קובץ סגור לעותק שמש 11 03 13

‫מרץ ‪ | 2013‬גיליון ‪60‬‬

‫כוח‬ ‫רצון‬ ‫ענב רצון‪-‬קפויה‬ ‫שהתאלמנה מבעלה‬ ‫משה לפני ‪ 11‬שנה‪,‬‬ ‫ממשיכה להביא‬ ‫לעולם את ילדיהם‬ ‫המשותפים עמ' ‪10‬‬

‫האדם במרכז‬

‫ראיון עם ראש אכ"א‪,‬‬ ‫האלוף אורנה ברביבאי‪ ,‬עמ' ‪6‬‬

‫בן ברוך‬

‫הכתב הצבאי רון בן ישי שכל את‬ ‫אביו ברוך ב‪ 1948-‬עמ׳ ‪16‬‬

‫‪|2‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫תוכן‬ ‫יד ביד‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן | עמ' ‪3‬‬

‫חדש בארגון‬ ‫גיל סימנהויז‪ ,‬עו"ד | עמ' ‪4‬‬

‫בניין הכוח‬ ‫ראש אכ"א מודאגת‬ ‫מהאיומים סביבנו ומשיעורי‬ ‫הגיוס לצה"ל בקרב צעירים‬ ‫וצעירות | עמ' ‪6‬‬

‫בני משה‬ ‫ענב רצון‪-‬קפויה מגשימה‬ ‫את החלומות שרקמה‬ ‫במשותף עם משה בעלה‬ ‫שנהרג בתאונה | עמ' ‪10‬‬ ‫סיקור חייו‬ ‫העיתונאי רון בן ישי‬ ‫שכל את אביו במלחמת‬ ‫העצמאות ומאז לא מפסיק‬ ‫לסקר שדות קרב | עמ' ‪16‬‬ ‫שיר כאב‬ ‫השינויים ביחס למדינה‪,‬‬ ‫למלחמות ולאובדן ניכרים‬ ‫גם בשירים‪ .‬כתבה שלישית‬ ‫על השכול באמנות | עמ' ‪20‬‬

‫אוכל למחשבה‬ ‫ענת הראל מפריחה‬ ‫מיתוסים על מזון וחג‬ ‫הפסח‪ .‬טור ייעוץ | עמ' ‪28‬‬ ‫חלוקת מלגות ושי נישואין‬

‫עמ' ‪24‬‬ ‫מחנה "עוצמה"‬ ‫עמ' ‪26‬‬

‫כתבו עלינו‬

‫עמ' ‪30‬‬

‫מחנה עוצמה ‪ ,2012‬עין גדי | צילום‪ :‬מיכל שילאור‬

‫בשער‪ :‬ענב רצון‪-‬קפויה וילדיה; צילום‪ :‬ליבי קטן‪-‬נאור • יו”ר הארגון‪ :‬נאוה שוהם‪-‬סולן • מנכ”ל הארגון‪ :‬גיל סימנהויז‪ ,‬עו”ד • עורך העיתון‪ :‬גיל טבת •‬ ‫עורך משנה‪ :‬צור טהון • מערכת‪ :‬נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬גיל סימנהויז‪ ,‬רויטל יכין‪ ,‬רחלי ציפר‪ ,‬ענבל חרמון • מעצב גראפי‪ :‬רון ידלין • צילום‪ :‬קובי קואנקס •‬ ‫כתובת הארגון‪ :‬רחוב אורנים ‪( 1‬מ‪.‬מסחרי רמת אילן) גבעת שמואל ‪ • 54052‬טלפון‪ 03-6918403 :‬דוא”ל‪ • office@idfwo.org :‬אתר הארגון‪www.idfwo.org :‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪3‬‬

‫עם נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫“כאשר דלת של אושר ננעלת‪ ,‬נפתחת אחרת‪...‬‬ ‫לעיתים קרובות אנו מתבוננים בדלת הנעולה זמן כה רב‪,‬‬ ‫עד כי אין אנו רואים את זו שנפתחה”‪.‬‬ ‫חברותיי וחברי היקרים‪,‬‬ ‫את הדברים האלה כתבה הלן ֶקלר – עיוורת וחירשת‪ ,‬שהייתה מקור השראה לרבים בעולם בזכות ההתמודדות המופלאה שלה‬ ‫עם המכשולים הרבים שניצבו בדרכה וההתגברות – שנראתה‪ ,‬ונראית גם היום‪ ,‬חסרת כל סיכוי – על המגבלות הקיצוניות‪.‬‬ ‫דלתות רבות של אושר בסיסי נסגרו בפניה‪ ,‬אבל היא לא ויתרה – והגיעה רחוק‪ .‬גם בלי כנפיים היא הצליחה להמריא גבוה –‬ ‫הרבה מעל לציפיות הראשוניות שלה‪ ,‬מעבר לכל היגיון‪ ,‬רחוק מכפי שאיש יכול היה להאמין‪ .‬גם היום‪ ,‬שנים רבות אחרי לכתה‪,‬‬ ‫סיפור חייה נראה כמו לקוח מאפוס מיתולוגי‪.‬‬ ‫בכל פעם מחדש‪ ,‬כאשר אני ניצבת מול קשיים שנראים כחומה אטומה אשר ניצבת מולי‪ ,‬אני משתאה מול הכוחות שמצאה הלן‬ ‫קלר בתוך הקשיים הקיומיים שנכפו עליה‪ .‬גם אצלנו ננעלה ונסגרה לנצח דלת האושר‪ ,‬שקיווינו כי תישאר פתוחה לנו עד אחרון‬ ‫ימינו‪ .‬באותם רגעים שננעלה כל כך במפתיע – וגם שנים אחר‪-‬כך – נדמה היה לנו שלא יימצא מזור‪ ,‬ואף דלת אחרת – שמאחוריה‬ ‫אור‪ ,‬חום ומגן – לעולם לא תיפתח לנו‪ .‬כולנו‪ ,‬שאיבדנו בעל ואבא‪ ,‬חשנו לא פעם שנותרנו בחוץ – מחוץ למעגלי החיים והביטחון‬ ‫האישי‪ ,‬מאחורי דלת שהוגפה עלינו בסוגר ובבריח‪ .‬חשנו‪ ,‬בפירוש‪ ,‬שהדלת נטרקה – ונותרנו בלי שום מפתח‪ ,‬שיפתח לנו מחדש‬ ‫דלת אל אותו אושר שנלקח מאיתנו ואף פעם לא נזכה לגעת בו – בניצוץ אחד שבו‪.‬‬ ‫בחג הזה‪ ,‬אחד החגים שבו נאספת יחד המשפחה הרחבה ונדלק האור של האביב‪ ,‬חשנו כולנו – בוודאי כמו בכל יום אחר בלוח‬ ‫השנה – לבד‪ ,‬כאילו תריסי הׂשמחה הוגפו מעלינו והותירו אותנו בחשכה‪ .‬בכאב ובצער של האובדן לא ראינו – אולי מתוך ערפל‬ ‫הדמעות וחוסר היכולת לראות אל מעבר לאופק של היום הבא – איך דלתות אחרות נפתחות בשבילנו‪ .‬ברור לנו‪ :‬אף דלת לא‬ ‫תוביל אותנו מחדש אל מי שאיבדנו‪ ,‬אבל בכל יום נפתחים לנו שערים רבים‪ ,‬ובחג הזה נוכל‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬לשמוח – עם הילדים‬ ‫שגדלו ובגרו‪ ,‬וממלאים את הבית – עם בני ובנות זוגם ועם ילדיהם – בשמחת חיים מחודשת ובקרניים של אור‪ .‬הגעגועים לבן‬ ‫הזוג ולאבא שאיננו מעולם לא התפוגגו ולעולם לא ייעלמו מליבנו‪ ,‬ובכל זאת החיים מזמנים לנו נקודות של אושר‪ ,‬שהופכות –‬ ‫ברצף החיים – לקווים יציבים של אושר‪ :‬שמחת בר ובת המצווה של הילדים‪ ,‬הגיוס המשמעותי שלהם לשירות בצה”ל‪ ,‬תחילת‬ ‫הלימודים או סיומם‪ ,‬נישואים עם בחירי ובחירות ליבם – והנכדים‪ ,‬שמצמיחים ענפים רעננים מתוך השורש שנגדע‪.‬‬ ‫לכולנו לא קל – גם בחלוף השנים‪ ,‬ואולי דווקא עוד יותר כאשר משא הגעגועים נעשה כבד עוד יותר – ובכל זאת‪ ,‬בוודאי כאשר‬ ‫האופק מתבהר באביב‪ ,‬נפתח את עינינו לדלתות שנפתחות לכולנו – והן רבות ומפתיעות לטובה‪ .‬הכניסה אל הסף של כל דלת‪,‬‬ ‫ואל כל מה שניצב מאחוריה‪ ,‬מזמנת לנו הרבה נחמה‪.‬‬ ‫אנחנו כל כך ראויים לה בימים האלה של חג ואביב – ובכלל‪.‬‬

‫חג שמח‪,‬‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫יו”ר ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫‪|4‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫גיל סימנהויז‪ ,‬עו” ד‪ ,‬מנכ”ל הארגון‬

‫הטבות לחברי הארגון‬ ‫במסגרת מאמצינו להיטיב עם חברי הארגון‪ ,‬אנו פועלים‬ ‫להקמת "מועדון הטבות"‪ ,‬במסגרתו יוכלו חברי הארגון ליהנות‬ ‫מהנחות ומבצעים שונים מספקים במגוון תחומים‪ .‬עד כה כבר‬ ‫הצלחנו להתקשר עם‪ :‬סטודיו ‪ ,C‬שומרי משקל‪ ,‬צומת ספרים‪,‬‬ ‫תמי ‪ ,4‬אופטיקה עיניים‪ ,‬אשת טורס‪ ,P-1000 ,‬דיסקרט‪ ,‬וקרייזי‬ ‫ליין‪.‬‬ ‫אנו כמובן נמשיך ונפעל כל העת להרחבת היצע הספקים‬ ‫וההטבות לחברי הארגון‪.‬‬ ‫מידע מפורט אודות ההטבה‪/‬הנחה שמעניק כל ספק‪ ,‬ומידע‬ ‫אודות ספקים שנוספו‪/‬נגרעו‪ ,‬יפורסם באתר האינטרנט של‬ ‫הארגון בכתובת‪www.idfwo.org :‬‬

‫צירוף יתומים בוגרים כחברים לארגון‬

‫לאחרונה אישר רשם העמותות את בקשת הארגון לשנות את‬ ‫תקנון הארגון‪ ,‬כך שגם יתומים מעל גיל ‪ ,40‬וללא מגבלת גיל‬ ‫מקסימאלי‪ ,‬יוכלו להצטרף כחברים בארגון באם יחפצו בכך‪.‬‬ ‫השינוי אותו יזמנו ואושר על ידי האסיפה הכללית של הארגון‪,‬‬ ‫מאפשר לכל יתום צה"ל בכל גיל‪ ,‬להצטרף כחבר בארגון‪,‬‬ ‫לבחור ולהיבחר למוסדות הארגון‪.‬‬ ‫ההצטרפות לארגון כרוכה בהגשת טופס בקשת הצטרפות‪,‬‬ ‫אותו ניתן להוריד מאתר האינטרנט של הארגון‪ ,‬ובתשלום דמי‬ ‫חבר שנתיים‪.‬‬ ‫דמי החבר ליתומים מעל גיל ‪ ,30‬עומד על סך ‪ ₪ 24‬לחודש‬ ‫(‪ ₪ 288‬לשנה)‪.‬‬

‫תגמול לאלמנות שהתאלמנו פעמיים‬

‫על פי ההסדר הקיים כיום בחוק משפחות חיילים שנספו‬ ‫במערכה (תגמולים ושיקום)‪ ,‬התש"י – ‪ ,1950‬אלמנה‬ ‫שמתאלמנת פעמיים מבן זוגה שהוכר כחלל צה"ל‪ ,‬זכאית‬ ‫לתגמול אחד בלבד למרות האובדן הכפול‪.‬‬ ‫בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים על‬ ‫ידי אלמנה חברת הארגון‪ ,‬ואשר הארגון צורף כצד לה‪ ,‬נתן בית‬ ‫המשפט תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו האלמנה‬ ‫העותרת ומשרד הביטחון‪ ,‬על פיה העותרת שהינה אלמנה‬

‫שהתאלמנה פעמיים‪ ,‬תקבל ממשרד הביטחון תגמול חודשי‬ ‫בעבור כל אחד מבני זוגה‪.‬‬

‫תקציב ‪2013‬‬

‫בחודש דצמבר האחרון אישר הוועד המנהל של הארגון את‬ ‫תקציב הארגון לשנת ‪.2013‬‬ ‫תקציב הארגון צפוי לגדול בסך של כ‪ ,₪ 1,000,000-‬לעומת‬ ‫שנת ‪ ,2012‬אשר יופנה כולו לטובת פעילות לחברי הארגון ואשר‬ ‫ימומן ברובו מתרומות שאנו פועלים לגיוס לטובת מטרה זו‪.‬‬

‫סגירת הסניף בירכא‬

‫בחודש ינואר סגרנו את סניף הארגון בירכא‪ .‬סגירת הסניף‬ ‫נעשתה לאחר שכל מאמצינו לקיים פעילויות שונות בסניף‪ ,‬לא‬ ‫הצליחו ומספר המשתתפות בכל פעילות היה נמוך מאוד‪.‬‬ ‫הסניף נפתח ביוזמתנו לפני למעלה מארבע שנים‪ ,‬אך בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬בשל מספר משתתפות מועט מאוד‪ ,‬לא נמצאה‬ ‫כל הצדקה כלכלית להמשך פעילותו‪ .‬חרף סגירת הסניף אנו‬ ‫נמשיך ונציע פעילות חברתית לאלמנות ויתומי המיעוטים‪.‬‬ ‫אני מבקש להודות לחברתנו הגב' סיהאם זגייר‪ ,‬נציגתנו בירכא‪,‬‬ ‫אשר הפעילה את הסניף בהתנדבות במשך כל שנות פעילותו‪.‬‬

‫המשך פעילות אזורית‬

‫בחודש דצמבר הפקנו והפצנו חוברת פעילות אזורית לתקופה‬ ‫של חצי שנה‪ .‬לצערנו‪ ,‬חרף המגוון הרחב של הפעילויות‬ ‫והפריסה הארצית שהצענו‪ ,‬מספר המשתתפים בפעילויות אלו‬ ‫היה נמוך ומספר רב של פעילויות בוטלו בשל היעדר רישום‪.‬‬ ‫נוכח הביקורות החיוביות שקיבלנו מאלו אשר כן נרשמו‬ ‫והגיעו לפעילויות שהתקיימו‪ ,‬אנו מעוניינים להמשיך ולקיים‬ ‫את הפעילות האזורית‪ ,‬אך נעשה זאת רק באם נמצא כדאיות‬ ‫כלכלית ועניין בהמשך קיום הפעילויות‪.‬‬

‫יום כיף שנתי‬

‫גם השנה נקיים יום כיף לחברי הארגון‪ ,‬שהפך למסורת בשנים‬ ‫האחרונות‪ .‬האירוע יתקיים בתחילת חודש יוני‪ ,‬מידע מפורט‬ ‫אודות מועד האירוע יישלח לביתכם בקרוב‪.‬‬

‫לחברי הארגון‬ ‫ולכל בית ישראל‬ ‫שלוחה ברכת‬ ‫חג אביב שמח‬ ‫מאחלים‪:‬‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫יו"ר הארגון‬ ‫חברי ההנהלה והצוות‬

‫דרושות מתנדבות‬ ‫ל"אלמנה למען אלמנה”‬ ‫לפרטים נא לפנות לעינב‬ ‫בטלפון‪ 03-6918403 :‬שלוחה ‪4‬‬ ‫או בדואר האלקטרוני ‪Eynav@idfwo.org‬‬

‫“שרים לזכרם”‬ ‫חברי הארגון ובני משפחותיהם מוזמנים לאירוע‬ ‫“שרים לזכרם” שיתקיים בערב יום הזיכרון ברחבת‬ ‫הכנסת בירושלים‪ .‬האירוע יתקיים במעמד יו”ר‬ ‫הכנסת‪ ,‬שרים וחברי כנסת‪.‬‬ ‫חברים המעוניינים לקבל הזמנות‪ ,‬מתבקשים לפנות‬ ‫למשרדי הארגון‬ ‫בטל' ‪ 03-6918403‬שלוחה ‪4‬‬

‫טקס הדלקת המשואות‬ ‫חברי הארגון המעוניינים לקבל הזמנות לטקס‬ ‫הדלקת המשואות שיתקיים בערב יום העצמאות‬ ‫ה‪ 65-‬למדינת ישראל‪ ,‬מתבקשים לפנות אל משרדי‬ ‫הארגון בטל' ‪ 03-6918403‬שלוחה ‪4‬‬ ‫הטקס ייערך בהר הרצל בירושלים‬ ‫מספר המקומות מוגבל‬ ‫אנא הקדימו להירשם!‬ ‫לא ניתן יהיה לקבל יותר משתי הזמנות‪.‬‬

‫ברכות‬ ‫לבביות ואיחולי הצלחה‬

‫לחה"כ שולי מועלם–רפאלי‬ ‫מאחלים נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫והנהלת הארגון‬

‫‪|6‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫משימות‬ ‫רגשיות‬

‫ראש אכ"א‪ ,‬האלוף אורנה ברביבאי‪ ,‬מספרת למה צה"ל לא יקטן בשנים הבאות‪ ,‬מה יעשו‬ ‫בצבא אלפי החרדים שאולי יגויסו לשירות ועל רגע אחד שבו הבינה שהיא במקום הנכון‬ ‫גיל טבת | צילום‪ :‬קובי קואנקס‬ ‫ראש אכ"א‪ ,‬אלוף אורנה ברביבאי‪ ,‬זוכרת היטב‬ ‫את בוקר ה‪ 16-‬ביולי ‪ .2008‬על כביש צר לא‬ ‫רחוק מגבול לבנון‪ ,‬היא ראתה איך מתחברים‬ ‫חלקיו של "הסיפור הישראלי"‪ .‬בראיון לביטאון‬ ‫ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מספרת ברביבאי‪:‬‬ ‫"הייתי אז קצינת השלישות הראשית וראש‬ ‫אכ"א דאז‪ ,‬האלוף אלעזר שטרן‪ ,‬מינה אותי‬

‫לפקד על כוח המשימה שיחזיר את אהוד‬ ‫גולדווסר ואלדד רגב שנחטפו על ידי חיזבאללה‬ ‫שנתיים לפני כן‪ ,‬לחיק משפחותיהם‪ .‬זו הייתה‬ ‫משימה מבצעית שכרוכים בה המון אלמנטים‬ ‫רגשיים‪ ,‬כמו עוד משימות שבהן עוסקים‬ ‫אנשי כוח האדם בצבא‪ .‬החל מהזיהוי‪ ,‬המקום‬ ‫שצריכים לקבל האלמנה וההורים השכולים‬

