קוֹמְ פּוֹז ִיצְיה 013
פת
יחות
ו הצל
חות!
4
בזמן בו כולנו עוצרים לרגע וחושבים כיצד אנחנו יכולים לברך את כולם לשנה החדשה ,בצורה מקורית שעדיין לא חשבו עליה, אנחנו בעצם חושבים כיצד אנחנו היינו רוצים לראות את השנה שלנו בחיינו. כולנו תמיד מחפשים להמציא את עצמנו מחדש ובאמצעות הצילום ליצור פריימים חדשים ,מעניינים ועוצרי נשימה .כולנו הופכים עולמות ומצלמות כדי לראות את הזווית המיוחדת ומשתדלים להראות אותה לכולם. בגליון החודש ,גם אנחנו החלטנו להמציא את עצמנו מחדש בשלושה מובנים: • בראיונות עם שני צלמים מובילים ברמה עולמית, עלה לנו רעיון מעולה – למה שלא נביא אותם ארצה שגם אתם תכירו ותלמדו מהם באופן אישי? וכך עשינו ,שכנענו את ג’ואל גריימס להגיע לארץ הקודם ולערוך סמינר מיוחד עבורכם ,בתאריך אשר נודיע עליו בהמשך ואך ורק ברי המזל הראשונים שיירשמו יפגשו אותו בהרצאה. • אחרי מיילים נעלבים באנגלית מאנשים שמאוד נהנו מהמגזין והתלוננו על כמה שחבל שהמגזין זמין רק בעברית, אנחנו פורצים לעולם הרחב! מהחודש ,קומפוזיציה תפורסם במהדורה אנגלית לצד המהדורה העברית ,על מנת שחברינו בנכר יהנו גם כן ממגזין הצילום של ישראל. • בעקבות בקשות של אחינו הדתיים ,אנחנו מוציאים מהדורה “כשרה” לציבור הדתי בה התמונות “הפרובוקטיביות” יוסרו וכך כולם יוכלו להנות מהמגזין בצורה צנועה יותר. ובנימה אישית יותר ,אני מעוניין לאחל לך שנה מדהימה ,שנה בה כל צילומיך יוגשמו ,שנה בה הכל יהיה בפוקוס ,שנה של הצלחה בכל המובנים .ואפילו אם יהיו עיוותים ,שהם לפחות יגרמו לך לחייך ושיגרמו לתמונה להיראות מעניינת יותר. שלכם, רועי גליץ עורך ראשי ,מגזין קומפוזיציה
קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה
44
24
גליון – 013ספטמבר 2010 עורך ראשי רועי גליץ עריכה בפועל תומר יעקבסון עריכה גראפית ,עיצוב ועימוד סטודיו אדם שול שיווק ומכירות גדי אהד ,גיא פריבס
92
140
רכזת מערכת מיטל שחור עריכה לשונית מעין מוריוסף פרסום ואדמיניסטרציה מגזין קומפוזיציה משתתפים יגאל גיאת ,ג’ואל גריימס ,תומר יפרח ,ניר גייגר ,רועי גליץ ,גיא פירבס ,זיו שנהב ,תומר יעקבסון ,הילה בר- עוז ,קובי דגן ,שאול נשיץ וקהילת הצילום הישראלית. הוצאה לאור רועי גליץ בע”מ כתובת המערכת הרקון ,4רמת גן52521 , טלפון 077-4090280 פקס 077-4090281 מייל info@composition.co.il אתר www.composition.co.il צילום שערDavid Lachapell : www.lachapellstudio.com
© הודעת זכויות יוצרים כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין קומפוזיציה ,למו”ל רועי גליץ בע”מ ,לצלמים ולכותבי הכתבות .לפני כל שימוש החורג מקריאה ,הדפסה לשימוש אישי ושיתוף עם חברים למטרת קריאה ,חובה ליצור קשר עם הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש מראש .למען הסר ספק ,אין להעתיק ,לפרסם, לערוך ,להפיץ וכיו”ב ללא אישור.
4 24 44 58 74 84 92
העשיריה הפותחת רואה לכם בעיניים תומר יעקבסון מראיין את הווארד שץ
פריים טיים ג’ואל גריימס
שמונה דברים שלמדתי על יפן כתבה :הילה בר-עוז ,צילם :קובי דגן
בחולות של ראשון כתב וצילם :תומר יפרח
צילום שקול מאת שאול נשיץ
צלם חימום על צילום בהופעות -מאת גיא פריבס
108 114 128 134 140 150
סתיוירטואלי מאת :יגאל גיאת
פורטפוליו AimishBoy
סדרת היסודות -התריס צוות גליץ
שקט -משדרים מאת :זיו שנהב
סקירה Canon 7D -
מאת :ניר גייגר
סקירה Samyang 85 F/1.4 -
מאת :רועי גליץ
200
1/30
F5.6
Nikon 16mm Fisheye
Nikon D700
לאתר
Gelot Anthony
Busted !!!
250
1/15
F14
Tamron 10-24mm
Canon EOS 50D
ישראל
נועם מיימון
Red motion
9
100
1/2500
F/4
Canon EF 70-210mm f/3.5-4.5 USM
Canon EOS 40D
לאתר
פיני חמו
מאיה
8
11
125
1/320
F/4
Canon 50mm 1.8, F2.8
Canon EOS 30D
לאתר
סיוון פרץ
ליאון
10
400
1/15
F1.8
Nikon 50mm 1.8
Nikon D50
Holland
לאתר
Richard Brocken
Eva
15
1000
1/100
F2.8
Canon 24-70mm
Canon EOS 5D mark II
רוסיה
לאתר
מקסים גולבנוב
14
100
1/100
F11
Canon EOS 5D mark II
Edwin Leung
Lotus in BW
מעיין זארי
לאתר
ישראל
leaf aptus 65
120mm
F13
1/115
50
עמוס טרבולסקי
לאתר
Nikon D90
Nikon 50mm 1.8
F2.5
1/60
200
שנה טובה ופוטוגנית צוות קומפוזיציה
200
1/250
F10
Nikon 50mm 1.4
Nikon D700
לאתר
Ricky Lundberg
Don’t make me be myself around you
הווארד שץ
תומר יעקבסון מראיין את
רואה
בעיניים
לכם לפני עשרים שנה הווארד שץ ( )Howard Schatzהיה רופא עיניים שהתמחה ברשתית ובזמנו הפנוי, בסופי שבוע ,אהב לצלם כתחביב.
כיום ,כשהתמונות שלו שוכנות בגלריות יוקרתיות ומוזיאונים ברחבי העולם ומאחוריו 17ספרי צילום, הוא אחד הצלמים הבולטים והמצליחים בעולם.
24
25
הוא אהב את עולם הרפואה והאקדמיה ולא רצה לוותר עליהם ,אבל התחביב שהוגבל לימי שבת החל משתלט על חייו .כשספר התמונות הראשון שלו התפרסם יותר ויותר אנשים החלו לשים לב לרופא המצלם. בהתחלה הוא לקח שנת חופש מהעבודה כדי להשקיע יותר בתמונות שלו ,ואחר כך עוד אחת ועוד אחת ,עד שהוא ובברלי אשתו ,שתמיד רצתה לנהל עסק ,הבינו שהגיע הזמן לפצוח בקריירה חדשה ולהקדיש את כל מרצם לעולם הצילום. הווארד אוהב מאוד לצלם מתחת למים ,לכן ,בשביל להקל על העבודה שלו ,הוא בנה בריכה פרטית מחוץ לבית שלו אותה הוא התאים לצילומים שלו. הוא נחשב חדשן ופורץ דרך בתחום הזה ,הרבה בזכות טכניקה שהוא המציא המקלה על סגנון צילום טכני זה .לדוגמה ,הוא שכלל את התאורה שלו בצילומים מתחת למים שיאפשרו למודלים שלו להראות טבעיים ולא כחולים. כמו כן יש לו שיטה שבה הוא מרגיע את הדוגמנים ומאפשר להם להיות נינוחים בזמן שהם עוצרים את נשימתם לזמן ממושך מתחת למים. לשמחתנו ,הווארד מצא זמן להתראיין טלפונית מהסטודיו שלו בניו יורק עבורנו ,על מנת שנוכל ללמוד עוד על האיש והאגדה.
26
27
מהתבוננות בצילומים שלך נראה שאתה מוקסם מהגוף האנושי. “גוף האדם מדהים אותי .אנשים ,כל האנשים ,מעניינים אותי בצורה שלא תיאמן. אני נדהם משרירים ,ממיניות ,ואני הכי אוהב לצלם אנשים ופורטרטים .אני אוהב אנשים עד כדי כך שאני פותח בשיחה עם זרים ברחוב או ברכבת התחתית ...זאת אחת הסיבות שאני מפיק כל כך הרבה סיפוק מהעבודה עם המצלמה ,דרכה אני מצליח לתעד ולתקשר עם אנשים בדרך מיוחדת שהיא בלתי אפשרית עבורי ללא מצלמה”.
עושה רושם שאתה אוהב מאוד להשתמש באור מלאכותי בתמונות שלך. “עבדתי מזמן עם אור טבעי בסדרה שעשיתי עם הומלסים ,שהייתה אחת הסדרות הראשונות שצילמתי מזמן ,וגם בצילומים מתחת למים לספר ’’H2Oהשתמשנו בעיקר באור טבעי ,אבל ברוב המכריע של התמונות שלי אני עובד עם אור מלאכותי בסטודיו. הסיבה לכך מאוד פשוטה :אני לא רוצה לתעד את מה שיש מסביבי ובמקום זה אני בעצם רוצה ליצור מציאות חדשה בכל תמונה שאני מצלם .אור טבעי זה מה שיש כל הזמן מסביבנו ומה שכולם יכולים לראות בכל רגע נתון .אני תמיד רוצה ליצור משהו חדש ,להראות לאנשים משהו שהם לא ראו קודם לכן ,אפשר להגיד שאני כמו צייר שמצייר את הציורים שלו. צילמתי לאחרונה מתאגרף לסדרת המתאגרפים שלי והשתמשתי ב 11-מקורות תאורה שונים בשביל הצילום .בזכות השימוש המיוחד בתאורה הזו אני חושב שהצלחתי להראות אותו כמו שאף אחד לא ראה אותו לפני זה. האור שאני משתמש בו פשוט עוזר לי ליצור דברים שאין שם בלעדיו”. 28
29
כשהתחלת לצלם לא היו הרבה מצלמות דיגיטליות בסביבה ,מה דעתך על השינוי שעבר על עולם הצילום? “הצילום הדיגיטלי מאפשר לי להגשים את הפנטזיות שלי – להפיק תמונה שתואמת את החזון שלי ואת מה שאני רוצה להעביר לצופה ,וזאת בהרבה יותר קלות ונוחות ביחס לצילום על סרט. אני אתן לך דוגמה :צילמתי הרבה נשים בהריון בעבר וצילמתי אותן עם מצלמות פילם .עכשיו סגרנו חוזה לספר ה 18-שלי שיקרא ‘’ With childועברתי שוב על הארכיון שלי .הארכיב היה גדול ואני הייתי צריך לערוך אותו מחדש .בדיעבד ,הצלחתי להפוך את הסריקות של הפילם למשהו הרבה יותר איכותי. פוטושופ מאפשרת לי לעשות מה שהיה לי קשה לעשות בחדר חושך – לראות את הדברים ולשנות אותם בצורה פנטסטית וקלה יחסית. מעבר לזה ,כשצילמתי עם מצלמות פילם כל פעם שצילמתי – זה עלה לי דולר ,הייתי מודע לזה כל הזמן .היום אנחנו לא צריכים להיות כל כך זהירים ,אני יודע מה רוצה להשיג ואני יכול לתקן את זה אחר כך אם לא השגתי את זה בצילום עצמו .למשל ,אם הצלחתי לצלם תמונה טובה שבה במקרה רואים את העוזר שלי ברקע אני יכול להסיר אותו מהתמונה אחר כך בקלות ועדיין להשתמש בתמונה. הצילום הדיגיטלי מאפשר לי להיות הרבה יותר ספונטני ואני הרבה יותר רגוע בזמן הצילום”. 30
31
יש לך טאבו כלשהו בכל מה שנוגע לעיבוד התמונה? “הטאבו היחיד בקשר לעריכה דיגיטלית מצוי רק במשימת צילום תיעודית .אם צלם מתיימר להראות את המציאות כמו שהיא אז הוא לא יכול ,מבחינה אתית ,לערוך את התמונה לאחר מכן. לי אין טאבואים בכלל כי התמונות שלי הן בעצם הרגשות שלי ומה שאני רוצה להראות לעולם”.
איך אתה רואה את המצב של העיתונות הכתובה בימינו? “אין ספק שעולם התקשורת משתנה בקצב שיא והמצב של העיתונות הכתובה נמצא בשפל. לא מזמן ג’ורג סטרייברנר ,המייסד של הניו יורק ינקיס ,נפטר והתקשרו אלי הרבה גופי תקשורת בשביל לקבל אישור לפרסם תמונה שצילמתי אותו .כל הגופים הללו קנו את התמונה למדיה הדיגיטלית ואף אחת מהן לא הודפסה .מעבר לזה אנחנו מרגישים את זה בעיקר בתקציבים שגופים מקצים לפרסומות ,שהולכים ומתכווצים ולפעמים נעלמים לגמרי. אני מרגיש את זה על עצמי כצרכן ,אני קורא מושבע של הניו יורק טיימס ובשנה האחרונה לא קניתי עיתון אחד כזה כי אני יושב בארוחת הבוקר עם ה iPad-שלי וקורא את העיתון. אני רק יכול לקוות שהדברים יחזרו להיות כמו שהם היו בעבר אבל אתה יודע למי נתונה הנבואה”... 32
33
ביקרת פעם בישראל? “בהחלט ,עשינו אצלכם טיול רציני בשנות השמונים .רוצה לשמוע סיפור יהודי נחמד בקשר לזה? כשהייתי ילד ההורים שלי גרו בבניין שבו גרו מעלינו סבא וסבתא שלי .בכל יום כשחזרתי מבית הספר סבתא שלי עשתה לי עוגת שוקולד וחלב .אני אומר לך ,זה היה הטעם הכי טוב בעולם ,ואחרי שסבתא שלי נפטרה אני המשכתי לחפש את הטעם הזה ,של העוגה הזאת ,בכל מקום ופשוט לא מצאתי אותו. ב 1983-טיילתי בישראל עם נהג צמוד שהיה מדהים ,כי הוא ממש הבין בהרבה תחומים כמו היסטוריה וגיאוגרפיה והוא לקח אותנו לסיור בכל ישראל. לקראת סוף הטיול הגענו לקיבוץ בצפון ליד הגבול עם לבנון וחבר שהיה לי שם לקח אותי לפגוש חבורת אנשים מבוגרים שנולדו באותו מקום בדיוק שסבתא שלי נולדה בו .אחת הזקנות שם נתנה לי לטעום עוגת שוקולד וזה פשוט היה אותו הטעם בדיוק... התחלתי לבכות שם כמו ילד. לקחתי ממנה את המתכון אבל משום מה לא הצלחנו לשחזר את זה”. 34
35
מאיפה את מקבל את ההשראה לצילומים שלך? “אני מרגיש כמו ספוג של כל מה שאני רואה ומרגיש .זה נשמע אולי כמו קלישאה אבל אני מושפע מהכול .מללכת לבד ברחוב ,ללכת למוזיאון ,מפסלים ,עננים, חלונות ראווה ,או סתם מאורות שמנצנצים משלוליות בחורף .אני רואה תמונות בראש שלי כשאני שומע הקלטות של ספרים בחדר שלי .יש לי איתי תמיד פנקס קטן שבו אני רושם רעיונות חזותיים שעולים לי בראש. על המחשב שלי בסטודיו יש לי תיקייה שאני קורא לה ‘ ’Grabsוהיא מכילה משהו כמו 10,000סקרין שוטס של דימויים שאני נתקל בהם בעבודה מול המחשב, יש בתיקייה הזאת המון נושאים מגשרים מעניינים ,מבנים יפים או צילומים של אנשים .אני גם מנוי של משהו כמו 30 מגזינים שאני מקבל כל חודש .אני עובר על כולם וכשאני רואה משהו שעושה לי את זה אני מצלם את הדף הזה ומוסיף אותו לתיקייה”. 36
37
אתה מצלם המון ידוענים ,יש הבדל בעבודה מולם ביחס לעבודה עם אנשים אלמוניים? “יש הבדל גדול .ככל שמי שאתה מצלם הוא יותר מפורסם ,ככל שהוא מרגיש כמו מלך ובייחוד ככל שהוא מוקף בפמליה שמקרקרת סביבו -אתה חייב להיזהר. אתה יודע מה הסוד שלי? אני מראיין אותם – אם זה אתלט אני מספר לו שאני מתעניין בספורט ,אם זה סופר אז אני מדבר אתו על יצירתיות .ואז אני מתחיל לשאול אותם על עצמם ,הסוד הוא שאני באמת מתעניין בתשובות שלהם .אני מקליט את השיחה ורושם רשימות מולם ,בדרך כלל הם מאוד נהנים מהאינטראקציה הזאת ומהרגע הזה הם סומכים עליי ועושים כמעט כל מה שאני מבקש מהם. אני מכבד אותם והם מכבדים אותי בחזרה. אתמול צילמנו פה בשביל ESPNאת סרג’ איבקה ( )Serge Ibakaשמשחק כדורסל ב .NBA-הוא בן 20והוא גדל במשפחה של 20איש .אני עושה מחקר בשביל להכיר אותו יותר טוב לפני שהצילומים מתחילים. הלקוח ,ESPN ,רצו לצלם אותו בספידו קטן מאוד ולמרות שהוא נראה מצוין בבגד ים הזה הבנתי שהוא די נבוך ומדמיין איך החברים שלו בחדר ההלבשה של הקבוצה יירדו עליו כשהם יראו את התמונה. לא רציתי להביך אותו והחלפתי לו את הבגד – האנשים המפורסמים שאני מצלם קולטים את המחוות הללו ואת הכבוד שאני נותן להם ומחזירים לי אותו בשעת הצילום. אני תמיד אומר ,יש לנו את התמונה בתכל’ס, אז עכשיו אפשר פשוט להשתולל .ואז דברים מתחילים לקרות. 38
39
אם נחזור שנייה לסרג’ אז ESPNהביאו המון אנשים לסט והיה די בלגן סביבנו .אחרי שצילמתי אותו כמו שהם רצו אמרתי לו: “יש לנו כבר תמונות בשביל העיתון ,עכשיו בוא נעשה צילום בשביל אימא שלך ”.ראיתי שהוא התחיל להתרגש ושהוא מודע מאוד לכל הסביבה שלו ,אז ביקשתי מכולם לצאת החוצה ואחרי כמה דקות איתו לבד קיבלתי את מה שרציתי”. ספר לנו קצת על הסדרה שלך שבה צילמת דוגמניות עם האימהות שלהן. “יש בסדרה הזאת שלושה אלמנטים – דמיון גנטי ,זקנה ומיניות. מה שמדהים בתגובות שקיבלתי לסדרה הזאת הוא השוני בין התגובות שקיבלתי עליה מגברים ומנשים .בחור רואה בחורה בת 20שנראית טוב ונמשך אליה ואז הוא רואה את אימא שלה ומתחיל להתבלבל. בגלל זה גברים ממש לא אוהבים את התמונות הללו ,הם מתוכנתים גנטית לא להתעניין בנשים שלא יכולות להרות .נשים, מצד שני ,אהבו את התמונות הללו מאוד כי זה מייצר אצלן איזושהי תחושה של הזדהות וקרבה .הדוגמנית פתאום היא לא רק משהו יפה אלא גם יצור אנושי שניתן להזדהות אתו”. 40
41
43
42
ג’ואל גריימס ( )Joel Grimesמספר על עצמו בדרך לביקור היסטורי בישראל! או במילים אחרות:
פריים טיים אנחנו רואים אלפי דימויים חזותיים מידי יום .על רובם אנחנו עוברים די מהר, משהו כמו שנייה וחצי, עושים לייק או דיסלייק וממשיכים הלאה .רק לעתים רחוקות אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה כי פשוט נפלנו מהכיסא ולוקח לנו קצת זמן עד שאנחנו מצליחים לאסוף את עצמנו חזרה ואנחנו מוצאים את עצמינו תקועים מול המסך דקות ארוכות ,שמוטי לסת ומלאים בהערצה מהולה בקנאה לא מוסתרת.
