:אתרים מומלצים למידע נוסף OCF.1 Anxiet disorder association – Freedom your feer-
www.freedomfromfear.com.3 NIMH-
2010 יוני13 עודכן לאחרונה יום ראשון
www.adaa.org . 2 www.nimh.nih.gov .4
74 מתוך74 עמוד
נספחים: ספרים מומלצים לקריאה בשפה העברית שם
מחבר
נושא
תוכן
חשכה נראית
עיירון
דיכאון
תיאור של דיכאון מפרי עטו של סופר שסבל מדיכאון
הפרעה דו קוטבית
נפש לא שקטה
תיאור של מחלה דו קוטבית ממחברת שסבלה מהפרעה וחקרה אותה
די לאובססיה
עדנה פואה
הילד שלא הפסיק להתרחץ
גודי
הפרעה טורדנית
תאור מפורט של עזרה עצמית לחולי OCD
כפייתית PTSD
תיאור של טיפול בחולה PTSD
OCD
תיאורים של מקרים שונים של OCD
רפפורט
שנכתבו ע"י חוקרת מובילה בתחום
ספרות מומלצת בשפה האנגלית: 1. The booker mirror טיפול על
Dismorphobia
2. Triumph over fear: A book of help and hope for people with anxiety, panic attacks and phobia- jerilya ross 3. Its not all in your head Susan swdo and henrieta Leonard 4. Social phobia from shyness to stage fright John r marshall 5. Hope and help for your nerves Claire weeks
עמוד 73מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
עדיין לא נמצאת בשימוש קליני נרחב ,ונדרשים ניסיון וצבירת נתונים נוספים ,טרם שיימצא לה יישום קליני בתחום החרדה אך היא ללא ספק ,כמו בדיקות ההדמיה האחרות תורמת באופן משמעותי לשיפור ההבנה שלנו בנוגע לתהליכים המוחיים העומדים מאחורי הפרעות החרדה השונות. האם יש בדיקות דם או בדיקת מעבדה שמאתרת חרדה? אף על פי שאצל חלק מהחולים בחרדה ישנם כמה שינויים ביוכימים הנתנים למדידה בבדיקות מעבדה הרי ,שטרם נמצאה בדיקה ספציפית לאבחון חרדה .כיום חרדה עדיין מאובחנת על סמך סיפור המחלה ,ההיסטוריה המשפחתית ,בדיקת החולה ותצפית קלינית. ייתכן שבעתיד יימצאו סימנים מעבדתיים או גנטיים ספציפיים. האם קיים קשר בין חרדה לבין התפקוד המיני? אף על פי שלעיתים קרובות נמנעים )מטפלים וחולים כאחד( מלהתייחס לנושא חשוב ורגיש זה ,הרי שלחרדה ולטיפול התרופתי יש השפעה משמעותית על התיפקוד המיני. העובדה שהחשק המיני מושפע מחרדה מוכרת לכל אחד. במצבי חרדה קיימת ירידה ניכרת בחשקה מיני )ליבידו( ,חשוב לציין שכמעט תמיד לא מדובר באין אונות )אימפוטנציה( ,אלא ירידה בחשק לקיים יחסי מין וביכולת להינות מהם .עם שיפור בסימפטומים החרדתיים צפויה התעוררות מחודשת של החשק המיני. מובן שתופעה זו פוגעת בבני שני המינים ומטבע הדברים יש לה השפעה על בן או בת זוגו של החולה ועל הזוגיות .רצוי מאוד להתייחס לנושא ללא חשש .מדובר בסימפטום קליני לגיטימי לא פחות מכל סימפטום אחר ,ומטריד אולי במידה רבה יותר. האם קיים קשר בין תרופות נגד חרדה לבין התיפקוד המיני? במקרים מסוימים עלולות תרופות אלה לגרום לירידה בחשק המיני וביכולת להגיע לפורקן מיני )אורגזמה( .תופעות אלה עשויות לחלוף תוך כדי טיפול ,ומכל מקום עוברות לגמרי עם הפסקתו ,ואינן גורמות לנזק קבוע .חשוב לזכור שירידה בתיפקוד המיני מאפיינת דיכאון. לכן טפול נגד דיכאון יביא בדרך כלל לשיפור התיפקוד המיני ,בד בבד עם ההטבה בשאר הסימפטומים הדיכאוניים.
עמוד 72מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
המסתובב בתנועה מעגלית .במקרים מסוימים מזריקים לנבדק דרך אחר מוורידי הגפה העליונה חומר ניגוד ,שיכול ל"צבוע" איזורים מסוימים ולהדגים ביתר בהירות תהליכים שונים .הסי .טי .מאפשר קבלת תמונות ברמה גבוהה של דיוק .במקרים שבהם חושד הרופא שהסיבה לדיכאון היא תהליך מוחי ,כגון גידול ,שטף דם או אוטם מוחי יופנה החולה לבדיקה שכזאת .חשד זה מתבסס על נתונים קליניים אופייניים וחשוב לזכור שברוב המכריע של מקרי הדיכאון אין תהליך מוחי מסוג זה. מהי בדיקת אמ.אר.איי )?(MRI אלה הם ראשי תיבות של בדיקה הנקראת בעברית הדמיה בתהודה מגנטית .בבדיקה זו משתמשים במגנט חיצוני גדול ,המשפיע על תנודת יוני המימן ) (H+בתאי רקמות הגוף. במהלך הבדיקה שוכב הנבדק בתוך מכשיר גדול )ורועש מאוד( .במקרים מסוימים יוזרק לנבדק חומר המסייע בזיהוי תהליכים גידוליים .ה MRI -מאפשר קבלת תמנוה מפורטת ומדוייקת אף יותר מזו המתקבלת בסי .טי .הבדיקה אסורה לבעלי קוצב לב .אנשים שבגופם חלקי מתכת חייבים לדווח על כך לרופא או לטכנאי לפני הבדיקה. מהי בדיקת אי אי ג'י? ) (EEG אלה הם ראשי תיבות של בדיקה הנקראת אלקטרואנצפלוגרפיה .בבדיקה זו רושמים באמצעות אלקטרודות המוצמדות לקרקפת את הפעילות החשמלית המוחית .בדיקה זו מסייעת בעיקר באבחון אפילפסיה )מחלת הנפילה( אך עשויה להצביע גם על בעיות מוחיות אחרות הבאות לידי ביטוי ,בין השאר ,בצורת סימפטומים התנהגותיים ודיכאוניים .זוהי בדיקה פשוטה ולא מכאיבה .לא מדובר בהעברת זרם למוח ,אלא כאמור במדידה וברישום של הפעילות החשמלית הטבעית של המוח .בדיקה זו מסייעת גם בניטור התגובה המןחית לטיפול בנזעי חשמל. מהי בדיקת ספקט מוח? SPECTהן ראשי התיבות של שמה של שיטה ,המאפשרת הדמיה ומדידה של זרימת הדם באיבר הנבדק .לצורך בדיקת זרימת הדם המוחית בשיטה זו ,מזריקים איזוטופ מסומן, המסוגל לעבור ממחזור הדם אל כלי הדם במוח .את הקרינה הנפלטת מאיזוטופ זה ניתן לגלות באמצעות גלאים הנמצאים במצלמה מיוחדת ,הממוקמת סביב ראשו של הנבדק. במצבים מסוימים זרימת הדם באזורי מוח שונים אינה תקינה .ההפרעה בזרימה יכולה לבוא לידי ביטוי בתת זרימה ,בזרימה מוגברת ובאסימטריה של זרימת הדם .במצבי חרדה ודיכאון ניתן לראות דפוס מסוים של זרימת דם פתולוגית אצל חלק מהחולים .בדיקה זו
עמוד 71מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הדן בטיפול התרופתי ,ורצוי שיהיו זמינות בכל עת בידיו של מי שנוטל תרופות מעכבות מונואמינאוקסידז.(ׂMAO Inh) . שתיית אלכוהול אינה מומלצת לאנשים הנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות .יחד עם זאת, שתייה מבוקרת של כמה לגימות ,כמו כוסית יין לקידוש או הרמת כוסית בנסיבות חברתיות לא אמורה להוות בעיה. באותם מקרים שבהם טיפול בליתיום גורם לרעד ,הימנעות ממשקאות המכילים קפאין )קפה ,תה ,קוקה קולה( עשויה לעזור בהפחתת הרעד. מה מקומה של רפואה משלימה בטיפול בחרדה? כמו בתחומי רפואה אחרים ,רוב הטיפולים של הרפואה המשלימה לא נבדקו במחקרים קליניים מבוקרים .אם החולה מעוניין לנסות טיפול כזה ,חשוב ביותר שהוא לא יעשה זאת במקום הטיפול הרפואי המקובל ,ושהמטופל יוועץ קודם לכן ברופאו ,שכן אחת הסכנות ברפואה משלימה היא ויתור על הטיפול הרפואי הבדוק והיעיל. כיצד לזהות מצב מאני בעודו "עדיין בחיתוליו"? המצב המאני יכול "לבצבץ" בתחילה באופן מרומז .שינויים התנהגותיים קלים ,כגון רוגזנות או דיבור יתר ,הוצאת כסף מוגזמת וירידה בשינה ,יכולים להצביע על ראשיתה של אפיזודה מאנית .בכל מקרה של חשד כזה רצוי לפנות לרופא .זיהוי מוקדם ומדויק ,התחלת טיפול בזמן ובמידת הצורך גם אשפוז -ימזערו את המשמעות ההרסנית שעלולה להיות להתקף מאני. האם יש מקום לשימוש בכדורי שינה בטיפול בחרדה? הפרעות בשינה מאפיינות את המצב החרדתי .במקרים מסוימים ימליץ הרופא על שימוש זמני ובררני בכדורי שינה .יחד עם זאת ,חשוב להימנע מנטילת כדורי שינה כדבר שבשגרה. הסיבה היא שלאחר כשבועיים שלושה של טיפול רציף עשויים להיכנס לטריטוריה של התמכרות .ההתמכרות קשורה בין השאר בירידה בהשפעת המינון הקודם ,צורך בהעלאת המינון וסימנים של גמילה ,אם נעשה ניסיון להפסיק את הטיפול. מהי בדיקת ) CTסי טי(? אילו האם ראשי תיבות של בדיקה הנקראת
Computerized Tomograpy
)טומוגרפיה ממוחשבת( .בבדיקה זו משתמשים בקרני רנטגן לצורך צילום של האיבר הנבדק בכמה מישורים .המחשב מעבד את הנתונים המתקבלים ממישורי הצילום השונים לכלל סדרת תמונות .כדי לאפשר צילום מכמה מישורים ,שוכב הנבדק בתוך מכשיר בדיקה, עמוד 70מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
האם קיים קשר בין דיכאון למתח חיצוני? גורמי דחק )סטרס( חיצוניים ,כגון פרידה מבן זוג ,אובדן בן משפחה קרוב ,פיטורין ממקום העבודה ,כישלון עסקי או כלכלי ,מחלה ,אירוע טראומתי כמו תאונה ומצבים דומים- עלולים לעודד ולזרז הופעה של אפיזודה דיכאונית .חשוב לציין שאנשים רבים עוברים אירועים מסוג זה מבלי לפתח מצב דיכאוני .כלומר ,ככל הנראה,שילוב של רקע ביוכימי וגנטי יחד עם גורמי דחק יכול להביא להתפתחות של דיכאון קליני .יחד עם זאת ,דיכאון עלול להתפרץ גם ללא גורמי דחק חיצוניים ,או בעקבות גורם דחק שולי. האם זה "נורמלי" להגיב לאירועים קשים בצורה של חרדה או דיכאון? תגובה של עצב ,מתח ,ירידה בתיאבון והפרעות בשינה ,המופיעים לאחר מאורע קשה ,כגון פטירה של קרוב ,נחשבים לתגובה מותאמת ונורמלית ,כל עוד היא אינה נמשכת מעבר לתקופת זמן בת כשישה חודשים וכל עוד לא מופיעים סימפטומים קשים )אובדנות, מחשבות שווא והזיות( או ירידה קיצונית בתפקוד .תגובה כזו היא אנושית ומעוררת אמפתיה .יחד עם זאת ,חשוב לדעת שתגובה דיכאונית ממושכת או מסובכת עשויה להיות פתולוגית .כשמדובר במצב החשוד כדיכאון קליני מומלץ לפנות לאבחון תמיד .אם החשד יאושש ,טיפול יכול להועיל ,להקל מאוד לא רק על ההתמודדות עם גורמי הדחק,אלא לשפר את גם את איכות החיים ,להחזיר את האדם לתפקוד רגיל ואפילו למנוע התאבדות. האם קיים קשר בין דיכאון לחרדה? בהחלט .רבים מהסובלים מדיכאון מפתחים גם סימפטומים של חרדה .חרדה )(anxiety היא ציפייה מתוחה לסכנה ,לאיום או לביש מזל ,המלווה בסימפטומים גופניים של מתח ובתחושת דכדוך .לא מדובר בפחד )פוביה( ספציפי מאובייקט מסוים ,מפעילות או ממצב כלשהם אלא בתחושה כללית ולא ממוקדת .לתיאוריה הביולוגית הגורסת לקשר ביוכימי מוחי בין דיכאון לחרדה ניתן למצוא תמיכה בעובדה ,שלרבות מהתרופות האנטי דיכאוניות יש גם אפקט סותר חרדה. האם יש צורך בדיאטה מסויימת בזמן חרדה או דיכאון? ככלל ,מותר לאכול הכל .מאחר שדיכאון מתאפיין לרוב בירידה בתאבון ובמשקל ,רצוי לשאוף לתזונה מאוזנת ,המכילה את כל אבות המזון. יוצאים מכלל זה הם חולים המטופלים בתרופות המעכבות את האנזים מונואמינאוקסידז ) . (MAOבמקרים אלה חשוב ביותר להקפיד על הנחיות ,ולהימנע מסוגי מזון ומשקאות מסויימים ,העלולים לגרום תופעות לוואי קשות ואף מסוכנות .הנחיות אלה מפורטות בפרק עמוד 69מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
האם נטילת תרופות נגד דיכאון על ידי אנשים בריאים עשויה לשפר את כושר התפקוד וההתמודדות שלהם? נטילת תרופות על ידי אנשים בריאים מיותרת .נטילת תרופות נגד דיכאון ,לא משפרת ולא ממריצה את התיפקוד או את מצב הרוח אצל אנשים בריאים. מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר? פסיכיאטר הוא רופא ,שלאחר תום לימודי הרפואה התמחה בפסיכיאטריה )משך התמחות בארץ הוא 4.5שנים( .כרופא ,הפסיכיאטר מיומן בהכרה ובזיהוי גורמים פיסיולוגיים , שיכולים לגרום לסימפטומים פסיכיאטרים כגון הפרעות במשק המלחים ,בחילוף החומרים או בתפקודים הורמונליים .פסיכיאטר מוסמך בין השאר לבצע בדיקות גופניות ומעבדתיות, כמו גם צילומים שונים ולרשום טיפול תרופתי .בהכשרתו כפסיכיאטר הוא רוכש גם ידע וניסיון בתחום הטיפול השיחתי )פסיכותראפיה(. פסיכולוג קליני הוא בוגר החוג לפסיכולוגיה באונברסיטה ,שעשה תואר שני בתחום הקליני. הוא עוסק באבחון באמצעות שיחה ,ולעיתים גם באמצעות מבחנים פסיכולוגיים )טסטים פסיכודיאגנוסטיים( ומטפל בשיטות פסיכותרפויטיות. פסיכולוג התמחה בטיפולים פסיכוטרפויטים אך אינו מוסמך לבצע בדיקה גופנית או מעבדתית ,או לרשום תרופות .אם יש צורך בכך ,הוא יפנה את המטופל לפסיכיאטר. מה לעשות כשהחולה הדיכאוני מסרב לגשת לטיפול? לא מעט מהחולים הדיכאוניים ,ובעיקר אלה הסובלים מדיכאון לראשונה בחייהם, ממאנים בתחילה לגשת לטיפול .קיימת לכך כמה סיבות וביניהן המחשבה "ששום דבר לא יכול לעזור לי" ,הנובעת מתחושות היאוש וחוסר התקווה המאפיינים מצב דיכאוני .לעיתים החולה סבור שהדיכאון הוא למעשה עונש שהוא ראוי לו ולכן אין מקום לפנות לטיפול. חולים אחרים חוששים מהתיוג )סטיגמה( החברתי הקשור בפנייה לטיפול פסיכיאטרי. ישנם כאלה החוששים מהטיפול התרופתי או מה"חשמל" .בקרב חולים הסובלים מדיכאון פסיכוטי ייתכנו כאלה המפתחים מחשבות רדיפה )פאראנואידליות( כלפי הצוות הרפואי , ואולי גם כלפי בני המשפחה המבקשים להביאם לטיפול .ככלל ,אין דרך לכפות טיפול על מרבית החולים הדיכאוניים .מומלץ לנסות לשכנע את החולה בעזרת בני המשפחה או מכרים הקרובים ביותר ,שבהם הוא נותן אמון .אם ניתן ,שיחה עם אדם שעבר מצב דיכאוני ונרפא ממנו עשויה להועיל .החולה יווכח לדעת שמדובר בטיפול מוגדר ותכליתי , שחששותיו המוקדמים אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
עמוד 68מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.8דוקטור איך לקחת את התרופות ומתי? בעיקרון תרופות מסוג SSRI'sניתן לקחת פעם אחת ביום ולאחר האוכל .לקיחת פעם ביום תקטין את הסיכון שנשכח לקחת את התרופות תעזור להגברת שיתוף הפעולה בטיפול. האם דיכאון זו מחלת נפש? דיכאון הוא מחלה ככל מחלה אחרת .למחלה זו סיבות ביולוגיות ופסיכולוגיות .גם ביטוייה הקליניים )סימפטומים( הם גם נפשיים וגם סומטיים רפואיים והיא מגיבה לטיפולים פסיכולוגיים ולעיתים אף ניתן לשלב בניהם .ההפרדה בין גוף לנפש היא גם לטעמנו מלאכותית שכן השניים שזורים זה בזה כקשר גורדי ומבחינה זו אין להתבייש בו )זו לא חולשה( דיכאון אינו "חולשה" . האם תרופות נגד דיכאון ממכרות? לא ,התרופות נגד דיכאון אינן ממכרות .בניגוד לתרופות ההרגעה מסוג ואליום ,ואבן, קסנקס ודומיו ותרופות שינה ,התרופות נגד דיכאון אינן ממכרות ,אינן גורמות שינויים באישיותו של המטופל ,ולא "רואים" על מישהו שהוא נוטל אותן .הסיבות להמלצה להפסקה הדרגתית של הטיפול בתרופות אלו נובעת מסיבות אחרות ובעיקר הפחתת הסיכון של התלקחות חוזרת של סימפטומים דיכאוניים. האם ניתן להשיג תרופות נגד דיכאון ללא מרשם רופא? לא .לכל התרופות נגד דיכאון דרוש מרשם רופא .חשוב מאוד שטיפול תרופתי נגד דיכאון ייעשה בשיקול דעת מקצועי ,עם מעקב והדרכה נאותים ,ותוך התחשבות במצב הבריאותי הכללי של המטופל. האם נטילה חד פעמית של תרופה נגד דיכאון תשפר את מצב הרוח לכמה שעות? לא .נדרשים כמה שבועות של טיפול אנטי דיכאוני עד ליצירת השינויים הביוכימיים המוחיים הכרוכים בשיפור מצב הרוח .נטילה חד פעמית או אקראית ולא סדירה של טיפול אנטי דיכאוני אינה יעילה ,ובכל מקרה לא ניתן להשיג הטבה מידית של הסימפטומים הדיכאוניים .לכן לא ניתן לקבוע שאדם אינו מגיב לתרופה נגד דיכאון ,אלא אם כן הוא נטל אותה במינון מלא וכנדרש במשך של שישה שבועות.
עמוד 67מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
)רסיטל( אך גם לגבי תרופות אחרות מהכיוון הדומה .בכולם לא נמצאה עליה בשכיחות מומים מולדים. לסיכום :בעקרון ,ולאחר התייעצות עדכנית עם מרפאה טראטולוגית ,אפשר לקחת תרופות מסוג SSRISבהריון )להוציא סרוקסט( ,לקיחת תרופות אלו לא רק שנמצאה כבטוחה אלא גם באם הם משפיעות -עשויות להוריד את המתח של היולדת וגם בכך לכשלעצמו יש תרומה חיובית להתפתחות התוך רחמית של הילוד .יוצא אם כן שלא רק שהתרופות לא מזיקות אלא שהם יכולות לעזור .לכן יש חשיבות רבה לבדיקה ספציפית ביחס לכל תרופה לגבי בטיחותה בהריון. .6מה דוקטור לקחת 4כדורים? אולי אפשר פחות? המינון של התרופות קשור למספר מרכיבים ,סוג התרופה ,עבור מה התרופה ניתנת, )אבחנה( הספיגה במעי ,יחס גומלין עם תרופות אחרות ומהירות הפרשה מהגוף. הרופא אמור לנסות ולמצוא את המנון המינימלי שיתן תוצאות אופטימיליות )מבחינה קלינית( תוך לקיחה בחשבון של מרכיבים כמו סוג ההפרעה )לדוגמא ב OCD -נדרש מינון גבוה יחסית( והמנון הנדרש בתרופה מסויימת )לדוגמא מנון בינוני בתרופה כמו פבוקסיל הוא כ 200 -מ"ג בעוד שמנון בינוני של תרופות מאותה משפחה )משפחת ה- (SSRI'sאך עם הרכב אחר כמו ציפרלקס )אסציטלופרם( והוא רק עשירית ואולי פחות 10-15מ"ג .לאחר שנקבע המינון על ידי הרופא ) דבר שנעשה בכובד ראש ולאחר שקול מדויק( חשוב להקפיד ולקחת את התרופות במינון שניתן ולפרק הזמן המומלץ .הרבה פעמים המטופלים לא מקפידים על כך ולכן נפגע הטיפול בצורה ניכרת .מבחינה זו ניתן להשוות את המינון לכוח שאנחנו צריכים על מנת לחלץ רכב תקוע .יתכן כי איש אחד לא יספיק אך תוספת של אדם נוסף )במקרה זה כדור( -תעזור .גם אם תרופות זה עשוי להיות כך – תוספת מנון יכולה לשנות את התמונה??. .7דוקטור חבר שלי לקח תרופות וזה מאוד עזר לו האם אתה יכול לרשום לי את התרופה הזו? בחירת התרופה קשורה לאבחנה המדויקת לפרופיל של סימפטומים להיסטוריה משפחתית )האם משהו הגיב לתרופה מסוימת או לא ( לתרופות אחרות שהמטופל לקח )וליחס הגומלין שלהם עם התרופה הנוספת( וכו'. מבחינה זו מה שהתאים ועזר לחבר לא בהכרח יתאים ויעזור לך. אפשר וחשוב להביע את רצונותיך בפני הרופא אך כדאי ,לאחר שיחה עם הרופא לסמוך על כך שמערכת השיקולים המורכבת שלו בבחירת הטיפול המתאים תהיה הקו המנחה בטיפול ולא מה שאמר חבר זה או אחר.
