E010 Material for Thought. Geotectura Studio / Architect Yosi Cory

‫חומר למחשבה‬ ‫סטודיו גאוטקטורה‬ ‫אדריכלות בת קיימא‬

‫‪ 24‬ינואר ‪ 28 -‬פברואר ‪2008‬‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬

‫חומר‬ ‫למחשבה‬ ‫מחשבות‬ ‫הקודמות‬ ‫לחומר‪,‬‬ ‫חומר‬ ‫המקדם‬ ‫מחשבות‬ ‫יוסי‬ ‫קורי‬ ‫סטודיו‬ ‫גאוטקטורה‬

‫בתקופה שבה האדריכלות העכשווית עוסקת בעיקר במעטפת (‪ )skin‬ופחות בתוכן‪ ,‬מתעורר הצורך לבדוק‬ ‫מהיכן התחיל הכרסום בעקרונות המורכבים של המודרניזם האירופאי שדיברו על חופש‪ ,‬חברתיות‪ ,‬מוסר‪,‬‬ ‫יצרנות ויצירתיות‪ .‬סוגיות אלו נעשות כבדות משקל ואקוטיות לנוכח השינויים הטכנולוגיים‪ ,‬הגידול באוכלוסייה‪,‬‬ ‫העומס הסביבתי והקיטוב החברתי הגובר‪ .‬אדריכל בן זמננו כבר חסר את המותרות של התחמקות מעסוק‬ ‫בבעיות גלובאליות‪.‬‬ ‫האידיאל המודרניסטי אליו שאף לה קורבוזיה התייחס בין היתר ל'בית המכונה'‪ ,‬המיוצר ביצור המוני שהיווה‬ ‫לדעתו תוצר בריא ומוסרי לעת המודרנית‪ .‬בניסיון לפרוט את הערכים הנאצלים להנחיות פרקטיות פרסם לה‬ ‫קורבוזיה חמש נקודות‪ ,‬שהפכו לקוד תכנון מודרניסטי‪ .‬דורות שלמים של אדריכלים ניסו לכוון את פעילותם‬ ‫על פי עקרונות אלו שפורסמו ב‪ 'L'Architecture Vivante' -‬בשנת ‪:1926‬‬ ‫‪ 1‬בנייה על עמודים ‪ -‬בנייה המסתמכת על עמודים קונסטרוקטיביים חופשיים בחלל‪ ,‬המייצרים הפרדה בין‬ ‫הקרקע לקומה הראשונה‪.‬‬ ‫‪ 2‬תכנית חופשית ‪ -‬תכנית חופשית משיקולים קונסטרוקטיביים‪ ,‬לא עוד קירות נושאים‪ ,‬אלא אפשרות ליצירת‬ ‫חללים פתוחים‪.‬‬ ‫‪ 3‬חזית חופשית ‪ -‬יכולת לעצב את המעטפת בחופשיות בזכות השימוש בעמודים במקום בקירות נושאים‪.‬‬ ‫‪ 4‬חלונות פס ‪ -‬שימוש בחלונות פס אופקיים לתאורה טבעית בפנים הבניין‪.‬‬ ‫‪ 5‬גג שטוח פונקציונאלי ‪ -‬בניית גג שטוח‪ ,‬ולא גג רעפים‪ ,‬לצרכים פונקציונאליים כגון גן או מקום מנוחה‪.‬‬ ‫האם חמש הנקודות הללו הן בדיעבד אבני היסוד שהמודרניסטים היו צריכים לפעול על פיהן? האם לא‬ ‫נפתחה ממש כאן הפירצה שהחליפה את התכנים האידיאליים והמחשבות הנשגבות בדגשים צורניים חד‬ ‫ממדיים ובחומריות פלסטית בסיסית? האם באמת אפשר לבטא את כל האידיאות בחלון פס אחד?‬ ‫עקרונות המודרניזם טעונים עדכון‪ ,‬בדרך שתיצוק לתוכם מחדש את המהות והתוכן שהיו הגורמים העיקריים‬ ‫להיווצרות התנועה מלכתחילה‪ .‬חמש הנקודות החדשות צריכות לחזור למהות האידיאית‪ ,‬ולדחוק את הביטוי‬ ‫הצורני לשולי תהליך התכנון‪ .‬החומר צריך לבוא בעקבות הרעיון ולא להכתיב אותו או להחליף אותו כליל‪.‬‬ ‫חמש הנקודות צריכות לשקף התחשבות בהשלכות של ישומן על הדורות העתידיים‪ ,‬ולהפוך לנקודות בנות‬ ‫קיימא‪.‬‬ ‫הפרויקטים השונים המופיעים בקטלוג זה נהגו בשנים האחרונות‪ ,‬חלקם עבור תחרויות‪ ,‬חלקם לקראת‬ ‫הגשמה וחלקם רואים אור לראשונה במעמד התערוכה‪ .‬חלקם נוצר עבור לקוח‪ ,‬חלקם מתוך דחף‪ ,‬חלקם‬ ‫בשיתוף פעולה עם יוצרים מתחומים שונים ומגוונים‪ ,‬אבל כל כולם מיישמים את כללי האצבע של הנקודות‬ ‫המעודכנות כפי שתוכלו לקרוא בהמשך‪ ,‬שעטפו אותם בהשקפת עולם מקיימת ואופטימית‪.‬‬ ‫אני תקווה שהתערוכה והקטלוג יגרמו לכם לחוות עולם אחר דרך אדריכלות חלום המטמיעה אל תוכה צרכים‬ ‫עכשוויים ועתידיים‪ ,‬הממשיכה את רוח המודרניזם ולא פוחדת לעדכן אותו במקביל בערכים אקולוגיים‪.‬‬ ‫העולם האחר איננו אוטופי‪ ,‬הוא בר השגה‪ ,‬נמצא ממש מעבר לפינה‪ ,‬ביציאה שלכם מהדלת‪ ,‬בפרויקט הבא‬ ‫שתבנו או תתכננו‪ ,‬במעורבות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬מטרת התערוכה היא לספק חומרי גלם‬ ‫מושגיים ולתת חומר למחשבה‪ ,‬לא רק על מה כדאי שנשאיר לדורות הבאים‪ ,‬אלא גם איך ובאילו חומרים ניתן‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫בעוד כולם מדברים על עולם מפחיד‪ ,‬מזוהם‪ ,‬מחומם וחסר תקווה‪ ,‬באה תערוכה זו להראות עולם אופטימי‪,‬‬ ‫אקולוגי‪ ,‬חברתי וכלכלי‪ ,‬עולם שאיננו מפחד מהטכנולוגיה ומהמציאות הקשה‪ ,‬אלא יודע להתמודד איתן‬ ‫ולהישיר אליה‪ i‬מבט‪ .‬הפשרות (שאנו חופשיים היום לבחור אם לעשות או לא) יהיו ההכרח של הדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫כולנו רוצים עולם טוב יותר‪ ,‬וזה בידיים שלנו לא רק לחלום על עולם כזה‪ ,‬אלא גם ליצור אותו‪ .‬איך? על ידי‬ ‫אחריות אישית והתמודדות אמיצה עם בעיות קרובות ורחוקות‪ ,‬שלנו ושל האחר‪.‬‬ ‫אדריכל יוסי קורי‪ ,‬חיפאי‪ ,‬בוגר הטכניון בהצטיינות‪ .‬בעל תואר ראשון‪ ,‬שני ושלישי‪ .‬נשוי לנירה ואבא לתומר‪,‬‬ ‫דורון ואופיר‪ .‬תחומי העיסוק‪ :‬אדריכלות בת‪-‬קיימא‪ ,‬פיתוח מודלים טכנולוגיים חדשניים בארכיטקטורה‪,‬‬ ‫היסטוריה של האדריכלות המודרנית‪ ,‬השפעות בין אמנות לארכיטקטורה‪.‬‬

‫כנגד‬ ‫חוקי‬ ‫הכובד‬ ‫מילים‬ ‫ומחשבות‬ ‫שמנסות‬ ‫לרחף‬ ‫בחלל‬ ‫שבו‬ ‫מתקיימת‬ ‫הארכיטקטורה‬ ‫של‬ ‫יוסי‬ ‫קורי‪.‬‬ ‫בגבהים‬ ‫שבהם‬ ‫הארכיטקטורה‬ ‫היא‬ ‫לפעמים‬ ‫ענן‬ ‫כבד‬ ‫עמוס‬ ‫גשם‪,‬‬ ‫ולעיתים‬ ‫רק‬ ‫נוצה‬ ‫קטנה‪.‬‬ ‫אדר'‬ ‫דקל‬ ‫גודוביץ‬

‫מי שמסתכל על עבודותיו של יוסי קורי מסטודיו "גאוטקטורה" רואה קודם כל עבודות שכנראה יצר אותן‬ ‫מדען‪ ,‬חוקר‪ ,‬ממציא‪ ,‬אמן או פעיל חברתי‪ .‬לאדם הממוצע שמעביר את רוב ימיו בין קופסאות בטון חסרות‬ ‫ייחוד‪ ,‬בתוך מסה עצומה של בלוקים הבנויים מבלוקים ומיועדים לאנשים ממוצעים מהרבעון האחרון של‬ ‫הלשכה הסטטיסטית‪ ,‬קשה לדמיין שסביבת החיים שלנו יכלה גם להיראות אחרת‪ .‬אבל הראש של קורי שואל‬ ‫תמיד למה ככה‪ ,‬האם אפשר גם אחרת‪ ,‬הדמיון מרקיע שחקים‪ ,‬וכל המוסכמות קיימות רק בשביל לערער‬ ‫עליהן‪ .‬זו היכולת הנפלאה של אדם שכמו ילד מגלה וממציא בכל פעם את הסביבה מחדש במין התלהבות‬ ‫עצומה שפורצת מעבודותיו וכובשת את העומדים משתאים מולן‪ .‬פרצופם של אלה פשוט אינו יכול להישאר‬ ‫אדיש‪ -‬חלקם יפערו את פיהם בתדהמה‪ ,‬אחרים יגרדו את פדחתם‪ ,‬יכווצו את גביניהם וינסו להבין‪ ,‬ואחרים‬ ‫פשוט יפרצו בצחוק בריא‪ .‬בין הצוחקים יהיו את אלה שצחוקם מלא בבוז ‪ -‬שהרי בחיים לא יבנו את העבודות‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫מי שחושב כך הוא אותו אדם הלקוח מהממוצעים של הלשכה המרכזית ומסקרי הטלפון המטרידים‪ ,‬אבל גם‬ ‫ארכיטקטים שכבר מזמן שכחו את מהותה של הארכיטקטורה‪ .‬שהרי הארכיטקטורה אינה נועדה רק לספק‬ ‫קורת גג להמונים אלא גם לתת טעם לחיים מתחת לאותה קורת גג‪ .‬לכן הארכיטקטורה היא בראש ובראשונה‬ ‫מדע ויצירה‪ ,‬היא היכולת והרצון של האדם בכל דור ודור להתנתק מכובדה המעיק של הארץ ולרחף בחלל‬ ‫ללא כח משיכה כמה שיותר קרוב לשמיים האינסופיים‪ .‬הסיפור של מגדל בבל וכישלונו הצורב לא רק שלא‬ ‫הרתיעו את האדם אלא הסעירו את רוחו‪ .‬מאז הארכיטקטים ממציאים ומגלים שוב ושוב את המרחב מחדש‪:‬‬ ‫את הקשת ואת הכיפה‪ ,‬את הזכוכית ואת הטיטניום‪ ,‬את הכנסיות וגורד השחקים‪ ,‬ואת האנרגיה החלופית‬ ‫והידידותית בשימוש האדריכלות‪ .‬לכן מי שצוחק אל מול העבודות של קורי הוא גם זה שצחק כשעמדו לפרק‬ ‫את הפיגומים מכיפת הפנתיאון‪.‬‬ ‫אבל גם הפעם אין חשש להסיר את הפיגומים הארכיטקטוניים של "גאוטקטורה"‪ .‬כל העבודות ישימות‪ ,‬כולן‬ ‫ברות ביצוע‪ ,‬ומאחורי ההדמיות השטוחות והדמיון הצבעוני עומד נפח‪ -‬נפח של עבודת מחקר רצינית וישימה‬ ‫של בוגר הטכניון בחיפה שגם מלמד וחוקר בו ארכיטקטורה‪ .‬זה שנכון לכרגע אף אחת מהן טרם היגיעה לידי‬ ‫מימוש פיזי‪ ,‬אינו מעיד על טיבן אלא על טיבה של החברה הצופה בהן‪ .‬אנשי הקלישאות אומרים שהדברים‬ ‫הטובים ביותר נשארים על הנייר‪ ,‬ושהנייר סופג הכל‪ ,‬אבל כמה אפשר לחכות‪ ,‬זה כבר מדגדג לראות משהו‬ ‫ולו אחד קטן שיקרם קורות ורצפות‪.‬‬ ‫ואין הרבה זמן לחכות‪ .‬הכדור מתחמם‪ ,‬האנרגיה אוזלת‪ ,‬הטבע הולך ונעלם‪ .‬כמעט כל העבודות של קורי‬ ‫מנסות לענות על הקשיים החברתיים‪ ,‬הסביבתיים והגלובליים האלה בדרך ייחודית‪ ,‬דרך שבשלב זה מזכה‬ ‫בפרסים רבים אבל במעט תוצאות בשטח‪ .‬לכן טענתי בתחילת דברי שקורי הוא גם פעיל חברתי‪ ,‬ואין‬ ‫דבר שקשה לפעילים חברתיים יותר מאשר לראות את הבעיות לפני שהן הופכות לקטסטרופות‪ ,‬להתריע‬ ‫עליהן‪ ,‬ולראות שלא משתנה כלום‪ .‬שלאנשים אולי אפילו די נעים ונח לגור בקופסאות שלהם‪ ,‬ושלא הם ולא‬ ‫הארכיטקטים שתכננו אותם רוצים סקס אחר‪.‬‬ ‫בין התחרויות והפרסים שקורי זכה בהם אפשר למצא מילים כמו‪Next Generation Award , Vision :‬‬ ‫'‪Design Competition , Challenge Competition , international WebForTheFuture Award , 'Free Architecture‬‬ ‫‪ - Competition , Ideas Challenge Competition‬מילון שלם של מילים נרדפות לעתיד‪ ,‬חופש והרבה שאר רוח‪.‬‬ ‫וגם העבודות של קורי הן כאלה‪ -‬מגוונות‪ ,‬עתידניות חופשיות וססגוניות‪ :‬גורדי שחקים המוחזקים בכוחות‬ ‫אלקטרו‪-‬מגנטיים‪ ,‬כדורי אנרגיה‪ ,‬יהלומים עשויים מבמבוק‪ ,‬מגדלונים קטנים הדוקרים את העיר כמו היו‬ ‫אקופונקטורה‪ ,‬בניינים אקולוגיים מרחביים‪ ,‬ופתרונות על הגבול שבין ארכיטקטורה ומוצרי פטנט כמו "מי‪-‬‬ ‫טל"‪ -‬שיטה לאיסוף מי טל במדינות בסכנת בצורת‪.‬‬ ‫אני עומד מול העבודות ושוכח לרגע את רצפת הבטון שמתחתי ותחושת ריחוף קלה אוחזת בי‪ .‬גם האנשים‬ ‫שסביבי נדמה לי שאינם ממש נוגעים בקרקע‪ ,‬אלא מלטפים אותה קלות בקצות אצבעותיהם ונעזרים בה רק‬ ‫כדי להתקדם בחלל‪ .‬אם לא נסתכל למטה גם לא נפחד לאבד את הקרקע ולפרש כנפיים ולעוף‪ .‬לרחף‪ ,‬פשוט‬ ‫לרחף בחללה של ארכיטקטורה ללא חוקי כבידה‪.‬‬

‫"ריחוף" הוא אחד המוטיבים בעבודותיו של האדריכל יוסי קורי‪ .‬בפרויקט הערים האלקטרו‪-‬מגנטיות מתקבל‬ ‫הריחוף באמצעותם של שדות אלקטרו‪-‬מגנטיים‪ .‬בנוסף מייצר המבנה אנרגיה לכל גורד‪-‬השחקים‪ .‬מאפיין‬ ‫אקולוגי זה ממלא תפקיד מרכזי בפרויקט‪ .‬דימוי הרחיפה מתבטא גם בתנועתו של הבניין עצמו כאפשרות‬ ‫לשינוי גיאוגרפי של המבנה‪.‬‬ ‫איזו גישה מהווה סוג זה של תכנון אדריכלי? תחילה‪ ,‬יש לציין שקורי ושותפיו מבינים את השימוש בקידמה‬ ‫במסגרת התכנון האדריכלי‪ ,‬כמביאה לידי ביטוי פרמטרים סביבתיים‪ ,‬חברתיים וטכנולגיים של בניה‪ .‬היעדר‬ ‫משאבים מביא את קורי לתכנן מבנים ואוביקטים יעילים מבחינה אקולוגית ופיסיולוגית‪ .‬כיבוש המרחב לא‬ ‫נעשה רק במימד הרביעי שלו‪ ,‬הזמן‪ ,‬אלא גם מורם ומרחף באוויר‪ ,‬יוצר הזדמנויות חדשות לתהליך התכנון‬ ‫של אדריכלות בעלת שאיפות סביבתיות וחברתיות‪ .‬הפרויקטים ירוק‪-‬עד‪ ,‬גור‪-‬שחקים והמלון האקולוגי הינם‬ ‫מבשרי ה"עלייה" מהקרקע וכיבושו של החלל החופשי יותר לטובת התכנון האדריכלי‪.‬‬ ‫באופן דומה‪ ,‬עשה האדריכלי האוסטרי‪-‬אמריקני פרדריק קיסלר שימוש במטפורה של רחיפה לרעיונותיו‬ ‫בנוגע לאדריכלות החדשה‪ .‬במודל של עיר העתיד "עיר בחלל"‪ ,‬הוא ייצר בשנת ‪ 1925‬מבנה חללי מרחף‪.‬‬ ‫קיסלר רצה לתת ביטוי לרעיון המבנה המתרחב באמצעות כל מימדי המרחב‪ ,‬לבנות לפי צרכים חברתיים‪,‬‬ ‫אדריכלות מתרחבת באופן אינסופי‪ .‬קיסלר המשיך בדיון התיאורטי שלו והביא את רעיונותיו להקצנה במודל‬ ‫של "הבית האינסופי" משנת ‪ .1959‬מחקריו של קורי העוסקים ברעיונות התכנון של קיסלר – אשר הבית‬ ‫האינסופי הוא ביטויים בבטון – ורעיונותיו של מקום מגורים לעתיד‪ ,‬היוו אחד מהגורמים אשר תרמו להמשך‬ ‫פיתוחם הלוגי של העקרונות האדריכליים‪ ,‬וכן ליישומם בתחומים חדשים‪ .‬הפרויקטים מתייחסים גם באופן‬ ‫פורמלי לאדריכלות שנות השישים‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת ב‪ Ville spatiale -‬של יונה פרידמן או ב'גנרטור' של‬ ‫סדריק פרייס‪ ,‬המהווים דוגמאות להתבוננות בפוטנציאל הדיסקורסיבי של האדריכלות 'המרחפת' החדשה‪.‬‬ ‫הם סיפקו את המוטיב האדריכלי של "ריחוף" כדרך מחשבה‪ ,‬דבר אשר כבר ב‪ 1800 -‬תיאר את הויכוח‬ ‫בין טכנולוגיה לעיצוב‪ ,‬אשר בה מתגלות הסתירות בין מדע ואמנות‪ .‬הפילוסופיה של אותה תקופה הפכה‬ ‫את ה'ריחוף' לדמות רטורית שבאה להדגים את הכוחות השונים הפועלים בין הסוביקט והאוביקט שלו‪.‬‬ ‫זהו שיווי‪-‬משקל משתנה תמידית ומערכת היחסים בין הכוחות השונים אשר מהווים נדבך משמעותי גם‬ ‫באדריכלות העכשווית‪.‬‬

‫אדריכלות‬ ‫תלויה‬ ‫ועומדת‬ ‫האראלד‬ ‫קרייצי‬

‫בשנת ‪ ,1957‬כשהיה בן ‪ ,50‬קנה המשורר האנגלי וו‪.‬ה‪ .‬אודן את הבית הראשון שלו‪.‬‬ ‫רכישת הבית (באוסטריה‪ ,‬אגב) שהיתה כצפוי בעלת השלכות נפשיות מרחיקות לכת‪ ,‬הולידה את מחזור‬ ‫השירים‬ ‫‪Thanksgiving for a Habitat‬‬ ‫שהתפרסם בספר ‪.About the House‬‬ ‫אחד מן השירים‪ ,‬המוקדשים לחדרי הבית השונים‪ ,‬הוא ‪ The Common Life‬שנושאו הוא חדר המגורים‪,‬‬ ‫ושהוקדש לאהובו של אודן‪ ,‬צ'סטר קלמן‪.‬‬ ‫אודן כותב‪:‬‬ ‫‪I'm glad the builder gave‬‬ ‫‪our common-room small windows‬‬ ‫‪through which no observed outsider can observe us:‬‬ ‫‪every home should be a fortress,‬‬ ‫‪equipped with all the very latest engines‬‬ ‫‪for keeping Nature at bay‬‬ ‫כל בית צריך להיות מבצר‪ ,‬כך על פי אודן‪ .‬מבצר בעל חלונות קטנים ככל הניתן‪ ,‬שיאפשר מבט חד כיווני‬ ‫החוצה‪ ,‬שיהפוך את אודן ואת אהובו לרואים ואינם נראים‪.‬‬ ‫הבית של אודן הוא מקלט לא רק מפני כל ה'אחרים' אלא בראש ובראשונה מפני הטבע‪ .‬הטבע‪ ,‬או 'האדון‬ ‫האפל' כפי שאודן מכנה אותו בהמשך השיר‪ ,‬הוא כוח מאיים הדורש הכנעה והרחקה‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬אודן לא היה הראשון וגם לא האחרון לחשוב על ביתו כעל מבצרו‪.‬‬ ‫נדמה לי שכמעט כולנו‪ ,‬אולי בישראל במיוחד‪ ,‬חושבים על הבית כעל אתר של הסתגרות והתבצרות‪ .‬קירות‬ ‫הבית הם הגבול שממנו פנימה אנו מסירים מעצמנו אחריות‪ :‬חברתית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬סביבתית‪.‬‬ ‫ה‪ i-rise-‬של גאוטקטורה הוא בעיניי אופציה חדשה למחשבה על בית‪.‬‬

