JEWISH CART | עגלה יהודית | שמואל אנטולי שלסט by Skizza Gallery

‫עגלה יהודית‬ JEWISH CART

THE ALIYAH PROMOTION DEPARTMENT OF WZO The department's main goal is to increase the number of Jews who make Aliyah to Israel. Hence, our aims are as follows: • Create a positive dialogue and climate on the subject of Aliyah throughout Jewish communities in the Diaspora. • Create and promote initiatives that support and encourage the Aliyah process. In order to achieve these goals, we have decided to take on a number of actions: • Promote Aliyah pro-actively, organizing real encounters with target audiences and work with communities in their home town.

• Re-Position of the Aliyah concept and opportunities of life in Israel as a subject relevant to everyone, appealing to all sectors, ages and professions and taking into consideration personal situations. • Put emphasis on the most important issues of potential Olim: Language, employment, housing, education and community. The department bases its activities on cooperation and deep connection with the communities in the target countries, as well as on academic research indicating the prominent trends in the various communities of the Jewish people.

‫שמואל אנטולי שלסט‬

Shmuel Anatoly Schelest

‫עגלה יהודית‬ JEWISH CART ‫אתי ֶא ְתכֶ ם ִמן ָה ַע ִמּים ו ְִקבַ ּצְ ִתּי ֶא ְתכֶ ם ִמן ָה ֲא ָרצֹות ֲא ֶשׁר‬ ִ ֵ‫"וְהֹוצ‬ "... ‫נְפֹוצ ֶֹתם בָ ּם‬ )‫ לד‬,‫(יחזקאל כ‬ «And I will bring you out from the people, and will gather you out of the countries in which ye are scattered...» (Ezekiel 36:24)

Marina Rozenberg-Koritny

‫קוריטני‬-‫מרינה רוזנברג‬ (Head of Department for the Promotion of Aliyah, World Zionist Organization)

‫ראשת המחלקה לעידוד העלייה‬ ‫ההסתדרות הציונית העולמית‬

!‫עת לחזור הביתה‬

‫תולדות העם היהודי במהלך אלפיים השנים‬ ‫ נענו ונדנו בין‬.‫האחרונות – הן סיפור של נדודים‬ ‫ חיינו בקרב כמעט כל האומות‬,‫הארצות והיבשות‬ ‫ אל מול עיני‬,‫ בקלידוסקופ ההיסטורי‬.‫שבעולם‬ ‫ תקופות‬,‫ גזרות ורדיפות‬,‫היהודים צצו ונעלמו ערים‬ ‫ לא פלא שאחד הסמלים‬...‫ גזרות ושוב רדיפות‬,‫זוהר‬ ‫הבולטים ביותר של תולדות העם היהודי בתפוצות‬ ‫ עליה יהודים שמו מטלטליהם בעוברם‬,‫היא העגלה‬ .‫ממקום למקום‬ 2

‫כך היה כל עוד העם היהודי לא הקים מחדש את‬ ‫ מאז העגלה‬.‫ביתו ואת מולדתו – את מדינת ישראל‬ ‫ אשר במרוצת הזמן הפכה לכלי שיט וטיס – הפכה‬‫ גלגל‬.‫לסמל של שיבתו של העם היהודי הביתה‬ ‫ והפעם באופן בלתי‬,‫ההיסטוריה היהודית הסתובב‬ ‫ על התלאות ועל הנפלאות האלה מספרת‬.‫הפיך‬ ‫בצורה יצירתית וייצוגית תערוכת התמונות אשר מציגה‬ ‫בפניכם המחלקה לעידוד העלייה בהסתדרות הציונית‬ ‫ זהו אוסף העבודות של הצייר הישראלי‬.‫העולמית‬ ‫ אשר עצמו עבר כברת‬,‫שמואל (אנטולי) שלסט‬ ‫ התערוכה‬.‫דרך ארוכה ומפותלת בטרם חזר הביתה‬ ."‫ "העגלה היהודית‬:‫נושאת שם המדבר בעל עצמו‬ ‫ זו זאת‬.‫התערוכה אינה מקובעת במקום כלשהו‬ ‫ ולעובדה זו כשלעצמה יש מטען‬,‫תערוכה נעה‬ ‫ אנו תקוה שתערוכה זו על ההיסטוריה‬. ‫סמלי בלתי‬ ‫היהודית יהווה עבורכם עוד כלי עזר בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטה לעלות על העגלה ההיסטורית ולשוב‬ ‫ כאן‬.‫ כאן מצפים לכם באהבה‬.‫ הביתה‬.‫ כן‬.‫הביתה‬ .‫מצפים לכם באהבה‬

IT'S TIME TO GO HOME! The history of the Jewish people over the past millennia is a history of wandering. We were scattered through countries and continents, we lived in the midst of almost every people that ever lived on this planet.

The world as seen through the Jewish historical kaleidoscope is a whirldwind of cities, countries, goverments, religiouns, cultures, perscutions, calm periods and again persecutions... No wonder then that one of the brightest symbols of Jewish history is the cart, or wagon. The same wagon onto which Jews loaded their belongings, traveling from place to place. That is how it was until we regained our home, our land – the country of Israel. Since then the wagon – turned into ships and airplanes – became the symbol of the return of Jews home. The wheel of Jewish history inevitably turned again. That is what this exhibition presented to you by the department of repatriation of the World Zionist Organization is talking about. This is a series of works by the Israeli artist Shmuel (Anatolyi) Shelest, who himself wandered the world quite extensively before finding his home. An exhibition with the communicating name «Jewish wagon». The exhibition is mobile, which in itself is symbolical. We hope that this short and very visual trip through Jewish history will become for you – dear viewer – yet another little push to help take the only right decision: its time to load your possessions onto the wagon. Its time to go home.

