קוֹמְ פּוֹז ִיצְיה 015
א נג
מר ,ה
שרי פה ה ענקי ת וה
צ למים המש
ו געים
4
24
44
קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה גליון – 015דצמבר 2010 עורך ראשי רועי גליץ עריכה בפועל תומר יעקבסון עריכה גראפית ,עיצוב ועימוד סטודיו אדם שול שיווק ומכירות גדי אהד ,גיא פריבס
92
140
ץ של
רכזת מערכת מיטל שחור
הקי
עריכה לשונית מעיין מוריוסף פרסום ואדמיניסטרציה מגזין קומפוזיציה
כולנו עדים וחווים על בשרינו את השפעותיו החזקות של שינוי האקלים ,ואין ספק כי השפעותיו החזקות ביותר ,אותן חווינו לאחרונה, הן בשריפות הענק בכרמל .כולם מכירים ומוקירים את מאמציהם של הכבאים ושירותי הבטחון אשר מסכנים את בטחונם האישי להצלת אזרחים ויישובים ,אך מעטים שמים לב למשוגעים אחרים שקופצים בין הלהבות – אלו הם הצלמים .הרבה סימני שאלה עולים כשאנחנו רואים צלם מסכן את בטחונו ואת חייו למען תמונה אחת ,אך מצד שני ,אותו הסיכון מעיד על משהו הרבה יותר עמוק – תשוקה .התשוקה לפריים המושלם ,התשוקה לתיעוד המיוחד והרצון להצליח להעביר את המסר לעולם .אני לא מעודד צלמים לסכן את גופם ונפשם בשביל אף תמונה ,מאחר ואף תמונה לא שווה את זה, אך אני בהחלט מבין אותם כשהם עושים זאת. שימרו על עצמכם ברחובות המסוכנים בלילה ,מול חיות טרף באפריקה ,באזורי מלחמה קשים ומול הלהבות ביער ותמשיכו לצלם עוד הרבה פריימים מושלמים.
שלכם, רועי גליץ עורך ראשי ,מגזין קומפוזיציה
משתתפים אילן שגב ,אדי גרלד ,AimishBoy ,אילן וולף ,ינאי יחיאל ,הדס בירמן ,יגאל גיאת ,אלדד רפאליJonas , ,Carmhagenזיו שנהב ,יקי זנדר וקהילת הצילום הישראלית. הוצאה לאור רועי גליץ בע”מ כתובת המערכת הרקון ,4רמת גן52521 , טלפון 077-4090280 פקס 077-4090281 מייל info@composition.co.il אתר www.composition.co.il צילום שער :ינאי יחיאל
© הודעת זכויות יוצרים כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין קומפוזיציה ,למו”ל רועי גליץ בע”מ ,לצלמים ולכותבי הכתבות .לפני כל שימוש החורג מקריאה ,הדפסה לשימוש אישי ושיתוף עם חברים למטרת קריאה ,חובה ליצור קשר עם הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש מראש .למען הסר ספק ,אין להעתיק ,לפרסם, לערוך ,להפיץ וכיו”ב ללא אישור.
4 24 36 44 60 70 80 88
העשיריה הפותחת היישר מאזור העימות זיו שנהב מראיין את אדי גרלד
צלם תרבות עודד וגנשטיין
חגיגה בים האדום צילומים מנצחים מתחרות הצילום מתחת למים
ארץ יצורי הפרא Jonas Carmhagen
סיפורים מהקופסה תומר יעקבסון
AimishBoy אקסטרים מקרו 1MM -
ענייני פנים מאת :ינאי יחיאל
98 110 122 138 148 158 168
לצלם את הגבול ראיון עם אלדד רפאלי
פורטפוליו יקי זנדר
בנק של דימויים אילן שגב
צילום אבסטרקט מאת :הדס בירמן
הרצוי המצוי ,החצוי מאת :יגאל גיאת
בינגו חשיפות מאת :אורי שדה
סקירה Samyang 8mm Fish Eye -
מאת :רועי גליץ
2000
1/2500
F/10
Canon EOS 5D Mark II
לאתר
Ammar younis
200
1/200
f/14
NIKON D700
לאתר
Gelot Anthony
250
s 1/60
f/10
Canon EOS 40D
לאתר
Michal Pistol
11
200
1/1250
f/5.6
Canon EOS Kiss X3
לאתר
Ohad Frand
10
13
200
1/80
f/2.8
NIKON D90
לאתר
Omer Greisman
12
200
1/125
f/9.5
Canon EOS 5D Mark II
לאתר
Ofir Abe
War clowns
17
320
1/1000
f/8
NIKON D90
לאתר
Stav Gertz
16
640
1/1600
f/2.8
NIKON D90
לאתר
Ziv Shenhav
עכשיו בישראל !!! חברות ציוד צילום הטובות בעולם חברת פוטו מד בע"מ גאה להציג את החברות הבאות: - Think Tank photoתיקי הצילום הטובים בעולם. - Benroחצובות קרבון ואלומיניום המספקות את התמורה הטובה ביותר בין מחיר לביצועים. - Clik Eliteתיקי צילום לשטח עשויים מחומרים קלים, מאווררים ועמידים ביותר. - Markinsראשיים כדוריים הטובים בעולם בעלי יחס של משקל לכושר נשיאה הגדול ביותר. ניתן להשיג אצל היבואן ובקרוב בחנויות המובחרות.
אתר הביתwww.photomad.co.il :
Ben-David Yosef
לאתר
Nikon D-300
f/4
1/3200
200
סדנת צילום ציפורים באגמון החולה בהדרכת דני לרדו למה לטוס לקצה העולם כשהטבע במלוא הדרו מגיע עד אלינו בטיסה? זו התקופה לצלם את נדידת העגורים המרהיבה עם אחד מצלמי הציפורים הידועים בארץ דני לרדו. דני יוביל אתכם לנקודות הצילום הנכונות ,ילמד אתכם שיטות תצפית ויוודא שתחזרו הביתה עם התמונות הטובות ביותר. יום הצילום יחל בצילומי שקיעה ,הרצאה ולינה במלון קרוב ,ולמחרת צילומי זריחה מעגלת מסתור מיוחדת. תאריכים 23-24לדצמבר .2010
לפרטים והרשמה לחצו כאן
Elisha Eisenberg
לאתר
היישר מאזור העימות זיו שנהב מראיין את אדי גרלד
גרלד הוא מהצלמים הללו .מאלו שתנסו לקבוע אתם פגישה לאמצע השבוע והם יגידו לכם שיש סיכוי שהם יצטרכו לדחות אותה ,כי יכול להיות שמחר בצהריים ישלחו אותם לצלם מטווח אפס ,עם עדשה רחבה, ארוע מסעיר שהחל להתגלגל נגיד בעיראק .אם חשבתם לרגע שהם מתלוצצים כי עיראק זה לא בדיוק הלוקיישן האהוב עליכם, איך שתיכנסו לבית שלו אתם תראו מפה גדולה של עיראק כשברקע לא תוכלו להתעלם מהחדשות של ערוץ הBBC- בטלוויזיה. 24
25
“הייתי בצפון עיראק לא מזמן” הוא אומר לי באגביות בעוד אני מסתיר את ההפתעה“ .ליוויתי את איתי אנגל לכתבה בה שילבנו צילומי סטילס ווידאו לכתבה מקיפה על הכורדים וארגון המחתרת באזור עבור התוכנית ‘עובדה’”. כצלם דוקומנטרי גרלד מצלם בעיקר באזורי עימות ואסונות הומאניטאריים .בין היתר תיעד עבור מחלקות שונות באו”ם את מלחמת האזרחים במזרח קונגו ואת התפשטות האיידס במלאווי ומרכז אפריקה .בהאיטי צילם את השפעת רעידת האדמה הגדולה עבור הארגון הישראלי לסיוע הומניטארי על שם אייבי נתן .ברחבי הארץ צילם את השפעת הטרור והאווירה שנוצרה בעקבות גל הפיגועים עבור הUJC (The Jewish- .)federation of North Americaבמבצע עופרת יצוקה הוא היה במקום ובזמן הנכונים ,לרשימה הזאת ניתן להוסיף בין היתר את המלחמה בגיאורגיה ,הציקלון בבורמה
26
והמשבר בבוסניה. סדר יומו של גרלד מגדיר מחדש את המושג “דינמיות” והוא מגדיר את זה שהוא פשוט חי “מעכשיו לעכשיו”. המשמעות היא שכל שנייה יכולים להתקשר אליו ולבקש ממנו לעלות על מטוס לארוע סוער שבדיוק מתרחש ומרגע זה המרדף לפריימים המבוקשים מתחיל. מה המשמעות של להיות צלם דוקומנטרי לתפישתך? “צילום דוקומנטרי משמעותו ,בעיניי ,להיות בזמן הנכון במקום הנכון .להיות קרוב מאוד ונגיש מאוד ,ולהיות בהתרחשות הנכונה מבין כולן .אם עשית את זה ,כל השאר יבוא מאליו ושם גם תתבטא היצירתיות שלך. בכדי להיות קרוב להתרחשות צלמי עיתונאות משלמים כסף ל’פיקסרים’ ( )Fixersשתפקידם להביא אותך אל ההתרחשות ולקצר מהלכים בכדי שיוכלו להיות נגישים. מאחורי כול צלם דוקומנטרי עומד תחקירן טוב ,נהג אמיץ ואנשי קשר טובים”.
27
איך אתה מאפיין את סגנון העבודה שלך? “להביע את הרגע במסר ישיר וחזק .אני מאמין באגרוף בבטן .זו החוויה שאני רוצה להעביר לצופה .זה מה שעובד .יש צלמים שמביאים מציאות מעודנת .אני צריך להביא את המציאות הזוועתית תוך התמקדות בלהיות במקום הנכון ובזמן הנכון ולהיות מעין רשמקול ויזואלי .לנסות להביע את האסטטיקה של הזוועה תוך חשיבה על זווית ותאורה .אני מתכונן הרבה מאוד לכל עבודה .אני משקיע הרבה מאוד זמן בתחקיר בעצמי ובעזרת תחקירנים בכל צילום .אני משתדל להביא 110אחוז גם שאני לא נדרש לכך”. למה בעצם אתה עושה את זה? “יש אנשים שחושבים שזה ‘פאן’ ,אבל לא יודעים שמדובר בעבודה מאוד קשה .נסיעות של 20שעות הלוך בשביל פריים אחד וחזרה .המראות קשים .התנאים קשים .אין שום זוהר בעבודה הזאת”. 28
29
אז למה בכל זאת אתה עושה את זה? “אני עושה את זה בשביל השקט הנפשי שלי. כדי להימנע מביקור אצל פסיכיאטר ...אני גם עושה את זה בשביל הסיפוק האישי והיצירה. העולם נחלק ליוצרים ולאנשים שניזונים מיצירה .יוצרים הם אנשים קצת נרקיסיסטים ובעלי ראייה מאוד ספציפית על העולם שהם רוצים לחלוק עם אחרים .חוץ מכל זה ,יש גם תחושת שליחות ומסר במה שאני עושה. אני אדם מאד פוליטי ,אני נלחם על העמדות הפוליטיות שלי והצילום יכול לשמש כמכשיר להבעת דעות .אני לא מאמין בעיתונות וצילום אובייקטיביים .אין דבר כזה בעולם שלי. הצילום הדוקומנטרי הטוב הוא סובייקטיבי ומביע עמדה ,ומכיוון שצילום מתעסק בעצם בסימבוליקה זה עוד יותר חד“ . איך המסעות והמראות הקשים שאתה מצלם שינו אותך? “הנסיעות הרבות מאפשרות לי להביט על העולם והחיים בקנה מידה שאין לאנשים אחרים .זה נכס שלא יסולא בפז”. שיחתי השנייה עם גרלד התקיימה במשרדו התל אביבי המשמש גם כביתה של סוכנות הצילום “פונקטום” ,אותה הקים עם צלמים מפורסמים כאלכס ליבק ,פאבל וולברג ,יובל טבול ואייל וורשבסקי .מהרגע בו נכנסתי למשרדו הטלפון לא פסק לצלצל ולהעביר לו הודעות טקסט .אדי שוחח במרץ בעברית ובאנגלית תוך שהוא קורא וכותב מיילים ומדפדף בין תמונות .מסתבר שגרלד נקרא באותו היום לצלם מסתננים סודנים מהגבול המצרי עבור סוכנות זרה .אדי סיים את ההכנות בשיחה עם דובר צה”ל שאיתו תאם את כניסתו לשטח עם תעודת העיתונאי, המצלמה ועדשתו הרחבה ומסתבר גם שעם הרבה אורח רוח. איך אתה יודע בדיוק לאן לנסוע מחר לפנות בוקר? “אני נוסע למקום משוער .אין לאף אחד מושג מהיכן בדיוק יסתננו הסודנים .זה הימור” אומר לי אדי בחיוך. כיליד פרו שעלה לארץ בגיל 8ומאז מרגיש במשבר תרבות תמידי ,אדי מגדיר את עצמו כאחד שצופה מהצד כול חייו.
