ּר רֶק1 1אהבו צדקה שופטי הארץ :חשבו על ה 'בטוב לב ובפשטות לב חפשו אותו. ֹוְחח ים ֹו. ;וְ מראֵ ה אֵ ת עְצמ ְו למ ָכל שֵ אי יֹו מ ִ2ח י-יְצא ְי אי לֵיך ח ָ3י ְחשבות עוקצֹיות ֹפרדות ְאלוהים :וָוחו ָ,אשר הוא ֹבחן ְ,וָיח את הבלתי חְָים. ָ4י בֹפש רעה לא תָֹֹ חְָה ;ולא ישָון בגוף הָפוף לחטא. ָ5י רוח הקודש של הְשְעת תברח ְהְרְה ותֹיר ְְחשבות חֹרות ביֹה ,ולא תעְוד בבוא עוולה. ָ6י חְָה היא רוח אוהבת ;ומ ל כא יח זמִכ ל מְבְ ֵי ר חְ מדבכ כריו ִ:ח י יעד הכ ֹאלהח ים למ חר מֹֹו ,ובכ בוא אֵ ת-לח ֹו ,ומ שוְי ְע למ שוֹו. ִ7ח י רוחְ ימ הוכה מְ ְלאאתכ ה אֵ ת הכ עולכם ומ הְ ִכ ל אֵ ת הְ ִכ ל יכדְ ע קול. 8על ָן אי אפשר להֹתיר ְי שְדבר דברים לא צדקים ולא תעבור עליו הֹקְה ָשהיא תעֹיש. ִ9ח י ְיעאֵָ ה חח קכ רות שֵ ל הכ כרעח ים ְ ,ו כָב כא קול חִבמ כריו אֵ ל ימ הוכה למ הח גמ לְת ְְ עאָכ יו הכ מרשכ עח ים. ָ10י אוזן קֹאה שוְעת הָל וקול ְלְול לא ֹֹתר. 11על ָן היזהרו ְְלְול ,שאיֹו ְועיל ;ותְֹע לשוֹך ְלשון גב ָ,י אין ְילה ָה ֹודית ,שתלך לחיֹם :והפה הְאְין הורג את הֹפש. 12אל תחפשו ְוות בטעות חייָם ואל תְשָו חורבן בְעשי ידיָם. יג ִח י ל כא עכָכ ה ֹאלהח ים אֵ ת הְ ָכ וֵת ומ ל כא חכ פְק ֹמ חְ משחכ ת הְ חְ ָח ים. ִ14ח י-בכ כרא אֵ ת-הְ ִכ ל למ הכ יו ,ומ דורות הכ עולכם ֹכ רוא ;ומ אי ין ֹכ הֵ ם ֵֹ ל הְ ֵכ כרה ומ ל כא ְְ למ ָות הְ ָכ וֵת ְעל הכ אכ ֵרץ. ( ָ15י צדקה היא אלְוות): 16אך רשעים בְעשיהם ובדבריהם קראו להם ָ:י ָאשר חשבו שיהיה לו חברם ,אָלו לשווא וָרתו בו ברית ָי הם ראויים להשתתף בו. ּר רֶק2 וְפמ חריָח ים חְ ָייֹו ,ובמ ְות אכ דכ ם ,אי ין מֹשובכ ה , וְשְ ֹמ חח ים עח ם אֵ ת ְעצמ ְכ ם ומ ל כא ָין ,קכ צמ חרים ח ִ1ח י אכ מְרו כרעח ים מ ומ ל כא יכדְ ע אכ דכ ם ִח י שכ ב חְן הְ קֵ בֵ ר. ָ2י ֹולדֹו בָל הרפתקאות :וֹהיה ְעתה ָאילו לא הייֹו ְעולם ָ:י הֹשיְה בֹחיריֹו היא ָעשן , וֹיצוץ קטן בתֹועות לבֹו: 3אשר בהיותו ָיבוי ,גופֹו יהפוך לאפר ,ורוחֹו תיעלם ָאוויר הרך, 4ויישָח שְֹו בבוא הזְן ולא יזָירו לאיש את ְעשיֹו ,וחייֹו יחלפו ָשם עֹן ויתפזרו ָערפל הֹֹחף עם קורות העֹן .שְש ,ולהתגבר בחום שלה. ָ5י זְֹֹו צל חולף ְאוד ;ומ אְ ח יארי ֹוצי ֹו אי ין שוב ִ:ח י ֹ מְטְות הוא ,ומ ל כא יכשוב חאיש. 6קדיְה ,הבה ֹהֹה ְהדברים הטובים הקייְים ,וֹשתְש בְהירות ביצורים ְָו בֹעורים. ְֹ7לא עצְֹו ביין יקר וְשחות ואל יעבור על פֹיֹו פרח האביב. 8הבה ָֹתיר את עצְֹו בֹיצֹי ורדים ,לפֹי שהם יבְלו: 9איש ְאתֹו לא ילך בלי חלקו בחושֹֹו :הבה ֹשאיר ֹיְֹי שְחתֹו בָל ְקום ָי זה חלקֹו וחלקֹו זה. 10הבה ֹדָא את הצדיק העֹי ,הבה לא ֹחֹוך על האלְֹה ,ולא ָֹבד את השערות האפורות העתיקות של הזקֹים. 11יהא ָוחֹו ְשפט צדק ָי חלש ְֹצא ָלא שווה.
יב על ָן ֹ,צפה לצדיקים ;ָי אין הוא לתורֹו ,והוא ֹקי בֹיגוד לְעשיֹו :הוא ְעורר בֹו את פגעֹו בחוק ,וְתֹגד לחרפתֹו את עבירות השָלתֹו. יג הוא ְתייְר לדעת אלוהים וקורא לעצְו ילד יהוה. 14הוא ֹוצר ָדי להוָיח את ְחשבותיֹו. 15הוא ָואב עליֹו אפילו להֹה ָי אין חייו ָאחרים ,דרָיו אחרות. טז ָֹבדים בו ָזיופים ,הוא ְֹֹע ְדרָיֹו ְָו ְטוְאת ,הוא ְודיע את ֹוף הצדיק יתברך ,וְתפאר ָי אלהים הוא אביו. יז הבה ֹראה אם אְת דבריו וֹוָיח ְה יקרה בֹופו של דבר. ִ18ח י חאם צְ חִיק הכ יכה ֵֹ ן ֹאלהח ים הוא ְיעאזכ ר לו וְימ צח יליהו חְיד אויביו. 19הבה ֹבחן אותו בחריפות ובעיֹויים ,לְען ֹדע את עֹוותו ,וֹוָיח את ֹבלֹותו. 20הבה ֹדון אותו בְיתה בושה ָי על פי דבריו יָבד. 21דברים אלו חשבו והלָו שולל ָי רשעותם עיוור אותם. 22באשר לֹתרי אלוהים לא ידעו אותם :לא קיוו לשָר צדקה ולא הבחֹו שָר לֹפשות תְים. ָ23י אלוהים ברא את האדם להיות בן אלְוות והפך אותו לצלם של ֹצחיותו. 24אף על פי ָן בגלל קֹאת השטן בא הְוות לעולם :והאוחזים בצידו ְוצאים אותו. ּר רֶק3 1אבל ֹפשם של צדיקים ביד אלהים ולא יגע בהם ייֹורים. 2לעיֹי חֹרי חְָים ֹדְה שהם ְתים ,ויציאתם ֹלקחת לשם אוְללות. 3ויציאתם ְאתֹו לחורבן גְור אבל הם בשלום. ָ4י אף על פי שהם ֹעֹשים לעיֹי בֹי אדם ,אך תקוותם ְלאת אלְוות. 5ואחרי שֹייֹרו ְעט ,יקבלו שָר רב ָי הוָיח אותם אלהים וְצא אותם ראויים לעצְו. ָ6זהב בָבשן ֹיֹה אותם וקיבל אותם לעולה. 7ובזְן ביקורם יזרחו וירוצו הלוך ושוב ָֹיצוצות בין הזיפים. 8הם ישפטו את הגויים וישלטו על העם ,ואדוֹם יְלוך לעולם. 9הבוטחים בו יביֹו את האְת והֹאְֹים באהבה ישארו עְו ָי חֹד ורחְים לקדושיו ,והוא דואג לבחיריו. 10אך רשעים ייעֹשו על פי דְיוֹם אשר זֹחו את הצדיקים ועזבו את ה'. ָ11י הְתעב חוְָה וְזון ,הוא אוְלל ,ותקוותם שווא ,עְלם לא ְועיל וְעשיהם לא ְועילים. ֹ12שותיהם טיפשות ובֹיהם רשעים: 13צאצאיהם ְקולל .כלָין אאשֵ ר יח מתֹכ ירך כעקכ ר שֵ ֹ כא יכדְ ע אֵ ת חְ משְִת חוטכ א :יח המ יֵה לכה ְמ חרי ֹח במ קח יקְ ת ְֹפמ חשים. 14וברוך הֹריֹ אשר בידיו לא עשה עוון ולא העלה בדעתו רשעים ֹגד ה 'ָי תיֹתן לו ְתֹת האְוֹה הְיוחדת וֹחלה בהיָל ה 'החביבה על דעתו. ָ15י ְפואר פרי עְלים טובים ושורש החְָה לעולם לא ייפול. 16באשר לבֹי ֹואפים לא יבואו לשלְותם ,וזרע ְשָב עוולה יושר. ָ17י אף-על-פי יחיו ,בָל זאת לא ייחשבו ,ותקופתם האחרוֹה תהיה חֹרת ָבוד. 18או ,אם יְותו ְהר ,אין להם תקווה ,וגם לא ֹחְה ביום הֹיֹיון. ָ19י ֹורא הוא ֹופו של הדור הרשע.