עמוד 66מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.3מה בקשר להיפנוזה? השאיפה לפתרונות קלים – כאילו שאינם מצריכים השקעת מאמץ מצד המטופל ושיביאו לפתרון מהיר מובנת .יחד עם זאת באם מסתכלים על יעילות טיפולים היפנוטים טיפולי ביופידבק טיפול ויטמינים וכו' דרך המסננת של מבחן מדעי אוביקטיבי ) evidence base (medicineאין הוכחות מדעיות ממשיות ליעילות טיפולים אילו. .4מה בקשר ל ?biofeedback -ראה תשובה לעיל .5מה בקשר לויטמינים? ראה תשובה לעיל .6אני לוקח ואבן\קסנקס\קלונקס ,האם עלי להמשיך? כאמור הטיפול המקובל בתופעות חרדה קשור בעיקר לקבוצות ה SSRI's -מעכבי ספיגה בררניים של סרוטונין ובמידה מסויימת גם ל(Serotonin Neradrendine - -SNRI - (Reuptake Inhibitorsמעכבי ספיגה נוראדרנרגים וסרוטונינרגיים ואולי גם ל -(Mono Amine Oxidaze Inhibitors) MAO Inh -מעכבי פירוק של מונו- אמינים .טיפול כרוני באחת מהתרופות המוזכרות )ששיכות כולם לקבוצת הבנזודיאזפינים( כרוך בסכנה של פתוח התמכרות )דהיינו צורך בגמילה הולכת ונמשכת במנון כדי להשיק את אותו אפקט וקושי להפסיק עקב סימני גמילה( ולכן מומלץ בכלל לבנות את הטיפול סביב ציר של תרופות מסוג SSRIS, SNRIS, MAO INH ולהשתמש בבנזודיאזפינים רק כתוספת מעת לעת ולפי הצורך לא כטיפול קבוע. .5בכוונתי להכנס להריון האם אני צריכה להפסיק את התרופות? הדעה הגורפת כי "אסור לקחת תרופות בהריון " הינה יותר מיתוס מאשר אמת מדעית. יש תרופות שניתן לקחתם בהריון ויש כאילו שאסור ,יש תרופות שלא ניתן לקחתם בתחילת ההריון אך מותר בסופו וכו'. הדרך שבה נקבע אם לקחת כדור מסוים בהריון או לא ,קשור למעקב אחר שכיחות מומים מולדים לאחר שהיולדת לקחה את התרופה שבה אנו מתעניינים .בארץ קיימות יחידות טראטולוגיות )יחידות העוקבות אחר מומים בתינוקות( שנותנות תשובה לכל פונה )לדוגמא יחידה טראטולוגית של פרופ' אור נוי בהדסה ואחרות(. באופן גורף עם תרופות מסוג SSRISלא נמצאה עליה בשכיחות של מומים מולדים להוציא אולי את סרוקסט ,פקסט) ,פארוקסטין ( שהוא היחידי מקבוצה זו שאינו מומלץ לשינוי בהריון .מידע נרחב קיים לגבי תרופה מסוג לוסטרל )סרטליין( וציפרמיל
עמוד 65מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
שאלות כלליות: .1האם הטיפול ממכר או משנה את האישיות? טיפול בתרופות השייכות לקבוצת
) SSRI`sכמו פרוזק ,סרוקסט ,רסיטל ,צפרלקס
וכו'( לא גורם להתמכרות ,אין תופעה של "התרגלות" לתרופה והיא לא משנה את האישיות .לא ניתן לראות האם אדם נוטל את התרופה לא על ידי התבוננות ולא על ידי בדיקת דם .אנשים שנוטלים את התרופה מדווחים על כך שהם חרדים פחות ,שהם פחות פגיעים ,פחות לוקחים ללב .התרופות מקבוצת ה SSRI's -עוזרות להתגבר על הבעיה אך לא ממכרות .הדין ביחס לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו ואבן ,וליום ,קסנקס ,קלונקס וכו' הוא שונה .ראשית לתרופות אלו אין מקום מרכזי בטיפול בהפרעות חרדה ושנית מכיון שבסוג זה של תרופות יש פוטנציאל להתמכרות )דהיינו צורך בעליה הולכת ונמשכת במינון על מנת להשיג את אותה התוצאה וקושי בהפסקת הטיפול עקב תופעות גמילה( מומלץ על לקיחת תרופות אילו לא באופן קבוע .הכוונה היא ללקיחה של פעם – פעמיים בשבוע ורק לפי הצורך ומכל מקום לא יום אחר יום באופן קבוע ובמשך למעלה משבועיים .ההסתייגות מלקיחה קבועה ולפרק זמן ארוך קשורה לרצון להמנע הממתקרבות לתחום הבעייתי של התמכרות. .2האם הטיפול מזיק? לפני כל התערבות )כולל התערבות פסיכולוגית ( יש לשקול את מאזן הרווח וההפסד. ההחלטה לבסוף נלקחת אם כף הרווח מכריעה .מה הנזק של הטיפול ב?SSRIS - נכון לזמן כתיבת ספר זה לא ידוע על בעיות לטווח ארוך עם התרופות .התרופות גורמות לתופעות לוואי קצרות טווח שכולם הפיכות .לדוגמא :הם עשויות לגרום לירידה בחשק המיני ,ו\או ביכולת להגיע לאורגזמה .הם עשויות להיות קשורות לעליה במשקל )לעיתים אנשים מדווחים על עליה ברצון לאכול – בעיקר מתוקים( או בכאבי ראש וכו'. כל התופעות הללו או שהם חולפות עם הזמן או שאם הורדת המינון\ הפסקת הטיפול המצב חוזר לקדמותו. מהצד השני התרופות עשויות לעזור בנושא של הפחתת מתח וחרדה ,להפחתה בנושאים אילו יש השלכה מטיבה ברורה דם על המצב הפיסי שכן היא מקטינה את הסיכוי לעליה של לחץ דם ,לבעיות קרדיאליות ,לסכרת וכו'. אם כן ,בשורה התחתונה אם התרופות אכן עוזרות יש לכך השפעה חיובית לא רק מבחינת החרדה לכשעצמה ואיכות החיים אלא גם להשלכות בריאותיות ברורות . במקרה זה לדעתינו הכף נוטה לטובת המשך הטיפול בתרופות אלו גם מההיבט הפיזי )סומטי( קל וחומר מבחינת ההשפעה הכוללת.
עמוד 64מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
משך הטיפול ] .1מספר שבועות בהתחלה .2 ,תופעות לוואי התחלתיות .3 ,חוסר יעילות, .4אחזקה ושמירת ההישגים .5 ,עד מתי? .6 ,הפסקה? [ שכיח מאד שנדרשים מספר שבועות עד שהמטופל והסובבים אותו יחושו בהתחלת ההטבה. במילים אחרות חלק גדול התרופות הפסיכיאטריות בכלל ונוגדות החרדה והדיכאון דורשות שבועות מספר עד שהשפעתן תורגש.
על כן נדרשת בהתחלה סבלנות ואמונה בכוחן .זו
משימה קשה ולא פשוטה לאדם המתענה בחרדותיו ודיכאונו .לצערנו ,אין קיצורי דרך של ממש ,למעט אולי בעזרות זמנית בבנזודיאזיפינים המקלים על חלק מהסבל ההתחלתי ,וגם זאת רק בחלק מהאבחנות .הזמן הנדרש עד התחלת השיפור עשוי להיות שונה מאבחנה לאבחנה ,והוא נוטה להיות קצר יותר בפאניקה ,ארוך יותר בדיכאון וכפיתיות ,וארוך מאד ] חודשיים -שלושה[ בפוביה חברתית .זמן נוסף עשוי להידרש אם המינון ההתחלתי לא הביא לגירוש כלל החרדות ,היות ואז מומלץ לנסות גם מינון גבוה ואפילו המרבי המותר. שאלה חוזרת הינה כמה זמן צריך לארוך הטיפול .הטפול יהיה קצר אם יופיעו תופעות לוואי קשות לסבל בימים ובשבועות הראשונים ,או שלא תושג הקלה .והיה והטפול עזר יהיה צורך לטול אותו לפי ההיסטוריה של הבעיות הנפשיות של המטופל ,לרבות משכן, נטייתן לחזור ,אבחנות נוספות וחומרתן .גם לסיטואצית החיים בה שרוי המטופל ,משקל בהחלטה אם להפסיק או לא ,ומתי .תקופות שהן יותר קריטיות כמו אמצע לימודים, התחלת עבודה חדשה ,בחינות ,וקשר זוגי חדש ,הינן סיבה לעכב ההפסקה של תרופה מצליחה ,שכן אלו זמנים בהם צפוי דחק גדול יותר ,והישנות הפרעת החרדה ,תזיק יותר מאשר בימים רגועים ולא מלחיצים. בחלק מהמקרים הממושכים ובעיקר הנישנים שבהם ,צפוי לעיתים שידרש טפול תרופתי משך שנים ולפעמים אפילו שנים ארוכות. התוויות נגד ] .1עמדות אישיות .2 ,בעיות גופניות רפואיות .3 ,פרמקולוגיה[ אם הגיע הפונה לעזרה נפשית דרך רופא המשפחה או הפסיכיאטר ,נרמז מכך שהוא מוכן לטפול תרופתי .למרות זאת ,לעמדותיו ולדעותיו האישיות ביחס לטפול תרופתי בכלל וביחס לתכשיר מסוים עשויה להיות השפעה אותה צריך לקחת בחשבון .נשמח אם ספרנו יקטין פערים בין המלצות הרופא לבין רצון המטופל ,אולם בכל מקרה אין להתעלם מהעדפת המטופל ,גם אם היא איננה מבוססת דיה מבחינה מקצועית .מספר קטן מאד של מחלות גופניות מתנקש עם נוגדי החרדה\דיכאון עד כדי איסור לנטילתם .כמו כן די נדיר מאד שיש איסור גמור על ערבוב תרופות אלו עם אחרות .המידע על קיום מחלות אחרות ונטילת תרופות אחרות צריך להגיע לרופא.
עמוד 63מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
ככלל ,יש יתרון מסוים דווקא לתכשירים ותיקים יותר היות והצטבר אודותם ניסיון רב בעולם .על כן למטופל חדש העתיד לקבל את תרופתו הראשונה ,רצוי לפתוח עם תכשיר בעל וותק .לעיתים קרובות מתברר שרוב התרופות החדשות אינן חדישות ממש ,יעילותן דומה לקודמות להן ,פרופיל תופעות הלוואי שלהן לרבות הטרטוגניות שלהן לעובר אינם ידועים די והן יקרות יותר למשתמש ולמבטח .ככלל התרופות הרבה יותר דומות זו לזו ,מאשר שונות האחת מרעותה ,עובדה שמורידה מהגורליות שבבחירה בין המועמדות המתאימות. מינון ] .1לפי הספר .2 ,העלאה הדרגתית .3 ,מספק .4 ,המינימום היעיל האפשרי .5 ,כל הטווח המותר .6 ,אינטראקציות .7 ,לאורך זמן .8 ,הפסקה הדרגתית[ שמונה הנקודות בסעיף זה מובאות התאם לסדר הכרונולוגי בו הן מופיעות מתהחלת הטיפול ועד סיומו אחרי הצלחתו ,או כישלונו. המינון המתוכנן נקבע לפי המומלץ בספרות המקצועית והוא צריך להיות מספיק ולא נמוך מדי ,כדי שיהיה סיכוי טוב להפיק התועלת מהתכשיר .לכל תרופה מספרי מיליגרמים משלה ,ועל כן המספר 250מ"ג בתרופה אחת ,עשוי להיות בעצם ,קטן מ 80מ"ג בתכשיר אחר. קצב העליה צריך להיות מאופק .רצוי להקדיש מספר ימים להגעה למינון המטרה ,ואף לבצע העלייה תוך פיצול המנה יומית למספר מנות משנה .ההתחלה הדרגתית כזו ,מקטינה את אירעותן של תופעות לוואי התחלתיות וגם את עוצמתן .על ידי כך ,מספר הנושרים המוקדמים מהטפול פוחת במידה המפצה על הארכת הזמן עד ההקלה בחרדה .בניגוד לתחושה האינטואיטיבית ,אין טעם להגיע מהתחלה למינון המרבי ,היות ולא בהכרח יותר מיליגרמים ,יהיו יעילים ומהירים יותר בהשוואה למינונים נמוכים ולעומת זאת הם מעלים הסיכון ליותר תופעות לוואי. אם מינון נמוך לא הועיל כלל או הועיל במידה חלקית בלבד ,יש להמשיך ולעלות ,ז"א להשתמש בכל טווח המינונים המותר כולל המרבי. המינון שהוכיח עצמו כאופטימאלי ,כנגד ההפרעה הפעילה הוא גם המינון שיידרש בעת הטפול השוטף .בשלב זה ניתן להתייחס לתרופה כמחזקת ההישג הטיפולי או כמונעת הישנות הבעיה .לא נכונה המחשבה הרווחת לפייה ,בעיה קשה דורשת מיליגרמים רבים ו"תרופה חזקה" ולעומת זאת ,התמתנות הבעיה מצדיקה מינון מופחת. משנפלה ההחלטה לחדול מהטפול התרופתי לבעיה החרדה ]ראה גם הסעיף הבא העוסק במשך הטפול[ ,ראוי בד"כ לבצעה בהדרגה ,אשר מומלץ שתהיה איטית עוד יותר מאשר ההדרגתיות שהומלצה להתחלה.
עמוד 62מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
היה ובן משפחה טופל בתרופה פסיכיאטרית וזו עזרה לו או לא ,ראוי להביא זאת בחשבון, בעיקר אם גם הוא סבל מהפרעת חרדה או דיכאון. חומרה ] .1עוצמת החרדה\דיכאון .2 ,דחיפות.3 ,אובדנות\אלימות.4 ,משך ההפרעה.5 , הישנות[ גורם החומרה על חמשת מרכיביה כמעט ואיננו משפיע על בחירת התכשיר .לעומת זאת, במצבי הדיכאון הנלווה והפרעות חרדה מאד קשות ,הוא עשוי להביא להחלטה שלא להתמהמה בהתלבטויות מיותרות ,היות והסבל והנזק הוא גדול .במקרה חריגים בהם קים סיכון גדול לחיים בשל אובדנות רבה עשוי להידרש טפול תוך אישפוז פסיכיאטרי .החומרה כן עשויה להיות שיקול בהחלטה כמה זמן להמשיך בטפול. תועלת לעומת סיכון ונזק זה השיקול בסיסי ביותר בכל התערבות שהיא ברפואה ,וכל הפרוט בפרק זה ,נועד בעצם להטותו לכף התועלת המירבית במחיר מינימלי .התרופות נוגדות הפרעות חרדה ודיכאון הינן בטוחות ודי נוחות לשימוש .עם זאת ,ישנן מצבים בהם בחשבון המקודם הסיכוי לתועלת מסילוק הפרעת החרדה ,נראה כלא מצדיק את הטירדה מתופעות הלוואי .דוגמא לכך הוא מקרה בו הפרעת החרדה הינה קלה בלבד או אפילו תת-קלינית ,או שעל סמך העבר האישי ,סכנת ההתמכרות בנטילת תכשיר בנזודיאזיפיני) lorazepam -לוריון( או ]alprzolamקנסקס ,קסנגיס[ גבוהה יחסית. משטר ] .1תרופה יחידה.2 ,מספר תרופות.3 ,סדר הגיוני.4 ,פשטות[ ככלל ,עדיף לטפל על ידי תכשיר יחיד .בדרך זו קל יותר לזהות מה הועיל ומה גרם לתופעות לוואי ,מספר הכדורים קטן יותר ,הסיכוי להגיע למינון יעיל אבל בכ"ז מינימלי נדרש גדל, והסיכוי לאינטראקציות עם תרופות אחרות קטן .מבחינת המטופל עצמו הפשטות שבנטילת תרופה יחידה מגדילה הסיכוי שהוא יטול כל כדוריו כנדרש ולא יתבלבל יתמרד וישכח .פשטות תביא תועלת כזו גם אם התרופה תילקח רק ,פעם ביממה ,וזאת בתנאי שתכונותיה מתירות זו .במקרים הנפוצים ,בהם נדרשת התחלתן של מספר תרופות ,בו זמנית או בהדרגה כמו גם בהפסקת תרופות קודמות והתחלת אחרות ,צריכים להיקבע לוחות זמנים שפרטיהם ייחודיים מדי ,מכדי לדון בהם כאן. התרופה ] .1ותיקות מול חדשות .2 ,אופנתיות .3 ,מחיר .4,זמינות .5 ,בסיס ראיות מספק[
עמוד 61מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
עקרונות הטפול התרופתי בהפרעות חרדה הקדמה :אנו ממליצים לעיתים קרובות על טיפול תרופתי כנגד הפרעות חרדה .לדעתנו כרופאים בכלל ,וכמטפלים בהפרעות חרדה ודיכאון בפרט ,לעיתים קרובות המטופלים יודעים ומבינים מעט מדי אודות תרופותיהם והשיקולים לבחירתן ולשינוים בהן .ידע כזה של המטופל ,יגביר ההיענות וההתמדה ההכרחיים לשם הצלחת הטפול התרופתי נוגד החרדה .על כן ,ראינו צורך להוסיף למטופל ולמשפחתו מידע בסיסי ולא להסתפק רק בשמות התכשירים הרלבנטיים ומינוניהם ]ראה נספח מספר ??[ .בכל מקרה וכפי שכבר ציינו ,הרופא המטפל הוא הקובע מה התרופה המומלצת ומה דרך הלקיחה הרצויה . ]העקרונות יובאו במקבצים לפי ??? ,וזאת כדי להקל על הבנת ההיגיון שמאחוריהם ועל זכירתם. המטרה – היעד ] .1אבחנה.2 ,תחלואה נילוות.3 ,סימפטום[. בראש ובראשונה ,תבחר התרופה הפסיכיאטרית לפי האבחנה המרכזית .האבחנה היא אוסף מוכר ומוסכם של סימנים ומיחושים אשר מתוארים בפרקים ?? , ??-כגון הפרעה כפיתית או פוביה חברתית.
צריך לזכור כי לכל אחת מהאבחנות מצויות מספר תרופות
אפשריות ,והקלינאי יצטרך לבחור במי להתחיל ובאיזה תכשיר להמשיך אם מתעורר צורך להחליף. שיקול שני יהיה האבחנות הנפשיות והגופניות הנוספות שנילוות לאבחנה המרכזית ,כגון הדיכאון ,מניה דפרסיה ולחץ דם. תלונות מצומצמות יותר מאשר האבחנה ,קרי ,סימפטום ,צריכות לקבוע הרבה פחות מי התרופה המועדפת .על כן ,קשיי הירדמות למשל ,או חוסר תאבון ,עם כל הסבל הרב עבור המטופל ,יהוו לרוב רק גורם משני בבחירה התכשיר המרכזי .בשל כך ,חשיבותן של תרופות שינה ,הנרשמות לעיתים מזומנות כל כך ,יהיה נמוך יחסית בהשוואה לתרופה מקבוצת ה- .SSRIעם הזמן ,כשתרופה מהאחרונות תפעל ותעזור ,צפויה להעלם גם הפרעת השינה. היסטוריה ].1אישית.2 ,משפחתית[ מידע על תגובת המטופל לתכשיר קודם ,או על כשלון תרופה קודמת עבורו ,או תופעות לוואי בעבר הינם בעלות חשיבות גבוהה ביותר ,בהיותם מנבאים חזקים ליעילות ולקשיים הצפויים בניסיון התרופתי הבא .על כן ,מידע מבוסס על תועלת אישית מתרופה בעבר, חשוב פי כמה מהיות התכשיר חדש להיט .במילים אחרות ,להיסטוריה הטיפולית כשהיא קיימת ,יתרון על פני האופנה האחרונה .לעיתים ,להיסטוריה התרופתית אישית יתרון אפילו על פני הרשום בספרים ובמאמרים.
עמוד 60מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
חולשה וקלון ( ,טיפול קוגניטיבי שישנה את הכשלים המחשבתיים שאופייניים לחרדה חברתית )למשל" :אם הסמקתי כולם יחשבו שאין לי מה לומר וינדו אותי" ב "הסמקה אינה בהכרח סימן ללעג או בקורת"( ,טיפול בהטיות הקשב שאופייניות לחרדה חברתית ) הקשב מופנה לגוף האדם החרד במטרה לאתר סימני חרדה ובמקביל הקשב מופנה לאתר סימני דחייה כלפי החרד מהנמצאים בקירבתו-שני סוגי קשב אליה משמרים את החרדה ולא מאפשרים לה להחלש( ,ולבסוף אימון בכישורים חברתיים )לימוד כיצד מנהלים שיחת חולין ,מבקשים עזרה ,מתנגדים ,מתווכחים ועומדים על דעתנו(. הפרעת חרדה כללית: טיפול התנהגותי קוגניטיבי הינו יחסית טיפול חדש להפרעת חרדה כללית.
בשנים
האחרונות נערכו מספר מחקרים מבוקרים שמצביעים על יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעה זו כשתוצאות הטיפול נשמרות עד 9חודשים לאחר סיום הטיפול2/3- . 3/4מהמטופלים מצבם ישתפר באופן משמעותי בעקבות הטיפול. הטיפול מתמקד בזיהוי הגורמים שמעלים את הדאגות של המטופל )למשל" :שמעתי עכשיו ברדיו שהיתה תאונה ב ...בטח בעלי נפגע" או "בתי נסעה לטיול שנתי מביה"ס אני חוששת שזה יסתיים באסון"( ,המרת המחשבות האוטומטיות הקטסטרופאליות במחשבות שמעוגנות במציאות )למשל " :מה ההסתברות שדווקא בעלי נפגע בתאונה המדווחת" או "מדוע שטיול שנתי יסתיים באסון ? מה הראיות לכך ?"(,
תיקון טעויות בחשיבה
)ההסתברות להתרחשות אסון מול ההסתברות שארוע יעבור בשלום( ושינוי במוקד הקשב ) למשל במקום לשמוע כל הזמן חדשות בכדי לוודא שלא ארע אסון ,להמשיך בפעילות השגרתית( .בטיפול גם מלמדים את המטופל להתמודד עם התסמינים הגופניים שנחווים בעת המצב המלחיץ. לסיכום: טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוכח כטיפול יעיל במרבית הפרעות החרדה .לאדם הסובל מומלץ לפנות לגורם מקצועי שמיומן בשיטה טיפולית זאת בכדי שבעייתו תטופל במהירות וכך יוכל לחזור לשגרת חייו.
עמוד 59מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הטיפול כולל הסבר על מהות התקפי פאניקה ואגורפוביה )ההתקפים מפחידים אך אינם מסוכנים ,גם במצב של חרדה ניתן לתפקד( ,חשיפה הדרגתית למצבים שמהם נמנע הסובל מחשש שמא ייתקף בהתקף ,וטיפול קוגניטיבי שעיקרו תיקון הכשלים החשיבתיים )למשל "אם אעשה ספורט הדופק יעלה ,אקבל התקף פאניקה ותישקף סכנה לחיי" ל"עלייה בדופק אינה סימן לכך שחיי בסכנה"( .הטיפול מסייע להפחית את ההתנהגויות המגוננות שמשמרות את מצב החרדה )למשל ללכת רק בלווי ,לצאת מהבית רק עם כדור הרגעה למקרה הצורך( ולהפחית את הבדיקות העצמיות והקשב לגוף )בדיקה עצמית של מערכת הנשימה ,בדיקה של שווי משקל(. כפייתיות: מבין הטיפולים הפסיכולוגים טיפול הבחירה לכפייתיות הינו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בטווח הארוך בין 50%-80%מהמטופלים מצבם משתפר באופן משמעותי בעקבות הטיפול. יש לציין שלמרות שיעורי ההצלחה חלק ניכר מהמטופלים נותרים עם סימפטומים כפייתיים אף כי מופחתים .מוערך שבין 20%-30%מהמטופלים הכפייתיים אינם מגיבים לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ובנוסף כ 20%נושרים מהטיפול לפני שמושג שיפור. העקרונות הטיפוליים העיקריים בטיפול הינם :חשיפה למצב המאיים )למשל באדם שחרד מחיידקים -נגיעה במשטח מלוכלך ,אדם שחרד מהמחשבות שעולות בראשו ליד בית-כנסת, דווקא לעבור ליד בית הכנסת( ומניעת תגובה )הכוונה למניעת הטכסים שאופייניים לכפייתיות :למשל באדם שמסבן את ידיו 8פעמים בכל רחצה ,להסתפק ברחצה יחידה, אדם שבודק כשיוצא מביתו מספר פעמים אם כל מכשירי החשמל כבויים ,לצאת מהבית ללא הבדיקה(.
כמו כן יטופלו בחלק הקוגניטיבי הדפוסים המחשבתיים שאופיניים
להפרעה :רצון בבטחון מלא בכל דבר ,התמודדות עם ספקות ,קשי בלשאת אי וודאות, תחושת אחריות מכבידה ועוד. חרדה חברתית: חרדה חברתית מטופלת ביעילות בטיפול התנהגותי קוגניטיבי הן באופן פרטני והן באופן קבוצתי .בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים שמצביעים על יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעה זו ושמירה של ההישגים שהושגו בטיפול ואף שיפור נוסף במשך תקופה ארוכה )עד 6שנים( ללא כל טיפול נוסף .על פי רוב מדובר על 12-20מיפגשים טיפוליים. הטיפול כולל חשיפה למצבים מאיימים חברתית באופן הדרגתי )הן בטיפול והן ובעיקר בין מפגש טיפולי למשנהו( ,הפחתה של ההתנהגויות המגוננות )למשל :אדם שבעת לחץ משפיל מבט יתרגל הסתכלות ישירה בעיני המדבר עימו ,אדם שבכדי להפחית את החרדה שלו נוהג לשבת בשורות אחרונות כדי שלא יפנו אליו ,יתרגל בהדרגה לשבת יותר קרוב לגרוי המאיים עבורו( ,לימוד על הפער בין הסימנים הגופניים הסובייקטיבים לאוביקטיבים )אנשים עם חרדה חברתית סבורים בטעות שהסמקה ,רעד ,הזעה שלהם מייד בולטת לכל ונתפסת כאות עמוד 58מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
תקלות"( ,אך הקשב פעמים רבות מופנה כלפי גרויים פנימיים בגופם )למשל אדם שסובל מהיפוכונדריה יקשיב לכל רחש בגופו כסמן אפשרי למחלה או אנשים עם חרדה חברתית יפנו את הקשב שלהם לדופק המהיר אותו הם חשים במצב חברתי מלחיץ(. בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי מלמדים את המטופלים להטות את הקשב לדבר הרלוונטי עבורם באותו זמן במקום לגרויים הכביכול מאיימים )למשל אדם עם התקפי פאניקה ילמד להתרכז בעבודתו אף אם חש סחרחורות או חולשה ,אדם שסובל מהפרעת חרדה כללית ילמד כיצד למרות המתח בעורפו להמשיך לנהוג במכוניתו(. ט.ה.ק בהפרעות חרדה בחלק הזה אתאר בקצרה מה הטיפול התנהגותי קוגניטיבי שמתאים להפרעות החרדה העיקריות ומה יעילות הטיפול בהפרעות אלה .חשוב לזכור שטיפול התנהגותי קוגניטיבי דורש מעבר למיפגשים הטיפוליים תירגולים )מעין שיעורי בית( ואימון .עבור מרבית המצבים ניתן לטפל או בטיפול תרופתי ,או בטיפול התנהגותי קוגניטיבי או בשילוב של השניים.
פוביות ספציפיות: חשיפה הינה טיפול מהיר ויעיל בפוביות .ברוב הפוביות הספציפיות ניתן לטפל במספר פגישות ספורות .סקירה בנושא מצאה שטיפול התנהגותי היה יעיל וגרם לשיפור משמעותי ב 85%-70%מהמטופלים .טיפול קוגניטיבי בנוסף לא מוסיף הרבה ליעילות הטיפול .לפיכך הסובלים מפוביות ,חשוב שבטיפול ייחשפו באופן הדרגתי ולפרקי זמן ממושכים למצבים מהם הם חוששים ובכך סיכוייהם להחלים מהפוביה גבוהים .כיום יש אפשרות גם לחשיפה למצב המאיים בטכנולוגיה של "מציאות מדומה" ,גם חשיפה כזו מגלה יעילות טיפולית. התקפי פאניקה עם ולא אגורפוביה: מחקרים רבים ומקיפים מצביעים שטיפול התנהגותי קוגניטיבי יעיל מאד לטיפול בהתקפי פאניקה עם וללא אגורפוביה .השילוב של טיפול בחשיפה עם טיפול קוגניטיבי מביא לשיפור ניכר ב 2/3מהסובלים מהתקפי פאניקה עם אגורפוביה וב 85%מהסובלים מהתקפי פאניקה בלבד .למרות היעילות הגבוהה של טיפול זה ,אחוז המטופלים המגיעים למצב של בריאות מלאה מוערך בין 1/4ל .1/3אחד היתרונות של טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעה זו הינו יעילותו במניעת הישנות ההפרעה לאורך זמן ,בהשוואה לטיפול תרופתי שלאחר הפסקתו יש יחסית הישנות גבוהה של התקפי הפאניקה .כ 85%מהמטופלים עם הפרעה זו מגיבים בחיוב לטיפול לאחר 10-15מיפגשים טיפוליים.
