כפיר

‫מפקד יקר‪,‬‬ ‫חוברת מורשת זו‪ ,‬באה לסכם את שעברת ביום משמעותי זה‪ .‬חלק ממטרת‬ ‫היום הוא לאפשר לך את היכולת‪ ,‬ולתת לך את הכלים להעביר לחייליך ופקודיך‬ ‫את ההיסטוריה שטמונה בעבר ובהווה בבקעת הירדן‪ .‬צה"ל בכלל וחטיבת כפיר‬ ‫בפרט רואה חשיבות גדולה בהכרות מעמיקה עם המקום והאזור עליו אתה‬ ‫מגן ומשרת בו‪ .‬קח זאת כעיקרון לכל מקום אליו תגיע במהלך שירותך הצבאי‪.‬‬

‫כָ ּל עֹוד בַ ּלֵ ּבָ ב ְפּנִ ָימה‬ ‫הֹומיָ ּה‬ ‫הּודי ִ‬ ‫נֶ ֶפׁש יְ ִ‬ ‫ּולְ ַפ ֲא ֵתי ִמזְ ָרח ָק ִד ָימה‬ ‫צֹופיָ ּה‬ ‫ַעיִ ן לְ צִ ּיֹון ִ‬ ‫עֹוד ֹלא ָאבְ ָדה ִת ְּקוָ ֵתנּו‬ ‫ַה ִת ְּקוָ ה בַ ּת ְשׁנֹות ַאלְ ַפּיִ ם‬ ‫לִ ְהיֹות ַעם ָח ְפ ִשׁי בְ ַּא ְרצֵ נּו‬ ‫ירּושׁלַ יִ ם‬ ‫ֶא ֶרץ צִ ּיֹון וִ ָ‬

19

18

‫יש דברים שרציתי לזכור‪...‬‬

‫‪17‬‬

‫בקעת הירדן ‪ -‬הידעת?‬ ‫בבקעת הירדן‬ ‫‪ 22‬ישובים וכ‪ 15,000-‬תושבים‪.‬‬

‫?‬ ‫העיר הנמוכה בעולם – יריחו‬ ‫‪ 250‬מטר מתחת לפני הים ‪ -‬שוכנת בבקעת הירדן‪.‬‬

‫?‬ ‫מפסגת הסרטבה ‪ 350 -‬מ' מעל פני הים) היה נהוג להשיא משואות על מנת להעביר‬ ‫הודעות והכרזה על חגים ומועדים יהודיים לבני ארץ ישראל ולהעם היושב בתפוצות‪.‬‬

‫?‬ ‫חטיבת הבקעה הוקמה בשנת ‪ .1967‬שני ממפקדי חטיבת הבקעה בעבר הגיעו‬ ‫לכס הרמטכ"לות‪ -‬רפאל (רפול) איתן ז"ל‪ -‬הרמטכ"ל ה‪ 11-‬של צה"ל ומחליפו‬ ‫משה לוי (מוישה וחצי) ז"ל הרמטכ"ל ה‪ 12-‬של צה"ל‪.‬‬

‫?‬ ‫למוצבים בבקעה על קו המים הוענקו ע"י אלוף פיקוד המרכז בעת בנייתם‪ ,‬שמות של‬ ‫עופות מאל"ף ועד תי"ו‪ .‬מוצב אחד בלבד קצת יוצא דופן‪ ...‬יודעים איזה?‬

‫?‬ ‫בכל מקום בו תדרוף כף רגלנו ‪ -‬ליד הישוב ארגמן שבבקעת הירדן חשף פרופ' אדם‬ ‫זרטל אתר קדום מתקופת ההתנחלות הראשונה‪ .‬האתר בצורת כף רגל‪ ,‬המורכב מחלקים‬ ‫שונים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬שימש קהילות שהתגוררו במקום כמקום מפגש וכינוסים‪.‬‬

‫?‬ ‫מה הקשר בין הכותל המערבי עיטור העוז ובא"ח כפיר שבבקעת הירדן?‬ ‫(רמז‪ :‬בא"ח כפיר נקרא "מחנה _ _ _ ")‬

‫‪16‬‬

‫שבועת הנצח של סטמפל‬ ‫מול הכותל המערבי‬ ‫שבועת הנצח של סטמפל מול הכותל המערבי | מאת‪ :‬יורם זמוש‬ ‫במלחמת ששת הימים לאחר קרב ארוך ומר עם חיילי הליגיון‬ ‫הירדני‪ ,‬מצאנו את עצמנו‪ ,‬חיילי חטיבת הצנחנים‪ ,‬פורצים את‬ ‫שער האריות ומטהרים את המתחם הירדני בהר הבית‪ .‬חשנו ממש‬ ‫ובפועל את כיסופי הדורות של היהודים מאז החורבן בדמעותיהם‪,‬‬ ‫בתפילותיהם‪ ,‬בתקוותם‪ ,‬בעוז רוחם‪ ,‬ובתוקף תביעתם לחזור‬ ‫ולהיות ריבונים שוב ולתמיד במקום הזה‪.‬‬ ‫הסמח"ט היה משה סטמפל‪ ,‬קצין צנחנים רב עלילות‪ ,‬ששרד את‬ ‫מלחמת העלם השנייה כנער עם אימו‪ ,‬לאחר שהצליחו להימלט‬ ‫מפולין למעמקי רוסיה‪ .‬בן ‪ 12‬עלה לארץ‪ ,‬למד בכפר הנוער בן‬ ‫שמן והתגייס לצנחנים‪ .‬שם יצא שמו למרחקים כמפקד קשה‬ ‫ותובען‪ ,‬קשוח כלפי עצמו עד כדי סיגוף‪.‬‬ ‫סטמפל הוביל אותנו אל הכותל ואז אל בנין המחכמה על גג‬ ‫הכותל המערבי‪ ,‬שם הנפנו את דגל ישראל בידיים רועדות‪ .‬כתבנו על הדגל‪" :‬דגל ישראל מונף היום‪,‬‬ ‫כ"ח באייר תשכ"ז‪ ,‬על הכותל המערבי בירושלים‪ ,‬בידי חיילי חטיבת ‪ 55‬היא חטיבת כובשי ירושלים‪".‬‬ ‫סטמפל נהם‪" :‬תתקן‪ :‬משחררי ירושלים!" ואז החל לזמר במבטא הרוסי שלו‪" :‬שחררי ירושלם‪ "...‬ואז‬ ‫התיישרנו שמונה חיילים בשורה ושרנו את "התקווה"‪.‬‬ ‫סטמפל זייפן איום‪ ,‬הצדיע בידו העבה על הקסדה הענקית שלו‪...‬וידו הצדיעה רועדת‪ .‬ולפתע בזווית‬ ‫עיני אני רואה איך דמעות זולגות על לחיו של המפקד הקשוח‪ ,‬והוא מנסה להסתתר בתוך הקסדה‬ ‫שלא יראו‪...‬‬ ‫מיד בסיום תפס אותי סטמפל בזרועי חזק ומוחץ‪ ,‬הביט למטה לרחבת הכותל ולחש‪" :‬זמוש‪ ,‬אם הסבים שלי היו‬ ‫יודעים שאי פעם אני אגיע הנה מעל הכותל המערבי ככה ‪.. .‬צנחן‪.. .‬נעלי צנחנים‪.. .‬עם‬ ‫משה סטמפל‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עוזי!!! אלף פעמים הם היו נותנים את חייהם רק כדי לדעת שפעם‪ ,‬פעם זה יהיה‪.‬‬ ‫סיפור חייו‬ ‫זה לא חשבון עם הלגיונרים הירדנים‪ ,‬זה חשבון עם החיילים הרומאים של טיטוס!"‬ ‫שנה וחצי לאחר מכן נפל משה סטמפל בקרב 'מרדף עם מחבלים בצפון הבקעה' שם‬ ‫לחם כמג"ד בראש חייליו‪ .‬לצידו לחמו ונפלו חמישה מפקדים וחיילים‪ ,‬רעינו הטובים‬ ‫מאז – הי"ד‪ .‬הקרב היה בערב ראש השנה תשכ"ט‪ .‬אותה שעה אנחנו‪ ,‬שאוזנינו היו‬ ‫כרויות‪ ,‬שמענו בת קול מכרזת‪" :‬נצחו אראלים את המצוקים"‬

‫‪15‬‬

‫נתן אלתרמן על מרדף ואדי קלט‪:‬‬ ‫באחד הימים ביקרו בפיקוד המרכז שמעון פרס והמשורר נתן אלתרמן‪ .‬אלתרמן כתב על הביקור‬ ‫הזה את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫"לפני שלושה שבועות ראיתי את המקום שבו נפל סגן אלוף צבי עופר במרדף הידוע של ואדי קלט‪.‬‬ ‫המערה אשר מתוכה נורה אליו הצרור שהפילהו מן הצוק‪ ,‬היתה אולי דומה לכוך שבו ישבה האם‬ ‫הערביה עם תינוקה‪ ,‬זו שהחבלנים אשר הסתתרו מאחוריה אולי החזיקו אותה בכוח איומו של‬ ‫נשק בין אש לאש‪ .‬הקצין שאליו נלוותי‪ ,‬באותו סיור שקט ומאובטח בוואדי קלט‪ ,‬הסביר את פרטי‬ ‫המרדף ולא לכל דבריו יכולתי להקשיב כהלכה כיון שמפעם לפעם‪ ,‬תוך אחיזה בזיזי סלע‪ ,‬על מנת‬ ‫שלא לגלוש למטה‪ ,‬הרהרתי מה היה פירוש הדבר להלך ולטפס כאן‪ ,‬בעת מרדף‪ ,‬עם חגור מלא‪,‬‬ ‫שעה שבכל רגע עשויה להיפתח עליך אש מתוך פיה האפל של מערה‪ .‬לאחר שהגענו אל מערת‬ ‫המחבוא‪ ,‬במעלה ההר המסולע‪ ,‬עמד הקצין והורה בידו ואמר‪ :‬כאן נפל צביקה‪ .‬המקום היה חשוף‬ ‫כולו ולוע המערה פעור הישר אל מקום זה‪ .‬תוך כך נסתבר לי כי הקצין המדבר היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם הוא‬ ‫כאן‪ ,‬בשעת אותו מרדף ועמד אותה שעה במרחק צעדים מספר בלבד מן המערה הזאת‪ .‬קצין זה‬ ‫היה אלוף פיקוד המרכז‪ ,‬רחבעם זאבי ("גנדי")‪ ...‬לא שאלתי אותו איך ייתכן כי מפקד החזית כולה‬ ‫נמצא אף הוא במקום זה בעת ההיא‪ .‬לא שאלתי מפני שידעתי כי שאלה זו היא זרה כאן ורחוקה‬ ‫מכאן כמרחקו של טרקלין ויכוחים מן הצוקים הללו‪ .‬כן‪ ,‬השאלה נראתה זרה ופראית בסביבה זו‬ ‫ואל מול האיש הזה‪ ,‬ורק משום שכך הדבר‪ ,‬אנו רואים שצה"ל הוא כפי שהוא כיום ומדינת ישראל‬ ‫זו קיימת"‪.‬‬ ‫עד כאן דברי המשורר נתן אלתרמן ז"ל‪ ,‬וזהו עוד סיפור מסיפורי ואדי קלט‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫צבי עופר‬

