E049 Students 2011/2

‫סטודנטים‬

‫‪2011/12‬‬

‫עבודות סטודנטים נבחרות‬

‫זהזהזה‬ ‫גלריה‬ ‫לאדריכלות‬

‫סטודנטים ‪2011/12‬‬ ‫עבודות סטודנטים נבחרות‬ ‫‪ 14‬ספטמבר ‪ 13 -‬אוקטובר ‪2012‬‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫האנגר ‪ 21‬נמל תל אביב‬

‫‪WWW.ZEARCHITECTURE.COM‬‬

‫הפקת התערוכה‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫קטלוג‬ ‫הפקה ועיצוב‪ :‬הזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫עיצוב עמודי הפרויקטים מאת משתתפים התערוכה‬

‫על התערוכה‬ ‫התערוכה סטודנטים ‪ 2011/12‬מציגה מבחר עבודות סטודנטים‬ ‫אשר נוצרו במסגרת קורסי סטודיו של שנים א'‪-‬ד' במוסדות‬ ‫האקדמיים לאדריכלות ולעיצוב בישראל בשנת הלימודים החולפת‪.‬‬ ‫התערוכה נערכת זה השנה השנייה בגלריה לאדריכלות‪.‬‬ ‫התערוכה מציגה זה לצד זה מבחר עבודות בולטות‪ ,‬מעניינות‬ ‫או מאתגרות אשר נוצרו במסגרת שנת הלימודים האקדמית‬ ‫החולפת מכלל המגמות השונות הקיימות‪ ,‬באופן הנותן למבקר‬ ‫בתערוכה הצצה לחתך לא‪-‬מחייב של עולם לימודי האדריכלות‬ ‫והעיצוב בישראל‪ .‬ההשתתפות בתערוכה פתוחה לכל תלמיד‬ ‫הלומד במסלול המעניק תואר אקדמי באדריכלות או בעיצוב‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫העבודות המשתתפות בתערוכה נבחרו מבין קרוב למאה עבודות‬ ‫אשר הוגשו לאחר הפצתו של קול קורא להשתתפות‪ ,‬וזאת בשני‬ ‫מועדי הגשה במהלך השנה החולפת סמוך למועד סיומם של‬ ‫סמסטר החורף וסמסטר האביב‪ .‬בכל מועד הגשה נבחרו עשר‬ ‫עבודות מבין אלה אשר הוגשו‪ ,‬ועבודות אלה הוצגו בפני צוות‬ ‫הגלריה ‪ -‬במועד סמסטר החורף נערך ערב הצגת עבודות פתוח‬ ‫לציבור‪ ,‬שבו הוקדשו לכל עבודה שש דקות; במועד סמסטר הקיץ‬ ‫נערך סבב של שיחות וראיונות אישיים עם הסטודנטים שנבחרו‪.‬‬ ‫מבין עבודת אלה נבחרו בכל מועד חמש עבודות אשר הוזמנו‬ ‫להשתתף בתערוכה‪.‬‬ ‫לקראת התערוכה‪ ,‬חולקה הגלריה לעשרה איזורי תצוגה זהים‬ ‫בגודלם‪ ,‬אשר חולקו בצורה אקראית לסטודנטים המשתתפים‪.‬‬ ‫לכל מציג ניתן חופש פעולה מלא לבחור את צורת ודרך התצוגה‬ ‫המתאימה לו להצגת עבודתו‪ ,‬בין אם בהתבססות על חומרים‬ ‫קיימים אשר שימוש להצגת הפרויקט במסגרת הסטודיו בו‬ ‫הוא נוצר או בדרך ואמצעים חדשים לפי בחירתו‪ .‬הקמת וביצוע‬ ‫התצוגה נעשתה אף היא בידי המציגים‪.‬‬

‫התערוכה אינה מתיימרת לשקף בצורה מושלמת את הנעשה‬ ‫כיום בבתי הספר לאדריכלות ולתכנון הסביבה בישראל‪ .‬היא‬ ‫מהווה‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬הצצה מבעד לחור המנעול לחדר עמוס‬ ‫לעייפה בעבודות‪ ,‬מבט חלקי ומוגבל לתכולתו‪ .‬מבט זה מאפשר‬ ‫התרשמות ראשונית ממגוון הנושאים הנבחרים כבסיס ללימוד‪,‬‬ ‫הכיוונים השונים המתפתחים במהלך תהליך זה ואת הדרכים‬ ‫השונות בהם תופסים סטודנטים‪ ,‬מנחים ומוסדות את אופיו‬ ‫וחשיבותו של מוסד הסטודיו במסגרת תהליך הלימוד‪.‬‬

‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫ספטמבר ‪2012‬‬

‫‪ PRANKITECTURE‬קונדסנות עירונית‬ ‫התחדשות אורבנית ברמת אליהו‪ ,‬ראשון לציון‬ ‫סטודיו שנה ד'‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬מנחה אדריכלית שרי קלאוס‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫שכונת רמת‪-‬אליהו הוקמה בשנת ‪ 1939‬כמעברה‪ ,‬ההתיישבות‬ ‫הראשונה בראשון‪-‬לציון מערבית לכביש ‪" ,4‬מחוץ לחומות"‪.‬‬ ‫במשך עשרות שנים היתה השכונה מבודדת בצד זה של העיר‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ ’90-‬החלו לצוץ סביב רמת אליהו שכונות 'מערב ראשון'‬ ‫אשר נבנו כל אחת כ"אוטופיה אדריכלית" המסוגרת בתוך עצמה‪.‬‬ ‫למרות הניתוק ביניהן‪ ,‬ניתן לזהות מכנה משותף רחב לשכונות‬ ‫אלו במגוון פרמטרים אנושיים ומרחביים‪ .‬רמת אליהו נופלת מול‬ ‫אותם המדדים‪ ,‬שהרי נבנתה לפי ערכי תקופה אחרת‪.‬‬ ‫השכונה סבלה לאורך שנים ממהילת אוכלוסייה בלתי מבוקרת‪,‬‬ ‫אשר מנעה ממנה למצק לעצמה תודעה וזהות ברורים‪ .‬בהיעדר‬ ‫שלב הטמעה והתגבשות נדרש‪ ,‬רמת אליהו כיום היא כאוסף‬ ‫שברי סיפורים המונחים במרחב‪ .‬זיהוי וחשיפת חלקי הסיפורים‪,‬‬ ‫להם קראנו ‪' -‬אוצרות'‪ ,‬המתגלמים באדריכלות השכונה לכדי‬ ‫נרטיב קוהרנטי יאפשרו לשכונה לגבש את זהותה ולבסס לעצמה‬ ‫תשתית להתפתחות עתידית‪.‬‬ ‫אותם ה'אוצרות'‪ ,‬האלמנטים שתרמו "לדימוי" השלילי של רמת‬ ‫אליהו‪ ,‬הם אלו שיעצימו אותה היום ויאפשרו לה לשנות את‬

‫ניצן ברטוב‬ ‫דנה חרמש‬ ‫אלעד גייפמן‬

‫תפקידה במערך העירוני‪ :‬מהילד ה'מוזנח' לילד ה'שובב'‪ ,‬המתריס‪,‬‬ ‫מעביר הביקורת על שכנותיו המנומנמות‪ .‬פעולת ההתרסה של‬ ‫רמת אליהו כלפי שכנותיה תקבל ביטוי אדריכלי שידרוש את‬ ‫תשומת הלב שנמנעה ממנה וירענן את המרקם השכונתי‪.‬‬ ‫אופייה האנרגטי הייחודי של רמת אליהו יופץ בעיר כולה‪.‬‬ ‫לשיטת התערבות עירונית זו קראנו "‪ ,"Prankitecture‬קונדסנות‬ ‫עירונית‪ .‬הקונדס האדריכלי מעצים את הקונפליקט המצוי בנרטיב‬ ‫השכונתי‪ ,‬תוך ביצוע מניפולציה מרחבית אשר מפרשת אותו‬ ‫מחדש ויוצרת סביבה ביקורתית‪.‬‬

‫לציון‬ ‫ראשון לציון‬ ‫אליהו‪ ,‬ראשון‬ ‫רמת אליהו‪,‬‬ ‫** רמת‬ ‫**‬

‫‪PRANKitectu‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪re‬‬ ‫ת עירונית‬ ‫קונדסנו‬

‫‪REACH OUT‬‬

‫כיכר פייסל שולחת זרועות‬ ‫סטודיו ורטיקלי שנים ב'‪-‬ג' סמסטר ב'‪ ,‬מנחה אדריכלית ענת צ'רבינסקי‬ ‫המחלקה לארכיטקטורה‪ ,‬המרכז האקדמי ויצו חיפה‬ ‫כדי שהגבול יהיה יותר מסתם מחסום דומיננטי‪ ,‬צריך לאפשר‬ ‫לתנועה או למבט לחדור דרכו‪ ,‬אם הוא משתלב עד לעומק‬ ‫מסוים באזורים הנמצאים משני עברו‪ ,‬כך הופך הגבול ממחסום‬ ‫לתפר‪ ,‬קו שלקשרי גומלין שלאורכו שני אזורים תפורים יחד‪.‬‬ ‫קווין לינץ’‬ ‫הפרויקט שואל שאלות בנושא של קצה עיר‪ .‬מה מייצר גבול‬ ‫לעיר ומה מייצר מחסום? מה קורה במקום שבו יש השתנות‬ ‫בתשתיות ומעבר לרקמה אורבנית? מה מתווך בין קני המידה‬ ‫השונים?‬ ‫התהליכים החברתיים והתרבותיים משנים את פני העיר‬ ‫ומשאירים חורים גדולים‪ ,‬בקנה מידה שהעיר לא הכירה לפני‬ ‫כן‪ :‬מבני תעשייה נטושים‪ ,‬מפעלים שהועתקו אל מחוץ לעיר‪,‬‬ ‫ההשתנות בתשתיות ועוד‪ .‬כיצד ניתן לחדש מקומות אלה ולייצר‬ ‫חוויה עירונית מסוג אחר של מעבר בין קני מידה שונים?‬ ‫כיכר פייסל היא נקודה במרחב העירוני‪ ,‬אשר חלה בה ההשתנות‪,‬‬ ‫אליה מתרכזים‪ :‬התנועה‪ ,‬התשתיות‪ ,‬הים‪ ,‬העיר ההיסטורית‬

