Urban Lab 1 by Omer Hatan

b a L n

a b r U ‫אל‬

‫ניון‬ ‫ישר‬

‫קדם‬

‫צו‬

‫טכ‬

‫ק‬ ‫טי ג‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫בת‬ ‫הלי‬ ‫ך‬ , ‫קור‬ ,‫ס ה‬ ‫ה‬ ‫פקו‬ ‫לטה‬ ‫ל‬ ‫ארכ‬ ‫בהנ י ט ק‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫רה‬ ‫חיי‬ ‫ת אדר' ו ב י נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫רים‬ ‫אורי‬

‫אד‬ ‫ר' פי‬

‫זור ו‬

‫פרוי‬

‫מ‬

th of 5 ESS ROC IN P

‫עירונית‬

Ido or d i Av ‫אבידו‬ l iba ‫ ר עדו‬nsi N a ‫ב‬ Bar ‫ראנסה‬ ‫נ‬ it ‫י‬ ‫ב‬ m ‫א‬ ‫ ל‬ry A e Be ‫בארי‬ er ‫ עמית‬an Om t Ha ‫חתן‬ a ‫מ‬ ‫ עו ר‬ht Shir c He ‫הכט‬ ‫ שירה‬p Neta r Ka ‫קר‬ ron ‫פ‬ ‫ט‬ ‫ נ ע‬rav Do i i Me ‫מירב‬ mr ‫ דורון‬mar O ‫ע‬ -A Oz ‫אמר‬-‫ וז‬Aya ‫ע‬ ‫ מרי‬enwald s Ro ‫ רוזנוול‬aviv ‫ד‬ ‫ איה‬wartz R c S h ‫ שוור‬la ‫ץ‬ ‫ רביב‬n Tzee a v Si ‫סיון‬ r ‫ל‬ ‫ צא ה‬n Nofa a Uz ‫אוזן‬ al ‫ נופר‬Mich o s Zi ‫זי‬

‫מעבדה‬

rael n, Is hnio em , Tec Ked ning u plan Pitso own nd t Arch re a ectu zor & chit f Ar ri Ma lty o facu rch U the s at by A ject l pro ucted Fina tr year Ins

PART1 1

‫מיכל‬

‫סו‬

Urban lab work space

nu Ja

ce m De

be em No v

ct o

‫הגשת אמצע‬

‫הגשה סופית‬ ‫דיון ביניים סמסטר ב‬

‫‪ly‬‬ ‫‪Ju‬‬

‫‪ne‬‬ ‫‪Ju‬‬

‫‪ril‬‬ ‫‪Ap‬‬

‫‪ar‬‬ ‫‪ch‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪ar‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪Fe‬‬ ‫‪bu‬‬

‫‪6‬‬

‫‪y‬‬

‫מד עשייה‬

Urban lab Urban launch

Urban lab Instructors

‫פיצו ‪ : says‬הם שוב לא הביאו כלום‬ ‫אורי ‪ : says‬לא מפתיע‪.......................‬‬ ‫פיצו ‪ : says‬ב ‪ AA‬עבדנו כמו חמורים‪ ,‬לא‬ ‫יצאתי מהחדר אפילו לאכול‬ ‫פיצו ‪ : says‬נראה לך שמישהו עוד מתכוון‬ ‫להגיע כבר נהייה מאוחר‬ ‫‪ says : thi kh nuad cut bjfvv 10 seu,‬אורי‬ ‫אורי ‪ : says‬המסך טאצ› הזה‪ ..‬בקיצור‪ ,‬נחכה‬ ‫‪ 10‬דקות‬ ‫פיצו ‪ :says‬עזוב בוא נלך‬ ‫אורי ‪ : says‬כמה דקות‪ ,‬אתה מכיר אותם‬ ‫פיצו ‪ :says‬טוב הנה הוא בא להנחיה בוא נסגור‬

‫‪10‬‬

‫‪Uri is offline. Messages you send will be‬‬ ‫‪.delivered when Uri comes online‬‬ ‫‪.Continue this chat over SMS‬‬

‫‪Urba‬‬

‫עירונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪anLab‬‬

‫מעבדהע‬ ‫‪12‬‬

‫רונית פרויקטי גמר‬ ‫טה לארכיטקטורה‬ ‫חיפה‬ ‫טכניון‬ ‫מזור אורי ארכ›‬ ‫אבידור עדו‬ ‫טים‬ ‫מית בראנסה ניבאל‬ ‫כל חתן עומר מירב‬ ‫עוז‪-‬אמר עומרי‬ ‫ד איה שוורץ רביב‬ ‫‪15‬‬

‫סטודיו מעבדה עיר‬ ‫קורס ה הפקולט‬ ‫ערים‬ ‫ובינוי‬ ‫בהנחיית ארכ› מ‬ ‫קדם פיצו סטודנט‬ ‫אוזן נופר בארי עמ‬ ‫הכט שירה זיסו מיכ‬ ‫דורון סיון צאלה‬ ‫קרפ נטע רוזנוולד‬ ‫‪14‬‬

