סטודנטים
2011/12
עבודות סטודנטים נבחרות
זהזהזה גלריה לאדריכלות
סטודנטים 2011/12 עבודות סטודנטים נבחרות 14ספטמבר 13 -אוקטובר 2012 זהזהזה גלריה לאדריכלות האנגר 21נמל תל אביב
WWW.ZEARCHITECTURE.COM
הפקת התערוכה זהזהזה גלריה לאדריכלות קטלוג הפקה ועיצוב :הזהזה גלריה לאדריכלות עיצוב עמודי הפרויקטים מאת משתתפים התערוכה
על התערוכה התערוכה סטודנטים 2011/12מציגה מבחר עבודות סטודנטים אשר נוצרו במסגרת קורסי סטודיו של שנים א'-ד' במוסדות האקדמיים לאדריכלות ולעיצוב בישראל בשנת הלימודים החולפת. התערוכה נערכת זה השנה השנייה בגלריה לאדריכלות. התערוכה מציגה זה לצד זה מבחר עבודות בולטות ,מעניינות או מאתגרות אשר נוצרו במסגרת שנת הלימודים האקדמית החולפת מכלל המגמות השונות הקיימות ,באופן הנותן למבקר בתערוכה הצצה לחתך לא-מחייב של עולם לימודי האדריכלות והעיצוב בישראל .ההשתתפות בתערוכה פתוחה לכל תלמיד הלומד במסלול המעניק תואר אקדמי באדריכלות או בעיצוב פנים. העבודות המשתתפות בתערוכה נבחרו מבין קרוב למאה עבודות אשר הוגשו לאחר הפצתו של קול קורא להשתתפות ,וזאת בשני מועדי הגשה במהלך השנה החולפת סמוך למועד סיומם של סמסטר החורף וסמסטר האביב .בכל מועד הגשה נבחרו עשר עבודות מבין אלה אשר הוגשו ,ועבודות אלה הוצגו בפני צוות הגלריה -במועד סמסטר החורף נערך ערב הצגת עבודות פתוח לציבור ,שבו הוקדשו לכל עבודה שש דקות; במועד סמסטר הקיץ נערך סבב של שיחות וראיונות אישיים עם הסטודנטים שנבחרו. מבין עבודת אלה נבחרו בכל מועד חמש עבודות אשר הוזמנו להשתתף בתערוכה. לקראת התערוכה ,חולקה הגלריה לעשרה איזורי תצוגה זהים בגודלם ,אשר חולקו בצורה אקראית לסטודנטים המשתתפים. לכל מציג ניתן חופש פעולה מלא לבחור את צורת ודרך התצוגה המתאימה לו להצגת עבודתו ,בין אם בהתבססות על חומרים קיימים אשר שימוש להצגת הפרויקט במסגרת הסטודיו בו הוא נוצר או בדרך ואמצעים חדשים לפי בחירתו .הקמת וביצוע התצוגה נעשתה אף היא בידי המציגים.
התערוכה אינה מתיימרת לשקף בצורה מושלמת את הנעשה כיום בבתי הספר לאדריכלות ולתכנון הסביבה בישראל .היא מהווה ,לכל היותר ,הצצה מבעד לחור המנעול לחדר עמוס לעייפה בעבודות ,מבט חלקי ומוגבל לתכולתו .מבט זה מאפשר התרשמות ראשונית ממגוון הנושאים הנבחרים כבסיס ללימוד, הכיוונים השונים המתפתחים במהלך תהליך זה ואת הדרכים השונות בהם תופסים סטודנטים ,מנחים ומוסדות את אופיו וחשיבותו של מוסד הסטודיו במסגרת תהליך הלימוד.
