composition_004

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה ‪ 004‬‬

‫‪ ‬‬

‫צילו‬ ‫ם‪ ,‬חו‬

‫פשו‬

‫ת‬ ‫ומש‬ ‫פחה‬

‫‪4‬‬

‫אני מאמין שכולנו נתקלנו בדילמה‬ ‫הנצחית של הצלמים – צילום‬ ‫בחופשה משפחתית‪ .‬השאלה היא‬ ‫כיצד משלבים בין התשוקה לעזוב‬ ‫הכל וללכת לצלם ובין הרצון לטייל‬ ‫עם המשפחה ולצלם גם אותם‪ .‬ישנן‬ ‫מספר דרכים לשלב בין השניים‪ :‬יש כאלו‬ ‫המשכימים לפני המשפחה וחוזרים לפני‬ ‫שכולם מבינים שנעלמתם‪ ,‬יש הקובעים‬ ‫נקודת מפגש עם המשפחה וכאן הצילום בא‬ ‫על חשבון המשפחה‪ ,‬יש הנכנעים לתכתיבי‬ ‫המשפחה ואפילו לא לוקחים מצלמה ושמעתי‬ ‫על כאלו שהיה מותר להם "מצלמה אחת ועדשה‬ ‫אחת"‪ .‬והמועדף עליי ‪ -‬ה"מרעילים" את המשפחה על‬ ‫הצילום והופכים את היציאה לצילומים כחלק מהחויה‪.‬‬ ‫אישית‪ ,‬אני חושב שהדרך השלישית היא הנכונה ביותר‬ ‫וכך גם המשפחה מרגישה חלק מההצלחה והריגוש‬ ‫בתהליך התפיסה של תמונה טובה וגם אתם מרגישים‬ ‫שביליתם עם שתי האהבות (צילום ומשפחה) ביחד‪ .‬דואגים‬ ‫שכל אחד מבני המשפחה מקבל תפקיד ביציאה לצילומים‪:‬‬ ‫כולם מאתרים פריימים ואנשים מעניינים‪ ,‬מישהו אחד דואג‬ ‫להחזיק את הפלאש (אם צריך)‪ ,‬אחד דואג שלא ייכנסו אנשים‬ ‫לפריים או שדווקא כן ייכנסו וכשכולם בעניינים כולם נהנים‬ ‫ומרגישים שייכים לתחביב המדהים הזה‪.‬‬ ‫תהנו בחופשה הקרובה ‪):‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עורך ראשי מגזין קומפוזיציה‬

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה‬ ‫גליון ‪ – 004‬ספטמבר ‪2009‬‬

‫‪114‬‬

‫‪20‬‬

‫עורך ראשי‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עריכה בפועל‬ ‫תומר יעקבסון‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫מתן בר‬ ‫רכז מערכת‬ ‫אלעד כרמלי‬ ‫עריכה גראפית‪ ,‬עיצוב ועימוד‬ ‫סטודיו אדם שול‬

‫‪136‬‬

‫פרסום ואדמיניסטרציה‬ ‫מגזין קומפוזיציה‬ ‫משתתפים‬ ‫רועי גליץ‪ ,‬גלעד בנארי‪ ,‬אלון קירה‪ ,‬פליקס לופה‪,‬‬ ‫אדם שול‪ ,‬איליה שלמייב‪ ,‬תומר יעקבסון‪ ,‬ואדים‬ ‫סיגלוב‪ ,‬קובי אטדגי‪ ,‬גדי אהד‪ ,‬יונתן ניר‪ ,‬דייויד ניטשה‪,‬‬ ‫ועוד רבים‪ ,‬טובים ותותחים‪ .‬וכמובן‪ ,‬קהילת הצילום‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫רועי גליץ בע”מ‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫הרקון ‪ ,4‬רמת גן‪52521 ,‬‬ ‫טלפון ‪077-4090280‬‬ ‫פקס ‪077-4090281‬‬ ‫מייל ‪info@composition.co.il‬‬ ‫אתר ‪www.composition.co.il‬‬ ‫שער‬ ‫אד קרלייל ‪-‬‬

‫© הודעת זכויות יוצרים‬ ‫כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין‬ ‫קומפוזיציה ולכותבי הכתבות‪ .‬לפני כל שימוש‬ ‫החורג מקריאה‪ ,‬הדפסה לשימוש אישי ושיתוף‬ ‫עם חברים למטרת קריאה‪ ,‬חובה ליצור קשר‬ ‫עם הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש‬ ‫מראש‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לפרסם‪,‬‬ ‫לערוך‪ ,‬להפיץ וכיו”ב ללא אישור‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪96‬‬

‫‪62‬‬

‫העשיריה הפותחת‬ ‫ד‬

‫כשניטשה צילם‬ ‫תומר יעקבסון מראיין את דיוויד ניטשה‬

‫יונאן ‪ -‬מסע בארץ השנגרי‪-‬לה‬ ‫דן אמודי‬

‫צילום בטעם‬ ‫נלי שפר‬

‫"אפשר?"‬ ‫עודד וגנשטיין‬

‫הלמט ניוטון ‪ -‬לא צלם האופנה השכונתי‬ ‫ואדים סייגלוב‬

‫האוצר ברחוב אלנבי ‪30‬‬ ‫תומר יעקובסון‬

‫‪ 7‬מקומות לצילומי שקיעה‬ ‫איליה שלמייב‪ ,‬ויקטור קינה‪ ,‬רועי גליץ‬

‫זרמים של תקוה‬ ‫בני דויטש‬

‫‪114‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪156‬‬

‫אד קרלייל‬ ‫פורטפוליו‬

‫צילום רחוב ‪ -‬מאחורי הקלעים ב'‬ ‫פליקס לופה‬

‫להביא אותה בהפוכה‬ ‫צילום מקרו חלק ד' ‪ -‬אלון קירה‬

‫סקירה‬

‫‪Nikon 500mm F/4 VR -‬‬

‫רועי גליץ‬

‫מבט על‬

‫‪Canon EOS 7D‬‬

‫רועי גליץ‬

‫אביזרי צילום שאנחנו חייבים‬ ‫אורי אביטן‬

‫חדש במק?‬ ‫קובי אטדגי‬

‫הרגע שזה מקליק‬ ‫סקירת ספר ‪ -‬תומר יעקבסון‬

5

100

1/2

f20

Canon 17-40

Canon 5D

‫אינדונזיה‬

‫ לאתר‬Achmad Sobhana

Mt. Bromo National Park

4

‫‪6‬‬

‫דורון ניסים‬

‫לאתר‬

‫ישראל‬

‫‪canon 10D‬‬

‫‪Canon 17-35‬‬

‫‪F11‬‬

‫‪1/350‬‬

‫‪100‬‬

‫‪7‬‬

9

200

1/800

F3.5

Sigma 17-70 2.8

Nikon D40

‫פולין‬

Dominika Frej

8

11

200

1/750

F9.5

Tamron 70-300mm F/4-5.6

Pentax K100D

‫ישראל‬

‫לאתר‬

‫ראובן ריבן‬

10

13

200

1/80

F13

Sigma 10-20

Nikon D70

‫לאתר‬

‫אורן כהן‬

12

‫‪14‬‬

‫יוסף בן דוד‬

‫ישראל‬

‫‪Nikon D300‬‬

‫‪F6.3‬‬

‫‪1/5000‬‬

‫‪800‬‬

‫‪15‬‬

17

100

1/25

F5.6

Canon 10-22

Canon 300D

‫ארגנטינה‬

‫לאתר‬

‫עמיחי שרגא‬

100

1/80

F5.6

Nikon 70-200 2.8

Nikon D300

‫ישראל‬

‫לאתר‬

Jennie Barst

Empire V

16

‫בים‬ ‫טו‬ ‫מים‬ ‫פה חיובית‬ ‫לו ת חשי‬ ‫שנ‬ ‫סר‬ ‫יח‬ ‫לא‬ ‫ול ם‬ ‫שלע‬ ‫תית‬ ‫ת ויציר‬ ‫שנה פוטוגני‬

‫שנ‬ ‫ת‬ ‫צי‬

‫שנה‬

‫טובה!‬

‫ל‬ ‫כ‬ ‫ם‬

‫אור‬

‫פוזיציה‬

‫ת קומ‬ ‫צוו‬

‫‪18‬‬

‫‪Lipstick‬‬

‫‪Freddy Moraz‬‬

‫לאתר‬

‫‪Nikon D300‬‬

‫‪Nikkor AF 50mm f/1.8‬‬

‫‪F6.3‬‬

‫‪1/20‬‬

‫‪200‬‬

‫‪19‬‬

‫יש לו פשוט את כל החבילה‪ :‬מצד אחד‬ ‫כנות כואבת שבעזרתה הוא מצליח באמת‬ ‫להסתכל פנימה לתוך עצמו ולבודד‬ ‫מאורעות ורגשות שחלק מאיתנו לא‬ ‫מודים בהם אפילו לעצמנו ומצד שני הוא‬ ‫מצליח למצוא‪ ,‬בכישרון רב‪ ,‬את הדימויים‬ ‫המדוייקים שיוכלו להמחיש אותם לקהל‬ ‫הרחב‪.‬‬ ‫אחר כך הוא מסוגל להיכנס לסטודיו‬ ‫עם המצלמות שלו וכמה מבזקים קטנים‬ ‫ולצלם בדיוק רב את התמונה שהייתה לו‬ ‫בראש‪.‬‬ ‫הצילומים שלו הם הדבר הכי קרוב‬ ‫לציורים של רב אמן‪ ,‬מדובר בשליטה‬ ‫מקסימלית בכל פרט בפריים ובכל‬ ‫פוטון שיוצא מהמבזקים‪ .‬הוא היחיד‬ ‫בעולם שיודע כיצד התמונה הזאת‬ ‫צריכה להראות וגם היחיד שיודע כמה‬ ‫קרובה התוצאה לדימוי הראשוני שחולל‬ ‫אותה וזה מרתק להתבונן בתוצאות‬ ‫הסופיות שלו ולהבין שוב כמה כוח יש‬ ‫בשילוב מושלם בין חזון לביצוע ובין‬ ‫החיים האמיתיים לדימויים החזותיים‬ ‫שממחישים אותם‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫דיוויד ניטשה מצלם רב הזמן את הרגשות שלו‪ .‬הוא בדרך‬ ‫כלל לא מסתובב עם מצלמה בחוצות ומחפש כל מיני רגעים‬ ‫שראויים להנצחה‪ ,‬במקום זה‪ ,‬הוא מסתובב רב הזמן בנבכי‬ ‫עצמו‪ ,‬עוצם את העניים ורואה תמונה ברורה שממחישה בדיוק‬ ‫את מה שעובר עליו‪ .‬אחרי זה הוא נכנס לסטודיו שלו ומצלם‬ ‫תומר יעקבסון מראיין את דיוויד ניטשה‬ ‫את התמונה הזאת‪.‬‬

‫כשניטשה‬ ‫צילם‬

‫‪21‬‬

‫בוא נברר את עניין שם המשפחה שלך קודם כל‪...‬‬ ‫יש לך באמת קשר משפחתי לפרידריך ניטשה‬ ‫הפילוסוף?‬

‫אימצו את הרעיונות שלו לצרכיהם ככה שאני אף‬ ‫פעם לא בטוח אם להיות גאה בקשר הזה או להצניע‬ ‫אותו‪.‬‬

‫כן אנחנו קרובי משפחה‪ .‬די מזמן שחזרתי את אילן‬ ‫היוחסין שלי וגיליתי שהוא בעצם קרוב משפחה‪ .‬אני‬ ‫אוהב ומזדהה עם עיקרי הפילוספיה שלו אבל אני‬ ‫חייב להודות שאת רובה אני פשוט לא מבין כי אין לי‬ ‫את ההשכלה המתאימה בשביל זה‪.‬‬

‫מתי הבנת שאתה רוצה להיות צלם?‬

‫לצערי כל מיני דמויות הסטוריות במאה שעברה‬

‫‪22‬‬

‫האמת? אף פעם‪ .‬אני עדיין די המום מכל העסק‬ ‫הזה‪ .‬כל מה שאני עושה הוא להכנס לסטודיו ולצלם‬ ‫רעיונות‪ .‬אני אף פעם לא חשבתי שמישהו יאהב‬ ‫תמונה אחת שצילמתי ואני עדיין בהלם שזה קורה‪.‬‬ ‫אני פשוט מצלם‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫לפני שלוש שנים הגעתי‬ ‫לצומת בחיים שלי‪ .‬עבודה‬ ‫או צילום‪ .‬הרווחתי אותו כסף‬ ‫משניהם (דיוויד מנהל תפעול‬ ‫בחברה גדולה) והחלטתי‬ ‫לבסוף לשמור על העבודה‬ ‫שלי‪ .‬אני לא חושב שצילום‬ ‫יהיה אי פעם אמצעי המחייה‬ ‫היחיד שלי‪ .‬אני מפחד שאם‬ ‫זה יקרה אז הצילום פשוט‬ ‫יהפוך להיות עבודה שגרתית‬ ‫ואני ממש אתבאס אם זה‬ ‫יקרה‪.‬‬ ‫הצילומים שלך הם בעיקר‬ ‫צילומים קונספטואלים‬ ‫מה משך אותך לז’אנר הזה‬ ‫דווקא?‬ ‫זה בגלל שצילום קונספטואלי‬ ‫הוא יותר מסתם לצלם‬ ‫תמונות‪ .‬זאת קודם כל‬ ‫מחשבה‪ .‬אני לא עולה על הר‬ ‫כלשהו‪ ,‬מחכה לאור מגניב‬ ‫שיפציע ומצלם‪ .‬במקום זה‬ ‫אני צריך לחשוב מה אני רוצה‬ ‫להגיד‪ .‬זה ממש ממש קשה‪.‬‬ ‫שלא תבין לא נכון‪ ,‬אני ממש‬ ‫אוהב צילומי טבע ואפילו‬ ‫מצלם אותם מידי פעם אבל‬ ‫אלו שני דברים שונים לגמרי‪.‬‬ ‫אתה כותב באתר שלך‬ ‫שאנשים שצופים בתמונות‬ ‫‪24‬‬

‫שלך יכולים ללמוד מהן על‬ ‫הרגשות שלך ועל החיים‬ ‫הפרטיים שלך‪ .‬אתה יכול‬ ‫להסביר ולהדגים?‬ ‫רוב הצילומים שלי עוסקים‬ ‫בי ובניסיון החיים שלי‪.‬‬ ‫אם תסתכל עמוק מספיק‬ ‫בתמונות שלי אתה תדע‬ ‫לבסוף מה עברתי בחיים‪.‬‬ ‫זה מעין קטרזיס בשבילי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬התמונה "סרטן" היא‬ ‫על קרוב משפחה שחלה‬ ‫במחלה האיומה הזאת ועל‬ ‫הדרך שבה התמודדנו עם‬ ‫המחלה שלו‪“ .‬סיעור מוחות”‬ ‫היא תמונה על ילד אוטיסט‬ ‫של חבר שלי‪ .‬יש המון תמונות‬ ‫שממחישות את חיי הנישואים‬ ‫שלי ואת הגירושין שעברתי‪.‬‬ ‫המון תמונות שממחישות את‬ ‫השדים שהתמודדתי איתם‬ ‫בתחילת החיים שלי‪ .‬וזה‬ ‫ממשיך וממשיך‪ ,‬אם אתה‬ ‫מביט בתמונות שלי ואז ננהל‬ ‫שיחה על החיים שלי אתה‬ ‫תגיד “אה‪ ,‬אז התמונה הזאת‬ ‫היא בדיוק על זה!” זה די‬ ‫שקוף בסופו של דבר‪.‬‬ ‫מה תהליך העבודה שלך? יש‬ ‫לך את התמונה שאתה רוצה‬ ‫לצלם בראש שלך‪ ,‬בברור‪,‬‬ ‫לפני שאתה מתחיל?‬

‫בהחלט‪ .‬אני יודע כיצד‬ ‫התמונה תראה לפני שאני‬ ‫בכלל לוקח את המצלמה ליד‬ ‫אלא אם כן אני מצלם נושאים‬ ‫דינאמיים כמו כוסות נשברות‬ ‫וכו›‪ .‬תמונות קונספטואליות‬ ‫חייבות להיות ככה‪ .‬אם אתה‬ ‫מצלם תמונה של שמש‬ ‫שוקעת וקורא לה “היום מת”‬ ‫זאת לא תמונה קונספטואלית‪.‬‬ ‫תמונה קונספטואלית אמיתית‬ ‫היא תמונה שממחישה‬ ‫מחשבה או רגש‪ .‬אתה לא‬ ‫יכול להצמיד מחשבה או רגש‬ ‫לצילום שצילמת כי התהליך‬ ‫צריך להיות פשוט הפוך‪.‬‬ ‫באיזה ציוד אתה משתמש?‬ ‫‪35‬מ”מ? פורמט בינוני?‬ ‫אני משתמש בהכל! (צוחק‪)...‬‬ ‫יש לי כמה מצלמות קאנון‪ ,‬גם‬ ‫דיגיטליות וגם פילם‪ .‬יש לי גם‬ ‫פנטקס ‪ .645‬אני מצלם בפילם‬ ‫בכל תמונות הטבע שלי וב‪25-‬‬ ‫אחוז מתמונות הסטודיו שלי‪.‬‬ ‫אני עושה את זה כדי לשמור‬ ‫על כנות בעבודה שלי‪ .‬חבר‬ ‫טוב שלי וצלם מדהים בפני‬ ‫עצמו אמר לי פעם שאם קח‬ ‫צלם פילם ותיתן לו מצלמה‬ ‫דיגיטלית הוא יתחיל להוציא‬ ‫תמונות טובות אחרי יום של‬ ‫לימוד‪ .‬תן מצלמת פילם לצלם‬ ‫‪25‬‬

‫שהתנסה רק בצילום דיגיטלי‬ ‫ותראה כמה תצטרך לחכות עד‬ ‫שהוא ייתאפס על עצמו‪.‬‬ ‫צילום הוא לא רק התוצאה‬ ‫הסופית‪ .‬גם הדרך שיש לעבור‬ ‫בצילום מאוד חשובה‪ ,‬הרעיונות‪,‬‬ ‫הזיעה והידע הנדרשים חשובים‬ ‫לא פחות‪ .‬אני אישית מתבאס‬ ‫כשהתמונה מתקבלת‪ ,‬הכיף הוא‬ ‫בצילומים עצמם‪ ,‬וההבנה כיצד‬ ‫המצלמה עובדת ואיך האור‬ ‫משפיע על הכל היא חלק גדול‬ ‫מכל הכיף בשבילי‪ .‬זאת אומנות‬ ‫שהולכת ונעלמת מהעולם לצערי‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫איזו עדשה היית לוקח לאי בודד? משהו בכלל‪.‬‬ ‫קאנון ‪ 100‬מ”מ מאקרו‪ .‬אני פשוט‬ ‫מאוהב בעדשה הזאת‪ .‬ולמה אין‬ ‫לי הסכם חסות עם קאנון? קאנון‪,‬‬ ‫אתם קוראים את זה?‬ ‫האם אתה עובד לבד או שיש לך‬ ‫עוזר?‬ ‫עד היום היו רק שני מקרים בהם‬ ‫היו עוד אנשים בסטודיו שלי‬ ‫בשעה שצילמתי‪ .‬אני אוהב לעבוד‬ ‫סולו‪ .‬אני בכלל קצת משוגע שאני‬ ‫עובד ואם דברים לא הולכים כמו‬ ‫שתכננתי אז האווירה נעשית לא‬

‫אילו צלמים מהווים מקור‬ ‫השראה עבורך?‬ ‫‪Misha Gordin, Dominic Rouse,‬‬ ‫‪ ,Mangelsen, Man Ray‬וגם ‪Mike‬‬

‫‪ Melloy‬שלא הרבה מכירים את‬ ‫העבודות שלו אבל הם צריכים‪.‬‬ ‫אבל רב ההשראה שלי מגיעה‬ ‫מציירים מסורתיים‪ .‬הגיבור שלי‬ ‫הוא ללא ספק סאלבדור דאלי‪ .‬אני‬ ‫פשוט מעריץ כל דבר שהבחור‬ ‫הזה עשה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫כמה עיבודים אתה עושה לצילומים שלך?‬ ‫כמעט כלום‪ .‬קצת משחק עם ‪ levels‬חידודים‪ ,‬והפחת‬ ‫רעשים‪ .‬לפעמים שיש כל מיני כתמים אני משבט אותם‬ ‫החוצה‪ .‬כל מה שמעבר לזה אני פשוט מצלם מחדש‪.‬‬ ‫נראה שאתה משתמש במבזקים חיצוניים המרוחקים‬ ‫מהמצלמה בכל הצילומים שלך בסטודיו‪ .‬אתה משתמש‬ ‫במבזקים גדולים או בקטנים ופשוטים?‬ ‫מבזקים פשוטים בלבד‪ .‬אני אוהב אותם בעיקר בגלל‬ ‫שהם קטנים וזולים‪ .‬אתה יכול לתקוע אותם בכל מקום‬ ‫שבא לך‪ .‬אני משתמש בהפעלה מרחוק באמצעות קרני‬ ‫אינפרא אדום וזה עובד פשוט מעולה בשבילי‪ .‬כשרק‬ ‫התחלתי הרבה אנשים אמרו לי שאני צריך להתארגן‬ ‫על פלאשים גדולים ויקרים כדי להפיק משהו שיראה‬ ‫טוב‪ .‬אני אוהב אתגרים ורציתי להראות להם עד כמה הם‬ ‫טועים בזה‪ .‬התאמנתי שעות עם המבזקים הקטנים הללו‬ ‫עד שהשגתי את השליטה שרציתי לקבל ועכשיו אני כל‬ ‫כך רגיל לעבוד איתם שאני לא רואה את עצמי מחליף‬ ‫אותם בקרוב‪.‬‬ ‫איך אתה רואה את העתיד של עולם הצילום בעידן‬ ‫הדיגיטלי הנוכחי?‬ ‫שאלה קשה‪ .‬אני חושב שעולם הצילום הלך לאיבוד‬ ‫לכמה שנים‪ .‬אנשים היו מצלמים תמונות נוראיות בצהרי‬ ‫היום וחפרו שעות בפוטושופ כדי להוציא מהן משהו‬ ‫ועדיין קיבלו תמונות רעות לבסוף‪ .‬כיום יש הרגשה שיש‬ ‫חזרה לאווירה של “לשמור על זה אמיתי” בקרב חבורה‬ ‫גדולה של צלמים דיגיטליים‪ .‬הם מנסים להוציא תמונות‬ ‫טובות היישר מהמצלמה ולעשות עיבודים מינימליים‬ ‫בפוטושופ לאחר מכן‪ .‬ככה זה צריך להיות לדעתי‪.‬‬ ‫למצלמות יש פוטנציאל אינסופי אם תשקיעו מספיק זמן‬ ‫כדי ללמוד מה ניתן להשיג באמצעותן‪ .‬רב האנשים לא‬ ‫משקיעים מספיק זמן בלימוד הזה וזה חבל ועצוב‪.‬‬ ‫אם היית יכול לצלם תמונה של כל אישיות (מתה או‬ ‫חיה‪ )..‬את מי היית מצלם?‬ ‫אה‪ ,‬ברור שאת דאלי! התמונה הזאת שצילמו אותו‬ ‫קופץ עם החתול שעף בחדר מדהימה בעיני‪ .‬אני יכול‬ ‫רק לדמיין מה היה יוצא ממפגש של שנינו ביחד‪ .‬כמו‬ ‫שאמרתי‪ ...‬הוא הגיבור שלי‪.‬‬ ‫האם יש לך תמונה שצילמת שהיא חביבה עלייך מכל‬ ‫שאר התמונות שצילמת?‬ ‫וואו עוד שאלה קשה‪ .‬כנראה שזאת תהייה ‪ Torn Apart‬זאת‬ ‫התמונה הראשונה שצילמתי ושנגעה בי עמוק בפנים‪ .‬והיא‬ ‫גם התמונה הראשונה שפרסמתי בשער של מגזין‪ .‬זאת‬ ‫תמונה עוצמתית עבורי ואני מתרגש לראות אותה כל פעם‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫איך בת הזוג שלך מתמודדת עם אובססיית הצילום שלך?‬

‫הצילומים שלי ‪ ,‬אני גם נכנס לעסקי ‪ .‬שזה בעצם הדפסות‬ ‫קטנות וחתומות בגודל של כרטיסי ביקור והם פיתרון מעולה‬ ‫לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם הדפסות ב ‪ 1000‬דולר‬ ‫ובשיטה הזאת הם יכולים לקנות הדפסות קטנות וחתומות‬ ‫ב‪ 12‬דולר‪ .‬אני הולך להקים מערך הזמנות כזה באתר שלי‬ ‫בקרוב‬

‫ג’ימס סקוט מנהל את כל מכירות ההדפסות שלי בארצות‬ ‫הברית‪ .‬אם מישהו מעוניין בהדפסה הוא מוזמן גם ליצור‬ ‫איתי קשר ישירות‪ .‬אני בדיוק מתכנן לשווק את עצמי‬ ‫יותר טוב בעתיד הקרוב‪ .‬אני עובד עכשיו על לוח שנה עם‬

‫מה הן העצות שלך לצלמים בתחילת דרכם שרוצים להפוך‬ ‫את התחביב למקצוע?‬

‫ובכן אשתי לשעבר תמכה בי אבל זאת בהחלט הייתה‬ ‫נקודת חיכוך‪ ..‬נפרדנו בגלל סיבות אחרות‪ .‬בת הזוג‬ ‫הנוכחית שלי תומכת בי כיום במאה אחוז‪.‬‬ ‫איפה אנשים יכולים לרכוש את הצילומים שלך?‬

‫נשאלתי את השאלה הזאת המון פעמים ואף פעם לא‬

‫הצלחתי למצוא תשובה טובה‪ .‬אם אתם רוצים להכנס לעולם‬ ‫האומנות אין שום דבר שאתם יכולים לעשות כדי שזה יקרה‪.‬‬ ‫תצלמו מה שאתם רוצים לצלם וצלמו את זה היטב‪ .‬אם‬ ‫הציבור יאהב את מה שאתם עושים הכל ייקרה מעצמו‪ .‬אתם‬ ‫לא יכולים לכפות את עצמכם על אומנות‪.‬‬ ‫אם אתם רוצים להפוך להיות צלמים מסחריים או צלמי טבע‬ ‫פשוט תתאמנו כל היום‪ .‬תצלמו כל מה שאתם יכולים מתי‬ ‫שאתם יכולים‪ .‬ואל תתפשרו על שום דבר שהוא לא מושלם‪.‬‬ ‫תשימו את המטרות שלכם בשמיים ותנסו להגיע לשם בכל‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫דן אמודי‬ ‫רובנו כבר הספקנו להפנים שסין היא מקום מגוון בהרבה מזה‬ ‫שעליו סיפרו לנו הורינו כילדים‪ .‬ועדין‪ ,‬במדינה ענקית ורחבה‬ ‫כסין מצליחה יונאן – פרובינציה בדרום מערב המדינה –‬ ‫להתבלט כמקום המגוון ביותר‪ ,‬ויש האומרים גם היפה ביותר‬ ‫בסין כולה‪ .‬דן אמודי סייר וצילם בחבל ארץ מרתק זה‪ ,‬מוזמנים‬ ‫להכיר‪.‬‬

‫מסע בארץ השנגרי‪-‬לה‬ ‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫אנחנו בפינה נידחת בדרום מערב סין אבל נהגי הפרידות שלנו אינם סינים‪ .‬אם‬ ‫בכלל‪ ,‬הם מזכירים בהופעתם את דודניהם הרחוקים מאוד מצפון אמריקה‪ .‬גם‬ ‫שפתם אינה סינית‪/‬מנדרינית או כל דיאלקט סיני אחר‪ .‬אחד מהם שולח את ידו‬ ‫אל תוך השכמיה הרקומה בפסי כחול‪ ,‬לבן‪ ,‬אדום ושולף משם מעין חליל עשוי‬ ‫דלעת‪ .‬צלילי השירה והחליל הגבוהים ניתזים אלינו חזרה מכל עבר בהרמוניה‬ ‫שתיחרט אצלי ואצל יואב לשנים רבות‪ .‬יואב מוציא את המצלמה מצ’וקמקת‬ ‫שלו מהכיס ומתחיל להקליט‪ .‬אני מקלל את הניקון ‪ D200‬שלי על שאינה‬ ‫מסוגלת לצלם קטעי וידאו‪ ,‬אבל עושה את זה בשקט על מנת שלא להפריע‬ ‫לשירה‪ .‬רן חולה הניקיון נמצא למטה בגסט‪-‬האוס המג’וייף שלנו עם שפעת‬ ‫ועצבים‪ .‬אנו לא יכולים שלא להרגיש חמלה כלפי מצבו הזמני וכמובן מתכננים‬ ‫לרקוד לו על הדם עם התמונות שנצלם ברגע שנחזור למטה לכפר‪.‬‬ ‫אנו מטפסים על השביל התלול‪ ,‬כ‪ 2500-‬מטרים מעל פני הים‪ ,‬והגובה מתחיל‬ ‫לתת בנו את אותותיו‪ .‬גם אנחנו וגם הפרדות מתנשפים בכבדות אבל הנהגים‬ ‫– בני שבט הנאשי ‪ -‬לא מתרשמים מכל אלה‪ .‬כל הסצנה ניראת כאילו נלקחה‬ ‫הישר משמורה אינדיאנית בלב אריזונה‪ .‬אנחנו מסתכלים סביב ולא מצליחים‬ ‫לאתר שום מקדונלד‪ ,‬אוטובוס תיירים‪ ,‬מכונית או תחנת דלק‪ .‬רק אנחנו פה‪ ,‬בלב‬ ‫חור נידח בשם לימינג בצפון מערב פרובינציאת יונאן‪ ,‬שתי אצבעות משנגרי‪-‬לה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫רובנו כבר הספקנו להפנים שסין היא‬ ‫מקום מגוון בהרבה מזה שעליו סיפרו‬ ‫לנו הורינו כילדים‪ .‬ועדין‪ ,‬במדינה‬ ‫ענקית ורחבה כסין מצליחה יונאן‪,‬‬ ‫פרובינציה בדרום מערב המדינה‪,‬‬ ‫להתבלט כמקום המגוון ביותר‪ ,‬ויש‬ ‫האומרים גם היפה ביותר בסין כולה‪.‬‬ ‫יופי הוא עניין סובייקטיבי‪ ,‬אולם כמה‬ ‫עובדות תומכות במוניטין של המקום‪.‬‬ ‫בשטח השווה לגודלם המשותף‬ ‫של גרמניה והולנד נמצאים קרוב‬ ‫לארבעים מ‪ 56-‬המיעוטים האתניים‬ ‫המוכרים של סין‪ .‬בניגוד לסין‬ ‫הקסנופובית‪ ,‬זו המסתגרת פנימה‪,‬‬ ‫מוקפת יונאן בהשפעות חיצוניות‪.‬‬ ‫החל בויאטנאם‪ ,‬לאוס ובורמה‬ ‫איתם היא חולקת גבול משותף‪ ,‬דרך‬ ‫טיבט וסיצ’ואן הגובלים בה מצפון‬ ‫ודרך שלושת הנהרות העצומים של‬ ‫אסיה‪ :‬הסאלווין‪ ,‬המקונג והיאנג‪-‬צה‬ ‫העוברים דרכה בפרוזדור צר של ‪60‬‬ ‫ק”מ‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬כמו בכל סיפור טוב ‪ -‬גם הסיפור‬ ‫של יונאן ושנגרי‪-‬לה מתחיל דווקא‬ ‫הרחק משם לפני הרבה הרבה שנים‪.‬‬ ‫כמה עשרות מיליוני שנים‪ ,‬ליתר‬ ‫דיוק‪ .‬תת היבשת ההודית החליטה אז‬ ‫שנמאס לה לחיות בכפיפה אחת עם‬ ‫דרום אמריקה ואוסטרליה ופתחה‬ ‫במסע מהיר והחלטי צפונה‪ ,‬הישר‬ ‫לעבר מרכז אסיה‪ .‬ההתנגשות בין שני‬ ‫הלוחות הטקטוניים הרימה את הרי‬ ‫ההימלאיה‪ ,‬ויונאן מצאה את עצמה‬ ‫בדיוק בברך הצפון מזרחית של הרכס‬ ‫העצום‪ ,‬הנמתח כקשת בין אפגניסטן‬ ‫לבורמה ומבדיל בין דרום אסיה‬ ‫למרכזה‪ .‬כמעט ואין נהרות המסוגלים‬ ‫לחצות את המחסום הטבעי הזה‬ ‫ורובם נאלצים לעקוף אותו ממערב‬ ‫(נהר האינדוס) או ממזרח דרך יונאן‪.‬‬ ‫המאבק בין מים וסלע יוצר גיאוגרפיה‬ ‫קיצונית המורכבת מרמות גבוהות‪,‬‬ ‫עמקי נהרות שוצפים‪ ,‬קניונים עמוקים‪,‬‬ ‫פסגות נישאות‪ ,‬אגמים אין ספור‬ ‫ועשרות נישות מבודדות שאפשרו‬ ‫לקבוצות עמים שונות להתפתח‬ ‫בבידוד אחד מהשני ומהשלטון הסיני‬ ‫המרכזי‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫העניין שלי ביונאן התחיל לפני שלוש‬ ‫שנים בביקור במזרח בורמה שם‬ ‫נחשפתי לראשונה לפאו והשאן‪ ,‬שני‬ ‫עמים הנמצאים משני צידי הגבול‬ ‫הבורמזי‪-‬סיני והמשיך שנה לאחר מכן‬ ‫בשיוט לאורך המקונג התחתון‪ ,‬מרכז‬ ‫החיים של לאוס וקמבודיה‪ .‬המקונג‪,‬‬ ‫שהוא הנהר העשירי בגודלו בעולם‪,‬‬ ‫מעביר חלק ניכר מאורכו ביונאן‬ ‫הגבוהה בסמוך לסאלווין והיאנג צה‬ ‫העצום‪ ,‬הנהר השני בגודלו בעולם‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬תוך כדי הפלגה לאורך המקונג‬ ‫הלאוסי בסירת טקסי משפחתית‬ ‫עשויה מעץ בין הויסה ללואנג פרבנג‪,‬‬ ‫גמלה בליבי ההחלטה לבקר ביונאן‪.‬‬ ‫השלב הבא בתכנון הוא לפתוח מחשב‬ ‫ולהבין איפה נמצאת יונאן‪ ,‬מה יש‬ ‫לראות שם ומתי הכי טוב לבקר בה‪.‬‬ ‫אה‪ ,‬כמעט שכחתי‪ ,‬צריך כמובן למצוא‬ ‫זוג חברים טוב שיאות להצטרף‪ .‬אין‬ ‫כמו לטייל בייחד‪ .‬המשימה אינה‬ ‫קשה במיוחד‪ .‬אחרי הכל זה לא בדיוק‬ ‫בקשה להצטרפות לשירות מילואים‬ ‫ב”קציעות” באמצע אוגוסט‪ .‬רן יצחק‪,‬‬ ‫טייס בצי מטוסי ה‪ 777-‬של אל על‬ ‫ויואב פז‪ ,‬יהלומן וחובב ספורט מוטורי‬ ‫מצטרפים אלי לשבועיים ללא האישה‬ ‫והילדים‪ .‬כן‪ ,‬החיים קשים‪.‬‬ ‫יונאן נמצאת בדיוק מעל לדרום‬ ‫מזרח אסיה ומושפעת מהמונסונים‬ ‫הפוקדים את האזור בין מאי‬ ‫לאוקטובר‪ .‬דרום הפרובינציה‪,‬‬ ‫מקום משכנם של העמים התאים‬ ‫והוייטנאמיים‪ ,‬הוא מישורי יחסית‬ ‫וחם ברוב ימות השנה אולם הצפון‬ ‫שבו פוגשים ההימאליה את שלושת‬ ‫הנהרות הגדולים ‪ -‬קר בחורף וגשום‬ ‫בקיץ מה שמשאיר למבקר את עונות‬ ‫האביב והסתיו כזמנים המועדפים‬ ‫לביקור‪.‬‬ ‫שער הכניסה ליונאן הוא בירתה‬ ‫קונמינג‪ .‬עיר מחוז קטנה בת ‪ 4.5‬מיליון‬ ‫איש הנמצאת במרכז הפרובינציה‪.‬‬ ‫קונמינג‪ ,‬לחובבי הטריויה שבכם‪,‬‬ ‫היא היעד שאליו נסללה דרך בורמה‬ ‫האמיתית‪ ,‬לא זו שעוברת ליד‬ ‫קיפצובה! אם כי השביל האורך ‪1700‬‬ ‫ק”מ‪ ,‬שנסלל בשלהי מלה”ע השניה‬ ‫‪35‬‬