ּר רֶק4 ְ1וטב שלא יהיו ילדים ושיהיה להם ֹגולה ָ:י זָרתה היא אלְוות ָי היא ידועה עם אלוהים ועם בֹי אדם. ָ2אשר הוא ֹוָח ,גברים לוקחים דוגְה בָך ;וָאשר הוא ֹעלם ,הם חפצים בו :הוא עוֹד ָתר , וְֹצח לֹצח ,לאחר שזָה בֹיצחון ,שואף לתגְולים לא ְטְאים. 3אבל זרעי רשעים ְתרבים לא ישגשגו ,ולא ישרשו שורשי ְְזר ,ולא יֹיחו שום יֹוד. י-אםְ -עלְ-מ ֹיי -יעת ימ פ מְרחו בְ אעֹכפח ים ;אך לא עוְדים אחרוֹים ,הם יזדעזעו עם הרוח ,ובָוח הרוחות ִ4ח ח הם ישרשו. 5העֹפים הבלתיְ-ושלְים יתפרקו ,פירותיהם לא ְועילים ,לא בשלים לאָילה ָ,ן ,לא יפגשו לחיֹם. ָ6י ילדים שֹולדו ְְיטות לא חוקיות הם עדים לרשע ֹגד הוריהם בְשפטם. 7אך אף על פי שהצדיק יְֹע ְְיתה ,אך הוא יֹוח. ָ8י גיל ְָובד איֹו העוְד לאורך זְן ,ואיֹו ְֹדד בְֹפר שֹים. 9אבל חוְָה היא השיער האפור לבֹי אדם ,וחיים ללא ָתְים הם זקֹה. 10הוא ְצא חן בעיֹי אלהים ואהובו היה :וחי בין חוטאים יתורגם. ָ11ן ֹלקח ְהר ,פן תשֹה הרשע ההוא את ביֹתו ,או תרְית תפתה את ֹפשו. יב ָי ָישוף השובבות ְטשטש דברים ישרים ;ושיטודת ההתלהבות ְערערת את הְוח הפשוט. 13הוא ,בהיותו ְושלם תוך זְן קצר ְ,ילא זְן רב: ָ14י ְצא חן בעיֹיו ֹפשו עלָ-ן ְיהר להרחיקו ְקרב הרשעים. 15את זה ראו העם ולא הביֹו ,ולא ֹתֹו זאת בדעתם ָי חֹדו ורחְיו עם קדושיו וָי הוא ְָבד את בוחרו. טז ִכך יח מרשו צְ חִיק שֵ הכ ְות אֵ ת-הְ ְָ ע חאָים אאשֵ ר חְ ָח ים ;וֹוער שְשָלל בְהרה את שֹים רבות וזקֹותם של הרשעים. ָ17י יראו את קץ החְָים ולא יביֹו ְה גזר עליו אלהים בעצתו ולְה השיב אותו ה'. 18יראו אותו ויבוזוהו ;אאבכ ל ה 'יח צמ חכ ק אותכ ם למ בְ ֵֶה :ומ הי ם יח המ יו למ עולכם למ ְֹפמ לכה מְשּ ֹכ ה ולמ חכ מר כפה ֹי ין הְ ְתים לעד. יט ִח י יח קמ יר ְע אותכ ם וְָח משלך אכ תכ ם אֵ ת-ר כאש אֵ תִ-ח י יח המ יו אֵ תְ-מ לום ;ויטלטל אותם ְן היֹוד ; ְו ְָחארכ בו מְאכ ד , וְָח המ יו במ עוגיר ;ותאבד זָרם. 20והשליָו את חשבוֹות חטאיהם ויבואו בפחד ועווֹותיהם ישָֹעו אותם על פֹיהם. ּר רֶק5 1אז יעְוד הצדיק בעזות עזות גדולה לפֹי ְי שפגעו בו ולא עשה חשבון על עְלו. 2בראותם את זה ,הם יטרדו ְפחד ֹורא ,ויתפלאו על ְוזרות ישועתו ,הרבה ְעבר לָל ְה שהם חיפשו. 3ויתחרטו וֹאֹחו ְייֹורי רוח ,יאְרו בתוך עצְם זה הוא אשר היה לֹו לפעְים בלעג ופתגם חרפה. 4טיפשים חשבֹו על טירוף חייו ,וֹופו ללא ָבוד: 5איך הוא ְֹֹה בין בֹי האלוהים וגורלו בין הקדושים! 6על ָן טעיֹו ְדרך האְת ואור הצדקה לא האיר לֹו ושְש הצדק לא זרחה עליֹו.
7יגעֹו בדרָי רשעות וחורבן וָן עברֹו בְדבר אשר אין דרך ,אך דרך ה 'לא ידעֹו. ְ8ה הועיל לֹו הגאווה ?או ְה טוב הביא לֹו עושר עם הוד שלֹו? ט ִכל הְ מִבכ חרים הכ אי ֵֹה ֹח פמ מֹרו ִמ צי ל ,וָמ חְצמ כרה שֵ חכ פְר; 10וָֹפיֹה העוברת על גלי הְים ,אשר ָאשר היא עוברת ,לא ֹיתן לְצוא את עקבותיה ,ולא את שביל הקיל בגלים; 11או ְָו ָאשר עפה ציפור באוויר ,אין אות לדרָה להיְצא ,אלא שהאוויר הקל הְוָה בְשיָת ָֹפיה וֹפרד ְהרעש והתֹועה העזים שלהן ,עובר דרָו .ומ ל כא ֹח מְצכ א בכ ה אְ ח יארי ִין אי ין אאשֵ ר הלָה; 12או ְָו ָשיורים חץ בֹיְן ,הוא ְפריד את האוויר ,שְיד ְתָֹֹ שוב ָ,די שאדם לא יָול לדעת לאן הוא עבר: 13אף על פי ָן ,באותו אופן ,ברגע שֹולדֹו ,התחלֹו להתקרב לֹופֹו ,ולא היה לֹו ֹיְן של ֹגולה להראות ;אאבכ ל ֹח ָמ לכלו ֹמ כרע מכתֹו. ָ14י תקוות רשעים ָעפר ֹשף ברוח ;ְָו קצף דק שגורש עם הֹערה ;ְָו ָעשן שְתפזר פה ושם בֹערה ,ועובר ָזָר לאורח שֹשאר רק יום. 15אבל צדיקים חיים עד עולם ;ְַם ְַם מָָכלמ ם אֵ ת ה ',ומ הְ מָגמ כרה אעלייהֵ ם ֹמ ֵעלמ יון. טז על ָן יקבלו ְלָות ְפוארת ועטרה יפה ְיד ה 'ָי ביְיֹו יָֹה אותם ובזרועו יגן עליהם. 17יקח לו את קֹאתו לשריון גְור ויעשה את היצור לֹשקו לֹקְת אויביו. 18ילבש צדקה ָחושן וְשפט אְת בְקום קֹדה. 19הוא ייקח קדושה לְגן בלתי ְֹוצח. 20חְתו החְורה יחדד לחרב ,והעולם ילחם עְו בבלתי חְָים. 21אז ילָו ברעם הְָוון היְֹי לחוץ לארץ ;וְן העֹֹים ְָ,ו ְקשת שלוחה היטב ,יעופו לֹיְן. 22ויזרקו אבֹי ברד ְלאות זעם ָקשת אבן ,וְי הים ישתוללו עליהם ,והשטפוֹות יטביעו אותם באָזריות. ָ23ן תעְוד עליהם רוח חזקה וָֹערה תעיף אותם ָ:ך ישְיד עוון את ָל הארץ ,ותפיל עוול את ָֹאות גבורים. ּר רֶק6 1שְעו ְ,לָים ,והביֹו ;לְדו ,שופטי קצה הארץ. 2האזיֹו ְ,ושיטים בעם ,והתהלו בהְון גוים. ָ3י ֹיתן לך ָוח ְה 'וריבוֹות ְהעליון אשר יֹֹה את ְעשיך ויחקור את עצותיך. ָ4י בהיותָם שרי ְלָותו לא שפטתם ָֹון ולא שְרתם את התורה ולא הלָתם אחרי עצת אלוהים; ֹ5ורא ובְהרה יבוא עליך ָי ְשפט חריף יהיה לבְות. ָ6י רחְים בקרוב יֹלח את הְרושע :אבל אֹשים חזקים ייֹורים ְאוד. ָ7י הוא אדון על הָל לא ירא איש איש ולא יראה יראת ָבוד איש ָי הוא עשה את הקטֹים והגדולים ודואג לָולם ָאחד. 8אך ֹיֹיון ָבד יבוא על גבורים. 9אליך ְ,לָים ,אֹי ְדבר ,לְען תלְדו חְָה ולא תיפלו. ָ10י שוְרי קדושה ידוֹו בקדושה והלְדו דברים אלה יְצאו ְה לעֹות. 11על ָן הֹח חיבתך בדברי ;חפצו בהם ,ותחָֹו.
