The stories tower

‫ִמ‬

‫גְ דָּ‬

‫פּוּרים‬ ‫ל שֶ ׁל סִ ִ‬

‫ׁשׁים‬ ‫לִ כְ בוֹד יוֹם ֻה ֶל ֶּדת ִש ִ ּ‬ ‫שֶ ׁל בַּ בַּ א ַ ּגיְא‬

‫מוקדש לגיא‪,‬‬ ‫שבזכותו זה הספר קיים‬ ‫ליום הולדת שישים‬ ‫מכל המשפחה‪,‬‬ ‫אוהבים‬

‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למשפחת בריל‬

‫עריכה ועיצוב גרפי ‪ -‬עומר חתן‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬ ‫לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או‬ ‫מכני או אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי‬ ‫מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪ ,‬אלא ברשות‬ ‫מפורשת בכתב מהמשפחה‪.‬‬

‫ּפּורים‬ ‫ִמגְ ָּדל ׁשֶ ל סִ ִ‬

‫לִ כְ בוֹד יוֹם ֻה ֶל ֶּדת ִש ִׁשׁים‬ ‫שֶ ׁל ּבַ ּבַ א ַ ּגיְא‬

‫מבוא‬ ‫לפנינו סיפורים קצרים‪ ,‬הבאים לתאר חוויות וזיכרונות מתקופות שונות שהתרחשו במהלך ‪ 60‬השנים שעברו‬ ‫החל מלידה‪ ,‬ילדות ברומניה‪ ,‬עליה לארץ ישראל‪ ,‬לימודים‪ ,‬שרות צבאי‪ ,‬עבודה‪ ,‬נישואין‪ ,‬ילדים ונכדים‪.‬‬ ‫מטרת הסיפורים לקשר ולקרב בין הסב לבין הדורות הבאים‪ ,‬ולהניח תשתית להוספת סיפורים רבים במהלך‬ ‫השנים הבאות‪.‬‬ ‫בחרנו מספר סיפורים אקראיים מהנים ומצחיקים שמתארים את אישיותו של בבא גיא‪.‬‬ ‫מטרת הסיפורים לספק תכנים להעשרה ולטיפוח המורשת ‪ ,‬לכן עשויים הסיפורים לשמש בסיס לשיחה בין‬ ‫הסב לנכדיו‪.‬‬

‫זה התחיל משני הורים‬ ‫לִ פְ נֵי הַ ְרּבֵ ה הַ ְרּבֵ ה ׁשָ נִים‪,‬‬ ‫‪ 60‬אִ ם רוֹצִ ים לִ הְ יוֹת ְמדּוי ִָקים‪,‬‬ ‫בארץ רוֹמַ ְניָה הרחוקה‬ ‫פרדי נוֹלְ דּו תאומים‪.‬‬ ‫לְ לִ ילִ י וְ לְ ִ‬ ‫ההורים הַ ּצְ עִ ִירים הָ יּו מַ ּמָ ׁש מופתעים‪:‬‬ ‫“במקום ֶילֶד אֶ חָ ד‪ְׁ ,‬שנִּיִ ים יצאו!”‬ ‫תּוקים‪ׁ ,‬שוֹבָ בִ ים‪.‬‬ ‫בלונדינים‪ְ ,‬קטַ ּנִים‪ְ ,‬מ ִ‬ ‫ברטי וגרטי ּכְָך ְׁשנֵיהֶ ם נ ְִק ְראּו‪.‬‬

‫ָאמ ָר ה הַ ּתַ ְר ְנ גֹ ֶל ת?‬ ‫מָ ה ְ‬ ‫ברטי וגרטי ִטּיְ לּו ּבֶ חָ צֵ ר‬ ‫ּפִ תְ אֹ ם גרטי ָרָאה ּתַ ְרנְגֹ לֶת‪.‬‬ ‫“הי‪ ,‬לָּמָ ה אֶ ת ָרצָ ה ּכָל ּכְָך מַ הֵ ר?”‬ ‫גרטי ׁשָ ַאל אֶ ת ּבַ ֲעלַת הַ ּכ ְַר ֹּבלֶת‪.‬‬ ‫“קּוקּוריקּו‪ ...‬קּו קּו ִריק‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫לרוץ זֶה ּבִ כְ לָל ֹלא מזיק‪”.‬‬ ‫ענתה הַ ּתַ ְרנְגֹ לֶת הַ ְּמהִ ָירה‪.‬‬ ‫וכך הִ תְ ּפַ ּתְ חָ ה לָּה ִׂשיחָ ה עֵ ָרה‪:‬‬ ‫גרטי ְמ ַדּבֵ ר וְ ֹלא מַ פְ סִ יק‪,‬‬ ‫קּוקּוריק‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫וזו ע ֹונֶה ל ֹו ּבִ ְׂשפַ ת‬ ‫ברטי הֶ ָאח נִבְ הַ ל נו ָֹרא‪,‬‬ ‫“אִ ּמָ א לֵילִ י‪ִ ”,‬מּיָד הּוא קָ ָרא‪.‬‬ ‫“בואי‪ּ ,‬תִ ְראִ י עִ ם ִמי גרטי ְמ ַדּבֵ ר!”‬ ‫אִ ּמָ א יָצְ ָאה ִמּיָד ַאל הֶ חָ צֵ ר‪.‬‬ ‫ִחּבְ קָ ה אֶ ת הַ ּבָ נִים‪ ,‬צָ חֲקָ ה וְ צָ חֲקָ ה‬ ‫וְ ַאחַ ר ּכְָך נָתְ נָה לִ ְׁשנֵיהֶ ם נ ְִׁשיקָ ה‪.‬‬