‫על מנת להביא אספקה מהודו‬ ‫הבריטית לצבאו הנצור של צ’אנג‬ ‫קאי שק‪.‬‬ ‫כיום זוהי עיר סינית טיפוסית‬ ‫וצעקנית עמוסה במסעדות‬ ‫מצויינות‪ ,‬בתי מסג’ מעולים‪,‬‬ ‫מועדוני לילה תוססים ותרגולי‬ ‫טאי צ’י כל בוקר בפארק המרכזי‬ ‫של העיר‪ .‬אל קונמינג ניתן להגיע‬ ‫בטיסות יומיות ממגוון רחב של‬ ‫יעדים במזרח אסיה כגון בייג’ינג‪,‬‬ ‫‪36‬‬

‫הונג קונג ובנגקוק ומשם להמשיך‬ ‫למגוון יעדים בפרובינציה‬ ‫ובראשם דאלי ‪ -‬בירת עם הבאי‪,‬‬ ‫ליג’יאנג – בירת עם הנאשי‬ ‫ושנגרי‪-‬לה הטיבטית‪ .‬אך קונמינג‬ ‫שווה עצירה בפני עצמה‪ .‬לא בגלל‬ ‫העיר אלא בגלל מה שנמצא שעת‬ ‫נסיעה מזרחה ממנה‪.‬‬ ‫זוכרים את ארמון החול שבניתם‬ ‫בתור ילדים בים? זוכרים איך‬

‫הרוח שחקה את מבנה החול‬ ‫במהירות עד שלא נשאר ממנו‬ ‫כלום? ביער האבן שליד קונמינג‬ ‫תוכלו לראות את אותו אפקט‬ ‫בקנה מידה קצת שונה‪ .‬יער‬ ‫האבן מורכב‪ ,‬כפי שמרמז השם‪,‬‬ ‫מסלעי גרניט שהמים‪ ,‬הרוח‬ ‫והזמן גילפו‪ .‬ביער שלל צורות‬ ‫החל מעצים (טוב‪ ,‬זה יער‪ ,‬לא?)‪,‬‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬סכינים‪ ,‬חומות ושאר‬ ‫צורות כיד הדמיון הטובה‪ .‬המקום‬

‫הוא גם משכנם של עם היי (‪)YI‬‬ ‫שם גג למספר רב של שבטים‬ ‫החולקים מספר לא גדול של‬ ‫מנהגים‪ .‬אלו של אזור קונמינג‬ ‫מנהלים חברה מטריאכלית‬ ‫ומתפרנסים מחקלאות וממיליוני‬ ‫התיירים הפוקדים את האתר‬ ‫מידי שנה‪ .‬זאת לציין‪ ,‬יונאן‬ ‫היא יעד תיירות מרכזי בסין‬ ‫ומושכת אליה תיירים סיניים‬

‫מכל רחבי המדינה העצומה‪ .‬בכל‬ ‫יעד מרכזי בפרובינציה תוכלו‬ ‫למצוא אותם בקבוצות מאורגנות‬ ‫מתפעמים מהנוף ובפעמים רבות‬ ‫גם מכם‪ .‬לחלקם הלא מבוטל‪,‬‬ ‫וזו לא הגזמה‪ ,‬תהיו המערביים‬ ‫הראשונים שהם ראו מחוץ‬ ‫לטלויזיה‪.‬‬ ‫אנחנו מתפעמים‪ ,‬כמו כולם‪,‬‬ ‫מהיער המוזר וממהרים חזרה‬

‫לעיר‪ .‬יש לנו מסג’‪ ,‬ארוחת ערב‪,‬‬ ‫ובר להספיק לפני ההמראה‬ ‫המוקדמת בבוקר אל עבר דאלי‬ ‫וההימליה‪.‬‬ ‫דאלי העתיקה שוכנת בסמוך‬ ‫לאגם “אר‪-‬ח’יי” בשליש הצפון‬ ‫מערבי של יונאן‪ .‬במהלך עשרת‬ ‫הימים הקרובים נחרוש את‬ ‫רחובותיה הישרים כסרגל ואת‬ ‫האזור הכפרי המקיף אותה‪,‬‬ ‫‪37‬‬

‫זהו משכנם של עם הבאי (‪)Bai‬‬ ‫שממלכתם שלטה באזור עד‬ ‫אמצע המאה ה‪ .19-‬משם נשים‬ ‫את פעמינו צפונה בג’יפ אל עבר‬ ‫היאנג‪-‬צה ההררי‪ ,‬נחקור את‬ ‫השבילים הצרים של המאסיף‬ ‫שבין היאנג צה למקונג‪ ,‬נעפיל‬ ‫לרמותיה הגבוהות של שנגרי‪-‬‬ ‫לה‪ ,‬נרד אל נקיק הנמר המקפץ‬ ‫(‪ )Tiger Leaping Gourge‬שהוא‬ ‫‪38‬‬

‫אחד הנקיקים העמוקים בעולם‬ ‫ונשתקע בסימטאותיה המפותלות‬ ‫של ליג’יאנג – בירת עם הנאשי‪,‬‬ ‫ה”אמסטרדם של סין”‪.‬‬ ‫כרגע אנחנו רכובים על אופניים‪,‬‬ ‫יורדים למטה אל האגם הגדול‬ ‫והנמל הקטן של דאלי‪ .‬מאחורינו‪,‬‬ ‫מיד בגבולה המזרחי של עיר‪ ,‬מזנק‬ ‫הרכס הראשון של ההימלאיה‪-‬‬

‫הקאנג‪ ,‬לגובה של ‪ 4000‬מטר‪.‬‬ ‫סיור קצר על סירה סינית מונעת‬ ‫על ידי מנוע עתיק של משאית‬ ‫(סינית) מביאים אותנו אל עבר‬ ‫כפר קטן ורדום על אי בלב אגם‬ ‫אר‪-‬ח’יי‪ .‬אנחנו משחקים קצת את‬ ‫תפקיד התיירים הממושמעים‪,‬‬ ‫מבקרים בכמה בתים ובשוק‬ ‫הדגים הזעיר וממשיכים משם אל‬ ‫המנה העיקרית‪ ,‬מנזר צ’ונג שאנג‬

‫שנה‪ .‬מבני העץ הגדולים והמעוטרים‬ ‫ושלושת הפגודות‪ ,‬אחד הסמלים‬ ‫שלו מאכלסים בתוכם מגוון רחב של‬ ‫הידועים ביותר של יונאן ושל סין‬ ‫פסלי בודהה ועוזריו הרבים‪ .‬המנזר‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫הספיק להישרף ולהיחרב מספר‬ ‫המנזר הענק שוכן מחוץ לעיר‬ ‫פעמים במהלך שנות קיומו כתוצאה‬ ‫למרגלות הרכס‪ ,‬קומפלקס מבני‬ ‫מרעידות האדמה הרבות הפוקדות‬ ‫עץ עצום בגודלו הבנוי משורה של‬ ‫את האזור (האחרונה שבהם‬ ‫טרסות המשתפלות במורד הרכס‬ ‫התחוללה בסצ’ואן הסמוכה במהלך‬ ‫ובקצהן שלושה פגודות גבוהות‬ ‫אביב ‪ .)2008‬כאשר מתקרבים‬ ‫מאבן לבנה‪ .‬צ’ונג שאנג הוא מנזר‬ ‫בודהיסטי הפעיל מזה למעלה מאלף אל הטרסה האחרונה מזדקרות‬

‫אל העין שלוש פנינים שהזמן‬ ‫ורעידות האדמה לא יכלו להם‪.‬‬ ‫שלושת הפגודות של דאלי הם סמל‬ ‫לאומי סיני‪ .‬בראשן ניצבת הפגודה‬ ‫המרכזית‪ ,‬קסיאנקסון המתנשאת‬ ‫לגובה ‪ 16‬קומות (‪ 64‬מטרים)‪ .‬קשה‬ ‫להאמין שהפגודה שנראית כאילו‬ ‫נבנתה מבטון לפני כמה שנים עומדת‬ ‫באותו מקום – גאה ומבריקה ‪ -‬מאז‬ ‫שהוקמה לפני כ‪ 1200-‬שנה‪ .‬כבוד!‬ ‫‪39‬‬

‫מאודה ממולא בבשר ו‪/‬או ירקות ועוצרים לצלם‪ .‬בשעות‬ ‫הביקור בפגודה מצריך אותנו למחשבה מחודשת על‬ ‫אחר הצהריים אנו נוחתים בכפר הקטן לימינג וממנו‬ ‫המונח “איכות סינית”‪ ,‬רצוי ביחד כוס שיכר סיני באחד‬ ‫יוצאים לטיפוס פרידות לאורך קניון לימינג‪ .‬אנחנו‬ ‫המסעדות הרבות של דאלי‪ .‬אגב‪ ,‬בניגוד לסיפורים‬ ‫מגיעים לשפתו העליונה בגובה ‪ 2700‬מטר ומגלים כי‪:‬‬ ‫מסמרי השיער (והנכונים בחלקם) על האוכל הסיני‬ ‫• הגובה עושה בנו שמות‪ ,‬אנחנו מתנשפים כמו קבוצת‬ ‫“האמיתי”‪ ,‬המטבח של יונאן לא יהיה‪ ,‬במרבית המקרים‬ ‫קשישים שכרגע סיימה מירוץ מרתון‪.‬‬ ‫זר לחיך המערבי‪ ,‬זה שהורגל לוורסיות שונות של‬ ‫• היה שווה‪ .‬הנוף הנפרש של קניון לימינג‪ ,‬והרי‬ ‫המטבח התיאלנדי‪ .‬הסיבה לדימיון נעוצה בהיסטוריה‬ ‫ההימאליה הנישאים מעליו עוצר נשימה‪.‬‬ ‫של העם התאי שמקורו בכלל ביונאן ואשר היגר לפני‬ ‫• חוץ מאיתנו וקבוצה קטנה מסינגפור אין נפש חיה‬ ‫כ‪ 900-‬שנה מיונאן דרומה‪ ,‬אל מה שהיום הוא תאילנד‪.‬‬ ‫במקום שהוא בערך חצי מגודלו ובערך חצי מיופיו של‬ ‫המטבח היונאני הוא אחד משני האבות של המטבח‬ ‫עמק יוסמיטי‪.‬‬ ‫התאילנדי (השני הוא המטבח ההודי על שלל משחות‬ ‫אנחנו שבים לגסט‪-‬האוס הקטן והלא מאוד נקי עם‬ ‫הקארי וחלב הקוקוס שלו)‪ .‬כלי הבישול העיקרי הוא‬ ‫אור דמדומים אחרון וקופאים מקור בתוך המיטות‬ ‫הווק שבו מטוגנים יחד ירקות‪ ,‬בשר‪ ,‬אטריות ואורז‬ ‫ברמות חריפות שונות‪ .‬התוצאה כמעט תמיד ערבה לחיך שלנו‪ .‬החדשות הטובות הן שאין לנו הרבה זמן לקפוא‬ ‫היות שהיום הבא מתחיל מוקדם‪ .‬החדשות הרעות הן‬ ‫אם כי מעט שמנונית‪.‬‬ ‫שהוא יגמר מאוחר‪ .‬החדשות הטובות הן שהוא יגמר‬ ‫בשנגרי לה‪ .‬החדשות הרעות הן שבעצם אין מקום כזה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר הגיעה השעה להיפרד מדאלי ולהצפין‬ ‫מבולבלים? גם אנחנו!‬ ‫אל עבר יונאן הכפרית‪ ,‬זאת שאינה נמצאת על מפת‬ ‫התיירות המאורגנת‪ .‬לשם כך הצטיידנו בג’יפ‪ ,‬מים‬ ‫איפה היינו? אה‪ ,‬כן‪ ,‬מוקדם בבוקר‪ .‬אנחנו בג’יפ רועדים‬ ‫וחבילות פרינגלס‪ ,‬ויצאנו צפונה אל עבר הברך‬ ‫מקור‪ .‬הג’יפ שלנו‪ ,‬למרות המותג היפאני שלו יכול‬ ‫הראשונה של נהר היאנג‪-‬צה‪ .‬יונאן הכפרית מתחילה‬ ‫בקלות לייצג את סין הנוכחית על העדפותיה הייחודיות‬ ‫כבר בשער הצפוני של העיר‪ ,‬ונמתחת צפונה‪ ,‬מנוקדת‬ ‫– רמז‪“ :‬שופוני” הוא ערך עליון‪ .‬חיי אדם ‪ -‬פחות‪.‬‬ ‫בכפרים קטנים‪ ,‬שדות לפתית (אשר ממנו מייצרים‬ ‫לדוגמא‪ :‬בג’יפ מותקנים חלונות חשמל‪ ,‬אבל לא חגורות‬ ‫את שמן הקנולה) ופריחת אביב משגעת‪ .‬אנו עוצרים‬ ‫בטיחות‪ .‬יש בו נעילה מרכזית אבל אין כרית אויר אחת‬ ‫בשווקים קטנים לאורך הדרך‪ ,‬טועמים מהבאו ‪ -‬לחם‬

‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

‫ומתחילים לטפס צפונה‪ .‬בכל קילומטר הופך הנהר לצר‬ ‫לרפואה‪ .‬יש בו מערכת שמע אבל לא מערכת ‪ .ABS‬מזל‬ ‫יותר‪ ,‬פראי יותר והנוף לצחיח יותר‪ .‬הבתים לאורך הגדה‬ ‫שהכבישים טובים‪ ,‬וודאי תאמרו‪ .‬ואנחנו נאמר שהם‬ ‫מחליפים צורה – מבתי עץ לבתי אבן מאסיביים‪ .‬הכביש‬ ‫טובים רק בהשוואה לבורמה ‪ -‬וגם אז‪ ,‬לא בטוח‪.‬‬ ‫המתפתל מתחיל לטפס מעלה בפראות וכשאנו חוצים‬ ‫את קו הגובה ‪ 2500‬מטר אנו מבחינים בפעם הראשונה‬ ‫היום מתחיל במסע לאורך הרכס המפריד בין היאנג צה‬ ‫בדגלי תפילה טיבטיים‪ .‬בשעתיים הקרובות אנחנו‬ ‫למקונג‪ ,‬כ‪ 60 -‬קילומטרים של שבילים צרים‪ ,‬גשרים‬ ‫ממשכים לטפס מעלה וחוצים את הרכס בגובה ‪3,500‬‬ ‫מאולתרים וכפרים שבהם אנו מתקבלים כאורחים‬ ‫מפלנטה אחרת‪ .‬פעם זהו בית ספר שלם היוצא לקבל את מטרים‪ .‬מתחתינו נפרסת רמה עצומה וצחיחה מוקפת‬ ‫פנינו‪ ,‬פעם אחרת מספר כפריות מפסיקות הכל כדי לברך מכל עבריה בהרים מושלגים‪ .‬אנחנו יורדים אל הרמה‪,‬‬ ‫‪ 3300‬מטרים גובהה‪ ,‬ועם קרני השמש האחרונות מגיעים‬ ‫לשלום את האורחים המוזרים‪ .‬זהו השטח של שבט היי‬ ‫לשנגרי לה‪.‬‬ ‫השחור (‪ )Black Yi‬ואנחנו מרגישים בו כמעט כמו בבית‪.‬‬ ‫נשות היי השחור חבושות בגרסה הסינית של השטריימל‪.‬‬ ‫העניין הוא ששנגרי‪-‬לה היא בכלל פרי דימיונו של הסופר‬ ‫הגברים מעבירים את זמנם במילוי הגרסה הסינית של‬ ‫חיש גד‪ .‬במקום הזה הנשים הן אלה שעושות את העבודה האנגלי ג’יימס הילטון שהמציא אותה כמקום אוטופי‬ ‫הנמצא אי שם מעבר להרי ההימלאיה‪ ,‬בספרו “אופקים‬ ‫והגברים הם אלה שמבזבזים את הכסף‪ .‬גן עדן‪ ,‬כבר‬ ‫אמרנו? פריחת השקדיות הססגונית שמסביב מחזקת את חדשים”‪ ,‬נובלה נשכחת משנות ה‪ .30 -‬הספר אולי נשכח‬ ‫מלב (ומבקרים עכשויים טוענים שגם בצדק) אבל שנגרי‬ ‫ההרגשה שאולי בכלל היינו צריכים להשתקע פה‪ .‬אבל‬ ‫במקום הזה אין שום אכסניה וברוב הבתים אין גם חשמל‪ .‬לה הפכה לשם נרדף לגן עדן אבוד אי שם גבוה בהרים‪.‬‬ ‫כדי להבין איך הפכה האגדה למציאות אנחנו צריכים‬ ‫מבט מפוקח קצת יותר מגלה כי האנשים מסביב נראים‬ ‫זקנים בצורה חשודה‪ .‬יש מעט מאוד צעירים באזור‪ .‬אלה להאיץ את הסיפור קדימה ‪ 60‬ומשהו שנים לאמצע שנות‬ ‫ה‪ 90 -‬ולעיירה נידחת ומתפוררת בפינה הצפון מערבית‬ ‫עזבו את החבל הנידח והעני לטובת עבודות דחק באזור‬ ‫של יונאן‪ .‬זונג‪-‬דיאן היתה מקום ללא עתיד‪ .‬העיירה‬ ‫שנגחאי‪ ,‬שנזן וגונגזו‪ .‬הסבתות נשארו מאחור לגדל את‬ ‫שחייה ממכרות ותעשיית עץ עמדה בפני שוקת שבורה‪.‬‬ ‫התינוקות ולממן את בעליהן העצלנים‪.‬‬ ‫האבטלה גאתה‪ ,‬הצעירים ברחו ובתיה העתיקים החלו‬ ‫לנו אין זמן לשאנטי‪ ,‬כי הדרך ארוכה והזמן קצר‪ .‬אנחנו‬ ‫להתפורר‪ .‬פרנסי העיירה התכנסו לטכס עצה ועלו על‬ ‫עוזבים את המאסיף‪ ,‬חותכים חזרה אל ערוץ היאנג צה‬

‫‪42‬‬

‫‪43‬‬

‫משהו – משהו גדול‪ .‬הם החליטו להפוך את המקום‬ ‫לייעד תיירותי ופנו אל השלטונות המרכזיים בבקשה‬ ‫לשנות את שם העיר‪ .‬אחרי התמודדות מול כמה מקומות‬ ‫אחרים בטיבט‪ ,‬יונאן וסצ’ואן הפכה זונג דיאן באופן רשמי‬ ‫לשנגרי לה‪ .‬כיום מבקרים בזונג דיאן לשעבר למעלה‬ ‫משלושה מיליון תיירים‪ ,‬סינים ברובם‪ ,‬מידי שנה‪ .‬מי אמר‬ ‫שאין הזדמנות שנייה וסוף טוב‪.‬‬ ‫זונג דיאן‪ ,‬או שנגרי‪-‬לה‪ ,‬היא מקום כאוטי‪ ,‬קר למדי‬ ‫ומכוער להפליא‪ .‬אבל הסביבה מחוצה לה עוצרת‬ ‫נשימה‪ .‬הרמה עליה יושבת שנגרי לה מלאה בייעדי‬ ‫טיול‪ .‬אנחנו בחרנו להצטרף למשך יום שלם למשפחת‬ ‫רועים טיבטית כ‪ 40-‬ק”מ דרומה ולהעפיל איתם מעלה‪,‬‬ ‫רכובים על סוסים‪ ,‬לגובה ‪ 4,000‬מטרים אל אגם אלף‬ ‫הפרצופים‪ .‬אגם זה הוא אתר טיבטי קדוש שממנו נפרש‬ ‫נוף עוצר נשימה לעבר רכס האבה (‪ )Haba‬וג’ייד (‪)Jade‬‬ ‫המתנשאים לגובה של כמעט ‪ 6,000‬מטרים‪ ,‬יעד אידאלי‬ ‫למנוחה ותפיסת כמה פרודות חמצן חסרות‪.‬‬ ‫הפנינה השנייה באזור היא מנזר סונג צאנלין‪ ,‬המנזר‬ ‫הטיבטי הגדול ביותר מחוץ לטיבט ואשר נבנה על פי‬ ‫המודל של המנזר הראשי בלהאסה‪ .‬זהו מקום עצום‬ ‫בגודלו ובית לקרוב ל‪ 1,000 -‬נזירים‪ .‬אפשר לבקר במנזר‬ ‫העצום והמרשים‪ ,‬ואפשר גם לנדוד אל עבר מגורי‬ ‫הנזירים הסגפניים‪ ,‬אל המטבח המשותף‪ ,‬בית התה‬ ‫וכיתות הלימוד‪ ,‬ואפשר סתם לשבת ברחבה הגדולה‬ ‫והמוגבהת אשר בקדמת המנזר‪ ,‬לבהות שעות בנוף‬

‫‪44‬‬

‫הנשקף ממנו ולתהות איך יתכן שיורדים עלינו פתיתי‬ ‫שלג בשעה שהשמש זורחת עלינו בעוצמה‪.‬‬ ‫הגיע הזמן להיפרד מהאזור הטיבטי ולרדת מטה על‬ ‫העמקים הגשומים והלחים‪ ,‬אל עבר נקיק “הנמר המזנק”‪.‬‬ ‫הדרך אל הנקיק צרה ומתפתלת‪ ,‬עוברת בין פסגות‬ ‫מושלגות‪ ,‬שדות אורז מוצפים‪ ,‬יערות מחט צפופים‬ ‫ועמקים צרים ומכוסי ערפל‪ .‬אנחנו מחלקים את המסע‬ ‫ליומיים על מנת שנספיק לעצור באזור קטן‪ ,‬מיוחד‬ ‫ומבודד הנקרא הטרסות הלבנות‪ .‬כשמן‪ ,‬כן הן‪ ,‬מרפסות‬ ‫גיר לבן שנוצרו לאורך שנים מפעפוע מעיין עשיר בסידן‬ ‫על צלע ההר‪ .‬הטרסות הנרחבות הן גם ערש הולדת‬ ‫הדונגבאיזם – זרם בודהיסטי ייחודי לאזור זה‪ .‬אה כן‪ ,‬הן‬ ‫גם יפות בצורה מכאיבה‪ ,‬אבל נראה לי שאני כבר מתחיל‬ ‫לעייף אתכם בתיאורי נוף ולכן נעבור הישר לנקיק‪.‬‬ ‫קל לתאר קניון בעומק ‪ 400‬מטר – תחשבו על מגדלי‬ ‫התאומים ז”ל או על האמפייר סטייט בילדינג שליט”א‪.‬‬ ‫אפשר לתאר קניון בעומק קילומטר‪ ,‬תחשבו על הקניון‬ ‫הגדול באריזונה‪ .‬אבל איך לעזאזל מתארים נקיק בעומק‬ ‫שלושה קילומטרים? לי אין מושג‪ ,‬והאמת היא שקשה‬ ‫להפנים את המימדים העצומים של קניון הנמר המזנק‬ ‫גם כאשר עומדים בפתחו הצפון מזרחי‪ .‬משני העברים‬ ‫מתנשאים רכסים של ‪ 5,500‬מטר ובינם פירצה עמוקה‬ ‫דרכה שועט נהר היאנג‪-‬צה בגובה ‪ 1,600‬מטר‪ .‬תעשו‬ ‫את המתמטיקה‪ .‬הדרך המצולקת החובקת את הקיר‬ ‫הצפוני של הערוץ היא עדות לכוחות הפועלים בנקיק‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫שני הרכסים – “האבא” ו”ג’ייד” ממשיכים‬ ‫לצמוח ונהר היאג‪-‬צה ממשיך להעמיק את‬ ‫הערוץ‪ .‬התוצאה היא עשרות מפולות מידי‬ ‫שנה הקוטלות כמה תיירים בכל תקופת מונסון‬ ‫ומספר לא ידוע של מקומיים (הממשלה‬ ‫המקומית כך מסתבר סופרת קורבנות זרים‬ ‫בלבד)‪ .‬התיירים מתרכזים בקצה השני של‬ ‫הערוץ – מקום בו הנהר השני בגודלו בעולם‬ ‫פורץ דרך חריץ ברוחב ‪ 30‬מטרים בלבד‪.‬‬ ‫האגדה מספרת שפעם לפני הרבה שנים קפץ‬ ‫נמר מצד אחד לצד השני ומכאן שם המקום‪.‬‬ ‫היינו שם‪ .‬אנחנו לא מאמינים לאגדות‪ .‬קילומטר‬ ‫הלאה משם נפתח הערוץ ונעלם כאילו לא‬

‫‪46‬‬

‫היה‪ .‬שדות הליפתית‪ ,‬רחבים וצהובים‪ ,‬הנהר‬ ‫זורם רגוע ואנחנו ממשיכים ליעדינו האחרון‪,‬‬ ‫ליג’יאנג‪.‬‬ ‫ליג’יאנג היפהפיה שוכנת על רמה מאחורי רכס‬ ‫ג’ייד‪ .‬בתי העץ של העיר העתיקה בנויים מעל‬ ‫מערכת צפופה של תעלות בהם משכשכים‬ ‫דגי זהב לרוב‪ .‬מעל התעלות מלאים רחובותיה‬ ‫המרוצפים של העיר במסעדות‪ ,‬בארים‪ ,‬בתי‬ ‫קפה ומועדונים‪ .‬האוירה הרגועה‪ ,‬חיי הלילה‬ ‫הסוערים ועוד כמה דברים שהשתיקה יפה‬ ‫להם העניקו לעיר הזו את הכינוי ההולם‬ ‫“אמסטרדם של סין”‪ .‬כמיטב המסורת‬

‫ההולנדית‪ ,‬אנחנו שוכרים אופניים (סיניים‪ ,‬כמובן)‬ ‫ומדוושים לנו בין סמטאותיה עמוסות הפרחים של‬ ‫ליג’יאנג‪ .‬בעצירה הראשונה בבית קפה מקסים ליד‬ ‫תעלה קטנה אנו מגלים תופעה שתחזור על עצמה‬ ‫בימים הקרובים‪ .‬אנשים עוצרים דווקא ליד בית‬ ‫הקפה שלנו ומצטלמים‪ .‬כמה דקות אחר כך ניגשת‬ ‫צעירה נבוכה מעט ושואלת באנגלית די רצוצה אם‬ ‫זה בסדר להצטלם איתנו‪ .‬אנחנו חושבים בדיוק‬ ‫עשירית שנייה ועונים במקהלה‪ .‬בערבים הקרובים‬ ‫נרוויח בצורה זו הרבה בירות וריקודים עם יפהפיות‬ ‫מכל רחבי סין – ואפילו לא ידענו שאנחנו כאלה‪...‬‬ ‫ליג’יאנג היא גם מרכזו של עם הנאשי והכפרים‬ ‫באזור מאפשרים התנסות תיירותית מעט פחות (ולא‬

‫שהתיירותית יותר היתה רעה כל כך‪ ,‬נהפוך הוא!)‬ ‫של התרבות והחיים של מיעוט אתני זה‪ .‬במקום אחד‬ ‫אנחנו מבקרים במקדש עץ של נזירי דונגבה‪ ,‬במקום‬ ‫אחר מזמינים אותנו חבורת פנסיונרים למשחק‬ ‫מהג’ונג ובמקום שלישי אנחנו מוצאים אומן ישיש‬ ‫המשתמש בדיו ואגודליו לצייר ציורי נוף מרהיבים‪.‬‬ ‫אנחנו לא רוצים לעזוב – למרות הגעגועים העזים‬ ‫לחומוס‪ ,‬אבל הפס מהאישה והילדים נגמר‪ .‬בצער‬ ‫רב אנו נאלצים להפרד מחבל זה של סין בתקווה‬ ‫להיפגש שוב בקרוב‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫נלי שפר‬

‫תעצמו עיניים ודמיינו‬ ‫לכם עוגת שוקולד‬ ‫נמסה על הלשון‪,‬‬ ‫מגרה את בלוטות‬ ‫הטעם במחול צבעוני‬ ‫של מתקתקות‪.‬‬ ‫עכשיו תנסו להעביר‬ ‫את ההרגשה הזו‬ ‫באמצעות הצילום‪.‬‬ ‫כולנו נהנים מטעם‬ ‫החיים של האוכל‪,‬‬ ‫אבל עבור נלי שפר‬ ‫הטעם מתחיל‬ ‫בצילום‪.‬‬

‫צילום‬ ‫בטעם‬ ‫התחלתי לעבוד כצלם סטודיו בשנת ‪ .1978‬באותה‬ ‫תקופה התמחות בתחום מסוים של צילום מסחרי‬ ‫היתה נדירה‪ .‬החלוקה היתה בין צלמי עיתונות‪ ,‬צלמי‬ ‫אירועים וצלמי סטודיו‪ .‬הצלמים המקצועיים‪ ,‬בעלי‬ ‫הסטודיו לצילום‪ ,‬היו אמורים להתמודד עם כל נושאי‬ ‫הצילום – תעשייה‪ ,‬אופנה‪ ,‬אריזות‪ ,‬טכני ופרסומת‪.‬‬ ‫שבוע העבודה היה מגוון ‪ -‬צילומי מפעל‪ ,‬צילום‬ ‫אופנה למגזין‪ ,‬צילומי אריזות‪ ,‬פרסומת לבנק עם‬ ‫אנשים וכתבה על עיצוב פנים‪ .‬צילום אוכל היה חלק‬ ‫מעבודה שכל צלם סטודיו היה אמור לעשות‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫בעולם הזה היה חריג ושמו חנן שדה‪ .‬חנן היה צלם‬ ‫חיפאי‪“ ,‬ייקה” מבוגר‪ ,‬שהיה ידוע בתור צלם אוכל‪.‬‬ ‫הוא החל כצלם תעשייה וכאשר צילם ל”תלמה”‬ ‫ולחברות מזון אחרות‪ ,‬התמקד בצילומי אוכל‪ .‬בעיתון‬ ‫“את” החלה לכתוב אז אשה צעירה בשם רות סירקיס‪,‬‬ ‫שהתלוותה לבעלה בשליחות לארה”ב‪ .‬היא כתבה‬ ‫ובעלה צילם ושניהם שלחו את החומר לעיתון‪ ,‬אותו‬ ‫ערך אז טומי לפיד‪ .‬זה היה מדור האוכל הראשון‬ ‫של המגזינים והוא היה בצבע‪ .‬כשסירקיס חזרה‬ ‫לארץ חנן שדה החל לצלם עבורה את המדור‪“ .‬את”‬ ‫‪49‬‬

