E013 A Timeline of Landscape Architecture. Greenstein Har-Gil Landscape Architecture

‫זמן‪-‬נוף אדריכלות נוף בציר הזמן גרינשטיין הר‪-‬גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬

‫זה זמן‪-‬נוף‬ ‫אדריכלות נוף בציר הזמן‬ ‫גרינשטיין הר‪-‬גיל‬ ‫אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬

‫‪www.landscape.org.il‬‬

‫‪ 5‬יוני ‪ 12 - 2008‬יולי ‪2008‬‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫זה תכנון תערוכה‬ ‫גרינשטיין הר‪-‬גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬ ‫זה צילום‬ ‫דורון הורוביץ‪ ,‬יוסי שרם‪ ,‬אלבטרוס‬ ‫זה הדפסות‬ ‫סהר שלטים דיגיטל‬

‫זה התאפשר בתמיכתן הנדיבה של‬ ‫קבוצת לב אופיר‬ ‫שחם אריכא‬ ‫אקרשטיין תעשייות‬ ‫אורלי גדרות‬ ‫גנית פארק‬ ‫נ‪.‬ע‪ .‬לבה‬

‫זה עיצוב קטלוג‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות ‪ /‬נדב לסר‬ ‫זה קדם דפוס‬ ‫שקף אור‬ ‫זה הדפסת קטלוג‬ ‫דפוס אלי מאיר‬ ‫זה תודות‬ ‫תמר לצרוס‪ ,‬אילו גינון ופיתוח‪ ,‬דשא‪-‬טק‪ ,‬דורי סדן‬ ‫מוטי אבן‪-‬חן‪ ,‬אדיר זקן‪ ,‬חב' אוצר מפעלי ים ‪ /‬נמל תל אביב‬

‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬ ‫מבנה ‪ 12‬נמל תל אביב‬ ‫פתוח כל יום ‪ 11-20‬מלבד ימי א' (סגור) וימי ו' (‪)10-18‬‬ ‫ט ‪5444261-03‬‬ ‫ד ‪info@zearchitecture.com‬‬ ‫א ‪www.zearchitecture.com‬‬

‫פעילותה של הגלריה מתאפשרת בסיוען של החברות‬

‫‪SPIRAL‬‬

‫‪HomeTec Modular Ltd.‬‬

‫זמן‪-‬נוף אדריכלות נוף בציר הזמן גרינשטיין הר‪-‬גיל‪ ,‬אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬

‫‪ 5‬יוני ‪ 12 - 2008‬יולי ‪2008‬‬ ‫זהזהזה גלריה לאדריכלות‬

‫על התערוכה‬ ‫עבר‪ ,‬הווה ועתיד שזורים יחד כסימנים צרובים במרחב‪.‬‬ ‫הזמן מוגדר על ידי השינוי במרחב ותלוי בו‪ .‬המרחב‬ ‫מושפע על ידי הזמן ומשקף אותו‪.‬‬ ‫משרד גרינשטיין הר‪-‬גיל מציין שני עשורים להיווסדו‬ ‫יחד עם מדינת ישראל החוגגת את שנתה השישים‪.‬‬ ‫נקודת הזמן המשותפת הביאה לכלל התבוננות ובחינה‬ ‫שתוצריהן תערוכת "אדריכלות נוף לאורך ציר הזמן‪".‬‬ ‫התערוכה מתארת את החותם שהטביע המשרד על הנוף‬ ‫הבנוי והפתוח‪ ,‬תוך נגיעה באתרים שונים ובתקופות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫על ציר זמן וירטואלי ומוחשי גם יחד מוצגים שישה‬ ‫פרויקטים המעצבים ומפרשים תקופות היסטוריות‬ ‫שגיבוריהן הם הכנענים‪ ,‬הרומאים‪ ,‬הטמפלרים‪,‬‬ ‫העות'מאנים‪ ,‬הבריטים וה"ישראלים החדשים"‪.‬‬ ‫המרחב הגיאוגרפי מגוון אף הוא‪ :‬מתל חי ותל דן בגליל‬ ‫דרך המושבה הגרמנית וחוף שקמונה בחיפה‪ ,‬מי קדם‬ ‫באלונה למרגלות הכרמל‪ ,‬וכביש ‪ 6‬אשר חוצה ומחבר‬ ‫יחידות נוף‪.‬‬

‫גרינשטיין הר‪-‬גיל‬ ‫אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬ ‫משרד גרינשטיין הר‪-‬גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬ ‫עוסק בתכניות אב לחבלי ארץ ויישובים‪ ,‬תכנון אתרי‬ ‫טבע נוף ומורשת‪ ,‬עיצוב עירוני‪ ,‬שימור ותכנון אתרים‬ ‫היסטוריים‪ ,‬תכנון גנים ופארקים‪ ,‬שיקום מחצבות‪ ,‬נחלים‬ ‫וכבישים ועוד‪ .‬המשרד זכה בפרסים רבים בתכנון‪ ,‬בהם‬ ‫פרס עזריאלי לאדריכלות ‪2006‬‬ ‫המשרד שוכן על הר הכרמל בחיפה ובו כשניים עשר‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫אדר' נוף דפנה גרינשטיין וד"ר גיל הר‪-‬גיל‪ ,‬בעלי‬ ‫המשרד‪ ,‬הם בעלי תארים באדריכלות‪ ,‬אדריכלות נוף‬ ‫ותכנון אזורי ובעלי ניסיון מקצועי של למעלה מעשרים‬ ‫וחמש שנים‪ ,‬בארץ ובארה"ב‪ .‬במקביל לעבודתם הם‬ ‫מלמדים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון‪.‬‬ ‫דפנה גרינשטיין היתה יו"ר האיגוד הישראלי של‬ ‫אדריכלי הנוף בין השנים ‪ 2001-2003‬וד"ר גיל הר‪-‬‬ ‫גיל הוא נציג האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף באיגוד‬ ‫הבינלאומי של אדריכלי הנוף (‪.)IFLA‬‬

‫צוות המשרד‬ ‫מנהלים שותפים‪ :‬אדר' דפנה גרינשטיין‪ ,‬ד"ר גיל הר‪-‬‬ ‫גיל‬ ‫עמיתים‪ :‬אדר' הלה רותם‪-‬הלוי‪ ,‬אדר' טלי מרק‪ ,‬אדר'‬ ‫עופר מור‬ ‫צוות‪ :‬הגב' ויטה לרנר‪ ,‬הגב' אלונה מוסטיצקי‪ ,‬הגב' נילי‬ ‫פוירשטיין‪ ,‬הגב' רונית פרשל‪ ,‬הגב' קרן סוהמי‪ ,‬הגב' ג'ני‬ ‫ויינשטיין‪ ,‬הגב' רחל כרמל‪.‬‬

‫דפנה גרינשטיין‬ ‫השכלה‬ ‫מוסמך‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬תואר שני‪ ,‬מקצועי (‪,)M. Arch‬‬ ‫אוניברסיטת אורגון‪ ,‬ארה"ב ‪.1983‬‬ ‫בוגרת‪ ,‬אדריכלות נוף‪ ,‬תואר ראשון (‪,)B.L.A‬‬ ‫אוניברסיטת אורגון‪ ,‬ארה"ב‪ .1982 ,‬‬ ‫בוגרת‪ ,‬עיצוב סביבתית ותעשייתי‪ ,‬בצלאל‪ ,‬אקדמיה‬ ‫לאמנות ועיצוב‪ ,‬ירושלים‪.1976 ,‬‬ ‫הוראה‬ ‫פרופ' חבר אורח הפקולטה לאדריכלות נוף אוניברסיטת‬ ‫אורגון‪ ,‬יוג'ין אורגון‪ ,‬אביב ‪2000‬‬ ‫מרצה בכירה ‪ -‬הוראת פרויקט גמר‪ ,‬אדריכלות נוף‬ ‫הפקולטה לאדריכלות הטכניון‪ ,‬מכון טכנולוגי לישראל‪,‬‬ ‫חיפה‪ ,‬החל מ‪.1985 -‬‬

‫גיל הר‪-‬גיל‬ ‫השכלה‬ ‫דוקטור (‪ ,)Ph.D.‬תכנון ערים ואזורים‪ ,‬הפקולטה‬ ‫לאדריכלות ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪ ,‬מכון טכנולוגי‬ ‫לישראל‪ ,‬חיפה‪.1992 ,‬‬ ‫מוסמך‪ ,‬תואר שני מקצועי (‪ ,)M.L.A‬אדריכלות נוף‪,‬‬ ‫אוניברסיטת קורנל‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪ ,‬ארה"ב‪.1983 ,‬‬ ‫בוגר‪ ,‬תואר ראשון (‪ )B.A‬עיצוב סביבתי‪ ,‬בצלאל‪,‬‬ ‫אקדמיה לאמנות ועיצוב‪ ,‬ירושלים‪.1979 ,‬‬ ‫הוראה‬ ‫מרצה בכיר ומנחה פרויקטים‪ ,‬אדריכלות נוף‪ ,‬הטכניון‪,‬‬ ‫חיפה‪ ,‬החל מ‪.1985 -‬‬ ‫מרצה בכיר‪ ,‬אדריכלות נוף‪ ,‬אוניברסיטת המדינה‪ ,‬קנזס‪,‬‬ ‫ארה"ב‪.1983-1984 ,‬‬

‫פרויקטים נבחרים‬ ‫תכנון אורבני והתחדשות עירונית‬ ‫תל אביב‪ ,‬ככר המושבות – חב' אחוזות החוף‬ ‫תל אביב‪ ,‬רח' בורוכוב – חב' אחוזות החוף‬ ‫חיפה‪ ,‬הדר‪ ,‬רחובות ירושלים ופבזנר – חברת יפה‪-‬נוף‬ ‫חיפה‪ ,‬הכרמל הותיק – עיריית חיפה‬ ‫חיפה‪ ,‬המושבה הגרמנית ‪ -‬החברה הכלכלית חיפה‪,‬‬ ‫עירית חיפה וחמ"ת‬ ‫חיפה‪ ,‬ואדי סאליב ‪ -‬עירית חיפה‬ ‫חיפה‪ ,‬מדרחוב נורדאו ‪ -‬עירית חיפה‬ ‫חיפה‪ ,‬רח' אבן גבירול – חברת יפה נוף‬ ‫עכו‪ ,‬דרך הארבעה – חברת נתיבי הגליל‬ ‫צפת‪ ,‬כניסה לעיר ‪ -‬חברת נתיבי הגליל‬ ‫קרית‪-‬אתא‪ ,‬ככר עירונית מרכזית ‪ -‬עירית קרית אתא‬ ‫חיפה‪ ,‬רכבת קלה הדר – חברת יפה נוף‬ ‫פארקים‪ ,‬גנים‪ ,‬טיילות ונחלים‬ ‫חיפה‪ ,‬פארק הכט – חב' יפה נוף ועירית חיפה‬ ‫חיפה‪ ,‬חוף שקמונה‪ ,‬פארק‪ ,‬טיילת נוף ושביל‬ ‫אופניים – עירית חיפה‬ ‫בית‪-‬שאן‪ ,‬גן העצמאות – קרן "עידוד"‪ ,‬משרד המסחר‬ ‫והתעשיה‬ ‫בית‪-‬שאן‪ ,‬טיילת הסראיה והגן הלאומי – משרד המסחר‬ ‫והתעשיה‬ ‫חיפה‪ ,‬גן מוזאלי‪ ,‬על גג – מנהלת קריות הממשלה‬ ‫טבעון‪ ,‬גן מרכזי ‪ -‬מועצה מקומית טבעון‬ ‫מנחמיה‪ ,‬גן בית הראשונים ‪ -‬מועצה מקומית מנחמיה‬ ‫קרית‪-‬אתא‪ ,‬גן שעשועים פיסולי‪ ,‬ע"ש כצנלסון – עיריית‬ ‫קרית‪-‬אתא‬ ‫קרית‪-‬שמונה‪ ,‬גן ערוגות הבושם ‪ -‬המועצה לארץ‬ ‫ישראל יפה ומשרד הבינוי והשיכון‬ ‫רמת ישי‪ ,‬גן הנחל – מועצה מקומית רמת ישי‬ ‫גן השלושה (הסחנה) תכנון וייעוץ נופי ‪ -‬רשות הטבע‬ ‫והגנים‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬עמק בית שאן‬ ‫נחל הקיבוצים‪ ,‬רשות ניקוז הירדן הדרומי וקק"ל‬ ‫נחל עמל‪ ,‬רשות ניקוז הירדן הדרומי וקק"ל‬ ‫נחלי חוף כרמל‪ ,‬יעוץ נופי ‪ -‬לרשות ניקוז חוף כרמל‬ ‫נופי תרבות‪ ,‬מורשת‪ ,‬טבע וזכרון‬ ‫אלונה‪ ,‬מי קדם פארק נקבות המים הרומיות – מ‪.‬א‪.‬‬ ‫אלונה‪ ,‬החברה הממשלתית לתיירות‪ ,‬קק"ל‬ ‫ארבל‪ ,‬גן לאומי – רשות הטבע והגנים‬ ‫אתרי הנצחת רמטכ"לים – ב‪ 10-‬בסיסי קבע‪ ,‬מרכז‬ ‫בינוי צה"ל‪ ,‬משרד הביטחון‬ ‫באניס‪ ,‬שמורת טבע‪ ,‬אתר ארכיאולוגי ‪ -‬רשות הטבע‬ ‫והגנים‬

