composition_013

‫קוֹמְ פּוֹז ִיצְיה ‪ 013‬‬

‫פת‬

‫יחות‬

‫ו‬ ‫הצל‬

‫חות!‬

‫‪4‬‬

‫בזמן בו כולנו עוצרים לרגע‬ ‫וחושבים כיצד אנחנו יכולים לברך‬ ‫את כולם לשנה החדשה‪ ,‬בצורה‬ ‫מקורית שעדיין לא חשבו עליה‪,‬‬ ‫אנחנו בעצם חושבים כיצד אנחנו היינו‬ ‫רוצים לראות את השנה שלנו בחיינו‪.‬‬ ‫כולנו תמיד מחפשים להמציא את עצמנו‬ ‫מחדש ובאמצעות הצילום ליצור פריימים‬ ‫חדשים‪ ,‬מעניינים ועוצרי נשימה‪ .‬כולנו‬ ‫הופכים עולמות ומצלמות כדי לראות את‬ ‫הזווית המיוחדת ומשתדלים להראות אותה‬ ‫לכולם‪.‬‬ ‫בגליון החודש‪ ,‬גם אנחנו החלטנו להמציא את‬ ‫עצמנו מחדש בשלושה מובנים‪:‬‬ ‫• בראיונות עם שני צלמים מובילים ברמה עולמית‪,‬‬ ‫עלה לנו רעיון מעולה – למה שלא נביא אותם ארצה‬ ‫שגם אתם תכירו ותלמדו מהם באופן אישי? וכך‬ ‫עשינו‪ ,‬שכנענו את ג’ואל גריימס להגיע לארץ הקודם‬ ‫ולערוך סמינר מיוחד עבורכם‪ ,‬בתאריך אשר נודיע עליו‬ ‫בהמשך ואך ורק ברי המזל הראשונים שיירשמו יפגשו‬ ‫אותו בהרצאה‪.‬‬ ‫• אחרי מיילים נעלבים באנגלית מאנשים שמאוד נהנו‬ ‫מהמגזין והתלוננו על כמה שחבל שהמגזין זמין רק בעברית‪,‬‬ ‫אנחנו פורצים לעולם הרחב! מהחודש‪ ,‬קומפוזיציה תפורסם‬ ‫במהדורה אנגלית לצד המהדורה העברית‪ ,‬על מנת שחברינו‬ ‫בנכר יהנו גם כן ממגזין הצילום של ישראל‪.‬‬ ‫• בעקבות בקשות של אחינו הדתיים‪ ,‬אנחנו מוציאים מהדורה‬ ‫“כשרה” לציבור הדתי בה התמונות “הפרובוקטיביות” יוסרו וכך‬ ‫כולם יוכלו להנות מהמגזין בצורה צנועה יותר‪.‬‬ ‫ובנימה אישית יותר‪ ,‬אני מעוניין לאחל לך שנה מדהימה‪ ,‬שנה בה‬ ‫כל צילומיך יוגשמו‪ ,‬שנה בה הכל יהיה בפוקוס‪ ,‬שנה של הצלחה‬ ‫בכל המובנים‪ .‬ואפילו אם יהיו עיוותים‪ ,‬שהם לפחות יגרמו לך לחייך‬ ‫ושיגרמו לתמונה להיראות מעניינת יותר‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עורך ראשי‪ ,‬מגזין קומפוזיציה‬

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה‬

‫‪44‬‬

‫‪24‬‬

‫גליון ‪ – 013‬ספטמבר ‪2010‬‬ ‫עורך ראשי‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עריכה בפועל‬ ‫תומר יעקבסון‬ ‫עריכה גראפית‪ ,‬עיצוב ועימוד‬ ‫סטודיו אדם שול‬ ‫שיווק ומכירות‬ ‫גדי אהד‪ ,‬גיא פריבס‬

‫‪92‬‬

‫‪140‬‬

‫רכזת מערכת‬ ‫מיטל שחור‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫מעין מוריוסף‬ ‫פרסום ואדמיניסטרציה‬ ‫מגזין קומפוזיציה‬ ‫משתתפים‬ ‫יגאל גיאת‪ ,‬ג’ואל גריימס‪ ,‬תומר יפרח‪ ,‬ניר גייגר‪ ,‬רועי‬ ‫גליץ‪ ,‬גיא פירבס‪ ,‬זיו שנהב‪ ,‬תומר יעקבסון‪ ,‬הילה בר‪-‬‬ ‫עוז‪ ,‬קובי דגן‪ ,‬שאול נשיץ וקהילת הצילום הישראלית‪.‬‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫רועי גליץ בע”מ‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫הרקון ‪ ,4‬רמת גן‪52521 ,‬‬ ‫טלפון ‪077-4090280‬‬ ‫פקס ‪077-4090281‬‬ ‫מייל ‪info@composition.co.il‬‬ ‫אתר ‪www.composition.co.il‬‬ ‫צילום שער‪David Lachapell :‬‬ ‫‪www.lachapellstudio.com‬‬

‫© הודעת זכויות יוצרים‬ ‫כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין‬ ‫קומפוזיציה‪ ,‬למו”ל רועי גליץ בע”מ‪ ,‬לצלמים‬ ‫ולכותבי הכתבות‪ .‬לפני כל שימוש החורג‬ ‫מקריאה‪ ,‬הדפסה לשימוש אישי ושיתוף עם‬ ‫חברים למטרת קריאה‪ ,‬חובה ליצור קשר עם‬ ‫הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש‬ ‫מראש‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לפרסם‪,‬‬ ‫לערוך‪ ,‬להפיץ וכיו”ב ללא אישור‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪92‬‬

‫העשיריה הפותחת‬ ‫רואה לכם בעיניים‬ ‫תומר יעקבסון מראיין את הווארד שץ‬

‫פריים טיים‬ ‫ג’ואל גריימס‬

‫שמונה דברים שלמדתי על יפן‬ ‫כתבה‪ :‬הילה בר‪-‬עוז‪ ,‬צילם‪ :‬קובי דגן‬

‫בחולות של ראשון‬ ‫כתב וצילם‪ :‬תומר יפרח‬

‫צילום שקול‬ ‫מאת שאול נשיץ‬

‫צלם חימום‬ ‫על צילום בהופעות ‪ -‬מאת גיא פריבס‬

‫‪108‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪150‬‬

‫סתיוירטואלי‬ ‫מאת‪ :‬יגאל גיאת‬

‫פורטפוליו‬ ‫‪AimishBoy‬‬

‫סדרת היסודות ‪ -‬התריס‬ ‫צוות גליץ‬

‫שקט ‪ -‬משדרים‬ ‫מאת‪ :‬זיו שנהב‬

‫סקירה ‪Canon 7D -‬‬

‫מאת‪ :‬ניר גייגר‬

‫סקירה ‪Samyang 85 F/1.4 -‬‬

‫מאת‪ :‬רועי גליץ‬

200

1/30

F5.6

Nikon 16mm Fisheye

Nikon D700

‫לאתר‬

Gelot Anthony

Busted !!!

250

1/15

F14

Tamron 10-24mm

Canon EOS 50D

‫ישראל‬

‫נועם מיימון‬

Red motion

9

100

1/2500

F/4

Canon EF 70-210mm f/3.5-4.5 USM

Canon EOS 40D

‫לאתר‬

‫פיני חמו‬

‫מאיה‬

8

11

125

1/320

F/4

Canon 50mm 1.8, F2.8

Canon EOS 30D

‫לאתר‬

‫סיוון פרץ‬

‫ליאון‬

10

400

1/15

F1.8

Nikon 50mm 1.8

Nikon D50

Holland

‫לאתר‬

Richard Brocken

Eva

15

1000

1/100

F2.8

Canon 24-70mm

Canon EOS 5D mark II

‫רוסיה‬

‫לאתר‬

‫מקסים גולבנוב‬

14

100

1/100

F11

Canon EOS 5D mark II

Edwin Leung

Lotus in BW

‫מעיין זארי‬

‫לאתר‬

‫ישראל‬

‫‪leaf aptus 65‬‬

‫‪120mm‬‬

‫‪F13‬‬

‫‪1/115‬‬

‫‪50‬‬

‫עמוס טרבולסקי‬

‫לאתר‬

‫‪Nikon D90‬‬

‫‪Nikon 50mm 1.8‬‬

‫‪F2.5‬‬

‫‪1/60‬‬

‫‪200‬‬

‫שנה‬ ‫טובה‬ ‫ופוטוגנית‬ ‫צוות קומפוזיציה‬

200

1/250

F10

Nikon 50mm 1.4

Nikon D700

‫לאתר‬

Ricky Lundberg

Don’t make me be myself around you

‫הווארד שץ‬

‫תומר יעקבסון מראיין את‬

‫רואה‬

‫בעיניים‬

‫לכם‬ ‫לפני עשרים שנה הווארד‬ ‫שץ (‪ )Howard Schatz‬היה‬ ‫רופא עיניים שהתמחה‬ ‫ברשתית ובזמנו הפנוי‪,‬‬ ‫בסופי שבוע‪ ,‬אהב לצלם‬ ‫כתחביב‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬כשהתמונות שלו‬ ‫שוכנות בגלריות יוקרתיות‬ ‫ומוזיאונים ברחבי העולם‬ ‫ומאחוריו ‪ 17‬ספרי צילום‪,‬‬ ‫הוא אחד הצלמים הבולטים‬ ‫והמצליחים בעולם‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫הוא אהב את עולם הרפואה‬ ‫והאקדמיה ולא רצה לוותר‬ ‫עליהם‪ ,‬אבל התחביב‬ ‫שהוגבל לימי שבת החל‬ ‫משתלט על חייו‪ .‬כשספר‬ ‫התמונות הראשון שלו‬ ‫התפרסם יותר ויותר אנשים‬ ‫החלו לשים לב לרופא‬ ‫המצלם‪.‬‬ ‫בהתחלה הוא לקח שנת‬ ‫חופש מהעבודה כדי‬ ‫להשקיע יותר בתמונות‬ ‫שלו‪ ,‬ואחר כך עוד אחת‬ ‫ועוד אחת‪ ,‬עד שהוא ובברלי‬ ‫אשתו‪ ,‬שתמיד רצתה לנהל‬ ‫עסק‪ ,‬הבינו שהגיע הזמן‬ ‫לפצוח בקריירה חדשה‬ ‫ולהקדיש את כל מרצם‬ ‫לעולם הצילום‪.‬‬ ‫הווארד אוהב מאוד לצלם‬ ‫מתחת למים‪ ,‬לכן‪ ,‬בשביל‬ ‫להקל על העבודה שלו‪ ,‬הוא‬ ‫בנה בריכה פרטית מחוץ‬ ‫לבית שלו אותה הוא התאים‬ ‫לצילומים שלו‪.‬‬ ‫הוא נחשב חדשן ופורץ‬ ‫דרך בתחום הזה‪ ,‬הרבה‬ ‫בזכות טכניקה שהוא המציא‬ ‫המקלה על סגנון צילום‬ ‫טכני זה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הוא שכלל‬ ‫את התאורה שלו בצילומים‬ ‫מתחת למים שיאפשרו‬ ‫למודלים שלו להראות‬ ‫טבעיים ולא כחולים‪.‬‬ ‫כמו כן יש לו שיטה שבה‬ ‫הוא מרגיע את הדוגמנים‬ ‫ומאפשר להם להיות‬ ‫נינוחים בזמן שהם עוצרים‬ ‫את נשימתם לזמן ממושך‬ ‫מתחת למים‪.‬‬ ‫לשמחתנו‪ ,‬הווארד מצא‬ ‫זמן להתראיין טלפונית‬ ‫מהסטודיו שלו בניו יורק‬ ‫עבורנו‪ ,‬על מנת שנוכל‬ ‫ללמוד עוד על האיש‬ ‫והאגדה‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫מהתבוננות בצילומים שלך נראה‬ ‫שאתה מוקסם מהגוף האנושי‪.‬‬ ‫“גוף האדם מדהים אותי‪ .‬אנשים‪ ,‬כל‬ ‫האנשים‪ ,‬מעניינים אותי בצורה שלא תיאמן‪.‬‬ ‫אני נדהם משרירים‪ ,‬ממיניות‪ ,‬ואני הכי‬ ‫אוהב לצלם אנשים ופורטרטים‪ .‬אני אוהב‬ ‫אנשים עד כדי כך שאני פותח בשיחה עם‬ ‫זרים ברחוב או ברכבת התחתית‪ ...‬זאת אחת‬ ‫הסיבות שאני מפיק כל כך הרבה סיפוק‬ ‫מהעבודה עם המצלמה‪ ,‬דרכה אני מצליח‬ ‫לתעד ולתקשר עם אנשים בדרך מיוחדת‬ ‫שהיא בלתי אפשרית עבורי ללא מצלמה‪”.‬‬

‫עושה רושם שאתה אוהב מאוד‬ ‫להשתמש באור מלאכותי בתמונות‬ ‫שלך‪.‬‬ ‫“עבדתי מזמן עם אור טבעי בסדרה שעשיתי‬ ‫עם הומלסים‪ ,‬שהייתה אחת הסדרות‬ ‫הראשונות שצילמתי מזמן‪ ,‬וגם בצילומים‬ ‫מתחת למים לספר ‪ ’’H2O‬השתמשנו בעיקר‬ ‫באור טבעי‪ ,‬אבל ברוב המכריע של התמונות‬ ‫שלי אני עובד עם אור מלאכותי בסטודיו‪.‬‬ ‫הסיבה לכך מאוד פשוטה‪ :‬אני לא רוצה‬ ‫לתעד את מה שיש מסביבי ובמקום זה‬ ‫אני בעצם רוצה ליצור מציאות חדשה בכל‬ ‫תמונה שאני מצלם‪ .‬אור טבעי זה מה שיש‬ ‫כל הזמן מסביבנו ומה שכולם יכולים לראות‬ ‫בכל רגע נתון‪ .‬אני תמיד רוצה ליצור משהו‬ ‫חדש‪ ,‬להראות לאנשים משהו שהם לא‬ ‫ראו קודם לכן‪ ,‬אפשר להגיד שאני כמו צייר‬ ‫שמצייר את הציורים שלו‪.‬‬ ‫צילמתי לאחרונה מתאגרף לסדרת‬ ‫המתאגרפים שלי והשתמשתי ב‪ 11-‬מקורות‬ ‫תאורה שונים בשביל הצילום‪ .‬בזכות‬ ‫השימוש המיוחד בתאורה הזו אני חושב‬ ‫שהצלחתי להראות אותו כמו שאף אחד לא‬ ‫ראה אותו לפני זה‪.‬‬ ‫האור שאני משתמש בו פשוט עוזר לי ליצור‬ ‫דברים שאין שם בלעדיו‪”.‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪29‬‬

‫כשהתחלת לצלם לא היו הרבה‬ ‫מצלמות דיגיטליות בסביבה‪ ,‬מה‬ ‫דעתך על השינוי שעבר על עולם‬ ‫הצילום?‬ ‫“הצילום הדיגיטלי מאפשר לי להגשים את‬ ‫הפנטזיות שלי – להפיק תמונה שתואמת‬ ‫את החזון שלי ואת מה שאני רוצה להעביר‬ ‫לצופה‪ ,‬וזאת בהרבה יותר קלות ונוחות ביחס‬ ‫לצילום על סרט‪.‬‬ ‫אני אתן לך דוגמה‪ :‬צילמתי הרבה נשים‬ ‫בהריון בעבר וצילמתי אותן עם מצלמות‬ ‫פילם‪ .‬עכשיו סגרנו חוזה לספר ה‪ 18-‬שלי‬ ‫שיקרא ‘’‪ With child‬ועברתי שוב על הארכיון‬ ‫שלי‪ .‬הארכיב היה גדול ואני הייתי צריך‬ ‫לערוך אותו מחדש‪ .‬בדיעבד‪ ,‬הצלחתי להפוך‬ ‫את הסריקות של הפילם למשהו הרבה יותר‬ ‫איכותי‪.‬‬ ‫פוטושופ מאפשרת לי לעשות מה שהיה‬ ‫לי קשה לעשות בחדר חושך – לראות את‬ ‫הדברים ולשנות אותם בצורה פנטסטית‬ ‫וקלה יחסית‪.‬‬ ‫מעבר לזה‪ ,‬כשצילמתי עם מצלמות פילם‬ ‫כל פעם שצילמתי – זה עלה לי דולר‪ ,‬הייתי‬ ‫מודע לזה כל הזמן‪ .‬היום אנחנו לא צריכים‬ ‫להיות כל כך זהירים‪ ,‬אני יודע מה רוצה‬ ‫להשיג ואני יכול לתקן את זה אחר כך אם‬ ‫לא השגתי את זה בצילום עצמו‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬ ‫הצלחתי לצלם תמונה טובה שבה במקרה‬ ‫רואים את העוזר שלי ברקע אני יכול להסיר‬ ‫אותו מהתמונה אחר כך בקלות ועדיין‬ ‫להשתמש בתמונה‪.‬‬ ‫הצילום הדיגיטלי מאפשר לי להיות הרבה‬ ‫יותר ספונטני ואני הרבה יותר רגוע בזמן‬ ‫הצילום‪”.‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫יש לך טאבו כלשהו בכל מה שנוגע‬ ‫לעיבוד התמונה?‬ ‫“הטאבו היחיד בקשר לעריכה דיגיטלית‬ ‫מצוי רק במשימת צילום תיעודית‪ .‬אם צלם‬ ‫מתיימר להראות את המציאות כמו שהיא‬ ‫אז הוא לא יכול‪ ,‬מבחינה אתית‪ ,‬לערוך את‬ ‫התמונה לאחר מכן‪.‬‬ ‫לי אין טאבואים בכלל כי התמונות שלי הן‬ ‫בעצם הרגשות שלי ומה שאני רוצה להראות‬ ‫לעולם‪”.‬‬

‫איך אתה רואה את המצב של‬ ‫העיתונות הכתובה בימינו?‬ ‫“אין ספק שעולם התקשורת משתנה בקצב‬ ‫שיא והמצב של העיתונות הכתובה נמצא‬ ‫בשפל‪.‬‬ ‫לא מזמן ג’ורג סטרייברנר‪ ,‬המייסד של הניו‬ ‫יורק ינקיס‪ ,‬נפטר והתקשרו אלי הרבה‬ ‫גופי תקשורת בשביל לקבל אישור לפרסם‬ ‫תמונה שצילמתי אותו‪ .‬כל הגופים הללו קנו‬ ‫את התמונה למדיה הדיגיטלית ואף אחת‬ ‫מהן לא הודפסה‪ .‬מעבר לזה אנחנו מרגישים‬ ‫את זה בעיקר בתקציבים שגופים מקצים‬ ‫לפרסומות‪ ,‬שהולכים ומתכווצים ולפעמים‬ ‫נעלמים לגמרי‪.‬‬ ‫אני מרגיש את זה על עצמי כצרכן‪ ,‬אני‬ ‫קורא מושבע של הניו יורק טיימס ובשנה‬ ‫האחרונה לא קניתי עיתון אחד כזה כי אני‬ ‫יושב בארוחת הבוקר עם ה‪ iPad-‬שלי וקורא‬ ‫את העיתון‪.‬‬ ‫אני רק יכול לקוות שהדברים יחזרו להיות‬ ‫כמו שהם היו בעבר אבל אתה יודע למי‬ ‫נתונה הנבואה‪”...‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫ביקרת פעם בישראל?‬ ‫“בהחלט‪ ,‬עשינו אצלכם טיול רציני בשנות‬ ‫השמונים‪ .‬רוצה לשמוע סיפור יהודי נחמד‬ ‫בקשר לזה?‬ ‫כשהייתי ילד ההורים שלי גרו בבניין שבו גרו‬ ‫מעלינו סבא וסבתא שלי‪ .‬בכל יום כשחזרתי‬ ‫מבית הספר סבתא שלי עשתה לי עוגת‬ ‫שוקולד וחלב‪ .‬אני אומר לך‪ ,‬זה היה הטעם‬ ‫הכי טוב בעולם‪ ,‬ואחרי שסבתא שלי נפטרה‬ ‫אני המשכתי לחפש את הטעם הזה‪ ,‬של‬ ‫העוגה הזאת‪ ,‬בכל מקום ופשוט לא מצאתי‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ב‪ 1983-‬טיילתי בישראל עם נהג צמוד שהיה‬ ‫מדהים‪ ,‬כי הוא ממש הבין בהרבה תחומים‬ ‫כמו היסטוריה וגיאוגרפיה והוא לקח אותנו‬ ‫לסיור בכל ישראל‪.‬‬ ‫לקראת סוף הטיול הגענו לקיבוץ בצפון ליד‬ ‫הגבול עם לבנון וחבר שהיה לי שם לקח‬ ‫אותי לפגוש חבורת אנשים מבוגרים שנולדו‬ ‫באותו מקום בדיוק שסבתא שלי נולדה‬ ‫בו‪ .‬אחת הזקנות שם נתנה לי לטעום עוגת‬ ‫שוקולד וזה פשוט היה אותו הטעם בדיוק‪...‬‬ ‫התחלתי לבכות שם כמו ילד‪.‬‬ ‫לקחתי ממנה את המתכון אבל משום מה לא‬ ‫הצלחנו לשחזר את זה‪”.‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪35‬‬

‫מאיפה את מקבל את ההשראה לצילומים‬ ‫שלך?‬ ‫“אני מרגיש כמו ספוג של כל מה שאני‬ ‫רואה ומרגיש‪ .‬זה נשמע אולי כמו קלישאה‬ ‫אבל אני מושפע מהכול‪ .‬מללכת לבד‬ ‫ברחוב‪ ,‬ללכת למוזיאון‪ ,‬מפסלים‪ ,‬עננים‪,‬‬ ‫חלונות ראווה‪ ,‬או סתם מאורות שמנצנצים‬ ‫משלוליות בחורף‪ .‬אני רואה תמונות בראש‬ ‫שלי כשאני שומע הקלטות של ספרים בחדר‬ ‫שלי‪ .‬יש לי איתי תמיד פנקס קטן שבו אני‬ ‫רושם רעיונות חזותיים שעולים לי בראש‪.‬‬ ‫על המחשב שלי בסטודיו יש לי תיקייה‬ ‫שאני קורא לה ‘‪ ’Grabs‬והיא מכילה משהו‬ ‫כמו ‪ 10,000‬סקרין שוטס של דימויים‬ ‫שאני נתקל בהם בעבודה מול המחשב‪,‬‬ ‫יש בתיקייה הזאת המון נושאים מגשרים‬ ‫מעניינים‪ ,‬מבנים יפים או צילומים של‬ ‫אנשים‪ .‬אני גם מנוי של משהו כמו ‪30‬‬ ‫מגזינים שאני מקבל כל חודש‪ .‬אני עובר על‬ ‫כולם וכשאני רואה משהו שעושה לי את‬ ‫זה אני מצלם את הדף הזה ומוסיף אותו‬ ‫לתיקייה‪”.‬‬ ‫‪36‬‬

‫‪37‬‬

‫אתה מצלם המון ידוענים‪ ,‬יש הבדל‬ ‫בעבודה מולם ביחס לעבודה עם אנשים‬ ‫אלמוניים?‬ ‫“יש הבדל גדול‪ .‬ככל שמי שאתה מצלם‬ ‫הוא יותר מפורסם‪ ,‬ככל שהוא מרגיש כמו‬ ‫מלך ובייחוד ככל שהוא מוקף בפמליה‬ ‫שמקרקרת סביבו ‪ -‬אתה חייב להיזהר‪.‬‬ ‫אתה יודע מה הסוד שלי? אני מראיין אותם‬ ‫– אם זה אתלט אני מספר לו שאני מתעניין‬ ‫בספורט‪ ,‬אם זה סופר אז אני מדבר אתו‬ ‫על יצירתיות‪ .‬ואז אני מתחיל לשאול אותם‬ ‫על עצמם‪ ,‬הסוד הוא שאני באמת מתעניין‬ ‫בתשובות שלהם‪ .‬אני מקליט את השיחה‬ ‫ורושם רשימות מולם‪ ,‬בדרך כלל הם מאוד‬ ‫נהנים מהאינטראקציה הזאת ומהרגע הזה‬ ‫הם סומכים עליי ועושים כמעט כל מה שאני‬ ‫מבקש מהם‪.‬‬ ‫אני מכבד אותם והם מכבדים אותי בחזרה‪.‬‬ ‫אתמול צילמנו פה בשביל ‪ ESPN‬את סרג’‬ ‫איבקה (‪ )Serge Ibaka‬שמשחק כדורסל‬ ‫ב‪ .NBA-‬הוא בן ‪ 20‬והוא גדל במשפחה של‬ ‫‪ 20‬איש‪ .‬אני עושה מחקר בשביל להכיר‬ ‫אותו יותר טוב לפני שהצילומים מתחילים‪.‬‬ ‫הלקוח‪ ,ESPN ,‬רצו לצלם אותו בספידו‬ ‫קטן מאוד ולמרות שהוא נראה מצוין בבגד‬ ‫ים הזה הבנתי שהוא די נבוך ומדמיין איך‬ ‫החברים שלו בחדר ההלבשה של הקבוצה‬ ‫יירדו עליו כשהם יראו את התמונה‪.‬‬ ‫לא רציתי להביך אותו והחלפתי לו את הבגד‬ ‫– האנשים המפורסמים שאני מצלם קולטים‬ ‫את המחוות הללו ואת הכבוד שאני נותן‬ ‫להם ומחזירים לי אותו בשעת הצילום‪.‬‬ ‫אני תמיד אומר‪ ,‬יש לנו את התמונה בתכל’ס‪,‬‬ ‫אז עכשיו אפשר פשוט להשתולל‪ .‬ואז‬ ‫דברים מתחילים לקרות‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫אם נחזור שנייה לסרג’ אז ‪ ESPN‬הביאו המון‬ ‫אנשים לסט והיה די בלגן סביבנו‪ .‬אחרי‬ ‫שצילמתי אותו כמו שהם רצו אמרתי לו‪:‬‬ ‫“יש לנו כבר תמונות בשביל העיתון‪ ,‬עכשיו‬ ‫בוא נעשה צילום בשביל אימא שלך‪ ”.‬ראיתי‬ ‫שהוא התחיל להתרגש ושהוא מודע מאוד‬ ‫לכל הסביבה שלו‪ ,‬אז ביקשתי מכולם לצאת‬ ‫החוצה ואחרי כמה דקות איתו לבד קיבלתי‬ ‫את מה שרציתי‪”.‬‬ ‫ספר לנו קצת על הסדרה שלך שבה צילמת‬ ‫דוגמניות עם האימהות שלהן‪.‬‬ ‫“יש בסדרה הזאת שלושה אלמנטים – דמיון‬ ‫גנטי‪ ,‬זקנה ומיניות‪.‬‬ ‫מה שמדהים בתגובות שקיבלתי לסדרה‬ ‫הזאת הוא השוני בין התגובות שקיבלתי‬ ‫עליה מגברים ומנשים‪ .‬בחור רואה בחורה‬ ‫בת ‪ 20‬שנראית טוב ונמשך אליה ואז הוא‬ ‫רואה את אימא שלה ומתחיל להתבלבל‪.‬‬ ‫בגלל זה גברים ממש לא אוהבים את‬ ‫התמונות הללו‪ ,‬הם מתוכנתים גנטית לא‬ ‫להתעניין בנשים שלא יכולות להרות‪ .‬נשים‪,‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬אהבו את התמונות הללו מאוד כי‬ ‫זה מייצר אצלן איזושהי תחושה של הזדהות‬ ‫וקרבה‪ .‬הדוגמנית פתאום היא לא רק משהו‬ ‫יפה אלא גם יצור אנושי שניתן להזדהות‬ ‫אתו‪”.‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