44
זה פחות או יותר מה שקרה במערכת קומפוזיציה כשראינו את התמונות של ג’ואל גריימס בפעם הראשונה .שילוב של כישרון ,ניסיון של 30שנה וטכניקה מודרנית התבשלו יחד לכדי אומן ייחודי שכנראה הגיע לשיא שלו בשנים האחרונות כשהוא נהנה מכל רגע .ברוח שיתוף המידע של הרשת ג’ואל ממש לא שומר על הסודות שלו לעצמו ולאחר שיחה ידידותית במיוחד בטלפון הוא החליט שהוא רוצה לבוא ישראל בשביל להעביר סדנה בת יומיים בה הוא ילמד איך הוא מצלם ,ולא פחות חשוב, איך הוא עורך את יצירות האומנות שלו! לדעתנו ,אם ידיעה שכזאת לא מרגשת אתכם אפילו במקצת ,אתם כנראה קוראים את המגזין הלא נכון. לקראת בואו של הג’ואל ,הנה כמה ציטוטים נבחרים שיעזרו לכם להבין קצת יותר מי הוא ומה מנחה אותו .אבל אם לא בא לכם לקרוא יותר מדי ,פשוט תיקחו אוויר, תבקשו מאנשים לא להפריע לכם בדקות הקרובות ופשוט תסתכלו בתמונות שעומדות לנחות עליכם בעמודים הבאים.
45
“החיים עבורי הם אומנות .התשוקה ליצור היא לא רק אפשרות ,זה משהו שצרוב עמוק בDNA- שלי .והיא ,האומנות ,הינה לא משהו שנמדד על פי המוצר הסופי אלא על פי התהליך שהאומן עובר בתהליך היצירה עצמו. כבר כנער צעיר נמשכתי מאוד לרישום ,ציור, פיסול ולנגינה .לכל דבר שיכולתי לקרוא לו “שלי”: החתימה שלי ,היצירה שלי .משהו שאוכל לצעוד ממנו לאחור ולהגיד ‘אני עשיתי את זה’ .היצירה, עבורי ,הנה תהליך טבעי ממש כמו לנשום. אני זוכר את שיעור האומנות הראשון שהייתי בו בחטיבת הביניים .הייתי פשוט בעננים .פתאום תהליך היצירה הזה שהתחיל אצלי באופן ספונטני קיבל תוקף אקדמי רשמי .הכול התחיל להיכנס לתוך מגירות מסודרות והייתי פשוט מאושר. בצילום התחלתי להתעניין רק בשנה הראשונה של בית הספר התיכון .מהרגע הראשון זה היה שידוך מושלם עבורי .כשהתחלתי ללמוד בקולג’ הייתי כבר ‘נשוי’ לצילום בכל רמ”ח אבריי. בתקופה הזאת מה שעניין אותי היו בכלל צילומי נוף .אנסל אדמס ( )Ansel Adamsהיה הגיבור הבלתי מעורער שלי וביליתי שעות בחדר חושך בפיתוח של תמונות הנוף שלי.
46
47
בשנה האחרונה בקולג’ ,באחד התרגילים שנתנו לנו ,צילמתי ילד קטן ,צילומי פורטרט באור טבעי. ניסיתי להקנות לו מראה קלאסי שמזכיר קצת ציורים מתקופת הרנסאנס בשימוש בתאורת רמברנדט .לא ייחסתי ערך רב כי צילומי אנשים לא ממש עניינו אותי אבל עדיין ,הדפסתי את התמונות שלו ,הוספתי לתיק העבודות שלי כשאני ממקם אותן בסוף. כשסיימתי את הלימודים והתחלתי להיפגש עם לקוחות הם היו מתחילים לעבור על תיק העבודות שלי שהיה מורכב ברובו מתמונות נוף ,צילומים אורבאניים וארכיטקטורה ,הם היו אומרים משהו כמו “הממממ” או “נחמד” בכל פעם שהם העבירו דף אבל אז כשהם היו מגיעים לתמונה של אותו ילד הם כולם היו נעצרים ואומרים ‘ ,Wowזה ממש טוב!’ .לאט לאט התחלתי להבין שאולי צילומי פורטרטים זה בכלל הייעוד שלי. למרות שאני עובד כצלם בסצנה המסחרית מעולם לא חדלתי להתייחס לעצמי כאל אומן .אני מאמין שהתשוקה הבלתי מתפשרת הזאת ליצור מקפיצה את העבודות שלי החוצה ומאפשרת לי לבלוט בשוק הצילום המסחרי והתחרותי של ימינו.
48
49
למרות שאני די עסוק בעבודה המסחרית שלי אני משתדל בכל שבוע לצלם משהו לעצמי ,בלי שיש לקוח שמזמין את העבודה ,בלי לחצים ,להגיע ממקום שבו רק אני והחזון שלי קיימים במשוואה. אני מגדיר את העבודה שלי כיצירת אשליות .אני רוצה ליצור תמונות גדולות יותר מהחיים .בשנים האחרונות ,תהליך הצילום משתנה בקצב מסחרר. אני חושב שבכך שאני מאמץ את השינוי הזה בשיטת העבודה שלי אני מאפשר לעצמי חופש יצירתי גדול יותר מזה שהיה לי בעבר ויש לי היום יותר כלים לממש את החזון האומנותי שלי. בהתחלה היה לי קצת קשה לקבל את כל השינויים הללו .בתור חסיד אדוק של אנסל אדאמס והZone- systemשלו ,בתור אחד שהיה בתוך חדר חושך במשך 25שנים ,הייתי ממש נגד שימוש בפוטושופ או במצלמות דיגיטליות בכלל .אבל היום אני מבין שציוד הצילום והעריכה הדיגיטליים הם פשוט עוד כלי בסט הכלים שלנו בתור צלמים מודרניים. קח למשל את טכניקת ה HDR-שאני משתמש בה בתמונות שלי .היא מאוד דומה במהותה לZone - ,systemוהיא מאפשרת לי להפיק את המקסימום מהתאורה הסביבתית בסצנה .אני די משוכנע שאם מר אדאמס היה בסביבה בימינו הוא היה יוצר HDR בעצמו.
50
51
בשנתיים האחרונות העבודות שלי נראות מאוד דומה בכל מה שקשור לתאורה ולטכניקה של הצילום .אני מצלם את המודל/ית שלי בדרך כלל על רקע לבן ולאחר מכן אני משלב אותם עם רקע שצילמתי בנפרד .בדרך כלל הרקע הזה הוא HDR שאני יוצר לפני או אחרי הצילום .יש לי בנק די גדול של רקעים מכל הסוגים ,דוגמאות של שמיים וטקסטורות שונות שאספתי עם השנים .בכל מקום חדש אני מגיע אליו אני יוצא לצלם רקעים. אני אוהב לצלם גם On Locationאבל ברוב הפעמים הלוגיסטיקה והבירוקרטיה הנדרשות פשוט מסובכות מדי .אני חושב שהיום הלוק שמתקבל בסופו של דבר מהתהליך שפיתחתי הוא מעין חתימה שלי ,סגנון מובחן שקופץ החוצה, אנשים רואים את התוצאה הסופית וישר יודעים שזאת עבודה שלי .אני רואה בכך יתרון כי ככה הלקוח יודע מה הוא הולך לקבל בסופו של דבר. אני לא שומר את כל הסודות שלי לעצמי .אני רואה בעצמי כשגריר של הדרך שלי ומשתדל ללמד כמה שיותר בסמינרים והרצאות מסביב לעולם.
52
53
אני רואה בזה שליחות ממש כי אם אני יכול להוות מקור השראה לצלמים אחרים אני מאפשר להם לקחת את האומנות שלהם לשלב הבא .אני מוצא בזה המון סיפוק”. כאמור ,ג’ואל ,שמעולם לא ביקר בישראל ,מתעתד להגיע לסיבוב הופעות בארצנו שיכלול הרצאה וסדנה בת יומיים .את הפרטים המדויקים אנחנו נדאג למסור לכם בקרוב ולכם לא נותר אלא לחכות בסבלנות! קישור להרשמה להרצאה מוזמנים לתפוס מקום!
54
55
57
56
יפן דתי על
שמונהם שלמ דברי מילים:
58
הילה
ות :קו
ז תמונ
בר-עו
בי דגן
59
יפנים הם צנועים פעם פגשתי אב עם בתו בתחנת אוטובוס ברחוב ראשי בטוקיו ופתחנו בשיחה .הילדה ,בת שש ,הלכה רגע לצפות בחלון ראווה סמוך ואני ציינתי שהיא מתוקה .האב מיד עטה ארשת של התנצלות ומבוכה על פניו ואמר “קצת... קצת ”..כששאלתי למה הוא מתכוון הוא אמר “קצת לא יפה וגם לא כל כך חכמה -בדיוק כמו אימא שלה” .הפעם אני זו שהאדמתי .כשסיפרתי את זה לחבר יפני שלי הוא צחק ואמר“ ,ברוכה הבאה למעוז הצניעות ,כשיפני אומר לך דבר כזה ,זה אומר שהוא רוכש לך כבוד .בכך שהוא מנמיך את עצמו והקרובים אליו ,זה אמור לתת לך להרגיש טוב”. פתאום הבנתי ,יפנים הם אנטיתזה לישראלים .ישראלי שהייתי מחמיאה לבתו ודאי היה אומר“ :יפה זאת הא? חכי תראי את אחותה הקטנה”. בית זה רק צורה אחת של מגורים בבית הספר בו למדתי יפנית בטוקיו למדה איתי בחורה סינית ,והתחברנו .יום אחד החלטנו ללמוד ביחד למבחן והצעתי שנלמד אצלה .היא סירבה ואמרה שהבית שלה קטן. “אין שום בעיה” ,אמרתי“ ,יש בית בטוקיו שהוא לא קטן, פונקציונאלי וצפוף?” “לא ,הבית שלי ממש קטן .יש בו מקום רק לגוף שלי”, אמרה“ .זה לא ממש בית ,זה מלון ,מלון של תאים שבו רק ישנים .על מלון קפסולה שמעת?” “כן ,שמעתי ,אבל אף פעם לא ראיתי”. היא לקחה אותי לראות מקרוב ,ולא להאמין. באזור אסקוסה שבטוקיו ישנו מלון קפסולה לנשים. שורות של תאים העשויים מפלסטיק .כל תא בגודל מטר לגובה על מטר לרוחב ושני מטר לאורך .בכל תא מתגוררת אישה אחרת ,מי ללילה ומי למספר חודשים .בתאים ישנם טלוויזיה ,מזרון ,שמיכה וכרית .את החפצים שמים בלוקרים ,המקלחת והשירותים משותפים ואם צריך ללמוד למבחן אפשר לעשות את זה במתחם המשותף בכניסה. התענוג הזה עולה $600לחודש ,ואלו ששוהים ללילה אחד משלמים .$30לאחרונה קראתי שבעקבות המיתון הרבה מחוסרי עבודה עוברים להתגורר במלון קפסולה כדי לחסוך בשכירות. איך ליפנים יש פתרון לכל דבר ,כמה פשוט ומתאים לדרך חיים שלהם .הרי מה בעצם נחוץ לו לאדם מלבד פינה קטנה בה הוא יוכל בסופו של יום רק להניח את הראש על הכר ,ולישון.
60
61
ביפן האורז הוא קדוש ככל שהרביתי לאכול במסעדות מקומיות הבחנתי בתופעה מוזרה -התשוקה שיש ליפנים לאורז .האורז ביפן הוא מזון הכרחי בכל ארוחה .הוא מאזן את המנה העיקרית, תמיד לצידה .חם ,לבן ,מאודה וגאה .בפעם הראשונה שהוזמנתי לארוחה אצל חברים הוספתי לאורז רוטב סויה משובח שעמד בקצה השולחן .האורז היה בעיני חסר טעם, והסויה ,כך האמנתי ,תעשה לו רק טוב. כאשר כל העיניים הופנו בתדהמה לעבר הצלחת שלי ,הבנתי שעשיתי משהו לא ממש מקובל .האישה שאכלה לצידי לחשה לי, “זה מעליב את האורז”“ .זה בשביל לחזק את הטעם שלו” ,סיננתי במבוכה. בסוף הארוחה בעלת הבית הסבירה לי שלאוכל היפני יש טעם מאוד עדין .לחיך מערבי הוא יכול לעיתים להתפרש כתפל ,אך ככול שאלמד להבחין בדקויות ,אדע להעריך כמה ענוג וטהור הוא האורז היפני .הוא לא צריך שום חיזוק של שום רוטב .לאט לאט זה הגיע וגם לי התחיל להופיע ניצוץ בעיניים כשאכלתי אותו. ביפן ,מסתבר ,גם לאורז יש ניואנסים. ועוד למדתי ,שאם לא גומרים מהצלחת עד הפירור האחרון זה עלול מאד לפגוע .לא, לא במארח .באורז .או ליתר דיוק ,בסבתא שעבדה קשה כל כך בשדה על כל גרגיר וגרגיר. כן ,זה הסיפור שמספרים להם מאז שהם ילדים כשהם לא רוצים לאכול ,ממש כמו שלנו סיפרו שיש ילדים רעבים באפריקה. תה ירוק הוא לא רק בריא ,יש לו כללים למקום העבודה שלי בטוקיו הגיעה יום אחד משלחת של אנשים לפגישה חשובה .אני הייתי הראשונה שהגיעה למשרד והיה עלי להכניס ולארח אותם עד שיבואו הקולגות. הבנתי שכדאי שאכין להם תה ירוק .ידעתי שככה עושים כבוד לכל אורח שמגיע למשרד ושיש חבילה של תה ירוק בארון .אך איך מכינים תה למשלחת מכובדת כך שזה יעמוד בסטנדרטים? לא התביישתי וביקשתי מאחת האורחות שתעזור לי .וכך ,מבלי ששאר חברי המשלחת יבחינו ,השלמתי את שיעור התה הירוק הראשון שלי .מסתבר שישנם שלושה כללים חשובים: 62
.1כשיש הרבה אנשים דרושות כמה נגלות של הרתחת הקומקום .בנגלה הראשונה יש להרתיח את המים רק ל80- מעלות צלזיוס ,ומהנגלה השנייה והלאה המים צריכים להיות ב 100-מעלות משום שהטעם של העלים נחלש. .2כשאוחזים בכוס התה ,על כל האצבעות לאחוז בכוס כשהן צמודות מבלי שאצבע אחת תברח לה מעלה ,כמו שלעיתים קורה לנו אנשי המערב הפרועים חסרי הנימוס. .3לבסוף ,הכלל האחרון ,ואולי החשוב מכולם ,הוא ליצור נושא לשיחה כך שהאורח שלך ירגיש בנוח .רצוי לחשוב על הנושא לפני שאתה מגיש את התה. כיוון שהתה כבר היה מוכן נותר לי רק לבצע את הכלל השלישי .בחרתי נושא שיחה די משמים אבל הוא ללא ספק האהוב ביותר על היפנים -מזג האוויר .כמה חם היום וכמה אני מחכה לאוקטובר שיהיה נעים .מי אמר ששיחה כזו על כוס תה תופסת רק בלונדון? 63
איך אנחנו נראים להם
64
לפני עשר שנים עבדתי בחברה ישראלית שעשתה עסקים עם יפן .אני זוכרת שלקחתי חלק בארגון הגעתם לארץ של אלפיים יפנים ,שהם כל עובדי חברת ניקן ,יצרנית האצות הגדולה .מנהלי החברה החליטו לצ’פר את העובדים ולהוציא אותם לטיול בישראל .המטוסים הגיעו ישרות מאוסקה לאילת ובין היוצאים מהמטוס הייתה אישה אחת שכנראה פעם ראשונה בחייה עזבה את יפן .היא התבוננה בפליאה על האנשים בשדה התעופה ואמרה – “קוקו מינה גה גייג’ין” (כולם פה זרים) .המדריך הישראלי לא היסס לרגע וענה לה“ :אני מצטער ,אבל כאן הזרים היחידים זה אתם” .זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי כמה אנחנו זרים בעיניהם. “יש לך אף גבוה” ,אמרה לי המורה ליפנית שנים לאחר מכן כשעברתי לגור ביפן .היא לא התכוונה להגיד שאני מתנשאת ,אלא להחמיא לי על המיקום של האף שלי ביחס לפה .מאז שמעתי את המשפט הזה מאות פעמים מנשים וגברים כאחד .הבנתי שליפנים יש בעיה עם האף שלהם. “הוא רחב ופחוס” ,הסבירה לי פעם חברה“ .ככל שהוא גבוה ורזה יותר זה יותר טוב .כמו שלכם ,הגיג’ינים” (מי שאינו יפני). למדתי שפנים קטנות ,עיניים גדולות ,עפעפיים גדולים וגולגולת שאינה שטוחה הם מצרך נחשק בעיני אומה שלמה .ולנו ,הזרים ,יש את זה .אדם במשרד סמוך פעם חשב שאני מישהי אחרת שהכיר .אותה אחרת הייתה אמנם ישראלית ,אך בלונדינית ,בעוד שאני שערי שחור משחור .היא הייתה גבוהה ממני בעשרה סנטימטרים וכבדה הרבה יותר .לא בדיוק שתי טיפות עראק .ובכל זאת הוא התבלבל .הבנתי שממש כמו שהם נראים לנו דומים כל כך ,ככה אנחנו נראים להם .אם אין הכרות אישית טובה ,כולנו נראים להם פשוט אותו דבר.
65
אין גישה אל הגיישה יפן מקדימה את כולם בטכנולוגיה שלה ,אבל מטיול קצר בקיוטו נדמה כאילו מאה השנים האחרונות פסחו על העיר והותירו אותה יפה וקסומה ,עם בתי עץ מתקופת מייג’י (תקופה שהסתיימה לפני בדיוק 98שנים) ,מקדשים עתיקים וגיישות ממהרות לטקס תה הבא שלהן .הגיישות אפופות המסתורין ברחוב סיקרנו אותי תמיד ,אך נראה היה שהגישה אליהן בלתי אפשרית .הן יתנו לך לצלם אותן, ולפעמים ישרבטו חיוך לא מבויש אך לעולם לא ידברו איתך ברחוב. אז מה באמת הסיפור שלהן? מכרה שלי הכירה את נוריי ,שהייתה אחת הגיישות בגיאון ,רובע השעשועים של קיוטו ,או כפי שהיפנים מכנים אותו ,רובע עסקי המים (מיזו שובאי) .נוריי הייתה אישה שהפכה לא מזמן להיות ממאיקו (גיישה מתלמדת) ,לגיישה אמיתית .שאלתי הרבה שאלות עליה והיא מצידה סיפרה מה שידעה .נוריי הוא לא שמה האמיתי. אף אחד לא באמת יודע איך קוראים לה וגם לא בת כמה היא .ואף אחד גם לא שואל“ .לגיישות אין באמת גיל” ,היא הסבירה לי. היא לא נקנתה כשהייתה ילדה ,כמו הגיישה מהספר “זכרונותיה של גיישה”, שנקנתה לפי המסורת היפנית העתיקה .היא נהייתה גיישה משום שזה היה החלום שלה .נוריי גרה ב”אוקייה” ,שזה בית הארחה מיוחד לגיישות ,שם היא “מתארחת” אצל האוקה סאן שלה .האוקה סאן היא מעין אימא של הגיישה .היא צמודה אליה שנים רבות ומלמדת אותה את המלאכה. נוריי לומדת שיעורי ריקוד מסורתי ונגינה בחליל ,בתופים ובשמיסן (כלי מיתר יפני מסורתי) .אחרי הצהריים נוריי מתחילה את ההכנות ליציאה לעבודה .היא מאפרת את הפנים ואת הגב ,לובשת קימונו משי ,ולבסוף שמה פיאה .כל זה לוקח לה שעתיים .כשהיא מוכנה ,יפה ואצילית ,היא יוצאת לבית התה בו היא עובדת באותו ערב .שם היא תגרום ללקוח שלה להרגיש טוב .היא מגישה לו אוכל ,משוחחת איתו ורוקדת בפניו. כמה עולה התענוג? הון עתק .ויחסי מין? מחוץ לתחום. ותחביבים יש ,אינטרנט.
