קוֹמְ פּוֹז ִיצְיה 012
דה ב ארץ
הק ודש
74 קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה
48
20
גליון – 012אוגוסט 2010 עורך ראשי רועי גליץ עריכה בפועל תומר יעקבסון
אג
עריכה גראפית ,עיצוב ועימוד סטודיו אדם שול
106
שיווק ומכירות גדי אהד
מדיי פעם קורה שמגיעה לארץ אגדה. כשאני מתכוון לאגדה ,אני מתכוון לאותם הצלמים שעשו את זה ואפשר אף לומר שעשו את זה בגדול :הן מבחינת החותם האישי שלהם כצלמים ,הן מבחינת ההצלחה והקבלה על ידי ה”קהילה” והן מהבחינה הפיננסית .השבוע יצא לנו לשבת ולדבר 4שעות עם דייויד לה-שאפל ,אחד הצלמים המובילים בתחומם בעולם ועם רזומה אשר מקיף יותר הישגים משל 50צלמים מובילים אחרים ביחד .דייויד הציג את הדרך שלו בצורה מיוחדת ,בצורה אשר מראה כי כשיש חזון וכשאתם מקשיבים לעצמכם – ניתן להגיע ליצירתיות ,רעיונות ותוצרים אשר מעלים את הרמה ושוברים גבולות ומוסכמות .באמצעות פרובוקציות מתוחכמות ומכוונות הצליח להיחרט במוחם של מיליוני אנשים ,לצלם את הגדולים ביותר בדרכו המתגרה והלא שגרתית ולהתקבל באהדה על ידי אותה הגווארדיה אשר בתחילה הוקיעה אותו. אחד הדברים שדייויד הכי הדגיש הוא הצוות אשר מלווה אותו כבר 16שנה וכולם חיים ביחד כמשפחה אחת גדולה. יש לו מפיקים ,מעצבים ,בוני סטים ,ציירים ,מומחי תאורה ועוד אמנים אשר עושים עבורו את כל העבודה שמסביב ודייויד אחראי על הרעיון ,על הבימוי ועל הצילום בפועל. מוסר ההשכל העיקרי הוא להקשיב לעצמכם ,ליצור את ההבדל ואת המיוחד ,לגרום לאנשים לצפות ולהקשיב .הכי חשוב -להיעזר באנשי מקצוע הטובים ביותר במהלך הדרך – כי אי אפשר לעשות את הכל לבד. אקנח במילותיו של דייויד כשחתם על עותק מהספר שלו – Follow !Your Heart
שלכם, רועי גליץ עורך ראשי מגזין קומפוזיציה
רכזת מערכת והגהה מיטל שחור
34
פרסום ואדמיניסטרציה מגזין קומפוזיציה משתתפים דניאל מלכה ,דודו בן צור ,איל ביינהקר ,גיורא פנחסי, רועי גליץ ,גיא פירבס ,ארז מרום ,זיו שנהב ,דוד אלרועי ,אורי בן אברהם ,תומר יעקבסון. הוצאה לאור רועי גליץ בע”מ כתובת המערכת הרקון ,4רמת גן52521 , טלפון 077-4090280 פקס 077-4090281 מייל info@composition.co.il אתר www.composition.co.il צילום שערDavid Lachapell : www.lachapellstudio.com
© הודעת זכויות יוצרים כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין קומפוזיציה ,למו”ל רועי גליץ בע”מ ,לצלמים ולכותבי הכתבות .לפני כל שימוש החורג מקריאה ,הדפסה לשימוש אישי ושיתוף עם חברים למטרת קריאה ,חובה ליצור קשר עם הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש מראש .למען הסר ספק ,אין להעתיק ,לפרסם, לערוך ,להפיץ וכיו”ב ללא אישור.
4 20 34 50 66 76 96 108
העשיריה הפותחת King David תומר יעקבסון מראיין את דיויד לה שאפל
פוטו סהרה כתב וצילם :דודו בן צור
ר גע SHOT כתבה וצילמה :דניאל מלכה
משחק מכור כתב וצילם :אייל ביינהקר
אומנות התיעוד תומר יעקבסון מראיין את פבל וולברג
נט”לים בחיים כתב וצילם :פליקס לופה
החיים בצבע ראיון עם מייק סאווד
120 128 138 146 152 160 172 180
לצלם מהלב מתנדב ,צילם וכתב :גיורא פנחסי
Lights, Camera, Action תומר יעקבסון מראיין את אנדרס סטריסברג
מאיזה פורום אתם מאת :גיא פריבס
סדרת יסודות -הצמצם פותחים את הברז -מערכת קומפוזיציה
כשזה עמוק -מקרו כתב וצילם ,ארז מרום
פורטפוליו אלרועי דויד
והרי המבזק -פרק שלישי ואחרון מאת :זיו שנהב
...10,9,8 כתב וצילם :אורי בן-אברהם
200
1/200
f/9
Nikon 18-70
Nikon D90
לאתר ישראל
תומר יעקבסון
LaChapelle
גאורגי פיבן
לאתר
Olympus
f/10
1/125
100
9
1600
1/200
f/6.3
24-85mm at 38mm
Nikon D3
לאתר
Ken Pegg
Introspection
100
1/250
F/16
50mm 1.8
Canon 30D
לאתר ישראל
נועה אייזנשטט
8
11
100
1/125
f/5.6
Nikon D2 00
לאתר
Andreas Stridsberg
10
ירושליים מזווית אחרת
יגאל דקל
ישראל
f/14
1/320
400
15
100
1/30
f/2.8
HASSELBLAD 85mm HASSELBLAD 501C
טוני רשף
Without words
500
1/200
f/2.8
Canon 70-200 f/2.8
Canon 40D
יוון
לאתר
ליאור פתאל
14
1/60
f/11
Mamiya 645 AFD + Leaf Aptus 65
ישראל
סשה טמרין
מ ב סטודנצע ט י סט חצו 2010ם בה ו ת י ק ג ב ת ו צרת
9 9 ₪9
רק
0 5 8 , ₪1
מתנה
ר צועבתשנשי א ה מ ק ו ווי ₪159רית
ראש 3-WAYדגם 804RC2
ראש 3כיוונים עשוי פולימר להפחתת משקל הראש, ידיות משופרות וארגונומיות ,פלטה עליונה נשלפת. מתאים לכל עבודות הצילום. 0.77kg
max 4kg
H
12.0
עבור עבור מצלמות מצלמות וידאו קומפקטיות
עבור מצלמות רפלקס
חצובת אלומיניום דגם 055XB
חצובה קומפקטית וארגונומית 3שלבים ,אידיאלית לצילום שטח ,יציבות מוכחת מבית Manfrotto 2.3kg
max 7kg
178cm
61cm
עבור עבור מצלמות מצלמות וידאו קומפקטיות
עבור מצלמות רפלקס
תיק גב DR-467-BG
להשיג בחנויות הצילום המובילות
כתובת האתר החדש שלנו היא www.absphoto.co.il גיא פריבס
לאתר ישראל
תיק גב עבור ציוד הצילום שלךו לשימוש יום יומי. תא נפרד ומוגן לציוד הצילום ,תא אחורי למחשב נישא עד 3 ."17תאים קידמיים עבור ציוד אישי כגון ארנק, מפתחות ,טלפון וכו ...כיסוי גשם מצורף לתיק ואחריות לכל החיים.
איי.בי.אס אלטמן שירותי ברודקאסט בע"מ .הברזל 24א .רמת החייל תל אביב 69710טל 03-7682000 .פקס03-6486236 .
King David
תומר יעקבסון מראיין את דיוויד לה-שאפל
20
21
King David
תומר יעקבסון מראיין את דיוויד לה-שאפל
לפני 5שנים הוא החליט לפרוש בשיא .הוא הרגיש שהוא לא ממש צריך את זה יותר .אחריי שצילם כנראה את כל הוליווד ,הפך לצלם המפורסם בדורו וחשבון הבנק שלו נראה כמו זה של אנני לייבוביץ' רק מהצד של היתרה ,דייויד לה-שאפל הרגיש שהוא מיצה.
“זה די מדהים העניין הזה בשבילי .כשפרשתי הרגשתי שאני פשוט צריך להפסיק ונסעתי לשלושה חודשים ,נסעתי להוואי להתנתק ואז התחילו טלפונים מהגלריות .זה הפתיע אותי בהתחלה ,לא תכננתי את זה ,רציתי להיות איכר ולמצוא את האיזונים שלי בחיים.. בתחילת הדרך שלי הצגתי בגלריות אבל חשבתי שאף אחד לא יתעניין בעבודות שלי במוזיאונים היום ...אפשר להגיד שזה סוג של סגירת מעגל עבורי מה שקורה היום.
דייויד לה-שאפל הוא כבר מזמן תופעה יוצאת דופן .קריירה עשירה שמתחילה בגלריות בניו יורק פוגשת בגיל 18את אנדי וורהול ,הגורו האולטימטיבי ,וממשיכה משם לכל שער של מגזין שאתם יכולים לדמיין לעצמכם הפכו אותו לאייקון תרבותי לא פחות מפורסם מהמצולמים שלו .והוא צילם הרבה מפורסמים אני נולדתי מחדש בשנים הללו ,החיים שלי אם אתם שואלים. אחרים לגמרי ,ואני לא מתגעגע בכלל לעבודה “צילומי סלבריטאים ואופנה כבר לא שם המסחרית שלי .אני באמת אדם ששמח בחלקו. בשבילי .יש פרקים בחיים שלך והפרק הזה נגמר בשבילי .אני מרגיש שאין לי יותר מה PMSמה שהכי מעניין זה לראות את התגובות של האנשים לתמונה שצילמתי כשהם רואים להוסיף לז’אנר הזה שלא נאמר בו כבר בעבר “הוא אומר לנו השבוע על שפת הבריכה במלון אותה במוזיאון ביחס לתגובות שלהם כשהם ,King Davidערום למחצה ,אוכל תאנים קרירות ראו את אותה התמונה בדיוק על שער של עיתון או מגזין. מתחת לשמשייה ומשגיח על הוגו ,העוזר האישי שלו ,כשהוא לומד לשחות לראשונה שום דבר כבר לא מצופה מתמונת ידוענים בחייו הצעירים. או תמונת אופנה חוץ משהשמלה תצא טוב בעוד הוא פורש מעולם הזוהר הוא כמעט מיד והתמונה תראה מעולה .אבל קחו את אותה התמונה ותתלו אותה במוזיאון ואנשים מתחיל לזרוח בצד השני ואת שערי המגזינים 22
©copyright David LaChapelle, Courtesy Fred Torres Collaborations
היום הוא חי בחווה אוטרקית ב Mauiאשר בהוואי ,עם הפמליה הססגונית והנאמנה שלו. הם מגדלים את מה שהם אוכלים ,מצלמים אומנות ומביימים סרטים ומידי פעם מגיחים החוצה ,לעולם המעריץ ,לעוד מסע הופעות ססגוני מנצנץ ועליז ,ממש כמו זה שנפתח בימים אלו מוזיאון תל אביב.
והפרסומות החליפו אורחי המוזיאונים הממוזגים ,הגלריות היוקרתיות וסדרות בהוצאה מוגבלת.
23
מתחילים להתייחס אליה אחרת, רואים בה פתאום משמעויות אחרות”. נילי גורן היא אחת מהאנשים הללו ,והמפגש ביניהם בביקורו השני בישראל הוליד את התערוכה שנפתחה השבוע במוזיאון תל אביב. “אני לא חושב שפגשתי מישהו שמבין אותי טוב כל כך כמו נילי גורן” ,הוא אומר לנו כשהוא מחבק אותה“ ,היא אחת האנשים החכמים והמקצועיים ביותר בתחום ולמרות שהצגתי את התמונות שלי בהרבה מוזיאונים בעולם אני חושב שהעבודה עם נילי הייתה מיוחדת מאוד עבורי .יש לי מזל גדול שפגשתי אותה ושהיא אצרה את התערוכה שלי בתל אביב. כשמסתכלים על העבודות שלו אי אפשר לברוח מכל המוטיבים הדתיים שבולטים בהם ונשאלת השאלה אם הוא בכלל אדם דתי? “אני לא דתי במובן המקובל של המילה ,אני מאמין שבאמת היה בן אדם שקראו לו ישוע מנצרת ,יש הוכחות לזה ,הוא גם היה יהודי וממזר אבל בכל זאת הצליח להפוך להיות מורה ורבי .כל זה כנראה נכון
©copyright David LaChapelle
24
הוא כנראה גם היה אישיות מדהימה אבל מכאן ועד לזה שהוא הבן של אלוהים הדרך ארוכה ,בתכלס כולנו בנים של אלוהים אם כבר מדברים על זה ,בכל מקרה ,ישוע לא חלם שתהיה כנסייה אחת שתקרא על שמו ובטח לא היה לו מושג שכל כך הרבה אנשים ימותו בדברו .אני חושב שהבסיס לכל הדתות זהה וחיובי מאוד ,רעיונות מקסימים שנכתבו על ידי אנשים חכמים אבל הפרשנות שאנשים נתנו לדברים שנאמרו או
25
נעשו ,כל העריכות שדברי הקודש עברו במרוצת השנים הם כבר סילוף של האמת ולזה אני לא מתחבר. אי אפשר לספר את הסיפור של לה- שאפל בלי להתעכב על אנדי וורהול בסיפור שלו .וורהול שגילה לראשונה את הכישרון הצעיר לוקח אותו תחת חסותו ולמפעל האומנות שהוא הקים. לה שאפל הופך לצלם מוביל במגזין האומנות של וורהול,Interview , והשערים שהוא מצלם עבור המגזין צוברים פופולאריות והתעניינות גדלה. “הוא היה הבנאדם החיובי ביותר בעולם ,למשל אם הוא היה רואה את התערוכה בתל אביב הוא בטח היה אומר משהו כמו ,wowזה כל כך יפה, זה כל כך מושלם!” הוא תמיד אמר דברים כאלו אחרי שוורהול נפטר ו Interview
נסגר הקריירה שלו נסקה והפכה להיות מודל לחיקוי והגשמת החלום האמריקאי במלואו :מילד שלא סיים את בית ספר תיכון ,נער רגיש שקיבל בעיקר מכות מהחברים שלו לכיתה כל הדרך לצלם נערץ שצילם צילומים חדשניים נועזים ופורצי גבולות שלא תוכלו להתעלם מהם גם אם תנסו. התגובות שהעבודות שלו מעוררות תגובות קיצוניות בדרך כלל :ברב המקרים או שאתה מת על זה וחושב שזאת גאונות לשמה או שאתה חושב שזה רדוד שטחי וקיטשי עד מאוד .אין הרבה שנמצאים באמצע ,אבל ללא קשר למה שאתה חושב אתה לא יכול להיות אדיש תמונות שהוא מצלם וגם המבקרים החריפים ביותר שלו לא יכולים להתעלם מההשפעה שלו על דורות של צלמים מודרניים. עם השנים הוא הרחיב את המדיומים בהם הוא עבד והחל לביים פרסומות לחברות מסחריות מובילות וכן עשרות קליפים מושקעים לתעשיית
26
©copyright David LaChapelle
27
Šcopyright David LaChapelle
29
28
המוסיקה .כשאנחנו שואלים אותו אם הפרישה מהעולם המסחרי היוותה בעיה כספית הוא מחייך “כשפרשתי מהעולם הזה הייתי כבר מסודר ,אתה יכול לכתוב שאני כמו אנני לייבוביץ’ רק הפוך ,הוא צוחק ואוכל עוד ענב צונן, “ממש לא צריך לדאוג לי בקטע הזה”. סקס והעיר לה שאפל לא רק מצלם תמונות ,בכל צילום יש סיפור ,רעיון או מחאה שהוא מביע בפרובוקטיביות מופגנת ,כשמרבית מהביקורת מופנית לתרבות המערב על תרבות הצריכה שבה. “אני חושב שצריך איזונים והרבה אנשים מאבדים את הנשמה ואת האנושיות שלהם בתרבות המערב ,כל סגנון החיים הזה שכולל מסרים כמו תעשו סקס כמה שיותר, תקנו ותבזבזו כמה שתוכלו ,תקבעו כמה שיותר פגישות ותרוויחו כמה שיותר כסף זה סגנון חיים מאוד מתיש .כשזה מתחיל להיות הדבר העיקרי אצלך אז החיים שלך יוצאו לבסוף מאיזון .אם החיים שלך מתחילים להראות כמו סקס והעיר יש לך בעיה ולדעתי אפשר למצוא סגנונות חיים אלטרנטיביים .מה שאני חיפשתי ואלו החיים שאני שואף אליהם אלו חיים הרבה יותר מאוזנים. הוא מודע לזה שהוא בעצם חי בתוך פרדוקס עם הדעות הללו שלו שכן אם תחשבו על זה הרי הוא והעבודה המסחרית שלו הנם בעצם חלק מובהק מהתרבות הזאת בדיוק והוא צילם והנציח דימויים ואייקונים שנצרבו בתודעה של אותו עולם צריכה המערבי. “אני יודע שזאת סתירה והרבה אנשים שאלו אותי את השאלה הזאת “ הוא אומר לנו בכנות“ ,יש כאן סתירה ואני חי איתה בשלום .משהו כמו סוכן כפול ,המגזינים אפשרו לי להגיע לכמה שיותר אנשים שייצפו בעבודות שלי והיו חלק מהפרנסה שלי ,זה לא אומר שהסכמתי עם כל מה שכתוב בהם או עם כל מה שפורסם בהם. יש לו מודעות חברתית וסביבתית מאוד גבוהה והוא גאה בהרבה עבודות שממחישים את אלו .הוא עוצר את הראיון ומראה לנו תמונה של Hellen suzmanיהודיה מדרום אפריקה שהוא צילם כשנה לפני שהיא נפטרה ממחלה. “ממש לפניי הצילומים היא רצתה לבטל אותם ,היא פשוט התחילה להעלם ,הייתה מאוד כחושה וחלשה ,היא לא רצתה להצטלם ככה ,היא מאוד התביישה כי תמיד היא הייתה אישה גאה ואמיצה ,היא רצתה להראות טוב .נסעתי אליה לדבר איתה ,הבטחתי לה שהיא תראה הכי טוב שאפשר והיא לבסוף הסכימה. יצאנו לגינה שלה מחוץ לבית הושבתי אותה על כיסא והלבשנו אותה בבגדים שמחמיאים לה נתנו לה להחזיק כדור שהארנו עם אור וצילמנו אותה ,עם פוטושופ מילאנו קצת את הבגדים שלו והוספנו לה קצת שיער .אני לא יודע ©copyright David LaChapelle
30
31
אם היא אהבה את התוצאה כי לא יצא לנו לדבר והיא נפטרה לא הרבה אחריי הצילומים. הוא לא מסוגל לצלם סתם סנפשוטס “אני לא מצלם ביום יום תמונות אקראיות ,אני מאוד מעריך אנשים שיכולים לעשות את זה כי אני פשוט לא יכול ,אולי זה קצת חבל אבל בצילומים שלי תמיד יש לנו בימוי ,רעיון והעמדה”. כשהוא אומר אנחנו הוא מתכוון לצוות הנאמן שלו שכולל חבורת מקצוענים שחלקה מסתובב איתו כבר 16שנים, עשרה מהם דרך אגב הגיעו איתו ביחד לביקור הנוכחי בישראל. וכך ,התמונות שהוא מפיק הם בעצם תוצאה של עבודת צוות מאורגנת ויעילה שבה הוא המנצח הראשי והאיש עם התוכנית“ .כל עבודה מתחילה עם רעיון ואת הרעיון הזה אני מצייר על נייר בצבעים .לאחר מכן הצוות דואג לביצוע, יש אחראי לציוד ,יש אחראי לתאורה ,לסטיילינג ,עריכה ויש אפילו DJצמוד שמפיק את האווירה הנדרשת ברקע. “מוסיקה זה חשוב מאוד וחלק בלתי נפרד מהיצירה שלי, המוסיקה קובעת את האווירה בכל הסט ,אני מבקש מהDJ- אווירה מסוימת והוא מתחיל להשמיע אותה ברקע .ככה זה עובד הכי טוב בשבילנו” והיצירות הללו הם עבודות מושקעות שדורשות ירידה עד לפרט האחרון והקמת סטים מפוארים .הרבה אנשים חושבים שמדובר בהמון עריכה דיגיטלית אבל האמת שברב המקרים העריכה היא מינימאלית .והסט המקורי נראה מאוד קרוב לתמונה הסופית. “אני מנסה לעורר מחשבה בצילומים שלי ולא הלם ,אני דווקא לא רוצה שאנשים ירגישו לא נעים זאת לא הכוונה שלי ,יש לי פשוט רעיון ואני רוצה להעביר אותו הלאה בעזרת המצלמה”. דייויד מזכיר הרבה את מייקל ג’קסון“ .מייקל ג’קסון היה שליח של רצון טוב .הוא היה האדם הכי מדהים אנושי ורגיש שפגשתי בחיים שלי ,אנשים שנאו אותו בגלל כל הכתבות עליו והמידע המוטעה אבל מדובר באדם נדיר .אתה יודע שרק שהוא מת מצאו קרן שהוא הקים והיו בה 400מיליון דולר לצדקה? .מה שכן ,הוא בהחלט היה בן אדם שונה ואנשים והמדיה כנראה לא אוהבים אנשים שונים”. דיוויד לה שאפל הוא בנאדם שהגשים את עצמו .מילד כשרוני שהתגלה לפני שמלאו לו ,20לצלם הלוהט ביותר על הגלובוס וחזרה לשורשים ולאומנות שלו הוא נמצא היום במקום שנוח לו מאוד איתו :הוא מנהל את ההצגה ,יוצר ,נח, מגדל את הירקות שלו ,מגיח לעולם החיצוני לסיבוב הופעות וחוזר לקומונה שהוא הקים באי בהוואי שבה יש רק את מה שהוא צריך בשביל לחיות בשקט ,באושר ועושר ,עד עצם היום הזה. ©copyright David LaChapelle
32
33
סהרה פוטו צילום במרוקו כתב וצילם :דודו בן צור
יש שני סוגים של צלמים .אלה המחפשים תמונה עמוסה בכמה שיותר פרטים ,ואלה המינימליסטים המחפשים להתקרב אל הציור המופשט. נדמה לי שאני משתייך יותר לסוג השני של הצלמים .אחד הצילומים האהובים עלי מאלה שצילמתי נלקח במרוקו לפני הרבה שנים .אני קורא לו “אישה מחפשת מים” .במהלך טיול במרוקו הגעתי לעיר אסווירה שלחוף הים האטלנטי .מאזור הנמל נמשכתי אל סמטאות “המדינה” -העיר העתיקה על שלל מבוכיה .באחת מחצרות “המדינה” היה ברז מים אליו הגיעו נשים מקומיות על מנת למלא מים בכליהן. צילמתי את אחת הנשים עטויה ג’לבה מסורתית .אני אוהב את הצילום בגלל המינימליזם שבו -אישה ,קיר ,ברז מים .זה הכל .במבט שני ושלישי בצילום אפשר להבחין גם בגרפיטי בערבית וחריטות שונות על הקיר.
34
35
אני מטייל ומצלם במרוקו כבר הרבה שנים .הכתבה הבאה תנסה להתמקד בחלקים שונים של מרוקו דרך סיפורים וצילומים שאני אוהב במיוחד בין מאות צילומים שכבר צילמתי .בסתיו הקרוב אדריך את טיול הצלמים המיוחד למרוקו של חברת מסעות צילום “פוטוטבע”. במרוקו יש מזון צילומי לכל סוגי הצלמים .גדולים כקטנים. ישנן כמה פנינות צילום שכדאי להכיר לפני שאתם מתכננים את מסלול הטיול במרוקו .כמעט כל טיול במרוקו יתחיל עם נחיתה בשדה התעופה של קזבלנקה .העיר עצמה די אפורה ונטולת חן יחסית לערים כמו מרקש או פס .אם בכל זאת אתם חייבים לשרוף זמן במרוקו לכו ל”מחכמת אל פאשה” ,שבתוכו שכן בית המשפט. בתוך המבנה תמצאו ארכיטקטורה מדהימה של קשתות וסטוקו (עיטורים ותבליטים עשויים גבס) .מהגג של כל אגף משתלשלת מנורה מרוקנית מסורתית .האור בתוך המבנה מושלם לצילום גם ללא מבזק .שומר המחכמה חובש תרבוש פסי אדום ולבוש ג’לבה לבנה וישמח לדגמן עבורכם.