‫צבי עופר נולד בפתח תקווה ב‪ 22-‬בפברואר ‪ 1932‬למשפחת יבקובסקי‪,‬‬ ‫ממייסדי כפר אז"ר‪ .‬הוא למד בבית הספר החקלאי בנהלל‪ ,‬ובנעוריו‬ ‫היה פעיל בגדנ"ע‪ .‬בתקופת מלחמת העצמאות‪ ,‬הצטרף לשורות‬ ‫הפלמ"ח ונלחם עם הגדוד השלישי של חטיבת יפתח בחזית המרכז‬ ‫והדרום והשתתף במבצע דני ובמבצע יואב‪ .‬בתקופת ההפוגה השנייה‪,‬‬ ‫הוכשר בקורס מפקדי כיתות והיה סגן מפקד מחלקה בחטיבה ‪.11‬‬ ‫בסיום המלחמה השתחרר בדרגת סמל והחל לעבוד בחברת "מקורות"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1952‬שב לשירות קבע בצה"ל ועבר קורס קצינים‪ .‬עם תום‬ ‫הקורס פיקד על הקמת יחידה לביצוע מארבים לפדאיון‪ .‬לאחר מכן התנדב לצנחנים‪ ,‬שימש כקצין‬ ‫בגדוד ‪ 890‬תחת פיקודו של מאיר הר‪-‬ציון‪ ,‬והשתתף בפעולת כנרת כמפקד כיתת החוד של פלוגה‬ ‫ד' והוביל אותה בכיבוש מוצב "עקב"‪ .‬בהמשך שימש כקצין גדוד הנח"ל המוצנח ולחם במלחמת סיני‬ ‫בין היתר בקרב המיתלה‪ .‬לאחר שעבר מפקדי פלוגות‪ ,‬הוצב בחטיבת גולני והיה קצין המודיעין של‬ ‫החטיבה בדרגת סרן‪ .‬בהנחיית מפקד החטיבה‪ ,‬מרדכי גור‪ ,‬הקים את הסיירת החטיבתית במתכונת‬ ‫חדשה והיה למפקדה‪ .‬בראשה יצא עופר בשנת ‪ 1962‬למבצע סנונית‪ ,‬פעולת תגמול שבוצעה כנגד‬ ‫הכפר הסורי נוקייב והמוצבים הסמוכים אליו‪ .‬על פיקוד הכוח תחת אש כבדה ודבקות במשימה‬ ‫זכה לציון לשבח מהרמטכ"ל‪ ,‬שלימים הומר בעיטור הגבורה‪ .‬בעיטור נכתב כי "גילה גבורה עילאית‬ ‫בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש בפעילות מבצעית" וכי‪:‬‬

‫"בליל י'‪-‬י"א באדר ב' תשכ"ב (‪ 16-17‬מארס ‪ ,)1962‬בפשיטה על נוקייב‪ ,‬בגדה המזרחית של‬ ‫הכינרת‪ ,‬למרות האש הכבדה אשר נפתחה על יחידתו לפני הגיעה אל היעד‪ ,‬הסתער הכוח על‬ ‫מוצב‪ ,‬כשרס"ן צבי עופר רץ קדימה להחליף מפקדים שנפצעו‪ .‬אישית נלחם בראש כוחותיו‬ ‫לטיהור המוצב‪ ,‬כשהוא יורה בכלי נשק שונים‪ ,‬זרק רימונים ומושך כוחותיו אחריו‪".‬‬ ‫לאחר מכן היה עופר מפקד פלוגה בשריון‪ .‬במלחמת ששת הימים‪ ,‬היה עופר מפקד כוח בחטיבת‬ ‫ירושלים והיה ממשחררי חברון ובית לחם‪ .‬תקופה קצרה שימש מושל צבאי ראשון בחברון ולאחר‬ ‫המלחמה התמנה באוגוסט ‪ 1967‬למושל הצבאי של שכם‪ .‬באוקטובר‬ ‫רגע של מוסיקה‪:‬‬ ‫‪ 1968‬הועבר לבקשתו לתפקיד מבצעי ומונה למפקד סיירת חרוב‪ .‬ב‪20-‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‬ ‫בדצמבר ‪ 1968‬השתתף במרדף אחר חוליית מחבלי פת"ח‪ .‬באזור ואדי‬ ‫קלט נפגע קשות מירי ובבית החולים מת מפצעיו‪ .‬בהלווייתו נכחו שר‬ ‫הביטחון והרמטכ"ל‪ .‬חמישה מחברי החוליה הערבים נשפטו למאסר‬ ‫עולם‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אל"מ רגב וסרן מנלה פעלו כנגד חוליות אשר חצו את נהר הירדן וחדרו לגדה המערבית‪ .‬הם‬ ‫הפעילו צורת קרב חדשה‪ ,‬שנקראה "מרדפים"‪ .‬בשיטת קרב זו הופעלו כוחות ניידים של חי"ר‬ ‫במסוקים ובזחל"מים‪ .‬המרדפים התנהלו בתנאי שטח ומזג אוויר קשים‪ .‬מרגע שאותרה חוליית‬ ‫מחבלים‪ ,‬נעו גששים עם הכוחות כדי לעקוב אחרי המסתננים‪ .‬כשאותרו היו כוחות צה"ל מכתרים‬ ‫אותם וקוראים להם להיכנע‪ .‬במידה וסירבו היו נכנסים איתם לקרב מגע סופי‪.‬‬ ‫במרדף שנערך ב‪ 26 -‬ביולי‪ 1968 ,‬נהרגו רגב ומנלה‪ .‬במרדף זה נהרגו גם ‪ 8‬מחבלים ואחד נפצע‬ ‫ונתפס‪.‬‬ ‫בקיבוץ הוקם בית‪-‬הנצחה לזכרו‪" ,‬בית גדי"‪ ,‬שהיה למועדון ולבית התרבות של המקום‪ .‬ב"בית גדי"‪,‬‬ ‫בקיבוץ תל יצחק‪ ,‬היה מונח העוזי של סרן מנלה ועליו ‪ 14‬שריטות חרוטות בשורה אחת‪ ,‬כאשר‬ ‫כל אחת מהן מסמלת מרדף‪ .‬את המרדף ה‪ ,15-‬כנראה שלא הצליח לסמן בעצמו‪ .‬בכניסה לבית‬ ‫התרבות הוצב פסל לזכרו של גד מנלה‪ ,‬מעשה ידיו של נתן רפופורט‪.‬‬ ‫המושב ארגמן בבקעת הירדן מנציח את זכרו בשמו‪ :‬שם היישוב הוא שילוב של שמו ושמו של‬ ‫אל"מ אריה רגב‪ ,‬שנהרג עמו באותו מרדף‪.‬‬

‫פעולת כרמה‬

‫פעולת כראמה נקראת מבצע תופת על ידי צה"ל הייתה תקיפה נרחבת של כוחות שריון‪ ,‬צנחנים‬ ‫וחיל אוויר של צה"ל‪ ,‬ב‪ 21 -‬במרץ ‪ 1968‬על הכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן‪ ,‬שנערכה‬ ‫כנגד מפקדת הפת"ח בכפר‬ ‫והעומד בראשה‪ ,‬יאסר ערפאת‪.‬‬ ‫במקביל לפעולה זו התקיימה‬ ‫פשיטה נוספת על יעדים של‬ ‫הפת"ח מדרום לים המלך‬ ‫(נקראת מבצע אסותא על ידי‬ ‫צה"ל)‪ .‬כוחות הלגיון הירדני הניעו‬ ‫יחידות למגע עם כוחות צה"ל‬ ‫ופתחו עליהן באש ובכך הפכה‬ ‫הפעולה לקרב בהיקף מלא‪.‬‬ ‫למרות האבידות הכבדות שנגרמו‬ ‫לארגון הפת"ח בפעולה‪ ,‬ניצלו‬ ‫דובריו את אבידות צה"ל‪ ,‬שכללו‬ ‫הפלת מטוס ישראלי והשארת טנקים ושריוניות ישראלים בשטח ירדן‪ ,‬והכריזו על הקרב כעל‬ ‫ניצחון פלסטיני שנכנס מאז למורשת הקרב הערבית בכלל והפלסטינית בפרט‪ .‬התחזקותם של‬ ‫ארגוני המחבלים בעקבות קרב זה הובילה בסופו של דבר לאירועי ספטמבר השחור ב‪.1970-‬‬

