E006 This is Israel. Contemporary Architecture

‫זה ישראל‬

‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬

‫זה ישראל‬

‫אדריכלות עכשווית בישראל‬

‫אדריכלות עכשווית בישראל‬

‫זה ישראל*‬

‫מקום זה דבר פשוט‬

‫*כמובן‪ ,‬הכותרת משקרת (כמו בכל פרסומת)‪ .‬זה לא ישראל‪ ,‬אלא דמות‬ ‫חלקית‪ ,‬מסוימת מאוד‪ ,‬של המכלול המרכיב את ישראל‪ .‬אין בתערוכה זו‬ ‫ביטוי למאפיינים רבים ומורכבים‪ ,‬שלא לומר שנויים במחלוקת‪ ,‬של הפעילות‬ ‫האדריכלית הישראלית‪ .‬במידה רבה של צדק‪ ,‬ניתן לטעון כי תערוכה זו‬ ‫רחוקה מלמלא את ההבטחה הגלומה בשמה‪.‬‬ ‫הצעתו של ד”ר עמי רן מאדריכלות ישראלית לערוך תערוכה אשר מציגה‬ ‫את זוכי תחרות פרויקט השנה ‪ 2006‬שערך הרבעון לקראת סוף אותה שנה‪,‬‬ ‫עוררה עבורנו מספר שאלות הנוגעות למהות פעילותה של הגלריה‪ ,‬ובראש‬ ‫ובראשונה הירארכיה‪ .‬בחירה מייצרת הירארכיה‪ ,‬עובדה אשר ממנה ניסינו‬ ‫במידה רבה של הצלחה לנסות ולהתעלם‪ ,‬להכחיש את קיומה‪ .‬ובמקרה זה‪,‬‬ ‫מהותה של התחרות היא בסופו של דבר יצירת סדר‪ ,‬הכתבת כיוון וטעם‪,‬‬ ‫קביעה אבסולוטית‪-‬יחסית של טוב יותר וטוב פחות‪ ,‬דבר אשר ממנו רצינו‬ ‫וניסינו להימנע מיום פתיחתה של הגלריה‪ .‬אף הצגתו של סדר אשר לא‬ ‫אנו קבענו אותו ‪ -‬כאמירת ׳לא ידינו הייתה במעל׳ ‪ -‬גרמה לנו לאי‪-‬נוחות‪.‬‬ ‫מטרתנו בהקמתה של הגלריה מעולם לא הייתה יצירת מערכת של משקלים‬ ‫וערכים אלא הצגתה של אדריכלות‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬ללא כל יומרה כי‬ ‫הדברים המוצגים בגלריה טובים יותר או טובים פחות‪ .‬מילת המפתח תמיד‬ ‫הייתה מעניין‪...‬‬ ‫זה ישראל איננה באופן ישיר תערוכת תחרות פרויקט השנה‪ .‬התערוכה‬ ‫באה להציג ‪ 46‬עבודות מעניינות‪ ,‬שהן תוצר עבודתם של אדריכלים‪,‬‬ ‫אדריכלי נוף‪ ,‬מעצבים וסטודנטים אשר נוצרו בשנים האחרונות בישראל‪,‬‬ ‫ואשר הגורם המאחד אותן הוא נכונותם של המתכננים השונים להעמיד‬ ‫את עבודותיהם לשיפוטם של עמיתיהם‪ .‬עובדה זו איננה דבר של מה בכך‪.‬‬ ‫בסביבה הישראלית העכשווית‪ ,‬בה הופכת הביקורת נשכנית וארסית יותר‬ ‫ויותר‪ ,‬כאשר פרגון הדדי הופך מצרך נדיר‪ ,‬אין להתייחס לנכונות זו כדבר מובן‬ ‫מאליו‪ ,‬אלא לברך עליה ולעודדה‪.‬‬ ‫וכמאמר הקלישאה‪ ,‬כל המשתתפים זוכים‪ .‬ולפיכך‪ ,‬אין בתערוכה ציון‬ ‫של הזוכים בתחרות‪ ,‬והמעוניין בכך מוזמן לעיין בגיליון ‪ 67‬של אדריכלות‬ ‫ישראלית‪ .‬עבורנו מהות התערוכה היא הצגתן של מגוון עבודות ישראליות‪,‬‬ ‫אשר המכנה המשותף שלהן הוא העמדתן לשיפוט‪ .‬ההחלטה להציג את‬ ‫אותן עבודות אשר עברו את שלב א’ של התחרות התבססה על שיקולים‬ ‫פרוזאיים ‪ -‬כסף‪ - ...‬בלבד‪ .‬לו ניתן היה להציג את כל העבודות אשר הוגשו‬ ‫לתחרות‪ ,‬בוודאי היה זה מעניין אף יותר‪.‬‬ ‫תערוכה זו אינה קובעת סדר‪ .‬פעולה זו אנו בשמחה מותירים לאחרים‪ ,‬אשר‬ ‫בוודאי הינם מוכשרים יותר לכך‪ .‬תערוכה זו איננה דבר מעבר להצגתם של‬ ‫מספר עשרות פרויקטים בכפיפה אחת‪ ,‬חלקם ידועים יותר וחלקם פחות‪,‬‬ ‫וזאת בכדי לתרום מעט לחשיפה ומודעות לעבודות עכשוויות באדריכלות‬ ‫ישראלית ולסביבה אותה אנו יוצרים‪ .‬וגם במקרה זה‪ ,‬כל המשתתפים זוכים‪.‬‬

‫“מקום הוא דבר פשוט‪ .‬הוא אגן והכל הוא מקום‪ .‬הוא החלל שבו את‪ ,‬אתה או‬ ‫משהו נמצא‪ .‬השאלה “איפה?” בעברית שואלת‪ :‬אי הוא ה”פה”? איפה הוא‬ ‫המקום שמשהו או מישהו יאמר עליו “פה”? השאלה מפרקת את המקום‬ ‫לשני חלקים ורק התשובה עליה הופכת אותם לדבר אחד‪ .‬המלה “כאן” היא‬ ‫לעולם‪ -‬חיבור‪ .‬השאלה הזאת מגלה כי בתוך הפשטות הזו חבוי מיסתורין‬ ‫גדול‪ :‬המקום אינו דבר העומד בפני עצמו אלא הוא זיקה בין דבר לדבר‪ .‬לא‬ ‫יהיה מקום בלא משהו או מישהו המתייחס אליו‪ ,‬היושב בו‪ ,‬עומד עליו או‬ ‫נכסף אליו‪( ”.‬אריאל הירשפלד‪ ,‬רשימות על מקום)‪.‬‬ ‫הפקת תערוכה העוסקת באדריכלות ישראלית עכשוית‪ ,‬הופכת את‬ ‫ההימנעות מדיון בשאלה מהי אדריכלות ישראלית? לבלתי אפשרית‪ .‬כמו‬ ‫הרבה שאלות שעוסקות בזהות ישראלית גם שאלה זו הינה בעלת מטען‬ ‫פוליטי‪ ,‬חברתי‪ ,‬והיסטורי‪ .‬התערוכה לא מתיימרת להציע פתרון או תשובה‬ ‫לשאלה זו‪ .‬אולם‪ ,‬העיסוק בפרוייקטים המוצגים בתערוכה‪ ,‬איפשרו לנו לגבש‬ ‫עמדה בדיון בשאלה “מהי אדריכלות ישראלית?”‪.‬‬ ‫אדריכלות ישראלית הופכת לכזו בכח הקשר שלה למקום והתלות בו‪.‬‬ ‫הפרדה בין מבנה לאתר בו הוא נמצא‪ ,‬הינה מושגית בלבד‪ .‬למרות שלכאורה‬ ‫ניתן להתיק מבנים ולהעביר אותם (למרות הקשיים הטכניים הכרוכים בכך)‬ ‫לאתר אחר‪ ,‬פעולה שכזו תרוקן את המבנה ואת האתר ממשמעות‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫בדיוק כמו שמבנה אינו יכול לתפקד במנותק מהאתר שמעניק לו הקשר‬ ‫ומשמעות‪ ,‬כך גם המקום מתקיים מכח הקשר שלו למבנה שתוכנן בו‪.‬‬ ‫האתר והמבנה הופכים לתנאי מספיק והכרחי לקיום אחד של השני‪.‬‬ ‫אדריכלות פועלת בהקשרים התרבותיים והחברתיים הסובבים אותה‪ .‬הפן‬ ‫היישומי של תחום זה אינו מאפשר לאדריכל שלא להתיחס‪ ,‬להתכתב‪ ,‬או‬ ‫לצטט תופעות תרבותיות מקומיות או עולמיות שמתרחשות סביבו‪ .‬הוא גם‬ ‫לא יכול להתעלם משאלות אדריכליות שנדונות ואינן קשורות בהכרך למקום‬ ‫או לזמן‪ .‬התוצר האדריכלי הוא עיבוד של הרקע התרבותי ומקורות ההשראה‬ ‫של האדריכל כשהן מעוצבות ביחס להקשר מקומי‪.‬‬ ‫אדריכלות ישראלית מתקיימת בהקשר הטופוגרפי‪ ,‬בהקשר של עוצמות‬ ‫כיוון וצבע האור‪ ,‬בהקשר של האקלים והמציאות האורבנית הישראלית‪.‬היא‬ ‫נאחזת במקום מצמידה ומקבעת אותו‪ .‬היא יוצקת למקום תכנים תרבותיים‬ ‫פוליטיים והסטוריים ובכך קובעת את צביונו‪.‬‬ ‫כל אחד מהפרוייקטים המוצגים בתערוכה מתייחס באופן שונה למקום‪,‬‬ ‫אולם אין ולו פרוייקט אחד שמתעלם ממנו‪ .‬מה שהופך את החשיבה על‬ ‫הפרוייקטים במנותק מהמקום אליו הם שייכים לבלתי אפשרית‪ ,‬וזה מה‬ ‫שהופך אותם לאדריכלות ישראלית‪.‬‬

‫נגה ונדב לסר‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬אוגוסט ‪2007‬‬

‫סנייל פקטורי‬ ‫סנייל פקטורי הינם ששה מעצבים צעירים שצועדים את צעדיהם הראשונים בעולם‬ ‫האדריכלות והעיצוב‪ .‬אנו רואים בעיצוב הזדמנות למפגש בין דיסיפלינות תרבותיות‬ ‫שונות לבין מחשבה בעלת אוריינטציה אדריכלית‪ ,‬וליצירה תוך חשיבה מחדש על‬ ‫העולם בו אנו חיים‪.‬‬

‫דומיסיל‪ .‬מרגישים את האיכות‪.‬‬

‫דומיסיל‪ .‬פתרונות אחסון מתקדמים למטבח‬ ‫דומיסיל מזמינה אתכם להכיר מקרוב את מערכת המגירות מתוצרת‬ ‫האוסטרית‪ ,‬באולם התצוגה החדש בת"א‪.‬‬ ‫אצלנו‪ ,‬תוכלו לשבת עם הלקוח שלכם ולפרוס תוכניות בנחת‪,‬‬ ‫לשתות קפה‪ ,‬לגלוש באינטרנט ולהתרשם ממגוון הפתרונות שלנו‬ ‫לאחסון במטבח‪.‬‬

‫דומיסיל‪ .‬יש לנו חוש למטבחים‬ ‫מחלקת קשרי אדריכלים ‪03-6541154‬‬

‫אולם התצוגה‪ ,‬רח' ירמיהו ‪ 24‬ת"א )חניה חינם( טל‪03-5444286 .‬‬

‫‪www.domicile.co.il‬‬

‫הקונפליקט הבין‪-‬דורי באדריכלות הישראלית‬ ‫פרס פרויקט השנה ‪2006‬‬ ‫באדריכלות‪ ,‬כמו בתחומי חיים אחרים‪ ,‬פער הדורות הוא כנראה ה׳אישיו׳‬ ‫המהותי ביותר כיום‪ .‬האמירה ׳אין חכם כבעל הניסיון׳ מבטאת תפיסה‬ ‫אנכרוניסטית השייכת לתקופה אחרת‪ .‬תקופה‪ ,‬שבה המבוגרים היו מובילים את‬ ‫הקו‪ ,‬והצעירים היו עושים כל מאמץ להתיישר איתו‪ .‬תקופה שבה חיפוף נחשב‬ ‫לטעות‪ ,‬וחפוז ‪ -‬למעידה ממחוזות התשוקה‪ .‬היום‪ ,‬דומה שהיוצרות התהפכו‪.‬‬ ‫בהעדר פרות קדושות‪ ,‬העגלים מתיימרים להיניק‪ .‬הם מכתיבים את הקצב ‪-‬‬ ‫יוצרים שפה‪ ,‬מקדדים אותה‪ ,‬מעדכנים אותה‪ ,‬ומכניסים בה שינויים במהירות‬ ‫וירטואוזית‪ ,‬שמאלצת את בעלי הניסיון לדדות בקצב הקלדה באצבע אחת‪ .‬כך‬ ‫בדיבור‪ ,‬כך בכתיבה‪ ,‬כך בסימוס הסלולרי‪ ,‬באינטרנט‪ ,‬ולאחרונה גם באדריכלות‪.‬‬ ‫בעולם ההפוך הזה מתקיימות זו לצד זו שתי מציאויות‪ :‬האחת ממשית‪ ,‬השנייה‬ ‫ וירטואלית‪ .‬בראשונה התכלית מגדירה את התוצר‪ ,‬בשנייה התוצר מגדיר את‬‫התכלית‪ .‬הקשר ביניהן הדוק אך בעייתי‪ .‬לעתים הן מקבילות‪ ,‬לעתים מנוגדות‪,‬‬ ‫לעתים הן שועטות ביחד ללא מושכות או רסן‪ .‬מעלות אבק דרכים במקומות‬ ‫שאין בהם דרך‪ ,‬חוזרות עייפות מיום קשה שאין בו עבודה‪ ,‬לאורווה שאינה‬ ‫משמשת עוד כבית‪.‬‬ ‫במקום שאין בו אמת אובייקטיבית אחת‪ ,‬צומחות אינספור של אמיתות‬ ‫סובייקטיביות‪ .‬וכל ניסיון להגדיר את הדבר האמיתי עלול להיתפס כהחטאת‬ ‫האמת‪ .‬לאור זה‪ ,‬מטרות הפרס היו‪ :‬להעניק במה‪ ,‬הכרה והזדמנות שווה לכולם‪.‬‬ ‫לחבר בין כל קצוות המקצוע‪ ,‬ולמפות בזמן אמת את הישגי האדריכלות‪ -‬חלקם‬ ‫ידועים‪ ,‬וחלקם האחר סמוי ונעלם‪.‬‬ ‫בהתאם לקו הזה‪ ,‬צוות השיפוט שהורכב מ‪ 30-‬שופטים‪ ,‬כלל אדריכלים ואנשי‬ ‫אקדמיה מובילים מהארץ ומהעולם‪ ,‬ולראשונה גם סטודנטים לאדריכלות ‪-‬‬ ‫חוליית המעבר לדור הבא‪.‬‬ ‫הצורך להשוות בין מבנים שונים בייעודם‪ ,‬בגודלם ובתקציבם‪ ,‬הכתיב שימוש‬ ‫באמות שיפוט אוניברסליות‪ :‬ייחודיות הרעיון‪ ,‬יעילות הפתרון‪ ,‬איזון סביר בין‬ ‫היבטים פרקטיים ויצירתיים‪ ,‬ובמיוחד ‪ -‬התייחסות לקונטקסט‪ ,‬ובכלל זה לאקלים‬ ‫ולאקולוגיה ‪ -‬שני ההיבטים הבעייתיים ביותר באדריכלות המערבית העכשווית‪.‬‬ ‫אדריכלות היצירה האדריכלית מרחפת תמיד בין תכלית לקישוט‪ .‬כל פתרון‬ ‫אדריכלי מהווה שקלול סובייקטיבי לחלוטין של תכתיבי הפרוגרמה‪ ,‬תנאי השטח‪,‬‬ ‫ואילוצים שונים ומשונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬המד המהותי ביותר לכישוריו של האדריכל‬ ‫הוא יכולתו לנווט את תוכניתו לקראת מטרה תכנונית מוגדרת‪ ,‬בלי לוותר על‬ ‫מאווייו היצירתיים או לחילופין ‪ -‬להשתעבד אליהם‪ .‬בתוך כך‪ ,‬יעילות הפתרון היא‬ ‫אולי המבחן האמיתי לבגרותו המקצועית של כל אדריכל‪ .‬עיקרו‪ -‬יכולת להבחין‬ ‫בין עיקר וטפל ‪ -‬כאשר‪ ,‬מצד אחד עומדת זכות היוצר לביטוי עצמי‪ ,‬ומצד שני‬ ‫הצורך לשרת באופן מובהק את תכלית המבנה‪ .‬תיאוריית הסיבתיות מגדירה‬ ‫את הקשר הזה באמצעות ארבעת גורמי הקיום‪ :‬המטרה (‪,)causa finalis‬‬ ‫הצורה (‪ ,)formalis‬החומר (‪ ,)materialis‬והיעילות (‪ .)eficiens‬על פי תפישת‬ ‫העולם הקבלית‪ ,‬סוף מעשה במחשבה תחילה‪ .‬אבל‪ ,‬קודם לכך הרצון‪.‬‬ ‫עיצוב פנים ההתמודדות עם מצבים מוכתבים מראש מחייבת את מעצב הפנים‬ ‫להפגין כישורי המצאה ויכולת אילתור‪ .‬ייעודו העיקרי של רובד אדריכלי זה ‪ -‬לנצל‬ ‫את החלל למטרות הייעוד‪ ,‬לחולל אווירה נשאפת ולהעצים את חוויית המבנה‪.‬‬ ‫בהיותו פטור כמעט לחלוטין מהצורך להתמודד עם איומי העולם החיצון‪ ,‬עיצוב‬ ‫הפנים מהווה סדנת התנסות לרעיונות‪ ,‬טכנולוגיה וחומרי בנייה‪ .‬כאן נבחנים‬