36
37
החלק הצפוני של מרוקו משלב למעשה מזרח תיכוניות בים תיכוניות .העיירה שפשוואן שבהרי הריף היא הדוגמא הקלאסית לחיבור הזה .ארכיטקטורה אנדלוסית לצד מסגדים ומינרטים (צריח במסגד) מתומנים .אם הייתי צריך לבחור מקום אחד לצלם בו במרוקו הייתי בוחר בשפשוואן .למרות זאת מעט מאד מטיילים מגיעים אליה היות והיא לא כלולה במסלולים הקלאסיים והרגילים שמציעים סוכני הנסיעות .כמובן שנטייל בה במסע הצילום הקרוב .לעיירה אופי ים תיכוני המשלב אדריכלות צפון אפריקאית יחד עם אלמנטים ים תיכוניים שהגיעו מאזור אנדלוסיה בספרד בעקבות גלי הגירה של מוסלמים לאחר נסיגת האיסלאם מחצי האי האיברי במאה החמש עשרה .בתי וסמטאות העיירה צבועים בתכלת ,לבן, כחול ,סגול ולילך .הדלתות והשערים מסוגננים וכל דלת פותחת פתח לעולם נפלא של צבעים ,עיצוב ואסטתיקה .שיטוט בסמטאות העיירה מספק הזדמנות נהדרת למעין סדנת צילום מאולתרת במקום כשברקע הברברים והנופים של הרי הריף .העיירה נמצאת במרחק של כשלוש שעות נסיעה מפס או מטנג’יר .בדרך לשפשוואן תוכלו לחזות במשפחות ברבריות הנעות על גבי חמורים ומובילים עדרי כבשים או עיזים .תרמילאים רבים המגיעים מאירופה מבלים תקופה ארוכה בבתי הארחה ובתי הקפה של העיירה .בחנויות הקטנות של העיירה יושבים בעלי מלאכה ומייצרים 38
39
גלימות מרוקאיות מסורתיות הנקראות ג’לבות או קפטאנים ,שטיחים ותכשיטי כסף ברברים מסורתיים .מעל כיכר העיירה מתנשא מינרט מסגד מתומן וציורי מהמאה השבע עשרה .על חלק מגגות הבתים מסביב לכיכר ישנן מסעדות קטנות ובתי קפה המציעים לאורחים נקודת מבט נהדרת על בתי העיירה והנוף מסביב .מומלץ לשבת במרפסת ולהזמין קנקן של תה מרוקאי ועלי נענע (במרוקו שותים בעיקר תה ופחות קפה) .נשים ברבריות לבושות בלבוש הצבעוני המסורתי של נשים מהרי הריף מהלכות בין סמטאות העיירה לעתים מובילות עדר עזים. אחד המבנים המעניינים בעיירה הוא מבנה וחצר פנימית ששימשו כמלון ואכסניה והיום מאכסן חנויות לאומנות מקומית .מהמלון עולה שביל אל בין בתי העיירה .בחצרות ובכניסות לבתים ישנו אור כחול מיסטי ומיוחד המוקרן מהקירות .בחלק מהסמטאות נמצאים בארות מים וברזים מיוחדים המספקים לתושבי העיירה מים זורמים .המקומיים אינם מסבירי פנים ונוטים להתעלם או להתחבא מהמצלמה מאחורי דלתות או מכסים את פניהם בג’לבה .באחת הסימטאות העולות מהעמק אל העיירה צילמתי איש מבוגר לבוש ג’לבה ונעזר במקל ,מטפס לאיטו במדרגות .צבעי התכלת והלילך של הקירות התאימו לחום של הג’לבה והירוק שברקע. בכפר קטן סמוך לשפשוואן התארחתי לשעה קלה אצל משפחה מקומית .נערה כבת שש עשרה משכה את תשומת ליבי בגלל הפנים הנאות שלה והמטפחת שכיסתה את שיער ראשה .ביקשתי בנימוס לצלם אותה והיא הסכימה לצילומי פורטרט .התוצאה הזכירה לי את הסרט “נערה עם עגיל ופנינה”. משפשוואן ירדתי דרומה לפס .המשפט הראשון שעבר לי בראש כשהשקפתי על חומות העיר העתיקה של פס היה“ :היא נראית כמו ירושלים”.. ואכן אפשר בהחלט לקרוא לעיר פס “ירושלים של מרוקו” .כמו ירושלים היא מוקפת חומה וכולה מבוך של סמטאות ,קשתות ,חצרות ,מסגדים ומבנים קדושים .בסיור בעיר פס כדאי שיהיה 40
41
מלווה עם מדריך מקומי המכיר את סבך השבילים והסמטאות בעיר .קל מאד ללכת כאן לאיבוד .מכוניות אינן מורשות להיכנס לעיר העתיקה של פס הנקראת גם פס אל באלי. בעיר מדרסות רבות (מדרסה – מדרשה או בית ספר ללימודי אסלאם) .הסמטאות מאד צפופות ותהיו נכונים להתחכך בעוברים ושבים ,בפרדות עמוסות ועגלות. הריח לא תמיד הכי נעים במיוחד כשעוברים ברובע הבורסקאים .תצפית מומלצת היא על אגני צביעת העורות בפס למרות הריח הקשה .במדרסות כמו מדרסת בו אענאנייה תמצאו עושר אדיר של עיטורים ואומנות “אזוליחוס” – עיטורים וערבסקות עשויים מאריחים מזוגגים .מכאן גם השם אזולאי אצל יהודי מרוקו שהיו 42
אומני אזוליחוס (במרוקאית אזליג’) .נסו לצלם פורטרט כשברקע עיטורים או ערבסקות .אל תתביישו גם להעמיד את אובייקט הצילום שלכם בחזית קיר מעוטר או כך שהאור יפול עליו בצורה המושלמת .המשכתי ללכת לאורך הסמטאות הצרות של פס ,מציץ אל חצרות הבתים המרווחות .תזמורת חתונות חלפה על פניי משמחת את לבבות האנשים .קבצנים עיוורים ישבו בפתח שער גדול של מסגד קירוואין שהוא המסגד הגדול ביותר בצפון אפריקה וגם אוניברסיטה עתיקה מאד ללימודי אסלאם. שילשלתי כמה דירהמים (המטבע המרוקאני) אל סלסלת הקבצנים וקניתי כמה דקות לצלם פורטרטים של זוג העיוורים והילדה שישבה לידם .יש בצילום משהו מטריד ומושך כאחד .כצלם אני מחפש סיפורים כאלה ולא רק
מרוקו .גם יהודים רבים התגוררו בקסבות באזור ומשפחת את מה שסימטרי ויפה. אבו חצירא מקורה מחלק זה של מרוקו בכפר קטן בשם מפס עליתי על הדרך המובילה דרומה אל שולי הסהרה ריסאני .כאן גם בחרו לצלם חלק מסצנות הסרט “שמים וחוצה את יערות הארזים האטלנטים של הרי האטלס מגינים מעל” של ברטולוצ’י .צילמתי ילדה לבושה בשמלה התיכון וממשיכה אל נאת המדבר הגדולה תפלילאת. אדומה על רקע קירות הבוץ של הקסבה בריסאני. אלפי דקלים ובוסתנים קטנים מוקפים במדבר הגדול. באוקטובר מתרחש בנאת המדבר של תפיללאת פסטיבל סביב נאות המדבר של דרום מרוקו תמצאו גם קסבות גדול של סיום עונת גדיד התמרים בסמוך לעיירה ארפוד. המורכבות ממבני בוץ הנקראים קסור .צילום של המקומיים בתוך הקסבה וסמטאותיה הוא דוגמא קלאסית רוב התיירים המגיעים לאזור זה באים ללון לילה בעיירה ארפוד לפני שיצאו עם זריחה לצפות בשמש העולה מעל של צילום אדם בסביבתו הטבעית .נושא שהתעסקתי איתו הרבה כצלם גיאוגרפי מגזיני .חלק גדול ממבני הבוץ לדיונות הגדולות של מרזוגה או כפי שהם מכונים גם בשם ארג צ’בי. (קצבות) ננטשו לאחר שיסודות המבנה התערערו .בין התעוררתי לפנות בוקר .בחוץ היה עדיין חושך ורק אורות הדקלים הרבים גם חלקות ירק ובוסתני פרי .באזור זה של מרוקו צמחה השושלת העלווית המולכת עד היום על הפנסים של רכבי הלנדרובר האירו את הדרך למרזוגה. 43
במרחק של כ 60 -קילומטר דרומית מזרחית לארפוד נמצאת אולי האטרקציה הכי מעניינת לתיירים במרוקו. הדיונות הגדולות שגובהן מגיע ל 150 -מטר של חולות אדומים זהובים באור הזריחה .חלצתי נעליים וטיפסתי על אחת הדיונות הגבוהות .הנוף הזכיר לי מיד את הספר “חולית” של פרנק הרברט .ברברים לבושים בגלימות אינדיגו כחולות הזכירו לי את ה”דרארים” תושבי הכוכב חולית מהספר .חמוקי החולות של הסהרה הם אולי אחד הדברים הכי פוטוגניים שיש לצלם גיאוגרפי .צילמתי את החולות באור הראשון של השמש .צבע החוליות הפך ליותר אדום ועז ככל שעלה האור. אחד הברברים הלבושים בכחול הפך מבלי שידע לניצב מושלם בצילומים. 44
אחר כך ביקשו תיירים משני מקומיים לצלם אותם. כשאחזו הברברים במצלמות הגיעה רוח וניפחה את הג’לבות שלהם .כך יכולתי לצלם אותם מצלמים אותנו כשברקע הדיונות .פוטו סהרה מושלם. יהודים רבים התגוררו בקסבות בצמוד לשכניהם המוסלמים .מנהגים רבים הוחלפו ונטמעו בין הקהילות השכנות ,רבים מהם קשורים לאמונות טפלות ועין הרע כמו החמסה המפורסמת .כשאני מהלך בסמטאות הקצבה של וורזזאת אני מזהה חרדונים מיובשים ממוסמרים אל דלת הכניסה לבית כדרך להרחיק עין הרע מהבית .התושבים הברברים של שולי הסהרה שונים מאד מאלה של הרי הריף .כאן אתה מרגיש בקרבה של מרוקו ליבשת אפריקה ולעובדה שרוב העיירות כאן צמחו כחלק
הגעתי אל מרקש .מיד פניתי אל ג’ מע אל פנה – הכיכר מדרך הסחר בין מרקש לטימבוקטו שבניז’ר .וורזזאת יושבת בעמק הדראע מכאן גם מקור השם של משפחת הגדולה שהיא לב ליבה של מרקש .מידי ערב מתחילה כאן ההצגה הגדולה ביותר במרוקו .שפע של רוכלים, דרעי .הישוב היהודי-ברברי בחלק זה של מרוקו הוא מהעתיקים ביותר וכנראה מקורו בימי הביניים .וורזזאת מאלפי נחשים ,להטוטנים ,מאחזי עיניים ,מגידי עתידות, רופאי רחוב ומוכרי תה מתוק מציעים את מרכולתם לכל יושבת בגובה של 1190מטר מעל לפני הים על הדרך העוברים ושבים .נשים מקומיות יציעו לכן ציור חינה בין נאת המדבר של זגורה למרקש .קסבת תווארירת היא אחת היפות במרוקו וכבר שימשה תפאורה בסרטים מסולסל על כף היד או על כף הרגל .מסעדות מאולתרות מציעות החל ממיץ תפוזים סחוט ועד למרק חלזונות. רבים. מסביב לכיכר מסעדות ובתי קפה שעל מרפסותיהם החלטתי לצלם את הקסבה בלילה באור ירח מלא. הצבתי את המצלמה על חצובה וצילמתי את קירות הבוץ יושבים תיירים רבים הבאים ליהנות מרוח ערב נעימה וההתרחשויות שבכיכר ובעצם חוששים להתערבב של הקסבה סופגים את אור הירח ופולטים את החום של אותו יום .למחרת נסעתי למרקש אל חמרה – מרקש בקהל .מהכיכר מתחילה המדינה של העיר מרקש והשוק הגדול על כל חלקיו. האדומה .עליתי בדרך העולה בהרי האטלס .ילדים יצאו מבתי הקצבות ורצו לאורך הדרך .אחר הצהרים 45
ישנם כמובן מקומות מעניינים ויפים רבים במרוקו, שבטים מרתקים ומנהגים יחודיים ,וקצרה היריעה מלסקור את כולם בכתבה זו .אני חושב שמומלץ בחום לטייל במרוקו ולהנציח את נופיה ואנשיה דרך עדשת מצלמתכם .מקווה ואשמח לפגוש בכם בספטמבר במסע הקרוב של פוטוטבע למרוקו.
לפרטים על המסע http://www.phototeva. - co.il/index.php/moroccoאו במייל @info phototeva.co.il
46
47
פוטוטבע מוציאה אתכם למסעות צילום בעולם בהדרכת הצלמים הטובים בארץ ומומחים למקום מרוקו -מסע צילום במרוקו בהדרכת דודו בן צור. מסע בן 12הימים המותאם במיוחד לצלמים וכולל את האתרים :קזבלנקה ,מולאי אידריס ,שפשוואן ,פס ,האטלס התיכון ונאת המדבר מסקי ,מרזוגה ,ריסאני ,זגורה ,אמזרו, הדיונות בטינפו ,וורזזאת ,הרי האטלס ,קניון הדאדס ,איט בין אדו ,טיזין טיצ’קה ומרקש .המסע בהדרכת דודו בן צור - מדריך וצלם גיאוגרפי מהמנוסים והמוכרים בארץ. הצטרפו לחוויה בלתי נשכחת בין הדיונות ,השבטים הברבריים ,הסמטאות והשווקים הציוריים ומלאי הצבע! נותרו 4
מקומות אחרונים ם 2010 21.9-2.10
תאריכי
ספארי – צילום בדרום אפריקה בהדרכת דני לרדו. ספארי מדהים בן שישה ימי צילום מלאים באחד הלודג’ים הפרטיים הטובים בעולם – Elephant plainsשבתוך Sabi- .Sandבהדרכת דני לרדו – מצלמי הטבע הטובים בעולם, שהגיע השנה לגמר צלם השנה של ה .BBC בספארי נצלם נמרים ,אריות ,צ’יטות ,פילים ,היפופוטמים, קרנפים ,זברות ,אימפלות באפלו ועוד. נותרו 6
מקומות אחרונים 2010 10.11-18.1
תאריכים 1
קובה -בהדרכת פליקס לופה. שילוב של מדינה יחודית וצלם נדיר יוצרים חוויה צילומית שאסור להחמיץ! בהדרכת פליקס לופה – מהידועים בצלמי הרחוב בארץ ובעולם ילווה אתכם למסע בן 10ימים באחת המדינות הציוריות ביותר בעולם. כים -ינואר 2011
תארי
לפרטים נוספים: | info@phototeva.co.ilטל’ 077-4090280
www.phototeva.co.il
רגעSHOT
כתבה וצילמה – דניאל מלכה
כאבי בטן נוראים .אמא שלי התקשרה לאחות התורנית הסיפור שלי מתחיל ב יותר מדי ,אחרי שכמה חודשים אכלתי רק פירורים .הקיבה והסבירה לה שאכלתי בזה .האחות אמרה לי לצאת מהבית וללכת ,שירד האוכל. שלי לא יכלה לעמוד לרופאה שמתמחה בהפרעות אכילה וטופלתי אצלה כמה אחר כך הפנו אותי שנים. שרה ,והגוף שלי היה בעיניי האויב הכי גדול .שנאתי את הייתי אז בת שלוש ע צעת את הגוף שלי; זה היה מקהה את הכאב ונותן לו גוון עצמי והייתי פו בילי היה עדיף הרבה יותר מהכאב הנפשי ,המעורפל ,שלא מוחשי ,שבש תמיד ידעתי להסביר.
50
51
אחרי החמרה במצבי קיבלתי הפניה מהפסיכיאטר שלי לאשפוז והגעתי למיון בבית החולים אברבנאל. בחדר ההמתנה ישב אסיר כבול באזיקים ובשלשלאות ברגליים ,ושני שוטרים ישבו לצידו להשגיח .נבהלתי. אמרתי לעצמי שזה לא המקום בשבילי ורציתי לברוח. כעבור זמן קראה לי אשה גבוהה עם שתי צמות וחיוך, להיכנס .היא היתה הפסיכיאטרית .נתתי לה את ההפניה והיא כתבה את ההתרשמות והאבחון שלה ,ובין השאר כתבה “הפרעת אישיות גבולית” .אחר כך הגיעה אחות מהמחלקה לאסוף אותי .למרות שהאשה עם הצמות הרגיעה אותי מעט ,עדיין פחדתי .מאותו רגע נדנדתי שאני רוצה הביתה ואחרי 24שעות השתחררתי. עברה שנה ,הדיכאון רק החמיר והייתי פוגעת בעצמי יותר ויותר .אמא שלי היוותה שחקנית מרכזית בגיל ההתבגרות המטלטל שלי .הרגשתי שהיא לא מבינה אותי ולא היה לנו קל לחיות יחד .שתינו היינו מוצפות מהקושי להתמודד והיינו צריכות מנוחה אחת מהשנייה. בגיל ארבע עשרה בערך נסעתי לכפר סבא ,לאחותי. הוחלט שאשאר שם תקופה .היה לי חדר נעים עם מיטה, ארון וספריה משובחת .הייתי צריכה שקט ,ואחותי, שגידלה אותי כאמא שניה ,היתה אז המפלט הכי בטוח. ביום שהגעתי נסענו לקנות לאחותי מצלמה .כשחזרנו לקחתי המצלמה החדשה והלכתי לפארק שהיה ליד הבית שלה .כל כך הרבה קסם היה במקום הזה .הילדים ששיחקו שם הראו לי מה זה חופש .התיישבתי על אחד המתקנים וצפיתי בילד שרץ עם עפיפון על מרבצי הדשא והיה כל כך שמח .כמו אכולת דיבוק צילמתי אותו, מוקסמת מהמריחות מהריצה שלו בתמונה שנגלית לנגד עיני .זה היה אחד הרגעים המאושרים בחיים שלי. הימים עברו ,ובכל יום הייתי משכימה לפנות בוקר ונוסעת לבית הספר בחולון .זה היה סתיו ,והשרוולים הארוכים הסתירו את החתכים שטרם הגלידו .כולם חשבו שהכל בסדר ושפסק הזמן הזה מועיל לי ,אך הזעזוע הגיע אחרי ארבעה שבועות ,בביקור השבועי אצל אמא שלי ,בו ניסיתי להתאבד. את אחותי פגשתי כבר בבית החולים .היא אמרה לי שמספיק כבר לברוח והגיע הזמן להתמודד עם המציאות הזו שיצרתי ,וכשהשתחררתי חזרתי הביתה ,לאמא. לא היו לי כלים להתמודד ,כלום לא עזר לי ,והיה לי מאד קשה להיות בבית .הקשר שלי עם אמא שלי מאז ומעולם היה מסובך .גדלתי בלי אבא ועם שלושה אחים הגדולים ממני ,בממוצע ,באחת עשרה שנים והם מאבא אחר שגם 52
53
לא נכח .גם המראה החיצוני שלי מולם היה מאד שונה, ובשל כך הרגשתי עוד יותר בודדה ויוצאת דופן. נדמה כי עד עכשיו לא היה לי פנאי להתעסק בהיעדר דמות אב ,לא הרגשתי את החסך הזה כי אבא שלי מעולם לא נכח .אמא שלי מילתה את שני התפקידים .היא היתה, ועדין ,האהבה הכי גדולה והכי נכזבת ,הבבואה שלי בה אני פוחדת להציץ .אשה שעוד לא הצלחתי לפענח את הרגשות והמחוות שלה וגם לא את נקודות השבירה .עד היום אני לא יודעת לחזות את התגובות שלה אלי .היא יודעת עלי הכל ,כל דבר שקורה הייתי רצה ומספרת לה .אולי בגלל זה הרגשתי שהיא כבר לא מתרגשת מה”דרמות” שלי.
54
55
בכתה י’ עברתי בית ספר ונרשמתי למגמת אומנות .הגעתי לשם בשיער קצוץ וחולצה קצרה .חשבתי שאולי שם אוכל לפתוח לעצמי דף חדש ,שעצם ההתחייבות ליצור תסיח אותי מעט מהמועקה שחנקה לי בגרון .באותו הזמן קיבלתי מצלמת פילים של קאנון מדוד שלי ,שהיה צלם בזמנו .תוך כדי צילום במצלמה הזו התחלתי לחקור יותר לעומק את נושא הצילום ,הבנתי כמה כח יש בכלי הזה וכמה רגש ומציאות אפשר לנצור בתוך תמונה אחת. התקוות כזבו וגם בבית הספר הזה לא הרגשתי שייכת. באחד הפרויקטים שהינו צריכים להגיש בכיתה בחרתי בנושא בושה .כל תלמיד בתורו הציג את היצירה שלו מול כל הכתה ,והאחרים התרגשו ,התעניינו ומחאו כפיים. כשהגיע תורי הצגתי צילומים אינטימיים של עצמי ואמא שלי ,בנפרד ,צילום של חבר מכניס רגל לנעל עקב ,וציור 56
57
של אשה ,אולי אני ,עירומה ומכסה את הפנים בשמיכה. בשוליים כתבתי“ :בושה מימין ,בושה משמאל” .פתאום השתחרר שקט .אף אחד לא דיבר ולא שאל .כולם היו בהלם .התחושה שאף אחד לא מבין אותי הביאה אותי ליאוש ואפיסת כוחות. עזבתי את בית הספר והאשפוזים המשיכו .הפעם הם כבר הפכו ארוכים ותכופים יותר .הדרך לבית החולים היתה קצרה ,עשר דקות הליכה ברחוב שמוביל מהבית של אמא הישר לבית החולים .הרגשתי שם שסוף סוף מצאתי מקום בו הרגשתי נורמאלית ,לכאורה הייתי שם במצב הנפשי הכי טוב .שם הייתי מודעת ונרגעת, המתח היה יורד – ובשל כך היה ריבוי האשפוזים ,שישה במספר ,שכן לא מוצה הטיפול בי כי המצבים הקשים יותר לא היוו חלק משהותי שם ,הם היו מגיעים כשהייתי משתחררת או לפני שהייתה מגיעה .הפסיכיאטר שטיפל בי כתב באחד מסיכומי האשפוז האחרונים כי ניתן היה להתרשם מאי יציבות במצבי הנפשי ,או ליתר דיוק יציבות באי היציבות. כמה חודשים אחרי האשפוז האחרון ,סמוך ליום ההולדת השבעה עשר שלי ,קניתי מצלמת ריפלקס דיגיטלית. התמונות הראשונות שצילמתי בה היו פורטרטים של אמא שלי בעירום. אולי הייתי צריכה שהיא תיחשף בפני לגמרי אחרי כל הזמן הזה של אי הודאות .זה לא שלא היינו פתוחות אחת בפני השניה לפני כן ,אבל בכל זאת היה איזה חלק שחסר .ביקשתי ממנה שלא תדגמן לי .היה לנו נוח ולקחנו הפסקות .הייתי קשובה לה וגם היא שיתפה פעולה. פתאום ,אחרי סט הצילומים הזה ,כשהסתכלתי בתמונות לראשונה ,שמתי לב שאני דומה לה ,משהו שנורא פחדתי ממנו .לא שאני חושבת שהיא לא יפה ,אלא פתאום ראיתי איזה משא כבד היא סוחבת וכמה היא עצובה ,את הנשיות שלה מול שלי ,את ההתבגרות שלנו ,ולכן אולי היא כן יכולה להבין אותי .זה היה מלווה בפחד ואומץ להסתכל בתמונות האלה -לא רציתי לראות אבל התעקשתי, הכרחתי את עצמי להסתכל בה ובעצמי ,כאילו חבל הטבור עדיין מחבר בינינו. מאז לא הפסקתי לצלם .צילמתי את עצמי ואת אמא שלי בכמויות ,הייתי צריכה לפענח מי ומה אני ,להכיר את עצמי מחדש בלי בית החולים ובלי תוויות .בחנתי את גבולות הנשיות והמגדר ,נושא שהעסיק אותי מאז ומתמיד ,כעת מול המצלמה .הצילום בשבילי הפך לכלי להראות את מורכבות המגדר ואת כל הפנים שבו .בכל תקופה התמונות שלי היו נראות אחרת ,הייתי זזה בין 58
59
גווני הביניים ,משהו בגבולות היה משתנה .זה לא היה מחמת התפתחותי וגיבוש זהות אחרת ,אלא תלוי הרגשה באיזה גוון הייתי באותו רגע.כיום הצילום זה הבית שלי ,זה השקט .אני לא מצלמת את עצמי כשיש מישהו סביבי וזה מעניק לי זמן להתרכז בעצמי בלבד .זו הדרך הכי מדויקת עבורי להעביר את מה שאני מרגישה ,מראה את התחושות באופן הכי רחב ונכון, הרבה יותר מציור וכתיבה ,בהם עסקתי רבות .הצילומים לא תמיד היו חופפים את המציאות שנכחה ,אבל תמיד טבעו את חותמת האווירה והתחושה ששררה. כמעט שלוש שנים עברו מאז האשפוז האחרון שלי .אין לי התקפי חרדה ,אני כבר לא נוטלת כדורים וגם הפסקתי לפגוע בעצמי .לפני חצי שנה ,בגיל שמונה עשרה וחצי, עזבתי את הבית ושכרתי עם בת הזוג שלי דירה בתל אביב .אני עדיין פוגשת את אמא שלי לפחות פעם בשבוע ומדברת איתה בכל יום ,אבל המרחק מהבית ,מהקירות, מהחפצים ומההתבגרות שהיתה לי בבית הזה ,גורמת לי לרצות ,מתוך המרחק הפיזי ,להתקרב עוד יותר .עכשיו אני יותר מסוקרנת ורוצה להבין ולפענח יותר לעומק, להגיע ליסודות הקשרים בינינו ובין שאר בני המשפחה, בשיחות שלי איתם ועם המצלמה .גם מאד הייתי רוצה לחזור לאברבנאל ולצלם את המטופלים ,לנסות להעביר אותם גם מסע כזה של פענוח והשלמה. אין ספק שבצילום יש משהו תרפויטי עבורי ,אולי התיעוד נותן לי כח להמשיך כשהוא חותם את הסוגיות. זה לא אמיץ בעיניי להחשף ככה -זה צורך ,זו דרך חיים. כמו כולם אני צמאה להבנה ולהקשבה ויש לי סיפור שבוער לי לספר .הצלקות הבולטות שנותרו לי על הגוף לא נותנות לי מקום להצניע את הסיפור שלי -אני עדיין חיה אותו בכל צעד שאני עושה ,כשאנשים מבחינים בצלקות בידיים שלי או כששואלים למה לא התגייסתי לצבא או למה עזבתי את בית הספר. למדתי שהתיעוד יכול להוביל אותך לשתי אפשרויות: לחתום ולהפטר מרגעים או להתבונן פנימה ולהתעמק. לפעמים ,כשאני מרגישה שהשנים האלה התפספסו לי, התבוננות בצילומים נותנת לי כח לנסות להקים לעצמי חיים חדשים .זה היה ,זה עבר ונחתם .עכשיו ממשיכים. על הצילומים שלי אני מקבלת תגובות שביניהן ניגודים גדולים :זעזוע ,כעס ותמיהה אל מול הזדהות והבנה .זה לא משנה לי .אני רוצה שאנשים ירגישו .הצילום בשבילי הוא כמו לקרוא אוטוביוגרפיה או להקשיב לשיר -אתה מנותק ממנו אבל לרוב עדין יכול למצוא בו משהו מעצמך.
