INDEX
NOM
genre 16, 29, 34 nombre 26, 29 pluriels irréguliers 62, 74, 124, 137, 143, 192 duel 54, 125, 197 schème nominal 74, 134-135
— démonstratif 33 — possessif 61, 141 PRÉPOSITION
valeur du — 93 — pa’al 93, 123 — nif’al 157 — pi’el 101, 136 — hitpa’el 173 — hif’il 122, 150 — du verbe ה.י. ה104
flexion des — 142 אל109 אצל142 בּ ־53 בּ שביל102 ל־73 מן, מ־185 על198 עם174 emploi de la — אל119 — — בּ ־21, 40, 51, 176 — — ל־27, 40, 45, 119, 176 — — מ־21, 22, 176 — — על125, 176 — — עם174, 176 flexion de של61 emploi de של61
PHONÈMES GUTTURAUX
PROPOSITON
9, 10, 21, 33, 45, 88, 161, 190
— relative 66 — complétive 126, 158, 178, 182 — circonstancielle de temps 104, 123, 126, 127, 192 — — de but 182, 191 — conditionnelle 191
NOMS DE NOMBRES
— cardinaux 54, 66, 72, 102, 129 — ordinaux 107, 129 PARTICULE
— את78, 149, 152 PASSÉ
PHRASE NOMINALE
17, 44, 50, 56, 71, 101 POSSESSION
avec של61 אין ל־/ יש ל־71 flexion nominale 141 état construit 149 PRÉSENT
— pa’al 16, 26, 38, 46, 57 — nif’al 157 — pi’el 38 — hitpa’el 173 — hif’il 115, 150 — du verbe ל.כ. י86 PRONOM
— personnel sujet 17, 28, 56 — — complément d’objet direct 149 — — réflexif 183
RACINE
21, 134-135, 176, 177, 201 RADICAL
92 SCHÈME
définition 21, 134-135 les ségolés 74, 134-135 SUPERLATIF
56, 168 TOURNURE IMPERSONNELLE
44 — avec l’infinitif 77, 85, 158, 184
עברית עכשיו
220
INDEX Les entrées de l'Index renvoient aussi bien aux remarques grammaticales qu'aux tableaux et aux exercices. ACCORD
— de l’adjectif : en genre et en nombre 32, 34, 149 en détermination 32, 44, 149 — — interrogatif 93 — — démonstratif 33 — — et du pronom possessif 61 ADJECTIF
— épithète 32 — attribut 44 participe passif de la Forme pa’al 103 participe de la Forme pu’al 153 tableaux des — 47, 103, 137, 143, 153, 185 — démonstratif 33 — interrogatif 93 — possessif 61
— pi’el 38, 79, 101, 165 — pu’al 153 — hitpa’el 173 — hif’il 115, 122, 182 FUTUR
emploi du — 182 — pa’al 166, 189-190, 191 — nif’al 196-197 — pi’el 165 — hitpa’el 173 — hif’il 182 — du verbe ה.י. ה191 GROUPE
32,149 contraction de — 32
définition 107 ע"ו, ע"י38-39, 22, 107, 150, 166 (ל"י) ל"ה46, 57, 107, 123, 136 פ"י107, 111, 190, 191 פ"נ150
COMPARATIF
IMPÉRATIF
ARTICLE
56 CONCORDANCE DES TEMPS
158 CONJONCTION DE COORDINATION
— ו־21 — גם27 DAGUECH
9, 38, 89, 173, 197 ÉTAT CONSTRUIT
149 FORME
— pa’al 16, 26, 85, 92, 104, 189-190, 191 — nif’al 157, 196-197
219 עברית עכשיו
— forme négative 182 INFINITIF
emploi de — 116, 182 — pa’al 85, 107, 111, 161 — nif’al 196-197 — pi’el 79,85 — hitpa’el 173 — hif’il 115, 150 LOCUTIONS ADVERBIALES DE TEMPS
115, 123, 186 NÉGATION
אין50, 71 אַ ל182 ל ֹא15, 22, 71, 74
ֵּגאוֹגְ ַרפְ יָה dos 'ּגַב ז sourcil 'ַבה נ ָּ ּג élevé, haut, grand )ָבוֹה (־ה ַ ּ ּג fromage 'ְ ּג ִבינָה נ dame, madame )ְ ּגבֶ ֶרת נ' ( ְ ּגבָ רוֹת toit )ּגַג ז' (־ות grand )ּגָדוֹל (־ה tapisserie 'ּוֹבלֶן ז ְּ ג gothique )ּוֹתי (־ת ִ ג groupe, gram. 'ִ ּגזְ ָרה נ guitare 'ִ ּגיטָ ָרה נ âge 'ִ ּגיל ז jeans 'גִ 'ינְ ס ז beau-frère, belle-sœur )ִ ּגיס (־ה carte postale 'ְ ּגל ּויָה נ glace 'ידה נ ָ ְִ ּגל galerie 'ָּגל ְֶריָה נ aussi ַּגם et… et ; et aussi וְ ַגם... ּגַם− terminé )ּגָמוּר (־ה terminer ּג ַָמר se terminer נִ גְ ַמר− jardin 'ּגַן ז habiter ָּגר l’allemand 'ֶּג ְר ָמנִ ית נ poste, bureau de poste 'דּ ֹאַ ר ז parler דִּ ֵּבר chose 'דָּ בָ ר ז exemple 'דֻּ גְ ָמה נ oncle, tante )דּ וֹד (־ה docteur 'וֹקטוֹר ז ְ ּד docteur honoris וֹקטוֹר ּ ָכבוֹד ְ ּ ד−