זהזהזה גלריה לאדריכלות ספטמבר 2012
PRANKITECTUREקונדסנות עירונית התחדשות אורבנית ברמת אליהו ,ראשון לציון סטודיו שנה ד' ,סמסטר א' ,מנחה אדריכלית שרי קלאוס ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי ,אוניברסיטת תל-אביב שכונת רמת-אליהו הוקמה בשנת 1939כמעברה ,ההתיישבות הראשונה בראשון-לציון מערבית לכביש " ,4מחוץ לחומות". במשך עשרות שנים היתה השכונה מבודדת בצד זה של העיר. בשנות ה ’90-החלו לצוץ סביב רמת אליהו שכונות 'מערב ראשון' אשר נבנו כל אחת כ"אוטופיה אדריכלית" המסוגרת בתוך עצמה. למרות הניתוק ביניהן ,ניתן לזהות מכנה משותף רחב לשכונות אלו במגוון פרמטרים אנושיים ומרחביים .רמת אליהו נופלת מול אותם המדדים ,שהרי נבנתה לפי ערכי תקופה אחרת. השכונה סבלה לאורך שנים ממהילת אוכלוסייה בלתי מבוקרת, אשר מנעה ממנה למצק לעצמה תודעה וזהות ברורים .בהיעדר שלב הטמעה והתגבשות נדרש ,רמת אליהו כיום היא כאוסף שברי סיפורים המונחים במרחב .זיהוי וחשיפת חלקי הסיפורים, להם קראנו ' -אוצרות' ,המתגלמים באדריכלות השכונה לכדי נרטיב קוהרנטי יאפשרו לשכונה לגבש את זהותה ולבסס לעצמה תשתית להתפתחות עתידית. אותם ה'אוצרות' ,האלמנטים שתרמו "לדימוי" השלילי של רמת אליהו ,הם אלו שיעצימו אותה היום ויאפשרו לה לשנות את
ניצן ברטוב דנה חרמש אלעד גייפמן
תפקידה במערך העירוני :מהילד ה'מוזנח' לילד ה'שובב' ,המתריס, מעביר הביקורת על שכנותיו המנומנמות .פעולת ההתרסה של רמת אליהו כלפי שכנותיה תקבל ביטוי אדריכלי שידרוש את תשומת הלב שנמנעה ממנה וירענן את המרקם השכונתי. אופייה האנרגטי הייחודי של רמת אליהו יופץ בעיר כולה. לשיטת התערבות עירונית זו קראנו " ,"Prankitectureקונדסנות עירונית .הקונדס האדריכלי מעצים את הקונפליקט המצוי בנרטיב השכונתי ,תוך ביצוע מניפולציה מרחבית אשר מפרשת אותו מחדש ויוצרת סביבה ביקורתית.
לציון ראשון לציון אליהו ,ראשון רמת אליהו, ** רמת **
PRANKitectu K re ת עירונית קונדסנו
REACH OUT
כיכר פייסל שולחת זרועות סטודיו ורטיקלי שנים ב'-ג' סמסטר ב' ,מנחה אדריכלית ענת צ'רבינסקי המחלקה לארכיטקטורה ,המרכז האקדמי ויצו חיפה כדי שהגבול יהיה יותר מסתם מחסום דומיננטי ,צריך לאפשר לתנועה או למבט לחדור דרכו ,אם הוא משתלב עד לעומק מסוים באזורים הנמצאים משני עברו ,כך הופך הגבול ממחסום לתפר ,קו שלקשרי גומלין שלאורכו שני אזורים תפורים יחד. קווין לינץ’ הפרויקט שואל שאלות בנושא של קצה עיר .מה מייצר גבול לעיר ומה מייצר מחסום? מה קורה במקום שבו יש השתנות בתשתיות ומעבר לרקמה אורבנית? מה מתווך בין קני המידה השונים? התהליכים החברתיים והתרבותיים משנים את פני העיר ומשאירים חורים גדולים ,בקנה מידה שהעיר לא הכירה לפני כן :מבני תעשייה נטושים ,מפעלים שהועתקו אל מחוץ לעיר, ההשתנות בתשתיות ועוד .כיצד ניתן לחדש מקומות אלה ולייצר חוויה עירונית מסוג אחר של מעבר בין קני מידה שונים? כיכר פייסל היא נקודה במרחב העירוני ,אשר חלה בה ההשתנות, אליה מתרכזים :התנועה ,התשתיות ,הים ,העיר ההיסטורית
סיטאר אחישר גליה שטיינברגר
ושלל הסגנונות ,התרבויות והדמויות המרכיבים עיר .גילינו אתגר גדול בנקודה זו ,בה העיר מתחילה ונגמרת .הנקודה בה אמור להתחולל השינוי הדרמטי שנחווה בתנועה ,המעבר בין להיות בעיר לבין להיות אל מחוץ לה. הפרויקט מעלה לדיון את נושא ההתמודדות עם מקום ההשתנות ,כיצד לוקחים את הבעיה והופכים אותה להזדמנות, כיצד התוצרים של החיים בעיר יכולים לשרת אותנו ולייצר חוויה ייחודית.
