היום בורגנלאנד אדריכלות עכשווית ממזרח אוסטריה
היום בורגנלאנד אדריכלות עכשווית ממזרח אוסטריה זהזהזה גלריה לאדריכלות מבנה 12נמל תל אביב www.zearchitecture.com זה תערוכה 1פברואר 15 - 2007מרץ 2007 זה בשיתוף ארכיטקטור ראום בורגנלאנד זה תכנון תערוכה נגה לסר זה הפקת ועיצוב קטלוג נדב לסר זה עיצוב לוחות טיבור וקריסטין טארצאי זה הדפסת לוחות סהר שלטים בע"מ /צילוגרף בע"מ זה תכנון וביצוע תלייה הומטק מודולר בע"מ זה התאפשר באמצעות תמיכתה ועזרתה של שגרירות הרפובליקה האוסטרית בישראל
זהזהזה גלריה לאדריכלות
זה בורגנלאנד היום
התערוכה בורגנלאנד היום לא תוכננה כתערוכה בגלריה לאדריכלות ,היא
בורגנלאנד היום היא הזדמנות להצצה מעבר למסך ה"אוסטרי" אל אזור
פשוט קרתה .בוודאי ,שמות כגון לוס ,הונדרטוואסר ,הוליין ,קואופ הימל(ב)
ייחודי ,ואל אדריכלות אשר לעתים קרובות מדי היא נעלמת מעינינו .זו
לאו ,ואחרים מוכרים לכל חובב אדריכלות ,אולם תיוגם (הלאומי לפחות)
אדריכלות מקומית ,פרטית בעיקרה ,אשר לעיתים רחוקות תמצא עצמה
כ"אוסטרים" ,או ווינאים אם רוצים לדקדק ,מספיק בכדי לתת מושג על
על שעריהם של ירחונים ,אדריכלות אשר לא שמה לה למטרה לשנות את
הזרם אותו הם באים לייצג – אה ,הוא אוסטרי.כמתבוננים מהחוץ פנימה,
העולם ,אלא רק את סביבתה הקרובה .משימה אשר ,יש לומר ,היא ממלאת
אין זה משנה כביכול – בורגנלאנד או שטיירמארק ,פוראלברג או טירול,
בהצלחה.
כולם אוסטרים ,ובזה מסתכם העניין .אדריכלות אוסטרית ,והנושא ברור. בורגנלאנד היום מציגה אדריכלות של אזור ספר קטן ,עני במשאבים טבעיים, ובכל זאת ,בורגנלאנד .כחלק משלם המנסה לשמור על חלקו במכלול ,ובכל
אשר החליף ידיים ושליטים פעמים רבות ,ושחלק ניכר מאוכלוסייתו הוא
זאת למצוא ולהגדיר את הייחוד שלו לעומת החלקים האחרים .האדריכלות,
מיעוט אתני בארצו ,אדריכלות המנסה לשלב בין המקומי לגלובלי ולהגדיר
והאדריכלים בבורגנלאנד ,מאמצים את הרקע הייחודי של אזורם ,על
את דרכה .בוודאי יש כאן משהו רלוונטי גם עבורנו.
תהפוכותיו הפוליטיות ,מורשתו ההיסטורית ,הטיפולוגיות הייחודיות רק לו, החומרים האופייניים והמרקם החברתי המקומי ,ומנסים לתת לו פרשנות וחיים חדשים במסגרת האדריכלות העכשווית העולמית .נישואים אלה בין המקומי לבינלאומי ,הדרים ביחד במסגרת תכנונית אחת ,הם שנותנים חיוניות לאדריכלות המקומית העכשווית.
תל אביב ,פברואר 2007
אדריכלות בורגנלאנד במהלך ההיסטוריה המודרנית של חבל בורגנלאנד מילאה האדריכלות
כניסה גדולה ,וגמלון בעל שלוש הפינות .בניגוד ל"בנייה רגילה" זו ,האדריכלות
המקומית תפקיד משני ואף-על-פי-כן רב חשיבות .ניגודיות זו באה לידי
במערב הונגריה הגרמנית התקיימה בשלושה מישורים בלבד :בתי"-תצוגה"
ביטוי בתגובה והערך הדו-משמעי לה זוכה האדריכלות בבורגנלאנד .עבור
כפריים של בעלי האחוזות ההונגריים ,בנייה במסגרת התיעוש האינטנסיבי
רבים מעורר השילוב "אדריכלות עכשווית מבורגנלאנד" לכל היותר משיכת
מעורר-ההתפעלות בצפון האזור ,ובנייה פרטית עבור שכבה דקה של בני
כתפיים .אחרים נזכרים לדוגמא כי מרכזי התרבות בבורגנאלאנד של שנות ה-
המעמד החברתי העליון המורכב ברובו מאינטלקטואלים מרקע הונגרי .כאשר
70היו בקנה מידה חסר תקדים ביבשת ,רמה אשר מלבד בשבדיה ובמספר
בוחנים בנייה פרטית זו ,ניתן לראות כי אדריכלות בתי המגורים ,אשר הפכה
מחוזות בגרמניה לא הייתה באירופה .הצדק הוא עם שני הצדדים :חוסר
מאוחר יותר למאפיין בורגנלאנדי ,מורכבת ממאפיינים כפריים :רבי-בנאים
עניין באדריכלות חבל בורגנלאנד בעשורים האחרונים איננו (לרוע המזל) עוול
מקומיים בעלי מודעות עצמית הקימו בתים ווילות קטנות בסגנון הארט-דקו
תרבותי ,ועם זאת התעניינות בחומר זה עשויה לעורר עניין רב.
(ההונגרי) .דוגמא אופיינית לסוג זה של בניה הוא רב-הבנאים קארל נויבאואר מיינרסדורף ,אשר פעל בחלקו הדרומי של האזור וכן בחבל שטיירמארק.
אולם מהי אדריכלות מחוז בורגנלאנד? האם תחת הגדרה זו אנו צריכים
למרות שעיקר עבודותיו נמצאות בעיירה פהרינג שבשטיירמארק ,הוא הותיר
להתייחס למבני בטון בסגנון הברוטאליסטי ,או מבנים חקלאיים לבנים
את חותמו ביינרסדורף באמצעות שורה של וילות בסגנון הארט-דקו ,היוצרות
ומאורכים? בכדי לתת תשובה טובה יותר לשאלה זו ,יש לבחון את התפתחותה
שכונה שלמה .בעבודותיו ,בהן ניתן לראות כושר המצאה ותחכום שלו,
של האדריכלות בבורגנלאנד.
מתקשר נויבאואר לסגנון הארט-דקו של בודפשט ולא לזה של וינה .כיום לא ניתן עוד לחזות ברוב הדוגמאות ההיסטוריות אלה לסגנון הזה ,הנהרסות
מאפייני הבנייה המקומית הרגילה באזור אשר נודע כיום בשם בורגנלאנד
כמעט עד היסוד.
הוכתבו עד לשנות החמישים לפי מוסכמות מקובלות של עוני כפרי ופשטות (כפויה) – לכל מוכרים הבתים הקלאסיים של המרחב הפאנוני ,בתים צרים,
עם סיפוחו של המחוז החדש לאוסטריה ,הייתה האדריכלות לאחד הסמלים
ארוכים ,בעלי קירות לבנים ,אשר להם לרוב שני חלונות הפונים לרחוב ,דלת
הבולטים של התקופה החדשה לא רק בעיני האוסטרים אלא גם עבור תושבי
החבל עצמם .ההתלהבות וההתאהבות הלאומית בארץ החדשה והבלתי-
ניתן היה לחוש במספר מאפיינים בסיסיים של הרוח הפוליטית השלטת
מוכרת הנמצאת במזרח ,מצאה את אחד מביטוייה בתנופת בנייה אשר
במספר מבנים .מבנה הסמינר למורים לשעבר (כיום בית הספר התיכון
החלה לאחר זמן קצר .המבנים החדשים בבורגנלאנד היו פרי עבודתם של
הריאלי) של האדריכל השמרני אלפרד קלר בעיירה מאטרסבורג משנת ,1936
אדריכלים מהעילית של סצנת האדריכלות הוינאית של אותה תקופה אשר
תערובת של "מבנה-מנזרי ועיר-סדר" (פרידריך אכלייטנר) מייצג את הלך-
מהם מספר רב היה מתלמידיו של אוטו וואגנר בהאקדמיה לאומניות .מלבד
הרוח האוטוריטארי ,ההירארכי – וזאת גם ע"י מיקומו המכוון בין גבעות.
מבני ציבור כגון מבני השלטון המקומי הנדרשים ,בתי ספר ,מבני צבא או בתי-
תחת גרמניה הנאצית איבד חבל בורגנלאנד את עצמאותו ,אולם פרק הזמן
מכס ,הייתה זו הכנסייה הקתולית אשר ייצגה את רוח הבנייה של תקופה זו.
הקצר בו שלטו הנאצים ועוזריהם באזור לא אפשר את היווצרותה של מורשת
כתגובה למספרם הגבוה יחסית של פרוטסטנטים בבורגנלאנד ,אשר שיעורם
אדריכלית מוכוונת .השריד האדריכלי החשוב היחיד אשר נותר מתקופה זו
כאן גבוה יותר מאשר בשאר המדינה – ירושה מעברו הפרוטסטנטי ההונגרי
מלבד מספר מבנים צבאיים – רובם בחלקו הצפוני של המחוז – הוא ככל
של החבל אשר היה גם ביטוי של הרגשות הלאומיים ההונגריים – ניסתה
הנראה האנדרטה לאנשלוס המוצבת בעיירה אוברשוטצן.
הכנסייה הקתולית להציג באמצעות מבנים גם כאן ,במזרח ,את התמונה הנגדית הקתולית-אוסטרית לעומת הפרוטסטנטיות (ההונגרית) .מהסימנים
בעשור בין סוף המלחמה והקמתה של המדינה המודרנית לא כללה הבניה
הבולטים של תקופה זו היא הכנסייה הקתולית בעיירה ניקיטש בתכנונו
באזור – ככל שהייתה – כל שינוי צורתי לעומת תקופות מוקדמות יותר .דוגמא
של קארל הולי משנת ,1931בה האלמנטים המעגליים המקוריים מאוד
טובה לדעיכה זו של המחשבה האדריכלית ניתן לראות בכנסייה הרומית-
המתחברים למבנה-העל מסמלים רוח חדשה זו.
קתולית בנוישטיפט שליד גיסינג ,מתכנונו של יוהאן גפרת' בשנת :1950 בספרו החשוב אדריכלות אוסטרית במאה ה 20 -מתייחס פרידריך אכלייטנר
בחברת-המעמדות היו ניסיונות תמידיים ליצור דרכי ביטוי פוליטיות באמצעות
למבנה זה" :בוודאי אחד ממבני הכנסיות היפים ביותר מהתקופה שלאחר
מבנים או דרכי-בנייה .למרות שבאוסטריה לא הייתה תוכנית אדריכלות של
המלחמה ,סוג של תרבות עממית המיושמת בבניית מבנה-דת .למרות
חברת-המעמדות – וזאת לעומת איטליה הפשיסטית או גרמניה הנאצית –
שהאדריכל מגסינג הכיר את הכנסיות החדשות אשר נבנו בשנות השלושים,
נראה כי הוא דבק בעיקרון הברזל לפיו 'כנסיה היא כנסיה' ,יצר בדיוק מבנה
אשר איכויותיו נעות בין הנוקשות הרציונליסטית של הכפרים מצד אחד לבין
שכזה מאלמנטים שונים אשר נבחרו בקפידה וחוברו בצורה הפשוטה ביותר.
הקיטש-פוסזטה מצד שני ,הכל לפי נקודת מבטו של המתבונן.
מתקבל הרושם שהמחלוקת האקדמית של התקופה שלאחר המלחמה מקבלת במבנה זה תשובה אנונימית".