60
61
אני מקווה שיהיה לי את החוזק והאומץ להציג את הצילומים האלה בתערוכה ולראות את הבעות הפנים של הצופים .וכך ,כמו בזמן צירים ראשונים ,ארגיש איך הנפש שלי קרבה להשתחרר ולצאת אל העולם .בינתיים אני מגששת ,מחפשת לי דרך .מנסה לאהוב את עצמי מחדש. הצילום מאד עוזר לי בזה ,לפעמים אני מדגמנת לעצמי כדי להבחין במה שאבד שעכשיו חוזר .מה שבטוח זה שאמשיך לצלם .אין לי דרך אחרת.
62
63
64
המושבה הגרמנית, חיפה .בקצה השדרה, ליד המקדש הבהאי המפורסם שוכן בניין אבן גדול ,מוקף בגדר ,זה בניין מיוחד ,אבל לא מגיעים אליו תיירים צוהלים עמוסי מצלמות כדי לצלם אותו מכל זווית ומכל פינה ,לבניין הזה מגיעים אנשים אחרים ,שבורים ,עייפים ומאוכזבים – נרקומנים .עבורם ,הבניין הזה הוא התחנה הכמעט אחרונה במסלול הנסיעה של אוטובוס הסמים ,בבניין זה ממוקם מרכז הגפן לטיפול בהתמכרויות. במין צירוף מיקרים אירוני ואומלל ממוקם המרכז לטיפול בהתמכרויות בצמוד למרכז העירוני לתברואה ,כאילו מישהו החליט להקצות את אותו השטח לניקוז הפסולת הפיזית והנפשית של החברה .במקום הכי נמוך בחיפה ,הכול מתערבב.
משחק מכור כתב וצילם :אייל ביינהקר
66
67
המרכז מטפל בכ 500אנשים מכל אזור הצפון, האוכלוסייה במרכז מורכבת מבני נוער ,נשים וגברים, וכמו בהרבה תחומים אחרים במדינה שלנו גם כאן יש בליל של עדות ,תרבויות ואוכלוסיות שונות ,צברים ביחד עם יוצאי חבר העמים ,בני עדות המזרח ,דתיים וחילונים ,נוצרים יהודים ומוסלמים ,לכל מגזר שאתם יכולים להעלות על דעתכם יש כאן נציג .לזכותם של הסמים יאמר שהם לא מפלים בין אף אחד. עבור רובנו מכורים לסמים ,הם אחת הקבוצות הכי בזויות ושנואות בחברה .אנחנו רואים אותם כגנבים, שקרנים וחלשים והם מייצגים בעינינו את כל מה שרע ופסול בחברה האנושית. כל הסטיגמות האלה נכונות מאוד ,ולא נכונות בכלל. הדבר הראשון שאנחנו שוכחים כשאנחנו חושבים על מכורים לסמים הוא שהם בני אדם כמונו ,בדיוק כמונו גם להם יש רגשות ,הם אוהבים ,שונאים ,מתרגשים, נפגעים ,מתאכזבים ,וחולמים .ההבדל היחידי בין אדם מכור לאדם נקי הוא שילוב של נסיבות ומזל ,ואין אדם שחסין מהתמכרות לסמים .במרכז פגשתי אנשים מכל הסוגים ,בוגרי תואר שני ,אנשי עסקים ,בנים למשפחות מהעשירון העליון ,וגם אנשים מהשכבות הכי חלשות של האוכלוסייה .אנשים שנפלו לסמים בעקבות טראומות ילדות ,חוויות אובדן ונטישה וגם אנשים שהתדרדרו לסמים כתוצאה משילוב של סקרנות ייתרה ושעמום ,כאלה שמשתמשים בסמים מגיל 14וכאלה שהתחילו בגיל ,40הדבר הראשון שלומד כל מי שמגיע לכאן ,מטפל או מכור ,זה שאין דבר כזה “הנרקומן הטיפוסי”. המרכז עובד במתכונתו הנוכחית ,של טיפול תרופתי וטיפול שיחתי ,כבר 33שנה .הטיפול התרופתי מבוסס על הקצבה יומית של מנת מתאדון ,המתאדון הוא סם מלאכותי שפותח בשנות ה 40של המאה הקודמת ,ומכיוון שפותח בגרמניה הנאצית ,מיוחס לו גם השם אדולן (על שם אדולף היטלר) אם כי זהו כינוי רחוב ולא שמו הרפואי .המתאדון יעיל מכיוון שהוא זול לייצור ,וניתן לספק אותו במינון מדויק. הוא ניתן בשתייה ולא בהזרקה ומכיוון שטעמו מר מאוד הוא מעורבב עם מיץ .השפעתו ארוכה וכך ניתן לצרוך אותו פעם ביום .היתרון הכי חשוב שלו הוא שהמתאדון חוסם השפעת סמים אופיאטים (כמו הרואין) ומספק את הצורך של המטופל בהם .החיסרון הוא שהמתאדון הוא סם נרקוטי לכל דבר ,הוא יוצר תלות גופנית ונפשית ,והגמילה ממנו טראומטית כמו גמילה מכל סם אחר. בנוסף לטיפול התרופתי קיים במרכז טיפול שיחתי, במרכז עובדים כ 12מטפלים ,עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ,ולכל מטופל יש מטפל אישי איתו הוא נפגש לשיחה אחת לשבוע בד”כ ,אם כי זה משתנה ותלוי במצב של המטופל .היחס במרכז בין המטפלים 68
69
עם שתייה .זה המחיר שהמדינה משלמת כדי להרחיק למטופלים הוא מאוד אישי ומאוד אינטימי ,המטפלים מלווים את המטופלים באופן צמוד בכל תהליך הגמילה בנאדם מהרחוב ,לטפל בו ,ולנסות לשקם אותו .זה המחיר עבור הרחקת בנאדם מעולם הפשע .עלות והם עדים למצבים נפשיים ופיזיים מאוד קשים של אחזקת אדם במעצר ,דרך אגב ,היא בערך ₪ 400ליום. המכורים לסמים .בנוסף לטיפול האישי ,מתקיימות במרכז קבוצות טיפול שונות ,חלקן קבועות ,כמו קבוצת פי 20מעלות הטיפול בו. כשהתחלתי לתעד את המקום היה ברור לי שעלי לחיות ה ( .M.Aמתדוניסטים אנונימיים) ,וחלקן זמניות ,עם את העולם של המכורים לסמים ,אבל איך? עולם הסמים מספר קבוע של מפגשים ,כמו קבוצת שליטה בכעסים. מקיים תת תרבות משל עצמו ,עם שפה משלו ,מוסכמות יש גם קבוצות שהן לא טיפוליות ,אלא מקצועיות וחוקים ,סימנים קודים ומעמדות .למעשה ,קיימות כמו קבוצת לימוד עברית ,עבור עולים חדשים .בחלק בעולם הזה כמה תת תרבויות שונות ,עם סממנים דומים מהקבוצות ההשתתפות היא חובה עבור מטופלים ושונים ,ליוצאי חבר העמים לשעבר ,יש שפה וקודים מסויימים ,כמו קבוצת קלט ,שהיא קבוצת חובה עבור שונים מהישראלים ,וגם אצל הישראלים ,בתוך קבוצה מטופלים חדשים ,ובחלק מהקבוצות ההשתתפות היא לפי בחירה .כמעט כל המטופלים במרכז היו או נמצאים אחת יש תת קבוצות ,אבל יש חוקים משותפים לכל הקבוצות ,והם “אוניברסאליים” .לדוגמא ,ההלשנה. בקבוצה ,רובם בקבוצת בחירה ,מה שאומר משהו על הרצון של המטופלים במרכז לקבל תמיכה ,ועל התרומה ההלשנה היא טאבו מוחלט ,ומי שעובר עליו צפוי לנידוי חברתי ומסתכן בפגיעה פיזית ממשית ,לפעמים מלשן והמשמעות של הטיפול הקבוצתי עבורם. “מסומן” ע”י צילוק הפנים ,מהאוזן לפה .המשמעות של עלות הטיפול במרכז לאדם היא 500שקל בחודש, הצלקת היא שמעת וסיפרת ,הצלקת נשארת כעדות שזה עלות יומית של קצת פחות מ ,₪ 20מנה פלאפל 70
71
עולם המכורים לסמים ארך חודשים והיו ימים שלמים אילמת לאופיו של האדם ,והוא יזוהה אוטומטית כמלשן שהעברתי בשתיקה ,יושב בצד ומתבונן במה שקורה, בכל מקום אליו יגיע .קוד נוסף ,ואחד שהרגשתי היטב וההתבוננות הזאת לימדה אותי הרבה .מה שלמדתי על בשרי ,הוא שלא סומכים ולא מדברים עם זרים, הוא שהמרקם החברתי של המרכז הוא מורכב ומעניין עולם המכורים לסמים הוא מטבעו עולם חשדן ,ומי ובתוך המרכז יש מיקרוקוסמוס חי ונושם .המטופלים שלא בא מהעולם הזה מתויג אוטומטית כשוטר סמוי, במקום נמצאים בשלבים שונים של שיקום ,בשלב אני לא הייתי יוצא דופן .חובת ההוכחה ,או יותר נכון, ההתחלתי נמצאים מטופלים שעדיין חיים את עולם ההפרכה ,הייתה מוטלת עלי .לא יכולתי להיעזר בצוות הסמים ,ומשתמשים בסמי רחוב ביחד עם הטיפול שמוצע המקצועי כדי לחדור את מעטפת השתיקה ,כי מבחינת במרכז ,המטופלים האלה מחויבים להגיע ולשתות המטופלים ,הצוות מייצג את הממסד ,ויש גבול ברור בין הממסד והמענה הטיפולי שהצוות מספק לבין העולם של מתאדון במרכז על בסיס יומי ,ועבורם הטיפול התרופתי שהמקום מציע הוא לא יותר מדרך נוספת לצרוך עוד המכורים לסמים. סמים במחיר מסובסד .בשלב הבא ,נמצאים מטופלים “מיוצבים” ,הם לא משתמשים בסמי רחוב ומיוצבים על עבור המטופלים במרכז הטיפול מתחיל ונגמר בחדר המתאדון ,אבל הם עדיין חיים את עולם הפשע והסמים, המטפל ,או בקבוצה .במסדרון או בחצר ההמתנה הם אולי התנקו מהצורך הפיזי בסם ,אבל עדיין לא העולמות לא נפגשים .התחלתי לדבר עם האנשים התנתקו מהחברה שסבבה אותם בכל שנות השימוש. שהיו מוכנים לדבר איתי ,ולאט לאט הצלחתי ליצור בשלב שאחריו נמצאים מטופלים מיוצבים ,שהתנקו קשר עם עוד ועוד אנשים ,תהליך הקבלה שלי לתוך 72
מסמי רחוב ,והם כבר לא חלק מתרבות הסמים ,הם עובדים וחיים חיים נורמטיביים לכל דבר ,אבל עדיין תלויים במתאדון ,למטופלים האלה ניתנת האפשרות להגיע למרכז פעם בשבוע ,לקבל את מנות המתאדון שלהם מראש לכל השבוע ,ולשתות אותן בבית ,מה שמקל על ההתנהלות היומיומית שלהם .בשלב האחרון, נמצאים מטופלים בתהליך של “הפחתה” ,אלה מטופלים שמיוצבים כבר הרבה זמן על מתאדון ,עובדים וחיים חיים שגרתיים ,ועכשיו מתחילים להוריד בהדרגה את מינון המתאדון ,או באופן מעשי ,עוברים גמילה .הם לא יודעים מה קצב ההורדה במינון ,ולמעשה במשך תקופה ארוכה הם לא שותים מתאדון כלל אלא מיץ ,ובסוף התהליך מודיעים להם שהם נגמלו מתלות פיזית בסמים. למרבה הצער ,כלום לא מוחלט וסופי בתהליך השיקום, התהליך הזה מזכיר מאוד את המשחק סולמות ונחשים, וכמו במשחק גם במרכז מטופלים עולים יורדים בין השלבים הללו הרבה פעמים לפני שמגיעים למשוכה
האחרונה ,ולפעמים גם מטופלים שנגמלו לגמרי יחזרו למשבצת האפס .הסיבה לכך היא שההתמכרות היא מחלה ,מחלה כרונית ,תמידית ,היא תמיד מקננת ותמיד יכולה לתקוף .וזה ,למעשה השיעור הראשון שאני למדתי, ושלומד כל מי שמגיע למרכז ,מטופל או מטפל ,וכך גם כולם מתייחסים להתמכרות ,כמחלה לכל דבר ,גם מי שנגמל מתייחס לעצמו כ “מכור בגמילה” ,אפילו אחרי 20שנה .זה בגלל שהוא יודע שהצעד הראשון בדרך חזרה לעולם הסמים הוא לשכוח שאתה מכור .באופן מעשי ,רוב המטופלים נמצאים באופן קבוע בשלבים ההתחלתיים של השיקום ,ומעטים מאוד יגיעו לשלב של גמילה מוחלטת ,אבל זה קורה ,ויש במרכז מדריכים שהיו בעברם מכורים שטופלו במקום ונגמלו לחלוטין, המדריכים הם הגשר שמהווה את החוליה המקשרת בין עולם המכורים לבין ה”ממסד” ,הצוות הניהולי והטיפולי במרכז .הם מכירים את עולם הסמים מבפנים ,הם חוו אותו על בשרם ,הם יודעים לדבר עם המטופלים בגובה 73
העיניים ומכירים את הקשיים ואת המצוקות שלהם, והם זוכים להרבה הערכה וכבוד מצד המטופלים. אין במרכז ניסים ואין כאן סיפורים לאגדות ,אבל בסופו של דבר למרכז יש שיטה שמצד אחד מתגמלת ועוזרת למכורים שרוצים להיגמל ,ומצד שני מצליחה לתחזק מכורים לסמים שלא מצליחים להיגמל מסמים ובכל זאת מוצאת דרך להרחיק אותם ממעגל הפשיעה ,ועל הדרך לשמור גם עלינו. אם לא יקרה נס בקיץ המקום הזה יסגר ובמקומו תוקם חברה פרטית שתיקח בעלות על חלוקת המתאדון ,על טיפול שיחתי כמובן שאין מה לדבר .הצילומים הללו ממרכז הגפן הם עדות אילמת והספד למקום המיוחד הזה .ושלא נגיד שהכתובת לא היתה על הקיר.
74
75
תומר יעקבסון מראיין את פבל וולברג
76
במשך 13שנים פבל וולברג הסתובב באזורי עימות עם מצלמה שמצלמת תמונות שסיפרו את כל הסיפור במדויק ,בלי התייפייפות מיותרת ונצרבו בזיכרון של כל מי שראה אותן .התמונות התיעודיות שלו היו כל כך טובות עד שגלריות התחילו למכור אותן במהדורות מוגבלות וחלקן אף הוצגו בתערוכות יחיד במוזיאונים בישראל ובעולם. כיום ,עייף ומתוסכל מהיחס המזלזל של המעסיקים שלו בתעשיית התקשורת ,פבל קם בבוקר רק בשביל עצמו ובשביל האומנות שלו. כשפוגשים אותו מבינים ישר שהתמונות שהוא מצלם קצת דומות לו ,ללא גינונים ,התייפייפות והגדרות מסובכות הוא עונה לשאלות שלי תשובות ישירות כנות במשפטים קצרים שלא עושים חשבון לאף אחד.
77
איך התחלת לצלם? אחריי הצבא גרתי בבאר שבע ,ולא הייתי סגור על עצמי עם מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי .לא רציתי ללמוד כי לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדול ולא הייתי ממש בנוי בשביל קומבינות ועסקים .מצד שני תמיד התעניינתי באומנות וגם ציירתי כשהייתי יותר צעיר. בשכונה שלי הייתה מישהי שהלכה לעשות קורס צילום ויום אחד היא רצתה לצלם אותי לאחת העבודות שלה .פתאום חשבתי על זה שזה יכול להיות מקצוע סבבה ,חשבתי אז ,שלא ממש צריך להתאמץ בשביל להיות צלם .זאת נראתה לי פשוט עבודה קלה... ניסיתי להתקבל לבצלאל עם תיק עבודות שכלל כמה סירות שצילמתי בתאילנד...לא משהו מסעיר..ואכן לא קיבלו אותי לשם .בכל מקרה, המשכתי לנסות והחלתי ללמוד בקמרה אובסקורה והשקעתי בכמה קורסים שעניינו אותי ,לא הייתי מגיע לכל השיעורים ,רק לאלו שממש עניינו אותי.. אני זוכר שבעיקר אהבתי שיעורי תיאוריה וביקורת של משה ניניו וגם לשיעורים של חיים לוסקי הקפדתי להגיע.
78
79
אז איך הגעת לבסוף להיות צלם עיתונות? בהתחלה עיתונות בכלל לא עניינה אותי אבל היה לי מין הרגל שכזה להיות שכיר אז הלכתי לנסות לעבוד בעיתונות .אני זוכר שהלכתי לצלם בשביל המגזין “אנשים” את הבאבא סאלי באחת החינגות האלו שהם מארגנים שם ויצא לי לצלם את דודו טופז שיצא החוצה עם טלית .התמונה הזאת התפרסמה ועוררה סוג של התעניינות והעורך התלהב והתחיל לעבוד איתי באופן קבוע. התחלתי לעבוד ולהתגלגל ממערכת למערכת עד שלבסוף התחלתי לעבוד עם עיתון הארץ והתקבלתי שם כצלם מערכת .תוך כדי כל זה אני מתחיל להציג תמונות שלי בגלריית דביר וב2002- אני מקבל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. 80
באחד הימים הציעו לי עבודה מהסוכנות האירופאית EPAוהתחלתי לצלם עבורם מבלי להודיע לאף אחד .כלומר צילמתי בלי להודיע למעסיק שלי ,עיתון הארץ ,שאני מצלם גם בשביל .EPAלצערי באחת הפעמים EPAמכרו צילום שלי לעיתון מעריב ששמו את התמונה בעמוד הראשי שלהם .אחריי שהחבר’ה מהארץ ראו את זה הם פיטרו אותי על המקום ואני התחלתי לעבוד עם .EPA היום פשוט נמאס לי .אני לא עובד יותר עםnews אלא עושה רק מה שאני רוצה .עבודות אישיות, גלריות ,פרויקט שאני עובד עליו באתיופיה ,מוכר תמונות למגזינים בפאריז וממשיך למכור עבודות שלי בגלריה דביר בתל אביב. 81
מה אתה מחפש בתמונות שלך? קודם כל אני מחפש אחריי עניין וסוג מסוים של אמת מאיזשהו סוג ...אני מצפה לראות דיאלוג או תובנות שהם מעבר להסתכל ולהגיד WOWזה יפה או לא יפה .אני מנסה להעביר הלאה את המצולם בצורה נכונה ,זה כמו שאתה משתמש במילים :אתה יכול להגיד את האמת או לשקר .אני לא מתכוון בזה לצילומים שיש בהם אובייקטיביות של מצלמת אבטחה .אני לא אוהב שמסתלבטים עלי או שצוחקים לי בפנים ובאותו האופן אני לא אוהב לעשות צחוק מאנשים שמסתכלים על התמונות שלי. . מה שאני מחפש כשאני מצלם או כשאני רואה תמונות של אחרים זה בעיקר אותנטיות ואמת. 82
83
הסתובבת הרבה באזורי עימות – האם הכנסת לצילומים את ההשקפה הפוליטית שלך? תראה ,אין לי דעה פוליטית ככה שאני לא יכול להכניס אותה לשום מקום .אם הפריים טוב אני אראה אותו ואז התמונה תהייה חזקה ,אני כנראה אראה אותה בלי שום קשר לשום דבר שקשור לדעות שלי. אני מעריך ואוהב אנשים שמתעסקים במה שבא להם לעשות באותו רגע ,אני מתעניין בקבוצות אנשים שיש להם מערכת אחרת של חוקים משלי ואני מנסה להביא את זה בתמונות שלי. בעצם אפשר להגיד שכל העבודה שלי מתעסקת בעצמי מאיפה באתי לאן אני הולך ואיפה אני עובר בדרך. באתי לפה ,לישראל ,בגיל 9למדתי בבית ספר ,הייתי בצבא ,למדתי בל אביב ,אבל באתי
84
85
מהפריפריה ואני תמיד חוזר לשם ומצלם בסביבה הקרובה שלי ,זאת שגדלתי בה. אם תסתכל בתמונות האישיות שלי אתה תדע ישר על מה אני מדבר. אני לא מתחבר לדברים דרך האסתטית שלהם אלא מתחבר אליהם דרך הקשר שלי לנושאי הצילום שלי ,הקשר הרגשי שלי למה שאני מצלם באותו רגע הוא קריטי. אני לא נהנה לצלם יותר מידי ובמקום זה אני אוהב לצלם נכון .משתדל לשמור על איזון ולא להגזים, יש גם ככה מספיק צלמים בעולם ובימנו בטח שיש יותר מידי תמונות. במשך 13שנים עבדתי כשכיר יום יום ,ועכשיו אני לא עושה את זה יותר .זה נהיה מאוד קשה לעסוק בצילום עיתונות בימנו .יש בעיה בתור שכיר ..אתה מצלם כל יום ים של תמונות וזורק אותם ל WIRE שזה ממש כמו לזרוק אותם לפח .ובתמורה לזה אתה ממשיך לקבל גרושים בשביל עבודה קשה מאוד. 86
87
חתונה בוויז’ניץ – לא נתנו לי לצלם שם בעיקרון וצילמתי רק 2פריימים עד שקפצו עליי ,אני מצלם תמונות של חרדים כבר הרבה זמן ,הם מעניינים אותי ,איך שהם נראים ואיך שהם מתנהגים ,באיזשהו אופן כולנו דומים כי אנחנו באים מהם והם בעצם חלק מאיתנו.
88
89
טורניר של קרב מקלות – דונגה -ישבתי אתם תשעה ימים חיכיתי לדונגה וצילמתי אותם .תקשרתי בעזרת בנאדם שתירגם בשבילי .אני אוהב להתקרב ,לא אוהב לעבור את החמישים מ”מ בעדשות שלי .בעקרון אני מעדיף לעבוד עם עדשה רחבה כמעט תמיד.
90
91
חיילים בג’נין עם טפט מוורסאי -היינו בג’נין והיה שם טפט גדול ,זה היה תוך כדי פעילות של סיירת נח”ל, חיכיתי ליד הטפט הזה וצילמתי. היום יהיה קשה להגיע לתמונה כזאת ,לפני שדובר צה”ל יתערב .יהיה הרבה יותר קשה לצלם תמונה כזאת בתוך בית בגלל הצנזורה. אחרי מלחמת לבנון השנייה חלה התדרדרות במובן של היכולת שלך לצלם ,יש הרבה יותר סגירות היום. על מנת לצלם בכל מקום חייבים מיליון אישורים.
92
93
תמונה באיקאה -אני משתדל להסתובב עם מצלמה לכל מקום שבו אני הולך ,זאת דוגמא לתמונה שצילמתי בIKEA -
94
95
נט”לים בחיים
ברגע בו נודע לי שאני הולך לעבוד על פרויקט עם נט”ל עדיין לא ידעתי כלום על העמותה הזו למרות ששמעתי את השם אין ספור פעמים במהלך השנים האחרונות.
כתב וצילם :פליקס לופה
96
97
בשיחת הטלפון שהיתה לי עם מארגני הפרויקט הבנתי שאני הולך לעבוד עם קבוצת אנשים שנראים,מדברים,חושבים וזזים בדיוק כמו כולם. ולמרות שאין שום סימני זיהוי חיצוניים הנראים לעין ישנו מכנה משותף המחבר אותם והוא הפציעה הנפשית שמלווה אותם מסביב לשעון עקב אירועים טראומטיים שכל אחד מהם חווה בחייו. רגע לפני כניסתי לבנין היפה בן החמש קומות ברחוב אבן גבירול בת”א עצרה אותי הכתובת הגדולה על הקיר ליד דלת הכניסה ,בשלט כתוב “ נט”ל “ וזהו ,ללא שום פרוש או ראשי תיבות ולא הסבר על המקום .חשבתי לעצמי כמה אלפי פעמים עברתי ליד אותו בית ולא ידעתי מה מתרחש בתוכו .רק מי שמכיר יודע .בדיוק כמו אותם האנשים המגיעים אל הבית הזה ,כמה פעמים אנחנו עוברים לידם ולא יודעים מה מסתתר שם בפנים.
