טוב!
ארגון אלמנות ויתומי צה"ל
דצמבר ,2015גיליון 70
מזל
עשרות יתומים חגגו בר ובת מצווה \ שתיים מהאמהות מספרות על ההתרגשות הרבה ועל עלייה לתורה ללא אבא
עמ’ 18־23
וגם :איך הביבליותרפיה מסייעת לאלמנות \ כ־ 160ילדים כייפו במחנה “עוצמה” בסוכות \ חדשות הארגון
22
אמהות מספרות על אירוע בר/בת מצווה מיוחד במינו
08
הצצה למחנה עוצמה בסוכות שעבר
18
כוחה של המילה הכתובה :על קורס ביבליותרפיה בארגון
05
מועדון הטבות
בשבילכם באהבה
06
חדש בארגון
15
תודה!
כל מה שקרה ומה שעוד צפוי
28
ההתמודדות של שתי אלמנות עם גידולם של שלושה ילדים
הפינה החמה לתורמים ולמתנדבים בארגון
עורך :יובל פיס עריכה גרפית :אנה גוליקוב צילום השער :אבשלום ששוני (בשער :יעל שיפנבאור ובנה יונתן ,כתבה בעמ' )22 חברי המערכת :נאוה שהם־סולן ,יובל ליפקין ,שלומי נחומסון ,רחלי ציפר ,רויטל יכין־קרקובסקי רכז המערכת :אסף מוסמן כתובת הארגון :רחוב אורנים ,1גבעת שמואל 54052 דוא"לoffice@idfwo.org :
לפרסום מודעות :רגינה קאשי רודנשטיין6918403 ,־( 03שלוחה )7 02
עוצמה ,דצמבר 2015
נאוה שֹהם־סולן /יו"ר הארגון חברות וחברי ארגון יקרים, רק לפני כשלושה חודשים ,עת יציאת הביטאון הקודם, כתבתי כי השנה האחרונה עברה עלינו ,לשמחתנו ,בשקט יחסי בתחום הביטחוני .לצערי ,כעבור שבועות ספורים, הטרור חזר לרחובות ואנשים איבדו את חייהם רק בשל אמונתם ושיוכם .הפחד תפס את מקומה של התקווה ,החרדה את מקומה של השלווה .שוב ללכת ברחובות הייתה משימה שיש בה סיכון. ומי שרצה מעט לברוח מהצרות מבית ,מצא כי לטרור אין גבולות .פריז הוכתה בסדרת פיגועים רצחניים ,וגם הטרור העולמי הרים ראשו .הפחד הוא מזה זמן רב כבר לא רק מנת חלקנו ,אלא נמצא בכל מקום ,ובעיקר באירופה שסובלת מפעם לפעם מאירועי טרור קשים ומיותרים. האירועים האלו ,אצלנו ומעבר לים ,מוכיחים שוב ושוב שאנחנו חלק בלתי נפרד ממערכת גדולה ,שנוגעת בכל אחד ואחת מאיתנו בדרך זו או אחרת .רק לאחרונה ,בשל הפיגועים הרצחניים ,הצטרפה לארגון אם צעירה לשני ילדים צעירים ,שבעלה החייל נרצח בפיגוע. ובזמנים קשים מעין אלו ,עלינו להיות מאוחדים ,לתמוך האחד בשני ,להתאחד בינינו .אויבים לא חסרים לנו ,אז לפחות אנחנו ,בין אדם לחברו ,יכולים לסייע ,לתמוך ,לחזק, להיות יחד .לקבל את האחר ,גם אם הוא שונה .דווקא כל הקושי הזה צריך להקים אצלנו מדורת שבט ,כדי לנסות ולשפר יחד את מה שאפשר ,האחד בשביל השני. צריך להיות מאוחדים ,וכמובן לשמור על איפוק .לזכור את ערכינו הבסיסיים ביותר ,של שלום ,אהבה ,נתינה ולזרוע אהבת חינם ולא שנאת חינם .אני תקווה ומלאת אופטימיות שבמדינתנו הקטנה הדברים ייראו בהמשך אחרת ,ויהיה טוב יותר .זה חייב לקרות ,למען עתיד ילדינו ועתיד המדינה – מקום שבו מוסר וערך החיים יהיו נר לרגלינו ,ונמצא את הדרך לחיות בשלום ,קודם כל בינינו. אנחנו בארגון ממשיכים לעשות כל שביכולתנו כדי לקדם את אותם ערכים שאנחנו כל כך מאמינים בהם: נתינה ,אהבה ,תמיכה ,עזרה ,כיף ,למידה ועוד .זה בא לידי ביטוי בכמה פרויקטים ,כמו מחנות עוצמה ליתומים ,טקס העלייה לתורה שחגגנו רק לפני כחודשיים לבני ולבנות המצווה ,נופש מסובסד לאלמנות ,פרויקט "אלמנה למען אלמנה" ועוד דברים רבים ומגוונים ,לרווחתכם ולהנאתכם. אני מאחלת לכולנו ימים שקטים יותר וסוערים פחות, המון רגעים שמחים ומהנים .אנחנו ,כמובן ,נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לגרום לכם לכל הפחות לחייך מפעם לפעם. שלכם, נאוה שוהם סולן
עוצמה ,דצמבר 03 2015
יתומים בכל גיל אלמנות ואלמנים יקרים, שמי אורלי ואני יתומה בדיוק כמו הבן או הבת שלכם .אני בת 48ואני חברה בארגון אלמנות ויתומי צה”ל בדיוק כמוכם .איתי חברים בארגון עוד 2,518יתומים בכל הגילים. כמוכם ,הארגון הוא מקום השתייכות ושייכות עבורי רק בשל היותי שייכת למשפחת השכול (ומי כמוך יודע!). רבים ההורים שנפלו והשאירו אחריהם בן/ת זוג כמוכם וילדים כמוני. יתומים רבים אינם חברים בארגון שלנו ,אולי אפילו הבן או הבת שלכם .יתומים ,שאולי לא יודעים שבארגון שלנו זה כמה שנים מתקיימות פעילויות ייחודיות עבורנו כגון :נופשים וסופי שבוע ,כנסים והטבות דוגמת זכאות לכרטיס “חבר” ,סבסוד הצגות ,הנחות לחדרי כושר, שי לראש השנה ,שי לכבוד נישואים ומלגות לסטודנטים .גם אני לא ידעתי עד שאמי סיפרה לי על כך. אני מזמינה אתכם לשתף את הילדים
שלכם ,בכל גיל ,שיש להם מקום בארגון שלנו. שמכירים במעמד שלנו ,שיש לנו כאן מקום ואנחנו שייכים לקבוצה גדולה עם מכנה משותף ייחודי ,שיש לנו הטבות ואוזן קשבת. בפעם הראשונה שקיבלתי שי לראש השנה מהארגון ,ממש כמו מאמא שלי ,התרגשתי מאוד .כשהלכתי בפסח האחרון עם אמי ליריד “חבר” וקיבלתי שי הבנתי שיש לי הכרה בזכות. כן ,אני יתומה .אני חיה את חיי כמו כל אחד מהילדים שלכם ,עם כל העיסוקים של אנשים רגילים ,ועדיין יתומה בדיוק כמותם ,תמיד לכל החיים. תאמרו להם להתקשר לארגון ,לשמוע ,לבוא לפעילות להתרשם ,להיות מעודכנים במה שנעשה עבורם .יכול להיות שכמוני ,הם ירצו להיות שייכים. אורלי וינר נתיב ועדת יתומים בוגרים
מסלולי השקעה פופולריים באמצעות תיק השקעות מנוהל ערן אסף" ,מגדל ניהול תיקי השקעות"*
שירות ניהול תיקי השקעות ע”י גורם מיומן מאפשר שילוב של ניהול מקצועי לצד שירות אישי .מנהל תיקי השקעות בונה עבור הלקוח תיק השקעות על פי צרכיו הייחודיים בהיבט של תשואה ,סיכון ,טווח השקעה רצוי, מיסוי וכד’ .ניהול תיקי השקעות נעשה בבנק לבחירת הלקוח ובחשבון על שמו על ידי מי שהוא מומחה בניהול תיק ניירות ערך ומורשה לכך על ידי המדינה. בניהול ההשקעות הקלאסי קיימים מספר מסלולי השקעה פופולאריים .בסקירה תמציתית זו אעלה על הכתב את המאפיינים של שני מסלולים עיקריים: .1תיק השקעות מבוסס מדדי השקעה זהו תיק השקעות אשר רוב השקעותיו מנוהלות באמצעות מגוון תעודות סל ומוצרי מדדים ,אשר תכליתם השגת תשואה דומה למדדי מניות ומדדי אגרות חוב ,סחורות ומט"ח אחריהם הם עוקבים. יתרון עיקרי -פיזור גיאוגרפי ומגזרי תוך
הקטנת התנודתיות המאפיינת השקעה בניירות ערך יחידים. חיסרון עיקרי -חשיפה לניירות ערך הנכללים במדד ,אשר היינו מעדיפים להימנע מלהחזיק בהם וכן מהחשיפה לסיכון הטמון בהם. .2תיק השקעות מבוסס תזרים מזומנים שוטף זהו תיק השקעות המבוסס בעיקרו על אגרות חוב המספקות תזרים מזומנים קבוע וידוע וכן על מניות של חברות הדוגלות בחלוקה של שיעור גבוה מסך הרווחים השוטפים בחזרה לבעלי המניות של החברה, או במינוח מקצועי – מספקות תשואת דיבידנד גבוהה למחזיקי המניות. יתרון עיקרי -בחירת ניירות ערך שיניבו תזרים מזומנים תקופתי מוגדר תוך הקטנת התלות בתנודות שוק ההון. חיסרון עיקרי -עלויות תפעול גבוהות יחסית הנובעות מהריביות והדיבידנדים המתקבלים בחשבון הבנק.