‫מעבדה עירונית‬ ‫מקונטקסט עירוני >> לקונספט אדריכלי‬ ‫מקרעים אורבאניים למרחבים אינטנסיבים במרקם העירוני‬

‫ס‬ ‫ספר‬

‫זה‬

‫במעט‬

‫מרכז‬

‫מכלול‬

‫מהעשייה‬

‫רחב‬

‫ומהאווירה‬

‫חומרים‬

‫של‬

‫בה‬

‫הכללית‬

‫במטרה‬

‫התרחש‬

‫לנסות‬

‫הסטודיו‬

‫ולהעביר‬ ‫במהלך‬

‫ולו‬

‫השנה‪.‬‬

‫מטרת הסטודיו הייתה לקיים מעבדה לחקירה ופיתוח של פרויקטים הבאים לממש‬

‫קונספטים אדריכליים עכשוויים כנגזרת מקונטקסט עירוני רחב ומוגדר המשותף לכולם‪.‬‬ ‫במהלך השנה חקרנו תחומים שונים במרקם העירוני במטרה לאפיין סוגיות איתם‬ ‫להתמודד‬

‫נרצה‬

‫ממהצבעים"‬ ‫דה‬

‫במסגרת‬

‫"והטעמים"‬ ‫עסקו‬

‫בהם‬

‫פרויקטים‬ ‫בהם‬

‫אדריכליים‬

‫נגענו‬

‫הפרויקטים‬

‫תוך‬

‫והן‬

‫שונים‪.‬‬ ‫גיוון‬

‫מובאים‬

‫רב‬

‫בקונספט‬

‫הן‬

‫כאן‬

‫מעט‬

‫בקנה‬

‫המי־‬

‫ובפרוגראמות‬

‫שגובשו‪.‬‬

‫בשונה מאדריכלות המנסה לייעל‪ ,‬לתקן ולשפר עוולות שונות‪ ,‬אנו רואים חשיבות‬ ‫בגיבוש‬ ‫מתמדת‬

‫פרויקטים‬ ‫לקיום‬

‫הרבדים‪,‬‬ ‫תודותינו‬ ‫תוך‬

‫אותו‬

‫ובעיקר‬

‫בהצלחה‪.‬‬ ‫אדר’ אורי מזור‬ ‫אדר’ פיצו קדם‬

‫על‬

‫חזון‬

‫מהגדרת‬ ‫מתוך‬

‫באפשרויות‬

‫לסטודנטים‬

‫שמירה‬

‫‪16‬‬

‫הנובעים‬

‫שהעשירו‬

‫פתיחות‬

‫תרחישי‬ ‫ובהתחשב‬

‫ובפוטנציאל‬ ‫אותנו‬

‫ונכונות‬

‫בכישרון‬

‫ללמוד‬

‫רצויים‬

‫עתיד‬

‫תוך‬

‫במגבלות‬

‫הקיימות‪,‬‬

‫שאותו‬

‫קונטקסט‬

‫ובחשיבה‬

‫ולהפנים‬

‫רעיונות‬

‫שאיפה‬ ‫על‬

‫כל‬

‫מגלם‪.‬‬

‫הרעננה‬

‫שלהם‬

‫וגישות‬

‫חדשות‬

‫‪I n t ro‬‬

‫‪Content‬‬ ‫תוכן‬

‫הקדמה‬

‫‪11‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪27‬‬

‫‪28‬‬

‫‪29‬‬

‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫‪34‬‬

‫‪43‬‬

‫‪44‬‬

‫‪45‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬

‫‪50‬‬

‫‪Expansion‬‬

‫פריסה‬

‫‪59‬‬

‫‪60‬‬

‫‪61‬‬

‫‪62‬‬

‫‪63‬‬

‫‪64‬‬

‫‪65‬‬

‫‪75‬‬

‫‪76‬‬

‫‪77‬‬

‫‪78‬‬

‫‪79‬‬

‫‪80‬‬

‫‪81‬‬

‫‪91‬‬

‫‪92‬‬

‫‪93‬‬

‫‪107‬‬

‫‪108‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪94‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪95‬‬