‫ואיך יתנהלו הטקסים‪ .‬אני זוכרת את עצמי‬ ‫מצדיעה לארונות‪ ,‬רגע לקראת עזיבת השיירה‬ ‫את מעבר הגבול‪ .‬ואז יצאנו את הבסיס ומשני‬ ‫צדי הכביש עמדו אזרחים עם דגלים‪ .‬אלפים‪.‬‬ ‫זה לא היה חלק מהתכנון‪ .‬איש לא אמר להם‬ ‫להגיע‪ .‬הם עמדו כך‪ ,‬בראשים מורכנים ובדגלים‬ ‫מונפים לכבוד החיילים שחוזרים מתים‪ .‬זה‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪7‬‬

‫"שדה הקרב נתמך‬ ‫בהרבה מערכות‬ ‫טכנולוגיות כמו‬ ‫מערך הסייבר‬ ‫וההגנה האווירית‪.‬‬ ‫אלה תחומים‬ ‫שהתעבו בשנים‬ ‫האחרונות ומחייבים‬ ‫שינויים בבניין הכוח"‬

‫היה מרגש‪ .‬הרגשתי שזה המקום שמחבר‬ ‫אותי למדים שאני לובשת‪ ,‬לחיים כאן‪ ,‬לרצון‬ ‫להשתייך ולהבנה שגם אם יהיו צרות בעתיד‬ ‫העם הזה יוכל להן"‪.‬‬ ‫באגף כוח האדם של צה"ל סיכמו לא מכבר‬ ‫את שנת ‪ 2012‬שכללה ירידה משמעותית‬ ‫במספר החללים‪ 42 .‬משרתים מתו בנסיבות‬ ‫שונות במהלך השנה שחלפה‪ ,‬לעומת ‪56‬‬ ‫ב‪ 2011-‬ו‪ 72-‬ב‪ .2010-‬הירידה הגדולה ביותר‬ ‫נרשמה בסעיף "התאבדות"‪ 14 :‬משרתים‬ ‫התאבדו לעומת ‪ 21‬ב‪ 2011-‬ו‪ 28-‬ב‪.2010-‬‬ ‫אלוף ברביבאי אומרת שהשינוי הוא תוצר‬ ‫של פעילות מאומצת ומכוונת‪" ,‬צה"ל פועל‬ ‫להגברת מעורבות מפקדים באחריות לשלום‬

‫פקודיהם‪ .‬המפקדים שלנו מקיימים פעילויות‬ ‫הסברה לחיילים בתחום הערבות ההדדית‪,‬‬ ‫להגברת מודעותם לחבריהם שחווים משברים‪.‬‬ ‫מפקדים הונחו לבצע ראיונות תקופתיים‪ ,‬תוך‬ ‫הקפדה על שיחות עם חיילים ששבו מחופשת‬ ‫מחלה ממושכת‪ ‬או מחופשה מיוחדת‪ .‬בתחומים‬ ‫אחרים אנו פועלים למניעת התנהגות מסוכנת‬ ‫כמו משחקים בנשק‪ ,‬צריכת סמים ואלכוהול‬ ‫ונהיגה לא‪ ‬אחראית‪ .‬אנו פועלים גם לצמצום‬ ‫של נשיאת נשק בקרב המשרתים‪ .‬צעדים‪ ‬אלו‬ ‫הובילו לצמצום הנפגעים ב‪ .2012-‬ועם זאת‬ ‫חשוב להדגיש‪ :‬היקף הנפגעים‪ ,‬אף אם מצוי‬ ‫במגמת ירידה‪ ,‬הוא‪ ‬עדיין גבוה ומחייב לעסוק‬ ‫בנושא‪ ‬בעתיד"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪|8‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫מה השפעת סדר היום החברתי על צה"ל? בעיות‬ ‫כלכליות‪ ,‬תקציב?‬ ‫"סדר היום החברתי הישראלי מחייב ברמה‬ ‫הלאומית לסדרי עדיפות שהם גם חברתיים‬ ‫וגם כלכליים‪ .‬ואם אתה שואל אותי אם יש לזה‬ ‫השפעה על הצבא‪ ,‬על תקציב הביטחון‪ ,‬ועל‬ ‫האופן שבו צה"ל יוכל לתרגם את הכוננות ואת‬ ‫הכשירות לתוכנית פעולה סדורה – ברור שיש"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫איך נושא כוח אדם מושפע מהאיומים שסביבנו?‬ ‫"האתגרים הצבאיים‪ ,‬שדה הקרב במאפייניו‬ ‫הבסיסיים‪ ,‬נותרו כשהיו‪ .‬כדי להכריע צריך‬ ‫תמרון ואש‪ .‬פה לא צפוי שינוי‪ .‬אבל שדה‬ ‫הקרב כיום נתמך בהרבה מערכות טכנולוגיות‬ ‫שמכניסות צרכים כמו גידול משמעותי במערך‬ ‫הסייבר או בהגנה האווירית‪ .‬אלה מערכים‬ ‫טכנולוגיים שהלכו והתעבו ומחייבים אותי‬ ‫בהיבט של בניין הכוח‪ .‬אנחנו צריכים להבטיח‬ ‫שיש מענה בכוח האדם למערך הלוחם‪,‬‬ ‫למערך תומכי הלחימה ולמערך הטכנולוגי‪.‬‬ ‫המדינה לא תמיד עומדת בקצב של צרכי‬ ‫הצבא המתעצמים‪ .‬אני מכירה מקרוב את נתוני‬ ‫ההשכלה‪ ,‬ורואה את היקף לומדי הטכנולוגיה‬ ‫ואת הנרשמים לעתודה ‪ -‬יש פער משמעותי‬ ‫בין המצוי לרצוי‪ .‬אנחנו בחוסר‪ .‬זה מחייב אותנו‬ ‫לשיג ושיח עם משרד החינוך"‪.‬‬ ‫איך משפיע המצב הכלכלי על חיילים?‬ ‫"כיוון שצה"ל הוא בבואה של החברה ‪-‬‬ ‫הדברים באים לידי ביטוי‪ .‬יש יותר מקרים‬ ‫של מתגייסים מבית במצב כלכלי קשה‪.‬‬ ‫אנחנו מחויבים למענה‪ ,‬מתוך תפיסה שאנחנו‬ ‫רוצים לאפשר לכל אחד להתגייס‪ .‬יש לדברים‬ ‫משמעויות תקציביות‪ .‬כשהצרכים גדלים‬ ‫וסדר היום החברתי תופס מקום מרכזי יותר‪,‬‬ ‫ההשפעה על תקציב הביטחון ברקע‪ .‬אנחנו‬ ‫נדרשים להתאמץ יותר כדי להצדיק את עצמנו‪.‬‬ ‫יש כאן פרדוקס‪ :‬מצד אחד האיומים עולים‬ ‫ונעשים מורכבים‪ ,‬ומבחינה אחרת המתח או‬ ‫התחרות על התקציב גדלים"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אבל אלפי ישראלים וישראליות בוחרים לא‬ ‫להתגייס‪ .‬איך זה משפיע?‬ ‫"הנתונים ידועים‪ :‬אחד מארבעה גברים חייבי‬ ‫גיוס לא מתגייס‪ ,‬רבים על רקע 'תורתו אמנותו'‪.‬‬ ‫וכמעט אחת מכל שתי נשים ‪ -‬לא מתגייסת‪.‬‬ ‫אלה אלפי גברים ונשים בשנה שלא משרתים‪.‬‬ ‫נתון הנשים הוא קשה בעיני במיוחד‪ .‬אנחנו‬ ‫מאבדים מדי שנתון ‪ 42‬אחוז מהמתגייסות‪,‬‬ ‫רובן המכריע על רקע הצהרה דתית‪ .‬חברה‬ ‫מתוקנת לא יכולה להשלים עם זה‪ .‬יש לנו‬ ‫מסלולים מיוחדים לשירות לדתיות‪ .‬סקרים‬ ‫שעשינו בקרב משרתות דתיות העלו שביעות‬ ‫רצון גבוהה מהשירות ועל הדרך שבה הוא‬ ‫הותאם לצרכיהן‪ .‬הצעירות הללו צריכות לספר‬ ‫את זה לאלה שלא מתגייסות‪ .‬זה חשוב לא רק‬ ‫מהיבט של צרכי הצבא‪ ,‬אלא מהיבטי השוויון‬

‫"יש צעירות רבות‬ ‫שיכולות לעשות‬ ‫שירות צבאי‬ ‫ולצערי בוחרות‬ ‫במסלול אחר‬ ‫מטעמים כאלה‬ ‫ואחרים‪ .‬המדינה‬ ‫צריכה להבטיח‬ ‫שכל מי שיכולה‬ ‫להתגייס‪ ,‬תבוא‬ ‫לצה"ל‪ .‬אם היו‬ ‫עוד מתגייסים‪,‬‬ ‫המענה לצרכים‬ ‫הביטחוניים היה‬ ‫טוב יותר"‬ ‫וההשפעה של אי שירותן של רבות – על‬ ‫השתלבותן בחברה‪ .‬טוב שיש שירות לאומי‬ ‫למי שלא יכולה מטעמי דת להתגייס‪ .‬אבל יש‬ ‫צעירות רבות שיכולות לעשות שירות צבאי‬ ‫ולצערי בוחרות במסלול אחר מטעמים כאלה‬ ‫ואחרים‪ .‬המדינה צריכה להבטיח שמי שיכולה‬ ‫וצריכה להתגייס‪ ,‬תבוא לצה"ל‪ .‬אם היו עוד‬ ‫מתגייסים‪ ,‬המענה לצרכים הביטחוניים היה‬ ‫טוב יותר"‪.‬‬ ‫מה את מציעה לנשים שמתגייסות לצה"ל? הרי‬ ‫לא כולן תהיינה לוחמות במערך הסייבר או‬ ‫טייסות?‬ ‫"מגוון התפקידים שצה"ל נותן היום גם לבנות‬ ‫דתיות‪ ,‬ובטח לכאלה שאינן דתיות ומצהירות‬ ‫הצהרות שווא‪ ,‬הוא עצום‪ 92 .‬אחוז מהמקצועות‬ ‫פתוחים לנשים‪ .‬אני יכולה להבטיח לכל‬ ‫בת שתתגייס שהשיבוץ שלה יהיה בהתאם‬ ‫לכישוריה וליכולותיה‪ .‬הוכחנו את זה‪ .‬איננו‬ ‫משבצים לפי הרקע ממנו הגיע המתגייס אלא‬ ‫רק על פי כישוריו"‪.‬‬ ‫האם את מודעת למה שאומרת לעצמה בחורה‬ ‫לקראת גיוס‪ ,‬שצריכה להחליט האם להצהיר‪,‬‬ ‫להשתמט או לעשות שירות לאומי או להתגייס‬ ‫לצה"ל‪' :‬למדתי בתיכון סביר אבל לא מתמטיקה‬ ‫ופיסיקה כי זה לא מה שלומדים אצלנו‪ .‬אינני‬ ‫יכולה להיות טייסת ולא בטוח שאהיה מש"קית‬ ‫חינוך כי הביקוש עולה על ההיצע ‪ -‬אני עלולה‬ ‫להיות פקידה ביחש"ם נידח'? (יחידת חימוש)‬ ‫"ראשית‪ ,‬גם שירות ביחש"ם כזה או אחר‬ ‫הוא חשוב‪ ,‬רלוונטי ומשרת את צרכי הצבא‬ ‫והאתגרים‪ .‬אני מסתכלת על זה מתוך צרכי‬

‫צה"ל כמפקדת וגם כאמא‪ .‬המקום שבו צריך‪,‬‬ ‫שם צריכים להיות‪ .‬לצערי‪ ,‬כמות הבלתי‬ ‫מתגייסות לא מעורר את השיח כמו המצב אצל‬ ‫הגברים‪ .‬אולי בשל הזיקה ללחימה ולסיכונים‪.‬‬ ‫השתמטות הנשים נתפסת כמעט כלגיטימית‪.‬‬ ‫הקלות שבה בנות מתחמקות משירות היא‬ ‫בלתי נסבלת והמדינה צריכה לטפל בזה"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫איך נערך צה"ל לעידן של אחרי "חוק טל"?‬ ‫"חוק טל" בוטל ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ .2012‬המשמעות‬ ‫מבחינתנו הייתה היערכות לגיוס אלפי חרדים‬ ‫שלגביהם בוטל הפטור ודחיית הגיוס‪ .‬אנחנו‬ ‫כרגע עובדים על פי הסדר ביניים שקובע שכל‬ ‫נער (חרדי) בגיל הרלוונטי עובר תהליך מיון‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪9‬‬

‫מלא‪ ,‬שבעבר לא בוצע‪ .‬אנחנו מחכים להחלטת‬ ‫הדרג המדיני‪ .‬לשכות הגיוס מותאמות לקלוט‬ ‫את החרדים – בהיבט של מי בודק אותם‬ ‫רפואית ומי מקבל אותם באופן שהולם את‬ ‫הצרכים שלהם‪ .‬ב‪ 2012-‬גייסנו ‪ 1,470‬חרדים‪.‬‬ ‫צריך ללכת למקומות השירות ולראות את‬ ‫תרומתם‪ .‬לצבא‪ ,‬לעצמם ולמקום שממנו באו‪.‬‬ ‫‪ 30‬אחוז מתלמידי כיתה א' הם חרדים ולמדינה‬ ‫יש עניין להבטיח שהם יבצעו בעתיד שירות‬ ‫משמעותי כדי להבטיח את המשך תרומתם‬ ‫לחברה‪ .‬אבל צה"ל צריך לשמור על צביונו‬ ‫כצבא שיוויוני וממלכתי לצד שילוב החרדים‪.‬‬ ‫הרעיון שלצד גיוסם בתנאים מסוימים‪ ,‬יתאפשר‬ ‫שירות של גברים ונשים אלה לצד אלה‪ .‬זו‬

‫מלאכת מחשבת‪ .‬איך מבטיחים שבאותה יחידה‬ ‫ישרתו גם חרדים וגם נשים‪ .‬בחיל האוויר‬ ‫מתמחים בכך‪ :‬יחידה שבה בצד אחד חרדים‬ ‫שמשרתים בהתאם לצרכים שלהם ולא רחוק‬ ‫מהם נשים‪ ,‬ובהן גם טייסות‪ .‬לגיוס חרדים‬ ‫יש גם משמעות תקציבית גדולה‪ .‬למשרתים‬ ‫בעלי משפחות אנו מעבירים תשלומי משפחה‬ ‫והעלויות יהיו בהתאם‪ .‬זה כרוך במשאבים‪,‬‬ ‫אבל בסופו של דבר מדובר בעניין רווחי"‪.‬‬ ‫הייתה תחושה בשנים האחרונות שתקציב‬ ‫הביטחון יוכל להצטמצם‪ ,‬שאנחנו בדרך לעידן‬ ‫שבו הצבא יוכל להצטמצם בגודלו והמשאבים‬ ‫יופנו למקומות אחרים‬ ‫"היה רגע שמישהו חשב שאפשר לקצץ‬

‫משמעותית בביטחון‪ .‬אבל אנחנו לא מייצרים‬ ‫איומים‪ .‬האיומים הם המציאות‪ .‬כאשר אזרח‬ ‫שומע על התמוטטות משטר מסוים והוא‬ ‫יכול לזהות את זה כ'אביב ערבי' אז הוא מניח‬ ‫שהאיומים משתנים‪ .‬השאלה לאיזה כיוון‪ .‬אנחנו‬ ‫מזהים את ההתערערות כסיכון‪ .‬צבא לא יכול‬ ‫להיות מוכן חלקית למלחמה‪ .‬מנעד האיומים‬ ‫נעשה יותר גדול ויותר מורכב‪ .‬מהאיום הטקטי‬ ‫אל האיומים האסטרטגיים הרחבים ביותר‪ .‬אני‬ ‫אחראית על פתרון נכון ומספק לכל סוגיות כוח‬ ‫האדם והן רבות‪ .‬הנחת העבודה שלי שהיתרון‬ ‫שלנו הוא אנושי‪ .‬אנחנו מבינים שמכפיל הכוח‬ ‫הוא האיכות האנושית והעובדה שמיטב הנוער‬ ‫נרתם לשירות בצבא העם"‪.‬‬

‫‪| 10‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪11‬‬

‫בדרך שלה‬ ‫ענב רצון‪-‬קפויה הייתה אישה צעירה ואם לתינוקת‪ ,‬כשאיבדה את בן‬ ‫זוגה משה בתאונת דרכים • בזכות החלטה מדהימה שקיבלה שניות‬ ‫לאחר מותו‪ ,‬הפכה במשך הזמן אמא לעוד ילדים‪ ,‬כולם ילדיו של משה •‬ ‫גיל טבת | צילום‪ :‬ליבי קטן‪-‬נאור‬

‫ה‬

‫פגישה המכרעת בחייה של ענב‬ ‫רצון‪-‬קפויה התרחשה במשרדי חברת‬ ‫השליחויות קנגורו ברחוב המסגר בתל‬ ‫אביב‪ .‬אזור מפויח שקשה לתארו כמתאים‬ ‫לפגישות מכריעות‪ ,‬בוודאי שלא רומנטיות‪.‬‬ ‫היא השתחררה משירות צבאי כמדריכת קרב‬ ‫מגע‪ ,‬חזרה מהטיול הגדול בנפאל‪-‬תאילנד‪-‬‬ ‫אוסטרליה‪-‬ניו זילנד והלכה לחפש עבודה‪ .‬בת‬ ‫‪ ,22‬שמסתובבת בחיים בעדינות על אף חגורה‬ ‫שחורה דאן ‪ 2‬בקראטה שיש לה מאז הייתה‬ ‫נערה ספורטאית במיוחד‪ .‬בסיום ראיון העבודה‬ ‫בקנגורו שאלה אם מישהו נוסע לכיוון רמת‬ ‫השרון‪ .‬וככה‪ ,‬בעודם נוסעים צפונה על הקטנוע‬ ‫שלו הכירו משה וענב‪.‬‬ ‫“הוא היה בן ‪ .26‬בסוף הנסיעה הוא הזמין אותי‬ ‫למסיבה‪ .‬ממש לא הבנתי את הכוונות שלו‪.‬‬ ‫נהיינו חברים‪ .‬משה היה החבר הראשון שלי‪.‬‬