העבודות האדריכליות החשובות ביותר בחבל בורגנלאנד בשנות השבעים הן פרי עבודתם של אדריכלים ואמנים מהסצנה הוינאית של אותה תקופה,
תחיית האדריכלות המודרנית ושירת הברבור של תרבות הבנייה המסורתית
שמות כגון אדולף קרישניץ ,פטר נואבר ,קארל פרושה ,ראיימונג אברהם או
האנונימית התרחשו כמעט במקביל .בשנת ,1961זמן לא רב לאחר פתיחתו
וולטר פיכלר .אולם הבתים והמבנים שלהם היו אז ,וגם היום ,ידועים יותר
של המכון לבנין ערים באקדמיה לאומנויות ,הוציא המכון לאור ספר אשר
בניו-יורק מאשר באייזנשטאדט ,בירת המחוז .הבחינה האסתטית והרומנטית
באופן יוצא-דופן לספר העוסק בבנין ערים עוסק לא בעיר אלא במרחב
של ההקשר הבורגנלנדי ע"י אדריכלים אינטלקטואלים הייתה לרוב מנוגדת
המחוזי ,וליתר דיוק בחבל הבורגנלאנד .ספר זה ,אשר השפעתו ניכרת עדיין,
למציאות היום-יומית של התושבים המקומיים :הדיון הפוליטי של סוף שנות
מציג בצורה יסודית ומעמיקה את המצב של הכפרים הפאנוניים ,הניצבים
השישים לא עסק ביופי העירוני והאדריכלי של הסביבה .בעיניהם של רוב
במרחב כאילו שורטטו באמצעות סרגל ,כל בית בגודל דומה ובתכנון דומה,
תושבי החבל סבל האזור מתת-פיתוח ונמצא הרחק מאחור לעומת אזורים
וכך נוצרות עיירות קטנות ,אשר כמו בכל אזורי היין בעולם הצליחו למרות
אחרים .חוסר שביעות-רצון זו הוביל בתחילת שנות השבעים לגל נרחב של
גודלן הקטן להתעלות מעבר לנורמאליות האדריכלית של הכפרים באמצעות
מודרניזציה ,אשר בה לידי ביטוי בעיקר בשיפוץ וחידוש של מבנים למגורים
גאוות תושביהן ,נשים לבושות שחור אשר יושבות מול בתים לבנים בעת
ומבנים ציבוריים – בתי ספר בעיקר.
שקיעת השמש .לספר זה ,בנייה אנונימית בצפון בורגנלאנד ,הייתה חשיבות עצומה :האדריכל והתיאורטיקן רולנד ראיינר אשר כתב אותו הכתיב במשך
תחילתה של אדריכלות מקומית אחרת זו של שנות השבעים ,הרשמית
שנים את הבנת החשיבות התרבותית בנושא זה – כלומר ,את חבל הבורגנלאנד
והמוכרת ,בבנין החשוב של כנסיית אוברווארט בתכנונם של גונתהר דומניג
כמחוז אשר כתוצאה ממיקומו ועברו מהווה חבל ארץ מבודד ,אקזוטי ועני,
ואיילפרייד הות' בשנת .1969המחוות האכספרסיוניסטיות ,עיצובם של
המרחבים החיצוני והפנימי ,השימוש הנרחב בבטון חשוף מביאים לידי ביטוי
– גם מבחינה אדריכלית .לפתע לא היה חבל ארץ זה על גבול התהום ,אלא
גישה אחרת לחלוטין לעומת סצנת האדריכלות הוינאית של אותה תקופה.
בלב-ליבו של אזור אירופאי רחב-ידיים .וכך בשנות התשעים נוצרו התאגדויות
בהמשך פורמאלי ישיר מלה קורבוזייה ,ה"ארט ברוט" של אדריכלות הבטון
חדשות של אדריכלים ,לקוחות משוחררים ,אגודות ,קהל ביקורתי ופוליטיקאים
השוויצרית של קבוצות רבות-השפעה כגון אטלייר 5נוצרים בתקופה זו
אחראיים אשר מולם עמד האתגר להגדיר מחדש מבחינה תרבותית,
מבנים ציבוריים רבים.
באמצעותה של אדריכלות עכשווית ,אזור אירופאי דינאמי בולט מבחינה בינלאומית .בבורגנלאנד לא התמקד דיון זה רק בשיח המתחיל מלמעלה ,אלא
בשנות השמונים קפאה האדריכלות המקומית על שמריה ,שומרת על הלך-
זכה גם לתנועת-נגד חתרנית מלמטה .משנות השבעים התקבלו החלטות
רוח תכנוני ההופך פורמאלי יותר ויותר .מבנים רבים הוקמו ,אולם ברבים
תכנוניות הנוגעות למבני ציבור בידי קבוצה קטנה של אנשי-מפתח ,אשר
מהם נותר הדיון האדריכלי סכמאטי וחסר-מעוף .מצב זה הוביל בסופו של
שלטו בדיון התכנוני ביד רמה .מבנים רבים נבנו באזור בתקופה זו :בטון
דבר להיווצרותה של תנועת-נגד אשר התחילה מלמטה .שוב נבעה תנועה
חשוף ,ניאו-ברוטאליזם ,וזאת במבנים הנוטים יותר ויותר לסכמאטיות .צורת
זו מרולנד ראיינר ,אשר בשלב הפוסט-מודרני של האדריכלות עודד דור חדש
תכנון ובנייה זו אפיינה באופן כמעט גורף את הבנייה הציבורית באזור במשך
של אדריכלים בני-בורגנלאנד לצאת ולבנות נגד המוסכמות .התוספת לבנין
כעשרים שנה .כתגובה ביקורתית לתפיסה תכנונית זו ,הזוכה לתמיכת השלטון
הכנסייה בוולגרסדורף של גוסטאב שנלר ,או תחנת הכוח הקטנה ליד יינרסדורף
המקומי ,הוקם בשנת 1993ארגון ארכיטקטור ראום בורגנלאנד 2ע"י שני
שעל נהר הראאב מאת וולטר מ .חראמוסטיה ,קלאוס וו .רדלר ודיטמאר
אדריכלים אידיאליסטיים מקומיים ותומכים של האדריכלים העכשווית ,וזאת
וואלמאן הן דוגמאות לתפיסה תכנונית חדשה ,אשר מצד אחד נובעת מהדיון
בכדי להחזיר את תרבות התכנון והבנייה המקומית למקומה הראוי .ביטוי
הפוסט-מודרניסטי הבינלאומי ,ומצד שני מאפשרת לאדריכלים-אמנים בני
להתפתחות זו ניתן לראות בהענקתו של פרס אדריכלות מקומי או הוצאתם
המקום לתכנן ולבנות בסביבה בה הם חיים ופועלים.
לאור של ספרים כגון מדריך לאדריכלות בורגנלאנד ומערב הונגריה של אוטו קאפפינגר הכולל למעלה מ 140 -מבנים בולטים.
עם התהפוכות של שנת 1989נחתה לפתע הנורמאליות על מחוז בורגנלאנד
תחילתו של האלף השלישי טמנה בחובה מגוון חסר-תקדים של מבנים
פרשנות חדשות לנושאים כגון הצבע הלבן הבוהק ,הקיר ,החצר הפנימית.
איכותיים אשר נבנו בבורגנלאנד .קשה להצביע על מוקד רעיוני המאחד מבנים אלה .לאחר התרחבות הקהילה האירופאית וההתרחבות מזרחה התפתחו
מבני ציבור איכותיים נדירים בבורגנלאנד .כתוצאה מכך יש להפנות את תשומת
יקבי האזור מיקבים מיושנים חסרי-חשיבות ,דמויות שוליים ציוריות של
הלב עוד יותר לאותם מבנים דלי-התקציב הנובעים מתרבות של תחרויות
תעשיית היין ,לכדי יזמים פרגמאטיים מודרניים :דור חדש זה של יננים ובעלי-
עיצוב ומכרזים .אחד מהפרויקטים החשובים שהם תוצר של תחרות פתוחה
יקבים בעלי מודעות עצמים הוא אחד הכוחות החשובים ביותר באדריכלות
הוא מרכז הטכנולוגיה באייזנשטאדט של האדריכל ספ מולר .מבנה זה הפך
הבורגנלאנדית העכשווית .בתחום היקבים יש היום קיימים היום מספר רב של
ל"כרטיס הביקור" האדריכלי של אזור בורגנלאנד ,ובמקביל מייצג מבנה צנוע
מבנים חשובים חוצי-גבולות ,כאשר יקבים מקומיים ידועי-שם מקדמים תדמית
ואלגנטי זה את הסטאטוס קוו של תרבות היום-יום העכשווית באזור.
דינאמית לא רק באמצעות היין הטוב אותו הם מייצרים אלא גם באמצעות מבנים עכשוויים ,כאשר הערך המוסף מתקבל באמצעות פיתוחם של מבנים
התיירות סביב אגם נויזידל יצרה בשנות השישים ביטויים אדריכליים ייחודיים:
המיועדים לציבור המבקרים ובאמצעות הכרה ציבורית – גם בינלאומית.
התייחסויות לערי החוף האדריאטיות המודרנית שולבו עם אלמנטים של פושזטה וקוקורוץ ,3צבעי פסטל ולהיטים מגרמניה הפכו לנותני-הטון של
חבל הבורגנלאנד נחשב כחבל הארץ המוביל לבנייתם של בתי-מגורים בסגנון
העולם החצי-יומיומי של רצועת הערבות ,מודרניות חסרת-עכבות הייתה
מסורתי .ניתן לחשוב שמצב זה שולל לחלוטין את צידו השני של המטבע-
לעיקרון המוביל .מפות ישנות מציגות את המבנים של אותה תקופה באווירה
אדריכלות עכשווית .ולמרות זאת חווה חבל הבורגנלאנד אביב אדריכלי בבנייתם
הנראית לעיניים עכשוויות "מגניבה" .לאחר הקמתם של מבני התיירות של
של בתים פרטיים .מעת לעת ניתן למצוא מקרב המבנים השגרתיים הדומים
מייסדי התעשייה המקומית ,אשר כיסו את השטח בפיתוחיהם ,שררה הפוגה.
זה לזה למצוא דוגמאות של שיתוף פעולה פורה בין לקוחות לבין אדריכלים
זמן רב עוד ניתן היה להתייחס באופן חיובי לקסם הבדידות שהשרה אזור
מסורים .שיתוף פעולה זה מוביל לפרשנויות עכשוויות מרתקות של נושא
האגם ,אולם לאחר זמן לא ניתן היה להתעלם מסימני ההזנחה וההזדקנות.
המגורים הפרטיים .רבות מדוגמאות אלה עוסקות בשאלות של הקשר ונותנות
תעשיית התיירות קיבלה זריקת מרץ חדשה מכיוונם של מעיינות המרפא
המקומיים .אולם את הדחף העיצובי ממקומות כגון "עולם המעיינות החמים"
משטחים מיופים .קירות לבנים ,גג שטוח וחזיתות מזכוכית אינן בהכרח
בלוצמאנבורג יש לבחון באופן ביקורתי מבחינה אדריכלית :הקטנוניות
אדריכלות .המצפון האדריכלי הרוחני של האזור יוצר אתרים עדינים כמו בית
הפונקציונאלית ,הציבורית והעיצובית לא יוצרת דחף אדריכלי חיובי .אולם
הצייר (אדר' גסטאו) ,ובית-הקיט ראיינר (אדר' ראיינר) ב"סקרו מונטה" ,ההר
לאדריכלות תיירותית פוטנציאל רב ,כפי שניתן לראות במבנה "מזח מערב"
הקדוש של הבורגנלאנד באזור המחצבה של סט .מרגרתן ,או הפרויקט האנונימי
בנויזידל/זי של האדריכלים האלבריטר/האלבריטר :נרטיביים אורבאניים מובילים
של ינן ביויס ,אשר הקים מחדש מערכת של קירות יבשים :המרחב התרבותי
לתפיסה עצמית מפותחת ,המאפשרת את ייצוגם של אלמנטים של התרבות
של בורגנלאנד חייב לשמור על יכולת ההתבוננות העצמית התיאורטית שלו.