‫האוכל מתהליך הכנסת הצבע‬ ‫התהדר בכמה עמודי צבע והשאר‬ ‫היו דפי עיתון רגילים ללא צבע‪ .‬כנ”ל לדפוס והופעת מגזינים צבעוניים‬ ‫וספרים המודפסים בצבע מלא‪.‬‬ ‫גם “לאישה” ושאר המגזינים‪ .‬עמודי‬ ‫כרומו היו מצרך יקר ונדיר‪ .‬לחנן שדה ככל שהוזלה הדפסת הצבע והפכה‬ ‫לנפוצה‪ ,‬עלה חלקם של צילומי‬ ‫ורות סירקיס היתה הפריבילגיה‪,‬‬ ‫בגלל שצילומי אוכל‪ ,‬בניגוד לנושאים האוכל בכל הפרסומים והחל שינוי‬ ‫די מהיר באסתטיקה של צילום‬ ‫אחרים‪“ ,‬דורשים” צבע‪ .‬יופיו של‬ ‫אוכל‪ .‬ככל שהתווספו עמודי צבע‪,‬‬ ‫האוכל‪ ,‬טעמו וניחוחו מועברים‬ ‫ירד מספר המנות לעמוד‪ .‬תוך זמן‬ ‫בין היתר על ידי שימוש מושכל‬ ‫לא רב הסטנדרט נהיה כרומו צבעוני‬ ‫בצבע‪ .‬בהתחלה‪ ,‬בראשית שנות‬ ‫לכל עמודי הספר‪ ,‬ואז ניתן היה לתת‬ ‫ה‪ ,80 -‬כשהיו צילומים מועטים‪,‬‬ ‫תמונה של שתי מנות או מנה אחת‬ ‫היה רצון טבעי להכניס כמה שיותר‬ ‫בלבד‪ ,‬שעומדת מול המתכון‪ .‬גם‬ ‫לתוך צילום בודד‪ .‬התפישה היתה‬ ‫המעבר המהיר של המגזינים לעמודי‬ ‫שיש למלא את הדימוי במקסימום‬ ‫כרומו צבעוניים הביאה לדרישה‬ ‫אינפורמציה‪ .‬צילום אוכל לא יכול‬ ‫גוברת של דימויים צבעוניים וכתבת‬ ‫היה להתמקד במנה אחת‪ ,‬כי חבל‬ ‫אוכל לוותה בצילומים כמעט לכל‬ ‫ל”בזבז” את עמוד הצבע ועל כן‬ ‫מנה‪.‬‬ ‫האפיון הבולט של אותה תקופה היו‬ ‫בשנת ‪ 1979‬הוציאה רות סירקיס‬ ‫צילומים גדושים במנות שונות‪ ,‬ללא‬ ‫את הקלאסיקה “מהמטבח באהבה”‬ ‫הגיון קולינרי‪ .‬הצילומים היו מלווים‬ ‫שנמכר במספרים דימיוניים ועורר‬ ‫בכיתוב שמפנה את הקורא למתכון‬ ‫את השוק‪ .‬ספר בישול היה אז מתנה‬ ‫של המנה המופיע בעמוד אחר ולא‬ ‫מכובדת לחתונה‪ .‬הסטנדרט שנקבע‬ ‫מול התמונה‪ ,‬בין אם זה במגזין או‬ ‫– אלבום בגודל ‪ 21X27‬ס”מ בכריכה‬ ‫בספר‪.‬‬ ‫קשה מחזיק עד היום‪.‬‬ ‫אי אפשר להפריד את התפתחות‬ ‫כל העיתונים‪ ,‬גם היומיים‪ ,‬הוסיפו‬ ‫התפיסה האסתטית של צילומי‬ ‫‪50‬‬

‫מדורי אוכל‪ ,‬למגזינים אפילו נוצרו‬ ‫מוספים מיוחדים של אוכל כמו‬ ‫“גורמה” של “את” ו”שף” של “לאישה”‬ ‫וספרי הבישול‪ ,‬שיצאו בעקבות‬ ‫“מהמטבח באהבה” הפכו לרבי מכר‪.‬‬ ‫באותה תקופה עבדתי בין השאר‬ ‫עבור מגזין “את” וצילמתי עיצוב‪,‬‬ ‫עיצוב פנים ואופנה‪ .‬התחלתי את‬ ‫עבודתי עם רות סירקיס במקרה‬ ‫כאשר חודש אחד חנן שדה לא יכול‬ ‫היה לצלם את המדור והמערכת‬ ‫פנתה אלי‪ .‬הניסיון הראשון שלי עם‬ ‫אוכל היה מוצלח מבחינתי ומבחינת‬ ‫המערכת‪ .‬המשכתי לצלם מדי פעם‬ ‫את המדור עד אשר סירקיס הפיקה‬ ‫ספר עוגות ופנתה אלי שאצלם‬ ‫אותו‪ .‬השוק היה רעב לספרי בישול‪,‬‬ ‫שהתגלו כמכרה זהב עבור המול”ים‬ ‫ואני הייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון‪.‬‬ ‫באותם שנים ישראל נפתחה לעולם‪.‬‬ ‫חלפו השנים שבה נסיעה לחו”ל‬ ‫היתה נחלתם של עשירים בלבד‪.‬‬ ‫אנשים יצאו לעולם ונדהמו מטעמיו‬ ‫המגוונים‪ .‬אם פעם הצרכן היה נמשך‬ ‫למוכר והבטוח‪ ,‬הוא החל להיחשף‬ ‫‪51‬‬

‫לטעמים חדשים ומפתים‪ .‬קם דור‬ ‫חדש שמצד אחד היה מחובר למטבח‬ ‫המסורתי‪ ,‬הביתי‪ ,‬אבל מצד שני‬ ‫היה ער ופתוח לטעמים חדשים‬ ‫והתנסויות מרתקות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1982‬פתח איש צעיר וצבעוני‬ ‫בשם ישראל אהרוני‪ ,‬שחזר מלימודי‬ ‫בישול סיני בטייואן‪ ,‬מסעדה סינית‬ ‫בשם “ין‪-‬ינג” בתל אביב‪ .‬המו”ל‬ ‫שעבדתי איתו אז שאל אותי אם‬ ‫אהיה מוכן לצלם עבור אותו שף‬ ‫צעיר את ספרו‪‘ .‬למה לא’‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1984‬יצא הספר הראשון‬ ‫של ישראל אהרוני‪“ ,‬הבישול הסיני”‬ ‫ונמכר במספר שיא של קרוב לחצי‬ ‫מיליון עותקים‪ .‬הקשר בינינו‪ ,‬שהחל‬ ‫בצילומי אוכל סיני בחדר קטן‬

‫‪52‬‬

‫במסעדת “ין‪-‬ינג”‪ ,‬נמשך כבר ‪ 25‬שנה‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫העיסוק באוכל יצא מגבולות הצלחת‬ ‫והמטבח הביתי ונדד לעולם‪ ,‬לראות‬ ‫את האוכל בהקשר תרבותי וחברתי‬ ‫נרחב‪ .‬הצילום לא היה מנותק‬ ‫מהמגמה הזאת‪ .‬כך יצאו יד ביד‬ ‫פרסומים וספרים שמדברים על‬ ‫מסורת‪“ ,‬מטבח של אימא” ומצד‬ ‫שני על מטבחים אתניים‪ ,‬אקזוטיים‬ ‫ורחוקים כמו יפני וסיני‪ .‬מטבחים‬ ‫עיליים כמו המטבח הצרפתי‬ ‫וקרובים‪ ,‬אך רחוקים כמו המטבח‬ ‫הלבנוני‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬השוק המסחרי של חברות‬ ‫המזון התפתח לכיוון של מזון מוכן‬

‫ומזון קפוא ונושא עיצוב האריזה‪,‬‬ ‫שהיה עד אז גראפי בעיקרו‪ ,‬התפתח‬ ‫וקיבל חשיבות‪ .‬הגרפיקה והאיור‬ ‫החלו לפנות מקום לצילומי אוכל‪.‬‬ ‫החברות כבר לא עשו אריזה אלה בנו‬ ‫“מותגים”‪ .‬מעצבים גראפיים נעשו‬ ‫כוכבי על הבונים תדמיות וקונספט‬ ‫ולא רק עיצוב‪ .‬התחרות גרמה למצב‬ ‫של מותגים חדשים‪ ,‬מוצרים חדשים‬ ‫ומיתוג מחדש של מוצרים קיימים‪.‬‬ ‫כל זה הביא ליצירת אריזות מזון‬ ‫חדשות בקצב מהיר‪ .‬באריזות הדגש‬ ‫הוא תמיד על דימוי פשוט‪ ,‬חזק ויחיד‪.‬‬ ‫האדם העובר בסופר אמור לקלוט‬ ‫את המסר בהרף עין ולשלוח ידו אל‬ ‫המוצר‪ .‬העבודה על אריזות לעומת‬ ‫אילוסטרציה נעשתה שונה לחלוטין‪.‬‬

‫האוכל באריזות נראה תמיד מושלם‪,‬‬ ‫נקי‪ ,‬ללא אלמנטים‪ ,‬שיסיחו את‬ ‫הדעת מהמוצר‪ .‬לא היה צורך לדייק‬ ‫במתכון אלה ברעיון‪ .‬אם היה אוכל‬ ‫מוכן על האריזה תמיד הוא לווה‬ ‫בהערה “הצעת הגשה”‪ ,‬כדי להסיר‬ ‫ספק‪ .‬לרוב לא היה קשר בין הצילום‬ ‫על האריזה למה שרואים בתוכה‪.‬‬ ‫כאשר צולמה עטיפה לאבקת מרק‬ ‫עוף‪ ,‬הצילום היה של מרק מהביל‬ ‫שופע ירקות‪ .‬במציאות המרק היה‬ ‫אבקה שבה היו ירקות מיובשים‪.‬‬ ‫באוכל קפוא המרכיבים היו זהים‬ ‫אבל מנה קפואה מופשרת לעולם‬ ‫לא תיראה כמו אותה מנה שצולמה‬ ‫מאותם מרכיבים טריים‪ .‬פער זה נתן‬ ‫גם הרגשה ש”עובדים” עלינו בצילום‬

‫אוכל‪.‬‬ ‫העבודה לספרים ומגזינים היתה‬ ‫מטבעה חופשית יותר מצד אחד‬ ‫ומדויקת יותר מצד שני‪ .‬אפשר היה‬ ‫להראות אביזרים שונים‪ ,‬לשחק עם‬ ‫רקעים‪ ,‬לא להראות את כל המנה וגם‬ ‫“ללכלך” את הסט‪ ,‬להראות תהליכי‬ ‫הכנה ולאו דווקא מנה סופית‪ .‬מצד‬ ‫שני כיון שהדימוי הצילומי ליווה‬ ‫מתכון‪ ,‬הוא לא יכול היה לסטות‬ ‫מהאופן שבו מכינים את האוכל‬ ‫או להראות משהו שונה‪ .‬המנה‬ ‫שמופיעה במתכון היתה צריכה‬ ‫להיות זאת שמצולמת‪.‬‬ ‫מבחינה אישית הנוקשות הביצועית‬ ‫המדויקת בצילומי אריזות פחות‬ ‫התאימה לי‪ .‬אהבתי את האלתור‬

‫וההפתעה‪ .‬תחום ספרי הבישול‬ ‫והאילוסטרציה נתן לי חופש פעולה‬ ‫ויצירה‪ .‬גיליתי שהכי אני נהנה לצלם‬ ‫מחוץ לסטודיו‪ ,‬במקומות חדשים‪,‬‬ ‫להיות במתח והפתעה ולהכיר אנשים‬ ‫ותרבויות‪ .‬האוכל היה תירוץ בשבילי‬ ‫לצאת לעולם‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות שהפקנו צילומי‬ ‫אוכל לספרים‪ ,‬מי שכתב את‬ ‫המתכון היה זה שמכין את אוכל‬ ‫ומביא את הכלים (בדרך כלל מה‬ ‫שהיה לו בבית)‪ .‬לעיתים היה הצלם‬ ‫נוסע לאחת מחנויות כלי הבית על‬ ‫מנת להשאיל כלים לצילום‪ .‬כמות‬ ‫הצילומים הביאה לדרישה של‬ ‫מקצוע חדש ‪ -‬סטייליסט‪ ,‬מפיק‬

‫‪53‬‬

‫מנות מרכזיות‪ ,‬וצלחות המעוצבות לא על ידי שוליים‬ ‫הצילומים‪ .‬בהתחלה תפקידו היה לדאוג לכלים‪ ,‬אבזרים‬ ‫ורקעים לצילום‪ ,‬אחר כך הוא נדרש גם לדעת להכין את‬ ‫מוזהבים‪ ,‬אלא על ידי יצירת מנות אוכל טעימות ויפות‬ ‫האוכל‪ ,‬שיראה יפה לא רק במציאות אלא גם בצילום‪.‬‬ ‫הביאה את נושא הסטיילינג לתוך הצלחת‪ .‬הסביבה‬ ‫במקביל החלו שפים להיות מעורבים בצילום‪ ,‬בהכנת‬ ‫נעשתה פחות חשובה‪ ,‬הכלים נעשו נקיים אלגנטיים‪ ,‬לרוב‬ ‫מנות ובהבנה של חשיבותם בתהליך‪ .‬שפים נעשו כוכבים לבנים‪ ,‬שישמשו מצע חלק ליצירות שהונחו בהם‪.‬‬ ‫וכמו שפעם היו מסעדות ביתיות של אמא החלו להתפתח הסטייליסטים הפכו למעצבי מזון לצילום‪ .‬לא די שהשף‬ ‫מסעדות שף‪ ,‬שבהן שמו של השף חשוב יותר ממטבח‬ ‫עשה מנה מדהימה הסטייליסט היה שם כדי להביא את‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫המנה לכך שתיראה מדהימה גם בצילום‪.‬‬ ‫ככל שהכנת האוכל נעשתה מקצועית יותר הצילום שינה‬ ‫במידה מסויימת הצילום התקרב למגמה של תיעוד יצירת‬ ‫את פניו יד ביד עם מגמה זו‪ .‬כאשר האוכל היה בישול‬ ‫ביתי‪ ,‬האווירה היתה כזאת‪ .‬אמא לא הקדישה תשומת לב אמנות תלת מימדית‪ .‬על הצלמים היה לבטא את היצירה‬ ‫בצלחת‪ .‬תאורה‪ ,‬זוית צילום‪ ,‬חיתוך וסידור פרטים בתוך‬ ‫לאסטטיקה של המנה אלא לטעם‪ .‬את החוש ליופי היא‬ ‫בטאה בכלים נאים‪ ,‬סידורי פרחים‪ ,‬שולחן מהודר והגשה הצלחת נעשו מהותיים‪ .‬יצירת דימוי צילומי של אוכל‬ ‫היא עבודה משולבת ומרתקת של שף‪ ,‬סטייליסט וצלם‬ ‫מרכזית המבטאת שפע‪.‬‬ ‫המעבר למנות של שפים‪ ,‬המגישים מנות בודדות ולא‬ ‫התורמים כל אחד מהבנתו‪ ,‬ניסיונו ותפישתו האסתטית‪.‬‬

‫כשנסתכל במבט כולל על האסתטיקה של צילומי אוכל לאורך השנים נוכל להבחין במגמות הללו‪:‬‬ ‫ •‬ ‫• ‬ ‫• ‬ ‫• ‬ ‫• ‬ ‫• ‬ ‫• ‬ ‫• ‬

‫מעבר מריבוי פרטים בצילום למינימום‪.‬‬ ‫דגש על מנה בודדת ולא על הגשות מרכזיות‪.‬‬ ‫בישול עילי מקצועי ולא בישול ביתי עממי‪.‬‬ ‫סיגנון הצילום עובר מהשולחן והכלים אל תוך המנה עצמה‪.‬‬ ‫זווית הצילום שהיתה פעם עילית‪ ,‬נעה באיטיות לזויות נמוכות יותר עד שהגיע לזווית נמוכה של גובה השולחן‪ .‬כמו‬ ‫בבישול‪ ,‬כיום הזווית גמישה ומתאימה את עצמה למנה ולא לאופנה‪.‬‬ ‫נוצר פער בין צילומי פרסום לצילומי אילוסטרציה‪ .‬צילומים מסחריים נהיים נקיים‪ ,‬מדויקים ומלאכותיים וצילומים‬ ‫אלוסטרטיביים נעשו חופשיים‪“ ,‬מלוכלכים” ומופשטים‪.‬‬ ‫התייחסות לאוכל בצורה חופשית יותר ויותר בשימושים נרחבים – אינטרנט‪ ,‬עיתונות מקומית‪ ,‬צילומי חובבים‪,‬‬ ‫בלוגים‪.‬‬ ‫חשיפה גדולה מאוד לתרבויות אוכל מהעולם‪ .‬מסעדות אתניות‪ ,‬מאכלים לא מקומיים וייבוא של מוצרי מזון מכל‬ ‫העולם יוצרים מטבח חדש‪ ,‬מיזוג טעמים (פיוז’ן) והתייחסות חופשית‪ ,‬נועזת ומאתגרת לאוכל ולדימוי שלו‪.‬‬

‫התפתחות הצילום הדיגיטלי בשנים‬ ‫האחרונות גרמה לשינוי מהותי‬ ‫באסטטיקה של הצילום‪ .‬השימוש‬ ‫במצלמות טכניות מסורתיות נתן‬ ‫אופציה לעומק חדות מקסימלי‪ ,‬בו‬ ‫כל התמונה ברורה וחדה‪ .‬צלם נמדד‬ ‫ביכולתו להפיק דימויים ברורים‪,‬‬ ‫חדים ומלאי פרטים‪.‬‬ ‫המצלמות הדיגיטליות לא איפשרו‬ ‫טכניקה זו באותה קלות‪ .‬האיכות‬ ‫שונה והשפה הצילומית השתנתה‪.‬‬ ‫נוצרו דימויים שבהם החדות מאוד‬ ‫סלקטיבית וחלק ניכר מהתמונה‬ ‫מטושטש‪ .‬המיידיות יצרה גם‬ ‫ספונטניות וחופש באופן הצילום‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫הכללים הנוקשים של האסתטיקה‪,‬‬ ‫של טוב ורע‪ ,‬נשברו‪ .‬המתבונן כיום‬ ‫בצילומי אוכל (ולא רק בהם) רגיל‬ ‫לראות דימויים כמעט מופשטים‪,‬‬ ‫שחלקם הגדול לא חד‪ ,‬בשונה‬ ‫לחלוטין ממה שהורגל לפני כן‪.‬‬ ‫בנוסף לכך הצילום הדיגיטלי נהיה‬ ‫זמין לכל והביא ליצירת דימויים‬ ‫צילומיים אין סופיים‪ .‬כל אחד‬ ‫מאיתנו יכול לצלם ועושה זאת‪,‬‬ ‫ואופן הקריאה של תמונה השתנה‪.‬‬ ‫אנו מוכנים לקבל תמונות בטלפון‪,‬‬ ‫באינטרנט‪ ,‬שאיכותן לא עומדת‬ ‫בסטנדרטים כלשהם‪ .‬אנו נחשפים‬ ‫לזילות של הדימוי‪ ,‬לצילומים שאין‬

‫בהם הבנה של האוכל ושל מורכבות‬ ‫הדימוי שלו‪.‬‬ ‫מה עושה צילום אוכל לצילום “טוב”?‬ ‫זה כבר דיון אחר לגמרי והוא פועל‬ ‫יוצא של הבנת התהליך ההיסטורי‪,‬‬ ‫התרבותי והחברתי שעבר האוכל‬ ‫והדימוי שלו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫אפשר לומר על צילום אוכל “טוב”‪,‬‬ ‫שהוא כמו כל יצירת אמנות‪ :‬כשזה‬ ‫טוב המתבונן יודע ומרגיש‪ ,‬גם בלי‬ ‫להבין‪ .‬אבל יש לו גם ערך נוסף ‪-‬‬ ‫צילום אוכל טוב מעורר את בלוטות‬ ‫הטעם‪ ,‬מגרה‪ ,‬מסחרר וגורם למתבונן‬ ‫לשים סינור ולמהר למטבח‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫עודד וגנשטיין‬

‫“אפשר?”‬ ‫שאלת מיליון הדולר! האם נכון‬ ‫לבקש את רשות המצולם לפני‬ ‫צילום או שמא להשאיר את‬ ‫הספונטאניות ופשוט לצלם?‬ ‫‪56‬‬

‫‪57‬‬

‫‪7:30‬‬

‫בבוקר‪ ,‬נמל יפו‬ ‫העתיקה‪ .‬הולך בדרך‬ ‫שכבר אלפי צלמים‬ ‫“דרכו בה”‪ .‬מנסה למצוא נוף ייחודי בחלקה‬ ‫העתיק והמצולם לעילא של העיר‪ .‬למרות‬ ‫שהשכמתי קום על מנת להקדים את העומס‬ ‫וגדודי התיירים‪ ,‬עדיין לא הצלחתי למצוא‬ ‫את הפריים שישבה את ליבי‪ .‬ממש לפני‬ ‫ההתקפלות חזרה אל האוטו שמעתי לפתע‬ ‫צעקות וויכוחים רמים‪ .‬נכנסתי אל סמטה‬ ‫קטנה וצדדית לכיוון מקור הצעקות ומצאתי‬ ‫עצמי בחלקה הפנימי של סמטה קטנה אל‬ ‫מול חבורה של גברים מבוגרים משולהבים‬ ‫בוויכוח על משחק שש‪-‬בש‪ .‬האור‪ ,‬הלוקיישן‪,‬‬ ‫הדמויות והקומפוזיציה היו מעולים‪ .‬אבל‬ ‫המבטים התוקפניים כלפי הצלם החדש שנכנס‬ ‫לחבורה (וכנראה לא בשביל לשחק) לא נתנו‬ ‫לי את האומץ לצלם‪ ...‬התיישבתי בשולחן‬ ‫מולם ופשוט צפיתי בהם דקות ארוכות‪“ .‬זה‬ ‫עליי” אומרת בעלת הבית החביבה ומגישה על‬ ‫שולחני תה נענע מתוק מתוק‪.‬‬ ‫‪58‬‬

‫‪59‬‬

‫“אפשר?“‬

‫זוהי אחת השאלות‬ ‫שהכי מטרידות צלמים‬ ‫בתחילת דרכם (ולא רק אותם) אשר מעוניינים לצלם‬ ‫אנשים זרים‪.‬‬ ‫מצדם האחד של מאזניים‪ :‬הפחד (במקרה הקל) להעליב‪,‬‬ ‫לפגוע‪ ,‬לחדור לפרטיות המצולם או (במקרה הפחות קל)‬ ‫לקבל תגובה רעה או אפילו להיות מותקף מילולית או‬ ‫פיזית (שאלו את צלמי הפאפארצי שבורי העדשות)‪.‬‬ ‫מצדם השני של המאזנים הרצון לא לפספס הזדמנות‬ ‫צילום ייחודית והרצון לא לפגוע בספונטאניות‬ ‫ובאותנטיות‪.‬‬ ‫הבעיה בולטת בייחוד בז’אנר הצילום הגיאוגרפי ‪ -‬בארץ‬ ‫חדשה אל מול תרבות חדשה לא תמיד יודעים את‬ ‫החוקים‪ ,‬והפחד “לטעות” לפעמים גורם לנו לוותר על‬ ‫ההזדמנות לצלם ועל תמונה מעולה‪.‬‬ ‫אז מהי התשובה? מהי הנוסחא? אז זהו‪ ,‬שאין אחת כזו‪.‬‬ ‫אמרה נכונה אומרת ש”צלם לפני שהוא צלם‪ ,‬הוא מומחה‬ ‫במשאב האנושי ובניתוח מצבים”‪ .‬צלם טוב יודע לזהות‬ ‫מתי נכון לצלם מבלי לבקש אישור ומתי אין ברירה ויש‬ ‫צורך לבקש את אישורו של המצולם‪ .‬בכתבה הנ”ל ננסה‬ ‫להבין מספר קווים בסיסיים שיעזרו לנו לקבל החלטות‬ ‫קלות והכי חשוב יותר מהירות בשטח‪:‬‬

‫אני‬

‫ותה הנענע יושבים ומסתכלים על השולחן‬ ‫שממול‪ .‬אני מנסה להבין את מאזן הכוחות‬ ‫והסתכלות קלה מספיקה לי על מנת לקלוט את מנהיג‬ ‫החבורה‪ .‬אני נעמד לידו‪ .‬המצלמה בינתיים כלל לא‬ ‫מפונת לעברו‪.‬‬ ‫“אני רואה שהוא מנצח אותך”‪ .‬אני מתריס לעבר המנצח‪.‬‬ ‫“אין סיכוי!‪ ,‬תעמוד ותראה איך הוא מפסיד” הוא עונה‪.‬‬ ‫הניצחון היה מוחץ “ראית?!” שואל אותי המנצח‪“ .‬כל‬ ‫הכבוד” אני עונה ומרים את המצלמה על מנת לצלם את‬ ‫רגע הניצחון‪ .‬קליק! פלאש מאיר את הסמטה הקטנה‪.‬‬ ‫“מאיזה מוצא אתה?” שואל אותי אחד היושבים‪“ .‬בולגרי”‬ ‫אני עונה‪ ,‬אה “בולגרי זה משלנו‪ – ”...‬הצלחה‪ .‬הקרח‬ ‫נשבר!‬

‫מתי אפשר לצלם מבלי לבקש אישור מפורש?‬ ‫לא נבקש אישור לתמונה כאשר נבין שאין צורך בכך‬ ‫או כאשר ההפסד של התמונה הספונטאנית גדול מדיי‬ ‫מבחינתנו‪ .‬צלמים מקצועיים היוצאים למשימת צילום‬ ‫מבלים שעות‪ ,‬ימים ואף שבועות עם אובייקט הצילום‬ ‫לפני שבכלל הם מרימים את המצלמה לכיוונו‪ .‬וכאן‬ ‫בדיוק באה לידי ביטוי היכולת והמיומנות של הצלם‬ ‫לעבוד עם המשאב האנושי‪ :‬לזהות‪ ,‬לקרוא ולדעת‬ ‫להתחבר לאובייקט בקבוצה‪.‬‬ ‫לתת למצולם את הזמן להרגיש בנוח עם הימצאותה‬

‫‪60‬‬

‫של המצלמה ובאותה הזדמנות ניתן אפשרות למצולם‬ ‫להראות לנו את ביתו‪ ,‬חבריו וסביבתו הטבעית – ההכרות‬ ‫המקדימה הזו תאפשר לנו למצוא את המקומות‬ ‫האותנטיים ביותר לצילום מושכל ונכון‪.‬‬ ‫השיטה לא מצריכה שעות רבות‪ 15 .‬דקות של חיוכים‬ ‫ומשחק עם ילדים בשבט נידח בגבול תאילנד בורמה‬ ‫הספיקו לילדים על מנת לקחת אותי יד ביד ולהכניס אותי‬ ‫לתוך ביתם ולתת לי את האפשרות החד פעמית לצלם‬ ‫את משפחתם בחי היומיום‪ .‬דבר שלא היה מתאפשר‬ ‫לשום תייר שסתם היה חולף בסביבה ו”יורה” צילום‬ ‫סתמי‪.‬‬ ‫וכאן נוגעים אולי בשגרירים הכי חשובים של הצלם‪:‬‬ ‫הילדים‪ .‬שפתם גלובלית‪ ,‬הם לא מבדילים ולא גזעניים‬ ‫ובעיקר הם נורא אוהבים להצטלם‪ .‬טיפ מעולה‪ :‬להראות‬ ‫לילדים את עצמם מצולמים על מסך המצלמה היא שיטה‬ ‫מצוינת להעלאת המורל‪*.‬‬

‫מתי כדאי לבקש אישור‬ ‫אנו נבקש אישור ממצולם במקרים בהם הסיכון לפגוע או‬ ‫להיפגע גדול יותר מה”סיכון” של תמונה מבוימת או לא‬ ‫ספונטאנית‪.‬‬ ‫כאשר מגיעים לתרבות חדשה או אקזוטית תמיד שווה‬ ‫קודם לשאול ולבקש אישור מתוך חוסר ידיעה של‬ ‫המקובל והנכון‪ .‬למשל‪ ,‬אנשי שבט האקא בגבול צפון‬ ‫תאילנד בורמה מאמינים שצילום תמונה שלהם תיקח‬ ‫את נשמתם‪ .‬אגב‪ ,‬במעט כסף ניתן להחזיר את הנשמה‬ ‫לשלוותה‪.‬‬ ‫נכון לבקש אישור כאשר מצלמים אדם מקרוב מאד‬ ‫ללא הכרות מקדימה‪ .‬זאת מכיוון שאף אחד לא אוהב‬ ‫שדוחפים לו עדשה לפרצוף ולכן כאשר יש צורך לצלם‬ ‫תמונת פורטרט או צילום מקרוב‪ ,‬נכון יותר לבקש את‬ ‫אישור המצולם‪.‬‬ ‫טיפ חשוב‪ :‬אישור לאו דווקא חייב להיות השאלה הכבדה‬ ‫והמעיקה “אפשר?” אישור יכול להיות גם בלתי פורמאלי‪:‬‬ ‫תנועת ראש לחיוב‪ ,‬סימון עם העיניים‪ ,‬חיוך מלא כוונות‪.‬‬ ‫כל דבר שיסמן למצולם את הכוונות‪ .‬לעתים גם להרים‬ ‫את המצלמה לאט‪ ,‬לכוון‪ ,‬לחייך ולקבל חיוך גדול בחזרה‬ ‫יכול להיות אישור מוסכם‪.‬‬ ‫כל עוד צלם מצלם אנשים ותרבות‪ ,‬עליו בנוסף ליכולת‬ ‫הטכנית לשכלל את יכולת הניתוח האנושי שלו‪,‬‬ ‫היכולת לקרוא אנשים ומצבים וליצור קשר קרוב בזמן‬ ‫קצוב וקצר‪“ .‬ללכוד” את האיזון העדין בין החוצפה‬ ‫לספונטאניות‪ .‬בין האותנטיות לרצון לא לפגוע‪ .‬בהצלחה!‬ ‫*חשוב לדעת שיוצאים מהכלל הם צילומים שהחוק מחייב אישור‬ ‫לגביהם‪ :‬צילום קטינים‪ ,‬צילום במרחב פרטי ועוד ועוד‪ .‬על כך יש‬ ‫לקרוא מראש ולדעת את החוקים במדינה המקומית‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫ואדים סיגלוב‬

‫לא צלם‬ ‫האופנה‬ ‫הלמוט השכונתי‬ ‫ניוטון‬ ‫עשרים ושלושה בינואר ‪ ,2004‬עשר וארבעים‬ ‫בלילה‪ ,‬שדרות סנסט בהוליווד‪ .‬מכונית‬ ‫מפוארת דוהרת במורד הרחוב‪ ,‬מחליקה לתוך‬ ‫סמטא ומתנגשת בעוצמה רבה בקיר‪ .‬הנהג אינו‬ ‫שורד את התאונה‪.‬‬ ‫שמונים וארבע שנים מוקדם יותר נולד הלמוט‬ ‫ניוטון למשפחה יהודית אמידה בברלין‪ .‬הוא‬ ‫גדל מוקף בשפע ואף נופש עם משפחתו בבתי‬ ‫מלון המפוארים של אירופה ‪-‬שמאוחר יותר‬ ‫יהוו רקע לרבות מתמונותיו‪ .‬בניגוד חריף גורר‬ ‫אותו אחיו הגדול לביבים של ברלין שם הוא‬ ‫פוגש לראשונה את נשות הלילה של העיר‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 12‬קונה הלמוט הצעיר את מצלמתו‬ ‫הראשונה‪ .‬בין תמונותיו הראשונות הוא מנציח‬ ‫את חברתו דאז לובשת את הבגדים של אימו‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 16‬הוא משתמש לראשונה במצלמה‬ ‫באופן מקצועי תוך שהוא מתלמד כעוזר ל‪-‬‬ ‫‪ ,Else Simon‬צלמת דיוקנאות ואופנה שעבדה‬ ‫תחת הכינוי ‪ .Yva‬שנתיים מאוחר יותר הופסקה‬ ‫עבודתו כאשר החריפו התקפות הנאצים על‬ ‫היהודים‪ Yva .‬נאלצת לסגור את סטודיו הצילום‬ ‫שלה‪ ,‬נעצרת ונרצחת במחנות הריכוז‪ .‬הלמוט‬ ‫הצעיר נמלט מגרמניה עם הוריו אשר היגרו‬ ‫לדרום אמריקה בעוד הוא עובר לסינגפור שם‬ ‫הוא מתחיל לעבוד כצלם עיתונות מתחיל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1940‬עובר הלמוט לאוסטרליה ומשרת‬ ‫חמש שנים בצבא האוסטרלי‪ .‬אחרי סיום‬ ‫המלחמה פותח הלמוט סטודיו צילום משלו‬ ‫ובשנים הקשות הללו הוא עובד עבור כל מי‬ ‫שמוכן לשלם‪ ,‬כולל צילומי ילדים וחתונות‪.‬‬ ‫בתקופה זו הוא גם פוגש את אשתו לעתיד‪,‬‬