‫ּומ ּצְ ָד ִד י‬ ‫ִמ י ׁשֶ ע ֹו מֵ ד מֵ ֲא ח ֹו ִר י ִ‬ ‫ברטי וגרטי ִׂשחֲקּו ּבְ מַ חֲבוֹאִ ים‪,‬‬ ‫ברטי ּבְ מַ ּׁשָ אִ ית הִ סְ ּתַ ּתֵ ר‪.‬‬ ‫ּופִ תְ אֹ ם מָ ה קָ ָרה?‬ ‫הִ יא הֵ חֵ ּלָה ּבִ נְסִ יעָ ה‪,‬‬ ‫וברטי ּבְ ת ֹוכָּה!‬ ‫גרטי נִבְ הַ ל נו ָֹרא‬ ‫לְ אִ ּמָ א לִ ילִ י לְ עֶ זְ ָרה קָ ָרא‪.‬‬ ‫מַ ּזָל ּגָדוֹל שַ ם הָ יָה‬ ‫ּכְ ׁשֶ אִ ּמָ א אֶ ת הַ ּמַ ּׁשָ אִ ית עָ צְ ָרה‪.‬‬ ‫ּובְ יַחַ ד ֻּכּלָם חָ זְ רּו הַ ּבַ יְתָ ה‬ ‫ּבַ ִּׂש ְמחָ ה ּובְ צָ ֳהלָה‪.‬‬ ‫ַרק הַ ּמַ ּׁשָ אִ ית נ ְִׁשא ֲָרה‬ ‫ּבַ ֲח ִנּיָה ׁשֶ ּלָּה‪.‬‬

‫יּד ן ה ֹו ֵל ְך לְ הִ סְ ּתַ ּפֵ ר‬ ‫עִ ָ‬ ‫לְ עִ ָיּדן יֵׁש תלתלי זָהָ ב‬ ‫ּבְ צַ ּבָ ע ׁשֶ ל הַ ּׁשַ ּמָ ׁש ּבַ ּיוֹם ׁשֶ ָרב‪.‬‬ ‫ּכְ ׁשֶ עִ ָיּדן קוֹפֵ ץ‬ ‫הַ ּתַ לְ ּתַ לִ ים קוֹפְ צִ ים אִ ּתוֹ‪,‬‬ ‫ּכְ ׁשֶ עִ ָיּדן ה ֹולְֵך‬ ‫הַ ּתַ לְ ּתַ לִ ים הוֹלְ כִ ים אִ ּת ֹו‬ ‫ָארכּו‬ ‫הַ ּתַ לְ ּתַ לִ ים הִ תְ ְ‬ ‫ּומַ סְ ּתִ ִירים לְ עִ ָיּדן אֵ ת הָ עֵ י ַניִם‪.‬‬ ‫צָ ִריְך ָל ֶלכֶת לְ סַ ּפָ ר ‪-‬‬ ‫הָ אִ יׁש עִ ם הַ ִּמסְ ּפָ ַריִם‪.‬‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא חָ זַר ְמאֻחָ ר מֵ הַ ּצָ בָ א‪,‬‬ ‫וְ ִחּפֵ ׂש ִמּסִ פְ ָרּה ׁשֶ ע ֲַדיִן ּפְ תּוחָ ה‪.‬‬ ‫ׁשֶ ַאל ּובָ ַדק‪ ,‬עַ ד ׁשֶ ּמָ צָ א סַ ּפָ ר זָקָ ן‪,‬‬ ‫ׁשֶ אֵ ת עִ ָיּדן הִ סְ ּכִ ים לְ סָ ּפֶ ר‪.‬‬ ‫ּוׁשלִ יׁש קוֹצֵ ץ הַ ּׂשֵ עָ ר‪,‬‬ ‫ּתוְֹך ַּדּקָ ה ְ‬ ‫וְ כָל תלתליו הַ ּזְ הּובִ ים ׁשֶ ל עִ ָיּדן‬ ‫נוֹתְ רּו עַ ל הָ ִרצְ ּפָ ה‬ ‫ּכְ ׁשֶ ְּמעיְנׂו ׁשֶ ל עִ ָיּדן ִמתְ גֳלְ גֶת ִד ְמעָ ה‪.‬‬ ‫ּכְ ׁשֶ ּׁשָ בּו הַ ּבַ יְתָ ה‪,‬‬ ‫אִ ּמָ א ֲענָת ָזעֲקָ ה‪:‬‬ ‫“מָ ה קָ ָרה? זֶה ֹלא ּבְ סֵ ֶדר!‬ ‫עִ ָיּדן הַ ּקָ טָ ן‬ ‫נ ְִרָאה מַ ּמָ ׁש ּכְ מ ֹו ּגֶבֶ ר!”‬