66
67
מה אני אמור להרגיש אחרי פגישת עסקים? מי שעשה עסקים עם יפנים ודאי התוודע לדרך בה הם סוגרים עסקאות .אם יצאת מפגישה ביפן כדאי לך לחכות לפני שתקפוץ לשמים מאושר .עד שאין חוזה חתום ,אין עסקה .יפנים לא נוהגים להשתמש במילה “לא” ,וכשהם אומרים “כן” ,זה לא בהכרח “כן ,אני מסכים איתך” אלא יותר“ ,כן ,שמעתי את דבריך ,אני מנסה לעכל אותם”. אתה בטח חושב“ ,נכון ,אבל האדם שפגש אותי מאד אהב את המוצר ויש לי תחושה טובה שהחברה שלו תשקיע בו” .אז דע לך ,ליפנים יש את החוקים שלהם בעסקים .אהב או לא אהב זה לא ממש משנה בשלב הזה, ולתחושות שקיבלת אין קשר למוצר. החלטות עסקיות לא נעשות ביפן כלאחר יד ובטח שלא על על-ידי אדם אחד .גם אם הוא משוגע על 68
המוצר שלך והייתה לך כימיה טובה איתו בפגישה ,הוא עדיין צריך להביא את הנושא לדיון בפני הקולגות שלו וההחלטה תמיד תהיה משותפת .ואולי דווקא כן מצאת חן בעיניו? אולי .את התשובה תדע אחרון. אם יצאת עם תחושה שלילית מהפגישה ,גם זה לא מספר הרבה על התוצאות שלה . ההתנהלות של היפנים בעסקים נראית לפעמים כאילו הם מנסים לבלבל אותך בכך שהם לא עקביים ,נרדמים בפגישות ולפעמים מתפרשים כלא אמינים .אבל הם דווקא כן מכבדים אותך גם אם לא הישירו מבט כשדיברו אליך (הם פשוט לא עושים את זה) .יכול מאד להיות שהם שוקלים בכובד ראש (מדי) את ההצעה שלך. 69
מה הסוד של טוקיו תמונה - 20מרכז טוקיו בצילום ערב ביום הראשון שהגעתי לטוקיו הרגשתי שהכניסו אותי לתוך תכנית של הדמיית מחשב משכוללת ,נקייה ומדויקת ,שנוצרה בידי אדריכל עם דמיון פרוע הבקיא ברזי המלאכה .מבט מקומה 47של בניין ברובע שינג’וקו שבמרכז העיר דווקא הוכיח לי שיש בה יותר כאוס ופחות תכנון .אבל כשאתה צועד ברחובות הסואנים בין גורדי השחקים ,מעברי החצייה הענקיים ,אלפי השלטים המוארים ומערכת רכבות כמו מסרט מדע בדיוני ,אתה מהופנט .עד היום ,אני זוכרת היטב את התחושה שהעיר הותירה בי -שילוב של סקרנות הרפתקנית לדעת ולראות ועם זאת תחושה נעימה של ביטחון והרמוניה. מאיפה מגיעה אותה הרגשת ביטחון הנעדרת כל כך מערים אחרות? אם נתעלם לרגע מהתשובה המתבקשת שהמנטאליות העדינה של היפנים היא שהופכת את טוקיו ללא מאיימת, יש שם משהו נוסף .שלא כמו ניו יורק או כל עיר גדולה אחרת המלאה במהגרים ,טוקיו היא אחידה .יש בה תיירים ואנשי עסקים מערביים אבל היא בעיקר יפנית, מלאה במליוני אנשים עדינים ,קטני קומה ,עשירים בשיער שחור בוהק ,שנעים ומדברים בצורה דומה .יש מעט מאד מחוסרי בית ,אין בה פשע וגם הפאנקיסטים נראים יותר משעשעים מאלימים .טוקיו היא הומוגנית, ושם ,שם הסוד שלה.
יוצאים לצלם ביפן! חברת פוטוטבע מסעות צילום בעולם מוציאה מסע צילום עוצר נשימה ליפן ב 15-לאוקטובר ב$ 3490- פרטים נוספים -מסע צילום יפן על הכותבת: הילה בר-עוז ,בעלת חברת הפקות לסרטים זרים המצולמים בארץ. מערכת היחסים שלי עם ארץ השמש העולה החלה במפגש חטוף בטיול באסיה ,ונמשכה ברומן ארוך, שהחזיר אותי אליה שוב ושוב .תחילה גרתי בקיוטו, ולאחר מכן עברתי לטוקיו ,שם למדתי יפנית ועבדתי בחברת הפקות לפרסומות וסרטים בינלאומיים. בהמשך עבדתי ברשת הטלויזיה היפנית .NHK www.hilabaroz.com
על הצלם: קובי דגן – צלם עצמאי ששהה ביפן באוקטובר .2009 מתמחה בעיקר בצילום גיאוגרפי וצילום פורטרטים. כיום נמצא בשליחות באורוגוואי שבדרום אמריקה. לאתר של קובי. www.kobbydagan.com 70
71
פוטוטבע מוציאה אתכם למסעות צילום בעולם בהדרכת הצלמים הטובים בארץ ומומחים למקום חוויה לבנה הטיול ללפלנד הוא חוויה יוצאת דופן .נחתנו בקור מקפיא ישירות לתוך כל הלבן היפה הזה ושבוע קסום ומלא בהרפתקאות החל .אין ספק שהנסיעה בחברת צלמים וחובבי צילום אפשרה ליצירתיות לזרום ,חדוות הצילום הורגשה במלואה והתוצאות היפות הן הוכחה לכך .תודה על חוויה שלא נשכח עוד הרבה מאד זמן . מיכל קדרי
חשיפה לצפון! בלפלנד נזכרתי בימים שהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה ולא היה הרבה מה לראות ,מלבד שלג – הרבה שלג אבל לפלנד הייתה יותר טובה אפילו מהנוסטלגיה.מעבר לארגון המצוין ,היה הקור ,שהוא חוויה מדהימה בפני עצמה (בשלב מסוים כמעט התפתינו להיכנס בלילה הבהיר להתחמם בחדר הקירור של המלון הסמוך ,שהיו בו רק 18-מעלות ,כשבחוץ היו )...31- והנופים עוצרי הנשימה היוו תענוג בכל יום. גנגי עזר
ממליץ בחום לבקר בקור! משהו שפשוט לא תוכלו לשכוח 7,ימים של חוויות מטורפות בקצה העולם!! 7ימים של קור לא רגיל!!! של רגעים בלתי נשכחים! של צילומים נדירים!! בקיצור רק שאתם שם אתם תוכלו להבין על מה אני מדבר ...לטוס עם קבוצת צילום מוכשרת במינה שכל רגע מתועד בתמונה ):ביערות המושלגים ,באופנועיי שלג,במזחלות הכלבים,במנפצת הקרח הגדולה! פשוט רגעים של פעם בחיים! תודה לגליץ בית הספר לצילום ולרועי בפרט ,לחברת אופקים ולמדריך התותח אמנון ):וכמובן לקבוצת הצלמים הנדירה הזו ): אמיר גרסיה
לפרטים נוספים: | info@phototeva.co.ilטל’ 077-4090280
www.phototeva.co.il
בחולות של ראשון סדרת צילומים מאת תומר יפרח
הצלם התיעודי תומר יפרח יצא לצלם שכונה מתוחמת במערב ראשון לציון שכל תושביה הם עובדים זרים שעובדים בישראל .כרגיל בכתבות של תומר התמונות כל כך מדויקות וברורות שלא צריך תוספת מיותרת של מלל בשביל לספר את כל הסיפור של השכונה הזאת. 74
75
77
76
79
78
81
80
83
82
צילום שקול
על איזון בצילום
מאת :שאול נשיץ
עינו של המתבונן מחפשת איזון .הוא מצפה למצוא מידה שווה של עניין בשני החצאים של התמונה .תמונה מאוזנת תעביר למתבונן תחושה הרמונית ,שלווה ו“שלמה“ .נקודת ההתייחסות הבסיסית של הצופה היא הגרביטציה ולכן הוא מחלק את התמונה לשני חצאים שווים משני צידיו של ציר אנכי העובר בדיוק באמצע הפריים .ציר החלוקה הוא אנכי ללא קשר לאוריינטציה של התמונה” ,עומדת“ או ”שוכבת“ ,מפני שהגרביטציה עובדת תמיד בציר שכיוונו למעלה-למטה. עינו של המתבונן מחפשת איזון .הוא מצפה למצוא מידה שווה של עניין בשני החצאים של התמונה .תמונה מאוזנת תעביר למתבונן תחושה הרמונית ,שלווה ו”שלמה” .נקודת ההתייחסות הבסיסית של הצופה היא הגרביטציה ולכן הוא מחלק את התמונה לשני חצאים שווים משני צידיו של ציר אנכי העובר בדיוק באמצע הפריים .ציר החלוקה הוא אנכי ללא קשר לאוריינטציה של התמונה“ ,עומדת” או “שוכבת” ,מפני שהגרביטציה עובדת תמיד בציר שכיוונו למעלה-למטה. רעיון האיזון החזותי משתמש בעקרונות המכאניקה הפיזיקלית :המתבונן מתייחס למושגים המוכרים לו מחיי היומיום גם בשעה שהוא בוחן תמונה .על מנת להדגים את הרעיון הבסיסי אשתמש בכלי פשוט ומוכר :המאזניים. הדגם הפשוט ביותר של איזון יתקבל אם נציב על כפות המאזניים שני עצמים שמשקלם זהה במרחקים שווים מהרגל המרכזית .זהו איזון סימטרי או סטאטי .באותה מידה נגיע לאיזון כזה אם נציב עצם בודד כך שמרכז הכובד שלו יימצא בדיוק מעל הרגל .הצלם ייתקל בסצנות סימטריות לעתים רחוקות ,בדרך כלל בסביבה מעשה ידי אדם .מרבית הצלמים נמנעים מתמונות בעלות איזון סטאטי באופן אינטואיטיבי .אלה תמונות שנושאות אופי פורמאלי מאד ,חסרות מתח ואינן מעניינות במיוחד .הן דורשות נושאים חזקים היוצרים במתבונן עניין רב על מנת להתגבר על השיממון שלהן .לדעתי רק פורטרטים ,ורק החזקים שבהם ,מתאימים לצורת הצגה כזאת.
כעת ,מה יקרה אם נרחיק את אחד העצמים מרגל המאזניים? הניסיון מלמד על כך שהוא יטה את המאזניים לכיוונו.
על מנת לאזן את השינוי נצטרך להוסיף משקל לצד השני .כאן אני מגיע לאחת התכונות הפחות אינטואיטיביות של קונספציית האיזון :ככל שעצם מרוחק יותר ממרכז הפריים כך משקלו גדל .במלים אחרות ,עצם גדול הסמוך למרכז הפריים יתאזן ע”י עצם קטן ממנו הנמצא בצד הנגדי של התמונה ומרוחק יותר ממרכז הפריים. חלוקת משקל כזאת בין שני חצאי התמונה מכונה איזון דינאמי .תמונות שמאוזנות באופן דינאמי הרבה יותר מעניינות לעיני המתבונן :הן מרמזות על עומק ועל תנועה אבל עדיין שומרות על הרמוניה פנימית. כפי שוודאי שיערתם ,גודלו של אובייקט הוא לא התכונה היחידה שקובעת את משקלו. נוספים לו עוד כמה גורמים:
שימוש בחדות למניפולציה של תשומת הלב .עין המתבונן נמשכת אל האזור החד ביותר בתמונה – היד הכותבת. רק לאחר שהוא מתרחק הוא מבין את הסיפור שבתמונה :שיעורי בית בחשבון. 84
85
מהותו של האובייקט לא כל האובייקטים המתוארים בתצלום מושכים את תשומת לבו של המתבונן באותה מידה :בעל חיים ימשוך יותר תשומת לב מעצם דומם ודמותו של אדם תמשוך יותר תשומת לב מבעל חיים .בפניו של אדם ,העיניים והפה ימשכו הרבה יותר תשומת לב מהאוזניים ומהאף .גם כפות ידיים אנושיות וטקסטים כתובים (ללא תלות ביכולתו של המתבונן לקרוא את הטקסט) מושכים תשומת לב רבה יותר מגודלם היחסי בתמונה .ניתן לייצג את עודף תשומת הלב באמצעות “הילות” שמקיפות את העצמים המעניינים יותר בתמונה .מבחינת הייצוג הקומפוזיציוני“ ,שטח תשומת הלב” של עצם יהיה תמיד שווה לשטח דמותו בתמונה או גדול ממנו .ההילות אינן סימטריות .למשל ,ההילה של אדם המצולם בפרופיל תימשך בכיוון מבטו למרחק גדול בהרבה מאשר מאחורי ראשו .כל עצם בעל משמעות שיחדור לתחום שטח תשומת הלב של עצם אחר יגרום לחוסר נוחות בעיני המתבונן .מכאן אולי נובע “חוק הקומפוזיציה” הפופולארי הקובע שיש להשאיר מרווחים בין עצמים משמעותיים לבין שולי התמונה. מידת הבהירות של האובייקט לאזור בהיר בתמונה יש משקל גדול יותר מאשר לאזור כהה השווה לו בגודלו .ככל שהאובייקט יהיה בהיר יותר כך יגדל משקלו .הצלם Ansel Adamsפיתח את שיטת ה zone system-לצרכים אחרים ,אך היא מתאימה גם לכימות המשקל הטונאלי .אדאמס חילק את הטווח שבין שחור לבין לבן לעשרה מקטעים .לשחור ניתן הערך 0 וללבן ניתן הערך .10דרגות האפור שבין שני אלה מקבלות ערכים שבין 1ל ,9-לפי דרגת הבהירות שלהן.
אם נניח שיש בידנו תצלום ובו רק שתי דרגות בהירות2 , ו ,8-מרבית המתבוננים יחושו בנוח ככל שיחס השטחים בין שני אזורי הבהירות יתקרב ל 80%-כהה (אפור מס’ )2ו 20%-בהיר (אפור מס’ .)8אפקט הבהירות דרמטי למדי והוא עלול לשנות לחלוטין את שיווי המשקל בין אובייקטים אם הם שונים באופן מהותי ברמת הבהירות שלהם .ההיבט הטונאלי של קונספציית האיזון מציע היסטוגרמה אידאלית שאיננה סימטרית ,כמקובל .למעשה היא נראית כך:
יתכן שזוהי הסיבה לכך שתמונות המשתמשות בהתפלגות low keyאטרקטיביות בעיני רוב המתבוננים יותר מתמונות . high key צבעו של האובייקט בדומה לבהירות ,גם לגוון של האובייקט יש השפעה ניכרת על משקלו .גוונים חמים ניחנים במשקל גדול יותר מגוונים קרים .תיאוריית הצבע של Johann Wolfgang von Goetheגורסת שמשקלם היחסי של הצבעים הוא כזה: סגול – ,3כחול – ,4ירוק – ,6אדום – ,6כתום – 8וצהוב – .9לצורך קבלת קומפוזיציה הרמונית יש להפוך את סדר 86
הערכים כשמחשבים את שטחם היחסי בתמונה .למשל, אם בתמונה נתונה הצבעים הדומיננטיים הם כחול וכתום, המתבונן ירגיש בנוח כאשר השטח הכחול יהיה כפול מהשטח הכתום .ערכים אלה נכונים כאשר הצבעים רוויים (“נקיים”) .מובן שצבעי ביניים וצבעים דהויים יקבלו ערכים הקרובים יותר ל .6-ככל שהגוון של אובייקט הוא בעל ערך משקלי גבוה יותר ,גם האובייקט עצמו ישקול יותר. מידת החדות של האובייקט ההתבוננות שלנו בסביבתנו נעשית באמצעות שני תהליכים :סריקה והתמקדות .בשלב הראשון של ההתבוננות ,הסריקה ,אנחנו מחפשים נקודות עניין שיש בהן אינפורמציה שימושית .לפיכך ,אזורים מפורטים בתמונה מושכים את תשומת ליבו של המתבונן יותר מאזורים מטושטשים ומשקלם הקומפוזיציוני גדל בהתאם. גם ההיכרות עם תצלומים תורמת לכך :כמעט בכולם נושא התמונה נראה חד וממוקד ,בעוד אזורים בתמונה שהם פחות חשובים בעיני הצלם עשויים להימצא מחוץ לעומק השדה. משתנים נוספים המשפיעים על המשקל משקלו של אובייקט הממוקם גבוה בתמונה יהיה גבוה מזה של אובייקט דומה לו בגודלו הממוקם סמוך לבסיס התמונה. בתמונות בלתי סימטריות ,משקלו של אובייקט יהיה גדול יותר אם יימצא בחציה השמאלי של התמונה מאשר אם יימצא בצידה הימני (נכון לקוראי טקסטים שכיוון הכתיבה שלהם מימין לשמאל .ההיפך יהיה נכון עבור דוברי אנגלית, למשל). אובייקטים בעלי צורה גיאומטרית פשוטה ישקלו יותר מאובייקטים בעלי גיאומטריה מורכבת (גשטאלט בפעולה). אובייקט מבודד ישקול יותר מאובייקט דומה שהוא אחד מרבים. כעת ,נבחן תמונה תיאורטית בה מתואר אדם כשהוא מתבונן בכיסא .האדם והכסא נמצאים באיזון על פי גודלם והמרחקים שלהם ממרכז הפריים .מצד שני ,האדם מושך הרבה יותר מתשומת לבו של המתבונן לעומת הכיסא (בגלל מהותם של שני הגופים) .האם הם אכן נמצאים באיזון? ודאי שלא .נוסיף עוד עניין :השטח שממלאת דמותו של האדם בפריים קטן מ”שטח תשומת הלב” שלו: יש לו “הילה” שממלאת שטח מסויים של הפריים ,בעיקר בכיוון מבטו“ .שטח תשומת הלב” של האדם שבתמונה קרוב יותר למרכז הפריים מדמותו הממשית ולכן (זוכרים את המאזניים?) משקלו הוויזואלי מופחת .אז אולי בכל זאת האדם והכסא נמצאים באיזון? ומה עם היחסים הטונאליים? לאזורים בהירים יש משקל גדול יותר מזה של אזורים כהים .נניח שהאדם לובש חולצה לבנה ושהכסאות עשויים עץ כהה .שיווי המשקל משתנה שוב .ומה לגבי היחסים הכרומטיים? הרי צבעים חמים שוקלים יותר מצבעים קרים .כעת נוסיף עוד כיסא שעומד בסמוך לכיסא הראשון .כאן נכנסים עקרונות הגשטאלט ושני הכיסאות מקבלים משקל חדש בתמונה ,שנובע מכך שהמתבונן מקבץ אותם בעיני רוחו .יתר על כן ,בתמונה נוצר משולש בעל מרכז כובד משלו ונוספים שלושה קווים שכל אחד מהם הוא וקטור בעל כוח וכיוון .קל? חישוב שיווי המשקל עוד הרבה יותר מסובך בפועל .עד עתה דיברנו על סצנה פשוטה שיש בה רק שניים או שלושה אובייקטים על רקע אחיד ,אבל רוב התמונות מורכבות הרבה יותר. הן כוללות רבדים על רבדים של אלמנטים ויזואליים (אובייקטים מסוגים שונים ,קווים ,אזורי צבע ,אורות וצללים ,אזורים חדים ומטושטשים ועוד). נראה שכל צלם זקוק למחשב לתוכו עליו להזין באופן סיסטמטי עשרות או מאות פרמטרים המתארים את
חוסר איזון .נושא התמונה מוחלש באמצעות הצבתו סמוך למרכז הפריים ומוסתר באזור בעל קונטרסט נמוך .המתבונן “יגלה” אותו רק בסוף תהליך הסריקה של התמונה ויאלץ לבחון את התמונה מחדש על מנת להבין את הסיטואציה המתוארת בה. 87
הסצנה על מנת להרכיב קומפוזיציה שתפיק תמונה מאוזנת. מייאש למדי. העניין הוא שכל צלם כבר מצויד במחשב כזה ,שעורך את כל החישובים המסובכים בחלקיק שניה (למעשה המוח ניגש לבעיות כאלה באמצעות לוגיקה של איטרציות -ניסוי וטעיה ,ולא בדומה למחשבים שמנסים לפתור את מערכת המשוואות המורכבת) .נכון ,המחשבים של חלקנו מותאמים לעיבוד מידע ויזואלי פחות ממחשבים של אחרים ,אבל למוח יש יתרון גדול על כל מכונת חישוב :הוא לומד .הלימוד הזה איטי ,לפעמים מתסכל ,ודורש אימון .אין כאן קיצורי דרך .אי אפשר לפשט את הסבך לכדי כמה כללי אצבע פשוטים .מי שמשתמש תמיד ב”חוק השלישים” וב”חוקי הקומפוזיציה” האחרים ייצור תמונות לא רעות שיתחבבו על שוחרי “חוקים” כמותו .מצד שני הוא מונע מעצמו את תהליך הלימוד או לפחות מאיט אותו מאד .הנקודה כאן ברורה: מוטב לתת לאינטואיציה לעבוד ולחשוב מעט פחות בזמן הצילום .או כפי שאמר “ :Henry Cartier-Bressonאני חושב לפני הצילום ואחריו .לעולם לא במהלכו”. הגענו למסקנה שהאיזון במרבית התמונות כל כך מסובך עד שעדיף לו לצלם להזניח את החישובים ולהשאיר את הקומפוזיציה לאינטואיציה .אמרנו שתמונות מאוזנות מצטיינות בהרמוניה פנימית ומשרות תחושת רוגע על המתבונן ,אבל האם הרמוניה כזאת בכלל רצויה? גישה אחת גורסת שעל הצלם לעשות הכל על מנת לרצות את המתבונן ,כלומר “להאכיל אותו בכפית” .תמונות מאוזנות נעימות לעין ורוב המתבוננים צופים בהן ומתמוגגים .הצרה היא שאת ההרמוניה מלווה תמיד סטאטיות מסוימת. תמונות כאלה חסרות כיוון והתנועה בהן ,אם יש כזאת, מרוככת וחלשה .גישה אחרת גורסת שיש להשאיר חלק מהעבודה למתבונן :תמונות שבהן קיים מתח בלתי פתור הן מטבען קשות יותר לצפיה .במבט ראשון חסר בהן משהו .צד אחד של התמונה ימשוך את תשומת לבו של המתבונן והוא יחפש “משהו לנעוץ בו את הציפורניים” בצד הנגדי .החיפוש הזה אקטיבי :חוסר האיזון יגרום למתבונן למקד את תשומת ליבו באזור המשלים .צלם טוב ידאג למקם אלמנט משמעותי נסתר דווקא באזור הריק הזה. המתבונן ,לתפיסתי ,יעדיף תמיד להיות פסיבי .הוא מצפה למצוא בתמונה מוצר מוגמר ,לעוס בדיוק במידה המתאימה. לדעתי מתפקידו של האמן (יהיה צלם ,פסל ,מחזאי או מלחין – זה לא משנה) להקשות עליו ,לערער את יציבותו ולגרות אותו למחשבה .מתח בלתי מאוזן גורם למתבונן חוסר נוחות שהוא מנסה לפתור .הוא הופך להיות מעורב יותר בתמונה ,אקטיבי יותר .בסופו של דבר ההתבוננות הפעילה הזאת תתגמל אותו והוא יחוש מסופק יותר .מובן שחלק מהמתבוננים יסרבו להתמודד עם הבעיה ויעברו הלאה ,אבל הם לא אלה שלמענם אנחנו לומדים ומנסים להתקדם ,נכון?
