קוֹמְ פּוֹז ִיצְיה 008
שה-מ
צלמ ה ,גב
ר-א ישה.
קומפוזיציה
40
18 קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה גליון – 008מרץ 2010
130
עד
עורך ראשי רועי גליץ עריכה בפועל תומר יעקבסון
הסצנה זהה ,הצלמים שונים. האחד גבר השני אישה .מה תהייה התוצאה? האם התמונה תהייה זהה? האם אתם כצופים תוכלו לזהות את ההבדל בין התמונות ולשייך את המגדר? התחבטתי לא מעט בשאלה הזו והגעתי למסקנה כי אכן קיים הבדל בין המינים .הגברים בדרך כלל שולטים ביד רמה מהבחינה הטכנית ומנתחים את הסביבה באופן גיאומטרי מכאן את התמונה באופן אנליטי .בעוד הנשים מתבוננות ומצלמות את הסביבה בצורה שונה ,הרבה יותר רגשית ואף יותר עמוקה במשמעויות הנסתרות ברבדים השונים. עושה רושם שגברים לא יהססו לקפוץ לטכניקות וגימיקים כגון ,HDRעדשות בזוויות מטורפות ,ניצול הציוד לקצה היכולת ונקודות מבט לא שגרתיות .הנשים ,לעומתם ,ילכו היישר אל הפואנטה תוך כדי רמיזות ועקיצות בדרך אל האימג’ המוגמר .לא ברור מקור ההבדלים הללו, האם זה קשור ליכולות שכליות ותפיסתיות אותן רכשנו לאורך מיליוני שנות אבולוציה או שמא מדובר בהשפעות סביבתיות לאורך חיינו .בואו נבחן את תחום הצילום המסחרי ,שימו לב שיש הרבה יותר צלמי חתונות מאשר צלמות ,הרבה יותר צלמים מסחריים וכמעט כל תחום של צילום כקריירה נתפס על ידי גברים למרות שהנשים מצלמות לא פחות טוב והרבה צלמות בפוטנציה מאכלסות את כיתות הלימוד .נשים הרבה יותר נמשכות אל האומנות שבצילום .שאלה מצויינת היא מדוע? האם העובדה שצילום אירועים הוא צילום טכני למדי ולא מצריך חשיבה מעמיקה הוא שמושך את הגברים לתחום ,כאשר במקביל צילום קונספט ואומנות דורש עומק וחשיבה יצירתית??? בסופו של דבר ,למרות שיש הבדלים במסגרת הכללית ,אני חושב שיש כל כך הרבה יוצאי דופן שהכללים קצת נעלמים ברעש ובסופו של דבר התמונה שנוצרת היא הרבה מעבר לזהות המגדרית של המצלמ/ת .גליון החודש בסימן יותר נשי ומציג צלמות מדהימות כגון מיכל חלבין ,אנג’ליקה שר וגם פורטפוליו מרשים של גרייס למברגר גם כדי להוכיח שבנות המין היצירתי מגיעות לתוצאות מרהיבות וגם לציין את יום האישה שחל בתקופה זו. שלכם, רועי גליץ עורך ראשי
עריכה גראפית ,עיצוב ועימוד סטודיו אדם שול שיווק ומכירות גדי אהד רכזת מערכת והגהה מיטל שחור
68
פרסום ואדמיניסטרציה מגזין קומפוזיציה משתתפים רועי גליץ ,תומר יעקבסון ,אלון קירה ,פליקס לופה, אדם שול ,ואדים סיגלוב ,קובי אטדגי ,ניר גייגר ,נתן סבן ,טלי גונן ,מיכה קירשנר ,תומס הולטקוטר ,ששון חביב ,עודד וגנשטיין ,אבישי צורועוד רבים ,טובים ותותחים .וכמובן ,קהילת הצילום הישראלית. הוצאה לאור רועי גליץ בע”מ כתובת המערכת הרקון ,4רמת גן52521 , טלפון 077-4090280 פקס 077-4090281 מייל info@composition.co.il אתר www.composition.co.il צילום שערRicky lundberg : Nothing left to say www.ricky.fotosidan.se
© הודעת זכויות יוצרים כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין קומפוזיציה ולכותבי הכתבות .לפני כל שימוש החורג מקריאה ,הדפסה לשימוש אישי ושיתוף עם חברים למטרת קריאה ,חובה ליצור קשר עם הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש מראש .למען הסר ספק ,אין להעתיק ,לפרסם, לערוך ,להפיץ וכיו”ב ללא אישור.
4 18 40 58 68 82 92
העשיריה הפותחת מיכל חלבין מוכר אך זר
על הגשמה תומר יעקבסון מראיין את אנג’ליקה שר
“צלם ,צלם ,יא אבני”... צילומים מהמגזר ,כתב וצילם :עמאר יונס
שם המשחק -נמרים צילם וכתב :דני לרדו
הזמרת והיוצרת צילם וכתב :ניר גייגר
Made in ISRAEL
צילם וכתב :עודד וגנשטיין
4 98 104 114 124 130 140 148
ויהי ערב ויהי בוקר מקרו ,צילם וכתב :ארז מרום
הפליטים האחרונים כתב וצילם :פליקס לופה
גרייס למברגר פורטפוליו
עת לכתב עט מאת :שני כרם
מסכים רבותי ,מסכים מאת :מישל סורסקי
סקירה -
Nikon 10.5 F2.8
רועי גליץ
סקירה - ניר גייגר
Canon EF 15-85 F3.5-5.6
200
1/40
f/5.6
EF-S 17-85 F/4-5.6 IS USM
Canon 400D
לאתר
Erol Ayyıldız
a different view
100
1/180
F/4
Sigma 10-20
Nikon D80
Quilotoa lagun;Ecuador
לאתרDaniel Aarainas
200
1/60
F/5.6
Sigma 10-20 F4-5.6
Canon 450D
Israel
לאתר
Nadav Bagim
Hell’s Mouth
400
Bracketing
F/11
Nikon 10.5
Nikon D-300
Israel
לאתר
Amnon Ziv
200
1/250
F/16
Nikon 18-200
Nikon D300
Italy
לאתר
Ivano Coltellacci
Black Light
200
1/160
F/10
Nikon 85mm
Nikon D300
Italy
לאתר
Ivano Coltellacci
Tribal
200
1/40
F/4
Olympus E-500
Latvia,RIGA
לאתר
Andrey Vahrushew(RENO)
Linda
1250
1/160
F/6.3
Canon 5D
לאתר
Denis Buchel
Maya
1000
25
F/5
Sigma 10-20mm F/4-5.6 EX DC HSM
Canon 50D
Israel
לאתר
Shai Sapir
אסתי פולישוק
400
1/250
F/3.5
Planar 80mm 2.8
Rolleiflex2.8E2
Israel
לאתר
Oleg Yudkin
מיכל חלבין מוכר אך זר תומר יעקבסון מראיין את מיכל חלבין ולאה אולמן -על יצירתה
בסוף הראיון עם מיכה קירשנר (קומפוזיציה )007 אמרתי לו שאני מתלבט לגבי הראיון לגיליון הקרוב של המגזין .הוא חייך ,פתח את הלפטופ שלו ,חיפש קצת במחשב שלו ואז אמר לי “תסתכל על זה!”. על המסך הוצגו תמונות שלא ראיתי כמותן לפני כן .הנושאים היו נושאים מוכרים אבל התמונות היו משהו אחר לגמרי“ .מה זה?” שאלתי אותו ,זאת מיכל חלבין הוא אמר לי בחיוך, ככה היא צילמה כשהיא הייתה סטודנטית בשנה א’. ידעתי שההתלבטות הסתיימה.
18
מיכל חלבין נולדה וגדלה בחיפה למשפחה שלא עסקה באומנות .כשמיכל הגיעה לחטיבת הביניים היא לא הסתדרה עם מקצועות הלימוד הריאליים ושיעורים כמו לימוד ערבית לא ממש עשו לה את זה “חיפשתי משהו אחר ושמעתי שבוויצו יש מגמת צילום ,לא הייתי סגורה על זה שזה מה שאני רוצה ללמוד אבל שאר המקצועות שלימדו שם כמו מוסיקה וארכיטקטורה לא דיברו אלי בכלל וככה ,בשיטת האלימינציה החלטתי ללמוד לצלם”. החיבור לעולם הצילום היה מיידי “נשאבתי לזה ישר ,זה היה סוג של תרפיה בשבילי ,הייתי ילדה ביישנית ועצורה וברגע שהייתי מאחורי המצלמה משהו בי השתחרר ,כאילו הייתי מישהי אחרת פתאום” בצבא מיכל שירתה בדובר צה”ל ,שם היא ניסתה להכניס את זווית הראייה המיוחדת שלה גם בצילומים שגרתיים “אני לא אהבתי ועדיין ממש לא מתחברת לצילומים תיעודיים ,אני חייבת להיות בשליטה ולביים את הסצנה וגם בצילומים “רגילים” שבהם התבקשתי להפיק תמונות “רגילות” ניסיתי להכניס משהו מעבר ואפילו לביים את הפריים”. אחריי הצבא ניסתה מיכל להתפרנס מצילום בארץ“ .צילמתי לעיתונים והייתי די נוראית בזה ,בעיקר איחרתי או לא הגעתי בכלל לאירועים חשובים שהייתי אמורה לצלם ומהר מאוד הבוסים שלי עלו על זה ופיטרו אותי”. מיכל ,שרצתה להמשיך ללמוד ,חזרה לוויצו לעשות תואר ראשון במגמת צילום“ .בלימודים האקדמיים בוויצו הייתי כבר הרבה יותר ממוקדת והבנתי מה אני רוצה לעשות עם המצלמה ,התחברתי מאוד לתולדות האומנות ועבודות של וורמיר וקראוואג’יו היו מקורות השראה מדהימים בעיני .אהבתי במיוחד את עבודת הליהוק שלהם ,שהם בחרו דמויות לא מושלמות ואת הניגודים ביצירות שלהם ,התחלתי לחפש את הניגודים הללו בעצמי ,נורמאלי מול לא נורמאלי ,צעיר מול זקן ,יפה מול מכוער. העולם לא נשאר אדיש לצלמת הצעירה וכבר בתור סטודנטית התמונות שלה זכו להתעניינות מצד גלריות ואספנים מהארץ ,מהעולם ובמיוחד מארצות הברית “אני מאוד מושפעת מהצילום האמריקאי מושפעת בעיקר מצלמות כמו דיאן ארבוס ,מרי אלן מארק או סאלי מן”.
19
כיום משפחת חלבין היא בעצם צוות צילום מגובש. בעלה של מיכל ,עודד ,שותף מלא לתהליך היצירה. החל מסידורים לוגיסטיים כמו טיסות ,עבודה מול הגלריות וטיפול בענייני הכספים ועד מציאת לוקישנים ודוגמנים “אני בעצם עושה עם מיכל את הכול חוץ מלצלם” הוא אומר“ ,כשמצלמים פורטרטים תמיד צריך עוד מישהו עם הצלם ואנחנו כבר שנים עושים את הכול ביחד .ההבדל בינינו הוא שהעין שלה היא זאת שתמיד תהייה בעינית של המצלמה ,את זה אני כנראה לא יכול לעשות ,את זה אף אחד לא יכול לעשות ,תסתכל על התמונות שלה ,ככה מיכל פשוט רואה את העולם”. אני אכן הסתכלתי בתמונות ואני בטוח שאם גם אתם תעשו את זה ,תבינו ישר שיש שם משהו אחר: נקודת מבט ייחודית ומקורית ,שמכניסה נופך חדש בנושאים מוכרים ,שעל פניו נראה שכבר ראיתם אבל בתמונות שלה זה פשוט נראה אחרת לגמרי. שלא כהרגלנו ,ועל מנת לנסות להבין טוב יותר את העבודות שלה החלטנו להציג בפניכם מקבץ תמונות בולטות של מיכל ,שלצידן טקסט שנכתב על ידי מבקרת האומנות לאה אולמן כהקדמה לספרה הראשון של מיכל שיצא בהוצאת הספרים אפרטור (.)Aperture לאה אולמן כותבת על יצירתה של מיכל כסטודנטית ,הציגה חלבין מספר כיווני יצירה נבדלים .היא יצרה סדרת תצלומים בשחור-לבן, שהתמקדה בנערה רוסייה בשם ויטלינה .עולה חדשה בעלת עיניים כהות ,עזות מבע ורעמת תלתלים שופעת .מוקסמת מן הבגרות שבעלומיה, מן הפתיינות שבתמימותה ,חלבין צילמה את ויטלינה תוך בימוי מינימלי ,בגפה על ערימת חציר או לצד חברותיה ,פוסעת במימיו של אגם. התצלומים מעלים על הדעת תצלומי סטילס עצבניים מתוך סרט ,והגיבורה נראית מוטרדת משהו. 20
21
בתקופת לימודיה יצרה חלבין גם סדרת תצלומים אקסטרווגנטית יותר מבחינה ויזואלית .בצבעוניות לוהטת של חלודה ודם ,בה צילמה מודלים בסצנות מבוימות לעילא בהשראת הציור הדתי של התקופה ,הרנסאנס והבארוק .סדרת “הקפלות” The Chapelsמלאת גשמיות ושגב ,מיניות ורוח תאטרלית ,המצולמות מנקודת מבט גבוהה הצופה אל רצפת הסטודיו ,מתעתעות בכוח המשיכה. המצולמות ,גופן משוח בצבעי גוף ולעתים עטור בכנפי נוצות ,נראות כמרחפות ,משל היו דמויות בציורי התקרה של טייפולו ,תלתליהן גולשים, פיסות אריג מכסות בחושניות את מותניהן .בד בבד יצרה חלבין גם דיוקנאות אלגוריים ,המעלים על הדעת את יצירותיהם של ולאסקז וקרוואג’ו; המצולמים בהם – ילדים מלאכיים ,גמדים ,אישה עבת-גוף – נראים פיסוליים על רקע משטחים מוכתמים. 22
23
בשנת 2003החלו המגמות השונות ביצירתה של חלבין להתמזג לכדי גוף יצירה רציף ,שזכה לשם הכולל .Strangely Familiarבעבודות אלה יצאה חלבין מן הסטודיו אל העולם שבחוץ ,והחליפה את התאורה התיאטרלית באור יום .התצלומים אמנם נותרו מבוימים באופיים ,אך חלבין עידנה את ההיבטים המיתיים של העבודה .הדימויים ממותנים ,טעונים באורח פנימי יותר – פחות פליני, יותר דיויד לינץ’ ,כפי שהיא מגדירה זאת .תצלומי הסדרה , Strangely Familiarחלקם בשחור-לבן וחלקם בצבע ,נגלים לעינינו תוך כדי חקירה של עולם ודמויות המתמסרות לרומנטי – עולם של אתלטים ,רקדנים סלוניים ,אנשי במה במופעים נודדים קטנים ואנשי קרקס נודדים ,בעיקר במזרח אירופה ,אך גם בישראל ובאנגליה – בעוד חלבין מפגינה ריאליזם מסוגנן יותר ויותר. מתוך התצלומים עצמם קשה ,על-פי-רוב ,לקבוע מהו תחום עיסוקם המסוים של הגברים ,הנשים והילדים המוצגים .האם הם אקרובטים? לוליינים? נערות גומי? האם הם עובדים עם כלבים ,עם ציפורים ,עם סוסים ,עם קופים? האם הילדים הם דור שני או שלישי לאמני קרקס? או שמא בסך הכול הם מבקשים להשתעשע ואולי מצאו בלהקות אלה מפלט – כלכלי ,חברתי ,משפחתי או אחר? חלבין נמשכת למצולמים אלה בין השאר בשל זיקתם לתחום פעילות אקזוטי ובלתי שגרתי, ועם זאת נמנעת מלזהותם במונחיו .לעתים הם נראים בלבוש במה ,ולעתים בלבוש יומיומי. לפרקים יש בתלבושת או בסביבת הימצאם כדי לרמז על עיסוקיהם .חלבין נוטה להעניק לדימויים כותרות המורכבות משם אדם ומשם מקום ,ורק לעתים רחוקות היא מזהה את המצולמים שלה באופן תיאורי יותר – כמו בעבודות שני אתלטים או קדטים צעירים .לרוב היא פוגשת את המצולמים שלה בתחילה ללא מצלמה .בהמשך היא מבקרת בבתיהם או בסביבה מוכרת אחרת ,ומלווה אותם ביציאותיהם אל חיק הטבע ,לאגמים וליערות, מתעדת אותם במצלמתה על פני תקופות של ימים ואף שבועות .עם זאת ,היא אינה מצלמת אותם מפגינים את כישרונם המסוים. 24
25
בהיעדר מידע מסייע ,הצופה ממלא את החסר באופן רפלקסיבי ועוקב אחר המומנטום הנרטיבי של הדימויים להיכן שהוא מוביל אותו .ברוב המקרים הוא מוביל למקומות רוויים בקיטוע ובשניוּת; למקומות של מתח דק בין המוזר לבין השגרתי .הדיסוננס – הפסיכולוגי ,הבין-דורי, המיני – עומד בניגוד להרמוניה הקומפוזיציונית של הדימויים .ראו ,למשל ,כמה פרטים אינם מתיישבים זה עם זה בתצלום קסניה על הספה. הסימטריה בתצלום (נערה ממורכזת על ספה, ספה ממורכזת בתוך הפריים) מסווה את הניגודים הגלומים בו .עורה החיוור והחלק של קסניה בוהק בצחותו המופלאה על רקע בד הריפוד הצעקני. החדר כולו ,על הדוגמאות המתנגשות של הרצפה, של הקיר ושל הספה ,משדר ייאוש של אישה מבוגרת ,מאופרת בהגזמה בניסיון לחפות על דבר- מה חשוף ופגיע .החדר כולו פני שטח פרחוניים ואשליה של קיטש ,ומנגד מצויה קסניה – ישות זכה ,בעלת עור לבן-חלבי וזנב סוס שובב .בגופה הנערי ובמבטה החודר היא מהווה עירוב מתעתע של תום ושל גנדרנות .חצאיתה עתירת הקפלים מתפרשת כעיטור דקורטיבי ,מעין גרסה מצועצעת של האריג הקלאסי משמש לכיסוי החלציים; אותה חצאית היא החיץ היחיד בינינו לבין גופה המעורטל של קסניה .מה בדיוק מבקשת תנוחת גופה לשדר :ישיבה ילדותית מרושלת ושמוטה או שמא פוזה בעלת גוון מיני? ִמגננה? מוכנות? כניעה? התמסרות? 26
27
המצולמת הצעירה ביותר של חלבין זעירה דיה כדי לעמוד בקומה זקופה על כפות ידיו של גבר (ללא כותרת .)2000-01 ,01בין המצולמים המבוגרים יותר ,בולטים טטיאנה עטורת הנוצות ועטוית הזהב ,שהזוהר כמו מתעקש להידבק בה ,וויקטור, שעמידתו המתוחה וגופו המטופח חולקים את הפריים עם מושא גאווה נוסף – ראש אייל התלוי על הקיר .חלבין מצלמת מבוגרים צעירים וקומץ מבוגרים בגיל העמידה ,אך בעיקר נמשכת לשכבות גיל קיצוניות מבחינה כרונולוגית. 28
29
במקרה של בנים ,דוגמת דימה (דימה בבית), ההתפתחות מתפרשת כגופנית בעיקרה ,כשאלה של חלקים מו ְּתנים המצטרפים לכדי שלם .ישוב בתנוחה כבדת ראש ,על רקע קו התפר הגועש שבין ספה בגוון ירוק ברקת וקיר בדוגמת חלודה וזהב ,ראשו בולט בגמלוניות מחזהו הנערי הקעור שטרם התמלא והתפתח. 30
31
תצלום גופו המתוק של נער צעיר (סשה מתאמן) מעלה באוב מופת מתולדות הצילום – הדימוי הקלאסי היפהפה של אדוארד ווסטון ()Weston שצילם את גופו העירום ,המשיי והמפוסל של בנו הרך .התצלום של חלבין רווי אף הוא ביראת כבוד ענוגה ,אך לא כלפי דמות צעירה המוצגת כאידיאל ,אלא כלפי המציאות מעוררת ההערכה של גוף עובד ,כלי שחוק ויקר ערך .הדים מעין אלה לפורמליסט דוגמת ווסטון הם נדירים .על פי רוב ,עבודתה של חלבין מושפעת יותר מצלמים, החוקרים את נקודות המפגש שבין הנפש לפני השטח ,בין גוף לחריגוּת .חלבין מציינת את דיאן ארבוס כמקור השפעה עיקרי ,בשל האיכות הבלתי נשכחת המייחדת את הדיוקנאות שלה, הניואנסים שבהבעות הפנים שהיא לוכדת ,ועושר הפרטים בסצנות שניתן לנתחן ולפרקן עד אין קץ“ .הדימויים שלה דומים לחידה שיש לה יותר מפתרון אחד” ,אומרת חלבין“ ,ושום דבר אינו ברור או מובן מאליו”. 32
33
הדימויים ,שבהם מציגה חלבין נערות צעירות בחברת גברים מבוגרים ,חלקם מזוהים כאבות ואחרים סבים ,הם מן הטעונים ביותר בהקשר זה. בעוד אנו מצפים ביחסים כאלה לדינמיקה של השגחה ושל שמירה מגוננת ,הרי התצלומים עצמם מרמזים על איכות אחרת ,על דבר-מה הממיר את הנורמה המקובלת או מתווסף אליה; נופך של ניצול ,לעתים אף מתח מיני .בתצלום אנג’לינה ואביה ,הגבר נטול החולצה עומד בתוך אגם קטן, מערסל בזרועותיו את הילדה שפלג גופה העליון חשוף אף הוא .גופה הענוג נוטה לעבר חזהו השרירי והמתוח ,המבט שעל פניה עשוי בנקל להיקרא כמבט של כניעוּת ,בעוד המבט חמור הסבר שעל פניו – כמוהו כמבט טריטוריאלי ודרוך. 34
35
בתצלום אחר נראית ילדה מלאת ביטחון ,לבושה בזהב בוהק ,מפגינה את שיווי משקלה בעמידת רקדנית .כמוצגת במוזיאון או כחיית מחמד היא מופיעה על פי פקודה ,תחת עינו הפקוחה של אביה כסוף השיער ,הניצב מאחורי מכוניתם שאף היא מוכה כמותה. 36
37
העבודה “נכדה” ,שצולמה ברוסיה בשנה שלאחר מכן ,מציגה מרכיבים דומים :גבר מבוגר ,ילדה צעירה ,ספה ,אך היא מגיעה למבוי סתום ויזואלי מטריד מסוג שונה .הילדה וסבה ,ישובים ברשמיות, ידיהם מונחות על ברכיהם ,כמו זוג בתצלום חתונה מסורתי .כל אחד מהם מביט שווה נפש אל תוך העדשה ,בעוד האיחוד הדו-משמעי מתועד בעין המצלמה .היא לבושה בשמלה לבנה ,בעלת מפתח צוואר רחב ,ונראית כאילו יצאה היישר מסיפור אגדה; לצווארה ענק ,וקישוט מהודר לראשה .חרף גילה הצעיר היא נראית כאם גדולה – שולטת ונשלטת .הסב לבוש באופן שלכאורה אינו הולם את המעמד; פניו מצולקים וסמוקים ,הוא נראה כמעין איכר גמלוני ,בהשוואה לעידון שמפגינה הנכדה; על פניו הבעה ניטרלית מהולה בשמץ של יראת כבוד .שידוך מוזר זה נוצר על רקע תפאורה משונה לא פחות ,שמשטחיה עתירי העיטורים, משדרים בעת ובעונה אחת מסרים סותרים ,של שפע ושל נזקקות.