‫ַאר יֵה‬ ‫’יר פָ ה וְ ְ‬ ‫ּגִ ָ‬ ‫“מהו ּבִ כְ לָל ִמיץ ּפֶ טֶ ל‬ ‫אולי הּוא ּגַּמָ ד‬ ‫אולי הּוא ִמפְ לֶצֶ ת”‬ ‫שיר זֶה‪ ,‬הִ תְ ַנּגֵן ּבְ פָ ִטיפוֹן‬ ‫לְ עִ ּתִ ים ְקרוֹבוֹת‪,‬‬ ‫אצל ַּגיְא ַו ֲענָת ּבַ ּסָ לוֹן‪.‬‬ ‫גיא ַו ֲענָת ּכָל ּכְָך הִ תְ ַרּגְ לּו למילים‪,‬‬ ‫עד ׁשֶ ּכָל ּפַ עַ ם ׁשֶ ּבָ אּו אֶ ת סָ בְ תָ א ּפ ֹולַה וְ סַ ּבָ א איגנץ לְ בַ ּקֵ ר‪,‬‬ ‫ָּדפְ קּו ּבְ ֶדלֶת‪“ :‬תוק תוק”‬ ‫“מי ׁשַ ם? ִמי זה?”‬ ‫ׁשָ אֲלּו סָ בְ תָ א ּפ ֹולֶה וְ סַ ּבָ א איגנץ‪ִ :‬‬ ‫ַאריֵה!”‬ ‫’ירפָ ה וְ ְ‬ ‫צָ חֲקּו ַּגיְא ַו ֲענָת וְ קָ ְראּו‪ּ“ :‬גִ ָ‬

‫ְׂש מֹ אל י ִָמ ין ְׂש מֹ אל‬ ‫ּכְ ׁשֶ אַ ּבָ א ַּגיְא הָ יָה ח ֹוזֵר מֵ הַ ּצָ בָ א‪,‬‬ ‫הּוא הָ יָה ח ֹולֵץ אֶ ת נַעַ לַיו הַ ּגְ בוֹהוֹת‪,‬‬ ‫ׁשֶ הָ יּו ְׁשחֹ רוֹת ּוכְ בֵ דּות‪,‬‬ ‫לְ יַד הַ ִּמּטָ ה‪.‬‬ ‫עִ ָיּדן ּבְ ׁשֶ קֶ ט ּבְ ׁשֶ קֶ ט הָ יָה נִכְ נַס ַלח ֲַדר הַ ּׁשֵ ינָה‪,‬‬ ‫נוֹעֵ ל אֶ ת הַ ַּנ ֲע ַליִם הַ ּכְ בֵ דוֹת‪,‬‬ ‫ׁשֶ הָ יּו עָ לָיו ּגְ דוֹלוֹת ּבִ ִמסְ ּפַ ר ִמּדוֹת‪,‬‬ ‫ּומסְ ּתוֹבֵ ב אִ ּתָ ן ּבְ ַג ֲאוָה ּכְ ׁשֶ הֵ ן ְמצ ְֻחצָ חוֹת‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫חָ לְ פּו עָ בְ רּו הַ ּׁשָ נִים‪,‬‬ ‫ּוכְ ׁשֶ עִ ָיּדן הָ יָה ח ֹוזֵר מֵ הַ ּצָ בָ א‪,‬‬ ‫הּוא הָ יָה ח ֹולֵץ אֶ ת נַעַ לַיו הַ ּגְ בוֹהוֹת‪,‬‬ ‫ׁשֶ הָ יּו ְׁשחֹ רוֹת ּוכְ בֵ דּות‪,‬‬ ‫לְ יַד הַ ִּמּטָ ה‪.‬‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא ּבְ ׁשֶ קֶ ט ּבְ ׁשֶ קֶ ט נִכְ נַס ַלח ֲַדר הַ ּׁשֵ ינָה‪,‬‬ ‫לוֹקֵ חַ אֶ ת הַ ַּנ ֲע ַליִם הַ ּכְ בֵ דוֹת‪,‬‬ ‫ׁשֶ הָ יּו עָ לָיו ּגְ דוֹלוֹת ּבִ ִמסְ ּפַ ר ִמּדוֹת‪,‬‬ ‫ּומ ְׁשחָ ה ָּדַאג ְמאֹ ד‪,‬‬ ‫ּובְ עֶ זְ ַרת ִמבְ ֶרׁשֶ ת ִ‬ ‫ׁשֶ הַ ַּנ ֲע ַליִם י ְַמ ִׁשיכּו לִ הְ יוֹת ְמצ ְֻחצָ חוֹת‪.‬‬