‫הר הטייסים‪ ,‬אתר הנצחה לחללי חיל האויר– מח' בינוי‬ ‫חיל אויר ואגודת ידידי חיל אויר‬ ‫חיפה‪ ,‬אתר זכרון לחללי הפגוע במסעדת מקסים ‪-‬‬ ‫עירית חיפה‬ ‫מונפורט‪ ,‬גן לאומי ‪ -‬החברה הממשלתית לתיירות‪,‬‬ ‫רשות הגנים הלאומיים‬ ‫צפת‪ ,‬עמק התכלת – חברה ממשלתית לתייאות‬ ‫קרית‪-‬אתא‪ ,‬גן יד לבנים‪ ,‬גן זיכרון ‪ -‬עירית קרית‪-‬‬ ‫אתא‬ ‫תל דן‪ ,‬אתר ארכיאולוגי ‪ -‬הרשות לשמירת הטבע‬ ‫והגנים‬ ‫תל חי‪ ,‬שביל מוזיאלי מקשר אתרים – מועצה אזורית‬ ‫גליל עליון‪ ,‬החברה הממשלתית לתיירות‬ ‫שמורת המשושים – הרשות לשמורת הטבע והגנים‬ ‫תכניות אזוריות‪ ,‬אב ומתאר‬ ‫אום אל קוטוף – אום אל פאחם‪ ,‬יעוץ נוף‪ ,‬תכנית מתאר‪,‬‬ ‫מינהל התכנון‬ ‫באניאס‪ ,‬תכנית אב – רשות הטבע והגנים‬ ‫בקעה אל גרביה‪ ,‬ג'ת‪ ,‬יעוץ נוף לתכנית מתאר‪ ,‬מנהל‬ ‫התכנון‬ ‫גולן‪ ,‬פארק וולקני תכנית אב ‪ -‬ההסתדרות הציונית‪,‬‬ ‫הרשות לשמירת הטבע והגנים‪ ,‬מועצה אזורית גולן‬ ‫ג'לג'וליה – יעוץ נוף לתכנית מתאר‪ ,‬מינהל התכנון‬ ‫גן השלושה (הסחנה)‪ ,‬תכנית אב – רשות הטבע והגנים‪,‬‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬עמק בית שאן‬ ‫ג'ת ינוח – יעוץ נוף לתכנית מתאר‪ ,‬מינהל התכנון‬ ‫הגליל המערבי‪ ,‬תכנית אב לפארק אזורי ‪ -‬החברה‬ ‫הממשלתית לתיירות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשהטג"ל‬ ‫הגליל המרכזי‪ ,‬יעוץ נוף‪ ,‬לתכנית אב לעיבוי‬ ‫ההתיישובת – משרד הבינוי והשכון‬ ‫הרי גלבוע‪ ,‬תכנית מתאר לשטחים פתוחים – רשהטג"ל‪,‬‬ ‫קק"ל‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬חוף כרמל‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬יעוץ נוף לתכנית אב‬ ‫ומתאר – מינהל התכנון משרד הפנים‬ ‫חיפה‪ ,‬יעוץ נוף לתכנית מתאר ‪ -‬מינהל התכנון‪ ,‬משרד‬ ‫הפנים‬ ‫יהוד‪ ,‬יעוץ נוף לתכנית מתאר ‪ -‬מינהל התכנון‪ ,‬משרד‬ ‫הפנים‬ ‫תכניות בנין עיר (ת‪.‬ב‪.‬ע)‪ ,‬יעוץ נוף‬ ‫אור עקיבא‪ ,‬שכ' צפונית (‪ 2000‬יח"ד) – משרד הבינוי‬ ‫והשכון‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫חיפה‪ ,‬בי"ח רמב"ם – בי"ח רמב"ם‬ ‫חיפה‪ ,‬הוד הכרמל צפון (‪ 500‬יח"ד) – חברת אפריקה‪-‬‬ ‫ישראל‬

‫חיפה‪ ,‬המושבה הגרמנית‪ 8( ,‬תכניות מפורטות) – עיריית‬ ‫חיפה‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫חיפה‪ ,‬סטלה מאריס‪( ,‬מלונאות ו‪ 600-‬יח"ד) ‪-‬‬ ‫הכנסייה הכרמליטית‬ ‫טבריה‪ ,‬מורדות דרום (‪ 800‬יח"ד) ‪ -‬מינהל מקרקעי‬ ‫ישראל‬ ‫כרמיאל‪ ,‬שכ' הגליל (‪ 2200‬יח"ד) – משרד הבינוי‬ ‫והשכון‪ ,‬מחוז הגליל‬ ‫נופית (‪ 350‬יח"ד) ‪ -‬מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫נצרת עילית‪ ,‬הר יונה (‪ 4500‬יח"ד) – משרד הבינוי‬ ‫והשכון‪ ,‬מחוז הגליל‬ ‫תשתיות‪ ,‬גשרים‪ ,‬אזורי תעשייה ומחצבות‬ ‫כביש ‪ ,4‬מבנימינה לפרדיס – מחלקת עבודות ציבוריות‬ ‫(החברה הלאומית לדרכים)‬ ‫כביש ‪ ,6‬קטע מחלף אייל‪ ,‬רמות מנשה (קטע ‪- )18‬‬ ‫חברת כביש חוצה ישראל‬ ‫כביש ‪ ,6‬מבקעה אל גרבייה למחלף עירון – חברת דרך‬ ‫ארץ‬ ‫כביש ‪ ,90‬מיסוד המעלה לעין אווזים – החברה הלאומית‬ ‫לדרכים‬ ‫כביש מס' ‪ 4‬תכנון אדריכלי לויאדיקט ‪ -‬החברה‬ ‫הלאומית לדרכים‬ ‫כביש מס' ‪ ,90‬תכנון אדריכלי לגשרים – החברה‬ ‫הלאומית לדרכים‬ ‫כביש ‪ 722‬מיקנעם לטבעון – החברה הלאומית לדרכים ‬ ‫נצרת‪ ,‬כביש עוקף – החברה הלאומית לדרכים‬ ‫עכו‪ ,‬כביש עוקף – החברה הלאומית לדרכים‬ ‫כביש מערכת בגבול הצפון – משרד הבטחון‬ ‫חיפה‪ ,‬מרכז תרבותי‪ ,‬לב המפרץ – חברת יפה נוף‬ ‫חיפה‪ ,‬רכבת קלה הדר‪ ,‬רח' הגיבורים‪ ,‬רח' יל"ג‪ ,‬רח'‬ ‫החלוץ – חברת יפה‪-‬נוף‬ ‫כפר קרע – פארק עודפי עפר כביש ‪ – 18/6‬חברת חוצה‬ ‫ישראל‬ ‫כרמיאל מחצבת הגליל – הקרן לשיקום מחצבות‬ ‫פרסים ותחרויות‬ ‫פרס עזריאלי לתכנון עירוני‪2006 ,‬‬ ‫תעודת הוקרה‪ ,‬אגודה האדריכלים והמתכננים‪ ,‬על‬ ‫תרומה מקצועית בתחום אדריכלות‪1999 ,‬‬ ‫הנוף‪ ,‬לרגל חמישים שנות אדריכלות ישראלית‪1998 ,‬‬ ‫קרן פורד‪ ,‬פרס ראשון‪ ,‬בתחום מורשת ושימור‪1998 ,‬‬ ‫פרס עירית חיפה‪ ,‬על תרומה בתחום הנוף והתשתיות‪,‬‬ ‫לשנת החמישים‪ ,‬למדינה‪1999 ,‬‬ ‫פרס ראשון‪ ,‬תחרות מוזמן‪ ,‬תכנון ציר בן‪-‬גוריון‪ ,‬במושבה‬ ‫הגרמנית חיפה‪1995 ,‬‬

‫המושבה הגרמנית‬ ‫חיפה‬ ‫מרקם עירוני היסטורי מתעורר לחיים‬

‫פרויקט השיקום והפיתוח השיב למושבה הגרמנית את‬ ‫מעמדה האורבאני ההיסטורי כאחד האזורים החשובים‬ ‫של העיר חיפה‪ .‬אזור שומם ודועך חזר להיות למרקם‬ ‫עירוני עתיר פעילות ומקום מפגש תוסס בו מבלים‬ ‫תושבי העיר ומבקרים‪.‬‬ ‫המושבה הגרמנית בחיפה הוקמה באמצע המאה ה‪,19-‬‬ ‫ע"י קבוצה של מתיישבים גרמנים טמפלרים‪ .‬המושבה‬ ‫תוכננה והתפתחה לאורך שדרות בן‪-‬גוריון שהוו את‬ ‫הציר האורבאני המרכזי שלה‪ .‬המתיישבים הטמפלרים‬ ‫תכננו את המבנים‪ ,‬הרחובות והחצרות בסגנון חדשני‬ ‫לתקופה‪ ,‬המשלב אדריכלות פורמלית אותה הביאו‬ ‫מארופה‪ ,‬עם התאמה לתנאים המקומיים‪.‬‬ ‫התפיסה האדריכלית של פרויקט השיקום התייחסה‬ ‫ברגישות למורשת היסטורית‪ .‬אחת ממטרות התכנון היתה‬ ‫לייצור שילוב ומיזוג בין ההקשר והאקלים המקומיים‪,‬‬ ‫לבין התרבות והתפיסה האורבאנית ההיסטוריות של‬ ‫המתיישבים הטמפלרים‪ .‬הפרטים וחומרי גמר שנבחרו‬ ‫לפרויקט שאובים מהפרטים ההיסטוריים‪ ,‬עם התאמה‬ ‫לצרכים עכשוויים‪.‬‬ ‫מהלך התכנון החל בראיה עירונית רחבה‪ .‬ההתייחסות‬ ‫התכנונית התחילה בניתוח‪ ,‬אפיון וסיווג שטחים וחללים‬ ‫עירוניים פתוחים במתחם המושבה הגרמנית‪ ,‬ניתוח של‬ ‫מבטים אל המתחם וממנו‪ ,‬וגיבוש ובחינה של חלופות‬ ‫תכנוניות ליצירת ולהתווית מערך שטחים פתוחים כולל‬ ‫תוך התייחסות למרקם ההיסטורי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערך תיעוד‬ ‫פרטני של אלמנטים היסטוריים‪.‬‬ ‫בחזיתות הבניינים ההיסטוריים‪ ,‬תוכננו "חצרות פעילות"‬ ‫מפולסות‪ ,‬המתקשרות להמשך השדרה באמצעות‬ ‫מדרגות‪ .‬החצרות הוגדרו ע"י קיר אבן המאזכר את פרטי‬ ‫הגדרות המקוריים ומלכד בתוכו את מירב האלמנטים של‬ ‫ריהוט הרחוב‪ .‬בין המבנים ובפינת הרחובות מוקמו גנים‬ ‫המזכירים את גני הבוסתן ההיסטוריים‪.‬‬ ‫עם ביצועו והצלחתו של פרויקט שיקום שדרות בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬תוכננו ובוצעו מספר פרויקטים נוספים במטרה‬ ‫להעמיק את המרחב העירוני המשוקם במושבה‬ ‫הגרמנית‪ ,‬ביניהם‪ :‬כיכר עירונית בצמוד לשדרות בן‪-‬‬ ‫גוריון בחזית בניין מכללת ויצ"ו לעיצוב ואמנות‪ ,‬ומסלול‬ ‫תיירותי הכולל סמטאות להולכי רגל‪ ,‬גנים ורחבות‪.‬‬ ‫ככר מכללת ויצ"ו תוכננה כמרחב הפעילות המרכזי של‬ ‫הסטודנטים וכמקום לעריכת טקסים‪ ,‬פעילות אומנותית‬ ‫ותצוגות אופנה‪ ,‬וכן כמקום מפגש לתושבי העיר‪.‬‬ ‫בתכנון ובעיצוב הכיכר בא לידי ביטוי המפגש הרעיוני‬ ‫בין המרקם העירוני ההיסטורי המשוקם של המושבה‬ ‫הגרמנית‪ ,‬האופי העכשווי של המכללה הבא לידי ביטוי‬