העכשווית.
רק כך יכול להיווצר הפרופיל הטופולוגי המורכב של האזור ,מפה קוגניטיבית של אתרים מיוחדים בעלי תכונות צורניות ייחודיות.
תפיסה אדריכלית חדשה זו מחדשת גם את פניהם של איקונות אדריכליות נטושות .דוגמאות מוצלחות אלה יוצרות סיפור-נגדי ,היסטוריה נגדית אדריכלית כפי שמתאר אותה היסטוריון האדריכלות האיטלקי ברונו צבי :אתרים של אדריכלות עכשווית ,אשר עד כה היו סודיים ,מוסתרים מעין הציבור ,הופכים לנכסים חדשים של הממד התרבותי של הנוף.
ולמרות הכל ,אפילו כאשר סצנת האדריכלות העכשווית של חבל בורגנלאנד חיה ותוססת ,מעוררות הפופולאריות והחשיפה התקשורתית הרבה לה זוכה התחום שאלות מהותיות .קיימת הסכנה שעם הבנייה והתשבחות תתקבל אדריכלות רדודה ,סנסציונית .קיימת הסכנה שהתוצאות המתקבלות לא תהיינה אדריכלות בהקשר ההיסטורי והביקורתי של התחום ,אלא יותר עיצוב,
פרופ’ אדר’ קלאוס-יורגן באואר ,אייזנשטאדט 2006
© כל הזכויות שמורות ליוצרים השונים. אין לעשות כל שימוש בתכנים אלה ללא אישור.
1997 ,החייאתו של מבנה לשימור בית עם חצר פנימית מתקופת הצגתה מחדש,ימי הביניים ובניית שתי,של חומת העיר .קומות מתחת לגג המבנה החיבור לעליית הגג נעשה ממזרח באמצעות הארכה מזכוכית של גרם המדרגות שליש משטחו של.הקיים המבנה הריבועי יוחד לאזור ,פרטי הכולל חדר שינה ,מרפסת קטנה הפונה לזריחה . שרותים וחדר ארונות,מקלחת שאר השטח משמש לאזורים אזורים אלה כוללים.ציבוריים חדר פתוח גבוה שתקרתו המואר,מגיעה עד הגג בעת השקיעה דרך גמלון עשוי זכוכית הפונה צפונה המאפשר גם תצפית לעבר יער האח מהווה את.הטאוכנטל המופרד מאזור,מרכז המטבח הסלון באמצעות קיר המשמש הדלפק הרחב מאפשר.כספריה תקשורת חופשית לפינת האוכל וקשר ישיר לסלון הגבוה אשר בו פינת ישיבה מתחת לקומת אל קומת הביניים.הביניים אשר בה נמצאים חדרי האירוח והילדים ניתן להגיע .באמצעות גרם מדרגות מעץ
ARCHITEKT
TOMM FICHTNER
fotos: © gisela erlacher
Das mittelalterliche, denkmalgeschützte Hofhaus wird revitalisiert, die Stadtmauer wieder sichtbar gemacht und der bestehende Dachboden 2-geschossig ausgebaut. Das Dachgeschoss wird über eine verglaste Verlängerung des bestehenden Stiegenhauses ostseitig erschlossen. Der quadratische Grundriss wird zu einem Drittel in einen privaten Bereich mit Schlafzimmer, kleiner Terrasse mit Morgensonne, Bad, WC und Schrankraum und zu 2 Drittel in einen offenen Wohnbereich geteilt. Dieser gliedert sich wiederum in einen bis unter den First offenen hohen Raum, der durch den nordseitig verglasten Giebel mit Abendsonne und weitem Blick ins Tauchental belichtet wird. Der Herd bildet den Mittelpunkt der Küche, die vom Wohnbereich durch eine Bücherwand getrennt ist. Die breite Theke ermöglicht die freie Kommunikation zum Essbereich und steht in offener Verbindung mit dem hohen Wohnraum mit Sitzgruppe unter der Galerie. Über eine Holztreppe erreicht man das Galeriegeschoss mit Kinder- und Gästezimmer.
.בית א שטאדטשליינינג Haus O. Stadtschlaining
אדריכל
תום פיכטנר
2004 הבנויה הבסיליקה חזית שופצה הבארוק בסגננון במסגרת שיפוצו.1999 בשנת של המנזר נבנה בחלקה האחורי של הבסיליקה חדר :חדש קדושה תשמישי המבנה החדש הראשון מזה המבנה הנוסף. שנים264 נראית-מתחבר כקוביה בלתי החלל .ההיסטורי למבנה .הפנימי טובל כולו בסמליות הריהוט עשוי מעץ ארז אזכור לארץ הקודש,מסיבי מול.וסמל להמשכיות ״נצחית״ חרך האור עומד פסל תחיית הדבר:המת בסגנון הבארוק הופך לסמל עכשווי של ישו ריהוט- פריט.בתוך המבנה משולב העשוי מעץ משמש משכן,במקביל כשולחן כתיבה , ספריה,עבור שמן הקודש לפניו עומד.פריט לכל שימוש שרפרף:אזכור של המודרני ״אולמר״ מעיצובו של מאכס חדר. העשוי מעץ ארז,בילס תשמישי קדושה כסאונה .רוחנית העשויה מעץ ארז
ARCHITEKT
KLAUS-JÜRGEN BAUER
Die Fassade der barocken Basilika wurde 1999 renoviert. Im Zuge der Klostersanierung wurde auf der Rückseite der Basilika eine neue Sakristei errichtet: der erste Neubau seit 264 Jahren. Der Zubau klebt als unsichtbarer Würfel an dem historischen Bau. Im Inneren dominiert Symbolik. Die Einrichtung ist aus massivem Zedernholz - eine subtile Referenz an das heilige Land und Symbol für „ewige“ Haltbarkeit. Vor dem Lichtschlitz steht eine barocke Auferstehungsfigur: sie wird zu einem zeitgenössischen Christus im Gehäuse. Ein hybrides Möbel entworfen aus Zeder ist zugleich Sekretär, Tabernakel für heilige Öle, Bibliothek ein "whatnot". Davor steht eine Referenz an die Moderne: Max Bills Ulmer Hocker in Zedernholz nachgebaut. Eine Sakristei als Humidor der Spiritualität in Zedernholz.
חדר תשמישי קדושה לורטו Sakristei Loretto
fotos: © zoltan pap
אדריכל
יורגן באואר-קלאוס
2006
Baum
שיחים
כיסוי חצץ Wassergebundene Decke - Kiesbelag
Sträucher
Pleininger Haus
בית פליינינגר
Sitzbank mit Lehne ספסל עם משענת
Großhöflein
Baum
ON 2
עץ
עץ
Kapelle
Granitpflaster Stufen
גרניט מדרגות
Baum und Bodenstrahler
כנסיה חצץ- מדרכה
Strasse - Grossteinpflaster
ריצוף- מדרכה
Strasse - Asphalt
אספלט- רחוב
עץ ותאורה שקועה מדרכה
Gehsteig
ON 6
Gehsteig - Kleinsteinpflaster
N O 7
2
מזרקה Brunnen
מזרקה
רחוב
Sitzgelegenheit מקומות ישיבה
Bäume עצים
1
Bodenstrahler תאורה שקועה
ON 1
Bodenstrahler תאורה שקועה
Strasse
Brunnen
עץ
Sitzgelegenheit מקומות ישיבה
Baum 23, 69 m 2
Bäume עצים
26, 64 m 2
Dreifaltigkeitssäule פסל השילוש הקדוש
148, 43 m
מזרקה
יורגן באואר-קלאוס היינץ גרבל
Neugestaltung Hauptstraße
Brunnen
אדריכלים
Die Gestaltung der Plätze reicht von kleinen Piazzettas mit subtilen Gestaltungsimpulsen wie Stufenränder zum Sitzen und kleinen Obstbäumen bis hin zu urbanen Plätzen wie vor dem Rathaus aus dem Jahr 1675 mit einheitlicher Granitpflasterung, Fahnenmasten und einem Klettergerüst. Die Neugestaltung des Angerplatzes als größter und wichtigster Freiraum des Dorfes verbindet lokale Traditionen der Ordnung und Schlichtheit mit den Anforderungen einer sich verwandelnden Gesellschaft. Der Freiraum des Angers mit seiner Wucht der Leere wurde durch eine strenge Allee aus Laubbäumen neu definiert. Anschließend an den Anger wurde der Straßenraum durch mehr als hundert Bäume in strengen Liniengeflechten und Blickachsen gefasst. Abgeschlossen wird die Platzfolge durch einen leeren, steinernen Platz vor einer kleinen Kirche, ein Spiegel des Objekts.
גרוסהיפליין
עצים
KLAUS-JÜRGEN BAUER HEINZ GERBL
חידוש פני רחוב האופטשטראסה
Bäume Honigeschen
ARCHITEKTEN
תכנונן של כיכרות רחוב כולל עיצוב פיאצטות קטנות אשר להן נגיעות עיצוביות עדינות פרי קטנים ושוליים-כגון עצי ומגיע עד,מדורגים לישיבה לעיצובן של כיכרות עירוניות על האחרונות נמנית.גדולות הכיכר הניצבת מאז שנת על, מול בית העירייה1675 ,חיפויי הגרניט האחידים תרני הדגלים וגדרות הברזל עיצובה מחדש.הניצבים בה של האנגרפלאץ כמרחב הפתוח הגדול והחשוב ביותר של העיירה מקשר בין המסורת בסדר הדוגלת המקומית ובפשטות לבין צרכיה של המרחב הפתוח.חברה משתנה של הכיכר והרושם אותו מותיר החלל הריק מוגדרים מחדש באמצעות שדירה ישרה בה .עלה-מוצבים עצים רחבי למעלה ממאה עצים היוצרים מחברים בין חלל הרחוב לבין הכיכר באמצעות קווים פיזיים את הכיכר הגדולה.וקווי ראייה משלימה כיכר קטנה מרוצפת אבנים הניצבת מול כנסייה המשמשת לה כמראה,קטנה
2002 שיכון זה באייזנשטאדט הוא דוגמא להתקדמות בצורות הפיתוח במחוז בורגנלאנד המתאפיינות בשטחים צרים וההתקדמות,אך עמוקים לתכנון מרחבי המתאים למאה התוצאה הצורתית.21 -ה המתקבלת במקרה זה היא הוכחה לשינוי המהיר והחלק בפרטי.המתרחש בתחום זה המבנה ניתן למצוא סממנים , מעקות:של מוטיבים ימיים קורות עץ המאזכרים,סיפונים את אגם נויזידל הנמצא ראוי לציון.בקרבת מקום עיצובו העדין של המרחב מוכנות חניות :החיצוני ,מראש למכוניות ואופניים חדרי אחסון ובריכת שחייה )בתכנון( מהווים מרחב חיצוני העולה ברמתו על,אטרקטיבי .הנהוג במבנים מסוג זה
ARCHITEKT
FRITZ BRANDLHOFER אדריכל
פריץ בראנדלהופר
Die Reihenhausanlage in Eisenstadt ist ein Musterbeispiel einer Umsetzung der autochtonen Bebauungsstrukturen des Burgenlandes mit ihren engen, aber sehr tiefen Grundstücken in die Raumprogramme des 21. Jahrhunderts. Direkter, als Fritz Brandlhofer diese Strukturen interpretiert hat, kann man es sich kaum mehr vorstellen. Die formalen Ergebnisse dieses Ansatzes sind Zeichen dieser unkomplizierten und direkten Umsetzung. Im Detail klingen maritime Motive an: Reelings, Decks, Planken verweisen referentiell auf den nahen Neusiedler See. Beachtenswert ist auch die subtile Gestaltung des Außenraums: vorgeschichtete Abstellbereiche für Autos und Fahrräder, Stauräume und ein (geplantes) Swimmingpool bilden attraktivere Außenräume, als dies im gewöhnlichen Wohnbau der Standard ist.
