסוג ‪ .Cook® Hartley‬התרופה הוזרקה בעזרת התקן זה באמצעות‬ ‫סיבוב של הבוכנה עם כיוון השעון והזרקה של ‪ 2-1‬סמ"ק‪.‬‬ ‫בפלאקים גדולים יותר בוצע סיבוב של הבוכנה נגד כיוון השע‬ ‫והזזה של המזרק למיקום נוסף ללא חדירה נוספת של העור‪.‬‬ ‫הטיפול כלל שני מפגשים בשבוע למשך ‪ 5‬שבועות‪ .‬בכל מפגש‬ ‫טופלו כל הנגעים ב־‪ 10‬סמ"ק‪ .‬ההזרקות בוצעו לאחר השריה‬ ‫של בלוק פנילי בקרב כל המטופלים בעזרת ‪ 10‬סמ"ק של ‪0.5%‬‬ ‫בופיוואקאין לבסיס הפין‪.‬‬ ‫במהלך ההזרקה ואחריה בוצע מעקב קפדני אחר ערכי לחץ הדם‬ ‫והדופק‪ ,‬ואחר סימנים לנזק מקומי כמו המטומה או כאבים לאחר‬ ‫התפוגגות הבלוק הפנילי‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫סה"כ ‪ 8‬מטופלים טופלו בהזרקה באמצעות ההתקן‪ .‬אצל כל‬ ‫החולים נעשה ניסיון קודם לטיפול סיסטמי בוויטמין ‪ E‬וקולכיצין‬ ‫שלא צלח‪ ,‬וזה היה הטיפול הראשון שלהם בהזרקה‪.‬‬ ‫ערכי לחץ הדם לא השתנו באופן משמעותי במהלך הטיפול‪ ,‬גם‬ ‫לא ביחס להזרקה הידנית (ירידה ממוצעת של ‪ 5‬ממ"כ־בלחץ הדם‬ ‫הסיסטולי בשתי השיטות)‪.‬‬ ‫המטופלים דיווחו על כאב חלש לאחר התפוגגות ההרדמה‪ ,‬וגם‬ ‫כאן לא היה שוני לעומת המטופלים שאצלם נעשה שימוש‬ ‫בהזרקה ידנית‪ .‬אצל מטופל אחד הופיעה המטומה קטנה באזור‬ ‫ההזרקה‪ ,‬וזו נספגה לאחר ‪ 3‬ימים‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫תיאור ניסיוננו הראשוני ותוצאות קצרות טווח של ניתוח‬ ‫‪ non (NTS) transecting stricturoplasty‬על פי עיקרון ‪Heineke‬‬ ‫‪.)H-M( Mikulicz‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫לאחר אישור ועדת הלסינקי המוסדית‪ ,‬נסקרו רטרוספקטיבית‬ ‫תיקי חולים הסובלים מהיצרויות בשופכה הבולבארית ועברו‬ ‫‪ NTS‬בשנים ‪ .2013-2012‬לאחר חשיפת השופכה הבולבארית‬ ‫וזיהוי מקום ההיצרות‪ ,‬עברו חולים אלו אורטרוטומיה לאורך‬ ‫ההיצרות ותפירתה לרוחב בתפרי ויקריל ‪ 4‬בודדים‪ .‬נאספו נתונים‬ ‫דמוגרפיים‪ ,‬אפיון ההיצרויות שנותחו‪ ,‬תוצאות סובייקטיביות‬ ‫ותוצאות אורופלומטריה וציסטוסקופיה למעקב‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫נבדקו ‪ 11‬חולים בני ‪ 30.1±9.5‬בממוצע (טווח ‪ .)34-21‬משך המעקב‬ ‫הקצר ביותר היה ‪ 6‬חודשים (חציון ‪ 12‬חודשים)‪.‬‬ ‫‪ 10‬חולים סבלו מהיצרות אידיופטית וחולה אחד מהיצרות לאחר‬ ‫חבלה‪ .‬אורך ההיצרות הממוצע היה ‪ 25‬מ"מ (טווח ‪ 8 .)30-5‬חולים‬ ‫עברו טיפולים שונים טרם ביצוע ניתוח ה־‪ 3 .NTS‬עברו חיתוך‬ ‫אנדוסקופי ו־‪ 7‬עברו הרחבות (ביניהם גם החולים שעברו ‪.)VIU‬‬ ‫אצל ‪ 7‬חולים ה־‪ NTS‬בוצע באופן דורסלי ואצל ‪ 4‬באופן ונטרלי‪.‬‬ ‫בעקבות הניתוחים חלה עלייה משמעותית באיכות זרימת השתן‬ ‫הממוצעת מ־‪ 13.8‬מ"ל‪/‬שנייה ל־‪ 22.3‬מ"ל‪/‬שנייה (‪ .)P=0.049‬אצל ‪3‬‬ ‫(‪ )27%‬חולים נמצאו היצרויות חוזרות‪ .‬חולה אחד (‪ )9%‬דיווח על‬ ‫טפטוף לאחר השתנה וחולה אחד (‪ )9%‬על ירידה באיכות הזקפה‪.‬‬ ‫לא נראה הבדל בתוצאות בין ניתוח דורסלי או ונטרלי‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫נתונים ראשונים מצביעים על כך שהניתוח ‪ NTS‬בשיטת ‪H-M‬‬

‫יכול לשפר את מתן השתן אצל מרבית החולים הסובלים‬ ‫מהיצרויות קצרות בשופכה הבולבארית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בסדרה זו נראו‬ ‫שיעורים גבוהים של היצרויות חוזרות מוקדמות בקרב מנותחים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪p=NS‬‬

‫‪p=NS‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.01‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪1.5‬‬

‫‪4.8±‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.2±‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪1.1‬‬

‫‪3.5±‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:10‬‬

‫‪0.9‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניסיון ראשוני‬ ‫בקרב חולים הסובלים מהיצרות בשופכה‬ ‫הבולבארית‬

‫‪2.6±‬‬

‫הקדמה‪:‬‬ ‫שחזור השופכה בשיטת ‪excision and primary anastomosis‬‬

‫‪44‬‬

‫‪4‬‬

‫‪.5±1‬‬

‫‪1‬‬

‫ב־‪Non Transecting Stricturoplasty‬‬

‫עפר שנפלד ולאוניד צ‘רטין‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0.7‬‬

‫‪1.4±‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪.7±.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪0.6±‬‬ ‫‪0±0‬‬

‫‪30 minutes‬‬ ‫‪after the‬‬ ‫‪procedure‬‬

‫‪5 minutes‬‬ ‫‪after the‬‬ ‫‪procedure‬‬

‫‪After‬‬ ‫‪catheterization‬‬

‫‪After‬‬ ‫‪Instillation‬‬

‫‪Paraffin oil‬‬

‫‪0±0‬‬

‫‪Before‬‬ ‫‪Instillation‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2% Lidocaine‬‬

‫‪Visual Analogue Pain Scale‬‬

‫אנו מציגים בעבודה זו שיטה חדשה להזרקת תרופה לתוך הנגעים‬ ‫במחלת פיירוני‪.‬‬ ‫אמנם מדובר במספר קטן של מטופלים שאינו מאפשר הסקת‬ ‫מסקנות לגבי יעילות השיטה מבחינת הטיפול בכאב ובעקמת‪,‬‬ ‫ואולם עבודה זו מראה כי שיטת הזרקה זו ישימה‪ ,‬מסייעת‬ ‫בפתרון הקושי הטכני בהזרקה‪ ,‬ואינה כרוכה בתחלואה גבוהה‬ ‫יותר לעומת ההזרקה הידנית‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫הקבוצות במשך הניתוח‪ ,‬בכמות האנרגיה שניתנה או בזמן נשיאת‬ ‫הקטטר לאחר הפעולה‪ .‬סיבוכים לפי ‪ Сlavien Dindo‬היו‪ :‬בקב‘‬ ‫‪ 1‬היו ‪ 4‬מקרים (‪ )20%‬של סיבוכים דרגה ‪ )15%( 3 ,2‬מהם היו‬ ‫אירועי זיהום‪ ,‬והללו טופלו באשפוז‪ .‬בקב‘ ‪ 2‬היו ‪ 7‬מקרים (‪,)27%‬‬ ‫אחד מהם בדירוג ‪ 4 ,2‬בדירוג ‪ )d(2‬ו־‪ )7.7%( 2‬בדירוג ‪ .3b‬כמו כן‬ ‫היו בקבוצה זו ‪ )27%( 7‬אשפוזים חוזרים‪ .‬בקב‘ ‪ 3‬נצפו ‪ 7‬מקרי‬ ‫סיבוך (‪ 2 :)64%‬בדירוג ‪ ,)d(2‬אחד בדירוג ‪ 3a‬ו־‪ 4‬בדירוג ‪ .3b‬תועדו‬ ‫חמישה ניתוחים (‪ )46%‬וארבעה (‪ )36%‬אשפוזים חוזרים‪ .‬תמותה‬ ‫שנה מהניתוח‪ :‬מקרה אחד (‪ 3 ,)8%‬מקרים (‪ )26%‬ו־‪ 2‬מקרים‬ ‫(‪ ,)18%‬בקבוצות ‪ 2 ,1‬ו־‪ 3‬בהתאמה‪ ,‬כולם לא קשורים לסיבוכים או‬ ‫לפרוצדורה‪ .‬אף חולה לא נזקק למוצרי דם‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫בהתאמה היו כדלקמן‪ :‬פחות אי‪-‬סדירויות ופחות אזורים‬ ‫היפו־אקואיים ב־‪ ;)p=0.001( PZ‬פחות חללים ציסטיים (‪)p=0.008‬‬ ‫והגדלה פחות בולטת של אונות מדיאניות ב־‪TZ ;(p=0.001) ED‬‬ ‫מורחב פחות (‪ 5.1%‬לעומת ‪ ;)p=0.02 ,11.6%‬יותר הסתיידויות‬ ‫(‪ 51.4%‬לעומת ‪ VD )p=0.007 ,38%‬מורחב יותר (‪ 19.1%‬לעומת‬ ‫‪ ;)p=0.044 ,11.6%‬וסקולאריות יתר של האזור סביב השופכה‬ ‫(‪ 2.8%‬לעומת ‪ .)p=0.03 ,0%‬לא נצפו הבדלים בפרמטרים של ‪SV‬‬ ‫וב־‪.PVR‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ממצאי בדיקת ‪ TRUS‬בהתוויה של ‪ CP/CPPS‬שונים במספר‬ ‫פרמטרים מקבוצת ביקורת תואמת גיל‪ ,‬אך אינם פתוגנומוניים‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אין בדיקה זו יכולה לשמש ככלי אבחון בהתוויה זו‪.‬‬

‫שיעור הסיבוכים ב־‪ PVP‬עולה בהתאמה לקבוצות הסיכון‪ .‬שיעור‬ ‫סיבוכי הזיהום מחייב תשומת לב‪ .‬נידוף ערמונית בלייזר ירוק‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 2:00‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫אינו פוגע בסיכויי השרידות של קשישים בקבוצת הסיכון הגבוהה‬ ‫ביותר לפי ניבוי צ‘רלסון לשנה ממועד הניתוח‪.‬‬ ‫שיטה פשוטה להזרקה לתוך פלאקים דחוסים‬

‫לחולים במחלת פיירוני‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 1:50‬‬

‫לשלוח או לא לשלוח? זו השאלה‪:‬‬ ‫סונאר טראנס רקטלי בהתוויה של‬ ‫פרוסטטיטיס כרונית‪/‬תסמונת אגן דואב‬ ‫דורית זילברמן‪ ,1‬מטווי ציביאן‪ ,2‬יורם מור‪ 1‬וגיל רביב‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬כירורגיה‪ ,‬המרכז הרפואי דיוק‪ ,‬ארצות הברית‬ ‫‪3‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי “אסותא"‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫‪1,3‬‬

‫אילן קליין‪ ,‬אבי שטיין ויורם דקל‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬בית חולים כרמל‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫אחד הטיפולים המקובלים לטיפול במחלת פיירוני הן בשלב‬ ‫הפעיל והן בשלב הכרוני של המחלה‪ ,‬הוא הזרקה של תרופות‬ ‫דוגמת וראפאמיל או אינטרפרון ישירות לפלאק עצמו במטרה‬ ‫לעצור ואולי אף להשיב לאחור את תהליך יצירת הפלאק‪ .‬הביקוש‬

‫חשד לפרוסטטיטיס כרונית‪/‬תסמונת אגן דואב (‪ )CP/CPPS‬הוא‬ ‫בעיני אורולוגים רבים התוויה לבצוע בדיקת סונאר טראנס רקטלי‬ ‫(‪ .)TRUS‬מטרתנו לבדוק את התועלת שבהדמיה זו בהקשר זה‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫תיקיהם של מטופלים אשר הופנו ל־‪ TRUS‬בעקבות אבחנת עבודה‬ ‫של ‪ ,CP/CPPS‬נסקרו באופן רטרוספקטיבי‪ .‬בדיקה רקטלית (‪)DRE‬‬ ‫בוצעה לפני ה־‪ .TRUS‬נבדקו הפרמטרים הבאים‪ :‬אורך‪ ,‬רוחב‪ ,‬גובה‬ ‫ונפח הערמונית; מראה הגבול החיצוני; אזור פריפרי (‪ ;)PZ‬אזור‬ ‫המעבר (‪ ;)TZ‬הגבול שבין ‪ PZ‬ל־‪ ;TZ‬שלפוחיות הזרע (‪ ;)SV‬נוכחות‬ ‫אונה מדיאנית; הרחבת צינור הזרע (‪ )VD‬או צינור השפיכה (‪;)ED‬‬ ‫שארית שתן (‪ )PVR‬משמעותית‪.‬‬ ‫הנתונים הושוו לקבוצת ביקורת תואמת מבחינת גיל של מטופלים‬ ‫שעברו ‪ TRUS‬מסיבות אחרות (עליית ‪ ,PSA‬גוש חשוד ב־‪,DRE‬‬ ‫הערכת נפח ערמונית כהכנה לניתוח‪ ,‬בירור אי‪-‬פריון)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2012-2004‬עברו ‪ 216‬גברים בדיקת ‪ DRE‬ו־‪ TRUS‬על ידי‬ ‫רופא אחד לבירור חשד ל־‪ .CP/CPPS‬חציון הגיל עמד על ‪ 42‬שנים‬ ‫(תחום בין‪-‬רביעוני‪.)50-35 :‬‬ ‫בבדיקה רקטלית נמושו ערמוניות קטנות יותר בקבוצת המחקר‬ ‫(‪ 15‬סמ"ק לעומת ‪ 25‬סמ"ק‪ )P=0.001 ,‬וחשודות פחות בהשוואה‬ ‫לקבוצת הביקורת (‪ 3.2%‬לעומת ‪.)p=0.016 ,9.3%‬‬ ‫ההבדלים שנצפו ב־‪ TRUS‬בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת‬

‫לטיפולים אלו גדל לאור כישלונם היחסי של טיפולים סיסטמיים‬ ‫וטופיקליים אחרים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כיוון שהפלאקים במחלת פיירוני הם לעתים קרובות‬ ‫מסוידים ונוקשים‪ ,‬הכוח שמפעיל האורולוג המטפל בהזרקה ידנית‬ ‫אינו מספיק להחדרת התרופה לתוך הפלאק‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הצורך‬ ‫בהזרקות חוזרות לתוך הפלאק הופך את משימת ההזרקה לקשה‬ ‫אף יותר‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫אנו מציגים שימוש בהתקן פשוט‪ ,‬שנועד לניפוח בלונים בפעולות‬ ‫כירורגיות אנדואורולוגיות אחרות‪ ,‬לשם הזרקת התרופה לתוך‬ ‫‪43‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫מיולי ‪ 2011‬נותחו ‪ 10‬חולים בטכניקה הזאת‪.‬‬ ‫מהלך הניתוח‪:‬‬

‫כניסה לחלל הבטן בגישה פתוחה באזור הטבור והכנסת‬ ‫‪ ,OCTOPORT‬החדרת טרוקר נוסף בבטן התחתונה‪ ,‬הסטה של‬ ‫הכבד‪ ,‬ניוד והרמת השופכן‪ ,‬סגירת כלי הדם של הכליה‪ ,‬הפרדת‬ ‫השופכן הדיסטלי עם או בלי תפירה של השלפוחית‪ ,‬כריתת‬ ‫בלוטות הלימפה סביב האאורטה‪ ,‬הווריד הנבון והבלוטות באגן‬ ‫והשארת נקז באגן‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בתוצאות הפתולוגיה נמצא ‪ TCC‬בהתמיינות נמוכה אצל ‪5‬‬ ‫מטופלים ובהתמיינות גבוהה אצל ‪ 5‬חולים‪ .‬גידול בדרגה ‪ Ta‬נמצא‬ ‫אצל ‪ 2‬חולים‪ ,‬בדרגה ‪ T1‬אצל ‪ 2‬חולים‪ ,‬בדרגה ‪ T2‬אצל שני חולים‪,‬‬ ‫בדרגה ‪ T3‬אצל ‪ 3‬חולים ובדרגה ‪ T4‬אצל חולה אחד‪.‬‬ ‫בשני מקרים בלוטות הלימפה היו נגועות בגידול‪.‬‬ ‫משך הניתוח נע בין ‪ 180‬ל־‪( 257‬ממוצע ‪ )217‬דקות‪ .‬ב־‪ 3‬מקרים‬ ‫הניתוח כלל בו־זמנית ביצוע אורטרוסקופיה אבחנתית ובשני‬ ‫מקרים כריתת כיס מרה‪ .‬לא היו מקרים של המרה לניתוח‬ ‫לפרוסקופי רגיל או לניתוח פתוח‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫בידיים מיומנות‪ HoLEP ,‬היא אלטרנטיבה בטוחה ומוצלחת‬ ‫לכריתת ערמונית פתוחה במקרים של ערמוניות גדולות‪ .‬שיעור‬ ‫אי‪-‬נקיטת השתן בתקופת ההחלמה הוא משמעותי‪ ,‬אך חולף ברוב‬ ‫המכריע של המקרים‪.‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫הוצגה טכניקה לפרוסקופית חדשנית לטיפול בגידולי מערכת‬ ‫מאספת עליונה‪ ,‬אשר מיישמת את היתרונות של ניתוחים זעיר‬ ‫פולשניים ללא פשרה על הכללים האונקולוגיים‪ ,‬ומאפשרת‬ ‫טריאנגולציה של כלי העבודה וארגונומיקה טובה ונוחה יותר‬ ‫למנתח‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫במהלך הניתוח‪ ,‬למעט חולה אחד שזוהתה אצלו התנקבות‬ ‫בקופסית הערמונית‪ ,‬וזו טופלה שמרנית‪ .‬חולה נוסף נלקח חזרה‬ ‫לחדר הניתוח עקב המטוריה ונזקק למנת דם‪ .‬לא ניתן דם לחולים‬ ‫אחרים‪ .‬הירידה הממוצעת בהמוגלובין לאחר הניתוח הייתה ‪1.2‬‬ ‫גרם לדציליטר‪ .‬אצל שני חולים ניסיון ההשתנה הראשון נכשל‪,‬‬ ‫ושניהם נגמלו בהצלחה‪ .‬במהלך חציון מעקב של ‪ 4‬חודשים‬ ‫(טווח ‪ 2 ,)14-1‬חולים (‪ )5.7%‬אושפזו עקב אצירת קרישים וטופלו‬ ‫שמרנית‪ ,‬אך לא נזקקו למתן דם‪ .‬חולה אחד אושפז עקב ‪.UTI‬‬ ‫שיעור אי־נקיטת שתן כלשהיא לאחר הניתוח בתקופה של חודש‪,‬‬ ‫‪ 3‬ו־‪ 6‬חודשים עמד על ‪ 8.5% ,20%‬ו־‪ 2.8%‬בהתאמה‪ .‬לא היו‬ ‫היצרויות בשופכה או בצוואר השלפוחית בתקופת המעקב‪ ,‬למעט‬ ‫חולה אחד שסבל מהיצרות המיאטוס וטופל שמרנית‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 1:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות קצרות טווח וסיבוכים לאחר‬ ‫אנוקליאציה של הערמונית בעזרת לייזר‬ ‫הולמיום (‪ )HoLEP‬בטיפול בערמוניות בנפח‬ ‫של מעל ‪ 100‬סמ"ק‬ ‫ג‘ודת ג‘אבר‪ ,‬עפר שנפלד ואהוד גנסין‬ ‫מחלקה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫אנוקליאציה של הערמונית בעזרת לייזר הולמיום (‪ )HoLEP‬היא‬ ‫שיטה זעיר פולשנית לטיפול ב־‪ BPH‬סימפטומטי והיא אלטרנטיבה‬ ‫לכריתת ערמונית פתוחה במקרים של ערמוניות גדולות‪ .‬מטרת‬ ‫העבודה להציג את הסיבוכים הפרי‪-‬אופרטיביים ואת התוצאות‬ ‫קצרות הטווח של ניתוח ‪ HoLEP‬במרכזנו‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 1:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫נידוף ערמונית בלייזר ירוק בקרב קשישים‬ ‫הנמצאים בתחום הסיכון הגבוה מאוד‬ ‫על פי מדד צ‘רלסון‬ ‫איתי סבלר‪ ,‬קובי סתיו‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬אריה לינדנר‪,‬‬ ‫יורם זיגל ואמנון זיסמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫רקע‪:‬‬

‫נידוף ערמונית (‪)PVP - Photoselective Vaporisation of Prostate‬‬ ‫הוא חלופה ל־‪ TURP‬בטיפול ב־‪ .BPH‬מדד צ‘רלסון (‪Charlson‬‬ ‫‪ )Score‬מגדיר קבוצת סיכון בניתוח ושרידות‪ .‬מערכת ‪Сlavien‬‬ ‫‪ Dindo‬מגדירה עוצמת סיבוכים לאחר ניתוח‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את הסיבוכים של נידוף ערמונית בלייזר ירוק בקבוצת‬ ‫הסיכון הגבוה ביותר לפי מדד צ‘רלסון‪ ,‬ולהשוות תוצאות אלה‬ ‫לתוצאות בקבוצות הסיכון הנמוך יותר‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬

‫בוצעו ‪ .PVP 57‬המטופלים חולקו לקבוצות לפי מדד צ‘רלסון‬ ‫ סיכון נמוך (קב‘ ‪ ,)1‬גבוה (קב‘ ‪ )2‬וגבוה ביותר (קב‘ ‪ .)3‬נרשמו‬‫סיכוני התמותה תוך שנה ועשר שנים‪ ,‬והסיבוכים לפי ‪Сlavien‬‬ ‫‪.Dindo‬‬

‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 55‬חולים עוקבים שעברו ‪ HoLEP‬במרכזנו בין יוני ‪2012‬‬ ‫לאוגוסט ‪ 2013‬זוהו ‪ )63%( 35‬שלהם ערמונית בנפח של מעל‬ ‫‪ 100‬סמ"ק על פי סונר בטן‪ .‬נסקרו פרטי החולים‪ ,‬נתוני הניתוח‪,‬‬ ‫הסיבוכים לאחר הניתוח והתוצאות קצרות הטווח‪.‬‬

‫השתתפו במחקר ‪ 20‬מטופלים (‪ )35%‬בקב‘ ‪ )44%( 26 ,1‬בקב‘‬ ‫‪ 2‬ו־‪ )19%( 11‬בקב‘ ‪ .3‬סיכויי השרידות לשנה ולעשר שנים היו‬ ‫‪ 83.3%±4.3%‬ו־‪ 68.8%±20%‬בקבוצה ‪ 73%±8.9% ;1‬ו־‪32%±19.3%‬‬ ‫בקבוצה ‪ 2‬ו־‪ 63%‬בדיוק ו־‪ 19%‬בקבוצה ‪ 3‬בהתאמה‪,)45%( 9 .‬‬ ‫‪ )58%( 15‬ו־‪ )91%( 10‬חולים נשאו קטטר קבוע לפני הניתוח‪,‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬זמן השהייה בחדר התאוששות היה ‪,111±77.4‬‬ ‫‪ 109±54.3‬ו־‪ 135±113.3‬דקות‪ ,‬בהתאמה‪ .‬לא נמצא הבדל בין‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫גיל החולים הממוצע היה ‪ ,72‬נפח הערמונית הממוצע ‪ 141‬סמ"ק‬ ‫(טווח ‪ 40% .)360-100‬נשאו קטטר טרם הניתוח‪ .‬לא היו סיבוכים‬ ‫‪42‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫דקות‪ ,‬זמן איסכמיה חמה ‪ 20‬דקות‪ ,‬איבוד דם ‪ 298‬סמ"ק‪GFR ,‬‬ ‫לפני הניתוח ‪ 73‬מ"ל לדקה‪ GFR ,‬לאחר הניתוח ‪ 58‬מ"ל לדקה‬ ‫(‪( )P=0.028‬ערכים ממוצעים)‪ 4 .‬סיבוכים במהלך הניתוח‪ ,‬סיבוך‬

‫אחד מייד אחרי הניתוח‪ .‬אצל חולה אחד נדרשה המרה לכריתה‬ ‫שלמה (עקב חשד לטרומבוס גידולי)‪ ,‬אצל מטופל אחד נמצאו‬ ‫גבולות חיוביים‪ ,‬אצל ‪ ,RCC 14‬ואצל ‪ 6‬גידול שפיר‪.‬‬ ‫במהלך מעקב של ‪ 6‬חודשים עד ‪ 6‬שנים לא נמצאה אצל אף חולה‬ ‫עדות לחזרת המחלה ונשמר תפקוד הכליה המנותחת‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ LPN‬בגידולים של ‪ 7‬ס"מ ויותר הוא בר ביצוע‪ ,‬ללא סיכון מוגבר‬

‫לסיבוכים לאחר הניתוח‪ ,‬וללא פגיעה בעקרונות אונקולוגיים‪.‬‬ ‫צפויה החמרה בתפקוד הכליות לאחר הכריתה‪ ,‬זאת על פי מדידת‬ ‫ערכי ‪ )P=0.028( GFR‬יש לשקול ניתוח משמר כליה בכל מקרה של‬ ‫גידול כליה‪ ,‬ללא תלות בגודלו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ראשוניות של כריתה חלקית של הכליה‬ ‫בשיטה לפרוסקופית בסיוע רובוט‬ ‫טארק ערו‪ ,‬דוד קקיאשווילי‪ ,‬שאדי בדעאן‪ ,‬ולנטין שבתייב‪,‬‬ ‫יהושע גנסין ושמעון מרטיק‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רמב"ם‪ ,‬ישראל‬

‫מחלה נדירה יחסית‪ ,‬אך אלימה‪ .‬הטיפול המקובל הוא כריתת‬ ‫כליה ושופכן (‪ .)Nephroureterectomy‬התוצאות האונקולוגיות‬ ‫של טיפול זה טובות‪ ,‬אך כרוכות בתחלואה ניכרת‪ .‬כריתת כליה‬ ‫ושופכן בשיטה לפרוסקופית מיושמת בשנים האחרונות‪ ,‬אך‬ ‫יעילותה טרם הוגדרה‪.‬‬ ‫אנו מדווחים כאן על תוצאות ארוכות טווח (מעל ‪ 5‬שנים) של‬ ‫‪.LNU‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נסקר בסיס הנתונים של חולים אשר עברו בירור עקב חשד‬ ‫ל־‪ utTCC‬בשנים ‪ .2008-2002‬נבדקו נתונים דמוגרפיים‪ ,‬קליניים‬ ‫ופתולוגיים‪ ,‬ותוצאות אונקולוגיות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 56‬חולים טופלו במחלקתנו עקב חשד בהדמיה ל־‪ 50 .utTCC‬עברו‬ ‫‪ ,LPN‬וב־‪ 38‬מקרים התשובה הפטולוגית הייתה ‪ .TCC‬מרבית‬ ‫החולים גברים‪ ,‬רק ‪ 9‬היו נשים‪ .‬גיל המטופלים הממוצע היה ‪71.2‬‬ ‫שנים (‪ .)92-47‬אצל ‪ 20‬חולים הגידול נמצא באגן הכליה‪ ,‬אצל ‪9‬‬ ‫בשופכן‪ ,‬ואצל ‪ 9‬הייתה מעורבות גם של האגן וגם של השופכן‪.‬‬ ‫אצל ‪ 15‬חולים הגידול היה ‪ Low Grade‬ואצל השאר ‪.High Grade‬‬ ‫‪ 6‬מטופלים סבלו מגידול בדרגה ‪ 10 ,Ta‬מגידול בדרגה ‪7 ,T1‬‬ ‫מגידול בדרגה ‪ 13 ,T2‬מגידול בדרגה ‪ ,T3‬ו־‪ 2‬מגידול בדרגה ‪.T4‬‬ ‫לאחר הניתוח נפטרו שני חולים שעברו גם כריתה רדיקלית של‬ ‫השלפוחית‪ ,‬אחד כתוצאה מספסיס‪ ,‬ואחת בעקבות פגיעה בקולון‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 5‬שנים לאחר הניתוח נפטרו עוד ‪ 15‬חולים‪ 6 ,‬מהתקדמות‬ ‫הגידול ו־‪ 9‬מסיבות אחרות‪.‬‬

‫כריתה חלקית של הכליה בשיטה לפרוסקופית קונבנציונלית היא‬ ‫שיטה מוכרת ובטוחה‪ .‬בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת במספר‬ ‫הניתוחים שמבוצעים בעזרת טכנולוגיית רובוט ‪ .da vinci‬בעבודה‬ ‫זו אנו מציגים דיווח ראשון בארץ‪ ,‬על תוצאות הניתוח לכריתה לא נמצאו מקרים של הישנות המחלה בתעלות העבודה (‪Port site‬‬ ‫חלקית של הכליות בסיוע רובוט‪.‬‬ ‫‪ )metastasis‬או חזרה מקומית של הגידול (‪.)Local recurrence‬‬ ‫בשנים ‪ 2012-2011‬בוצעו ‪ 8‬ניתוחים בשיטה זו‪ .‬הגיל הממוצע של מסקנות‪:‬‬ ‫המנותחים היה ‪ 65‬שנים‪ .‬ל־‪ 3‬הייתה היסטוריה של ניתוחי בטן‪ .‬התוצאות האונקולוגיות ארוכות הטווח של ‪ LNU‬כטיפול בסרטן‬ ‫ה־‪ BMI‬הממוצע היה ‪.)33.9-20.5( 28.1‬‬ ‫אפיתל מעבר בדרכי השתן העליונות זהות לתוצאות של ניתוח‬ ‫‪ 4‬חולים נותחו בכליה הימנית ו־‪ 4‬בשמאלית‪ .‬הגודל הממוצע של פתוח‪.‬‬ ‫הגוש היה ‪ 3‬ס"מ (‪ 3.1-1.3‬ס"מ)‪ ,‬משך הניתוח הממוצע היה ‪3:39‬‬ ‫שעות‪ ,‬ואיבוד הדם הממוצע ‪ 225‬מ"ל‪.‬‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 6:40‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫לא היו סיבוכים פרה־אופרטיביים‪ ,‬השוליים היו שליליים אצל כל‬ ‫המנותחים‪ ,‬ומשך האשפוז הממוצע היה ‪ 3‬ימים‪.‬‬ ‫כריתת כליה‪ ,‬שופכן ושרוול השלפוחית (‪)LNU‬‬ ‫כריתה חלקית של הכליה בסיוע רובוט היא שיטה יעילה ובטוחה‪ ,‬בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית (‪)LESS+1‬‬ ‫וככל שנרכש ניסיון רב יותר בשיטה זו‪ ,‬כך ניתן לנתח מקרים‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬ ‫מורכבים יותר‪.‬‬ ‫‪5 years Overall Survival - 58%‬‬ ‫‪5 years Disease Specific Mortality- 21%‬‬

‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ארוכות טווח של כריתת כליה ושופכן‬ ‫בשיטה לפרוסקופית (‪)LNU‬‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫סרטן אפיתל תאי המעבר בדרכי השתן העליונות (‪ )utTCC‬הוא‬

‫מבוא‪:‬‬

‫ניתוח כריתת כליה כולל כריתה של השופכן ושרוול השלפוחית‬ ‫הוא טיפול סטנדרטי במקרים של גידולי מערכת מאספת עליונה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעקבות התקדמות טכנולוגית‪ ,‬אפשר לערוך‬ ‫ניתוחים לפרוסקופיים שונים תוך הפחתת מספר הנקבים עד אחד‪.‬‬ ‫עדיין יש קושי טכני בביצוע ניתוחים אלו עקב חוסר טריאנגולציה‬ ‫של כלי העבודה וחיכוך הכלים בתוך גוף החולה ומחוצה לו‪ .‬אנו‬ ‫מציגים כאן סרט וידיאו אשר מתאר טכניקת ניתוח חדשה של‬ ‫‪. LNU - LESS +1‬‬ ‫‪41‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫‪ .)40-14‬אצל ‪ 5‬נשים‪ ,‬שחזור הקליטוריס כלל הקטנה של העטרה‪.‬‬ ‫‪ 3‬מטופלות עברו כריתה של הטוניקה אלבוגינאה של הגופים‬ ‫המחילתיים‪ ,‬ו־‪ 4‬מטופלות עברו חיתוך ונטראלי של הגופים‪ ,‬כולל‬ ‫גירוד של הסינוסים האנדותליאליים‪ ,‬תוך שמירת כל הטוניקה‪.‬‬ ‫אצל ‪ 7‬נשים הנרתיק שוחזר בעזרת מתלה פרינאלי‪ ,‬ואצל ‪3‬‬ ‫נעשה ניוד חלקי של הס"א‪ .‬אצל מטופלת אחת אובחנה אטרזיה‬ ‫שלמה של הנרתיק‪ ,‬והיא עתידה לעבור שחזור עם מעי‪ .‬מטופלת‪,‬‬ ‫אשר גודלה כזכר‪ ,‬עברה כריתת רחם בגיל ‪ 9‬שנים‪ .‬מטופלת בת‬ ‫‪ 23‬שסבלה מקלואקה עברה תיקון אטמות פי הטבעת בינקותה‪,‬‬ ‫ללא תיקון ס"א‪ ,‬ועברה תיקון ס"א עם מתלי פרינאום ותיקון‬ ‫היצרות הנרתיק באמצעות שתל עור כעבור ‪ 6‬חודשים‪ .‬אצל כל‬ ‫המטופלות התקבלה תוצאה אסטטית טובה‪ ,‬למעט מטופלת אחת‬ ‫שנמצא אצלה קליטוריס מעט גבוה‪ ,‬במעקב בטווח של חודשיים‬ ‫עד ‪ 15‬שנים‪ .‬ניוד הס"א תרם “לעודף" רקמת ס"א‪ ,‬אשר נוצלה‬ ‫כמתלה לקיר הקדמי של הנרתיק‪ .‬אצל ‪ 2‬מטופלות אובחנה היצרות‬ ‫של פתח הנרתיק‪ 3 ,‬ו־‪ 14‬שנים אחרי השחזור‪ .‬המטופלת שסבלה‬ ‫מקלואקה ילדה ‪ 5‬ילדים בניתוחים קיסריים‪ .‬מטופלת אחת סובלת‬ ‫מאי‪-‬נקיטת שתן ומדחיפות‪ ,‬שהתפתחו ‪ 14‬שנים לאחר השחזור‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬

‫המחקר רטרוספקטיבי ומספר המטופלות שנכללו בו קטן‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ניסיוננו בניתוחים זעיר פולשניים‬ ‫‪)HAL( ASSISTED LAPAROSCOPY‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫בגישת ‪HAND‬‬