‫‪62‬‬

‫השחקנית ג’ון ברונל ‪.June Brunell-‬‬ ‫הלמוט מתחיל לעבוד עבור עיתון הווג‬ ‫האוסטרלי וגם עובר ללונדון כחלק מעבודתו‪.‬‬ ‫לכאורה ההצלחה מתחילה להאיר לו‬ ‫פנים אולם הלמוט כותב כי למרות חיבתו‬ ‫לאוסטרליה ואנשיה כל עבודתו שם אינה שווה‬ ‫דבר מבחינה צילומית‪ .‬גם לונדון המשיכה קו‬ ‫זה ורק בהגיעו לפאריס הכל משתנה בבת אחת‪.‬‬ ‫הלמוט מבין שזאת העיר לחיות ולצלם בה‪.‬‬ ‫“החיים היו ברחובות‪ ,‬בבתי הקפה‪ ,‬במסעדות‪,‬‬ ‫נשים יפות היו בכל מקום” הוא כותב‪ .‬הלמוט‬ ‫עובד עבור מספר עיתוני אופנה וב‪ 1961-‬הוא‬ ‫מתחיל מערכת יחסים ארוכת שנים ומוצלחת‬ ‫מאד עם הווג הצרפתי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1970‬כאשר הלמוט אינו יכול לצלם‬ ‫בגלל מחלה נכנסת אשתו לתמונה ומתחילה‬ ‫לצלם באופן מקצועי תחת הכינוי ‪.Alice Springs‬‬ ‫ג’ון גם אוצרת תערוכות של הלמוט ומעצבת‬ ‫את ספרי הצילום שלו‪ .‬ב‪ 1971-‬בעודו במשימת‬ ‫צילום בניו‪-‬יורק סובל הלמוט מהתקפת לב‬ ‫שמשנה את חייו ואת סגנון צילומו‪ .‬בעידוד‬ ‫אשתו הוא מתחיל להכניס לעבודותיו אלמנטים‬ ‫מההיסטוריה האישית שלו והוא מצלם עירום‬ ‫בוטה וקיצוני לתקופתו‪ ,‬סגנון שהביאו לכותרות‬ ‫ולחזית צילום האופנה של שנות השבעים‪.‬‬ ‫הנשים שהלמוט צילם היו נועזות‪ ,‬בוטות‬ ‫ואגרסיביות והוא צילם אותן בסיטואציות‬ ‫ריאליסטיות לכאורה תוך שימוש בסגנון‬ ‫עיתונאי‪ .‬למרות שהמודלים שלו‪ ,‬במיוחד‬ ‫הגברים‪ ,‬השתייכו לכאורה לעלית החברתית‬ ‫פעמים רבות הוא “תפס” אותם מממשים‬

‫‪63‬‬

65

64

‫פנטסיות מיניות עם דמויות מחיי הלילה‪ .‬הוא גם צילם‬ ‫את ההיפך הגמור‪ :‬דמויות משולי החברה ממשות‬ ‫פנטסיות משלהן במלונות יקרים‪ ,‬תוך שהן מוקפות‬ ‫בפאר מזויף‪ .‬צילומים מסוג זה היו יותר מדי עבור הווג‬ ‫האמריקאי שצנזר רבות מתמונותיו – “ממש בדומה‬ ‫למשטרת המחשבות של ג’רג אורוול” כתב הלמוט‪.‬‬ ‫ב‪ 1975-‬מציג הלמוט את תערוכתו הראשונה ‪Big Nudes‬‬ ‫–צילומי עירום גדולים ונוצצים של נשים גדולות מהחיים‬ ‫על רקע לבן אחיד‪ .‬ב‪ 1980-‬הוא עובר למונטה קרלו‬ ‫ובמשך השנים הבאות מקבל מספר פרסים יוקרתיים‬ ‫שמבססים את מעמדו כצלם אופנה מוביל‪ .‬בשנת ‪1999‬‬ ‫הוא אף קיבל פרס על מפעל חיים מ ‪.Life Magazine‬‬ ‫מאמרים רבים ניסו לנתח את העולם המורכב והמלא‬ ‫בסמלים של הלמוט ניוטון‪ .‬צילומיו הם בוטים‪ ,‬קשים‪,‬‬ ‫אגרסיביים‪ ,‬מלוטשים‪ ,‬קרים וגורמים לתחושת אי‬ ‫נוחות אצל הצופה‪ .‬הם ביטוי של עולם פנימי שיוצר‬ ‫בנו חוסר שקט‪ .‬להלמוט אין בעיה לצאת כנגד תעשיית‬ ‫האופנה ואף ללגלג על המוסכמות שלה‪ .‬בתמונה‬ ‫הידועה “‪ ”!Here They Come‬הוא מציג שתי תמונות של‬ ‫דוגמניות שלכאורה נתפסו באותו רגע בזמן‪ .‬פעם אחת‬ ‫הן לבושות בהידור ובקפידה ופעם שנייה הן עירומות‬ ‫לחלוטין (מלבד נעליהן)‪ .‬ניתן לראות שגם בתמונה בה‬ ‫הן עירומות הדוגמניות אינן משדרות מיניות –הן כמו‬ ‫לובשות את העירום שלהן כשמלה והעירום הזה מסתיר‬ ‫מאיתנו מי הן באמת‪ .‬הדוגמנות הללו משדרות קרות‬ ‫וריחוק ובעצם דוחות את הצופה מעליהן‪.‬‬ ‫בתמונות אחרות מטפל הלמוט במה הנשים נאלצות‬ ‫לסבול בכדי להיות אטרקטיביות ומושכות‪ .‬הלמוט מציג‬ ‫זאת בהקצנה בצילום ‪ Pension Dorian‬שם הוא מצלם את‬ ‫דוגמנית העירום עם גבס‪ ,‬צווארון תומך ומקל הליכה‪.‬‬ ‫הגבס הוא אמיתי והלמוט פשוט ניצל את קיומו בכדי‬ ‫להעביר את המסר שלו בצורה בוטה‪ .‬מעניין לראות‬ ‫שלמרות הגבס והקושי בדבר הדוגמנית עומד זקופה‬ ‫ומבליטה את גופה‪ .‬יחד עם זאת היא משדרת משהו מאד‬ ‫פגיע –דבר הגורם לגבר לרצות לעזור ולטפל בה –בכך‬ ‫בעצם מושגת מטרת צילום‪.‬‬ ‫בראיון בשנת ‪ 2001‬מספר הלמוט ניוטון שהוא מעדיף‬ ‫לצלם מחוץ לסטודיו והאור החביב עליו הוא תאורה‬ ‫מלאכותית‪ .‬הוא תמיד אהב זוויות צילום מיוחדות‪ ,‬כמו‬ ‫היישר מעלה או היישר מטה‪ .‬הוא אהב צילומים לא‬ ‫ישרים –הצילום הראשון שצילם בחייו היה של מזרקה‬ ‫בברלין והוא היה עקום‪ .‬הלמוט מספר שצילומיו לא‬ ‫עוברים שום עיבוד‪ ,‬לפעמים יש קצת חיתוך אך בדרך‬ ‫כלל הם מוצגים במלואם כמו שצולמו‪ .‬הוא מצלם גם‬ ‫בשחור לבן וגם בצבע והוא אוהב צבעים בוטים וחזקים‬ ‫–אולי בגלל העובדה שהוא עיוור צבעים חלקי (לא‬ ‫מבדיל בין כחול לירוק)‪.‬‬ ‫הלמוט מסכים עם האמירה שהוא היה גורם משמעותי‬

‫‪66‬‬

‫‪67‬‬

‫בהוצאת צילומי אופנה אל מחוץ‬ ‫לסטודיו‪ .‬בתקופת הראיון הלמוט‬ ‫צילם עם מצלמת קנון ‪ 35‬מ”מ‬ ‫רגילה ואפילו משתמש בפלאש‬ ‫הפנימי של המצלמה– הוא בעצם‬ ‫מצלם עם ציוד של חובבים וכמעט‬ ‫לא משתמש בתאורה מלאכותית‬ ‫מקצועית –דבר המשרת את סגנונו‬ ‫הישיר והדוקומנטרי‪.‬‬ ‫הוא אומר שהוא בעצם מתמקד‬ ‫על טאבו מסוים שיש בחברה ואז‬ ‫מחפש את הדרך לעקוף אותו‬ ‫ולעבוד סביבו‪ .‬הוא מגיב בביטול‬ ‫לטענה שהוא שוביניסט ואף אומר‬ ‫שהיו כאלו שהתייחסו אליו כיוצר‬ ‫פורנו –למרות שהוא אכן צילם‬ ‫סרט פורנוגרפי שהוצג פעם אחת‬ ‫בלבד ‪-‬במוזיאון‪.‬‬ ‫בתשובה לשאלה על סגנונו הנועז‬ ‫הוא אומר שאפילו עיתון פלייבוי‬ ‫לפעמים ביקש ממנו להירגע ולא‬ ‫הסכים להציג דברים נועזים כמו‬ ‫מה שהוא פרסם בווג הצרפתי‪.‬‬ ‫פעמים רבות מוזיאונים וחברות‬ ‫פרסום אמריקאיות נמנעו מלהציג‬ ‫את עבודותיו של הלמוט ניוטון‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת יצירותיו הוצגו במקומות‬ ‫רבים באירופה –כולל במוזיאון‬ ‫האמנות בברלין –דבר שלדבריו‬ ‫החמיא מאד לו מאד אך לא הביא‬ ‫לו הכנסה‪.‬‬ ‫הלמוט מצטט את אלקס ליברמן‬ ‫(צלם ידוע ששימש במשך שנים‬ ‫רבות כעורך הראשי של חברת‬ ‫ההוצאה לאור של הווג האמריקאי)‬ ‫שאמר שתמונותיו של הלמוט ניוטון‬ ‫הן “כמו סיפור ללא התחלה‪ ,‬אמצע‬ ‫או סוף אבל בסופו של דבר הן‬ ‫חוברות יחד ליצור סיפור משלהן”‪.‬‬ ‫הלמוט ניוטון הותיר אחריו מורשת‬ ‫מעניינת ועולם מפוצל בין אלו‬ ‫המצדדים בסגנונו ואלו המתנגדים‬ ‫ומגנים אותו‪ .‬אולם דבר אחד בטוח‪,‬‬ ‫כמעט אף אחד לא נשאר אדיש‬ ‫לתמונותיו ובכך לדעתי הוא השיג‬ ‫את מטרתו כצלם שהשפיע על‬ ‫דורות שלמים ועורר תגובה רגשית‬ ‫חזקה אצל צופיו‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪69‬‬

‫כאשר עומדים בתל אביב מחוץ לחנות‬ ‫הקטנה באלנבי ‪ ,30‬קשה לנחש כי בפנים‪,‬‬ ‫מאורכבת ומסודרת בארגזים ישנים‪ ,‬נמצאת‬ ‫מדינת ישראל בתצלומים מרשימים‪ ,‬כולם‬ ‫פרי מצלמתו של איש אחד ‪ -‬רודי ויסנשטין‪.‬‬

‫האוצר ברחוב‬

‫אלנבי ‪30‬‬ ‫תומר יעקבסון‬

‫מתחת לארגזים ליד שולחן קטן‪ ,‬יושבת כמו תמיד מרים ויסנשטין‬ ‫שהחודש חוגגת ‪ 96‬שנים של תיעוד‪ .‬על הקירות מודפסות‬ ‫וממוסגרות דגימות מהאוצר שרודי בעלה הותיר מאחוריו‪.‬‬ ‫גדולי האומה החיים ואלו שכבר לא בסביבה מסתכלים עליך‬ ‫במבט רציני‪ ,‬מדינת ישראל ומה שהיה כאן לפני שהיא קמה‬ ‫מונצחים מכל עבר בשחור לבן‪ ,‬בקומפוזיציות מוקפדות‪ ,‬בזוויות‬ ‫צילום מקוריות ובכישרון מובהק‪.‬‬ ‫מה שהכי מרשים בחנות הקטנה הזאת הוא הרלוונטיות שלה‬ ‫לישראל ‪ .2009‬אנשים נכנסים כל הזמן‪ ,‬מסתכלים על התמונות‬ ‫שעל הקירות‪ ,‬קונים הדפסות‪ ,‬שואלים שאלות‪.‬‬ ‫התצלומים התיעודיים הללו מוטסים בכל העולם‪ ,‬מוצגים‬ ‫בתערוכות ובמוזאונים ומספקים תעסוקה למשפחה שלמה‪ .‬הנכד‪,‬‬ ‫בן‪ ,‬עסוק מאוד בניהול החנות‪ .‬מיכל מעצבת וסורקת תמונות‬ ‫לאתר אינטרנט חדש‪ ,‬וישנו גם יורי‪ ,‬שכבר ‪ 12‬שנה ממשיך לצלם‬ ‫בחנות לקוחות חדשים‪.‬‬ ‫הרלוונטיות הזו מחזירה אותנו לכוח שיש בתמונות‪ .‬אותה הקפאת‬ ‫זמן שאם נעשתה ברגע ובמקום הנכונים יצרה משהו ניצחי‪ .‬ורודי‬ ‫ויסנשטין היה כנראה בהמון מקומות נכונים ובדיוק בזמן‪ :‬מצד‬ ‫אחד בן גוריון מרעיד בקולו על הכרזת המדינה‪ ,‬בניית נמל תל‬ ‫אביב‪ ,‬שלג בכיכר דיזינגוף או מאזיני רדיו ערב פרוץ מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬ומצד שני אלמונים שהפכו לקלאסיקות כמו מוכר‬ ‫התמרהינדי מירושלים או צלליות של דייגים חוזרים לחוף ביפו‪.‬‬ ‫רודי ידע לזהות את הרגעים הללו ולשמר אותם בכישרון מעורר‬ ‫הערכה‪.‬‬ ‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫רודי נפטר בשנת ‪ 1992‬ובהסכמת המשפחה מה היה אחרי הלימודים?‬ ‫התחלתי לעבוד עבור הוצאה לאור שנקראה‬ ‫ערכתי איתו ראיון דימיוני על סמך מחקר‪,‬‬ ‫פראג פרס והתחלתי לקבל ניסיון מעשי‬ ‫ראיונות קודמים שלו וקצת אינטואיציה‪.‬‬ ‫בתור צלם שכיר‪.‬‬ ‫במסגרת העבודה החדשה שלי שם נחשפתי‬ ‫רודי‪ ,‬מתי התחלת לצלם?‬ ‫באחד מאתרי הצילום לארכיון ענק שתיעד‬ ‫האמת‪ ,‬מאז שאני זוכר את עצמי‪ .‬הייתי בן‬ ‫את החיים בצ'כיה‪ .‬היה שם קיר ענק שכולו‬ ‫שמונה כשקיבלתי מצלמה‪ ,‬ואיך שקיבלתי‬ ‫את המתנה הזו לא הפסקתי לצלם איתה‪ :‬את תמונות תיעודיות מאוד מרשימות ואפשר‬ ‫כל מי ומה שהיה מסביבי‪ .‬זאת הייתה אהבה להגיד שברגע הזה ידעתי שזה הייעוד שלי‪,‬‬ ‫שאני רוצה לעלות לפלשתינה‪ ,‬לצלם‪ ,‬לתעד‪,‬‬ ‫ממבט ראשון ב‪ 1918 -‬והיא נמשכה עד יום‬ ‫ולהקים ארכיון דומה‪.‬‬ ‫מותי‪.‬‬ ‫ואיך ההורים שלך הגיבו לזה?‬ ‫ישר ידעת שאתה רוצה להיות צלם?‬ ‫טוב‪ ,‬הייתי די ילד בשביל החלטות כאלו‪ ,‬אבל אל תשאל‪ ...‬הם ממש היו נגד ואפילו הציעו‬ ‫לי כל מיני הצעות "מפתות" שונות שיניעו‬ ‫ההחלטה הבשילה למעשה כשהייתי בן ‪.20‬‬ ‫אותי מלנסוע‪ ,‬אבל הייתי די נחוש בדעתי כי‬ ‫למרות שידעתי כבר לצלם כי לימדתי את‬ ‫עצמי‪ ,‬נרשמתי ללימודים בבית הספר הגבוה הרגשתי שזהו הייעוד שלי‪.‬‬ ‫למקצועות הגרפיקה והצילום בווינה תקופה‬ ‫ואז פשוט נסעת?‬ ‫שהקנתה לי ידע תיאורטי ומעשי רב‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬לא היו לי יותר מידי דברים איתי‪ .‬באתי‬

‫צילום‪ :‬תומר יעקבסון‬

‫צילום‪ :‬תומר יעקבסון‬

‫‪72‬‬

‫‪73‬‬

‫באונייה ב‪ 1937-‬עם מצלמה על הצוואר‪.‬‬ ‫הגעתי למקום שהיה שונה מכל מה שהכרתי‬ ‫עד אז‪ .‬תבין‪ ,‬לא היה פה יותר מידי‪".‬‬ ‫הוא שולף תמונה שצילם ב ‪ - 1937‬בה‬ ‫רואים שיירת גמלים חוצה את שפך הירקון‬ ‫ועליהם ציוד לבניה של תחנת הכח ברידינג‪.‬‬ ‫הוא מוציא עוד תמונה מ ‪ 1938‬שבה רואים‬ ‫את רחוב דיזינגוף שהיה מורכב מכמה בתים‬ ‫קטנים ונמוכים‪.‬‬ ‫"אתה רואה? שממה מכל עבר‪ ,‬זה ממש לא‬ ‫כמו היום‪".‬‬ ‫ואז פגשת את מרים?‬ ‫"אה כן" הוא מחייך‪" .‬זה היה בבוקר אחד‬ ‫בנחלת בינימין‪ ,‬ככה סתם ברחוב‪ ,‬היא הייתה‬ ‫עם חברות והתחלנו לדבר‪ .‬למחרת כבר‬ ‫נסענו ביחד באוטובוס למנרה בשביל לצלם‪.‬‬ ‫מאז לא נפרדנו אפילו יום אחד‪.‬‬ ‫היא תמיד הייתה איתי‪ ,‬עזרה לי בצילומים‪,‬‬ ‫נתנה עצות‪ ,‬תמכה בזמנים קשים וכמובן‬ ‫הייתה אחראית לכל מה שאתה רואה פה‬ ‫בצלמניה‪ .‬מרים היא בעצם זו שאחראית על‬ ‫כל התיעוד הזה שיש פה‪ .‬אני אולי צילמתי‬ ‫אבל היא בעצם שימרה את הכל ועושה את‬ ‫זה עד היום‪ .‬בלעדיה לא היה כלום!"‬ ‫"הנה תראה את זה‪ " ...‬הוא שולף תמונה של‬ ‫מירים קופצת במדי התעמלות שחורים‪" ,‬היא‬

‫‪74‬‬

‫הייתה מורה להתעמלות הרבה שנים ואני‬ ‫אהבתי לצלם אותה רוקדת ומלמדת ילדים‬ ‫קטנים‪".‬‬ ‫היא גם מצלמת?‬ ‫"כן‪ ,‬מידי פעם‪ ,‬אבל היא תמיד אמרה לי ‪-‬‬ ‫להיות צלמת כמוך אני לא יכולה ולהיות‬ ‫צלמת גרועה אני לא רוצה‪"...‬‬ ‫מתי בעצם פתחת את הצלמניה ברחוב‬ ‫אלנבי?‬ ‫"זה היה ב ‪ .1940‬קראנו לה "פרי אור" והיא‬ ‫‪75‬‬

‫מצולמת‪ :‬מרים ויסנשטיין‬

‫מרים ויסנשטיין כיום | צילום‪ :‬תומר יעקבסון‬

‫די הצליחה מההתחלה‪ .‬צריך להבין‪ ,‬זאת‬ ‫הייתה תקופה שלא כל אחד צילם בה‪.‬‬ ‫לא היו מצלמות על טלפונים‪ ,‬היו בקושי‬ ‫טלפונים‪ .‬כשאנשים רצו להצטלם הם היו‬ ‫הולכים להצטלם‪ .‬ואני שמחתי לצלם את‬ ‫כולם‪ .‬מראשי המדינה כמו בן גוריון או‬ ‫גולדה ועד לתמונות פספורט של אזרחים‬ ‫מהשורה‪ .‬השתמשתי בתאורה מלאכותית‬ ‫בסטודיו‪ ,‬בדרך כלל שתי מטריות ריכוך‬ ‫לבנות עם פלאשים גדולים‪ .‬מאחור פיתחתי‬ ‫והדפסתי את הכל לבד‪ .‬הייתי מאוד עסוק רב‬ ‫הזמן‪ .‬כל היום צילמתי ובערב פיתחתי את‬ ‫התשלילים‪".‬‬ ‫"אתה רואה את הספסל הכחול הקטן הזה?"‬ ‫הוא מצביע על דרגש ישן וחבוט‪" ,‬כולם ישבו‬ ‫עליו‪ ...‬רבין‪ ,‬בגין‪ ,‬פרס‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬גולדה‪ .‬אותה‬ ‫היה לי הכי קשה לצלם כי היא לא אהבה את‬ ‫זה כל כך‪ ...‬היא לא אהבה שקראו לה הגברת‬ ‫הזקנה‪" .‬אני לא זקנה" היא הייתה אומרת‬ ‫"אני פשוט עשירה בשנים!"‬

‫‪76‬‬

‫‪77‬‬

‫ותמיד בשחור לבן?‬ ‫"כן‪ ,‬אין משהו אחר‪ .‬רק שחור לבן‪ .‬תמיד‬ ‫אמרתי ששחור לבן זה המון צבע! "‬ ‫מה דעתך על ההצלחה‪ ,‬שנמשכת עד היום?‬ ‫המשך התערוכות וההתענינות בעבודות‬ ‫שלך?‬ ‫"אני חושב שזה מדהים ומרגש‪ .‬טוב לדעת‬ ‫שהתמונות הללו חיות גם היום ובאמת‬ ‫הצלחתי להקים את הארכיון שחלמתי עליו‪,‬‬ ‫שעומד במבחן הזמן‪ .‬תבין‪ ,‬זהו מפעל החיים‬ ‫שלי‪ ,‬הקדשתי את כל כולי למשימה והיום‬ ‫המשפחה שלי שומרת עליו בחיים‪ .‬אני גאה‬ ‫בהם על כך‪" .‬‬ ‫רודי‪ ,‬אז מהו הסוד של צילום טוב? למה את‬ ‫הצילומים שלך עדיין רוצים לראות ולתלות‬ ‫ולהציג?‬ ‫"כמו שאמרתי למיקי קאופמן שראיין אותי‬ ‫‪78‬‬

‫ב ‪ ,2002‬צריך להבין שהמצלמה היא רק‬ ‫מכשיר‪ .‬כל אחד יכול לצלם‪ ,‬אבל לא כל אחד‬ ‫יכול לראות ולצלם‪ .‬אני הסתכלתי וגם ראיתי‬ ‫ואת מה שראיתי אני רוצה שגם אתם תראו"‬ ‫יש לך עצה כלשהי לצלם מתחיל?‬ ‫"נסו לחפש נושאים שנראים לכם אולי‬ ‫בנאליים וסתמיים היום אבל בעוד ‪ 50‬שנה‬ ‫יעלמו מהעולם ותיעוד מוצלח שלהם הוא‬ ‫כל מה שיישאר‪ .‬נסו להבין את הרקע של‬ ‫הדברים‪ ,‬לצלם זה לא רק להפעיל את‬ ‫המצלמה‪ ,‬את זה הרבה אנשים יודעים‬ ‫לעשות‪ ,‬להיות צלם טוב זה להבין מה אתה‬ ‫מצלם‪ ,‬את ההיסטוריה‪ ,‬את המבנה של‬ ‫הדברים והסביבה שלהם‪ ,‬להכיר את תולדות‬ ‫האומנות‪ .‬הצילום עצמו הוא רק החלק‬ ‫הביצועי בכל התהליך‪".‬‬ ‫כשנפרדתי בדימיוני מרודי הוא היה עם ניקון‬ ‫‪ D40‬ועדשת קיט ‪ 18-55‬תלוייה על הצוואר‬ ‫בדרך לצלם הפגנה למען גלעד שליט‪ .‬בדרך‬ ‫הוא ראה משהו ועצר ליד סנדלר זקן ברחוב‬ ‫אלנבי‪ .‬הוא צילם אותו מזווית נמוכה ומקרוב‪,‬‬ ‫כשהרחוב הסואן של ישראל בשנת ‪2009‬‬ ‫גועש ברקע‪ .‬תמונת מציאות רגילה לכאורה‪,‬‬ ‫שבעוד ‪ 50‬שנה תזכיר לנו רגשות שהספיקו‬ ‫לדהות במקצת‪ ,‬ממש כמו שעושות תמונותיו‬ ‫מימי קום המדינה‪.‬‬ ‫‪79‬‬

‫המקומות‬ ‫הטובים‬ ‫בישראל‬ ‫לצילומי‬ ‫שקיעה‬ ‫בחרנו עבורכם את‬ ‫המקומות הסודיים‬ ‫שלהם לצילומי שקיעה‪,‬‬ ‫אליהם הם פורשים‬ ‫להתחבא מהעולם‬ ‫בשעות הקסומה‬ ‫ביותר ביום‪.‬‬ ‫שמורת טבע חוף דור הבונים‬ ‫איליה שלמייב‬ ‫מיקום‬ ‫רצועת חוף ייחודית זו‪ ,‬שאורכה כחמישה‬ ‫קילומטרים‪ ,‬נמצאת בין קיבוץ נחשולים בדרום‬ ‫למושב הבונים בצפון‪ .‬ישנם שתי אפשרויות‬ ‫הגעה וחנייה‪ ,‬בדרום בחניית חוף דור ובצפון‬ ‫בחניית חוף הבונים‪ .‬הגישה לשניהם היא מכביש‬ ‫‪( 4‬כביש החוף הישן)‪.‬‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫• זוהי רצועת חוף ארוכה ובעלת מפרצונים‬ ‫רבים‪ ,‬איים‪ ,‬מערות חוף ונקודות תצפית אל‬ ‫עבר הכרמל במזרח ורצועת החוף בצפון‬ ‫ודרום‪.‬‬ ‫• התופעות הגיאולוגיות לאורכה של רצועת‬

‫החוף ואורכה הרב יחסית מספקים אפשרויות‬ ‫בלתי נדלות של צילומי נוף ושקיעה!‬ ‫• המקום הוא שמורת טבע מוכרזת‪ ,‬המציעה‬ ‫מסלול טיול מעגלי מקסים! מומלץ בחום!‬ ‫תקופת צילום מומלצת‬ ‫ניתן לצלם בכל ימות השנה‪ ,‬צריך לקחת בחשבון‬ ‫שהכניסה דרך חוף דור כרוכה בתשלום בעונת‬ ‫הרחצה‪ .‬בעונת הקיץ כדאי להצטייד בתכשיר‬ ‫דוחה יתושים‪ ,‬עקב מבנה הסלעים בחוף נוצרות‬ ‫בריכות קטנות של מים עומדים בהם מתרבים‬ ‫היתושים‪ ,‬ולקראת שעת השקיעה הופכים‬ ‫למטרד של ממש‪.‬‬

‫מצוקי דרגות‬ ‫איליה שלמייב‬ ‫חיים‪ ,‬אבל כבר בעלייה למצפה יש סיכוי טוב‬ ‫מיקום‬ ‫לראות עדר של יעלים על המצוקים‪ ,‬או שפני‬ ‫המקום נמצא באזור ים המלח‪ ,‬כ‪ 20-‬ק"מ צפונית‬ ‫סלע הנהנים מקרני השמש‪ .‬חדי העין יבחינו‬ ‫לקיבוץ עין גדי‪ .‬אם מגיעים מכיוון ירושלים‪,‬‬ ‫בסלעיות ושחורי זנב על ענפי השיחים‪ ,‬ועל‬ ‫לאחר שפונים דרומה לכביש ‪ ,90‬ממשיכים‬ ‫הפסגה למעלה ניתן לשמוע את שריקותיהן‬ ‫בנסיעה של כ‪ 20-‬דקות בכיוון דרום עד המחסום‬ ‫של טריסטרמיות ים המלח‪ ,‬ציפור אמיצה‬ ‫הצבאי‪ ,‬בו ישנה פניה ימינה למצוקי דרגות‪.‬‬ ‫וקולנית שלפעמים אף מעיזה לאכול מיד‬ ‫לאחר כמה קילומטרים של כביש עקלקל‬ ‫אדם!‬ ‫המטפס אל עבר המצפה נגיע אל הפסגה‪ ,‬ממנה‬ ‫• המקום נמצא כחצי שעה נסיעה בלבד‬ ‫נפתח נוף עוצר נשימה על ים המלח השוכב‬ ‫מירושלים‪.‬‬ ‫הרחק למטה!‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫• זהו המצפה היפה ביותר לים המלח שאפשר‬ ‫להגיע אליו ברכב פרטי‪.‬‬ ‫• מהמצפה נפתח נוף פנורמי‪ ,‬מצפון ים המלח‬ ‫ועד החלק הדרומי שלו‪.‬‬ ‫• במבט ראשון המקום נראה מדברי וחסר‬

‫תקופת צילום מומלצת‬ ‫היות ומזג אויר בים המלח קיצי וחם רוב עונות‬ ‫השנה‪ ,‬אני ממליץ לצלם שם דווקא בתקופת‬ ‫החורף‪ .‬בעונה זאת יש סבירות טובה לעננות‪,‬‬ ‫היכולה להוסיף דרמה ומימד נוסף לתמונות‪.‬‬

‫חוף פלמחים‬ ‫איליה שלמייב‬ ‫• במזג אויר סוער הסלעים נעלמים מתחת‬ ‫מיקום‬ ‫לגלים החודרים הרחק אל תוך החוף‪.‬‬ ‫רצועת חוף צרה ויפהפה זו‪ ,‬נמצאת בין קיבוץ‬ ‫• גם אם לא מצלמים נורא כיף סתם לטייל‬ ‫פלמחים בצפון לבין חורבות יבנה העתיקה‬ ‫במקום ולפגוש את השקיעה‪.‬‬ ‫בדרום‪ .‬המגיעים מכיוון תל אביב עולים על כביש‬ ‫• המקום נמצא באזור המרכז‪ ,‬כעשרים דקות‬ ‫‪ 4‬לכיוון דרום‪ ,‬במחלף גן רווה יוצאים ימינה‬ ‫נסיעה מתל אביב‪.‬‬ ‫לכיוון בית עובד לכביש ‪ .42‬בצומת עין הקורא‬ ‫פונים ימינה וממשיכים ישר עד שמגעים לחניון‬ ‫של חוף פלמחים (בעונת הרחצה הכניסה לחניון תקופת צילום מומלצת‬ ‫ניתן ליהנות משקיעות מרהיבות כאן בכל‬ ‫כרוכה בתשלום)‪ .‬מחנים את הרכב וצועדים‬ ‫כ‪ 400-‬מטרים צפונה עד הנקודה הרצויה‪ ,‬אותה עונה בשנה‪ .‬כיוון שקיעת השמש משתנה קצת‬ ‫בהתאם לתקופת השנה ומאפשר גיוון נוסף‬ ‫נזהה לפי מבנה הסלעים החודרים לים‪.‬‬ ‫בבניית הקומפוזיציה‪ .‬בחורף ישנם ימים רבים‬ ‫בהם הים גבוה וכדאי לקחת זאת בחשבון מראש‪.‬‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫• מבנה הסלעים בחוף זה הופך אותו לפוטוגני‬ ‫במיוחד‪.‬‬ ‫משנה‬ ‫לא‬ ‫‬‫יחסית‬ ‫צרה‬ ‫החוף‬ ‫שרצועת‬ ‫• למרות‬ ‫* בימים אלו מתנהל מאבק כנגד הקמת כפר נופש באזור‬ ‫כמה פעמים מבקרים שם‪ ,‬תמיד המקום‬ ‫החוף‪ .‬זהו אחד החופים האחרונים (אם לא האחרון)‬ ‫באזור המרכז שנותר במצבו הטבעי והבתולי! יהיה חבל‬ ‫נראה שונה מהפעם הקודמת‪ .‬הגאות והשפל‬ ‫בשילוב מזג האוויר משנים פלאים את המקום‪ .‬נורא אם יהפוך גם הוא לאתר תיירותי מיותר וקופה‬ ‫רושמת עבור יזמי נדל"ן‪ ,‬במקום לשמש את הציבור הרחב‬ ‫בתקופת השפל ניתן להגיע עד הסלעים‬ ‫הבא ליהנות מפיסת טבע שעוד לא מוסחרה ואת בעלי‬ ‫האחרונים בעומק הים‪ ,‬עליהם לעיתים קרובות החיים המוצאים בו מפלט‪.‬‬ ‫נראים דייגים‪.‬‬

‫שמורת נחל חרמון – בניאס‬ ‫איליה שלמייב‬ ‫מיקום‬ ‫המקום נמצא בצפון הירוק והיפה של ישראל‪.‬‬ ‫נוסעים מזרחה על כביש ‪ ,99‬מקרית שמונה‬ ‫לכיוון החרמון‪ ,‬אחרי כעשרה קילומטרים פונים‬ ‫ימינה לדרך גישה של קיבוץ שניר ואחרי כ‪800-‬‬ ‫מטרים פונים שמאלה לחניון מפל בניאס‪ .‬ישנו‬ ‫עוד חניון בצידו השני של מסלול ההליכה‪,‬‬ ‫בהמשך הכביש (‪ )99‬לכיוון מזרח‪.‬‬

‫• אם אחרי שביקרנו וצילמנו במקום‪ ,‬נשאר לנו‬ ‫טעם של עוד‪ ,‬תמיד אפשר לקפוץ לשמורת דן‬ ‫הנמצאת מרחק קילומטרים בודדים מהמקום‪,‬‬ ‫ולהמשיך עם צילום זרימת המים – הפעם של‬ ‫נחל דן‪.‬‬

