04.06.2020-24.08.2020 I קשת ירושלמית by Skizza Gallery

- ‫בסיוע משרד העלייה והקליטה‬ ‫מרכז אמנים עולים ותושבים חוזרים‬ Supported by the Ministry of Immigration and Absorption, Center for Absorption of Immigrant Artists and returning residents

Exhibition Hall of Jerusalem House of Quality

Art for Eretz Israel Festival

»The Festival organized by Non-profit Organization «Kegilot Koltot

City of Childhood

Faraway Lands

Jerusalem

04.06.20 – 11.06.20

03.08.20 – 09.08.20

18.08.20 – 24.08.20

Curators: Marina Genkina, Marina Shelest Idea&Texts: Marina Genkina, Marina Schelest ©

All illustrations have been provided by the artists represented in catalogue

Skizze Gallery skizze.gallery@gmail.com

Biographies: Marina Genkina ©

kegilotkoltot@gmail.com

Measurements are given in centimeters, height x width x depth

Jerusalem House of Quality jeruhous@netvision.net.il

Design & Cover collage: Irina Press © Hebrew translation: Haim Dolgopolsky © Pictures: Artists represented in catalogue

Городская трилогия – «Город детства», «Дальние города», «Иерусалим» задумывалась давно. Мы не всегда отдаем себе в этом отчет, но архитектура города, ее пластика и геометрия,особенно если мы говорим о городе, в котором росли, очень сильно влияет на нас и во многом формирует наши личности. А уж если речь идет о художнике, человеке с «обнаженными нервами»... По замыслу кураторов,в первой выставке – «Город детства» – через городской пейзаж должны были отразиться воспоминания детства и личной истории. Мы хотели посмотреть, как уже отсюда, из Израиля, преломляются воспоминания о реальном городе, и вполне узнаваемые городские пейзажи превращаются во внутренние ландшафты с их метаморфозами, абберацией памяти. География наших странствий – тема второй выставки, «Дальние города». Наверное, это упоение свободой передвижения по всему миру, которое испытывают репатрианты в Израиле, не очень понятно коренным израильтянам. Но мы все, кто вырос в СССР, остро ощущаем эту невероятную для нашей юности и для наших родителей возможность: увидеть своими глазами Париж, Лондон, Венецию стало не неисполнимой мечтой, а только делом времени и средств. И представим себе, что означает эта возможность для живописца или графика. Ну, а изображение Иерусалима – всегда испытание для художника: осознанно или интуитивно, он постоянно решает задачу – объединить историческую память и жизнь современного города, земной и небесный Иерусалим. Лето 2020, лето «короны», сломало все наши планы. Мы почуствовали, что нужно менять акценты: город детства, как и города, например, старой Европы, стали совершенно недосягаемыми. И даже Иерусалим непривычно опустел, а для тех, кто в нем не живет, он временами, когда объявляли карантин, превращался в «дальний город»; въехать в него было невозможно... И еще: «корона» сделала нас уязвимыми и сентиментальными. И выставки, уже давно заявленные, зазвучали совсем по-другому: и художники и, главное, зрители, придали им совершенно иной, ностальгический, смысл. «Города детства» – Питер, Москва, Ташкент, Таллин, Киев – это воспоминания, скорее, не о самом городе, а о юности, они наполнены людьми из прошлого– близкими, как у Инны Лесовой или символическими фигурами, как у Беллы Гродинской. Но... Предоставим лучше слово самим художникам. Вот их комментарии к своим работам.

Марина Белкина: «Эти рисунки – вперемешку: красками, фломастером неразрывно связаны со словами – текстами из книжки «Интервью», написанной сто лет назад и гордо, в духе питерского андеграунда конца 90-х, названной романом. С этой книжкой сложные отношения. Но в ней заточена молодость – со всем ее бредом, максимализмом, высокомерием и насмешливостью. Возможно, мои легкие шаги остались на Невском и Литейном, в зимних подворотнях, в сигаретном дыму неприкаянных кафешек, в коридорах Ленфильма, – ну, и на листочках этой книжки». Инна Лесовая: «Нет, я не украинский художник, не еврейский, не российский – хотя и училась в России. Я – киевский. Я из тех, чей взгляд, чей почерк всегда определяло оно, детство. Дом, в котором я выросла. Сад, куда меня водили. Два квартала между домом и садом. Где бы я ни рисовала, что бы я ни рисовала, ни писала – я смотрю оттуда, с улицы Коминтерна, дом 12, бельэтаж… Здесь все улицы назывались спусками. Узкие пологие тротуары провожали нас вверх, незаметно и заботливо помогая набрать высоту двумя-тремя низкими ступеньками. Мы входили в деревянные ворота, и кишащая за этими глухими воротами жизнь неожиданно открывалась нам. «Старые барыньки», «фребелички» выходили откуда-то из глубин старых домов в каких-то черных балахончиках, в нелепо-вычурных шляпках, которые находили приличными, очевидно, в силу их ветхости, с черными сумками, свисающими почти до земли, потому что, как правило, старушки были маленькими и сгорбленными и опирались крошечными лапками на черную клюку». Мариана Король: «Разве могу я не думать о прошлом, в котором я пряталась среди жестких зарослей цветущих мальв, во дворе дома, которого теперь нет? За мною следом бежала ночь – словно раскручивалась лента тьмы. Я лежала между сном и явью: еще вся жизнь была впереди и весь мир был обещанием счастья, которое ждет каждого, кто не в силах взять его. Это было так давно, а сейчас у меня остались лишь кисти и краски, чтобы оборудовать свой мирок хотя бы проблеском надежды. Они помогают мне построить мостик, чтобы я могла легко оттолкнуться, как от знакомого берега, без усилий – назад, в поток воспоминаний, связанных со родным домом и людьми, его населявшими, чтобы меня унесло в такую даль, откуда почти не вернуться – едва ли не к десятому году моего рождения, когда мне впервые поднялось навстречу счастливое чувство полноты бытия. Я рисую свою глиняно-пустынную вотчину, землю, которая с детства хранится у меня в голове, как детальная, искусным картографом сработанная карта». Шмуэль (Анатолий) Шелест: «На этих работах – Киев, написанный с натуры совсем молодым художником. Благодаря им я вспоминаю звуки ранней осени,

тенистых киевских парков, запах масляных красок на мольберте, острое желание как можно точнее передать красоту родного города.Тогда я был уверен, что никогда, ни за что отсюда не уеду... но дальние странствия уже ждали меня за порогом». Белла Гродинская: «Это наброски визуальной памяти о моем послевоенном детстве в небольшом эстонском городке: знакомые очертания домов на исхоженных улицах, церковь, родной дворик с колодцем, дерево со скворечником,– все это обретает неожиданную новизну, открывает свою красоту и доброту.Родной город заполняет душу светом, и детали его портрета – это новые встречи с ним, которые напоминают мне о моих истоках». Выставка «Дальние страны» не стала, как это иногда случается при такой теме, набором главных «видов», пробежкой по растиражированным достопримечательностям этих знаменитых стран. В ней, этой выставке, присутствовала та же глубоко личная интонация, личное отношение художника к увиденному, как и в «Городе детства». Алексей Адонин даже не обозначает в названиях своих работ – что это за страны, что за города. Это полуабстрактные сны, видения, и только он сам знает, что послужило их источником. А какой неожиданной предстала перед зрителем на этой выставке Италия... Ведь даже тот, кто никогда в Италии не был, как будто хорошо знаком с ней: картины, иллюстрации, открытки показывают нам все самые знаменитые ее места и сооружения. Но у нас была другая Италия. Итальянская провинция Чивита Кастелляно Марины Левитан. Это какое-то очень личное переживание, похожее даже на воспоминание; если бы не подпись, можно было бы подумать, что эти работы должны были быть на предыдущей выставке, «Город детства»... Белла Гродинская помещает рядом два города – Таллин и Рим, и композиционно строит обе картины подчеркнуто одинаково. Но: «Облик городов неповторим, как неповторима их история, как неповторим готический облик Таллина, его тесно примкнувшие друг к другу здания под уютными черепичными крышами, как неповторимы соборы Рима под сенью вечнозеленых пиний. Уловить, запечатлеть в картине эту неповторимость – мечта каждого художника, пусть несбыточная, но вдохновляющая на поиск» – говорит художница. Шломо Бронштейн соединяет в своем фото-триптихе детали самых знаменитых исторических зданий Рима, создавая фантасмогорический образ этого Вечного города, как его называют еще с античных времен. Вот что говорит об этом сам автор: «Уверен, что название этой выставки – «Дальние страны»,

проведенной в один из пиков коронавируса, родилось совсем не случайно. Современные средства транспорта и связи позволяют пронзать пространство, активно общаться, познавать мир. И вдруг, полный паралич. Все сидят по домам, и лишь перелистывают фотографии и вспоминают былыевпечатления и ощущения. Мой последний перелет был в Италию, а точнее в Рим. Этот город – портал, в нем много измерений. И в какой-то миг ты начинаешь путешествовать во времени. Этому посвящена серия моих работ». Венеция Гали-Даны Зингер – это не гондолы, которые почти обязательно присутствуют в изображениях этого города. Ее Венеция – это камни. Камни, на каждом из которых проступают образы – людей, животных, растений. Их никто не рисовал, не вылепливал, они возникли сами. Но нужен был глаз художника, чтобы увидеть их и показать другим. А у Шмуэля Шелеста как раз гондолы. Но не те, опоэтизированные и романтические, с распевающим в них красавцем-гондольером, которые возникают в воображении при словах «венецианская гондола». У Шелеста это просто замечательные лодки, отдыхающие от пассажиров на своих причалах в самом обыкновенном городке с невысокими домами – Венеции. Но не одну только Италию увидели мы на этой выставке, бывали наши художники и в других странах. Анатолий Баратынский не стал уточнять, какой именно город он нам показывает. Один из его холстов называется просто «Европа», а другой – «Америка». И, хотя и там, и здесь на первом плане – мчащиеся машины, совершенно понятно, где какой континент. Да, мир стал единым, техника и технологии везде одни и те же, нокаждая страна и каждый город все еще сохраняют, к счастью, свой собственный, неповторимый облик. Дом «Старая Англия» в центре Брюсселя был построенв конце 19 века и до сих пор называется так по имени универмага, который в нем когда-то размещался. Сегодня здесь Музей музкальных интрументов, и Дом, конечно, выглядит вполне ухоженным и благополучным. Но Ирина Пресс в своем воображении дала ему прожить сто с лишним лет естественной жизни – без вмешательства человека, и увидела его таким, каким он неизбежно стал бы: ветхим, покачивающимся, с деревьями, проросшими на его крыше. Для нее этот Дом пришел из прошлого, и он прекрасен даже в своем увядании. «Вильнюс» Марины Шелест вызывает те же ассоциации, что и работы Марины Левитан: он тоже как будто пришел из ее детства, хотя это совсем не так. Но нет ни малейшего ощущения, что это чужой, незнакомый автору город, что она