‫עבד אלחלים דראושה ואיתי ורדי‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫החל מאמצע שנות ה־‪ 90‬נוספה למגוון הניתוחים הזעיר פולשנים‬ ‫האורולוגיים שיטת ‪ .)HAL( Hand Assisted Laparoscopy‬בשיטה זו‬ ‫נעזרים במתקן מיוחד למיקום יד המנתח בחלל הבטן תוך ביצוע‬ ‫הפעולה בעזרת מכשור לפרוסקופי‪ .‬שיטה זו הוכחה כיעילה בגידולי‬ ‫כליה גדולים וכן במתאר ניתוח מורכב ‪ -‬אנטומיה‪ ,‬ניתוחי עבר וכד‘‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫תיאור ניסיון המחלקה האורולוגית במאיר בניתוחי ‪ HAL‬בשלושה‬ ‫מתווים שונים ‪ -‬כריתת כליה‪ ,‬כריתת כליה־שופכן ואחר‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫אישור כמקובל‪ ,‬נבדקו נתוני הניתוחים מסוג ‪ HAL‬שנערכו‬ ‫במחלקתנו החל מינואר ‪ 2007‬ועד אוגוסט ‪ .2013‬נבדקו נתוני‬ ‫הדמיה ואבחנה לפני ואחרי הניתוח‪ ,‬דוחות אשפוז וניתוח וכן‬ ‫הגורמים לביצוע הפעולה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 21‬ניתוחים נערכו במחלקתנו בגישת ‪ 8 .HAL‬חולים עברו כריתת‬ ‫‪40‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫במקרים מורכבים יש מקום לנקוט בגישת ‪ ,HAL‬המאפשרת‬ ‫גישה זעיר פולשנית במתווה של ניתוח אורולוגי מורכב‪ .‬נתוני‬ ‫הניתוח דומים לנתונים המקובלים בספרות‪ ,‬פרט למשך האשפוז‪,‬‬ ‫שנבע באופן חלקי ממורכבות המקרה ובאופן חלקי מסיבות‬ ‫אחרות‪.‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫שחזור ס"א לילדות ולנשים הוא אפשרות מוצלחת‪ ,‬והוא כרוך‬ ‫בתוצאות אסטטיות טובות‪ .‬ניוד הס"א הקל על פיתוח מתלה‬ ‫לשחזור הדופן הקדמית של הנרתיק‪ ,‬ובעקבות השחזור היריון‬ ‫אפשרי עבור נשים אלו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 6:00‬‬

‫כליה עקב חשד לגידול מסוג ‪ ,RCC‬גודל כליה ממוצע ‪ 13‬ס"מ‬ ‫(‪ 18-10‬ס"מ) וגודל גידול ‪ 9‬ס"מ (‪ .)14-7‬אצל שני חולים אובחנו‬ ‫לבסוף אונקוציטומות (גידול של ‪ 11‬ו־‪ 7.5‬ס"מ)‪ ,‬משך הניתוח היה‬ ‫‪ 195‬דקות‪ ,‬דמם ‪ 260‬סמ"ק‪ ,‬ואשפוז של ‪ 10.6‬ימים‪ 7 .‬חולים עברו‬ ‫כריתת כליה־שופכן עקב ‪ ,TCC‬גודל כליה ‪ 11‬ממוצע ס"מ (‪)13-8‬‬ ‫גודל גידול ‪ 4‬ס"מ (‪ ,)8-1.5‬משך ניתוח ‪ 220‬דקות‪ ,‬דמם ‪ 180‬סמ"ק‬ ‫ומשך אשפוז ‪ 15.5‬ימים‪ 2 .‬חולים עברו כריתה משמרת ו־‪ 4‬חולים‬ ‫עברו כריתת כליה לא מתפקדת מסיבות שונות (אבנים‪ ,‬זיהום‬ ‫כרוני וטיפול קודם ב־‪ .)TCC‬דמם ממוצע בניתוח היה ‪ 850‬סמ"ק‪,‬‬ ‫משך ניתוח ‪ 217‬דקות ומשך אשפוז ‪ 9.5‬ימים‪ .‬בניתוח אחד היה‬ ‫צורך במעבר לניתוח פתוח בכליית ‪.XGP‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניתוח לפרוסקופי משמר כליה (‪ )LPN‬במקרים של‬ ‫גידולים הגדולים מ־‪ 7‬ס"מ‬ ‫אלכסנדר ציביאן‪ ,‬יורי סטנבסקי‪ ,‬אברהם שטריקר‪,‬‬ ‫שלווה בנימין ועמי סידי‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון חולון‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫למרות הקווים המנחים‪ ,‬הממליצים על ניתוח משמר במקרים‬ ‫של גידולים בדרגה ‪ T1a‬ו־‪ ,T1b‬מעל ‪ 60%‬מהחולים הסובלים‬ ‫מגידולים בדרגה ‪ T1b‬עוברי ניתוח כריתה רדיקלית‪ ,‬ואחוז גבוה‬ ‫עוד יותר עוברים ניתוח זה כאשר מדובר בגידולים של ‪ 7‬ס"מ‬ ‫ויותר‪ .‬ניתוחים לפרוסקופיים לכריתה חלקית של הכליה הם‬ ‫אתגר משמעותי לכל מנתח‪ ,‬לא כל שכן כאשר מדובר בגידולים‬ ‫גדולים או כאלה שמיקומם בעייתי בשל גישת המכשור וקרבה‬ ‫לכלי הדם‪ .‬גידולים גדולים עלולים להגביר את הסיכון לסיבוכים‬ ‫במהלך הניתוח או אחריו‪ .‬בעבודה זו בדקנו את מהלך ותוצאות‬ ‫‪ LPN‬במקרים של גידולים הגדולים מ־‪ 7‬ס"מ‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬

‫נסקר מסד נתונים פרוספקטיבי‪ .‬נכללו במחקר חולים שעברו‬ ‫כריתה לפרוסקופית חלקית של הכליה עקב גידול של ‪ 7‬ס"מ ויותר‪.‬‬ ‫נסרקו התיקים של החולים שנותחו בשנים ‪ 2005‬עד ‪ ,2013‬הנתונים‬ ‫שנאספו הם גיל‪ ,‬מין‪ ,‬ממדי הגידול לפני הניתוח‪ ,‬משך הניתוח‬ ‫והאיסכמיה החמה‪ ,‬איבוד דם‪ ,‬קראטינין ו־‪ GFR‬לפני ואחרי הניתוח‪,‬‬ ‫פעולות נוספות תוך כדי הניתוח‪ ,‬סיבוכים במהלך הניתוח ואחריו‪,‬‬ ‫גבולות כריתה חיוביים (‪ ,)PSM‬צדדיות וסוג הגידול‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫אותרו ‪ 20‬חולים בגיל ממוצע של ‪ 13 ,)84-50( 67.4‬גברים ו־‪ 7‬נשים‪,‬‬ ‫כולם נותחו בגישה טרנספריטונאלית‪ 11 ,‬בצד ימין‪ ,‬ו־‪ 9‬בשמאל‪.‬‬ ‫הגודל הממוצע של הגידול לפני הניתוח ‪ 91‬מ"מ‪ ,‬משך הניתוח ‪212‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫והיצרות שופכה‪ ,‬ואילו סיבוכים קלים כללו נצור קטן‪ ,‬היצרות‬ ‫פתח השופכה או תוצאה קוסמטית שאינה משביעת רצון‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫כללו את מנגנון החבלה‪ ,‬אפיון הפגיעה‪ ,‬דרכי הטיפול וסיבוכים‬ ‫אפשריים‪ .‬בוצע מעקב ארוך טווח באמצעות שאלון טלפוני‪ ,‬חציון‬ ‫המעקב היה ‪ 38‬חודשים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪No‬‬

‫סוג ניתוח‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Mathieu‬‬

‫‪Fistula‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪7‬‬

‫‪Thiersh‬‬‫‪Duplay‬‬

‫‪Hypospadias‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Thiersh‬‬‫‪Duplay‬‬ ‫‪with TV‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪TIP‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪TIP with TV‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪OPIF‬‬ ‫‪(dorsal‬‬ ‫)‪skin‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪OPIF‬‬ ‫‪(lateral‬‬ ‫)‪skin‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪4‬‬

‫‪Mathieu‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪GAP‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪(12.8%) ‬‬

‫)‪(15.4%‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬ ‫)‪(7.7%‬‬

‫‪39‬‬

‫‪All‬‬ ‫‪procedures‬‬

‫‪ ‬‬

‫רוויזיה‬

‫סיבוכים סיבוכים‬ ‫קשים‬ ‫קלים‬

‫סוג פציעה‬

‫סך כל הפניות למיון עקב תלונה עיקרית של חבלה באיבר המין‬ ‫אצל ילדים זכרים היה ‪ .134‬מתוך פניות אלו‪ )32%( 43 ,‬פגיעות‬ ‫נגרמו כתוצאה מפגיעה ממכסה האסלה‪ .‬חציון הגיל היה ‪40‬‬ ‫חודשים (טווח ‪ 72-30‬חודשים)‪ .‬הפגיעה העיקרית הייתה המטומה‬ ‫בגלנס (‪ 27‬ילדים‪ )66% ,‬ללא צורך בטיפול מקומי כדוגמת הדבקה‬ ‫או תפירה‪ .‬פגיעה אחרת כתוצאה מפגיעה ממכסה האסלה הייתה‬ ‫פגיעה בבסיס הדורסלי (‪ 9‬ילדים‪ .)22% ,‬בפגיעות אלו נזקקו ‪7‬‬ ‫ילדים להדבקה בעזרת דרמבונד או סטרי‪-‬סטריפ‪ .‬הפגיעות נגרמו‬ ‫מנפילה של מכסה האסלה במנגנון מעיכה (‪ 34‬ילדים‪)81% ,‬‬ ‫ומנפילה מאסלה או מישבנון (‪ 7‬ילדים‪ 7 .)17% ,‬ילדים (‪)17%‬‬ ‫דיווחו על קושי במתן שתן במהלך השהייה בחדר המיון‪ ,‬שחלף‬ ‫כעבור כמה שעות‪ .‬מטופל אחד נזקק לאשפוז למשך לילה לצורך‬ ‫השגחה ושוחרר למחרת‪ .‬בביקורת ראשונה במרפאה לא נצפו‬ ‫סיבוכים‪ ,‬והפגיעות היו בשלבי החלמה‪ .‬לא נצפו סיבוכים בטווח‬ ‫הארוך כגון הצטלקויות‪ ,‬דפורמציות או קושי בהשתנה אצל אף‬ ‫אחד מהמטופלים‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ממחקר זה עולה שחבלה בפין ממכסה האסלה אינה מצריכה‬ ‫התערבות משמעותית ואינה גורמת לנזק לטווח ארוך‪ .‬דרכי מניעה‬ ‫אפשריות לפגיעות מסוג זה הן אסלות בצורת פרסה ואסלות‬ ‫בעלות מנגנון הורדה אטי‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫השימוש ב־‪ Urethral plate‬עם טוניקה וגינליס כשכבת מגן נראה‬ ‫כגישה מועדפת לתיקון היפוספדיאס יטרוגני‪ .‬במקרים שבהם‬ ‫הנצור נמצא בגובה העטרה‪ ,‬פתיחה של שופכה דיסטלית לניצור‬ ‫ולאחר מכן תיקון על שם ‪ Mathieu‬מובילים לתוצאות תפקודיות‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 5:35‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫וקוסמטיות טובות‪ .‬השימוש במתלי עור עשוי להוביל לנסיגת‬ ‫פתח השופכה‪ ,‬ברוב המקרים בתקופת ההתבגרות‪ ,‬ולכן נדרש התפתחויות בשחזור סינוס אורוגניטלי‬ ‫מעקב ארוך טווח‪.‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪ ,1‬ולדימיר‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 5:25‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חבלות בפין ממכסה האסלה בקרב ילדים‬ ‫טפיארו שלומי‪ ,‬מרק לובין‪ ,‬בצלאל סיון‪ ,‬פנחס מ‪ .‬לבנה ודוד בן‪-‬מאיר‬ ‫היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫טראומה לגניטליה בקרב ילדים היא סיבה שכיחה יחסית לפנייה‬ ‫לחדר מיון‪ .‬חבלה לפין ממכסה האסלה אופיינית בקרב ילדים‬ ‫סביב גיל הגמילה מחיתולים‪.‬‬

‫יוטקין‪ ,1‬שילה רוזנברג‪ ,1‬גיא הידש‪ ,1‬דוד צנגן‪ ,2‬דוד גיליס‪ 2‬וגיא הידש‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי‬ ‫הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬היחידה לאנדוקרינולוגיית ילדים‪ ,‬מחלקת ילדים‪ ,‬מרכז רפואי‬ ‫הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫הניתוח לטיפול בסינוס אורוגנטלי (ס"א) שופר ב־‪ 3‬העשורים‬ ‫האחרונים‪ .‬שחזור הקליטוריס שופר‪ ,‬תוך שמירת עצבובו‪ ,‬ושחזור‬ ‫הנרתיק התפתח תוך ניודו בשלמותו‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫להציג את ההתפתחות בשחזור ס"א‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫תיאור ואפיון פניות לחדר מיון עקב חבלה לאיבר המין ממכסה‬ ‫האסלה‪.‬‬

‫סקירת הגיליונות של כל החולות אשר טופלו במחלקתנו עקב‬ ‫ס"א בשנים ‪.2013-1999‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫העבודה אושרה על ידי ועדת הלסינקי המוסדית‪ .‬פניות למיון‬ ‫ילדים במוסדנו עקב חבלה באיבר המין ממכסה האסלה בין‬ ‫השנים ‪ 2013-2004‬נסקרו רטרוספקטיבית‪ .‬הנתונים שנבדקו‬

‫אותרו ‪ 10‬חולות‪ 9 .‬סבלו מהיפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה‪,‬‬ ‫וחוסר ב־‪ 2 .OH21‬סבלו ממשבר אדיסון‪ 8 .‬נשים נותחו בגיל‬ ‫ממוצע של ‪ 23.5‬חודשים‪ .‬אורך הס"א הממוצע היה ‪ 25.7‬מ"מ (טווח‬ ‫‪39‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫על ידי פליקציה‪ ,‬חיתוך פלטת השופכה וטובולריזציה באמצעות‬ ‫תפרים בודדים על גבי סטנט זאונץ ‪ 8‬פרנץ‘‪ ,‬ספונגיופלסטיקה‬ ‫וכיסוי ראשוני של קו התפרים באמצעות רקמת הספונגיוזום‪,‬‬ ‫הפרדה של פסיית הבקס מהעורלה‪ ,‬חיתוכה במרכזה‪ ,‬והבאתה‬ ‫מחלקו הדורסלי לחלקו הונטרלי של הפין‪ ,‬כיסוי השופכה בשתי‬ ‫שכבות של מתלה וסקולרי ללא קו תפרים וגלנולופלסטיקה‬ ‫ותיקון העור‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 11‬מטופלים שסבלו מהיפוספדיאס קריבני נותחו‪ .‬גילם הממוצע‬ ‫היה כ־‪ 3‬שנים (טווח ‪ .)11-1‬אצל ‪ 9‬מנותחים פתח השופכה היה‬ ‫ממוקם במרכז ציר הפין ואצל שניים בזווית הפנו־סקרוטאלית‪.‬‬ ‫משך הניתוח הממוצע היה ‪ 136‬דקות (טווח ‪ .)186-108‬לא נרשמו‬ ‫כלל סיבוכים בניתוח או מייד אחריו‪ .‬זמן המעקב הממוצע היה ‪7.9‬‬ ‫חודשים (טווח ‪.)48-3‬‬ ‫סיבוכים מאוחרים‪ :‬מטופל אחד שאצלו פתח השופכה היה פנו־‬ ‫סקרוטאלי סבל מחוסר איחוי מלא של התיקון‪ .‬בהמשך הוא עבר‬ ‫תיקון באמצעות מתלה חופשי מרירית הפה בשני שלבים‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן תיקון של הפיסטולה‪.‬‬ ‫מטופל נוסף שאצלו פתח השופכה היה פנו־סקרוטאלי סבל‬ ‫מהצטלקות באזור של חיבור עור ציר הפין למוקוזת הגלנס עם‬ ‫אברסיה של הפין לשומן‪ ,‬ונזקק לתיקון קוסמטי נוסף של העור‪.‬‬ ‫אצל יתר המטופלים לא נרשמו סיבוכים‪.‬‬

‫התיקון לנתוני קבוצה של ‪ 64‬ילדים שסבלו מהיפוספדיאס‬ ‫ואינם נימולים בממוצע גיל של ‪ 1.1+1.8‬שנים ושנתוניהם לפני‬ ‫הניתוח דומים‪ .‬בקבוצת החולים הנימולים ‪ )16%( 15‬סבלו‬ ‫מהיפוספדיאס פרוקסימלי‪ )9%( 2 ,‬מהיפוספדיאס אמצעי ו־‪78‬‬ ‫(‪ )82%‬מהיפוספדיאס דיסטלי‪ .‬בקבוצת החולים הערלים‪)22%( 14 ,‬‬ ‫סבלו מהיפוספדיאס פרוקסימלי‪ )2%( 1 ,‬מהיפוספדיאס אמצעי‬ ‫ו־‪ )77%( 49‬מהיפוספדיאס דיסטלי‪ .‬בקבוצת הנימולים ‪)48%( 46‬‬ ‫עברו תיקון ע"ש ‪ )2%( 2 ,MAGPI‬עברו תיקון ע"ש ‪ ,Mathieu‬ו־‪47‬‬ ‫הילדים הנותרים (‪ )50%‬עברו ‪ .TIP Procedure‬בקבוצת הערלים‪,‬‬ ‫‪ 38‬עברו תיקון ע"ש ‪ 23 ,MAGPI‬עברו תיקון ע"ש ‪ Mathieu‬ו־‪24‬‬ ‫עברו ‪.TIP Procedure‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫אצל ‪ )14%( 13‬מהחולים מקבוצת הנימולים התפתח נצור בשופכה‬ ‫לעומת ‪ )9%( 6‬ילדים לא נימולים (‪ .)p=0.28‬אצל שני ילדים‬ ‫נימולים (‪ )2%‬נמצא ‪ Glans Breakdown‬לעומת ‪ 3‬חולים ערלים‬ ‫(‪ .)p=0.62( )5%‬שני חולים (‪ )2%‬מכל קבוצה פיתחו היצרות פתח‬ ‫השופכה (‪ .)p=0.61‬אצל ‪ )2%( 2‬חולים ערלים נתגלתה שארית‬ ‫עקמת הפין ונדרש יישור בניתוח‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫מהנתונים שלנו עולה שברית המילה המותאמת לחולים הסובלים‬ ‫מהיפוספדיאס אינה משפיעה על תוצאת התיקון בקבוצה‬ ‫סלקטיבית זו‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫אפשר לבצע תיקון מסוג ‪ Long Tip‬למטופלים הסובלים‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 5:15‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫מהיפוספדיאס קריבני עם פלטת שופכה סבירה‪ ,‬ולקבל תוצאות‬ ‫קוסמטיות ותפקודיות טובות‪.‬‬ ‫תיקון היפוספדיאס יטרוגני ‪ -‬סיכום מעל ‪20‬‬ ‫אצל‬ ‫הופיעו‬ ‫המשמעותיים‬ ‫הסיבוכים‬ ‫אמנם הסדרה קטנה‪ ,‬אך‬ ‫שנות ניסיון‬ ‫מטופלים‬ ‫עבור‬ ‫פנו־סקורוטאלי‪.‬‬ ‫מהיפוספדיאס‬ ‫מטופלים הסובלים‬ ‫יונתן וגמייסטר‪ ,1,2‬סטניסלב קוצ‘רוב‪ ,1‬עפר זאב שנפלד‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אלו ייתכן שנדרשת גישה שונה‪.‬‬ ‫עמיצור פרקש‪ 2‬ובוריס צ‘רטין‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 5:05‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ניתוח לתיקון היפוספדיאס בקרב ילדים‬ ‫שעברו ברית מילה לפני התיקון‬ ‫יונתן וגמייסטר‪ ,1,2‬סטניסלב קוצ‘רוב‪ ,1‬עפר זאב שנפלד‪ ,2‬משה חיים‬ ‫‪1‬‬ ‫וייסברג‪ ,1‬בוריס צ‘רטין‬ ‫‪1‬אורולוגיה של הילד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫ברוב המקרים מומלץ לדחות את ברית המילה של ילדים הסובלים‬ ‫מהיפוספדיאס עד לאחר הניתוח לתיקון ההיפוספדיאס בשל חשש‬ ‫מכישלון התיקון‪ .‬בכוונתנו להעריך את השפעתה של ברית המילה‪,‬‬ ‫שנעשתה לפני התיקון‪ ,‬על תוצאת תיקון ההיפוספדיאס‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫לאחר אישור של ועדת האתיקה של המרכז הרפואי שלנו‪,‬‬ ‫סקרנו ‪ 95‬תיקים רפואיים של ילדים בגיל ממוצע של ‪1.7+2.8‬‬ ‫שנים‪ ,‬שעברו ברית מילה מותאמת להיפוספדיאס לפני תיקון‬ ‫היפוספדיאס במשך ‪ 6‬שנים (‪ .)2012-2006‬השווינו את תוצאות‬ ‫‪38‬‬

‫‪1‬אורולוגיה של הילד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫הערכת התוצאות של תיקון היפוספדיאס וניצור שופכה יטרוגני‬ ‫במחלקנו‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫בתום בחינת הנושא ולאחר אישור ועדת האתיקה במוסדנו‪,‬‬ ‫בחרנו מתוך מאגר נתונים לגבי ילדים שעברו תיקון היפוספדיאס‪,‬‬ ‫רשומות של ‪ 39‬חולים בחציון גיל של ‪ 13‬חודשים (טווח ‪ 5‬חודשים‬ ‫עד ‪ 8‬שנים) שסבלו מהיפוספדיאס וניצור שופכה יטרוגני‪ .‬בקרב‬ ‫חולים שסבלו מהיפוספדיאס יטרוגני‪ )30.8%( 12 ,‬ו־‪)17.9%( 7‬‬ ‫ילדים עברו תיקון על שם ‪ Thiersh-Duplay‬או ‪TIP Procedure‬‬ ‫עם ובלי טוניקה וגינליס כשכבת הגנה‪ ,‬בהתאמה‪ )23.1%( 9 ,‬עברו‬ ‫תיקון על שם ‪ )10.3%( 4 ,Mathieu‬עברו ‪ ,GAP‬ו־‪ )17.9%( 7‬חולים‬ ‫עברו ‪ )OPIF( Onlay Pedicled Island Flap‬מעור דורזלי או לטרלי‪.‬‬ ‫כל החולים שסבלו מנצור שופכה בגובה העטרה עברו פתיחה של‬ ‫חלק מהשופכה דיסטלית לנצור‪ ,‬ולאחר מכן עברו תיקון על שם‬ ‫‪ .Mathieu‬כמקובל‪ ,‬המעקב לאחר התיקון נע בין ‪ 6‬חודשים ל־‪19‬‬ ‫שנים (חציון ‪ 11‬שנים)‪.‬‬ ‫סיבוכים קשים כללו התפרקות של התיקון‪ ,‬נצור משמעותי‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫בעמוד השדרה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין הקפדה יתרה על שמירת סביבה‬ ‫“נטולת לטקס" בזמן הטיפול‪ .‬עד היום אין נתונים לגבי שכיחות‬ ‫הרגישות ללטקס בקרב ילדים בישראל הסובלים מ־‪.SB‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקה פרוספקטיבית של היארעות רגישות ללטקס בקרב ילדים‬ ‫הסובלים מ־‪ SB‬בהשוואה לקבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬ ‫בשנים ‪ 2010-2013‬נסקרו פרוספקטיבית ‪ 58‬ילדים הסובלים מ־‬ ‫‪( SB‬קבוצה א‘) והושוו ל־‪ 65‬ילדים בקבוצת ביקורת (קבוצה ב‘)‬ ‫שעברו בירור במרפאת אלרגיה‪.‬‬ ‫המשתתפים מילאו שאלונים הבודקים שכיחות מחלות אלרגיות‪,‬‬ ‫תגובות המחשידות לאלרגיה ללטקס ורקע משפחתי‪ .‬לכל‬ ‫הילדים נעשו בדיקות דם לזיהוי נוגדני ‪ IgE‬ספציפיים ללטקס‬ ‫(‪ ,)IMMULITE 2000‬וערך גדול מ־‪ IU/ml 0.35‬נחשב לרגישות‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫לתיקון היפוספדיאס‪ ,‬והשווינו בין קבוצה שנעשה אצלה שימוש‬ ‫בכיסוי חד־שכבתי (מקרים שבהם נעשה שימוש בשכבה אחת‬ ‫של דרטוס) לעומת קבוצה של כיסוי רב־שכבתי (מקרים שבהם‬ ‫נעשה שימוש בשכבה ראשונה של כיסוי קו התפרים בעזרת רקמה‬ ‫לטראלית לקו התפרים ובשכבה שנייה של מתלה דרטוס)‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪:‬‬

‫בעבודה זו נכללו ‪ 86‬ילדים שעברו ניתוח היפוספדיאס בשנים‬ ‫‪ .2013-2009‬בקבוצת הכיסוי החד שכבתי נכללו ‪ 51‬ילדים ובקבוצת‬ ‫הכיסוי הרב־שכבתי נכללו ‪.35‬‬ ‫היווצרת פיסטולה לאחר הניתוח היא נקודת הייחוס להשוואה‬ ‫במחקר זה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות מבחינת גיל‬ ‫בזמן הניתוח ומיקום פתח השופכה לפני הניתוח (חומרת‬ ‫ההיפוספדיאס)‪ .‬משך המעקב הממוצע לאחר הניתוח היה ‪4‬‬ ‫חודשים (טווח ‪ 12-1‬חודשים)‪.‬‬ ‫מספר הפיסטולות בקבוצת הכיסוי החד־שכבתי היה ‪,)12%( 6‬‬ ‫ובקבוצת הכיסוי הרב־שכבתי ‪.)5%( 2‬‬

‫הגיל הממוצע (‪ )SD‬בחודשים בקבוצה א‘ ובקבוצה ב‘היה ‪120.9‬‬ ‫(‪ )67.6‬ו־‪ ,)68.5( 129.5‬בהתאמה‪ .‬מספר הניתוחים הממוצע (‪)SD‬‬ ‫ומשך תקופת ה־‪ CIC‬הממוצעת (‪ )SD‬בקבוצה א‘ היה ‪ )2.1( 3‬ו־‪52‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫חודשים (‪ )72.7‬לעומת ‪ )0.8( 0.26‬ו־‪ 0‬בקבוצה ב‘(‪.)p<0.001‬‬ ‫רגישות ללטקס נמצאה אצל ‪ 7‬מ־‪ )12.1%( 58‬מהילדים בקבוצה כיסוי רב־שכבתי מוריד את שיעור היווצרות הפיסטולות בהשוואה‬ ‫א‘ ואצל ‪ 11‬מתוך ‪ )16.9%( 65‬ילדים בקבוצה ב‘ (‪ .)p=0.61‬תגובה לכיסוי חד־שכבתי‪.‬‬ ‫אלרגית קלינית נמצאה אצל ילד אחד (‪ 1.7%‬מכלל קבוצה א‘)‬ ‫בעקבות ביצוע ‪ CIC‬ואצל שני ילדים (‪ 3%‬מכלל קבוצה) ב‘‪,‬‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 4:55‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫כתוצאה מחשיפה לכפפות (‪ )1‬ולבלונים (‪.)p=0.28( ,)1‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ההיארעות של רגישות יתר ללטקס בקרב ילדים הסובלים מ־‬ ‫‪ SB‬דומה לזו שבקרב ילדים המופנים לבירור אלרגיה‪ .‬החשיפה‬ ‫המוגברת ללטקס בקבוצת ה־‪ ,SB‬לא מעלה את שכיחות הרגישות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 4:45‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כיסוי חד־שכבתי לעומת כיסוי רב־שכבתי‬ ‫תיקון השופכה בניתוחי היפוספדיאס‬ ‫אמיר אקדם‪ ,‬עבד אלחלים דראושה‪ ,‬אילן ליבוביץ ועמוס נאמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫אחת השיטות למניעת היווצרות פיסטולות בניתוחי היפוספדיאס‬ ‫היא כיסוי קו התפרים של תיקון השופכה בעזרת שכבה‬ ‫וסקולארית של רקמת דרטוס‪.‬‬ ‫כמה שיטות תוארו לכיסוי זה‪ ,‬ביניהן כיסוי חד‪-‬שכבתי‪ ,‬כיסוי‬ ‫דו־שכבתי (‪ ,)double dartos interposition‬שימוש בדרטוס מחלק‬ ‫ונטרלי או מחלק דורסלי‪ ,‬שימוש בטוניקה וגינליס‪ ,‬שימוש‬ ‫בדבקים ביולוגיים‪.‬‬ ‫הבסיס לעבודה זו הוא ההשערה שכיסוי של רקמה ביותר משכבה‬ ‫אחת יכול להפחית את שיעור ההיווצרות של פיסטולות לאחר‬ ‫ניתוח‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בעבודה זו בחנו את שיעור הסיבוכים בקרב ילדים שעברו ניתוח‬

‫היפוספדיאסי קריבני ‪ -‬תיקון באמצעות‬

‫‪LONG TIP‬‬

‫שראל הלחמי‪ ,‬גיל מאיר‪ ,‬זאהר באחוס‪ ,‬איסמאעיל מסרווה‪ ,‬שפיק‬ ‫מלק‪ ,‬אליאס אסחק ועופר נתיב‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫אופן התיקון של היפוספדיאס קריבני (פרוקסימאלי) שנוי‬ ‫במחלוקת‪ .‬אסכולה אחת דוגלת בהבאת רקמה חדשה לאזור‬ ‫השופכה על ידי מתלה וסקולרי או מתלה חופשי (לדוגמה‬ ‫‪ .)transverse island flap ,Buccal mucosal flap‬היתרונות בגישה זו‬ ‫הם היכולת לבצע טובולוריזציה ללא מתח והחסרונות נובעים‬ ‫מכך שמובאת רקמה שאינה יוצרת את השופכה באופן טבעי‪.‬‬ ‫אסכולה שנייה דוגלת בשימוש ברקמה מקומית וטובולריזציה‬ ‫של פלטת השופכה‪ ,‬מבלי להתחשב באורך הסגמנט (‪.)Long TIP‬‬ ‫יתרונות שיטה זו הם הפשטות היחסית של הניתוח והשימוש‬ ‫ברקמות השופכה הטבעיות‪ .‬החסרונות הם אורך הסגמנט העובר‬ ‫טובולריזציה והחשש מטובולוריזציה במתח‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את תוצאות התיקון של היפוספדיאס קריבני בשיטת‬ ‫‪LONG TIP‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נבדקו כל המטופלים שעברו תיקון היפוספדיאס פרוקסימאלי‬ ‫כאשר פתח השופכה נמצא במרכז ציר הפין או נמוך ממנו בשנים‬ ‫‪ .2012-2008‬הניתוח כולל חתך הפשלה‪ ,‬תיקון קורדי לפי הצורך‬ ‫‪37‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫יעקב בן חיים‪ ,‬יוסף בנימיני‪ ,‬מריו סופר ויובל בר יוסף‬ ‫היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬בי"ח דנה דואק לילדים‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫גישה לפרוסקופית היא שיטת הבחירה לטיפול כירורגי בכליה לא‬ ‫מתפקדת אצל ילדים‪ .‬בעבודה זו השווינו בין ‪ 2‬גישות‪ ,‬תוך‪-‬צפקית‬ ‫ואחור‪-‬צפקית‪ ,‬על מנת לבחור את הגישה העדיפה‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬ ‫ב־‪ 13‬השנים האחרונות נותחו ‪ 24‬ילדים (‪ 16‬בנים ו־‪ 8‬בנות)‪ ,‬בגיל‬ ‫ממוצע של ‪( 4.6‬טווח‪ )0.5-12:‬שנים‪ .‬נכרתו ‪ 17‬כליות שמאליות‬ ‫ו־‪ 7‬ימניות‪ 11 ,‬בגישה תוך‪-‬צפקית ו־‪ 13‬בגישה אחור‪-‬צפקית‪ .‬אצל‬ ‫כל הילדים תפקוד הכליה במיפוי היה קלוש עד אפסי כתוצאה‬ ‫מרפלוקס מסיבי (‪ 11‬ילדים)‪ ,‬חסימת מוצא האגן (‪ 8‬ילדים)‪ ,‬חסימת‬ ‫שופכן בכניסה לכיס השתן (‪ 2‬ילדים)‪ ,‬כליה היפופלסטית שגרמה‬ ‫ליתר לחץ דם (ילד אחד)‪ ,‬כליה מולטיציסטית דיספלסטית גדולה‬ ‫(ילד אחד) ומערכת כפולה עם אורטרוצלה ורפלוקס (ילד אחד)‪.‬‬ ‫משך המעקב הממוצע היה ‪ 6.5‬שנים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בגישה התוך‪-‬צפקית‪ ,‬משך הניתוח הממוצע היה ‪( 2.94‬טווח ‪1.72-‬‬ ‫‪ )4.5‬שעות ובגישה האחור‪-‬צפקית ‪( 2.11‬טווח ‪ )1.5-3.25‬שעות‬ ‫(‪ .)P=0.02‬משך האשפוז הממוצע לאחר הניתוח בגישה התוך‪-‬‬ ‫צפקית היה ‪( 2.73‬טווח ‪ )2-5‬ימים ובגישה החוץ‪-‬צפקית ‪( 4.31‬טווח‬ ‫‪ )2-7‬ימים‪ .‬לאחר הניתוח אף לא אחד מהחולים נזקק לעירוי דם‪.‬‬ ‫בכל קבוצה היו ‪ 3‬סיבוכים‪ ,‬בקבוצה התוך‪-‬צפקית אצל ‪ 3‬חולים‬ ‫התפתח חום לאחר הניתוח‪ ,‬אצל ‪ 2‬ילדים עקב תמט הריאות‬ ‫ואצל אחד עקב זיהום בשתן‪ .‬בקבוצה האחור‪-‬צפקית ‪ 3‬חולים‬ ‫נשארו באשפוז ‪ 6-7‬ימים לאחר הניתוח עם קטטר‪ 2 ,‬עקב אצירת‬ ‫שתן ואחד עקב דלף שתן מגדם השופכן עם רפלוקס‪ .‬הטיפול נגד‬ ‫כאבים לאחר הניתוח בנרקוטיקה (ביחידות ‪)morphine equivalent‬‬ ‫ובמשככי כאבים אחרים בקבוצה התוך‪-‬צפקית היה בממוצע ‪1.67‬‬ ‫ו־‪ 3.1‬ובקבוצה האחור‪-‬צפקית ‪ 0.96‬ו־ ‪ 4.4‬בהתאמה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול אורותרפי כולל ביופידבק לילדים הסובלים‬ ‫מאיבוד שתן בצחוק (‪)Giggle Incontinence‬‬ ‫בצלאל סיון‪ ,1,2‬רחל מילך‪ ,1‬איריס בראון‪ ,1‬אור‪-‬לי גלמן חכים‪,1‬‬ ‫שי בנבנישתי‪ ,1‬דיאנה קדוש‪ ,1‬נטע בירן‪ ,1‬פנחס מ‪ .‬לבנה‪ 1,2‬ודוד בן‪-‬‬ ‫‪1,2‬‬ ‫מאיר‬ ‫‪1‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי שניידר לרפואת ילדים‬ ‫בישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫בריחת שתן בזמן צחוק (‪ )Giggle Incontinence‬בילדות‪ ,‬היא‬ ‫‪36‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫טיפול ניסיוני בילדים הסובלים מאיבוד שתן בצחוק‪ ,‬באמצעות‬ ‫אורותרפיה‪ ,‬כולל ביופידבק‪ .‬הטיפול ניתן על ידי צוות רב מקצועי‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2010-2013‬טופלו במוסדנו ‪ 10‬ילדים שסבלו מאירועי‬ ‫איבוד שתן בצחוק‪ .‬הגיל הממוצע של הילדים היה ‪ 11.3‬שנים טרם‬ ‫הטיפול‪ ,‬ממוצע אירועי איבוד השתן היה ‪ 4.7‬בשבוע (טווח ‪0-14‬‬ ‫בשבוע)‪.‬‬ ‫הטיפול שקיבלו במשך ‪ 8‬מפגשים כלל מתן מידע על מערכת השתן‬ ‫ותפקודה‪ ,‬מודעות לשרירי רצפת האגן וחיזוקם בעזרת אימוני‬ ‫ביופידבק‪ ,‬אימונים לכיווץ סוגרים והרפייתם בבית והעצמה‬ ‫רגשית של הילד‪.‬‬ ‫הצלחת הטיפול נקבעה לפי הגדרת ה־‪ I.C.C.S‬וזמן המעקב‬ ‫הממוצע לאחר סיום הטיפול היה ‪ 16.6‬חדשים (טווח ‪3-33‬‬ ‫חודשים)‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫בסיום הטיפול‪ ,‬אצל למעלה ממחצית הילדים שטופלו נצפתה‬ ‫הצלחה מלאה של הטיפול‪ .‬אצל שליש נראתה תגובה חלקית‬ ‫לטיפול‪ ,‬ורק אצל מטופלת אחת הטיפול לא הצליח כלל‪..‬‬ ‫במעקב ארוך טווח ניתן היה לראות תוצאות דומות ואף שיפור‬ ‫בתוצאות בקרב ילדים שהמשיכו לבצע תרגול בבית כנדרש‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫לטיפול באורותרפיה הכולל ביופידבק תוצאות טובות בקרב ילדים‬ ‫הסובלים מאיבוד שתן בצחוק‪ .‬לשם הערכת תוצאות הטיפול‬ ‫בטווח הקצר והארוך‪ ,‬יש לבחון מדגם גדול יותר של ילדים‪.‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫כריתת כליה לפרוסקופית לילדים היא בטוחה‪ ,‬וב־‪ 2‬הגישות שיעור‬ ‫הסיבוכים דומה‪ .‬הטיפול בגישה אחור‪-‬צפקית נמצא עדיף מבחינת‬ ‫משך הניתוח וצריכת הנרקוטיקה‪ ,‬אך משך האשפוז לאחר הניתוח‬ ‫של מטופלים בגישה זו היה ארוך יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫תופעה נדירה ולא ברורה‪ .‬ההרטבה הנובעת מבריחת שתן‬ ‫משמעותית מתרחשת בזמן צחוק בלבד וללא שליטה‪ .‬הטיפולים‬ ‫בתופעה כוללים תרופות אנטיכולינרגיות או ‪methylphenidate‬‬ ‫וביופידבק‪ .‬מעט עבודות עסקו בנושא זה עד כה‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיעור ההיארעות האמיתי של רגישות יתר‬ ‫ללטקס (גומי טבעי) בקרב ילדים הסובלים מ־‬ ‫‪ SPINAL DYSRAPHISM‬בהשוואה לקבוצת ביקורת‬ ‫חנן גולדברג‪ ,1‬שחר אהרוני‪ ,1‬יעל לוי‪ ,2‬רחל אפרת‪ ,3‬בצלאל סיוון‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1‬איריס בראון‪ ,1‬אירית אדלר‪ 1‬ודוד בן מאיר‬ ‫‪ 1‬המערך האורולוגי‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪ 2‬המכון לאימונולוגיה ואלרגיה על שם קיפר‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪,‬‬ ‫פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪ 3‬המחלקה להרדמה‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫בעבר ההנחה הייתה שעד ‪ 72%‬מהילדים הסובלים מ־‪spinal‬‬ ‫)‪ dysraphism (SB‬רגישים ללטקס‪ .‬גורמי הסיכון כוללים‬