הדינמיות של חוסר היציבות סטודיו שנה א' סמסטר א' ,מנחים אדריכלית אסתי כרמון ,אדריכל אהד יחיאלי ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי ,אוניברסיטת תל-אביב בתחילת הפרוייקט התבקשנו לחשוב על מזמין כלשהו ,עבורו היינו רוצים לבנות מטבח ,ולבחור את אחד ממאפייני המטבח (כלים/ריהוט) ,אשר ישקף את אופי המזמין באופן המיטבי. המזמין אותו בחרתי :אדם נמוך קומה -גמד. הכלי אותו בחרתי :שרפרף. השרפרף כמקור השראה ,מייצג מבנה המשלב יציבות וחוסר יציבות בעת ובעונה אחת ,ומכאן ,לאחר דיון עם המנחים הוחלט על הנושא:הדינמיות של חוסר היציבות. התבקשנו לבחור אתר עליו יוצב המודל :שיפוע ,חוף ים ,בור, גבעה .אני בחרתי בשיפוע אשר תרם לרעיון שאותו רציתי להעביר ואף העצים אותו. בתחילה עבדתי עם שיפודים וחוטי צמר ,שהשתנו בהמשך לעמודים וכבלים .נעשה שימוש ב"קווים" ו"אפקטים של מתיחה" והשפעתם הן על המבנה והן על הסביבה. דגמים רבים שנחקרו והתפתחו לימדו אותי רבות ובין השאר אף על מידת הלחץ אותה ניתן להפעיל על מנת שאקבל את התוצאה הרצויה -דגם יציב ופונקציונאלי אשר ייראה במבט
בר ביטרמן
ראשון כבילתי יציב בעליל. בהמשך ,עשיתי שימוש בגומיות אשר יוצרות לחץ טבעי של משיכה ודחיפה ,אותו הייתי צריכה לתעל לטובת שיווי משקלו ועיצובו של הדגם. בשלב הבא נוספה הפרוגרמה בעלת 4חללים :כניסה ,חדר שינה, חדר אירוח ומטבח.בדגם בצורתו הסופית התייחסתי לארבעת חללים אלו הן בנפח היחסי שהם תופסים והן למעברים בין חלל לחלל. בהגשת הגמר יצרתי אתר משופע גדול לאורך הקיר וממנו בתוך "חלון" מיקמתי את פרויקט הגמר ,אף הוא על אתר משופע. ההפרדה בין הדגמים שהיוו את הנידבכים שבהבשלתו של פרויקט הגמר ,נעשתה בעזרת קווים אלכסונים ,תוך מיקומם בזויות שונות לאורך השיפוע מתוך כוונה לגרום לתחושה של חוסר יציבות .
הבונים -נווה ים משקלדור תכנית אב דינמי שיווי תכנית אב דור הבונים -נווה ים
שיווי משקל דינמי
חנה ליבנה המסלולליסובסקי פרופסור נורית אדריכלית נוף הפקולטהסמסטר א' ,בהנחיית סטודיו שנה ג' הטכניון נוף // ואדריכליתנוף לאדריכלות ערים // לארכיטקטורה ובינוי המסלול לאדריכלות נוף ,הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל שמורת הטבע הבונים וגן לאומי תל דור שוכנים זה לצד זה בקו החוף למרגלות הכרמל. לשמורת טבע הבונים ערכי טבע יבשתיים ,חופיים וימיים ,בקנה מידה ארצי .תל דור שהוכרז לאחרונה כגן לאומי לערכי מורשת וארכיאולוגיה ,הוא אחד מהתילים החשובים והמגוונים ביותר בארץ והאזור בכלל. בהסתכלות וחקירה רחבה נחשפנו לאזור מיוחד בעל אופי מובהק .ישובי חוף הכרמל מתאפיינים בתצורות ישוב כפריות, בעיקר מושבים וקיבוצים .הנוף השולט הוא נוף חקלאי הכולל מטעים ,גידולי שדה ובריכות דגים .לצד הנוף החקלאי רכסי הכורכר -משאב הולך ונעלם .בין רכסי הכורכר נמצאת רצועת המרזבה שאופיינה בעבר בנופי מים וכיום מצויות בה חלקות אדמה עזובות ובריכות דגים נטושות ומיובשות .רצועת החוף של שמורת הבונים היא הרצועה המפורצת ביותר לאורך חופי הארץ, מכילה חופים חוליים וסלעיים ומגוון ביולוגי רחב .מדרום ומצפון מוקף האזור הכפרי בישובים עירוניים.