ספרה הראשון של מיכל חלבין “Strangely Familiar
“ יצא באפריל 2008 בהוצאת .Apertureספרה השני “ ”The black eyeיצא באפריל 2010בהוצאת .Twin Palms 38
39
על הגשמה עצמית תומר יעקבסון מראיין את אנג’ליקה שר.
40
41
כשאנג’ליקה שר הייתה בת שש היא הסתובבה, בחורף ,ברחובות הציוריים של ווילנה “היה שם כל כך קר שלא יכולת ללכת יותר מכמה מטרים בלי לנסות לתפוס איזשהו מחסה חמים .בגלל שיש שם כל כך הרבה כנסיות שהיו פתוחות לקהל אני זוכרת שהתחבאנו שם מהקור הרבה פעמים. הכנסיות האלו יכולות להיות מבנה מאוד מפחיד בשביל ילדה בת שש. אני בטוחה שהפחד הזה משפיע עלי עד היום”. הסיפור של אנג’ליקה הוא סיפור מעורר השראה :עד לא מזמן היא נגררה אחרי החיים ,מנסה להספיק את מה שמצופה ממנה .הלכה ללמוד מקצוע שלא עניין אותה ושהתברר לה שהיא לא ממש יכולה לעסוק בו “למדתי מדעי הטבע ורנטגן והתחלתי להסתובב בין החולים, לא יכולתי לראות את זה כל יום ,את הסבל ,לא הצלחתי לשים מחסומים ואפשר להגיד שהייתי ממש לא מאושרת מכל זה” ואז הגיעו הילדים ,שניים מהם ,שלקחו את כל מה שנשאר ממנה“ .הרגשתי שאין לי כבר חיים ,כל האנרגיות שלי הלכו לגידול של הילדים ,הרגשתי שאני קצת מאבדת את זה אפשר לומר”. 42
43
ככה ,בשיאו של מגה דיכאון אחרי לידה היא החליטה ,יום אחד בגיל 32להתחיל ללמוד לצלם“ .אין לי מושג עד היום למה אמרתי שאני רוצה ללמוד צילום ,זה אף פעם לא היה חלום שלי או משהו ,אף פעם לא צילמתי ברצינות ,הייתה לי חברה שכל הזמן אמרה לי שהיא רוצה ללמוד צילום ואיכשהו זה חלחל גם אליי .אפשר להגיד שהגשמתי בעצם את החלום של החברה שלי” היא צוחקת. אנג’ליקה נרשמה ללימודים במכללה לצילום בקריית אונו ונשאבה מיד לעולם הצילום “יש שם מורה אחת ,פסי גירש, שהייתה פשוט נהדרת ,היא לימדה אותי את הדבר הכי חשוב שאמן צריך לעשות וזה להסתכל באמת פנימה ולראות מה יש שם בפנים ,היא לימדה אותי איך לא ליפול לקלישאות ,ולחשוב מחוץ לקופסא היא הפכה למורה רוחנית יותר מאשר למורה לצילום ,הייתה נשארת עד 12בלילה ללמד אותנו ,אני חייבת לה המון”. 44
45
כשאנג’ליקה הסתכלה פנימה היא ראתה רק את המשפחה שלה“ :הייתי אמא לשני ילדים וזה כל מה שבעצם הגדיר אותי באותה תקופה .הסדרה הראשונה שלי נקראה ‘אלבום משפחתי’ ובראייה לאחור זאת הייתה הדרך היחידה שהייתה לי לצלם כי הייתי פשוט כבולה למשפחה שלי”. ההצלחה של אנג’ליקה הייתה מיידית .הסדרה הזו הוצגה במוזיאון לאומנות ישראלית ברמת גן ובעקבות ההצלחה אנג’ליקה התחילה לקבל הכרה ופרסום מקומי “בעקבות התערוכה הזאת ,כשרציתי להמשיך ללמוד בבצלאל, עידו בראל ,הסכים לקצר את תכנית הלימודים בשבילי לשנה אחת ואני מודה לו על זה עד היום .בבצלאל אני זוכרת במיוחד את הפסל צבי גולדשטיין שלימד אותי איך לראות את התמונה הגדולה כשאני ניגשת לצלם סידרה, כלומר לא להתרכז בכל פריט אלא בכל הסדרה ובמה שהיא משדרת ”.בבצלאל היא מצלמת את הסדרה Growing downשגם בה עיקר נושאי הצילום הינם ילדים.
46
47
לאחר בצלאל אספן האומנות סרג’ תירוש מחליט לקחת את היוצרת המבטיחה תחת חסותו ומצרף אותה לפרוייקט הייחודי שהוא הקים בשם “ .ST-ARTזאת מעין חממה לאמנים עם פוטנציאל ,סרג’ קונה חלק מהעבודות ,עוזר עם קשרים ומספק מעין חממה עיסקית לאמנים עם פוטנציאל .זה פרויקט מבורך שלו שעזר ועוזר לי המון”. אנג’ליקה לא נחה לרגע .בחסותו של סרג’ היא מצלמת את הסדרה “ ”13שכבר מכניסה אותה לליגה של הגדולים. הסדרה זכתה במקום השני בתחרות העולמית של חברת Sonyומוצגת בגלרית Sepiaבניו יורק ,בארץ היא מוצגת בתל אביב בגלריה ,Tavi dresnerוהוצגה בביאנלות ברחבי העולם והגיעה עד מוסקבה או שנחאי.
48
49
הצלם ,יאיר ברק ,על התמונות “ :באחד התצלומים בסדרה ‘שלוש עשרה’ נראית קבוצת ילדים ,עומדת כלואה בתוך חממה בלב שדה בור ירוק .החממה ,בפרקטיקה הבוטנית ,היא כר הגידול האידאלי ,זה המקנה את ההגנה, את תנאי האקלים ואת ההזנה האופטימלית“ .הצמחים האנושיים” המצויים בין כתלי החממה ,אינם מוגנים – הם לכודים ואינם מסוגלים לתקשר עם סביבתם .פרישת הכנף המגוננת הופכת מאיימת ומרחיקה .מושאי הצילום אינם מתמסרים בקלות ,הם מקיפים עצמם ,פיסית ומנטלית במנגנוני הגנה. בגוף העבודה המוצג כאן משתנים באופן מהותי היחסים הנורמטיביים בין המצלמה למצולמים .הישירות והחושפנות של פעולת הצילום ה”קלאסית” הופכת כאן לריחוק בלתי מושג .תחושת אובדן ופרידה נשלחים כחץ מתוך דימויים צבעוניים ומפתים למראה .הסצנות מייצרות תחושת אי נגישות ומעלות מחשבות על חרדה קיומית ומושרשת בעומק חווית ההורות. 50
51
הצילום בו נראים ילדים יושבים סביב שולחן עץ כפרי .ישיבתם בחלקו האחורי של התצלום ,אי שם הרחק מן המצלמה ,מייצרת לכאורה תחושת אי- נגישות .מבטיהם אינם פוגשים במצלמה וניראה שכאן המאמץ להביאם לכדי נקודת המגוז ,מגיע לשיא .אלא שכמו בתצלומים הקודמים שהוזכרו ,גם כאן ניראה שדווקא אלו המורחקים ,נוכחים במלוא עוצמתם .אולי כפועל יוצא של פעולת האור ,אולי כביטוי של מחוות בארוקיות ,אולי מתוך אי יכולתה של שר להיפרד באמת מאלו שכל כך קרובים אליה .ושוב ,דווקא הדוממים ,שקיות הניילון ומגבת המטבח – אלו ניצבים במלוא הדרם הטרוויאלי ,הופכים למסמנים חסרי יומרות והם ,יותר מכל – מפעימים אותי ומייצרים את תחושת החרדה”.
52
53
55
54
כששאלתי אותה על מה היא עובדת בימים אלו העיניים שלה נדלקו בשנייה .היא קפצה מהכיסא שלה ,רצה והוציאה הדפסות גדולות של תמונות והתחילה לפרוש אותם על הרצפה של הסלון. “זאת הסדרה החדשה שלי ,Twilight Sleep ,זאת בעצם הסדרה הראשונה שלי שלא כוללת את הילדים שלי .בכלל ,זאת הסדרה הראשונה שבה בעצם השתחררתי לגמרי”. והנושאים שונים ומגוונים מאוד ,כבשים שנראים כמו ישו, מקהלת זמרות שרה ,תמנונים וגברים ערומים .כולם מצולמים בעדינות ,באור טבעי ומקסים ,תמונות שמספיק שתסתכלו עליהם פעם אחת כדי שהן יישארו בזיכרון שלכם לתמיד. תמונות שצולמו על ידי אישה שלקחה את עצמה באמצע החיים ופשוט נולדה מחדש. עבודותיה של אנג’ליקה מוצגות בימים אלו בביאנלה הים- תיכונית הראשונה של חיפה
56
57
“צלם ,צלם, יא אבני”... צילומים מהמגזר כתב וצילם עמאר יונס שי אלוני ,צלם מקיבוץ גבע קיבל על עצמו משימה“ .ביקשו ממני בגלריה לאומניות באום אל פחם לצלם זקנים בביתם” ,הוא משחזר“ .זה היה אחד הפרויקטים הכי מעניינים שעשיתי. להיכנס לבתים של זקנים מהמגזר הערבי ולצלם אותם ,לשמוע את הסיפורים של כל אחד ואחד ,סיפורים על גירוש ,על גזילת אדמה ,על טראומת המעבר מאדמות אל לג’ון לאום אל פחם ...זה היה קשה .ניסיתי לא להיכנס לפינות האלה ולהתמקד בצילום עצמו אבל הנושאים עלו עם כל מעבר מבית לבית”.
58
59
מסיבה כלשהי פנו אליי מהגלריה לאומנויות להמשיך עם מה שהתחיל שי .עבודת התחקיר ובחירת המצולמים נעשתה מראש על ידי צלם הווידיאו ,ג’סאן מחאמיד, שהכיר את הזקנים עקב קרבה משפחתית או בעקבות יחסי שכנות ארוכת שנים“ .לך צלם את אבו מחמוד” אמרו לו “הוא בן תשעים ...שאל אותו על תקופת השירות שלו בצבא הטורקי ואיך ברח והגיע ברגל דרך סוריה לארץ”. מלאכת הצילום נחלקה לשניים :ג’סאן ראיין וצילם אותם שבוע לפני שהגעתי אני ושמע את הסיפורים והכין את 60
המפגש לצילומי הסטילס .כדי לצמצם את זמן ההכנות ביקשתי ממנו שיבחר פריימים מעניינים ויסדר אותם לפי שעות היום. עד אז צילמתי בעיקר צילומי מאקרו .כל מיני זחלים וחרקים שישבו להם בנחת על עלים ,מתחממים מאורה הראשון של השמש הזורחת .לא היו להם שאלות ...ולא הייתי צריך לתאם איתם את בואי ...הם בטח לא התאמצו להגיש לי פירות וקפה ...באתי ...צילמתי ...והלכתי. בפרויקט הזה של הגלריה לאומניות באום אל פחם
המצב היה כמובן שונה לחלוטין“ .אתה הולך לצלם זקנים בביתם” הסביר סעיד אבו שקרא ,מנהל הגלריה“ ...אתה תחשף לסיפורים ומעשיות של גברים ונשים שחלקם הגדול נולד לפני קום המדינה ...אנשים שחוו חוויות מדהימות שהשפיעו על חייהם ,הם ישאלו אותך כל מיני שאלות ...אז תהיה מוכן”. הקריטריונים היו מאד ברורים :מצלמים את האובייקט המבוגר מכולם “תגיד ...אתה עושה מזה כסף?” תהה עם חיוך ממזרי אבו מוסטפא כשהוא לוגם מפינג’אן
הקפה המר שהגישה אשתו .הופתעתי מהשאלה ובעודי מתעסק עם הרכבת הפלאש על החצובה ,מנסה לחשוב על תשובה ,באה העזרה ממקור לא צפוי“ ...ממה יעשה כסף ...מהפנים הצעירות והיפות שלך? או מהבלורית המתנופפת ברוח?” צחקה אשתו בקול מלגלג כשהיא מסתירה את פיה בכף ידה הימנית ...אבו מוסטפא לא אהב את ההערה ובמבט זועם שלח אותה בחזרה למטבח. הייתה לי הרגשה שהתבררה מאוחר יותר כנכונה שהיא לא תצטלם איתנו. 61
את הבקשה” .חליל מחק לי במשפט אחד תסריט של סרט אום מרואן לא רצתה להצטלם .היא עמדה בפתח דלת המעבר בין הסלון למטבח“ .חראם יא אבני ...אסור לאישה תורכי שלם. זקנים הם כמו דוגמניות בתחילת דרכן ,איפה שתעמיד להצטלם” .את המשפט הזה שמעתי כבר כמה פעמים במהלך ימי הצילום .זה הזכיר לי את השאלה המיתולוגית אותם -יעמדו .היכן שתבקש מהם להסתכל הם יסתכלו... הנצחית :למה את מתכוונת כשאת אומרת לא? בסוף כולן והאישה תמיד תביים את בעלה “סדר את העבאיה יא אבו מחמוד” ,תעיר אחת“ .אמרתי לך להתגלח יא אבו ג’האד”, הצטלמו. תציק השנייה“ .צלם אותו ליד הספרייה ,עם כל הספרים “למה את לא מספרת את האמת אימא” שאל בנה של אום מרואן ,חליל ,שישב לידה .יש סיפור מאחורי סירובה והתעודות” ,תציע השלישית והכל יתנהל כשורה עד שיפצח המואזין בקריאת אללהו אקבר .קריאה לתפילה, של אום מרואן ,חשבתי לעצמי ,זה הזמן להכות בברזל, אז אתה יכול לדבר לקירות ,או לצלם אותן .חמש פעמים כשהוא עדיין חם “ממה את חוששת?” שאלתי“ ,אף אחד ביום הם מתפללים במסגד ,מי שיכול כמובן ,ושתיים לא יראה את התמונות האלה ...זה יתויק בארכיון של הגלריה” ,ניסיתי להרגיע“ ,ואם רחל תראה את התמונה?” מבין התפילות האלו הן רלוונטיות לתכנון יום הצילום שלנו :תפילה ב 12-בצהריים ותפילה כשעתיים לפני רדת שאלה. החמה. רחל? שמעתי נכון? רחל היא אמרה? מי זאת רחל יום הצילום התחלק לפי שעות האור .כיוון שיומם של שמונעת ממנה להצטלם? הסיפור הולך ומתחמם ...יש רוב המצולמים התנהל באיטיות לא יכולנו להתחיל לה בת בשם רחל? אולי היא בכלל יהודיה שהתחתנה את הצילום לפני השעה תשע וחצי .עד ששתינו את עם ערבי ...ויש לה בת שמחפשת אותה? רחל זאת הבת שלך?” ,שאלתי“ .איזה בת יא חביבי ...אין לי בנות ...אלוהים הקפה הראשון של הבוקר ועד שהרכבתי את הציוד, נתן לי רק בנים” אז מי זאת לעזאזל רחל חשבתי לעצמי ...עד שבחרתי את מקום הצילום והפריים ,השעה הגיעה “רחל מהביטוח הלאומי” ,ענה חליל“ .אימא הגישה בקשה כבר לעשר .בשעה שכזו לא הייתה אפשרות לצילום לעוזרת ...והיא מפחדת שרחל תראה את התמונות ותבטל באור טבעי בחוץ ונאלצתי להשתמש בפלאשים עם 62
63
מטריות ורפלקטורים לצילומים בתוך הבית“ .חשבתי שיורד גשם בחוץ” ,צחק אבו ריאד כשראה אותנו נכנסים עם המטריות“ .ואללא ..זה מזכיר לי את הסטודיו של הח’וואג’ה בחדרה ...הצטלמנו שם לתעודות המעבר בימי 64
השלטון הצבאי” ,נזכר כשהעמדנו את הפלאשים על החצובות .בחלקו השני של היום השתדלתי לשלב גם את האור הסביבתי הרך של ימי החורף של ארצנו בצילומי המרפסת ,בצילומים מתחת לעצי זית ובאור שנכנס לחדר
דרך ווילון. הפרוייקט כלל את כל ישובי ואדי ערה .ביקרתי אצל אבו סוהיל מהכפר שלי ,כפר ערה ,ביתו שוכן על צלע גבעה ומשקיף על כביש ,65כביש ואדי ערה .במהלך הצילום
הוצאתי את חפיסת הסיגריות מהכיס הפנימי של המעיל וביקשתי רשות לצאת החוצה להפסקת סיגריה“ ...אני רואה שלא ביקרת אצל אחי דרוויש” ,הוא אמר בזלזול מופגן כשהסיגריה נעוצה בפיו .לא עניתי כי ידעתי לאן 65
הוא מכוון את שיחתו .חייכתי ,זה הרגיז אותו“ .לך צלם אותו שוכב במיטה אחרי שנחנק מסיגריות ...שבר כלי אללה יסאמחו” (אלוהים יסלח לו). אחים ,שכנים ,שלא מדברים כבר יותר מ 10-שנים .למה? שאלתי והתחרטתי .הוא הסתכל על אשתו שישבה בפינת החדר מחכה לתורה להצטלם ...היא השפילה מבט ...הוא הפנה את מבטו החוצה אל החלון כאילו אומר צלם ,צלם לפני שהשמש תשקע ...ואני המשכתי לצלם ...קליק... קליק ...דממה. הם ישבו בדממה מוחלטת .חוץ מהקליק של המצלמה לא נשמע דבר ,הנכדים שיחקו בחצר ויכולת לשמוע את צחוקם מהדהד בבית ,הפסקתי לצלם אבל הם לא זזו.... הם היו שקועים ,כל אחד במחשבותיו שלו. הוא ידוע בכפר כאיש הסיפורים והמעשיות .אבל קולו נדם“ .צלם צלם יא אבני” ,אמר לי .ביקשתי לשבור את השתיקה הרועמת וביקשתי סיפור קטן“ .תסתכל לי בעיניים הוא אמר ...הסיפור שלך נמצא כולו שם”.
ולא אמרה כלום 30 .שנה לא יצאה מהבית ...ישבה מולי בלבושה הלבן ככלה ביום חתונתה ...הרי יש צלם ...ואבו סוהיל לידה“ ...מה אני צריכה יותר מזה?” ,אמרה לי. “אלחמדוללה” והם שתקו ואני המשכתי לצלם... המקרה שיחרט לי בזכרון עם תחושה עמוקה של פספוס הוא המקרה של אבו קאיד .ההיכרות האישית עם המצולם והמחשבה שאתה יודע עליו דברים התבררה כלא נכונה .אבו קאיד היה שכן שלי בתקופת הילדות כשעוד גרתי בביתו של סבי שהיה האימאם של הכפר. הוא היה בראש רשימת המצולמים שלי“ .מלאך המוות מסתובב בכפר ”...העיר לי אחד החברים בבית קפה”... שערי בית הקברות נפתחו ...לך אליו לפני שיהיה מאוחר”. וכמה שהוא צדק .למחרת העיר אותי קול המואזין שבקע מהרמקולים של המסגד כשהוא מכריז על מותו של אבו קאיד... מלאך המוות היה יותר זריז ממני ...הוא לקח את אבו קאיד אליו. התמונות באדיבות הגלריה לאומנויות באום אל פחם.
היא הסתכלה החוצה וכששמעה את הקליק של המצלמה הסתובבה בחזרה ...הישירה מבט אל העדשה
66
67
שם המשחק
כתב וצילם :דני לרדו
ארבע אחר הצהריים ,אנחנו שישה אנשים ברכב ,הדממה שוררת ,מכונסים בתוך עצמנו .חלק עוד חושבים על ארוחת הצהריים שלא מזמן סיימנו לאכול ,חלק צוללים עמוק במחשבות בתקוות לראות משהו בהקדם האפשרי ובעצם לבשר על שבירת הקרח ושינוי במזל .לפתע הרדיו שובר את הדממה Wayne Wayne, go four for me pleaseקולו של מורניי שובר את הדממה ,ווין בזריזות מחליף תדר ברדיו ואז מתקבלות הבשורות “ ”We got Salayexe on EP drivewayסליישה?? מי זו סליישה חשבתי לעצמי...
68
69
שנים רבות חלמתי ורציתי לראות נמרים בטבע. אומנם במסע לאפריקה ,לפני כשלוש שנים ,אכן יצא לי לראות ולצלם נמר אחד או שניים אך לא התצפיות ולא הצילומים סיפקו אותי ,רציתי עוד, רציתי יותר קרוב ,יותר אינטימי ,רציתי להרגיש יותר מקרוב את החיה המדהימה הזאת ,שלטעמי היא אחת היפות בעולם החי .אז חיפשתי לי שמורה ,שמורה שתספק את הדחף לראות נמרים, שמורה שתספק את הדחף לצלם את הייצור המדהים ואפוף המסתורין הזה .הנמר ,הינו הקטן פיזית מבין קבוצת ארבעת החתולים הגדולים. קבוצה המונה גם את האריה ,הטיגריס והיגואר. בעוד האריות נוהגים לחיות בלהקות וקלים יחסית לאיתור ותצפית ,הנמר ,הטיגריס והיגואר חיים את חייהם בבדידות כמעט מוחלטת ,בביישנותם האופיינית ,הרחק מהעין ,מהלכים להם כמו רוח רפאים בעומק צללי הג’ונגל והסוואנות .לכן ,בניגוד לאריות אותם ניתן לראות בכמויות נכבדות ,על מנת למצוא נמר ,אחד אפילו ,צריך להיות בר מזל. זאת למרות שמבחינה מספרית ,יש יותר נמרים באפריקה מאשר אריות ,כ 50000-נמרים לעומת 23000אריות .הפעמים היחידות בהן ניתן לצפות בשני נמרים יחדיו הן רק בעת תקופת ההזדווגות או כאשר נמרה מגדלת את צאצאיה. למרות שהנמר לא נחשב לחיה בסכנת הכחדה, הציד לא חוקי בגלל הפרווה וצמצום שטחי המחייה המהווים סיכון .זאת למרות שהנמר נחשב לחיה מאוד סתגלנית שמסוגלת להתמודד היטב
70
עם שינויים כאלו ואחרים בסביבתה. בתחילת השנה שוב פקדתי את אפריקה ,כאשר השמורה שנבחרה היא שמורת סאבי סאנד (SABI .)SAND השמורה השוכנת בצמוד לשמורת קרוגר פארק בדרום אפריקה ,הינה שמורה פרטית ,בעלת שם עולמי בכל הקשור לתצפיות על נמרים וללא ספק נחשבת לאחת השמורות הפרטיות הטובות בדרום אפריקה אם לא הטובה שבהם. השמורה משתרעת על פני שטח של כ65000- קמ”ר ומכילה בתוכה את כל מה שצריך ...אריות נמרים קרנפים זברות פילים ועוד ...בעצם את כל מה שיש לאפריקה להציע. ישנם הרבה יתרונות עבור צלמים לבחור בשמורה פרטית על פני שמורה בבעלות המדינה ,היתרון הבולט הוא שאפשר להיכנס לעומק השטח ולעקוב אחר הטורפים ולא חייבים להישאר על דרך הכורכר .דבר זה מוביל להזדמנויות צילום ייחודיות שלא היו מתאפשרות בשמורה ציבורית כמו קרוגר פארק. הגעתי לשמורה וללודג’ בשעות הצהריים של יום חמישי כאשר קיבתי כבר זועקת לשמים מרעב, למזלי השעה הייתה שעת האוכל אז תאבון אחד סופק די מהר... לאחר שהשבעתי את קיבתי ,הגיע הזמן לנסות להשביע רעב אחר ,הרעב לצלם נמרים.
