ימים בשמש

‫מדריך דרום שפלת יהודה‬

‫נפטרת מהמתווכים שגוזרים קופון‪ .‬רוני‬ ‫טופולנסקי‪ .‬צילום‪ :‬דניאל לילה‬ ‫‪ | 70‬על השולחן‬

‫שדות הארטישוקים‬ ‫בניר בנים‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬איתיאל ציון‬

‫ירושת האננס‬

‫ימים בשמש‬ ‫עוברים את צומת אשדוד ומותירים את ההמולה של גוש‬ ‫דן הרחק מאחור‪ .‬עכשיו הכל רגוע יותר‪ ,‬פחות מכוניות‬ ‫בכביש‪ ,‬יותר מרחבים‪ 15 .‬תחנות קולינריות בין צומת‬ ‫מסמיה לקריית גת‬ ‫מיכל סופר זמרני‪ ,‬יונית נפתלי קו‪-‬אל | צילום‪ :‬דניאל לילה‪ ,‬איתיאל ציון‬ ‫ככל שמדרימים מאשדוד מתחילים להרגיש את קרבתו של המדבר‪ .‬מרבדים‬ ‫ירוקים נפרשים באביב‪ ,‬ובשאר ימות השנה צבעם הופך לחום‪-‬צהוב‪ .‬בנוף הצנוע‬ ‫ורך הגבעות מתחבאים פיתויים קולינריים‪ :‬יקבים‪ ,‬בתי בד‪ ,‬קונדיטוריות‪ ,‬מחמצת בת‬ ‫תשע שמולידה לחמים נפלאים‪ ,‬פונדק דרכים בן ‪ 44‬שהאכיל את כל צה“ל‪ ,‬תיבת‬ ‫אוצרות הודית מלאה בתבלינים וירקות טריים ישר מהמגדלים‪ .‬את כל המרחב אפשר‬ ‫להקיף ביום טיול רגוע‪ ,‬ואת התחנות — לבחור לפי העדפה אישית‪ .‬נתחיל בצומת‬ ‫מסמיה ונסיים בקרית גת‪.‬‬

‫נעמי לוי היתה בכלל פיזיקאית ועבדה בפרוייקט‬ ‫הלביא‪ ,‬כשהמשפחה קנתה את המשק בתלמי יחיאל‬ ‫ועקרה לשם מחיפה‪ .‬כשהפרוייקט הופסק‪ ,‬נעמי עברה‬ ‫לחקלאות‪ .‬בשיתוף עם הפקולטה לחקלאות היא‬ ‫גידלה פלפלים חריפים‪ ,‬עגבניות שרי‪ ,‬אפונת שלג‪,‬‬ ‫אספרגוס‪ ,‬פפינו )פרי אקזוטי מהרי האנדים( ואננס‪ ,‬ואף‬ ‫ניסתה להרכיב פירות שרמת הסוכר שבהם תתאים‬ ‫לסוכרתיים‪ .‬ב‪ 2005-‬רוני טופולנסקי בתה הצטרפה‬ ‫למשק‪ ,‬ונוספה חנות לממכר התוצרת‪ .‬כשנעמי נפטרה‬ ‫שנה מאוחר יותר‪ ,‬רוני המשיכה לבדה בניהול המשק‬ ‫והחנות‪ .‬היום היא מגדלת ומוכרת בירקנייה עגבניות‬ ‫שרי מנומרות‪ ,‬פלפלי פורטובלו )מוארכים ומתוקים(‪,‬‬ ‫אפונת שלג וגולת הכותרת‪ :‬אננסים הגדלים מליבם‬ ‫של קקטוסים ומפיקים פרי בודד פעם בשלוש שנים‪,‬‬ ‫לצד ירקות של חקלאים מהסביבה כמו מנגולד‪ ,‬עלי‬ ‫חסה ובייבי‪ ,‬דלעת‪ ,‬דלורית‪ ,‬מלפפונים הולנדיים‪,‬‬ ‫פלפלים מתוקים וחריפים )חלפניו‪ ,‬צ‘ילי והבנרו( ועוד‪:‬‬ ‫”הלקוחות מקבלים תוצרת טרייה ואיכותית‪ ,‬ואנחנו‬ ‫החקלאים נפטרים מהמתווכים שגוזרים קופון‪“.‬‬ ‫הירקנייה של רוני ]משק ‪ ,34‬תלמי יחיאל‪ ,‬טל‘‬ ‫‪ ,050-7815872‬ב‘‪-‬ה‘ ‪ ,16:00-10:00‬שישי ‪,14:00-10:00‬‬ ‫אפשר להגיע גם מחוץ לשעות הפעילות בתיאום מראש[‹‬