‫‪96‬‬

‫‪66‬‬

‫‪Break‬‬

‫‪1‬‬

‫‪82‬‬

‫איה‬ ‫רוזנוולד‬

‫‪98‬‬

‫‪97‬‬

‫שירה הכט‬

‫‪109‬‬

‫‪110‬‬

‫‪111‬‬

‫‪112‬‬

‫‪114‬‬

‫‪113‬‬

‫‪19‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪Foreplay‬‬

‫משחק מקדים‬ ‫‪26‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫‪35‬‬

‫‪36‬‬

‫‪37‬‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

‫‪42‬‬

‫‪51‬‬

‫‪52‬‬

‫‪53‬‬

‫‪54‬‬

‫‪55‬‬

‫‪56‬‬

‫‪57‬‬

‫‪58‬‬

‫ניבאל‬ ‫בראנסה‬ ‫‪73‬‬

‫‪74‬‬

‫‪Agenda‬‬

‫א ג' נ ד ה‬

‫‪Projects‬‬

‫‪1‬‬

‫פרוייקטים‬ ‫‪67‬‬

‫‪68‬‬

‫‪69‬‬

‫‪2‬‬

‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫‪72‬‬

‫מיכל זיסו‬

‫‪83‬‬

‫‪84‬‬

‫‪85‬‬

‫‪86‬‬

‫‪87‬‬

‫‪88‬‬

‫‪89‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫‪101‬‬

‫‪102‬‬

‫‪103‬‬

‫‪104‬‬

‫‪105‬‬

‫‪90‬‬

‫‪3‬‬

‫‪18‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪106‬‬

‫צאלה סיון‬ ‫עמית בארי‬ ‫‪123‬‬

‫‪124‬‬

‫‪125‬‬

‫‪126‬‬

‫‪139‬‬

‫‪140‬‬

‫‪141‬‬

‫‪142‬‬

‫‪127‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪Break‬‬

‫‪155‬‬

‫‪156‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪157‬‬

‫‪158‬‬

‫עומרי עוז‪-‬אמר‬ ‫נופר אוזן‬ ‫‪171‬‬

‫‪172‬‬

‫‪173‬‬

‫‪174‬‬

‫‪187‬‬

‫‪188‬‬

‫‪189‬‬

‫‪190‬‬

‫‪143‬‬

‫‪128‬‬

‫‪130‬‬

‫‪129‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪144‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪146‬‬

‫‪145‬‬

‫עומר חתן‬

‫‪159‬‬

‫‪175‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪191‬‬

‫‪160‬‬

‫‪176‬‬

‫‪162‬‬

‫‪161‬‬

‫‪178‬‬

‫‪177‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪192‬‬

‫‪194‬‬

‫‪193‬‬

‫‪203‬‬

‫‪UrbanLab‬‬

‫שער‬ ‫‪2‬‬

‫‪21‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪116‬‬

‫‪115‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪132‬‬

‫‪131‬‬

‫‪117‬‬

‫‪118‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪133‬‬

‫‪134‬‬

‫‪119‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪120‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪121‬‬

‫‪122‬‬

‫עדו אבידור‬

‫‪135‬‬

‫‪136‬‬

‫‪137‬‬

‫‪138‬‬

‫נטע קרפ‬

‫‪147‬‬

‫‪148‬‬

‫‪149‬‬

‫‪150‬‬

‫‪163‬‬

‫‪164‬‬

‫‪165‬‬

‫‪166‬‬

‫‪9‬‬

‫‪Break‬‬

‫‪151‬‬

‫‪8‬‬

‫‪167‬‬

‫‪152‬‬

‫‪153‬‬

‫‪Break‬‬ ‫‪168‬‬

‫‪169‬‬

‫‪10‬‬

‫‪154‬‬

‫‪9‬‬

‫‪170‬‬

‫רביב שוורץ‬ ‫דורון מירב‬

‫‪179‬‬

‫‪180‬‬

‫‪181‬‬

‫‪182‬‬

‫‪183‬‬

‫‪184‬‬

‫‪185‬‬

‫‪186‬‬

‫‪195‬‬

‫‪196‬‬

‫‪197‬‬

‫‪198‬‬

‫‪199‬‬

‫‪200‬‬

‫‪201‬‬

‫‪202‬‬

‫‪20‬‬

‫‪Foreplay‬‬

‫משחק מקדים‬

‫‪23‬‬

‫פיתוח בר קיימא‬ ‫נהוג לחשוב כי נושא זה מתייחס לאיכויות‬ ‫הסביבה ושמירתה בלבד‪ ,‬אך ביסוד פיתוח בר‬ ‫קיימא עומדים שלושה מרכיבים‪ :‬פיתוח כלכלי‪,‬‬ ‫פיתוח אלוב ואיזון של שימושים ותכליות‬ ‫וסינרגיה בין קהילה ועסקים‪ .‬נושא החברה‬ ‫ותרבות‪ ,‬מתייחס לפיתוח הטרוגני‪ ,‬מגוון של‬ ‫צורות מגורים‪ ,‬קיום מקום מאוזן ורב‪-‬גוני‬ ‫המקיים עירוניות רב תרבותית היוצרת הרגשת‬ ‫שייכות‪ .‬נושא הא האקולוגית‪ ,‬מתייחס‬ ‫לשימוש בחדשנות טכנולוגית תוך שמירה‬ ‫על איזון מלא בין מרכיביו של המקום‪ ,‬זאת‬ ‫באמצעות תכנון לחיסכון במשאבים ושימוש‬ ‫בחומרים ניתנים למחזור‪ ,‬תוך דגש על נוחיות‬ ‫המשתמש ובריאותו‪.‬‬ ‫המושג “בר קיימא” הינו נושא פופולארי ונדון‬ ‫כל העת בקישורים שונים‪.‬חשיבותו של נושא‬ ‫זה ברורה ומוכחת שוב ושוב בפורומים שונים‬ ‫העוסקים בנושא וחורטים אותו על דגלם‪ .‬ראוי כי‬ ‫בשלב זה יהפוך המושג למובן מאליו‪ ,‬כפי שאין‬ ‫אנו עוסקים בחשיבותם של הפונקציונאליות‬ ‫או האסתטיות‪ ,‬ורואים אנו במושגים אלו כבסיס‬ ‫מוסכם וברור לעיסוקנו‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫מטרופולין‬

‫עיר‪-‬אם מיוונית ‪ -‬מונח השגור בפי מרבית‬ ‫האוכלוסייה ונתפס בעיניה בצורות שונות‪.‬‬ ‫בישראל ארבעה מטרופולינים שונים‬ ‫המאכלסים את רובה המוחלט של האוכלוסיה‪.‬‬ ‫מטרופולין גוש דן (תל אביב) הינו הגדול מבין‬ ‫הארבעה מאכלס למעלה מ ‪ 3-‬מליון מאזרחי‬ ‫המדינה‪ .‬הגדרות שונות יש להיקפו של‬ ‫המטרופולין הן בשטחו והן באשר לרשויות‬ ‫המוניציפאליות המשויכות לו‪ .‬למטרופולין‬ ‫מספר טבעות המאופיינות בחוזק זיקתן‬ ‫(ובקרבתן הגיאוגראפית) לליבה – היא עיר האם‬ ‫תל אביב‪ .‬זיקות אלו מגוונות ויכול שישויכו‬ ‫לקשרים‪ :‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬ ‫תשתיתיים ואחרים‪.‬‬

‫מערכת ‪ /‬רשת קשרים ‪)network( -‬‬ ‫מיוחס לתחומים שונים ומגוונים דוגמת‪ :‬טבע‪,‬‬ ‫חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬תשתיות ואחרים‪ .‬מקצוע התכנון‬ ‫והאדריכלות הינו אחד מאותם מקצועות‬ ‫העושים שימוש נרחב במונח זה מעצם אופיים‬ ‫המולטי ‪ -‬דיסציפלינארי‪.‬‬

‫מרקם עירוני ‪)urban fabric( -‬‬ ‫מתאר את אופיו הבנוי של מרחב עירוני שהינו‬ ‫חלק מאותה רשת קשרים הבונה את השלד‬ ‫העירוני‪ .‬מרקמים אורבאניים במרבית המקרים‬ ‫מגוונים ומאופיינים בצורות שונות של‪:‬‬ ‫טיפולוגיות בניה‪ ,‬צפיפויות‪ ,‬יחס בין בנוי לפתוח‬ ‫ואף מאפיינים פיזיים‪ ,‬דמוגראפיים‪ ,‬סוציו‬ ‫אקונומיים ואחרים‪.‬‬

‫וורסטילי ורב גוני‬ ‫קיום ערב רב של אוכלוסיות ותרבויות והן‬ ‫לאופיו של המרחב הבנוי ויכולתו להשתנות עם‬ ‫וביחס לזמן וזאת בהתאם למטרות הכוללות וכן‬ ‫התנאים הקיימים‪ .‬משמעותם חיות והמשכיות‪,‬‬ ‫ועקרונות אלו חייבים להוות את בסיסה של כל‬ ‫רקמה עירונית השואפת לפיתוח בר קיימא‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫טיפולוגיית הבלוק החדש בכרם התימנים‬ ‫ע‪.‬חתן‬

‫העיר נבנית בדיוק כמו היסטוריה ‪ -‬תמיד על‬ ‫ידי המנצחים‪ ,‬ותמיד על‪-‬פי ההסטוריה של‬ ‫המנצחים‪ .‬מי ששולט במרחב הממשי שולט‬ ‫גם במרחב התרבותי‪ ,‬וזה אף פעם לא מי‬ ‫שהפסיד בקרב על ההיסטוריה‪ .‬גם ההיפך הוא‬ ‫הנכון‪ :‬מי ששולט במרחב התרבותי‪ ,‬שולט‬ ‫במרחב הממשי‪ .‬כי גם כדי לשנות עיר וגם כדי‬ ‫לכתוב היסטוריה דרוש הרבה כוח‪ ,‬וכוח זה‬ ‫דבר שאף פעם לא מחולק במידה שווה‪ :‬לבנות‬ ‫עיר זה כמו לכתוב סיפור‪ ,‬להוציא אותו לאור‪,‬‬ ‫ועוד אחר כך לעשות מזה סרט‪.‬‬ ‫ויקטור הוגו כתב פעם ש”לא הבניין ינצח את‬ ‫הספר‪ ,‬אלא הספר ינצח את הבניין”‪ .‬וכמו אותו‬ ‫חוף “מציצים”‪ ,‬שקרוי על שם הסרט שנעשה‬ ‫אודותיו‪ ,‬לפעמים עיר יכולה להשתנות רק מזה‬ ‫שמביטים עליה אחרת‪ ,‬רק מזה שמספרים את‬ ‫הסיפור שלה אחרת‪ .‬אפשר לנסח את מצב‬ ‫הדברים הזה בכלל הפרדוקסלי הבא‪ :‬עיר היא‬ ‫תמיד התממשות של הסיפורים שהיא מספרת‬ ‫על עצמה‪ .‬מי שרוצה לשנות את העיר‪,‬‬ ‫צריך קודם כל לשנות את הסיפור של העיר‬