הכותב הוא בעל רישיון ניהול תיקים ,המועסק במגדל ניהול תיקי השקעות ( )1998בע”מ – חברה לניהול תיקי השקעות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה .אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או ייעוץ מס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי ,לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/ משווק השקעות מוסמך ,המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
04עוצמה ,דצמבר 2015
חשוב לזכור :לפני קבלת החלטה על השקעה ,חשוב להבין ולאפיין את צרכיו ומטרותיו של המשקיע ,וזאת על מנת להגדיר את מדיניות ההשקעה המתאימה למאפייניו הייחודיים. אנחנו ב"מגדל ניהול תיקי השקעות" מזמינים אתכם ליצור קשר להתייעצות עם גורם מקצועי ולקבלת הצעה לניהול תיק השקעות בחברתנו. לקבלת הצעה לניהול מקצועי של תיק ההשקעות שלך חייג03-7919813 :
לוגו
הטבות לחברי הארגון /מועדון ההטבות
לבירור פרטי ההטבות היכנסו ל"מועדון ההטבות" באתר הארגון www.idfwo.orgאו התקשרו ל 03 6918403שלוחה 7
תזכורת אחרונה :עד 1בינואר 2016 ניתן להגיש בקשות לארגון עבור:
מלגת לימודים
געגועים מדי שנה ארגוננו מוציא לאור את אוסף ”געגועים“ ובו שירים והגיגים המביעים געגוע ליקירינו
ליתומים הלומדים לתואר ראשון או שני ,וכן
שי נישואין
ליתומים שנישאו בשנה האחרונה
בקשת מלגה תיעשה דרך אתר הארגון בלבד:
www.idfwo.org
בקשה לשי נישואין תיעשה באמצעות שליחת צילום תעודת נישואין למיילassaf@idfwo.org : טקס חלוקת המלגות ייערך במהלך מרץ .2016פרטים על הטקס יישלחו בהזמנות לאלו שיימצאו זכאים למלגה או לשי .למען הסר ספק ,ההשתתפות בטקס היא תנאי לקבלת המלגה והשי.
ארגון אלמנות ויתומי צה"ל תשע"ה | 2015
אלמנות ויתומים המעוניינים לקחת חלק בפרויקט מוזמנים לשלוח טקסטים מתאימים בקובץ וורד עד 1.2.2016לדוא“לassaf@idfwo.org :
עוצמה ,דצמבר 05 2015
לוגו
חדש בארגון חברות וחברים יקרים, הנהלת הארגון משקיעה מחשבה רבה בקיום אירועי הארגון ,ואני שמח להציג את העשייה בפניכם.
נופש ארגוני
יובל ליפקין מנכ"ל הארגון
בסוף נובמבר יצאו מאות מחברי הארגון לנופש שנערך בגליל העליון במלונות של הקיבוצים כפר בלום והגושרים. המשתתפים חזרו מלאים בחוויות, נהנו מהגיבוש ומהתוכנית המושקעת שנבנתה בארגון בעזרת חברות ועדת תרבות וההנהלה .התוכנית כללה מופעים מוזיקליים ,הצגה ,הרצאות מגוונות וטיולים בנופים הירוקים של הגולן ושל עמק החולה.
מחנה "עוצמה" בסוכות כ־ 200ילדים ומדריכים השתתפו בחופשת סוכות במחנה שהתקיים בבית ספר שדה בקיבוץ שניר .במהלך המחנה ביקרו הילדים בצוק מנרה ,התנסו באומגה ,במלחמת צבעים (תחרויות ספורט) בין הקבוצות ,הלכו והשתכשכו בנחלים חצבני ובניאס וסיימו בטיול זריחה במצפה נמרוד (כתבה נרחבת בעמ' .)8
עושים טוב בקהילה לקראת ראש השנה קראנו בעיתון על החלטת משרד הביטחון לקזז במספר שעות הסיוע לנכה צה"ל רם דע־עוז (,)86 שהתעוור בשתי עיניו במלחמת השחרור. שלושה יתומי צה"ל ,אביתר בן אברהם, אורי גרינברג והלל כחלון יצאו במשלחת של הארגון לבקרו בביתו והעניקו לו שי לחג .רוח הנתינה וההתנדבות יובילו את דרכנו גם בהמשך.
אירוע בר/בת מצווה בחודש אוקטובר חגגנו את אירוע בר ובת המצווה בשיתוף הרבנות הצבאית ל־ 43יתומים ויתומות .האירוע החל בביקור במוזיאון הרצל ,בהוצאת ספר התורה ובהנחת תפילין בבית הכנסת בית וגן והסתיים באירוע חגיגי בתיאטרון ירושלים. כיבדו אותנו בנוכחותם נשיא המדינה, שר הביטחון ,הרמטכ"ל ,המ״מ מפכ"ל, נציב השב"ס ,הרב הצבאי הראשי ,תורמים וידידי הארגון .הילדים חזרו הביתה עם תיק ובו שלל מתנות תרומתם של אנשים טובים (כתבה נרחבת בעמ' .)22
06עוצמה ,דצמבר 2015
פעילות חברתית של אזור כפר סבא
סוף שבוע מפנק ליתומים בוגרים נופש יתומים בוגרים השני יוצא לדרך! הנופש יתקיים בים המלח במלון ישרוטל גנים בין התאריכים 27־ 25בפברואר .2016גם השנה יסבסד הארגון את הנופש ,והוא יכלול טיולים ,הופעות ובעיקר הזדמנות לבלות זמן איכות עם החברות ועם החברים בארגון. חוברת הנופש וטופסי ההרשמה נשלחו לבתיכם .הנופש הינו חלק ממגמה להרחבת הפעילות עבור יתומים בוגרים. צילום :נתי שוחט ,פלאש 90
יתומי צה”ל בביקור בביתו של נכה צה״ל ,רם דע־עוז
סקר למיפוי צרכים בגיליון הקודם חולק לחברי הארגון סקר למיפוי הצרכים וסדרי העדיפויות בפעילויות הארגון .אנו שמחים על ההיענות הרבה למילוי הסקר ובימים אלה אנו מעבדים את תוצאותיו. לאור תוצאות הסקר נפעל כדי לשפר ולמקד את המענה שהארגון נותן בנושאים השונים.
פעילות חברתית ברחבי הארץ אזור עמק חפר -בחודשי הקיץ התקיימה פעילות לחברות ולחברי הארגון המתגוררים באזור עמק חפר .ד"ר יעל קראוס הרצתה בהתנדבות בנושא "פתרונות לבעיות שינה" .הפעילות התקיימה הודות לחברתנו אהובה כהנוביץ. אזור כפר סבא -בתחילת השנה העברית נערכו במסגרת פעילות אזורית בכפר סבא שני טיולים למפעל המיחזור באתר "חירייה" ולעדת השומרונים ,וטיול נוסף לקיבוץ ברעם והאזור. הפעילות התקיימה הודות לחברתנו מירה סגל. אזור הקריות – בחודש אוקטובר התכנסו יותר מ־ 50חברי וחברות הארגון באזור הקריות כדי להתעדכן על הנעשה בארגון .למפגש הגענו יו"ר הארגון ואנוכי .הפעילות התקיימה הודות לחברתנו רחל קמינר.