עמוד 57מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
שסובל מאגורפוביה ,אולי יעז לנהוג מחוץ לעיר רק אם הוא מדבר כל הזמן בטלפון נייד עם מישהו מבני משפחתו ,או למשל ייסע רק אם בכיסו כדורי הרגעה למקרה שיחוש לא טוב; דוגמא נוספת ,אדם עם חרדה חברתית שחושש להיסתכל בעיניים של אנשים ישפיל את מבטו ובמצב זה כן יוכל לתקשר .בפועל ,התנהגויות אלה מחזקות את העיסוק בחרדה ולא מאפשרות להתמודד עם המצב כמות שהוא.התנהגויות אלה אמנם יקלו על מידת החרדה, אולם אם אנשים יוסיפו להשתמש במגוון "פטנטים" הרי שהחשיפה שיעשו לא תהיה שלמה ולפיכך לא יוכלו להיפטר מהחרדות .בטיפול התנהגותי קוגניטיבי המטופל לומד ראשית לזהות את ההתנהגויות המגוננות שלו ולאחר מכן בהדרגה הוא מודרך כיצד להיפטר מהן. הבנייה קוגניטיבית: בטיפול התנהגותי קוגניטיבי מניחים שהפרעות חרדה נשמרות עקב אמונות לא מבוססות על הסכנות הפוטנציאליות שקיימות במצבים מסוימים ועל התוצאות השליליות שכרוכות בחשיפה למצבים אלה .למשל אדם שסובל מהתקפי פאניקה חושב באופן שגוי שהוא עלול למות מהתקף לב או להתעלף במצב של ההתקף או אדם עם פוביה מטיסה יחשב שכל טיסה עלולה להסתיים באסון .בט.ה.ק :מלמדים את המטופלים .1 :לזהות את המחשבות האוטומטיות שמתרחשות
במצבים מעוררי חרדה )למשל :בחרדה חברתית :כשאגיע
לראיון העבודה מייד אסמיק ואגמגם /המראיין ילגלג עלי /לא יקבלו אותי לעבודה /בכל ראיון זה יקרה מחדש /אשאר לעד ללא עבודה או בהפרעת חרדה כללית :בתי איחרה מביה"ס /בטח קרה לה משהו רע /היא נפצעה קשה /אף אחד לא יציל אותה( .2להעריך את מידת הדיוק והקשר למציאות של המחשבות האוטומטיות כנגד אינפורמציה אובייקטיבית )למשל :האם אי פעם התעלפתי בהתקף פאניקה ? האם רוב הטיסות מסתימות באסון תעופה ?( .3להמיר את המחשבות האוטומטיות השגויות במחשבות מתקנות יותר הגיוניות )למשל :בהתקף פאניקה לא מתעלפים ,יש רק תחושה של סחרחורת או רוב האנשים משתמשים במטוס כיוון שמדובר בכלי תחבורה יחסית בטוח(. בטיפול מתרגלים את המטופל ,לזהות את הכשלים שגורמים לו לדבוק באופן שגוי במחשבות האוטומטיות )למשל שגיאת הכללה :אם נסעתי באוטו והרגשתי לא טוב -תמיד בכל נסיעה בעתיד אחוש לא טוב( ולהמיר את החשיבה האוטומטית בחשיבה שמתבססת על עובדות .שינוי זה בחשיבה יש לו תפקיד גם בריפוי הבעייה הנוכחית וגם בהפחתת הישנות הבעייה בעתיד. שינוי במוקד הקשב: תשומת הלב או הקשב של אנשים שסובלים מהפרעות חרדה מופנית לרוב דווקא לאותם מצבים שגורמים להם להגברה בחרדה .הקשב לעיתים מופנה לגרויים חיצוניים )למשל אנשים עם פוביה מכלבים לרוב הולכים ברחוב כשמבטם מורד במטרה לאתר כלבים ,או אנשים עם פוביה מטיסה לרוב קשובים במהלך הטיסה לקול המנועים במטרה "לאתר עמוד 56מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
שגם טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה ולא רק תרופות מחוללים שינוי ביוכימי במח .מחקר בתחום זה הולך ומתרחב וגורם לתאוצה ב שימוש בטיפול התנהגותי קוגניטיבי למרות היעילות המוכחת של טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה ,ולמרות שכיחות גבוהה של האוכלוסיה שסובלת מהפרעות חרדה ,עדיין בארץ יש מעט מרכזים ומטפלים שמטפלים בשיטה זו .מטופלים שסובלים מהפרעות חרדה עדייו על פי רוב יכולים להעזר בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בשירות הציבורי והפרטי באופן מצומצם בלבד. מרכיבים עיקריים של טיפול התנהגותי קוגניטיבי: חשיפה: אנשים שסובלים מהפרעות חרדה על פי רוב נוטים להימנע מהמצב שמעורר בהם פחד או שבו הם סבורים שיחושו שלא בנוח .בניגוד למצב של סכנה אמיתית ,שבו יש הגיון להימנע מהמצב כדי לא להיפגע )למשל :להסתובב לבד בשטח עויין ביטחונית( ,הרי שהימנעות בהפרעות חרדה משמרת את הבעייה ופעמים רבות הבעיה נוטה להתרחב בעקבות ההימנעות .למשל אנשים שסובלים מפחד מנהיגה ,שבתחילה נמנעו מלנהוג מחוץ לעיר, עשויים למצוא עצמם חוששים בהמשך גם מלנהוג גם בעיר ,דבר שקודם לכן נראה להם סביר .לפיכך האסטרטגיה הראשונה שמופעלת בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות החרדה ,הינה באופן הדרגתי להחשף למצבים מעוררי החרדה ,להבין שהחרדה במצבים אלה אמנם בתחילה עולה ,אולם בהדרגה יורדת .עיקרון החשיפה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי אומר שככל שהחשיפה תהיה תכופה ולפרקי זמן ממושכים ,אזי היא תהיה יעילה .בחשיפה האדם לומד שניתן לתפקד במקביל לתחושת חרדה ,דבר שעד כה נטה להימנע ממנו .המטרה בחשיפה הינה להתייצב הן בפני גורמים חיצוניים שמלחיצים את המטופל )למשל לאדם חרד חברתית ,לדבר בפני מועצת המנהלים במקום עבודתו( וגם בפני גירויים פנימיים ) למשל לאדם עם התקפי פאניקה לרוץ ולחוש את הדופק העולה( .העיקרון בחשיפה הינו הדרגתי ,למשל אדם שמפחד לעלות במעליות יתחיל לתרגל עלייה במעליות פחות מאיימות ,בתחילה לקומות נמוכות ובהדרגה יתרגל עלייה לקומות גבוהות ובמעליות שיותר מאיימות עבורו .המטופל מונחה בעשותו חשיפה לבצע ניטור עצמי של מידת החרדה שלו ולזהות סימנים מקדימים שגרמו לו טרם הטיפול להימנע מהמצב .רוב הטיפול התנהגותי קוגניטיבי להפרעות חרדה משתמשים בחשיפה כאסטרטגיה מובילה במיכלול הטיפול. הפחתה של התנהגויות מגוננות: מאחר ולא תמיד ניתן להימנע ממצבים מלחיצים ,אנשים עם הפרעות חרדה מרבים להשתמש בהתנהגויות מגוננות או "פטנטים" שמפחיתים את החרדה במצב הנתון .הכוונה להתנהגויות שהאדם חושב שיפחיתו את חרדתו ויעזרו לו לשרוד את המצב .למשל אדם עמוד 55מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי בהפרעות חרדה ד"ר צופי מרום תמצית: הפרק יסקור את הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי )(Cognitive Behavior Therapy כטיפול פסיכולוגי מוביל כיום כטיפול בבעיות נפשיות בכלל ובהפרעות חרדה בפרט .יתוארו בקצרה המרכיבים העיקריים של טיפול התנהגותי קוגניטיבי ואסטרטגיות טיפוליות שמתאימות להפרעות החרדה העיקריות .הפרק יצביע על יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי כטיפול פסיכולוגי בהפרעות חרדה ולבסוף יצביע על העדר שימוש מספיק בטיפול זה בארץ וימליץ על הרחבת השימוש בו במערכות בריאות הנפש. הקדמה: במהלך 40השנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת בטיפול התנהגותי קוגניטיבי ,שהוכר כטיפול יעיל במגוון הפרעות נפשיות )הפרעות חרדה ,דכאון ,הפרעות אכילה ,היפוכונדריה, הפרעות אישיות ועוד( .טיפול התנהגותי קוגניטיבי הינו הטפול הפסיכולוגי שנעשו עליו הכי הרבה מחקרים ,לפיכך יעילותו נבדקה במחקרים מבוקרים והשוואתיים מול טיפולים אחרים .טיפול התנהגותי קוגניטיבי להפרעות חרדה נחשב כיום לטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר לטיפול בהפרעות אלה .המסקנה מתבססת על שורה ארוכה של מחקרים השוואתיים בתחום ב 30השנים האחרונות .כיום נחשב טיפול התנהגותי קוגניטיבי להפרעות חרדה כטיפול הבחירה המוביל במרבית ארצות המערב. טיפול התנהגותי קוגניטיבי שמתבסס על מחקרים ,קיים למרבית הפרעות החרדה :פוביות ספציפיות ,התקפי פאניקה עם וללא אגורפוביה ,תיסמונת כפייתית ,חרדה חברתית ,הפרעת חרדה כללית ,היפוכונדריה ותסמונת פוסט-טראומתית .מחקרים גם מצביעים על יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה בקרב ילדים ומתבגרים .מדובר בטיפול ממוקד בבעייה ,על פי רוב קצר ובעל יעילות גבוהה. בעשור האחרון עוברת מערכת הבריאות שינויים ניכרים .היום רופאים ומטפלים נידרשים לטפל באופן שהוכיח יעילות אך יחד עם שמירה על יעילות כלכלית
COST
EFFECTIVENESSככל שניתן.לדרישה זו מתאים ט.ה.ק שמטפל ישירות בבעייה ונשען על ראיות טיפוליות. הבסיס התיאוריטי הרחב של ט.ה.ק מתרחב באופן תכוף ע"י מחקר פיזיולוגי שבודק שינויים גופנים )למשל שינויים בביוכימיה של המח( שמתרחשים כתוצאה מטיפול התנהגותי קוגניטיבי באופו דומה מחקרים רבים בודקים ומשווים יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי להפרעות חרדה בהשוואה לטיפול תרופתי ולטיפול משולב .המימצאים מצביעים
עמוד 54מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
".5עשה ואל תעשה" מטופל ".עשה ואל תעשה" בן משפחה\ חברים .6שאלות נפוצות כשפניתי למטפל הראשון הוא הבהיר לי שאני סובל מדיכאון .לפני התחלת הטיפול ,צעד ממנו מאוד חששתי בקשתי לשמוע דעת מומחה נוסף וזה אמר שהדיכאון הנו משני ובעייתי הינה בעצם בהפרעת חרדה .כיצד אצא מהסתירה וחילוקי הדעות בין המומחים? יתכן מאוד ואין סתירה וניגוד אלא שכל מומחה מתייחס רק לחלק מהמכלול של בעיותיך הנפשיות .קרוב לודאי שגם אצלך יש תחלואה נלווית .ההחלטה איך להתחיל בטיפול צריכה להתבסס על שיקולים קליניים כמו איזה הפרעה חמורה יותר ,במה תעדיף אתה לטפל בראשונה ,באיזה בעיה המטפל מיומן יותר ,זמינות הטיפולים ועלות כספית .כפי שצויין, ככלל עדיפים טיפולים שהם יעילים הן נגד הפרעות החרדה שלך והן נגד דיכאון ,כלומר, תרופות ממשפחת ה SSRI -או ה .SNRI -בנוסף ,הולכות ומצטברות ראיות לכך שגם לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד בהפרעות חרדה ,כגון טיפול כנגד פוביה חברתית או הפרעת מתח לאחר טראומה ,ישנה השפעה משמעותית להקל גם על הדיכאון הנלווה.
עמוד 53מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.4תפקוד :התכנסות ,הסתגרות והימנעות חברתית ,ירידה בתפקוד. חוסר ספציפיות זו הינם מחולשות ,מערכת האבחון אולם הוא משקף מציאות פסיכופתולוגית .במקרים בהם חפיפת הסימנים והתסמינים היא השלטת ,ראוי להעדיף אבחנת של הפרעת חרדה ודיכאון משולבת על פני שתיים או שלוש אבחנות נפרדות. .4טיפול עם ההכרה שתחלואה נלווית שכיחה התבררו גם השלכותיה הטיפוליות השליליות. הנובעות מכך שהמטפל נוטה לזהות רק דיכאון ולטפל רק בו .ישנה נטייה לרשום את תרופות ההרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים כגון ואליום ופחות תרופות המיועדות לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה .בנוסף ישנה התעלמות במקרה של אבחנה משולבת יש להתחיל את התרופה הדרגתיות ולהמשיך בו משך יותר זמן כשנלוות הפרעות חרדה לדיכאון .בנוסף לכך ,יתכן והטיפולים אינם מסייעים כראוי לאנשים הסובלים מתחלואה נלווית היות ואלו מתקשים יותר להישמע להנחיות הטיפוליות ובמערכת הציבורית הדחוקה בזמן אין די פנאי למורכבות הנדרשת לטיפול בתחלואה נלווית .חלק מהסימנים הגופניים של הפרעת החרדה שלא זוהתה מתורגמים כתופעת לוואי של הטיפול התרופתי שהוחל ומביאה לקטיעתו המוקדמת הלא מוצדקת. האפשרות שההתחלה המוקדמת של הפרעות החרדה מתסבכת עם הזמן שחולף בהפרעות נוספות ובדיכאון מדגישה הצורך לאבחן ולטפל מוקדם וביעילות המרבית כבר בילדים ובנוער. תחלואה נלווית אמורה להשפיע גם על בחירה של התערבות טיפולית תוך מתן עדיפות לתכשירים או טכניקות שהן רחבות השפעה ולא ממוקדות מדי .לדוגמא קיימת עדיפות לתרופות ממשפחת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ) (SSRIאו תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין ) (SNRIעל פני הבנזודיאזפינים שלהם רק השפעה נוגדת הפרעת חרדה. מאגרי המידע אודות יעילות הטיפולים לתחלואה נלווית הינם מוגבלים היות ועד לאחרונה הוצאו חולים עם תחלואה נלווית מהמחקרים הטיפוליים ועבודות שפורסמו לאחרונה תומכות ברושם של המטפלים כי תרופות ממשפחת SSRIיעילות גם כנגד השלוב של דיכאון עם הפרעה טורדנית כפייתית ,הפרעת מתח לאחר טראומה והפרעת חרדה מוכללת.
עמוד 52מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
היא הראשונית ומי הינה סיבוך שלה .ברוב המקרים הפרעת החרדה קודמת לדיכאון בעיקר כשמדובר בפוביה חברתית ,חרדת פרידה ופוביות פשוטות .גם בחלק גדול מהדיכאונות הסימנים המקודמים יותר לגל הדיכאוני המתקרב הינם סימני חרדה .לסדר הזה שבו לרוב חרדה קודמת לדיכאון הוצעו מנגנוני גרימה = הסברים מהתחומים הביולוגיים האטיולוגיים והקוגניטיביים .אפשרות אחרת הינה שלא מדובר בגרימת ההפרעה השנייה על ידי הראשונה אלא בליקוי במנגנון בסיסי אחד ,המתבטא בצורות קליניות שונות ובתיזמונים שונים בשלבי חיים .מוסכם כשניצפת ,תחלואה נלווית כל אחד מהסימפטומים צפוי להיות חמור יותר ,ההפרעות ממושכות יותר ועמידות לטיפולים ,התפקוד החברתי והתעסוקתי פגועים יותר והאובדנות מסוכנת יותר .ההשלכות הפרקטיות שיש לתחלואה נלווית על אופן הטיפול תידונה בתת הסעיף הזה . .2סיפור מקרה: .3אבחון -תסמיני דיכאון וחרדה: פירוט רב יותר של החרדה ניתן בפרקים של הפרעות החרדה השונות. תמצית הדיכאון הינם בסימנים הבאים: .1מצב רוח ירוד בצורת עצב ודכדוך עם נטייה לבכי .לעיתים תחושות קרובות לתחושת מתח יחד עם הבעת פנים עצובה. .2סימנים גופניים פיזיולוגיים ,כגון :שינוי בתאבון ובמשקל )לרוב הפחתה בשניהם(, מיעוט שינה ,חוסר מרץ ועייפות ,עצירות ,וירידה בחשק המיני .קיימת בקלה מסוימת לקראת הערב. .3שינוי בחשיבה עם ירידה ביכולת ליהנות )אנהדוניה( ,קושי בריכוז ומחשבות של חוסר ערך ,חוסר תקווה ופסימיות וחוסר ישע .כן מופיעות מחשבות של ייאוש ומוות עד כדי תוכנית אובדנית. .4פגיעה תפקודית בתחומים מרכזיים בחיים. קיימת חפיפה בסימנים הנחשבים הן כחלק מדיכאון והן חלק מהפרעת חרדה: .1רגשי :מצב רוח רע וירוד עם רוגזנות ופחד עם מתח פנימי ואי-שקט הנראים לעין. .2גופנית :מיעוט שינה ,מחושים ,כאבים כרוניים ,מחושים ובעיות במערכת העיכול, עייפות.
.3חשיבה :קשיי ריכוז ,עיוות החשיבה בצורת דאגה מופרזות ורומינציות )???( שליליות.
עמוד 51מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הפרעה משולבת של חרדה ודיכאון ) Mixed Anxiety and Depression Disorder, (MADD כשגברת חרדה פגשה את אדון דיכאון -הפרעת השעטנז .1רקע-תחלואה נלווית ) (co-morbidityמוגדרת כאירוע של מספר אבחנות חרדה ו\או דיכאון אצל אותו אדם .המידע הראשון אודות שכיחותה הגבוהה מאוד של התופעה החל לזרום משנות ה 80 -של המאה העשרים והא משוחזר שוב ושוב במחקרים מרחבי העולם, כתופעה מרכזית בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות. באופן מסורתי חרדה ודיכאון נתפסו מחד גיסא כלא כל כך שכיחות ומאידך כשתי בעיות נפרדות ושונות זו מזו .שורת ממצאים אפידמיולוגים נרחבים ובאיכות טובה ערערו קשות שתי תפיסות אלה .בשל כך הפרעה זו ,תחלואה נלווית של דיכאון וחרדה ,נחשבת מושג מרכזי בפסיכיאטריה עכשווית .בפרק זה תוצג החשיבות של תחלואה נלווית של דיכאון וחרדה תוצג ,החפיפה הגדולה וההבדלים בין דיכאון והפרעות החרדה .יוצג מקרה משולב ותידונה ההשלכות הטיפוליות של תחלואה נלווית. תחלואה נלווית של דיכאון וחרדה הינה הכלל ולא היוצא מן הכלל בין הפונים לטיפול. תחלואה נלווית הינה תוצר של מערכות האבחון החדישות בפסיכיאטריה אשר בעת שהן מובנות ,הן מעלות בדרך כלל מספר אבחנות נפשיות אצל כל פונה .המתנגדים למושג של תחלואה נלווית טוענים כי זהו תוצר של ראיון יבש ,קר וטכני המבטא את חולשותיו של האבחון הפסיכיאטרי .המצדדים בקיום אבחנה של תחלואה נלווית רואים בה התקדמות גדולה בזכות איתור הרבה אבחנות אמינות ,שיקוף טוב יותר של המציאות הקלינית המורכבות ומנוף למחקרים בסיסיים ולהערכת היקף הסבל והעלות של החרדה והדיכאון. העוסקים באבחון פסיכיאטרי בחרו או להותיר בנפרד כל אחת מהאבחנות ולכנות התופעה בשם תחלואה נלווית ,או לאחדן יחד תחת כותרת אחרת כ "הפרעות חרדה -דיכאון " .את הגישה הראשונה המפצלת העדיפו הארגונים האמריקאיים ואת האחרונה המאחדת העדיף ארגון הבריאות העולמי. מהי הפרעה מעורבת של דיכאון וחרדה? לכ 2\3 -מהסובלים מדיכאון תהיה גם לפחות הפרעת חרדה מלווה אחת ול 1\2 -מהסובלים מהפרעת חרדה יהיה דיכאון .יש הסוברים שסדר ההתחלות של ההפרעות השונות עשוי ללמד
מי מההפרעות היא הגורמת ומי משנית לחברתה .או בניסוח אחר מי מההפרעות
עמוד 50מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
מדובר בפחד מופרז מחיה מגעילה אולם לא מסוכנת ,החשש אינו משליך על החיים היום יומיים והסבל הנגרם לך איננו גדול .על כן לא מדובר בפוביה .עם זאת ,במידה ואת חוששת מתיקנים ללא הרף גם בחורף למשל כאשר הם אינם נפוצים ואת נזהרת מפניהם כל העת הרי שבחומרה כזו מדובר בפוביה ראויה לטיפול. אני מתרשמת שלי ולחברותי יש יותר פחדים מאשר לגברים הסובבים אותנו .האם לא מדובר רק בהסתרה חזקה יותר של גברים את פחדיהם? כמעט בכל המחקרים האפידמיולוגים עולה שפוביות שונות לרבות פוביה פשוטה ואגורפוביה רווחות יותר בקרב נשים .הבדל זה בין המינים נכון לגבי רוב הפרעות החרדה והדיכאונות ואיננו סתם האשמה מתנשאת של הגברים. אשתי בת ,42מהנדסת העובדת בחברת היי-טק .היא זכאית לאחזקת רכב גדול אולם כיון שאין לה רשיון נהיגה היא אינה זוכה לתשלום זה .טענתה היא שבשיעורי הנהיגה המעטים שלקחה בעבר נלחצה מאוד וחששה כי לא תוכל לעמוד בפני מבחן נהיגה .היש דרך לעזור לה לצאת מלחץ זה וללמוד נהיגה? סביר מאוד שאשתך סובלת מפובית נהיגה .ברמה סוציואקנומית כשלכם ,רוב הנמנעים מנהיגה בארץ סובלים מפוביה פשוטה מנהיגה ו\או אגרופוביה .הפוביה מנהיגה כרוכה בתלות ניכרת במסיעים אחרים ,מאיבוד חופש תנועה ובמקרה שלכם גם באובדן ישיר של הכנסה .אשתך באופן אישי ,וכולכם בכלל ,תצאו נשכרים מהדברת פובית הנהיגה .במקרה זה האישה דחתה כל הצעה לטיפול והיא איננה נוהגת עד היום.
עמוד 49מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
בשנות העשרים נישאה ואז הלכה והתעצמה אימתה מהפיצוץ העז והלא צפוי בעת הרעמים ובשל כך העדיפה לחיות בדרום הארץ ,באזור בו מספר ימי הסערה הוא נמוך יחסית. לצערה ,אילוצי פרנסה חייבו את בעלה להצפין והיא החלה לחשוש מהעונה הקרה כבר מראשית חודש ספטמבר .משהגיעה עונה זו הקפידה להגיף היטב את ביתה ואפילו לאטום את אוזניה משך כל הלילה עם אטמי אוזניים .בימים גשומים נרתעה מלצאת עם ילדיה הרכים לרחובות כדי להביאם לגן ולבית הספר מחשש שתופתע על ידי רעמים .כשתש כוח סבלה פנתה לטיפול .תוך טיפול משולב של תרופה )פארוקסטין 20מג'( וטיפול התנהגותי פרטני שנמשך 18פגישות השתפר מצבה בצורה מרשימה .בעלה היה שותף פעיל בתרגוליה ובחשיפתה לרעש עז .השיפור במצבה נשמר במשך 3חודשים האחרונים גם כשחדלה לטול טיפול תרופתי .בימי ההולדת האחרונים של ילידיה נתלו בלונים בתקרה אם כי הקהל התבקש לפוצצם רק בסוף החגיגה ,כדי שלא תופתע מדי. .3אבחון: .4טיפול: התנהגותי :מבוסס ברובו על חשיפה ,לרוב בתנאי אמת .כלומר ,חשיפה לגורם המצב המפחיד .הקושי למטופל הינו בחרדה המתעוררת בעקבות החשיפה ,אשר הינה הכרחית להשגת הריפוי .שיעור ההצלחות בסוג הטיפול הזה הוא גדול. תרופות :הערך של התרופות השונות כנגד פוביה פשוטה היה נראה כנמוך .עם זאת לאחרונה פרסמו מעט עבודות קטנות המתארות בחיוב ערכן של תרופות מקבוצות המעכבי סרוטנין ) (SSRIממשפחת הבנזודיאזפינים .תרופות אלה ,דוגמת אסיול אינן מקלות על פוביה פשוטה. .6עשה ואל תעשה -מטופל .7עשה ואל תעשה -בן משפחה .8שאלות נפוצות: אני חושש מאוד מנחשים למרות שאני גר בסביבה עירונית .פחד זה מלווה אותי כבר כ35 - שנה .האם ניתן לעזור לי לאחר שנים כה רבות? המשך ארוך של הפוביה הספציפית הזו איננו מונע מלטפל בה בהצלחה .חלק גדול מאוד מהפרעות החרדה בכלל ופוביה פשוטה בפרט מגיבות היטב גם כשהן כרוניות. אני מתמלאת בפחד למראה תיקן – גו'ק וזועקת לעזרה מרוב פחד .האם מדובר בפוביה קלינית?