в нем туристка... Кажется, что Марина просто любуется этой непритязательной улочкой так естественно убегающей под арочку. Собственно, здесь то же, о чем уже говорилось, и что объединяет практически все работы на этой выставке – личное, я бы даже сказала интимное отношение к этим «дальним» городам и странам. У Сергея Хвостенко – совершенно другой эмоциональный фон. Никакой ностальгии, никакой лирики, в сущности, абстракция с немногими фигуративными деталями – «Суматоха в городе». Город этот – Киев, который Сергей достаточно хорошо знает (он там учился), но догадаться о том, что это за местность можно только благодаря авторской подписи. Что ж, такое ощущение осталось у художника от Киева – а ведь это тоже очень личное... Вот такая нестандартная получилась выставка. Ну, а что касается выставки «Иерусалим»... Если уж мы говорим о личном отношении каждого из наших художников к городам нашего детства и дальним, виденным все-таки мимолетно, в путешествиях, то, когда речь идет об Иерусалиме, это чувство становится главным. Ведь, мы, как ни удивительно, здесь живем. В этом центре мира (вспомним знаменитую карту 16 века), в городе с тысячелетней историей; в городе, о котором знает и имеет свое мнение едва ли не каждый житель Земли. А мы – да, мы (все израильтяне, даже те, кто бывает здесь только наездами) живем здесь обычной жизнью – ходим по улицам, ездим в автобусах, покупаем еду, ссоримся и миримся; но при этом каждый ежеминутно, осознавая или не осознавая того, ощущает на себе влияние этого города, влияние, которого не передать словами. Но в искусстве это ощущение не скрыть. И это отчетливо чувствовалось на выставке. Не было здесь «пафосных» изображений, все очень просто; да и не может быть иначе – ведь Иерусалим уже стал таким «своим». Только у каждого художника он «свой» по-другому. «Древние говорили, что «нельзя дважды войти в одну и ту же реку». Подобные ощущения у меня вызывает Иерусалим. Каждое посещение города – совершенно иная гамма чувств, и даже иная реакция тела. Готовясь к выставке, я долго бродил по камням древней мостовой, пытаясь уловить вибрации молитв и благоговения, которые органично вплелись в ауру этого удивительного пространства». (Шломо Бронштейн) «И возвращаясь к началу начал, к Иерусалиму, городу света (‫ )ירושלים של אור‬, стремишься к тому, чтобы передать игру света и тени на его стенах, погруженных в знойно-прозрачный воздух, опустившийся на холмы этого вечного города». (Белла Гродинская)

Дома, улицы, иерусалимское небо. На многих работах все это максмально приближено к первому плану, к зрителю. Но Баратынский видит и показывает зрителю современный динамичный город, Пресс любуется тихим «старым» Иерусалимом, для Ратуш этот город – непрекращающийся праздник, и ее красочные композиции изобилуют деталями «повседневной жизни». И та же праздничность у Хатина, но – никакого сюжетного рассказа об этой «повседневной жизни»: она проходит там, за сияющими окнами дома, и нам остается только догадываться о ней по немногочисленным деталям, скорее намекам. На полотнах Гончаровой-Кантор и Клецеля мы видим те же, в сущности, иерусалимские дворики, что и у Ратуш, но здесь все сведено почти к абстрации, и все эмоции авторов передает лишь цветовая гамма. Для Хейфец «Старый город» – не архитектурные ансамбли и здания, а люди, его населяющие, тесное пространство интерьера, и все находятся так плотно друг к другу, что становится понятно: они – единое целое и друг с другом, и со своим городом. И то же ощущение единства, абсолютного слияния в фотографике Бронштейна, хотя здесь почти неразличимы детали и нет отдельных персонажей, только спиной к нам – огромная фигура, обнимающая и объединяющая все, что находится перед ним. У Некоды Зингера прошлое и настоящее сосуществуют буквально: Иосиф и Лот – вовсе не исторические персонажи, они живут среди нас, носят современную одежду и непринужденно прогуливаются по иерусалимским улицам. И они, наверное, с таким же интересом, как и Гали-Дана Зингер, разглядывают древние иерусалимские камни, на которых так ясно видны чьи-то портреты – не их ли самих? Если и не их, то уж, безусловно, их друзей или знакомых. Но иногда хочется чуть отстраниться, увидеть город в перспективе. Это может быть спокойная, так хорошо знакомая улица Агриппас Марины ЛевитанГарфинкель. А может быть панорамное изображение в работах Хейфец, Гродинской и Шамоты: общий вид города, и лишь одна-две детали – едва обозначенные, но мгновенно узнаваемые силуэты сооружений, давно ставшие символами Иерусалима. Но существует и другая перспектива – взгляд из глубин истории. Это и традиционная для еврейского искусства символика в работе Алины Йоффе-Пиковской, выполненной в столь же традиционной технике вырезки. И «Золотой Иерусалим» Мины Минской – он написан так, как изображали его на старинных картах. Но это не копия – это восхождение художника к истокам, воспроизведение подлинного облика Иерусалима с Храмом в центре. Именно к этому Храму, мерно взмахивая веслами, направляются люди, сидящие в лодке в работе Шелеста. И они достигнут его.

04.06.20 – 11.06.20

CITY PA R T

OF CHILDHOOD ‫עיר הילדות‬

Marina Belkina ‫מרינה בלקין‬

PITER, BEGINNING OF THE CENTURY. WINTER. 2009. Gouache on carton, 25x54 ‫ גואש על קרטון‬.‫ חורף‬.‫ ראשית המאה‬,‫פיטר‬

Marina Belkina ‫מרינה בלקין‬

PITER, BEGINNING OF THE CENTURY. WATERMELONS. 2008. Gouache on paper, 29x21 ‫ גואש על נייר‬.‫ אבטיחים‬.‫ ראשית המאה‬,‫פיטר‬

Bella Grodinsky ‫בלה גרודינסקי‬

TALLINN. OLD MARKET. 1970. Color lithography, 34.5х29 ‫ ליתוגרפיה צבעונית‬.‫ שוק ישן‬.‫טאלין‬

Bella Grodinsky ‫בלה גרודינסקי‬

VIEW FROM VYSHGOROD. 1968. Etching, aquatint, letterpress printing, 30.5х37 ‫ אקווטינט‬,‫ תחריט‬.‫נוף מווישגורוד‬

Mariana Korol ‫מריאנה קורול‬

TASHKENT, 80s. LANDSCAPE WITH EMPTY CAGE. 2018. Oil on canvas, 50x70 ‫ שמן על בד‬.‫נוף עם כלוב ריק‬

Mariana Korol ‫מריאנה קורול‬

TASHKENT, 80s. A LOOK ON THE OTHER HAND. 2017. Oil on canvas, 50x70 ‫ שמן על בד‬.‫מבט מהצד השני‬

‫‪Inna Lesovaya‬‬ ‫אינה לסובוי‬

‫‪KIEV, 50s. FROM THE BAZAAR. 1971. Oil on canvas, 77,5х60‬‬ ‫קייב‪ ,‬שנות החמישים‪ .‬תמונה מן השוק‪ .‬שמן על בד‬

‫‪16‬‬

Inna Lesovaya ‫אינה לסובוי‬

KIEV, 50s. FAMILY UNDER THE LAMP-SHADE. 1984. Oil on canvas, 83х127 ‫ שמן על בד‬.‫ משפחה תחת אהיל המנורה‬.‫ שנות החמישים‬,‫קייב‬

Masha Potapenkova ‫מאשה פוטאפנקובה‬

DACHA. GREAT-GRANDMOTHER AND GREAT-GRANDFATHER. MOSCOW SUBURB, 50s. 2017. Mixed media, 46х70 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ שנות החמישים‬,‫ סבא רבא וסבתא רבא פרבר מוסקבה‬.‫בית קיץ‬

‫‪Masha Potapenkova‬‬ ‫מאשה פוטאפנקובה‬

‫‪MOSCOW, 70s. 2020. Acrylic on canvas, 80x60‬‬ ‫מוסקבה‪ ,‬שנות השבעים‪ .‬אקריליק על בד‬

‫‪19‬‬

‫‪Tatyana Ratush‬‬ ‫טטיאנה רטוש‬

‫‪LENINGRAD, 70s. 2020. Mixed media, 30х21‬‬ ‫לנינגרד‪ ,‬שנות השבעים‪ .‬טכניקה מעורבת‬

‫‪20‬‬

‫‪Tatyana Ratush‬‬ ‫טטיאנה רטוש‬

‫‪LENINGRAD, 70s. 2020. Mixed media, 30х21‬‬ ‫לנינגרד‪ ,‬שנות השבעים‪ .‬טכניקה מעורבת‬

‫‪21‬‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

KIEV-PECHERSK LAVRA. ETUDE. 1981. Oil on carton, 32х32 ‫ שמן על קרטון‬.‫ אֶטיוּד‬.‫פצ'רסק לברה‬-‫קייב‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

MARINA. GENOESE FORTRESS. 1981. Oil on carton,34,5х24,5 ‫ שמן על קרטון‬.‫ מבצר גנואי‬.‫אֶטיוּד אביבית‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