98
99
101
100
מבחינה צילומית זהו אתגר קשה ומורכב עבור כל צלם תיעודי שמחפש בד”כ את הדרמה ,הטרגדיה או הקומדיה בין אותם האנשים אותם הוא מתעד .כבר בכניסה לבית נט”ל ניתן לחוש שהוא בנוי ,מעוצב ומאוכלס בכל פרט קטן המשדר חום ,שלווה ואהבה אשר נותנים קונטרה חזקה ואף תחליף זמני לדרמה והטרגדיה המתרחשת בנפשם של באי הבית הזה. “ רגעים של בית “ זהו שם הפרויקט ובתקופה הקצרה בה אני מבקר את הבית הזה למדתי בצורה ברורה שזהו אכן הבית הראשון עבור חלק גדול מהאנשים הפוקדים אותו. השאיפה האישית והמקצועית היא קודם כל להרגיש כאן כמו בבית ,זה לא היה קשה ,כל רגע בו הייתי נוכח כאן חשתי מצוות העובדים והמטופלים הרבה חום,בטחון ואהבה .ומכאן והלאה בא תהליך היצירה שלי ,לתעד משפחה ברגעים היפים שלה ובבית הנפלא הזה. כיום אין לי ספק שהם נמצאים בידיים הכי טובות ,בבית ובמשפחה שכל אחד היה רוצה כזו לעצמו. 102
103
105
104
קורס צילום מתקדם הכי מעניין ,הכי מקיף והכי מקצועי מטרת הקורס :פיתוח זהות צילומית ויצירתיות בצילום
18
פירוט המפגשים: מפגש – 1מבוא לצילום מתקדם וצילומי רחוב – פליקס לופה מפגש – 2צילום רחוב מפגש מעשי – פליקס לופה מפגש – 3צילום רחוב -ביקורת ומשוב – פליקס לופה מפגש – 4ראייה צילומית וחשיבה יצירתית בצילום – גלעד בנארי מפגש – 5ראייה צילומית מפגש מעשי – גלעד בנארי מפגש – 6ראייה צילומית -ביקורת עבודות – גלעד בנארי מפגש – 7ירושלים העתיקה – יצירתיות ברחוב – קובי הראתי מפגש – 8תאורה מעשית – מבוא וכלים הכרחיים -תומר יעקבסון מפגש – 9תאורה מעשית – שיעור ביפו העתיקה – תומר יעקבסון מפגש – 10תאורה מעשית – ביקורת ותירגול מעשי – תומר יעקבסון מפגש - 11טריקים וטיפים לעיבוד בפוטושופ -אדם שול מפגש – 12צילום מאקרו – מבוא ,כלים וטכניקות – ארז מרום מפגש – 13צילום מאקרו – שיעור מעשי בשטח – ארז מרום מפגש – 14צילום פורטרטים ועירום אומנותי – ואדים סיגלוב מפגש – 15צילום מעשי פורטרטים ואתגרי רחוב – ואדים סיגלוב מפגש – 16טריקים וכלים מתקדמים לעיבוד בפוטושופ – אדם שול מפגש – 17צילום עירום מעשי בלוקיישן חוץ – רודי אלמוג מפגש – 18ביקורת עבודות ,קידום אישי וסיכום קורס – רועי גליץ
שיעורים מרתקים
8 שיעורי
שטח מעשיים
9
צלמים מרצים הטובים בארץ
₪ 2,980כולל מע”מ * הערה חשובה -זהו קורס מתקדם המיועד לבעלי ידע מבוסס ביסודות הצילום ומותנה באישור קבלה לקורס על ידי צוות הנהלת בית הספר * מיקום הקורס -השיעורים העיוניים מתקיימים במבנה בית הספר במתחם הבורסה ברמת גן ,צמוד לרכבת ת”א מרכז ועם חניה חינם .השיעורים נערכים בחדר הדיונים מול מסך LCDלמען האיכות הגבוהה ביותר * שעות המפגשים -שעות המפגשים הן 18:30-21:30ויציאות השטח הן בימי ו’ בשעות הבוקר * תאריך פתיחה – מחזור חדש נפתח פעמיים בחודש ,לתאריכי הפתיחה הקרובים אליהם עדיין ניתן להצטרף ,יש ליצור קשר.
לפרטים נוספים
info@galitz.co.il | www.galitz.co.il | 077-4090280
החיים בצבע
מייק סאווד ( )Mike Savadלקח את טכניקת ה HDR-המוכרת לרובנו לרמה אחרת לגמרי. הוא ממש המציא דרך ייחודית משל עצמו והתוצאות מדברות בעד עצמן .כדי להכיר את מייק ולהבין יותר טוב את הטכניקה המיוחדת שלו הוא הסכים להתראיין עבורנו. ראיון עם מייק סאווד
108
109
ספר לנו בקצרה על הרקע שלך אני מצלם תמונות לפחות כ 15שנה ,לפני כן צילמתי גם כן אבל בעיקר סנפשוטס. אני גר בווסטפילד ניו ג’רזי. לעולם לא למדתי צילום באופן פורמאלי. תמיד ,שההורים שלי רצו להשתיק אותי הם נתנו לי מצלמה ומשם זה התחיל. השינוי הגדול החל בעידן הדיגיטלי שבו הצלחתי להביע את הרעיונות שלי יותר בקלות ולשכלל את הטכניקה שלי. בשנתיים – שלוש שנים האחרונות הצילום נעשה יותר משמעותי בחיים שלי שכן התחלתי לקבל הצעות מסחריות למרות שאי אפשר להגיד שהתעשרתי מזה עד היום. האם יש צלם שהשפיע עליך במיוחד? לא צלמים אלא יותר ציירים גדולים מהעבר .מיכאלאנג’לו ,דה וינצ’י ,דאלי ועוד ציירי שמן גדולים. אחרי שאתה מצלם המון זמן אתה מגיע לשלב שבו התמונות שלך נראות כמו של כל השאר .אז אין הרבה טעם בלאהוב צלם ספציפי כי לבסוף הם יתפתחו לכיוון שבו העבודות שלהם יראו כמו של אחרים .מה שבדרך כלל מסתכם בנוף הררי ,עם איזה אגם פסטורלי בשקיעה. טכניקת ה HDR-שלך מאוד מיוחדת. האם המצאת/שכללת אותה לבדך? איך זה התחיל? השיטה שלי היא שכלול של שיטות וטכניקות ידועות .חלק מהאלמנטים המצאתי בעצמי וחלק השאלתי מניסיונם של אחרים .הרבה מהשיטה שלי היא תוצאה של טעויות וניסיונות שהחלטתי לאמץ בסופו של דבר .השיטה השתכללה ומשתכללת כתוצאה מתוספת של תוכנה חדשה או חומרה חדשה או ברגע שאני משתעמם מהשיטה הקיימת.
110
111
ספר לנו בבקשה מה השיטה שלך כוללת ? אני מנסה לשמור עליה עקבית ככל האפשר .אני מצלם רק ב RAW-את ה HDR-אני מפיק עם פוטושופ או פוטומטיקס ,כיום אני מנסה לעבוד פחות עם פוטומטיקס כי גיליתי שאני צריך להתמודד עם הרבה צללים שהיא יוצרת בתהליך. איך השיטה שלך שונה מהדרך המקובלת ליצירת ? HDR השיטה שלי שונה כי אני מנסה להביא את התוצאה שתראה יותר כציור שלקוח מתוך ספר ישן :צבעים נועזים, משחקים מיוחדים עם החלקים הבהירים והחשוכים ,יצירה מלאכותית של קרני שמש ,כל אלו מספרים סיפור אחר וגורמים לעבודות שלי להראות אחרת מהעבודות של השאר .רב האנשים משתמשים ב HDR-כדי להביא את האזורים הבהירים בתמונה לרמות כהות יותר ולהפוך אותם להראות יותר “נורמאלים” בעוד שאני אוהב להשתמש ב HDR-להבליט פרטים דווקא באזורים החשוכים בתמונה. אתם יכולים לקרוא את המדריך המפורט של מייק פה באנגלית.
112
113
ברב העבודות שלך יש משחק מגניב לחלוטין עם קרני שמש ,האם הן אמיתיות או שאתה יוצר אותם בעצמך? אני מחפש כבר שנים את קרן השמש המושלמת שתהייה גם בזמן וגם במקום הנכון .אני מוצא שזה מעין חלום בלתי אפשרי .בשביל להשיג את זה אתה צריך אור ,עשן או אבק ואת הזמן הנכון ביום. המקומות שאני מסתובב בהם הם בד”כ נקיים מאבק ואני לא שם בזמן הנכון בדרך כלל .אז החלטתי להתחיל לייצר אותן בעצמי .אני עדיין משכלל את זה .מה שאני עושה זה מוסיף שכבה בפוטושופ ,הופך את המצב (Blending )Modeשל השכבה לאור נוקשה (Hard )Lightומצייר בעצמי את הקרניים באמצעות עט ציור אלקטרונית לבנה. אני מצייר את הקרן מהכיוון שאני רוצה שהיא תגיע ובד”כ משתמש לזה במברשת גדולה ,אז אני משנה את הגודל של המברשת ומשנה את הצבע של העט לשחור ויוצר חלקים כהים באלומת האור, מחליף שוב לצבע לבן ומתחיל לצבוע \ לצייר סביב מקור האור או על הרקע של התמונה .בדרך כלל אני מחליש את החוזק של השכבה הזאת ( )Fadeכדי שזה ייראה מתאים. אני מנסה ליצור אווירה קסומה בעזרת הקרניים הללו .זה בהחלט היה יותר מגניב אם הקרניים היו אמיתיות אבל זה ממש קשה לתפוס אותן במציאות. האם התחלת לראות אומנים אחרים מנסים לייצר תמונות בסגנון הייחודי שלך? התשובה היא כן ולא .למרות שכמה אכן ניסו זה לא היה ממש זה .הרבה אנשים נמשכים לסגנון הזה ומנסים אבל למרות שתיארתי את הטכניקה לציבור במדריך שלי ,אתה צריך להיות אומן כדי להבין איך ליישם אותה בתמונות שלך.
114
115
קראתי שאת מרבית התמונות שלך אתה מצלם ביד ומיישר אותן לאחר מכן עם תוכנות העריכה ,לא היה יותר פשוט לצלם עם חצובה ולחסוך זמן? אני ניסיתי לצלם עם חצובה אבל כל ניסיון שהיה לי איתן היה די גרוע. אם אתה לא משתמש בשלט אלחוטי בצילום אז אתה בעצם מזיז את המצלמה בכל לחיצה .החצובות גדולות, מגושמות וכבדות ואני תמיד נתקל בהן שאני מצלם .חוץ מזה בהרבה מקומות לא מרשים לצלם עם חצובה ,הן מגבילות אותי ,ולבסוף הן מקשות עלי להתחבא בהמון ולצלם בלי שירגישו אותי. אתה מצלם עוד דברים חוץ מ? HDR- התחלתי לצלם HDRבגלל כל התמונות הרעות שקיבלתי בשיטה הרגילה .רוב הצלמים יגידו לך שבשביל לקבל 116
תוצאה טובה אתה צריך לצלם 100תמונות עם 10מהן תתעסק ואחת אתה תשמור .עוד יאמרו לך לא לצלם ביום מעונן לגמרי או בשמש חזקה בצהריים וכדומה .יש המון חוקים כאלו. אני חיפשתי שיטה שתאפשר לי להשתמש ברב התמונות שאני מצלם .ו HDR-על סוגיו השונים נותן לי את החופש הזה .כיום אני שומר 80אחוז מהתמונות שאני מצלם כמובן אם הן מעניינות. בעמוד PhotoSigשלי יש לי דף שנקרא “עולם הHDR- שלי” אבל יש לי שם עוד דפים עם שמות אחרים שגם בהם יש תמונות רגילות של חשיפה אחת שעברו את העיבוד המיוחד שאני משתמש בו .גיליתי שאני מקבל הרבה יותר תשומת לב לתמונה שעברה עיבוד מאשר תמונה רגילה.
117
להגיד ש HDR-זה לא צילום זה כמו להגיד שציור אינו מה היא התגובה הכי נפוצה שאתה מקבל על העבודות ציור אם הוא לא צויר בצבע אקרילי .או שזה לא ספורט שלך? אם זה לא בייסבול HDR ..הוא תמונה והוא תמיד היה כזה או שאנשים מתים על זה או שהם שונאים את זה אין ממש באמצע .אנשים חושבים שזה מגניב לגמרי או שהם כבר מלפני 100שנה כשהתחילו ניסיונות כאלו לראשונה. מתעבים את זה ומבקשים ממני להפסיק עם זה כבר .אבל יש אנשים שפשוט מקובעים לרעיון של איך תמונה יותר ויותר אנשים מתחילים להתלהב ואוהבים את זה צריכה להראות וכמה מהם רואים את העבודה שלי ואומרים לי שהיא הייתה יותר טובה בלי HDR יותר ויותר. כן ,אבל הרבה אנשים חושבים ש HDR-הוא כבר לא צילום אלא סוג של אומנות דיגיטלית במקרה הטוב או גימיק חולף במקרה הרע .מה דעתך על הנושא הזה? HDRהוא הרבה יותר מצילום .הוא 3צילומים שמחוברים להם יחדיו .מה זה HDRאם לא צילום? השיטה הזאת מאפשרת לי להראות את מה שהמצלמה לא מצליחה בצילום רגיל והוא אפילו יותר דומה למה שאנחנו רואים עם העיניים שלנו ככה שבמובן הזה זה אפילו יותר טוב מצילום.
118
מה זה אומר תמונה “רגילה”? אזורים שרופים? פרטים דלים באזורים החשוכים? צבעים דלוחים? אני באמת צריך להביא תאורה מלאכותית למוזיאון? לסחוב רפלקטור יקר ולשכור עוזר צלם כדי שזה יהיה “אמיתי”? אני לפחות לא חושב ככה. מייק ,איפה אנשים יכולים לקנות את העבודות שלך? אני מוכר את התמונות שלי ברשת כאן פה וגם שם
119
לצלם מהלב כשהייתי קטן ,שמעתי אנשים אומרים ש”תמונה אחת שווה אלף מילים” אבל כשקצת גדלתי הבנתי ש”אלף מילים” זה רק דיקלום; אלפי צלמים מפרסמים מליוני תמונות שאין בהן שום תועלת לחברה ולקהילה ואילו מנגד -אלפי ארגונים ועמותות שופכים טונות של מילים ורק מעטים טורחים לחבר את שני הדברים יחדיו :מטרות חשובות עם צילומים טובים .מתנדב צילם וכתב גיורא פנחסי
120
121
אחרי עשרות פרוייקטי צילום בהתנדבות שעשיתי במגוון תהיה אולי שווה כמה חבילות מזון ,ערימת בגדים ,חיוך של המתנדבים ...ואם קפקא באמת אמר ש”אנו מצלמים נושאים ,קראתי שוב את רולאן בארת (“מחשבות על צילום”) ופתאום הבנתי למה התאהבתי ב”פונקטום” שלו ...דברים כדי לסלקם מתודעתנו” צילום-בהתנדבות יוכיח “העולה מן התמונה ,מזנק ממנה כחץ מקשת ...הפונקטום שזה בדיוק ההיפך; צילום טוב יכול דווקא להביא נושאים הוא אותו מקרה גורל שדוקר אותי” .הרבה יותר קל לצלם חשובים לתודעה ,להסבירם ,ולעזור בפתרונם .ואם חלילה לא הצליח לך -עדיין יצאת עם חיוך גדול בלב ,גם אומללות ,להראותה לחבר’ה ולאסוף מחמאות ,מאשר אם הנסיון היה כואב. לעצור בפיתחה ,להבין את תוכה ורק אז לצאת ולהביא תמונות שמסוגלות לעזור באופן מעשי .לא כל תמונה יכולה להיות “שווה אלף מילים” אבל אם הצליח לך -היא משהו כמו 05:30בבוקר ,הייתי כבר “בחגור מלא” בתוך
122
123
הסובארו שלי בדרך צפונה .בשעה 08:00אני כבר שם, מצלם בהתנדבות נוער עם פיגור-שכלי במוסד “יחד בגליל” שבקיבוץ מחניים ,צילומים שישמשו בעוד יומיים- שלושה להזמנת אורחים לאירוע ההתרמה השנתי בבארבי בתל-אביב.
מתן וכשאני תופס פינה ונשכב על הרצפה בכדי לחפש זווית אחרת ,מתן לא מוציא הגה (לדבר הוא איננו יכול) אלא פשוט קם ממקומו ונשכב לידי .לך תדע איך הוא רואה באותו רגע את הדברים ,מה הוא חושב באותו רגע עלי ועל הניקון שלי...
מאותו רגע בו התפטרתי מעבודתי בהייטק והחלטתי באחת הכיתות כבר מתקיים שעור הראשון וראג’י לעשות משהו מועיל עם התחביב שלי ,צילמתי אלפי המדריך עושה מאמץ עליון לגייס שמץ של ריכוז אצל מישהו מהחניכים .אחד-אחד הם “מספרים” לו ,בלי לדבר תמונות בהתנדבות .חלקן עם האנשים הטובים של “קליק-ארט” ומרביתן לבדי כשיותר ויותר אני מסנן את וחלקם גם בלי לשמוע ,את מה שרק ראג’י מסוגל להבין ההזדמנויות על פי התועלת שצילומים כאלה יכולים מתוך ספר התמונות שעליו מתרוצצות אצבעותיהם, להביא לקהילות נזקקות ,בעיקר בפריפריה ובמיוחד מהעווית שצצה בפניהם ,או מרסיס מבט שהוא הצליח לנוער וילדים .מחפש ,אבל גם יוזם פרוייקטים בעצמי, לזהות בעיניהם ואז הוא “מתרגם” את זה לאחרים חייב להודות שרבים מהם מהם נתקעים ,מיעוטם פורחים בתימצות ,בפשטות ,בעזרת צורות ,תמונות וסימנים. ומתרחבים ,ואילו רובם “איכשהו מתגלגלים” תוך שהם דגן ,שבדרך כלל יושב בכסא-גלגלים ,משקיע מאמץ אדיר משוועים ליתר יצירתיות ומקצועיות תקשורתית-שיווקית בקרב העמותות ,שילוב שקצת קשה למצוא. להישאר יציב בתוך מתקן העמידה שנועד ליישר ולאמן את גופו ,ורק המצלמה שלי מרפה משהו את הקמטים מצלם בדואים בנגב ופלאחים ערביים בגליל ,דייג אחד שניכרים במצחו. מיפו וחרדים במאה שערים ,מתנדבים אורזים מזון בתל-אביב וזקנים בודדים בטבריה ,כבאים נלחמים באש מאחוריו ,על הקיר ,תלויים כמה מציוריו המדהימים של 124
המיוחד ועבודתם המסודרת והמקצועית בהשגת אישורי בגליל העליון ואחרים בסתם לילה שקט בשרון ,מצלם חולים קשים ,נכים בכסאות גלגלים ...לעיתים חוזר ומצלם צילום מכל ההורים והאופוטרופוסים – הן יכולות חשובות כשמצלמים-בהתנדבות ,במיוחד ילדים ,ועל אחת באותם המקומות ,מתרגש כשאני קולט למשל את אורי כמה וכמה במוסדות סגורים. מפזר בעצמו חציר בפינת-החי אחרי שבסט הקודם הוא ישב קפוא ונבוך על כסא ,מטפלת אחזה וכיוונה את כף בסרטון על “יחד בגליל” ,הגדירה אחת העובדות את ידו ,וכל המאמץ הזה היה בכדי איכשהו לאחוז פרוסה המקום כ”אי של שפיות בתוך האי-שפיות” ובאמת ,דווקא אחת של לחם. שם אתה מבין מה חשוב ,כמה מעט אנחנו יודעים ,עד כמה איננו מתעניינים .דרך עדשת המצלמה אתה לומד תומר מחלק היום פלחי אבטיח לחמורים ,מחייך באושר להעריך מה שיש לך ומתחיל לתהות מדוע היה כל כך (נדמה לי או שגם החמור מחייך לכבודי? )...ובסוף היום חשוב לך עד היום לצלם נופים באירלנד או פורטרטים הצילום הוא ייגש וישאל אותי בטון השמור לחרשים: חרושי-קמטים בויטנאם ,שהרי מעטים האתגרים “נכון שמחר תבוא לכאן שוב?” הצילומיים שאותם ניתן להשוות לדמויות אנושיות “לא מחר ,אבל אבוא שוב” עניתי לו בלי להוריד את המצלמה ,אולי בכדי שלא יראה את מה שטישטש באותו אחוזות תזזית שאתה רוצה לקלוט בצורה מקצועית, משפיעה אבל גם מכבדת ,תמונות שתבאנה תועלת רגע את ראייתי ....אחר כך לא יכולתי להתאפק וחיבקתי לעמותה אבל בו-בזמן שההורים יהיו גאים למסגר אותו .חבר יקר. ולתלות על קיר ביתם. “יחד בגליל” היא רק דוגמא לאפשרויות ההתנדבות- תמונות כאלה חייבים לצלם מבפנים ,להיות ממש בצילום ,דוגמא מצויינת מכיוון ששם ניתנה לי -אחרי מוקף בנושא ולא “לידו” ,לא לתכנן .אז איך נדע? כמו שהיכרנו -יד חופשית לבחור צילומים ולפרסמם כראות כוס מים קרים שפשוט “חייבים” אחרי קפה משובח ,גם עיני .פתיחותם הנדירה של העומדים בראש המוסד 125
כאן כבר תרגיש אם זה היה זה -כשתצטרך כמה ימים בכדי להרגע ,להתרחק ,לשפוט ולמיין את מה שאתה עצמך צילמת .לאט-לאט תתגבש בך ההבנה שזו איננה ההזדמנות הצילומית שהרווחת אלא עצם ההתנדבות; יכולתך לתת מעכשיו דמות ושם לאנשים שהיו שקופים, להתרגז כשמישהו לידך אומר ש”את זה המדינה צריכה לפתור” ,להרגיש שתרמת משהו מעצמך ומכשרונך ונסיונך אבל לאמיתו של דבר אתה הוא זה שקיבל מתנה ענקית; זה כבר לא רק העיניים שרואות ,המוח שמחליט והמצלמה שמתעדת .מרגע שאתה מתנדב – זה קודם כל מהלב! “יחד בגליל” מצטיינת בהרבה כבוד ואהבה לחוסים, כשהמטרה המרכזית היא לאפשר התפתחות עצמית לכל אחד ואחד מהם – למרות מגבלותיו ובהתאמה לבחירותיו. המוסד מטפל ביהודים וערבים מכל רחבי הגליל ומתבסס על צוות קטן ומסור ,שלצידו כמה מתנדבים .סיפורו של “יחד בגליל” הוא במידה רבה סיפורם של רעות ומתן, בני קיבוץ מחניים ש”סביבם” בעצם קם המוסד הזה. חברותם מגיל צעיר והאהבה המדהימה שביניהם ,מדבקת אותך בתוך שניות ,משאירה אותך פעור פה ,וגם תוך
126
כדי צילום אתה מנסה להבין את התקשורת המיוחדת שביניהם כדי לא להתערב ברגע אינטימי ,לא לחייך כשהם אולי עצובים ,לא לבכות כשהם שמחים ,וזה ממש לא קל“ .חיוך” במקומות האלה יכול לפעמים להיות עווית שאנחנו מפרשים דווקא כבכי או חרדה“ ,שמחה” עשויה להתבטא בצרחה מפחידה או בריצה פתאומית סביב החדר ,ומושגים כמו “שתיקה”“ ,צער” או “כעס” אני אפילו לא מתיימר לזהות. לתמונות שונות שהעליתי בפליקר היו מאות כניסות, ועשרות אנשים טרחו לכתוב מחמאות ,אבל לתמונה הזו מ”יחד” היתה רק תגובה אחת“ :אני מודה לך על התמונה הזאת” .אינני יכול לדמיין תגובה יותר מרגשת ומעודדת להמשיך ולצלם בהתנדבות. מעולם לא השתתפתי בתערוכות וככל שאני מתקדם עם ההתנדבות כך קטן עוד יותר הרצון שלי לשתף פעולה עם תערוכות ,אלבומים ושאר פרוייקטים שאין בהם אלמנט של תועלת לחברה ולקהילה .האומללות מצטלמת טוב ולכן כולנו מצלמים זקנים חרושי קמטים, קבצנים ודיירי-רחוב ,תינוקות מוכי-אסון ועוד גרוע מכך,
אבל אם לא דאגנו שהתמונה תתפרסם במקום הנכון – זה לא חשוב באיזה מדור .עמותות אחרות תסברנה לך שיכול לגייס סיוע או להשפיע על מקבלי ההחלטות – אזי שהבעייה שלהם היא רק סטיגמה ולכן “מטרתנו להראות עשינו טוב לעצמנו וכלום בשביל האחרים .בעיקר מסיבה מה אנחנו עושים ,מי האנשים האלה באמת ,וצילומים זו אני חולק כאן את נסיוני ודעותי ,מנסה לדחוף עוד ועוד טובים יכולים כמובן לעזור” ,אבל בשטח מסתבר לך שאיש לא הודיע למוסד על בואך ,החוסים בכלל יצאו צלמים להשתמש בכוחם של הצילום והמצלמה בכדי לטיול“ ,מי בכלל הרשה לך לצלם” ואם כן אז “אל תשכח לשפר את הסביבה בה אנחנו חיים .כל אחד יכול למצוא שאסור להראות פנים של אנשים”... מוסד או קהילה שקרובה לליבו ,לדפוק בדלת ולהיכנס, לקשור שיחה ולהבין את ההתמודדות ורק אחר-כך לשוב אין כוונתי חלילה לרפות את ידי המתנדבים הפוטנציאליים ,להיפך ,אבל גם בהתנדבות כדאי לשים בכדי לעזור; לצלם מתוך התעניינות והתמסרות ,צניעות לב מי עובד מולך ,לתאם צפיות ,מטרות ושימוש מתוכנן והערכה לזולת. בצילומים שתעשה ,ולא לשכוח היבטים חוקיים (זכויות- הצילום שלך אולי לא קיבל “איזה מדהים” ,או “איזה בוקה יוצרים?) ואפילו ביטוחים -במכבי-אש למשל... מעולה” ...אבל הוא כבר בדרכו לעשות עבודה חשובה – לא מה שחשוב לך אלא מה שחשוב בשביל נאווה או לכל צילום בהתנדבות ייתן לך סיפוק עצום ,היכולות שלך ישתפרו פלאים ,והאנשים שלטובתם אתה מתנדב ירוויחו מי שלטובתו מצלמים בהתנדבות. בענק .בהצלחה! ולסיום -אזהרה קטנה: לינקים: הרבה עמותות תקבלנה אותך בזרועות פתוחות, צילומים שלי בפליקר תאפשרנה לך לצלם ,אבל אז תגלה שהאופק שלהן “יחד בגליל” מתחיל ונגמר ביחסי-הציבור של מחר בבוקר; לא ממש משנה מה צילמת ,העיקר שזה יופיע מחר בעיתון ,אפילו
127
Lights, Camera,
Action! Andreas Stridsberg / תומר יעקבסון מראיין את אנדרס סטרידסברג
129
128
הצילומים שלך מאוד מגוונים בכל מה שקשור לג’אנרים שונים (צילום קונספטואלי ,צילום מהיר, אנשים וטבע) אם היית צריך להתמקד רק באחד באיזה היית בוחר?