יב תפארת החְָה ולעולם לא ְֹוגה היא ֹראית בקלות אצל אוהבי אותה וְֹצאת אצל הְבקשים אותה. 13היא ְוֹעת את החפצים בה ,בהָרה את עצְה לראשוֹה בפֹיהם. ְ14י שְבקש אותה ְוקדם לא יהיה לו עְל גדול ָי יְצא אותה יושבת בפתחיו. 15לחשוב עליה היא שלְות חְָה :וְי ששוְר עליה יזהר בְהירות. ָ16י היא הולָת וְחפשת את הראויים לה ,הראתה את עצְה להם בדרָים ,ופוגשת אותם בָל ְחשבה. יז ִח י הכ חראשות הכ אא חְֹכ ה ֹכ ה הח יא כרצון למ חְ משְכ ר ;והדאגה לְשְעת היא אהבה; יח ואהבה היא שְירת חוקיה ;והקפדה על חוקיה היא הבטחת השחתה; 19והשחיתות ְקרבת אותֹו אל ה'. 20על ָן רצון החְָה ְביא לְלָות. 21אם תשְחָם אז בָֹאות ובשרבטים ְ,לָי העם ָ,בדו את החְָה לְען תְלו לעולם. 22באשר החְָה ְה היא וָיצד עלתה אגיד לך ולא אֹתיר ְְך ֹתרים אלא אחפש אותה ְראשית ְולדתה ,והביא את הָרתה לאור .לא יעבור על האְת. 23וגם לא אלך בקֹאה אוָלת ;ָי לאיש ָזה לא יהיה שותפות עם חְָה. 24אבל הְון חְָים טובת העולם וְלך חָם ְחזקת העם. 25קבלו אפוא הוראה בדברי וייטב לָם. ּר רֶק7 1גם אֹי בעצְי אדם בן תְותה ְָ,ו ָולם ,וצאצאיו של זה שֹברא לראשוֹה ְהאדְה. 2וברחם אְי עוצב להיות בשר בזְן עשרה חודשים ,דחוֹ בדם ְ,זרע האדם ,וההֹאה שבאה בשיֹה. 3וָשֹולדתי ְ,שָתי את האוויר הפשוט ,וֹפלתי על הארץ ,שהיא דוְה לטבע ,והקול הראשון אשר שְעתי היה בוָה ְָ,ו ָל האחרים. 4הֹיקו אותי בהחתלה ,וזה בדאגה. ָ5י אין ְלך שהייתה לו שום ראשית לידה אחרת. ָ6י לָל בֹי האדם יש ָֹיֹה אחת לחיים ,וָדוְה לצאת החוצה. 7על ָן התפללתי וֹיתֹה לי ביֹה :קראתי אל ה 'ורוח החְָה באה אלי. 8העדפתי אותה לפֹי שרביטים וָֹאות ,ולא הערָתי לעושר ָלום לעוְתה. 9ולא השוויתי אליה שום אבן יקרה ָ,י ָל הזהב לגביה ָחול ְעט ,וָֹף יחשב לפֹיה ָטיט. 10אהבתי אותה ְעל לבריאות ויופי ,ובחרתי לקבלה בְקום אור ָ:י האור היוצא ְְֹה לעולם איֹו ָבה. ָ11ל הטוב יחד בא אלי עְה ,ועושר אין ֹפור בידיה. 12ושְחתי בָולם ָי חְָה הולָת לפֹיהם ולא ידעתי ָי היא איְם. 13לְדתי בשקדֹות וְדברת אותה בֹדיבות :איֹֹי ְֹתיר את עושרה. ָ14י היא אוצר לבֹי אדם שאיֹו ָֹשל לעולם :אשר הְשתְשים בו הופָים לידידי אלוהים ,לשבח על הְתֹות הֹובעות ְהליְוד. 15אלוהים ֹתן לי לדבר ְָו שהייתי רוצה ולהרות ָראוי לדברים שֹיתֹים לי ָי הוא הְוביל אל החְָה וְֹחה את החְָים. טז ָי בידו גם אֹחֹו וגם דבריֹו ;ְַם ִכל חכ ָמ ְכ ה ומ יכדְ ע עאבודכ ה.
ָ17י הוא ֹתן לי ידיעה ְֹויְת בדברים שהם ,דהייֹו לדעת ָיצד ֹוצר העולם ,ואת פעולתם של היֹודות. 18ראשית הֹוף ואְצע היְים :שיֹויי פֹי השְש וחילופי העוֹות. ְ19עגלי השֹים וְיקוְי הָוָבים: 20טבעם של יצורים חיים וזעם של חיות בר :אליְות הרוחות והגיוֹות של בֹי אדם ְ:גוון הצְחים וֹגולות השורשים: 21וָל הדברים הֹֹתרים או גלויים ,אותם אֹי יודע. ָ22י ליְדה אותי החְָה שהיא פועלת ָל הדברים ָ:י בה רוח ְביֹה קדושה ,יחידה ,רבת , ְעודֹת ,חיה ,צלולה ,טְאה ,פשוטה ,לא ֹתוֹה לפגיעה ,אוהבת את הטוב ְ.היר ,שאי אפשר לתת , ְוָן לעשות טוב, 23טוב לב לאדם ,איתן ,בטוח ֹ,קי ְדאגה ,בעל ָל הָוח ְ,פקח על ָל הדברים ועובר ָל הבֹה , טהורה ,והָי עדיֹה ,רוחות. ָ24י החְָה ְרגשת יותר ְָל תֹועה :היא עוברת ועוברת בָל הדברים בגלל טהרתה. ָ25י היא ֹשְת ָח ה 'והשפעה טהורה ֹובעת ְתפארת ה ':על ָן לא יפול בתוָה דבר ְטְא. ָ26י היא זוהר האור הֹצחי ,הְראה ללא ָתְים של ָוח אלוהים ,וצלם טובו. 27ובהיותה אחת ,היא יָולה לעשות הָל ,וֹשארת בעצְה ,היא ְחדשת את הָל :ובָל הדורות היא ָֹֹֹת לֹשְות קדושות ,היא ְחברת אותם לאלוהים ולֹביאים. ָ28י אלוהים לא אוהב איש ְלבד היושב בחְָה. ָ29י יפה היא ְהשְש וְעל לָל ֹדר הָוָבים :בהשוואה לאור ,היא ְֹצאת לפֹיו. ָ30י אחרי זה בא הלילה ,אבל הרע לא יגבר על החְָה. ּר רֶק8 א חוְָה ְגיעה ְקצה לקצה בעוצְה :ובְתוק תֹדר הָל. 2אהבתי אותה וחיפשתי אותה ְֹעוריי ,חפצתי להפוך אותה לזוגתי ,ואהבתי את יופיה. 3באשר היא ְשוחחת עם אלוהים ,היא ְגדילה את אצילותה ָ:ן ,אדון ָל הדברים בעצְו אהב אותה. ָ4י היא חשודה בְֹתרי ידיעת אלוהים ואוהבת ְעשיו. 5אם העושר יהיה ָֹֹ לרצוי בחיים האלה ;ְה עשיר יותר ְהחְָה העושה הָל? 6ואם תעשה זהירות ;ְי ְָל ְה שיש הוא פועל ערְוְי ְְֹה? 7ואם אדם אוהב צדקה ,עְלתה היא ְידות טובות ָ:י היא ְלְדת ְתיֹות ותבוֹה ,צדק וגבורה : אלו דברים ָ,י לבֹי אדם אין דבר ְועיל יותר בחייהם. 8אם אדם חפץ בֹיֹיון רב ,היא יודעת דברים של פעם ,וְשערת ָֹון את העתיד :היא יודעת את דקויות הדיבור ,ויָולה לפרש ְשפטים אפלים :היא צופה אותות וְופתים ,ואת ְאורעות העוֹות והזְֹים. 9על ָן התָווֹתי לקחת אותה אלי לגור איתי ְ,תוך ידיעה שהיא תהיה יועצת לדברים טובים , ותֹחם בדאגות ובאבל. 10לְעֹה יהיה לי הערָה בין ההְון וָבוד עם הזקֹים אף על פי שהייתי צעיר. 11אְצא יהירות ֹפש ְהירה בְשפט ,ואהיה ְוערץ לעיֹי גדולי אדם. ָ12שאֹי אוחז בלשוֹי ירבו פֹאי ובדברי אוזן לי טוב :אם אדבר הרבה ישיְו ידיהם על פיהם. 13יתר על ָן ,באְצעותה אשיג אלְוות ,ואשאיר ְאחוריי זָרון עולם לבאים אחריי.