חלוקת מלגות ושי נישואין ההרשמה לקבלת מלגות לימודים ליתומי צה"ל נמצאת בעיצומה ותסתיים ב־ 1בינואר .2016אנו מציעים למי שטרם הגיש בקשה להזדרז למלא פרטיו באתר הארגון. יתומי צה"ל שנישאו השנה מוזמנים לשלוח תעודת נישואין לארגון. אירוע חלוקת המלגות ושי הנישואים ייערך במהלך חודש מרץ .2016
הגשת מועמדות למועצה הציבורית להנצחת החייל בסוף חודש פברואר 2016 עתידים לסיים את כהונתם כמה חברים במועצה הציבורית להנצחת החייל .אנו קוראים לאלמנות וליתומי צה"ל המעוניינים להציג את מועמדותם למועצה להעביר עד 27בדצמבר 2015קורות חיים כולל תיאור של עשייה ציבורית לפקס שמספרו 6916483־.03
עוצמה ,דצמבר 07 2015
08עוצמה ,דצמבר 2015
חברים לחיים
מחופש לחופש הופכים מחנות "עוצמה" למשמעותיים יותר עבור הילדים ■ בסוכות נהנו כ־ 160יתומים בני 6־ 18ממחנה מפנק במיוחד ■ "הכרתי פה חברים חדשים. אני מרגישה שאני לא לבד" ,אמרה ולריה יסקוב ,אחת החניכות יובל פיס ■ צילומים :קובי קואנקס
עוצמה ,דצמבר 09 2015
א
חד מסימני ההיכר של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הוא מחנות "עוצמה" המיועדים ליתומים. במסגרת המחנות ,המשלבים פעילויות ספורטיביות ,טיולים ,ידע ועוד ,החניכים שאיבדו אב או אם נפגשים עם חברים במצבם, דבר המאפשר להם לחלוק חוויות דומות עם ילדים אחרים ועם חונכים המוכשרים לעניין. המחנות נערכים במקומות מגוונים, ובסוכות האחרון בילו הילדים בבית ספר שדה חרמון ביישוב שניר .במהלך המחנה זכו החניכים לטיול מהנה בנחלים חצבני ובניאס, נהנו מפעילויות ספורט שנוהלו בהתנדבות בידי מדריכים ממכללת וינגייט לספורט, השתתפו בשיחות עם חונכים וחברים ועוד. ולריה קארין יסקוב ( )13שהשתתפה במחנה סיפרה" :כיף פה ,הכרתי חברים חדשים, חברים לחיים ולא רק למחנות .אני חלק מקבוצה מגובשת מאוד והחברים בה משתפים פעולה בצורה יפה מאוד אחד עם השני". על מחנות "עוצמה" יסקוב אומרת כי "המחנות נותנים לי ביטחון ובזכותם אני מכירה ילדים שחווים את אותם רגשות שאני חווה .אני מרגישה שאני לא לבד ,וכיף להרגיש את זה". לאדים טרודי ,בן 12.5מסמיה שליד מעלות ,חבר בקבוצת "גליל" של בני ובנות המצווה ,זהו המחנה השלישי" .אני נהנה ,הכי כיף פה מבין כל המחנות שהייתי בהם עד היום' .עוצמה' היא גם המשפחה שלי .הם כל הזמן מכבדים אותנו ,דואגים לנו ,אומרים לנו עד כמה הם אוהבים אותנו .כולם פה כמו ההורים שלי והאחים שלי ,ואני באמת אוהב את כולם". אף שהוא נהנה במיוחד מהמחנה בסוכות, אדים נזכר בערגה במחנה הראשון שלו בשנה שעברה בחנוכה ,אז הכיר את החברים החדשים ,וזו הייתה חוויה עוצמתית במיוחד עבורו" .הפעם אהבתי במיוחד את הכדורגל", הוא מספר" ,אני כדורגלן ,אז זה הכיף שלי. היה פה טורניר וסיימנו במקום השלישי ,אבל היה כיף ,חוויה". אז עוד נשמע עליך בעתיד בתחום הכדורגל? "אני לא יודע ,אני אוהב ללמוד וגם לשחק כדורגל ,וכרגע אני מנסה לשלב את שני הדברים יחד .אני הכי אוהב כדורגל ,אבל חייב ללמוד". יסקוב מספרת כי "אני משלבת יפה מאוד בין הריקוד ללימודים ,משקיעה באימונים פעמיים בשבוע וגם בהופעות". אחד היתרונות של המחנות הוא האפשרות של הילדים להביא את התחומים שבהם הם מצטיינים לידי ביטוי .אדים בכדורגל ויאסקוב בריקוד. "טיול בר המצווה בארה"ב ובקנדה היה הכי כיף בעולם" ,נזכר טרודי ,שחזר רק חודשיים לפני המחנה מטיול בר המצווה הגדול של הארגון" ,המדריכים תמכו בנו ,ישבנו יחד ודיברנו על הכל ,שיחקנו .הכל היה מושלם.
10
עוצמה ,דצמבר 2015
עוצמה ,דצמבר 11 2015
הכי כיף היה בקמפ שי ובשיקגו .כל הזמן רק כיף". גם יסקוב ,שהשתתפה בשנה שעברה בטיול לאמריקה ,סיפרה כי הטיול היה "חוויה נפלאה ומשמעותית .כמו כל הפעילויות" ,כהגדרתה. בהמשך נפגשנו עם בנות מקבוצת "הג'וניוריות" ,אור שאול ( )8.5מאלפי מנשה, נעמה חן ( )6מגן יבנה ,כרמל אוחיון ()9 מנצרת עלית ואליה אסולין ( )9.5ממודיעין. "זו בעיקר קבוצה של בנות" ,מספרת נעמה, "קבוצה כיפית" .לנעמה זה המחנה הראשון, ולשאר זהו מחנה שני .כרמל אומרת שאחד האירועים שמהם היא הכי נהנית הוא מלחמת הצבעים הנערכת במסגרת הפעילות הספורטיבית התחרותית .שאר הבנות מזכירות שבערב הקודם הן נהנו מאוד גם מהמסיבה. "פתאום במהלך המסיבה ראינו עכביש גדול, אז מישהו צעק 'טרנטולה ,טרנטולה' ,ואליה נבהלה וברחה" ,הן צחקו" .הן הבהילו אותי", הודתה אליה בחיוך ,אך מהר מאוד התעשתה וחזרה לעניינים" .מלחמת הצבעים והמסיבה היו הדברים הכי כיפיים במחנה" ,הדגישה אליה ,וחברותיה הסכימו איתה. אליה" :חוץ מזה היו משחקים מאוד כיפיים, ביניהם משחקי ידע וספורט"" .משכנו בחבל בתחרות ,וכולנו נפלנו ,שתי הקבוצות ,כי החבל נקרע" ,צחקה נעמה ,הצעירה שבחבורה, "בסוף ,לאחר שקשרו את החבל והוא נקרע פעמיים – פשוט הורידו את מספר המתחרים שמשכו בחבל ,ואז יכולנו להמשיך בתחרות", סיפרה אור ,והוסיפה" :אנחנו היינו באדומים,
12
עוצמה ,דצמבר 2015
וניצחנו כמובן ,כי הירוקים והכחולים היו פחות טובים בזה" .ונעמה המשיכה" :כולנו קפצנו משמחה כשניצחנו .קיבלנו גם תשע נקודות ב'ארץ עיר'". כרמל" :אני אהבתי מאוד את הפנטומימה - קיבלנו בפתקים דמות מסוימת והיינו צריכים להדגים אותה לקבוצה ולקוות שיזהו על מי אנחנו מדברות .זה היה ממש כיף". לגבי הלינה מחוץ לבית ,הסכימו כולן כי מדובר בחוויה מהנה מאוד אחרי שמתרגלים לישון הרחק מהבית ומהמוכר" .לי זו חוויה לישון מחוץ לבית" ,אומרת אליה" ,זה כל יום להתעורר עם חברות וזה כיף .נכון שבהתחלה זה היה קצת קשה ,אבל אחר כך מתרגלים".
"כיף פה ,הכרתי חברים חדשים ,חברים לחיים ולא רק למחנות .אני חלק מקבוצה מגובשת מאוד והחברים בה משתפים פעולה בצורה יפה מאוד אחד עם השני"
כרמל" :אני הכי אוהבת לישון בבית ,אבל פה ממש כיף לי .אנחנו עושות פה חיים ,אין לנו את כל הדברים הפחות כיפיים שיש לנו בבית ,כמו שיעורים" ,היא מספרת.
"מפחיד בלילה הראשון" איתי דנור ,בן 8מראש העין ,הגיע למחנה "עוצמה" השני שלו לאחר שבקיץ הגיע למחנה שהתקיים בירושלים" .כיף לי לבוא למחנה" ,הוא מספר .חברו החדש, עידן שולמן בן 8מבית הכרם ,הגיע בסוכות למחנה "עוצמה" הראשון שלו" .בהתחלה זה היה קשה" ,הוא מספר" ,להיות רחוק מהמשפחה ,אפילו מפחיד בלילה הראשון.
14
עוצמה ,דצמבר 2015
להיות במקום אחר שהוא לא בבית ושאתה עדיין לא ממש מכיר אף אחד .אבל אחרי זמן קצר התרגלתי". השניים מסכימים כי המחנה מהנה מאוד. "אני אוהב מאוד את המשחקים במחנה, ומצאתי הרבה חברים חדשים" ,אומר שולמן" ,אנחנו מדברים על המון דברים, גם לפני השינה בחדר ,כמו על כדורגל, שאני מאוד אוהב – את מכבי ת"א ואת ברצלונה בעיקר". דנור" :אני אוהד את הפועל ת"א". שולמן" :ספורט זה התחביב שלי .אני אוהב שחייה ,כדורסל ואתלטיקה קלה ,כמו ריצת 60מ'". שולמן מספר שהוא הכי נהנה מיום
פעילויות הספורט במחנה ,שאותו ניהלו מתנדבים ממכללת וינגייט לחינוך גופני. נוסף לכך ,הוא מספר כי אהב מאוד את הטיולים ,ביניהם את הביקור בנחל הבניאס. "לי היה קר מדי להיכנס למים" ,אומר דנור" ,אבל אהבתי מאוד את הפעילות של מלחמת הצבעים והתחרויות שאורגנו ביום הספורט". דנור הוא בנו של שי ,טייס מסוק שנהרג בתאונה אווירית במילואים ,וגם סבו היה טייס ,ואף פיקד על בסיס תל נוסף של חיל האוויר .אביו של שולמן היה רופא, והוא נפטר ממחלת הסרטן בעודו משרת בחיל הרפואה" .דיברנו בינינו פעם אחת על האובדן" ,מספר שולמן.