‫אלה מסעי בני ישראל‬ ,‫ המשיכה בנדודים במדבר‬,‫היסטוריה של עם יהודי התחילה מיציאת מצרים‬ ‫ אל‬,‫ והגיעה לבסוף‬,‫ אלפיים שנות גלות‬,‫ גירוש מן‬,‫הכניסה לארץ המובטחת‬ ‫ "ו ְִקבַ ּצְ ִתּי ֶא ְתכֶ ם ִמן ָה ַע ִמּים ו ְָא ַס ְפ ִתּי ֶא ְתכֶ ם ִמן ָה ֲא ָרצֹות‬.‫תקומת העם במדינתו‬ ‫" — בכך נקבע לא רק מיקומנו‬...‫ֹצֹותם בָ ֶּהם ְונ ַָת ִתּי לָ כֶ ם ֶאת ַא ְד ַמת י ְִש ָׂר ֵאל‬ ֶ ‫ֲא ֶשׁר ְנפ‬ ‫ הנדודים שלנו אינם רק החיפוש אחר משגב‬.‫הגיאוגרפי אלא גם מצבנו הרוחני‬ ‫ ורק אחרי ששבנו‬,"‫ במשך אלפיים שנה חיינו "על המזוודות‬.‫אלא גם חיפוש עצמי‬ ."‫ האמּנו כי הסתיימו הנדודים ונוכל סוף כל סוף "לרדת מן העגלות‬,‫לארצנו‬ ‫ אשר מציגים את‬,"‫זהו בעצם הנושא של סדרת התמונות "העגלה היהודית‬ ‫ רוסיה בשנים הראשונות‬,19-‫ צרפת של המאה ה‬,18-‫אוקראינה של המאה ה‬ ,1948 ‫ ישראל של היום וארץ ושל שנת‬,‫ פראג בימי הביניים‬,‫לשלטון הסובייטי‬ ....‫ השואה‬,15-‫ ספרד של המאה ה‬,1945 ‫ גרמניה של שנת‬,‫גלות בבל‬ .‫ אך לנדודים הגיע קץ‬,‫התנועה היא החיים – היא נמשכת‬

THE WANDERINGS OF THE SONS ISRAEL Jewish history began with the exodus from Egypt, continued with their wandering through the desert, entrance into the promised land, the exodus from Israel, 2000 years of wandering through alien lands and finally gaining an independent state again in the 20th century. «I will spread you among the nations, and later will bring you back into your land…» This has determined not just our geographic location but also our spiritual state. Our wanderings – are not just a search for shelter, but also a search for ourselves. For 2000 years we have lived with our suitcases packed and ready to go, and only with the return to our land are we finally capable to «get off our wagon». That’s what the series «Jewish Wagon» is essentially all about: Ukraine of the 18th century, France of the 19th century, USSR in the first years of Soviet rule, Prague in the Middle Ages, Israel today and in 1948, Babylonian exile, Germany of the year 1945, Spain of the 15th century, the Holocaust…

‫ שמואל אנטולי שלסט‬,‫ירושלים‬

Movement is life and it is continuing, but the wanderings are over.

2009

Shmuel Anatolyi Shelest, Jerusalem 2009

‫ כל אחד‬60x90 ,‫ אקריליק על בד שהודבק על קרטון‬.2010 - 2008 .‫עגלה יגודית‬

Jewish Cart. 2008-2010. Canvas on cardboard, acrylic. 60x90 cm (each).

"‫"התלמוד הבבלי‬ 3-‫ וה‬2-‫ במאות ה‬,‫ דווקא אז‬.‫ המאות הראשונות לאחר חורבן הבית השני‬.‫בבל‬ ,‫ קובץ החוקים‬,‫ החלו חכמי עם ישראל את עבודתם על חיבור התלמוד‬,‫לספירה‬ ‫הכולל בתוכו את דיוני החכמים אשר התקיימו בו זמנית הן בארץ ישראל והן‬ ,‫הכרכים‬-‫ המרחקים הפרידו אמנם בין יוצרי המפעל רב‬.‫ בממלכת בבל‬,‫בגלות‬ .‫אך לא היה בהם כדי למנוע חילופי דעות נלהבים בין המלומדים‬ ‫"כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם‬ .)‫ז‬-‫ ו‬,‫ (דברים כב‬."‫רבצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים‬ ‫ הצייר‬...‫ מחפש הסברים‬,‫ בוחן כל מלה‬,‫התלמוד מפרש את הציווי הזה מן התורה‬ ,‫ והנה לפנינו ציפור שהוברחה‬,‫לעומתו נוטל את הסיפור ומפרש אותו בדרכו‬ ‫ או שמא אין זו אלא יונת דואר העושה דרכה מסורא‬...‫נוטשת את הביצים שבקן‬ ,‫לטבריה נושאת אגרת מאחד אמוראים לחברו? במרכז התמונה ספר תורה‬ ‫ הם יכולים‬.‫משמאלו שתי דמויות של חכמים המנהלים ביניהם דיון אין קץ‬ :‫ אך יכולים להיות גם מופרדים זה מזה מרחק מאות שנים‬,‫להיות כאן ועכשיו‬ ‫ על העגלה‬.‫שיח‬-‫ הזמן והמרחק אין בכוחם לשבש את הדו‬:‫כך בנוי התלמוד‬ .‫ וגם השיחה שביניהם תיארך דורות על גבי דורות‬,‫יושבים המורה ותלמידו‬ ‫ אבל כאן‬,‫משמעות בפילוסופיה היהודים‬-‫ומתחת לעגלה כדים שהם סמל רב‬ ...‫הם מהווים אלגוריה לתלמיד סופג הידע‬ ‫העגלה ה"בבלית" מניעה את גלגליה באטיות – שמונה מאות שנה תיארך‬ ..‫ אלפיים שנה תימשך הגלות‬,‫כתיבתו של התלמוד‬

«BABYLONIAN TALMUD» Babylon. First centuries after the destruction of the second Temple. At that time, during the second and third centuries AD, Jewish sages started their work on the Talmud – a set of laws that includes debates of scholars, which in parallel took place in both the land of Israel and in Babylon. The distance divided their creators, which did not stop a fiery exchange of opinions. «If you happen to come upon a bird’s nest along the way… the mother sitting on the young or on the eggs, you shall not take the mother with the young…» (Deuteronomy 22:6-7). The Talmud combs over every word of the Torah and tries to find an explanation. An artist takes the scenario and sees it as if the bird is already scared away from its nest. Is it not possible that this was a postal pigeon, which flew from Syria to Tiberias with a message from one Talmudist scholar to another? In the centre a Torah scroll, on the left – two sages engaging in their endless dialogue. They could be having it right now or be centuries apart; the Talmud is constructed so that neither space nor time can stop the dialogue. On the wagon sits a teacher and his pupil – their dialogue will also continue for ages. While under the wagon there are amphorae and vessels – a wide-reaching metaphor in Jewish philosophy. However, here this allegory represents a student choosing his knowledge... The «Babylonian» wagon slowly rotates its heavy wheels, the Talmud is going to be written for 8 centuries, the exodus will last for 2 millennia…