AUSZEICHNUNG 2006
2006
ציון לשבח
שיכון ברחוב ווינצרווג אייזנשטאדט Reihenhausanlage Winzerweg Eisenstadt
2003 חידוש והשלמה של מבנה -אשר בסיסו בן למעלה מ השדרה בת שתי. שנה400 בחצר הנמצאת הקומות הפנימית היא ייחודית מסוגה ;במרכז העיר אייזנשטאדט במקום זה נעשתה עבודת אשר,שימור זהירה מאוד כללה בנייה מחדש של התקרה .ותאורה דרך חלונות הגג בחצר הפנימית,בחלק האחורי נבנה אגף נוסף,השנייה .המשמש למגורים ולמשרדים חיבורו של החדש לישן ,מתאפשר באמצעות צניעותו ,ע״י דיוק בבחירת הצבעים הגודל ופרטי- יחסי,החומרים החדש המבנה .המבנה מתייחס בכבוד לעקרונות המנחים את תכנונו של המבנה וזאת מבלי להתחנף,הישן ובמקביל אין הוא נופל,אליהם ראוותנות של במלכודת הנובעת מניצול לרעה של .תנאי המקום
ARCHITEKT
FRITZ BRANDLHOFER אדריכל
פריץ בראנדלהופר GESCHÄFT
GESCHÄFT
GESCHÄFT
GESCHÄFT LAGER
LAGER WC
BESPRECHUNG WC HOF KÜCHE
VORR.
STIEGENH.
EINFAHRT VORR.
BAD
Renovierung und Ergänzung eines im Kern 400 Jahre alten Gebäudes. Die zweigeschossige Arkade im Hof ist im Eisenstädter Stadtkern einmalig; hier wurden der Bestand streng denkmalpflegerisch behandelt, die Dachräume ausgebaut, mit Firstverglasungen zusätzlich belichtet. Im Hintertrakt, dem zweiten Hof, wurde ein neuer Flügelbau für Büro und Wohnnutzung eingefügt. In ihrer Schlichtheit, in der in den Farben, Materialien, Proportionen und Details gegebenen Präzision harmonieren die neuen Teile selbstverständlich mit dem Altbestand. Das Neue respektiert die Prinzipien des Alten, ohne sich formal anzubiedern, verfällt aber auch nicht in eine zwanghafte, den Anlass überstrapazierende Selbstdarstellung.
EINFAHRT
VORR.
WOHNR.
SCHLAFR.
MÜLLR. WC.D WASCHK. VOR.D
GARD.-FOYER
HOF
GARD.
INST.
LAGER
HEIZR.
VOR.H WC.H
BÜRO
TEEK.
ERDGESCHOSS
BAD
ARCHITEKTURPREIS 2006 SCHNITT A - A
2 0 0 6 פרס א דר יכלות
בית מגורים .ומסחר פ אייזנשטאדט WOHN- UND GESCHÄFTSHAUS P. Eisenstadt
2003 התכנון כולל שני בתים פרטיים בהם מצומצמים תנאי המגורים .לדרישות הבסיסיות בלבד מכך התפתח רעיון של בית היכולים,מגורים ובית שינה לשמש גם כאזור משרדים וזאת לפי צורכי,ללא כל שינוי .השימוש והשטח הרצויים הרעיון לפיו יש לשנות מקום לצורכי שינה או עבודה הופך גם הוא בהקשר זה לאטרקטיבי מאחר וכל מה שנדרש הוא ובכך ניתן,לחצות את המרפסת לחוות באופן אינטנסיבי יותר העבודה,את קצבם של הימים .ואפילו של השנים החולפות תכנון זה מהווה עדכון עכשווי לתצורה אדריכלות טיפוסית של .מחוז בורגנלאנד
.בית ג מארקט אלהאו Haus G. Markt Allhau
ARCHITEKT
fotos: © gasser
DIETMAR GASSER אדריכל
דיטמאר גאסר
Der Entwurf umfasst zwei Einraumhäuser. Als die Form des Hauses feststand, drängte sich die formale Lösung, ein zweites Gebäude zu errichten, förmlich auf, da ein kompaktes Gebäude solcher Art leicht als Fremdkörper in einem nahezu intakten Ensemble stört. Die Übergänge von außen nach innen sollen unvermittelt stattfinden, sowohl Kälte als auch Hitze soll spürund erlebbar sein. Das Wohnen soll auf Mindestanforderungen reduziert sein. Es entstand das Konzept eines Wohn- und eines Schlafhauses, wobei beide ohne Veränderung als Büroräume zu nutzen sind, je nach Raumbedarf und Nutzungserfordernissen. Der Gedanke, zum Schlafen bzw. zum Arbeiten den Ort zu wechseln, ist auch insofern reizvoll, als dieser nur über die Terrasse zu erreichen und damit intensiv der natürliche Tages-, Tätigkeitsund auch Jahreszeitenrhythmus mitzuerleben ist. Daneben gab es natürlich die formalen Auseinandersetzungen mit dem eigenen Können, dem Gewissen und der Umwelt. Schließlich versuchte ich eine burgenländische Archetype zu modernisieren und dabei möglichst additiv in der Wahl der konstruktiven Elemente vorzugehen.
1 Wohnhaus בית מגורים בית שינה 2 Schlafhaus 3 Sommerküche מטבח קיץ גן 4 Garten
2005
ARCHITEKTURBÜRO GASSER
DIETMAR GASSER GUDRUN ZIEGLER
סטודיו לאדריכלות גאסר
דיטמאר גאסר גודרון ציגלר
מינימליסטית וכהה עומדת על השחורה הקובייה יסודותיה הלבנים מוקפת בנוף .הירוק העשיר של בורגנלאנד את אחידות הצורה הסגורה הקומפקטי המבנה של חריצים רק מפריעים דיסקרטיים אנכיים וחזית מזכוכית רחבה כניסה המתפרשת מעל המדרגות עם הכניסה.החצובות במבנה נפרש השחור בכל,למבנה מהקירות ועד לחלל,הכיוונים באמצעות שלד חשוף.הפנים ותכנון תאורה קפדני הופך המבנה לתפאורה המכילה את החומרים.היין ואת המבקר מהם בנוי המבנה ובחירת הגוונים הזהירה מהווים חיזוק .נוסף לתחושת התיאטרליות את גודלו של המבנה ניתן ואין זה משנה,לחוש בכל פינה ,כלל באיזו נקודה ניצבים בו ההשתקפויות בקירות הזכוכית הסביבה את מזמינות .החיצונית לחדור תוך המבנה
Minimalistisch und schwarz steht der Quader auf seinem hellen Sockel im satten mittelburgenländischen Grün. Nur dezent vertikale Schlitze und eine breite gläserne Eingangsfront über der eingeschnittenen Treppe unterbrechen die geschlossene Form des kompakten Baukörpers. Betritt man das Gebäude setzt sich das Schwarz in allen Bereichen fort – vom Mauerwerk bis zum Interieur. Durch die sichtbare Konstruktion und die sorgfältig gewählten Lichteinfälle wird das Gebäude zur Kulisse für den Wein und die Besucher. Das Theatralische wird noch zusätzlich von den verwendeten Materialien und dezenten Farbakzenten unterstützt. Egal an welchem Ort man sich im Gebäude befindet, spürt man die Größe des Gebäudes, durch die Spiegelungen an den Glaswänden wird die Umgebung ins Innere geholt.
יונייטד ויניארדס פפנייזל קליינמוטשן
UNITED VINEYARDS PFNEISL KLEINMUTSCHEN
fotos: © gasser
O
L
A
H
G
B I
F
K
E
J
C
N
M
N
D
A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V X Y
FASSLAGER WEINVERKOSTUNG LOUNGE KÜCHE SHOP WC HERREN WC DAMEN LAGER LAGER WINDFANG BRÜCKE LAGER ZUGANG BESUCHER TERRASSE ANLIEFERUNG LAGER BÜRO TEEKÜCHE BADEZIMMER TECHNIK WC LOUNGE LUFTRAUM LAGER LUFTRAUM LOUNGE
מחסן חביות טעימת יין חדר המתנה מטבח חנות שירותי גברים שירותי נשים מחסן מחסן מסדרון גשרון מחסן כניסת מבקרים מרפסת כניסת ספקים מחסן משרד פינת קפה מקלחון חדר מכשירים שירותים חדר המתנה מחסן פתוח אזור המתנה פתוח
1998 עיקר כוחו של בית פרטי מבודד זה הנמצא בעיירה גרוסהיפליין נובע מהיעדר פנייה למחוות אדריכלות זהו בית אירופאי.גדולות מודרני ללא כל התייחסות מקומית ישירה אשר באומץ :וענווה מפנה עורף לרהב אומנותם של האדריכלים ניכרת בכל אחד מפרטי הידיים- הסלון רחב,הבית המשמשת גלריה הכולל הראייה- קווי,כפינת עבודה הטוב מיצובו ,הפנימיים של המטבח ותכנון מראש קפדני של הנופים הניבטים הבית מקושר.מתוך המבנה לסביבתו בצורה רגישה על .אף מיקומו החופשי במרחב
ARCHITEKTEN
HOLODECK.at אדריכלים
H O L O D E C K . at
Ein freistehendes Einfamilienhaus verleitet durch seine scheinbare Beziehungslosigkeit zur großen Geste. Das Haus in Großhöflein ist ein modernes europäisches Haus ohne direkten regionalen Bezug mit Bescheidenheit und Mut zum Unspektakulären: Großzügiger Wohnraum mit Arbeitsgalerie, innere Sichtbeziehungen, gute Lage der Küche und klug disponierte Ausblicke zeigen das Können der Architekten. Trotz offener Bebauung ist das Haus sensibel in die Situation eingebunden.
ביתעקום גרוסהיפליין benthouse Großhöflein
fotos: © a.t. neubau
קו מה עליונה קו מ ת ביניים חד ר ילדים מל ת חה חד ר הו רים
קו מה עליונה
AUSZEICHNUNG 2002
2002
ציון לשבח
כניסה ס פ רייה מגו רים עבודה סאונה חצ ר סאונה חנייה מ ר פס ת
2002 האתר ניצב בתוככי יער , בטירה קטנה.פוהרנוואלד אשר עברה לבעלות ציבורית מתגוררים ,1948 בשנת ועובדים ילדים ומבוגרים ממוגבלויות הסובלים המבנה החדש הוא.נפשיות חלק מתוכנית ההרחבה של נוצר שילוב משעשע.המקום מהמתח המתקיים במבנה בין הגג המחורץ המתחייב והנפחים,מתקנות הבנייה הפריזמאטיים המוצבים כמו בין.קרוון ב״אסם״ פתוח המעטפת המסורתית והגוף מרפסת ניצבת העכשווי קורות העץ.גבוהה ומתמשכת המונחות בין תומכות המתכת אור וצל בין,מסננות אוויר .החוץ והפנים
מעון לאנשים בעלי מוגבלויות קורונקו Wohnheim für Behinderte Koroncó
ARCHITEKTURBÜRO 3h
KATALIN CSILLAG ZSOLT GUNTHER 3h סטודיו לאדריכלות
קטלין צילאג צולט גונתהר
0
2.5
5
7.5m
Das Anwesen ist von Föhrenwald umgeben. In einem Schlösschen, das nach 1948 verstaatlicht wurde, leben und arbeiten mental behinderte Kinder und Erwachsene. Der Neubau ist Teil eines Erweiterungsplanes. Er macht aus der Spannung zwischen dem vorgeschriebenen Satteldach und dem prismatischen Volumen, das wie ein Caravan in den offenen „Stadel“ hineingestellt ist, eine heitere Synthese. Zwischen der traditionellen Hülle und dem modernen Körper entsteht eine durchgehende, hohe Veranda. Holzlamellen zwischen den Stahlstützen filtern Licht, Luft und Schatten zwischen Innen und Außen.
fotos: © andrea haider
1998 מגוון המסרים המועברים במסגרת תכנונם של אולמות ייצור ותעשייה מצומצם לרוב ומאופיין ,מאוד עיצוב,בהצגתן של פרסומות השטח או צבעוניות-פני הנמצאים במאבק מתמיד של תכנונו של מבנה.״שטחיות״ , בו פועל מפעל זכוכית,זה שם לעצמו כנושא את צורת ההשתנות,השימוש בזכוכית .בין שקיפות לבין גשמיות המבנה הופך לאתר אדריכלי מעורר השראה באמצעות ,()בסיס לקרקע החיבור השזירה המרחבית )שטח( של חללים פתוחים ו״לבושים״ )לוחות ברזל גלי בצורת טרפז .(וזכוכית
אדריכלים
פיכלר וטראופמן ARCHITEKTEN
PICHLER & TRAUPMANN
Die Bandbreite der Mitteilung ist im gewerblichen Hallenbau sehr schmal, so entsteht meist mit Werbung, Oberflächendesign oder Buntheit eine einander übertrumpfende „Oberflächlichkeit“. Diese Glaserei macht das Glas in seinen Verwendungsweisen, im Wechsel von Körperhaftigkeit und Transparenz zum Thema des Baus, welcher Bodenhaftung (Sockel), räumliche Verschränkung (Gelände) bekleidetes und geöffnetes Volumen (Stahltrapezblech und Glas) in einer ein- drucksvollen Weise in einen architektonischen Ort verwandelt.