‫בעיצוב האדריכלי של המבנה‪.‬‬ ‫פרויקט שיקום המושבה הגרמנית הפך להיות מקום‬ ‫למפגש מרתק בין אוכלוסייה יהודית וערבית‪ ,‬בתוך‬ ‫הוויה פיסית באופי אירופי‪-‬משהו‪ .‬ציר שדרות בן‪-‬גוריון‬ ‫המשוקם‪ ,‬בלב המושבה הגרמנית‪ ,‬הפך לפרויקט לאומי‬ ‫ואפילו בינלאומי‪ ,‬ומהווה מנוף להתחדשות עירונית של‬ ‫כל העיר התחתית בחיפה‪.‬‬

‫החברה הכלכלית לחיפה‪ ,‬עיריית חיפה‪,‬‬ ‫יזמים ‬ ‫משרד התיירות‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫צוות תכנון הילה רותם הלוי‪ ,‬ויטה לרנר‪ ,‬שביט טולדו‪,‬‬ ‫ולדימיר מרקובסקי‬

‫חוף שקמונה‬ ‫פארק הכט‬ ‫חיפה‬ ‫עם הפנים לים‬

‫בימים אלה מקדמת עיריית חיפה‪ ,‬בתיאום עם גופים‬ ‫ציבוריים שונים‪ ,‬את הקמתו של פארק עירוני גדול‬ ‫בעורפו של חוף שקמונה‪ .‬ביצוע הפארק‪ ,‬על שם הכט‪,‬‬ ‫הוא שלב ראשון בפיתוח מתחם חוף שקמונה‪ ,‬בו מצוי גם‬ ‫חוף אקולוגי‪ ,‬בעל ערכי טבע‪ ,‬נוף וארכיאולוגיה רבים‪.‬‬ ‫מתחם חוף שקמונה‪ ,‬שגודלו כ‪ 150-‬דונם‪ ,‬ממוקם בין‬ ‫מסעדת מקסים בדרום למכון לחקר הימים בצפון‪ ,‬ובין‬ ‫כביש הכניסה לבאים מדרום לעיר חיפה ממזרח‪ ,‬לבין‬ ‫הים במערב‪ .‬תחום מי הים באזור זה הוכרז כשמורת‬ ‫טבע ימית המכילה משטחי גדודיות‪ ,‬גייזרים קטנים‪ ,‬דגה‬ ‫וצומח ימי ייחודיים והחוף הוכר כגן לאומי‪.‬‬ ‫ייחודה של חיפה במפגשים הקיימים בה‪ ,‬כגון המפגש בין‬ ‫ואדיות טבעיים למרקם הבנוי והמפגש בין חופי הים לבין‬ ‫הר הכרמל המשתפל אליהם‪ .‬תפיסה נופית לתכנון העיר‬ ‫חיפה הודגשה כבר במסמכים כתובים‪ ,‬מתחילת המאה‬ ‫ה‪ ,20-‬שהכין מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס עבור‬ ‫ראשי היישוב היהודי בחיפה‪ .‬גדס הדגיש בכתביו את‬ ‫הצורך בשמירה על מבטים פתוחים לים ולנוף הרחוק‪,‬‬ ‫ביצירת שווי משקל בין מעשי ידי אדם והטבע ובשמירה‬ ‫על רצף פתוח של אפיקי הואדיות עד הים‪ .‬ואכן‪ ,‬בעבר‬ ‫הרחוק‪ ,‬הייתה חיפה עיר שפניה לים‪ .‬רחובות‪ ,‬שכונות‬ ‫ואזורים בעיר היו בקשר פיזי ישיר עם הים והסתיימו‬ ‫בחוף‪ .‬אולם‪ ,‬עם השנים אבד החזון התכנוני של גדס‬ ‫והקשר בין הים לעיר נחלש‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬חלק ניכר מחופי חיפה אינו נגיש לתושבי העיר‬ ‫ואף חסום ויזואלית‪ .‬הנמל‪ ,‬הממוקם בקצה הציר של‬ ‫שדרות בן‪-‬גוריון‪ ,‬יצר נתק בין העיר לים וגרם להחמצת‬ ‫אחת מהאפשרויות האטרקטיביות ביותר לחיבור בין‬ ‫העיר לחוף‪ .‬לאורך קו המפגש‪ ,‬בין שיפולי הכרמל לחוף‪,‬‬ ‫מוקמו תשתיות כמו מסילת רכבת וכביש הכניסה הראשי‬ ‫לחיפה‪ ,‬שחסמו את הקשר בין ההר לים ובין העיר‬ ‫לחופיה באזור זה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬הציבה עירית חיפה מספר הדגשים‬ ‫נופיים כבסיס לתכנון השטחים הפתוחים של העיר‪,‬‬ ‫ביניהם שמירה על רצף פתוח והמשכי לאורך ערוצי‬ ‫הנחלים מההר לים‪ ,‬חיבור העיר לחופיה תוך הפניית‬ ‫פניה לים‪ ,‬ויצירת רצף ליניארי המשכי ופתוח לציבור‬ ‫לאורך חופי חיפה‪ .‬לפני כעשר שנים‪ ,‬כחלק מתפיסה‬ ‫עירונית זו‪ ,‬נולד הרעיון לנצל את מתחם חוף שקמונה‪,‬‬ ‫שהיה פיסת קרקע מנותקת מן העיר ומוזנחת‪ ,‬ולהפכה‬ ‫לפארק עירוני ולמתחם חוף טבעי‪ ,‬שחלקו אף הוכרז כגן‬ ‫הלאומי חוף שקמונה‪.‬‬ ‫חוף שקמונה שטח של כ‪ 80-‬דונם בחזית החוף‪ ,‬התחום‬ ‫על ידי מסילת הברזל במזרח ועל ידי הים במערב‪ ,‬הוכרז‬

‫כגן לאומי‪ .‬אופי הפיתוח של חוף שקמונה שונה משאר‬ ‫החופים והטיילות לאורך חופי חיפה‪ .‬הגן הלאומי חוף‬ ‫שקמונה אינו מיועד לשמש כחוף רחצה או לפעילות‬ ‫אינטנסיבית אחרת‪ .‬סגירת החוף לכלי רכב תאפשר‬ ‫שיקום הצומח החופי האנדמי ופיתוח שבילי טיול‪ ,‬פינות‬ ‫תצפית והסבר וכן מסלול לרכיבת אופניים‪ .‬הפיתוח‬ ‫המתוכנן יהיה בעל אופי צנוע תוך שימת דגש על שיקום‬ ‫משטחי הפסולת שהצטברו בו במהלך השנים והשבת‬ ‫אופיו הטבעי של החוף‪ .‬רציפי עץ שתוכננו בצמוד לקיר‬ ‫היסטורי קיים‪ ,‬באורך של מספר מאות מטרים‪ ,‬במקביל‬ ‫לקו המים‪ ,‬יאפשרו מפגש עם הגדודיות ופעילות דיג‬ ‫ללא פגיעה בערכי הטבע הקיימים‪.‬‬ ‫פארק הכט שטח של כ‪ 70-‬דונם‪ ,‬התחום במזרח על‬ ‫ידי כביש הכניסה לחיפה ובמערב‪ ,‬ועל ידי פסי הרכבת‬ ‫במזרח‪ .‬אופיו העיצובי של הפארק‪ ,‬הנמצא בשלבי ביצוע‬ ‫מתקדמים הוא רך‪ ,‬גלי ופתוח‪ .‬השביל הראשי האורכי‪,‬‬ ‫עשוי מבטון בגוון חול ים‪ ,‬תופר לאורכו את כל פעילויות‬ ‫הפארק ומאפשר מבט פתוח לים‪ .‬הקשר בין כביש‬ ‫הכניסה לחיפה‪ ,‬דרך ההגנה‪ ,‬לשביל שבלב הפארק‪ ,‬נוצר‬ ‫על ידי רציפי עץ ישרים המהווים המשך לגריד העירוני‬ ‫ולשכונות המגורים שממזרח לפארק‪ .‬רובו של הפארק‬ ‫כולל שטחי החסרים מאד בחיפה‪ .‬הפרגולות‪ ,‬מתקני‬ ‫המשחק‪ ,‬עמודי התאורה‪ ,‬שבשבות הרוח והצמחיה יהיו‬ ‫אווריריים ויצרו דיאלוג עם הרוח המגיעה מהים‪ .‬הוחלט‬ ‫כי לא יבנו בפארק אלמנטים חוסמי מבט‪ ,‬כך שקו האופק‬ ‫יצפה מכל מקום בפארק ומכביש הכניסה לחיפה הצמוד‬ ‫לפארק ממזרח‪.‬‬ ‫רצפים מקשרים במסגרת פיתוח מתחם שקמונה‬ ‫מתוכננים שני מעברי הולכי רגל ורוכבי אופניים מתחת‬ ‫למסילת הרכבת המפרידה כיום בין אזור פארק הכט‬ ‫לאזור חוף שקמונה‪ .‬מעברים אלה יאפשרו חיבור בין‬ ‫הפארק לחוף‪ ,‬ויאפשרו קשר רגלי רציף ונוח לאורך ואדי‬ ‫לוטם‪ ,‬מגן האם שעל הר הכרמל ועד לחוף שקמונה‪.‬‬ ‫מתחם שקמונה ופארק הכט יהוו בעתיד גם חלק ממערכת‬ ‫להולכי רגל ולרוכבי אופניים שתתקשר לעתלית בדרום‬ ‫ולאתר הרכבל ושכונת בת גלים בצפון‪ .‬נראה שלאחר‬ ‫כמאה שנים‪ ,‬חזונם של פטריק גדס ומתכנני העיר חיפה‬ ‫לקשור את העיר והכרמל לים ולפתח רצף חופי ליניארי‪,‬‬ ‫פתוח ונגיש לציבור קרוב עומד לקראת מימוש‪.‬‬