‫סיטאר אחישר‬ ‫גליה שטיינברגר‬

‫ושלל הסגנונות‪ ,‬התרבויות והדמויות המרכיבים עיר‪ .‬גילינו אתגר‬ ‫גדול בנקודה זו‪ ,‬בה העיר מתחילה ונגמרת‪ .‬הנקודה בה אמור‬ ‫להתחולל השינוי הדרמטי שנחווה בתנועה‪ ,‬המעבר בין להיות‬ ‫בעיר לבין להיות אל מחוץ לה‪.‬‬ ‫הפרויקט מעלה לדיון את נושא ההתמודדות עם מקום‬ ‫ההשתנות‪ ,‬כיצד לוקחים את הבעיה והופכים אותה להזדמנות‪,‬‬ ‫כיצד התוצרים של החיים בעיר יכולים לשרת אותנו ולייצר חוויה‬ ‫ייחודית‪.‬‬

‫הדינמיות של חוסר היציבות‬ ‫סטודיו שנה א' סמסטר א'‪ ,‬מנחים אדריכלית אסתי כרמון‪ ,‬אדריכל אהד יחיאלי‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫בתחילת הפרוייקט התבקשנו לחשוב על מזמין כלשהו ‪,‬עבורו‬ ‫היינו רוצים לבנות מטבח ‪,‬ולבחור את אחד ממאפייני המטבח‬ ‫(כלים‪/‬ריהוט)‪ ,‬אשר ישקף את אופי המזמין באופן המיטבי‪.‬‬ ‫המזמין אותו בחרתי‪ :‬אדם נמוך קומה ‪ -‬גמד‪.‬‬ ‫הכלי אותו בחרתי‪ :‬שרפרף‪.‬‬ ‫השרפרף כמקור השראה‪ ,‬מייצג מבנה המשלב יציבות וחוסר‬ ‫יציבות בעת ובעונה אחת‪ ,‬ומכאן ‪ ,‬לאחר דיון עם המנחים הוחלט‬ ‫על הנושא‪:‬הדינמיות של חוסר היציבות‪.‬‬ ‫התבקשנו לבחור אתר עליו יוצב המודל‪ :‬שיפוע‪ ,‬חוף ים‪ ,‬בור‪,‬‬ ‫גבעה‪ .‬אני בחרתי בשיפוע אשר תרם לרעיון שאותו רציתי להעביר‬ ‫ואף העצים אותו‪.‬‬ ‫בתחילה עבדתי עם שיפודים וחוטי צמר ‪,‬שהשתנו בהמשך‬ ‫לעמודים וכבלים‪ .‬נעשה שימוש ב"קווים" ו"אפקטים של מתיחה"‬ ‫והשפעתם הן על המבנה והן על הסביבה‪.‬‬ ‫דגמים רבים שנחקרו והתפתחו לימדו אותי רבות ובין השאר‬ ‫אף על מידת הלחץ אותה ניתן להפעיל על מנת שאקבל את‬ ‫התוצאה הרצויה ‪ -‬דגם יציב ופונקציונאלי אשר ייראה במבט‬

‫בר ביטרמן‬

‫ראשון כבילתי יציב בעליל‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬עשיתי שימוש בגומיות אשר יוצרות לחץ טבעי של‬ ‫משיכה ודחיפה‪ ,‬אותו הייתי צריכה לתעל לטובת שיווי משקלו‬ ‫ועיצובו של הדגם‪.‬‬ ‫בשלב הבא נוספה הפרוגרמה בעלת ‪ 4‬חללים‪ :‬כניסה‪ ,‬חדר שינה‪,‬‬ ‫חדר אירוח ומטבח‪.‬בדגם בצורתו הסופית התייחסתי לארבעת‬ ‫חללים אלו הן בנפח היחסי שהם תופסים והן למעברים בין חלל‬ ‫לחלל‪.‬‬ ‫בהגשת הגמר יצרתי אתר משופע גדול לאורך הקיר וממנו בתוך‬ ‫"חלון" מיקמתי את פרויקט הגמר‪ ,‬אף הוא על אתר משופע‪.‬‬ ‫ההפרדה בין הדגמים שהיוו את הנידבכים שבהבשלתו של‬ ‫פרויקט הגמר‪ ,‬נעשתה בעזרת קווים אלכסונים‪ ,‬תוך מיקומם‬ ‫בזויות שונות לאורך השיפוע מתוך כוונה לגרום לתחושה של‬ ‫חוסר יציבות ‪.‬‬