ירדן מנלזון עדי גלזר דיקלה ויזל
הרצון הרב להמשיך ולקיים את אותו האופי המיוחד שזיהינו ובו בעת להתמודד עם האיומים והעומס התיירותי על המקום הביאה אותנו לחזון תכנית האב. הקניית יסודות שיהוו בסיס יציב לעתיד המקום -בפן הכלכלי, החברתי והאקולוגי ,כמערכת שלמה של האדם והטבע. תכנית האב מורכבת מ 3 -רצועות ליניאריות. הרצועה החקלאית -הרצועה המזרחית -מתפקדת כעורף תיירותי לאזור הטבעי הרגיש. הרצועה הלחה -רצועת המרזבה התיכונה -כוללת שטחים שבעבר תפקדו כבריכות דגים ,ושטחים של חלקות עזובות. הרצועה החופית -הרצועה המערבית -משתרעת בין נווה ים לנחשולים לאורך חופים חוליים וסלעיים. שלוש הרצועות מרכיבות מרחב שלם ומחזקות את מאפייניו הטבעיים והאנושיים .בין הרצועות קשרים אורכיים ורוחביים היוצרים מערכת יחסים בין ערכי הטבע ,תושבי המקום והמבקרים.
GOETHEPLATZ PUBLIC BLOCK
מתחנת כיבוי אש לבלוק עירוני סטודיו שנה ד' (במסגרת חילופי סטודנטים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל) ,מנחים פרופסור הילדה לאון ,אדריכל יאן טרוצט ,אדריכל נילס שטלטר ,הפקולטה לארכיטקטורה ולאדריכלות נוף ,אוניברסיטת לייבניץ ,הנובר ,גרמניה כיכר גותהפלאץ הנה נקודת ציון במרכז העירוני של הנובר. הפרוגרמה שהתקבלה ביקשה לבחון מחדש בלוק קיים באחת מקרנות הכיכר .כיום הבלוק מתפקד כתחנת מכבי האש הראשית של הנובר ,ובנוסף מכיל מגורים לכבאים ומשפחותיהם. בעתיד תועבר התחנה למיקום אחר והפרויקט ביקש להתמודד עם שימוש מחדש של הבלוק. נקודת ההתחלה בפרויקט הייתה הסקרנות .הנובר ,עבורי, הנה בראש ובראשונה עיר הולדתה של אמי והעיר בה הוקמה משפחתי .ההיסטוריה של הבלוק משכה אותי וגרמה לי לבחון את התפתחות הבלוק עם השנים. בין היתר התגלה כי לבלוק פוטנציאל להמשיך בעתיד את המרקם העירוני הפעיל בסביבתו ,לעומת האטימות שלו כלפי חוץ הניכרת כיום.
איירין תגור
הפעולה הראשונה באתר הייתה "לפתוח" את הבלוק ,על ידי הגדרה של ארבעה אובייקטים מרכזיים לשימור. ארבעת האובייקטים הללו נבחנו בקפידה מבין מגוון אלמנטים שקיימים כיום בשטח .הם מייצגים בעיניי את התמצית האדריכלית הטהורה של דפנות הבלוק. המטרה הייתה לתכנן יחד עם האובייקטים פונקציות ציבוריות אשר יזינו את המרחב החדש בפנים הבלוק ,וההיפך :ליצור מצב בו תנועה מהרחובות אשר תכנס פנימה ,תזין את הפונקציות במבנים .החזיתות החדשות מבקשות אינטרקציה עם החלל הפנימי של הבלוק .החומרים החדשים מבקשים להבליט את הקיימים. בתהליך הרגשתי כמפסלת את האובייקטים ,כאשר כל קו חדש נמתח ביחס ישיר ומתחשב לגיאומטריה של המבנים הקיימים. זאת במטרה לכבד את הפרופורציות הקיימות ,תוך יצירת המרחב הציבורי החדש.