AN OLD LADY WITH AN AXE. UKRAINE. 1983. Mixed media, 26x38 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ אוקראינה‬.‫אישה זקנה עם גרזן‬

Marina Schelest ‫מרינה שלסט‬

KIEV. ANDREW'S DESCENT. 1979. Mixed media, 36,5x24 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ הירידה של אנדרו‬.‫קייב‬

Michael Yahilevich ‫מיכאל יחילביץ‬

TARUSA. QUEUE FOR VODKA. 1987. Oil on canvas, 80Х80 ‫ שמן על בד‬.‫ תור לוודקה‬.‫טרוסה‬

Michael Yahilevich ‫מיכאל יחילביץ‬

TARUSA. PIONEER HOLIDAY. 1985. Oil on canvas, 80Х90 ‫ שמן על בד‬.‫ חג החלוצים‬.‫טרוסה‬

‫‪03.08.20 – 09.08.20‬‬

‫ארצות רחוקות‬

‫‪29‬‬

Alexey Adonin ‫אלכסיי אדונין‬

ANCIENT DREAMS. 2014. Oil on canvas, 70x100 ‫ שמן על בד‬.‫חלומות עתיקים‬

Alexey Adonin ‫אלכסיי אדונין‬

OASIS. 2007. Oil on canvas, 50x60 ‫ שמן על בד‬.‫אואזיס‬

Anatoly Baratynsky ‫אנטולי ברטינסקי‬

EUROPE. 2014. Mixed media on canvas, 90х120 ‫ טכניקה מעורבת על בד‬.‫אֵירו ֹ ָּפה‬

Anatoly Baratynsky ‫אנטולי ברטינסקי‬

AMERICA. 2014. Mixed media on canvas, 90х120 ‫ טכניקה מעורבת על בד‬.‫אמריקה‬

Lera Barstein ‫לרה ברשטיין‬

RECOLLECTIONS OF POLAND. 1989. Mixed media on canvas, 100x100 ‫ זכרונות מפולין‬.‫טכניקה מעורבת על בד‬

Lera Barstein ‫לרה ברשטיין‬

A FULL MOON IN FLORENCE. 2010. Oil on canvas, 70x50 ‫ שמן על בד‬.‫ירח מלא בפירנצה‬

Shlomo Bronshtein ‫שלמה ברונשטיין‬

FROM THE TRIPTYCH «ROME». 2020. Photo-graphics, 100х100 ‫ גרפיקה לצילום‬.‫רומא‬

Shlomo Bronshtein ‫שלמה ברונשטיין‬

FROM THE TRIPTYCH «ROME». 2020. Photo-graphics, 100х100 ‫ גרפיקה לצילום‬.‫רומא‬

Bella Grodinsky ‫בלה גרודינסקי‬

DISTANT CITIES. 2020. Color pencil on paper, 50x50 ‫ עיפרון צבעוני על נייר‬.‫ערים רחוקות‬

Bella Grodinsky ‫בלה גרודינסקי‬

DISTANT CITIES. 2020. Color pencil on paper, 50x50 ‫ עיפרון צבעוני על נייר‬.‫ערים רחוקות‬

Sergey Hvostenko ‫סרגיי חבוסטנקו‬

COMMOTION IN THE CITY. KIEV. 2020. Linocut, 23x16 ‫ לינוקוט‬.‫ קייב‬.‫מהומה בעיר‬

Sergey Hvostenko ‫סרגיי חבוסטנקו‬

COMMOTION IN THE CITY. KIEV. 2020. Mixed media, 34x27 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ קייב‬.‫מהומה בעיר‬

Marina Levitan-Garfinkel ‫גורפינקל‬-‫מרינה לויטן‬

FROM THE SERIES «CIVITA CASTELLANA, ITALY». 2012. Oil on canvas, 26x30 ‫ שמן על בד‬."‫ איטליה‬,Civita Castellana" ‫מתוך הסדרה‬

Marina Levitan-Garfinkel ‫גורפינקל‬-‫מרינה לויטן‬

AFTER THE STORM. From the Series «Civita Castellana, Italy». 2018. Oil on canvas, 28x31 ‫ שמן על בד‬."‫ איטליה‬,Civita Castellana" ‫ מתוך הסדרה‬.‫אחרי הסערה‬

Irina Press ‫אירינה פרס‬

OLD ENGLAND, BRUSSELS. ARTWORK. 2019. Print on foam board, 50x70 ‫ הדפס על לוח קצף‬.‫ בריסל‬,‫אנגליה העתיקה‬

Irina Press ‫אירינה פרס‬

PLACE WAVRE, BRUSSELS. 1998. Oil on canvas, 50x70 ‫ שמן על בד‬.‫ בריסל‬,‫מקום ווברה‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

FROM THE SERIES “GUR EMIR MOSQUE”. 1992. Mixed media on paper, 60х30 "‫מתוך הסדרה "מסגד גור אמיר‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

VENICE. 2020. Mixed media, 80x140 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ונציה‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

RUMBULA FOREST. 2017. Acrylic on canvas, 80x160 ‫ אקריליק על בד‬.‫יער רומבולה‬

Marina Schelest ‫מרינה שלסט‬

VILNIUS. 2017. Acrylic on canvas, 40х40 ‫ אקריליק על בד‬.‫וילנה‬

Gali-Dana Singer ‫דנה זינגר‬-‫גלי‬

FROM THE SERIES «VENICE: THE FINE ART OF DECAY» 2009. Color photographs, 20x30 each ones ‫ צילומי צבע‬."‫ אמנות ההתפוררות‬:‫מתוך הסדרה "ונציה‬

Gali-Dana Singer ‫דנה זינגר‬-‫גלי‬

FROM THE SERIES «VENICE: THE FINE ART OF DECAY» 2009. Color photographs, 20x30 each ones ‫ צילומי צבע‬."‫ אמנות ההתפוררות‬:‫מתוך הסדרה "ונציה‬

‫‪18.08.20 – 24.08.20‬‬

‫ירושלים‬

Anatoly Baratynsky ‫אנטולי ברטינסקי‬

OLD TOWN. 2020. Mixed media on canvas, 35х50 ‫ טכניקה מעורבת על בד‬.‫העיר העתיקה‬

Anatoly Baratynsky ‫אנטולי ברטינסקי‬

JAFFA STREET. 2020. Mixed media on canvas, 35х50 ‫ טכניקה מעורבת על בד‬.‫רחוב יפו‬

Shlomo Bronshtein ‫שלמה ברונשטיין‬

UNTITLED. 2020. Photograph, 150x150 ‫ צילום‬.‫ללא כותרת‬

Shlomo Bronshtein ‫שלמה ברונשטיין‬

UNTITLED. 2020. Photograph, 150x150 ‫ צילום‬.‫ללא כותרת‬

Nataly Goncharova-Kantor ‫קנטור‬-‫נטלי גונצ'ארובה‬

FROM THE SERIES «JERUSALEM». 2020. Tempera on canvas, 70x50 ‫ טמפרה על בד‬."‫מתוך הסדרה "ירושלים‬

Nataly Goncharova-Kantor ‫קנטור‬-‫נטלי גונצ'ארובה‬

FROM THE SERIES «JERUSALEM». 2020. Tempera on canvas, 70x50 ‫ טמפרה על בד‬."‫מתוך הסדרה "ירושלים‬

Bella Grodinsky ‫בלה גרודינסקי‬

VIEW OF THE OLD TOWN AT NOON. 2020. Pastel on paper, 50x50 ‫ פסטל על נייר‬.‫נוף לעיר העתיקה בצהריים‬

Bella Grodinsky ‫בלה גרודינסקי‬

YAMIN MOSHE. SILENCE BEFORE SUNSET. 2020. Pastel on paper, 50x50 ‫ פסטל על נייר‬.‫ שתיקה לפני השקיעה‬.‫ימין משה‬

Anna Heifets ‫אנה היפץ‬

OLD TOWN. 2020. Monotype on paper, 90x75 ‫ מונוטייפ על נייר‬.‫העיר העתיקה‬

Anna Heifets ‫אנה היפץ‬

JERUSALEM. Monotype on paper, 90x75 ‫ מונוטייפ על נייר‬.‫ירושלים‬

Gregory Khatin ‫גרגורי חטין‬

UNTITLED. 2020. Photograph, 56x39,5 ‫ צילום‬.‫ללא כותרת‬

Benjamin Kletzel ‫בנימין קלצל‬

JERUSALEM. CITY LANDSCAPE. 2010. Acrylic on canvas, 49x69 ‫ על בד אקריליק‬.‫ נוף עירוני‬.‫ירושלים‬

Marina Levitan-Garfinkel ‫גורפינקל‬-‫מרינה לויטן‬

AGRIPPAS STREET. 2016. Oil on canvas, 60x90 ‫ שמן על דב‬.‫רחוב אגריפס‬

Marina Levitan-Garfinkel ‫גורפינקל‬-‫מרינה לויטן‬

LIFE OUTSIDE. Oil on wood, 37x42 ‫ שמן על עץ‬.‫חיים בחוץ‬

Mina Minsky ‫מינה מינסקי‬

GOLDEN JERUSALEM. 2007. Mixed media, 22х26 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ירושלים הזהובה‬

Mina Minsky ‫מינה מינסקי‬

INDIVISIBLE JERUSALEM. 2015. Photograph, 37х39 ‫ צילומ‬.‫ירושלים בלתי ניתנת לחלוקה‬

Irina Press ‫אירינה פרס‬

JERUSALEM. 2019-2020. Mixed media 18x18 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ירושלים‬

Irina Press ‫אירינה פרס‬

JERUSALEM. 2019-2020. Mixed media 18x18 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫ירושלים‬

Tatyana Ratush ‫טטיאנה רטוש‬

JERUSALEM. 2020. Oil on canvas, 60х60 ‫ שמן על בד‬.‫ירושלים‬

Tatyana Ratush ‫טטיאנה רטוש‬

JERUSALEM. 2020. Oil on canvas, 60х60 ‫ שמן על בד‬.‫ירושלים‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