לוגו מחבקים אותנו
תמי שלח
עידו לויטה
מתנדבת בפרויקט אלמנה למען אלמנה
מדריך במחנות "עוצמה"
תמי שלח ,מוותיקות הארגון וחברת הוועד המנהל מתנדבת זה כשש שנים בפרויקט אלמנה למען אלמנה" .המוטו של הארגון הוא רק טובת האלמנות והיתומים ,וכתוצאה מכך קם הפרויקט. היתרון שלנו הוא שכשאנחנו הולכות לאלמנות הביתה ,אנחנו מרגישות את תחושתן ,טועמות את דמעותיהן ואנחנו שותפות אמיתיות לתחושותיהן". שלח התאלמנה במלחמת יום כיפור .בעלה ,סא"ל אהוד שלח ז"ל ,היה מפקד טייסת קרב והוא נהרג ביום הרביעי ללוחמה. לאחר כחצי שנה שבה הוא נעדר ,נמצאה גופתו .לאחר מותו הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל. "כאלמנת צה"ל מטבע הדברים אני שייכת לארגון" ,מספרת שלח" ,בפורמט הקודם לא אהבתי את הניהול ולא הייתי פעילה בארגון .פה ושם הייתי מסייעת לאלמנות ,ללא ארגון גג מעלי. בוורסיה הנוכחית הארגון שינה את פניו והוא מתנהל בצורה מצוינת ,לשביעות רצוני ולשביעות רצון רוב האלמנות החברות בו .הניהול בו הוא ללא דופי". שלח מספרת כי "הפרויקט אלמנה למען אלמנה כולל ביקורים חד־פעמיים אצל האלמנות כדי ליידע אותן מהן זכויותיהן ,לבדוק איך הן מרגישות ,לוודא שהן יודעות למי לפנות בעת צרה ושיש לנו דרך פתוחה עבורן תמיד ,אוזן קשבת וכתף לכל מה שהן עשויות להזדקק לו .אם אנחנו חשות שצריך ביקורים נוספים אנחנו מדווחות לארגון ומבצעות את הביקורים הללו. "יש גם ביקורים קבועים אצל אלמנות .אני מבקרת באופן קבוע אצל שלוש אלמנות -אלמנה אחת ממלחמת השחרור ,אלמנת צה"ל נוספת שהיא גם אם שכולה של חלל צה"ל וכן אלמנה נוספת של נכה צה"ל .הקשר הפך להדדי ,וכשאני מרגישה לא טוב האלמנות מתקשרות לדרוש בשלומי". מה נותן לך העיסוק? "אני חדורת נתינה .אני באה לתת ,לא לקבל .אני באה להוציא אותן מהבית לבית קפה ,להביא להן תרופות בעת הצורך ,להיות בקשר עם הילדים ,ובכלל ,כל מה שהן צריכות – אני לרשותן". כדי לתאר את תחושותיה על הפעילות בפרויקט ,שלח מדגימה: "יש פתגם סיני שאומר שאנחנו לא יכולים למנוע מציפורי הצער והכאב לחוג מעל ראשינו ,אבל אנחנו יכולים למנוע מהן לבנות קן בשערותינו ,וזו התמצית של הפעילות שלנו במסגרת הפרויקט החשוב הזה .להביא לאלמנות קצת אור ושמחה ,לקחת אותן לסרט או להצגה ,סתם לשבת ולשוחח ,אפילו סתם לצאת מהבית ,והכל באחריות ובביקורת".
במחנה "עוצמה" האחרון פגשנו את עידו לויטה ,בן ,26אחד המדריכים בארגון .לויטה מתנדב בארגון מפסח ,2012עובד במשרד החינוך וסטודנט בשנה שלישית ואחרונה בתוכנית של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית. לויטה מספר" :לפני כשלוש שנים וחצי סיימתי את שירותי הצבאי וחיפשתי מסגרת להדריך בה .אני בוגר הנוער העובד והלומד וחיפשתי מסגרת לחזור להדריך בה ,ובמקרה אחד המדריכים ,ינון מרום ,שמדריך איתי גם בצוות ,חבר בארגון אלמנות ויתומי צה"ל ,והוא סיפר לי על 'עוצמה' .התלהבתי מאוד ויום לאחר מכן כבר פגשתי את שלומי שראיין אותי לתפקיד .זה היה לפני פסח ותוך שבוע וחצי נכנסתי לעניינים .זה לא היה מתוכנן ,אבל זה קרה ואני שמח מאוד על כך". אני מניח שהמפגש עם הדרכה ייחודית כל כך ,של צעירים שחוו אובדן ,לא הייתה פשוטה. "היה הרבה חשש בהתחלה .אני מעולם לא חוויתי התמודדות כזאת כמדריך .לקח זמן להתרגל ולהסתגל לאווירה ,אבל זה כמו מין צעד, שברגע שעושים אותו זה הרבה יותר קל .אחרי הפעם הראשונה שנושא האובדן עולה עם החניכים ,זו מעין טבילת אש .משם הרבה יותר קל". ולסיכום ארבע שנות הדרכה ,איך התחושה להדריך במחנות "עוצמה"? "קשה לסכם איך מרגישים ,אבל זה ללא ספק אחד הדברים הכי משמעותיים שחוויתי בחיים שלי .זה כבר לא מרגיש כמו מסגרת שאני מדריך בה ,אלא יותר כמו מסגרת משפחתית .הקשר עם החניכים הוא לא רק במחנות ,אלא גם אחריו ויש היכרות מעמיקה עם חלק מהמשפחות ,כך שאלו קשרים אינטימיים". כששואלים את לויטה על רגע אחד שזכור לו במיוחד ,קשה לו לענות" .יש המון סיפורים כאלה" ,הוא מסביר" ,קשה לבחור .אזכיר שני אירועים :במחנה הראשון שלי ,ביום הראשון ,עוד לא הגענו למחנה ,ובעצירה בדרך ניגש אלי אחד החניכים ושאל אם אני המדריך החדש של קבוצתו ,אמרתי שכן ,ובעודי עדיין בשיא הלחץ וההתרגשות ,הוא פשוט חיבק אותי .אני לא אשכח את זה לעולם. "המקרה השני היה ביום הזיכרון האחרון שהיה משמעותי מאוד, גם בגלל שכולנו ,כל המדריכים ,ליווינו את החניכים ברגעים הכי קשים של יום הזיכרון ,בבתי העלמין וליד הקברים של ההורה .המון חניכים נפתחו פתאום ביום הזה". מה ההדרכה נותנת לך? "אני לא יודע אם אפשר לתאר את זה במילים .אני חושב שאם תשאל כל אחד מהמדריכים ,זה פשוט כיף ,אהבה ,חברות ,משפחה. זה פשוט טוב .זה כמעט טהור ,אם לא טהור לגמרי".
עוצמה ,דצמבר 15 2015
חושבת על דיור מוגן? לבית בכפר יש הצעה בלעדית עבורך
בית בכפר ,רשת הדיור המוגן המובילה בישראל בהטבה בלעדית לארגון אלמנות ויתומי צה״ל:
✔ תשלום חודשי ✔ בלי התחייבות ✔ בלי למכור את הבית בלעדי לארגון אלמנות ויתומי צה”ל
+ 12%הנחה*
על כל יחידות הדיור
לקביעת פגישה1-800-30-70-70 :
כפר סבא • הדרים • גדרה • חוף כנרת •
*אין כפל מבצעים
ביתן אהרון
חושבים על דיור מוגן? לבית בכפר יש הצעה בלעדית עבורכם רוצים לעבור לדיור מוגן ,אבל לא מעוניינים למכור את הבית? עכשיו זה אפשרי. הכירו את שיטת הליסינג ,באמצעותה תוכלו ליהנות ממגורים נוחים בדיור מוגן מבלי שתצטרכו לגייס את דמי הפיקדון הגבוהים. כדי שתוכלו לעשות את הצעד המשמעותי ולעבור לדיור מוגן בלי חשש שתתחרטו בהמשך ולא יהיה לכם לאן לחזור ,בית בכפר משיקה שיטה שתעזור לכם להתמודד עם הדילמה הזו ולקבל את ההחלטה הכלכלית הנכונה עבורכם. רשת הדיור המוגן המובילה בישראל מציעה מסלול ייחודי – דיור מוגן בליסינג .בלי לוותר על הבית שלכם ,על השקט הנפשי שהוא מעניק לכם ,ועל הירושה העתידית לילדים .ולמעלה מזה ,כשתעברו לדיור המוגן תוכלו להשכיר את הבית שלכם לדיירים אחרים, ובדמי השכירות החודשיים תממנו חלק מעלות התשלום החודשי בדירה החדשה שלכם בבית בכפר. דיור מוגן בליסינג :למי זה מתאים? דיור מוגן בליסינג מאפשר לכם ליהנות ממגורים נוחים ומחיי חברה תוססים באחד מבתי רשת "בית בכפר" ,מבלי לגייס הון התחלתי כדי לשלם את דמי הפיקדון .בכל חודש תשלמו תשלום חודשי ותמורתו תזכו לכל השירותים ,החוגים והפעילויות שדיירי הבית נהנים מהם. מיקי פרנס ,מנכ"ל בית בכפר ,מסביר" :מעבר לדיור מוגן כרוך בהתארגנות ,בין היתר התארגנות כלכלית והתאמת המסלול לצרכים של הדייר והמשפחה כולה .מסלול הפיקדון הוא הנפוץ ביותר ויתרונותיו מרובים .יחד עם זאת ,מסלול הפיקדון ,על פי רוב ,דורש מכירת בית המגורים .עבור דיירים רבים זהו צעד קשה בפני עצמו. דיור מוגן בליסינג של 'בית בכפר' חוסך מהדיירים את המשוכה הזו .מי שבוחר במסלול הליסינג ,ביתו נשאר בבעלותו והוא משלם תשלום חודשי בלבד .אמנם תשלום זה הוא גבוה יותר מדמי האחזקה החודשיים של הדיירים במסלול הפיקדון ,אך דייר הליסינג שישכיר את הבית שבבעלותו -יוכל לממן בעזרת שכר הדירה חלק מההתחייבות החודשית .אם מסיבה כלשהי הדיירים החדשים מתחרטים ,יש להם בית לחזור אליו .באופן הזה גם ירושת הדורות הבאים לא נפגעת". היתרונות :למה לבחור בדיור מוגן בליסינג? שיטת דיור מוגן בליסינג של בית בכפר היא שיטה פשוטה והוגנת ,הנותנת לדיירים הזדמנות אמיתית להכיר את החיים בבתי הרשת ולעשות את הצעד הזה באחריות ובשקיפות .היא מאפשרת לעבור לדיור מוגן ולשמור על נכסי המשפחה מבלי למכור את הבית ואפילו מעניקה יתרון גדול לדיירים אשר יכולים להשכיר את הבית ,לשלם חלק מההוצאות החודשיות באמצעות השכירות ולשמור על נכסי המשפחה לדורות הבאים.