‫אפקטים של אור טבעי ותאורה מלאכותית‪ ,‬ניצול מושכל של האדריכלות‬ ‫וסביבתה‪ ,‬ולאחרונה ‪ -‬הטמעת תכנים וירטואליים במציאות ממשית‪ ,‬כמו גם‬ ‫תיאום ותיזמון ממוחשב של מערכות תפעול ופיקוח שעשויות לחסוך זמן‪ ,‬כסף‬ ‫ומשאבים‪.‬‬ ‫נוף לאחר כעשרים שנות פורמליזם כוחני‪ ,‬אדריכלות הנוף שבה ותופסת את‬ ‫מקומה הטבעי כמדיום מפשר‪ ,‬המאפשר ליומרות‪ ,‬אופנות ומגמות אדריכליות‬ ‫לדור תחת מטריית הזמן‪ ,‬על נסיבותיו‪ ,‬מוראותיו ושיגיונותיו‪ .‬תפקידיה העיקריים‬ ‫של קטגוריה זו הם‪ :‬להגן על המרחב הפתוח‪ ,‬ליישב קונפליקטים מרחביים‪,‬‬ ‫לחפות על מחדלים ולהסתיר גחמות‪ .‬לעטר בצמחייה טיח מתקלף‪ ,‬לזרוק ירוק‬ ‫באפרוריות הבטון‪ ,‬לתכנן צמחייה בין כבישי האספלט ודרכי העפר‪ ,‬ובעיקר ‪-‬‬ ‫לספק ללא כל היסוס כמה שיותר צל בקיץ ‪ -‬בכיכרות‪ ,‬ברחובות‪ ,‬בשדרות‪,‬‬ ‫בגנים‪ ,‬בבתים וגם במגרשי החנייה‪.‬‬ ‫תכנון רעיוני הקצאת קטגוריה ייחודית לחשיפת תוכניות רעיוניות מתבקשת‬ ‫מאליה‪ .‬הזמן‪ ,‬המחשבה והמשאבים המושקעים בהכנת תוכניות שאינן מגיעות‬ ‫לכלל מימוש הם נקודת רגישה‪ ,‬ולעתים כאובה‪ ,‬בכל משרד תכנון‪ .‬הצעות‬ ‫לתחרויות‪ ,‬תוכניות שנפסלו מטעמי תקציב או טעם‪ ,‬הגיגים ומחשבות ‪ -‬כל‬ ‫אלה עשויים להוות כר מעניין ומפרה ליצירה בנסיבות ובתנאים אחרים‪.‬‬ ‫סטודנטים הנטייה להעניק לסטודנטים לאדריכלות חופש ביטוי בלתי מוגבל‪ ,‬כדי‬ ‫לא לחסום את מעייני היצירה שלהם‪ ,‬יוצרת לעתים עולם כאוטי נטול גבולות‪,‬‬ ‫בתחום שבו הגדרת הגבול היא יעד מרכזי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היבטים פרקטיים‬ ‫שהיו בעבר אבני היסוד של האדריכלית‪ ,‬נדחקים לקרן זווית‪ ,‬ובמקומם מוצבים‬ ‫בקידמת הבמה נרטיבים נון‪-‬קונטקסטואליים‪ ,‬שלא תמיד מתחברים למהות‬ ‫המבנה‪ .‬מטרת הקטגוריה הזאת היא לעודד חשיבה מקצועית ברמה אקדמית‪-‬‬ ‫כזאת הבודקת מצבים קיימים‪ ,‬לומדת את יתרונותיהם וחסרונותיהם‪ ,‬מפיקה‬ ‫לקחים ומנסה לספק פתרונות שיקדמו את הנושא‪ ,‬בלי לפגוע בהיבטים‬ ‫יצירתיים‪.‬‬ ‫מחקר הנתק העמוק בין המחקר האקדמי והפעילות בשטח נתפסת כאחת‬ ‫המטרות החשובות של יוזמת הפרס‪ .‬תקנות האקרדיטציה האנכרוניסטיים‬ ‫יוצרים מצב בלתי הגיוני‪ ,‬שבו מאמרים בתחום האדריכלות מופנים לכתבי‬ ‫עת מדעיים בחו”ל‪ ,‬ומנתקים בכך את הסקטור המתכנן מכל הישג מחקרי‬ ‫מקומי‪ .‬גם אם שיטת האקרדיטציה עשוייה להיתפס כהגיונית בשטחי מחקר‬ ‫אחרים‪ ,‬האדריכלות‪ ,‬כתחום פרקטי מובהק‪ ,‬הרווי בהיבטים יצירתיים‪ ,‬שואב את‬ ‫מקורותיו מתחומים רבים‪ ,‬רק חלקם בעלי אופי מדעי‪ .‬ההיענות הגדולה יחסית‬ ‫של אנשי אקדמיה ליוזמת הפרס מצביעה על כך‪ ,‬שלא פחות מכך שהאדריכלות‬ ‫זקוקה למחקר‪ ,‬המחקר משחר לקשר הדוק עם האדריכלים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬הוגשו לשיפוט כמאתיים עבודות‪ ,‬מתוכן כשישים עלו לשלב השני‪.‬‬ ‫בשלב שלישי דורגו בכל קטגוריה שלוש עבודות במקומות הראשונים‪ ,‬ועבודה‬ ‫אחת או שתיים צוינו לשבח‪.‬פאנל השיפוט הסופי כלל את האדריכלים שמואל‬ ‫גרוברמן‪ ,‬ישראל גודוביץ׳‪ ,‬אמיר מן‪ ,‬ארד שרון וד”ר עמי רן‪.‬‬

‫אדר׳ ד”ר עמי רן‬ ‫מו”ל‪/‬עורך‪ ,‬אדריכלות ישראלית‬

‫זה אילן פיבקו אדריכלים‬ ‫מרכז תרבות‬ ‫ע”ש בני רייך‬ ‫לקהילת יוצאי אתיופיה‬ ‫יבנה‬ ‫המרכז מבטא חיבור בין תרבויות‪.,‬‬ ‫הישראלית ‪ -‬טכנולוגית מיוצגת‬ ‫ע”י בניה בבטון‪ ,‬קוים ישרים וצורות‬ ‫מופשטות‪ .‬האתיופית ‪ -‬אורגנית‬ ‫מיוצגת ע”י עבודה ידנית בבוץ‪ ,‬קוים‬ ‫עגולים וצורות טבעיות‪ .‬החיבור נוצר‬ ‫כאשר אחת חופנת את השניה‬ ‫כמו קופסת תכשיטים מודרנית‬ ‫המחזיקה במבנה המסורתי הזהוב‪.‬‬ ‫הדיכוטומיה של הצורה האדריכלית‬ ‫הופכת להרמוניה של מודרני‪/‬טכנולוגי‪,‬‬ ‫פרימטיבי‪/‬עבודת יד‪.‬‬ ‫מקירות בטון שבקומה השניה בוקעים‬ ‫קירות בוץ קשתיים עם טקסטורה‬ ‫גסה‪ .‬בחזית הבניין‪ ,‬ארבעה קירות‬ ‫בוץ מקבילים ממסגרים פינות ישיבה‬ ‫מבטון‪ ,‬כאשר מעל מונחות סנדות עץ‬ ‫טבעיות היוצרות רצועות צל שמרקדות‬ ‫על טקסטורת הבוץ‪ .‬אנסמבל הבוץ‬ ‫מוחזק על ידי שלד אפור‪ ,‬כאשר סימני‬ ‫התבניות הגדולות יוצרים ניגוד חד‬ ‫לטקסטורת הבוץ‪.‬‬ ‫תכנית המרכז פשוטה‪ :‬בקומת‬ ‫הכניסה חדרי פעילות‪ ,‬חלל רב שימוש‬ ‫שניתן לחלוקה‪ ,‬ושתי כיתות לימוד‪.‬‬ ‫בקומה השניה בית הכנסת‪ .‬חדרי‬ ‫הפעילות מכונסים בקופסת הבטון‪,‬‬ ‫בעוד הכניסה לבניין היא בצד הקוביה‬ ‫דרך קיר מסך מזכוכית‪ .‬מצידה השני‬ ‫של הכניסה קופסת בטון נוספת ובה‬ ‫משרדים‪ ,‬חדרי שרותים ומעליות‪.‬‬ ‫קירות הבוץ הקמורים של בית‬ ‫הכנסת מאזכרים מסורת בתי כנסת‬ ‫שנבנו באתיופיה‪ .‬לאורך הקירות‬ ‫יצוקים ספסלי ישיבה מבטון‪ ,‬ובמרכז‬ ‫במה מעץ גס‪ .‬ברווחים שבין קירות‬ ‫הבוץ חודרות אלומות אור שנותנות‬ ‫לטקסטורת עבודת היד בבוץ עומק‪,‬‬ ‫ועוזרות ליצור חלל חם‪ ,‬מפנק ומופנם‪.‬‬

‫צילום‪ :‬אחיקם סרי‪ ,‬רות פלמון‬

‫זה בנוי‬

‫זה א‪.‬ג‪.‬ס‪ .‬אדריכלים‬ ‫אדריכל אלכס גרינבאום‬ ‫עם רונית שרעבי‪ ,‬ומיכל‬ ‫גרינבאום‬

‫בית ספר דמוקרטי‬ ‫גילאי גן עד יב‬ ‫חדרה‬

‫עיצוב בית הספר כמכלול מרכיבים עם‬ ‫יחסי גומלין ומוקדים אך ללא היררכיה‪.‬‬ ‫מערכת המותירה למשתמש חופש‬ ‫מרבי ומרב אפשרויות‪ .‬אדריכלות‬ ‫מובנת אך מעניינת ומאתגרת‪ ,‬מכבדת‬ ‫את הקיים ומשתלבת בסביבה‪.‬‬ ‫מרכז בית הספר הוא מקום פתוח‪.‬‬ ‫ממערב לו רצף בו מרכזי הלמידה‬ ‫וסדנאות היצירה‪ ,‬פעילויות מובנות‬ ‫ומוסדרות‪ .‬ממזרח שזורים בין עצי‬ ‫האיקליפטוס שאר המבנים‪ .‬כאן‬ ‫הפעילות היא אקראית וספונטאנית‪.‬‬ ‫סביב ליבו של בית הספר ממזרח‬ ‫ניצבים הפרלמנט‪ ,‬החממה ומתקני‬ ‫משחק‪ .‬מתקני הספורט של בית‬ ‫הספר הועתקו לשטחים הנמוכים‬ ‫בשוליים‪.‬‬ ‫הפרגולות מתווכות בין החוץ לפנים‪.‬‬ ‫בנוסף להצללה‪ ,‬תפקידן ליצור‬ ‫מקומות מוגנים ולהפוך את המעבר‬ ‫לחוויה ממותנת ומשמעותית‪.‬‬ ‫במהלך התנועה במתחם נגלים‬ ‫מבני ומתקני בית הספר‪ ,‬נשמרת‬ ‫ההתמצאות ומתאפשרת בחירה‬ ‫אמיתית לאן לפנות‪ .‬בציר הכניסה‪,‬‬ ‫תהליך הבחירה עובר דרך אזור‬ ‫הספורט‪ ,‬הפרלמנט‪ ,‬החממה‪ ,‬לב‬ ‫בית הספר הפתוח אל מרכזי הלמידה‬ ‫והיצירה‪.‬‬ ‫מבני בית הספר הם בני קומה אחת‬ ‫עד שתי קומות‪ ,‬בבינוי מפוזר יחסית‬ ‫ובכך שומרים על צביון הבניה של‬ ‫שכונת המגורים שבשכנות‪ .‬העמדת‬ ‫המבנים עשתה שימוש מרבי בתוואי‬ ‫הקרקע הקיימים ונעשה כל מאמץ לא‬ ‫לפגוע בעצי האקליפטוס‪.‬‬

‫זה תכנון‬

‫(גם) זה עבודה שלנו‬

‫כמו הרבה מבנים ברחבי ישראל‪ ,‬גם זהזהזה גלריה לאדריכלות היא עבודה שלנו‪.‬‬ ‫מיעוץ מבני‪ ,‬פיתוח אלמנטים ייחודים‪ ,‬תכנון וביצוע‪ ,‬העבודה שלנו מקיפה את כל שלבי‬ ‫הפרויקט וישומו‪ .‬ולכן‪ ,‬בעודכם מדפדפים בקטלוג או מסיירים בתערוכה‪ ,‬תוכלו גם‬ ‫להתרשם מקירות המסך‪ ,‬מעטפת הפאנלים‪ ,‬חלון ה"אקווריום" האופקי (ולמעשה כל‬ ‫מעטפת המבנה)‪ ,‬מערכת הספריה ודלפק הכניסה בכדי לראות באמת מה אנחנו עושים‪.‬‬ ‫הום טק מודולר בע"מ‬ ‫טל' ‪9502806-03‬‬ ‫פקס ‪2002711-077‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 15507 .‬ראשון לציון ‪75054‬‬ ‫‪Office@HomeTec-Modular.COM‬‬

‫זה אמאב תכנון‪-‬‬ ‫אדריכלים‬ ‫א‪ .‬ניב ‪ -‬א‪ .‬שורץ‬ ‫אמפא יגאל אלון‬ ‫תל אביב‬ ‫המתחם הינו קמפוס של מבני‬ ‫תעסוקה‪/‬מגורים‪ ,‬המתפתח לאורך‬ ‫שדרת הולכי רגל רחבה‪ ,‬המלווה‬ ‫באמת מים (בריכות ביולוגיות)‪ ,‬בין‬ ‫רחוב יגאל אלון לשדרות ההשכלה‬ ‫(שכונת ביצרון)‪.‬‬ ‫התכנית כוללת שני מבני תעסוקה‬ ‫בני ‪ 7‬קומות לאורך שדרת הולכי הרגל‬ ‫ומגדל בן ‪ 60‬קומות בכניסה לשדרה‬ ‫בפינת הרחובות תובל יגאל אלון‪.‬‬ ‫קומות המגדל העליונות מיועדות‬ ‫למגורים‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן התכנית מציעה חלופת‬ ‫בינוי המייעדת את השטח שבין רח’‬ ‫הסוללים לשד’ ההשכלה למגורים‬ ‫בשני מגדלים בני ‪ 25‬קומות כל אחד‪.‬‬ ‫שלב א’ של הפרויקט‪ ,‬בנין משרדים‬ ‫בן ‪ 7‬קומות מתאכלס בימים אילו‪.‬‬ ‫בבניין זה הושקעו מחשבה‪ ,‬משאבים‬ ‫בתחום‬ ‫מתקדמות‬ ‫וטכנולוגיות‬ ‫החיסכון באנרגיה‪ ,‬ובאיכות החללים‬ ‫הציבוריים‪ .‬לאורך שדרת הולכי הרגל‬ ‫אמת‪-‬מים‪ .‬אמה זו הינה בריכת מים‬ ‫ביולוגית‪ ,‬עם צמחיה ייחודית ודגה‬ ‫המקיימים מערכת חיים אקולוגית‪.‬‬ ‫פרויקט זה הינו חוליה בתכניתה של‬ ‫עירית תל‪-‬אביב לפיתוח האזור מאזור‬ ‫תעשיה מוזנח‪ ,‬המנתק את שכונת‬ ‫ביצרון מהמרקם העירוני למרכז‬ ‫עסקים חיוני‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה אסף ישראל‬ ‫‪ D&A‬ספירת ישיבה‬ ‫לחללים ציבוריים‬ ‫מערכת ישיבה לחללים ציבוריים‬ ‫מקורים היוצרת סביבה מזמינה‬ ‫ומעודדת אינטראקציה בין אנשים‪.‬‬ ‫הסביבה הציבורית נתפסת כסביבה‬ ‫מנוכרת‪ ,‬והעיצוב שלה מתבסס על‬ ‫תפיסת המרחב הציבורי כמרחב המוני‬ ‫המשרת את הכלל ולא את הפרט‪.‬‬ ‫נעשה בו שימוש בחומרים זולים‪,‬‬ ‫עמידים ומהירי הקמה והעיצוב הינו‬ ‫חד‪ ,‬זוויתי ולא מזמין‪.‬‬ ‫‪ D&A‬היא אלטרנטיבה למערכות‬ ‫ישיבה קיימות‪ .‬המשתמשים בה‬ ‫נתפסים כפרטים בעלי צרכים ייחודיים‪.‬‬ ‫מינון נכון בין מערכת ישיבה "ספסלית"‬ ‫מוכרת מחד ונוף אבסטרקטי מאידך‬ ‫מעניק להם את החופש לבחור היכן‬ ‫וכיצד ברצונם לשבת‪ .‬צורות הישיבה‬ ‫מגוונות ונעות בין ישיבה פורמאלית‬ ‫וישיבה א‪-‬פורמאלית‪.‬‬ ‫כאשר המשתמשים יתרווחו באופן‬ ‫חופשי ונינוח על ‪ ,D&A‬נוצרת אווירה‬ ‫"סלונית" המזמינה עוברי אורח‬ ‫להצטרף וכך מצטמצמת תחושת‬ ‫הניכור‪.‬‬ ‫הספרה מורכבת משתי יחידות‬ ‫מלבניות גדולות ומשתי יחידות‬ ‫ריבועיות קטנות למרגלות כל יחידה‬ ‫יוצר משטח גמיש תחושת רכות‬ ‫בעת הדריכה‪/‬ישיבה עליו‪ .‬התחושה‬ ‫המפתיעה מושכת עוברי אורח לעצור‬ ‫ולהצטרף‪ .‬אפשרויות חיבור מגוונות‬ ‫מאפשרות התאמת המערכת לחללים‬ ‫שונים‬ ‫ב‪ D&A-‬נעשה שימוש בחומרים‬ ‫רכים וחמים היוצרים תחושה נעימה‬ ‫וביתית‪ .‬היחידות עשויות מרוטציה‬ ‫של פוליאתילן‪ .‬הן מרופדות בשכבת‬ ‫ספוג ומעליה בד סינטטי דמוי עור‬ ‫וקל לניקוי או התזה של פוליאוראה‪.‬‬ ‫יחידות הדריכה עשויות מגומי ממוחזר‬ ‫היושב על משטח עץ‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה ברוידא‪-‬מעוז‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫פארק‬ ‫מרכז דניאל לחתירה‬ ‫וטיילת שפך הירקון‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫מהות הפרויקט היא המפגש שבין‬ ‫טבע ועיר‪ ,‬ים ונהר‪ ,‬ע”י חיבור בין שני‬ ‫מרכזים עירוניים‪ :‬מרכז דניאל לחתירה‬ ‫ונמל ת”א לאורך נחל הירקון‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט היא ליצור פארק‬ ‫סביב מבנה החתירה שיהווה חלק‬ ‫מפארק הירקון ויהווה מקום פתוח‬ ‫לציבור‪ ,‬תוך שמירת רצף הטיילת‬ ‫לאורך הנחל‪ ,‬וחיבור למרכז הפעילות‬ ‫של מרכז החתירה‪ .‬הפרויקט מהווה‬ ‫הד למבנה דמוי הסירה ויוצר אוירת‬ ‫גלים ע”י טופוגרפיה גלית וקירות‬ ‫בטון לבן‪ ,‬וצמחייה הנעה עם הרוח‪.‬‬ ‫גשר המתכת מהווה ציר מבט ותנועה‬ ‫מהכביש אל המבנה ‪ ,‬ומאזכר במבנהו‬ ‫גשר פיקוד של ספינה‪ .‬לאורך הטיילת‬ ‫ממוקמים אזורי ישיבה מוצלים‬ ‫ומשטחי דשא למנוחה רביצה ודייג‪.‬‬