se distraire, passer (le temps)
causa
cousine
la géographie
régime
205 עברית עכשיו
'נ
'נ
יאטָ ה ֶ ִּד
ִ ּבלּ ָ ה sans ְ ּבלִ י policier, adj. )ַּבלּ ׁ ִָשי (־ת roman policier סֵ פֶ ר ַּבלּ ׁ ִָשים − metteur en scène )ַּב ּ ַמאי (־ת durant, pendant ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך fils 'ֵּבן ז quel âge ? ? בן ּ ַכ ּ ָמה ֶּ − cousin 'ֶּבן־דּ וֹד ז bâtiment, immeuble 'ִ ּבנְ יָן ז Forme (paradigme) 'ִ ּבנְ יָן ז banque 'ַּבנְ ק ז pour ְ ּבעַ ד problème 'ְ ּבעָ יָה נ mari 'ַּבעַ ל ז propriétaire )ַת־ביִ ת ַּ (ב ֲעל ַּ ל־ביִ ת ַּ ַַּבע lui-même הוּא עַ צְ מוֹ,ְ ּבעַ צְ מוֹ visite 'ִ ּב ּקוּר ז bref ְ ּב ִק ּצ ּור visiter, rendre visite ִ ּב ֵּקר matin 'בּ ֶֹקר ז bonjour בּ ֶֹקר טוֹב− demander ִ ּב ֵּק ׁש sain )ָּב ִריא (־ה ce n’est pas bon pour א זֶה ל ֹא ָּב ִרי− la santé vœux, félicitations piscine se renseigner pour cuisiner, faire cuire fille quel âge ? dans, à l’intérieur
ְ ּב ָרכָ ה 'ְ ּב ֵרכָ ה נ ֵּב ֵרר ִ ּב ׁ ְש ִביל ִ ּב ּׁ ֵשל 'ּ ַבת נ ? בת ּ ַכ ּ ָמה ַּ − 'וֹדה נ ָ ַּּבת־ד ְ ְ ּב תוֹך 'נ
באָ ֶרץ ָּ − femme, épouse )שה נ' (נ ׁ ִָשים ָ ּׁ ִא tu, f. אַ ְּת tu, m. אַ ּ ָתה vous, m. אַ ּ ֶתם hier ֶא ְתמוֹל vous, f. אַ ּ ֶתן dans, à ְ ּב־ venir ָּבא apporter, amener ה ִביא ֵ − qui vient, prochain הַ ָּבא− s’il vous plaît שה ָ ׁ ְ ּבבַ ָּק vêtement 'ֶּב ֶגד ז maillot de bain 'ֶּב ֶגד־יָם ז à cause de ִ ּבגְ ַלל dehors ַּבח ּוץ garçon, fille )ָּבחוּר (־ה examen 'ְ ּב ִחינָה נ choisir, élire ָּבחַ ר être sélectionné, élu נִ ְבחַ ר− sûr, certain )ָּבטוּחַ (־ה bien sûr ֶּבטַ ח supprimer, annuler ִ ּב ּ ֵטל ventre )ֶּב ֶטן נ' (־ים entre, parmi ֵּבין œuf )ֵּביצָה נ' (־ים maison )(ב ִּתים ָּ 'ַּביִ ת ז à la maison, dir. הַ ַּביְ ָתה− hôpital 'ֵּבית־חוֹלִ ים ז synagogue 'ית־כנֶסֶ ת ז ְּ ֵּב école 'ֵּבית־סֵ פֶ ר ז lycée בית־סֵ פֶ ר ִּתיכוֹן ֵּ − café 'ית־קפֶ ה ז ָ ֵּב pleurer ָּבכָ ה la Belgique 'ֶּבלְ ְ ּגיָה נ en Israël
)אֳ ָמן (־ית certes אָ ְמ ָנם amphithéâtre 'יתיאַ ְטרוֹן ז ֵ ִאַ ְמפ milieu 'ֶא ְמצַע ז dire אָ ַמר vérité 'אֱ ֶמת נ vraiment באֱ ֶמת ֶּ − ּ l’anglais 'אַ נְ ְגלִ ית נ nous אֲ נ ְַחנ ּו je אֲ נִ י il est interdit אָ ס ּור nez 'אַ ף ז personne )אַ ף ֶאחָ ד (ל ֹא aucun לֹא...אַ ף jamais אַ ף ּ ַפעַ ם même אֲ פִ לּ ּו façon 'אֹפֶ ן ז de façon באֹפֶ ן ְּ − gris )אָ פֹר (־ה il est possible, on peut שר ָ ׁ ְֶאפ il est impossible, on ne שר ָ ׁ ְ אי ֶאפ ִ − artiste
peut pas chez actif quatre organiser repas petit déjeuner repas de midi repas du soir armoire long longueur architecte pays, terre
ֵא ֶצל )יבי (־ת ִ אַ ְק ִט אַ ְר ָּבעָ ה,אַ ְר ַּבע ִא ְר ֵּגן 'אֲ רוּחָ ה נ ' אֲ רוּחַ ת בּ ֶֹקר נ− ' אֲ רוּחַ ת צָהֳ ַריִ ם נ− אֲ רוּחַ ת עֶ ֶרב− )אָ רוֹן ז' (־ות )אָ ר ְֹך (־ה 'א ֶֹר ְך ז )יט ְקט (־ית ֶ ִאַ ְרכ 'ֶא ֶרץ נ
עברית עכשיו
204
מילון עברי–צרפתי
LEXIQUE HÉBREU-FRANÇAIS
Ce lexique est organisé selon l’ordre alphabétique hébreu. Les substantifs sont suivis des indications de genre et éventuellement de nombre (masc. : ' ; ]זכר=[ זfém. : 'נ [= ; ] נקבהplur. : ')]רבים=[ ר. Lorsque le pluriel est irrégulier, il figure entre parenthèses. Les adjectifs sont donnés au masculin singulier, suivi du féminin entre parenthèses. Les verbes sont donnés sous leur radical du passé. Ceux qui ont une même racine figurent ensemble selon l’ordre des Formes appris dans les leçons.