AUSZEICHNUNG 2002
2002
ציון לשבח
אבנר זגגים גיסינג Glaserei Ebner Güssing
fotos: © paul ott
2005 להבחין מאפשר התכנון בצורה ברורה בהתערבות האדריכלית העכשווית במבנה אולם התערבות זו.ההיסטורי במידה רבה של,מתרחשת רק באותן נקודות בהן,חוכמה במקומות,היא תורמת לקיים בהם פעולה זו מתאימה אותו הפונקציונאליים לצרכים שינויים בשלד.העכשוויים הנושא של המבנה נעשו רק ,בקירות התומכים הרוחביים וזאת בכדי ליצור חללי ידיים וחדרים-משרדים רחבי ההתערבות.משניים לצידם ארגון מחדש,הבולטת במבנה התפרשה,של קומת הגג בהתאמה לתנאים המוכתבים מתפקודי הבניין וצרכיהן של חללי .השימור פעולות הקומה של המשרדים העליונה זוכים למנה גדושה של אור יום אשר חודר מבעד לפתחים הנמתחים לאורכו של עם זאת אין הגג הניצב.הגג העתיקים הקירות מעל אלא כגורם,מצטייר כנטע זר תורם לעדכון קורותיו של .הבניין באמצעים עכשוויים
בית משרדים אסטרהאזי אייזנשטאדט Büros Esterházy Eisenstadt
ARCHITEKTEN
PICHLER & TRAUPMANN
אדריכלים
פיכלר וטראופמן
Die Planung macht neue, bauliche Eingriffe im historischen Umfeld explizit ablesbar. Diese erfolgen aber sinnvoller Weise auch nur dort wo sie die bestehende Substanz verbessern, und diese an die funktionalen Anforderungen der Gegenwart adaptieren. Die Tragstruktur des Gebäudes wird daher auch nur an den quer aussteifenden Wänden verändert, um Raum für großzügige Büroflächen und deren Nebenräume zu ermöglichen. Der wesentliche Eingriff erfolgt in der Neuordnung der Dachebene die entlang funktionaler und denkmalpflegerischer Zwangspunkte aufgefaltet, die Büroräume des letzten Geschosses überspannt und diese entlang seiner Öffnungen wohldosiert mit Tageslicht versorgt. Das von den Attikamauern abgehobene Dach, wirkt aber keineswegs als Fremdkörper, sondern scheint vielmehr die Geschichte des Hauses mit den Mitteln der Gegenwart fortzuschreiben.
fotos: © paul ott, pichler&traupmann
10 m
1
ARCHITEKTURPREIS 2006
2006 פרס אדריכלות
2003
אדריכלים
לודון והאבלר אולריך זמלר ARCHITEKTEN
LOUDON & HABELER ULRICH SEMLER
.מחדש מיושב הכפר אשר השכלתם,התושבים והיעדר האפשרויות לניידות חברתית מנעו מהם למצוא לעצמם מקום במבנה החברתי עברו מהכפר לעיר ללא,הכפרי כעת מתחיל.כל כוונה לחזור כאשר,להיכתב פרק חדש התושבים המשכילים של העיר ומחפשים,מפנים לה את גבם )וגם מוצאים( בכפר את אותם הדברים אשר לכאורה היו בשורת הפונקציונליזם הניידות.ביחס למגורים בעיר למלא מבטיחה החדשה אחר הצרכים של ה״מגורים המשוחררים״ במרחב המגורים כאן עדיין ניתן למצוא.הכפרי בבית.אור ונוף ירוק בשפע משפחת שניברגר מתנהל דיון אדריכלי העוסק בכפר העולמי נשאלות.ובעיר העולמית אשר להן ניתנת כאן,שאלות ללא, ברורה,תשובה מלומדת .נוקשות מוגזמת
Das Dorf wird rückbesiedelt. Die Dörfer stellten ohne die Aussicht auf Rücküberweisung den Städten die Menschen, die aufgrund der Ausbildung und der fehlenden Mobilität keinen Platz in einer dörflichen Struktur mehr finden. Jetzt beginnt sich das Blatt in der Form zu wenden, als gut ausgebildete Menschen der Stadt den Rücken kehren, und im Dorf das suchen (und auch finden), was uns der Funktionalismus anfangs für das städtische Wohnen versprach. Die Bedürfnisse des “befreiten Wohnens” im ländlichen Siedlungsraum zu erfüllen, bietet die neue Mobilität. Licht und Grün ist hier noch reichlich vorhanden. Im Haus Schneeberger wird die Diskussion der Welt Dorf und der Welt Stadt baulich aufgenommen. Es werden Fragen formuliert. Ihre Beantwortung fällt hier kultiviert, klar, ohne übertriebene Strenge aus.
.בית ש שאטנדורף Haus S. Schattendorf
fotos: © Bruno Klomfar
Luftraum Wohnen
WC
Terrasse Bad
Empore
Flur
Zimmer
Zimmer
Schlafzimmer
WC
Lager
Gartenger te
Flur
Wohnraum
K che
ARCHITEKTURPREIS 2006
2006 פרס אדריכלות
0
2.5
5m
2005
f o t o s: © p a u l o t t , a r t ec a r c h i t ek t en
ארטק אדריכלים הותירו בתכנון נינוח ומופלא של שני קיט אלה את אותן-בתי אדריכלות של תכונות החסרות כל כך בשגרה יומית המתקשרת לסוג-היום אין הדבר מובן.זה של עבודה ממשימה לצאת ,מאילו מוגדרת וליצור בה תרומה טיפולוגית אשר מרוממת ויוצרת איכות מיוחדת של כפי,עצמית-שקט והתבוננות שניתן להבין באופן מובן הפשטות.מאילו מהטופוגרפיה הכובשת והאמת הפנימית של המבנה היא כמילה נרדפת העלילה ולקווי לצרכים שני מבנים.המתוארים כאן דוגמאות מהווים אלה חשובות וראויות לחיקוי במסגרתו של כל דיון העוסק בהשפעות ההרסניות של היישוב האנושי על הטבע וההשלכות של החופש הפרטי .על הטבע הפתוח
.ב-בית ב בוקסדורף ליד שטגרסבאך Haus B-B. Bocksdorf bei Stegersbach
ARTEC ARCHITEKTEN
ארטק
אדריכלים
Artec Architekten haben in einer meisterhaften Gelassenheit jene Qualitäten von Architektur an den Arbeiten zu diesen zwei Ferienhäusern hinterlassen, die man sonst im alltäglichen Umgang mit dieser Bauaufgabe so dramatisch vermisst. Es ist nicht selbstverständlich aus einer gestellten Aufgabe gleich einen typologischen Ansatz zu machen, der wie selbstverständlich die Topografie auf idealtypische Weise erklärt, überhöht und gleichzeitig eine besondere Qualität der Ruhe und Kontemplativität generiert. Die bestechende Einfachheit und Plausibilität der Konstruktion liest sich wie das Synonym der hier dargestellten Anforderungen und Handlungsstrukturen. Bei aller Diskussion über die Zersiedelung der Landschaft und des Anspruchs nach individualisierter Freiheit in der unbegrenzten Natur liegen uns hier zwei wirklich bemerkenswerte und hoffentlich beispielhafte Bauwerke vor.
ARCHITEKTURPREIS 2006
2006 פרס אדריכלות
.בית ס בוקסדורף ליד שטגרסבאך Haus S. Bocksdorf bei Stegersbach
2003 אשר הוקם,המבנה הקיים משנה את כיוונו,1966 בשנת באמצעותו של קיר תומך עשוי . מטרים85 בטון חשוף שאורכו קיר זה משמש קיר אחורי ,למחסן הבקבוקים החדש היוצר עם פיתוחו של האתר וו חצר פנימית-בתבנית דמוית סגורה בשלושה כיוונים הפונה אשר משמש אזור,לכיוון דרום עבודה משלים חיוני לפעילות המוצב בשיפוע, גג קל.היקב בציר,הפוך לשיפוע האתר מחזק שינוי כיוון זה,האורכי של האתר ומאפשר את איסופם גשמים במיכל אגירה-של מי מסת הבטון של הקיר.()ביוטופ האחורי ושל משטח הרצפה משמשת כווסת אקלים לחללים המיושמים כולם באמצעים של משטחים מזוגגים.בנייה קלה הקרקע על המונחים ומתפרשים עד לאולם האחסון מבליטים את השיפוע הקל של בקצהו של.(1.5%) השטח השטח החיצוני נמצא מחסן .פשוט למכונות החקלאיות חדרי הטעימה בקומת הקרקע נמצאים ביחס ישר לחצר חלון הצצה.ולכרם הגובלים בה בקרקע מאפשר לחזות במרתף בעל תקרת הקשתות ובחביות גרם.עץ האלון המונחות בו מדרגות תלוי מוליך לכניסה .לאזור המשרדים
ARCHITEKT
OTMAR HASLER
יקב רנר Weingut Renner
גולס
Gols
fotos: © otmar hasler
אדריכל
אוטמאר האסלר
Das bestehende, ca. 1966 errichtete Gebäude wird durch eine 85m lange weit ausgreifende Stützmauer in Sichtbeton neu orientiert. Sie ist Rückwand des neuen Flaschenlagers, das gemeinsam mit der hakenförmigen Bebauung des Bestandes einen nach Süden offenen Hof = eine notwendige Manipulationsfläche und ein Ergänzungsraum des Betriebes = an drei Seiten umschließt. Ein gegengleich zum Geländeanstieg, in der Längsachse, geneigtes Pultdach verstärkt diese neue Bebauungsrichtung und ermöglicht die Sammlung des Regenwassers in einem Rückhaltebecken (Biotop). Die Betonmasse der Rückwand und die Bodenplatte wirken als Klimaregulator in der sonst in Leichtbauweise ausgeführten Halle. Das leicht ansteigende Niveau (1,5%) ist, sichtbar gemacht durch eine am Boden sitzende Verglasung, im Inneren der Lagerhalle weitergeführt. Am Ende des langgestreckten Außenraumes steht die einfache Einstellhalle für Landmaschinen. Der Degustationsraum, mit dem nur durch eine Glaswand abgetrennten Schaukeller, liegt im Erdgeschoß des Bestandes in direktem Bezug zum Hof und in den angrenzenden Weingarten. Ein Sichtfenster im Boden vergegenwärtigt den darunter liegenden Gewölbekeller mit den dort lagernden Eichenfässern. Über eine von der Decke abgehängte Treppe erfolgt der Zugang zum Büro.