‫צילום‪ :‬עמית גירון‪ ,‬ברוידא‪-‬מעוז‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬טיילת ושביל אופניים‬ ‫‪ .2‬גשר‬ ‫‪ .3‬שביל מתכת‬ ‫‪ .4‬כיכר התכנסות‬ ‫‪ .5‬שדרת כניסה‬ ‫‪ .6‬קירות גלים‬ ‫‪ .7‬מזח מדורג‬ ‫‪ .8‬מזח דיג ושיט‬ ‫‪ .9‬גן הדגמה אקולוגי‬ ‫‪ .10‬אלמנט פיסולי 'מפרשים'‬

‫זה אדריכלות נוף‪/‬תכנון עירוני‬

‫זה ברנוביץ קרוננברג‬ ‫אדריכלות‬ ‫מסעדת סושיסמבה‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫התכנון כולל חלוקה לאזורים מוגדרים‬ ‫שביניהם תחושת שותפות וחופש‬ ‫תנועה‪ .‬המסעדה מחולקת לשלושה‬ ‫אזורי אנרגיה‪ :‬לאונג׳‪ ,‬סושי‪-‬בר ואולם‬ ‫סועדים‪ ,‬אליהם חובר מטבח פתוח‬ ‫המאפשר גם להולכי הרגל ברחוב‬ ‫ליהנות מה”אש” שלו‪ .‬ארבעת החללים‬ ‫מאורגנים סביב גרעין בניין המשרדים‬ ‫בו ממוקמת המסעדה‪ .‬לכל אחד מהם‬ ‫מימדים ואווירה ייחודיים‪.‬‬ ‫ה׳לבנה׳ הבסיסית‪ ,‬חומר הבנייה‬ ‫שיאפשר טשטוש של קווי הגבול‪,‬‬ ‫נמצאה בדמות המשרבייה‪ ,‬מסך העץ‬ ‫המחורר שנועד לספק פרטיות‪ ,‬הצללה‪,‬‬ ‫אור ואוורור‪ .‬חיבור המשרבייה עם דגם‬ ‫בהשראה יפנית יצר היבריד חדש בעל‬ ‫אופי מקומי המהווה את הד‪.‬נ‪.‬א של‬ ‫הפרויקט‪ .‬קיר זכוכית צבעוני ברוח‬ ‫“מונדריאנית”‪ ,‬חלק מעקרונות העיצוב‬ ‫בסניפי סושיסמבה‪ ,‬הוכנס לראשונה‬ ‫פנימה כתמה מובילה בעיצוב החלל‪,‬‬ ‫ומשמש כמגה גוף תאורה עבור‬ ‫החללים השונים‪ .‬בכניסה למסעדה‬ ‫מבואה מוקפת משרבייה מקבלת‬ ‫את פני הבאים‪ .‬תקרתה‪ ,‬עשויה אותו‬ ‫חומר ‪,‬להיכנס אל הלאונג’ או להמשיך‬ ‫הלאה למעלה לעבר בר הסושי‪ -‬חלל‬ ‫בו תחושת האינטימיות נוצרת על ידי‬ ‫חמישה גופי תאורה דמויי פעמונים‬ ‫בהשראה יפנית‪ .‬באולם הסועדים‪,‬‬ ‫בהמשך העלייה‪ ,‬התקרה מתקפלת‬ ‫מטה ונהפכת לקירות החלל‪ .‬מאחוריהם‬ ‫פסי תאורת לדים המאירים את הקירות‬ ‫באור אדום חושני‪ .‬סושיסמבה הוא‬ ‫מקום בו אנשים נוגסים בחוויה חדשה‬ ‫של טעמים‪ ,‬תרבויות ומסורות המוגשת‬ ‫על מגש אקזוטי‪.‬‬

‫זה עיצוב פנים‬

‫זה גדעון שריג אדריכלות‬ ‫נוף‬ ‫תכנון עירוני‬ ‫שדרות רוטשילד ‪-‬‬ ‫התחדשות‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫הנוף האנושי בשדרה הינו פסיפס‬ ‫עשיר ומשתנה‪ .‬מוצאים בו את הצועד‬ ‫והמתבונן‪ ,‬המפגש‪ ,‬הילד המשחק‬ ‫והמשפחה‪ ,‬רוכב האופניים‪ ,‬הנופש‬ ‫והמתרגע‪ ,‬בעל הכלב‪ .‬איש העסקים‪,‬‬ ‫חובש הכפותה בדרכו לבית הכנסת‪,‬‬ ‫הנהג‪ ,‬התייר והאוטובוס העירוני‪ .‬חווית‬ ‫השדרה היא התבוננות‪ ,‬האזנה‪ ,‬תנועה‪,‬‬ ‫צבע ירוק ואור המשתנה‪ ,‬התחושה של‬ ‫העיר‪ .‬קנה המידה האנושי מתבסס על‬ ‫שדרות העצים‪ .‬פיקוס השדרות כעץ‬ ‫עיקרי מאפשר התפתחות הדופן הגבוה‬ ‫מבלי לפגוע בחלל האנושי ותפקודו‪.‬‬ ‫תכנית השדרה מתבססת על קיום‬ ‫מקטעים אופייניים ושונים היוצרים‬ ‫שלמות של גן עירוני ‪ -‬בולוואר‪ .‬היא‬ ‫מחדשת את קרקע השדרה במשטחי‬ ‫מדרך מבטון כורכרי‪ .‬שטחי הדשא‬ ‫מחזירים את תחושת הגן והצבע‬ ‫הירוק לשדרה ולפעילויות המתלוות‬ ‫אליו‪ ,‬ומחזק את תחושת השדרה לדייר‬ ‫הקרוב ולנוסע התל‪-‬אביבי‪.‬‬ ‫שביל האופנים בשדירההחל למעשה‬ ‫את המהפכה העירונית של שילוב‬ ‫אופניים במערך התנועה והנופש‬ ‫העירוני‪ .‬פיתוח צמתי השדרה עם‬ ‫הרחובות הניצבים מאפשרים תנועה‬ ‫נוחה וריסון התנועה העוברת‪ .‬השדרה‬ ‫החזירה את האיזון שבין הולכי הרגל‪,‬‬ ‫רוכב האופניים ובטחונו לבין הרכב‬ ‫והאוטובוס העירוני‪.‬‬ ‫תכנית התחדשות שדרות רוטשילד‬ ‫מבטאת צורך לחדשה כגן ירוק‬ ‫ופתוח במרחב העירוני‪ ,‬חיזוק ערכיה‬ ‫הארכיטקטוניים האומנותיים‪ ,‬לרווחת‬ ‫תושבי תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪.‬‬

‫זה אדריכלות נוף ‪ /‬תכנון עירוני‬

‫זה גוגנהיים‪/‬בלוך‬ ‫אדריכלים ומתכנני ערים‬ ‫בשיתוף אדר׳ דניאל מינץ‬

‫אודיטוריום ג'ורג' אבנס‬ ‫המכון לחקר המדבר‬ ‫שדה בוקר‬

‫מבנה האודיטוריום הינו חלק‬ ‫מהקמפוס החדש של המכון לחקר‬ ‫המדבר בשדה בוקר‪ .‬כחלק ממתחם‬ ‫הכניסה הראשי לקמפוס החדש‪,‬‬ ‫המבנה מושתת על רצף חללי ותפקודי‬ ‫בין רחבת הכניסה ללובי האודיטוריום‬ ‫ולאולם אשר ניפתח לגן מדברי‪.‬‬ ‫שקיפות החזית מאפשרת הגדרה של‬ ‫הדופן הצפונית של רחבת הכניסה‬ ‫מחד ורציפות ללובי הכניסה מאידך‪.‬‬ ‫הלובי ניתפס כהמשך של הרחבה‬ ‫ומאיר את הרחבה בשעות הערב‪.‬‬ ‫האולם מואר באור טבעי באמצעות‬ ‫מספר חלונות הניתנים לסגירה בעת‬ ‫הצורך‪ .‬משטחי המושבים של האולם‬ ‫חודרים דרך אחד החלונות ומשתלבים‬ ‫בנוף הגן‪ .‬עיקרון הרצף מאפשר צבירה‬ ‫של החללים למערכים מגוונים‪:‬‬ ‫רחבת הכניסה ‪ -‬לובי‬ ‫רחבת הכניסה ‪ -‬לובי ‪ -‬אולם הרצאות‬ ‫רחבת הכניסה ‪ -‬לובי ‪ -‬אולם הרצאות‬ ‫ גן מדברי‬‫מערכים אלה יכולים לארח אירועים‬ ‫מגוונים‪ .‬האור המדברי והסינון שלו‬ ‫מהווים אמצעי מרכזי לאיחוי החללים‬ ‫השונים לסטרוקטורה קריאה‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה נ‪.‬צ‪ .‬אדריכלים‬ ‫גיא צוקר‬ ‫דליקטסן‬ ‫חנות בגדים‬ ‫תל אביב‪-‬יפו‬ ‫רואה‬ ‫המקובלת‬ ‫התפיסה‬ ‫בארכיטקטורה מונומנט המייצג‬ ‫קביעות ומנציח תרבות למשך‬ ‫מאות שנים‪ .‬החיים שלנו היום אינם‬ ‫מאפשרים את הקביעות הזו‪ .‬אנחנו‬ ‫הרבה יותר ניידים‪ ,‬מחירי הטיסות‬ ‫מאפשרים לכולנו לטוס‪ ,‬מחירי הדירות‬ ‫לא מאפשרים לנו לקנות דירה‪.‬‬ ‫התקשורת והאינטרנט משנים את‬ ‫משמעות החלל ומאפשרים לנו להיות‬ ‫במספר מקומות בו זמנית‪ .‬החלל שבו‬ ‫אנו חיים נעשה הרבה יותר נזיל ודורש‬ ‫גמישות באופן יום יומי‪ .‬הפרויקטים‬ ‫עצמם משתנים במהלך התכנון‪,‬‬ ‫הפרוגראמות גדלות במהלך הבנייה‬ ‫והחללים עוברים שינויים רדיקליים‬ ‫מהרגע שבו נכנסים המשתמשים‬ ‫למבנה‪( .‬זו הסיבה שארכיטקטים‬ ‫מצלמים את הבניינים ריקים‪ ,‬לפני‬ ‫שהמשתמש “מקלקל”‪ ,‬לפני שיש‬ ‫חיים בבניין)‪ .‬עיצוב אופנה הוא אחד‬ ‫התחומים שהסתגלו לאורח החיים‬ ‫העכשווי ביתר קלות‪ ,‬וכבר הפכו חלק‬ ‫בלתי נפרד ממנו – מעצבים במערב‪,‬‬ ‫מייצרים במזרח‪ ,‬ומשווקים בכל‬ ‫העולם‪ .‬התעשייה כולה מבוססת על‬ ‫תחלופה‪ .‬אם ניצר מצב שבו הצפיות‬ ‫שלנו ממבנים ישתנו‪ ,‬אולי נוכל ללמוד‬ ‫מעיצוב האופנה‪ ,‬אולי לא כל עיצוב‬ ‫אדריכלי צריך להיות עמיד למאות‬ ‫שנים‪ ,‬אולי אם נשקיע פחות בחומרים‬ ‫וגימורים מורכבים ניתן‬ ‫יקרים‬ ‫יהיה להפוך את המשוואה ולאפשר‬ ‫חשיבות גדולה יותר לעיצוב מאשר‬ ‫לחומר‪ ,‬למעצב מאשר למבצע‪.‬‬