30
31
איך למעשה הכול התחיל? “אחרי לימודי קולנוע ב’סם שפיגל’ ולימודי צילום סטילס ב’מכללת הדסה’ ,צברתי ניסיון של שנה בתור צלם סטודיו ,אבל השתעממתי והחלטתי לחפש כיוון אחר .אני אוהב לעבוד בשטח ועל פרויקטים רחבי יריעה ,והצילום בסטודיו הגביל אותי ולא התאים לאופי שלי”. איך עשית את המעבר מהסטודיו הממוזג לרצח העם בקונגו? “זה היה הדרגתי .עוד בתור מפרסם ,במדור של צילום חיי לילה בעיתון מקומי בירושלים ,צברתי חומר שיכולתי להציג והחלטתי להציע את שירותי לחברות בינלאומיות. מצאתי עצמי רושם כתובות של הוצאות ספרים בחנות סטימצקי ופניתי לגדולות שבהן .אחרי מספר חודשים Lonely Planetהיו צריכים השלמת צילומים לספר שערכו
32
על ישראל .מהעבודה הקטנה התגלגלתי לאיסטנבול לצילום של ספר שלם .ל Lonely Planet-צילמתי לפחות עשרה ספרים שבינהם קהיר ,בודפשט ,הודו ,האיים הכנריים ,מלטה ,צ’כיה ,סין ועוד כמה שאני לא זוכר. צילמתי גם לספרים של חברות אחרות כגון Rough Guideו .Dorling Kindersley-אחרי ששבעתי מספרי מסעות ,התחברתי למוסדות שהיו צריכים צילומים תיעודיים בנושאים הומניטאריים”. היום עדיין מצלמים ספרי מסע? “העולם היום אחר לגמרי .כבר לא שולחים צלמים ליעדים כמו פעם .היום הוצאות ספרים עובדות עם ארכיוני תמונות שמכילות מאות אלפי תמונות בכל נושא אפשרי .הכול צולם והכול כבר תועד מכל זווית אפשרית, ובעיקר הכול זמין כי אפשר להוריד תמונה מהמאגרים
האלה תוך שניות למחשב”. שדרות ,אמרתי לסטודנטים‘ :אתם גרים פה באזור ב 2007-פנתה אל אדי ראש מחלקת צילום ממכללת עימות ,הנה מספרי הטלפון של סוכנויות ידיעות שתוכלו ספיר והציעה לו ללמד .אחרי שבמשך זמן רב דחה לשלוח להם צילומים’ ,ובאמת צילומים של הסטודנטים הצעות דומות החליט לבסוף להגיד כן .במכללת ספיר שלי התפרסמו בכול רחבי העולם כשתיעדו נפילות של לימד שלוש שנים. קסאמים. אילו יכולות באות לידי ביטוי כשאתה מלמד או מדריך? שם המשחק בהוראה שלי הוא התמקדות והכוונה. “תפיסת העולם שלי כמורה היא לפתח את העצמאות להתמקד במה שכול סטודנט טוב בו ולנסות להכווין של כל צלם ,ולשמחתי אני גם אני אוהב את זה .אני חושב אותו .צלמים לא יודעים במה הם טובים בתחילת הדרך. שיש לי את היכולת לגלות ניצנים של צלם באנשים, הם מנסים צילום אופנה ונופים ורחוב וסטודיו ,והם והנטייה שלי היא לשתף ולחלוק מידע .אני אוהב לראות מתנסים .חשוב לי לראות איך אדם מתנסה .לראות את אנשים שנעים מנקודה א’ לנקודה ב’ .אני אוהב מהלכים כרטיס הזיכרון של המצלמה שלהם ולהוות מצפן עבורם. ותהליכים .זה מספק אותי לראות אדם שמשתפר מבחינה “אני גם עוזר בהכוונה בעריכת חומרים .היום הרבה צילומית ואמנותית .אני אוהב לגלות אנשים עם פוטנציאל אנשים לא יודעים איך לערוך את החומרים שלהם, ומתסכל אותי לראות פוטנציאל לא מנוצל. כשעריכה היא תהליך בחירת התמונות הנכונות ממכלול בשיעור הראשון שלי במכללת ספיר שנמצאת ליד התמונות על מנת לספר סיפור”.
33
סדנת צילום דוקומנטרי במצרים בהדרכת אדי גרלד מדריך הסדנה אדי גרלד הוא אחד מהצלמים הדוקומנטריים המוערכים בארץ ובעולם. בין השאר צילם אדי את מצרים עבור המהדורות הבין לאומיות של ה Lonely Planet -ה Rough Guides - ו .Eyewitness - בסדנה זו נתמקד בקהיר ,נבקר בפירמידות גיזה, ניסע לוואדי נטרון ולמנזרים ,נשוט על הנילוס, נצלם בשווקים אוטנטיים ועוד. הצטרפו לסדנת צילום דוקומנטרי מיוחדת במינה עם צלם מהשורה הראשונה. האם אתה מתעניין בעוד סגנונות צילום? מצרים אני מכיר מבחינה יותר תיירותית .לא נשלחתי “כן ,בהחלט .מעבר לכך שאני סקרן לדעת ולראות ,אני לצלם בה קונפליקטים או משברים הומניטאריים. חושב שהתנסות בסגנונות שונים תורמת לי ופותחת לי התמקדתי יותר בפולקלור ובהווי היומיומי .במצרים את הראש לעוד רעיונות .אני משתדל לתת לעצמי מטלות יש היסטוריה נפלאה של הכנסת אורחים .זו ארץ ללא צילום בסגנונות שונים .לדוגמה ,עשיתי שני פרויקטים משאבי טבע רבים והיא מבוססת כלכלית על התיירות לאחרונה :באחד צילמתי סדרת ארכיטקטורה בסגנון בעתיקות ,במדבר ,בנילוס וכמובן בערים הגדולות .זו באוהאוס ,ובשני התנסיתי בסגנון עריכה שונה בו אני תרבות שנבנתה סביב זיכרונות העבר”. מציג שתי תמונות יחד זו לצד זו ,כשהמסר נובע מהמתח השורר בין שתי התמונות המוצגות”. האם בטוח לטייל במצרים? “מגיעים למצרים מיליוני תיירים בשנה ולכן קיימת הקשר המצרי במצרים משטרת תיירות מפותחת .משטרת התיירות במצרים מאפילה במקרים רבים על כוחות ביטחון אחרים. בתחילת השנה הבאה מתכנן גרלד אלו הם השוטרים עם המדים הלבנים שרואים בכול להוביל סדנת צילום דוקומנטרי במצרים. מקום .אמנם יש תהליך של איסלמיזציה במצרים ,יש יותר נשים עם רעלות “בורקה” שלא רואים דרכן אפילו את איך נוצר הקשר המיוחד שלך עם מצרים? העיניים ,אך יחד עם זה נתקלתי באנשים האדוקים הללו, “יומיים אחרי רצח רבין מצאתי את עצמי בסמטאות קהיר .שגילו סובלנות שלא נתקלתי בה בארצות ערב אחרות. נשלחתי לצלם ספר למהדורה הבין לאומית של ה Lonely-במצרים יש גם קולות מתונים כדוגמת אוניברסיטת .Planetעם המטען הגועש של המאורעות שקרו בארץ אל-אזהאר שבקהיר ,שהיא המרכז הרוחני של הסונים. התחלתי לצלם ספר אסקפיסטי לגמרי ,אבל האירועים האוניברסיטה הזו היא מרכז בלימה של האחים במדינה ליוו אותי לאורך כל הדרך והיוו מנגינת רקע לכל המוסלמים הרדיקאלים .הם מנסים ללמד איסלאם קליק שעשיתי שם .מאז הייתי וצילמתי במצרים הרבה בפרשנות פחות קיצונית”. פעמים ,אבל את הפגישה הראשונה איתה לא אשכח .את
תאריכים 23-28לפברואר 2011
לפרטים והרשמה לחצו כאן
ניתן להתרשם עוד מעבודותיו של אדי גרלד בלינקים הבאים: האתר הרשמי של אדי גרלד | מצגת מעבודותיו של אדי גרלד | סדנת צילום למצריים 34
35
עודד וגנשטיין לוקח אותנו לפינות הנסתרות של צפון תאילנד ,אליהן מכבש התיירות עדיין לא הגיע ,ומביא טיפים מהשטח :איך לנהוג נכון כשרוצים לצלם בני שבט מבלי להכעיס אותם ,איך מוצאים לוקיישן לצילום סופר אותנטי כשיש מעט זמן, איך שומרים על ציוד הצילום בשטח הבוגדני ואיך באופן בכללי ניתן למנוע מרוחות המתים להידבק למצלמה שלך? | הצילומים בצפון תאילנד היו חלק מפרויקט גדול בן חצי שנה של עבודה ,הכוללת מעקב ותיעוד של בני השבטים במדינות שונות במרכז אסיה ובדרום מזרחה | .בואו להיסחף למסע קסום אל ההרים של צפון תאילנד.
צלם תרבות ההבדל בין התייר המצלם לצלם המטייל "צילום גיאוגרפי" הוא מושג קצת פתלתל ,שכולל בתוכו כמעט כל תחום צילום אפשרי -החל מפורטרט ועד מאקרו .אני מעדיף להתייחס לצילום גיאוגרפי כ"צילום תרבות" – שכן זו בעצם המטרה של "הצילום הגיאוגרפי" – לצלם את הניחוח של התרבות האמיתית במקום בו ביקרתם. צילום תרבות אינו כבול לטכניקה בין אם זה צילום אירוע ספורטייחודי או צילום מאקרו של עיניו של איש שבט המסאי באפריקה. אם הצלחתם להעביר את הניחוח, מילאתם את מטרתכם כ"צלמי תרבות". תכנון קדימה הוא אחד הכלים החשובים ביותר לצלמים בכלל ולמעוניינים לעשות את הצעד הראשון בתחום בפרט .כפי שידוע לרובנו ,צילום מוצלח תלוי במספר משתנים .חלקם קבועים כגון סוג המצלמה והעדשותשלכם וכן כמות הניסיון והידע. חלק אחר ,לעומת זאת ,אינו ניתן לניבוי מדויק ,כגון האור ,מזג
36
האוויר ,הרקע ,דמות המצולם וכד' .אפשר תמיד לצאת לשטח ולקוות לאור מושלם ,למזג אוויר מתאים ,לרקע אחיד ולדמות שתתפסו בדיוק "ברגע המכריע" -או שאפשר פשוט לתכנן מראש. לפני שצלם מקצועי יוצא לפרויקט גדול הוא בודק כל מה שאפשר לבדוק על מנת לייעל את עבודת הצילום .לפני שיצאתי למסע קראתי כל חומר קריאה שמצאתי על בני השבטים ,על התרבות, מה מותר ומה אסור ואיך הם מגיבים בדרך כלל כלפי תיירים ומצלמות .לאחר מכן בדקתי את מזג האוויר (עד כמה שניתן כמובן) ,חישבתי זמני שקיעה וזריחה ,ובכדי למצוא אובייקטים ורקע מעניין נעזרתי במישהו שיודע טוב ממני .באנגלית זה ניקרא .fixerמישהו שמאתר בשבילך את האובייקטים המעניינים ביותר והאזורים הטובים ביותר לצלם .אותו "מאתר" יכול להוות גם מתורגמן -וכך מרוויחים מכל העולמות .שכירת fixerעלולה להיות עניין יקר ,אך חישבו על הזמן הנחסך בסיוריי לוקיישן ובמציאת אובייקטים לצילום. מאוויר הערים לאוויר ההרים. שבוע קודם לכן :אני נוחת בבנגקוק ,בירת תאילנד. למרות שזו הפעם החמישית בתוך שנתיים שאני חוזר לצלם בעיר הזו ,מיד מכה בי זיהום האוויר הידוע לשמצה של העיר ומשאיר אותי בתדהמה. האוויר מזוהם והשמים מאפירים ,אך דווקא ליבי נפתח .על בנגקוק ארחיב בכתבה נפרדת ,אך שווה לציין כי גם בנגקוק היא יעד מדהים לצלמים
37
ומטיילים –מקדשים קטנים עם פרחי נזירות ,שווקים סודיים בהם רק המקומיים קונים ,דוכני רחוב מהפנטים ובקיצור" ,בנגקוק היא לא רק שופינג" .שווה להתעמק בה! התוכנית שלי היא לשהות כשבוע בבנגקוק ואז להמשיך למה שבעיניי נחשב ליהלום של תאילנד – החלק הצפוני של המדינה .המטרה בפרויקט הצילום הנוכחי היא להצליח לצלם את בני השבטים בסביבתם הטבעית .אני חוזר לצלם את שבטי ההרים של צפון תאילנד כי המגוון האתני ,הקלות היחסית להתנייע ממקום למקום והאפשרות לשכור נהג/מתורגמן/ צוות צילום במחירים זולים מאוד נהדרות.בדומה לאחוז ביקורי ה"עומק" בבנגקוק ,תשעים אחוז מהמטיילים המגיעים לתאילנד בוחרים לטעום מהצפון טעימה קלה (אם בכלל) ,שכוללת בדרך כלל טיולון ג'יפים קצר שמאפשר רק "טעימה על קצה המזלג". צפון תאילנד (מצ'אנג מאיי ועד הגבולות עם לאוס ומיאנמר) הוא מהפנט ומהווה גן עדן למטיילים וצלמים כאחד -הרים ירוקי עד אפופים בערפילים ,ג'ונגלים עבוטים שמאפשרים טרקים ארוכים ברגל ,קבוצות שונות של שבטי מיעוטים שלא התקלקלו עדיין על ידי טעמו של ביג-מק. מעט תיירים כבר אמרנו? התארגנות למסע ומציאת מתורגמן לשדה"ת בצ'אנג ריי התאילנדים קוראים "שדה"ת הבינלאומי צ'אנג ריי" .הוא אכן בינלאומי ,אבל בהשוואה לגודלו המזערי (זוכרים את שדה"ת במחניים? כזה!) זו הגדרה מחמיאה.