עמוד 48מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
פוביה פשוטה )(Simple Phobia
פחד מופרז ממוקד= פוביה ממוקדת רקע-מהי פוביה פשוטה? פוביה פשוטה היא הפרעת חרדה בה מתקיימים חמשת המאפיינים הבאים: )א( פחד וחרדה גדולים) ,ב( המתעוררים נוכחת עימות וחשיפה לחפץ ,פעולה או סיטואציה, )ג( מתעורר רצון עז להתחמק ולהימנע מגורם הדחק ,זאת אומרת תהיה פעילות להימנע ממנו וכך להפחית חרדה) ,ד( האדם תופס שפחדו והימנעותו מופרזים ומוגזמים ו\או אינם נחלת רוב האנשים) ,ה( ישנה חרדה מקדימה מתעורר כבר מהידיעה שצפוי עימות = פגישה עם הגורם. פחדים מופרזים והתנהגות של הימנעות מוכרים היטב במגוון אבחנות פסיכיאטריות )לדוגמא :הפרעת טורדנית כפייתית( אולם אבחנת פוביה פשוטה מותרת רק כשפוביה יחידה או מרובות הינם ההיבט השליט בתמונה הקלינית וכרוכות בסבל ניכר ו/או הפרעות תפקוד רציניות .בפוביה פשוטה החרדה הינה מוגבלת בהיקפה ומרוכזת במעוררים ממוקדים .החשש הינו לא מעצם החפץ ,הפעולה או הסיטואציה אלא מתוצאותיה כלומר מנשיכת הכלב ,מהכשת הנחשים במערה ומתאונת דרכים בשעת הנהיגה .כיום מקובלת חלוקת פוביה פשוטה לתת קבוצות: א .סביבה טבעית )סערות ,מים וכו'( ,ב .חיות )כלבים ,עכבישים וכו'( ,ג .דם ,זריקות ,נזקים גופניים,ד .מצבים )מעליות ,גשרים ,מכוניות( ,ה .שונות )החלקות ,הקאה( .לתת חלוקה זו בסיס מחקרי מסוים ויש לה מקבילה בפוביות של צעירים. .2סיפור מקרה: מ .בת ,34בוגרת אוניברסיטה ,נשואה ובעלת שני ילדים ,פנתה לטיפול בשל סבל ניכר שהתעורר אצלה מדי חורף .פחדיה התמקדו בחשש מסערות ,ברקים ורעמים בחורף אשר מוכרים לה מאז סוף שנות העשרה לחייה .כבר כילדה חששה מאוד מרעשים פתאומיים ועל כן היתה לחוצה ודרוכה בעת מסיבות ,ימי הולדת בבית הספר היסודי בהן פוצצו חבריה בלונים ברעש אדיר ומבהיל .עם הזמן החלה נלחצת כבר מתחילת המסיבה משראתה בלונים תלויים בתקרה .מאוחר יותר החלה להילחץ בחגיגות ועצרות עם בהן נשמעו נפץ בעת ירי של זיקוקי די-נור על כן התחמקה מהשתתפות בהן .עם גיוסה לצבא עורר מראש המטווח בטירונות את אימתה והיא הצליחה להשיג לעצמה פטור מיוחד ממנו.
עמוד 47מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
משפחתיים ובניהם חיקוי וחינוך והן גורמים ביולוגיים ובהן כמובן תורשה .בצורה הרחבה יותר והקשה יותר ,הלוא היא פוביה חברתית מכללת ,עולה אחריותו של הגורם הגנטי בהשוואה לגורמים הסביבתיים .עם זאת ,ברור שישנה תרומה ללמוד וחיקוי מהסביבה הקרובה וברור שמההורים.ככלל ,המסקנה שמדובר באבחנה קלינית משקפת את אוסף התסמינים ואת החומרה ולא את הסיבות והגורמים לבעיה. קראתי בעיתונות דעות שפוביה חברתית אינה אבחנה אמיתית אלא יציר משותף של חברות התרופות והפסיכיאטרים שהפכו תכונה אנושית נפוצה ל"דיאגנוזה" האם באופן זה לא ספחו לעצמם ולאינטרסים שלהם עוד נתח מהחברה הנורמאלית? טענות חשדניות דומות מושמעות מדי פעם גם ביחס לענקי תרופות אחרים כגון חברות המפתחות תרופות לשיפור קשיים בתפקוד המיני ויש להתייחס אליהן בכובד ראש .עם זאת ,בפוביה חברתית מוכללת ישנן מיגון גדול של חרדות והימנעויות ,לרבות מבצוע פעילות יום יומיות שברור שאין מדובר בביישנות גרידא .את המקרים הקיצוניים הללו או הספקנים החשדנים מכירים .על פי מחקרים רבים ברור שהסובלים מפוביה חברתית מתמשכת נפגעים בתחומים רבים וחשובים בחייהם .היקף הפגיעה הזו והדחק הרב הם ההצדקה לטיפול .יעילות הטיפולים תוך מיעוט תופעות לוואי הינה הצדקה נוספת לטיפולים אלו ולאבחנה בכלל. אני מאוד ביישן אבל כשצפוי שאלחץ כמו לקראת ישיבה או מסיבה בדיסקוטק אני שותה אלכוהול וחש חופשי .האם לא די בפתרון נקודתי מעשי זה? אלכוהול הוא אכן ,מרגיע ,יעיל ומסלק זמנית את הרתיעה חברתית .עם זאת ,הפתרון הזה עשוי לסבך אותך במרוצת הזמן בהתמכרויות לטיפה המרה ,פוביה חברתית ידועה כמגדילה הסיכון להתמכרות לאלכוהול ,לכן עדיף פתרון אחר התוקף ישירות את חוסר הבטחון. אני נרתע הרבה יותר מהרגיל משמוש בשירותים הציבוריים ובתאים שבבית ספרי על אף שהם סגורים .,על כן ,אינני שותה בבוקר ,אינני אוכל דבר בבית הספר ואני מתאפק מלעשות צרכי עד סיום הלימודים הארוכים .האם מדובר בכפייתיות להיגיינה? לציין כי אינני פדנט במיוחד. שתי הפרעות חרדה באות בחשבון :הפרעה טורדנית כפייתית או פוביה חברתית .כאשר החשש שלך מזוהמה ,גועל ,ומפני הדבקות כנראה מדובר בכפייתיות .לעומת זאת ,אם אתה חושש מתגובת האחרים למשמע הרעש או הריח הרע שצפוי לבקוע מתא השירותים ,כנראה מדובר בפוביה חברתית .תיאורטית קיימת גם האפשרות שמדובר בהפרעה של אי שביעות רצון קשה ממראה הגוף ) ,(Body Dysmorphic Disorder, BDDאולם כנראה שאין זה המקרה שלך.
עמוד 46מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.1דע שביישנותך הרבה וחוסר ביטחונך הניכר ,הם נפוצים מאוד וכ 8% -מהאוכלוסייה הבוגרת הם כמוך .אצל רבים זה נמשך כבר שנים ארוכות ובשל היותכם שקטים אין שמים לב כמה אתם נפוצים. .2פנה לטיפול .גם תרופות וגם טיפול קוגניטיבי התנהגותי הם טיפולים פשוטים
יחסית ,מתאימים במידה סבירה וטומנים סיכוי טוב לשיפור גדול .ראה אתר... " .3הסתכן" ככל יכולתך בקפיצות למים המפחידים הבין אישיים. אל תעשה: .1אל תדחה ואל תעכב פניות והתקשרויות נדרשות בשל הרתיעה מאינטרקציה שתדרש .2אל תתרץ -לפחות לא באזני עצמך את המנעויות ממגע בין אישי .3אל תדחה יותר את הפניה לאבחון וטיפול .4אל תתבייש בביישנותך ובהסמקתך " .5עשה" ו"אל תעשה" – משפחה "אל תעשה" .1החבאות אל הכלים וחוסר עמידה על שלך אינם סתם ותרנות .יתכן ומדובר בפוביה חברתית ברת שיפור .כמו יתר לחץ דם ,פוביה חברתית הינה אויב שקט שאיננו מעורר סערות אבל מזיק בצנעה ובהתמדה .ראוי לטפל וניתן להצליח בכך. .2אי ביצוע מטלות המחייבות אינטראקציה בין אישית אינן בהכרח עצלנות " ראש קטן" או חוסר אחריות .יתכן כי הן נובעות מרתיעה והימנעות פובית .אם אכן כך ,עודדו לבצע המטלה על אף החרדה .בצוע המטלה אינו "גובה" התחשבנות לטווח הקצר בלבד .לאורך ימים הגורמים בה מחמירים. .3בישנות נוטה להתרכז במשפחות .הסיבות לכך מגוונות .על כן ,אם כמה מכם בישנים יתכן ואין המדובר רק בביישנות במשפחה אלא בפוביה חברתית במשפחה. .4פוביה חברתית שכיחה כבר בגילאים צעירים ,כלומר ,בילדות ובהתבגרות .על כן ,יש טעם לטפל מוקדם כדי להפחית נזקים .גם הטיפולים בילדים הוכיחו את עצמם. .6שאלות נפוצות: אני ביישן ושני בני ביישניים מאוד האם אין מדובר בחיקוי גרידא של דמות האב ולא בהפרעה נפשית רפואית קלינית? להסתכלותך שביישנות יתרה נוטה להתרכז במשפחות ישנן שפע ראיות והיא נתמכת על ידי מחקרים רבים .ישנן ראיות לכך שלביישנות זו תורמים במשולב הן גורמים חברתיים לרבות עמוד 45מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הן התרופות שנבחנו ביסודיות הרבה ביותר עד היום .המינון הממוצע הוא 30-40מ"ג .2סרטרליין )לוסטרל( המינון המקובל הוא 50-200מ"ג ביום .3אסיטלופרם )ציפרלקס( 10-20מ"ג ליום קו שני: .4בנזודיאזפינים )קלונזפאם( קלונקס אף שהמחקרים אינם רבים .היות ולתרופה ותיקה זו ,אין חברת תרופות תומכת ,כולם מצביעים על יעילותה בפוביה חברתית .המינון המקובל הוא כ 1 -מ"ג 5תרופות ממשפחת מעכבי פירוק מונואמינים )(MAOI פנלזין )נרדיל(לתרופה ותיקה זו יעילות מוכרת ואולי הגדולה ביותר כנגד הפוביה אך עם זאת ,בשל תופעות לוואי ,הצורך בזהירות בנטילת התרופות האחרות ומזונות שעברו תסיסה )כגון יין אדום וגבינות חריפות( וקשיי השגה בבית מרקחת בארץ ,היא השמורה לפוביה חברתית שהייתה עמידה למספר טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים קודמים .הרבה מהפסיכיאטרים נרתעים כליל מהשימוש בה ולדעתנו שלא בצדק. פסיכותרפיה חוקרת רבים מהסובלים מפוביה חברתית מאובחנים גם כסובלים מהפרעות אישיות בעיקר מהסוג הנארציסטי וזאת עקב החשש המוגזם של הפוביות הללו מפני פגיעה בכבודם ותדמיתם. אלה מופנים לפסיכותרפיה דינאמית לסוגיה לזיהוי גורמים אישיים בלתי מודעים שאחראים להפרעה .עד היום לא הצטברו ראיות ליעילות טיפולים פסיכולוגיים כאלו והמלצתנו לא להתחיל אותם בתחילת הטיפול . פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית )(CBT במרכזה עומדת חשיפה הדרגתית בתנאי אמת לסיטואציות החברתיות והבין -אישיות המלחיצות .תוספת של הבנית החשיבה מגדילה השיפור ומוסיפה לשמירתו לאורך זמן. הפסיכותרפיה הזו שומרת על הישגיה לאורך זמן גם כשיש וותק גדול בפוביה חברתית. מעודדים הדיווחים בהן הוצגה יעילות הפסיכותרפיה הזו גם עבור ילדים ונערים עם פוביה חברתית .הטיפול אפשרי הן בטפול פרטני למטופל יחיד והן במסגרת קבוצתית שיתרונה טמון בקיום חשיפת אמת לאנשים אחרים כחלק אינטגראלי מהתהליך בקבוצה .מספר המפגשים הינו בדרך כלל .10-30 " .5עשה" ו"אל תעשה" – מטופל עשה-
עמוד 44מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
משהשתחרר החל ללמוד .אז בלטו קשייו לסדר דברים שונים בעזרת הטלפון .הוא דחה טלפונים כדי לשכור דירה ,כדי למצוא שותפים לדירה והתקשה להתווכח עם המשכירים אודות תיקונים שנדרשו או מגבלות בלתי סבירות שגזרו עליו .כדי לעקוף רתיעותיו וביישנותו העדיף להשתמש בסיוע מהוריו ועל כן נתפס כלא עצמאי .לעיתים דחה הטלפונים שוב ושוב ועורר הרושם שהוא עצלן ונרפה .מחדליו לא נעלמו מעינייו והורידו עוד את ערכו העצמי בעיני עצמו .סמוך לתום לימודיו זומן כמועמד לקורס יוקרתי במשרד החוץ ועבר בהצלחה את השלב הראשון – הכתוב ,ועל כן הוזמן לשלב הבא בו ידע כי ישבו יחד כ10 - אנשים שידרשו לשוחח ביניהם בעניינים שונים .הוא היה מבוהל וכמעט שלא פצה את פיו. בתום המפגש חש מבויש כמי שבמו ידיו השמיט הזדמנות חשובה ולא חוזרת .תוך זמן לא רב התפתח דיכאון אשר כעבור מספר חודשים נצנצו בו גם מחשבות אובדניות ,ועל כן פנה בבקשת עזרה .במהלך בירור של בעיותיו הנוספות מעבר לדיכאון זוהתה הפרעת פוביה חברתית משמעותיות וממושכת. .3אבחון :שאלון לזיהוי פוביה חברתית .4האם אתה ביישן הרבה יותר מהרגיל? .5האם אתה נלחץ מאוד מלהביע את דעתך או להרצות לפני קהל\כיתה\עמיתים? .6האם אתה נלחץ מלבצע פעולות שגרתיות לפני אחרים ,למשל לאכול ,לשתות, לכתוב ,לשוחח בטלפון בנוכחות אחרים? .7האם בשל סעיפים 1-3אתה מרגיש כי הפסדת דברים חשובים לך ? .8האם סעיפים 1-4מלווים אותך שנים? .4טיפול בעשרים השנים בהן מתקיימת אבחנת פוביה חברתית התבססה מאוד ההכרה שבישנות מופרזת וחוסר בטחון מגיבים היטב לטיפולים השונים .משך הטיפול התרופתי עד לתחילת הסתמנות ההטבה ארוך מאשר בהפרעות האחרות ) 6-14שבועות( .ההישנות אחרי הפסקת טיפול תרופתי שכיחה פחות מאשר בהפסקת נוגדי חרדה להפרעות החרדה האחרות .למרות הפופולאריות שהייתה לתרופות "נוגדות פחד במה" כדרלין אין הוכחות ליעילותן בטיפול בפוביה חברתית מוכללת ,ועדיף להעזר בטיפולים שנסקור. תרופות
יש כאן קצת בלגן לגבי קו ראשון ושני
קו ראשון :תרופות ממשפחת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין )(SSRI .1פארוקסטין )סרוקסט ,פאקסט(
עמוד 43מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
המוגזמת .החלוקה הפנימית הנפוצה של פוביה חברתית הינה לפוביה חברתית ממוקדת אשר בה החרדה מתעוררת רק בשעות פעילות אחת או שתיים לבין פוביה חברתית מוכללת בה אינטראקציות חברתיות רבות ופעולות רבות מעוררות חרדה .הצורה האחרונה היא הקשה יותר והיא היותר מצריכה טיפול. .2סיפור מקרה: אפרים הינו גבר בסוף שנות ה 20 -לחייו .הוריו ילידי הארץ דור שלישי ליוצאי תימן .כבר כילד הוא נתפס כשקט ומופנם שזוהה ככזה די מהר על ידי הגננות והמורות .את לימודיו תפס במהירות את הנאמר והצליח בבחינות .השקט וביישנות לא נראה חריג במיוחד במשפחתו וזוהה אינטואיטיבית כדומה לשקט האופייני כל כך לאימו .בין תלמידי הכיתות בהן למד היה ידוע כמוכשר והיודע אשר רק לעיתים רחוקות יזם תשובה לשאלה גם אם הוא היחיד שידע לענות עליה. הוא נמנע מהשתתפות בפעילות חברתית המונית ,כגון בטקסים ,ראשות ועד ,ומסיבות. התעורר אצלו קושי עצום לקראת טקס העלייה לתורה בבית הכנסת בהיותו בר מצווה והוא ניסה להימנע מכך בהצעה להחליפו בטיול או לחילופין לבטלו בטענה שהוא איננו מאמין באלוהים ובטקס דתי .את הסיבה האמיתית מאחורי סירובו התקשה לבטא ושמר אותה לעצמו בשל התביישותו הרבה בבושתו ובחוסר בטחונו. בשל ביישנותו היו לו כל השנים שניים עד שלושה חברים בלבד שרק עמם חש בנוח ובטוח. מהזמנות רומנטיות מרומזות ואפילו גלויות ובוטות התעלם באלגנטיות או שדחה אותן .כך התפתחה אודותיו דעה שהוא מתנשא ,סנוב ושחצן ,בעוד שהאמת הייתה הפוכה .הוא כמהה לאהבה וקשר אולם חשש שבהמשך יזוהה כלא אטרקטיבי וחסר תוכן מעמיק ,ולכן יושלך על ידי הבחורה .רק בגיל 26זכה להיגאל מבתוליו לאחר מפגש עם בחורה עיקשת והיותו מבוסם מיין .בשנות שרותו למד שאלכוהול מפחית במהירות את חששותיו והופך אותו למשוחרר ודברן .למרבה הבעיה נטה לכך גם לפני הצגות וצורך לדבר בחברה כבעת סיום לימודיו אז משנדרש להציג בעל פה עשה זאת כשהוא מבוסם מדי .בעת שירותו הצבאי ביחידה קרבית נחשב כחיל נבון ומסור ,אלא שכל אימת שהועלה הרעיון לשבצו לקורס פיקודי ,התנגד תוך שימוש בתירוצים שונים כגון רצונו להישאר בתוך הצוות שלו ובתוך יחידתו .האמת הייתה שחשש מאוד מהקורס הפיקודי ומהעלייה בדרגה אשר יחייבו אותו להופיע לפני אנשים ,להיות תקיף ולדרוש מהם לבצע ,ולפעמים להתווכח עם בעלי דרגה גבוהים יותר.
עמוד 42מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
פוביה חברתית )(Social Phobia הפרעת הביישנות או הפרעת חוסר הבטחון העצמי והדימוי העצמי הירוד .1רקע-מהי פוביה חברתית? פוביה חברתית הינה הפרעת חרדה שבמרכזה חרדות המתעוררות תדיר באינטראקציה בין -אישית או בעת ביצוע פעולות שגרתיות בנוכחות אנשים .החשש המרכזי הינו מפני התבזות והשפלה בפני אחרים .האסוציאציה המיידית תהיה "פחד קהל" או "פחד במה" אלא שאלו הינן דוגמאות קיצוניות מייצגות היות שרק מעטים מאיתנו מופיעם לפני קהל והמונים. בפוביה חברתית החרדות מתעוררות בהרבה יותר סיטואציות אשר הינן יומיומיות ועל כן הסבל והנזק לחיים הוא גדול .כבכל הפוביות קיימות גם הימנעות מהפעולה המלחיצה. אומנם הפתרון הזה מקל את החרדה אולם מחירו בפגיעה בתפקוד גבוה .הדוגמאות הרווחות ביותר הינן מהתחומים הבין אישיים :לדבר לפני אחרים ,להציג נושא לפני קהל, לענות תשובה בכיתה ,להגן על עמדה ודיעה בויכוח לדרוש דרישה מאחר וליזום צעד רומנטי .דוגמאות טיפוסיות לפוביה חברתית בתחום הבצוע לפני אחרים הינם קושי לכתוב, לשתות ,לאכול ולהקליד בעת שאחרים צופים .הקשיים האחרונים בביצוע מדגישים את העובדה שלא מדובר בביישנות וצניעות שגרתיים גרידא ,אלא בצורה קלינית של ביישנות וחוסר בטחון .מאפיינים אחרים נוספים של פוביה חברתית כמו פוביות אחרות ,הינם החרדה המוקדמת או "חרדה מקדימה" המתעוררת עוד שעות וימים טרם המפגש הבין אישי ,והידועה כ"חרדת ציפייה" ) ,(expectatory anxietyוההכרה של הסובל\ת עצמו שביישנותו מופרזת ומוגזמת ואיננה כזו בקרב רוב האחרים .בנוסף שכיחה ומיוחד היא הנטייה הפיזיולוגית להסמקה בנקל יחד עם הבושה הרבה שהסמקה זו תזוהה ותסגיר המבוכה . פוביה חברתית הינה הפרעת החרדה הנפוצה ביותר ושכיחותה בקרב אוכלוסיות שונות בעולם הינו כ 6% -עד .16%במילים אחרות ,בישראל לבדה ישנם קרוב לחצי מיליון אנשים הסובלים ממנה ורק מיעוט שבמיעוט מהם פנה לטיפול ,אובחן וזכה לטיפול נאות .פוביה חברתית נוטה להתחיל כבר בגיל צעיר ועל כן יש לה השלכות שליליות על הישגי הסובל בבית הספר העממי והתיכון והלימודים אחר כך .זו אבחנה חדשה יחסית ,שזוהתה והוגדרה רק לפני 30שנים .הדחיפה העצומה והתבססותה כאבחנה מן המניין נבעה מראיות משכנעות מאד שטיפול תרופתי או טיפול התנהגותי מצליחים היטב נגד הביישנות עמוד 41מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
מה כל כך נורא בדאגנות יתר ,או האם אנשי המקצוע לא הופכים כל אי נוחות לאבחנה פסיכיאטרית? ת :במקרים הקליניים הדאגנות וההסתמנויות הפיזיולוגית כרוכות בסבל רב מאוד למוטרד ולעיתים קרובות גם סובלים הסובבים אותו .בנוסף ,ישנן ראיות מחקריות שאיכות החיים והתפקוד נפגעים גם הן ודוגמאות לכך הינן הפסד ימי עבודה והכנסה ,ושימוש מופרז ומיותר בשירות רפואה. אני טיפוס מודאג אבל בארצנו העשירה בבעיות של ביטחון ,אלימות וסכנות האם אין זה טבעי ומתבקש? ת :אכן דאגות הינן טבעיות ואף מובנות ולא משונות אולם אבחנת חרדה מוכללת איננה יחודית לישראל והיא קיימת בקרב אנשים בארצות שלוות ורגועות .עם זאת ,אם אתה מודאג יותר מהאחרים סביבך ,ולא בשל היותם חסרי אחריות ,ואם אתה נתפס על ידי הסובבים אותך כ"לחוץ" מדי ,יתכן ואתה סובל מהפרעת חרדה מוכללת .מחושים גופניים שונים ללא הסבר רפואי משכנע יחד עם קשיי שינה ותחושת מתח עשויים לתמוך בהשערה באבחנתך כסובל מהפרעת חרדה מוכללת שערכה במתן כיון לטיפול יעיל. הכבר השתכנעתי שאני "לחוץ" מדי ושאני זקוק לטיפול מקצועי .עם זאת ,אני חושש שמטיפוס דאגן מדי איהפך לקל דעת ,בלתי אחראי והורה רשלן ואדיש לגורל ילדיו .מה הסיכון למהפך שלילי כזה? ת :הטיפולים נוגדי החרדה תרופתיים ופסיכולוגיים כאחד מתקנים את המופרז והמוגזם שבחרדותינו ובמקרה זה את דאגנותנו ומתחנו .הטיפולים המוצלחים אינם מעבירים אותנו לקוטב הנגדי מבחינת אופיינו .לכן ,אתה לא צפוי להזניח את הקרובים לך אלא להיות אחראי ושקול כרוב האנשים.
עמוד 40מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
תרופות קו שני: .3בנזודיאזפינים ודומיהם )אסיול ,ואליום ,ואבן ,לוריואן וקסנקס( תכשירים אלו הוכיחו יעילות והם אלו הנרשמים לעיתים קרובות כמורידי חרדה כלליים ולא דווקא במכוון לאבחנת הפרעת חרדה מוכללת .יתכן והם יעילים יותר כנגד המחושים הגופניים ויש להם השפעה מקלה מהירה יותר מהקודמים .עם זאת ,לחלק מהמטפלים ישהסתייגות ניכרת ממתן טיפול בבנזודיאזפינים בשל חשש מתלות והתמכרות .ועל כן לא רצוי לתת אותם למטופלים המוכרים כנוטים להתמכר .כאמור ,האפשרות לתלות יחד עם הדיכאון שמלווה את הפרעת חרדה מוכללת והצורך השכיח בטיפול תרופתי ממושך הופכים את התרופות בקו הראשון למועדפות. המידע המבוסס אודות טיפולים פסיכולוגיים יעילים כנגד הפרעת חרדה מוכללת איננו מרובה בעיקר בהשוואה לידע הקליני והבסיסי שהצטבר בהפרעת חרדה אחרות .הטכניקות הקוגניטיביות כוללות בניה מחדש של החשיבה ,תרגול נשימתי וטכניקות הרפיה והוא הראה יתרון משמעותי על פני טיפול פסיכואנליטי או פסיכודינמי וכן ועל פני רשימת המתנה לטיפול )כלומר ,חוסר טיפול( .לאורך זמן ויתכן ולטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי יתרון גם על פני התרופות. " .5עשה" ו"אל תעשה" – מטופל " .6עשה" ו"אל תעשה" – משפחה .7שאלות נפוצות כיצד אוכל להבדיל בין דאגה עניינית כביטוי לאופי אחראי ורציני לבין דאגנות יתר שמגיעה לרמה קלינית? אין תשובה חותכת וזאת בשל העדר הפרדה אמיתית חדה בין דאגה אחראית לדאגה מופרזת .אולם ,כשבאופן חוזר התגובה לאירועים מגוונים הינה של תחזית לבעיות וקשיים רציניים ומטרידים יתכן ומדובר בהפרעת חרדה מוכללת .בעיקר יש לחשוד באבחנה אם מתקיים הצירוף: .1מרבית הסובבים אותי בדרך כלל אינם כה מודאגים. .2ישנם סימפטומים גופניים פיזיולוגיים מגוונים חוזרים ,לדוגמא כאבים שונים ,קשיי שינה ,שרירים תפוסים ,מתח ,דריכות ולחץ פנימי ,עייפות לא מוסברת. .3לא נמצא הסבר רפואי ,פיזי מספק ,ולא נמצאה אבחנה פזיולוגית שתתאים לרוב המחושים והתלונות לאורך זמן.