‫תקופת צילום מומלצת‬ ‫היות והנחל זורם כל ימות השנה‪ ,‬ניתן לצלם‬ ‫כאן בכל עונה‪ .‬הזרימה מגיעה לשיאה בתקופת‬ ‫החורף בה הנחל מנקז גם מי שיטפונות‪ ,‬ובאביב‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫כאשר הפשרת השלגים בחרמון מזינים את‬ ‫• עוצמת הזרימה מרשימה מאוד הודות לאופי‬ ‫הנחל‪ .‬בעונות אלה מומלץ לצלם אם ברצוננו‬ ‫ההררי של הנחל‪ .‬זהו מקום אידיאלי לצלם‬ ‫להדגיש את עוצמת הזרימה‪.‬‬ ‫תמונות קלאסיות של מים זורמים (שכה‬ ‫לצילום בתקופת הקיץ והסתיו במקום ישנם‬ ‫נדירים בארץ)‪.‬‬ ‫יתרונות אחרים‪ .‬בעונות אלה נפח הזרימה יורד‪,‬‬ ‫• במקום נמצא אחד המפלים היותר מרשימים‬ ‫ונחשפים סלעים המכוסים בטחב‪ .‬לקראת סוף‬ ‫שישנם בארץ – מפל בניאס‪.‬‬ ‫• השמורה מציע מסלול טיול יפיפה ומוצל ברובו הסתיו עלי שלכת מקשטים את גדות הנחל‬ ‫ע"י צמחיה עבותה‪ .‬המסלול עובר לאורך הנחל והסלעים החשופים‪ .‬כל אלה מהווים תפאורה‬ ‫נהדרת לתמונות נוף של מים זורמים‪.‬‬ ‫ממקום הנביעה ועד למפל בניאס‪.‬‬

‫אילת‬ ‫ויקטור קינה‬ ‫מיקום‬ ‫כ‪ 2-‬ק"מ מצפון למחסום בכניסה לעיר אילת‪,‬‬ ‫בצד ימין של הכביש‪( ,‬כיוון מזרח)‪.‬‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫• מבנה צורני מרתק של עמודי אדמה גבוהים‬ ‫ועליהם עצים‪.‬‬ ‫• צבע האדמה האדום יוצר הרמוניה עם השמיים‬ ‫האדומים‪.‬‬

‫• שילוב מעניין של פעילות אנושית וסביבה‬ ‫טבעית‪.‬‬ ‫• בעונה המתאימה ישנם עננים המקנים לשמיים‬ ‫טקסטורות וצבעים מקסימים‪.‬‬ ‫תקופת צילום מומלצת‬ ‫במהלך החודשים דצמבר‪-‬פברואר שמי אילת‬ ‫מתמלאים בעננים והשקיעה עשירה וצבעונית‬ ‫יותר‪.‬‬

‫חוף בלו‪-‬ביי‬ ‫רועי גליץ‬ ‫מיקום‬ ‫על הגבול בין נתניה לחבצלת השרון‪ ,‬ניתן להגיע‬ ‫דרך העיר נתניה בנסיעה לאורך הטיילת עד‬ ‫שמגיעים למלון בלו‪-‬ביי‪ ,‬או להגיע דרך מחלף‬ ‫חבצלת השרון‪ ,‬לנסוע עם הכביש עד שמגיעים‬ ‫לים וממשיכים לנסוע עד למלון בלו‪-‬ביי‪ .‬ניתן‬ ‫לרדת עם הרכב לחניה קרובה לחוף או לחנות‬ ‫למעלה על הצוק‪.‬‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫• חוף מדהים ביופיו עם סלעים במים שעוזרים‬ ‫ליצור חשיפות ארוכות מעניינות‬ ‫• צוקי כורכר הנושקים למים יוצרים פריימים‬ ‫יפים מאוד‬

‫• חוות רכיבה על סוסים שנמצאת בסמוך יוצרת‬ ‫הזדמנויות רבות לשילוב נושא מיוחד בפריים‬ ‫• הרבה דייגים נמצאים על הסלעים ומשמשים‬ ‫תפאורה טובה לשקיעה‬ ‫תקופת צילום מומלצת‬ ‫החוף זמין ונגיש בכל השנה‪ .‬בחודשים נובמבר‪-‬‬ ‫מאי ניתן להנות משקיעות מרהיבות עם תצורות‬ ‫עננים מיוחדות‪ ,‬בעונת הקיץ ניתן להנות‬ ‫משקיעה עם שמש חשופה ללא הפרעה של‬ ‫עננים‪.‬‬

‫חוף יפו‬ ‫רועי גליץ‬ ‫מיקום‬ ‫באיזור של גן צ'ארלס קלור עד נמל יפו‬ ‫מה מיוחד במקום?‬ ‫• שקיעה עם רקע אורבני שיכולה להיות מאוד‬ ‫מיוחדת‬ ‫• מגדל הכנסיה של יפו יוצר קווי מתאר יפים‬ ‫מאוד‬ ‫• סירות בדרכן חזרה לנמל יפו יוצרות עניין‬ ‫בפריימים‬

‫• הסלעים שליד מוזיאון האצ"ל מאפשרים‬ ‫להוסיף אלמנטים לחשיפה עם מריחה‬ ‫• מיקום מרכזי ונגיש עבור רובנו‬ ‫תקופת צילום מומלצת‬ ‫ניתן לצלם בכל עונות השנה וכמובן שבעונת‬ ‫החורף ניתן לקבל שמיים הרבה יותר מעניינים‬ ‫ואת השמש קרובה יותר לעיר‬

‫קורסי צילום מתקדמים‬

‫מגוון הקורסים הרחב ביותר בישראל‬ ‫עם הצלמים הטובים בישראל בתחומם‬ ‫בקבוצות קטנות ואינטימיות‬

‫צילום רחוב‬ ‫בהדרכת פליקס לופה‬

‫צילום בזווית אחרת‬ ‫בהדרכת גלעד בנארי‬

‫צילום מאקרו‬

‫בהדרכת אלון קירה‬

‫בית הספר לצילום המוביל בישראל‬

‫צילום נופים ושקיעות‬ ‫בהדרכת איליה שלמייב‬

‫חוויה של לימודים‪ ,‬שיפור עצום בצילומים‬

‫תאורה מעשית‬

‫גליץ בית ספר לצילום נחשב היום לבית הספר המוביל לצילום בישראל עם מאות‬ ‫סטודנטים מרוצים ומוניטין שובר גבולות‪ .‬בין המדריכים של בית הספר ניתן למצוא‬ ‫את הצלמים הטובים בארץ‪ :‬גלעד בנארי‪ ,‬אלון קירה‪ ,‬פליקס לופה‪ ,‬איליה שלמייב‪,‬‬ ‫רפאל בן דור‪ ,‬ואדים סיגלוב‪ ,‬רועי גליץ‪ ,‬גדי אהד‪ ,‬תומר יעקבסון‪ ,‬קובי הראתי‪ ,‬אדם‬ ‫שול ומרצים אורחים נוספים‪.‬‬

‫צילום פורטרטים‬

‫ קורס צילום מתקדם‬

‫ קורס יסודות הצילום‬

‫קורס מדהים וחווייתי בן ‪ 14‬מפגשים שנועד‬ ‫לומדים צילום בשיטות חדשניות וייחודיות‬ ‫מהטובים ביותר‪ ,‬החל מהבסיס והצמצם‪ ,‬תריס ליצור זהות צילומית וחשיבה יצירתית‬ ‫ו‪ ,ISO-‬דרך המערכת הדיגיטלית‪ ,‬פילטרים‪,‬‬ ‫בצילום‪ .‬בהדרכת הצלמים‪-‬מדריכים המובילים‬ ‫אומנות הביקורת ועד לצילומים מתקדמים‬ ‫בתחומם‪ :‬גלעד בנארי‪ ,‬פליקס לופה‪ ,‬אלון‬ ‫בנושאי בעלי חיים‪ ,‬פורטרטים‪ ,‬פלאש‪ ,‬צילומי קירה‪ ,‬רפאל בן דור ורועי גליץ‪ .‬נפתח‬ ‫לילה ושקיעה‪ .‬הלימודים הם על המצלמות‬ ‫בקבוצות קטנות באופן רצוף בסניף הראשי‬ ‫שלכם‪ ,‬בחניכה אישית של המדריכים שלנו‬ ‫ובשלוחות ברחבי הארץ‬ ‫עם מדיניות בלעדית של השלמת שיעורים‬ ‫ואחריות‪.‬‬

‫בהדרכת תומר יעקבסון‬ ‫בהדרכת אלון קירה‬

‫צילום אופנה‬

‫בהדרכת רפאל בן דור‬

‫התפתחות אישית בצילום‬ ‫בהדרכת ואדים סיגלוב‬

‫צילום בעלי חיים בטבע‬ ‫בהדרכת רועי גליץ‬

‫צילום תת‪-‬ימי‬

‫בהדרכת יונתן ניר‬

‫צילום עירום‬

‫בהדרכת רפאל בן דור‬

‫צילום ספורט‬

‫בהדרכת רועי גליץ‬

‫צילום אירועים‬

‫בהדרכת אופיר קפון‬

‫ עריכת תמונות‬ ‫קורסים לעריכת תמונות בהנחיית אדם שול‪ ,‬המעצב שאחראי על המגזין אותו אתם קוראים‪.‬‬ ‫כל השיעורים נערכים בכיתות המחשבים שלנו עם מחשב אישי לכל סטודנט מול התוכנות‬ ‫לתרגול חי‬

‫קורס בן ‪ 9‬מפגשים מקיף ורחב בהיבט‬ ‫הצילומי של הפוטושופ לשיפור הצילומים‬

‫סדנה בת ‪ 3‬מפגשים בנושא התוכנה הנוחה‬ ‫ביותר לארגון ועריכת הצילומים שלכם‪.‬‬

‫הנכם מוזמנים לפגישת היכרות והתרשמות בסניף הראשי שלנו – רחוב הרקון‬ ‫‪ 4‬במתחם הבורסה ברמת גן‪ ,‬צמוד לרכבת ת”א מרכז‪.‬‬

‫לפרטים והרשמה ‪-‬‬

‫‪www.galitz.co.il‬‬

‫או במייל‪:‬‬

‫‪register@galitz.co.il‬‬

‫צילום עיתונאי דוקומנטרי‬ ‫בהדרכת זיו קורן‬ ‫קורסי צילום בחברות‬ ‫קורס צילום עם המדריכים ובסטנדרטים של‬ ‫גליץ בית הספר לצילום אצלכם בחברה‬ ‫אם אתם מעוניינים שנדריך קורס צילום‬ ‫בחברתכם ‪ -‬מוזמנים ליצור איתנו קשר‬

‫צילום‪ :‬אדווה וייס‬

‫ קורס פוטושופ לצלמים‬

‫ סדנת ‪Lightroom‬‬

‫חדש!‬

‫‘‪...‬והם‪ ,‬את תפקידם עושים כל כך טוב‪,‬‬ ‫שאתה כמעט ולא מסוגל לדמיין שהמים‬ ‫הם לא חלק מהחיים של האנשים פה‪ .‬המים‬ ‫נראים חלק כל כך טבעי מהמקום‪ .‬כל כך‬ ‫יפה שם‪ ,‬הכול ירוק ופורח‪ ,‬מים בכל מקום‪,‬‬ ‫רק שהם לא אמורים להיות שם‪’...‬‬

‫‪j‬‬

‫זרמים של תקווה‬ ‫בני דויטש‬

‫‪96‬‬

‫‪97‬‬

‫את מחסני התבואה ומאגרי המזון להיאכל על ידי הדגים‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 2008‬סכר באורך ‪ 2‬קילומטרים בנהר ‘קוסי’‬ ‫נפרץ לאחר שגשמי מונסון עזים בתוספת אחזקה לקויה הסיבה השנייה להיקף ההרס הייתה העובדה הפשוטה‬ ‫שלא היה מדובר בשיטפון‪ .‬ההגדרה של המונח שיטפון‬ ‫של הסכר הכניעו את חומת הבטון‪ .‬נד המים האדיר‬ ‫הינה‪“ -‬שיטפון מתרחש כאשר מים רבים מהרגיל זורמים‬ ‫שנוצר שינה את מסלול הנהר‪ ,‬והציף את העמק העצום‬ ‫אל הנהר או אל הנחל‪ ,‬לרוב מי גשמים‪ ,‬וגובה המים עולה‪.‬‬ ‫אשר שוכן למרגלות הרי ההימלאיה הנפאליים‪ .‬כאשר‬ ‫החל הזרם להיחלש‪ ,‬משאיר ארץ דוממת וטבועה‪ ,‬התגלו המים מתחילים לזרום במהירות גוברת והולכת‪ ,‬עד שהם‬ ‫מציפים את היבשה‪ .‬כאשר מים רבים מכסים את היבשה‪,‬‬ ‫מימדי האסון‪ 2,528 .‬כפרים נעלמו מתחת למים‪ .‬אלפיים‬ ‫מי הגשמים מתווספים למים הזורמים בנהרות‪ .‬הנהרות‬ ‫חמש מאות עשרים ושמונה כפרים‪ .‬יותר ממיליון איש‬ ‫מתמלאים בפתאומיות ועולים על גדותיהם‪ ,‬וכך נוצר‬ ‫פונו לאדמה יבשה ויותר מ‪ 420.000 -‬פליטים טופלו‬ ‫שיטפון‪ .‬לאחר שוך הגשמים‪ ,‬מתחילים המים לסגת אל‬ ‫במחנות סיוע‪.‬‬ ‫ביהאר‪ ,‬הממוקמת בצפון מזרח הודו הינה אחת המדינות הנהר ששב למפלסו המקורי”‪.‬‬ ‫בביהאר‪ ,‬שינוי מסלול הנהר עקב קריסת הסכר הזרים את‬ ‫העניות ביותר בה‪ .‬רוב תושבי ביהאר מתפרנסים‬ ‫מחקלאות‪ ,‬צאן ובקר‪ .‬זוהי אחת משתי הסיבות העיקריות כמות המים העצומה אל עבר איזור מישורי ללא נהרות‬ ‫להרס העצום שזרע השיטפון‪ .‬הבתים העשויים תערובת אשר ינקזו את המים‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר פה בתופעת טבע‬ ‫בעלת מימדי הרס בלתי ניתנים לתיאור וגדולים בהרבה‬ ‫קש ובוץ‪ ,‬התפוררו בנקל אל מול עוצמת המים שפגעה‬ ‫בהם‪ .‬השדות נשטפו‪ ,‬הבקר טבע‪ ,‬והאנשים אשר נסו מפני מאלו של שיטפון רגיל‪ .‬התושבים שחזרו בסירות אל‬ ‫המים לאזורים גבוהים יותר‪ ,‬הותירו מאחוריהם הכל‪ ,‬את כפריהם גילו בתים שקועים‪ ,‬לפעמים ‪ 10‬מטרים מתחת‬ ‫השדות והיבולים‪ ,‬מקור פרנסתם העיקרי להירקב במים‪ ,‬לפני המים‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫להודו הגעתי חודשיים אחרי אותו יום שחור‪.‬‬ ‫באותו חודש אוגוסט נבחרתי אני מתוך מספר אומנים‬ ‫מועמדים לקבל מלגת שהייה בכפר האומנים ‘סנסקריטי’‬ ‫הנמצא בפרברי עיר הבירה של הודו‪ ,‬דלהי‪ .‬על המיונים‬ ‫למלגה הייתה אחראית הפסלת יעל ארצי‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ '08‬הגעתי לכפר האומנים עם רצון עז לנצל‬ ‫כל אחד מ‪ 90 -‬הימים שניתנו לי‪ .‬לאחר שבועיים של‬ ‫חיפושים אחר מקורות מידע בנוגע למתרחש בביהאר‪,‬‬ ‫זכיתי לפגוש את אנשו גופטה‪ ,‬מנכ”ל ארגון הסיוע הלא‬ ‫ממשלתי (‪ – )NGO‬גונג’‪.‬‬ ‫במהלך השיחה איתו למדתי המון על הסכר שנפרץ‪ ,‬על‬ ‫השטחים שהוצפו‪ ,‬הקורבנות והסיוע המיידי שקיבלו‬ ‫הניצולים‪ .‬אבל שמעתי מעט מאוד על תהליך השיקום‬ ‫העצמי של תושבי ביהאר‪ ,‬ועל השפעות השיטפון על‬ ‫אורך חייהם‪.‬‬ ‫חקרתי את אנשו על נושא זה‪ ,‬אך הוא התקשה לענות‪.‬‬ ‫הוא הסביר שהארגון כל כך עסוק במשך החודשיים‬ ‫האחרונים במענה לצרכים החיוניים להישרדות‬

‫הפליטים‪ ,‬עד אשר אין להם את הפריווילגיה להקדיש‬ ‫זמן לקשור קשרים עם התושבים‪ .‬הם במרוץ נגד הזמן‬ ‫לעצור את הפגעים הרבים אשר גרם השיטפון‪ ,‬את הרעב‪,‬‬ ‫המחלות וקריסת התשתיות‪.‬‬ ‫התשובה של אנשו עוררה בי עניין‪ .‬הרי בשביל זה הגעתי‬ ‫לפה‪ ,‬למצוא נושא שאני רוצה להראות בדרך שונה‪.‬‬ ‫לגרום לאנשים לעצור ולחשוב‪.‬‬ ‫‪ 4‬ימים אחרי הפגישה שלי עם אנשו כבר היינו שנינו על‬ ‫מטוס בדרך לביהאר‪.‬‬ ‫נחתנו בעיר הבירה ‘פטנה’ (‪ .)PATANA‬מהרגע הראשון‬ ‫הזדעזעתי ממראות העוני והמסכנות‪ ,‬אבל באותה המידה‬ ‫התאהבתי ביופי הטבע ובאומץ הלב של האנשים‪.‬‬ ‫התחנה הראשונה הייתה המפקדה הראשית של גונג’‬ ‫בעיר סהרסה (‪ ,)SAHARSA‬מרחק ‪ 15‬שעות נסיעה בג’יפ‬ ‫‪ ,4X4‬בדרכים לא דרכים מפטנה‪ .‬המפקדה‪ ,‬בסיס האם‬ ‫אשר ממנו יצאו האספקה והסיוע לכפרים הפזורים‬ ‫באזור ונפגעו בשיטפון‪ ,‬הייתה מלאה במחסנים עמוסים‬ ‫לעייפה בציוד מכל הסוגים‪ :‬בגדים‪ ,‬מוצרי היגיינה‪,‬‬

‫‪99‬‬

‫‪100‬‬

‫שמיכות‪ ,‬מוצרי מזון בסיסיים‪ ,‬עצי הסקה יבשים צעצועים‬ ‫וכו’‪.‬‬ ‫יום למחרת המשכנו עם הג’יפ לכיוון האפיק המרכזי של‬ ‫השיטפון‪ ,‬מתחילים לראות את עקבות המים‪ .‬פה סירה‬ ‫שקועה בבוץ‪ ,‬שם שדה נרקב שילדים קטנים עם רשתות‬ ‫רודפים בו אחרי דגיגים וצפרדעים‪.‬‬ ‫לאחר מספר שעות נסיעה מטלטלות הגענו למרכז נתיב‬ ‫ההרס‪ .‬פאתי הכפר ‘סוקאסן’ (‪ .)SUKASEN‬על מסילת רכבת‪,‬‬ ‫הגבוהה בכמה מטרים מגובה פני הארץ שמסביב‪ ,‬מסודרים‬ ‫בשורות עד קצה האופק אוהלים זעירים‪ ,‬עשויים ניילונים‬ ‫ובדי יוטה‪ .‬ליד כל אוהל‪ ,‬פינת בישול קטנה ולידה יושבת‬ ‫משפחה‪ ,‬מעבירה את הזמן‪ ,‬מחכה‪ .‬עולם ומלואו דחוס בתוך‬ ‫כמה מוטות עץ וקצת ניילון‪.‬‬ ‫אלפים על אלפים של ראשים‪ ,‬עיניים שמביטות בך‪ ,‬דמויות‪,‬‬ ‫פליטים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬משפחות‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫התחלתי לשים לב לקצב החיים של האנשים אשר לא‬ ‫נשאר להם דבר‪ .‬יושבים ומחכים!‬ ‫מחכים שירדו המים‪ ,‬מחכים שהממשלה תגיע לעזור‪,‬‬ ‫מחכים שמשהו יקרה‪.‬‬ ‫ממשלת הודו הודיעה בדיוק ימים ספורים קודם לכן‬ ‫לפליטים שיש להם שבועיים לפנות את מחנה הפליטים‬ ‫ולחזור לכפרים‪ ,‬לשקם אותם ולחזור לשגרת חייהם‬ ‫הקודמת‪.‬‬ ‫מחנות הפליטים האלו הם יחסי ציבור רעים לממשלה‪,‬‬ ‫שלא תאפשר לכך לקרות‪.‬‬ ‫הכפרים שחלקם היו עדיין מכוסים מים נותקו מדרכי‬ ‫הגישה אליהם‪ .‬לכן הצעד הראשון של הפליטים לקראת‬ ‫חזרתם לכפרים היה להקים מערכת גשרים שיקשרו בין‬ ‫הדרכים הראשיות לכפרים‪.‬‬ ‫המראה של עשרות בני אדם עובדים במרץ להקים את‬ ‫הגשר היה לא פחות מדהים‪ .‬באמצע נהר ברוחב מאות‬ ‫מטרים נתקעים אלפי מוטות במבוק לתוך הקרקע‬ ‫שמתחת לזרם המים‪ ,‬בין מוטות הבמבוק נערמים עשרות‬

‫‪102‬‬

‫אלפי שקי חול‪ ,‬מייצרים את בסיס הדרך‪ .‬ברגע שגובה‬ ‫השקים עבר את מפלס המים ערמו מלמטה חול ואבנים‪.‬‬ ‫הכפר סוקאסן שכמו רבים מכפרי האזור הפך תוך דקות‬ ‫ספורות לאי ממש‪ ,‬היה מנותק לגמרי מדרכי הגישה אליו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כדי לצאת ולהיכנס מהכפר בנו התושבים רפסודות‬ ‫מאולתרות עשויות חביות דלק ריקות וקני במבוק‬ ‫קשורים אחד לשני‪ .‬באין דרך אחרת‪ ,‬נאלצו הרפסודות‬ ‫לעבוד לא רק כמוניות לאנשים אלא גם כרכבות משא‬ ‫המעבירות פרות‪ ,‬עיזים‪ ,‬אופניים ואמצעי סיוע שהגיעו‬ ‫לניצולים‪ .‬מפעילי הרפסודות גבו מכל נוסע‪ ,‬בן אדם או‬ ‫בעל חיים רופי אחד לכל כיוון‪ .‬סכום חסר ערך לחלוטין‬ ‫בחברה המערבית אולי או אפילו גם בהודו המתקדמת‬ ‫יותר כדוגמת דלהי או מומבאי‪ ,‬אבל בביהאר‪ ,‬לאנשים‬ ‫שהיה כה מעט ואף אותו הם הפסידו בשיטפון‪ ,‬הסכום‬ ‫היה משמעותי ביותר וגרם להם לצאת או לחזור אל‬ ‫הכפר רק כשהיה צורך חשוב לכך להביא מצרכים שאזלו‪,‬‬ ‫ללכת לרופא שנמצא במרחק שעות רבות‪ ,‬או לברי‬ ‫המזל – ללכת לעבודה‪ .‬רוב התושבים מתפרנסים בעיקר‬

‫‪103‬‬

‫מעבודת אדמה‪ ,‬כל משפחה מתמחה בעבודה מסוימת‬ ‫כמו גידולי שדה‪ ,‬ייצור לבנים‪ ,‬או גידול בקר וצאן‪ .‬דורות‬ ‫על דורות במשפחה היו מעבירים לבניהם את תורת‬ ‫עבודתם‪ .‬שהמים בלעו הכול‪ ,‬דורות שלמים‪ ,‬משפחות‬ ‫שלמות נותרו ללא פרנסה‪ .‬אף אחד לא ידע משהו אחר‬ ‫מלבד התמחותו הספציפית‪ .‬והנה הם לומדים‪ ,‬מנסים את‬ ‫כוחם בדייג‪ ,‬הולכים לעיר הקרובה לחפש עבודה מזדמנת‬ ‫שתכניס כמה רופי לקופת המשפחה‪.‬‬ ‫את הביקור הראשון שלי בכפר ‘סוקאסן’ עשיתי עם אנשו‬ ‫גופטה‪ ,‬אנשי הכפר מכירים אותו היטב‪ .‬האיש הזה הביא‬ ‫שינוי ורוח חדשה לכפר‪ .‬אחרי מאות שנים שהיו מנותקים‬ ‫מהודו מנטאלית אך מחוברים פיזית‪ .‬היום הם מנותקים‬ ‫פיזית אבל המנטאליות השתנה‪ ,‬העולם החיצוני מגיע‬ ‫אליהם‪ .‬אנשו‪ ,‬שראה שהכפר ממש נחצה לשניים על ידי‬ ‫נהר שנוצר בשיטפון‪ ,‬דאג להביא סירה פשוטה מעץ‪ .‬מים‬ ‫חודרים פנימה‪ ,‬אין משוטים‪ ,‬יש מוטות במבוק ארוכים‬ ‫שבעזרתם דוחפים את הסירה‪ .‬אבל הסירה הזאת‪ ,‬אפילו‬ ‫אם פשוטה‪ ,‬מאפשרת להם לעבור בין שני צידי הכפר‪,‬‬

‫‪104‬‬

‫והפעם‪ ,‬השייט ללא תשלום‪.‬‬ ‫התושבים עושים תורנות בהשטת הסירה‪ ,‬כל יום‪ ,‬בחור‬ ‫ממשפחה אחרת מגיע להשיט את הסירה מצד לצד‪.‬‬ ‫עובדי גונג’ דאגו לשקם את הכפר בכל המישורים‪-‬‬ ‫מביאים רופא‪ ,‬מתקינים גנראטור לחשמל‪ ,‬בונים בית‪-‬‬ ‫ספר‪.‬‬ ‫ להחליט שאתה הולך לצלם באזור זה שנפגע מאסון‬‫טבע‪ ,‬זוהי החלטה לא פשוטה בכלל‪ .‬קל להגיד שכשיש‬ ‫את ההזדמנות צריך לנצל אותה‪ .‬אבל כשאתה יושב‬ ‫בדלהי‪ 1500 ,‬ק”מ מביהאר‪ ,‬שומע פרורי סיפורים ולא‬ ‫מצליח לקבל את התמונה האמיתית של המצב‪ ,‬זו בעיה‪.‬‬ ‫מה אני רוצה לצלם? כמה קשה להגיע לשם? איך אני‬ ‫משיג מים ושתייה? אם יש בעיה מי עוזר לי? ולכמה זמן‬ ‫בכלל לנסוע?‬ ‫‪ 1001‬שאלות שאתה שואל את עצמך‪ ,‬בידיעה‪ ,‬שרק שם‬ ‫תקבל את התשובות‪.‬‬ ‫אז נסעתי‪ ,‬וקיבלתי תשובות‪.‬‬

‫שזוכים ללמוד‪ .‬המבוגרים שבילדים זוכים ללמוד במהלך‬ ‫קשה מאוד להגיע לשם‪ ,‬יותר מיממה ברכבת‪ 15 ,‬שעות‬ ‫בג’יפ מקרטע ושעות של הליכה ברגל‪ ,‬רוב הזמן דרך מים היום‪ ,‬הצעירים יותר לומדים רכונים מעל אור נרות‬ ‫בלילה‪.‬‬ ‫בגובה המותניים‪ .‬כל ציוד הצילום עליך‪ ,‬המון בקבוקי‬ ‫אצל ההודים חשוב מאוד לשמור על מחזוריות וסדר‬ ‫מים והמון נחישות‪ .‬התארחתי בבית של באבא‪-‬ג’י‪ ,‬אבא‬ ‫של רופא הכפר ואחד ממכובדיו‪ .‬הבית של באבא ג’י הוא החיים‪ .‬רמת חייך תהיה לפי גילך‪ ,‬מעמד ה’קסטה’ שלך‪,‬‬ ‫העבודה שלך‪...‬‬ ‫אחד ממבני האבן היחידים בכפר‪ .‬כשהמים החלו לעלות‬ ‫נחשול המים שהגיע באוגוסט לקח לא רק את הבתים‬ ‫ולהציף את הבתים‪ ,‬מצאו עצמם כל בני הבית על הגג‪,‬‬ ‫והשדות אלא גם את כל היציבות בחייהם‪ .‬פתאום אב‬ ‫יחד עם עשרות מבני הכפר שהשאירו הכול מאחוריהם‬ ‫ונסו למקום הגבוה והיציב ביותר בכפר‪ -‬הגג של באבא ג’י‪ .‬המשפחה איבד את פרנסתו‪ ,‬והאישה‪ ,‬או הבן הקטן‬ ‫שיוצא לדוג הם המפרנסים‪ .‬פתאום משפחות שהיו‬ ‫כך מספר באבא ג’י‪“ :‬עזבתי את שקי החיטה והאורז‬ ‫עצמאיות במשך שנים רבות‪ ,‬מצאו עצמן מגיעות‬ ‫הטובעים והובלתי את משפחתי במעלה המדרגות לגג‪.‬‬ ‫לאוהלים של ארגוני הסיוע‪ ,‬מתחננות לביגוד חם או מעט‬ ‫נשארנו שם ‪ 13‬ימים‪”.‬‬ ‫אורז שלא נרטב ונרקב בשיטפון‪.‬‬ ‫הוא מרים את ידו ומצביע מערבה ומתאר את נחשול‬ ‫פגשתי אדם‪ ,‬שבמשך עשרות שנים כלכל את משפחתו‬ ‫המים הראשון כמערבולת של תערובת מים ובוץ שחור‪.‬‬ ‫בהרבה עבודה קשה‪ ,‬ועכשיו איבד את אשתו בשיטפון‪,‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬הוא מתעקש להאמין שהעתיד יהיה חופשי‬ ‫מתאר איך ממש מבין ידיו היא נסחפה‪ .‬איש לא ראה‬ ‫מאחיזתם הרחבה של המים בחייהם‪ .‬באבא ג’י מספר לי‬ ‫על בית הספר שנפתח רק לפני ‪ 3‬ימים‪ .‬אנשו וגונג’ הראו אותה יותר‪ .‬והוא‪ ,‬מאז לא מחזיק מעמד‪ .‬בניו ובנותיו‬ ‫לוקחים עליהם את ניהול המשפחה‪ .‬לשרוד עוד יום‪.‬‬ ‫תושייה גם בנושא זה‪ .‬אלו יהיו הילדים הראשונים בכפר‬

‫‪105‬‬

‫אנשו מתגאה ממש לספר לי שהאנשים פה מסרבים‬ ‫לבטל את אירועי החגים והשמחות‪ .‬כאילו בימים האלו‪,‬‬ ‫האסון לא נוגע להם‪ .‬לא יכולתי לאמת את הצהרתו‪ ,‬שום‬ ‫חג לא התקיים במהלך שהותי שם‪ .‬דוגמה אחת קיבלתי‬ ‫שהזדמן לי לראות את ילדי הכפר נפגשים לקראת‬ ‫השקיעה על הריסות מקדש ששרידיו נמצאים על גדת‬ ‫הנהר החדש‪ .‬סיבת המפגש היא משחק הקריקט היומי‬ ‫שלהם‪ .‬בשבילי‪ -‬לא היה סימבולי מכך‪ .‬דור העתיד של‬ ‫הכפר על חורבות העבר שלו‪ .‬הדת החדשה של הודו‪-‬‬ ‫הקריקט‪ ,‬כמעט ומחליפה את הדת הישנה של המקדשים‬ ‫של בודהה‪ ,‬שלא היה שם אז‪ ,‬או שכן‪ .‬מאז השיטפון‪ ,‬סדר‬

‫‪106‬‬

‫היום של הצעירים נעשה פתאום עמוס ומפרך‪ .‬קמים‬ ‫מוקדם בבוקר לקושש עצים למדורת האוכל‪ ,‬ישר לבית‬ ‫הספר החדש ומשם בחזרה הביתה‪ ,‬להביא בוץ מהנהר‬ ‫או במבוקים מהחורשה‪ ,‬לעזור בשיקום הבתים שנשטפו‬ ‫בזרם‪ .‬אחרי משחק הקריקט יורדים הילדים למים‪ ,‬רגע‬ ‫לפני שהשמש שוקעת לבדוק את מלכודות הדגים‪,‬‬ ‫מקווים לחזור מהנהר עם תוספת לאורז בארוחת הערב‪.‬‬ ‫העוצמה שבה הדברים פוגעים בך כל כך גדולה‪ .‬הגעתי‬ ‫לביהאר במחשבה שאני יודע לקראת מה אני הולך ועם‬ ‫מה אני הולך לחזור‪ .‬איזה רושם אני רוצה שהצופים‬ ‫יקבלו מהתמונות‪ ,‬אך ככל שהימים עברו התחלתי‬