AUSZEICHNUNG 2006
2006
ציון לשבח
2004
ARCHITEKTEN
HALBRITTER & HALBRITTER HALBRITTER & HILLERBRAND
אדריכלים
האלבריטר והאלבריטר האלבריטר והילרבראנד
מסעדה אשר חציה נע כביכול אשר מחלון,מעל למימי האגם ,מטבחה נשקף נוף פנוראמי מרפסת עץ רחבה מקורה אותה שוטפים מימי,ומאווררת צורת,האגם בשלושה מקומות התואמת,בנייה פתוחה וקלה ,את אווירת היאכטות והסירות ,גולשי הגלים והקטמרנים .התרנים ועמודי ההיקשרות המקום מעוגן ב״אחוריו״ על מתקדם,עקב בטון של המזח ,בסדרה של משרונים וגשרונים אשר נשענים בנקודות שונות על קרקע האגם באמצעות השלד.חץ-תומכות דמויות העיקרי עשוי מברזל הכולל משטח הגג,מבנה משני מעץ שאינו בולט מעבר לקירות קירות,המבנה צבוע בירוק העץ מצופים מבחוץ בפח גגונים,אפור מכוסה פטינה רחבים מצלים על חזיתות .הזכוכית
מסעדה-בר מזח מערב נויזידל על האגם
Bar Restaurant Mole West Neusiedl am See
Ein Restaurant, das zur Hälfte sozusagen über dem See schwebt, mit Panoramablick von der Küche weg, einer breit und luftig überdachten Holzterrasse, an drei Seiten vom Wasser umspült, in einer offenen, leichten Bauweise, die zum Flair der Jollen und Jachten, der Surfbretter und Katamarane, der Masten und Landungsstege passt. Die Anlage sitzt mit dem „Hinterteil“ auf dem betonierten Sporn der Mole, geht nach vorne in eine Folge von Plateaus und Stegen über, die sich mit Pfählen punktweise auf den Seegrund abstützen. Die Primärkonstruktion ist in Stahl und ausgefacht mit einer Holzsekundärkonstruktion, das Pultdach ist begrünt, die Holzriegelwände sind außen mit grau patiniertem Blech verkleidet. Breite Dachvorsprünge beschatten die Glasfronten.
fo t o s : © h a r r i m a n n s b e r g e r
11 7
9
8
14
14
9
6
4
12
A
1
5
2
3
AUSZEICHNUNG 2006
2006
ציון לשבח
A
14 16
1
13
10
19
18
15
17 12 9
N
2005 פרויקט זה איננו רק דוגמא טובה לפתרון עבור שיפוץ והרחבה של שני בתים אחת בכפיפה העומדים מבחינה ייחודי במבנה אלא גם,אורבאנית/מבנית הוכחה בולטת ומשכנעת לתכונות המרחביות אותן ניתן בנייה מחומר להפיק לכך .כביכול-״נורמאלי״ מתווסף הרווח של המרחב האורבאני המתקבל מבית בקומת הפועל המרקחת .המרתף החלקי של מבנה זה
ARCHITEKT
PURPUR.ARCHITEKTUR אדריכל
אדריכלות.פורפור
Der Umbau und die Erweiterung zweier in Verbindung stehender Häuser an einer besonderen städtebaulichen Situation, ist in seiner/ihrer überaus individuellen Lösung weniger ein Beispiel zur allgemeinen Nachahmung, als ein überzeugender und anschaulicher Beweis, welche Raumqualitäten einer ansich „normalen“ Bausubstanz entlockt werden können. Darüber hinaus ist das Sockelgeschoss mit der Apotheke an dieser Stelle ein Gewinn für den urbanen Raum.
AUSZEICHNUNG 2006
2006
ציון לשבח
בית יוב Haus Job
אייזנשטאדט
Eisenstadt
fotos: © hertha hurnaus
2000 תוספת אזור משרדים לאולם בעיירה קטן ייצור תוספת המבנה.אוברפולנדורף עליונה בקומה ממוקמת .הנתלית מעל למבנה הקיים מבנה זה מביא לידי ביטוי שפה של גבוהה רמה שימוש חדשני,אדריכלית בחומרים וטיפול דקדקני המתחייבים בפרטים ורעיון ,אלה משימושים מרחבי בעל הגיון פנימי מבט בעלת איכויות-ונקודת אולם מעל.כמעט דרמטיות משמש מבנה זה,כל אלה דוגמא לדרך שבה בנין בעל רמת ביטוי גבוהה וייחודית מקנה אופי ייחודי לאתר הנמצא בתוך אזור תעשייה .אמורפי
ARCHITEKTEN
gerner°gerner
plus
אדריכלים פלוס
גרנר°גרנר
Ein Zubau eines Bürotraktes zu einer trivialen Produktionshalle in Oberpullendorf. Der im Obergeschoss weit auskragende Neubauteil steht nicht nur für eine hohe Qualität der architektonischen Sprache, einen innovativen Umgang mit Materialien und den entsprechenden Detaillösungen, eine räumliche Konzeption mit innerer Logik und fast dramatischen Ausblicken, sondern auch dafür wie ein Gebäude mit starkem eigenständigen Ausdruck einem Ort in einer amorphen Gewerbeansiedlung Identität verleihen kann.
תוספת אזור משרדים/ צוק אוברפולנדורף Zuck / Bürozubau Oberpullendorf
fo t o s : © m a r t i n s e i d l
חדר דיונים מזכירות לובי קבלה מחסן משרד חדרון ריענון חוץ
קו מת על יונה
קו מת קר ק ע
2002 מבנה תעשייתי אשר לו שני צדדים מרשימים בולטים השטח ניצב.וחתך אופטימלי כאשר צלעו הארוכה נחה חתך.לצד הכביש המהיר המבנה )ניצב לכביש( תוכנן באופן אופטימאלי לפי פירוט וניתן,הפונקציות הדרושות .להאריכו לאורך הציר האופקי בשתי החזיתות האופקיות של המבנה נעשה שימוש במוצרי החברה )מול הכביש הוצב , מ״ר265 שלט מואר בגודל ומול כניסת המבקרים רשת בכך.(מודפסת בגודל דומה .רומזים האדריכלים על שאלות אופייה של החברה מתאפיין תקשורת,בהיעדר רשמיות פתוחה ומעורבות בנושאים כתוצאה מכך נעשה.חברתיים ניסיון לשחרר את מבנה החלל מהיררכיה של ״מנהל משרד ואולם עובדים״ וליצור מרחב .משותף לעבודה ומגע חברתי
ARCHITEKTEN
querkraft אדריכלים
קוורקראפט
Ein Industriebau mit zwei kräftigen Schauseiten und optimiertem Querschnitt. Das Grundstück liegt mit seiner Längsseite direkt neben der Autobahn. Der Baukörper wurde in seinem Querschnitt (normal zur Autobahn) nach den Funktionsabläufen optimiert und ist in der Längsachse erweiterbar. Die beiden Längsseiten (Schauseiten) werden mit Produkten der Firma bespielt (zur Autobahn mit einem 265m2 großen Leuchtbild und zum Besucher mit einem ebenso großen bedruckten Netz). Querkraft bedeutet vorerst Hinterfragen. Die Stimmung in dieser Firma ist geprägt von Lockerheit im Umgang, Offenheit in der Kommunikation und Engagement im sozialen Bereich. Also machten wir uns daran, das Raumprogramm aus seiner angedachten Hierarchie „Bürokopf mit Arbeiterhalle“ zu befreien und in ein räumlich wie sozial großzügiges Miteinander überzuführen.
טרויזיון Trevision
גרוסהיפליין
Großhöflein
fotos: © stefan wiltschegg
2003
ARCHITEKT
HANS GANGOLY אדריכל
האנס גאנגולי
אדריכלות ושפה הן שתי צורות הן.ביטוי בולטות של כל חברה מביאות לידי ביטוי השקפות אדריכלות.עולם והתפתחות ושפה ממלאות חורים ויוצרות , הן אמנות ומדיום,מרחב קיימות תמיד ומהוות אמצעי יצירת אדריכלות.למטרה ,המיועדת לשמירה על השפה לחקר אמנותה של לשון הולכת הדבר משול לצייד,ונעלמת אחר הד מהעבר והפיכתו אין מקום בו מוצדק.לנראה יותר העיסוק בתצורות לשון ,מסורתיות מאשר במקום זה המכיל,מקום בו המבנה החדש אולם, הספרייה,את הארכיון ,הדיונים ואת חדר הלימוד משלים את הפער בנכסי העבר ,באמצעות מוזיאון לפולקלור ,חללי תצוגה ואולם אירועים ויוצר מחדש את התצורה הקלאסית של החצר הפנימית .הבורגנלאנדית שצורתה וו התבניות של הסדר ,המסורתיות כובד ונשמר מתקיים דיאלוג מתמיד עם הנושאים העתיקים של ״חצר״ את ההופך ,״מעבר״-ו .האדריכלות עצמה לשפה Architektur und Sprache sind stark veränderliche Ausdrucksformen jeder Gesellschaft. Sie transportieren Weltanschau-ungen, spiegeln Entwicklungen wider. Architektur und Sprache schließen Lücken und schaffen Raum, sind Kunst und Medium, allgegenwärtig und Mittel zum Zweck. Architektur zur Bewahrung von Sprache zu schaffen, zur Erforschung einer verschwindenden Mundart, ist wie ein Echo aus der Vergangenheit aufzufangen und sichtbar zu machen. Nirgends ist das aufgreifen traditioneller Formensprache legitimer als hier, wo der Neubau, das Archiv, Bibliothek, Besprechungszimmer und Studierzimmer enthält, die Lücke zum Altbestand mit Volkskundemuseum, Ausstellungsflächen und Veranstaltungssaal schließt und damit die klassische Form des burgenländischen Hakenhofes wieder herstellt. Die Ordnung gewachsener Muster wird respektiert und bewahrt, die alten Themen „Höfe“ und „Durchgänge“ werden immer wieder neu gespielt, die Architektur selbst als Sprache eingesetzt.
ARCHITEKTURPREIS 2004
2 0 0 4 פרס א דר יכלות
מכון לבלשנות אוברשוטצן Mundartinstitut Oberschützen
fo t o s : © p a u l o t t
„echos sehen“
״לראות הדים מן העבר״
אולם כניסה ספריה חדר סמינרים חדר לימור אולם אירועים שירותים ארכיון מחסן כניסה ספקים סוכה תערוכות
ספריה חדר סמינרים חדר לימור שירותים ארכיון מחסן כניסה ספקים סוכה
2002 היקף של כנסייה-הרחבה רבת כמקום המשמשת עתיקה התוספת.יום-תפילה ליום למבנה כוללת אולם לתפילות שטחים, אולם קבלה,יום א׳ כמורה אולם ,פתוחים כל אלה יוצרים,כמורה-ובית רצף מרחבי הממלא את השטח מה-לרוחבו ומפחית במידת מהדומיננטיות של החומה הגבוהה הנמצאת בשכנות הצעידה לאורך רצף.למבנה החללים הופכת לנושא המרכזי כמו בשביל הגישה:של המבנה מרוצף לוחות האבן המקיף את הפורץ תחילה דרך,המבנה הלוחות הרחבים המודפסים אל מסדרון הזכוכית של המרכז ומאפשר גם כניסה דומה מצידו מרכז הכמרים החדש.האחורי מתחבר באמצעות חדר כלי הקודש הקיים לכנסייה הישנה ובכך מייתר את הצורך במגדל כנסייה או בחדר כלי קודש אולם הכניסה המשותף.חדשים משמש כקישור שקוף ונחבא מעט בין אולם התפילה ואולם .הכינוסים של הקהילה
ARCHITEKTEN
lichtblau.wagner אדריכלים
fotos: © bruno klomfar
וואגנר.ליכטבלאו
Die umfassende Erweiterung der nun als Wochentagskapelle genutzten Bestandskirche um einen Sonntagsmessenraum, Vorraum, Freiflächen, einen Pfarrsaal und ein Pfarrheim ist zu einer querliegenden Raumsequenz gefügt, die die gesamte Breitseite des Grundstücks einnimmt und die hohe Mauer zum Nachbarn weniger dominant erscheinen lässt. Das Durchschreiten der Raumfolge wird zum Grundthema: etwa beim mit Steinplatten belegten Erschliessungsweg, der mittig zunächst den großflächigen Textscheibenvorhang und dann den gläsernen Vorraum des Zentrums durchstößt und auch einen gleichwertigen Zugang zum Zentrum von hinten ermöglicht. Das neue Pfarrzentrum schließt mit der bisherigen Sakristei an die alte Kirche an und benötigte daher weder einen eigenen Kirchenturm noch eine eigene Sakristei. Das durchgängige Foyer ist als transparentes und etwas rückversetztes Gelenk zwischen Messraum und Pfarrsaal geschoben.