‫עירית חיפה‪ ,‬חברת יפה נוף‬ ‫יזמים ‬ ‫יזם שותף רשות הטבע והגנים (שקמונה)‬ ‫צוות תכנו ן טלי מרק‪ ,‬ויטה לרנר‪ ,‬ליטל קוצר‬

‫כביש חוצה ישראל‬ ‫נוף בתנועה‬

‫כביש מס' ‪ ,6‬שהיה בתחילת דרכו פרויקט שנוי‬ ‫במחלוקת‪ ,‬הפך מאז פתיחתו לנושא הדגל בגישתו‬ ‫לתכנון ושיקום נוף איכותי לתשתיות בישראל‪.‬‬ ‫מעורבותו של משרד גרינשטיין הר‪-‬גיל בתכנון כביש‬ ‫מס' ‪ 6‬החלה בהכנת נספחי הנוף לתמ"א ‪/31‬א‪ ,‬תכנית‬ ‫המתאר הארצית לכביש חוצה ישראל‪ ,‬ובהשתתפות‬ ‫בהכנת מסמכי מכרז ה‪ ,B.O.T -‬לזכיינים שהכינה‬ ‫חברת חוצה ישראל‪ .‬בהמשך ביצע המשרד עבור חברת‬ ‫דרך ארץ‪ ,‬שזכתה במכרז תכנון וביצוע‪ ,‬תכנון מפורט‬ ‫למספר קטעי הכביש שהאחרונים בהם הם הקטעים בין‬ ‫אזור להבות חביבה לאזור מחלף עירון‪ .‬עיקר החידוש‬ ‫בכביש ‪ 6‬היא בגישה הכוללת לשיקום הנופי שהיותה‬ ‫חלק אינטגרלי מהתכנון ההנדסי‪.‬‬ ‫שיקום צמחי בתפיסה נופית‪-‬אקולוגית הנוף המשוחזר‪,‬‬ ‫בתחום הקו הכחול של הכביש‪ ,‬משקף את הנוף הקיים‬ ‫בסמיכות לכביש‪ .‬לאורך שולי כביש חוצה ישראל‪ ,‬נשזר‬ ‫מגוון הנופים הקיימים לאורכה של מדינת ישראל‪ .‬השיקום‬ ‫הצמחי משלים את הנוף החיצוני‪ .‬אזורים חקלאיים בהם‬ ‫עוברים קטעי הכביש מקבלים ביטוי בצמחייה לאורכו‬ ‫דרך שדות דגניים או שורות עצים דמויי מטע חקלאי‪.‬‬ ‫האזורים הטבעיים של יער הפארק ישוחזרו אף הם‪.‬‬ ‫בשטח של תוואי הכביש נאספו לפני הביצוע זרעים‪,‬‬ ‫בלוטים ופקעות‪ ,‬להנבטה של צמחיה מבתי הגידול‬ ‫המקומיים ולנטיעה מחדש‪ .‬השימוש בצמחיה מקומית‬ ‫מאפשר צמצום בכמות המים הנדרשת להשקיה ומדגיש‬ ‫את חווית ההשתנות העונתית של נופי הארץ‪.‬‬ ‫אזור רמות מנשה בקטע רמות מנשה‪ ,‬עובר כביש חוצה‬ ‫ישראל בחבל ארץ בעל רגישות נופית גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫תוואי הכביש חוצה שרשרת גבעות רכות שחלקן מכוסה‬ ‫ביער פארק אלון תבור וחלקן בשדות חיטה‪ .‬תוואי הכביש‬ ‫חוצה ‪ 11‬נחלים‪ ,‬ביניהם נחל דליה ויובליו‪ .‬לאורך ‪18‬‬ ‫הק"מ של התוואי ממוקמים שלושה ישובים כפריים‪.‬‬ ‫בשני קצוות הקטע מתוכננים מחלפים ‪ -‬בדרום‪ ,‬מחלף‬ ‫עירון עם כביש ‪ ,65‬ובצפון מחלף עין תות במפגש עם‬ ‫כביש ‪.70‬‬ ‫תכנון הנוף ליווה את התכנון ההנדסי משלביו המוקדמים‪.‬‬ ‫תכנון הנוף‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כלל בחינה של תאי השטח וניתוח‬ ‫נופי‪ ,‬השתתפות בקביעת התוואי האופקי והאנכי של‬ ‫הכביש‪ ,‬בבחינת החלופות השונות‪ ,‬ובקביעת מיקום‬ ‫ואורך הגשרים והמנהרות ותכנון המחלפים‪.‬‬ ‫בשל הרגישות הנופית של השטח והאופי של תהליך‬ ‫התכנון‪ ,‬קבלו ההיבטים הנופיים והסביבתיים דגש‬ ‫וחשיבות גדולים במיוחד והשפיעו מהותית על התכנון‬ ‫ההנדסי והתחברותי של הכביש במספר נושאים‪.‬‬

‫ההשפעה הנופית על התכנון ההנדסי באה לידי ביטוי‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫גישור‪ ,‬מעל כל עמקי הנחלים ברמות מנשה באורך‬ ‫מצטבר של כשני קילומטרים‪ .‬מערך הגשרים וחיבוריהם‬ ‫לקרקע הטבעית יהווה מעיין "ויאדוקט" המרחף בנוף‪,‬‬ ‫תוך צמצום השטח הנפגע‪.‬‬ ‫מינהור באזור גבעות נילי באורך של כ‪ 350-‬מטר‪ .‬מוצא‬ ‫המנהרות (פורטלים) מתוך הגבעות תוכנן כאלמנט בעל‬ ‫משמעות חזותית רבה אך באופן מוצנע‪ ,‬כך שלא יראה‬ ‫לעין כל אלמנט בנוי מלבד הפתח עצמו‪ ,‬והנוף הטבעי‬ ‫הרך ישוחזר סביב הפורטל‪.‬‬ ‫חציבות לפי קווי המתאר של הגבעות ליצירת נוף בעל‬ ‫חזות רכה וטבעית ככל הניתן‪ .‬בקטעים בהם הכביש‬ ‫שקוע‪ ,‬תדורג החציבה במדרגות (ברמות)‪ ,‬בקווים‬ ‫גליים רכים העוקבים ומשתלבים עם קווי המתאר של‬ ‫הגבעות‪.‬‬ ‫מעברים אקולוגיים ומעברי רצף לבעלי חיים התכנון‬ ‫מאפשר מעבר בעלי חיים לאורך הנחלים מתחת לגשרים‬ ‫ובמעברים עיליים מעל לכביש ‪.6‬‬ ‫מעקב ומחקר אקולוגי ימשך מעקב מדעי בחלקות ניסוי‬ ‫שהוקמו לאורך הכביש‪ ,‬וכן ימשך ניטור תנועת בעלי‬ ‫החיים במעברים שלאורך הנחלים ובמעברי הרצף‬ ‫שמעל לכביש‪.‬‬ ‫מיחזור עודפי עפר ושיקום מזבלה כ‪ 1.5-‬מיליון מ"ק‬ ‫של עודפי חפירה מעבודות הכביש ישמשו לכיסוי מזבלה‬ ‫קיימת לאורך נחל ברקן ליד כפר קרע‪ .‬פני הקרקע יעוצבו‬ ‫באופן המשתלב בשיפולי הקרקע הטבעית‪ ,‬והתכסית‬ ‫תפותח כפארק לתושבי הכפר‪ .‬הפארק המתוכנן כולל‬ ‫טיילת נחל‪ ,‬פינות ישיבה מוצלות‪ ,‬נטיעת חורשות‬ ‫ושבילי טיול‪ ,‬מעל נחל ברקן‪ .‬גשרים להולכי רגל יקשרו‬ ‫את הכפר עם הפארק המתוכנן‪.‬‬ ‫ההכרה ברגישות הנופית והסביבתית של השטח בו עובר‬ ‫כביש חוצה ישראל בקטע רמות מנשה‪ ,‬הביאה לתהליכי‬ ‫תכנון ובקרה בהם ההיבטים הנופיים הובילו והדריכו‪,‬‬ ‫במידה רבה‪ ,‬גם את השיקולים ההנדסיים‪ .‬בתהליך‬ ‫התכנון ניתן המענה הטוב ביותר האפשרי למזעור‬ ‫השפעת הכביש על הסביבה והנוף באזור ולשיקום‬ ‫הפגיעה‪.‬‬

‫חברת כביש חוצה ישראל‪ ,‬חברת דרך ארץ‬ ‫יזמים ‬ ‫צוות תכנון עופר מור‪ ,‬הילה רותם הלוי‪ ,‬ויטה לרנר‪,‬‬ ‫אלונה מוסטיצקי‪,‬אילן עקריש‬

‫תכנית אב לנחל התנינים‬ ‫תכנית פארק אלונה‬ ‫מי קדם‬

‫נחל התנינים על יובליו מנקז שטח של כ‪ 200-‬קמ"ר‪,‬‬ ‫באזור בו למי התהום רגישות הידרולוגית רבה‪ .‬האגן‬ ‫ממוקם בשולי שני מטרופולינים גדולים ובין צירי רוחב‬ ‫ואורך משמעותיים‪ .‬מרחב התכנון עתיר בשטחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬שמורת טבע וגנים לאומיים ובתחומו אתרים‬ ‫ארכיאולוגיים חשובים‪ ,‬ביניהם שרידי מערכת הובלת‬ ‫המים הרומית לקיסריה העתיקה‪ .‬משרד גרינשטיין הר‪-‬‬ ‫גיל הוביל תכנית אב אזורית רב‪-‬תחומית לאגן הנחל‪,‬‬ ‫אשר בבסיסה תפיסה מרחבית‪-‬אגנית המדגישה את‬ ‫המערכת הייחודית לאזור ורואה בנחל תוצר של סביבתו‬ ‫הרחבה‪ .‬בתכנית האב ניתנו הגדרות פרטניות לשטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬והנחיות אשר מטרתן הגדרת אזורים עליהם‬ ‫יש להגן ואזורים בהם יש לעודד פעילות שתתמוך‬ ‫בערכי השטח‪.‬‬ ‫אזור אלונה הינו חלק מאגן ההיקוות של נחל התנינים‪.‬‬ ‫האזור מאופיין בנוף גבעות רך‪ ,‬המכוסה ברובו חורש‬ ‫טבעי‪ ,‬יער ושטחים חקלאיים מעובדים ‪ -‬הרמוניה‬ ‫בין האדם לבין הטבע‪ .‬הביקור בחבל הארץ של פארק‬ ‫אלונה מבוסס על תיירות של שטחים פתוחים‪ ,‬חורש‬ ‫טבעי‪ ,‬יערות ושטחים חקלאיים‪ .‬מיקומו של הפארק בין‬ ‫מטרופולין חיפה לבין גוש דן‪ ,‬הופך אותו לאתר פופולארי‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫גולת הכותרת לתרבות העתיקה של האדם באזור אלונה‬ ‫היא מערכת הובלת המים העתיקה‪ ,‬מפעל מים מתוחכם‬ ‫ומרהיב שהוקם בתקופת הרומאים במטרה לספק מי‬ ‫שתייה לקיסריה‪ .‬אורכו של המפעל‪ ,‬ממעיינות צברין‬ ‫במזרח (בסמוך ליישוב עמיקם) ועד לקיסריה במערב‬ ‫הוא ‪ 23‬ק"מ‪ .‬המפעל‪ ,‬הכולל נקבת מים תת קרקעית‪,‬‬ ‫תעלות מים פתוחות ואקוודוקט‪ ,‬סיפק מים לעיר שמספר‬ ‫תושביה מוערך ב‪.17,000 -‬‬ ‫התוכנית המתארית אותה ערך המשרד לאזור שמה לה‬ ‫למטרה לשמר ולטפח את ערכי הטבע והנוף תוך קביעת‬ ‫עקרונות להגדרת ייעודי שטחים וחלוקה בין השטחים‬ ‫הירוקים השונים‪.‬‬ ‫פרויקט מי‪-‬קדם מתמקד בשיקום ושימור קטע באורך‬ ‫של כ‪ 300-‬מ' של ניקבת המים העתיקה החצובה‬ ‫בסלע‪ ,‬בה זורמים עד ימינו מים בשיפוע של פרומיל‪.‬‬ ‫פירי הירידה והכניסה אל הנקבה מהווים את מוקד‬ ‫המשיכה המרכזי בפארק‪.‬‬ ‫על מנת לאפשר ביקור מסודר במקום‪ ,‬הכשירה המועצה‬ ‫האזורית אלונה את האתר והתאימו אותו לדרישות‬ ‫ולתקנים מקובלים של אתר תיירותי‪ .‬הנקבה נוקתה‬ ‫מהסחף והעפר כדי לאפשר בה הליכה זקופה‪ .‬הירידות‬ ‫אל הנקבות הוסדרו‪ ,‬הוכשרו מגרשי חנייה למכוניות‪,‬‬