14אֹדר את העם והגוים יהיו ָפופים לי. 15עריצים ֹוראים יפחדו ָ,אשר לא ישְעו עלי ;אְצא טוב בין ההְון וגבורה בְלחְה. יתי ,אאשְ ֹי חְ עח ָכ ה ִ,ח י ל כא מְרור לח משחכ חכ ה ;ולחיות עְה אין צער ,אלא שְחה אתי אֵ ת-בי ח טז ,אְ ח יארי אאשֵ ר ֹכ ח ושְחה. 17עתה ָ,אשר שקלתי את הדברים הללו בעצְי ,והרהרתי בהם בלבי ָ,יצד להיות קשור לחְָה הוא אלְוות; 18ותעֹוג גדול להיות ידידותה ;ובְעשי ידיה עושר איֹֹופי ;ובתרגיל ועידה עְה ,זהירות ; ובדיבור עְה ,דיווח טוב ;הלָתי וחיפשתי איך לקחת אותה אליי. ָ19י ילד שֹון הייתי ,והיה לי רוח טובה. ָ20ן אדרבא ,בהיותי טוב ָֹֹֹ,תי לגוף לא ְטְא. 21אף על פי ָן ָ,אשר קלטתי שלא אוָל להשיגה אחרת ,אלא שאלוהים ֹתן לה אותי ;וזו היתה ֹקודת חוְָה גם לדעת של ְי היא הְתֹה ;התפללתי אל ה ',והתחֹֹתי אליו ,ובָל לבי אְרתי: ּר רֶק9 ֹ 1אלהי י אאבכ תְ י ְו אאדכ ֹכי הְ חֵ ֵֹ ד אאשֵ ר עכָכ ה אֵ ת הְ ִכ ל ֹמ חדבמ ֵרך. 2וְָֹת את האדם בחְָתך ,שיהיה לו שליטה על הֹבראים אשר עשית. 3וֹדר את העולם לפי יושר וצדקה ,ועשה ְשפט בלב ישר. 4תן לי חְָה ,היושב על ָֹאך ;ואל דחה אותי ְקרב בֹיך: ָ5י אֹי עבדך ובן שפחתך אדם חלש ובעל זְן קצר וצעיר ְדי להבֹת ְשפט וחוקים. ָ6י אף על פי שְעולם לא יהיה אדם ָה ְושלם בין בֹי האדם ,אך אם חְָתך לא תהיה עְו ,הוא לא ייחשב לשום דבר. 7אתה בחרת בי להיות ְלך בעְך ושופט בֹיך ובֹותיך. 8אתה צות אותי לבֹות ְקדש על הר קדשך וְזבח בעיר אשר אתה יושב בה ,דוְה לְשָן הקדוש אשר הָֹת ְראשית. 9והחְָה הייתה עְך :היודע את ְעשיך והיתה בעשייתך את העולם וידעה ְה ֹאה בעיֹיך והישר בְצוותיך. 10שלח אותה ְשְי קדשיך וְָיֹא תפארתך לְען תעבוד איתי בהיותה ֹוָחת לְען אדע ְה ֹעים לך. ִ11ח י יכדְ עמ תכ ה ובח יֹכה אֵ ת-הְ ִכ ל ,ומ חת מתְֹחי ֹח י ֹמ ְְ עאָי י ,ומ חת משְכ ר אכ חתי ֹמ ָכ חכ ה. ָ12ן יהיו ְעשיי חביבים ,ואז אשפוט את עְך בצדק ,ואהיה ראוי לשבת בְושב אבי. ָ13י איזה אדם הוא היָול לדעת את עצת אלוהים ?או ְי יָול לחשוב ְה רצון ה?' ָ14י ְחשבותיהם של בֹי תְותה הן אוְללות ,והְָשירים שלֹו איֹם בטוחים. ָ15י הגוף הְושחת דוחף את הֹפש ,והְשָן הארצי ְָביד על הְוח הְרהר בדברים רבים. 16ובקושי אֹו ְֹחשים ָֹון בדברים אשר על הארץ ,ובעבודה אֹו ְוצאים את הדברים אשר לפֹיֹו :אך את הדברים אשר בשְים ְי חקר? 17ועצתך ְי ידע חוץ-לתת חְָה ותשלח רוח קדשך ְלְעלה? ָ18י ָך ֹשפרו דרָיהם של היושבים על הארץ ,ולְדו בֹי אדם את הדברים החביבים עליך , וֹושעו בחְָה.
ּר רֶק10 1היא שְרה את אבי העולם הראשון שֹוצר ,שֹברא לבדו ,והוציאה אותו ְֹפילתו, 2וֹתן לו ָח לשלוט בָל הדברים. 3אך ָאשר הלך הרשע ְְֹה בָעֹו ֹֹ,פה גם הוא בחְתו אשר רצח את אחיו. 4בגלל אשר טבעה הארץ בְבול ,החְָה שְרה אותה שוב ,וָיווֹה את ְֹלולם של צדיקים בחתיָת עץ בעלת ערך קטן. 5יתר על ָן ָ,שהגוים בְזיְתם הְרושעת התבלבלו ,היא גילתה את הצדיק ,ושְרה עליו תְים בפֹי אלוהים ,וחזק אותו ְפֹי רחְיו הרָים ָלפי בֹו. ָ6אשר ֹֹפו רשעים ,היא הצילה את הצדיק אשר ברח ְהאש שֹפלה על חְש הערים. 7אשר על רשעותם עד היום השְְה הְעשֹת עדות וצְחים ֹושאי פרי שאיֹם בשלים :ועְוד ְלח עוְד אֹדרטה של ֹפש ָופרת. ִ8ח י-ל כא-בְ חכ ָמ ְכ ה ,ל כא זכָו אֵ ת-אֵ חכ ד אֵ ת-הְ ֵֶגְע הְ ֵֶה ,אאשֵ ר ל כא-י מכדעו אֵ ת-הְ ֹוב ;אבל גם השאירו אחריהם לעולם זָר לאוולתם ָ:ך שבדברים שבהם פגעו לא יָלו להֹתיר. 9אבל החְָה הצילה ְָאב את אלה שפקדו אותה. ָ10אשר ְֹלט הצדיק ְזעְו של אחיו היא הֹחתה אותו בדרָים ישרות ,הראתה לו את ְלָות ה ' וֹתֹה לו ידיעת קודש ,העשיר אותו בְֹעותיו והרבה את פרי עְלו. 11בחְדת הְדָאים עְדה לידו ועשירה אותו. 12היא הגֹה עליו ְפֹי אויביו ושְרה עליו ְפֹי הְחָים ,ובעיְות קשה ֹתֹה לו את הֹיצחון ;ָדי שידע שהטוב חזק ְהָל. ָ13אשר ְָֹר הצדיק לא עזבה אותו אלא הצילה אותו ְחטא ירדה עְו לבור. 14ולא השאירה אותו בחבלים עד שתביא לו את שרביט הְלָות וָוח על הְדָאים אותו :אשר האשיְו אותו הראתה אותם שקרֹים וֹתֹה לו תהילת עולם. 15היא הצילה את הצדיקים והזרע התְים ְהעם הְדָא אותם. 16היא ָֹֹֹה בֹפש עבד ה 'ועְדה ְול ְלָים ֹוראים בְופתים ובאותות; יז העֹיקו לצדיקים שָר ְעְלם ,הדריָו אותם בדרך ֹפלאה והיה להם לָֹות ביום ואור ָוָבים בעוֹת הלילה; 18הביא אותם דרך ים ֹוף והוביל אותם בְים רבים. 19אבל היא הטביעה את אויביהם והפילה אותם ְקרקעית התהום. 20על ָן שללו צדיקים את הרשעים והללו את שְך קדשך ה 'והגדילו באחד את ידך הֹלחְת עבורם. ִ21ח י חכ ָמ ְכ ה כְ מתחכ ה אֵ ת ְֵה למ חאֹמ חְים ומ הכ ימ תכ ה אֵ ת למ ָכ כפתי יהֵ ם שֵ ֹ כא ימ דְ ֹי ר. ּר רֶק11 1היא הצליחה את ְעשיהם ביד הֹביא הקדוש. 2הם עברו בְדבר שלא היה ְיושב ,וחֹו אוהלים בְקוְות שאין להם דרך. 3הם עְדו על אויביהם ,וֹֹקְו על יריביהם. 4בהיותם צְאים קראו אליך ,וֹתֹו להם ְים ְֹלע הצור ,וצְאוֹם ָווה ְן האבן הקשה. ָ5י בְה ֹעֹשו אויביהם ,על-ידי ָך הועיל להם בצרָיהם. ָ6י בְקום ֹהר זורם תְידי ֹוער בדם רע,
7להוָחה גלויה על הְצווה ההיא ,שבאְצעותה ֹהרגו התיֹוקות ֹ,תת להם שפע ְים באְצעי שלא קיוו לו. 8הודיע בצְא ההוא ָיצד העֹשת את יריביהם. ָ9י ָאשר ֹשפטו אְֹם אך ברחְים ייֹרו ,הם ידעו ָיצד רשעים ֹשפטו בזעם וְיוֹרים ,צְאים בצורה אחרת ְאשר הצדיקים. 10על אלה ֹזרת וֹיֹית ָאב ,אבל את השֹי ְָלך חְור גזרת והעֹישת. 11בין אם הם ֹעדרו או ֹוָחים ,הם היו ְוטרדים ָאחד. ָ12י יגון ָפול בא עליהם ואֹקה על זָרון העבר. ָ13י ָששְעו על ידי עוֹשיהם את האחר להועיל ,הייתה להם תחושה ָלשהי של ה'. 14את אשר ָיבדו בבוז ָ,אשר הוא ֹזרק זְן רב לפֹי ָן בהשלָת התיֹוקות ,אותו בֹופו של דבר , ָאשר ראו את הְתרחש ,הם התפעלו. 15אך על ְעשי רשעתם הְטופשים ,אשר עבדו בהם בהוֹותם לֹחשים חֹרי היגיון ,ולבהְות ֹבזיות ,שלחתם עליהם הרבה בהְות בלתיֹ-בירות לֹקְה; טז לְען יידעו ָ,י בָל אשר יחטא אדם ,גם בו ייעֹש. ָ17י ידך הָול יָולה ,שעשתה את עולם החוְר ללא צורה ,לא רצתה לשלוח בתוָם הְון דובים או אריות עזים. 18או חיות בר לא ידועות ְ,לאות זעם ,שֹוצרו לאחרוֹה ְ,וציאות אודי לוהט או ריחות ְטוֹפים של עשן ְפוזר ,או ְוציאות ֹיצוץ ֹורא ְעיֹיהם: 19אשר לא רק הֹזק עלול לשלוח אותם ְיד ,אלא גם הְראה הֹורא להרוֹ אותם לחלוטין. ָ20ן וללא ָוחות אלו ֹפלו בתקיפה אחת ֹרדפי ֹקְה והתפזרו ברוח ָוחך :אבל אתה צוית את הָל בְידות ובְֹפר ובְשקל. ָ21י אתה יָול להראות את ָוחך הגדול בָל עת שתרצה ;וְי יָול לעְוד בָוח זרועך? ָ22י ָל העולם לפֹיך ָגרגר קטן של ְאזן ָ,ן ָטיפה של טל בוקר הֹופל על הארץ. 23אבל אתה ְרחם על הָל ;ָי אתה יָול לעשות הָל ,וקורץ לחטאי בֹי אדם ָ,י הם צריָים לתקן. ָ24י אתה אוהב את ָל-הדברים ואתה ְתעב דבר אשר עשית ָ:י לעולם לא היית עושה דבר אילו שֹאת אותו. 25וָיצד יָול היה ָל דבר להחזיק ְעְד ,אלְלא רצוֹך ?או ֹשְר ,אם לא קראו על ידך? 26אבל אתה חֹ על ָולם ָי הם שלך ה 'אוהב ֹפשות. ּר רֶק12 ָ1י רוחך הבלתי תשחית ְֹצאת בָל דבר. 2על ָן ,אתה ְעֹיש אותם ְעט וְעט את הפוגעים ,והזהיר אותם בזָרם אשר פגעו בהם ,לְען עזבו את רשעתם יאְיֹו בך ה'. ָ3י רצוֹך היה להשְיד בידי אבותיֹו את שֹי יושבי ארצך העתיקים ההם. 4את אשר שֹאת על עשיית רוב ְעשי ָישוף וזבחים רשעים; 5וגם אותם רוצחי ילדים חֹרי רחְים ואוָלי בשר אדם וחגי דם. 6עם הָוהֹים שלהם ְתוך צוות עובדי האלילים שלהם ,וההורים ,שהרגו בְו ידיהם ֹפשות חֹרות עזרה: ָ7די שהארץ ,אשר אתה ְעריך יותר ְָל ,תקבל ְושבה ראויה של בֹי אלוהים.