71
הייתה עצומה שכן הנה סופסוף נמר ראשון בטיול ובתקווה ,לא האחרון .ווין ,פקח הטבע ונהג הג’יפ ,הציג יצאנו לראשונה להכיר את השטח ,בג’יפ לנדרובר 4X4 פתוח ,ממש כמו הג’יפים שרואים בערוץ הנשיונל .בראשי בפנינו“ :תכירו ,זאת סליישה”. התרוצצו מחשבות על כל אותם תוכניות שראיתי בנשיונל היא התהלכה בעצלתיים על דרך העפר ,מתנהלת לה באיטיות תוך כדי שהיא עוצרת ליד עץ ,מרימה את זנבה או באנימל פלאנט ,רק דבר אחד היה חסר לי ...נמרים. ומתיזה רסס של שתן על העץ .הזנב ארוך ,כמעט כאורך הסיור הראשון בשטח הוגדר ככישלון נחרץ ,סיור בו גופה ,משמש לה בתור אלמנט מאזן בשעת טיפוס על חיפשנו בראש ובראשונה נמרים אך חוץ מכמה תאואים עצים .לרסס יש שני תפקידים ,בראש ובראשונה היא וגנו לא ראינו מאום .אחרי כמה שעות של חיפושים מסמנת את הטריטוריה שלה כדי למנוע מנמרות אחרות קדחתניים שבנו אל הלודג’ עייפים ומאוכזבים. לפלוש לה לשטח .כשבנוסף רסס השתן מכיל את כל למחרת ,השכמנו קום ויצאנו מלאי אופטימיות .ושוב, המידע שצריך לגבי אותה נמרה ,גיל ,מצב גופני ,והחשוב אכזבה .התקווה התנפצה כמו גל על החוף .חזרנו ללודג’ מכל אם היא מוכנה להזדווג או לא .סופסוף מצלמתי בלי תמונות ,בלי נמרים כאשר הדברים היחידים שראינו החלה לעשות את הרעש שאני כל כך אוהב ,רעש ה”ירי” היו גם הפעם כמה תאואים ,גנו ועדר אימפלות. של התריס ,והנמרה מצידה החלה לסגור את הטווח הפסימיות החלה לחלחל והתחלתי לחשוב לעצמי ,איזה שבינה ובין הרכב עד אשר עברה מספר מטרים בודדים נפילה ,לאן הגעתי לא נמרים ולא נעלים... מאיתנו ,עד אשר החליטה להתיישב ולעשות עצירה קלה מי היה מאמין שכל כך קשה למצוא נמר...מה ביקשתי? בין העצים בשולי הדרך. נמר אחד? כל כך קשה?? האמת ,שכן .נמרים בניגוד היתרון הבולט של שמורה פרטית הוכיח את עצמו .ירדנו לאריות ,מאוד קשה למצוא .כל החתולים הגדולים הינם ביישנים מי יותר ומי פחות ,אך לעיתים נדמה שהנמר הוא מדרך העפר ,נכנסו אחרי סליישה בין העצים והשיחים עד שהתמקמנו ממש כמה מטרים בודדים ממנה .קליק אולי הביישן שבהם כאשר את מרבית זמנו ,מבלה הנמר ועוד קליק ועוד קליק ,מתבונן בסליישה דרך העינית גבוה על העצים ,רחוק מהעין ומוחבא היטב כיאה למי ומוקסם משיתוף הפעולה והנינוחות שלה במחיצתנו. שנחשב למלך ההסוואה וההתגנבות. לפתע הגיע ה”גיים דרייב” השלישי והכול השתנה .לאחר הדבר היפה בשמורה שלכל נמר או נמרה יש שם ,הפקח או הגשש יודעים לזהות כל פרט ופרט על פי סימני קבלת הדיווח מהרדיו ,ממורניי בקשר להימצאותה של הפנים הייחודיים לכל אחד או אחת .לא רציתי שהזמן סליישה ,עשינו דרכנו במהרה לכיוונה .אכן אחרי זמן שלנו עם סליישה יגמר ,מדהים כמה תמונות אפשר לצלם קצרצר ,זמן שלווה בהרבה מתח והתרגשות שרק הלכה כששוהים עם נמרה במשך שעה. והתגברה ,מצאנו את הנמר הראשון שלנו .ההתרגשות 72
הזמן טס לו והתחיל להחשיך ולנו לא נותר אלא להיפרד לשלום מסליישה שגם כך החלה לנוע עמוק לתוך הסבך .מיד עם חזרתי לארץ נודע לי שסליישה הרתה כך שידעתי שאשוב לשמורה מספר חודשים לאחר מכן וכי סיכויי לפגוש בה ובגורים לא רע בכלל. תקופת ההיריון של הנמרות נמשכת כשלושה חודשים כשבסיומה ,הנמרה יכולה להמליט בין שניים לשישה גורים .את הגורים היא תחביא היטב במאורת מסתור ,שכן כמו כל טורף ,יש לה אויבים טבעיים כמו צבועים ואריות שלא יהססו לקטול מתחרים. אחוז התמותה אצל נמרים הוא גבוה ,לכן מכל המלטה נותרים בחיים ומגיעים לבגרות רק אחד או שניים. חמודים כל כך הם צמד הגורים שלה ,כבר בני 8חודשים, שבריריים כל כך שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. את המפגש הראשון איתם לא אשכח לעולם. מעט אחרי ההשכמה ,ישבתי על מרפסת חדרי ,שותה את הקפה של הבוקר עם סיגריה ,משקיף על הנוף, בראשי רצות להן מחשבות .בעודי מכין את הציוד לבוקר של הצילומים אני רואה מולי את צמרות העצים זזות במהירות וקריאות הזהרה של בבונים החלו להישמע באוויר .ללא ספק התחולל שם משהו ,כשנפגשנו כולם ליד הרכבים הוחלט לנסוע לכיוון הזה ולבדוק מה קורה שם. לאחר נסיעה קצרה של 2-3דקות ,נמצאו עקבותיה של נמרה גוררת טרף .נסענו בעקבות העקבות עד אשר מצאנו את סליישה וגוריה עם לא פחות מאשר טרף בפיהם .סליישה ,העייפה מציד האימפלה ,ישנה לה על
אחד הענפים בעוד אחד הגורים אכל או ליתר דיוק שיחק עם הטרף .את הגור השני מצאנו יושב למרגלות העץ ומדגמן. בסיור אחר הצהריים הגשש מצא ,די בקלות ,עקבות של נמרה אחרת ,שוב הדריכות ברכב עלתה וכולם סורקים בעיניים בחיפוש אחר הנמרה. היכן היא מתחבאת? אולי מתהלכת לה בין השיחים או שמא היא יושבת לה על איזה עץ ונחה לה .מייקל הגשש, ישוב על כסא שמצריך אומץ לשבת עליו ,שכן הכיסא ממוקם בחזית הרכב בדיוק לפני המנוע .מצביע ואומר “שם על העץ” ,היה זה המפגש הראשון עם ניילטי. ניילטי ,ביתה של סאסקה ,שכבה שם על העץ שקשה היה שלא להיות מוקסם ממנה .המצלמה שלי מיד התאהבה בה והאמת גם אני .קליק ועוד קליק ,צילום ועוד צילום. ללא ספק ניילטי הצדיקה את שמה שכן פירוש השם ניילטי בשפת השנגן זה כוכב. להפתעתי ,נמרים הרבה יותר פעילים בשעות היום ממה שחשבתי ,הרבה יותר ערניים לסביבה .וזה להבדיל מאריות או לביאות ,שמבלים את מרבית שעות היום בחוסר מעש ובשינה. בילינו עם ניילטי הרבה זמן ,דבר שהתאפשר בעקבות יתרונותיה של השמורה הפרטית .לא משנה מה רואים או מה פוגשים – נמר ,אריה או כל חיה אטרקטיבית אחרת,
73
לא נוצר במקום מגרש חנייה של רכבים. פתאום כל הפסימיות שהייתה לי בשישי בבוקר נעלמה. כעת הרעב גדל ,כי עם האוכל בא התיאבון ,לא הסתפקתי בנמר על עץ רציתי נמר בציד או נמר עם טרף! אפריקה טומנת בחובה הפתעות רבות ,ותמיד תמיד יקרה משהו שאתה בתור תייר או צלם ,לא תהיה מוכן לקראתו. את ההפתעה הראשונה קיבלנו בסיור של אחר הצהריים. היה זה יום חם ולכן החלטנו להתמקד סביב מקורות המים. לפתע ווין קיבל הודעה במכשיר הקשר ,להגיע לאחד האגמים הגדולים ,יש שם שני פילים צעירים אשר בחרו להיכנס למים לצנן את חום גופם ולשחק. מי היה מאמין שאי פעם אראה פילים משתעשעים כך במים?! הם נראו כמו שתי בלרינות במים ,מטפסים אחד על השני ,דוחפים ומטביעים. בעודי מצלם את צמד הפילים במים ,מייקל ,הגשש ,קולט נמרה מתהלכת לה כמאה מטרים מקדימה .בלי לחשוב פעמיים הרכב הונע ונסענו לכיוון. ניילטי! ניילטי אהובתי ,שוב רואים אותך! היא התהלכה לה על דרך העפר בעצלתיים מבלי שהיא נותנת שום סימן של חיפוש אחר ציד .התייעצתי עם ווין והחלטנו לנסוע להמתין לה באזור אחר לפי כיוון הליכתה .מרחוק זיהנו קבוצת אימפלות שהיו עסוקות בעיקר באכילת עשב ,כשהגענו עם הרכב אליהם כל האימפלות החלו במנוסה ,בדיוק לכיוון של ניילטי ופתאום נפל עלינו ההבנה שאם ניילטי אכן שמרה על כיוון הליכתה ,זה יוביל אותה היישר לתוך קבוצת האימפלות שבורחות היישר אליה .ההתרגשות ברכב הייתה עצומה ,האם סופסוף נראה ציד ועוד בשידור חי? ואכן לאחר שניות בודדות קבוצת האימפלות פגשה את ניילטי .היא אומנם ניסתה לתפוס שתי אימפלות שחלפו מטר או שנים ממנה .הראשון משמאלה והשני מימינה כמעט במקביל ,אך היא כל כך הופתעה מהארוחה הלא מוזמנת שהיא פספסה את ההזדמנות. לא רק היא פספסה .גם אני פספסתי את ההזדמנות לצלם את האירוע הזה ,שכן המיקום של ההתרחשות לא אפשר לי לקבל צילום ראוי לשמו .קצת הצטערתי עבורה שלא תפסה לפחות אחד מהם ,כל כך רצינו לראות אותה צדה אך זה פשוט לא יצא .לצערי ,זו גם הייתה הפעם האחרונה שפגשנו אותה בטיול. חשוב להבין ,נמרים מסוגלים לצוד בכל שעה ביום .זהו אינסטינקט מולד והם ינצלו כל הזדמנות שנקרית בדרכם, גם אם הם אינם רעבים .במקרה שכזה הם פשוט יקחו את הטרף ויעלו אותו גבוה על אחד העצים הקרובים ,הרחק מהישג ידם של אריות או צבועים ויחזרו לאכול את הטרף בשלב מאוחר יותר .הנמרים מסוגלים להעלות על עץ טרף השוקל פי שתיים ממשקל גופם! טרפם יכול להיות כל דבר ,החל מארנבת שדה שזה לא יותר מנשנוש קליל ועד גנו כמנה מאוד עיקרית .הטרף העיקרי הינו אימפלות. נפרדנו לשלום מניילטי שהתרחקה אט אט לתוך הסבך
74
75
אריות. ואנחנו חזרנו למקור המים לראות אם צמד הפילים חזרנו ללודג’ סביב 9בבוקר כבכל בוקר על מנת לאכול עדין שם. למרות שכבר עבר זמן רב הם היו במים ,עדין משחקים ,ארוחת בוקר ולמנוחה עד שעות הצהריים. מבחינתי הלוואי שהיה אפשר להסתובב בשטח בכל רק שהפעם כל העדר שמנה כ 25-פילים הצטרף שעות היום ,אך הדבר לא אפשרי ,יש חוקים בשמורה למסיבה הקטנה. כל הסיטואציה עם הפילים הייתה כה מלבבת ומשמחת הפרטית ,אבל לפחות יוצאים לשטח בשעות הנכונות לצילום מבחינת התאורה. וללא ספק היוותה עבורי את אחד מרגעי השיא של לא יכולתי כבר לחכות שיגיע כבר הסיור של אחר הטיול. בבוקר שלמחרת ,יצאנו מהלודג’ ומצאנו את אחד משני הצהריים ,מעניין איזה עוד הפתעות מחכות לנו.... את סיור הצהריים התחלנו עם ג’ירפות ,המשכנו לעוד הנמרים הדומיננטיים ביותר באזור ,טייסון .מבול של מקור מים ,בתקווה שיתמזל שוב מזלנו ונפגוש שוב נמרים כבר אמרתי? וזו רק הייתה ההתחלה ....טייסון בצמד הפילים משחק במים ...כמו ציידים שמחפשים היה במנוחה בערוץ נחל יבש ,כששוב יתרון השמורה הפרטית בא לידי ביטוי כשירדנו מהדרך ונכנסנו עמוק אחר אקשן ...עוד משהו לצלם עוד משהו לראות. במקור המים ,הטבע הכין הפתעה נוספת וקיבלנו קרב לתוך הסבך על מנת להתקרב לטייסון. במשקל סופר כבד .בתחילה קצת חששנו להתקרב עם קשה היה שלא להתרשם מגודלו הפיזי .כמה שהוא גדול ,נמר ענק בהשוואה לנקבות שראינו וגם בהשוואה הרכב ,בכל זאת קרב כזה יכול לקבל תפנית רעה מאוד לכיוון שלנו ,אבל לא זה מה שיעמוד בפנינו הרי צריך לזכר הדומיננטי השני שמסתובב בשמורה ,שגם אותו זווית צילום ראויה טובה .שני ההיפופוטמים הזכרים, פגשנו כמה ימים לאחר מכן ,טייסון גדול ...מאוד. החליטו שמכל מקורות המים שיש בשמורה ,הם רוצים אגב ,אם אתם תוהים אז הוא נקרא טייסון על שם דווקא את מקור המים הזה... המתאגרף ולא לא בגלל שהוא נושך באוזן אלא בגלל אז לא ,לא התפתחה מלחמה רצינית בין הצדדים והם גודלו הפיזי וכוחו העצום. לנמר דומיננטי כמו לכל הטורפים ,יש את שטח המחייה הסתפקו במפגני איום וכוונות אך קרב עקוב מדם כמו שרצינו לראות לא היה .כך או כך זו הייתה חוויה שלו .כ 40-קמ”ר לעומת 15קמ”ר לנקבות .על השטח לעיניים .למחרת היום שבנו לאותו מקור מים לראות הזה ,שאותו הוא יקפיד לסמן כמעט בכל יום הנמר האם היה מנצח בקרב ,אך להפתעתנו מצאנו את ילחם כמעט עד יום מותו. עזבנו את טייסון לאחר חצי שעה כשראינו שממנו כבר המקום נטוש ללא זכר למה שקרה מספר שעות קודם לכן .למחרת ,שוב ,כמו מילות השיר “ב 5-קם צייד ויצא לא נראה “אקשן” והמשכנו לחפש נמרים או אריות. את ביתו” גם אנחנו השכמנו ויצאנו מהלודג’ ,אז עוד לא תוך כדי החיפושים עוד עצרנו כמה פעמים ליד פילים העלנו על דעתנו כמה היום שלפנינו יאיר לנו פנים .הם וקבוצת תאואים אך כולנו רצינו עוד עוד נמרים או 76
77
בודדה מאוד קשה להתקבל ללהקה ,על אחת כמה היו שם ,כולם .כל קואליציית האריות המקומית. וכמה קשה לה לצוד ,על ניסיון להביא גורים ולגדל מדובר בשישה אריות בוגרים 5 ,אחים ועוד דוד אותם בהצלחה אני כלל לא מדבר שכן הסיכוי אחד שחברו יחדיו לקואליציה אימתנית השולטת שואף לאפס. ללא עוררין. צפינו בה בזמן שניסתה לצוד אימפלות ,ושוב תחשבו רגע כמה כוח טומן בחובו אריה אחד או תנאי השטח לא אפשרו לי לצלם אך עצם הצפייה שתיים בלהקה רגילה אז נסו לרגע לדמיין כמה בניסיון ,המתח השורר באוויר והאדרנלין שרץ עוצמה יש ללהקה שכוללת שישה זכרים. ביחד עם התקווה שהיא תצליח במשימתה היו אומנם אנשי השמורה חשבו בתחילה לפרק את חוויה אדירה .עצוב שסוף הניסיון היה כמעט הקואליציה ,ולהעביר חלק מהאריות לאזורים ידוע מראש ,כשלון נחרץ .האימפלות זיהו אותה אחרים ,אך הם חשבו שבדרך הטבע ,עם הזמן, מתקרבת יצרו מעין חומה כאשר כל העדר הקואליציה תתפרק מעצמה ,מה שבינתיים לא מסתכל עליה ומשמיע רעש חזק שדומה לנחירות. קורה .בניגוד ללהקות נורמאליות של אריות, התאכזבנו ,לא רק בגלל שלא ראינו ציד .התאכזבנו שמורכבות בעיקר מלביאות בתוספת אריה בשבילה ,כולנו ראינו את מצבה ,לביאה לא או שניים הצדות לרוב גנו ,זברות או אימפלות מטופחת ,והאמת די מוזנחת מלאה בקרציות ובגלל ומגוונות מידי פעם בתאו ,שישיית האחים צדים זה קיווינו בשבילה שהציד יצליח כי כל התנאים רק דברים גדולים ואיטיים כמו תאו ,היפופוטמים לציד מוצלח היו קיימים ,למעט אולי תנאי נוסף, ואף ג’ירפות .כמובן ששאר התפריט רגיל וכולל זברות וגנו .אך כוח הלהקה הזאת מאפשר לה לצוד עוד איזה לביאה או שתיים שיסייעו לה. עזבנו אותה אבל אפריקה כמו אפריקה הכינה דברים יותר רציניים מעניינים ומאתגרים. לנו הפתעה נוספת .בדרכנו ללודג’ פגשנו במספר הקרבה המדהימה שבה היינו ביחס לאריות אימפלות זכרים צעירים ,שניים מהם היו עסוקים אפשרה לי לצלם בעיקר פורטרטים .ואני לא במשחקי מלחמה ,משפשפים את כישוריהם ליום מתלונן ,אני מאוד אוהב פורטרטים חתוליים ,הרי רק כך בקרבה אינטימית שכזאת ניתן להרגיש את שבו יתחרו בקרבות אמיתיים על הזכות להיות זכר דומיננטי בעדר ,מה שבעצם מקנה את הזכות מלוא עוצמתם ויופיים. להעמיד צאצאים .זה היה מראה מלבב לסיום היום לאחר כשעה במחיצתם נפרדנו מלהקת האריות הארוך ,היום הלפני אחרון שלי בשמורה... בחיפוש אחר נמרים נוספים ואכן מצאנו את אמבולה ,זכר צעיר ,שעל אף שגודלו דומה לזה של את הערב העברתי כמו בכל ערב ,עברתי על התמונות ,מחקתי את מה שלא מצא חן בעיניי ,ואט טייסון הוא עדיין לא מודע לעוצמתו שכן עדין לא קרא תיגר על טייסון או על הזכר הדומיננטי השני אט העצבות שזהו אוטוטו נגמר הטיול וחוזרים הביתה החלה לחלחל .הרגשתי שלא משנה כמה מפופונייה ,בניסיון להשתלט על שטח משלו .את אמבולה מצאנו מתחבא מתחת לאיזה שיח ,מותש צילמתי זה עדין לא מספיק ואני רוצה עוד ,עוד איזה נמר ,עוד איזה סיטואציה יפה לצלם ואכן מציד .בשעות מוקדמות יותר הוא עסק בציד ,לא הבוקר האחרון בשמורה נפתח ברגל ימין .כבר של אימפולה אחת אלא שתיים וכמו כל נמר טוב, לאחר נסיעה קצרה פגשנו את מבילו ,נמרה צעירה מיהר להעלותם על העץ. שנולדה לפני כשנתיים לניילטי .מבילו טיילה לה לקח לנו זמן רב למצוא זווית טובה לצלם את בערנות לאורך הכביש מאפשרת לנו אין ספור אמבולה .כמעט מכל זווית הוא היה מוסתר בתוך השיח וכך גם את האימפלות שהוא צד שאותם לא הזדמנויות צילום ,כאשר אחת לכמה זמן נעצרה והתבוננה סביבה ,מחפשת את הטרף הבא... מצאנו. המשכנו לעקוב אחריה עד אשר נעלמה בתוך חיכינו כחצי שעה עד שהבנו שאין בכוונתו לזוז ולחזור לציד שלו .החלטנו להניח לאמבולה הידוע הסבך העמוק.... איזו חוויה המסע הזה היה עבורי .כל כך הרבה בביישנותו הרבה .בתקווה שכאשר נחזור מאוחר מראות ,כל כך הרבה נמרים בזמן כל כך קצר, יותר הוא כבר יהיה רעב וישוב לטרף שהרג. חזרנו ללודג’ עייפים ומותשים מהבוקר הארוך אך הטבע מצידו ידע לתת לי מגוון הזדמנויות ואני מקווה שידעתי לנצל אותם עד תום. כולנו היינו מרוצים .לאחר ארוחת הבוקר ,פרשתי לחדרי ,לעבוד כמו כל יום על התמונות ולשים קצת המוניטין של השמורה הצדיק את עצמו בשני הביקורים שלי שם ועבור חובבי הטבע והנמרים את הראש לפני שיוצאים שוב בצהריים .כרגיל בפרט ,זה המקום עבורכם. לאחר ארוחת הצהריים והתארגנות זריזה ,יצאנו לשטח. דני לרדו מדריך את מסע הצילום לאפריקה לא רחוק ממנחת המטוסים מצאנו לביאה בודדה, שנראתה במצב הפיזי לא הכי טוב בעולם .ללביאה בפוטוטבעwww.phototeva.co.il .