‫נטייה ראשונית וחשיפה מוגברת ללטקס בפעולות כירורגיות‬ ‫מרובות החל מהלידה‪ .‬לאחרונה דווח ששכיחות הרגישות‬ ‫נמוכה משמעותית‪ ,‬ועומדת על כ־‪ .16%‬במוסדנו פועלת מרפאה‬ ‫אינטגרטיבית המטפלת ביותר מ־‪ 180‬ילדים הסובלים ממומים‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:10‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תיקון לפרוסקופי של היצרות באזור‬ ‫מעבר האגן כליה־שופכן (‪)UPJ stenosis‬‬ ‫טכניקה לניתוח ודגשים‬

‫האם יש תועלת בבדיקות ציסטוסקופיה‬ ‫וציסטוגרפיה עוקבות לילדים הסובלים‬ ‫מאקסטרופיה של שלפוחית השתן?‬ ‫יובל בר יוסף‪ ,‬יוסי בנימיני ויעקב בן‪-‬חיים‬ ‫היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי‬

‫עבד אלחלים דראושה ועמוס נאמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫פרוטוקול הטיפול בילדים עם אקסטרופיה של שלפוחית השתן‪/‬‬ ‫אפיספדיאס כולל הערכה אנדוסקופית של השלפוחית וביצוע‬ ‫ציסטוגרפיה להערכת נפח השלפוחית‪ .‬שחזור צוואר השלפוחית‪,‬‬ ‫השלב השלישי בטיפול לפי ה־‪ ,modern staged repair‬מבוצע‬ ‫לאחר השגת קיבולת שלפוחית של ‪ 80‬מ"ל‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬

‫הערכת נחיצותן ותרומתן של בדיקות האנדוסקופיה‬ ‫והציסטוגרפיה לטיפול באקסטרופי של שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נסקרו תוצאות בדיקות ציסטוסקופיה וציסטוגרפיה במאגר‬ ‫מידע מאושר על ידי ועדת הלסינקי המוסדית‪ .‬הבדיקות נערכות‬ ‫במהלך השנה השנייה לחיים (כשנה לאחר סגירת האפיספדיאס‬ ‫אצל בנים) ובהמשך מדי כשנה וחצי לפי הצורך עד שהילד עובר‬ ‫ניתוח לשחזור צוואר השלפוחית‪ .‬ילדים המנותחים במוסדות‬ ‫אחרים ומופנים להמשך טיפול במוסדנו‪ ,‬עוברים בדיקה ראשונה‬ ‫בעת הפניה הראשונה‪ .‬הבדיקות מבוצעות בהרדמה כללית‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש בציסטוסקופ ילדים‪ ,‬ובהמשך מבוצעת ציסטוגרפיה‬ ‫לאחר הכנסת קטטר ובלחץ של ‪ 25‬ס"מ מים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫נסקרו תיקי ‪ 49‬ילדים אשר טופלו במחלקתנו‪ 30 .‬עברו לפחות‬ ‫ציסטוסקופיה וציסטוגרפיה אחת‪ 18 .‬ילדים עברו בדיקות‬ ‫חוזרות‪ 11 ,‬מהם עברו ‪ 3‬בדיקות ו־‪ 3‬עברו ‪ 4‬בדיקות‪ .‬ב־‪ 8‬בדיקות‬ ‫זוהו ממצאים אשר טופלו במהלך הבדיקה‪ :‬היצרות שופכה‬ ‫אשר הורחבה ( ‪5‬ילדים)‪ ,‬גשר צלקתי בשלפוחית (‪2‬ילדים) ואבן‬ ‫שלפוחית (ילד אחד)‪ .‬ילדה אחת נזקקה להארכת השופכה בשל‬ ‫קיבולת נמוכה וצוואר פתוח לחלוטין‪ .‬אצל כל הנבדקים נצפה‬ ‫רפלוקס של השלפוחית‪-‬שופכן בעת הבדיקה הראשונה‪ .‬רפלוקס‬ ‫בדרגה גבוהה נצפה אצל ‪ 10‬ילדים‪ ,‬ואצל ‪ 4‬מהם אובחנה‬ ‫היצרות של השופכה‪ .‬נפח מטרה של ‪ 80‬מ"ל נצפה בעת הבדיקה‬ ‫הראשונה אצל ‪ 14‬מתוך ‪ 30‬הילדים‪ ,‬ובבדיקה השנייה והשלישית‬ ‫אצל ‪ 6‬ואצל ‪ 2‬ילדים בהתאמה‪ 7 .‬ילדים לא הגיעו לנפח המטרה‬ ‫בעת הבדיקה האחרונה‪ ,‬במקרה אחד נצפתה ירידה בנפח‬ ‫השלפוחית אל מתחת נפח זה‪.‬‬

‫אימוץ הגישה הלפרוסקופית בניתוחים משחזרים לילדים מורכב‬ ‫ואטי‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬תיקון היצרות מולדת במוצא אגן הכליה (‪)UPJO‬‬ ‫הוא אתגר טכני משמעותי‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫בסרט זה מתוארים דגשים טכניים תיקון ‪ UPJO‬אצל ילדים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫במחקר זה נכללו ‪ 30‬ילדים שנותחו בשנים ‪ 27 ,2009-2013‬ילדים‬ ‫עברו תיקון ראשוני‪ ,‬ו־‪ 3‬תיקון חוזר‪.‬‬ ‫כל הניתוחים החלו בביצוע ציסטוסקופיה‪ ,‬הדגמה רטרוגרדית של‬ ‫איזור ההיצרות והכנסת תומכן שופכני‪.‬‬ ‫הפורטים כללו טרוקר ‪ 5‬מ"מ למצלמה בגישה פתוחה (‪)Hassan‬‬ ‫דרך הטבור ושני טרוקרי עבודה ‪ 3.5‬מ"מ לצד המצלמה‪.‬‬ ‫לצורך עיגון אגן הכליה והשופכן מוכנסים שני תפרי אחיזה בגישה‬ ‫מלעורית (‪ .)Hitch stitch‬ספטולוציה של השופכן היא אתגר טכני‬ ‫אצל ילדים‪ ,‬ולכן היא מבוצעת על ידי חיתוך חלקי של אגן הכליה‬ ‫באיזור המוצר‪ ,‬ספטולציה מלאה של השופכן בצדו הלטרלי‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר קבלת ספטולציה מספקת‪ ,‬ניתוק השופכן מאגן הכליה‪.‬‬ ‫ההשקה מתבצעת על ידי תפר ‪ PDS 5/0‬במחט ‪ 11-13‬מ"מ‪ .‬לאחר‬ ‫הניתוח‪ ,‬הקטטר השופכתי מוצא ביום הראשון לאחר הניתוח‪,‬‬ ‫הנקז ביום שני‪ ,‬והתומכן השופכני מוצא לאחר ‪ 4‬שבועות בסדציה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הגיל הממוצע של הילדים היה ‪ 38‬חודשים (טווח ‪ 3‬חודשים עד ‪13‬‬ ‫שנים)‪ ,‬משך האשפוז הממוצע היהי ‪ 8‬ימים‪.‬‬ ‫לא נדרש מעבר לניתוח פתוח באף אחד מהמקרים‪ .‬הסיבוכים‬ ‫לאחר הניתוח היו גלישת אומנטום דרך פתח הטרוקר בעת הוצאת‬ ‫הנקז‪ ,‬זיהום בדרכי השתן ב־‪ pseudomonas‬ב־‪ 3‬מקרים‪ .‬במעקב‬ ‫ממוצע של ‪ 25‬חודשים (טווח ‪ 3-40‬חודשים) באמצעות בדיקות‬ ‫הדמיה עוקבות‪ ,‬לא נצפתה היצרות חוזרת משמעותית במוצא אגן‬ ‫הכליה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫תיקון היצרות מולדת באגן הכליה בגישה לפרוסקופית אצל ילדים‬ ‫הוא ניתוח מאתגר הדורש עקומת למידה‪ .‬על אף העדר קבוצת‬ ‫ביקורת‪ ,‬נראה כי תוצאות הניתוח בגישה זו זהות לתוצאות‬ ‫הניתוח בגישה המסורתית הפתוחה‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫ציסטוסקופיה‪ ,‬ציסטומטריה וציסטוגרפיה של השלפוחית‬ ‫לילדים הסובלים מאקסטרופיה של שלפוחית השתן מאפשרות‬ ‫אבחון וטיפול בפתולוגיות הפוגעות בהתפתחות השלפוחית וכן‬ ‫ניטור של גדילת השלפוחית לקראת שחזור צוואר השלפוחית‪.‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתת כליה לפרוסקופית לילדים בגישה תוך‪-‬‬ ‫צפקית או אחור‪-‬צפקית ‪ -‬מהי הגישה העדיפה?‬ ‫‪35‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫שימוש בטרוקר ‪ STEP12‬מ"מ דרך שק האשכים מאפשר העברה‬ ‫קלה ונטולת טראומה של האשך מחלל הבטן לשק האשכים‬ ‫בניתוחים לפרוסקופיים של ילדים‬

‫נמצאו ‪ 11‬ילדים (‪ 9‬בנות ו־‪ 2‬בנים)‪ ,‬בגיל ממוצע של ‪ 3.7‬שנים‬ ‫(טווח ‪ 1.1-7‬שנים)‪ .‬הנתונים הקליניים מופיעים בטבלה למטה‪.‬‬ ‫שלושת הילדים שהתגלתה אצלם חסימה חריפה עברו הזרקת‬ ‫דפלוקס ולא נזקקו לטיפול נוסף מעבר להכנסת תומכן‪ .‬אצל‬ ‫‪ 2‬מהילדים שסבלו מחסימה מאוחרת חלה ירידה בתפקוד‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫הכליות‪ .‬אף ילד לא נזקק לכריתת כליה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫לאחר הזרקה אנדוסקופית בשל רפלוקס יש צורך במעקב צמוד‬ ‫ולאורך זמן‪ ,‬בעיקר לאחר הזרקת ®‪.Vantris‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 1:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מרק לובין ‪ ,‬דוד בן‪-‬מאיר ‪ ,‬פנחס מ‪ .‬לבנה ובצלאל סיון‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לילדים בישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬

‫שיטה ייחודית לשימוש בטרוקר גדול בגישה‬ ‫לפרוסקופית אצל ילדים לצורך העברת אשך‬ ‫טמיר בחלל הבטן לשק האשכים‬ ‫‪1,2‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫ניתוח להורדה וקיבוע של אשך טמיר בחלל הבטן בגישה‬ ‫לפרוסקופית הוא ניתוח הבחירה למעלה משני עשורים‪ .‬הגישה‬ ‫המקובלת להורדת האשך מחלל הבטן לאחר שחרורו היא‬ ‫שימוש במלקחיים שמוכנסות דרך המפשעה או שק האשכים‪.‬‬ ‫פעולה זו טראומתית לאשך וכרוכה לעתים במשיכה לא‬ ‫מבוקרת ובהיתקעות של האשך בנתיב ההעברה‪ .‬מטרת העבודה‬ ‫היא הצגת שיטה ייחודית ופשוטה שמאפשרת העברה של האשך‬ ‫לשק האשכים‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2007-2013‬בוצעו במוסדנו ‪ 49‬ניתוחים לפרוסקופיים‬ ‫להורדת אשך טמיר בחלל הבטן לשק האשכים‪ ,‬מתוכם נמצאו‬ ‫נתונים מספקים לגבי ‪ 31‬ילדים‪ .‬עד אפריל ‪ 2012‬העברת האשך‬ ‫לאחר ששוחרר מחלל הבטן בוצעה כמקובל על־ידי החדרת‬ ‫מלקחיים דרך חתך בשק האשכים‪ .‬מ־‪ 2012‬ואילך אנו משתמשים‬ ‫בשיטה ייחודית שפיתחנו‪ .‬בשיטה זו מוחדר טרוקר ‪STEP12‬‬ ‫מ"מ דרך שק האשכים לבטן‪ ,‬מדיאלית לכלי הדם האפיגסטרים‪.‬‬ ‫לטרוקר זה קוטר קטן מאוד כאשר הוא מוכנס לבטן‪ ,‬ולאחר‬ ‫הרחבתו קוטרו מגיע ל־‪ 12‬מ"מ‪ .‬בהמשך מוכנס בבקוק‬ ‫לפרוסקופי והאשך מוצא דרך הטרוקר בקלות וללא טראומה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫שיטה זו יושמה בטיפול ב־‪ 12‬ילדים בגיל ממוצע של ‪ 18‬חדשים‬ ‫(טווח ‪ ,)11-30‬אצל ‪ 6‬בצד ימין ואצל ‪ 6‬בצד שמאל‪ .‬אף אחד‬ ‫מהמנותחים לא סבל מסיבוכים ואצל כולם הגיע האשך מחלל‬ ‫הבטן לשק האשכים‪ ,‬אצל ‪ 10‬היה האשך במיקום תקין ואצל ‪2‬‬ ‫בחלקו העליון של השק‪ .‬בחציון מעקב של ‪ 8‬חדשים (טווח ‪1-17‬‬ ‫חדשים)‪ 11 ,‬אשכים נמושו במרקם תקין‪ 5 ,‬מהם קטנים יותר‬ ‫מהצד הנגדי‪ .‬אשך אחד נמוש במרקם אטרופי‪ ,‬אם כי הודגמה‬ ‫זרימת דם באשך זה‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 2:00‬‬

‫ניתוח אשכים בחלל הבטן‪- PEEPING /‬‬ ‫השוואה בין ניתוח בגישה הלפרוסקופית‬ ‫לבין ניתוחים פתוחים שבהם‬ ‫בוצע ניתוק של כלי הדם‬ ‫(‪)FOWLER STEPHENS‬‬ ‫‪1,2‬‬

‫דוד בן‪-‬מאיר‪ ,1,2‬מרק לובין‪ ,1,2‬פרופ' פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1,2‬בצלאל סיון‬ ‫‪1‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר ילדים בישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1,2‬‬

‫‪1,2‬‬

‫‪1,2‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫ניתוח פתוח לקיבוע של אשכים טמירים הוא ניתוח הבחירה‬ ‫במקרה של אשכים במפשעה‪ .‬במקרים שבהם אי אפשר להוריד‬ ‫את האשך לשק‪ ,‬מנתקים לרוב את כלי הדם (ניתוח על שם‬ ‫‪ .)FOWLER STEPHENS‬ניתוח לפרוסקופי הפך לניתוח הבחירה‬ ‫במקרים של אשכים בחלל הבטן‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בין התוצאות של הגישה הלפרוסקופית לקיבוע אשכים טמירים‬ ‫בחלל הבטן לבין ניתוחים פתוחים שבהם נותקו כלי הדם‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬ ‫נסקרו הגליונות ובוצעה בדיקה גופנית של המטופלים שעברו‬ ‫ניתוח לפרוסקופי ושל מטופלים שעברו ניתוח פתוח הכולל‬ ‫ניתוק כלי הדם ‪ ,FOWLER STEPHENS‬בשנים ‪.2007-2013‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 38‬מטופלים עברו ניתוח לפרוסקופי בשל אשכים בחלל הבטן‬ ‫או ‪ ,PEEPING‬המעקב אחר ‪ 7‬מהם נפסק‪ .‬הנתונים של מטופלים‬ ‫אלו הושוו לנתוני ‪ 10‬מטופלים שנזקקו לניתוק של כלי הדם‬ ‫בניתוח פתוח‪ .‬חציון הגיל בקבוצת הניתוח הלפרוסקופי היה‬ ‫‪ 17‬חודשים (טווח ‪ )9-112‬ובקבוצת הניתוח הפתוח ‪ 16‬חודשים‬ ‫(טווח ‪ .)8-37‬חציון המעקב בקבוצת הניתוח הלפרוסקופי היה‬ ‫‪ 13‬חודשים (טווח ‪ )1-74‬ובקבוצת הניתוח הפתוח ‪ 11‬חודשים‬ ‫(טווח ‪.)1-50‬‬ ‫אצל ‪ 20‬מתוך ‪ )71%( 31‬מטופלים מהקבוצה הלפרוסקופית‬ ‫האשך היה ממוקם בשק האשכים ואצל שמונה (‪ )29%‬בחלקו‬ ‫העליון של השק‪ .‬בקבוצת הניתוח הפתוחאצל ‪ 7‬מתוך ‪10‬‬ ‫(‪ )70%‬מטופלים האשך היה ממוקם בשק ואצל שלושה (‪)30%‬‬ ‫הוא מוקם בחלקו העליון של השק‪ .‬לא נמצא הבדל מובהק‬ ‫סטטיסטית בין הקבוצות לגבי מיקום האשך‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫מיקום אשכים לאחר ניתוח לפרוסקופי לקיבוע אשך בחלל‬ ‫הבטן אינו שונה משמעותית מניתוח פתוח לאשכים גבוהים‬ ‫במפשעה שהצריכו ניתוק של כלי הדם‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫במקרים מורכבים של רפלוקס כליות‪ ,‬ללא הישנות המחלה‬ ‫במעקב ארוך טווח‪.‬‬

‫ב־‪ 4‬מקרים (‪ )5%‬היה צורך במתן דם ‪ ,‬ובמקרה אחד (‪)1.25%‬‬ ‫סבל המטופל מזיהום בפצע הניתוח ‪ .‬ממוצע ימי האשפוז היה‬ ‫‪ 4‬ימיםבשום מקרה לא התפתחו בקעים ולא היה מעבר לניתוח‬ ‫פתוח‪ .‬מטופל אחד (‪ )1.25%‬סבל מפרפור פרוזדורים יממה לאחר‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1:40‬‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫הניתוח‪ ,‬ומטופל אחד (‪ )1.25%‬מסתימת שנט של דיאליזה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫חסימות בדרכי השתן העליונות לאחר הזרקת‬ ‫בניתוח לפרוסקופי לכריתת כליה שאינה מתפקדת או כליה ®‪ Deflux‬ו®‪ Vantris‬לילדים הסובלים מרפלוקס‪:‬‬ ‫שנמצא בה גידול‪ ,‬אפשר לאטום ולחתוך כלי הדם של הכליה בלי מאפיינים‪ ,‬טיפול ותוצאות ‪ -‬עבודה רב־מרכזית‬ ‫ובידוד להפריד ולבודד את כלי הדם הראשיים‪ .‬שיטה זו בטוחה‬ ‫דוד בן‪-‬מאיר‪ ,1,7‬בצלאל סיון‪ ,1,7‬יחזקאל לנדאו‪ ,2‬גיא הידש‪ ,2‬יעקב בן‪-‬‬ ‫‪1,7‬‬ ‫ויכולה להוריד את ממוצע הדימום ואת אחוז המעבר לניתוח חיים‪ ,3‬דאלי נסיב‪ ,4‬שראל הלחמי‪ ,5‬צבי כץ‪ 6‬ופנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫פתוח‪ ,‬אך היא אינה מקצרת את משך הניתוח‪.‬‬ ‫‪1‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 1:30‬‬

‫טיפול אנדוסקופי בעזרת הזרקת ‪ Vantris‬במקרים‬ ‫מורכבים של רפלוקס כלייתי‬ ‫סטניסלב קוצ‘רוב‪ ,1‬וואיל אבו־ערפה‪ 2‬ובוריס צ‘רטין‬ ‫‪1‬אורולוגיה של הילד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬בית חולים דנה דואק לילדים‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי נהריה לגליל מערבי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪5‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪6‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי העמק עפולה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪7‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪Lag time‬‬ ‫‪Intervention‬‬ ‫‪intervention‬‬

‫‪Injected‬‬ ‫)‪volume (ml‬‬ ‫)‪(1st,2nd‬‬ ‫‪(inside‬‬ ‫‪ureter +‬‬ ‫)‪subureter‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫מטרתנו הייתה להעריך באופן פרוספקטיבי את יעילות ה־‪Vantris‬‬ ‫במצבים מורכבים ששל רפלוקס כליות‪.‬‬ ‫חולים ושיטות‪:‬‬ ‫ב־‪ 4‬השנים האחרונות‪ 37 ,‬ילדים (‪ 28‬בנות ו־‪ 9‬בנים) בגיל ‪3.1+5.8‬‬ ‫(ממוצע ‪ )SD+‬שנים סבלו מרפלוקס כליות מורכב וטופלו‬ ‫באמצעות פעולה אנדוסקופית‪ .‬הנתונים רוכזו לאחר הכרה‬ ‫ואישור ועדת האתיקה‪ .‬סה"כ־טופלו ‪ 38‬היחידות הרפלקטיביות‬ ‫(‪ )RRU‬הבאות‪ 5 :‬לאחר כישלון ניתוח פתוח‪ 16 ,‬יחידות שבהן‬ ‫המערכת המאספת כפולה‪ 4 ,‬יחידות עם סעיף על שם ‪Hutch,‬‬ ‫‪ 6‬יחידות בכליה קטנה שנמצא בהן תפקוד כליות ירוד (פחות‬ ‫מ־‪ )20%‬ורפלוקס דרגה ‪ 2 ,5‬לאחר ניקור אורטרוצלה‪ 3 ,‬שנמצא‬ ‫בהן רפלוקס לגדם השופכן‪ ,‬יחידה אחת אצל חולה שסבלה‬ ‫צתסמונת ‪ prune-belly‬ויחידה אחת אצל חולה הסובל מסינוס‬ ‫אורוגניטלי‪ .‬דרגת הרפלוקס הייתה ‪ 1‬ב־‪ RRU, 2 2‬ב־‪ RRU, 3 9‬ב־‪11‬‬ ‫‪ RRU, 4‬ב־‪ RRU 10‬וו־‪ 5‬ב־‪.RRU 5‬‬

‫‪No. of‬‬ ‫‪Technique Implant‬‬ ‫‪injections‬‬ ‫‪injected‬‬

‫‪Removal of‬‬ ‫‪implant, jj‬‬ ‫‪placement‬‬

‫‪2 days‬‬

‫‪1‬‬

‫®‪Deflux‬‬

‫‪HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫& ‪Tailoring‬‬ ‫‪reimplantation‬‬

‫‪1.5 years‬‬

‫‪1,1‬‬

‫®‪Deflux‬‬

‫‪HIT‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Reimplantation‬‬

‫‪1 month‬‬

‫‪0.8‬‬

‫®‪Deflux‬‬

‫‪HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫‪Jj placement‬‬

‫‪4 days‬‬

‫‪1+1‬‬

‫®‪Deflux‬‬

‫‪Sting+HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫‪Jj placement‬‬

‫‪2 days‬‬

‫‪0.6‬‬

‫®‪Deflux‬‬

‫‪Sting+HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫‪Recent‬‬ ‫‪diagnosis‬‬

‫‪1 year‬‬

‫‪0.7+0.3‬‬

‫®‪Vantris‬‬

‫‪Sting+HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3 years‬‬

‫‪No Data‬‬ ‫‪Available‬‬

‫®‪Vantris‬‬

‫‪HIT‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪Reimplantation‬‬ ‫‪Incision of‬‬ ‫‪vantrinoma, jj‬‬ ‫‪placement‬‬

‫‪6 months‬‬

‫‪1+1‬‬

‫®‬

‫‪Vantris‬‬

‫‪Sting+HIT‬‬

‫‪Reimplantation‬‬

‫‪1.2 years‬‬

‫‪1+1‬‬

‫®‪Vantris‬‬

‫‪Sting+HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫& ‪Tailoring‬‬ ‫‪reimplantation‬‬

‫‪3 years‬‬

‫‪No Data‬‬ ‫‪Available‬‬

‫®‪Vantris‬‬

‫‪HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫‪Jj placement,‬‬ ‫‪reimplantation‬‬

‫‪6 months‬‬

‫‪1‬‬

‫®‪Vantris‬‬

‫‪HIT‬‬

‫‪1‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫הרפלוקס תוקן ב־‪ )89.4%( RRU 34‬לאחר הזרקה ראשונה‪ ,‬וב־‪2‬‬ ‫‪ )5.3%( RRU‬לאחר הזרקה שנייה ‪ .‬ב־‪ 2‬יחידות‪ ,‬הרפלוקס ירד‬ ‫בדרגה ‪ -‬במקרה אחד בדרגה אחת ובמקרה שני בשתי דרגות‪.‬‬ ‫חולים אלו הפסיקו לקבל טיפול אנטיביוטי מונע ולא סבלו‬ ‫מזיהומים‪ .‬לכל שופכן הוזרקו בממוצע ‪ )0.6-1.1( 0.8‬מל‘ של‬ ‫‪ .Vantris‬אצל ‪ 3‬חולים ( (‪7.9%‬התפתח ‪ UTI‬ללא חום‪ ,‬ואצל ‪2‬‬ ‫חולים (‪ )5.2%‬התפתח ‪ UTI‬עם חום‪ .‬אצל אף אחד מהחולים האלו‬ ‫לא הייתה הישנות של הרפלוקס‪ .‬ציסטוגרפיה בוצעה ל־‪)73.3%( 11‬‬ ‫מ־‪ 15‬ילדים שהשלימו שנת מעקב ול־‪ )33.3%( 3‬מתוך ‪ 9‬שהשלימו‬ ‫‪ 3‬שנות מעקב‪ .‬אצל אף חולה לא נצפתה הישנות של המחלה‪.‬‬ ‫מסקנה‪:‬‬

‫הנתונים מציגים יעילות רבה בטיפול אנדוסקופי בעזרת ‪Vantris‬‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫חסימות חריפות ומאוחרות לאחר טיפול אנדוסקופי ברפלוקס‬ ‫בקרב ילדים הן נדירות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫הצגת סיבוכים אלה‪ ,‬דרכי הטיפול בהם והתוצאות בכמה מרכזים‬ ‫אורולוגיים בארץ‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נתונים של ילדים שעברו הזרקה אנדוסקופית לטיפול ברפלוקס‬ ‫ושהתפתחה אצלם חסימה בדרכי השתן העליונות בשנים ‪2008-‬‬ ‫‪ 2013‬נאספו רטרוספקטיבית מתוך תיקיהם הרפואיים של הילדים‬ ‫בכמה מרכזים אורולוגיים בארץ‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫במעקב ארוך טווח‪ ,‬הטיפול הכירורגי באנדומטריוזיס חודרני‬ ‫לכיס שתן הוא יעיל ובטוח‪ ,‬וזהו טיפול הבחירה למטופלות‬ ‫אלה‪ .‬לא נמצאו תופעות לוואי אורולוגיות ארוכות טווח בקרב‬ ‫מטופלות לאחר כריתה חלקית לפרוסקופית של השלפוחית בשל‬ ‫אנדומטריוזיס‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 7:25‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיטת ‪ Fenger‬לתיקון ‪ UPJO‬בגישה לפרוסקופית‬ ‫תוך‪-‬בטנית‬ ‫מורד עסלי‪ ,‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,‬עדית סובול‪ ,‬איגור רומנובסקי‬ ‫ואנדרה נוילנדר‬ ‫אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא ומטרה‪:‬‬

‫יש כמה גישות לניתוחי היצרות במעבר אגן ‪ -‬שופכן בגישה‬ ‫(‪ .)UPJO‬גם בניתוחים פתוחים וגם בניתוחים לפרוסקופיים‪,‬‬ ‫השיטה הנפוצה היא פיילופלסטיה ‪ .Dismembered‬שיטת ‪Fenger‬‬ ‫היא שיטה שבה נעשים חיתוך לאורך המעבר אגן כליה־שופכן‬ ‫ותפירה לרוחב‪ ,‬וכך מושג מעבר אגן‪-‬שופכן רחב יחסית‪.‬‬ ‫שיטות וחולים‪:‬‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬ ‫אורולוגית‪ ,‬המרכז רפואי ע"ש א‪ .‬וולפסון‪ ,‬ישראל‬

‫תיקון חסימת ‪ UPJ‬על ידי כלי דם חוצים אצל ילדים באמצעות‬ ‫ניתוח על שם ‪ Hellström‬תואר בעבר‪ ,‬אך קיימים חילוקי דעות‬ ‫באשר ליעילות השיטה‪ .‬אין בספרות דיווחים על ניתוח זה‬ ‫למבוגרים‪ .‬אנחנו מציגים כאן סרט וידיאו המתאר את הטכניקה‬ ‫בניתוח מבוגרים‪.‬‬ ‫חולות ושיטות‪:‬‬

‫חולה בת ‪ 72‬עברה בירור בשל כאבים במותן‪ ,‬ואובחנה אצלה‬ ‫חסימה ב־‪.UPJ‬‬ ‫מהלך ניתוח‪:‬‬

‫חשיפת הכליה‪ ,‬זיהוי ושחרור כלי הדם החוצים באזור ‪ ,UPJ‬קיבוע‬ ‫כלי הדם לאספקט הקדמי של אגן הכליה בעזרת ‪ 2‬תפרי פרולן‬ ‫‪ ,3-0‬זיהוי אזור ה־‪ UPJ‬החופשי‪ ,‬והדגמת התרוקנות תקינה של אגן‬ ‫הכליה דרך ה־‪.UPJ‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫הניתוח ארך כ־‪ 90‬דקות‪ .‬מהלך הפעולה היה תקין וגם אחריה לא‬ ‫נצפו סיבוכים כלשהם‪ .‬החולה שוחררה לביתה כ־‪ 48‬שעות לאחר‬ ‫הניתוח‪ .‬במהלך מעקב אחרי ‪ 2‬חולות בתקופה של ‪ 7‬חודשים ושל‬ ‫‪ 4‬שנים לאחר הניתוח‪ ,‬התלונות חלפו‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫אנו מציגים את ניסיוננו הראשוני בטיפול ב־‪ UPJO‬בקרב מבוגרים‬ ‫בשיטה פשוטה ויעילה‪.‬‬

‫מיולי ‪ 2009‬ועד ספטמבר ‪ 13 ,2013‬מטופלים עברו תיקון של‬ ‫מעבר אגן הכליה־שופכן ‪ UPJ‬בשיטת ‪ Fenger‬במקרים של ‪.UPJO‬‬ ‫כל המטופלים נותחו בגישה לפרוסקופית תוך‪-‬בטנית‪ .‬לא נכללו‬ ‫מטופלים שנמצאו אצלם כלי דם חוצים (תוהים)‪ .‬במחקר‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 7:45‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫השתתפו‪ 4‬גברים ו־ ‪ 9‬נשים‪ 4 ,‬מימין ו־‪ 9‬משמאל‪ .‬כולם בדיקה‬ ‫תפקודית לפני הניתוח‪ .‬ואצל כולם נמצאה חסימה‪ .‬כל המטופלים האם חיוני להפריד ולבודד את עורק ווריד הכליה‬ ‫סבלו מסימפטומים‪ .‬כל המטופלים היו במעקב קליני ועשו צילומי בעת כריתת כליה בגישה לפרוסקופית?‬ ‫מורד עסלי‪ ,‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,‬עדית סובול‪ ,‬איגור יוסים‪ ,‬איגור‬ ‫דימות עד ספטמבר ‪.2013‬‬ ‫רומנובסקי ואנדרה נוילנדר‬ ‫כל המטופלים נותחו על ידי אותו צוות מנתחים ומנתח אחראי‬ ‫אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬ישראל‬ ‫יחיד‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫גיל המנותחים הממוצע היה ‪ 23.5‬שנים (טווח ‪ ,)15-39‬ממוצע‬ ‫הדימום ‪ 16‬סמ"ק (‪ 0-60‬סמ"ק) ומשך הניתוח הממוצע ‪ 160‬דקות‬ ‫(‪ 135-210‬דקות)‪ .‬לא היה צורך במתן דם ולא היה זיהום בפצעי‬ ‫הניתוח‪ .‬ממוצע ימי האשפוז היה ‪ 5‬ימים (‪ .)4-6‬לא היו מקרים‬ ‫שבהם התפתחו בקעים‪ .‬לא היה מעבר לניתוח פתוח בשום‬ ‫מקרה‪ .‬בכל המקרים הושארו נקז ותומכן פנימי לששה שבועות‪.‬‬ ‫באף מקרה לא היה צורך בניתוח חוזר או בכריתת כליה במהלך‬ ‫המעקב‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫ניתוח לפרוסקופי בשיטת ‪ Fenger‬לתיקון ‪ UPJO‬הוא שיטה‬ ‫מוצלחת‪ ,‬ישימה ובטוחה‪ ,‬המניבה תוצאות טובות לטווח ארוך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 7:35‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניתוח על שם ‪ Hellström‬לתיקון חסימה במעבר‬ ‫אגן כליה־שופכן (‪ )UPJ‬אצל מבוגרים‬ ‫‪32‬‬

‫מבוא ומטרה‪:‬‬

‫בעת כריתת כליה שלמה בגישה לפרוסקופית‪ ,‬נהוג להפריד בין‬ ‫עורק הכליה לוריד הכליה ולסגור אותם בנפרד בעזרת סיכות‬ ‫בודדות או ‪ Endo GIA Universal Stapler‬המיועד לשימוש וסקולרי‪.‬‬ ‫מטרת המחקר להעריך קריטריונים שונים במקרים שבהם נעשו‬ ‫אטימה וחיתוך של כלי הדם ביחד‪.‬‬ ‫שיטות וחולים‪:‬‬ ‫מיולי ‪ 2002‬ועד ספטמבר ‪ ,2013‬עברו‪ 80‬מטופלים כריתת כליה‬ ‫בגישה לפרוסקופית תוך בטנית‪ ,‬תוך שימוש ב‪Endo GIA-‬‬ ‫‪( Universal Stapler‬אותו יצרן) וסגירת שער הכליה וחיתוכו בו‬ ‫זמנית מבלי להפריד בין כלי הדם הכליתיים‪ .‬כניסה בשיטת חסן‬ ‫נעשתה ב־‪ 27‬מקרים‪ 25 .‬מטופלים סבלו מ גידול כליה ‪RCC, 5‬‬ ‫מגידול מסוג ‪ ,UCC‬ו־‪ 50‬סבלו מכליה לא מתפקדת מסיבות שונות‪.‬‬ ‫כל המקרים נותחו על ידי אותו צוות מנתחים ומנתח אחראי יחיד‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫הגיל הממוצע היה ‪ 53.5‬שנים‪ ,‬ממוצע הדימום ‪ 143.8‬סמ"ק‬ ‫(טווח ‪ 0-1050‬סמ"ק) ומשך הניתוח ‪ 184.4‬דקות (‪ 105-330‬דקות)‪.‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫בבחירת הרופא היו מקצועיות (‪ ,)85%‬ניסיון מקצועי (‪ )75%‬וידע‬ ‫רפואי (‪ ,)64%‬ולא בהכרח מין הרופא‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬תוצאות מחקר זה מצביעות על העדפה לאורולוג גבר‬ ‫בקרב מטופלים אורולוגים בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬השיקולים העיקריים‬ ‫בבחירת האורולוג הם מקצועיות‪ ,‬ניסיון מקצועי וידע רפואי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 6:50‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫לדעת הנבחנים התחומים שבהם השאלות היו קשות הם ילדים‬ ‫והפרעות בתפקוד המיני‪ ,‬והתחומים שבהם השאלותהיו קלות‬ ‫ביותר הם זיהומים וטראומה‪ .‬לדעת הבוחנים השאלות הקשות‬ ‫היו בתחומים ילדים ונוירואורולוגיה והקלות בהפרעות בתפקוד‬ ‫המיני ובזיהומים‪.‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 7:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מהן השאלות הקשות ביותר בבחינות שלב ב‬ ‫באורולוגיה? השוואה בין הנבחנים לבין הבוחנים‬