‫הבונים ‪ -‬נווה ים‬ ‫משקלדור‬ ‫תכנית אב‬ ‫דינמי‬ ‫שיווי‬ ‫תכנית אב דור הבונים ‪ -‬נווה ים‬

‫שיווי משקל דינמי‬

‫חנה ליבנה‬ ‫המסלולליסובסקי‬ ‫פרופסור נורית‬ ‫אדריכלית נוף‬ ‫הפקולטהסמסטר א'‪ ,‬בהנחיית‬ ‫סטודיו שנה ג'‬ ‫הטכניון‬ ‫נוף ‪//‬‬ ‫ואדריכליתנוף‬ ‫לאדריכלות‬ ‫ערים ‪//‬‬ ‫לארכיטקטורה ובינוי‬ ‫המסלול לאדריכלות נוף‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫שמורת הטבע הבונים וגן לאומי תל דור שוכנים זה לצד זה בקו‬ ‫החוף למרגלות הכרמל‪.‬‬ ‫לשמורת טבע הבונים ערכי טבע יבשתיים‪ ,‬חופיים וימיים‪ ,‬בקנה‬ ‫מידה ארצי‪ .‬תל דור שהוכרז לאחרונה כגן לאומי לערכי מורשת‬ ‫וארכיאולוגיה‪ ,‬הוא אחד מהתילים החשובים והמגוונים ביותר‬ ‫בארץ והאזור בכלל‪.‬‬ ‫בהסתכלות וחקירה רחבה נחשפנו לאזור מיוחד בעל אופי‬ ‫מובהק‪ .‬ישובי חוף הכרמל מתאפיינים בתצורות ישוב כפריות‪,‬‬ ‫בעיקר מושבים וקיבוצים‪ .‬הנוף השולט הוא נוף חקלאי הכולל‬ ‫מטעים‪ ,‬גידולי שדה ובריכות דגים‪ .‬לצד הנוף החקלאי רכסי‬ ‫הכורכר ‪ -‬משאב הולך ונעלם‪ .‬בין רכסי הכורכר נמצאת רצועת‬ ‫המרזבה שאופיינה בעבר בנופי מים וכיום מצויות בה חלקות‬ ‫אדמה עזובות ובריכות דגים נטושות ומיובשות‪ .‬רצועת החוף של‬ ‫שמורת הבונים היא הרצועה המפורצת ביותר לאורך חופי הארץ‪,‬‬ ‫מכילה חופים חוליים וסלעיים ומגוון ביולוגי רחב‪ .‬מדרום ומצפון‬ ‫מוקף האזור הכפרי בישובים עירוניים‪.‬‬

‫ירדן מנלזון‬ ‫עדי גלזר‬ ‫דיקלה ויזל‬

‫הרצון הרב להמשיך ולקיים את אותו האופי המיוחד שזיהינו ובו‬ ‫בעת להתמודד עם האיומים והעומס התיירותי על המקום הביאה‬ ‫אותנו לחזון תכנית האב‪.‬‬ ‫הקניית יסודות שיהוו בסיס יציב לעתיד המקום ‪ -‬בפן הכלכלי‪,‬‬ ‫החברתי והאקולוגי‪ ,‬כמערכת שלמה של האדם והטבע‪.‬‬ ‫תכנית האב מורכבת מ‪ 3 -‬רצועות ליניאריות‪.‬‬ ‫הרצועה החקלאית‪ -‬הרצועה המזרחית ‪ -‬מתפקדת כעורף תיירותי‬ ‫לאזור הטבעי הרגיש‪.‬‬ ‫הרצועה הלחה ‪ -‬רצועת המרזבה התיכונה ‪ -‬כוללת שטחים‬ ‫שבעבר תפקדו כבריכות דגים‪ ,‬ושטחים של חלקות עזובות‪.‬‬ ‫הרצועה החופית ‪ -‬הרצועה המערבית ‪ -‬משתרעת בין נווה ים‬ ‫לנחשולים לאורך חופים חוליים וסלעיים‪.‬‬ ‫שלוש הרצועות מרכיבות מרחב שלם ומחזקות את מאפייניו‬ ‫הטבעיים והאנושיים‪ .‬בין הרצועות קשרים אורכיים ורוחביים‬ ‫היוצרים מערכת יחסים בין ערכי הטבע‪ ,‬תושבי המקום והמבקרים‪.‬‬