‫ביתי‬ ‫הוא‬ ‫מבצרי‬ ‫שירה‬ ‫חדד‬

‫חדשה‪ ,‬קודם כל מפני שהיא הופכת את הבית לאתר שממנו מתחילה האחריות שלי כלפי חוץ‪ .‬מפני שיחסי‬ ‫הכוחות ביני לבין הטבע‪ ,‬שהתהפכו עם השנים‪ ,‬דורשים ממני להגן עליו מפניי‪ ,‬ולא להפך‪.‬‬ ‫מדובר בעצם בהיפוך המבט‪ .‬במקום ההסתכלות המפוחדת מן המבצר אל האויבים המאיימים מבחוץ‪ ,‬מופנה‬ ‫המבט פנימה‪ ,‬אל הסכנה הכרוכה בעצם קיומו של המבצר ובחיים שלי בתוכו‪.‬‬ ‫את ההיצמדות אל הקרקע של המבנה הרחב והמסיבי‪ ,‬מחליף שטח מגע צנוע‪ ,‬מינימאלי‪ .‬ובמקום הבנייה‬ ‫הכבדה המבקשת להישאר על מקומה לנצח נצחים‪ ,‬מציעים לי להבין את הקיום שלי בבית ובכלל כארעי‪ ,‬נתון‬ ‫לשינויים‪ ,‬בר חלוף‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬אין מדובר בפרויקט אוטופי‪ .‬אינני מתכוונת למידת הישימות הגבוהה שלו‪ ,‬אלא לאופן שבו ה‪i-rise-‬‬ ‫מקבל בהבנה את הצורך האנושי הבסיסי בבעלות על שטח אדמה ובפרטיות‪ .‬הוא אינו מנסה לבטל את החלום‬ ‫הבורגני לצמוד קרקע עם גינה וכלב‪ ,‬אלא רק לחשוב עליו מחדש‪ ,‬ולצמצם למינימום את הרכיבים שהופכים‬ ‫את החלום הזה ללא ריאלי‪ ,‬לא מוסרי‪ ,‬ולסוג של סיוט סביבתי‪.‬‬ ‫אני מקווה לגלות יום אחד בעתיד הלא רחוק שהתכנית יצאה מן הכוח אל הפועל‪ .‬אם לא‪ ,‬אני מקווה לפחות‬ ‫שהמחשבה העומדת בבסיס הפרויקט הנועז הזה תצליח לחולל שינוי כלשהו באופן המקובע והמבוצר שבו‬ ‫אנו תופסים בית‪.‬‬

‫פרויקטים‬ ‫נבחרים‬

‫‪2007‬‬

‫פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן‪ ,‬מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס‬ ‫המשאבים שעליהם הוא נשען‪ .‬פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על‬ ‫יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם‪ .‬פעולות שאנו מבצעים היום משפיעות גם על הדורות הבאים‪,‬‬ ‫לטוב ולרע‪ .‬על מנת להבין כיצד אנו משפיעים על הדורות הבאים‪ ,‬יש לבדוק מה טווח הזמן של ההשפעות‬ ‫הסביבתיות של כל אחד מאתנו‪ .‬בפיתוח בר קיימא‪ ,‬ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים‬ ‫הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו‪ .‬פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים‬ ‫והתחדשותם על פני כדור הארץ‪ ,‬ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין‬ ‫את מרבית המשאבים הללו‪ .‬זהו פיתוח מתוכנן והוא אינו יוצר בסביבתו מפגעים לא‪-‬הפיכים‪ .‬גם במקומות‬ ‫אחרים שמופיעה בהם המילה "בר‪-‬קיימא" (סביבה בת קיימא‪ ,‬חקלאות בת קיימא‪ ,‬תחבורה בת קיימא‪,‬‬ ‫תיירות בת קיימא) הכוונה היא למהות‪ ,‬להתנהגות או לאורח‪-‬חיים שיכולים להתקיים כפי שהם לאורך זמן‬ ‫בלי לקרוס‪ .‬לעתים ניתן למצוא בהקשר פיתוח בר קיימא את המילה "קיימּו‏ת"‪.‬‬ ‫נקודות מרכזיות בפיתוח בר קיימא‪ :‬הסתכלות הוליסטית על כל פעולה אנושית וחשיבה על השלכות שלה‬ ‫במובן הסביבתי‪/‬חברתי‪.‬‬

‫מפרש שמש ‪SunSail‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫פירמוד ‪PyraMod‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬גנדי אגרנוביץ'‬

‫שכונה אקולוגית במדבר ‪EcoVillage‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬פלאביו אדריאני‬

‫מיקרו‪-‬קוסמוס ‪MicroCosmos‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬צחי וזאנה‬

‫קונכית בטון ‪Concre[a]te‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬יאשה גרובמן‬

‫הדידרמידים ‪Hydramids‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬פלאביו אדריאני ‪ /‬דיויד קארי ‪ /‬אייל פריד‬

‫מחסה‪-‬איקס ‪X2Shelter‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬פלאביו אדריאני‬

‫מי‪-‬טל ‪WatAir‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬אייל מלכא ‪ /‬משה חשפיה ‪CreativeConstructions /‬‬

‫קובייה‪-‬עיר ‪CT-Cubes‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬עודד רוזנקאר‬

‫אוניברסאלי ‪UniverCell‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫שב‪-‬שמש ‪.Sun/S.E.T‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬עודד רוזנקאר‬

‫לחיות בעיר ‪NYZoo‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬ליאור לוינגר‬

‫‪2006‬‬

‫תקוות שמש ‪SunHopes‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬פיני גורפיל‬

‫הסר בית ‪Ownless‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬יקי איכבאום‬

‫גליל‪-‬ידע ‪NeTubes‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬אייל פריד ‪ /‬לינה אולריקה כריסטאנסן‬

‫יהלומי במבוק ‪Bamboo Diamonds‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫לחיות בתנועה ‪Living in Motion‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫ירוק עד ‪Absolute Green PV4All‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫קופסת קסמים ‪Magic Box‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫ערים אלקטרו‪-‬מגנטיות ‪E.M. Skyscrapers‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬פלאביו אדריאני ‪ /‬גנדי אגרנוביץ'‬

‫‪2005‬‬

‫גור שחקים ‪i-rise‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬אייל מלכא‬

‫שברי זיכרונות ‪Memorial Refractions‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬אייל מלכא ‪ /‬צחי וזאנה ‪ /‬זהר שגב‬

‫‪2004‬‬

‫מלון אקולוגי ‪EcHotel‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬מיכל גורפיל‬

‫‪2003‬‬

‫נוכחות הנעדר ‪Constant Absence‬‬ ‫יוסי קורי‬

‫‪2002‬‬

‫אוטובוסאן ‪SunBus‬‬ ‫יוסי קורי ‪ /‬גלית אבני‬

‫פרסים‬ ‫‪2007‬‬

‫עלייה לשלב הגמר בתחרות ‪ ,Re:Volt‬ארה"ב פתרון חדשניים לבעיות אנרגיה‬ ‫מקום ראשון בתחרות ‪ ,Drawing Water Challenge‬אנגליה פתרון לבעיות זיהום המים לשתייה במדינות נכשלות‬ ‫עלייה לשלב הגמר בתחרות ברונו צבי לכתיבה אקדמאית‪ ,‬איטליה‬ ‫עלייה לשלב הגמר בתחרות ‪ ,Next Generation‬ארה"ב אנרגיה בתכנון‬

‫‪2006‬‬

‫מקום ראשון בתחרות פרס פרויקט השנה‪ ,‬ישראל פרויקטים רעיוניים‬ ‫ציון לשבח בתחרות ‪ ,Lisbon Ideas Challenge‬פורטוגל עיצוב עם תאים פוטוולטאים‬ ‫עלייה לשלב הגמר בתחרות ‪ ,WebForTheFuture‬איטליה לחוות את העיר‬

‫‪2005‬‬

‫עלייה לשלב הגמר בתחרות ‪ ,4th international Bauhaus Award‬גרמניה לעדכן את המודרניזם‬ ‫‪ 2005‬פרס שלישי בתחרות ‪ ,Shinkenchiku Residential Design Competition‬יפן נקיטת פעולה למען אדריכלות בת קיימא‬

‫‪2004‬‬

‫פרס שני בתחרות 'אדריכלות חופשית' של עמותת האדריכלים‪ ,‬ישראל‬

‫‪2001‬‬

‫בין נבחרי דעת הקהל בתחרות הבינלאומית לעיצוב כיכר רבין‪ ,‬ישראל‬

‫תערוכות‬ ‫‪2008‬‬

‫חומר למחשבה‪ :‬משרד גאוטקטורה ‪ -‬אדריכלות בת קיימא‪ ,‬זהזהזה גלריה לאדריכלות‪ ,‬תל‪-‬אביב ‬ ‫אורבנופוליס‪ ,‬מוזיאון התרבות‪ ,‬קוויבק ‬

‫‪2007‬‬

‫ערים עתידיות‪ ,IFHP ,‬קופנהגן ‬ ‫תערוכת פרס פרויקט השנה‪ ,‬זהזהזה גלריה לאדריכלות‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫מבני במבוק חדשניים עבור חיים אקולוגיים‪ ,‬קאסל (גרמניה) ‪ /‬בייג'ין ‬ ‫תחרות ‪ ,Drawing Water Challenge‬לונדון ‬

‫‪2006‬‬

‫תחרות הבאוהאוס הבינלאומית‪ ,‬דסאו ‬

‫‪2005‬‬

‫תחרות פעולה לבנייה בת קיימא‪ ,‬טוקיו‬

‫זה‬

‫חומר למחשבה‬ ‫סטודיו גאוטקטורה ‪ -‬אדריכלות בת קיימא‬ ‫גאוטקטורה ‪ -‬אדריכלות בת קיימא‬ ‫קרית ספר ‪17‬‬ ‫חיפה ‪34676‬‬ ‫טל‪4662084-054 .‬‬ ‫פקס ‪8971858-050‬‬ ‫‪info@geotectura.com‬‬ ‫‪www.geotectura.com‬‬ ‫‪ 24‬ינואר ‪ 28 - 2008‬פברואר ‪2008‬‬

‫זה‬

‫זהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫מבנה ‪ 12‬נמל תל אביב‬ ‫פתוח כל יום ‪ 11-20‬מלבד יום ב' (סגור)‬ ‫טלפון ‪5444261-03‬‬ ‫דוא"ל ‪info@zearchitecture.com‬‬ ‫אתר ‪www.zearchitecture.com‬‬

‫זה‬

‫הפקת התערוכה‬ ‫סטודיו גאוטקטורה ‪ -‬יוסי קורי‪ ,‬זהזהזה גלריה לאדריכלות (נגה ונדב לסר‪ ,‬שמרית קאופמן)‬

‫זה‬

‫הדפסות‬ ‫דפוס סהר דיגיטל‬

‫זה‬

‫קדם‪-‬דפוס ולוחות‬ ‫שקף אור‬

‫זה‬

‫הדפסת וסידור קטלוג‬ ‫דפוס אלי מאיר‬

‫זה‬

‫התאפשר תודות לתמיכתן של החברות‬ ‫יובל יבוא ושווק מיכשור מעבדתי‬ ‫קסום מג'יק (קוזיאול)‬ ‫פלרם‬ ‫סי‪ .‬אר‪ .‬קונטק‬ ‫אקו‪-‬סיסטמס‬ ‫דפוס סהר שלטים ודיגיטל‬

‫זה‬

‫פעילותה של הגלריה לאדריכלות נתמכת ע"י‬ ‫אקטסל פרופילי אלומיניום מעוצבים‬ ‫הום‪-‬טק מודולאר‬ ‫‪HomeTec Modular Ltd.‬‬ ‫ספירל זכוכית‬

‫זה‬ ‫זה‬ ‫זה‬

‫יהודה‬ ‫א‪.‬‬ ‫ספרן‬

‫משפינוזה למדנו כי המצוינות נדירה כפי שהיא קשה להשגה‪.‬‬ ‫יוסי קורי מונע ע"י משימות קשות‪ .‬את השראתו הבאה מדימיונם של הסוריאליסטים‪ ,‬הוא מנסה לשלב עם‬ ‫התייחסויות אקולוגיות שלהן דרישות מהקפדניות ביותר‪ .‬אולם אילוצים עצמיים אלו הם תמיד ממאפייניו‬ ‫של כישרון יצירתי אשר יתור אחריהם תמיד בכדי להציב בפני עצמו את הקשיים וההתנגדויות ההולמים‬ ‫את משימתו‪ .‬בעולם בו רבים מספור הנושאים והבעיות הזקוקים למענה‪ ,‬משימתו של האדריכל היא לזהות‬ ‫פרויקטים אפשריים אותם ניתן לפתח ולבטא בדרכים המאפשרות את הבאתם לידי מימוש‪ ,‬לא רק חלומם‬ ‫של יחידים אלא רצונה הקולקטיבי של החברה‪ .‬יוסי קורי מעמיד בפנינו אפשרויות שכאלה‪ .‬פעם אחר פעם‬ ‫הוא מציג אל נגד עינינו חזיון אשר עשוי להפוך למציאות‪ ,‬פרויקטים אשר מעוררים את השאלה כיצד אפשרי‬ ‫הדבר שמחשבה שכזו לא תמצא את מקומה בעולם‪ ,‬ועוד בזמננו?‬ ‫בשיטתיות ודבקות‪ ,‬יוסי קורי משכנע אותנו שהצעותיו אינן אלא דבר המובן מאילו‪ .‬וזה לצד תכונות נוספות‪,‬‬ ‫סימניה של תובנה עמוקה‪ ,‬של פרויקט אשר הובא למסקנתו המתבקשת‪.‬‬ ‫תקוותי שפרסום זה ייתן לא רק במה נרחבת יותר לעבודותיו‪ ,‬אלא יקדם את מילוי הפוטנציאל הגלום בהם‪.‬‬

‫אייל‬ ‫פריד‬ ‫חוקר‬ ‫ומעצב‬ ‫אינטראקטיבי‬

‫אין צורך שאספר על יצירתו של יוסי‪ .‬על הגור שחקים‪ ,‬אוסף הטל‪ ,‬בלון ההליום הסולארי‪ ,‬יחידת "הסר בית"‪,‬‬ ‫המחקר‪ ,‬המניפסט החברתי‪ ,‬התערוכות‪ ,‬ההוראה‪ ,‬הזכייה בתחרויות‪ ,‬ההרצאות‪ ,‬הפרסומים‪ .‬על הכל אתם‬ ‫כבר יודעים‪ ,‬ואם לא ידעתם אתם חווים את יצירתו בדקות אלה ממש‪.‬‬ ‫מה שאגלה הוא על אדם המשלב סתירות כמעט בלתי אפשריות בעשייה מקורית‪ ,‬לעתים מהפכנית‪ .‬יוסי הוא‬ ‫חוקר בעודו משחק עם דלי וכף בארגז החול‪ ,‬אידיאולוג ואידיאליסט במידה שהוא איש שיווק ממולח‪ ,‬צנוע‬ ‫ומגלומן‪ ,‬דומיננטי ומקשיב‪ .‬הוא אינו נותן לבלתי‪-‬אפשרי להכניע אותו‪ ,‬אלא מתבונן בו קצרות דרך עדשות‬ ‫משקפיו העבות ואז נותן לו חיבוק עז‪ ,‬שלא מאפשר לבלתי‪-‬אפשרי אלא להיכנע לרצונותיו‪.‬‬

‫יוסי‬ ‫קורי‬

‫התערוכה לא היתה יכולה להתקיים לולא האנשים הנפלאים הבאים‪:‬‬ ‫תודה עמוקה בראש ובראשונה לנגה ונדב לסר! על היוזמה‪ ,‬האמונה‪ ,‬החזון והאהבה שלהם למקצוע האדריכלות‪.‬‬ ‫תודות רבות לכל יתר האנשים שנטלו חלק בארגון תערוכה זו‪ ,‬נתנו עצות‪ ,‬כתבו ועודדו לאורך כל הדרך ‪-‬‬ ‫שמרית קאופמן‪ ,‬מיכה לוין‪ ,‬דקל גודוביץ'‪ ,‬יהודה ספרן‪ ,‬שירה חדד‪ ,‬כפיר מלכא‪ ,‬צחי וזאנה‪ ,‬יקי איכבאום‪ ,‬משה‬ ‫חשפיה‪ ,‬מייקל בלונק‪ ,‬שי ברוקמן‪ ,‬נינה פרקש‪ ,‬החברים מהשל‪ ,‬וויקיפדיה על השימוש במושגים והגדרות‪ ,‬עודד‬ ‫פישלזון‪ ,‬האראלד קרייצי‪ ,‬האחת והיחידה ‪ -‬נירה ויתר משפחתי היקרה ועוד רבים וטובים ששותפים לחלום‪.‬‬ ‫תודה ענקית לשותפי וחברי המוכשרים לפרויקטים המוצגים בתערוכה‪:‬‬ ‫גלית אבני‪ ,‬גנדי אגרנוביץ'‪ ,‬פלאביו אדריאני‪ ,‬יקי איכבאום‪ ,‬מיכאל בלונק‪ ,‬מיכל ופיני גורפיל‪ ,‬יאשה גרובמן‪ ,‬צחי‬ ‫וזאנה‪ ,‬רינז ולס‪ ,‬משה חשפיה‪ ,‬לינה אולריקה כריסטאנסן‪ ,‬ליאור לוינגר‪ ,‬אייל מלכא‪ ,‬אייל פריד‪ ,‬דיויד קארי‪,‬‬ ‫עודד רונקאר וזהר שגב‪.‬‬ ‫הפרויקטים המגוונים הינם תוצאה של תכנון בשיטת הקוד הפתוח הקיימת במשרד גאוטקטורה שמחברת בין‬ ‫אדריכלים‪ ,‬אמנים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מדענים‪ ,‬מהנדסים ואנשי רוח בהתאם לסוג הפרויקט ולאתגרים הניצבים בפנינו‬ ‫בתקופה המורכבת שבה אנו פועלים‪.‬‬

‫קרקע‬ ‫טביעת רגל אקולוגית‬

‫ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת‬ ‫לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון‪.‬‬ ‫אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית‪ ,‬אשר‬ ‫נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה או עיר)‪ .‬זאת בהתבסס על השימוש הצפוי באנרגיה‪,‬‬ ‫מזון‪ ,‬מים‪ ,‬חומרי בנייה ושאר משאבים‪ .‬בשל קשיי מדידה קשה להגיע לאומדן מספרי מדויק‬ ‫של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג‪ ,‬אך ניתן להגיע להערכה‬ ‫כמותית מקורבת‪ .‬טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים‬ ‫שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם‬ ‫במשאבים‪ ,‬ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי‬ ‫הדרך בהם הם צורכים‪ .‬ניתן לשלב אותה עם‬ ‫דאגות לגבי פיצוץ אוכלוסין‪ ,‬תוך הצהרה על‬ ‫"מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו‬ ‫חיים בדיוק כמונו"‪.‬‬

‫עדכון‬

‫את התנועה החופשית יש לנווט למימד הורטיקאלי‬ ‫(‪ )Vertical Dwelling State of Mind‬על מנת למנוע את‬ ‫ההתפשטות חסרת הרסן על פני הקרקע וניצול זכויות‬ ‫האוויר האינסופיות שלא באות על חשבון הטבע והשכנים‬ ‫שמסביבנו‪ .‬כך תתאפשר חלוקה‬ ‫צודקת יותר של משאבי הקרקע בין‬ ‫כלל האנשים‪ .‬לה קורבוזיה דיבר על הצורך לציית לחוקי הכבידה‪ ,‬הסטאטיקה והדינאמיקה‪,‬‬ ‫תוך השארת מקום לגמישות ולמעוף‪ ,‬המתאפשרים בעידן החדש‪ .‬יש שיגידו שיהיה קשה‬ ‫ללמוד לגור לגובה‪ ,‬אבל גם לוס‪ ,‬לה קורבוזיה וחבריו נאלצו לומר לאנשים שעליהם ללמוד לגור‬ ‫במציאות חדשה‪ ,‬בעיר‪ ,‬בשיכון‪ ,‬בגורד שחקים‪ .‬לוס היה הראשון שהציג את הפתרון לחלוקת‬ ‫חדרי המגורים במרחב ולא במישור כפי שהיה נהוג עד אז‪ .‬לפיכך‪ ,‬הארכיטקטורה של המחר‬ ‫צריכה להמשיך ולשאוף לצמוח כלפי מעלה ללא הגבלה‪ ,‬מבלי למנוע מהמרחב הציבורי שעל‬ ‫הקרקע את החשיפה לאור השמש‪.‬‬ ‫‪www.geotectura.com‬‬