‫פגשתי במקרה לגמרי‪ ,‬בלי להתכוון בכלל‪,‬‬ ‫אדם מדהים‪ .‬חכם בצורה בלתי רגילה‪ ,‬עם ידע‬ ‫עצום‪ .‬הוא צייר‪ ,‬עשה נגרות‪ ,‬נגע בהמון דברים‪.‬‬ ‫זה היה רומן שהתחיל במקרה והתפתח לאט‪.‬‬ ‫בלי להרגיש‪ .‬אני למדתי אדריכלות ועיצוב פנים‬ ‫והוא למד פסיכולוגיה‪ .‬עבדנו שנינו בשליחויות‪.‬‬ ‫משה‪ ,‬להבדיל ממני‪ ,‬היה טיפוס חברותי‪ .‬עם‬ ‫עיניים מאירות‪ ,‬בוהקות והמון סקרנות‪ .‬נסענו‬ ‫לטיול גדול באירופה‪ .‬שכרנו אוטו בהולנד‬ ‫ונסענו צפונה לסקנדינביה‪ .‬זו לא הייתה אהבה‬ ‫ממבט ראשון‪ .‬יותר כמו בצל שמתקלף לאט‬ ‫ונחשף‪ .‬רק אחרי חצי שנה משה אמר לי שהוא‬ ‫אוהב אותי‪ .‬לי אין הרבה חברות ומשה‪ ,‬בין יתר‬ ‫כל הדברים‪ ,‬היה גם החברה הכי טובה שלי‪.‬‬ ‫אני אדם סגור שמתקשה להתחבר‪ .‬לידו היה‬ ‫לי יותר קל‪ .‬לידו גם לא הייתה לי בעיה להיות‬ ‫קטנה‪ .‬בספטמבר ‪ 1998‬התחתנו”‪.‬‬

‫‪| 12‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫בחזית‪ :‬איתי; מימין לשמאל‪ :‬שניר‪ ,‬שחר‪ ,‬ענב ותום‬

‫משה סיים את הלימודים והחל לעבוד‬ ‫במשטרה ‪ -‬ביחידה המרכזית של מחוז תל‬ ‫אביב ‪ -‬בהתחלה כבלש ואחר כך כחוקר‪.‬‬ ‫בלילות היו נוסעים על הקטנוע שלו לאכול‬ ‫במסעדות ולתכנן את עתידם‪ .‬בשנת ‪2000‬‬ ‫נולדה שניר‪ ,‬בתם הבכורה‪ .‬חיים מאושרים‬ ‫והרמוניים היו להם‪“ ,‬הוא אפילו ידע להתנצל‬ ‫מצוין‪ .‬לפייס אותי‪ .‬הייתי מביימת ריבים רק‬ ‫כדי שנתפייס‪ .‬לא היו לו אגו ודפקטים של גבר‬ ‫רגיל”‪.‬‬ ‫משה מאוד נהנה בשנותיו הראשונות במשטרה‪.‬‬ ‫בהמשך פחות‪“ ,‬הוא התקשה לקבל מרות”‪,‬‬ ‫מספרת ענב‪“ ,‬משה היה בנאדם עצמאי‪.‬‬ ‫התחלתי להרגיש שהוא סובל‪ .‬הוא איבד את‬ ‫הניצוץ ו’אישרתי’ לו להתפטר‪ .‬לחפש דרך‬ ‫אחרת‪ .‬חמישה ימים לפני שהכול נגמר‪ ,‬ותוך‬ ‫כדי הדיבורים על סיום העבודה במשטרה‪ ,‬הוא‬ ‫אמר שצריך כבר אח או אחות לשניר שהייתה‬ ‫אז בת שנה ותשעה חודשים‪ .‬הוא אמר שהגיע‬ ‫הזמן”‪.‬‬

‫לגמרי בפוקוּס‬ ‫חמישה ימים אחרי אותה שיחה‪ ,‬ענב חיכתה‬ ‫למשה בביתם ברמת השרון‪ .‬הוא אמור היה‬ ‫לבוא להחליף אותה בשמירה על שניר הקטנה‪.‬‬ ‫מיד אחרי שהתחילה לדאוג ולהרים טלפונים‬ ‫שלא נענו‪ ,‬הגיעו גם הבשורות‪ .‬משה נפצע‬ ‫בתאונת דרכים בדרכו הביתה מהעבודה‪ ,‬רכוב‬ ‫על הקטנוע‪ .‬בבית החולים שמעה את הצוות‬ ‫מדבר על מצבו האנוש והבינה שהוא לא ייצא‬

‫"הייתי צריכה לעבור‬ ‫ועדות שבדקו אם‬ ‫אני שפויה וכשירה‬ ‫לכל העניין‪ .‬לא‬ ‫חששתי שזה לא‬ ‫יצליח‪ .‬לא עלה‬ ‫בדעתי שלא אוכל‬ ‫לממש את הרצון‬ ‫הפשוט הזה‪ :‬להיכנס‬ ‫שוב להריון ממשה"‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪13‬‬

‫פורצי דרך‬ ‫"קצירת זרע מן המת" הוא מונח שמשמעותו הוצאת תאי זרע מגופו של אדם מת‪ .‬ניתן‬ ‫לשמור על חיוניותו של תא הזרע שנשאב‪ ,‬עד ‪ 72‬שעות לאחר המוות‪ .‬ב‪ 2012-‬פותחה ביפן‬ ‫טכנולוגיה המאפשרת גם חילוץ ביציות מגופן של נשים שמתו‪ .‬ברובם הגדול של המקרים‪,‬‬ ‫להבדיל מסיפורה הנדיר ביותר של ענב רצון‪-‬קפויה‪ ,‬תאי הזרע נשאבים ונמסרים להקפאה‬ ‫כשהאדם עוד בחיים‪.‬‬ ‫המקרה של משפחת רצון‪-‬קפויה ומקרים אחרים‪ ,‬היוו את ההשראה לעו"ד אירית רוזנבלום‪,‬‬ ‫מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה"‪ ,‬להסדיר את הנושא הרגיש‪ .‬רוזנבלום הגתה‬ ‫ומיסדה את רעיון "הצוואה הביולוגית" ‪ -‬מסמך או הוראה משפטית חדשנית‪ ,‬הנוגעת לרצונו‬ ‫של אדם להעניק חיים לאחר מותו‪ .‬ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בה עלה הרעיון‪,‬‬ ‫אולם מאז מאמצות אותו מדינות נוספות בעיקר ביחס לאנשים הנתונים במצבי סיכון‪.‬‬ ‫ב"משפחה חדשה" מופקדות ‪ 500‬צוואות ביולוגיות‪.‬‬ ‫רק לאחרונה‪ ,‬זכה הארגון במאבקו של ניסים עייש שביקש לממש את צוואת אשתו קרן עייש‬ ‫ז"ל שהשאירה צוואה ביולוגית ובה ביקשה שבעלה יעשה שימוש בעוברים מוקפאים לאחר‬ ‫מותה‪ .‬לפני כמה חודשים נולד בנם‪ ,‬שנתיים לאחר מות אמו‪.‬‬ ‫מקרה בולט נוסף היה סיפורו של החייל קיוון כהן ז"ל שנהרג ב‪ 2002-‬וביקש מהוריו שיעשו‬ ‫שימוש בזרעו לאחר מותו‪ .‬ב‪ 2007-‬אושרה בקשתו על ידי ביהמ"ש‪ .‬לאחרונה התפרסם‬ ‫סיפורו של ברוך פוזניאנסקי שמת מסרטן והשאיר אחריו צוואה ביולוגית אשר נוסחה‬ ‫ב"משפחה חדשה"‪ .‬בצוואתו ביקש פוזניאנסקי להמשיך את זרעו‪ .‬הוריו קיבלו באחרונה את‬ ‫אישור ביהמ"ש לכך ואישה שלא הכיר תהרה מזרעו‪ .‬התעקשותם של ענב רצון‪-‬קפויה ושל‬ ‫אחרים לממש את זכותם להוליד ילדים מזרעם של קרוביהם המתים‪ ,‬יצרו בשנים האחרונות‬ ‫כמה תקדימים אתיים ומשפטיים פורצי דרך‪.‬‬ ‫צור טהון‬

‫מזה‪ .‬באמצע הלילה היא נותרה לבדה לצד‬ ‫מיטתו בטיפול נמרץ‪ .‬המוניטור החל להשתולל‬ ‫והצוות הרפואי שרץ פנימה ביקש מענב‬ ‫להמתין בחוץ‪“ ,‬התחילו לעשות לו החייאה ואני‬ ‫אומרת ‘משה‪ ,‬יש לנו עוד מלא דברים לעשות‪,‬‬ ‫זה לא הזמן ללכת‪ .‬יש לנו משפחה להקים'‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬כמו בסרטים‪ ,‬אני רואה את הרופא יוצא‬ ‫מטיפול נמרץ‪ ,‬ניגש אליי ואומר לי שהוא מת‪.‬‬ ‫ואני לגמרי בפוקוס חושבת לעצמי רק שלא‬ ‫יכול להיות שלא יהיה לי עוד ילד ממשה‪ .‬זה‬ ‫הדבר היחיד שחשבתי עליו באותו רגע‪ .‬תפסתי‬ ‫את הרופא‪ ,‬הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו‬ ‫‘עכשיו אתה מכניס אותי להריון ממנו‪ .‬תעשה‬ ‫לי ילד ממנו‪ .‬תכניס אותי להריון עכשיו'‪ .‬הרופא‬ ‫היה המום‪ .‬אין טכנולוגיה‪ ,‬אין פרוטוקול‪ ,‬אין‬ ‫כלום”‪ .‬עברו כמה שעות עד שענב הבינה‬ ‫שהתהליך אומנם יכול תיאורטית להתרחש אך‬ ‫לא מיד‪ ,‬כפי שרצתה כל כך‪ .‬הצוות הרפואי‬ ‫נענה לבקשתה ושאב מגופו של משה המת זרע‬ ‫והקפיאו‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה שבה נשאב‬ ‫זרע מגופו של מת בישראל‪.‬‬ ‫ענב‪ ,‬שלא סיפרה לאיש מלבד אחותה כרמית‬ ‫על השאיבה‪ ,‬התפנתה לקבור את אהובה‪.‬‬ ‫אלמנה בת ‪ 27‬עם תינוקת בבית‪ ,‬שרוצה בכל‬

‫הכוח להיות שוב בהריון‪“ .‬בלילה הנורא ההוא”‪,‬‬ ‫אומרת ענב‪“ ,‬חציתי קו‪ .‬החיים שלי עברו שלב‪.‬‬ ‫הפכתי לאישה אחרת‪ .‬עד אותו רגע הייתי‬ ‫האישה הקטנה של הבית ומעכשיו זה נגמר‪.‬‬ ‫עם משה הרשתי לעצמי להיות קטנה‪ .‬היה לי‬ ‫כיף להיות קטנה לידו‪ .‬אבל באותו רגע בבית‬ ‫החולים זה נגמר‪ .‬נהייתי משהו אחר”‪.‬‬

‫“זה לא נגמר”‬ ‫“בשבעה על משה”‪ ,‬מספרת ענב‪“ ,‬החלטתי‬ ‫שהגיע הזמן להגיד להוריו על התוכנית שלי‪.‬‬ ‫‘אל תדאגו’ אמרתי להם‪‘ .‬זה לא נגמר‪ .‬משה‬ ‫נשאר איתנו’‪ .‬ברגע הראשון הם לא הבינו מה‬ ‫אני אומרת‪ .‬כשהסברתי מה כוונתי‪ ,‬הם היו‬ ‫בהלם מוחלט‪ .‬חשבתי שאני משמחת אותם‪,‬‬ ‫אבל זה לא קל ברגע הראשון לקלוט כזה דבר‪.‬‬ ‫זה שוק‪ .‬ואני כל כך רציתי אותם קרוב אליי‪.‬‬ ‫היה לי נורא חשוב שהם יקבלו את זה ויתחברו‬ ‫לעניין‪ .‬הם ההורים של משה‪ ,‬והם סבא וסבתא‬ ‫של שניר ושל התינוק שאני רוצה‪ .‬הביטחון‬ ‫המוחלט והנחישות שהפגנתי לא הותירו מקום‬ ‫להחלטה אחרת‪ ,‬אך הם לא התחברו מיד‬ ‫לעניין‪ .‬אמרתי להם שאני רוצה שהם יהיו איתי‪,‬‬ ‫אך גם אם יחליטו שלא‪ ,‬ילד ממשה יהיה‪ ,‬איתם‬

‫או בלעדיהם”‪.‬‬ ‫ואז החלה רשמית פרוצדורה רפואית ומשפטית‬ ‫כדי לאפשר את ההיריון‪“ .‬אני רציתי באותו‬ ‫לילה שמשה מת‪ ,‬אבל זה לקח יותר”‪ ,‬מספרת‬ ‫ענב‪“ ,‬הייתי צריכה לעבור ועדות על ועדות‬ ‫שבדקו האם אני שפויה ובכלל כשירה לכל‬ ‫העניין ‪ -‬פסיכולוגים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ .‬לא‬ ‫חששתי לרגע שזה לא יצליח‪ .‬לא עלה בדעתי‬ ‫שלא אוכל לממש את הרצון הפשוט הזה ‪-‬‬ ‫להיכנס שוב להריון ממשה‪ .‬רק רציתי עוד ילד‬ ‫ממנו‪ .‬לא חשבתי בכלל על אפשרות שהם לא‬ ‫יאשרו‪ .‬לא היה שום סיכוי שהם לא יאשרו‪.‬‬ ‫אמרתי להם בועדות שאני ומשה דיברנו על זה‬ ‫ממש ימים ספורים לפני שהוא נהרג ואני רוצה‬ ‫לקיים את צוואתו‪ .‬זה היה החלום שלנו‪ .‬אני‬ ‫רציתי מהר מהר אבל יש תהליך‪ .‬יש פרוצדורה‪.‬‬ ‫בירוקרטיה‪ .‬צריך לעבור תקופת צינון‪ .‬שלושה‬ ‫חודשים זה לקח‪ .‬אחרי ששאבו לי את הביציות‬ ‫לקראת ההפריה החוץ גופית‪ ,‬הרופאה אמרה‬ ‫שהסיכוי שיהיה הריון בפעם הראשונה הוא‬ ‫‪ 25‬אחוז‪ .‬אבל מכיוון שהייתי כל כך נחושה‬ ‫במעשיי‪ ,‬וכל כך רציתי את הילד שלנו‪ ,‬ההיריון‬ ‫נקלט בפעם הראשונה‪ .‬הייתי בהריון ממשה‪.‬‬ ‫שמחתי שאני בהריון אבל הייתי גם עצובה‪.‬‬ ‫חששתי שהעצב שלי יעבור אל העובר שלי”‪.‬‬

‫‪| 14‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫“בשנים האחרונות‬ ‫המחשבה על זוגיות‬ ‫חדשה מתחילה‬ ‫לחלחל בי‪ .‬אני‬ ‫מתגעגעת לחיבוק‪.‬‬ ‫אני אומרת לילדות‬ ‫שיום יבוא וארצה‬ ‫זוגיות‪ .‬ושניר‬ ‫אומרת לי‪ :‬אמא‬ ‫אני לא רוצה אבא‬ ‫אחר‪ .‬יש לי כבר"‬ ‫יום שנה‪ ,‬יום הולדת‬ ‫חמישה ימים אחרי יום השנה הראשון למותו‬ ‫של משה‪ ,‬ילדה ענב את תום בבית החולים תל‬ ‫השומר‪ ,‬שם מת משה‪“ .‬שם נגמרים החיים ושם‬ ‫הם מתחילים”‪ ,‬היא אומרת‪“ ,‬לא רציתי שהילדה‬ ‫תיוולד ביום השנה בדיוק‪ .‬גם ככה יש עניינים‬ ‫מורכבים‪ ,‬למה להפיל עליה עוד אם אפשר‬ ‫שלא‪ .‬היא חיכתה חמישה ימים ובאה למלא‬ ‫את הבית באור ובאושר גדול‪ .‬בהריון חששתי‬ ‫שתהיה לי ילדה עם עיניים עצובות ויצא בדיוק‬ ‫ההפך ‪ -‬ילדה שמחה‪ ,‬חייכנית ורגישה מאד‪.‬‬ ‫היא‪ ,‬כמו אחותה הגדולה‪ ,‬כותבת לאבא כל‬ ‫הזמן ומנהלת יומן מדהים ורגיש על חייה‪ .‬לפני‬ ‫כמה זמן חברה שלה איבדה את אביה – ותום‬ ‫המנוסה‪ ,‬הציעה לתת לה יומן כדי שתכתוב גם‬ ‫היא לאבא שלה בתקווה שזה יעזור‪ .‬תום שלי‬ ‫מתייסרת שהיא לא מכירה את משה ואומרת‬ ‫לי ‘אמא זה לא הוגן שאני לא מכירה את אבא‪.‬‬ ‫למה שניר כן ואני לא‪ .‬אני מתגעגעת אליו’”‪.‬‬ ‫משה‪ ,‬שנהרג “בעת מילוי תפקידו”‪ ,‬הוכר‬ ‫כחלל צה”ל להבדיל משוטרים שמתים “בעת‬ ‫שירותם” שאינם מוכרים כחללי צה”ל‪ .‬ענב על‬ ‫פי חוק היא אלמנת צה”ל ושניר הגדולה היא‬ ‫יתומת צה”ל‪ .‬מערכת הביטחון הכירה גם בתום‬ ‫שנולדה שנה לאחר מותו של משה כיתומת‬ ‫צה”ל‪ .‬אחרי מאבק עיקש של ‪ 7‬שנים זכו ענב‬ ‫והבנות לראות את שמו של אבא משה חקוק‬ ‫על קיר הנופלים בבית יד לבנים ברמת השרון‪.‬‬ ‫הן גם זכו לראות את תמונתו ולשמוע את שמו‬ ‫מוקרא בטקס יום הזיכרון לחללי צה”ל‪“ .‬אני‬ ‫אלמנת צה”ל והבנות הן יתומות צה”ל‪ .‬אין‬ ‫סיבה שלא נקבל בדיוק מה שמקבלים אחרים‪.‬‬ ‫הילדות הולכות לבית יד לבנים ואני רוצה שגם‬ ‫להן יהיה שם לגעת בו על הקיר‪ .‬אני רוצה שהן‬ ‫תיראנה שמשה היה חלק מהעשייה‪ ,‬שהוא תרם‬ ‫את חייו‪ .‬יש שם עכשיו פינת הנצחה עם השם‪.‬‬ ‫זה היה מאבק לא פשוט במשפחות שכולות‬ ‫שלא רצו אותנו איתם‪ .‬משה הוא בדיוק כמו‬