הנעליים מהוות אלמנט גרפי חזק שמושך מיד את תשומת הלב של המתבונן בזכות השטח הגדול שהן ממלאות בפריים והחדות בה הן מצוירות .חוסר הסימטריה הקל בתמונה יוצר חוסר איזון שגורם למתבונן לחפש “משהו מעניין” בפינה השמאלית העליונה ,שם ממוקם נושא התמונה. 88
עקרונות התפיסה החזותית שהוצגו כאן -עובדים .אין בכך ספק .הצרה היא שבדרך כלל אי אפשר ליישם אותם ,לפחות לא בעת ובעונה אחת .אין חוקים קשיחים והכל מתנקז בסופו של דבר לראיה הצילומית ,לדרכים בהן הצלם מתבונן בסביבתו ולברירות שלו בעת החשיפה .זאת לא תשובה מספיקה :אם הכל בעיני הצלם ובעיני המתבונן אז מדוע יש תמונות הנחשבות טובות מאחרות בעיני רוב המתבוננים? התשובה לכך נעוצה בזהות האינטרסים שבין הצלם והמתבונן .שניהם מגיבים לאותם סוגים של גרויים חזותיים, שניהם על פי רוב בעלי רקע תרבותי לא שונה מאוד ושניהם מעריכים תצלומים ,ויצירות אמנות אחרות ,בהתאם לאמות 89
מידה דומות .ההבדל בין תמונה טובה לתמונה טובה פחות נובע מהתשובות לשלוש שאלות בסיסיות ,ואלה הן (לפי סדר החשיבות שלהן): באיזו מידה המתבונן נקשר רגשית ו/או אינטלקטואלית לתוכן התמונה? באיזו מידה האמצעים הצורניים הבאים לידי ביטוי בתמונה מתאימים לאופן ההתבוננות הפסיבי של המתבונן? באיזו מידה תוכן התמונה נתמך באמצעים הצורניים האלה? לדעתי השאלה הראשונה -שאלת התוכן – היא המפתח. הערך המוסף של תמונה ,זה שמעלה אותה לדרגת אמנות, נובע מהמסר התוכני שלה :מה מצולם בה? מה הקשרים בין האובייקטים העיקריים המוצגים בה? האם יש בה אמירה אישית או אוניברסלית שהמתבונן יכול להבין? האם הוא מזדהה עם האמירה הזאת? האם היא מטרידה את מנוחתו? וכן הלאה. השאלה הבאה מתייחסת למכלול הצורני של התמונה: ההרכב הטונאלי ,הצבעים ,המרקמים ,הפרספקטיבה. הקומפוזיציה בכללותה :האם התמונה נעימה לעין? איזו אווירה היא מעבירה? האם יש בה הרמוניה פנימית? אולי התנגשות וסכסוך בין אלמנטים חזותיים שונים? המאפיינים הצורניים של התמונה לא פונים אל השכל ,אלא אל רמת מודעות נמוכה יותר -אל העין ,שיש לה העדפות משלה. השאלה השלישית מתייחסת לגישור בין שתי רמות התודעה של המתבונן :עד כמה הקומפוזיציה מסייעת – או מפריעה – למתבונן להבין את התמונה? עד כמה היא מחזקת – או סותרת – את האמירה שלה? כאן עולים על הפרק מושגים ערטילאיים יותר כמו אווירה ,מקוריות, יצירתיות ,דעתנות ,סנטימנטליות וקיטש. יש לשים את הקומפוזיציה במקומה הראוי .נכון שהיא מהווה נושא מרתק .נכון שהבנת ההשפעה של המרכיבים החזותיים בתמונה על תחושותיו של המתבונן נותנת בידיו של הצלם אוסף של כלים חזקים ,אבל הכלים האלה מתייחסים רק להיבטים הצורניים של התמונה ולכן אין להפריז בחשיבותם. לדעתי הכשרון של צלם -של אמן -בא לידי ביטוי קודם כל ברגישותו וביכולת הביטוי שלו .הוא קולט אותות שחומקים מעיניהם של אחרים ומגלה אותם לעולם באמצעות היצירה שלו. כאן עולה בי האסוציאציה לשירו של יהודה עמיחי ,ואיתו נסיים:
משלושה או ארבעה בחדר משלושה או ארבעה בחדר תמיד אחד עומד ליד החלון. מוכרח לראות את העוול בין קוצים ואת השרפות בגבעה. וכיצד אנשים שיצאו שלמים מוחזרים בערב כמטבעות עודף לביתם. משלושה או ארבעה בחדר תמיד אחד עומד ליד החלון. שערו האפל מעל למחשבותיו. מאחוריו המילים. ולפניו הקולות הנודדים בלי תרמיל, לבבות בלי צידה ,נבואות בלי מים ואבנים גדולות שהושבו ונשארו סגורים כמכתבים שאין להם כתובת ואין מקבל. 90
תאורת ה( chiaroscuro-הארה חזקה של חלק מהנושא בתמונת )low keyמשרה על המתבונן תחושה הרמונית, אבל התמונה איננה “מושלמת” .האבסטרקציה דורשת ממנו לתרום את חלקו להבנת הסיטואציה המתוארת בה והוא משתהה מול התצלום למשך זמן רב.
91
צלם חימום גיא פריבס
92
על צילום בהופעות
צילום הופעות הינו אחד מתחומי הצילום המאתגרים ביותר ,שכן בצילום מסוג זה ,להבדיל מצילומים מבוימים ,אין לנו שליטה כמעט על אף פרמטר בתמונה .אנחנו לא מסוגלים לביים את האובייקט המצולם ,אנחנו לא שולטים בתאורה -שלרוב משתנה ללא הרף ,אין לנו גישה לכל זווית שהיינו רוצים לצלם ממנה ,ישנם אנשים אחרים מסביבנו ששילמו על ההופעה ובאו ליהנות ולא אכפת להם שהם נכנסים לנו לתוך הפריים והרבה פעמים אנחנו גם מוגבלים לזמן מסוים בו ניתן לצלם .נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? צילום הופעות הוא אמנם לא קל ואינטואיטיבי ,אבל הוא גם הרבה פחות קשה ממה שרוב האנשים עשויים לחשוב ,ואני מאמין שבסוף הכתבה הזאת ,אתם תופתעו לגלות שזה יותר קל ממה שנדמה לכם.
93
אז איך מתחילים? בתור התחלה נרצה לשפר את תנאי הפתיחה האובייקטיביים שלנו ,ולכן אמליץ להיכנס להופעות במקומות אינטימיים יחסית בהם תוכלו להגיע כמעט לכל זווית צילום שתרצו .אם יש לכם להקה שאתם מכירים באופן אישי ,תהיה זו הבחירה הטבעית .ההופעה הראשונה שצילמתי הייתה בסוף ,2007עם מצלמת Canon 350D ועדשת קיט 18-55מ”מ .צילמתי להקה בשם ,The Carsittersאותה מכיר באופן אישי ,והרבה מהניסיון שצברתי אני חב לה. ציוד -זאת לא המצלמה שחשובה אלא האדם שמאחוריה. בין אם אתם מסכימים עם הכותרת או שהיא לא עשתה עליכם רושם ,אי אפשר להתעלם מהעובדה שלסוג הציוד שאתם משתמשים בו יש השפעה על התוצאה הסופית ,ובצילומי הופעות ישנם כמה פרמטרים שכדאי לכם לשים אליהם לב: בשל התאורה העמומה נעדיף בהופעות להשתמש בעדשות עם צמצם פתוח ( )1.4 ,1.8 ,2.8ובמצלמות עם סנסורים שמאפשרים לנו צילום ב ISO -גבוה וללא רעשים. בהופעות דינמיות כמו אלו של להקות רוק נצטרך להשתמש במהירויות תריס גבוהות יחסית על מנת להקפיא תנועה של מתופף משתולל או סולן מקפץ .ברגעים כאלו תעריכו מאוד שיש בידיכם מצלמה טובה ,איכותית ומהירה. 94
95
אבל אל תתאכזבו גם אם הציוד שלכם לא מושלם. מרבית התמונות שלי בהופעות צולמו עם Canon 350Dשמבחינת צילום ב ISO -גבוה היא מאוד רועשת ולא מאפשרת צילום מעל ,ISO 1600ולא הייתה ברשותי עדשת זום מהירה. צלמו ב ISO -גבוה ,גם אם התמונה רועשת .לדעתי, עדיף לצלם תמונה שיש בה רעש ולהפחית את הרעשים אחר כך בתוכנת עריכה כגון Lightroom 3או אפילו להישאר עם תמונה מגורענת – מאשר להפיק תמונה נקייה מרעשים אך מטושטשת ,וזאת מפני שנאלצתם לפצות על ה ISO-הנמוך בזמן חשיפה ארוך מדי. חשיפה נכונה אחד הקשיים הראשונים שניתקל בהם בצילום הופעות הוא מדידת אור ובחירת החשיפה הנכונה. בהופעות כדאי שנמדוד אור בצורה נקודתית מהמקום שלפיו נרצה לחשוף .ברוב ההופעות ישנם מספר סטים של תאורות שחוזרות על עצמן, ולכן מומלץ לזכור את הפרמטרים המתאימים לתאורות השונות .כך ,ברגע שיהיה ,לדוגמה, ספוט על פני הזמר -נדע מיד מה הפרמטרים המתאימים .מומלץ להסתכל בהיסטוגרמה ולבדוק על הצג נקודות שרופות ולוודא שלא נשרפו פרטים במקומות חשובים .אחד הדברים המתסכלים זה לחזור הביתה עם תמונה שנראית לנו טובה ,ואז לגלות שהפנים מוארות מדי ויש אזורים שאין בהם פרטים בכלל .בגלל הקושי במציאת החשיפה אמליץ לצלם ב raw-כדי שנוכל אח”כ לתקן את החשיפה במקרה הצורך :לשחזר פיקסלים שקצת נשרפו או להבדיל ,צולמו בתת חשיפה ונוכל לנסות ולהבהיר אותם בשלב העריכה. 96
97
להשתמש בפלאש? בטח כולכם מכירים את הסיטואציה הבאה :אתם בהופעה ,כמה עשרות מטרים מהבמה ,ומסביבכם מלא פלאשים של מצלמות מאנשים שמנסים לצלם את ההופעה . צר לי לשחוט פרה קדושה ,אבל לפלאש שלכם אין שום השפעה על התאורה שמאירה את האמן המופיע .במקרה הטוב הפלאש לא ישפיע ,ובמקרה הרע הוא יאיר את עשן הסיגריות מסביבכם או את הקרחת של מי שנמצא לפניכם. בעיה נוספת היא שכאשר אנחנו מצלמים אם המצלמה על מצבים אוטומטיים או חצי אוטומטיים ,המצלמה לא יודעת שמה שמעניין אותנו נמצא רחוק כל כך ולא מושפע מהפלאש, ולכן היא תחליט להכניס פחות אור -וכך נקבל במה חשוכה. 98
לכן ,אם אתם רחוקים מהבמה - אל תשתמשו בפלאש. אם אתם קרובים לבמה ותצלמו עם פלאש ,האמן אמנם יהיה מואר -אבל כל הרקע יהיה חשוך וכך תאבדו את כל האווירה .מה הפתרון? מדדו אור לפי הסביבה עד שתגיעו לחשיפה מתאימה מבחינת האווירה שתרצו .לאחר מכן תוסיפו את הפלאש .בשיטה הזאת תקבלו את התאורה הסביבתית שתעביר את האווירה שהייתה במקום, ואלו הפלאש יאיר את האמן ויקפיא את התנועה שלו .כך ,למרות שאתם תשתמשו בחשיפה איטית יחסית ,האובייקט שלכם לא יצא מרוח מפני שאור הפלאש יקפיא אותו. כמובן שניתן “להקפיץ” את הפלאש ולהימנע מהבזק ישיר אשר ישטיח את פני המצולם שלנו 99
ועלול לגרום לעיניים אדומות -בדיוק כמו בכל סיטואציה אחרת של צילום עם פלאש .אם אין לנו תיקרה נמוכה מספיק או שהיא לא לבנה ,כמו שקורה לרוב בהופעות ,ניתן להקפיץ את הפלאש באמצעות כרטיס לבן או לרכך אותו ע”י שימוש באביזרים נוספים. ישנה אופציה נוספת לשימוש בפלאש שתאפשר לכם להפיק תוצאות מיוחדות ,אך היא מסורבלת יותר ,במקרים בהם יש לכם גישה לבמה -אתם יכולים לשים מראש פלאשים על הבמה אשר יופעלו מרחוק באמצעות משדרים ,וכך יתקבלו תמונות פחות שגרתיות. העשן יכול להיות חבר טוב שלנו או אויב - כאשר אנו מצלמים עם פלאש ,אם העשן זורם לפני האמן -האור יאיר בעיקר את העשן ולא את האמן. במצבים כאלו נימנע מצילום עם פלאש .לעומת זאת עשן מאחורי המצולם מוסיף דרמה לתמונה. לחכות לספוט כאשר חשוך מדי ,כשאנו רחוקים מהבמה ולא יכולים להשתמש בפלאש ,נמתין עד אשר הספוט, אותו פנס צר ,ממוקד וחזק יאיר על האובייקט שלכם .תתפלאו לגלות שדווקא אותן תמונות חשוכות עם ספוט שמאיר רק את המצולם ,לעיתים טובות יותר מתמונות מוארות לחלוטין. כדאי לזכור :שכשאנו מצלמים הופעה אנחנו לא מצלמים צילום תיעודי נטו ,שבו היה חשוב לנו שיראו את כל הבמה כמו שהיא ,אלא יותר צילום 100
101
שמטרתו להעביר אווירה מסוימת בהופעה, והתאורה היא האמצעי העיקרי בכדי להעביר זאת. במופעים ,לעיתים נדירות תזכו לאור שמפיק תאורה קבועה על הבמה .תאורה קבועה אולי תקל עליכם את הצילום ,אבל גם תפיק תמונות משעממות ושגרתיות יותר. צלליות כפתרון מאולץ אל תתעלמו מהאילוצים .בשימוש במצלמות קומפקטיות תגלו הרבה פעמים שיש לכם בעיה להציג את המצולם מואר ,זאת בגלל תנאי התאורה המאתגרים את מרבית ההופעות. אחד מהפתרונות המומלצים הוא צילום צלליות. נעדיף לבחור צלליות ברורות כדי שהצופה יוכל, מבלי לראות את הנושא מואר ,להבין מה צילמנו. תמונה כזו נצלם כאשר אין אור על המצולם והאורות היחידים המאירים את הבמה הינם האורות שמאחורי האומן/ים. בצורה כזו נוכל ,באמצעות מצלמה פשוטה ,להוציא תמונות מיוחדות .שימו לב שאם לא נגדיר למצלמה שזה מה שאנחנו רוצים ,היא תבחר לנו חשיפה ארוכה או פלאש כדי להאיר את הבמה .נצטרך להעביר את המצלמה במצב ידני. נעשה זאת ע”י הגדרה של פיצוי חשיפה שלילי ( )EVלמי שמצלם במצבים החצי אוטומטיים ,או למי שמעדיף לצלם בצורה ידנית לחלוטין פשוט 102
103
להגביר את מהירות התריס או לסגור את הצמצם עד שהדמות תהיה חשוכה לחלוטין. בשביל לייצר צלליות נמדוד אור מהתאורה על הבמה ,ואז נצלם עם הפרמטרים שיתקבלו. האור ייראה כמו שצריך אך הדמות תצא חשוכה לחלוטין .במצבים אלו למצלמה יהיה קשה להתמקד ,לכן או שנתמקד על הדמות כאשר יש אור ונקבע את הפוקוס -או שנצלם בעזרת מיקוד ידני. צבע הצבע השולט בהופעות רבות הוא אדום .תאורנים אוהבים את התאורה הצבעונית הזאת ולרוב, צלמים שונאים אותה .צריכים להיזהר מפני “שריפת” הצבע האדום ,מפני שאז לא יישמרו נתונים באותם אזורים .עדיף לצלם קצת בתת חשיפה ב raw-ואז להבהיר כדי לא לאבד את הפרטים באזורים הללו. דרך נוספת להתמודד עם האדמת היא להתיידד עם איש התאורה ולבקש ממנו תאורה מסוימת – תתפלאו ,זה עובד .אם ניסיתם את שתי השיטות הנ”ל ומצאתם את עצמכם בבית מול המחשב עם תמונה כזאת ,פעמים רבות המרה לשחור לבן תוכל להציל את התמונה. קומפוזיציה עד כה דיברנו רק על שיטות טכניות לצלם בהופעות אך אסור לשכוח להתייחס גם לקומפוזיציה (בניית התמונה) שלנו .גם בהופעות, לא מספיק שהתמונה תהיה מושלמת מבחינה 104
105
חדש!!! D-Lite-it הפלאש שכבש את ישראל
מראה חדש וחזק יותר מקלטים פנימיים בפנסים משדר EL-SKYPORTמצורף מערכת אוורור אוטומטית שליטה על הModeling Lamp- הסט כולל: 2פנסי 400W D-LITE-IT משדר EL-SKYPORT ECO רפלקטור 16ס"מ 90מעלות 2סטנדים 235ס"מ 88 -ס"מ כבל סינק מכסה מגן 2אוהלי ריכוך 66ס"מ 66 xס"מ תיק עבור הפנסים תיק לשני סטנדים מדריך DVD
טכנית ,צריך גם סיפור ובנייה נכונה של הפריים. לעיתים תמונה צפופה שרואים בה רק חלק מהגיטרה תתאים ולפעמים תרצו תמונה רחבה שתתפוס את כל הלהקה יחדיו .הכול תלוי בטעם האמנותי שלכם ובאילוצי הציוד. בצילום הופעות אין חוקים ,ובכול הופעה תצטרכו לראות את התאורה ולפיה להחליט איך תבחרו לצלם ולהציג את אותה להקה .לסיכום ,צילום הופעות הוא לא מטלה קלה ,אבל עם מעט אימון - אפשר להגיע לתוצאות יפות .בהצלחה! 106
ובנוסף מתנה! מטרייה כסופה 83ס"מ
היבואן איי.בי.אס אלטמן שירותי ברודקאסט בע"מ .לעידכונים ומבצעים היכנסו לאתר החדש
הברזל 24א .רמת החייל תל אביב 69710טל 03-7682000 .פקסwww.absphoto.co.il 03-6486236 .