עמוד 39מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
טיפול תרופתי באפקסור במינון ממוצע הפחית את רוב חרדותיה והפך אותה לנינוחה עד שמרבית מכריה תמהו על המהפך באישיותה. .3מבחן עצמי) :השאלות מנוסחות בלשון זכר אולם מכוונת לשני המינים( .1האם באופן קבוע אני לחוץ יותר מאשר הסובבים אותי? .2האם אני בדרך כלל מודאג יותר ובמספר בעיות גדול יותר מאשר הקרובים לי? .3האם יש לעיתים תכופות מחושים וכאבים בלתי מוסברים ועייפות ממושכת ,קשיי הירדמות ונטייה להתעצבן בקלות? .4האם תסמינים 1-4גורמים לי סבל ניכר ,מכבידים או פוגעים בתפקוד ונמשכים לאורך זמן? .4טיפול: הניסיון הנצבר בטיפול בהפרעת חרדה מוכללת ובדאגנות היה מוגבל יחסית .הסיבות לכך היו התחלואה הנלוות השכיחה וריבוי המיחושים הגופניים הלא ספציפיים והמשתנים תפיסת הפרעת חרדה מוכללת כאבחנה משנית בלבד הפריעו גם הן לצבירת ניסיון אבחוני טיפולי .ההמלצות הנוכחיות מתרכזות במספר תכשירים שהם נוגדי חרדה ודיכאון יחדיו וטיפול קוגניטיבי שיפורטו גם בפרקים המתאימים. .1ונלאפקסין )אפקסור ,ונלה ,ויפאקס( זוהי התרופה הראשונה שאושרה לה התוויה כנגד הפרעת חרדה מוכללת בצורתו העכשווית. האישור מבוסס על מחקרים גדולי היקף ולאורך זמן .המינון ההתחלתי המקובל הוא 75 מ"ג ליום. .2פארוקסטין )סרוקסט ,פאקסט( ההתוויה של תרופות אלה לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת מבוססת על מחקרים גדולים. מינון התחלתי מקובל הוא 20מ"ג ליום .תכשירים נוספים מקבוצה זו )קבוצת ה,SSRI - מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת במוח של סרוטונין( הוכחו כיעילים בטיפול בהפרעת חרדה מוכללת. .3ציטלופרם ואסיטלופרם )ציפרמיל ,רסיטל ,ציפרלקס(
עמוד 38מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
ש' נולדה בארץ וגדלה בבית מבוסס מבחינה כלכלית שהחיים בו התנהלו באורח שגרתי. היא הייתה ילדה חברותית ותלמידה טובה .בשנות התיכון ,ולאחר מכן באוניברסיטה הפכה להיות מוטרדת יותר ויותר לפני בחינות ,תוך מחשבה-תחושה קבועה כי הפעם תכשל היות ולא הספיקה להתכונן כראוי .בלילה טרם הבחינה התקשתה להירדם ,היות ובמוחה חלפו להן שאלות אפשריות רבות עליהן לא תצליח לענות כראוי .בנוסף נאלצה להיחפז לשירותים באופן דחוף ותכוף להשתנה ומתן צואה .ציוניה היפים בעבר לא הצליחו לשכנעה שיש סיכוי רב שגם הפעם תצליח והיא נותרה חרדה ודאוגה גם לאחר שיצאה מהבחינה ועד להגעת הציונים .בשל אבחנת "חרדת בחינות" ניתנה לה התרופה דרלין מספר שעות טרם הבחינה, שלפעמים הקלה בעת הבחינה ולפעמים לא. בלילות בשנה שלפני גיוסה לצבא הייתה מוטרדת ולחוצה יותר מכל חברותיה מהאי בהירות אודות מיקום שירותה ואחר כך חששה שלא תתקבל לקורס בו חפצה ובמהלכו היתה במתח רב והתקשתה לישון תוך תחזיות פסימיות שתודח .במהלך שירותה החלה להיות מוטרדת בכל הקשור לבריאות הוריה ואחיה על אף שבעיותיהם היו זניחות ולא העסיקו אותם כל כך .דאגנות זו הלכה והתעצמה ואחר כך כללה את שלום ילדיה שלה ואת שלום בן זוגה. בשל דאגנות זו למדו הוריה ,בעלה וילדיה שחובה לדווח לה על הקורה איתם לעיתים קרובות ,שאם לא כן מתעצמת דאגתה לעיתים עד כדי "פיצוץ" ,וכעס עצום לאחר מכן. לחילופין יש דווקא שנהגו להסתיר ממנה מידע אודות התפתחויות שונות מחשש לתגובת "פאניקה והיסטריה" שלה. עם הזמן התפתחו עימותים בינה ובין בני משפחתה היות ושאפה להגביל את נסיעותיהם, מנעה מהם יציאות לבילויים,טיולים ולמחנות עקב תסריטים אודות קטסטרופות אפשריות. היא נהגה להשאר ערה כל הלילה ,והייתה מוקפצת בכל צלצול של טלפון תוך מחשבה אוטומטית שהנה מספרים לה על אסון שפקד מישהו מבני משפחתה .קשיים שגרתיים בעסק המשפחתי היו מעוררים אצלה מחשבות אודות פשיטת רגל מתמשכת שתביא אותם לעוני גמור. בחלוף השנים זוהתה על ידי רופאת המשפחה ועל ידי קרוביה וידידיה כלחוצה תמיד ורואת שחורות ,קו אופי שהתבלט תמיד כניגוד וההיפוך של בעלה ואמה שתוארו כאופטימיים חסרי תקנה .רק כעבור 30שנה הגיעה שולה ובעלה להכרה שאכן יש אמת בדעת חלק מרופאיה וחבריה שקיימת בעיה פסיכולוגית מאחורי חולשתה ודאגנותה העצומה .כתבה שקראו בדרך מקרה אודות הפרעת חרדה מוכללת באותה העת שכנעה אותם סופית לפנות לטיפול. עמוד 37מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הפרעת הדאגנות המופרזת .1רקע-מהי הפרעת חרדה מוכללת? הפרעת חרדה מוכללת היא הפרעת חרדה אשר הקריטריונים העכשויים שלה מתמקדים בדאגנות מוגזמת בהשוואה לאנשים אחרים .ההגזמה היא כפולה הן מבחינת עוצמת החרדה והן במגוון הרחב של הנושאים שמעוררים אותה ,בבעיות וקשיים אשר לעיתים קרובות הם שוליים בעיניי הסביבה .את הדאגנות הרבה והחרדה מלווים מיחושים גופניים שאינם כל כך ממוקדים כמו כאבי שרירים ותחושת מתח יחד עם קשיי הרדמות ,עייפות מתמשכת ונטיה להתפרצויות .הדאגנות מעכירה את חייו של הסובל ממנה ומקשה על חיי הסובבים אותו .התפתחות המחלה הינה הדרגתית ,ובניגוד להפרעות אימה אין הבזקים דרמטיים וקצרים של חרדה אלא מהלך רצוף .תחילת המחלה מתרחשת בגיל מעט מאוחר יותר בהשוואה להפרעה טורדנית כפייתית ופוביה חברתית ,והסובלים כמעט ו אינם פונים לפסיכיאטרים אלא דווקא לרופאי המשפחה ולמומחים ובפנייתם מוצגים המחושים הגופניים.ברור שמיחושים אלו אינם מעלים לרוב ממצא של ממש ולכן גם הטיפול הנרשם אינו מקל ממש. מאפיינים נוספים המייחדים את הפרעת החרדה המוכללת משאר הפרעות החרדה הינם העדר הימנעויות השכיחות מאוד בפוביות ,הכ"א ,(OCDוהפרעת מתח לאחר טראומה, נטייה לתחזיות וציפיות מפחידות ,וכן סריקה וערנות מוגברת כלפי סיכונים ותקלות אפשריות .בדרך כלל הפרעת חרדה מוכללת לא נתפסת על ידי הסובל ממנה כבעיה נפשית, אלא כסגנון ואופי רצויים או מופרזים ,וזאת בשל ההיגיון הבסיסי שבדאגנות הרווחת והעדר מוזרות .מסיבה זו שכיח מאוד אי אבחון נכון שלה גם בקרב אנשי המקצוע . השכיחות של הפרעת חרדה מוכללת במהלך החיים הינה 5% - 3והיא מעורבת בדרך כלל עם הפרעות חרדה אחרות ו\או הפרעות דיכאון. .2סיפור מקרה: ש' הגיעה להערכה נפשית באמצע שנות ה 40 -לחייה ,לאחר שורה ארוכה ומגוונת של בירורים רפואיים שנועדו לאתר את הסיבה לעייפותה וחולשתה הכרונית .מבין האבחנות השונות שהעלו הייתה גם מחלת היאפים הידועה גם כתסמונת התשישות הכרונית. תשישותה ומחושים יוחסו בעיקר לזיהום וירלי או להפרעה הורמונאלית וליוו פניות למגוון מומחים בענפי הרפואה שונים במרפאות וגם באשפוזים.
עמוד 36מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
לצורך גובר והולך במינון על מנת להשיג את אותו אפקט )מה שמכונה סבילות( או לקושי בעת ההפסקה )מה שמכונה תופעות גמילה( .שתי תופעות אילו יחד תורמות לנושא של התמכרות לתרופה ולכן לא מומלץ על לקיחתם לטווח הארוך .דרך אגב ,מרבית המטופלים שלוקחים את התרופות בארנק כמעט ולא משתמשים בהם אך עצם המצאות התרופה נותן להם תחושת בטחון )"גלגל הצלה"( ומבחינה זו זה שמוש נכון בסוג תרופות זה ,בהפרעה זו.
הפרעת חרדה מוכללת )(Generalized Anxiety Disorder, GAD עמוד 35מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
שאלות נפוצות: .1דוקטור איך אני יכול להיות בטוח שזה לא באמת התקף לב? להפרעת פאניקה יש קריטריונים ברורים ומוכחים שאם ההיסטוריה הרפואית של המטופל מתאימה להם האבחנה של הפרעת פאניקה מתבקשת .מבחינה זו התקפות ) (validityשל אבחנת הפאניקה אינה נופלת מזו של אבחנה של התקף לב .במקרה שלך )ובמקרים אחרים( התשובה היא אפילו יותר פשוטה – הרי הנושא נבדק בביקורים חוזרים ולא נמצאה סיבה קרויאלית מה שכן נמצא זה סיבה מוחית )הירידה בסף הרגשות לגירויים( ולכן האבחון והטיפול הוא בהתאם. .2אם במצב שאין בו סכנה ממשית אני מקבל התקף ,מה יקרה במצב אמיתי? הנושא נבדק שוב ושוב ונמצא כי במצבי אמת תפקוד של חולי פאניקה הוא לפחות טוב כמו של אנשים שלא סובלים מהפרעה זו ולעיתים אפילו טוב יותר .במצב של "אזעקת אמת" חולים עם היסטוריה של התקפי פאניקה תפקדו בצורה שמפתיעה לא רק את הסובבים אותם אלא גם את עצמם .התפקוד של אנשים עם פאניקה בעת מלחמת המפרץ הראשונה )כולל בעת חבישת מסכות( ,היה ללא פגם. .3האם אני יכול להשתגע?ף לאבד שליטה? אחד מהסימנים המוכרים של התקפי פאניקה זה הפחד ש"אני ישתגע" מכיון שההפרעה שכיחה למדי ומכיון שהצטבר ניסיון ארוך ונכתב בנדון ,ניתן לאמר בבטחון שהפאניקה לא קשורה לשיגעון .אתה לא תשתגע .ההרגשה הזאת מופיעה ומוכרת וזה סימן של ..ולא אות לבאות .לא תשתגע ,לא צריך אשפוז ולמעשה המהלך של ההפרעה הוא טוב למדי. .4דוקטור מה יהיה ? הרוב המכריע )למעלה מ (90% -של האנישם עם התקפי פאניקה – עם טיפול מתאים, חוזרים לתפקוד מלא ושלם ומגיעים להחלמה מלאה .עוצמת וגודל התגובה לטיפול של התקפי פאניקה הם מההפרעות עם התגובה הטובה ביותר .מבחינה זו אם הייתי צריך לבחור מבין ההפרעות החרדה ,הרי התקפי פאניקה היו אולי הבחירה השניה שלי )לאחר פוביות פשוטות( אך בודאי לפני הפרעת מתח לאחר טראומה PTSDוהפרעה טורדנית כפייתי (OCDאו אפילו הפרעת חרדה חברתית SAD
.5האם כדאי להשתמש בקסנקס ,קלונקס או וליום? רבים מהמטופלים לוקחים תרופות הרגעה ב...ארנק .הם מרגישים בטוח יותר שיש עימם כלי נשק נוסף למקרה ש ...לדעתי ,זה שמוש נכון בתרופות כאילו .ניתן לקחת אותם רק בעת הצורך )התקף למשל( וגם אז למשכי זמן קצרים כמו שבועיים עד שלושה וגם אז לא באופן קבוע .לקיחה של תרופות מסוג זה באופן קבוע מעבר לשבועיים -שלושה מכניסה אותנו
עמוד 34מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
" .6עשה ואל תעשה" למטופל "עשה" .1תמשיך את חייך כאילו אין לך הפרעת פאניקה ,אל תמנע )ככל האפשר( מכל פעולה , מצב ,נסיעה ,עקב ההפרעה. .2במקרה של התקף אל תפסיק \ תשנה את כל תוכניותיך לאותו יום ,תמשיך בהם כמתוכנן. .3קרא על ההפרעה ותלמד אודותיה והתמקד בטיפול תרופתי\חשיפתי בהתאם להנחיות המטפל. "אל תעשה" אל תחליט על עצמך שהטיפול לא עוזר\ מיותר \מוגזם -לפני שינוי בטיפול ,במינון התרופות, בסוגם ,בחשיפות וכו' כדאי להתייעץ עם המטפל. "עשה " ו"אל תעשה" -לבן משפחה "עשה" .1כדאי ללמוד ,לקרוא ,להכיר טוב את הבעיה ,עזרה ממקורות "טובים " יכולה לעזור לך – לעזור. .2תהיה סובלני ומבין אבל אל תקבל שמדובר בנכות קבועה " .3אני חושב שאתה יכול לעשות זאת למרות איך שאתה מרגיש" .4תדריך את המטופל לנשום לאט ועמוק ,תגיד לו " אני ידוע כמה שזה קשה אבל זה לא מסוכן ואתה אמיץ" "אל תעשה" .1תגונן ,תלווה או תחנך המנעות בכל דרך שהיא במקום זאת תדרבן את המטופל להתקדם צעד אחד קטן בכיוון של פרידה ממעטפת ההמנעות. .2אל תכנס לפאניקה כאשר המטופל נכנס להתקף .3אל תקריב את חייך למענו או תפתח כעסים ותלונות כלפיו .4אל תגיד "תהיה רגוע" – זה בדיוק מה שהוא לא יכול לעשות אל תגיד "אל תהיה חרד" אל תגיד "אל תהיה פחדן" – לא מדובר פה בכוחות ,מדובר בהפרעה
עמוד 33מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
כמו פרוזק ,פלוטין ) , (Fluoxetinסרוקסט ,פאסקט ) ,(Paroxetineלוסטרל ),(Sertaline פבוקסיל ) ,(Fluvoxamineציפרמיל ) (Citaloprameאו ציפרלקס ) .(Ecitalopramגם תרופות השייכות לקבוצה הנקראת -TCA
((Trycyclic Antidepressantsשכוללות
תרופות כמו טופרניל ) ,(Inipramineאנפרניל ) (Cholorimipramineאו לקבוצה הנקראת MAO- Inh- Mono Amine Oxida2 Inhibitorsשכוללות תרופות כמו נרדיל )פנלזין( נמצאו יעילות ביחד עם שימוש בררני )סלקטיבי( ומושכל )מחושב( בתרופות הרגעה מקבוצה של Highpotency Benzodiazepinesכמו קסנקס ) ,(Alprazolanקלונקס ) (Clonazepineאו לורזפם נכללות בטיפול. כלל הברזל בטיפול התרופתי הוא התחלה זהירה ,מדודה ויואלית דהיינו ,מינון נמוך של התרופות )חצי כדור למשל( ועליה הדרגתית במינון בסבילות לטיפול ; סבילות טובה -יש " אור ירוק" לעליה במינון ,החרפה בסימפטומים )מה שלעיתים קורה בהתחלת טיפול ב- (Panic Disorderלא צריכה להרתיע אותנו מהמשך טיפול .החרפה בסימפטומים בתחילת הטיפול יכולה להעיד שהשינוי המבוקש – "הצפת" הקולטנים – אכן מתחיל. גם בטיפול בהפרעת פאניקה התגובה לטיפול היא איטית -כחמישה שבועות לערך עד שיורגש השינוי המיוחד – עד שההתקפים יפחתו או שעוצמת התגובה להם תופחת משמעותית .גם אם יקרה התקף התגובה אליו תהיה מינורית -לא עוד שינוי תוכניות כולל אלא מהמורה קלה שלא גורמת לשינוי ממשי בהתנהלות. טיפול התנהגותי: בהפרעת פאניקה ההתמקדות היא קלה יחסית ,חשיפה )לרוב מהקל לכבד( למקומות, מצבים שבהם היתה המנעות ,לדוגמא :פחד לנסוע במכונית למקום רחוק יטופל ע"י "מתיחת" קו תחום הנסיעה מטיפול לטיפול .לדוגמא :פחד ממקומות סגורים )מטוס( יטופל ע"י הגדרה הדרגתית של טווח הטיסה ופחד ממעליות יטופל ע"י נסיעה קצרה בתחילה עם אנשים ויורחב בהדרגה לנסיעה לקומות גבוהות יותר גם ללא אנשים נוספים במעלית. בסופו של התהליך ,בסופו של הטיפול ההתנהגותי ,המטופל יחשף בהדרגה לכל אותם מצבים ומקומות שמהם הוא נמנע בעבר על מנת להיווכח שגם במקומות\מצבים "מסוכנים" אין
התקף פאניקה .בעידוד המטפל ותוך שימוש בטכניקות של טיפול
התנהגותי )ראה גם להלן פרק (9תתורגל חזרה הדרגתית אך מלאה לכל קשת התפקודים והמצבים שאדם נסוג מהם מאז תחילת ההפרעה.
עמוד 32מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.5טיפול תוצאות הטיפול בהפרעת פאניקה הם לעיתים קרובות דרמטיות מבחינת השיפור הניכר שמושג; ברוב המכריע של המקרים הטיפול מביא לשיפור מלא בסימפטומים ומאפשר לסובל לחזור לתפקוד מלא )תוך המשך טיפול( .כמו בהפרעות חרדה אחרות הטיפול מורכב משני אלמנטים :טיפול תרופתי )שאינו טיפול מרגיע( ומטיפול התנהגותי המורכב מחשיפות. הטיפולים ,אם הם עוזרים ,מביאים להקטנה בעוצמת ההתקפים ותורמים לעליה ביכולת של האדם להגיב בצורה מאופקת )לא להיכנס לפאניקה( .הטיפול התרופתי קשור לדרך שבה מובנת הפרעת פאניקה כעת .לדעת חוקרים רבים מדובר למעשה באזעקת שווא של הגוף. בגופינו יש מערכת שנועדה להזעיק ולהתריע באם נשקפת לנו סכנה ממשית .למשל ,אם יורדת רמת החמצן ועולה רמת דו תחמוצת הפחמן מוטב שנהיה מודעים לכך ונגיב בהתאם. חלק מהמקרים של הפרעת פאניקה קשור לכך שמערכת ההתראה הופכת )מסיבות שלא תמיד ברורות( לרגישה מדי ומגיבה באזעקה כוללת ומלאה גם כאשר חל שינוי לא משמעותי )לדוגמא כאשר הירידה בריכוז החמצון היא מזערית( .ניתן להשוות את המצב לסיטואציה שבה מערכת האזעקה באוטו מופעלת בטעות )קצר חשמלי או רוח חזקה( במקרה ,למרות שהאזעקה נשמעת במלוא עוצמתה היא עדיין אזעקת שווא. כך גם בהפרעת פאניקה; הסובל מההפרעה אינו מדמיין -המוח אכן משדר שמדובר במצב חירום קיצוני ,מצב שבו נשקפת סכנה לחיים .האימה שהוא חש תגובה מותאמת לאזעקה הנשמעת .הבעיה היא שמדובר באזעקת שווא .הטיפול התרופתי מכוון להעלאת "סף הרגישות" של הקולטים )שהפכו רגישים מדי( .שינוי זה מבוצע על ידי "הצפתם" של הקולטנים .גירוי יתר זה גורם לאחר זמן לאפקט הרצוי -העלאת סף הרגישות .למה הדבר דומה? אם אנשים עברו לגור מסביבה שקטה לסביבה רועשת חשיפה ממושכת )כמספר שבועות( לרעש גורמת לעליה בסף הרגישות לרעש ,לאחר זמן הוא כבר לא כל כך מפריע כמו שהפריע בעבר .כך קורה גם עם הטיפול התרופתי .התרופות מביאות להצפה של הקולטנים )ולכן עלולות בתחילת הטיפול לגרום אפילו להחרפה מסוימת בחרדה( .לאחר זמן )כשלושה – ארבעה שבועות( הקולטנים מאבדים מרגישותם )המופרזת( ואז שכיחות ההתקפים ועוצמתם יורדת .בשלב הזה ,נכנס שלב החשיפה שהוא השלב הבא בטיפול. טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי בהפרעת פאניקה הוא בתרופות מסוג ה-
Selective ) SSRI'S
(Serotonine Keuptake Inhibitorמעכבי ספיגה בררניים של סרוטונין .המדובר בתרופות עמוד 31מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
מרכיב נוסף של הפרעת פאניקה הוא שההתקפים חוזרים ומופיעים לפחות פעם בשבוע או שמופיע חשש קבוע מהתקף נוסף ,או שנוצר שינוי בולט באורח חיים עקב חשש מהתקף חוזר. לסיכום: .1ההתקף בלתי צפוי – כלומר לא קשור למצב פובי )ראה להלן( ולא קשור לפוביה חברתית )ראה להלן( .2התקף חוזר או במקרה של התקף בודד ,הוא משפיע בצורה ניכרת וממושכת על התפקוד. הקושי באבחון הפרעת פאניקה וכיצד לפתור אותו: אחת הבעיות הקשות עם הפרעת פאניקה זה להגיע לאבחון הנכון .הפרעת פאניקה נחשבת לאחת "המתחזים הגדולים" של הרפואה משום שהסימפטומים יכולים להיות דומים לאילו של הפרעות אחרות כולל התקפי לב ,סכרת ,מחלות של בלוטת המגן ,אנמיה ,הפרעות בקצב הלב ,מחלות נשימה כרוניות ,הפרעות באלקטרולטים ,אפילפסיה ,יתר לחץ דם, פיאוכרומציטומיה ,בעיות נוירולוגיות שונות וכו' .חלק מהאנשים שסובלים מהפרעת פאניקה עברו שורה ארוכה של בדיקות מתישות ויקרות ושנים של הפניות מרופא אחד לשני עד שזוהתה האבחנה הנכונה .יחד עם זאת ,הפרעת פאניקה ניתן למעשה לאבחן תוך זמן קצר וללא צורך בבדיקות מרובות וזאת על סמך התיאור הקליני שכולל התקפים קצרים אך חוזרים והתפתחות של חרדה ,המנעות ,אגורופוביה וכו'. .4איבחון עצמי: .1האם סבלת בשבועיים האחרונים מהתקף שכלל לפחות 4מהתסמינים הבאים: *דפיקות לב חזקות
* תחושת נמנום בידיים
* כאבי חזה
* גלי חום או גלי קור
* סחרחורת ,בחילה
* תחושה של ניתוק מהמציאות
* קושי בנשימה
* פחד מאיבוד שליטה
* הזעה
* פחד שאתה הולך למות
.2האם אתה חושש ללכת\לנסוע או להיות במקומות מסויימים מפחד שתקף התקף? .3האם אתה נמנע מפעילות מסוימת עקב חשש מהתקף נוסף? באם התשובה היא כן על אחת משלוש השאלות האלו כדאי לפנות להמשך אבחון מקצועי.
עמוד 30מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
המקרה הזה מציג את הקושי להגיע לאבחנה ואת התלות הפתולוגית המתפתחת במקרי של התקפי פאניקה עקב הפחד להיות לבד .החרדה המתמדת שבה נמצא האדם כל עוד לא נמסר לו על אבחנה מתאימה ,והתכנון המדוקדק הנחוץ לפני כל פעילות מהווים נטל כבד מאוד על הסובלים ופוגמים בצורה משמעותית ביכולתו לתפקד ובמרקם המשפחתי והחברתי שלו כולל גם בשעות הפנאי. .3אבחון -מהם התסמינים של הפרעת פאניקה? הפרעת פאניקה היא הופעה של תסמינים באופן פתאומי ,וללא סיבה )לא לאחר מתח נפשי ניכר ,לא בעקבות טראומה -אם זה לאחר טראומה אז מדובר בAcute Stress ASR -
Reactionראה בפרק( ,לא בעקבות מאמץ גופני ניכר ולא בעקבות מצב גופני מסוים(. תסמינים אלה כוללים: קוצר נשימה דפיקות לב חזקות רעידות תחושת חנק תחושת עילפון תחושה של סחרחורת או אי יצבות הזעה כאבים בחזה בחילות גלי חום וקור נזלת חולשה פחד שהולכים למות אבוד שליטה פחד מפני שיגעון תחושה של ניתוק מהמציאות התקפי פאניקה נמשכים בדרך כלל דקות ספורות שבהם תחושת הפחד מרקיעה שחקים ובמשך תקופה זו לפחות ארבעה מתוך הסימפטומים המוזכרים לעיל מופיעים.