38
מבלי לבזבז זמן אני יוצא לחפש מדריך ,ואם כבר מדריך -עדיף שיהיה מבני השבטים. אופציה של טיול פרטי (טיול אחד על אחד או בקבוצה מצומצמת ואיכותית) אפשרית וניתנת לארגון כמעט מכל סוכנות .זוהי כמובן האופציה היקרה אבל היא מאפשרת גמישות מקסימאלית ולי כצלם זו הייתה הבחירה האולטימטיבית .כמה שמחתי שהצלחתי למצוא מדריך ומתורגמן בן שבט הקארן .למרות שאני דובר תאית ,כאן מדברים בניב צפוני שהוא שילוב של לאוטית, סינית ,בורמזית ותאית .מציאת מתורגמן היא תנאי הכרחי לאלו הרוצים להתחבר עם המקומיים והתרבות "על אמת" -דבר שיתבטא אחר כך בתמונות .בסוכנות הבהרתי למדריך שאני צלם במשימת צילום ואני מבקש שיהיה מודע לכך ו"אם בא לו לאחוז איזה רפלקטור (מחזיר אור) או משהו כזה ,זה יהיה נהדר". היעד הראשון היה דוי האנג ,איזור המרוחק כשעה מצ'נאג ריי .חבר לימד אותי שמקום ששווה להגיע אליו הוא מקום שמגיעים אליו ברגל או מקסימום ברכב שטח ,והנה אני "נאחז על חיי" בתקרת הג'יפ המטלטל בבוץ המונסונים הידוע של אוגוסט .האזור מקסים .דרכי עפר מתפתלות בין הבתים ,חקלאי מוביל תאו ענק לשדה אורז, ילדים משחקים וצורחים "סוואדי קאאפ!" (שלום!) והאווירה נעימה. שבט האקא -הזמנה לחתונה ורוחות רפאים השבט הראשון בו ביקרתי הוא שבט האקא. בעיניי ,קבוצת המיעוט המעניינת ביותר מכל קבוצות המיעוט המתגוררות בממלכה התאילנדית .הם גם נחשבים למיעוט העני ביותר, החוצפן והאגרסיבי ביותר ,שהשימוש באופיום וההתמכרות אליו עדיין נפוצה וקיימת ביומיום, דבר ההופך את בני המיעוט כנראה לקבוצה השנואה ביותר במדינה כולה .לכן ביקור בשבט האקא הוא לא ל"רכי לב" .אם השבט כבר ראה קבוצות תיירים רבות בעבר – יקפצו עליכם מוכרים ומוכרות וינסו למכור סחורה באגרסיביות. אם השבט יחסית אותנטי ,אז יצביעו עליכם ויצעקו "פלאנג" (זר) .לשני המקרים צריך להתרגל. אני נותן לקיט ,המדריך שלנו ,להקדים אותי בכניסה לכפר והוא מברך אישה זקנה בלבוש מסורתי בקריאות שלום -ניראה שהם כבר
39
מכירים שנים .קיט מבקש אישור לעלות למרפסת ביתה ומסביר לה שברצוני לצלם אותה .האישה נענית ברצון ,ובעזרת שבר זכוכית שמשמש כמראה בודקת את שיערה ,את חרוזי המתכת על ראשה ,את הצמידים הארוכים על צווארה ואת שיניה צבועות השחור ממשחת אגוז ומתיישבת, מוכנה לצילום .אני מסתכל סביבי והסיטואציה קצת מוזרה – אנחנו שלושה אנשיי צוות (צלם ,ע .צלם ומדריך) על מרפסת ביתה .האחד מחזיק מסנן אור והשנייה מחזיקה רפלקטור ומכל הרצון שהצילום יהיה מושלם זה איבד מהספונטאניות שלו .אני מבקש מהצוות לשבת לרגע. על מנת שמצולם ירגיש נוח בסביבת העדשה יש להתחבר אליו קודם ,כשמטרת העל היא שהמצולם ירגיש בחופשיות ליד העדשה ,כאילו הצלם שלידו הוא בעצם שקוף .אני מנסה לשוחח עם הגברת המבוגרת וקיט מתרגם לי שהיא בת ,59קוראים לה מו ,יש לה ארבעה נכדים קטנים ,בעלה עובד כל היום בשדה האורז והיא נשארת לשמור על הבית .ההתחברות הקצרה הזו מביאה תוצאות נהדרות ואנו מבלים דקות ארוכות בצילומים מלווים בצחוקים רבים של הגברת. לפתע המדריך קורא מרחוק: "בואו מהר! יש פה חתונה" .אנו מגיעים ורואים את בני הכפר ישובים בשולחנות מופרדים לנשים ולגברים .הגברים מיד מושיבים אותי איתם בשולחן. הם שמים מולנו מרק עם כופתאות בשר ומסמנים לנו "לאכול!" עם היד ...אני מרים את הכף ונהנה מניחוח טוב של שורשי ג'ינג'ר וגלנגל העולה מהמרק" .אתה בטוח שאתה רוצה
40
לאכול את זה?" מזהיר המדריך" .לא ...למה?"" .כי זה בשר כלב" הוא עונה*. ביום אחר שמעתי פתאום " -לא משנה מה ,אל תעז לגעת בשער העץ שבכניסה" .את המשפט המרעיד הזה שמעתי כאשר הייתי בדרכי החוצה בסיום יום צילום בכפר של שבט האקא .כשחזרתי אל הג'ונגל אשר הוביל את הדרך החוצה ,חסם את דרכי שער עץ קטן וצנוע שאגד זרדים קשור על קורתו העליונה. "לא משנה מה ,אל תעז לגעת בשער העץ שבכניסה"" .אוקיי ,אבל למה?" אני שואל בתדהמה. "כי זה השער השייך לרוחות המתים השומרות על הכפר ,אם תיגע בו הרוחות יכולות לעבור אליך". האחות הקטנה של מחוז יונאן בסין – מה-סאלונג העיירה המדהימה מה-סאלונג ,אשר גם היא לא רחוקה מצ'אנג ריי (כשלוש שעות) ,היא הזדמנות מצוינת למי שחלם תמיד לבקר במחוז יונאן אשר בסין ולא הצליח .העיירה הינה עיירה של גולים סינים המקפידים על אורח חיים דומה לזה שחיו ב"ענק האדום" מהצפון .כמי שהיה במחוז יונאן האמיתי אני יוכל לומר שהאחים כמעט תאומים. במה סאלונג פנינו לצילומים בשדות התה .צילמתי בנות שבטים קוטפות עלי תה להכנת התה המפורסם של האזור (אולונג) ואף טעמנו מהתה שגרם לי אחר כך לעצור את הג'יפ כל שתי דקות וחצי לפיפי .בקיצור :אל תשתו תה אולונג ביום צילום... כאשר אנו נוסעים לחו"ל אנו נוטים הרבה פעמים להתעלם מהדברים הקטנים שעושים את המקום למה שהוא ,ומתרכזים בצילומי נופים ופורטרטים. תמצית "צילום התרבות" היא לתת לצופים תחושה שהם אתכם בלוקיישן ותמונות של חפצים המאפיינים את המקום הן הזדמנויות פז לתמונות נהדרות .העיירה מה סאלונג המוזכרת מעלה הינה דוגמה מצוינת לעניין – צילומי מאקרו של פנסי האורות הסינים בצבעם האדום והאופייני ,צילום קנקן תה נמזג לכוס מהבילה, ידיים מאובקות קוטפות עליי תה בשדה ועוד .את הפרטים הללו ניתן למצוא בכל מקום ובכל נסיעה שלכם .גם לא במקומות "אקזוטיים" – בין אם זה תפריט מיוחד למסעדה או שלט מצחיק בכניסה לפאב .התמונות הללו הן אלה שיעבירו לצופים את "נינוח המקום" .וזו ,זו המטרה של "צילום התרבות".
41
מה הונג סון – פוגשים את הג'ירפות מה הונג סון הינו שם של מחוז וגם של עיר מנומנמת השוכנת בתוכו .לעיירה אפשר להגיע בטיסה לתוך שדה התעופה קטנטן (כן ,אף יותר מצ'אנג ריי) או בנסיעה במיניבוס מצ'אנג מאי או צ'אנג ריי .בעיר כמעט שאין דבר לעשות מלבד לראות שבטים אותנטיים של בני הקארן ()Karen היושבים באזור .הקארן מוכרים יותר "כשבט ארוכות הצוואר" או כ"ג'ירפות" -שם מעליב שעלוני התיירות התאילנדים והתיירים נתנו להם. שבט זה הוא אולי השבט הבעייתי ביותר מבחינת המושג "אותנטיות" .הטבעות הייחודיות על הצוואר הפכו את נשות השבט לשם דבר בקרב התיירים ,ולעתים כפרים שלמים ממשיכים את המנהג והמסורת המוזרים כל כך של לשים טבעות מתכת כבדות החל מגיל חמש על צוואר הנשים, וכל זה רק למען ובגלל התיירות. השיטה הבדוקה להניח שהגעת לכפר קארן אותנטי הוא שכמעט אף אחת מהצעירות לא עוטה עליה את הטבעות הכבדות במנהג שנחשב למיושן ושייך לדור הישן והנעלם .באופן עקרוני ,גם אם נשמע רע ,אם הגעת לכפר אותנטי אמתי ,אף אחד פשוט לא ייתן יחס אלייך כאן .גם כאן הקדשתי זמן לבניית הקשר עם המצולמים.
42
שיחקתי עם הילדים בכדורגל ומיד הוזמנתי לבירה "סינג" על מרפסת ביתו של "ראש הכפר". כיום רוב בני שבט הקארן עברו (או הועברו) מאמניזם (האמונה ברוחות הטבע) לנצרות (ויחד עם זה איבדו הרבה מהמסורות הישנות והקסם של פעם) ,ולכן חלק גדול מהאנשים דוברים אנגלית שבורה .שבורה אך מספיקה כדי ליצור קשר טוב לפני הצילומים .גם פה לא הרמתי את המצלמה לפני שהפכתי ל "שקוף" והסרתי חשש מלב המצולמים. צפון תאילנד הוא אזור קסום ,רחב מימדים ורחב מהבחינה האתנו-גרפית גם כן .ההמלצות הנ"ל הינן רק טעימה קטנה .סעו לשם! פתחו מפה! מצאו מדריך והגיעו אל הכפרים והיערות שלא "ידעו" הרבה תיירים מעודם. לפני שיוצאים לדרך ,כמה טיפים לסיכום: *קראו כמה שיותר לפני היציאה והימנעו מטעויות תרבותיות ,ממבוכה למקומיים או גרוע מכך (הידעת? בני האקא מאמינים שתאומים מביאים מזל רע ,אז השאירו את האח התאום בבית בבקשה). *לצלמים ומטיילים רציניים אין תחליף למדריך אמיתי ומתורגמן .רק הוא מכיר את השפה ,את פינות החמד הסודיות והכי חשוב -לפעמים גם את האנשים עצמם. *בכל מקרה אין לטייל לבד באזורים הללו. הכותב הוא צלם גיאוגרפי ,מרצה בנושא "תאילנד" ומדריך "תאילנד" בחברת פוטוטבע *זמן להפריח מיתוס קטן – התאילנדים לא אוכלים כלבים! זו סתם סטיגמה שנדבקה אליהם בארצנו .היחידים במדינה שאוכלים כלבים הם בני המיעוט משבט האקא שבאופן חוקי לא נחשבים תאים אלא כבני מיעוטים "אורחים".