‫‪GOETHEPLATZ PUBLIC BLOCK‬‬

‫מתחנת כיבוי אש לבלוק עירוני‬ ‫סטודיו שנה ד' (במסגרת חילופי סטודנטים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל)‪ ,‬מנחים פרופסור הילדה לאון‪ ,‬אדריכל יאן‬ ‫טרוצט‪ ,‬אדריכל נילס שטלטר‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ולאדריכלות נוף‪ ,‬אוניברסיטת לייבניץ‪ ,‬הנובר‪ ,‬גרמניה‬ ‫כיכר גותהפלאץ הנה נקודת ציון במרכז העירוני של הנובר‪.‬‬ ‫הפרוגרמה שהתקבלה ביקשה לבחון מחדש בלוק קיים באחת‬ ‫מקרנות הכיכר‪ .‬כיום הבלוק מתפקד כתחנת מכבי האש‬ ‫הראשית של הנובר‪ ,‬ובנוסף מכיל מגורים לכבאים ומשפחותיהם‪.‬‬ ‫בעתיד תועבר התחנה למיקום אחר והפרויקט ביקש להתמודד‬ ‫עם שימוש מחדש של הבלוק‪.‬‬ ‫נקודת ההתחלה בפרויקט הייתה הסקרנות‪ .‬הנובר‪ ,‬עבורי‪,‬‬ ‫הנה בראש ובראשונה עיר הולדתה של אמי והעיר בה הוקמה‬ ‫משפחתי‪ .‬ההיסטוריה של הבלוק משכה אותי וגרמה לי לבחון‬ ‫את התפתחות הבלוק עם השנים‪.‬‬ ‫בין היתר התגלה כי לבלוק פוטנציאל להמשיך בעתיד את‬ ‫המרקם העירוני הפעיל בסביבתו‪ ,‬לעומת האטימות שלו כלפי‬ ‫חוץ הניכרת כיום‪.‬‬

‫איירין תגור‬

‫הפעולה הראשונה באתר הייתה "לפתוח" את הבלוק‪ ,‬על ידי‬ ‫הגדרה של ארבעה אובייקטים מרכזיים לשימור‪.‬‬ ‫ארבעת האובייקטים הללו נבחנו בקפידה מבין מגוון אלמנטים‬ ‫שקיימים כיום בשטח‪ .‬הם מייצגים בעיניי את התמצית‬ ‫האדריכלית הטהורה של דפנות הבלוק‪.‬‬ ‫המטרה הייתה לתכנן יחד עם האובייקטים פונקציות ציבוריות‬ ‫אשר יזינו את המרחב החדש בפנים הבלוק‪ ,‬וההיפך‪ :‬ליצור מצב‬ ‫בו תנועה מהרחובות אשר תכנס פנימה‪ ,‬תזין את הפונקציות‬ ‫במבנים‪ .‬החזיתות החדשות מבקשות אינטרקציה עם החלל‬ ‫הפנימי של הבלוק‪ .‬החומרים החדשים מבקשים להבליט את‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫בתהליך הרגשתי כמפסלת את האובייקטים‪ ,‬כאשר כל קו חדש‬ ‫נמתח ביחס ישיר ומתחשב לגיאומטריה של המבנים הקיימים‪.‬‬ ‫זאת במטרה לכבד את הפרופורציות הקיימות‪ ,‬תוך יצירת המרחב‬ ‫הציבורי החדש‪.‬‬

‫‪CUPERTINO & APPLE 2030‬‬ ‫סטודיו שנים ג'‪-‬ד' סמסטר ב'‪ ,‬מנחה אדריכל פרופסור הלל שוקן‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫פרויקט זה מתמודד עם יצירת אלטרנטיבה לתכנון המשרדים‬ ‫החדשים של חברת אפל בעמק הסיליקון בקליפורניה תחת‬ ‫ניצוחו של אדריכל נורמן פוסטר‪.‬‬ ‫תכנון מגלומני ומנוכר זה מנציח לצערנו את אחת הבעיות‬ ‫הגדולות הניצבות כאתגר לאומי בפני ארה"ב בעת הנוכחית ‪-‬‬ ‫הפירבור‪.‬‬ ‫הצעת התכנון שלנו היא פרי מחקר מעמיק הבוחן שימוש בכלים‬ ‫רלוונטיים ועדכניים ‪ -‬תוך שיחות עם מתכנני ערים ממיאמי‬ ‫ודאלאס הנתקלים באותם בעיות ‪ -‬אשר לוקחים חלק כיום‬ ‫בעשייה האמריקאית‪ ,‬ומנתח במקביל פרוייקטים נבחרים אשר‬ ‫נבנו תחת שיטות אלו‪.‬‬ ‫דרך הבנת הבעיות המאפיינות מרחב עירוני כפרבר ניתן במהרה‬ ‫לעשות את הקישור למצב בישראל ‪ -‬בעיות הנגרמות מהפרדת‬ ‫שימושים ברורה‪ ,‬חוסר בקישוריות במרקם העירוני‪ ,‬הסתמכות‬ ‫על הרכב הפרטי ועוד‪...‬‬ ‫הפרויקט מעניק נק› מבט חדשה ומעניינת על מקומו של היזם‬ ‫והאחריות שהוא נוטל ‪ -‬בעל כורחו ‪ -‬בעיצוב אורחות חיינו‪ ,‬על‬