‫חיילים שנהרגו בתאונות או מתו ממחלות‪ .‬הם‬ ‫מונצחים וגם אנחנו זכאים להיות מונצחים‪ .‬זהו‬ ‫החוק‪ .‬אין שום סיבה להפרדה”‪.‬‬ ‫ענב התחילה וסיימה לימודי משפטים והפכה‬ ‫לעורכת דין בתחום הנדל”ן‪ .‬שתי התינוקות‪,‬‬ ‫שניר ותום‪ ,‬הפכו לילדות מקסימות ודעתניות‪.‬‬ ‫חייהן‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬מתנהלים כאילו משה‬ ‫חי‪ .‬הוא מקבל “דיווחים” שוטפים על הקורות‬ ‫אותן והן מנהלות עמו “שיחות נפש” תכופות‪.‬‬ ‫“מעולם לא חשבתי על זוגיות חדשה”‪ ,‬אומרת‬ ‫ענב‪“ ,‬רק בשנים האחרונות המחשבה הזו‬ ‫מתחילה לחלחל בי‪ .‬אני מתגעגעת לחיבוק‪.‬‬ ‫אני מנהלת שיחות נוקבות עם הילדות שלי על‬ ‫זוגיות‪ .‬אני אומרת להן ‘יום יבוא ואמא תרצה‬ ‫להיות בזוגיות’‪ .‬ושניר אמרה לי ‘אמא אני לא‬ ‫רוצה אבא אחר‪ .‬יש לי כבר’‪ .‬הילדות שואלות‬ ‫גם‪‘ ,‬ואם הוא לא יאהב אותנו?’‪ .‬לגבר שייכנס‬ ‫אולי לחיינו לא יהיה פשוט ואם הוא לא יאהב‬ ‫את ילדיי‪ ,‬אז ברור שהוא לא יהיה איתי‪ .‬שלא‬ ‫יהיה ספק‪ ,‬אני לא מחפשת אבא לילדים שלי‪,‬‬ ‫יש להן כבר את אבא משה‪ .‬אני רוצה זוגיות‪,‬‬ ‫אבל לא עושה עם זה כלום‪ .‬הראש רוצה אבל‬ ‫הלב מתקשה עדיין‪ .‬אני לא מסתכלת על החיים‬ ‫שלי מבחוץ ובודקת האם זה נכון או לא נכון‪.‬‬ ‫אני חיה את החיים שלי‪ .‬הדברים אצלי בחיים‬ ‫לא באים בקלות‪ .‬הסיפור שלי חריג אבל הוא‬ ‫נורמאלי מבחינתי‪ .‬ככה החיים התגלגלו‪ .‬אלה‬ ‫ההחלטות שלי ולשם הובלתי את הדברים”‪.‬‬ ‫השיחה עם ענב מתקיימת בביתה ברמת‬ ‫השרון‪ .‬שניר ותום בבית הספר‪ .‬על הספה‬ ‫ליד יושבת כל העת האחות כרמית – הבנאדם‬ ‫הקרוב ביותר לענב שמלווה אותה בהקרבה‬ ‫אין קץ כל הדרך‪ .‬על השטיח זוחלים להם שני‬ ‫תינוקות מתוקים‪ .‬תאומים‪ .‬בן ובת‪ .‬איתי ושחר‪.‬‬ ‫השניים מנסים להתרומם ולהיאחז בשולחן‬ ‫הסלון ומגלים עניין רב בשיחה שמתנהלת‬ ‫מעל ראשם‪“ ,‬בסוף ‪ 2010‬נזכרתי שאני כבר לא‬ ‫ילדה ושאני רוצה עוד ילדים‪ ,‬ושאני רוצה אותם‬ ‫ממשה‪ .‬כל השנים מאז ההפריה שעשיתי לקראת‬ ‫לידת תום‪ ,‬המתין לי עוד עוּבר מופרה‪ ,‬קפוא‪ ,‬בן‬ ‫תשע‪ ,‬כמו תום‪ .‬הניסיון להחזירו אליי לקראת‬ ‫הריון לא צלח‪ .‬בבנק הזרע נותרו עוד תאי זרע‬ ‫מאז השאיבה ההיא ממשה‪ ,‬ואחרי חמישה‬ ‫ניסיונות נכנסתי שוב להריון עם תאומים‪.‬‬ ‫מעכשיו אנחנו משפחה בת חמש נפשות‪ .‬גם‬ ‫שני התינוקות מוכרים כיתומי צה”ל‪ .‬אתה‬ ‫שואל על התוכניות שלי? שנה אחרי שמשה‬ ‫נהרג הוצאתי ספר זיכרון‪ .‬שאלו אותי כמה‬ ‫עותקים אני רוצה להדפיס והתחלתי לחשב‬ ‫בראש‪ .‬אמרתי לעצמי ‘יהיו לי ארבעה ילדים‪,‬‬ ‫לכל אחד מהם יהיו ‪ 3‬ילדים זה בסך הכול‬ ‫‪ 12‬עותקים‪ .‬לזה צריך להוסיף עוד עותקים‬ ‫למשפחה המורחבת'‪ .‬יש לי תוכנית ואני עובדת‬ ‫עליה”‪.‬‬

‫מועדון ההטבות‬ ‫וההנחות לחברי‬ ‫הארגון‬ ‫אנחנו מזמינים אותכם להנות מהטבות בלעדיות לחברי‬ ‫ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬המתפרסמות באתר האינטרנט‬ ‫של הארגון בכתובת ‪www.idfwo.org‬‬ ‫הספקים וההנחות הניתנות מתעדכנים מעת לעת ולכן מומלץ לשוב ולהתעדכן באמצעות האתר‪.‬‬

‫™‬

‫* מימוש הטבה‪/‬הנחה מותנה בחברות בארגון ובהצגת כרטיס חבר בארגון ובתנאים שנקבעו על ידי הספק כמפורט באתר‪.‬‬

‫‪| 16‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫חי גם בזכות‬

‫הכתב הצבאי הוותיק‪ ,‬רון בן ישי‪ ,‬עוד לא מצא את‬ ‫הקשר בין המשיכה האישית לשדות הקרב למות אביו‬ ‫במלחמת השחרור • בזכות אומץ לבו הנדיר הוא קיבל‬ ‫את צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בפצועים וכיכב בסרט‬ ‫"ואלס עם באשיר" על מלחמת לבנון הראשונה‬ ‫יובל עופר | צילום‪ :‬קובי קואנקס‬

‫המשיכה של רון בן ישי לנושאים צבאיים‬ ‫מלווה אותו מגיל צעיר‪" .‬אמי סיפרה שבמהלך‬ ‫מלחמת השחרור‪ ,‬זמן קצר אחרי מות אבי ברוך‬ ‫גולומבוביץ' (בן ישי) בעת שליווה שיירה‬ ‫לירושלים‪ ,‬נסענו מחיפה לביתנו בקיבוץ‬ ‫יגור‪ .‬יחד איתנו נסעו באוטובוס גם קבוצה‬ ‫של חיילים שלחמו במלחמה‪ .‬הייתי אז רק‬ ‫בן ארבע‪ ,‬אבל נעמדתי לידם‪ ,‬וסיפרתי להם‬ ‫סיפורי גבורה מלהיבים‪ .‬שאני מיחידת 'חיות‬ ‫הנגב'‪ ,‬ושנלחמתי פה ונלחמתי שם‪ .‬והם כנראה‬ ‫התרשמו מאוד מהסיפורים שלי‪ .‬באותו לילה‬ ‫הם יצאו לפעולה בה הם כבשו את מה שנקרא‬ ‫היום תל חנן‪ ,‬סמוך ליגור‪ ,‬שם חי עז א‪-‬דין אל‬ ‫קאסם‪ .‬אז קראו לזה בלד א‪-‬שייח'‪ .‬למחרת הם‬ ‫באו לקיבוץ ונתנו לי חרב וחמור‪ .‬החמור לדעתי‬ ‫הפך לנקניק בקיבוץ יגור‪ ,‬אבל החרב נמצאת‬ ‫אצלי עד היום"‪.‬‬ ‫החרב‪ ,‬שעל נדנה חרוטה הקדשה "לרון‪ ,‬מתנת‬ ‫החיילים מבלד א‪-‬שייח'‪ ,‬משלל המלחמה‪6 ,‬‬

‫במאי ‪ ,"1948‬היא הראשונה באוסף החרבות‬ ‫בסלון ביתו‪" .‬יש לי אחת כמעט מכל מקום‬ ‫שהייתי בו"‪ ,‬הוא אומר בגאווה‪" .‬זו מתימן‪ ,‬ויש‬ ‫גם אקדח מעיראק‪ ,‬חרבות מנפאל ומאיראן‬ ‫ואפילו סכין החבלה שלי מגדוד ‪ 890‬של‬ ‫הצנחנים כאן"‪.‬‬

‫מחפש הסברים‬ ‫בן ישי הוא הפרשן הצבאי של ‪ Ynet‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ולפני כן הכתב והפרשן הצבאי‬ ‫של הערוץ הראשון ושל קול ישראל‪ ,‬כמעט‬ ‫בלי הפסקה מאז ‪ .1967‬המשיכה שלו לסיקור‬ ‫מלחמות וקונפליקטים בארץ ובעולם‪ ,‬על אף‬ ‫שאיבד את אביו במלחמת העצמאות בגיל כה‬ ‫צעיר‪ ,‬היא תעלומה גם עבורו‪" .‬אני מתלבט‬ ‫לא מעט בשאלת השפעת האובדן האישי שלי‬ ‫על המשיכה שלי לעולם הצבא‪ .‬אין לי הסבר‬ ‫לוגי לקשר הזה"‪ ,‬הוא אומר‪-‬כמעט‪-‬מתנצל‪.‬‬

‫"שאתה מסקר‬ ‫מלחמות בעולם‪ ,‬השכול‬ ‫כל הזמן נוכח‪ .‬אתה‬ ‫רואה אם שמתאבלת‬ ‫על בנה‪ ,‬אתה רואה‬ ‫ילד שמתאבל על אמו‪.‬‬ ‫השתדלתי שלא להיות‬ ‫מעורב‪ .‬כמה פעמים‬ ‫הלב יכול להיקרע?‬ ‫אני רק בנאדם"‬ ‫"אבל עובדה שאני מתעסק עם הדברים האלו‬ ‫מגיל כל כך צעיר‪ ,‬עוד מלפני שאני זוכר את‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪17‬‬

‫הפחד‬ ‫עצמי והקשר בין הדברים נראה לי לא מקרי‪.‬‬ ‫אחרי שעושים זאת כל כך הרבה שנים אז‬ ‫אתה לאט‪-‬לאט מתקהה‪ .‬לא ספרתי כמה‬ ‫פעמים יצאתי למסעות סיקור בעולם‪ ,‬אבל עם‬ ‫השנים אתה מתחיל להכיר את המאפיינים של‬ ‫העימותים הללו‪ ,‬שתמיד יש להם רקע דתי‬ ‫או אתני או לאומי‪ .‬זה תמיד כולל גם פליטים‪,‬‬ ‫אנשים לא מעורבים שסובלים‪ ,‬ומנגד אנשים‬ ‫שבטוחים בצדקתם ובנרטיב שלהם‪ .‬כולם‬ ‫משקרים ועושים מעשי זוועה‪ ,‬בשני הצדדים‬ ‫של העימות"‪.‬‬ ‫את הסכסוך המקומי ואת צה"ל בכלל‪ ,‬בן ישי‬ ‫מכיר מימי שירותו הצבאי‪ ,‬אותו הוא מגדיר "די‬ ‫פשוט"‪" .‬אחרי שהתחנכתי בפנימייה הצבאית‬ ‫בחיפה התגייסתי לצנחנים ישר כמ"כ‪ .‬באחת‬ ‫הפעולות אליהן נשלחנו‪ ,‬להניח מארב בדרום‬ ‫הר חברון‪ ,‬הקומנדקאר שבו נסענו נפל לצד‬ ‫הדרך ונקטעה לי אצבע‪ .‬הלכתי לקורס קצינים‬ ‫ובסיומו רצו להשאיר אותי בבה"ד ‪ 1‬כדי‬

‫להדריך בקורס סיוע בינלאומי‪ ,‬בעיקר מפני‬ ‫שידעתי אנגלית ברמה די גבוהה‪ .‬אני רציתי‬ ‫מאוד להיות מפקד של לוחמים‪ .‬אז כשמוטה‬ ‫גור חיפש קצינים מהצנחנים שיסכימו ללכת‬ ‫לגולני‪ ,‬אני התנדבתי‪ ,‬והתקדמתי בחטיבה עד‬ ‫שהייתי מ"פ בגדוד ‪ .13‬את הקריירה הצבאית‬ ‫הסדירה שלי אני הייתי זה שהחליט לסיים‬ ‫ב‪ ,1963-‬אחרי שהתאכזבתי קשות מהחלטתו‬ ‫של לוי אשכול‪ ,‬אז ראש הממשלה‪ ,‬שהורה‬ ‫לסגת ברגע האחרון מפעולת תגמול נגד‬ ‫הסורים בה הייתי אמור להשתתף‪ ,‬כתגובה‬ ‫על מותם של כמה מחיילי בדרך המוצבים‬ ‫הישראלית‪ ,‬בין להבות הבשן לדרדרה‪ .‬מאז‬ ‫המשכתי במילואים של חטיבת הצנחנים‬ ‫ולשירות הסדיר חזרתי רק במלחמת לבנון‬ ‫הראשונה‪ ,‬כמפקד גלי צה"ל‪ .‬רפול ואריק‬ ‫התווכחו ביניהם מי יקבל את התפקיד והם‬ ‫הצליחו להסכים עלי והציעו לי את התפקיד‬ ‫בביירות‪ ,‬בעיצומה של המלחמה"‪.‬‬

‫זקוף בין הכדורים‬ ‫הקשר של רון בן ישי למלחמת לבנון הראשונה‬ ‫תועד בשנת ‪ 2008‬בסרט "ואלס עם באשיר"‬ ‫של ארי פולמן‪ .‬במהלך הסרט מציג פולמן‬ ‫ראיונות עם בן ישי על אירועי הטבח בסברה‬ ‫ושתילה ועל האירועים שקדמו לאותו יום והוא‬ ‫מתאר את בן ישי כדמות חסרת פחד‪ .‬באחת‬ ‫הסצינות נראה בן ישי הולך בגב זקוף ובקצב‬ ‫איטי במיוחד‪ ,‬בזמן שהכדורים לא מפסיקים‬ ‫לשרוק סביבו‪" .‬זו התרשמות סובייקטיבית‬ ‫לדעתי"‪ ,‬הוא מצטנע‪" .‬מה שקרה שם זה שבזמן‬ ‫שהחיילים‪ ,‬ואני ביניהם‪ ,‬שכבו שם בתעלה‪,‬‬ ‫שרקו אר‪-‬פי‪-‬ג'י וכל מיני כדורים מסביב וטנק‬ ‫שלנו שנסע על מחלף‪ ,‬נפגע מהמון רקטות‬ ‫אר‪-‬פי‪-‬ג'י‪ .‬הטנק התהפך ונפל מהמחלף לרחוב‬ ‫למטה‪ .‬זה היה מראה מאוד לא סימפטי ואני‬ ‫רצתי עם הצוות שלי לראות מה קרה לאנשים‬ ‫בטנק‪ .‬ראיתי את הטנק נופל‪ .‬ידעתי שיש‬ ‫בתוכו צוות ואנשים‪ .‬ראיתי אותו נפגע ורציתי‬

‫‪| 18‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫תיאור הקרב בגינו קיבל בן ישי צל"ש‪:‬‬ ‫"ביום‪ 22 ‬באוקטובר‪ ,1973 ‬נלווה סגן רון‬ ‫בן‪-‬ישי‪ ,‬ככתב הטלוויזיה‪ ,‬לאחד הגדודים‬ ‫שעסק בטיהור המצרים‪ ,‬ב"חיץ החקלאי"‬ ‫עד מבואות‪ ‬איסמעיליה‪ .‬לעת‪-‬ערב‪ ,‬כאשר‬ ‫נסתיימה שליחותו כעיתונאי והוא עמד‬ ‫לעזוב את המקום‪ ,‬החלה הפגזה כבדה על‬ ‫כוחותינו‪ .‬בהפגזה נהרגו ונפצעו עשרות‬ ‫מחיילינו‪ ,‬בכלל זה החובשים‪ ‬שנלוו אל‬ ‫הכוח‪ .‬למרות האש הכבדה לקח סגן רון‬ ‫בן‪-‬ישי ציוד רפואי מחובשים שנפצעו‬ ‫וטיפל בפצועים כאיש‪-‬מקצוע‪ ,‬כשהוא‬ ‫אף מבצע חסימות‪-‬עורקים בשעת‪-‬הצורך‪.‬‬ ‫במעשיו אלה גילה סגן רון בן‪-‬ישי אומץ‪-‬‬ ‫לב‪ ,‬קור‪-‬רוח ותושיה והציל חייהם של‬ ‫פצועים רבים"‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אוסף התצלומים הלאומי‬

‫להיות קרוב‪ ,‬לצלם‪ ,‬לעזור אם אפשר והלכתי‬ ‫לשם הכי מהר שיכולתי‪ .‬וזה נקלט אצל ארי‬ ‫כאילו אני הולך ולא אכפת לי שום דבר‪ .‬אבל‬ ‫הייתי באמת ממוקד מטרה – ממוקד במשימה‬ ‫העיתונאית שלי‪ ,‬ויכול להיות שבאמת לא‬ ‫השתופפתי‪ .‬זה אולי נראה כאילו לא היה בי‬ ‫פחד‪ ,‬אבל וודאי שאני מפחד‪ .‬להיפך – בגלל‬ ‫שאני מפחד אני יכול לשבת פה ולספר את‬ ‫הסיפורים האלו‪ .‬בכלל‪ ,‬אני חושב שמבין‬ ‫כתבי הטלוויזיה הישראלים שסיקרו מלחמות‪,‬‬ ‫בשנים שעוד היו מלחמות‪ ,‬אני היחיד שאף‬ ‫איש צוות שלו לא נשרט‪ .‬וזה מפני שאני יודע‬ ‫להיזהר‪ .‬לא רק בשבילי‪ ,‬אלא גם בשבילם‪ .‬אם‬ ‫כי כשהכדורים שורקים מסביב ואתה בלב‬ ‫שדה הקרב‪ ,‬אתה לא יכול לשלוט על הכדורים‬ ‫שמופנים כלפיך‪ .‬אבל השתדלתי‪ ,‬וגם הצלחתי‪,‬‬ ‫לא להכניס את הצוות שלי למצבי סכנה‪ .‬גם‬ ‫קרה לי לא פעם שאני פעלתי בדרך שנראתה‬ ‫לי הכי טבעית ואינסטינקטיבית‪ ,‬אבל אחרים‬ ‫ראו בזה משהו מעבר‪ .‬ארי פולמן למשל‪ ,‬טוען‬ ‫שהדיווח שלי על הטבח בסברה ושתילה‬ ‫והמכתב שכתבתי לבגין בעקבות המקרה‬ ‫הנורא ההוא‪ ,‬זה הישג של אומץ לב אזרחי‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬עד הרגע שהוא אמר לי את זה‪ ,‬באמת לא‬ ‫חשבתי ככה‪ .‬מבחינתי ראיתי משהו שהייתי‬ ‫חייב לדווח עליו וכך עשיתי‪ .‬מקרה אחר‬ ‫שקרה לי היה אחרי מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫כשנשלחתי לסקר את האירועים בדרום והייתי‬ ‫עם כוח בפאתי העיר המצרית איסמעיליה‬ ‫מעבר לתעלה‪ .‬הנחיתו עלינו הרבה ארטילריה‬ ‫בפתאומיות והמון אנשים נפגעו‪ ,‬חלקם נהרגו‬ ‫וחלקם נפצעו‪ .‬אני רצתי וחבשתי פצועים יחד‬ ‫עם האחרים‪ .‬אחרי כן חזרתי להיות הכתב‬ ‫באירופה‪ ,‬ושכחתי מהמקרה הזה‪ .‬זמן די רב‬ ‫אחרי כן אומרים לי שהחליטו להעניק לי צל"ש‪.‬‬ ‫(ראו תיבה למעלה) באמת לא הבנתי למה‪.‬‬