‫‪12‬‬

‫אנדרטת הבקעה‬

‫לזכר הנופלים בבקעת הירדן הוקמה אנדרטה על גבעה למרגלות הר הסרטבה‪ ,‬מעשה ידיו של‬ ‫הפסל יגאל תומרקין‪ .‬האנדרטה הוקמה ביוזמתו של רחבעם זאבי ומכילה תותח‪ ,‬כלי נשק ורכב‬ ‫המרותכים זה לזה‪ .‬מנקודת נוף זו משקיפה האנדרטה על מרכז הבקעה ובה חקוקים שמותיהם של‬ ‫כל הנופלים בגזרת בקעת הירדן מאז ‪ .1967‬מנקודה זו ניתן להשקיף צפונה על מושב יפית‪ ,‬מערבה‬ ‫על מפגש הבקעה וחוות תניני פצאל‪ ,‬הרי שומרון ומעלה אפרים‪ ,‬ודרומה ‪ -‬על פיתחת נחל פצאל‪,‬‬ ‫שם ממוקם היישוב והשדות החקלאיים הנושקים לו ובמזרח הרי מואב וגבול ירדן‪.‬‬

‫אריק רגב וגד מנלה‬ ‫אל"מ אריה (אריק) רגב נולד בפולין וכשהיה בן שנה עלתה משפחתו‬ ‫לארץ ישראל והתיישבה בקיבוץ איילת השחר‪ .‬את לימודיו התיכוניים‬ ‫עשה בבית ספר עמל בחדרה‪ .‬ב‪ 1950 -‬התגייס לצה"ל‪ ,‬לחם במבצע קדש‬ ‫במסגרתה השתתף כמ"פ בצניחת הכוחות במעבר המיתלה ‪ .‬ב‪ 1961 -‬מונה‬ ‫למפקד גדוד ‪ 890‬של חטיבת הצנחנים‪ .‬ב‪ 1967 -‬מונה רגב לקצין אג"ם‬ ‫של פיקוד המרכז ובתפקיד זה לחם במלחמת ששת הימים‪ .‬ב‪ 1968-‬מונה‬ ‫למח"ט הבקעה‪.‬‬ ‫סרן גד מנלה היה קצין המבצעים של חטיבת הבקעה בשנות ה‪ ,60-‬ונהרג‬ ‫בעת מרדף אחר מחבלים באזור פצאל‪ .‬מנלה נולד בקיבוץ תל יצחק‪,‬‬ ‫שהוריו נמנו עם מייסדיו‪ .‬ביולי ‪ 1963‬התגייס לצה"ל במסגרת גרעין של‬ ‫הנח"ל שיצא לכפר גליקסון‪ ,‬והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח‪.‬‬ ‫הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם‪ ,‬קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר‪,‬‬ ‫אחר כך מונה למפקד מחלקה בצנחנים‪ .‬מנלה נחשב לאישיות שהובילה‬ ‫את חייליה לגיבוש באמצעים מקוריים ובלתי‪-‬רגילים בצבא‪ .‬על חייליו‬ ‫הוטלו משימות קשות על מנת לחשלם כראוי לקראת הקרב‪ .‬יש על כך‬ ‫סיפורים רבים בעל‪-‬פה‪ ,‬שסופרו בין חייליו במשך השנים‪ .‬תיאור ספרותי של היחידה מופיע ברומן‬ ‫האוטוביוגרפי שני חיי יעקב‪ ,‬מאת יעקב בוצ'ן‪ ,‬שהיה סמל המחלקה בפיקודו של מנלה‪.‬‬ ‫על חלקו בפעולת כראמה ב‪ 21-‬במרץ‪ ,1968 ,‬הוענק למנלה עיטור העוז‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אנדרטת הבקעה‬ ‫סיפורו של "ארץ המרדפים"‬ ‫"התחלנו להקים מוצבים בבקעה ולבנות את התשתית הנדרשת‪ ,‬והחלה תקופת המרדפים‪ .‬זה‬ ‫היה מתיש ביותר‪ :‬כמעט מדי יום ביומו נאלצנו לערוך מרדף אחר המחבלים‪ .‬המרדפים התקיימו‬ ‫בכל תנאי מזג האוויר‪ ,‬והחום הכבד בבקעה העיק עלינו מאוד‪ .‬פעמים רבות המרדף היה כרוך‬ ‫בטיפוס על שטחים הרריים קשים‪ ,‬במעלות ההרים‪ ,‬מבקעת הירדן לכיוון הרי יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫המחבלים ביקשו לחצות את השטח השומם‪ ,‬המדברי ברובו‪ ,‬של הבקעה‪ ,‬כדי למצוא מסתור‬ ‫בכפרים ובערים של שדרת ההר המרכזית‪ ,‬כמו שכם‪ ,‬רמאללה וחברון‪ .‬היו לי גששים בדווים‬ ‫מעולים‪ ,‬והם שאיתרו את חדירת חוליות המחבלים‪ .‬מייד לאחר שהגששים הבחינו בעקבות‬ ‫החדירה‪ ,‬החל מרדף‪ ,‬ואנחנו גילינו את החוליה‪ .‬לעיתים נכנעו המחבלים ולעיתים ניהלו קרב קצר‬ ‫ונהרגו‪ .‬במשך המרדפים בבקעת‪-‬הירדן איבדתי פקודים וחברים‪ ,‬מפקדים למופת שנעו בראש‬ ‫כוחותיהם‪".‬‬ ‫רפאל (רפול) איתן‪ ,‬הרמט"כל ה‪ 11-‬של צה"ל‪ ,‬על המרדפים בבקעת הירדן בתקופת מלחמת‬ ‫ההתשה (‪.)1967-1970‬‬ ‫רגע של מוסיקה‪:‬‬ ‫שיר המרדף ‪-‬‬ ‫חווה אלברשטיין‬

‫‪10‬‬

‫אמיל בריג ‪ -‬פיצוץ גשר נהריים ‪1948‬‬ ‫אמיל בריג (‪ )2002 - 1924‬היה לוחם שזכה לאות גיבור ישראל‪.‬‬ ‫בריג נולד בטרנוב שבפולין ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח‬ ‫למזרח‪ .‬בבוקובינה נתפס והובל לבור הריגה‪ ,‬אך נותר בין האחרונים‬ ‫וניצל עם ההכרזה על סיום ההוצאות להורג‪ .‬לאחר מכן הוכה עד‬ ‫עילפון‪ .‬בריג איתר את אביו ואחותו‪ ,‬אולם השלושה נתפסו‪ .‬בהיותם‬ ‫על רכבת בדרך למחנה ריכוז קפצו ויחד עם אביו ברח להרי‬ ‫הקרפטים והצטרף לפרטיזנים‪ .‬בפעולות בהן השתתף‪ ,‬היה עד‬ ‫למות אביו ובחיפושיו אחר אחותו עבר בין בתים וניצל מהתקפת‬ ‫חיילים גרמנים על בית שבו הסתתר‪ .‬בהונגריה הצטרף לתנועת‬ ‫הנוער הציוני וכעבור זמן נעצר בגין פעילותו ונידון למוות‪ .‬הגעת‬ ‫הצבא האדום מנעה את הוצאתו להורג ביום ביצוע גזר הדין‪ .‬בריג‬ ‫התגייס לשורות הצבא האדום ולאחר סיום המלחמה עלה לארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫שנתיים התגורר בתל יצחק‪ .‬באותה תקופה היה חבר ההגנה ובמלחמת העצמאות שירת בחטיבת גולני‬ ‫ולחם בעמק הירדן‪ .‬ביום הכרזת העצמאות השתתף בפעולה לפיצוץ שלושת הגשרים הסמוכים לקיבוץ‬ ‫גשר ולאחר ששניים משלושת המטענים כשלו יצא ופוצץ את הגשרים הנותרים‪ ,‬פעולה שעליה זכה‬ ‫באות גיבור ישראל‪:‬‬ ‫"ביום ה‪ 14-‬במאי ‪ ,1948‬בשעת ההתקפה של האויב על קבוצת גשר‪ ,‬ניסו המגינים לשוא להפעיל את‬ ‫חומר הנפץ‪ ,‬שהטמינו קודם לכן תחת הגשר‪ ,‬שבדרך לנקודה‪ .‬כאשר משורייני האויב החלו להתקרב‬ ‫אל הנקודה‪ ,‬וכל השטח היה מכוסה אש עזה של האויב‪ ,‬התקדם סמל אמיל בריג אל הגשר וברגעים‬ ‫האחרונים ממש הצליח להפעיל את חומר הנפץ‪ ,‬לפוצץ את הגשר ולמנוע מהאויב אפשרות לתקוף‬ ‫את הנקודה מטווח קרוב‪ .‬סמל אמיל בריג עצמו חזר בשלום לבסיס‪".‬‬ ‫רגע של מוסיקה‪:‬‬ ‫גשר ביילי‪ ,‬יהורם גאון‬

‫‪9‬‬

‫קסר אל יהוד‬ ‫אתר הטבילה על גדות נהר הירדן הוא אתר מקודש המזוהה כמקום בו ע"פ המסורת הנוצרית‪ ,‬הוטבל‬ ‫ישו ע"י יוחנן המטביל‪ .‬בברית החדשה מצוין כי אירוע זה שימש כ‪" -‬לידה הרוחנית" של ישו‪ ,‬בניגוד ללידה‬ ‫הגשמית שארעה בבית לחם‪ .‬על כן‪ ,‬אתר הטבילה הינו אתר בעל חשיבות רבה ביותר בעולם הנוצרי‬ ‫ונחשב כשלישי בקדושתו לעולם הנוצרי (לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים)‪.‬‬ ‫עד ‪ ,1967‬תחת שלטון ירדני‪ ,‬אתר הטבילה‪ ,‬קסר אל יהוד היה מקום שוקק חיים‪ :‬צליינים ותיירים רבים‬ ‫היו פוקדים אותו‪ .‬בשנת ‪ 1968‬נסגר האתר והגישה אליו לא התאפשרה עקב היותו ממוקם מעבר לגדר‬ ‫המערכת‪ ,‬בתוך שטח צבאי סגור‪ .‬במהלך השנים האחרונות מבצע המנהל האזרחי במקום עבודות‬ ‫תשתית‪ ,‬פיתוח ופינוי מוקשים להכשרת המקום‪ ,‬בסיוע המשרד לפיתוח אזורי ומשרד התיירות‪ .‬בחודש‬ ‫יולי ‪ 2011‬נפתח האתר באופן קבוע לביקורי קהל ללא צורך בתיאום ביטחוני מוקדם‪.‬‬ ‫האתר נמצא על הגדה המערבית של נהר הירדן במרחק של כ ‪ 10‬ק"מ ממזרח לעיר יריחו‪.‬‬