איך הכול התחיל? התחלתי לצלם ב .2004-השגתי מצלמה דיגיטלית כי הייתי צריך לצלם טקסטורה למודל תלת מימד שעבדתי עליו באותו הזמן .כן ,זה מה שעשיתי בתקופה הזאת, הרבה מודלים תלת מימדים ,ואז גיליתי את הפוטושופ והבנתי שזה הרבה יותר כיף ומהיר מתוכנות תלת מימד. פשוט התאהבתי בצילום וככה זה נשאר עד היום. למדת פעם צילום באופן מסודר? לעולם לא למדתי צילום באופן פורמאלי ,אפילו לא קראתי את המדריך של המצלמה שלי או של הפלאשים שלי .לדעתי הדרך הטובה ביותר ללמוד היא פשוט 130
להתחיל להתנסות וללמוד מהטעויות או ההצלחות שלך. ניסוי וטעייה זה המוטו שלי ..וכשאתה אוהב משהו כמו שאני אוהב צילום אז כל הלמידה הזאת נעשית קלה ואפילו מהנה. אתה מצלם למחייתך או שיש לך עבודה אחרת? יש לי עבודה אחרת אבל היא עבודה לא שגרתית שבה אני עובד שלושה שבועות ואז יש לי שלושה שבועות של חופש שמקנים לי את הזמן להשקיע בצילום .בלי הסידור הזה כנראה הייתי מזניח את הצילום כי פשוט לא הייתי מוצא את הזמן לזה .בייחוד היום ,שיש לי שני ילדים קטנים שאני צריך לדאוג להם והם תמיד יהיו בעדיפות הראשונה אצלי מן הסתם.
למעשה לכל אחד מהם יש את הקסם המיוחד שלו. אני אוהב לצלם דוגמנים כי זאת עבודת צוות ויש לך פידבק מיידי ממישהו אחר חוץ ממך .ואני אוהב לחפש אחרי חרקים עם הילד הגדול שלי ליאם (בן )3בשביל צילומי מאקרו וכמובן שאני אוהב לטייל ולצלם נופים וטבע. אבל אני חייב להודות שצילום מהיר (High speed
)photographyהוא אחד האהבות הגדולות שלי כי אני יכול לבצע אותו תמיד כמשעמם לי ואני לא צריך להזמין דוגמנית ,מאפרת או לצאת לטיול. בנוסף לזה אני לא תלוי במזג האוויר ובעיקר ,יש תמיד את אלמנט ההפתעה בצילומים הללו ..אתה אף פעם לא יכול לדעת מה ייצא כשאתה מתחיל עם זה.
131
ספר לנו עוד על הצילומים המהירים שלך ,איך זה התחיל? זה התחיל כשראיתי את הצילומים של מרטין ווהן ( )Martin Waughnומייד התאהבתי בתחום הזה .אני חושב שהרבה צלמים מתנסים בצילומים הללו באיזשהו שלב רק בשביל הקטע אבל רובם משתעממים מזה די מהר כי לרב הם לא מצליחים בזה יותר מידי .הסיבה לזה פשוטה ונעוצה בכך שהצילומים הללו דורשים המון זמן וטונות של סבלנות .למזלי לי יש משניהם. באיזה ציוד אתה משתמש לצילומים הללו? הרבה אנשים חושבים שצריך ציוד יקר ומשוכלל מאוד בשביל לצלם את התמונות הללו אבל האמת היא שכל מה שנדרש כאן זאת מצלמה ומבזק רגיל בשביל להקפיא את התנועה. כיום אני משתמש ב Nikon D300 -עם עדשת מאקרו ובמבזק אחד מרוחק מהמצלמה .אבל כשהתחלתי צילמתי עם מצלמת פוקט עם המבזק המובנה שלה ...הרבה אנשים משתמשים בסנסורים שמפעילים את המצלמה בעקבות תנועה או סאונד אבל אני לא משתמש בציוד הזה. אני פשוט משתמש בתזמון שלי שבשביל לפתח אותו פשוט התאמנתי הרבה .בהתחלה הייתי מצליח לצלם תמונה חדה אחת מתוך 500ניסיונות והיום מתוך 500ניסיונות אני אצליח לתפוס את רב הנושאים שלי בפוקוס. אתה יודע מה אתה רוצה להפיק כשאתה מתחיל לצלם סשן שכזה או שאתה פשוט מצלם כמה שיותר ובוחר את התוצאות האהובות עלייך לאחר מכן בשלב העריכה? יש מקרים שבהם אני מנסה להפיק תמונה ספציפית או צורה מסוימת אבל אני חייב להודות שזה ממש לא פשוט ובדרך כלל לא יוצא כמו שתכננתי את זה .הרבה פעמים אני מקבל תוצאה שונה לגמרי ממה שתכננתי לקבל אבל היא משמחת אותי באותה המידה .לטיפת מים למשל יש חיים משל עצמה והמון פקטורים משפיעים על התוצאה הסופית :רמת הצמיגות של החומר, הטמפרטורה ,הגובה שממנו הטיפה נופלת וכו’. בכלל ,ברב הפעמים שאני מצלם אני עושה את זה בשביל להתאמן על התזמון שלי ולהתנסות במערכי תאורה חדשים.
132
133
135
134
יש לך סטודיו מיוחד לכל הצילומים שלך? יש לי חדר בבית שהסבתי אותו להיות הסטודיו שלי .למרות שזה חדר די קטן הוא מספיק בשביל רב הפעמים שאני מצלם .המקרים היחידים שאני נתקל בבעיה בחדר הזה הם המקרים שאני צריך לצלם צילום של גוף שלם של דוגמן\נית שהגובה שלהם מעל 185ס”מ .בשביל הצילומים המהירים שלי החדר הזה מושלם בייחוד בשלב הניקיון אחריי הצילומים כי אין הרבה חדר לנקות .לפעמים אני מייצר הרבה לכלוך...למשל במקרים בהם אני מנסה לצלם ביצים בנפילה חופשית. איך המשפחה שלך מקבלת את האובססיה שלך? לא הייתי אומר שאשתי היא חלק מכל הקטע, אפשר להגיד שהיום היא יותר מקבלת את זה מבעבר .העיסוק בצילום דורש ממני המון זמן וגם כסף ,לפני שנולדו הילדים שלי יכולתי להשקיע בצילום 15שעות ביום בעוד שכיום אני מנסה למצוא מספיק זמן בשביל לענות על המיילים שלי.. אפילו בשביל לענות לך על השאלות שלך לראיון הזה הייתי צריך לעשות 4הפסקות ארוכות .אבל למרות שהייתי רוצה יותר לעצמי ולאומנות שלי אני לא הייתי מחליף את הזמן שלי עם הילדים בעד שום דבר אחר .בנוסף לזה ,מה שגיליתי לאחרונה זה שבגלל שהזמן שלי די מוגבל הפכתי להיות הרבה יותר יעיל בעבודה שלי ולהוציא תוצאות איכותיות יותר בזמן קצר יותר. מה אתה מאחל לעצמך בעוד 5שנים? שהמשפחה שלי שמחה ובריאה ,שהבנים שלי יהיו גאים בי ,שהבית שאנחנו מתכננים לבנות יהיה גמור ושנוכל לשם עליו..וכמובן שאמשיך להתפתח בתור צלם ושאתחיל להרוויח מהעיסוק הזה ואולי לחיות רק ממנו . איפה אנשים יכולים לקנות את העבודות שלך? יש כמה מקומות כמו Imagekindאו שבהם אני מנסה למכור תמונות שנדחו על ידי המו”ל שלי .יש כמה תמונות שלי ב www.art.com וגם ברשת IKEAברחביי העולם .לפני כמה חודשים העלתי תמונות שלי לאתר http://www.decalgirl.comשבו אנשים יכולים להוריד את התמונות ולעשות מהם רקעים למכשירים הניידים שלהם. RedBubble
136
137
מאיזה פורום אתם? האדם הוא יצור חברתי ושכזה חשוב לו לרוב מה אחרים חושבים עליו. מפתיע ,אבל צלמים הם גם בני אדם ולכן אמרה הזו תקפה גם עליהם. מאת :גיא פריבס היום בעידן הפייסבוק רואים את המרדף של צלמים אחרי הפידבקים החיוביים והאהדה .כן ,מודה ,גם אני חוטא בזה ומרגיש סיפוק כשאחת מהתמונות זוכה בעשרות תגובות ו”לייקים” .לרוב בפלטפורמות האלו מי שמגיב זה החברים שלך שמשתדלים רק לפרגן ולא לתת תגובות שליליות חס וחלילה .הבעיה היא שאותן תגובות חיוביות לא מקדמות יותר מדי את הצלם .אני לא אומר שהם לא חשובות ,להיפך. התגובות החיוביות הללו חשובות כי הם מדברנות להמשיך ולשתף תמונות אבל זה לא מספיק .אסור להתעלם מחשיבות הביקורת העניינית .ביקורת הינה דבר חשוב וכלי עיקרי בתהליך הלמידה וההתפתחות של צלמים וחשוב לדעת לעשות זאת כמו שצריך .לרוב ביקורת בונה ,קשה ככל שתהיה ,שווה הרבה יותר מעשרות מחמאות ותגובות בסגנון “אהבתי”“ ,תמונה מצוינת” ודומיהן .למזלנו ,האינטרנט הנו פלטפורמה מצוינת בשביל זה. הותיקים שביננו זוכרים בוודאי את אתר במה חדשה שעדיין קיים 138
אבל מאז התחום התפתח קצת ואשמח להציג לפניכם את פורומי הצילום המובילים בארץ .ישנם הבדלים גדולים בין הפורומים אבל בסופו של דבר המטרה שלהן היא אחת – לספק תשתית נוחה לצלמים לתת ולקבל ביקורת על תמונות וכתוצאה מכך להשתפר .כל אחד בוחר לעצמו את הפורום האהוב עליו וכמובן שישנם רבים שפעילים במספר פורומים. החלטתי בכתבה זו לסקור את הפורומים הקיימים.
139
פוטולייט מייסד :ואדים אונישצ’נקו
Picshare מייסד :דורון חזן
קצת מספרים :הוקם ב 19,000 ,2006-חברים 350,000 ,תמונות ומעל 3מיליון ביקורות. פורומים באתר :ציוד צילום לקניה ומכירה ,דרושים ,שאלות ותשובות ,אירועים ותערוכות ,טיולים מפגשים ותערוכות ,צילום ומחשבים ,תרבות הצילום והדיון בישראל ועוד. גילוי נאות קטן ,פוטולייט הינו הפורום הראשון בו התחלתי את דרכי בעולם הצילום ולמדתי רבות מהתגובות שקיבלתי באתר ומהפורומים השונים בו. פוטולייט הוא פורום שיכול לתת מענה לכל צלם בכל רמה .גם לצלם שרוצה למכור את תמונותיו וגם לצלמים חובבים ומקצועיים כרשת חברתית שדרכה יוכלו להכיר צלמים נוספים . מטרת האתר על פי ואדים ,מייסד האתר הינה להעלות את רמת הצילום בארץ. האתר מכיל גלריה לכל משתמש וגם פורומים ומאופיין בתחרותיות בין הצלמים. מעבר לנתינת ביקורת ,ישנה הצבעה לבחור את התמונה הטובה של היום, השבוע והחודש. תמונה לא טובה באתר תזכה לציון שלילי ותמונה טובה תקבל מחמאות רבות. בנוסף לכל המידע הקיים באתר ,הפורומים והגלריות ,פוטולייט מארגנים טיולים לצלמים ,מאפשרים הדפסות איכותיות של התמונות בפורום ובהמשך מתכננים אף לארגן תחרויות צילום נושאות פרסים. האתר הינו כמעט היחידי שבנוי לא על בסיס פלטפורמה קיימת .וכתוצאה מכך הינו מאוד דינאמי ,חי ומשתנה באופן רציף. חלק מהפעילות באתר הינה בתשלום.
קצת מספרים :הוקם ב 4,300 ,2006-חברים 35,000 ,תמונות. פורומים באתר :אירועים וימי צילום ,אומנות הצילום ,אתרים אישיים ,טכניקות צילום ועוד. דורון הקים את האתר בתחילה במטרה ליצור מאגר תמונות מסחרי ולמכור דרכו את התמונות לכל דורש אך מהר מאוד הוא הבין שבשביל לצבור כמות תמונות מספקת הוא יצטרך לחכות עוד זמן רב ולכן החליט לשנות את ייעוד האתר ולהפוך אותו לאתר לחובבי צילום וצלמים מקצועיים בו יוכלו להעלות תמונות ולקבל ביקורת אך עדיין יקבלו את הפלטפורמה שדרכה יוכלו למכור את התמונות .כלומר הוא שילב את רעיון מאגר התמונות המסחרי יחד עם הפורומים. האתר מעוצב ידידותית למשתמש ויש בו 10פורומים בנושאי צילום ,בנוסף לתוכן ומידע על צילום ויש לכל משתמש גלריה שבה הוא מציג את עבודותיו. מכיוון שחלק ממטרות האתר היא מכירת התמונה כל תמונה באתר מקוטלגת בקטגוריה מסוימת ותחת מילות מפתח שונות ומשתמש שהעלה תמונה לגלריה יכול להציע אותה למכירה דרך אתר פיקפונג ובעתיד מתוכנן לאפשר למכור קובץ ולא רק הדפסה של תמונה ולאפשר לצלמים חובבים להפוך את התחביב לדבר שיכניס “דמי כיס” לצלם. להבדיל מאתרים אחרים ,באתר זה אין הגבלה על גודל וכמות התמונות אך התמונות שמועלות לגלריה עוברות בדיקה אנושית לפני שהן שעולות לאתר. דורון הוא בחור דתי ולא מאפשר להעלות תמונות עירום או תמונה חושפניות כגון בחורה בבגד ים .בנוסף ,תמונה שאינה טובה מבחינה טכנית לא תוכל להיכנס לגלריה אבל כן תוכל להתפרסם באחד הפורומים.
הקבוצה של שלומי [קישור]
] D-spotקישור[
מייסד :שלומי ארדיטי
מייסד :מקס פנסון
קצת מספרים :הוקם ב 3,000 ,2001-חברים ו 450,000 -אשכולות. פורומים באתר :צילום ואומנות דיגיטאלית ,צילום רחוב ,פוטושופ ,הפורום הטכני ,מילים על צילום ועוד. שלומי ,איש אכפתי ומקסים הקים את הקבוצה במטרה לתת מענה לחברים שרוצים לצלם ביחד וללמוד מהניסיון מתוך אמונה שככל שמצלמים יותר לומדים יותר מהטעויות. אצל שלומי מדובר קודם כל בקבוצה ממשית ולא רק אינטרנטית .קבוצה שנפגשת ויוצאת לצלם כל שבועיים ,קבוצה שעורכת תערוכות קבוצתיות כל שנה וכל זה ללא תשלום .בנוסף ,מדי שנה ,הקבוצה בוחרת פרויקט כלשהו והשנה לדוגמא נבחרו 12צלמים מתוך הקבוצה להעלאת פרוייקט הומאג’ לציירים מפורסמים. הפורומים באתר מנוהלים ע”י מתנדבים ומשמשים את הצלמים להציג את התמונות ,לקבל ביקורות בונות ולצפות במדריכים שנכתבים ע”י חברי הקבוצה. בנוסף יש אתגר צילום חודשי ואתגר פוטושופ נושאי פרסים. ייחודיות הקבוצה של שלומי הינה בתחושת הבית שנוצרת ,היחס האישי וההיכרות בין חברי הפורום .כל משתמש חייב להזדהות בשמו האמיתי בנוסף לכינוי שלו כחבר בקבוצה .אוכל להעיד מהתנסות אישית שהקבוצה מצליחה להגשים את יעודה ובאמת ישנה הרגשה משפחתית .באופן אישי מרגיש שלמדתי המון מהמפגשים והכרתי המון חברים מקסימים דרך האתר הזה.
קצת מספרים :הוקם ב 15,320 ,2004-משתמשים 270,000 ,תמונות1,570,000 , הודעות. פורומים באתר :אומנותי ,ספורט ואקשן ,צילום ציפורים ,הפורום האנונימי, עדשות ,תאורה ועוד. D-Spotהינו המרכז הגדול ביותר לידע בנושאי צילום בישראל .האתר הוקם ע”י מקס במטרה להקים קהילה לצלמים בישראל כאשר באותה תקופה ,שנת ,2004היה בארץ רק את הפורום של תפוז ומקס הרגיש שחסר משהו. הייחודיות של האתר כיום הינה כמות המידע העצומה ומספר המשתמשים הגדול .ישנם באתר פורומים רבים שבהם כל אחד יכול למצוא את מקומו, אפילו ישנו פורום ייעודי לצלמים שמצלמים בפילם ,כן ,יש עוד כמה כאלו. בנוסף לכך מתפרסמות בו חדשות בנושא הצילום ,מאמרים וביקורות על מצלמות ותוכנות. לטענת מקס ,מרבית המשתמשים באתר לוקחים את נושא הצילום בצורה רצינית ולרוב צלמים חובבנים שאינם מתייחסים ברצינות לצילום לא ימצאו את מקומם באתר זה ויעזבו לאתרים אחרים.. כפועל יוצא מהפורום מתקיימים מפגשי צילום ספונטניים שגולשים מארגנים וישנה תחרות שבועית נושאת פרסים. מקס היה רוצה שהצילום בארץ יהיה יותר עם דגש אומנותי מאשר טכני אבל קשה מאוד לתת דגש לזה בפורומים השונים אבל הוא עוד לא אמר נואש.
[קישור]
140
[קישור]
141
חומר למחשבה
בתפוז [קישור] הצילום פורום עבורינו את החושים. המפעיל היצירתי צפו בפרסומות הבאות ונסו לאתר את המרכיב
מנהלת :איריס כהן
קצת מספרים :הוקם ב 10,000 ,2001-הודעות בחודש 500 ,חברים בחודש. פורומים באתר :אומנות הצילום וצילום סטילס. בין הפורומים הראשונים שקמו בארץ .הייתה דרישה גדולה לפורומים בצילום ולא היו פורומים בעברית ופנו אליה לנהל את הפורום הזה. הממשק בפורום לא הכי ידידותי ואיריס משווה זאת לביקור אצל חבר טוב עם דירה קטנה ולא נוחה .אומנם לא תמיד נוח אצלו אבל הוא עדיין חבר טוב אז נבקר אותו .לדעתה איכות האנשים בפורום חשובה מהממשק .דוגמא לבעיה הינה שאין אפשרות לפתוח פורומים לנושאים שונים אז פתחו 2פורמים נפרדים (אומנות הצילום וצילום סטילס) ,דוגמא נוספת היא שלא ניתן לשנות תגובה שנכתבה ולא ניתן לראות את כל השרשור בבת אחת דבר שיכול להוות יתרון במקרים של תמונות קשות לצפייה ואז ניתן להסתכל על שאר השרשור. כל זה מגיע מהגישה של תפוז שמתייחסים לפורום כאל מאגר מידע והפורמט הוא של מאגר הודעות אבל מהר מאוד מתרגלים לממשק וכבר לא שמים לב לבעיות הקטנות הללו .חשוב לזכור שבסופו של דבר פורום הינו קודם כל פלטפורמה חברתית ונוצרת חבורה של אנשים שנוח לכם אחד עם השני. יש שם בעיקר ביקורות בונות ומתייחסים לכולם בצורה שווה .ישנם חובבי צילום רבים שלמדו מהפורום הזה.
הפוטנציאל שטמון בתמונה
פורטל הצילום של טד [קישור]
מייסד :יוסי קרמר
(פרסומת לעדשה רחבה)
קצת מספרים :הוקם ב 1600 ,2005 -משתמשים. פורומים באתר :אומנות ,טבע ובע”ח ,מבחן הסלון ,צילום וסיפור ועוד. הנאתו העיקרית של יוסי בפורומים בהם היה חבר הייתה להעלות כתבות, דו”חות מבחן על ציוד צילום וללמד מהניסיון שלו חובבי צילום אחרים .בשלב מסוים הרגיש שהחומר שהוא מעלה לפורומים השונים מתפזר ושחבל על הטרחה .כתוצאה מכך החליט להקים אתר משלו בו יוכל לפרסם את דו”חות המבחן והחליט לקרוא לאתר באותו שם כמו הניק שלו בפורומים“ ,טד”. לאחר שהקים את האתר חברים לחצו שיוסיף לאתר פורום אינטראקטיבי. התנאים אצלו בפורום נוקשים יחסית .צריך להזדהות בשם וכולם יודעים מי זה כל אחד .ההחלטה הזאת נבעה מהניסיון העגום שלו בפורומים אחרים בהם אנשים היו משתלחים אחד בשני ומעכירים את האווירה .הוא מאמין שכדי שהפורום יהיה באמת יצירתי צריכה להיות אווירה שקטה שתקדם יצירתיות ולא אווירה של התכתשויות וקליקות למינהן .בכדי לשמור על אותה האווירה המשפחתית שהוא חיפש ,חברי הפורום נפגשים פעם במספר חודשים ומצלמים יחדיו או עוברים הרצאה ללא תשלום .האתר ממומן באופן עצמאי ומתוך עקרון הוא לא שם בו פרסומות. יוסי משקיע שעות רבות ללקט חדשות מעניינות ולכתוב דו”חות מבחן אובייקטיבים שמתורגמים ונקראים גם בחו”ל ע”י אלפי גולשים. בפורטל הצילום הוא מגיש על צלחת לכל מי שרוצה ללמוד ,לדעת ולהשתתף, פלטפורמה מהנה בתחום הצילום.
סיכום כמו שראיתם ,ישנם מספיק מקומות לקבל ביקורות על התמונות .בכתבה זו סקרתי רק את האתרים המובילים בארץ אבל ישנם עוד מספר אתרים קטנים יותר ועוד רבים בחו”ל .כל מה שנשאר עכשיו הוא לבחור תמונה .אז קדימה, תבחרו אחד מהפורומים ותתחילו להגיב – ההנאה מובטחת 142
קורס פוטושופ לצלמים בהדרכת אדם שול 143
גלגולו של צלם
100%
90%
כמה אתה חושב שאתה טוב איכות תמונה
כל צילום -מושלם! )חתולים ופרחים בעיקר(
ידע בצילום אימון קומפוזיציה
80% נמצאה מצלמת פילם ישנה
70%
טכניקה /p/ הפורום הידוע לשמצה ]קישור[
60%
רמה
מרדף אחר ציוד
50%
פ וטו פל שופ יקר
40%
DeviantArt
חשיפה
30%
20% צניחה לתוך בור הHDR-
10% כל צילום - זוועה! מצב אוטומטי
לעזאזל ,אני גרוע!