‫לא היתממתי‪ .‬אמרו לי 'על זה שחבשת והצלת‬ ‫שישה אנשים‪ .‬המליצו עליך‪ .‬ועדת הצל"שים‬ ‫בחנה והחליטה להעניק לך צל"ש רמטכ"ל'"‪.‬‬ ‫הרוגים ופצועים הם חלק בלתי נפרד מעבודתו‬ ‫של הכתב הצבאי‪ .‬איך מתמודד עם זה כתב‬ ‫צבאי שהוא גם יתום מלחמה? בן ישי השתדל‬ ‫לאורך הקריירה להתנתק מהכאב האישי‪" ,‬אני‬ ‫זוכר המון מקרי שכול‪ .‬כשאתה מסקר מלחמות‬ ‫וקונפליקטים בעולם‪ ,‬השכול כל הזמן נוכח‪.‬‬ ‫הוא אחד הסימפטומים הכי נוראיים של זה –‬ ‫אתה רואה אם שמתאבלת על הילד שלה‪ ,‬אתה‬ ‫רואה ילד שמתאבל על אמא שלו שהגווייה‬ ‫שלה מונחת לפניו‪ .‬אתה רואה תמונות קורעות‬ ‫לב‪ .‬אבל אני השתדלתי שלא להיות מעורב‪ ,‬כי‬ ‫אם הייתי מתחיל להיות מעורב‪ ,‬היה לי קשה‬ ‫להיות מקצועי‪ .‬וגם‪ ,‬כמה פעמים הלב שלך‬ ‫יכול להיקרע? גם אני בסך הכל רק בנאדם"‪.‬‬

‫קמצוץ של רגש‬ ‫הפעם היחידה בה החליט בן ישי לאזור אומץ‬ ‫ולפתוח את הפצע האישי שלו‪ ,‬הייתה בשנת‬ ‫היובל למדינה‪" .‬אבי נהרג בדרכו לירושלים‬ ‫ממעלה החמישה ומי שהרג אותו היה עבד‬ ‫אל‪-‬קדר אל‪-‬חוסייני והכנופיה שלו‪ ,‬שישבו‬ ‫בקסטל‪ .‬ב‪ 1998-‬בנו של עבד אל‪-‬קדר אל‪-‬‬ ‫חוסייני‪ ,‬פייסל חוסייני היה עוד בחיים והצעתי‬ ‫לו שנלך יחד לבקר את ההורים‪ .‬אבא שלו נהרג‬ ‫בקסטל‪ 300 ,‬מטרים וחודשיים אחרי שהרג‬ ‫את אבי‪ .‬חוסייני היה מחזיק תיק ירושלים‬ ‫ברשות הפלסטינית‪ .‬נפגשתי עמו במלון‬ ‫"אמריקן קולוני" בירושלים ואמרתי לו 'בוא‪,‬‬ ‫אם אתה מסכים‪ ,‬נלך יחד לבקר במקומות בהם‬ ‫ההורים שלנו נלחמו ואיבדו את חייהם ונדבר'‪.‬‬ ‫להפתעתי הוא הסכים‪ .‬זאת הייתה סיטואציה‬ ‫לא מהעולם הזה‪ .‬הלכתי איתו מהמקום שבו‬

‫אבי נהרג עם המשאית שהובילה כדי חלב‪ ,‬אחר‬ ‫כך הלכנו לגבעה המבוצרת בקסטל‪ .‬במשך‬ ‫כל המפגש חוסייני היה לגמרי פוליטי‪ .‬הוא‬ ‫כל הזמן אמר 'אתם כבשתם‪ .‬אתכם לא נגיע‬ ‫להסכם"‪ ,‬כל הדברים הפוליטיים הרגילים‪ .‬אי‬ ‫אפשר היה להוציא ממנו קמצוץ של רגש או‬ ‫התבטאות שקשורה ברגש‪ .‬זו הייתה אכזבה‬ ‫גדולה מבחינתי"‪ ,‬הוא מתוודה‪" .‬אני ציפיתי‬ ‫שהוא ייפתח וידבר איתי ושאני אדבר איתו‪,‬‬ ‫אבל מאחר שהוא לא נפתח אז גם אני לא‬ ‫נפתחתי בפניו‪ .‬ואז כנראה החמצתי הזדמנות‬ ‫לדבר פעם בכנות על הדברים האלה‪ .‬בכתבה‬ ‫שפרסמתי אחרי המפגש הזה‪ ,‬בגיליון המיוחד‬ ‫לרגל חגיגות החמישים‪ ,‬הרגשתי שמיציתי את‬ ‫העיסוק שלי בשכול האישי‪ .‬מאז בעצם לא‬ ‫ניסיתי לפתוח את הפצע הזה שוב‪ .‬לא הרגשתי‬ ‫צורך‪ .‬וגם אמא שלי לא עודדה אותי לדבר על‬ ‫זה‪ .‬זה לא שזה משהו שאני מתבייש בו‪ ,‬אבל‬ ‫זה לא הופך אותי לאדם מיוחד‪ .‬לדעתי יש יותר‬ ‫מדי אנשים שהפכו את זה למקצוע ואפילו‬ ‫לפרנסה‪ .‬אצלי במשפחה גידלו אותנו אחרת‪.‬‬ ‫אמא שלי למשל‪ ,‬עד שנותיה האחרונות סירבה‬ ‫לקבל גמלת אלמנה‪ .‬רק שנה או שנתיים לפני‬ ‫מותה אחותי ואני הצלחנו לשכנע אותה‪ .‬הפיכת‬ ‫השכול לאיזשהו עניין מרכזי בחיי זה לא דבר‬ ‫שאני רוצה לתת לו יד‪ .‬אני חושב שצריך להביט‬ ‫קדימה וללכת הלאה‪ .‬גם אמי התחתנה מחדש‬ ‫עם חבר של אבי‪ ,‬ארבע שנים אחרי שהוא‬ ‫נהרג‪ ,‬ונולדה להם אחותי‪ .‬אבי החורג גם אימץ‬ ‫אותי כבן והייתי קרוי זמן מסוים על שמו‪ ,‬אבל‬ ‫כשהגעתי לגיל ‪ 16‬והייתי צריך להוציא תעודת‬ ‫זהות‪ ,‬הוא אמר לי 'לאביך לא נשאר אף אחד‪,‬‬ ‫אם אתה רוצה אני אהיה מאוד גאה אם תישא‬ ‫את שמי‪ ,‬אבל אתה לא חייב'‪ .‬ואני באמת חזרתי‬ ‫לשם בן‪-‬ישי‪ .‬לא הייתי צריך להתלבט יותר מדי‪.‬‬ ‫זה הזיכרון שלו שאני נושא עמי תמיד"‪.‬‬

‫‪/‬שרון‪/‬אלי •‬

‫ב_ב ‪r1‬ב_ ור‪ 11‬בפ•‪••serser1:oser1:Bitzr1r133113irr•3_2937_r3_b9Binn‬‬

‫עונת ‪ 2014-2013‬באופרה הישראלית‬ ‫במחירים מיוחדים‬ ‫לחברי ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬ ‫המנוי מורכב מ‪ 3-‬אופרות קבועות‬ ‫ובנוסף ‪ 5-2‬אופרות לבחירה‬

‫‪ 3‬אופרות קבועות‪ :‬נשף מסכות סיפורי הופמן לה בוהם‬ ‫אופרות לבחירה‪ :‬הנסיך איגור סיפור הפרברים נסיכת הצ‘רדש‬ ‫דון פסקואלה לה טרוויאטה במצדה*‬ ‫●‬

‫●‬

‫●‬

‫●‬

‫●‬

‫רמת‬ ‫מחיר‬

‫‪ 7‬אופרות‬ ‫‪ 6‬אופרות‬ ‫‪ 5‬אופרות‬ ‫‪ 4‬אופרות ‪+‬‬ ‫ללא‬ ‫ללא‬ ‫ללא‬ ‫רישום בלבד‬ ‫ללה טרוויאטה לה טרוויאטה לה טרוויאטה לה טרוויאטה‬ ‫במצדה‬ ‫במצדה‬ ‫במצדה‬ ‫במצדה **‬ ‫א'‪-‬ו' מוצ"ש א'‪-‬ו' מוצ"ש א'‪-‬ו' מוצ"ש א'‪-‬ו' מוצ"ש‬

‫א‬

‫‪2261 2156 1938 1848 1615 1540 1292 1232‬‬

‫ב‬

‫‪1995 1890 1710 1620 1425 1350 1140 1080‬‬

‫ג‬

‫‪816‬‬

‫‪876‬‬

‫‪1533 1428 1314 1224 1095 1020‬‬

‫ד‬

‫‪640‬‬

‫‪700‬‬

‫‪800‬‬

‫‪875‬‬

‫‪960‬‬

‫‪1225 1120 1050‬‬

‫ה‬

‫‪464‬‬

‫‪524‬‬

‫‪580‬‬

‫‪655‬‬

‫‪696‬‬

‫‪917‬‬

‫‪812‬‬

‫‪786‬‬

‫* ניתן לרכוש מנוי ל‪ 5-8 -‬אופרות‬ ‫* המחירים בטבלה אינם כוללים את התשלום עבור האופרה לה טרוויאטה במצדה‪.‬‬ ‫התשלום ללה טרוויאטה יבוצע בהמשך בעת שיבוץ המקומות‪ ,‬ישירות מול משרד "בימות"‪.‬‬ ‫** מנוי שרכש ‪ 4‬אופרות ‪ +‬לה טרוויאטה במצדה וייאלץ בהמשך לוותר על אופרה זו יצטרך לרכוש‬ ‫אופרת בחירה חמישית אחרת‪.‬‬

‫ ‬

‫המנוי מורכב מ‪ 2-‬מופעים קבועים‬ ‫ובנוסף ‪ 7-2‬מופעים לבחירה‬

‫‪ 2‬מופעים קבועים‪ :‬שן וויי ‪ -‬פולחן האביב מת‘יו בורן ‪ -‬אגם הברבורים‬ ‫מופעים לבחירה‪ :‬בלט על הקרח ‪ -‬אגם הברבורים בלט טרוקדרו אלונזו קינג‬ ‫סידר לייק פילובולוס בלט ג‘אז מונטריאול בלט לורן‬ ‫●‬

‫●‬

‫●‬

‫רמת מחיר ‪ 4‬מופעים‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬

‫‪900‬‬ ‫‪780‬‬ ‫‪708‬‬ ‫‪544‬‬ ‫‪444‬‬

‫●‬

‫●‬

‫●‬

‫‪ 5‬מופעים‬

‫‪ 6‬מופעים‬

‫‪ 7‬מופעים‬

‫‪1115‬‬ ‫‪965‬‬ ‫‪875‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪545‬‬

‫‪1330‬‬ ‫‪1150‬‬ ‫‪1042‬‬ ‫‪796‬‬ ‫‪646‬‬

‫‪1545‬‬ ‫‪1335‬‬ ‫‪1209‬‬ ‫‪922‬‬ ‫‪747‬‬

‫‪ 8‬מופעים ‪ 9‬מופעים*‬ ‫‪1760‬‬ ‫‪1520‬‬ ‫‪1376‬‬ ‫‪1048‬‬ ‫‪848‬‬

‫‪2015‬‬ ‫‪1745‬‬ ‫‪1583‬‬ ‫‪1214‬‬ ‫‪989‬‬

‫• במידה והמופע הקבוע של מת‘יו בורן יוחלף למופע מחול אחר‪ ,‬יחול שינוי במחיר המנוי‪.‬‬ ‫• הבוחרים בלהקת בלט על הקרח –אגם הברבורים יוסיפו על המחירים‬ ‫המופיעים בטבלה‪ ₪40 :‬למנוי‪.‬‬ ‫* בעמודת ‪ 9‬מופעים התוספת כלולה במחיר‪.‬‬

‫סדרות מוסיקה לגדולים ולקטנים‬ ‫רמת‬ ‫מחיר‬

‫הסדרה הליטורגית‬ ‫‪ 4‬קונצרטים‬

‫שבת של זהב‬ ‫‪ 5‬מופעים‬

‫‪300‬‬ ‫‪488‬‬ ‫א‬ ‫‪*225‬‬ ‫‪376‬‬ ‫ב‬ ‫‬‫‪276‬‬ ‫ג‬ ‫* לסדרת שבת של זהב ברמה ב‘ לא יינתן סבסוד‪.‬‬

‫צלילי קסם עם ניצה שאול‬ ‫‪ 5‬מופעים‬

‫מחיר אחיד‬ ‫‪300‬‬

‫אלמנות‪/‬אלמנים החברים בארגון ויתומים המשלמים דמי חבר לארגון‪ ,‬ייהנו מהנחה חד פעמית בסך ‪₪ 250‬‬

‫מהמחירים הנקובים בפרסום‪ ,‬בכפוף לכך שלא רכשו מנוי בתיאטרון אחר בסבסוד הארגון לשנת ‪.2014-2013‬‬ ‫בית האופרה ‪ -‬המשכן לאמנויות הבמה מ ח ל ק ת ה מ נ ו י י ם‬ ‫המחירים המופיעים בטבלאות הינם למנוי יחיד‪.‬‬ ‫הישראלית‬ ‫עלונים ופרטים נוספים במחלקת המנויים ‪ -‬האופרה‬ ‫שד’ שאול המלך ‪ ,19‬ת"א ‪03-6927777 www.israel-opera.co.il‬‬

‫בפס קול הישראלי מתנגנים מאות שירי שכול וזכרון • הראשונים נכתבו לפני קום המדינה‬ ‫והם מושמעים גם היום לצד יצירות שחוברו לאחרונה • על המעבר מפזמונים הנוגעים לכאב‬ ‫קולקטיבי לעיסוק המוסיקאלי ב”אני” | כתבה שלישית בסדרה על השכול באמנות ‬ ‫נדב שטרית‬ ‫שיר מתנגן ברדיו ומעלה גוש קטן בגרון‬ ‫ומציף רגשות‪ .‬הדמעות נקוות‪ .‬האם זה קורה‬ ‫לכולם או שמא רק לי‪ ,‬לך‪ ,‬לכם? מה חשיבות‬ ‫שירי הזיכרון והשכול בהתמודדות האישית‬ ‫והקולקטיבית עם אובדן? מה מאפיין את שירי‬ ‫“קאנון השכול”? ומדוע השירים הללו מעוררים‬ ‫בנו תחושות כה עזות?‬ ‫פרופ’ ניסים קלדרון מהמחלקה לספרות עברית‬ ‫באונ’ בן גוריון מסביר ש”מוסיקה היא גורם‬ ‫מאד רגשי‪ ,‬עמוק וראשוני‪ .‬עוד כתינוקות‪ ,‬הרבה‬

‫לפרופ’ קלדרון גם ניסיון אישי ומר‪“ ,‬אני זוכר‬ ‫איך אמי‪ ,‬שאיבדה את אחיה במלחמה‪ ,‬מסתגרת‬

‫יצ‬ ‫אנו‬ ‫אט‬

‫ד‬ ‫ודו‬

‫הו‬ ‫אל‬ ‫אי‬ ‫דע‬ ‫את‬

‫הס‬ ‫לע‬

‫ה‬ ‫אד‬ ‫ום‬

‫בא‬ ‫בא‬ ‫לו‬ ‫אד‬ ‫ה‬ ‫רע‬ ‫ות‬

‫‪1948‬‬ ‫ מלחמת השחרור‬

‫‪1956‬‬ ‫מלחמת סיני‬

‫א‬ ‫ליפ‬ ‫לט‬

‫ש‬ ‫מה‬

‫*רשימה חלקית‬

‫מי‬ ‫שח‬ ‫גבע לם‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מה תח‬ ‫א מו‬ ‫ב‬ ‫אח רך שת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫צעי‬ ‫שיר ר י‬ ‫הו‬ ‫לשל דה‬ ‫ום‬ ‫יו‬ ‫תר‬ ‫מ‬ ‫צ זה‬ ‫ריכ אנ‬ ‫ים חנו‬ ‫לא‬ ‫שי‬ ‫רא‬ ‫חרי‬ ‫מ‬ ‫לח‬ ‫כמ‬ ‫מה‬ ‫וצ‬ ‫מח‬ ‫הנסי בר‬ ‫ך‬ ‫הק‬ ‫טן‬

‫ ‬

‫לפני שרכשנו שפה‪ ,‬המוסיקה כבר מדברת‬ ‫אלינו‪ .‬היא האמנות הראשונה שמגיעה אלינו‬ ‫ומעוררת בנו תגובה הרבה לפני אמנויות‬ ‫אחרות‪ .‬הייחוד המיסטי והרגשי שקיים‬ ‫במוסיקה‪ ,‬נותר בנו כבוגרים ואף מקבל עוצמה‬ ‫נוספת‪ .‬ומכאן כוחם של שירי הזיכרון להכניס‬ ‫את כולנו למצב רוח אחר”‪.‬‬ ‫גם על הקו הדקיק‪ ,‬הבלתי נראה לעתים‬ ‫קרובות‪ ,‬שבין האישי לקולקטיבי‪ ,‬יש לפרופ’‬ ‫קלדרון דעה מעניינת‪“ ,‬האמנות לכשעצמה‬

‫בהכרח כוללת את האישי וגם הקולקטיבי‬ ‫וכשמדובר באלו שחוו את השכול מקרוב‬ ‫‪,‬שירי הזיכרון מאפשרים את ההכלה הטעונה‬ ‫במתח שבין השכול האישי מאד והאינטימי‪,‬‬ ‫לשכול הקולקטיבי‪ .‬מאפיין זה מלמד על תפקיד‬ ‫המוסיקה ושירי הזיכרון בהתמודדות עם‬ ‫אובדן”‪.‬‬

‫‪1967‬‬ ‫מלחמת ששת הימים‬

‫‪1969‬‬ ‫מלחמת ההתשה‬

‫‪1973‬‬ ‫מלחמת יום כיפור‬

‫ל‬ ‫כל‬

‫‪| 20‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪21‬‬

‫מקהלת נשים בטקס אזכרה לחללי הקרבות בדרך לירושלים‪ | 1949 ,‬אוסף התצלומים הלאומי‬