‫על השולחן | ‪71‬‬

‫פשטות מופלאה‬ ‫כבר ‪ 12‬שנה ירון חיון‪ ,‬השף והבעלים של‬ ‫מסעדת ”לוצ‘נה“‪ ,‬מתחיל את הבוקר במשק‬ ‫של אביו שבמושב אמונים באיסוף ירקות‬ ‫עונתיים טריים מהשדות‪ .‬משם הוא ממשיך‬ ‫לשוק אשדוד להשלמות ולאיתור הדגים הכי‬ ‫יפים‪ .‬הכבודה נוחתת במטבח המסעדה‬ ‫ומיתרגמת לאט‪-‬לאט למאכלים איטלקיים של‬ ‫פשטות מופלאה‪ :‬פסטות טריות ברוטב מנגולד‬ ‫וקישואים או ביצי דגים ופרמזן‪ ,‬פיצות דקיקות‬ ‫ופריכות עם מוצרלה מביצרון ודגים צלויים‬ ‫במרווה או בשמן זית וזעתר טרי — תענוגות‬ ‫קטנים שהוא מייצר מכל האוצרות האזוריים‪.‬‬ ‫לוצ‘נה ]‪ 2‬ק"מ מצומת אמונים בתחנת הדלק ‪,Seven‬‬ ‫טל‘ ‪ ,08-8661396‬ב‘‪-‬ה‘ מ‪ 17:30-‬עד לקוח אחרון[‬

‫ערוגות של מקרונים‬

‫קציצות בקר ורוחב לב בפונדק ורדה‪ .‬צילום‪ :‬דניאל לילה‬

‫› הנדסה כרובית ראשונים תמיד‬ ‫ורדה בצלאל מאכילה את לובשי המדים עוד מהתקופה שצומת מסמיה היתה הנקודה‬ ‫הדרומית ביותר אליה אפשר היה להגיע ללא ליווי צבאי‪ .‬ב‪ 44-‬השנה האחרונות היא מגישה‬ ‫קציצות בקר ברוטב עגבניות סמיך‪ ,‬מרק תימני מתובל בחוויאג‘ וחביתת ירק המכונה "פופאי"‪.‬‬ ‫מי לא אכל אצלה? גנדי ושרון‪ ,‬יא‪-‬יא ורבין‪ ,‬משה וחצי ודן שומרון‪” .‬אבל אמא תמיד ידעה‬ ‫לזהות את החייל שאין עליו שקל ולדחוף לו ליד פיתה בלי לדבר הרבה‪ “,‬מספרת שולי בתה‪.‬‬ ‫החיילים מחזירים תודה‪ :‬על הקירות של "פונדק ורדה" תלויות תמונות של מטוסים‪ ,‬תותחים‪,‬‬ ‫וטנקים — מתנת היחידות שלהן תרמה — וקיר שלם מוקדש לתגי היחידות‪ .‬הנין בן השנתיים‬ ‫וחצי כבר יודע לזהות אותם‪ :‬זה צנחנים‪ ,‬זה גולני‪ ,‬זה ”הנדסה כרובית“‪ .‬לשולי אין בעיה לחלק‬ ‫מתכונים למי שמבקש‪” .‬אבל מה‪ ,‬מי יעמיד סיר שבע שעות על הגז? זה רוחב לב‪ ,‬את זה אי‬ ‫אפשר לחקות‪“.‬‬ ‫פונדק ורדה ]צומת מסמיה )ראם(‪ ,‬טל‘ ‪ ,08-8502653‬א‘‪-‬ה‘ ‪ ,19:00-7:00‬שישי ‪[14:00-7:00‬‬