43

42

‫ג’ואל גריימס (‪ )Joel Grimes‬מספר על עצמו בדרך‬ ‫לביקור היסטורי בישראל! או במילים אחרות‪:‬‬

‫פריים טיים‬ ‫אנחנו רואים אלפי דימויים‬ ‫חזותיים מידי יום‪ .‬על רובם‬ ‫אנחנו עוברים די מהר‪,‬‬ ‫משהו כמו שנייה וחצי‪,‬‬ ‫עושים לייק או דיסלייק‬ ‫וממשיכים הלאה‪ .‬רק‬ ‫לעתים רחוקות אנחנו לא‬ ‫יכולים להמשיך הלאה כי‬ ‫פשוט נפלנו מהכיסא ולוקח‬ ‫לנו קצת זמן עד שאנחנו‬ ‫מצליחים לאסוף את עצמנו‬ ‫חזרה ואנחנו מוצאים את‬ ‫עצמינו תקועים מול המסך‬ ‫דקות ארוכות‪ ,‬שמוטי לסת‬ ‫ומלאים בהערצה מהולה‬ ‫בקנאה לא מוסתרת‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫זה פחות או יותר מה שקרה במערכת קומפוזיציה כשראינו את התמונות‬ ‫של ג’ואל גריימס בפעם הראשונה‪ .‬שילוב של כישרון‪ ,‬ניסיון של ‪ 30‬שנה‬ ‫וטכניקה מודרנית התבשלו יחד לכדי אומן ייחודי שכנראה הגיע לשיא שלו‬ ‫בשנים האחרונות כשהוא נהנה מכל רגע‪ .‬ברוח שיתוף המידע של הרשת‬ ‫ג’ואל ממש לא שומר על הסודות שלו לעצמו ולאחר שיחה ידידותית‬ ‫במיוחד בטלפון הוא החליט שהוא רוצה לבוא ישראל בשביל להעביר‬ ‫סדנה בת יומיים בה הוא ילמד איך הוא מצלם‪ ,‬ולא פחות חשוב‪,‬‬ ‫איך הוא עורך את יצירות האומנות שלו!‬ ‫לדעתנו‪ ,‬אם ידיעה שכזאת לא מרגשת אתכם אפילו‬ ‫במקצת‪ ,‬אתם כנראה קוראים את המגזין הלא נכון‪.‬‬ ‫לקראת בואו של הג’ואל‪ ,‬הנה כמה ציטוטים‬ ‫נבחרים שיעזרו לכם להבין קצת יותר מי‬ ‫הוא ומה מנחה אותו‪ .‬אבל אם לא בא לכם‬ ‫לקרוא יותר מדי‪ ,‬פשוט תיקחו אוויר‪,‬‬ ‫תבקשו מאנשים לא להפריע לכם‬ ‫בדקות הקרובות ופשוט תסתכלו‬ ‫בתמונות שעומדות לנחות‬ ‫עליכם בעמודים הבאים‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫“החיים עבורי הם אומנות‪ .‬התשוקה ליצור היא‬ ‫לא רק אפשרות‪ ,‬זה משהו שצרוב עמוק ב‪DNA-‬‬ ‫שלי‪ .‬והיא‪ ,‬האומנות‪ ,‬הינה לא משהו שנמדד על פי‬ ‫המוצר הסופי אלא על פי התהליך שהאומן עובר‬ ‫בתהליך היצירה עצמו‪.‬‬ ‫כבר כנער צעיר נמשכתי מאוד לרישום‪ ,‬ציור‪,‬‬ ‫פיסול ולנגינה‪ .‬לכל דבר שיכולתי לקרוא לו “שלי”‪:‬‬ ‫החתימה שלי‪ ,‬היצירה שלי‪ .‬משהו שאוכל לצעוד‬ ‫ממנו לאחור ולהגיד ‘אני עשיתי את זה’‪ .‬היצירה‪,‬‬ ‫עבורי‪ ,‬הנה תהליך טבעי ממש כמו לנשום‪.‬‬ ‫אני זוכר את שיעור האומנות הראשון שהייתי בו‬ ‫בחטיבת הביניים‪ .‬הייתי פשוט בעננים‪ .‬פתאום‬ ‫תהליך היצירה הזה שהתחיל אצלי באופן ספונטני‬ ‫קיבל תוקף אקדמי רשמי‪ .‬הכול התחיל להיכנס‬ ‫לתוך מגירות מסודרות והייתי פשוט מאושר‪.‬‬ ‫בצילום התחלתי להתעניין רק בשנה הראשונה של‬ ‫בית הספר התיכון‪ .‬מהרגע הראשון זה היה שידוך‬ ‫מושלם עבורי‪ .‬כשהתחלתי ללמוד בקולג’ הייתי‬ ‫כבר ‘נשוי’ לצילום בכל רמ”ח אבריי‪.‬‬ ‫בתקופה הזאת מה שעניין אותי היו בכלל צילומי‬ ‫נוף‪ .‬אנסל אדמס ( ‪ )Ansel Adams‬היה הגיבור‬ ‫הבלתי מעורער שלי וביליתי שעות בחדר חושך‬ ‫בפיתוח של תמונות הנוף שלי‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬

‫בשנה האחרונה בקולג’‪ ,‬באחד התרגילים שנתנו‬ ‫לנו‪ ,‬צילמתי ילד קטן‪ ,‬צילומי פורטרט באור טבעי‪.‬‬ ‫ניסיתי להקנות לו מראה קלאסי שמזכיר קצת‬ ‫ציורים מתקופת הרנסאנס בשימוש בתאורת‬ ‫רמברנדט‪ .‬לא ייחסתי ערך רב כי צילומי אנשים לא‬ ‫ממש עניינו אותי אבל עדיין‪ ,‬הדפסתי את התמונות‬ ‫שלו‪ ,‬הוספתי לתיק העבודות שלי כשאני ממקם‬ ‫אותן בסוף‪.‬‬ ‫כשסיימתי את הלימודים והתחלתי להיפגש עם‬ ‫לקוחות הם היו מתחילים לעבור על תיק העבודות‬ ‫שלי שהיה מורכב ברובו מתמונות נוף‪ ,‬צילומים‬ ‫אורבאניים וארכיטקטורה‪ ,‬הם היו אומרים משהו‬ ‫כמו “הממממ” או “נחמד” בכל פעם שהם העבירו‬ ‫דף אבל אז כשהם היו מגיעים לתמונה של אותו‬ ‫ילד הם כולם היו נעצרים ואומרים ‘‪ ,Wow‬זה ממש‬ ‫טוב!’‪ .‬לאט לאט התחלתי להבין שאולי צילומי‬ ‫פורטרטים זה בכלל הייעוד שלי‪.‬‬ ‫למרות שאני עובד כצלם בסצנה המסחרית מעולם‬ ‫לא חדלתי להתייחס לעצמי כאל אומן‪ .‬אני מאמין‬ ‫שהתשוקה הבלתי מתפשרת הזאת ליצור מקפיצה‬ ‫את העבודות שלי החוצה ומאפשרת לי לבלוט‬ ‫בשוק הצילום המסחרי והתחרותי של ימינו‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬

‫למרות שאני די עסוק בעבודה המסחרית שלי אני‬ ‫משתדל בכל שבוע לצלם משהו לעצמי‪ ,‬בלי שיש‬ ‫לקוח שמזמין את העבודה‪ ,‬בלי לחצים‪ ,‬להגיע‬ ‫ממקום שבו רק אני והחזון שלי קיימים במשוואה‪.‬‬ ‫אני מגדיר את העבודה שלי כיצירת אשליות‪ .‬אני‬ ‫רוצה ליצור תמונות גדולות יותר מהחיים‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬תהליך הצילום משתנה בקצב מסחרר‪.‬‬ ‫אני חושב שבכך שאני מאמץ את השינוי הזה‬ ‫בשיטת העבודה שלי אני מאפשר לעצמי חופש‬ ‫יצירתי גדול יותר מזה שהיה לי בעבר ויש לי היום‬ ‫יותר כלים לממש את החזון האומנותי שלי‪.‬‬ ‫בהתחלה היה לי קצת קשה לקבל את כל השינויים‬ ‫הללו‪ .‬בתור חסיד אדוק של אנסל אדאמס וה‪Zone-‬‬ ‫‪ system‬שלו‪ ,‬בתור אחד שהיה בתוך חדר חושך‬ ‫במשך ‪ 25‬שנים‪ ,‬הייתי ממש נגד שימוש בפוטושופ‬ ‫או במצלמות דיגיטליות בכלל‪ .‬אבל היום אני מבין‬ ‫שציוד הצילום והעריכה הדיגיטליים הם פשוט‬ ‫עוד כלי בסט הכלים שלנו בתור צלמים מודרניים‪.‬‬ ‫קח למשל את טכניקת ה‪ HDR-‬שאני משתמש בה‬ ‫בתמונות שלי‪ .‬היא מאוד דומה במהותה ל‪Zone -‬‬ ‫‪ ,system‬והיא מאפשרת לי להפיק את המקסימום‬ ‫מהתאורה הסביבתית בסצנה‪ .‬אני די משוכנע שאם‬ ‫מר אדאמס היה בסביבה בימינו הוא היה יוצר ‪HDR‬‬ ‫בעצמו‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪51‬‬

‫בשנתיים האחרונות העבודות שלי נראות מאוד‬ ‫דומה בכל מה שקשור לתאורה ולטכניקה של‬ ‫הצילום‪ .‬אני מצלם את המודל‪/‬ית שלי בדרך כלל‬ ‫על רקע לבן ולאחר מכן אני משלב אותם עם רקע‬ ‫שצילמתי בנפרד‪ .‬בדרך כלל הרקע הזה הוא ‪HDR‬‬ ‫שאני יוצר לפני או אחרי הצילום‪ .‬יש לי בנק די‬ ‫גדול של רקעים מכל הסוגים‪ ,‬דוגמאות של שמיים‬ ‫וטקסטורות שונות שאספתי עם השנים‪ .‬בכל מקום‬ ‫חדש אני מגיע אליו אני יוצא לצלם רקעים‪.‬‬ ‫אני אוהב לצלם גם ‪ On Location‬אבל ברוב‬ ‫הפעמים הלוגיסטיקה והבירוקרטיה הנדרשות‬ ‫פשוט מסובכות מדי‪ .‬אני חושב שהיום הלוק‬ ‫שמתקבל בסופו של דבר מהתהליך שפיתחתי הוא‬ ‫מעין חתימה שלי‪ ,‬סגנון מובחן שקופץ החוצה‪,‬‬ ‫אנשים רואים את התוצאה הסופית וישר יודעים‬ ‫שזאת עבודה שלי‪ .‬אני רואה בכך יתרון כי ככה‬ ‫הלקוח יודע מה הוא הולך לקבל בסופו של דבר‪.‬‬ ‫אני לא שומר את כל הסודות שלי לעצמי‪ .‬אני רואה‬ ‫בעצמי כשגריר של הדרך שלי ומשתדל ללמד כמה‬ ‫שיותר בסמינרים והרצאות מסביב לעולם‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫‪53‬‬

‫אני רואה בזה שליחות ממש כי אם אני יכול להוות‬ ‫מקור השראה לצלמים אחרים אני מאפשר להם‬ ‫לקחת את האומנות שלהם לשלב הבא‪ .‬אני מוצא‬ ‫בזה המון סיפוק‪”.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ג’ואל‪ ,‬שמעולם לא ביקר בישראל‪ ,‬מתעתד‬ ‫להגיע לסיבוב הופעות בארצנו שיכלול הרצאה‬ ‫וסדנה בת יומיים‪ .‬את הפרטים המדויקים אנחנו‬ ‫נדאג למסור לכם בקרוב ולכם לא נותר אלא‬ ‫לחכות בסבלנות!‬ ‫קישור להרשמה להרצאה‬ ‫מוזמנים לתפוס מקום!‬

‫‪54‬‬

‫‪55‬‬

57

56

‫יפן‬ ‫דתי על‬

‫שמונהם שלמ‬ ‫דברי‬ ‫מילים‪:‬‬

‫‪58‬‬

‫הילה‬

‫ות‪ :‬קו‬

‫ז תמונ‬

‫בר‪-‬עו‬

‫בי דגן‬

‫‪59‬‬

‫יפנים הם צנועים‬ ‫פעם פגשתי אב עם בתו בתחנת אוטובוס ברחוב ראשי‬ ‫בטוקיו ופתחנו בשיחה‪ .‬הילדה‪ ,‬בת שש‪ ,‬הלכה רגע לצפות‬ ‫בחלון ראווה סמוך ואני ציינתי שהיא מתוקה‪ .‬האב מיד‬ ‫עטה ארשת של התנצלות ומבוכה על פניו ואמר “קצת‪...‬‬ ‫קצת‪ ”..‬כששאלתי למה הוא מתכוון הוא אמר “קצת לא יפה‬ ‫וגם לא כל כך חכמה ‪ -‬בדיוק כמו אימא שלה”‪ .‬הפעם אני‬ ‫זו שהאדמתי‪ .‬כשסיפרתי את זה לחבר יפני שלי הוא צחק‬ ‫ואמר‪“ ,‬ברוכה הבאה למעוז הצניעות‪ ,‬כשיפני אומר לך‬ ‫דבר כזה‪ ,‬זה אומר שהוא רוכש לך כבוד‪ .‬בכך שהוא מנמיך‬ ‫את עצמו והקרובים אליו‪ ,‬זה אמור לתת לך להרגיש טוב‪”.‬‬ ‫פתאום הבנתי‪ ,‬יפנים הם אנטיתזה לישראלים‪ .‬ישראלי‬ ‫שהייתי מחמיאה לבתו ודאי היה אומר‪“ :‬יפה זאת הא? חכי‬ ‫תראי את אחותה הקטנה”‪.‬‬ ‫בית זה רק צורה אחת של מגורים‬ ‫בבית הספר בו למדתי יפנית בטוקיו למדה איתי בחורה‬ ‫סינית‪ ,‬והתחברנו‪ .‬יום אחד החלטנו ללמוד ביחד למבחן‬ ‫והצעתי שנלמד אצלה‪ .‬היא סירבה ואמרה שהבית שלה‬ ‫קטן‪.‬‬ ‫“אין שום בעיה”‪ ,‬אמרתי‪“ ,‬יש בית בטוקיו שהוא לא קטן‪,‬‬ ‫פונקציונאלי וצפוף?”‬ ‫“לא‪ ,‬הבית שלי ממש קטן‪ .‬יש בו מקום רק לגוף שלי”‪,‬‬ ‫אמרה‪“ .‬זה לא ממש בית‪ ,‬זה מלון‪ ,‬מלון של תאים שבו רק‬ ‫ישנים‪ .‬על מלון קפסולה שמעת?”‬ ‫“כן‪ ,‬שמעתי‪ ,‬אבל אף פעם לא ראיתי‪”.‬‬ ‫היא לקחה אותי לראות מקרוב‪ ,‬ולא להאמין‪.‬‬ ‫באזור אסקוסה שבטוקיו ישנו מלון קפסולה לנשים‪.‬‬ ‫שורות של תאים העשויים מפלסטיק‪ .‬כל תא בגודל מטר‬ ‫לגובה על מטר לרוחב ושני מטר לאורך‪ .‬בכל תא מתגוררת‬ ‫אישה אחרת‪ ,‬מי ללילה ומי למספר חודשים‪ .‬בתאים‬ ‫ישנם טלוויזיה‪ ,‬מזרון‪ ,‬שמיכה וכרית‪ .‬את החפצים שמים‬ ‫בלוקרים‪ ,‬המקלחת והשירותים משותפים ואם צריך ללמוד‬ ‫למבחן אפשר לעשות את זה במתחם המשותף בכניסה‪.‬‬ ‫התענוג הזה עולה ‪ $600‬לחודש‪ ,‬ואלו ששוהים ללילה אחד‬ ‫משלמים ‪ .$30‬לאחרונה קראתי שבעקבות המיתון הרבה‬ ‫מחוסרי עבודה עוברים להתגורר במלון קפסולה כדי‬ ‫לחסוך בשכירות‪.‬‬ ‫איך ליפנים יש פתרון לכל דבר‪ ,‬כמה פשוט ומתאים לדרך‬ ‫חיים שלהם‪ .‬הרי מה בעצם נחוץ לו לאדם מלבד פינה‬ ‫קטנה בה הוא יוכל בסופו של יום רק להניח את הראש על‬ ‫הכר‪ ,‬ולישון‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫‪61‬‬

‫ביפן האורז הוא קדוש‬ ‫ככל שהרביתי לאכול במסעדות מקומיות‬ ‫הבחנתי בתופעה מוזרה ‪ -‬התשוקה שיש‬ ‫ליפנים לאורז‪ .‬האורז ביפן הוא מזון הכרחי‬ ‫בכל ארוחה‪ .‬הוא מאזן את המנה העיקרית‪,‬‬ ‫תמיד לצידה‪ .‬חם‪ ,‬לבן‪ ,‬מאודה וגאה‪ .‬בפעם‬ ‫הראשונה שהוזמנתי לארוחה אצל חברים‬ ‫הוספתי לאורז רוטב סויה משובח שעמד‬ ‫בקצה השולחן‪ .‬האורז היה בעיני חסר טעם‪,‬‬ ‫והסויה‪ ,‬כך האמנתי‪ ,‬תעשה לו רק טוב‪.‬‬ ‫כאשר כל העיניים הופנו בתדהמה לעבר‬ ‫הצלחת שלי‪ ,‬הבנתי שעשיתי משהו לא ממש‬ ‫מקובל‪ .‬האישה שאכלה לצידי לחשה לי‪,‬‬ ‫“זה מעליב את האורז”‪“ .‬זה בשביל לחזק את‬ ‫הטעם שלו”‪ ,‬סיננתי במבוכה‪.‬‬ ‫בסוף הארוחה בעלת הבית הסבירה לי‬ ‫שלאוכל היפני יש טעם מאוד עדין‪ .‬לחיך‬ ‫מערבי הוא יכול לעיתים להתפרש כתפל‪ ,‬אך‬ ‫ככול שאלמד להבחין בדקויות‪ ,‬אדע להעריך‬ ‫כמה ענוג וטהור הוא האורז היפני‪ .‬הוא לא‬ ‫צריך שום חיזוק של שום רוטב‪ .‬לאט לאט‬ ‫זה הגיע וגם לי התחיל להופיע ניצוץ בעיניים‬ ‫כשאכלתי אותו‪.‬‬ ‫ביפן‪ ,‬מסתבר‪ ,‬גם לאורז יש ניואנסים‪.‬‬ ‫ועוד למדתי‪ ,‬שאם לא גומרים מהצלחת עד‬ ‫הפירור האחרון זה עלול מאד לפגוע‪ .‬לא‪,‬‬ ‫לא במארח‪ .‬באורז‪ .‬או ליתר דיוק‪ ,‬בסבתא‬ ‫שעבדה קשה כל כך בשדה על כל גרגיר‬ ‫וגרגיר‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬זה הסיפור שמספרים להם מאז שהם‬ ‫ילדים כשהם לא רוצים לאכול‪ ,‬ממש כמו‬ ‫שלנו סיפרו שיש ילדים רעבים באפריקה‪.‬‬ ‫תה ירוק הוא לא רק בריא‪ ,‬יש לו כללים‬ ‫למקום העבודה שלי בטוקיו הגיעה יום אחד‬ ‫משלחת של אנשים לפגישה חשובה‪ .‬אני‬ ‫הייתי הראשונה שהגיעה למשרד והיה עלי‬ ‫להכניס ולארח אותם עד שיבואו הקולגות‪.‬‬ ‫הבנתי שכדאי שאכין להם תה ירוק‪ .‬ידעתי‬ ‫שככה עושים כבוד לכל אורח שמגיע למשרד‬ ‫ושיש חבילה של תה ירוק בארון‪ .‬אך איך‬ ‫מכינים תה למשלחת מכובדת כך שזה יעמוד‬ ‫בסטנדרטים?‬ ‫לא התביישתי וביקשתי מאחת האורחות‬ ‫שתעזור לי‪ .‬וכך‪ ,‬מבלי ששאר חברי המשלחת‬ ‫יבחינו‪ ,‬השלמתי את שיעור התה הירוק‬ ‫הראשון שלי‪ .‬מסתבר שישנם שלושה כללים‬ ‫חשובים‪:‬‬ ‫‪62‬‬

‫‪ .1‬כשיש הרבה אנשים דרושות כמה נגלות של הרתחת הקומקום‪ .‬בנגלה‬ ‫הראשונה יש להרתיח את המים רק ל‪80-‬‬ ‫מעלות צלזיוס‪ ,‬ומהנגלה השנייה והלאה המים צריכים להיות ב‪ 100-‬מעלות‬ ‫משום שהטעם של העלים נחלש‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשאוחזים בכוס התה‪ ,‬על כל האצבעות לאחוז בכוס כשהן צמודות‬ ‫מבלי שאצבע אחת תברח לה מעלה‪ ,‬כמו שלעיתים קורה לנו אנשי המערב‬ ‫הפרועים חסרי הנימוס‪.‬‬ ‫‪ .3‬לבסוף‪ ,‬הכלל האחרון‪ ,‬ואולי החשוב מכולם‪ ,‬הוא ליצור נושא לשיחה כך‬ ‫שהאורח שלך ירגיש בנוח‪ .‬רצוי לחשוב על הנושא לפני שאתה מגיש את‬ ‫התה‪.‬‬ ‫כיוון שהתה כבר היה מוכן נותר לי רק לבצע את הכלל השלישי‪ .‬בחרתי‬ ‫נושא שיחה די משמים אבל הוא ללא ספק האהוב ביותר על היפנים ‪ -‬מזג‬ ‫האוויר‪ .‬כמה חם היום וכמה אני מחכה לאוקטובר שיהיה נעים‪ .‬מי אמר‬ ‫ששיחה כזו על כוס תה תופסת רק בלונדון?‬ ‫‪63‬‬

‫איך אנחנו נראים להם‬

‫‪64‬‬

‫לפני עשר שנים עבדתי בחברה ישראלית שעשתה עסקים עם יפן‪ .‬אני‬ ‫זוכרת שלקחתי חלק בארגון הגעתם לארץ של אלפיים יפנים‪ ,‬שהם כל‬ ‫עובדי חברת ניקן‪ ,‬יצרנית האצות הגדולה‪ .‬מנהלי החברה החליטו לצ’פר‬ ‫את העובדים ולהוציא אותם לטיול בישראל‪ .‬המטוסים הגיעו ישרות‬ ‫מאוסקה לאילת ובין היוצאים מהמטוס הייתה אישה אחת שכנראה‬ ‫פעם ראשונה בחייה עזבה את יפן‪ .‬היא התבוננה בפליאה על האנשים‬ ‫בשדה התעופה ואמרה – “קוקו מינה גה גייג’ין” (כולם פה זרים)‪ .‬המדריך‬ ‫הישראלי לא היסס לרגע וענה לה‪“ :‬אני מצטער‪ ,‬אבל כאן הזרים היחידים‬ ‫זה אתם”‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי כמה אנחנו זרים בעיניהם‪.‬‬ ‫“יש לך אף גבוה”‪ ,‬אמרה לי המורה ליפנית שנים לאחר מכן כשעברתי לגור‬ ‫ביפן‪ .‬היא לא התכוונה להגיד שאני מתנשאת‪ ,‬אלא להחמיא לי על המיקום‬ ‫של האף שלי ביחס לפה‪ .‬מאז שמעתי את המשפט הזה מאות פעמים‬ ‫מנשים וגברים כאחד‪ .‬הבנתי שליפנים יש בעיה עם האף שלהם‪.‬‬ ‫“הוא רחב ופחוס”‪ ,‬הסבירה לי פעם חברה‪“ .‬ככל שהוא גבוה ורזה יותר זה‬ ‫יותר טוב‪ .‬כמו שלכם‪ ,‬הגיג’ינים” (מי שאינו יפני)‪.‬‬ ‫למדתי שפנים קטנות‪ ,‬עיניים גדולות‪ ,‬עפעפיים גדולים וגולגולת שאינה‬ ‫שטוחה הם מצרך נחשק בעיני אומה שלמה‪ .‬ולנו‪ ,‬הזרים‪ ,‬יש את זה‪ .‬אדם‬ ‫במשרד סמוך פעם חשב שאני מישהי אחרת שהכיר‪ .‬אותה אחרת הייתה‬ ‫אמנם ישראלית‪ ,‬אך בלונדינית‪ ,‬בעוד שאני שערי שחור משחור‪ .‬היא‬ ‫הייתה גבוהה ממני בעשרה סנטימטרים וכבדה הרבה יותר‪ .‬לא בדיוק שתי‬ ‫טיפות עראק‪ .‬ובכל זאת הוא התבלבל‪ .‬הבנתי שממש כמו שהם נראים לנו‬ ‫דומים כל כך‪ ,‬ככה אנחנו נראים להם‪ .‬אם אין הכרות אישית טובה‪ ,‬כולנו‬ ‫נראים להם פשוט אותו דבר‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫אין גישה אל הגיישה‬ ‫יפן מקדימה את כולם בטכנולוגיה שלה‪ ,‬אבל מטיול קצר בקיוטו נדמה כאילו‬ ‫מאה השנים האחרונות פסחו על העיר והותירו אותה יפה וקסומה‪ ,‬עם בתי עץ‬ ‫מתקופת מייג’י (תקופה שהסתיימה לפני בדיוק ‪ 98‬שנים)‪ ,‬מקדשים עתיקים‬ ‫וגיישות ממהרות לטקס תה הבא שלהן‪ .‬הגיישות אפופות המסתורין ברחוב סיקרנו‬ ‫אותי תמיד‪ ,‬אך נראה היה שהגישה אליהן בלתי אפשרית‪ .‬הן יתנו לך לצלם אותן‪,‬‬ ‫ולפעמים ישרבטו חיוך לא מבויש אך לעולם לא ידברו איתך ברחוב‪.‬‬ ‫אז מה באמת הסיפור שלהן?‬ ‫מכרה שלי הכירה את נוריי‪ ,‬שהייתה אחת הגיישות בגיאון‪ ,‬רובע השעשועים של‬ ‫קיוטו‪ ,‬או כפי שהיפנים מכנים אותו‪ ,‬רובע עסקי המים (מיזו שובאי)‪ .‬נוריי הייתה‬ ‫אישה שהפכה לא מזמן להיות ממאיקו (גיישה מתלמדת)‪ ,‬לגיישה אמיתית‪ .‬שאלתי‬ ‫הרבה שאלות עליה והיא מצידה סיפרה מה שידעה‪ .‬נוריי הוא לא שמה האמיתי‪.‬‬ ‫אף אחד לא באמת יודע איך קוראים לה וגם לא בת כמה היא‪ .‬ואף אחד גם לא‬ ‫שואל‪“ .‬לגיישות אין באמת גיל”‪ ,‬היא הסבירה לי‪.‬‬ ‫היא לא נקנתה כשהייתה ילדה‪ ,‬כמו הגיישה מהספר “זכרונותיה של גיישה”‪,‬‬ ‫שנקנתה לפי המסורת היפנית העתיקה‪ .‬היא נהייתה גיישה משום שזה היה החלום‬ ‫שלה‪ .‬נוריי גרה ב”אוקייה”‪ ,‬שזה בית הארחה מיוחד לגיישות‪ ,‬שם היא “מתארחת”‬ ‫אצל האוקה סאן שלה‪ .‬האוקה סאן היא מעין אימא של הגיישה‪ .‬היא צמודה אליה‬ ‫שנים רבות ומלמדת אותה את המלאכה‪.‬‬ ‫נוריי לומדת שיעורי ריקוד מסורתי ונגינה בחליל‪ ,‬בתופים ובשמיסן (כלי מיתר יפני‬ ‫מסורתי)‪ .‬אחרי הצהריים נוריי מתחילה את ההכנות ליציאה לעבודה‪ .‬היא מאפרת‬ ‫את הפנים ואת הגב‪ ,‬לובשת קימונו משי‪ ,‬ולבסוף שמה פיאה‪ .‬כל זה לוקח לה‬ ‫שעתיים‪ .‬כשהיא מוכנה‪ ,‬יפה ואצילית‪ ,‬היא יוצאת לבית התה בו היא עובדת באותו‬ ‫ערב‪ .‬שם היא תגרום ללקוח שלה להרגיש טוב‪ .‬היא מגישה לו אוכל‪ ,‬משוחחת איתו‬ ‫ורוקדת בפניו‪.‬‬ ‫כמה עולה התענוג? הון עתק‪ .‬ויחסי מין? מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫ותחביבים יש‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪67‬‬