‫הָ א ֹו פַ ַּנ ִי ם ׁשֶ ל נ ֹו עָ ה‬ ‫“נוֹעָ ה ּג ַָדלְ ּתָ !‬ ‫הִ ּגִ יעַ הַ ּזְ מַ ן לְ הִ ּפָ ֵרד ִמּגַלְ ַּגּלֵי הָ עֵ זֶר!‬ ‫ּבוֹאִ י ּתַ עַ בְ ִרי לְ ֶרכֶב עַ ל אוֹפַ ַּניִם‬ ‫עִ ם ּגַלְ ּגַלִ ים ְׁשנִּיִ ים”‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא וְ נוֹעָ ה י ְָרדּו ַל ֲח ָניָה‬ ‫וְ הִ תְ ִחילּו ּבְ אִ ּמּונִים;‬ ‫ּכָל ּפַ עַ ם ׁשֶ ּנוֹעָ ה ָרכְ בָ ה‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא ָרץ ּכְ ׁשֶ הּוא מַ חֲזִ יק אֶ ת הָ אוֹפַ ַּניִם מֵ ָאחוֹר‪.‬‬ ‫ּכָל ּפַ עַ ם ׁשֶ ּנוֹעָ ה הֵ חֵ ּלָה לִ תְ ּפֹ ס ּתְ אּוצָ ה‪,‬‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא אֵ ת הָ אוֹפַ ַּניִם עָ זַב‪.‬‬ ‫וְ כָל ּפַ עַ ם ׁשֶ אַ ּבָ א ַּגיְא אֵ ת הָ אֳפָ נִים עָ זַב‪,‬‬ ‫נוֹעָ ה הִ תְ ּבַ לְ ּבְ לָה‪.‬‬ ‫ּובְ מָ קוֹם לְ הַ ְמ ִׁשיְך ּבִ ְרכִ יבָ ה‪,‬‬ ‫הִ יא הֵ ִרימָ ה אֶ ת הַ ּי ַָדיִם וְ הָ ְרגָלִ ים‬ ‫ּובְ קוֹל צָ עֲקָ ה‪:‬‬ ‫“אַ ּבָ א ּתְ פּוס אוֹתִ י!!!”‬

‫מי ֲא ִנ י ּומָ ה ְׁש ִמ י?‬ ‫לִ פְ נֵי הַ ְרּבֵ ה הַ ְרּבֵ ה י ִָמים‬ ‫כשברטי וגרטי הָ יּו ּבְ נִי ׁשֶ בַ ע ׁשָ נִים‪,‬‬ ‫מדינַת י ְִׂש ָראֵ ל‬ ‫הַ ּבָ נִים וְ הַ הו ִֹרים עָ בְ רּו לְ גּור ּבִ ִ‬ ‫ּבָ עִ יר ׁשֶ ּנ ְִק ֵראת ּגִ בְ עַ ת ְׁשמּואֵ ל‪.‬‬ ‫זֶה הָ יָה ִׁשּנּוי ְמאֹ ד ּגָדוֹל‬ ‫וְ ַלּי ִָמים ּבְ הֶ ְחלֵט יִתְ רוֹן‬ ‫ַל ֲעבֹר מֵ אֵ ירוֹּפָ ה‬ ‫י ְִׁשירוֹת ל ִַּמזְ ָרח הַ ּתִ יכוֹן‪.‬‬ ‫ּובְ מָ קוֹם לְ ָדבָ ר ּבְ ג ְֶרמָ נִית‪,‬‬ ‫ָרצָ ו ברטי וגרטי‪ּ ,‬כְ מ ֹו ֻּכּלָם‪ ,‬לְ ָדּבֶ ר ּבְ עִ בְ ִרית‪.‬‬ ‫ּדו ָֹדה אריקה נִּסְ תָ ה ַל ֲעזֹר‪,‬‬ ‫וְ הִ ּצִ יעָ ה ׁשֶ ּגַם הַ ּשֶ ׁם לְ עִ בְ ִרית ַי ֲעבֹר ‪-‬‬ ‫ברטי י ְִק ָרא ּבְ עִ בְ ִרית ַּגיְא‪,‬‬ ‫ָאחיו הַ ּתְ אוֹם גרטי י ְִק ָרא ׁשַ י‪.‬‬ ‫וְ ִ‬