‫נסללו שבילי הליכה‪ ,‬נבנו פינות ישיבה ותיאטרון פתוח‬ ‫קטן‪ .‬בפני קהל המבקרים המגיע לאזור היום קיימת‬ ‫האפשרות של כניסה אל תוך מערכת המים‪ ,‬והליכה‬ ‫בתוך הנקבה בין הפירים המצויים במרחקים שווים של‬ ‫כ‪ 42-‬מטרים זה מזה‪.‬‬ ‫הגן שהוקם מעל פני הקרקע של הנקבה הסמויה מאזכר‬ ‫ומחקה אופיו של נחל‪ .‬השביל מתפתל ברכות‪ ,‬צמחיית‬ ‫נחלים וחלוקי נחל מצויים לצד השביל‪ ,‬עצי ערבה‬ ‫ותאנה נטועים סביב כל פיר ומדגישים את הקצב הקבוע‬ ‫שלהם‪ .‬השביל מאפשר גישה והתבוננות בכל אחד‬ ‫מפתחי הפירים של ניקבת המים‪ .‬השילוט‪ ,‬המצטט את‬ ‫המהנדס הרומי‪ ,‬עשוי משילוב של אבן וזכוכית ירקרקה‪.‬‬

‫תכנית אב לנחל התנינים ויובליו‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬קרן קיימת‬ ‫יזמים ‬ ‫לישראל‪ ,‬קרן ‪LIFE‬‬ ‫צוות תכנו ן טלי מרק‬ ‫פארק אלונה ‪ -‬יערות ושמורות אלונה‬ ‫קרן קיימת לישראל‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪,‬‬ ‫יזמים ‬ ‫המועצה המקומית זיכרון‪-‬יעקב‪ ,‬המועצה האזורית חוף‬ ‫הכרמל‬ ‫צוות תכנו ן טלי מרק‬ ‫פארק מי קדם‬ ‫מועצה אזורית אלונה‪ ,‬קרן קיימת לישראל‪,‬‬ ‫יזמים ‬ ‫החברה הממשלתית לתיירות‬ ‫צוות תכנו ן אילן עקריש‬

‫סיפורי תל חי‬ ‫שביל מוזיאלי בנוף פתוח‬

‫פרויקט השביל המוזיאלי של סיפורי תל חי‪ ,‬נועד לחבר‬ ‫את חצר תל חי‪ ,‬אתר האריה השואג‪ ,‬מוזיאון בית השומר‬ ‫ואתר הסליקים (מקומות מחבוא לכלי נשק) בכפר גלעדי‬ ‫לכדי מכלול אחד‪ ,‬על ידי שיפור הקשר הפיסי ביניהם‪.‬‬ ‫ההתעמקות בתכנון מערכת השבילים חשפה כי‬ ‫מאחורי החזית של ההיסטוריה הלאומית‪ ,‬ההירואית‪,‬‬ ‫המוצגת באתרי המורשת עצמם‪ ,‬קיימת מסכת של‬ ‫סיפורים אנושיים שליוו את מאבק הגבורה באזור תל‬ ‫חי‪ .‬השבילים עצמם הם הד להיסטוריה המקומית והם‬ ‫אוצרים בתוכם את הסיפור של המקום ושל האנשים‬ ‫שנאבקו בו על חייהם‪.‬‬ ‫מתוך תובנה זאת‪ ,‬נולד רעיון השביל המוזיאלי המקשר‬ ‫את מכלול אתרי תל חי וכפר גלעדי‪ .‬למערכת השבילים‬ ‫שמקשרים בין האתרים נוסף גם הרובד הנרטיבי‪.‬‬ ‫בתיה גיא‪ ,‬מנהלת מוזיאון השומר‪ ,‬התנדבה לאצור‬ ‫את תערוכת המוזיאון הפתוח‪ .‬שלושה נושאים נבחרו‬ ‫ללוות את שבילי ההליכה המוזיאליים בהתאמה‬ ‫למיקומם – סיפורים מחיי השומרים‪ ,‬סיפורים מאחורי‬ ‫הקלעים של הקמת "האריה השואג" וסיפורי ההקמה‪,‬‬ ‫הקרב והנטישה של חצר תל חי‪ ,‬תוך שימוש ב"שביל‬ ‫הפצועים" כמקשר בין חצר תל חי לקבוצת כפר גלעדי‪.‬‬ ‫לאורך שבילי ההליכה שובצו סלעים בהם הוטבעו‬ ‫תמונות וצילומים של האנשים והנוף בו חיו‪ ,‬ציטוטים‬ ‫וסיפורים‪ ,‬בדיחות ואנקדוטות על החיים שמעבר‬ ‫למיתוס‪.‬‬ ‫תוך כדי טיפוס בשביל ההיסטורי המשוקם‪ ,‬ניתן לחוות‬ ‫ולדמיין את אורחות חיי המתיישבים‪ ,‬עם השמחה ועם‬ ‫הכאב‪.‬‬

‫חברה ממשלתית לתיירות‪ ,‬מועצה אזורית‬

‫יזמים ‬ ‫גליל עליון‬ ‫צוות תכנון שביט טולדו‬ ‫אוצרות בתיה גיא‬ ‫רני פרייס‬ ‫שילוט ‬

‫תל דן‬ ‫אתר ארכיאולוגי פולחני על פלגי מים‬

‫לקראת פתיחת אתרים ארכיאולוגיים לציבור הרחב‪,‬‬ ‫התבקש משרד גרינשטיין הר‪-‬גיל להכין תכניות נוף‬ ‫לאתרים ארכיאולוגיים בשתי שמורות טבע – שמורת תל‬ ‫דן ושמורת נחל חרמון (בניאס)‪.‬‬ ‫שמורת תל דן משתרעת על פני שטח זעיר‪ ,‬אולם בזכות‬ ‫מיקומה הגיאוגרפי ושפע אפיקי המים שבה היא אחת‬ ‫משמורות הטבע הפופולאריות ביותר בארץ‪ .‬בתל דן‬ ‫נערכו חפירות ארכיאולוגיות שבמהלכן נחשפו ממצאים‬ ‫ושרידי העיר המקראית דן מימי המלך ירובעם‪ .‬העיר‬ ‫המבוצרת ששכנה בתל דן היתה מרכז מינהלי‪ ,‬דתי וצבאי‬ ‫בתקופות שונות‪ .‬ההתיישבות בדן הוקמה על מקורות‬ ‫המים של נחל דן והתקיימה ברציפות מן התקופה‬ ‫הכנענית עד לתקופה הרומית‪.‬‬ ‫תכנון הנוף קושר את האתרים ואת נכסי הנוף והטבע של‬ ‫השמורה למערך מסלולי טיול רציפים‪ .‬קיומו של אתר‬ ‫ארכיאולוגי חייבה חיבור בין ישן לחדש ובו‪-‬זמנית שמירה‬ ‫על הבדל ברור‪ ,‬בין שימור לשחזור ולתכנון מחדש‪.‬‬ ‫מסלול ההליכה המחבר את התל הארכיאולוגי לשמורת‬ ‫נחל דן ואת האתרים הארכיאולוגיים בינם לבין עצמם‪,‬‬ ‫ומדגיש את מיקומו המיוחד של האתר כחולש על‬ ‫מקורות המים של הירדן‪ .‬באתר תוכננו מצפורים ותצפיות‬ ‫פנורמיות לכוונים שונים‪ ,‬הוצבו לוחות עם הסברים‬ ‫כתובים ומאויירים‪ .‬באתר שוחזרו חלק משער העיר‬ ‫המקראית ומכס המשפט של המלך ששפט בשער העיר‬ ‫וכן במת הזבח‪ .‬בשילוט ההסברה משולבים ציטוטים‬ ‫מהתנ"ך‪ .‬בתכנון נעשה ניסיון להדגיש את הקשר בין‬ ‫ההתיישבות הקדומה לאיתני הטבע ולהעביר למטייל‬ ‫מעט מהתחושה הרוחנית שאתר זה עורר במקימיו‪.‬‬ ‫עבודת התכנון נעשתה לאור הבנת החשיבות הגדולה‬ ‫שבהגנה על ערכי הטבע בשמורה‪ .‬סוגי הצמחים שנשתלו‬ ‫במקומות שונים באתר נלקחו מהמגוון המצוי בשטח‪ ,‬ללא‬ ‫הכנסה של סוגי צמחים זרים לשמורה העלולים להשתלט‬ ‫על הקיים במקום להשתלב בו‪ .‬הזריעה והנטיעה נעשו כך‬ ‫שבזמן קצר ככל האפשר תשתלב הצמחייה החדשה בזו‬ ‫הקיימת ותראה כחלק מהמרקם הטבעי הכולל‪ .‬שורשיהם‬ ‫של עצי האלון הותיקים בני מאות שנה המצויים בתל‪,‬‬ ‫אשר נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות‪ ,‬זכו להגנה‬ ‫באמצעות שימוש בחלוקי נחל לבנים השונים בתכלית‬ ‫מהאבן המסותתת של הבניה המקורית‪.‬‬ ‫רשות שמורות הטבע‪ ,‬החברה הממשלתית‬ ‫ם‬ ‫יזמי ‬ ‫לתיירות‬ ‫צוות תכנו ן ולדימיר מרקובסקי‬ ‫ת רנה סיוון‬ ‫אוצרו ‬ ‫רונית לומברוזו‬ ‫שילו ט‬