)אָ חוֹת נ' (אֲ חָ יוֹת autre )אַ חֵ ר (־ת ensuite, puis ר־כ ְך ָ ּ ַאַ ח dernier )אַ חֲ רוֹן (־ה après אַ חֲ ֵרי une אַ חַ ת onze, f. אַ חַ ת־עֶ ְׂש ֵרה idéal )ידיאָ לִ י (־ת ֵ ִא quel ֵאיל ּו, ֵאיזוֹ,ֵאיזֶה italien )ִאיטַ לְ ִקי (־ת ְ ֵא comment יך il n’y a pas ֵאין individuel )יבידוּאָ לִ י (־ת ִ ִאינְ ִד intelligent )ִאינְ ֶטלִ י ֶגנְ ִטי (־ת où ֵאיפֹה homme )ִא ׁיש ז' (אֲ נ ׁ ִָשים individuel, personnel )ישי (־ת ִ ׁ ִא gens אֲ נ ׁ ִָשים manger אָ כַ ל nourriture 'אֹכֶ ל ז ces, ce sont ֵאלּ ֶ ה oulpan 'ֻאלְ ּ ָפן ז si ִאם maman, mère 'ִא ּ ָמא נ censé )אָ מוּר (ה sœur
203 עברית עכשיו
'אַ ָּבא ז avocat 'בוֹקדוֹ ז ָ ֲא mais אֲ בָ ל abstrait )אַ ְ ּב ְס ְט ַר ְק ִטי (־ת monsieur 'אֲ דוֹנִ י ז rouge )אָ ד ֹם (־ה aimer אָ הַ ב tomber amoureux ה ְתאַ ֵהב ְ ּב־ ִ − ou, ou bien אוֹ objet 'אוֹבי ְֶקט ז ְּ août 'אוֹגו ְּסט ז autobus, car 'אוֹטוֹבּ וּס ז air 'אֲ וִ יר ז ambiance 'ירה נ ָ ִאֲ ו peut-être א ּו ַלי olympique )ימ ּ ִפי (־ת ְ ִאוֹל salle )א ּולָם ז' (־ות université 'אוּנִ יבֶ ְר ִסיטָ ה נ opéra 'אוֹפ ָרה נ ֶּ lumière )אוֹר ז' (־ות invité )אוֹרחַ ז' (־ת ֵ alors אָ ז oreille )אזֶן נ' (אָ זְ נַיִ ם ֹ frère 'אָ ח ז un ֶאחָ ד père, papa
רועישיש
יקה לדבר בטלפון אפילו לרגע אחד. .7היא לא ַמפְ ִס ָ .8אני לא ֵמ ִבין מה אתה מבקש. .9הרופא מבקש יותר מדי ּ ֶכסֶ ף. .10הוא ַמ ְמ ׁ ִש ְ יך את העבודה אחרי הצהריים. .11החולה צריך לְ הַ ְמ ׁ ִש ְ יך לנוח בבית. .12הרופא ַמ ְס ִ ּביר לחולה שהוא צריך לנוח.