‫ִמ ְט ּפַ חַ ת ְק סָ ִמ ים‬ ‫עִ ָיּדן נָפַ ל וְ ִקּבֵ ל מַ ּכָה‬ ‫כוֹאֵ ב ל ֹו ּבְ בֶ ֶרְך הּוא טוֹעֵ ן‬ ‫“אִ ּיֵי! זֶה כוֹאֵ ב לִ י!! ֹלא רוֹצֶ ה!!!”‬ ‫ּכְָך עִ ָיּדן ִמתְ ל ֹונֵן‪.‬‬ ‫נוֹעָ ה ח ֹולֶה וְ כוֹאֶ בֶ ת לָּה הַ ּבֶ טֶ ן‬ ‫אֵ ין לָּה ּבִ כְ לָל ּתֵ ָאבוֹן‬ ‫“ּבָ א לִ י לְ הָ ִקיא! וְ זֶה ֹלא יוֹצֵ א!!”‬ ‫מָ ה ַנעֲׂשֶ ה? אֵ יְך נ ְִמצָ א ּפִ תְ רוֹן?‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא מוֹצָ א ּפִ תְ רוֹן‬ ‫ְמחַ ּיְֵך‪ ,‬הּוא ִנּגַׁש לְ ָארוֹן‪.‬‬ ‫ָאמינִים!‬ ‫ׁשֵ ם מֻ נְחָ ת לָּה ‪ -‬אַ ּתֶ ם ֹלא מֵ ִ‬ ‫ִמ ְטּפַ חַ ת ְקסָ ִמים!‬ ‫ִיחים אוֹתָ ּה הֵ יכָן ׁשֶ ּיֵׁש ּכְ אֵ בִ ים‪,‬‬ ‫ַּכאֲׁשֶ ר מַ ּנ ִ‬ ‫ָראּו‪ ,‬אֵ יזֶה ּפֶ לֶא? ִמּיָד הֵ ם חוֹלְ פִ ים!‬ ‫וְ ֻכּלָם ְׂשמֵ ִחים ּומֵ ֵריעִ ים ּבְ ִׂש ְמחָ ה‪:‬‬ ‫“לְ אַ ּבָ א ַּגיְא ׁשֶ ּלָנּו הֵ ָידד ּובְ ָרכָה!”‬

‫ַּג ְי א א ֹו הֵ ב לְ ַנ ֵּג ן‬ ‫ַּגיְא אוֹהֵ ב ִׁש ִירים‬ ‫וְ יו ֵֹדעַ לְ ַנּגֵן לְ ֹלא ּתָ וִ ים‬ ‫עַ ל הָ מוֹן ּכֵלִ ים;‬ ‫לִ פְ עָ ִמים ְמ ַנּגֵן עַ ל ּגִ יטָ ָרה‪,‬‬ ‫וְ לִ פְ עָ ִמים עַ ל אַ ּקו ְֹר ְּדיוֹן‪.‬‬ ‫ּפּוחית‪,‬‬ ‫לִ פְ עָ ִמים עַ ל מַ ִ‬ ‫וְ לִ פְ עָ ִמים עַ ל חֲלִ ילִ ית‬ ‫ּולְ עִ ּתִ ים עַ ל או ְֹרגָן א ֹו ּפְ סַ נְּתֵ ר‬ ‫ּכְ ׁשֶ אֵ ין מַ ּׁשֶ הּו ַאחֵ ר‪.‬‬ ‫ּוכְ ׁשֶ אֵ ין ׁשּום ּכְ לִ י ּבְ נ ְִמצָ א‪,‬‬ ‫הּוא אֲפִ ּלּו יו ֵֹדעַ לְ ַנּגֵן עַ ל ּכְ לִ י מֻ ְמצָ א‪:‬‬ ‫ּכֵן‪ ,‬לְ מָ ׁשָ ל ּבְ אֶ ְמצַ ע ִמסְ עָ ָדה (ּכְ ׁשָ ָרה א ֹו ֹלא ּכְ ׁשֵ ָרה)‬ ‫ּׁשּורה‬ ‫ִחיׁש‪-‬קַ ל יְסַ ֵּדר ּכוֹסוֹת מַ יִם ּבַ ָ‬ ‫וִ י ַנּגֵן‪ּ :‬דוֹ‪ֶ ,‬רה‪ִ ,‬מי‪ ,‬פַ ה‪ ,‬סוֹל‬ ‫ּבַ ּצְ לִ יל ּובְ קוֹל ּגָדוֹל!‬