‫גור השחקים הינו בית מגורים פרטי‪ ,‬חסכוני בעקבת‬ ‫הקרקע (‪ 5X7.5‬מטרים) ובעל יכולת צמיחה לגובה‬ ‫בהתאם לצרכי המשפחה‪ .‬התכנון מתבסס על עקרונות‬ ‫של צדק חלוקתי וסביבתי וביטוי אישי בעיצוב‪ ,‬בצד‬ ‫בנייה מתועשת וטכנולוגיות פסיביות ואקטיביות‬ ‫המאפשרות הוזלת הבנייה והתחזוקה‪ .‬שיטת הדיקור‬ ‫האורבאני מפזרת את המגדל המסורתי לעשרות ‪ i-rise‬אישיים‪ ,‬המאכלסים מספר זהה של‬ ‫אנשים בפריסה עירונית מרחבית‪ .‬פיזור רב של מוקדי דיקור יכול לחסוך את הצורך ב"ציפוף‬ ‫ממוקד" כדוגמת המגדל המסורתי המחולל בעיות של עומס תחבורתי‪ ,‬שינוי אופי השכונה‪,‬‬ ‫הטלת צל ושינוי משטר הרוחות‪ .‬מדובר בתהליך "נטיעה" של הבניין בתוך מרקם קיים‪ ,‬בדומה‬ ‫לתהליך שתילה של עץ‪ ,‬ללא צורך בהכנת תשתית נרחבת ובעקירת עצים קיימים‪.‬‬ ‫אף על פי שמדובר בייצור מתועש של שלד המבנה‪ ,‬הרי שעדיין קיים מרחב תמרון עשיר‬ ‫לביטוי אישי של כל דייר וכל אדריכל בעיצוב חזיתות‬ ‫המגדלון ובתכנון הפנים של כל קומה‪ .‬ה ‪ i-rise‬הורטיקאלי הוא פלטפורמה רעיונית‪ ,‬שעליה ניתן להלביש‬ ‫הבדלים אישיים שיעניקו חופש ועושר צורני וצבעוני לכל בית ולכל שכונה‪ .‬המעליות הביתיות הצבעוניות‬ ‫שיזוזו במרחב העירוני ושימוש בטכנולוגיות עתידיות של פנלים המשנים את צבעם בהתאם לטמפרטורה‬ ‫שבחוץ יהפכו את הרחוב לאזור תוסס ומעניין בעל חיות משל עצמו‪.‬‬

‫מפרש שמש על מנת להעצים את תחושת החיבור לסביבה ויתרו‬ ‫היזמים על דירה בקומת הכניסה ובכך איפשרו לדיירי הרחוב והבניין‬ ‫נוף פנוראמי לסביבת המגורים הירוקה וגם אוורור יעיל יותר‪.‬‬

‫גליל‪-‬ידע ניסיון להכניס את המרחב הווירטואלי לתוך‬ ‫סביבה עירונית בעזרת גלילי ידע המפוזרים ברחבי‬ ‫העיר ומציגים אינפורמציה דיגיטאלית רלבנטית לסביבה‬ ‫הפיזית על גבי מסכים בעלי שקיפות משתנה בהתאם‬ ‫לצורך של‬ ‫השוהה בתוכה‪ .‬המרחב הווירטואלי הוא אין סופי‪ ,‬אוורירי‪,‬‬ ‫אך המרחב האורבאני הולך ומצטמצם‪ ,‬הולך ונדחס‪ .‬גליל‪-‬ידע‬ ‫מגשר בין המרחבים הללו‪.‬‬

‫תקוות שמש הבלונים הסולאריים הינם מערכת ייצור אנרגיה זולה‪,‬‬ ‫פשוטה וזמינה לכל‪ ,‬התופסת מינימום שטח מהקרקע ותורמת מבחינה‬ ‫אקולוגית וחברתית‪ .‬אפשר לחבר מספר בלונים לאותו כבל ובכך לייצר‬ ‫שיבולי אנרגיה בעלי הספק בלתי מוגבל‪.‬‬

‫ירוק עד במקום לבנות גורד שחקים התופס חלק גדול מהקרקע‬ ‫תוך הריסת המרקם הקיים ושינוי משטר הרוחות‪ ,‬פתרון זה מפרק‬ ‫את המאסה הכבדה לחלקיקי מאסה המפוזרים באופן מרחבי‬ ‫בשתי ספיראליות מלופפות‪ .‬כתוצאה מכך הקרקע חופשייה ברובה‬ ‫והמרקם הקיים יכול להמשיך ולהתקיים‪ .‬האווריריות והספוגיות‬ ‫של הבניין לא משנים את משטר הרוחות באזור‪.‬‬

‫מיקרו‪-‬קוסמוס ניסיון‬ ‫לפרש את התקן הירוק‬ ‫הישראלי באופן ישיר ללא התחשבות בפרשנות אדריכלית מקובעת‪ .‬כאשר עוברים סעיף‬ ‫סעיף ומנסים לתרגמם למבנה במרחב מתקבלת צורה ייחודית העונה לכל הדרישות‪.‬‬

‫המבנה עומד בדרישות האנרגטיות‪,‬‬ ‫בהתחשבות בקרקע ובנושאי המחזור‪.‬‬ ‫התוצאה הסופית מרמזת שאולי החשיבה‬ ‫האקולוגית צריכה לייצר התחלות‬ ‫חדשות גם מבחינה סגנונית‪ .‬הניסיונות שיש כיום בעולם לאלץ צורות של בניינים‬ ‫סטנדרטיים להכיל עקרונות בני קיימא מוליד‬ ‫פתרונות לא אופטימאליים ומעכב את הסחף הנחוץ‬ ‫להפיכת הבתים לאקולוגיים‪.‬‬

‫לחיות בתנועה מאסה של בנין איננה דבר‬ ‫סופי‪ .‬בהצעה זו החדרים השונים יכולים‬ ‫לגדול בעזרת בוכנת שמן הידראולי‪ .‬הבניין‬ ‫יכול להגדיל את מאסתו במרחב מבלי לשנות‬ ‫את השטח ההתחלתי שהוא לוקח מהקרקע‪.‬‬

‫ערים אלקטרו‪-‬מגנטיות השחרור‬ ‫המוחלט מן הקרקע‪ .‬גישה פוטוריסטית שבה האדמה שמתחתינו‬ ‫מופרדת מן האדם‪ .‬האנושות תרחף מעל בתוך מבנים שמייצרים את‬ ‫כל צרכי דייריהם מבלי לפגוע בסביבתם‪ .‬מעטפת כדור הארץ תתאושש‬ ‫ותשמש מקור לתיירות ולשמירת המגוון הביולוגי הטבעי‪.‬‬

‫מחסה‪-‬איקס אוהלים הניתנים להרכבה מהירה באזורים‬ ‫שפקד אותם אסון‪ .‬בסוף השיקום ניתן לקפל את המבנים‬ ‫הזמניים ולהכין אותם לקראת‬ ‫השימוש הבא‪.‬‬ ‫שב‪-‬שמש כסא שמש הניתן לקיפול ולאריזה‬ ‫קומפקטית‪.‬‬

‫הכפלת מ‬ ‫כולל של‬

‫הידרמידים‬ ‫אם רוב העולם הוא מים למה לא להתכונן למצב שבו נצטרך לחיות על המים כי היבשה‬ ‫תיעלם או לא תהיה ראויה למגורי אדם? ההידרמידים הם פירמידות של הים‪ .‬לא פירמידות‬

‫במדבר ש‬ ‫את המוות‪ ,‬א‬ ‫ימיות המ‬ ‫לים‪ .‬הסביבה הימית מכילה את כל מה שנחוץ להתיישבות ש‬ ‫לנו להפר את הכללים‪ .‬כמחווה טקסטואלית לאדולף לוס ‪ -‬אם‬ ‫תלולית‪ ,‬מכוסה באצות וצורתה פירמידה‪ ,‬פנינו ירצינו ומשהו בתוכ‬

‫אוניברסאלי האם תכנון מבנה בלב יער טבעי איננו אלא טקס אדריכלי הולך‬ ‫ונעלם על רקע מחיקת הטבע לטובת מה שמכונה קידמה? יש לנסות תמיד‬ ‫למצוא פתרונות רגישים המצמצמים למינימום את הנזקים‪ .‬הצייר מ‪.‬ק‪ .‬אשר‬ ‫עקץ לא פעם את האדריכלים על שהם בחרו בדרך הקלה בציורי הפרספקטיבה‬ ‫שלהם‪ .‬בתחריט העץ שלו בשם עולם אחר ‪ 2‬משנת ‪,1947‬‬ ‫מתואר מבנה דמוי קובייה שבו כל אחד ממישורי המבנה מכיל את הנדיר‪ ,‬האופק‬ ‫והזנית ובכך הקיר הופך לרצפה שהופכת לתקרה ושוב לריצפה‪ ,‬תלוי מהיכן‬ ‫מביטים‪ .‬אשר הראה למעשה כי נקודת המגוז יכולה להיות רבת פנים על בד‬ ‫הציור‪ ,‬אך האם הדבר אפשרי גם במציאות האדריכלית? אוניברסאלי מייצגת‬ ‫למעשה חיפוש אחר נקודת אחיזה מינימאלית בקרקע‬ ‫של אותה קובייה אשרית ובודקת כיצד היא נראית כאשר‬ ‫הפרספקטיבה אינה מוכתבת על ידי‬ ‫הצייר‪ .‬הקובייה שימשה בסיס והשראה‬ ‫עבור מקדש לכל הדתות הנמצא בחיק‬ ‫הטבע ופועל לפי אותם עקרונות‪ ,‬תוך‬ ‫שילוב מוטיבים נוספים מעבודתו של אשר‬ ‫כגון היפוך פנים חוץ‪ ,‬סימטריה‪ ,‬קימור‬ ‫וקיעור בדרך לנשגב‪ .‬קובייה זו בחיק‬ ‫הטבע מזכירה לנו שהקרקע הולך ונגמר‬ ‫ויש לחשוב על ניצול המרחב העתידי כפי‬ ‫שניתן לראות בפרויקט קובייה‪-‬עיר‪.‬‬

‫מלון אקולוגי הצעה לתכנון אב טיפוס של מלון‬ ‫אקולוגי השוכן על מדרון תלול תוך התחשבות בתנאים האקולוגיים של המקום‪ .‬מערך‬ ‫המבנים מוצב מתחת לקו המבט של המטייל המגיע למקום‪ ,‬ובכך מאפשר "הבניין הנעלם"‬ ‫לחוות את המקום באין מפריע מאזור הרכס‪ .‬גגות המבנים משמשים גינות תלויות‬ ‫ומהווים המשך ישיר לצמחיה הטבעית הגדלה במדרון ולרעיון‬ ‫המודרניסטי של גינות גג‪ .‬טביעת הרגל של הפרויקט בשטח היא‬ ‫מינימאלית תודות לפרופורציות הצרות‪ .‬כתוצאה מכך החדרים‬ ‫נמצאים אחד מעל השני‪ ,‬דבר המספק מבט פנוראמי של ‪360‬‬ ‫מעלות‪ .‬הפרוגראמה כוללת חדרי אירוח‪ ,‬פונקציות ציבוריות‪,‬‬ ‫משרדי הנהלה ואזורי תצפית עם אלטרנטיבה מובנית של‬ ‫מספר החדרים בכל שלב על חשבון המרפסות הפרטיות וללא צורך ביצירת תשתית חדשה‪ .‬הפרויקט‬ ‫לושה מבנים מדורגים המחוברים ביניהם בגשרים‪ ,‬כאשר המבנים מרחפים בסביבתם הטבעית בזכות‬ ‫מערך עמודי‬ ‫פלדה מרחביים‪.‬‬ ‫השימוש בעמודים‬ ‫משחרר את‬ ‫החזיתות לטובת פתיחות‬ ‫מקסימאלית של תצפית‬ ‫לנוף הרחוק ולצלע‬ ‫שנועדו להנציח‬ ‫המדרון כאחד‪.‬‬ ‫אלא פירמידות‬ ‫מייצרות מזון וחיים תוך שמירה על האיזון העדין בין האדם‬ ‫שכזו‪ ,‬אך אסור‬ ‫ם נגלה בלב ים‬ ‫נו יאמר‪ :‬כאן חי מישהו‪.‬‬ ‫זוהי ארכיטקטורה‪.‬‬

‫מי‪-‬טל הינו מתקן פשוט ונגיש דמוי פירמידה הפוכה‪ ,‬שאמור‬ ‫לאגור את הלחות מהאוויר‬ ‫ולהפוך אותה למים זמינים‪.‬‬ ‫העיקרון מבוסס על הגדלת שטח‬ ‫הפנים של המתקן‪ ,‬בדומה למה שעושים חקלאים‬ ‫היוצרים תלמים בשדה על‬ ‫מנת לקלוט יותר מים‪.‬‬ ‫הטל הנוצר באוויר בא‬ ‫במגע עם המשטח הקר‬ ‫ועל ידי כוח הכבידה‬ ‫הוא נאגר אל מיכל‬ ‫בבסיס המתקן ועובר דרך פילטר‪ .‬המתקן ניתן לקיפול ולמעשה‬ ‫מגיע לאזור הדרוש כאשר כל חלקיו מצויים בתוך מיכל האגירה‪,‬‬ ‫המשמש למעשה כאריזה‪ .‬זמן ההרכבה המהיר מייצר אלמנט‬ ‫שכמעט ולא נוגע בקרקע‪.‬‬

‫קובייה‪-‬עיר עיר העתיד איננה מחליפה‬ ‫את המרקם הקיים ומוחקת את העבר‪ .‬עיר העתיד מרחפת‬ ‫ומשתלבת בין הבניינים והטבע‪ ,‬שולחת זרועות לאזורים אסטרטגיים בקרקע ומותירה את‬ ‫מירב השטח ללא התערבות‪ .‬עיר העתיד יכולה לגדול או לקטון בתוך השלד המרחבי של‬ ‫קוביות הלגו אשר מזדקרות להן מבעד לבניינים‪ .‬עיר העתיד היא תשתית‪ ,‬הכנה לאנשים‬ ‫שירצו לשמר את רומא שמתחתיהם‪ ,‬את גורדי השחקים של ניו יורק‪ ,‬או את יערות האמאזונס‬ ‫מבלי להתרחק משם בכלל‪.‬‬ ‫יהלומי במבוק הצורה של יחידת המגורים גוזלת‬ ‫מינימום מן הקרקע‪ ,‬ומרחפת במעט מעל פניה‪ .‬פירמידה הפוכה זו מאפשרת גם‬ ‫הצללה על מי שנמצא בסמוך למבנה‪ .‬הניתוק מהקרקע מאפשר גמישות‬ ‫בכל מה שקשור להצפות‪ ,‬גאות ושפל והעברת תשתיות‪.‬‬

‫הסר בית זוהי יחידה אוטונומית מבחינה כלכלית ואקולוגית‬ ‫המאפשרת גם למי שקץ בדרך החיים הרכושנית לא להיפרד‬ ‫מצרכיו הבסיסיים‪ ,‬אך עדיין להיות מעודכן וירוק‪ .‬בעידן שבו כולם‬ ‫הופכים לנוודים מודרניים חסרי זהות ומקום‪ ,‬הנעים מארץ לארץ‬ ‫בעקבות עבודה‪ ,‬מדוע לא להתחבר לקפסולת מגורים המונעת צבירת‬ ‫חומרניות וצרכנות שווא? האם קרקע היא דבר שהכרחי שיהיה‬ ‫בבעלותו של מישהו? הקרקע היא נחלת הכלל וככזו אנו צריכים‬ ‫להתייחס אליה ביראה‪ ,‬כאילו היינו אורחים זמניים‪.‬‬

‫קופסת קסמים הרעיון העומד מאחורי המבנה הינו מינימום נגיעה בקרקע המתבצע‬ ‫בעזרת הרחפת הקובייה העיקרית על קובייה קטנה יותר ושחרור השטח הנותר ליצירת‬ ‫כיכר המשקיפה על בניין הספרייה ההיסטורי‪.‬‬

‫שברי זיכרונות בחירת האתר לתחרות מצד המארגנים היתה מאתגרת על‬ ‫גבול הבעייתית‪ ,‬מכיוון שהיא הגדירה נפח בנייה עצום בשטח טבעי על חוף‬ ‫ים תאילנדי ציורי‪ .‬במקום לברוח מהפרויקט הענק ובעל הפוטנציאל ההרסני‬ ‫לכשעצמו לטבע‪ ,‬בחרנו בשיטת הדיקור‪ ,‬הכרוכה במינימום נגיעה בשטח‪,‬‬ ‫כאשר עיקר המאסה נמצאת על עמודים‪ .‬כך נוצר איזון בין טבע לקידמה‬ ‫וניתנת פרשנות עכשווית לגישה המסורתית של בנייה על עמודים באזור זה‪.‬‬ ‫מסלול התנועה של המבקרים מביא אותם באופן המשכי למסלול ההליכה הישר למפלס‬ ‫הגג‪ ,‬הממשיך את חווית הטבע לכל אורך המאסה האופקית‪.‬‬

‫לחיות בעיר פארקים עירוניים‬ ‫אינם רק נחלתם של האנשים‪.‬‬ ‫כבר היום‪ ,‬ציפורים נודדות‬ ‫שעוברות דרך ערים צפופות‬ ‫מאתרות את הנקודות הירוקות המועטות שנשארו בהן‬ ‫לצורך חידוש כוחותיהן‪ .‬הפארק‬ ‫העתידי עלול להיות מקום מפלטו‬ ‫האחרון של הטיגריס והפיל‪.‬‬ ‫פרויקט "לחיות בעיר" מעלה את‬ ‫האפשרות שגם החיות יצטרכו‬ ‫לחיות בערים של העתיד‪ ,‬מכיוון‬ ‫שלא יישאר להן שטח אחר‪ .‬בחרנו בסנטרל פארק של ניו יורק על מנת‬ ‫להמחיש זאת באופן החד ביותר‪ .‬ככל שמשאב הקרקע הולך ומצטמק‬ ‫יהיה עלינו לחלוק אותו לא רק עם עוד אנשים‪ ,‬אלא גם עם עוד חיות‬ ‫וצמחים‪.‬‬

‫אנרגיה‬ ‫מתחדשת‬

‫עד‬ ‫כון‬

‫בראש ובראשונה את האנרגייה‬ ‫אנרגיה‬ ‫ומקורות‬ ‫הסולארית‪,‬‬ ‫שמקורה באצירה של אנרגיה זו‪,‬‬ ‫כגון אנרגיית רוח ואנרגית מים;‬ ‫הפקת אנרגייה מתהליכים ביולוגים;‬ ‫אנרגיה גאותרמית שמקורה במאגר‬ ‫החום הפנימי של כדור הארץ;‬ ‫ואנרגיית גאות ושפל כתוצאה‬ ‫מכוחות המשיכה של הירח והשמש‪.‬‬

‫ב‬ ‫עו ד‬ ‫שעי ש‬ ‫י תחת נינו לה‬ ‫ש‬ ‫ה נוצ קור‬ ‫ה‬ ‫מ או רו בו ז‬ ‫ו ז אור שמ ר‪ ,‬א לר יה‬ ‫לר מינה הו עות נו או די‬ ‫חי י ת א בר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו ל נ ו ו ם א ש כ ל מ ק מע ב ם ב ת ע ל‬ ‫ב זי ב ו‬ ‫ו ר ר ע י ד הצ כ ך‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫בהיר הום זבו ז ה לה ייה אנרגלאסת שלא ות‬ ‫ה‬ ‫הס מ פק שעו יה טי ור‬ ‫שבה ביב שאבי ת אנ בר נקי קה‪.‬‬ ‫ר א ה‪.‬‬ ‫רגי ת מ יה‬ ‫ו המאת טבע ה עו בלי ה‬ ‫י ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫צ ור‬ ‫דרני ותה קרי ה הנש ות‬ ‫ב‬ ‫סטים רוחם ה אור ען ע אנו‬ ‫א‬ ‫ל מחו ה ל צרי‬ ‫ת י ה קו לל חדש‪ .‬שימו כים‬ ‫ש‬ ‫ר ש‬ ‫ל‬ ‫ש לא‬ ‫ב‬ ‫ו זיה המחהאור נ בון מץ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫מצ ש ר ו‬ ‫ה ו תכ‬ ‫עים אין א לא ל חדשאקולו נון‬ ‫ד‬ ‫גי‬ ‫ם ח ינ‬ ‫פר פרי ם א הוא‬ ‫ימי מיטי מר‬ ‫טיביי בי‪,‬‬ ‫ם‪.‬‬

‫‪www.geotectura.com‬‬

‫אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע‬ ‫מתמשכים שאינם מתכלים כתוצאה‬ ‫האצורה‬ ‫האנרגיה‬ ‫מרתימת‬ ‫בהם‪ .‬מקורות אנרגיה מתחדשים‬ ‫נבדלים ממקורות אנרגיה כגון דלק‬ ‫מאובנים (נפט‪ ,‬פחם וגז טבעי)‪,‬‬ ‫ואנרגיה גרעינית‪ ,‬שהשימוש בהם‬ ‫כרוך בהקטנה משמעותית של‬ ‫מאגר האנרגיה הזמינה האצורה‬ ‫בהם‪ .‬מקורות אנרגיה אלה כוללים‬