עמוד 29מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.2סיפור מקרה: עו"ד ב' היה דוגמא למופת לחבריו ולמשפחתו .יצירתי ,פעלתן ,אמביציוזי ,מצליח בהופעות בבית משפט ועוסק גם בפעילות ציבורית .גם הופעתו הייתה מרשימה וכן גם לשונו -רהוטה ושופעת .מתחת לכל המעטה הזה הסתתר קשר מאוד הדוק ) הדוק מדי כפי שנראה בהמשך( עם אשתו שהייתה מלווה אותו לכל מקום. ההתקף הראשון ארע שלוש שנים מוקדם יותר .זה היה יום קיץ בהיר והזוג היה בנסיעה משותפת עם עוד זוג חברים נוסף לאילת .החופשה אך החלה ,הנסיעה עברה בהצלחה ,לא היה כל גורם מתח .קרוב מאוד לאילת עו"ד ב' נתקף בכאבים בחזה ,הכאבים הקרינו לזרוע שמאל ,הופיע קוצר נשימה ובעיקר תחושה ברורה וחדה של חרדה .מבוהלים פנו בני הזוג לבית חולים אך בבדיקות מקיפות לא עלה כל ממצא .מר ב' ניסה לשים את האירוע מאחוריו אך לאחר שלושה ימים בעת שקרא מאמר במשרדו הגיע בפתאומיות )וללא כל סיבה חיצונית( התקף נוסף .שוב אותה מועקה ושוב אותה בהלה ,פאניקה ,שהנה הוא עומד למות .עוד בדרך לבית החולים 10 ,דקות מאוחר יותר ,הכאב פחת והבהלה שכחה מעט. בדיקות חוזרות לא העלו דבר ועו"ד ב' סיים את הביקור בחדר מיון עם המלצה למנוחה ועם חיוך של "מה אתה מבלבל את המוח" של הרופא המתמחה שחתם על מכתב השחרור תחת כותרת של ב.מ.פ )בלי ממצא פתולוגי(. עו"ד ב' ואשתו לא הרגישו נוח עם התשובה מחדר מיון ופנו לבדיקה קרדיולוגית פרטית. בעודם ממתינים לפגישה אצל הפרופסור הידוע ויומיים לאחר ההתקף הקודם הופיע התקף נוסף .המועקה והפאניקה חזרו והפעם גם עם חום והזעה .הטיפול הקבוע בחדר מיון חזר על עצמו אך גם המבוכה גברה" :שוב פעם אתה?" הבדיקה אצל הפרופסור הידוע לא העלתה כל ממצא וכן גם בדיקות אצל שורה ארוכה של כמעט כל המי מי ברפואה בעיר האונברסיטאית בה הוא גר .המצב הותיר את ב' עם התקפים חוזרים מחד אך ללא הסבר להם מאידך .החרדות בהתאם הלכו וגברו ותפסו מקום מרכזי בחיים .כל פעילות מחוץ לרוטינה כללה הכנה מדוקדקת של "איך אגיע לשם" ו"מי יוכל לעזור לי במקרה שיהיה התקף נוסף"? וההתקפים הנוספים אכן היו חדשות לבקרים .כאן נכנסה לתמונה אשתו של ב' שהחלה ללוות אותו לכל המפגשים .בני הזוג מצאו תירוצים למכביר להציג את "הליווי הצמוד" הזה אך יחד עם זאת חוסר העצמאות גבה גם מחיר כבד מבחינת הזוגיות .יתר על כן החשש של ב' מפני נסיעה מחוץ לעירו הלך וגבר קל וחומר נסיעה הכרחית ארוכה בנושאי עבודה .כך כאשר ב' דחה הצעה להתקדמות בעבודה )שהייתה כה חשובה לו( עקב ההכרח לקיים ישיבות קבועות מחוץ לטריטוריה שבה הוא מרגיש בטוח הוא פנה לטיפול.
עמוד 28מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
חרדה המטרימה )מלשון טרם ,לפני( קשורה לתופעה שאדם מפתח פחד מהתקף הבא ולכן נמנע מלהימצא במקומות שבהם יהיה קשה לקבל עזרה )מטוס למשל( .גם מצבים כמו הליכה לקולנוע או להצגה מציבים אתגר בפני אדם הלוקה בהפרעת פאניקה )"מה יקרה אם אקבל התקף באמצע ההצגה ואצטרך להקים את כל השורה כדי לצאת?"( .במידה ובכל זאת מעיזים ללכת לקולנוע \ הצגה הרי שישתדלו לשבת ליד מעבר ויסמנו לעצמם מראש וביסודיות את כל פתחי המילוט האפשריים .מצבים אחרים שבהם מילוט מידי קשה הם אמצעי תחבורה ציבוריים כמו רכבת ואוטובוס )וכמובן מטוס( אך גם להיות "תקוע" בפקק עשוי להיות גורם מלחיץ ,כמו גם ללכת לקניון ,לעמוד בתור או להיות בחיק הטבע )מקום שבו אם יידרש חילוץ מיידי הוא לא ימצא( .במקרים מסוימים אנשים עם התקפי פאניקה נמנעים מלסגור את בתיהם )כך שאם תתבקש עזרה הם לא יתקלו בדלת נעולה(. בתקופה שבה היו מכשירי הטלפון הניידים מסורבלים ,נדירים ויקרים הם היו נחלתם של אנשי עסקים ,אנשי ממשל ו ...אנשים עם התקפי פאניקה )דרך מהירה וזמינה להזעיק עזרה( .חולים עם התקפי פאניקה לעיתים מתקשים להתרחק מביתם כאשר הם ללא ליווי. דרך מסוימת להתגבר על החשש הוא על ידי מציאת בן לוויה ,רצוי אדם שיודע על הבעיה ושעליו ניתן לסמוך כי הוא ידע להגיש עזרה ברגע שיבוא התקף .כאשר חולה מסוים מצליח להשתחרר מהליווי הצמוד של בן לוויה הרי זו עדות מרשימה לשיפור במצבו. אגורופוביה והפרעת פאניקה: הפרעת פאניקה כאמור קשורה ברוב המכריע של המקרים עם אגורופוביה. אגורה -זו מילה יונית לשוק )מכאן גם מקור השם של המטבע שהיה נהוג בעבר -אגורה( ופוביה -ביוונית פירושה פחד .אנשים עם הפרעת פאניקה מפחדים ברוב המכריע )אך לא בכל המקרים( להיות במקומות הומים .הם חוששים ממקומות הומים שכן ,אם יקבלו התקף התוצאות יהיו מביכות; אנשים יתקהלו סביבם ,יחזו בהם שהם מאבדים שליטה ובנוסף יהיה גם קושי ניכר בפינוי והוא עלול להתארך עקב קשיי נגישות וצפיפות. הכלל הוא שברוב המקרים אגורופוביה מתפתחת כתוצאה מהתקפי פאניקה )אך יש גם יוצאים מהכלל( .ולכן במקרה של תלונות על אגורופוביה יש לדקדק באנמנזה )היסטוריה רפואית( של האדם על מנת לגלות האם זה לא חלק מהפרעת פאניקה .אם אגרופוביה מהווה חלק מהפרעת פאניקה אז כמובן הטיפול הוא בהתאם .הטפול מתמקד בגורם )התקפי הפאניקה( ותרגול של חשיפה למקומות הומים נעשה רק לאחר שמשיגים שליטה טובה בהתקפים.
עמוד 27מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הפרעת פאניקה )(Panic Disorder אזעקת שווא או איך אפשר לחסוך בדיקות וגם להרגיש טוב. "בכיתי בהקלה כשהוסבר לי שהתופעה ממנה אני סובל היא מוכרת .הפסיכיאטר דיבר על התקפי פאניקה כהפרעה .כאשר הוא הסביר לי על מעורבות המוח בנושא ,לבי החסיר פעימה .התאפקתי מלפרוץ בבכי כאשר שאלתי אותו האם יש תקווה" ...כן הוא ענה ,זו מחלה שניתנת לריפוי") .אדם הסובל מהפרעת בעתה(. רקע תאר לעצמך מצב שבו פתאום ,בלי סיבה )"כרעם ביום בהיר"( אתה מרגיש חש כאילו אתה נמצא בסכנת מוות .אתה כאילו נחנק .מופיע קוצר נשימה ,ערפול ,רעד ,סחרחורת ,פעימות לב חזקות ,כאבים בחזה והזעה ,ומלווה אותן תחושה ברורה ומידית של התעלפות .עם תחושה חריפה וחזקה שאתה עומד להשתגע ולאבד שליטה .מצב מפחיד זה מריץ אנשים שוב ושוב לחדר מיון מתוך תחושה ברורה של סכנה ממשית ,מסתיים לאחר בדיקות חוזרות בתשובה ש"אין לך כלום" .התסמינים המתוארים כולם טיפוסים להפרעת פאניקה או בלועזית .Panic Disorder
ננסה לתאר אדם שיוצא מחדר מיון או מבדיקה נוספת אצל קרדיולוג ,אנדוקרינולוג ,רופא פנימי וכו' לאחר שנאמר לו שוב ש"אין לו כלום" והוא ,חווה למחרת )או אפילו באותו יום( התקף פאניקה נוסף .אדם זה עומד בפני דילמה לא פשוטה; מצד אחד הוא חש בכל רמ"ח אבריו וש"סה גידיו את ההתקף ומצד שני הבדיקה היא ב.מ.פ ) בלי ממצא פתולוגי( .פער זה בין התחושה הפנימית החזקה של "משהו לא תקין" לבין הגיחוך הרפואי )ב.מ.פ( מחריף את החרדה במקום לצמצם אותה. בהדרגה נוצר מעגל המחלה הכולל את החרדה המטרימה וההימנעות )ציור .(1 התקף בעתה המנעות ממקומות שבהם קשה לקבל עזרה
עמוד 26מתוך 74
חרדה מטרימה )מלשון "טרם" דהיינו חרדה מפני חרדה(
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
ולזמן קצר ,לאחר מכן בהדרגה הארכת הזמן והוספה של שעות ערב ובהמשך חזרה מלאה להתנהלות של טרם הפריצה. .3מאז שבעלי חזר משרות מילואים הוא עצבני ,מנותן ,נמנע מאירועים משפחתיים .כל שאני מבקשת לדבר על זה הוא מגיב בכעס ואף בצעקות .מה לעשות? התיאור עשוי להתאים ל" תסמונת מתח לאחר טראומה" .בצה"ל קיימת יחידה המכונה "היחידה לתגובות קרב" שמבצעת אבחון של אנשי מילואים ומציע גם טיפול באם זה נדרש. הפניה ליחידה זו הממומנת על ידי משרד הבטחון ,היא דרך מחלקת בריאות הנפש בצבא וכל חיל מילואים יכול לפנות ולקבל טיפול ללא צורך בהפניה מיוחדת או בהתחייבות כספית. .4עברתי לפני שנים התעללות במקום עבודתי -הממונה עלי נהג להקניט אותי בפני אחרים ולשלוח אותי למשימות "בלתי אפשריות" ,מאז אני סובל מ . ...עו"ד שפגשתי הציע לי לתבוע בטענה שמדובר ב . PTSD -מה דעתך? ההגדרה של PTSDמדברת על "סכנה לשלמות פיזית" ולא על התעללות .מבחינה זו יהיה קשה להסתמך על מה שעבר כמחולל .יתר על כן ההתעסקות בנושא שאולי יניב לך פירות כספיים תגרום להחמרה קלינית .במקום להמשיך במסלול החיים התביעה עשויה לתקוע אותך בבוץ של העבר ולהחריף את הסימפטומים .הבחירה היא כמובן בידך אך מבחינה קלינית התשובה ברורה -מבט לעתיד ולא התבוססות בעבר ובהתאם טיפול ולא תביעה.
עמוד 25מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
חשוב לא להתייאש .דווקא במצבים כאילו האדם נזקק לך יותר מאשר אי פעם. .2לעודד ,לחפש טיפול ולהתמיד בטיפול. זה לא פשוט משם שלעיתים טיפול פירושו להתמודד עם הטראומה ועם כל התחושות המפחידות הקשורות אליה .הטיפול לוקח זמן ודורש מאמצים .כאן בדיוק אתה יכול לעזור על ידי תמיכה ועידוד תוך כדי הטיפול .המעורבות שלך ותמיכתך יכולים לעזור לאדם הנפגע לחפש טיפול ולהתמיד בו. .3חזרה לשגרה עידוד לחזרה לשגרה עם הבעת תמיכה ואמונה ביכולתו של האדם לחזור לשגרה הם בהרבה פעמים המפתח להתנעת תהליך השיקום – תמוך בכך. "אל תעשה" שקיעה באירוע ,התעסקות נמשכת במה שהיה תוקעת מקלות בגלגלי ההחלמה .מבחינה זו הגשת תביעה\ עסוק משפטי בנושא הטראומטי יכולה אמנם להניב רווח כלכלי )ואולי גם מוסרי( אך יש לשקול זאת לאור זאת את הנזק האפשרי שהליך כזה עשוי לגרום ; העיסוק הנמשך בטראומה ובנסיבותיה עלולה לגרום למהמורות בדרך ההחלמה. שאלות נפוצות: .1בעלי עבר ניתוח לב שהסתבך אך הוא מסרב לדבר על הפחדים שלו .אמנם הוא מתפקד באורח תקין אך אני חוששת שההמנעות שלו לדון על הנושא תפריע לו – מה לעשות? * במחקרים שונים שנעשו לאחרונה נמצא כי לא תמיד הדחקה )המנעות מלדבר על נושאים כואבים( היא בהכרח משהו רע. לדוגמא :נמצא כי אנשים עם מנגנוני הדחקה מפותחים נוטים פחות לפתח .PTSDבהיבט זה ההמלצה היא לכן לכבד את דפוס התגובה של הנפגע .אם הוא רוצה לדבר על זה -לאפשר לו ואם הוא מעדיף שלא לעלות את הנושא -לכבד את רצונו. .2מאז שפרץ לביתנו שודד אשתי מפחדת להשאר לבד בבית מחשש של פריצה חוזרת . מצד אחד אני מבין אותה אך האם זה מה שנכון לעשות? החזרה לשגרת החיים הקודמת היא המפתח להשארת הארוע מאחור ולכניסה למסלול החלמה .הפחד להשאר לבד בבית הוא מכשול בדרך החזרה לשגרה ולכן יש להתגבר עליו. הדרך תעשה על ידי "חשיבה הדרגתית" השארות מבוקרת לבד בבית בתחילה בשעות היום
עמוד 24מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
" .6עשה " ו"אל תעשה" -מטופל "עשה" .1חשוב להפנים שמדובר בתגובה "נורמלית" לארוע "לא נורמלי" ושהדרך להחלמה עוברת ברחוב "החזרה לשגרה" ובתחנות של "התבוננות קדימה" עם אריזה קפדנית של הארוע והשארתו בעבר. .2כמו בהפרעות חרדה אחרות המנעות היא "הסימן המסחרי" ,הפיתוי ,הבחירה שלכאורה נראית טבעית ונכונה אך למעשה מהווה שמן על מדורת המחלה .הדרך של "אנטי המנעות" , של חריקת שיניים ,גיוס תעצומות נפש ורתימתם למרכבת ההתגברות ל"על אף פי כן" מהווים את המצפן לטיפול הנכון. .3תהיה סבלן ועם ציפיות ריאליות תהליך הריפוי יכול לקחת זמן )בהתחשב כמובן בחומרת התסמינים( .הבנה שמדובר בזמן ארוך )חודשים ואף יותר( תעזור לך לשמור על אופטימיות ותמיכה בתקופה שהם נחוצים ביותר. .4שמור על עצמך להיות שם עבור אדם שמחלים מטראומה הוא דבר מלחיץ לעיתים .חשוב שתמצא זמן לשמור על עצמך .מבחינה זו חשוב שתלמד להיות תומך מבלי לקחת על עצמך את התפקיד של המטפל. .5שמור על קשר קל להרגיש בודד כאשר אתה נמצא בחברת אדם הסובל מ . PTSD -לאחר הכול אתה הרי לא לבד ,יש מידע רב על הנושא ויש ארגונים שונים שיכולים לענות על שאלות ותהיות ,פנה לארגונים השונים ושמור על התעדכנות מתמדת בנושא. "עשה" ו"אל תעשה" – משפחה \ חברים "עשה" .1קשה לראות כיצד בן משפחה או חבר קרוב מתמודד עם התוצאות של החשיפה לטראומה. במקרים רבים לא רק שאתה מודאג אלא גם הצעותיך לסיוע נדחים .האדם נראה מרוחק ומנותק רגשית .לעיתים הוא מתרגז בקלות ולעיתים אחרות הוא נראה רדום עקב שימוש יתר בתרופות.
עמוד 23מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
טיפול תרופתי :יכול לעמוד בפני עצמו או לשמש כהשלמה לטיפול ההתנהגותי על ידי הקלה בתסמינים כגון הקלה בעוררות יתר ,בהזכרות החוזרת ובקהות הרגשית .טיפול תרופתי עשוי לעזור גם בשליטה בכעס ,בעצבנות ,נדודי שינה ,סיוטים ,פלשבקים ודיכאון. הטיפול התרופתי המקובל הוא בתרופות מסוג ) SSRI'Sמעכבי ספיגה סלקטיביים של SSRI'Sסרוטונין( לדוגמא :לוסטרל ) (sertalineאו סרוקסט ) .(Paroxatineטיפול תרופתי נוסף הוא סימפטומטי לדוגמא :עולות הפרעות שינה ניתן להוסיף טיפול בהתאם ל)לדוגמא .(Prazosinאם מופיעות תנודות במצבי רוח ניתן להוסיף למיקטל ) (Lamortagineוכו' .יחד ׂ עם זאת לא מומלץ על טיפול בתרופות מסוג וליום ,ואבן ,קלונקס ,קסנקס וכו' באופן קבוע עקב פוטנציאל התמכרות הקשור לתרופות אלו. טיפולים נוספים טיפול משפחתי :יכול לעזור לקרובים להבין ולהתמודד עם המחלה .דרך הדרכה כזו ,בני משפחה יכולים למשל ללמוד שמה שנראה כדחייה מצד אדם עם הפרעת מתח לאחר טראומה ,זוהי למעשה חלק מההפרעה .טיפול משפחתי יכול גם לעזור לתקן את התקשורת הבין אישית במטרה להתקרב ליחסי גומלין תקינים. טיפול שיקומי :אחד מהכלים היותר יעילים בהתמודדות עם PTSDהיא חזרה לשגרה .אבן יסוד מבחינה זו היא שמירה על שיגרת היום ,חזרה לעבודה ,שמירה על המנהגים והתפקידים בתא המשפחתי .בהקשר זה טיפול שיקומי מוקדם מהווה מנוף שקשה להפריז בחשיבותו ,להצלחת הטיפול. מציאת טיפול לטיפול בהפרעת מתח לאחר טראומה כמו בכל הפרעות החרדה -חשוב להפנותלאנשי מקצוע עם התמחות והתמקצעות מיוחדת באבחון וטיפול בהפרעה הנדונה. הטיפול נעשה לרוב במסגרת מרפאתית .רק במקרים קשים נדרש אשפוז מלא, בייחוד כאשר יש צורך בטיפול בבעיה נלוות כגון דיכאון עם נטיה אובדנית או התמכרות לשימוש בסמים או אלכוהול.
עמוד 22מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.4אבחון עצמי
השאלות מנוסחות בלשון זכר ,אך מיועדות לנשים וגברים כאחד. .1האם חווית או האם היית עד לאירוע שהיווה איום לחיים ,או שגרם לפחד עצום ,לחוסר אונים או לאימה? כן
לא
.2האם אתה חווה מחדש את האירוע על ידי זיכרונות ו\או חלומות מעיקים וחוזרים ,או תחושה כאילו האירוע קורה שנית )פלשבק(?
כן
לא
.3האם אתה סובל ממועקה פיזית ו\או רגשית קשה כשאתה נחשף לדברים שמזכירים לך את האירוע?
כן
לא
.4האם אתה משתדל להימנע ממצבים ,אנשים או מקומות שמזכירים את האירוע? כן .5האם איבדת עניין בפעילויות חשובות בחייך? כן
לא לא
.6האם אתה מרגיש מנותק מאחרים ו/או שטווח הרגשות שלך מצומצם?
כן
לא
.7האם מציקות לך בעיות שינה ,עצבים או התפרצויות זעם ,בעיות ריכוז ,הרגשה שאתה דרוך ,או קופצני באופן מוגזם לרעשים? כן
לא
.8האם הסימפטומים מפריעים לך בחיי היום יום?
כן
לא
אם ב 4 -מתוך 8מהשאלות ,ענית "כן" כדאי לפנות לאבחון מקצועי. .5טיפול: ניתן לטפל בהפרעת מתח לאחר טראומה .הטיפול כולל ,כמו במרבית ההפרעות החרדה, טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי: הטיפול ההתנהגותי :מתמקד בנושא ההימנעות ומתבצע על ידי חשיפה נמשכת ,בסביבה מוגנת ,לאירוע הטראומטי .טיפול זה יכול להביא תועלת על ידי כך שהוא עוזר למטופלים לשנות את התגובות הפתולוגיות שלהם ולהמעיט בהתנהגות נמנעת .טיפול התנהגותי הרבה פעמים משולב עם טיפול קוגניטיבי שמיועד לשנות דפוסי מחשבה העומדים בבסיס התנהגויות שונות .גישות אלה יכולות להיות מופעלות בטיפול פרטני או קבוצתי )עוד על הטיפול ניתן לקרוא בפרק .(9
עמוד 21מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
מתי התסמינים מופיעים? הפרעת מתח לאחר טראומה שונה מהפרעות חרדה אחרות מבחינת המהלך :התסמינים שתוארו לעיל הם תגובה נורמטיבית
לאחר האירוע הטראומטי .רק אם התסמינים
נמשכים מעבר לחודש התופעה מוגדרת כ .PTSD -מבחינה זו ,בחודש הראשון – באם קיימת תגובה רגשית קשה-
ניתנת דיאגנוזה של הפרעת מתח חריפה ) Acute Stress
.(Disorder
אם התסמינים לא דועכים בהדרגה גם לאחר חודש ועדיין עונים לקריטריונים של הפרעת מתח לאחר טראומה האבחנה תשתנה מהפרעת מתח חריפה להפרעת מתח לאחר טראומה. אצל אחוז קטן מן האנשים הסובלים מהפרעת מתח לאחר טראומה )בין 5ל (10%-יכול להיות פרק זמן ארוך בין האירוע הראשוני לבין התחלתם של התסמינים .במקרים שעוברים לפחות שישה חודשים מהאירוע עד הופעת תסמינים התופעה נקראת – הפרעת מתח לאחר טראומה מושהה .הפרעה מושהה לעיתים יכולה להופיע גם שנים רבות לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי .במקרה כזה האבחון של הפרעת מתח לאחר טראומה עלול להיות מסובך כיוון שהחולה והמטפלים נוטים לא ליחס חשיבות לאירוע טראומטי שקרה בעבר הרחוק או לחשוב שמדובר בתגובה נורמאלית לאירוע טראומטי .לעיתים קרובות הנבדק לא מספר למטפל על אירוע טראומטי בעבר מתוך אמונה שזה לא חשוב או רלוונטי כעת .לכן כאשר מחפשים עזרה מקצועית במקרה של דיכאון או חרדה ,חשוב ביותר ליידע את המטפל אודות אירועים טראומטיים בעבר .מידע זה יאפשר למטפל לשקול את האפשרות האם האירוע קשור לקשיים הנוכחים של הפונה. תחלואה נלווה קורה לעיתים קרובות שיש יותר מהפרעה אחת בו זמנית .לדוגמא :אנשים עם הפרעת מתח לאחר טראומה או הפרעת חרדה אחרת או דיכאון הרבה פעמים משתמשים באלכוהול , כדורי הרגעה ולעיתים גם בסמים כדי להתמודד עם הלחץ )התופעה מכונה "טיפול תרופתי עצמי" או .(self medicationבמחקר שנעשה על די המכון הלאומי לבריאות נפשית בארצות הברית ) ,(NIMHנמצא כי לחצי מהמכורים לסמים או לאלכוהול בארצות הברית יש מחלה נפשית .לעתים ,הבעיות הקשורות לשימוש סמים מסתירות את התסמינים של הפרעת מתח לאחר טראומה .במקרים אחרים ,אדם עם הפרעת מתח לאחר טראומה עלול לסבול גם מדיכאון או הפרעות חרדה אחרות כגון התקפי פאניקה )ראה פרק מתאים(. במקרים אלו יש לטפל גם בהפרעות הנלוות כדי להביא לשיפור המיוחל.