"‫ סיפורו של קונוורסו‬,‫"ספרד‬ )‫ לז‬,‫ (דברים כח‬."‫שנִינָה בְ ּכֹל ָה ַע ִמּים ֲא ֶשׁר ְינ ֶַהגְ ָך יְהוָה ָש ָׁמּה‬ ׁ ְ ִ‫ִית לְ ַש ָׁמּה לְ ָמ ָשׁל וְל‬ ָ ‫"ו ְָהי‬ ‫רבים סבורים כי יהודים מומרים (קונוורסו) היוו את מרבית ליצני ומשוררי החצר‬ .15-‫במאה ה‬ ‫ שעות נעלמת למעשה הקהילה המשגשגת ורבת ההשפעה‬48 ‫ — תוך‬1492 ‫שנת‬... ‫ אם לנטוש‬,‫ כל יהודי נדרש היה להחליט‬,‫ בשעות הגורליות הללו‬.‫של יהודי ספרד‬ ‫ או להמשיך להתגורר בביתו אבל לא לחיות את‬,‫את כל רכושו ולהימלט מספרד‬ .‫ החלופה לגירוש הייתה ההתנצרות‬:‫חייו הוא‬ ‫דמויות של פליטי ספרד שבידיהם היקר להם מכל מה שניתן לקחת — ספרים‬ ‫ ומי שעולה לקדמת הבמה של הטרגדיה‬,‫ומגילות — דמויות אלו הופכות הזיווניות‬ ‫ כעת כל אחד מהם מנסה‬.‫הספרדית הם ה'קונוורסו' — המומרים האנוסים‬ ‫ להציגו‬,‫ והליצן הוא היחיד שממנו כמעט ונדרש להבליט אותו‬,‫להסתיר את מוצאו‬ ‫ במרכז הקומפוזיציה — ליצן כבול בשלשלות המפעיל‬.‫ ללעג ולקלס‬,‫לראווה‬ ‫ זהו דימוי מורכב של משחק עם‬.‫מריונטה כשזה מרקד לפני ליצן שלישי‬-‫ליצן‬ ?‫ את מי נוכל לרמות כשאנו לובשים מסכה לא לנו? הלא רק את עצמנו‬:‫עצמך‬ ‫ חנוכייה המוחבאת מאחורי‬:‫ כל דבר יהודי עובר להיות מוסתר באחרית הבמה‬,‫וכך‬ ‫ וככל שהתאמצו אותם "נוצרים‬.‫שם במרתף‬-‫ סופר סת"ם שהתמקם אי‬,‫פרגוד‬ ‫חדשים" להסתיר את יהדותם — כך הפכו דווקא הם לקורבנותיה הראשונים של‬ .‫האינקוויזיציה הכל — יכולה‬

«SPAIN, THE STORY OF THE CONVERSO» «You will become an object of horror, scorn, and ridicule among all the nations to which the LORD will drive you». (Deuteronomy 28:37) As the jester became popular in Spain, this occupation began to be taken up predominantly by Converso’s (Jews forcefully converted to Roman Catholicism) …the year is 1492, in 48 hours practically the whole influential and affluent Jewish community of the Iberian Peninsula ceases to exist. During these fateful hours one had to decide whether to leave everything behind but stay Jewish or stay in their own home, but not with their own life: the alternative to exodus – conversion. The figure of Jews fleeing Spain with their most precious possessions in their arms – books and scripture – becomes ghostly, while to the foreground of the Spanish tragedy step up the Conversos. All of them are forced to hide their ancestry, yet only the jester is almost prescribed a life in the centre of attention and mockery. In the centre of the compo-sition – the jester, cramped into his recess, controls a marionette jester, who dances in front of a third jester. It is a complex image; to play with oneself – who can we fool by wearing someone else’s mask? – only ourselves. Thus, everything Jewish moves to the background: Chanukah – hidden behind a curtain; recopying of the Torah – somewhere in the basement. But no matter how the «new Christian» tried to hide their Judaism – they were always the first victims of the inquisition.

"‫"פראג‬ .‫ הייתה בעיר קהילה יהודית‬10-‫ כבר במאה ה‬.‫ ה"יהודית" שבערי אירופה‬,‫פראג‬ ‫ בעלי מלאכה‬,‫הון יהודים‬-‫במשך מאות שנים עלו ובאו לפראג סוחרים ובעלי‬ ‫ במשך מאות שנים הייתה עיר זו מרכז של חיי‬.‫ומלומדים מכל קצוות אירופה‬ ‫ צעירים מארצות שונות נוהרים היו לפראג כדי ללמוד תלמוד ולעיין‬:‫רוח יהודיים‬ .‫בכתבי הגות רבניים‬ ‫ רבים מיהודי העיר‬:‫הרנסנס האירופי לא פסח אף הוא על הקהילה היהודית‬ .‫ פילוסופים ואמנים‬,‫ גיאוגרפים והיסטוריונים‬,‫היו למתמטיקאים ואסטרונומים‬ ‫ חוותה הקהילה ימים‬,‫ בתקופות השונות‬,‫תחת שלטונם של השליטים השונים‬ .‫של עליות ונפילות‬ ,‫פראג של זהב מתקשרת עד היום עם שמות יהודיים ואגדות יהודיות – הגולם‬ ‫ הרב מהר"ל ורבנים ומלומדים יהודים — כל אלה נוטלים חלק‬,‫פרנץ קפקא‬ .‫במיתוסי פראג‬ ‫ אך היהודי המציל ספר תורה הוא‬,‫העיתים עוברים להם וחולפים מעל העיר‬ ...‫זמנית ונצחית‬-‫דמות אל‬

«PRAGUE» Prague – the «most Jewish» city in Europe. Already in the 10th century, a Jewish community existed in the city. Throughout the ages, the city served as a magnet for Jewish merchants, financiers, artisans, and scholars from all over Europe. For centuries it was the centre of Jewish spiritual life in Europe: young men from all over Europe came to Prague to study the Talmud and Rabbinical texts. The European Renaissance did not leave European Jewry untouched either – many Jews became astronomers, geographers, historians, philosophers, and artists. Under different rulers and different periods, the community went through its ups and downs, golden ages and dark times. The golden age of Prague is still associated with Jewish names, such as Golem, Franz Kafka, Rabbi Magaral, – a Jew, a scientist, and a Rabbi – all of them became part of the Prague mythology. Time passes through the city, but the image of a Jew running away with a scroll of Torah remains timeless and immortal.