הרופא והחולה רוֹפֵ א :שלום אדוניֵ ,איך אתה ַמ ְרגִ ׁיש? וֹאב לי... חוֹלֶהַ :רע ,אני מרגיש רע .הכל כּ ֵ רופא :אתה עובד יותר מדי? חולה :מה אני יכול לעשות? יש לי סֵ ֶדר־יום ְמ ׁש ּוגָע! אני עובד מהבוקר עד הערב .אני מתחיל לעבוד בשעה 7בבוקר ואני עובד עד הצהריים ,אני לא ַמפְ ִסיק אפילו לרגע אחד. אני אוכל מהר עד ,2ואחר־כך אני ַמ ְמ ׁ ִשיך לעבוד עד הערב .לפעמים אני צריך לעבוד גם בערב ,אתה ֵמ ִבין? רופא :ובסוף השבוע? יש לך זמן לנוח? חולה :על מה אתה מדבר? אני לא יודע מה זה סוף שבוע ,אני עובד שבעה ימים בשבוע. רופא :מה אתה עושה? חולה :אני מקבל חולים ,אני ...רופא! *** הרופא אומר לחולה :אתה עובד יותר מדי ,אתה צריך לנוח יותר במשך השבוע. אתה צריך להתחיל לעבוד בשעה ,10ולגמור לעבוד בשעה .12אתה לא צריך להמשיך אחרי הצהריים. אתה יכול לקבל ְמעַ ט חולים ולבקש הרבה כסף!
114
עברית עכשיו
שיעור 17 מילון
>
אוֹגו ְּסט ְ ensuite, puis ר־כך אַ חַ ּ ָ onze אַ חַ ת־עֶ ְׂש ֵרה ֵא ְ ? comment יך? dire לוֹמר ַ אוֹמר, ֵ אָ ַמר, > ְ durant, pendant ְ ּב ֶמ ׁ ֶשך demander ִ ּב ֵּק ׁשְ ,מבַ ֵּק ׁש ,לְ בַ ֵּק ׁש > régime יאטָ ה נ' דִּ ֶ malade, patient חוֹלֶה ,חוֹ ָלה Juif יְ הו ִּדי ,יְ הו ִּד ָּיה juif יְ הו ִּדי ,יְ הו ִּדית avoir mal וֹאב ,לִ כְ אֹב (לְ ־) ּ ָכאַ ב ,כּ ֵ se distraire, passer לְ בַ לּ וֹתְ ,מבַ לּ ֶ ה août
)(le temps
לִ פְ נֵי־כֵ ן ֵמ ִבין ,לְ הָ ִבין ַמ ְס ִ ּביר ,לְ הַ ְס ִ ּביר (לְ ־)
avant, adv. comprendre expliquer
ְמעַ ט ְ ְ continuer ַמ ְמ ׁ ִשיך ,לְ הַ ְמ ׁ ִשיך cesser, arrêter ַמפְ ִסיק ,לְ הַ פְ ִסיק se sentir ַמ ְר ִ ּג ׁיש ,לְ הַ ְר ִ ּג ׁיש dispensaire ִמ ְר ּ ָפאָ ה נ' > fou ְמ ׁ ֻש ּגָעְ ,מ ׁ ֻש ַּג עַ ת commencer ַמ ְת ִחיל ,לְ הַ ְת ִחיל > emploi du temps סֵ ֶדר־יוֹם ז' monter עָ לָה ,עוֹלֶהַ ,ל ֲעלוֹת > aller en pèlerinage עָ לָה לְ ֶר ֶגל > fois ּ ַפעַ ם נ'ְ ּ ,פעָ ִמים > cinéma קוֹלְ נ וֹעַ ז' cours קו ְּרס ז' médecin רוֹפֵ א ,רוֹפְ אָ ה mauvais ַרעָ ,רעָ ה mal, adv. ַרע douze ׁ ְש ּ ֵתים־עֶ ְׂש ֵרה peu
משפטים לקריאה .1הָ רוֹפֵ א מקבל חוֹלִ ים רק בבוקר. .2הרופא ַמ ְר ִ ּג ׁיש ַרע. .3החולה צריך לבוא ל ִַּמ ְר ּ ָפאָ ה ביום חמישי. .4גדי ַמ ְת ִחיל לעבוד בצהריים. .5הוא מדבר בטלפון יותר מדי. .6הוא לא ַמפְ ִסיק לדבר בטלפון.
עברית עכשיו 113
רועישיש
קרן נוסעת לקיבוץ קרן :שלום ,אני נוסעת עכשיו לקיבוץ .לְ ִה ְת ָראוֹת! גדי :רגע ,את ממהרת? קרן :כן ,ל ּ ָָמה? גדי :אני יָכוֹל לִ כְ תוֹב לך לקיבוץ? קרן :בעברית? גדי :את יְ כוֹלָה לִ ְקרוֹא מכתב בעברית? קרן :לא ,אני מדברת עברית ,אבל אני לא קוראת בלי ניקוּד... גדי :אני יכול לכתוב לך בצרפתית ,אבל עם ׁ ְשגִ יאוֹת... נוֹרא ,יותר ַקל לקרוא צרפתית עם שגיאות מאשר לקרוא עברית ְ ּבלִ י ניקוד... קרן :לא ָ גדי :מה הַ ְּכתוֹבֶ ת? יוֹדעַ ת... קרן :אני לא ַ גדי :מה שם הקיבוץ? קרן :אני לא זוֹכֶ ֶרת את השםַ ,מ ׁ ֶשה ּו ְּכמוֹ ָר ַמת ...או ְּכפַ ר ...על־יד חיפה! גדי :על־יד חיפה יש הרבה קיבוצים ,אני לא יכול לִ ׁ ְשלוֹחַ מכתב לקרן בקיבוץ על־יד חיפה... קרן :אבל לך יש כתובת בתל־אביב ,אני יכולה לכתוב לך! ואתה גם יכול לָבוֹא לקיבוץ... וש ֶמ ׁש. גדי :נכון ,ואת יכולה לבוא לתל־אביב בחופש ,יש פה ים ׁ ֶ קרן :ובחיפה אין ים ושמש? גדי :כן ,אבל בתל־אביב יש לך גם חבר...