‫אנדומטריוזיס חודרני המערב את כיס השתן‪:‬‬ ‫הטיפול הכירורגי ותוצאות ארוכות טווח‬

‫פנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬

‫מיקי הייפלר‪ ,1‬יעקב גולומב‪ ,1‬רון שינמן‪ ,2‬יעקב רמון‪ ,1‬דוד סריאנו‬ ‫‪1‬‬ ‫וזוהר דותן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬גינקולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫בעבר הראינו כי יש הבדל משמעותי בין הערכות נבחנים להערכות‬ ‫בוחנים לגבי דרגות הקושי בבחינות שלב ב באורולוגיה ובשאלות‬ ‫באורואונקולוגיה‪.‬‬ ‫המטרה‪:‬‬

‫להשוות בין הערכות הבוחנים להערכות נבחנים לגבי דרגות קושי‬ ‫של השאלות בתחומים השונים בשלב ב באורולוגיה‪.‬‬ ‫השיטה‪ :‬בין השנים ‪ 2005‬ל־‪ 2012‬התבקשו הנבחנים והבוחנים‬ ‫לענות על שאלון משוב אנונימי זהה שניתן בסיום כל בחינה‪,‬‬ ‫ולדרג כל שאלה ואת הבחינה כולה לפי ‪ 3‬דרגות קושי‪ :‬קל‪ ,‬בינוני‬ ‫או קשה‪ .‬נערכה השוואה בהתייחס לכלל הבחינה ולשאלות ב־‪8‬‬ ‫תחומים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫רקע‪:‬‬

‫אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית שעשויה לפגוע גם באיברים‬ ‫מחוץ למערכת המין הנשית‪ .‬אצל אחוז אחד מהחולות נפגעת‬ ‫מהמחלה גם מערכת השתן‪ ,‬וכיס השתן הוא האיבר ששכיחות‬ ‫הפגיעה שלו מהמחלה היא הגבוהה ביותר‪ .‬אבחון הפגיעה נעשה‬ ‫בלפרוסקופיה אבחנתית מאחר שרירית כיס השתן אינה נפגעת‬ ‫במחלה‪ .‬אף שהטיפול הראשוני הוא תרופתי‪ ,‬טיפול זה אינו יעיל‬ ‫לאורך זמן לאור ההישנות המהירה של המחלה לאחר הפסקת‬ ‫הטיפול‪ .‬לצורך טיפול יעיל יש צורך בניתוח לכריתת החלק הפגוע‬ ‫בכיס השתן‪.‬‬

‫התוצאות‪:‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫במהלך ‪ 6‬שנים נערכו ‪ 18‬בחינות‪ .‬נבחנו ‪ 108‬מתמחים על ידי ‪330‬‬ ‫בוחנים‪ .‬אחוז המשיבים היה גבוה בשתי הקבוצות‪ 97% ,‬ו־‪94%‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬התוצאות מוצגות בטבלה ומבוטאות באחוזים‪.‬‬

‫להעריך את יעילותו ובטיחותו של טיפול לפרוסקופי במקרים של‬ ‫אנדומטריוזיס חודרני לכיס השתן‪.‬‬

‫תחום‬

‫מספר‬ ‫שאלות‬

‫‪%‬‬ ‫מספר ‪% %‬‬ ‫נבחנים קל בינוני קשה‬

‫מספר‬ ‫בוחנים‬

‫‪%‬‬ ‫‪% %‬‬ ‫קל בינוני קשה‬

‫שיטות וחומרים‪:‬‬

‫במחקר נכללו כל המטופלות שנותחו במרכז הרפואי שיבא‬ ‫לטיפול באנדומטריוזיס בשנים ‪ 2005-2011‬ושנמצאה אצלן פגיעה‬ ‫בכיס שתן‪ .‬ההערכה ניתוחית לפני הניתוח כללה בדיקה גופנית‬ ‫ואולטרה־סאונד של דרכי השתן והנרתיק‪ .‬במקרים שבהם עלה‬ ‫חשד לפגיעה של כיס השתן מהמחלה‪ ,‬בוצעה ציסטוסקופיה טרם‬ ‫הניתוח‪ .‬כל הניתוחים בוצעו בגישה לפרוסקופית על ידיאורולוג‬ ‫וגינקולוג‪.‬‬

‫אונקולוגיה‬

‫‪36‬‬

‫‪230‬‬

‫‪9‬‬

‫‪66‬‬

‫‪24‬‬

‫‪267‬‬

‫‪55 40‬‬

‫‪4‬‬

‫‪BPH‬‬

‫‪15‬‬

‫‪65‬‬

‫‪8‬‬

‫‪63‬‬

‫‪29‬‬

‫‪81‬‬

‫‪57 37‬‬

‫‪6‬‬

‫אנדואורולוגיה ‪18‬‬

‫‪115‬‬

‫‪62 18‬‬

‫‪20‬‬

‫‪123‬‬

‫‪67 33‬‬

‫‪0‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫ילדים‬

‫‪18‬‬

‫‪118‬‬

‫‪8‬‬

‫‪49‬‬

‫‪43‬‬

‫‪132‬‬

‫‪67 23‬‬

‫‪9‬‬

‫נוירו‬

‫‪18‬‬

‫‪108‬‬

‫‪54 19‬‬

‫‪28‬‬

‫‪115‬‬

‫‪59 33‬‬

‫‪8‬‬

‫טראומה‬

‫‪9‬‬

‫‪62‬‬

‫‪61 27‬‬

‫‪11‬‬

‫‪79‬‬

‫‪29 71‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ED‬‬

‫‪4‬‬

‫‪24‬‬

‫‪54 13‬‬

‫‪33‬‬

‫‪27‬‬

‫‪30 70‬‬

‫‪0‬‬

‫‪UTI‬‬

‫‪4‬‬

‫‪23‬‬

‫‪52 35‬‬

‫‪13‬‬

‫‪31‬‬

‫‪32 68‬‬

‫‪0‬‬

‫אצל ‪ )14%( 69‬מטופלות הסובלות מאנדומטריוזיס נמצאה פגיעה‬ ‫בכיס השתן‪ .‬אצל ‪ 45‬מהן (‪ )65.2%‬נמצאה פגיעה עמוקה של כיס‬ ‫השתן‪.‬‬ ‫‪ )98.5%( 68‬מטופלות סבלו מדיסמנוריה ו־‪ )52.2%( 36‬מכאב בעת‬ ‫קיום יחסי מין‪.‬‬ ‫תלונות אורינריות איריטטיביות הופיעו אצל ‪)40%( 28‬‬ ‫מהמטופלות‪ .‬אצל ‪ 21‬מטופלות‬ ‫המחלה הגיעה לכל עובי שריר הדטרוזור‪ ,‬והן עברו כריתת כיס‬ ‫שתן חלקית‪ .‬לאחר הניתוח נצפה מקרה יחיד של דליפת שתן‬ ‫מכיס השתן‪ ,‬אשר חלפה עצמונית לאחר ניקוז עם קטטר למשך‬ ‫שבוע‪ .‬בחציון מעקב של ‪ 60‬חודשים‪ )84.1%( 58 ,‬מהמטופלות לא‬ ‫סבלו מתסמינים‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫אין התאמה בין הערכת הנבחנים להערכת הבוחנים לגבי קושי‬ ‫השאלות בתחומים השונים בבחינות שלב ב באורולוגיה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫גדול מ־‪ 22‬או שווה לו לפני הניתוח נמצא אצל ‪ 37‬מטופלים‪12 ,‬‬ ‫(‪ )32%‬מהם תפקדו מינית שנה ויותר לאחר ניתוח‪ .‬עבור כלל‬ ‫הקבוצה עמד השיעור על ‪ 23( 24%‬מ־‪ ,)96‬מתוכם ‪ )44%( 10‬נזקקו‪ ‬ל־‬ ‫‪ PDE5I‬ו־‪ )56%( 13‬לא נזקקו לכך‪ .‬הזמן עד להשגת זקפה עמד על‬ ‫‪ 8‬חודשים (טווח ‪ 4-12‬חודשים)‪ .‬סיכום הממצאים מוצג בטבלה ‪.1‬‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬נמצא מתאם בין גיל המנותח וניקוד ‪ IIEF5‬לבין‬ ‫מידת ה־‪ EF‬לאחר הניתוח‪ .‬לא נמצאה השפעה של ‪ BMI‬סוכרת‪ ,‬יתר‬ ‫לחץ דם והיפרליפידמיה או שילוב שלהם על שיעורי ‪.EF‬‬ ‫מסקנות‪ :‬‬

‫כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית‪ ,‬גם בגישה לפרוסקופית‬ ‫בסיוע רובוט‪ ,‬פוגעת בתפקוד המיני‪ ,‬במיוחד עם התקדמות הגיל‬ ‫וירידת ה־‪ EF‬לפני הניתוח‪ .‬רצוי לבצע תיאום ציפיות מול כל‬ ‫מועמד לניתוח כזה‪ ,‬ולהבהיר לו כי תקופת ההחלמה ממושכת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:30‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫השכיחות של חסר טסטוסטרון באוכלוסייה בריאה יחסית של‬ ‫מועמדים לכריתת ערמונית רדיקלית‪ ,‬גבוהה מאוד (לפחות פי‬ ‫‪ 2‬מהמתואר בספרות לגבי גברים בריאים)‪ .‬המחקר נמשך על‬ ‫מנת לבדוק את התסמינים של חסר הטסטוסטרון‪ ,‬את רמות‬ ‫הורמוני המין לאחר הניתוח‪ ,‬ועל מנת להעריך את השפעת חסר‬ ‫הטסטוסטרון על התאוששות התפקוד המיני של חולים לאחר‬ ‫כריתת ערמונית רדיקלית‪.‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫שכיחות רמות טסטוסטרון נמוכות בקרב מועמדים‬ ‫לכריתה רדיקלית של הערמונית‬ ‫אוהד שושני‪ ,‬חנן גולדברג‪ ,‬שלומי טפיארו‪ ,‬אזיק הופמן‪,‬‬ ‫ג'ק בניאל ורענן טל‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫עבודות מעטות בדקו את השכיחות של היפוגונדיזם בקרב‬ ‫חולים בסרטן ערמונית ממוקם‪ .‬באוכלוסייה ייחודית זו‪ ,‬חסר‬ ‫טסטוסטרון‪ ,‬מלבד השלכותיו הידועות‪ ,‬עלול לפגוע בהחלמת‬ ‫התפקוד המיני לאחר הניתוח‪ .‬לאחרונה דווח על סדרות של טיפול‬ ‫תחליפי בטסטוסטרון שניתן לחולים הסובלים מהיפוגונדיזם‬ ‫לאחר טיפול מוצלח בסרטן הערמונית‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬‬

‫להעריך את השכיחות של רמת טסטוסטרון נמוכה בקרב גברים‬ ‫העומדים בפני כריתת ערמונית רדיקלית‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫נתוני חולים מועמדים לכריתה רדיקלית של הערמונית‪ ,‬פעילים‬ ‫מינית וללא טיפול קודם בסרטן הערמונית נאספו באופן‬ ‫פרוספקטיבי‪ .‬דגימות דם נאספו לשם בחינת רמת הטסטוסטרון‬ ‫הכוללת‪ ,‬ה־‪ SHBG‬והאלבומין ורמות הטסטוסטרון החופשי והזמין‬ ‫ביולוגית חושבו‪ .‬חסר טסטוסטרון נקבע בשלושה אופנים‪:‬‬ ‫‪1.1‬רמת טסטוסטרון נמוכה מ־‪( mmol/L 11.3‬כפי שנקבע ב־‬ ‫‪ ,Baltimore Longitudinal Study on Aging‬המחקר הגדול ביותר‬ ‫שהעריך את השכיחות של היפוגונדיזם באוכלוסייה בריאה)‪.‬‬ ‫‪2.2‬רמת טסטוסטרון נמוכה מ־‪ mmol/L 8‬או רמה של ‪8-12‬‬ ‫‪ mmol/L‬יחד עם רמת טסטוסטרון חופשי נמוכה מ־‪0.225‬‬ ‫‪( mmol/L‬לפי המלצות ה־‪ ,ISA‬ה־‪ ,ISSAM‬ה־‪ ,EAU‬ה־‪ EAA‬וה־‬ ‫‪ ASA‬מ־‪.)2009‬‬ ‫‪3.3‬רמת טסטוסטרון זמין נמוכה מ־‪( mmol/L 5.3‬לפי המלצות ה־‬ ‫‪.)Vermeulen‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫חציון הגיל בקבוצת המחקר היה ‪ 64‬שנים (ממוצע ‪.)62.5±6.4‬‬ ‫‪30‬‬

‫נמצא חסר בשיעור הטסטוסטרון אצל ‪ 40.6% ,46.9%‬ו־‪53.1%‬‬ ‫מהחולים בהתאמה לשיטות שתוארו לעיל‪ .‬השכיחות של חסר‬ ‫טסטוסטרון נמצאה גבוהה יותר באופן מובהק בקרב חולי סרטן‬ ‫ערמונית בסיכון קליני בינוני‪-‬גבוה לעומת חולים בסיכון נמוך‬ ‫(‪ 59%‬לעומת ‪.)P=0.011 ,9%‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיקולים של מטופלים בישראל המשפיעים על‬ ‫בחירת האורולוג‬ ‫רוית יחיאלי‪-‬כהן‪ ,‬אסנת גרוץ‪ ,‬אבי ברי‪ ,‬חיים מצקין והדר אמיר‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫בשנים אחרונות עולה חשיבות הרפואה המגדרית בכל תחומי‬ ‫הרפואה‪ .‬אולם‪ ,‬מעבר להיבטיים הרפואיים‪ ,‬גם היבטיים מגדריים‬ ‫משפיעים על המטופל בעת בחירת רופא מטפל‪ ,‬ובמיוחד כשדנים‬ ‫במקצועות העוסקים באברי מין‪ ,‬ברבייה ובשתן‪ ,‬כמו גינקולוגיה‬ ‫ואורולוגיה‪ .‬מחקרים קודמים חקרו בעיקר את העדפותיהן של‬ ‫מטופלות בבחירת מין הגינקולוג המטפל‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬אין‬ ‫מידע עדכני מקביל במקצוע האורולוגיה‪ .‬מידע שכזה חשוב‬ ‫במיוחד בעידן המודרני‪ ,‬שבו שעור הנשים העוסקות באורולוגיה‬ ‫עולה בהתמדה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫במחקר זה נבדקו השיקולים המנחים מטופלים אורולוגים‬ ‫בישראל בבחירת אורולוג‪/‬אורולוגית‪.‬‬ ‫שיטות‪ 150 :‬מטופלים עוקבים מעל גיל ‪( 18‬גיל ממוצע ‪,)55.5‬‬ ‫שהופנו למרפאת חוץ אורולוגית בבית חולים אוניברסיטאי אחד‪,‬‬ ‫מילאו שאלון אנונימי הכולל ‪ 26‬שאלות‪ .‬השאלון בודק חשיבות‬ ‫מגדרית בבחירת אורולוג מטפל למטרת ייעוץ‪ ,‬בדיקה גופנית‬ ‫והתערבות כירורגית וכן נבדקו תכונות הרופא החשובות ביותר‬ ‫למטופל בתהליך הבחירה‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 150‬מטופלים (‪ 117‬גברים‪ 33 ,‬נשים) השלימו את מילוי השאלונים‪.‬‬ ‫‪ )37%( 55‬מהם העדיפו אורולוג גבר‪ 10 ,‬בלבד (‪ )7%‬העדיפו‬ ‫אורולוגית‪ ,‬ול־‪ )56%( 85‬לא הייתה עדיפות מגדרית‪ .‬מתוך ‪117‬‬ ‫גברים‪ )44%( 51 ,‬העדיפו אורולוג ורק ‪ )2.6%( 3‬אורולוגית‪ .‬מתוך ‪33‬‬ ‫נשים‪ )21%( 7 ,‬העדיפו אורולוגית‪ ,‬ו־‪ )12%( 4‬העדיפו אורולוג‪ .‬יותר‬ ‫מטופלים העדיפו אורולוג על פני אורולוגית למטרות ייעוץ (‪21%‬‬ ‫לעומת ‪ ,)7%‬בדיקה גופנית (‪ 33%‬לעומת ‪ )9%‬והתערבות כירורגית‬ ‫(‪ 32%‬לעומת ‪ .)4%‬עם זאת‪ ,‬שלושת הגורמים המשמעותיים ביותר‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫‪Visual Analog Scale‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪P=NS‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫שבוע ‬

‫חודש ‬

‫חדשיים ‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫מבוא‪ :‬‬

‫לפני ‬

‫‪35‬‬

‫‪ 3‬חודשים‬

‫‪P=NS‬‬

‫‪O'Leany Sant Questionnaire‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫לפני ‬

‫‪20‬‬

‫שבוע ‬

‫חודש ‬

‫חדשיים ‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪ 3‬חודשים‬

‫‪P=NS‬‬

‫‪No. Micturition/day‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫ברק רוזנצוויג‪ ,‬דורית זילברמן‪ ,‬נעם כתרי‪ ,‬גיל רביב‪ ,‬מיכאל הייפלר‪,‬‬ ‫זוהר דותן ויעקב רמון‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬

‫לפני ‬

‫שבוע ‬

‫חודש ‬

‫חדשיים ‬

‫‪ 3‬חודשים‬

‫‪ )p=0.001‬ובתדירות ההשתנה היומית (לפני הטיפול ‪ ,19±3‬שבוע‬ ‫אחריו ‪ ,12±2.6‬חודש אחריו ‪ ,12.4±1.6‬חודשיים אחריו ‪;14.3±1.9‬‬ ‫‪ .)p=0.001‬ברם‪ ,‬לאחר ‪ 3‬חודשים כל המדדים חזרו לערכי הבסיס‪.‬‬ ‫הפעולה הובילה להשפעות הלוואי הבאות‪ 2 :‬חולות חוו מקרו־‬ ‫המטוריה שחלפה עצמונית לאחר יומיים‪ ,‬וחולה אחת חשה‬ ‫סחרחורת וחולשה‪ .‬התוצאות מוצגות באיור הגרפי המצורף‪.‬‬

‫כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית פוגעת בתפקוד המיני (‪.)EF‬‬ ‫מטרתנו היא לבדוק את התפקוד המיני שנה ויותר לאחר הניתוח‬ ‫בקרב גברים שעברו כריתה רדיקלית לפרוסקופית בסיוע רובוט‬ ‫של בלוטת הערמונית‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‪ :‬‬ ‫נבדקו נתוניהם של מנותחים בין התאריכים ינואר ‪2010‬‬ ‫לספטמבר ‪ .2012‬נבחנו גיל‪ ,‬אינדקס משקל גוף (‪ ,)BMI‬שאלון‬ ‫תפקוד מיני טרם הניתוח (‪ ,)IIEF5‬סוכרת‪ ,‬יתר לחץ דם‬ ‫והיפרליפידמיה במחלות הרקע‪ .‬אצל כל המנותחים נעשתה‬ ‫הפרדה‪ ‬אנטגרדית של הצרורות העצביים בטכניקה אינטרה־‬ ‫פציאלית‪ ,‬ובכל המקרים‪ ‬נעשה ניסיון לשמר באופן מיטבי את‬ ‫שני צרורות העצבים‪ .‬כל המנותחים השתתפו לאחר הניתוח‬ ‫בתכנית לשיקום התפקוד המיני‪ ,‬אשר כללה בשלב ראשון מתן‬ ‫תכשירים מעכבי האנזים פוספודיאסטראז‪ )PDE5I( 5-‬לפני קיום‬ ‫מגע מיני‪ .‬פוטנטיות הוגדרה כזקפה ספונטנית או ככזו שהושגה‬ ‫טבלה ‪ .1‬סיכום הנתונים עבור גברים שעברו כריתה רדיקלית‬ ‫לפרוסקופית‪-‬רובוטית בין ינואר ‪ 2010‬לספטמבר ‪2012‬‬ ‫‪Non‬‬ ‫‪Potent‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪Value‬‬

‫‪Potent‬‬

‫‪All‬‬

‫‪-‬‬

‫)‪73(76%‬‬

‫)‪23 (24%‬‬

‫‪96‬‬

‫‪n‬‬

‫‪<0.003‬‬

‫‪63‬‬ ‫)‪(60-63‬‬

‫‪59‬‬ ‫)‪(54-5-63‬‬

‫‪63 (59‬‬‫)‪65.2‬‬

‫‪Age‬‬

‫‪0.21‬‬

‫‪25.8‬‬ ‫)‪(24.2-27.9‬‬

‫‪26.5‬‬ ‫)‪(24.7-28‬‬

‫‪26 (24.5‬‬‫)‪28‬‬

‫‪BMI‬‬

‫‪<0.002‬‬

‫‪18‬‬ ‫)‪(13-20.7‬‬

‫‪22.5‬‬ ‫)‪(19.2-25‬‬

‫‪19‬‬ ‫)‪(14-23‬‬

‫‪IIEF5‬‬

‫‪0.49‬‬

‫‪6‬‬ ‫)‪(8%‬‬

‫‪3‬‬ ‫)‪(13%‬‬

‫‪9‬‬ ‫)‪(9.4%‬‬

‫‪Diabetes‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪31‬‬ ‫)‪(42%‬‬

‫‪7‬‬ ‫)‪(30%‬‬

‫‪38‬‬ ‫)‪(39.5%‬‬

‫‪HTN‬‬

‫‪1‬‬

‫‪35‬‬ ‫)‪(48%‬‬

‫‪11‬‬ ‫)‪(48%‬‬

‫‪46‬‬ ‫)‪(48%‬‬

‫‪Hyperilipidemia‬‬

‫‪23‬‬ ‫)‪(32%‬‬

‫‪8‬‬ ‫)‪(35%‬‬

‫‪31‬‬ ‫)‪(32%‬‬

‫‪0 components‬‬

‫‪30‬‬ ‫)‪(41%‬‬

‫‪10‬‬ ‫)‪(44%‬‬

‫‪40‬‬ ‫)‪(42%‬‬

‫‪1 component‬‬

‫‪18‬‬ ‫)‪(25%‬‬

‫‪4‬‬ ‫)‪(17%‬‬

‫‪22‬‬ ‫)‪(23%‬‬

‫‪2 components‬‬

‫‪2‬‬ ‫)‪(3%‬‬

‫‪1‬‬ ‫)‪(4%‬‬

‫‪3‬‬ ‫)‪(3%‬‬

‫‪3 components‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫בקרב חולים הסובלים מ‪ ,IC/PBS-‬דיסטנציה בחימום יעילה‬ ‫ובטוחה לתקופה של עד ‪ 3‬חודשים‪ .‬ניתן להתייחס לטיפול כאל‬ ‫“טיפול הצלה" עבור חולים הסובלים מהתלקחות תסמינית לאחר‬ ‫כישלון טיפול בקוקטייל ‪.DMSO‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תפקוד מיני לאחר כריתה רדיקלית לפרוסקופית‬ ‫של בלוטת הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫בטווח של שנה לפחות לאחר ניתוח‬

‫‪0.88‬‬

‫על ידי נטילת ‪ ,PDE5I‬המאפשרת חדירה‪ .‬הנתונים הסטטיסטיים‬ ‫המוצגים הם חציון ותחום בין‪-‬רביעוני (‪ )IQR‬עבור המשתנים‬ ‫הנומריים‪ ,‬ומספר ואחוז‪ ‬עבור המשתנים האיכותיים‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬בטווח התאריכים שצוין נותחו ‪ 102‬מטופלים‪ 96 ,‬מהם‬ ‫נמצאו במעקב סדיר אשר אפשר ניתוח של נתוניהם‪ .‬ניקוד ‪IIEF5‬‬ ‫‪29‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק אם תנועת ‪ Plantarflexion‬משפיעה על דרגת הדחיפות‬ ‫ועל לחץ הדטרוזור הממוצע המרבי במהלך בדיקה אורודינמית‬ ‫של חולים הסובלים מאי־יציבות של הדטרוזור (‪detrusor‬‬ ‫‪.)overactivity-DO‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫העבודה אושרה על ידי ועדת האתיקה המקומית‪ 22 .‬חולים‬ ‫ב־‪ DO‬נכללו במחקר לאחר שחתמו על הסכמה מדעת‪ .‬במהלך‬ ‫הציסטומטריה מדדנו את ה־‪ mean peak detrusor pressure‬של‬ ‫כל גל התכווצות‪ .‬בתחילת גל ההתכווצות השני או השלישי‬ ‫(בחירה אקראית של הסדר)‪ ,‬התבקשו החולים לבצע תנועת‬ ‫‪ Plantarflexion‬רציפה (דחיפת קצות האצבעות כנגד הרצפה)‪.‬‬ ‫מיד לאחר כל גל התכווצות‪ ,‬דירגו החולים את הדחיפות‬ ‫שחוו מ־‪ 1‬עד ‪ 10‬באמצעות סולם אנלוגי חזותי (‪VAS - Visual‬‬ ‫‪.)Analogue Scale‬‬

‫במידה משמעותית בעת ביצוע תנועת ‪)31±19( Plantarflexion‬‬ ‫ס"מ מים לעומת ‪ 58±28‬ס"מ מים‪ .)p0.001 ,‬דוגמה לתרשים‬ ‫אורודינמי של חולה המבצע תנועת ‪ Plantarflexion‬מופיעה‬ ‫באיור ‪ .1‬כל החולים דיווחו על הפחתה בדרגת הדחיפות בעת‬ ‫ביצוע ‪ .Plantarflexion‬דירוג הסולם האנלוגי חזותי היה נמוך‬ ‫יותר משמעותית בעת ביצוע תנועת ‪4.7±1.8( Plantarflexion‬‬ ‫לעומת ‪ .)P0.0001 ,9.3±0.63‬התוצאות הגרפיות של המחקר‬ ‫מופיעות באיור ‪.2‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫תנועת ‪ Plantarflexion‬מפחיתה את עצמת התכווצות הדטרוזור‬

‫ואת תחושת הדחיפות בקרב חולים הסובלים מאי־יציבות‬ ‫אורודינמית של הדטרוזור‪.‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪9.3±0.6‬‬

‫‪B‬‬

‫‪p<0.0001‬‬

‫‪10‬‬

‫‪p<0.001‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫(‪BTD - Bladder‬‬

‫‪90‬‬

‫‪58±28‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪31±19‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬

‫)‪Mean Peak Detrusor Pressure (cmH2O‬‬

‫‪Visual Analogue Score for Uranary Urgency‬‬

‫‪9‬‬

‫‪4.7±1.8‬‬

‫‪A‬‬

‫‪100‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪Planter-flexion‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫לחץ הדטרוזור המרבי הממוצע בעת ההתכווצות היה נמוך יותר‬ ‫‪Uro - pressure flow study 1#1‬‬

‫‪MP‬‬ ‫‪MF VE‬‬

‫‪28‬‬

‫‪CC VB‬‬

‫‪UR‬‬

‫‪UR‬‬

‫‪UR‬‬

‫‪c‬‬

‫‪Vinfus‬‬ ‫‪ml‬‬

‫‪Pdet‬‬ ‫‪cmH2O‬‬ ‫‪Prev‬‬ ‫‪cmH2O‬‬ ‫‪Pabd‬‬ ‫‪cmH2O‬‬ ‫‪Qura‬‬ ‫‪ml/s‬‬

‫‪ST‬‬

‫‪00:00 01:00 02:00 03:00 04:00 05:00‬‬

‫טיפול בהידרודיסטנציה בחימום‬ ‫‪ )Thermal Distention‬לחולים הסובלים מדלקת‬ ‫בין־רקמתית‪/‬תסמונת השלפוחית הכאובה (‪)IC/PBS‬‬ ‫לאחר כישלון טיפול קודם בשטיפות כיס שתן‪:‬‬ ‫תוצאות ביניים‬ ‫רוני אולגיסר‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬יורם זיגל‪ ,‬אמנון זיסמן וקובי סתיו‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבדוק את היעילות ואת הבטיחות של הידרודיסטנציה בחימום‬ ‫(‪ )BTD - Bladder Thermal Distention‬בקרב חולים הסובלים מ־‬ ‫‪ ,IC/PBS‬שטיפול קודם בקוקטייל ‪ DMSO‬שעברו נכשל‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫‪W/O Planter-flexion‬‬

‫‪1500‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 6:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪30s‬‬

‫המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה המקומית‪ .‬מאפריל ‪2012‬‬ ‫ועד אפריל ‪ 2013‬גייסנו ‪ 14‬חולים שטופלו בעבר בקוקטייל‬ ‫‪ DMSO‬ללא הצלחה‪ .‬כל החולים חתמו על הסכמה מדעת‪ .‬הם‬ ‫עברו הידרודיסטנציה של כיס השתן באמצעות מערכת לטיפול‬ ‫בהיפרתרמיה ‪( PelvixTT‬אלמדיקל‪ ,‬ישראל)‪ ,‬המזרימה סליין‬ ‫מחומם עד ‪ 45O‬לשלפוחית השתן במעגל סגור דרך קטטר ייעודי‬ ‫(‪ .)UniThermia 18F‬הטיפול נמשך ‪ 60‬דקות וניתן במרפאה ללא‬ ‫צורך בהרדמה או בטשטוש‪ .‬להערכת יעילות הטיפול מולאו שאלון‬ ‫סגולי להערכת התסמינים (‪,)O‘Leary-Sant IC Questionnaire‬‬ ‫סולם אנלוגי‪-‬חזותי להערכת כאב (‪ )10-0‬ויומני השתנה‪ .‬ההערכה‬ ‫נעשתה לפני הטיפול‪ ,‬ושבוע‪ ,‬חודש‪ ,‬חודשיים ו־‪ 3‬חודשים לאחר‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫‪ 11‬חולים (‪ 9‬נשים ו־‪ 2‬גברים) נכללו במחקר‪ .‬אצל ‪ 3‬חולים‬ ‫הופסקה הפעולה בעקבות אי‪-‬סבילות או כאב בעת הכנסת‬ ‫הקטטר‪ .‬הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה ‪ 50±13‬שנים‪.‬‬ ‫לאחר הטיפול הודגמה ירידה משמעותית בניקוד השאלון (לפני‬ ‫הטיפול ‪ ,31±3‬שבוע אחריו ‪ ,17±5‬חודש אחריו ‪ ,17±6‬חודשיים‬ ‫אחריו ‪ ,)p=0.001 ;23±2‬בדרגת הכאב (לפני הטיפול ‪ ,8.9±0.9‬שבוע‬ ‫אחריו ‪ ,4.6±1.8‬חודש אחריו ‪ ,5.3±1.1‬חודשיים אחריו ‪;5.9±0.9‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫אצל חולה אחד (‪ .)4%‬ראוי לציין כי אצל ‪ 9‬חולים (‪)34%‬‬ ‫נמצאה מחלה ממוקמת ללא התפשטות מיקרוסקופית מחוץ‬ ‫לבלוטת הערמונית‪ .‬בחציון מעקב של ‪ 5‬חודשים (טווח ‪,)18-1‬‬ ‫‪ 5‬חולים טופלו בהקרנות (‪ )adjuvant XRT‬על בסיס הממצאים‬ ‫הפתולוגיים‪ ,‬ואצל ‪ 23‬מ־‪ 24‬החולים ירד ערך ה־‪ PSA‬לאחר‬ ‫הניתוח אל מתחת לסף הזיהוי‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫מ־‪ 8‬סיבוכים‪ .‬הזיהום השכיח ביותר היה זיהום בדרכי שתן (‪4‬‬ ‫מטופלים‪ .)9.7% ,‬שכיחות הסיבוכים הקלים‪ ,‬בדרגה ‪ 1-2‬לפי‬ ‫‪ Dindo-Clavien‬הייתה ‪ 6( 15%‬מטופלים)‪ ,‬ושכיחות הסיבוכים‬ ‫המשמעותיים‪ ,‬בדרגה ‪ 4-3‬לפי ‪ Dindo-Clavien‬הייתה ‪2( 4.9%‬‬ ‫מטופלים)‪ .‬לא נצפתה תמותה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫פיתוח תכנית רובוטית הוא אתגר‪ .‬כריתה רדיקלית של‬ ‫הערמונית בסיוע רובוט היא טיפול סדרתי ובטוח לחולי סרטן‬ ‫ערמונית ממוקד‪.‬‬

‫כריתת ערמונית רדיקלית בסיוע רובוט לחולי סרטן ערמונית‬ ‫בסיכון גבוה אינה כרוכה בשיעור סיבוכים גבוה יותר לאחר‬ ‫הניתוח‪ .‬על אף שיעור גבוה יחסית של שולי ניתוח חיוביים‬ ‫ופריצה מחוץ לערמונית‪ ,‬אצל אחוז ניכר מהחולים תימצא‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 4:50‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫מחלה ממוקמת‪ .‬נדרש מעקב ממושך יותר אחר חולים אלו‬ ‫לצורך לימוד התוצאות האונקולוגיות והפונקציונאליות‪.‬‬ ‫כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 4:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫(‪ :)ALPR‬השוואה של תוצאות סב־ניתוחיות‪,‬‬ ‫אונקולוגיות ותפקודיות בין מחצית המנותחים‬ ‫הראשונים למחצית המנותחים האחרונים‬

‫תוצאות ראשוניות של כריתת ערמונית רדיקלית‬ ‫בסיוע רובוט‬

‫טארק ערו‪ ,‬דוד קקיאשווילי‪ ,‬שאדי בדעאן‪ ,‬ולנטין שבתייב‪,‬‬ ‫יהושע גנסין ושמעון מרטיק‬

‫אוסקר שאטלוף‪ ,1‬ארז לנג‪ ,1‬איתי סבלר‪ ,‬קובי סתיו‪ ,1‬יורם זיגל‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דן ליבוביץ‪ ,1‬אריה שלהב‪ 2‬ואמנון זיסמן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪ ,Urology, University of Chicago2‬ארצות הברית‬

‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬רמב"ם ‪ -‬הקריה הרפואית לבריאות האדם‪ ,‬חיפה‬ ‫בעשור האחרון ‪ RALP‬הפך לטיפול הכירורגי המועדף במקרים‬

‫מטרה‪:‬‬

‫כריתת ערמונית רדיקלית בסיוע רובוט היא גישה זעיר פולשנית‬ ‫לניתוח במקרים של סרטן ערמונית ממוקם‪ ,‬והיא זוכה‬ ‫לפופולריות גוברת‪ .‬אנו מציגים תוצאות ראשוניות בתכנית‬ ‫רובוטית‪.‬‬ ‫כלים ושיטה‪:‬‬