43
זו השנה השישית ברציפות שתחרות הצילום "אפסון הים האדום" נערכת באילת .הארוע ,שכבר מזמן זכה לתואר "האולימפיאדה של עולם הצילום התת-ימי" ,הוא יוזמה של מגזין הצוללים הישראלי "ים" ואתר .IDIVE הרוח החיה מאחורי התחרות הוא דוד פילוסוף ,אחד מהחלוצים העולמיים בצילומי ערום מתחת למים. בתחרות השנה התמודדו 85צלמים מכול רחבי העולם .התחרות התנהלה במשך שלשה ימים באילת. סך כול הפרסים שחולקו בתחרות הגיע ל .80,000$-הזוכה הגדול של התחרות היה מרק פולר ,שזכה בצ'ק של 10,000$וטיול בן 3שבועות בפפואה ניו גינה .הרוב המכריע של הצילומים מתבצע בעזרת מבזקים המותאמים לעבודה מתחת למים .מערכת ציוד צילום מקצועי לצילום מתחת למים עולה בין 5000דולר ל.$ 15,000- הציוד כולל בדרך כלל מארז תת מימי משוכלל שמתאים למצלמות ספציפיות ותאורה מלאכותית. מרבית הצלמים מתקינים "סנוטים" על הפלאשים שלהם ,על מנת להפיק אור מלאכותי ממוקד על נושא הצילום שלהם .הצלילות מתבצעות תמיד בזוגות וחלקן נעשה גם בלילה .דג השנה היה הזהרון.
חגיגה בים האדום Mark Fuller, Israel
44
45
ď‚œ Paula Faiferman Israel 47
46
ď‚œ Ammar Younis, Israel 49
48
Fabian Alvarez Gomez, Spain 51
Mark Fuller, Israel 50
Ronny Fogelman, Israel 53
Esteban Tore, Spain 52
ď‚œ Amir Stern Israel 55
54
Yaron Halevy, Israel
Arturo Telle Thiemann, Spain
57
Patrick Neumann, Germany
56
Mark Hillesheim, Germany 59
Shiran Valk, Israel 58
ארץ יצורי הפרא סדרה מאת Jonas Carmhagen
60
61
63
62
אני בן 21ונולדתי בשוודיה. אני לא ממש בטוח מתי התחלתי לצלם, אבל נראה לי שתמיד הייתה איתי מצלמה קטנה אתה צילמתי סנפשוטס יומיומיים. אימא שלי ציירת ואבא שלי ארכיטקט, ככה שכנראה קיבלתי כמה גנים יצירתיים מהם. כשהייתי בן 18קניתי את המצלמה הרצינית הראשונה שלי.Canon 350D , בתחילה צילמתי נושאים כמו מים זורמים ,ארכיטקטורה ,אנשים וכמובן פרחים .לא ממש ידעתי מה אני עושה ולא הכרתי את חוקי הקומפוזיציה. לפני שנה ,כשהייתי בן ,20החלטתי שאני רוצה להקדיש את חיי לצילום. עברתי להתגורר בשטוקהולם ונרשמתי ללימודים מלאים ב .Kulturama-כאן יצא לי להכיר את Isabelle Alsénשהפכה במהרה למנטור שלי. כשעברה שנת הלימודים וקיבלתי את התואר שלי ,ניסיתי להתקבל למוסד המכובד ביותר בשוודיה לצילום שנקרא .Gamlebyבפעם הראשונה שניסיתי להתקבל לשם הם דחו אותי ,אבל אחרי שנת הלימודים הזו רמת הצילום שלי עלתה וכיום אני תלמיד מין המניין ב ,Gamleby-שאמור ללמוד שם עד יולי .2012 64
65
ישבתי ביחד עם איזבלה והתחלנו להעלות רעיונות לצילום סדרה ביחד. רצינו ליצור מראה פראי וגולמי .אז נזכרתי באגדה שנקראת “Where the wild ”things areשהפכה להיות ההשראה לסדרה כולה .יצרנו קשר עם סופיה ואמה ,שתי מאפרות מקצועיות ,שנרתמו מיד למשימה. צילמנו את התמונות עם Hasselblad H3Dועדשת 80מ”מ .זה נראה כאילו הדוגמניות שכבו על הרצפה ,אבל האמת היא שכולנו ישבנו על הרצפה ודחפנו את השיער והפרווה לכיוון הדוגמניות בשביל ליצור את האשליה שהן שוכבות. האור הראשי בצילומים מגיע מביוטי דיש עם כוורת מצד ימין ,מצד שמאל הוספנו סופטבוקס קטן למילוי וסופטבוקס נוסף היה מלמעלה כדי להאיר את השיער כמו שצריך.
66
67
קורס תאורה מעשית בהדרכת תומר יעקבסון
מאת תומר יעקבסון
סיפורים מהקופסה עדיין לא עברתם לפול פריים? כמה תמונות לשנייה מצלמת הניקון החדשה שאתם כל כך רוצים? שמעתי שיש חדשה של קאנון שהוידאו שלה באיכות מטורפת! רגע ,רק אל תגידו לי שאין לכם GPSבמצלמה! אכן ,אי אפשר להכחיש שתעשיית הצילום נמצאת במצב של שדרגת אינסופית ונראה שהמרוץ המטורף הזה לא הולך להסתיים ממש בקרוב .מצד שני ,אם תשאלו את אילן וולף ,המרוץ הזה בכלל לא היה צריך להתחיל. וולף מסתובב בעולם כבר כמה שנים ובונה לעצמו ולתלמידים שלו מצלמות שכל 70
התמונות בכתבה הזו צולמו באמצעותן. לא ,אני לא מדבר על יזם ישראלי נמרץ שהחליט לתת מאבק למתחרות מיפן עם משהו קטן וחכם ,אני מתכוון לצלם מוכשר שהבין כבר מהשיעור הראשון של יסודות הצילום שהוא פשוט מאוהב במצלמות קאמרה אובסקורה. לכל תלמיד מתחיל ,הרעיון הפשוט הזה של לקחת קופסה רגילה ולהפוך אותה למצלמה קוסם בדרך זו או אחרת .אבל אילן לקח את זה שלב אחד קדימה (או 71
אחורה אם תרצו) והחליט די מהר שזה מה שהוא רוצה לעשות בחיים :לבנות את המצלמות שלו בעצמו ולצלם איתן את העולם: “בשבוע הראשון ללימודים שלי בויצו ,ממש מזמן כבר ,המורה ביקש מאיתנו להביא לכיתה קופסאות כדי שנוכל לבנות מהם קאמרה אובסקורה .כשעבדתי על ההכנה של המצלמות הללו בשבוע הזה הבנתי שרק ככה אני רוצה לצלם .אני שונא מכונות 72
מסובכות מדי וגם מאוד לא מתחבר לכל מה שקשור בהיי-טק. בכלל ,בלימודים כל התלמידים מסביבי דיברו על עדשות ומצלמות שונות ובאיזה מצלמה כדאי להשתמש ולמה ,ואני ממש השתעממתי בשיחות הללו .חשבתי שיותר חשוב שנדבר על התמונות שהמצלמות מפיקות ועל תהליך היצירה שהביא לתמונות הללו. אחרי הלימודים עבדתי כמה חודשים כעוזר לצלם אופנה אבל 73
מהר מאוד הבנתי שאני רוצה לעבוד בדרך שלי .לעבוד ולחשוב בצורה אחרת לגמרי”. מהר מאוד אילן הפסיק להסתפק בקופסאות הללו והיום הוא בעצם בונה מצלמות יעילות מ”כל מה שיש לו נפח” כהגדרתו, שזאת בעצם הגדרה אחרת לכל דבר שיש. “ב 1992-גרתי בסטודיו שהפך להיות כולו מצלמת קמרה אובסקורה ענקית ,ומאז אני יכול להפוך כל חדר להיות מצלמה 74
מתפקדת .ב 1995-הפכתי למשל את האוטו שלי למצלמה ניידת .והיום אני יכול לנסוע ,לצלם אתו ולהמשיך לנסוע”. לחלק מכם זה נשמע מעניין אבל מסובך ואולי אתם מדמיינים כרגע את אילן כמקגייוור מוכשר ,מעין הנדי-מן מחונן שעושה קסמים ,אבל האמת ,מסתבר ,הרבה יותר פשוטה“ .זה מאוד פשוט לבנות את המצלמות הללו ,אני מלמד בהמון סמינרים ואנשים מצליחים לעשות את זה לבד אחרי הדרכה קצרה. 75
76
לאנשים הללו אין רקע מיוחד בצילום או בבניית מצלמות .זאת באמת טכניקה פשוטה מאוד אבל מה שכן ,הדרך הזאת דורשת זמן ,הכנה וסבלנות”.
במצרכים המינימאליים הללו הוא שכל מה שאתם צריכים זה חפץ שיהיה בו נפח כדי שהוא יהפוך למצלמה מרשימה .כל מה שאתם צריכים עוד להוסיף זה הרבה יצירתיות ודמיון”.
מה צריך בעצם בשביל לבנות מצלמה שכזו? “המצרכים הנדרשים הם נייר צילום ,כימיקלים וחפץ שיוכל להעביר את האור אל הנייר דרך נקב .זה הכול .מה שיפה
מהו תהליך העבודה שלך? “אני תמיד משתמש בנייר צילום ( )Photographic paperואף פעם לא בנגטיבים של צבע או שחור לבן .אני שם את הנייר 77
78
במצלמה ויוצא לחשוף אותה לאור .לאחר מכן אני מפתח את נייר הצילום שנחשף לתשליל ומדפיס אותו על ניר חדש ( ,)contact sheetכשאני משתמש באור לבן רגיל”.
ולימדתי כבר בבתי ספר ,אוניברסיטאות ,מועדוני צילום ,חוגים ואפילו בבתי אבות .אני מאוד מצפה לסדנה בישראל ומקווה שיהיו הרבה כמוה בעתיד”.