‫צילום‪ :‬נעמי יוגב‪ ,‬שי בן‪-‬אפריים‬

‫זה עיצוב פנים‬

‫זה טובה דוד וצילה רייזר‬ ‫אדריכלים‬ ‫סקר איכויות לשימור‬ ‫שכונת עבאס‬ ‫חיפה‬ ‫מתחם עבאס‪ ,‬הממוקם על מדרון‬ ‫הר הכרמל בהמשך לציר המושבה‬ ‫הגרמנית‪ ,‬בסמוך לאחד האתרים‬ ‫התיירותיים הפופולאריים במדינה‬ ‫כיום‪ :‬הגנים הבהאים והמושבה‬ ‫הגרמנית‪ .‬סקר שימור זה מראה‪ ,‬כיצד‬ ‫מבחינות רבות שכונת עבאס עצמה‬ ‫אינה נופלת באיכותה מאתרים אלו‪.‬‬ ‫אם נתייחס למורשת ההיסטורית‬ ‫ולמרכיבים הארכיטקטוניים‪ ,‬הנופיים‬ ‫והאסתטיים‪ ,‬נגלה פוטנציאל שכיום‬ ‫אינו מנוצל כלל‪ .‬פוטנציאל זה מתבטא‬ ‫באופי עירוני הטרוגני‪ ,‬במגוון סגנונות‬ ‫ארכיטקטוניים ובאיכויות נוף וצמחייה‬ ‫מקומית‪ .‬אנו במתחם שלוב של‬ ‫בתים ערביים מהתקופה העותומנית‪,‬‬ ‫בנייה טמפלרית‪ ,‬מבני באוהאוס‬ ‫מקומי מאבן‪ ,‬שיכונים משנות ה‪60 -‬‬ ‫וסככות ופחונים‪ .‬אלה משקפים את‬ ‫ריבוי הגורמים והאינטרסים שפעלו‬ ‫ופועלים עדיין בקטע עירוני זה‪.‬‬ ‫בעלי אדמות ויזמים נוצרים‪ ,‬יהודים‪,‬‬ ‫בהאים‪ ,‬טמפלרים ואנשי ממשל‬ ‫בריטים‪ ,‬הוסיפו בכל תקופה נדבך‬ ‫לפי צרכי השעה‪ ,‬וייצרו מגוון אקלקטי‬ ‫של סגנונות המשקפים תמורות‬ ‫בהיסטוריה של העיר על תקופותיה‬ ‫השונות‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה אדריכל דורון מינין‬ ‫בשיתוף עמוס שרון‬ ‫מסעדת אוימה‬ ‫פתח תקוה‬ ‫עיצוב המסעדה יוצר אווירה אוריינטלית‬ ‫בעזרת הפשטה והמרה של אלמנטים‬ ‫ומוטיבים מהתרבות והאדריכלות היפנית‬ ‫לשפת עיצוב עכשווית‪ .‬עיצוב המקום‬ ‫משדר פשטות‪ ,‬שלווה ואווירת זן‪ .‬עמדת‬ ‫השף החשופה בסוף המסעדה היא‬ ‫חלק מהישירות והקשר הבלתי‪-‬אמצעי‬ ‫עם תהליך הכנת האוכל‪“ :‬לאכול על‬ ‫שולחנו של השף”‪.‬‬ ‫התנועה במסעדה מאורגנת במעבר‬ ‫מרכזי מדלת הכניסה עד לפתח החושף‬ ‫את עמדת השף וחלק מהמטבח‪.‬‬ ‫האזורים השונים ממוקמים לאורכו‪.‬‬ ‫מקומות הישיבה לאורך המעבר‬ ‫מאופיינים באווירה אינטימית יותר‬ ‫כאשר אזור ה”כיס” מכיל אזור מוגבה בו‬ ‫ניצב הבר ואזור ישיבה המקושר אל הבר‬ ‫ויוצר “רועש” יותר המאפשר גם ישיבה‬ ‫בקבוצות של עד ‪ 10‬איש‪.‬‬ ‫הטיפול והגדרת החללים במסעדה‬ ‫נעשה בעזרת “קיפולים” של משטחים‪,‬‬ ‫חומר ואור‪ ,‬בדומה לאוריגאמי אשר‬ ‫בעזרת קיפול דו מימדי יוצר אלמנט‬ ‫מרחבי המגדיר חלל‪ .‬במקביל נעשה‬ ‫שימוש בקומפוזיציה אסימטרית‬ ‫המייצרת דינאמיות וזרימה של החלל‪.‬‬ ‫השימוש בחומרים מתבסס על חומרים‬ ‫מתועשים בסיסיים כגון רצפת בטון‪,‬‬ ‫חיפויי עץ‪ ,‬פלטות ברזל ואלומיניום טבעי‪.‬‬ ‫הנודלס‪ ,‬ממרכיבי התפריט‪ ,‬עבר תהליך‬ ‫הפשטה לאלמנטים אנכיים ארוכים‬ ‫המופיעים במקומות שונים במסעדה‬ ‫ויוצרים הנגדה בין המישור האופקי‬ ‫בתוכנית‪ ,‬הנוצר עקב צורת המלבן‬ ‫המוארכת לבין המימד האנכי בחתך‬ ‫ומאזנים את החלל הארוך‪ .‬הנודלס הפכו‬ ‫לאלמנטים שימושיים המופיעים בחלל‪.‬‬

‫צילום‪ :‬שחר פליישמן‬

‫זה עיצוב פנים‬

‫זה דני לזר אדריכלים‬ ‫בהשתתפות אדר׳ דפנה מתוק‬

‫תחנת רכבת‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫באר שבע‬

‫מבנה התחנה הוא חלק מתכנון מרחבי‬ ‫הכולל גם את סביבת תחנת הרכבת‪,‬‬ ‫מעבר וגשר מקשר לאוניברסיטה‪,‬‬ ‫רחבת הכניסה וביתן השומר‪ ,‬פיתוח‬ ‫השדרה הראשית במזרח הקמפוס ובנין‬ ‫המחלקה לפיסיקה הסמוך לכניסה‪.‬‬ ‫עשייה זו מתמקדת ביצירת מרחב שלם‬ ‫וטיפול בחוויה מתמשכת לאורך זמן‬ ‫עבור הציבור הרב אשר עובר ומשתמש‬ ‫במרחב זה באופן יום‪-‬יומי‪.‬‬ ‫התכנון התבסס על תפישה אורבאנית‬ ‫הרואה צורך בפיתוח בינוי עירוני‬ ‫הן מדרום למסילה והן מצפונה כך‬ ‫שהתחנה תהווה חלק מהעיר‪ .‬המסילה‬ ‫הקיימת ממוקמת קומה מעל מפלס‬ ‫הרחוב העירוני הראשי‪, ,‬דרך בן גוריון‪.‬‬ ‫על מנת לאפשר כניסה ישירה מכיכר‬ ‫עירונית המשתלבת ברחוב הראשי נחפר‬ ‫השטח הסמוך למסילה והכניסה לתחנה‬ ‫מוקמה במפלס נמוך מהרציפים‪ .‬תכנון‬ ‫זה מאפשר תנועה טובה יותר של‬ ‫אנשים בתחנה‪.‬‬ ‫מיקום הכניסה מתחת למפלס המסילה‬ ‫יצר קיר תומך מגדיר מקום‪ .‬לפני ביצוע‬ ‫הקיר היה אזור התחנה פרוץ לכל עבר‪.‬‬ ‫על קיר תומך זה נשען מבנה התחנה‬ ‫הנראה כקופסה שקופה‪ ,‬עטופה‬ ‫בשכבת רפפות שמצלילה ומייצרת‬ ‫משחק מורכב של אור וצל בתוך מבנה‬ ‫התחנה‪.‬‬ ‫קיר זה משמש אלמנט עיצובי ראשי‬ ‫העובר בחלל מבנה התחנה ומחוצה‬ ‫לה ומלווה את הגשר לכוון צפון‪ .‬הבניין‬ ‫מעוצב בשפה טכנולוגית עכשווית כראוי‬ ‫לשער כניסה לעיר‪,‬הרואה עצמה כבירה‬ ‫טכנולוגית מדעית של הנגב בפרט ושל‬ ‫המדינה בכלל וכבניין המהווה שער‬ ‫כניסה לאוניברסיטה‪.‬‬

‫צילום‪ :‬עמית גירון‬

‫זה בנוי‬

‫זה דרור רימוק‬ ‫רח׳ קינג ג׳ורג׳‬ ‫שדירת התרבות‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫מגוון מבני תרבות השזור ברקמה‬ ‫החיה של העיר‪ ,‬בחיי הבילוי המסחר‬ ‫והמגורים מהווה נדבך חשוב בקשר‬ ‫של האדם‪ ,‬העיר והתרבות‪ .‬רחוב קינג‬ ‫ג׳ורג׳ נקרא בעבר רחוב הכרמל‪ -‬חיבורו‬ ‫של הרחוב ההיסטורי עם רחוב “שוק‬ ‫הכרמל”‪ .‬קשירתו מצד אחד עם כיכר‬ ‫רבין המשמשת כתאטרון הפתוח‬ ‫הגדול בעיר דרך כיכר מגן דוד ועד לעיר‬ ‫העתיקה של יפו‪ ,‬שסמטאותיה הן‬ ‫תאטרון רחוב ייחודי‪ .‬ברחוב מתרחשים‬ ‫מצבים מרחביים רבים בהם יכול‬ ‫להתקיים תאטרון מגוון‪ :‬חללים סגורים‬ ‫ופתוחים‪ ,‬מבנים נטושים‪ ,‬גנים‪ ,‬קטעי‬ ‫רחוב למופעי רחוב‪ ,‬חללים בן בניינים‪,‬‬ ‫גגות פנויים ואין סוף אפשרויות הצגה‪.‬‬ ‫הרחוב הינו עורק תחבורה המלכד‬ ‫את הצירים האופקיים בעיר‪ ,‬בעתיד‬ ‫מתוכננת לעבור בו הרכבת הקלה‬ ‫של העיר‪ ,‬הרחוב חולש על מגוון‬ ‫אוכלוסיות שונה‪ ,‬מהווה מרכז בילוי‬ ‫ומסחר עירוני‪ ,‬וכפי שראינו מלכד‬ ‫סביבו את תיאטראות העיר ומהווה‬ ‫ציר מרכזי שמתפקד כרחוב עירוני‬ ‫ייחודי ובעל פוטנציאל רב‪.‬‬ ‫מבחינת התיאטרון המודרני עולה‬ ‫כי יש צורך במרחב אפשרויות בלתי‬ ‫מוגבל‪ .‬התכנון בחן השפעת הרחוב על‬ ‫המתחמים הסמוכים לו בקטע הסמוך‬ ‫לשוק בצלאל וכיכר מגן דוד‪.‬‬ ‫בפרויקט נוצרו סיטואציות שונות בהם‬ ‫יתקיים המופע‪ :‬חללים בהם הקירות‬ ‫והתקרות ניידים‪ ,‬קשר בין חלל סגור‬ ‫ומרחב חוץ‪ ,‬כיכרות‪ ,‬אמפי פתוח‪,‬‬ ‫מופעים על גגות‪ ,‬תאטרון בגנים‪,‬‬ ‫בין חללים‪ ,‬כלומר מרב האפשרויות‬ ‫לחופש של השחקן והצופה‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה סטודיו דניאל‬ ‫ליבסקינד‬ ‫משרד עמית‪:‬‬ ‫החדר אדריכלים‬ ‫מרכז ווהל‬ ‫מרכז קונגרסים‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫קולות והידהודם מיצגים את נקודת‬ ‫המוקד בה מתחברים שני המרכיבים‬ ‫החיוניים של אוניברסיטת בר אילן‪:‬‬ ‫החילוני והמקודש‪ .‬כך מבטא המבנה‬ ‫את יחסי הגומלין בין הדינמיקה של‬ ‫הידע ותפקידה המאחד של האמונה‪.‬‬ ‫לצורות המרגשות של האודיטוריום‪,‬‬ ‫הלובי‪ ,‬חדרי הסמינר והחללים‬ ‫הציבוריים‪ ,‬חודר “מבוך האותיות”‬ ‫המגלה מערך עתיק של דרגות‪.‬‬ ‫הנפחים הפונקציונליים של הפרוגרמה‬ ‫והרמזים הדקים של תעלומות האור‬ ‫מותאמים יחד בכדי ליצור חלל‬ ‫טעון באווירה פעילות אך גם שקוע‬ ‫במחשבות‪.‬‬ ‫המבקרים נכנסים ללובי רחב‪-‬ידיים‬ ‫אותו ניתן לחצות לחללים המשמשים‬ ‫לסמינרים‪ .‬הלובי המאוחד משמש‬ ‫למגוון פעילויות‪ .‬הלובי‪ ,‬על כל חלקיו‬ ‫הוא לב הבניין‪ .‬האודיטוריום‪ ,‬במכוון‪,‬‬ ‫מפוסל כ”עמק”‪ ,‬מעניק אינטימיות‬ ‫לכל מבקריו‪ ,‬המקשיבים להרצאה‬ ‫או צופים במופע‪ .‬המבנה מתפקד‬ ‫כמכלול דינמי‪ ,‬שגמישותו מאפשרת‬ ‫לו לתפקד באינטנסיביות ביום ובלילה‪.‬‬ ‫חיצוניות הבניין הומוגנית בצורתיה‪,‬‬ ‫בנייה באבן ובמתכת ונחרצת על ידי‬ ‫הקרנת “מבוך האותיות” המגדיר‬ ‫ומארגן את פתחי האור‪ ,‬החלונות או‬ ‫התאורה הבלתי ישירה‪.‬‬ ‫הבניין עומד בצומת מרכזית בקמפוס‬ ‫ומקיים דיאלוג בין האוניברסיטה‬ ‫ושכניה‪ .‬וכך‪ ,‬קולות והידהודם מהווה‬ ‫שער כניסה ומשואה לסטודנטים‪,‬‬ ‫לסגל‪ ,‬לאורחים ולציבור הרחב של‬ ‫המאה ה‪.21-‬‬

‫צילום‪bitter + bredt :‬‬

‫זה בנוי‬

‰˙ÏÈÁ˙ ȉÂÊ ‰‡ÏÙÂÓ ˙Â„È„È Ï˘ ÏÏÁÏ ÌÈËÈ¯Ù Ï˘ ‰Ó‡˙‰ Æ˙È· Ø ¯„Á‰ ÏÏÁÏ ÏÏÂΠȷˆÈÚ ËÙÒ˜ ‰˜ÈÚÓ ·ÂίΠ˙ȯς ƉȂÏËÒÂ ÈÙ‡ ÌÚ „ÁÈ ·ÂˆÈÚ ڷˆ Ï˘ ‰Ó‡˙‰ ¨˘Ó˙˘ÓÏÂ

¯·ÓËÙÒ≠Ë Ò‚‡ ÌÈ˘„ ÂÁ· ÌȯÂȈ ˙ί Ú˙ ‰Èȯς· ÌÈȘ˙˙ ȯˆ χψ· ¯ÈȈ‰ Ï˘

‫ חידוש ומכירת רהיטים עתיקים‬,‫גלריה לשיפוץ‬ .‫ שבת וראשון סגור‬.9:00≠15:00 ‫ יום ו‬.10:00≠18:00 ‫ ב≠ה‬:‫ שעות פתיחה‬.09≠7442130 ‘‫ פקס‬,09≠7444646 :‘‫ טל‬,‫ הוד השרון‬20 ‫התכלת‬

‫זה ורד בלאו‬ ‫הקניון האורבני‬ ‫בת‪-‬ים‬ ‫הקניון מתקיים כמעבר בין עוגנים‬ ‫אורבניים ויוצר תבנית לציבוריות חדשה‪.‬‬ ‫בקניון האורבני כל בלוק הוא חנות‬ ‫מגורים המנצלת משאבים קיימים‪,‬‬ ‫באופן חדש‪ .‬חנות המגורים מכילה‬ ‫את כל צרכי החיים ‪ -‬מגורים‪ ,‬שרותים‪,‬‬ ‫עבודה‪ ,‬מסחר‪ ,‬פנאי‪ ,‬חניה‪ ,‬ומגדירה את‬ ‫עצמה כיחידה אורבנית חדשה‪ ,‬שהיא‬ ‫חלק מישות גדולה יותר ‪ -‬הקניון‪.‬‬ ‫הפרויקט הוא תגובה לקניונים‪ ,‬חללים‬ ‫בהם קשה לשהות בשל הרעש‬ ‫המאפיין אותם (מאינטנסיביות של קול‪,‬‬ ‫צבע‪ ,‬אור‪ ,‬צפיפות ותנועה)‪ ,‬והצורך‬ ‫להיות בתנועה מתמדת ‪.‬‬ ‫הקניון הוא ה‪-‬לא‪-‬מבנה‪-‬ציבור הכי‬ ‫ציבורי שיש‪ .‬הוא ה"ציבוריות החדשה"‪,‬‬ ‫המבטאת את תרבות הצריכה‪ ,‬המדירה‬ ‫רגליה ממרכזי הערים ומחלישה אותם‪.‬‬ ‫הפרויקט מתאר חזרה לעיר ושימור‬ ‫האיכות הרב‪-‬שכבתית והמגוון שהעיר‬ ‫מציעה‪ ,‬לעומת ההשטחה המלאכותית‬ ‫החד‪-‬שכבתית המאפיינת את הקניון‪.‬‬ ‫הקניון האורבני הוא תבנית חדשה‪,‬‬ ‫שבכת עמודים הנובעת‪ ,‬מתקיימת‬ ‫ויוצרת תווך חדש לציבוריות‪ ,‬שמשנה‬ ‫את התדר היומיומי של העיר‪ .‬העמודים‬ ‫מתייחסים לקומות העמודים הקיימות‪-‬‬ ‫כבר‪ ,‬ומייצרים בו‪-‬זמנית מסגרת‬ ‫מאחדת לחיים ולהתרחשויות השונות‬ ‫וגם פוטנציאל לגדילה והשתנות‪.‬‬ ‫בת‪-‬ים זקוקה לאוויר‪ .‬בת‪-‬ים היא‬ ‫מהערים הצפופות בגוש דן‪ ,‬ללא‬ ‫עתודות קרקע‪ .‬הקניון האורבני ממוקם‬ ‫בשדרות העצמאות מהכניסה לעיר‬ ‫ב"מצבה" ועד הים ב"אמפיתאטרון"‪.‬‬ ‫הקניון מרחיב את עומקי השדרה‬ ‫ומאפשר להם לחלחל אל היומיומיות‬ ‫שמאפיינת את בת‪-‬ים‪ ,‬וליצור תדר‬ ‫חדש‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה יאיר אביגדור‬ ‫אדריכלות ותכנון ערים‬ ‫אדריכלות נוף‪ :‬תכנון נוף‬

‫תכנון הרובע‬ ‫הצפוני‪-‬מערבי‬ ‫עפולה‬

‫התכנית המוצעת על כל מרכיביה‪,‬‬ ‫מנסה להתמודד עם אתגרי התכנון‬ ‫העירוני‪:‬‬ ‫המקום התייחסות קונקרטית לאתר‬ ‫ולקונטקסט התרבותי שלו‪.‬‬ ‫העיר ניצול ההזדמנויות שהעיר עפולה‬ ‫יצרה וחיזוקן לקראת העתיד‪.‬‬ ‫האדם ומגוון מצבי המגורים ושטחי‬ ‫הציבור העונים על צרכיו‪.‬‬ ‫החוויה יצירת מערכת מורכבת של‬ ‫מקומות‪ ,‬אירועים ומצבים המעשירה‬ ‫את חוויית המגורים או הביקור בעיר‪.‬‬ ‫העירוניות הישראלית החדשה נבנית‬ ‫מהמקום‪ ,‬העיר‪ ,‬האדם והחוויה‪.‬‬