78
79
הקורס המתקדם הטוב ביותר הרגע
הפך לטוב עוד יותר! מטרת הקורס :פיתוח זהות צילומית ויצירתיות בצילום
18
פירוט המפגשים: מפגש – 1מבוא לצילום מתקדם וצילומי רחוב – פליקס לופה מפגש – 2צילום רחוב מפגש מעשי – פליקס לופה מפגש – 3צילום רחוב -ביקורת ומשוב – פליקס לופה מפגש – 4ראייה צילומית וחשיבה יצירתית בצילום – גלעד בנארי מפגש – 5ראייה צילומית מפגש מעשי – גלעד בנארי מפגש – 6ראייה צילומית -ביקורת עבודות – גלעד בנארי מפגש – 7ירושלים העתיקה – יצירתיות ברחוב – קובי הראתי מפגש – 8תאורה מעשית – מבוא וכלים הכרחיים -תומר יעקבסון מפגש – 9תאורה מעשית – שיעור ביפו העתיקה – תומר יעקבסון מפגש – 10תאורה מעשית – ביקורת ותירגול מעשי – תומר יעקבסון מפגש - 11טריקים וטיפים לעיבוד בפוטושופ -אדם שול מפגש – 12צילום מאקרו – מבוא ,כלים וטכניקות – ארז מרום מפגש – 13צילום מאקרו – שיעור מעשי בשטח – ארז מרום מפגש – 14צילום פורטרטים ועירום אומנותי – ואדים סיגלוב מפגש – 15צילום מעשי פורטרטים ואתגרי רחוב – ואדים סיגלוב מפגש – 16טריקים וכלים מתקדמים לעיבוד בפוטושופ – אדם שול מפגש – 17צילום עירום מעשי בלוקיישן חוץ – רודי אלמוג מפגש – 18ביקורת עבודות ,קידום אישי וסיכום קורס – רועי גליץ
שיעורים מרתקים
8 שיעורי
שטח מעשיים
9
צלמים מרצים הטובים בארץ
₪ 2,980כולל מע”מ * הערה חשובה -זהו קורס מתקדם המיועד לבעלי ידע מבוסס ביסודות הצילום ומותנה באישור קבלה לקורס על ידי צוות הנהלת בית הספר * מיקום הקורס -השיעורים העיוניים מתקיימים במבנה בית הספר במתחם הבורסה ברמת גן ,צמוד לרכבת ת”א מרכז ועם חניה חינם .השיעורים נערכים בחדר הדיונים מול מסך LCDלמען האיכות הגבוהה ביותר * שעות המפגשים -שעות המפגשים הן 18:30-21:30ויציאות השטח הן בימי ו’ בשעות הבוקר * תאריך פתיחה – מחזור חדש נפתח פעמיים בחודש ,לתאריכי הפתיחה הקרובים אליהם עדיין ניתן להצטרף ,יש ליצור קשר.
לפרטים נוספים
info@galitz.co.il | www.galitz.co.il | 077-4090280
כתב וצילם :ניר גייגר
הזמרת והיוצרת הזמרת והיוצרת “מיכל גבע” ,הוציאה החודש לאור את אלבומה החדש .האלבום ,בצירוף מקרים נדיר ,נקרא גם הוא בפשטות “ -מיכל גבע” .מיכל הגיעה אלי דרך ידידה משותפת כאשר חיפשה צלם שיפיק לה תמונה לאלבום .אני יכול להודות שלא שמעתי עליה לפני כן ,אבל מצד שני ,גם היא לא שמעה עלי ,כך שאנחנו תיקו. הפגישה הראשונה עם מיכל בביתה כבר בפגישה הראשונה עשיתי טעות של טירון ,ברגע שהתיישבנו ומיכל התחילה להשמיע לי את הדיסק שלה, נזכרתי כי לא הכנתי שעורי בית ,ולא הקשבתי לשירים שלה לפני הפגישה. היום לכל יוצר יש דף במייספייס ,ואם רוצים להראות רציניים, חשוב לבדוק עם מי אתם נפגשים ,ממש כמו שמתכוננים לראיון עבודה. במהלך ההאזנה מיכל סיפרה לי קצת רקע על עצמה ,ועל כך שהיא מעוניינת בצילומים שישמשו אותה לעטיפה של האלבום, ובנוסף לחוברת הפנימית ולפרסומי יח”צ. העיקרון המנחה הוא שצילום העטיפה אמור להתקשר לתוכן השירים בדיסק .הוא אמור להיות מושך ומעניין ,על מנת שיבלוט לצד מאות הדיסקים המונחים על המדף יחד איתו ,ועם זאת יתאים לאופיו ולסגנונו המוסיקלי של האמן. הצילומים בדפים הפנימיים של החוברת יכולים להציג תמונות נוספות הקשורות לתוכן השירים ,להציג את הנגנים ,או לתת במה לתמונות נוספות שלא הגיעו לעטיפה ,בנוסף ישנה תמונה אחת שמוצגת על גבי הדיסק עצמו. צילומי ה-יח”צ שונים מצילום העטיפה והם נועדו להציג את האמן בצורה המחמיאה ביותר לצורך כתבות שיתפרסמו מאוחר יותר במגזינים ואתרי אינטרנט .לרוב צילום זה יהיה מסוג פורטרט. חשוב לציין ,שכמו בכל תחום באומנות – אין חוקים ברורים, ואם רעיון שונה מהמפורט כאן הצליח ,סימן שעשית משהו טוב. 82
83
נחזור לביתה של מיכל -בזמן האזנה קבענו להיפגש בבית הספר לאיפור אני שומע לפתע קול גברי מלווה את של עדה לזורגן ,גם אני ,כמוכם ,לא מיכל בדואט קצר ,אני מנסה להפעיל ממש בקיא בעולם המאפרות ,אבל את גלגלי המוח כדי לזהות את הקול בדיקה קצרה בגוגל (הפעם עשיתי שיעורי בית) העלתה כי המאפרת, השרמנטי ,כאשר מזווית העין אני בעלת השם הקליט ,איפרה בן היתר קולט שמיכל מסתכלת עלי במבט שובב ,בעוד היא מנסה לראות אם אני את מריה קארי ,סינדי לאופר וגם אושיות מקומיות כמו סנדי בר ומיכל מזהה מי הבחור המזמר. ינאי (את הגופה ששיחק אקי אבני , “זה עברי לידר?” אני שואל ,ומיכל אגב ,איפר מישהו אחר). מספרת לי שהיא כתבה לו הודעה עדה התבררה כבחורה מקסימה במייספייס בה היא שאלה אם הוא וכובשת ,שגרמה לנו להרגיש כאילו מוכן לעשות לה קולות באלבום, הרעיונות שהעלנו ,אני ומיכל, הוא התלהב מהחומר שלה והסכים. נשמעים כרעיונות הכי טובים בעולם, הוכחה לכך שהחוצפה הישראלית משל היינו דיוויד לה שאפל וגוון יכולה לקחת אתכם למקומות סטפאני ,וכל מה שנותר לה לעשות שאחרים רק חולמים עליהם מפני זה להוסיף טאצ’ של איפור כדי שהם מפחדים לנסות. ליצור תמונה מושלמת .היא גם דאגה ניסיתי ללמוד קצת על האופי של לסטייליסט ולמאפרת צמודה למשך מיכל מהאזנה לשירים ,כדי לנסות ולהבין מה יהיה הכיוון של הצילומים .יום הצילומים. למחרת הפגישה קיבלתי טלפון ניתן לשמוע בקלות כי הסגנון מעדה שנשמעה נלהבת במיוחד – של מיכל הוא רוקיסטי .היא שרה “מצאתי לוקיישן מדהים לצילומים! בעברית כאשר התכנים מתקשרים אני נמצאת עכשיו ליד מלון מדהים לחייה האישיים. ביפו והוא נראה לי בדיוק מה שאנחנו כבר בשלב זה התחלתי להעלות צריכים”... רעיונות בראש ודמיינתי צילום החלטנו להתחיל את יום הצילומים בסגנון אפל ובועט ,בניגוד לצילום שם ,ובמידת הצורך להמשיך ממתקי ורוד ונקי ,המאפיין זמרות ללוקיישן המקורי בו תכננו לצלם, מתחום הפופ. אשר נמצא במרכז תל אביב ,ואותו חשבתי שצריך ליצור צילום שיציג אותה בצורה מיוחדת ,תוך התחשבות אני מכיר טוב יותר מימי צילום קודמים. בכך שזהו אלבום ראשון שלה ,מה שאומר שהיא עדיין לא מוכרת ,כך שחייבים להציג תמונת פנים ואי הסטייליסטים אפשר להתפרע יותר מידי. על סטיילינג ועיצוב השיער היו לאחר מכן הגיע שלב תיאום הציפיות ,אחראים שניים ,או שמא עלי לומר בו מיכל תיארה לי כיצד היא מדמיינת שתיים -גילי אלגבי ועידן כהן – צמד את עטיפת האלבום ,מה הציפיות חמד מוכשרים ומקסימים .לשניים שלה ולאחר מכן מה הדרישות קשרים במספר חנויות בגדים בתל והציפיות שלי (לא לימדו אתכם שלא אביב .מהם למדתי כי מחיר השכרת מנומס לשאול על כסף?). בגד להפקת אופנה יומית הוא כ 10% -ממחיר הבגד ,אם כי לכל סטייליסט יש את הקשרים שלו עם הפגישה עם המאפרת חנויות מסוימות ,הם מקבלים בגדים כמובן שהפקה בסדר גודל כזה לא רבים ואביזרים שונים בחינם. מסתיימת בצלם ,מצלמה וזמרת, מהר מאוד גיליתי כי גילי ועידן, יש להכניס למשוואה גם -מאפרת, כמנהגם של “סטייליסטים תל סטייליסט ,מעצב שיער וכל מיני אביביים אמיתיים” ,פונים אחד לשני גורמים נוספים שאמורים ליצור את בלשון נקבה – “מותק ,תביאי לי את התפאורה לצילום מושלם. 84
השמלה הזו”“ ...וואו את לא מאמינה מה ראיתי אתמול” ,וכמובן “ -את מאאמממת!!!”. מור ז’ביליק ,המאפרת ,רגילה כבר לשניים ,ולא התרגשה יותר מידי מסגנון הדיבור ,גם כשאלה הפריעו לה בשאלות על התאמה של בגדים או בחורים ,בזמן שהיא עסוקה באיפור של מיכל. החיסרון הגדול בצילום עם סטיילסטים הוא העובדה שהם מתערבים רבות בצילום עצמו, ודורשים לצלם את מיכל לבושה בכל אחת מן התלבושות שהביאו לסט, וזאת מטעמי קרדיט ופרסום ,מפני שבגד שלא יכנס לצילומי האלבום יאלץ אותם לשלם מחיר השכרה גבוה יותר לחנות המשכירה. מישהי אמרה לי שביחסים בין בני זוג ,אישה חכמה צריכה לדעת איך לגרום לבחור לחשוב שההחלטות מתקבלות ביחד ,בשיתוף ,כאשר בעצם הבחורה היא זו שקובעת. בעבודה עם גורמים נוספים המצב מאוד דומה -בתור צלם צריך לדעת לגרום לסטייליסטים להרגיש שהם המרכז ושהם קובעים את הסטייל, ועם זאת צריך להבין שאתה הוא זה שיודע איזה בגד יחמיא למצולמת ואיזה בגד יראה טוב יותר בתאורה בה בחרת לצלם ,לכן אתה זה ששולט בסט ולא הם. בעיה נוספת בה נתקלתי היא העובדה כי איפור לוקח זמן ,בין חצי שעה לשעה .מכיוון שהחלפנו לוקיישנים וסטים של בגדים ,נוצר צורך להחליף או לתקן גם את האיפור ,ובגלל חוקי מרפי (חוק 728 סעיף ,2לקטנוניים שבנינו) ,האיפור תמיד גונב לך את שעות האור הטובות ביותר ,על כן מומלץ להתחיל את האיפור מוקדם ככל האפשר, אפילו עוד לפני ההגעה לסט.
הצילומים אי אפשר לומר שעובדי המלון היפואי שמחו על הצוות הקטן שהסתובב להם בין הרגליים בשעת 85
לה שאנחנו נוסעים ללוקיישן אחר, רוק ,והיינו צריכים למצוא רעיונות בוקר מוקדמת ,בה הם עסוקים שונים כדי לשלב אותם בתמונה מבלי שלישי במספר ונקי ממזיקים ,כאשר בניקיונות לקראת שבוע חדש בעצם לקחתי אותה לאותו מקום שיגנבו תשומת לב. ואורחים חדשים“ .לפחות הייתם מראה גדולה שעמדה באחד החדרים ,בדיוק ,מינוס התיאורים על שיחים מביאים איזו דוגמנית עירום” זורק לי אחד מהם .אבל הלוקיישן מקסים ,על גבי שידה עתיקה וכבדה שימשה ואבנים. הלוקיישן השני הינו בעצם מבנה לי כבסיס לתמונה בה מיכל מופיעה מלון שנראה כאילו יצא משנות בפריים פעמיים ,פעם בדמותה ופעם נטוש ,בית יתומים לשעבר ,מוקף ה ,70 -בנוי מהמון חללים וחלונות בעצי פיקוס הנותנים תאורה גדולים שמכניסים הרבה אור פנימה ,בהשתקפות דרך המראה ,כאשר מאוזנת נהדרת לסט עקב הצל שהם הרעיון היה להשתמש בפוטושופ, קירות אבן שנותנים טקסטורה יפה על מנת להחליף את הדמות במראה נוסכים על כל האזור .המאפרת ותמונות משפחתיות שלא קשורות והסטייליסטים עשו את שלהם .אני בדמות מתמונה אחרת אשר צולמה לכלום. ומיכל ,שכבר למדנו להכיר אחד את באותם נתוני חשיפה ,על מנת ליצור למי שקרא את הכתבה על הדול”א השניה התחלנו בצילומים. אפקט מעניין שבמבט ראשון נראה (דוגמנית ליום אחד) בחודש שעבר, כמו השתקפות רגילה ,אך מבט נוסף 300תמונות אח”כ ומיכל מבקשת יכול להבין שגם זמרת ,מוכשרת או יגרום לצופה להבין כי משהו בצילום להסתכל איך התמונות יוצאות. יפה ככל שתהיה ,היא עדיין דול”א, לא מסתדר .החלק הקשה היה ליצור בעיניי הצילומים נהדרים ,אבל על כן תחילת יום הצילומים מלווה שתי תמונות שונות עם אינטראקציה מיכל אומרת שהחולצה לא יושבת בחוסר בטחון ,גישושים וניסיונות עליה טוב ,ולא מחמיאה לה ,על כן ביניהן והן תראנה קשורות אחת להבין מי נגד מי ,בעיקר ביחסים צריך להתחיל מחדש ,כל התמונות לשנייה. שביני לבין מיכל .הסטייליסטים מהלוקיישן החדש נמחקות ומפנות והמאפרת המנוסים מכירים כבר את לדוגמא – דמות אחת מסתכל מקומן להחלפת בגדים זריזה והמשך למצלמה והבבואה המשתקפת הנוהל ,ודוחקים בי להתחיל לצלם צילומים. מסתכלת עליה ,למרות שגם היא בכל מיני אזורים במלון שלדעתם בלוקיישן הנוכחי ניצלנו את העובדה אמורה להסתכל לכיוון הכללי של יראו נהדר. כי המקום בו צילמנו נראה בסה”כ – כמובן שההתחלה קשה ,וכל התמונות המצלמה .באמצעות משחק זה אני די עלוב ומוזנח ,על מנת להבליט את מהשעה הראשונה מוצאות את דרכן יכול ,בעצם ,ליצור אמירה ייחודית שתתאים לאופיו של האלבום ,השונה מיכל .יצרנו קונטרסט בין הלכלוך, בסוף התהליך לפח המחזור ,אבל ההרס ובית היתומים הנטוש לבין מן המיינסטרים הרווח בתחנות לאט לאט נשבר הקרח והצילומים הלבוש המוקפד והמראה הנקי הרדיו. נכנסים לנתיב הנכון .אני ומיכל לאחר שעתיים של צילומים הרגשנו של מיכל ,כדי ליצור הקבלה בין מפתחים שפת סימנים על מנת כי הסט מיצה את עצמו ,אך אין בידינו הדיסטורשן והכאב במילים לבין לפסול בגדים מכוערים מבלי לפגוע הקול הנקי בשירה. מספיק חומר ,על כן החלטנו לשים ברגשותיהם של הסטייליסטים בסוף היום המפרך היה בידינו פעמינו אל עבר לוקיישן נוסף. העדינים ,היא מרגישה נינוחה יותר חומר גלם מספק לתמונת האלבום, מול המצלמה ואני מתחיל לזהות את כבר בדרך כשסיפרתי למיכל על הסינגלים שבדרך ,העטיפה הפנימית, הלוקשיין המאאמממם (מצטער, הזויות המחמיאות לה. צילומי היח”צ ,פייסבוק ,האלבום כאשר מחליפים סט של בגדים ,זוכים חצי יום עם הסטייליסטים ונדבקתי של אימא ,אימא של מרקו ,מרקו הסטייליסטים ,מפאת זהותם המינית בצורת הדיבור שלהם) גיליתי פולו ,פולו ספורט ,ערוץ הספורט, המגובשת ,לשהות באותו החדר ביחד שיש לה פחד קטן מחרקים ,ממש קטנטן ,פצפון ...כל כך קטן עד שהיא ערוץ החיים הטובים ,חיים משה – עם מיכל ,בעוד אני נאלץ להמתין טוב ,הבנתם את הרעיון ,ואני מניח בטוחה שמאחורי כל שיח בלוקיישן במסדרון ,כך שכל תייר חולף חושב שהבדיחה גם ככה כבר לא רלוונטית, שאני סטוקר מצוי המחפש הזדמנות המיועד מחכה לה נחש קוברה כי המגזין יוצא רק פעם בחודש. אימתני ,ומתחת לכל אבן מסתתר להציץ לאיזו תיירת שוודית נאה. למען האמת ,כמה ימים לאחר ניסיתי להשתמש באווירה המיוחדת נחיל עקרבים שחורים ,אותו אחד הסט ,מיכל התקשרה ואמרה שהיא שהשתתף בסרט המשובח – מלך של בית המלון -בטקסטורות מרגישה שהסט הזה לא לגמרי העקרבים .2ניסיתי להרגיע אותה המיוחדות שעל הקירות ,ובחלונות משקף אותה ואת הדרך בה היא בטענה שאנחנו באמצע תל אביב, הגדולים ,על מנת לקבל את רוצה להציג את עצמה ,ושחסרות לה והחיה הכי פראית באזור היא כלב הייחודיות שרצינו להתאים לסגנון תמונות “אמיתיות” שלה ,ולא כאלה פקינז ,אך זה לא עזר. המוסיקלי של מיכל .הבגדים שהופקו בהפקה נוצצת .לכן נפגשנו שהסטייליסטים הביאו התאימו מאוד הבנתי שעלי למצוא פתרון יצירתי, ולכן החלטתי פשוט לשקר -סיפרתי כשבוע לאחר מכן ,רק אני והיא ,בלי להפקת אופנה ,אבל פחות לזמרת 86
87
מאפרות ובלי סטייליסטים ובלי לוקיישנים מפוצצים ,רק כדי לצלם כמה תמונות פורטרט פשוטות .אני יודע שמדובר בסה”כ בעבודה נוספת ,אחרי שכבר השקענו זמן ומאמצים רבים בסט המקורי ,אבל בסופו של דבר הכי חשוב שהלקוח ירגיש מסופק ויקבל את התוצאה אליה הוא קיווה להגיע.
בחירת הצילומים כמובן שהייתי יכול להשתמש במילים כמו “תעבורת רשת” “תשלח לי את תמונה 2104בבקשה” ו”-פינג פונג במייל” כדי לתאר את השלב המורכב של בחירת התמונות .אבל ,מי שמעוניין לקרוא יותר על עניין זה ,יכול להיכנס לבלוג הצילום של”תומר יעקובסון” “ ”thetomerאשר כתב מאמר המציע כיצד לסנן ולבחור צילומים אחרי יום צילום ,ועל כן אני לא ארחיב בעניין. את העריכה של התמונות הנבחרות התחלתי לבצע בעצמי ,אך משרד יחסי הציבור העדיף להשתמש בעורכת הגרפית שלהם ,על מנת לעצב את עטיפות הסינגלים ואת חוברת הדיסק ,מצד אחד זה נהדר מפני שזה מוריד ממני הרבה שעות עבודה ,גם בבחירת התמונות וגם בעריכה ותיקונים ,אך מצד שני ,העריכה היא איננה שלי ,והתוצאה הסופית עלולה שלא למצוא חן בעיניי ,כך יוצא שאני חתום על משהו שהוא לא שלי במאת האחוזים וייתכן ויציג אותי בצורה פחות מקצועית משהייתה מוצגת לו הייתי עורך בעצמי. לשמחתי נעשו בחירות טובות ,וגם העריכה הסופית מוצאת חן בעיניי ,כך שבמקרה הזה הדברים הסתדרו לטובה. ביום בו יצא האלבום לחנויות ,אימא שלי כבר חזרה הביתה עם הדיסק ביד. והרי שכולנו יודעים שלא באמת חשוב איך יצאו הצילומים או כמה מאמץ השקענו בהם – העיקר שאימא תהיה גאה. לאתר של מיכל גבע
http://www.myspace.com/michalgeva
לאתר של ניר גייגר
http://www.nirgeiger.com
88
89
סוף מעשה בתאורה תחילה! קורס תאורה מעשית בהדרכת תומר יעקבסון
כתב וצילם :עודד וגנשטיין
Made in ISRAEL
רו צי ם צי לו ם א ק זו טי ו א ין כ סף לכרטיס טיסה? המדריך השל ם לצילום גיאוגרפי בישראל
לא אחת נחות עינינו על צילומים מרהיבי עין מהודו, סין ,פרו או יעדים אקזוטיים אחרים בעולם .אנו מביטים בפורטרטים האקזוטיים המציצים אלינו מין התמונות- החריצים המיוחדים בפנים הטיבטיות ,הססגוניות בתלבושות של נשות פרו והעין “טובעת” בצבעים 92
מהתמונות של הודו“ .כמה חבל! למה השכן שלי לא ניראה ככה!” .אז אולי רגש קינאה קטן מזדחל לליבנו “אם רק היה לי כסף לנסוע ל______ (השלם את החסר) גם אני הייתי יכול להוציא תמונות מדהימות כאלה” .זו תחושה שמוכרת לכולנו .היא נפוצה במיוחד שהיא פוגעת
בזמן שהותנו מול מסך המחשב במשרד .בדרך כלל כתבותיי במגזין עוסקות במקומות רחוקים ואקזוטיים בעולם ואיך להתכונן לנסיעה אליהם אך הפעם כתבה שכולה מוקדשת לצילום כאן ,בישראל. אז איך בכל זאת מתחילים עם צילום תרבות גיאוגרפי
שאין אפשרות לצאת ליעדים אקזוטיים? מאיפה מקבלים השראה? הכרות עם עבודתו של הצלם הגיאוגרפי, המקומות הסודיים שבהם כדאי לצלם וכל זאת מבלי לצאת מהארץ .כל זאת בכתבה שלפניכם.