107
כתב וצילם :יגאל גיאת
סתיוירטואלי
ערב חם ודביק ,בסופו של קיץ ,בדירה קטנה בעלת מזגן שמסוגל לאוויר חם בלבד ,חיכיתי לסתיו ,ושיגיע כבר החורף ,העונה שבה אני באמת מרגיש טבעי יותר ,טוב יותר. חשבתי בינתיים ,בהיעדר מזגן וגופי קירור אחרים ,על האפשרויות המוגבלות העומדות לרשותי בדירה לקירור האווירה ,אם לא ממש אז לפחות באופן דמיוני ,והחלטתי, עם כל אהבתי לפוטושופ ,שהרי יכול לעזור לי בקלות ובמהירות ,לנסות וליצור פריימים נטולי מניפולציות פוטושופיות ,שבהם אצור לי בחום הזה סתיו פרטי משלי. אבל כסמל לוירטואליות של הצילומים האלו ,פוטושופ בכל זאת פתוח על המסך ,מהווה את הרקע למניפולציה 108
שאני מייצר על המציאות ,במקום ליצור מניפולציה על הצילום. לקחתי עלים מטורונטו ,מסתיו בלתי נשכח שהיה לי בקנדה ,איפשהו באוקטובר ,2003שיושבים להם בין דפי האלבום כבר שנים. טענתי על הצג תמונת עלים שצילמתי באותו הסתיו, והדבקתי את העלים האמיתיים למסך ,חוץ מעלה אחד שהחלטתי לזרוק באוויר שתי שניות לפני הצילום. שיקפצו אלי מהווירטואלי ,סתיו פרטי משלי. אבל קריר בסתיו ,אז זרקתי על עצמי סוודר וצעיף, והחלטתי שאם כבר ,אז ספל קפה חם ישלים את האווירה .לטפל בחום -עם עוד חום. 109
ניגש למטבח ,מכין קפה ,והשכן שלי שמשכיר לי את הדירה ,בדיוק עולה לביתו במדרגות בחוץ ,עם חולצה ומכנסיים קצרצרים ,בהתאם למזג האוויר הנוכחי .הוא רואה אותי מהחלון ,עם הצעיף והסוודר עלי ,בוחש בחשק ספל משקה חם ,והוא אומר לי בהשתאות“ ,מה, התקררת?” ואני מגמגם לעברו בתגובה מתחמקת ולא מחייבת“ ...המממ”... “תרגיש טוב” ,הוא אמר ,ונכנס לביתו ,מניד ראשו מצד לצד... לוקח את הקפה ,מצלם כמה ניסיונות ,כשבכל ניסיון אני זורק את העלה הסורר באוויר ,עד שהוא נתפס היכן שרציתי אותו ,בערך ,שייפול החוצה אלי לעולם האמיתי ,מתוך הצילום שבתוך המחשב. הרגשתי טוב. יומיים אח”כ ,עליתי על האוטובוס בדרך חזרה מהעבודה ,נזכרתי בכל אווירת הסתיו הזו שהתענגתי עליה ,ועדיין חום כבד בחוץ .אז תפס אותי הדחף להמשיך את הצילום הראשון בסדרה בצילום אחד נוסף ודי. לאחר העדינות של השלכת ,חשבתי על אלמנט שיהווה את הפתיחה הרשמית של חילופי העונות -סערת ברקים. מתרווח לי במושב האוטובוס ,שותה אייס קפה ,מכוון 110
את הנגן שלי על ,Prince - Purple Rainומקבל על עצמי את ההחלטה שמסך המחשב שלי חייב לדלוף היום מגשם ,מהווירטואלי אל הריאלי ,רק שאם אני רוצה לשמור על הקו של הסדרה הזו ,עלי לערבב אשליה ומציאות ,ללא השתלות פוטושופ ,כדי להצטנן עם הפריימים האלו עד כמה שניתן בנוכחות המצלמה... אז אני חמוש אמנם בקונספט לגבי התוצאה הסופית הרצויה ,אבל איך אגרום למסך מחשב לדלוף מגשם ברציפות ,בזמן אמת ,וזאת בצילום עצמי? נתקעתי קצת על המחשבה הזו תוך כדי נסיעה .ממשיך לשאוב את האייס קפה דרך הקשית ,ולפתע זה מכה בי ,בדיוק כשפרינס משתנק לו בצעקותHoney, I Know, I Know, I : ””…Know קשית! מגיע הביתה ,הולך לארון המטבח ,מוציא חבילת קשיות שתייה ,ומתחיל לחבר מערכת של 23קשיות בדבק סלוטייפ ,עם הסתעפויות ,קשית אחת הופכת לשתיים, והשתיים בהמשך מתפצלות ,וכך מצמיד אותן אל גב המסך ,ומשם בקימור אל מתחת לשולחן המחשב ,עד אלי ,ליד מגרת המקלדת ,פתח יחיד של קשית. לוקח מזרק גדול ,ממלא בו מים ,סותם את הקשית עם מסטיק ,שלא יברחו המים ,ומתחיל להזריק דרך המסטיק ,פעם אחר פעם ,להחליף את האוויר שבקשיות במים.
ממקם קעריות ,טוען על הצג צילום ברקים ישן שצילמתי ,מכוון את המצלמה ,ומשתדל לארגן על פניי הבעה של אחד שלא מודע ליד שמאל שלו שמשחררת את המים שבמזרק אל תוך הקשית ,ליצירת הדליפה. החום הכבד לא נגמר גם יום לאחר מכן ,אז החלטתי להמשיך את הסדרה ,עם אלמנטים סתוויים וחורפיים, כמחאה שקטה שלי על אובדן הסתיו שלא הורגש. לפריים השלישי בסדרה כבר נדרשה ממני קצת הכנה. בשני הצילומים הקודמים טענתי על צג המחשב צילומים שכבר צילמתי קודם לכן ,והם פשוט היו לי במלאי ,אבל כשניגשתי לאלמנט השלישי בסדרה -רוח, נתקלתי בבעיונת ...רוח היא לא דבר ויזואלי כל-כך ,בטח לא כמו עלים וברקים .את העלים והברקים רואים ,אבל את הרוח לא ,אלא רק את התוצאות שלה .למעשה, הרוח נראית בבירור רק בתור סופה ,ואיזו סופה תתאים יותר מטורנדו ,או טייפון ,רק שאני לא זכיתי עדיין לצלם בעצמי טורנדו ,ולא התאים לי לשבור רצף ולהשתמש בצילום טורנדו של מישהו אחר מאיזה אתר סטוק שזמין להורדה מהאינטרנט. אז החלטתי ,למרות השוליות היחסית שבעניין ,ליצור לעצמי טורנדו ,או במקרה הזה -טייפון ,אבל עדיין על פי הקו המנחה של הסדרה ,ללא השתלות פוטושופ... שוב בעיה...
לקחתי כוס מים ,כניסיון ,התחלתי לערבב בשיא המהירות ,וכלום ,המערבולת הייתה בקושי בעומק של שני סנטימטרים לחלקיק שנייה... קצת בתסכול ,ישבתי במטבח ,שלוליות מים על השולחן מהניסיונות הכושלים ,ואז עיניי נחו על הבלנדר! קא-צ’ינג! מים לתוך קנקן הבלנדר עד הסוף ,מיקום הבלנדר על אדן החלון ,כדי לתפוס דרכו את השמים הנהדרים שהיו לפנות ערב ,וגם אם בגלל הקנקן העגול והמים עצמם יתקבל עיוות של העננים ,לא נורא ,זו בכל זאת רק תמונת רקע לצילום הכולל. ממקם את המצלמה ,מפעיל את הבלנדר ,ובשנייה שאני מכבה את הבלנדר ,מצלם את הטייפון הביתי הזה במהירות ,לפני שהשכן יעבור שוב ויראה אותי עוד פעם בשיאו של גל חום ,חמוש בסוודר וצעיף ,עושה לעצמי מילק-שייק ,או ווטר-שייק ,עם בלנדר בחלון לאור שקיעה וימצא לעצמו כנראה שוכר חדש. טוען את הצילום של המיני-טייפון כרקע לשולחן העבודה ,מפזר את האייקונים השונים ,חלקם במריחה קלה .בנוסף ,לוקח את המצלמה ,מצלם מקרוב את כפתור ה”התחל” ,את “המחשב שלי”“ ,המסמכים שלי”, ורץ לחנות הצילום ליד הדירה להדפיס אותם. איציק מחנות הצילום רואה את התמונה שעליו להדפיס על נייר צילום ,אייקונים של מחשב ...ומסתכל עלי 111
6שעות בין השיחים בג‘ונגל 30שניות בלי לנשום
תמונה אחת מושלמת
* בכפוף לאישור מה“ט ** לחיילים משוחררים לפני נהלי מה“ט לשנה א-ב
המסע שלך ממשיך
ברחמים שמוסווים ע”י עוד סיגריה שהוא מדליק לעצמו, למרות שהרגע הוא סיים אחת .אני נמנע מקשר עין ועושה עצמי מתעניין באלבומים שבמדף ,עד שתצא התמונה. לוקח את התמונה ,רץ חזרה הביתה ,גוזר את הסמלים השונים ,ממקם אותם בפריים ,דבוקים לקיסמי שיניים שתקועים בכל מיני מקומות בשולי הפריים. לוקח כמה דפי נייר לבנים ,משהו סמלי ל”מסמכים שלי”, מפעיל טיימר ,ושנייה לפני הצילום זורק אותם אל על ומתקמפז במאמצים שלא לעוף מהרוח שמשתוללת כאן. חששתי מביצוע האלמנט האחרון ,אש ,ודחיתי אותו לסוף .גם מפני שהוא לא אלמנט של מזג אויר חורפי, אלא יותר עניין של אווירת חורף ,חימום ,אח ...אבל דחיתי בעיקר למקרה שאצליח להתחרט מלבצע אותו ,כי למען האמת ,לא היה לי מושג איך לגרום לאש אמיתית לקפוץ אלי מהמסך ללא מעורבות פוטושופ. חשבתי בתחילה לשים חומר דליק על מחבת או משטח כלשהו ,ולמקם אותו מתחת למסך ואז להדליק ,אבל מסתבר שמאיץ הבעירה שהיה לי בדירה עובד רק על עצים ,פחמים ...ולהבעיר פחמים בתוך דירת מרתף ,היה מדביק את הריח בכל דבר לשבועיים ,אפילו על השיער שאין לי .אז המאיץ הזה נפסל על הסף. האלכוהול נגמר לי בדירה ,גם הסטרילי ,אז בחוסר ברירה 112
פניתי למפלט המדליק האחרון -מטהר אויר ריחני ,על בסיס גז (שימו לב ילדים :באמת שלא מומלץ לנסות את זה בבית ,או במקום אחר.)... מיקמתי נר דולק בעמדה נמוכה יותר מהשולחן ,שלא ייקלט בפריים ,כי אני הרי רוצה שהכיוון יהיה הפוך מהכיוון האמיתי שממנו אני מבצע ,כך שיראה כאילו האש קופצת החוצה מהמסך. ממקם את המצלמה ,טוען על הצג צילום של גחלים מאיזה ל”ג בעומר נשכח ,מחשב את העמדה שלי ,שקצת לא נוחה הפעם ,כי משיקולי הגנה למה שמו והתאומים, אני לא יושב ,אלא רוכן מאחורי הכסא שעליו נמצא הנר, כך שאם משהו ישתבש עם המיכל ,לפחות הכסא יספוג את ההדף ,ותישאר יד שמאל לספר את הסיפור. מפעיל את הטיימר במצלמה ,וברגע האמת אני עוצם את עיני ,ומתמסר בחיוך ובשלווה לפוטנציאל הטמון בפיצוץ מקומי ,ושולח מתז קצרצר של גז מהספריי אל הנר, בכיוון אלכסוני למסך. וזהו ,בעצם .את הכדור הכחול קיבלתי מבחינתי בתור בונוס .לא בניתי עליו ,ולמען האמת לא ידעתי אפילו שהוא קיים ,כי הכל קורה כל-כך מהר .ואני אומר “בונוס”, כי הדבר הראשון שחשבתי לי כשראיתי את הצילום ,זה כאילו שהכדור הכחול הוא קצה שובל ש”פרץ” מהמסך, ומאחוריו דוהרת האש לכיווני ,לחמם אותי בסתיו ווירטואלי.
במסלול לצילום ומדיה דיגיטאלית במכללה הטכנולוגית בתל-חי המכללה הטכנולוגית תל-חי גאה להציג את המסלול לצילום ומדיה דיגיטאלית .אנו בתל-חי מלמדים צלמים ,אמנים ויוצרים להציג אמירה אישית בכל פריים .בוא להביע את עצמך בדרך שגם אלף מילים לא יוכלו. לבחירתך מגוון מסלולים נוספים במכללה הטכנולוגית: מסלול משולב לבניין ואדריכלות למועמדים נבחרים ובעלי נתונים מתאימים יתאפשר לבחור במסלול המשולב לתואר כפול תוך 3.5שנים. החטיבה לתקשורת קולנוע וטלוויזיה הדמיה ואנימציה חדש! צילום ומדיה דיגיטלית* החטיבה לתכנון ועיצוב אדריכלות ועיצוב פנים הנדסה אזרחית (בניין) אדריכלות נוף מגמה משולבת לבניין ואדריכלות החטיבה למדעים תעשיה וניהול מכונות–מערכות ייצור מכניות מכונאות רכב–מערכות מתקדמות תוכנה-תקשורת ואינטרנט אלקטרוניקה חשמל כימיה מזון ביוטכנולוגיה פרה-וטרינריה המכינה הקדם טכנולוגית מתמטיקה אנגלית הבעה עברית מיומנות למידה פיזיקה המכללה האקדמית לימודי ערב תעשייה וניהול חשמל הנדסה אזרחית (בניין) אדריכלות נוף
למדע ,סביבה וחברה
90%מימון לחיילים משוחררים
**
www.telhai.org.il
המכללה הטכנולוגית
למדעים ,תקשורת ועיצוב המכללה האקדמית
לחץ כאן לפרטים!
1.800.78.08.08
פורטפוליו
AimishBoy מחוץ לעולם הווירטואלי ,שמי נדב בגים ,אני בן 28וגר כרגע ברמת גן. התחלתי לצלם לפני שנתיים אחרי שקיבלתי במתנה מצלמה דיגיטלית שמאפשרת קצת יותר שליטה מ”רק להקליק” .אחרי חצי שנה ששיחקתי איתה וגיליתי את היכולת שטמונה בה לשתף אחרים בדברים שאני רואה וחושב ,החלטתי להמשיך לשלב הבא וקניתי מצלמת רפלקס וכמה עדשות בסיסיות ,ומאז אין רגע שאני ער והמצלמה לא צמודה אלי. לא למדתי צילום באופן פורמאלי ועיקר הלמידה שלי מתבצע דרך רשת האינטרנט וכמות המידע העצומה שקיימת בה בשילוב עם הרבה ניסוי ותהייה ושמירה על ראש פתוח .עדיין לא מצאתי לי כיוון מוגדר בצילום ואני נהנה לקפוץ מתחום לתחום ,נופים, אנשים ,קונספט ,בעלי חיים ,סטודיו כאשר בכל תחום הניסיון הוא למצוא משהו שונה ומקורי. חלק מההנאה שלי בצילום היא מציאת דרכים יצירתיות להגיע לפריים הרצוי ומציאת טכניקות חדשות או קיימות ולעשות זאת תוך כדי ניצול יכולות הציוד שלי עד תום ובעזרת הרבה אלתורים תוצרת אתרי “עשה זאת בעצמך”. למרות הטעימות מהתחומים השונים ,יש תחום אחד שתמיד מושך אותי חזרה אליו ,וזהו תחום המאקרו ,האפשרות לגלות ובעיקר להאניש יקום שלם שנמצא מתחת לאף ויצורים בגודל של סנטימטר ,ואפילו מילימטר פשוט מרתקת אותי .חלק מההנאה שלי בצילום מאקרו ובצילום חרקים בפרט ,היא היכולת לביים סיטואציה. היכולת הזו נוצרת כתוצאה מזוויות בלתי מוגבלות שאפשר לבחור ,שליטה בתאורה, ברקע ,במיקום ובעבודה נכונה עם ה”שחקנים” ,שאחרי זמן מסוים של היכרות לומדים כיצד להביא אותם למצב הרצוי ע”י שימוש באינסטינקטים וההתנהגות הטבעית שלהם. חרקים יכולים להיות דוגמנים נפלאים וכל עוד לא מטרידים אותם ,יש להם את כל הסבלנות שבעולם.. אז אל תתנשאו ,צלמו חרקים בגובה העיניים (: http://www.AimishBoy.com
114
115
AimishBoy | פורטפוליו
117
116
AimishBoy | פורטפוליו
119
118
AimishBoy | פורטפוליו
121
120
AimishBoy | פורטפוליו
123
122
AimishBoy | פורטפוליו
125
124
קורס צילום מתקדם הכי מעניין ,הכי מקיף והכי מקצועי מטרת הקורס :פיתוח זהות צילומית ויצירתיות בצילום
18
פירוט המפגשים: מפגש – 1מבוא לצילום מתקדם וצילומי רחוב – פליקס לופה מפגש – 2צילום רחוב מפגש מעשי – פליקס לופה מפגש – 3צילום רחוב -ביקורת ומשוב – פליקס לופה מפגש – 4ראייה צילומית וחשיבה יצירתית בצילום – גלעד בנארי מפגש – 5ראייה צילומית מפגש מעשי – גלעד בנארי מפגש – 6ראייה צילומית -ביקורת עבודות – גלעד בנארי מפגש – 7ירושלים העתיקה – יצירתיות ברחוב – קובי הראתי מפגש – 8תאורה מעשית – מבוא וכלים הכרחיים -תומר יעקבסון מפגש – 9תאורה מעשית – שיעור ביפו העתיקה – תומר יעקבסון מפגש – 10תאורה מעשית – ביקורת ותירגול מעשי – תומר יעקבסון מפגש - 11טריקים וטיפים לעיבוד בפוטושופ -אדם שול מפגש – 12צילום מאקרו – מבוא ,כלים וטכניקות – ארז מרום מפגש – 13צילום מאקרו – שיעור מעשי בשטח – ארז מרום מפגש – 14צילום פורטרטים ועירום אומנותי – ואדים סיגלוב מפגש – 15צילום מעשי פורטרטים ואתגרי רחוב – ואדים סיגלוב מפגש – 16טריקים וכלים מתקדמים לעיבוד בפוטושופ – אדם שול מפגש – 17צילום עירום מעשי בלוקיישן חוץ – רודי אלמוג מפגש – 18ביקורת עבודות ,קידום אישי וסיכום קורס – רועי גליץ
שיעורים מרתקים
8
שיעורי שטח מעשיים
9
צלמים מרצים הטובים בארץ
₪ 2,980כולל מע”מ * הערה חשובה -זהו קורס מתקדם המיועד לבעלי ידע מבוסס ביסודות הצילום ומותנה באישור קבלה לקורס על ידי צוות הנהלת בית הספר * מיקום הקורס -השיעורים העיוניים מתקיימים במבנה בית הספר במתחם הבורסה ברמת גן ,צמוד לרכבת ת”א מרכז ועם חניה חינם .השיעורים נערכים בחדר הדיונים מול מסך LCDלמען האיכות הגבוהה ביותר * שעות המפגשים -שעות המפגשים הן 18:30-21:30ויציאות השטח הן בימי ו’ בשעות הבוקר * תאריך פתיחה – מחזור חדש נפתח פעמיים בחודש ,לתאריכי הפתיחה הקרובים אליהם עדיין ניתן להצטרף ,יש ליצור קשר.