‫משולש המעיינות‬ ‫גן השלושה‬ ‫עמק בית שאן‬ ‫אתר מים ונופש‬

‫פארק משולש המעיינות ממוקם מערבית לעיר בית שאן‪,‬‬ ‫בלב אזור עשיר בנביעות ומעיינות למרגלות הרי הגלבוע‪.‬‬ ‫בשטח הפארק אפיקי נחלים טבעיים‪ ,‬ומערכות הולכת‬ ‫מים מעשה ידי אדם‪.‬‬ ‫תכנון הפארק החל בהכנת תכנית אב נופית לשטח נרחב‬ ‫מאד של אלפי דונמים‪ .‬בתכנית זוהו אתרי טבע יחודיים‬ ‫רבים‪ ,‬הראויים לפיתוח אינטנסיבי ולפתיחתם לציבור‪,‬‬ ‫רובם אתרי מים‪ .‬מבין האתרים פותחו שלושה אתרי מים‬ ‫השונים זה מזה באופיים – נחל הקיבוצים‪ ,‬עין מודע‬ ‫ונחל עמל‪.‬‬ ‫תכנון שלושת הפרויקטים הללו התמקד בהפיכת האתרים‬ ‫לנגישים יותר ולאטרקטיביים לקהל הרחב‪ ,‬תוך שמירה‬ ‫וחיזוק האופי הטבעי והמקומי שלהם‪ .‬השפה העיצובית‬ ‫המקומית הודגשה על ידי שמוש באבן בזלת האופיינית‬ ‫לאזור‪ ,‬ריבוד השבילים בחיזרה (אבני חצץ קטנות) בגוון‬ ‫כהה ושימוש נרחב בצמחיה בעלת אופי מקומי‪ .‬כמו כן‬ ‫הוחלט כי חלק ניכר מן האזורים‪ ,‬הרחבות והשבילים‬ ‫ישארו באופי אקסטנסיבי מאד המתאים לאופי הפארק‪.‬‬ ‫אחד מהישגיו החשובים של הפרוייקט היה הרחקתם‬ ‫של כלי הרכב‪ ,‬ובמיוחד רכבי השטח‪ ,‬אשר נהגו בעבר‬ ‫לחנות על קו המים‪ .‬כיום חונים כלי הרכב באזורי חניה‬ ‫שהוכשרו למטרה זו‪ ,‬והשטחים בקרבת המים נותרים‬ ‫פנויים לנופשים ולמבקרים‪.‬‬ ‫נחל הקיבוצים באתר בוצע שיקום בריכת המים הקיימת‪,‬‬ ‫הוספת והרחבת אזורי שהייה ונופש‪ .‬הוסדרו אזורי חניה‬ ‫בנפרד מאזורי השהייה‪ .‬ניטעו עצים לאורך גדות הנחל‪.‬‬ ‫נבנו טרסות מאבני בזלת‪ ,‬כדוגמת הטרסות שהיו קיימות‬ ‫והוצבו גשרים להולכי רגל‪.‬‬ ‫בעין מודע באתר תוכננו ובוצעו הסדרה של הבריכה‬ ‫הקיימת‪ ,‬שיפור חיבורה של הבריכה לתעלות אזוריות‪,‬‬ ‫אזורי שהיה ופיקניק‪ ,‬ייצור הפרדה בין אזורי החניה‬ ‫לאזורי השהיה‪ ,‬ביצוע שביל טיול לאורך הנחל והתעלות‬ ‫היוצאות מהבריכה ובוצעו נטיעות של עצי צל‪.‬‬ ‫בנחל עמל (קדום) באתר תוכננו ובוצעו שביל להולכי‬ ‫רגל ולרוכבי אופניים ברום הסוללה לצד בריכות הדגים‪,‬‬ ‫פינות ישיבה‪ ,‬נבנה מגדל לתצפית על ציפורים ועל הנוף‪,‬‬ ‫נבנו גשרים להולכי רגל ולרוכבי אופניים ונטעו מקבצים‬ ‫של עצים לאורך הערוץ וברום הסוללה‪.‬‬ ‫(משולש המעיינות) מנהלת נחל חרוד‬ ‫יזמים ‬ ‫(המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬רשות ניקוז ירדן דרומי‪,‬‬ ‫המועצה האזורית עמק בית שאן‪ ,‬רשות שמורות הטבע‪,‬‬ ‫והחברה להגנת הטבע והקרן הקיימת לישראל)‬ ‫צוות תכנון הילה רותם הלוי‪ ,‬אלונה מוסטיצקי‬

‫שכונת הדר‪-‬הכרמל‬ ‫גן בנימין‬ ‫חיפה‬ ‫התחדשות שכונתית ועירונית‬

‫הדר‪-‬הכרמל‪ ,‬השכונה היהודית הראשונה בחיפה‪ ,‬היתה‬ ‫עד לשנות השישים למרכז העיר‪ .‬לימים‪ ,‬ירדה השכונה‬ ‫מגדולתה‪ ,‬הוזנחה ותושביה המבוססים נטשו אותה‪ .‬כחלק‬ ‫מהמאמץ העירוני לשיקומה‪ ,‬עסק משרד גרינשטיין הר‪-‬גיל‬ ‫בתכנון הנוף והפיתוח של רחובות השכונה‪ .‬מטרות התכנון‬ ‫כללו את שיפור חזות הרחוב‪ ,‬שמירה על האופי ההיסטורי‬ ‫תוך החזרת הפרטים האופייניים‪ ,‬ושימוש בסוגי הצמחיה‬ ‫המקוריים‪ .‬תכנון הרחובות נעשה בזהירות‪ .‬תחילה תועדו‬ ‫המבנים וחזיתות המגרשים לאורך הרחוב‪ .‬לאור התעוד‬ ‫הוחל בתכנון‪ ,‬תוך מאמץ לשמור על רוח המקום ואופיו‪.‬‬ ‫תחום התכנון כלל את כל המרווח בין חזיתות המבנים משני‬ ‫צידי הרחוב‪ ,‬טיפול בחצרות הפרטיות ועיצוב הקירות‬ ‫בחזית המגרשים‪ .‬בכדי למנוע יתר חזרתיות‪ ,‬הוחלט כי‬ ‫ייעשה שימוש בשישה סוגים שונים של מעקות ובמספר‬ ‫סוגים של קירות בגבול בין חצרות המגרשים הפרטיים‬ ‫לרחוב‪ .‬עבודות השיקום כללו גם החלפת ריצופי המדרכות‬ ‫והמעברים לריצוף אספלט התחום ע"י אבן טבעית בהירה‬ ‫ומעובדת‪ ,‬הסדרת חניות ומעברי חצייה‪ ,‬הצבת גופי‬ ‫תאורה חדשים‪ ,‬כל זאת תוך יצירת שפה עיצובית הרמונית‬ ‫ומגובשת ושמירה על הרוח העיצובית האופיינית לשכונה‬ ‫ולמבנים שבה‪.‬‬ ‫גן בנימין‪ ,‬חלק מתכניתו המקורית של האדריכל ריכרד‬ ‫קאופמן‪ ,‬עוצב בסגנון פורמאלי וסימטרי‪ ,‬ערוגות ורדים‬ ‫מעוצבות ומטעי זיתים‪ .‬עם השנים חלו בו שינויים רבים‪,‬‬ ‫הוא התדרדר והפך מוקד של עזובה ופעילות לא רצויה‪.‬‬ ‫שיקומו נעשה במטרה להפכו לגן חי ומתפקד תוך שמירה‬ ‫על פשטות וצניעות‪ ,‬ומתן כבוד לאופיו המקורי‪ .‬התכנון‬ ‫כלל פירוק התוספות המאוחרות‪ ,‬שמירה על אופי העיצוב‬ ‫המקורי‪ ,‬שימוש בחומרים ופרטי גמר מסורתיים ושמירה‬ ‫על העצים הותיקים‪ .‬נעשה שמוש בקירות תמך חדשים‬ ‫עם חיפוי באבן חאמי מסורתית‪ ,‬ובוצעו מעקות מתכת‬ ‫באופי של נפחות מסורתית‪ .‬בשבילים בוצע ריצוף אספלט‬ ‫ותיחום מאבן מסותתת (פרט היסטורי בחיפה) וברחבות‬ ‫המרכזיות בוצע ריצוף באבן מסותתת‪ .‬נעשו פעולות גיזום‬ ‫ושיקום לעצים הותיקים‪ .‬במרכז הגן תוכננה מדשאה בה‬ ‫מתקיימים פסטיבלים ואירועים שכונתיים‪ .‬אנדרטה לזכרו‬ ‫של שמואל פבזנר‪ ,‬מראשוני שכונת הדר הכרמל‪ ,‬שוחזרה‬ ‫בשילוב התבליטים המקוריים והוצבה במיקום מתאים‪.‬‬ ‫התכנון הפרטני של כל חזית מגרש ושיתוף הציבור‬ ‫בהחלטות התכנוניות תורמים לכך שתהליך השיקום‬ ‫הנמצא בעיצומו מתרחש באופן מוצלח תוך שמירה על‬ ‫אופי השכונה והפחת רוח חיים חדשה בגן בנימין‪.‬‬ ‫עירית חיפה‪ ,‬חב' יפה נוף‬ ‫ם‬ ‫יזמי ‬ ‫תכנון נו ף הילה רותם הלוי‪ ,‬אלונה מוסטיצקי‬

‫פארק גורן‬ ‫יערות כברי‬ ‫תכניות סטטוטוריות לשטחים פתוחים‬

‫פארק גורן ויערות כברי הינן שתי תכניות מתאר ליערות‬ ‫הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬הנותנות מענה תכנוני למרחב בן‬ ‫עשרות קילומטרים רבועים‪ ,‬אשר נחצה על ידי נחל כזיב‬ ‫העובר בו ממזרח למערב‪ .‬מטרת התכניות היא שימור‬ ‫וטיפוח ערכי הטבע והנוף וחשיפת הציבור לאתרים אלה‪.‬‬ ‫התכנון כלל התיחסות סטטוטורית למרחב‪ ,‬דיוק (קביעה‬ ‫מדויקת של) גבולות שטחי היער‪ ,‬שמורות הטבע‪ ,‬הגנים‬ ‫הלאומיים ושטחי החקלאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הציעה התכנית‬ ‫מערך של קליטת קהל המכיל דרכי נוף‪ ,‬שבילי הליכה‪,‬‬ ‫שבילי אופנים‪ ,‬חניונים‪ ,‬מצפורים וכו'‪.‬‬ ‫מתוך התכנית ותפיסת התכנון הכולל נגזרו פרויקטים‬ ‫נקודתיים אשר בוצעו בפארק גורן‪ .‬הפרויקטים שבוצעו‬ ‫כוללים שבילים ופינות ישיבה נגישות לנכים‪ ,‬מערך‬ ‫חניות‪ ,‬תיאטרון פתוח ותצפיות‪.‬‬

‫קרן קיימת לישראל‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫צוות תכנון עפר מור‪ ,‬ויטה לרנר‪ ,‬אילן עקריש‪.‬‬