ON THE WAY TO THE TEMPLE. 2020. Mixed media, 44х95 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫בדרך לבית המקדש‬

Shmuel (Anatoly) Schelest ‫שמואל (אנטולי) שלסט‬

OLD TOWN. 2015. Mixed media, 44х95 ‫ טכניקה מעורבת‬.‫העיר העתיקה‬

Maxim Shamota ‫מקסים שאמוטה‬

JERUSALEM. 2020. Photograph, 60x90 ‫ צילום‬.‫ירושלים‬

Maxim Shamota ‫מקסים שאמוטה‬

JERUSALEM. 2020. Photograph, 60x90 ‫ צילום‬.‫ירושלים‬

Gali-Dana Singer ‫דנה זינגר‬-‫גלי‬

A TIME TO GATHER STONES TOGETHER. 2017-2020. Photographs, 20x30 (each one) ‫ צילומים‬."‫מתוך הסדרה "עת כנוס אבנים‬

Gali-Dana Singer ‫דנה זינגר‬-‫גלי‬

A TIME TO GATHER STONES TOGETHER. 2017-2020. Photographs, 20x30 (each one) ‫ צילומים‬."‫מתוך הסדרה "עת כנוס אבנים‬

Nekoda Singer ‫נקודא זינגר‬

JOSEPH AND POTIPHAR’S WIFE. 2020. Acrylic on canvas, 110X70 ‫ אקריליק על בד‬.‫יוסף ואשת פוטיפר‬

Nekoda Singer ‫נקודא זינגר‬

LOT AT BEZALEL STREET. 2020. Acrylic on canvas, 110X130 ‫ אקריליק על בד‬.‫לוט ברחוב בצלאל‬

Alina Yoffe-Pikovsky ‫פיקובסקי‬-‫אלינה יופה‬

EAST-WEST. 2019. Paper cut, 70X50 ‫ מגזרת נייר‬.‫מערב‬-‫מזרח‬

Alina Yoffe-Pikovsky ‫פיקובסקי‬-‫אלינה יופה‬

LAMPS. 2020. 50х20 ‫מנורות‬

Alexey Adonin Born in 1973, Slutsk, Belarus, USSR. 1991 – graduated from Glebov Art College, Minsk, Belarus. Since 1991 - in Israel, lives and works in Jerusalem. Collections: Private collections in EU countries and in Australia aeon6th@yahoo.com Anatoly Baratynsky Born in 1962, Ufa, Russia, USSR. 1988 - graduated from the Magnitogorsk Pedagogical Institute, Art Department. Member of the Artists Union of the former USSR. 1991 – repatriated to Israel, lives and works in Jerusalem. 1992 – Member of the Israeli Branch of the International Artists Association. Awards: 1996 – Shoshanna Ish-Shalom Scholarship, Jerusalem, Israel// 1997 – «Certificate of Merit» Art Addiction International Gallery, Stockholm, Sweden// 1998 – Diploma 1st International Art Annual «Masks in Venice», Italy// 2003 – Medal and Diploma, Tatra Art Museum of Proprad, Slovakia// 2006 – Diploma «Third International Biennial of Graphics», St. Petersburg, Russia// Diploma «Second Russian Watercolor Exhibition», Kurgan, Russia// The Charlotte Chapter of the Interior

Design Society's, NC, USA (Third place award)// 2014 – Yuri Stern Award in the Field of Plastic Arts, for a contribution to culture of Israel (Award Ceremony: 2014 February 19th, Tel Aviv Museum, Israel)// 2016 – The winner of the Contest for the Artists «The Wall» declared by the US Embassy in Israel. Collections: The Art Museum, Yad Vashem, Jerusalem, Israel// Natural History Museum, Jerusalem, Israel// Museum of Contemporary Art, Imatra, Finland// Museum of Contemporary Russian Art, Jersey City, USA//Tatra Art Museum, Poprad, Slovakia// Nesterov’s Art Museum, Ufa, Russia// Udmurt Republican Art Museum, Izhevsk, Russia// Dogadin Astrakhan State Art Gallery, Russia// Regional Art Museum, Kurgan, Russia// Fund of Modern Graphics, St, Petersburg, Russia// Design Center, Chelyabinsk, Russia// G. Galagan’s Chernigov Art Museum, Ukraine// Roerich Art Museum, Odessa, Ukraine// Uman' Museum of Art, Ukraine// National Art Museum, Baku, Azerbaijan// Musée d'Art Moderne de la Ville de Paris, France// Ural Art Gallery, Ufa, Russia// Art Gallery of the Bank Leumi, Tel-Aviv, Israel// Alla Bulyanskaya Art Gallery, London, UK// Alla Bulyanskaya Art Gallery, Moscow, Russia anatoly8562@gmail.com www.baratynsky.ehie.co

Lera Barstein Born in 1961 in Moscow, Russia, USSR. 1981 - graduated from Moscow Art College. Since 1983 – Member of Moscow Artists’ Union. 1990 – repatriated to Israel, lives in Ma’ale Adumim. Since 1992 - Member of Israeli and International Artists Association. Award: 1983 – The First Prize of Yanush Korchak International Picture Competition Collections: Private collections in Israel, Russia and other countries lerabarshtein@gmail.com lerabarshtein.com Marina Belkina Born in 1970, Leningrad, USSR (now St.Petersburg, Russia). 1998 – graduated from the Leningrad Institute of Theatre Music and Film, Producer's Department. Since 2006 – member of the Free Culture Association, St.Petersburg. Since 2012 in Israel, lives in Haifa. Since 2009 – Member of the Israel Professional Artists Association (IPAA). Collections: State Literary Museum, Moscow, Russia// Museum of Non- conformist Art, St.Petersburg, Russia// Private collections in Russia, Holland, France, and Germany. alisaprivet2@mail.ru

Shlomo Bronshtein

Born in 1962, Tashkent, Uzbekistan, USSR. Graduated from the Journalism Faculty of Tashkent State University. 1992 – repatriated to Israel, Hadera. Collections: Private collections in Israel, France, Germany, Russia, and Uzbekistan. sh.bron@gmail.com Nataly Goncharova-Kantor Born in 1966, Kharkov, Ukraine, USSR. 1984 – graduated from the Kharkov State Art Academy. 1986 – moved to Odessa. Since 1986 – participates in exhibitions of the Second Odessa Avant-garde. Since 1988 – member of the Avant-garde South Group of Creative Union of Artists (TOHa-artist association). Since 1992 in Israel, lives and works in Jerusalem. She taught numerous art courses and continued her participation in various individual and group art exhibitions. Collections: Private collections in the USA, Canada, France, Greece, Israel and Russia yamnat31@gmail.com Bella Grodinsky Born in 1947, in Valga, Estonia, USSR. 1972 – Graduated from the State

Institute of Arts Estonian SSR (now Estonian Arts Academy), Graphic Art Department, specialty – books’ design. Worked as Art Editor at a Book Publishing House in Tallinn, Estonia, repeatedly awarded with diplomas of the annual competitions of the best books. Took 11 solo exhibitions of drawings, pastel and watercolors in Estonia, Latvia, and Lithuania.

Gregory Khatin

1991 – repatriated to Israel, lives in Jerusalem. Repeatedly awarded diplomas at the Republican and International Exhibitions of Books Design.

«Artist of the RSFSR», «Art», «Music»,

Born in 1947, Leningrad, USSR (now St. Petersburg, Russia). After serving in the army went to Polytechnic

Institute.

There

also

worked in the photographic laboratory. Since 1974 – worked in the restoration shop as photographer. Since 1978 – collaborated with publishers «Aurora», «Lenizdat», «Slavia», «P-2» etc. Photographs of Khatin were published in more than 50 albums and books

In Israel Grodinsky worked as a computer graphic designer and illustrator, designed and illustrated many books and other publications, worked in advertising, too.

in Russia, which were displayed at

Collections: Private different countries

Petersburg Artists Union.

collections

revacha@013net.net Anna Heifets Born in 1969, Gorky City, USSR (now Nizhny Novgorod, Russia). 1990-1995– studied at N.K. Roerich St. Petersburg Art College. 1995 – repatriated to Israel. 1996-2001 – lived in Safed, since 2002 lives in Jerusalem.

various exhibitions books in Moscow, Frankfurt-on-Main

and

others.

Was a member of the Gorcom (City Committee) of graphics artists, St. 1999 – repatriated to Israel, lives in Jerusalem. Participated in the publication of more than 20 albums and books in Israel. Awards: 1988 – First Degree Diploma, All-Russian Exhibition of Books// 2008– Golden Medal, Photo Contest «Israel in Repatriates Eyes», Israel Collections:

Private

collections

Collections: Private collections in Israel, Russia and other countries.

Israel, Canada, Sweden, Switzerland,

annaierusalem@mail.ru

gre-kha@ya.ru

Russia, USA, Germany

Benjamin Kletzel Born in 1932, Pervomaisk, near Odessa, Ukraine, USSR. Since 1941 lived in Tashkent, Uzbekistan. 1967 – graduated from Tashkent Theater and Art Institute, Art Department, Tashkent, Uzbekistan. 1967 – moved to Samara, Russia. Since 1976 – member of USSR Artists’ Union.

Collections: Museum of Jewish Culture, Bratislava, Slovakia// Private collections in Israel, Russia, France, USA, Germany.

Communications Department, Jerusalem, Israel// 2011 – Chiave di Arco Master Class, Summer of 2011, Tuscany, Italy// 2012 – Master Class, Summer of 2012, Lazio, Italy// 2013, 2018 – Land of Origins, Artist in Residence, Lazio, Italy// 2014 – Four Year Master Class, Jerusalem Studio School, Jerusalem, Israel. Since 2019 – Member of Israeli Artist Association (https://igud-omanim.org/).