‫עיר‬ ‫אנטומיה‬

‫עיר‬

‫לבנה‪,‬‬ ‫של‬

‫שרון‬ ‫רעיוני‬ ‫מודל‬ ‫ע‪ .‬עוז אמר ו נ‪ .‬אוזן‬

‫לקואפרטיב‬

‫עירוני‬

‫שחורה‬ ‫רצח‪-‬עיר‬ ‫רוטברד‬

‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬

‫אור‬ ‫ע‪ .‬חוש‬ ‫ך‪,‬‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ים‬ ‫בידור‬ ‫חוץ‬ ‫ומה‬

‫שב‬

‫יניהם‬

‫שכ‬

‫ת‪?..‬‬

‫קצה‬ ‫גדל‪ ...‬ולד‬ ‫מ וזנו‬ ‫א‪ .‬ר‬

‫א‬

‫?‪..‬ה‬

‫אני‬

‫ורב‬

‫עיר‬

‫אורבני‪,‬‬ ‫בור‬ ‫מעין‬ ‫יוצר‬ ‫הכרמלית‬ ‫מסוף‬ ‫לעקוף‪.‬‬ ‫מעדיפים‬ ‫בו‬ ‫הנתקלים‬ ‫אשר‬ ‫חור זה ברקמה העירונית‪ ,‬בנוסף לכביש החוצץ בינו לבין הים‪,‬‬ ‫מותיר את מתחם הדולפינריום כבועה המנותקת מסביבתה‬ ‫ש‪.‬הכט‬

‫‪26‬‬

‫נמ‬

‫אחד‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫בשכונה‬ ‫בבניין‬

‫הייתה‬

‫נגע‬

‫סימנו‬

‫‪,‬‬

‫דירה‬ ‫בה‬

‫ברחוב‬

‫אחת‬

‫מאז‬

‫אותה כדי‬

‫בית משפחת משאט ‪ -‬אב המשפחה עלה ארצה ב‪ 1907‬והיה מתושבי‬ ‫‪.‬שכונת מחנה יהודה ‪ -‬כפר פחונים שקדםלשכונת נווה צדק של היום‬

‫‪28‬‬

‫נווה‬ ‫שאיש‬ ‫שנות‬

‫ע‪.‬עוז‪-‬אמר‬

‫צדק‬

‫לא‬ ‫ה‪60‬‬

‫לזכור‬

‫‪39‬‬ ‫שבזי‬

‫שבזי‬

‫‪,‬‬

‫מודל רעיוני ליחסי ציבור‬ ‫ע‪ .‬עוז אמר ו נ‪ .‬אוזן‬

‫‪30‬‬

ion

me rs

‫סקי‬ ‫ש‪.‬ה צות‬ ‫כט‬

‫ל‬

‫תוכ‬ ‫נית‬

‫אב‬

‫סקי‬ ‫נ‪.‬ב צות‬ ‫רא‬ ‫נסה‬

‫לתו‬

‫כנית‬ ‫אב‬

‫‪32‬‬

‫‪fouc‬‬ ‫‪ Heterotopia‬הטרוטופיה‬

‫ה‬

‫טרוטופיה הוא מושג שתבע ההוגה ה�צ‬

‫רפתי‪,‬‬

‫מישל‬

‫פוקו‪,‬‬

‫בהר�אה‬

‫שנשא‬

‫ב‪ 1967 -‬בפני קהל של ארכיטקטים ופירוצ‬

‫שו מקום אחר (הטרו‪ -‬אחר‪ ,‬טופוס‪ -‬מקום)‪.‬‬

‫“המקום‬

‫האחר”‬

‫הפוקויאני‬

‫הוא‬

‫מיקום‬

‫נגד הממוקם בלב ליבה של כל חברה והוא‬

‫שמעניק לה‪ ,‬לדידו של פוקו‪ ,‬את משמעות‬ ‫היותה חברה‪ .‬מיקומים אלו מוגדרים על ידי‬ ‫פוקו כאוטופיות (או‪ -‬טופוס‪ :‬מיקומים שאינם‬

‫קיימים במ�יאות) שהתממשו הלכה למעשה‬

‫‪35‬‬

cault 34

‫את‬

‫ההטרוטופיה‪,‬‬

‫לעומתה‪,‬‬

‫ניתן‬

‫לדמות‬

‫למסגרת של מראה‪ ,‬מרחב קיים שאפשר‬ ‫למקמו ולתפסו ושבמסגרתו הממשית מתרחש‬ ‫היפוך פרקטיקות אוטופי (השתקפות שאינה‬ ‫ממשית‪ -‬מהפכת)‪ .‬ההטרוטופיה תשמש כסו צ‬ ‫כנת רפלכסיה של בני החברה המסויימת על‬ ‫ע�מם ברגע נתון ‪-‬הוא רגע ההתבוננות במצ‬ ‫ראה‪ ,‬שממשמע את היותם ומגדיר אותם‪.‬‬ ‫אליבא דפוקו‪ ,‬ההטרוטופיות מתחלקות ל‪3 -‬‬