שיטת הליסינג של בית בכפר
·· ·· ·
אין צורך לגייס סכום כסף גבוה עבור דמי הפיקדון אין תשלום ראשוני עבור זכות המגורים הנכסים המשפחתיים נשארים אצל הדיירים גמישות מקסימלית הדיירים לא חייבים למכור את הבית שבו הם גרים .אם הם מתחרטים – הם יכולים לחזור אליו
לקביעת פגישה1-800-30-70-70 :
כפר סבא • הדרים • גדרה • חוף כנרת •
ביתן אהרון
סיפור בשתיים רותי אלול ורבקה בכר ,אלמנות צה"ל ,מכירות כבר שנים ארוכות ■ קורס הביבליותרפיה שהחלו בשנה שעברה קירב מאוד בין השתיים ■ הן מספרות על איך הוציאה מהן הכתיבה את היצירתיות ,שהייתה דחוקה אי שם במעמקי הנפש עפר לבנת ■ צילומים :אבשלום ששוני ואינג אימג'
18
עוצמה ,דצמבר 2015
ר
ותי אלול בת 75מגבעתיים ורבקה בכר בת 74מרמת גן מכירות כבר עשרות שנים ,אך רק לאחרונה הפכה ההיכרות לחברות .לראשונה הן שמעו אחת על השנייה כשגרו באותה השכונה בימים שלאחר מלחמת ששת הימים ,וכל אחת מהן ידעה כי ברחוב שהיא גרה יש עוד אלמנה. השתיים חברות בארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ובמסגרת זו הן החלו בשנה שעברה להשתתף בקורס ביבליותרפיה (תרפיה בכתיבה) במשרדי הארגון בגבעת שמואל.
רשמו איך הסיפור התחיל "היינו נשואים ולפני כן חברים חמש שנים", מספרת בכר" ,הייתי קיבוצניקית ממעוז חיים בעמק בית שאן .לא היה לי מקצוע עדיין ,הלכתי ללמוד אמנות ומלאכת יד רק אחרי שעזבתי את הקיבוץ .הכרתי את דודו (דוד) בקיבוץ. הוא היה בן גבעתיים והדריך במחנות העולים בירושלים .משם הוא הגיע עם קבוצה לקיבוץ וזהו ,שם התאהבנו .זה היה נורא קצר .הוא נסע לכנס מחזורים בגבעתיים ,נפצע בתאונת דרכים קשה ובבית החולים ההורים לא ידעו עלי בכלל. הוא חיפש אותי ושאלו אותו מי אני ואז קראו לי לבוא .האהבה שלנו הייתה בתוך בית החולים. ישנתי בבית הספר לאחיות. "לאחר כשנה סיים דודו את השיקום" ,בכר נזכרת" ,איך שהוא עמד על הרגליים התחתנו בקיבוץ ונולדה לנו יפעת .שנינו רצינו ללמוד והקיבוץ לא אפשר אז החלטנו לעזוב .הוא הלך ללמוד באוניברסיטת תל אביב ואני הלכתי ללמוד מלאכת יד בגבעתיים .כשפרצה המלחמה הייתי צעירה עם תינוקת ובעלי התנדב .בכניסה לעזה הג'יפ שלו עלה על מוקש ובזה התחיל סיפור חדש". אלול מספרת על הדרך הקשה שבה הבינה כי בעלה לא ישוב מהמלחמה" :קותי (יקותיאל) היה אחראי על חוליה טכנית בחיל השריון במלחמה .הייתי בת 27עם שני ילדים ,ילד בן 4וילדה בת שנה .כשכולם חזרו הביתה וקותי לא ,התחלתי לחפש אותו .כל אחד חיפש במקום אחר ,היה הרבה בלגן ולא הודיעו להרבה אנשים בזמן .עשרה ימים עברתי ממחנה צבאי אחד למשנהו ,חוזרת הביתה בערב לישון ,קמה למחרת וממשיכה .בדיעבד היו מקומות שידעו שהוא איננו אבל לא יכלו להגיד לי ,היה אסור להם להגיד לי אז אמרו לי לחפש במחנה אחר. כשהבנתי סופית שזהו זה ושהוא לא חוזר אמרתי לעצמי 'אני לא אתן לזה להשתלט עלי' ,אפילו שלא ידעתי מה זה ה'זה'".
רשמו איך הסיפור ממשיך כששתיהן התאלמנו ,יד המקרה רצתה כנראה שייפגשו כי השתיים גרו באותו הרחוב ואף ידעו אחת על השנייה ,אבל זה לא עניין אותן" .לא חיפשנו אחת את השנייה" ,הן אומרות ,אז הן עוד לא היו מוכנות לקשר שיבשיל שנים אחר
עוצמה ,דצמבר 19 2015
כך לחברות. איך הייתה התקופה הראשונה שבה הבנתן שהמעמד שלכן השתנה ושעכשיו אתן אלמנות? "לא היה לי את הלוקסוס להתמכר לאבל" ,אומרת אלול" ,נשארתי עם שני ילדים שצריך לפרנס .גם אלו שנשברות יודעות שאין להן ברירה ושהן חייבות להמשיך כי הן לא לבד .בעלי היה עצמאי ונשארתי בלי כסף .משרד הביטחון נתן כספים שלא יכולת לחיות איתם ולא יכולת למות איתם .לאחר חצי שנה הם החליטו על סכום מסוים ואז זה הסתדר קצת יותר". בכר" :רותי כל כך צודקת שאי אפשר לתאר ,אי אפשר לתאר מה זה לדחות אבל, אני דחיתי את האבל שלי .אמא אמרה לי להתחתן ,היה לחץ מכל הסביבה .רק לפני שנים ספורות התחלתי לדבר על זה .זה כל הזמן היה בפנים ,פצע שקרע וחתך אותי ולא יכולתי להוציא אותו החוצה". אלול" :אני אלמנה שנכשלה בנישואים השניים ורבקה הצליחה בהם .שתינו סוחבות את האלמנות .פעם אלמנה ,תמיד אלמנה .זה לא חשוב אם התחתנת או לא. את סוחבת את זה איתך כל החיים". ובכל זאת המשכתן הלאה והתחתנתן. אלול" :התחתנתי נגד הדעות ונגד הרצון של כולם .אני כדרכי בקושי עומדת מול כולם אבל עושה מה שאני רוצה ,וזו הייתה בחירה גרועה ששילמתי עליה ביוקר ולצערי גם כל הילדים שילמו עליה. הנישואים לא היו מוצלחים אך לאחר כמה שנים כשהתגרשנו ,נשארתי עם הרכוש הכי גדול ,הבת הקטנה שלי תמר". בכר" :היו מחזרים בבית כמו נמלים ומאוד לא רציתי להתחתן .לא רציתי להתחתן ולא רציתי לחיות .כשפגשתי את בעלי השני לא ידעתי אם הוא אוהב אותי .הוא ניסה להתקשר ,רצה שנלך להופעות ואמרתי לו שאני לא רוצה .בסוף הוא בא ,התחלנו להתחבר והתחתנו .הוא בחור מקסים ונולדו לנו עוד שני ילדים. הוא מציל אותי בכל יום מחדש .היום יש לי סטודיו על הגג ,כשרע לי אני עולה וכשטוב לי אני עולה .שם אני מכניסה את הידיים לתוך החומר ויוצא מה שיוצא". בכר ואלול מתנדבות בארגון .אלול פעילה בוועדת הלוואות ומענקים ,בשי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) זה כ־ 13שנה ,וכן מתנדבת בבית המשפט ,שם היא משמשת כ"טוען משפטי" העוזרת בתביעות קטנות .בכר מתנדבת בארגון ,בפרויקט "אלמנה למען אלמנה" כבר שש שנים ,נפגשת עם אלמנות ומנסה לסייע להן. בכר" :כל שנה הארגון מציע לנו חוגים, ובשנה שעברה הופיע הקורס והחלטתי ללכת. כל ההיסטוריה שלי צצה בקורס .כל הסיפורים על מה שהיה לי ומה שהיה בסביבתי". אלול" :לפעמים צריך מזל ואנחנו נפלנו על מישהי טובה ,טללית כהן־אסנת .מישהי
20
עוצמה ,דצמבר 2015
“לא היה לי את הלוקסוס להתמכר לאבל .נשארתי עם שני ילדים שצריך לפרנס .גם אלו שנשברות יודעות שאין להן ברירה ושהן חייבות להמשיך ,הן לא לבד .בעלי היה עצמאי ונשארתי בלי כסף .משרד הביטחון נתן כספים שלא יכולת לחיות איתם ולא יכולת למות איתם” שאני לא יכולה אפילו להגדיר אותה .איזו סובלנות ואיזה שקט .איזו הקשבה לכל אחת. והידע שלה בספרות ובספרים! היא פשוט מקסימה". בכר" :היא שקטה כזו וגם נאה" ,היא מוסיפה בצחוק" ,תענוג להסתכל עליה". אלול" :מה צריך יותר?" ,וצוחקת, "מכל הבחינות". שתיכן ממשיכות גם השנה? בכר" :לא היה ספק שאמשיך .בכל שיעור טללית נותנת לנו קטע מספר או משיר ויש שם איזושהי בעיה שהיא מעלה אותה, מפשיטה אותה ו'יאללה תכתבו ,מה שבא לכן בראש' .בהתחלה היו כאלה שהיה להן נורא קשה להיכנס לזה אבל הן ראו שזה
אפשרי וזה הפך לסיפורים יפים מאוד". אלול" :לא להאמין כמה יפים .בדרך כלל היא נותנת שירים ואז היא נותנת תרגילים, וכל אחת עושה מה שנוח לה". בכר" :זה לא מגביל אותך ,העיקר שנכתוב ,שיצא לנו". אלול" :את הולכת לאן שאת מובילה את עצמך ובסוף קוראים מה שכל אחת עשתה ומדברים על זה מכל הבחינות .כל אחת מאיתנו לקחה את הנושא למקום שלה, למקום לגמרי אחר ויוצא יופי של דבר בכל פעם". בכר" :בהתחלה ,כשאנחנו רק באות ,היא נותנת לנו חופש לדבר על משהו .היא לא ישר מטילה עלינו לעשות את התרגיל.