‫מה אני אמור להרגיש אחרי פגישת עסקים?‬ ‫מי שעשה עסקים עם יפנים ודאי התוודע לדרך בה הם‬ ‫סוגרים עסקאות‪ .‬אם יצאת מפגישה ביפן כדאי לך לחכות‬ ‫לפני שתקפוץ לשמים מאושר‪ .‬עד שאין חוזה חתום‪ ,‬אין‬ ‫עסקה‪ .‬יפנים לא נוהגים להשתמש במילה “לא”‪ ,‬וכשהם‬ ‫אומרים “כן”‪ ,‬זה לא בהכרח “כן‪ ,‬אני מסכים איתך” אלא‬ ‫יותר‪“ ,‬כן‪ ,‬שמעתי את דבריך‪ ,‬אני מנסה לעכל אותם”‪.‬‬ ‫אתה בטח חושב‪“ ,‬נכון‪ ,‬אבל האדם שפגש אותי מאד‬ ‫אהב את המוצר ויש לי תחושה טובה שהחברה שלו‬ ‫תשקיע בו”‪ .‬אז דע לך‪ ,‬ליפנים יש את החוקים שלהם‬ ‫בעסקים‪ .‬אהב או לא אהב זה לא ממש משנה בשלב הזה‪,‬‬ ‫ולתחושות שקיבלת אין קשר למוצר‪.‬‬ ‫החלטות עסקיות לא נעשות ביפן כלאחר יד ובטח‬ ‫שלא על על‪-‬ידי אדם אחד‪ .‬גם אם הוא משוגע על‬ ‫‪68‬‬

‫המוצר שלך והייתה לך כימיה טובה איתו בפגישה‪ ,‬הוא‬ ‫עדיין צריך להביא את הנושא לדיון בפני הקולגות שלו‬ ‫וההחלטה תמיד תהיה משותפת‪ .‬ואולי דווקא כן מצאת‬ ‫חן בעיניו? אולי‪ .‬את התשובה תדע אחרון‪.‬‬ ‫אם יצאת עם תחושה שלילית מהפגישה‪ ,‬גם זה לא מספר‬ ‫הרבה על התוצאות שלה ‪.‬‬ ‫ההתנהלות של היפנים בעסקים נראית לפעמים כאילו‬ ‫הם מנסים לבלבל אותך בכך שהם לא עקביים‪ ,‬נרדמים‬ ‫בפגישות ולפעמים מתפרשים כלא אמינים‪ .‬אבל הם‬ ‫דווקא כן מכבדים אותך גם אם לא הישירו מבט כשדיברו‬ ‫אליך (הם פשוט לא עושים את זה)‪ .‬יכול מאד להיות‬ ‫שהם שוקלים בכובד ראש (מדי) את ההצעה שלך‪.‬‬ ‫‪69‬‬

‫מה הסוד של טוקיו‬ ‫תמונה ‪ - 20‬מרכז טוקיו בצילום ערב‬ ‫ביום הראשון שהגעתי לטוקיו הרגשתי שהכניסו אותי‬ ‫לתוך תכנית של הדמיית מחשב משכוללת‪ ,‬נקייה‬ ‫ומדויקת‪ ,‬שנוצרה בידי אדריכל עם דמיון פרוע הבקיא‬ ‫ברזי המלאכה‪ .‬מבט מקומה ‪ 47‬של בניין ברובע שינג’וקו‬ ‫שבמרכז העיר דווקא הוכיח לי שיש בה יותר כאוס‬ ‫ופחות תכנון‪ .‬אבל כשאתה צועד ברחובות הסואנים בין‬ ‫גורדי השחקים‪ ,‬מעברי החצייה הענקיים‪ ,‬אלפי השלטים‬ ‫המוארים ומערכת רכבות כמו מסרט מדע בדיוני‪ ,‬אתה‬ ‫מהופנט‪ .‬עד היום‪ ,‬אני זוכרת היטב את התחושה שהעיר‬ ‫הותירה בי ‪ -‬שילוב של סקרנות הרפתקנית לדעת‬ ‫ולראות ועם זאת תחושה נעימה של ביטחון והרמוניה‪.‬‬ ‫מאיפה מגיעה אותה הרגשת ביטחון הנעדרת כל כך‬ ‫מערים אחרות?‬ ‫אם נתעלם לרגע מהתשובה המתבקשת שהמנטאליות‬ ‫העדינה של היפנים היא שהופכת את טוקיו ללא מאיימת‪,‬‬ ‫יש שם משהו נוסף‪ .‬שלא כמו ניו יורק או כל עיר גדולה‬ ‫אחרת המלאה במהגרים‪ ,‬טוקיו היא אחידה‪ .‬יש בה‬ ‫תיירים ואנשי עסקים מערביים אבל היא בעיקר יפנית‪,‬‬ ‫מלאה במליוני אנשים עדינים‪ ,‬קטני קומה‪ ,‬עשירים‬ ‫בשיער שחור בוהק‪ ,‬שנעים ומדברים בצורה דומה‪ .‬יש‬ ‫מעט מאד מחוסרי בית‪ ,‬אין בה פשע וגם הפאנקיסטים‬ ‫נראים יותר משעשעים מאלימים‪ .‬טוקיו היא הומוגנית‪,‬‬ ‫ושם‪ ,‬שם הסוד שלה‪.‬‬

‫יוצאים לצלם ביפן!‬ ‫חברת פוטוטבע מסעות צילום בעולם מוציאה מסע‬ ‫צילום עוצר נשימה ליפן ב‪ 15-‬לאוקטובר ב‪$ 3490-‬‬ ‫פרטים נוספים ‪ -‬מסע צילום יפן‬ ‫על הכותבת‪:‬‬ ‫הילה בר‪-‬עוז‪ ,‬בעלת חברת הפקות לסרטים זרים‬ ‫המצולמים בארץ‪.‬‬ ‫מערכת היחסים שלי עם ארץ השמש העולה החלה‬ ‫במפגש חטוף בטיול באסיה‪ ,‬ונמשכה ברומן ארוך‪,‬‬ ‫שהחזיר אותי אליה שוב ושוב‪ .‬תחילה גרתי בקיוטו‪,‬‬ ‫ולאחר מכן עברתי לטוקיו‪ ,‬שם למדתי יפנית ועבדתי‬ ‫בחברת הפקות לפרסומות וסרטים בינלאומיים‪.‬‬ ‫בהמשך עבדתי ברשת הטלויזיה היפנית ‪.NHK‬‬ ‫‪www.hilabaroz.com‬‬

‫על הצלם‪:‬‬ ‫קובי דגן – צלם עצמאי ששהה ביפן באוקטובר ‪.2009‬‬ ‫מתמחה בעיקר בצילום גיאוגרפי וצילום פורטרטים‪.‬‬ ‫כיום נמצא בשליחות באורוגוואי שבדרום אמריקה‪.‬‬ ‫לאתר של קובי‪.‬‬ ‫‪www.kobbydagan.com‬‬ ‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫פוטוטבע מוציאה אתכם למסעות צילום‬ ‫בעולם בהדרכת הצלמים הטובים בארץ‬ ‫ומומחים למקום‬ ‫חוויה לבנה‬ ‫הטיול ללפלנד הוא חוויה יוצאת דופן‪ .‬נחתנו בקור‬ ‫מקפיא ישירות לתוך כל הלבן היפה הזה ושבוע קסום‬ ‫ומלא בהרפתקאות החל‪ .‬אין ספק שהנסיעה בחברת‬ ‫צלמים וחובבי צילום אפשרה ליצירתיות לזרום‪ ,‬חדוות‬ ‫הצילום הורגשה במלואה והתוצאות היפות הן הוכחה‬ ‫לכך‪ .‬תודה על חוויה שלא נשכח עוד הרבה מאד זמן‪ .‬‬ ‫מיכל קדרי‬

‫חשיפה לצפון!‬ ‫בלפלנד נזכרתי בימים שהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה‬ ‫ולא היה הרבה מה לראות‪ ,‬מלבד שלג – הרבה שלג‬ ‫ אבל לפלנד הייתה יותר טובה אפילו מהנוסטלגיה‪.‬‬‫מעבר לארגון המצוין‪ ,‬היה הקור‪ ,‬שהוא חוויה מדהימה‬ ‫בפני עצמה (בשלב מסוים כמעט התפתינו להיכנס‬ ‫בלילה הבהיר להתחמם בחדר הקירור של המלון‬ ‫הסמוך‪ ,‬שהיו בו רק ‪ 18-‬מעלות‪ ,‬כשבחוץ היו ‪)...31-‬‬ ‫והנופים עוצרי הנשימה היוו תענוג בכל יום‪.‬‬ ‫גנגי עזר‬

‫ממליץ בחום לבקר בקור!‬ ‫משהו שפשוט לא תוכלו לשכוח ‪ 7,‬ימים של‬ ‫חוויות מטורפות בקצה העולם!! ‪ 7‬ימים של קור‬ ‫לא רגיל!!! של רגעים בלתי נשכחים! של צילומים‬ ‫נדירים!!‪ ‬בקיצור רק שאתם שם אתם תוכלו להבין‬ ‫על מה אני מדבר‪ ...‬לטוס עם קבוצת צילום מוכשרת‬ ‫במינה שכל רגע מתועד בתמונה ‪ ):‬ביערות המושלגים‬ ‫‪,‬באופנועיי שלג‪,‬במזחלות הכלבים‪,‬במנפצת הקרח‬ ‫הגדולה! פשוט רגעים של פעם בחיים!‬ ‫תודה לגליץ בית הספר לצילום ולרועי בפרט‪ ,‬לחברת‬ ‫אופקים ולמדריך התותח אמנון ‪ ):‬וכמובן לקבוצת‬ ‫הצלמים הנדירה הזו ‪):‬‬ ‫אמיר גרסיה‬

‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪ | info@phototeva.co.il‬טל’ ‪077-4090280‬‬

‫‪www.phototeva.co.il‬‬

‫בחולות של ראשון‬ ‫סדרת צילומים מאת תומר יפרח‬

‫הצלם התיעודי תומר יפרח יצא לצלם שכונה מתוחמת במערב ראשון לציון שכל‬ ‫תושביה הם עובדים זרים שעובדים בישראל‪ .‬כרגיל בכתבות של תומר התמונות‬ ‫כל כך מדויקות וברורות שלא צריך תוספת מיותרת של מלל בשביל לספר את כל‬ ‫הסיפור של השכונה הזאת‪.‬‬ ‫‪74‬‬

‫‪75‬‬

77

76

79

78

81

80

83

82

‫צילום שקול‬

‫על איזון בצילום‬

‫מאת‪ :‬שאול נשיץ‬

‫עינו של המתבונן מחפשת איזון‪ .‬הוא מצפה למצוא מידה שווה של עניין‬ ‫בשני החצאים של התמונה‪ .‬תמונה מאוזנת תעביר למתבונן תחושה‬ ‫הרמונית‪ ,‬שלווה ו“שלמה“‪ .‬נקודת ההתייחסות הבסיסית של הצופה היא‬ ‫הגרביטציה ולכן הוא מחלק את התמונה לשני חצאים שווים משני צידיו‬ ‫של ציר אנכי העובר בדיוק באמצע הפריים‪ .‬ציר החלוקה הוא אנכי ללא‬ ‫קשר לאוריינטציה של התמונה‪” ,‬עומדת“ או ”שוכבת“‪ ,‬מפני שהגרביטציה‬ ‫עובדת תמיד בציר שכיוונו למעלה‪-‬למטה‪.‬‬ ‫עינו של המתבונן מחפשת איזון‪ .‬הוא מצפה למצוא מידה שווה של עניין בשני החצאים‬ ‫של התמונה‪ .‬תמונה מאוזנת תעביר למתבונן תחושה הרמונית‪ ,‬שלווה ו”שלמה”‪ .‬נקודת‬ ‫ההתייחסות הבסיסית של הצופה היא הגרביטציה ולכן הוא מחלק את התמונה לשני‬ ‫חצאים שווים משני צידיו של ציר אנכי העובר בדיוק באמצע הפריים‪ .‬ציר החלוקה הוא‬ ‫אנכי ללא קשר לאוריינטציה של התמונה‪“ ,‬עומדת” או “שוכבת”‪ ,‬מפני שהגרביטציה‬ ‫עובדת תמיד בציר שכיוונו למעלה‪-‬למטה‪.‬‬ ‫רעיון האיזון החזותי משתמש בעקרונות המכאניקה הפיזיקלית‪ :‬המתבונן מתייחס‬ ‫למושגים המוכרים לו מחיי היומיום גם בשעה שהוא בוחן תמונה‪ .‬על מנת להדגים את‬ ‫הרעיון הבסיסי אשתמש בכלי פשוט ומוכר‪ :‬המאזניים‪.‬‬ ‫הדגם הפשוט ביותר של איזון יתקבל אם נציב על כפות המאזניים שני עצמים‬ ‫שמשקלם זהה במרחקים שווים מהרגל המרכזית‪ .‬זהו איזון סימטרי או סטאטי‪ .‬באותה‬ ‫מידה נגיע לאיזון כזה אם נציב עצם בודד כך שמרכז הכובד שלו יימצא בדיוק מעל‬ ‫הרגל‪ .‬הצלם ייתקל בסצנות סימטריות לעתים רחוקות‪ ,‬בדרך כלל בסביבה מעשה ידי‬ ‫אדם‪ .‬מרבית הצלמים נמנעים מתמונות בעלות איזון סטאטי באופן אינטואיטיבי‪ .‬אלה‬ ‫תמונות שנושאות אופי פורמאלי מאד‪ ,‬חסרות מתח ואינן מעניינות במיוחד‪ .‬הן דורשות‬ ‫נושאים חזקים היוצרים במתבונן עניין רב על מנת להתגבר על השיממון שלהן‪ .‬לדעתי‬ ‫רק פורטרטים‪ ,‬ורק החזקים שבהם‪ ,‬מתאימים לצורת הצגה כזאת‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬מה יקרה אם נרחיק את אחד העצמים מרגל המאזניים? הניסיון מלמד על כך‬ ‫שהוא יטה את המאזניים לכיוונו‪.‬‬

‫על מנת לאזן את השינוי נצטרך להוסיף משקל לצד השני‪ .‬כאן אני מגיע לאחת‬ ‫התכונות הפחות אינטואיטיביות של קונספציית האיזון‪ :‬ככל שעצם מרוחק יותר‬ ‫ממרכז הפריים כך משקלו גדל‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬עצם גדול הסמוך למרכז הפריים‬ ‫יתאזן ע”י עצם קטן ממנו הנמצא בצד הנגדי של התמונה ומרוחק יותר ממרכז הפריים‪.‬‬ ‫חלוקת משקל כזאת בין שני חצאי התמונה מכונה איזון דינאמי‪ .‬תמונות שמאוזנות‬ ‫באופן דינאמי הרבה יותר מעניינות לעיני המתבונן‪ :‬הן מרמזות על עומק ועל תנועה‬ ‫אבל עדיין שומרות על הרמוניה פנימית‪.‬‬ ‫כפי שוודאי שיערתם‪ ,‬גודלו של אובייקט הוא לא התכונה היחידה שקובעת את משקלו‪.‬‬ ‫נוספים לו עוד כמה גורמים‪:‬‬

‫שימוש בחדות למניפולציה של תשומת‬ ‫הלב‪ .‬עין המתבונן נמשכת אל האזור‬ ‫החד ביותר בתמונה – היד הכותבת‪.‬‬ ‫רק לאחר שהוא מתרחק הוא מבין את‬ ‫הסיפור שבתמונה‪ :‬שיעורי בית בחשבון‪.‬‬ ‫‪84‬‬

‫‪85‬‬

‫מהותו של האובייקט‬ ‫לא כל האובייקטים המתוארים בתצלום מושכים את‬ ‫תשומת לבו של המתבונן באותה מידה‪ :‬בעל חיים ימשוך‬ ‫יותר תשומת לב מעצם דומם ודמותו של אדם תמשוך‬ ‫יותר תשומת לב מבעל חיים‪ .‬בפניו של אדם‪ ,‬העיניים והפה‬ ‫ימשכו הרבה יותר תשומת לב מהאוזניים ומהאף‪ .‬גם כפות‬ ‫ידיים אנושיות וטקסטים כתובים (ללא תלות ביכולתו של‬ ‫המתבונן לקרוא את הטקסט) מושכים תשומת לב רבה‬ ‫יותר מגודלם היחסי בתמונה‪ .‬ניתן לייצג את עודף תשומת‬ ‫הלב באמצעות “הילות” שמקיפות את העצמים המעניינים‬ ‫יותר בתמונה‪ .‬מבחינת הייצוג הקומפוזיציוני‪“ ,‬שטח תשומת‬ ‫הלב” של עצם יהיה תמיד שווה לשטח דמותו בתמונה או‬ ‫גדול ממנו‪ .‬ההילות אינן סימטריות‪ .‬למשל‪ ,‬ההילה של אדם‬ ‫המצולם בפרופיל תימשך בכיוון מבטו למרחק גדול בהרבה‬ ‫מאשר מאחורי ראשו‪ .‬כל עצם בעל משמעות שיחדור‬ ‫לתחום שטח תשומת הלב של עצם אחר יגרום לחוסר‬ ‫נוחות בעיני המתבונן‪ .‬מכאן אולי נובע “חוק הקומפוזיציה”‬ ‫הפופולארי הקובע שיש להשאיר מרווחים בין עצמים‬ ‫משמעותיים לבין שולי התמונה‪.‬‬ ‫מידת הבהירות של האובייקט‬ ‫לאזור בהיר בתמונה יש משקל גדול יותר מאשר לאזור‬ ‫כהה השווה לו בגודלו‪ .‬ככל שהאובייקט יהיה בהיר יותר‬ ‫כך יגדל משקלו‪ .‬הצלם ‪ Ansel Adams‬פיתח את שיטת‬ ‫ה‪ zone system-‬לצרכים אחרים‪ ,‬אך היא מתאימה גם‬ ‫לכימות המשקל הטונאלי‪ .‬אדאמס חילק את הטווח שבין‬ ‫שחור לבין לבן לעשרה מקטעים‪ .‬לשחור ניתן הערך ‪0‬‬ ‫וללבן ניתן הערך ‪ .10‬דרגות האפור שבין שני אלה מקבלות‬ ‫ערכים שבין ‪ 1‬ל‪ ,9-‬לפי דרגת הבהירות שלהן‪.‬‬

‫אם נניח שיש בידנו תצלום ובו רק שתי דרגות בהירות‪2 ,‬‬ ‫ו‪ ,8-‬מרבית המתבוננים יחושו בנוח ככל שיחס השטחים‬ ‫בין שני אזורי הבהירות יתקרב ל‪ 80%-‬כהה (אפור מס’‬ ‫‪ )2‬ו‪ 20%-‬בהיר (אפור מס’ ‪ .)8‬אפקט הבהירות דרמטי‬ ‫למדי והוא עלול לשנות לחלוטין את שיווי המשקל בין‬ ‫אובייקטים אם הם שונים באופן מהותי ברמת הבהירות‬ ‫שלהם‪ .‬ההיבט הטונאלי של קונספציית האיזון מציע‬ ‫היסטוגרמה אידאלית שאיננה סימטרית‪ ,‬כמקובל‪ .‬למעשה‬ ‫היא נראית כך‪:‬‬

‫יתכן שזוהי הסיבה לכך שתמונות המשתמשות בהתפלגות‬ ‫‪ low key‬אטרקטיביות בעיני רוב המתבוננים יותר‬ ‫מתמונות ‪. high key‬‬ ‫צבעו של האובייקט‬ ‫בדומה לבהירות‪ ,‬גם לגוון של האובייקט יש השפעה ניכרת‬ ‫על משקלו‪ .‬גוונים חמים ניחנים במשקל גדול יותר מגוונים‬ ‫קרים‪ .‬תיאוריית הצבע של ‪Johann Wolfgang von‬‬ ‫‪ Goethe‬גורסת שמשקלם היחסי של הצבעים הוא כזה‪:‬‬ ‫סגול – ‪ ,3‬כחול – ‪ ,4‬ירוק – ‪ ,6‬אדום – ‪ ,6‬כתום – ‪ 8‬וצהוב –‬ ‫‪ .9‬לצורך קבלת קומפוזיציה הרמונית יש להפוך את סדר‬ ‫‪86‬‬

‫הערכים כשמחשבים את שטחם היחסי בתמונה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אם בתמונה נתונה הצבעים הדומיננטיים הם כחול וכתום‪,‬‬ ‫המתבונן ירגיש בנוח כאשר השטח הכחול יהיה כפול‬ ‫מהשטח הכתום‪ .‬ערכים אלה נכונים כאשר הצבעים רוויים‬ ‫(“נקיים”)‪ .‬מובן שצבעי ביניים וצבעים דהויים יקבלו ערכים‬ ‫הקרובים יותר ל‪ .6-‬ככל שהגוון של אובייקט הוא בעל ערך‬ ‫משקלי גבוה יותר‪ ,‬גם האובייקט עצמו ישקול יותר‪.‬‬ ‫מידת החדות של האובייקט‬ ‫ההתבוננות שלנו בסביבתנו נעשית באמצעות שני‬ ‫תהליכים‪ :‬סריקה והתמקדות‪ .‬בשלב הראשון של‬ ‫ההתבוננות‪ ,‬הסריקה‪ ,‬אנחנו מחפשים נקודות עניין שיש‬ ‫בהן אינפורמציה שימושית‪ .‬לפיכך‪ ,‬אזורים מפורטים‬ ‫בתמונה מושכים את תשומת ליבו של המתבונן יותר‬ ‫מאזורים מטושטשים ומשקלם הקומפוזיציוני גדל בהתאם‪.‬‬ ‫גם ההיכרות עם תצלומים תורמת לכך‪ :‬כמעט בכולם נושא‬ ‫התמונה נראה חד וממוקד‪ ,‬בעוד אזורים בתמונה שהם‬ ‫פחות חשובים בעיני הצלם עשויים להימצא מחוץ לעומק‬ ‫השדה‪.‬‬ ‫משתנים נוספים המשפיעים על המשקל‬ ‫משקלו של אובייקט הממוקם גבוה בתמונה יהיה גבוה‬ ‫מזה של אובייקט דומה לו בגודלו הממוקם סמוך לבסיס‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫בתמונות בלתי סימטריות‪ ,‬משקלו של אובייקט יהיה גדול‬ ‫יותר אם יימצא בחציה השמאלי של התמונה מאשר אם‬ ‫יימצא בצידה הימני (נכון לקוראי טקסטים שכיוון הכתיבה‬ ‫שלהם מימין לשמאל‪ .‬ההיפך יהיה נכון עבור דוברי אנגלית‪,‬‬ ‫למשל)‪.‬‬ ‫אובייקטים בעלי צורה גיאומטרית פשוטה ישקלו יותר‬ ‫מאובייקטים בעלי גיאומטריה מורכבת (גשטאלט בפעולה)‪.‬‬ ‫אובייקט מבודד ישקול יותר מאובייקט דומה שהוא אחד‬ ‫מרבים‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬נבחן תמונה תיאורטית בה מתואר אדם כשהוא‬ ‫מתבונן בכיסא‪ .‬האדם והכסא נמצאים באיזון על פי גודלם‬ ‫והמרחקים שלהם ממרכז הפריים‪ .‬מצד שני‪ ,‬האדם מושך‬ ‫הרבה יותר מתשומת לבו של המתבונן לעומת הכיסא‬ ‫(בגלל מהותם של שני הגופים)‪ .‬האם הם אכן נמצאים‬ ‫באיזון? ודאי שלא‪ .‬נוסיף עוד עניין‪ :‬השטח שממלאת‬ ‫דמותו של האדם בפריים קטן מ”שטח תשומת הלב” שלו‪:‬‬ ‫יש לו “הילה” שממלאת שטח מסויים של הפריים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בכיוון מבטו‪“ .‬שטח תשומת הלב” של האדם שבתמונה‬ ‫קרוב יותר למרכז הפריים מדמותו הממשית ולכן (זוכרים‬ ‫את המאזניים?) משקלו הוויזואלי מופחת‪ .‬אז אולי בכל זאת‬ ‫האדם והכסא נמצאים באיזון?‬ ‫ומה עם היחסים הטונאליים? לאזורים בהירים יש משקל‬ ‫גדול יותר מזה של אזורים כהים‪ .‬נניח שהאדם לובש חולצה‬ ‫לבנה ושהכסאות עשויים עץ כהה‪ .‬שיווי המשקל משתנה‬ ‫שוב‪ .‬ומה לגבי היחסים הכרומטיים? הרי צבעים חמים‬ ‫שוקלים יותר מצבעים קרים‪ .‬כעת נוסיף עוד כיסא שעומד‬ ‫בסמוך לכיסא הראשון‪ .‬כאן נכנסים עקרונות הגשטאלט‬ ‫ושני הכיסאות מקבלים משקל חדש בתמונה‪ ,‬שנובע מכך‬ ‫שהמתבונן מקבץ אותם בעיני רוחו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתמונה‬ ‫נוצר משולש בעל מרכז כובד משלו ונוספים שלושה קווים‬ ‫שכל אחד מהם הוא וקטור בעל כוח וכיוון‪ .‬קל? חישוב שיווי‬ ‫המשקל עוד הרבה יותר מסובך בפועל‪ .‬עד עתה דיברנו‬ ‫על סצנה פשוטה שיש בה רק שניים או שלושה אובייקטים‬ ‫על רקע אחיד‪ ,‬אבל רוב התמונות מורכבות הרבה יותר‪.‬‬ ‫הן כוללות רבדים על רבדים של אלמנטים ויזואליים‬ ‫(אובייקטים מסוגים שונים‪ ,‬קווים‪ ,‬אזורי צבע‪ ,‬אורות‬ ‫וצללים‪ ,‬אזורים חדים ומטושטשים ועוד)‪.‬‬ ‫נראה שכל צלם זקוק למחשב לתוכו עליו להזין באופן‬ ‫סיסטמטי עשרות או מאות פרמטרים המתארים את‬

‫חוסר איזון‪ .‬נושא התמונה מוחלש באמצעות הצבתו‬ ‫סמוך למרכז הפריים ומוסתר באזור בעל קונטרסט‬ ‫נמוך‪ .‬המתבונן “יגלה” אותו רק בסוף תהליך הסריקה‬ ‫של התמונה ויאלץ לבחון את התמונה מחדש על מנת‬ ‫להבין את הסיטואציה המתוארת בה‪.‬‬ ‫‪87‬‬