" 18-‫ המאה ה‬,‫"השבת ביער – אוקראינה‬ .)‫ (אחד העם‬."‫ שמרה השבת אותם‬- ‫"יותר משישראל שמרו את השבת‬ ‫ פעם מסופר על חסידים היוצאים‬:‫יש שפע של סיפורים חסידיים שעניינם הדרך‬ ‫ פעם אלה חסידים השבים משהותם‬,‫לדרכם אל הצדיק כדי לצבור חכמה‬ ‫ חסידים‬...‫אצל הצדיק כדי להגיע אל פשוטי העם ולחלוק אתם את אשר למדו‬ ‫ ומה‬,‫ נושאים עמם את אורה של תורתם‬,‫נודדים אלה כל העת נמצאים בדרכים‬ ,‫ נסעו יום‬.‫לא קורה להם בדרך! הנה לפנינו שלושה חסידים — מגיד ותלמידיו‬ ‫ ואם לא‬...‫ וסביבם רק הרים ויער‬,‫נסעו יומיים והנה מסתבר להם שטעו בדרך‬ ‫ כך הסתובבו הם בדרכים‬.‫ גילו שיש גם קוזאקים שרודפים אחריהם‬,‫די בכך‬ ,‫לא דרכים מספר ימים עד אשר היגע היום השישי ואחריו גם תורה של השבת‬ ...‫ובאה עת הדלקת נרות‬ ,‫ חלות‬,‫ שני נרות‬,‫ שולחן‬:"‫החנו את העגלה באמצע היער ועליה "תחום השבת‬ ‫ ואפילו הקוזקים נסוגו מפני‬.‫ אור מאיר ומציל‬,‫ אורה של השבת‬,‫כוס י"ש והעיקר‬ .‫ נרדמו מתחת לעגלה והניחו ליהודים לזמן קצר‬:‫המסתורי הקודש היהודיים‬ ,‫ וגם המרדף יתחדש — אך הלילה הוא ליל שבת‬,‫בצאת השבת הכל ישוב על כנו‬ !‫ ושמא גם הם עצמם חלק מאותו נס‬...‫וסיפורים לאין קץ על צדיקים וניסים‬

«SABBATH IN THE FOREST». UKRAINE, 18TH CENTURY «Jews not only preserved the Sabbath, the Sabbath also preserved the Jews». Ahad ha-Am (Jewish writer-publicist and philosopher). There is a myriad of Hassidic stories about the road – they are either going to a righteous sage for advice or are returning from him to share his knowledge with simple Jews in their community... These wandering righteous are always on the road, carrying the light of the Torah, and while they are on the road anything might happen! Let’s take for example three Hassidim: Magid and his disciples. They were driving for several days and then one day they realize they are lost. They are surrounded by mountains and forests... All the while a group of Cossacks is at their heels. They wandered around the wilderness until Friday set in and Sabbath was approaching; soon Sabbath candles will need to be lit. They stopped the wagon in the middle of the forest, and on it already the «aura of the Sabbath» lays a table, two candles, two Challahs, glasses of Vodka and most importantly – the Sabbath light, that not only shines a light but also saves. Even the Cossacks retreated from this Jewish mythical sacrament: they fell asleep under the wagon and at least left the Jews alone for a little while. Tomorrow the chase will continue but today is Sabbath, and time for unending stories about the righteous and miracles, all the while they are part of such a miracle!

"‫"משפט דרייפוס‬ ‫נֹוח לְ כַ ף ַרגְ לֶ ָך ְונ ַָתן יְהוָה לְ ָך ָשׁם לֵ ב ַרגָ ּז וְכִ לְ יֹון‬ ַ ‫"ּובַ ּגֹויִם ָה ֵהם ֹלא ַת ְרגִ ַּיע וְֹלא י ְִהיֶה ָמ‬ )‫ סה‬,‫ (דברים כח‬."‫ֵעי ַניִם ו ְַד ֲאבֹון נ ֶָפׁש‬ ‫ החיים בניכר הולכים‬,‫ אחרי ככלות הכל‬,‫כמה פעמים נדמה היה ליהודים שהנה‬ .‫ מתחת לעגלה‬,‫ומסתדרים! אפשר לאכסן את המזוודות רחוק מתחת למיטה‬ ‫ הרי "צרפתים בני‬,‫ כמה מתחשק לשכוח סוף סוף מיהדותך‬,‫ובפריז הנפלאה‬ :‫רב החשק להיות פריזאי ככל הפריזאים‬-‫דת משה" הוא רעיו לא רע בכלל! מה‬ ‫ יש ציירים יהודים‬,‫ ילדים יהודים לומדים בגימנסיות‬,‫הגברות מבלות בבתי הקפה‬ ...‫ומוסיקאים יהודים‬ .‫החיל‬-‫ הילדים מביטים בהתפעלות באיש‬.‫קצין בצבא צרפת ניצב בפני צלם יהודי‬ ‫ורק יהודי פשוט — סבל או עגלון — מביט בנימה אירונית על החיים המהודרים‬ ....‫וכאילו יודע ששמו של הסרן האמיץ הוא אלפרד דרייפוס‬ ,‫ב"כיסא אליהו" מנמנם לו מוהל בטל ממלאכתו; על אדן החלון מנורה ישנה‬ ‫ אותה אירופה שבה‬.‫ סמלּה של אירופה החדשה‬,‫ובמרחק נראה מגדל אייפל‬ .‫הכל הולך ומשתנה — הכל חוץ מהיחס כלפי היהודים‬

«THE DREYFUS AFFAIR» «And among these nations shalt thou find no ease, neither shall the sole of thy foot have rest: but the Lord shall give thee there a trembling heart, and failing of eyes, and sorrow of mind». (Deuteronomy 28:65) How many times did Jews think that they have found their safe haven, «finally things are looking up!», they said time and time again. They laid the suitcases away from the door, under the bed, below the wagon. It is so tempting to forget one’s Judaism in the beautiful Paris, «the Frenchmen of Moses’s law» doesn’t sound so bad, does it? How enticing is it to be just like every other Parisian: the ladies, spending their time in the salons, Jewish kids, studying in the gymnasium, Jewish artists, Jewish musicians… An officer of the French army poses to a Jewish photographer. The kids look at the officer with wonder. And only a simple Jew, a loader or a coachman, looks on with a smirk at this smart gentleman, as if knowing that the name of this brave captain is Alfred Dreyfus. In the chair of the Sandek sits an unemployed Mohel, on the window sill stands an old Menorah, while in the distance – the symbol of the New France – stands the Eiffel Tower. In a Europe where everything is changing, except its attitude towards Jews.