1990 – repatriated to Israel, lives in Jerusalem.

mariana.korol@gmail.com

Awards: 1995 – Ish Shalom Prize, Jerusalem; 2007 – Jerusalem Olive Prize

Inna Lesovaya

Awards and Honors: 2004-2003 – Full Scholarship Grant, Bezalel, Academy of Art and Design, Jerusalem// 2008 –

Born in 1947, Kiev, USSR (now Kyiv, Ukraine). 1973 - graduated from Moscow Polygraphic Institute (now Moscow State University of Printing Arts), Graphics Department.

3rd place in the Golden Ratio Design Competition, Israel// 2018 – Partial Scholarship, Land of Origins, Lazio, Italy.

1974 – Member of Soviet Artists’ Union.

Mina Minsky

Collections: Art Museum, Stara Zagora, Bulgaria; Samara Museum of Fine Arts, Samara, Russia; galleries and private collections of Israel, Russia, Bulgaria, France, Germany, Hungary, South Africa, USA. Mariana Korol Born in 1969, Tashkent, Uzbekistan, USSR. 1978-1990 – studied in the Plastic Art Studio. Graduated from Pedagogical Institute, Art and Drawing Department, Tashkent, Uzbekistan. 1990 – repatriated to Israel, lives in Hadera. Member of the Israel Association of the Professional Artists. Work with children: Mariana is leader of the Art Place School in Hadera. 2007– preparing students for participation

in the «City without Violence» – All Israel Project. Students won the first two prizes// 2008 - Children's Creativity International Exhibition, Yad L'Banim Exhibition Hall, Hadera, Israel (producer and curator).

2016 – repatriated to Israel, lives and works in Kfar Eldad, Gush Etzion. Collections: Private collections in Israel, Russia, France, USA. lesovoy.arnold@gmail.com www.inna-lesovaya.com Marina Levitan-Garfinkel

marina.levitan@gmail.com

Born in Kharkov, Ukraine, USSR. 1961– graduated from Art College, Kharkov, Ukraine. 25 years taught at Children Art Studios. Worked in the field of Design, Advertisement, Decorative Arts.

1996 – repatriated to Israel, lives in Mevaseret Zion.

1991 – repatriated to Israel, lives in Jerusalem. A member of the Art Addiction International Art Association (IAA), a member of the Israel Association of Illustrators.

2004 – graduated from Bezalel Academy of Art and Design, Visual

Awards:1996 – 1st Diploma, III International Female Artists’ Annual

Born in 1979, Voronezh, Russia, USSR.

Art, Art Addiction International, Gallery, Stockholm, Sweden// 1997 – 1st Diploma, «Israeli Creative Artists», Art Addiction International Gallery, Stockholm, Sweden// 1st Diploma «Italy-Israel», IV Biennale of Ex-Libris, Palazzo Farnese-Ortona, Italy// 1998 – 1st Diploma, Femina Project «A better World for our Children», Art Addiction International Gallery, Stockholm, Sweden// 1st Diploma, «Masks in Venice», 1st Art Addiction Annual in Venice, Palazzo Correr, Venice, Italy// 2003 – Diploma, the 1st Collage International Art, Art Addiction Virtual Gallery, Stockholm, Sweden// Diploma,«100 Contemporary Artists of Book Art», Art Addiction International Gallery, Stockholm, Sweden. yurmin@gmail.com Masha Potapenkova Born in Russia, USSR. 2000 – graduated from Sholokhov Moscow State Open Pedagogic University, Art and Graphic Department. Member of the Union of Abstract Artists, member of the All-Russia Artists' Union, member of the International Art Foundation, Russia Since 2015 – in Israel, lives in Jerusalem. potapenkovmasha@gmail.com

Irina Press Born in 1970, Moscow, USSR. In 1995 graduated from Moscow State Pedagogical University, Art and Graphic Department. 1996-1998 – studied at The Royal Academy of Fine Arts, Monumental Painting Department, Brussels, Belgium. 1998 – Member of the Creative Union of Russian Artists, Moscow, Russia 2017 – repatriated to Israel, lives in Rishon LeZion. Collections: Private collections in Belgium, France, Japan, USA, Russia and other countries. ir2370@yandex.ru Tatyana Ratush Born 1967, Leningrad, USSR (now St. Petersburg, Russia). 1986 – graduated from Mukhina Academy of Art and Design. 1990 – repatriated to Israel, lives and works in Jerusalem. Collections: Private collections in Israel, Russia, Germany, Latvia and USA. tatratush.art@gmail.com Maxim Shamota Born in 1961, Moscow, Russia, USSR. 1982 – graduated from Moscow State Art College in Memory of 1905 (now Moscow Academic Art

College in Memory of 1905), Graphic Department// 1988 – graduated from Moscow Polygraphic Institute (now Moscow State University of Printing Arts), Book Graphics and Design Department. Since 1988 – member of the Russian Artists Union// 2007 – member of the Photo Artists of Russia Union// 2008– member of the Russian Union of Art Photographers. Since 2010 lives in Israel. Publications: Since the 1990s – published in various magazines: «Lechaim», «Ogonyok» (Little Fire), «Novye Izvestia» (New News), «Digital Photo», and others// 2007 – Photo Album «View of Life. Such a different Love» by the «Fotoloft» Gallery// 2018– The Book «The Jews of the Holy Land. Encyclopedia of the Jewish life of Israel». The author of the project, illustrations and design. Tel Aviv, Israel. 2019 – The book «The Jews of the Holy Land. Encyclopedia of the Jewish life of Israel». The author of the project, illustrations and design. Participant of the International Nonfiction Book Fair «NonFiction». Moscow, Russia Awards: 2006 – First prize in nomination of «Portrait» by «Digital Photo» Magazine// 2006-2009 – Prizes in competitions of various photo portals such as: Photoawards.ru, Photokonkurs.com, Photosight.ru. maximshamota@gmail.com

Shmuel (Anatoly) Schelest

Marina Schelest

Born in 1957, Kiev, Ukraine, USSR.

Art critic, curator. Born in 1956, Kiev, Ukraine, USSR. Graduated from Kiev Industrial Arts College (Design Department) and Kiev Institute of Arts (Department of History and Theory of Arts).

1983-1986 – studied at the Kiev Institute of Fine Arts, Graphics Department. 1986 – after Chernobyl catastrophe moved with his family to Tashkent, Uzbekistan. 1989 – graduated from The Tashkent National Institute of Theater and Fine Arts, Graphics Department. 2000 – moved to Koblenz, Germany. 2006 – moved to Israel. Lives in Ma’ale-Adumim, works in Jerusalem. Awards: 2012 – «Vera» Prize, VI Moscow International Festival of Art «Traditions and Contemporaneity», Manege Central Exhibition Hall, Moscow, Russia// 2013 –For the Originality of the Artistic Solution, VII Tashkent International Biennale of Contemporary Art, Tashkent. Collections: Ukraine National Art Museum, Kiev// Art Fund of Uzbekistan, Tashkent// Uzbekistan Art Gallery, National Bank of Uzbekistan, Tashkent// David Baazov Museum of History of Jews of Georgia and Georgian-Jewish Relations, Tbilisi, Georgia// Collection of Prince Karim Aga Khan IV, London, UK// Collection of Annemarie Schimmel, influential German Orientalist, Bonn, Germany// Private collections in Ukraine, Russia, Israel and other countries. skizze.gallery@gmail.com

In 1986, after the Chernobyl disaster, moved with her family to Tashkent. Worked as an artist (1987-1990) and art critic (1990-1992, Tashkent Institute of Theatre and Arts, Puppet Theatre Department). In 1992 founded the «Tortoise & Violin» Club-Gallery, which became later a Diplomatic Club. Many Exhibitions and musical Projects were carried out together with representatives of EU, UN founds, and with the George Soros Found. From 1992 till 2000 curated more than 20 exhibition projects. In 2000 immigrated with her family to Germany. 2002-2005 – research curator and coordinator in Ludwig Museum, Koblenz, Germany: «Meeting Place – Paris! (Russian artists in Paris 1907-1960)», «Nonconformists from Moscow». These projects were carried out in collaboration with The Tretyakov Gallery, The Pushkin Museum, The Pompidou Center and with famous privet collectors. Worked also as curator and co-curator of the «In search of blue Filament» project (The National Museum of Ukraine, Kiev).

Gave a course of lectures on the subject «Stories from the Bible and their representation in the World Art» in Ludwig Museum, Koblenz, and in Jewish Communities of Bonn, Trier, Mainz and Koblenz. In 2006 the Schelest family repatriated to Israel. Since 2007 (up to now) – Art director and curator of the «Skizza» ClubGallery in the Jerusalem House of Quality, Hebron Road 12, Jerusalem . skizze.gallery@gmail.com Gali-Dana Singer Born in 1962, Leningrad, USSR (now St Petersburg, Russia) 19801983– studied in the Institute of the Theatre, Music and Cinematography in Leningrad. 1988 – repatriated to Israel, lives in Jerusalem. A bilingual (Russian & Hebrew) poet, editor and translator, works also in art and photography. In 1991 published with Nekoda Singer «A Manifesto of Neo-Eclecticism». Collections: Private collections in Israel, USA, Sweden and Russia. galidana@gmail.com https://www.flickr.com/photos/crivelli/ Nekoda Singer Born in 1960, Novosibirsk, USSR (now Russia). 1980-1983 – studied in the Institute of the Theatre, Music and

Cinematography in Leningrad (now St.Petersburg) and worked as stage designer. 1988 – came to Israel, lives in Jerusalem. 1988 – member of the Union of Artists of Israel. 1991 – published «A Manifesto of Neo-Eclecticism» (with Gali-Dana Singer). Award: 1989 – Yad Yosef Prize for immigrant artists. Collections: Private collections in Israel, USA, Canada, Australia, Holland, Austria, Germany, Sweden, Switzerland, Poland, Latvia, Georgia and Russia. nekodan@live.com https://fineartamerica.com/profiles/ nekoda-singer.html Michael Yahilevich Born in 1956, Moscow, USSR. Studied with his grandfather – artist M. Axelrod. 1979 – graduated from MHAT Art Theater School, Stage Design Department. Since 1983 – member of the Soviet Artists Union. Participated in many Moscow and international exhibitions. He has designed more than 50 performances in theaters in the former Soviet Union. 1983 – Member of Soviet Artists’ Union.