‫אור ואנרגיה‬ ‫ית‬ ‫נרגי של‬ ‫הן א ‪ ,‬למ רה‪.‬‬ ‫כה‬ ‫ת ב מ ית ב ע י‬ ‫נמו ית‬ ‫מיו ת כי מר‬ ‫מש ס י ס י א‬ ‫ כי ילו חו‬‫הש הבת ה לטי‬ ‫טו פע ות‬ ‫פו ת להי‬ ‫לת וקה ארי קו ש‬ ‫כ ות ב צ ע כ ו ל‬ ‫ני צו החל סול ית‬ ‫שמ ל ת‬ ‫מ‬ ‫שי‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫רות צלן‪ .‬גיה סולא גיית הפ אית מעשמש גז‬ ‫ש א אנר ו‪ -‬אנר ש‪ ,‬לט מש ה רור‬ ‫ב רמ‬ ‫שמ ו‪-‬וו ש ה שח‬ ‫שאפ ב ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מש‪ .‬בהר מוש ה פכים דו די פוטרגיית אנרג ית‪:‬‬ ‫ל כימ‬ ‫שי גי הו‬ ‫( יה נ‬ ‫ש ה‬ ‫ת ה נרגי ה ל כנולו ה חום‪ .‬נולוג ים ארות טו‪-‬‬ ‫רינ הא רגי ‪ 1‬ט מש‪ ,‬ית טכ ופכ ישי פו‬ ‫בק קור ר‪ .‬אנ ‪ 0,00‬ך ש אנרגי נות); הה ם) גיה‬ ‫רה למ יות ‪ 0‬צרי ש ל רבי מש‪ ,‬חו ולו‬ ‫טו ש א טכנ‬ ‫מקו בת קי ב פי ת‪ ,‬ו תמ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה ש נחש והנ ע ד נוכחילהש אחתת תא ור‪ ,‬ו ית;‬ ‫(א מ ל‬ ‫ע‪ ,‬ה‬ ‫ו‬ ‫אנרגי יה ז הטוב שפ מית לות ינה נרגיי יא חש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫רג י‬ ‫צ ו ל ת ות‬ ‫אנ לופ את העו ם י אל‬ ‫ונ ו ת ח‬ ‫הח נמצ רוכת דרכי ישר ת בניאחר מפו‬ ‫ו ה‬ ‫צ א‬ ‫זומהת מצו ינת תקדמ נים ות‬ ‫קל‬ ‫ש ד ינ‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫מתה ל ב מ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫בה‪ .‬דינו א חרי‬ ‫המ מש‪ ,‬א‬ ‫הש רת‬ ‫פג‬ ‫מ‬

‫יה‬ ‫רג ית‬ ‫אנ אר‬ ‫סול‬

‫שב‪-‬שמש הכסא של העידן‬ ‫האקולוגי צריך לתפקד מעבר‬ ‫לפונקציה הבסיסית שלו‪ .‬כאשר‬ ‫אין יושבים עליו הוא הופך‬ ‫ללוח קליטה של אנרגית השמש‬ ‫ולמעשה מייצר ואוגר אנרגיה‪.‬‬ ‫צורתו הייחודית מהווה הדהוד‬ ‫לגרפים המוכרים לנו שמתארים‬ ‫את התחממות כדור הארץ‪.‬‬ ‫הכסא איננו רק עוד חפץ לוקאלי‬ ‫לנוחות המשתמש‪ ,‬אלא חלק‬ ‫ממאמץ גלובלי המעורר מודעות‪.‬‬

‫ית‬ ‫ב ב ית ‪,‬‬ ‫ר ים ל יש ת ‪.‬‬ ‫למגו בש רגטי נים‬ ‫מא טר ת אנ מוב ר ך‬ ‫ד וג‬ ‫מ או‬ ‫ל צו עת‬ ‫ת מ של עצמ ים ייה בהנ רת‬ ‫א‬ ‫ב י ו ד ל י יר ל ט‬ ‫נק ת ת א ו ר ת‬ ‫חסר בג ר ל דפוטוו רגיהשעו זרבת קשו נט‬ ‫ר‬ ‫יי ד פש‬ ‫אנ‬ ‫טו‬ ‫ת י נ ט ית ‪.‬‬ ‫נ מא‬ ‫לו ריות ם ל אה‪ ,‬ה‪/‬א נימ‬ ‫ה אים ים בט ו ג רי זי הפ‬ ‫ק ל וו י‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫מספ נת ם‪ ,‬כ ר ך הט ופן‬ ‫ע‬ ‫בד‬ ‫הט פניי ל צו סך‬ ‫האו ם במ צוי‬ ‫המ‬ ‫הפני ה‬ ‫צפ י י ו ח‬ ‫ו שט‬ ‫ה‬

‫א‬ ‫וט‬ ‫עי ו ב‬ ‫או צוב ו ס‬ ‫ט‬ ‫אן‬ ‫גג ובו‬ ‫ס תח‬ ‫פ‬ ‫נת‬ ‫וט מ‬ ‫אנ וול שו‬ ‫כמ רגיה טאי בץ בע‬ ‫ו‬ ‫ל ם‬ ‫לת‬ ‫גם ת‬ ‫בת‬ ‫א ור‬ ‫שילו ת לי המ אים‬ ‫ט א לה‪ ,‬ספ‬ ‫לקט מי זו קים‬ ‫רו ג‬ ‫ני ו צ י‬ ‫של נון‬ ‫ז‬ ‫מני‬

‫מיק‬ ‫טב רו‪-‬‬ ‫ב עי קוס‬ ‫ב‬ ‫נכ מוס‬ ‫הן ניין‪ .‬נס‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫כ ו יו כ ל‬ ‫לא‬ ‫או ת‬ ‫ד י א ור‬ ‫זכויו דו פטי הש רה‬ ‫ת רסות מאלי מש‬ ‫ות‬ ‫ה‬ ‫שכ נ י א ת‬ ‫ם‪.‬‬

‫נס‬ ‫ו יע‬ ‫ל פ ר ס ות‬ ‫ב לא‬ ‫ומ‬ ‫חי‬ ‫ות‬ ‫קי י ב ור‬ ‫צו‬ ‫ו להיבמת‪.‬‬ ‫ל רך‬ ‫הג נו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה ג ת תח שת‬ ‫שמ ניתן במ נה ית‬ ‫ש‬ ‫באלכוונוספר יכו‬ ‫לה‬ ‫זור ן‬ ‫ו בהת אור‬ ‫בשע אם כים‬ ‫ה ל‬ ‫זוו י‬ ‫הנתו ות‬ ‫נ‬ ‫ים‪.‬‬

‫ל ‪ -‬זור דע חבי נת ליל יים של‬ ‫ג ל י פי מי בר בהכ ל ג קטר אש עול‬ ‫ד ע ת ות ר ך‬ ‫כ ואל ‪ .‬הר תפ ור‬ ‫י תחנו רנטי א צו ראש פוט וטית יה ל ינו זאלת‪,‬‬ ‫אינט ר לל ‪ .‬ב אים אלח אנרג ון‪ ,‬ד ורב וגי‪.‬‬ ‫עי יות ת רת ה לפ מס נול‬ ‫ט‬ ‫טכ‬ ‫ה ת‬ ‫ו ת‬ ‫תש בים תקש ק א תא ה תית ה‬ ‫מוצ נת ספ ה‪ .‬תש י דן‬ ‫בע‬ ‫נט מ ו ל‬ ‫וא גליל דה כ תלויפניו‬ ‫ה‬ ‫הי ח י ב א נ י א ת‬ ‫ר‬ ‫או ר ק‬ ‫ממ‬

‫גור שחקים ה"ראש החכם"‬ ‫המצוי בחלקו העליון של כל‬ ‫גור ייצור מעורבות ומחויבות‬ ‫לרגישות אקולוגית קהילתית‬ ‫ולהטמעת עקרונות אדריכלות‬ ‫בת קיימא‪ .‬ה"ראש החכם"‬ ‫פוטוולטאים‬ ‫תאים‬ ‫כולל‬ ‫וטורבינת רוח ליצירת חשמל‬ ‫והרוח‬ ‫השמש‬ ‫מאנרגית‬ ‫ומעניק בכך לדיירים עצמאות‬ ‫רבה וחסכון לאורך זמן‪.‬‬

‫ס ת י ם בייה י די חדיר מ זג יותו נה‪.‬‬ ‫עונ הש‬ ‫ו‬ ‫קופ מ‬ ‫המ ת צ ב‬ ‫הק על‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ק נ ים‬ ‫ו ר ות‬ ‫או יין הא עונ‬ ‫ה‬ ‫פ צ‬ ‫ו‬ ‫נח שפך הבנ ת‬ ‫ו רמ י ו ם‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ללב ויר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה רך‬ ‫ל או‬

‫השליטה‬ ‫בתנועה‬ ‫לחיות‬ ‫בבליטה של כל קפסולה‬ ‫יכולה לאפשר חשיפה‬ ‫מרבית לשמש כאשר‬ ‫מאות הקפסולות זזות‬ ‫החוצה‬ ‫שעה‬ ‫בכל‬ ‫או פנימה בהתאם‬ ‫השמש‪.‬‬ ‫לתנועת‬ ‫האנרגיה‬ ‫מקור‬ ‫והזמין‬ ‫הנקי‬ ‫מרקיד את הבניין‬ ‫ומייצר חיבור‬ ‫הטבע‬ ‫בין‬ ‫לאדריכלות‪.‬‬

‫פ יר‬ ‫בפ מו ד‬ ‫יר מג‬ ‫פו מי דל‬ ‫מ טו ו ל ד ות מ‬ ‫פ ט‬ ‫ג ור‬ ‫ה יק אים‪ .‬קטנו ים‬ ‫חש מאפ כ ת הע‬ ‫למע מל שרתמת ע טוף‬ ‫ה שויו כ‬ ‫הופ שה את ל דייר אנרג ת ולו‬ ‫הכ כים קי הח ים יה מת‬ ‫נ‬ ‫רות שמל למכ שה אים‬ ‫ו‬ ‫ה ד י סה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע למ המ שנ לחבניין‬ ‫יר‬ ‫ח‬ ‫ים!‬ ‫בור קור בנה סך‪ .‬רת‬

‫מ פ ר ש‬ ‫שמש מבנה זה‪,‬‬ ‫שעתיד לקום בחיפה‪,‬‬ ‫מכיל קיר אנרגיה מצופה‬ ‫ביותר ממאתיים מ"ר של תאים‬ ‫פוטוולטאים‪ .‬צורת המפרש היא‬ ‫תוצר של תכנון פונקציונאלי המייצר‬ ‫לשמש‪.‬‬ ‫אופטימאלית‬ ‫חשיפה‬

‫מלון אקולוגי חומרי הבנייה‬ ‫עוזרים‬ ‫וקלים‬ ‫שקופים‬ ‫ה"אל‪-‬מאסה"‪.‬‬ ‫תחושת‬ ‫ציפוי החזיתות בתאים‬ ‫פוטוולטאים מספק את‬ ‫הדרושה‬ ‫האנרגיה‬ ‫לתפעול השוטף של‬ ‫המלון המבודד‪.‬‬ ‫צורך‬ ‫אין‬ ‫ל ה ש ח י ת‬ ‫את הטבע‬ ‫ולחצוב‬ ‫בסלע‪.‬‬

‫תקוות שמש עם עליית מחירי‬ ‫האנרגיה לשיאים חדשים‪ ,‬ולנוכח‬ ‫משבר האנרגיה החמור הצפוי בעתיד‬ ‫הלא רחוק‪ ,‬הצורך להשתמש במקורות‬ ‫אנרגיה חלופיים הינו ברור‪ .‬על ידי ייצור‬ ‫חשמל באמצעות בלון הליום הנושא‬ ‫תאים פוטוולטאים כחלק מהמעטפת‪,‬‬ ‫ובאמצעות תכנון ייחודי של בלון‬

‫המותאם‬ ‫אופטימאלית‬ ‫למטרה זו מבחינה‬ ‫ניתן‬ ‫ומבנית‬ ‫גיאומטרית‬ ‫להרכיב מערכת פשוטה‪ ,‬קלה‬ ‫ומודולאריתלאספקתאנרגיהסולארית‬ ‫הגוזלת מינימום שטח בקרקע‪.‬‬

‫יהלומי במבוק המבנה‬ ‫מכיל תאים פוטוולטאים‬ ‫לשמש‬ ‫המכוונים‬ ‫בזווית האופטימאלית‪.‬‬ ‫בחומרים‬ ‫בנייה‬ ‫איננה‬ ‫טבעיים‬ ‫להירתע‬ ‫צריכה‬ ‫מ ח י דוש ים‬ ‫טכנו לוגי ים‪,‬‬ ‫לאמץ‬ ‫אלא‬ ‫אותם בחום!‬

‫ק‪,‬‬ ‫ם ענ ים‪,‬‬ ‫חכ טא פק‬ ‫ראש וטוול מס קים‬ ‫פ ה‪ ,‬שח רי‬ ‫ד‬ ‫וק ע וחותהמבנ ד ה ש דיי ות‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫גור מו בנט ים‬ ‫יר ב ש‬ ‫צופה ברא יה ל לשי הרל לטא ית‪.‬‬ ‫נרג מים ת טוו כוכ‬ ‫מ‬ ‫רכ ב הא גש זיתו פו ב ז‬ ‫המו רב מי בח‬ ‫מ י ר וג י ם ב י ם‬ ‫א ת א וג ה ז יג ב ת א ת ל‬ ‫מש‬ ‫וג ם ן )‪.‬‬ ‫ה‬ ‫( הב נ י י ב ץ‬ ‫שו יים‬ ‫מ חו ד‬ ‫יי‬

‫שברי‬ ‫זיכרונות‬ ‫ראש המגדלור‬ ‫אור‬ ‫זורק‬ ‫לא‬ ‫המגדלורים‬ ‫כדוגמת‬ ‫של פעם‪ ,‬אלא קולט אור‪.‬‬ ‫האור הופך לחשמל שמשמש‬ ‫לצורך תפעול המשאבות ששואבות‬ ‫את המים לראש המגדל ומשם‬ ‫למטה על גבי חזיתות הזכוכית‪.‬‬

‫‪www.geotectura.com‬‬

‫חומרים‬ ‫וטכנולוגיה‬ ‫בניה ירוקה‬

‫עדכון‬ ‫את החזית החופשית וחלונות‬ ‫הפס יש להחליף ביחידת מידע‪-‬‬ ‫בנייה (‪ .)Pixel Block‬זהו אלמנט‬ ‫בנייה גמיש‪ ,‬שיכול לקבל ערכים‬ ‫וביטויים פיזיים שונים בהתאם‬ ‫לתנאי הסביבה (תאים פוטוולטאים‬ ‫באזורים שימשיים‪ ,‬פנלים‬ ‫המתאימים את עצמם בבהירות‬ ‫לפי הטמפרטורה בחוץ על מנת‬ ‫לחסוך באנרגיה של חימום ומיזוג‪,‬‬ ‫מסך המשנה את שקיפותו כלפי‬ ‫חוץ בהתאם לבקשת הדייר‬ ‫לחשיפה אל הנוף שנשקף או לא‬ ‫נשקף וכדומה)‪ .‬הבית המהווה‬ ‫מכונת מגורים לפי לה קורבוזיה‬ ‫הופך להיות מאגר ידע דו כיווני‪,‬‬ ‫כזה הער לצרכי הדייר מחד‪ ,‬אך גם‬ ‫יכול לתת לו אינפורמציה נוספת‬ ‫שלא היתה ברשותו‪.‬‬

‫באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים‬ ‫ידידותיים לסביבה וחומרים‬ ‫ממוחזרים ותכנון אשר יאפשר‬ ‫חיסכון מקסימאלי באנרגיה‪.‬‬ ‫גישה זו נועדה להשפיע הן לדיירים‬ ‫המשתמשים בבתים והן לקבלנים‬ ‫הבונים אותם על ידי הקטנת‬ ‫הצריכה של משאבים ושיפור תנאי‬ ‫המגורים בבתים‪.‬‬ ‫עקרונות‪:‬‬ ‫חומרי בניה שייצורם דורש מעט‬ ‫אנרגיה ‪.‬‬ ‫חומרי בניה שהינם מתכלים ( חציר‪,‬‬ ‫עץ וכו' )‪ ,‬או שניתנים למחזור‪ ,‬או‬ ‫שכוללים מרכיבים ממוחזרים‪.‬‬ ‫שימוש בחומרי בניה מקומיים‪.‬‬ ‫חמרי בניה בעלי תוחלת חיים‬ ‫ארוכה יותר שעלות תחזוקתם‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫חומרים שאינם גורמים לפליטת‬ ‫גזים רעילים לאוויר‪.‬‬ ‫ניצול יעיל של חומרי הבניה להקטנת‬ ‫כמות פסולת הבניין‪.‬‬ ‫מזעור הפגיעה בסביבה‪.‬‬

... ‫תובנה גאה להשיק‬

‫מימדי‬-‫תכנון תלת‬ ,‫למערכות מכניקה‬ ‫( לבניין‬MEP) ‫חשמל וצנרת‬

MEP

ÌÈ·˘ÂÁ ÌÈÒ„‰Ó˘ ÈÙÎ ÌÈÏÚÂÙ˘ ÌÈÏÎ ˙¯ÊÚ· È·ÈËȇÂËȇ ÔÙ‡· ÔÎ˙ Ư˙ÂÈ ¯È‰Ó ÔÂÎ˙ ¯˙ÂÈ ·ÂË Ì‡È˙ ‚È˘‰Ï È„Î ÌÈ·˘ÂÁ ÌÈÒ„‰Ó˘ ÈÙÎ ÏÚÂÙ˘ ¨È·ÈËȇÂËȇ ÔÂÎ˙ ÈÏÎ ‡È‰ Revit® MEP ÆÌÈÂ˙≠ÒÒÂ·Ó ÔÂÎ˙ ÌÈ„ÓÈÓ ˙ÚÈ·˜ ˙¯ÊÚ· ¯˙ÂÈ· ‰·Âˉ ‰¯Âˆ· ÍÏ˘ ˙ÂίÚÓ‰ ˙‡ ÔÎ˙ ‰ÓÈ¯Ê ÈÓÈ˘¯˙ ˙¯ÊÚ· ÆÌÈȘ ÔÂÎ˙ ÏÚ ‰Ï˜Ó‰ ¨ÌÈ·Ó ÈÚˆȷ ÁÂ˙È·Â ˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜· ¯˙ÂÈ ‰·ÂË ‰ÎÈÓ˙ Ï·˜ ÆÔÈÈ· ÈÒ„‰Ó ÌÈÏÎȯ„‡ ÌÚ ÔΠ¨®MEP© ˙¯ˆÂ ÏÓ˘Á ¨‰˜È‡ÎÓ ÔÂÎ˙ È˙ˆ ÔÈ· ̇È˙ ˙‡Ȃ˘ ̈ӈ ¨Revit≠ÈÒÒÂ·Ó Æ˙ÂÁ˜ω ÌÚ ˙¯Â˘˜˙‰ ¯ÂÙÈ˘Â ÈÒ„‰ ÔÂÎ˙ ÈÂ˙ Ï˘ ˙ÈËÓ¡ ‰¯ÈˆÈ È„È ÏÚ ˙ÂËÏÁ‰‰ ˙Ï·˜ ÍÈω˙ ˙‡ Ê¯Ê ÆRevit® Structure≠· ‡ Revit® Architecture≠· Á˙ÂÙ˘ ‰·Ó Ï„ÂÓ ˙¯ÊÚ· ˜ÏÁ ÔÙ‡· ‰ÏÂÚÙ≠Û˙˘ ¨Revit MEP Æ„ÂÚÈ˙·Â ÔÂÎ˙· ÌÂ˜Ó Ïη ÈÂÈ˘‰ ˙‡ ̇˙˙ Revit® MEP≠ ‰˘ÏΠ̘ӷ ÈÂÈ˘ Úˆ· ¨ÌÂÈÒÏ ÆMEP ÔÂÎ˙ Ì˘Ï ÌÈ·Ó Ú„ÈÓ Ï„ÈÓÏ ‰ÎÂ˙‰

χ¯˘È·

Ó“Ú· ˙ÈÏËÈ‚È„ ‰Ò„‰ ‰·Â˙

È˘‡¯ Ô‡Â·È Authorized Value Added Reseller

wwwÆtovnaÆcom

¨∞≥≠µ∂≤∏ππ∑ ÆÒ˜Ù ¨∞≥≠µ∂≤∏πππ ÆÏË ¨∂∑∞±∞ ·È·‡ Ï˙ ∂ ·Èˆ‰ ·ÂÁ¯

‫גור שחקים השלדה מוסעת לאתר‬ ‫ונשתלת על יסודות סופגים עמידים‬ ‫ברעידות אדמה‪ .‬שיטת הרכבה‬ ‫מאפשרת‬ ‫ומתועשת‬ ‫מהירה‬ ‫בהתאם‬ ‫החזיתות‬ ‫את‬ ‫לבנות‬ ‫לתנאי האקלים והסביבה הבנויה‪.‬‬

‫קופסת קסמים חזיתות‬ ‫מצויות בקשר ישיר עם‬ ‫להפוך‬ ‫יכולה‬ ‫החזית‬ ‫ענק המקרין חדשות‪,‬‬ ‫כדורגל או קטעי שירה‬