‫אחת האיטלקיות‬ ‫השוות בדרום‪.‬‬ ‫"לוצ'נה"‬

‫קונדיטוריה בלב שדות חיטה‪" .‬קרמל"‪ .‬צילום‪ :‬דניאל לילה‬

‫צפי לוי עזב את מושב ערוגות לטובת לימודים‬ ‫ב“קורדון בלו“‪ .‬אחרי שהשתלם בפריז‬ ‫ובלונדון חזר הביתה ונטע בלב שדות החיטה‬ ‫המשפחתיים קונדיטוריה בשם ”קרמל“‪ .‬תחילה‬ ‫הוא מכר לחנויות באזור‪ ,‬אחר כך פתח חנות‬ ‫בצמוד לקונדיטוריה ובשלב הבא הביא טבח‬ ‫וייסד את בית הקפה‪ .‬באמצע השבוע יש בעיקר‬ ‫עוגות קרות‪ ,‬אבל בחמישי‪-‬שישי אפשר למצוא‬ ‫פה קראנץ שוקולד לבן מנוקד אוכמניות‪ ,‬עוגה‬ ‫בחושה בטעם יוגורט פטל‪ ,‬קרמשניט‪ ,‬עוגת‬ ‫גבינה קרמלית ועוד‪ .‬מומלץ במיוחד מקרון‬ ‫פסיפלורה חמצמץ ועדין‪ ,‬שממש נמס על הלשון‪.‬‬ ‫מומלץ עוד יותר לשבת על כוס קפה ומשהו‬ ‫מתוק ולבהות בשדות הזהובים שמסביב‪.‬‬ ‫קרמל ]השדות ‪ 52‬מושב ערוגות‪ ,‬טל‘ ‪,08-8600368‬‬ ‫ב‘‪-‬ה‘ ‪ ,17:00-8:00‬שישי ‪ ,16:00-8:00‬בשישי יש גם‬ ‫בית קפה וחנות[‬

‫מדריך דרום שפלת יהודה‬

‫טיפול עשרת אלפים‬ ‫ומחמצת בת תשע‬ ‫בכל פעם שלקוח מגיע ומתאר לאביב קשלס‬ ‫לחם שאכל ברחבי העולם — נולד בחדר‬ ‫האחורי של המאפייה לחם חדש‪” ,‬ואם זה‬ ‫יוצא טוב‪ ,‬שני הצדדים מבסוטים‪ “.‬אביב‬ ‫למד קונדיטוריה בבית ספר "עושים בישול"‬ ‫בהרצליה ופתח מאפייה קטנטנה בבית‬ ‫של ההורים בתלמי יחיאל‪ .‬בהתחלה מכר‬ ‫למסעדות אזוריות ארבעה סוגי לחם מחמצת‬ ‫)שנכנסת לשנתה התשיעית ומעשירה את‬ ‫הלחמים בטעמים עמוקים ונהדרים(‪” .‬אחרי‬ ‫כשנה אשתי הציעה שאעשה מכירה לשבועות‪.‬‬ ‫הלחם נגמר תוך שלוש שעות‪ ,‬ומשם הכל‬ ‫התחיל להתגלגל‪ “,‬הוא מספר‪ .‬היקף המכירות‬ ‫גדל‪ ,‬וכשהבית של ההורים כבר לא עמד בנטל‬ ‫האפייה‪ ,‬אביב עבר לאזור התעשייה של קריית‬ ‫מלאכי‪ .‬שם‪ ,‬בין המוסכים‪ ,‬הוא אופה לחמי‬ ‫מחמצת ממגוון קמחים ומשבץ בהם עגבניות‪,‬‬ ‫זיתים‪ ,‬שום‪ ,‬חצילים‪ ,‬בצל ופרג‪ ,‬פסטו וצנוברים‬ ‫ומכין גם מאפי בוקר‪ ,‬בייגלים וחלות‪.‬‬ ‫קישי לחמים ]חלוצי התעשייה ‪ 6‬קריית מלאכי‪ ,‬טל‘‬ ‫‪ ,08-8505500‬א‘‪ ,‬ב‘‪ ,‬ד‘‪ ,‬ה‘ ‪ ,16:00-6:30‬ג‘‬ ‫‪ ,13:30-6:30‬שישי ‪[14:00-6:30‬‬

‫גאולה אורגנית‬

‫למעלה‪ :‬המאפייה בין‬ ‫המוסכים של אביב קשלס‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬למדה לספור דרך‬ ‫קטיף העגבניות‪ .‬אורית‬ ‫חביביאן‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬דניאל לילה‬