בדרך אלינו לישראל כאמור אילן מלמד כיצד לבנות את המצלמות ואיך לצלם איתן בסדנאות ברחבי אירופה ,והחדשות הטובות הם שהוא מגיע לסדנה חד פעמית בישראל ב 19-לדצמבר“ .מאז שהתחלתי עם כל זה אני מלמד צלמים אחרים כיצד לעשות את זה בעצמם
מה מצפה לתלמידים בסדנא שכזו? “במשך יומיים מרוכזים אנחנו נלמד הכול מההתחלה ,נתחיל מהעקרונות הבסיסיים של הטכניקה .נלמד כיצד לבנות את המצלמות מאמצעים פשוטים ,כיצד לחשוף אותן לאור וכמובן נפתח יחד את התמונה הסופית”. 79
1mm כתב וצילם AimishBoy
כי הגודל לפעמים קובע
80
81
אני מודה ,אני בחור ביתי (הגדרה אחרת לעצלן ולא חברותי במיוחד) ,וזו גם הסיבה שאני כל כך אוהב צילומי מאקרו .מספיק שארד לגינה הציבורית מתחת לבית ותוך כמה דקות אמצא שם מגוון עשיר ומרתק של דוגמנים וסיטואציות שלא היו מביישות אף ספארי אפריקני מצוי (בגודל של 5ס”מ כמובן). בתור עצלן מצוי שמאמין באמת ובתמים שהעצלנות היא הסיבה מספר אחת להמצאות והתפתחות טכנולוגית ,חיפשתי דרך לצמצם אף יותר את היציאות שלי מהמרחב הפרטי ונזכרתי שבפעם הקודמת ששתלתי צמחים בעציצים במרפסת ,תקפו אותם די הרבה חרקים שונים ומשונים .מיד אצתי רצתי ושתלתי מלוא החופן בזיליקום ,פלפלים ,בטטה ,עגבניות ,ועוד כל מיני שטויות שהיו לי במקרר (דרך אגב ,מסתבר שאי אפשר להנביט גבינה בולגרית וסוללות ישנות). ברגע שהכול החל ללבלב ,כמו קסם ,הגיעו האורחים. בהתחלה הגיעו הזחלים ,אבל מהר מאד גירשתי אותם כי הם אכלו את הכול ולא השאירו כלום לאחרים .ואז הגיעו נמלים, עכבישים ,פרפרים ,חגבים ,עשים ,גמלי שלמה קטנים ועוד כל מיני חברים .ממש מערכת אקולוגית קטנה .הבעיה החלה כאשר הבחנתי שעל הצמחים החלו להופיע יצורים קטנטנים ולא ברורים בגודל ממוצע של מילימטר .בהתחלה התעלמתי ,אבל תוך זמן ממש קצר הצמחים שלי כוסו בהם מכף רגל ועד ראש וגרמו לי להתגעגע לזחלים -לפחות אותם היה אפשר לגרש!. שקלתי לכמה רגעים להשתמש בתכשיר ריסוס ,אבל החלטתי שרצח עם זה לא בדם שלי והחלטתי לגשת למבט מעמיק ביצורונים הללו .למרבה הפלא ,עדשת המאקרו הנאמנה שלי לא נתנה לי תוצאות מספקות ובחיפושי אחר פתרון הגעתי בעצם לכל הנושא של ,טדהדהדה (תופים ברקע) ...סופר מאקרו! הרשת מלאה במאמרים מאד מועילים באנגלית ובעברית, חלקם אף מופיע בגיליונות הקודמים של קומפוזיציה ,והבסיס הטכני והרקע לכך נמצא שם (לכן אני ממליץ בחום להוריד את הגיליונות הקודמים ולקרוא למי שלא קרא). אחרי ניסיונות שונים שערכתי ,הגעתי למסקנה שהדרך המועדפת עלי להגדיל את היצורים שבינתיים התגלו ככנימות עלה ,היא שימוש בטבעות הארכה אליהן מחוברת עדשת מאקרו 100מ”מ של קנון ,ועליה מורכבת עדשת 50מ”מ 1.8 הפוכה. השימוש בטבעות ההארכה ,עדשה מובילה ,ועדשה הפוכה ביחד ,חוץ מההגדלה המשמעותית ,גורם לכך שהאור שנקלט על החיישן מגיע ממרכז העדשה ולמעשה לא כולל חלק גדול מהעיוותים בשולי הפריים והאפלת הפינות שנוצרים בד”כ כתוצאה מהעדשה ההפוכה שמלפנים. עדשת 50 1.8מ”מ משומשת (אפילו לא צריך פוקוס אוטומטי) עולה בערך 200שקל ,וסט טבעות הארכה פשוטות ביחד עם טבעת צימוד (לחיבור בין ה 50-מ”מ ל 100-מ”מ) עולות כ12$- ומשלוח חינם מאי-ביי .כמו שנאמר ,גוד בלס צ’יינה! הצירוף הזה על מצלמה עם סנסור קטן נותן הגדלה מקסימאלית של ( 4.5:1בשימוש שני סטים של טבעות הארכה, כפי שצולמה התמונה בפתיחה אפשר להגיע להגדלה של 82
83
.)6.5:1ככל שהפער בין אורכי המוקד של שתי העדשות יהיה גדול יותר ,כך תגדל גם עוצמת ההגדלה. הפתרון הזה לא יקר במיוחד (זאת בהנחה שעדשת מאקרו כבר יש לכם ,למרות שזה יעבוד גם עם עדשות שהן לא ייעודיות למאקרו). הבעיה בהגדלות כאלה ובצירוף הזה ,שהוא מחייב עבודה מאד מדויקת עקב עומק השדה הפצפון (מילימטרים ספורים) .כול תזוזה קטנה תוציא את האובייקט לגמרי מפוקוס ושילוב כל האלמנטים מפחית משמעותית את כמות האור הנכנס .לכן ,למרות שאפשר אחרת ,הדרך הפשוטה לצלם היא בתוך קופסת אור עם פלאש. קופסת האור תספק לנו מספיק אור שאובד עקב ההגדלה החריגה ,סגירת הצמצם ,ועדשות ההארכה ,ותאפשר לנו לקבל תמונה חדה בזכות הקפאת האובייקט המצולם בעזרת הפלאש תוך כדי פיזור האור בסצנה בצורה יעילה. בנוסף לכך ,הסביבה המבוקרת תמנע תזוזות לא רצויות כתוצאה מרוח למשל. את המצלמה וצירוף העדשות מומלץ לסדר על משטח יציב ,כמו כמה ספרים .הסידור הזה מספק תמיכה לאורך כל העדשות ומונע לחץ מיותר על הביונט עקב המשקל מקדימה (אלטרנטיבה אפשרית אך פחות מומלצת היא שימוש בחצובה יציבה שמחוברת לעדשה הראשית ולא למצלמה).
84
85
אז מה בעצם מצלמים? מה שרוצים! ההגדלה המשמעותית בצירוף הצבעים העזים שמתקבלים מהפלאש בקופסת האור ,ועומק השדה הרדוד יפיקו תוצאות מדהימות גם מנושאי הצילום הבנאליים ביותר. אבל מכיוון שהתחלנו עם כנימות ,נמשיך עם כנימות. למרבה המזל ,כנימות הן מועמדות אידאליות לצילומים כאלו מהסיבה הפשוטה שהן מאד סטטיות ,אדישות, פצפונות וחמודווווות! כמה מילים על כנימות עלה :הם חרקים קטנטנים מסדרת הפשפשים שעיקר האינטראקציה שלהן עם המין האנושי מתמצה בנזק הקשה שהן גורמות לענפי החקלאות והגינון .הכנימות מוצצות את מוהל הצמחים ומפרישות טל דבש המשמש כמזון לנמלים אשר בתורן שומרות על הכנימות מפני אויבים כגון זחלים ועוד רבים וטובים ששמחים על הטרף האיטי והמתקתק.
הערה קטנה ,חשוב מאוד מאוד להתנהל סביב הכנימות בעדינות מרבית! אבל ממש! הן מאוד מאוד עדינות ואנחנו לא רוצים לפגוע בהן (החקלאים בקהל מתבקשים לשבת…). ליקוט הכנימות יעשה בזהירות בעזרת קיסם או מקלון אוזניים (והחזרתן תעשה באותה הזהירות!) .מומלץ לקחת את הכנימות שמטיילות או שנמצאות על כנימות אחרות ולא את אלו שנעוצות בתוך הצמח כי החדק שלהן כבר תפוס שם .אחרי שהרמנו כמה כנימות (פשוט לתת להן לטפס בקצב שלהן על קצה המקלון) ,נניח אותן על פרח שבחרנו מראש ותקענו את גבעולו בפלסטלינה בתוך קופסת האור .עכשיו כל מה שנשאר לנו לעשות זה רק לעקוב אחרי שיטוטיהן בסבלנות ולצלם .אני בטוח שגם אתם תתאהבו בהן כמוני .וזכרו ,כל המוחץ כנימה אחת בישראל ,כאילו מחץ עולם ומלואו!
טיפים לסיום
בשימוש בטבעות הארכה ללא מגעים ,קביעת הצמצם תעשה באופן הבא :חיבור העדשה ישירות למצלמה ,קביעת צמצם במצב ידני ואז שחרור העדשה תוך כדי לחיצה על כפתור התצוגה המקדימה (.)DOF Preview טבעת הפוקוס בעדשה המובילה הופכת בעצם להיות אחראית לעוצמת הגדלה ,אז אם הכוונה היא לפקס ללא שינוי קנה המידה ,יש להזיז פיזית את המצלמה קדימה/ אחורה.
כמו בחיפוש אחר כוכבים בטלסקופ ,מומלץ להתחיל בהגדלה מינימאלית ורק אחרי שאיתרנו את מושא הצילום להמשיך להגדלה המקסימאלית.
יותר ,ניתן לשלב את טכניקת הערמת הפוקוס שהוצגה בקומפוזיציה ( 012ארז מרום - כשזה עמוק) .הסטטיות היחסית של הכנימות מאפשרת שימוש יעיל בטכניקה זו.
הצבת דף צבעוני ברקע או פרחים עם צבעים עזים בשילוב עם עוצמת הפלאש תיצור צבעים ורקע מרשימים ומיוחדים.
כדי למדוד את עוצמת ההגדלה שלנו נצלם סרגל ונחלק את האורך שנכנס בפריים באורך החיישן שלנו.
שימוש בכלי הAuto tone- בפוטושופ יכול לספק תוצאות מפתיעות בסוג הצילומים האלו. על מנת לקבל עומק שדה גדול
מומלץ למצוא תירוץ אינטליגנטי מראש ולתרגל מול המראה פרצוף נעלב למקרה שבת/בן הזוג שואלת אם שוב פעם התחלתם להכניס חרקים לתוך הבית.
הסידור נראה כך: 1
מצלמה -תריס 1/200או קרוב למהירות הסנכרון ,צילום במצב ידני.
2
משדר/מקלט לפלאש או חיבור חוטי אחר.
3
סט טבעות הארכה
4
עדשה מובילה – ערך צמצם סביב f14נותן איזון טוב בין עומק שדה לחדות .בערכים גבוהים יותר ,תופעת ההתאבכות מוקצנת יותר מהרגיל והחדות יורדת בצורה משמעותית. פוקוס במצב ידני.
5
טבעת צימוד -יש לוודא מראש שמשתמשים בטבעת שמתאימה לקטרי הפילטרים של העדשות שלנו.
6
עדשת 50מ”מ הפוכה ,פוקוס מכוון לאינסוף וצמצם פתוח לרווחה.
7
קופסת אור קטנה (מדריכים להכנה עצמית וזולה יש ברשת בשפע).
8
פלאש שמופעל הרחק מהמצלמה.
9
מנורה קרה או פנס Ledלעזרה בפיקוס.
86
87
ענייני
88
פנים
89
ינאי יחיאל הינו צלם עצמאי שמצלם בשנים האחרונות צילומי אופנה ומגזין. בעשור האחרון עבד עבור מיטב העיתונים והמגזינים בארץ ,הוא בעל סטודיו ומצלם עבור מוסף הארץ. ההתמחות העיקרית שלו היא צילומי פורטרטים. הצילומים המוצגים פה הנם חלק ממדור שמתפרסם בידי יום שישי במוסף הארץ שנקרא " ענייני פנים" השאיפה בצילומים היא להוציא מבט ישיר ,מזוכך, חזק ומעניין ומצד שני נטול כל פוזה. הטכניקה התפתחה תוך כדי הצילום והיא מאוד פשוטה: שימוש באור חלון דרומי עם בדי האפלה לבנים .ישנם שישה בדים כאלו וינאי מוריד או מוסיף אור ,בשיטה הזו, כמידת הצורך .כמו כן נעשה שימוש בפלאש מוקפץ מהקיר או מהתקרה .לכל בנאדם התאורה מותאמת באופן אישי ששכן לכל אחד יש מבנה שונה. התמונות צולמו על קאנון ( 5Dמהסדרה הראשונה) ועדשה 24-70הרקע הוא קיר לבן שנצבע לפי הצורך. הפאן החשוב ביותר ,על פי ינאי ,בצילומים הללו הם הניואנסים של המבט וכמובן הפרטים הקטנים ביותר.
90
91
93
92
95
94
בואו לבנות את המצלמה הבאה שלכם!
לראשונה בישראל ,אילן וולף יעביר סדנה ייחודית בה הוא יילמד כיצד לבנות מצלמות קמרה אובסקורה ,איך לצלם איתן וכמובן כיצד לפתח את התמונות שצולמו. בסדנה בת היומיים ,ללא צורך בידע מוקדם ,ציוד כלשהו ובהדרכה צמודה ילמדו המשתתפים את כל מה שצריך לדעת על מנת להיכנס לעולם הקסום של הקמרה אובסקורה. אילן וולף -צלם מקצועי שמתמחה שנים בעבודה עם מצלמות קמרה אובסקורה. לאילן ניסיון הדרכה עשיר בסדנאות ושיעורים אותם הוא מעביר באירופה. לאתר הרשמי של אילן לחץ על המודעה תאריכי הסדנה – 19-20בדצמבר עלות הסדנה – 880ש"ח כולל מע"מ הסדנה תיערך בבית ספר גליץ ברחוב היצירה 26ברמת גן.
96
97
לצלם את הגבול ראיון עם אלדד רפאלי "לתכנים שאנחנו מכוונים אליהם יש בדרך כלל אוריינטציה חברתית .תכנים שיש להם זיקה לסביבה ולחברה האנושית שבה הצילום צולם .המפתח לדעתי הוא להבין את המגבלות הטכניים של הצילום וכיצד ניתן להתגבר עליהם בשביל לספר את הסיפור בתמונה.
צילום :אלדד רפאלי 98
99
מסטר-קלאס בנמל לפני עשר שנים פגש אלדד רפאלי את אייל לנדסמן בפסטיבל מסכות בוונציה .שני צלמים שונים אחד מהשני שהחליטו בפגישה הזאת לאגד כוחות וביחד לנסות לשנות את פני הצילום בישראל. מאז נראה כי הם לא נחו לרגע :ביחד הם הקימו סטודיו פעיל ומצליח בתל אביב ,פתחו עשרות תערוכות והקימו בית ספר ייחודי לצלמים מתקדמים .זאת מבלי להזכיר פרויקטים כמו ה POV -שהפך לאירוע משמעותי שלפני שנה קיבץ עבודות נבחרות של עשרות צלמים מכל רחבי התעשייה ,ומשך עשרות אלפי מבקרים.
צילום :אלדד רפאלי 100
101
נפגשנו עם אלדד בפרויקט החדש של הצמד שנקרא "חשיפה קצרה". מדובר בקומפלקס מקסים בהאנגר 22בתל אביב שכל כולו מוקדש לעולם הצילום :סטודיו קטן ,ספרייה נהדרת של ספרי צילום ובית קפה שהכריך הפופולארי בו נקרא "הנרי קרטייה ברסון". "כשנפגשתי עם אייל ,שנינו הסכמנו שהפלטפורמות הקיימות לצלם בישראל להציג את העבודות שלו ,הגלריות והמוזיאונים ,מיצו את עצמם .לא ראינו תעוזה בפרויקטים שהוצגו גם מבחינת התוכן וגם באופן ההצגה שלו .ב 2004-התחלנו להרים פרויקטים מהארץ ומהעולם כשקהל היעד שלנו היו הצלמים המקצועיים בישראל.