‫הסצנה על מנת להרכיב קומפוזיציה שתפיק תמונה מאוזנת‪.‬‬ ‫מייאש למדי‪.‬‬ ‫העניין הוא שכל צלם כבר מצויד במחשב כזה‪ ,‬שעורך את‬ ‫כל החישובים המסובכים בחלקיק שניה (למעשה המוח‬ ‫ניגש לבעיות כאלה באמצעות לוגיקה של איטרציות ‪ -‬ניסוי‬ ‫וטעיה‪ ,‬ולא בדומה למחשבים שמנסים לפתור את מערכת‬ ‫המשוואות המורכבת)‪ .‬נכון‪ ,‬המחשבים של חלקנו מותאמים‬ ‫לעיבוד מידע ויזואלי פחות ממחשבים של אחרים‪ ,‬אבל‬ ‫למוח יש יתרון גדול על כל מכונת חישוב‪ :‬הוא לומד‪ .‬הלימוד‬ ‫הזה איטי‪ ,‬לפעמים מתסכל‪ ,‬ודורש אימון‪ .‬אין כאן קיצורי‬ ‫דרך‪ .‬אי אפשר לפשט את הסבך לכדי כמה כללי אצבע‬ ‫פשוטים‪ .‬מי שמשתמש תמיד ב”חוק השלישים” וב”חוקי‬ ‫הקומפוזיציה” האחרים ייצור תמונות לא רעות שיתחבבו על‬ ‫שוחרי “חוקים” כמותו‪ .‬מצד שני הוא מונע מעצמו את תהליך‬ ‫הלימוד או לפחות מאיט אותו מאד‪ .‬הנקודה כאן ברורה‪:‬‬ ‫מוטב לתת לאינטואיציה לעבוד ולחשוב מעט פחות בזמן‬ ‫הצילום‪ .‬או כפי שאמר ‪“ :Henry Cartier-Bresson‬אני‬ ‫חושב לפני הצילום ואחריו‪ .‬לעולם לא במהלכו”‪.‬‬ ‫הגענו למסקנה שהאיזון במרבית התמונות כל כך מסובך‬ ‫עד שעדיף לו לצלם להזניח את החישובים ולהשאיר את‬ ‫הקומפוזיציה לאינטואיציה‪ .‬אמרנו שתמונות מאוזנות‬ ‫מצטיינות בהרמוניה פנימית ומשרות תחושת רוגע על‬ ‫המתבונן‪ ,‬אבל האם הרמוניה כזאת בכלל רצויה?‬ ‫גישה אחת גורסת שעל הצלם לעשות הכל על מנת לרצות‬ ‫את המתבונן‪ ,‬כלומר “להאכיל אותו בכפית”‪ .‬תמונות מאוזנות‬ ‫נעימות לעין ורוב המתבוננים צופים בהן ומתמוגגים‪ .‬הצרה‬ ‫היא שאת ההרמוניה מלווה תמיד סטאטיות מסוימת‪.‬‬ ‫תמונות כאלה חסרות כיוון והתנועה בהן‪ ,‬אם יש כזאת‪,‬‬ ‫מרוככת וחלשה‪ .‬גישה אחרת גורסת שיש להשאיר חלק‬ ‫מהעבודה למתבונן‪ :‬תמונות שבהן קיים מתח בלתי פתור הן‬ ‫מטבען קשות יותר לצפיה‪ .‬במבט ראשון חסר בהן משהו‪ .‬צד‬ ‫אחד של התמונה ימשוך את תשומת לבו של המתבונן והוא‬ ‫יחפש “משהו לנעוץ בו את הציפורניים” בצד הנגדי‪ .‬החיפוש‬ ‫הזה אקטיבי‪ :‬חוסר האיזון יגרום למתבונן למקד את‬ ‫תשומת ליבו באזור המשלים‪ .‬צלם טוב ידאג למקם אלמנט‬ ‫משמעותי נסתר דווקא באזור הריק הזה‪.‬‬ ‫המתבונן‪ ,‬לתפיסתי‪ ,‬יעדיף תמיד להיות פסיבי‪ .‬הוא מצפה‬ ‫למצוא בתמונה מוצר מוגמר‪ ,‬לעוס בדיוק במידה המתאימה‪.‬‬ ‫לדעתי מתפקידו של האמן (יהיה צלם‪ ,‬פסל‪ ,‬מחזאי או‬ ‫מלחין – זה לא משנה) להקשות עליו‪ ,‬לערער את יציבותו‬ ‫ולגרות אותו למחשבה‪ .‬מתח בלתי מאוזן גורם למתבונן‬ ‫חוסר נוחות שהוא מנסה לפתור‪ .‬הוא הופך להיות מעורב‬ ‫יותר בתמונה‪ ,‬אקטיבי יותר‪ .‬בסופו של דבר ההתבוננות‬ ‫הפעילה הזאת תתגמל אותו והוא יחוש מסופק יותר‪ .‬מובן‬ ‫שחלק מהמתבוננים יסרבו להתמודד עם הבעיה ויעברו‬ ‫הלאה‪ ,‬אבל הם לא אלה שלמענם אנחנו לומדים ומנסים‬ ‫להתקדם‪ ,‬נכון?‬

‫הנעליים מהוות אלמנט גרפי חזק שמושך מיד את‬ ‫תשומת הלב של המתבונן בזכות השטח הגדול שהן‬ ‫ממלאות בפריים והחדות בה הן מצוירות‪ .‬חוסר‬ ‫הסימטריה הקל בתמונה יוצר חוסר איזון שגורם‬ ‫למתבונן לחפש “משהו מעניין” בפינה השמאלית‬ ‫העליונה‪ ,‬שם ממוקם נושא התמונה‪.‬‬ ‫‪88‬‬

‫עקרונות התפיסה החזותית שהוצגו כאן ‪ -‬עובדים‪ .‬אין בכך‬ ‫ספק‪ .‬הצרה היא שבדרך כלל אי אפשר ליישם אותם‪ ,‬לפחות‬ ‫לא בעת ובעונה אחת‪ .‬אין חוקים קשיחים והכל מתנקז‬ ‫בסופו של דבר לראיה הצילומית‪ ,‬לדרכים בהן הצלם מתבונן‬ ‫בסביבתו ולברירות שלו בעת החשיפה‪ .‬זאת לא תשובה‬ ‫מספיקה‪ :‬אם הכל בעיני הצלם ובעיני המתבונן אז מדוע יש‬ ‫תמונות הנחשבות טובות מאחרות בעיני רוב המתבוננים?‬ ‫התשובה לכך נעוצה בזהות האינטרסים שבין הצלם‬ ‫והמתבונן‪ .‬שניהם מגיבים לאותם סוגים של גרויים חזותיים‪,‬‬ ‫שניהם על פי רוב בעלי רקע תרבותי לא שונה מאוד ושניהם‬ ‫מעריכים תצלומים‪ ,‬ויצירות אמנות אחרות‪ ,‬בהתאם לאמות‬ ‫‪89‬‬

‫מידה דומות‪ .‬ההבדל בין תמונה טובה לתמונה טובה פחות‬ ‫נובע מהתשובות לשלוש שאלות בסיסיות‪ ,‬ואלה הן (לפי‬ ‫סדר החשיבות שלהן)‪:‬‬ ‫באיזו מידה המתבונן נקשר רגשית ו‪/‬או אינטלקטואלית‬ ‫לתוכן התמונה?‬ ‫באיזו מידה האמצעים הצורניים הבאים לידי ביטוי בתמונה‬ ‫מתאימים לאופן ההתבוננות הפסיבי של המתבונן?‬ ‫באיזו מידה תוכן התמונה נתמך באמצעים הצורניים האלה?‬ ‫לדעתי השאלה הראשונה ‪ -‬שאלת התוכן – היא המפתח‪.‬‬ ‫הערך המוסף של תמונה‪ ,‬זה שמעלה אותה לדרגת אמנות‪,‬‬ ‫נובע מהמסר התוכני שלה‪ :‬מה מצולם בה? מה הקשרים בין‬ ‫האובייקטים העיקריים המוצגים בה? האם יש בה אמירה‬ ‫אישית או אוניברסלית שהמתבונן יכול להבין? האם הוא‬ ‫מזדהה עם האמירה הזאת? האם היא מטרידה את מנוחתו?‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫השאלה הבאה מתייחסת למכלול הצורני של התמונה‪:‬‬ ‫ההרכב הטונאלי‪ ,‬הצבעים‪ ,‬המרקמים‪ ,‬הפרספקטיבה‪.‬‬ ‫הקומפוזיציה בכללותה‪ :‬האם התמונה נעימה לעין? איזו‬ ‫אווירה היא מעבירה? האם יש בה הרמוניה פנימית? אולי‬ ‫התנגשות וסכסוך בין אלמנטים חזותיים שונים? המאפיינים‬ ‫הצורניים של התמונה לא פונים אל השכל‪ ,‬אלא אל רמת‬ ‫מודעות נמוכה יותר ‪ -‬אל העין‪ ,‬שיש לה העדפות משלה‪.‬‬ ‫השאלה השלישית מתייחסת לגישור בין שתי רמות‬ ‫התודעה של המתבונן‪ :‬עד כמה הקומפוזיציה מסייעת –‬ ‫או מפריעה – למתבונן להבין את התמונה? עד כמה היא‬ ‫מחזקת – או סותרת – את האמירה שלה? כאן עולים על‬ ‫הפרק מושגים ערטילאיים יותר כמו אווירה‪ ,‬מקוריות‪,‬‬ ‫יצירתיות‪ ,‬דעתנות‪ ,‬סנטימנטליות וקיטש‪.‬‬ ‫יש לשים את הקומפוזיציה במקומה הראוי‪ .‬נכון שהיא‬ ‫מהווה נושא מרתק‪ .‬נכון שהבנת ההשפעה של המרכיבים‬ ‫החזותיים בתמונה על תחושותיו של המתבונן נותנת‬ ‫בידיו של הצלם אוסף של כלים חזקים‪ ,‬אבל הכלים האלה‬ ‫מתייחסים רק להיבטים הצורניים של התמונה ולכן אין‬ ‫להפריז בחשיבותם‪.‬‬ ‫לדעתי הכשרון של צלם ‪ -‬של אמן ‪ -‬בא לידי ביטוי קודם כל‬ ‫ברגישותו וביכולת הביטוי שלו‪ .‬הוא קולט אותות שחומקים‬ ‫מעיניהם של אחרים ומגלה אותם לעולם באמצעות היצירה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫כאן עולה בי האסוציאציה לשירו של יהודה עמיחי‪ ,‬ואיתו‬ ‫נסיים‪:‬‬

‫משלושה או ארבעה בחדר‬ ‫משלושה או ארבעה בחדר‬ ‫תמיד אחד עומד ליד החלון‪.‬‬ ‫מוכרח לראות את העוול בין קוצים‬ ‫ואת השרפות בגבעה‪.‬‬ ‫וכיצד אנשים שיצאו שלמים‬ ‫מוחזרים בערב כמטבעות עודף לביתם‪.‬‬ ‫משלושה או ארבעה בחדר‬ ‫תמיד אחד עומד ליד החלון‪.‬‬ ‫שערו האפל מעל למחשבותיו‪.‬‬ ‫מאחוריו המילים‪.‬‬ ‫ולפניו הקולות הנודדים בלי תרמיל‪,‬‬ ‫לבבות בלי צידה‪ ,‬נבואות בלי מים‬ ‫ואבנים גדולות שהושבו‬ ‫ונשארו סגורים כמכתבים שאין‬ ‫להם כתובת ואין מקבל‪.‬‬ ‫‪90‬‬

‫תאורת ה‪( chiaroscuro-‬הארה חזקה של חלק מהנושא‬ ‫בתמונת ‪ )low key‬משרה על המתבונן תחושה הרמונית‪,‬‬ ‫אבל התמונה איננה “מושלמת”‪ .‬האבסטרקציה דורשת ממנו‬ ‫לתרום את חלקו להבנת הסיטואציה המתוארת בה והוא‬ ‫משתהה מול התצלום למשך זמן רב‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫צלם חימום‬ ‫גיא פריבס‬

‫‪92‬‬

‫על צילום בהופעות‬

‫צילום הופעות הינו אחד מתחומי הצילום המאתגרים ביותר‪ ,‬שכן בצילום מסוג זה‪ ,‬להבדיל‬ ‫מצילומים מבוימים‪ ,‬אין לנו שליטה כמעט על אף פרמטר בתמונה‪ .‬אנחנו לא מסוגלים לביים‬ ‫את האובייקט המצולם‪ ,‬אנחנו לא שולטים בתאורה ‪ -‬שלרוב משתנה ללא הרף‪ ,‬אין לנו גישה‬ ‫לכל זווית שהיינו רוצים לצלם ממנה‪ ,‬ישנם אנשים אחרים מסביבנו ששילמו על ההופעה ובאו‬ ‫ליהנות ולא אכפת להם שהם נכנסים לנו לתוך הפריים והרבה פעמים אנחנו גם מוגבלים לזמן‬ ‫מסוים בו ניתן לצלם‪ .‬נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? צילום הופעות הוא אמנם לא קל‬ ‫ואינטואיטיבי‪ ,‬אבל הוא גם הרבה פחות קשה ממה שרוב האנשים עשויים לחשוב‪ ,‬ואני מאמין‬ ‫שבסוף הכתבה הזאת‪ ,‬אתם תופתעו לגלות שזה יותר קל ממה שנדמה לכם‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫אז איך מתחילים?‬ ‫בתור התחלה נרצה לשפר את תנאי הפתיחה‬ ‫האובייקטיביים שלנו‪ ,‬ולכן אמליץ להיכנס‬ ‫להופעות במקומות אינטימיים יחסית בהם תוכלו‬ ‫להגיע כמעט לכל זווית צילום שתרצו‪ .‬אם יש‬ ‫לכם להקה שאתם מכירים באופן אישי‪ ,‬תהיה זו‬ ‫הבחירה הטבעית‪ .‬ההופעה הראשונה שצילמתי‬ ‫הייתה בסוף ‪ ,2007‬עם מצלמת ‪Canon 350D‬‬ ‫ועדשת קיט ‪ 18-55‬מ”מ‪ .‬צילמתי להקה בשם‬ ‫‪ ,The Carsitters‬אותה מכיר באופן אישי‪ ,‬והרבה‬ ‫מהניסיון שצברתי אני חב לה‪.‬‬ ‫‪ ‬ציוד ‪ -‬זאת לא המצלמה שחשובה אלא האדם‬ ‫שמאחוריה‪.‬‬ ‫בין אם אתם מסכימים עם הכותרת או שהיא לא‬ ‫עשתה עליכם רושם‪ ,‬אי אפשר להתעלם מהעובדה‬ ‫שלסוג הציוד שאתם משתמשים בו יש השפעה‬ ‫על התוצאה הסופית‪ ,‬ובצילומי הופעות ישנם כמה‬ ‫פרמטרים שכדאי לכם לשים אליהם לב‪:‬‬ ‫בשל התאורה העמומה נעדיף בהופעות להשתמש‬ ‫בעדשות עם צמצם פתוח (‪ )1.4 ,1.8 ,2.8‬ובמצלמות‬ ‫עם סנסורים שמאפשרים לנו צילום ב‪ ISO -‬גבוה‬ ‫וללא רעשים‪.‬‬ ‫בהופעות דינמיות כמו אלו של להקות רוק נצטרך‬ ‫להשתמש במהירויות תריס גבוהות יחסית על‬ ‫מנת להקפיא תנועה של מתופף משתולל או סולן‬ ‫מקפץ‪ .‬ברגעים כאלו תעריכו מאוד שיש בידיכם‬ ‫מצלמה טובה‪ ,‬איכותית ומהירה‪.‬‬ ‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫אבל אל תתאכזבו גם אם הציוד שלכם לא מושלם‪.‬‬ ‫מרבית התמונות שלי בהופעות צולמו עם ‪Canon‬‬ ‫‪ 350D‬שמבחינת צילום ב‪ ISO -‬גבוה היא מאוד‬ ‫רועשת ולא מאפשרת צילום מעל ‪ ,ISO 1600‬ולא‬ ‫הייתה ברשותי עדשת זום מהירה‪.‬‬ ‫צלמו ב‪ ISO -‬גבוה‪ ,‬גם אם התמונה רועשת‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫עדיף לצלם תמונה שיש בה רעש ולהפחית את‬ ‫הרעשים אחר כך בתוכנת עריכה כגון ‪Lightroom‬‬ ‫‪ 3‬או אפילו להישאר עם תמונה מגורענת – מאשר‬ ‫להפיק תמונה נקייה מרעשים אך מטושטשת‪ ,‬וזאת‬ ‫מפני שנאלצתם לפצות על ה‪ ISO-‬הנמוך בזמן‬ ‫חשיפה ארוך מדי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חשיפה נכונה‬ ‫אחד הקשיים הראשונים שניתקל בהם בצילום‬ ‫הופעות הוא מדידת אור ובחירת החשיפה הנכונה‪.‬‬ ‫בהופעות כדאי שנמדוד אור בצורה נקודתית‬ ‫מהמקום שלפיו נרצה לחשוף‪ .‬ברוב ההופעות‬ ‫ישנם מספר סטים של תאורות שחוזרות על עצמן‪,‬‬ ‫ולכן מומלץ לזכור את הפרמטרים המתאימים‬ ‫לתאורות השונות‪ .‬כך‪ ,‬ברגע שיהיה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫ספוט על פני הזמר ‪ -‬נדע מיד מה הפרמטרים‬ ‫המתאימים‪ .‬מומלץ להסתכל בהיסטוגרמה‬ ‫ולבדוק על הצג נקודות שרופות ולוודא שלא‬ ‫נשרפו פרטים במקומות חשובים‪ .‬אחד הדברים‬ ‫המתסכלים זה לחזור הביתה עם תמונה שנראית‬ ‫לנו טובה‪ ,‬ואז לגלות שהפנים מוארות מדי ויש‬ ‫אזורים שאין בהם פרטים בכלל‪ .‬בגלל הקושי‬ ‫במציאת החשיפה אמליץ לצלם ב‪ raw-‬כדי שנוכל‬ ‫אח”כ לתקן את החשיפה במקרה הצורך‪ :‬לשחזר‬ ‫פיקסלים שקצת נשרפו או להבדיל‪ ,‬צולמו בתת‬ ‫חשיפה ונוכל לנסות ולהבהיר אותם בשלב‬ ‫העריכה‪.‬‬ ‫‪96‬‬

‫‪97‬‬

‫להשתמש בפלאש?‬ ‫בטח כולכם מכירים את הסיטואציה הבאה‪ :‬אתם‬ ‫בהופעה‪ ,‬כמה עשרות מטרים מהבמה‪ ,‬ומסביבכם‬ ‫מלא פלאשים של מצלמות מאנשים שמנסים‬ ‫לצלם את ההופעה‪ .‬‬ ‫צר לי לשחוט פרה קדושה‪ ,‬אבל‪ ‬לפלאש שלכם‬ ‫אין שום השפעה על התאורה‪ ‬שמאירה את האמן‬ ‫המופיע‪ .‬במקרה הטוב הפלאש לא ישפיע‪ ,‬ובמקרה‬ ‫הרע הוא יאיר את עשן הסיגריות מסביבכם או את‬ ‫הקרחת של מי שנמצא לפניכם‪.‬‬ ‫בעיה נוספת היא שכאשר אנחנו מצלמים‬ ‫אם המצלמה על מצבים אוטומטיים או חצי‬ ‫אוטומטיים‪ ,‬המצלמה לא יודעת שמה שמעניין‬ ‫אותנו נמצא רחוק כל כך ולא מושפע מהפלאש‪,‬‬ ‫ולכן היא תחליט להכניס פחות אור ‪ -‬וכך נקבל‬ ‫במה חשוכה‪.‬‬ ‫‪98‬‬

‫לכן‪ ,‬אם אתם רחוקים מהבמה‪ - ‬אל תשתמשו‬ ‫בפלאש‪.‬‬ ‫אם אתם קרובים לבמה ותצלמו עם פלאש‪ ,‬האמן‬ ‫אמנם יהיה מואר ‪ -‬אבל כל הרקע יהיה חשוך‬ ‫וכך תאבדו את כל האווירה‪ .‬מה הפתרון? מדדו‬ ‫אור לפי הסביבה עד שתגיעו לחשיפה מתאימה‬ ‫מבחינת האווירה שתרצו‪ .‬לאחר מכן תוסיפו‬ ‫את הפלאש‪ .‬בשיטה הזאת תקבלו את התאורה‬ ‫הסביבתית שתעביר את האווירה שהייתה במקום‪,‬‬ ‫ואלו הפלאש יאיר את האמן ויקפיא את התנועה‬ ‫שלו‪ .‬כך‪ ,‬למרות שאתם תשתמשו בחשיפה איטית‬ ‫יחסית‪ ,‬האובייקט שלכם לא יצא מרוח מפני שאור‬ ‫הפלאש יקפיא אותו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כמובן שניתן “להקפיץ” את הפלאש ולהימנע‬ ‫מהבזק ישיר אשר ישטיח את פני המצולם שלנו‬ ‫‪99‬‬

‫ועלול לגרום לעיניים אדומות ‪ -‬בדיוק כמו בכל‬ ‫סיטואציה אחרת של צילום עם פלאש‪ .‬אם אין‬ ‫לנו תיקרה נמוכה מספיק או שהיא לא לבנה‪ ,‬כמו‬ ‫שקורה לרוב בהופעות‪ ,‬ניתן להקפיץ את הפלאש‬ ‫באמצעות כרטיס לבן או לרכך אותו ע”י שימוש‬ ‫באביזרים נוספים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ישנה אופציה נוספת לשימוש בפלאש שתאפשר‬ ‫לכם להפיק תוצאות מיוחדות‪ ,‬אך היא מסורבלת‬ ‫יותר‪ ,‬במקרים בהם יש לכם גישה לבמה ‪ -‬אתם‬ ‫יכולים לשים מראש פלאשים על הבמה אשר‬ ‫יופעלו מרחוק באמצעות משדרים‪ ,‬וכך יתקבלו‬ ‫תמונות פחות שגרתיות‪.‬‬ ‫העשן יכול להיות חבר טוב שלנו או אויב‪ - ‬כאשר‬ ‫אנו מצלמים עם פלאש‪ ,‬אם העשן זורם לפני‬ ‫האמן ‪ -‬האור יאיר בעיקר את העשן ולא את האמן‪.‬‬ ‫במצבים כאלו נימנע מצילום עם פלאש‪ .‬לעומת‬ ‫זאת עשן מאחורי המצולם מוסיף דרמה לתמונה‪.‬‬ ‫לחכות לספוט‬ ‫כאשר חשוך מדי‪ ,‬כשאנו רחוקים מהבמה ולא‬ ‫יכולים להשתמש בפלאש‪ ,‬נמתין עד אשר הספוט‪,‬‬ ‫אותו פנס צר‪ ,‬ממוקד וחזק יאיר על האובייקט‬ ‫שלכם‪ .‬תתפלאו לגלות שדווקא אותן תמונות‬ ‫חשוכות עם ספוט שמאיר רק את המצולם‪ ,‬לעיתים‬ ‫טובות יותר מתמונות מוארות לחלוטין‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כדאי לזכור‪ :‬שכשאנו מצלמים הופעה‪ ‬אנחנו לא‬ ‫מצלמים צילום תיעודי‪ ‬נטו‪ ,‬שבו היה חשוב לנו‬ ‫שיראו את כל הבמה כמו שהיא‪ ,‬אלא יותר צילום‬ ‫‪100‬‬

‫‪101‬‬

‫שמטרתו להעביר אווירה מסוימת בהופעה‪,‬‬ ‫והתאורה היא האמצעי העיקרי בכדי להעביר זאת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫במופעים‪ ,‬לעיתים נדירות תזכו לאור שמפיק‬ ‫תאורה קבועה על הבמה‪ .‬תאורה קבועה אולי‬ ‫תקל עליכם את הצילום‪ ,‬אבל גם תפיק תמונות‬ ‫משעממות ושגרתיות יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫צלליות כפתרון מאולץ‬ ‫אל תתעלמו מהאילוצים‪ .‬בשימוש במצלמות‬ ‫קומפקטיות תגלו הרבה פעמים שיש לכם בעיה‬ ‫להציג את המצולם מואר‪ ,‬זאת בגלל תנאי התאורה‬ ‫המאתגרים את מרבית ההופעות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אחד מהפתרונות המומלצים הוא צילום צלליות‪.‬‬ ‫נעדיף לבחור צלליות ברורות כדי שהצופה יוכל‪,‬‬ ‫מבלי לראות את הנושא מואר‪ ,‬להבין מה צילמנו‪.‬‬ ‫תמונה כזו נצלם כאשר אין אור על המצולם‬ ‫והאורות היחידים המאירים את הבמה הינם‬ ‫האורות שמאחורי האומן‪/‬ים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בצורה כזו נוכל‪ ,‬באמצעות מצלמה פשוטה‪ ,‬להוציא‬ ‫תמונות מיוחדות‪ .‬שימו לב שאם לא נגדיר למצלמה‬ ‫שזה מה שאנחנו רוצים‪ ,‬היא תבחר לנו חשיפה‬ ‫ארוכה או פלאש כדי להאיר את הבמה‪ .‬נצטרך‬ ‫להעביר את המצלמה במצב ידני‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נעשה זאת ע”י הגדרה של פיצוי חשיפה שלילי‬ ‫(‪ )EV‬למי שמצלם במצבים החצי אוטומטיים‪ ,‬או‬ ‫למי שמעדיף לצלם בצורה ידנית לחלוטין פשוט‬ ‫‪102‬‬

‫‪103‬‬

‫להגביר את מהירות התריס או לסגור את הצמצם‬ ‫עד שהדמות תהיה חשוכה לחלוטין‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשביל לייצר צלליות נמדוד אור מהתאורה‬ ‫על הבמה‪ ,‬ואז נצלם עם הפרמטרים שיתקבלו‪.‬‬ ‫האור ייראה כמו שצריך אך הדמות תצא חשוכה‬ ‫לחלוטין‪ .‬במצבים אלו למצלמה יהיה קשה‬ ‫להתמקד‪ ,‬לכן או שנתמקד על הדמות כאשר יש‬ ‫אור ונקבע את הפוקוס ‪ -‬או שנצלם בעזרת מיקוד‬ ‫ידני‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫צבע‬ ‫הצבע השולט בהופעות רבות הוא אדום‪ .‬תאורנים‬ ‫אוהבים את התאורה הצבעונית הזאת ולרוב‪,‬‬ ‫צלמים שונאים אותה‪ .‬צריכים להיזהר מפני‬ ‫“שריפת” הצבע האדום‪ ,‬מפני שאז לא יישמרו‬ ‫נתונים באותם אזורים‪ .‬עדיף לצלם קצת בתת‬ ‫חשיפה ב‪ raw-‬ואז להבהיר כדי לא לאבד את‬ ‫הפרטים באזורים הללו‪.‬‬ ‫דרך נוספת להתמודד עם האדמת היא להתיידד‬ ‫עם איש התאורה ולבקש ממנו תאורה מסוימת –‬ ‫תתפלאו‪ ,‬זה עובד‪ .‬אם ניסיתם את שתי השיטות‬ ‫הנ”ל ומצאתם את עצמכם בבית מול המחשב עם‬ ‫תמונה כזאת‪ ,‬פעמים רבות המרה לשחור לבן תוכל‬ ‫להציל את התמונה‪.‬‬ ‫קומפוזיציה‬ ‫עד כה דיברנו רק על שיטות טכניות לצלם‬ ‫בהופעות אך אסור לשכוח להתייחס גם‬ ‫לקומפוזיציה (בניית התמונה) שלנו‪ .‬גם בהופעות‪,‬‬ ‫לא מספיק שהתמונה תהיה מושלמת מבחינה‬ ‫‪104‬‬