לפרטים נוספים
info@galitz.co.il | www.galitz.co.il | 077-4090280
מאת :צוות “גליץ” ביה”ס לצילום
סדרת היסודות
התריס תנו לאור להכנס למה אנחנו צריכים בכלל את התריס? התריס ( )Shutterמאפשר לנו לקבוע את משך החשיפה ומכאן את כמות האור אשר מגיעה לחיישן בסופו של דבר .אם בפרק הקודם הבנו שהצמצם עובד כמו הברז במטבח ,בו אנחנו יכולים לקבוע עד כמה אנחנו פותחים או סוגרים אותו ,אז התריס הוא משך זמן זרימת המים מהברז .אנו יכולים לפתוח את הברז עד הסוף למשך שנייה והכוס תהיה מלאה ,או לפתוח אותו לכדי זרזיף למשך דקה והכוס תהיה מלאה .הצמצם והתריס עובדים בדיוק באותו האופן – ניתן לפתוח צמצם ולהשתמש במהירות תריס מהירה או לסגור צמצם ולהשתמש במהירות תריס איטית על מנת לקבל חשיפה ארוכה. כיצד התריס בנוי? בעבר התריס היה בעיקר בנוי ממערכת מעגלית (כמו אישון של עין) בתוך העדשה והוא היה נסגר לחלוטין כדי לחסום את האור מלהגיע לחיישן .כיום תריס מסוג זה נפוץ בעיקר במצלמות דיגיטליות קומפקטיות, אך עדיין ניתן למצוא אותו במצלמות נישה ובמצלמות פורמט בינוני .בעבר ,במצלמות רפלקס התריס היה ממוקם ממש לפני הפילם ונע בצורה אופקית ,עד אשר פותחה המערכת של התריס האנכי .מדוע עדיף אנכי ולא
לאחר שבפרק הראשון הכרנו את הצמצם ואת המשמעויות השונות שלו, בחלק זה של סדרת היסודות נכיר את התריס ,בן זוגו לחיים ,ביחד הם קובעים את כמות האור שנכנס למצלמה ובשילוב עם ה( ISO-אותו נכיר בפרק הבא) יוצרים את החשיפה השלמה. אופקי? פשוט מאוד – הדרך קצרה יותר! כאמור ,במצלמות רפלקס מודרניות התריס הוא אנכי ועשוי מחומרים מתקדמים ביותר כמו מתכת או קוולאר ,בניגוד לקרטון או בד בחלק מהתריסים הישנים. התריס צריך להיות עמיד מאוד וגם קל מאוד כדי שיוכל לעמוד בעומסים של תנועה מאוד מהירה בתוך המצלמה. התריס בנוי משני וילונות כשאחד נפתח וחושף את החיישן לאור והשני נסגר וחוסם את האור מלהגיע לחיישן (מומלץ לראות סרטון בקישור המצורף). במהירויות תריס גבוהות ,בזמן שהוילון הראשון נפתח ,השני כבר מתחיל להיסגר וכך נוצר חרך קטן של אור שנע לאורך החיישן .בצורה זו מצליחים להגיע למהירויות של עד 1/8000של השנייה במצלמות מתקדמות.
מהירות תריס 10 -דקות
128
129
מהירות תריס 60 -שניות
בחלק מהמצלמות יש תריס אלקטרוני עצמאי או משולב בתריס מכני .תריס אלקטרוני פשוט מגדיר את משך הדגימה של האור מהחיישן באמצעים אלקטרוניים בלבד. אני מאוד ממליץ לכם ללחוץ על הלינק הבא ולראות על ידי הזזת העכבר את פעולת התריס והמראה במצלמה
מהירות תריס 2 -שניות
BULB ,8000 ,4000 ,2000 ,1000
שימו לב למספרים שמופיעים עם גרשיים או בלי גרשיים (זוכרים?) גם כאן המשמעות של הסטופים היא כפול או חצי מכמות האור .כלומר ,מהירות תריס של ”4תכניס פי שתיים מכמות האור מ( ”2-נשמע הגיוני נכון?) ,הסיבה לכך היא שהתריס יהיה פתוח למשך זמן כפול ולכן תיכנס כמות מהי מהירות התריס? אור כפולה .מצד שני ,שימו לב לא להתבלבל מכיוון ש מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי השנייה. 1/500יכניס חצי מכמות מהאור של 1/250מכיוון שזהו כל מספר אשר מופיע לידו גרשיים ,לדוגמה ”2או ,”4 המשמעות היא חשיפה של 2שניות או 4שניות בהתאמה .חצי ממשך החשיפה .ברוב המצלמות החשיפה המרבית שהמצלמה מציעה למשתמש היא 30שניות ,אולם ישנם כל מספר אשר מופיע ללא גרשיים מבטא 1חלקי אותו מצבים בהם צריך חשיפה ארוכה יותר .לשם כך קיים מצב המספר ,לדוגמה 250ייצג 1/250של שנייה ו 4-ייצג 1/4 (רבע שנייה) .כלומר ,במשך אותו פרק הזמן ,התריס יהיה ה ,BULBאו .Bבמצב זה ,לחיצה על כפתור הצילום יפתח את התריס ,ושחרור הכפתור יסגור את התריס .במקרים פתוח והחיישן ייחשף לאור הנכנס דרך התריס. כאילו עדיף להשתמש בשלט רחוק המתחבר למצלמה עם כבל ,המאפשר לקבוע את התריס במצב פתוח וכך מהן תחנות התריס? לא נצטרך ללחוץ על הכפתור זמן רב עם האצבע .דוגמא גם כאן ,כמו בצמצם ,אנחנו משתמשים במונח “סטופים” טובה לשימוש בחשיפה ארוכה היא צילום שבילי כוכבים. או “סטופ” כשקופצים בין תחנה לתחנה של התריס. חשיפה כזו עשויה להמשך שעות. הסטופים (תחנות) של התריס הן: ,500 ,250 ,125 ,60 ,30 ,15 ,8 ,4 ,2 ,”1 ,”2 ,”4 ,”8 ,”15 ,”30
130
הקפאה או מריחה? צילום עוקב תנועה ()Panning מהירות התריס מאפשרת לנו לקבוע האם התמונה שלנו ,Panningאו בעברית “מצלמה עוקבת” .הכוונה היא תצא “קפואה” ,כלומר כל האלמנטים ייצאו חדים לחלוטין לצילום במהירות תריס איטית תוך כדי מעקב אחר וללא טשטוש (טיפות מים קפואות באוויר למשל) או עם התנועה של אובייקט הצילום עם המצלמה וכך מקבלים “מריחה” שהכוונה היא לתמונה בה יש טשטוש כתוצאה לבסוף תמונה בה הנושא ייצא חד והרקע ייראה מרוח. מתנועה במהלך החשיפה. טכניקת צילום זו מצוינת על מנת להמחיש תנועה ויצירת למהירות נזדקק אנחנו תנועה, להקפיא הקפאה -על מנת צילומים דינמיים ומלאי אקשן .מוזמנים לקרוא יותר תריס שתהיה גבוהה ממהירות התנועה בתמונה .כלומר במאמר מיוחד על צילום פאנינג. שהחשיפה תהיה קצרה מספיק כדי ששום דבר לא יספיק מהירות התריס המינימלית לצילום מהיד לזוז במהלכה .לדוגמה ,כדי להקפיא תנועה של חבטת כל אחד מאיתנו ,בהנחה שיש לו דופק ,רועד מעט כל טניס ,אנו נרצה חשיפה של לפחות 1/1000של השנייה, הזמן וכמובן שגם במהלך הצילום .על מנת להמנע אשר במהלכה לא תהיה תנועה של היד /מחבט /כדור. מהשפעה של הרעידות הללו על הצילום ,אנחנו נשתמש מריחה – כדי למרוח תנועה ולקבל טשטוש כתוצאה במהירות תריס מינימלית כדי “להקפיא” את התמונה מתנועה ,אנחנו נצטרך חשיפה איטית יותר ממהירות והרעידות .כלל האצבע למהירות המינימלית לצילום התנועה .לדוגמה ,בכדי למרוח תנועה של הליכה נרצה מהיד היא (ללא חצובה) היא 1חלקי אורך המוקד בו מהירות תריס איטית יותר מ ,1/30-ואז נראה את התנועה אנחנו משתמשים באותו הרגע .זהו כלל אצבע אשר של הרגליים מרוחה בתמונה הסופית. מבטא את העובדה שככל שאורך המוקד גדול יותר וזווית הראייה של העדשה צרה יותר ,כל רעידה קטנה של היד תשפיע מאוד על החדות של התמונה הסופית. במילים אחרות ,אורך מוקד גדול יותר יצריך מהירות תריס גבוהה יותר כדי להקפיא את התנועה מרעידות
131
132
מהירות תריס 1/500 -השניה
מהירות תריס 5 -שניות
אורך חיי התריס הידיים של הצלם בשעה שבאורך מוקד קטן ניתן יהיה לצלם במהירות תריס איטית יחסית .לדוגמה ,אם מצלמים שאלה שאנחנו נתקלים בה כל הזמן היא -האם יש צורך להתקמצן על “קליקים”? או במילים אחרות ,האם יש באורך מוקד של 200מ”מ ,נרצה מהירות של לפחות אורך חיים מוגבל לתריס ולמצלמה? זו שאלה מצוינת. 1/200כדי להמנע מרעידות .במהירויות תריס נמוכות במצלמות הדיגיטליות המודרניות ,בניגוד למצלמות יותר ,אנחנו נרצה להשתמש בחצובה או בנקודת משען אחרת כדי לקבל יציבות .כמובן שכלל זה רלוונטי אך ורק הפילם ,אנחנו מצלמים בלי הכרה .בעוד שבעבר פילם לרעידות הידיים שלנו ולא מתייחס להקפאת התנועה של היה 36צילומים ,כיום אנחנו מדברים במאות או אלפי צילומים על כרטיס זיכרון אחד! אורך החיים של התריס הנושא שלנו. התארך בהתאם לאבולוציה של הצילום הדיגיטלי והיום רוב המצלמות יכולות להחזיק מעמד עם התריס יותר השהית תריס מ 120,000-צילומים והמצלמות המקצועיות יותר גם השהית תריס ( )Shutter Lagהיא מונח המבטא את למעלה מ 300,000-צילומים .ומה קורה כשהולך התריס? ההשהיה בין חצי הלחיצה על המחשף (כפתור הצילום) פשוט מחליפים אותו וממשיכים לצלם. לפוקוס ועד להשלמת הלחיצה והצילום בפועל. במצלמות קומפקטיות ההשהיה עומדת על בין 0.2ל0.4- מהירות סנכרון שניות ,במצלמות רפלקס דיגיטליות ההשהיה מתקצרת עד כדי 0.04שנייה .כמובן שככל שההשהיה קצרה יותר ,מהירות הסנכרון היא המהירות הגבוהה ביותר בה המצלמה יכולה לצלם עם פלאש בחשיפה רגילה, נוכל להשיג רמות דיוק ותזמון גבוהים יותר בצילומים המגבלה הזו נובעת מהצורה בה התריס בנוי .מהירות זו עמוסי אקשן .במצלמות עם השהיית תריס גדולה ,אנו היא המהירות המרבית בה החיישן עדיין נחשף במלואו עלולים לפספס צילומים רבים התלויים בתזמון עדין לאור בו זמנית ,ומעל מהירות זו החיישן נחשף לאור ומדוייק.
באופן מקוטע ולכן הבזקה עם פלאש תציג רק פס צר של אור בעוד שאר התמונה תישאר חשוכה .מה המשמעויות? סיכום התריס הוא מתקן מדהים אשר תפקידו הוא שליטה מומלץ לקרוא מאמר בנושא פלאש להשלמת התמונה. בכמות האור אשר מגיעה לחיישן .שימוש מושכל במהירות התריס תאפשר לנו למרוח או להקפיא את איזו מהירות תריס צריך לבחור? התנועה בצילום בהתאם לאופי התמונה שנרצה להפיק. התשובה תלויה בכמות האור הקיימת ובמטרת הצילום. התריס המודרני פותח אחרי למעלה ממאה שנות מחקר אם אנחנו מצלמים בתנאים של תאורה חזקה ,אנחנו עד שהגיע לרמת המורכבות והדיוק של ימנו ועם אמינות נצטרך מהירויות תריס גבוהות יחסית בכדי שלא אשר מאפשרת אפילו 300,000צילומים ללא קילקול. תישרף לנו התמונה ,ובתנאים של תאורה חלשה אחרי שסיימנו את חלק ב’ של יסודות הצילום ,אנחנו נשתמש במהירויות תריס נמוכות יותר .אם אנחנו נרצה כבר יכולים להתחיל לשחק ביחסי הגומלין של הצמצם להקפיא תנועה ,נשתדל להשיג מהירויות תריס גבוהות והתריס .תתרגלו עם המצלמות שלכם ,צלמו תמונות באמצעות פתיחת צמצם והעלאת הרגישות ( .)ISOאם בשביל הכיף והניסיון ,קראו מאמרים נוספים ואל תשכחו נרצה למרוח תנועה ,אנחנו נצטרך מהירות תריס נמוכה ליהנות תוך כדי. (חשיפה ארוכה יותר) באמצעות סגירת צמצם והורדת ISOלמינימום .אם עדיין מהירות התריס לא מספיק בפרק הבא נדון ברגישות של החיישן ,או במילים אחרות איטית ,אנחנו יכולים להשתמש בפילטר ,NDשהוא פילטר שמרכיבים על העדשה (ראו מאמר על פילטרים) ,ה ISO-של המצלמה. המפחית את כמות האור במספר סטופים (תלוי בסוג מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום הפילטר) ומאפשר לנו חשיפות ארוכות הרבה יותר. בגליץ בית הספר לצילום.
133
שקט! משדרים...
134
שידר צילם וכתב – זיו שנהב
כל צלם שמשתמש במבזק רוצה לשלוט באופן מוחלט על מקור האור שלו .השליטה מורכבת מהיכולת לשנות את עוצמתו ,צבעו ואיכותו של האור ,ולא פחות חשוב מכך – את כיוונו של האור .כשמחברים את המבזק למצלמה ,מגבילים למעשה את כיוון האור לאותו ציר בו נמצאת העדשה ,ובכך אנו כובלים את עצמינו מהרבה בחינות .הפתרון הוא פשוט -לצלם מכיוון אחד, ולהבזיק מכיוון אחר .כיצד מפרידים בין המצלמה למבזק? כתבה זו תעסוק בפתרון הנפוץ ביותר להרחקת המבזק מהמצלמה ועל ידי כך ,קבלת שליטה גם בכיוון האור .אנא הכירו -משדרי ומקלטי הרדיו! כתבה זו ,הראשונה מבין שתיים ,תסביר כיצד פועלים משדרים ומקלטים ,מה יתרונם על שיטות סנכרון אחרות ,ומה התכונות הקיימות בהם.