‫דור הפלמ"ח ו"ליל הגשרים" בבקעת הירדן‬

‫הפלמ"ח (ראשי תיבות‪ :‬פלוגות המחץ) היה הכוח הסדיר של ה"הגנה בארץ ישראל בשנים ‪.1941-1948‬‬ ‫הוא נוצר מראשיתו להיות הכוח המגויס של ארגון ה"הגנה" שהגדיר את עצמו כצבא העברי של המדינה‬ ‫היהודית שהייתה בדרך‪.‬‬ ‫השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל‪ ,‬על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה‪ ,‬חורגת מתחום‬ ‫תרומתו הצבאית‪ ,‬החשובה כשלעצמה‪.‬‬ ‫בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות היה הפלמ"ח עמוד השדרה של הצבא החדש‪ ,‬השתתף בקרבות‬ ‫בצפון ובמרכז‪ ,‬ונשא בעול הגנת הנגב כולו‪ ,‬עד שהתארגן צבא ההגנה לישראל‪ ,‬התגייס והחל בפעולה‪.‬‬ ‫מעבר לתחום הצבאי‪ ,‬הפלמ"ח תרם רבות בתחומים מגוונים ובהם המאבק בשלטון המנדט הבריטי‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ההעפלה והעלייה לארץ ישראל‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬התרבות והספרות‬ ‫העברית והזמר העברי‪.‬‬ ‫הפלמ"ח יצר הווייה ייחודית של לוחמים‪ ,‬חלוצים ומפקדים‪ ,‬אשר התגלם‬ ‫בדמויות כגון יגאל אלון ויצחק רבין‪ .‬עם הקמת המדינה וצה"ל ב‪ ,1948-‬פורק‬ ‫הפלמ"ח ויחידותיו שולבו בשורות הצבא הסדיר‪.‬‬ ‫ליל הגשרים (יוני ‪ ,)1946‬הידוע גם בשם "מבצע מרכולת" הוא כינוי של מיבצע‬ ‫חבלה במהלכו תקפו לוחמי פלמ"ח ‪ 11‬גשרים ברחבי הארץ‪ .‬נחשב לאחד‬ ‫מפעולותיה המרכזיות של תנועת המרי העברי נגד שלטונות המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫ידוע גם בשם ‪ -‬מיבצע מרכולת‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫ספר שופטים‪ ,‬פרק ג'‪ -‬אהוד בן גרא‬ ‫ת‪-‬עגְ לֹון ֶמלֶ ְך‪-‬מ ָֹואב‪ַ ,‬על‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪ַ ,‬על ּכִ י‪-‬‬ ‫יב וַ ּי ִֹספּו ּבְ נֵי יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות ָה ַרע ּבְ ֵעינֵי יְ הוָה; וַיְ ַחּזֵ ק יְ הוָה ֶא ֶ‬ ‫ת‪-‬עיר‬ ‫ת‪-‬ה ַרע‪ּ ,‬בְ ֵעינֵי יְ הוָה‪ .‬יג וַּיֶ ֱאסֹף ֵאלָ יו‪ֶ ,‬את‪ּ-‬בְ נֵי ַעּמֹון ֲוַע ָמלֵ ק; וַּיֵ לֶ ְך‪ ,‬וַּיַ ְך ֶאת‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬וַּיִ ְירׁשּו‪ֶ ,‬א ִ‬ ‫ָעׂשּו ֶא ָ‬ ‫ת‪-‬עגְ לֹון ֶמלֶ ְך‪-‬מ ָֹואב‪ְׁ ,‬שמֹונֶה ֶע ְׂש ֵרה ָׁשנָה‪ .‬טו וַּיִ זְ ֲעקּו בְ נֵי‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪ֶ ,‬אל‪-‬‬ ‫ַה ְּת ָמ ִרים‪ .‬יד וַּיַ ַעבְ דּו בְ נֵי‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל ֶא ֶ‬ ‫ן‪-‬היְ ִמינִ י‪ִ ,‬איׁש ִא ֵּטר יַ ד‪-‬יְ ִמינֹו; וַּיִ ְׁשלְ חּו בְ נֵי‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫ת‪-‬אהּוד ּבֶ ן‪ּ-‬גֵ ָרא ּבֶ ַ‬ ‫מֹוׁש ַיע ֶא ֵ‬ ‫יְ הוָה‪ ,‬וַ ּיָ ֶקם יְ הוָ ה לָ ֶהם ִ‬ ‫ּבְ יָ דֹו ִמ ָנְחה‪ ,‬לְ ֶעגְ לֹון ֶמלֶ ְך מ ָֹואב‪ .‬טז וַּיַ ַעׂש לֹו ֵאהּוד ֶח ֶרב‪ ,‬וְלָ ּה ְׁשנֵי ֵפיֹות‪ּ--‬ג ֶֹמד ָא ְרּכָ ּה; וַּיַ ְחּגֹר א ָֹותּה ִמ ַּת ַחת‬ ‫ת‪-‬ה ִּמ ָנְחה‪ ,‬לְ ֶעגְ לֹון‪ֶ ,‬מלֶ ְך מ ָֹואב; ֶוְעגְ לֹון‪ִ ,‬איׁש ּבָ ִריא ְמאֹד‪ .‬יח וַיְ ִהי ּכַ ֲא ֶׁשר‬ ‫לְ ַמ ָּדיו‪ַ ,‬על יֶ ֶרְך יְ ִמינֹו‪ .‬יז וַּיַ ְק ֵרב‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫ת‪-‬הּגִ לְ ּגָ ל‪,‬‬ ‫ן‪-‬ה ְּפ ִסילִ ים ֲא ֶׁשר ֶא ַ‬ ‫ת‪-‬ה ָעם‪ ,‬נ ְֹׂש ֵאי‪ַ ,‬ה ִּמ ָנְחה‪ .‬יט וְ הּוא ָׁשב‪ִ ,‬מ ַ‬ ‫ת‪-‬ה ִּמ ָנְחה; וַיְ ַׁשּלַ ח‪ֶ ,‬א ָ‬ ‫ּכִ ּלָ ה‪ ,‬לְ ַה ְק ִריב ֶא ַ‬ ‫ל‪-‬הע ְֹמ ִדים ָעלָ יו‪ .‬כ ֵוְאהּוד ּבָ א ֵאלָ יו‪ ,‬וְ הּוא‪-‬י ֵֹׁשב‬ ‫ֹאמר ָהס‪--‬וַּיֵ צְ אּו ֵמ ָעלָ יו‪ּ ,‬כָ ָ‬ ‫ר‪-‬ס ֶתר לִ י ֵאלֶ יָך ַה ֶּמלֶ ְך; וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר‪ְּ ,‬דבַ ֵ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹלהים לִ י ֵאלֶ יָך; וַּיָ ָקם‪ֵ ,‬מ ַעל ַהּכִ ֵּסא‪ .‬כא וַּיִ ְׁשלַ ח ֵאהּוד‪ֶ ,‬את‪-‬‬ ‫ר‪-‬א ִ‬ ‫ֹאמר ֵאהּוד‪ְּ ,‬דבַ ֱ‬ ‫ּבַ ֲעלִ ּיַ ת ַה ְּמ ֵק ָרה ֲא ֶׁשר‪-‬לֹו לְ בַ ּדֹו‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫ם‪-‬הּנִּצָ ב ַא ַחר ַהּלַ ַהב‪ ,‬וַּיִ ְסּגֹר ַה ֵחלֶ ב‬ ‫ת‪-‬ה ֶח ֶרב‪ֵ ,‬מ ַעל יֶ ֶרְך יְ ִמינֹו; וַּיִ ְת ָק ֶע ָה‪ּ ,‬בְ בִ ְטנֹו‪ .‬כב וַּיָ בֹא גַ ַ‬ ‫יַ ד ְׂשמֹאלֹו‪ ,‬וַּיִ ַּקח ֶא ַ‬ ‫ּבְ ַעד ַהּלַ ַהב‪ּ--‬כִ י ֹלא ָׁשלַ ף ַה ֶח ֶרב‪ִ ,‬מּבִ ְטנֹו;‬ ‫וַּיֵ צֵ א‪ַ ,‬ה ַּפ ְר ְׁשדֹנָה‪ .‬כג וַּיֵ צֵ א ֵאהּוד‪ַ ,‬ה ִּמ ְס ְּדרֹונָה;‬ ‫ֹו‪--‬וְנָעל‪ .