‫‪105‬‬

‫חדש!!! ‪D-Lite-it‬‬ ‫הפלאש שכבש את ישראל‬

‫מראה חדש וחזק יותר‬ ‫מקלטים פנימיים בפנסים‬ ‫משדר ‪ EL-SKYPORT‬מצורף‬ ‫מערכת אוורור אוטומטית‬ ‫שליטה על ה‪Modeling Lamp-‬‬ ‫הסט כולל‪:‬‬ ‫‪ 2‬פנסי ‪400W D-LITE-IT‬‬ ‫משדר ‪EL-SKYPORT ECO‬‬ ‫רפלקטור ‪ 16‬ס"מ ‪ 90‬מעלות‬ ‫‪ 2‬סטנדים ‪ 235‬ס"מ ‪ 88 -‬ס"מ‬ ‫כבל סינק‬ ‫מכסה מגן‬ ‫‪ 2‬אוהלי ריכוך ‪ 66‬ס"מ ‪ 66 x‬ס"מ‬ ‫תיק עבור הפנסים‬ ‫תיק לשני סטנדים‬ ‫מדריך ‪DVD‬‬

‫טכנית‪ ,‬צריך גם סיפור ובנייה נכונה של הפריים‪.‬‬ ‫לעיתים תמונה צפופה שרואים בה רק חלק‬ ‫מהגיטרה תתאים ולפעמים תרצו תמונה רחבה‬ ‫שתתפוס את כל הלהקה יחדיו‪ .‬הכול תלוי בטעם‬ ‫האמנותי שלכם ובאילוצי הציוד‪.‬‬ ‫בצילום הופעות אין חוקים‪ ,‬ובכול הופעה תצטרכו‬ ‫לראות את התאורה ולפיה להחליט איך תבחרו‬ ‫לצלם ולהציג את אותה להקה‪ .‬לסיכום‪ ,‬צילום‬ ‫הופעות הוא לא מטלה קלה‪ ,‬אבל עם מעט אימון ‪-‬‬ ‫אפשר להגיע לתוצאות יפות‪ .‬בהצלחה!‬ ‫‪106‬‬

‫ובנוסף מתנה!‬ ‫מטרייה כסופה‬ ‫‪ 83‬ס"מ‬

‫היבואן איי‪.‬בי‪.‬אס אלטמן שירותי ברודקאסט בע"מ‪ .‬לעידכונים ומבצעים היכנסו לאתר החדש‬

‫הברזל ‪ 24‬א‪ .‬רמת החייל תל אביב ‪ 69710‬טל‪ 03-7682000 .‬פקס‪www.absphoto.co.il 03-6486236 .‬‬

‫‪107‬‬

‫כתב וצילם‪ :‬יגאל גיאת‬

‫סתיוירטואלי‬

‫ערב חם ודביק‪ ,‬בסופו של קיץ‪ ,‬בדירה קטנה בעלת מזגן‬ ‫שמסוגל לאוויר חם בלבד‪ ,‬חיכיתי לסתיו‪ ,‬ושיגיע כבר‬ ‫החורף‪ ,‬העונה שבה אני באמת מרגיש טבעי יותר‪ ,‬טוב‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫חשבתי בינתיים‪ ,‬בהיעדר מזגן וגופי קירור אחרים‪ ,‬על‬ ‫האפשרויות המוגבלות העומדות לרשותי בדירה לקירור‬ ‫האווירה‪ ,‬אם לא ממש אז לפחות באופן דמיוני‪ ,‬והחלטתי‪,‬‬ ‫עם כל אהבתי לפוטושופ‪ ,‬שהרי יכול לעזור לי בקלות‬ ‫ובמהירות‪ ,‬לנסות וליצור פריימים נטולי מניפולציות‬ ‫פוטושופיות‪ ,‬שבהם אצור לי בחום הזה סתיו פרטי משלי‪.‬‬ ‫אבל כסמל לוירטואליות של הצילומים האלו‪ ,‬פוטושופ‬ ‫בכל זאת פתוח על המסך‪ ,‬מהווה את הרקע למניפולציה‬ ‫‪108‬‬

‫שאני מייצר על המציאות‪ ,‬במקום ליצור מניפולציה על‬ ‫הצילום‪.‬‬ ‫לקחתי עלים מטורונטו‪ ,‬מסתיו בלתי נשכח שהיה לי‬ ‫בקנדה‪ ,‬איפשהו באוקטובר ‪ ,2003‬שיושבים להם בין דפי‬ ‫האלבום כבר שנים‪.‬‬ ‫טענתי על הצג תמונת עלים שצילמתי באותו הסתיו‪,‬‬ ‫והדבקתי את העלים האמיתיים למסך‪ ,‬חוץ מעלה אחד‬ ‫שהחלטתי לזרוק באוויר שתי שניות לפני הצילום‪.‬‬ ‫שיקפצו אלי מהווירטואלי‪ ,‬סתיו פרטי משלי‪.‬‬ ‫אבל קריר בסתיו‪ ,‬אז זרקתי על עצמי סוודר וצעיף‪,‬‬ ‫והחלטתי שאם כבר‪ ,‬אז ספל קפה חם ישלים את‬ ‫האווירה‪ .‬לטפל בחום ‪ -‬עם עוד חום‪.‬‬ ‫‪109‬‬

‫ניגש למטבח‪ ,‬מכין קפה‪ ,‬והשכן שלי שמשכיר לי את‬ ‫הדירה‪ ,‬בדיוק עולה לביתו במדרגות בחוץ‪ ,‬עם חולצה‬ ‫ומכנסיים קצרצרים‪ ,‬בהתאם למזג האוויר הנוכחי‪ .‬הוא‬ ‫רואה אותי מהחלון‪ ,‬עם הצעיף והסוודר עלי‪ ,‬בוחש‬ ‫בחשק ספל משקה חם‪ ,‬והוא אומר לי בהשתאות‪“ ,‬מה‪,‬‬ ‫התקררת?” ואני מגמגם לעברו בתגובה מתחמקת ולא‬ ‫מחייבת‪“ ...‬המממ‪”...‬‬ ‫“תרגיש טוב”‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬ונכנס לביתו‪ ,‬מניד ראשו מצד‬ ‫לצד‪...‬‬ ‫לוקח את הקפה‪ ,‬מצלם כמה ניסיונות‪ ,‬כשבכל ניסיון‬ ‫אני זורק את העלה הסורר באוויר‪ ,‬עד שהוא נתפס‬ ‫היכן שרציתי אותו‪ ,‬בערך‪ ,‬שייפול החוצה אלי לעולם‬ ‫האמיתי‪ ,‬מתוך הצילום שבתוך המחשב‪.‬‬ ‫הרגשתי טוב‪.‬‬ ‫יומיים אח”כ‪ ,‬עליתי על האוטובוס בדרך חזרה‬ ‫מהעבודה‪ ,‬נזכרתי בכל אווירת הסתיו הזו שהתענגתי‬ ‫עליה‪ ,‬ועדיין חום כבד בחוץ‪ .‬אז תפס אותי הדחף‬ ‫להמשיך את הצילום הראשון בסדרה בצילום אחד נוסף‬ ‫ודי‪.‬‬ ‫לאחר העדינות של השלכת‪ ,‬חשבתי על אלמנט שיהווה‬ ‫את הפתיחה הרשמית של חילופי העונות ‪ -‬סערת‬ ‫ברקים‪.‬‬ ‫מתרווח לי במושב האוטובוס‪ ,‬שותה אייס קפה‪ ,‬מכוון‬ ‫‪110‬‬

‫את הנגן שלי על ‪ ,Prince - Purple Rain‬ומקבל על עצמי‬ ‫את ההחלטה שמסך המחשב שלי חייב לדלוף היום‬ ‫מגשם‪ ,‬מהווירטואלי אל הריאלי‪ ,‬רק שאם אני רוצה‬ ‫לשמור על הקו של הסדרה הזו‪ ,‬עלי לערבב אשליה‬ ‫ומציאות‪ ,‬ללא השתלות פוטושופ‪ ,‬כדי להצטנן עם‬ ‫הפריימים האלו עד כמה שניתן בנוכחות המצלמה‪...‬‬ ‫אז אני חמוש אמנם בקונספט לגבי התוצאה הסופית‬ ‫הרצויה‪ ,‬אבל איך אגרום למסך מחשב לדלוף מגשם‬ ‫ברציפות‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬וזאת בצילום עצמי? נתקעתי‬ ‫קצת על המחשבה הזו תוך כדי נסיעה‪ .‬ממשיך לשאוב‬ ‫את האייס קפה דרך הקשית‪ ,‬ולפתע זה מכה בי‪ ,‬בדיוק‬ ‫כשפרינס משתנק לו בצעקות‪Honey, I Know, I Know, I :‬‬ ‫‪””…Know‬‬ ‫קשית!‬ ‫מגיע הביתה‪ ,‬הולך לארון המטבח‪ ,‬מוציא חבילת קשיות‬ ‫שתייה‪ ,‬ומתחיל לחבר מערכת של ‪ 23‬קשיות בדבק‬ ‫סלוטייפ‪ ,‬עם הסתעפויות‪ ,‬קשית אחת הופכת לשתיים‪,‬‬ ‫והשתיים בהמשך מתפצלות‪ ,‬וכך מצמיד אותן אל גב‬ ‫המסך‪ ,‬ומשם בקימור אל מתחת לשולחן המחשב‪ ,‬עד‬ ‫אלי‪ ,‬ליד מגרת המקלדת‪ ,‬פתח יחיד של קשית‪.‬‬ ‫לוקח מזרק גדול‪ ,‬ממלא בו מים‪ ,‬סותם את הקשית‬ ‫עם מסטיק‪ ,‬שלא יברחו המים‪ ,‬ומתחיל להזריק דרך‬ ‫המסטיק‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬להחליף את האוויר שבקשיות‬ ‫במים‪.‬‬

‫ממקם קעריות‪ ,‬טוען על הצג צילום ברקים ישן‬ ‫שצילמתי‪ ,‬מכוון את המצלמה‪ ,‬ומשתדל לארגן על פניי‬ ‫הבעה של אחד שלא מודע ליד שמאל שלו שמשחררת‬ ‫את המים שבמזרק אל תוך הקשית‪ ,‬ליצירת הדליפה‪.‬‬ ‫החום הכבד לא נגמר גם יום לאחר מכן‪ ,‬אז החלטתי‬ ‫להמשיך את הסדרה‪ ,‬עם אלמנטים סתוויים וחורפיים‪,‬‬ ‫כמחאה שקטה שלי על אובדן הסתיו שלא הורגש‪.‬‬ ‫לפריים השלישי בסדרה כבר נדרשה ממני קצת הכנה‪.‬‬ ‫בשני הצילומים הקודמים טענתי על צג המחשב‬ ‫צילומים שכבר צילמתי קודם לכן‪ ,‬והם פשוט היו לי‬ ‫במלאי‪ ,‬אבל כשניגשתי לאלמנט השלישי בסדרה ‪ -‬רוח‪,‬‬ ‫נתקלתי בבעיונת‪ ...‬רוח היא לא דבר ויזואלי כל‪-‬כך‪ ,‬בטח‬ ‫לא כמו עלים וברקים‪ .‬את העלים והברקים רואים‪ ,‬אבל‬ ‫את הרוח לא‪ ,‬אלא רק את התוצאות שלה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הרוח נראית בבירור רק בתור סופה‪ ,‬ואיזו סופה תתאים‬ ‫יותר מטורנדו‪ ,‬או טייפון‪ ,‬רק שאני לא זכיתי עדיין לצלם‬ ‫בעצמי טורנדו‪ ,‬ולא התאים לי לשבור רצף ולהשתמש‬ ‫בצילום טורנדו של מישהו אחר מאיזה אתר סטוק‬ ‫שזמין להורדה מהאינטרנט‪.‬‬ ‫אז החלטתי‪ ,‬למרות השוליות היחסית שבעניין‪ ,‬ליצור‬ ‫לעצמי טורנדו‪ ,‬או במקרה הזה ‪ -‬טייפון‪ ,‬אבל עדיין על‬ ‫פי הקו המנחה של הסדרה‪ ,‬ללא השתלות פוטושופ‪...‬‬ ‫שוב בעיה‪...‬‬

‫לקחתי כוס מים‪ ,‬כניסיון‪ ,‬התחלתי לערבב בשיא‬ ‫המהירות‪ ,‬וכלום‪ ,‬המערבולת הייתה בקושי בעומק של‬ ‫שני סנטימטרים לחלקיק שנייה‪...‬‬ ‫קצת בתסכול‪ ,‬ישבתי במטבח‪ ,‬שלוליות מים על השולחן‬ ‫מהניסיונות הכושלים‪ ,‬ואז עיניי נחו על הבלנדר!‬ ‫קא‪-‬צ’ינג!‬ ‫מים לתוך קנקן הבלנדר עד הסוף‪ ,‬מיקום הבלנדר על‬ ‫אדן החלון‪ ,‬כדי לתפוס דרכו את השמים הנהדרים שהיו‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬וגם אם בגלל הקנקן העגול והמים עצמם‬ ‫יתקבל עיוות של העננים‪ ,‬לא נורא‪ ,‬זו בכל זאת רק‬ ‫תמונת רקע לצילום הכולל‪.‬‬ ‫ממקם את המצלמה‪ ,‬מפעיל את הבלנדר‪ ,‬ובשנייה‬ ‫שאני מכבה את הבלנדר‪ ,‬מצלם את הטייפון הביתי הזה‬ ‫במהירות‪ ,‬לפני שהשכן יעבור שוב ויראה אותי עוד פעם‬ ‫בשיאו של גל חום‪ ,‬חמוש בסוודר וצעיף‪ ,‬עושה לעצמי‬ ‫מילק‪-‬שייק‪ ,‬או ווטר‪-‬שייק‪ ,‬עם בלנדר בחלון לאור‬ ‫שקיעה וימצא לעצמו כנראה שוכר חדש‪.‬‬ ‫טוען את הצילום של המיני‪-‬טייפון כרקע לשולחן‬ ‫העבודה‪ ,‬מפזר את האייקונים השונים‪ ,‬חלקם במריחה‬ ‫קלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לוקח את המצלמה‪ ,‬מצלם מקרוב את‬ ‫כפתור ה”התחל”‪ ,‬את “המחשב שלי”‪“ ,‬המסמכים שלי”‪,‬‬ ‫ורץ לחנות הצילום ליד הדירה להדפיס אותם‪.‬‬ ‫איציק מחנות הצילום רואה את התמונה שעליו להדפיס‬ ‫על נייר צילום‪ ,‬אייקונים של מחשב‪ ...‬ומסתכל עלי‬ ‫‪111‬‬

‫‪ 6‬שעות בין השיחים בג‘ונגל‬ ‫‪ 30‬שניות בלי לנשום‬

‫תמונה אחת מושלמת‬

‫* בכפוף לאישור מה“ט‬ ‫** לחיילים משוחררים לפני נהלי מה“ט לשנה א‪-‬ב‬

‫המסע שלך ממשיך‬

‫ברחמים שמוסווים ע”י עוד סיגריה שהוא מדליק לעצמו‪,‬‬ ‫למרות שהרגע הוא סיים אחת‪ .‬אני נמנע מקשר עין‬ ‫ועושה עצמי מתעניין באלבומים שבמדף‪ ,‬עד שתצא‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫לוקח את התמונה‪ ,‬רץ חזרה הביתה‪ ,‬גוזר את הסמלים‬ ‫השונים‪ ,‬ממקם אותם בפריים‪ ,‬דבוקים לקיסמי שיניים‬ ‫שתקועים בכל מיני מקומות בשולי הפריים‪.‬‬ ‫לוקח כמה דפי נייר לבנים‪ ,‬משהו סמלי ל”מסמכים שלי”‪,‬‬ ‫מפעיל טיימר‪ ,‬ושנייה לפני הצילום זורק אותם אל על‬ ‫ומתקמפז במאמצים שלא לעוף מהרוח שמשתוללת כאן‪.‬‬ ‫חששתי מביצוע האלמנט האחרון‪ ,‬אש‪ ,‬ודחיתי אותו‬ ‫לסוף‪ .‬גם מפני שהוא לא אלמנט של מזג אויר חורפי‪,‬‬ ‫אלא יותר עניין של אווירת חורף‪ ,‬חימום‪ ,‬אח‪ ...‬אבל דחיתי‬ ‫בעיקר למקרה שאצליח להתחרט מלבצע אותו‪ ,‬כי למען‬ ‫האמת‪ ,‬לא היה לי מושג איך לגרום לאש אמיתית לקפוץ‬ ‫אלי מהמסך ללא מעורבות פוטושופ‪.‬‬ ‫חשבתי בתחילה לשים חומר דליק על מחבת או משטח‬ ‫כלשהו‪ ,‬ולמקם אותו מתחת למסך ואז להדליק‪ ,‬אבל‬ ‫מסתבר שמאיץ הבעירה שהיה לי בדירה עובד רק על‬ ‫עצים‪ ,‬פחמים‪ ...‬ולהבעיר פחמים בתוך דירת מרתף‪ ,‬היה‬ ‫מדביק את הריח בכל דבר לשבועיים‪ ,‬אפילו על השיער‬ ‫שאין לי‪ .‬אז המאיץ הזה נפסל על הסף‪.‬‬ ‫האלכוהול נגמר לי בדירה‪ ,‬גם הסטרילי‪ ,‬אז בחוסר ברירה‬ ‫‪112‬‬

‫פניתי למפלט המדליק האחרון ‪ -‬מטהר אויר ריחני‪ ,‬על‬ ‫בסיס גז (שימו לב ילדים‪ :‬באמת שלא מומלץ לנסות את‬ ‫זה בבית‪ ,‬או במקום אחר‪.)...‬‬ ‫מיקמתי נר דולק בעמדה נמוכה יותר מהשולחן‪ ,‬שלא‬ ‫ייקלט בפריים‪ ,‬כי אני הרי רוצה שהכיוון יהיה הפוך‬ ‫מהכיוון האמיתי שממנו אני מבצע‪ ,‬כך שיראה כאילו‬ ‫האש קופצת החוצה מהמסך‪.‬‬ ‫ממקם את המצלמה‪ ,‬טוען על הצג צילום של גחלים‬ ‫מאיזה ל”ג בעומר נשכח‪ ,‬מחשב את העמדה שלי‪ ,‬שקצת‬ ‫לא נוחה הפעם‪ ,‬כי משיקולי הגנה למה שמו והתאומים‪,‬‬ ‫אני לא יושב‪ ,‬אלא רוכן מאחורי הכסא שעליו נמצא הנר‪,‬‬ ‫כך שאם משהו ישתבש עם המיכל‪ ,‬לפחות הכסא יספוג‬ ‫את ההדף‪ ,‬ותישאר יד שמאל לספר את הסיפור‪.‬‬ ‫מפעיל את הטיימר במצלמה‪ ,‬וברגע האמת אני עוצם את‬ ‫עיני‪ ,‬ומתמסר בחיוך ובשלווה לפוטנציאל הטמון בפיצוץ‬ ‫מקומי‪ ,‬ושולח מתז קצרצר של גז מהספריי אל הנר‪,‬‬ ‫בכיוון אלכסוני למסך‪.‬‬ ‫וזהו‪ ,‬בעצם‪ .‬את הכדור הכחול קיבלתי מבחינתי בתור‬ ‫בונוס‪ .‬לא בניתי עליו‪ ,‬ולמען האמת לא ידעתי אפילו‬ ‫שהוא קיים‪ ,‬כי הכל קורה כל‪-‬כך מהר‪ .‬ואני אומר “בונוס”‪,‬‬ ‫כי הדבר הראשון שחשבתי לי כשראיתי את הצילום‪ ,‬זה‬ ‫כאילו שהכדור הכחול הוא קצה שובל ש”פרץ” מהמסך‪,‬‬ ‫ומאחוריו דוהרת האש לכיווני‪ ,‬לחמם אותי בסתיו‬ ‫ווירטואלי‪.‬‬

‫במסלול לצילום ומדיה דיגיטאלית‬ ‫במכללה הטכנולוגית בתל‪-‬חי‬ ‫המכללה הטכנולוגית תל‪-‬חי גאה להציג את המסלול לצילום ומדיה דיגיטאלית‪ .‬אנו בתל‪-‬חי‬ ‫מלמדים צלמים‪ ,‬אמנים ויוצרים להציג אמירה אישית בכל פריים‪ .‬בוא להביע את עצמך בדרך‬ ‫שגם אלף מילים לא יוכלו‪.‬‬ ‫לבחירתך מגוון מסלולים נוספים במכללה הטכנולוגית‪:‬‬ ‫מסלול משולב לבניין ואדריכלות למועמדים נבחרים ובעלי נתונים מתאימים יתאפשר‬ ‫לבחור במסלול המשולב לתואר כפול תוך ‪ 3.5‬שנים‪.‬‬ ‫החטיבה לתקשורת קולנוע וטלוויזיה הדמיה ואנימציה חדש! צילום ומדיה דיגיטלית*‬ ‫החטיבה לתכנון ועיצוב אדריכלות ועיצוב פנים הנדסה אזרחית (בניין) אדריכלות נוף‬ ‫מגמה משולבת לבניין ואדריכלות‬ ‫החטיבה למדעים תעשיה וניהול מכונות–מערכות ייצור מכניות מכונאות רכב–מערכות מתקדמות‬ ‫תוכנה‪-‬תקשורת ואינטרנט אלקטרוניקה חשמל כימיה מזון ביוטכנולוגיה פרה‪-‬וטרינריה‬ ‫המכינה הקדם טכנולוגית מתמטיקה אנגלית הבעה עברית מיומנות למידה פיזיקה‬ ‫המכללה האקדמית‬ ‫לימודי ערב תעשייה וניהול חשמל הנדסה אזרחית (בניין) אדריכלות נוף‬

‫למדע‪ ,‬סביבה וחברה‬

‫‪ 90%‬מימון‬ ‫לחיילים משוחררים‬

‫**‬

‫‪www.telhai.org.il‬‬

‫המכללה הטכנולוגית‬

‫למדעים‪ ,‬תקשורת ועיצוב‬ ‫המכללה האקדמית‬

‫לחץ כאן‬ ‫לפרטים!‬

‫‪1.800.78.08.08‬‬

‫פורטפוליו‬

‫‪AimishBoy‬‬ ‫מחוץ לעולם הווירטואלי‪ ,‬שמי נדב בגים‪ ,‬אני בן ‪ 28‬וגר כרגע ברמת גן‪.‬‬ ‫התחלתי לצלם לפני שנתיים אחרי שקיבלתי במתנה מצלמה דיגיטלית שמאפשרת קצת‬ ‫יותר שליטה מ”רק להקליק”‪ .‬אחרי חצי שנה ששיחקתי איתה וגיליתי את היכולת‬ ‫שטמונה בה לשתף אחרים בדברים שאני רואה וחושב‪ ,‬החלטתי להמשיך לשלב הבא‬ ‫וקניתי מצלמת רפלקס וכמה עדשות בסיסיות‪ ,‬ומאז אין רגע שאני ער והמצלמה לא‬ ‫צמודה אלי‪.‬‬ ‫לא למדתי צילום באופן פורמאלי ועיקר הלמידה שלי מתבצע דרך רשת האינטרנט‬ ‫וכמות המידע העצומה שקיימת בה בשילוב עם הרבה ניסוי ותהייה ושמירה על ראש‬ ‫פתוח‪ .‬עדיין לא מצאתי לי כיוון מוגדר בצילום ואני נהנה לקפוץ מתחום לתחום‪ ,‬נופים‪,‬‬ ‫אנשים‪ ,‬קונספט‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬סטודיו כאשר בכל תחום הניסיון הוא למצוא משהו שונה‬ ‫ומקורי‪.‬‬ ‫חלק מההנאה שלי בצילום היא מציאת דרכים יצירתיות להגיע לפריים הרצוי ומציאת‬ ‫טכניקות חדשות או קיימות ולעשות זאת תוך כדי ניצול יכולות הציוד שלי עד תום‬ ‫ובעזרת הרבה אלתורים תוצרת אתרי “עשה זאת בעצמך”‪.‬‬ ‫למרות הטעימות מהתחומים השונים‪ ,‬יש תחום אחד שתמיד מושך אותי חזרה אליו‪ ,‬וזהו‬ ‫תחום המאקרו‪ ,‬האפשרות לגלות ובעיקר להאניש יקום שלם שנמצא מתחת לאף‬ ‫ויצורים בגודל של סנטימטר‪ ,‬ואפילו מילימטר פשוט מרתקת אותי‪ .‬חלק מההנאה שלי‬ ‫בצילום מאקרו ובצילום חרקים בפרט‪ ,‬היא היכולת לביים סיטואציה‪.‬‬ ‫היכולת הזו נוצרת כתוצאה מזוויות בלתי מוגבלות שאפשר לבחור‪ ,‬שליטה בתאורה‪,‬‬ ‫ברקע‪ ,‬במיקום ובעבודה נכונה עם ה”שחקנים”‪ ,‬שאחרי זמן מסוים של היכרות לומדים‬ ‫כיצד להביא אותם למצב הרצוי ע”י שימוש באינסטינקטים וההתנהגות הטבעית שלהם‪.‬‬ ‫חרקים יכולים להיות דוגמנים נפלאים וכל עוד לא מטרידים אותם‪ ,‬יש להם את כל‬ ‫הסבלנות שבעולם‪..‬‬ ‫אז אל תתנשאו‪ ,‬צלמו חרקים בגובה העיניים (‪:‬‬ ‫‪http://www.AimishBoy.com‬‬

‫‪114‬‬

‫‪115‬‬

AimishBoy | ‫פורטפוליו‬

117

116

AimishBoy | ‫פורטפוליו‬

119

118

AimishBoy | ‫פורטפוליו‬

121

120

AimishBoy | ‫פורטפוליו‬

123

122

AimishBoy | ‫פורטפוליו‬

125

124

‫קורס צילום מתקדם‬ ‫הכי מעניין‪ ,‬הכי מקיף והכי מקצועי‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬פיתוח זהות צילומית ויצירתיות בצילום‬

‫‪18‬‬

‫פירוט המפגשים‪:‬‬ ‫מפגש ‪ – 1‬מבוא לצילום מתקדם וצילומי רחוב – פליקס לופה‬ ‫מפגש ‪ – 2‬צילום רחוב מפגש מעשי – פליקס לופה‬ ‫מפגש ‪ – 3‬צילום רחוב ‪ -‬ביקורת ומשוב – פליקס לופה‬ ‫מפגש ‪ – 4‬ראייה צילומית וחשיבה יצירתית בצילום – גלעד בנארי‬ ‫מפגש ‪ – 5‬ראייה צילומית מפגש מעשי – גלעד בנארי‬ ‫מפגש ‪ – 6‬ראייה צילומית ‪ -‬ביקורת עבודות – גלעד בנארי‬ ‫מפגש ‪ – 7‬ירושלים העתיקה – יצירתיות ברחוב – קובי הראתי‬ ‫מפגש ‪ – 8‬תאורה מעשית – מבוא וכלים הכרחיים ‪ -‬תומר יעקבסון‬ ‫מפגש ‪ – 9‬תאורה מעשית – שיעור ביפו העתיקה – תומר יעקבסון‬ ‫מפגש ‪ – 10‬תאורה מעשית – ביקורת ותירגול מעשי – תומר יעקבסון‬ ‫מפגש ‪ - 11‬טריקים וטיפים לעיבוד בפוטושופ ‪ -‬אדם שול‬ ‫מפגש ‪ – 12‬צילום מאקרו – מבוא‪ ,‬כלים וטכניקות – ארז מרום‬ ‫מפגש ‪ – 13‬צילום מאקרו – שיעור מעשי בשטח – ארז מרום‬ ‫מפגש ‪ – 14‬צילום פורטרטים ועירום אומנותי – ואדים סיגלוב‬ ‫מפגש ‪ – 15‬צילום מעשי פורטרטים ואתגרי רחוב – ואדים סיגלוב‬ ‫מפגש ‪ – 16‬טריקים וכלים מתקדמים לעיבוד בפוטושופ – אדם שול‬ ‫מפגש ‪ – 17‬צילום עירום מעשי בלוקיישן חוץ – רודי אלמוג‬ ‫מפגש ‪ – 18‬ביקורת עבודות‪ ,‬קידום אישי וסיכום קורס – רועי גליץ‬