84
עברית עכשיו
שיעור 13 מילון ַּב ְּז ַמן sans ְ ּבלִ י > vacances ח ֹפֶ ׁש ז' jour יוֹם ז' ,י ִָמים aujourd’hui הַ ּיוֹם > promenade טַ ֶּי לֶת נ' > le yiddish יִ ִיד ׁיש נ' pouvoir, prés. יָכוֹל comme ְּכמוֹ village ְּכפָ ר ז' > adresse ְּכתֹבֶ ת נ' au revoir לְ ִה ְת ָראוֹת לִ זְ כּ ֹר ,זוֹכֵ ר se rappeler, se souvenir > ? pourquoi ָל ּ ָמה?
>
>
>
לִ ׁ ְשל ֹחַ ׁ ,שוֹ ֵלחַ ׁ ,שוֹ ַ לחַ ת envoyer, prés.
à l’heure, à temps
ָמה? > quelque chose ַמ ּׁ ֶשה ּו ז' ce n’est pas grave נוֹרא ל ֹא ָ > volontaire, ִמ ְתנַדֵּ בִ ,מ ְתנַדֶּ בֶ ת ? quel
bénévole
נִ ּקוּד ז' בוֹדה נ' ֲע ָ > צָהֳ ַריִ ם ַקל ָק ׁ ֶשה > ֶרגַע ז' ׁ ְשגִ יאָ ה נ' > ֶשׁ ֶמ ׁש נ' (ז')
vocalisation travail midi facile difficile moment, instant faute, erreur soleil
משפטים לקריאה .1הוא לומד לִ ְקרוֹא ולִ כְ תוֹב בעברית. .2היא לא רוצה לִ לְ מוֹד עכשיו. .3אנחנו מדברים צרפתית ,אבל אנחנו לא יודעים לקרוא ולכתוב בצרפתית. .4גדי יָכוֹל לכתוב לקרן מכתב בצרפתית. .5קרן לא יְ כוֹלָה לקרוא בעברית. .6הם יְ כוֹלִ ים לָבוֹא לקיבוץ ַּבחוֹפֶ ׁש. .7הוא יכול לִ ׁ ְשלוֹחַ לה את המכתב לקיבוץ.
עברית עכשיו 83
רועישש
REMARQUES GRAMMATICALES L’adjectif Lorsque l’adjectif est épithète, il s’accorde en détermination avec le nom auquel il se rapporte. Il habite une petite maison. La petite maison est à côté de la station.
.הוא גר בבית קטן .הַ בית הַ קטן על־יד התחנה
Lorsqu’il est attribut, l’adjectif ne s’accorde pas en détermination avec le nom auquel il se rapporte.
.הַ בית קטן
La maison est petite. L’impersonnel
La tournure impersonnelle « on » s’exprime en hébreu par la 3ème personne du masculin pluriel.
.בישראל שותים מיץ
En Israël, on boit du jus de fruit. Emploi des verbes הולךet נוסע: « aller »
הולךs’emploie le plus généralement. Cependant, lorsqu’il s’agit d’un trajet qui ne
peut s’effectuer que par un moyen de transport, ou lorsque le moyen de transport est précisé, l’emploi de נוסעest obligatoire. Il va au cours. Il va en Israël. Il va à l’université en autobus.
.הוא הולך לשיעור .הוא נוסע לישראל .הוא נוסע לאוניברסיטה באוטובוס
תרגילים Ex. n° 1 Compléter selon l’exemple.