‫במשך ‪ 15‬שנה עמד המשק של משפחת‬ ‫חביביאן בשממונו‪ .‬שיחי הקוצים השתלטו‬ ‫עליו והגיעו לגובה של כמה מטרים‪ .‬אליהו‪,‬‬ ‫שעלה מחומסה שבפרס‪ ,‬עיבד את האדמה‬ ‫בשיטות נושנות במשך שנים ארוכות‪ ,‬וכל‬ ‫בוקר היה קוטף את התנובה היומית ומוכר‬ ‫אותה בדוכן קטן בשוק של אשקלון‪” .‬למעשה‬ ‫אבא היה חקלאי אורגני בלי לדעת שהוא כזה‪“,‬‬ ‫מספרת בתו אורית חביביאן‪” .‬המשק היה מרכז‬ ‫חיינו‪ .‬אני וששת אחי ואחיותי היינו חוזרים‬ ‫מבית הספר וישר הולכים לעבוד בשדות‪.‬‬ ‫אפילו לספור למדנו דרך קטיף העגבניות‪“.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ ‘90-‬נקלע המשק לקשיים‪,‬‬ ‫ואליהו חביביאן נאלץ לסגור את מפעל חייו‪.‬‬ ‫בועז‪ ,‬הבן השלישי במספר‪ ,‬היה זה שחידש‬ ‫ב‪ 2008-‬את פעילות המשק אחרי שלמד‬ ‫חקלאות ברחובות‪ ,‬עבד במשקים חקלאיים‬ ‫ואפילו ערך מסע בעקבות חוות מסורתיות‬ ‫בהודו‪ .‬אורית הצטרפה אליו‪ ,‬וכיום הם מקיימים‬ ‫משק אורגני לתפארת בשיתוף הקהילה‪ .‬כל‬ ‫התוצרת נמכרת ישירות לצרכנים המזמינים‬ ‫ארגז שבועי או באים לקנות )ולפעמים אפילו‬ ‫לקטוף ירקות ישר מהשדות( בשוק הפתוח‬ ‫שמקיימים כאן בימי חמישי‪.‬‬ ‫משק חביביאן ]משק ‪ 77‬מושב הודיה‪ ,‬טל‘‬ ‫‪ ,050-3412360‬השוק של ימי חמישי ‪[18:00-11:00‬‬ ‫‹‬

‫על השולחן | ‪73‬‬

‫צילום‪ :‬איתיאל ציון‬ ‫הקלצונה של הסאונדמן‪ .‬אייל מיכאלי ממושב ניר בנים‬ ‫צילום‪ :‬איתיאל ציון‬

‫› אזור יין חדש?‬ ‫האדמה עליה גדלים הכרמים של יקב ”מרשה“ כבר ראתה הכל‪ .‬בני משפחת חביביאן )אין‬ ‫קשר לחביביאן מהירקות(‪ ,‬שקיבלו את החלקה הקטנה במושב זרחיה ב‪ 1955-‬אחרי שעלו‬ ‫מפרס‪ ,‬עמלו להוציא ממנה את פרנסתם בדרכים מגוונות‪ .‬בשנים הראשונות הסוכנות‪ ,‬שהיתה‬ ‫אחראית על הקצאת האדמות במושב‪ ,‬היתה גם מעין מעסיק‪ ,‬וכל אימת שרצו לנסות ענף‬ ‫חקלאי חדש בארץ החקלאים בזרחיה עברו הסבה‪ :‬פעם גידלו עופות‪ ,‬אחר כך הקימו רפתות‬ ‫והתנסו במגוון גידולי שדה ומטעים‪ .‬ב‪ 1983-‬החקלאים הפכו לעצמאים‪ ,‬ושאול חביביאן‬ ‫המשיך לעבד את האדמה אבל במקביל בנה גם קריירה כאיש חינוך והחקלאות הפכה‬ ‫למשנית‪ ,‬עד שבנו אורן חביביאן מצא לקרקע ייעוד חדש ומאתגר‪ :‬כרמים ליין באזור שתמיד‬ ‫נחשב כנמוך מכדי לעמוד במשימה‪ .‬חביביאן האב והבן יצאו ללימודי ייננות וטיפול בכרם וב‪-‬‬ ‫‪ 2009‬השיקו את היינות הכשרים של ”יקב מרשה“ )שקיבל את שמו מיישוב קדום בסביבה(‪.‬‬ ‫הם מייצרים שני בלנדים‪" :‬תל מרשה" מענבי מרלו‪ ,‬קברנה וסירה ו"נחל גוברין" מענבי‬ ‫פינוטאז‘ וסירה — שניהם על טהרת הענבים הגדלים בחלקה המשפחתית ועוברים דילול‬ ‫מסיבי‪ ,‬כדי שהאשכולות הנותרים על הגפן יקבלו את המרב‪ .‬את היינות הטעימים ומלאי האופי‬ ‫אפשר לרכוש במרכז המבקרים הקטן שצמוד ליקב‪.‬‬ ‫יקב מרשה ]משק ‪ 36‬מושב זרחיה‪ ,‬טל‘ ‪ ,08-8584494‬ביקור וסיור בכרמים — בתיאום מראש[‬