93
שבירת מיתוסים בנוגע לעבודתו של הצלם הגיאוגרפי קודם כל חשוב להכיר בעובדה חשובה בנוגע לעובדתו של הצלם הגיאוגרפי .אשר תמונותיו מתפרסמות במגזינים ואתרי האינטרנט השונים בעולם .בתשעים ותשע אחוז מהמקרים המסע ממומן מכיסו הפרטי של הצלם אשר מקווה לכסות לפחות חלק מהוצאות הטיול על ידי מכירת התמונות לאחר מכן .ישנם אחוז קטן של יחידי סגולה בעולם צילום הסטילס שנשלחים למסעות מיוחדים ואקזוטיים על “חשבון המערכת” ובמימונה הבלעדי .לרוב זה יהיה בתמורה לסיקור בלעדי למערכת מגזין שהיא גדולה ויוקרתית מאד( .יוצאים מהכלל הם אזורי מלחמה מסוכנים ומסוקרים ואזורים מסכני חיים אליהם נשלחים צלמי עיתונות מטעם מערכות חדשות ולא לצילום “צבע” ותרבות) .עובדה שנייה שחשוב להכיר בה היא שרוב רובם של הצלמים הגיאוגרפים המטיילים ומצלמים ברחבי הגלובוס עושים זאת לרוב בתנאים סגפניים והסתפקות במועט .שינה במקומות זולים, הסתפקות באוכל רחוב ושימוש בתחבורה מקומית בלבד. אלו התנאים המאפשרים להם לצאת לטיולים הדחופים
94
במימון עצמי ועדיין להישאר עם פלוס בבנק .תנאיי טיול כאלו לא בטוח יתאימו לכל אדם .אז איך בכל זאת הופכים לצלם גיאוגרפי פה בארץ ?
הבנת הפוטנציאל תארו לכם שהייתם שומעים על “ארץ אקזוטית שמערבת בתוכה בליל אדיר של תרבויות ממזרח ומערב ,ערים עתיקות בנות אלפי שנים בהן שווקי תבלינים צבעוניים לצד אזורי הייטק שוקקים ומסיבות פרועות כל הלילה. שמורות טבע ,הרי שלג ומדבר צהוב .האור קצת קשה וחזק בשעות הצהריים אך בבחינת מזג אוויר אפשר לצלם כמעט בכל ימי השנה .היא לא מצריכה חיסונים מיוחדים ,כרגע טיול בה נחשב בטוח יחסית אך מדיי יום חמישי הרחובות מלאים בלובשי מדים בני 18עם נשקים אוטומטים (כולל חיילות מהממות ביופיין), אה וגם המטבח בה הוא מעולה” .אני מניח כי ניחשתם באיזה מדינה מדובר .מדינת ישראל עולה עשרות מונים בהזדמנויות הצילום שבה על רבות ממדינות אירופה המשמימות שאולי “לוקחות” את ישראל בצילומי נוף וטבע אך בכל הנוגע בבליל התרבויות והאקזוטיקה
ישראל היא ש”מנצחת בהליכה” .דבר נוסף שישלזכור הוא שצילום גיאוגרפי הוא תלוי מקום .מניסיוני צילום גיאוגרפי כאן הוא מוקד משיכה גדול לצופים מארצות שונות לנו כמו ארצות המזרח למשל אשר צופים בתמונות בהשתהות .אפשר להתווכח על איכות החיים כאן ,על גובה המיסים ,על המשתמטים ועל חובת המילואים אבל על דבר אחד לא ניתן להתווכח ישראל מהווה כר מדהים לצילום תרבות.
לקבל השראה אם עדיין לא הצלחתם לראות את האקזוטיקה הקיימת כאן ,נסו לראות את המדינה בעיניו של התייר .לא אחת טיילתי כאן במדינה עם המלצות מספר “הלונלי פלאנט” על ישראל באנגלית .תופתעו לגלות איך היחס אליכם משתנה כאשר אתם מסתובבים בירושלים עם כובע קש מטופש ומצלמה .אתם תתחילו לראות את הדברים אחרת –”חדשים” יותר .אפשר ליצור קשר עם תיירים או מטיילים השוהים כאן בארץ בעזרת פורומים או קבוצות עולמיות ולהציע להם לצאת לצלם באופן משותף .יכול להיות שהם דווקא אלו שיגלו לכם את המקומות היפים ביותר לצילום .מומלץ בחום!
לעבוד עם כל החושים כשהייתי בתחילת דרכי המקצועית המשפט שאולי הכי הצליח לעורר בי רגשות שליליים הוא “ -הדברים הכי מעניינים לצילום מחכים בפינת הרחוב שלך” .זה כל כך עיצבן אותי .מי שיצא לו לצלם בחו”ל יודע שברגע שטעמת “צילום מחוץ לישראל” רף הגירוי יורד וקשה מאד לחזור להתרגש מלצלם את הפרחים באדנית החלון או את החתול בפח הזבל השכונתי .אז במקרה הטוב אנו מחפשים בכוח את המקומות המעניינים לצלם כאן בישראל או במקרה הרע מאד (מבחינת ההתפתחות מקצועית) פשוט משאירים את המצלמה להתאבק בארון עד שיש כסף למסע הבא .אז קודם כל חשוב לקבל השראה (פיסקה קודמת) ודבר נוסף שהכרחי הוא לפתוח את האוזניים והעיניים -בכל שכונה ,בכל משפחה ולכל אדם יש סיפור ,ישנה טרגדיה ,ישנו אירוע או יופי מיוחד, פשוט צריך להיות ערים לסיפורים הללו ולחשוב איך ניתן להביא אותם לידיי ביטוי ויזואלי .בביקור בתערוכת הצילום העיתונאי העולמית שהייתה לאחרונה בתל אביב הבנתי כי לא מסעות חוצי יבשות הם אלו המביאים סיפור עיתונאי מצולם משובח אלא דווקא האמירה המקומית והסיפור האישי ,לא משנה אם זה מרחק אלפי ק”מ או סיפור המשפחה מהדלת ממול.
95
מחפשים קומפוזיציה אלוהית? ולהוציא משם את הזווית הייחודית והקול האישי שלכם: הציוד הדרוש לכם לצילומים אקזוטיים ,שווקים צבעונים ואוכלוסיה מגוונת : בשביל לצלם כאן בארץ אין צורך בהכנות ארוכות או יפו ,ירושלים ,עכו ,קיסריה ,כפרים בצפון ובדרום. באריזות מסובכות .תנאי מזג האוויר המדהימים שלנו לצילומי שוק :ראו כתבה בגיליון קודם (גיליון )6מדריך מאפשרים צילום כמעט בכל יום ,בלי הסחבות עם ציוד לצילום בשוק. מסובך או אריזה מוגנת .אור השמש החזק והקשה בשעות צהריים יצריך אולי שימוש בפלאש חיצוני ממלא לצילומים דינאמיים ותוססים של פעילות ותזזיתיות: העיר שלא נרדמת תל אביב. ( )FILLאו פשוט הימנעות מצילום בשעות הצהריים לצלמי הטבע :הצפון והדרום וגם יודעי דבר ידעו לספר החזקות .התאימו את העדשה וגודל הציוד לסוג הצילום בו אתם מעוניינים להתמקד .לצלמים הגיאוגרפים :עדשה לכם על שמורות טבע מדהימות במרכז בעיקר של בעלי כנף. רחבת זווית ועדשת פריים לפורטרטים יכולות להספיק. חפשו את יוצא הדופן :למרות בליל התרבויות וזה לאנשים שנוטים לצילומי הטבע עדשת TELEאו מאקרו שאנחנו בני הדת העתיקה בעולם מדינתנו ממועטת (במקרה של הטבע הזעיר) היא בגדר חובה. פסטיבלים וחגיגות .אולי עודף הציניות מונע מאיתנו לחגוג אבל צאו לצלם כאשר יש כאלו בסביבה– פסטיבל המקומות שמהם כדאי להתחיל אם בכל זאת בא לכם לצאת מהפרברים אל מחוץ לשכונה הגאווה ,מצעד האהבה ,עצרות פוליטיות בכיכר רבין .כל המקומית שלכם -אפשר להתחיל מההמלצות המופיעות אלה יספקו לכם שלל של התרחשויות וסיפורים מיוחדים. כאן .חשוב לזכור שהמלצות אלו הן המלצות כלליות ועל כל כר פורה של צבע מתחרים מספר צלמים ,האתגר Oded.wagen@gmail.com הוא ללכת למקום שהוא “חרוש” (שוק הכרמל לדוגמא)
קורס צילום מתקדם 96
ויהי בוקר...
ויהי ערב,
כיוון שאנו מצלמים ממרחקים קצרים ביותר ,כמות האור החוזר מהאובייקט מזערית ,בנוסף העובדה שעומק השדה קטן ככל שהקירבה גדלה מכריחה אותנו במקרים רבים לסגור את הצמצם כדי לקבל חלק גדול יותר מהאובייקט בפוקוס .שני גורמים אלה מובילים לצורך בזמני חשיפה ארוכים במיוחד, דבר המקשה מאוד על צילום מהיד ללא פלאש .בנוסף סקר אלון את השימוש בפלאש לצרכי מאקרו ,והדגים את יתרונותיו וחסרונותיו .כמו צלמי מאקרו רבים ,חסרונות הפלאש גרמו גם לי להימנע ככל הניתן מצילום מאקרו בעזרת תאורה מלאכותית ,מה שמותיר אפשרות אחת – צילום באור טבעי .במאמר זה אסקור את תהליך צילום המאקרו בתאורה טבעית.
כתב וצילם :ארז מרום
אך תחילה נבחן עניין אחר ,הקשור בצורה עקיפה לנושא התאורה.
מכוונים ,מפקסים ,רק כדי לגלות שהחרק כבר מזמן פרש כנפיו ועף לו.
בצילום בעלי חיים בטבע בכלל וחרקים בפרט ישנה בעיה אם כך ,מה עושים? איך מגיעים לתוצאות טובות כאשר לא ניתן אפילו להתקרב לאובייקט? כיצד גורמים לחרק די מרגיזה :לבעלי החיים ,אם לומר זאת בעדינות ,לא תמיד מתחשק להישאר ולדגמן לנו .ליתר דיוק ,יש סיכוי לקפוא במקום מספיק זמן כדי לאפשר לנו להתמקם ולצלם תמונה איכותית שלו? התשובה פשוטה לתיאור, גדול שכשנראה את בעל החיים שנרצה לצלם וכשזה יבחין בנו ,הוא יבחר להראות לנו דוקא את אחוריו ,כאשר אך לא תמיד קלה ליישום. הוא בורח חיש קל למקום בו לא נטריד את מנוחתו. מבט מהיר במידע הצילומי ( )Exifשל תמונות שצילמו בצילום חרקים הבעיה גדולה שבעתיים ,כיוון שרובם צלמי מאקרו מנוסים יניב נתון מעניין :רוב התמונות הגדול מצוייד בכנפיים ,היעילות במיוחד להתחמקות צולמו בשעות בוקר מוקדמות ,אפילו מוקדמות מאוד, מטורפים ומצלמי מאקרו מתוסכלים .צלמים רבים שעות שבני אדם נורמליים רק מתעוררים בהן .מה גרם רודפים אחרי פרפרים ,יורדים לפזצט”א ,מתמקמים, 98
99
ולצלם אותם בנחת ,ללא חשש שיברחו .יותר מזה ,נוצר לאותם צלמים משוגעים לכאורה להתעורר לפני עלות מצב לא-מציאותי לכאורה ומאוד מפתיע בו אנו יכולים השחר ,להתלבש ,לקחת את תיק הצילום ולנסוע לשדה ממש ללטף את החרקים ,במובן המילולי של המילה- לצלם בשעות כאלה? אותם צלמים ידעו היטב מה הם עושים .הם ידעו ששעות הבוקר הן הטובות ביותר לצילום חוויה מיוחדת מאוד. מאקרו ,ולכך מספר סיבות. יש יתרונות נוספים בצילום בשעות הבוקר .אחרי לילה לח במיוחד ,מכוסים החרקים בטיפות טל קטנטנות הסיבה הראשונה היא התאורה .בבוקר ,לפני זריחת הנותנות לתמונה מראה מיוחד ונהדר .הרוח ,שהיא אויבו השמש ,או כאשר השמש זרחה אך היא מוסתרת על הגדול של צלם המאקרו ,בדרך כלל אינה נושבת בחוזקה ידי עננים ,האור רך ואחיד .אם נקביל זאת לתאורה לפני זריחת השמש ,מה שמאפשר קבלת תמונה חדה גם מלאכותית ,הרי שכאילו פרשו לנו מרכך (דיפיוזר) ענק על כל השמיים .היתרון ברור -תאורת הבוקר הרכה תיתן בחשיפות ארוכות המאפיינות צילום מאקרו. לנו תמונה מפורטת ונעימה לעין ,ללא חלקים בהירים או חשוכים במיוחד ,ללא קונטרסט מוגזם או הבדלי חשיפה אך לצערנו ,יש לצילום בתאורת בוקר גם חסרונות .אני חדים .צילום בעזרת פלאש או בשמש חזקה וישירה יגרמו לא מדבר על הקושי לקום בחמש בבוקר ולצאת לקור- הכוונה היא לחסרונות צילומיים טכניים .נחזור לרגע פעמים רבות ל”שריפה” (חשיפה מוגזמת) של חלקים באובייקט הפונים ישירות למקור האור ,ולהצללה מוגזמת לבעיות התאורה המאפיינות צילום מאקרו .זוכרים? מחסור באור חוזר וצמצם סגור .לכך נוסיף כעת את של חלקים המוסתרים ממקור האור. העובדה שתאורה טבעית אחידה ורכה היא בדרך כלל גם הסיבה השניה היא תנועתם (או יותר נכון חוסר תנועתם) חלשה (בהשוואה לשמש ישירה ,למשל) ,ואנו עומדים בפני בעיית תאורה לא פשוטה .לעיתים קרובות מגיעים של האובייקטים .חרקים (ופרוקי רגליים אחרים) אינם בעלי טמפרטורת גוף קבועה ,ובדרך כלל הם קופאים על צלמי מאקרו לחשיפות של שניה 5 ,שניות 10 ,שניות, ואני מכיר צלם אחד לפחות שאף משתמש במצב BULB מקומם במהלך הלילה .כאשר אנו מוצאים אותם בשעות לצילום מאקרו! כמובן ,הדרך היחידה לצילום איכותי הבוקר המוקדמות ,הם עדיין לא צברו את האנרגיה הדרושה להם כדי לנוע מהר או לעוף ,וכך נוכל להתמקם בזמני חשיפה כאלה היא שימוש בחצובה ובשלט רחוק 100
(כבל משחרר) .ואכן ,חצובה פותרת את בעיית הרעידות ומאפשרת חשיפה ממושכת באופן יציב ,מה שהופך אותה לאביזר הראשון בחשיבותו לצילום מאקרו ,אחרי מצלמה ועדשה כמובן .ללא חצובה ,ועם בעיות התאורה שהזכרנו לעיל ,קבלת תוצאות איכותיות היתה הופכת למשימה קשה עד בלתי אפשרית .חשיפה של מספר שניות בהחזקה ידנית לעולם תניב תמונה מטושטשת, לא משנה כמה יציבות הידיים שלנו .אם נבחר להעלות את הרגישות ( )ISO Equivalentכדי להוריד את מהירות החשיפה ,תיווצר לנו גרעיניות ורעש צבעוני ,שתפגע קשות באיכות הטכנית ,גם אם יתאפשר לנו לצלם במהירות סבירה .אם נבחר לפתוח צמצם ,ניקח על עצמנו סיכון שחלקים גדולים מגוף האובייקט יתקבלו מחוץ לפוקוס .בכל מקרה ,אנו פוגעים בתמונה. אם כן ,חצובה היא פריט חובה עבור מי שרוצה לצלם בתאורת בוקר טבעית .כשחושבים על זה ,החיסרון היחיד שלה הוא העובדה שצריך לסחוב אותה ולדעת כיצד למקם ולכוון אותה היטב .כנגד ,מאפשרת לנו החצובה להתעלם מרוב בעיות היציבות והתאורה ,ולצלם בנחת, בתאורה נכונה ,ברגישות נמוכה ובצמצם סגור .יתר על כן ,מאפשרת החצובה עבודה ממושכת ללא התעייפות. לדבר חשיבות רבה ,כיוון שפעמים רבות מתארכים הצילומים והם דורשים ריכוז רב ופעילות גופנית
ומנטלית לא קלה .כאשר נדרש כוונון עדין במיוחד ,ניתן להשתמש בראשי חצובה מיוחדים ובאביזרים נוספים הנותנים דיוק שלעולם לא היינו יכולים להשיג בצילום ידני .נסו אתם להישאר מכוונים וממוקדים בצילום מן היד כאשר אתם מצלמים פורטרט של זבוב! גם היכולת לחזור על אותו צילום מספר פעמים אם יש חשש שמשהו “התפקשש” חשובה בצילום מאקרו ,וכאשר המצלמה מוצבת על חצובה יציבה היכולת הזו מתקבלת אוטומטית. בסך הכל ,לי זה נשמע כמו עסקה טובה מאוד. כמה מילים על בחירת חצובה לצילום מאקרו :למרות שפעמים רבות אנו מגיעים לחשיפות ארוכות ,אין צורך לקנות חצובה גדולה וכבדה .חצובה כזו היא מסורבלת, קשה יותר לתפעול וניוד מהיר ופחות מתאימה לצילום מאקרו .הסיבה הראשית היא אדישות לרוח -אם נושבת רוח חזקה ממילא לא נוכל לצלם מאקרו ,ולכן החצובה תשמש אותנו רק למקרים של רוח קלילה לכל היותר, שלא תשפיע על יציבותה .בנוסף ,רוב צילומי המאקרו מצריכים הארכה מזערית (אם בכלל) של רגלי החצובה, וכך אנו מרוויחים יציבות גם בחצובות קלות יחסית .הדבר שכן חשוב להקפיד עליו הוא יכולת פתיחת רגלי החצובה כך שתהיה נמוכה ככל האפשר .בחצובות בעלות מוט מרכזי יש לוודא כי הוא ניתן להסרה ,אחרת הוא יפריע בצילום אובייקטים הקרובים לקרקע .כדאי לבחור חצובה 101
בעלת אפשרות להחליף ראשים ,כדי שנוכל להתקין עליה ראש מיוחד למאקרו ,במידת הצורך .מנסיוני האישי ,אין צורך לפחד מחצובות בעלות משקל נשיאה מוצהר נמוך .אני משתמש כבר זמן רב בחצובה שהמשקל המוצהר אותו היא מסוגלת לשאת הוא כ 2-ק”ג ,בעוד שאני מעמיס עליה דרך קבע פי שניים ויותר .כאשר הרגלים פשוקות ולא מוארכות יותר מדי ,היציבות מושלמת. בחירת הראש לחצובה חשובה גם היא .באופן כללי כל ראש יכול לשמש למאקרו ,אם כי יש ראשים המתאימים יותר .ראשים תלת-ממדיים וראשים כדוריים מבצעים את עבודתם נאמנה (בתנאי שהם איכותיים מספיק) ,אך יכולים להוות מקור לתסכול בגלל אי-יכולת לדייק מספיק בכיוון .הראש המתאים ביותר למאקרו הינו ראש תמסורת (Geared ,)Headבעל יכולת כוונון עדינה ,החיונית לצילום של פרטים זעירים. ובכן ,ראינו ששעות הבוקר המוקדמות הן הזמן הטוב ביותר לצילום רוב תמונות המאקרו .ארצה לסייג זאת ,ולהזכיר שיש תופעות רבות שבלתי אפשרי לצלמן בשעות בהן החרקים אינם פעילים .מן הסתם ,אי אפשר לצלם שפירית בתעופה ,פרפר יונק צוף מפרח או זבוב טורף עם טרף כאשר חסרה להם האנרגיה הדרושה כדי לנוע ולבצע את הפעולות הללו! כדי לצלם תופעות כאלה ,עלינו להחזיר את החצובה לתיק, להפשיל שרוולים ולהתחיל לרדוף אחרי החרקים ,אך זו כבר אומנות אחרת.