‫‪107‬‬

‫להבין‪ -‬אני לא באמת מתעד אסון טבע‪ .‬הם‬ ‫קיבלו אותי כאחד מהם לזמן קצר‪ ,‬נגיעה קלה‬ ‫שבקלות בחייהם‪ ,‬והנה אני כבר ממשיך הלאה‪.‬‬ ‫לא היה בכוחי בכלל לשפוט‪ .‬אני בסך הכול‬ ‫צופה ומתעד‪ .‬ממש כמו בצילומי הטבע של‬ ‫ה’נשיונאל ג’אוגרפיק’‪ .‬תפקידך הוא לא להציל‬ ‫את הזברה או לעזור לנמרים‪ .‬תפקידך הוא‬ ‫לקבל בהשלמה ובהבנה את המציאות שאתה‬ ‫עד לה‪.‬‬ ‫וזוהי המציאות החדשה של התושבים‪ .‬רק‬ ‫אתמול הם היו אנשי יבשה‪ ,‬היום הם כבר‬ ‫לומדים להיות אנשי מים‪ .‬אתה שם‪ ,‬עד לשינוי‪,‬‬ ‫לאבולוציה‪ .‬רואה אותם‪ ,‬כמעט מכריחים את‬ ‫עצמם לגדל זימים וקשקשים‪.‬‬ ‫מקבלים עליהם את ה’קרמה’ החדשה‪ .‬והם‪ ,‬את‬ ‫תפקידם עושים כל כך טוב‪ ,‬שאתה כמעט ולא‬ ‫מסוגל לדמיין שהמים הם לא חלק מהחיים של‬ ‫האנשים פה‪ .‬המים נראים חלק כל כך טבעי‬ ‫מהמקום‪ .‬כל כך יפה שם‪ ,‬הכול ירוק ופורח‪,‬‬ ‫מים בכל מקום‪ ,‬רק שהם לא אמורים להיות‬ ‫שם‪.‬‬ ‫באבא ג’י הוא אחד מהאנשים הכי מבוגרים‬ ‫בכפר‪ .‬מצבו הבריאותי יחסית טוב ‪ .‬בנו‪ ,‬רופא‬ ‫הכפר‪ ,‬מטפל בו היטב ומתוקף תפקידו זוכה‬ ‫גם לרמת חיים טובה יותר משל שאר תושבי‬ ‫הכפר‪.‬‬ ‫בוקר אחד מעיר אותי באבא ג’י וקורא לי‬ ‫לבוא איתו לבקר חבר בן גילו שלפי הגדרתו‬ ‫“נושם את נשימותיו האחרונות”‪ .‬בפתח הבית‬ ‫התכנסו כל בני המשפחה המחכים להיפרד‬ ‫ממנו‪ .‬אני נכנס לבית מלא יראת כבוד לנוכח‬ ‫הפתיחות שנהגו בי‪ .‬מאפשרים לי לחלוק עימם‬ ‫רגע כה אינטימי‪ .‬אני מתקרב למיטה‪ ,‬מכבה‬ ‫את הפלאש‪ ,‬מודד את החשיפה‪ ,‬ומתפלל‬ ‫שהפעם הקליקים של התריס לא יהיו רועשים‬ ‫כל כך‪ .‬בני המשפחה‪ ,‬המאמינים בגלגול‬ ‫הנשמות ההודי הידוע‪ ,‬מבקשים ממני לצלם‬ ‫תמונה שלהם איתו‪ ,‬לפני שהוא ממשיך לחייו‬

‫‪108‬‬

‫‪109‬‬

‫החדשים‪ .‬המצלמה מתקתקת עוד פעמיים שלוש‬ ‫ואני יוצא‪ .‬בחוץ באבא ג’י מסביר לי שרוב זקני‬ ‫הכפר ששרדו את השיטפון נפטרו בשבועות שעברו‬ ‫מאז‪ .‬חוסר במזון‪ ,‬בתרופות‪ ,‬המים ששטפו את הכול‬ ‫והלחץ הנפשי‪ ,‬עשו את שלהם‪ ,‬והחלשים לא שרדו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬חוקי הטבע מתקיימים פה‪.‬‬ ‫אני לא יכול להצביע על נקודת הזמן המדויקת‪ ,‬אבל‬ ‫אני בטוח שמות חברו של באבא ג’י סייע לי להבין‬

‫‪110‬‬

‫‪111‬‬

‫בדצמבר אותה שנה‪ ,‬הוצגו התמונות מביהאר בתערוכה‬ ‫שלא התושבים ולא אני מתעסקים במוות‪ .‬ההתעסקות‬ ‫במרכז לאומנות בדלהי‪ .‬בין המבקרים היה עיתונאי יליד‬ ‫היא בחיים‪ ,‬בצמיחה‪.‬‬ ‫ביהאר‪ ,‬שגר ועובד בדלהי‪ .‬לאחר שראה את התמונות‬ ‫הניצולים מבכים את המתים‪ ,‬אבל ממשיכים קדימה בלי‬ ‫הוא ניגש אלי‪ ,‬הציג את עצמו ואמר לי כך‪“ -‬לפני ‪3‬‬ ‫להישאר בעבר‪ .‬ואני שציפיתי להתמודד עם מוות וכאב‪,‬‬ ‫וחיפשתי את אלה מסביבי ללא הרף‪ ,‬הייתי צריך את הזמן חודשים‪ ,‬שנודע על השיטפון‪ ,‬דאגתי מאוד למשפחתי‪,‬‬ ‫אבל לאחר שנודע לי שכולם בריאים ושלמים‪ ,‬ועברה‬ ‫להתמזג עם האנשים כדי לראות‪ ,‬שגם אני בחרתי‪ ,‬שלא‬ ‫במודע‪ ,‬את החיים על פני המוות‪ .‬ידוע שבעולם החדשותי תקופה שבה נפסקו הדיווחים על הנעשה בביהאר‪,‬‬ ‫של ימיינו נפוץ השימוש בפורנוגרפיה של המוות לתיעוד התעסקתי אני פחות ופחות בנושא הזה והמשכתי בחיי‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬שאני רואה את התמונות‪ ,‬אחרי שהתעמתתי עם‬ ‫אירועים שכאלה‪ .‬הצופים הורגלו לראות בכל אסון את‬ ‫העובדה שהקושי לא היה בשיטפון אלא ב‪-‬איך ממשיכים‬ ‫הדם והדמעות‪ .‬הבעיה שדם ודמעות גורמים לאנשים‬ ‫משם הלאה‪ ,‬הבנתי שהתפקיד שלי לא נגמר בלדאוג‬ ‫לרחם‪ ,‬לחוש צער‪ ,‬לצקצק בלשון ואז להמשיך הלאה‬ ‫בחייהם‪ .‬לי היה חשוב להעביר את החיים‪ ,‬לא את המוות‪ .‬למשפחתי‪ ,‬אלא לדאוג לחייהם של בני עמי‪ .‬היום זה הם‪,‬‬ ‫מחר זה אני”‪.‬‬ ‫לאפשר לצופה לחלוק עם הניצולים את חייהם‪ ,‬לא את‬ ‫מותם‪ .‬לתת להם להזדהות ולהבין שהאיש בתמונה‪ ,‬הוא‬ ‫בני דויטש‬ ‫אדם כמוהם‪ ,‬רק עם קצת פחות מזל‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫‪113‬‬

‫פורטפוליו‬

‫אד קרליל‬

‫אד קרליל נולד בגלזגו בשנת ‪ 1965‬וגר כיום עם אשתו ושלושת ילדיהם‬ ‫בבודפשט הונגריה‪.‬‬ ‫הוא החל להתעניין בצילום שהוא היה בן ‪ 14‬שעיקר הנושאים שעיניינו אותו אז‬ ‫היו טירות‪ ,‬מכוניות ישנות הפגנות פוליטיות ולהקות רוק‪ .‬הוא נהג לפתח‬ ‫ולהדפיס את התמונות שלו בעצמו בחדר חושך‪ .‬כיום‪ ,‬שלושים שנה מאוחר‬ ‫יותר האהבה שלו לצילום לא פחתה אבל הוא החליף את חדר החושך‬ ‫בפוטושופ ולייטרום שלדבריו מקנים לו חופש אומנותי רב יותר‪.‬‬ ‫לאחר שניסה את כוחו במגוון סוגי צילום הוא החליט להתמקצע בצילום‬ ‫פורטרטים‪.‬‬ ‫אמצעי הצילום בהם אד מצלם הנם מינימליים‪ .‬הוא בדרך משתמש במקור‬ ‫תאורה חיצוני אחד או שניים‪ ,‬במטריית ריכוך לבנה רקע שחור ומצלמת ניקון‬ ‫‪ D80‬מכוונת על מצב ידני‪ .‬הכיף שלו מתחיל לדבריו בשלב העריכה בו הוא‬ ‫מייבא את קבצי ה‪ RAW‬שלו לליטרום ופוטושופ שבעזרתן הוא מפיק את‬ ‫הצבעים המיוחדים של התמונה הסופית שלו‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫‪115‬‬

‫פורטפוליו | אד קרליל‬

‫‪116‬‬

‫‪117‬‬

‫פורטפוליו | אד קרליל‬

‫‪118‬‬

‫‪119‬‬

‫פורטפוליו | אד קרליל‬

‫‪120‬‬

‫‪121‬‬

‫פורטפוליו | אד קרליל‬

‫‪122‬‬

‫‪123‬‬

‫פורטפוליו | אד קרליל‬

‫‪124‬‬

‫‪125‬‬

‫צילום רחוב‬

‫מאחורי הקלעים‬ ‫פרק ב’ מאת‪ :‬פליקס לופה‪ ‬‬ ‫המצלמה – שותף סמוי בצילום רחוב‪.‬‬ ‫בסוף הפרק הקודם דיברתי על צעדים ראשונים‬ ‫בצילום רחוב‪ ,‬וסיימתי בהתאמת הציוד לאופי המקום‪:‬‬ ‫“בסופו של תהליך‪ ,‬צלם רחוב מיומן יודע להתמודד‬ ‫בכל מקום ובכל מצב בעזרת מצלמה ועדשה אחת‬ ‫בלבד‪ .‬כל מצלמה שהיא‪ ,‬ולא חשוב מה רמתה‪ ,‬תעשה‬ ‫את העבודה נאמנה‪ .‬כל אביזר נוסף רק יסרבל את‬ ‫צלם הרחוב‪ .‬במידה וברשותו מבחר רחב של ציוד‬ ‫צילום‪ ,‬רצוי לבחור מתוכו את הציוד ההכרחי בלבד‪,‬‬ ‫המתאים לאזור בו בחר לפעול‪ .‬מכיוון שיכולותיו‬ ‫האישיות של הצלם חשובות יותר מיכולתה של‬ ‫המצלמה‪ ,‬בדרך כלל יסתכם הדבר בבחירת עדשה‬ ‫כזו או אחרת (פריים כמובן) בהתבסס על שיקוליו‬ ‫לגבי מידת ההתקרבות האפשרית לנושא ואופי‬ ‫הצילום אותו הוא שואף להקרין לצופה‪”.‬‬

‫הם חושבים‪ .‬האיכות האמיתית נולדת רק בדמיוננו‬ ‫ואיכות זו לא ניתן לארוז בעטיפת מתנה‪ .‬אמנות טובה‬ ‫מעולם לא הייתה עניין של קליק סתמי או תלויה‬ ‫בציוד מתוחכם‪ .‬המכחול אשר שימש ציירים גדולים‬ ‫לפני חמש מאוד שנה הוא זה המשמש אותנו גם היום‪.‬‬ ‫גדולתו של אמן היא לא בכליו אלא בכושרו להשתמש‬ ‫בהם ‪.‬‬

‫איך בכל זאת משחקת המצלמה תפקיד חשוב‬ ‫ביצירותיו של צלם?‬

‫אין דבר חשוב יותר לצלם רציני מאשר להיות בעליה‬ ‫של מצלמה אשר תלך עימו באש ובמים‪ ,‬תקיים את‬ ‫כל משאלותיו ותגשים את חלומותיו‪ ,‬אך ‪ ,‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬לא יחוש בה כלל בכל פעם שירצה להתבודד‬ ‫מול סיטואציה ולצלול אל יצירתו האינטימית‪ ,‬לכן‬ ‫כל התעסקות מיותרת בתחכום הטכני של המצלמה‬ ‫תראה לי את המצלמה שלך ואומר לך מי אתה‪ ...‬תחשב כהתפרצות ברוטאלית אל תוך תהליך יצירתו‪.‬‬ ‫מעבר לצורך הבסיסי שלנו כצלמים ללכוד במצלמתנו בחירת המצלמה הנכונה אמורה ללוות את בעליה‬ ‫רגעים המציתים את דמיוננו‪ ,‬קיים דחף קבוע‬ ‫לאורך שנים רבות של יצירה‪ ,‬תוך קשר הדוק‪ ,‬טלפתי‬ ‫(וכנראה בלתי נשלט) להשגת תוצאות “איכותיות”‬ ‫כמעט‪ ,‬עם מצלמתו‪ ,‬דבר זה כמעט אינו אפשרי‬ ‫שיושגו באמצעות ציוד כזה או אחר‪ -‬טעות נפוצה‬ ‫בתקופתנו עקב מגפת “השדרגת” העולמית‪.‬‬ ‫הרווחת בקרב חובבי צילום רבים! “האיכות הגבוהה” בעקרון לא קיימת מצלמה לא טובה‪ .‬כל מצלמה‬ ‫אותה הם שואפים להשיג בדרך זו נראית להם קלה‬ ‫ייוצרה בזמנה עבור קהל יעד מסוים‪ ,‬עם תכונות‬ ‫מאוד להשגה‪“ :‬זה רק עניין של מחיר ויש לך אותה”‬ ‫בעלות יתרונות או חסרונות ביחס למצלמות אחרות‪.‬‬

‫בניית קשר טלאפתי עם מצלמתך נבנה במשך שנים‬ ‫ותוצאותיו חשובות לצלם יותר מכל פונקציה חדישה כזו‬ ‫או אחרת‪.‬‬ ‫בזמן בחירת מצלמה חשוב מאוד שהיא תתאים לאופי‬ ‫עבודתו של הצלם בצורה מדויקת ככל האפשר‪ .‬כדאי‬ ‫לזכור שהמצלמה היקרה ביותר אינה בהכרח המצלמה‬ ‫המתאימה ביותר עבורך‪.‬‬ ‫הבחירה אינה פשוטה לאור מגוון האפשרויות הקיימות‬ ‫כיום בשוק‪ .‬גם המעבר לצילום דיגיטאלי אינו מקל על‬ ‫הבחירה‪ ,‬בעבר הפער בין גופי המצלמה של חברות‬ ‫גדולות היה קטן בהרבה‪ ,‬רוב התכונות החשובות של‬ ‫המצלמה היו דומות וההבדלים ביניהן היו שוליים‪ .‬ביום‬ ‫בו נכנס למשחק החיישן נולדו הפערים הגדולים בין‬ ‫המצלמות ועקב כך נוצרו פרמטרים נוספים המשפיעים‬ ‫על החלטתו של הצלם בבחירת המצלמה המתאימה‪.‬‬ ‫שיקולים כמו ‪ :‬גודל חיישן‪ ,‬מספר הפיקסלים‪ ,‬רעשים‪,‬‬ ‫קרופ פקטור וכו’ בהחלט מקשים על הבחירה‪ ,‬במיוחד‬ ‫עקב הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים‪.‬‬

‫לפני שאתה בודק את נתוניה של המצלמה‪ ,‬דע את‬ ‫נתוניך שלך‪.‬‬ ‫מכיוון ש”המצלמה המושלמת” קיימת רק באגדות‪,‬‬ ‫ובקרוב גם בסרטי מדע בדיוני‪ ,‬רצוי מאוד לתפור לעצמנו‬ ‫מצלמה לפי מידותינו‪ ,‬שתתאים לנו ככפפה ליד‪ .‬מפעם‬ ‫לפעם אני פוגש אנשים שקנו את מצלמתם הראשונה‬ ‫ובחרו בדגם החדש‪,‬המשוכלל והיקר ביותר‪ ,‬כשאני מביט‬ ‫בהתנהלותם ברחוב הם נראים לי כמו ילד בן ‪ 4‬המנסה‬ ‫להטיס מטוס אפ – ‪ . 16‬מה בכלל רצה המסכן? רק‬ ‫להעיף עפיפון הוא רצה‪ ,‬אלא שלרוע מזלו יעץ לו חבר‬ ‫לקרוא קודם כל ביקורת עפיפונים‪ .‬אתרי הביקורות‬ ‫האינסופיים מצליחים לסחרר את ראשינו ולבלבל אותנו‬ ‫עוד ועוד בדרך להחלטה נבונה‪ .‬בסופו של דבר אתה‬

‫ריינג’פיינדר‬

‫שוכח‪ ,‬שמאחורי אותה מצלמה משוכללת הנראית כמו‬ ‫חללית נאסא קטנה מלאת כפתורים‪ ,‬כמו אותו אורגן‬ ‫שלוש קומות‪ ,‬ומאחרי ספר הוראות הפעלה שלה שדומה‬ ‫שנועד באמת להפעיל מעבורת חלל‪ ,‬עומד בסך הכל בן‬ ‫אדם פשוט ( לא שום פסנתרן אסטרופיסיקאי) ‪ ,‬שאינו‬ ‫מצליח לנצל אפילו ‪ 10‬אחוזים מיכולתה של בחירת‬ ‫ליבו‪ .‬לאחר שחרש ובדק במיקרוסקופ מדעי כל תמונה‬ ‫שצולמה ופורסמה ע”י אותה מצלמה‪ ,‬הוא מחליט לקנות‬ ‫אותה בביטחון שגם הוא יקבל את אותה ה”איכות” שראה‬ ‫בתמונות‪ .‬אך באותה מהירות הוא מתאכזב ואינו מבין‬ ‫מדוע הוא לא מצליח במקום שצלמים עם ציוד פשוט‬ ‫בהרבה מצליחים בגדול‪ .‬לאחר זמן שוב הוא נופל לאותו‬ ‫הפח אחרי שהמשווקים שוב שכנעו אותו שהמצלמה‬ ‫הבאה תעשה‪ ,‬ממש תעשה‪ ,‬עבורו את העבודה הטובה‬ ‫ביותר‪.‬‬

‫אילו אפשרויות קיימות היום לבחירת מצלמה‬ ‫מתאימה לצלם רחוב?‬ ‫מצלמות ‪SLR‬‬

‫אלה הן הפופולריות ביותר בקרב הצלמים המחפשים‬ ‫מצלמה שתכסה את רוב האפשרויות בצילום‪ .‬התכונות‬ ‫העיקריות המעניינות את מרבית הצלמים הן‪ :‬גודל חיישן‪,‬‬ ‫כמות פיקסלים‪ ,‬רגישות מכסימלית ברעש מינימאלי ‪,‬‬ ‫נקודות פוקוס ומס’ תמונות בשנייה שהמצלמה מסוגלת‬ ‫לצלם‪.‬‬ ‫יתרונותיה הגדולים בכך שנחשבת כסוס עבודה המסוגל‬ ‫להפיק כמות אדירה של תמונות בזמן קצר מאוד‪ ,‬בשילוב‬ ‫מערכות מדידת אור ומיקוד מדוייקות ומתקדמות‪ .‬כמו‬ ‫כן ביכולת מרשימה של התאמת מבחר רחב של עדשות‬ ‫בכל הזוויות ובאיכויות שונות‪ .‬ואם זה לא מספיק אז יש‬ ‫אפשרות לתוספת כוח רצינית בחיבור אביזרים נלווים‪.‬‬

‫‪SLR‬‬

‫אכן מכונה שעושה רושם טוב‪ ,‬בעיקר על בחורות יפות‬ ‫וצלמים מתחילים‪ .‬את חסרונותיה הבולטים ניתן לחוש‬ ‫היטב לאחר עבודה מאומצת במשך שעות רבות בזכות‬ ‫משקלה וגודלה הרב‪ .‬פעולת צילום רועשת יחסית‪,‬‬ ‫ומנגנון התריס והמראה שלה גורם לויבראציות הפוגעות‬ ‫בחדות ומקשות על צילום בתנאי אור חלש‪ .‬ברחוב היא‬ ‫עושה רושם גרוע על מצולמים המרגישים מאויימים על‬ ‫ידה‪ .‬היא די בולטת בשטח וקשה להסוואה‪ .‬ולבסוף גם‬ ‫מע’ שלמה של גוף עדשות ואביזרים נלווים שמחירה‬ ‫גבוהה מאוד יחסית לשאר סוגי המצלמות‪.‬‬ ‫צלם שלא ילמד לנצל את יתרונותיה‪ ,‬יפגוש לרוב‬ ‫בחסרונותיה עד שיתייאש‪ .‬האתגר הגדול כאן הוא להפוך‬ ‫חסרון ליתרון‪ ,‬ידוע הרי שצילום רחוב עוסק בעיקר‬ ‫בחדירה לשטחו הפרטי של המצולם ורצוי מאוד שהדבר‬ ‫יעשה בצורה שקטה‪ ,‬מהירה וחמקנית מבלי שהוא‬ ‫יראה ‪,‬ישמע או יחוש בך‪ .‬ברור שכמעט ולא ניתן להעלים‬ ‫מצלמה כל כך מגושמת ורועשת מעינו של המצולם‪,‬‬ ‫וכבר מרחוק אתה נחשב לדמות מאיימת ולא רצויה‬ ‫בקרבתו‪ ,‬מעתה עינו תהיה פקוחה עליך בחשדנות יתרה‪.‬‬ ‫אין ספק שמצלמה כה גדולה מגבילה את תנועתו של‬ ‫הצלם ברחוב וחושפת אותו לסכנות של קשר עין מיותר‬ ‫עם הסביבה אשר מכשיל ברוב המקרים את הצילום כבר‬ ‫בשלבים הראשונים‪ .‬הפתרון הטוב ביותר לצלמי רחוב‬ ‫הבוחרים לעבוד עם סוג זה של מצלמות הוא התאמת‬ ‫גישתם אל המצולמים ברחוב‪ .‬עבודה עם מצלמה גדולה‬ ‫מכריח אותך לעבוד בצורה ישירה מול בני אדם ופירוש‬ ‫הדבר לחתור למגע וחיכוך עימם תוך הפעלת כל חושיך‬

‫בצורה החדה והנבונה ביותר‪ .‬לקסם האישי ותכונות אופי‬ ‫יש תפקיד מפתח בגישה זאת‪ .‬ניתוח מהיר של מצבים‬ ‫ויכולת תגובה מתאימה הם חשובים ביותר‪ ,‬כמו היכרות‬ ‫עם השטח ועם אנשיו ‪ .‬החוכמה היא לא רק לדעת כיצד‬ ‫לצאת מכל סיטואציה אלא כיצד להיכנס אליה בהצלחה‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬לא כל מה שטוב לצלם עיתונות טבע או ספורט‬ ‫בהכרח טוב לצלם רחוב‪ .‬היתרון הגדול הוא שעבודה‬ ‫עימה במשך הזמן משנה אותך לטובה כצלם וכאדם ‪.‬‬

‫מצלמות ריינג’פיינדר‬ ‫זה הוא אחד מסוגי המצלמות הוותיקות והמוערכות‬ ‫ביותר בקרב צלמי רחוב ידועים וחובבים‪ ,‬בעבר בהווה‬ ‫וכנראה שגם בעתיד‪ .‬רק ברגע בו תחזיק מצלמת‬ ‫ריינג’פיינדר בידך תבין שמישהו ממש חשב ברצינות‬ ‫כיצד לתפור מצלמה שתשב בכף ידך כמו כפפה‪.‬‬ ‫למרות כל הטכנולוגיות הדיגיטאליות המתקדמות‪,‬‬ ‫רוב מצלמות הריינג’פיינדר‪ ,‬עדיין מיוצרות ונמכרות‬ ‫עבור צלמי הפילם‪ .‬צלם שעבר מצילום במצלמת‬ ‫‪ SLR‬לריינג’פיינדר יחוש מייד בקושי שבעבודה‬ ‫עימה‪ .‬זוהי תורה שלמה הכרוכה בהרגלי עבודה‬ ‫שונים מאלו שהיית רגיל אליהם קודם‪ .‬למעשה‬ ‫זו השיטה הקשה ביותר מכל מצלמות ה ‪ 35 -‬מ”מ‬ ‫הקיימות בשוק‪ .‬מצד שני‪ ,‬לאחר שלמדת והתרגלת‬ ‫אליה היא קלה בהרבה מהשאר‪ .‬הפעלתה נעשית‬ ‫לרוב בצורה מכנית ידנית‪ ,‬אתה מכוון את הצמצם‬ ‫הפוקוס והמהירות בצורה ידנית ובנפרד אחד מהשני‪.‬‬ ‫בהחלט מצלמה שתלמד אותך לחשוב בצורה שונה!‬

‫מ”מ‪.‬‬ ‫מבנה המצלמה ושיטות הפעולה עימה שונים לגמרי‬ ‫ממצלמות ה‪ SLR -‬אולם לא אפרט כאן כיצד היא פועלת מסקנה‪ :‬הבחירה לעבוד עם מצלמת ריינג’פיינדר היא‬ ‫אתגר רציני לכל צלם ובכל רמה‪ ,‬יתרונה הגדול הוא‬ ‫אלא בעיקר את תכונותיה ביחס לאחרות‪.‬‬ ‫יתרונותיה הבולטים ביחס למצלמות ה‪ SLR‬שהיא קטנה‪ ,‬בכך שהיא עוסקת בכל מה שהכרחי בלבד ומפנה לצלם‬ ‫יותר זמן ומרחב יצירה הכרחי ובהתעסקות מינימלית‬ ‫קלה לאחיזה ולהסתרה בכף היד ובכך לא מושכת‬ ‫באטומציה‪.‬‬ ‫תשומת לב רבה‪ .‬פעולת צילום שקטה מאוד ומנגנון‬ ‫התריס אינו יותר ויבראציות‪( .‬אין מראה קופצת)‪.‬‬ ‫תפעולה מאוד פשוט ויעיל (אינטואיטיבי) אין כפתורים‬ ‫מצלמות ‪P&S‬‬ ‫מיותרים‪ ,‬רק מה שהכרחי לצילום‪ .‬מתגאה במערכת‬ ‫עד לא מזמן מצלמות קומפקטיות לא נלקחו ברצינות ע”י‬ ‫עדשות קטנות ‪,‬קלות ובאיכות אופטית מירבית‪ .‬אמינות‬ ‫צלמים מקצועיים‪ ,‬היום כמעט כל צלם מכובד מצייד את‬ ‫מכנית גבוהה ביותר עטופה בגוף חזק ואמיד בשחיקה‬ ‫עצמו במצלמה קטנה ואיכותית שיכולה לבייש לא מעט‬ ‫לאורך שנים רבות‪.‬‬ ‫את אחיותיה הגדולות ביכולות שלה‪ .‬לרוב משמשות‬ ‫חסרונותיה המעטים והבולטים בשיטת הריינג’פיינדר‬ ‫הן כמצלמת גיבוי אך הכיוון הטכנולוגי העתידי מוכיח‬ ‫הן בעיקר במע’ מיקוד שלא דרך העדשה כמו במצלמות שהפערים בין הקומפקטיות לריפלקס מצטמצמים‬ ‫רפלקס ולכן תמיד ישנה סטיה קלה שיש צורך לתקן‬ ‫במהירות רבה ולא מן הנמנע שיווצר מצב שמאחורי כל‬ ‫אותה‪ ,‬כמו כן מס’ מוגבל ושונה של מסגרות פריים בין‬ ‫מצלמה קטנה ברחוב עלול להסתתר צלם גדול‪.‬‬ ‫מצלמה ומצלמה והדבר דורש עינית חיצונית במידה‬ ‫למה שואף צלם רחוב יותר מאשר להכנס בחשאי‬ ‫וחרגת מגבולות המסגרת המיועדת לאותה עדשה‪.‬‬ ‫לשטחו הפרטי של אדם אחר לצלמו ולצאת מהמקום‬ ‫לדוגמה‪ :‬אם קווי המסגרת הרחבים ביותר במצלמתך‬ ‫מבלי שיחושו בו? כמה קל לשוטט ברחוב בבטחון מלא‬ ‫מתאימים לעדשה ‪ 28‬מ”מ והינך מרכיב על מצלמתך‬ ‫כשאינך מאיים על אף אחד במצלמה גדולה‪ ,‬וגם אם‬ ‫עדשה רחבה יותר‪ ,‬אתה מוכרח להשתמש בעינית‬ ‫נתפסת על חם תוך כדי צילום‪ ,‬בקלות יסלחו לך‪ ,‬כי אתה‬ ‫חיצונית המותאמת לאותה זווית העדשה כשהיא‬ ‫לא יותר מאשר “תייר מזדמן”‪.‬‬ ‫מורכבת על גבי צידה העליון של המצלמה במקום בו‬ ‫על יתרונותיה הבולטים אין צורך להרחיב ורשימת‬ ‫נהוג לשבת הפלאש החיצוני‪.)HOT SHOE( .‬‬ ‫חסרונותיה רק הולכת וקטנה מרגע לרגע ומה שנשאר‬ ‫הריינג’פיינדר‬ ‫נקודה נוספת המתייחסת לכל מצלמות‬ ‫הוא לתת קרדיט ענק ליצרני הנסיכה הקטנה אך ללא‬ ‫היא העובדה שכל עדשותיה הן באורך מוקד קבוע‪ .‬לא‬ ‫ספק עם ביצועים של מלכה גדולה שהולכת לכבוש את‬ ‫זום ‪ ,‬לא מאקרו ובאורכי מוקד שלא עולים בד”כ על ‪ 135‬שוק הצילום בקרוב ובגדול‪.‬‬

‫‪P&S‬‬

‫להביא אותה בהפוכה‪...‬‬

‫צילום מאקרו חלק ‪4‬‬ ‫כתב וצילם‪ :‬אלון קירה‬

‫בגיליונות הקודמים סקרתי‬ ‫דרכים שונות לצילומי מאקרו‪/‬‬ ‫תקריב‪ ,‬מעדשות מאקרו ייעודיות‪,‬‬ ‫ועד לאביזרים אופטים שונים‬ ‫המאפשרים הגדלות משמעותיות‬ ‫ בין אם הם משודכים לעדשות‬‫מאקרו ייעודיות ובין אם הם‬ ‫מצורפים לעדשות לשימוש כללי‪.‬‬ ‫הפעם אתאר דרך נוספת ומעניינת‬ ‫ביותר להשגת הגדלות מרשימות‪,‬‬ ‫והיא הצילום בעדשה‪ ‬הפוכה‪.‬‬ ‫הטכניקה כשמה כן היא‪ :‬מבוססת‬ ‫על צילום בעזרת עדשת ‪DSLR‬‬ ‫המורכבת במהופך על עדשה‬ ‫כלשהיא‪ .‬נשמע מעורפל משהו?‬ ‫טוב‪ ,‬בואו נעשה קצת סדר‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬עלינו להצטייד במצלמה‬ ‫שלעדשתה יש הברגה המאפשרת‬ ‫הברגת מסננים‪ /‬פילטרים‪ .‬כדאי לציין‬ ‫שלכל העדשות המיועדות למצלמות‬ ‫‪ DSLR‬יש אפשרות הברגה שכזאת‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬גם לרוב המצלמות‬ ‫הקומפקטיות (אלו שאינן מצלמות‬ ‫‪ ,)DSLR‬יש אפשרות להברגת‬ ‫מסננים‪ – ‬בדרך כלל על ידי הרכבת‬ ‫מתאם מיוחד על העדשה המובנית של המצלמה‪ .‬מתאמים‬ ‫אלו יחודיים לכל מצלמה ומצלמה ומחירם ברוב המקרים זול‬ ‫למדי‪ .‬כעת עלינו להצטייד בעדשה המיועדת למצלמת רפלקס‬ ‫בעלת אורך מוקד נורמאלי‪ .‬אורך מוקד נורמאלי הוא אורך‬ ‫מוקד בטווחים של בין ‪ 35‬מ”מ ל ‪ 50‬מ”מ‪ .‬היא‪ ‬תהיה העדשה‬ ‫ההפוכה שלנו‪ .‬אותה נרכיב במהופך על העדשה שמורכבת‬ ‫על המצלמה‪ ,‬שלצורך העניין נכנה אותה העדשה המובילה‪.‬‬ ‫ושוב‪ ,‬נחדד את המושגים‪ :‬על המצלמה מורכבת עדשה‬ ‫כלשהיא – היא העדשה המובילה‪ .‬עליה נרכיב במהופך עדשת‬ ‫רפלקס באורך מוקד נורמאלי ‪ -‬היא העדשה ההפוכה‪.‬‬ ‫חיבור במהופך מתאפשר על ידי טבעת מתכת פשוטה בעלת‬ ‫הברגה זכרית משני צדדיה‪ .‬היא נקראת טבעת זכר‪-‬זכר או‬ ‫טבעת היפוך‪ .‬למען האמת לא קל להשיג טבעת כזאת בחנויות‬ ‫הצילום בארץ‪ ,‬אולם בחנויות בינ”ל המוכרות גם דרך רשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬ניתן להשיג אותן בקלות‪ ‬יחסית‪ – ‬מחירן דולרים‬ ‫בודדים בלבד‪ .‬באנגלית‪ ‬הן‪ ‬נקראות‪Male to male macro coupler :‬‬ ‫עתה‪ ,‬משהבנו מה הם המצרכים‪ ,‬בואו נבין כיצד מערבבים אותם‬ ‫יחד‪ .‬ראשית עלינו לוודא כי טבעת ההיפוך היא בעלת קטרים‬ ‫המתאימים לשתי העדשות שברשותנו‪ .‬חשוב‪ ‬מאוד‪ - ‬לפני‬ ‫‪130‬‬