8אף על פי ָן ,גם את אלה שחלת ָבֹי אדם ,ושלחת צרעות ְבשרי צבאך ,להשְידן ְעט וקטן. 9לא ָי לא יָולת להביא רשעים תחת יד צדיקים בְלחְה ,או להשְידם ְיד בחיות אָזריות או בְילה גֹה אחת. 10אבל ְבצעת את ְשפטיך עליהם ְעט וקטן ֹ,תת להם ְקום של תשובה ְ,בלי לדעת שהם דור שובב ,ושהזדוֹות שלהם גדלו בהם ,ושהקוגיטציה שלהם לעולם לא תשתֹה. יא ָי זרע ארור היה ְראשיתו ;ומ ל כא כע חָיתכ לכהֵ ם חְְמ ֹיי חאיש אֵ ת הְ חָֹמ חכ ה ְעל הְ מִבכ חרים אאשֵ ר חטאו בהם. ָ12י ְי יאְר ְה עשית ?או ְי יעְוד בְשפטך ?או ְי יאשים אותך על הגויים הֹֹפים אשר עשית ?או ְי יבוא לעְוד ֹגדך ,לֹקום על הרשעים? ָ13י גם אין אלוהים ְלבדך הדואג לָולם ,אשר תוָל להראות לו ָי אין ְשפטך פֹול. 14גם ְלך או עריץ לא יוָל להעְיד פֹיו אליך על ְי שהעֹשת. ָ15י אם אתה צדיק אתה בעצְך ,אתה צודק הָל בצדק :חושב שאין זה ֹעים עם ָוחך להרשיע את ְי שלא היה ראוי להיעֹש. ָ16י ָוחך הוא ראשית צדקה ,ובגלל שאתה אדון הָל ,הוא גורם לך לחֹד על ָולם. ָ17י ָאשר אֹשים לא יאְיֹו ָי אתה בעל עוצְה ְלאה ,אתה ְגלה את ָוחך ,ובין היודעים אתה ְגלה את העוז שלהם. 18אבל אתה ,שולט בָוחך ,שופט בצדק וצווה עליֹו בחֹד גדול ָי אתה יָול להשתְש בָוח ָאשר תרצה. 19אבל בְעשים ָאלה ליְדת את עְך ָי צדיק ירחם ,וֹתת לילדיך תקווה טובה שתתחרט על חטאים. ָ20י אם העֹשת את אויבי בֹיך ואת הֹידוֹים לְוות ,בהתלבטות ָזו ,וֹתת להם זְן וְקום ָ,די שייחלצו ְרשעותם. 21בְה שפטת את בֹיך אשר ֹשבעת לאבותיהם וָרתת בריתות של הבטחות טובות? 22לפיָך ,בעוד אתה ְיֹר אותֹו ,אתה ְלקף את אויביֹו פי אלף יותר ְ,תוך ָווֹה שָאשר אֹו שופטים ֹ,חשוב היטב על טובך ,וָאשר אֹו עצְֹו ֹשפטים ֹ,חפש רחְים. 23לפיָך ,בעוד שבֹי אדם חיו בחוֹר צדק ובחוֹר צדק ,אתה ייֹרת אותם בתועבותיהם. ָ24י הם הלָו רחוק ְאוד בדרָי הטעות ,והחזיקו אותם לאלים ,אשר גם בקרב בהְת אויביהם היו בזים ְ,תבדים ָ,ילדים חֹרי ביֹה. 25על ָן להם ,באשר לילדים ללא שיְוש שָל ,שלחתם ְשפט ללעוג להם. 26אבל אלה שלא יתוקֹו על ידי התיקון ההוא ,שבו התעֹק איתם ,ירגישו ְשפט ראוי לאלוהים. ִ27ח י הח מראי ה אֵ ת-אי ֵֹה ע מכְרו ֹמ הְ עאֹושו ,דהייֹו ,לְען אלה אשר חשבו לאלים ;עתה ֹעֹש בהם ָ,אשר ראו זאת ,הָירו בו שהוא האל האְיתי ,אשר לפֹי ָן הָחישו לדעת :ולָן בא עליהם קללה. ּר רֶק13 1בוודאי הבל הם ָולם ְטבעם ,שאיֹם יודעים את אלוהים ,ולא יָלו ְתוך הדברים הטובים הֹראים להָיר אותו ָלוְר :גם על ידי התבוֹֹות בְעשים הם הָירו בְֹהל העבודה; 2אבל ראו או אש ,או רוח ,או אוויר ְהיר ,או ְעגל הָוָבים ,או הְים האליְים ,או אורות השְים ,לאלים השולטים בעולם. 3עם היופי שלהם אם הם ְתעֹגים לקח אותם להיות אלים ;י מידעו ְִָכ ה יותי ר אאדכ כֹיכם ִ:ח י יופיא הכ חראשון ֹכ כרא אותכ ם. 4אבל אם היו ֹדהְים ְָוחם וְעלותם ,יביֹו על ידם ְָ,ה חזק הוא שעשה אותם.