א
תרגיל
.כתבו לפי הדוגמה
(זה.3 .) —— ישראליים. (אלה נוסעים.2 . ) השיעור הזה טוב. (זה שיעור.1 .) —— נחמד. (זה זקן.5 .) —— טובות מאוד. (אלה עוגות.4 .) —— צרפתי.יין (זאת.8 .) —— קרוב לת"א. (זה קיבוץ.7 .) —— ָגדוֹל. (זה מטוס.6 .) —— מפריס.גלויה עברית עכשיו
44
שיעור 6 מילון
>
וֹפ ָרה נ' א ֶּ italien ִאיטַ לְ ִקיִ ,איטַ לְ ִקית homme, femme שה ִא ׁישִ ,א ּׁ ָ > maison ַּביִ ת ז'ָּ ,ב ִּתים > à la maison, dir. הַ ַּביְ ָתה > haut, grand וֹהּ ְ ,גבוֹהָ ה ּגָב ּ ַ grand ּגָדוֹלּ ְ ,גדוֹלָה > porte דֶּ לֶת נ' ,דְּ לָתוֹת aller, prés. הוֹל ְֵך vieux, âgé ז ֵָקן ,זְ ֵקנָה descendre יוֹרד ֵ jus de fruit ִמיץ ז' plein ָמלֵאְ ,מלֵאָ ה central ֶמ ְר ּ ָכזִ יֶ ,מ ְר ּ ָכזִ ית > conducteur נֶהָ ג ,נ ֶַה ֶגת > livre סֵ פֶ ר ז'ְ ,ספָ ִרים gâteau ע ּוגָה ,נ' opéra
עוֹמד ֵ ִעיר נ' עָ ִרים קוֹנְ ֶצ ְרט ז' ָקטָ ןְ ,קטַ ּנָה > > ְק ַל ִּסיְ ,ק ַל ִּסית ָקפֶ ה ז' ָקרוֹבְ ,קרוֹבָ ה ָקרוֹב לְ ־ > ֶר ֶגל נ' > ָּב ֶר ֶגל חוֹקה ָרחוֹקְ ,ר ָ (מ־) ָרחוֹק ִמן ִ > > וֹמעַ ת וֹמעַ ׁ ,ש ַ ׁש ֵ וֹתה וֹתהׁ ,ש ָ ׁש ֶ ּ ַתחֲ נָה נ' ּ ֵתיאַ ְטרוֹן ז'
se tenir debout, prés. ville concert petit classique café proche, prochain près de pied, jambe à pied loin, éloigné loin de écouter, entendre, prés. boire, prés. station, gare théâtre
באוטובוס עוֹמ ִדים על־יד הַ ֶדלֶת ומדברים .הם נוסעים ְ האוטובוס ָמלֵא .גדי וקרן לא יושבים .הם קוֹרא סֵ פֶ ר וְ אוֹכֵ ל ע ּוגָה .על־יד עוֹמד ִא ׁיש גָבוֹהַ .הוּא ֵ ֵ ל ַַתחֲ נָה הַ ֶמ ְר ּ ָכזִ ית .על־יד גדי וקרן וֹתה ִמיץ. ישה .היא ׁש ָ הַ חלון יושב איש ז ֵָקן .הוא קורא ספר ברוסית .על־יד הזקן יושבת ִא ׁ ָ שוֹמע מוסיקה ברדיו ומדבר עם הנוסעים. ֵ וְ הַ נֶהָ ג? הַ נֶהָ ג יוֹר ִדים בתחנה המרכזית. גדי וקרן ְ גדי גר ָקרוֹב לתחנה .הוא הוֹלֵך הַ ַּביְ ָתה ָּב ֶר ֶגל. קרן נוסעת באוטובוס לקיבוץ .זה קיבוץ ָקטָ ן על־יד חיפה .הקיבוץ ָרחוֹק מתל־אביב.
עברית עכשיו 43
ץ- ף צ- ) ס ע פ4 A. Écrire une ligne des lettres suivantes :
- צ
- פ
ע
B. Lire puis écrire une ligne de chaque mot :
יץ מ ְסעָ ָדה ִ ָהוֹב מ ִ ף טלֶפוֹן סוֹף צ ֶ ֶן כס ֶּ עם עַ ל ע ּוגָה כּ וֹבַ ע אוּלְ ּ ָפ ִ
) ק ר ש ת5 A. Écrire une ligne des lettres suivantes :
ש
ק ר
B. Lire puis écrire une ligne de chaque mot :
ב מ ְס ּ ָפר ִ ּם מכְ ָת ִ ת תיק קו ְּמקו ִ תוֹם ר ׁ ֶש ֶ ט כ ָּ יר ש ֶק ֶׁ ר ש ִׁ וֹר ק ַ ּחוֹר ב ׁ ׁ קש ַ איש ִ ספָ ִרים גָרוֹת ְ
13 עברית עכשיו
EXERCICES D’ÉCRITURE
Xִֵ
Xַ
) א ב ג ד1
Xָ
A. Écrire une ligne des lettres suivantes :
ג ד
א
B. Lire puis écrire une ligne de chaque mot :
ד ב ֶגד ג ַָדל ֶּ ב א ֵ ָא דג א ָ ָד ב ָּ ַּבד ג
Xֻ
וּX ֹX וֹX
Xִ
יXִ
) ה ו ז ח ט י2
A. Écrire une ligne des lettres suivantes :
ט י
ה ו ז
B. Lire puis écrire une ligne de chaque mot :
ּא היא ִ בּ וֹ דוֹד אוֹ ג ִ ַּבי זֶה חַ ג טוֹב טוֹבָ ה חוּט זוּג חַ ד הוֹד הו
ן- ם נ- ך ל מ- ) כ3 A. Écrire une ligne des lettres suivantes :
ן-ם נ- מ
-כ
B. Lire puis écrire une ligne de chaque mot :
ְ יוֹם א ב ְך ָּ ים ב ָך ְּ ַם לוֹמד נ ִָח ֵ ן כן ל ֹא ג ֵּ ָֹל אין אֲ בָ ל הַ חַ לוֹן לָב ֵ ּיך כ ֵ גָדוֹל נֶהָ ג לֵב
עברית עכשיו
12
Pour indiquer que les signes וet יsont des consonnes, on peut, sauf à l’initiale, les redoubler :
אֲ וִ יר/ אוויר
דַּ ֶּילֶת/ דיילת
6. L’accent tonique se place soit sur la dernière, soit sur l’avant-dernière syllabe du mot. Chaque fois qu’un mot nouveau est introduit dans ce manuel, et que son accent ne <
>
>
porte pas sur la dernière syllabe, celui-ci est indiqué à l’aide du signe : ד לוֹמ ֶדת ֶ ֶי ֶל
7. Les mots empruntés aux langues étrangères sont orthographiés ici selon l’usage le plus courant dans les livres et les journaux. Ainsi, th est translittéré תet t est translittéré ט: théâtre תיאַ ְטרוֹן ֵּ ch est translittéré כ: psychologue ּ ְפ ִסיכוֹלוֹג Certains sons n’existant pas en hébreu, les signes suivants sont généralement adoptés :
'צ
Tchékhov
צֶ 'כוֹב
'ז
Genève
זֶ'נֶבָ ה
וו
Washington
'ג
Djibouti
ווֹשינְ גְ טוֹן ִׁ גִ 'יבּ ו ִּטי
8. Les signes de ponctuation utilisés en hébreu sont les mêmes qu’en français, mais les règles de la ponctuation sont parfois différentes.