‫שיעורים‬ ‫מרתקים‬

‫‪8‬‬

‫שיעורי‬ ‫שטח‬ ‫מעשיים‬

‫‪9‬‬

‫צלמים‬ ‫מרצים‬ ‫הטובים‬ ‫בארץ‬

‫‪ ₪ 2,980‬כולל מע”מ‬ ‫* הערה חשובה ‪ -‬זהו קורס מתקדם המיועד לבעלי ידע מבוסס ביסודות הצילום ומותנה באישור קבלה לקורס על ידי‬ ‫צוות הנהלת בית הספר * מיקום הקורס ‪ -‬השיעורים העיוניים מתקיימים במבנה בית הספר במתחם הבורסה ברמת‬ ‫גן‪ ,‬צמוד לרכבת ת”א מרכז ועם חניה חינם‪ .‬השיעורים נערכים בחדר הדיונים מול מסך ‪ LCD‬למען האיכות הגבוהה‬ ‫ביותר * שעות המפגשים ‪ -‬שעות המפגשים הן ‪ 18:30-21:30‬ויציאות השטח הן בימי ו’ בשעות הבוקר * תאריך‬ ‫פתיחה – מחזור חדש נפתח פעמיים בחודש‪ ,‬לתאריכי הפתיחה הקרובים אליהם עדיין ניתן להצטרף‪ ,‬יש ליצור קשר‪.‬‬

‫לפרטים נוספים‬

‫‪info@galitz.co.il | www.galitz.co.il | 077-4090280‬‬

‫מאת‪ :‬צוות “גליץ” ביה”ס לצילום‬

‫סדרת היסודות‬

‫התריס‬ ‫תנו לאור להכנס‬ ‫למה אנחנו צריכים בכלל את התריס?‬ ‫התריס (‪ )Shutter‬מאפשר לנו לקבוע את משך‬ ‫החשיפה ומכאן את כמות האור אשר מגיעה‬ ‫לחיישן בסופו של דבר‪ .‬אם בפרק הקודם הבנו‬ ‫שהצמצם עובד כמו הברז במטבח‪ ,‬בו אנחנו‬ ‫יכולים לקבוע עד כמה אנחנו פותחים או‬ ‫סוגרים אותו‪ ,‬אז התריס הוא משך זמן זרימת‬ ‫המים מהברז‪ .‬אנו יכולים לפתוח את הברז‬ ‫עד הסוף למשך שנייה והכוס תהיה מלאה‪ ,‬או‬ ‫לפתוח אותו לכדי זרזיף למשך דקה והכוס‬ ‫תהיה מלאה‪ .‬הצמצם והתריס עובדים בדיוק‬ ‫באותו האופן – ניתן לפתוח צמצם ולהשתמש‬ ‫במהירות תריס מהירה או לסגור צמצם‬ ‫ולהשתמש במהירות תריס איטית על מנת‬ ‫לקבל חשיפה ארוכה‪.‬‬ ‫כיצד התריס בנוי?‬ ‫בעבר התריס היה בעיקר בנוי ממערכת‬ ‫מעגלית (כמו אישון של עין) בתוך העדשה‬ ‫והוא היה נסגר לחלוטין כדי לחסום את האור‬ ‫מלהגיע לחיישן‪ .‬כיום תריס מסוג זה נפוץ‬ ‫בעיקר במצלמות דיגיטליות קומפקטיות‪,‬‬ ‫אך עדיין ניתן למצוא אותו במצלמות נישה‬ ‫ובמצלמות פורמט בינוני‪ .‬בעבר‪ ,‬במצלמות‬ ‫רפלקס התריס היה ממוקם ממש לפני הפילם‬ ‫ונע בצורה אופקית‪ ,‬עד אשר פותחה המערכת‬ ‫של התריס האנכי‪ .‬מדוע עדיף אנכי ולא‬

‫לאחר שבפרק הראשון‬ ‫הכרנו את הצמצם ואת‬ ‫המשמעויות השונות שלו‪,‬‬ ‫בחלק זה של סדרת היסודות‬ ‫נכיר את התריס‪ ,‬בן זוגו‬ ‫לחיים‪ ,‬ביחד הם קובעים את‬ ‫כמות האור שנכנס למצלמה‬ ‫ובשילוב עם ה‪( ISO-‬אותו‬ ‫נכיר בפרק הבא) יוצרים את‬ ‫החשיפה השלמה‪.‬‬ ‫אופקי? פשוט מאוד – הדרך קצרה‬ ‫יותר! כאמור‪ ,‬במצלמות רפלקס‬ ‫מודרניות התריס הוא אנכי ועשוי‬ ‫מחומרים מתקדמים ביותר כמו‬ ‫מתכת או קוולאר‪ ,‬בניגוד לקרטון‬ ‫או בד בחלק מהתריסים הישנים‪.‬‬ ‫התריס צריך להיות עמיד מאוד‬ ‫וגם קל מאוד כדי שיוכל לעמוד‬ ‫בעומסים של תנועה מאוד מהירה‬ ‫בתוך המצלמה‪.‬‬ ‫התריס בנוי משני וילונות כשאחד‬ ‫נפתח וחושף את החיישן לאור‬ ‫והשני נסגר וחוסם את האור‬ ‫מלהגיע לחיישן (מומלץ לראות‬ ‫סרטון בקישור המצורף)‪.‬‬ ‫במהירויות תריס גבוהות‪ ,‬בזמן‬ ‫שהוילון הראשון נפתח‪ ,‬השני כבר‬ ‫מתחיל להיסגר וכך נוצר חרך קטן‬ ‫של אור שנע לאורך החיישן‪ .‬בצורה‬ ‫זו מצליחים להגיע למהירויות של‬ ‫עד ‪ 1/8000‬של השנייה במצלמות‬ ‫מתקדמות‪.‬‬

‫מהירות תריס ‪ 10 -‬דקות‬

‫‪128‬‬

‫‪129‬‬

‫מהירות תריס ‪ 60 -‬שניות‬

‫בחלק מהמצלמות יש תריס אלקטרוני עצמאי או משולב‬ ‫בתריס מכני‪ .‬תריס אלקטרוני פשוט מגדיר את משך‬ ‫הדגימה של האור מהחיישן באמצעים אלקטרוניים בלבד‪.‬‬ ‫אני מאוד ממליץ לכם ללחוץ על הלינק הבא ולראות על‬ ‫ידי הזזת העכבר את פעולת התריס והמראה במצלמה‬

‫מהירות תריס ‪ 2 -‬שניות‬

‫‪BULB ,8000 ,4000 ,2000 ,1000‬‬

‫שימו לב למספרים שמופיעים עם גרשיים או בלי גרשיים‬ ‫(זוכרים?)‬ ‫גם כאן המשמעות של הסטופים היא כפול או חצי מכמות‬ ‫האור‪ .‬כלומר‪ ,‬מהירות תריס של ‪ ”4‬תכניס פי שתיים‬ ‫מכמות האור מ‪( ”2-‬נשמע הגיוני נכון?)‪ ,‬הסיבה לכך היא‬ ‫שהתריס יהיה פתוח למשך זמן כפול ולכן תיכנס כמות‬ ‫מהי מהירות התריס?‬ ‫אור כפולה‪ .‬מצד שני‪ ,‬שימו לב לא להתבלבל מכיוון ש‬ ‫מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי השנייה‪.‬‬ ‫‪ 1/500‬יכניס חצי מכמות מהאור של ‪ 1/250‬מכיוון שזהו‬ ‫כל מספר אשר מופיע לידו גרשיים‪ ,‬לדוגמה ‪ ”2‬או ‪,”4‬‬ ‫המשמעות היא חשיפה של ‪ 2‬שניות או ‪ 4‬שניות בהתאמה‪ .‬חצי ממשך החשיפה‪ .‬ברוב המצלמות החשיפה המרבית‬ ‫שהמצלמה מציעה למשתמש היא ‪ 30‬שניות‪ ,‬אולם ישנם‬ ‫כל מספר אשר מופיע ללא גרשיים מבטא ‪ 1‬חלקי אותו‬ ‫מצבים בהם צריך חשיפה ארוכה יותר‪ .‬לשם כך קיים מצב‬ ‫המספר‪ ,‬לדוגמה ‪ 250‬ייצג ‪ 1/250‬של שנייה ו‪ 4-‬ייצג ‪1/4‬‬ ‫(רבע שנייה)‪ .‬כלומר‪ ,‬במשך אותו פרק הזמן‪ ,‬התריס יהיה ה ‪ ,BULB‬או ‪ .B‬במצב זה‪ ,‬לחיצה על כפתור הצילום יפתח‬ ‫את התריס‪ ,‬ושחרור הכפתור יסגור את התריס‪ .‬במקרים‬ ‫פתוח והחיישן ייחשף לאור הנכנס דרך התריס‪.‬‬ ‫כאילו עדיף להשתמש בשלט רחוק המתחבר למצלמה‬ ‫עם כבל‪ ,‬המאפשר לקבוע את התריס במצב פתוח וכך‬ ‫מהן תחנות התריס?‬ ‫לא נצטרך ללחוץ על הכפתור זמן רב עם האצבע‪ .‬דוגמא‬ ‫גם כאן‪ ,‬כמו בצמצם‪ ,‬אנחנו משתמשים במונח “סטופים”‬ ‫טובה לשימוש בחשיפה ארוכה היא צילום שבילי כוכבים‪.‬‬ ‫או “סטופ” כשקופצים בין תחנה לתחנה של התריס‪.‬‬ ‫חשיפה כזו עשויה להמשך שעות‪.‬‬ ‫הסטופים (תחנות) של התריס הן‪:‬‬ ‫‪,500 ,250 ,125 ,60 ,30 ,15 ,8 ,4 ,2 ,”1 ,”2 ,”4 ,”8 ,”15 ,”30‬‬

‫‪130‬‬

‫הקפאה או מריחה?‬ ‫צילום עוקב תנועה (‪)Panning‬‬ ‫מהירות התריס מאפשרת לנו לקבוע האם התמונה שלנו ‪ ,Panning‬או בעברית “מצלמה עוקבת”‪ .‬הכוונה היא‬ ‫תצא “קפואה”‪ ,‬כלומר כל האלמנטים ייצאו חדים לחלוטין לצילום במהירות תריס איטית תוך כדי מעקב אחר‬ ‫וללא טשטוש (טיפות מים קפואות באוויר למשל) או עם התנועה של אובייקט הצילום עם המצלמה וכך מקבלים‬ ‫“מריחה” שהכוונה היא לתמונה בה יש טשטוש כתוצאה‬ ‫לבסוף תמונה בה הנושא ייצא חד והרקע ייראה מרוח‪.‬‬ ‫מתנועה במהלך החשיפה‪.‬‬ ‫טכניקת צילום זו מצוינת על מנת להמחיש תנועה ויצירת‬ ‫למהירות‬ ‫נזדקק‬ ‫אנחנו‬ ‫תנועה‪,‬‬ ‫להקפיא‬ ‫הקפאה ‪ -‬על מנת‬ ‫צילומים דינמיים ומלאי אקשן‪ .‬מוזמנים לקרוא יותר‬ ‫תריס שתהיה גבוהה ממהירות התנועה בתמונה‪ .‬כלומר‬ ‫במאמר מיוחד על צילום פאנינג‪.‬‬ ‫שהחשיפה תהיה קצרה מספיק כדי ששום דבר לא יספיק מהירות התריס המינימלית לצילום מהיד‬ ‫לזוז במהלכה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כדי להקפיא תנועה של חבטת‬ ‫כל אחד מאיתנו‪ ,‬בהנחה שיש לו דופק‪ ,‬רועד מעט כל‬ ‫טניס‪ ,‬אנו נרצה חשיפה של לפחות ‪ 1/1000‬של השנייה‪,‬‬ ‫הזמן וכמובן שגם במהלך הצילום‪ .‬על מנת להמנע‬ ‫אשר במהלכה לא תהיה תנועה של היד ‪ /‬מחבט ‪ /‬כדור‪.‬‬ ‫מהשפעה של הרעידות הללו על הצילום‪ ,‬אנחנו נשתמש‬ ‫מריחה – כדי למרוח תנועה ולקבל טשטוש כתוצאה‬ ‫במהירות תריס מינימלית כדי “להקפיא” את התמונה‬ ‫מתנועה‪ ,‬אנחנו נצטרך חשיפה איטית יותר ממהירות‬ ‫והרעידות‪ .‬כלל האצבע למהירות המינימלית לצילום‬ ‫התנועה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בכדי למרוח תנועה של הליכה נרצה‬ ‫מהיד היא (ללא חצובה) היא ‪ 1‬חלקי אורך המוקד בו‬ ‫מהירות תריס איטית יותר מ‪ ,1/30-‬ואז נראה את התנועה אנחנו משתמשים באותו הרגע‪ .‬זהו כלל אצבע אשר‬ ‫של הרגליים מרוחה בתמונה הסופית‪.‬‬ ‫מבטא את העובדה שככל שאורך המוקד גדול יותר‬ ‫וזווית הראייה של העדשה צרה יותר‪ ,‬כל רעידה קטנה‬ ‫של היד תשפיע מאוד על החדות של התמונה הסופית‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬אורך מוקד גדול יותר יצריך מהירות‬ ‫תריס גבוהה יותר כדי להקפיא את התנועה מרעידות‬

‫‪131‬‬

‫‪132‬‬

‫מהירות תריס ‪ 1/500 -‬השניה‬

‫מהירות תריס ‪ 5 -‬שניות‬

‫אורך חיי התריס‬ ‫הידיים של הצלם בשעה שבאורך מוקד קטן ניתן יהיה‬ ‫לצלם במהירות תריס איטית יחסית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מצלמים שאלה שאנחנו נתקלים בה כל הזמן היא ‪ -‬האם יש צורך‬ ‫להתקמצן על “קליקים”? או במילים אחרות‪ ,‬האם יש‬ ‫באורך מוקד של ‪ 200‬מ”מ‪ ,‬נרצה מהירות של לפחות‬ ‫אורך חיים מוגבל לתריס ולמצלמה? זו שאלה מצוינת‪.‬‬ ‫‪ 1/200‬כדי להמנע מרעידות‪ .‬במהירויות תריס נמוכות‬ ‫במצלמות הדיגיטליות המודרניות‪ ,‬בניגוד למצלמות‬ ‫יותר‪ ,‬אנחנו נרצה להשתמש בחצובה או בנקודת משען‬ ‫אחרת כדי לקבל יציבות‪ .‬כמובן שכלל זה רלוונטי אך ורק הפילם‪ ,‬אנחנו מצלמים בלי הכרה‪ .‬בעוד שבעבר פילם‬ ‫לרעידות הידיים שלנו ולא מתייחס להקפאת התנועה של היה ‪ 36‬צילומים‪ ,‬כיום אנחנו מדברים במאות או אלפי‬ ‫צילומים על כרטיס זיכרון אחד! אורך החיים של התריס‬ ‫הנושא שלנו‪.‬‬ ‫התארך בהתאם לאבולוציה של הצילום הדיגיטלי והיום‬ ‫רוב המצלמות יכולות להחזיק מעמד עם התריס יותר‬ ‫השהית תריס‬ ‫מ‪ 120,000-‬צילומים והמצלמות המקצועיות יותר גם‬ ‫השהית תריס (‪ )Shutter Lag‬היא מונח המבטא את‬ ‫למעלה מ‪ 300,000-‬צילומים‪ .‬ומה קורה כשהולך התריס?‬ ‫ההשהיה בין חצי הלחיצה על המחשף (כפתור הצילום)‬ ‫פשוט מחליפים אותו וממשיכים לצלם‪.‬‬ ‫לפוקוס ועד להשלמת הלחיצה והצילום בפועל‪.‬‬ ‫במצלמות קומפקטיות ההשהיה עומדת על בין ‪ 0.2‬ל‪0.4-‬‬ ‫מהירות סנכרון‬ ‫שניות‪ ,‬במצלמות רפלקס דיגיטליות ההשהיה מתקצרת‬ ‫עד כדי ‪ 0.04‬שנייה‪ .‬כמובן שככל שההשהיה קצרה יותר‪ ,‬מהירות הסנכרון היא המהירות הגבוהה ביותר בה‬ ‫המצלמה יכולה לצלם עם פלאש בחשיפה רגילה‪,‬‬ ‫נוכל להשיג רמות דיוק ותזמון גבוהים יותר בצילומים‬ ‫המגבלה הזו נובעת מהצורה בה התריס בנוי‪ .‬מהירות זו‬ ‫עמוסי אקשן‪ .‬במצלמות עם השהיית תריס גדולה‪ ,‬אנו‬ ‫היא המהירות המרבית בה החיישן עדיין נחשף במלואו‬ ‫עלולים לפספס צילומים רבים התלויים בתזמון עדין‬ ‫לאור בו זמנית‪ ,‬ומעל מהירות זו החיישן נחשף לאור‬ ‫ומדוייק‪.‬‬

‫באופן מקוטע ולכן הבזקה עם פלאש תציג רק פס צר של‬ ‫אור בעוד שאר התמונה תישאר חשוכה‪ .‬מה המשמעויות? סיכום‬ ‫התריס הוא מתקן מדהים אשר תפקידו הוא שליטה‬ ‫מומלץ לקרוא מאמר בנושא פלאש להשלמת התמונה‪.‬‬ ‫בכמות האור אשר מגיעה לחיישן‪ .‬שימוש מושכל‬ ‫במהירות התריס תאפשר לנו למרוח או להקפיא את‬ ‫איזו מהירות תריס צריך לבחור?‬ ‫התנועה בצילום בהתאם לאופי התמונה שנרצה להפיק‪.‬‬ ‫התשובה תלויה בכמות האור הקיימת ובמטרת הצילום‪.‬‬ ‫התריס המודרני פותח אחרי למעלה ממאה שנות מחקר‬ ‫אם אנחנו מצלמים בתנאים של תאורה חזקה‪ ,‬אנחנו‬ ‫עד שהגיע לרמת המורכבות והדיוק של ימנו ועם אמינות‬ ‫נצטרך מהירויות תריס גבוהות יחסית בכדי שלא‬ ‫אשר מאפשרת אפילו ‪ 300,000‬צילומים ללא קילקול‪.‬‬ ‫תישרף לנו התמונה‪ ,‬ובתנאים של תאורה חלשה‬ ‫אחרי שסיימנו את חלק ב’ של יסודות הצילום‪ ,‬אנחנו‬ ‫נשתמש במהירויות תריס נמוכות יותר‪ .‬אם אנחנו נרצה‬ ‫כבר יכולים להתחיל לשחק ביחסי הגומלין של הצמצם‬ ‫להקפיא תנועה‪ ,‬נשתדל להשיג מהירויות תריס גבוהות‬ ‫והתריס‪ .‬תתרגלו עם המצלמות שלכם‪ ,‬צלמו תמונות‬ ‫באמצעות פתיחת צמצם והעלאת הרגישות (‪ .)ISO‬אם‬ ‫בשביל הכיף והניסיון‪ ,‬קראו מאמרים נוספים ואל תשכחו‬ ‫נרצה למרוח תנועה‪ ,‬אנחנו נצטרך מהירות תריס נמוכה‬ ‫ליהנות תוך כדי‪.‬‬ ‫(חשיפה ארוכה יותר) באמצעות סגירת צמצם והורדת‬ ‫‪ ISO‬למינימום‪ .‬אם עדיין מהירות התריס לא מספיק‬ ‫בפרק הבא נדון ברגישות של החיישן‪ ,‬או במילים אחרות‬ ‫איטית‪ ,‬אנחנו יכולים להשתמש בפילטר ‪ ,ND‬שהוא‬ ‫פילטר שמרכיבים על העדשה (ראו מאמר על פילטרים)‪ ,‬ה‪ ISO-‬של המצלמה‪.‬‬ ‫המפחית את כמות האור במספר סטופים (תלוי בסוג‬ ‫מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום‬ ‫הפילטר) ומאפשר לנו חשיפות ארוכות הרבה יותר‪.‬‬ ‫בגליץ בית הספר לצילום‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫שקט!‬ ‫משדרים‪...‬‬

‫‪134‬‬

‫שידר צילם וכתב – זיו שנהב‬

‫כל צלם שמשתמש במבזק רוצה לשלוט באופן‬ ‫מוחלט על מקור האור שלו‪ .‬השליטה מורכבת‬ ‫מהיכולת לשנות את עוצמתו‪ ,‬צבעו ואיכותו של‬ ‫האור‪ ,‬ולא פחות חשוב מכך – את כיוונו של‬ ‫האור‪ .‬כשמחברים את המבזק למצלמה‪ ,‬מגבילים‬ ‫למעשה את כיוון האור לאותו ציר בו נמצאת‬ ‫העדשה‪ ,‬ובכך אנו כובלים את עצמינו מהרבה‬ ‫בחינות‪ .‬הפתרון הוא פשוט ‪ -‬לצלם מכיוון אחד‪,‬‬ ‫ולהבזיק מכיוון אחר‪ .‬כיצד מפרידים בין המצלמה‬ ‫למבזק? כתבה זו תעסוק בפתרון הנפוץ ביותר‬ ‫להרחקת המבזק מהמצלמה ועל ידי כך‪ ,‬קבלת‬ ‫שליטה גם בכיוון האור‪ .‬אנא הכירו ‪ -‬משדרי‬ ‫ומקלטי הרדיו!‬ ‫כתבה זו‪ ,‬הראשונה מבין שתיים‪ ,‬תסביר כיצד‬ ‫פועלים משדרים ומקלטים‪ ,‬מה יתרונם על שיטות‬ ‫סנכרון אחרות‪ ,‬ומה התכונות הקיימות בהם‪.‬‬