ARCHITEKTURPREIS 2004
2 0 0 4 פרס א דר יכלות
מרכז כמורה Pfarrzentrum
פודרסדורף
Podersdorf
fo t o : © m a r g h e r i t a s p i l u t t i n i
1998
ARCHITEKT
RUDOLF SZEDENIK אדריכל
רודולף שזדניק
שימושי-בית העירייה הרב ממלא מגוון תפקידים כחלק מהיותו גורם מרכזי בעיצוב .המראה העתידי של העיירה במסגרת זו מרים המבנה תרומה חשובה להחייאת ,המרכז הישן של העיירה הניצב בפני סכנת הזנחה מבנה העירייה המקורי.והרס מבנים משלושה מורכב מבנים.המיועדים לשימור אלה עומדים בזווית אחד המבנים שוחזרו.ביחס לשני לפי הנחיות המשרד הפדראלי חוברו ,אתרים לשימור אדריכלות ע״י והושלמו בה, החצר הפנימית.עכשווית ,מדרגות ומרפסת גישה ישנים ואשר משלושת צידיה ניצבים הוצב, נסגרה מצפון,המבנים מעליה גג זכוכית והיא משמשת כאזור מקורה עבור במקביל.המבנים מסביב חורף-משמשת החצר כגינת עקרונות התכנון.לקפיטריה המודולאריים של המבנה ישנים שימושים כוללים וחדשים המתאימים זה לזה .מבחינה פונקציונאלית Das multifunktionale Gemeindeamt von Stadtschlaining nimmt stellvertretend als Impulsgeber für das künftige Image der Stadt unterschiedlichste Nutzungen auf. Damit wird auch exemplarisch ein Beitrag zur Belebung der vom kumulativen Verfall bedrohten Altstadt geleistet. Der ursprüngliche Rathauskomplex besteht aus drei denkmalgeschützten, winkelförmig angeordneten Gebäuden. Die drei Baulichkeiten wurden gemäß den Vorgaben des Bundesdenkmalamtes restauriert und in Form von moderner Architektur verbunden und ergänzt. Der an drei Seiten von Gebäuden umgebene Hof mit historischem Stiegenaufgang und Laubengang wurde an der Nordseite geschlossen, mit einem Glasdach versehen und dient für alle Einrichtungen als Erschließungsbereich. Gleichzeitig erfüllt er auch die Funktion eines Wintergartens des Gastbetriebes. Analog einem Baukastensystem beinhaltet das Konzept unterschiedliche alte und neue Nutzungen, die funktionell aufeinander abgestimmt wurden.
בית עירייה Rathaus
שטאדטשלאיינינג
Stadtschlaining
fotos: © margherita spiluttini
2003 שימושי זה משמש-אולם רב מסיבות, סמינרים,לכנסים קונצרטים ,עיתונאים ביתן אדמדם.והופעות אחרות ירוק זה מהווה חידוש-מוקף הכבש העולה מתוך.בתחומו המדשאה משמש גם לתצוגת את האולם הגדול ניתן.מכוניות ,לחלק בחמש דרכים שונות כאשר בעת הצורך משמשים הקירות מקום מחבוא עבור המחיצות ומערכת התאורה התקרה המתרוממת.העילית .יוצרת אקוסטיקה אופטימאלית
ARCHITEKTURBÜRO 3h
KATALIN CSILLAG ZSOLT GUNTHER 3h סטודיו אדריכלות
קטלין צילאג צולט גונתהר
AHM פורום שימושי-מרכז רב גיור AHM Forum Mehrzweckhalle Györ
Die Mehrzweckhalle eignet sich für Konferenzen, Seminare, Pressetermine, Konzerte und andere Performances. Der rot leuchtende im Grün platzierte Pavillon setzt deutliche Akzente. Die vom Rasen herausragende Rampe dient auch der Präsentation von Autos. Die große Halle ist in fünf verschiedene Figurationen teilbar, wobei die mobilen Trennwände und lichtdichten Vorhänge unsichtbar in den Wänden versteckt sind – die ansteigende Decke bietet eine optimale Akustik.
fotos: © gábor máté
északi homlokzat
m1:250 déli homlokzat
keleti homlokzat
m1:250
m1:250
nyugati homlokzat
hosszmetszet
0
2.5
5
10m
m1:250
m1:250
1998
בית קוציס אונטרפולנדורף Haus Kocsis Unterpullendorf
fotos: © peter schneeweis
מרפסת מרת, מסדרון חצר )אבן טבעית( חצר ירוקה מטבח ,פינת אוכל סלון מרפסת צפונית גן חניה מחסן גג שטוח נגיש רחוב שיפוע קרקע טבעי
בית קוציס באונטרפולנדורף מציג פרשנות משכנעת מאוד לתצורת כפרי המהנדסים האופייניים לאזור בורגנלאנד. במסגרת התכנון נעשה שימוש בנושאים ,מרחבי הרחוב, האזורים סגורים ,החצרות והקירות המוכרים והרלבנטיים למבנה הכפרים באזור ,וזאת בהתאמה לצרכים האקולוגיים והפונקציונאליים המוגדרים למבנה .מקרה זה הוא דוגמא נוספת לדרך בה עיצוב פורמאלי ומאופק נותן מענה מתאים וראוי לחיקוי לבעיות מסוג זה.
Das Haus Kocsis in Unterpullendorf interpretiert die Siedlungsform der Mittelburgenländischen Ingenieurdörfer auf sehr überzeugende Weise. Die bekannten und in der dörflichen Struktur relevanten Themen Straßenraum, Erschließung, Hof und Mauer werden aufgenommen und um ökologische und funktionelle Aufgabenstellungen erweitert. Auch hier ist die zurückhaltende formale Gestaltung eine adäquate und beispielgebende Antwort.
AUSZEICHNUNG 2002
ציון לשבח
2002
ARCHITEKT
PETER SCHNEEWEIS
אדריכל
פטר שניווייס
2001
ARCHITEKT
GEORG W. REINBERG אדריכל
ריינברג.גיאורג וו
האי יויס מהווה תרומה-עולם חשובה לתרבות האדריכלית .בבורגנלאנד ממגוון סיבות בנוסף לרמת גבוהה של תכנון מייצג אזור קיט,אקולוגי פרדיגמה חדשה של אדריכלות אולם.תיירותית בבורגנלאנד הסיבה לעיטור פרויקט זה בפרס האדריכלות היא צורת המבנים בעולם האי נעשה שימוש.שבו הפתוח המרחב בעיצוב באמצעות מערכת של מבנים למרחב ״הביניים״.טיפוסיים מיוחסת חשיבות גבוהה לפחות כך.כמו זו של המבנים עצמם מתקבלת למעשה התייחסות לתצורה ההיסטורית של כפרים ואותן תכונות,באזור בורגנלאנד המבדילות אותן מאותם אזורי ההפרדה.מגורים ״חסרי מרחב״ מהפיתוח של,של המרחבים ועל פני,השטחים הפתוחים עד,פרטיים-האזורים החצי למתחמים הפרטיים שלגדות הניסיון ליצור הירארכיה,האגם ,נוספת באמצעות קירות מבדים אלו הם נושאים אשר לא בשיכונים ביטוי מקבלים המשחק המשתנה.המודרניים עם סידור קבוע או משתנה של מבנים פותח נקודות מבט מאפיינים.והשקפה משתנות אלה והרמה בה נעשה בהם שימוש בעבודה זו מהווים בוחן באמצעותה יש לבחון-אבן .את תכנונם של הכפרים באזור Die Inselwelt in Jois ist aus mehreren Gründen ein wichtiger Beitrag zum Bauen im Burgenland. Neben dem hohen ökologischen Standard repräsentiert diese Feriensiedlung auch ein neues Paradigma der Tourismusarchitektur des Burgenlandes. Die Siedlungsform aber war der ausschlaggebende Grund für die Preisverleihung. Die Inselwelt arbeitet mit der Gestaltung des Außenraumes bei Anordnung von typisierten Gebäuden. Dem Raum „dazwischen“ wird zumindest eine ebenso hohe Bedeutung beigemessen wie dem Bauwerk selbst. Und das war ja das Thema des historischen burgenländischen Dorfes, und jene Qualität, die sie von den neuen „raumlosen“ Siedlungen unterscheidet. Die Differenzierung der Räume, von der öffentlichen Erschließung, über die halbprivaten Zonen, bis zu den privaten Bereichen am See, der Versuch eine weitere Hierarchie mittels textiler Wände einzuführen, sind Themen die in den neuen Siedlungen mit offener Bauweise keine Berücksichtigung finden. Das wechselweise Spiel mit versetzter oder fluchtender Anordnung der Baukörper eröffnet immer neue Perspektiven und Durchblicke. Dies alles und der daraus sich ergebende Maßstab sollte ein Kriterium für das Bauen in burgenländischen Dörfern sein. ARCHITEKTURPREIS 2002
2 0 0 2 פרס א דר יכלות
האי יויס-עולם מעגן יאכטות Inselwelt Jois Yachthafen
f o t o s: © r u p e r t s t e i n e r
2002 נקודת ההתחלה איננה רגילה או צייר נודע עובר:שגרתית באמצעות.להתגורר בכפר שחזור קפדני והשלמות קטנות ניצלה תחנת קמח קטנה מהרס והפכה לאתר חי בו מתקיימות .פעילויות של עבודה ותיעוד מבנים אשר בעבר שימשו ,לתעשייה הופכים למשרדים .לאתרי אחסון ולאולמות תצוגה אולם תצוגה חדש משלים את המבנה הישן ואת התפקידים מתוך.אותם הוא ממלא כעת אוסף של מבנים נפרדים נוצר נוצר (מרחב)טבעי .מכלול בשילוב עם הנוף המתוכנן כמעט בחירת החומרים.אגב-כבדרך מעודנת באופן יוצא דופן ועם זאת שומרת על,לסביבה רצפת:מאפיינים מקומיים עץ גס, קירות צבועי לבן,לבנים , על קירות המבנה מגונן גג.בהיר ,והם עומדים שקטים ומרווחים וערב של ״פתוח״-בתבנית שתי החלל הפנימי נקבע.״סגור״-ו ,באמצעות מספר רב של פסלים תוצר עבודת איסוף אשר באתר זה.נמשכה עשרות שנים מתאחדים מכלול עבודותיהם . אדריכל וצייר,של שני אומנים התוצאה היא אתר עתיק אשר .שוררת בו אווירה ייחודית
ARCHITEKT
JOHANNES SPALT
גלריה לתצוגה מיהלה,וינדן שעל האגם Ausstellungsbau Winden am See, Mühle
fotos: © johannes spalt
אדריכל
יוהנס שפאלט