"‫"פוגרום‬ ‫ימה‬ ָ ‫ּומ ֲח ָד ִרים ֵא‬ ֵ ‫מחּוץ ְת ַּשׁכֶ ּל ֶח ֶרב‬.." ִ )‫ כה‬,‫ (דברים לב‬."‫גַ ּם בָ ּחּור גַ ּם בְ ּתּולָ ה יֹונֵק ִעם ִאיׁש ֵשׂיבָ ה‬ ‫אפשר‬-‫ אי‬,‫ כנראה‬:‫"פוגרום" — מלה זו שבשה הרוסית נכנסה לכל השפות‬ ‫לתרגם אותה כראוי כשם שלא ניתן להסביר את השנאה החייתית הרודפת‬ .‫את העם היהודים‬ !‫ ְש ֵׂר ָפה‬,‫ ַא ִחים‬,‫ְש ֵׂר ָפה‬ ,‫ּבֹוע ָרה כֻ ּלָ ּּה‬ ֵ ‫ֲעי ָָר ֵתנּו‬ ,‫שחֹרֹות י ְִס ָערּו‬ ׁ ְ ‫בָ ּּה רּוחֹות‬ ,‫לֶ ָהבֹות ֻח ְרבָ ּן יִבְ ָערּו‬ ,‫בֹות ָיה ֹלא נ ְִש ָׁארּו‬ ֶ ‫ִע ְק‬ ...‫ִהיא עֹולָ ה בָ ֵּאׁש‬ .‫ַרק בְ ּי ְַדכֶ ם בִ ּלְ בַ ד ִהיא ָה ֶעז ְָרה‬ ‫אֹוהבֶ ת‬ ֶ ‫הֹושׁיטּו יָד‬ ִ ‫ִחיׁש‬ ,‫מוֶת‬ ּ ָ ‫ו ְַהצִ ּילּו ֵמ ַה‬ ,‫בְ ַּד ְמכֶ ם כַ ּּבּו ַשׁלְ ֶהבֶ ת‬ *.‫ִחיׁש כַ ּּבּו בְ ָּדם‬ ‫ אך החשוב מכל בכל‬,‫ מפריד בין בני משפחה‬,‫עמוד של אש מוחה את העיירה‬ ‫ וזה אומר כי החיים‬.‫ הילדים חיים וספר התורה נחלץ מן הלהבות‬:‫זאת ניצל‬ !‫נמשכים על אף הכול‬ ,"‫* מתוך שירו של מרדכי גבירטיג "ס'ברענט‬ .‫ אברהם לווינסקי‬:‫עברית‬ 14

«POGROM» «In the street, the sword will make them childless; in their homes, terror will reign. The young men and young women will perish, the infants and those with grey hair». (Deuteronomy 32:25) «Pogrom» is a Russian word which came into all major languages: apparently, it is impossible to translate it, the same way it is impossible to explain the animalistic hate that seems to follow Jews everywhere. It is burning, brothers, it is burning. Our poor little town, a pity, burns! Furious winds blow, Breaking, burning, and scattering, And you stand around With folded arms. O, you stand and look While our town burns. It is burning, brothers, it is burning! You are the only source of help. If you value your town, Take up the tools to put out the fire, Put out the fire with your own blood. Don't just stand there, brothers, with your arms folded. Don't just stand there, brothers, Put out the fire, because our town is burning.* A pillar of fire destroys the Jewish village, divides families, but the most important salvage is that the kids are alive, and the Torah scrolls are torn from the fire’s deadly embrace. And this means that life continues no matter what! *From the song by Mordechai Gebirtig «Unser Schtetl brennt!»

"‫"א שטעטל — נגני הכליזמר‬ ַ ‫מה‬-‫אם דבר‬-‫מה משני במסעך הרוחני כי‬-‫ השמחה איננה דבר‬,‫לפי רבי נחמן‬ .‫נחוץ ן וחיוני‬ ,‫ עת לרקוד‬...‫ הסתיימו כל טרחות היום ועיסוקי השגרה‬,‫ערב יורד על העיירה‬ ‫ אין בהם די כדי להתקרב אל הבורא! כשעוד היה בית‬,‫ די להרהורים‬,‫יהודים‬ ‫ וכיום בכל עיירה‬,‫המקדש היו הלוויים מזמרים על מעלותיו את שירתם הנשגבה‬ ‫ גם בזמנים‬.‫ תום ואמונה‬,‫ נגינתם מלאה פשטות טהורה‬.‫יש כליזמרים משלה‬ ‫ כי הרי‬.‫ והלב מתמלא שמחה‬,‫האפלים ביותר הם מכריחים את הרגליים לרקד‬ ,‫השמחה היא הדרך הקצרה ביותר להתקשר לקב"ה! בדרכנו הארוכה אל הבית‬ .‫ אין מקום למרה שחורה‬,‫במסעותינו הארציים והרוחניים‬ ,‫כי השמחה היא הדרך הקצרה לקשר עם הקב"ה! בדרכנו הארוכה אל הבית‬ ‫ היום אתה בהתרוממות‬:‫במסעותינו הארציים והרוחניים אין מקום לייאוש‬ ‫ ובינתיים האר‬.‫נא תיתן ליום האתמול וליום שיבוא שיפילו רוחך‬-‫נפש ואל‬ .‫פנים והענק חיוך למי שזקוקים לו‬

«SHTETL. KLEZMER'S» «Always remember: happiness – it is not something secondary in your spiritual journey, it is crucial for it.». (Rabbi Nachman of Breslov. Likutey Moharan) Evening sets upon the Shtetl, the work is done and everyday worries step aside… Dance Jew, stop philosophizing, it won’t help you get close to God! When the Temple stood – the Levites sung great songs on his steps, and now every Shtetl has their own Klezmers. Their music is full with simplicity, sincerity and faith. After all, joy – is the shortest path to God! In our winding path home, in our earthly and spiritual Journeys there should be no place for gloom. Today your mood will improve. Don’t let your «yesterdays» and «tomorrows» fill you with malaise, and for now smile and grand a smile to those that need it.