‬כד וְ הּוא‬ ‫וַּיִ ְסּגֹר ַּדלְ תֹות ָה ֲעלִ ּיָ ה‪ּ ,‬בַ ֲעד ָ‬ ‫יָ צָ א‪ֲ ,‬וַעבָ ָדיו ּבָ אּו‪ ,‬וַּיִ ְראּו‪ִ ,‬וְהּנֵה ַּדלְ תֹות ָה ֲעלִ ּיָ ה‬ ‫ת‪-‬רגְ לָ יו ּבַ ֲח ַדר‬ ‫ֹאמרּו‪ַ ,‬אְך ֵמ ִסיְך הּוא ֶא ַ‬ ‫ֻנְעלֹות; וַ ּי ְ‬ ‫ַה ְּמ ֵק ָרה‪ .‬כה וַּיָ ִחילּו ַעד‪ּ-‬בֹוׁש‪ִ ,‬וְהּנֵה ֵאינֶ ּנּו‬ ‫ת‪-‬ה ַּמ ְפ ֵּת ַח‪,‬‬ ‫פ ֵֹת ַח ַּדלְ תֹות ָה ֲעלִ ּיָ ה; וַּיִ ְקחּו ֶא ַ‬ ‫ֹנֵיהם‪ ,‬נ ֵֹפל ַא ְרצָ ה ֵמת‪ .‬כו‬ ‫וַּיִ ְפ ָּתחּו‪ִ ,‬וְהּנֵה ֲאד ֶ‬ ‫ֵוְאהּוד ְנִמלַ ט‪ַ ,‬עד ִה ְת ַמ ְה ְמ ָהם; וְ הּוא ָעבַ ר ֶאת‪-‬‬ ‫ַה ְּפ ִסילִ ים‪ ,‬וַּיִ ָּמלֵ ט ַה ְּׂש ִע ָיר ָתה‪ .‬כז וַיְ ִהי ּבְ בֹואֹו‪,‬‬ ‫ּׁשֹופר ּבְ ַהר ֶא ְפ ָריִ ם; וַ ּיֵ ְרדּו ִעּמֹו‬ ‫וַ ּיִ ְת ַקע ּבַ ָ‬ ‫ן‪-‬ה ָהר‪ ,‬וְ הּוא לִ ְפנֵ ֶיהם‪ .‬כח‬ ‫בְ נֵ י‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ָ‬ ‫ֹאמר ֲאלֵ ֶהם ִר ְדפּו ַא ֲח ַרי‪ּ ,‬כִ י‪-‬נָ ַתן יְ הוָ ה‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪-‬מֹואב ּבְ יֶ ְדכֶ ם; וַ ּיֵ ְרדּו‬ ‫ָ‬ ‫ֶאת‪-‬אֹיְ בֵ יכֶ ם ֶא‬ ‫ת‪-‬מ ְעּבְ רֹות ַהּיַ ְר ֵּדן‬ ‫ַא ֲח ָריו‪ ,‬וַ ּיִ לְ ּכְ דּו ֶא ַ‬ ‫מֹואב‪ ,‬וְ ֹלא‪-‬נָ ְתנּו ִאיׁש‪ ,‬לַ ֲעבֹר‪ .‬כט וַּיַ ּכּו‬ ‫לְ ָ‬ ‫ֶאת‪-‬מ ָֹואב ּבָ ֵעת ַה ִהיא‪ּ ,‬כַ ֲע ֶׂש ֶרת ֲאלָ ִפים ִאיׁש‪-‬‬ ‫ל‪-‬איׁש ָחיִ ל; וְֹלא ְנִמלַ ט‪ִ ,‬איׁש‪ .‬ל‬ ‫ל‪ׁ-‬ש ֵמן‪ ,‬וְכָ ִ‬ ‫ּכָ ָ‬‫ִוַּתּכָ נַע מ ָֹואב ּבַ ּיֹום ַההּוא‪ַּ ,‬ת ַחת יַ ד יִ ְׂש ָר ֵאל;‬ ‫ִוַּת ְׁשקֹט ָה ָא ֶרץ‪ְׁ ,‬שמֹונִים ָׁשנָה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫ספר יהושוע‪ ,‬פרק ו' ‪ -‬כיבוש יריחו‬ ‫ֹאמר יְ הוָה‪ֶ ,‬אל‪-‬יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ְ ,‬ר ֵאה‬ ‫א וִ ִיריחֹו סֹגֶ ֶרת ְּומ ֻסּגֶ ֶרת‪ִ ,‬מ ְּפנֵ י ּבְ נֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪ֵ :‬אין יֹוצֵ א‪ ,‬וְ ֵאין ּבָ א‪ .‬ב וַ ּי ֶ‬ ‫ה‪--‬ה ֵּקיף ֶאת‪-‬‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר‪ּ ,‬כֹל ַאנְ ֵׁשי ַה ִּמלְ ָח ָמ ַ‬ ‫ת‪-‬מלְ ּכָ ּה‪ּ--‬גִ ּב ֵֹורי‪ֶ ,‬ה ָחיִ ל‪ .‬ג ו ְַסּב ֶֹתם ֶא ָ‬ ‫ַנָת ִּתי בְ יָ ְדָך‪ֶ ,‬את‪-‬יְ ִריחֹו ֶוְא ַ‬ ‫ׁשֹופרֹות ַהּיֹובְ לִ ים‪ ,‬לִ ְפנֵ י‬ ‫ָה ִעיר‪ַּ ,‬פ ַעם ֶא ָחת; ּכֹה ַת ֲע ֶׂשה‪ֵׁ ,‬ש ֶׁשת יָ ִמים‪ .‬ד וְ ִׁשבְ ָעה כ ֲֹהנִ ים יִ ְׂשאּו ִׁשבְ ָעה ְ‬ ‫ּׁשֹופרֹות‪ .‬ה ָוְהיָ ה‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר ֶׁשבַ ע ְּפ ָע ִמים; וְ ַהּכ ֲֹהנִ ים‪ ,‬יִ ְת ְקעּו ּבַ ָ‬ ‫ָה ָארֹון‪ּ ,‬ובַ ּיֹום ַה ְּׁשבִ ִיעי‪ָּ ,‬תסֹּבּו ֶא ָ‬ ‫רּועה גְ דֹולָ ה; וְ נָ ְפלָ ה‬ ‫ל‪-‬ה ָעם‪ְּ ,‬ת ָ‬ ‫ּבִ ְמׁשְֹך ּבְ ֶק ֶרן ַהּיֹובֵ ל‪ ,‬בשמעכם (ּכְ ָׁש ְמ ֲעכֶ ם) ֶאת‪-‬קֹול ַהּׁש ָֹופר‪ ,‬יָ ִריעּו כָ ָ‬ ‫ֹאמר ֲאלֵ ֶהם‪ְׂ ,‬שאּו‬ ‫ל‪-‬הּכ ֲֹהנִים‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫חֹומת ָה ִעיר‪ַּ ,‬ת ְח ֶּת ָיה‪ ,‬וְ ָעלּו ָה ָעם‪ִ ,‬איׁש נֶ גְ ּדֹו‪ .‬ו וַּיִ ְק ָרא יְ ה ֹֻוׁש ַע ּבִ ן‪-‬נּון‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫ַ‬ ‫ל‪-‬ה ָעם‪,‬‬ ‫ֹאמר)‪ֶ ,‬א ָ‬ ‫ת‪-‬ארֹון ַהּבְ ִרית; ִוְׁשבְ ָעה כ ֲֹהנִים‪ ,‬יִ ְׂשאּו ִׁשבְ ָעה ׁש ְֹופרֹות יֹובְ לִ ים‪ ,‬לִ ְפנֵי‪ֲ ,‬ארֹון יְ הוָה‪ .‬ז ויאמרו (וַ ּי ֶ‬ ‫ֶא ֲ‬ ‫ל‪-‬ה ָעם‪ִ ,‬וְׁשבְ ָעה ַהּכ ֲֹהנִים‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר; ֶוְה ָחלּוץ‪--‬יַ ֲעבֹר‪ ,‬לִ ְפנֵי ֲארֹון יְ הוָה‪ .‬ח וַיְ ִהי‪ּ ,‬כֶ ֱאמֹר יְ ה ֹֻוׁש ַע ֶא ָ‬ ‫ִעבְ רּו‪ ,‬וְ סֹּבּו ֶא ָ‬ ‫נ ְֹׂש ִאים ִׁשבְ ָעה ׁש ְֹופרֹות ַהּיֹובְ לִ ים לִ ְפנֵי יְ הוָה‪ָ ,‬עבְ רּו ָוְת ְקעּו ּבַ ּׁש ָֹופרֹות; ֲוַארֹון ּבְ ִרית יְ הוָה‪ ,‬הֹלֵ ְך ַא ֲח ֵר ֶיהם‪ .‬ט‬ ‫ֶוְה ָחלּוץ הֹלֵ ְך‪--‬לִ ְפנֵי ַהּכ ֲֹהנִים‪ ,‬תקעו (ּת ְֹק ֵעי) ַהּׁש ָֹופרֹות; ַוְה ְמ ַא ֵּסף‪ ,‬הֹלֵ ְך ַא ֲח ֵרי ָה ָארֹון‪ָ ,‬הלֹוְך‪ָ ,‬וְתק ַֹוע ּבַ ּׁש ָֹופרֹות‪.‬‬ ‫וְֹלא‪-‬ת ְׁש ִמיעּו ֶאת‪-‬קֹולְ כֶ ם‪ ,‬וְֹלא‪-‬יֵ צֵ א ִמ ִּפיכֶ ם‪ָּ ,‬דבָ ר‪ַ :‬עד יֹום ָא ְמ ִרי‬ ‫ַ‬ ‫ת‪-‬ה ָעם צִ ּוָה יְ ה ֹֻוׁש ַע לֵ אמֹר‪ֹ ,‬לא ָת ִריעּו‬ ‫יוְא ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר‪ַ ,‬ה ֵּקף ַּפ ַעם ֶא ָחת; וַּיָ בֹאּו‪ַ ,‬ה ַּמ ֲחנֶה‪ ,‬וַּיָ לִ ינּו‪ּ ,‬בַ ַּמ ֲחנֶה‪.‬‬ ‫ּו‪--‬וַה ִריע ֶֹתם‪ .‬יא וַּיַ ֵּסב ֲארֹון‪-‬יְ הוָה ֶא ָ‬ ‫ֲאלֵ יכֶ ם‪ָ ,‬ה ִריע ֲ‬ ‫{פ}‬ ‫ת‪-‬ארֹון יְ הוָה‪ .