מדברים על החוויות ואז מתחילים לכתוב. זה מאורגן מאוד". יש שיעור שהשפיע עליכן יותר מהאחרים? אלול" :אין שיעור שנצרב במיוחד ,זה תהליך שנבנה .בכל השיעורים הכלנו אחת את השנייה ,קיבלנו אחת את השנייה עם השוני ועם הכל ונתנו בחזרה ,וזה הכי חשוב". בכר" :באחד התרגילים טללית אמרה לנו לפתוח מילון ולקחת מכל עמוד מילה או שתיים .יצא לי סיפור מקסים ,דמיוני. התרגילים האלה הוציאו ממני דברים". אלול" :מכל אחת מאיתנו יוצאים דברים שונים .בכלל לא דיברנו על אותם הדברים. מישהי בקורס לא הייתה יכולה לכתוב בכלל. היא פשוט לא הייתה מסוגלת לכתוב ולא הבינה איך אנחנו כותבות והיא לא .ברגע שהיא התחילה ,היא נכנסה לזה .כל אחת בקטע שלה ,בדרך שלה ,לאן שהתרגילים לקחו אותה ,לכל אחת יש את הסיפור שלה". היו לכן ציפיות מהקורס? בכר" :אני רציתי לכתוב את סיפור חיי, יש לי הרבה סיפורים .הבת שלי אמרה לי שאני חייבת לכתוב במשך שנים ,אבל לא
היה מי שדחף אותי". אלול" :לא היו לי ציפיות .באתי עם ראש פתוח וחשבתי שזה יכול להתאים לי אז הלכתי לזה". בכר" :אני כבר רואה את הכיוון של הספר שלי .אני חושבת שאתחיל מהסוף ואעבור להתחלה .נראה מה טללית תציע".
רשמו איך הסיפור מסתיים נשמע שהמדריכה השאירה עליכן חותם עז. אלול" :טללית היא אדם ,אין הגדרה אחרת. אין שנייה לה והיא מחוברת לכל אחת". בכר" :מבחינה רגשית היא עוזרת לך וקולטת אותך .בעלה הוא רופא והיא ישר הציעה עזרה כשהייתי צריכה .כולם מתייחסים אלינו בעדינות ,כל מי שנכנס לארגון האלמנות יודע שהוא צריך לדרוך על ביצים". אלול" :והיא לא פועלת ככה ,היא לא דורכת על ביצים ,זה קורס חוויה". בכר" :היא לא נוגעת במשהו שיכאב לך, את רוצה -תיכנסי לזה .היא מנחה אותך,
היא מכוונת אותך וזה מה שיפה". מה אתן מקוות שיקרה בהמשך הקורס? אלול" :שאגע בנושאים שאני לא נוגעת בהם .אני לא נוגעת בנושא האובדן ,אני כאילו פתוחה וגלויה ,אבל בנושא הזה אני לא נוגעת וברור לי שאם לא אתחיל לגעת בו ,אני אסחב את זה עוד ועוד ואני רוצה לצאת מסיפור האובדן .משהו שלא נוגעים בו נשאר שקוע אצלך ,צריך לדבר ולשחרר את זה". בכר" :כשמדברים זה קל יותר ,זה משחרר המון". אלול" :מ־ '67ועד היום עוד לא נגעתי בזה .בהתחלה כעסתי נורא .בבת אחת איבדתי הכל ,איבדתי בעל ,חבר ,חיים. הכעס היה עליו ,על שהוא הלך .כל הצרות שהגיעו אחר כך היו באשמתו כי אם הוא לא היה הולך הן לא היו קורות .מהכעס השתחררתי אבל אני לא יכולה עדיין לגעת באובדן .דרך הכתיבה אני מחפשת להיכנס לנושאים האלה .אני לא ממהרת ,אני רוצה לחיות עד גיל 126וכל דבר צריך תהליך". בכר" :אני התחלתי ,אני לא מחכה ,ואני מקווה שבקרוב אצליח להשלים ספרון או חוברת".
עוצמה ,דצמבר 21 2015
בני המצווה, גרסת האמהות ילדי הארגון ,שחגגו השנה את בת המצווה או את בר המצווה ,השתתפו באוקטובר האחרון ,כמדי שנה ,באירוע עלייה לתורה ■ שתי אמהות אלמנות מספרות על אחד הימים המשמעותיים ביותר בחיי הילדים עפר לבנת ■ צילומים :קובי קואנקס יעל שיפנבאור וגבריאלה גרינפלד ליוו השנה את ילדיהן במסגרת שנת בר המצווה בארגון. לאורך כל השנה נהנו הילדים מטיולים, מסדנאות אתגריות ומימי כיף ,ובסיומה הם טסו לשלושה שבועות למחנה קיץ בארה"ב. גולת הכותרת של השנה היא העלייה לתורה בכותל -אצל רוב המשפחות זהו אירוע נוסף ומשמעותי לילדים שבו החוסר של אביהם מורגש ,וכאן נכנס לתמונה הארגון ,שכהרגלו יוצר מעטפת תומכת וחמה. שיפנבאור גרה במושב קדרון ליד גדרה ולה שלושה ילדים :עמית הגדול ,בן ,21קצין בצה"ל ,רועי בן 18והקטן ביניהם ,יונתן בן ה־ .13יעל מכירה היטב את הפעילויות ואת הטקסים ,היא כבר הייתה שם לפני כחמש שנים ,כשאירע האסון שבו נפל בעלה דניאל בהתרסקות מסוק היסעור ברומניה .כשהתרחש האסון רועי בדיוק חגג ,13והחוויה ,כפי שהיא מספרת ,הייתה שונה מהחוויה עם יונתן ,שחגג 13באוקטובר האחרון. "טקס העלייה לתורה של רועי היה ארבעה חודשים לאחר האסון" ,מספרת שיפנבאור, "אני הייתי בשוק ,לא הפסקתי לבכות כל האירוע והחוויות היו אחרות .הפעם ,בכל זאת עברו חמש שנים וזה עושה משהו .ידעתי
22
עוצמה ,דצמבר 2015
לקראת מה אנחנו הולכים ויונתן חיכה לזה. הוא חזר ממחנה הקיץ בארה"ב מגובש מאוד עם שאר הילדים". התלבטת אם לצרף את הילדים לפעילויות שנת בר המצווה בארגון ,שמשייכות אותם באופן נחרץ לאבל ,לאסון שחוויתם? "לא הייתה שאלה אם לשלוח אותם. יונתן שמח לבוא ולפגוש את שאר הילדים. במחנה קיץ הם נמצאים שלושה שבועות ללא טלפונים כדי להתנתק ,וזה ביגר אותו מאוד". המשפחה עברה לקדרון שלושה ימים לפני האסון .שנים רבות הם התגוררו בבסיס חיל האוויר תל נוף וכשהתפקיד לא הצריך יותר את המגורים שם ,הם עברו סמוך לו ,כך שעדיין יוכלו להשקיף על מסלולי הנחיתה וכדי שיהיה לדניאל קל לעשות מילואים .אך יעל כאמור נשארה להביט אל הבסיס ששימש לה כבית לבד ,ונאלצה להתחיל חיים חדשים ללא דניאל.
חתוך והדבק "אני תמיד מגדירה את האסון כ" ,"Cut and Pasteחתכו את החיים שלי והעבירו אותי למקום חדש" ,אומרת
עוצמה ,דצמבר 23 2015
שיפנבאור" ,היה לא קל ,אף שהמושב מקסים .רוב החברים שלי שם הם כאלה שלא הכרתי קודם ,הם מהחיים של 'אחרי', זו הייתה כניסה דרמטית למושב .אחרי שלושה ימים כבר כולם ידעו מי אנחנו, אבל לילדים היה פשוט כי החברים שלהם היו שם ,הם נשארו באותה סביבה .לי היה קשה בהתחלה ,בנינו בית ודני לא הספיק לגור בו ,הייתי עדיין בארגזים כשבאו להודיע לי על מותו".