CUPERTINO & APPLE 2030 סטודיו שנים ג'-ד' סמסטר ב' ,מנחה אדריכל פרופסור הלל שוקן ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי ,אוניברסיטת תל-אביב פרויקט זה מתמודד עם יצירת אלטרנטיבה לתכנון המשרדים החדשים של חברת אפל בעמק הסיליקון בקליפורניה תחת ניצוחו של אדריכל נורמן פוסטר. תכנון מגלומני ומנוכר זה מנציח לצערנו את אחת הבעיות הגדולות הניצבות כאתגר לאומי בפני ארה"ב בעת הנוכחית - הפירבור. הצעת התכנון שלנו היא פרי מחקר מעמיק הבוחן שימוש בכלים רלוונטיים ועדכניים -תוך שיחות עם מתכנני ערים ממיאמי ודאלאס הנתקלים באותם בעיות -אשר לוקחים חלק כיום בעשייה האמריקאית ,ומנתח במקביל פרוייקטים נבחרים אשר נבנו תחת שיטות אלו. דרך הבנת הבעיות המאפיינות מרחב עירוני כפרבר ניתן במהרה לעשות את הקישור למצב בישראל -בעיות הנגרמות מהפרדת שימושים ברורה ,חוסר בקישוריות במרקם העירוני ,הסתמכות על הרכב הפרטי ועוד... הפרויקט מעניק נק› מבט חדשה ומעניינת על מקומו של היזם והאחריות שהוא נוטל -בעל כורחו -בעיצוב אורחות חיינו ,על
אמיר לבנון שי לבנון
האפשרויות היצירתיות בשילובו של היזם לטובת העיר תוך מתן מענה לצרכיו שלו ,על תכנון צפיפות נכונה ותחבורה ציבורית שתתמוך בה, עירוב שימושים בתמהילים נכונים ,שיפור זהות מקומית ושיקום נק' חוזק וכו'.... תוצאות מאמץ שכזה מעלות את סיכויו של פרבר להפוך לעיר חיה ופעילה לטובת כל הצדדים.
start here
Commercial Nodes
Employment Clusters
Local Bus / 60 min
Rapid Bus / 10 min
Main connection points
Local Bus / 30 min
Light Train
cupertino & apple
Sprawl Repair areas
Sector Map for Cupertino 2030
Prof. Hillel Schocken | Shay Levanon | Amir Levanon
Cupertino 2030 Community Scale Map
מכונת מגורים -רכס הכרמל מפגש הרחובות חורב ופרויד סטודיו שנה ג' סמסטר א' ,מנחים אדריכל מיקי בודובסקי ואדריכל דני שומני המחלקה לארכיטקטורה ,המרכז האקדמי ויצו חיפה הקדמה הפרויקט נעשה במסגרת סמסטר א' שנה ג' .2011-2012הסטודיו מתבסס על פרויקט משנה ב' הנבחר ע"י הסטודנט ומאושר ע"י המנחים .בשלב ראשון מתבצע פתוח ,עבוד ושדרוג הפרויקט המובא משנה ב' .בשלב השני מתהווה תהליך של פיתוח מפורט של כוונות התכנון ושילובם במערכות המבנה הייחודיות .יישום חומרי בניין וטכנולוגיות בנייה כחלק אינטגראלי מהתכנון והעיצוב האדריכלי. ניתוח עירוני המגרש כ" -אי" אשר מפצל ומסיים את ציר מוריה (חיפה) ,ובמבט שני כשער כניסה לעיר. שטח הפרויקט מנותק מסביבתו על ידי שני צירי תנועה ראשיים וממוקם על טופוגרפיה משמעותית .האתר כיום מכיל מספר עסקים זעירים ובעל אחוזי בנייה נמוכים אשר מחמיצים את מיקומו הייחודי של המגרש במרקם העירוני.