‫אלפחורס אזוריים‬ ‫ב‪ 1950-‬הקימו עולים מעיראק את מושב כוכב מיכאל באזור‪ ,‬שהיה אז מבודד וצחיח‪ .‬כמה‬ ‫שנים של מאבקים ומרדף אחרי פרנסה‪ ,‬והמושב ננטש‪ .‬הוא עמד בשממונו עד שב‪ 1962-‬גרעין‬ ‫של עולים צעירים ואידיאליסטים מארגנטינה הפכו אותו לביתם‪ ,‬והישוב היה למובלעת לטינו‪-‬‬ ‫אמריקאית בדרום הארץ‪” .‬כולם דיברו ספרדית והקימו בחצר מתקן אסאדו‪ ,‬ובצרכנייה מכרו תה‬ ‫מאטה‪ ,‬אמפנדס ואלפחורס שאמא שלי היתה עושה‪ “,‬מספרת יהודית ורביצקי‪ ,‬שממשיכה את‬ ‫המסורת המשפחתית ומכינה מיני אלפחורס מרחבי ארגנטינה‪” :‬בטיול שאחרי הצבא לארגנטינה‬ ‫גיליתי מיליון סוגי אלפחורס — לכל אזור גרסה משלו‪ .‬החלטתי שיום אחד אלמד להכין את‬ ‫כולם‪ “.‬החלום חיכה עשור ורק בשנת ‪ ,2000‬אחרי לימודי קונדיטוריה בבי“ס ”בישולים“‪,‬‬ ‫יהודית פתחה בחצר מאפייה קטנה‪ ,‬המנפיקה אלפחורס עדינים לפי המתכון המשפחתי הישן‬ ‫וגם אלפחורס מבצק שוקולד ממולאים בריבת פירות יער )שמקורם בהוואנה(‪ ,‬אלפחורס תלת‬ ‫שכבתיים )מסנטה פה( ומגוון של עוגיות לא ארגנטיניות אבל טעימות להפליא‪ .‬המאפייה תעבור‬ ‫בקרוב למיקום חדש — טחנת קמח המוקמת בימים אלה בישוב ותאגד גם אופים מוכשרים‬ ‫מהסביבה שיכינו לחם ומאפים מתוקים‪ .‬בינתיים אפשר לעצור ולהצטייד בעוגיות בתיאום מראש‪.‬‬ ‫האלפחורס של יהודית ]כוכב מיכאל‪ ,‬טל‘ ‪ ,050-8505461‬א'‪-‬ה' ‪ ,16:00-9:00‬שישי ‪[14:00-9:00‬‬

‫הממלכה הירוקה של נועם‬ ‫עוד במושב ניר בנים‪ :‬מדי סופ"ש נערך בשדה הארטישוקים של נועם יעקבא בראנץ' על טהרת‬ ‫הארטישוק ויש גם סיורים‪ .‬למידע נוסף ולמתכונים עם ארטישוקים דפדפו לעמ' ‪.56‬‬

‫‪ | 74‬על השולחן‬

‫דרום איטליה בדרום ישראל‬ ‫אחרי שנים בתור סאונדמן מקצועי ובשלן‬ ‫חובב החליט אייל מיכאלי לעשות מהפך‬ ‫בחייו‪ .‬הוא למד ב“תדמור“ ועבד במסעדות‬ ‫”מוזס” בהרצליה ו“טורקיז“ בתל אביב‪ .‬בימים‬ ‫שבהם היה טבח מקצועי פיתח תחביב חדש‪,‬‬ ‫אפיית עוגות‪ ,‬ואז שוב תפס התחביב את מרכז‬ ‫הבמה‪ .‬במשק של הורי אשתו בניר בנים פתח‬ ‫אייל קונדיטוריה קטנה‪ .‬בשלב מסוים נסע‬ ‫לאיטליה וחזר משם עם תנור אבן‪ ,‬הערצה‬ ‫לקמח האיטלקי וארסנל של מתכונים חדשים‪.‬‬ ‫התנור החדש החל להנפיק קלצונות שליבן‬ ‫רוטב עגבניות מתקתק ומוצרלה טרייה‪ ,‬פיצות‬ ‫נפוליטניות דקיקות ופוקאצ‘ות‪ .‬הקונדיטוריה‪,‬‬ ‫ששמעה עבר מפה לאוזן‪ ,‬עבדה בהיקף הולך‬ ‫וגדל‪ .‬הקונים הציעו לאייל להגיש במקום גם‬ ‫קפה ופרוסת עוגה‪ .‬שולחן הצטרף לשולחן‪,‬‬ ‫והיום חייבים כבר להזמין מקום כדי לשבת‬ ‫בבית הקפה היפה שפרח בלב הגינה‪ .‬הוא‬ ‫פועל רק בסופי השבוע‪ ,‬ובשאר הימים אפשר‬ ‫לעצור ולקנות הביתה )כדאי לטלפן קודם(‪.‬‬ ‫הקונדיטוריה של אייל מיכאלי ]מושב ניר בנים‪ ,‬טל‘‬ ‫‪ ,08-8583031‬הקונדיטוריה פתוחה א'‪-‬שישי‬ ‫‪ ,17:00-9:00‬בית הקפה פתוח ביום ה‘‬ ‫‪ 23:00-18:00‬ושישי ‪[16:00-9:00‬‬