‫‪131‬‬

‫הזמנת טבעת כזו‪ ,‬נברר מהם קטרי ההברגה של העדשה‬ ‫ההפוכה ושל העדשה המובילה – ערך זה (במילימטרים)‬ ‫מצוין על העדשות‪ .‬כעת נבריג את טבעת ההיפוך על העדשה‬ ‫המובילה ולאחר מכן נבריג את העדשה ההפוכה על אותה‬ ‫הטבעת‪ – ‬כך שהעדשות ייצמדו ביניהן חזית אל חזית‪.‬‬ ‫זוהי רוב התורה על רגל אחת‪ .‬עכשיו אנחנו מצוידים‬ ‫במכשיר מאקרו רב עוצמה וכל שנותר לנו הוא להתאמן‬ ‫בפרקטיקה הצילומית עם המכשיר המאיים הזה‪ .‬אולם‬ ‫לפני שאכנס לפרקטיקה‪ ,‬עוד מספר הבהרות‪:‬‬ ‫שלא תחשבו שאני שולח אתכם להוציא כספים מיותרים‬ ‫לרכישת ציוד יקר למטרה מאוד נקודתית‪ .‬ההיפך הוא הנכון!‬ ‫שימו לב שמאחר ואנחנו מרכיבים את העדשה ההפוכה‬ ‫במהופך כמובן‪ ,‬היא בעצם משמשת כמו פילטר‪/‬מסנן! כלומר‬ ‫אנחנו צריכים אותה רק לצורך השגת ההגדלה‪ .‬היא לא חייבת‬ ‫להיות עדשה מאותו הסוג של המצלמה שלנו‪ ,‬היא לא חייבת‬ ‫להיות עדשה בעלת מיקוד אוטומטי או אלקטרוניקה מכל סוג‬ ‫שהוא‪ ,‬בעצם אני חותר לכך שהיא יכולה להיות עדשה ישנה‪,‬‬ ‫מימי מצלמות הפילם הישנות וכאלה ניתן למצוא בבוידעם או‬ ‫במחירים מגוחכים בחנויות צילום יד שנייה! עדשת ‪ 50‬מ”מ‬

‫‪132‬‬

‫בעלת צמצם ‪ 1.8‬או ‪ 1.4‬ידנית וישנה אפשר להשיג במחירים של‬ ‫מאה‪-‬מאתיים ש”ח‪ .‬זוהי הקומבינציה הזולה ביותר להשגת‬ ‫מאקרו!‬ ‫כעת בואו נבהיר מהו יחס ההגדלה המתקבל מסידור‬ ‫זה‪ .‬זוכרים כי יחס ההגדלה המקסימאלי ברוב עדשות‬ ‫המאקרו הוא יחס של ‪ – 1:1‬כפי‪ ‬שמכונה ‪.LIFE SIZE‬‬ ‫כאן מתקבל יחס אחר והוא מחושב בקירוב בדרך הבאה‪:‬‬ ‫אורך המוקד של העדשה המובילה לחלק באורך המוקד‬ ‫של העדשה הפוכה ‪ .1 +‬דוגמא‪ :‬אם נהפוך עדשת ‪50‬‬ ‫מ”מ על עדשת ‪ 100‬מ”מ נקבל יחס‪ ‬הגדלה‪ ‬של‪!!3:1 ‬‬ ‫‪ .100/50 + 1 =3‬זוהי הגדלה עצומה לכל הדעות‪.‬‬ ‫אז אם כל כך טוב‪ ,‬מדוע אין השיטה כל כך נפוצה? טוב‪,‬‬ ‫הפרקטיקה קשה עד סיזיפית למדי‪ .‬ראשית‪ ,‬מרחק‬ ‫העבודה ממנו מתקבל המיקוד בשיטה זו הוא זעום ביותר‪.‬‬ ‫מספר סנטימטרים בודדים בלבד‪ .‬מאחר והמרחק כל‬ ‫כך קטן‪ ,‬כמות האור החוזר מהאובייקט היא קטנה‪ ,‬דבר‬ ‫שיקשה מאוד על צילום במיקוד אוטומטי‪ .‬אני ממליץ‬ ‫לבצע מיקוד ידני על ידי התקרבות והתרחקות מהאובייקט‬ ‫באופן עדין ביותר עד להשגת המיקוד הנדרש‪ .‬לא קל‪,‬‬

‫‪133‬‬

‫אבל בעזרת אימון מתאים זה אפשרי‪ .‬שנית‪ ,‬יש לזכור כי עומק‬ ‫השדה בצילומי מאקרו קטן ביותר‪ .‬בשיטה זו הוא הופך לזעום‬ ‫עוד יותר‪ .‬מה‪ ‬שיחייב‪ ‬אותנו‪ ‬לסגור צמצם (בעדשה המובילה)‪.‬‬ ‫סגירת הצמצם לשם השגת עומק שדה רב‪ ,‬תקטין עוד את כמות האור‪,‬‬ ‫מה‪ ‬שיחייב מהירויות תריס איטיות‪ .‬שימוש בחצובה בהחלט יעזור או‬ ‫צילום בימים שטופי שמש‪ .‬לא קל להיעזר במבזק בשיטה זו‪ ,‬מאחר‬ ‫והאובייקט מוסתר על ידי העדשה – זוכרים‪ ,‬מרחק המיקוד הוא‬ ‫סנטימטרי! מבזק‪ ‬מובנה או מבזק חיצוני עליון המורכב על גוף המצלמה‬ ‫יהיה פשוט לא יעיל‪ .‬העדשה תטיל את צילה על האובייקט בעת‬ ‫ההבזקה ונקבל תמונה חשוכה מאוד‪ .‬הדרך הטובה ביותר היא לעבוד עם‬ ‫מבזק חיצוני מחובר בכבל ‪ TTL‬או מונחה אינפרה אדום שמבזיק מהצד‬ ‫ולא מלמעלה‪ .‬מבזקי‪ ‬מאקרו ייעודיים המחוברים לקצה העצמית‬ ‫בהברגה‪ ,‬לא תמיד יהיו יעילים‪ ,‬מאחר וקשה לחבר אותם ביציבות‬ ‫לעדשה ההפוכה‪.‬‬ ‫בכדי להשיג תוצאות ראויות‪ ,‬מומלץ להשתמש בעדשה הפוכה בעלת‬ ‫מפתח צמצם גדול ככל שניתן‪ ,‬עדיף ‪ – 1.4‬יד שנייה או ישנה‪ ,‬זוכרים?‬ ‫אל‪ ‬תקרעו את הכיס‪ .‬אה‪ ...‬וכן‪ ,‬המון המון תרגול!‬ ‫כל התמונות המופיעות בכתבה זו צולמו בעזרת עדשה הפוכה‬ ‫(‪ 50‬מ”מ‪ ‬צמצם ‪ )1.4‬המורכבת על מצלמה קומפקטית‪.‬‬ ‫לשאלות ותגובות‪:‬‬

‫‪allonkira@yahoo.com‬‬

‫‪134‬‬

‫‪135‬‬

‫רועי גליץ‬

‫‪136‬‬

‫‪F/4 VR‬‬

‫‪mm‬‬

‫‪Nikon 500‬‬

‫מושלם זו לא מילה גסה‬

‫אינספור צלמי טבע הולכים לישון בלילה וחולמים על עדשה‬ ‫אחת‪ ,‬מושלמת‪ ,‬מפתה ושוברת גבולות‪ .‬כשמתעוררים בבוקר‪,‬‬ ‫רק הריר על הכרית מעיד על משאלות ליבם‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫האם יש דבר כזה? מושלם? אני חושב שמצאתי עד עכשיו רק עדשה אחת שעונה על הגדרה כל כך‬ ‫קשה ומחייבת‪ .‬אני יודע שאני מגלה את הסוף של הביקורת עוד לפני שקראתם את המלל והמבחנים‪,‬‬ ‫אבל אני מניח שהכותרת כבר הרסה את הציפייה‪.‬‬ ‫ג’יימס בונד היה צריך למלא ראותיו אוויר כדי לומר את השם של העדשה – ניקון‪AF-S NIKKOR ,‬‬ ‫‪ 500mm f/4G ED VR‬ועם עוד כמה אותיות שמעטרות את שמה ‪ SIC, N, IF, D, G, SWM, VR II, ED‬ומאחורי‬ ‫שם מעניין כנראה שיש תוכן מעניין‪ .‬היא הוכרזה במלוא הוד והדר בשנת ‪ 2007‬והחליפה את הדגם‬ ‫הקודם והמצויין של אותה העדשה‪ ,‬מתוך מטרה לשדרג משמעותית את הקו המקצועי של ניקון‪.‬‬

‫מבנה‬

‫אופטיקה‬

‫טוב‪ ,‬אני מניח שאתם לא תופתעו אם אני‬ ‫אגיד שהיא ממש כבדה‪ .‬מעבר לכך היא‬ ‫מרגישה מצויין ביד‪ ,‬עם גוף מגנזיום קל‬ ‫יחסית ומאוזן‪ ,‬פסי גומי רחבים לאחיזה‬ ‫נוחה ויציבה ואטום לחלוטין לאבק‪ ,‬לחות‬ ‫וגשם קל‪ .‬היא שוקלת ‪ 3,880‬גרם שזה בערך‬ ‫בקילו משמעותי פחות מה‪ 600-‬מ”מ ‪.F/4‬‬ ‫עם אורך של בערך ‪ 40‬ס”מ וקוטר של ‪14‬‬ ‫ס”מ ועם סוכך שמש ענקי‪ ,‬קשה להיטמע‬ ‫איתה בקהל ותתכוננו להרבה מבטים‬ ‫תוהים והערות בסגנון‪“ :‬וואו‪ ,‬כמה רחוק‬ ‫זה תופס?”‪ ,‬או “אתה בכלל לא צריך לצאת‬ ‫מהבית בשביל לצלם” או האהוב עליי “זה‬ ‫בשביל לצלם את השכנה‪ ,‬נכון?”‪ ,‬בשלב‬ ‫מסויים תאבדו את החשק לענות ותתרגלו‬ ‫פשוט להנהן עם חיוך דבילי‪ .‬כמובן שלא‬ ‫ניתן להרכיב פילטר על האלמנט הקדמי‬ ‫מאחר והוא כל כך ענק‪ ,‬ולכן תצטרכו פשוט‬ ‫להיזהר‪ .‬את הפילטרים תרכיבו בקוטר ‪52‬‬ ‫מ”מ במגירה בחלקה האחורי של העדשה‪.‬‬ ‫העדשה מצויידת בכפתורים שלא יביישו‬ ‫צוללת רוסית ורק אחרי נבירה בחוברת‬ ‫ההוראות הבנתי למה התכוונו המשוררים‬ ‫בניקון‪ .‬מכסה העדשה עשוי בד ועוטף‬ ‫את העדשה והסוכך שמש בצורה מלאה‬ ‫ובטוחה‪ ,‬והקולר הענקי שמיועד להרכיב את‬ ‫העדשה על החצובה מרגיש יציב ואמין‪.‬‬

‫וואו‪ ,‬זה בערך הסופרלטיב המתאים למקרה זה‪ .‬האופטיקה כל‬ ‫כך שוברת גבולות‪ ,‬עד כדי כך שאפילו עם מכפל ‪ X2‬על העדשה‬ ‫בצמצם פתוח לרווחה עדיין רואים פרטים ברמת הפיקסל הבודד‪.‬‬ ‫המפרט האופטי כולל ‪ 14‬אלמנטים ב‪ 11-‬קבוצות שמתוכן ‪3‬‬ ‫זכוכיות ‪ ED‬ואחת עם ציפוי ננו‪-‬קריסטלי ומבט מהיר על ה‪MTF-‬‬ ‫(בעמוד הבא) יוכיח כי המבנה האופטי פשוט מושלם‪ .‬קונטרסט‬ ‫ומיקרו‪-‬קונטרסט מושלמים בכל מצב‪ .‬הזווית שלה היא ‪ 5‬מעלות‬ ‫על “פול פריים” וקצת יותר מ‪ 3-‬מעלות על מצלמות קרופ פאקטור‬ ‫(‪)DX‬‬

‫‪ y‬ציון מבנה – ‪9/10‬‬

‫מכפל ‪ 700 - X1.4‬מ”מ | ‪ISO 400 | 1/640 | F/7.1‬‬ ‫‪138‬‬

‫‪ y‬ציון אופטיקה ‪9.5/10‬‬

‫צמצם‬ ‫הצמצם מורכב מ‪ 9-‬עלעלים מעוגלים שיוצרים בוקה מצויין‬ ‫ובעומקי השדה הרדודים מאוד שהעדשה הזו יוצרת‪ ,‬זה בהחלט‬ ‫שימושי ונעים לעין‪ .‬טווח הצמצמים נע מ‪ F/4-‬במצב הכי פתוח ועד‬ ‫ל‪ F/22-‬במצב הכי סגור‪.‬‬ ‫‪ y‬ציון צמצם ובוקה – ‪9.5/10‬‬

‫פוקוס‬ ‫מנוע מיקוד מהיר ביותר (‪ )Smart Wave Motor‬מספק מהירות‬ ‫מדהימה של מיקוד‪ ,‬אי אפשר להתלונן כאן‪ .‬מרחק מינימלי‬ ‫של ‪ 4‬מטרים הוא נחמד ומספק הגדלה של ‪ 1:6.9‬וכמובן‬ ‫שהייתי שמח אם מרחק המיקוד היה קרוב יותר‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫יודע למה הייתי משתמש בו‪ ,‬זו לא עדשת מקרו‪ .‬מיותר לציין‬ ‫שהפוקוס הוא פנימי‪ .‬יש מספר כפתורי שליטה שמגבילים את‬ ‫מרחק המיקוד‪ ,‬ניתן לעבוד בשלושה מצבי עדיפויות לפוקוס‬ ‫אוטומטי מול ידני‪ ,‬ניתן להגדיר מרחק ברירת מחדל למיקוד‬ ‫ולשחזר אותו בלחיצת כפתור או לנעול את הפוקוס עם כפתור‬ ‫ייעודי על העדשה‪ .‬ניכר כי ניקון השקיעו מחשבה רבה בניהול‬ ‫האוטופוקוס בעדשה זו‪.‬‬ ‫‪ y‬ציון פוקוס – ‪9.5/10‬‬ ‫‪139‬‬

‫ללא מכפל ‪ 500 -‬מ”מ | ‪ISO 500 | 1/500 | F/4‬‬

‫חדות‬

‫מייצב תמונה‬

‫אני יודע שכבר נמאס לכם‬ ‫לשמוע אותי אומר שהיא‬ ‫מושלמת‪ .‬החיים קשים –‬ ‫היא מושלמת‪ .‬לא משנה‬ ‫באיזה צמצם‪ ,‬באיזה טווח‬ ‫מיקוד ובאילו תנאי תאורה‪,‬‬ ‫כל טשטוש הוא אך ורק‬ ‫באשמתכם‪ .‬זו עדשת פריים‬ ‫עם כל הסוכריות שניקון יכלו‬ ‫לדחוף פנימה ורואים את זה‪.‬‬

‫ניקון הכניסו לכאן את המייצב החדש שלהם שנקרא ‪ VR II‬שזה אומר‬ ‫בניקוניסטית ‪ Vibration Reduction‬דור ב’‪ .‬ומנגנון זה נועד להפחית את כמות‬ ‫הרעידות בארבעה סטופים לאט יותר מכלל האצבע של אורך המוקד‪ .‬וזה‬ ‫אומר שבאורך מוקד של ‪ 500‬מ”מ נוכל לצלם בתיאוריה במהירות של ‪1/30‬‬ ‫של השנייה‪ .‬ומעשית זה עובד! החיישן של המייצב מזהה תנועה של פאנינג‬ ‫בצורה אוטומטית ומייד מייצב את העדשה רק בציר הניצב לכיוון התנועה‪,‬‬ ‫כלומר אין צורך להזיז כפתורים‪ .‬הפעלת המייצב נעשית ע”י לחיצה על כפתור‬ ‫שחרור וסיבוב טבעת הפעלה‪ ,‬מצויין למניעת הזזת הכפתור בטעות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ישנו מצב חצובה שמזיז את האלמנטים פחות ומקזז את רעידות המראה בעת‬ ‫הצילום‪.‬‬

‫‪ y‬ציון חדות ‪10/10 -‬‬

‫‪ y‬ציון מייצב ‪10/10 -‬‬

‫עבודה עם מכפלים‬ ‫לרכוש בשביל העדשה הזו‪ ,‬רכשתי‬ ‫אתם בטח שואלים את עצמכם ‪-‬‬ ‫“מכפלים??? יש לך ‪ 500‬מ”מ ביד‪ ,‬מי את שלושתם‪ .‬עם המכפל ‪ X1.4‬היא‬ ‫צריך מכפל על המפלצת הזו?” ואתם עובדת מעולה‪ ,‬לא מרגישים אותו‬ ‫בכלל ולפעמים אני שוכח שהוא שם‪,‬‬ ‫צודקים‪ ,‬תיאורטית‪ .‬איש חכם אמר‬ ‫שלא משנה כמה מילימטרים יש לך‪ ,‬צמצם מירבי של ‪ F/5.6‬ו‪ 700-‬מ”מ‬ ‫זה תענוג נחמד מאוד‪ .‬דווקא מכפל‬ ‫תמיד תרצה יותר‪ .‬אני חושב שהוא‬ ‫דיבר על צילום‪ ...‬בכל מקרה‪ ,‬העדשה ‪ X2‬הפתיע מאוד לטובה‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫הזו נולדה בשביל עבודה עם מכפלים החדות המרשימה שהעדשה מספקת‬ ‫איתו והן מבחינת האוטופוקוס שלא‬ ‫ולניקון יש שלושה‪ X1.4 X1.7 :‬ו‪.X2-‬‬ ‫אמור לעבוד איתו‪ ,‬אבל כנראה שהוא‬ ‫לאחר התלבטות קשה שכללה צום‬ ‫לא יודע את זה ועובד בכל זאת‪ ,‬אם‬ ‫ומדיטציות במדבר לגבי איזה מכפל‬ ‫‪140‬‬

‫כי לאט מאוד‪ .‬התאזרו בסבלנות‪ ,‬בכל‬ ‫זאת מדובר ב‪ 1,000-‬מ”מ בצמצם‬ ‫‪ .F/8‬מכפל ‪ X1.7‬הוא הפשרה בין‬ ‫השניים ומספק גם פוקוס מהיר‬ ‫יחסית וגם חדות מרשימה ב‪ 850-‬מ”מ‬ ‫וצמצם מירבי של ‪ .F6.3‬איך החדות?‬ ‫ב‪ X1.4-‬מדהימה‪ ,‬ב‪ X1.7-‬מצויינת וב‪-‬‬ ‫‪ X2‬טובה מאוד‪ .‬אין תלונות‪.‬‬

‫‪ y‬עבודה עם מכפלים ‪10/10 -‬‬

‫מכפל ‪ 850 - X1.7‬מ”מ | ‪ISO 400 | 1/1000 | F/7.1‬‬ ‫‪141‬‬

‫מכפל ‪ 1000 - X2‬מ”מ | ‪ISO 400 | 1/1000 | F/7.1‬‬

‫חצובה‬

‫תג מחיר‬

‫העדשה יחד עם המצלמה‬ ‫שוקלות בערך ‪ 5.5‬ק”ג‪ ,‬מה‬ ‫שאומר שכנראה תצטרכו לרכוש‬ ‫חצובה מיוחדת לעדשה הזו‪.‬‬ ‫רצוי חצובה מסיבי פחם (‪Carbon‬‬ ‫‪ )Fiber‬עם ראש ווימברלי כשילוב‬ ‫אידאלי לצילום עם משקל‬ ‫בסדר גודל כזה‪ ,‬וזהו שילוב לא‬ ‫זול בכלל‪ .‬כשאתם חושבים על‬ ‫הרכישה‪ ,‬תחשבו גם על החצובה‬ ‫כחלק מהחבילה‪.‬‬

‫עכשיו אנחנו מגיעים לחלק המבאס בכל הסיפור – המחיר‪ .‬היא עולה‪,‬‬ ‫תחזיקו חזק‪ ,‬יותר מ‪ 50-‬מ”מ ‪ .F/1.8‬ליתר דיוק אתם יכולים לקנות ‪100‬‬ ‫עדשות כאלו במחיר של ה‪ 500-‬מ”מ‪ ,‬היא עולה קצת יותר מ‪ 45,000-‬ש”ח‬ ‫בארץ ובניו יורק המחיר הוא ‪ .8500$‬עכשיו אתם יכולים להגיד שאכן‪ ,‬המחיר‬ ‫גבוה‪ ,‬אבל זו עדשה מאוד אקזוטית‪ ,‬אבל אני אפנה אתכם רגע לצידה השני‬ ‫של הגדר שם תמצאו את הקנון המקבילה ‪ Canon 500mm F/4 L IS‬במחיר של‬ ‫רק ‪ 33,000‬ש”ח או בניו יורק ‪ .5640$‬רק בהפרש ניתן לעבור לקנון ולקנות‬ ‫את הקנון ‪ ,1D Mark III‬שזה משהו שאני כמעט עשיתי בעצמי‪ .‬המחירים‬ ‫המטורפים לא נעצרים כאן ואם איבדתם או נשבר לכם סוכך השמש של‬ ‫העדשה‪ ,‬חדש בניו יורק יעלה לכם ‪ .370$‬אין הצדקה שהעדשה תעלה‬ ‫‪ 12,000‬ש”ח יותר מהקנון המקבילה‪.‬‬ ‫‪ y‬ציון על המחיר – ‪6/10‬‬ ‫ ‬

‫סיכום‬ ‫זו עדשה מדהימה מבחינת חדות‪ ,‬איכות‪ ,‬בוקה‪ ,‬מבנה‪ ,‬פוקוס‪ ,‬עבודה עם מכפלים וכל היבט אחר שאתם יכולים לחשוב‬ ‫עליו‪ .‬אני יכול לומר לכם שהטקסט שכתוב בהקדמה לכתבה בהחלט היה תקף לגביי במשך זמן רב עד שעזרתי את‬ ‫האומץ ואת הכסף לרכוש אותה‪ .‬אני זוכר את היום שהבאתי אותה הביתה‪ ,‬זו היתה הרגשה קסומה שמזכירה דברים‬ ‫גדולים אחרים בחיים‪ ,‬וכל יציאה לשטח איתה מרטיטה עצבים ומעוררת התרגשות‪...‬‬ ‫כן! אני יודע שמדובר בסה”כ בעדשה! אבל כשמדובר בצלם ועדשה כזו‪ ,‬זה אף פעם לא בסה”כ עדשה‪ .‬וכאן אני אסכם‪,‬‬ ‫זו עדשה למשוגעים לדבר ומי שקונה אותה – משוגע‪.‬‬ ‫‪ y‬ציון כללי לעדשה ‪9 -‬‬ ‫‪142‬‬

‫‪ PhotoFreak Ltd‬פוטופריק בע"מ יבוא ציוד צילום וסטודיו ‪ ,‬רחוב דוחן ‪ 20‬תל אביב טל ‪077-2155009 :‬‬ ‫‪www.PhotoFreak.co.il‬‬

‫מבט על‬

‫רועי גליץ‬

‫קנון מכריזה מלחמה‪ ,‬הם כועסים על אובדן כס המלוכה בשוק ה‪DSLR-‬‬

‫וגמרו בדעתם לכבושו חזרה מידי האויבים הצהובים מבית‪ .‬מוזמנים‬ ‫להכיר במבט ראשון את השחקנית החדשה בזירה הלוהטת ביותר‪.‬‬ ‫איפשהו‪ ,‬במהלך הדרך‪ ,‬קנון פספסה משהו – את ‪ 100%‬והגדלה של ‪ ,X1.0‬מערכת פוקוס חדשה‬ ‫עם מעבד ייעודי וצמד מעבדי דיג’יק ‪ 4‬החדשים‬ ‫ההובלה בשוק המצלמות רפלקס הדיגיטליות‪.‬‬ ‫של קנון ועוד כל מיני שיפצורים כאלו ואחרים‪.‬‬ ‫אין ספק שקנון היתה ברירת המחדל בעבר‬ ‫וכשניקון החליטו לקחת את עצמם בידיים‪ ,‬הם‬ ‫השאירו את קנון מאחור והפכו את שוק ה‪ DSLR-‬חיישן‬ ‫על פניו וקטפו את ההובלה וקנון החליטו לא‬ ‫קנון טוענים שהחיישן שלהם‪ ,‬בן ‪ 18‬מליון‬ ‫להשאר חייבים ולהלחם בחזרה באמצעות‬ ‫הפיקסלים הוא טוב יותר ורגיש יותר מכל‬ ‫מצלמה שנועדה להלחם ראש בראש בניקון‬ ‫המצלמות האחרות באותה הרמה‪ .‬את זה אנחנו‬ ‫‪ D300s‬החדשה‪.‬‬ ‫עוד נראה כשהמצלמה תגיע אלינו לבדיקה‬ ‫וכאן נכנסת לזירה הקנון ‪ ,7D‬הממוקמת מעל‬ ‫מעמיקה יותר ולכן קשה לנו לענות חד משמעית‪,‬‬ ‫ה‪ 50D-‬ולא במקומה‪ ,‬ונושאת בחיקה חיישן בן‬ ‫למרות שמצד אחד המספרים נראים יפים מאוד‪,‬‬ ‫‪ 18‬מליון פיקסלים‪ ,‬עיינית חדשה עם כיסוי של‬ ‫אבל מצד שני דחיסה של ‪ 18‬מליון פיקסלים‬

‫‪144‬‬

‫‪145‬‬

‫לתוך חיישן קטן כל כך ועוד בעיקר אחרי שהקנון ‪50D‬‬ ‫היתה אכזבה כל כך צורמת בתחום מעלים מספר סימני‬ ‫שאלה מאוד רציניים‪.‬‬

‫מערכת פוקוס‬ ‫לכולנו‪ ,‬ובטח לקנון‪ ,‬זכורה האכזבה ממערכת המיקוד של‬ ‫הקנון ‪ ,1D Mark III‬מצלמה שאמורה להיות מלכת הפוקוס‬ ‫המהיר והמדוייק‪ .‬קנון טוענים כאן למערכת משופרת עם‬ ‫‪ 19‬נקודות מיקוד כשכולן מוצלבות (!) ועם מעבד ייעודי‬ ‫שכל תפקידו בחיים הוא לחפש פוקוס ולמצוא אותו‪.‬‬

‫מהירות‬ ‫שני מעבדי ‪ DIGIC 4‬עובדים בצוותא כדי להבטיח קצב‬ ‫אש מהיר של ‪ 8‬פריימים בשנייה ואת העיבוד ל‪ 18-‬מליון‬

‫‪146‬‬

‫הפיקסלים המופקים מהחיישן‪ .‬זה אומר ש‪ 144-‬מליון‬ ‫פיקסלים עוברים עיבוד מדיי שנייה‪ ,‬וכשאנחנו מדברים‬ ‫על עיבוד של ‪ 14‬ביט לערוץ (‪ 42‬ביט לפיקסל ב‪)RGB-‬‬ ‫מדובר ב‪ 756-‬מליון ביטים‪ ,‬או ‪ 95‬מגה בייט לתמונה לפני‬ ‫כיווץ ובקצב המקסימלי זה אומר ‪ 760‬מגה בייט לשנייה‬ ‫שעוברים דרך המעבדים וערוצי התקשורת של המצלמה‪.‬‬ ‫תסכימו איתי שזה המון מספרים!‬

‫הסרטת וידאו‬ ‫כמיטב האופנה האחרונה‪ ,‬כמובן שגם הקנון ‪ 7D‬כוללת‬ ‫מצב צילום וידאו באיכות גבוהה – ‪,High Definition 1080p‬‬ ‫עם מגוון לאפשרויות לשליטה ידנית כולל בחירת כמות‬ ‫התמונות לשנייה כשבמקסימום היא מגיעה לקצב של‬ ‫‪ 60‬תמונות בשניה באיכות ‪ .HD Ready 720p‬קשה לומר‬

‫כמה ישתמשו בוידאו הזה ועד כמה מהירות הפוקוס‪,‬‬ ‫באמצעות חיפוש קונטרסט‪ ,‬תהיה טובה‪ ,‬אבל בהחלט‬ ‫טוב שיש את המצב וכל הכבוד לקנון‪.‬‬

‫גשם‪ ,‬שלג ואבק לא יפריעו לה לספק צילומים כשצריך‪.‬‬ ‫הכפתורים נראים כמסודרים טוב ולדעתי היא תהיה‬ ‫מאוד נוחה‪ ,‬לקנוניסטים‪.‬‬

‫מחיר‬ ‫פלאש‬ ‫תחזיקו חזק – לראשונה בתולדותיה קנון הכניסה שליטה‬ ‫מובנית במצלמה על פלאשים חיצוניים של קנון‪ .‬משהו‬ ‫שניקון עושה כבר משנת ‪ 2003‬עם ה‪ D70-‬האגדית‪.‬‬ ‫אבל אנחנו לא נוטרים טינה על העבר ורק מברכים את‬ ‫הקנוניסטים על הכניסה לעולם של שליטה מצויינת‬ ‫ומובנית בפלאשים חיצוניים בצורה יצירתית‪.‬‬

‫בניו יורק היא אמורה לעלות ‪ ,1700$‬שזה ‪ 6,460‬ש”ח (לפי‬ ‫‪ 3.8=1$‬ש”ח) ובארץ היא כנראה תעלה סביב ה‪8,500-‬‬ ‫ש”ח שזה תמחור הגיוני בהחלט ותואם למחירים של‬ ‫המצלמה אותה קנון שמה על הכוונת – הניקון ‪.D300s‬‬

‫סיכום‬

‫קשה מאוד לתת פסק דין על סמך נתונים יבשים והכרזה‬ ‫לעיתונות‪ ,‬אבל קנון בהחלט הוציאה כאן חבילה נאה של‬ ‫פיצ’רים במצלמה‪ ,‬שעל הנייר לפחות‪ ,‬מנצחת את הניקון‬ ‫עיצוב‬ ‫‪ D300s‬בכל פרמטר אפשרי ובאותו המחיר‪ .‬איך היא‬ ‫בהכרזה העיתונות‪ ,‬קנון טוענת לעיצוב חדש‬ ‫תתפקד בשטח? אנחנו מקווים לתת לכם על כך תשובה‬ ‫ואוירודינמי‪ ...‬אני מסכים שהמצלמה נראית טוב‪ ,‬אבל‬ ‫מכאן ועד לאווירודינמי (מי בכלל צריך את זה?) יש הרבה מלאה ומקיפה בהמשך‪ ,‬אחרי שנבדוק אותה בעצמנו‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬עושה רושם שלקנון יש חבילה מנצחת‪ .‬תמשיכו‬ ‫מרחק‪ .‬הגוף אטום סביבתית ובנוי על שלד אלומיניום‪,‬‬ ‫מה שאומר שהיא תהיה חזקה ויציבה וגם כמה טיפות של לעקוב‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫אביזרי‬ ‫צילום‬ ‫שאנחנו‬ ‫חייבים‬ ‫גרסת‬ ‫המיתון‬ ‫מאת אורי אביטן‬

‫‪148‬‬

‫לאור המיתון שנחת עלינו ולאור העלאת‬ ‫המחירים של רוב ציוד הצילום החלטתי לקחת‬ ‫יוזמה ולכתוב כתבה על מנת להראות לנשותינו‪,‬‬ ‫למנהל הבנק שלנו ובעיקר לכל משוגעי הצילום‪,‬‬ ‫ואני ביניהם‪ ,‬שאפשר להוציא כסף על התחביב‪/‬‬ ‫שיגעון הזה מבלי להיכנס לתהליך גירושין ו‪/‬או‬ ‫הוצאה לפועל‪.‬‬

‫רצועה למצלמה מבית ‪OP/TECH‬‬

‫לא תבינו עד כמה האביזר השולי‪ ,‬כביכול‪ ,‬יכול להקל על נשיאת המצלמה‪ .‬במיוחד אם מדובר‬ ‫בעדשות כבדות המחוברת למצלמה‪ .‬אצלי הרצועה מחוברת לשני הגופים ולכל אחת מעדשות‬ ‫הטלה‪ .‬הרצועה היא רחבה ואלסטית יותר בצורה משמעותית מהרצועות המגיעות עם המצלמה‪.‬‬ ‫לרצועה יש‪ ,‬בנוסף‪ ,‬פתיחה מהירה שעוזרת מאוד במעבר לחצובה בו הרצועה יכולה להיות מיותרת‪.‬‬ ‫חברת ‪ OP/TECH‬מייצרת בנוסף מגוון רצועות המתחברות לתיקי גב או ווסטים ע”י מחברים לתיק‬ ‫עם אותו חיבור אוניברסלי שמגיע עם הרצועה‪.‬‬ ‫התענוג עולה בסביבות ‪ ₪ 100‬דרך ‪.eBay‬‬

‫להלן רשימת אקססוריס (אביזרי עזר)‬ ‫ל‪ DSLR -‬שאתם יכולים להרשות לעצמכם‬ ‫ללא המחשבה על משכון הבית או‬ ‫מכירת כליה‪ ,‬משהו שאני עדיין שוקל‬ ‫לעשות אם לא אזכה בלוטו בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫בהמשך אעלה כתבות יותר נרחבות על‬ ‫האביזרים הנ”ל עם תמונות שלהם מהשטח‪,‬‬ ‫דוגמאות לשימושים וסרטונים‪ ,‬צפו פגיעה‪.‬‬

‫‪149‬‬

‫סוללות אצבע ‪AA‬‬ ‫מבית ‪SANYO‬‬

‫שלט אלחוטי למצלמות‬ ‫‪ DSLR‬מבית חברת ‪Phottix‬‬ ‫החברה מייצרת שלטים‬ ‫מדהימים לכל החברות‬ ‫עד כמה שידוע לי‪ .‬גולת‬ ‫הכותרת שלהם זה השלט‬ ‫האלחוטי מסדרת ‪Cleon‬‬ ‫(אם כי כיום יש כבר שלט‬ ‫אלחוטי עם מסך)‪ .‬השלט‬ ‫מתחבר לפיני החיבור‬ ‫במצלמה ומתלבש על חריץ‬ ‫הפלאש החיצוני בשימוש‬ ‫עם השלט האלחוטי‪ ,‬או יכול‬ ‫לשמש כשלט חוטי לכל‬ ‫דבר‪ .‬בשימוש כשלט אל‪-‬‬ ‫חוטי הטווח שלו בתנאים‬ ‫אופטימלים‪ ,‬על פי היצרן‪,‬‬ ‫הוא ‪ 100‬מטר‪ .‬מה שלדעתי‬ ‫ומניסיוני קצת מופרך‪ .‬מאידך‬ ‫בעבודה ממרחק של ‪ 10-15‬מטר‬ ‫הצעצוע עובד כמו ענק‪ .‬השלט עובד‬ ‫על גלי רדיו ולכן אין חובה ל “קשר‬ ‫עין” ישיר עם המצלמה על מנת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬

‫למה זה טוב?‬ ‫חשבו על סיטואציה בה אתם יודעים‬ ‫על מקום בו אוכלת חיה‪/‬ציפור‬ ‫כלשהי‪.‬‬ ‫אתם הולכים למקום לפני בואה של‬ ‫החיה ‪ /‬ציפור‪ ,‬מניחים את המצלמה‬ ‫עם עדשה רחבה על חצובה‪,‬‬ ‫ומסתתרים במרחק של בו החיה לא‬ ‫תבחין בכם‪ .‬בזמן האקשן אתם רק‬ ‫צריכים ללחוץ‪...‬‬

‫סוללות ‪ Eneloop‬הן אחד הדברים‬ ‫היותר שמישים ופרקטיים לחובבי‬ ‫צילום‪.‬‬ ‫עוצמת הסוללות היא ‪2000‬‬ ‫מיליאמפר‪ ,‬שזה די מעט‪ .‬במיוחד‬ ‫בתקופה בה יש בלי סוף חברות‬ ‫שמתהדרות ב‪ 3000 -‬מיליאמפר‪.‬‬ ‫אבל כוחן של ה‪ Eneloop‬הוא בזה‬ ‫שיש להם פריקה עצמית אפסית‬ ‫לעומת שאר הסוללות‪.‬‬ ‫יש גם את ה‪ ReCyko -‬של ‪ GP‬בעלות‬ ‫אותן נוצות להתהדר (פריקה עצמית‬ ‫נמוכה) אבל מניסיוני הן הרבה פחות‬ ‫חזקות‪.‬‬ ‫אני לדוגמה לא עובד הרבה עם‬ ‫פלאש חיצוני‪ ,‬ועד שהכרתי את‬

‫התוצאה תהיה תמונות מדהימות ולא‬ ‫שגרתיות ממקום האירוע‪ ,‬בתוספת‬ ‫כל הסביבה ממרחק מינימאלי‪.‬‬ ‫נשמע טוב? עד לא מזמן זה היה‬ ‫תענוג שעלה לא מעט בכלל‪ ,‬אבל‬ ‫עכשיו זה הרבה יותר פשוט וזול‪.‬‬ ‫שני סרטונים להמחשה‪:‬‬ ‫הדגמה לצורת העבודה איתו‪.‬‬ ‫ביקורת משתמש ומבחן שטח‪.‬‬

‫שיחזיקו יותר מכל הסוללות החזקות‬ ‫ה‪ Eneloop-‬הייתי מחליף סוללות‬ ‫יותר של שאר החברות‪.‬‬ ‫אחרי ‪ 10‬הבזקים‪ ,‬מכיוון שהסוללות‬ ‫מה שמפתיע יותר זה שה‪Eneloop -‬‬ ‫כבר פרקו את כל כוחן בזמן‬ ‫גם מחזיקות את כוחן כמעט‬ ‫שהיו בתוך הפלאש למרות‬ ‫במקסימום עד לפריקה מלאה בעוד‬ ‫שהיה כבוי‪ .‬סוללות ניקל‪-‬‬ ‫סוללות אחרות מאבדות מכוחן תוך‬ ‫מטאל הן סוללות שפורקות‬ ‫מכוחן גם כשאינן בשימוש‪ ,‬מה כדי שימוש‪ .‬כך שה‪ Eneloop -‬יחזיקו‬ ‫מעמד יותר זמן מ‪ 2700 -‬מיליאמפר‬ ‫שאומר שגם אם צילמתם ‪/‬‬ ‫הבזקתם במצלמה אפילו לכמה גם לטווח הקצר! מופתעים?‬ ‫שניות‪ ,‬עוצמת הסוללות תחלש‬ ‫ה‪ Eneloop -‬נמכרות דרך ‪ eBay‬ב‪₪ 50‬‬ ‫עד השימוש הבא‪ .‬כך שלטווח‬ ‫בערך לרביעייה כולל משלוח‪.‬‬ ‫ארוך ה‪ Eneloop -‬הן סוללות‬

‫התענוג עולה ‪ 120₪‬לערך דרך‬ ‫‪.eBay‬‬

‫מגן מסך אחורי ועליון מחברת ‪G.G.S‬‬ ‫המגן עשוי מזכוכית אופטית מדהימה אשר מגנה על המסך מפני מכות‬ ‫(למעט פטיש ‪ 2.5‬קילו)‪ ,‬שריטות (למעט אבן משחזת עם דיסק ‘’‪ )12‬ואבק‬ ‫(עד לעובי של חצץ)‪ .‬המגן בנוי מ‪ 0.5 -‬מ”מ לערך של זכוכית אופטית‬ ‫משובחת‪ .‬מוצר חובה לכל אלה שנמאס להם להתמודד עם הכיסוי פלסטיק‬ ‫המטופש שמגיע עם המצלמה‪.‬‬ ‫מחיר המגנים (עליון ואחורי) דרך ‪ eBay‬הוא בערך ‪ ₪ 40‬כולל משלוח‪.‬‬ ‫‪150‬‬

‫חוקן אגס‬ ‫לימים קשים בהם ה‪ ...‬חיישן‬ ‫מתלכלך‪ ,‬ושלל כוכבים מופיעים‬ ‫בשמי התצלום ביום ללא כוכב‪.‬‬ ‫זהו פיתרון יעיל ומהיר שב‪99% -‬‬ ‫מהמקרים מטפל ופותר את הבעיה‪.‬‬ ‫ניתן למצוא ברשתות הפארם‬ ‫המובילות במחיר של ‪.₪ 20-30‬‬ ‫תלוי בגודל‪.‬‬ ‫‪151‬‬

‫מאת‪ :‬קובי אטדגי‬ ‫התקנה והסרת אפליקציות‬

‫חדשבמק?‬ ‫הנה כמה פרטים שכדאי לדעת‪‬...‬‬

‫משתמש חדש במק שעבר‬ ‫מסביבה חלונאית או לינוקסאית‬ ‫לסביבה מקינטושאית נקרא‬ ‫סוויצ’ר‪ .‬עולם המק רווי בקיצורי‬ ‫מקלדת‪ ,‬יישומים וערכות המגיעים‬ ‫יחד עם מערכת ההפעלה‪ ,‬שאם‬ ‫היינו צריכים לקנות אותם קרוב‬ ‫לוודאי שהיינו מגיעים לעשרות‬ ‫אלפי שקלים‪ ,‬אך עם זאת ישנם‬ ‫מספר חלקים אשר חדשים‬ ‫לסוויצ’ר הטרי ולכן אני פה…‬

‫‪Spotlight‬‬

‫חיפוש אינדקסי‪ .‬מה שקיים רק ממערכת ההפעלה ויסטה באופן‬ ‫לא מרשים במיוחד היה קיים במק עוד מגרסה ‪ 10.4‬מתחילת‬ ‫‪ .2005‬לאחר ההתקנה הראשית תגלו שהמערכת כבדה במקצת‬ ‫מהרגיל וזאת מאחר שהיא מבצעת אינדקס‪/‬מיפוי ראשוני‬ ‫למערכת הקבצים ושמירת הנתיבים‪ .‬האינקס מתבצע על מנת‬ ‫שבזמן אמת כשנחפש קובץ או תקייה‪ ,‬פשוט נרוץ אל ‪Spotlight‬‬ ‫(זכוכית המגדלת בצידו הימני העליון של המסך)‪ ,‬נקליד את‬ ‫אשר אנו רוצים למצוא והתוצאות יהיו לאחר כל אות שנקליד‬ ‫כמעט וללא המתנה‪ .‬קיצור הדרך נקבע ע”י המערכת כברירת‬ ‫מחדל כ‪ Command+Space‬אך מאחר ואנו צריכים להגדיר‬ ‫גם קיצור להחלפת שפה‪ ,‬נהוג לשנות את קיצור דרך לשינוי‬ ‫השפה ל‪ Command Space‬ואת ‪ Spotlight‬ל‪.Control-Space‬‬

‫הגדרות מערכת‬ ‫לעוברים מחלונות‪ ,‬אשר עשו שימוש ב‪ Control Panel‬במערכת‬ ‫המק‪ ,‬כל הגדרות המערכת נמצאות ב‪ System Preferences‬שאליו‬ ‫נגיע באמצעות הקלקה על התפוח אי שם למעלה ב‪,Menubar‬‬ ‫והקלקה על ‪ .System Preferences‬הגדרות המערכת מסודרת‬ ‫יותר לדעתי ומאפשרות חיפוש מהיר ויעיל באמצעות ‪Spotlight‬‬ ‫(שמובנה גם כאן) של כל הפריטים ותתי הפריטים הנמצאים בו‪.‬‬ ‫הגדרות המערכת ב‪ OS-X‬דינמית ויחד עם התקנת פריטים נוספים‬ ‫לעיתים תגלו שהתווספו פריטים ברובליקה התחתונה תחת‬ ‫הכותר ‪ .Other‬רציתם להסיר פריט מה‪ ?System Preferences‬אין‬ ‫בעיה‪ ,‬פשוט קליק ימני על הפריט‪ ,‬ו‪ Remove‬יעשה את העבודה‪.‬‬ ‫‪152‬‬

‫אם בחלונות לכל תוכנה הייתה דרך אחרת להתקנה‪ ,‬הרי שבמק התהליך הוא פשוט יותר‪ .‬לאחר שנוריד או‬ ‫נקנה יישום למק שלרוב יגיע בסיומת ‪ ,dmg‬יפתח לנו דיסק מדומה על ה‪ Desktop‬ובו קובץ שאותו נעתיק אל‬ ‫חלון האפליקציות (לעיתים קרובות גם יופיע לינק אל חלון האפליקציות וכך לא נצטרך לפתוח חלון ‪Finder‬‬ ‫(כמו ‪ )Explorer‬נוסף‪ .‬על ידי פעולה פשוטה זו בעצם סיימנו את פעולת ההתקנה (‪ .)Simple as that‬רק שימו‬ ‫לב שבמקרה של תוכנות כבדות יותר כמו תוכנות אדובי‪ ,‬תאצלו לבצע התקנה רגיל באמצעות מנהל התקנה‬ ‫(‪ .)Installer‬ועכשיו להסרה… גם כאן התהליך הוא פשוט משמעותית‪ .‬אם בחלונות השתמשנו בתפריט ‪Add/‬‬ ‫‪ Remove Programs‬שבתוך ה‪ Control Panel‬לצורך הסרת תוכנות‪ ,‬הרי שבמק הפעולה היא פשוט לזרוק את‬ ‫התוכנה מחלון האפליקציות אל פח הזבל (‪ .)Trash‬נוח יותר? האמת שכן‪ .‬רק חבל שזריקת אפליקציה לפח הזבל‬ ‫משאירה לעיתים שארית קטנה מאחור לשימוש עתידי עם האפליקציה‪ .‬הקפדנים שביננו יוכלו להתגבר על‬ ‫“בעיה” זו באמצעות התקנת אפליקציה קטנה בשם ‪ AppTrapp‬שמשתלבת בצורה מושלמת ואינטרגלית במערכת‪.‬‬ ‫כך שבכל פעם שנזרוק אפליקציה אל פח הזבל‪ ,‬יפתח לנו דיאלוג בשאלה‪ :‬אם אנו רוצים להשליך לזבל גם את‬ ‫ה”שאריות”‪ .‬שימו לב שאפליקציות שהתקנתם באמצעות מנהל התקנה (‪ ,)Installer‬תסירו באותה השיטה גם כן‪.‬‬ ‫‪Software Update‬‬

‫שנה מערכת מובנית לעדכוני מערכת ההפעלה והתוכנות הנלוות מבית‬ ‫אפל כמו גם שבמרבית האפליקציות תוכלו למצוא פקודה מהירה‬ ‫תחת שם האפליקציה “‪ ”Check for update‬שתאפשר עדכון מבלי‬ ‫להיכנס לאתר התוכנה עצמו‪ .‬ניתן להגדיר באיזו תדירות המערכת‬ ‫תחפש עדכונים מתוך מסך ה‪ System Preferences‬בפריט ‪Software‬‬ ‫‪ .update‬שימו לב‪ :‬עדכוני מערכת ההפעלה כמו שדרוג מ‪10.5.6‬‬ ‫ל‪ 10.5.7‬רצוי לבצע באמצעות עדכון קומבו‪ .‬והכוונה להורדת קובץ‬ ‫מהאתר של אפל שמכיל את אוסף העדכונים עד לאותה הגרסה‪.‬‬ ‫‪Time Machine‬‬

‫השקענו בהתאמת המערכת לצרכינו וייבוא התמונות‪ ,‬הסרטים‪,‬‬ ‫המוסיקה והמסמכים למק‪ ,‬לא נשקיע עוד קצת בשמירה על כל אלו?‬ ‫ממערכת לאופרד‪ ,‬ישנה אפשרויות גיבוי נוחה בצורה שטרם נראתה‪.‬‬ ‫‪ Time Machine‬מאפשרת לחבר דיסק חיצוני למחשב‪ ,‬וזה מגבה את‬ ‫הקבצים במק לפי זמן‪ .‬לאחר הגיבוי‪ .‬לדוגמא‪ :‬כאשר נרצה למצוא‬ ‫קובץ מסויים במערכת שמחקנו או ערכנו‪ ,‬נלחץ על אייקון ה‪Time‬‬ ‫‪ Machine‬ובעצם נגיע למעין “חלל זמן” שיאפשר לנו לחזור אחורה‬ ‫בזמן לנקודה בה הקובץ עוד היה במערכת או היה קיים במערכת לפני‬ ‫עריכה מסויימת ונקליק על ‪ ,Restore‬והנה… הקובץ חזר לתקופת‬ ‫הזמן בה אנו נמצאים‪ .‬קשה להזמין את תכונת המערכת המדהימה‬ ‫הזו מבלי לראות אך מקווה שהצלחתי להמחיש בכמה מילים כיצד‬ ‫היא עובדת‪ Time Machine .‬עובדת ישירות מה‪ Finder‬או ממרבית‬ ‫התוכנות הנלוות של אפל כגון‪ Address Book, iCal, Mail :‬וכו’‪.‬‬ ‫‪Expose‬‬

‫אחד הפתרונות השימושיים ביותר למעבר בין אפליקציות‪ .‬בעוד‬ ‫שבחלונות של מייקרוסופט היינו מאבדים את עצמנו מחפשים חלון‬ ‫אבוד בחלל המערכת ובשיטה די עיוורת‪ ,‬הרי שבמק הקלקה על ‪F3‬‬ ‫או ‪( F9‬תלוי היכן נקנה המק) תפרוס בפנינו את כל החלונות הפתוחים‬ ‫בצורה ויזואלית ותאפשר לנו לעבור לחלון המבוקש בצורה מהירה‬ ‫ויעילה‪ .‬קיימים עוד שני סוגי כפתורים העושים שימוש ב”תזוזה” של‬ ‫חלונות (במקים שנקנו באירופה או בארץ)‪:‬‬ ‫‪ - F10‬מעבר בין חלונות של אותה התוכנה‪.‬‬ ‫‪ - F11‬פינוי שולחן העבודה על ידי הזזת החלונות הנראים הצידה‪.‬‬ ‫‪153‬‬

‫‪Dashboard‬‬

‫וודג’טים‪ ,‬מגוון תוספים לפעולות קטנות ושונות בלחיצת כפתור‪ .‬ב‬ ‫‪ Dashboard‬נמצא פריטים כמו שעון אנלוגי‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬לוח מועדים‪,‬‬ ‫פתקים‪ ,‬שליטה על אייטיונס ועוד מגוון “מיני‪-‬יישומים” והכל עוד‬ ‫פתוח מאחר וניתן להתקין איינספור ווידג’טים נוספים מאתר אפל‬ ‫העולמי כשרבים הם ללא תשלום כלל‪ .‬מאז כניסת מערכת ‪10.5‬‬ ‫(‪ )Leopard‬ניתן גם ליצור ווידג’טים ישירות מהדפדפן (ספארי)‬ ‫באמצעות כפתור שאותו ניתן להוסיף שניתן ‪.Open in Dashboard‬‬ ‫‪Quicklook‬‬

‫תכונת מערכת שרבים אינם מודעים לכוחה הרב‪ .‬התכונה מאפשרת‬ ‫להציג תוכן של קובץ (תמונה‪ ,‬וידאו‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬מסמך אקרובט ועוד…)‬ ‫מבלי להפעיל תוכנה ייעודית להרצתו‪ .‬ה‪ Quicklook‬מאפשר לנו‬ ‫לפרוס את הקובץ ע”ג מסך שלם‪ ,‬במקרה של מספר תמונות גם‬ ‫לבצע ‪( Slidshow‬הרצת התמונות ברצף באופן אוטומטי) ומעבר‬ ‫קדימה ואחורה בתמונות שבחרנו‪ .‬הרצת ‪ Quicklook‬תתבצע באחד‬ ‫משלושת האופנים הבאים‪ :‬הקלקה על המש רווח (‪ ,)Space‬לחיצה על‬ ‫אייקון העין שבחלון ה‪ .Finder‬או ע”י הקיצור ‪ .Command+Y‬ממערכת‬ ‫‪ Snow Leopard‬קיימת תמיכה גם בקבצי אופיס וקבצי אדובי‪.‬‬ ‫‪Stacks‬‬

‫סטאקס או בעברית מחסנית‪ ,‬מאפשר לנו לאחסן קיצורי דרך‬ ‫ליישומים או קבצים כמחסניות ב‪ Dock‬וכך לאפשר לנו להגיע‬ ‫לפריטים שימושיים בשתי לחיצות כפתור‪ .‬הוספת מחסנית אל ה‪Dock‬‬ ‫מתבצעת ע”י גרירת תיקייה מה‪ Finder‬או מה‪ Desktop‬אל ה‪ Dock‬בין‬ ‫פח הזבל לקו ההפרדה‪ .‬ממערכת ‪ Snow Leopard‬ניתן גם לגלול מעלה‪/‬‬ ‫מטה ולנווט בין תיקיות במידה ובקיצור שלנו ישנן תת תיקיות‪.‬‬

‫תמיכה עברית‬ ‫אין מה לעשות‪ ,‬מק תמיד יהיה שונה מחלונות‪ .‬אך לסוויצ’רים החל‬ ‫ממערכת ‪ Snow Leopard‬החיים הרבה יותר פשוטים‪ .‬ממערכת ‪Snow‬‬ ‫‪ ,Leopard‬כיווניות הימין לשמאל מוצלחת יותר מבעבר‪ .‬ע”י כניסה לתפריט‬ ‫‪ Language & Text‬שב‪ System Prefernces‬וקפיצה לחלון ‪ ,Input Sources‬יש‬ ‫לבחור את המקלדת העברית ולסמן את ‪.Enable Keyboard Shortcuts‬‬ ‫מרגע זה‪ ,‬הקלקה על ‪ Command+Ctrl+Left Arrow‬תעביר את הכתיבה‬ ‫לכתיבה מימין לשמאל‪ .‬והקלקה על ‪ Command+Ctrl+Right Arrow‬תעביר‬ ‫את הכתיבה לכתיבה משמאל לימין‪ .‬חשוב מאוד ושימושי למשתמשי‬ ‫מק שמשתמשים בשפה העברית בכתיבת מסמכים‪ ,‬פגישות ומיילים‪.‬‬

‫מקש ימני‬ ‫וודאי שמעתם כי ב‪ OS-X‬אין מקש ימני… אז זהו שלא‪ .‬נכון שעד לרגע‬ ‫מסויים התקשורת עם המק שלנו התבצעה באמצעות קליק יחיד‪ .‬אך‬ ‫כיום ניתן לבצע קליק ימני באמצעות חיבור עכבר חיצוני או בהקלקה‬ ‫בצירוץ המקש ‪ .Control‬שימו לב‪ :‬בעלי ‪ Macbook‬על כלל דגמיו‪ ,‬ניתן‬ ‫להכנס למסך ה‪ System Preferences‬ובמסך ‪ Mouse & Keyboard‬או‬ ‫במסך ‪ ,Trackpad‬ניתן להגדיר שתי אצבעות על המשטח כקליק ימני‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫‪Ctrl+Alt+Delete‬‬

‫במק הפריט מחולק לשניים‪ Force Quit Application :‬שמתבצע על ידי‬ ‫הקיצור ‪ Alt+Command+Esc‬ומאפשר לנו לסגור בכח תוכנה עקשנית‬ ‫שפועלת ברקע‪ .‬הפריט השני הוא ‪ Activity Monitor‬שנמצא בספרייה ‪Utilities‬‬ ‫שבספריית ה‪ Applications‬ומאפשר מעקב אחר התהליכים (‪)Proccesses‬‬ ‫הפעילים‪ ,‬המעבד‪ ,‬הזכרון‪ ,‬פעילות הדיסק‪ ,‬שימוש הדיסק והרשת‪.‬‬

‫איחוי דיסק‬ ‫במערכת ה‪ OS-X‬אין אפליקציה לביצוע איחוי דיסק ולמעשה גם אין‬ ‫צורך באחת‪ .‬המערכת בצורה מתוזמנת בשעות הלילה המאוחרות‪,‬‬ ‫מבצעת מספר פעולות לייעול המערכת ובינהן גם איחוי דיסק‪ .‬כך‬ ‫שהדיסק נמצא במצב האופטימלי שלו בכל יום בשנה והמחשב‬ ‫נשאר דולק מבלי לאבד מתפקודו או מיציבותו‪ .‬ישנן אפליקציות‬ ‫למטרה זו במק‪ ,‬אך היא מיועדת לדעתי לפריקים של קונטרול‬ ‫שרוצים להיות בשליטה על המחשב גם כשאין צורך בכך‪.‬‬ ‫‪Exchange‬‬

‫אחת מהדרישות הראשונות של משתמשי המק בעסקים הייתה‬ ‫תמיכה ב‪ .Exchange‬אפל עושה צעד נוסף אל עבר הסוויצ’רים וקהל‬ ‫הלקוחות שמשתמש במוצרי מייקרוסופט ומלבד הצגה של מסמכי‬ ‫אופיס באמצעות ‪ Quicklook‬עלייה למדנו קודם לכן‪ ,‬אפל מאפשרת‬ ‫כיום גם לקבל את המידע משרת ה‪ Exchange‬ישירות אל היישומים‬ ‫המוכרים לנו כמשתמשי מק‪ .‬ממערכת הפעלה ‪Snow Leopard‬‬ ‫והגדרת שרת ה‪ Exchange‬בתוכנת ‪ Mail‬של אפל‪ ,‬המיילים מהשרת‬ ‫יגיעו אל ‪ ,Mail‬אנשי הקשר אל ‪ Address Book‬והפגישות אל ‪.iCal‬‬

‫חלונות‬ ‫ואם בכל זאת לא הסתדרתם עם המערכת‪ ,‬הרי שתוכלו בכל עת להריץ‬ ‫חלונות‪ .‬מאז אפל הכריזה על שיתוך בינה ובין אינטל והכרזה על‬ ‫ה”מקאינטלים” (מחשבי מקינטוש בעלי מעבדי אינטל)‪ ,‬כל מחשב מק‬ ‫שעובד עם מעבד אינטל יכול להריץ מערכת הפעלה נוספת באמצעות‬ ‫הפעלה מחדש של‬ ‫המחשב במצב חלונות‬ ‫(באמצעות ‪)Boot Camp‬‬ ‫או בהפעלת חלונות‬ ‫באמולציה כאשר מערכת‬ ‫ה‪ OS-X‬עדיין רצה ברקע‬ ‫(באמצעות ל‪ Vmware‬או‬ ‫‪ Parallels‬הנפוצות)‪ .‬זוהי‬ ‫פריבלגיה למשתמשי‬ ‫מק שאינה ניתנת לבעלי‬ ‫‪ PC‬מאחר ומערכת המק‬ ‫היא מערכת סגורה‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫מישל פייפר‪ ”..‬או “לפעמים שיש לך מצלמה ביד‬ ‫הבחור של ניקון‬ ‫אתה יכול לשכנע את עצמך שאתה ספיידר מן‪“ ..‬‬ ‫ג’ו מקנילי הוא הפוסטר בוי של צלם מצליח‪.‬‬ ‫הסיפור ממשיך בתיאור של הצילום‪ ,‬האילוצים‪,‬‬ ‫במשך ‪ 30‬שנה הוא מטפח קריירה מרשימה‬ ‫דרך המחשבה‪ ,‬אנקדוטות מצחיקות ושאר פרטים‬ ‫שכוללת התחלה קשה‪ ,‬התמדה ומאבק ולבסוף‪,‬‬ ‫כמו בכל סיפור אמריקאי טיפוסי‪ ,‬הכרה עולמית שנותנים לכם מושג מוחשי על דרך העבודה של‬ ‫צלם צמרת עד לתוצאה הסופית‪.‬‬ ‫ובית ענק עם בריכה שניקנו בעזרת המצלמה‪.‬‬ ‫הוא צילם בשביל כולם‪ :‬לייף‪ ,‬נאשיונל גיאוגרפיק‪ ,‬בכל פעם שנעשה שימוש מיוחד בתאורה‬ ‫ספורט אילוסטרידד וטיים והיום הוא מלמד את מלאכותית או בטכניקת צילום מעניינת אתם‬ ‫כל השאר במסגרת סדנאות צילום ברחבי העולם‪ .‬תמצאו מעין מסגרת שכותרתה “איך הצילום הזה‬ ‫צולם?” שבה ג’ו מסביר בשפה פשוטה מה הוא‬ ‫הוא גם צלם הבית של ניקון מה שזה אומר שאם‬ ‫עשה בדיוק על מנת לקבל את התמונה הסופית‪.‬‬ ‫החברה מפתחת מצלמה\עדשה\מבזק חדשים‬ ‫זה לא מתכון מדוייק אלא יותר תיאור כללי‬ ‫ג’ו מקבל אותם בדואר לפני שאר העולם כדי‬ ‫שהוא ייבדוק את הציוד‪ ,‬אחר כך הוא ייצלם איתם שלאחר שתקראו אותו שום דבר לא אמור למנוע‬ ‫ממכם לנסות ולהשתמש בו‪.‬‬ ‫בשביל הקטלוג של החברה או יכתוב את רשמיו‬ ‫בבלוג שלו או שהוא יזכיר אותו בספר הבא שהוא אל תיבהלו‪ .‬לא מדובר במאסה עמוסת טקסט‬ ‫משעממת אלא בתיאור קולח קליל ברוח בלוג‬ ‫כותב‪.‬‬ ‫מודרני ובאנגלית פשוטה שמעביר לכם את הזמן‬ ‫אתם מקנאים כבר?‬ ‫בלי שתשימו לב ומשפר אתכם בתור צלמים אם‬ ‫רוצים להיות כמו ג’ו?‬ ‫תרצו או אם לא‪.‬‬

‫הרגע שזה מקליק‬

‫כמו כן יש דגש על ציוד‬ ‫הצילום שנעשה בו שימוש‬ ‫מעדשות‪ ,‬מבזקים‪ ,‬מרככי‬ ‫הספר של ג’ו מקנילי שהודפס לראשונה בתחילת ‪ 2008‬הפך לסוג של פריט‬ ‫תאורה‪ ,‬כוורות‪ ,‬מצלמות‬ ‫חובה במדף הספרים של חובבי הצילום ברחבי העולם‪ .‬מדובר בשילוב‬ ‫וכו’‪ .‬ולאט לאט אתם נכנסים‬ ‫מעניין בין טקסט קריא‪ ,‬מצחיק ומלמד שמלווה בכ‪ 200‬תמונות יפות שג’ו‬ ‫לראש שלו ומתחילים לדמיין‬ ‫לצלמים‬ ‫צילם במהלך הקריירה הארוכה שלו‪ .‬במידה מסויימת אתם תהפכו‬ ‫את עצמכם מול מישל פייפר‬ ‫טובים יותר לאחר שתקראו אותו‬ ‫או מול סטיב מרטין מחלקים‬ ‫תומר יעקבסון‬ ‫להם הוראות בימוי בקול‬ ‫סמכותי‪.‬‬ ‫הנה רשימה (חלקית מאוד) של הנושאים בספר‬ ‫הספר הזה הנו מקור השראה מעולה‪.‬‬ ‫כדי לתת לכם מושג מוחשי יותר מה אתם‬ ‫קודם כל יש התמונות עצמן‪ .‬מקבץ מרהיב‬ ‫מקבלים ‪:‬‬ ‫וצבעוני של העבודות של הבחור שחלק מהם‬ ‫אתם תזהו כי ראיתם אותם כבר על איזשהו שער צלמו מה שאתם אוהבים‪ ,‬מקמו את האור‬ ‫במקומות לא שגרתיים‪ ,‬אנשים יחשבו שאתם‬ ‫של מגזין‪ .‬המקבץ כולל פורטרטים של אנשים‬ ‫משוגעים‪ ,‬נושא הצילום מכתיב את האור שלו‪,‬‬ ‫מפורסמים או של סתם אנשים‪ ,‬מעברות חלל‪,‬‬ ‫עשו שיעורי בית‪ ,‬תגיעו לשם מוקדם‪ ,‬תעמדו מול‬ ‫דוגמניות יפות ורקדניות למכביר‪.‬‬ ‫דברים מעניינים‪ ,‬תמיד יש משהו להקפיץ ממנו‬ ‫התמונות מרהיבות‪ ,‬צבעוניות ובאיכות הדפסה‬ ‫את האור‪ ,‬תתפללו למזג אוויר גרוע‪ ,‬תביאו אתכם‬ ‫מיטבית‪ .‬אתם יכולים פשוט לדפדף ולהתרשם‬ ‫מהמגוון ולהתחיל לשים לב לסגנון הייחודי של ג’ו סדין לבן‪ ,‬תאמינו ברעיונות שלכם!‬ ‫שמתאפיין בשימוש מאסיבי בתאורה מלאכותית אני חייב להודות שהספר הזה השפיע עלי אישית‪,‬‬ ‫כמות הרעיונות והטיפים עצומה‪ ,‬אתם יכולים‬ ‫ומחושבת שלמרות שהיא מופקת בדרך כלל‬ ‫לקבל השראה וגם עצות שימושיות מאוד שילוו‬ ‫ממבזקים קטנים וזולים היא נראית כמו תאורה‬ ‫טבעית שמותאמת בשלמות לנושאי הצילום שלו‪ .‬אותכם בפעם הבאה שאתם מצלמים וכל זה‬ ‫לכל תמונה מוצמד סיפור שמתחיל כמו “התקשרו בספר אחד שעולה בערך ‪ 120‬שקל‪.‬‬ ‫מומלץ ביותר!‬ ‫אליי ממגזין לייף‪“ ”...‬כשהתכוננתי לצלם את‬

‫‪156‬‬

‫‪157‬‬

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה‬ ‫מודפסת‬ ‫בעקבות הביקוש הרב למהדורה המודפסת‬ ‫קומפוזיציה יורדת לדפוס למהדורה מהודרת לאספנים על נייר כרומו איכותי‬ ‫ניתן להזמין גליון חד פעמי ב‪ 59-‬ש”ח‬ ‫מנוי שנתי ב‪ 590-‬ש”ח – ‪ 2‬גליונות חינם!‬ ‫קישור להזמנה דרך האתר‬

‫אם למדת מספיק על צילום כדי להבין‬ ‫שיש לך עוד הרבה מה ללמוד‪ ,‬הקורס‬ ‫הזה הוא בשבילך‪ .‬קורס צילום מתקדם‬ ‫נועד לפתוח בפניכם עדשה רחבה לכל‬ ‫מה שידע מתקדם בצילום יכול לאפשר‪:‬‬ ‫להקטין מרחבים ונוף לקוטר של צמצם‬ ‫קטן‪ ,‬להרגיש את הקסם של הרחוב‪,‬‬ ‫להקפיא ולתעד רגעים בזמן‪ ,‬לגעת טבע‬ ‫ולתת לטבע לגעת בך‪ ,‬למצוא את האור‬ ‫הנכון לכל פינה חשוכה‪ ,‬למצוא את‬ ‫עצמך דרך התמונות שרק אתה יודע‬ ‫לצלם‪ .‬בסופו של הקורס תתקדמו לנקודה‬ ‫שהעולם יראה את נקודת המבט שלכם‬ ‫בתמונות שתצלמו‪ .‬קורס צילום מתקדם‬ ‫נותן ידע בסיסי במבחר גדול של תחומים‬ ‫ואפשרויות ונועד לצלם שעדיין מחפש‬ ‫את הכיוון הנכון ורוצה ללמוד מהכל‪.‬‬

‫* מחיר הגליון כולל מע”מ וכולל משלוח הביתה (בארץ בלבד)‬ ‫* ההוצאה לאור רשאית לשנות מחירים ללא התראה מוקדמת‬ ‫* מותנה במינימום מזמינים כדי שנוכל לבצע את ההדפסה * ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

‫תתקדם‬ ‫קורס צילום מתקדם‬

‫גליץ‬ ‫בית‪-‬ספר לצילום‬

‫‪158‬‬

‫גליץ‪ ,‬ביה“ס לצילום‬ ‫הרקון ‪ 4‬רמת גן ‪52521‬‬

‫‪159‬‬