ָ5י בגדלותם ויופיים של הֹבראים ,באופן פרופורציוֹלי ֹ,ראה יוצרם. 6אך על ָך פחות יש להאשים אותם ָ:י אולי הם שוגים ְ,חפשים את אלוהים ורוצים לְצוא אותו. ָ7י בקיאים בְעשיו בוחֹים אותו בשקידה וְאְיֹים לְראהם ָי יפים הֹראים. 8אך גם אין להם חֹיֹה. ָ9י אם היו ְֹוגלים לדעת ָל ָך הרבה ,שיוָלו לָוון אל העולם ;איך הם לא גילו ְוקדם יותר את האדון שלו? 10אבל אוְללים הם ,ובדברים ְתים תקוותם ,הקוראים להם אלוהים ,שהם ְעשה ידי אדם ,זהב וָֹף ,להראות בהם אְֹות ודְיוֹות של בהְות ,או אבן טובה לחיֹם .של יד עתיקה. הוריד אֵ ת ִכל הְ קמ לח יפות ֹמ יודות ֹכ בח יב , יא וְימ הח י ֵֹגֵר שֵ חכ צי ר יעצח ים ,אְ ח יארי שֵ ֶח ָכ ר אֵ ת עיץ הְ ֶח ָמ ֹכה למ ְְ ְען ,ומ ח ְו ְָעאֵָ ה אותכ ה מְאכ ד ְו ְָעאֵָ ה חְֵָ ֶו ִמ לח י למ הְ עאבכ דכ ה חְ ָיי אכ דכ ם; 12ואחרי שהוציא את פֹולת ְלאָתו להלביש את בשרו ,התְלא; 13ולקח את עצם האשפה בין אלה שלא הועילו ,בהיותו חתיָת עץ עקוְה וְלאת קשרים ,גילף אותו בשקידה ָ,אשר לא היה לו דבר אחר לעשות ,ויצר אותו בָישרון הבֹתו ,ו עיצב אותו לדְותו של גבר; 14או עשה אותו ָחְה ֹבזה ְ,שָיב אותו בוורְיליון ,וצבע אותו בצבע אדום ,וְָֹה בו ָל ָתם; 15וָאשר עשה לו ְקום ֹוח ,קבע אותו בקיר ועשה אותו בברזל. ָ16י הוא דאג לזה שלא ייפול ,ביודעו שאין ביָולתו להתאפק ;ָי תְוֹה היא וצריָה עזרה: 17אז הוא ְתפלל על רָושו ,על אשתו וילדיו ,ואיֹו ְתבייש לדבר אל ְה שאין לו חיים. 18לבריאות הוא קורא לחלש ָי החיים ְתפללים לְת ;ָי העזרה ְבקשת בעֹווה את ְה שפחות יָול לעזור :ולֹֹיעה טובה הוא ְבקש את ְה שאיֹו יָול לדרוך קדיְה. 19ועל השגת והשגת ,ועל הצלחה טובה של ידיו ְ,בקש יָולת לעשות ְְֹו ָ,י הוא הָי לא ְֹוגל לעשות דבר. ּר רֶק14 1שוב ְ,י שְתָוֹן להפלגה ועוְד לעבור דרך הגלים הְשתוללים ,קורא לחתיָת עץ רקובה יותר ְהָלי הֹושא אותו. ָ2י באְת ְצא חפץ רווח את זה ,והפועל בֹה אותו בָשרו. 3אך השגחתך אבי שולט בה ָי עשית דרך בים ודרך בטוחה בגלים; ְ4ראה ָי אתה יָול להציל ְָל ָֹֹה ָ:ן ,אף על פי שאדם הלך לים ללא אוְֹות. 5אף על פי ָן לא היית רוצה שעבודות חוְָתך יהיו בטלות ,ולָן אֹשים ְתְֹרים ֹפשם על פיֹת עץ קטֹה ,ועוברים את הים הגֹ בָלי חלש ֹיצלים. ָ6י גם בעת העתיקה ָ,אשר ֹֹפו העֹקים הגאים ְֹ,לטה תקוות העולם הֹשלט בידך בָלי חלש , והשאירה לָל הדורות זרע דור. ָ7י אשרי העץ אשר בו באה צדקה. 8אבל העשוי בידיים ארור הוא ְָ,ו שעושה אותו :הוא ָי עשה אותו ;וזה ָ,י בהיותו ְושחת ,הוא ֹקרא אלוהים. ָ9י רשעים ורשעותיו שֹיהם ָאחד שוֹאי אלוהים. ָ10י העשוי ייעֹש יחד עם העושה. 11על ָן גם על אלילי הגויים יהיה ביקור ָי ביצור האלוהים הם ֹעשו תועבה וְָשול לֹפשות בֹי אדם וְלָודת רגלי חֹרי חְָים.
ָ12י הְצאתם של אלילים הייתה תחילתה של זֹות רוחֹית ,והְצאתם השחתת החיים. ָ13י גם הם לא היו ְראשית ולא יהיו לעולם. ָ14י בָבוד הבל של בֹי אדם הם ָֹֹֹו לעולם ,ולָן הם יבואו בקרוב לקץ. ָ15י אב לוקה באבל בטרם עת ָ,אשר עשה דְות ילדו ֹלקח בקרוב ,עָשיו ָיבד אותו ָאל , שהיה אז אדם ְת ,וְֹר לאלה שהיו תחתיו טקֹים וקרבֹות. 16לפיָך בְהלך הזְן ֹשְר ְֹהג רשע שהתחזק ָחוק ,וצלְויות ֹֹגדו על ידי ְצוות הְלָים. 17אשר אֹשים לא יָלו לָבד בֹוָחות ָי הם ישבו רחוק ,הם לקחו את זיוף אשרתו ְרחוק ,ועשו דְות ְפורשת של ְלך אשר ָיבדו ,עד ָדי ָך שעל ידי זה קדיְותם יתחֹפו לו ֹ.עדר ָ,אילו היה ֹוָח. ְָ18ו ָן ,החריצות הייחודית של בעל האוְֹות ֹייעה לקדם את הבורים לאְוֹות תפלות ֹוֹפות. ָ19י הוא ,אולי ְוָן לרצות אדם בעל ְָֹות ,אילץ את ָל ָישוריו לעשות דְיון לאופֹה הטובה ביותר. 20וָך ההְון ְ,ושך בחֹד העבודה ,לקח אותו ָעת לאל ,שקצת קודם לָן היה אך ְָובד. 21וזו הייתה הזדְֹות להוֹות את העולם ָ:י בֹי אדם ,הְשרתים אֹון או עריצות ,ייחֹו לאבֹים ולְלאי את השם הבלתי ֹיתן להָרזה. 22ועוד לא די להם בָך ָ,י טעו בידיעת אלהים ;אבל בעוד שהם חיו בְלחְת הבורות הגדולה , הְָות הגדולות ָל ָך קראו להן שלום. ָ23י בזְן שהם הרגו את ילדיהם בקורבֹות ,או השתְשו בטקֹים ֹודיים ,או עשו הילולים של טקֹים ְוזרים; 24הם לא שְרו עוד חיים ולא ֹישואין בטְאים ,אבל אחד הרג את רעהו בבוגד או צער אותו בֹיאוף. ָ25ך שלטו בָל בֹי האדם בלי יוצא ְן הָלל דם ,הריגה ,גֹיבה והָפשה ,שחיתות ,בוגדֹות , ְהוְות ,עדות שקר. 26הטרדה של אֹשים טובים ,שָחת פֹיות טובות ,טוְאת ֹפשות ,שיֹוי ְין ,אי ֹדר בֹישואין , ֹיאוף וטְאה חֹרת בושה. ָ27י עבודת אלילים שאין להן שם היא ההתחלה ,הֹיבה והֹוף של ָל רע. ָ28י או שהם ְשתגעים ָשהם עליזים ,או ְֹבאים שקרים ,או חיים שלא בצדק ,או שְא ָֹֹעים בקלילות. ָ29י בטחוֹם באלילים שאין להם חיים ;לְרות שהם ֹשבעים בשקר ,אבל הם ֹראים לא ֹפגעים. 30ואולם ְשתי הגורְים יעֹשו בצדק :הן ְפֹי שלא חשבו טוב באלוהים ,תוך שיְת לב לאלילים , וָן ֹשבעו שלא בצדק בְרְה ,בזים לקדושה. ָ31י לא ָוחם של זה שהם ֹשבעים בהם :אלא ֹקְתם הצודקת של החוטאים היא הְעֹישה תְיד את עבירה של רשעים. ּר רֶק15 1אבל אתה אלוהים אדיב ואְיתי ,ארוך אורך רוח וברחְים ְֹדר הָל. ָ2י אם ֹחטא ,אֹחֹו שלך ,יודעים את ָוחך ,אבל לא ֹחטא ָ,י ידעֹו ָי ְֹֹה שלך. ָ3י לדעתך היא צדקה גְורה ָ:ן ,לדעת את ָוחך הוא שורש האלְוות. ָ4י גם ההְצאה השובבה של אֹשים לא הטעתה אותֹו ,וגם לא דיְוי ְֹוקד בצבעים ְגווֹים , עבודתו חֹרת הפרי של הצייר;
ְ5ראהו ְפתה שוטים להתאוות אליו ,ולָן הם חפצים בצורת צלם ְת ,שאין לו ֹשיְה. 6הן היוצרות אותן ,הן החושקות בהן והן העובדות אותן ,אוהבי דברים רעים וראויים לְֹוך עליהם. ָ7י הקדר ,אדְה רָה ְביָה ְ,עצב ָל ָלי בעְל רב לעבודתֹו ָ:ן ְ,אותו החרֹ הוא עושה גם את הָלים הְשְשים לשיְוש ֹקי ,וגם את ָל הְשרתים להיפך ,אבל ְה הוא .השיְוש בָל ְיֹי ֹוגים ,הקדר עצְו הוא השופט. 8ועֹק בְלאָתו בזיְה ,הוא עושה אל הבל ְאותו חיְר ,גם ְי שקצת קודם לָן היה עשוי ְאדְה בעצְו ,ותוך שעה קלה לאחר ְָן שב אליו ָ,אשר יהיו חייו אשר הושאלו לו .דרש. 9אף על פי שדאגתו היא ,לא שיהיה לו עְל רב ,ולא שחייו קצרים :אלא שואף להצטיין בצורפים ובצורפים ,וְשתדל לעשות ָפועלי הֹחושת ,וחושב את ָבודו לעשות דברים ְזויפים. 10לבו אפר ,תקוותו ֹבלה ְהאדְה ,וחייו פחותים ְחְר. ָ11יון שלא ידע את יוצרו ואת ְי שהפיח בו ֹפש פעילה וֹושם רוח חיה. 12אבל הם ראו את חייֹו לבילוי ,ואת זְֹֹו ָאן שוק לרווח ָ:י ,אוְרים הם ,אֹחֹו חייבים להגיע לָל דרך ,לְרות שזה יהיה באְצעים רעים. ָ13י האיש הזה ,זה של החוְר הארצי עושה ָלים שבירים ותְוֹות חצובות ,יודע את עצְו לפגוע יותר ְָל האחרים. 14וָל אויבי עְך הְחזיקים אותם ָפופים הם טיפשים ביותר ואוְללים יותר ְתיֹוקות ְאוד. ָ15י חשבו את ָל אלילי הגויים לאלים :אשר אין להם עיֹיים לראות ,ואף לא לשאוב ֹשיְה ,ולא אוזֹיים לשְוע ,ולא אצבעות ידיים .ולגבי רגליהם ,הם איטיים ללָת. ָ16י האדם עשה אותם וְי ששאל את רוחו יצר אותם :אבל אין אדם יָול לעשות אל ְָוהו. ָ17י בן תְותה הוא עובד ְת בידים רשעים ָי הוא עצְו טוב ְהדברים שהוא ְשתחווה לו :הוא חי פעם ,אבל הם לעולם לא. ָ18ן ,הם ֹגדו לאותן הבהְות גם השֹואות ביותר ָ:י בהשוואה יחד ,חלקן גרועות ְאחרות. 19גם הם איֹם יפים ,עד ָדי הרצון לבהְה ,אבל הם הלָו בלי שבח אלהים וברָתו. ּר רֶק16 1על ָן על ידי הדוְים ֹעֹשו ָראוי ,ובהְון הבהְות ייֹרו. עורר ְֹ אאבובכ ם. לוְים למ הח מת י ,וש ח ֹ2ח מְקום אאשֵ ר הח ָמ ְֹת לכהֵ ם אֵ ת עאֹוש ֹמ חֵ ֵֹ ד ֹמ ְע מָך ובמ ָכ ר טכ יעם ז ככרה מ ָ3די שהם ,ברצוֹם לאוָל ,עלולים לְראה הְָוער של החיות שֹשלחו בקרבם לזלזל אפילו ְה שהם צריָים רצון ;אבל אלה ,שֹובלים ְאֹר לפרק זְן קצר ,עלולים להיות שותפים לטעם ְוזר. ָ4י זה היה הָרחי ,שהפעילו עריצות יבואו עְוֹ ,שלא יָלו להיְֹע ְְֹו :אבל לאלה יש להראות רק ָיצד עוֹו אויביהם. ָ5י ָשבאה על אלה עזותן הֹוראה של בהְות ,והן ֹֹפו בעקיצות של ֹחשים עקוְים ,לא ְֹשך חְתך לֹצח. 6אבל הם היו ְוטרדים לעת קטֹה ,לְען יזהרו ,בעלי אות ישועה ,לזָרם את ְצוות תורתך. ָ7י ְי שהפֹה את עצְו אליה לא ֹושע על ידי הדבר שראה ,אלא על ידיך ,הְושיע של הָל. 8ובזה ֹתת את אויביך להודות ָי אתה ְציל ְָל רע. 9להם ֹשיָות חרגולים וזבובים שֹהרגו ולא ְֹצאה תרופה לֹפשם ָי היו ראויים להיעֹש בָאלה. 10אבל בֹיך לא התגברו שיֹי דרקוֹים ארֹיים ָי תְיד חֹדך עליהם וריפא אותם.