135
כן גם לערכות הרדיו יש מהירות סנכרון מקסימאלית .ערכת הצל את הצל! רדיו פשוטה מסונכרנת במהירויות תריס מקסימאלית סביב- בעגה המקצועית ,הבזקה מציר העדשה נקראת “,”On Axis כלומר “על הציר” של העדשה. 1/125עד .1/160ערכות מתקדמות מסונכרנות ביציבות כאשר מחברים את המבזק למצלמה ומבזיקים ישירות על גם במהירות .1/500קחו בחשבון שיתכן וכן תצליחו לצלם עם ערכה זולה במהירות גבוהה מן המוצהר ,אך זה עניין האובייקט ,נגרמות כמה תופעות לוואי לא רצויות :הראשונה היא שלרוב נאבד את תחושת תלת המימד בתמונה כתוצאה סטטיסטי .יתכן גם שבמהירות תריס גבוהה מן המוצהר רק מ”השטחת” הגוף המצולם ,שכן לא נוצרים צללים הדרגתיים “זנבו” של האור ייקלט במצלמה ואז התמונות תהינה מוארות ואסימטריים היוצרים תחושת נפח .התופעה השנייה היא שאין חלקית והתוצאות לא יהיו אחידות .כשאתם קונים ,מומלץ לנו כמעט אפשרות לבחור להטיל צללים על חלקים מסוימים לקנות ערכה שעובדת במהירות הסנכרון המקסימאלית של של האובייקט אותם נרצה להסתיר (לדוגמא פגמים קוסמטיים המצלמה שלכם. וכדומה) .לסיום – צילום הוא שפה בה משתמשים באור וצל מספר הערוצים – ריבוי ערוצים עוזר במצב בו מספר צלמים בכדי לספר סיפור ,ליצור אווירה ולהעביר מסר; אם לא נוכל עובדים עם אותם המשדרים באותו איזור .במקרה כזה כל לרתום את האור והצללים למשימה ,נאבד מיכולת הביטוי צלם ישתמש בערוץ אחר בכדי לא להפריע .מבחר ערוצים שלנו .כבר נאמר בעבר ,ובאופן כללי אני מאד מסכים עם יכול לעזור גם במצב בו הקליטה לא טובה ואז ניתן לנסות האמרה הזו ,שכאשר משהו לא מואר במלואו ,הוא מיד הופך ערוץ אחר .רוב הערכות הפשוטות מציעות ארבעה תדרים למעניין יותר. ואילו ערכות מתקדמות מספקות עשרות ערוצים וקידודים מתקדמים .ברוב המקרים 4ערוצים יספיקו לכם. הפרד ומשול! גודל פיזי – המשדרים והמקלטים הם אמנם אביזרים קטנים הדרך האמינה להפרדת המבזק מהמצלמה ,או בעגה וקלים ,אבל גם כאן יש בחירה בין גדלים שונים שעשויים המקצועית – “ ,”Off-Camera Flashהיא שימוש במשדר רדיו להשפיע .הגודל עקרוני בעיקר בצד המקלט אם הוא כזה ( )Transmitterהמורכב על ה Hot-Shoe -של המצלמה ,ומקלט שמתחבר ל Hot Shoe -של המבזק .חיבור כזה מגביה את המבזק בכמה סנטימטרים טובים ופוגם מעט ביציבותו רדיו ( )Receiverשמתחבר אל המבזק .המשדר מקבל את אות ההבזקה מן המצלמה ,ומשדר אותו למקלט שמפעיל את (במקום לחבר את המבזק ישירות לעמוד התאורה ,כעת המקלט נמצא ביניהם) .העניין עקרוני בעיקר אם אתם המבזק .ניתן בעזרת משדר יחיד להפעיל יותר ממבזק אחד. משתמשים במטריה או בסופטבוקס כי חשוב לכוון את המבזק זהו פתרון נוח ,אמין וזול ברוב המקרים. דרך נפוצה נוספת להפעלה מרוחקת נקראת ,Optical Slave למרכז אביזר ריכוך האור .גודלם של המשדרים פחות עקרוני. או בעברית -שיעבוד אופטי .השיטה מבוססת על מקלט רגיש אם אתם יכולים לקנות ערכה שמתחברת למבזק באמצעות כבל סינק ,זה יפתור את הבעיה. לאור (פוטואלקטרי) המוצמד למבזק .המקלט “רואה” אור כניסות ויציאות – קיימים ארבע סוגי חיבורים נפוצים והם ממבזק אחר או ממשדר אינפרא אדום ,ומפעיל את המבזק – ,Hot Shoe, PC Syncו ( ”1/8 -כמו חיבור אוזניות) .חיבור שאליו הוא מחובר .דרך זו פחות אמינה וגמישה ממשדרי רדיו ממספר סיבות :הראשונה והחשובה מכל היא שנדרש קו פחות נפוץ הוא חיבור שלושה פינים שנקרא גם חיבור ”6.35 (נפוץ בקנון) .בכדי לחבר את המשדר למצלמה צריך חיבור ראיה בין האלמנטים השונים .בנוסף ,ככל שהסביבה מוארת ( Hot Shoeאם אין ,או שהוא לא סטנדרטי ,בדקו אם יש חיבור יותר -טווח ההפעלה היעיל קטן .סיבה נוספת היא שמבזקים לכבל במצלמה ,ודאגו שתהיה יציאת כבל גם במשדר) .בצד אחרים הנמצאים באזור עלולים להפעיל את המבזק שלכם המקלט המינימום הנדרש הוא חיבור outputמסוג PC-Sync מבלי שרציתם .הסיבה האחרונה נעוצה בטכנולוגיית הTTL- או חיבור ”1/8או חיבור .Hot-Shoeתבחרו את זה שנוח לכם שבה מעורבים הבזקים מקדימים שעוזרים למדוד אור לפני ההבזקה הראשית .הבזקים מוקדמים אלו עלולים להפעיל את יותר לעבוד איתו .משדרים ומקלטים מתקדמים מכילים כמה אופציות לבחירה .קחו בחשבון שלא ניתן להתחכם ולחבר המבזק המרוחק שלכם שבריר שנייה לפני החשיפה עצמה מפצלים בעזרתם תחברו כמה מבזקים לאותו המקלט .זה לא ולהרוס לכם התמונה .טיימינג זה הרבה בחיים. יעבוד. אפשרות לרכישת מקלטים נוספים – אחרי שתתנסו בהפעלה תכונות בסיסיות של משדרי ומקלטי רדיו מרוחקת של מבזק אחד ,יתכן מאד שתרצו להפעיל בו זמנית מרחק הפעלה – ככל שערכת הרדיו איכותית יותר -מרחק שני מבזקים או יותר .במקרה כזה תצטרכו להוסיף למשפחה ההפעלה היעיל גדול יותר .הערכות הפשוטות מצהירות על עוד מקלטים .חלק מן הערכות הקיימות בשוק מגיעות עם טווח של 20-30מטר בשטח פתוח ,והמתקדמות מגיעות כמה מקלטים ,אך חלק מהערכות כוללות משדר אחד ומקלט גם ל 400-מטר .אות רדיו איכותי עוזר גם במעבר מכשולים אחד בלבד .חשוב שתבררו עם המוכר אם ניתן לרכוש לערכה כמו קירות ,עצים וכדומה .מכשולים בעייתיים במיוחד כזו עוד מקלטים בנפרד בעתיד. הם גופים המכילים הרבה מים כמו צמחיה ואנשים ,שדות סוללות – משדרים ומקלטים יכולים לפעול אלפי פעמים אלקטרומגנטיים הנוצרים מקווי מתח וגופים מתכתיים. עם אותן הסוללות .במידה ותיגמרנה הסוללות חשוב שתדעו במעמד הקניה בחרו בסט התואם את דרישותיכם .צילום אילו סוללות אתם צריכים וכיצד להחליפן .הסוללות הנפוצות בסטודיו סגור יעבוד היטב עם ערכה פשוטה .לעבודה בדגמים המתקדמים הן סוללות AAאו סוללות AAAרגילות. בלוקיישן פתוח כדאי לבחור בסט שפועל לטווח גדול יותר. מהירות סנכרון – העברת אות הרדיו ,מהירה ככל שתהיה, במקרה כזה החיים שלכם פשוטים .תוכלו להשתמש בסוללות עדיין לוקחת זמן .זמן זה מכתיב את מהירות התריס במצלמה .אלקליין או סוללות נטענות .כאב הראש מתחיל במקרים בהן
הסוללות אינן שגרתיות או במקרה בו צריך לפרק ברגים מן המשדר בכדי להחליף סוללה .ככלל ,המשדרים יעבדו פרק זמן ארוך מן המקלטים (גם שנים) שכן הם צורכים חשמל רק כשהם מקבלים פקודת הפעלה ומשדרים את האות .לכן ,אגב, להרבה מן המשדרים אין כלל כפתור הפעלה .המקלט ,לעומת המשדר ,צורך יותר חשמל ,שכן במצב קליטה צריכת החשמל היא שוטפת .בררו עם המוכר אילו סוללות צריך וכיצד להחליפן ,וחשוב לזכור לכבות את המקלטים בתום השימוש (בהם תמיד יש מתג הפעלה). כפתורי הפעלה ונוריות חיווי – במשדר קיים כפתור Test שאיתו תוכלו לבדוק פעילות תקינה ,מתגים לשינוי ערוצים ונורית חיווי שדולקת בזמן שידור .במקלטים יש נורית חיווי למצב קליטה ומתגים לבחירת ערוצים כמו במשדר .יתכן ותיתקלו במתגים נוספים בערכה שלכם ומומלץ לקרוא במדריך המשתמש או לשאול את המוכר מה תפקידם .ודאו שכפתורי ההפעלה לא יכולים להילחץ בקלות רבה מדי שכן אז המקלט עלול להיכבות או להידלק לכם מבלי שתרגישו. חיבורים והברגות – בצד המשדר תמצאו תמיד חיבור Hot- Shoeעם או בלי בורג הידוק למצלמה .ודאו בחנות שאם אין טבעת ,החיבור יציב ותזוזת המצלמה לא תגרום לנפילת המשדר .בצד המקלט יש מספר אופציות שתיתקלו בהן – ( Cold-Shoeעם או בלי טבעת נעילה סיבובית) ,תבריג סטנדרטי של רבע אינטש לחיבור לחצובות ועמודים ,או שרוך שאיתו תולים את המשדר על עמוד התאורה (זו האופציה הנפוצה במקלטים היקרים) .כל הדרכים הן סבירות ,אבל אל תקנו לפני שאתם יודעים מה האפשרויות שלכם .אני אישית
אוהב את אופציית השרוך .טיפ – כדאי להוסיף חיבור ולקרו (סקוטש נצמד) ,כך תוכלו להצמיד את המקלט למבזק. אנטנה – במשדרים ומקלטים יקרים ומתקדמים תמצאו אנטנה חיצונית .בפשוטים האנטנה היא פנימית .האנטנה החיצונית משפרת משמעותית את טווח הקליטה אך כמובן מוסיפה עלויות ייצור ואתם תרגישו זאת במחיר. אביזרים נלווים – לערכות פשוטות לא מתווסף כלום או שמצורף כבל-סינק ודף הוראות הפעלה .לערכות מתקדמות עשויות לכלול בין היתר – כבלים שונים ,מתאמים ,נרתיק אכסון ,מדריך משתמש מפורט ,סוללות ,שרוך תליה יעודי ועוד פינוקים .אם אתם קונים ערכה ,ודאו שאתם יוצאים מן החנות עם סוללות וכבל סינק איכותי המתאים למבזק שלכם (ואם אין חיבור לכבל סינק במבזק אז קנו מתאם שיעלה לכם עוד כמה עשרות שקלים) .בבית תוכלו לאלתר שרוך תליה או להדביק ולקרו שיעזור לכם לאבטח את המקלט (בכל מקרה, לא מומלץ לתלות את המקלט על כבל הסנכרון). תכונות מתקדמות של משדרי ומקלטי רדיו משדר-מקלט – חלק מהיצרנים מייצרים יחידות שיכולות לתפקד הן כמקלט והן כמשדר ( Transceiversאו בעברית- מקלט משדר ,או בקיצור מקמ”ש) .היחידות הללו יכולות להתחבר למצלמה או למבזק .יש יחידות שמזהות את תפקידן בכוח באופן אוטומטי ,ויש כאילו שצריך להסיט בהן מתג כדי להפוך אותן ממקלט למשדר או להיפך .היתרון הוא בגמישות ההפעלה. צילום מהיר – לעיתים צריך לצלם מספר תמונות בשנייה בכדי
צילום :זיו שנהב 136
137
וכמה יעלה לי התענוג? לתפוס רגע מכריע .לשם כך תצטרכו סט משדרים-מקלטים מחירי הערכות הסיניות הזולות (שכוללות מקלט אחד ומשדר שמצהירים שהם תומכים בצילום ברצף .הפשוטים לרוב לא אחד) עולות בין 100ל 200-שקלים .ניתן לקנות ב ebay-או תומכים בתכונה ,והמתקדמים והיקרים יותר כן תומכים .יתכן באתרים אחרים את אותם הסטים גם במחיר של 20-25דולר. ותצליחו לצלם כמה תמונות ברצף מהיר גם עם הפשוטים, ערכות מתקדמות יותר עולות בין 200ל 400-שקלים ,והערכות אבל זה עניין סטטיסטי. המקצועיות ביותר עולות מעל אלף שקלים ואף יותר. שליטה מרוחקת במצלמה – קיימים סטים של משדרים- מקלטים שיכולים להפעיל גם את המצלמה בצורה מרוחקת .זו אני רץ לקנות ,איפה קונים? תכונה שמעט זקוקים לה והיא באה לידי ביטוי בעיקר במצבים מאז פרוץ מהפיכת ה”הסטרוביסטים” הרבה חנויות צילום בארץ הבינו שכדאי להם להחזיק בדגמי המשדרים הפשוטים בהם הצלם לא יכול לעמוד בנקודה בה נמצאת המצלמה (לדוגמא מאחורי השער במשחק כדורגל ,אם המצלמה תלויה והבינוניים כי הביקוש הוא רב ,ועל כן תוכלו למצוא בנקל את מבוקשכם כמעט בכל חנות צילום מוכרת .את הדגמים על התקרה ,וכדומה) .תכונה זו מחייבת שימוש בכבל סנכרון המקצועיים והיקרים יותר ניתן להשיג רק בחלק מן החנויות. מיוחד בין המקלט למצלמה שבדרך כלל עולה הרבה כסף אם אתם קונים בחו”ל קחו בחשבון שמכיוון שמדובר בציוד ולא תמיד נפוץ .אם אתם רוצים את התכונה ודאו עם המוכר שהערכה תומכת בכך ושהכבל המתאים למצלמה שלכם זמין המשתמש בגלי רדיו ,לא כל דגם הנמכר בחו”ל מאושר לשימוש על ידי משרד התקשורת בארץ ,ולכן מומלץ שתבררו לקניה (כל מצלמה והכבל שלה). את העניין לפני שאתם מוציאים מאות דולרים שיתקעו במכס. העברת נתוני – TTLחלק מהסטים היקרים מאד (אלפי שקלים) יכולים להעביר נתוני TTLמהמצלמה למבזק .התכונה מה בפרק הבא? קיימת רק ל E-TTL-של קנון. בכתבה הבאה נסקור שישה דגמים של משדרים הנמכרים ממסר – מקמ”שים מסוימים יכולים לממסר את האות האחד בארץ .דגם סיני פשוט מאד ,שלושה דגמים סיניים מתקדמים לשני ולהגדיל את הטווח והאמינות. יותר ,ושני דגמים מקצועיים ביותר. סנכרון תריס אחורי – בסטים מתקדמים ניתן לבצע סנכרון תודה לפוטופריק על המשדרים לצורך הכתבה. תריס אחורי (המבזק יבזיק בסוף החשיפה ולא בתחילתה) זיו שנהב הוא צלם עצמאי ומדריך צילום בקורסים לתאורה וייוצרו אפקטים יפים של מריחה והקפאה. מעשית בגליץ בית הספר לצילום. הפעלה של כמה קבוצות מבזקים בנפרד – בצילום עם לשאלות ותגובות – ziv72il@gmail.com מבזקים מרוחקים רבים ניתן לחלק את המבזקים לקבוצות בקרו אותי גם בפייסבוק ולבחור איזה מבזקים יבזיקו ואיזה לא ,כשהבחירה נעשית מן המשדר .אופציה זו נוחה מאד וחוסכת זמן רב בכיוונים ושינויים. 138
CANON EF 16-35MM 2.8L II USM
CANON EF 17-40MM F4L USM
CANON EF 100-400MM F4.5-5.6L IS USM
CANO N EF 2470MM 2.8L USM
CANON EF 70-200MM 2.8L
139
כתב וצילם -ניר גייגר
EOS 7D לפני כשנה יצאה לשוק הCanon-
7Dבתרועות רמות .לקח לנו שנה שלמה ,וקרוב ל 7000-ש“ח כדי לשים ידינו על אחת כזו ,בשביל לכתוב עליה ביקורת.
140
בתקופה שקדמה ליציאת ה 7D-נשמעו קולות רבים בעולם הצילום ,הטוענים שקנון קפאו על השמרים .בניקון החלו לשחרר מצלמות איכותיות כמעט בכל הרמות ,בקצב מהיר ,ואילו במקביל קנון הוציאו את ה 50D-שלא הציגה שיפור משמעותי ביחס ל. 40D - בשנה האחרונה החלה מגמה הפוכה עם יציאתן של הקנון ,7Dואחותה הקטנה ,ה ,550D-מגמה שתמשיך עם יציאת ה ,60D-ככל הנראה בימים הקרובים (ביחס לזמן כתיבת הביקורת). מי שקרא את הביקורת על ה , 550D-שני גיליונות אחורה ,יכול להבין שמדובר במהפכה קטנה. קפיצת המדרגה בין הדורות הפכה משמעותית מאוד. ה ,7D-בניגוד ל ,-550Dלא מחליפה שום מצלמה .היא לא באה כגרסה עדכנית ל ,50D-וגם לא מתיימרת להיות מחליפה ל.5D- קנון ייצרו מצלמה שתוכל לתת יתרון על פני המתחרות ,ותקרוץ לצלמים המעוניינים לרכוש מצלמה ברמה גבוהה ,לשימוש שנע מחובבני
141
משדה הראיה ,בדומה לניקון .D300s ועד מקצועי–מסחרי ,מבלי להוציא סכומים גבוהים על מבט אחד דרך העינית מגלה לנו עולם חדש של קצוות מצלמות מקצועיות כמו סדרת ה.1D- ניתן לומר כי מדובר במצלמה המזכירה את ה ,5D mark II-אליהן מעולם לא נחשפנו .העינית בהירה וגדולה ולכן מאפשרת גם בניית פריים קלה יותר ,ומסייעת במציאת אך ללא .Full frameאנחנו נחזור להשוואה הזו בהמשך. פוקוס מדויק יותר באופן ידני (למשל בצילום מאקרו או צילום בתאורה חלשה). בנייה ועיצוב המצלמה זכתה למסך LCDגדול ,מואר ומעט טוב יותר באופן מעט מפתיע ,לא מדובר במצלמה גדולה במיוחד. ההבדלים בינה לבין ה ,50D-הם 2גרם ,ובערך 5מילימטר .ממסכים הנמצאים בדגמים קודמים ,גם באספקט של יכולת ההפרדה וגם בהתמודדות עם השתקפות ואור מצד שני ,היא מעט כבדה יותר מה5D mark II- שמש ישיר. ( 10גרם) .מתחת למעטה הפלסטיק הקשיח (לא יפה להגיד פלסטיק! מדובר בחומרים מורכבים חזקים) יושב הפלאש הפנימי דומה לפלאשים פנימיים קודמים ,אך השיפור החשוב הוא המשדר הפנימי ,המאפשר שליטה גוף מגנזיום קשיח ,המוקף בגומיות במקומות הנכונים אלחוטית בקבוצות של פלאשים חיצוניים ,כאשר אשר נותנות לו אטימות גבוהה נגד לחות (אמנם אנחנו, המצלמה משמשת כמאסטר ,והפלאשים החיצוניים האירופאים ,לא צריכים את זה ,אבל יש מדינות בהן כסלייבים .האופציה הזו הופכת את הצילום באמצעות הלחות ממש גבוהה!) ואפילו טפטוף קל. תאורה חיצונית לנגיש ונוח .הגיע הזמן שהעניין הזה יגיע בקנון טוענים כי רמת האטימות זהה לזו שבדגם גם לקנון ויהפוך לאלמנט מובנה במצלמות. המיתולוגי .EOS-1N proאמנם אנחנו לא זוכרים מה ניתן להוסיף למצלמה גריפ ,ומכיוון שמדובר במצלמה הייתה רמת האטימות שם ,אבל בסה”כ מדובר במצלמה חדשה לגמרי עם בית סוללות שונה ,יש צורך לקנות גריפ שיכולה “להתלכלך” ללא שום חשש ,בין אם אתם מיוחד בתוספת של כ 1000-ש”ח .הגריפ דומה מאוד לזה מצלמים בסופת ברד בדרום ספרד ,בין אם החותנת של ה :40D-גם כאן ישנה גומייה אוטמת מסביב לדלת שופכת עליכם קוקטייל כחול בחתונה אותה אתם כניסת הסוללות ,כדי לשמור על יכולת ההתמודדות עם מצלמים ,ובין אם נזרקה עליכם ביצה בעת הפגנה של תנאי מזג האוויר (גריפ חלופי בחצי מחיר יעשה בדיוק מתנגדי הגדר אותה אתם מסקרים .בשורה התחתונה את אותה עבודה ,רק ללא אטימה). מדובר במצלמה המיועדת לצלמים מקצועיים אשר בנוסף הוציאה קנון גריפ חדש ,עם משדר אלחוטי, לוקחים את הציוד שלהם אל הקצה ,ומשתמשים בו בצורה אינטנסיבית ויכולה לעמוד בפני התעללות מסוגים המאפשר צילום ושידור התמונות ישירות למחשב נייד כמו גם נתוני מיקום (באמצעות אנטנת .)GPSפיצ’ר שונים. שימושי מאוד ויקר מאוד. מבחינת נוחות – על המצלמה נוסף כפתור צילום וידאו, קרביים המאפשר מעבר מהיר למצב Live Viewוהתחלת צילום וידאו .לעומת זאת מוקם כפתור הכיבוי וההדלקה בסמוך קנון מציגה חיישן CMOSחדש – 18מגה פיקסל ,באיכות נהדרת .החיישן מפיק קבצי תמונה גדולים מאוד עם לגלגלת בורר המצבים ,בדומה למשפחת ה.XXXD- הפרדה מצוינת ועומק צבעים רחב. המיקום אינו אינטואיטיבי למי שרגיל לכפתור הדלקה במקביל הוכנסו למצלמה שני מעבדים ,המאפשרים קצב שנמצא על הגלגלת התחתונה ,ולדעתנו המיקום שלו עבודה מהיר מאוד ( 8פריימים בשנייה!) ,ויכולת עיבוד מעט בעייתי :הכפתור ממוקם בחלק הפונה אל הצלם, משופרת (למשל בהסרת רעשים ,דחיסה וכו’). במקום בחלקה הצידי של המצלמה ,מה שמקשה על דרך העינית הגדולה ניתן להבחין ב 19-נקודות הפיקוס פעולת הדלקה במהירות באמצעות האגודל. אשר מרכיבות מערכת פיקוס חדשה ומשופרת כאשר שני כפתורים נהדרים נוספים הינם כפתור ה( Q-קיצור כל הנקודות מוצלבות .בחירת נקודות הפיקוס מתבצעת של )quickהמאפשר מעבר מהיר למסך המציג את כל באמצעות שני כפתורים (במקום אחד כמו בעבר) וזאת נתוני הצילום באופן מרוכז ויכולת לשנות אותם ,וכפתור ה ,RAW/JPG-המאפשר מעבר מהיר בין שתי האפשרויות ,בשל העובדה כי קנון רצו ליצור מערכת הניתנת להתאמה מאוד פרטנית לצרכי הצלם. ללא צורך בכניסה לתפריטים .הדבר מאפשר לצלמים הדבר מאפשר בחירה של נקודת פיקוס ספציפית, אשר לא מעוניינים לצלם ב ,RAW-בגלל ההתעסקות אפשרות לבחור קבוצה של נקודות פיקוס ,ואפילו וגודל הקבצים ,להמשיך לצלם ב JPG-כרגיל ,אך לעבור אופציה המאפשרת להתאים את נקודת הפיקוס למצב במהירות למצב RAWכאשר הם רוצים תעודת ביטוח הצילום – כלומר ,להגדיר את נקודת הפוקוס בהתאם לתמונה חשובה במיוחד וכמובן שגם להפך. לצורת הצילום :עם גריפ ,צילום אנכי ,צילום אנכי בלי אחד הפיצ’רים המשמעותיים במצלמה הוא העינית גריפ ,צילום מאוזן ,צילום מאוזן באמצעות כפתור הגריפ, – ה .view finder-לראשונה במצלמות שאינן מהסדרה או כל שילוב אחר העולה על דעתכם. המקצועית של קנון ,ניתן למצוא עינית המציגה 100% 142
143
לצלם המקצועי מדובר במגוון יכולות נהדרות ,הצלם החובב עלול למצוא את עצמו מעט אבוד ,לפחות בהתחלה ,כאשר הצורך ללחוץ על כפתור נוסף בשביל לבחור את צורת עבודת מערכת הפוקוס מסרבל מעט את עניין (ועלול אף לעכב גם צלמים מקצועיים כאשר נחוץ מעבר מהיר) .המעבר בין נקודות פוקוס הוא קל כבעבר ,ומתבצע באמצעות הגלגלת .ריבוי נקודות הפוקוס (בעיקר בצילום באמצעות קבוצת נקודות פיקוס) עלול לגרום לבריחת פוקוס למקומות לא רצויים. פיצ’ר חדש ומגניב במיוחד (אם כי שימושי במקרים מאוד ספציפיים) הוא מסך ה”גלגול ועלרוד” .מסך זה הוא מעין פלס אלקטרוני ,כמו זה הנמצא בתא הטייס ,המאפשר לראות האם המצלמה מאוזנת ביחס לאדמה. איכות תמונה אם נתחיל מהסוף ,איכות התמונה של הקנון 7Dהיא נהדרת. אמנם מדובר בחיישן מרובה פיקסלים ,וכל עולל יודע שריבוי פיקסלים על חיישן לא גדול במיוחד ,הם מתכון לרעש ובעיות .אך החיישן יודע להתמודד עם המצב בצורה נהדרת ,והמצלמה מצליחה לספק קבצי תמונה גדולים מאוד ואיכותיים מאוד.צילום באיזו 1600מתבצע ללא כל בעיה ,עם רמה נמוכה יחסית של רעש. הקנון 5D mark IIמספקת תמונות באיכות גבוהה יותר ,אבל היא עולה 30%יותר. ניקון D3Xגם היא מספקת תמונות רועשות פחות באיזו גבוה, אבל היא עולה פי 4מהקנון .7D הבעיה היא ,שבזמן הבדיקה צילמנו מספר רב של תמונות באיזו נמוך יחסית ,באזור ה ,320-ונתקלנו במעט רעש בתמונה ,כזה שלא היית מצפה למצוא באיזו כה נמוך. זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו ,אבל ממצלמה כה מוצלחת ,אשר יודעת לעשות דברים אחרים בצורה מושלמת, היינו מצפים לפחות רעש באיזו נמוך .במצלמה קיים מנגנון טוב להסרת רעשים ,אך הוא מגדיל כמובן את זמן עיבוד התמונה. ואם נסיים מההתחלה – איכות התמונה נהדרת ,צילום באיזו גבוה מתבצע ללא בעיות ,ובצורה טובה יותר ממצלמות מקבילות .היינו שמחים לתמונה חלקה מעט יותר באיזו נמוך. וידאו בתור צלמים שמכבדים את עצמם ,לא היינו טורחים להקדיש פסקה נפרדת לפיצ’ר הוידיאו ,כי הרי כולנו צלמי סטילס, ווידאו זה בכלל למצלמות פוקט וזה מסורבל עדיין ,ומי צריך את זה בכלל? במקרה הזדמן לנו לקפוץ למופע פתיחה של זמרת נפלאה בשם יעל קראוס .בין תמונה לתמונה נזכרנו בפיצ’ר הוידיאו והחלטנו לתת לו הזדמנות ,כדי שיהיה אפשר לקטול אותו או סתם להזניח אותו מאוחר יותר. המעבר לצילום וידאו מתבצע בצורה נוחה מאוד ,וגם הפיקוס לפני תחילת הצילום מתבצע באופן אוטומטי. 144
145
איכות הצילום שמפיקה המצלמה הזו היא מדהימה ,לא פחות מכך. הסרטון מצולם באיכות Full HD 1,920 x 1,080ופשוט נראה נפלא מול עומק השדה הרדוד שנתקבל בשימוש בעדשת 1.8 85בה צילמנו את הסרטון. באופן מפתיע ,גם הסאונד הוקלט בצורה טובה מאוד, ונשמע נהדר בעת הקרנת הסרטון. אין ספק שהוידיאו האיכותי פותח עולם חדש של אפשרויות ,גם לצלמי חתונות המעוניינים לספק קטעי וידאו קצרים לחתן ולכלה (זוגות רבים כיום בוחרים לוותר על צלם וידאו על מנת להוזיל עלויות ,מפני שגם ככה אף אחד לא מסתכל על הקלטת של החתונה ,אך האפשרות להוסיף סרטון קצר באותה עלות נותן לצלם החתונות יתרון על פני צלמי סטילס אחרים) גם לצלמי הופעות ,ובעצם לכל אופציה שתדמיינו. לצפייה בסרטון מההופעה לדוגמא [קישור] (אזהרה :הצפייה לא מומלצת לחולי אפילפסיה וילדים קטנים, מפני שהצלם של הסרטון הזה הוא טמבל ,ולא חשב לקחת איתו חצובה).