0% תחיל
ה סלול )אנ ת ה רי כמצ י יכול להודרך רי למה ד את
ה
חצוב
עד שת ה
ה הרא ש ו נ ה
צ
ילום
אח ד לנו
מוות שא
ק יט!(
144
145
מאת :צוות “גליץ” ביה”ס לצילום
סדרת היסודות
הצמצם פותחים את הברז
למה אנחנו בכלל צריכים צמצם? הצמצם נועד לאפשר לנו שליטה בכמות האור אשר נכנסת מבעד לעדשה .לפעמים אנחנו נרצה להכניס הרבה אור ולפעמים מעט ,תלוי בסצינה ובצרכים שלנו .אתם יכולים לחשוב על הצמצם ממש כמו האישון בעין שלנו – צמצם פתוח זה כמו אישון מורחב שמכניס הרבה אור וצמצם סגור ייראה כאישון מכווץ אשר מכניס מעט אור. אפשרות אחרת היא לחשוב על הצמצם כעל הברז במטבח שלנו – כשנפתח את הברז עד הסוף נקבל זרם מים חזק והרבה מים ,ואם נפתח אותו מעט אזי נקבל זרזיף. כיצד הצמצם בנוי? הצמצם ( )Apertureהוא מערכת של עלעלים אשר יוצרת דיאפרגמה (טבעת) שבסופו של דבר קובעת את כמות האור שנכנסת .ככל שיהיו יותר עלעלים בצמצם וככל שהעלעלים יהיו מעוגלים, צורת הצמצם תהיה מעוגלת יותר וה”בוקה” ,כלומר הטשטוש של הרקע ,יהיה חלק ונעים יותר לעין. לפני הצילום הצמצם יהיה פתוח לחלוטין ,זאת על מנת שנוכל לראות משהו דרך העדשה וכדי שלמצלמה יהיה קל להתמקד על הנושא .במצלמות רפלקס מקצועיות ניתן לסגור אותו ע”י לחיצה על כפתור קטן שנמצא ליד העדשה על מנת לראות את עומק השדה ואז נראה החשכה של התמונה בעינית. במהלך הצילום ,מנוף קטן שנמצא מאחורי הביונט (ההברגה של העדשה למצלמה) מרים ידית קטנה על העדשה וסוגר את הצמצם בהתאם להגדרות שלכם במצלמה. מהו מפתח צמצם? מפתח הצמצם ( )Aperture Openingנועד לקבוע את כמות האור שנכנסת מבעד לעדשה והוא מבטא את היחס בין אורך המוקד לקוטר הצמצם .מפתח אורך מוקד צמצם = .F/xלדוגמה, הצמצם מחושב על ידי הנוסחה קוטר אם יש לי אורך מוקד של 200מ”מ והצמצם שלי בקוטר 50מ”מ ,אזי מפתח הצמצם שלי יהיה .F/4=200אם נגדיל את קוטר הצמצם ל 100-מ”מ 50 (נכנס יותר אור ,כמובן) ,אז מפתח הצמצם שלי 146
שלום חברים ,זהו הפרק הראשון בסדרת היסודות. סדרת כתבות אשר נועדה לשפוך את האור על כל הבסיס של עולם הצילום ולאפשר לכם להכיר לעומק את יכולות המצלמה ,האור ואת יסודות החשיפה הנכונה .בכל פרק נכיר נדבך נוסף ובסופו של דבר תעמוד לפנינו התמונה המלאה. בפרק הראשון בסדרה נכיר את הצמצם ,על כל אפשרויותיו ומשמעויותיו, קצת מעבר לכל מה שרציתם לדעת. יהיה .F/2אנחנו כבר מבינים שF/2-
מכניס לי יותר אור מ ,F/4-כלומר היחס הוא יחס הפוך – ככל שמספר ה F-קטן יותר ,הצמצם שלי פתוח יותר וייכנס יותר אור .בהמשך לאותה הדוגמה – הגדלנו את אורך המוקד ל 400-מ”מ וקוטר הצמצם נשאר 50מ”מ ,מה קרה 400 למפתח הצמצם? הוא הפך ל50 ( F/8- זוכרים?!) ואנחנו מבינים שאם אנחנו מגדילים את אורך המוקד ולא משנים את קוטר הצמצם ,מפתח הצמצם שלי יהיה קטן יותר וייכנס פחות אור .כדי לשמור על מפתח צמצם של ,F/4נהיה חייבים להגדיל את קוטר הצמצם ל100- מ”מ .כלומר ,מהנוסחה אנחנו מבינים את המשמעויות של מפתח הצמצם וההשפעה של אורך המוקד וקוטר הצמצם על כמות האור. מהן תחנות הצמצם? במהלך הצילום אנחנו עובדים עם מספר תחנות קבועות כשבסלנג שלנו אנו קוראים להם “סטופים” .התחנות הללו הן: F/1, F/1.4, F/2, F/2.8, F/4, F/5.6, F/8, F/11, F/16, F/22, F/32, F/45, F/64
147
משמעות הסטופים היא שכל תחנה ,מהתחנות שרשומות הסגור ביותר של העדשה יגלה בעיות ומחלות אף יותר מעלה ,מכניסה לנו כפול או חצי מכמות האור .מה עושים קשות מהצמצם המירבי ,לכן מומלץ להמנע מאיזור זה של העדשה אף יותר .צמצם אופטימלי הוא ערך מפתח עם זה? שאלה מצויינת! בהמשך הסדרה אנחנו נבין הצמצם בו העדשה היא החדה ביותר .כלל האצבע אומר בדיוק מה המשמעות. שהצמצם האופטימלי הוא פי 2מהכי פתוח ,או במילים מדוע הקפיצות דווקא במספרים אלו? כל סטופ מהווה קפיצה של ( X1.4תבדקו ותיראו) ,שזה שווה ל ,√2 -שאם אחרות – סגירת שני סטופים מהפתוח ביותר .לדוגמה נקטין את קוטר המעגל בכך – נקטין את שטח המעגל פי בעדשה עם מפתח מירבי F/2.8הצמצם האופטימלי יהיה .F/5.6שימו לב שזהו כלל אצבע ותמיד ישנם .2עדשות בעלות צמצמים פתוחים נקראות גם “עדשות יוצאים מן הכלל ,והדרך הכי טובה ומומלצת לגלות את מהירות” מכיוון שהן מכניסות המון אור ומאפשרות גם איכויות העדשה שלכם היא לקרוא ביקורות באינטרנט, להגיע למהירויות תריס גבוהות יותר. כדוגמת האתר ( photozone.deהאתר באנגלית) .בצמצם האופטימלי תגלו פרטים וחדות מדהימה ולכן כשחשוב הצמצם ועומק השדה אחת מתופעות הלוואי הכי ברורות וידועות של הצמצם לכם להוציא את המקסימום מהעדשה ,כדאי יהיה לסגור הוא ההשפעה על עומק השדה .ככל שהצמצם יהיה פתוח מעט. יותר ,עומק השדה יהיה רדוד יותר ולהיפך -הצמצם הסגור ייתן לנו עומק שדה עמוק יותר .עומק השדה מה הצמצם המירבי של העדשה שלי? מושפע על ידי 3גורמים נוספים ולא רק על ידי הצמצם, שאלה מצויינת ,אך כמובן שזה מאוד תלוי בעדשה שיש אתם מוזמנים לקרוא מאמר בנושא עומק שדה באתר של לכם .על העדשה יהיה רשום לכם הצמצם המירבי, בדרך כלל זה יהיה רשום בצורה כזו 1:2.8או 1:3.5- גליץ ,או להמתין לפרק 4בסדרה זו. 5.6כשה ”X:1”-שווה ל ”F/x“ -וזו דרך שונה לבטא את הצמצם והשפעה על איכות התמונה מפתח הצמצם .אם רשומים לכם שני מספרים על מפתח הצמצם של העדשה ,כמו ברוב העדשות שקיימות הצמצמים הקיצוניים של העדשה ,משמע הכי פתוח והכי סגור ,פוגעים באיכות התמונה .הסיבה לכך היא בשוק ,הכוונה היא לצמצם מירבי שונה בכל אורך מוקד, באופן השבירה של האור במעבר דרך העצמית (עדשה) .כשבאורך מוקד הקטן ביותר הצמצם המירבי יהיה פתוח צמצם פתוח לרווחה בדרך כלל יוביל להחשכת פינות יותר ובאורך מוקד המקסימלי הצמצם יהיה סגור יותר. ( )Vignettingבהם קצוות התמונה חשוכים יותר ממרכזה ,זאת לאור הנוסחה שהכרנו בתחילת המאמר – אם עיוותים כרומטיים ( )Chromatic Aberrationsאשר יוצרים אנחנו מגדילים את אורך המוקד מבלי להגדיל את קוטר הצמצם ,מפתח הצמצם שלנו יהיה סגור יותר .לדוגמא: הילות בעיקר מסביב לאובייקטים מאוד קונטרסטיים ובוהקים ,חדות נמוכה יותר אשר מונעת מאיתנו לקבל את עדשה 18-55mm F/3.5-5.6תאפשר לנו צמצם F/3.5 מלוא הפרטים ועוד מגוון מחלות ובעיות נוספות .הצמצם ב 18-מ”מ וצמצם מירבי של F/5.6ב 55-מ”מ .מדוע
148
149
רשום רק הצמצם המירבי ולא המינימלי? כי בדרך כלל זה לא מעניין אנשים ,והדגש העיקרי הוא על הצמצמים הפתוחים .בעדשות זום איכותיות נהנה מצמצם מירבי קבוע לכל אורך הזום בזכות מבנה אופטי מיוחד .דוגמה לעדשה כזו היא ה 70-200mm F/2.8-שבה בכל אורך מוקד נוכל להנות מצמצם מירבי של .F/2.8עדשות מסוג זה הן בדרך כלל יקרות יותר. הצמצם בצילום באיזה צמצם נבחר להשתמש? כמובן שזה מאוד תלוי בתמונה שרוצים להשיג ובתנאי התאורה .להלן כמה דוגמאות לשימושים נפוצים: • צמצם פתוח בדרך כלל כשנרצה לצלם פורטרטים עם עומק שדה רדוד או עצמים אחרים בהם חשוב לנו לבודד את הנושא מהרקע .כמו כן ,בצילומי ספורט בהם חשוב לנו להשיג מהירויות תריס גבוהות על מנת להקפיא את התנועה - הצמצם הפתוח יאפשר לנו להשיג את מהירויות התריס הגבוהות הללו .בתנאים של תאורה חלשה צמצם פתוח יכול להציל אותנו מהצורך להשתמש בפלאש או להעלות .ISO • צמצם אופטימלי סגירת הצמצם בשני סטופים תאפשר לנו להוציא את מקסימום החדות מהעדשה .אנחנו נשתמש בזה לצילומי נוף בהם חשוב לנו מאוד להוציא את כל הפרטים האפשריים ,בצילומי פורטרטים בהם אנו נרצה לקבל את נקבוביות העור ואת הפרטים בעיניים של המצולם ובכל
150
סוג של סצינה שם החדות היא חשוובה ביותר. • צמצם סגור כפי שציינתי ,הצמצמים הסגורים מובילים לשבירות אור לא טובות ולירידה באיכות .אבל אנחנו יכולים עדיין להשתמש בצמצמים הסגורים במצבים בהם חשוב לנו להשיג עומק שדה עמוק ובעיקר בצילומי מקרו ,או כאשר אנחנו מעוניינים לקבל מהירויות תריס איטיות ולהנות ממריחה בצילומי פאנינג (נושא חד ורקע עם מריחה של תנועה) או מריחה של הגלים בצילומי שקיעה .כמובן שאין סיבה להגיע לצמצמים סגורים אם אין מריחה או צורך בעומק שדה עמוק. סיכום הצמצם הוא אחד הכלים הכי חשובים ביותר במצלמה. הוא מאפשר לנו לשלוט בכמות האור שנכנסת מבעד לעדשה ומכאן גם לאפשר מריחה או הקפאה בשילוב עם מהירות התריס ,הוא מאפשר לנו לשפר את הקומפוזיציה באמצעות שליטה בעומק השדה ומשפיע לנו רבות על איכות התמונה הסופית. עכשיו ,אחרי שאתם שולטים ברזי הצמצם ,המטרה היא להתחיל לשלוט במיומנויות הצמצם ולשפר את התוצאות של הצילום. בהמשך הסדרה נכיר עוד ועוד כלים לשלוט בטכניקה של הצילום ,המשיכו לעקוב. מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום בגליץ בית הספר לצילום.
ƒ4.0
ƒ2.8
ƒ1.8
ƒ1.4
ƒ16
ƒ11
ƒ8.0
ƒ5.6
151
הערמת פוקוס בעזרת תוכנת פוטושופ CS4 בעולם הצילום ,פעמים רבות אנו עושים מאמץ רב על מנת לקבל שדה “רדוד” ככל האפשר .כאשר אנו מצלמים פורטרטים ,למשל ,ורוצים להפריד את הנושא מן הרקע שעשוי להפריע לנו – אנו משתמשים בעצמיות כבדות ויקרות בעלות מפתח צמצם גדול ,כדי לקבל את אפקט התלת-ממד הקסום אליו אנו שואפים כתב וצילם ארז מרום
152
153
בעולם המאקרו הדברים שונים בתכלית .כידוע (וזה נכון לכל סוגי הצילום) ,ככל שאנו מתקרבים לנושא ,עומק השדה הולך וקטן .כאשר אנו מצלמים בהגדלה קרובה ל ,1:1-ואף מעבר לכך ,אנו מצויים קרוב מאוד לנושא, ועל כן עומק השדה קטן מאוד – קטן עד כדי כך שרוב הנושא נמצא מחוץ לפוקוס ,גם אם מדובר בנושא קטנטנן כמו זבוב ,וגם אם אנו סוגרים את הצמצם לערכים של f/16או יותר .תופעה זו היא מחוייבת המציאות על פי חוקי האופטיקה ,ולכאורה אין דרך להתמודד עימה אלא לסגור צמצם לערכים שיפגעו קשות באיכות התמונה .אך מסתבר שאם אנו מוכנים להשקיע מעט יותר מאמץ וזמן, ולהקפיד על עבודה מסודרת ,ניתן לצלם תמונות מאקרו בכל הגדלה ,בערכי צמצם הגיוניים ובאיכות תמונה מרבית ,ועדיין לקבל עומק שדה עמוק כרצוננו -זאת על ידי שימוש בשיטה הנקראת הערמת הפוקוס – Focus .Stacking הערמת פוקוס היא תהליך המתחלק לשתי משימות. המשימה הראשונה היא צילום מספר תמונות ,כאשר בכל תמונה מרחק הפוקוס שונה ,וכל טווח העומק שאנו מעוניינים שיהיה מפוקס ,מכוסה על ידי תמונה אחת לפחות .למשל ,ולשם פשטות ,אם אנו מצלמים זבוב בתנוחה פרונטלית ,נצלם תמונה אחת בה ראש הזבוב בפוקוס ,תמונה אחת בה איזור החזה בפוקוס ,ותמונה אחת בה איזור הבטן בפוקוס .המשימה השניה היא איחוד התמונות שצילמנו לכדי מקשה אחת .בעוד שמשימה 154
זו נשמעת קשה ביותר ,תוכנת פוטושופ נותנת לנו כלים אוטמטיים שהופכים את העבודה לקלה ומהירה בצורה מפתיעה .במאמר זה נדגים כיצד לעשות זאת. ההדגמה תיעשה באמצעות סדרה של 5תמונות פורטרט של זבוב טורף שברצוננו להערים .הסדרה צולמה באמצעות עצמית MP-E 65mmשל קנון ,בהגדלה של כ ,4X-ובצמצם .f/11כפי שניתן לראות ,בצמצם ובהגדלה כאלה עומק השדה מונע שימוש בכל תמונה לבדה. צילמתי את הסדרה על חצובה (כמובן) ואחרי כל תמונה שיניתי את מרחק הפוקוס של העצמית ,כך שבתמונה הראשונה (למעלה משמאל) הפוקוס הוא על קצה החדק של הזבוב ,בתמונה השניה הפוקוס הוא על קצה עין ימין, וכן הלאה עד שבתמונה האחרונה הפוקוס הוא על חלק הגוף האחורי ביותר שמצוי בתמונה .כעת ניגש למלאכת האיחוד של כל התמונות הללו לתמונה אחת. ישנן מספר אפשרויות ליישום ההערמה בפוטושופ .נדגים את הפשוטה מביניהן. נלך לתפריט .File-> Automate-> Photomergeונראה את התפריט הבא: בתפריט זה נבחר את התמונות שברצוננו להערים או ספריה המכילה אותן .בנוסף ,יש להוריד את הסימון מהאפשרות .Blend Images Togetherכעת נלחץ .OK 155
157
156
לאחר זמן פעולה התלוי בגודל ובפורמט התמונות ובמספרן ,ובוזק של המחשב שלכם נקבל פרויקט פוטושופ חדש ובו כל התמונות ,מסודרות בשכבות ומיושרות אחת ביחס לשניה .כל שנותר לעשות הוא לסמן את כל השכבות ולבצע ערבוב אוטומטי באמצעות .Edit->Auto Blend Layersבתפריט המתקבל יש לוודא שאפשרות Stack Imagesמסומנת .נלחץ OKונמתין שוב לתוצאה .כאשר אנו בוחרים בפונקציית הערבוב האוטומטי ,פוטושופ בוחרת מכל תמונה את החלקים המצויים בפוקוס ,ומאחדת את החלקים המפוקסים
1
2
שימו לב: .1רצוי לשנות את נקודת הפוקוס באמצעות הזזת העצמית קדימה ואחורה ולא באמצעות טבעת הפוקוס .זאת כיון שבהגדלות קיצוניות ,שינוי מרחק הפוקוס משפיע בצורה דרסטית על ההגדלה, ונקבל שוני בקומפוזיציה בין התמונות. לשם כך נוח להשתמש במסילת פוקוס.
3
ביותר מכל התמונות לתמונה המורכבת משכבות .אך כעת ,השכבות מכילות רק את החלקים שפוטושופ בחרה. נשטח את השכבות ונקבל תמונה יחידה. התוצאה המתקבלת אינה ,בדרך כלל ,מושלמת .לעיתים יש לקרופ קצוות לבנים שנוצרו עקב יישור אוטומטי או לתקן מקומות בהן התוכנה לא זיהתה את התמונה בה עדיף להשתמש ,אך לאחר תיקונים מעטים נקבל תוצאה בעלת עומק שדה שלא היינו יכולים לקבל באמצעים אחרים.
www.erezmarom.com
4
5
6
.2ניתן לבצע את השלב הראשון בפוטושופ בצורה ידנית ,ע”י טעינת כל התמונות לשכבות (דרך תוכנת ,Bridge למשל) ,סימון כל השכבות ושימוש ב- .Edit->Auto-Align Layersלאחר מכן ניתן להמשיך כרגיל.
צילום :תומר יעקבסון ,מדריך קורס תאורה מעשית 158
159
פורטפוליו
אלרואי דויד אני יליד .1970הצילום בשבילי הוא תחביב שהתפתח לאורך השנים ,התחלתי לצלם למעשה בתקופת בית הספר היסודי ,אבי התעקש שלא תהיה לי מצלמת פוקט ,אלא מצלמת רפלקס ידנית לחלוטין .לאחר שחרורי מהצבא החלטתי לקנות מצלמה אוטומטית קטנה ולצלם איתה .בשלב מסוים החלטתי להתקדם קצת יותר ובעצתו של חבר לעבודה רכשתי את הפנטקס ,SPמצלמת רפלקס ידנית לחלוטין שאיתה התחלתי לצלם ולהתעמק קצת יותר בנושא הטכני של הצילום ,אני זוכר שהייתי רושם בפנקס את נתוני הצילום כדי שאוכל לנתח אותם לאחר הפיתוח. פריצת הדרך הגדולה בשבילי היה המעבר למצלמה דיגיטלית והחשיפה לעולם הוירטואלי ,עולם הרבה יותר גדול ממספר חברים שראו את התמונות .בנוסף ,לא הייתי צריך לרשום את נתוני הצילום על פנקס בכדי לנתח את התמונות לאחר הצילום... אני רואה בדרך שהתחלתי ונכנסתי לעולם הצילום יתרון גדול ,המנטליות של העולם הדיגיטלי והקלות שבו ניתן להשיג תמונה ללא חשיבה מוקדמת אינה תואמת את דרך חשיבתי ,המטרה שלי היא ליצור את התמונה המושלמת (בשבילי) כבר ברגע הלחיצה הן מבחינת בחירת הקומפוזיציה והן מבחינת הציוד הנלווה ,הכולל עדשות שונות ,חצובה, פילטרים שונים ועוד. לא עברתי קורס צילום כלשהו ,את כל הידע שיש לי למדתי בעצמי לאורך השנים ,ע”י התנסויות שונות בתחום ,קבלת ביקורת חיצונית ולמידה מטעויות. הטבע על כל צורותיו מושך אותי ומהווה אטרקציה צילומית בשבילי ,אני מנסה להעביר בעזרת הצילום את היופי של הטבע ,את היופי שאני רואה בו .מכאן ,רוב נושאי הצילום שלי מתמקדים יותר בטבע ,נוף ובע”ח וכל זה לפי תקופות ,אין לי דפוס קבוע .הייתה תקופה בה נהגתי לצלם ציפורים ורק ציפורים ,לאחר מכן עברתי לצילומי נוף שונים ומגוונים .בעזרת חברי הטוב איליה שלמייב נחשפתי לצילום אחר ומיוחד המשלב בתוכו ידע טכני בצילום ויצירתיות ,צילום שבילי כוכבים ,שהחזיר אותי לעידן הפילם בגלל החשיפות ה”אולטרא-ארוכות” שנהגנו לבצע. הצילום בשבילי הוא סוג של בריחה מהמציאות ,סוג של תרפיה ,זו הסיבה שאני מעדיף לצלם לבד ופחות מוצא את עצמי בצילום בקבוצה. http://www.pbase.com/elroyie
160
161
פורטפוליו | אלרואי דויד
162
163
פורטפוליו | אלרואי דויד
164
165
פורטפוליו | אלרואי דויד
166
167
פורטפוליו | אלרואי דויד
168
169
פורטפוליו | אלרואי דויד
170
171
והרי המבזק כתבה שלישית ואחרונה צילם הבזיק וכתב – זיו שנהב הכתבה הראשונה בסדרה שפורסמה בקומפוזיציה 010הסבירה את תכונות המבזקים הקטנים בצורה כללית. המטרה בכתבה הראשונה היתה לספק לכם את הידע על מנת לבחור ,בהתאם לאופי הצילום שלכם ,במה להשקיע כסף והיכן אפשר וכדאי לחסוך. בסקירה שכתבנו בקומפוזיציה 011סקרנו באופן פרטני ארבעה מבזקים קטנים ונפוצים בעלי עוצמת תאורה גבוהה ובחנו את יתרונותיהם וחסרונותיהם .המבזקים שנסקרו הם :ניקון – ,SB-900קנון – ,EX580IIמץ – Mecablitz 58 AF-1וסיגמא – . EF530DG Superראינו שלא רק התכונות היסודיות של המבזקים באו לידי ביטוי בבחינת המבזקים ,אלא גם נוחות התפריטים והתפעול, איכות הבניה ,אמינות המבזק ,אחידות התוצאות ,צריכת הסוללות ,איכות מסך התצוגה ,פירוט ופשטות המדריך המצורף ומכלול הפריטים המצורפים למבזק על ידי היצרן. הכתבה הנוכחית תסקור באותו האופן שישה מבזקים קטנים ונפוצים בעלי עוצמות תאורה בינוניות. המבזקים בסקירה זו הם: • Nikon SB600 • Canon 430EXii • Metz 48 AF-1 • Sunpak PZ42X • LumoPro 160LP • Vivitar 285HV • Nikon SB600
Nikon SB600 הושק על ידי ניקון ב ,2004וירש תכונות רבות מאחיו הגדול והחזק יותר ה SB800 -המצויין (שיצורו הופסק כשהושק ה .)SB900 -למבזק ותיק זה תכונות מתקדמות ועוצמת הארה מקסימלית בינונית אך מספקת ברוב המקרים .יתרונותיו הבולטים הם מחיר נמוך יחסית ל ,SB900תכונות מספקות ותאימות מושלמת לטכנולוגית המבזקים האחרונה מבית ניקון הנקראת Creative ,Light Systemאו בקיצור ( .CLSשישים שניות על CLS – טכנולוגית CLSמאפשרת שימוש אלחוטי-אוטומטי במבזקים רבים בעת ובעונה אחת באמצעות תקשורת מהירה של הבזקי אור .לפני הצילום ,המבזקים שולחים 172
הבזקי אור לעבר האובייקט .האור החוזר נקלט בחיישנים דרך עדשת המצלמה והמצלמה מחשבת את העוצמה הנדרשת על ידי כל מבזק ומעבירה את הנתונים חזרה למבזקים באמצעות הבזקי אור הנשלחים מן המבזק המובנה על המצלמה או ממבזק אחר המוגדר כ .Master כל התהליך אורך שבריר שניה ומתרחש לפני הצילום עצמו .לקנון טכנולוגיה דומה הנקראת .)Wireless E-TTL-II איכות הבניה של ה SB600היא מצויינת .החיבור למצלמה הוא מתכתי וחזק ובעל נעילת מנוף .המבזק תומך בשיטות האוטמטיות TTL, ITTL -ו ,DTTLאך לא תומך בשיטות Auto Flashו Auto Aperture-הישנות .במוד אוטומטי ()iTTL התוצאות אחידות ומדויקות מאד .המבזק מאפשר שליטה ידנית בעוצמה עד 1/64מעוצמה מלאה בקפיצות של שליש סטופ .סטנדרטי למבזקים במשפחה זו. למבזק תפריט נוח בעל ארבע כפתורי הפעלה מוארים. לפעולות מתקדמות יש צורך ללחוץ על שני כפתורים כדי להיכנס לתפריטים .אין זו פעולה אינטואיטיבית כל כך ,אך כשמתרגלים זה נהיה טבע שני .מסך המבזק נוח וקריא. ראש המבזק יכול לנוע לצדדים ומעלה-מטה ומאפשר הקפצת אור מקירות ותקרות .הזום במבזק מוגבל עד 85 מ”מ .יחסית נמוך שכן 105מ”מ הוא הסטנדרט במבזקים ממשפחה זו .מגבלה זו נובעת ככל הנראה מגודלו הקטן מאד של ראש המבזק. למבזק אין חיישן אופטי להפעלה מרוחקת על ידי מבזק אחר (נקרא בניקון ,)SU4וגם לא חיבור למקלט רדיו .חבל שניקון שללו את אופציית ההפעלה המרוחקת על ידי חיישן אופטי פשוט .ברור כי זה עניין של מיתוג ותמחור ולא של טכנולוגיה ,כי הרי יש במבזק זה חיישן אופטי בשביל התמיכה ב .CLS טעינה לעוצמה מלאה אורכת מעט פחות מ 4שניות ומלווה ביללת הטעינה המוכרת .מבזקים חדישים יותר כבר לא משמיעים רעש בזמן הטעינה. המבזק מסופק עם ספר משתמש מפורט באנגלית ,נרתיק כיסוי ורגלית מעמד. 173