‫אמיר לבנון‬ ‫שי לבנון‬

‫האפשרויות היצירתיות בשילובו של היזם לטובת העיר תוך מתן‬ ‫מענה לצרכיו שלו‪ ,‬על תכנון צפיפות נכונה ותחבורה ציבורית‬ ‫שתתמוך בה‪,‬‬ ‫עירוב שימושים בתמהילים נכונים‪ ,‬שיפור זהות מקומית ושיקום‬ ‫נק' חוזק וכו'‪....‬‬ ‫תוצאות מאמץ שכזה מעלות את סיכויו של פרבר להפוך לעיר‬ ‫חיה ופעילה לטובת כל הצדדים‪.‬‬

start here

Commercial Nodes

Employment Clusters

Local Bus / 60 min

Rapid Bus / 10 min

Main connection points

Local Bus / 30 min

Light Train

cupertino & apple

Sprawl Repair areas

Sector Map for Cupertino 2030

Prof. Hillel Schocken | Shay Levanon | Amir Levanon

Cupertino 2030 Community Scale Map

‫מכונת מגורים ‪ -‬רכס הכרמל‬ ‫מפגש הרחובות חורב ופרויד‬ ‫סטודיו שנה ג' סמסטר א'‪ ,‬מנחים אדריכל מיקי בודובסקי ואדריכל דני שומני‬ ‫המחלקה לארכיטקטורה‪ ,‬המרכז האקדמי ויצו חיפה‬ ‫הקדמה‬ ‫הפרויקט נעשה במסגרת סמסטר א' שנה ג' ‪ .2011-2012‬הסטודיו‬ ‫מתבסס על פרויקט משנה ב' הנבחר ע"י הסטודנט ומאושר ע"י‬ ‫המנחים‪ .‬בשלב ראשון מתבצע פתוח‪ ,‬עבוד ושדרוג הפרויקט‬ ‫המובא משנה ב'‪ .‬בשלב השני מתהווה תהליך של פיתוח מפורט‬ ‫של כוונות התכנון ושילובם במערכות המבנה הייחודיות‪ .‬יישום‬ ‫חומרי בניין וטכנולוגיות בנייה כחלק אינטגראלי מהתכנון והעיצוב‬ ‫האדריכלי‪.‬‬ ‫ניתוח עירוני‬ ‫המגרש כ‪" -‬אי" אשר מפצל ומסיים את ציר מוריה (חיפה)‪ ,‬ובמבט‬ ‫שני כשער כניסה לעיר‪.‬‬ ‫שטח הפרויקט מנותק מסביבתו על ידי שני צירי תנועה ראשיים‬ ‫וממוקם על טופוגרפיה משמעותית‪ .‬האתר כיום מכיל מספר‬ ‫עסקים זעירים ובעל אחוזי בנייה נמוכים אשר מחמיצים את מיקומו‬ ‫הייחודי של המגרש במרקם העירוני‪.‬‬

‫שי פייביש‬

‫עקרונות תכנון המגרש והמגורים‬ ‫במרכז הרעיון ניצבת יחידת המגורים הפרטית‪ .‬היחידה עוברת ממצב‬ ‫הצבירה האופקי שלה למצב אנכי‪ .‬בנייה של יחידות מגורים עם‬ ‫נגיעה מינימאלית בקרקע של כ‪ 30 -‬מטר‪ .‬כתוצאה מכך תתאפשר‬ ‫הצבה של מספר מבנים ורטיקאליים על גבי המגרש ואחוזי בניה‬ ‫גבוהים יחסית לשטח הקרקע‪ ,‬ושמירה על המשאב ההולך ומדלדל‪.‬‬ ‫מבחינה עירונית ‪ -‬המשך ציר מוריה אל תוך המגרש והפנייתו אל‬ ‫נוף הוואדי והים‪ ,‬דבר זה יתאפשר על ידי ניצול הטופוגרפיה הייחודית‬ ‫של השטח ויצירת שדרה מסחרית אשר מוגדרת בטרסות‪ .‬תפיסת‬ ‫עבודה‪ :‬על המגרש ימוקמו כ‪" 10 -‬גרענים" ועוד שתי יחידות מגורים‬ ‫פרטיות‪ .‬על כל גרעין "יתלו" שתי דירות‪ ,‬כאשר הקו המנחה הוא‬ ‫כי הגרעינים נבנים על גבי המגרש והיחדות מגיעות כ"רדימייד"‬ ‫ומתחברות אל הגרעין כ‪" -‬פלאג אין"‪.‬‬ ‫יחידת המגורים ‪ -‬כחלל ורטיקלי‪ :‬תפיסת ה"רצפה" הפונקציונלית‬ ‫מחדש‪ .‬חלל הדירה יכלול חללים חלקיים קבועים אשר ימוקמו על‬ ‫דופן היחידה ומצדם השני חלל נע אשר ישלים את שטח הרצפה‬ ‫בהתאם לשימוש היומיומי‪.‬‬