11 עברית עכשיו
À l’initiale du mot, leur prononciation est toujours explosive :
ּ ָבא
ּפֹהpo
ba
ִּכ ּ ָתהkita
En finale, leur prononciation est toujours fricative :
טוֹב
סוֹףsof
tov
ל ְָךlakh
En position médiane, leur prononciation est tantôt explosive, tantôt fricative, selon la structure syllabique du mot : prononciation explosive :
ִק ּבוּץkibboutz
ֶמ ְר ּ ָכזmerkaz
ִס ּפוּרsipour
ִמ ְכ ּ ָתבmikhtav
‘ ֵאיפ ֹהéfo
prononciation fricative :
‘ ִע ְב ִריתivrit
Toujours en raison de la structure syllabique du mot, les autres consonnes, à l’exception des gutturales א, ה, ח,ע, ainsi que ר, sont également susceptibles de recevoir un daguech, mais cela n’entraîne aucune modification dans leur prononciation. En position finale, les consonnes אet הsont muettes :
ל ֹאlo
זֶהzé
3. וet יpeuvent être soit consonnes, soit voyelles. Dans le premier cas, elles se prononcent respectivement v et y :
וִ ילוֹןvilon
ֶילֶדyéled
Dans le deuxième cas, elles se prononcent respectivement o / ou et i :
דּ וֹדdod
לָגוּרlagour
ּ ַתלְ ִמידtalmid
4. En dehors des voyelles וet י, les autres signes de vocalisation s’écrivent sous ou sur les consonnes.
5. Lorsque les mots ne sont pas vocalisés, il peut y avoir risque d’ambiguïté. C’est pourquoi on ajoute souvent וpour noter les sons o / ou, et יpour noter les sons i / é, ce qui facilite la lecture :
בּ ֶֹקר/ בוקר
ֻאלְ ּ ָפן/ אולפן
ִס ּפוּר/ סיפור
ֵׂשעָ ר/ שיער עברית עכשיו
10
LES VOYELLES
prononciation a
Xֲ
Xַ
Xָ
é
Xֱ
Xֶ
Xֵ
Xִ
יXִ
i o ou ø é
Xֳ
Xָ
וֹX ֹX וּX
Xֻ Xְ
REMARQUES L’alphabet hébraïque comprend 22 consonnes et un système de vocalisation. Seules les consonnes s’écrivent obligatoirement, l’adjonction des voyelles étant facultative. L’hébreu s’écrit de droite à gauche et ne connaît pas de majuscules. Aussi bien en écriture cursive qu’en écriture imprimée, certaines lettres en position finale dans le mot adoptent une variante graphique (cf. tableau).
1. En hébreu israélien, les lettres אet עse prononcent de la même manière (comme dans ‘avis). Il en va de même des lettres חet ( כqui se prononcent comme en allemand machen), בet ( וveau), ּ כet ( קcas), סet (sel), et enfin des lettres טet ( תtout). La double représentation graphique de ces sons reflète néanmoins des distinctions d’ordre étymologique.
2. Selon leur position dans le mot, les lettres פ – כ – בont une prononciation soit explosive : b – k – p, soit fricative : v – kh – f. Lorsque leur prononciation est explosive, ces lettres reçoivent un point diacritique appelé daguech.
9 עברית עכשיו
LES CONSONNES
imprimée
cursive
א
א
ּב
nom de la lettre
prononciation
alef
‘avis
bet
beau
ב ג ד ה ו ז
veau
ג ד ה ו ז
ח ט י ּכ ך-כ ל ם-מ ן-נ
ט י ּכ -כ ם-מ ן-נ
ס ע ּפ ף-פ ץ-צ ק ר ש ת
ע ּפ -פ -צ ק ר ש ׂ
guimel
garçon
dalet
dans
hé
hé !