Die Ausgangslage ist weder typisch noch alltäglich: ein renommierter Bildhauer zieht auf das Land. Durch vorsichtige Sanierung des Bestandes und kleine Ergänzungen wird eine alte Mühle vor dem Verfall bewahrt und zu einem Ort des Lebens, der Arbeit und der Dokumentation. Einstmalige Ökonomiebauten werden zu Ateliers, zu Materiallagern und Ausstellungsräumen. Nach Jahren der Bestandsicherung erfolgt ein neuer Schritt: eine neue Ausstellungshalle ergänzt die Altbauten und deren Funktionen. Aus einer Summe von Bauten wächst ein Ensemble. Im Verein mit einer nahezu beiläufig inszenierten Landschaft entstehen (Natur)Räume. Die Materialwahl ist von einer Kultiviertheit, die man im Umkreis vergebens sucht, derweil ist alles traditionell, eigentlich burgenländisch: Ziegelböden, weiße Wände, rohes, helles Holz. Ruhig und breit gelagert, im Wechsel von „offen“ und „zu“ liegen die Fassaden, beschirmt von einem Dach, dessen Typologie sein Architekt ein Leben lang ausformuliert hat. Der Innenraum ist bestimmt von zahllosen Skulpturen, die das Schaffen im Laufe mehrerer Jahrzehnte repräsentieren. An diesem Ort verdichtet sich das Lebenswerk von zwei Künstlern, einem Architekten und einem Bildhauer. Entstanden ist ein archaischer Ort höchster atmosphärischer Dichte. ARCHITEKTURPREIS 2002
2 0 0 2 פרס א דר יכלות
1990 תכנון למשפחת אמנים מהווה הם ביקשו.אתגר מיוחד כלומר,לעצמם חדרי עבודה לאימוני, לנגן,מקום לעבוד לתצוגה,הריקוד היומיים וכן אזור אחסון,ולקונצרטים .לכמות רבה של תמונות ופסלים תהליך התכנון הוביל בסופו של אחד מאורך,דבר לשני מבנים האש המשמש-לאורך קיר ואחד ריבוע פשוט,כמחסן שני.המשמש לחדרי העבודה המבנים מתייחסים לתרבות המחסן:האדריכלית המקומית לשטחים הצרים המאורכים הריבועי,של החוות המקומיות .למבנים העומדים בפני עצמם .שני המבנים בנויים מעץ .הסטודיו מורם מעט מהקרקע קו הגבול החיצוני עם הסביבה מסומן בקרקע באמצעות לוחות השילוב.צבעוניים עקלתוניים בין הקרקע הנמוכה קמעא של הסביבה לבין המעבר הצר מאפשר תאורה אופטימלית .המגורים התחתונה-לקומת
ARCHITEKTEN
ERNST HIESMAYR PETER WALDBAUER אדריכלים ארנסט היסמאיר פטר וואלדבאואר
Für eine Künstlerfamilie zu bauen, stellt eine besondere Aufgabe dar. Sie wünschte sich Werkräume, das heißt Platz zum Arbeiten, Musizieren, für das tägliche Tanztraining, für Ausstellungen und Konzerte – und ein Depot für die zahlreichen Bilder und Skulpturen. Der Entwurfsprozess führte zuletzt zu zwei Baukörpern, einem die Feuerwand abdeckenden langgestreckten für das Depot und einem schlichten, quadratischen Kubus für die Werkräume. Beide Gebäude zeigen Beziehungen zur örtlichen Baustruktur: das Depot zu den langen Trakten der Streckhöfe, das Atelier zu den freistehenden Stadln. Beide Häuser sind aus Holz errichtet. Das Atelier ist etwas vom Boden abgehoben. Die äußere Begrenzung des schwebenden Umganges wird am Boden durch bündig eingelegte Serpentinplatten markiert. Das anschließende, leicht abgesenkte Terrain ermöglicht gemeinsam mit den beiden Hohlwegen eine optimale Belichtung der unteren Wohnebene.
סטודיו פראנטל-מערכת חדרי פיטשינג Atelier -Ensemble Prantl Pöttsching
2003 מרכז הסטודנטים לטכנולוגית מידע וקשרי כלכלה מונה כאלף ,וסטודנטיות סטודנטים מתמחה באזור מרכז ומזרח אירופה והוא היחיד מסוגו הפרופיל הבולט של.באזור אולם ההרצאה בחלקו הדרומי ,של המבנה מהווה סימן ברור כאן.ומסמן את אזור הכניסה שקופים לחלוטין,מתפרשות האולמות מעטה תחת שתי קומות,המתרוממים ספריה ,טרקלין הכוללות לאזור זה מתחברים.וקפיטריה ,אגפים בצורת הדומה למסרק אשר ביניהם מפרידות ככרות השלד המבני של.ירוק-צבועות .הבניין הוא מתוחכם ומורכב
RIEPL RIEPL ARCHITEKTEN
ריפל ריפל אדריכלים
Das Studienzentrum für Informationstechnologie und Wirtschaftsbeziehungen zählt an die 1000 StudentInnen, ist für den Raum Mittel- und Osteuropa spezialisiert und regional in seiner Kategorie einmalig. Am Südende des Gebäudes setzt das auskragende Profil der Hörsäle ein starkes Zeichen, markiert die Eingangszone. Ganz transparent, doch von den darüber ansteigenden Auditorien beschattet, erstrecken sich hier auf zwei Etagen Foyers, Bibliothek und Cafe. An dies Zone schließen kammartige Trakte an, unterteilt durch begrünte Höfe. Die Tragkonstruktion des Gebäudes ist raffiniert und ausgeklügelt.
ARCHITEKTURPREIS 2004
2 0 0 4 פרס א דר יכלות
1 קמפוס מכללת אייזנשטאדט אייזנשטאדט Fachhochschule Campus 1 Eisenstadt
2002
ARCHITEKTEN
FELLERER | VENDL
.עיר היא אייזנשטאדט אייזנשטאדט היא בירת מחוז מבני. והיא גם כפר.בורגנלאנד המנהל הציבורי העומדים בפני עצמם מבנים את המבנה והאופי הסגור והכפרי של מרכז העיר זו תוצאה של הקמת.הישן המבנה.המחוז בורגנלאנד החדש של מרכז העירייה הוא דוגמא מוצלחת לחיבורם של מבנים גדולים למבנה בעל . מופנמים,מאפיינים סגורים ,מאחורי המבנה הישן הקיים נבנו בשטח,שהוא אתר לשימור אשר פונה שני מבנים חדשים החצר הפנימית אשר.מאורכים נוצרה מכך לא נסגרת לכיוונה אלא מסתיימת,של סמטת היידן בקירותיה של הכנסייה הגובלת המבנה צפוני מאכלס את.באתר התפקודים הנוספים של בית העירייה בעוד המבנה הדרומי ,מיועד לשימושים מסחריים והקומות העליונות משמשות כאשר רוצים לעבור.למגורים ניתן לעשות,ממבנה אחד לאחר המובנת,זאת בדרך הפשוטה . והאופיינית לבורגנלאנד,מאליה פשוט יש לחצות את החצר .הפנימית
בית העירייה Rathaus
אייזנשטאדט
Eisenstadt
fo t o s : © r u p e r t s t e i n e r
Eisenstadt ist eine Stadt. Eisenstadt ist die Landeshauptstadt. Eisenstadt ist auch ein Dorf. Die Gebäude der öffentlichen Verwaltung umstellen als hinzugefügte solitäre Gebäude die ursprünglich dörfliche und weitgehend geschlossene Siedlungsstruktur der Altstadt. Ein Ergebnis der Landesgrün dung des Burgenlandes. Der Neubau des Rathauszentrums ist nun ein wichtiges und geglücktes Beispiel für die Implantierung größerer Bauvolumen in diese geschlossene Baustruktur. Im Rücken des alten, denkmalgeschützten Rathauses wird die durch Abbruch gewonnene Fläche mit zwei langestreckten Gebäuden bebaut. Der entstehende Hof wird zur Haydngasse hin nicht geschlossen, sondern findet seinen räumlichen Abschluss in der angrenzenden Kirche. Die Funktionen der beiden Gebäude sind unterschiedlich. Der nördliche Baukörper beherbergt die zusätzlichen Funktionen des Rathauses. Eine zentrale Erschließungshalle mit großzügiger Belichtung über die Dachflächen ermöglicht eine zeitgemäße und einem modernen Verwaltungsgebäude adäquate Atmosphäre. Der Weg durch das Gebäude eröffnet überraschende und lehrreiche Ausblicke auf die Dachlandschaft der Altstadt. Der südliche Baukörper ist für kommerzielle Nutzungen bestimmt, die oberen Geschosse werden bewohnt. Möchte man nun von einem Gebäude in das andere wechseln, so tut man das auf sehr selbstverständliche, einfache und höchst burgenländische Art und Weise. Man geht einfach über den Hof.
אדריכלים
פנדל/ פלרר
קומת קרקע
ARCHITEKTURPREIS 2002
2 0 0 2 פרס א דר יכלות
תמונת חצר
2000 מטרת שיפוץ זה היתה בניה מחדש של חוות אחד היננים הטובים באוסטריה ועיצובה של ליקב עכשווית תדמית היקב תוכנן באופן.ולתוצרתו הדומה לחווה חקלאית אופיינית בה מוצבים,בחבל בורגנלאנד הפונקציונאליים האזורים השונים זה אחר זה לאורכו של המבנה החדש.השטח הצר מתחבר לחווה החקלאית בשני בחצר :חיצוניים אזורים הכניסה המיועדת ללקוחות , ובחצר עבודה,ולמבקרים המופרדים באמצעות החלק אזורי המחייה.האמצעי הבולט וחדרי האירוח נמצאים בקומה ,המכירה אזורי ,העליונה ההנהלה ומילוי הבקבוקים ומחסן בקבוקי,בקומת הקרקע מרתף החביות.היין במרתף והוא,מהווה את מרכז היקב מחובר ישירות לחדר הטעימות חיבור זה.של חנות היין פתח באמצעות מתאפשר דרכו ניתן להציץ,בתקרת העץ .בחביות היין
יקב וונינגר הוריטשון Weingut Weninger Horitschon
ARCHITEKT
אדריכל
ראיימונד דיקינגר
Ziel bei diesem Umbau war die Neustrukturierung des Hofes eines österreichischen Spitzenwinzers mit zeitgemäßer Präsentation des Betriebes und seiner Produkte. Typologisch den burgenländischen Bauernhöfen folgend, werden die einzelnen Funktionsbereiche am schmalen Grundstück aneinander gereiht. Der Neubau gliedert den Bauernhof in zwei Außenbereiche: In einen Hof für Kunden und Besucher am Eingang, und in einen Arbeitshof, durch den vorspringenden Mittelteil getrennt. Wohnen und Gästezimmer befinden sich im Obergeschoss, Verkauf, Administration und Flaschenabfüllung im Erdgeschoss, die Weinlagerung im Keller. Das Zentrum der Anlage bildet der Fasskeller (Schnittstelle zwischen Kunden und Produzenten), der direkt mit dem Verkostungsraum, der Vinothek verbunden ist. Diese Verbindung erfolgt durch eine Öffnung in der Holzdecke, die einen Blick auf die Fässer gestattet.
fotos: © pez hajduc
Luftraum Flaschenabfüllung 65m2
Lastenaufzug
Lagerhalle (Bestand)
WC
Lamellen
Küche
AR Wohnhaus (Bestand)
Bar
WC
Vitrinen
RAIMUND DICKINGER
Displays Arbeitshof
Büro 29m2
Vinothek 80m2
Empfang
Wohnung
Vorraum 9m2
Abluft
Lamellen Tisch
Vinothek
Besucherhof
Zuluft
Lamellen Fasskeller
Erdgeschoss
Südansicht
Schnitt Vinothek
Grundwasserspiegel