‫ך‬

‫הק‬ ‫טן‬

‫לכ‬ ‫לא‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫ה‬ ‫שם‬ ‫חול‬ ‫אי יז‬ ‫פה י כור‬ ‫ש‬ ‫כמו נם‬ ‫עו‬ ‫האי‬ ‫דא‬ ‫ש‬ ‫נש‬ ‫שי‬ ‫ההוא ים‬ ‫רל‬ ‫לא‬ ‫שם‬ ‫בר‬ ‫ית‬ ‫דמ‬ ‫כי ה ים‬ ‫א‬ ‫דם‬ ‫עץ‬ ‫הש‬ ‫רק‬ ‫דה‬ ‫מה‬ ‫אנו‬ ‫שי‬ ‫נ‬ ‫תא‬ ‫פר‬ ‫חת‬ ‫דנו‬ ‫כך‬

‫ש‬ ‫רב‬

‫ש‬ ‫רצי‬ ‫תי‬ ‫לו‬ ‫מר‬ ‫ד‬ ‫בר‬ ‫ים‬

‫ה‬ ‫קיץ‬

‫ה‬ ‫אח‬ ‫רון‬

‫א‬ ‫תה‬ ‫פה‬

‫ח‬ ‫סר‬ ‫לי‬

‫חו‬ ‫רף‬ ‫‪73‬‬

‫טוב‬ ‫עכ‬ ‫שיו‬

‫ש‬ ‫לל‬

‫יפור‬

‫‪1982‬‬ ‫מלחמת לבנון הראשונה‬

‫מל‬ ‫יון‬ ‫כו‬ ‫כב‬ ‫ים‬

‫בחדרה בכל יום זיכרון ולא רוצה לשמוע כלום‪.‬‬ ‫זה היה יותר מדי עבורה‪ .‬לעתים אין מקום‬ ‫בשביל האמנות ואין מקום בשביל אחרים‪.‬‬ ‫יש כאלה שזקוקים מאד לשירים ויש מי שלא‬ ‫זקוקים לכלום או לכמה שפחות ‪ -‬כי כל כך‬ ‫כבד מבפנים שאין יכולת לקבל דבר מבחוץ‪.‬‬ ‫צריך לכבד את הכול”‪.‬‬ ‫יותם רגב‪ ,‬ראש היחידה להשתלמויות במערכת‬ ‫הביטחון הולך אחורה בזמן‪“ ,‬המעבר בין ‘מגש‬ ‫הכסף’ של נתן אלתרמן‪ ,‬שפורסם ערב מלחמת‬ ‫תש”ח ועד מיזם ‘עוד מעט נהפוך לשיר’ של‬ ‫גלי צה”ל שהחל ב‪ ,2001-‬מייצג את התהליך‬ ‫המרכזי בחברה הישראלית‪ .‬מחברת ‘אנחנו’‬ ‫לחברת ‘האני’‪ .‬מחברה שמצדיעה (לפחות‬ ‫כלפי חוץ) לסממנים ומאפיינים שביטאו‬ ‫ערכים קולקטיביים ולאומיים‪ ,‬הפכנו לחברה‬

‫שמקדשת את הפרט והבון טון המוביל הוא‬ ‫מימוש והגשמה עצמית‪ .‬לדעתי את סמני‬ ‫ראשית השינוי‪ ,‬מייצג השיר של אהוד מנור‬ ‫‘אחי הצעיר יהודה’ שפורסם ב‪ .1968-‬זו הפעם‬ ‫הראשונה ששיר שעוסק באבל פרטי ובדמות‬ ‫ספציפית של אח שכול‪ ,‬נכנס לפנתיאון שירי‬ ‫הזיכרון ונצרב בתודעה‪ .‬שנה קודם לכן ב‪,1967-‬‬ ‫התנגן השיר ‘מה אברך’ של רחל שפירא שבו‬ ‫היא מבכה את מות חברה בן קיבוץ שפיים‬ ‫אלדד קרוק‪ .‬אך הסיפור מאחורי השיר לא‬ ‫היה ידוע ברבים ולפיכך פרשנות השיר נעדרה‬ ‫מימד אישי אלא קולקטיבי‪ ,‬ושירו של מנור זכה‬ ‫ל’בכורה’ כשיר אישי‪ ,‬שהצטרף לחיק קאנון‬ ‫השכול”‪.‬‬ ‫לדעת רגב‪ ,‬בית היוצר לשירי זיכרון ושכול‬ ‫של השנים האחרונות – מיזם ‘עוד מעט‬

‫נהפוך לשיר’ של גלי צה”ל מייצג ערכים בעלי‬ ‫אפיון אזרחי‪ ,‬פרטי ואישי בולט‪ ,‬המנוגדים‬ ‫באופן מוחלט לסממנים של חברת ה’אנחנו’‬ ‫המאופיינת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בסגנון הרואי ופומפוזי‪.‬‬ ‫סגנון שכמעט ולא בא לידי ביטוי בשירים‬ ‫חדשים בתקופה שאחרי מלחמת יום כיפור‬ ‫והשאיר רק מקום מסוים לשירי מחאה‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬אומר רגב‪“ ,‬יש בהחלט געגוע והתרפקות‬ ‫על תקופות שבהן היינו חברה מלוכדת וערכית‬ ‫יותר‪ ,‬דבר שמתבטא בחיבה לשירים שנוצרו‬ ‫לפני מלחמת יום הכיפורים ב‪.”1973-‬‬ ‫ד”ר רוביק רוזנטל‪ ,‬לשונאי ועיתונאי‪ ,‬שכל‬ ‫את אחיו גדעון במלחמת יום הכיפורים‪ .‬הוא‬ ‫חיבר בין היתר את הספרים “האם השכול‬ ‫מת?” ו”משפחת הבופור”‪ .‬רוזנטל מציין ששירי‬ ‫המלחמה והזיכרון כתובים יותר כשירי מוראל‪,‬‬

‫‪2006‬‬ ‫מלחמת לבנון השניה‬

‫‪| 22‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫"הליבה של שירי‬ ‫הקאנון התגבשה עד‬ ‫מלחמת יום כיפורים‪,‬‬ ‫אבל בפירוש אין‬ ‫חוקים להצטרפות‬ ‫לקאנון‪ .‬פנתיאון‬ ‫הזמר‪ ,‬של מה שאנחנו‬ ‫מגדירים שירי שכול‬ ‫ומלחמה‪ ,‬אינו סגור‬ ‫ולא נסגר‪ .‬יש לא מעט‬ ‫שירים שהצטרפו‬ ‫לקאנון גם בעשורים‬ ‫האחרונים ובמקביל‬ ‫למציאות המשתנה‬ ‫עלה גם כוחם של‬ ‫השירים האישיים‬ ‫שהיוצרים שמים את‬ ‫עצמם במרכז השיר”‬ ‫והם נועדו לחזק ולתחזק את מיתוס החייל ואת‬ ‫ההצדקה לצאת ולהילחם‪“ .‬רבים מהשירים‬ ‫האלה נולדו זמן קצר אחרי מבצע קדש ב‪1956-‬‬ ‫ועד מלחמת יום הכיפורים ב‪ .1973-‬במרכז‬ ‫התקופה פרצה גם מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫שירים אלו מייצגים תרבות הולכת ונעלמת‬ ‫של שירי שכול ומלחמה‪ .‬לרובם היה מרכיב‪,‬‬ ‫לעיתים בוטה‪ ,‬של רומנטיזציה של הצבא‬ ‫והמלחמה כמו השירים ‘יש לי אהוב בסיירת‬ ‫חרוב’‪‘ ,‬פרחים בקנה ובנות בצריח’‪‘ ,‬יום יבוא’‪,‬‬ ‫‘על גבעת התחמושת’”‪ .‬להבדיל‪ ,‬מזכיר רוזנטל‬ ‫את שירי השכול המוקדמים יותר מתקופת‬ ‫מלחמת השחרור ב‪ - 1948-‬למשל‪“ ,‬באב אל‬ ‫ואד לנצח זכור נא את שמותינו” ו”שיר הרעות”‬ ‫שמשקפים סגנון תמים ורווי כאב המאפיין‬ ‫חברה מגויסת שמתמודדת עם היקף שכול‬ ‫אדיר”‪.‬‬ ‫רוזנטל מציע שתי סיבות נוספות לאותה תרבות‬ ‫שלהשקפתו הולכת ונעלמת של שירי שכול‪:‬‬ ‫פירוק הלהקות הצבאיות והמעבר למוזיקת‬ ‫רוק ופופ‪ ,‬שלמילים בהן יש מעמד משני בלבד‪.‬‬ ‫לדעתו של רוזנטל‪ ,‬בדומה לעמדתו של רגב‪,‬‬ ‫שירי המלחמה והשכול “הקלאסיים” נוצרו‬ ‫עד מלחמת יום הכיפורים‪ .‬לאחריה‪ ,‬בשל‬ ‫הטראומה ואובדן האמון העמוק בהנהגה‪ ,‬החלו‬ ‫לצוץ הביטויים האישיים והמחאתיים יותר‪.‬‬ ‫לפני מלחמת יום הכיפורים והשבר הגדול‪,‬‬

‫מצבות מוסיקאליות‬ ‫יהודה שוחט שירת בגלי צה"ל והיה אחד מיוזמי הרעיון לפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר"‬ ‫בשנת ‪" .2000‬הרעיון עלה בישיבה שהשתתפו בה ראש המחלקה אורי פז‪ ,‬גולן יוכפז‪ ,‬גלעד‬ ‫אמיליו שנקר‪ ,‬והמוזיקאי אבי בללי"‪ ,‬מספר שוחט‪" .‬לחיות את עצמי" נקרא בשנתו הראשונה‬ ‫הפרויקט‪ ,‬במסגרתו מלחינים אמנים ידועים מלים שכתבו נופלים‪ .‬השם נלקח משיר שהלחין‬ ‫נמרוד לב למילים של שלמה ארד ז"ל‪ .‬שנה אחר כך לקח גולן יוכפז את הפרויקט תחת ‬ ‫חסותו ומאז הוא נקרא "עוד מעט נהפוך לשיר"‪" .‬הכוונה היא ליצור שירים שיהוו מצבה חיה‬ ‫לכותביהם‪ ,‬שירים שאפשר יהיה להיתקל בהם ביום חול רגיל בשידורי הרדיו היומיומיים"‪,‬‬ ‫מתמצת יוכפז את הרעיון שמאחורי‪ .‬שירים לדוגמא מתוך הפרויקט‪" :‬רכבת אחרונה‬ ‫למציאות" הראל מויאל‪ ,‬מילים אילן נייגר ז"ל; "אנא הגבר אותותייך" ברי סחרוף אורן‬ ‫לוטנברג‪ ,‬מילים בארי חזק ז"ל; "שום דבר לא יפגע בי" כנסיית השכל‪ ,‬מילים ארז שטרק‬ ‫ז"ל; "אוהב אותך חזק" יהודה פוליקר‪ ,‬מילים נדב הררי ז"ל‪.‬‬ ‫איתי שרון מת ב‪ 2006-‬ממכת חום‪ ,‬בעת גיבוש לקראת קורס טייס‪ .‬אביו‪ ,‬סרן מוטי שרון‪,‬‬ ‫נהרג ‪ 18‬שנים קודם בהתרסקות מסוק שהטיס‪ .‬היסעור נפל בעת שהניח אבני גבול כבדות‬ ‫לסימון קו גבול השלום בין ישראל למצרים ב‪ .1988-‬איתי היה אז בן ארבעה חודשים‪.‬‬ ‫רותי שרון‪ ,‬אמא של איתי ואלמנתו של מוטי‪ ,‬מספרת על חלקו של בנה ב"עוד מעט נהפוך‬ ‫לשיר"‪" :‬איתי כתב שירים ופרסם אותם ב'במה חדשה' בשם בדוי‪ ,‬ולכן הייתה התלבטות‬ ‫כי אולי לא רצה שייחשפו ויהיו למשהו ציבורי‪ .‬אבל ההחלטה לפרסם את שירו 'ניהול‬ ‫העיזבון' ולתת ל'בית הבובות' להקליטו‪ ,‬התקבלה כי חשבתי שהאמירות שלו מיוחדות‬ ‫ובעלות משמעות ומבטאות אותו ואת העומקים שלו‪ .‬היה לי חשוב לתת לאיתי את‬ ‫האפשרות להתבטא גם אחרי מותו‪ .‬היה לי מוזר ומרגש להאזין לביצוע כי זה הפך משהו‬ ‫אינטימי לציבורי‪ ,‬השיר קיבל חיים משלו‪ .‬שירי זיכרון הם עבורי כלי ביטוי מאוד חזק ומאוד‬ ‫התרגשתי מהלחן שנתן משמעויות ועומק חדשים‪ .‬דרך המוסיקה אתה מבין שמי שהלחין‬ ‫את השיר של איתי עשה זאת באהבה ומתוך כבוד"‪.‬‬ ‫"הפרויקט הוכיח את עצמו"‪ ,‬אומר שוחט‪" ,‬עד היום קיבלו כבר עשרות חללי צה"ל מקום‬ ‫במיינסטרים המוסיקאלי הישראלי באמצעותו‪ ,‬והם מוכרים בכל בית‪ .‬מאות שירים אחרים‬ ‫הולחנו והושמעו"‪.‬‬ ‫נדב שטרית‬

‫נכתב ב‪“ 1969-‬שיר לשלום” על ידי יעקב‬ ‫רוטבליט (מלים) ויאיר רוזנבלום (לחן)‪ .‬הרקע‬ ‫היה מלחמת ההתשה שהשתוללה בגזרת‬ ‫התעלה וגבתה חייהם של מאות צעירים‪ .‬השיר‪,‬‬ ‫שבוצע דווקא על ידי להקת הנח”ל‪ ,‬הפך ללהיט‬ ‫ענק גם בשל סגנונו הסוחף‪ ,‬ההמנוני כמעט‪.‬‬ ‫“שיר לשלום” נתפס גם כטקסט מחאה חתרני‬ ‫ובו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ביקורת חריפה על “תרבות‬ ‫השכול” הישראלית‪ .‬היו בצה”ל מפקדים‬ ‫בכירים שאסרו על ביצוע השיר בפני פקודיהם‪.‬‬ ‫את זעם הקצינים‪ ,‬אליהם הצטרפו גם משפחות‬ ‫שכולות‪ ,‬עוררו בעיקר המלים “אל תביטו‬ ‫לאחור הניחו להולכים”; “איש אותנו לא ישיב‬ ‫מבור תחתית אפל‪ ,‬כאן לא יועילו לא שירת‬ ‫הניצחון ולא שירי הלל” וכן “הזכה שבתפילות‪,‬‬ ‫אותנו לא תחזיר”‪.‬‬ ‫יורם רותם‪ ,‬מנהל מחלקת המוסיקה בגלי צה”ל‬ ‫ומומחה לתחום הזמר העברי מציג תמונה קצת‬ ‫פחות חד‪-‬משמעית בנוגע לסוף עידן שירי‬ ‫השכול והמלחמה‪“ ,‬נכון שהליבה של שירי‬

‫הקאנון התגבשה עד מלחמת יום כיפורים‪,‬‬ ‫אבל בפירוש אין חוקים להצטרפות לקאנון‪.‬‬ ‫פנתיאון הזמר‪ ,‬של מה שאנחנו מגדירים שירי‬ ‫שכול ומלחמה‪ ,‬אינו סגור ולא נסגר‪ .‬יש לא‬ ‫מעט שירים שהצטרפו לקאנון גם בעשורים‬ ‫האחרונים ובמקביל למציאות המשתנה עלה גם‬ ‫כוחם של השירים האישיים שהיוצרים שמים‬ ‫את עצמם במרכז השיר”‪.‬‬ ‫פרופ’ קלדרון‪ ,‬בשונה משאר המרואיינים סבור‬ ‫שהחברה הישראלית נותרה חברה שמקדשת‬ ‫את ערך השכול וקאנון שירי השכול משקף‬ ‫תובנה זו בקפדנות שניכרת בכניסה של שירים‬ ‫חדשים אליו‪“ ,‬החברה אכן עברה שינוים‬ ‫בעיקר במידת הפילוג והשיח הביקורתי‪ ,‬אבל‬ ‫כשמדובר בסוגיית השכול‪ ,‬עוצמת השינויים‬ ‫מאד עדינה‪ .‬כי השכול נותר ‘פרה קדושה’‪.‬‬ ‫בשכול לא נוגעים מתוך ההכרה עמוקה ולא‬ ‫מודעת שלקולקטיביות וסממניה יש הצדקה‬ ‫וצורך כי בסופו של דבר אנחנו עדיין חיים על‬ ‫חרבנו”‪.‬‬

‫‪| 24‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫מימין‪ :‬ורד‬ ‫סוויד מנהלת הא‬ ‫גף לקידום מעמד‬ ‫הא‬ ‫ח"כ שולי‬ ‫שה‬ ‫מו‬ ‫ב‬ ‫על‬ ‫מש‬ ‫ם‪-‬‬ ‫רד‬ ‫רפ‬ ‫ר‬ ‫אלי‬ ‫אש הממשלה‪,‬‬ ‫ותת‪-‬ניצב גילה‬ ‫גזי‬ ‫אל‪,‬‬ ‫א‬ ‫גף‬ ‫מ‬ ‫שא‬ ‫בי‬ ‫אנוש של המשטרה‬

‫מימין‪ :‬מקבל‬ ‫ות המלגה ואל‬

‫"מ י‬ ‫פה מור קצינת‬ ‫נפגעים ראשית‬

‫בדרך‬ ‫למטרה‬

‫‪ 170‬מלגות לימודים ו‪ 50-‬מתנות נישואים חולקו לחברים בארגון‬ ‫באירוע חגיגי שנערך בסינמטק תל אביב בחודש שעבר‪ .‬את‬ ‫הגופים התורמים ייצגו מר אביב בושינסקי‪ ,‬מנכ"ל קרן הישג‬ ‫ועטר דגן‪ ,‬מנהל סניף ישראל של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב‬ ‫‪ .FIDF‬דיוויד ברוזה ושי אברמסון‪ ,‬החזן הראשי לצה"ל‪ ,‬שרו‬ ‫באירוע והלהיבו את הקהל‪.‬‬ ‫מספרת היתומה עינת קוסובר‪" :‬התחתנתי במאי עם גיא בחיר‬ ‫לבי‪ ,‬שגם הוא בא ממשפחה שכולה‪ .‬זו דרך יפה להבין ולכבד‬ ‫את האובדן שלנו וגם לציין את האירוע המשמח‪ .‬זה עוד ביטוי‬ ‫לכך שהכול מעורבב יחדיו‪ .‬הטקס היה מרגש‪ .‬אני מאוד מעריכה‬ ‫את אנשי הארגון על כך ועל כל העשייה שלהם"‪.‬‬ ‫גל אשר נשא דברים בשם מקבלי המלגות וסיפר לקהל חוויות‬ ‫מפעילותו במחנות של הארגון‪" .‬זה היה טקס מאוד מכובד‬ ‫ומיוחד"‪ ,‬סיפר גל לאחר האירוע‪" ,‬היה חשוב לי להודות אישית‬ ‫לתורמים שבזכותם קיבלנו עוד דחיפה לעבר המטרה‪ .‬ערב כזה‬ ‫נותן לנו להבין מה הארגון הזה עושה למען החברים בו ואיך‬ ‫הוא דואג להם‪ ,‬וזה דבר שאינו מובן מאליו‪ .‬אירוע כזה מראה‬ ‫שלאנשים איכפת מאותם אלה שעשו ותרמו ולא נמצאים כאן‬ ‫יותר‪ ,‬וזה מגלם מבחינתי את ארץ ישראל היפה והטובה"‪.‬‬