יתרונות: • תוצאות טובות מאד ואחידות. • תאימות למצלמות ניקון דיגיטאליות ותמיכה בCLS- • קטן וקל. חסרונות: • זום רק עד 85מ”מ. • ללא מקלט אופטי פשוט (.)optical Slave לסיכום :מבזק ותיק קטן ונוח בעל עוצמה בינונית הפועל בדיוק ובאחידות רבה .מתאים מאד לצלמים חובבים, ולמקצוענים שלא צריכים עוצמה גדולה וזום גדול. מומלץ לבחון חלופות צד שלישי אם המחיר מרתיע. היבואנית הרשמית היחידה בארץ היא חברת הדר. המבזק נמכר בחנויות צילום רבות במגוון מחירים ומגוון נותני אחריות. ביצועים – 4.5/5 איכות בניה ואביזרים נלווים 5/5 - עלות /תועלת 4/5 -
Canon EX-430II הושק ב 2008ושידרג את מבזק ה EX-430הוותיק יותר. הדגם המתקדם (סימן )2משפר את זמן הטעינה בכ 20 אחוז יחסית לקודמו .טעינת המבזק בדגם זה היא שקטה לחלוטין ,כלומר ללא צליל היללה הדקה שמשמיעה בטן המבזק בזמן הטעינה (שמעצבנת ומסיחה את דעת רבים) .מנגנון הנעילה שופר מנעילה סיבובית לנעילת מנוף נוחה יותר .רגלית החיבור לתושבת ה Hot Shoe הפכה מפלסטיק למתכת. במבזק המשופר תכונות מותאמות אישית רבות יותר (תשע במקום שש) ,וכעת גם ניתנת שליטה באופציות רבות של המבזק הישר מהתפריט של המצלמה (תלוי בדגם המצלמה). בשעת חיבור המבזק למצלמה ,המבזק מקבל את נתוני החיישן ( FXאו )DXומשנה את רוחב אלומת האור (זום) בהתאם. שינוי נוסף שקנון ביצעו הוא ביטול כפתור הפעלת המוד האלחוטי ( )Off/Slaveוהעברתו להפעלה מהתפריט .שינוי זה לא הפך את החיים של המשתמשים לקלים יותר, נהפוך הוא .פעולה פשוטה ומהירה הפכה למסורבלת יותר .פעולה זו של קנון ככל הנראה הוזילה את עלויות היצור והורידה את כמות הקילקולים שכן רכיב חומרה הוחלף במודול תוכנה .בשאר התכונות – ה 430EXסימן 1וה 430EX-סימן ,2מאד דומים .המבזק מדוייק ואחיד כשהוא פועל במוד האוטומטי החדש ביותר של קנון ה- .E-TTL2קיימת תמיכה בשיטות ישנות יותר E-TTLו TTL וזאת בכדי להתאים למצלמות ישנות יותר של החברה. ניתן להשתמש במבזק כנשלט במערך ,Wireless E-TTL2 אך הוא אינו יכול להיות השולט ,ובדומה לSB600- 174
של ניקון גם מבזק זה אינו יכול להיות מופעל על ידי הבזק של מבזק אחר ,וחבל .איכות הבניה של המבזק מצויינת .מסך התצוגה ברור והכפתורים נוחים לשימוש. התפריטים להתאמה אישית לא אינטואיטיביים ואינם מסבירים את עצמם .יש צורך להשתמש במדריך המשתמש כדי להבין מה מסתתר מאחורי כל אופציה מותאמת אישית .מצד שני אין שימוש רב מדי בתפריטים אילו ביום יום. המבזק מסופק עם ספר משתמש מפורט נרתיק כיסוי ורגלית. יתרונות: • מבזק מצויין לעבודה אוטומטית וידנית. • מדוייק מאד ואמין. • טעינה שקטה. • זמן טעינה קצר. • שליטה בתכונות המבזק ישירות מהמצלמה. חסרונות: • תפריטים להתאמה אישית אינם נוחים ומחייבים מדריך משתמש. • ללא מקלט אופטי פשוט. לסיכום: מבזק איכותי מבית קנון המתאים מאד לחובבנים ולמקצוענים המוכנים להתפשר על עוצמה .מומלץ לבחון חלופות צד שלישי אם המחיר מרתיע .הנציגות הרשמית הבלעדית היא חברת קרט ,והמבזק נמכר בחנויות צילום רבות במגוון מחירים ומגוון נותני אחריות. ביצועים – 5/5 איכות בניה ואביזרים נלווים 5/5 - עלות /תועלת 4/5 -
Sunpak PZ42X חברת Sunpakהיפנית מוכרת כיצרנית מבזקים בחמישים השנה האחרונות .לחברה מספר דגמים כשדגם ה PZ42X הוא הבינוני בעוצמתו .ניתן לרכוש את המבזק בגירסאות התואמות לניקון לקנון ולסוני .המבזק קומפקטי ,איכות הבניה טובה והוא מעוצב בחן .חיבור המבזק למצלמה עשוי פלסטיק ובעל נעילה סיבובית .ביצועי ה TTLשל המבזק הראו תוצאות מדוייקות ואחידות ביותר .המוד הידני מנוון יחסית ,ומציע אפשרות שליטה בעוצמה עד 1/64מהעוצמה מלאה אבל בקפיצות של סטופים שלמים ולא בשלישי סטופים .למבזק אין תאימות ל CLSשל ניקון ול Wireless E-TTL2של קנון .הדבר אומר שהאופן היחיד לצלם בעזרת המבזק הוא כשהוא מורכב על המצלמה. טעינה לעוצמה מלאה אורכת כ 5שניות. למבזק מנגנון כיבוי אוטומטי במצב חוסר פעילות
שפועל לאחר 15דקות .אין אפשרות לשנות את התכונה הזו .התפריט של המבזק נוח והוא מופעל על ידי שני כפתורים בלבד .המסך קריא ומואר .ניתן לבחור בפורמט המצלמה בשימוש FXאו ( DXחיישן 35ממ או חיישן מוקטן) וזה משנה את הזום של המבזק בהתאם .מובנית לוחית פיזור אור לזווית צילום רחבה ,והמבזק מזהה אוטומטית כשהיא שלופה ומשנה את הזום בהתאם .בדומה לרוב המבזקים האחרים ממשפחה זו אין כל אופציה מובנית בכדי להפעיל את המבזק באופן מרוחק .לא חיישן אופטי ולא חיבור למקלטים .המבזק נמכר רק עם חוברת משתמש נוחה וללא כל אביזרים נלווים. יתרונות: • ביצועים טובים מאד ואחידים במוד אוטומטי • זול בעשרות אחוזים ממבזקים של יצרניות המצלמות (מחירים בטבלה המסכמת) • מאפשר בחירה בין פורמט FXלפורמט DX • קטן קל ונוח לתפעול. חסרונות: • מוד ידני המאפשר שינוי עוצמה בסטופים שלמים ולא בשלישי סטופ. • כיבוי אוטומטי לא ניתן לביטול. • לא מסופק עם נרתיק הגנה לסיכום: מבזק טוב מאד המומלץ לחובבים המחפשים מבזק אמין זול ואוטומטי .זול משמעותית מהמבזקים של יצרניות המצלמות המובילים. אינו מתאים ל”סטרוביסטים” בשל כיבוי אוטומטי שלא ניתן לביטול וחוסר באופציות סנכרון .מיובא ומיוצג על ידי חברת פוטופריק, ונמכר בחנות היבואן שגם מספקת אחריות למוצר. ביצועים – 4/5 איכות בניה ואביזרים נלווים 3.5/5 - עלות /תועלת 4/5 -
Metz 48 AF-1 המץ 48הוא הבינוני במשפחה .בדומה לאחיו הגדול המץ ,58גם מבזק אוטומטי זה תואם למצלמות ניקון ,קנון ,סוני אלפא ,אולימפוס/ פנסוניק וסמנסונג/פנטקס .המבזק בנוי בצורה טובה וכולל לוחית החזר אור מובנית ליצירת ניצוץ בעין המצולם ולוחית פיזור אור מובנית לכיסוי זווית עדשה רחבה .החיבור למצלמה
צילום :זיו שנהב 175
עשוי פלסטיק. Vivitar 285HV במבחן TTLעל מצלמת ניקון המבזק הראה תוצאות מבזק וותיק זה מזכיר מעט את מטוס הדקוטה -פשוט טובות .אופציית TTL-BLגם פעלה היטב .בהפעלה אמין ויעיל שלא מפסיק לעבוד בנאמנות גם עשרות שנים מרוחקת כחלק ממערך CLSשל ניקון ,המבזק קלט את אחרי שיוצר .גירסאות שונות של מבזק זה קיימות החל האותות המשודרים לו היטב ונתן תוצאות טובות .אין משנת .1972ייצורו של הויויטר הופסק בשלב מסויים יכולת להפוך את המבזק ל Master -ב ,CLSאלא רק וחודש לאחר שטרנד ה”סטרוביסטים” תפס תאוצה .Slaveמץ 58מאפשר גם .Master בעולם .טרנד זה החל לאחר שצלם עיתונות בשם דייויד ראש המבזק ניתן לתזוזה מעלה-מטה ולצדדים .יש לקחת הובי (ראיון איתו בקומפוזיציה )010החל להפיץ בבלוג בחשבון שהנעילה של ראש המבזק בזוויות האנכיות שלו את אופן השימוש הידני במבזקים פשוטים וזולים השונות חלשה מדי אם רוצים להתקין על ראש המבזק כשהם מופעלים הרחק מן המצלמה (לאחרונה הבלוג של אביזרים .כשהתקנתי על גבי ראש המבזק סופטבוקס קטן הובי הוכתר על ידי מגזין טיים כאחד מהבלוגים הטובים הוא הרכין ראש עם כל תזוזה קטנה .אין כל חשש לחוסר והמשפיעים בעולם) .הטרנד כה תפס בקרב צלמים יציבות כשלא מתקינים אביזרים נוספים עליו. חובבים כך שמחירי מבזקים ידניים משומשים האמירו זום המבזק הוא בטווחים של 24-105מ”מ. בשל ביקוש רב וזו גם הסיבה ליצורו המחודש של מבזק יש ביותר. במצב ידני המבזק מציג תוצאות אחידות הויויטר ולייצורם של מבזקי הלומו-פרו. אפשרות להקטין את העוצמה עד 1/128בקפיצות של הויויטר הוא מבזק ידני גדול מאד שנראה שונה מכל שליש סטופ .נחמד ביותר .למבזק אין חיבור למקלט או מבזק מודרני .יש לו ראש זום ידני שיש להזיזו קדימה לסוללה חיצונית ,אך יש חיבור USBלשידרוג הקושחה ואחורה בכדי לשנות את אורך המוקד של האלומה .יכולת דרך המחשב אם יש צורך ,ואין צורך לקחת את המבזק תנועת ראש המבזק היא בת 90מעלות בציר האנכי, למעבדה .מץ הם היחידים המציעים אופציה נחמדה אך ללא יכולת תנועה אופקית .זו מגבלה שיש להכיר שכזו. בקיומה .בקידמתו מצוי חיישן אור מיושן המאפשר אין אופציית שיעבוד אופטי פשוטה להפעלה מרוחקת הפעלה אוטומטית ,אך ספק אם תשתמשו בה אי פעם בעזרת הבזק של מבזק אחר ואין חיבור למקלט רדיו. שכן היא רחוקה מלהיות מדוייקת .אם קניתם מבזק זה, טעינה בעוצמה מלאה אורכת כ 3.5 -שניות. ככל הנראה שתשתמשו בו במצב ידני בלבד. במצב ידני ניתן לבחור בין ארבעה מצבים בלבד .עוצמה יתרונות: מלאה ,חצי כח ,רבע כח ואחד חלקי שש עשרה .השד (או • מבזק איכותי תואם TTLשל יצרניות רבות. איזה מהנדס בפנסיה במקרה הטוב) יודע לאן נעלם מצב • זול בעשרות אחוזים ממבזקים של יצרני המצלמות השמינית. • מוד ידני עד 1/128בקפיצות של שלישי סטופים בצידו של המבזק קיים מחשבון ידני המשקלל את • חיבור USBלשידרוג קושחה. רגישות החיישן ,המרחק מן האובייקט והוא מספק את נתוני הצמצם הדרושים. חסרונות: הערה -יש להימנע מרכישת הדגם הישן ,S285שכן הוא • לא כולל נרתיק הגנה ורגלית מעמד המתחברת ל Hot עלול לשרוף את המעגלים האלקטרוניים של המצלמה ( Shoeמצופה ממבזק הכולל יכולת הפעלה מרוחקת) הדיגיטאלית שלכם בשל מתח סינכרון גבוה .דגם HV285 להיות • נעילה חלשה לראש המבזק בהטיה אנכית .עלול כבר לא מעביר מתח גבוה והוא בטוח לגמרי לשימוש. לא יציב רק אם מתקינים אביזרים על ראש המבזק. בארץ נמכר רק הדגם הבטוח. • ללא יכולת שיעבוד אופטי פשוטה. לויויטר חיבור למקלט רדיו .זה חיבור שאין סטנטרטי ,אך לסיכום :מבזק איכותי המהווה תחליף נאות למבזקים הכבל הנדרש מסופק ,וניתן לרכוש כבלים דומים אם יש של יצרניות המצלמות .זמן טעינה מהיר ,תואם TTLשל צורך. יצרניות רבות ותואם הפעלה אלחוטית של ניקון וקנון. למבזק ספרון משתמש נח. מתאים לחובבים ומקצוענים המחפשים מבזק אוטומטי או ידני .מיובא ומופץ על ידי כמה גופים בארץ ונמכר יתרונות: במחיר אחיד בחנויות צילום רבות. • זול מאד • אמין ואחיד בתוצאותיו ביצועים – 4.5/5 • קיים חיבור מובנה למקלט רדיו איכות בניה ואביזרים נלווים 3.5/5 - • פשוט להפעלה עלות /תועלת 4/5 -
176
חסרונות: • יכולת ידנית עד 1/16בלבד וללא מצב 1/8עוצמה • ללא יכולת תנועה סיבובית לראש המבזק • זמן טעינה ארוך יחסית • חיבור לא סטנדרטי למקלט (אם כי הכבל המתאים מסופק) • גדול מאד לסיכום: זהו מבזק ידני זול פשוט ואמין .מי מבקש לעצמו מבזק לשימוש “סטרוביסטי” ,אינו צריך יכולות אוטומטיות ולא רוצה להוציא כסף מיותר ,זה מבזק נהדר עבורו. לאחר שתכירו את ה”מוזרויות” של המבזק הזה ותתאמו איתו ציפיות (אין מצב שמינית ,כפתור הפעלה בקידמת המבזק ,מחשבון ידני מעט הזוי משנות השבעים אך קל לשימוש ומדוייק) אתם תהיו מרוצים ביותר ובלי חור בכיס .מיובא ומיוצג על ידי חברת פוטופריק ונמכר רק בחנות היבואן שגם נותנת אחריות למוצר. ביצועים – 3.5/5 איכות בניה ואביזרים נלווים 4/5 - עלות /תועלת 5/5 -
LumoPro 160 ההשקה של מבזק זה שימחה סטרוביסטים רבים .זהו אולי המבזק התפור בדיוק הרב ביותר למידות של הסטרוביסטים באשר הם .המבזק מציע עוצמה רבה ,זמן טעינה מהיר ,פשוט מאד להפעלה ,ובעל חמש אופציות הפעלה מרוחקות .יותר מכל מבזק בעולם .המבזק מציע חיבור ,PC SYNC, PLשיעבוד אופטי פשוט ,שיעבוד אופטי פשוט המתעלם מהבזקי TTLמקדימים ,וחיבור Hot .Shoe ה 160ירש את מקומו של דגם ה 120הישן ושיפר כמעט את כל מה שניתן לשפר .זום גדול יותר המופעל אלקטרונית ,עוצמה רבה יותר ,דרגות עוצמה רבות יותר (עד , 1/64אך בקפיצות של סטופים שלמים) ,זמן טעינה מהיר בהרבה ,ויכולת להאיר גם כשהוא לא טעון לגמרי. הזום של המבזק מכסה טווחים של 24-105מ”מ .ניתן לחבר לוחית פיזור (מסופקת עם המבזק) לזוויות רחבות יותר. אין חיבור מובנה לסוללה חיצונית ,אך ניתן לחבר מתאם לבית הסוללות ואליו לחבר סוללה .כדי שיהיה ניתן להכניס מתאם ,מכסה הסוללות מתפרק לגמרי .זה אולי נח מצד אחד ,אבל אפשר גם לאבד את מכסה הסוללות בצורה זו ,אז שימו לב. מכיוון ורוב הסיכויים שהמבזק הזה לא יבלה הרבה על המצלמה שלכם ,אלא על עמוד תאורה מרוחק ,לומופרו ציידו את המבזק באור חיווי טעינה נוסף הנמצא בקדמת המבזק בנוסף לזה שנמצא באחוריו .נחמד מאד ונח ושימושי להפליא.
אין ללומופרו מסך תצוגה ,אלא שני כפתורי הפעלה ונורות LEDלחיווי הזום והעוצמה .מתג ההפעלה של השיעבוד האופטי הוא נוח ומהיר מאד להפעלה .אין צורך לדפדף בתפריטים ,וניתן לעשות את הפעולה מהר תוך כדי עבודה ללא הסחות דעת. איכות הבניה נראית טובה .רגלית החיבור למבזק היא ממתכת ,וזה מצויין שכן המבזק יהיה מחובר להרבה מתאמים במהלך חייו .נעילת המבזק למתאם או למצלמה היא בעזרת בורג סיבובי ,שמעט לא נוח לאחוז בו כשהוא מחובר למתאם .עניין נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא מפסק ההפעלה שקל להזיז אותו למצב ONועל כן יתכן והוא יופעל אם הוא יזוז הרבה בתוך תיק הצילום שלכם. אפסנו בזהירות או בתוך נרתיק קטן. יתרונות: • עוצמה חזקה מאד. • זמן טעינה מהיר ביותר. • פשוט מאד לשימוש. • אפשרויות סינכרון רבות. חסרונות: • ללא קפיצות של שלישי סטופ במעבר בין עוצמות. • מכסה סוללות מתפרק לחלוטין .יש לשמור שלא יאבד. • בורג נעילה מעט לא נח. • תמחור מעט גבוה יחסית למבזק ידני. לסיכום :מבזק “סטרוביסטי” נהדר שלעומת קודמו ה120- שידרג את כל הפרמטרים החשובים :העוצמה הטעינה והזום ,והוסיף פינוקים קטנים ושימושיים .המבזק חזק מאד ואחיד בתוצאותיו .אינו מתאים לצלמים המחפשים הפעלה אוטומטית .מתומחר מעט גבוה (אך עדיין זול יותר מכל מבזק אוטומטי) ,אבל יש תמורה הולמת .מיובא
ומיוצג על ידי חברת פוטופריק ,ונמכר רק בחנות היבואן שגם נותנת אחריות למוצר. ביצועים –5/5 איכות בניה ואביזרים נלווים 4/5 - עלות /תועלת 4/5 -
177
המרכז הגדול בישראל לתאורה מעשית דגם /תכונה
Lumo Pro 160
עוצמה מוצהרת מקסימאלית במטרים ( 105מ”מ FX, )ISO 100
42
42
42
48
43
40
עוצמה שנמדדה לצורך הכתבה 1 ) FX, ISO 100מ”מ (105
40
33
36
40
40
85( 36מ”מ)
משך הבזקה בעוצמה מלאה (בחלקי שנייה)
1/1200
1/1000
1/500
1/450 )משוער(
זום (מ”מ אורך מוקד)
24-105
תנועה אופקית של ראש המבזק תנועה אנכית של ראש המבזק זמן טעינה בין הבזקות בעוצמה מלאה (שניות) שליטה ידנית
כן כן 4 עד 1/64
28,35 ,50,105 לא כן 6 עד 1/16
שיעבוד אופטי
כן
הערות: 1בדיקות עוצמה ( )GNהשוואתיות נעשו באמצעות מד אור Sekonic L-385ממרחק מטר אחד ב ISO 100 וברוחב אלומה המתאימה ל 105 מ”מ .אין הבדיקות הללו באות לשלול או להחליף את נתוני היצרן ,אבל הן נותנות קנה מידה יחסי ומדוייק בין המבזקים בתנאים זהים .ההפעלה בוצעה בעזרת משדרי PocketWizard ומודול תואם PocketWizardבתוך מד האור.
לא לא
לא לא
מותאם – TTL
לא לא ללא שיעבוד Wireless פשוט ,אבל ללא TTL 2. תואם CLS ו Wireless -שיעבוד אופטי .פשוט TTL 2
לא
לא כן לא לא סיבובית
לא כן לא לא מנוף
לא כן (לא בקנון) לא כן סיבובית
כן כן לא כן סיבובית
כן כן לא כן מנוף
כן כן לא כן מנוף
X AA 4
X AA 4
X AA 4
X AA 4
X AA 4
X AA 4
לא לא כן .לא מובנה
לא לא כן .לא מובנה
לא כן כן .מובנה
כן כן כן .מובנה
כן כן כן .מובנה
לא כן כן .מובנה
לא
לא
לא
כן
לא
לא
לא כולל
לא כולל
רגלית ,כיסוי
רגלית ,כיסוי
260 975
340 1070
330 1750 1290
300 1350 1220
מפזר לזווית רחבה.
משקל (גרם) מחיר בארץ בש”ח (עם אחריות יבואן) מחיר עם אחריות של נותן שרות אחר
ETTL2
לא
לא
2
Nikon iTTL, Canon TTL2, Pentax PTTL, Sony - ADI
iTTL, DTTL ,TTL
כן כן
חיבורים חיצוניים למשדר חיבור חיצוני לסוללה
כולל אביזרים
כן כן 3.5 עד 1/64
כן כן 4 עד 1/128
כן כן 3 עד 1/64
כן כן 3.5 עד 1/64
לא לא
כן כן
4
24-105
24-105
24-105
אך TTL,ללא קיים מד אור מובנה
מצבים אוטומטיים
אין נתוני יצרן אין נתוני יצרן 24-85
לניקון קנון וסוני
ללא
סנכרון מהיר סנכרון תריס שני /אחורי הבזקים חוזרים מהירים ()Multi, Repeating אור עזר לפוקוס נעילה סוללות ( - )Modeling lightהדגמת אור לשיפוט צלילים מסך תצוגה לוחית פיזור לכיסוי זווית רחבה כרטיס לבן מובנה ליצירת הבזק בעיני המצולם ()catch-light
178
Vivitar 285HV
Sunpak PZ42X
מץ AF-1 48
קנון 430EXII
ניקון SB600
362 985
מפזר לזווית רחבה .כבל סנכרון 423 699
2נכון לאוגוסט .2010 3התכונה חייבת להיות מופעלת במבזק .אם היא אינה מופעלת ,ניתן להפעיל את אור המידול על ידי לחיצת כפתור DOFבמצלמה. 4חיבור לסוללה חיצונית באמצעות מתאם יעודי (לא מסופק) הנכנס לתא הסוללות. שתי הערות: • תודה רבה ל”פוטופריק” על השימוש במבזקי לומו-פרו ויויטר
3
וסנפק .תודה ל”פוטו-מהיר” על השימוש במבזקי מץ .תודה לדידי דבוש על השימוש במבזק קנון. • כל התמונות בכתבה צולמו באור מלאכותי של מבזקים קטנים במצב ידני בלבד.
הכותב צלם ומדריך צילום בגליץ בית הספר לצילום. להערות ושאלות מוזמנים להיות בקשר במייל Ziv72il@gmail.com -
בפוטופריק תמצאו מגוון פתרונות תאורה לכל כיס ומטרה. מבזקים ידניים המותאמים לעבודה מהירה ויעילה Lumo Pro, Vivitar 285, מבזקי SUNPAKלעבודה ב TTLמלא מגוון מרככי אור המותאמים למבזקים קטנים – מטריות ,סופטבוקסים ,ביוטי דישס ורפלקטורים. מוצרי ,westcottאפולו סופטבוקס במגוון גדלים משדרים אלחוטיים להפעלה מרחוק של מבזקים קטנים ג'לים צבעוניים לתיקון אור ואפקטים מיוחדים כוורות מקצועיות לצמצום האור מעמדי תאורה במגוון גדלים תיקים וציוד נלווה
חדש בישראל
הפלאש הידני החדש מבית LumoPro • ארבע אפשרויות סנכרון כולל סלייב אופטי פנימי שמתעלם מהבזקות מקדימות. • זום אלקטרוני שמאפשר הארה בזווית שבין 24ל 105מ"מ • אפשרות להחליש ולחזק את הפלאש ידנית עד ל 1\64 • מהירות טעינה משופרת.