‫גן קרית הממשלה‬ ‫חיפה‬ ‫גן מוזיאלי על הגג‬

‫גן שקמונה מהווה כיכר כניסה לקרית הממשלה החדשה‬ ‫בחיפה‪ .‬הגן בנוי על גג חניון תת‪-‬קרקעי ומתחבר לרחוב‬ ‫פל‪-‬ים‪ ,‬אחד הרחובות הראשוניים בעיר התחתית‪.‬‬ ‫הכניסה לגן היא ישירות מן הרחוב‪ ,‬ללא שינוי מפלס‬ ‫וללא מדרגות‪.‬‬ ‫גן שקמונה הוא גן מוזיאלי‪ ,‬בו מוצגים תולדות העיר חיפה‬ ‫בתמונות היסטוריות‪ .‬ציר ההליכה הראשי בגן עובר‬ ‫דרך עשרה שערים‪ .‬מתחת לכל שער שולבו תמונות‬ ‫שצוירו ע"י אמנים שונים בתקופות שונות‪ ,‬המתארות‬ ‫את העיר חיפה בתקופות שונות‪ .‬התמונות‪ ,‬ברובן ציורי‬ ‫שמן‪ ,‬הודפסו על אריחי קרמיקה ושולבו בריצוף האבן‬ ‫הטבעית‪ .‬כל אחד מן השערים מורכב מקשת נחושת‬ ‫הניצבת על שני עמודים‪ ,‬המחופים באבן טבעית‬ ‫מעובדת‪ .‬גובה עמודי האבן הוא ‪ 4.0‬מ' וביניהם מפתח‬ ‫של כ – ‪ 5.0‬מ'‪ .‬על כל אחד מעמודי האבן מוקמה כתובת‬ ‫ממתכת‪ ,‬שבוצעה בחיתוך לייזר‪ ,‬ומסבירה את התמונה‬ ‫שלידו‪ .‬בקשת הנחושת בראש כל שער קבוע גוף תאורה‬ ‫המאיר כלפי מטה אל תמונת הקרמיקה שבריצוף‪.‬‬ ‫בשל דרישות טכניות ופרוגרמתיות מוקמו בגן‪ ,‬על גג‬ ‫החניון‪ ,‬חמישה מבנים טכניים ומבני כניסה ויציאה‬ ‫לחניון‪ .‬מבנים אלו עוצבו ברוח הגן‪ ,‬תוך שימוש בחומרי‬ ‫גמר מסורתיים‪ .‬הקירות חופו באבן טבעית מעובדת‬ ‫ובטיח מינרלי‪ ,‬בגוון מסורתי‪ .‬הסורגים עוצבו בדוגמת‬ ‫נפחות מסורתית והגגות חופו בנחושת‪ ,‬המשנה את‬ ‫גווניה‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬מאדמדם בוהק לירוק מט‪.‬‬ ‫הצמחיה בגן שקמונה תוכננה בהתייחס לאופיו ולתפקודו‬ ‫של הגן‪ .‬כאזור כניסה‪ ,‬מעבר ושהיה‪ .‬שדרת עצים‬ ‫פורמאלית מלווה את הציר המרכזי‪ .‬משני צידי השדרה‬ ‫נשתלה צמחיה שנועדה ליצור רקע‪ ,‬הפרדה מן הסביבה‬ ‫והצללה של אזורי הישיבה‪ .‬כתמי צבע של שיחים‬ ‫הפורחים בעונות שונות‪ ,‬תוכננו במקומות משמעותיים‪.‬‬ ‫במשטחי הגינון יושמו פתרונות הנדסיים‪ ,‬טכנולוגיים‬ ‫ואגרונומיים מתקדמים‪ ,‬המותאמים לגינון על גג‪.‬‬ ‫גן שקמונה‪ ,‬במיקומו ובאופיו המיוחד‪ ,‬מהווה גם גן זיכרון‬ ‫לרובע ערבי היסטורי של העיר חיפה‪ .‬הרובע האורבאני‬ ‫באופיו היה במקום זה עד שנהרס באמצע המאה‬ ‫העשרים‪ .‬הד לרובע ההסטורי מוצג באמצעות הקווים‬ ‫הלא‪-‬רגולריים של הקירות הממוקמים בתוך משטחי‬ ‫הגינון ובדוגמאות הריצוף‪ .‬אלה מבטאים את קווי הבינוי‬ ‫ההסטוריים‪ ,‬כמו גם השימוש שנעשה בגן בחומרי גמר‬ ‫אצילים ומסורתיים‪ ,‬כמו אבן מסותתת ונחושת‪.‬‬ ‫מנהלת קריות הממשלה‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫צוות תכנון ולדימיר מרקובסקי‬

‫בית הלל‬ ‫כפר תיירותי‬

‫הישוב בית הלל הוכלל במסגרת פרויקט "כפרי תיירות"‬ ‫של משרד התיירות וקק"ל‪ .‬במסגרת זו פותחה בישוב‬ ‫ככר מרכזית‪.‬‬ ‫תכנית האב לכפר התיירות בית הלל גובשה בהליך‬ ‫תכנוני‪ ,‬שנערך בשיתוף תושבי הישוב‪ .‬תכנית האב‬ ‫קבעה ודרגה כעשרה פרויקטים לפיתוח‪ .‬ועדת ההיגוי‬ ‫המשותפת של חמ"ת‪ ,‬קק"ל ומושב בית הלל בחרה בשני‬ ‫פרויקטים לפיתוח בשלב הראשון‪ ,‬בהשקעה של כשני‬ ‫מיליוני ש"ח‪ .‬הפרויקטים הנבחרים ממוקמים לאורך‬ ‫הדרך המרכזית החוצה את בית הלל מצפון לדרום‪.‬‬ ‫במרכז הישוב הוקמה רחבת הולכי רגל ליניארית‪,‬‬ ‫המשלבת את בית התרבות‪ ,‬משרדי הישוב ובנין שמיועד‬ ‫למרכז מידע‪ .‬הרחבה מתחברת לדרך המרכזית ונצפית‬ ‫תוך נסיעה לאורכה‪ .‬בכניסה הצפונית ליישוב שולב‬ ‫מגדל המים ההיסטורי ברחבת ישיבה‪.‬‬ ‫התפיסה התכנונית של הרחבה המרכזית נבעה מהשילוב‬ ‫והמפגש הייחודי הקיים בבית הלל ובין הגיאומטריה של‬ ‫החקלאות והמטעים‪ ,‬לבין הקו הטבעי הפתלתל שחורץ‬ ‫נחל החצבני בעמק‪.‬‬ ‫הרחבה מורכבת ממשטחי בטון היצוקים באתר לתוך‬ ‫גריד גיאומטרי של פסי אבן טבעית‪ .‬את הרחבה חורץ‬ ‫לאורכה קו מתפתל‪ ,‬דמוי נחל‪ ,‬המשובץ בחלוקי נחל‬ ‫בגדלים שונים ובצמחית נחלים‪ .‬הכיכר תחומה בקירות‬ ‫ישיבה מאבן טבעית והותקנו בה ספסלי עץ ופרגולות‬ ‫עשויות עץ גושני מאסיבי וגגות רעפים‪ ,‬המאזכרים‬ ‫את בתי הראשונים שהוקמו בבית הלל ואת המבנה‬ ‫ההיסטורי של מגדל המים‪.‬‬

‫החברה המשלתית לתיירות‪ ,‬קרן קיימת‬

‫יזמים ‬ ‫לישראל‬ ‫צוות תכנו ן אילן עקריש‬

‫בן עמי‬ ‫כפר תיירותי‬

‫בן‪-‬עמי הוא מושב חקלאי בגליל המערבי‪ ,‬ליד נהריה‪.‬‬ ‫מושב בן‪-‬עמי מתמחה בגידולים חקלאיים של פירות‬ ‫טרופיים ואקזוטיים ובגידולים אורגניים‪ .‬במושב מפותח‬ ‫ענף האירוח הכפרי‪ ,‬קיימים בו חדרי אירוח (צימרים)‬ ‫רבים וכן אטרקציות תיירותיות נוספות‪ ,‬כמו מחלבת‬ ‫עיזים‪ ,‬סדנאות קדרות‪ ,‬אתרים לקטיף עצמי של פירות‪-‬‬ ‫יער וחוות סוסים‪.‬‬ ‫החברה הממשלתית לתיירות החליטה לאחד את כל‬ ‫האטרקציות ומוקדי הענין הקיימים במושב בן‪-‬עמי‬ ‫יחד‪ ,‬למכלול של כפר תיירות אטרקטיבי‪ .‬הושם דגש‬ ‫על מתן חזות מזמינה ונעימה המשתלבת באופי הכפרי‬ ‫הקיים של המושב‪ .‬התכנית‪ ,‬שביצועה הסתיים לפני‬ ‫מספר שנים‪ ,‬התמקדה ברחוב הכניסה ליישוב ובאזורים‬ ‫הציבוריים שלצידיו‪ .‬נכללו בה גם עיקרי ביצוע שילוט‬ ‫תיירותי ושדרוג של התשתיות הקיימות‪.‬‬ ‫עיקרי התכנון‪ ,‬היו בין היתר‪ :‬שימוש בחומרים בעלי‬ ‫אופי מקומי‪ ,‬ביניהם אבני כורכר‪ ,‬עץ ורעפים‪ .‬המקור‬ ‫להשראה לפרטי וחומרי הגמר נלקחה מאלמנטים‬ ‫אופייניים למקום ולסביבתו הרחבה‪ .‬לכן נעשה גם‬ ‫שימוש בדימויים חקלאיים‪ ,‬כמו תצורה ו"גריד" חקלאי‪,‬‬ ‫שילוב עצי פרי כמו תות‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬אגס ועוד‪ ,‬שימוש‬ ‫בצבעוניות משעשעת שהושפעה מדוגמת הרצפות‬ ‫בבית עפיפי הסמוך והשליכה על דוגמאות הריצוף ועל‬ ‫צבעי רעפי הפרגולות‪ .‬יצירתו של שביל מתפתל ועדין‬ ‫בינות לצמחייה שלאורכו פינות ישיבה מוצלות‪ ,‬כתחליף‬ ‫למדרכה רגילה ובמנותק מן הכביש נועדה לחזק את‬ ‫מושג הכפריות‪.‬‬

‫החברת הממשלתית לתיירות‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫צוות תכנו ן טלי מרק‬

‫תשתיות וגשרים‬ ‫הצנעה‪ ,‬השתלבות בסביבה ושקום‬

‫בשנים האחרונות עוסק משרד גרינשטיין הר‪-‬גיל רבות‬ ‫במעורבות תכנונית כאדריכלי הנוף בצוות התכנון של‬ ‫תשתיות וגשרים‪.‬‬ ‫תחת הכותרת פרוייקטי תשתית ניתן למנות‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫כבישים‪ ,‬מסילות רכבת‪ ,‬קוי מים‪ ,‬גז וחשמל‪ ,‬תחנות‬ ‫כח ומתקני התפלה‪ ,‬אזורי תעשייה ושיקום מחצבות‪.‬‬ ‫תפקידם המסורתי של אדריכלי נוף בתכנון פרויקטי‬ ‫תשתיות היה שיקום צמחי‪ .‬קרי‪ ,‬אחרי שנוצרה הפגיעה‬ ‫ניסו אדריכלי הנוף לשקם וליפות ע"י שתילה ונטיעה‪.‬‬ ‫אדריכלי הנוף נדרשים בשנים האחרונות לקחת תפקיד‬ ‫מרכזי יותר בחזית התכנון של תשתיות חדשות‪ .‬תרומתם‬ ‫של אדריכלי הנוף בתכנון תשתיות הפכה למהותית‬ ‫מאד‪ .‬השפעתו של המשרד במהלך עבודתו כיועצי נוף‬ ‫במסגרת פרויקטי תכנון תשתיות באה לידי ביטוי כבר‬ ‫בשלבי התכנון הראשונים‪ .‬עבודת תכנון וייעוץ זו באה‬ ‫לתרום להצנעה ולהשתלבות התשתית בנוף ולמזעור‪,‬‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬של הפגיעה בסביבה‪ ,‬מטרה המושגת‬ ‫לעיתיקם קרובות‪.‬‬ ‫תכנון הנוף בפרויקטי תשתית מתחיל בלימוד‪ ,‬נתוח‬ ‫והבנה של הסביבה‪ ,‬בה מתוכננת התשתית‪ .‬בפרויקטי‬ ‫תשתית לינאריים (כמו כבישים‪ ,‬מסילות וקווי מים)‬ ‫תחולק הסביבה ליחידות ולתאי נוף וכל תא שטח או‬ ‫יחידת נוף מנותחים ונלמדים באופן יחודי‪.‬‬ ‫לאור מסקנות הלימוד והניתוח של סביבות התכנון‬ ‫מתגבשות ההמלצות הנופיות בדבר מזעור הפגיעה‬ ‫בסביבה ובדבר ופי השיקום הנופי‪.‬‬ ‫השפעת אדריכל הנוף על תכנון אלמנטי תשתית מרובה‬ ‫מתחילת תהליך התכנון‪ ,‬הן בהתווית ומיקום התשתית‪,‬‬ ‫בנוף ובטופוגרפיה והן בשמירה מקסימלית על ערכי‬ ‫הטבע והנוף הקיימים באתר‪ .‬סופו של התהליך הוא‬ ‫בשיקום הנופי ושילוב והטמעה מקסימליים של התשתית‬ ‫בנוף בו הם עוברים וממוקמים‪.‬‬