‫‪37‬‬

‫כלומר מיקומים שיש בהם סתירה כלשהיא‪.‬‬ ‫יתרונה‬ ‫פיה‬

‫של‬

‫ההטרוטופיה‬

‫טמון‬

‫הסגורות”‬

‫דוקא‬

‫על‬ ‫ב‬

‫לכיוון‬

‫האוטוצ‬ ‫”י�יאותיה‬ ‫אידיאלי‪,‬‬

‫עולם‬

‫כלומר בהיותה מתקיימת במרחב הממשי‪.‬‬ ‫תת‬

‫האוטופיה‬

‫ראה‪,‬‬

‫“אין‬

‫מהפך‬

‫את‬

‫מילולי‬

‫שאינו‬

‫‪36‬‬

‫מקום”‪,‬‬

‫ממשיל‬ ‫שאינו‬

‫הפרקטיקות‬ ‫פוגש‬

‫את‬

‫פוקו‬

‫למ צ‬

‫נתפס‬

‫והוא‬

‫הקיימות‪.‬‬ ‫המרחב‬

‫מרחב‬ ‫הממשי‪.‬‬

‫פרקטיקות דוגמת שגרירות זרה שבתחומיה‬ ‫האזרחות היא כשל מדינת המו�א של אותה‬ ‫השגרירות‪ .‬הזרות שבתוך השגרירות ממשמעת‬ ‫את האזרחות השוררת מחו�ה לה‪ .‬על פי פוקו‪,‬‬ ‫להטרוטופיה תפקיד חשוב בעי�וב המרחב‪ -‬זמן‬ ‫החברתי של כל חברה‪ .‬חברה שאין בה הטרוצ‬ ‫טופיות דוגמת בית המשוגעים לא תוכל ליי�ר‬ ‫הגדרות מבחינות לגבי נורמלי וא‪ -‬נורמלי‪,‬‬

‫‪39‬‬

‫סוגים‪ :‬הטרוטופיות מהפכות פרקטיקה; למשל‪:‬‬ ‫בית משוגעים‪ ,‬בית קברות‪ ,‬קולג’‪ ,‬פסטיבל‪.‬‬ ‫הטרוטופיות מנטרלות פרקטיקה; למשל‪ :‬שגצ‬ ‫רירות זרה בתוך מדינה והטרוטופיות משהות‬ ‫פרקטיקה; למשל‪ :‬אסון טבע‪.‬‬

‫לדידו של‬

‫פוקו‪ ,‬לכל הטרוטופיה יש תפקיד בחברה ובצ‬ ‫תרבות בזמן מסויים‪ .‬הרפלכסיה מתאפשרת‬ ‫כאשר‬

‫‪38‬‬

‫בתוך‬

‫החברה‬

‫ע�מה‬

‫קיים‬

‫ניגוד‬

‫מודל רעיוני ליחסי ציבור‬ ‫ע‪ .‬עוז אמר ו נ‪ .‬אוזן‬

‫‪41‬‬

‫לבדל‬ ‫מאת‬

‫או‬ ‫מתרגמת‬

‫ל ייחד‬ ‫הספר‬

‫את‬ ‫אריאלה‬

‫ע צמה‪.‬‬ ‫אזולאי‪.‬‬

‫‪-257983/‬הטרוטופיה‪http://he.shvoong.com/humanities/philosophy/‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪Agenda‬‬

‫אג‘נדה‬ ‫מעבדה‬ ‫מקונטקסט‬ ‫מקרעים‬

‫עירוני‬

‫אורבאניים‬

‫עירונית‬

‫<<‬

‫לקונספט‬

‫למרחבים‬

‫אדריכלי‬

‫אינטנסיבים‬ ‫העירוני‬

‫במרקם‬

‫זה‬

‫בסטודיו‬

‫הפרויקטים האדריכליים בהם יתמקד הסטודיו יעסקו‬ ‫במרחב העירוני התל אביבי‪ ,‬כעיר פלורליסטית‪" ,‬עיר עולם" ‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫עיר המובילה בתחומים רבים‪ ,‬יחידה מסוגה בהוויה‬ ‫הישראלית‬

‫‪43‬‬

‫המרקם העירוני בכלל‬ ‫והתל‪-‬אביבי בפרט מאופיין‬ ‫‪44‬‬ ‫ברמות משתנות של אינטנסיביות‬

‫צפיפות המרקם‬

‫‪47‬‬

‫זו לעיתים נגזרת של‬

‫‪46‬‬

‫וכן כתוצאה של שינויים‬ ‫היסטוריים ועכשווים‬ ‫המשאירים את חותמם‬

‫‪49‬‬

‫במקרים רבים האינטנסיביות‬ ‫נוצרת כתוצאה מאיזון ושילוב‬ ‫בין שימושים ומשתמשים שונים‬