‫זה אדריכלות נוף‪/‬תכנון עירוני‬

‫זה יעקב אשכנזי‬ ‫מבנן מגורים‬ ‫למאה ה‪21 -‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה לוט אדריכלים‬ ‫מרכז תרבות שרובר‬ ‫ירושלים‬ ‫כיצד אנו שומרים על המרחב הציבורי?‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬ישנם פחות ופחות‬ ‫עבודות לבניית מבני ציבור‪ ,‬ובמקרים‬ ‫רבים אלה מתפתחים לתוכניות‬ ‫אלגנטיות של מרכזי קניות‪ ,‬לפי‬ ‫דרישות הכלכלה‪ ,‬הכוח והאינטליגנציה‬ ‫מהפרטה‪,‬‬ ‫כתוצאה‬ ‫הגלובליים‪.‬‬ ‫הפרדה‪ ,‬מיתוג‪ ,‬טרור‪ ,‬אקלים‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫הפכו בניינים לישויות סגורות‪,‬‬ ‫מבודדות‪ ,‬מוגנות ומופנמות‪ ,‬היוצרות‬ ‫מיקרו‪-‬קוסמוס נפרד בפנים‪.‬‬ ‫בניגוד לקניון המוכר בו מכתיבה‬ ‫האדריכלות מסלול ומראה מסוימים‪,‬‬ ‫למבקר‬ ‫מאפשרת‬ ‫הטופוגרפיה‬ ‫לשוטט באופן חופשי במבנה וליצור‬ ‫התייחסות אישית לתנועה‪.‬‬ ‫ההתייחסות בתכנון היא לפנים כאל‬ ‫משטח אחד של חלל מקורה‪ ,‬אשר‬ ‫יוצר את תחילת של טיילת לצד שאר‬ ‫הפונקציות הציבוריות וכך מטשטש‬ ‫את הגבולות בין פנים וחוץ‪.‬‬ ‫הטופוגרפיה מחלקת בין הפונקציות‬ ‫השונות ללא קירות‪ ,‬מקומות בהם‬ ‫עשויים אירועים ופעילויות לא‪-‬‬ ‫פורמאליות להתרחש‪ .‬רוח המבנה‬ ‫מאפשר למבקר האוטונומי לנוע‬ ‫בכיוונים ומהירויות שונים‪ .‬מערכות‬ ‫היחסים החדשות בין הפרוגראמות‬ ‫השונות המתקיימות תחת גג אחד‬ ‫מאכלסות קבוצות מגוונות‪ ,‬ילדים‬ ‫והורים‪ ,‬ומאפשרת להם ליהנות‬ ‫מהמבנה ביחד ובנפרד‪ .‬באופן זה‬ ‫פועלת התוכנית החדשה בחיים‬ ‫המסחריים והציבוריים כמכלול אחד‪.‬‬

‫זה תכנון‬

‫זה ליר אדריכלים‬ ‫בית דורסל‬ ‫מבנה לתעשיות היי טק‬ ‫יוקנעם‬ ‫המגרש עליו הוקם בית דורסל הינו‬ ‫המגרש האחרון ששווק במתחם “גני‬ ‫התעשיה – יוקנעם עלית”‪.‬‬ ‫בשל שיפועי הקרקע הקשים‪ ,‬יער‬ ‫האורנים ומצוקי הסלע‪ ,‬נרתעו‬ ‫היזמים מלצאת להרפתקת בניה‬ ‫במקום שלדעתם עלויות הפיתוח‬ ‫היו מעמידות בספק את הכדאיות‬ ‫הכלכלית של הפרויקט כולו‪.‬‬ ‫לבסוף חברו היזם גבי בוגנים וליר‬ ‫אדריכלים לתכנן במקום בניין‬ ‫המשתלב בהר‪.‬‬ ‫הבניין מלווה את שיפוע המדרון‬ ‫ללא קירות תומכים באופן שיוצר‬ ‫יחסים אורגנים בין המבנה וההר‪ .‬כך‬ ‫גם הוזלו למינימום עלויות הפיתוח‬ ‫ונוצרה סימביוזה מרתקת בין החללים‬ ‫הבנויים‪ ,‬ההר ויער‪.‬‬ ‫הבניין בשטח של ‪ 25,000‬מ”ר ובגובה‬ ‫‪ 30‬מ’ יושב על סדרת טרסות שנחפרו‬ ‫בהר המיוער תוך הקפדה לשמר על‬ ‫כל עץ‪.‬‬ ‫אורך המבנה כ‪ 100-‬מ’ ורוחבו כ‪50-‬‬ ‫מ’‪.‬‬ ‫למרות המימדים הנדיבים מתקיימים‬ ‫יחסים הרמוניים בין המבנה וההר‬ ‫המיוער‪.‬‬ ‫המבנה מורכב משלושה גושי בנינים‪,‬‬ ‫שני מבני משרדים ובניהם מבנה‬ ‫חממה המשמש כלובי ופאטיו פנימי‪.‬‬ ‫הלובי תוכנן כמדרון עתיר צמחיה‬ ‫המדמה את המדרון ויער שהיו במקום‪.‬‬ ‫גשר מרחף חולף בתוך הלובי לאורכו‬ ‫ומקנה לשוהים בבניין את חוויית ההר‬ ‫המיוער מבפנים‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫אדריכל‪ :‬צבי דונסקי‪ ,‬מתקין‪ :‬תריסי אורי קונסטנטין‪ ,‬צלם‪ :‬עוזי פורת‬

‫‪ÆÆƇÂÂ‬‬

‫לייעוץ חינם ולהזמנות חייגו‪:‬‬

‫‪w w w . k l i l . c o . i l‬‬

‫חיוג אחד קליל‪ ,‬וגם אתם תוכלו להתלהב כל יום מחדש‬ ‫מחלונות ותריסים מעוצבים מאלומיניום‪ .‬מוצרי קליל‬ ‫מובילים בחדשנות ובאיכות ומגיעים עם אחריות כפולה!‬

‫* כפוף לתקנון ומפרטי החברה‬

‫זה מיכל ריזל‬ ‫עיר בקיר‬ ‫יד‪-‬אליהו‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫בינוי אינטנסיבי לאורך נתיבי איילון‪,‬‬ ‫המגונן על השכונה מפני רעש‪ ,‬מסנן‬ ‫את הבריזה‪ ,‬מגדיר דופן לשכונה‬ ‫באמצעות רחוב מרובה שימושים‪,‬‬ ‫מספק צורך גובר למגורים ולמשרדים‪,‬‬ ‫מאפשר תצפית מוגנת על הנתיבים‪.‬‬ ‫האינטנסיביות מאפשרת אספקת‬ ‫שירותים קהילתיים ואחרים‪ .‬הצימוד בין‬ ‫הבריזה‪ ,‬המבטים‪ ,‬הרעש וזיהום האוויר‬ ‫חייבו קרום כפול לצד מערב‪ ,‬אשר‬ ‫ייעודו המקורי הוא מיזוג פסיבי‪ .‬שכלול‬ ‫של הפתרון מאפשר זרימה של אוויר‬ ‫מסונן בין הרצפות‪ .‬רצף הבינוי‪ ,‬העונה‬ ‫לדרישות אקוסטיות‪ ,‬מחייב 'רזון'‪ :‬רוחב‬ ‫המבנה בבסיסו ‪ 11‬מטר‪ ,‬כך שיתאפשר‬ ‫מעבר של רוח ואור‪ .‬בקומות העליונות‬ ‫תינתן הקלה של עד ‪ 1.5‬מטר‪.‬‬ ‫רחוב בעל שני מקצבים‪ ,‬המחבר את‬ ‫האזור המסחרי בצפון עם דרך ההגנה‬ ‫בדרום‪ .‬במרכזו נתיב לתנועת רכב‬ ‫מתונה‪ ,‬ושני נתיבים מוצלים לאופניים‪,‬‬ ‫האמורים לקשור בין פארק דרום ופארק‬ ‫הירקון‪.‬‬ ‫מגדל חנייה מכריז על הכניסה לשכונה‪,‬‬ ‫ועל ייעוד האזור בעיקר להולכי רגל‪.‬‬ ‫ריפוד‪ .‬הבניה הנמוכה מרופדת מצידה‬ ‫המערבי כדי לאפשר רחוב מסחרי דו‪-‬‬ ‫צדדי‪ ,‬לרכך את המעבר מבניה נמוכה‬ ‫לגבוהה‪ ,‬לנתב את התנועה פנימה‪-‬‬ ‫חוצה לשכונה‪ ,‬לייצר דופן לכיכר‪,‬‬ ‫ולהגדיר גדה בעלת קצב יותר איטי‪.‬‬ ‫כיכר המהווה מרכז של פעילות בעזרת‬ ‫מבנה מגורים‪ ,‬מרכז קהילתי‪ ,‬מכון‬ ‫כושר‪ ,‬בית מדרש‪ ,‬תחנת התרעננות‬ ‫לרוכבי אופניים‪ ,‬ופיתוח זהיר במרכזה‪.‬‬ ‫העברת גן המשחקים אל ראש השדרה‬ ‫מעגנת את הכיכר בשכונה‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה מרק טופילסקי‬ ‫‪55‬א סטודיו לאדריכלות‬ ‫בית פרטי דו‪-‬משפחתי‬ ‫קרית אונו‬ ‫הבית תוכנן עבור משפחת האדריכל‬ ‫וגיסתו‪ ,‬במטרה ליצור מתחם מגורים‬ ‫בעל חצר משותפת שתאפשר הקמת‬ ‫בריכת שחייה על מגרש לא גדול‪.‬‬ ‫המגרש הנמוך במטר ממפלס הרחוב‬ ‫הוגבה בשני מטרים באזור החצר‬ ‫המשותפת‪ ,‬ונשמר בגובהו המקורי‬ ‫בחצרות האחוריות‪ .‬הבדלי גבהים אלו‬ ‫נוצלו ליצירת מרתף ששקוע רק ‪80‬‬ ‫ס”מ‪ ,‬מואר באור טבעי עם מפתחי‬ ‫חלונות גדולים‪ ,‬ולקבל שוני עיצובי בין‬ ‫החצרות‪.‬‬ ‫קונסטורקצית המבנה עשויה בטון‬ ‫ופלדה‪ ,‬תוך קבלת חתכי עמודים‬ ‫מינימאליים‪ ,‬מפתחים מקסימאליים‬ ‫וחלל פנימי כמעט נטול עמודים‪ .‬גג‬ ‫המבנה נבנה במפעל בצורת גל באורך‬ ‫של ‪ 9‬מטרים‪ .‬הגג הועמד במקומו ע”י‬ ‫מנוף‪ ,‬והוא נתמך מצידיו ע”י קיר המבנה‬ ‫המערבי ועמודי פלדה חיצוניים‪ .‬קירות‬ ‫מעטפת קומת הגג עשויים בנייה קלה‬ ‫של צמנט בורד וגבס ע”ג קונסטרוקצית‬ ‫פח‪.‬‬ ‫החלוקה הפנימית בנויה כולה מחיצות‬ ‫גבס ובשילוב העובדה שאין עמודים‬ ‫מקסימאלית‬ ‫גמישות‬ ‫מאפשרת‬ ‫בחלוקת החלל ושינוי החלוקה בעתיד‪.‬‬ ‫קירות הבטון החיצוניים צופו בגבס‬ ‫ע”ג קונסטרוקציה מינימאלית וכך גם‬ ‫תקרות הפנים‪ .‬החלל שנוצר בין הבטון‬ ‫והגבס נוצל למעבר מערכות החשמל‬ ‫והמים ולבידוד תרמי ואקוסטי‪ .‬רצפת‬ ‫הבית מכילה רק מערכת חימום תת‬ ‫רצפתית מבוססת חשמל‪.‬‬ ‫אור השמש הטבעי הוא מרכיב מרכזי‬ ‫בתכנון‪ .‬הדבר מתבטא בין השאר‬ ‫בבליטת קומת המגורים מעבר לקומת‬ ‫הקרקע ויצירת קולונדה בעומקים‬ ‫שונים ע”פ כיווני וזוויות השמש‪ ,‬יצירת‬ ‫פתחים צרים וארוכים בחדרי השינה‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יונתן רשליין‪ ,‬אלי גרוס‬

‫זה בנוי‬

‫זה משה ספדיה‬ ‫אדריכלים‬ ‫מוזיאון יד ושם‬ ‫ירושלים‬ ‫מבנה המוזיאון הוא חלק ממכלול‬ ‫תכנוני של משה ספדיה אדריכלים של‬ ‫הר הזיכרון ביד ושם‪ ,‬המשלב תנועה‬ ‫של פנים וחוץ כסדרה של מעברים בין‬ ‫נוף‪ ,‬טבע ובנין‪ .‬אוהל יזכור‪ ,‬המבנה‬ ‫המרכזי ביד ושם‪ ,‬נשמר כמבנה הגבוה‬ ‫באתר‪ ,‬ולכן המוזיאון הינו תת קרקעי‬ ‫כששני קצותיו – הכניסה והיציאה –‬ ‫מרחפים באוויר‪ .‬זוהי פריסמה של‬ ‫בטון באורך של ‪ 180‬מ’ ובגובה של‬ ‫כ‪.13-‬מ’ ורוחבה משתנה‪ .‬פס של אור‬ ‫צר חודר את הקצה העליון המזוגג של‬ ‫הפריסמה‪ .‬אל המוזיאון מגיעים בגשר‪,‬‬ ‫פונים אל עבר קצה הגמלון החסום –‬ ‫עליו מוקרן סרט וידאו של חיי היהודים‬ ‫לפני המלחמה‪ .‬ממנו מתחילים‬ ‫במסע לאורך ציר ההיסטוריה של‬ ‫השואה בתנועה דרך אולמות התצוגה‬ ‫הנמצאים משני צידי הפריסמה‪.‬‬ ‫הירידה המבוקרת אל עבר האדמה‪,‬‬ ‫נעצרת בהתאמה לנקודת הזמן‬ ‫בתצוגה‪“ ,‬הפתרון הסופי”‪ .‬מנקודה‬ ‫זו מתחילה רצפת הפריסמה לעלות‬ ‫כרמפה המכוונת את עיני הצופה אל‬ ‫עבר השמיים והאור‪ .‬הרמפה המתונה‬ ‫מגיעה למרפסת פתוחה הממוסגרת‬ ‫ע”י שתי כנפי בטון שנפתחות מתוך‬ ‫הפריסמה וממנה נשקף הנוף של הרי‬ ‫ירושלים‪.‬‬

‫ ‪ .1‬אולם כניסה‬ ‫ ‪ .2‬חנות המוזיאון‬ ‫ ‪ .3‬גשר כניסה‬ ‫ ‪ .3b‬כניסה המוזיאון‬ ‫ ‪ .4‬גלריות תצוגה‬ ‫ ‪ .5‬אולם השמות‬ ‫ ‪ .6‬מרפסת תצפית‬ ‫ ‪ .6a‬גשר יציאה‬ ‫ ‪ .7‬חצר נמוכה‬ ‫ ‪ .8‬גלרית אמנות השואה‬ ‫ ‪ .9‬בית כנסת‬ ‫ ‪ .10‬תערוכות מתחלפות‬ ‫ ‪ .11‬מרכז תקשורת‬ ‫ ‪ .12‬מרכז לימוד‬