‫בין ספטמבר ‪ 2012‬לאוגוסט ‪ 2013‬נבחנו נתונים של ‪41‬‬ ‫מנותחים‪ .‬הניתוחים נעשו בגישה תוך‪-‬צפקית דרך שישה נתיבים‬ ‫באמצעות רובוט דה־וינצי ‪ .SI‬מניעת פקקת ורידית ומכאנית‬ ‫נעשתה באמצעות תרופות ובאופן מכני‪ .‬להלן יוצגו התוצאות‬ ‫הבתר‪-‬ניתוחיות וההיסטולוגיה‪ .‬הסיבוכים דורגו לפי מערכת‬ ‫‪.Dindo-Clavien‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫של סרטן הערמונית‪ .‬דווח על חשיבות רבה של ניסיון המנתח‬ ‫בהשגת תוצאות אונקולוגיות ופונקציונליות עדיפות‪ .‬בעבודה זו‬ ‫השווינו תוצאות בין החצי הראשון לחצי השני של המנותחים‪.‬‬ ‫בין אוקטובר ‪ 2010‬לאוגוסט ‪ 2013‬נערכו ‪ 122‬ניתוחי ‪.RALP‬‬ ‫גיל המנותחים הממוצע היה ‪ 63‬שנה וה־‪ BMI‬הממוצע היה ‪.27‬‬ ‫‪ )40%( 49‬עברו ניתוח אנטרה־פריטוניאלי בעבר‪)37.7%( 46 .‬‬ ‫מהמטופלים סבלו ממחלה בסיכון נמוך‪ )50.8%( 62 ,‬ממחלה‬ ‫בסיכון בינוני‪ ,‬ו־‪ )11.4%( 14‬ממחלה בסיכון גבוה‪.‬‬ ‫זמן הניתוח הממוצע היה ‪ 3:17‬שעות‪ .‬גודל ערמונית ממוצע היה‬ ‫‪ 57.5‬גרם (טווח ‪ 218-8.7‬גרם)‪ .‬לא היה צורך במעבר לניתוח פתוח‬ ‫אצל אף חולה‪ .‬ממוצע ימי אשפוז היה ‪ 4.44‬ימים‪.‬‬ ‫אצל ‪ )30.3%( 37‬חלה החמרה סופית בפתולוגיה לאחר הניתוח‪.‬‬ ‫השיעור הממוצע של שוליים חיוביים היה ‪ 31.9%‬ו־‪ 12.9%‬בחצי‬ ‫ראשון והשני של המנותחים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪ )11.4%( 14‬מטופלים סבלו מאי שליטה בנקיטת שתן במעקב‬ ‫של חודש‪ ,‬ו־‪ )5.7%( 7‬סבלו מכך גם אחרי ‪ 3‬חודשים‪ .‬לא נמצא‬ ‫הבדל בין הקבוצות בעניין זה‪.‬‬ ‫ניתוח ‪ RALP‬הוא שיטת ניתוח יעילה ובטוחה‪ .‬ניכר שיפור‬ ‫בתוצאות האונקולוגיות עם רכישת ניסיון לאורך זמן‪.‬‬

‫הגיל הממוצע‪ ,‬ה־‪ BMI‬וערך ה־‪ PSA‬היו ‪ 6.47±65‬שנים‪2.4±26 ,‬‬ ‫ק"ג‪/‬מ"ר ו־‪ 5.8±7.4‬נ"ג‪/‬מ"ל בהתאמה‪ .‬זמן הניתוח ליד הקונסולה‬ ‫וכמות הדם שאבד היו ‪ 67±197‬דקות ו־‪ 378 277±‬מ"ל‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫זמן השהייה בביה"ח ומשך נשיאת הקטטר היו ‪ 2±3‬ימים ו־‪3±8‬‬ ‫ימים בהתאמה‪ .‬משקל הערמונית הממוצע היה ‪ 34±66‬גרם‪.‬‬ ‫שיעור השוליים הכירורגיים החיוביים היה ‪ ,12.1%‬וב־‪15%‬‬ ‫מהמקרים אותרה פריצת קפסולה‪ .‬שיעור השוליים החיוביים‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 6:00‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫ללא פריצת קפסולה היה ‪ 5( 12.1%‬מתוך ‪ 41‬מטופלים) ושיעור‬ ‫השוליים החיוביים עם פריצת קפסולה היה ‪ Gleason score .0%‬תנועת ‪ Plantarflexion‬מפחיתה את תחושת‬ ‫של ‪ 8, 7, 6‬או ‪ ,9‬נמצא אצל ‪ 5% ,70% ,23%‬ו־‪ ,2%‬בהתאמה‪ .‬הדחיפות ואת לחץ הדטרוזור המרבי בקרב חולים‬ ‫אצל חולה אחד מתוך ‪ 41‬נדרש ניתוח חוזר (‪ )2.4%‬ו־‪ 4‬חולים הסובלים מאי־יציבות אורודינמית של הדטרוזור‬ ‫נזקקו לאשפוז חוזר (‪ .)9.8%‬חולה אחד נזקק למנת דם (‪ )2.4%‬רוני אולגיסר‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬יורם זיגל‪ ,‬אמנון זיסמן ויעקב סתיו‬ ‫ בסה"כ־ניתנה מנת דם אחת‪ 7 .‬מ־‪ 41‬המטופלים (‪ )17%‬סבלו אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬‫‪27‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫בסיוע רובוט‪ ,‬הוא ההשקה בין השלפוחית לשופכה‪ .‬בעבודה זו‬ ‫אנו מציגים את ניסיוננו בשימוש בתפר נספג ‪barbed and looped‬‬ ‫מסוג ‪ V-LOC‬לביצוע השחזור האחורי וההשקה של השלפוחית‬ ‫לשופכה‪.‬‬ ‫חולים‪:‬‬

‫לשם שחזור אחורי והשקה של השלפוחית לשופכה במהלך כריתה‬ ‫רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‪ ,‬נעשה שימוש בתפר נספג‬ ‫‪ barbed and looped‬מסוג ‪.V-LOC‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫אנטומי באזור זה ולאפשר הגדרה ברורה של הגבולות בין ה־‪,DVC‬‬ ‫השופכה‪ ,‬האפקס של בלוטת הערמונית ועצבי הזקפה דו־צדדית‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫אצל כל החולים התאפשר חיתוך של ה־‪ DVC‬ללא קשירה‬ ‫דיסטלית שלו קודם לכן‪ ,‬וללא דימום יתר מאזור זה‪ .‬אצל ‪13‬‬ ‫מתוך ‪ 62‬החולים נדרשה תפירה של ה־‪ DVC‬לפני תחילת חיתוך‬ ‫השופכה למניעת דימום‪ .‬חולה אחד בלבד טופל במוצרי דם עקב‬ ‫דימום מאזור בסיס הערמונית‪ .‬על אף הרושם שמשך הזמן עד‬ ‫שהושגה שליטה מלאה במתן השתן התקצר‪ ,‬לא נמצא הבדל‬ ‫סטטיסטי מובהק בין חולים שנותחו בטכניקה החדשה לבין חולים‬ ‫שנותחו בגישת הקשירה המסורתית‪.‬‬

‫בניתוח של ‪ 30‬מטופלים אשר טופלו באמצעות כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית בסיוע רובוט בשל גידול בערמונית‪ ,‬נעשה שימוש‬ ‫בתפר נספג ‪ barbed and looped‬מסוג ‪ V-LOC‬לשם השחזור מסקנות‪:‬‬ ‫האחורי וההשקה של השלפוחית לשופכה‪ .‬השתמשנו ובתפר אפשר לבצע חיתוך של ה־‪ DVC‬ללא קשירתו תוך הסתמכות על‬ ‫‪ V-LOC 3-0‬באורך ‪ 23‬ס"מ לביצוע השחזור האחורי על פי הלחץ התוך צפקי למניעת דימום יתר מגדם הווריד החתוך‪ .‬אף‬ ‫‪ ,ROCCO‬ולאחר מכן בשני תפרי ‪ V-LOC 3-0‬באורך ‪ 17‬ס"מ שגישה זו מאפשרת דיסקציה חדה בגבולות אנטומיים ברורים‪,‬‬ ‫לביצוע ההשקה בין השלפוחית לשופכה‪ .‬השקה מלאה הושגה לא הוכח כי היא מובילה לשיפור התוצאות הקליניות‪.‬‬ ‫אצל כל המטופלים‪ ,‬ולאחר סיומה וידאנו כי היא שלמה על ידי‬ ‫מילוי השלפוחית בסליין‪ .‬שני מטופלים בלבד סבלו מדליפת שתן‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 4:30‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫לאחר הניתוח‪ .‬הדליפה טופלה באופן שמרני וחלפה ללא סיבוכים‬ ‫אורולוגיים ארוכי טווח‪.‬‬ ‫כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫השימוש בתפר נספג ‪ barbed and looped‬מסוג ‪ V-LOC‬לשחזור‬ ‫האחורי וההשקה של השלפוחית לשופכה במהלך כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית בסיוע רובוטי הוא בטוח ויעיל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 4:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חיתוך ה־‪ )DVC( Dorsal Venous Complex‬במהלך‬ ‫כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‬

‫‪Robotic AssistedLaproscopic Radical Prostatecttomy‬‬

‫)‪ - (RALRP‬מודיפיקציה של הניתוח‬ ‫עופר יוספוביץ‪ ,‬דני קדר‪ ,‬אנדרי נדו וג‘ק בניאל‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫‪ RALRP‬הופך באופן הדרגתי לניתוח הבחירה בישראל במקרים‬ ‫של סרטן ערמונית ממוקם‪ .‬כמו בגישה המסורתית הפתוחה‪,‬‬ ‫בתירה של אזור ה־‪ ,DEEP DORSAL VEIN COMPLEX‬השופכה‬ ‫והאפקס של בלוטת הערמונית מהווים אתגר‪ ,‬והמטרה היא‬ ‫לאפשר הסרה מוחלטת של רקמת הגידול תוך שימור מבנה הסוגר‬ ‫ועצבי הזקפה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בסרט זה מתוארת מודיפיקציה של הניתוח‪ ,‬ובמהלכו נעשה חיתוך‬ ‫של ה־‪ DVC‬ללא קשירה דיסטלית שלו קודם לכן‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫בלחץ התוך‪-‬צפקי למניעת דימום מגדם הווריד החתוך‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫בין ‪ 07/2011‬ל־‪ 139 07/2013‬חולים במחלקתנו עברו ‪.RALRP‬‬ ‫בניתוח של ‪ 62‬מהם‪ ,‬שנותחו לאחרונה‪ ,‬יושמה גישה חדשנית‬ ‫שבה חיתוך ה־‪ DVC‬נעשה ללא קשירתו‪ ,‬כדי להימנע מעיוות‬ ‫‪26‬‬

‫(‪ )RALP‬לחולי סרטן ערמונית בסיכון גבוה ‪-‬‬ ‫תוצאות הניתוח‪ ,‬הפתולוגיה ומעקב קצר טווח‬

‫אזיק הופמן‪ ,‬ג‘ק בניאל‪ ,‬שלומי טפיארו‪ ,‬דני קידר ועופר יוספוביץ‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬המערך האורולוגי מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬

‫מחקרים רבים מצדדים לאחרונה בכרית רדיקלית של הערמונית‬ ‫בסיוע רובוט (‪ )RALRP‬כאפשרות טיפול מועדפת לחולי סרטן‬ ‫ערמונית בסיכון גבוה‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫תיאור התוצאות המיידיות והסיבוכים לאחר ניתוח זה במחלקתנו‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 139‬חולים שעברו ‪ RALRP‬בשנתיים האחרונות במחלקתנו‪,‬‬ ‫אותרו ‪ 24‬חולים (‪ )17%‬שהוגדר כי הם חולים בסרטן בסיכון‬ ‫גבוה על פי קריטריוני ‪ PSA 20) D‘Amico‬או ‪Gleason score‬‬ ‫‪ 10-8‬או שלב קליני ‪ T2c‬ומעלה)‪ .‬כל החולים עברו הדמיית ‪MRI‬‬ ‫אנדורקטלי לפני הניתוח ודיסקציה של בלוטות הלימפה האגניות‪.‬‬ ‫מאפיינים קליניים ונתוני הניתוח‪ ,‬הפתולוגיה והמעקב נאספו‬ ‫מתיקי המנותחים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫גיל החולים הממוצע היה ‪ 6±64‬שנים‪ .‬אצל ‪ 5‬חולים נמדד ‪PSA‬‬ ‫‪ 20‬לפני הניתוח‪ ,‬אצל ‪ 5‬נמצא ‪ 10-8 Gleason score‬בביופסיה‪,‬‬ ‫ושלב המחלה אצל ‪ 2‬חולים סווג כשלב קליני ‪ .T3‬שימור חד‪-‬‬

‫צדדי או דו־צדדי של עצבי הזקפה התאפשר אצל ‪ 17‬חולים‬ ‫(‪ .)70%‬אצל חולה אחד נדרשו דיסקציה רחבה באזור צוואר כיס‬ ‫השתן והכנסת תומכנים שופכניים בעת ביצוע ההשקה‪ ,‬לצורך‬ ‫זיהוי ושימור פיות השופכנים‪ .‬שולי ניתוח חיוביים נמצאו אצל‬ ‫‪ 8‬חולים (‪ ,)33%‬פריצת קופסית ‪ ECE -‬אצל ‪ ,)33%( 8‬מעורבות‬ ‫שלפוחיות הזרע אצל ‪ )30%( 7‬ומעורבות בלוטות הלימפה‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ייחודית ובלחץ של ‪ 15‬מ"מ כספית למשך כמה שעות‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫לבחון את השינוי בפינוי הקראטינין בתקופה שלאחר הניתוח‪,‬‬ ‫ולאתר גורמי סיכון לירידה בתפקוד הכליות‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬ ‫מתוך ‪ 139‬חולים שעברו ניתוח ‪ RALRP‬במחלקתנו בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ ,‬אותרו ‪ 124‬חולים ללא חשד‪/‬עדות לדליפת שתן‬ ‫מאיזור ההשקה לאחר הניתוח‪ .‬סך פינוי הקראטינין אצל החולים‬ ‫חושב באמצעות נוסחת ה־‪ MDRD‬בעת קבלתם לניתוח (בסיס)‪,‬‬ ‫מייד לאחר הניתוח (תקופת האשפוז) ובחודש הראשון לאחר‬ ‫הניתוח‪ .‬קבוצת המחקר חולקה לרבעונים על פי תפקוד הכליות‬ ‫הבסיסי‪ .‬הקשר בין השינוי בתפקוד הכליות לאחר הניתוח לבין‬ ‫מאפיינים קליניים נבחן בעזרת רגרסיה ליניארית (גיל‪ ,‬תפקוד‬ ‫כליות בסיסי‪ ,‬משך הניתוח ו־‪ )BMI‬ורגרסיה לוגיסטית (‪Charlson‬‬ ‫‪ comorbidity score‬וסוכרת)‪ .‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬

‫רב של בעיות כגון שבירת‪/‬קיטוע גלילי הרקמה‪ ,‬איבוד כיווניות‬ ‫ועוד‪ .‬כתוצאה מכך תיתכן פגיעה בגילוי סרטן‪ ,‬ואובדן מידע‬ ‫הנוגע למיקומו המדוייק של גידול‪ .‬מערכת ה־‪ Smart-Bx‬פותחה‬ ‫במטרה לאפשר הורדה חצי אוטומטית של גלילי הרקמה‬ ‫לקסטה ייחודית המשתלבת בתהליכי העיבוד במעבדה‬ ‫הפתולוגית כך שגלילי הרקמה יישמרו במלואם ומיושרים‪,‬‬ ‫ובכך אפשר יהיה לענות על הבעיות שלעיל‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת אורך ושימור הרקמה במהלך הורדת גליל הביופסיה‬ ‫לקסטה ובמהלך העיבוד במעבדה הפתולוגית בהשוואה‬ ‫לשיטות ההורדה הנהוגות כיום‪.‬‬ ‫שיטות‪:‬‬

‫ביופסיות שנלקחו מן הערמונית במחט סטנדרטית חולקו‬ ‫ל־‪ 3‬קבוצות ניסוי ‪ -‬הורדה בעזרת גריפה עם מחט נוספת‬ ‫לתוך מיכל פורמלין‪ ,‬הורדה על ידי גריפת המחט על ספוגית‬ ‫ייעודית‪ ,‬והורדה על ידי מערכת ה־™‪.SmartBx‬‬ ‫דגימה (גליל הביופסיה) תועדה ונמדדה על המחט‪ ,‬לאחר‬ ‫קיבוע בפורמלין‪ ,‬לאחר שיקוע בפראפין‪ ,‬ולאחר חיתוך הרקמה‬ ‫במיקרוטום והצמדתה לזכוכית נושאת‪ .‬אורך הדגימה על‬ ‫המחט הוגדר כ־‪.100%‬‬

‫לא נמצא שינוי סטטיסטי מובהק בפינוי הקראטינין לאחר‬ ‫הניתוח בקבוצת החולים‪ .‬ברבעון התחתון (פינוי קראטינין‬ ‫‪ 79‬מ"ל‪/‬דקה‪/‬ק"ג)‪ ,‬נמצא יחס ישיר בין התפקוד הבסיסי לבין‬ ‫השינוי בתפקוד הכליות לאחר הניתוח‪ .‬אצל ‪ 16‬חולים (‪)14%‬‬ ‫חלה ירידה של ‪ 20%‬או יותר בפינוי הקראטינין‪ .‬בקבוצה‬ ‫זו ירד פינוי הקראטינין (חציון) ביממה הראשונה לאחר‬ ‫הניתוח מ־‪ 92‬ל־‪ 67‬מ"ל‪/‬דקה‪/‬ק"ג‪ ,‬וסוכרת נמצאה כגורם‬ ‫הסיכון היחיד לירידה זו (‪ .)p=0.05‬לא נמצא קשר בין ירידה‬ ‫בפינוי הקראטינין לשאר המאפיינים הקלינייים‪ ,‬וכל החולים‬ ‫התאוששו באופן מלא מבחינת תפקוד הכליות בחודש‬ ‫הראשון לאחר הניתוח‪.‬‬

‫נמדדו כ־‪ 75‬דגימות ביופסיה בכל אחת מקבוצות הניסוי‬ ‫שנלקחו מ־‪ 27‬חולים‪ .‬אחוז הרקמה שהגיע לזכוכית הנושא‬ ‫(לפענוח הפתולוג במיקרוסקופ) ביחס לאורך הרקמה שנמדד‬ ‫על המחט היה ‪ )n=73;±15( 56% -‬עבור ההורדה לפורמלין‪,‬‬ ‫‪ )n=75;±17( 65%‬עבור ההורדה לספוגית ו־‪)n=81;±17( 77%‬‬ ‫במערכת ה־™‪( SmartBx‬ראה איור מצורף)‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫אפשר לצפות לירידה משמעותית בפינוי הקראטינין בתקופה‬ ‫המיידית לאחר ‪ RALRP‬בקרב חולים הסובלים מאי‪-‬ספיקת כליות‬ ‫כרונית‪ ,‬ובעיקר בקרב אלה הלוקים בסוכרת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬השינוי‬ ‫חולף כעבור ‪ 48‬שעות ולא נראה כחודש לאחר הניתוח‪ .‬הסיבה‬ ‫לתופעה זו אינה ברורה ויש מקום לברר את משמעותה לטווח‬ ‫הארוך‪ .‬‬

‫שימוש במערכת ה־™‪ SmartBx‬הדגים שיפור משמעותי ביחס‬ ‫לשתי השיטות האחרות (‪ )P Value 0.01‬באחוז הרקמה המגיע‬ ‫לניתוח הפתולוג‪ ,‬תוך שמירה על יישור וכיווניות הרקמה‪.‬‬ ‫מדובר במחקר גישוש למערכת חדשנית ‪ -‬תוצאות אלו צפויות‬ ‫להשתפר עם סיום הטמעת המערכת במעבדה ושיפור אופן‬ ‫התפעול‪ .‬למערכת זו עשויה להיות השפעה משמעותית על‬ ‫אחוז גילוי סרטן בביופסיות‪.‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 4:00‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫הורדה חצי אוטומטית של גלילי ביופסיה מן‬ ‫הערמונית תוך שמירה על כיווניות‪ ,‬יישור ושלמות‬ ‫הדוגמא‪.‬‬ ‫בוריס יודקביץ‪ ,1‬אלכס שמיץ‪ ,‬אירית אלמלח‪ ,2‬ילנה יודקו‪ ,2‬קרן‬ ‫‪1‬‬ ‫שוייצר‪ ,3‬אלכס פסטרנק‪ ,3‬ארנון לביא‪ 1‬ומיכאל כהן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬פיתוח‪ ,‬חברת ‪ ,US-care‬ישראל‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 4:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השימוש בתפר נספג ‪barbed and loopped‬‬ ‫מסוג ‪ V-LOC‬בשחזור אחורי ובאנסטומוזת‬ ‫שלפוחית־שופכה במהלך כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית בסיוע רובוט‬

‫מיקי הייפלר‪ ,‬דורית זילברמן‪ ,‬מנחם לאופר‪ ,‬רענן ברגר‪ ,‬נועם כיתרי‪,‬‬ ‫יעקב רמון וזהר דותן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬

‫הקדמה‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הטיפול הנוכחי בגלילי ביופסיה של הערמונית לוקה במספר‬

‫אחד השלבים המאתגרים במהלך כריתה רדיקלית של הערמונית‬

‫‪25‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫סרטן הערמונית‪ .‬במחקר זה‪ ,‬שכלל ‪ 23‬חולים בלבד‪ ,‬התקבלו‬ ‫ערכים נמוכים לסגוליות וערך ניבוי שלילי לנוכחות ‪ .ECE‬נדרשים‬ ‫מחקרים נוספים בקבוצות גדולות יותר של חולים‪.‬‬

‫טפיארו שלומי‪ ,‬דניאל קדר וג׳ק בניאל‬ ‫המערך האורולוגי‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 3:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יעילותה של בדיקת שתן ‪ PCA3‬בקרב הגברים בארץ‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,‬ארז ברקוביץ‪ ,‬גיא הידש‪ ,‬עפר גפרית ודב פודה‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫כריתה רדיקלית של הערמונית היא אחת מאפשרויות הטיפול‬ ‫בגברים הסובלים מגידול ממאיר הממוקם בערמונית ובעל דירוג‬ ‫פתולוגי גליסון ‪ .6‬האפשרות להחמרה בדירוג הפתולוגי לאחר‬ ‫הניתוח היא אחד הגורמים הנשקלים בעת קבלת החלטה על דרכי‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬

‫בדיקת שתן ‪ PCA3‬הוכחה כיעילה יותר מבדיקת דם ‪ ,PSA‬אך‬ ‫רופאים ממעטים לשלבה במערך האבחנה של סרטן הערמונית‪.‬‬

‫תיאור ואפיון ההחמרה בדירוג הפתולוגי בקרב מטופלים שעברו‬ ‫כריתה רדיקלית של הערמונית עקב ממאירות ממוקמת בדירוג‬ ‫גליסון ‪.6‬‬

‫מטרה ושיטות‪:‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫בסקירה רטרוספקטיבית בדקנו את יעילות בדיקת ‪ PCA3‬בקרב‬ ‫גברים שהופנו למרפאתנו לביצוע הבדיקה על ידי אורולוגים‬ ‫בקהילה‪ .‬המחקר שילב אנליזה של מסד הנתונים של החולים‬ ‫ומענה על שאלון‪.‬‬

‫נסקרו רטרוספקטיבית נתוני מטופלים אשר עברו כריתה רדיקלית‬ ‫של הערמונית בשנים ‪ .2013-2010‬הנתונים שנבדקו כללו דירוג‬ ‫גליסון של ביופסיית הערמונית‪ ,‬מספר גלילים חיוביים בביופסיה‪,‬‬ ‫שיעור ההחמרה בדירוג הפתולוגי לאחר הניתוח והמכון הפתולוגי‬ ‫שבו נבדקה ביופסיית הערמונית‪ .‬ועדת הלסינקי אישרה את ביצוע‬ ‫העבודה‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫לגבי ‪ 347‬גברים שעברו את בדיקת השתן ‪ PCA3‬היה מידע אם‬ ‫עברו ביופסיית ערמונית בשנה הראשונה לאחר בדיקת השתן‪ 199 .‬תוצאות‪:‬‬ ‫(‪ )57%‬מטופלים עברו ביופסיה של הערמונית ואילו ‪ )43%( 148‬סך כל נסקרו ‪ 218‬ניתוחים‪ 130 ,‬מהם בסיוע רובוט ו־‪ 88‬בגישה‬ ‫לא עברו את הבדיקה‪ .‬מתוך ‪ 199‬הגברים שעברו ביופסיה‪ ,‬ב־‪ 43‬פתוחה‪ .‬הדירוג הפתולוגי של ביופסיית הערמונית אצל ‪124‬‬ ‫מקרים (‪ )21.7%‬נמצא סרטן הערמונית‪ .‬מצאנו שעם ערך סף מטופלים (‪ )58%‬היה גליסון ‪ .6‬אצל ‪ 39‬מהם (‪ )31%‬הייתה‬ ‫של ‪ ,25‬רגישות הבדיקה הייתה ‪ ,83.7%‬סגוליות הבדיקה הייתה מעורבות של גליל אחד‪ .‬ב־‪ 66‬מקרים (‪ )53%‬חלה החמרה בדירוג‬ ‫‪ 45.8%‬וה־‪ NPV‬היה ‪ ;91%‬עם ערך סף של ‪ ,35‬הרגישות ירדה הפתולוגי לאחר הניתוח‪ .‬מתוך ‪ 39‬מקרים שבהם הייתה מעורבות‬ ‫ל־‪ ,74.4%‬הסגוליות עלתה ל־‪ 58.4%‬וה־‪ NPV‬היה ‪ .89%‬במבחן של גליל אחד בביופסיה‪ ,‬אצל ‪ 15‬מטופלים (‪ )38%‬חלה החמרה‬ ‫‪ ROC‬מצאנו ‪ AUC‬של ‪ 0.73‬לבדיקת ‪ PCA3‬ושל ‪ 0.51‬לבדיקת בדירוג הפתולוגי לאחר הניתוח‪ 38% .‬מהביופסיות נבדקו במכון‬ ‫‪ PSA‬בקרב כלל המטופלים עם ערך הסף האידאלי של ‪ .21‬הפתולוגי במוסדנו‪ .‬במקרים שבהם חלה החמרה בדירוג הפתולוגי‪,‬‬ ‫בדיקת השתן ‪ PCA3‬הייתה יעילה יותר בקבוצת הגברים הצעירים שיעור הביופסיות אשר נבדקו במוסדנו היה ‪.19%‬‬ ‫(בני פחות מ־‪ )65‬לעומת בני ‪ 65‬ומעלה‪ AUC :‬של ‪ 0.816‬לעומת מסקנות‪:‬‬ ‫‪ ,0.637‬בהתאמה‪ .‬בדקנו את השפעת בדיקת ה־‪ PCA3‬על תהליך שיעור ההחמרה בדירוג הפתולוגי הוא גורם משמעותי בקבלת‬ ‫קבלת ההחלטות על סמך ביצוע או אי ביצוע ביופסיה בהתאם החלטה על טיפול דפניטיבי לגידול בערמונית‪ .‬בסדרה זו נמצא‬ ‫לתוצאת ‪ .PCA3 SCORE‬מצאנו כי ‪ 45.5%‬גברים נשלחו קשר בין שיעור ההחמרה בדירוג הפתולוגי לבין המכון הפתולוגי‬ ‫לביופסיית ערמונית למרות שתוצאת ‪ PCA3‬העידה על סיכוי נמוך שבו נבדקה הביופסיה‪.‬‬ ‫לסרטן‪ .‬בקרב חולים שנמצאו אצלם רמות ‪ PCA3‬גבוהות‪ ,‬רק‬ ‫‪ 21.6%‬לא עברו ביופסיה‪ .‬סך הכול רמת ההיענות לתוצאת ‪PCA3‬‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 3:50‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫הייתה ‪.60.5%‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬

‫בדיקת שתן ‪ PCA3‬יעילה יותר מבדיקת ‪ .PSA‬למרות זאת‪,‬‬ ‫ההסתמכות על הבדיקה בקרב האורולוגים שהפנו את החולים‬ ‫לביצוע הבדיקה‪ ,‬איננה גבוהה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 3:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫החמרה בדירוג הפתולוגי בקרב מטופלים העוברים‬ ‫כריתה רדיקלית של הערמונית עקב ממאירות‬ ‫ממוקמת‬ ‫‪24‬‬

‫שינוי בתפקוד הכליות לאחר כריתת ערמונית‬ ‫רדיקלית בסיוע רובוט (‪ - )RALRP‬מאפיינים‬ ‫קליניים ואיתור גורמי הסיכון‬ ‫אזיק הופמן‪ ,‬ג'ק בניאל‪ ,‬דני קידר‪ ,‬אנדרי נדו ועופר יוספוביץ‬ ‫המערך האורולוגי מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫הקדמה‪:‬‬

‫במחקרים קודמים נמצא קשר בין לחץ תוך בטני מוגבר במהלך‬ ‫ניתוחים לפרוסקופיים לבין ירידה בתפקוד הכליות‪ .‬כריתת‬ ‫ערמונית רדיקלית בסיוע רובוט (‪ )RALRP‬מתבצעת בתנוחה‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫תקצירים‬ ‫הבדל משמעותי בין קבוצה ‪ 1‬לקבוצה ‪ 2‬ברמת הכאב ולא היו‬ ‫אירועים וזווגאלים‪.‬‬

‫יום שלישי‬

‫‪ >> 03.12.13‬אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 3:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ההשפעה של הרדמה מקומית על כאב בביופסיות‬ ‫הערמונית דרך החלחולת‬ ‫עדית דובי סובול‪ ,‬אנדריי נולינדר‪ ,‬איגור יוסים‪ ,‬חנה סבג ומוראד עסלי‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬ישראל‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫‪ PERIPROSTATIC NERVE BLOCK‬היא השיטה הנפוצה‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 3:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם אפשר לאבחן במדויק סרטן ערמונית מתקדם‬ ‫מקומית באמצעות ‪?MRI‬‬ ‫מיקי הייפלר‪ ,1‬דורית זילברמן‪ ,1‬אורית פורטנוי‪ ,2‬לריסה גורנדה‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‪ ,1‬אדי פרידמן‪ 3‬ומנחם לאופר‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬רדיולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫רקע‪:‬‬

‫אחד הסיכונים הניצבים בפני חולי סרטן הערמונית הוא פריצת‬ ‫המחלה מעבר לקופסית הערמונית ומעורבות שלפוחיות הזרע‪.‬‬ ‫הערכת החסר של הדירוג (‪ )STAGE‬הקליני עלולה לגרום‬ ‫להערכה מוטעית של הפרוגנוזה ולבחירה לא מושכלת של דרכי‬ ‫טיפול‪ .‬לבדיקת ‪ MRI‬מרובת פרמטרים יש את הפוטנציאל לסייע‬ ‫בהתאמת הטיפול לחולה‪.‬‬

‫לשיכוך כאבים בעת ביצוע ביופסיית ערמונית מונחית‬ ‫על־קול‪ ,‬ובה מבוצעת חסימה של הסיבים הסנסוריים בקפסולת‬ ‫הערמונית‪ .‬לרוב משתמשים לשם כך בלידוקאין ‪ .2%-1%‬אתר‬ ‫ההזרקה השכיח ביותר הוא בין בסיס הערמונית לשלפוחיות הזרע‬ ‫דו־צדדית‪ .‬בכמה מחקרים נמצא כי הכאב בביופסיות ערמונית‬ ‫פחת בשיטה זו‪ .‬במחקרים נמצא שג‘ל לידוקאין יעיל בהפחתת‬ ‫הכאב בעת הכנסת המתמר‪ .‬הטכניקה המקובלת לביצוע ההרדמה‬ ‫היא ‪ - MOUNT EVEREST TECHNIQE‬הזרקת לידוקאין לאזור‬ ‫השומן בין בסיס הערמונית לשלפוחית הזרע‪.‬‬

‫להעריך את הדיוק של בדיקת ‪ MRI‬בהערכת סרטן ערמונית‬ ‫מתקדם‪ ,‬בדגש על פריצת הקופסית (‪ )ECE‬וחדירה לשלפוחיות‬ ‫הזרע (‪.)SVI‬‬

‫שיטות‪:‬‬

‫שיטות וחומרים‪:‬‬

‫במחקר זה נבדקו רטרוספקטיבית תיקים של ‪ 106‬חולים שעברו‬ ‫ביופסיות ערמונית בשנת ‪ 2013‬בסורוקה‪ .‬לאחר הרחבת פי‬ ‫הטבעת עם ג‘ל אזרקאין בוצעה הרדמה פריפרוסטטית בשיטה של‬ ‫‪ .MOUNT EVEREST TECHNIQE‬הוזרקו ‪ 10-5‬מ"ל לידוקאין‬ ‫‪ 1%‬לכל צד‪ .‬נלקחו ‪ 12-10‬קורים‪ .‬לאחר הבדיקה החולה נשאר‬ ‫בשכיבה במשך ‪ 3‬דקות ולאחר מכן בישיבה במשך ‪ 3‬דקות‪ .‬החולים‬ ‫חולקו לשתי קבוצות על פי התשובה הפתולוגית שהתקבלה‪:‬‬ ‫קבוצה ‪ - 1‬ללא עדות לממאירות‪ .‬קבוצה ‪- 2‬אדינוקרצינומה של‬ ‫הערמונית‪ .‬בשתי הקבוצות נבדקו המאפיינים הבאים‪ :‬גיל‪,PSA ,‬‬ ‫גודל ערמונית‪ ,‬רמת כאב‪ ,‬בדיקה רקטלית‪ ,‬אחוז גילוי סרטן‪ .‬סרגל‬ ‫הכאב‪ ‬הוא בין ‪ 0‬ל־‪.10‬‬

‫במחקר רטרוספקטיבי זה נכללו כל החולים אשר עברו כריתת‬ ‫ערמונית רדיקלית במרכז הרפואי שיבא בשנתיים האחרונות‪,‬‬ ‫ועברו בדיקת ‪ MRI‬להערכת מצב הערמונית לפני הניתוח‪ .‬נבדקה‬ ‫ההתאמה בין ממצאי ה־‪ MRI‬לבין ממצאי הבדיקה הפתולוגית‬ ‫הסופית של הפרפרט שנלקח בניתוח‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫מתוך ‪ 106‬חולים‪ )29%( 31 ,‬אובחנו כסובלים מקרצינומה של‬ ‫הערמונית‪ .‬הגיל הממוצע של הנבקים היה ‪ 65‬שנים ו־‪ 70‬שנים‪,‬‬ ‫גודל הערמונית הממוצע‪ ‬היה‪ 59 ‬ו־‪ 43‬סמ"ק‪ ,‬ערך ה־‪ PSA‬הממוצע‬ ‫היה ‪ 7.5‬ו־‪ 7.3‬נ"ג‪/‬מל‪ ,‬רמת הכאב הממוצעת הייתה ‪ 0.675‬ו־‪0.988‬‬ ‫ובדיקה רקטלית חשודה נמצאה אצל ‪ 4( 4%‬חולים) ו־‪4( 15%‬‬ ‫חולים)‪ ,‬בקבוצות ‪ 1‬ו־‪ 2‬בהתאמה‪.‬‬

‫מטרה‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫במחקר נכללו ‪ 23‬חולים שעברו בדיקת ‪ MRI‬ערמונית לפני כריתת‬ ‫הערמונית‪ 22 .‬מהבדיקות נעשו בעזרת סליל אנדורקטלי‪ .‬כל‬ ‫בדיקות ה־‪ MRI‬נבדקו על ידי ‪ 2‬מומחיות להדמיית הערמונית שלא‬ ‫ידעו מה התשובה הפתולוגית‪ .‬אצל ‪ 14‬חולים אובחנה פריצה של‬ ‫הקופסית (‪ )ECE‬בבדיקת ה־‪ .MRI‬אצל ‪ 11‬מהם (‪ )78.5%‬נמצאה‬ ‫פריצת הקופסית גם בפרפרט מהניתוח‪ .‬אצל ‪ 9‬חולים לא נראתה‬ ‫פריצה ב־‪ ,MRI‬אך אצל ‪ 4‬מהם (‪ )44%‬הוכחה פריצה בבדיקה‬ ‫הפתולוגית‪ .‬חדירה לשלפוחיות הזרע (‪ )SVI‬אובחנה בפתולוגיית‬ ‫הניתוח אצל שלושה חולים‪ .‬ב־‪ MRI‬לפני הניתוח אובחנה חדירה‬ ‫ל־‪ SV‬אצל חולה אחד (‪ .)33%‬הרגישות‪ ,‬הסגוליות‪PPV,NPV ,‬‬ ‫והדיוק של בדיקת ה־‪ MRI‬להערכת ‪ ECE‬הם ‪,78.5% ,62.5% ,73%‬‬ ‫‪ 55%‬ו־ ‪ 78%‬בהתאמה‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫רמת הכאב כתוצאה מביופסיית ערמונית בשיטת‬ ‫‪ PERIPROSTATIC NERVE BLOCK‬היא נמוכה ביותר‪ .‬לא היה‬