‫‪48‬‬

‫בקצוות אורבניים‬ ‫במרקם העירוני של ליבת מטרופולין‬

‫‪51‬‬

‫נעסוק באותם מרחבי‬ ‫תת תפקוד‬

‫בקרעים‬

‫‪50‬‬

‫וחקירתם‬

‫‪53‬‬

‫נעסוק בזיהויים‬

‫מרחב‬

‫גברים‬

‫חפץ‬

‫חדר‬

‫מיפויים‬

‫מיפויים‬ ‫מרחב‬

‫גברים‬

‫‪52‬‬

‫נשים‬

‫חפץ‬

‫חדר‬

‫נשים‬

‫תוך פריסת חלופות‬ ‫ופיתוח פרויקטים‬ ‫מגוונים‬ ‫בשלב הראשון נעסוק‬ ‫בחקירת ליבת‬ ‫מטרופולין ופיתוח‬ ‫פרוגרמה כוללת‬

‫‪55‬‬

‫נייצר אסטרטגיות‬ ‫תכנון שונות‬ ‫המושתתות על‬ ‫בסיסי הידע של‬ ‫חברי הקבוצה‬

‫‪54‬‬

‫לאחר מכן תגובש תוכנית‬ ‫כוללת למרחב מסוים במרקם‬

‫‪56‬‬

‫בשלב‬ ‫נפתח‬ ‫אדריכליים‬ ‫ומיישמים‬ ‫השלבים‬

‫הסופי‬ ‫ארועים‬ ‫המקיימים‬ ‫תובנות‬ ‫את‬ ‫הקודמים‬

‫‪59‬‬

Expansion

‫פריסה‬ The metric

space

expansion

disdistant

is the increase of

tance between objects in the universe with

It is an intrinsic expansion—that is,

it is defined by the

relative separation of parts of

the

universe and not by

motion "outward" into preexist-

other words, the ing space. 61 universe is not expanding "into"

4 DZ

RS 5

JT 7

AB KT

FL AL

3 - OLD NORTH 4 - NEW NORTH 5 - CITY CENTER 6 - BUSINESS CENTER 7 - JAFFA 8 - SOUTH 9 - EAST

URBAN LAB VS. QUAR-

DZ RS

AB KT

FL AL

BM NS

DZ DIZENGOFF AB ALLENBY KT KEREM HA-TEIMANIM RS ROTHSCHILD-SEA JT JAFFA-TEL AVIV AL ALFASI BM BA’ALEI MELAHA NS NAVE SHA’ANAN TK HA-TIKVA FL FLORTENTIN URBAN LAB VS. TLV

DZ RS

AB KT

FL AL

BM NS

DZ DIZENGOFF AB ALLENBY KT KEREM HA-TEIMANIM RS ROTHSCHILD-SEA JT JAFFA-TEL AVIV AL ALFASI BM BA’ALEI MELAHA NS NAVE SHA’ANAN TK HA-TIKVA FL FLORTENTIN URBAN LAB VS. TLV INFLUENCE

DZ RS

AB KT

FL AL

BM NS

DZ DIZENGOFF AB ALLENBY KT KEREM HA-TEIMANIM RS ROTHSCHILD-SEA JT JAFFA-TEL AVIV AL ALFASI BM BA’ALEI MELAHA NS NAVE SHA’ANAN TK HA-TIKVA FL FLORTENTIN URBAN LAB VS. DENSITY 2008 ‫*הנתונים מתוך הלמ“ס מפקד אוכלוסין‬

‫(ערי עולם)‪ ,‬לזהות את המרכיבים הראשיים של העיר הגלובלית ולהצביע על כמה‬ ‫מהמאפיינים הפיסיים והחברתיים של יישובים מעין אלה‪.‬‬ ‫ערי עולם הן תופעות חדשות יחסית במערכת העירונית הבינלאומית‪ .‬מאחר שהן פרי‬ ‫ישיר של תהליכי הגלובליזציה הכלכלית‪ ,‬הן מופיעות לראשונה אחרי מלחמת העולם‬ ‫השנייה ומתגבשות כישות עצמאית מלאה ובוגרת בדור האחרון של המאה העשרים‬ ‫משנות ה‪ -70‬ואילך‪ .‬הזיהוי מפורט הראשון שלהן נעשה בעבודותיו של ג'ון פרידמן‬ ‫(‪ )1993 ,1986 ,1982‬ומאז ועד היום הפכה חקירתן לאחד הנושאים המרכזיים במחקר‬ ‫הגיאוגרפי‪-‬עירוני‪.‬‬ ‫ככל שהמחקר העירוני הולך ומתקדם והבנתנו את הכלכלה‪ ,‬החברה והתרבות של‬ ‫ערי העולם מתעמקת‪ ,‬כך גדלה רמת הביטחון העצמי של החוקרים לבוא ולהכריז על‬ ‫סיום התקופה של העיר התעשייתית (צורת היישוב האופיינית בתקופה שמסוף המאה‬ ‫ה‪ -18‬עד סוף המאה העשרים)‪ .‬את מקומה הולכת ותופסת "עיר העולם"‪ ,‬שהיא הביטוי‬ ‫המרחבי המובהק ביותר של העידן הפוסט‪-‬תעשייתי‪ ,‬שבו אנו חיים היום ובוודאי נחיה‬ ‫במאה הבאה‪ .‬העיר התעשייתית היתה בגדר הלוגו של צורת היישוב העירונית במאות‬ ‫ה‪ 19-‬והעשרים‪ .‬קרוב לוודאי שעיר העולם תהיה צורת היישוב המובילה של המאה ה‪.21-‬‬