102
103
הפליטים ֿ האחרונים כתב וצילם :פליקס לופה
כבר כשלוש שנים מאז שטף את מדינת ישראל נחשול של פליטים ממדינות אפריקה הנמצאות בסיכסוכי דמים פנימיים .אין ספק שהדבר תפס אותנו לא מוכנים :ככה באים? בלי להודיע? בלי לצלצל קודם? אולי אנחנו לא בבית ? נכון, גם אנחנו לא היינו בבית כאלפיים שנה .זו הרי אחת הסיבות שבשלהן זנקו לעזרה עמותות וקבוצות אזרחים המאמינות במתן עזרה מתוך דוגמה אישית וללא תנאים או גבולות .רשויות המדינה התמהמהו במתן עזרה וקבלת החלטות נבונות .לתזמון יש חלק מכריע בעיצוב היחסים בינינו לבין גל הפליטים .שום גוף ממשלתי לא היה מעוניין לקחת על עצמו אחריות לקבוצה כה גדולה ,שונה ובעייתית .דווקא לנו יש נסיון עשיר בהבאת קבוצות גדולות לישראל וטיפול יסודי בהן ,אולם (הבדל קטן) אלו היו יהודים ואילו הפליטים עכשיו לא היו מבני עמנו ...ממשלת ישראל איננה יודעת כיצד לעכל אותם .עד היום היא מעכלת ולועסת ,אך אינה מבינה את הטעם בנוכחותם .יש שאינם מבינים ויש שכבר רוצים לירוק ולסלק. 104
105
על קביעת דרגת הסיכון של מדינות המוצא של הפליטים אחראית הסוכנות לפליטים של האו”ם ועל פי נתוניה קובעת מדינת ישראל את יחסה אל אוכלוסיות הפליטים .הנה לדוגמה הפליטים שמוצאם בסודן והגיעו לישראל .כל אלו חצו את הגבול לישראל ממצרים. למעשה כל אדם שברח מהטבח בסודן שהה במצרים בממוצע כחמש שנים ,לפני בריחתו משם לישראל. מה גורם לאלפי אנשים לנטוש את ביתם ועבודתם במדינתם (הזמנית) החדשה לנוס על נפשם ,לסכן את חייהם וחיי ילדיהם כשהם נסים ממדינה כמצרים, שקיבלה אותם כפליטים ,הקימה עבורם מחנות ואיפשרה להם לחיות ,לעבוד וללמוד במדינתם? ומדוע יברחו דוקא לישראל? האין זו האוייב האכזר עליו סיפרו להם מאז ילדותם בסודן? אם תעלעלו בדרכונו של כל סודני תופתעו בוודאי לגלות שעל אחד העמודים מתנוססת חותמת בולטת במיוחד המכריזה שלאזרח סודני זה הזכות לבקר בכל מדינה בעולם למעט ישראל! אז הנה קצת רקע על מבקשי המקלט בישראל ובמצרים על פי נתוני האגודה לזכויות האזרח: על פי ההערכות נע מספרם של המהגרים במצרים כיום בין 750,000ל 4 -מליון בני אדם .כ -43,000 מתוכם רשומים כמבקשי מקלט או הוכרו כפליטים על ידי האו”ם .הסודנים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בקהילת המהגרים במצרים .באשר לישראל מאז שנת 2006ביקשו בישראל מקלט למעלה מ- 20,000פליטים,מבקשי מקלט ומהגרים ,מרביתם מאריתריאה,סודן וחוף השנהב .רובם הגדול של אלו נכנס דרך גבול סיני שבין מצרים וישראל .רבים שילמו למבריחים אשר הובילו אותם עד מרחק הליכה מן הגבול ,בצידו המצרי .אף שממשלת מצרים הגדירה את הגבול כשטח צבאי סגור ,חלק ניכר מן הגבול באורך 266 ק”מ ,פתוח פיזית ,מצב שאותו החליט לאחרונה ראש ממשלת ישראל ,נתניהו ,לשנות..
יציאת מצרים רבים מהסודנים המנסים לחצות את הגבול לישראל הם מבקשי מקלט ופליטים שנאבקו במשך שנים בקשיי החיים במצרים .מהגרים סודנים אחרים נמלטו ,ככל
106
107
הנראה ,מאימת הסכסוך המזוין בדארפור וחצו את מצרים בנתיב ישיר לישראל. מסתבר מכל זאת שלהיות פליט סודני במצרים זה לא תענוג גדול .עדויותיהם של פליטים סודניים ,שהגיעו לישראל מציגות תמונה מדאיגה ,מזעזעת למען האמת ,באשר למעללי ה”אדונים” המצריים כלפיהם .עצם היותך סודני במצרים מציבה אותך ,כמעט תמיד ,בדרגה הנמוכה ביותר מבחינה אנושית ,ביחס לאזרח המצרי, וזאת אפילו מבלי להיות פליט .במשך שנים רבות שירתו סודנים את אדוניהם המצרים בבתיהם ,לעיתים בתנאי עבדות. נשיהם סבלו מהטרדות מיניות ואונס, שהיו דבר שבשיגרה .לשוטט ברחובות העיר בשעות החשיכה ,היה עבורם ענין מסוכן .לעיתים קרובות היו גברים סודניים חוזרים לבתיהם שדודים או מוכים בידי חבורות רחוב ,ללא כל סיבה .לעיתים יש מהם הנרצחים לשם סחר באיבריהם .רבים מפליטי סודן מספרים ,שבמשך הזמן למדו לוותר על ביקורים ,אצל רופאים ,אפילו פשוטים ,אפילו אצל רופאי שיניים .הם מספרים על פליטים ,שהגיעו לטיפולים פשוטים במרפאות מקומיות ושם הורדמו. כשהתעוררו מצאו את עצמם ברחוב בלי
108
כליה ,במקרה הטוב ,וללא איברים אחרים, דבר ,שהביא למותם ,במקרה הרע .תלונות שהוגשו לרשויות לא טופלו ,המשטרה המקומית עצמה עין והיא מתעלמת משיתוף הפעולה,הידוע לכל ,בין סוחרי איברים לבין רופאים בכירים בבתי החולים המצריים .פליטים שהתלוננו ,קיבלו איומים מהמשטרה המקומית. בסוף ספטמבר ,2005קיימו פליטים ומבקשי מקלט סודנים משמרת מחאה בפארק מוסטפא מחמוד הסמוך למשרדי נציבות האו”ם לפליטים בקהיר .פעולת המחאה התרחבה ולבסוף כללה 2,000משתתפים ונמשכה שלושה חדשים .המפגינים הציגו לסוכנות האו”ם לפליטים רשימת דרישות ,חלקן נוגעות לתלונות שכלל אינן מצויות בסמכותה של הנציבות ,כולל ,למשל, העלאת קצבאות המחייה .ב 30-לדצמבר פיזרה המשטרה המצרית את ההפגנה באלימות ,מאות סודנים נהרגו ,ומאות נעצרו. עשרות מהם נעדרים עד היום ,ולאיש אין מושג להיכן נעלמו .אותו אירוע נחקק בזכרון הקולקטיבי של הפליטים הסודנים ,חלקם ציינו את האירוע כסיבה המרכזית לבואם לישראל.
109
בחודש ספטמבר ,2007לאחר שגורמים ישראליים רשמיים קישרו בין אסונם של תושבי דארפור לבין אסון היהודים בשואה, הורה ראש הממשלה דאז ,אהוד אולמרט ,להעניק ל – 500 (מספר ששונה מאוחר יותר ל – )600מפליטי דארפור היתרי תושבות ארעית ,הניתנים לחידוש (“מעמד א .)”5/ההחלטה התקבלה תוך התעלמות ממהגרים סודאנים רבים אחרים ,שאינם דארפורים שלהם טענות תקפות לא פחות למעמד של פליטים. ההחלטה גם ולא חלה על מאות דארפורים נוספים ,שהגיעו לישראל לאחר התאריך הקובע. בניגוד לסודנים שהחליטו לצאת למסע לישראל ,מרבית ההפליטים מאריתריאה שוהים במצרים זמן קצר ואינם מבקשים בה מקלט .אזרחים אריתראים שנמלטים למצרים ולישראל מבססים את בקשותיהם למעמד של פליט על כך ,שהתחמקו משירות צבאי קשה וממושך המוטל עליהם (העלול לפעמים להפוך לבלתי מוגבל בזמן) ועל כך שאם ייתפסו ,הם עלולים להיחשף לעינויים או אף להוצאה להורג .לבקשות למקלט מדיני במצרים או בישראל היתווספו גם עילות הנובעות מעצם העזיבה של מדינת מוצאם .ממשלת אריתריאה רואה בתושבי המדינה המבקשים מקלט מחוצה לה בוגדים וככאלה מרחפות מעל ראשיהם סכנת מעצר ,עינויים ומאסר לתקופות ממושכות מאד, אם יחזרו .ממשלת ישראל העניקה רשיונות עבודה הניתנים לחידוש (“אשרות ב )”1/לכ -2,000אריתראים שהגיעו לישראל לפני ה -25בדצמבר .2007אריתראים שהגיעו לישראל לאחר תאריך זה החלו לקבל אישורי עבודה בחודש פברואר ,2008 אולם מסמכים אלה אינם מתירים להם מגורים בתל–אביב או בירושלים. אנו באנו ארצה... זרם הפליטים שהגיע אלינו מגבול מצרים דילג מעל חופיה היפים של תל אביב והתנקז למקום האחרון ,שאליו היה אמור להגיע -הביוב של מדינת ישראל ,התחנה המרכזית הישנה. אז מה היה לנו שם? פשע,סמים ,זנות, ,זוהמה,סוחרי סמים, נרקומנים,עכברושים,מחלות ועוד מכל טוב ...בקיצור ממלכת הבלתי רצויים של החברה הישראלית !!! ואלה התקבצו בהמוניהם ,בסקרנות ,בגינת לוינסקי לקבל בברכה את הבלתי רצויים החדשים. הזונות הרימו חצאית קצרה ואמרו”:סוף סוף הגיעה קליינטורה חדשה” ,הנרקומנים גילגלו עיניהם ואמרו”:סוף סוף יהיה ממי לגנוב” ,סוחרי הסמים שיפשפו ידיים ואמרו”:סוף סוף יהיה עוד מישהו לדחוף לו חומר” .בעלי הדירות והמתווכים לחצו ידיים ואמרו”:זכינו בפייס” .והפליטים המאושרים על כך שחייהם ניצלו ע”י “האויב האכזר” לא ידעו את נפשם מרוב רצון להודות לנו .הם נפלו אפיים ארצה ,נישקו את האדמה ושאלו ”:האם הגענו אל ארץ הקודש”? ללא ספק מדינת ישראל היא כיום מן המתקדמות בעולם בתחום המדע ,אולם הפעם נראה כי המדען המטורף עשה ניסוי אחד יותר מידי .כל אזור התחנה המרכזית נראה מלמעלה
110
111
אותם מכאן .בדרך אספה דודה כלשהי את הילדים וכולנו כמעבדה אחת גדולה לניסויים בבני אדם .כאילו מישהו זרמנו לעבר גינת לוינסקי הגדולה .כל אותו היום דיברו שם אמר”:בוא ניקח אנשים שפויים ונשים אותם במקום בחדשות ,ברדיו ובעיתונים על פליטי דארפור .הימים לא שפוי ונראה תוך כמה זמן הם ישתגעו .אם יתחילו חלפו וזרם הפליטים לכיוונה של התחנה המרכזית רק להשתולל נרדים אותם !!!”. גבר ,גינת לוינסקי נראתה כהפנינג ענק סביב השעון בוקר טוב ישראל! כל השבוע .כל כלי התקשורת חגו סביבם בכוונה לצוד את הלילות הראשונים בתחנה המרכזית הם לעולם לא סיפורים עסיסיים על מנוסתם מהתופת ותלאות מסעם ישכחו .כל מי שלא מצא את מקומו באחד מהמקלטים לישראל ,למרות שפקידי האו”ם בישראל ביקשו מהם המיוחדים ,שהוכנו והוסבו במיוחד עבורם (מכוני ליווי מפורשות לא להתראיין לשום כלי תקשורת מחשש שפונו ע”י המשטרה ומקלטים תת קרקעיים) ישן -בר אמיתי שמא יזוהו פניהם וייודע לגורמי הבטחון במדינתם מזל שכמותו -ברחוב או בגינה הציבורית על הדשא. דבר הימצאם בישראל ,דבר העלול לסכן את משפחתם כמי שרגלו דרכה לא מעט פעמים בכל אותם המקלטים שנשארה מאחור וגם אותם לכשיחזרו .הגשמים החלו אוכל להעיד ,שבכל ביקור כזה במורד המקלט נתקלתי לרדת ורוב המקלטים התת קרקעיים הוצפו במים. בזרם של עכברושים נסים בהיסטריה מן המקלט אל צפיפות אנושית בלתי נסבלת ,עכברושים ומחלות הרחוב,מפני הצחנה ,העובש,ריח הזיעה ,השתן והצואה שהתפשטו הכריחו את דיירי המקלטים לצאת החוצה. המתערבבים בניחוחות עזים של תבשיל בשר עממי. כל גינת לוינסקי והרחבה הסמוכה היו עמוסות בפליטי ברגע בו נכנסת אל המקלט הרגשת כאילו שמו אזיקים אפריקה .כלי התקשורת באזור הלכו והתמעטו ,ממילא על שתי ידיך :אתה מביט ורואה זוג ילדים קטנים זבי כולם התרכזו בעברם ובבעיותיהם שם ,אך לא בפתרון חוטם ,שעיניהם גדולות ,פעורות בתמהון ,אוחזים בך בהווה .שום גורם ממשלתי עדיין לא הגיע לדבר עימם משני צדדיך .אפילו אימם לא יכלה להתירם ממך. כשיצאת אל הרחוב ,הילדים עדיין תלויים עליך ,לא הרפו ,ולבדוק את מצבם .שוב נכנסו לתמונה כל אותן עמותות אם תתרחק איש לא ימהר לחפשם .הגזים במקלט כנראה פרטיות ואזרחים שאכפת להם במתן פתרונות דחופים אך זמניים .ארגון “רופאים לזכויות אדם” פתח סניף פעיל טישטשו מעט את המבוגרים שרבצו על המזרנים ,ואולי במתחם התחנה המרכזית החדשה ,לימים הוא ייסגר. היתה תקווה בליבם שילדיהם “יצודו” מישהו שיוציא 112
ועבודה בישראל ובכך גרמה לפילוג פנימי בין הקבוצות הרופאים יקרסו מהעומס הרב ,גם התרופות יאזלו ולא השונות,סיכסוכים וירידה ברמת החיים של רוב מבקשי יהיה יותר תקציב להמשך פעילותם במקום. המקלט .רק מיעוט קטן מסך כל האנשים נהנה מתנאים “רכבת אווירית” של רכבים פרטיים עמוסים בבגדים מלאים של אשרת שהייה ,עבודה ותנאים סוציאליים ,מצעים,מזון וצעצועים הצליחה ,ולו במעט ,להחיות, חשובים .למרות כל הקשיים ,במשך הזמן חייהם של לשמח ולרענן את המלתחה של הפליטים שעדיין לא רוב האנשים יסתדרו בצורה סבירה למדי .המבוגרים היה להם כסף לקנות דבר 4-5 .ימים ללא מזון היה דבר ברובם מצאו עבודה ,ילדיהם סיימו אולפן לעיברית, שבשגרה עבור אותם פליטים שלא הצליחו להיסתדר במהרה .המחזות בגינה היו הזויים .ריכוז של כמה עשרות לומדים בבתי הספר הפזורים באיזור ורבים מבני הנוער פעלים בתנועת הנוער והצופים .אט אט הם תוקעים בני אדם הסתער מכל עבר על כל מכונית שנכנסה כאן שורשים ,איש מהם לא מתכנן על עתיד רחוק יותר לרחבת הגינה ,הדלתות נפתחו ,הסחורה נזרקה החוצה מההווה .הרצון לחיות חזק יותר מהכל .חלקם ילמדו ברשלנות והנהג נמלט במהירות .עשרות אנשים מנסים בדרך הקשה על החיים בישראל ,עבור חלקם החיים יהיו לדלות מהערימה לפחות בגד אחד ,אולם זה היה קשה קלים יותר ,מי שהזדרז ולמד עברית והתחבר לישראלים, כשכל אחד מהם משך חלק מן הבגד לכיוונו .תוך שניות למד מהר מאוד גם כיצד עושים כסף ,יש מעטים מהם הערימה נעלמה כלא היתה .המלחמה על הבגד עוד לא שכבר תוך שנתיים התעשרו .ההזנחה,חוסר האונים שכחה והנה עוד טנדר מגיח מכיוון אחר ועוצר במרכז הרחבה ,מיד הוא מוקף בעשרות רבות של גברים .הם כבר והיאוש המצטבר ידרדרו את חלקם לרחוב ,לטיפה המרה,הסמים ,הזנות והפשע. למדו לזהות אותם ,את סוחרי העבודה .שולפים מתוך ההמון עובד או שניים ונעלמים .השאר ממשיכים להמתין בימים אלו עדיין נכתבת ההיסטוריה ,תולדות ימי בגינה ,רובם יבלו את הלילה על הדשא הרטוב מקורבלים הפליטים בארץ ישראל עדיין לא הסתיימו ,המילה האחרונה עדיין לא נכתבה ,ימים יגידו מה יעלה בגורלנו בסדין על מנת להיות ראשונים בבוקר כשיבואו שוב המשותף. הסוחרים. כבר בתחילת דרכם בהגיעם לתל אביב נהגה המדינה בחוסר שיוויון במתן מעמד פליט,אישורי שהייה 113
פורטפוליו
גרייס למברגר “אסטטיקה יופי וביזאר הולכים אצלי יחד ,המצלמה היא אחד מהכלים בהם בחרתי כדי לתת לעולם להרגיש איך זה לחיות בתוכי ,כדי לומר את הדברים שאף אחד לא מעז. תהליכה של כל יצירה מלווה בפסקול ייחודי משלה .אפשר לומר שהשראתי הגדולה נעוצה במוזיקה .בחזק ,באפל ,בבועט – וכאן דווקא מדובר בתכנים ,בצלילים ובאווירה. היצירה שלי מתהווה עמוק בתוך הבטן ,מן האינסטינקט .לימדתי את עצמי וספגתי המון בילדותי מדוד שלי שהיווה מדריך אומנותי רגשי ורוחני לאורך חיי .הקיום סביבי כל כך מסובך ושברירי ואם לא הייתי יכולה לתת לו ביטוי הייתי משתגעת .אני שמה פחות דגש על המדיום והטכניקה ,ויותר על הרגש הטהור שאני מצליחה לבטא באמצעות אותו כלי שעומד לרשותי – מצלמה ,מחשב ,עיפרון”... לגלריה של גרייס למברגר באתר פליקר לחץ כאן
114
115
פורטפוליו | גרייס למברגר
116
117
פורטפוליו | גרייס למברגר
118
119
פורטפוליו | גרייס למברגר
120
121
פורטפוליו | גרייס למברגר
122
123
עת לכתב עט בה :שני כרם
כת
124
אתם בחו”ל .בין אם אתם בנסיעה למטרת טיול או למטרת עבודה - מגוון האפשרויות ותחומי העניין בנושאי הצילום הוא כה רחב ועשיר, כשבין בין הבולטים בינהם הוא בוודאי שלל המגזינים מלאי המידע וההשראה אשר מתאימים את עצמם לכל סוגי הצלמים ולכל כיס ומציצים אליכם מבעד לכל דוכן רחוב. אז איזה מגזינים ישנם? האם ניתן להשיגם בארץ? האם ניתן לעשות מנוי ואם כן ,איך מחליטים מה המגזין המתאים ביותר? כל מה שרציתם לדעת על מגזיני צילום מחו”ל ולא העזתם לשאול
125
בתקופה בה גרתי בלונדון כסטודנטית, גיליתי את עולם מגזיני הצילום ומיד התאהבתי בו. הייתי מסונוורת ומהופנטת בכל פעם אשר רגלי דרכה במקדשי המידע האלו ,אם בחנויות הספרים ואם בדוכני העיתונים .עם הזמן ,לאחר שלמדתי להכיר כל אחד ואחד מהם ,פיתחתי מנהג קבוע -על מנת לא להגזים וכדי להשאיר טעם של עוד ,קבעתי לעצמי מגבלה של 10לירות סטרלינג (מספיק לשלושה מגזינים בערך) בכל קניה. כך ,הייתי פוסעת בין מדפי המגזינים, עורמת על ידי כל מגזין אשר בו חפצה נפשי ,משתוקקת לכל אחת מפיסות הנייר הנפלאות האלו ולבסוף ,לאחר התלבטות קשה ,ארוכה וקורעת לב- בוחרת שלושה מתוכם. ממש כמו בכל תחרות -המגזינים נבחרים בקפידה רבה ועליהם לענות על קטגוריות מסוימות וברורות. במקרה שלנו ,הקטגוריות הן: נושא -למשל :צילום דיגיטאלי ,צילום טבע ונוף ,צילום בשחור-לבן ,צילום אמנותי ,צילום אירועים ועוד. קהל יעד -צלמים מקצועיים ,חובבנים, עצמאיים ( ,)Freelanceצלמי אירועים, צלמים אמנים ,צלמי סטודיו ואופנה, צלמי טבע ונוף ,אנשי תקשורת ,מדיה ועוד. תוכן -כתבות מעניינות ,ראיונות עם צלמים חשובים ואנשי מפתח בעולם הצילום ,עצות בנושא טכניקות צילום, תאורת סטודיו ,פוטושופ וכו’ ,חדשות בעולם הצילום כמו :סקירה של מצלמות ועדשות חדשות שיצאו לשוק, אמצעים טכניים ,תערוכות חדשות ועוד. מראה חיצוני -אז נכון שלא צריך לשפוט ספר לפי הכריכה שלו או מגזין לפי השער שלו ,אבל אין מה לעשות, בעיקר אצל צלמים כמעט הכול זה עניין ויזואלי ואם השער מושך ומעניין מספיק אז הסקרנות לדעת מה ניתן לגלות עוד בפנים רק גוברת .כמובן שתמיד חשוב גם לקרוא את נושאי הכתבות שלרוב יופיעו על השער, 126
להשוות בין שאר המגזינים ולהחליט מה עדיף. ערך מוסף -בחלק מן המגזינים ניתן למצוא לעיתים דיסק מצורף עם הסברי שמע ,עצות ורעיונות בנושא טכניקות פוטושופ שונות וכל זאת מפי מיטב הצלמים המקצועיים. מחיר -נע בין 3-10לירות סטרלינג באנגליה 5-15 ,דולר בארצות הברית. מגזיני הצילום מתחלקים בדרך כלל לשתי קטגוריות עיקריות :צילום טכני וצילום אמנותי. מגזין אשר מאופיין בתכני צילום טכני יכיל בתוכו סקירות על ציוד הצילום החדש ביותר בשוק ,יכלול טיפים ועצות בנושאים טכניים כמו :תאורת סטודיו וטכניקות עבודה בפוטושופ ,כתבות, מאמרים וראיונות על ועם צלמים שונים (צלמי אופנה וסטודיו ,צלמי חתונות, צלמי טבע ונוף ,צלמי מוצר ועוד). כמו כן ,גם הרבה מודעות פרסום אשר בחלקן ניתן למצוא עניין רב. מגזין צילום בעל אופי אמנותי יכלול בתוכו כתבות ומאמרים על גדולי צלמי העבר ,ה”מאסטרים” ,ראיונות עם צלמים עכשוויים חשובים ,סקירות, תערוכות חדשות ואירועים בעולם הצילום. מגזינים המגדירים עצמם כאומנותיים מתאפיינים רבות בתוכן שכולו מוקדש לתמונות בלבד או לחשיפה של מספר צלמים ,כמעט ללא מלל .מגזינים אלה הם בדרך כלל גם היקרים יותר ומחירם יעלה על 15דולר או 10לירות סטרלינג לגיליון וחלקם מופצים באופן דו-שנתי. כמו כן ,על אף החלוקה ,רוב המגזינים מתאימים את עצמם אל קהל היעד הרחב וכוללים גם תכנים שלא בהכרח תואמים לקטגוריה אשר מאפיינת אותם ומביאים “טעימה” מן הקטגוריה המקבילה ,למשל :מגזין המאופיין בתכנים טכניים יוכל לכלול גם תוכן הקשור לצילום אמנותי כמו הצגת עבודותיו של צלם או אמן ,סקירת תערוכה חדשה וכד’.