‫בדיקת ‪ MRI‬של הערמונית היא כלי ניבוי הנוסף למדדים‬ ‫הקליניים שבידי הרופא לשם קביעת הטיפול המתאים עבור חולה‬ ‫‪23‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫‪09:55‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי אפיתל המעבר‬ ‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ שמעון מרטיק‪ ,‬רמב“ם ‪ -‬קריה רפואית לבריאות האדם‪ ,‬חיפה‬ ‫ד“ר מיכאל כהן‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬עפולה‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫‪2‬הפקולטה למתמטיקה‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫‪3‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יעילות הטיפול במיטומיצין לתוך שלפוחית‬ ‫השתן בפרוטוקול מניעה למניעת הישנות סרטן‬ ‫שלפוחית לא פולשני‬ ‫אסמעיל מסארוה‪ ,‬שפיק מלאק‪ ,‬זאהר בחוס‪ ,‬סולומון פסציאנסקי‪,‬‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪10:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫רוני גלעד‪ ,‬אבי ברי‪ ,‬יובל בר יוסף וחיים מצקין‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬

‫האם יש תועלת בביופסיה חוזרת ממקום הכריתה‬ ‫(‪ )2nd look‬במקרים של ‪?TCC TaHG‬‬

‫עפר גפרית‪ ,1‬בנימין שלווה‪ ,2‬שראל הלחמי‪ ,3‬אילן ליבוביץ‪,4‬‬ ‫זוהר דותן‪ ,5‬דונלד לם‪ ,6‬נחום ארליך‪ ,8‬אריה לינדנר‪ ,7‬ולדימיר יוטקין ‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מוניק בן עם‪ 9‬ואברהם הוכברג‬

‫ ‬ ‫שישי‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬ ‫‪5‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪6‬אורולוגיה‪ ,BCG Oncology, P.C. ,‬ארצות הברית‬ ‫‪7‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪8‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי הלל יפה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪9‬אורולוגיה‪ ,‬ביוקנסל‬ ‫‪10‬ביוכימיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ישראל‬

‫‪22‬‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אילן קליין‪ ,‬גאזי פארס‪ ,‬יואל מץ‘‪ ,‬אבי שטיין‪ ,‬אלכס קפלון‪ ,‬דימיטרי‬ ‫גולדין‪ ,‬יובל פרייפלד‪ ,‬טל מאי‪ ,‬יחיא מועאד‪ ,‬ליאוניד בויארסקי‬ ‫ויורם דקל‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי כרמל‪ ,‬ישראל‬

‫טיפול מבוסס ‪ DNA‬ב־‪ - BC-819‬ניסוי‬ ‫“‪ “marker lesion‬שלב ‪ 2b‬בקרב חולים הסובלים‬ ‫מגידולי שלפוחית שתן שאינם חודרים לשריר‬

‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫‪11:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫בדיקת הקשר בין הופעה סינכרונית או‬ ‫מטאכרונית של שאתות אפיתל המעבר של‬ ‫מערכת השתן התחתונה והעליונה לבין דרגות‬ ‫התמיינות הגידול‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫בועז מושקוביץ‪ ,‬עופר נתיב ושראל הלחמי‬

‫ ‬ ‫‪11:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫רוני נוף‪ ,1‬מרק ויגודה‪ ,2‬עמיחי מאירוביץ‪ ,2‬דב פודה‪ ,1‬עמוס שפירא‪ ,1‬מרדכי‬ ‫‪1‬‬ ‫דובדבני‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬גיא הידש‪ 1‬ועפר גפרית‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬אונקולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫‪1‬המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫עפר גפרית‪ ,1‬גלינה פיזוב‪ ,2‬עמוס שפירא‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,1‬ולדימיר יוטקין‪ ,1‬גיא הידש‪ 1‬ודב פודה‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬

‫טיפול בחולי סרטן שלפוחית השתן החודר לשריר‬ ‫ השוואה בין ניתוח רדיקלי לבין טיפול משולב‬‫בקרינה וכימותרפיה‬

‫שראל הלחמי‪ 3‬רועי מנו‪ ,1‬ג‘ק בניאל‪ ,1‬אוהד שושני‪ ,1‬תומר בר און‪,2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יעקב רובינשטיין‪ 2‬ועופר נתיב‬

‫ ‬ ‫‪10:40‬‬

‫המשמעות של דרגת ממאירות גבוהה‬ ‫בגידול שלפוחית שתן שרובו מדרגת‬ ‫ממאירות נמוכה‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫יחס נויטרופילים לימפוציטים (‪Neutrophil‬‬ ‫‪ )Lymphocyte Ratio‬מנבא את התקדמות המחלה‬ ‫במקרים של סרטן שלפוחית השתן שאינו חודר‬ ‫שריר (‪)Non Muscle Invasive Bladder Cancer‬‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪11:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות הטיפול האנדוסקופי בסרטן אפיתל‬ ‫המעבר של דרכי השתן העליונות‪ :‬מעקב ארוך טווח‬ ‫מריו סופר‪ ,‬ניקולה מבג‘יש‪ ,‬ירון ארליך‪ ,‬אבי ברי וחיים מצקין‬ ‫מחלקה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי תל־אביב ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪11:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מאפייני זיהום תסמיני בדרכי השתן‪ :‬השוואה‬ ‫בין חולים עם שלפוחית שתן משוחזרת לבין‬ ‫חולים עם הטיית שתן למוליך מעי‬ ‫רועי מנו‪ ,‬ג‘ק בניאל‪ ,‬יריב שטבהולץ‪ ,‬חנן גולדברג‪ ,‬דניאל קידר‬ ‫ועופר יוספוביץ‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫לטקה‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬רן כץ‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬אלון מוזס‬ ‫‪1‬‬ ‫ומרדכי דובדבני‬

‫‪2‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫‪1‬היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫‪2‬המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות‪ ,‬הדסה עין כרם‬ ‫‪3‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪17:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת טיפול בחמצן היפרבארי בתא לחץ על‬ ‫אי‪-‬ספיקת כליות חדה מושרית‬ ‫ונקומיצין בחולדה‬

‫ ‬ ‫‪08:55‬‬

‫גוש קטן מ־‪ 4‬ס“מ בכליות‪ :‬תוצאות מעקב שמרני‬ ‫ארוך טווח‪ ,‬וזיהוי פרמטרים המנבאים גדילה‬ ‫וצורך בכריתה‬ ‫זאהר בחוס‪ ,‬אסמעיל מסארווה‪ ,‬שפיק מלק‪ ,‬יוסף ברבארה‪,‬‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,‬שראל הלחמי ועופר נתיב‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬בית חולים בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫איתי סבלר‪ ,1‬מתיתיהו ברקוביץ‪ ,2‬קובי סתיו‪ ,1‬יורם זיגל‪ ,1‬ערן קוצר‪,2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צחי דגן‪ ,2‬מיקי גולדמן‪ ,4‬אמנון זיסמן‪ 1‬ואיברהים אבו קישק‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬היחידה לפרמקולוגיה קלינית‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪18:00‬‬

‫ ‬ ‫‪09:05‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה חלקית לפרוסקופית (‪ )LPN‬של גידולים‬ ‫בשער הכליה ‪ -‬האם גודלם משפיע?‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,‬רומן בס‪ ,‬אברהם שטריקר‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי‬ ‫ואלכסנדר ציביאן‬ ‫המחלקה לכירורגיה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬

‫‪3‬טיפול נמרץ ילדים‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫‪4‬נפרולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם ניתן למדוד פינוי קראטינין בצורה‬ ‫אוטומטית בפילוגרפיה?‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול בגידולי כליה באמצעות אבלציה מלעורית‬ ‫בגלי רדיו (‪)RF‬‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,1‬איילת וונדל‪ ,2‬סורין אליאס‪ ,2‬אברהם שטריקר‪,1‬‬

‫ויקטור נאמן‪ ,2‬יצחק ליכטר‪ ,2‬יוסי פנפיל‪ ,2‬רועי מורג‪,1‬‬ ‫סטברוס ספונגריסטוס‪ ,1‬יחזקאל לנדאו‪ ,1‬עופר גופרית‪ ,1‬דב פודה‬ ‫‪1‬‬ ‫ומרדכי דובדבני‬

‫עמי סידי‪ 1‬ואלכסנדר ציביאן‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬דימות‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫‪Department of Electro-optics, The Jerusalem College of Technology2‬‬

‫ ‬ ‫‪09:25‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול מלעורי בגידולי כליה קטנים על ידי‬ ‫אבלציה בגלי רדיו (‪ )RF Ablation‬ומעקב אחר‬ ‫תוצאות הטיפול‬ ‫איתי לורבר‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬ליאת אפלבום‪ 2‬ונחום גולדברג‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬

‫יום שישי‬

‫‪2‬מערך הדימות‪ ,‬הדסה עין כרם‬

‫‪ >> 06.12.13‬אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪08:45‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:35‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתת כליה משמרת נפרונים במצב‬ ‫של כליה בודדת‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי כליה‬

‫איתי סבלר‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬יורם זיגל‪ ,‬קובי סתיו ואמנון זיסמן‬

‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ עופר נתיב‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫פרופ‘ דן ליבוביץ‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫ ‬ ‫שישי‬

‫ ‬ ‫‪08:45‬‬

‫ ‬ ‫שישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:45‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טרומבוס כתוצאה מגידול בווריד הנבוב‬ ‫התחתון ובעלייה הימנית‪:‬‬ ‫תוצאות סביב ניתוחיות ולטווח ארוך‬

‫כריתה חלקית של גידולי כליה בגישה‬ ‫לפרוסקופית (‪ :)LPN‬תוצאות תפקודיות‬ ‫ואונקולוגיות ארוכות טווח‬

‫אכרם אסדי‪ ,‬אהרון הופמן‪ ,‬כהן עובד‪ ,‬טארק ערו‪ ,‬יהושע גנסין‪,‬‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬

‫דוד קקיאשווילי ושמעון מרטיק‬

‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‪ ,‬ישראל‬

‫אורולוגיה‪ ,‬רמבם ‪ -‬קריה רפואית לבריאות האדם‪ ,‬חיפה‬

‫‪21‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫‪15:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם תומכן שופכני שהוכנס טרם הריסוק‬ ‫עוזר להצלחתו?‬

‫ל־‪Alpha-Methyacyl CoA‬‬

‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬יחזקאל לנדאו‪,‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,‬רן כץ‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:40‬‬

‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם צביעה חיובית‬ ‫)‪ Racemase (AMACR‬במוקדים של ‪High Grade PIN‬‬ ‫בביופסיות של הערמונית מנבאה התפתחות‬ ‫קרצינומה של הערמונית?‬ ‫תאמר עאבדין‪ ,1‬יורי קופולוביץ‪ ,2‬גלינה פיזוב‪ ,2‬עופר גפרית‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,1‬רן כץ‪ 1‬ודב פודה‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬

‫ריסוק חוץ־גופי לאבנים בכליית פרסה ‪ -‬האם‬ ‫זוהי אפשרות טיפול לגיטימית?‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬אריה לטקה‪,‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,‬רן כץ‪ ,‬גיא הידש‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪15:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שארית אבנים לאחר ‪ - PCNL‬מהלך טבעי‬ ‫הראשונה לאחר ניתוח‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫רוני גלעד‪ ,1‬ניקולא מבג‘יש‪ ,1‬אילן שטיין‪ ,2‬אלי פיקרסקי‪ 2‬וקרן מאיר‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי ת“א ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬ביה“ס לרפואה‪ ,‬הדסה‪ ,‬המחלקה לפתולוגיה‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪16:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ניתוח ‪ RIRS‬לטיפול באבני כליה‬ ‫גדולות מ־‪ 15‬מ“מ‬

‫תומר בר און‪ ,1‬יעקוב רובינשטיין‪ ,1‬רועי מנו‪ ,2‬אוהד שושני‪,2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‘ק בניאל‪ ,2‬עופר נתיב‪ 3‬ושראל הלחמי‬ ‫‪1‬הפקולטה למתמטיקה‪ ,‬טכניון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪16:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪16:50‬‬

‫הביטוי והערך הפרוגנוסטי של ‪- P504S‬‬ ‫בדרגות שונות של שאת אפיתל המעבר לא‬ ‫חודרת שריר של כיס השתן (‪)NMIBC‬‬ ‫אלון משיח‪ ,1‬אירית אלמלח‪ ,2‬ילנה יודקו‪ ,2‬ארנון לביא‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הילה בלחנס פלד‪ ,2‬מיכאל כהן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬מחקר בסיסי‬

‫‪20‬‬

‫ ‬ ‫‪17:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫סמפורין ‪ -‬סמן חדש לגילוי סרטן שלפוחית‪,‬‬ ‫תוצאות ראשוניות‬ ‫זאהר בחוס‪ ,1‬איסמאעיל מסארווה‪ ,1‬מלק שפיק‪ ,1‬כוכבה ביטון‪,1‬‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,1‬ת‘ארוות חאג‘‪ ,‬זהבה ודס‪ ,2‬עופר נתיב‪ 1‬ושראל הלחמי‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬המעבדה לאימונולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ חיים מצקין‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫ד“ר ניקולא מבג‘יש‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫ ‬ ‫‪17:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪AMACR‬‬

‫חנן גולדברג‪ ,‬דור גולומב‪ ,‬רונן הולנד‪ ,‬דב לסק‪ ,‬פנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ודוד ליפשיץ‬ ‫היחידה לאורולוגיה זעיר פולשנית‪ ,‬המערך האורולוגי‪,‬‬ ‫מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫‪17:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מערכת לומדת לחיזוי הישנות של סרטן‬ ‫שלפוחית השתן בשלב ‪T1G3‬‬

‫אנליזת אבני כליה‪ :‬השוואה מבוקרת באמצעות‬ ‫מיקרו־‪ CT‬בין תוצאות האנליזה הכימית הנהוגה‬ ‫בארץ לבין אנליזה ספקטרופוטומטרית ‪- FTIR‬‬ ‫מחקר דו־מרכזי‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫דור גולומב‪ ,1‬רונן הולנד‪ ,1‬דוד ליפשיץ‪ ,1‬פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1‬דגומה‬ ‫‪1‬‬ ‫קלבה‪ ,1‬ג‘יימס ויליאמס‪ 2‬ורות תור‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬ביולוגיה תאית ואנטומיה‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי אינדיאנה‪ ,‬ארה"ב‬

‫ ‬ ‫‪17:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ביטוי החלבון ‪ SEPT-9‬ברקמת סרטן הערמונית‬ ‫קשור לדרגת הממאירות ולשלב המחלה‬

‫בשנה‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫איתי שגיא‪ ,‬דב לסק‪ ,‬רונן הולנד‪ ,‬פנחס מ‪ .‬לבנה ודוד ליפשיץ‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫‪16:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪17:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השפעת גלי הדף על זיהומים בדרכי השתן‬ ‫סטברוס ספונגריסטוס‪ ,1‬הדר פלור‪ ,3‬רועי מורג‪ ,1‬עופר גופרית‪ ,1‬אריה‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫חמישי‬

‫‪16:00 - 14:00‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫אולם איצטרובל‬

‫האם ניתן לבצע בהצלחה אורטרוסקופיה‬ ‫סמי־קשיחה לאבנים בשופכן הפרוקסימלי?‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה אולם “איצטרובל“‬ ‫בחסות חברת א‪.‬מ‪.‬י טכנולוגיות רפואיות בע“מ נציגת ‪BK medical‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪13:50‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אנדואורולוגיה ‪ -‬חלק‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫סקר‪ :‬דפוסי טיפול באבנים במערכת השתן בבתי‬ ‫החולים בישראל‬ ‫מריו סופר‪ ,‬אלכסנדר גרינשטיין ורון גלעד‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי תל אביב ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מריו סופר‪ ,1,2‬יזיד ברגותי‪ ,2‬רוני גלעד‪ ,2‬יעקב בן‪-‬חיים‪ ,2‬ניקולה‬ ‫‪2‬‬ ‫מבג‘יש‪ 2‬וחיים מצקין‬ ‫‪1‬השירות האנדואורולוגי‪ ,‬המרכז הרפואי תל־אביב ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬מחלקה אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי תל־אביב ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬

‫ניקוז כליה דחוף אנטגרדי לעומת רטרוגרדי‪:‬‬ ‫השוואת מדדי איכות חיים‪ .‬מחקר פרוספקטיבי‬ ‫דו־מרכזי‬ ‫תומר ארליך‪ ,2‬אוהד שושני‪ ,1‬שי גולן‪ ,1‬ניר קליינמן‪ ,2‬אלון איזנר‪,2‬‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,2‬מארק לובין‪ ,1‬אורלי בן יהודה‪ ,1‬דוד מרגל‪ ,1‬יורם מור ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1‬יעקב רמון‪ ,2‬הרי וינקלר‪ 2‬ודוד ליפשיץ‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא תל השומר‪ ,‬ישראל‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫השוואה בין ניקוז אנטגרדי לרטרוגרדי מבחינת‬ ‫התחלואה והשיפור במדדי הזיהום ותפקוד‬ ‫הכליה‪ :‬מחקר פרוספקטיבי דו־מרכזי‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר הרי וינקלר‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫ד“ר בועז מושקוביץ‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬חיפה‬

‫תומר ארליך‪ ,1‬אוהד שושני‪ ,2‬שי גולן‪ ,2‬ניר קליינמן‪ ,1‬אלון איזנר‪,1‬‬ ‫ברק רוזנצויג‪ ,1‬מארק לובין‪ ,2‬אורלי בן יהודה‪ ,2‬דוד מרגל‪ ,2‬יורם מור ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,2‬יעקב רמון‪ ,1‬דוד ליפשיץ‪ 2‬והרי וינקלר‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫ריסוק חוץ גופי‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫נפרוסטוגרם טרם הוצאת הנפרוסטום לאחר ‪.PCNL‬‬ ‫האם הפעולה הכרחית?‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניסיון רב מרכזי בשימוש בתומכן שופכני ‪-‬‬ ‫‪Allium-URS‬‬ ‫בעז מושקוביץ‪ ,‬שראל הלחמי‪ ,‬גיל מאייר ועופר נתיב‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫‪15:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫של אבני כליה תוך מיקוד רציף‬ ‫של גלי ההדף בעזרת על־קול‪.‬‬ ‫האם יש לשיטה זו יתרון על פני מיקוד בעזרת‬ ‫שיקוף רנטגן?‬

‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬אריה לטקה‪,‬‬ ‫יחזקאל לנדאו‪ ,‬רן כץ‪ ,‬אנה אליא‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬

‫רועי מורג‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬יחזקאל לנדאו‪,‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,‬רן כץ‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫היחידה לאנדו אורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬ ‫ ‬ ‫‪14:30‬‬

‫ ‬ ‫‪15:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אנדואורולוגיה ‪ -‬חלק שני‬ ‫‪1‬‬

‫ ‬ ‫‪14:20‬‬

‫ ‬ ‫‪15:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪2‬‬

‫דמיטרי גולדין‪ ,‬לאוניד בויארסקי‪ ,‬טל מאי ויורם דקל‬ ‫מחלקת אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי כרמל‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪14:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הגישה המלעורית לטיפול בשאתות המערכת‬ ‫המאספת התוך־כלייתית‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫שכיחות אבני שופכן מזוהמות והשפעתן על‬ ‫התפתחות זיהום קליני לאחר אורטרוסקופיה‬

‫ ‬ ‫‪14:10‬‬

‫ג‘ודת ג‘אבר‪ ,‬עפר שנפלד ואהוד גנסין‬ ‫מחלקה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫ראשון‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר דוד ליפשיץ‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬קמפוס גולדה‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫ד“ר מרדכי דובדבני‪ ,‬המרכז הרפואי של הדסה עין כרם‬ ‫והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‬ ‫‪13:50‬‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪15:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫המטומה פרינרית כסיבוך של ריסוק חוץ־גופי של‬ ‫אבני כליה ‪ -‬שכיחות אמתית‪ ,‬גורמים‪ ,‬סימנים‬ ‫וסימפטומים‬

‫רועי מורג ‪ ,‬סטברוס ספונגריסטוס‪ ,‬עופר גופרית‪ ,‬יחזקאל לנדאו‪,‬‬ ‫אריה לטקה‪ ,‬רן כץ‪ ,‬אנה אליא‪ ,‬דב פודה ומרדכי דובדבני‬ ‫היחידה לאנדואורולוגיה וריסוק אבנים‪ ,‬המחלקה האורולוגית‪,‬‬ ‫הדסה עין כרם‬

‫‪19‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪10:00‬‬

‫"‪- Benefits of LHRH antagonists‬‬

‫“‪more than absence of flair‬‬

‫דורית זילברמן‪ ,1‬מטווי ציביאן‪ ,2‬יורם מור‪ 1‬וגיל רביב‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬כירורגיה‪ ,‬המרכז הרפואי דיוק‪ ,‬ארצות הברית‬ ‫‪3‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי “אסותא“‪ ,‬ישראל‬

‫‪Laurence Klotz MD, FRCSC‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫‪Professor, Department of Surgery, University of Toronto‬‬ ‫‪Chief, Division of Urology, Sunnybrook Health Sciences Center‬‬ ‫‪Toronto, Ontario, Canada‬‬

‫‪1,3‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיטה פשוטה להזרקה לתוך פלאקים דחוסים‬ ‫לחולים במחלת פיירוני‬ ‫אילן קליין‪ ,‬אבי שטיין ויורם דקל‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬בית חולים כרמל‪ ,‬ישראל‬

‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ ג‘ק בניאל‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫פאנל בהשתתפות פרופ‘ לורנס קלוץ‪ ,‬מרכז רפואי סניברוק‪ ,‬טורונטו‬ ‫פרופ‘ דן ליבוביץ‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫‪12:10‬‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫פרופ‘ חיים מצקין‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬ ‫פרופ‘ עופר נתיב‪ ,‬מרכז רפואי בני ציון‬ ‫ניסיון ראשוני ב־‪Non Transecting Stricturoplasty‬‬ ‫בחסות חברת ‪Ferring -‬‬ ‫בקרב חולים הסובלים מהיצרות בשופכה‬ ‫‪13:00 - 11:00‬‬

‫חמישי‬

‫אולם איצטרובל‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה באולם “איצטרובל“‬

‫הבולבארית‬

‫עפר שנפלד ולאוניד צ‘רטין‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫בחסות חברת א‪.‬מ‪.‬י טכנולוגיות רפואיות בע“מ נציגת ‪BK medical‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪12:20‬‬

‫ג‘ל לידוקאין או שמן פרפין ‪ -‬איזה חומר מפחית‬ ‫במידה רבה יותר את דרגת הכאב בשופכה של‬ ‫גברים העוברים בדיקת אורודינמיקה? מחקר‬ ‫פרוספקטיבי‪ ,‬השוואתי‪ ,‬אקראי וחד‪-‬סמיות‬ ‫רוני אולגיסר‪ ,1‬דן ליבוביץ‪ ,1‬יורם זיגל‪ ,1‬אמנון זיסמן‪ 1‬וקובי סתיו‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬דרכי השתן התחתונות‬ ‫יו“ר ‪ -‬ד“ר שמואל ציטרון‪ ,‬מרכז רפואי ברזילי‪ ,‬אשקלון‬

‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫ד“ר יצחק קוור‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‪ ,‬רמת גן‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות קצרות טווח וסיבוכים לאחר אנוקליאציה‬ ‫של הערמונית בעזרת לייזר הולמיום (‪)HoLEP‬‬ ‫בטיפול בערמוניות בנפח של מעל ‪ 100‬סמ“ק‬ ‫ג‘ודת ג‘אבר‪ ,‬עפר שנפלד ואהוד גנסין‬ ‫מחלקה אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪11:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫גישת רופאים ורופאות לבדיקת גניטליה‬ ‫אלכסנדר גרינשטיין‪ ,1‬יהודית ברקו בל‪ ,2‬אושרית שחר‪,2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דניאל ברונשטיין‪ ,2‬ורמי טמיר‬ ‫‪1‬אורלוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב ע“ש סוראסקי‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פארמה קווסט‪ ,‬רשת רפואה‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫‪12:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תרופות אנטימוסקריניות לפעילות יתר של‬ ‫השלפוחית‪ :‬מה אנו יודעים ומהם נוהגי הטיפול‬ ‫שלנו בהקשר של גלאוקומה?‬ ‫סקר אינטרנטי בקרב רופאים בישראל‬ ‫גבריאל גילון‪ ,1,4‬דן געתון‬ ‫‪1‬אורולוגיה ועיניים‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬כללית‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬עיניים‪ ,‬מרכז רפואי רבין ואוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫לשלוח או לא לשלוח ? זו השאלה‪:‬‬ ‫סונאר טראנס רקטלי בהתוויה של פרוסטטיטיס‬ ‫כרונית‪/‬תסמונת אגן דואב‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫‪18‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2,3‬‬

‫איתי סבלר‪ ,‬קובי סתיו‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬אריה לינדנר‪ ,‬יורם זיגל ואמנון זיסמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫חמישי‬

‫ ‬ ‫‪12:30‬‬

‫ ‬ ‫חמישי‬

‫נידוף ערמונית בלייזר ירוק בקרב קשישים‬ ‫הנמצאים בתחום הסיכון הגבוה מאוד‬ ‫על פי מדד צ‘רלסון‬

‫ ‬ ‫‪11:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪12:50‬‬

‫ארוחת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪15:05‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ניתוח לתיקון היפוספדיאס בקרב ילדים‬ ‫שעברו ברית מילה לפני התיקון‬

‫ניסיוננו בניתוחים זעיר פולשניים בגישת‬ ‫)‪HAND ASSISTED LAPAROSCOPY (HAL‬‬

‫יונתן וגמייסטר‪ ,1,2‬סטניסלב קוצ‘רוב‪ ,1‬עפר זאב שנפלד‪ ,2‬משה חיים‬ ‫‪1‬‬ ‫וייסברג‪ ,1‬בוריס צ‘רטין‬

‫עבד אלחלים דראושה ואיתי ורדי‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬אורולוגיה של הילד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪15:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תיקון היפוספדיאס אייטרוגני ‪ -‬סיכום מעל ‪20‬‬ ‫שנות ניסיון‬ ‫יונתן וגמייסטר‪ ,1,2‬סטניסלב קוצ‘רוב‪ ,1‬עפר זאב שנפלד‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמיצור פרקש‪ 2‬ובוריס צ‘רטין‬ ‫‪1‬אורולוגיה של הילד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪15:25‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חבלות בפין ממכסה האסלה בקרב ילדים‬ ‫טפיארו שלומי‪ ,‬מרק לובין‪ ,‬בצלאל סיון‪ ,‬פנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫ודוד בן‪-‬מאיר‬ ‫היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לילדים בישראל‪,‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪15:35‬‬

‫ניתוח לפרוסקופי משמר כליה (‪ )LPN‬במקרים של‬ ‫גידולים הגדולים מ־‪ 7‬ס“מ‬ ‫אלכסנדר ציביאן‪ ,‬יורי סטנבסקי‪ ,‬אברהם שטריקר‪ ,‬שלווה בנימין‬ ‫ועמי סידי‬ ‫אורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬

‫התפתחויות בשחזור סינוס אורוגניטלי‬

‫ ‬ ‫‪16:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ראשוניות של כריתה חלקית של‬ ‫הכליה בשיטה לפרוסקופית בסיוע רובוט‬ ‫טארק ערו‪ ,‬דוד קקיאשווילי‪ ,‬שאדי בדעאן‪ ,‬ולנטין שבתייב‪ ,‬יהושע‬ ‫גנסין ושמעון מרטיק‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רמב“ם‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪16:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪16:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תוצאות ארוכות טווח של כריתת כליה ושופכן‬ ‫בשיטה לפרוסקופית (‪)LNU‬‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬

‫יחזקאל לנדאו‪ ,1‬עפר גפרית‪ ,1‬דב פודה‪ ,1‬מרדכי דובדבני‪ ,1‬ולדימיר‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫‪1‬‬ ‫יוטקין‪ ,1‬שילה רוזנברג‪ ,1‬גיא הידש‪ ,1‬דוד צנגן‪ ,2‬דוד גיליס‪ 2‬וגיא הירש‬

‫ ‬ ‫‪16:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬המחלקה לאורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי‬ ‫הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ישראל‬

‫כריתת כליה‪ ,‬שופכן ושרוול השלפוחית (‪)LNU‬‬ ‫בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית (‪)LESS+1‬‬

‫‪2‬היחידה לאנדוקרינולוגיית ילדים‪ ,‬מחלקת ילדים‪ ,‬מרכז רפואי‬ ‫הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ישראל‬

‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש אדית וולפסון‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 7:00-15:00‬‬

‫אולם איצטרובל‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה אולם “איצטרובל“‬ ‫בחסות חברת א‪.‬מ‪.‬י טכנולוגיות רפואיות בע“מ נציגת ‪BK medical‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪15:45‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪ >> 05.12.13‬אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫חמישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫פאנל‪“ :‬היעילות והבטיחות של טיפול תחליפי‬ ‫בטסטוסטרון לחולים הסובלים מהיפוגונדיזם“‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫יום חמישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬לפרוסקופיה‪/‬רובוטיקה ‪-‬‬ ‫חלק שני‬ ‫יו“ר ‪ -‬ד“ר אלכסנדר ציביאן‪ ,‬מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון‪ ,‬חולון‬ ‫ד“ר דורית זילברמן‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר אורי גור‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫בהשתתפות ‪ -‬ד“ר משה שלו‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‪,‬‬ ‫ד“ר רונן הולנד‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬ ‫ ‬ ‫ד“ר אריק שכטר‪ ,‬רמב“ם ‪ -‬קרייה רפואית‬ ‫ ‬ ‫לבריאות האדם‪ ,‬חיפה‬ ‫בחסות חברת באייר ישראל‬

‫‪17‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫‪5‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬ ‫‪6‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי העמק עפולה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪7‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪11:50‬‬

‫דוד בן‪-‬מאיר‪ ,1,2‬מרק לובין‪ ,1,2‬פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1,2‬בצלאל סיון‬ ‫‪1‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר ילדים בישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫רביעי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫‪1,2‬‬

‫‪1‬המערך האורולוגי‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ניתוח אשכים בחלל הבטן‪ - PEEPING /‬השוואה‬ ‫בין ניתוח בגישה הלפרוסקופית לבין‬ ‫פתוחים שבהם בוצע ניתוק של כלי הדם (‪FOWLER‬‬ ‫‪)STEPHENS‬‬ ‫מרק לובין‪ ,1,2‬דוד בן‪-‬מאיר‪ ,1,2‬פנחס מ‪ .‬לבנה‪ 1,2‬ובצלאל סיון‬ ‫‪1‬היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לילדים בישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬

‫‪1,2‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫‪2‬המכון לאימונולוגיה ואלרגיה על שם קיפר‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪,‬‬ ‫פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬המחלקה להרדמה‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ישראל‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪“?Surgery - Has it Lived Up to the Hype‬‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר דוד קקיאשווילי‪ ,‬רמב“ם‪ ,‬הקריה הרפואית‬ ‫לבריאות האדם‪ ,‬חיפה‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬ילדים ‪ -‬חלק שני‬ ‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,‬מרכז רפואי שניידר לרפואת ילדים‬ ‫בישראל‪ ,‬פתח תקווה‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫יעקב בן חיים‪ ,‬יוסף בנימיני‪ ,‬מריו סופר ויובל בר יוסף‬ ‫היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬בי“ח דנה דואק לילדים‪ ,‬ישראל‬

‫בצלאל סיון‪ ,1,2‬רחל מילך‪ ,1‬איריס בראון‪ ,1‬אור‪-‬לי גלמן חכים‪,1‬‬ ‫‪1,2‬‬ ‫שי בנבנישתי‪ ,1‬דיאנה קדוש‪ ,1‬נטע בירן‪ ,1‬פנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫‪1,2‬‬ ‫ודוד בן‪-‬מאיר‬

‫ ‬ ‫‪14:45‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כיסוי חד‪-‬שכבתי לעומת כיסוי רב־שכבתי בתיקון‬ ‫השופכה בניתוחי היפוספדיאס‬ ‫אמיר אקדם‪ ,‬עבד אלחלים דראושה‪ ,‬אילן ליבוביץ' ועמוס נאמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫טיפול אורותרפי כולל ביופידבק לילדים עם‬ ‫איבוד שתן בצחוק (‪)Giggle Incontinence‬‬

‫‪16‬‬

‫ ‬ ‫‪14:45‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ד“ר יעקב בן חיים‪ ,‬מרכז רפואי ע“ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‬

‫כריתת כליה לפרוסקופית לילדים בגישה תוך‪-‬‬ ‫צפקית או אחור‪-‬צפקית ‪ -‬מהי הגישה העדיפה?‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫“‪Comparative Effectiveness of Robotic‬‬

‫‪University of California, Irvine, USA‬‬

‫עבד אלחלים דראושה ועמוס נאמן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫‪12:40‬‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫‪Executive Co-Director, Health Policy Research Institute‬‬

‫תיקון לפרוסקופי של היצרות באזור מעבר האגן‬ ‫כליה־שופכן (‪ )UPJ stenosis‬טכניקה‬ ‫לניתוח ודגשים‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‪Sheldon Greenfield, MD‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪12:30‬‬

‫ ‬ ‫‪13:00‬‬

‫‪Donald Bren Professor of Medicine‬‬

‫יובל בר יוסף‪ ,‬יוסי בנימיני ויעקב בן‪-‬חיים‬ ‫היחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי ת“א ע“ש סוראסקי‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ארוחת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫האם יש תועלת בבדיקות ציסטוסקופיה‬ ‫וציסטוגרפיה עוקבות לילדים הסובלים‬ ‫מאקסטרופיה של שלפוחית השתן?‬

‫ ‬ ‫‪12:20‬‬

‫ ‬ ‫‪12:50‬‬

‫חנן גולדברג‪ ,1‬שחר אהרוני‪ ,1‬יעל לוי‪ ,2‬רחל אפרת‪ ,3‬בצלאל סיוון‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פנחס מ‪ .‬לבנה‪ ,1‬איריס בראון‪ ,1‬אירית אדלר‪ 1‬ודוד בן מאיר‬

‫ניתוחים‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪12:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיעור ההיארעות האמיתי של רגישות יתר‬ ‫ללטקס (גומי טבעי ) בקרב ילדים הסובלים מ־‬ ‫‪ SPINAL DYSRAPHISM‬בהשוואה לקבוצת ביקורת‬

‫שיטה ייחודית לשימוש בטרוקר גדול בגישה‬ ‫לפרוסקופית אצל ילדים לצורך העברת אשך‬ ‫טמיר בחלל הבטן לשק האשכים‬

‫ ‬ ‫‪12:00‬‬

‫‪1‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי שניידר‬ ‫לרפואת ילדים בישראל‬

‫ ‬ ‫‪14:55‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫היפוספדיאס קריבני ‪ -‬תיקון באמצעות‬

‫‪LONG TIP‬‬

‫שראל הלחמי‪ ,‬גיל מאיר‪ ,‬זאהר באחוס‪ ,‬איסמאעיל מסרווה‪ ,‬שפיק‬ ‫מלק‪ ,‬אליאס אסחק ועופר נתיב‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬ישראל‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ד“ר מוראד עסלי‪ ,‬מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה‪ ,‬באר שבע‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪17:15‬‬

‫אנדומטריוזיס חודרני המערב את כיס השתן‪:‬‬ ‫הטיפול הכירורגי ותוצאות ארוכות טווח‬ ‫מיקי הייפלר‪ ,1‬יעקב גולומב‪ ,1‬רון שינמן‪ ,2‬יעקב רמון‪ ,1‬דוד סריאנו‬ ‫‪1‬‬ ‫וזוהר דותן‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪09:45‬‬

‫“‪Active Surveillance in Prostate‬‬

‫‪“Cancer Patients‬‬ ‫‪Laurence Klotz MD, FRCSC‬‬ ‫‪Professor, Department of Surgery, University of Toronto‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Chief, Division of Urology, Sunnybrook Health Sciences Center‬‬

‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬

‫‪Toronto, Ontario, Canada‬‬

‫‪2‬גינקולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר מיכאל כהן‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬עפולה‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪17:25‬‬