vav
veau
zayin
zoo
het
comme en allemand « machen »
tet
tout
yod
yoga
kaf
cas « machen »
lamed
lit
mem
main
noun
nom
samekh
sel
ayin
‘avis
pé
pot faim
tsadi
tsigane
qof
cas
réch
rue
chin
chaud
sin
sel
tav
tout עברית עכשיו
8
PRÉLIMINAIRES
L’hébreu fait partie de la famille des langues sémitiques avec, entre autres, l’arabe, l’éthiopien et l’araméen. Remontant à la plus haute antiquité, l’hébreu a connu, à la fin du XIXe siècle, un bouleversement qui en a fait une langue vivante, moderne. Cette particularité soulève immédiatement la question des rapports que l’hébreu israélien entretient avec son histoire. On distingue couramment plusieurs strates dans le développement de la langue hébraïque. Chacune d’elle se reflète dans la langue parlée et écrite d’aujourd’hui. Ainsi, les formes grammaticales sont pratiquement identiques à celles de l’hébreu biblique, tandis que la syntaxe fait apparaître l’influence de l’hébreu michnique. Quant au vocabulaire, il s’est constitué, et continue de le faire, en puisant aussi bien dans l’hébreu biblique, michnique, médiéval que de la Haskala (les Lumières juives). Cependant, l’hébreu israélien n’est pas que le « reflet » de son passé : face à des besoins sans cesse renouvelés, le vocabulaire s’enrichit en exploitant les possibilités de dérivation qu’offre la structure du mot sémitique décomposable en racine et en schème ; il le fait aussi en empruntant directement des mots à d’autres langues. On constate d’autre part l’assimilation de constructions syntaxiques propres aux langues occidentales. Ces procédés de nature si variée concourent à faire de l’hébreu israélien une entité totalement homogène et inédite à bien des égards. Enfin, malgré l’extrême diversité des origines et des traditions des gens qui parlent l’hébreu israélien, il semble se dégager une sorte de prononciation « normalisée » dont les locuteurs nés en Israël sont les représentants. C’est cette prononciation que nous avons adoptée dans ce manuel.
7 עברית עכשיו
Notre méthode pédagogique s’inscrit dans le cadre des recherches poursuivies à l’Université hébraïque de Jérusalem sur l’enseignement de l’hébreu comme langue étrangère. Cette méthode tend à favoriser dès le départ chez l’étudiant une attitude active. Si la compréhension et la maîtrise des structures fondamentales de la langue s’acquièrent par de nombreux exercices de substitution et de transformation, la mobilisation immédiate de ces mêmes structures, qui est notre principal objectif, trouve sa réalisation lors d’exercices visant à l’expression libre. Cette nouvelle édition propose, pour chaque leçon, un corrigé de certains exercices liés au vocabulaire et aux questions grammaticales abordées. Ce corrigé sera particulièrement utile à ceux qui souhaitent apprendre par eux-mêmes.
Sur les Auteurs : Dana TAUBE : ancienne lectrice à l’Institut national des langues et civilisations orientales (INALCO), elle a enseigné la linguistique de l’hébreu contemporain à l’Université hébraïque de Jérusalem. Rachel SHALITA : ancienne lectrice à l’ENIO (Ecole normale israélite orientale) et à l’INALCO, elle était responsable de la formation des enseignants dans les disciplines artistiques à l’Institut Beit Berl. Jacqueline CARNAUD : diplômée de l’INALCO, traductrice d’anglais et d’hébreu, elle était maître de conférence associée à l’Université Paris 7 Denis Diderot.
עברית עכשיו
6
INTRODUCTION
Après avoir accompagné de nombreuses générations d’élèves et d’étudiants, Ivrit akhchav, premier manuel d’hébreu dans son genre en France, méritait une importante remise à jour. La maquette a été entièrement repensée de façon à accroître la lisibilité des textes, à améliorer la clarté des explications et à renforcer le message pédagogique. Simultanément, les auteurs ont eu pour souci d’actualiser le vocabulaire, aussi bien dans les textes que dans les exercices, de façon à refléter l’extraordinaire dynamisme de la langue et de la culture israéliennes contemporaines. Ce manuel est né de l’intérêt pour l’hébreu d’un nouveau public qui ne se compose plus seulement d’érudits orientalistes, de gardiens de la tradition juive ou encore d’admirateurs de l’antique civilisation hébraïque, mais aussi de personnes désireuses de s’initier à la langue que l’on parle et que l’on écrit aujourd’hui en Israël. Ce manuel présente en outre la particularité de s’adresser avant tout à un public francophone. Ayant adopté un point de vue contrastif, il entend répondre aux difficultés spécifiques qu’une langue sémitique comme l’hébreu ne peut manquer de présenter pour un étudiant parlant français. Ainsi, certains aspects morphologiques et syntaxiques font l’objet d’une explication systématique et d’un entraînement intensif, tandis que d’autres, plus proches de sa langue maternelle, n’apparaissent que dans les textes et les exercices. Cet ouvrage, qui est destiné aux débutants, doit leur permettre de s’exprimer correctement, non seulement dans des situations de la vie quotidienne, mais aussi sur des sujets plus complexes, tant oralement que par écrit. De plus, il se veut une bonne préparation à la lecture de la presse israélienne et des œuvres de la littérature contemporaine. Enfin, nous souhaiterions qu’il suscite chez l’étudiant intérêt et curiosité pour la linguistique sémitique.
5 עברית עכשיו