‫ֶז ה הַ ׁשֵ ם ׁשֶ ּלִ י!‬ ‫ּכְ ׁשֶ ַּגיְא הָ יָה ּכְ בָ ר ּגָדוֹל ּכְ מּובָ ן‪,‬‬ ‫הּוא ּבָ א לְ בַ ּקֵ ר אֶ ת ּבִ ּת ֹו נוֹעָ ה ּבְ גַן‪.‬‬ ‫ּכָל הַ ּיְ ל ִָדים סְ בִ יב ֹו הִ תְ אַ ּסְ פּו‪,‬‬ ‫“מי אַ ּתָ ה? לְ ִמי ּבָ אתָ ? מָ ה ִׁש ְמָך?”‬ ‫ִ‬ ‫ּבַ ּלַהַ ט ׁשָ אֲלּו‪.‬‬ ‫ַּגיְא הֵ ִׁשיב לְ כָל הַ ְּׁשאֵ לוֹת ּבַ ּסַ בְ לָנּות‪.‬‬ ‫וְ ָאז ִנּגַׁש אֵ לָיו הַ ֶּילֶד הֲכִ י נָמּוְך ּבַ ּגַן‬ ‫ּוטעַ ן ּבְ ִׂשיא הָ ְרצִ ינּות‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫“ֹלא יָכֹ ל לִ הְ יוֹת ׁשֶ ּקו ְֹראִ ים לְ ָך ַּגיְא‪,‬‬ ‫זֶה הַ ׁשֵ ם ׁשֶ ּלִ י!‬ ‫וְ זֶה ׁשֵ ם ׁשֶ ל ְיל ִָדים”‪.‬‬

‫ּדּור ֶג ל‬ ‫ע ֹו ד ׁשַ ּבָ ת ׁשֶ ל ַּכ ֶ‬ ‫ַּדּורגֶל!‬ ‫אֵ יזֶה ּכֵיף ָל ֶלכֶת עִ ם אַ ּבָ א לִ ְמׂשַ חֵ ק ּכ ֶ‬ ‫לַשֶ בֵ ת עִ ם ּכָל הָ א ֹוה ֲִדים‪ ,‬לִ לְ ּבֹׁש אֶ ת אוֹתָ ם הַ ּמַ ִּדים‬ ‫ּובְ יַחַ ד לְ פַ ּצַ ח ּג ְַרעִ ינִים‪.‬‬ ‫ּכְ ׁשֶ אַ ּבָ א ַּגיְא לָקַ ח אֶ ת עִ ָיּדן וְ נוֹעָ ה‬ ‫ַּדּורגֶל‬ ‫לִ ְמׂשַ חֵ ק ּכ ֶ‬ ‫הֵ ם הָ יּו מֻ פְ ּתָ עִ ים‪:‬‬ ‫ּבְ מָ קוֹם לָׁשֶ בֶ ת עַ ל הַ ּסַ פְ סָ לִ ים‬ ‫ּכְ מ ֹו ּכָל הָ א ֹוה ֲִדים עַ ל ְמנַת ׁשֶ ֹּלא לְ הֵ ָרטֵ ב‬ ‫אַ ּבָ א ַּגיְא הו ִֹׁשיב אוֹתָ ם עַ ל ִמ ִּׁש ְט ִחי ַניְלוֹן עָ בִ ים!‬ ‫ּבְ מָ קוֹם לִ זְ רֹק עַ ל הָ ִרצְ ּפָ ה אֶ ת‬ ‫ּצּוחים‬ ‫ְקלִ ּפוֹת הַ ּפִ ִ‬ ‫ּכְ מ ֹו ּכָל הָ א ֹוה ֲִדים‬ ‫הֵ ם ז ְָרקּו לְ תוְֹך ׂשַ ִּקית‬ ‫אֶ ת ְקלִ ּפוֹת הַ ּג ְַרעִ ינִים!‬