Awards: 2000 – Recipient of the Bulat Okudzhava Foundation prize for a contribution to the absorption of repatriated artists// 2010 – Was named «Man of the Year» by Israel TV, Ma’ale Adumim// 2012 – Yuri Shtern Prize of the Ministry of Absorption for contribution to Israel Fine Arts. Collections: Jewish Museum & Tolerance Center, Moscow, Russia// The State Museum of Oriental Art, Moscow, Russia// Private collections in Israel, USA, Germany, France, Russia, Latvia, UK, Holland.

specialist in restoration. 2006-2015 – worked as an Art Editor, Senior Graphic Designer and Print Production, in the Israel Antiquities Authority in the ward of Judea and Samaria publications. A member of the Paper Cutters Guild in Israel. Creates in various art techniques– painting, graphics, traditional Jewish papercut, Judaica and ketubboth, graphics for print editions (illustrations for books and magazines). alinapik123@gmail.com

misha777@zahav.net.il Alina Yoffe-Pikovsky Born in 1968 in Kiev, Ukraine, USSR. 1975-1985 – attended the N.I.Ostashinsky Art Studio, Kiev. 1990 – graduated from the University of Economy in Kiev, Faculty of Programming.

1990 – repatriated to Israel, lives and works in Ma’ale Adumim. Since 1991 – member of the Israeli Artists Union.

Since 1991 in Israel, lives in Ma’ale Adumim. 1991-1992 – learned courses of different graphic and painting techniques at the Bezalel Academy of Art, Jerusalem. 1992 – a course of computer graphics at the Open University, Jerusalem. 2015-2016 – Website Design Course combining Design for Advertising and Mobile at the John Bryce, Jerusalem.

Founder of the «Mesilot» Group of the Immigrant Artists.

1993-2006 – worked in the Israel Antiquities Authority as an artist and

‫מבנים כי אם האנשים המאכלסים אותה; מרחבי ְּפנים צפופים‪ ,‬והכול כה קרובים זה לזה‬ ‫עד שמתברר שכולם אינם אלא אחדות אחת – בינם לבין עצמם‪ ,‬ובינם לבין עירם‪.‬‬ ‫אותה תחושה של אחדות ומיזוג מוחלט ניתן לראות בגרפיקת הצילום של ברונשטיין‪ ,‬אף‬ ‫כי כמעט ולא ניתן להבחין בפרטים ואין דמויות בודדות‪ ,‬ורק – עם הגב אלינו – נראית צורת‬ ‫ענק‪ ,‬חובקת ומאחדת את כל אשר לפניה‪.‬‬ ‫אצל נקודא זינגר‪ ,‬העבר וההווה דרים בכפיפה אחת פשוטו כמשמעו‪ :‬יוסף ולוט כלל אינן‬ ‫דמויות היסטוריות‪ ,‬הם חיים בקרבנו‪ ,‬לבושים בגדים עכשוויים ומטיילים להנאתם ברחובות‬ ‫העיר‪ .‬ודומה שהם בוחנים אבני ירושלים עתיקות באותו עניין כפי שעשתה זאת גלי דנה‬ ‫זינגר‪ ,‬אבנים שעליהם נראים בבירור דיוקנאות כלשהם – אולי שלהם עצמם‪ ,‬ואם לא‬ ‫שלהם ‪ --‬בוודאי של מי מבין ידידיהם או מכריהם‪.‬‬ ‫אבל לפעמים יש רצון לקחת מרחק ולראות את העיר בפרספקטיבה‪ .‬זה יכול להיות רחוב‬ ‫אגריפס‪ ,‬הרגוע והמוכר כל כך‪ ,‬של מרינה לוויתן‪-‬גרפינקל‪ .‬אבל יכולה להיות גם תמונה‬ ‫פנורמית כבעבודותיהם של חפץ‪ ,‬גרודינסקי ושמוטה‪ :‬מראה כללי של העיר ועוד שנים‪-‬‬ ‫שלושה פרטים – אלו הן צלליות‪ ,‬שאולי רק סומנו אבל ניתנים לזיהוי מידי‪ ,‬של מבנים‬ ‫שמזמן הפכו לסימני ההיכר של העיר‪.‬‬ ‫אולם קיימת גם פרספקטיבה אחרת – מבט ממעמקי ההיסטוריה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי גם‬ ‫בסמליות מסורתית האופיינית לאמנות יהודית‪ ,‬כמו בעבודתה של אלינה יופה‪-‬פיקובסקי‪,‬‬ ‫עבודה שבוצעה על פי טכניקה מסורתית לא פחות של מגזרות‪.‬‬ ‫"ירושלים של זהב" פרי מכחולה של מינסקי עשויה כפי שנהגו לצייר את העיר הזאת‬ ‫במפות העתיקות‪ .‬אך אין זה תעתיק כי אם מעשה של עלייתו של היוצר אל המקורות‪ ,‬מעין‬ ‫שחזור מראותיה המקוריים של ירושלים עם בית המקדש במרכזה‪.‬‬ ‫זהו גם המקדש אליו עושים את דרכם יושבי הסירה‪ ,‬המניפים משוטיהם בפעימות קצובות‪,‬‬ ‫גיבורי עבודתו של שלסט‪ .‬והם יגיעו אל יעדם‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫ובאשר לתערוכה "ירושלים"‪ ...‬אם כבר מדברים על יחסו האישי של כל אחד מן האמנים‬ ‫שלנו אל ערי ילדותנו ואל ערים רחוקות שראה כשביקר בהן ביקור חולף‪ ,‬הרי שכאשר‬ ‫מדובר בירושלים‪ ,‬ההרגשה הזו נעשית לתחושה העיקרית‪ .‬כי הרי‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬זה המקום‬ ‫בו אנחנו חיים‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬הממוקמת במרכז העולם (הבה ניזכר באותה מפה מן המאה‬ ‫ה‪ ,)16 -‬בעיר בעלת היסטוריה של אלפי שנים; בעיר שכמעט כל אחד מתושבי הפלנטה‬ ‫מכיר ויש לו לגביה חוות דעה כשלהי‪.‬‬ ‫ואנחנו – כן‪ ,‬אנחנו (הכוונה לכל הישראלים‪ ,‬אפילו לאלו שרק קופצים לבקר כאן מדי‬ ‫פעם) חיים כאן את חיי שגרתנו – הולכים ברחובות‪ ,‬נוסעים באוטובוס‪ ,‬קונים אוכל‪ ,‬רבים‬ ‫ומשלימים; ועם כל זה‪ ,‬כל אחד מאתנו‪ ,‬במודע או שלא במודע‪ ,‬חש את השפעתה של‬ ‫העיר הזו‪ ,‬השפעה שאי‪-‬אפשר להביעהּ במילים‪ .‬אבל באמנות‪ ,‬את התחושה הזו לא ניתן‬ ‫להסתיר‪.‬‬ ‫הדבר ניכר בבירור בתערוכה‪ .‬לא היו כאן תמונות מלאות "פתוס"‪ ,‬הכל היה פשוט; וזה‬ ‫גם לא יכול להיות אחרת – כי ירושלים היא כבר כל כך "שלנו"‪ .‬אלא שאצל כל אחד‬ ‫מהאמנים‪ ,‬העיר הזו "שלו" בדרכו הוא‪.‬‬ ‫"בעת העתיקה היו אומרים 'אי‪-‬אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים'‪ .‬ירושלים מעלה אצלי‬ ‫תחושה דומה‪ .‬כל ביקור בעיר מעורר מגוון שונה לגמרי של רגשות ואפילו תגובת גוף שונה‪.‬‬ ‫כשהתכוננתי לתערוכה שוטטתי ארוכות על אבני מדרכה עתיקה בניסיון לחוש רטט של‬ ‫תפילות ויראת כבוד שנשתזרו בטבעיות באווירת המרחב המופלא הזה"‪( .‬שלמה ברונשטיין)‬ ‫"וכשאת חוזרת אל הבראשית‪ ,‬אל ירושלים של אור‪ ,‬את שואפת להעביר את משחקי‬ ‫האור והצל על קירות וחומות‪ ,‬שקועות באוויר השקוף והשחון שירד על גבעותיה של העיר‬ ‫הנצחית הזו"‪( .‬בלה גרודינסקי)‬ ‫בתים‪ ,‬רחובות‪ ,‬שמי ירושלים‪ .‬ברבות מן העבודות כל אלה מקורבים עד כמה שאפשר‬ ‫לקדמת הבמה‪ ,‬אל הצופה‪ .‬אבל‪ ...‬ברטינסקי רואה ומראה לצופה עיר מודרנית ודינאמית;‬ ‫פּ ר ֶס מתפעלת למראה ירושלים ה"ישנה" והשקטה; בעיני ראטוּש‪ ,‬העיר הזו היא חגיגת אין‬ ‫קץ‪ ,‬והקומפוזיציות הססגונית שלה שופעות בפרטי "חיי היום יום"‪ .‬אותה חגיגיות מוצאים‬ ‫אנו גם אצל חָטין‪ ,‬אבל אצלו אין כל סיפור עלילתי על אותם "חיי יום יום"‪ :‬הם מתרחשים‬ ‫אי‪-‬שם‪ ,‬מעבר לחלונות בוהקים של בית‪ ,‬ולא נותר לנו אלא לנחש אודותיהם על פי פרטים‬ ‫בודדים‪ ,‬אולי אף רמזים‪.‬‬ ‫על הבדים של גונצ'רובה‪-‬קנטור וקלצל רואים אנו למעשה את אותן החצרות הירושלמיות‬ ‫כמו אצל רטוש‪ ,‬אלא שכאן הכול מצטמצם עד כדי הפשטה כמעט‪ ,‬וכל הרגשות מובעים‬ ‫באמצעות מגוון הצבעים בלבד‪ .‬עבור חפץ‪" ,‬העיר העתיקה" איננה אדריכלות ומכלולי‬