"‫"המהפכה ברוסיה‬ ‫ ְמזֵי ָר ָעב ּולְ ֻח ֵמי ֶר ֶשׁף‬.‫א ְס ֶפּה ָעלֵ ימֹו ָרעֹות ִחצַ ּי ֲאכַ לֶ ּה בָ ּם‬.." ַ .)‫כד‬-‫ כג‬,‫ (דברים לב‬."‫ו ְֶק ֶטב ְמ ִר ִירי ו ְֶשׁן בְ ֵּהמֹות ֲא ַשׁלַ ּח בָ ּם ִעם ֲח ַמת ז ֲֹחלֵ י ָע ָפר‬ ‫תפקידה של המהפכה הרוסית בגורלם של היהודים ותפקידם של היהודים‬ .‫ שאין להפריד ביניהן‬20-‫במהפכה הרוסית הנן שתי סוגיות בתולדות המאה ה‬ ‫יחסן של הקבוצות השונות באוכלוסיה היהודית כלפי המהפכה הבולשביקית‬ ‫ היו שהתלהבו ושמחו להיחלץ מהעיירות ומיהרו להתגייס לצבא‬:‫לא היה אחיד‬ ‫ מי שראה במהפכה‬.‫ היו שנספו בפוגרומים של מלחמת האזרחים‬,‫האדום‬ ‫גאולה מפני פרעות וקשיי "תחום המושב" לעיתים מצאו את עצמם בקרב‬ ‫ "העגלה" של מלחמת האזרחים לא‬.‫פורעים "חדשים" — אלה של המהפכה‬ ,‫ יהודי בכובע חיילים של צבא אדום‬.‫רק שבורה — היא מוטלת על צדה ההפוך‬ ‫" (כפי שהיא‬...‫המרמז בבירור על דמותו של ישו הנוצרי עטור "הילת ורדים לבנה‬ ‫ אותו יהודי מוצא את עצמו‬,)‫עשר" מאת אלכסנדר בלוק‬-‫מופיעה ב — "שנים‬ ‫ בעוד זקנים המצילים ספר תורה נמצאים מן העבר‬,‫בצדו האחד של הסכסוך‬ .‫ המנורה שעל משטח רעוע זה מטה ליפול‬.‫האחר‬ ‫והרחק משם — עיירה אחרי פוגרום ומעליה הבהק של שמי תכלת — סמל מהוסס‬ ...‫של תקווה שעוד לא הכל אבוד‬ ‫ אבל במציאות רבים מאוד מבין‬,‫ הסיפור הזה נוגע רק ליהודי רוסיה‬,‫לכאורה‬ ... ‫ניצולי הפוגרומים הגיעו לארצות הברית או לארגנטינה‬

«RUSSIAN REVOLUTION» «They shall be burnt with hunger, and devoured with burning heat, and with bitter destruction: I will also send the teeth of beasts upon them, with the poison of serpents of the dust». (Deuteronomy 32:23) The role of the Russian Revolution in the fate of the Jews and the role of the Jews in the Russian Revolution – two inseparable questions of the 20th century. The reaction to the Bolshevik uprising was different in each of the Jewish groups – some greeted it with joy and went out of their villages to join the Red Army, some died in the counter-revolutionary purges, seen as representatives of the old capitalist order. Those who saw in the revolution the salvation to the pogroms and the pale of settlement often found themselves in the ranks of «new» revolutionary looters. The «wagon» of the civil war is not simply broken, it is almost turned upside down. Jews in Budenovka, behind which one can clearly see the image of Christ’s «white corolla of roses…», turn up on one side of the conflict, while the elders – saving the scroll of Torah – on the other. The Menorah barely stands upright on this slanted surface. In the distance – a Jewish village after a pogrom with a flash of blue sky above, a timid symbol of the hope that not everything is yet lost… It would seem that this story only concerns Russian Jews; however, those that survived the pogroms turned up in the USA or Argentina…

"‫"קומיסרים‬ ."‫קרֹב בָ ּאּו ֹלא ְש ָׂערּום ֲאב ֵֹתיכֶ ם‬ ּ ָ ‫ֹלהים ֹלא י ְָדעּום ֲח ָד ִשׁים ִמ‬ ִ ‫ֹלה ֱא‬ ּ ַ ‫" ִיזְבְ ּחּו לַ ֵשּ ִׁדים ֹלא ֱא‬ ‫זי‬,‫לב‬ ‫ במרכז התמונה — עם‬...‫ והמהפכה שניצחה והפכה גורלות כה רבים‬30-‫שנות ה‬ ‫ בציפייה‬,"‫ אחד מ"מהללי המהפכה‬,‫ערימה של נייר וערימת שיער יהודית פרועה‬ .‫נלהבת לקראת "חיי האור החדשים" שבוא יבואו‬ ‫ מי שבעיני המסורת היהודית התרחקו‬,"‫הוא מלווה ב"מקהלת הילדים האבודים‬ ‫ העובדה שלא מדובר רק בקבוצה של "פיונרים" של‬.‫מיהדותם ותעו בין העמים‬ ‫ מתגלה כאשר רואים את דמותו של הילד‬,‫הנוער הקומוניסטי אלא במטאפורה‬ .‫בחיתוליו — גם הוא תעה אך הדבר טרם נודע לו‬ ‫ בני הזוג המבוגרים בגילם עוד מקווים להינצל — כעת הם עוברים‬,‫לעומתם‬ ‫ כל מה שנותר מהנכסים‬.‫לארץ‬-‫ כנראה שזו בדיקה לפני יציאתם לחוץ‬,‫בדיקה‬ .‫ פמוט בודד של נר שבת והכינור‬,‫שהיו להם פעם היא יציבתם האריסטוקראטית‬ ‫ גם הוא נמנה עם בני השבט של‬:‫הקומיסר לוקח את הכינור לידיו ומתחיל לנגן‬ ...‫הילדים האבודים‬ ‫ הרב עם ספר התורה‬:‫ויש כאן עוד שתי דמויות חשובות מאוד ליוצר התמונה‬ ;‫ אף על פי שרגליו קשורות‬,‫ הראשון נוקשה ועקשן‬.‫אליהו‬-‫והמוהל המנמנם בכסא‬ .‫השני שקוע בהרהוריו — זהו המוהל שנשאר ללא פרנסה‬ ‫ כתזכורת שמעטים מבין יושבי‬,‫ומתחת לעגלה כבד מסתדרים להם אבני מיל‬ ‫ מגזר דינה של איזו‬,‫ חמור מכך‬,‫העגלה יתמזל מזלם לחמוק ממאסר במחנה או‬ .‫שלושה" שהוא גזר דין מות‬-‫"ועדת‬ 20

«COMMISSARS» «They sacrificed unto devils, not to God; to gods whom they knew not, to new gods that came newly up, whom your fathers feared not». (Deuteronomy 32:17) It is the 1930’s – the revolution, which overturned so many lives, is victorious, and the new order is entrenched... In the centre with a whirlwind of papers in his hand, and an unruly Jewish mane of hair on his head is the «Singer of the Revolution» – a person who enthusiastically dreams of the bright new future sure to come. He is joined in his song by a «choir of lost children» – that is the name given in Jewish tradition to those, who stepped away from their Jewishness, lost in between other nations. That this is not just a group of «pioneers», but a metaphor is signified by the presence in their midst of a newborn in his nappy sack, he, too, is lost, but not yet aware of it. A senior couple still tries to save themselves – they are going through passport control, at what seems to be the border. From all their former riches, only their aristocratic bearing – a lonely Shabbat candelabra and a violin remain. The commissar takes it in his hands and starts to play, he too is from that tribe of lost children... Another two figures incredibly important to the author – a rabbi with a scroll of Torah and a Mohel, peacefully sleeping in Eliyahu’s chair. The first is stern and resolute, despite his tied legs, the second is lost in thought – that is the Mohel, jobless in this socialistic dream. All the while there are fence pillars and barbed wire, a stark reminder that few of those on the wagon will be able to avoid the gulags.