שי פייביש
עקרונות תכנון המגרש והמגורים במרכז הרעיון ניצבת יחידת המגורים הפרטית .היחידה עוברת ממצב הצבירה האופקי שלה למצב אנכי .בנייה של יחידות מגורים עם נגיעה מינימאלית בקרקע של כ 30 -מטר .כתוצאה מכך תתאפשר הצבה של מספר מבנים ורטיקאליים על גבי המגרש ואחוזי בניה גבוהים יחסית לשטח הקרקע ,ושמירה על המשאב ההולך ומדלדל. מבחינה עירונית -המשך ציר מוריה אל תוך המגרש והפנייתו אל נוף הוואדי והים ,דבר זה יתאפשר על ידי ניצול הטופוגרפיה הייחודית של השטח ויצירת שדרה מסחרית אשר מוגדרת בטרסות .תפיסת עבודה :על המגרש ימוקמו כ" 10 -גרענים" ועוד שתי יחידות מגורים פרטיות .על כל גרעין "יתלו" שתי דירות ,כאשר הקו המנחה הוא כי הגרעינים נבנים על גבי המגרש והיחדות מגיעות כ"רדימייד" ומתחברות אל הגרעין כ" -פלאג אין". יחידת המגורים -כחלל ורטיקלי :תפיסת ה"רצפה" הפונקציונלית מחדש .חלל הדירה יכלול חללים חלקיים קבועים אשר ימוקמו על דופן היחידה ומצדם השני חלל נע אשר ישלים את שטח הרצפה בהתאם לשימוש היומיומי.
ספריה כמרחב אורבני ספריה בשפרעם סטודיו שנה ג' סמסטר א' ,מנחה אדריכלית רותי ליברטי שליו הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל ספריה נובעת מרחוב נובע מספריה. מטרת הפרוייקט היא יצירת דו קיום בין מערכת רכיבים עירוניים ופרוגרמתיים ,קיימים וחדשים ,לקבלת מערך קריאה שלם הנובע מהחוויה האורבנית. הפרוייקט מציע תכנית מתאר של התחדשות עירונית כך ש'מערך הקריאה' מהווה מוקד משיכה מרכזי המתחבר לציר הקיים ומחזק אותו .התכנון שם דגש על חיבור הפרוגרמה החדשה עם הקיימת לקבלת מערך רציף ומתפקד בו ערכי התכנון המובילים הם אינטימיות אורבנית (התערבות עירונית בקנ"מ אנושי) וטיפול סביבתי עדין (שימוש בטופוגרפיית האתר כיתרון מבני). מערך הקריאה מכיל שני מסדרונות קריאה ,האחד לנוער והשני לקהל המבוגר. מסדרון הקריאה של המבוגרים ממוקם סמוך לבתי המגורים, בהמשך לארכיון העירייה ולעירייה ומספק שירותים שונים כגון חדרי ישיבות ,אזורי עיון שונים ,אזור מחשבים ועוד. מסדרון הקריאה של הנוער מחובר לחצר פנימית משותפת המובילה לבתי הספר וגני הילדים.
עינת לובלינר
מסדרונות הקריאה מגדירים רחוב בעל אינטנסיביות משתנה (ביחס ישר להשתנות חללי המבנה) המתחבר למפלס תחתון המכיל חלל אולמות ומגדיר רחבה ציבורית עירונית. חללים אורכיים אלו מהווים מחבר עירוני לפונקציות הקיימות תוך יצירת חוויה 'מיקרו אורבנית' למשתמש ,המשלבת רחובות עיליים ,ציר מסחרי ,פטיו ,אגפי ספריה ,24/7רחבה ציבורית וחללים בעלי אופי משתנה .
ספריה משתלבת :מרכז למידה בכפר הנוער “הדסה נעורים” ,בית ינאי סטודיו שנה א' סמסטר ב' ,מנחים אדריכלית יהודית מנספלד ואדריכלית איה פרי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל צורה פנימיית "הדסה נעורים" שוכנת בסמוך לבית ינאי ,על צוק כורכר הפונה לים .זהו אזור עשיר בטבע הגובל בדיונות בית ינאי ובשמורת הטבע מכמורת .הפנימייה מכינה עולים חדשים לשילוב בחברה הישראלית ,בצה"ל ובשוק העבודה. אופי הפנימייה ומיקומה הביאו אותנו למסקנה שהחיבור לנוף הארצישראלי המקומי ולמורשת האזור חשובים מאין כמותם, ועליהם לבוא לידי ביטוי בתכנון המבנה .לפיכך בחרנו לתכנן מבנה שצורתו תנבע מהנוף ותמשיך אותו :הקרקע תמשיך מהכפר ותהפוך לגג המבנה ,שישמש גם כאיזור חברתי. מרכוז בתי ספר ומבני ציבור רבים נבנים על בסיס חלוקה אורתוגונלית מוארכת עם מסדרונות ארוכים ומבנים נפרדים .בעבודה זו קיצרנו את המרחקים בין הפונקציות השונות ע"י חיבורם למרכז אחד, הספרייה.