146
7Dאו ? 5Dmark II נוציא לרגע את ה 50D-מהמשוואה .המחליפה שלה תוכל להיכנס כמועמדת להשוואה אבל היא פחות רלוונטית כאן. 5D mark IIהיא מצלמת פול פריים מדהימה .איכות התמונה שלה היא ברמה הגבוהה ביותר ,והיא יכולה לשמש כל צלם מקצועי ללא רגשי נחיתות. ה 7D-לעומת זאת היא מצלמה חזקה ומהירה ,המספקת איכות תמונה נהדרת. ה 5D mark IIיקרה יותר בכ 3500 -ש”ח ,שמגולמים בעיקר בהבדלים באיכות התמונה והרעש הנמוך באיזו גבוה. ה 7D-עולה על ה 5D mark II -בפרמטרים רבים ,גם במהירות הצילום ,גם באיכות הוידיאו ,גם בנוחות שמושגת באמצעות כפתורים חדשים ,גם במערכת הפיקוס .אך היא לא יכולה לאיים עליה בהיבט איכות התמונה. היינו ממליצים על ה 5D mark II-לכל מי שאיכות התמונה בהדפסות גדולות היא המעלה הראשונה בשבילו – בעיקר צלמי סטודיו ,צלמי מוצר ,צלמי אופנה וכו’ ,ואילו
יותר .אך כל צלם ,החל מצלמים מתקדמים ועד לצלמים 7Dלצלמי ספורט ,טבע ,עיתונות או כמעט כל סוג אחר של צילום. מקצועיים ישמחו להחזיק אחת כזו אצלם בתיק. היא אמנם זולה יותר ,אבל היתרונות בשילוב עם המחיר מדובר בקפיצת דרך מבחינת קנון ,כאשר נעשה שיפור הופכים אותה למצלמה פשוט טובה ,כדאית ועדיפה גדול ביחס למצלמות שיצאו עד כה ,בעיקר בהיבט איכות במקרים רבים על פני ה.5D mark II- הפלט ,והשליטה הידנית בכל הפרמטרים. יש לזכור גם שמצלמת פול פריים דורשת עדשות האפשרות לעבוד עם קבוצות של פלאשים חיצוניים, מתאימות ,מה שעלול להביא להוצאה נוספת. העינית הגדולה ,מהירות הצילום ,איכות התמונה והצילום באיזו גבוה שמות את הקנון 7Dבליגה של הגדולים ,אך סיכום במחיר של 6500ש”ח היא נגישה ונותנת תמורה מעל קנון בנתה מדרגה חדשה עם מצלמה שנמצאת מעל למצלמות החצי מקצועיות ,ומתחת לרמת המצלמות למצופה. המקצועיות שלה. הבעיה היחידה היא שמצלמה באיכות כזו ,עם חיישן של רמתה קרובה לרמתה של ה ,5D-אך המחיר והייעוד שלהן 18מגה ,דורשת עדשות איכותיות ,מה שעלול לייקר את שונה .וניתן לשער כי יצירה של מדרגה חדשה על ידי קנון כל הסיפור. נעשתה בשל התחרות עם המתחרות ,ובעיקר עם ניקון. מדובר במצלמה מקצועית ,עם רמת בנייה וביצועים סיכום לעצלנים גבוהים מאוד ,ומצד שני בעלת פשטות הפעלה ,המוכרת המצלמה הטובה ביותר במחיר הזה. לכל משתמש קנון ממוצע. נותנת יותר ממה שתוכלו לבקש. הצלם החובב יכול להסתפק במצלמות פשוטות וזולות
147
קורס יסודות הצילום בהדרכת מיטב הצלמים בישראל
148
149
Samyang 85mm F/1.4 AS IF סקר וצילם – רועי גליץ לראשונה ,כשהציעו לי לעשות סקירה על עדשת ” ,“Samyangשאלתי את עצמי ” ?“Samyangזו חברה שבחיים לא שמעתי עליה ואחרי שהוסבר לי שהיא מיוצרת בקוריאה ,מיד קפץ הסטריאוטיפ ”נו טוב, עוד עדשה בינונית “...ולא יצאתי מעורי כדי לבחון אותה בטענה כי הרבה יותר כיף לבחון איזה 400 מ“מ f/2.8חדשה. 150
151
אחרי מחקר מעט יותר מעמיק ,גיליתי כי החברה הזו מייצרת את העדשות עליהן חברות כמו Bowe Polar, Phoenixואחרות מדביקות את המותג שלהן. כלומר ,כל אותן העדשות בעלות אותם המכלולים ואותן איכויות ידועות לשמצה מיוצרות על ידי אותו מפעל עלום שם בקוריאה לצלילי המנועים של יונדאי והטלפונים של סמסונג. דעתי החלה להשתנות אחרי שראיתי כמה צילומים מרשימים שצולמו באמצעות העדשה הזאת ולאחר שקראתי שלוש סקירות חיוביות באינטרנט וגיליתי כי המחיר של הצעצוע הזה ממש מציאה ,החלטתי לבחון בעצמי את העדשה ולתהות על קנקנה. לפני שאני אמשיך ,אני אגלה לכם את המחיר אשר
152
שכנע אותי שהעדשה הזו תעניין אתכם אפילו יותר מאותה 400מ”מ – F/2.8היא עולה 1399 ש”ח כולל מע”מ .כלומר ,בערך רבע מחיר מעדשות 85מ”מ F/1.4אחרות. מה המילכוד? אוקיי ,כולנו יודעים שאין עדשות מהסוג הזה במחיר כזה .לכן אני אקדים ואומר שהעדשה הזו ידנית לחלוטין .לא ,לא ,לא ...היא יותר ידנית ממה שאתם חושבים :הפוקוס ידני (אין אוטופוקוס) ,הצמצם ידני (אין שליטה מהמצלמה בדגם הבסיסי) ,אין אפילו מדידת אור (אלא אם יש לכם D300ומעלה) .כלומר ,היא ידנית לחלוטין, ממש כמו שצילמו לפני כמה עשרות שנים .איך מתמודדים עם כל אלו והאם זה שווה את זה? בואו נבחן ונראה.
153
מבנה
אופטיקה
צמצם ובוקה
פוקוס
טוב ,ההתרשמות הראשונה שלי היא שזו לא צייס (דההה .)...וברצינות ,הגוף עשוי מפלסטיק אשר מרגיש זול יחסית ,טבעת הפוקוס מעט קשה להזזה ,טבעת הצמצם לא חלקה לגמרי ואין נעילה לצמצם על F/22כמו בעדשות אחרות .אך יחד עם זאת ,אין רישרושים ,היא מרגישה מסיבית ויושבת טוב ביד.
הגענו לעיקר .כיצד האופטיקה של העדשה הזו מצליחה להתמודד בשטח? דווקא כאן ,בפרמטר החשוב ביותר יש כמה הפתעות לטובה .אמנם זו לא עדשה מקצועית ומלוטשת לעילה אבל הסמיאנג מצליחה להעביר תוצאות בהחלט טובות ,הרבה מעבר למה שציפיתי ממנה.
תחנות הצמצם של העדשה נעות בין F/1.4ועד ל.F/22- בצמצם המירבי העדשה חדה ,אך בסגירת צמצם מעבר ל F/2.8-החדות מרשימה ביותר ואחרי F/16יש ירידה ניכרת באיכות .הבוקה נראה בדרך כלל טוב מאוד בצמצמים פתוחים וחוץ מכמה עיוותים בעיקר באיזורים אשר נמצאים בחזית הפריים ,התוצאות משביעות רצון. עומקי השדה הרדודים שהעדשה מייצרת הם נעימים לעין ואתם תהיו מרוצים מהתוצאות .
אוקיי ,העדשה הזו סובלת מסנדרום הפוקוס הידני. סנדרום דיי מתסכל עבור כל מי שהתרגל לחיי הפינוק והמותרות של הפוקוס האוטומטי .קשה לבצע צילומים ספונטניים ,קשה לעקוב אחרי תנועה ,קשה להיות בטוחים במאת האחוזים שהפוקוס יצא בדיוק .ייתכן שישנם צלמים שיגידו “שטויות ,אם אבא שלי וסבא שלי צילמו ככה ,גם אני יכול” .בכל מקרה ,מהנסיון שלי ושל צלמים אחרים שצילמו עם העדשה הזו ,ישנם אחוזי פספוס של צילומים כתוצאה מהעבודה עם הפוקוס הידני ,אך אני חייב לציין שאחוז גבוה יותר של תמונות יצאו לי בפוקוס איתה מאשר בצייס 85מ”מ F/1.4הידנית כשלעצמה.
לעדשה פוקוס פנימי ,מה שמבטיח שאורך העדשה אינו משתנה וגם האלמנט הקדמי אינו מסתובב בזמן הפוקוס. ההברגה הקדמית מתאימה לפילטרים בקוטר 72מ”מ, ממש כמו כל 1.4 85אחרת .סוכך השמש עשוי פלסטיק (כמובן) ומתברג על חזית העדשה בפשטות ובלי ‘קליק’. מכסה העדשה מרגיש פשוט גם כן ולא ממש נוח לפתוח ולסגור אותו כשסוכך השמש מורכב .משקל העדשה 513 גרם ואורכה 73מ”מ. ציון מבנה – 7/10 פשוט ,מכני ופלסטיקי ,אך עושה את העבודה.
חדות טובה מאוד ,בוקה ראוי לשמו (בדרך כלל) וסה”כ תוצאות מאוד נעימות לעין .יש כאן זליגות צבע בצמצם מירבי ,אך גם בצייס המהוללת נתקלתי בכמה כאלו. הקונטרסט שלה סביר בהחלט והעובדה המפתיעה היא שבמבחן עיוור שערכתי לצלמים ,קשה (אך לא בלתי אפשרי) היה להם לזהות מה צולם בצייס ומה צולם בסמיאנג 9 .אלמנטים ב 7-קבוצות כשאחד מהם אספרי מצליחים להתמודד עם רוב המצבים בצורה טובה מאוד. סגירה קלה של הצמצם ואנחנו כבר מקבלים חדות אשר מנצלת את יכולות חיישן המצלמה עד תום .מה ההבדל המהותי בינה לבין הצייס? הצבעים .לסמיאנג יש נטייה קלה לצהוב בעוד שהצייס מצליחה להעביר גוונים מדויקים ונאמנים למקור. ציון אופטיקה – 8.5/10
ציון צמצם ובוקה – 9/10 צמצם ענקי ובוקה מצויין ,בדרך כלל.
החשכת פינות ועיוותים ציון פוקוס – 5/10 לעדשה הזו אין כמעט עיוותים קוויים (Barrel /
.)Pincushionוהחשכת הפינות במפתח צמצם מרבי מורגשת חד משמעית בסצנות בעייתיות בתחום הזה (שמיים וקירות לבנים למשל) .סגירת הצמצם מעבר לצמצם F/2.2מעלימה את רוב הבעיות הנ”ל .עיוותים כרומטיים ,כפי שציינתי ,קיימים בצמצמים פתוחים ובאובייקטים קונטרסטיים.
פוקוס ידני מתסתכל לפעמים, אך אחרי שמתרגלים יש שיפור.
איכות סבירה בהחלט
ציון החשכת פינות ועיוותים – 8.5/10 יש החשכות בצמצמים פתוחים ,עיוותים כמעט ואין. 154
155
שימוש יומיומי
מחיר
סיכום
1,399ש”ח לגרסה הפשוטה או 1,499ש”ח לגרסה עם השבב שמאפשר מדידת האור אוטומטית .במחיר כזה, אשר מהווה שליש מעדשות מקבילות ,העדשה הזו היא פשוט מציאה .לעומת זאת ,כשעדשות 85מ”מ F/1.8של ניקון/קנון עולות בערך 1800ש”ח ,יכול להיות ששווה להשקיע מעט יותר בעדשות עם צמצם יותר סגור ,אבל עם פוקוס אוטומטי .הבחירה היא שלכם מול הצרכים והיכולת שלכם להתמודד עם פוקוס ידני.
זו עדשה שהפתיעה אותי לטובה .ציפיתי לאיכות הרבה יותר נמוכה מעדשה בעלת שם לא ידוע ומוצא קוריאני והתבדיתי נוכח עדשה שפשוט נהניתי לצלם איתה. למרות עניין הפוקוס ועל אף מדידת האור הידנית של העדשה הזולה יותר (ללא השבב) ,האיכות של העדשה הזו הצליחה ליצור פריימים מאוד מעניינים ואיכותיים. אם אתם מעוניינים בעדשה עם צמצם כל כך פתוח והתקציב לוחץ ,זו עדשה שיכולה להוות אופציה מאוד מעניינת ,כל עוד המחיר יישאר באותה הרמה.
היא נהדרת לצילום פורטרטים בצמצמים פתוחים וכשסוגרים קצת את הצמצם ,הרמה עולה בכל מה שקשור בחדות ואיכות התמונה .עומקי שדה רדודים כמעט בכל פריים ורקע נעים עם “בוקה” מרשים .אך כפי שציינתי ,הבעיות מתחילות שאתם מנסים למקד את העדשה ,פעולה מסורבלת שעשויה לגרום לפספוס של צילומים מבטיחים .לעומת זאת ,עם טיפה סבלנות וזמן ,הסיכויים להצלחה הם הרבה יותר גבוהים .בגרסה הפשוטה של העדשה מדידת האור מתבצעת כרגיל ציון מחיר – 9.5/10 בניקון D300ומעלה ,אך במצלמות פשוטות יותר מדידת האור הינה ידנית לחלוטין ועובדת בעיקר על ניסוי וטעייה וקחו בחשבון שתפעול הצמצם נעשה על ידי טבעת על העדשה ,ממש כמו פעם .בגרסה המתקדמת עם השבב, מדידת האור והשליטה על הצמצם הן רגילות לחלוטין ולא תרגישו בשום הבדל. ƒ / 22
156
שימו לב! העדשה מיועדת לגופי FFולגופי קרופ של קאנון ,ניקון, סוני( 4:3 ,אולימפוס,לייקה ,פאנסוניק) ,פנטקס וסמסומנג NX
תודה לגיל גלזר על השאלת העדשה
ציון כללי – 8.5/10
ƒ / 8.0
ƒ / 5.6
ƒ / 4.0
ƒ / 2.8
157