"‫"שואה‬ )‫ סו‬,‫ (דברים כח‬." ‫ְיֹומם וְֹלא ַת ֲא ִמין בְ ַּח ֶיּיָך‬ ָ ‫ת לַ יְלָ ה ו‬ ּ ָ ‫ּופ ַח ְד‬ ָ ‫"ו ְָהיּו ַח ֶיּיָך ְתּלֻ ִאים לְ ָך ִמ ֶנּגֶ ד‬ ‫ אפשר לאסוף עדויות‬.‫אי אפשר לתאר את האימה של מה שהתרחש ואירע לעמנו‬ ‫ להקים אתרי זיכרון מותירי רושם‬,‫ לחנוך מוזיאונים של הנצחה‬,‫על גבי עדויות‬ ‫ ואף על פי כן אין דרך להעביר את זוועות השואה‬,‫ולחבר שורות חודרות ללב‬ .‫שאינן ניתנות להבנה מכל סוג שהוא‬ ‫רחיים הטוחנות עם שלם בסיבובן‬-‫גלגלים העגלה משמשים עתה אבני‬... ‫ אין סבל מסוים ופרטני — רק סביבה‬,‫ אין כאן דימויים נפרדים‬.‫המחריד והעיקש‬ ...‫ מוחצת ומשמידה‬,‫של אפור — ירקרק השואבת לתוכה‬ .‫גלגלי הזמן שהם גם מערגולת — מיליוני גורלות שנתמזגו לכדי אסון אחד‬ ‫ את דימויו ואת‬,‫מה משלו‬-‫כל צופה יוכל לדלות מהיצירה המופשטת הזו דבר‬ .‫האסוציאציה משלו‬

«THE HOLOCAUST» «Your life will constantly hang in the balance. You will live night and day in fear, unsure if you will survive». (Deuteronomy 28:66) No words can describe the horror that our people went through. One can collect a wealth of testimonials, open a memorial museum, create a statute with a powerful emotional impact and write heartwrenching poetry, and yet it will still be impossible so for anyone to grasp the terror of the Holocaust. ...Now the wheels off the wagon are rocks, which with their unstoppable rotation grind a whole nation into dust. Here, there are no concrete figures or characters, no concrete suffering – only a foggy grey green veil that draws one into then maims and destroys... The wheels of time and at the same time a rolling mill, both signify a million fates poured into one tragedy. From this abstract work, everyone can draw their own form and their own association.

" ... 1945 ‫"שנת‬ ‫האפר אסירי מחנות שניצלו‬-‫ שבים אל גלי‬,‫ בקרנות צבא‬,‫מצטננים במשבי רוח‬ ‫ נכי המלחמה המחרידה ששוחררו מבתי‬,‫ חיילים שפיגרו אחרי יחידתם‬,‫אך בנס‬ ‫ וגם אכזבה‬,‫ עוד נכונו להם אבלים על יקיריהם שאינם עוד‬...‫החולים שדה‬ ‫ הם הרי בטוחים שאחרי הקטל הנוראה ההוא כבר לא תיתכן‬:‫עוד נכונה להם‬ ...‫ המדינה שניצחה את הפשיזם במלחמה‬,‫אנטישמיות בברית המועצות‬ ‫ לצד התקווה‬,‫אנושי‬-‫אבל כל מה שיש עכשיו היא שמחת הניצחון על הרוע האל‬ ‫ הילד אך זה עתה‬.‫כי לא עוד! במרכזו של היקום החדש ילד בידיו של מוהל זקן‬ !‫ וזה אומר שהחיים נמשכים‬,‫ והזקנים רכונים מעל הפלא הקטן — יהודי נולד‬,‫נולד‬

«THE YEAR 1945...» With the draft wind hitting them hard, sitting inside troop carrier trains – the miraculous survivors of concentration camps, deserters, invalids are forever marred by this strange war. They all still must mourn their relatives, whose fate they likely know nothing about or will never find out; they have another bitter disappointment to swallow: as it cannot be that after a war such as this there still will be anti-Semitism in the country that won it... But right now, there is only one feeling – a feeling of relief and victory over this inhuman evil, and a hope that this will never happen again! In the centre of this world – a newborn child in the hands of an old Mohel. The mother is still washing away the aftermath of the birth from herself, while the old man looks down at this miracle – a Jew is born, and it means that life is continuing!

"‫"מלחמת העצמאות ודגל הדיו‬ ‫"ה ְרנִינּו גֹויִם ַעּמֹו כִ ּי ַדם ֲעבָ ָדיו יִּקֹום‬ ַ )‫ מג‬,‫ (דברים לב‬."‫ְונ ָָקם י ִָשׁיב לְ צָ ָריו וְכִ ֶפּר ַא ְד ָמתֹו ַעּמֹו‬ ‫ למחרת ההכרזה של האומות המאוחדות‬,1947 ‫ בנובמבר‬30-‫מלחמה זו החלה ב‬ ‫ מיד עם ההכרזה על‬,1948 ‫ במאי‬15-‫ וב‬,‫בדבר תוכנית החלוקה בארץ — ישראל‬ ‫ מדינה‬.‫עצמאותה הותקפה מדינת ישראל ע"י כוחותיהם של שבע מדינות ערב‬ ‫ והנה כבר גלגל‬.‫שהשלום היה כה נחוץ לה נאלצה לצאת לקרב על עצם קיומה‬ ‫ ומורים ורופאים נוטלים כלי נשק‬,‫העגלה משנה צורתו והופך לגלגל של ג'יפ צבאי‬ ,‫ הכל משתלבים במערכה — זקן שטרם הסיר טלאי צהוב ממקטורנו‬...‫לידיהם‬ ‫ אוחזת בדגל משונה‬,‫רב הקורא תפילה ונערה שחשה כבר את שמחת הניצחון‬ .‫שהיה ל"דגל הדיו" הנודע‬ ‫ חיילי צה"ל מחטיבת הנגב שהגיעו ראשונים למפרץ אילה‬11 :‫והסיפור ידוע‬ ‫ אבל בסיס המשטרה המקומי של הלגיון‬.‫וכבר היו מוכנים לתקוף את האויב‬ ‫הירדני היה ריק ונכבש ללא קרב — "אילת בידנו!" עוד לפני יציאת המחלקה‬ ‫ והפקידה החטיבתית פועה‬,‫לדרך התברר כי במשרדי החטיבה אין דגל ישראל‬ .‫הראל הכינה דגל ממה שּכן היה — סדין ודיו‬ ‫זוג מבוגר עם תינוק בידיהם הם גם אברהם אבינו ושרה אמנו אך גם בני הזמן‬ ‫ הם סמל לתקומתה של המדינה בדיוק כמו הדגל שהוכן מסדין ודיו וכמו‬.‫שלנו‬ .‫צמח הצבר המסמל במקומותינו נוכחות והתמדה‬