24
עוצמה ,דצמבר 2015
איך הרגשת במהלך הטקס ,ללא דניאל לצדך? "ברור שזה היה קשה ,זו מין פעילות שאבא עושה עם הילד ,שהאבא מעלה אותו לתורה .זה מחדד מאוד את החוסר, אבל לצערי כבר התרגלנו להרבה דברים שקורים בלי דני .חשבתי שבגלל שאני יודעת לקראת מה אני הולכת זה יהיה קטן עלי ,אבל היה ממש מרגש ,לא תיארתי לעצמי שאתרגש כל כך .זה מרגש למדי
לראות את הילדים מניחים תפילין כשלכל ילד יש חייל המלווה אותו .יש חלק מסורתי שעושים בכותל אבל בגלל כל הבלגן בירושלים זה הועבר למקום אחר .מצד אחד זה פחות סמלי ,אבל מצד שני האמהות לא יכולות להתקרב לילדים בכותל אז זה יצא אינטימי ומיוחד יותר". הבחנת בשינוי אצל הבנים במהלך שנת בר המצווה? "אני לא יכולה לומר שזה רק בגלל זה,
אבל ברור שהטיול בארה"ב ובקנדה גרם להם להיות עצמאיים ובוגרים יותר .במשך שלושה שבועות הילדים ראו שהם יכולים להיות רחוק מהבית .על יונתן ההשפעה טובה מאוד ,הוא מחפש את זה ,מחפש לצאת לפעילויות .עם רועי ,אף שהוא נורא נהנה ,כל פעם הייתי צריכה לשכנע אותו לצאת למחנות .יונתן תמיד רוצה להיפגש עם החברים משם וזה מקסים. בין הילדים יש סיטואציה משותפת שאין
להם אותה בחיי היומיום ,וכנראה יש שם פתיחות מיוחדת שקשה להסביר אותה, אפילו אני לא מבינה אותה .הילדים מגיעים עם רקע דומה וההיכרות עם ילדים באותו מצב מכל מיני מקומות בארץ יוצרת משהו מיוחד ,קשה לי להבין איך זה קורה ,אבל נוצרים שם קשרים יפים מאוד". אצל גבריאלה גרינפלד הסיפור מעט שונה .בעלה יהודה נפל לפני קרוב
“ברור שזה היה קשה ,זו מין פעילות שאבא עושה עם הילד ,שהאבא מעלה אותו לתורה .זה מחדד מאוד את החוסר ,אבל לצערי כבר התרגלנו להרבה דברים שקורים בלי דני” עוצמה ,דצמבר 25 2015
לתשע שנים במלחמת לבנון השנייה באסון הקטיושה שנפלה בכפר גלעדי. בזמנו הם התגוררו במעלה מכמש וכיום המשפחה מתגוררת בקריית ארבע .האם עובדת כקלינאית תקשורת וילדיה ,רעיה בת ה־ 12ורון בן ה־ 9לא הולכים באופן קבוע לפעילויות הארגון. "אין קשר יומיומי לארגון ,אבל כן יש הרגשה של גב ,יש מישהו שדואג לך ונמצא שם .גם אם אני לא נעזרת ,זה טוב לדעת שזה קיים" ,גרינפלד מספרת, "בתי רעיה נמצאת בגיל משמעותי ,מעבר מגיל הילדות לבגרות ,וזה זמן שההיעדר מורגש בו מאוד ולכן התמיכה של הארגון חשובה .אנחנו מכינים לה עכשיו סרט לשנת בת המצווה ובודקים מה היא אוהבת לעשות .אפשר לראות את החותם של אבא שלה עליה". אף שהמשפחה לא מנצלת את כל פעילויות הארגון ,רעיה רצתה להשתתף
26
עוצמה ,דצמבר 2015
בטקס של ילדי בני המצווה בירושלים. "האירוע היה מרגש מאוד" ,מספרת גרינפלד ומוסיפה כי "יש משהו בזה שהמדינה מתייחסת לכך שהילדים מגיעים לגיל בר מצווה ,שזו נקודה חשובה בחייהם. כל היום הורכב מחיבורים – ציונות ,ארץ ישראליות ,משמעות דתית ,היה מורגש שמישהו חשב על כל הפרטים". איך התייחסה רעיה ליום הזה? "היא נהנתה מאוד ,זה היה משמעותי עבורה הביחד הזה עם הילדים האחרים בני גילה וההתייחסות הזו מהארגון אליה ואלינו .זה משהו שהיא חיכתה לו, וכמובן שהיא נהנתה מהמתנות" ,הוסיפה גרינפלד בחיוך. אמרת שהילדים לא משתתפים קבוע בפעילויות של הארגון ,איך הקשר של רעיה לילדים האחרים? "היו בנות שהיא לא הכירה לפני ,ושם היא הכירה אותן .בטוח שיש משהו אחר
בקשר שלהן ,אפילו שהחברות שלה מהבית מכירות אותה הרבה שנים ויודעות את הסיפור שלה ,אבל יש משהו בכך שהילדים נמצאים עם ילדים אחרים שחוו שכול .זה משהו אחר ,זה חיבור אחר ,זה סוג של הבנה אחרת .אני לא חושבת שהם צריכים לדבר על זה או לעסוק בשכול ,יש משהו בזה שאתה יודע שאלה שלידך חוו משהו שהוא דומה למה שאתה חווית". מה הרגשת באופן אישי? "התחתנתי שוב ,כך שיש מי שמלווה אותי ואת הילדים וזה קל יותר .אין ספק שיש את הצביטה בלב שיהודה לא שותף, שהוא לא נמצא איתנו .אבל זה לא משהו שמורגש ביומיום ,הבית שלנו הוא כאילו בית רגיל .יש את הידיעה שהוא מלווה אותנו בצורה אחרת .החלק הזה חסר יותר בצמתים המרכזיים ,ואין ספק שהנקודות המשמעותיות מדגישות את זה שהוא לא פה איתנו".
עוצמה ,דצמבר 27 2015
זוכרות, ובוחרות בחיים
שתי אלמנות ,נעמי פרחי ורוית רייטר גויטע ,להן שלושה ילדים ,מספרות על החיים המשפחתיים בצל האובדן ■ איך העבירו את הבשורה המרה ,ומה הן עשו ועודן עושות כדי להמשיך לחיות בצורה נורמלית ,לצד שימור הזיכרון עפר לבנת
28
עוצמה ,דצמבר 2015
נ
עמי פרחי הכירה את ליאור כשהייתה בת .14.5רוית רייטר גויטע הכירה את רמי בגיל .15 עבור שתיהן זו הייתה האהבה הראשונה והגדולה ,אהבה שאיתה הן הקימו משפחה, אך הקשר שבנו נעלם ביום אחד מחייהן. "המקרה קרה לפני שלוש שנים בערך", פרחי מספרת" ,ליאור היה רבש"צ (רכז ביטחון שוטף צה"לי) היישוב ,הוא תמיד יצא לכל אירוע .באותה תקופה היו הרבה אירועי חדירות ערבים ליישוב ,פריצות של הגדר ופריצות לבתים ,כך שיצא שכמעט כל לילה הוא היה במארב .נוסף לכך היו הברחות של שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) וליאור רצה למנוע את זה ,הוא רצה לתעד את כניסת השב"חים .באחת הפעילויות שהוא השתתף בהן היה רכב עם שב"חים ששני חיילים נ יסו לעצור ולא הצליחו .ליאור החליט לעצור אותו והרכב המשיך לנסוע ודרס אותו" ,מספרת נעמי, המתגוררת בשערי תקווה עם שלושת ילדיה. "הילדים היו בגילים קשים ,16 ,17 - 13והייתי בהריון" ,היא מוסיפה" ,בשבוע
נפרדו מאיתנו בוקסר יפה נס ציונה
בניטה מורין בת ים
בן ציון שפרה קריית ארבע
גלברד רבקה בת ים
דגש נסיבה מגאר
הרנר מרגלית חולון
וינברגר מרים הרצליה
זיגל נחמה רמת השרון
זילברשטיין צילה תל אביב-יפו
חלבי חגלה ירכא
יליף מינה
תל אביב-יפו
ירושלמי שרה טירת כרמל
כהן חיה מתקדם גיליתי שבדיקת מי השפיר לא תקינה ונאלצתי לעשות הפלה ,שהייתה אבידה נוספת ,בעיקר לבתי .הילדים הפתיעו ,הם היו חזקים יחסית .הבת שלי חיזקה את כולם ,ושמעתי והרגשתי מהם שהם שואבים ממנה כוחות .בהתחלה הקיפו אותנו המון אנשים ולאט לאט אנשים עזבו ונותרנו לבד .חלק מהאנשים לא רק שעזבו אלא אף ניתקו קשר .אנשים לא יודעים איך להתמודד ,זו לפחות הסיבה שאני אומרת לעצמי". למה את מתכוונת? "אנשים רוצים לעזור אבל כשזה נוגע בתכלס ,במה לעזור ואיך ,קשה להם. לפעמים זה רק לתת חיבוק ואנשים לא תמיד יודעים לעשות את זה". אתם מדברים בבית על ליאור? "לילדים קשה מאוד להוציא את מה שבלבם ,אבל תמיד השתדלתי לאחד אותם ולנסות להוציא מהם תחושות .השתדלתי להגיד ולהשמיע את הרגשות שלי כדי שיהיה להם קל יותר לעשות זאת בעצמם. אנחנו מאמינים בבית באזכרה חיה .יש את האזכרה שהיא עצובה ,מכבדים את המעמד
כמה דקות והולכים ,אבל האזכרה שלנו היא בכל רגע בחיים ,אין לה כללים .האזכרה החיה היא מסע אלונקות שנתי עם תנועת הנוער 'אחריי' ,זו הנצחה סמלית של ליאור וזו כבר מסורת ביישוב .כל הילדים שלי היו בתנועת הנוער לפני הצבא והבת שלי אפילו עשתה שנת שירות במסגרת התנועה בכרמיאל ,והיה לה סיפוק ענק מכל מה שהיא עשתה .מבחינת הילדים' ,אחריי' זה חלק מהמורשת של ליאור". "רמי נהרג קצת לפני חג האהבה ב ,"2004נזכרת רייטר גויטע" ,באותו יום תכננו להיפגש ולבחור קרמיקה לבית החדש ,ואז הוא נהרג כמה מ' ממני. נשארתי עם שלושה ילדים ,הגדול היה בן ,10הילדה בת 6ותינוק בן שנה וחצי. מאותו רגע הענקתי את כל כולי רק לילדים" ,נזכרת רוית המתגוררת במושב גבעתי" ,כבר באותו רגע קשה קיבלתי את ההחלטה ,לא במודע ,לעשות הכל כדי שהילדים יישארו מאושרים ושהבית יישאר עד כמה שאפשר נורמלי .מה זה נורמלי? כמו שתכננו שיהיה .אני הייתי זו שהגיעה הביתה ובישרה את הבשורה הקשה לילדים.