‫ספריה כמרחב אורבני‬ ‫ספריה בשפרעם‬ ‫סטודיו שנה ג' סמסטר א'‪ ,‬מנחה אדריכלית רותי ליברטי שליו‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫ספריה נובעת מרחוב נובע מספריה‪.‬‬ ‫מטרת הפרוייקט היא יצירת דו קיום בין מערכת רכיבים עירוניים‬ ‫ופרוגרמתיים‪ ,‬קיימים וחדשים‪ ,‬לקבלת מערך קריאה שלם הנובע‬ ‫מהחוויה האורבנית‪.‬‬ ‫הפרוייקט מציע תכנית מתאר של התחדשות עירונית כך ש'מערך‬ ‫הקריאה' מהווה מוקד משיכה מרכזי המתחבר לציר הקיים‬ ‫ומחזק אותו‪ .‬התכנון שם דגש על חיבור הפרוגרמה החדשה עם‬ ‫הקיימת לקבלת מערך רציף ומתפקד בו ערכי התכנון המובילים‬ ‫הם אינטימיות אורבנית (התערבות עירונית בקנ"מ אנושי) וטיפול‬ ‫סביבתי עדין (שימוש בטופוגרפיית האתר כיתרון מבני)‪.‬‬ ‫מערך הקריאה מכיל שני מסדרונות קריאה‪ ,‬האחד לנוער והשני‬ ‫לקהל המבוגר‪.‬‬ ‫מסדרון הקריאה של המבוגרים ממוקם סמוך לבתי המגורים‪,‬‬ ‫בהמשך לארכיון העירייה ולעירייה ומספק שירותים שונים כגון‬ ‫חדרי ישיבות‪ ,‬אזורי עיון שונים‪ ,‬אזור מחשבים ועוד‪.‬‬ ‫מסדרון הקריאה של הנוער מחובר לחצר פנימית משותפת‬ ‫המובילה לבתי הספר וגני הילדים‪.‬‬

‫עינת לובלינר‬

‫מסדרונות הקריאה מגדירים רחוב בעל אינטנסיביות משתנה‬ ‫(ביחס ישר להשתנות חללי המבנה) המתחבר למפלס תחתון‬ ‫המכיל חלל אולמות ומגדיר רחבה ציבורית עירונית‪.‬‬ ‫חללים אורכיים אלו מהווים מחבר עירוני לפונקציות הקיימות‬ ‫תוך יצירת חוויה 'מיקרו אורבנית' למשתמש‪ ,‬המשלבת רחובות‬ ‫עיליים‪ ,‬ציר מסחרי‪ ,‬פטיו‪ ,‬אגפי ספריה ‪ ,24/7‬רחבה ציבורית‬ ‫וחללים בעלי אופי משתנה ‪.‬‬

‫ספריה משתלבת‪ :‬מרכז למידה‬ ‫בכפר הנוער “הדסה נעורים”‪ ,‬בית ינאי‬ ‫סטודיו שנה א' סמסטר ב'‪ ,‬מנחים אדריכלית יהודית מנספלד ואדריכלית איה פרי‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫צורה‬ ‫פנימיית "הדסה נעורים" שוכנת בסמוך לבית ינאי‪ ,‬על צוק‬ ‫כורכר הפונה לים‪ .‬זהו אזור עשיר בטבע הגובל בדיונות בית ינאי‬ ‫ובשמורת הטבע מכמורת‪ .‬הפנימייה מכינה עולים חדשים לשילוב‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬בצה"ל ובשוק העבודה‪.‬‬ ‫אופי הפנימייה ומיקומה הביאו אותנו למסקנה שהחיבור לנוף‬ ‫הארצישראלי המקומי ולמורשת האזור חשובים מאין כמותם‪,‬‬ ‫ועליהם לבוא לידי ביטוי בתכנון המבנה‪ .‬לפיכך בחרנו לתכנן מבנה‬ ‫שצורתו תנבע מהנוף ותמשיך אותו‪ :‬הקרקע תמשיך מהכפר‬ ‫ותהפוך לגג המבנה‪ ,‬שישמש גם כאיזור חברתי‪.‬‬ ‫מרכוז‬ ‫בתי ספר ומבני ציבור רבים נבנים על בסיס חלוקה אורתוגונלית‬ ‫מוארכת עם מסדרונות ארוכים ומבנים נפרדים‪ .‬בעבודה זו קיצרנו‬ ‫את המרחקים בין הפונקציות השונות ע"י חיבורם למרכז אחד‪,‬‬ ‫הספרייה‪.‬‬