‫שלח חברת‬ ‫מי‬

‫מימי‬

‫ן‪ :‬מקבל ה‬

‫שר‪ ,‬הגב' ת‬ ‫מלגה גל א‬

‫ארגון נאוה‬ ‫הל ויו"ר ה‬ ‫הוועד המנ‬

‫שוהם סולן‬

‫צור טהון‬

‫מימין‪:‬‬

‫שינסקי‪ ,‬יו"ר הארגון‬ ‫כ"ל קרן הישג אביב בו‬ ‫מנ‬

‫נהויז מנכ"ל הארגון‬ ‫שוהם‪-‬סולן וגיל סימ‬ ‫נאוה‬

‫תודה‬

‫לתורמי מלגות הלימודים ושי הנישואין‬ ‫ליתומי צה"ל וכוחות הביטחון‪:‬‬ ‫קרן "הישג" בראשות הגברת הת'ר רייזמן ומר ג'רי שוורץ‬ ‫עיזבון לזכרם של ד"ר שרה וד"ר מקס גרף ז"ל‬ ‫הקרן לידידות (‪ )IFCJ‬בראשות הרב יחיאל אקשטיין‬ ‫ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (‪)FIDF‬‬

‫‪| 26‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫מחנה עוצמה‬

‫יחד לפסגה‬ ‫“דמיינו חשיכה מוחלטת‪ ,‬עכשיו דמיינו שבחשיכה נדלק אור‪ .‬ועוד‬ ‫אחד‪ ,‬ועוד אחד‪ ,‬ועוד מאה נרות‪ ,‬וכבר לא נותר שריד מאותה אפלה‬ ‫שדמיינתם‪ .‬החשיכה סולקה ואור חזק בוקע מכל אותם נרות”‪.‬‬ ‫במילים אלה בחר לתאר שלומי נחומסון‪ ,‬ראש תוכניות צעירים‬ ‫ונוער בארגון אלמנות ויתומי צה”ל‪ ,‬את מחנה “עוצמה” בחנוכה‬ ‫‪ .2012‬במחנה‪ ,‬שנערך בבית ספר שדה עין גדי‪ ,‬השתתפו ‪95‬‬ ‫חניכים‪ .‬המשתתפים נהנו מתוכנית גדושה ומגוונת שכללה טיול‬ ‫לנחל דוד‪ ,‬רחצה בים המלח‪ ,‬טיול ספארי‪ ,‬סנפלינג‪ ,‬מסיבת אוזניות‬ ‫מקפיצה וקומזיץ לילי‪ .‬השיא היה טיפוס למצדה וצפייה בזריחה‪.‬‬ ‫“המראות המרהיבים שנשקפו מהפסגה וההיסטוריה הדוממת‬ ‫שמונחת בין אבני הארמונות ההרוסים‪ ,‬העצימו את הגאווה שכולנו‬ ‫הרגשנו מהשייכות למשפחת מחנות ‘עוצמה’ ואת הידיעה שכמו‬ ‫בטיפוס אל פסגת ההר כך גם בחיים האמיתיים‪ ,‬אנחנו שם אחד‬ ‫בשביל השני‪ .‬לעזור‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת יד‪ ,‬ולהזכיר שאנחנו לא לבד”‬ ‫הוסיף נחומסון‪“ ,‬היו אלה ארבעה ימים שהפיצו כל כך הרבה אור‪,‬‬ ‫שיספיק לעוד הרבה זמן‪ ,‬לפחות עד מחנה ‘עוצמה’ הקרוב‪ ,‬בפסח‬ ‫‪.”2013‬‬ ‫צור טהון‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪27‬‬

‫מה היא עוצמה בשבילי‪...‬‬ ‫מה זה אוויר לנ שימה בשבילכם? המקום שאליו אפשר‬ ‫לברוח וסוף סוף להיות שווה ולא להיות "הילד שאחד‬ ‫ההורים שלו מת"‪...‬‬ ‫החוויה העוצמ תית הזאת‪ ,‬החברה‪ ,‬האנ שים‪ ,‬החיבור‪,‬‬ ‫ההבנה‪ ...‬הידע הזה שאתה באמת יודע שיש מישהו‬ ‫שמבין מה אתה חווה כל בוקר‪ ,‬כל נ שימה‪ ,‬כל צביטה בלב‬ ‫על המילה אמא‪ ,‬על המילה אבא‪ .‬ההרגשה הזאת שכולם‬ ‫אחד עם השני ביחד‪ ,‬עוטפים את הצלקות שלא נותנות‬ ‫לנו לחיות מבלי להכאיב מדי פעם‪ .‬מצחיק לומר את זה‪,‬‬ ‫אבל אולי עוצמה זו מין תרופה שמרפאה את הפצעים‪...‬‬ ‫ההתמודדות עם הצחוק‪ ,‬הומור שחור אמנם אבל זו גם‬ ‫דרך התמודדות‪ ,‬לא דמעות של עצב זולגות לנו על הלחי‬ ‫בעוצמה‪ ,‬לפעמים זה ההפך ואלו הן דמעות של צחוק‪ ,‬של‬ ‫התרגשות‪..‬‬ ‫עוצמה הראתה לי צדדים בתוכי שלא ידעתי שיש לי‪.‬‬ ‫הרגש העצום הזה שאם לאחד מאיתנו קורה משהו‪,‬‬ ‫הרצון הזה רק להיות איתו‪ ,‬להגיע אליו עד הבית כדי‬ ‫להגיד לו‪ ,‬אנחנו פה! אנחנו איתך באש ובמים!‬ ‫עוצמה זה לרוץ קדימה בחיים ולעולם לא להפסיק‪ ,‬זו מין‬ ‫הרגשה מטורפת כזאת שאתה יודע שיש מישהו שנמצא‬ ‫איתך תמיד‪ .‬שבוע לפני מחנה עוצמה החיוך לא יורד‬ ‫מהפנים‪ ,‬כי אתה יודע ש תיכף אתה תתן נ שיקת שלום‬ ‫לאמא או לאבא‪ ,‬ותגיד לו "אל תתגעגע יותר מדי"‬ ‫לקרוץ לו ולצאת‪...‬‬ ‫רק לכמה ימים אבל כמה ימים של טעינת סול לה‪ ,‬כמה‬ ‫ימים של נ שימה עמוקה‪ ,‬של לשכוח מהכל‪ -‬מהחברים בבית‪,‬‬ ‫מהבית‪ ,‬ולהיות רק עם עוצמה!‬ ‫להיות מי שאתה בלי מסכות‪ ,‬לעמוד בגאווה ולהגיד‪ ,‬כן!‬ ‫א ני יתום צה"ל שגאה להיות פה וגאה בהורים שלו!‬ ‫גאה בשני ההורים‪ -‬זה שלמעלה וזה שאיתך! להסתכל על‬ ‫החברים ולהבין שזה חבריי אמת! לא עוד חבר מהבית‬ ‫שאומר שהוא מבין‪ ,‬כשבינתיים שני ההורים שלו צוחקים‬ ‫בי ניהם בסלון‪.‬‬ ‫עוצמה זו החופשיות לשאול את השאלה‪ ,‬איך הוא מת?‬ ‫זה החיוך שבא לאחר הסיפור‪ ,‬החיבוק האמי תי שאומר‪,‬‬ ‫א ני באמת מבין אותך‪..‬‬ ‫עוצמה‪ ,‬זה משפחה‪ ,‬המשפחה השנייה שלי‪ .‬מקום הבריחה‬ ‫שלי‪ ,‬המקום שבו א ני מרגישה שווה בין שווים‪ ,‬המקום שבו‬ ‫א ני צוחקת ומשתול לת‪.‬‬ ‫עוצמה זה הבית השני שלי‪.‬‬ ‫יערה רו ני נגר‬

‫‪| 28‬‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫אמונות טפלות או לא להיות?‬

‫המצוד האינסופי שלנו אחר קילוגרמים סוררים‪ ,‬מפגיש אותנו במהלך השנים עם לא‬ ‫מעט קביעות ואמונות נפוצות‪ .‬חלקן עוברות לידנו תוך התעלמות ואולי אפילו חיוך‬ ‫סלחני וחלקן נתקעות איתנו שנים רבות‪ .‬אז לכבוד פסח‪ ,‬הגיע הזמן לעשות קצת‬ ‫סדר במגרות שלנו במוח וכבונוס ‪ -‬טיפ קטן בכדי לשרוד את ארוחת החג בשלום‬ ‫ענת הראל | צילום‪ :‬רונית כהן‬

‫לא טוב לשתות מים בזמן ארוחה!‬ ‫הסיבה הרישמית היא שהשתייה‬ ‫מדללת את מיצי הקיבה ולכן‬ ‫מפריעה לעיכול תקין של המזון‪.‬‬ ‫האמת‪ :‬ממש לא‪ .‬לגוף יש מנגנון‬ ‫אשר בזמן העיכול שומר על רמת‬ ‫חומציות מסויימת בקיבה‪ .‬כך‬ ‫שאם נדלל את מיצי הקיבה ע”י‬ ‫שתייה מיד יופעל המנגנון וידאג‬ ‫להפרשה נוספת של חומצה‬ ‫כדי לשמור על רמה מתאימה‬ ‫לעיכול‪ .‬הגוף שלנו יודע לעשות‬ ‫את העבודה ולטפל במנגנונים‬ ‫שלו היטב‪ .‬אספקת נוזלים לגוף‬ ‫חשובה לו והוא בהחלט יודע‬ ‫להתמודד איתה גם כשמדובר‬ ‫בשתיה בזמן אכילה‪ .‬כמובן שלא‬ ‫מומלץ להשתמש בשתייה בכדי‬ ‫לסתום את התיאבון – לא יעיל‪,‬‬ ‫לא בריא ובטח שלא מספק לגוף‬ ‫את מה שהוא זקוק לו‪.‬‬ ‫הצעת יעול‪ :‬אם אתם בתהליך‬ ‫ירידה במשקל‪ ,‬נסו לשתות כוס‬ ‫מים לפני תחילת הארוחה‪ .‬כך‬ ‫תרגיעו מעט את התיאבון ויש‬ ‫סיכוי שתצרכו פחות קלוריות‬ ‫בזמן הארוחה‪.‬‬ ‫לוותר על פחמימות!‬ ‫אחד מהמקורות הראשונים‬ ‫לגישה זו היה ד”ר אטקינס‪,‬‬ ‫שגישתו נבעה מהעובדה שאכילת‬ ‫פחמימות גורמת לעלייה של‬ ‫רמות האינסולין בדם ועלייה זו‬ ‫נקשרת בהגברת תחושת הרעב‬

‫ולכן גם בהשמנת יתר‪.‬‬ ‫האמת‪ :‬ממש לא מומלץ להימנע‬ ‫מפחמימות‪.‬‬ ‫הדלק העיקרי והזמין ביותר לגוף‬ ‫שלנו הן הפחמימות‪ .‬כאשר אנחנו‬ ‫מונעים ממנו אותן‪ ,‬הוא לא יפנה‬ ‫למאגרי השומן לצורך אספקת‬ ‫אנרגיה‪ ,‬אלא‪ ,‬לצערנו‪ ,‬דווקא‬ ‫לפירוק של חלבונים‪ ,‬כלומר של‬ ‫רקמת שריר‪.‬‬ ‫למעשה אנחנו נקטין את מסת‬ ‫השריר שלנו ובהתאם נאט את‬ ‫קצב חילוף החומרים הבסיסי של‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫הצעת יעול‪ :‬הבעיה היא לא‬ ‫הפחמימות עצמן אלא הכמות‬ ‫שצורכים מהן וסוג הפחמימות‪.‬‬ ‫נסו להפחית בצריכת הפחמימות‬ ‫הפשוטות (מזונות מבוססי‬ ‫סוכר וקמח לבן)‪ ,‬והחליפו אותן‬ ‫בפחמימות מורכבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פזרו‬ ‫את הפחמימות בצורה מאוזנת‬ ‫לאורך היום ואל תרכזו אותן‬ ‫בארוחה אחת או שתיים – עודף‬ ‫פחמימות בארוחה אחת יגרום‬ ‫להן להאגר במחסני השומן שלנו‬ ‫ומשם כבר קשה “להוציא” אותן‪.‬‬ ‫אם בכל זאת אתם מעוניינים‬ ‫בדיאטה נטולת פחמימות‪ ,‬עשו‬ ‫זאת לפרק זמן קצר ורק תחת‬ ‫השגחת דיאטנית או רופא‪.‬‬ ‫כדאי להפריד בין חלבונים‬ ‫לפחמימות לצורך ירידה במשקל!‬ ‫רובנו נחשפנו לספרים כמו‬

‫“רזה לתמיד” או הדיאטה של אן‬ ‫ויגמור כשהרעיון שבבסיסם הוא‬ ‫שהפרדת מזונות תורמת לעיכול‬ ‫מהיר ויעיל יותר מאחר וחומרי‬ ‫מזון שונים מתעכלים בחלקים‬ ‫שונים של מערכת העיכול ע”י‬ ‫אנזימים שונים‪ .‬לפי גישה זו כאשר‬ ‫אנחנו לא מפרידים את צריכת‬ ‫החלבונים והפחמימות לארוחות‬ ‫שונות ונפרדות אנחנו מקשים על‬ ‫מערכת העיכול לתפקד‪ ,‬בין היתר‬ ‫נוצרת אי נוחות בקיבה וגזים אשר‬ ‫גורמים לכאבי בטן‪.‬‬ ‫האמת‪ :‬אין שום הוכחה מדעית‬ ‫שהפרדת מזונות אכן משפרת את‬ ‫העיכול‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬הטבע עצמו‬ ‫מספק לנו מזונות המכילים גם‬ ‫פחמימות‪ ,‬גם שומנים וגם חלבונים‬ ‫(חלב למשל מכיל גם חלבונים‬ ‫וגם פחמימות ‪ ,‬לחם מכיל גם‬ ‫פחמימות וגם חלבונים‪ )....‬לכן‪,‬‬ ‫לא הגיוני שמערכת העיכול שלנו‬ ‫לא אמורה לעכל את כל אבות‬ ‫המזון בו זמנית וגם אם נרצה‪,‬‬ ‫לא נוכל באמת להפריד בינהם‬ ‫מאחר ומזונות רבים כפי שציינתי‪,‬‬ ‫מכילים את כל אבות המזון בתוכם‬ ‫בו זמנית‪.‬‬ ‫הסיבה היחידה שאנשים בכל זאת‬ ‫רזו כאשר אימצו שיטה זו‪ ,‬הינה‬ ‫פשוטה ביותר‪ -‬ברגע שנאלצו‬ ‫להפריד –הם אכלו הרבה פחות‬ ‫בכל ארוחה! זו אינה דיאטה‬ ‫סבירה גם משום שעלולה להשאיר‬

‫אותנו ללא פחמימות מספר שעות‬ ‫רב בהן הגוף זקוק לאנרגיה זמינה‬ ‫שאינה בנמצא‪.‬‬ ‫הצעת יעול‪ :‬לימדו הרגלי אכילה‬ ‫מאוזנים‪ ,‬כאלו שתוכלו לחיות‬ ‫איתם תמיד ולשמור על המשקל‪.‬‬ ‫אפשר להפריד בין אבות המזון אם‬ ‫אתם מרגישים טוב עם זה אבל אל‬ ‫תוותרו על אף אחד מהם באופן‬ ‫מוחלט‪ .‬כמו כן‪ ,‬שימו לב ‪ ,‬לא‬ ‫לפתוח פער של יותר מ‪ 4-‬שעות‬ ‫ללא פחמימות בכלל‪.‬‬ ‫שתו כוס מיץ לימון בבוקר על‬ ‫קיבה ריקה!‬ ‫יש הטוענים כי החומציות שבמיץ‬ ‫הלימון עוזרת בשריפת שומנים‬ ‫בגוף‪.‬‬ ‫האמת‪ :‬שטויות במיץ לימון‪ .‬מצד‬ ‫שני לשתיית מיץ לימון על קיבה‬ ‫ריקה בבוקר יש יתרונות אחרים‬ ‫אז אולי לא כדאי לוותר על זה‪,‬‬ ‫אבל כן כדאי להבין למה זה טוב‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫הצעת יעול‪ :‬מעט לימון סחוט‬ ‫מהול במים פושרים‪ ,‬בבוקר על‬ ‫קיבה ריקה‪ ,‬טוב לנו משתי סיבות‪:‬‬ ‫זוהי “הזרקה” של ויטמין סי טיבעי‬ ‫לחלוטין‪ ,‬באופן שהגוף יכול לספוג‬ ‫מאוד בקלות וכן יש למיץ הלימון‬ ‫השפעה טובה על מערכת העיכול‪.‬‬ ‫כדאי להקפיד על המהילה במים‬ ‫כדי לא לפגוע באמייל של השן‬ ‫עם החומציות הגבוהה של הלימון‪.‬‬ ‫כדאי להמנע לחלוטין ממזונות‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל | ‪29‬‬

‫המכילים קמח לבן!‬ ‫הטענה היא שהקמח הלבן‪,‬‬ ‫יחד עם הנוזלים‪ ,‬הופך לדבק‬ ‫שנצמד אל דפנות הקיבה וכמו‬ ‫כן גורם לעלייה מהירה של רמות‬ ‫האינסולין מיד אחרי הצריכה‪.‬‬ ‫האמת‪ :‬סיפור הדבק נחמד בתור‬ ‫צ’יזבט לשעת לילה מאוחרת‬ ‫אבל לא ממש מציאותי‪ .‬אבל זה‬ ‫עדיין לא הופך את המשפט הזה‬ ‫לבלתי נכון לחלוטין‪ .‬יש אמת בכך‬ ‫שקמח לבן לא הכי בריא לנו‪ ,‬החל‬ ‫מבעיות עיכול שהוא יוצר אצל‬ ‫רבים וכלה בכך שהפרוק המהיר‬ ‫שלו (בניגוד לקמח מלא) לסוכרים‬ ‫פשוטים‪ ,‬מעלה במהירות את‬ ‫רמת הסוכרים והאינסולין בדם‪.‬‬ ‫העליה המהירה הזו מייצרת מעגל‬ ‫של רעב ומקשה על הגוף לפרק‬ ‫שומנים‪.‬‬ ‫הצעת יעול‪ :‬המנעות מוחלטת‬ ‫מקמח לבן (עוגות‪ ,‬עוגיות ‪,‬‬ ‫בורקסים וכל שאר בני המשפחה‬ ‫הזו) יכול להחשב בעיני רבים‬ ‫כעונש‪ ,‬היוצר בסופו של דבר‬ ‫כמיהה גדולה יותר‪ .‬לכן זוהי‬