‬יג ִוְׁשבְ ָעה ַהּכ ֲֹהנִים נ ְֹׂש ִאים ִׁשבְ ָעה ׁש ְֹופרֹות ַהּיֹבְ לִ ים‪,‬‬ ‫יב וַּיַ ְׁשּכֵ ם יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ּ ,‬בַ ּב ֶֹקר; וַּיִ ְׂשאּו ַהּכ ֲֹהנִים‪ֶ ,‬א ֲ‬ ‫נֵיהם‪ַ ,‬וְה ְמ ַא ֵּסף הֹלֵ ְך ַא ֲח ֵרי ֲארֹון יְ הוָה‪ ,‬הולך‬ ‫לִ ְפנֵי ֲארֹון יְ הוָה‪ ,‬הֹלְ כִ ים ָהלֹוְך‪ָ ,‬וְת ְקעּו ּבַ ּׁש ָֹופרֹות; ֶוְה ָחלּוץ‪ ,‬הֹלֵ ְך לִ ְפ ֶ‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר ּבַ ּיֹום ַה ֵּׁשנִי‪ַּ ,‬פ ַעם ַא ַחת‪ ,‬וַּיָ ֻׁשבּו‪ַ ,‬ה ַּמ ֲחנֶה; ּכֹה ָעׂשּו‪ֵׁ ,‬ש ֶׁשת יָ ִמים‪.‬‬ ‫ָ(הלֹוְך) ָוְתק ַֹוע ּבַ ּׁש ָֹופרֹות‪ .‬יד וַּיָ סֹּבּו ֶא ָ‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר ּכַ ִּמ ְׁש ָּפט ַהּזֶ ה‪ֶׁ ,‬שבַ ע ְּפ ָע ִמים‪:‬‬ ‫טו וַ יְ ִהי ּבַ ּיֹום ַה ְּׁשבִ ִיעי‪ ,‬וַ ּיַ ְׁשּכִ מּו ּכַ ֲעלֹות ַה ַּׁש ַחר‪ ,‬וַ ּיָ סֹּבּו ֶא ָ‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר ֶׁשבַ ע ְּפ ָע ִמים‪ .‬טז וַ יְ ִהי ּבַ ַּפ ַעם ַה ְּׁשבִ ִיעית‪ָּ ,‬ת ְקעּו ַהּכ ֲֹהנִ ים‬ ‫ַרק ּבַ ּיֹום ַההּוא‪ָ ,‬סבְ בּו ֶא ָ‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר‪ .‬יז ָוְהיְ ָתה ָה ִעיר ֵח ֶרם‬ ‫ל‪-‬ה ָעם ָה ִריעּו‪ּ ,‬כִ י‪-‬נָ ַתן יְ הוָ ה לָ כֶ ם ֶא ָ‬ ‫הֹוׁש ַע ֶא ָ‬ ‫ֹאמר יְ ֻ‬ ‫ּׁשֹופרֹות; וַ ּי ֶ‬ ‫ּבַ ָ‬ ‫ת‪-‬ה ַּמלְ ָאכִ ים‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר ִא ָּתּה ּבַ ּבַ יִ ת‪ּ--‬כִ י ֶה ְחּבְ ַא ָתה‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר‪ּ-‬בָ ּה‪ ,‬לַ יהוָה‪ַ :‬רק ָר ָחב ַהּזֹונָה ִּת ְחיֶ ה‪ִ ,‬היא וְכָ ֲ‬ ‫ִהיא וְכָ ֲ‬ ‫ת‪-‬מ ֲחנֵה יִ ְׂש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ן‪-‬ה ֵח ֶרם; ַוְׂש ְמ ֶּתם ֶא ַ‬ ‫ן‪ּ-‬ת ֲח ִרימּו ּולְ ַק ְח ֶּתם ִמ ַ‬ ‫ן‪-‬ה ֵח ֶרם‪ֶּ ,‬פ ַ‬ ‫ק‪-‬א ֶּתם ִׁש ְמרּו ִמ ַ‬ ‫ֲא ֶׁשר ָׁשלָ ְחנּו‪ .‬יח ַוְר ַ‬ ‫לְ ֵח ֶרם‪ֲ ,‬וַעכַ ְר ֶּתם‪ ,‬אֹותֹו‪ .‬יט וְ כֹל ּכֶ ֶסף וְזָ ָהב‪ּ ,‬וכְ לֵ י נְ ח ֶֹׁשת ּובַ ְרזֶ ל‪--‬ק ֶֹדׁש הּוא‪ ,‬לַ יהוָה‪ :‬אֹוצַ ר יְ הוָה‪ ,‬יָ בֹוא‪ .‬כ וַ ּיָ ַרע‬ ‫רּועה גְ דֹולָ ה‪ ,‬וַ ִּתּפֹל‬ ‫ּׁשֹופר‪ ,‬וַ ּיָ ִריעּו ָה ָעם ְּת ָ‬ ‫ָה ָעם‪ ,‬וַ ּיִ ְת ְקעּו ּבַ ּׁש ָֹפרֹות; וַ יְ ִהי כִ ְׁשמ ַֹע ָה ָעם ֶאת‪-‬קֹול ַה ָ‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר ּבָ ִעיר‪,‬‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר‪ .‬כא וַּיַ ֲח ִרימּו‪ֶ ,‬את‪ּ-‬כָ ֲ‬ ‫חֹומה ַּת ְח ֶּת ָיה וַ ּיַ ַעל ָה ָעם ָה ִע ָירה ִאיׁש נֶ גְ ּדֹו‪ ,‬וַ ּיִ לְ ּכְ דּו ֶא ָ‬ ‫ַה ָ‬ ‫נָׁשים ַה ְמ ַרּגְ לִ ים ֶאת‪-‬‬ ‫י‪-‬ח ֶרב‪ .‬כב וְלִ ְׁשנַיִ ם ָה ֲא ִ‬ ‫ד‪-‬א ָּׁשה‪ִ ,‬מ ַּנַער ַוְעד‪-‬זָ ֵקן; ַוְעד ׁשֹור ֶוָׂשה ֲוַחמֹור‪ ,‬לְ ִפ ָ‬ ‫ֵמ ִאיׁש ַוְע ִ‬ ‫נִׁשּבַ ְע ֶּתם‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר‪-‬לָ ּה‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ְ‬ ‫ת‪-‬ה ִא ָּׁשה ֶוְאת‪ּ-‬כָ ֲ‬ ‫ית‪-‬ה ִא ָּׁשה ַהּזֹונָה; וְ הֹוצִ יאּו ִמ ָּׁשם ֶא ָ‬ ‫ָה ָא ֶרץ‪ָ ,‬א ַמר יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ּ ,‬בֹאּו‪ּ ,‬בֵ ָ‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר‪-‬לָ ּה‪ֵ ,‬וְאת‬ ‫ת‪-‬א ֶח ָיה ֶוְאת‪ּ-‬כָ ֲ‬ ‫ת‪-‬א ָּמּה ֶוְא ַ‬ ‫ת‪-‬אבִ ָיה ֶוְא ִ‬ ‫ת‪-‬ר ָחב ֶוְא ָ‬ ‫לָ ּה‪ .‬כג וַּיָ בֹאּו ַה ָּנְע ִרים ַה ְמ ַרּגְ לִ ים‪ ,‬וַ ּיֹצִ יאּו ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר‪ּ-‬בָ ּה‪ַ :‬רק ַהּכֶ ֶסף‬ ‫ּום‪--‬מחּוץ‪ ,‬לְ ַמ ֲחנֵה יִ ְׂש ָר ֵאל‪ .‬כד ָוְה ִעיר ָׂש ְרפּו בָ ֵאׁש‪ ,‬וְכָ ֲ‬ ‫ל‪-‬מ ְׁש ְּפח ֶֹות ָיה‪ ,‬הֹוצִ יאּו; וַּיַ ּנִיח ִ‬ ‫ּכָ ִ‬ ‫ל‪-‬א ֶׁשר‪-‬‬ ‫ת‪-‬ר ָחב ַהּזֹונָה ֶוְאת‪ּ-‬בֵ ית ָאבִ ָיה ֶוְאת‪ּ-‬כָ ֲ‬ ‫ל‪--‬נָתנּו‪ ,‬אֹוצַ ר ּבֵ ית‪-‬יְ הוָה‪ .‬כה ֶוְא ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַוְהּזָ ָהב‪ּ ,‬וכְ לֵ י ַהּנְ ח ֶֹׁשת ַוְהּבַ ְרזֶ‬ ‫ר‪ׁ-‬שלַ ח יְ ה ֹֻוׁש ַע לְ ַרּגֵ ל‬ ‫ת‪-‬ה ַּמלְ ָאכִ ים‪ֲ ,‬א ֶׁש ָ‬ ‫לָ ּה‪ֶ ,‬ה ֱחיָ ה יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ֵ ,‬וַּת ֶׁשב ּבְ ֶק ֶרב יִ ְׂש ָר ֵאל‪ַ ,‬עד ַהּיֹום ַהּזֶ ה‪ּ :‬כִ י ֶה ְחּבִ ָיאה ֶא ַ‬ ‫ֶאת‪-‬יְ ִריחֹו‪.‬‬ ‫ת‪-‬ה ִעיר ַהּזֹאת ֶאת‪-‬יְ ִריחֹו‪--‬‬ ‫כו וַּיַ ְׁשּבַ ע יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ּ ,‬בָ ֵעת ַה ִהיא לֵ אמֹר‪ָ :‬ארּור ָה ִאיׁש לִ ְפנֵי יְ הוָה‪ֲ ,‬א ֶׁשר יָ קּום ּובָ נָה ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ּבִ בְ כֹרֹו יְ יַ ְּס ֶדּנָה‪ּ ,‬ובִ צְ ִעירֹו יַ ּצִ יב ְּדלָ ֶת ָיה‪ .‬כז וַיְ ִהי יְ הוָה‪ֶ ,‬את‪-‬יְ ה ֹֻוׁש ַע; וַיְ ִהי ָׁש ְמעֹו‪ּ ,‬בְ כָ ָ‬