‫שחר רודריג‬ ‫אלון אלכסנדרוני‬

‫שימושים‬ ‫המבנה מחולק לארבעה אזורים שונים‪ .‬חלוקה זו נעוצה בצורך‬ ‫הברור להפרדה בין אזורים בעלי אופי לימודי לאזורים בעלי אופי‬ ‫חברתי‪ ,‬ובשניהם תת חלוקה למרחבים קבוצתיים ולמרחבים‬ ‫אישיים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אזור הלמידה הקבוצתי מרווח ומעודד למידה‬ ‫משותפת‪ ,‬בעוד שאזור הלמידה האישי שקט ואינטימי‪.‬‬ ‫אלמנטים משתלבים‬ ‫חלוקת המבנה לארבעת האזורים נעשית באמצעות ספרייה‪,‬‬ ‫שהיא האלמנט המנחה במבנה‪ .‬תחילתו של אלמנט זה כבר‬ ‫בשביל הגישה למבנה‪ ,‬שם הוא מתפקד כאיזור ישיבה‪ .‬עם‬ ‫התרוממות המבנה מהקרקע מגדיר אלמנט הספרייה את‬ ‫ארבעת האזורים השונים ויוצר חציצה ביניהם‪.‬‬ ‫אלמנט נוסף הוא "האמפי"‪ .‬באלמנט זה ישנה המשכיות חומרית‬ ‫וצורנית ישירה של הקיר המערבי והקיר הדרומי‪.‬‬

‫משתתפים‬

‫‪ PRANKITECTURE‬קונדסנות עירונית‪.‬‬ ‫התחדשות אורבנית ברמת אליהו‪ ,‬ראשון לציון‬ ‫ניצן ברטוב‪ ,‬דנה חרמש‪ ,‬אלעד גייפמן‬ ‫סטודיו שנה ד'‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬בהנחיית אדריכלית שרי קלאוס‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫‪ REACH OUT‬כיכר פייסל שולחת זרועות‬ ‫סיטאר אחישר‪ ,‬גליה שטיינברגר‬

‫‪ GOETHEPLATZ PUBLIC BLOCK‬מתחנת כיבוי אש לבלוק עירוני‬ ‫איירין תגור‬ ‫סטודיו שנה ד' (במסגרת חילופי סטודנטים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון‬ ‫טכנולוגי לישראל)‪ ,‬מנחים פרופסור הילדה לאון‪ ,‬אדריכל יאן‬ ‫טרוצט‪ ,‬אדריכל נילס שטלטר‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫ולאדריכלות נוף‪ ,‬אוניברסיטת לייבניץ‪ ,‬הנובר‪ ,‬גרמניה‬ ‫‪CUPERTINO & APPLE 2030‬‬

‫אמיר לבנון‪ ,‬שי לבנון‬

‫סטודיו ורטיקלי שנים ב'‪-‬ג' סמסטר ב'‪ ,‬מנחה אדריכלית ענת‬ ‫צ'רבינסקי‬ ‫המחלקה לארכיטקטורה‪ ,‬המרכז האקדמי ויצו חיפה‬

‫סטודיו שנים ג'‪-‬ד' סמסטר ב'‪ ,‬מנחה אדריכל פרופסור הלל‬ ‫שוקן‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫הדינמיות של חוסר היציבות‬ ‫בר ביטרמן‬

‫מכונת מגורים ‪ -‬רכס הכרמל‬ ‫מפגש הרחובות חורב ופרויד‬ ‫שי פייביש‬

‫סטודיו שנה א' סמסטר א'‪ ,‬מנחים אדריכלית אסתי כרמון‪,‬‬ ‫אדריכל אהד יחיאלי‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫שיווי משקל דינמי‪ .‬תכנית אב דור הבונים ‪ -‬נווה ים‬ ‫ירדן מנלזון‪ ,‬עדי גלזר‪ ,‬דיקלה ויזל‬ ‫סטודיו שנה ג' סמסטר א'‪ ,‬בהנחיית אדריכלית נוף פרופסור‬ ‫נורית ליסובסקי ואדריכלית נוף חנה ליבנה‬ ‫המסלול לאדריכלות נוף‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪,‬‬ ‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫התערבות בשכונות האסבסטונים‪ ,‬עיר גנים א'‪ ,‬ירושלים‬ ‫צליל אטיאס‬ ‫סטודיו שנה ג' סמסטר א'‪ ,‬מנחים אדריכל אורי שלום ואדריכלית‬ ‫יפעת פינקלמן‬ ‫המחלקה לארכיטקטורה‪ ,‬בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב‬ ‫ירושלים‬

‫סטודיו שנה ג' סמסטר א'‪ ,‬מנחים אדריכל מיקי בודובסקי‬ ‫ואדריכל דני שומני‬ ‫המחלקה לארכיטקטורה‪ ,‬המרכז האקדמי ויצו חיפה‬

‫ספריה כמרחב אורבני‬ ‫ספריה בשפרעם‬ ‫עינת לובלינר‬ ‫סטודיו שנה ג' סמסטר א'‪ ,‬מנחה אדריכלית רותי ליברטי שליו‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי‬ ‫לישראל‬

‫ספריה משתלבת‪ :‬מרכז למידה‬ ‫בכפר הנוער “הדסה נעורים”‪ ,‬בית ינאי‬ ‫שחר רודריג‪ ,‬אלון אלכסנדרוני‬ ‫סטודיו שנה א' סמסטר ב'‪ ,‬מנחים אדריכלית יהודית מנספלד‬ ‫ואדריכלית איה פרי‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫זהזהזה‬ ‫גלריה‬ ‫לאדריכלות‬