עמוד 20מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.1הזכרות חוזרת -סיוטים ו"פלשבקים" )(flashbacks אנשים עם הפרעת מתח לאחר טראומה חווים מחדש את האירוע -הזכרות חוזרת של החוויה הטראומטית מופיעה בתדירות גבוהה ,או שהם נמצאים כל הזמן במאמץ נחוש, נמשך ומעייף להימנע מהזכרות חוזרת ומהצפה של האירוע הטראומטי .החוויה הזו יכולה להתגלות במהלך השינה כסיוט ,ובזמן ערות כ"פלשבק" או כהצפה פתאומית של רגשות ו\או דימויים הקשורים לטראומה .הופעה פתאומית של זיכרונות טראומטיים ,שמופיעים ללא אזהרה מראש ,יכולה להיות חזקה עד כדי דמעות ומלווה לרוב בהזעה ו\או קצב לב מוגבר .תוך כדי ה"פלשבק" ,האדם נשאב שוב לאירוע הטראומטי מבחינה רגשית. אנשים מתחילים להתנהג בצורה )לא מודעת( כאילו הם בעצומה של הטראומה .לדוגמא, אישה שעברה אונס עשויה להרגיש מאוימת בעת בדיקה רפואית ,חייל לשעבר ששומע רעש מטוסים ,עלול לחפש מקלט כאילו הוא תחת הפגזה ,ניצול משריפה שמוצף בתחושה של אי שקט כאשר הוא נחשף לריח של אש וכו'. .2הימנעות מעשייה וממקומות והסתגרות ממשפחה ומחברים קטגוריה שנייה של תסמינים מאופיינת על ידי מאמץ להימנע מכל מצב ,פעילות ,או מקום שיכול להזכיר או לעורר זיכרונות מהאירוע הטראומטי .הימנעות זו יכולה לכלול גם הסתגרות מחברים או ממשפחה .אנשים הלוקים בהפרעת מתח לאחר טראומה חווים לעיתי קהות רגשית ,שבמסגרתה הם מתקשים לחוות ולבטא את רגשותיהם ,בייחוד לאלה הקרובים להם .דפוס התנהגות זה יכול להביא למתח ביחסים בין אישיים כיוון שאחרים עלולים לפרש אותו בדחייה או התעלמות. ההתנהגות הנמנעת יכולה להפריע גם בפעילויות שגרתיות ,למשל אדם שפיתח הפרעת מתח לאחר טראומה לאחר שוד עשוי לפחד להשאיר לבד .אחרים נוטים לאבד עניין בפעילויות שאהבו בעבר ,או להרגיש חסר תקווה בנוגע לעתיד .תגובות אילו יכולות לגרום לתפקוד ירוד בעבודה ולבעיות קשות בתוך המשפחה. .3עוררות יתר -כעס פתאומי ותגובות אחרות הקבוצה השלישית של התסמינים כוללת תחושה חזקה של להיות כל הזמן "על המשמר". בולט אז חוסר סבילות לרעשים ,סף תסכול נמוך הכולל התפרצויות זעם קשות ,עצבנות, בעיות זיכרון ונדודי שינה .לעיתים התפרצויות הזעם הקשות המגיעות עד לסף של חוסר שליטה מפחידות עד כדי כך שהם מהוים את הגורם הדוחף לטיפול .
עמוד 19מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הטיפול כפי שיתואר לעיל יכול לעצור את מעגל ההחרפה הזה ולעזור לאדם לחזור למסלול החיים .לצאת משבי ההימנעות ולהינתק מעבותות הזיכרונות. התסמינים כוללים הזכרות חוזרת ושחזור נמשך של האירוע ,ניסיון להימנע ממראות, קולות ,ריחות ומצבים המזכירים את האירוע הטראומטי ,קהות רגשית כללית ,קושי להתרכז במטלות יום יומיות ,רגישות לרעשים ,התפרצויות זעם ,וחלומות בעתה .ברוב המקרים אנשים שעברו חוויה טראומטית מחלימים ללא טיפול – הרבה פעמים תוך כחודש ולעיתים לאחר כחצי שנה -שנה .יחד עם זאת ,בממוצע כ 20% -מהאנשים שהיו חשופים לאירוע קשה )האחוז תלוי בסוג האירוע ,אך גם בעוצמתו ומשכו( לא מצליחים "לקבור" את האירוע והמחשבות עליו חיות ,בועטות ומטרידות .אילו הם האנשים שהתסמינים של הפרעת מתח לאחר טראומה יטרידו אותם במשך שנים ושצריכים לכן טיפול מקצועי. בציבור PTSDקשור לאירועים דרמטיים ,מלחמה ,רעידות אדמה ,שטפונות ,אירועי טרור וכו' אך למעשה הרוב המכריע קשור לאירועים טראומטיים מ"תוצרת בית" דהיינו תאונות דרכים ,אונס ,שוד מזוין .אירועים נוספים העשויים להיות קשורים להפרעת מתח לאחר חבלה הם כל ארוע מסכן חיים כולל הקף לב ,ניתוח וכו'. )Sequaleתוצר( של מלחמה הוא ׁ למעשה ההכרה ב PTSD -כתופעה "אזרחית" ולא רק כ- חדש יחסית בפסיכיאטריה -רק בשנות ה 80 -הוכנסה PTSDל DSM -וקיבלה הכרה כהפרעה שמופיעה בקשת רחבה של מצבים שרובם המכריע לא כאלה שנקרא עליהם בעיתון. מבחינה אטומית PTSDקשורה בעיקר לאיזורים במוח שנקראים היפודמפוס ואמיגדלה. היפוקמפוס הוא מרכז הזכרון האמוציונלי והאמיגדלה היא המקום שמרכז את הזכרונות הקשים ומפחידים ונותן למוח גם את ה"חותמת" האמוציונלית. .3איבחון -מהם התסמינים של הפרעת מתח לאחר טראומה? יש להפרעת מתח לאחר טראומה מגוון רחב של תסמינים .סוג התסמינים הספציפיים, מספרם והעוצמה שלהם שונה מאדם לאדם ולכן ייתכן שלשני אנשים עם הפרעת מתח לאחר טראומה יהיוו תסמינים שונים .התסמינים מתחלקים לשלוש קטגוריות שונות הכוללות ) (1הזכרות חוזרת (2) ,הימנעות ו (3) -עוררות יתר .אבחנה של הפרעת מתח לאחר טראומה מתבססת על קיום של אלמנט אחד לפחות מתוך כל קטגוריה .בנוסף ,על מנת שהתסמינים יובילו לאבחון של הפרעת מתח לאחר טראומה ,הם חייבים להיות "חוזרים, נשנים ומעיקים" .
עמוד 18מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
בתמונות המכונית שעולה עלי וגרמו לי לחוות את הארוע שוב ושוב גם כשמסביבי היה הכל רגוע. בחברה שלנו מלמדים אותנו על החשיבות שבהתגברות על מצבים קשים וחתירה קדימה, כל הזמן קדימה .למעשה אנו מחונכים להרגיש שלא משנה מה שעברנו ,שיש להסתכל קדימה ולהמשיך... בתחילה המראות רדפו אותי ,התעוררתי בלילה שטוף זיעה ,בוכה מחרדה .כל מכונית הייתה נראית לי כסכנה פוטנציאלית ולכן היה עדיף להישאר בבית .הרגשתי נורא אבל בכל זאת ניסיתי להמשיך משום שזה מה שחשבתי שצריך לעשות. האמת היא שמאז איני מכיר את חיי יותר .שום דבר לא חזר להיות כמו שהיה .כל יציאה מחוץ לבית היא חוויה מפחידה ואני ממעיט לצאת ביום ובלילות .אני מנסה לברוח ממכונית שדוהרת אלי בחלום ומתעורר מבועת מהסיוט. במשך היום אני נמצא אומנם פיסית בעבודה ,אך מבחינה רגשית אני נפקד .כל יום אני מבצע את תפקידי באופן אוטומטי אבל למעשה לא מרגיש כלום ולא רוצה להיות ליד אף אחד .הזיכרונות רודפים אותי וקשה לי להתרכז .שעות יכולות לעבור ואני בוהה .כלום לא נעשה .מרוב ייאוש ותסכול התחלתי לשתות אלכוהול ולקחת כדורי הרגעה .עם הזמן הכמויות הלכו ועלו משום שהכמות שלקחתי בשבוע שעבר ואיכשהו הרגיעה ,אותי כבר לא משפיעה עלי יותר. אני יודע שמשפחתי רואה את זה ,רואה את הנוכח שהוא למעשה נעדר ,נפקד רגשית. אני יודע שזה פוגע באחרים וזה גורם לי להרגיש גרוע יותר .גם הסבלנות שלי ירדה .רעש קטן ,לדוגמא טריקת דלת ,מקפיץ אותי בבהלה רבה ,ומוסיקה רועשת פשוט מוציאה אותי מדעתי .איזה מריבות יש לנו על זה .כאשר בעת ויכוח מטופש על חניה ליד הבית הרגשתי שאני קרוב להכות את השכן במוט שהיה בידי באותו רגע הבנתי שאני באמת צריך לפנות לטיפול. המקרה שלפנינו מתאר את המהלך הטיפוסי מחשיפה לאירוע טראומטי דרך החוויה מחדש של האירוע )פלשבק( ,ההימנעות מלצאת ,ההתנתקות מהסביבה ,הירידה בסבילות לרעשים והתקפי זעם .בנוסף מתוארת גם תחלואה משנית שקשורה
למה שמכונה
self
medicationדהיינו ,לניסיון )מזיק( לטיפול עצמי על ידי תרופות הרגעה .בתחילה טיפול עצמי זה אומנם מקל )מרגיע( אך עם הזמן ,עם פתוח סבילות לתרופות )ובמובן זה אלכוהול כמו גם הוליום הם תכשירי הרגעה( והוא גורם להחרפה נוספת של המצב וכך קורה שבנוסף לבעיה הראשונית מופיעה גם בעיה נוספת ; התמכרות לכדורי הרגעה ולאלכוהול שהם לכשעצמם יכולים לגרום לא רק לבעיות של התמכרות אלא גם לדיכאון.
עמוד 17מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הפרעת מתח לאחר טראומה )(Post Traumatic Stress Disorder, PTSD הטראומה הנפשית ,או מה קורה כאשר אדם נשאר רדוף ע"י זיכרונות טראומטיים. .1רקע כאשר אנו מביטים אחורה על חיינו לפעמים צף זיכרון טוב .לפעמים אנו נזכרים באירוע שלא התמודדנו איתו בהצלחה ,וחושבים שהיינו רוצים הזדמנות נוספת .לאחר אירוע טראומטי אנו לפעמים שקועים במחשבות אודותיו או שואלים שאלות על "מה היה אילו"... אך בסופו של דבר אנו מניחים את העבר בצד ,וממשיכים קדימה .הפרעת מתח לאחר טראומה מתייחסת לאותם אנשים ששורדים מבחינה פיסית אירוע טראומטי ,אך מושפעים על ידו מבחינה נפשית בעוצמה כזו שאינם מסוגלים להמשיך ולחיות חיים נורמאליים מכיוון שהם "נרדפים" על ידי הזיכרונות ו"לכודים" בהם. אמנם נשים נוטות לסבול מהפרעת מתח לאחר טראומה לעיתים יותר קרובות מאשר גברים ,אך לעומת זאת במלחמות נפגעים ,מטבע העניין יותר גברים .ההפרעה המוכרת בקרב חיילים כ"הלם קרב" ,היא למעשה הפרעת מתח לאחר טראומה .מעריכים כי בין 15 ל 30 -אחוזים מבין הגברים ששירתו במלחמות יום כיפור ושלום הגליל לקו בהפרעת מתח לאחר טראומה. כשחוויה טראומטית ממשיכה להפריע בפעילויות היום יום ,גם לאחר חודש יש לשקול האם מדובר בהפרעת מתח לאחר טראומה ,או כפי שזה מכונה באנגלית )PTSD
Post
.(Traumatic Stress Disorder, יחד עם זאת ,ההפרעה יכולה להופיע אצל כל אחד ובכל גיל .מחקרים חדשים מראים שהפרעה זו נפוצה אצל ילדים יותר ממה שהאמינו עד כה .ההפרעה נוטה להיות שכיחה יותר כאשר הטראומה קשה יותר ,כאשר לנפגע לא הייתה הכנה מתאימה ,וכאשר יש פחות תמיכה וסיוע לאחר ההיחשפות לטראומה .ההערכות העדכניות ביותר אומרות כי כ5- אחוזים של האוכלוסייה הכללית יסבלו מהפרעה זו בשלב זה או אחר בחייהם. .2סיפור מקרה לפני כחמש שנים ,בגיל ,24נפגעתי בתאונת דרכים. באותו בוקר הייתי בתחנת אוטובוס כאשר מכונית שנהגה איבד שליטה ופגעה בתחנה. בתחילה לא הייתי בטוח שנשארתי בחיים .השקט שמסביב לאחר הפגיעה היה כל כך מוזר. ראיתי דם על גופי ודם נזל מהראש .בבית החולים עברתי בדיקות אבל הכול נראה לא מציאותי ,כאילו אני לא שם .הפנים המחייכות של המבקרים היו לעיתים מתחלפות
עמוד 16מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
דם .יחד עם זאת אם אני נותן אספירין לאדם עם כאבי ראש זה לא אומר שאני חושב שיש לו בעיות קרישה )או להפך( .כך גם במצב בהט"כ .
נמצא כי בחלק מהמקרים שאינם
מגיבים לטיפול בתרופות אנטי אובססיביות עשויות להיות שיפור באם נוסיף תרופות מקבוצה אחרת )כמו ריספרדל וסרוקואל( .מתן תרופות אילו לא אומר שאתם סובלים מסכיזופרניה אלא מצביע על מידע שהצטבר ושהדגים את יעילותם כאשר הם ניתנים )במינונים נמוכים( כתוספת לטיפול האנטי אובססיבי במקרים שלא הגיבו לטיפול כמקובל. .7אני מוטרד מאוד מהופעתי החיצונית ואיני מעיז לצאת מהבית עקב כך .גם הניתוח הפלסטי שעשיתי בהקשר זה ,לא עזר .מה לעשות? * מצב שבו האדם מוטרד מעוות או פגם כלשהוא שבאופן אוביקטיבי חסר משמעות )אך באופן סוביקטיבי מעורר מתח וחרדה בלתי פוסקים( קשור להט"כ .יתר על כן במצבים מסוג זה נמצא כי טיפול באותם טכניקות ובאותם תרופות כמו שמטופלים בהט"כ עשויות להניב תוצאות טובות. .8בעלי לא רוצה לזרוק שום דבר מהבית )"אולי אזדקק לו בעתיד"( והגיע למצב שכבר אין מקום לשבת ובקושי ניתן לזוז .מה לעשות? * מצב זה כנראה קשור לתת סוג של הט"כ שנקראת "אספנות כפייתית" .האדם הלוקה בהפרעה מתקשה להפרד מחפצים )לעיתים יש גם קושי לזרוק אריזות ( .באספנות כפייתית מומלץ טיפול התנהגותי או טיפול התנהגותי משולב עם טיפול תרופתי. .9אני תולשת שערות והמצב כל כך גרוע שנוצרה לי קרחת .אני פניתי לרופא עור אך הם הפנו אותי אליך ...האם אתה יכול לעזור? המצב שאת מתארת נקרא "תלישת – שיער" או tricotilomaniaוהוא מצב מוכר השייך לקשת של הפרעות טורדניות כפייתיות .עקרונות הטיפול דומים לטיפול בהט"כ וכוללות טיפול תרופתי ספציפי )בתרופות מעכבות סרוטנין( וטיפול התנהגותי שעבר התאמות הקשורות לבעיה הספציפית .כמו במקרים אחרים בהט"כ לא ניתן להבטיח שיפור ב100% - מהמקרים אך הרוב המכריע %-60-7אכן נעזרים.
עמוד 15מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
המשפחה\חבר לשותף פעיל בטיפול לפי הנחיית המטפל המקצועי הבקיא בטיפול המיוחד שנדרש בהפרעה טורדנית כפייתית ,אך לא למטפל) .זה לא עובד(. OCDשאלות נפוצות .1ד"ר אני בודק כל כך הרבה פעמים עד שאני פוחד שאשתגע .האם זה יכול לקרות? *הט"כ נשארת הט"כ .מי שסובל מההפרעה נחשף לסבל ניכר ולפגיעה משמעותית מאוד באיכות החיים אך הוא לא "ישתגע" .גם הצורך באשפוז הוא נדיר .ברוב המכריע של המקרים ניתן )ורצוי( לטפל במסגרת מרפאתית. .2אשתי מרגישה שאם נעבור לבית חדש )ונקי( היא לא תצטרך לעסוק יותר בניקיון *הפיתוי לפתור בעיה של ניקיון על ידי החלפה ,מעבר ,פתרון טכני וכדומה הוא גדול .אי אפשר להמלט מהבעיה על ידי כך שמחפשים פתרון חיצוני מכיון שמדובר בבעיה פנימית שתרדוף גם במקומות אחרים .הפתרון אם כך נמצא בהתמודדות ישירה עם הבעיה )אנטי המנעות( .מעבר לבית חדש ונקי עשוי להקנות שקט למספר חודשים אך עד מהרה תעלה סיבה אחרת לאובססיה . .3שמעתי כי יש גם טיפול בעזרת ניתוח .האם זה נכון? *אכן .ניתן לבצע ניתוחי מוח שבחלק )כשליש עד שני שלישים ( יכול לעזור .הניתוחים מבוססים על ביצוע נתק עצבי קטן באיזור מסוים במוח .כדאי לדעת שאפשרות כזו קיימת אך חשוב לשמור אותה כמוצא אחרון במקרים שבהם יש מצד אחד סבל ניכר ומאידך מוצו כל האפשרויות הטיפוליות וזאת משום שמדובר במהלך בלתי הפיך. .4בני סובל גם מסכיזופרניה וגם מהפרעה טורדנית כפייתית ,האם המצב ידוע ומה ניתן לעשות? *במחקרים רבים נמצא כי בממוצע כ 15% -מהחולים הסכיזופרנים סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית )יחד עם זאת לא נמצא שיש קשר הפוך כלומר אין יותר פסיכוזות אצל חולי הט"כ( .הטיפול המומלץ במקרה זה הוא על ידי טיפול מלא בסכיזופרניה ובמקביל טיפול מלא )תרופתי והתנהגותי( בהט"כ. .5הרופא רשם לי תרופות אנטי פסיכוטיות )ריספרדל ,סרוקסט( בנוסף לתרופות האנטיאובססיביות .אם אני לא סובל מפסיכוזה אז למה הוא נתן לי את התרופות האלו? *תרופות נוגדות פסיכוזה אינם הקן הראשון בטיפול בהט"כ .אם זאת במקרים עמידים רצוי לנסות גם הוספה של תרופות אילו .ברפואה ידוע כי תרופות יכולות להיות יעילות במצבים שונים לדוגמא אספירין הינה תרופה יעילה גם נגד כאבי ראש אך גם נגד קרישת
עמוד 14מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
בחיינו על מנת להגיע להישגים )נגינה על פסנתר ,משחקי טניס וכו'( גם כאן נחוץ תרגול על מנת להגיע לתוצאות. .6המשך להיות פעיל :זמן חופשי הוא "אויב" .מחשבות אובססיביות נוטות "לפרוח" כאשר האדם אינו עסוק .חשוב לכן לשמור על פעילות ,לצאת מהבית ,להתמיד בעבודה או בלימודים. .7המנעות מפעילות עקב חשש הנוגע להפרעה טורדנית כפייתית היא "מלכודת דבש" – יש בכך הקלה רגעית אך היא מניעה את גלגלי ההפרעה ולכן יש לשמור בעקביות ובנחישות על המשך עבודה ולימודים ולדאוג בקפדנות לתעסוקה ולו רק ככלי טיפולי. "עשה" ו"אל תעשה" בהפרעה טורדנית כפייתית -בן משפחה\ חבר "עשה" אדם עם הפרעה טורדנית כפייתית יודע היטב שהוא סובל מהפרעה .ההכרה בכך שהמחשבות הטורדניות והטקסים הנלווים אליהם הם מוגזמים או מיותרים היא הרי הבסיס לאבחנה .יחד עם זאת ,התובנה שהטקסים מיותרים ,המלווה בהכרח לעשותם, מובילה בהרבה מקרים לבושה ,ומכאן הדרך קצרה לניסיון לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח ,להסתיר אותה או להתכחש לחומרתה .מבחינה זו תפקיד ראשון וחשוב של בן משפחה או חבר היא לעודד פניה לאנשי מקצוע עם התמחות ספציפית בתחום זה לשם אבחון וטיפול. "אל תעשה" לעיתים קרובות קורה שבן משפחה או חבר נחלץ "לעזור" לאדם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית" .אם כל כך קשה לו להתרחץ בעצמו אולי כדאי שאעזור לו" או "אם הוא כל כך כועס שאני נכנס לבית מבלי להוריד את הנעליים בכניסה מדוע שלא אקל עליו?" עזרה זו שנראית כל כך מובנת ומתחשבת למעשה מזינה את גלגלי ההפרעה .תוך כדי טיפול מקצועי יגלה בן המשפחה/חבר כי את הדאגה ,האמפטיה והאהבה אפשר וחשוב להביע בדרכים אחרות ולא על ידי השתתפות ועזרה )פעילה או פסיבית( בטקסים. "אל תעשה" בקצה השני של קשת התגובות עשוי להופיע גם כעס ,נוכח "ההתפנקות" של אותו אדם" :הוא\היא צריכים להפסיק עם זה וזהו" .מכיוון שמדובר בהפרעה אמיתית ומוכרת ,הרי שאמוציות ,כעס ועונשים לא יעזרו ,אלא הם אף עשויים להחריף את הבעיה. על כל הצדדים להבין מוקדם ככל האפשר שמדובר במצב שבו אף אחד לא אשם למרות שכולם סובלים ,ושהפיתרון צריך להיות במישור של הטיפול המקצועי .בטיפול הזה המטפל ינחה את האנשים הקרובים כיצד הם יכולים לעזור .אם כן המטרה היא להפוך את בן עמוד 13מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
שיטת טיפול זו מבוססת על "אימון" מחודש של המוח "לקחת סיכונים" .מחקרים רבים מצאו כי אם אדם לא מבצע את הטקס המסוים )רחצה לאחר נגיעה בלכלוך ,בדיקה לאחר נעילה וכו'( שנעשה כדי להפחית את החרדה הנגרמת כתוצאה מן המחשבות הטורדנית ,הרי שהחרדה אומנם נמשכת מספר שעות אך דועכת לאחר מכן .כלומר ,על המטופל לעבור )לעיתים בחירוק שיניים( את הגל הראשוני של החרדה ,לא לבצע את "הטקס המרגיע" ,וכך לבנות לאט לאט דפוס תגובה חדש למתח -לא עוד טקסים )שהולכים ומסתבכים ומתארכים עם הזמן( אלא "ספיגה" של המתח והמשך תפקוד רגיל. כאשר שיטת טיפול זו משולבת עם טיפול תרופתי היא תורמת לתוצאות אופטימליות. כלומר ,גם אם הטיפול התרופתי עוזר ,הרי שללא חשיפה מכוונת ומדורגת לגורמים מהם נמנע האדם בעבר ,הטיפול בהרבה מקרים לא מגיע לתוצאות מיטיבות. לסיכום ,הטיפול המומלץ כיום משלב גישה תרופתית וטיפול התנהגותי ולמעשה לא ניתן לומר על אדם שהוא לא הגיב לטיפול ,אם הוא לא נחשף לטיפול מסודר ומתאים של שתי השיטות הללו. " .6עשה" ו"אל תעשה" בהפרעה טורדנית כפייתית המטופל עשה .1אתה לא לבד .אחד מכל 50איש סובל מהפרעה זו ולרבים מהם יש סימפטומים דומים מאוד לשלך. .2אתה לא הולך להשתגע ואין גם סיבה לבושה .עליך להכיר בסימפטומים כפי שהם- תוצר של הפרעה מוחית )ביוכימית ותפקודית( שכעת אינה תחת שליטתך ,אך עם טיפול מתאים תוכל להתגבר עליה. .3בחר לך מטפל שבקיא בטיפול בהפרעה זו .דבר על הסימפטומים שלך באופן מלא ופתוח איתו .מטפל מנוסה בנושא יכיר את הסימפטומים שלך ,ייקח אותם ברצינות ויציע טיפול יעיל בבעיה. .4הצמד לטיפול .יתכן ובתחילה הטיפול יראה קשה ,אך יחד עם זאת ,יש להמשיך ולהתמיד בטיפול התנהגותי או תרופתי בצורה קפדנית ואחראית .בטיפול התרופתי בחודש או החודשיים הראשונים עשויים להיות תופעות לוואי )בחילות ,כאבי ראש, ירידה בתפקוד המיני ,השמנה ,וכו'( בלי שיהיה שיפור .למרות זאת ,יש להמשיך ולקחת את הטיפול לפי ההוראות. .5במהלך טיפול התנהגותי נדרשים משמעת עצמית ונחישות על מנת לבצע את התרגילים )"שיעורי בית"( שניתנו לך במהלך הפגישה .כשם שנחוץ תרגול בכל שטח
עמוד 12מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
)esitalopramציפרלקס( .תרופות אלו מהוות את הבסיס לטיפול בהפרעה ,אם כי במקרים מסוימים )למשל במקרה השכיח למדי של הפרעות "טיק" בנוסף להפרעה טורדנית כפייתית( יש להוסיף לטיפול זה תרופות ממשפחות אחרות )לדוגמא haloperidol : הלידול( .כאשר התרופות משפיעות )והן עוזרות ברוב המקרים אך לא בכולם( ,השיפור מתבטא בכך שהיכולת של האדם להתנגד למחשבות או טקסים עולה בד בבד עם הקטנת החשיבות שהמטופל מקנה לבצוע הטקסים ) "אעשה זאת אחר כך" ו\או "שכחתי לבדוק שוב וזה כבר לא כל כך חשוב"( המתבטא בקצור משמעותי בזמן שמוקדש לביצוע הטקסים. אחד הדברים המאפיינים את הפרעה טורדנית כפייתית היא שהמינון שנדרש בתרופות אלו הוא בתחום הבינוני עד גבוה .לדוגמא כדור אחד של פרוזק )פלואוקסטין( או סרוקסט )פרוקסטין( לא יעיל ברוב המקרים בהפרעה זו ויש צורך להגיע למינון של 2או 3כדורים. כמו כן ,השפעת הטיפול עשויה להיות מורגשת רק לאחר שישה או שמונה שבועות .מבחינה זו אם המטופל אומר לעצמו שהוא ינסה את התרופה לשבועיים שלושה או לחודש ואם עד אז היא לא תעזור הוא יפסיק הרי שבמקרה כזה אין טעם לקחת את התרופה מלכתחילה, פשוט משום שפרק זמן זה אינו מספיק .בהיבט זה קיים כאן מצב מעט מורכב; מחד לוקחים כבר חודש ימים תרופות ,סובלים לעיתים מתופעות לוואי )לדוגמא :בחילות, הקאות ,הפרעות בתפקוד המיני ,כאבי ראש וכדומה( ומאידך ,לרוב עדיין אין השפעה מיטיבה .מבחינה זו הידיעה וההבנה שמדובר בתהליך ארוך היא חשובה מאין כמוה על מנת להתמיד בלקיחת התרופות עד להשגת האפקט הרצוי .להבנה זו יש השלכה גם לגבי הפסקת הטיפול .לעיתים ההשפעה של הפסקת הטיפול מורגשת רק כשלושה עד שישה חודשים )!( לאחר סיום נטילת התרופה .בהיבט זה אם אדם הפסיק את הטיפול לא מרגיש כל שינוי במצבו שבועיים שלושה לאחר מכן ,הוא עלול להגיע למסקנות מוטעות שהטיפול לא נחוץ לו יותר .בעוד שלמעשה הדרך הנכונה לבחון את הצורך בהמשך טיפול תרופתי היא בפרספקטיבה של חודשים ) ולא של שבועות(. טיפול התנהגותי דרך טיפול נוספת בהפרעה טורדנית כפייתית היא על ידי טיפול התנהגותי .המדובר בטפול המבוסס על חשיפה )או אנטי-הימנעות( ועל מניעת תגובה .אם אדם מפחד מלכלוך, לדוגמא ,חשוב שהוא דווקא ייחשף אליו ,אך גם שלא יבצע את טקסי הניקיון והרחצה לאחר מכן! אם אדם חושב שלא סגר את הגז אזי חשוב שיצא מהבית בלי לבדוק ובלי לחזור אחר כך לבדיקה נוספת ,וכדומה.