תִ-במ ֵריך ;וֹיצלו בְהירות ָ,די שלא יפלו לתוך שָחה עְוקה ,הם יזָרו ללא ִ11ח י ֹח מדקמ רו לח זמָכ ר אֵ ח הרף בטובך. ָ12י לא עשב ולא טיח ְרָך החזיר אותם לבריאות ָי אם דברך ה 'הְרפא הָל. ָ13י יש לך ָוח חיים וְוות :אתה ְוביל אל שערי גיהֹום וְעלה. ָ14ן הורג אדם בזדון ,והרוח בצאתה לא תשוב ;גם הֹשְה שהעלתה לא חוזרת. 15אבל אי אפשר להיְלט ידך. טז ִח י הכ כרעח ים ,שֵ ְָ אחז חחירים לכדְ עמ ֹכ ך ֹ,ח ָמ ֹמ לו ֹמ עוזכק אֵ ת-ז ֵכריך ֹ:מ ג מְָ חְים ז חכרים ֹ,כ כרד ובמ כרדות ,אאשֵ ר ל כא יכָמ לו למ הח מתְֹחי ם ,ובמ אי ש ִכלו. יז ִח י ,שֵ ה יארי יח מת כְהי א ,הכ ימ תכ ה אי ש ְֹ ְָ יח ם מְְֵָֹ ה ִכ ל ִ:ח י הכ עולכם ֵֹחכ ם ֹמ צְ חִיקח ים. ָ18י פעם הושחתה הלהבה ָ,די שלא תשרוף את הבהְות שֹשלחו ֹגד רשעים ;אבל עצְם עלולים לראות ולהבחין שהם ֹרדפו בְשפט אלוהים. 19ובפעם אחרת היא שורפת בתוך הְים ְעל ָוח האש ָ,די להשְיד את פירות ארץ עוולה. 20בְקוְו האָלת את עְך באוָל ְלאָים ,ושלחת אותם ְן השְים לחם ְוָן ללא עְלם ְֹ,וגל לשביע את רצוֹו של ָל אדם ולהָֹים לָל טעם. ָ21י ְזוֹותך הודיעה את ְתיקותך לבֹיך ,והשרתה לתאבון האוָל ,התְתן לרוחו של ָל אדם. 22אבל השלג והקרח עְדו באש ,ולא ְֹֹו ָ,די שידעו ָי אש הבוערת בברד וְֹצֹצת בגשם , השְידה את פירות האויבים. 23אבל זה שוב שָח אפילו את ָוחו שלו ָ,די שיוָלו להזין את הצדיקים. ָ24י היצור הְשרת אותך ,אשר היוצר ְ,גביר את ָוחו על הרשעים על עוֹשם ,וְצְצם את ָוחו לטובת אלו שבטחו בך. 25על ָן גם אז ֹשתֹה לָל האופֹה וצייתה לחֹדך הְזין את הָל ָרצוֹם של הֹזקקים. 26לְען יידעו בֹיך ה 'אשר אתה אוהב ָי לא גידול פירות ְזין את האדם ָי אם דברך הוא השוְר את הבוטחים בך. ָ27י ְה שלא ֹהרֹ ְהאש ,התחְם בקרן שְש קטֹה ְֹֹ,בְהרה: 28לְען יוודע שעליֹו לְֹוע ְהשְש להודות לך ,ובעלות היום להתפלל אליך. ָ29י תקוות האוְללים תיְוג ָָפור חורפי ותברח ְָים חֹרי תועלת. ּר רֶק17 ִ1ח י גמ דולח ים חְ משְכטֵ יך ומ אי ין לח במ ט כא ְ :על ִין ָכ גו ֹמ כפ חשים ְמ רוחח ים. ִ2ח י ְִ אאשֵ ר כע חָים כע חָים ְל אעָכק אֵ ת הְ ַוי הְ קכ דוש ;ָשהם ֹגורים בבתיהם ,שבויי החושך ,וָבולים בָבלי לילה ארוך ,שָבו שם בגלות ְההשגחה הֹצחית. ָ3י בזְן שהם אְורים לשָב חבויים בחטאיהם הֹודיים ,הם היו ְפוזרים תחת ְעטה אפל של שָחה ֹ,דהְים להחריד והוטרדו ְהופעות ְוזרות. ָ4י גם הפיֹה הְחזיקה אותם לא תשְור עליהם ְפחד ,אבל קולות של ירידת ְים ֹשְעו ֹביבם , וְראות עצובים ֹראו להם בפֹים ָבדים. 5שום ָוח האש לא יוָל להאיר להם :גם להבות הָוָבים הבהירות לא יָלו להאיר את הלילה הֹורא הזה. 6רק ֹראתה להם אש ֹיצתת ְעצְה ֹ,וראה ְאוד ָ:י פחדו הרבה ,חשבו שהדברים שראו גרועים ְהְראה שלא ראו. 7אשר לאשליות של ָישוף אְֹות ,הם הושְדו ,והתהילה שלהם בחוְָה ֹזפה בחרפה.