‫זה בנוי‬

‫זה משה צור‬ ‫אדריכלים ובוני ערים‬ ‫בניין ארתור ורושל בלפר‬ ‫למחקר ביו‪-‬רפואי‬ ‫מכון וייצמן‬ ‫רחובות‬ ‫הפרויקט נבנה לפי פרוגרמה שנבנתה‬ ‫עם צוות הפקולטה ואגף הבינוי של‬ ‫המכון‪ .‬אלה ליוו את התכנון וסייעו‬ ‫לגבש פרויקט העונה היטב לצרכיהם‪.‬‬ ‫כך נוצרה סביבת עבודה אידיאלית‪,‬‬ ‫תומכת יצירה ועבודה‪ ,‬יחד עם אווירה‬ ‫נעימה ואהובה מאוד על הסגל‪ .‬זהו‬ ‫אולי הישגו הגדול של הבניין והגשמת‬ ‫המטרה האמיתית של האדריכלות‪.‬‬ ‫הבניין עוצב בקשת נקייה משלוש‬ ‫סיבות‪ :‬היסטורית מחווה לאריך‬ ‫מנדלסון‪ ,‬אשר תכנן את בית חיים‬ ‫וייצמן בתחומי המכון; קווי הבניין‬ ‫משחזרים פרויקטים של מנדלסון‬ ‫משנות ה‪ 20-‬באירופה; סביבתית‬ ‫כהד וחזרה על קו הכביש הסמוך‬ ‫המלווה את הבניין; פונקציונלית מבנה‬ ‫קעור וחוסם היוצר הגדרה מיטבית‬ ‫ל“מתחם ביולוגיה” עם המבנה הישן‬ ‫והגשר ביניהם‪.‬‬ ‫הבניין פותח עצמו כלפי חוץ‪ ,‬כאשר‬ ‫מכל הגלריות והמעברים נשקף נוף‬ ‫המתחבר אל חווית השהות בבנין‪.‬‬ ‫המבנה משתלב עם שדרת עצים‬ ‫קיימת ויוצר גן פנימי עם הבנין הישן‬ ‫אליו הוא מחובר‪ ,‬ויוצר מכלול מחקר‬ ‫אחד‪.‬חלק הבניין מורם על עמודים‬ ‫ומאפשר לגינה לעבור דרכו‪.‬‬ ‫חומרי הגמר משדרים את מהות‬ ‫הבניין‪ :‬נקיון‪ ,‬קפדנות‪ ,‬קידמה וצניעות‪.‬‬ ‫בחוץ נעשה שימוש באלומיניום לבן‬ ‫ובזכוכית וכן בבטון חשוף ופלדה‪.‬‬ ‫בעיצוב הפנים נעשה שימוש בחומרים‬ ‫חמים כמו עץ‪ ,‬גוונים חמים בריצוף‪,‬‬ ‫צבעים עליזים בריהוט הציבורי‬ ‫בגלריות ובמעברים וכן שילוב צמחיה‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה מתן מאיר‬ ‫המחצית החבויה‬ ‫מקלט מיקרו‪-‬אקלימי‬ ‫פריק ונישא לחוצי גבול‬ ‫מדבר סונורה‬ ‫ארה”ב‬ ‫זהו ניסיון לתת מענה ולו חלקי לאסון‬ ‫הומניטארי המתרחש מזה שנים‬ ‫במדבריות בגבול בין ארה”ב למכסיקו‪.‬‬ ‫בכל שנה מנסים מאות מהגרים‬ ‫לחצות את הגבול האמריקני ולהגיע‬ ‫ברגל לערים המרכזיות בקליפורניה‪,‬‬ ‫אריזונה‪ ,‬ניו מקסיקו וטקסס‪ .‬רבים‬ ‫מתים בדרך בשל התנאים האקלימיים‬ ‫הקשים שמציב המדבר ליושביו‪.‬‬ ‫הפרויקט יוצר מערך מלאכותי של‬ ‫איתור‪ ,‬איסוף‪ ,‬אחסון והפצת נוזלים‬ ‫בכמויות קטנות לחלל הפנימי של‬ ‫המבנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שימוש בניתנול‬ ‫– סגסוגת המשנה צורה באופן‬ ‫שתוכנת בתהליך יצורה כתוצאה‬ ‫משינוי טמפרטורה מאפשר לסבכה‬ ‫הקונסטרוקטיבית להתכווץ ולשנות‬ ‫את נפח החלל הפנימי בשעות הלילה‬ ‫הקרות‪ .‬מנגנון בידוד משלים העשוי‬ ‫ספוג אינקפסולציה עוטף את הסבכה‪,‬‬ ‫אוגר חום ופולט אותו בטמפרטורת‬ ‫סביבה שנקבעה מראש‪ .‬ממבראנה‪,‬‬ ‫העשויה בד רגיש ללחץ ותנועה‪,‬‬ ‫מספקת מידע על נוכחות במבנה‬ ‫ומאפשרת לחבר את המבנה למנגנון‬ ‫איתות מצוקה‪.‬‬ ‫המבנה משמש אמצעי הצלה בשלבי‬ ‫התייבשות קריטיים‪ ,‬והשהייה בו‬ ‫מיועדת לזמן קצר בלבד‪ .‬הוא פריק‬ ‫ומודולארי ונועד לקום בו זמנית‬ ‫באתרים מרובים על ידי צוותים של‬ ‫פעילי ארגונים הומניטאריים באזור‪.‬‬ ‫המבנים הינם זמניים וכל אחד נועד‬ ‫לשמש מהגרים רבים בכל יום‪:‬‬ ‫מעין תחנת עזרה ראשונה מתכלה‬ ‫ואורגאנית שלרוב החומרים המרכיבים‬ ‫אותה אורך חיים קצר‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה נעה בריק‪ ,‬נחום‬ ‫אופיר‪ ,‬איגור פורטנוי‬ ‫נמל גנואה‬ ‫הפרויקט בוחן את הסיטואציה‬ ‫העירונית הקיימת בגנואה נוכח הנמל‬ ‫התעשייתי ומציע תכנון של אזור העיר‬ ‫ההיסטורית לאחר העתקת הנמל‬ ‫מערבה‪.‬‬ ‫הפרויקט מציג סכימה אורבאנית של‬ ‫האזור כחלק מתהליך התחדשות‬ ‫עירונית של אזור הנמל ותכנונו מחדש‬ ‫של קו חוף בעל משמעות עבור העיר‪,‬‬ ‫תוך שימת דגש על יצירת רצף עירוני‬ ‫בין העיר והים והתמודדות עם הנתק‬ ‫שנוצר לאורך השנים בינם נוכח‬ ‫התפתחות הנמל שהביאה להקמתה‬ ‫של מערכת אוטוסטראדות מוגבהת‬ ‫ומסועפת לאורך כל קו החוף של‬ ‫גנואה ‪.‬‬ ‫התכנון מנסה ליצור סיטואציות‬ ‫עירוניות חדשות הבוחנות מפגשים‬ ‫מחודשים של העיר עם הים תוך‬ ‫שימור איקונים אורבאניים קיימים‪,‬‬ ‫חזרה לערכים שייצגו את גנואה בעבר‪,‬‬ ‫שיקום אזורים שהוזנחו כתוצאה‬ ‫מהתפתחות הנמל‪ ,‬ויצירת מוקדים‬ ‫עירוניים חדשים‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה דוד נופר‬ ‫אדריכלים ומתכנני ערים‬ ‫מרכז הקונגרסים‬ ‫המכללה האקדמית‬ ‫אשקלון‬ ‫המבנה מבוסס על קליפת אלומיניום‬ ‫החופה על חללים פתוחים וסמוכים‬ ‫(אולמות ומבואות) בהרכבו של‬ ‫המבנה‪ .‬מפגש הקו הקמור עם קווי‬ ‫הבינוי הכללי של הקמפוס‪ ,‬מייצר‬ ‫“תנועת מספריים” בחלל הכניסה של‬ ‫המבנה‪ ,‬ומחזק את משפך הכניסה‬ ‫הראשי אל הקמפוס‪ .‬האולמות השונים‬ ‫נושקים בספירלה זה לזה‪ ,‬בגיאומטריה‬ ‫חופשית‪ ,‬ומעברים “תלויים באויר”‬ ‫מחברים ביניהם‪ .‬החיפוי החיצוני‬ ‫מבוסס על מתכת ירקרקה ואבן‬ ‫זהובה‪ ,‬ותוך המבנה מורכב ממעבר‬ ‫הדרגתי בין מתכת חיצונית החודרת‬ ‫לתוך המבנה‪ ,‬לחיפוי‪-‬עץ בכפיסים‪,‬‬ ‫בלוחות ובריבועים‪ .‬פלטות עץ דקות‬ ‫חופות ב”מהדק סיכות” על הקווים‬ ‫המקומרים של האולמות‪ ,‬מזמינות‬ ‫אפקט אינטימי וחם מול המתכת‬ ‫החיצונית הקרה‪ .‬שלושה חומרים‬ ‫בסיסיים מהווים את עיצובו הפנימי‬ ‫של המבנה – עץ‪ ,‬זכוכית ומתכת‪.‬חיפויי‬ ‫העץ בדפנות האולמות‪ ,‬במבואות‬ ‫ובמעברים; זכוכית בגשרים‪ ,‬במדרגות‬ ‫הפתוחות ובחללים הפתוחים הפונים‬ ‫אל החוץ; מתכת מהווה חיבור בין‬ ‫המפלסים (אנכי ומשופע) ומחברים‬ ‫אופקיים בין עץ מתכת וזכוכית‪.‬‬

‫צילום‪ :‬עמית גירון‪ ,‬דוד נופר‬

‫זה בנוי‬

‫זה נסים דוירי‬ ‫מוזיאון לאומנות‬ ‫פלסטינית עכשווית‬ ‫אום אלפחם‬ ‫מטרת התכנון היא לברוח מהמושג‬ ‫המערבי של “בנין מוזיאון”‪ ,‬ולנסות‬ ‫ולהגדיר “מוזיאון מקומי מזרחי” עם‬ ‫נוכחות לא מאיימת‪ .‬לנסות לייצר‬ ‫תהליך תנועה חיצוני ופנימי קשור‬ ‫לסביבה ולטבע אותו ניתן לפתח אותו‬ ‫לפי הצורך‪ ,‬כך שכל אחד יכול להיכנס‬ ‫דרכו ולשוטט בין התערוכות והסדנאות‬ ‫ולהמשיך בדרכו‪ .‬סביב המסלול הזה‬ ‫מתקיימות פונקציות של אומנות‪,‬‬ ‫סדנאות‪ ,‬ספרייה וכן אודיטוריום עירוני‪.‬‬ ‫המוזיאון מייצר טיול בטופוגרפיה‬ ‫אשר מתפתל עם הפיתולים שלה‪,‬‬ ‫בזמן שהמבקר חווה תערוכות שונות‬ ‫הנמצאות בתוך גופים “זרים” צמודים‬ ‫למסלול‪.‬‬ ‫תכנון מסלול ההליכה בטבע נעשה‬ ‫על ידי “תירבות הטופוגרפיה”‪ ,‬כפי‬ ‫שנהגו אבותינו לסלול דרכים בטבע‪,‬‬ ‫לפני המחשבה על הבנין‪ .‬תירבות‬ ‫הטופוגרפיה נעשה על ידי שיפועים‬ ‫במישור הקרקע וקירות תומכים‪,‬‬ ‫ומכך נוצרות טרסות טבעיות מחומרי‬ ‫המקום‪ .‬לאחר מספר ניסיונות להגיע‬ ‫למערך תנועה טוב בטבע‪ ,‬הוחלט‬ ‫לשכל גופים זרים מבטון בצמוד‬ ‫לטרסות‪ .‬המטרה של הגופים הזרים‬ ‫היא רק “סגירה אקלימית”‪ .‬הגופים‬ ‫הזרים הם לפעמים קליפת בטון‬ ‫מרחפת מעל טראסה שמטרתה‬ ‫לייצר אקלים פנימי למוזיאון‪ .‬במצב‬ ‫אחר הגוף הזר הוא מעין “קונטיינר”‬ ‫קונסטרוקטיבי שמחזיק את עצמו‬ ‫וצמוד למסלול כך שהוא מכיל תערוכה‬ ‫או חללים שונים למיניהם‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה נתנאל אלפסי‬ ‫דניאל זרחי‬ ‫בי”ס לאמנות ותיאטרון‬ ‫שוק הפשפשים‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫עיקר הפרויקט הוא שחרור קומת‬ ‫הקרקע ויצירת חתך רחוב לא‪-‬אופייני‬ ‫לאזור‪ ,‬וכך ליצור מרחב ציבורי פתוח‬ ‫המאפשר התפשטות של שוק‬ ‫הפשפשים לקומת הקרקע‪ .‬חלל זה‬ ‫מאפשר מגוון פעילויות רחב הפתוח‬ ‫הן לציבור והן למשתמשי בית הספר‬ ‫ונערך באווירה לא‪-‬רשמית ומזמין את‬ ‫העוברים ושבים ואת תושבי האזור‬ ‫להשתתף‪.‬‬ ‫חיבור ביה”ס לרחוב ולשוק נעשה‬ ‫ע”י מיקום גלריית בית הספר על‬ ‫רמפה המעלה את הרחוב אל הכניסה‬ ‫הראשית לביה”ס בקומה השנייה‪.‬‬ ‫הרמפה עוטפת את חלל הספרייה וכך‬ ‫מאפשרת הצצה אל חלל הספרייה‬ ‫מצידה אחד ומבט אל הרחובות‬ ‫הסובבים את הבניין מצידה השני‪.‬‬ ‫חדרי סטודיו פוזרו בצידיו הצפוני‬ ‫והדרומי של המגרש ללא הפרדה‬ ‫לחללים המיועדים לתיאטרון וחללים‬ ‫המיועדים לאמנות פלסטית‪ .‬אולם‬ ‫ההופעות משמש רוב הזמן כחלל‬ ‫האינטראקציה המרכזי כך שחללי‬ ‫עבודה רבים פונים אליו‪ .‬נוצר קשר‬ ‫בין התלמידים בחלקים השונים של‬ ‫ביה”ס‪ .‬האולם בנוי מדרגות רחבות‬ ‫המאפשרות שימושים שונים‪ ,‬כמו גם‬ ‫קומת הגג‪.‬‬ ‫הבניין בנוי למעשה משלוש קורות‬ ‫וירנדל לאורכו ולכל גובה הבניין‪ ,‬כאשר‬ ‫כך ניתן להסתפק רק ב‪ 6-‬נקודות‬ ‫מפגש עם הקרקע‪ .‬לבניין מעטפת‬ ‫כפולה‪ ,‬העשויה זכוכית ופאנלים‬ ‫של רשת‪ .‬הדבר מאפשר שמירה על‬ ‫פרטיות המשתמשים במהלך היום‬ ‫וגילוי החוצה של פנים הבניין בלילה‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה נתנאל בן יצחק‬ ‫אדריכלים‬ ‫טיילת הראשונים‬ ‫נתניה‬ ‫טיילת הראשונים תוכננה כמרחב‬ ‫התכנסות ציבורית מקורה ומעוצב‪,.‬‬ ‫פואיה ציבורי או אגורה רומית‪ .‬ציר‬ ‫מקורה בכיוון צפון דרום שאליו‬ ‫מתחברים צירי רוחב לתוך רחבות‬ ‫מקורות ע”י פרגולות‪.‬לאורך הדופן‬ ‫המזרחית נפתחו בתי קפה ומסעדות‬ ‫כשהדופן המערבית פתוחה לנוף‬ ‫הים‪ .‬מהכיכר המרכזית של הטיילת‬ ‫ניצב גשר תצפית המתחבר למעלית‬ ‫ציבורית המגשרת בין מפלס הטיילת‬ ‫העליונה למפלס הטיילת התחתונה‬ ‫במישור חוף הים‪.‬פיר המעלית בעל‬ ‫חזית שקופה לכיוון צפון מערב‪.‬‬ ‫המעלית שואלת דימויים ממבנים‬ ‫ימיים‪ ,‬החיבור בין הגשר לפיר המעלית‬ ‫מדמה סיפון וגשר פיקוד או מיגדלור‪.‬‬ ‫הטיילת בנויה כמערכת כיכרות‬ ‫שזורות על ציר צפון‪-‬דרום אליו זורמים‬ ‫צירי רוחב מרחובות העיר‪ .‬כעיר תיירות‬ ‫על שפת ים התיכון הטיילת מתקשרת‬ ‫עם השפה העיצובית של שכנותינו‪.‬‬ ‫הכיכרות מעוצבות כעין חדרים בגן‬ ‫אנדלוסי‪ .‬רצפה בדגמים גאומטרייים‬ ‫צבעוניים סביב ערוגה מרכזית‬ ‫המשלימה את הגאומטריה של עיצוב‬ ‫האריחים‪ .‬קירות מחוררים יוצרים מעין‬ ‫משרביות‪ .‬פרגולה שמקרה וסוככת‬ ‫את הכיכר צומחת מעמודי כורכר‪,‬‬ ‫בוריאנטים גאומטריים מודולריים‬ ‫המכוונים לבניה המורית‪.‬‬ ‫שיקום מרכז העיר באמצעות הקמת‬ ‫הטיילת‪ ,‬בנייתה נדבך אחר נדבך‬ ‫במשך כ‪ 20 -‬שנה (ועדיין המלאכה‬ ‫לא נשלמה) הביא לשינוי מעיר בדעיכה‬ ‫לעיר בצמיחה שתושביה גאים להיות‬ ‫חלק מהתחדשותה‪.‬‬

‫זה תכנון עירוני‬

‫זה עדה כרמי‪-‬מלמד‬ ‫אדריכלים‬ ‫אדריכל אחראי‪ :‬יובל אמיצי‬

‫ביה"ס למנהל עסקים‬ ‫ע"ש אריסון‬ ‫וביה"ס לממשל ע"ש‬ ‫לאודר‬ ‫המרכז הבינתחומי‬ ‫הרצליה‬