‫ה ֹו ֶר ה ְמ ַל ֶּו ה‬ ‫לִ פְ נֵי הַ ְרּבֵ ה הַ ְרּבֵ ה ׁשָ נִים‪,‬‬ ‫לִ פְ נֵי ׁשֶ הָ יּו טֶ לֶפ ֹונִים ַנּי ִָדים‪,‬‬ ‫אֶ פְ ׁשָ ר הָ יָה לְ הִ תְ קַ ּׁשֵ ר ִמחּוץ לְ בַ יִת‬ ‫ַרק ִמּטֶ לֶפ ֹונִים ציבורים‬ ‫ּבְ עֶ זְ ַרת אסימונים‪.‬‬ ‫ּכְ ׁשֶ אַ ּבָ א ַּגיְא הִ צְ טָ ֵרף‬ ‫לְ ִטּיּולִ ים ְׁשנָתַ יִם‪,‬‬ ‫הּוא הָ יָה עוֹׂשֶ ה עֲבו ָֹדה ְמ ֻצ ֶּינֶת‬ ‫ּבְ לִ ְׁשמֹ ר עַ ל הַ ּיְ ל ִָדים‪.‬‬ ‫וְ ַרק לִ פְ עָ ִמים ּבַ ּזְ מַ ן הַ ְּׁש ִמ ָירה עַ ל הַ ּיְ ל ִָדים‬ ‫ִחּפֵ ׂש טֶ לֶפ ֹונִים ציבורים‪,‬‬ ‫ּכְ ֵדי לְ הִ תְ קַ ּׁשֵ ר ָלעֲבו ָֹדה‬ ‫וְ לִ ְׁשאֹ ל‪“ :‬מָ ה הָ עִ ְנ ָינִים?”‬ ‫ָלכֵן ּגַם הַ ּיְ ל ִָדים הָ יּו צְ ִריכִ ים עָ לָיו לַּׁשָ מּור‪,‬‬ ‫ׁשֶ חַ ס וְ חָ לִ ילָה ֹלא יִּׁשָ אֵ ר מֵ ָאחוֹר‪...‬‬

‫ַא ֲח ר הַ צָ ּ ֳה ַר ִי ם עִ ם ּבָ ּבָ א ּבְ גּנ ֹו ת‬ ‫יׁשי‪ּ ,‬פַ עַ ם ּבְ ׁשָ בּועַ ‪,‬‬ ‫ּבְ כָל יוֹם ְׁשלִ ִ‬ ‫ּבָ ּבָ א ַּגיְא ְמבַ ּקֵ ר אֵ ת הַ ְּנכ ִָדים‪ּ ,‬בְ אֹ פֶ ן קָ בּועַ‬ ‫נוֹסֵ עַ וְ אוֹסֵ ף אֶ ת עׂומֶ ר מֵ הַ ּמָ עוֹן‬ ‫וְ יַחַ ד אֶ ת רונה לו ְֹק ִחים מֵ הַ ּגַּנוֹן‪.‬‬ ‫שלושתם הַ ּבַ יְתָ ה בשמחה נוֹסְ עִ ים‪.‬‬ ‫מוֹצִ יאִ ים ִמ ְׂשחָ ִקים‬ ‫מַ אֲזִ ינִים ל ִַּׁש ִירים‬ ‫ּוכְ ׁשֶ אִ ּמָ א א ֹו אַ ּבָ א מַ ּגִ יעִ ים‬ ‫ַלאֲרּוחַ ת עֶ ֶרב ביחד ִמתְ י ְַּׁשבִ ים‪.‬‬ ‫ּבָ ּבָ א אֶ ת עׂומֶ ר ְמקַ ּלֵחַ‬ ‫וְ אֵ ת רונה ְמנַּסֶ ה‪ֹ ,‬לא ּתָ ִמיד זֶה צ ֹולֵחַ‬ ‫וכשרונה ועׂומֶ ר לִ יׁשׂון הוֹלְ כִ ים‬ ‫ּומַאחֵ ל לכ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‬ ‫ּומנַּׁשֵ ק ְ‬ ‫ְמחַ ּבֵ ק ְ‬ ‫ימים!‬ ‫חֲלוֹמוֹת נְעִ ִ‬

‫הופ הופ טרללה גדלתי בשנה‬ ‫סיפורים נוספים‬ ‫לילדים קצת יותר גדולים‬ ‫השארנו גם קצת דפים ריקים‬ ‫להוספת סיפורים ואיורים‬