‫למעשה שאלה של מינון – אפשר‬ ‫קמח לבן אבל במידה ועדיף‬ ‫לערבב אותו עם קמח מלא‪ .‬ואם‬ ‫בכל זאת קמח לבן אז שיהיו שם‬ ‫ערכים נוספים מעבר לקמח עצמו‬ ‫כמו למשל פיצה שמכילה מעבר‬ ‫לבצק גם גבינה צהובה עשירה‬ ‫בסידן וחלבון וגם רסק עגבניות‬ ‫עשיר בליקופן‪ .‬אבל אל תתבלבלו‪-‬‬ ‫לא אמרתי שזה טוב לדיאטה!‬ ‫אחת אחרונה לפסח ‪ :‬ביום‬ ‫של הסדר כדאי לצום עד כמה‬ ‫שאפשר לאורך היום!‬ ‫החישוב מובן – ארוחת החג כוללת‬ ‫כמות קלוריות אדירה ומאוד קשה‬ ‫לנו להגביל עצמנו מול השפע‪ .‬אז‬ ‫במשך היום נאכל כמה שפחות‬ ‫וכך נאזן את “חגיגת” הקלוריות‬ ‫שתגיע בערב‪.‬‬ ‫האמת‪ :‬קשה לי להאמין שעדיין‬ ‫נופלים בפח הזה ולכן כדאי לתקן‬ ‫את המצב ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬ ‫כאשר אנחנו צמים או אוכלים‬ ‫מעט מידי במהלך היום‪ ,‬לפני‬ ‫ארוחת החג קורה דבר מאוד‬ ‫פשוט‪ -‬אנחנו מגיעים לארוחת‬

‫הערב כל כך רעבים שעוד לפני‬ ‫שהמארחים שלנו התחילו לשיר‬ ‫חד גדיא אנחנו כבר מבצעים‬ ‫קפיצת דולפין מרשימה לתוך‬ ‫מרק הקניידלך (נו באמת‪ ,‬על זה‬ ‫שווה לבזבז קלוריות?) ומיד אח”כ‬ ‫מחסלים מנה אחרי מנה בשיטת‬ ‫הטרמיטים המכונה‪‘ :‬נמות לפני‬ ‫שנשאיר אחרינו שאריות’‪.‬‬ ‫הצעת יעול‪ :‬הרעב‪ ,‬עמו אנחנו‬ ‫מגיעים לארוחת החג‪ ,‬גורם לנו‬ ‫לאכול הרבה יותר מאשר הגוף‬ ‫שלנו צריך ואפילו הרבה יותר‬ ‫ממה שהוא באמת רוצה בתוך‬ ‫חגיגה קולינרית שכזו‪ .‬אנחנו‬ ‫אוכלים כ”כ מהר‪ ,‬שאין לנו‬ ‫פנאי להקשיב לאותות שובע‬ ‫שהגוף משדר לנו וכך מסיימים‬ ‫את הארוחה עם פי שלוש יותר‬ ‫קלוריות ממה שתכננו‪ ,‬בטן נפוחה‬ ‫ומצפון שיושב ומייבב לו בפינה‪.‬‬ ‫אז מה בכל זאת כדאי לעשות?‬ ‫במהלך היום שלפני הסדר‪ ,‬איכלו‬ ‫מזון קל יותר ולא שמן‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫סלט וסנדביץ קל יתקבלו בברכה‬ ‫כארוחת צהריים קלה‪ .‬חצי שעה‬

‫עד שעה לפני ארוחת החג‪ ,‬איכלו‬ ‫פרי כלשהו כדי להגיע רגועים‬ ‫ונינוחים לארוחה‪ .‬בארוחה‬ ‫הרשו לעצמכם לטעום מכל מנה‬ ‫שקוסמת לכם – אבל בכמויות‬ ‫מדודות‪ .‬זאת כדי שתהנו מכל‬ ‫הטעמים ולא תרגישו שהפסדתם‬ ‫משהו ומצד שני לא תצרכו כמויות‬ ‫אדירות של קלוריות‪ .‬הכי חשוב‪:‬‬ ‫לא לצום לפני ארוחת החג!‬ ‫שיהיה לנו חג חירות (מאמונות‬ ‫טפלות) שמח!‬

‫ענת הראל‪ ,‬ספורטאית ומדריכת‬ ‫כושר‪ ,‬מגישה תוכנית לייפסטייל‬ ‫בערוץ ‪ ,2‬מפעילה קבוצות אימון‬ ‫ושותפה בחברה לפיתוח מכשירי‬ ‫כושר ביתיים‪ .‬אביה‪ ,‬סרן משה ברעם‪,‬‬ ‫נהרג בתאונת טיסה בשנת ‪,1975‬‬ ‫בן ‪ 29‬במותו‪.‬‬

‫‪| 30‬‬

‫ ‬

‫ביטאון ארגון אלמנות ויתומי צה”ל‬

‫כתבו עלינו‬

‫"כתב‬

‫מלחמה" בוויטנ‬

‫אם‪) 1966 ,‬ציל‬

‫ום‪ :‬ארכיון צהל ו‬

‫משרד הביטחון(‬

‫בתו‬ ‫של דיין‪ ,‬יעל‪ ,‬הוסי‬ ‫צר‬ ‫פה כי "זה מזעזע‬ ‫מחדש שהשנים‬ ‫לי‪ ,‬זה דבר שהוא‬ ‫לא מרככות שנ‬ ‫בגדר עבירה א‬ ‫ו‬ ‫בל‬ ‫אות‬ ‫שם‪,‬‬ ‫מע‬ ‫ב‬ ‫וה‬ ‫בר‬ ‫תפ‬ ‫מסג‬ ‫ל‬ ‫רצו‬ ‫דים‬ ‫כך‪,‬‬ ‫יות‬ ‫הרי‬ ‫וכעת‬ ‫סוס‬ ‫בק‬ ‫ה‬ ‫בר‬ ‫פך‬ ‫זו‬ ‫לה‬ ‫ירי‬ ‫יות‬ ‫מהסוג הזה‪ .‬מאוד‬ ‫דת‬ ‫מה‪ ,‬הבן א‬ ‫מדרגה בצו‬ ‫צורת התבטאות‬ ‫דם לא מבין שזה‬ ‫רת ההתבטאות‪.‬‬ ‫פ‬ ‫דב‬ ‫נפוצה‪ .‬ריסוס ביד‬ ‫רים‬ ‫שוט‬ ‫ש‬ ‫של‬ ‫לוח‬ ‫בל‬ ‫י‬ ‫חי‬ ‫צים‬ ‫עבור? כל‬ ‫על משהו ו‬ ‫לול קבר‪ .‬זו ש‬ ‫שנה מתעוררים יצר‬ ‫מרססים‪ .‬יד קלה‪.‬‬ ‫אט נפש‪ ,‬זה מזע‬ ‫ים‪ ,‬אבל אף פעם‬ ‫זע‪ ,‬אין לי מילים"‪.‬‬ ‫לא היה ביטוי פיזי‬ ‫מש‬ ‫רד הביטחון גינה‬ ‫בכל תוקף את ה‬ ‫לחלקה הצבאית‬ ‫שחתת קברו של‬ ‫בבית העלמין בנ‬ ‫דיין‪ ,‬ומסר כי א‬ ‫נשי‬ ‫הלל‬ ‫במ‬ ‫ה‬ ‫כדי‬ ‫שט‬ ‫יחי‬ ‫ל‬ ‫דה‬ ‫רה‪.‬‬ ‫תקן‬ ‫ל‬ ‫הי‬ ‫ום‪ ,‬יום השנה ה‪ 31-‬למותו של ד את הנזקים‪ .‬בהמשך מתכוונים א הנצחת החייל יצאו‬ ‫שנחשפו כ‬ ‫נשי היחי‬ ‫יין‪ ,‬פרסם ב"ידי‬ ‫עת מתקופות שו‬ ‫עות‬ ‫נות‬ ‫אח‬ ‫בק‬ ‫דה להגיש תלונה‬ ‫רונו‬ ‫ריי‬ ‫ת"‬ ‫רה‬ ‫ה‬ ‫הכתב‬ ‫עשירה שלו‪.‬‬ ‫ראובן וייס תמונות‬ ‫יושבת ראש א‬ ‫רגון אלמנות וית‬ ‫מבטאת פגי‬ ‫ומי צה"ל‪ ,‬נאוה ש‬ ‫הם סולן‪ ,‬הביעה‬ ‫עה בזכרם של ה‬ ‫ש‬ ‫נופ‬ ‫אט‬ ‫לים‬ ‫מה‬ ‫או‬ ‫את‬ ‫מע‬ ‫תם‬ ‫הוביל במ‬ ‫שה‪" .‬השח‬ ‫הנופלים או בני‬ ‫לחמות ישראל ב‬ ‫תת קברו של דיין‬ ‫משפחותיהם ל‬ ‫שם‬ ‫י‬ ‫פעו‬ ‫ה‬ ‫לה‬ ‫עם‪,‬‬ ‫ה‬ ‫אלי‬ ‫מד‬ ‫מה‬ ‫כול לדבר בשם ה‬ ‫שכזו‬ ‫ינה וצב‬ ‫נופ‬ ‫או‪.‬‬ ‫מה‬ ‫לים‬ ‫לנ‬ ‫ווה‬ ‫מל‬ ‫סות‬ ‫פגי‬ ‫בד‬ ‫עה‬ ‫לק‬ ‫שור‬ ‫קשה‬ ‫בני משפח‬ ‫שנה ל‬ ‫בזכרם של הנופל‬ ‫ותיהם‪ .‬המעשה‬ ‫הירצחו של ראש מ‬ ‫הוא‬ ‫מש‬ ‫בי‬ ‫לה‬ ‫טוי‬ ‫בי‬ ‫ל‬ ‫ים‪ .‬אף אחד לא‬ ‫שר‬ ‫אלי‬ ‫אל‪ ,‬שמביאה ה‬ ‫מות הנוראה ש‬ ‫הביאה לפני ‪17‬‬ ‫יום לפעולות 'תג‬ ‫דיין כיהן‬ ‫מחיר'‪ ,‬ולצערי לא‬ ‫הביט כרמטכ"ל הרביעי‬ ‫הרבה השתנה"‪.‬‬ ‫של צה"ל בשנים‬ ‫חון‬ ‫‪53‬‬ ‫‪ 19 -1958‬וב‬ ‫ושר החוץ‪ .‬ערב‬ ‫מ‬ ‫המ‬ ‫לח‬ ‫שך‬ ‫ע‬ ‫מת‬ ‫בר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫שת‬ ‫הימים ה‬ ‫בניצחון הביא‬ ‫פוליטיקה וכיהן כ‬ ‫תמנה‪ ,‬בעקבות ל‬ ‫לו מוניטין ברחבי‬ ‫חץ‬ ‫העו‬ ‫שר החקלאות‪ ,‬שר‬ ‫פול‬ ‫לם‪.‬‬ ‫יטי‬ ‫וצ‬ ‫יבו‬ ‫רי‪ ,‬לשר‬ ‫הביטחון‪ .‬חלקו‬ ‫הוא נחשב לאחד‬ ‫המדינאים הישרא‬ ‫מלחמת יום הכ‬ ‫לים המפורסמים‬ ‫יפורים זכה להער‬ ‫בעולם‪ ,‬אך גם כ‬ ‫צה‬ ‫מדי‬ ‫ו‬ ‫נאי‬ ‫לה‬ ‫ער‬ ‫שנוי‬ ‫כה‬ ‫במ‬ ‫בצי‬ ‫אולם בעקבות‬ ‫המ‬ ‫לח‬ ‫מה‬ ‫שגב‬ ‫בור הישראלי בעיקר בזכות הדי חלוקת‪ .‬עד לפרוץ‬ ‫תה יותר‬ ‫מאלפיים הרוגים‬ ‫מוי שנוצר‬ ‫הוא‬ ‫נת‬ ‫פש‬ ‫כ‬ ‫אח‬ ‫לו כ"מר ביטחון"‪.‬‬ ‫דיין נבחר‬ ‫ראי המרכזי לכשל‪.‬‬ ‫לכנסת ה‪ 9-‬מט‬ ‫עם המערך‪ ,‬אך‬ ‫הצטרף‬ ‫לממשלת הליכוד בראשות מנ זמן מה אחר כך פ‬ ‫והיה‬ ‫רש מן המפלגה‪,‬‬ ‫חם בגין‬ ‫ה‬ ‫לשר חוץ‪ .‬בת‬ ‫פק‬ ‫ידו‬ ‫זה‬ ‫היה‬ ‫מעורב‬ ‫בצורה משמעו‬ ‫תית בניהול משא‬ ‫ו‬ ‫מתן‬ ‫עם‬ ‫מצ‬ ‫רים שה‬ ‫ביא לחתימת הס‬ ‫כמי קמפ דיוויד‪.‬‬ ‫ב‪ 1980-‬התפטר‬ ‫דיין מתפקידו ופ‬ ‫מתן אוטונומיה לפלסטינים‪ .‬הוא רש מהממשלה על‬ ‫ר‬ ‫קע‬ ‫חילוקי ד‬ ‫עות‬ ‫נב‬ ‫חר‬ ‫עם‬ ‫לכנ‬ ‫בגין‬ ‫מושבים בלבד‬ ‫בעניין ניהול‬ ‫סת ה‪ 10-‬מט‬ ‫ונותרה באופוזי‬ ‫המשא ומתן על‬ ‫עם תנועת תל"ם‬ ‫ציה עד יום מותו‪.‬‬ ‫שהקים‪ ,‬אך תנו‬ ‫עתו זכתה לשני‬ ‫דיין‬ ‫הוא אביהם של הב‬ ‫ממחלה קשה ב‪ 81-‬מאי והשחקן אסי‬ ‫דיין‪ ,‬חברת הכנ‬ ‫‪.19‬‬ ‫סת לשעבר יעל‬ ‫דיין‬ ‫וה‬ ‫אמן‬ ‫א‬ ‫ודי‬ ‫דיין‪ .‬הוא נפטר‬ ‫‪glish‬‬

‫‪le in En‬‬

‫‪Read this artic‬‬

‫ ‬

‫נפרדו מאיתנו‬

‫מלגות ליתומי‬ ‫צה”ל תושבי‬ ‫ירושלים‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מעניקה מלגות מהקרן‬ ‫ע”ש דניאל ואליהו אוסטר ז”ל‬ ‫(תרומת הגב’ יוליה אוסטר ז”ל)‬ ‫לשנת הלימודים תשע”ד‪.‬‬ ‫הקרן מיועדת לתלמידי האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫תושבי ירושלים בלבד‪ ,‬שהם נכי צה”ל או בנים‬ ‫למשפחות שכולות ממלחמות ישראל‪.‬‬

‫רשאים לפנות סטודנטים הלומדים לתואר בוגר‬ ‫או מוסמך בהיקף לימודים של ‪ 50%‬לפחות‪.‬‬ ‫יש לפנות למדור הסיוע עד ליום ‪ 31‬ביולי ‪. 2013‬‬ ‫לפרטים נוספים אנא פנו למדור הסיוע‪ ,‬האגף‬ ‫למנהל תלמידים‪ ,‬בניין גולדשמידט ‪ ,‬הר הצופים‪,‬‬ ‫ירושלים ‪91905‬‬ ‫קבלת קהל‪ :‬ימים א’‪-‬ה’‬ ‫בין השעות ‪11:00-13:00‬‬ ‫מענה טלפוני‪ :‬בין השעות ‪11:00-13:00‬‬ ‫בטלפון‪02-5882881 :‬‬ ‫‪http://pnyot.huji.ac.il/mador_siua‬‬

‫אבו חמוד אנשראח שפרעם‬ ‫אבו שאח נאיפה שפרעם‬ ‫אוהב עדנה תל אביב‪-‬יפו‬ ‫אליהו לונה קרית ביאליק‬ ‫ארום דבורה תל אביב‪-‬יפו‬ ‫בוסקילה איוט אשדוד‬ ‫גולדשטיין שרה גני תקוה‬ ‫דולברג אירמה תל מונד‬ ‫דרוב ויטה חולון‬ ‫ורדי חנה פרדס חנה‪-‬כרכור‬ ‫ורניק סטלה תל אביב‪-‬יפו‬ ‫חזיזה חנה רמלה‬ ‫טובי ורגניה תל אביב‪-‬יפו‬ ‫ידין סימה תל אביב‪-‬יפו‬ ‫יצחק רבקה פתחיה‬ ‫ירון חוה הזורע‬ ‫כהן יוכבד כפר סבא‬ ‫כץ מיכל חיפה‬ ‫כרמל מרים תל אביב‪-‬יפו‬ ‫ליבנה אראלה חיפה‬ ‫מורפורגו מלכה שדה אליהו‬ ‫ממן מרים ירושלים‬ ‫סמרט דניאל מודיעין‬ ‫עסיס טלי נתיבות‬ ‫פטרוניו דינה רמת גן‬ ‫צבי שרה תל אביב‪-‬יפו‬ ‫צורי יעל יהוד‬ ‫קורנפלד מרים חיפה‬ ‫רוטמן אליס חיפה‬ ‫רותם מרים תל אביב‪-‬יפו‬ ‫שטינמץ רחל ראשון לציון‬ ‫שטרנברג חנה יד מרדכי‬ ‫תנפילוב שועא רמת השרון‬

‫‪I.D‬‬

‫‪Ô‬‬

‫‡¯‚‪iza Â‬‬ ‫‪tion‬‬

‫‪ | w w w. i d f w o . o r g‬ט ל פ ו ן ‪0 3 - 6 9 1 8 4 0 3‬‬

‫‡‬

‫ארגון אלמנות ויתומי צה"ל תומך באלמנות וביתומי חללי צה"ל וכוחות הביטחון‪.‬‬ ‫תרומות לארגוננו ניתן לבצע באמצעות אתר האינטרנט שלנו‪www.idfwo.org :‬‬ ‫ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬רח' אורנים ‪ 1‬מרכז מסחרי רמת אילן גבעת שמואל ‪54052‬‬

‫‪an‬‬

‫שנהרג בהתרסקות מסוק יסעור במלחמת לבנון השניה‪.‬‬ ‫בן ‪ 25‬היה במותו‪.‬‬

‫‪È‬‬ ‫‪Ï¢‰ˆ.F Wid‬‬

‫שרית ואביה גומז‬ ‫אלמנתו ובנו של רב‪-‬סרן דניאל גומז ז”ל‬

‫‪Ó‬‬

‫‪ow Â˙ÈÂ‬‬ ‫‪ÓÏ g‬‬ ‫‪s an ˙Âns Or‬‬ ‫‪d Orpha‬‬

‫זכרו‬ ‫את אלו‬ ‫שנותרו‬ ‫מאחור‬