‫‪91‬‬

‫אנשים‪ ,‬של חיות‪ ,‬של צמחים‪ .‬איש לא צייר ולא כייר אותן – הדמויות הופיעו כאילו מעצמן‪.‬‬ ‫מה שהיה דרוש הוא עינו של אמן – גם על מנת לראות וגם כדי להראות לאחרים‪.‬‬ ‫אצל שמואל שלסט‪ ,‬לעומתה‪ ,‬הגונדולות כן מופיעות‪ .‬אלא שאינן אלו אותן סירות פואטיות‬ ‫ורומנטיות עם אותו גונדולייר המזמר ויפה‪-‬התואר – דימויים הצצים בדמיוננו למשמע‬ ‫הצירוף "הגונדולה הוונציאנית"‪ .‬אצל שלסט אלה אינן אלא סירות נפלאות שלקחו הפוגה‬ ‫מעבודתן בעיר קטנה ורגילה לגמרי עם בניינים נמוכי קומה – ונציה‪.‬‬ ‫אלא שלא רק את איטליה לבדה ראינו בתערוכה הזו‪ ,‬וציירינו נזדמנו גם למקומות אחרים‪.‬‬ ‫אנטולי ברטינסקי נמנע מלפרט‪ ,‬איזו עיר בדיוק הוא מראה לנו‪ .‬אחת מתמונותיו נקראת‬ ‫בפשטות "אירופה"‪ ,‬השנייה‪" ,‬אמריקה"‪ .‬ואף שגם בזו וגם בזו מתרוצצות אותן מכוניות‪,‬‬ ‫ברור הרי באיזו יבשה מדובר בכל אחת מהתמונות‪ .‬נכון שהעולם הפך עולם אחד‪ ,‬שבכל‬ ‫מקום אותה הטכניקה והטכנולוגיה‪ ,‬אבל כל ארץ וכל עיר עדיין משמרות‪ ,‬למרבה המזל‪ ,‬את‬ ‫צביונן הייחודי רק להן‪.‬‬ ‫בניין "החנות האנגלית העתיקה לשעבר" במרכזה של בריסל נבנה בסוף המאה ה‪ 19-‬אך עד‬ ‫היום נקרא על שמה של חנות הכל‪-‬בו ששכנה בו פעם‪ .‬היום פועל כאן מוזיאון לכלי נגינה‪,‬‬ ‫והבית עצמו נראה אף הוא מטופח ומשגשג למדי‪ .‬אבל אירינה ְּפר ֶס נתנה לו‪ ,‬בדמיונה‪,‬‬ ‫לחיות מאה שנים של חיים 'טבעיים' – ללא התערבות יד‪-‬אדם – וראתה אותו כפי שנגזר‬ ‫היה עליו להיראות‪ :‬בלוי‪ ,‬מתנדנד‪ ,‬מצמיח עצים על גגו‪ .‬עבורה‪ ,‬הבית הזה הגיע מן העבר‬ ‫והוא נפלא אף בקמילתו‪.‬‬ ‫"וילניוס" פרי מכחולה של מרינה שלסט מעוררת אסוציאציות דומות לאלו שמעלות‬ ‫עבודותיה של מרינה לוויתן‪ :‬גם העיר הזו דומה כאילו הגיעה הישר מן הילדות‪ ,‬אף שבפועל‬ ‫אין הדברים כך‪ .‬אין שום תחושה שזוהי עיר זרה‪ ,‬בלתי מוכרת לאמנית שהיא עצמה‬ ‫אינה אלה תיירת המבקרת בה‪ ...‬דומה שמרינה רק מתפעלת מהסמטה הפשוטה הבורחת‬ ‫והנעלמת לה בטבעיות כזו מתחת לקשת הצדדית‪ .‬למעשה‪ ,‬כאן אנו עדים למשהו שכבר‬ ‫דיברנו עליו‪ ,‬משהו שמאחד כמעט את כל העבודות בתערוכה הזו – וכל זה אף על פי שהן‬ ‫כל כך שונות זו מזו‪ :‬גישה אישית‪ ,‬הייתי מעיזה אף לומר אינטימית‪ ,‬לכל אותן הערים‬ ‫והארצות הרחוקות‪.‬‬ ‫אצל סרגיי חבוסטנקו אנו חווים רקע רגשי אחר לגמרי‪ .‬שום נוסטלגיה‪ ,‬שום ליריות‪ ,‬וכל מה‬ ‫שיש הוא למעשה ציור מופשט עם פרטים פיגורטיביים בודדים בלבד – "תוהו ובוהו בעיר"‪.‬‬ ‫העיר היא קיי ֶב אותה סרגיי מכיר היטב (הוא למד שם)‪ ,‬אבל רק בזכות הכיתוב ניתן ללמוד‬ ‫שמדובר במקום הזה דווקא‪ .‬ובכן‪ ,‬זו התחושה שהעיר קייב הותירה באומן – כי הרי גם זה‬ ‫דבר שהוא אישי לגמרי‪....‬‬ ‫אכן‪ ,‬תערוכה בלתי שגרתית שכזו‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫התערוכה "ארצות רחוקות" לא הפכה לעוד לקט של אותם "נופים ואתרים עיקריים"‬ ‫המאפיינות על פי רוב תערוכות מן הסוג הזה‪ ,‬המרבות להציג אטרקציות תיירותיות נפוצות‬ ‫מן הארצות המפורסמות‪ .‬מה שכן היה בתערוכה הזו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא אותה נימה אישית‪,‬‬ ‫יחסו האישי של כל אמן אל אשר ראה – כפי שזה היה‪ ,‬אגב‪ ,‬גם בתערוכה "עיר היל ְדוּת"‪.‬‬ ‫אלכסיי אדונין לא טורח לציין בעבודותיו‪ ,‬באלו ארצות מדובר ולאלו ערים הכוונה‪ .‬אלה הם‬ ‫חלומות מופשטים‪-‬למחצה‪ ,‬חזיונות‪ ,‬ורק האמן לבדו יודע מאין נבעו‪.‬‬ ‫וכמה מפתיעה הייתה בתערוכה הזו איטליה‪ ...‬כי הרי גם מי שלא ביקר בארץ הזו ולו פעם‬ ‫אחת‪ ,‬דומה שמכיר אתה היטב זה מכבר‪ :‬הכול הודות לתמונות‪ ,‬לאיורים ולגלויות דואר‬ ‫המרבים להציג בפנינו את האתרים והמבנים המפורסמים ביותר‪ .‬אלא שאצלנו הייתה‬ ‫איטליה אחרת‪.‬‬ ‫פרובינציה איטלקית בעיירה צ'יוויטה קסטלנה שבמחוז לאציו של האמנית מרינה לוויתן‪.‬‬ ‫זוהי חוויה אישית מאוד הדומה אפילו לזיכרון; אלמלא הכיתוב‪ ,‬אפשר היה לחשוב‬ ‫שהעבודות הללו לקוחות מן התערוכה הקודמת‪" ,‬עיר הילדות"‪...‬‬ ‫בלה גרודינסקיה מציבה ומציגה זו ליד זו שתי ערים‪ :‬טאלין ורומא‪ ,‬ומהבחינה הקומפוזיציונית‬ ‫היא בונה את שתי תמונותיה באופן דומה במודגש‪ .‬ואולם‪" ,‬לכל אחת משתי הערים יש‬ ‫צביון יחיד במינו‪ ,‬ייחודי רק לאותה עיר‪ ,‬כשם שההיסטוריה של כל אחת מהערים הללו היא‬ ‫ייחודית ‪ -‬דוגמת חזותה הגו ֹתית של טאלין עם מבניה הנצמדים זה לזה מתחת לגגות רעפים‬ ‫ביתיים וחמימים; ולעומתם‪ ,‬הקתדרלות של רומא תחת חופת ירק‪-‬עד של אורנים‪ .‬לתפוס‬ ‫ולקבע בתמונה את הייחודיות הזו – זהו חזון של כל צייר‪ ,‬שגם אם הוא לא מתממש הוא‬ ‫מעניק השראה להמשיך ולחפש"‪ ,‬מספרת הציירת על עבודותיה המוצגות בתערוכה‪.‬‬ ‫שלמה ברונשטיין מאחד בתוך טריפטיכון הצילום שלו פרטים מתוך בנייניה ההיסטוריים‬ ‫המפורסמים ביותר של רומא‪ ,‬ויוצר על ידי כך דימוי פנטסמגורי משהו של עיר הנצח‪ ,‬כפי‬ ‫שהיא מכונה מאז העת העתיקה‪ .‬וכך מספר על עבודתו האמן עצמו‪" :‬אני בטוח ששמה של‬ ‫התערוכה – "ארצות רחוקות" – תערוכה שנולדה בעיצומה של מגפת הקורונה‪ ,‬ניתן לה‬ ‫שלא במקרה‪ .‬אמצעי התקשורת של ימינו מאפשרים לנו לחדור מבעד למרחב‪ ,‬לתקשר‬ ‫באופן אקטיבי וללמוד לחוות את העולם‪ .‬אבל הנה פתאום בא השיתוק המוחלט‪ .‬כולם‬ ‫יושבים איש איש בביתו ורק מעלעלים בצילומים ונזכרים בחוויות וברגשות של פעם‪.‬‬ ‫הטיסה האחרונה שלי הייתה לאיטליה‪ ,‬ליתר דיוק ‪ -‬לרומא‪ .‬העיר הזאת היא פורטל של‬ ‫ממש‪ ,‬יש בה המון ממדים‪ .‬ברגע מסוים אתה מתחיל לסייר בזמן‪ .‬לזה בדיוק מוקדשת‬ ‫סדרה מן העבודות שלי"‪.‬‬ ‫ונציה של גלי דנה זינגר איננה סירות הגונדולה שהן מעין מרכיב חובה בתמונות מן העיר‬ ‫הזו‪ .‬ונציה של גלי דנה היא אבנים‪ .‬אבנים שמבעד לכל אחד מהן משתקפות דמויות – של‬