‫מדריך דרום שפלת יהודה‬

‫מהודו ועד איטליה דרך ישראל‬ ‫אירית וסנדרו פלגריני הכירו במסעדת ”צ‘לו“‬ ‫בירושלים‪ .‬אירית‪ ,‬בת למשפחה קוצ‘ינית‬ ‫ממושב שחר‪ ,‬היתה אז סטודנטית ליפנית‬ ‫ותולדות האמנות ומלצרה בערבים‪ .‬סנדרו‪,‬‬ ‫שהגיע מאיטליה במסגרת חילופי שפים‪,‬‬ ‫חלש על המטבח‪ .‬בתוך פחות מחודש היה‬ ‫ברור להם שהם יחד‪ ,‬אבל לקח עוד ‪ 4‬שנים‬ ‫עד שסנדרו העתיק את מגוריו לישראל‪.‬‬ ‫השניים הקימו את ביתם במושב שחר‪ ,‬קרוב‬ ‫למשפחתה העוטפת של אירית‪.‬‬ ‫ב‪ 1998-‬אירית וסנדרו החלו לייצר יין לצריכה‬ ‫עצמית‪ .‬את המיומנות סנדרו הביא מהבית‬ ‫— למשפחתו יקב בן למעלה מ‪ 500-‬שנה‬ ‫בפארמה‪ .‬הניסיון הראשון הניב שתי חביות‪,‬‬ ‫אבל המשפחה והחברים דרשו עוד‪ ,‬ובשנת‬ ‫‪ 2000‬הזוג ייצר כבר כמות מספקת בשביל‬ ‫להציע חלק למכירה‪ .‬לאט ובהתמדה היקף‬ ‫ייצור היין גדל‪ ,‬והענבים הצפוניים שעימם‬ ‫החלו )ואותם רכשו מבן דוד של אירית בגולן(‬ ‫הוחלפו בענבים מקומיים מהדרום )ממושב‬ ‫שחר ורמת ערד( הגדלים ללא ריסוס‪.‬‬ ‫היינות של יקב ”לה טרה פרומסה“ איטלקיים‬ ‫בטבעם — קלילים‪ ,‬פירותיים ומאוד מתאימים‬ ‫לאוכל‪ .‬המבקרים שהגיעו לרכוש אותם ביקב‬ ‫)אירית וסנדרו מעולם לא שיווקו את היינות‬ ‫החוצה‪ ,‬הקהל שלהם הגיע מפה לאוזן(‪,‬‬ ‫רצו גם משהו לאכול‪ ,‬וכך נולדה המסעדה‬ ‫המגישה מנות מהמטבח האיטלקי של סנדרו‬ ‫לצד מנות מהמטבח הקוצ‘יני של אשתו‪.‬‬ ‫את הנטייה של המטבח ההודי להתפרע עם‬ ‫החריף מרסנת המחשבה על היין‪ ,‬והמנות‬ ‫הקוצ‘יניות המצוינות מגיעות בגרסה מתונה‪.‬‬ ‫התפריט משתנה מדי סוף שבוע‪ ,‬אבל תמיד‬ ‫יהיו בו סלטים הודיים מירקות חיים כמו כרוב‬ ‫או גזר מתובלים בגרגרי חרדל שחור‪ ,‬כוסברה‬ ‫ועלי קארי )שטעמם מזכיר שומשום קלוי(‪,‬‬ ‫קארי מתוק‪-‬חמוץ‪-‬חרפרף עם תפוחי עץ וגם‬ ‫איסיפטי — תבשיל חג קוצ‘יני‪ ,‬שמתבשל‬ ‫לאט‪-‬לאט עד שהבשר מתמוסס לתוך רוטב‬ ‫סמיך של תמרהינדי‪ ,‬ג‘ינג‘ר וזרעי כוסברה‪.‬‬ ‫לה טרה פרומסה ]קיבוץ גת‪ ,‬טל‘ ‪,050-5684775‬‬ ‫חמישי ‪ ,22:00-19:00‬שישי ‪16:00-12:00‬‬ ‫ו‪ ,22:00-19:00-‬שבת ‪ ,17:00-12:00‬פתוח‬ ‫לקבוצות באמצע השבוע בתיאום מראש[ ‹‬