צילום :ענת כהן 102
103
רצינו ליצור בעצם קהילת צלמים שתתפקד ביחד כמו גוף אורגני, מתוך שיתוף פעולה .גוף שיספק מידע אלטרנטיבי ובמקביל לנסות ליצור בית ללימודי המשך שבנויים אחרת ממה שמקובל במחוזותינו. מהחזון הזה קם מה שקראנו לו המסטר–קלאס .היסודות המנחים של קורס הצילום המתקדם הזה הוא מפגש עם העולם האמיתי עם דגש על נתינה ללא סודות. בחלק מהשיעורים אנחנו מלמדים בעצמנו ובחלק אחר מהם אנחנו מפגישים את התלמידים עם צלמים מובילים בתחומם ,על מנת להקנות להם מושג על החיים האמיתיים בתעשייה". לצלם את הגבול "לתכנים שאנחנו מכוונים אליהם יש בדרך כלל אוריינטציה חברתית. תכנים שיש להם זיקה לסביבה ולחברה האנושית שבה הצילום צולם. לדוגמה ,אחד הפרויקטים נקרא 'גבול' שבו ניסינו להבין ביחד עם הצלמים מה זה בעצם גבול ,איך מסמנים אותו וכמובן איך לצלם אותו. המפתח לדעתי הוא להבין את המגבלות הטכניים של הצילום וכיצד ניתן להתגבר עליהם בשביל לספר את הסיפור בתמונה. לפי דעתי מה שעושה את הצלם זה איזה בנאדם הוא ואיך הוא מצליח להתחבר לאחר שמולו". 104
צילום :אבישי פינקלשטיין 105
צילום :אייל לנדסמן
חשיפה קצרה בנמל כאמור ,הפרויקט העכשווי של רפאלי את לנדסמן מתרחש לו בנמל תל אביב והביקור הקצר בו השאיר טעם של עוד .בפרויקט הזה הוקם קומפלקס קטן ומעוצב שבתוכו תוכלו למצוא כיתות אומן ,תערוכות מתחלפות ,הרצאות של צלמים נבחרים ,סדנאות צילום לכל המשפחה ושיעורים שהותאמו לילדים .במילים אחרות ,כל צלם ,מכל רמה ותחומי התמחות יוכל למצוא שם משהו מעניין. "המטרה שלנו היא ליצור קהילה שתתקיים באווירה של שיתוף ,מתוך הבנה שה'ביחד' הזה הופך אותנו לחזקים יותר .אנחנו לא סוג של ה -Factoryבסגנון של וורהול בניו–יורק .אצלנו אין גורו כזה שכולם הולכים אחריו ועובדים בשבילו ,אלא דווקא האווירה היא של שיתוף והרמוניה ,שהמטרה של המשתתפים בה היא לגדול ביחד".
106
107
ילדי עובדים זרים בפורים ,תל אביב ,בפברואר .2010אמיר כהן ,רויטרס
התערוכה לצילומי עיתונות ועיריית תל-אביב-יפו מזמינים אתכם לאירוע הצילום החשוב והמסקרן במדינה
10בדצמבר 15 -בינואר
בואו לראות את השנה החולפת דרך צילומי העיתונות הטובים בעולם יוזמה וניהול :דנה וולפיילר-ללקין
חיים לבנון ,2רמת אביב ,טל' ,03-6415244שעות פתיחה :א'-ד' ,16:00 - 10:00 ה' ,20:00 - 10:00שישי -שבת www.eretzmuseum.org.il ,14:00 - 10:00
בשלישי ,חמישי ושבת התערוכה פתוחה ברציפות עד !22:00
צילום :גדעון ברוש 108
109
פורטפוליו
יקי זנדר שמי הוא יקי זנדר .נולדתי בישראל בשנת ,1947תושב רמת-גן ,בוגר ביה"ס "עמל" למקצועות הדפוס .במהלך לימודי פיתחתי את תחביב הצילום .מאז ומתמיד אהבתי לצלם את הטבע עם מצלמתי הראשונה "ניקורמט" .צילמתי בעיקר פרחי בר וצילומי נוף וסביבה. לאחר שירותי הצבאי הצטרפתי כחבר ל"אגד". עבודתי האינטנסיבית גרמה לי להפסיק לצלם ,אולם לא לאורך זמן. עם קבלת מצלמת מינולטה " "I 8000בשנת - 1996חזרתי לצלם ,והפעם שבו את ליבי בעלי החיים ובעיקר בעלי הכנף. כשהתמניתי בשנת 1995למנהל דפוס "אגד" שילבתי את צילומי בלוחות השנה ובעבודות השונות של האגודה. פרישתי לגמלאות הותירה בידי זמן רב לצילום הכול כך אהוב עלי ,ובשנים האחרונות אני מצלם ביתר אינטנסיביות במצלמות ניקון D-200ו .D-300 את רוב צילומי ,הדורשים רגישות רבה ,אני מצלם מתוך מסתורים מוסווים בשטח. בצילום טבע יש קסם מיוחד .צריך הרבה סבלנות ,התמסרות ובעיקר אהבה גדולה. צילומי טבע טובים מתחילים במעקב ותצפיות של שעות ואף ימים אחר אורחות חייהם של בעלי הכנף .זאת כדי לתפוס את הרגעים הקסומים של החיזור ,בקיעת הגוזלים ,האכלתם ופריחתם מן הקן. יש ימים חמים במיוחד ויש קרים מאוד ,אבל כשאני קרוב לבעלי חיים אני שוכח מהכול. התענוג הגדול שלי הוא לראות את בעלי הכנף ממרחק נגיעה ובכל זאת הם ממשיכים להתנהג בטבעיות. אני מבלה איתם שעות רבות והשעות הללו הן תרפיה לנשמה -פשוט כיף גדול. לא פעם אני חוזר לביתי בידיים ריקות ,כי בצילומי טבע אינך יכול לביים או לבקש. כמובן שכאשר אני מצלם הרבה ו"הולך" טוב ,שביעות הרצון עולה .כשאני תופס משהו מיוחד -עשיתי את היום ,או נכון יותר הן עשו לי את היום ,והסיפוק עצום. בצילומי טבע אין צילום שחוזר על עצמו ולכן אני יכול לצלם כל פעם את אותה הציפור עוד ועוד ביודעי שיש תמיד צילום טוב יותר מאלו שצילמתי כבר. את כל תמונותי ,עד עתה ,צילמתי בישראל לאורכה ולרוחבה ,תוך מעקב צמוד אחר אורחות חייהן של הציפורים. ניתן לצפות בעבודותיו של יקי בקישורים הבאים :קישור | 1קישור | 2קישור 3
110
111
פורטפוליו | יקי זנדר
112
113
פורטפוליו | יקי זנדר
114
115
פורטפוליו | יקי זנדר
116
117
פורטפוליו | יקי זנדר
118
119
פורטפוליו | יקי זנדר
120
121
אילן שגב גדל בקיבוץ עברון ,הקשר שלו לצילום החל כמדריך צילום לנוער בביה"ס שבקיבוץ .את לימודי הצילום שלו למד אילן בקמרה אובסקורה בשנת .1985בשנת ,2003כעבור שנים רבות של צילום והדרכה קנה אילן מחשב ונפגש לראשונה עם תוכנת העריכה "פוטושופ" והתאהב .את התמונות המוצגות בגליון זה אילן צילם וערך אילן החל משנת 2006
ל די
קש
בנ
122
מויים
123
הרעיונות שלי באים לכאורה כיש מאין .לדוגמה ,צילמתי פינה מוזנחת אי שם בנהריה .התמונה תהיה על המחשב שלי ופתאום אני אתחיל לעבוד עליה בפוטושופ .היא עדיין תהיה תמונה ללא התרחשות או נושא ,אבל לפתע פתאום מגיע לו רעיון .יכולים לעבור חודשים עד שאני אדע מה אני רוצה לעשות עם תמונות הרקע האלו. הפעם הראשונה שהבנתי את הפוטנציאל שיש בעבודה עם פוטושופ הייתה כשראיתי בפעם הראשונה תמונה של מתופף של .Loretta Luxנדהמתי מהיכולות ,אהבתי את העיוותים שהיא יצרה. זה פשוט הקסים אותי ונתן לי השראה ,פשוט רציתי ליצור אומנות כזו.
124
125
כיום אני מנסה לא להשאיר עקבות פוטושופיות בתמונות שלי ,אבל אני עדיין מעוניין ליצור מציאות פנטסטית בתמונה. מצלם עם ,D100אמנם מצלמה מאוד ישנה אבל לעניות דעתי החיישן שלה מצוין במיוחד בכל מה שקשור לצבעים שהוא מפיק. אני בינתיים לא חושב לשדרג אותה ,אני מרוצה ממה שיש לי ולא חושב שמצלמה חדשה תשנה יותר מדי את תהליך העבודה שלי ואת התוצאות הסופיות. כל תהליך היצירה שלי הוא מאוד אישי .לא הראיתי המון זמן
126
127
את העבודות שלי לאף אחד ,זה היה רק אני וקצת איטנטרנט .נקשרתי מאוד לעבודות שלי עד כדי שלא רציתי להראות אותם לאף אחד .עד היום אין הרבה אנשים שראו את העבדות שלי .כיום מעניין אותי מאוד לדעת מה אנשים חושבים וזאת אחת הסיבות שאני מפרסם אותן כאן. אני מאוד אוהב את התחום האמנותי ,והייתי שמח מאוד להציג את התמונות שלי בגלריות ומוזיאונים בחו"ל. אני מוכר את התמונות שלי באופן עצמאי וניתן ליצור איתי קשר במייל: ilan.sgv@gmail.com
האסמים -התחלתי לצלם אסמים כניסוי ,אולי העבודה הראשונה האמיתית שלי .לאט לאט הפרוייקט התפתח עד שזה הפך לסידרה שהוצגה בבית האומנים בתל אביב.
128
129
131
130
אני כבר לא מצלם "סתם" סנפשוטס .כול תהליך הצילום הפך אצלי לעבודה סיזיפית וממכרת מול המחשב. מטאמורפוסיס (בעמוד הבא) -אני בונה לעצמי בנק של דימויים שישמש אותי לעבודות עתידיות .יום אחד מצאתי חיפושית ענקית ליד הבית ,צילמתי אותה בסטודיו שלי בעזרת תאורה מלאכותית ואז נזכרתי פתאום בסיפור של קפקא שנקרא בעברית "הגלגול" .פתאום ראיתי את התמונה בראש שלי והתחלתי לחפש דוגמנית מתאימה. צילמתי חדר במבנה נטוש .את האישה צילמתי בסטודיו שלי ואז שילבתי את כול האלמנטים הללו בפוטושופ .בגלל שהחיפושית צולמה מזוויות רבות יכולתי להתאים אותה בקלות לפינה של הקיר. דרך אגב ,הספר הקטן שמופיע בצילום הוא עותק של הספר המקורי של קפקא. כיום אני מנסה לא להשאיר עקבות פוטושופיות בתמונות שלי ,אבל אני עדיין מעוניין ליצור מציאות פנטסטית בתמונה.
132
133
135
134
NIKON D3000
NIKON D7000
137
NIKON D3100
NIKON P7000
NIKON D5000
136
צילום אבסטרקט
צילמה ופישטה הדס בירמן
ההגדרה לאבסטרקט (בעברית :מופשט) מתוך קליקי ,האנציקלופדיה לצילום :צילום אבסטרקט ( )Abstractהוא צילום בו האובייקט המצולם מאבד את משמעותו המקורית ,על ידי הוצאת הקשרו הויזואלי .סגנון צילום זה מתאפיין בהצגת נושא הצילום בצורה בלתי ניתנת לזיהוי מידי, כמשחקים של צורות ,קוים וצבעים .צילום אבסטרקט צופן בחובו אתגר. לקחת משהו מוכר וליצור ממנו משהו שונה לחלוטין ,להוציא אותו מהקשרו כך שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לזהותו .על מנת להשיג זאת צריך לעתים להסתכל על דברים בצורה שונה ,מזווית אחרת .מעבר למובן מאליו ,להפעיל את הדמיון.
138
139
חפשו זווית שונה מזו שאתם רגילים להסתכל על דברים. נסו לרדת נמוך יותר ,להסתכל דרך או מלמטה למעלה.