‫‪93‬‬

‫מרינה בלקינה‬ ‫"הציורים האלה הם תערובת‪ :‬צבע‪ ,‬טושים‪ ,‬והם קשורים קשר הדוק עם מילים – עם‬ ‫טקסטים מספרי "הר ֵיאיון"‪ .‬הספר טומן בתוכו נעורים – עם כל הטירוף‪ ,‬המקסימליזם‪,‬‬ ‫היהירות והלעג‪ .‬אפשר שצעדיהם הקלילים של הנעורים נותרו על מדרכות ניי ֶבסקי או‬ ‫ליטֶייני‪ ,‬בפתחי‪-‬שער חורפיים‪ ,‬בעשן הסיגריות הסמיך בקפטריות חסרות‪-‬מנוח‪ ,‬במסדרונות‬ ‫אולפני הקולנוע של ל ֶנפילם‪"...‬‬ ‫אינה ל ֶסובוי‬ ‫"אני אמנית קייבית‪ .‬שייכת למי שמבטו וסגנונו הוגדרו עוד בילדות‪ .‬בית שבו גדלתי‪ .‬הגן‬ ‫שאליו נלקחתי‪ .‬שני הרובעים המפרידים בין הבית לגן‪ .‬היכן שלא אצייר‪ ,‬מה שלא אצייר‬ ‫או אכתוב – תמיד אביט משם‪ ,‬מרחוב קומינטֶרן ‪ ,12‬קומה א'‪"...‬‬ ‫מריאנה קורול‬ ‫"איך אוכל שלא להיזכר בעבר שבו התחבאתי בין הסבך הקשה של החֶלמית הפורחת‪,‬‬ ‫בחצר הבית שכבר איננו? והיה גם לילה שרץ בעקבותיי – כאילו סרט של חושך שנפרם‪.‬‬ ‫היה זה כל כך מזמן; ומה שנותר לי כעת הוא רק מכחולים וצבעים‪ ,‬כדי לצייד עולמי ולו‬ ‫בהבזק של תקווה‪ .‬אני מציירת את אחוזת החרס המדברית שלי‪ ,‬את האדמה שאני משמרת‬ ‫בתוכי מאז הילדות בתור איזו מפה מפורטת‪ ,‬פרי מלאכה נאמנה של איזה מפאי מיומן"‪.‬‬ ‫שמואל אנטולי שלסט‬ ‫"בעבודות האלה רואים את קייב כפי שנוצרה כציור נוף בידי אמן צעיר מאוד‪ .‬בזכותן אני‬ ‫נזכר בצלילים של תחילת הסתיו‪ ,‬של פארקים מוצלים של קייב‪ ,‬נזכר בריח צבעי השמן על‬ ‫כן הציור‪ ,‬ברצון עז להעביר את יופיה של עיר הולדתי בצורה מדויקת ככל שרק ניתן‪ .‬אז‬ ‫הייתי בטוח שלעולם אעזוב אותה עוד‪ ...‬אבל נדודים רחוקים כבר חיכו לי בפתח"‪.‬‬ ‫בלה גרודינסקי‬ ‫"אלה רישומים של זיכרון חזותי הלקוחים מן הילדות שלאחר המלחמה‪ ,‬בעיירה אסטונית‬ ‫קטנה‪ :‬קווי מתאר מוכרים של בתים ברחובות שהרביתי לעבור בהן‪ ,‬כנסיה‪ ,‬החצר עם באר‬ ‫המים‪ ,‬עץ עם שובך‪-‬זרזירים – כל אלה זוכים לחידוש בלתי צפוי החושף יופי וחביבות‪.‬‬ ‫עיר מולדתי ממלאת את נפשי באור‪ ,‬ופרטי דיוקנה הם מפגשים חדשים איתה‪ ,‬מפגשים‬ ‫שמזכירים לי את מקורותיי"‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫הטרילוגיה העירונית – "עיר הילדות"‪" ,‬ערים רחוקות"‪" ,‬ירושלים" – תוכננה זה מכבר‪.‬‬ ‫אף שלא תמיד אנחנו מודעים לכך‪ ,‬האדריכלות של עיר‪ ,‬הפלסטיקה והגיאומטריה שלה–‬ ‫בייחוד אם מדובר בעיר שבה גדלנו – משפיעה עלינו מאוד ובמידה רבה מעצבת את‬ ‫אישיותו של כל אחד מאתנו‪ .‬ועל אחת כמה וכמה אם מדובר באמן‪ ,‬אדם "חשוף עצבים"‬ ‫כמאמר המשורר‪.‬‬ ‫כפי תכננו האוצרות מלכתחילה‪ ,‬בתערוכה הראשונה ‪" -‬עיר הילדות" – זיכרונות הילדות‬ ‫וההיסטוריה האישית היו אמורים להשתקף בנוף העיר‪ .‬רצינו לראות‪ ,‬כיצד מן המקום הזה‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬נשקפים זיכרונות אודות עיר ממשית כלשהי‪ ,‬כיצד הופכים נופי עיר מוכרים למדי‬ ‫לנופים 'פנימיים' בנפשו של האמן‪ ,‬עם המטמורפוזות שבהם ועם הטיית הזיכרון‪.‬‬ ‫הגאוגרפיה של מסעותינו היא נושא התערוכה השנייה שלנו‪" ,‬ערים רחוקות"‪ .‬מן הסתם‪,‬‬ ‫ההתלהבות הזו מחופש התנועה ברחבי העולם שחווים מי שעלו לישראל‪ ,‬אינה בהכרח‬ ‫מובנת למי שנולדו בארץ‪ .‬אבל כולנו‪ ,‬כל מי שגדל בבריה"מ‪ ,‬חווים את החוויה המיוחדת‬ ‫שהייתה בגדר הבלתי אפשרי בימי צעירותנו‪ ,‬לא לנו וגם לא להורינו‪ :‬האפשרות לראות‬ ‫במה עיניך את פריס‪ ,‬נומר‪ ,‬את לונדון או ונציה כבר אינם עוד חלום באספמיה אלא רק‬ ‫עניין של זמן וכסף‪ .‬ושוב‪ ,‬הבה נדמיין אלו אפשרויות טומן הדבר לצייר או לגרפיקאי‪.‬‬ ‫לצייר את ירושלים זו משימה שתמיד תהווה אתגר לצייר‪ :‬בין אם במודע ובין אם לאו‪,‬‬ ‫תמיד יידרש להתמודד עם בעיה – כיצד לאחד בין זיכרון היסטורי לבין חייה של עיר כאן‬ ‫ועכשווית‪ ,‬בין ירושלים של מעלה לזו של מטה‪.‬‬ ‫הקיץ של שנת ‪ ,2020‬קיץ הקורונה‪ ,‬שיבש את כל תוכניותינו‪ .‬הרגשנו שחייבים לשנות‬ ‫דגשים‪ :‬ערי הילדות‪ ,‬כמוהם כעריה של אירופה הישנה‪ ,‬למשל‪ ,‬נעשו לבלתי ישיגים‬ ‫לחלוטין‪ .‬ואפילו ירושלים הייתה ריקה באופן יוצא דופן‪ ,‬ולמי שלא גר בה‪ ,‬אז לעיתים‪ ,‬כאשר‬ ‫מכריזים על הסגר‪ ,‬הופכת היא ל"עיר רחוקה"‪ ,‬וביחוד כשהכניסה אליה אינה מתאפשרת‪.‬‬ ‫ועוד דבר‪ :‬ה"קורונה" הפכה אותנו לפגיעים וסנטימנטליים‪ .‬וגם התערוכות‪ ,‬שעליהן הוכרז‬ ‫מזה זמן רב‪ ,‬בעת הזו נשמעו כבר אחרת‪ :‬גם הציירים‪ ,‬וגם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬קהל הצופים הקנו להן‬ ‫משמעות אחרת לגמרי ונוסטלגית‪.‬‬ ‫"עיר הילדות" – לנינגרד‪ ,‬מוסקבה‪ ,‬טשקנט‪ ,‬טאלין‪ ,‬קייב – כל אלו יותר משאלה זיכרונות‬ ‫על העיר עצמה מזכירים הם את הנעורים‪ ,‬מלאים בדמויות מן העבר – קרובים‪ ,‬כמו אצל‬ ‫אינה לסובוי‪ ,‬או דמויות סימבוליות‪ ,‬כמו אצל בלה גרודינסקי‪.‬‬ ‫אך ניתן את זכות הדיבור לאמנים עצמם‪ .‬הנה מפיהם כמה דברי הסבר לעבודותיהם‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫בסיוע משרד העלייה והקליטה ‪-‬‬ ‫מרכז אמנים עולים ותושבים חוזרים‬

‫משרד העלייה והקליטה –בסיוע מרכז לקליטת אמנים עולים ותושבים חוזרים‬ ‫"תוטלוק תוליהק“ ר”כלמ תמזויב לביטספה‬ ‫בית אות המוצר ירושלמי‬

‫ירושלים‬

‫ארצות רחוקות‬

‫עיר הילדות‬

‫‪18.08.20 – 24.08.20‬‬

‫‪03.08.20 – 09.08.20‬‬

‫‪04.06.20 – 11.06.20‬‬

‫צילומי‬‪‭‬העבודות‬‪‭‬באדיבותם‪‭‬‬ ‫‬של‬‪‭‬האמנים‬‪‭‬המיוצגים‬‪‭‬בקטלוג‬

‫גלרייות אמנות סקיצה‬

‫‪kegilotkoltot@gmail.com‬‬

‫‪skizze.gallery@gmail.com‬‬

‫בית אות המוצר ירושלמי‬

‫‪jeruhous@netvision.net.il‬‬

‫המידות‬‪‭‬מובאות‬‪‭‬בסנטימטרים‬ ‪‭,‬גובה‬ *‪‭‬רוחב‬ *‪‭‬עומק‬

‫‪96‬‬