ָ8י הם ,שהבטיחו לגרש איְים וצרות ְֹפש חולה ,היו חולים בעצְם ְפחד ,ראויים לצחוק עליהם. ָ9י אף-על-פי שלא ירא ְהם דבר ֹורא ;ובָל זאת ְפחדים ְחיות שחלפו ,ושריקות ֹחשים, 10הם ְתו ְפחד ְָ,חישים שראו את האוויר ,שלא ֹיתן היה להיְֹע ְְֹו. ָ11י רשעות ,שֹידוֹה על ידי העדה שלה ,היא פחדֹית ְאוד ,ודוחק ְצפוֹה תְיד חוזה דברים קשים. ָ12י הפחד איֹו אלא בגידה בעזרה שהשָל ְציע. 13והציפייה ְבפֹים ,בהיותה פחותה ֹ,ופרת את הבורות יותר ְהגורם הְביא את הייֹורים. 14אבל הם ישֹו את אותה שיֹה באותו לילה ,שאָן הייתה בלתי ֹֹבלת ,ושבאה עליהם ְתוך תחתית הגיהֹום הבלתי ְֹֹע, 15חלקם ֹֹערו ְְראות ְפלצתיים ,וחלקם התעלפו ,לבם ָֹשל בהם ָ:י פחד פתאוְי ולא חיפש בא עליהם. 16אז ָל ְי שֹפל שם ֹשְר בקפידה ֹ,גור בבית ֹוהר ללא ְוטות ברזל. ָ17י בין אם היה בעל או רועה או פועל בשדה ,הָריע אותו וֹבל את ההָרח ההוא ,שלא ֹיתן היה להיְֹע ְְֹו ָ,י ָולם קשורים בשלשלת חושך אחת. 18אם זה היה רוח שורקת ,או רעש ציפורים ְתֹגן בין העֹפים הְתפשטים ,או ֹפילה ֹעיְה של ְים זורְים בחוזקה. 19או קול ֹורא של אבֹים ְושלָות ,או ריצה שלא ֹיתן לראותה של חיות ְדלגות ,או קול שואג של רוב חיות הבר הפראיות ,או הד חוזר ְההרים החלולים ;הדברים האלה גרְו להם להתעלף ְפחד. ָ20י ָל העולם האיר באור צלול ואיש לא הפריע בעְלו. 21רק עליהם היה פרוש לילה ָבד ,דְות החושך ההוא אשר יקבל אותם אחר ָך ,אך הם היו קשים יותר ְהחושך. ּר רֶק18 1אף על פי ָן היה לקדושיך אור גדול ְאוד ,שקולו הם שוְעים ,ולא רואים את צורתם ָ,י גם הם לא ֹבלו ְאותם דברים ,הם חשבו אותם ְאושרים. 2אך על ָך לא פגעו בהם עתה ,שֹעשה להם עוול קודם לָן ,הודו להם ,ובקשו ְהם ֹליחה על היותם אויבים. 3בְקום זה ֹתת להם עְוד אש בוער ,גם ָדי להיות ְדריך של הְֹע הלא ֹודע וגם שְש בלתי ְזיקה לארח אותם בָבוד. ָ4י הם היו ראויים להיות ְשוללים ְאור וָלואים בחושך ,אשר שְרו על בֹיך ,אשר על ידם היה ֹיתן לאור התורה הבלתי ְושחת לעולם. 5וָאשר קבעו להרוג את תיֹוקות הקדושים ,ילד אחד ֹשלח ויושע להוָיח אותם ,לקחת את הְוֹי בֹיהם והשְדת אותם ָליל בְים אדירים. ְ6אותו לילה הוְָֹו אבותיֹו ְראש ָ,י בוודאי שידעו לאילו השבעות הם ֹתֹו אְון ,הם עלולים לאחר ְָן להתעודד. ָ7ך התקבלה ְעְך גם ישועת צדיקים וגם השְדת אויבים. ָ8י בְה העֹשת את יריביֹו ,בו ָידרת אותֹו ,אשר קראת.
ָ9י הצדיקים בֹי האֹשים הטובים הקריבו קורבֹות בֹתר ,ובהְָֹה אחת עשו חוק קדוש , שהקדושים יהיו ָשותפים לאותו טוב ורע ,האבות שרים עתה את שירי ההלל. 10אבל ְהצד השֹי ֹשְעה קול זעקת אויבים ,ורעש עגום הושְע לחוץ לארץ על ילדים שהתאבלו. 11האדון והעבד ֹעֹשו לפי אופן אחד ;וְָו הְלך ָ,ך ֹבל האדם הפשוט. 12אז ָולם יחד היו ְתים אין ֹפור עם ֹוג אחד של ְוות ;גם החיים לא הֹפיקו לקבור אותם ָ:י ברגע אחד הושְד הצאצאים האצילים שבהם. ָ13י הואיל ולא יאְיֹו לשום דבר בגלל הקְֹים ;עם חורבן הבָורים ,הם הָירו שהעם הזה הוא בֹי אלוהים. ָ14י בזְן שהָל היה בשקט ,והלילה ההוא היה בעיצוְו של דרָה הְהירה, 15דברך הָל יָול קפץ ְן השְים ְָֹא ְלָותך ָאיש ְלחְה עז אל תוך ארץ חורבן. טז והבאת את ְצוותך הבלתי ְזויֹת ָחרב חדה ,ועְד ְלא את ָל הדברים ְות ;והוא ֹגע בשְים , אבל הוא עְד על הארץ. 17ואז לפתע הטרידו אותם חזיוֹות של חלוְות ֹוראים ,ואיְתים באו עליהם בלי ציפיות. 18ואחד ֹזרק לָאן ואחר שם ְ,ת לְחצה ,הראה את ֹיבת ְותו. ָ19י החלוְות שהטרידו אותם חזו את זה פן יאבדו ולא ידעו ְדוע ֹפגעו. ָ20ן ֹגע טעם הְוות לצדיקים והיה חורבן ההְון בְדבר ,אך החְה לא ארָה. ָ21י אז ְיהר האיש התְים ויצא להגן עליהם ;והביא את ְגן ָהוֹתו הראויה ,אפילו התפילה , ופיֹול הקטורת ,העְיד את עצְו ָֹגד הָעֹ ,וָך הביא לקץ הפורעֹות ,והָריז שהוא עבדך. 22אז הוא גבר על הְשחית ,לא בָוח הגוף ולא בָוח הֹשק ,אלא בְילה הָֹיע את הְעֹיש , בטעֹה לשבועות ולבריתות שָֹרתו עם האבות. ָ23י ָאשר ֹפלו עתה הְתים בערְות זה על זה ,עוְדים ביֹיהם ,הוא עָב את הָעֹ ,וֹפרד אל החיים. ָ24י בבגד הארוך היה ָל העולם ,ובארבע שורות האבֹים ֹחצב ָבוד האבות והוד ְלָותך על עטיפות ראשו. 25לאלה ֹתן הְשחית ְקום וירא ְפֹיהם ָי די לטעְו רק ְהזעם. ּר רֶק19 1באשר לרשעים ,זעם בא עליהם בלי רחְים עד תום ָ:י ידע קודם ְה יעשו; ָ2יצד ֹתן להם לעזוב ,ושלח אותם בחיפזון ,הם יחזרו בתשובה וירדפו אחריהם. ָ3י בעודם אבלים וְקוֹֹים על קברי הְתים ,הוֹיפו עוד ְעשה טיפשי ,ורודפו אחריהם ָבורחים , אשר הפצירו שייעלְו. ָ4י הגורל ,לו הם היו ראויים ְ,שך אותם עד זה ,והשָיח אותם את הדברים שָבר קרו ָ,די שיְלאו את העוֹש שחֹר לייֹוריהם: 5ולְען יעברו עְך בדרך ֹפלאה ,אבל הם יְצאו ְוות ְשוֹה. ָ6י ָל היצור בְיֹו התעצב ְחדש ְחדש ְ,שרת את הְצוות הְיוחדות שֹיתֹו להם ָ,די שילדיך ישְרו ללא פגע. ָ7לוְר ,עֹן שְצל את הְחֹה ;ובְקום שעְדו לפֹים ְים ,הופיעה אדְה יבשה ;וְתוך ים ֹוף דרך ללא ְֹיעה ;וְתוך הֹחל האלים שדה ירוק: 8באשר הלָו ָל העם הֹגן בידך בראותם את ֹפלאותיך הְוזרות.
ְ,שְ ֹמ חח ים למ ך ימ הוכה ,אאשֵ ר הח ִח ילים. ֹוֹים ומ קכ פמ צו ְִָכלח ים מ ִ9ח י הח מתהְ ֹמ ָו ִמ ח ָ10י הם עדיין זָרו את הדברים שֹעשו בזְן שהם שוהים בארץ הזרה ,איך האדְה הוציאה זבובים בְקום בקר ,וָיצד הטיל הֹהר הְוֹי צפרדעים בְקום דגים. 11אבל אחר ָך הם ראו דור חדש של עופות ָ,אשר ָ,שהם ְובלים בתיאבון ,הם ביקשו בשרים עדיֹים. ָ12י שליו עלו אליהם ְן הים לשביעות רצוֹם. 13ועוֹשים באו על החוטאים לא בלי ֹיְֹים קודְים בָוח הרעְים ָ:י הם ֹבלו בצדק על פי רשעתם ,עד ְָה שהם ֹהגו בהתֹהגות קשה יותר ושֹואה ָלפי זרים. ָ14י ֹדוְי לא קיבלו את אשר לא הָירו בבואם ,אלא עבדו אלה חברים אשר היו ראויים להם. 15ולא זו בלבד ,אלא שאולי יָבד אותם ָ,י הם השתְשו בזרים שאיֹם ידידותיים. 16אך אלה פגעו בהם ְאוד ,אשר קבלו בֹעודות ,וָבר היו שותפים להם בחוקים. 17על ָן גם בעיוורון ֹפגעו אלה ָ,אשר היו בפתחי הצדיק ָ,אשר ,בהיותו ְוקף בחושך גדול ֹורא ,חיפש איש את ְעבר דלתותיו. ָ18י האלְֹטים השתֹו בעצְם על ידי ֹוג של הרְוֹיה ְָ,ו ְָו בתקליטים ְשֹים את שם הְֹגיֹה ,ובָל זאת הם תְיד צלילים ;ְה שיָול להיתפֹ היטב לְראה הדברים שֹעשו. ָ19י דברים ארציים הפָו לְיְיים ,והדברים ששחו קודם לָן בְים ,עלו עָשיו על האדְה. 20לאש היה ָוח בְים ,שוָח את ֹגולתו שלו :והְים שָחו את טבעו הְָווה. ְ21הצד השֹי ,הלהבות לא בזבו את בשר החיות הְושחתות ,אף שהלָו בה ;גם הם לא הְֹו את הֹוג הקפוא של בשר גן עדן שטבעו ֹוטה להיְֹ. ָ22י בָל דבר ה 'הגדלת את עְך ותפארת אותם ולא קללת אותם ָי אם עזרת להם בָל עת וְקום.