מחיר₪ 985 : משווק בלעדי ומורשה
PhotoFreak Ltdפוטופריק בע"מ יבוא ציוד צילום וסטודיו רחוב דוחן 20תל אביב טל 077-2155009 :
www.PhotoFreak.co.il לחץ כאן לביקור באתר 179
סיפורנו מתחיל אי שם בשנת ,1988ילדון בן 5מסרב ללכת לישון ומתעקש שהוא כבר גדול והוא צריך להישאר ער עם המבוגרים .ההורים נכנעים לפעוט המתחנן ומאשרים לו להישאר ער עוד קצת ולראות טלוויזיה .הימים ימי הערוץ הראשון ,והשעה המאוחרת היא שמונה בערב .כל המדינה רואה מבט (כי זה כל מה שיש) ,לקראת סיום המהדורה ,הילד שגם ככה כבר מנקר נפתחות עיניו .על המסך מרצדת תמונה של טיל גדול וכתום ,אפוף בענני עשן ואש ,מתרומם לאט לאט עם מטוס קשור לגבו. הקריינות מכריזה שהדיסקברי משוגרת לחלל ,יותר מזה לא ממש עניין את הפעוט ,שכן הוא היה מרותק לתמונות .לימים גדל העולל ,ואהבתו למטוסים רק התעצמה ,עם השנים למד הילד עוד כמה עובדות חשובות ,בין היתר שהכלים האלה לא נקראים כולם דיסקברי ,אלא מעבורות חלל .שמלבד הדיסקברי יש עוד כמה מטוסים לבנים שקשורים לטילים כתומים ,קולומביה ,אטלנטיס ואנדוור. ובהמשך אפילו גילה שהטיל הכתום הוא למעשה מיכל דלק... הילד גדל ,התגייס ,השתחרר ,במרוצת השנים הזיכרון הראשוני העמום הזה ,של הדיסקברי ממריאה על גבי מסך הטלוויזיה הלך ונשכח .אהבתו לתעופה ולצילום לעומת זאת לא. ב ,2003-חווה החייל ,ביחד עם כל עם ישראל את אובדנו של אילן רמון ז”ל וששת חבריו לצוות על סיפון מעבורת החלל קולומביה .תזכורת צורמת לסיכונים העומדים בפני כל המעורבים בשבירת גבולות הידע האנושי. בסוף 2007שוחרר לחלל האינטרנט משחק מחשב, סימולטור ,אחד מני רבים ,אך זה הספציפי עסק במעבורות חלל ,הזאטוט ,שעכשיו נקרא לו בשמו, אני ,לא יכול היה להתאפק ורכש את המשחק. לאורך חודשים רבים של משחק ,שכללו שעות
180
10, 9, 8...
כתב וצילם: אורי בן-אברהם
רבות מול המחשב ניצתה מחדש אהבתו של הילד הקטן למטוסים הגדולים והלבנים שקשורים לטילים כתומים .עוד ב 2003-מיד לאחר אסון הקולומביה, הוחלט בנאס”א שמעבורות החלל יסיימו את טיסותיהן לאחר השלמת תחנת החלל הבין לאומית .אך עוד חזון לששון ועשרות טיסות דרושות לשם כך .אך לקראת סוף ,2008המועד הזה פתאום הרגיש קרוב ,הוכרז תאריך משוער לטיסה האחרונה ,נובמבר .2010מה? עוד שנתיים? איך? מה? מעבורות החלל האהובות, שליוו אותי לכל אורך חיי יקורקעו סופית? ואני לא אהיה שם כדי לראות דבר כזה?!? לא יעלה על הדעת. מה עושים? מתחילים לחסוך והרבה ..המטרהSTS- :
,131הזמן :משוער ,ינואר-מרץ ,2010המקום :מרכז החלל ע”ש קנדי בפלורידה ,האמצעים :כשרים כולם..
181
מכן השיגור ,כלומר כ 10-עד 12ק”מ .המשפחות ויציע החודשים עוברים וככל שהזמן מתקרב לוח הזמנים מתחיל לקבל צורה אחרת ,תאריך היעד 18 :למרץ ,2010המוזמנים אגב ,יושבים קרוב יותר ,כ 6-ק”מ מכן השיגור. אז מ 11-ק”מ אנחנו צריכים עדשה ארוכה ,הכי ארוכה בשעה 12:37שעון החוף המזרחי ,STS-131 .מתוכננת שאפשר .ביד יש לי ,80-200מכפל 1.7וביגמה 340 .מ”מ להיות המשימה הרביעית מהסוף (שלושה שיגורים יספיקו? אין סיכוי ,בדיקות ברשת מראות שאנשים נוטים נוספים אחריה) ,מתוכננת לדיסקברי (מי אמר סגירת מעגל) ומועד השיגור קרוב מאוד ליום ההולדת שלי( .אני לצלם שיגורים עם אורכי מוקד של 800מ”מ וצפונה. ניקח את הביגמה? על הגוף היא 750מ”מ אפקטיבי ,אבל טוען שמתנות היומולדת שאתה קונה לעצמך הם תמיד אני פוסל את הרעיון הזה מיד ,למקום הזה לוקחים את הכי שוות). הקרם דה-לה-קרם .לא משהו שיספיק ...מתחיל בירורים, אופציה ראשונה ,לשכור באורלנדו ,200-400VRאופציה טוב צריכים תוכנית עבודה .אי אפשר ככה סתם לדפוק על הדלת נכון? אז זהו שלא .אבל נאס”א מוכרים שנייה ,300/4אופציה שלישית .600/4שאלתי חברים כרטיסים ..כרטיס לשיגור עולה בין 50ל .70$-הכרטיס צלמים ,חקרתי EXIFשל תמונות עד שחבר בא אלי ואמר, קח את ה 300/4שלי .עדשה חדה ,טובה ,ממקדת מהר .עם של 50$מאפשר צפייה בשיגור ממרכז המבקרים ,זה מכפל 1.7היא הופכת להיות 500מ”מ עם צמצם ,6.3יותר של ה 70-לוקח את הצופה קרוב יותר לאתר השיגור ,על טוב מהביגמה ואיכותית בהרבה .עכשיו לגוף גיבוי ,מה עם ה ,Causeway-גשר על פני אחת מלשונות הים הנפוצות ה D70-הישנה? נוציא אותה לסיבוב מהאורווה? אפשרי, באזור ,משם ניתן לראות את כן השיגור כמעט ללא הפרעות .את הכרטיסים ניתן לרכוש ישירות מהאתר של אבל מי יצלם בה? אני אהיה עסוק עם ה .300-חשיפה נאס”א ומכירת הכרטיסים מתחילה חודש לפני השיגור. ארוכה חולפת לי המחשבה בראש .כאשר מיד אחריה חולפת לי בראש שיחה שלמה עם עצמי“ .בדיגיטלי? שמח וטוב לבב בדקתי את האתר של נאס”א בכל כמה חשיפה ארוכה? מה אתה שפוי? רק פילם!”“ ,פילם?”, ימים ,לראות מתי נפתחת המכירה ,אך אבוי .בדקתי את “כן! פילם! יש לך את ה F50-שלך ,היא שוכבת מתחת האתר בבוקר כשהגעתי לעבודה ,אך כשהגעתי הביתה למיטה בבית של ההורים ,רק מתחננת שתיקח אותה בערב ובדקתי בשנית נחרדתי לגלות שהחלה מכירת ליום צילומים”“ ,ואללה” .אז יש מצלמת גיבוי .ה F50-על הכרטיסים במהלך היום ,אך הם כבר אזלו ...מה עכשיו? פניתי לחברי קהילת הסימולטור בתחינה לעזרה ,מתברר חצובה נשים אותה בצד לחשיפה ארוכה .אסף קליגר, חבר טוב וצלם מוכשר ,צבר הרבה מאוד ניסיון בחשיפות שיש גם שתי חברות שמתמחות בטיולים הללו .ונאס”א מוכרים בעצמם פחות משליש מהכרטיסים ,היתר הולכים ארוכות במצלמות מדיום-פורמט במהלך לימודיו לחברות התיירות השונות .המוכרת יותר היא ,Gator toursבבצלאל .אסף עבד הרבה עם קונספט של צילום אירוע מתחילתו ועד סופו בחשיפה בודדת ,מה המקבילה שלנו חברה שבסיסה באורלנדו ,היא מוכרת כרטיסי ( VIPכך לזה במעבורות חלל? אני שואל את עצמי .וללא שהות הם קוראים לכרטיס ל )Causeway-בכ ,120$-יקר יותר מקניה ישירות דרך נאס”א ,אך זה כולל איסוף מבתי מלון גם עונה ,האירוע שלנו הוא השיגור .הרצף הסופי לשיגור מתחיל 9דקות לפני ,כאשר הצוות מעביר את השליטה באורלנדו ,הסעה למרכז החלל ע”ש קנדי ,הסעה לאתר על רצף השיגור למחשב המעבורת ,וזה לוקח פיקוד השיגור ואז בחזרה לאורלנדו .דיל לא רע בסה”כ .הם על תהליך השיגור .מנקודה זו העצירה היחידה שיכולה מוכרים דרך האינטרנט ויש להם הרבה יותר כרטיסים להיות היא ביטול עקב תקלה טכנית .נקודת הסיום זמינים למכירה לציבור .במקום רכשתי לעצמי אחד. לפריים צריכה להיות סוף תהליך השיגור ,כלומר כיבוי אוקיי ,עכשיו באמת מתחיל להצטבר מתח ,הספירה המנועים בכניסה למסלול סביב כדור הארץ .לרגע הזה, לאחור מתחילה. כמו לכל דבר בנאס”א יש ראשי תיבות ,MECO ,שפירושם .Main Engine Cut-Offנקודה זו בזמן מתרחשת כ 8-וחצי בשלב זה אתם בטח שואלים את עצמכם ,רגע ,מה? אבל דקות לאחר השיגור .זמן החשיפה נתחם 20 ,דקות. זה מגזין צילום ,מה אתה מספר סיפורים? צודקים .אז איך עושים חשיפות של 20דקות בצהריים? (השיגור נדלג אחורה בחזרה כמה חודשים ,לשלב בו התחלתי לגלגל את הרעיון בראש .צלם חובב לא ייסע לשום מקום מתוכנן ל 12-בצהריים להזכירכם) פשוט ,שואלים את אסף .התגובה הראשונה שלו הייתה צפויה“ ,מה? אני בא בלי לדעת איזה ציוד הוא לוקח איתו .האדם מן הישוב לוקח איתו מצלמה לטיול ,אנחנו מארגנים טיול למצלמה .איתך!” ,שיניה אח”כ הוא נזכר שבתאריכים האלה הוא כאשר נוסעים למטרה כל כך ספציפית וממוקדת ,רשימת בכלל יהיה בדרום אמריקה בטיול אחרי צבא מאוחר .אז הסוד לצילום חשיפות ארוכות כאלה? פילטר NDשל 10 הציוד חייבת לכסות את האירוע הזה בדיוק .ללא מרווח לטעות וללא פשרות .כלי העבודה העיקרי שלי כבר סטופים .ורצוי להחזיק בצד עוד פילטר NDשל שלושה סטופים כדי שתהיה גמישות אם האור חזק מדי“ .אבל מה קיים ,ניקון ,D300האיכות וקצב האש מספיקים מעל ומעבר .עכשיו לאופטיקה ,נחזור ונבחן את אתר השיגור, אתה מקשקש שטויות .מה זה לצלם ל35-מ”מ אתה צוחק ה causway-הוא המקום הקרוב ביותר אליו מרשים עלי? קח את הממיה שלי ,אני לא הולך להיסחב איתה לכלל הציבור להגיע .מרחק הצפייה הוא בין 6ל 7-מייל בדרום אמריקה”. 182
183
וככה קיבלתי לידי מצלמת פורמט בינוני לחשיפות הארוכות ..מה שהפך את ה F50-לגיבוי שלישי( .אסף אגב ,יצא עם ריינג’פיינדר פורמט בינוני של פוג’י לטיול שלו וחזר עם מטעמים) .אז מה יש לנו עד כה? D300+300/4+X1.7מצלמה עיקרית לצילום מהיד ,כלומר מהמונופוד .חשיפות ארוכות של 20דקות? עוד שתי חצובות לרשימת הציוד .אחד גדולה ומרשימה (לממיה) והשנייה צריכה להיות קצת פחות יציבה (ל.)F50- עכשיו אחרי de-tourארוך ומעיק ,נחזור לסיפורנו. כרטיסי כניסה יש ,עכשיו כבר אמצע פברואר ,2010 השיגור עוד חודש ,כרטיסי טיסה – יש .ומתחילים את הספירה לאחור .למחרת כירטוס (והתשלום מן הסתם) בעיה ראשונה צצה .מסירת המעבורת מצוותי התחזוקה שלה להכנות לשיגור מתעכבת עקב תנאי מז”א ,קר מדי והם לא רוצים להוציא אותה החוצה .בגלל הדחייה, ושיגור מתוכנן של חללית רוסית לתחנת החלל הם מחליטים לדחות את השיגור ל 5-לאפריל .יום לפני חזרתי המתוכננת לארץ ,מהר טלפון לסוכנות הנסיעות, ותאריכי הנסיעה זזים בשבוע וחצי (בתוספת דמי ביטול ושות’) .ב 23-בפברואר מחוברת המעבורת למיכל הדלק שלה ולמאיצים הרקטיים ,ב 5-למרץ ,נגללת המעבורת לכן השיגור ,ה“ ,Stack-מערום” ,הוא הכינוי לרכב החלל המוכן לשיגור ,המעבורת ,רתומה על גבי מיכל הדלק הכתום הייחודי שלה ,שאליו מחוברים שני מאיצים רקטיים גדולים ולבנים .ה ,Stack-שמשקלו בשלב מוקדם זה הוא כ 600-טון ,מיתמר לגובה של כ 100-מטר וצריכים להסיע אותו 8קילומטרים לכן השיגור .פעולה זו עורכת כ 12-שעות .המעבורת מוצאת לכן השיגור כחודש לפני התאריך המיועד ,שכן יש כמה בדיקות שלא ניתן לעשות בהאנגר עקב שימוש בחומרים רעילים ודליקים במיוחד. במהלך הבדיקות על הכן עולה ששסתום מרכזי באחת ממערכות התמרון של המעבורת לא מגיב ,נראה שהוא תקוע במצב פתוח .הלחץ עולה ,תקלה כזו ,במידה ולא מאושרת לטיסה תביא לביטול השיגור .האם הם ידחו את השיגור? האם הוא יהיה במועד? הם דוחים את ההחלטה לסיום הבדיקות המקיפות ,תהליך שימשך כשבוע וחצי, הטיסה שלי יוצאת עוד ארבעה ימים .אני לוקח החלטה, אני נוסע! ידחו או לא ,אני נוסע .אני מתוכנן לצאת מהארץ כשבוע וחצי לפני תאריך השיגור ,לטייל קצת בחוף המזרחי ,לרדת לפלורידה בתחילת אפריל ,לראות את השיגור ואז להמשיך לטייל בפלורידה עד תום שהייתי (עם ספיירים לדחיות של יום עד שבוע בשיגור עקב תקלות קלות) .אבל הדחיה מהתקלה הזו אם תהיה היא לא של שבוע ,אלא של שלושה חודשים .מינימום. יום הנסיעה הגיע ,עולה על המטוס ,התחנה הראשונה היא וינה 24 ,שעות אצל חבר ילדות .משם לניו-יורק, להסתובב קצת בעיר לראות על מה המהומה והכי חשוב ,לעשות השלמות ציוד בחנות הצעצועים הגדולה 184
בעולם . B&H,את הציוד הקריטי ,פילטרים ,הזמנתי מ B&H-עוד לפני שינוי התאריכים ,שכן הסיבוב בניו-יורק מתוכנן היה לסוף הנסיעה במקור ולא לתחילתה .ביום השני שלי בניו-יורק חדשות טובות .נאס”א הודיעו סופית. השיגור יתבצע כמתוכנן ,יום שני ה 5-לאפריל בשעה 6:21 בבוקר – עברנו לשיגור לילה ,השמש זורחת בפלורידה רק ב 7בבוקר בתקופה הזו של השנה .מניו-יורק טסתי לשיקגו לכמה ימים ומשם לוושינגטון .קפיצות קצרות – הזמן קצר והתמונות מרובות. תחילת אפריל ,יורדים לפלורידה ,השיגור מתוכנן ליום שני ,כבר ביום שישי אני נוסע בפעם הראשונה לקנדי, אני רוצה לראות את המעבורת על כן השיגור .כרטיס כניסה תקף לשתי כניסות במרווח של שבוע .אם השיגור הראשון ידחה אני רוצה לשמור לעצמי את האופציה להכנס שוב לשיגור .ואם הוא יצא אל הפועל ,כן השיגור יהיה ריק ,אני רוצה לראות את המעבורת .הסיור בקנדי, שאינו זול ( $39לשתי כניסות) הוא מהנה במיוחד לחובב תעופה כמוני ,הסתובבתי שם מ 11-בבוקר ועד לסגירה ב 20:00-כמו ילד קטן בפארק שעשועים. יום השיגור הגיע ,צריך להיות בנקודת האיסוף ב,23:30- האוטובוסים מסיעים את האורחים למרכז המבקרים לכמה שעות ומשם מוציאים אותם ל Causeway-כ3- שעות לפני השיגור .האבטחה די קפדנית .בגלל שלא שהיתי באורלנדו ,לא יכולתי להנות מאיסוף מהמלון, במקום זה בחרתי באיסוף מעיירה בשם טיטוסוויל ,עירה זו היא הקרובה ביותר למרכז קנדי .לעיר אגב ,יש פארק ממנו ניתן לצפות בשיגור ממרחק של כ 20-קילומטרים. יצאתי בבוקר יום ראשון לכיוון הכללי ,אותו יום ראשון, ה 4/4-היה חג הפסחא ובאחת מעיירות החוף באיזור היתה תחרות גלישה גדולה ,אז החלטתי ללכת לצלם קצת .אחרי כמה שעות של צילומי גלישה ,המשכתי למרכז המבקרים לעוד כמה שעות ,שכן עדיין היה לי כ.כניסה מיום שישי .עוד כמה שעות של השתובבות כמו ילד קטן ונסעתי לטיטוסוויל .לנוח לקראת הלילה. במרכז המבקרים התחלתי כבר להשתעשע עם הממיה, לחמם מנועים לקראת הערב. גן הטילים ,שכולל דגמים וטילים אמיתיים מתקופת נאס”א המוקדמת והאקספלורר (דגם דמה של מעבורת החלל)ומשם לכן השיגור. ממרחק של 12קילומטר המעבורת נראית כמו צעצוע קטן על האופק ,מוארת באור זרקורים ונוצצת כמו תכשיט על רקע שמי הלילה .שתי מצלמות מועמדות על חצובה ,כל אחת מתחילה כבר ניסויי חשיפה ,אם כבר יש לי זמן לפני השיגור ,ננסה לעשות – startrailsלא הלך כל כך טוב ,עקב איחורים ביציאת האוטובוסים הגענו רק כחצי שעה לפני השיגור .את המצלמות רציתי להציב 185
לפני החבל של המבקרים ,כלומר שלא יתפוס מקום לאף אחד ,אבל היה שם מקום רק לחצובה אחת .אז את השנייה העמדתי בצד שלי של החבל ,אותה המצלמה (ה )F50לא הצליחה להוציא ולו תמונה הולמת אחת, בכל פעם שמישהו באזור זז ופגע בחבל ,האחרון הצליף במצלמה והרס לי את החשיפה .והם לא ממש יכלו לשבת בשקט. זמן השיגור מתקרב ,סמן ה 9-דקות מתקרב ביחד איתו. כאמור ה D300-אצלי ביד על מונופוד עם עצמית 300/4 ומכפל .1.7על חצובה אחת ממיה RZעם עצמית 50 מ”מ (מקביל ל 24-מ”מ) ופילטר 3סטופים (לילה אחרי הכול) ,על החצובה השניה F50 ,עם 80-200ו ND-שלושה סטופים .הממיה תתחיל לחשוף בסמן ה 9-דקות ,את החשיפה אני אסיים ב .MECO-ה ,F50-תעשה חשיפה של 30שניות (כדי שלא אצטרך להתעסק איתה) שתתחיל כ 15-שניות לפני השיגור (כדי שיהיה לי זמן לחזור ל.)300 סקר עמדות במרכז השליטה ,יש אישור לשיגור ,המתח ממש מתחיל להצטבר עכשיו ,מסיים את החשיפות של המצלמות ,ומכין אותן לחשיפות לשיגור 9 .דקות ,הממיה מתחילה חשיפה – אני חושד שזה באנדר של סטופ ומשהו ,אבל אין זמן לחשוב ולתקן .השעון רץ .המצלמה מתקתקת ביד ,אני עוקב אחרי ההכנות לשיגור בראש, מרוב שעות משחק במחשב אני מכיר את הנוהל בע”פ. אני יודע לאיזה פאנל כל אחד מאנשי הצוות מושיט את היד בכל רגע נתון ,מה הם מחפשים לראות על המכוונים. ההתרגשות ממשיכה להצטבר 5 .דקות לשיגור ,תחנת החלל חולפת מעלינו ,השיגור מתוזמן כך ע”מ למזער את דרישות הדלק למפגש .התחנה נראית כמו כוכב בוהק וזוהר החולף במהירות על פני השמיים ,היא נעלמת תוך פחות מדקה 30 .שניות לשיגור .אצבע מוכנה על הF50- הנאמנה 15 ,שניות ,לחיצה על המחשף .החשיפה רצה. חזרה ל ,300-הלב דופק ,7 ,8 ,9 ,10 .המעבורת מניעה מנועים ראשיים ,להבה קטנה באופק ,ענן עשן מסתיר לי אותה בעינית ,1 ,2 ,3 ,שני המאיצים הרקטיים נדלקים. באותו הרגע השמיים נדלקים .השמיים שעד עכשיו היו שחורים וצבועים קלות באור זרקורים נצבעים באדום מהלהבות העולות מכן השיגור ,מבין ענני העשן עולה לה המעבורת ,שמשקלה הכולל עלה לכ 2000-טון בשלב זה (דלק ומטען) ,בהתחלה היא מטפסת לאט ,ולאט לאט מאיצה .החשיפה נהית בלתי אפשרית ,הלהבה כל כך בוהקת והמעבורת מוארת רק מהלהבה ,זה קרב אבוד מראש מבחינתי ,אני מנסה בהיסטריה להריץ את החשיפה מצד לצד ,בתקווה לקבל משהו חשוף כמו
186
שצריך .כדקה עוברה .המעבורת עכשיו רק נקודה על האופק ,המצלמה כבר לא מצליחה למקד ,וגם שכן, אין מה לראות ,רק נקודה בוהקת .אני מרים את המבט ויוצא מהעינית .בשלב כלשהו הפיזיקה מזכירה לנו מה ההבדל בין מהירות האור למהירות הקול .הקול נע באוויר במהירות של ק”מ ב 3שניות .אנחנו נמצאים 12ק”מ מכן השיגור ,כלומר 40שניות לאחר השיגור רעש המנועים מגיע אלינו .בתחילה רעם מתגלגל ,מערכת המים שנועדה להחריש את הצליל .לאחר מכן ,רעש של מנועי המעבורת הנדלקים בהפרשים של חלקיקי שיניה אחד מהשני, הרעש מתגבר 5 ,שניות לאחר מכן ,רעש המאיצים, רעידות עמוקות מעבירות תחושה מדהימה של עוצמה, 3000טון דחף ,ממרחק של 12ק”מ .גם ממרחק כזה השיגור רועש כמו מטוס ממריא ,הצלילים בתדר הנמוך מרעידים את הגוף וניתן לחוש בהם ,ממש כמו לעמוד ליד הסאב בהופעה של להקת רוק .המעבורת ממשיכה להתכווץ בשמיים ,ושמש מתחילה להאיר ,המעבורת משאירה שובלים מדהימים ביופיים אחריה ,את אלה לא ראיתי אף פעם בטלוויזיה .שובלים אלו נראים כמו כנפיים ענקיות מסביב לנקודת אור בוהקת .פלומת עשן בנקודה בשמיים בה נפרדו המאיצים הרקטיים מתחילה להיצבע ע”י השמש העולה ,בתחילה בצהוב אדום ,ולאט לאט גם מופיעים גוונים של כחול וסגול .מחזה מדהים .האנשים מסביב מתחילים להתקפל ,אני עדיין בוהה ,עדשה רחבה מורכבת על ה ,D300-אני מתחיל לקפל את הציוד ,הממיה עדיין חושפת .ברמקולים מודיעים שהמעבורת מתקרבת ל ,MECO-היא כבר נמצאת בחצי הדרך לספרד ,בגובה של קרוב ל 140-ק”מ ,ובמהירות בלתי נתפסת כמעט24,000 , קמ”ש ,שמונה דקות וארבעים וחמש שניות מהשיגור ,אני מפסיק את החשיפה .זהו ,תם ונשלם .מרגע זה מתחיל שאר הטיול ,אני את מה שבאתי לראות ראיתי .ואיזו חוויה! דיסקברי חזרה לקנדי ב 19/4-בסיום משימה מוצלחת, אני לא זכיתי לראות את זה ,בשעה שהיא נחתה ,אני הייתי על מטוס בדרכי הביתה. במהלך חודש מאי שוגרה אטלנטיס לטיסתה האחרונה ( )STS-132ונחתה בשלום. ,STS-133טיסתה האחרונה של הדיסקברי מתוכננת ל16- לספטמבר. ,STS-134הטיסה האחרונה של מעבורות החלל בכלל, ושל האנדוור בפרט מתוכננת לנובמבר .2010 אם זה משהו שתמיד חלמתם לראות ,אלה יהיו שתי ההזדמנות האחרונות שלכם לחוות את זה באמת .אל תהססו.
187
קורס יסודות הצילום בהדרכת מיטב הצלמים בישראל
188
189