‫קמפוס המרכז הבינתחומי שימש‬ ‫בעבר בסיס צבאי‪ .‬מאז ועד היום הוא‬ ‫נשמר כמעין שמורת טבע עם מבנים‬ ‫נמוכים‪ ,‬עם דשאים פתוחים ושדרות‬ ‫אקליפטוסים‪.‬‬ ‫הפקולטות למינהל עסקים ולממשל‬ ‫תוכננו במבנה אחד עם חלל פנימי‬ ‫משותף ומעברי סטודנטים הממשיכים‬ ‫ומתחככים זה בזה‪.‬‬ ‫על מנת לשמור על קו הרקיע הנמוך‬ ‫בקמפוס‪ ,‬חפרנו בור ושתלנו את‬ ‫הבניין בתוכו‪ .‬יצרנו חצר פנימית‬ ‫שקועה‪ ,‬מוצלת ומוגנת‪ ,‬הנמוכה‬ ‫ממפלס הקמפוס‪.‬‬ ‫המבנה מתפתח בשכבות לעבר חצר‬ ‫זו הנמתחת לכל אורכו‪ .‬השכבה‬ ‫הראשונה שקופה‪ ,‬משקפת ומכפילה‬ ‫את משטחי הדשא ממולה‪ ,‬השניה‬ ‫מטויחת ולבנה ומכילה את המערכות‬ ‫הטכניות‪ ,‬השלישית את כיתות‬ ‫הלימוד והרביעית מאבן ומבטון‬ ‫תוחמת את החצר הפנימית‪.‬‬ ‫בין השכבות הללו מתפתחים חללי‬ ‫התנועה במבנה ומסתנן האור‬ ‫הטבעי המלווה אותם‪ .‬כל אלה גם‬ ‫יחד מתנקזים לעבר החלל המרכזי‬ ‫המשותף לשתי הפקולטות‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה עדה כרמי‪-‬מלמד‬ ‫אדריכלים‬ ‫אדריכל אחראי‪ :‬עמית נמליק‬

‫בית כנסת‪,‬‬ ‫קמפוס האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫רעננה‬

‫בית הכנסת מתוכנן כחלק אינטגרלי‬ ‫מן הרקמה הכללית של הקמפוס‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הוא עוצב כגוף עצמאי‪ ,‬מבטון‬ ‫נקי‪ ,‬הניבט לעבר הספריה שממולו‬ ‫מבעד לחצר הכניסה האינטימית‬ ‫המפרידה ביניהם‪.‬‬ ‫המבנה ממוקד לעבר הבמה וארון‬ ‫הקודש‪ .‬החלל הפנימי מתפתח‬ ‫בגיאומטריה מעגלית שמוצאה בנקודה‬ ‫אחת וממנה נפרשים שני מפלסי‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫ארון הקודש‪ ,‬הניזון מאור עליון‪ ,‬עטוף‬ ‫במסננת צפופה של לייסטים מעץ‬ ‫ההולכים ונפתחים כלפי מעלה כמו‬ ‫מטריה גדולה התלויה מן התקרה‬ ‫הלבנה‪ .‬תקרה זו משמשת כרפלקטור‬ ‫לאור הטבעי החודר דרך ה"מסננת"‬ ‫לתוך אולם התפילה‪.‬‬ ‫והחלל‬ ‫הקונסטרוקציה‬ ‫האור‪,‬‬ ‫מתאחדים במזרח ומתרחקים ממנו‬ ‫בהדרגה‪.‬‬

‫זה בנוי‪/‬עיצוב פנים‬

‫זה עודד רוזנטל‬ ‫אדריכלים‬ ‫מפעל למוצרי נייר‬ ‫נהריה‬ ‫מפעל למוצרי נייר ששודרג תוך‬ ‫הכפלת שטחו הבנוי והחלפת כל‬ ‫מערך הייצור והציוד‪.‬‬ ‫הרעיון היה ליצור מפנה חשיבתי‬ ‫בתחום התעשייה הכבדה‪ ,‬המצטיירת‬ ‫כתעשייה מלוכלכת הפוגעת באיכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬ולרוב אינה מעוצבת כהלכה‪,‬‬ ‫תוך יצירת סביבת עבודה איכותית‬ ‫בשילוב תאורה ואוורור טבעיים‪.‬‬ ‫לחומרים ולפרטים רמת גימור גבוהה‬ ‫המשדרת דיוק‪ ,‬סדר וניקיון‪ .‬החומרים‬ ‫במבנה בעלי עמידות אש ותכונות‬ ‫אקוסטיות גבוהות‪ .‬נעשה שימוש‬ ‫בחומרים קלים המאפשרים חדירת‬ ‫אור בכמות רבה ולעומקים גדולים‪,‬‬ ‫וכן תוכננה מערכת אוורור טבעי‪,‬‬ ‫המבוססת על קיר‪ /‬ארובת אוורור‬ ‫העובר לאורך כל המפעל‪.‬‬ ‫השילוב בין המבנים הישן והחדש‬ ‫נוצר ע”י הקיר הניצב בתפר שביניהם‪,‬‬ ‫מפריד מבחינה עיצובית ומקשר‬ ‫מבחינת התפקוד‪ .‬ה”פשייה” בגוון‬ ‫כחול העוברת לאורך גגות המבנים‬ ‫תורמת לאחידות העיצובית של‬ ‫המבנה הכולל ‪.‬‬ ‫החומרים הצבעוניים והחצי שקופים‬ ‫שבחזיתות‪ ,‬בשילוב הפנלים בגוון‬ ‫כחול משתלבים בסביבה החולית‬ ‫הקרובה לים‪ .‬שקיפותן החלקית של‬ ‫החזיתות מאפשרת את הארת שטח‬ ‫הייצור כולו בתאורה טבעית אחידה‪.‬‬ ‫החזית הפונה לכניסה עוצבה בצורה‬ ‫גלית המזכירה את גלילי הנייר‪,‬‬ ‫בצורה דומה למיכלים המעוגלים‬ ‫בצידה הפנימי‪ ,‬וביחד עם משטחי‬ ‫הפוליקרבונט הקשתיים הנמצאים‬ ‫מעברו השני של הקיר המפריד‪ ,‬יוצרים‬ ‫קומפוזיציה של נפחים וצורות כמעין‬ ‫“מטאפורה” למוצר ולציוד התעשייתי‬ ‫הנמצאים בתוך המבנה‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה ערן גבאי‬ ‫מבנה מגורים‬ ‫תכנון מבנה בעל ‪ 5‬יחידות מגורים‬ ‫נפרדות ושונות זו מזו‪ ,‬הכולל בית‬ ‫קפה הממוקם בקומת הכניסה‪.‬‬ ‫התכנון כולל זוג קירות רחבים וחלולים‬ ‫לנשיאת המבנים וכן למעבר תשתיות‪.‬‬ ‫בין הקירות נוצר חלל ביניים‪ ,‬המשותף‬ ‫לכלל דיירי המבנה ובו חצר משותפת‪,‬‬ ‫מערכת תנועה ורטיקאלית וגשרים‬ ‫המובילים אל היחידות השונות‪ .‬כל‬ ‫יחידת מגורים מוקפת במעין טבעת‬ ‫חלל אישית ובעלת שישה כיווני אור‬ ‫ואוורור‪.‬‬ ‫היחידות‪ ,‬בעלות מספר כניסות‬ ‫משתנה‪ ,‬מחולקות לחללים בעלי‬ ‫מספר דרגות חשיפה‪ ,‬מחשיפה‬ ‫מוחלטת‪ -‬ישירות אל הרחוב‪ ,‬אל חלל‬ ‫ביניים ואל חצר אחורית‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה פונגר‪-‬שגיב‬ ‫אדריכלים‬ ‫חברה קדישא‬ ‫גבעת קבורה‬ ‫קבורת סנהדרין‬ ‫בית עלמין קרית שאול‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫פיתוח שיטות קבורה המאפשרות‬ ‫ניצול מושכל של משאבי קרקע‬ ‫מצומצמים המותאמות לדרישות‬ ‫ההלכה ומאושרות ע”י גורמים רבניים‪.‬‬ ‫שיטות אלה מאפשרות לצמצם את‬ ‫שטח הקרקע המוקצה לקבורה עד פי‬ ‫‪ 8‬לעומת השיטה הקונבנציונלית‪.‬‬ ‫בבית עלמין קרית שאול בתל אביב‪,‬‬ ‫החליטה חברה קדישא תל אביב‪,‬‬ ‫לממש את אחת השיטות החדשות‪.‬‬ ‫השיטה החדשה יצרה אתגרים‬ ‫תכנוניים הכפופים להלכה היהודית‪.‬‬ ‫התוצאה התכנונית היא מבנה של‬ ‫גבעת קבורה‪ ,‬מבנה פרמידלי‪ ,‬יצוק‬ ‫בטון ובתוספת אלמנטים טרומיים‬ ‫משלימים‪ .‬דפנותיו החצוניות הו‬ ‫טרסות לגינון‪ .‬בתוך המבנה‪ ,‬שלוש‬ ‫קומות של אולמות קבורה‪ .‬כל אולם‬ ‫סביב פטיו מגונן ומואר‪ .‬הקברים הם‬ ‫בגומחות הקיר בשיטת קברי סנהדרין‪.‬‬ ‫בגג הבנין קברים בשיטת הקבורה‬ ‫הקונבנציונלית‪ .‬יש גישה נוחה לכל‪:‬‬ ‫מדרגות‪ ,‬רמפה ומעלית‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה פורה יעקובי‬ ‫אדריכלים‬ ‫קמפוס האקדמיה לטיסה‬ ‫בסיס חיל האוויר‬ ‫חצרים‬ ‫תכנון של קמפוס המכיל אודיטוריום‪,‬‬ ‫ספריה‪ ,‬כיתות לימוד ושני מבני מגורים‬ ‫עם אופציה לבניין מגורים נוסף‪ .‬אפיון‬ ‫מרכיבי הפרוגרמה התגבש בשיתוף‬ ‫עם המזמין‪ ,‬תוך הצגת חלופות שונות‬ ‫והצעות לתוספות ושינויים אשר‬ ‫נלמדים מקמפוסים אזרחיים‪ .‬למרות‬ ‫היותו גוף צבאי‪ ,‬היה המזמין גמיש דיו‬ ‫בכדי לאפשר מהלך של למידה וקבלת‬ ‫רעיונות עד להחלטה על פרוגרמה‬ ‫מוסכמת‪.‬‬ ‫תכנית הבינוי הכללית אשר כללה את‬ ‫הצבת הבניינים לפי הקשרים השונים‬ ‫ביניהם‪ ,‬וכן עם קשר לבית הספר‬ ‫הקיים ביחד עם מגבלות השטח‪,‬‬ ‫הייתה קשה במיוחד וחייבה מספר‬ ‫חלופות רב‪.‬‬ ‫פתרון בניין המגורים התבסס על‬ ‫תכנון פונקציונלי יעיל וחזרתי‪ ,‬יחד עם‬ ‫תכנון אופטימלי של יחידת מגורים‬ ‫טיפוסית‪ .‬במקביל‪ ,‬פתרון אקלימי יעיל‬ ‫אסתטי ולא יקר של המעטפת‪ .‬בבניין‬ ‫הקמפוס חיפשנו פתרונות טובים‬ ‫ועכשוויים לאודיטוריום‪ ,‬כיתות הלימוד‬ ‫והספרייה‪.‬‬ ‫נעשה מאמץ להתמקד במתן פתרונות‬ ‫תפקודיים מקסימליים לכל הפונקציות‬ ‫הנדרשות‪ ,‬קשרים טובים ונוחים בין כל‬ ‫הפונקציות והבניינים‪ ,‬מתן חזות אשר‬ ‫מעידה על תוכן הבניינים‪ ,‬שמירה‬ ‫על המסגרת הסביבתית בו נמצאים‬ ‫הבניינים בהקשר לשאר הבסיס‪,‬‬ ‫ורמיזה על הקשר בין קמפוס זה‬ ‫לקמפוסים אקדמאיים אחרים‪.‬‬

‫צילום‪ :‬אלי גרוס‬

‫זה בנוי‬

‫זה פיצו קדם אדריכל‬ ‫דירת גג‬ ‫דניה‬ ‫חיפה‬ ‫חללי הדירה תוכננו כחללים דינאמיים‬ ‫משתנים המחולקים באמצעות מערכת של‬ ‫מחיצות הזזה משכבות נייר (מחיצות שוג'י)‬ ‫המאפשרות מצד אחד אינטימיות מסתורין‬ ‫והצצה ומצד שני פתיחות מרבית ההופכת‬ ‫את הדירה לחלל אחד‪.‬‬ ‫כל המחיצות נבנו לפי מיטב המסורת‬ ‫היפאנית – עץ ארז‪ ,‬שכבות של נייר אורז‬ ‫בעבודת יד ופרופורציות וגדלים מסורתיים‪.‬‬ ‫השימוש בחומריות הזאת מאפשר ויסות‬ ‫של חדירת אור טבעי ומלאכותי לדירה‪ ,‬וכך‬ ‫נוצר‪ ,‬באמצעות השימוש בפילטר האור‪,‬‬ ‫אלמנט דינאמי נוסף המשחק ומשנה את אופי‬ ‫הדירה‪.‬‬ ‫הדירה פונה לנוף מפרץ חיפה ושימוש רב‬ ‫בחומרים שקופים ושקופים למחצה (לוחות‬ ‫זכוכית במעקה או מקלחת שקופה לגמרי‪,‬‬ ‫סרגלי ברזל דקים בפרגולה או מחיצות‬ ‫וכיו"ב) מאפשר את טשטוש ההפרדה בין‬ ‫חללי הפנים לחוץ‪.‬‬ ‫שימוש בגוונים לבנים ובהירים משלים את‬ ‫האווירה הכמעט מדיטיבית שנוצרת בדירה‬ ‫ומאפשר ליופיו של הנוף להוות חלק מרכזי‬ ‫בעיצוב מבלי שיופרע ע"י אלמנטים צעקניים‪.‬‬ ‫הדירה תוכננה למשתמשת יחידה ואופי‬ ‫התכנון מאפשר לה לשנות את דרך החיים‬ ‫והשימוש בדירה בכל רגע נתון וליצור לה‬ ‫רמות אינטימיות שונות בכל פעם שתחפוץ‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה קימל אשכולות‬ ‫אדריכלים‬ ‫בית מגורים‬ ‫רחוב ועידת קטוביץ ‪7-9‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫הבית ברחוב התל אביבי מציג‬ ‫התמודדות בסד נתון ויצירה בתוך‬ ‫אילוץ מרצון‪.‬‬ ‫הבית הפינתי מורכב מקוביה לבנה‬ ‫וקיר בטון חשוף וביניהם שקיפות‪.‬‬ ‫יוצא דופן בקוביה הלבנה הוא מערך‬ ‫חדר המדרגות הממוקם בדופן‬ ‫הצפונית של הביתוהמקבל מעטפת‬ ‫שקופה למחצה מזכוכית ומרישי‬ ‫עץ – המרישים משמשים להצללה‬ ‫ולפרטיות‪ ,‬מאפשרים משחקי אור וצל‬ ‫הנותנים חיים לחללי הבית הפנימיים‪.‬‬ ‫המחבר השקוף בין קיר הבטון‬ ‫והקוביה הלבנה מעשיר את חללי‬ ‫המגורים ומחזק את הקשר החשוב‬ ‫בין פנים הבית לאותן חצרות אורבניות‬ ‫קטנות במזרח ובמערב‪.‬‬ ‫הפרויקט מנסה להוכיח שאדריכלות‬ ‫יכולה להתקיים בקנה המידה הקטן‬ ‫הצנוע והאנושי ‪ -‬עובדה חשובה‬ ‫בעידן הכוחני והקינג קונגי התל אביבי‬ ‫הנוכחי‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה דוד קנפו‬ ‫תגית כלימור‬ ‫אדריכלים ובוני ערים‬ ‫מרכז המוסיקה‬ ‫מעלות ‪ -‬תרשיחא‬ ‫מרכז המוסיקה במעלות תרשיחא הוא‬ ‫מקום למפגש מוסיקלי והוראת נגינה‪.‬‬ ‫המרכז ממוקם על גבעה במרכז העיר‬ ‫הצופה על הנוף העירוני ואל חורשות‬ ‫ונופים גליליים פסטורליים‪.‬‬ ‫מרכז המוסיקה במעלות תרשיחא‬ ‫הוא נקודת מפגש של יצירה‪ ,‬אנשים‬ ‫ונופים המקיימים סביבה של סובלנות‬ ‫ודו‪-‬קיום‪ .‬האוכלוסייה בעיר מורכבת‬ ‫מקהילה יהודית ותיקה‪ ,‬מקהילה‬ ‫ערבית מתרשיחא ומקהילה של עולים‪.‬‬ ‫האתני‬ ‫הדמוגראפי‪,‬‬ ‫המפגש‬ ‫והתרבותי בחלל של יצירה כמו‬ ‫מרכז המוסיקה יוצר רגע יוצא דופן‬ ‫להרהור ארכיטקטוני‪ .‬מעבר ליצירת‬ ‫מקום לאצירת צלילים ולחנים‪ ,‬זהו‬ ‫מקום שמתקיים בו רב‪-‬שיח תרבותי‪,‬‬ ‫דיון יצירתי מפרה והקשבה לרבדים‬ ‫הרעיוניים תוך שמירת האיכויות וכיבוד‬ ‫המסורות‪.‬‬ ‫האדריכלות של מרכז המוסיקה‬ ‫במעלות תרשיחא נותנת ביטוי למפגש‬ ‫הייחודי הזה‪ ,‬ברמה הטקטונית‪,‬‬ ‫החללית והאסטטית‪.‬‬ ‫הבניין בנוי מתיבות אבן וזכוכית‬ ‫המקורות בלוחות אלומיניום כשהן‬ ‫אוחזות אחת בשנייה כמו בשרשרת‬ ‫אנושית במעגל ריקודים‪ .‬ריקוד‬ ‫התיבות יוצר בדינאמיות הטקטונית‬ ‫ביטוי לתנועה המוסיקלית שהיא כל‬ ‫תכליתו‪.‬‬ ‫הפתיחות התרבותית הנובעת מתוך‬ ‫חללי הבניין מוצאת ביטויה במעטפות‬ ‫הזכוכית של חזיתות הבניין הפתוחות‬ ‫לנוף והמשדרות הכנסת אורחים‪,‬‬ ‫סובלנות ורצון להשתלב במרחב הנופי‬ ‫של העיר והגליל‪.‬‬