אילו מגזינים ישנם? מה מאפיין כל מגזין? איזה מגזין הוא המומלץ ביותר? הרבה צלמים ישראליים ,בין אם חובבנים או מקצוענים ,שואלים את עצמם את השאלות הללו ,מתייעצים עם צלמים אחרים ,חוקרים את הנושא, בודקים את האפשרויות ומשווים ביקורות. אך מגזין צילום המתאים לצלם אחד לא בהכרח מתאים לצלם אחר ,חלקם מעדיפים התמקדות בפרטים טכניים, סקירות ציוד ועצות טכניות וחלקם מעדיפים נושאים אמנותיים יותר ,כגון: סקירות על תערוכות ,הצגת עבודותיהם של צלמים אחרים ועוד. ובכן ,צלמים יקרים ,במיוחד עבורכם אני גאה להציג את רשימת מיטב מגזיני הצילום הבין-לאומיים המפורטת:
B&W Photography
מגזין המופץ בארצות הברית ואנגליה ומכיל מידע ותוכן בנושא צילום בשחור לבן ,דיגיטאלי ופילים .הוא משתמש בשפת צילום אמנותי ,מקצועי ,לצד מידע טכני רב .כל גיליון כולל סיקור החדשות האחרונות בעולם הצילום בשחור לבן ,חשיפה של עבודות של צלמים שונים ,מידע עדכני על שוק הצילום המסחרי ,ביקורת ספרים ,מידע על תערוכות ותחרויות שונות. American Photo
מגזין אמריקאי העוסק בצילום אמנותי ונוגע בתחום של צילומי אופנה ,אמנות, עיתונאות ופרסום .המגזין מפרסם בדרך כלל תמונות של צלמים מובילים ונותן המלצות ומידע על תערוכות מעניינות ,ספרים חדשים ,מציג צילומים שנשלחו ע”י הקוראים ,סיפורים של אנשי מקצוע ועוד.
Shutterbug
מגזין צילום המתאים לצלמים מקצוענים וחובבנים כאחד .המגזין מציע מגוון רחב של סקירות של ציוד הצילום העדכני ביותר ,ביקורות ,מידע טכני רחב ,עצות ,הצעות לשיטות עבודה בפוטושופ ועוד.
The British journal of Photography
מגזין אשר היה מאופיין בדקיקות גיליונותיו ומחירו הזול (רק 2.99ליש”ט לגיליון) אך באיכות תכניו. מציע סקירות ציוד ,חדשות מעולם הצילום ,כתבות מעניינות ,חשיפה של עבודות צלמים מקצועיים ומתחילים Professional Photographer ומידע על תערוכות צילום .לאחרונה, מגזין נרחב ומקיף המופץ בארצות שינה המגזין את פניו ,הרחיב את נפחו הברית ואנגליה .בעל תכנים מעניינים וכמו כן גם העלה את מחירו בצורה ורלוונטיים המתאימים לכל צלם משמעותית ( 6.99ליש”ט לגיליון) אך מקצועי ואנשי עולם התקשורת הנוגעים אני משוכנעת שהשינוי הוא לטובה. בצילום .כל גיליון כולל כתבות ומאמרים בנושאים חשובים ,ראיונות עם צלמים F2 Freelance Photographer מובילים ,סקירות בנושא ציוד הצילום מגזין צילום בריטי הפונה אל כלל החדש ביותר בשוק ,ספרים ,טיפים, הצלמים העצמאיים והוא מעט שונה עצות ומידע רחב .כמו כן מידע על משאר המגזינים בכך שהוא כמעט הבין- תערוכות וחדשות בעולם הצילום לא מתעסק בעצות טכניקה וסקירות לאומי. ציוד אלא אך ורק בנושאים הקשורים לעבודת הצלם העצמאי ,כתבות על Outdoor Photographer צלמים עצמאיים מרחבי העולם ועצות המגזין המומלץ ביותר לכל הנוגע על איך להצליח בתור צלם עצמאי .לא בצילומי חוץ כמו :צילומי נוף ,טבע מזמן ,מגזין זה פרסם כתבה על נתן פראי וספורט .המגזין כולל סקירת ציוד דביר ,צלם ישראלי העובד וחי בניו יורק, צילום המתאים לסוג צילום שכזה ,עצות כתבה זו הייתה המרכזית באותו הגיליון. והצעות למקומות מיוחדים לצילומי חוץ אשר כתבו צלמים אחרים. Silvershotz מגזין המופץ באוסטרליה ואנגליה 127
בנושא צילום אמנותי וכולל בעיקר תכנים ויזואליים ,תמונות ועבודות של צלמים בתחום ומידע עליהם ועל עבודתם. Digital Photo Pro
מגזין צילום אמריקאי המתאים לצלמים המתעסקים בצילום דיגיטאלי .מציע סקירות ציוד ,תכנים מעניינים ותמונות מרהיבות. Popular Photography
מגזין צילום אמריקאי המיועד עבור קהל יעד המתעניין בצילום ואילוסטרציה ומציג צילומים נבחרים לצד מידע טכני ועצות רבות .כל גיליון מכיל מאמרים נרחבים על צילום בצבע, שימוש בציוד לפורמט רחב ,מידע שימושי לגבי ציוד ,אביזרים ,חדשות מעולם הצילום ומענה על שאלות של קוראים .המגזין מיועד לצלמים מנוסים ומתחילים כאחד ומשמש מקור ללימוד ולשיפור מיומנות צילום.
128
ומה עכשיו?
הסמכת התקן לצלמים
כמו כן“ ,עולם הירחונים” מציע גם מבצעים ומחירים מוזלים -מגזינים ב ,₪10 -מבצעי 1+1ומבצעי 5מגזינים ב .₪100 -ניתן להזמין גם דרך אתר האינטרנט ולהתרשם מהמבחר
לימודי הצילום מכשירים את הצלם לקליק המושלם ,אבל מה קורה אחריו? אם אתם רוצים להיות מקצוענים ,לשלוט על כל התהליכים כמו שצריך ,להבין ולא לנחש ..בגליץ אנחנו דואגים לכם גם אחרי הקליק ! בזכות שיתוף הפעולה שלנו עם הגורם המקצועי בארץ בתחומי הצבע ,אנחנו מביאים לכם באופן בלעדי את לימודי התקן בבית הספר שלנו. התקן הינו פרוייקט המאפשר תקינת צבע בין כל המערכות, החל מהצילום ,דרך עיבוד התמונה וכלה בהדפסה .הסמכת התקן לצלמים תאפשר לכם לעבוד בצורה מקצועית מבלי להיות אשפי פוטושופ ומבלי להשתמש במושגי צבע בלטינית. התקן כבר נמצא בשימוש נרחב בארץ ומתעצם מיום ליום. התקן נלמד באקדמיה (מכון טכנולוגי חולון) ,עובד במערכות עיתונים (הארץ ,יתד נאמן) ,מורץ במעבדות פוטו מובילות (שבח ,סטודיו שוקי קוק) ,מופעל בבתי דפוס מובילים (המאירי, הפיל הורוד) ומוטמע בחברות מובילות (זירוקס ,קודאק, אפסון) אנחנו בגליץ ממליצים בחום על הסמכת התקן לצלמים - האופציה המקצועית ביותר לחיים שאחרי הקליק
www.worldofmagazines.co.il
כיום בעידן האינטרנט ,ה Iphone-וה- facebookכאשר ניתן להשיג כל דבר בלחיצת כפתור פשוטה נשאלת השאלה המתבקשת ,האם יש עניין בקריאת מגזינים? שכן לא חבל על אלפי יערות הגשם באפריקה שנכרתים מדי יום על מנת שלא יהיה משעמם בשירותים? ובכן העובדות מדברות בעד עצמם, עולם המגזינים שריר וקיים והרי ההוכחה – אתה יושב כרגע ,בבית, במשרד ,במטוס או בשירותים וקורא. מגזיני הצילום כדוגמת זה שמונח כרגע בידך מאגד עבורך את עבודותיהם של טובי הצלמים ,חושף בפניך את ציוד הצילום העדכני ביותר כולל ביקורות וסקירות ומשאיר אותך צלם מעודכן וכל זאת במספר עמודים מצומם.
לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן או התקשרו 077-4090280 הסמכות התקן לצלמים בלעדית בגליץ בית-ספר לצילום מועברות באופן אישי ע”י מישל סורסקי מיסד “התקן” צילוםChase Stanley :
אז כמובן שיש עוד רבים וטובים שלא מוזכרים לעיל ,אך אילו בהחלט המקצועיים והמובחרים ביותר. עכשיו ,אני בטוחה שכבר בוערת בכם השאלה :האם וכיצד ניתן להשיג את המגזינים האלו בארץ? טוב ששאלתם מפני שלא תתאכזבו מהתשובה -כן, בהחלט ניתן להשיג את המגזינים האלו בארץ. איך? מנוי -פשוט וקל ,כל מגוון המגזינים מספקים אפשרות למנוי כמעט לכל מקום בעולם וכן ,גם לישראל. לכן ,לאחר שהחלטתם מהו המגזין המתאים לכם ביותר כדאי פשוט לגשת לעניין וליהנות פעם בחודש מגיליון חדש ומרענן .מחיר מנוי שנתי הוא בערך 20-30דולר 35-40 ,ליש”ט למגזינים מאנגליה .חלקם מציעים כיום מנוי לגרסה דיגיטאלית של המגזין במחיר ממש טוב ,בערך 13.50-20דולר, וכך גם מתבטל עניין תשלום המשלוח. יש מגזינים שמציעים מחירים מוזלים על המשך מנוי לאחר שנה ועוד .את המנוי ניתן לעשות דרך אתר האינטרנט של כל אחד מן המגזינים.
“עולם הירחונים של ג’ו” :אם עדיין לא שמעתם על המקום אז כדאי שתקפצו לביקור. “עולם הירחונים” ,פשוטו כמשמעו ,היא חברה ישראלית המייבאת מעל 700 מגזינים ,ירחונים ושבועונים מרחבי העולם -ארצות הברית ,אנגליה ,צרפת, ספרד ואיטליה. ל”עולם הירחונים” ארבע חנויות ברחבי הארץ :מושב בצרה -סניף ראשי (באיזור השרון) ,חנות ודוכן outlet בדיזינגוף סנטר ובירושלים -קניון האחים ישראל. ב”עולם הירחונים” תוכלו למצוא את כל המגזינים המוזכרים לעיל או לפחות את רובם .טווח המחירים נע בין 25 ל ₪125 -אך המחירים משתנים מגיליון לגיליון בעיקר בהתאם לזמן המדף שלהם .כלומר ,גיליון אשר יצא לאור לפני מספר חודשים ,מחירו יהיה זול יותר מאשר מחירו של הגיליון החדש והעדכני ביותר.
מסכים, רבותי,
מסכים...
5עצות בסיסיות שטובות לא רק למסכים
כתב :מישל סורסקי צילםChase Stanley :
אתם ביחד כבר שנים .הוא ראה אתכם בזמנים טובים ורעים .הוא יודע בדיוק איך אתם נראים כשרק קמתם מהמיטה (עוד לפני הקפה) , אבל מה אתם יודעים עליו? האם מילים כמו זמן תגובה או רמת קונטרסט באמת משקפים את מה שיש לו להציע עבורכם? האם אפשר במילים טכניות להסביר את הצרכים שלכם? האם אתם בכלל יודעים להגדיר את מה שאתם רוצים ממנו?
אל תאמינו ל “תאמין לי”...
בדקו פיזית את מה שחשוב לכם
המטרה של מי שעומד מולכם הוא למכור לכם מסך טוב כדי שתהיו מרוצים ושתחזרו לקנות בגלל השירות, המקצועיות ,היחס ,האחריות ...רק שאיש המכירות בדרך כלל מבין בצילום פחות מכם וקשה לו להגדיר את הצרכים המדויקים למקצוע .בדקו מסכים בסביבה מקצועית.
יש אנשים שזווית צפייה רחבה קריטית עבורם .אנשים אחרים לא צריכים לראות יותר מידי צבעוניות במסך שלהם ...לכל אחד יש את הצרכים שלו .המלצה של אחד יכולה לא להתאים לשני .הגדירו את הצרכים שלכם ובדקו את המסך בעצמכם.
אל תקנו מבלי לראות ולבחון את המסך רק מסך אחד אפשר לקנות דרך קטלוג – את הכי יקר. מאחר ורובכם לא הולכים להשקיע 3000דולר במסך, רצוי לבדוק את הסחורה ולוודא שהיא מתאימה לכם.
אין מסכים זולים במסך מקצועי משקיעים הרבה אלקטרוניקה ,בקרות, טכנולוגיה ,מחקר ופיתוח ...רק כך אפשר להגיע לאיכויות גבוהות .אל תצפו למצוא מסך מקצועי לצרכי דפוס, גרפיקה וצילום ב ₪ 700
בדקו מסך מכויל ללא כיול אין שום דרך לדעת את האופי האמיתי של המסך .אי אפשר לבדוק תאימות צבע מול הדפסות ,אי אפשר לבדוק דיוק קונטרסט ,להשוות בין גווני עור ... אני יודע כרגע על שני מקומות שמחזיקים מסכים איכותיים ומכוילים -האחים יוגנד (בן יהודה 1תל אביב) ודאבל טים (שריג-מחשבים לשעבר ,חזקיהו המלך ,9תל אביב) .אם יש עוד אתם מוזמנים לעדכן.
טיפ -איך בודקים אם המסך מכויל כדי לבדוק כיול של מסך צריך להשוות אותו מול תדפיס מכוייל .פרוייקט התקן מספק הדפסות תקניות שכאלה. הרבה מאוד מחשבה ועבודה הושקעו בהפקת התדפיסים בכל הנוגע לכיולים ,בקרת איכות ,בחירת תמונות, חומרי הדפסה ,מדפסות איכותיות ועוד . באתר התקן ,תחת כותרת “קלסר התקן” ,תוכלו למצוא תמונות .הורידו את התמונות למחשב שלכם והשוו (בפוטושופ) מול הדפסות הקלסר (לחצו לפרטים באתר) .ברגע שהמסך נראה כמו ההדפסות המכוילות ,אתם יודעים שהמסך מכויל ואפשר לעבוד איתו או לבדוק אותו. מה עושים אם התמונה לא דומה? -מכיילים או מזמינים כיול.
130
131
מה בודקים במסך?
אפשר לקרוא עמודי A4גם בלי משקפיים!
נשכח מכל המילים המסובכות באנגלית (ואולי גם בלטינית) ונתייחס למה שחשוב באמת .בדיקת מסך מתחלקת לשני חלקים עיקריים .מכניקה ותוכנה מול איכות צבע ותצוגה לאחר כיול .הנה לפניכם חלק מהבדיקות שאני עורך למסכים כדי לבדוק את התאמתם לצרכים של צלם מקצועי.
ארגונומיה מסך חורק ומתנדנד שצריך ספר טלפונים כדי להגביה אותו ,לא מומלץ .אנחנו רוצים יציבות ,פלסטיקה איכותית ורצוי תושבת מסך ממתכת.
מכניקה ותוכנה אל תתביישו לגעת במסך לפני הרכישה .הרי אתם לא רוצים לקנות מסך רק כדי להתאכזב שהוא לא מתאים לצפיות שלכם. אמצעי שליטה כמה שיש יותר אופציות ,הרי זה משובח .כיוונים של בהירות ,ניגודיות ,טמפרטורה ,בקרות גמא ,קצב רענון, מיקום התפריטים ...עוזרים לנו להביא את המסך למקום שהכי מתאים לנו. סיבוב (פיבוט) מאוד נוח לקרוא כשהמסך במצב אנכי .במסכים הרחבים
132
DDC/CI
יכולת של המסך לתקשר עם תוכנות ניהול שיושבות על המחשב .עושה את החיים הרבה יותר קלים ובמיוחד עם תוכנות כיול מקצועיות .מומלץ. HIGH BIT
יכולת של המסך להשתמש ביותר מ 255-גווני אפור. מומלץ אבל לא קריטי מאחר ורוב האנשים לא שמים לב להבדל. WIDE GAMUT היכולת של המסך להציג טווח של .adobe RGBמומלץ למי שמדפיס על חומרים איכותיים במיוחד (הזרקת דיו, נייר מבריק ,דיו איכותי) .למי שלא מקצועי -האופציה הזו יכולה להפריע .הצבעים יראו עזים מידי במערכות הפעלה שלא תומכות בניהול צבע.
133
לצורך בדיקה מעשית פשוט תשוו לאחד התדפיסים תצוגה (לאחר כיול) התקניים מקלסר התקן .כרגע הקלסר מכיל דוגמאות פרטים במקומות כהים להדפסת דיו איכותית .בהמשך יהיו גם הדפסות פוטו ההבדלים בין שחור מלא לפחות ממלא .אנו רוצים לראות (מינילאב) ,סוגי נייר שונים ואפילו סוגי דפוס. הבדל ,אבל ההבדל בין 98%לשחור אטום לא צריך להיות איכות נקודה ברור מידי . התחושה המתקבלת משילוב של חדות ,רזולוציה ורכות פרטים במקומות בהירים תמונה .יש מסכים שאחרי 10דקות גורמים לעיניים ההבדל בין לבן שרוף למעט אינפורמציה .ההבדל בין לבן לדמוע .וודאו שאתם לא רואים את הפיקסלים של המסך ל 2% -צריך להיות מובחן אבל לא בצורה בוטה. ממרחק צפייה סביר .השקיעו בעניין לא פחות מכמה דקות. נקיון האפור אחידות תאורה ערכים זהים ב RGB -אמורים לספק אפור ניטראלי .צרו במסכים זולים (פאנל )TNהתאורה שונה מלמעלה מעבר מ 0-ל 255-בטווח צבע grayscaleובדקו האם יש למטה .במסכים רחבים ואיכותיים התאורה שונה בין צידי “התגנבות” של צבעים במקומות שונים במעבר . המסך .רק במסכים איכותיים במיוחד התאורה תהיה מעברים אחידה על פני כל המסך .1 .קחו תמונה קטנה וטיילו “מדרגות” במעברי אור אינם רצויים .בדקו את המעבר איתה עם פני המסך .חפשו שינויים .2 .קחו תמונה גדולה בסעיף הקודם וחפשו הפרעות בצורה של שבירות ברצף .והכפילו אותה .השוו בין צידי המסך .3 .מלאו את המסך קחו בחשבון שבמסכי LCDתמיד יש שבירה מסוימת ברקע אפור אחיד וחפשו כתמים ושינויי תאורה. (בטבע אין מעברים כמו בפוטושופ) .מסך שלא עולה פיקנטי אלפי שקלים ועדיין מספק מעבר חלק להפליא -בטוח מרוב דיבורים על RAWועל היכולות הנשגבות שלו אל מחביא בעיה במקום אחר! תשכחו דבר אחד מרכזי .ה RAW -מאפשר לעבוד בטווח דיוק צבע מול דפוס צבע רחב במיוחד ( )ProPhoto RGBאבל אין אף מסך בבדיקה מקצועית ניתן להשתמש בציוד מדידה יעודי. המסוגל להציג צבעוניות שכזו.
134
135
בדיקת תאורה -צידי מסך
הכי זול ,הכי טוב
כהות תקינה
כהות לא תקינה
בהירות תקינה
בהירות לא תקינה
מעבר לבדיקת אפורים ומדרגות
viewsonic VP2365WB
סוס עבודה מקצועי EIZO S2232W
החלום הרטוב של צלם טכנולוג DELL U2410
זול וטוב ,את הבקשה הזו אני שומע כבר יותר שנים משהייתי רוצה לזכור .לשמחתי סוף סוף אחד כזה התגלגל אלי לבדיקה (תודה ליבואן -אומניטק) .מסך רחב 23אינטש שהכל בו משדר בסיסיות :איכות פלסטיקה (בסיסי) ,יציבות (סביר) ,דיוק צבע (תקין בהחלט) .טווח צבע ( SRBG בטוח למתחילים ומספיק בהחלטלמקצוענים) ,פיבוט (נוח) ,בקרה (מספק) ,מחיר (זול במיוחד!)... האם הוא מתאים לצלמים ? אין שום סיבה שלא .מומלץ לכל צלם שלא רוצה להוציא יותר כסף ממה שהוא חייב.
EIZOלא מתירים שום מקום לפשרות .החברה שמתמחה במסכים ייצרה את המסך הזה לפלח השוק שלא יכול לשלם את מחיר הכניסה לליגה של הגדולים. למעט בעיית אחידות התאורה לרוחב המסך ,מעט מאוד אנשים יכולים למצוא את ההבדל בין מסך זה לסדרת ה CG-המפורסמת. טווח הצבע רחב (רוב ה ADOBE ,)RGBאיכות פלסטיקה (ללא פשרות) - ddc ,מעולה (אפשרות הרחבה למכשיר כיול ושלוש אופציות תצוגה אישיות -לא פחות ממדהים!) .מתאים לכל צלם שרוצה לעבוד בצורה מקצועית ואין לו אפשרות לשלם כפול עבור מסך מקצועי.
אין מילים -דיוק צבע (מעולה), בקרה (מעולה) ,איכות מבנה (מדהים) ,כניסות (כל מה שאפשר לדמיין) ,טווח צבע (רחב ADOBE - ,)RGBאיכות נקודה (מעולה), יציבות (פנטסטי) ...למעט ddc מוגבל ובעיית אחידות התאורה בין הצדדים ,המסך הזה הוא חלום. מומלץ בהחלט למי שלא מפחד משפע של אופציות וטכנולוגיה מתקדמת.
לביקורת מלאה -לחץ כאן
שלושה מסכים מומלצים לצלמים (לא יקרים מידי ,לא קטנים מידי ,לא גדולים מידי )... למי שרוצה לקפוץ ישר להמלצות מבלי לבצע את הבדיקות ,שלוש הסתייגויות חשובות! .1שלושת המסכים המומלצים נגועים בבעיה שאופיינית למסכים רחבים ולא יקרים -אחידות תאורה גרועה לרוחב המסך .אני לא רואה טעם להמליץ על מסכים שעולים מעל 7,000ש”ח .מי שרוצה ממש להימנע מהבעיה הזו ירכוש מסך ”19איכותי (כמו )Eizo 1932 וישים לידו מסך נוסף זול יותר .הדבר אמנם יוצר בעיית ניהול צבע אבל זה כבר סיפור אחר.
136
.2כיול ,כיול ועוד פעם כיול .ללא כיול מקצועי המסך אינו מראה צבעים מדויקים .אין כזה דבר “מכוייל מהמפעל” או “מצב מכוייל” .השקיעו בציוד כיול או הזמינו כיול מקצועי כדי לראות תצוגה נכונה על המסך שלכם .בדקו מול קלסר התקן את איכות הכיול של המסך (אפשר גם את ספקי הדפוס שלכם). .3זהירות -טווח צבע רחב -מסכים המסוגלים להציג טווח צבע רחב ( )Adobe RGBנתפסים כדבר מבורך אבל עלולים ליצור בעיה קשה למי שלא עובד עם ניהול צבע מערכתי .הצבעים עלולים להיראות עזים בצורה לא טבעית .הזהרו!