‫‪6‬‬

‫ספר יהושוע‪ ,‬פרק ג' ‪ -‬חציית הירדן‬ ‫ד‪-‬הּיַ ְר ֵּדן‪--‬הּוא‪ ,‬וְ כָ ל‪ּ-‬בְ נֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל; וַ ּיָ לִ נּו ָׁשם‪,‬‬ ‫הֹוׁש ַע ּבַ ּב ֶֹקר וַ ּיִ ְסעּו ֵמ ַה ִּׁש ִּטים‪ ,‬וַ ּיָ בֹאּו ַע ַ‬ ‫א וַּיַ ְׁשּכֵ ם יְ ֻ‬ ‫ת‪-‬ה ָעם לֵ אמֹר‪,‬‬ ‫ֹלׁשת יָ ִמים; וַּיַ ַעבְ רּו ַהּׁש ְֹט ִרים‪ּ ,‬בְ ֶק ֶרב ַה ַּמ ֲחנֶה‪ .‬ג וַיְ צַ ּוּו‪ֶ ,‬א ָ‬ ‫ֶט ֶרם יַ ֲעבֹרּו‪ .‬ב וַיְ ִהי‪ִ ,‬מ ְקצֵ ה ְׁש ֶ‬ ‫ֹו‪--‬וְא ֶּתם‪ִּ ,‬ת ְסעּו ִמ ְּמק ְֹומכֶ ם‪ֲ ,‬וַהלַ כְ ֶּתם‪,‬‬ ‫ֹלהיכֶ ם‪ַ ,‬וְהּכ ֲֹהנִים ַהלְ וִּיִ ם נ ְֹׂש ִאים אֹת ַ‬ ‫ּכִ ְרא ְֹתכֶ ם ֵאת ֲארֹון ּבְ ִרית‪-‬יְ הוָה ֱא ֵ‬ ‫ר‪ּ-‬ת ְדעּו ֶאת‪-‬‬ ‫ל‪ּ-‬ת ְק ְרבּו ֵאלָ יו‪ ,‬לְ ַמ ַען ֲא ֶׁש ֵ‬ ‫ַא ֲח ָריו‪ .‬ד ַאְך ָרחֹוק יִ ְהיֶ ה‪ּ ,‬בֵ ינֵיכֶ ם ּובֵ נָיו‪ּ ,‬כְ ַאלְ ַּפיִ ם ַא ָּמה‪ּ ,‬בַ ִּמ ָּדה‪ַ :‬א ִ‬ ‫ַה ֶּד ֶרְך ֲא ֶׁשר ֵּתלְ כּו‪-‬בָ ּה‪ּ--‬כִ י ֹלא ֲעבַ ְר ֶּתם ּבַ ֶּד ֶרְך‪ִ ,‬מ ְּתמֹול ִׁשלְ ׁשֹום‪.‬‬ ‫ֹאמר‬ ‫ל‪-‬ה ָעם‪ִ ,‬ה ְת ַק ָּדׁשּו‪ּ :‬כִ י ָמ ָחר‪ ,‬יַ ֲע ֶׂשה יְ הוָ ה ּבְ ִק ְרּבְ כֶ ם‪--‬נִ ְפלָ אֹות‪ .‬ו וַ ּי ֶ‬ ‫הֹוׁש ַע ֶא ָ‬ ‫ֹאמר יְ ֻ‬ ‫ה וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪-‬ארֹון ַהּבְ ִרית‪ ,‬וַּיֵ לְ כּו לִ ְפנֵי‬ ‫ת‪-‬ארֹון ַהּבְ ִרית‪ִ ,‬וְעבְ רּו לִ ְפנֵי ָה ָעם; וַּיִ ְׂשאּו ֶא ֲ‬ ‫ל‪-‬הּכ ֲֹהנִים לֵ אמֹר‪ְׂ ,‬שאּו ֶא ֲ‬ ‫יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫ֹאמר יְ הוָה‪ֶ ,‬אל‪-‬יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ַ ,‬הּיֹום ַהּזֶ ה ָא ֵחל ּגַ ֶּדלְ ָך‪ּ ,‬בְ ֵעינֵי ּכָ ל‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪ֲ :‬א ֶׁשר‪ ,‬יֵ ְדעּון‪ּ ,‬כִ י ּכַ ֲא ֶׁשר ָהיִ ִיתי‬ ‫ָה ָעם‪ .‬ז וַ ּי ֶ‬ ‫רֹון‪-‬הּבְ ִרית‪ ,‬לֵ אמֹר‪ּ :‬כְ ב ֲֹאכֶ ם‪ַ ,‬עד‪-‬‬ ‫ת‪-‬הּכ ֲֹהנִ ים‪ ,‬נ ְֹׂש ֵאי ֲא ַ‬ ‫ִעם‪-‬מ ֶֹׁשה‪ֶ ,‬א ְהיֶ ה ִע ָּמְך‪ .‬ח וְ ַא ָּתה‪ְּ ,‬תצַ ּוֶ ה ֶא ַ‬ ‫ְקצֵ ה ֵמי ַהּיַ ְר ֵּדן‪ּ ,‬בַ ּיַ ְר ֵּדן‪ַּ ,‬ת ֲעמֹדּו‪.‬‬ ‫ֹאמר יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ּ--‬בְ זֹאת‬ ‫ֹלהיכֶ ם‪ .‬י וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪ּ-‬דבְ ֵרי יְ הוָה ֱא ֵ‬ ‫ּנָה‪--‬וְׁש ְמעּו‪ֶ ,‬א ִ‬ ‫ִ‬ ‫ֹאמר יְ ה ֹֻוׁש ַע‪ֶ ,‬אל‪ּ-‬בְ נֵי יִ ְׂש ָר ֵאל‪ּ :‬גֹׁשּו ֵה‬ ‫ט וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪-‬ה ְּפ ִרּזִ י ֶוְאת‪-‬‬ ‫ת‪-‬ה ִחּוִי‪ֶ ,‬וְא ַ‬ ‫ת‪-‬ה ִח ִּתי ֶוְא ַ‬ ‫ת‪-‬הּכְ ֲנַענִי ֶוְא ַ‬ ‫ֵּת ְדעּון‪ּ ,‬כִ י ֵאל ַחי ּבְ ִק ְרּבְ כֶ ם; וְ ה ֵֹורׁש י ִֹוריׁש ִמ ְּפנֵיכֶ ם ֶא ַ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‪ ,‬עֹבֵ ר לִ ְפנֵ יכֶ ם‪ּ ,‬בַ ּיַ ְר ֵּדן‪ .‬יב וְ ַע ָּתה‪,‬‬ ‫ַהּגִ ְרּגָ ִׁשי‪ָ ,‬וְה ֱאמ ִֹרי‪ַ ,‬וְהיְ ב ִּוסי‪ .‬יא ִהּנֵ ה ֲארֹון ַהּבְ ִרית‪ֲ ,‬אדֹון ּכָ ָ‬ ‫נֹוח‬ ‫יׁש‪-‬א ָחד‪ ,‬לַ ָּׁשבֶ ט‪ .‬יג וְ ָהיָ ה ּכְ ַ‬ ‫יׁש‪-‬א ָחד ִא ֶ‬ ‫ל‪--‬א ֶ‬ ‫ְקחּו לָ כֶ ם ְׁשנֵ י ָע ָׂשר ִאיׁש‪ִ ,‬מ ִּׁשבְ ֵטי‪ ,‬יִ ְׂש ָר ֵא ִ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‪ּ ,‬בְ ֵמי ַהּיַ ְר ֵּדן‪ֵ ,‬מי ַהּיַ ְר ֵּדן יִ ּכָ ֵרתּון‪ַ ,‬ה ַּמיִ ם‬ ‫ּכַ ּפֹות ַרגְ לֵ י ַהּכ ֲֹהנִ ים נ ְֹׂש ֵאי ֲארֹון יְ הוָ ה ֲאדֹון ּכָ ָ‬ ‫ת‪-‬הּיַ ְר ֵּדן; ַוְהּכ ֲֹהנִים‪,‬‬ ‫ַהּי ְֹר ִדים ִמלְ ָמ ְעלָ ה; וְ יַ ַע ְמדּו‪ ,‬נֵ ד ֶא ָחד‪ .‬יד וַיְ ִהי‪ּ ,‬בִ נְ ס ַֹע ָה ָעם ֵמ ָא ֳהלֵ ֶיהם‪ ,‬לַ ֲעבֹר‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫נִטּבְ לּו‬ ‫ד‪-‬הּיַ ְר ֵּדן‪ַ ,‬וְרגְ לֵ י ַהּכ ֲֹהנִים נ ְֹׂש ֵאי ָה ָארֹון‪ְ ,‬‬ ‫נ ְֹׂש ֵאי ָה ָארֹון ַהּבְ ִרית‪--‬לִ ְפנֵי ָה ָעם‪ .‬טו ּוכְ בֹוא נ ְֹׂש ֵאי ָה ָארֹון‪ַ ,‬ע ַ‬ ‫ּבִ ְקצֵ ה ַה ָּמיִ ם; ַוְהּיַ ְר ֵּדן‪ָ ,‬מלֵ א ַעל‪ּ-‬כָ ל‪ּ-‬גְ ד ָֹותיו‪ּ ,‬כֹל‪ ,‬יְ ֵמי ָקצִ יר‪ .‬טז וַ ּיַ ַע ְמדּו ַה ַּמיִ ם ַהּי ְֹר ִדים ִמלְ ַמ ְעלָ ה ָקמּו‬ ‫ד‪-‬א ָחד‪ַ ,‬ה ְר ֵחק ְמאֹד באדם ֵ(מ ָא ָדם) ָה ִעיר ֲא ֶׁשר ִמּצַ ד צָ ְר ָתן‪ ,‬וְ ַהּי ְֹר ִדים ַעל יָ ם ָה ֲע ָרבָ ה יָ ם‪-‬‬ ‫נֵ ֶ‬ ‫ַה ֶּמלַ ח‪ַּ ,‬תּמּו נִ כְ ָרתּו; וְ ָה ָעם ָעבְ רּו‪ ,‬נֶ גֶ ד יְ ִריחֹו‪ .‬יז וַ ּיַ ַע ְמדּו ַהּכ ֲֹהנִ ים נ ְֹׂש ֵאי ָה ָארֹון ּבְ ִרית‪-‬יְ הוָ ה‬ ‫ל‪-‬הּגֹוי‪ ,‬לַ ֲעבֹר‬ ‫ר‪ּ-‬תּמּו ּכָ ַ‬ ‫ן‪--‬הכֵ ן; וְ כָ ל‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬עֹבְ ִרים ּבֶ ָח ָרבָ ה‪ַ ,‬עד ֲא ֶׁש ַ‬ ‫ּבֶ ָח ָרבָ ה‪ּ ,‬בְ תֹוְך ַהּיַ ְר ֵּד ָ‬ ‫ת‪-‬הּיַ ְר ֵּדן‪.‬‬ ‫ֶא ַ‬