‫ידע בשפות (או הגיון ברילי)‬ ‫בימים הרחוקים ההם‬ ‫כשמשפחת בריל התמקמה במדינה החדשה ביפו העיר‬ ‫לא היה מקרר‪ ,‬לא הייתה קידמה רק חול וחול‪...‬‬ ‫כשהגיע מחלק הקרח לשכונה‬ ‫הטילה סבתא לילי על בנה הבכור מטלה‪:‬‬ ‫אנא רד למטה ותדאג להביא הביתה בלוק קרח‬ ‫גיא‪/‬ברטי דילג במדרגות‬ ‫וכילד אחראי ורציני עדכן את התוצאות‬ ‫ובגרמנית לאמו אמר‪ :‬אמרתי ל”ביב” שיביא את הקרח‬ ‫פקחה סבתא את עיניה ולמרות הידע הנרחב שלה בשפות‬ ‫שאלה‪ :‬ביב‪ ,‬מה זה ביב?‬ ‫והילד‪ ,‬שרק לאחרונה שמע את השפה האידית‪,‬‬ ‫פקח את עיניו בפליאה‬ ‫והסביר בגרמנית רהוטה‪:‬‬ ‫אם גוט (=טוב) בגרמנית באידיש זה גיט‬ ‫אז בוודאי בוב (=נער) בגרמנית יהיה באידיש ביב‬

‫תאומים דומים או זהים?‬ ‫גיא ושי ילדים מוכשרים‬ ‫באמצע כתה א’ התחילו את הלימודים‬ ‫יחדיו‪ ,‬לשמחת הוריהם‪ ,‬לא נפרדים‬ ‫אבל‪ ,‬מערכת החינוך במדינת ישראל קשוחה‬ ‫ונדרש מילדים הלומדים רק חצי שנה לעבור בחינת התאמה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬למגינת ליבם של ההורים ‪ -‬יש להפריד בין אחים תאומים!‬ ‫וככה‪ 2 ,‬ילדים קטנים‪ ,‬יושבים בפתח חדר המורים ממתינים‬ ‫אחד לשני אומר “כשיבקשו ממך לקרוא – אקרא במקומך”‬ ‫כל זה מתוך הנחה שהוא יעמוד יותר טוב בבחינה‬ ‫סבתא לילי האזינה לשיחה ובאותה השנייה קיבלה את ההחלטה‪:‬‬ ‫יש להפריד בין הילדים כדי לתת לכל אחד מהם את מירב המרחבים‬ ‫ואם זה לא יספיק‪ ,‬כדי להבטיח שכל אחד מהם מקבל את אותה תשומת הלב והתנאים‬ ‫אספור (אפילו את חתיכות העגבנייה‬ ‫בצלחת) תמיד כדי לא לעורר קנאה ומדנים‪.‬‬

‫עפרה חזה‬ ‫לעיתים קרובות‬ ‫היו מתקשרים לבית ברמת גן‬ ‫ומבקשים לדבר עם זמרת מפורסמת‪.‬‬ ‫שוב ושוב‬ ‫היה גיא משיב בסבלנות‬ ‫ומסביר לאיש שחייג‪“ :‬סליחה‪ ,‬זוהי טעות”‪.‬‬ ‫יום אחד גיא איבד את הסבלנות‪,‬‬ ‫ולא אמר “סליחה‪ ,‬זוהי טעות”‪.‬‬ ‫במקום‪ ,‬הביא את הטלפון לנועה ההמומה‪,‬‬ ‫שבכלל לא הבינה על מה המהומה‬ ‫ופשוט סירבה לדבר עם המעריצה‪.‬‬ ‫אבא גיא לא התרגש‪,‬‬ ‫ואת שם המעריצה ביקש‪,‬‬ ‫והסביר לה שעם שם כמו שלה‪,‬‬ ‫הזמרת לא תסכים להחליף אף מילה!‬

‫משחקים שגיא אוהב במיוחד‬ ‫*לשבת על כיסא הנדנדה בסלון‪,‬‬ ‫ולשלוח ילדים למטבח‬ ‫כדי לבדוק אם הוא שם‪.‬‬ ‫*לחוד חידות הגיון‪ ,‬כמו‬ ‫מה הצבע של הסוס הלבן של מוחמד?‬ ‫*לשחק “טקטיקו”‪ ,‬לגלות את מיקום‬ ‫הדגל מראש ובכל זאת לנצח בקלות‪.‬‬ ‫*לבנות דברים ביחד במעבדת חשמל‪ ,‬כמו‬ ‫אזעקה או הדלקת נורה‪.‬‬ ‫*להסביר על ליקוי חמה‬ ‫בעזרת מוצרים מהמטבח‬ ‫סוכר‪ ,‬קפה נס של עלית ועוד‪.‬‬ ‫*לבנות דגמי מטוסים‬ ‫*להעיף מהחלון מצנחים של פגזי תאורה‬ ‫*לדגדג ולעשות “פפפוווווווווו” בבטן‬ ‫*לבנות בלגו ובפליימוביל‬ ‫*לצייר ציורים על הקיר בזמן אמבטיה‬ ‫*לבנות מגדל של קוביות‬ ‫*לשחק באוהל המלא כדורים‬