‫המבנה‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫למסך‬ ‫משחקי‬ ‫וספרות‪.‬‬

‫יהלומי במבוק הבמבוק הינו חומר בר קיימא כמעט‬ ‫מושלם‪ .‬יחד עם זאת הבנייה בו נראית כלקוחה מתקופה‬ ‫אחרת ונטולת קדמה‪ .‬יהלומי הבמבוק הם ניסיון ללטש‬ ‫את התדמית של החומר ולעדכן אותה לעידן הטכנולוגי‬ ‫שבו אנו חיים‪ .‬הבמבוק אינו רק קישוט בחזית הבית‪ ,‬אלא‬ ‫מהווה את הקונסטרוקציה עצמה‪ .‬הבמבוק חזק דיו לשאת‬ ‫משקל רב וניתן לחיזוק נוסף בשילוב עם פלדה ובטון‬ ‫העוברים בחלל הקנים‪ .‬יהלומי הבמבוק משדרים מודרניות‬ ‫וניקיון צורני שאינם עולים בקנה אחד (תרתי משמע) עם‬ ‫תפישת הבמבוק הרומנטית‪.‬‬

‫עקרון‬ ‫עד‬ ‫ירוק‬ ‫פרקטאלי של תכנון‬ ‫גורדי שחקים‪ .‬כל‬ ‫קובייה מרחבית בנויה‬ ‫מודולארי‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫אפשרויות‬ ‫היוצר‬ ‫מגוונות של חלוקה‬ ‫וגדילה לפי פונקציות‬ ‫משתנים‬ ‫וצרכים‬

‫גליל ידע הגלילים מזהים את‬ ‫התנועה בסביבתם ומגיבים בהתאם‪.‬‬ ‫פנים הגליל מאפשר הפוגה משאון‬ ‫הרחוב‪ ,‬מנוחה פיזית ואפשרות‬ ‫להתעדכן באופן דיגיטאלי תוך זיהוי‬ ‫מידי של השוהה והעדפותיו‪.‬‬ ‫הסר בית בגלל הצורה הפשוטה‪ ,‬השימוש בחומרים‬ ‫קלים ועמידים השומרים על נוחות תרמית בתוכה ומבנה‬ ‫האקורדיון של החלקים הנשלפים‪ ,‬ניתן לאכסן את כל‬ ‫החלקים מקופלים בתוך הקובייה‪ ,‬דבר העוזר לתהליך‬ ‫הייצור‪ ,‬ההעמסה והשילוח של יחידות אלו לאזורים מוכי‬ ‫אסון או עוני‪.‬‬ ‫קונבית בטון טכנולוגיות חדשות‬ ‫מאפשרות לנו להשתמש בלוחות‬ ‫בטון דקים במיוחד‪ .‬אף על פי‬ ‫שהבטון איננו נחשב לחומר אקולוגי‬ ‫מובהק הרי שהשימוש בו הוא כורח‬ ‫המציאות‪ .‬שימוש מושכל בבטון בעל‬ ‫נפח מינימאלי וחוזק רב מאפשר לנו‬ ‫ליצור צורות מורכבות בפחות חומר‬ ‫ולפיכך בפחות נזק לסביבה‪ .‬תאורות‬ ‫לד משובצות בין לוחות הבטון‬ ‫ומאירות את הקונכייה באורות‬ ‫משתנים המתריעים על רמת זיהום‬ ‫האוויר בכיכר‪.‬‬

‫כל‬ ‫הידרמידים‬ ‫מיוצר‬ ‫הידרמיד‬ ‫עצמאי‬ ‫בתהליך‬ ‫המנפח את הצורה‬ ‫כאשר‬ ‫החיצונית‬ ‫לתוכה מוזרק החומר‬ ‫שמתקשה‬ ‫הקל‬ ‫קצר‪.‬‬ ‫זמן‬ ‫תוך‬

‫אינפרא‪-‬‬ ‫יצירת‬ ‫קובייה‪-‬עיר‬ ‫שעליה‬ ‫במרחב‪,‬‬ ‫סטרוקטורה‬ ‫תתלבשנה הפונקציות השונות של‬ ‫העיר המרחבית‪ .‬העיר של העתיד‬ ‫היא דינאמית‪ ,‬כך שקובייה‪-‬עיר‬ ‫יכולה לשמש כשטח חקלאי מרחבי‬ ‫ואחרי עשרים שנה כבסיס לבתי‬ ‫מגורים כאשר הירוק המרחבי‬ ‫ינדוד לקוביות מרוחקות יותר‪.‬‬

‫מלון אקולוגי השימוש בשלדת‬ ‫פלדה הניתנת לפירוק מאפשר‬ ‫תכנון מוקדם של הפרויקט במפעל‪,‬‬ ‫תהליך יצור זול ומהיר‪ ,‬הרכבה‬ ‫יעילה וגם פירוק בבוא הצורך‪.‬‬

‫ערים אלקטרו‪-‬מגנטיות רעיון בדיוני היוצא מנקודת‬ ‫הנחה שחומרי הבנייה של העתיד יהיו כוחות אלקטרו‬ ‫מגנטיים הניתנים לכיוון ולשליטה‪ .‬קוביות המגורים‬ ‫תייצבנה זו את זו באוויר‪ ,‬ותיצורנה מבנים מרחביים‬ ‫מרתקים תוך ביטול המגבלות שהגרביטציה הכתיבה‬ ‫לאנושות מאז ומעולם‪ .‬היכולת לנצל את אנרגיית השמש‬ ‫על מנת להעביר חשמל במגנטים המרחפים משחררת את‬ ‫המבנים האלקטרו מגנטיים מכבלי התקשורת והחשמל‬ ‫המסורתיים‪ ,‬ויוצרת יחידות אוטונומיות מבחינה אנרגטית‪.‬‬ ‫יכולת הציפה המגנטית באוויר אינה צורכת אנרגיה‬ ‫ומאפשרת להשאיר את תכסית כדור הארץ פנויה ממבנים‪.‬‬

‫תתחיל בדברים החשובים‪.‬‬

‫חברת טופ אודיו‪ ,‬החברה המובילה בישראל לאדריכלות פנאי‪ ,‬מציגה‪:‬‬ ‫‪ .LiteTouch‬מערכת חשמל חכמה החוסכת באנרגיה!‬ ‫בית חכם מתחיל עם מערכת ‪ ,LiteTouch‬מערכת חשמל חכמה השולטת באופן עצמאי בכל מערכות התאורה‬ ‫והחשמל של הבית‪ ,‬תוך חיסכון רב בחשמל ונוחות מקסימלית לגרים בו‪ .‬הודות לשעון אסטרונומי הכלול במערכת‪,‬‬ ‫הפעלת‪ ,‬שינוי וכיבוי התאורה בבית ובגינה נעשים באופן אוטומטי‪ ,‬על פי כמות האור הטבעי הנקלט בכל נקודת זמן‬ ‫נתונה‪ ,‬ולפי צרכי הדיירים‪ .‬גלאי נפח של ‪ LiteTouch‬מאתר אם יש תנועה בחדרים ובהתאם לכך מכבה או מדליק‬ ‫את התאורה והמזגנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המערכת החכמה מאפשרת להפחית את עוצמת התאורה תוך שמירה על‬ ‫הפצת כמות אור מירבית‪ ,‬ובכך מאריכה את חיי הנורה וחוסכת באנרגיה‪.‬‬ ‫עם עיצוב אקסלוסיבי‪ ,‬נוחות מקסימלית וחסכון ענק באנרגיה ‪ -‬זה לא רק שווה ‪ -‬זה פשוט חכם להכניס אותה‬ ‫לבית שלך‪.‬‬ ‫‪ | www.litetouch.com‬לפגישה והדגמה אישית נא התקשרו‪ | 1-700-70-1009 :‬משכית ‪ 32‬הרצליה פיתוח | ‪www.topaudio.com‬‬

‫מא‬ ‫קיי‬

‫חופש‬ ‫ועה‬ ‫תנ‬

‫מ דגי‬ ‫החד שה א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫חו שה הג צו‬ ‫רך ב‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ש בחיר רסת שע פיתו‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ל ד ור ת‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א טר‬ ‫חבור‬ ‫ת הבאים‪ .‬ה לשרת קטיב‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫צרכי ב‬ ‫ש בגי‬ ‫פרט‬ ‫שה בת קהחברה וי‪ ,‬כמו‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫בו‬ ‫יימא זו צר‬ ‫רה צ‬ ‫כי ה‬ ‫עקר‬ ‫הוא על הכלכלה יבור י‬ ‫ת‬ ‫ונות‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫של‬ ‫שות ש שמירה ה ונגי‬ ‫נת י‬ ‫תח‬ ‫ב ים‬ ‫ב‬ ‫ל הפרט ו על איכושות ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫הי‬ ‫וב‬ ‫ופ‬ ‫בת‬ ‫כ ו לת‬ ‫תכנון מפ ניים‬ ‫הסבי אופני‬ ‫ע‬ ‫קי י‬ ‫להגיע מ בה ותו ך ים‪ .‬זו‬ ‫מ‬ ‫חי‬ ‫קרון ז‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫נסו‬ ‫הקפ חל‬ ‫להחליפו ה קוב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫באמצעים התנוע‬ ‫ישות‬ ‫מקום ביעה על השגישה‬ ‫י‬ ‫ה במ‬ ‫ול א נ‬ ‫ילות ובק ארת‬ ‫עילים יותר‪ ,‬ר חב העירוני יי דות‬ ‫)‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫לות‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫הי‬ ‫פרטי‬ ‫תר על‬ ‫י ד י קירוב איננה‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫בפני‬ ‫נקו דות‬ ‫העניין לאזו עצמה‪,‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫רי‬ ‫אמ צע י‬ ‫ם מר‬ ‫עקרון זה קובע כי המטרה המרכזית של מערכת תחבורתית היא לשנע‬ ‫כ זיים ול א שניתן‬ ‫פ‬ ‫אנשים‪ ,‬ולא ליצור עוד ועוד כבישים על מנת לשנע מכוניות פרטיות‪.‬‬ ‫י זור ם‬

‫בת‬ ‫רה‬ ‫חבו‬ ‫ת‬

‫לת‬ ‫שהיכו בים‬ ‫ינים ד רכ פש‬ ‫נו מב ת בצ ולחו תם‬ ‫יום א כותי תנועה שבי אר‬ ‫זה‪ .‬ה ית איפש ה התר יע י שנש כפי‬ ‫ותעו ציבור לחו זיה ם למ ימה רה‬ ‫ל יופי ורה שופים קורבו עה ג רק קד ת אחו ננה‬ ‫טוי ש תחב ם ח עו ד ש ת תנו ננה תכלו ה אי רת‬ ‫בה בי עו ד ד א כולטה‪ .‬ב תרונו תית איץ‪ .‬הס קד ימ ה נגמ חב‬ ‫ר אה יש ל ר ים‪ .‬ל שלי פק פ אמי קפי כלות איננ שר מר בנו‪.‬‬ ‫א‬ ‫עה כמו הסת ועה אפ ר רו‬ ‫ם‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ה‪ .‬הוא העול רת פ מה ללר י ך ל תנו תים גם ר‪ .‬תנ ת ול ע בו‬ ‫ור‬ ‫ת‬ ‫ויו צ קד י שצ ברתי‪ .‬לעי‬ ‫יות אמי כלה‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫י תע ב חה א כנות הרות ר אה ד ח לת‪ ,‬תו או חוק ד ינ מת‬ ‫כ ל שט י‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ק ר ה י ות ש א ב‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ע בר ל ם‪ ,‬מ בחובהנות ש ציאות נוע ב מו מ קר‪ .‬ב ל אופ לנו ל א מ‬ ‫מ ד י המ ולמ ם כ מבו‬ ‫ש הש‬ ‫הו‬ ‫ה מ פקי נת‬ ‫י‬ ‫זמן‬ ‫ם הרב בה או ם טומת ל צ ד קטנים‪,‬המהיר לעיתי אופן עתי ד קטור מן ו‬ ‫ש ביל‪ ,‬נו ב מבט רכיט ב ז‬ ‫סעי ר חי ת ג מלכ‬ ‫ם‬ ‫עה‬ ‫י‬ ‫ת הנו דע‪ ,‬מ י נמנע בהן ממ ד י הכ ב במק ם אות לווה ל הא פגי‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ית כ ן ע ה ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫בספיקדמת והבל מן עצרשן בע וסע ע אחור ה לקד מי ד ול שול‬ ‫רה שהז מיו לא נ מה ו כול ק ת היה ת מ‬ ‫אה‬ ‫מ‬ ‫ל ם י ש ק ד י כ ז ו י א ופ י ד ת י י ד ו‬ ‫יה ר מקום המהי מ ד י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫בנ‬ ‫מ‬ ‫קורבו זקום ל נועה בות טוי לע גם ל ת נעה לות שה אל ה‪ ,‬ת עה‬ ‫פנ הות פגי‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫לה ממ‬ ‫מ רש‬ ‫ה ות א בי שות יתי סתכ מו‬ ‫לנוע ר י ד יים‪.‬ש מ ד ינ ה הו ת ונגיעה אמ ה‪ ,‬ה בט ה עצם זכו‬ ‫‪ ,‬מ נו ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫היב י דע‪ .‬י היב ר ניי דוב ‪ ,‬תנו רגרס לכל מ זמן עלי‬ ‫המ אנשי פש חש של שה‪,‬‬ ‫של פקק‬ ‫של ר‪ ,‬לא זיה כר ח חד נועה ר ב‬ ‫אחו רבו בה רוח ת‪ .‬ת בוק‬ ‫מ ה קו טוי של תי ד י בכל‬ ‫של ה בי כר ח ת ע ות‪.‬‬ ‫דש‬ ‫איננטוי בהת כוונו תח‬ ‫ו לה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫בבהצה נות‬ ‫שת‬ ‫לה‬ ‫‪www.geotectura.com‬‬

‫כון‬ ‫עד‬

‫ה‬

‫יד‬

‫רמ‬

‫יד‬

‫ים‬

‫הה‬

‫יד‬

‫רמ‬

‫יד‬

‫מנו‬

‫וט‬

‫דר‬ ‫כו‬

‫במ‬

‫ים‬

‫אל‬

‫ע‬

‫בר‬

‫ה‬ ‫מו‬

‫ש‬

‫לח‬ ‫ש שה ז ן ח ד י ות‬ ‫ב‬ ‫ח תב ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫חל ל‬ ‫נו‬ ‫ה שמן‪ .‬דר י ה ואה יהמשת שבו של מג עה‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫נו‬ ‫רי‬ ‫ח ו צ כא בני שנ מש‬ ‫רו י‬ ‫שר ין ה ה א ? ב חיי ם ‪ -‬קט‬ ‫ה ‪ .‬יש בי ם למ ת ייעו ניין דם לא י מגור זה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫מנ‬ ‫ק‬ ‫גו‬ ‫כ וש ל שה ק ו ויה ן המ דל או ים בתנ סה‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫אשר דר י סול ך ש‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫לב ש‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫שי‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫עו נה ני ד ייר גדולית מגו ית מ לאגיר לחי צ מ ד וח ו ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫זמ כפ ע‬ ‫ני ם‬ ‫ל צא‬ ‫ר ית‬ ‫ן א‬ ‫בתו ךכנס א את תן ל ד הפועלו קולוגי נית תור‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ה מת ף א ת על חד ל‬ ‫החי‬ ‫ק של קפסולחם או ת ה בוכנשני‪.‬‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב עוב פסול ת‬ ‫בנ י‬ ‫ין הג חזרה ר לח ות‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ל‪ .‬לתנו ר‬ ‫חה‬

‫בה‬

‫ש‬ ‫אל‬

‫יה‬

‫ה‬

‫א‬ ‫וטובו‬ ‫ת‬ ‫הדעת לסאן ת‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫שתי ום‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ע י ל ות‬ ‫ה ציבו‬ ‫שב ב‬ ‫ת ממק וס‪.‬‬ ‫אוטובעלותם רכ המערכת‪ .‬הר ית ח‬ ‫ו‬ ‫לא‬ ‫מט‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ל יר מ‬ ‫יות ומ ת את‬ ‫וס א נ ב י ם י נ‬ ‫לתפק רגטית ה טשו את ה מיל א השכהצור ך‬ ‫מות מה חה‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫יד‬ ‫כ ב היוק ות החל ניות מקו ע הצנ‬ ‫בסטנ דרטעת א‬ ‫ר‬ ‫שו‬ ‫ב ינו‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש ‪/‬‬ ‫ג בוהמשתמש ע ד יפו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ן א ם‪ .‬כ ב‬ ‫ים‬ ‫יו מתי‬ ‫ל א ב ות ו‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ס ר‬ ‫תר‪.‬‬ ‫לסוע מחזיקות מות‪,‬‬ ‫י א חי ‪/‬‬ ‫אך ע‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫צפוי האובאוטובוס כונית הן נ ל מנת‬ ‫י‬ ‫מו סנ ג ב‬ ‫ח‬ ‫טובוס הבאאו רכ בת אל צות‬ ‫ר ים ב מ י ק‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫גי‬ ‫ל‬ ‫זו‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫חי‬ ‫בא כסון רת‬ ‫יבת ג‬ ‫לו ל א ע ז‬ ‫ב‬ ‫א ו‬ ‫י ם כ ז ל ון‬ ‫ל ונ ר ו הב‬ ‫ב מ‬ ‫ח פן דל‬ ‫צנ י או לגו‬ ‫לה ב‬ ‫אם‬ ‫ולת ייה הת‬ ‫היכ לקנ ב‬ ‫ש י צע‬ ‫שמ טיב תב‬ ‫ר ק לה‬ ‫ת ט‬ ‫קוו א כול‬ ‫מגנטיים‬ ‫י‬ ‫ת ה‬ ‫י הי ו ם‬ ‫ם האלקטרו ל ער ים‬ ‫מק‬ ‫ישה על הגלי ם יר חפו מע השנה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫לעונות‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫נועו בע זרת גאלקטרו מגנטיבהתאם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ציפור ים‬ ‫ם‬ ‫עתי ד החלומיי ר ד י השחקיםדו ד כמו‬ ‫גו‬ ‫ה‬ ‫יוכלו לנ‬ ‫גנטיות רכ בי צוני וב זב זני‪ .‬ות ע ד ו‬ ‫חי‬ ‫מ‬ ‫בר ויער‬ ‫ר ים אלקטרו‪ -‬קור אנרגיה שר י ד י ע‬ ‫במ‬ ‫ע‬ ‫א ו מע ל‬ ‫ולל א צור ך ון טוקיו‬ ‫פות כג‬ ‫צפו‬

‫הו ז‬ ‫מן‪.‬‬

‫הס‬ ‫כ הקשר ב‬ ‫י‬ ‫ל ה‪ .‬ת י‬ ‫שוני יחי ד יש חי‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו נע ם‪ ,‬ו ה י בקו ה‬ ‫ל אף ה ב לש כול ביי מג‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫מ ה ה ר‬ ‫לי מכונ ציר ע זר ש לק ח ים‬ ‫חי דו יות ת חת ד כהכ בל כמה הק‬ ‫ו‬ ‫ת ול בו חיפ נס ביט זו מפ‬ ‫לע גמוע רת ת ה צ ד וי א אפ קט‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י ש ת‬ ‫ור מ " א ו י ח י ד י ש י ר ו ה‬ ‫תי רחק פנוע דה ת נא בע ז ת ל חס‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫קוני ים ני קל ה ר פר וני‬ ‫רוב ה‬ ‫ם ו גדו קובי ת ה ‪ -‬ונעת רי טיות‪,‬ת נ‬ ‫להשתמ אנשים‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫שד לים ות מש ה סוס ל תנ‬ ‫רו לה‬ ‫בת ח‬ ‫שדר ג‬ ‫רוגי יו " ה קל ‪ -‬לב גר שינ ת א‬ ‫גם א את התפבורה הציבשתמש‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ם ר תור כמו על יט ול שר‬ ‫מפעי‬ ‫ש לת‬ ‫ר ית‪ .‬כ‬ ‫סה ו ה‬ ‫לי האוטובו שירות‪ .‬ת ד י שגם אנ ת את טכנ על מים עג הק י כ תחו ות‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ל מנ ל לה ב ע ש ח‬ ‫ים‬ ‫נת‬ ‫ים‬ ‫וגי ת ח ‪ ,‬יי ש ת סר‬ ‫ים לע ברה או רה הל ה א ביט ה‬ ‫ב‬ ‫כ ב מנ ח י‬ ‫ו י בו‬ ‫ספק ר מ על י יבה נה‪ .‬ות‪ ,‬ון ב ת ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫עה‪.‬‬ ‫י י ע ל ת ו זר ת ח‬ ‫פגי‬ ‫לבע ר לע איסו הא ן לה כאק ת ת גי‬ ‫שמ‬ ‫ש‬ ‫ליהן יר ף ופ ע ט א ה‬ ‫חש‬ ‫בח פסו ניים מי ד של י יש או‬ ‫בל י‬ ‫פ‬ ‫פע י ל‬ ‫מ מ יב טי‬ ‫ל ינ ו‬ ‫ילויופוש ת ב המח ספר חאה‪ ,‬ה ו מי‬ ‫לא‬ ‫ס‬ ‫א או ו‬ ‫קבי‬ ‫ש ט‬ ‫י‬ ‫במ‬ ‫ת נו חר פן ברים חי דו ובנו כיב ית‬ ‫ת ס ה‬ ‫י ים‬ ‫מ‬ ‫ספו הז רו אל ז ף‬ ‫ק‬ ‫ת דמנו כ ז‪ .‬ו יה‪ ,‬ו ולהת נ וי‬ ‫צ‬ ‫י ות‬ ‫שא יו ו‬ ‫ל ש רנ‬ ‫ינ ת‬ ‫לח‬ ‫ל צ כ ך ל פ י ית‬ ‫ן‬ ‫הם‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת ע ר‬ ‫ר ש‬ ‫פש‬ ‫בטוובו דה ה רת מסב פר לים ות‬ ‫מא‬ ‫ח ‪ .‬מ מא חו יב ס‬ ‫רה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫הב‬ ‫יכ רכ פ פ ל " מת א‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫י ות‬ ‫ו ל ז י שר ש‬ ‫מד ניי פן בו‬ ‫לח‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫י לר ו ע ר ה ת ג‬ ‫ה‬ ‫גם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫י ים‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ר ונ‬ ‫של ה עי ום מ בל ל ס ופ בר‬ ‫ת‬ ‫ה עי‬ ‫קו רו א מק יל פונ שו י‬ ‫נוע‬ ‫ביי ניים ת ום ה‪ .‬י סרי ט‪.‬‬ ‫ית‬ ‫ת‬ ‫יא הי למ כול ם‬ ‫חב‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫מר‬ ‫בס פש י ד קום ת‬ ‫י צר‬ ‫יס‪ .‬רו ה‬ ‫ר לי‬ ‫בע י‬ ‫י ות‬ ‫לח‬