137
!Say Cheese
קורס יסודות הצילום בהדרכת מיטב הצלמים בישראל
138
139
Nikon
כתב וצילם :רועי גליץ
AF FISHEYE NIKKOR 10.5mm F/2.8G ED
רואים רחב – במלוא מובן המילה
מבנה העדשה הזו בנוייה לתלפיות .עשויה מפלסטיק פולי קרבונט מחוזק ומרגישה יציבה ואיכותית ביד בלי חלקים נעים ומרשרשים .לעדשה מגן שמש ( )Hoodמובנה אשר אינו ניתן לפירוק, טבעת פוקוס וחלונית שמעידה על מרחק המיקוד .מכיוון שהאלמנט הקדמי של העדשה הוא קמור ,לא ניתן להרכיב על העדשה פילטרים קדמיים ולכן היא חשופה מאוד לשריטות וטביעות אצבע ,אם כי הסוכך שמש מעט עוזר כאן .בחלק האחורי של העדשה ניתן להשחיל פילטר ג’לטין לאפקטים מיוחדים .לעדשה מכסה מולבש ככיסוי בצורה דיי טובה שעד כה עדיין לא נפל לי .אורכה 63מ”מ וגם רוחבה 63מ”מ ועם משקל של 300גרם היא דיי קלה ,אך יחסית לגודלה מרגישה מסיבית למדיי.
ציון מבנה 9.5/10 אופטיקה
מאז שנולד הקרופ פאקטור היתה חסרה לנו עדשה שנותנת לנו זווית מאוד רחבה ובצמצם פתוח ,לכן ניקון ניצלה את יתרונות הפורמט DXשל החיישן הקטן ויצרה עדשה חדשה שאחרת לא ניתן היה ליצור ,או לפחות היה קשה ויקר .הניקון 10.5מ”מ עם צמצם F/2.8מדהים נותנת זווית מקבילה לעדשה של 16מ”מ על מצלמות ( FXפול פריים) וזווית מרשימה ביותר של 180מעלות (וואו!) ולכן זו העדשה שלדעתי הכינוי שהכי מתאים לה הוא “לונה פארק”. בואו ונראה מה האוצר הזה טומן בחובו. 140
העדשה מורכבת מ 10-אלמנטים ב 7-קבוצות כאשר מתוכם אלמנט אספרי אחד ואלמנט EDאחד אשר יוצרים תמונה אחת משוגעת לחלוטין .זו עדשה שמתאימה לפורמט ,DXמה שאומר שמעגל ההקרנה שלה מוקטן ומותאם לגודל הסנסור של מצלמות DXובמידה ותרכיבו אותה על מצלמות ( FXפול פריים) קחו בחשבון שהתמונה תהיה עם קרופ .הזווית של העדשה היא 180מעלות באלכסון ,מה שאומר שכמעט הכל נכנס לפריים ואתם צריכים לשים לב לזוטות כמו רגליים של חצובה ואפילו הרגליים שלכם שיכולות להופיע בטעות בתמונה .בעדשה ניתן למצוא גם את מנגנון CRCשל ניקון אשר מאפשר לה להתמקד מקרוב יותר תוך שמירה על חדות מצויינת .האיכויות האופטיות שלה מרשימות, אפילו מרשימות ביותר ,יחסית לזווית המטורפת הזו ובכל צמצם העדשה מציגה תמונה חדה כתער טורקי מעוקל.
ציון אופטיקה 9.5/10 141
עיוותים קחו בחשבון שזו עדשת עין הדג, כלומר יש כאן עיוותים למכביר. העיוות החביתי ()Barrel Distortion פשוט מגוחך בעוצמתו וכל מה שיוצא ממרכז העדשה פשוט מתחיל להתעקל .חשוב להתייחס לכך בצילומים וכשאנשים מופיעים בתמונה רצוי לא להוציאם ממרכז המטרה ,ואפילו רצוי להחליף עדשה .העיוותים של הפרספקטיבה משעשעים באותה המידה כשהכל נמתח ונוצרת לנו פרספקטיבה עמוקה בצורה מרשימה .כעדשת פורטרטים היא טובה רק למטרות שעשוע ,שכן כל המצולמים יוצאים מעוותים בצורה מצחיקה ואפילו גרוטסקית .קיימות תוכנות שמיישרות את העיוותים האלו ומתקנות את התמונה ,אבל זה על חשבון רוחב זווית הראייה .בנוסף ,כצפוי בעדשה כזו ,ניתן למצוא עיוותים כרומטיים בעיקר בצמצמים פתוחים ,אך הם ניתנים להסרה בצורה דיי פשוטה לאחר מכן בתוכנות עריכה. ציון עיוותים: 6/10אם אתם לא אוהבים עיוותים 9/10אם זו המטרה
צמצם ובוקה אחד היתרונות האדירים של העדשה הזו הוא הצמצם F/2.8שלה שמכניס כמויות אור אדירות ושומר על חדות מרשימה .הצמצם מורכב מ7- עלעלים מעוגלים ליצירת בוקה נעים לעין .איך הבוקה אתם שואלים? שאלה מצויינת ,למרות שקשה להגיע למצבים של עומקי שדה רדודים ,אני חייב לציין שהבוקה נראה סביר ביותר ואפילו טוב. ציון צמצם ובוקה – 9.5/10
142
143
אלטרנטיבות יש כל מיני עדשות שבוודאי שמעתם עליהן כמו הניקון 10-24מ”מ ,הסיגמא 10-20מ”מ ,הטמרון 11- 17מ”מ ואחרות בטווחים אלו .אתם בוודאי חושבים לעצמכם שעדשות אלו הן 10מ”מ ולכן הן בוודאי רחבות יותר מהניקון 10.5מ”מ ,אך זו טעות .מאחר
עדשות עין דג אלכסוניות (Diagonal
ועדשות אלו הן )Fisheyeהן מותחות את התמונה ולכן זווית הראייה שלהן היא סביב ה 110-מעלות לעומת הניקון 10.5 מ”מ שהיא עין דג מעגלית ( )Circular Fisheyeעם זווית של 180מעלות .ההבדל בזווית הראייה הוא משמעותי ביותר וההבדל בסוג העיוותים ניכר לעין בצורה מיידית גם כן.
ניקון - f2.8 10.5זוית 180°
סיגמה 10-20ב10 -מ”מ זוית 102°
144
145
פוקוס העדשה הזו מגיעה ללא מנוע פנימי ,אלא נעזרת במנוע של המצלמה באמצעות הבורג הסטנדרטי .זאת אומרת שהיא לא תעבוד עם פוקוס אוטומטי על מצלמות ללא מנוע כגון הניקון D40, D60, D3000, D5000וכל מצלמה אחרת ללא מנוע פנימי .מצד שני ,כל עוד הנושא במרחק של יותר מחצי מטר ,כמעט הכל יהיה לכם בפוקוס .אחד היתרונות האדירים של העדשה הזו הוא האפשרות להתמקד ממרחק של 14ס”מ ,כמעט מרחק נגיעה ,ואני חייב להודות שלפעמים בלי לשים לב גם התנגשתי בנושאים שלי .על הניקון D300אני חייב לציין שהפוקוס פשוט טס ואין מצב שאתם ממתינים לכבודו שיזיז את האלמנט האחורי שלו. ציון פוקוס 9/10מהיר ,קרוב ומדוייק ,אבל ללא מנוע פנימי מחיר מדוע זה תמיד חייב להיות החלק הכואב?! העדשה הזו עולה 655$בניו יורק ובארץ היא מתחילה ב₪3,300 -
146
כולל מע”מ .שזה לא מעט עבור עדשת נישה ,יש יאמרו אפילו גימיק,ואני מסכים .בסופו של דבר ,זה מחיר הוגן עבור התמורה של עדשה עם זווית כה מטורפת ,צמצם F/2.8ועם איכויות מרשימות .דמיינו לכם רק מה היה המחיר אם זו היתה עדשה של “פול-פריים”... תג מחיר 8.5/10אנחנו רוצים יותר זול ,אבל זה היה יכול להיות יותר יקר סיכום כפי שהתחלתי את הסקירה ,זו עדשת לונה פארק ,כיף מאוד לצלם איתה והיא תיתן לכם זווית ראייה על העולם כמו שאף עדשה אחרת יכולה לתת .המחיר שלה לא נמוך אבסולוטית ,אבל התמורה שהיא נותנת היא אדירה. זו עדשה שעושה חשק כיף על הלב וחשק להרים את המצלמה ולהתחיל להשתולל כמו ילדים .קחו בחשבון שזו עדשת נישה שטובה לכם בעיקר לצילומים של נופים וצילומי קונספט ייחודיים .אי אפשר לשים תג מחיר על כזה כיף ): ציון כללי – 9/10מהנה ,מעולה ומשעשעת ,אך נישתית מאוד.
147
ביקורת עדשה EF-S 15-85mm f/3.5-5.6 IS USM
כתב – ניר גייגר | צלם – קובי בן שמעון
148
דמיינו לכם את הקטע הבא ,מהסרט על החיים שלי :אנוכי ,איש צנוע מן היישוב, מקבל לראשונה בחייו הזדמנות פז -אפשרות לבחון עדשה חדשה של “קנון”. “כינורות מנגנים מוזיקה דרמטית” ,העורך מגיש לי את העדשה על כרית מקטיפה כאשר אור חזק בוהק מסביבה .זום אין חזק לכיוון העדשה ,ולפתע קול “חריקת בלמים” ,המצלמה נעצרת על נתוני הצמצם של העדשה !5.6 - 3.5 נו באמת ,פעם ראשונה שאני זוכה לכבוד ,וזו העדשה שאני מקבל? הייתי צריך ללכת לתחום של ביקורת מסעדות ,שם אוכל בינוני נחשב לספגטי ,או שווארמה בלאפה ,ואין לי שום התנגדות לבחון שווארמה .אבל ,בגלל שאני איש נחמד (העורך איים על חיי) ,החלטתי לתת לעדשה הזדמנות בכל זאת ולקחתי אותה לבדיקה .המבחן נערך על מצלמת קנון .40D
149
ייעוד לראשונה מזה שנים ,מוציאה קנון עדשה תכליתית בתחום הזום הסטנדרטי ,אשר מיועדת לקהל הצלמים החובבים ,ובה אורך המוקד המינימאלי קטן מ 17מ”מ (כאשר ברוב עדשות היומיום לחובבים ,אורך המוקד המינימאלי הוא 18מ”מ). המעבר לצילום הדיגיטלי (הייתם מאמינים שהדיגיטלית הרפלקסיבית הראשונה של קנון הוצגה רק ב ,2001 לפני פחות מ 10שנים) הותיר עימו נספחים רבים מעולם הצילום הכימי ,כלומר ה”פילם” .עד היום מסמנים את טווחי המוקד על העדשה ביחס למצלמת פילם. אנו יודעים כי כל מצלמות הכניסה והמצלמות ה”חצי מקצועיות” משתמשות בחיישן קטן יותר מגודל סרט פילם ( 35מ”מ) ,ועל כן מעגל ההקרנה של העדשה על החיישן הוא קטן יותר ,מה שאומר שזווית הראיה תקטן ביחס לאותה תמונה אשר תצולם עם אותה עדשה על מצלמת פילם. עדשות למצלמות רפלקס לא נמדדות ביכולת ההגדלה שלהן ,אלא בזוית הראיה אותה הן מציגות .עדשות ישנות, אשר יועדו למצלמות פילם ,יוצרו עם צד רחב של 18מ”מ מפני שזווית הראיה אותה סיפקו הייתה רחבה בהחלט, קרוב ל 98-מעלות. אולם במעבר לעולם הדיגיטלי ,זווית הראיה הפכה להיות קטנה יותר ,וכיום 18מ”מ על מצלמת קרופ -מקבילה
150
לעדשת 29מ”מ של פעם ,כך שזווית ראיה של כ 100 - מעלות בעבר ,הופכת כיום לזווית ראייה של כ 70 - מעלות בלבד. הבחירה של קנון לייצר עדשה עם צד רחב של 15מ”מ, המקבילה ל 24מ”מ מאפשרת זווית ראיה של 84מעלות, שיפור של 15%בצד הרחב ביחס לעדשות הקודמות. השימוש בעדשה כה רחבה מאפשר יצירת “דרמטיות” בפריים .אובייקט הממוקם קרוב לעדשה יראה גדול מאוד ביחס לכל אובייקט או רקע אחרים הממוקמים מעט רחוק יותר מהעדשה בשל הפרספקטיבה העמוקה המאפיינת שימוש בעדשות רחבות. מצד שני ,צד הטלה של העדשה מגיע ל 85-מ”מ עם זווית ראיה של 18מעלות ,טווח מכובד מאוד ,המקביל ל135- מ”מ על מצלמת פילם. חלוקה של 85ב ,15-תיתן לנו זום של 5ושני שליש .תחום העדשה מאפשר לנו מגוון רחב של סגנונות צילום ,החל מצילומי נוף ,דרך צילומי רחוב ועד לצילומי פורטרט, דוגמנות ובעלי חיים איטיים. תאימות העדשה הינה לגופי קרופ בלבד ,ואינה תעבוד עם גופים של פול פריים.
ללא ספק עדשה ורסטילית בעלת תחום אפשרויות רחב מאוד .10\10
151
צמצם אם נתייחס לעניין הצמצם ברצינות (אמנם פתיחת המאמר לא הצחיקה ,אבל זה לא אומר שלא ניסיתי להצחיק) עדשה אשר יצאה במקביל לקנון 7Dהחדשה, ומשודכת לה באופן אוטומטי ,הייתה יכולה ואף חייבת להציג נתוני צמצם טובים יותר .באופן אישי הייתי מצפה לצמצם קבוע ,עם מפתח 4לפחות בעדשה המתיימרת להיות איכותית ,וזאת מבלי להזכיר את עניין המחיר הגבוה ,אליו נגיע מאוחר יותר. קנון בחרה לייצר את העדשה עם צמצמם משתנה, המתחיל ב 3.5בצד הרחב וממשיך עד מפתח מקסימלי של 5.6ב 85-מ”מ. מצד שני ,צוידה העדשה במייצב תמונה מהדור החדש של קנון ,המספק ייצוב של עד 4סטופים. בבחינה של התמונות בצילום מן היד ,תוך שימוש בחוק האצבע (אשר אומר כי מהירות התריס צריכה להיות \1 אורך המוקד) ניתן לומר כי הייצוב באיזור ה 85-מ”מ הוא אכן 4סטופים ,בעוד בצד הרחב הייצוב טוב עוד יותר, סביב ה 4סטופים ושליש .בעדשה ללא מייצב היה צורך לצלם במהירות תריס מינימלית של ( 1/24ולא 1/15 בגלל עניין המקבילות לפילם) .על מנת להשיג תמונה חדה בצילום מהיד כאשר מצלמים ב 15מ”מ ,העדשה סיפקה תוצאות חדות גם בצילום במהירות תריס של 0.8 שניות .בהחלט הפתעה שמפצה על האכזבה ממפתח הצמצם. חשוב לציין כי המייצב זולל סוללות באופן יחסי והוא עלול להפריע בצילומים שונים ,למשל צילומי פאנינג ,שם הוא ינסה לתקן את המריחה אותה אתם מנסים להשיג, על כן מומלץ לכבות אותו בשעת הצורך. ציון סופי 6/10 :לצמצם 10/10למייצב.
אופטיקה כפי שנאמר ,אין מדובר בעדשת ,L -אך קנון הכניסו פנימה כמה אלמנטים אופטיים ,אותם ניתן למצוא בעדשות היקרות של קנון .לדוגמה -שלוש זכוכיות אספרי קליות וזכוכית UDאשר נועדו למנוע עיוותים מרחביים (צורה) ועיוותים כרומטיים (צבע). העדשה בנויה מ 17-אלמנטים ב 12-קבוצות ונותנת איכות תמונה טובה מאוד .זה אמנם לא עדשת L -אך החדות מורגשת בהשוואה לעדשות יומיומיות מקבילות. עקב הצמצם הקטן יחסית ,ואורך המוקד הבינוני ,קשה ליצור עומק שדה רדוד ,אם כי הבוקה רך ונעים למראה. העדשה נמכרת ללא מגן שמש ,ובמקרה אחד ,בצילום מול השמש ,הופיעה קשת בפינת הפריים. קיימת האפלת פינות קלה ,אשר מורגשת כמעט בכל שלבי הזום בצמצמים פתוחים ,בעיקר בפינות העליונות של הפריים ,ומעט פחות בתחתונות. 152
מרחק המיקוד המינימאלי של העדשה הוא 35ס”מ, מרחק מיקוד מצוין ,כך שאמנם היא איננה עדשת מאקרו, אך היא בהחלט נותנת יכולת קירוב ( )closeupמצוינת. זו לא עדשת L -או עדשת פריים ,אבל היא בהחלט נותנת תמונה איכותית .8/10
מבנה העדשה הקנון EF-S 15-85mmמציגה מימדים גדולים למדי, כאשר קוטר האלמנט הקדמי הוא 72מ”מ ,היקף העדשה הוא 82מ”מ ואורכה הוא 88מ”מ במצב סגור ,או 130מ”מ כאשר היא מתארכת לאורכה המקסימאלי. היתרון בנתונים הפיסיים הגדולים הוא נוחות באחיזה ומראה של עדשה מקצועית ורצינית. העדשה כבדה יחסית ,ושוקלת מעל לחצי קילו .זה לא עניין של מה בכך למי שמחפש עדשה קלה ושימושית ליומיום ,ומשקלה יהיה מורגש לאחר כמה שעות צילום. אם יש לכם תיק “אף” קטן ,ייתכן ותאלצו לקנות תיק גדול יותר כדי לאחסן את המצלמה והעדשה ביחד. העדשה בנויה אמנם מפלסטיק ,כיאה לסדרת עדשות קנון אשר לא משתייכות לסדרת העדשות האיכותיות של קנון ,אך מדובר בפלסטיק איכותי ,ויחד עם גודלה הפיסי היא מרגישה מאסיבית וחזקה ביד .טבעת הזום נעה בצורה חלקה ונעימה ,כמו גם טבעת הפוקוס (בעדשות איכותיות ,כאשר מצלמים במצב של פוקוס אוטומטי, אין התנגדות של המנוע הפנימי בעת משחק עם טבעת הפוקוס) ואין חשש של “נפילת” העדשה ,כלומר פתיחה לא רצונית של העדשה כאשר המצלמה מופנית כלפי מטה ,כמו שקורה לעיתים בעדשות זולות של חברות צד שלישי. לעדשה יש מגרעת רצינית אחת והיא – “טבעת הפוקוס”. ייתכן ובקנון לא מעוניינים שהצלמים יבצעו פוקוס ידני, אחרת לא ברורה לי ההחלטה לבנות טבעת פיקוס ברוחב 0.7ס”מ (עובי טבעת הזום הוא 3.5ס”מ – פי )5ולמקם אותה ,שקועה מאחורי מגרעת .כאשר מורכב גריפ על המצלמה ,הפיקוס הידני פשוט לא אפשרי מבחינה פיסית ,אלא אם האצבעות שלכם עברו אימונים מפרכים אצל נערת הגומי בקרקס .גם ללא גריפ ,הגישה לטבעת הפוקוס מאוד לא נוחה ,וגם אם תצליחו לסובב אותה, ככל הנראה תזיזו את טבעת הזום יחד איתה ,מה שיוציא אתכם מפוקוס וישנה את הקומפוזיציה שבניתם. מנוע ה USM-של קנון פועל נהדר בעדשה זו ,הוא שקט ומדויק ,אם כי במקרה אחד ,העדשה הודיעה שהיא נמצאת בפוקוס על אובייקט מרוחק ,כאשר בפועל הפוקוס לא היה על אותו אובייקט .ניסיתי ליצור שוב בריחת פוקוס בתנאים שונים ,ללא הצלחה. טבעת הפוקוס פוגעת בציון הסופי 7/10 153
מחיר
סיכום
פה טמונה הבעיה הגדולה של העדשה הזו .עם תג מחיר של כ ,₪ 4000 -מחירה הוא כפול ממחירה של הCanon - EF-S 17-85mm f/4-5.6 IS USMאותה היא אמורה להחליף. העדשה נותנת תמורה מלאה למחיר ,אך נוצרת תחושה שמחיר זה יהיה גבוה מידי לקהל היעד של העדשה .אם היה מדובר בעדשת Lאו לפחות עדשה עם צמצם קבוע ,אזי המחיר היה הגיוני מעט יותר.
אין ספק כי מדובר בעדשה מצוינת .כזו המומלצת לכל חובב צילום המעוניין בעדשה ורסטילית שתתן לו מגוון רחב של אפשרויות צילום .היתרון הגדול שלה הוא בזוית הרחבה ובטווח הזום הגדול שלה ,אשר לא באים על חשבון התפשרות באיכות התמונה אלא להפך .מייצב תמונה נהדר ופוקוס מהיר ואיכותי משלימים את החבילה ליצירת עדשה ברמה גבוהה מאוד ניתן לשלב את העדשה הזו ,ביחד עם הקנון F4 70-200 ליצירת סט איכותי מאוד ,המכסה כמעט את כל הצרכים של הצלם הממוצע ,אם כי היתרון שלה הוא בכך שהטווח שלה מספיק גדול בשביל לשמש כעדשה יחידה אצל כל צלם חובב.
התמורה שווה את המחיר ,אך מדובר בעדשה יקרה 7/10
הבעיה היחידה היא התמחור הגבוה .היא אמנם ורסטילית יותר מ Canon EF 17-40mm f/4.0L USMולא נופלת ממנה באיכות האופטית ,אך היא יקרה ממנה ,למרות שהאחרונה הינה עדשת .L - חשוב לומר כי התמורה שנותנת העדשה ביחס למחיר היא גבוהה ,אך צלם מקצועי עלול להירתע משימוש בעדשה שאינה מהסדרה המקצועית של עדשות קנון, ולעומתו צלם חובב עלול להירתע מהמחיר הגבוה ביחס לעדשות כניסה בינוניות. לדעתי המחיר הגבוה ימנע ממנה להפוך לאחת מהעדשות הנמכרות ביותר ,תואר שהיה מגיע לה בהחלט לאור הביצועים והתכונות שלה. עדשה איכותית ויקרה 8/10 * תודה לחברת “קרט” על השאלת העדשה לביקורת.
154
155
מסע צילום לפלנד “ 2010אין דברים כאלה!!!”
צילום :מיכל קדרי
אנחנו רוצים להודות לקבוצה המדהימה על חוויה מטורפת בחוג הקוטב הצפוני .חוויה של שבוע לבן, קפוא ומיוחד מאוד. צוות פוטוטבע מסעות צילום בעולם וצוות גליץ בית הספר לצילום 156
www.phototeva.co.il
157