‫צילום‪ :‬עמית גירון‬

‫זה בנוי‬

‫זה ר‪ .‬להב ‪ -‬ריג‬ ‫אדריכלים ומתכנני ערים‬ ‫בית ספר הר חומה‬ ‫ירושלים‬ ‫בי”ס הר חומה ממוקם בגובה של‬ ‫כ‪ 700-‬מטר בצדה הדרום‪-‬מזרחי‬ ‫של ירושלים‪ ,‬בשכונה חדשה הנבנית‬ ‫באזור הר חומה‪ ,‬מול גילה‪ .‬השטח‬ ‫המיועד לביה”ס מתאפיין בטופוגרפיה‬ ‫מאוד תלולה ובהפניה מזרחית‪.‬‬ ‫תלילותו ופניתו המזרחיים של האתר‬ ‫מהוים אתגר תכנוני טופוגרפית‬ ‫ומבחינת הבניה הירוקה‪ .‬בבית הספר‬ ‫מיושמים עקרונות בניה ירוקה כגון‬ ‫הפניה לדרום‪ ,‬חימום סולארי פאסיבי‪,‬‬ ‫איוורור לילה וניצול מירבי של תאורת‬ ‫יום‪ .‬מהשטח נשקף נוף רחב ידיים‬ ‫לכוון צור ביתר ורמת רחל‪ .‬ביה”ס‬ ‫נמצא באזור הקרוב לכניסה לשכונה‪.‬‬ ‫שטחו מתחלק בין בי”ס יסודי של‬ ‫‪ 18‬כיתות ובין שטח לגני ילדים של ‪5‬‬ ‫כיתות‪ .‬המגרש מוקף כבישים ראשיים‬ ‫המאפשרים נגישות מירבית והפרדת‬ ‫כניסות בין גני ילדים ובית הספר‪.‬‬

‫זה תכנון‬

‫זה רם כרמי אדריכלים‬ ‫בית מגורים‬ ‫רמת השרון‬ ‫ביתו של אדם הוא מבצרו ‪ -‬מקום‬ ‫מבטחו‪ .‬הבית ממלא תפקידים‬ ‫ערכיים ופונקציונליים בחייו של אדם‬ ‫ומבטא את צרכיו הראשוניים לביטחון‬ ‫ויציבות‪.‬‬ ‫הבית פוטר אותך מ”להיות ראוי”‬ ‫ותמיד מכניס אותך פנימה‪ ,‬מקבל‬ ‫אותך‪ .‬בית הוא חלק מהזהות של‬ ‫האדם ‪ -‬כור היתוך אנושי‪ .‬המקום‬ ‫בו הוא בוחר לחיות‪ ,‬להקים משפחה‬ ‫ולקיים את הרגליו במחיצת קרוביו‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה רם כרמי אדריכלים‬ ‫נמל התעופה היבשתי‬ ‫נתב"ג ‪2000‬‬ ‫נמל תעופה הוא השער של המדינה‬ ‫לעולם ויש בו דיאלוג מתמיד‬ ‫בין שמים וארץ‪ ,‬פנים וחוץ‪ ,‬לאומי‬ ‫ובינלאומי‪ ,‬המראה ונתיחה‪ ,‬התחלה‬ ‫וסוף‪.‬‬ ‫המתח התמידי בין שני האלמנטים‬ ‫המנוגדים לכאורה ונקודות ההשקה‬ ‫ביניהם‬ ‫משתקפים באומנות הבנייה‪ ,‬אופיו‬ ‫וסגנונו של נתב"ג ‪ ,2000‬המתחלק‬ ‫לשניים‪:‬‬ ‫האולם האווירי – העליון ‪ -‬מתאפיין‬ ‫בעיצוב טכנולוגי עכשווי וב"קצב‬ ‫מהיר"‪.‬‬ ‫האולם היבשתי‪ -‬התחתון מתוכנן‬ ‫ברוח החזרה לארץ ו"מאט את הקצב"‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה רם קפלן‬ ‫עמיחי ארבל‬ ‫נמר על הגג‬ ‫מבנה קל ללימוד ולתצוגה‬ ‫גג בנין אמדו‪ ,‬הטכניון‬ ‫חיפה‬ ‫המבנה כולל חלל גלילי המונח על רגלי‬ ‫פלדה דקות ולמעשה נתפס כמבנה‬ ‫ה”מרחף” על גג הבנין ומשחרר את‬ ‫השטח שמתחתיו‪ ,‬ואינו חוסם את‬ ‫המבט הייחודי לנוף המפרץ והים‪.‬‬ ‫בדומה לסטרוקטורת החרקים‪ ,‬בעלי‬ ‫שלד קשיח חיצוני הנושא את גופם‪,‬‬ ‫מוקם את שלד המבנה מחוצה לו‪.‬‬ ‫הוא עשוי מערכת צינורות אלומיניום‬ ‫דקים ושווים באורכם המתברגים‬ ‫בקצותיהם למחברים כדוריים‪ .‬הרכבת‬ ‫השלד מתבצעת באתר בצורה מהירה‬ ‫ומדויקת ומתחברת למסבך הרצפה‬ ‫ולרגליים‪ .‬לאחר הרכבת השלד וחיבורו‬ ‫לשתי טבעות הקשחה משני קצוותיו‪,‬‬ ‫מונח “עורו” של הבנין – סדרת‬ ‫פאנלים העשויים משתי שכבות פח‬ ‫פלדה וביניהם פוליסטירן מוקצף‪ .‬כל‬ ‫פאנל שכזה מתחבר בארבע קצוותיו‬ ‫למוטות הברגה היוצאים ממחברי‬ ‫הכדור וחופה את אלו הצמודים לו‪,‬‬ ‫תוך הבטחת איטום ובידוד‪ .‬העגלת‬ ‫הפאנל והקשחת פינותיו מאפשרים‬ ‫קבלת מעטפת דקה שהיא חזקה‬ ‫ועמידה ובכך לתרום לקלות המבנה‬ ‫ולפשטות הרכבתו‪.‬‬ ‫המבנה מתחבר לבנין הקיים על‬ ‫הארחת פיר המדרגות הקיים‬ ‫והמשכתו אל תוך החלל‪.‬‬

‫זה עבודת סטודנט‬

‫זה רן בלנדר‬ ‫אדריכלות ובנין ערים‬ ‫בית פרטי‬ ‫גבעת טל‬ ‫בית פרטי הניצב על גבעה הצופה אל‬ ‫נוף מפרץ חיפה‪.‬‬ ‫הבית מתוכנן כתיבה אטומה בעיקרה‬ ‫הנפתחת אל הנוף באמצעות מגרעת‬ ‫באחת מפינותיה‪ ,‬החושפת את פנים‬ ‫הבית אל החוץ‪.‬‬ ‫השימוש ברפפות הצללה לאורך‬ ‫החזיתות השקופות של הבית מוסיף‬ ‫לדינמיות במראהו לאורך שעות היום‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫ ‬

‫זה בנוי‬

‫זה שלמה חייט‬ ‫אדריכל ומתכנן ערים‬ ‫אגף חדש‬ ‫ישיבת קול תורה‬ ‫בית וגן‬ ‫ירושלים‬ ‫ישיבת קול תורה היא מוסד חינוכי‬ ‫ותיק ומכובד בעולם התורני‪ .‬בישיבה‬ ‫כ‪ 800-‬תלמידים‪ ,‬צעירים ובוגרים‪,‬‬ ‫מהארץ ומחו”ל‪.‬‬ ‫באגף החדש‪ ,‬כיתות לימוד מסוגים‬ ‫וגדלים שונים‪ ,‬בקומה העליונה אולם‬ ‫לימוד גדול המשמש כ‪”-‬ישיבת‬ ‫הצעירים”‪ ,‬ובסמוך לו ספריה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מאכלס האגף את משרדי ההנהלה‬ ‫הפדגוגית‪ .‬במפלס התחתון תוכנן חדר‬ ‫אוכל מרווח ל‪ 800-‬סועדים ומטבח‬ ‫רחב ידיים עם ציוד חדיש‪.‬‬ ‫הבניין‪ ,‬שתוכנן על רצועת קרקע צרה‬ ‫מקיים דו שיח עם הרחוב‪ ,‬הוא נפתח‬ ‫ופונה אליו ומוסיף למרקם האורבני‬ ‫של הרחוב‪ .‬סגנון הבנייה העכשווי‬ ‫המשלב בנייה מסורתית באבן עם‬ ‫פלדה וזכוכית התקבל בברכה על ידי‬ ‫הרבנים והתלמידים‪.‬‬

‫זה בינוי‬

‫זה שמעון פובזנר ‪-‬‬ ‫גדעון פובזנר‪ ,‬אדריכלים‬ ‫ביה”ס תיכון “אביב”‬ ‫חטיבה עליונה מקיפה‬ ‫ואולם כדור יד‬ ‫רעננה‬ ‫מיקבצי הכיתות הם בתים אוטונומיים‪,‬‬ ‫עם חלל אמפיתיאטרלי משותף‬ ‫הנפתח אל חצר “פרטית”‪ .‬מקבץ‬ ‫הכיתות קשור באופן הדוק לאגף‬ ‫המעבדות ויכול לתפקד איתו כמערכת‬ ‫לימודים אחת‪ .‬ציר המעבדות מתפקד‬ ‫כמרכז מדעים בית ויכול לתפקד‬ ‫כ”נותן שרות” לכל אחד מן המקבצים‬ ‫הסמוכים אליו‪.‬‬ ‫המבנה מגדיר רחבת כניסה מגוננת‬ ‫המשותפת לביה”ס ולקהילה‪ .‬אולם‬ ‫ואזור הספורט האוטונומיים קשורים‬ ‫לביה”ס‪ ,‬נמצאים סמוך לאזור ספורט‬ ‫עירוני ויכולים לתפקד יחד עם החניון‬ ‫כמערכת קהילתית משותפת‪.‬‬ ‫למבנה מערך חצרות מורכב וייעודי‪:‬‬ ‫רחבת כניסה מרשימה המשותפת‬ ‫לקהילה; שלוש חצרות “פרטיות”‬ ‫למקבצים; חצר כללית בית ספרית;‬ ‫איזור למתקני ספורט ומגרש משולב‪.‬‬ ‫המבנה מאפשר צמיחה טבעית‬ ‫בשלבים כאשר כל גוש כיתות נבנה‬ ‫עם המעבדות והסדנאות הצמודות‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫המבנה מלווה את המדרון ומשתלב‬ ‫בסביבה בהיותו חד או דו קומתי‪.‬‬ ‫מקבצי הכיתות שלו הם בתים צמודי‬ ‫קרקע ברוח “רעננית” טיפוסית‪.‬‬ ‫עיצוב בית הספר הוא דינמי ומודרני‬ ‫אך מבוסס על שלד פונקציונלי איתן‬ ‫וצומח באופן אורגני מהקרקע מבלי‬ ‫להיות מנקר עיניים או אגרסיבי‪.‬‬ ‫אדריכלות המיבנה מביאה לידי ביטוי‬ ‫את השילוב המיוחד לרעננה בין‬ ‫אינטימיות כפרית ותנופה טכנולוגית‪.‬‬

‫זה בנוי‬

‫זה תים אדריכלים‬ ‫צביקה תמרי‬ ‫‪epic‬‬ ‫מועדון חברים וארועים‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫מועדון ‪ epic‬הוא התרחשות אורבאנית‬ ‫רב חושית המורכבת ממערך חוויות‬ ‫שונות המפגישות בין קהל המבקרים‬ ‫לאמצעי ההפעלה‪ -‬הדי‪ .‬ג׳יי‪ ,‬הבר המרכזי‪,‬‬ ‫התאורה הייחודית וחלקי הריהוט‪ .‬הטיית‬ ‫חלקי המועדון בזווית לא שגרתית‬ ‫משפיעה על מרכיביו ומטשטשת את‬ ‫תחושת ההתמצאות במרחב האופיינית‬ ‫לקהל המבקרים בשעות שלפנות בוקר‪...‬‬

‫זה עיצוב פנים‬

‫זה ישראל‬

‫אילן פיבקו‬ ‫א‪.‬ג‪.‬ס‪ .‬אדריכלים (אלכס גרינבאום)‬ ‫אמאב תכנון אדריכלים (א‪ .‬ניב א‪ .‬שוורץ)‬ ‫אסף ישראל‬ ‫ברוידא‪-‬מעוז אדריכלות נוף‬ ‫ברנוביץ קרוננברג אדריכלות‬ ‫גדעון שריג אדריכלות נוף תכנון עירוני‬ ‫גוגנהיים בלוך אדריכלים‬ ‫גיא צוקר (נ‪.‬צ‪ .‬אדריכלים)‬ ‫טובה דוד וצילה רייזר אדריכלים‬ ‫דורון מינין‬ ‫דני לזר אדריכלים‬ ‫דרור רימוק‬ ‫החדר אדריכלים‬ ‫ורד בלאו‬ ‫יאיר אביגדור‬ ‫יעקב אשכנזי‬ ‫לוט ארכיטקטים‬ ‫ליר אדריכלים‬ ‫מיכל ריזל‬ ‫מרק טופילסקי (‪55‬א סטודיו לאדריכלות)‬ ‫משה ספדיה אדריכלים‬

‫משה צור אדריכלים‬ ‫מתן מאיר‬ ‫נועה ברוך‪ ,‬נחום אופיר ואיגור פורטנוי‬ ‫נופר אדריכלים ומתכנני ערים‬ ‫נסים דוירי‬ ‫נתנאל אלפסי ודניאל זרחי‬ ‫נתנאל בן‪-‬יצחק אדריכלים‬ ‫עדה כרמי‪-‬מלמד אדריכלים‬ ‫עודד רוזנטל‬ ‫ערן גבאי‬ ‫פוזנר שגיב אדריכלים‬ ‫פורה יעקובי אדריכלים‬ ‫ ‬ ‫פיצו קדם‬ ‫קימל אשכולות אדריכלים‬ ‫קנפו כלימור אדריכלים‬ ‫ר‪ .‬להב ‪ -‬ריג אדריכלים מתכנני ערים‬ ‫רם כרמי אדריכלים‬ ‫רם קפלן ועמיחי ארבל‬ ‫רן בלנדר אדריכלות ובנין ערים‬ ‫שלמה חייט אדריכל ומתכנן ערים‬ ‫שמעון פובזנר ‪ -‬גדעון פובזנר אדריכלים‬ ‫תים אדריכלים (צביקה תמרי)‬

‫זה ישראל‬ ‫אדריכלות עכשווית בישראל‬ ‫‪ 30‬אוגוסט ‪ 4 -‬אוקטובר ‪2007‬‬

‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫מבנה ‪ 12‬נמל ת"א‬ ‫שעות פתיחה ‪ 11-20‬מלבד יום ב' (סגור)‬ ‫זה טלפון ‪5444261-03‬‬ ‫זה דוא"ל ‪info@zearchitecture.com‬‬ ‫זה אתר ‪www.zearchitecture.com‬‬

‫זה בשיתוף הרבעון‬ ‫אדריכלות ישראלית‬ ‫‪www.aiq.co.il‬‬

‫זה הפקת תערוכה‬ ‫סנייל פקטורי‬ ‫שמרית קאופמן‪ ,‬שני פרלה‪ ,‬הילה גולדנברג‪ ,‬רמי קן‪-‬דרור‪,‬‬ ‫רביד אביסרור‪ ,‬לינור רבינוביץ‬

‫זה בתמיכתן האדיבה של החברות‬ ‫אקסטל פרופילי אלומיניום מעוצבים‬ ‫דומיסיל פרזול לרהוט ולבניין‬ ‫פוליגל תעשיות פלסטיקה‬ ‫סהר שלטים דיגיטל‬

‫זה מערכת תליה‬ ‫אקסטל ‪ /‬הום‪-‬טק מודולר בע"מ‬

‫‪domicile‬‬

‫זה ביצוע הדפסת לוחות‬ ‫סהר שלטים בע"מ‬ ‫זה הדפסת קטלוג‬ ‫דפוס אלי מאיר בע"מ‬

‫‪domicile‬‬

‫דומיסיל פרזול לרהוט ולבניין‬

‫זה תודות‬ ‫ד"ר עמי רן‪ ,‬מוטי אבן‪-‬חן (סהר שלטים)‪ ,‬דרור יתים‪ ,‬אסף‬ ‫ורדי‪ ,‬אבירם פנחסי‬ ‫לכל המשתתפים בתערוכה‬

‫פעילותה של זהזהזה הגלריה לאדריכלות מתאפשרת‬ ‫בסיוע חברת הום‪-‬טק מודולאר בע"מ‬