שחר רודריג אלון אלכסנדרוני
שימושים המבנה מחולק לארבעה אזורים שונים .חלוקה זו נעוצה בצורך הברור להפרדה בין אזורים בעלי אופי לימודי לאזורים בעלי אופי חברתי ,ובשניהם תת חלוקה למרחבים קבוצתיים ולמרחבים אישיים .כך ,לדוגמה ,אזור הלמידה הקבוצתי מרווח ומעודד למידה משותפת ,בעוד שאזור הלמידה האישי שקט ואינטימי. אלמנטים משתלבים חלוקת המבנה לארבעת האזורים נעשית באמצעות ספרייה, שהיא האלמנט המנחה במבנה .תחילתו של אלמנט זה כבר בשביל הגישה למבנה ,שם הוא מתפקד כאיזור ישיבה .עם התרוממות המבנה מהקרקע מגדיר אלמנט הספרייה את ארבעת האזורים השונים ויוצר חציצה ביניהם. אלמנט נוסף הוא "האמפי" .באלמנט זה ישנה המשכיות חומרית וצורנית ישירה של הקיר המערבי והקיר הדרומי.
משתתפים
PRANKITECTUREקונדסנות עירונית. התחדשות אורבנית ברמת אליהו ,ראשון לציון ניצן ברטוב ,דנה חרמש ,אלעד גייפמן סטודיו שנה ד' ,סמסטר א' ,בהנחיית אדריכלית שרי קלאוס ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי ,אוניברסיטת תל-אביב
REACH OUTכיכר פייסל שולחת זרועות סיטאר אחישר ,גליה שטיינברגר
GOETHEPLATZ PUBLIC BLOCKמתחנת כיבוי אש לבלוק עירוני איירין תגור סטודיו שנה ד' (במסגרת חילופי סטודנטים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל) ,מנחים פרופסור הילדה לאון ,אדריכל יאן טרוצט ,אדריכל נילס שטלטר ,הפקולטה לארכיטקטורה ולאדריכלות נוף ,אוניברסיטת לייבניץ ,הנובר ,גרמניה CUPERTINO & APPLE 2030
אמיר לבנון ,שי לבנון
סטודיו ורטיקלי שנים ב'-ג' סמסטר ב' ,מנחה אדריכלית ענת צ'רבינסקי המחלקה לארכיטקטורה ,המרכז האקדמי ויצו חיפה
סטודיו שנים ג'-ד' סמסטר ב' ,מנחה אדריכל פרופסור הלל שוקן ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי ,אוניברסיטת תל-אביב
הדינמיות של חוסר היציבות בר ביטרמן
מכונת מגורים -רכס הכרמל מפגש הרחובות חורב ופרויד שי פייביש
סטודיו שנה א' סמסטר א' ,מנחים אדריכלית אסתי כרמון, אדריכל אהד יחיאלי ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי ,אוניברסיטת תל-אביב
שיווי משקל דינמי .תכנית אב דור הבונים -נווה ים ירדן מנלזון ,עדי גלזר ,דיקלה ויזל סטודיו שנה ג' סמסטר א' ,בהנחיית אדריכלית נוף פרופסור נורית ליסובסקי ואדריכלית נוף חנה ליבנה המסלול לאדריכלות נוף ,הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל
התערבות בשכונות האסבסטונים ,עיר גנים א' ,ירושלים צליל אטיאס סטודיו שנה ג' סמסטר א' ,מנחים אדריכל אורי שלום ואדריכלית יפעת פינקלמן המחלקה לארכיטקטורה ,בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
סטודיו שנה ג' סמסטר א' ,מנחים אדריכל מיקי בודובסקי ואדריכל דני שומני המחלקה לארכיטקטורה ,המרכז האקדמי ויצו חיפה
ספריה כמרחב אורבני ספריה בשפרעם עינת לובלינר סטודיו שנה ג' סמסטר א' ,מנחה אדריכלית רותי ליברטי שליו הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל
ספריה משתלבת :מרכז למידה בכפר הנוער “הדסה נעורים” ,בית ינאי שחר רודריג ,אלון אלכסנדרוני סטודיו שנה א' סמסטר ב' ,מנחים אדריכלית יהודית מנספלד ואדריכלית איה פרי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל
זהזהזה גלריה לאדריכלות