התוצאה אמורה לאתגר את הצופה ,כך שגם הוא יצטרך להפעיל מחשבה והרבה דמיון על מנת להבין מה הוא רואה בתמונה. כל אחד יכול לראות בתמונה משהו אחר, להשתעשע בדמיונו. בצילום אבסטרקט חשוב להקפיד על קומפוזיציה (תבניות ,קווים) ,עומק שדה, צבעים ואסתטיקה. ניתן ליצור תמונת אבסטרקט בכול מקום
ומכול דבר כמעט .מן החי (טקסטורת הזברה – כאשר מצלמים רק חלק ממנה) ,צומח (חלק מפרח או עלה) וכמובן דומם .האבסטרקט יכול להיות מינימליסטי או לחלופין עם הרבה פרטים .מאוד צבעוני או אפל ומסתורי. אבסטרקט יכול להיות גם דימויים שונים לגמרי שאנחנו רואים באובייקטים רגילים כמו למשל דמויות בעננים ,השתקפויות שיוצרות דמויות שבעצם לא קיימות שם במציאות וכד'.
מבט דרך ידיות של כסאות 140
141
במבט מלמטה כלפי מעלה על קווים ישרים ,שיורדים במאונך ,מתקבלת פרספקטיבה מעניינת של קווים הפורצים אל הצופה.
142
143
.1חפשו טקסטורות מעניינות ,צורות שחוזרות על עצמן .מכיוון שמדובר באבסטרקט והמשמעות המקורית של האובייקט היא חסרת משמעות ,מותר ולפעמים ואף רצוי לשנות את כיוון הצילום המקורי כך שישרת את המטרה.
קצת יותר מינימליסטי אבל קונטרסטי ומסתורי .פנס ירוק שצולם דרך שמשת הרכב ביום גשום. 144
145
שחקו עם אסוציאציות .סובבו את התמונה שצילמתם ותראו אם זה מזכיר לכם משהו אחר...
סדנת צילום רחוב בקובה בהדרכת פליקס לופה צלם הרחוב הנודע פליקס לופה מדריך את סדנת צילום הרחוב בקובה. קובה שנותרה קפואה בעבר מציעה הזדמנויות צילום נדירות ,ויחד עם הצלם פליקס לופה צפויה חוויה צילומית יוצאת דופן. נותרו עוד 3מקומות במסע הצילום להוואנה הישנה והחדשה ,פינר דל ריו ,עמק ויניאלס, סיאנפואגוס ,טרינידד ,סנטה קלרה ואראדו ועוד. תאריכים 18-27לינואר 2011
לפרטים והרשמה לחצו כאן
146
147
הרצוי ,המצוי ,החצוי כתב וצילם :יגאל גיאת לפני כשלוש שנים התחלתי בתהליך צילום עצמי. לעתים אני מצלם כדי לשדר הלך רוח ומצבים רגשיים שונים ,מעין יומן ויזואלי אישי ,ולעתים אני מצלם כדי לאתגר את עצמי טכנית לצילומים נטולי מניפולציות פוטושופ ,ע"י הכנת הסט במחשבה מוקדמת ,עם אמצעים ביתיים פשוטים העומדים לרשותי באותם רגעים. בשני המקרים אני משתדל לשמור על ממחשב ,עם עכבר בכף ידי. עניין וקונספט ,והשאיפה שלי תמיד היא בחרתי בהקדמה הזאת על מנת להסביר לשלב בין התהליך הטכני לתהליך התוכן מעט מהלך הרוח שסובב את הצילומים ולהפוך אותם לחוויה אחת .יוצא שבחרתי להציג החודש .מאז שהתחלתי מבחינתי שככל שהפריים קשה לי יותר בצילום עצמי ,כשמגיע יום הולדתי ,מדי לביצוע ,כך אני נהנה יותר מהתהליך ,כי שנה ,אני משתדל למצוא את הזמן הרגע שאותו אני רוצה לחוות מתארך לו ,ולהביט בעצמי ,מעין "ספירת מלאי", וככל שהוא יתחיל הרבה לפני הקליק, כשעוד שנה מאחורי ,ועוד שנה לפני. כך הסיפוק יימשך לו אל הרבה מעבר לתת לפריים להתהוות אל מול המצלמה לקליק. בהתאם להרגשתי באותו הזמן ,בניסיון לאורך הזמן אני משתדל להיצמד אל לבטא משהו ,גם לעצמי וגם לצופה ,אם התובנה שהקליק הוא רק חלק מתהליך הוא יהיה מוכן לצלול איתי אל מעבר הצילום .בעידן הדיגיטלי ,רוב הזמן ,מה לתרגיל טכני בצילום ,ולמצוא כיצד שקודם לקליק הוא בגדר "סוף מעשה התהליך ,הסיזיפי לעתים ,מתקשר במחשבה תחילה" ,בעוד מה שבא לאחר ישירות לקונספט הוויזואלי בצילום הקליק הוא רוב הזמן בגדר "סוף מעשה הסופי. במחשב תחילה"... הצילום הראשון בסידרה ,"32" ,לפני תובנה כזאת "מחזיקה אותי קצר", שלוש שנים (ו 23ק"ג ,)...בוצע בהשראת בנוחות הבלתי נתפסת של העריכה הכרזה שקידמה את סרט המתח המצוין הממוחשבת .אני לחלוטין בעד עריכת " "23בכיכובו של ג'ים קארי. פוטושופ שנועדה לשפר מראה של בסרט מוצג אדם שמפתח אובססיה צילום -בעיניי זו אפילו חובתו של צלם מטורפת למספר .23היפוך המספרים לדאוג להגשה הולמת לצילום שלו - ל 32-הסתדר לגיל שלי ,ומצאתי עצמי ומשתמש בעצמי בפוטושופ אם אין מתבוסס בשאלות שנגזרות מיום ביכולתי ליצור את התמונה שלי רק ההולדת ,על לקחים מהשנים שעברו ,על בעזרת המצלמה .אך אני משתדל תקווה ופחד מהשנים שיבואו ,ועל חוסר להימנע מעריכות פוטושופ שמייצרות ודאות כללי כתוצאה מחוסר ידיעה על רגע שלא היה מעולם ,אם הרגע הזה כן המקום שלי במשבצת הנוכחית .32 - ניתן להשגה במציאות בעזרת מחשבה, מבחינה טכנית ,היה הכרחי שהמספרים תכנון ורגישות .התובנה הזו מחייבת יהיו מקושקשים על פניי בזמן אמת ,כדי אותי לשמור על החופש שלי לחשוב להרגיש טוב יותר את האובססיה של ולהרגיש ,ואולי על החובה שלי לחשוב העיסוק במספר .את ההבעה השגתי ע"י ולהרגיש ,בזמן אמת ,כשהמצלמה לצידי ,זה שדמיינתי שבדיוק באותו הרגע ולא לדרוש רגשות רטרואקטיבית מישהו ידפוק בדלת וימצא אותי כך, 148
149
"מקשקש בשכל" במסע חיפוש עצמי... את הצילום השני בסדרה ,"33" ,לא ניתן היה לבצע ללא עזרת פוטושופ ,שכן הוא שילוב 18צילומים רצופים .גם בצילום בפילם ,הפריים הזה הוא בלתי אפשרי לביצוע ללא מעורבות פוטושופ ,כי ריבוי חשיפות על אותו הפריים יגרום לדמויות להופיע "שקופות" אחת על השנייה ,ללא אטימות שמייצרת את העומק הנדרש. אבל ביצעתי אותו בכל זאת ,כי רציתי לחוות כאן משהו שמיד אגיע אליו. מצלמה על חצובה ועל שולחן ,בגובה התקרה ,כדי שלא אסתיר אותי עם עצמי. הפוקוס נעול על מצב ידני בקדמת הפריים ,כדי שתישמר אותה הגדרת עומק השדה לאורך כל הפריימים ,ואני מתחיל מהפינה המרוחקת ביותר בחדר, ובכל פריים זז לעמדה אחרת ,קרובה יותר אל המצלמה ואל מישור הפוקוס. בהיעדר שלט אלחוטי למצלמה אנחנו מדברים על פעילות ספורטיבית אמיתית: טיימר ,ריצה למקום אחד בפריים ,צילום, ריצה למצלמה ,עליה על כיסא (כי המצלמה בתקרה ואני רוצה לראות שיצא טוב ,בלי להזיז אותה ...אז זה הכרחי), לבדוק את הצילום ,להפעיל את הטיימר שוב ,לרוץ למקום אחר בפריים ,להצטלם, לרוץ חזרה למצלמה ,לעלות על כיסא, לבדוק את הצילום ,להפעיל את הטיימר, וחוזר חלילה .כך 18פעמים ,עד ששרירי התאומים צועקים "הצילו" מעליות חוזרות ונשנות על הכיסא ,והקרחת נדפקת בתקרה בכל אחד ואחד מהצילומים. כשניצבתי בחדר גדול וריק אל מול המצלמה ,דמיינתי את זה שצילמתי מאחוריי ואת זה שיגיע לפניי ,השנים שהלכו ,השנים שיבואו .מתקרב מהעבר אל ההווה ,וכשאני משנה בכל רגע את העמדה ,חשבתי על מה שאני רוצה להשאיר השנה מאחוריי ,ועל מה שאני רוצה לקחת איתי הלאה. לפני שנה חשבתי על כך שעיקר הפעילות שבה אני משתף את הצילומים ואת המחשבות שלי ,באה לידי ביטוי וירטואלי ,דרך רשתות חברתיות ופורומים של צילום .חשבתי על כך 150
שלעתים קרובות אנחנו נחשפים ברמה הרגשית והפרטית בפני אנשים אמתיים שאותם אנחנו לא באמת מכירים ,והם לא באמת מכירים אותנו .המחסומים הוירטואליים האלו לעיתים יכולים לגרום לכך שהצופה מהמסך בקצה השני של התקשורת האינטרנטית לא תמיד יודע לחבר את כל "חלקי התמונה" למה שקורה באמת ,מעצם זה שהוא נאלץ להשלים בדמיונו את החסר ,עקב כך שהוא אינו מכיר אותך באמת. המחשבה הזו ,ביחד עם התבוננות העצמית ביום ההולדת ,הביאו אותי לתכנון הפריים הבא בסדרה."34" : זהו פריים שבו אני מנסה לחבר את שני החלקים ,הווירטואלי והאמיתי ,לאדם אחד שלם .אולי מתוך רצון לעקוף את המחסום ולהצהיר משהו לעצמי ולצופים כאחד ,משהו על שקיפותWhat you see: .is what you getהגישה התאימה לי גם כ"פריים יום הולדת" על שלמות עצמית, על מי שאני ,על מה ששלי ,על מי שאתי, במקום בו אני נמצא. כדי ליצור בזמן אמת את המאמץ מצדי לשבור את המחסום "ולהשלים את התמונה" ,היה עלי לבחור בדרך הארוכה, כמובן .צילום עצמי של חצי הפנים ,מיקום התמונה כטפט בשולחן העבודה ,ואז התמקמות מאחורי הצג ,שוב צילום עצמי, כשהחצי של פניי שכבר מופיע בצג, מסתתר לו בעצם ,מאחוריו .לאחר כ34- ניסיונות הצלחתי להגיע אל התוצאה שחיפשתי ,וכשהראיתי את הפריים לסיון, האישה שאתי ,היא הפילה לי אסימון חשוב .מצד אחד לא הפסקתי לנזוף בעצמי על כך שלא חשבתי להשתמש במראה גדולה מאחורי המצלמה ,שלבטח הייתה עוזרת לי להגיע אל התוצאה המדויקת מהר יותר .מצד שני ,ללא מראה השלמתי את הפריים בדמיוני ,כמו הצופה שמעבר לקו ,אותו ציינתי קודם ,כך שאולי בכל זאת זה רק לטובה מבחינת עוצמת החוויה .למרות זאת הבטחתי לעצמי שאם אצטרך בעתיד לבצע פריים נוסף בטכניקה זו ,לבטח אזכור את הטיפ החשוב הזה ,ואשתמש במראה שתעזור לי להגיע אל הדיוק במהירות יחסית. 151