‫‪135‬‬

‫כן גם לערכות הרדיו יש מהירות סנכרון מקסימאלית‪ .‬ערכת‬ ‫הצל את הצל!‬ ‫רדיו פשוטה מסונכרנת במהירויות תריס מקסימאלית סביב‪-‬‬ ‫בעגה המקצועית‪ ,‬הבזקה מציר העדשה נקראת “‪,”On Axis‬‬ ‫כלומר “על הציר” של העדשה‪.‬‬ ‫‪ 1/125‬עד ‪ .1/160‬ערכות מתקדמות מסונכרנות ביציבות‬ ‫כאשר מחברים את המבזק למצלמה ומבזיקים ישירות על‬ ‫גם במהירות ‪ .1/500‬קחו בחשבון שיתכן וכן תצליחו לצלם‬ ‫עם ערכה זולה במהירות גבוהה מן המוצהר‪ ,‬אך זה עניין‬ ‫האובייקט‪ ,‬נגרמות כמה תופעות לוואי לא רצויות‪ :‬הראשונה‬ ‫היא שלרוב נאבד את תחושת תלת המימד בתמונה כתוצאה‬ ‫סטטיסטי‪ .‬יתכן גם שבמהירות תריס גבוהה מן המוצהר רק‬ ‫מ”השטחת” הגוף המצולם‪ ,‬שכן לא נוצרים צללים הדרגתיים‬ ‫“זנבו” של האור ייקלט במצלמה ואז התמונות תהינה מוארות‬ ‫ואסימטריים היוצרים תחושת נפח‪ .‬התופעה השנייה היא שאין חלקית והתוצאות לא יהיו אחידות‪ .‬כשאתם קונים‪ ,‬מומלץ‬ ‫לנו כמעט אפשרות לבחור להטיל צללים על חלקים מסוימים לקנות ערכה שעובדת במהירות הסנכרון המקסימאלית של‬ ‫של האובייקט אותם נרצה להסתיר (לדוגמא פגמים קוסמטיים המצלמה שלכם‪.‬‬ ‫וכדומה)‪ .‬לסיום – צילום הוא שפה בה משתמשים באור וצל‬ ‫מספר הערוצים – ריבוי ערוצים עוזר במצב בו מספר צלמים‬ ‫בכדי לספר סיפור‪ ,‬ליצור אווירה ולהעביר מסר; אם לא נוכל‬ ‫עובדים עם אותם המשדרים באותו איזור‪ .‬במקרה כזה כל‬ ‫לרתום את האור והצללים למשימה‪ ,‬נאבד מיכולת הביטוי‬ ‫צלם ישתמש בערוץ אחר בכדי לא להפריע‪ .‬מבחר ערוצים‬ ‫שלנו‪ .‬כבר נאמר בעבר‪ ,‬ובאופן כללי אני מאד מסכים עם‬ ‫יכול לעזור גם במצב בו הקליטה לא טובה ואז ניתן לנסות‬ ‫האמרה הזו‪ ,‬שכאשר משהו לא מואר במלואו‪ ,‬הוא מיד הופך‬ ‫ערוץ אחר‪ .‬רוב הערכות הפשוטות מציעות ארבעה תדרים‬ ‫למעניין יותר‪.‬‬ ‫ואילו ערכות מתקדמות מספקות עשרות ערוצים וקידודים‬ ‫מתקדמים‪ .‬ברוב המקרים ‪ 4‬ערוצים יספיקו לכם‪.‬‬ ‫הפרד ומשול!‬ ‫גודל פיזי – המשדרים והמקלטים הם אמנם אביזרים קטנים‬ ‫הדרך האמינה להפרדת המבזק מהמצלמה‪ ,‬או בעגה‬ ‫וקלים‪ ,‬אבל גם כאן יש בחירה בין גדלים שונים שעשויים‬ ‫המקצועית – “‪ ,”Off-Camera Flash‬היא שימוש במשדר רדיו‬ ‫להשפיע‪ .‬הגודל עקרוני בעיקר בצד המקלט אם הוא כזה‬ ‫(‪ )Transmitter‬המורכב על ה‪ Hot-Shoe -‬של המצלמה‪ ,‬ומקלט שמתחבר ל‪ Hot Shoe -‬של המבזק‪ .‬חיבור כזה מגביה את‬ ‫המבזק בכמה סנטימטרים טובים ופוגם מעט ביציבותו‬ ‫רדיו (‪ )Receiver‬שמתחבר אל המבזק‪ .‬המשדר מקבל את‬ ‫אות ההבזקה מן המצלמה‪ ,‬ומשדר אותו למקלט שמפעיל את (במקום לחבר את המבזק ישירות לעמוד התאורה‪ ,‬כעת‬ ‫המקלט נמצא ביניהם)‪ .‬העניין עקרוני בעיקר אם אתם‬ ‫המבזק‪ .‬ניתן בעזרת משדר יחיד להפעיל יותר ממבזק אחד‪.‬‬ ‫משתמשים במטריה או בסופטבוקס כי חשוב לכוון את המבזק‬ ‫זהו פתרון נוח‪ ,‬אמין וזול ברוב המקרים‪.‬‬ ‫דרך נפוצה נוספת להפעלה מרוחקת נקראת ‪,Optical Slave‬‬ ‫למרכז אביזר ריכוך האור‪ .‬גודלם של המשדרים פחות עקרוני‪.‬‬ ‫או בעברית ‪ -‬שיעבוד אופטי‪ .‬השיטה מבוססת על מקלט רגיש אם אתם יכולים לקנות ערכה שמתחברת למבזק באמצעות‬ ‫כבל סינק‪ ,‬זה יפתור את הבעיה‪.‬‬ ‫לאור (פוטואלקטרי) המוצמד למבזק‪ .‬המקלט “רואה” אור‬ ‫כניסות ויציאות – קיימים ארבע סוגי חיבורים נפוצים והם‬ ‫ממבזק אחר או ממשדר אינפרא אדום‪ ,‬ומפעיל את המבזק‬ ‫– ‪ ,Hot Shoe, PC Sync‬ו ‪( ”1/8 -‬כמו חיבור אוזניות)‪ .‬חיבור‬ ‫שאליו הוא מחובר‪ .‬דרך זו פחות אמינה וגמישה ממשדרי‬ ‫רדיו ממספר סיבות‪ :‬הראשונה והחשובה מכל היא שנדרש קו פחות נפוץ הוא חיבור שלושה פינים שנקרא גם חיבור ‪”6.35‬‬ ‫(נפוץ בקנון)‪ .‬בכדי לחבר את המשדר למצלמה צריך חיבור‬ ‫ראיה בין האלמנטים השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שהסביבה מוארת‬ ‫‪( Hot Shoe‬אם אין‪ ,‬או שהוא לא סטנדרטי‪ ,‬בדקו אם יש חיבור‬ ‫יותר ‪ -‬טווח ההפעלה היעיל קטן‪ .‬סיבה נוספת היא שמבזקים‬ ‫לכבל במצלמה‪ ,‬ודאגו שתהיה יציאת כבל גם במשדר)‪ .‬בצד‬ ‫אחרים הנמצאים באזור עלולים להפעיל את המבזק שלכם‬ ‫המקלט המינימום הנדרש הוא חיבור ‪ output‬מסוג ‪PC-Sync‬‬ ‫מבלי שרציתם‪ .‬הסיבה האחרונה נעוצה בטכנולוגיית ה‪TTL-‬‬ ‫או חיבור ‪ ”1/8‬או חיבור ‪ .Hot-Shoe‬תבחרו את זה שנוח לכם‬ ‫שבה מעורבים הבזקים מקדימים שעוזרים למדוד אור לפני‬ ‫ההבזקה הראשית‪ .‬הבזקים מוקדמים אלו עלולים להפעיל את יותר לעבוד איתו‪ .‬משדרים ומקלטים מתקדמים מכילים כמה‬ ‫אופציות לבחירה‪ .‬קחו בחשבון שלא ניתן להתחכם ולחבר‬ ‫המבזק המרוחק שלכם שבריר שנייה לפני החשיפה עצמה‬ ‫מפצלים בעזרתם תחברו כמה מבזקים לאותו המקלט‪ .‬זה לא‬ ‫ולהרוס לכם התמונה‪ .‬טיימינג זה הרבה בחיים‪.‬‬ ‫יעבוד‪.‬‬ ‫אפשרות לרכישת מקלטים נוספים – אחרי שתתנסו בהפעלה‬ ‫תכונות בסיסיות של משדרי ומקלטי רדיו‬ ‫מרוחקת של מבזק אחד‪ ,‬יתכן מאד שתרצו להפעיל בו זמנית‬ ‫מרחק הפעלה – ככל שערכת הרדיו איכותית יותר ‪ -‬מרחק‬ ‫שני מבזקים או יותר‪ .‬במקרה כזה תצטרכו להוסיף למשפחה‬ ‫ההפעלה היעיל גדול יותר‪ .‬הערכות הפשוטות מצהירות על‬ ‫עוד מקלטים‪ .‬חלק מן הערכות הקיימות בשוק מגיעות עם‬ ‫טווח של ‪ 20-30‬מטר בשטח פתוח‪ ,‬והמתקדמות מגיעות‬ ‫כמה מקלטים‪ ,‬אך חלק מהערכות כוללות משדר אחד ומקלט‬ ‫גם ל‪ 400-‬מטר‪ .‬אות רדיו איכותי עוזר גם במעבר מכשולים‬ ‫אחד בלבד‪ .‬חשוב שתבררו עם המוכר אם ניתן לרכוש לערכה‬ ‫כמו קירות‪ ,‬עצים וכדומה‪ .‬מכשולים בעייתיים במיוחד‬ ‫כזו עוד מקלטים בנפרד בעתיד‪.‬‬ ‫הם גופים המכילים הרבה מים כמו צמחיה ואנשים‪ ,‬שדות‬ ‫סוללות – משדרים ומקלטים יכולים לפעול אלפי פעמים‬ ‫אלקטרומגנטיים הנוצרים מקווי מתח וגופים מתכתיים‪.‬‬ ‫עם אותן הסוללות‪ .‬במידה ותיגמרנה הסוללות חשוב שתדעו‬ ‫במעמד הקניה בחרו בסט התואם את דרישותיכם‪ .‬צילום‬ ‫אילו סוללות אתם צריכים וכיצד להחליפן‪ .‬הסוללות הנפוצות‬ ‫בסטודיו סגור יעבוד היטב עם ערכה פשוטה‪ .‬לעבודה‬ ‫בדגמים המתקדמים הן סוללות ‪ AA‬או סוללות ‪ AAA‬רגילות‪.‬‬ ‫בלוקיישן פתוח כדאי לבחור בסט שפועל לטווח גדול יותר‪.‬‬ ‫מהירות סנכרון – העברת אות הרדיו‪ ,‬מהירה ככל שתהיה‪,‬‬ ‫במקרה כזה החיים שלכם פשוטים‪ .‬תוכלו להשתמש בסוללות‬ ‫עדיין לוקחת זמן‪ .‬זמן זה מכתיב את מהירות התריס במצלמה‪ .‬אלקליין או סוללות נטענות‪ .‬כאב הראש מתחיל במקרים בהן‬

‫הסוללות אינן שגרתיות או במקרה בו צריך לפרק ברגים מן‬ ‫המשדר בכדי להחליף סוללה‪ .‬ככלל‪ ,‬המשדרים יעבדו פרק‬ ‫זמן ארוך מן המקלטים (גם שנים) שכן הם צורכים חשמל רק‬ ‫כשהם מקבלים פקודת הפעלה ומשדרים את האות‪ .‬לכן‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫להרבה מן המשדרים אין כלל כפתור הפעלה‪ .‬המקלט‪ ,‬לעומת‬ ‫המשדר‪ ,‬צורך יותר חשמל‪ ,‬שכן במצב קליטה צריכת החשמל‬ ‫היא שוטפת‪ .‬בררו עם המוכר אילו סוללות צריך וכיצד‬ ‫להחליפן‪ ,‬וחשוב לזכור לכבות את המקלטים בתום השימוש‬ ‫(בהם תמיד יש מתג הפעלה)‪.‬‬ ‫כפתורי הפעלה ונוריות חיווי – במשדר קיים כפתור ‪Test‬‬ ‫שאיתו תוכלו לבדוק פעילות תקינה‪ ,‬מתגים לשינוי ערוצים‬ ‫ונורית חיווי שדולקת בזמן שידור‪ .‬במקלטים יש נורית חיווי‬ ‫למצב קליטה ומתגים לבחירת ערוצים כמו במשדר‪ .‬יתכן‬ ‫ותיתקלו במתגים נוספים בערכה שלכם ומומלץ לקרוא‬ ‫במדריך המשתמש או לשאול את המוכר מה תפקידם‪ .‬ודאו‬ ‫שכפתורי ההפעלה לא יכולים להילחץ בקלות רבה מדי שכן‬ ‫אז המקלט עלול להיכבות או להידלק לכם מבלי שתרגישו‪.‬‬ ‫חיבורים והברגות – בצד המשדר תמצאו תמיד חיבור ‪Hot-‬‬ ‫‪ Shoe‬עם או בלי בורג הידוק למצלמה‪ .‬ודאו בחנות שאם‬ ‫אין טבעת‪ ,‬החיבור יציב ותזוזת המצלמה לא תגרום לנפילת‬ ‫המשדר‪ .‬בצד המקלט יש מספר אופציות שתיתקלו בהן‬ ‫– ‪( Cold-Shoe‬עם או בלי טבעת נעילה סיבובית)‪ ,‬תבריג‬ ‫סטנדרטי של רבע אינטש לחיבור לחצובות ועמודים‪ ,‬או שרוך‬ ‫שאיתו תולים את המשדר על עמוד התאורה (זו האופציה‬ ‫הנפוצה במקלטים היקרים)‪ .‬כל הדרכים הן סבירות‪ ,‬אבל אל‬ ‫תקנו לפני שאתם יודעים מה האפשרויות שלכם‪ .‬אני אישית‬

‫אוהב את אופציית השרוך‪ .‬טיפ – כדאי להוסיף חיבור ולקרו‬ ‫(סקוטש נצמד)‪ ,‬כך תוכלו להצמיד את המקלט למבזק‪.‬‬ ‫אנטנה – במשדרים ומקלטים יקרים ומתקדמים תמצאו‬ ‫אנטנה חיצונית‪ .‬בפשוטים האנטנה היא פנימית‪ .‬האנטנה‬ ‫החיצונית משפרת משמעותית את טווח הקליטה אך כמובן‬ ‫מוסיפה עלויות ייצור ואתם תרגישו זאת במחיר‪.‬‬ ‫אביזרים נלווים – לערכות פשוטות לא מתווסף כלום או‬ ‫שמצורף כבל‪-‬סינק ודף הוראות הפעלה‪ .‬לערכות מתקדמות‬ ‫עשויות לכלול בין היתר – כבלים שונים‪ ,‬מתאמים‪ ,‬נרתיק‬ ‫אכסון‪ ,‬מדריך משתמש מפורט‪ ,‬סוללות‪ ,‬שרוך תליה יעודי‬ ‫ועוד פינוקים‪ .‬אם אתם קונים ערכה‪ ,‬ודאו שאתם יוצאים מן‬ ‫החנות עם סוללות וכבל סינק איכותי המתאים למבזק שלכם‬ ‫(ואם אין חיבור לכבל סינק במבזק אז קנו מתאם שיעלה לכם‬ ‫עוד כמה עשרות שקלים)‪ .‬בבית תוכלו לאלתר שרוך תליה או‬ ‫להדביק ולקרו שיעזור לכם לאבטח את המקלט (בכל מקרה‪,‬‬ ‫לא מומלץ לתלות את המקלט על כבל הסנכרון)‪.‬‬ ‫תכונות מתקדמות של משדרי ומקלטי רדיו‬ ‫משדר‪-‬מקלט – חלק מהיצרנים מייצרים יחידות שיכולות‬ ‫לתפקד הן כמקלט והן כמשדר (‪ Transceivers‬או בעברית‪-‬‬ ‫מקלט משדר‪ ,‬או בקיצור מקמ”ש)‪ .‬היחידות הללו יכולות‬ ‫להתחבר למצלמה או למבזק‪ .‬יש יחידות שמזהות את תפקידן‬ ‫בכוח באופן אוטומטי‪ ,‬ויש כאילו שצריך להסיט בהן מתג כדי‬ ‫להפוך אותן ממקלט למשדר או להיפך‪ .‬היתרון הוא בגמישות‬ ‫ההפעלה‪.‬‬ ‫צילום מהיר – לעיתים צריך לצלם מספר תמונות בשנייה בכדי‬

‫צילום‪ :‬זיו שנהב‬ ‫‪136‬‬

‫‪137‬‬

‫וכמה יעלה לי התענוג?‬ ‫לתפוס רגע מכריע‪ .‬לשם כך תצטרכו סט משדרים‪-‬מקלטים‬ ‫מחירי הערכות הסיניות הזולות (שכוללות מקלט אחד ומשדר‬ ‫שמצהירים שהם תומכים בצילום ברצף‪ .‬הפשוטים לרוב לא‬ ‫אחד) עולות בין ‪ 100‬ל‪ 200-‬שקלים‪ .‬ניתן לקנות ב‪ ebay-‬או‬ ‫תומכים בתכונה‪ ,‬והמתקדמים והיקרים יותר כן תומכים‪ .‬יתכן‬ ‫באתרים אחרים את אותם הסטים גם במחיר של ‪ 20-25‬דולר‪.‬‬ ‫ותצליחו לצלם כמה תמונות ברצף מהיר גם עם הפשוטים‪,‬‬ ‫ערכות מתקדמות יותר עולות בין ‪ 200‬ל‪ 400-‬שקלים‪ ,‬והערכות‬ ‫אבל זה עניין סטטיסטי‪.‬‬ ‫המקצועיות ביותר עולות מעל אלף שקלים ואף יותר‪.‬‬ ‫שליטה מרוחקת במצלמה – קיימים סטים של משדרים‪-‬‬ ‫מקלטים שיכולים להפעיל גם את המצלמה בצורה מרוחקת‪ .‬זו אני רץ לקנות‪ ,‬איפה קונים?‬ ‫תכונה שמעט זקוקים לה והיא באה לידי ביטוי בעיקר במצבים מאז פרוץ מהפיכת ה”הסטרוביסטים” הרבה חנויות צילום‬ ‫בארץ הבינו שכדאי להם להחזיק בדגמי המשדרים הפשוטים‬ ‫בהם הצלם לא יכול לעמוד בנקודה בה נמצאת המצלמה‬ ‫(לדוגמא מאחורי השער במשחק כדורגל‪ ,‬אם המצלמה תלויה והבינוניים כי הביקוש הוא רב‪ ,‬ועל כן תוכלו למצוא בנקל‬ ‫את מבוקשכם כמעט בכל חנות צילום מוכרת‪ .‬את הדגמים‬ ‫על התקרה‪ ,‬וכדומה)‪ .‬תכונה זו מחייבת שימוש בכבל סנכרון‬ ‫המקצועיים והיקרים יותר ניתן להשיג רק בחלק מן החנויות‪.‬‬ ‫מיוחד בין המקלט למצלמה שבדרך כלל עולה הרבה כסף‬ ‫אם אתם קונים בחו”ל קחו בחשבון שמכיוון שמדובר בציוד‬ ‫ולא תמיד נפוץ‪ .‬אם אתם רוצים את התכונה ודאו עם המוכר‬ ‫שהערכה תומכת בכך ושהכבל המתאים למצלמה שלכם זמין המשתמש בגלי רדיו‪ ,‬לא כל דגם הנמכר בחו”ל מאושר‬ ‫לשימוש על ידי משרד התקשורת בארץ‪ ,‬ולכן מומלץ שתבררו‬ ‫לקניה (כל מצלמה והכבל שלה)‪.‬‬ ‫את העניין לפני שאתם מוציאים מאות דולרים שיתקעו במכס‪.‬‬ ‫העברת נתוני ‪ – TTL‬חלק מהסטים היקרים מאד (אלפי‬ ‫שקלים) יכולים להעביר נתוני ‪ TTL‬מהמצלמה למבזק‪ .‬התכונה‬ ‫מה בפרק הבא?‬ ‫קיימת רק ל‪ E-TTL-‬של קנון‪.‬‬ ‫בכתבה הבאה נסקור שישה דגמים של משדרים הנמכרים‬ ‫ממסר – מקמ”שים מסוימים יכולים לממסר את האות האחד‬ ‫בארץ‪ .‬דגם סיני פשוט מאד‪ ,‬שלושה דגמים סיניים מתקדמים‬ ‫לשני ולהגדיל את הטווח והאמינות‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬ושני דגמים מקצועיים ביותר‪.‬‬ ‫סנכרון תריס אחורי – בסטים מתקדמים ניתן לבצע סנכרון‬ ‫תודה לפוטופריק על המשדרים לצורך הכתבה‪.‬‬ ‫תריס אחורי (המבזק יבזיק בסוף החשיפה ולא בתחילתה)‬ ‫זיו שנהב הוא צלם עצמאי ומדריך צילום בקורסים לתאורה‬ ‫וייוצרו אפקטים יפים של מריחה והקפאה‪.‬‬ ‫מעשית בגליץ בית הספר לצילום‪.‬‬ ‫הפעלה של כמה קבוצות מבזקים בנפרד – בצילום עם‬ ‫לשאלות ותגובות – ‪ziv72il@gmail.com‬‬ ‫מבזקים מרוחקים רבים ניתן לחלק את המבזקים לקבוצות‬ ‫בקרו אותי גם בפייסבוק‬ ‫ולבחור איזה מבזקים יבזיקו ואיזה לא‪ ,‬כשהבחירה נעשית‬ ‫מן המשדר‪ .‬אופציה זו נוחה מאד וחוסכת זמן רב בכיוונים‬ ‫ושינויים‪.‬‬ ‫‪138‬‬

‫‪CANON EF 16-35MM 2.8L II USM‬‬

‫‪CANON EF 17-40MM F4L USM‬‬

‫‪CANON EF 100-400MM F4.5-5.6L IS USM‬‬

‫‪CANO N EF 2470MM 2.8L USM‬‬

‫‪CANON EF 70-200MM 2.8L‬‬

‫‪139‬‬

‫כתב וצילם ‪ -‬ניר גייגר‬

‫‪EOS 7D‬‬ ‫לפני כשנה יצאה לשוק ה‪Canon-‬‬

‫‪ 7D‬בתרועות רמות‪ .‬לקח לנו שנה‬ ‫שלמה‪ ,‬וקרוב ל‪ 7000-‬ש“ח כדי‬ ‫לשים ידינו על אחת כזו‪ ,‬בשביל‬ ‫לכתוב עליה ביקורת‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫בתקופה שקדמה ליציאת ה‪ 7D-‬נשמעו קולות‬ ‫רבים בעולם הצילום‪ ,‬הטוענים שקנון קפאו‬ ‫על השמרים‪ .‬בניקון החלו לשחרר מצלמות‬ ‫איכותיות כמעט בכל הרמות‪ ,‬בקצב מהיר‪ ,‬ואילו‬ ‫במקביל קנון הוציאו את ה‪ 50D-‬שלא הציגה‬ ‫שיפור משמעותי ביחס ל‪. 40D -‬‬ ‫בשנה האחרונה החלה מגמה הפוכה עם יציאתן‬ ‫של הקנון ‪ ,7D‬ואחותה הקטנה‪ ,‬ה‪ ,550D-‬מגמה‬ ‫שתמשיך עם יציאת ה‪ ,60D-‬ככל הנראה בימים‬ ‫הקרובים (ביחס לזמן כתיבת הביקורת)‪.‬‬ ‫מי שקרא את הביקורת על ה‪ , 550D-‬שני גיליונות‬ ‫אחורה‪ ,‬יכול להבין שמדובר במהפכה קטנה‪.‬‬ ‫קפיצת המדרגה בין הדורות הפכה משמעותית‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫ה‪ ,7D-‬בניגוד ל‪ ,-550D‬לא מחליפה שום‬ ‫מצלמה‪ .‬היא לא באה כגרסה עדכנית ל‪ ,50D-‬וגם‬ ‫לא מתיימרת להיות מחליפה ל‪.5D-‬‬ ‫קנון ייצרו מצלמה שתוכל לתת יתרון על פני‬ ‫המתחרות‪ ,‬ותקרוץ לצלמים המעוניינים לרכוש‬ ‫מצלמה ברמה גבוהה‪ ,‬לשימוש שנע מחובבני‬

‫‪141‬‬

‫משדה הראיה‪ ,‬בדומה לניקון ‪.D300s‬‬ ‫ועד מקצועי–מסחרי‪ ,‬מבלי להוציא סכומים גבוהים על‬ ‫מבט אחד דרך העינית מגלה לנו עולם חדש של קצוות‬ ‫מצלמות מקצועיות כמו סדרת ה‪.1D-‬‬ ‫ניתן לומר כי מדובר במצלמה המזכירה את ה‪ ,5D mark II-‬אליהן מעולם לא נחשפנו‪ .‬העינית בהירה וגדולה ולכן‬ ‫מאפשרת גם בניית פריים קלה יותר‪ ,‬ומסייעת במציאת‬ ‫אך ללא ‪ .Full frame‬אנחנו נחזור להשוואה הזו בהמשך‪.‬‬ ‫פוקוס מדויק יותר באופן ידני (למשל בצילום מאקרו או‬ ‫צילום בתאורה חלשה)‪.‬‬ ‫בנייה ועיצוב‬ ‫המצלמה זכתה למסך ‪ LCD‬גדול‪ ,‬מואר ומעט טוב יותר‬ ‫באופן מעט מפתיע‪ ,‬לא מדובר במצלמה גדולה במיוחד‪.‬‬ ‫ההבדלים בינה לבין ה‪ ,50D-‬הם ‪ 2‬גרם‪ ,‬ובערך ‪ 5‬מילימטר‪ .‬ממסכים הנמצאים בדגמים קודמים‪ ,‬גם באספקט של‬ ‫יכולת ההפרדה וגם בהתמודדות עם השתקפות ואור‬ ‫מצד שני‪ ,‬היא מעט כבדה יותר מה‪5D mark II-‬‬ ‫שמש ישיר‪.‬‬ ‫(‪ 10‬גרם)‪ .‬מתחת למעטה הפלסטיק הקשיח (לא יפה‬ ‫להגיד פלסטיק! מדובר בחומרים מורכבים חזקים) יושב הפלאש הפנימי דומה לפלאשים פנימיים קודמים‪ ,‬אך‬ ‫השיפור החשוב הוא המשדר הפנימי‪ ,‬המאפשר שליטה‬ ‫גוף מגנזיום קשיח‪ ,‬המוקף בגומיות במקומות הנכונים‬ ‫אלחוטית בקבוצות של פלאשים חיצוניים‪ ,‬כאשר‬ ‫אשר נותנות לו אטימות גבוהה נגד לחות (אמנם אנחנו‪,‬‬ ‫המצלמה משמשת כמאסטר‪ ,‬והפלאשים החיצוניים‬ ‫האירופאים‪ ,‬לא צריכים את זה‪ ,‬אבל יש מדינות בהן‬ ‫כסלייבים‪ .‬האופציה הזו הופכת את הצילום באמצעות‬ ‫הלחות ממש גבוהה!) ואפילו טפטוף קל‪.‬‬ ‫תאורה חיצונית לנגיש ונוח‪ .‬הגיע הזמן שהעניין הזה יגיע‬ ‫בקנון טוענים כי רמת האטימות זהה לזו שבדגם‬ ‫גם לקנון ויהפוך לאלמנט מובנה במצלמות‪.‬‬ ‫המיתולוגי ‪ .EOS-1N pro‬אמנם אנחנו לא זוכרים מה‬ ‫ניתן להוסיף למצלמה גריפ‪ ,‬ומכיוון שמדובר במצלמה‬ ‫הייתה רמת האטימות שם‪ ,‬אבל בסה”כ מדובר במצלמה‬ ‫חדשה לגמרי עם בית סוללות שונה‪ ,‬יש צורך לקנות גריפ‬ ‫שיכולה “להתלכלך” ללא שום חשש‪ ,‬בין אם אתם‬ ‫מיוחד בתוספת של כ‪ 1000-‬ש”ח‪ .‬הגריפ דומה מאוד לזה‬ ‫מצלמים בסופת ברד בדרום ספרד‪ ,‬בין אם החותנת‬ ‫של ה‪ :40D-‬גם כאן ישנה גומייה אוטמת מסביב לדלת‬ ‫שופכת עליכם קוקטייל כחול בחתונה אותה אתם‬ ‫כניסת הסוללות‪ ,‬כדי לשמור על יכולת ההתמודדות עם‬ ‫מצלמים‪ ,‬ובין אם נזרקה עליכם ביצה בעת הפגנה של‬ ‫תנאי מזג האוויר (גריפ חלופי בחצי מחיר יעשה בדיוק‬ ‫מתנגדי הגדר אותה אתם מסקרים‪ .‬בשורה התחתונה‬ ‫את אותה עבודה‪ ,‬רק ללא אטימה)‪.‬‬ ‫מדובר במצלמה המיועדת לצלמים מקצועיים אשר‬ ‫בנוסף הוציאה קנון גריפ חדש‪ ,‬עם משדר אלחוטי‪,‬‬ ‫לוקחים את הציוד שלהם אל הקצה‪ ,‬ומשתמשים בו‬ ‫בצורה אינטנסיבית ויכולה לעמוד בפני התעללות מסוגים המאפשר צילום ושידור התמונות ישירות למחשב נייד‬ ‫כמו גם נתוני מיקום (באמצעות אנטנת ‪ .)GPS‬פיצ’ר‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫שימושי מאוד ויקר מאוד‪.‬‬ ‫מבחינת נוחות – על המצלמה נוסף כפתור צילום וידאו‪,‬‬ ‫קרביים‬ ‫המאפשר מעבר מהיר למצב ‪ Live View‬והתחלת צילום‬ ‫וידאו‪ .‬לעומת זאת מוקם כפתור הכיבוי וההדלקה בסמוך קנון מציגה חיישן ‪ CMOS‬חדש – ‪ 18‬מגה פיקסל‪ ,‬באיכות‬ ‫נהדרת‪ .‬החיישן מפיק קבצי תמונה גדולים מאוד עם‬ ‫לגלגלת בורר המצבים‪ ,‬בדומה למשפחת ה‪.XXXD-‬‬ ‫הפרדה מצוינת ועומק צבעים רחב‪.‬‬ ‫המיקום אינו אינטואיטיבי למי שרגיל לכפתור הדלקה‬ ‫במקביל הוכנסו למצלמה שני מעבדים‪ ,‬המאפשרים קצב‬ ‫שנמצא על הגלגלת התחתונה‪ ,‬ולדעתנו המיקום שלו‬ ‫עבודה מהיר מאוד (‪ 8‬פריימים בשנייה!)‪ ,‬ויכולת עיבוד‬ ‫מעט בעייתי‪ :‬הכפתור ממוקם בחלק הפונה אל הצלם‪,‬‬ ‫משופרת (למשל בהסרת רעשים‪ ,‬דחיסה וכו’)‪.‬‬ ‫במקום בחלקה הצידי של המצלמה‪ ,‬מה שמקשה על‬ ‫דרך העינית הגדולה ניתן להבחין ב‪ 19-‬נקודות הפיקוס‬ ‫פעולת הדלקה במהירות באמצעות האגודל‪.‬‬ ‫אשר מרכיבות מערכת פיקוס חדשה ומשופרת כאשר‬ ‫שני כפתורים נהדרים נוספים הינם כפתור ה‪( Q-‬קיצור‬ ‫כל הנקודות מוצלבות‪ .‬בחירת נקודות הפיקוס מתבצעת‬ ‫של ‪ )quick‬המאפשר מעבר מהיר למסך המציג את כל‬ ‫באמצעות שני כפתורים (במקום אחד כמו בעבר) וזאת‬ ‫נתוני הצילום באופן מרוכז ויכולת לשנות אותם‪ ,‬וכפתור‬ ‫ה‪ ,RAW/JPG-‬המאפשר מעבר מהיר בין שתי האפשרויות‪ ,‬בשל העובדה כי קנון רצו ליצור מערכת הניתנת להתאמה‬ ‫מאוד פרטנית לצרכי הצלם‪.‬‬ ‫ללא צורך בכניסה לתפריטים‪ .‬הדבר מאפשר לצלמים‬ ‫הדבר מאפשר בחירה של נקודת פיקוס ספציפית‪,‬‬ ‫אשר לא מעוניינים לצלם ב‪ ,RAW-‬בגלל ההתעסקות‬ ‫אפשרות לבחור קבוצה של נקודות פיקוס‪ ,‬ואפילו‬ ‫וגודל הקבצים‪ ,‬להמשיך לצלם ב‪ JPG-‬כרגיל‪ ,‬אך לעבור‬ ‫אופציה המאפשרת להתאים את נקודת הפיקוס למצב‬ ‫במהירות למצב ‪ RAW‬כאשר הם רוצים תעודת ביטוח‬ ‫הצילום – כלומר‪ ,‬להגדיר את נקודת הפוקוס בהתאם‬ ‫לתמונה חשובה במיוחד וכמובן שגם להפך‪.‬‬ ‫לצורת הצילום‪ :‬עם גריפ‪ ,‬צילום אנכי‪ ,‬צילום אנכי בלי‬ ‫אחד הפיצ’רים המשמעותיים במצלמה הוא העינית‬ ‫גריפ‪ ,‬צילום מאוזן‪ ,‬צילום מאוזן באמצעות כפתור הגריפ‪,‬‬ ‫– ה‪ .view finder-‬לראשונה במצלמות שאינן מהסדרה‬ ‫או כל שילוב אחר העולה על דעתכם‪.‬‬ ‫המקצועית של קנון‪ ,‬ניתן למצוא עינית המציגה ‪100%‬‬ ‫‪142‬‬