‫כביש ‪ 70‬ומחלף בת שלמה‬ ‫החברה הלאומית לדרכים‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫צוות תכנון הילה רותם הלוי‪ ,‬ויטה לרנר‬ ‫כביש ‪ ,4‬קטע בנימינה – פרדיס‬ ‫החברה הלאומית לדרכים‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫צוות תכנו ן טלי מרק‪ ,‬הילה רותם הלוי‪ ,‬ויטה לרנר‬ ‫חישמול מערך הרכבות הארצי‬ ‫רכבת ישראל‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫צוות תכנו ן טלי מרק‪ ,‬אלונה מוסטיצקי‬

‫ליווי ויעוץ נוף לתכניות מתאר מפורטות‬ ‫תכניות בנין עיר‬

‫לאדריכל הנוף השותף בצוות תכנון של תכניות בניין‬ ‫עיר‪ ,‬יש תפקיד מהותי בקביעת המבנה האורבאני של‬ ‫התכנית‪ ,‬ובעיצוב המדיניות שלה ובעיצוב השלד הירוק‬ ‫של התכנית‪.‬‬ ‫הלימוד והניתוח הנופי מקדימים את עבודת צוות‬ ‫התכנון ומתווים עקרונות למערך השטחים הפתוחים‪,‬‬ ‫למיקום הבינוי‪ ,‬לשילוב בין מערכות תשתית‪ ,‬ניקוז ובינוי‬ ‫בטופוגרפיה‪.‬‬ ‫איכות המתחם נקבעת‪ ,‬לעיתים‪ ,‬גם לאור איכות המבטים‬ ‫לנוף הרחוק‪ ,‬או ע"י מערך איכותי של הולכי רגל ורוכבי‬ ‫אופנים הקושררים את הבינוי לשטחים הפתוחים ולמבני‬ ‫הצבור‪.‬‬ ‫לשילוב ערכי טבע‪ ,‬נוף ומורשת הקיימים באתר‪ ,‬נושאים‬ ‫עליהם "אחראים" בדרך כלל אדריכלי הנוף‪ ,‬לעיתים‬ ‫קרובות תרומה מהותית לתכנית‪.‬‬ ‫מעורבות אדריכלי הנוף מהותית גם בקביעת חתך הרחוב‬ ‫ובשילוב כל מערכות ומבני התשתית‪ ,‬ומערך עצי רחוב‬ ‫למערכת הרמונית‪.‬‬

‫שטחי הכרמליטים בסטלה מאריס בחיפה‬ ‫מסדר הכרמליטים‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫עוזי גורדון אדריכלים‬ ‫מתכנ ן‬ ‫תכנון נוף טלי מרק‪ ,‬ויטה לרנר‬ ‫שטחי בסיס חיל הים בבת גלים‪ ,‬חיפה‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫אד' בני איזאק‬ ‫מתכנן ‬ ‫תכנון נוף הילה רותם הלוי‪ ,‬ויטה לרנר‬ ‫מרכז רפואי רמב"ם בחיפה‬ ‫מרכז רפואי רמב"ם‬ ‫ם‬ ‫יז ‬ ‫עוזי גורדון אדריכלים‬ ‫מתכנן ‬ ‫תכנון נוף טלי מרק‪ ,‬אלוני מוסטיצקי‬ ‫הוד השרון מתחם א'‬ ‫חברת מבני תעשיה‬ ‫יזם ‬ ‫נעמה מאליס‪ ,‬אדריכלות ובינוי ערים‬ ‫מתכנן ‬ ‫צוות תכנון טלי מרק‪ ,‬אלונה מוסטיצקי‬

Selected projects Urban Rehabilitation Haifa. The German colony – Haifa municipality, Ministry of Tourism.

Haifa, Wadi Salib - Haifa Municipality Haifa,Government Campus Roof Garden Zefat, City Entrance - Galilee Road Company Beit-Shean, Seraya - Ministry of Tourism Pekiin - Ministry of Tourism City and Region Master Plans (Landscape Architecture consultant( Haifa - Ministry of interior, Haifa municipality.

Nazareth-Ilit - Ministry of Construction and Housing Hof Carmel Region – Ministry of Interior Central Galily – Ministry of Housing Um El Fahem – Ministry of Interior Regional Parks and Open Space Master Plans (Leading Architects) Gilboa Mountains - The Nature Reserve Authority, JNF, Regional Council.

Alona Park - The Nature Reserve Authority, JNF, Alona Regional Council.

Golan, Volcanic Park - The Nature Reserve Authority, Golan Regional Council.

Goren Park - JNF, Ministry of Tourism Roads, Highways and Railways (Landscape consultation) Israel-Cross Highway (Road no. 6) TulKarem – Iron - CJV Israel-Cross Highway (Road no. 6) section 18 – Cross Israel Cpmpany The valley railway – Haifa to the Jordanian border -Israel Railways Authority.

Road no. 9 – Israel department of public works.

Road no. 70 - from Faradies to Yockneam, Israel Department of Public Works.

Road no. 90 - from Menachamia to Kiryat-Shmona, Israel Department for Public Works

Haifa, German Colony, Ben Gurion Blv. East Germany, Ravensbruek Concentration Camp

Parks and Central Gardens Haifa, Park Hecht – Haifa Municipality Haifa, Shikmona Shore – Nature and Garden Authority, Haifa Municipality Kiryat-Ata, Yad Lebanim, Memorial Garden - Kiryat-Ata Municipality Aco, Ben Gurion Garden – Aco, Municipality

Awards and Scolarships Azrieli Prize for Urban Planning, Council for a Beautiful Israel, 2006 First Prize, Haifa Ban Gurion, Blv. Invited competition 1994 Finalist, International Competition for the Memorial Restoration of the Ravensbrueck Concentration Camp, Germany, 1997 Honorary Citation, The Israeli Association for Professional Contribution in Landscape Architecture, of Architecture, 1998 First Prize, Henry Ford National Heritage Award, 1998 Honorary Citation, Center for Building and construction, I.D.F., 1987 Honorary Citation, The Israel union of Architects, 1998 Prize for professional contribution, Israel 50th centennial, Haifa Municipality, 1999 Beautiful Israel Citation, The council for Beautiful Israel 2001

Archeological and Historical sites-Cultural Landscapes Tel-Dan, Banyas Archeological sites - The Nature Reserves Authority Alona Ancient Water System – Ministry of Tourism Monfort National Park– Ministry of Tourism, The National Garden Authority.

Haifa, Wadi Siach - The Council for Beautiful Israel and Haifa Municipality Tel hai Historic Trail – Ministry of Tourism River, Watershed Rehabilitation Harod River, Triangle of Springs, Master plan – Regional Council and River Authority Taninim River, Watershed, Master Plan –Ministry of Environment Kishon River, Landscape consultants, Master Plan – Ministry of Environment, River Authority Gan Hashlosha – National Parks Authority Hof Carmel Rivers – Landscape Consultants to River and Drainage Authority Competitions and Foreign Clients Haifa, Stella Maris – Carmelite Church Acre, By-Pass Road - The Bahai World Center

The Exhibition Past, present and future are linked together as symbols engraved in space. Time is defined by change, Space is affected by time and reflects it.

Greenstein Har-Gil marks its twentieth anniversary, at the time Israel marks sixty years of independence. The mutual timepoint resulted in an exploration and study leading up to this exhibition. TimeScape examines the footprints marked by the Office in Urban and Open spaces, touching on a variety of sites and time periods..

Six projects dealing with cultural landscapes, created in various historical time periods are presented along a physical and virtual time-line. The Cnaanites, Romans, German, Templars, Ottoman, British and “New Israelis” are the actual protagonists of the exhibition. The geographical space is just as varied: from Tel-Hai and Tel-Dan in the North, via the German Collony and Shikomna Beach and Hecht Park in Haifa, culminating in Highway 6 and the Mei Kedem project in the Alona area.

Greenstein Har-Gil Landscape Architecture and Environmental Design The firm of Greenstein Har-Gil has carried out landscape master plans and river sheds, urban and rural master plans, urban renewal projects, archeological sites, parks and gardens of varied sizes, rehabilitation of various Infrastructure Projects, and others.

The office, with a staff of twelve, has won numerous design awards, including the Azrieli Award 2006. The firm is located in a pastoral location on Mount Carmel in Haifa.

Arch. Daphna Greenstein and Dr. Gil HarGil, partners in the firm, hold BA’s, MA’s and Ph.D’s in various Design and Planning disciplines, have had professional experience of over 25 years in Israel and the US. In addition to their professional activities, they are Lecturers at the Technion Faculty of Architecture and Urban Design. Daphna Greenstein was the Chairperson of the Israeli Association of Landscape Architects (ISALA) 2001-2003, while Dr. Har-Gil is the current delegate of ISLA to the International Federation of Landscape Architects (IFLA).

Gil Har-Gil Academic studies Ph.D., Town and Regional planning, The Technion Israel Institute of Technology, Haifa, Israel, 1992 M.L.A., Landscape Architecture, Cornell University, NYC, US, 1983 B.A., Environmental Design, Bezalel Academy of Arts and Design, Jerusalem, Israel, 1979 Teaching Experience Adjunct Senior Teaching Fellow , Landscape Architecture Dept., Technion Israel Institute of Technology, Haifa, Israel, 1985-2001 Assistant professor, Environmental Design, State University of Kansas, US, 1983 1984

Daphna Greenstein Academic studies M. Arch., Architecture, Oregon University, Eugene, Oregon,US, 1983 B.L.A, Landscape Architecture, Oregon University, Eugene, Oregon, U.S.A., 1982 B.A. Environmental Design, Bezalel, Academy for Art and Design, Jerusalem, 1976 Teaching experience Adjunct Senior Teaching Fellow, The Technion, Israel Institute of Landscape Architecture, Haifa, 1985-2006 Visiting Associate Professor, Landscape Architecture Department, University of Oregon, 2000

Staff Partners: Arch. Daphna Greenstein, Dr. Gil Har-Gil Associates: Land. Arch. Hila RotemHalevi, Land. Arch. Tali Mark, Land.

Arch. Ofer Mor Team: Vita Lerner, Alona Mostizky, Nili Feuerstein, Ronit Preshel, Keren Suhami, Jenny Weinstein, Rachel Carmel

Time-Scape A Timeline of Landscape Architecture Greenstein Hargil Landscape Architecture

5 June 2008 - 12 July 2008 ZEZEZE Architecture Gallery

This is Time-Scape A Timeline of Landscape Architecture Greenstein Har-Gil Landscape Architecture and Environmental Design www.landscape.org.il 5 June 2008 - 12 July 2008 ZeZeZe Architecture Gallery This is Exhibition Design Greenstein Har-Gil Landscape Architecture This is Photography Doron Horowitz, Yossi Shrem, Albtaross This is Printing Sahar Signs Digital

This is Made possible with the generous support of Lev-Ophir Group Shacham-Arica Ackerstein Industries Orli Fences Ganit Park N.E.Laba

This is Catalogue Design ZeZeZe Architecture Gallery / Nadav Lasser This is Pre-Press Shekef Or This is Catalogue Printing Eli Meir Print This is possible with the kind support of Tamar Lazaros, Ilan Gardening and Development, Deshe-Tech, Dory Sadan Motti Even-Chen, Adir Zajen, Marine Trust Ltd. / Tel Aviv Harbor ZeZeZe Architecture Gallery Hangar 12 Tel Aviv Harbor Israel Open daily 11-20, closed Sundays, Fridays 10-18 T 972.3.5444261 E info@zearchitecture.com W www.zearchitecture.com

The gallery's activities are supported by

HomeTec Modular Ltd.

SPIRAL

Time-Scape A Timeline of Landscape Architecture Greenstein Hargil Landscape Architecture