השנה ,אני מודה "35" ,הביא אותי ליצירת אחד הפריימים המסובכים ביותר שצילמתי בחיי מבחינה טכנית .הרעיון התבסס על הפריים הקודם בסדרה ,רק שהחלטתי לסבך קצת את העניין ,ולערב בפריים עוד אלמנטים של תקשורת .לצורך העניין השתמשתי בכל הצגים שברשותי :צג המחשב השולחני, המחשב הנייד ושני הטלפונים הסלולאריים. בתחילה חשבתי ליצור פריים שרק ישקף את כול הצגים ויקרין אותי דרכם ,כמו ב" ."34משהו על דרך החיים הוירטואלית שלנו בתקשורת עם העולם ,ע"י צילום אמיתי נטול מניפולציה פוטושופית ,שיבטא את הרצון להמשיך ולהרגיש "על אמת", למרות כול המחסומים הדיגיטליים שלעתים מרחיקים אותנו מתקשורת מוחשית וחוויה רגשית. אבל לאחר מספר ניסיונות צילום ,כשהתקשיתי בביצוע ,חשבתי שאולי לקחתי על עצמי פריים מורכב מדי ,וחיפשתי איך להקל על עצמי את הביצוע .האבסורד הוא ,שבמקום למצוא דרך להקל על הביצוע ,מצאתי את עצמי מסבך את הפריים למשהו אפילו הרבה יותר מורכב מהתכנית המקורית .קיבלתי החלטה שהשנה אני לא רק "אהיה שקוף" דרך הצגים ,אלא אנסה ממש לצאת מהם החוצה ,לשבור את המחסום הוירטואלי הזה לא רק רעיונית ,אלא גם בתוצאה הויזואלית הסופית. הקושי בביצוע פריים שכזה הוא שחובה לחשוב מהסוף להתחלה ,ולא ההפך .כלומר ,אני חייב לראות בדמיוני את הצילום הסופי עד הפרטים הקטנים ,ולבנות את השכבות באופן כזה שלבסוף יתחבר הפסיפס הזה בהתאמה .כדי ליישם את המחשבה הזאת היה עלי לחשוב קודם כל על הקימפוז הסופי המדויק ,תנוחת הידיים ,גובה הראש ,המיקום הספציפי של כול אחד מארבעת הצגים בפריים ,איזה חלק מסתיר ,איזה חלק משקף -זה היה החלק הקשה. לאחר שהבנתי בדמיוני את הפריים הסופי ,החלה העבודה, הסיזיפית משהו ,של מילוי ארבעת הצגים בתוכן שיוסתר בפריים הסופי .התחלתי מכף יד ימין ,שם חיפשתי כיצד שתי האצבעות שאוחזות מאחור ישתקפו דרך הצג .כדי להיות מדויק עד כמה שניתן החזקתי את הטלפון ,בהתאם לתנוחה הסופית, ואז ,בלי להזיז את האצבעות ,שלפתי בזהירות את המכשיר עם ידי השנייה .נסו להחזיק משהו דמיוני ביד -ההרגשה מגוחכת להפליא .צילמתי עם השלט ואת התמונה של האצבעות שלחתי
152
153
אל המכשיר. התחנה הבאה – המחשב הנייד .סימנתי על השולחן את מיקומו, ולאחר מכן הוצאתי אותו משם ,כדי לצלם את מה שמאחור, זרוע ימין שנשענת על השולחן ועולה מאחוריו .את התמונה הזו שלחתי אל המחשב הנייד ,טענתי את הצילום כטפט והעלמתי את כל האייקונים משולחן העבודה. לאחר מכן ניגשתי לצלם את החלק המרכזי של הפריים -הצג הגדול של המחשב השולחני .בשביל לדייק סימנתי את מיקומו על השולחן ,הזזתי אותו משטח הצילום ,ואז צילמתי את עצמי בתנוחה הרצויה (למעט יד שמאל שמושטת קדימה ,כי התוכנית היא "לקפל" אותה לכיוון פניי רק בצילום הסופי) .שוב ,טעינת התמונה כטפט על שולחן עבודה נקי ,וטעינת החלק של העין אל הטלפון הסלולארי השני. וזהו ,הכול היה מוכן לצילום הסופי שאמור לחבר הכול בזמן אמת למעין תלת-מימד שיחבר את כל החלקים הוירטואליים שבי ,ע"י החלקים האמתיים שבי. נדרשו הרבה צילומים כדי להגיע אל רמת הדיוק שביקשתי. למעשה ,בזמן הצילום הסופי הזה ,כשאני כביכול מחייך בשלווה אל המצלמה ,פרצופי האמיתי מתחבא לו מאחורי הצג הגדול, בהבעה מאומצת שכול קשר בינה לבין החיוך על הצג הוא מקרי בהחלט. לאחר שפרסמתי את הצילום ,ומישהו שיתף אותו אצלו ,הייתה שם תגובה בסגנון של "היי ,מה הבעיה ,מצלמים את החלקים של הצגים ,ואז בצילום הסופי מתאימים את כל החלקים אל מול מראה גדולה ,קלי קלות". קריאת התסכול שלי הגיעה עד השכנים .כי בחיי ,לא למדתי כלום .מראה גדולה .דז'ה-וו .איך פספסתי אותה גם השנה... אל ההבעה המסתתרת שם התגנבה גם הבעה של חשש מתובנה אחת קטנה נוספת ,תובנה שהכתה בי בשקט ,על כך שמה שדחף אותי ליצור את הצילום הזה ביום ההולדת ,היה הדחף לחבר אותי אל המציאות מתוך עומס של מציאות וירטואלית בחיי .והנה ,למרות זאת ,את הצילום האנטי וירטואלי הזה אני הולך לשתף עם העולם באמצעים מאוד ,הממ... וירטואליים.
154
155
18
9
8
שיעורים שיעורי שטח צלמים מרצים הטובים בארץ מעשיים מרתקים
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18
2,980 LCD
18:30-21:30
info@galitz.co.il | www.galitz.co.il | 077-4090280 צילום :איציק חצק ,דוגמן יעקב גורדין ,תלמידים בקורס מתקדם
כתב וצילם – אורי שדה
“בינגו חשיפות”
התמונות בכתבה הזו צולמו בגאנה ובמאלי שבמערב אפריקה בזמן שטיילתי באזור. הכול מצולם בפילם ,שחור-לבן של קודאק ושקופיות של פוג’י .התחלתי לצלם בגיל ,22בחשבון פשוט אני מצלם כבר 12שנים .ההשראה שלי נובעת מהעבודות של הצלמים מסוכנות מאגנום ,כדוגמת אלכס ווב. אני כמעט תמיד עם מצלמה עליי מהסיבה הפשוטה שאני פשוט מפחד לראות משהו מעניין ולא להיות מסוגל לצלם אותו .דווקא מהמקומות השקטים והבנאליים לכאורה ,שנדמה שלא קורה בהם כלום ,בדרך כלל מגיעים הפריימים המוצלחים ביותר יותר שלי .אחד הדברים שקוסמים לי בכול הסיפור זו האקראיות של הסיטואציות שאני מצלם; פנית שמאלה בסמטה ויש לך את הפריים של החיים .פנית ימינה ולעולם לא תדע מה החמצת .אפשר להגיד שצילום הוא סוג של אובססיה עבורי ,כמו מהמר כבד המכור לריגוש הרגעי. אני לא אגנוב פריים וגם לא אצלם מהמותן; נכון, הסיטואציה לרוב משתנה כשיש מודעות למצלמה מהצד המצולם ,אבל אפשר להגיד מנגד שבעצם בכך סיטואציה חדשה נוצרה בזמן הצילום .וזוהי האמת של הרגע. לחלופין ,כשלא מרגישים בך ,שאתה מצלם בהיחבא, נדמה שמדובר במציאות ללא הפרעה אבל ייתכן שמדובר בשקר המושלם .ובקשר לאפריקה? אני חוזר לשם בקרוב .זה אומר הכול.
158
159
161
160
163
162
165
164
חדש!!! D-Lite-it הפלאש שכבש את ישראל
מראה חדש וחזק יותר מקלטים פנימיים בפנסים משדר EL-SKYPORTמצורף מערכת אוורור אוטומטית שליטה על הModeling Lamp- הסט כולל: 2פנסי 400W D-LITE-IT משדר EL-SKYPORT ECO רפלקטור 16ס"מ 90מעלות 2סטנדים 235ס"מ 88 -ס"מ כבל סינק מכסה מגן 2אוהלי ריכוך 66ס"מ 66 xס"מ תיק עבור הפנסים תיק לשני סטנדים מדריך DVD
ובנוסף מתנה! מטרייה כסופה 83ס"מ
166
היבואן איי.בי.אס אלטמן שירותי ברודקאסט בע"מ .לעידכונים ומבצעים היכנסו לאתר החדש
הברזל 24א .רמת החייל תל אביב 69710טל 03-7682000 .פקסwww.absphoto.co.il 03-6486236 .
167
Samyang 8mm F/3.5
סקר וצילם – רועי גליץ בגיליון 013סקרנו את העדשה של סמיאנג 85מ"מ F/1.4על יתרונותיה (בעיקר המחיר) וחסרונותיה (בעיקר העובדה שהיא ידנית לחלוטין) .לאחר שניסינו להתרגל לפוקוס הידני שלה והבנו שהמשימה אינה כה פשוטה ,החלטנו ללכת על עדשה עם אורך מוקד יותר קטן ,אשר תאפשר, בזכות עומק שדה עצום ,מיקוד הרבה יותר קל וידידותי למשתמש במחיר ללא תחרות. אז בואו להכיר את הסמיאנג 8מ"מ עין הדג.
168
169
מבנה גם כאן העדשה מרגישה מאוד "פלסטיקית" ,על גבול הצעצוע .מכיוון שהיא עדשת עין הדג עם אורך מוקד של 8מ"מ ,כל החלק הקדמי שלה בולט החוצה עם כיפה מרשימה .הכיפה הזו היא חסרון גדול מכיוון שהיא פגיעה למדי למגוון צרות :שריטות ,מכות ושאר מרעין חולין אשר קורים כשאין פילטר להגנה .הטבעת של הפוקוס קטנה וקצרה ,הטבעת של הצמצם נמצאת בחלק האחורי ומעט קשה לתפעול .כאמור ,אין הברגה לפילטר קדמי, סוכך השמש הקטנצ'יק מקובע ואינו תורם יותר מדי להצללה .משקל העדשה הוא 391גרם ואורכה 75מ"מ. ציון מבנה – " – 6/10פלסטיקי" ומצועצע עם סכנות אמיתיות לשלומו של האלמנט הקדמי. אופטיקה אורך מוקד של 8מ"מ עם זווית של 180מעלות -זה משהו שלא רואים בכל יום .הפרספקטיבה שהעדשה הזו מוציאה פשוט גורם לך לרצות לצלם עוד ועוד כדי ליהנות מהזווית הבלתי שגרתית .אבל האם ,מעבר למשחק ,יש כאן גם איכות ראויה לציון? התשובה היא חד משמעית לא .הקונטרסט של התמונות שהיא מפיקה הנו טוב מינוס ודורש מעט הוספת ניגודיות בעריכה לאחר מכן ,והחדות שלה בצמצמים פתוחים שנויה במחלוקת. כאשר תרצו להפיק יותר חדות – מומלץ מאוד לסגור צמצם בשני סטופים .כמובן שבפינות שלה ,העדשה הזו מציגה כל עיוות אפשרי שקיים בספר האופטיקה, אז מומלץ לקחת את זה בחשבון כשמצלמים ולהימנע מבעיות באזורים אלו .העדשה מורכבת מ 10 -אלמנטים ב 7-קבוצות. ציון אופטיקה – – 8.5/10איכות סבירה בהחלט. צמצם ובוקה העדשה כוללת צמצמים בטווח של . 22 - 3.5הצמצם עשוי מ 6-עלעלים. בוקה לא ממש רלוונטי כאן ,מאחר שעדשות מסוג זה לא ממש מציגות ולא ממש נועדו להציג בוקה איכותי. יחד עם זאת ,קחו בחשבון שהבוקה שלה הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה. ציון צמצם ובוקה – – 8/10צמצם סטנדרטי לחלוטין, בוקה זוועתי (אם היה קיים). החשכת פינות ועיוותים
170
אי אפשר לדבר על עדשות עין-הדג מבלי לדבר על עיוותים – כל העדשה הזו היא עיוות אחד גדול .העדשה מציגה עיוות חביתי חזק במיוחד .כצפוי וכראוי לעדשת עין הדג ,אין כאן הפתעות .החשכת פינות בצמצמים פתוחים בלבד ,אשר סגירה קלה מעלימה בקלות. ציון החשכת פינות ועיוותים – – X/10כמובן שיש עיוותים ,כמו שצריך להיות ,לכן ציון אינו רלוונטי. פוקוס גם העדשה הזו מציגה פוקוס ידני ,אך מכיוון שאורך המוקד גורם לעומק שדה מאוד עמוק ,המיקוד הידני הוא קליל ביותר -כמעט הכול בפוקוס תמיד .דווקא בהיבט הזה ,בעדשה הזו ,הפוקוס הידני אינו מהווה חסרון מורגש. ציון פוקוס – – 8/10פוקוס ידני ,אבל קליל ופשוט מחיר עם מחיר של 1,300ש"ח לעדשה הזו ,אני חושב שניתן בהחלט להכתיר אותה בתור עדשה מאוד זולה ובהחלט שווה את הכסף. ציון מחיר – – 10/10זולה מאוד סיכום זו עדשה מאוד מיוחדת .מדהימה לצילומי נוף ומצוינת לצילומי פנים ,קונספטואל וקריאייטיב ,ובמחיר של 1300 ש"ח היא זמינה לכל כיס .היא לא באמת שימושית לחיי היומיום ,אבל כעדשת "גימיק" ועדשה ליצירת פריימים מיוחדים וייחודים ,היא פשוט מקסימה .היצירתיות והמשחקים שניתן להגיע אליהם בעזרתה בשטח הם נהדרים ,ואני חושב שזו עדשה שהייתי שמח להמליץ עליה ,כל עוד המחיר יישאר נמוך כל כך. ציון כללי – 9/10
תודה ל"אגם" וגיל גלזר על השאלת העדשה.
171