‫צילום ‪ :‬ע‪.‬חתן‬

‫‪67‬‬

‫כפר גלובלי? עיר גלובלית!‬ ‫מחבר‪ :‬פרופ› אריה שחר‬

‫הכלכלה הגלובלית הולידה יצור אורבאני חדש ומוביל‪ :‬עיר העולם‪ .‬החברות הבינלאומיות‬ ‫מפזרות פעילות ברחבי העולם‪ ,‬אבל מרכזות את הניהול והשליטה המרכזית באותן ערים‪,‬‬ ‫דוגמת ניו יורק‪ ,‬לונדון וטוקיו‪ .‬דווקא בערים האלה מושכות מהגרים ומזניקות את הפער בין‬ ‫מעמדות עליונים ותחתונים‪ .‬המגמות העיקריות במהפכה העירונית החדשה מצויות כבר‬ ‫לנוכח עינינו‪ .‬מטרופולין תל אביב מתחיל כבר לקחת חלק פעיל במהפכה‪.‬‬ ‫"הכפר הגלובלי" הפך זה שנים למטבע עובר לסוחר‪ ,‬הבא לתאר חברה חסרת גבולות‪ ,‬בעלת‬ ‫מתווה תרבותי אחיד‪ ,‬נעדרת ייחודיות מקומית והחובקת את כדור הארץ כולו‪ .‬הכפר הגלובלי‬ ‫נתפס כתיאור תוצאותיו של תהליך הגלובליזציה של התרבות‪ ,‬פרי ההתפשטות העצומה של‬ ‫מערכות תקשורת המונית‪ .‬מאמר זה בא לתאר את התפתחות "העיר הגלובלית"‪ ,‬המקבילה‬ ‫מושגית לכפר הגלובלי‪ ,‬אלא שהיא מציאות קונקרטית ברורה וחזקה‪ ,‬צורת יישוב חדישה‬ ‫שהיא הביטוי המרחבי המלא לתהליכי גלובליזציה כלכלית‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪10 Projects‬‬ ‫‪FINALly‬‬

‫פרויקטים רבותיי פרויקטים‬

‫‪69‬‬

‫חיבור בין תל אביב ליפו‬ ‫ניבאל בראנסה‬

‫‪72‬‬

‫כיום למרות השם הרשמי של עיריית תל‬ ‫אביב‪ -‬יפו קיים נתק בין שני ה”אזורים”‬ ‫ומרגישים בשתי ערים נפרדות שלכל אחת יש‬ ‫את הזהות הנפרדת שלה‪ ,‬תרבויות שונות‪,‬‬ ‫סגנון בנייה שונה‪ .‬עם השנים תל אביב צמחה‬ ‫והתפתחה אך שהמצב ביפו הדרדר יותר‪.‬‬ ‫בפרויקט אני מתמקדת במתחם שנמצא‬ ‫בתפר בין שני האזורים‪ ,‬ויכול להביא ליצירת‬ ‫קשר פיזי ורגשי בין שני האזורים‪ ,‬שיכול לגרום‬ ‫ליצירת משמעות חדשה לעיר תל אביב‪ -‬יפו‪.‬‬

‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬

‫‬‫י‬ ‫פ‬ ‫ו‬

‫‪82‬‬

‫‪The Mill‬‬ ‫מיכל זיסו‬

‫– הטחנה‬

‫הפרויקט ממוקם בפרוסת רקמה‬ ‫ררומית לפלורנטין‪ ,‬בה קיימת ופו־‬ ‫עלת טחנת קמח במבנה בטון עצום‬ ‫מימדים‪ .‬מבנה זה הינו חלק מאזור‬ ‫אסטרטגי‪ ,‬ובשינוי ייעודו ניתן לנצל‬ ‫הזדמנות להרחיב את המרכז העירוני‬ ‫ואף לספק אלטרנטיבה עבורו‪ .‬שינוי‬ ‫יעוד ממפעל תעשייתי למרכזת פעילות‬ ‫יצירתית בתחומי האומנות והעיצוב‬ ‫ואירועי תצוגה‪ ,‬מייצר אווירה אורבאנית‬ ‫מגרה אשר ממנה ובתוכה ניתן לפעול‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫לוגו‬

‫‪94‬‬

109

PART1