‫תהליך שבו מפרקים‬ ‫פסולת ו"מחזירים"‬ ‫אותה למצב של חומר‬ ‫גלם‪ ,‬אשר ישמש‬ ‫לייצור מוצרים חדשים‪ .‬המחזור‬ ‫מאפשר חיסכון בחומרי גלם‬ ‫בתוליים מצד אחד ומצמצם את‬ ‫כמויות הפסולת והזיהום מצד‬ ‫שני‪ ,‬ועל כן נודעת לו חשיבות גם‬ ‫כלכלית וגם אקולוגית‪.‬‬ ‫בישראל ‪ 10%-20%‬מהפסולת‬

‫מיחזור‬

‫יש להחליף את עקרון‬ ‫העמודים התומכים של‬ ‫לה קורבוזיה המשחרר‬ ‫את החזיתות מבחינה‬ ‫עיצובית בעקרון של נטיעה‬ ‫מודולרית‪ .‬יש להתייחס לכל הבניין‬ ‫כאל עמוד ולכל שכונה כאל יער‬ ‫עמודים‪ .‬כך יהיה תהליך הבנייה‬ ‫משול לנטיעה של עץ מבחינת‬ ‫מהירות‪ ,‬יעילות‪ ,‬והיצור המתועש‬ ‫והמודולארי של המבנים‪ .‬באופן‬ ‫זה ניתן לשתול ולעקור בקלות‬ ‫לצורך מחזור ולצורך גמישות‬ ‫תכנונית עבור הצרכים האורבניים‬ ‫המשתנים‪ .‬נטיעה הינה ביטוי‬ ‫למערכת חזרתית שבה החומר‬ ‫צומח תחת החומר שמת‪.‬‬

‫‪www.geotectura.com‬‬

‫מיחזור‬

‫ממוחזרת‪ .‬בנורבגיה‪ ,‬אחת‬ ‫המדינות המתקדמות בעולם‬ ‫בתחום‪ 88% ,‬אחוז מהפסולת‬ ‫ממוחזרת‪.‬‬ ‫מה אפשר למחזר?‬ ‫גם בד‪.‬‬ ‫בתהליך של ִמחזור‬ ‫חומרים שניתן למחזר כוללים‪,‬‬ ‫בין היתר‪ :‬נייר‪ ,‬מתכות בעיקר נייר מרסקים נייר ישן‬ ‫בתוך מים ליצירת‬ ‫אלומיניום‪ ,‬פלסטיק‪,‬‬ ‫עיסה נוזלית‪ ,‬אשר נפרשת‬ ‫זכוכית‪ ,‬פסולת‬ ‫אורגנית פריקה בשכבה דקיקה על רשת לייבוש‪.‬‬ ‫בתום הייבוש ניתן לקלף נייר מן‬ ‫ביולוגית ולאחרונה‬ ‫הרשת ‪ -‬זהו הנייר הממוחזר‪.‬‬ ‫בטבע מתרחש תהליך תמידי‬ ‫ומתקדם ביותר של מחזור‪,‬‬ ‫כאשר כל הפסולת של אורגניזם‬

‫עדכון‬

‫אחד (למשל עלים שנשרו מעץ)‬ ‫משמשת כמשאב עבור אורגניזמים‬ ‫אחרים (למשל חיידקים וחרקים‬ ‫הניזונים מהעלים ומפרקים אותם‬ ‫בחזרה לאדמה)‪.‬‬

‫לחיות בעיר‬ ‫החיות לא יוצגו‬ ‫לראווה כפי שנהוג‬ ‫היום בגני חיות‪ ,‬אלא‬ ‫ייקחו חלק בתחזוקת הגן ויחיו‬ ‫במקביל לאנשים בלי חיכוך‪ ,‬אך גם‬ ‫לא בניתוק‪ .‬הטבע והעיר שלובים‬ ‫זה בזה‪ ,‬במקום להיות מוצגים זה‬ ‫לעומת זה‪ .‬התחשבות באדמה‪,‬‬ ‫בחי ובצמחיה מאפשרת לכלכל‬ ‫מספר רב של זנים על אותו תא‬ ‫שטח נתון‪ ,‬שללא תכנון חכם‬ ‫היו משמידים האחד את השני‬ ‫ומדרדרים את המערכת כולה‪.‬‬

‫גור שחקים‬ ‫גור השחקים מכיל פיר מרכזי‬ ‫שבו מרוכזות המערכות השונות‬ ‫ובכללן מערכות המותקנת כחלק‬ ‫אינטגראלי מהתכנון‪ .‬העלויות הן‬ ‫זניחות‪ ,‬וכך ניתן לרתום ציבור‬ ‫שלם של אנשים לנושא המחזור‬ ‫מבלי להטריח אותם‬ ‫או לגרום להם הוצאה‬ ‫כספית עתידית יקרה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬הופכת אידאולוגיה‬ ‫לנחלתו של הכלל‪ ,‬באמצעות‬ ‫תשתיות נחבאות המכניסות אותה‬ ‫כמוצר קיים ובלתי נמנע בכל בית‪.‬‬

‫לחיות בתנועה‬ ‫הסבת בניין ישן לבניין‬ ‫חדש הינו בעל ערך‬ ‫של מחזור מן המעלה‬ ‫הראשונה‪ .‬בניסיון להחיות את‬ ‫העיר התחתית של חיפה הפיכת‬ ‫דגון ממיכל של גרעינים למכיל‬ ‫של מבקרים יהווה אטרקציה‬ ‫תיירותית בפני עצמה‪ .‬אורך חיים‬ ‫ממוצע של בניין הולך ומתקצר‪ ,‬יש‬ ‫לתכנן אותו מראש בידיעה שלא‬ ‫יאריך חיים ולפיכך‬ ‫יינתן למחזור‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת קיימת אפשרות‬ ‫מורכבת יותר לטפל‬ ‫במבנים קיימים שאסור להרוס‪,‬‬ ‫מכיוון שיש להם ערך היסטורי‬ ‫כזה או אחר‪ .‬פרויקט זה מראה‬ ‫כיצד ערכים טכנולוגיים מתקדמים‬ ‫יכולים להתקיים בתוך מבנה‬ ‫ארכאי‪.‬‬

‫וליני‬ ‫פאס‬

‫הידרמידים‬ ‫ההידרמיד מכיל מערכות של‬ ‫התפלת מים‪ ,‬הפקת אנרגיה‬ ‫מגלים ומכלאות מזון המייצרים‬ ‫את כל צרכי האדם תוך‬ ‫מחזור מקסימאלי של מזון‪,‬‬ ‫מים ואנרגיה ללא הפרה של‬ ‫האיזון הטבעי‪.‬‬ ‫מודע למגבלות של‬ ‫רק כאשר אדם‬ ‫המשאבים העומדים‬ ‫נמצא על ספינה‬ ‫בלב ים הוא נעשה לרשותו ולצורך למחזר‬ ‫ולא לבזבז‪ .‬מדוע כל‬ ‫כך קשה להבין שאותו הדבר נכון‬ ‫גם כשהוא עומד על סיפון הספינה‬ ‫כדור הארץ?‬

‫מלון אקולוגי‬ ‫פירים ורטיקאליים‬ ‫משמשים להעברת‬ ‫תשתיות מחזור‬ ‫יקה של רוחות לצורך איוורור‬ ‫סיבי של חדרי האירוח וחסכון‬ ‫בשימוש במזגנים חשמליים‪.‬‬

‫הסר בית‬ ‫ביחידה ישנם תאים לאכסון‬ ‫חפצים אישיים ולאיסוף פסולת‬ ‫לצרכי מחזור‪ .‬מודעות למחזור‬ ‫ושימוש במחזור לצורך שיפור‬ ‫חייהם של אוכלוסיות נזקקות‬ ‫הינו שלב חיוני במאמץ להציל את‬ ‫עצמנו מעצמנו‪.‬‬

‫יהלומי במבוק‬ ‫הבמבוק הינו חומר טבעי (סוג של‬ ‫עשב ולא עץ‪ )...‬הגדל במהירות‬ ‫ומאפשר לייצר באותו שטח גידול‬ ‫כמויות גדולות של חומר שוב‬ ‫ושוב‪ .‬יתרונותיו של הבמבוק על‬ ‫פני יערות של עצים למיניהם‬ ‫עצומים וביכולתו‬ ‫למנוע סחף אדמות‪.‬‬ ‫ניתן לשלב את‬ ‫הבמבוק כחומר גלם‬ ‫לשלד מבנים נמוכים‬ ‫וגם בעיצוב הפנימי‬ ‫של הבניינים‪.‬‬

‫אוניברסאלי‬ ‫אוניברסאלי הינו מבנה‬ ‫בחיק הטבע המורכב‬ ‫מאבני המקום‪ .‬יחסי‬ ‫הפנים והחוץ מיטשטשים כאשר‬ ‫אין קירות ברורים‪ .‬קובייה פשוטה‬ ‫הזו‪ ,‬המונחת על קודקודה בנויה‬ ‫מקוביות המקום הטבעיות מרמזת‬ ‫עד כמה חשוב לנו להיות קשובים‬ ‫לטבע ולשלב אותו בתוכנו‪.‬‬

‫חריו‬ ‫א‬

‫צצו‬ ‫תפו‬ ‫ה‬

‫תית‬ ‫חבר‬ ‫ת‬

‫כלו‬ ‫או‬ ‫ת‬

‫מצב שבו לאורך זמן האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר מקצב יצירת המשאבים ובניית התשתיות השונות עבורה‪.‬‬ ‫כתוצאה‪ ,‬מידרדרים המשאבים הזמינים לאוכלוסייה‪ ,‬ונוצרים עוני ורעב‪ .‬מצב זה יכול להיות מקומי או גלובלי‪ .‬התוצאה‬ ‫של התפוצצות אוכלוסין עשויה להיות משבר כלכלי‪ ,‬תברואתי‪ ,‬חברתי ומדיני‪.‬‬ ‫מבחינה מתמטית‪ ,‬אוכלוסייה בעלת משאבים סופיים שאינה מורידה את קצב הגידול שלה חייבת (בסופו של דבר)‬ ‫להגיע למצב של התפוצצות אוכלוסין‪ .‬מצב זה יוריד את קצב הגידול שלה לאפס או לערך שלילי (קיטון)‪ .‬במקרים מסוימים‬ ‫המחסור הקיצוני במשאבים יכול להביא להשמדת האוכלוסייה כולה‪.‬‬

‫צדק‬

‫סין‬

‫מושג הלקוח ממדעי החברה המתייחס לשאיפה לשוויון חברתי בנוגע לצריכת משאבי טבע והשפעה של הסביבה על היחיד‬ ‫ועל תתי הקבוצות השונות בחברה‪.‬‬ ‫הבסיס התיאורטי למושג הצדק החברתי קשור בצורה הדוקה לתנועה למען צדק חברתי‪.‬‬ ‫ב‪ 1993-‬הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית (‪ )EPA‬הגדירה אותו כך‪:‬‬ ‫"מתן טיפול הוגן ומעורבות בעלת משמעות של כלל האוכלוסייה ללא קשר למוצא‪ ,‬צבע‪ ,‬לאום או הכנסה; ובהתייחס לפיתוח‪,‬‬ ‫יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים‪ ,‬תקנות ומדיניות‪.‬‬ ‫טיפול הוגן פירושו שאף קבוצת אוכלוסין‪ ,‬כולל קבוצות מיעוטים אתניות או סוציו‪-‬אקונומיות‪ ,‬צריכה לשאת בחלוקה‬ ‫לא פרופורציונאלית של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה‪ ,‬רשויות מקומיות או מביצוע תכניות‬ ‫ומדיניות ברמה המקומית‪ ,‬האזורית והלאומית‪.‬‬ ‫מעורבות משמעותית פירושה‪:‬‬ ‫‪ 1‬מתן הזדמנות ממשית לתושבי הקהילות הנפגעות‪ ,‬לקחת חלק בהחלטות בנוגע לפעילות המשפיעה על סביבתם‬ ‫ובריאותם‪.‬‬ ‫‪ 2‬תרומת הציבור יכולה להשפיע על החלטות הרשויות‪.‬‬ ‫‪ 3‬דאגות של כל השותפים המעורבים יילקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫‪ 4‬מקבלי ההחלטות יסייעו למעורבותם של הנפגעים‪.‬‬ ‫צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל יחיד וקבוצות אוכלוסייה ברחבי המדינה‪ .‬צדק סביבתי יושג‬ ‫כאשר כל אדם‪ ,‬ללא קשר למוצאו‪ ,‬תרבותו או הכנסתו‪ ,‬ייהנה מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים‬ ‫ומגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות להיות זכאים לסביבה בריאה בה חיים‪ ,‬לומדים ועובדים"‪.‬‬

‫בתי‬ ‫סבי‬

‫דכון‬ ‫ע‬

‫‪www.geotectura.com‬‬

‫את התכנית החופשית של לה קורבוזיה יש להחליף בתכנית חברתית (‪ )Social Awareness‬כזו‬ ‫השמה בראש מעייניה את היכולות של האדם לחיות בתוך סביבה בריאה‪ ,‬בהישג ידו של כל‬ ‫אדם וללא ראוותנות‪ .‬האחריות החברתית היא החובה של כל אדריכל‪ ,‬יזם‪ ,‬עירייה או מדינה‬ ‫כלפי החברה כולה‪ .‬זו צריכה להיות אחריות אקטיבית‪ ,‬ולא רק ישיבה על הגדר וטרפוד של‬ ‫יוזמות אחרות‪ .‬כל תכנית צריכה להחזיר משהו לחברה‪ .‬וכפי שאמר לה קורבוזיה ‪ -‬החוקים‬ ‫המוסריים הם פשוטים ומועטים‪.‬‬

‫ג ו ר‬ ‫שחקים‬ ‫רוב‬ ‫עבור‬ ‫המודרניסטים‬ ‫הצורה נגזרת‬ ‫מהפונקציה‪,‬‬ ‫אך אי שם בדרך‬ ‫נשכחה המחשבה‬ ‫על כך שהפונקציה‬ ‫צריכה להיגזר בראש‬ ‫מצרכים‬ ‫ובראשונה‬ ‫חברתיים‪ .‬לכן‪ ,‬במיוחד‬ ‫כיום‪ ,‬שעה שהפערים‬ ‫החברתיים הולכים וגדלים‬ ‫ועתודות הקרקע הולכות‬ ‫ומצטמצמות‪ ,‬צריך לעדכן‬ ‫את ערכי המודרניזם‪ ,‬שכוונתם‬ ‫המקורית היתה צמצום פערים‬ ‫אלו‪ ,‬אך הפרשנות המעשית שלהם‬ ‫לאורך השנים לא עמדה בקנה אחד‬ ‫עם האידיאולוגיה‪ .‬המראה של מבני‬ ‫הבאוהאוס האסתטיים בדסאו מעורר‬ ‫תהיות עד כמה המודרניזם נועד לענות‬ ‫על צרכיו הבסיסיים של האדם העובד‪.‬‬ ‫היה זה אוסקר שלמר‪ ,‬אחד מהמורים‬ ‫בבית ספר הבאוהאוס‪ ,‬שכתב על אי הנוחות‬ ‫שחש לגור בבניין שכזה בעודו מדמיין שבחוץ‬ ‫מתקבצים קבצנים‪ .‬גם אם בוחנים את ערכי‬ ‫הבאוהאוס שהטיף להן אחד ממנהלי בית הספר‪,‬‬ ‫הנס מאייר‪ ,‬ניתן לראות שגור השחקים מקיים‬ ‫את העקרונות הישנים והטובים של דאגה חברתית‬ ‫וגמישות תכנונית וכלכלית‪ .‬בעוד שערי אירופה‬ ‫סובלות מבעיה הפוכה מגידול אוכלוסין (הגוררת‬ ‫את תופעת ה‪ ,)Shrinking Cities -‬אסור להפנות‬ ‫עורף לבעיה הכלל עולמית המחמירה של הצפיפות ויש‬ ‫להגביר את המודעות לכך מבעוד מועד‪ .‬שילוב הערכים‬ ‫האקולוגיים והטכנולוגיים בתפיסת העולם המודרניסטית‬ ‫מקדם את צרכי החברה כיום‪ ,‬תוך התחשבות בדורות הבאים‪.‬‬ ‫פיתוח אזורים נחשלים באמצעות דיקור של מגדלורים‬ ‫חברתיים יגרום ליצירת רקמה חדשה שתפעל לשיפור‪ ,‬לשיקום‬ ‫ולהתחדשות של כלל הרקמה האורבאנית הישנה‪ ,‬תוך התחשבות‬

‫(גור שחקים המשך) בצרכים וביכולות הכלכליות של אוכלוסיות‬ ‫חלשות יותר ומניעת התרחבות הפערים החברתיים‪ .‬להבדיל‬ ‫ממגדל בודד‪ ,‬הפותר בעיה נקודתית ומשאיר את המעגל‬ ‫החיצוני מוזנח כשהיה‪ ,‬אנו יוצרים נקודות ריפוי רבות בשכונה‪,‬‬ ‫תוך שמירה על הקיים מבחינה חברתית וסביבתית‪ .‬הפחתה‬ ‫משמעותית של עלויות ההקמה ושטח הקרקע המינימאלי‬ ‫הופכים את ה ‪ i-rise‬לכלכלי עבור שכבות רבות יותר‬ ‫באוכלוסיה‪ .‬הבעלות על הקרקע יוצרת אחריות‬ ‫אישית כלפי הסביבה הקרובה ומונעת את הנתק בין‬ ‫האדם לאדמה הקיים בשיכונים ובגורדי שחקים‪.‬‬ ‫גורי השחקים הללו יעזרו בהאטת ההידרדרות של‬ ‫מרכזי הערים והבריחה של הצעירים מחוץ לעיר‬ ‫בחיפוש אחר חלום הווילה‪ .‬תהליך הפרבור יואט‪,‬‬ ‫ולאנשים יתאפשר לחיות על בסיס שוויוני של‬ ‫מרחב מגורים גדול טבול בירוק גם בעיר‪.‬‬ ‫קופסת קסמים אדריכלות צריכה להיות‬ ‫משולבת עם הפצת ידע‪ .‬ספריה עומדת‬ ‫בראש הפירמידה של חינוך והגברת‬ ‫מודעות‪ .‬הידע צריך להיות נגיש‬ ‫לכל‪ ,‬גם למי שנכנס לספריה‪ ,‬אך‬ ‫גם למי שהולך ברחוב הסמוך או‬ ‫גולש באינטרנט בעיירה שליד‪.‬‬ ‫מי‪-‬טל במדינות רבות בעולם נאלצים‬ ‫בני אדם רבים ללכת מדי יום‬ ‫מרחק רב ברגל על מנת להשיג‬ ‫מים נקיים בעבור משפחתם‪.‬‬ ‫המתקן הינו זול וקל להעברה‬ ‫ממקום למקום ולכן מתאים‬ ‫לפריסה במקומות מרוחקים‬ ‫יש‬ ‫שבהם‬ ‫ומבודדים‬ ‫קושי בגישה למקורות‬ ‫מים‪ .‬ניתן להשתמש‬ ‫במתקן כמקור לצל‬ ‫באזורים מדבריים‪.‬‬