‫‪5‬‬

‫ספר יהושוע‪ ,‬פרק א' ‪ -‬יהושוע בן נון והכניסה לארץ ישראל‬ ‫ֹאמר יְ הוָה ֶאל‪-‬יְ ה ֹֻוׁש ַע ּבִ ן‪-‬נּון‪ְ ,‬מ ָׁש ֵרת מ ֶֹׁשה לֵ אמֹר‪ .‬ב מ ֶֹׁשה ַעבְ ִּדי‪,‬‬ ‫ה‪--‬עבֶ ד יְ הוָה; וַ ּי ֶ‬ ‫א וַיְ ִהי‪ַ ,‬א ֲח ֵרי מֹות מ ֶֹׁש ֶ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‪ֲ ,‬א ֶׁשר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לָ ֶהם לִ בְ נֵי‬ ‫ל‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה‪ֶ ,‬א ָ‬ ‫ת‪-‬הּיַ ְר ֵּדן ַהּזֶ ה‪ַ ,‬א ָּתה וְכָ ָ‬ ‫ֵמת; וְ ַע ָּתה קּום ֲעבֹר ֶא ַ‬ ‫ף‪-‬רגְ לְ כֶ ם ּבֹו‪--‬לָ כֶ ם ַנְת ִּתיו‪ּ :‬כַ ֲא ֶׁשר ִּדּבַ ְר ִּתי‪ֶ ,‬אל‪-‬מ ֶֹׁשה‪ .‬ד ֵמ ַה ִּמ ְדּבָ ר‬ ‫ל‪-‬מקֹום‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִּת ְדרְֹך ּכַ ַ‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל‪ .‬ג ּכָ ָ‬ ‫ד‪-‬הּיָ ם ַהּגָ דֹול‪ְ ,‬מבֹוא ַה ָּׁש ֶמׁש‪--‬יִ ְהיֶ ה‪,‬‬ ‫ר‪ּ-‬פ ָרת‪ּ ,‬כֹל ֶא ֶרץ ַה ִח ִּתים‪ַ ,‬וְע ַ‬ ‫ד‪-‬ה ָּנָהר ַהּגָ דֹול ַנְה ְ‬ ‫ַוְהּלְ בָ נֹון ַהּזֶ ה ַוְע ַ‬ ‫ר‪-‬נִׁשּבַ ְע ִּתי לַ ֲאב ָֹותם לָ ֵתת לָ ֶהם‪ .‬ז ַרק ֲחזַ ק‬ ‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ‪ֲ ,‬א ֶׁש ְ‬ ‫ת‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה‪ֶ ,‬א ָ‬ ‫ּגְ בּולְ כֶ ם‪ּ ... .‬כִ י ַא ָּתה‪ַּ ,‬ת ִנְחיל ֶא ָ‬ ‫ל‪ּ-‬תסּור ִמ ֶּמּנּו יָ ִמין ְּוׂשמֹאול‪ :‬לְ ַמ ַען‬ ‫ה‪--‬א ֶׁשר צִ ּוְָך מ ֶֹׁשה ַעבְ ִּדי‪ַ ,‬א ָ‬ ‫ל‪-‬הּת ָֹור ֲ‬ ‫ֱוֶא ַמץ ְמאֹד‪ ,‬לִ ְׁשמֹר לַ ֲעׂשֹות ּכְ כָ ַ‬ ‫ַּת ְׂשּכִ יל‪ּ ,‬בְ כֹל ֲא ֶׁשר ֵּתלֵ ְך‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫תנ"ך בבקעת הירדן‬ ‫התנ"ך הוא המנדט שלנו‪ .‬התנ"ך שנכתב על ידינו‪ ,‬בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה‪ ,‬הוא־הוא‬ ‫המנדט שלנו‪ ".‬דוד בן גוריון‪ ,‬מתוך עדותו ב'וועדת פיל'‪.1937 ,‬‬ ‫אירועים תנ"כיים רבים שזורים בתולדות בקעת הירדן‪ .‬האירוע הידוע מכל הוא הפיכת שנים עשר‬ ‫השבטים לעם ובעצם הולדתו של עם ישראל עם חציית הירדן בגלגל תחת פיקודו של יהושע בן נון‪.‬‬

‫ספר דברים‪ ,‬פרק ל"ד‪ -‬משה רבנו בהר נבו‬ ‫ל‪ּ-‬פנֵ י יְ ֵרחֹו; וַ ּיַ ְר ֵאהּו יְ הוָ ה‬ ‫ל‪-‬הר נְ בֹו‪ ,‬רֹאׁש ַה ִּפ ְסּגָ ה‪ֲ ,‬א ֶׁשר ַע ְ‬ ‫מֹואב‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫לד‪,‬א וַ ּיַ ַעל מ ֶֹׁשה ֵמ ַע ְרבֹת ָ‬ ‫ת‪-‬א ֶרץ ֶא ְפ ַריִ ם‪ְּ ,‬ומנַ ֶּׁשה; וְ ֵאת‬ ‫ד‪ּ-‬דן‪ .‬לד‪,‬ב וְ ֵאת‪ּ ,‬כָ ל‪-‬נַ ְפ ָּתלִ י‪ ,‬וְ ֶא ֶ‬ ‫ת‪-‬הּגִ לְ ָעד‪ַ ,‬ע ָ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ ֶא ַ‬ ‫ֶאת‪ּ-‬כָ ָ‬ ‫ת‪-‬הּנֶ גֶ ב‪ ,‬וְ ֶאת‪ַ -‬הּכִ ּכָ ר ּבִ ְק ַעת יְ ֵרחֹו ִעיר ַה ְּת ָמ ִרים‪--‬‬ ‫הּודה‪ַ ,‬עד ַהּיָ ם ָה ַא ֲחרֹון‪ .‬לד‪,‬ג וְ ֶא ַ‬ ‫ל‪-‬א ֶרץ יְ ָ‬ ‫ּכָ ֶ‬ ‫ֹאמר יְ הוָ ה ֵאלָ יו‪ ,‬זֹאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁשּבַ ְע ִּתי לְ ַאבְ ָר ָהם לְ יִ צְ ָחק ּולְ יַ ֲעקֹב לֵ אמֹר‪,‬‬ ‫ַעד‪-‬צ ַֹער‪ .‬לד‪,‬ד וַ ּי ֶ‬ ‫לְ זַ ְר ֲעָך‪ֶ ,‬א ְּתנֶ ּנָ ה; ֶה ְר ִא ִיתיָך בְ ֵעינֶ יָך‪ ,‬וְ ָׁש ָּמה ֹלא ַת ֲעבֹר‪ .‬לד‪,‬ה וַ ּיָ ָמת ָׁשם מ ֶֹׁשה ֶעבֶ ד‪-‬יְ הוָ ה‪ּ ,‬בְ ֶא ֶרץ‬ ‫מֹואב‪ ,‬מּול ּבֵ ית ְּפעֹור; וְ ֹלא‪-‬יָ ַדע ִאיׁש ֶאת‪-‬‬ ‫ל‪ּ-‬פי יְ הוָ ה‪ .‬לד‪,‬ו וַ ּיִ ְקּבֹר אֹתֹו בַ ּגַ י ּבְ ֶא ֶרץ ָ‬ ‫ב‪--‬ע ִ‬ ‫מֹוא ַ‬ ‫ָ‬ ‫ְקבֻ ָרתֹו‪ַ ,‬עד ַהּיֹום ַהּזֶ ה‪.‬‬

‫רגע של מוסיקה‪:‬‬ ‫שמוליק קראוס‪ -‬הר נבו‬

‫‪3‬‬

‫חיילים יקרים‪ ,‬מונחת לפניכם חוברת בנושא מורשת בקעת הירדן‪ .‬אזור הבקעה‪ ,‬עשיר בנופים ומראות‬ ‫הטומנים בתוכן את סיפורי העבר של העם והארץ; כניסת השבטים לארץ ישראל‪ ,‬חציית הירדן וכיבוש‬ ‫יריחו‪ ,‬סיפורי הגבורה של אנשי הפלמ"ח ומבצע "ליל הגשרים"‪ ,‬אנדרטת בקעת הירדן ותקופת "ארץ‬ ‫המרדפים"‪.‬‬ ‫לאורך החוברת מופיעים ברקודים‪ .‬על מנת להגיע לקישור המופיע בדף‪ ,‬צריך להוריד אפליקציה‬ ‫אשר סורקת ברקוד (לדוג'‪ ,SCANLIFE :‬לייזר אדום‪ ,)BARCODE ,‬וכך תוכלו לשמוע שירים‬ ‫וסרטונים שיעשירו את החוויה שלכם בבקעת הירדן‪.‬‬

‫מפת בקעת הירדן‬

‫‪2‬‬

‫יום מורשת‬ ‫בקעת הירדן‬ ‫חטיבת כפיר‬

‫"עם שאינו יודע את עברו‪ ,‬ההווה שלו דל‬ ‫ועתידו לוטה בערפל" (יגאל אלון)‬

‫בהצדעה לאוריאל ואלירז פרץ הי“ד‬