‫אוכל קוצ'יני‪ ,‬אוכל איטלקי‪ ,‬יין ישראלי‪.‬‬ ‫סנדרו ואירית פלגריני‪ .‬צילום‪ :‬דניאל לילה‬

‫על השולחן | ‪75‬‬

‫מדריך דרום שפלת יהודה‬

‫מימין‪ :‬עלי קארי מיובשים‪ ,‬קמח ֶטף וממתקים הודיים‪ .‬אוריאל צאולקר מ"תבלינים בטוב טעם"‪ .‬משמאל‪ :‬ויש גם בירה עם פסיפלורה טרייה‪,‬‬ ‫שמגיעה מהמושב הסמוך‪" .‬בירה נגב"‪ .‬צילומים‪ :‬איתיאל ציון‬

‫›‬

‫נחים בצל הזית‬ ‫בלי לחץ‬ ‫הציוד של בית הבד ”כד בני דרום“ יובא מאיטליה ועובד‬ ‫בשיטת סינואלה‪ ,‬המוציאה את השמן מהזיתים ללא הפעלת‬ ‫לחץ‪ .‬מייצרים פה שמן זית זני בלבד‪ :‬ארבקינה עדין וחמאתי‪,‬‬ ‫פיקואל פירותי‪ ,‬ברנע מריר ועשבוני‪ ,‬מנזנילו עדין וניטרלי וסורי‬ ‫מריר שמתאים במיוחד לסלטים‪ .‬לצד בית הבד מרכז מבקרים‪,‬‬ ‫בו נמכרים שמנים ומוצרים נלווים‪ :‬פסטו‪ ,‬ממרח ארטישוק‪,‬‬ ‫ממרח עגבניות וזיתים כבושים מכל הסוגים הגדלים בארץ‪,‬‬ ‫ואפשר גם לצאת לסיור בין המטעים בתיאום מראש‪.‬‬ ‫כד בני דרום ]בני דרום‪ ,‬טל‘ ‪ .08-8515539‬לתיאום סיורים‪ :‬טל'‬ ‫‪ ,050-8616666‬א‘‪-‬ה‘ ‪ ,18:00-10:00‬שישי ‪[14:00-10:00‬‬

‫אספן זנים‬ ‫להוציא את הזנים הסורי והנבאלי המקומיים‪ ,‬יניב זבאן אסף את‬ ‫זני הזיתים שהוא מגדל מרחבי אגן הים התיכון‪ :‬פישולן מצרפת‪,‬‬ ‫קורטינה ולצ‘ינו מאיטליה‪ ,‬קורונייקי מיוון ופיקואל וארבקינה‬ ‫מספרד‪ .‬מכל זן מכינים כאן שמן זני‪ ,‬ויש גם שני בלנדים‪ :‬שחר‬ ‫דומיננטי‪ ,‬שמורכב השנה מסורי ופישולין‪ ,‬ונועם עדין מנבאלי‬ ‫וארבקינה‪ .‬בתיאום מראש אפשר לבקר במקום ולרכוש שמן‪,‬‬ ‫זיתים כבושים‪ ,‬ממרחים ואפילו סבונים משמן זית‪.‬‬ ‫אנשי הזית ]משק ‪ 17‬מושב שדה עוזיהו‪ ,‬טל‘ ‪ 050-4444707‬בתיאום[‬

‫לא רק זיתים‬ ‫משפחת תמיר הקימה את המשק שלה על אדמות שדה משה‬ ‫בשנת ‪ .1956‬עשרים שנה אח“כ ניטעו בו עצי הזית הראשונים‪,‬‬ ‫שפירותיהם נקטפים מאז מדי שנה ומפיקים שמן זית איכותי‬ ‫מהזנים נבאלי‪ ,‬פיקואל‪ ,‬פישולין‪ ,‬סורי וברנע‪ .‬במשק מייצרים גם‬ ‫דבש מפרחי הדרים‪ ,‬אקליפטוס‪ ,‬מרווה‪ ,‬זעתר ועוד‪ ,‬ויש גם יקב‬ ‫בוטיק קטן וצעיר ומרכז מבקרים‪.‬‬ ‫פתורה בוטיק משפחתי ]משק ‪ 27‬שדה משה‪ ,‬טל‘ ‪,054-6272842‬‬ ‫כל השבוע ‪[18:00-9:00‬‬