‫נוכחות‬ ‫ה נ ע ד ר‬ ‫את מגדלי‬ ‫התאומים‬ ‫ב י ק ר ת י‬ ‫לראשונה בחיי‬ ‫ביום שבו ארע‬ ‫הראשון‬ ‫הפיגוע‬ ‫בהם‪ ,‬בשנת ‪,1993‬‬ ‫ולפיכך נמנע ממני‬ ‫להיכנס לשם לצורך‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫על‬ ‫תצפית‬ ‫הבטחתי לעצמי שבפעם‬ ‫הבאה שאגיע לשם אשלים‬ ‫את החסר‪ ,‬אך אירוע הטרור‬ ‫הנורא של ה‪ 11-‬בספטמבר‬ ‫‪ 2001‬שינה את הכל‪ .‬הבקשה של‬ ‫מארגני התחרות לתכנן אנדרטה‬ ‫סמלית למגדלי הענק הובילה אותי‬ ‫לייצר מגדלים מוקטנים‪ ,‬ריקים מן‬ ‫המאסה‪ ,‬אך בעלי אותה קונסטרוקציה‬ ‫ייחודית‪ .‬כדורי אור שבחלקם העליון‬ ‫יש לוחות פוטוולטאים המייצרים את‬ ‫התאורה לתוך גוף הבניין הריק מפיחים‬ ‫חיים במקום ריק שהיה שוקק בעבר‬ ‫חיים‪ .‬הבחירה בצורה הפיגורטיבית יוצרת‬ ‫במקרה זה תחושה של הזדהות ומוכרות‬ ‫והשקיפות מעצימה את חסרונם של כל אותם‬ ‫אנשים ושל המגדלים האמיתיים מעבר לים‪.‬‬ ‫גילוי הפרופורציות המפתיעות של המבנה הנ"ל‬ ‫היוו בסיס לפרויקט אק‪-‬הוטל וגור השחקים‪ .‬על‬ ‫האדריכל חלה חובה להביע דעה ולהלחם למען הצדק‪.‬‬ ‫יתרונו של המקצוע הפרוס על נושאים רבים הוא בכך‬ ‫שאינו מאפשר ליוצר להישאר אדיש למראה עוולות‪.‬‬ ‫גליל‪-‬ידע גליל הידע משקף ניסיון לחבר בין החושים‬ ‫שהלכו לאיבוד בעידן האינטרנט (מגע‪ ,‬פיזיות‪ ,‬יציבות‪,‬‬ ‫ריח ונגישות) לתכונות ההפוכות שקורצות לנו מהעולם‬ ‫הווירטואלי (אנונימיות‪ ,‬חלל לא מוגדר‪ ,‬שליטה חלקית‪,‬‬ ‫דמוקרטיה‪ ,‬ביטוי אישי‪ ,‬צבירת ידע וכו')‪ .‬הגליל ממקם‬ ‫את האינטרנט במרחב פיזי וקושר לראשונה בין האינטרנט‬ ‫לבין התרומה האקולוגית העקיפה כתוצאה מן הגלישה‪.‬‬

‫חומר למחשבה אחריות היא לא רק במעשים נקודתיים‪ ,‬אלא‬ ‫גם בהפצת הידע לקהל רחב ככל שניתן‪ .‬ההזדמנות לעצב‬ ‫חלל של גלריה בעבודות המשרד היתה חייבת להיות בראש‬ ‫ובראשונה מנוצלת כבמה לאידיאות של הקיימות‪ ,‬המשרד‬ ‫בא במקום השני‪ .‬עלינו להיות מורים ותלמידים בכל רגע‬ ‫נתון המפיצים את הבשורה ובמקביל קשובים לכל עדכון‪.‬‬ ‫תערוכת "חומר למחשבה" והקטלוג שאתם קוראים‬ ‫בו אינם אקט תרבותי עיצובי בלבד‪ ,‬אלא שיעורי‬ ‫בית לכל מי שמחזיק את הקטלוג ביד‪ ,‬מצפן מושגי‬ ‫רעיוני‪ ,‬או אם תרצו ‪ -‬מחויבות חברתית בסיסית‪.‬‬

‫תקוות שמש מאחר שגודל השוק של צרכני‬ ‫האנרגיה הוא עצום‪ ,‬המטרה הסופית היא‬ ‫לאפשר לכל אדם‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬את היכולת‬ ‫להסתמך על מקור אנרגיה נקייה בעל עלות‬ ‫תחזוקה שוטפת מינימאלית‪ .‬מדינות עולם שלישי‬ ‫יוכלו להעניק לאזורים רבים חשמל במחיר הזול‬ ‫ביותר מרגע שבלונים אלו ייצרו בפס ייצור המוני‪.‬‬ ‫הסר בית הצעה רעיונית לאדריכלות קומפקטית‬ ‫לאור העמקת הפערים החברתיים ההולכת וגדלה‬ ‫בחברה המערבית‪ .‬יחידת 'הסר הבית' מנסה להכניס‬ ‫למושג חסר הבית תכנים נותני תקווה‪ .‬על משקל‬ ‫המשפט המודרניסטי "‪ "Less is More‬יחידת 'הסר‬ ‫הבית' משדרת "‪ ."Less is Home‬חסר הבית הגורר עגלת‬ ‫סופרמרקט שבה מצוי כל עולמו היא נקודת המוצא לפתרון‬ ‫החברתי של יחידת מגורים זו‪ .‬ואכן מדוע לא להשתמש‬ ‫במינימום הנדרש לקיום ובכך לצרוך פחות מהמשאבים‬ ‫ההולכים ומדלדלים‪ ,‬ולתרום לאיזון האקולוגי בכדור הארץ?‬

‫מחסה‪-‬איקס תרחישים של אסונות טבע הפכו בשנים האחרונות‬ ‫לממשיים לחלוטין‪ .‬עלינו להיות מוכנים למצבים של מיליוני פליטים‬ ‫ממיליוני סיבות ‪ -‬רעשי אדמה‪ ,‬מלחמות‪ ,‬הצפות‪ ,‬צונאמי‪ ,‬רעב‪,‬‬ ‫מחלות ומה לא‪ .‬מחסה‪-‬איקס מנסה לייצר מתקן ניתן להובלה‪,‬‬ ‫קומפקטי וקל משקל המכיל בתוכו את הפונקציות השונות‬ ‫שאותם פליטים יזדקקו להם בשעות הראשונות של האסון‪,‬‬ ‫וגם בימים ובחודשים שלאחר מכן‪ ,‬בהם ימשיכו להיות‬ ‫במעמד עקורים מסביבת עולמם המוכרת‪ ,‬אבל כבר ירצו‬ ‫לראות טלוויזיה‪ ,‬לקרוא ספר ולחזור לשגרה מדומה‪.‬‬ ‫המבנה דמוי האוהל האינדיאני מכיל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מיטות‬ ‫נשלפות‪ ,‬ערכות עזרה ראשונה‪ ,‬מתקן אגירה וסינון‬ ‫של מים לשתיה‪ ,‬סניטציה ומאפשר ציפה‪ ,‬הפקת‬ ‫אנרגיה ואף יצירת מרחבים מוגנים גדולים‪.‬‬ ‫שברי זיכרונות המגדלור‪ ,‬ששימש בעבר‬ ‫להזהיר ולכוון ספינות מתפקד כאן כמגדלור‬ ‫עטוף מים המזכיר את כוחו של הטבע ואת‬ ‫יכולותיו האדירות ושבריריותו האקולוגית‬ ‫של כדור הארץ‪ .‬ב‪ 26-‬בדצמבר שנת ‪,2004‬‬ ‫היום בו התרחש אסון הצונאמי במזרח‬ ‫הרחוק‪ ,‬שכחנו שאנו זקוקים עדיין‬ ‫למגדלור העולמי שיזהיר אותנו ויכוון‬ ‫אותנו לפעול למען אחריות גלובלית‪.‬‬

...‫תובנה גאה להציג‬

Architecture

.‫עשה שינוי‬ .‫שנה הכול‬

„·ÚÏ ¯˙ÂÈ ‰·ÂË Í¯„ ËÂ˘Ù ®Parametric Components© ÌÈȯËÓ¯Ù ÌÈ·Èί È·Èί ÏÎÏ ÒÈÒ·‰ ̉ ¨®families© ˙ÂÁÙ˘ÓÎ Ì‚ ÌȯÎÂÓ‰ ¨ÌÈȯËÓ¯Ù ÌÈ·Èί ˙ίÚÓ ÌÈÚÈˆÓ ‰Ï‡ ÌÈ·Èί ÆRevit® Architecture≠· ÂÎÂ˙˘ ÌÈ·Ó‰ ‰ÂÂÎ ÚÈ·‰Ï ˙Âӄʉ ÔΠ¨˙ÂÂÈÚ¯ ˘Â·È‚Ï ˙ÈÂÎ˙ ‰·È˘ÁÏ ‰ÁÂ˙Ù ˙ÈÙ‡¯‚ ¨„˜· ‡ ˙ÂÎ˙ ˙Ù˘· ˘Ó˙˘‰Ï ˘¯„ Íȇ˘Î Æ˙‰·‚ ˯ÈÙ ˙ÂÓ¯· ˙ÈÂÎ˙ Ô‚Ω ¯˙ÂÈ· ÌȷίÂÓ‰ ÌÈÏÂÏÎÓ‰ ¯Â·Ú ÌÈȯËÓ¯Ù ÌÈ·Èί· ˘Ó˙˘‰Ï ÏÎÂ˙ Æ®ÌÈ„ÂÓÚ ˙¯Ș Ô‚Ω ¯˙ÂÈ· ÌÈÈÒÈÒ·‰ ÌÈ·Ó‰ ȘÏÁ ¯Â·Ú ÔΠ®„ÂȈ ˙Â¯‡

®BIM - Building Information Modeling© ÌÈ·Ó Ú„ÈÓ Ï„ÈÓ ˙‡Â ¨‰ÈÈ· ˘È¯٠˙„‡ ÏÚ ·Â˘ÈÁ≠¯·Â È·˜Ú ¨Ì‡Â˙Ó Ú„ÈÓ Ï˘ ‰¯ÈˆÈ‰ ˙‡ ÏÏÂÎ ÈÎÓÒÓ ˙¯ÈˆÈÏ ¨˙ÂÈÂÎ˙ ˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜Ï ˘Ó˘Ó˘ ÈÂÎ˙ Ú„ÈÓ· · ˘ÂÓÈ˘‰ Ï˘ ÂÙÂÒ·Â ¨‰ÈÈ· ÔÂÎ˙Ï ˙ÂÈÂÏÚ Ô„ÓÂ‡Ï ¨ÌÈÚˆȷ ÈÂÊÈÁÏ ¨‰‰Â·‚ ˙ÂÎȇ· ‰ÈÈ· ÆÔ˜˙Ó‰ ÏÂÚÙ˙ϠωÈÏ ¯·„

χ¯˘È·

ÌÈ·Ó Ú„ÈÓ Ï˘ Ï„ÈÓ Úˆ·Ï „ÁÂÈÓ· ‰ÎÂ˙˘ ¨Revit® Architecture ÌÏÂÚ‰ ˙‡ ˙Ù˜˘Ó ¨®Building Information Modeling¨ BIM© ÌÈ·Èί ÌÚ ˜¯ ‡Ï – ÌÏ˘ ÔÙ‡· „·ÚÏ ÍÏ ˙¯˘Ù‡Ó ÌÈ·Ó Ï˘ È˙ÈÓ‡‰ ÈÂÈ˘‰ ˙ÈÈ‚ÂÏÂÎË ˙¯ÊÚ· Æ˙Â˙ÈÊÁ ÌÈÎ˙Á ¨‰„Â·Ú ˙ÂÈÎÂ˙ Ô‚Π¨ÌÈ„„Â·Ó Ë˜È¯ٷ ÌÂ˜Ó Ïη ̇Â˙È ¨Ì˜Ó ÔÓÊ Ïη ¨Úˆ·˙˘ ÈÂÈ˘ ÏÎ ¨È¯ËÓ¯Ù‰ Æ˙ÂÈÎÂ˙ ÌÈÎ˙Á ¨˙ÂÈÂÓÎ È·Â˘ÈÁ ¨ÔÂÎ˙ ˙ÂÂÈÏÈ‚ ¨ÌÈÏ„ÂÓ ˙‚ˆ˙ – ÍÏ˘ ÆÌÈÓÏ˘Â ÌÈÈ·˜Ú ¨ÌÈÓ‡Â˙Ó Ìȯ‡˘ „ÂÚÈ˙‰Â ÔÂÎ˙‰

Ó“Ú· ˙ÈÏËÈ‚È„ ‰Ò„‰ ‰·Â˙

È˘‡¯ Ô‡Â·È Authorized Value Added Reseller

Æ·˘ÂÁ ‰˙‡˘ ÈÙÎ ˜ÂÈ„· ˙„·ÂÚ Revit® Architecture ÍÏ ˙ÚÈÈÒÓ „ÂÚÈ˙Ï ÌÈ·Ó ÔÂÎ˙Ï ˙È˘„Á‰ ˙ίÚÓ‰ Æ˙ÂÏÈÚÈ· „·ÚÏ ˙ÂÈ˘ÙÂÁ· ÔÎ˙Ï ¨ÈÚ·Ë ÔÙ‡· „·ÚÏ

wwwÆtovnaÆcom

¨∞≥≠µ∂≤∏ππ∑ ÆÒ˜Ù ¨∞≥≠µ∂≤∏πππ ÆÏË ¨∂∑∞±∞ ·È·‡ Ï˙ ¨∂ ·Èˆ‰ ·ÂÁ¯

‫פוטוסינתזה‬

‫חיה‬ ‫צמ‬

‫בעברית הטמעה‪ ,‬היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות‬ ‫מתרכובות אי‪-‬אורגניות בחלק מהיצורים החיים‪ ,‬בכללם צמחים‪ ,‬אצות‪ ,‬וקבוצות‬ ‫מסוימות של פרוטיסטים וחיידקים‪.‬‬ ‫תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫התרכובות האורגניות שמייצרים הצמחים מגיעים אל היצורים כשאלו אוכלים צמחים או‬ ‫אוכלים יצורים צמחוניים‪ .‬יצורים המבצעים פוטוסינתזה הם‪ ,‬אם כן‪ ,‬מקור המזון עבור כל‬ ‫היצורים החיים‪.‬‬

‫מולקולות חמצן מיוצרות בפוטוסינתזה כתוצר לוואי‪ .‬הצמחים ושאר היצורים הפוטוסינתטיים‬ ‫פולטים את החמצן אל הסביבה‪ .‬לעובדה זו חשיבות אבולוציונית רבה‪ :‬בזכות הופעת היצורים‬ ‫הפוטוסינתטיים על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה החל בהדרגה שיעור החמצן‬ ‫באטמוספרה לעלות‪ .‬במרוצת הדורות התפתחו יצורים המסוגלים לנצל את החמצן עצמו לשם הפקת‬ ‫אנרגיה; אלו הם היצורים הארוביים‪ ,‬הכוללים את היצורים המפותחים ביותר‪ ,‬ובהם האדם‪.‬‬ ‫חקלאות אורגאנית היא צורת חקלאות אשר נסמכת על ניהול של מערכת סביבתית ומנסה להקטין‬ ‫או למנוע את השימוש בתשומות חקלאיות חיצוניות‪ ,‬בעיקר כימיקלים סינתטיים ואורגניזמים‬ ‫מהונדסים גנטית‪ .‬זו מערכת ניהול ייצור הוליסטית שמעודדת ומגבירה את הבריאות החקלאית‪-‬‬ ‫סביבתית כולל מגוון המינים‪ ,‬מחזורים ביולוגיים‪ ,‬ופעילות ביולוגית של הקרקע‪.‬‬ ‫השיטות לחקלאות אורגנית מגוונות‪ .‬כל משק מפתח שיטת הפקה אורגנית משלו‪ ,‬הנקבעת על ידי‬

‫חקלאות אורגאנית‬

‫גורמים‪ ,‬כגון‪ :‬אקלים‪ ,‬בחירת יבול‪ ,‬תקנות מקומיות וההעדפות של החקלאי הפרטי‪.‬‬ ‫חקלאות אורגנית היא ביסודה חקלאות מסורתית‪ ,‬המבוססת על ידע וטכנולוגיה אשר נאספו‬ ‫במשך אלפי שנים של חקלאות‪ ,‬לפני מהפכת החקלאות הכימית‪ .‬במושגים כללים‪ ,‬חקלאות אורגנית‬ ‫מערבת תהליכים טבעיים אשר לרוב אורכים תקופות זמן ארוכות וגישה הוליסטית‪ ,‬בזמן שחקלאות‬ ‫מבוססת כימיקלים‪ ,‬מתמקדת בתוצאה מידית ומבודדת‪.‬‬ ‫הפעילות המרכזית של דישון מדגישה את ההבדלים בין החקלאות האורגנית לבין החקלאות הכימית‪.‬‬ ‫חקלאות אורגנית מבוססת ברובה על פירוק טבעי של חומר אורגני‪ ,‬בעזרת שימוש בטכניקות כמו זבל‬ ‫ירוק וקומפוסט‪ ,‬על מנת להחליף מזונות מהקרקע אשר נלקחו על ידי יבולים קודמים‪ .‬תהליך ביולוגי זה‪,‬‬ ‫אשר מונע על ידי מיקרואורגניזמים‪ ,‬מסייע לחומרי תזונה טבעיים בקרקע במשך תקופת הצמיחה ולרוב‬ ‫מיוחס כ‪"-‬להזין את הקרקע על מנת להזין את הצמח"‪.‬‬

‫עדכון‬

‫את גג הגן השטוח של לה קורבוזיה יש להחליף בירוק המרחבי (‪ ,)Spatial Green‬המאפשר למקם‬ ‫את הסביבה הירוקה בכל המרחבים ובחלל המבנה והרחוב ולפצות בכך על גזילת האדמה‪ .‬עלינו לעבור‬ ‫מחשיבה הגנתית לחשיבה התקפית ‪ -‬לא רק להחזיר שטחים ירוקים במקום אלו שגזלנו‪ ,‬אלא להכפיל‬ ‫ואף יותר מזה את כמות השטח הירוק שהיתה מלכתחילה‪ .‬באופן שכזה אנו יוצרים קידמה ויוצרים‬ ‫סביבה ירוקה בו זמנית‪ .‬גינות הפועלים של אדולף לוס יחזרו כפטריות אחרי הגשם‪ ,‬כי לא רק עבורו ועבור‬ ‫הפועלים של ראשית המאה העשרים‪ ,‬אלא גם עבור מירב האוכלוסייה הגרה בערים הצפופות של היום‪,‬‬ ‫היחידה‪.‬‬ ‫והשלווה‬ ‫האמיתי‬ ‫האושר‬ ‫היא‬ ‫אדמה‬ ‫אמא‬ ‫אל‬ ‫הזמנית‬ ‫הבריחה‬

‫‪www.geotectura.com‬‬

‫גליל‪-‬ידע הראש של הגליל‬ ‫אוגר מי גשם ומהווה עציץ עם‬ ‫מחשב השקיה לגידול צמחייה‬

‫המשתלבת עם צמחיית הרחוב‪.‬‬

‫הצמחייה‬ ‫בתנועה‬ ‫לחיות‬ ‫משולבת בחזיתות של המבנה‪.‬‬

‫גור שחקים ירוק מרחבי בכל‬ ‫מבנה (בגינת הגג‪ ,‬בגינה במישור‬ ‫הרחוב ובגינה החפורה) מחזיר‬

‫‪ 100%‬ירוק לסביבה ומייצר‬ ‫שכונה טבולה בצמחיה‪ ,‬מרחבי‬ ‫משחק לכל הילדים ללא חומות‬

‫הידרמידים גידול צמחיה ימית‪,‬‬ ‫אצות וייצור חוות אלמוגים ודגה‪.‬‬

‫מלון אקולוגי המלון מרחף לו מעל‬ ‫הצמחייה והטופוגרפיה הקיימת‪.‬‬ ‫על ידי המצאות מתחת לקו הרכס‬

‫אין הסתרה של נוף‪ .‬הצמחייה‬ ‫יכולה להתפשט מן ההר אל גג‬ ‫המבנה ולהטמיע אותו בתוך הטבע‪.‬‬

‫שכונה אקולוגית במדבר גג ירוק‬ ‫משופע או מדורג בעל מאפייני‬ ‫בידוד טובים והמשכיות עם‬

‫הסביבה המטפסת על הבית‪.‬‬ ‫חצר הבית המרכזית אשר הבית‬ ‫צומח סביבה יכולה להיות גן עדן‬

‫אקלימי בלב המדבר‪.‬‬ ‫מתאפיינת‬ ‫השנייה‬ ‫הקומה‬ ‫באפשרויות חלוקה רבות וגם‬

‫המגוון הרחב של צורות יאפשר‬ ‫לכל בית פתיחות מרבית לנוף‬ ‫מכיוון שהמבנים הם למעשה‬

‫המשך ישיר לאדמה ומתפקדים‬ ‫כגבעות נמוכות שניתן להשקיף‬ ‫מעליהן וביניהן‪ .‬הבתים בשכונה‬

‫אינם אלמנטים דומיננטיים חוסמי‬ ‫מבט‪ ,‬אלא קפלים באדמה‪.‬‬

‫יציאה לגינה מישורית עליונה‪.‬‬ ‫יתרונות הגג הירוק טמונים‬ ‫בכך שהוא תורם לצינון האוויר‪,‬‬

‫יהלומי במבוק מכיל גינה עליונה‬ ‫לגידול ירקות ומזון בסיסי‪.‬‬

‫מקטין את כמות האבק‪ ,‬מייצר‬ ‫חמצן‪ ,‬מבודד מצוין‪ ,‬מפחית רעש‪,‬‬ ‫אסתטי ופונקציונאלי לגידול גינת‬

‫תבלינים בטרסות וכדומה‪.‬‬ ‫שיפועי הבית מאפשרים אגירת‬ ‫מי גשם ומי טל לאורך האזורים‬