‫‪143‬‬

‫לצלם המקצועי מדובר במגוון יכולות נהדרות‪ ,‬הצלם החובב‬ ‫עלול למצוא את עצמו מעט אבוד‪ ,‬לפחות בהתחלה‪ ,‬כאשר‬ ‫הצורך ללחוץ על כפתור נוסף בשביל לבחור את צורת‬ ‫עבודת מערכת הפוקוס מסרבל מעט את עניין (ועלול אף‬ ‫לעכב גם צלמים מקצועיים כאשר נחוץ מעבר מהיר)‪ .‬המעבר‬ ‫בין נקודות פוקוס הוא קל כבעבר‪ ,‬ומתבצע באמצעות‬ ‫הגלגלת‪ .‬ריבוי נקודות הפוקוס (בעיקר בצילום באמצעות‬ ‫קבוצת נקודות פיקוס) עלול לגרום לבריחת פוקוס למקומות‬ ‫לא רצויים‪.‬‬ ‫פיצ’ר חדש ומגניב במיוחד (אם כי שימושי במקרים מאוד‬ ‫ספציפיים) הוא מסך ה”גלגול ועלרוד”‪ .‬מסך זה הוא מעין‬ ‫פלס אלקטרוני‪ ,‬כמו זה הנמצא בתא הטייס‪ ,‬המאפשר לראות‬ ‫האם המצלמה מאוזנת ביחס לאדמה‪.‬‬ ‫איכות תמונה‬ ‫אם נתחיל מהסוף‪ ,‬איכות התמונה של הקנון ‪ 7D‬היא נהדרת‪.‬‬ ‫אמנם מדובר בחיישן מרובה פיקסלים‪ ,‬וכל עולל יודע‬ ‫שריבוי פיקסלים על חיישן לא גדול במיוחד‪ ,‬הם מתכון‬ ‫לרעש ובעיות‪ .‬אך החיישן יודע להתמודד עם המצב בצורה‬ ‫נהדרת‪ ,‬והמצלמה מצליחה לספק קבצי תמונה גדולים מאוד‬ ‫ואיכותיים מאוד‪.‬צילום באיזו ‪ 1600‬מתבצע ללא כל בעיה‪ ,‬עם‬ ‫רמה נמוכה יחסית של רעש‪.‬‬ ‫הקנון ‪ 5D mark II‬מספקת תמונות באיכות גבוהה יותר‪ ,‬אבל‬ ‫היא עולה ‪ 30%‬יותר‪.‬‬ ‫ניקון ‪ D3X‬גם היא מספקת תמונות רועשות פחות באיזו גבוה‪,‬‬ ‫אבל היא עולה פי ‪ 4‬מהקנון ‪.7D‬‬ ‫הבעיה היא‪ ,‬שבזמן הבדיקה צילמנו מספר רב של תמונות‬ ‫באיזו נמוך יחסית‪ ,‬באזור ה‪ ,320-‬ונתקלנו במעט רעש‬ ‫בתמונה‪ ,‬כזה שלא היית מצפה למצוא באיזו כה נמוך‪.‬‬ ‫זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו‪ ,‬אבל ממצלמה כה‬ ‫מוצלחת‪ ,‬אשר יודעת לעשות דברים אחרים בצורה מושלמת‪,‬‬ ‫היינו מצפים לפחות רעש באיזו נמוך‪ .‬במצלמה קיים מנגנון‬ ‫טוב להסרת רעשים‪ ,‬אך הוא מגדיל כמובן את זמן עיבוד‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫ואם נסיים מההתחלה – איכות התמונה נהדרת‪ ,‬צילום באיזו‬ ‫גבוה מתבצע ללא בעיות‪ ,‬ובצורה טובה יותר ממצלמות‬ ‫מקבילות‪ .‬היינו שמחים לתמונה חלקה מעט יותר באיזו נמוך‪.‬‬ ‫וידאו‬ ‫בתור צלמים שמכבדים את עצמם‪ ,‬לא היינו טורחים להקדיש‬ ‫פסקה נפרדת לפיצ’ר הוידיאו‪ ,‬כי הרי כולנו צלמי סטילס‪,‬‬ ‫ווידאו זה בכלל למצלמות פוקט וזה מסורבל עדיין‪ ,‬ומי צריך‬ ‫את זה בכלל?‬ ‫במקרה הזדמן לנו לקפוץ למופע פתיחה של זמרת נפלאה‬ ‫בשם יעל קראוס‪ .‬בין תמונה לתמונה נזכרנו בפיצ’ר הוידיאו‬ ‫והחלטנו לתת לו הזדמנות‪ ,‬כדי שיהיה אפשר לקטול אותו או‬ ‫סתם להזניח אותו מאוחר יותר‪.‬‬ ‫המעבר לצילום וידאו מתבצע בצורה נוחה מאוד‪ ,‬וגם הפיקוס‬ ‫לפני תחילת הצילום מתבצע באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫‪144‬‬

‫‪145‬‬

‫איכות הצילום שמפיקה המצלמה הזו היא מדהימה‪ ,‬לא‬ ‫פחות מכך‪.‬‬ ‫הסרטון מצולם באיכות ‪ Full HD 1,920 x 1,080‬ופשוט‬ ‫נראה נפלא מול עומק השדה הרדוד שנתקבל בשימוש‬ ‫בעדשת ‪ 1.8 85‬בה צילמנו את הסרטון‪.‬‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬גם הסאונד הוקלט בצורה טובה מאוד‪,‬‬ ‫ונשמע נהדר בעת הקרנת הסרטון‪.‬‬ ‫אין ספק שהוידיאו האיכותי פותח עולם חדש של‬ ‫אפשרויות‪ ,‬גם לצלמי חתונות המעוניינים לספק קטעי‬ ‫וידאו קצרים לחתן ולכלה (זוגות רבים כיום בוחרים‬ ‫לוותר על צלם וידאו על מנת להוזיל עלויות‪ ,‬מפני שגם‬ ‫ככה אף אחד לא מסתכל על הקלטת של החתונה‪ ,‬אך‬ ‫האפשרות להוסיף סרטון קצר באותה עלות נותן לצלם‬ ‫החתונות יתרון על פני צלמי סטילס אחרים) גם לצלמי‬ ‫הופעות‪ ,‬ובעצם לכל אופציה שתדמיינו‪.‬‬ ‫לצפייה בסרטון מההופעה לדוגמא [קישור]‬ ‫(אזהרה‪ :‬הצפייה לא מומלצת לחולי אפילפסיה וילדים קטנים‪,‬‬ ‫מפני שהצלם של הסרטון הזה הוא טמבל‪ ,‬ולא חשב לקחת‬ ‫איתו חצובה)‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫‪ 7D‬או ‪? 5Dmark II‬‬ ‫נוציא לרגע את ה‪ 50D-‬מהמשוואה‪ .‬המחליפה שלה תוכל‬ ‫להיכנס כמועמדת להשוואה אבל היא פחות רלוונטית‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫‪ 5D mark II‬היא מצלמת פול פריים מדהימה‪ .‬איכות‬ ‫התמונה שלה היא ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬והיא יכולה‬ ‫לשמש כל צלם מקצועי ללא רגשי נחיתות‪.‬‬ ‫ה‪ 7D-‬לעומת זאת היא מצלמה חזקה ומהירה‪ ,‬המספקת‬ ‫איכות תמונה נהדרת‪.‬‬ ‫ה ‪ 5D mark II‬יקרה יותר בכ‪ 3500 -‬ש”ח‪ ,‬שמגולמים בעיקר‬ ‫בהבדלים באיכות התמונה והרעש הנמוך באיזו גבוה‪.‬‬ ‫ה‪ 7D-‬עולה על ה‪ 5D mark II -‬בפרמטרים רבים‪ ,‬גם‬ ‫במהירות הצילום‪ ,‬גם באיכות הוידיאו‪ ,‬גם בנוחות‬ ‫שמושגת באמצעות כפתורים חדשים‪ ,‬גם במערכת‬ ‫הפיקוס‪ .‬אך היא לא יכולה לאיים עליה בהיבט איכות‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫היינו ממליצים על ה‪ 5D mark II-‬לכל מי שאיכות התמונה‬ ‫בהדפסות גדולות היא המעלה הראשונה בשבילו –‬ ‫בעיקר צלמי סטודיו‪ ,‬צלמי מוצר‪ ,‬צלמי אופנה וכו’‪ ,‬ואילו‬

‫יותר‪ .‬אך כל צלם‪ ,‬החל מצלמים מתקדמים ועד לצלמים‬ ‫‪ 7D‬לצלמי ספורט‪ ,‬טבע‪ ,‬עיתונות או כמעט כל סוג אחר‬ ‫של צילום‪.‬‬ ‫מקצועיים ישמחו להחזיק אחת כזו אצלם בתיק‪.‬‬ ‫היא אמנם זולה יותר‪ ,‬אבל היתרונות בשילוב עם המחיר‬ ‫מדובר בקפיצת דרך מבחינת קנון‪ ,‬כאשר נעשה שיפור‬ ‫הופכים אותה למצלמה פשוט טובה‪ ,‬כדאית ועדיפה‬ ‫גדול ביחס למצלמות שיצאו עד כה‪ ,‬בעיקר בהיבט איכות‬ ‫במקרים רבים על פני ה‪.5D mark II-‬‬ ‫הפלט‪ ,‬והשליטה הידנית בכל הפרמטרים‪.‬‬ ‫יש לזכור גם שמצלמת פול פריים דורשת עדשות‬ ‫האפשרות לעבוד עם קבוצות של פלאשים חיצוניים‪,‬‬ ‫מתאימות‪ ,‬מה שעלול להביא להוצאה נוספת‪.‬‬ ‫העינית הגדולה‪ ,‬מהירות הצילום‪ ,‬איכות התמונה והצילום‬ ‫באיזו גבוה שמות את הקנון ‪ 7D‬בליגה של הגדולים‪ ,‬אך‬ ‫סיכום‬ ‫במחיר של ‪ 6500‬ש”ח היא נגישה ונותנת תמורה מעל‬ ‫קנון בנתה מדרגה חדשה עם מצלמה שנמצאת מעל‬ ‫למצלמות החצי מקצועיות‪ ,‬ומתחת לרמת המצלמות‬ ‫למצופה‪.‬‬ ‫המקצועיות שלה‪.‬‬ ‫הבעיה היחידה היא שמצלמה באיכות כזו‪ ,‬עם חיישן של‬ ‫רמתה קרובה לרמתה של ה‪ ,5D-‬אך המחיר והייעוד שלהן ‪18‬מגה‪ ,‬דורשת עדשות איכותיות‪ ,‬מה שעלול לייקר את‬ ‫שונה‪ .‬וניתן לשער כי יצירה של מדרגה חדשה על ידי קנון‬ ‫כל הסיפור‪.‬‬ ‫נעשתה בשל התחרות עם המתחרות‪ ,‬ובעיקר עם ניקון‪.‬‬ ‫מדובר במצלמה מקצועית‪ ,‬עם רמת בנייה וביצועים‬ ‫סיכום לעצלנים‬ ‫גבוהים מאוד‪ ,‬ומצד שני בעלת פשטות הפעלה‪ ,‬המוכרת‬ ‫המצלמה הטובה ביותר במחיר הזה‪.‬‬ ‫לכל משתמש קנון ממוצע‪.‬‬ ‫נותנת יותר ממה שתוכלו לבקש‪.‬‬ ‫הצלם החובב יכול להסתפק במצלמות פשוטות וזולות‬

‫‪147‬‬

‫קורס יסודות הצילום בהדרכת מיטב הצלמים בישראל‬

‫‪148‬‬

‫‪149‬‬

‫‪Samyang 85mm F/1.4 AS IF‬‬ ‫סקר וצילם – רועי גליץ‬ ‫לראשונה‪ ,‬כשהציעו לי לעשות סקירה על עדשת‬ ‫”‪ ,“Samyang‬שאלתי את עצמי ”‪ ?“Samyang‬זו חברה‬ ‫שבחיים לא שמעתי עליה ואחרי שהוסבר לי שהיא‬ ‫מיוצרת בקוריאה‪ ,‬מיד קפץ הסטריאוטיפ ”נו טוב‪,‬‬ ‫עוד עדשה בינונית‪ “...‬ולא יצאתי מעורי כדי לבחון‬ ‫אותה בטענה כי הרבה יותר כיף לבחון איזה ‪400‬‬ ‫מ“מ ‪ f/2.8‬חדשה‪.‬‬ ‫‪150‬‬

‫‪151‬‬

‫אחרי מחקר מעט יותר מעמיק‪ ,‬גיליתי כי החברה‬ ‫הזו מייצרת את העדשות עליהן חברות כמו ‪Bowe‬‬ ‫‪ Polar, Phoenix‬ואחרות מדביקות את המותג שלהן‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל אותן העדשות בעלות אותם המכלולים‬ ‫ואותן איכויות ידועות לשמצה מיוצרות על ידי‬ ‫אותו מפעל עלום שם בקוריאה לצלילי המנועים‬ ‫של יונדאי והטלפונים של סמסונג‪.‬‬ ‫דעתי החלה להשתנות אחרי שראיתי כמה‬ ‫צילומים מרשימים שצולמו באמצעות העדשה‬ ‫הזאת ולאחר שקראתי שלוש סקירות חיוביות‬ ‫באינטרנט וגיליתי כי המחיר של הצעצוע הזה‬ ‫ממש מציאה‪ ,‬החלטתי לבחון בעצמי את העדשה‬ ‫ולתהות על קנקנה‪.‬‬ ‫לפני שאני אמשיך‪ ,‬אני אגלה לכם את המחיר אשר‬

‫‪152‬‬

‫שכנע אותי שהעדשה הזו תעניין אתכם אפילו‬ ‫יותר מאותה ‪ 400‬מ”מ ‪ – F/2.8‬היא עולה ‪1399‬‬ ‫ש”ח כולל מע”מ‪ .‬כלומר‪ ,‬בערך רבע מחיר מעדשות‬ ‫‪ 85‬מ”מ ‪ F/1.4‬אחרות‪.‬‬ ‫מה המילכוד? אוקיי‪ ,‬כולנו יודעים שאין עדשות‬ ‫מהסוג הזה במחיר כזה‪ .‬לכן אני אקדים ואומר‬ ‫שהעדשה הזו ידנית לחלוטין‪ .‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ ...‬היא‬ ‫יותר ידנית ממה שאתם חושבים‪ :‬הפוקוס ידני (אין‬ ‫אוטופוקוס)‪ ,‬הצמצם ידני (אין שליטה מהמצלמה‬ ‫בדגם הבסיסי)‪ ,‬אין אפילו מדידת אור (אלא אם‬ ‫יש לכם ‪ D300‬ומעלה)‪ .‬כלומר‪ ,‬היא ידנית לחלוטין‪,‬‬ ‫ממש כמו שצילמו לפני כמה עשרות שנים‪ .‬איך‬ ‫מתמודדים עם כל אלו והאם זה שווה את זה? בואו‬ ‫נבחן ונראה‪.‬‬

‫‪153‬‬

‫מבנה‬

‫אופטיקה‬

‫צמצם ובוקה‬

‫פוקוס‬

‫טוב‪ ,‬ההתרשמות הראשונה שלי היא שזו לא צייס‬ ‫(דההה‪ .)...‬וברצינות‪ ,‬הגוף עשוי מפלסטיק אשר מרגיש‬ ‫זול יחסית‪ ,‬טבעת הפוקוס מעט קשה להזזה‪ ,‬טבעת‬ ‫הצמצם לא חלקה לגמרי ואין נעילה לצמצם על ‪ F/22‬כמו‬ ‫בעדשות אחרות‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬אין רישרושים‪ ,‬היא‬ ‫מרגישה מסיבית ויושבת טוב ביד‪.‬‬

‫הגענו לעיקר‪ .‬כיצד האופטיקה של העדשה הזו מצליחה‬ ‫להתמודד בשטח? דווקא כאן‪ ,‬בפרמטר החשוב ביותר‬ ‫יש כמה הפתעות לטובה‪ .‬אמנם זו לא עדשה מקצועית‬ ‫ומלוטשת לעילה אבל הסמיאנג מצליחה להעביר תוצאות‬ ‫בהחלט טובות‪ ,‬הרבה מעבר למה שציפיתי ממנה‪.‬‬

‫תחנות הצמצם של העדשה נעות בין ‪ F/1.4‬ועד ל‪.F/22-‬‬ ‫בצמצם המירבי העדשה חדה‪ ,‬אך בסגירת צמצם מעבר‬ ‫ל‪ F/2.8-‬החדות מרשימה ביותר ואחרי ‪ F/16‬יש ירידה‬ ‫ניכרת באיכות‪ .‬הבוקה נראה בדרך כלל טוב מאוד‬ ‫בצמצמים פתוחים וחוץ מכמה עיוותים בעיקר באיזורים‬ ‫אשר נמצאים בחזית הפריים‪ ,‬התוצאות משביעות רצון‪.‬‬ ‫עומקי השדה הרדודים שהעדשה מייצרת הם נעימים‬ ‫לעין ואתם תהיו מרוצים מהתוצאות ‪.‬‬

‫אוקיי‪ ,‬העדשה הזו סובלת מסנדרום הפוקוס הידני‪.‬‬ ‫סנדרום דיי מתסכל עבור כל מי שהתרגל לחיי הפינוק‬ ‫והמותרות של הפוקוס האוטומטי‪ .‬קשה לבצע צילומים‬ ‫ספונטניים‪ ,‬קשה לעקוב אחרי תנועה‪ ,‬קשה להיות‬ ‫בטוחים במאת האחוזים שהפוקוס יצא בדיוק‪ .‬ייתכן‬ ‫שישנם צלמים שיגידו “שטויות‪ ,‬אם אבא שלי וסבא שלי‬ ‫צילמו ככה‪ ,‬גם אני יכול”‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מהנסיון שלי ושל‬ ‫צלמים אחרים שצילמו עם העדשה הזו‪ ,‬ישנם אחוזי‬ ‫פספוס של צילומים כתוצאה מהעבודה עם הפוקוס‬ ‫הידני‪ ,‬אך אני חייב לציין שאחוז גבוה יותר של תמונות‬ ‫יצאו לי בפוקוס איתה מאשר בצייס ‪ 85‬מ”מ ‪ F/1.4‬הידנית‬ ‫כשלעצמה‪.‬‬

‫לעדשה פוקוס פנימי‪ ,‬מה שמבטיח שאורך העדשה אינו‬ ‫משתנה וגם האלמנט הקדמי אינו מסתובב בזמן הפוקוס‪.‬‬ ‫ההברגה הקדמית מתאימה לפילטרים בקוטר ‪ 72‬מ”מ‪,‬‬ ‫ממש כמו כל ‪ 1.4 85‬אחרת‪ .‬סוכך השמש עשוי פלסטיק‬ ‫(כמובן) ומתברג על חזית העדשה בפשטות ובלי ‘קליק’‪.‬‬ ‫מכסה העדשה מרגיש פשוט גם כן ולא ממש נוח לפתוח‬ ‫ולסגור אותו כשסוכך השמש מורכב‪ .‬משקל העדשה ‪513‬‬ ‫גרם ואורכה ‪ 73‬מ”מ‪.‬‬ ‫ציון מבנה – ‪7/10‬‬ ‫פשוט‪ ,‬מכני ופלסטיקי‪ ,‬אך עושה את העבודה‪.‬‬

‫חדות טובה מאוד‪ ,‬בוקה ראוי לשמו (בדרך כלל) וסה”כ‬ ‫תוצאות מאוד נעימות לעין‪ .‬יש כאן זליגות צבע בצמצם‬ ‫מירבי‪ ,‬אך גם בצייס המהוללת נתקלתי בכמה כאלו‪.‬‬ ‫הקונטרסט שלה סביר בהחלט והעובדה המפתיעה היא‬ ‫שבמבחן עיוור שערכתי לצלמים‪ ,‬קשה (אך לא בלתי‬ ‫אפשרי) היה להם לזהות מה צולם בצייס ומה צולם‬ ‫בסמיאנג‪ 9 .‬אלמנטים ב‪ 7-‬קבוצות כשאחד מהם אספרי‬ ‫מצליחים להתמודד עם רוב המצבים בצורה טובה מאוד‪.‬‬ ‫סגירה קלה של הצמצם ואנחנו כבר מקבלים חדות אשר‬ ‫מנצלת את יכולות חיישן המצלמה עד תום‪ .‬מה ההבדל‬ ‫המהותי בינה לבין הצייס? הצבעים‪ .‬לסמיאנג יש נטייה‬ ‫קלה לצהוב בעוד שהצייס מצליחה להעביר גוונים‬ ‫מדויקים ונאמנים למקור‪.‬‬ ‫ציון אופטיקה – ‪8.5/10‬‬

‫ציון צמצם ובוקה – ‪9/10‬‬ ‫צמצם ענקי ובוקה מצויין‪ ,‬בדרך כלל‪.‬‬

‫החשכת פינות ועיוותים‬ ‫ציון פוקוס – ‪5/10‬‬ ‫לעדשה הזו אין כמעט עיוותים קוויים (‪Barrel /‬‬

‫‪ .)Pincushion‬והחשכת הפינות במפתח צמצם מרבי‬ ‫מורגשת חד משמעית בסצנות בעייתיות בתחום הזה‬ ‫(שמיים וקירות לבנים למשל)‪ .‬סגירת הצמצם מעבר‬ ‫לצמצם ‪ F/2.2‬מעלימה את רוב הבעיות הנ”ל‪ .‬עיוותים‬ ‫כרומטיים‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬קיימים בצמצמים פתוחים‬ ‫ובאובייקטים קונטרסטיים‪.‬‬

‫פוקוס ידני מתסתכל לפעמים‪,‬‬ ‫אך אחרי שמתרגלים יש שיפור‪.‬‬

‫איכות סבירה בהחלט‬

‫ציון החשכת פינות ועיוותים – ‪8.5/10‬‬ ‫יש החשכות בצמצמים פתוחים‪ ,‬עיוותים כמעט ואין‪.‬‬ ‫‪154‬‬

‫‪155‬‬

‫שימוש יומיומי‬

‫מחיר‬

‫סיכום‬

‫‪ 1,399‬ש”ח לגרסה הפשוטה או ‪ 1,499‬ש”ח לגרסה עם‬ ‫השבב שמאפשר מדידת האור אוטומטית‪ .‬במחיר כזה‪,‬‬ ‫אשר מהווה שליש מעדשות מקבילות‪ ,‬העדשה הזו היא‬ ‫פשוט מציאה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשעדשות ‪ 85‬מ”מ ‪ F/1.8‬של‬ ‫ניקון‪/‬קנון עולות בערך ‪ 1800‬ש”ח‪ ,‬יכול להיות ששווה‬ ‫להשקיע מעט יותר בעדשות עם צמצם יותר סגור‪ ,‬אבל‬ ‫עם פוקוס אוטומטי‪ .‬הבחירה היא שלכם מול הצרכים‬ ‫והיכולת שלכם להתמודד עם פוקוס ידני‪.‬‬

‫זו עדשה שהפתיעה אותי לטובה‪ .‬ציפיתי לאיכות הרבה‬ ‫יותר נמוכה מעדשה בעלת שם לא ידוע ומוצא קוריאני‬ ‫והתבדיתי נוכח עדשה שפשוט נהניתי לצלם איתה‪.‬‬ ‫למרות עניין הפוקוס ועל אף מדידת האור הידנית של‬ ‫העדשה הזולה יותר (ללא השבב)‪ ,‬האיכות של העדשה‬ ‫הזו הצליחה ליצור פריימים מאוד מעניינים ואיכותיים‪.‬‬ ‫אם אתם מעוניינים בעדשה עם צמצם כל כך פתוח‬ ‫והתקציב לוחץ‪ ,‬זו עדשה שיכולה להוות אופציה מאוד‬ ‫מעניינת‪ ,‬כל עוד המחיר יישאר באותה הרמה‪.‬‬

‫היא נהדרת לצילום פורטרטים בצמצמים פתוחים‬ ‫וכשסוגרים קצת את הצמצם‪ ,‬הרמה עולה בכל מה‬ ‫שקשור בחדות ואיכות התמונה‪ .‬עומקי שדה רדודים‬ ‫כמעט בכל פריים ורקע נעים עם “בוקה” מרשים‪ .‬אך‬ ‫כפי שציינתי‪ ,‬הבעיות מתחילות שאתם מנסים למקד‬ ‫את העדשה‪ ,‬פעולה מסורבלת שעשויה לגרום לפספוס‬ ‫של צילומים מבטיחים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עם טיפה סבלנות‬ ‫וזמן‪ ,‬הסיכויים להצלחה הם הרבה יותר גבוהים‪ .‬בגרסה‬ ‫הפשוטה של העדשה מדידת האור מתבצעת כרגיל‬ ‫ציון מחיר – ‪9.5/10‬‬ ‫בניקון ‪ D300‬ומעלה‪ ,‬אך במצלמות פשוטות יותר מדידת‬ ‫האור הינה ידנית לחלוטין ועובדת בעיקר על ניסוי וטעייה‬ ‫וקחו בחשבון שתפעול הצמצם נעשה על ידי טבעת על‬ ‫העדשה‪ ,‬ממש כמו פעם‪ .‬בגרסה המתקדמת עם השבב‪,‬‬ ‫מדידת האור והשליטה על הצמצם הן רגילות לחלוטין‬ ‫ולא תרגישו בשום הבדל‪.‬‬ ‫‪ƒ / 22‬‬

‫‪156‬‬

‫שימו לב!‬ ‫העדשה מיועדת לגופי ‪ FF‬ולגופי קרופ של קאנון‪ ,‬ניקון‪,‬‬ ‫סוני‪( 4:3 ,‬אולימפוס‪,‬לייקה‪ ,‬פאנסוניק)‪ ,‬פנטקס וסמסומנג‬ ‫‪NX‬‬

‫תודה לגיל גלזר על השאלת העדשה‬

‫ציון כללי – ‪8.5/10‬‬

‫‪ƒ / 8.0‬‬

‫‪ƒ / 5.6‬‬

‫‪ƒ / 4.0‬‬

‫‪ƒ / 2.8‬‬

‫‪157‬‬