‫שיטת ‪ Fenger‬לתיקון ‪ UPJO‬בגישה‬ ‫לפרוסקופית תוך‪-‬בטנית‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ניתוח ע“ש ‪ Hellström‬לתיקון חסימה במעבר אגן‬ ‫כליה־שופכן (‪ )UPJ‬אצל מבוגרים‬ ‫יורי סטנבסקי‪ ,‬שלווה בנימין‪ ,‬עמי סידי ואלכסנדר ציביאן‬ ‫אורולוגית‪ ,‬המרכז רפואי ע“ש א‪ .‬וולפסון‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מורד עסלי‪ ,‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,‬עדית סובול‪ ,‬איגור יוסים‪ ,‬איגור‬ ‫רומנובסקי ואנדרה נוילנדר‬ ‫אורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬ישראל‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 3:00 - 11:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪11:00‬‬

‫ב־‪Hydrogel Delivery‬‬

‫הרצאת לוויין‪ :‬השימוש‬ ‫‪ Technology‬להחדרת מיטומיצין ‪ C‬לטיפול מקומי‬ ‫בסרטן שלפוחית השתן שאינו חודר שריר‬ ‫פרופ‘ אילן ליבוביץ‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫בחסות חברת ‪TheraCoat‬‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫האם חיוני להפריד ולבודד את עורק ווריד הכליה‬ ‫בעת כריתת כליה בגישה לפרוסקופית?‬

‫אולם איצטרובל‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה בחסות חברת א‪.‬מ‪.‬י‬ ‫טכנולוגיות רפואיות בע“מ נציגת ‪BK medical‬‬

‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫ ‬ ‫‪17:45‬‬

‫ ‬ ‫‪10:30‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫מורד עסלי‪ ,‬אלכסנדר טיקטינסקי‪ ,‬עדית סובול‪ ,‬איגור רומנובסקי‪,‬‬ ‫אנדרה נוילנדר‬

‫ ‬ ‫‪17:35‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬ילדים ‪ -‬חלק ראשון‬ ‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ יורם מור‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬ ‫ד“ר עמוס נאמן‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬

‫ ‬ ‫רביעי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪11:30‬‬

‫טיפול אנדוסקופי בעזרת הזרקת‬ ‫במקרים מורכבים של רפלוקס כלייתי‬

‫®‪Vantris‬‬

‫יום רביעי‬

‫סטניסלב קוצ‘רוב‪ ,1‬וואיל אבו־ערפה‪ 2‬ובוריס צ‘רטין‬ ‫‪1‬אורולוגיה של הילד‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי שערי צדק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫‪ >> 04.12.10‬אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫רביעי‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫ ‬ ‫‪09:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫‘‪Intermittent androgen deprivation‬‬

‫‪and serum testosterone in prostate cancer- lessons‬‬ ‫‪.“learned‬‬ ‫‪Laurence Klotz MD, FRCSC‬‬ ‫‪Professor, Department of Surgery, University of Toronto‬‬ ‫‪Chief, Division of Urology, Sunnybrook Health Sciences Center‬‬ ‫‪Toronto, Ontario, Canada‬‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר דני קדר‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬פתח תקווה‬

‫רביעי‬

‫‪11:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חסימות בדרכי השתן העליונות לאחר הזרקת‬ ‫®‪ Deflux‬ו־®‪ Vantris‬לילדים הסובלים מרפלוקס‪:‬‬ ‫מאפיינים‪ ,‬טיפול ותוצאות ‪ -‬עבודה רב־מרכזית‬ ‫דוד בן‪-‬מאיר‪ ,1,7‬בצלאל סיון‪ ,1,7‬יחזקאל לנדאו‪ ,2‬גיא הידש‪,2‬‬ ‫יעקב בן‪-‬חיים‪ ,3‬דאלי נסיב‪ ,4‬שראל הלחמי‪ ,5‬צבי כץ‪ 6‬ופנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫‪1‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז שניידר לילדים‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬מרכז רפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬יחידה לאורולוגיית ילדים‪ ,‬בית חולים דנה דואק לילדים‪ ,‬ישראל‬ ‫‪4‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי נהריה לגליל מערבי‪ ,‬ישראל‬

‫‪1,7‬‬

‫‪15‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ ‬ ‫‪14:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫(‪ )RALRP‬לחולי סרטן ערמונית בסיכון גבוה ‪-‬‬ ‫תוצאות ניתוחיות‪ ,‬פתולוגיה ומעקב קצר טווח‬

‫אזיק הופמן‪ ,‬ג‘ק בניאל‪ ,‬שלומי טפיארו‪ ,‬דני קידר ועופר יוספוביץ‬ ‫המערך האורולוגי‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪14:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫טיפול בהידרודיסטנציה בחימום (‪- BLADDER‬‬ ‫‪ )THERMAL DISTENTION‬לחולים הסובלים מדלקת‬ ‫בין־רקמתית‪/‬תסמונת השלפוחית הכאובה‬ ‫(‪ )IC/PBS‬לאחר כישלון טיפולי קודם בשטיפות‬ ‫כיס שתן‪ :‬תוצאות ביניים‬

‫‪BTD‬‬

‫רוני אולגיסר‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬יורם זיגל‪ ,‬אמנון זיסמן וקובי סתיו‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬

‫תוצאות ראשוניות של כריתת ערמונית רדיקלית‬ ‫בסיוע רובוט במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אסף הרופא‬ ‫ארז לנג‪ ,1‬אוסקר שאטלוף‪ ,1‬איתי סבלר‪ ,‬קובי סתיו‪ ,1‬יורם זיגל‪,1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דן ליבוביץ‪ ,1‬אריה שלהב‪ 2‬ואמנון זיסמן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי אסף הרופא‪ ,‬ישראל‬ ‫‪ ,Urology, University of Chicago2‬ארצות הברית‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪14:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫(‪ :)RALP‬השוואה של תוצאות סב‪-‬ניתוחיות‪,‬‬ ‫אונקולוגיות ותפקודיות בין מחצית המנותחים‬ ‫הראשונים למחצית המנותחים האחרונים‪.‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪15:00‬‬

‫דורית זילברמן ברק רוזנצוויג‪ ,‬נעם כתרי‪ ,‬גיל רביב‪ ,‬מיכאל הייפלר‪,‬‬ ‫זוהר דותן ויעקב רמון‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬

‫ד“ר דניאל קייזמן‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ אילן ליבוביץ‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪15:45‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫אוהד שושני‪ ,‬חנן גולדברג‪ ,‬שלומי טפיארו‪ ,‬אזיק הופמן‪,‬‬ ‫ג'ק בניאל ורענן טל‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬נשים‪ ,‬אונות ושונות‬

‫רוית יחיאלי‪-‬כהן‪ ,‬אסנת גרוץ‪ ,‬אבי ברי‪ ,‬חיים מצקין והדר אמיר‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי ע“ש סוראסקי‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪16:00‬‬

‫ ‬ ‫‪16:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫מהן השאלות הקשות ביותר בבחינות שלב ב‬ ‫באורולוגיה? השוואה בין הנבחנים לבין הבוחנים‬ ‫פנחס מ‪ .‬לבנה‬ ‫מערך אורולוגי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ עפר שנפלד‪ ,‬מרכז רפואי אוניברסיטאי‪ ,‬שערי צדק‪,‬‬

‫ירושלים‬ ‫ד“ר יעקב סתיו‪ ,‬מרכז רפואי אסף הרופא‪ ,‬צריפין‬

‫ ‬ ‫‪16:40‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שיקולים של מטופלים בישראל המשפיעים על‬ ‫בחירת האורולוג‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫ ‬ ‫‪16:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫שכיחות רמות טסטוסטרון נמוכות בקרב‬ ‫מועמדים לכריתה רדיקלית של הערמונית‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫הרצאת אורח‪ :‬מקומו של אבירטרון ברצף הטיפול‬ ‫בחולה סרטן הערמונית בשלב העמיד לסירוס‬

‫ ‬ ‫‪16:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תפקוד מיני לאחר כריתה רדיקלית לפרוסקופית‬ ‫של בלוטת הערמונית בסיוע רובוט בטווח של‬ ‫שנה לפחות לאחר ניתוח‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫טארק ערו‪ ,‬דוד קקיאשווילי‪ ,‬שאדי בדעאן‪ ,‬ולנטין שבתייב‪ ,‬יהושע‬ ‫גנסין ושמעון מרטיק‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬רמב"ם ‪ -‬הקריה הרפואית לבריאות האדם‪,‬‬ ‫חיפה‬

‫ ‬ ‫‪16:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪17:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬ ‫אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪17:15‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫תנועת ‪ Plantar flexion‬מפחיתה את תחושת‬ ‫הדחיפות ואת לחץ הדטרוזור המרבי בקרב חולים‬ ‫הסובלים מאי יציבות אורודינמית של הדטרוזור‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬לפרוסקופיה‪/‬רובוטיקה ‪-‬‬ ‫חלק ראשון‬

‫רוני אולגיסר‪ ,‬דן ליבוביץ‪ ,‬יורם זיגל‪ ,‬אמנון זיסמן ויעקב סתיו‬

‫יו“ר ‪ -‬ד“ר איתי ורדי‪ ,‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬

‫‪14‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫תכנית מדעית‬ ‫טפיארו שלומי‪ ,‬דניאל קדר וג׳ק בניאל‬ ‫המערך האורולוגי‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫יום שלישי‬

‫‪ >> 03.12.13‬אולם עצי הארץ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫‪12:50‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫פתיחה וברכות‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬סרטן הערמונית ‪ -‬חלק ראשון‬ ‫ד“ר דב אנגלשטיין‪ ,‬המרכז הרפואי לגליל המערבי‪ ,‬נהריה‬ ‫יו“ר ‪ -‬‬ ‫ד“ר אנדרה נוילנדר‪ ,‬מרכז רפואי אונברסיטאי סורוקה‪,‬‬ ‫ ‬ ‫באר שבע‬ ‫ ‬ ‫בחסות חברת ‪Astra Zeneca‬‬ ‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪13:10‬‬

‫ההשפעה של הרדמה מקומית על כאב‬ ‫הערמונית דרך החלחולת‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫האם אפשר לאבחן במדויק סרטן ערמונית מתקדם‬ ‫מקומית באמצעות ‪?MRI‬‬

‫בוריס יודקביץ‪ ,1‬אלכס שמיץ‪ ,‬אירית אלמלח‪ ,2‬ילנה יודקו‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קרן שוייצר‪ ,3‬אלכס פסטרנק‪ ,3‬ארנון לביא‪ ,1‬מיכאל כהן‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪2‬פתולוגיה‪ ,‬מרכז רפואי העמק‪ ,‬ישראל‬ ‫‪3‬פיתוח‪ ,‬חברת ‪ ,UC-care‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪13:30‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫יעילותה של בדיקת ‪ PCA3‬בשתן בקרב‬ ‫הגברים בארץ‬ ‫ולדימיר יוטקין‪ ,‬ארז ברקוביץ‪ ,‬גיא הידש‪ ,‬עפר גפרית‪ ,‬דב פודה‬ ‫המחלקה האורולוגית‪ ,‬מרכז רפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ישראל‬

‫יו“ר ‪ -‬פרופ‘ עפר גפרית‪ ,‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‬ ‫והאוניברסיטה העברית‪,‬ירושלים‬ ‫ד“ר עופר יוסיפוביץ‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫בחסות חברת ‪Astra Zeneca‬‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫ ‬ ‫‪13:40‬‬

‫החמרה בדירוג הפתולוגי בקרב מטופלים‬ ‫העוברים כריתה רדיקלית של הערמונית עקב‬ ‫ממאירות ממוקמת‬

‫ ‬ ‫‪14:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫השימוש בתפר נספג ‪ barbed and loopped‬מסוג‬ ‫‪ V-LOC‬בשחזור אחורי ובאנסטומוזת‬ ‫שלפוחית־שופכה במהלך כריתה רדיקלית של‬ ‫הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫מיקי הייפלר‪ ,‬דורית זילברמן‪ ,‬מנחם לאופר‪ ,‬רענן ברגר‪ ,‬נועם כיתרי‪,‬‬ ‫יעקב רמון וזהר דותן‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ישראל‬

‫ ‬ ‫שלישי‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪14:10‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬סרטן הערמונית ‪ -‬חלק שני‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫‪2‬‬

‫מיקי הייפלר‪ ,1‬דורית זילברמן‪ ,1‬אורית פורטנוי‪ ,2‬לריסה גורנדה ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב רמון‪ ,1‬זוהר דותן‪ ,1‬אדי פרידמן‪ 3‬ומנחם לאופר‬ ‫‪1‬אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‬ ‫‪2‬רדיולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‬ ‫‪3‬פתולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‬

‫ ‬ ‫‪14:00‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫הורדה חצי אוטומטית של גלילי ביופסיה מן‬ ‫הערמונית‪ ,‬תוך שמירה על כיווניות‪ ,‬יישור ושלמות‬ ‫הדוגמה‬

‫ ‬ ‫שלישי‬ ‫בביופסיות‬

‫עדית דובי סובול‪ ,‬אנדרה נוילנדר‪ ,‬איגור יוסים‪ ,‬חנה סבג ומוראד עסלי‬ ‫אורולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‪ ,‬ישראל‬ ‫ ‬ ‫‪13:20‬‬

‫שינוי בתפקוד הכליות לאחר כריתת ערמונית‬ ‫רדיקלית בסיוע רובוט (‪ - )RALRP‬מאפיינים‬ ‫קליניים ואיתור גורמי הסיכון‬ ‫אזיק הופמן‪ ,‬ג'ק בניאל‪ ,‬דני קידר‪ ,‬אנדרי נדו ועופר יוספוביץ‬ ‫המערך האורולוגי‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫פרופ‘ אילן ליבוביץ ‪ -‬יו“ר האיגוד‬

‫ ‬ ‫‪13:10‬‬

‫ ‬ ‫‪13:50‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫ ‬ ‫‪14:20‬‬

‫אולם עצי הארץ‬

‫חיתוך ה־‪ )DVC( Dorsal Venous Complex‬במהלך‬ ‫כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט‬ ‫(‪ - )RALRP‬מודיפיקציה של הניתוח‬ ‫עופר יוספוביץ‪ ,‬דני קדר‪ ,‬אנדרי נדו וג‘ק בניאל‬ ‫המערך האורולוגי‪ ,‬קמפוס בלינסון‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ישראל‬

‫‪13‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

2013 ‫דצמבר‬

manufacturer of high-quality medical devices that meet the clinical

.‫ קרדיולוגיה והתערבות כלי דם‬,‫ ניתוחי כלי דם ולב וכלי דם‬,‫אורולוגיה‬

demands of several critical care procedures.Biometrix has been successfully serving the medical community for 25 years and is

‫ דבק‬- BioGlue ‫ שבין מוצריה נמנים‬,Cryolife ‫החברה מייצגת את חברת‬ ‫ כמו כן היא מייצגת‬.‫ אבקה המוסטטית לעצירת דימומים‬- PerClot‫ ו־‬,‫ביולוגי‬

currently selling in over 50 countries worldwide.

By continually improving its existing product lines, Biometrix is capable of

.‫ דבק לסגירת חתכים בעור‬- Liquiband ‫ יצרנית‬,AMS ‫את חברת‬

providing ergonomic and cost saving bedside solutions. Patients, physicians

TheraCoat

and nurses around the globe can rely on Biometrix solutions and products.

TheraCoat was founded in 2004 and is headquartered in Israel with Biometrix‘s strong personal relationships with the medical community‘s

offices in the US. TheraCoat is a specialty pharmaceutical company that

decision makers, further strengthens the company‘s competitive

has developed an innovative system to improve delivery and retention of

position and facilitates its continuously growing customer base

drugs in the urinary bladder.

alongside returning customers. The company provides reliable solutions

TheraCoat‘s system is based on a unique reverse thermal gelation

for operating rooms, cardio-thoracic, intensive care, and interventional

hydrogel. It converts to a liquid state when cooled and into a gel at

cardiology and angiography units.

body temperature. In its liquid state, it is easily mixed with a drug

‫פרמהבסט‬

‫ ששימש את החוקרים‬,‫ציטראט המקורי מארה“ב‬-‫קיי אשלגן‬-‫אורוציט‬ The journal of‫ כפי שמוזכר ב־‬,‫בעבודות משנות השמונים והתשעים‬

‫קיי מבסיס את השתן מבלי‬-‫ אורוציט‬.2009 ‫ מרץ‬,181 ‫ ערך‬,Urology ‫מוריד את רמות‬ Urocit®-K ‫קיי‬-‫ אורוציט‬.‫ בדם‬pH‫להשפיע על רמות ה־‬ ‫אוקסלט בשתן ומונע הן את היווצרותו של מלח זה והן את‬-‫מלחי הסידן‬ ‫קיי נמצא יעיל במניעת היווצרות אבני כליה‬-‫אורוציט‬ .‫התגבשותו לאבני כליה‬ .‫ מהמטופלים‬90% ‫אצל‬ ,‫החזון שלנו בפרמהבסט ופילטל פרמצבטיקל בע“מ הוא להביא לצרכן‬ ‫למטופל ולצוות הרפואי בישראל את הטכנולוגיות ואת התרופות המתקדמות‬ ‫ פרמהבסט ופילטל פרמצבטיקל‬,1951 ‫ מאז הוקמה החברה בשנת‬.‫בעולם‬

for convenient catheter delivery. Inside the bladder, it adheres to the mucosal layer and slowly releases the drug over 6-8 hours. The hydrogel is slowly dissolved in the urine, leaving no traces by the end of the treatment period. By combining a drug with TheraCoat‘s hydrogel, the concentration and time of exposure of the drug improves its bioavailability and effectiveness and reduces it toxicity, improving patient benefits, compliance and safety.

TheraCoat has completed safety and tolerability studies and has commenced efficacy studies for bladder cancer and shortly for UTUC. TheraCoat‘s hydrogel has received CE Mark clearance.

‫חברת עינת מדיקל‬

,‫ המזון הרפואי והציוד בישראל‬,‫בע“מ מוכרות ומוערכות בעולם התרופות‬

‫ המתמחה בשיווק מכשירי לייזר ובהכשרת‬,‫ מגרמניה‬Biolitec ‫נציגת חברת‬

.‫בשל איכותם הגבוהה של המוצרים והשירות לאורך השנים‬

‫רופאים לביצוע פעולות אורולוגיות באמצעות לייזר במקרים כגון ערמונית‬

‫ מייצרת ומשווקת תרופות‬,‫מישן פרמקל היא חברת תרופות דור שלישי‬

‫ אידוי‬,)Bladder TCC( ‫ גידולים חוזרים בשקית השתן‬,)BPH( ‫שפירה מוגדלת‬

‫ בתחומי‬,‫ תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה באיכות הגבוהה ביותר‬,‫מרשם‬

.‫) ועוד‬Partial Nephrectomy( ‫חלקי של הכליה‬

.‫ רפואת ילדים ורפואת עור‬,‫ אורולוגיה‬,‫בריאות האישה‬

‫ סטנטים‬,‫ נפרוסטומיות‬,‫כמו כן החברה משווקת מוצרים מתכלים (קטטרים‬

‫בקרת האיכות הקפדנית מלווה את החברה החל מחומרי הגלם הטובים‬

.‫ משוויץ‬Marflow ‫ מגרמניה ושל חברת‬Uromedex ‫וכו‘) של חברת‬

,‫ קנדה‬- ‫ביותר ועד למוצר המוגמר המגיע לשוקי ארה“ב ומחוצה לה‬ .‫ מזרח אסיה ועוד‬,‫ מרכז אסיה‬,‫ אירופה‬,‫אמריקה הלטינית‬ ,14 ‫ שנקר אריה‬+972-3-9256802 :‫למידע נוסף‬ 49513 ‫ פתח תקווה‬,‫קריית אריה‬

Biometrix Biometrix is a medical device company and a leading developer and

12

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מגאפארם בע“מ‬

‫המבוסס על טכנולוגיית גלי ההלם (‪ )Shock wave therapy‬בתחומים‬

‫הפנינה ‪ ,8‬רעננה‬ ‫ת‪.‬ד‪ 519 .‬הוד השרון‬

‫אורולוגיה‪ ,‬קרדיולוגיה‪ ,‬אורתופדיה‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬תרמוטרפיה ואסתטיקה‪.‬‬ ‫לחברה יותר מ־‪ 3,000‬התקנות במוסדות רפואיים ברחבי העולם‪ ,‬החל‬ ‫מבתי חולים ממשלתיים ואוניברסיטאיים וכלה במרפאות פרטיות‪,‬‬

‫‪www.megapharm.co.il‬‬ ‫‪Megapharm Ltd. is a leading private biotech marketing company‬‬ ‫‪in Israel engaged in the pharmaceutical and healthcare business,‬‬ ‫‪representing a number of well-known international companies. The‬‬ ‫‪company was founded in 1989‬‬

‫באמצעות רשת גלובאלית של מפיצים הפרוסה ביותר מ־‪ 80‬מדינות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬לחברת מדיספק מספר ההתקנות הגדול ביותר של מכשירי ריסוק‬ ‫אבנים בכליות (ליטוטריפטרים) בארה“ב מאז שנת ‪.2001‬‬ ‫המוצרים השונים באורולוגיה של החברה‪:‬‬

‫‪Since its inception, Megapharm has demonstrated dynamic sales‬‬

‫ •‪ - ESWL‬ריסוק אבנים חוץ גופי‬

‫‪growth by developing a strong company presence and expertise in‬‬

‫ •ריסוק אבנים תוך גופי‬

‫‪select therapeutic areas and diversified segments of the healthcare‬‬ ‫‪business.‬‬ ‫‪Megapharm‘s portfolio consists of pharmaceuticals / biotechnology‬‬ ‫‪products, medical nutrition, diagnostics and bio-chemicals, with‬‬ ‫‪a prominent presence in oncology/Hematology, CNS, Urology and‬‬ ‫‪Respiratory/Allergy.‬‬

‫מדטכניקה‬

‫ •‪ - EDSWT‬טיפול בבעיות זקפה ואין אונות‬ ‫ •‪ - CPPS‬תסמונת כאבי אגן כרוניים‬ ‫ •תרמוטרפיה ‪ -‬טיפול בבעיות פרוסטטה מוגדלת‪ ,‬מדידת שתן לצורך‬ ‫אבחון בעיות שונות בפרוסטטה‬ ‫מל מפעלות רפואיים בע“מ‬

‫‪www.synergo-medical.com‬‬

‫אודם ‪ ,6‬ת‪.‬ד‪ ,7166 .‬קריית מטלון‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫טלפון‪ 03-9244830 :‬פקס‪03-9245340 :‬‬

‫אפעל ‪ ,5‬קריית אריה‪ ,‬פתח תקווה ‪49002‬‬ ‫טלפון‪ 03-9254040 :‬פקס‪03-9249977 :‬‬

‫קבוצת מדיקל אנטרפרייס נוסדה בשנת ‪ 1998‬וייעודה המרכזי של החברה‬

‫ציוד אנדואורולגי‪ ,‬אופטיקות קשיחות וגמישות‪ ,‬לאפ‪ ,‬ריסוק אבנים‪ ,‬תיעוד‪,‬‬

‫הוא לפתח ולשווק ציוד רפואי‪ .‬המוצר המוביל של החברה כיום נקרא‬

‫אורולוגיית ילדים‪ ,‬ח‪.‬נ‪ .‬מתקדמים‪ .‬הציוד תוצרת “אולימפוס“‪.‬‬

‫‪.SYNERGO‬‬

‫מדיליין בע“מ‬

‫סינרגו מיועד לטיפול בסרטן שטחי של שלפוחית השתן ומבוסס על שילוב‬ ‫של חימום מבוקר באמצעות גלי מיקרוגל (‪ )RF‬עם כימותרפיה‪.‬‬

‫בן גוריון ‪ ,22‬שער העיר ‪ ,1‬הרצליה ‪46785‬‬ ‫טלפון‪ 09-9512784 :‬פקס‪.09-9512794 :‬‬

‫ובישראל טופלו בשיטה זו עד כה והיו במעקב ארוך טווח‪.‬‬

‫חברת מדיליין בע“מ היא חברת תרופות המייבאת ומשווקת תרופות‬

‫נוסף ליבוא ולתמיכה הטכנית והרפואית בטכנולוגיית הסינרגו‪ ,‬מפתחת‬

‫מרשם‪ ,‬בעיקר בתחומי האונקולוגיה‪ ,‬ההמטולוגיה‪ ,‬הפסיכיאטריה‪,‬‬

‫החברה במעבדותיה ציוד רפואי טיפולי חדשני המעניק יתרון לחולים‬

‫פיתוחו של המכשיר החל בשנת ‪ 1988‬באירופה‪ .‬אלפי חולים באירופה‬

‫הדרמטולוגיה‪ ,‬הרפואה הפנימית‪ OTC ,‬ומוצרים דרמו־קוסמטיים‪ .‬בתחום‬

‫ולמערכת הבריאות‪ .‬חשיבותם של פיתוחים אלו היא בהיותם פולשניים פחות‬

‫האורולוגיה חברת מדיליין משווקת את הפרמיקסון המיועד לטיפול ב־‪BPH‬‬

‫מהטיפולים הקיימים‪ ,‬והם יכולים להינתן במסגרת מרפאת אשפוז יום‪.‬‬

‫קל עד בינוני‪ ,‬על ידי מנגנון פעולה משולש‪ :‬פעילות אנטי־אנדרוגנית‪ ,‬פעילות‬ ‫אנטי־פרוליפרטיבית ופעילות אנטי־דלקתית‪.‬‬ ‫מדיסון פארמה בע“מ‬

‫השילוח ‪ ,10‬ת‪.‬ד‪ 7090 .‬פתח תקווה ‪49170‬‬ ‫טלפון‪ 03-9250250 :‬פקס‪03-9225740 :‬‬

‫סאנופי ישראל בע“מ‬

‫בני גאון ‪ ,10‬פארק פולג‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 8090 .‬נתניה ‪42504‬‬ ‫טלפון‪ 09-8633700 :‬פקס‪09-8851444 :‬‬ ‫סאנופי היא חברה בין־לאומית מובילה בתחום שירותי הבריאות‪ ,‬העוסקת‬ ‫מזה שנים במחקר ופיתוח‪ ,‬בייצור ובשיווק של מגוון פתרונות רפואיים‬

‫חברת מדיסון היא נציגה של חברות מובילות בתחום הפארמה‪,‬‬

‫המתמקדים בצורכי המטופלים ברחבי העולם‪ .‬לחברת סאנופי שבעה כיווני‬

‫הדיאגנוסטיקה והציוד הרפואי‪ .‬מדיסון מייצגת את חברת הציוד הרפואי‬

‫צמיחה עדכניים‪ :‬פתרונות לסוכרת‪ ,‬חיסונים לבני אדם‪ ,‬תרופות חדשניות‪,‬‬

‫הענקית ‪ BOSTON SCIENTIFIC‬אשר לה ציוד מתכלה לאנדו־אורולוגיה‬

‫טיפול במחלות נדירות‪ ,‬מוצרי צריכה‪ ,‬פעילות בשווקים מתפתחים ורפואת‬

‫ולניתוחי אורו־גינקולוגיה ורצפת האגן‪ :‬מוליכים‪ ,‬מרחיבים‪ ,‬סטנטים‪ ,‬הוצאת‬

‫בעלי חיים‪.‬‬

‫אבנים‪ ,‬קטטרים ומכשירי תפירה‪.‬‬

‫סאנופי נסחרת בבורסות של פריז (‪ )EURONEXT: SAN‬וניו יורק (‪.)NYSE: SNY‬‬

‫מדיספק‬

‫סופרפארם פרופשיונל ‪ -‬הכנות רוקחיות מיוחדות‬

‫התעשייה ‪ ,40‬ת‪.‬ד‪ ,292 .‬יהוד ‪56101‬‬ ‫טלפון‪ 03-6322036 :‬פקס‪03-6322099 :‬‬

‫רחוב סוטין ‪ ,4‬פתח תקווה‬ ‫טלפון‪ 077-8885700 :‬פקס‪03-9041918 :‬‬

‫חברת מדיספק מציגה את המהפכה הרפואית המשמעותית ביותר בטיפול‬

‫‪www.super-pharm-pro.co.il‬‬

‫בבעיות אין אונות ב־‪ 10‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫תחומי עיסוק ‪-‬‬

‫מדיספק היא חברה ישראלית מובילה בתחומה בעולם‪ ,‬הקיימת למעלה‬

‫ •הכנות רוקחיות סטריליות‬

‫מ־‪ 20‬שנה‪ .‬החברה מתמחה בפיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק של מכשור רפואי‬

‫ •הכנות רוקחיות לא סטריליות‬

‫‪10‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫ •ייבוא תרופות לפי טופס ‪29‬ג‬

‫וחוגגת השנה ‪ 62‬שנות פעילות‪.‬‬

‫ •הכנות הומאופתיות וצמחי מרפא‬

‫פעילות החברה בתחומי המחקר מתמקדת בטיפולים המשתלבים עם‬ ‫התפקוד הטבעי של הגוף ומאפשרים לרופאים לתת מענה למספר גדול‬

‫סלע מדיקל‬

‫של מחלות‪ .‬פרינג זכתה להכרה בין־לאומית בזכות הטכנולוגיות החדשניות‬

‫אימבר ‪ ,14‬פתח תקווה‬ ‫טלפון‪ 03-9043433 :‬פקס‪03-9045474 :‬‬

‫שפיתחה לשיפור איכות חייהם של ילדים ומבוגרים בעולם כולו‪.‬‬ ‫מידע נוסף ניתן לקבל באתר הישראלי של החברה‪www.ferring.co.il :‬‬

‫‪www.selamedical.co.il‬‬

‫ובאתר הבין־לאומי‪www.ferring.com :‬‬

‫הנציגה והמשווקת הבלעדית של‪:‬‬ ‫& ‪Coloplast - Surgical Urology (Porges) & Men‘s Health Products (Penile‬‬ ‫)‪Testicular Prosthesis‬‬ ‫‪Promedon - Vantris - VUR Treatment, Argus Male Sling, Ophira, Opsys‬‬ ‫‪Laser Peripherals - Reusable Holmium Fibers‬‬ ‫‪Kessel - Erection Systems and accessories‬‬ ‫‪GEM - Glubran 2, synthetic surgical glue‬‬

‫‪Pfizer pharmaceuticals Ltd.‬‬

‫קולופלסט ישראל‬

‫התע“ש ‪ ,20‬בית הפעמון‪ ,‬כפר סבא‬ ‫טלפון‪ 09-7667030 :‬פקס‪09-7669118 :‬‬ ‫חב‘ קולופלסט ישראל משווקת מוצרים מתכלים בתחום הסטומה‪ ,‬חבישות‬ ‫ואי־שליטה בשתן‪ ,‬קטטרים מסוככים מוכנים לשימוש ‪Speedicath, -‬‬

‫‪ , Speedicath compact‬שקיות שתן ופנרוזים מתקדמים‪.‬‬ ‫שני טל שווק בע“מ‬

‫אימבר ‪ ,7‬קריית אריה‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 10359 .‬פתח תקווה ‪49003‬‬ ‫טלפון‪ 03-9314177 :‬פקס‪03-9314188 :‬‬

‫שנקר ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪ 12133 .‬הרצליה פיתוח ‪46725‬‬ ‫טלפון‪ 09-9700500 :‬פקס‪09-9700501 :‬‬

‫‪ - ANGIOTECH‬מחטים ואקדחים לביופסיות‪ ,‬קטטרים וגיידואיירים‬

‫פייזר‪ ,‬החברה הביו־פרמצבטית המובילה בעולם‪ ,‬פועלת כבר יותר מ־‪160‬‬

‫‪ - LIFE TECH‬מערכות וציוד מתכלה לאורודינמיקה‬

‫שנה‪ .‬אנו משתמשים במדע ובמשאבינו העולמיים לשיפור הבריאות והרווחה‬

‫‪ - RICHARD WOLF‬ציוד לאנדו אורולוגיה‪ ,‬לייזר לריסוק אבנים‬

‫בכל שלבי החיים‪ .‬אנו שואפים להציב סטנדרט של איכות ובטיחות בגילוי‪,‬‬

‫‪ - MEDICAPTURE‬אמצעי תיעוד לווידיאו ותמונות‪ ,‬כולל תיעוד ‪HD‬‬

‫פיתוח וייצור תרופות עבור בני אדם ובעלי חיים‪.‬‬

‫‪ - ALLWIN‬ציוד מתכלה לאנדואורולוגיה‬

‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר הישראלי של החברה ‪www.pfizer.co.il -‬‬

‫‪ - SOLUSCOPE‬מכונות חיטוי ושטיפה חד־תאית‬

‫ובאתר הבין־לאומי ‪www.pfizer.com -‬‬

‫‪ - MINNTECH‬מכונות חיטוי ושטיפה ‪ MEDIVATOR‬דו־תאית‬

‫פריגו ישראל יצרנית ומשווקת טסטומקס ‪ -‬טסטוסטרון ג‘ל‬

‫‪ - ESAOTE‬מכשירי אולטרה־סאונד ניידים ונייחים‬ ‫אוניפארם‬

‫הלח“י ‪ ,21‬בני ברק ‪51200‬‬ ‫טלפון‪ 03-5773725 :‬פקס‪03-5773776 :‬‬

‫‪info@unipharm.co.il‬‬

‫‪www.Testomax.co.il‬‬

‫מפתחת ומייצרת ‪Tarim‬‬

‫טסטומקס (‪ ,)Testomax‬טסטוסטרון ג‘ל תוצרת כחול־לבן בעל אישור ‪.FDA‬‬

‫אוניפארם ‪ -‬חברת תרופות ישראלית המפתחת ומייצרת בישראל כבר‬

‫טסטומקס ‪ -‬תחליף הטסטוסטרון היעיל ביותר לאורך זמן והנוח ביותר‬

‫כ־‪ 40‬שנה‪ ,‬חזון החברה שלנו הוא לאפשר רפואה טובה יותר‪.‬‬

‫למטופל‪.‬‬

‫הניסיון הרב‪ ,‬האמינות‪ ,‬האיכות והדיוק מציבים את אוניפארם בחזית‬

‫טסטומקס ג‘ל מוביל להיענות גבוהה מצד המטופל מפני שהוא לא חודרני‪,‬‬

‫הטכנולוגיה‪ ,‬עם המולקולות המתקדמות ביותר במגוון תחומים‪:‬‬

‫קל ונוח‪ ,‬ודורש רק מריחה אחת ביום‪ .‬טסטומקס ג‘ל הוא היחיד השומר על‬

‫פסיכיאטריה‪ ,‬קרדיווסקולר‪ ,‬אנטיביוטיקות ועוד‪.‬‬

‫רמות טסטוסטרון פיזיולוגיות אחידות ללא תופעת ה־‪.Peaks & Valleys‬‬

‫‪ , Tarim (Sildenafil) 25, 50, 100 mg‬מותווה לטיפול באין אונות (‪.)ED‬‬

‫טסטוסטרון ג‘ל מחזיר למטופלים את החשק המיני‪ ,‬את האנרגיה‬

‫כמו בשאר התרופות של אוניפארם‪ ,‬כך גם עם ה־‪ ,Tarim‬פתיחת השוק‬

‫ואת האיזון המטבולי והוא יעיל לאורך זמן‪ .‬טסטוסטרון ג‘ל הוא תחליף‬

‫לתחרות על ידי אוניפארם מאפשרת לצוות הרפואי לטפל בצורה מיטבית‬

‫הטסטוסטרון הנמכר ביותר בעולם‪ -‬עובדה‪.‬‬

‫בציבור המטופלים‪ ,‬תוך הפחתת עלויות והסרת חסמים בירוקרטיים‪.‬‬

‫טסטומקס כלול בסל הבריאות וזמין בכל קופות החולים במחיר מוזל‪.‬‬

‫התמורות שחולל ה־‪ Tarim‬בכל תחום ה־‪ PDE5inh‬מאפשרות יותר‪ ,‬ומחזירות‬

‫‪www.Testomax.co.il‬‬

‫את החולים לטיפול בחומרים מאושרים ותחת בקרת הרופאים‪.‬‬

‫פרינג פרמצויטיקלס‬

‫ת‪.‬ד‪ ,3552 .‬א‪.‬ת‪ .‬קיסריה‬ ‫טלפון‪ 04-6309508 :‬פקס‪04-6309511 :‬‬ ‫פרינג פרמצויטיקלס משווקת מינרין לנוקטוריה להרטבת לילה‪ ,‬מינירין מלט‬

‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר‪www.unipharm.co.il :‬‬

‫נאופרם ציוד רפואי ומסחר ‪ 1997‬בע“מ‬

‫משכית ‪ ,32‬הרצליה‪.‬‬ ‫טלפון‪ 09-9557297 :‬פקס‪03-5480564 :‬‬

‫להרטבת לילה‪ ,‬ופירמגון ודקפפטיל לסרטן הערמונית‪.‬‬

‫חברת נאופרם ציוד רפואי הוקמה בשלהי שנות ה־‪ .80‬החברה מייבאת‬

‫פרינג פרמציוטיקלס מתמחה בפיתוח ובשיווק של מוצרים חדשניים‬

‫ומשווקת מגוון רחב של מכשירים רפואיים מתקדמים‪.‬‬

‫בתחומים אורולוגיה‪ ,‬גינקולוגיה ומיילדות‪ ,‬גסטרואנטרולוגיה ואנדוקרינולוגיה‬

‫תחומי המומחיות של החברה הם כירורגיה כללית ולפרוסקופית (ג‘אריט)‪,‬‬

‫‪11‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫באייר ישראל ‪ -‬יצרנית לויטרה‪ ,‬לויטרה מסיסה ונבידו‬

‫נמנים המוצרים הבאים‪:‬‬ ‫טרוקרי ‪Xcel bladeless‬‬

‫רחוב החרש ‪ ,36‬הוד השרון‬ ‫טלפון‪ ,097626700 :‬פקס‪097626730 :‬‬ ‫באייר היא חברה רב־לאומית העוסקת שנים רבות בפיתוח טכנולוגיות‬

‫‪Harmonic‬‬ ‫‪Enseal‬‬ ‫‪Powered Echelon Flex‬‬

‫לשיפור ולשימור איכות החיים‪ .‬בשנים האחרונות העמיקה באייר בתחום‬ ‫חדש שהוא חלק מהיחידה לרפואה כללית‪ ,‬הממוקד כולו בבריאות הגבר‪ .‬נכון‬

‫גטר ביו־מד‬

‫מסיסה ונבידו‪ .‬לויטרה ‪ -‬הטיפול המשתלם ביותר להפרעה בתפקוד המיני‪.‬‬

‫שמשון ‪ ,7‬פתח תקווה ‪49517‬‬ ‫טלפון‪ 03-5761515 :‬פקס‪03-5761642 :‬‬

‫גברים הסובלים מסוכרת ומיתר לחץ דם‪ .‬לצד זאת‪ ,‬לויטרה זמינה במחיר‬

‫נציגי חברת ‪ COOK‬לציוד מתכלה לאנדו אורולוגיה ונציגי חברת ‪AMS‬‬

‫משתלם יותר המאפשר לזוגות לקיים חיי מין ספונטניים ומספקים‪ .‬שני אלו‬

‫לתותבים פניליים‪ ,‬סוגר שתן מלאכותי‪ ,‬אשכים‪ ,‬רשתות לאי־שליטה ותיקון‬

‫להיום באייר ישראל משווקת שלושה מוצרים מתחום זה‪ :‬לויטרה‪ ,‬לויטרה‬ ‫לויטרה מומלצת כיום כקו ראשון לטיפול בהפרעה בתפקוד המיני בקרב‬

‫הופכים את לויטרה לטיפול המשתלם ביותר‪.‬‬

‫רצפת האגן אצל נשים וגברים‪ ,‬וכן ‪.HPS GREEN LASER FOR PROSTATE‬‬

‫לויטרה מסיסה ‪ -‬דור חדש בטיפול בהפרעה בזקפה‪ .‬לויטרה מסיסה‬ ‫(‪ )LEVITRA ODT‬היא המוצר היחיד לטיפול בהפרעה בזקפה הזמין בטבלייה‬

‫דקסל פארמה (דקסון)‬

‫המסיסה על הלשון בשניות ללא צורך במים‪ ,‬בטעם מנטה‪ .‬לויטרה מסיסה‬ ‫מגיעה באריזה חדשנית לדיסקרטיות בטיפול בהפרעה בזקפה‪ ,‬ומאפשרת‬ ‫זקפה חזקה וממושכת במהירות‪ ,‬בקלות ובנוחות‪ .‬לויטרה מסיסה זמינה‬

‫ת‪.‬ד ‪ ,50‬אור עקיבא ‪30650‬‬ ‫טלפון‪ 04-6364030 :‬פקס‪04-6364004‬‬

‫בכל קופות החולים בביטוחים המשלימים במחיר נוח במיוחד‪.‬‬

‫דקסל פארמה היא חברת תרופות ישראלית הפועלת בזירה הבין־לאומית‬

‫נבידו ‪ -‬טיפול חדשני לסינדרום חסר בטסטוסטרון‪ .‬נבידו הוא תחליף‬

‫העוסקת במחקר‪ ,‬בפיתוח‪ ,‬בייצור ובשיווק תרופות חדשניות וייחודיות‪,‬‬

‫הטסטוסטרון היחיד ששומר על רמות טסטוסטרון פיזיולוגיות‪ ‬באמצעות ‪4‬‬

‫המבוססות על תרופות מוכרות‪.‬‬

‫זריקות בלבד בשנה‪ .‬נבידו גם משפר מדדים מטבוליים‪ ,‬תפקוד מיני‪ ,‬סימני‬

‫דקסל פארמה משווקת את הטרמדקס ‪ ,OD‬הטבלייה החדשנית לשיכוך‬

‫דיכאון ואיכות חיים בקרב גברים הסובלים מחסר בטסטוסטרון‪ .‬נבידו כלול‬

‫כאבים בינוניים עד חזקים‪ ,‬אקוטיים וכרוניים‪ ,‬למשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬

‫בסל הבריאות‪ ,‬זמין ברוב קופות החולים והוא פתרון יעיל ונוח יותר לגברים‬ ‫הסובלים מחסר בטסטוסטרון‪.‬‬

‫טק‪-‬או־פארם ליברה‬

‫‪ .BRESLAUER LTD‬ברסלויער בע“מ‬

‫ת‪.‬ד‪ ,45054 .‬ירושלים ‪91450‬‬ ‫טלפון‪ 02-5870875 :‬פקס‪02-5870873 :‬‬

‫עמל ‪ 58‬ב‘‪ .‬קריית אריה‪ ,‬פתח תקווה‬

‫חברת תרופות ירושלמית ותיקה המייצגת חברות בין־לאומיות בתחומי‬

‫‪mail@breslauer.org‬‬

‫התרופות והתכשירים הרפואיים במטרה לשפר את איכות החיים של‬

‫טלפון‪ 03-9187000 :‬פקס‪03-9222646 :‬‬

‫המטופלים בישראל‪.‬‬

‫ברסלויער מספקת פתרונות נרחבים בתחום האורולוגיה לבתי חולים‬

‫משווקת את ‪ Spasmex 30‬ואת ‪ - Spasmex 15‬הטיפול הבטוח ביותר לאי־‬

‫ולמרפאות‪.‬‬

‫שליטה במתן שתן ‪ -‬היחיד שאינו מתפרק בכבד וכך נמנעת אינטראקציה‬

‫נציגים בלעדיים של החברות הבאות‪:‬‬

‫בין־תרופתית‪ ,‬ואינו עובר מחסום דם־מח וכך נמנעות הפרעות קוגניטיביות‪.‬‬

‫‪ - KARL STORZ‬אנדוסקופיה‪ ,‬אנדו אורולוגיה‪ ,‬כירורגיה אורולוגית‪.‬‬

‫נוסף לכך הוא פועל בצורתו המקורית גם מתוך שלפוחית השתן תוך שיפור‬

‫‪ - STORZ MEDICAL‬ריסוק אבנים‪ ,‬ליטוטריפטור‪.‬‬

‫היעילות במנגנון נוסף ייחודי‪.‬‬

‫‪ - ERBE‬פתרונות לחיתוך והפרדת רקמות בעזרת מכשור אלקטרוכירורגי‬

‫בטבלייה של ‪ 30‬מ“ג לטיפול חד־יומי או מפוצל‪ ,‬להתאמה מרבית לצורכי‬

‫ובעזרת ‪.WATERJET‬‬

‫המטופל‪.‬‬

‫‪ - MMS‬מערכות אורודינמיקה‪Uroflowmeter ,Bladder Scanner Wireless,‬‬

‫‪ - DIAS‬פתרונות לתיעוד והעברת תמונה ווידיאו‪.‬‬ ‫ג‘ונסון & ג‘ונסון מדיקל ישראל‬ ‫‪Johnson & Johnson Medical Israel‬‬

‫קיבוץ שפיים ‪60990‬‬ ‫טלפון‪ 09-9591188 :‬פקס‪09-9565787 :‬‬ ‫החברה המובילה בשוק בחדשנות ובפתרונות‪ ‬מתקדמים לטכניקות ניתוח‬ ‫זעיר פולשניות‪.‬‬ ‫משווקת ציוד רפואי לחדרי ניתוח‪ ,‬ובין יתר מוצריה לניתוחים אורולוגיים‬

‫לבנט טכנולוגיות בע“מ‬

‫גלגלי הפלדה ‪ ,18‬הרצליה‪ ,‬ת‪.‬ד‪46103 .‬‬ ‫טלפון‪ 09-9521666 :‬פקס‪09-9555428 :‬‬ ‫‪ - LABORIE‬מגוון מושלם של מערכות וציוד מתכלה לאורודינמיקה‬ ‫‪LABORIE provides pelvic floor disorders diagnostic solutions including‬‬ ‫‪urodynamics, anorectal manometry, neurophysiology, disposables and‬‬ ‫‪exam/procedure tables.‬‬ ‫‪LABORIE provides devices for pelvic floor conservative‬‬ ‫‪or surgical procedures including Pelvic Muscle Rehabilitation, Female‬‬ ‫‪Sterilization and Endoscopic Injection.‬‬

‫‪9‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

2013 ‫דצמבר‬

‫רשימת מציגים בתערוכה‬ AstraZeneca (Israel) LTD

prostate treatments, holmium lasers for urethral stone management, extracorporeal treatments for orthopedic applications and radiotherapy.

.‫ רעננה‬,13 ‫זרחין‬ 09-7406527 :‫ פקס‬ 073-2226099 :‫טלפון‬

The Group includes companies in: USA, Mexico, Brazil, Argentina, Japan, Korea, India, Germany and Italy. In addition, the Group operates

AstraZeneca is a global, innovation science-driven, integrated

service centers in the UK, Spain, Russia and China. To date, the Group

biopharmaceutical company.

has installed thousands of systems in over 70 countries. All products

We discover, develop, manufacture and market prescription medicines

are manufactured under GMP/FDA or ISO/CE registration and quality

for six important areas of healthcare, which include some of the

assurance.

world‘s most serious illnesses: cardiovascular and metabolic,

For more information: www.direxgroup.com info@direxgroup.com

cancer, respiratory and inflammation, infection, neuroscience and gastrointestinal. We have capabilities in both small molecules

Novartis Pharma Services AG

‫יחידה עסקית אונקולוגיה‬ ‫ פתח תקווה‬,‫ רמת סיב‬,36 ‫השחם‬ 03-9223483 :‫ פקס‬03-9201101 :‫טלפון‬ ‫ ישראל‬,‫אלי לילי‬

‫ הרצליה פיתוח‬11 ‫שנקר‬ 09-9576003 :‫ פקס‬,09-9606234 :‫טלפון‬

and biologics and are active in over 100 countries. We conduct our research across 3 continents and we invest over $4 billion each year in the discovery and development of the next generation of innovative medicines targeting unmet needs.

AstraZeneca Israel was established in 2007 as official representative of the international company.

For more information please visit the company website: www. astrazeneca.com

“‫חברת אלי לילי העולמית מחויבת לספק “פתרונות בעלי משמעות‬

GlaxoSmithKline (GSK)

‫ מתן מידע ושירות לקוחות יוצא דופן‬,‫באמצעות פיתוח תרופות חדשניות‬ .‫ ארוכים ופעילים יותר‬,‫אשר מאפשרים לאנשים לחיות חיים בריאים‬ :‫ההתוויות המאושרות של סיאליס הן‬ ‫ מ“ג לשימוש יומי וכן‬5‫ מ“ג ו־‬2.5 ‫ •טיפול בהפרעה בזקפה (במינונים של‬ .)‫ מ“ג לשימוש לפי צורך‬20‫ מ“ג ו־‬10 ‫במינונים של‬ ,‫ •טיפול בתסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית (סיאליס לשימוש יומי‬ .)‫ מ“ג בלבד‬5 ‫ •טיפול בגברים הסובלים מהפרעה בזקפה ומתסמינים של הגדלה שפירה‬ .)‫ מ“ג בלבד‬5 ,‫של הערמונית (פרוסטטה) (סיאליס לשימוש יומי‬ .‫ כפי שאושר ע“י משרד הבריאות‬,‫למידע מלא יש לעיין בעלון לרופא‬ ‫י טכנולוגיות רפואיות‬.‫מ‬.‫א‬

45200 ‫ הוד השרון‬1522 ‫ד‬.‫ת‬ 09-7760303 :‫ ¸ פקס‬09-7760300 :‫טלפון‬

25 Basel Street, P.O. Box: 10283,

Petach-Tikva,4900202 Israel Tel: 03-9297100; Fax: 03-9297101 For medical information il.medinfo@gsk.com GSK is one of the world´s leading research based pharmaceutical and healthcare companies with a challenging and inspiring mission: to improve the quality of human life by enabling people to do more, feel better and live longer. This mission gives us the purpose to develop innovative medicines and products that help millions of people around the world.

Duodart™ (dutasteride/tamsulosin HCL) capsules & Avodart™ (dutasterid) capsules are GSK brands.

DirexGroup

‫י טכנולוגיות היא חברה מובילה בתחום השיווק של מוצרים וטכנולוגיות‬.‫מ‬.‫א‬ .‫רפואיות בישראל‬ ‫ טכנולוגיות היא המשווקת הבלעדית של החברות‬.‫י‬.‫מ‬.‫ א‬,‫בתחום האורולוגי‬ :‫המובילות הבאות‬ 400 - ‫ מכשירי אולטרה־סאונד בטכנולוגיה מתקדמת‬- BK MEDICAL FLEX FOCUS + FLEX FOCUS 800

‫ מוצרי אורולוגיה ואנדו אורולוגיה‬- BARD ‫ טיפול באין אונות‬- TIMM MEDICAL

68B Amal Street, Kiryat Aryeh, Petach Tikva 49513 DirexGroup, established nearly 30 years ago, is a privately owned group of companies that manufactures and distributes high technology therapeutic medical systems to all worldwide markets, predominantly in the field of urology.

‫ טיפול ברפלוקס בדרכי השתן בקרב ילדים‬- OCEANA-Q-MED - DEFLUX

Product lines include linear shockwave therapy (LSWT) for Erectile

‫ מוצרי אנדו אורולוגיה‬- APPLIED MEDICAL

Dysfunction, extracorporeal shockwave lithotripsy, thermal therapy

8

‫‪www.doctorsonly.co.il‬‬

‫רבע מהמטופלים שינו את‬ ‫הטיפול שהרופא קבע לאחר‬ ‫שגלשו באתרים רפואיים‬ ‫מערכת דוקטורס אונלי‬

‫לעיתים מגיע המטופל לרופא לאחר שכבר גיבש לעצמו מסקנה‬ ‫ממה הוא סובל‪ .‬לרוב הוא לא יחשוף מידע זה מול הרופא‪,‬‬ ‫וזאת בין היתר כדי "לבדוק" את הרופא‪ .‬ייתכנו מצבים שבהם‬ ‫המטופל מקדים במידע את הרופא > לידיעה המלאה‬

‫אתר‬ ‫אינטרנט‬ ‫מבית הר"י‬

‫כל מה שמעניין רופאים‬ ‫חדשות | דעות | מינויים | מחקרים | איגודים | אתיקה | משפט | כתבי עת | דרושים | סקרים | ארועים‬

‫איגוד האורולוגים הישראלי מביע את תודתו‬ ‫והערכתו לחברות ולגופים שסייעו לכינוס‪:‬‬

‫זהב‬

‫ארד‬

‫‪5‬‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫לוח זמנים‬ ‫יום שלישי ‪03.12.2013‬‬

‫יום חמישי ‪05.12.2013‬‬

‫‪12:50-12:00‬‬

‫התכנסות‪ ,‬הרשמה וארוחה קלה‬

‫‪06:45‬‬

‫התכנסות למירוץ וחימום‬

‫‪13:10-12:50‬‬

‫פתיחה וברכות ‪ -‬יו"ר האיגוד‪ ,‬פרופ‘ אילן ליבוביץ‬

‫‪08:00-07:00‬‬

‫‪14:10-13:10‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬סרטן הערמונית ‪ -‬חלק ראשון‪ ,‬בחסות‬ ‫חברת ‪AstraZeneca‬‬

‫“המירוץ האורולוגי ה־‪"5‬‬ ‫(ריצה‪/‬הליכה‪ 5 ,‬קילומטרים)‬

‫‪10:00-09:15‬‬

‫‪15:00-14:10‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬סרטן הערמונית ‪ -‬חלק שני‪ ,‬בחסות‬ ‫חברת ‪AstraZeneca‬‬

‫‪15:45-15:00‬‬

‫הרצאת אורח‪ :‬ד"ר דניאל קייזמן‪:‬‬ ‫“מקומו של אבירטרון ברצף הטיפול בחולה סרטן‬ ‫הערמונית בשלב העמיד לסרוס“‬

‫פאנל‪“ :‬היעילות והבטיחות של טיפול תחליפי‬ ‫בטסטוסטרון לחולים הסובלים מהיפוגונדיזם‪".‬‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר אורי גור‬ ‫משתתפים‪ :‬ד"ר משה שלו‪ ,‬ד"ר רונן הולנד‬ ‫וד"ר אריק שכטר‬ ‫בחסות חברת באייר ישראל‬

‫‪16:00-15:45‬‬

‫‪11:00-10:00‬‬

‫הרצאת אורח‪:‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪17:00-16:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬נשים‪ ,‬אונות ושונות‬

‫‪17:15-17:00‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪17:55-17:15‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬לפרוסקופיה‪/‬רובוטיקה ‪ -‬חלק ראשון‬

‫‪21:30-18:30‬‬

‫ארוחת ערב בבתי המלון‬

‫‪21:30‬‬

‫קוקטייל וכוכבים באולם “צאפלינס"‪ ,‬מלון רויאל ביץ‬

‫“‪"Benefits of LHRH antagonists - more than absence of flair‬‬ ‫‪Professor Laurence Klotz MD, FRCSC‬‬ ‫בחסות חברת ‪Ferring-‬‬

‫יום רביעי ‪04.12.2013‬‬ ‫‪09:45-09:00‬‬

‫הרצאת אורח‪"Intermittent androgen :‬‬ ‫‪deprivation and serum testosterone in‬‬ ‫‪prostate cancer-lessons learned".‬‬ ‫‪Prof. Laurence Klotz MD, FRCSC‬‬

‫‪10:30-09:45‬‬

‫הרצאת אורח‪"Active Surveillance in :‬‬ ‫‪Prostate Cancer Patients".‬‬ ‫‪Professor Laurence Klotz MD, FRCSC‬‬

‫‪11:00-10:30‬‬ ‫‪13:00-11:00‬‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה‪ ,‬אולם “איצטרובל"‬ ‫הרצאת לוויין‪ :‬פרופ‘ אילן ליבוביץ‪:‬‬ ‫השימוש ב־ ‪Hydrogel Delivery‬‬ ‫‪ Technology‬להחדרת מיטומיצין ‪C‬‬ ‫לטיפול מקומי בסרטן שלפוחית השתן‬ ‫שאינו חודר שריר‬ ‫בחסות חברת ‪TheraCoat‬‬

‫‪13:00-11:30‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬ילדים ‪ -‬חלק ראשון‬

‫‪14:00-13:00‬‬

‫‪ ‬ארוחת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫‪14:45-14:00‬‬

‫‪11:30-11:00‬‬

‫‪ ‬הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪12:50-11:30‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬דרכי השתן התחתונות‬

‫‪13:50-12:50‬‬

‫ארוחת צהריים וביקור בתערוכה‬

‫‪16:00-14:00‬‬

‫‪ ‬סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה‪ ,‬אולם “איצטרובל"‬

‫‪15:10-13:50‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אנדואורולוגיה ‪ -‬חלק ראשון‬

‫‪16:20-15:10‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬אנדואורולוגיה ‪ -‬חלק שני‬

‫‪16:50-16:20‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪18:10-16:50‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬מחקר בסיסי‬

‫‪21:30-18:30‬‬

‫ארוחת ערב בבתי המלון‬

‫‪21:30‬‬

‫“רוקדים עם אורולוגים" באולם “צ‘אפלינס"‪,‬‬ ‫מלון רויאל ביץ‬

‫‪10:30-08:30‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪11:30-11:00‬‬

‫‪4‬‬

‫מליאת‬ ‫הסיעוד‬ ‫האורולוגי‪,‬‬ ‫הצגת‬ ‫תקצירים‬

‫‪13:00-11:00‬‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה‪ ,‬אולם “איצטרובל"‬

‫מליאת‬ ‫הסיעוד‬ ‫האורולוגי‬ ‫הצגת‬ ‫תקצירים‬ ‫‪13:15-11:00‬‬

‫הרצאת אורח‪"Comparative Effectiveness of Robotic :‬‬ ‫"?‪?Surgery - Has it Lived Up to the Hype‬‬ ‫‪Prof. Sheldon Greenfield‬‬

‫‪15:45-14:45‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬ילדים ‪ -‬חלק שני‬

‫‪17:00-15:00‬‬

‫סדנת ‪ TRUS‬במקביל למליאה‪ ,‬אולם “איצטרובל"‬

‫‪16:00-15:45‬‬

‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬

‫‪16:50-16:00‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬לפרוסקופיה‪/‬רובוטיקה ‪ -‬חלק שני‬

‫‪18:30-17:00‬‬

‫ישיבה עסקית לחברי איגוד האורולוגים‬ ‫(חברים מן המניין בלבד)‬

‫‪21:30 - 18:30‬‬

‫ארוחת ערב בבתי המלון‬

‫‪21:30‬‬

‫ערב גאלה‪ ,‬קוקטייל והכרזת חבר כבוד‪ ,‬חלוקת מלגות‬ ‫ומופע של רשף לוי‪ .‬אולם “פבליון" מלון הרודס‬

‫יום שישי ‪06.12.2013‬‬ ‫‪10:00-08:45‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי כליה‬

‫‪10:30-10:00‬‬

‫הפסקת קפה‬

‫‪12:00-10:30‬‬

‫הצגת תקצירים‪ :‬גידולי אפיתל המעבר‬

‫‪12:00‬‬

‫דברי סיכום‬

‫חוברת הכנס | אורולוגיה‬

‫דצמבר ‪2013‬‬

‫מידע כללי‬

‫ועד האיגוד‬

‫יו"ר האיגוד‪ :‬פרופ' אילן ליבוביץ‬ ‫מזכיר‪ :‬פרופ' יחזקאל לנדאו‬ ‫גזבר‪ :‬ד"ר דוד סלוצקר‬ ‫חברים‪ :‬ד"ר אורי גור‬ ‫ד"ר יורם דקל‬ ‫ד"ר אנדריי נדו‬ ‫ד"ר מריו סופר‬

‫רשימת חברי כבוד‬

‫ד"ר ששון מאיר – ‪1991‬‬ ‫פרופ' קן מרקו – ‪1991‬‬ ‫פרופ' פפאו אלפונס (ז"ל) – ‪1996‬‬ ‫פרופ' סרוודיו צ'ירו (ז"ל) – ‪1996‬‬ ‫פרופ' סובר איבור (ז"ל) – ‪2001‬‬ ‫ד"ר לוריה אהרון (ז"ל) – ‪2002‬‬ ‫פרופ' מני משה – ‪2003‬‬ ‫ד"ר קידר שמעון (ז"ל) – ‪2003‬‬ ‫פרופ' לזבניק יעקב (ז"ל) – ‪2003‬‬ ‫ד"ר סביר אברהם – ‪2004‬‬ ‫ד"ר ביטרמן ווילהלם – ‪2004‬‬ ‫פרופ' בראף צבי – ‪2005‬‬ ‫ד"ר ססבון אלכסנדר – ‪2006‬‬ ‫פרופ' שולמן קלוד – ‪2007‬‬ ‫פרופ' ניסנקורן ישראל – ‪2008‬‬ ‫ד"ר ריכטר סנטיאגו (ז"ל) – ‪2009‬‬ ‫פרופ' יחיא דניאל – ‪2010‬‬ ‫פרופ' פרקש עמיצור – ‪2011‬‬ ‫ד"ר פרלברג שאול – ‪2012‬‬

‫רשימת יו"רים ומזכירי איגוד‬

‫‪ – 1956‬ייסוד החברה האורולוגית‬ ‫הישראלית‬ ‫‪ – 1998‬הפיכת החברה לאיגוד‬ ‫האורולוגים הישראלי‬

‫יושבי ראש החברה ‪ /‬איגוד‬ ‫האורולוגים הישראלי‪:‬‬

‫‪ – 1959–1956‬ד"ר גלאס‬ ‫‪ – 1964–1960‬ד"ר ביקליס‬ ‫‪ – 1968–1965‬פרופ' י‪ .‬לזבניק‬ ‫‪ – 1972–1969‬פרופ' מ‪ .‬קן‬ ‫‪ – 1976–1973‬ד"ר ד‪ .‬לוין‬ ‫‪ – 1980–1977‬ד"ר א‪ .‬לוריה‬ ‫‪ – 1984–1981‬פרופ' א‪ .‬פפאו‬ ‫‪ – 1988–1985‬פרופ' פירסטטר‬ ‫‪ – 1992–1989‬פרופ' י‪ .‬ניסנקורן‬ ‫‪ – 1996–1993‬פרופ' צ'‪ .‬סרודיו‬ ‫‪ – 2000–1997‬פרופ' פ‪ .‬לבנה‬ ‫‪ – 2002–2001‬פרופ' ד‪ .‬פודה‬ ‫‪ – 2006–2003‬פרופ' י‪ .‬רמון‬ ‫‪ – 2008–2007‬פרופ' י‪ .‬קנטי‬ ‫‪ – 2012–2009‬פרופ' א‪ .‬גרינשטיין‬ ‫‪ – 2014–2013‬פרופ' א‪ .‬ליבוביץ‬

‫מזכירי החברה ‪/‬‬ ‫איגוד האורולוגים הישראלי‪:‬‬ ‫‪ – 1964–1960‬ד"ר מ‪ .‬פרט‬ ‫‪ – 1996–1965‬ד"ר מ‪ .‬ששון‬ ‫‪ – 2000–1997‬פרופ' ח‪ .‬מצקין‬ ‫‪ – 2004–2001‬ד"ר א‪ .‬ליבוביץ‬ ‫‪ – 2006–2005‬ד"ר ג‪ .‬גילון‬ ‫– ד"ר א‪ .‬ליבוביץ‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪ – 2008–2007‬ד"ר ה‪ .‬וינקלר‬ ‫‪ – 2010–2009‬ד"ר ד‪ .‬סלוצקר‬ ‫‪ – 2012–2011‬ד"ר ד‪ .‬ליבוביץ'‬ ‫‪ – 2014–2013‬פרופ' י‪ .‬לנדאו‬

‫‪6‬‬

‫מועד‪ :‬ימים שלישי‪-‬שישי‪ 6-3 ,‬בדצמבר ‪ ,2013‬ל’ בכסלו– ג’ טבת‪ ,‬תשע”ד‬ ‫מקום‪ :‬מלון רויאל‪-‬ביץ’‪ ,‬אילת‬ ‫הרצאות מליאה‪ :‬אולם “עצי הארץ”‪ ,‬קומה ‪-2‬‬ ‫ישיבת סיעוד‪ :‬אולם צ’פלינס (קומת כניסה)‬ ‫תערוכה והפסקות קפה‪ :‬לצד אולם הכינוס ובפואיה‪ ,‬קומה ‪-2‬‬ ‫ארוחת צהריים למשתתפי הכינוס (לא כולל בני זוג)‪ :‬בימים רביעי וחמישי בשטח‬ ‫התערוכה‪ ,‬קומה ‪-2‬‬ ‫ארוחות‪ :‬האירוח בבתי המלון הינו על בסיס חצי פנסיון‬ ‫שפת הכינוס‪:‬‬ ‫שפת הכינוס היא עברית‪ .‬הרצאות אורח תינתנה באנגלית‪.‬‬ ‫דלפק הכנס בלובי מלון רויאל‪-‬ביץ’‪:‬‬ ‫ביום שלישי‪ 3 ,‬בדצמבר ‪ ,2013‬משעה ‪ 10:00‬עד סיום הדיונים‬ ‫בימים רביעי וחמישי ‪ 4-5‬בדצמבר ‪ ,2013‬משעה ‪ 08:30‬עד סיום הדיונים‬ ‫ביום שישי‪ 6 ,‬בדצמבר ‪ ,2013‬משעה ‪ 08:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫הרשמה‪:‬‬ ‫בעת ההרשמה יקבלו המשתתפים מעטפת רישום הכוללת תג שמי ושובר לערב הגאלה‪.‬‬ ‫המשתתפים מתבקשים לענוד את התג במשך הכינוס ולמסור את השובר בכניסה לערב הגאלה‬

‫אירועים חברתיים‪:‬‬ ‫יום שלישי ‪ 3‬בדצמבר ‪21:30 ,2013‬‬ ‫“קוקטייל וכוכבים”‪,‬‬ ‫אולם צ’פלינס‪ ,‬מלון רויאל ביץ’‬ ‫יום רביעי ‪ 4‬בדצמבר ‪21:30 , 2013‬‬ ‫קוקטייל וערב גאלה‪ ,‬הכרזת חבר כבוד‪ ,‬חלוקת מלגות‬ ‫לעבודות מצטיינות והופעת סטנד אפ של רשף לוי‬ ‫אולם “פביליון” מלון הרודס‬ ‫יום חמישי ‪ 5‬בדצמבר ‪ 07:00 ,2013‬‬ ‫המרוץ האורולוגי ה‪ 5( 5-‬קילומטרים)‬ ‫‪“ 21:30‬רוקדים עם אורולוגים” ‪,‬‬ ‫אולם צ’פלינס‪ ,‬רויאל ביץ’‪,‬‬ ‫עזרים אור‪-‬קוליים‪:‬‬ ‫אולם ההרצאות מצויד במחשב ובמקרן‬ ‫להקרנה על מסך גדול‪.‬‬ ‫התקנת מצגות נעשית מחוץ לאולם ההרצאות‪.‬‬ ‫יש לפנות לטכנאי הנמצא במקום‪.‬‬

‫מזכירות הכינוס‪:‬‬ ‫חברת "ארנון פז"‬ ‫רח' ברוך הירש ‪ ,14‬בני ברק ‪51202‬‬ ‫טלפון‪ ,03-6172055 :‬פקס‪03-6172037 :‬‬ ‫‪noa@arnon-paz.co.il‬‬

‫חוברת תקצירי הכנס השנתי‬ ‫של איגוד האורולוגים הישראלי‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫‪ 04‬לוח זמנים‬

‫לוח זמנים ‪ -‬הכינוס ה־‪33‬‬

‫‪ 0‬מידע כללי וחברי הועד‬ ‫‪ 6‬‬

‫אירועים חברתיים‪ ,‬חברי הוועד‪ ,‬חברי כבוד‪,‬‬ ‫רשימת כל יושבי הראש ומזכירי האיגוד‬

‫‪ 08‬רשימת החברות המציגות‬ ‫בתערוכה‬ ‫‪ 1‬תוכנית מדעית‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪21‬‬

‫יום שלישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום רביעי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום שישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬

‫‪ 66‬תוכנית מדעית צוות סיעודי‬ ‫‪ 68‬תקצירים צוות סיעודי‬ ‫‪ 74‬הנחיות קליניות לטיםול ראשוני‬ ‫בהרטבת לילה חד תסמינית של‬ ‫ילדים‬

‫חוברת התקצירים המוצגים בכנס השנתי‬ ‫ה ‪ -33‬של איגוד האורולוגים הישראלי‬ ‫היא בחזקת מעט המכיל את המרובה‪.‬‬ ‫לפניכם נפרסים פירות מחקר בסיסי וקליני‬ ‫של הקהיליה האורולוגית בבתי החולים‬ ‫ובמרפאות‪ .‬עבודות של הרופאים הבכירים‬ ‫הרופאים המתמחים והאחיות אשר בצד‬ ‫עבודתם השוטפת והטיפול בחולים מצאו את‬ ‫הזמן גם לעסוק במחקר ואקדמיה ועתידים‬ ‫להציג את הישגיהם מעל במת הכנס בימים‬ ‫הקרובים‪ .‬אני מקווה שהצגות אלו יובילו‬ ‫להפריה הדדית ויעשירו את הידע המיקצועי‬ ‫של כולנו‪ .‬אני מודה לכל אלו שיטלו חלק‬ ‫פעיל בכנס כמרצים‪ ,‬כיושבי ראש בישיבות‬

‫‪aven‬‬

‫עורכי הגיליון‪:‬‬ ‫פרופ' אילן לייבוביץ'‬ ‫עריכה לשונית‪:‬‬ ‫הדס קינמון‬

‫‪ 80‬נספחים‬ ‫‪ 84‬נייר עמדה‬

‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫רח' ז'בוטינסקי ‪ ,35‬בניין התאומים ‪,2‬‬ ‫ת"ד ‪ ,3566‬רמת גן‪ ,‬מיקוד ‪52136‬‬ ‫טל'‪ ,03-6100430 :‬פקס‪03-7519673 :‬‬ ‫דוא"ל‪harefuah@ima.org.il :‬‬ ‫כל המודעות המתפרסמות בעיתון הן על‬ ‫אחריות המפרסמים בלבד‪ .‬כמו־כן גם תוכן‬ ‫המאמרים הוא על אחריות הכותבים בלבד‪.‬‬ ‫לעורכי העיתון ולהסתדרות הרפואית‬ ‫בישראל אין כל אחריות לתוכן המודעות‬ ‫והמאמרים‪.‬‬

‫יום שלישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום רביעי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬אולם עצי הארץ‬ ‫יום שישי‪ ,‬עצי הארץ‬

‫עמיתי חברי איגוד האורולוגים‬ ‫הישראלי וקוראים יקרים‪,‬‬

‫כתב העת של איגוד האורולוגים הישראלי‬

‫חברי מערכת‬

‫‪ 23‬תקצירים‬ ‫‪23‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪58‬‬

‫גיליון מס' ‪ | 3‬דצמבר ‪2013‬‬

‫המדעיות‪ ,‬למשתתפי הפאנלים המיקצועיים‪,‬‬ ‫למרצים האורחים מהארץ ומחו”ל ולכל‬ ‫אורחי הכנס‪ .‬תודה לחברות התרופות‬ ‫והציוד הרפואי אשר התגייסו ותמכו בצל‬ ‫הקיצוצים התקציביים ובלעדיהם לא היה ניתן‬ ‫להפיק את הכנס‪ .‬תודה לעמיתי חברי ועד‬ ‫האיגוד ובעיקר לפרופ’ יחזקאל לנדאו‪ ,‬דר’‬ ‫מריו סופר ודר’ דוד סלוצקר אשר לא חסכו‬ ‫מזמנם ומרצם ותרמו להצלחת הכנס‪ .‬תודה‬ ‫לחברי הועדה המדעית שעשו את מלאכתם‬ ‫נאמנה בלוח זמנים דחוק לבסוף תודה‬ ‫לחברת ארנון פז ובמיוחד לנועה ואיריס אשר‬ ‫על ההפקה המורכבת של הכנס‪.‬‬ ‫איחולי לכנס מועיל ומהנה‬ ‫פרופ’ אילן ליבוביץ‬ ‫יו”ר איגוד האורולוגים הישראלי‬

‫פרסום ושיווק‪ :‬קבוצת מדיה פארם‬ ‫אמיר דורון‪050-5569003 :‬‬ ‫גולן פרץ‪050-3003304 :‬‬

‫‪www.mediafarm.co.il‬‬

‫צילום השער ‪shutterstock‬‬

‫חוברת תקצירי הכנס השנתי‬ ‫של איגוד האורולוגים הישראלי‬