בני יהודה
כהן כרמלה ירושלים
כהן סוניה חיפה
כהן תמר
קרני שומרון
לופו רבקה אלעד
מועדי גמילה ירכא
קורן עדינה גבעתיים
שור שרה הרצליה
קיבלתי סוג של כוחות שעד עכשיו אני לא מבינה מאיפה הם באו .לאחר שנה החלטתי להמשיך לבנות את הבית". רייטר גויטע מספרת כי "הבית נבנה במושב שאני נולדתי בו וההורים שלי גרים חמישה בתים מכאן .כל פעם שהייתי יוצאת מהיישוב הייתי רואה את הבית שהיה רק שלד .התחילו לגדול בו קוצים וזה היה קשה לי לעבור כל יום ולראות את הבית עומד ככה .מצד שני ,רמי עשה הכל בבית ,חשמל ,אינסטלציה ועוד ,אז היה קשה להיכנס לכאן ,אני רואה אותו בכל חדר עומד על סולם ועושה משהו. "הפסיכולוגית שלי נתנה לי תמיכה רבה ואין לי מושג מה הייתי בוחרת בלעדיה", אומרת רייטר גויטע ומוסיפה כי "היא התפעלה מאוד מהדרך שלי ואמרה לי להיכנס לבית ,להיכנס לשלד ושאם יהיה לי קשה שאבכה ,כי זה בסדר" .רוית עשתה את זה וכשהיא סיימה לבכות היא החליטה שהיא והילדים יעברו לגור שם" ,בבית שאני ורמי חלמנו ועיצבנו .אני הרי לא יכולה לוותר על החלום שלו .במבט לאחור אני לא יודעת איך עשיתי את זה" .
שמירה על הדרך פרחי" :כשקרה המקרה שידרתי לילדים שלי ישר שאנחנו מאמינים מאוד בפועלו של אבא .ההסתכלות שלי הייתה שאבא מת למען מטרה מקודשת ואי אפשר היה בכלל למנוע את זה ,אי אפשר היה לעצור את זה. אנחנו רואים את הדרך של ליאור כמורשת שאותה אנחנו ממשיכים הלאה". רייטר גויטע" :הילדים איבדו את אבא שלהם אבל לא את אמא שלהם .לקחתי את המושכות לאורך כל הדרך ,אני רציתי לקלח אותם ,להקריא להם סיפור ,לא רציתי שאף אחד אחר יעשה את זה .אמרתי לכל מי שרצה לעזור 'אם אתם רוצים לתמוך בי תבואו אחרי שהילדים ישנים'". איך הילדים מתמודדים עם האסון? פרחי" :זו טראומה ,במיוחד לבן הקטן שהיה לפני בר המצווה שהוא כבר תכנן
“הילדים איבדו את אבא שלהם אבל לא את אמא שלהם .אני לקחתי את המושכות לאורך כל הדרך ,אני רציתי לקלח אותם ,להקריא להם סיפור ,לא רציתי שאף אחד אחר יעשה את זה” 30
עוצמה ,דצמבר 2015
“כשקרה המקרה שידרתי לילדים שלי ישר שאנחנו מאמינים מאוד בפועלו של אבא. ההסתכלות שלי הייתה שאבא מת למען מטרה מקודשת ואי אפשר היה בכלל למנוע את זה”
עם ליאור .לילדים היו קשיים בלימודים, הם היו מסוגרים וניסיתי ללמד אותם לחיות את החיים מחדש במצב הזה. דיברתי איתם המון ,ניסיתי להראות להם את חצי הכוס המלאה -שהוא לא סבל כשזה קרה .היה לי חשוב גם שהם לא יהיו תלותיים בי ,השארתי להם את הבחירה בהרבה תחומים .בהרבה מובנים גם שחררתי אותם .שחררתי אותם מהחשש להשאיר אותי לבד בבית ,שלא יילחצו מזה .אמרתי להם שאני רוצה להישאר לבד עם עצמי ,שזה בסדר .לא רציתי שהם יפחדו להשאיר אותי לבד ,שלא ידאגו לי .קודם שלהם יהיה טוב .היה לי חשוב שלא יתייחסו אליהם אחרת ,לא הסכמתי שיתייחסו אליהם בצורה שונה ,שלא ייתנו להם פריבילגיות כאלה ואחרות כי לפעמים זה רק פוגע".
רייטר גויטע" :אני גלגלתי את הילדים קדימה ,לא היו צעצועים או מתנות מעבר, מבחינתי זה היה פוגע להם באישיות - אם מפצים אותי יש סיבה שמפצים אותי ואני ארחם על עצמי .הססמה שלי הייתה 'שיקנאו בכם ולא ירחמו עליכם' .המשפחה רצתה לעזור ולא ציפתה לקבל בחורה דעתנית .החינוך של הילדים ,הדרך ,הכל היה אני ,והיום כשאני מסתכלת עליהם אני גאה בהם מאוד". איך ההתמודדות שלכן? רייטר גויטע" :קיבלתי את זה באהבה, צמחתי מהשבר .בהתחלה לא ידעתי אם יהיה לי כסף לבנות את הבית ,לגדל את הילדים ולהתקיים ,אבל צמחתי .היום אני אישה אחרת ואני חושבת שהילדים גדלו להיות בדיוק מה שרמי היה רוצה שהם יהיו .אני והילדים התקרבנו מאוד ,הם דחפו אותי והם מפרגנים לי שאעשה למען עצמי ושיהיה לי טוב .לפני כמה שנים למדתי קואוצ'ינג וחלטתי שאני רוצה ללמוד לתואר והיום אני לומדת שנה שלישית מינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר ואני מתכוונת ללמוד לתואר שני בפסיכותרפיה .את הקואוצ'ינג עשיתי בעיקר בשביל עצמי ,כדי לתת מעצמי ,מהלב .רציתי לתת ולעזור. אני מרגישה שזה הייעוד שלי בחיים ,לעזור לאנשים לצמוח". פרחי" :בהתחלה לא רציתי שיראו אותי עצובה ,שיראו אותי בוכה ,אבל מצד שני לא רציתי שיחשבו ששכחתי אז הרשיתי לעצמי לעשות גם את זה וגם את זה. אין לי שליטה לחלוטין כמובן ולא תמיד יש מעצורים ,אבל הרגשתי שזה נכון לי לשחרר לפעמים ,אם לי מותר גם להם מותר .ה'אני מאמין' שלי זה לא להתמודד עם הרע אלא להתמודד עם הקיים ,עם הדברים שנשארו מסביב .רתמתי את הילדים לרכבת שלי ,אני הייתי הקטר ,לא הייתה לי ברירה .כשקרה המקרה היה לי שק עמוס בתובנות אבל הוא כבר לא שווה כלום אחרי המקרה ,היום אני הולכת עם שק ריק ואוספת תובנות חדשות".
מלווים אותך בדרך כבר 28שנה
מחפשים בית השקעות עם שירות בהתאמה אישית? הוא התשובה עבורכם. אפסילון
הטב בדמיה מיוחדת ניהול
בואו ליהנות מכל היתרונות של בית השקעות במקום אחד: זמינות מלאה של מנהל תיקים ומנהל קשרי לקוחות דיווח יזום ושקיפות מלאה בהצגת תיק ההשקעות 28שנות ניסיון בניהול תיקי השקעות
לפגישת ייעוץ ללא עלות או התחייבות חייגו
*6858
ניהול תיקים אישי
ארגון אלמנות ויתומי צה"ל
זכרו את אלו שנותרו מאחור ארגון אלמנות ויתומי צה"ל תומך באלמנות וביתומי חללי צה"ל וכוחות הביטחון. תרומות לארגוננו יתקבלו באמצעות אתר האינטרנט שלנוwww.idfwo.org : ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ,רח' אורנים 1מרכז מסחרי רמת אילן גבעת שמואל54052 ,
| www.idfwo.orgטלפון 6918403־03