‫המגוננים‪ .‬בריכות מים רדודות‬ ‫לצינון ומיכלי אגירה ישולבו כחלק‬ ‫אינטגראלי מהתכנון‪.‬‬

‫יאפשרו‬ ‫בעתיד‬ ‫קובייה‪-‬עיר‬ ‫מגה‪-‬טרסות לגדל גם במרחב‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫שדות‬ ‫הורטיקאלי‬

‫וגינות‬ ‫אלכסוניים‬ ‫פארקים‬ ‫שחקים יאפשרו הכפלה ושילוש‬ ‫של כמות הירוק והירקות שניתן‬

‫יהיה להפיק וכל זאת בתוך העיר!‬

‫ירוק מרחבי גם בקומות הגבוהות‬ ‫ביותר‪ .‬בתוך כל קובייה ניתן לתכנן‬ ‫כל קומה בהתאם לפונקציות‬

‫ירוק עד מודל רעיוני לגורד‬ ‫שחקים אקולוגי המשלב גינות‬ ‫תלויות שנותנות לדיירים עצמאות‬

‫נוספת מבחינת ייצור מזון מקומי‬ ‫בסיסי‪ .‬כל קוביית מגורים מרחפת‬ ‫מכילה בראשה שטח גן היוצר‬

‫של בנייה ושטחים ירוקים‪ .‬למעשה‬ ‫המודולארית‬ ‫הנטיעה‬ ‫עקרון‬ ‫מתערבב ביחד עם רעיון הגינות‬

‫המרחביות בקנה מידה אורבאני‪.‬‬

‫מיקרו‪-‬קוסמוס גינות השמש הן גם‬ ‫גינות במרחב‪ .‬המרחבים הירוקים‬ ‫הציבוריים על הקרקע נשמרים‬

‫תודות לצורה הייחודית‪ .‬מרחבים‬ ‫מתממשים‬ ‫פרטיים‬ ‫ירוקים‬ ‫בקומות המדורגות ומעצימים‬

‫את‬

‫מודעות לטבע המוסתר המכתיב בדיקת קרקע לפני בנייה‬

‫גינון‬

‫תחושת‬

‫הירוק‬

‫על‬

‫עקרון‬

‫מטפס‬

‫מרפסות‬

‫הנדרשות‪ ,‬מאחר ורוב העומסים‬ ‫מועברים דרך המעטפת אל‬ ‫הקרקע‪ .‬צורת הבנייה הייחודית‬

‫המרחבי‪.‬‬

‫של‬

‫ירוק‬

‫מרחבי‬

‫תכנית‬

‫שווה‬

‫לחזית‬

‫מאה‬

‫אחוזים‬

‫שטח‬

‫ירוק‬

‫מאפשרת פתיחות פנוראמית מכל‬ ‫קומה ויצירת חזיתות ייחודיות‬ ‫ואוטונומיות בצורה‪ ,‬בצבע ובמידע‪.‬‬

‫צורת העץ המרחבית מאפשרת‬ ‫הוספת קוביות בכיוון הורטיקאלי‪,‬‬ ‫והישענות על "עצים אורבאניים"‬

‫שברי זיכרונות ניסיון לשימור‬ ‫הצמחייה הקיימת בשילוב עם‬ ‫מבנה רב מימדים שאמור לענות‬

‫מבנה‬ ‫הפרוגראמה‪.‬‬ ‫לצורכי‬ ‫הכלונסאות מכיל על גבו יער‬ ‫נוסף מעבר ליער הטבעי ובכך‬

‫מפרש שמש מבנה המגורים גובל‬ ‫בגן ציבורי אשר למעשה חודר‬ ‫אל תוך הבניין הקיים‪ .‬הצמחייה‬

‫המקומית מהווה מרכיב חשוב‬ ‫המשפיע על התכנון של הבניין‪.‬‬

‫נוספים בצדדים‪ ,‬באופן‬ ‫היוצר יער אקולוגי‬ ‫עירוני המשלב הרמוניה‬

‫שימשה‬ ‫האדריכלות‬ ‫דווקא‬ ‫כמחולל נוסף של ירוק ולא כסיבה‬ ‫להריסה של המרקם הטבעי‪.‬‬

‫דול‬ ‫ג י ים‬ ‫ואת‬ ‫בית ידועחול‪,‬‬ ‫מים לים‪.‬‬ ‫ם‪.‬‬ ‫פר‪.‬‬ ‫יו ת‪, .‬‬ ‫שה ודעו אבק קיימיכב ה וכימיקל האקווי תת‪-‬קרקעיים‬ ‫מ‬ ‫ם א‬ ‫ה ר‬ ‫נביעתם‪.‬‬ ‫נחל‪ ,‬ר חיים‪ ,‬ים ת ה בדות י י‬ ‫מים לאחר‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו מזהם‬ ‫ם‪.‬‬ ‫ה א ת כ רת ורות חיים‬ ‫מי וחועלי‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫הת ש במ‬ ‫ל‪ :‬ת ב ר ו ש נ ת כ ח‬ ‫ות‬ ‫ט ובמה ל‬ ‫לכלל‬ ‫ש יו ת קו מ מ די‬ ‫השימוא ריקה מנ יפד בית ג ידךו ניקויה)‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת שו מ ם ‪ ,‬ם ‪ ,‬ל י י ע‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫שה ס ב מ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫לם‪.‬‬ ‫ו‬ ‫והור‬ ‫ת מי סי ע הג ל‬ ‫מי ת‬ ‫וי רו תם ל ע ל ט בם בע מים‬ ‫וי ח‬ ‫או חלח בול במי פות‬ ‫מל שוי‬ ‫מ ם‪ .‬ת ועו‬ ‫הי כלי ים‬ ‫ע ם‪,‬‬ ‫מי המ דג‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ן רג‬ ‫ג מים ה ראויים לשתייה‬ ‫קו ה ו‬ ‫י‬ ‫ת להשתין דרכם‪ .‬כמעט מ יד‪ ,‬גבי או ל‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫על עברת את המים נ וצר ג פ רד‪ .‬המבנ מופי ות‪.‬‬ ‫ה‬ ‫פעמים‬ ‫וה‬ ‫ים‬ ‫ם‪,‬‬ ‫עי שי‬ ‫ם מ לח‬ ‫ממי וה‪ ,‬מזרימאחור‪ .‬ל צוללות ואיים‪ .‬השיטה שולחן של מום למטה‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ני‬ ‫גב ז‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫הרגיל‪ .‬ב‬ ‫רלי חץ ה‪ ,‬וא נותר על אוה בהרבה תמ המים בתשל הטמפרשתמשית וצר ולותלה‪ ,‬חת‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫מי נ ל‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ו חת ם המל התיורה נ ר יך לה וסמ וזה הפוכה על מנתנוספיםה הנמ ה ב אי לה מור הס‬ ‫י‬ ‫בא‬ ‫לפ וכ פע של ג כב ר‬ ‫רח ר ט ן צ‬ ‫ים ת שי‬ ‫ל‬ ‫ת את המלחים‪ ,‬ו‬ ‫גבי אשרהמז טמפ ‪ ,‬ולכמשת ם ומסננ) נדרש לחץ ה כ די לה סנן א ני ש ה‪ ,‬א ולות ה ורמ ים‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫כ ות ך ב חיי מש המי המלחיפה על שימוש במי תהום ם המ גבר ת יתן רגי אל תה ת‬ ‫ינ כ ם‬ ‫של מת ה ע די ת‪ .‬רוב מפעלי ההתפ או במ ליחי על המל לש ה ה לי‬ ‫ד ך‪ ,‬ו תרי כזית וני בר פל ולוגיו וה יכול לפגוע לה מי י י נגר ם‬ ‫ה ח‪ :‬תו נח ה‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת ס‬ ‫נו מר ‪-‬כו ן ‪ ,‬ה ת א ריכ וז‬ ‫בבעלי צרים לש כנ ח‬ ‫חד יזו תית עיו ח ב‬ ‫חיים מל ימו גד ץ ממ‬ ‫א ב ם ב מל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ימיי בר אנ המ א‬ ‫סבי שנ נו‪.‬‬ ‫ם‪ .‬יכ ו‬ ‫ה י ממ‬ ‫וז ש‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫וד‬ ‫ף את‬ ‫י צד המ לא להתנגד לו ולא‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫‪,‬‬ ‫פה כ חם בו ת‪ .‬וה רי כבר בתחילת ליף‬ ‫א צ היל ו זמני ל הגשם והשלג‬ ‫המ‬ ‫ב ב ו א נו א ה‬ ‫ל אל םב א ע‬ ‫ל‬ ‫ך ל ה אל‬ ‫ת‬ ‫א ב ע ‪ ,‬ם ל ג ג‪,‬‬ ‫כנן‪.‬‬ ‫רו ה‬ ‫על‬

‫מים ו‬ ‫התפ‬ ‫לה‬

‫ולי רעילים) במים עול‬ ‫ה‪ ,‬והמי‬ ‫א‬ ‫סוימים (להכחדת הדגה‪ .‬ביש ראל בעיית ם אינ‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ן‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ם מ מים‬ ‫ק‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫חל‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫חומרים הגור הירקון ונהמים הוא האדם‪ ,‬אשר טבעי של המיםאים‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫זרי נחל לזיהו‬ ‫מים‪ ,‬נפ ו וד‬ ‫של‬ ‫עולות‬ ‫עשייתיים (תוצ רי לוואי‬ ‫זם מרים י שלהעיק רי ים או ת הקשורות בהם‪ ,‬וביניה של י יצו שונות כת ו צה יאת‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ריכ ום חוהמר כ ראי ‪ ,‬ביתת החיי מי תהום עשויה להביא להשו גם ה חומ שהוא אה חס תפ‬ ‫מה ית ק י‬ ‫ו‬ ‫אדם‪ .‬רי‬ ‫אח כים צורו‬ ‫של‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫קי צ בג ם‬ ‫יתר‬ ‫בו פגי קו ה פ‬ ‫ל‬ ‫לח‬ ‫שמ‬ ‫מ ים‬ ‫ש מקורות‬ ‫אלו‬ ‫ש סו חל אך ת ש על בת‬ ‫משפיקורם צים ע שפכישונים ים טברו לל ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫צב ם‪ ,‬ם ‪ ,‬רמ תם שא‬ ‫מדשן‬ ‫ל‬ ‫ב ם‬ ‫ש דו ת י ו ‪,‬‬ ‫ע ים‬ ‫ם )‪ ,‬ע ת ח וד‬ ‫ח לשנותם‪ .‬אדם‬ ‫מ דגי הומ ע וד הז פע‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫על פסול מים מכ לנ שויו ס וסר ם‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫הש‬ ‫ל‬ ‫מ י לי ח לי ת ח‬ ‫שא ריות נפט כ מסוגי‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ף‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב ז י יח‬ ‫א מ‬ ‫חלק מת ונים דשן‪ ,‬ה‬ ‫לוחי ם ם‪,‬‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫מח שה ם‪ ,‬חי נ הם הפ פ‬ ‫נפגעו‬ ‫ק ודן עשו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ת‪ .‬כת ה י ל‬ ‫ו י הר‬ ‫ש‬ ‫ם הנשוטף פלוטכשיו הנשלכ בכךדקי ות א‬ ‫ם כולל‬ ‫פט (ב ח רד יזון ה‪,‬‬ ‫ם‪,‬‬ ‫את ה לת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ לח‬ ‫ה‬ ‫כ ים‬ ‫נ וצ ה ל מ ר‬ ‫ממים מז מהמי ה‬ ‫ר ב ך מ ים‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫מ י ל שו ש ה‬ ‫להן‬ ‫קק י‬ ‫עד‬ ‫קר וי ני ם‬ ‫התלהיו וצ ם ואהיא ים‬ ‫ה ור ם‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫תן ב‬ ‫ה לה‬ ‫כז‬ ‫מ ‪ .‬ה הס‬ ‫רתחתשל מאתן ניתןשמת יר‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫או‬ ‫מ‬ ‫לם‪ ,‬ה ים מי ל‬ ‫שיט החימים נפ ם המ המי לח‬ ‫מ ת יד בל וצ בל יס ם‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫קי‬ ‫(ה פשרההת ם בחץ נ ב בד‪,‬‬ ‫ש ת פ מ מ מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫לה ם ו‬ ‫מ א‬ ‫נק ף מע‬ ‫עם ודת ליצ בר ה‬ ‫הה מב ור‬ ‫ל ת ט‬ ‫כב וד לכוחות הטבע‬ ‫הי פ פ ל‬ ‫ה הביעה קצ רי הטווח‪ .‬יש צו ר וךשא‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫כי מ‬ ‫ב וזי צרכי אד ריכלות לרתום‬ ‫ום מנו‬ ‫קור בע ל ‪ .‬על ה ם כ תב אדולף לו את אית לזרו ה‬ ‫ש‬ ‫ה הט תו ש רי‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫או הע‬ ‫שא י ה ע רא‬ ‫ל‬ ‫ל לנו טבע ם ה ה‪,‬‬ ‫לח ול ט‬ ‫שוב ת‬

‫ה‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫לה‬

‫עדכון‬

‫‪www.geotectura.com‬‬

‫‪.‬‬ ‫ך יא ת‪.‬‬ ‫כ תם‪ .‬ה‬ ‫או ר א נ ו ט י ה ‪.‬‬ ‫ב וסמ ראנ ם גם ר יך‬ ‫מ ב ול צ‬ ‫ש‬ ‫י‪ .‬א וה‬ ‫ב‬

‫זי‬

‫ום‬ ‫ה‬

‫מים‬

‫מח‬

‫קס‬ ‫י‬

‫א‬

‫ס‬ ‫ה‪-‬‬

‫וה‬ ‫א‬

‫ים‬ ‫ל‬

‫עת‬ ‫לש‬

‫חי‬

‫ום‬ ‫ר‬

‫יש‬ ‫ש‬

‫בי‬

‫תם‬ ‫כ ול‬

‫מים‬

‫לש‬ ‫בהם‬ ‫מש‬ ‫שת‬ ‫ולה‬

‫לב יד וד‪.‬‬ ‫ה ו גם‬ ‫רחצ‬ ‫ת י י ה‪,‬‬

‫בין החיות לבני האדם מתפק דים כסופחי‬ ‫ש‬ ‫ת השקופים שם לתעלות שתייה‪ ,‬לרווחת החיות‪.‬‬ ‫טל והג‬ ‫ר הגדרו מי ה‬ ‫עי‬ ‫ם את‬ ‫חיות ב רימי‬ ‫ו מז‬ ‫ל חות‬ ‫ל‬

‫על‬ ‫מ‬ ‫ים‬ ‫אגי‬ ‫רת‬

‫ג לי‬ ‫לי‬ ‫ד‬ ‫ע‬

‫ש‬ ‫רא‬

‫קן‬ ‫מת‬ ‫ה‬

‫תג‬ ‫שר‬ ‫אפ‬ ‫מ‬

‫או‬

‫ניב‬

‫דול‬ ‫י‬

‫א לי‬ ‫רס‬

‫בנה‬ ‫המ‬ ‫רת‬ ‫צו‬

‫ת מי‬ ‫תא‬ ‫נווט‬ ‫מ‬

‫עם‬ ‫בת‬ ‫שתל‬ ‫המ‬ ‫בית‬ ‫עש‬ ‫חיה‬ ‫צמ‬

‫ל ו מי‬ ‫הט‬

‫ה ג שם‬

‫עגלית הכולאת בתוכה את הקובייה‪.‬‬ ‫תעלה מ‬ ‫ל‬

‫מיכל לאגירת מים הנ יזון משיפועי הגג‬ ‫בנה מכיל מים אלו לאו רך כל ימות השנה‪.‬‬ ‫יזונה מ‬ ‫הה‬ ‫מייה נ‬ ‫ת בתנועהצמח‬ ‫לחיו ח דים‪.‬‬ ‫ה מי ו‬

‫חו ב‪.‬‬ ‫הר‬

‫ה‬

‫י הים על י די א ידוי והפ רדה מן המלחים‪.‬‬ ‫למ‬ ‫ל המבנה‪/‬מצוף לצו רך ב יד וד‪.‬‬ ‫התפלה שפולות ש‬ ‫ר‬ ‫ות ה כ‬ ‫המאפשבדפנ‬ ‫הים‬ ‫י‬ ‫בנה ימ במי‬ ‫ם מ עשה‬ ‫מ י די סף נ‬ ‫י דר ש נו‬ ‫ה ימו‬ ‫ש‬

‫ק‬

‫סו‬

‫ים‬ ‫ני‬

‫של‬

‫המ‬

‫נה‬ ‫ב‬

‫בי‬ ‫רח‬ ‫המ‬

‫מה‬

‫ים‬ ‫וו‬

‫אג נ‬

‫של‬ ‫וות‬ ‫תה‬ ‫יה‬

‫מי‬

‫טל‬

‫ו מי‬

‫גשם‬

‫ם את‬ ‫נו ו ט י‬ ‫המ‬

‫אגירה ולשימוש ח וזר‪.‬‬ ‫למיכלי‬ ‫דרכם‬

‫קיה‬ ‫הש‬ ‫ו רך‬ ‫צ י נ ון‬ ‫ם ל צ נ א‪.‬‬ ‫גשמי דמת ד צנן‪.‬‬ ‫מק ט מ‬ ‫ר מי ון למנ‬ ‫שטיפה לשימוש אישי‪.‬‬ ‫שתייה ו‬ ‫אוג תיכ לא‬ ‫פ ש רת‬ ‫ור ם ה מים‬ ‫ון מ א‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫י סי נ‬ ‫כל ת הי את‬ ‫נ ג נו נ‬ ‫על מ‬ ‫של רצו פך‬ ‫די ב‬ ‫י ון ב א ה ו‬ ‫ייע ו‬ ‫על ת ות‬ ‫י כל‬ ‫ה ו גו ט נ‬ ‫במ‬ ‫קו נה ק‬ ‫מים‬ ‫חל ה רב‬ ‫ב ת ש‬ ‫גש‬ ‫וי ביו ות‬ ‫מי‬ ‫צ סי וב‬ ‫טת‬ ‫פא אר‬ ‫ק לי‬ ‫הו‬ ‫ית‬ ‫תו נ‬ ‫ב‬ ‫סר‬ ‫ה‬

‫הא‬ ‫לכ‬ ‫ת יו‬

‫י‬ ‫רו‬ ‫ו‬ ‫ק‬‫וס‬ ‫מ‬ ‫וס‬

‫ו‬ ‫האוויהדחגור‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה ו חק‬ ‫חםמאפ ים‬ ‫ה‬ ‫ב ש "‬ ‫עז ר ר א‬ ‫רת א ו ו ר ש‬ ‫ב ו ה‬ ‫ריכ ר ב חכ‬ ‫ם‬ ‫ה שי "‬ ‫ת ט‬ ‫ח ות ה מ‬

‫מי‬ ‫קר‬

‫ליף לג ג‪ ,‬מונעת בעיות של נזילה‬ ‫מהווה תח שים להשקיית המגרש‪.‬‬ ‫ה המ ש מ‬ ‫ש‬ ‫ת המפרת אגיר‬ ‫ש צ ו ר ל ב ו רו‬ ‫ש מ ה מ ים‬ ‫פ ר ש את‬ ‫מ ג רת‬ ‫ו או‬

‫ר ים‬ ‫צ‬ ‫ם‪ ,‬הי ו ע וזו‬ ‫יי‬ ‫מחזור יך את יות‪.‬‬ ‫ע ר בר ו‬ ‫מים לה ש ת לות‬ ‫לי‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫במפ אפש יות ו ע להת יים‪.‬‬ ‫וזל‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫פות צר מ תקפ ם לט ת נ‬ ‫ירו‬ ‫ו ש‬ ‫נשט שנ ‪ ,‬ה פשרי ק‬ ‫י ו ו ד י ו ת מ א ע ין‬ ‫למ‬ ‫ת ח ר ה‬ ‫זיתו היי ם‪ ,‬צו רים כים‬ ‫שח לל עי ברו ופ‬ ‫ח ב‬ ‫ה‬ ‫נ כ י ‪ .‬ה ם ‪ ,‬צ ט ים ו א ו ן‬ ‫ל א כם שי שו וזי‬ ‫גד דר ע פ המ‬ ‫מ דר ת‪ ,‬ר מא ות‬ ‫ח ו או קיי יר‬ ‫ר רי ק‬ ‫מ ב על‬ ‫ך נות ות‬ ‫רו ר י‬ ‫חזו‬

‫במלמערשל הש שב‬ ‫א הכותהטבתבררי ז‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫דר ה ע יו רונ‬ ‫ו‪ .‬המ וזי ותעת מ ות‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ י א ון ו ז ת ק‬ ‫ם מבותו קותצה‬ ‫הנ ס של ע המ‬ ‫שטפסות הא ם סל‬ ‫ו‬ ‫י ע ד ה ל‬ ‫ם ב ל ע ם ד אור נמ‬ ‫צ‬ ‫מ ק ר ש א‬

‫מי‬

‫טל‬

‫קן‬ ‫מת‬

‫ל‬

‫וף‬ ‫יס‬ ‫א‬

‫מי‬

‫טל‬

‫ומ‬

‫יג‬

‫שם‪.‬‬

‫מים‬ ‫ה‬

‫עוב‬

‫ר ים‬

‫הר ו‬ ‫ר מט‬ ‫פ י לט‬ ‫ד רך‬

‫ם בתחתית המתקן‪.‬‬ ‫יכל המי‬ ‫ים ב מ‬ ‫נאג ר‬