‫‪ | 76‬על השולחן‬

‫בירה חלוצית‬ ‫שורה של בקבוקים חומים נוצצים באור שמש מדברית‪ ,‬נעים בשקשוק‬ ‫זכוכיות לעבר חבית כסופה וכרסתנית ומתמלאים בנוזל זהוב ומקציף‪ .‬זה‬ ‫השלב האחרון במסעה של הבירה‪ ,‬שהחלה את חייה במחסן הקטן בכניסה‬ ‫בתור גרגרי לתת שנקלו‪ ,‬בושלו ותססו בין ארבעת הקירות של מבשלת‬ ‫”בירה נגב“‪ .‬המבשלה הוקמה ב‪ 2009-‬על ידי יוחאי קודלר וחיים בן עשור‪,‬‬ ‫שייסדו את אחת ממבשלות הבוטיק הראשונות בישראל‪ .‬לפני שנתיים‬ ‫המבשלה והמתכונים עברו ידיים‪” .‬נורמן פרימיום“‪ ,‬חברה קטנה לייבוא‬ ‫ושיווק בירות ייחודיות‪ ,‬רכשה אותה‪ ,‬והניהול עבר לידיו של שגיב קרלבוים‬ ‫— מומחה לבירה ששמח לתת ביטוי מעשי לתשוקה ארוכת השנים שלו‪.‬‬ ‫הוא והברואר המוכשר תומר רונן ממשיכים לייצר את הבירות המקוריות‪:‬‬ ‫”אמבר אייל“ ענברית‪ ,‬קלילה ועם גווני מתיקות עדינים; ”פורטר אלון“‬ ‫— בירה כהה מעושנת ועזת טעם; ו“פסיפלורה“ — בירה בהירה‪ ,‬שבתום‬ ‫תהליך הפקתה מוסיפים לה פסיפלורה טרייה )הגדלה במושב סמוך(‬ ‫וכמתבקש — היא מתוקה ופירותית מאוד‪ .‬קבוצות יכולות לבוא ולערוך סיור‬ ‫במבשלה‪ ,‬לקבל הסבר מעמיק על עולם הבירה ולסיים בטעימות בחצר‬ ‫המקסימה של המבשלה‪ .‬אם לא יצא לכם להגיע‪ ,‬חפשו את "בירה נגב"‬ ‫במסעדות וברים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫בירה נגב ]כסלו ‪ 27‬אזה“ת קריית גת‪ ,‬טל‘ ‪[08-6886070‬‬

‫סאלאם בומביי‬ ‫מהשנייה שנכנסנו לחנות ידענו שנצא עם שקיות מלאות וחור בכיס‪ .‬כי‬ ‫אין כמו מדפים עמוסים תבלינים‪ ,‬תערובות וקטניות לא מוכרות בשביל‬ ‫לעורר בנו את תאוות הקניות‪ .‬חנות התבלינים המקסימה הזאת היא שמורה‬ ‫הודית קטנה‪ .‬על המדפים נתקלנו בעלי קארי מיובשים‪ ,‬עשרות סוגים‬ ‫של חטיפים וממתקים הודיים על בסיס קמח חומוס‪ ,‬פפאדם )לחם שטוח‬ ‫מקמח אורז(‪ ,‬פאני פורי )קונכיות חיטה תפוחות ואווריריות שרק צריך לטגן‬ ‫בבית ולמלא(‪ ,‬טור דאל — עדשים צהובות ענקיות מהודו‪ ,‬נבטי חילבה‬ ‫טריים ועזי טעם וגם‪ ,‬בעקבות העלייה האתיופית הגדולה שהשתכנה בעיר‪,‬‬ ‫גרגרי חומוס אתיופי חום וקמח ֶטף )דגן שגדל רק באתיופיה‪ ,‬מיובא לארץ‬ ‫בכמויות מועטות ומוכר בקהילה הבריאותנית כמזון על( ועוד ועוד נפלאות‪.‬‬ ‫את החנות הקים לפני כ‪ 20-‬שנה אוריאל צאולקר‪ ,‬שעלה עם המשפחה‬ ‫ממומבאי ישר לקריית גת‪ .‬פעם בכמה חודשים צאולקר מבקר במולדת‬ ‫ומביא סחורה למלא את המדפים‪.‬‬ ‫תבלינים בטעם טוב ]כיכר פז ‪ 26‬קריית גת‪ ,‬טל‘ ‪ .08-6816015‬א‘‪ ,‬ב‘‪ ,‬ד‘‪ ,‬ה'‬ ‫‪ ,19:30-8:30‬ג‘ ושישי ‪[14:00-8:30‬‬