עמוד 11מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
.4האם אתה מרגישה הכרח לסדר ולארגן את החפצים סביבך בצורה מוגזמת? )לפי סדר מסויים ,בצבעים מסויימים וכו( .5האם אתה מתקשה להפטר מחפצים ישנים אפילו מתוך תקווה שאי פעם תשתמש בהם? .6האם הפעילויות הללו גוזלות לפחות שעה ביום? .7האם הפעילויות הללו גורמות להפרעה ניכרת בתפקוד שלך או ביכולתך להגיע למימוש הפוטנציאל שלך? √ מומלץ לתת גם לבן משפחה \ חבר להביע את דעתו. אם התשובה היא כן לפחות ל 2 -מתוך 7השאלות מומלץ לפנות לאבחון מקצועי. .5טיפול הידע שנבדק והתגבש ב 25 -שנה האחרונות שינה באופן גורף את היכולת שלנו לעזור ולטפל בחולים עם הפרעה טורדנית כפייתית .אחד הטיפולים שנמצאו יעילים בהפרעה הוא טיפול בתרופות ממשפחת ה) SRI -תרופות המעכבות ספיגה של סרוטנין במוח(. גם ההיבט הפסיכולוגי השתנה .בעבר ,הטיפול התבסס על המסורת האנליטית שהתמקדה בניסיונות לחשוף את הגורמים להפרעה טורדנית כפייתית בילדות המוקדמת .כיום ,הגישה הטיפולית בהפרעה טורדנית כפייתית היא של "כאן ועכשיו" .הטיפול העכשווי הסיט את המוקד מהעבר לכיוון תרגול מעשי בהווה ,במגמה לשפר את העתיד .דהיינו ,לחזור למעגל תעסוקתי ,לימודים ,חברה ,משפחה וכדומה. הטיפול המומלץ כיום הוא שלוב של טיפול תרופתי עם וטיפול פסיכולוגי התנהגותי. הטיפולים יכולים להינתן בנפרד או במשולב. טיפול תרופתי כאמור ,הפרעה טורדנית כפייתית הינה הפרעה ייחודית בקרב הפרעות חרדה בכך שיש לה תגובה ספציפית רק לתרופות מסוימות מאוד; רק תרופות שגורמות למניעת ספיגה חוזרת של סרוטנין במוח ובכך מעלים את רכוז הסרוטנין בסינפסה )המרווח בין תאי העצב (, נמצאו יעילות בהפרעה זו .במחקרים נרחבים שנעשו נמצאו כיום שבע תרופות שהוכחו כיעילות בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית) chorimipramine :אנפרניל ,מרוניל(, ) fluoxetineפרוזאק ,פריזמה ,פלוטין() fluvoxamine ,פאבוקסיל(,
paroxetine
)סרוקסט ,פאקסט() sertaline ,לוסטרל ,סרטליין -טבע() citalopram ,ציפרמיל ,רסיטל(, עמוד 10מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
סידור יתר א' חייבת לסדר את הבגדים והצעצועים בצאתה מהבית ובבואה .הסדר חייב להיות כל כך מוקפד כך שאותם צעצועים ובגדים שסודרו מוטב שיישארו בלי שאיש אחר יגע בהם .על מנת לסדר "כיאות" חייבת א' להיות "מרוכזת" ולשם כך חייב להיות שקט .כאשר התינוק בוכה ,הטלפון מצלצל ,או אין שקט מוחלט ,הסידור לא מושלם ומתבלבל וא' צריכה לחזור מההתחלה על כל הפעולה. כאשר א' אחרה שוב ושוב לאסוף את תינוקה מהמעון )"הדברים לא היו מסודרים בהתאם"( והגננת איימה שהיא תאלץ להוציא את תינוקה מהמעון ,פנתה א' לטיפול. .3אבחון -מהי הפרעה טורדנית כפייתית? הפרעה טורדנית כפייתית היא הפרעה המאופיינת על ידי מחשבות פולשניות בלתי רצוניות חוזרות )מרכיב זה נקרא אובססיה ,ובעברית מחשבות טורדניות( ופעולות חוזרות שמטרתן בדרך כלל לנטרל את החרדה )מרכיב זה נקרא קומפולסיה ,ובעברית מעשים כפייתיים(. לדוגמא :אובססיה ביחס לניקיון תהיה מלווה בטקסי רחצה ,אובססיה ביחס לבטיחות תהיה מלווה בבדיקה חוזרת ונשנית של הגז וכדומה. הסימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית קשורים בדרך כלל למחשבות טורדניות ביחס ל"זיהום" ,חשש שמא פעולה מסוימת לא הושלמה כראוי ,ספקות ופחדים בנוגע לאלימות,לדת ,למין וכד' .המחשבות נתפסות כזרות ,מוזרות או מביכות ,מחשבות שהאדם היה רוצה להימנע מהן אך הן חוזרות ומטרידות אותו .בדרך כלל ומתוך רצון להפחית את המתח הקשור במחשבות הטורדניות ,מבוצע "טקס" המתבטא בהתנהגות כפייתית ,למשל: רחיצת יתר )לרוב כתגובה לחשש מזיהום( ,בדיקה חוזרת כתגובה למחשבה טורדנית )"האם נעלתי את הדלת" " ,האם סגרתי את הגז" ,וכדומה( ,חזרה על פעולות מספר פעמים מסוים או לסדור חפצים בצורה מסוימת ומוקפדת )כדי להמנע מ"אסון"( ,שאלות חוזרות ונשנות )"האם באמת הובנתי כהלכה"?( ולקושי להפטר מחפצים )"אולי אזדקק להם פעם"(. .4אבחון עצמי -שאלון לזיהוי הפרעה טורדנית כפייתית .1האם אתה בודק /רוחץ יתר על המידה? .2האם קיימת מחשבה שממשיכה להטריד אותך גם כאשר אתה מנסה להימנע ממנה? .3האם לוקח לך זמן רב יותר מהרגיל להשלים פעילויות רוטיניות )רחצה ,יציאה מהבית וכדומה(?
עמוד 9מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
טיפול משולב בתרופות וטיפול התנהגותי הביאו לשיפור ניכר ,וכיום ג' מתפקד באופן רגיל. למרות שהוא עדיין מדי פעם חושש מפצע פתוח ,הוא מסוגל להתגבר על כך מספר דקות וללא רחצה ולהמשיך בשגרת יומו. הפחד להזיק ל' פחדה להאכיל את תינוקה בדייסה מתוך חשש שהיא עלולה להרעיל אותו. ל' היא אם צעירה ,אישה פעלתנית בעלת תואר ראשון במדעי החברה ,ונשואה באושר לאיש עסקים צעיר ומצליח .בשלב מוקדם של גידול הילד התקשתה ל' לרחוץ אותו משום שחששה שתזיק לו .סבתה המסורה והבעל הדואג מלאו את מקומה .לאחר זמן החשש התפשט גם להכנת הדייסה )"יתכן כי בטעות שפכתי לדייסה נוזל ניקוי"(. בתחילה ניסתה ל' להתגבר על הנושא על ידי הפרדה בין חומרי ניקיון לצרכי האוכל ,אך גם זה לא עזר,והחשש הלך והתפשט בהדרגה .בשלב מסוים החליטה ל' לא לעבור יותר באזור חומרי הניקוי בסופר )"אולי בכל זאת משהו שם לי בטעות חומר ניקוי בעגלה ואני בטעות לא הבחנתי בכך ואז בטעות שמתי את זה במזון של הילדה"( ,אך גם צעד זה לא עזר .ל' החליטה לא להיכנס יותר למרכול ובקשה מבעלה לערוך את הקניות .הצעד הבא היה לא ללכת יותר ברחוב שבו ממוקם הסופר )"אולי משהו בטעות שיצא מהמרכול שם את חומרי הניקוי באוכל שבתיק שלי"( .כאשר הבדיקות אחרי חומרי ניקוי הלכו והחמירו והגיעו לכך שהיא לא הייתה מסוגלת להאכיל את הילדה ,פנתה ג' לטיפול. בדיקה מיותרת או " ומה אם"... לש' יכול לקחת כמה שעות לנסוע 20דקות מהעבודה לביתו .לא שמדובר כאן על ציר תנועה עמוס במיוחד או על רכב איטי .אדרבא ,התנועה בציר חלקה והרכב חדיש .הבעיה היא שש' חושש לאחר קפיצה מתונה בכביש שהוא דרס אדם .המחשבה נראית לו טיפשית ,אך הוא לא יכול להסירה מראשו .על מנת להיות בטוח שבאמת "לא קרה כלום" חוזר ש' על עקבותיו ונוסע בזהירות באותו קטע דרך על מנת לוודא ש"אכן שום דבר לא קרה" .הבדיקה לא מספקת אותו והוא מתקשר ,עוד מהרכב ,למשטרה ולבתי חולים לוודא אם תאונה קרתה באותו זמן ובאותו מקום. המוסכניק כבר רגיל לשאלות "המוזרות" של ג' בדבר בדיקה יסודית ששום פגיעה לא נגרמה למכונית וגם במוקד המשטרה ובחדרי מיון כבר התרגלו לשאלות הטורדניות של מר ש' ביחס לתאונה שאולי קרתה בקטע הכביש ...בין השעות... כאשר ש' אחר פעם נוספת לישיבה חשובה ביותר )בדרך היו מספר קפיצות( והוזהר מפני פיטורים הוא פנה לטיפול.
עמוד 8מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
בהפרעה טורדנית כפייתית ,תוך שימוש בטכנולוגיה זו ,זוהה מסלול מסוים במוח )הנמצא באזור החלק הקדמי של המוח ועובר דרך גרעיני הבסיס( כפעיל יותר בהשוואה לאנשים שלא סובלים מהפרעה זו .כמו כן ,התגלה כי טיפולים שעזרו ,הן תרופתיים והן פסיכולוגיים ,גורמים לירידת הפעילות באזור זה עד לרמה נורמאלית. ממצא חשוב אחר במחקר הנוגע להפרעה טורדנית כפייתית הוא הקשר בינה לחומר כימי עצבי בשם סרוטנין .יתכן כי פעילות היתר של הסרוטונין מונעת מהחולה להפעיל מנגנוני סינון ובקרה על מחשבותיו ופעולותיו. במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי עוברות בממוצע כשבע שנים מרגע שהמחשבות הטורדניות והמעשים הכפייתיים מופיעים עד שהאדם פונה לטיפול .מכיוון שבדרך כלל הסימפטומים הראשוניים מופיעים בשנות העשרה המאוחרות ,נתון המתבגר\ת לתקופה ארוכה של הסתרה וסבל דווקא בתקופה כל כך קריטית להתפתחותו .לכן ,חשוב לנסות ולאתר את הסימנים סמוך ככל האפשר להתחלתם על מנת להציע את הטיפול שקיים כעת לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית ובכך לצמצם לא רק את הסבל אלא גם את הפגיעה בהתפתחות האישית והחברתית של הנער\ה. .2סיפור מקרה: מחלת הניקיון ג' הוא חוקר צעיר ומבטיח בתחום מדעי החיים .מילדותו הוא היה עסוק בניקיון והקפיד עליו יותר מחבריו ,אך תמיד נשאר בתחום הסביר. לפני מספר שנים ,עם ידיעות על התפשטות האיידס בעולם ,החל ג' להקפיד מאד על מקומות בהם נוגעים אנשים רבים .ידיות ,דלתות ,ברזים ,טלפון ציבורי ,כסף ,כפתורי מעליות וכדומה עברו כולם חיטוי לפני שהוא העז לגעת בהם. עם השנים הפחד התפשט גם למגע עם אנשים .ג' חשש ממגע עם אנשים שנראו כאילו הם בקבוצת סיכון או אנשים עם פצעים .במקרים של כמעט מגע עם אנשים אלו היה על ג' להחליף ולכבס את בגדיו ,אם הוא לא עשה כן הבגד עצמו היה הופך למקור "מזוהם" או "מדבק" ואז הוא היה זורק אותו .הפחדים של ג' הלכו והתרחבו )"ראיתי אותו פעם עם משהו שמוכר כהומוסקסואל כך שיכול להיות שהוא נדבק ממנו"( ובמקביל המגעים של ג' עם הסובבים אותו הלכו והצטמצמו והזמן שהוא הקדיש לטקסי רחצת וחיטוי בגדיו הלך ועלה .ביקור של טכנאי ,אינסטלטור ,שליח או אפילו אורח בבית הפך ל"אירוע" והצריך מעקב מדוקדק אחרי כל מה שהמבקר נגע בו וחיטוי מלא וללא פשרות של כל המקומות האלו )"מי יודע במה הוא נגע קודם ("...בהזדמנות הראשונה .כאשר הטקסים הלכו ומילאו את רוב היום ,ואיחוריו לעבודה הביאו לשיחה נוקבת עם הממונה עליו ,פנה מר ג' לטיפול.
עמוד 7מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הפרעה טורדנית כפייתית )(Obsessive Compulsive Disorder, OCD מחלת הספק ,או ההשפעה הקשה של הפרעה בהערכת הסתברות )"ומה אם?"( על מהלך החיים. .1רקע בעבר הלא רחוק הפרעה טורדנית כפייתית נחשבה להפרעה נדירה ועמידה לטיפול .בעשרים וחמש השנים האחרונות הובהר כי למעשה מדובר במצב שכיח למדי כ 2% -מהאוכלוסייה )אחד מכל חמישים איש( סובלים ממנה .כמו כן ,נמצאו דרכים יעילות לטיפול בהפרעה .אנו כעת בעיצומו של מחקר החושף בצורה מרשימה את הרקע הביוכימי ,את הבסיס המוחי של ההפרעה ,ואת הקשר בניהם. אחד הסימנים המאפיינים את הפרעה טורדנית כפייתית זו ההסתרה :האדם יודע היטב כי מה שהוא עושה הוא מיותר או מוגזם ולכן מנסה במיטב כוחו להעלים או להסתיר זאת מהסביבה .הסודיות שבה סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית עוטפים את המחשבות הטורדניות והמעשים הכפייתיים שלהם מונעת במקרים רבים לפנות לטיפול .יתר על כן, במקרים רבים המחשבות הטורדניות קשורות למחשבות אגרסיביות )כמו פגיעה באחרים( או למחשבות מיניות מביכות .במקרים אלו בנוסף למבוכה עולה גם בושה )"איך אני מסוגל לחשוב כאלו מחשבות?"( ופחד )"יאשפזו אותי"( ולכן הקושי בחשיפה אף גובר. בתחילה ,רוב האנשים יכולים לשמור את הסימפטומים הטורדניים -כפייתיים תחת שליטה .אך עם הזמן ,הטקסים נעשים יותר ויותר מורכבים והזמן שהם גוזלים מצטבר לשעות ארוכות ומגיע השלב שבו הם גורמים להפרעה ניכרת בתפקוד ובמימוש הפוטנציאל האישי. מבחינה קלינית ,מה שמיחד את ההפרעה טורדנית כפייתית מהפרעות חרדה אחרות זו התגובה הספציפית שלה לסוג מאוד מסוים של תרופות .במחקרים מבוקרים נמצא שוב ושוב כי רק תרופות המשפיעות על סרוטנין יעילות בהפרעה זו. בשנים האחרונות פותחה אפשרות טכנית ל"צלם" את הפעילות המוחית באמצעות שיטה המכונה הדמיה מוחית פונקציונאלית ) .(SPECT, PET, MRIבשיטה זו ניתן לזהות אזורים פעילים יותר ופעילים פחות במוח ולאתר את השינויים שחלים בהם תוך כדי טיפול. עמוד 6מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
אנו המחברים ,אנשי מקצוע עם עניין והתמחות מיוחדת בהפרעות חרדה ,מאמינים כי הכניסה והנסיעה בנתיב ההחלמה כרוכה וקשורה בקבלת מידע על ההפרעה שממנה סובלים .כשם שנרצה לברר ולדעת "הכול" על מסלול טיול שאותו נעבור או על מכשיר חשמלי שאותו אנו עומדים לרכוש ,כך קל וחומר ,חשוב לדעת ,להכיר ולהעמיק את המידע בנוגע להפרעות שיכולות לשבש את חיינו בצורה כל כך קשה. התיאורים המקדימים וסיפורי המקרים אמורים לאפשר לקורא ללמוד יותר על הפרעות החרדה אך אין בכך תחליף למפגש עם רופא או איש מקצוע אחר אשר מיומנותם חיונית לאישור האבחנות ולארגון ניהול וטיפול. ספרון זה נועד להיות מבוא להפרעות החרדה השונות ,הפרעות שמהם סובלים כה רבים. שהסבל שקשור בהם הוא כל כך קשה ושאחוז האנשים המאובחנים נכונה ומקבלים טיפול מתאים הוא כל כך קטן .אם ספרון זה ישנה את המצב המתואר ולו באחוזים בודדים ,בכך יהיה שכרינו. התיאורים המקדימים וסיפורי המקרים אמורים לאפשר לקורא הלא מקצועי ,להתקרב להשערה אודות אבחנתו .אין בכך תחליף למפגש עם רופא או איש מקצוע אחר אשר מיומנותם חיונית לאישור האבחנות ולארגון וניהול הטיפול.
השאלות מנוסחות בלשון זכר ,אך מיועדות לנשים וגברים כאחד.
עמוד 5מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
(Comorbidityהטיפול בחרדה מוביל גם לשיפור בדיכאון .לעומת זאת ,אם נטפל בדיכאון )המשני( אך לא במקור )החרדה( הטיפול לא יביא לשיפור בר קיימא. לגבי כל אחת מששת הפרעות החרדה המפורטות בספרון זה ניתן בתחילה תיאור כללי קצר ולאחריו מופיע "סיפור מקרה" ובעקבותיו תיאור כולל התסמינים השונים המרכיבים את ההפרעה ומדריך לאבחון עצמי .לאחר מכן מפורטים דרכי הטיפול המרכזיות שנבדקו ונמצאו יעילות מבחינה מדעית ) .(2008הפרק ממשיך בהסבר לגבי מצוות ה "עשה" ו "אל תעשה" ביחס להפרעות החרדה ומסתיים בתשובות לשאלות הנשאלות באופן תדיר. ספר זה נועד לאדם הסובל מהפרעת חרדה ,לבן זוגו ,לבן משפחה או חבר קרוב אחר ,לא רק להבין מה מסתתר מאחורי ההגדרה הכללית של "חרדה" או "מתח" ,אלא גם לדעת מה הטיפולים המקובלים וכיצד את\ה יכולים לעזור .מבחינה זו הכתוב בספר משקף את מה שאנו נוהגים לאמר לפציינטים שלנו ומה שאנו סבורים שחשוב שהמטופלים ובני משפחותיהם ידעו. בהפרעות חרדה יש חשיבות רבה )יש אומרים אפילו מכרעת ( למעורבות הסביבה; בכל ההפרעות החרדה ,הנטייה הטבעית היא להימנע; אדם עם פוביה ממקומות סגורים מנסה להימנע ממעליות ,אדם המפחד לדבר בציבור ימנע מלתת הרצאות או אף לנהל ישיבות ,מי שסובל מהתקפי פאניקה ינסה להימנע ממקומות שבהם יהיה קושי לקבל עזרה מיידית במקרה של התקף חרדה )מטוסים ,מקומות מרוחקים ,מקומות הומים ,מופע שבהם אין אפשרות לשבת ליד מעבר וכו'(; מי שסובל מהפרעת מתח לאחר טראומה ינסה להימנע מכל מצב שמזכיר את האירוע הטראומטי )למשל האזור או האנשים שהיו קשורים לאירוע( ומי שסובל מ"מחלת הניקיון" )שהיא למעשה חלק מההפרעה טורדנית כפייתית( ,ינסה להימנע ככל שיוכל ממגע או מקרבה לאזור של פחי אשפה .כאמור ,ההימנעות שכיחה במרבית הפרעות החרדה ,ולצורך כך לעיתים קרובות "מגויס" בן משפחה או חבר שמתוך כוונה טובה ורצון כן לעזור משתף פעולה עם מעשה ההימנעות ,מבלי להיות מודע לכך שההימנעות לכשעצמה מקבעת ומחזקת את החרדה. בספר זה יושם דגש מיוחד כיצד ניתן לעזור באופן שיסייע למי שסובל מהפרעת חרדה מחד אך לא לתמוך )באופן ישיר או עקיף( בהימנעות שהיא פתולוגית במהותה. הספר בנוי כמקשה אחת ,אך כל אחת מההפרעות עומדת גם כיחידה עצמאית שניתן לקרוא אותה בנפרד ולקבל באופן ברור )כך אנו מקווים( תמונה מהימנה מדויקת ועדכנית .
עמוד 4מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
הקדמה כשליש מהאוכלוסייה יסבלו בשלב זה או אחר של חייהם מאחת מהפרעות החרדה המוזכרות בספר .שלב ראשון בטיפול,
הוא אבחון מדויק .האבחון יקבע
האם אכן
מדובר בהפרעת חרדה או בתגובה נורמטיבית .אם אכן מדובר בהפרעת חרדה ,יש לעשות צעד נוסף ולקבוע באיזה סוג של הפרעה מדובר :הפרעה טורדנית כפייתית ,התקפי פאניקה, פוביה חברתית ,הפרעת מתח לאחר טראומה ,הפרעת חרדה כללית או פוביה ספציפית. האבחון הנוסף חשוב שכן הוא מכוון לטיפול יותר יעיל בהפרעה. המושג הפרעות חרדה החליף את המושג נוירוזות אשר רווח במאה הקודמת .השינוי משקף את התוספת הדרמטית בידע בשטחים כמו כימיה ,ביולוגיה ,פסיכולוגיה ,רפואה ו מדעי המוח. הפרעות החרדה מעוררות התלבטות אודות מיקום הגבול בין החרדה הסבירה, הנורמאלית ,הבריאה לבין החרדה המופרזת -הפתולוגית. להלן דוגמאות : מתי חשש להתקרב למצוק הופך לפחד גבהים? מה ההבדל בין דאגנות נורמאלית לעומת דאגנות מופרזת? רוב האנשים יחושו לחץ מסוים לפני הופעה בפני קהל .מתי מדובר על ביישנות ,מתי על מבוכה ומתי זה הופך להיות פוביה חברתית? מתי הקפדה על ניקיון והיגיינה שהינה לכשעצמה בריאה ואסתטית הופכת להפרעה כפייתית? אחוז מאוד גבוה מהאנשים הנקלעים לאירוע טראומטי גדול יצאו ממנו נסערים ונרגשים מתי תגובה נורמטיבית זו תהפך לפתולוגית ? הקו המפריד בין תגובה נורמלית לפתלוגית מוגדר לפי התפקוד והפגיעה בפוטנציאל , אם בשלב מסוים ההתעסקות בנושא מפריעה לתפקוד הבין אישי ,המשפחתי או התעסוקתי או פוגעת ביכולתו של האדם לממש את הפוטנציאל שלו )"אני לא רוצה לנסוע לחו"ל כי אני פוחד ממטוסים"" ,אני לא מספיק לעשות את עבודתי כי אני בודק שוב ושוב", "אני מפחד ללכת לישיבות בקומות גבוהות עקב פחד גבהים"" ,אני רבה עם בעלי וילדי כי הניקיונות לא מסתיימים" וכו'( הרי שיש מקום להתערבות. מאפיין בולט של הפרעות החרדה הינו הקשר ההדוק שבינם לבין דיכאון .בד"כ הדיכאון מופיע כתגובה להפרעות החרדה .במקרים אילו )המכונים "תחלואה נלווית, עמוד 3מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
תוכן עניינים
הקדמה הפרעה טורדנית כפייתית – פרופ' זהר ופרופ' חגי חרמש הפרעת מתח לאחר טראומה -פרופ' זהר ופרופ' חגי חרמש הפרעת פאניקה -פרופ' זהר ופרופ' חגי חרמש הפרעת חרדה מוכללת -פרופ' חגי חרמש ופרופ' יוסף זהר פוביה חברתית -פרופ' חגי חרמש ופרופ' יוסף זהר פוביה פשוטה -פרופ' חגי חרמש ופרופ' יוסף זהר הפרעה משולבת של חרדה ודיכאון -פרופ' חגי חרמש טיפול התנהגותי קוגניטיבי -ד"ר צופי מרון עקרונות טיפול תרופתי -פרופ' חגי חרמש ופרופ' יוסף זהר שאלות כלליות\ נפוצות -פרופ' י.זהר ופרופ' חגי חרמש
עמוד 2מתוך 74
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010
מפת הדרכים להפרעות חרדה המדריך השלם לפציאנט ולבן המשפחה )ללא מורא -זיהוי וטיפול בהפרעות חרדה המדריך לפציאנט ולבן המשפחה(
פרופ' יוסף זהר
עמוד 1מתוך 74
פרופ' חגי חרמש
עודכן לאחרונה יום ראשון 13יוני 2010