«WAR FOR INDEPENDENCE OR THE «INK FLAG» «Rejoice, O ye nations, with his people: for he… will be merciful unto his land and to his people». (Deuteronomy 34:43) This war began on May 15th, 1948. On the day that Israel declared its independence, it was attacked by 7 neighbouring Arab countries. The newest and one of the neediest countries in the world was forced to fight. And thus, the wheel of the wagon already turns into the wheel of an army jeep and the teachers and doctors are forced to pick up rifles. Everybody is taking up arms: the old man, who still didn’t find time to take off the yellow David’s star from his coat, the Rabbi, praying quietly for victory, the young woman, already celebrating her first taste of victory: in her hands there is a strange symbol that is going to become the «Ink flag». The story goes like this: 11 soldiers from the «Negev» brigade came upon the Eilat bay ready to engage with the enemy. But the (formerly) British Police department was taken without a fight – «Eilat is ours!». Before the brigade set out on its way, it was suddenly discovered that there is no Israeli flag available to take with them. While on the road, the 18-year-old clerk of the Brigade staff Pua Ariel made it with what was available at hand. The senior couple with a newborn in their hands is Abraham and Sarah, but also our contemporaries. They are just as much a symbol of the newly born state as the flag made of a bedsheet and a star cut up out of the field apothecary.

"‫"בארץ ישראל‬ ."‫ְקֹוממּו ו ְִח ְדּׁשּו ָע ֵרי ח ֶֹרב שֹ ְׁממֹות ּדֹור וָדֹור‬ ֵ ‫"ּובָ נּו ָח ְרבֹות עֹולָ ם שֹ ְׁממֹות ִראשֹׁנִים י‬ )‫ ד‬,‫(ישעיה סא‬ ‫שבנו הביתה! אבל האם אנחנו מוכנים לרדת מן העגלה שהתרגלנו לה? כל כך‬ ‫ היהודים‬.‫התרגלנו לעגלה הזו במשך אלפיים השנים שפשוט מפחדים לרדת ממנה‬ ‫ יש כאן‬- ‫הדתיים המבוגרים הסתדרו בה היטב וחשים עצמם נינוחים ובטוחים‬ ...‫ כאן הרי רוכשים כבוד רב לזקנים הנכבדים‬,‫מקום כדי להתפלמס בענייני גמרא‬ .‫הסולם התלוי משתלשל מהעגלה — אך בינתיים אין ממהרים להשתמש בו‬ :"‫ואפילו ה"בנאים" אינם מזדרזים לרדת מהעגלה — אם מביטים "לעבר השני‬ ‫ עושים תגליות — אך‬,‫ מפנים את מחשבותיהם אל היקום‬,‫שחקים‬-‫בונים גורדי‬ ‫ בחור ישיבה צעיר מביט‬,‫ אבל הנה‬.‫עדיין אינם חשים שהם עמּה של ארץ ישראל‬ .‫למטה בעניין — אולי הוא לפחות עתיד לרדת לקרקע המוצקה‬ ‫ סמלּה העיקרי הם המתיישבים — מי‬,‫ ובעיני האמן‬,‫ובינתיים מיישבים את הארץ‬ ‫שבאמת "ירדו מהעגלה" עם הרגליים על הקרקע! והנה משפחה צועדת קדימה‬ ‫אל מעבר לגבעות ביהודה — הם ההופכים את הגבעות השוממות לישובים‬ ‫ הם וילדיהם עתידים ליישב את ארץ האבות ולהגן עליה מפני אויביה‬.‫משגשגים‬ ...‫ ולא במקרה אב המשפחה נושא עמו רובה‬,‫הרבים‬

«IN THE LAND OF ISRAEL» «And they shall build the ruins of old, the desolations of the first ones they shall erect; and they shall renew ruined cities, desolations of all generations». (Yeshayahu 61:4). And so, we have returned! But are we ready to get off the familiar wagon? We got so used to it for two thousand years that now we are simply afraid to get off. The old religious Jews got so comfortable on it by now that there is room here to conduct Talmudic discussions, and old sages are very revered here... A ladder hangs lonely from the wagon, but nobody hurries to use it. Even the «builders» do not get off of it either – they look in the «other direction»: building skyscrapers, channelling their thoughts into the cosmos, making inventions… But it still does not feel like a part of the Jewish nation. But the little «yeshivish boy» already looks down with interest – maybe one day he will get off the wagon. And while the country is being built, for the artist, the greatest symbol of it is the settlers. They are the ones, who actually «got off the wagon»! The family that looks ahead into the hills of Judea – it is they who will turn the deserted hills into blooming settlements. It is they who are bound to settle the lands of their ancestors and protect it from multiple enemies; it is no accident that the father carries a gun on his back.

"‫"נמל התעופה בן גוריון‬ )‫ ד‬,‫ (שמות יט‬."‫ו ֶָא ָשּׂא ֶא ְתכֶ ם ַעל כַ ּנ ְֵפי נ ְָש ִׁרים ו ָָאבִ א ֶא ְתכֶ ם ֵאלָ י‬..." ‫ הגלות באה‬.‫סילון של מטוסים‬-‫הזמן עובר וגלגלי העגלה הופכים למנועי טורבו‬ ‫לקיצה! כל ישראלי – יהא זה עולה חדש או אף יליד הארץ – מכיר את הרטט אותו‬ !‫ אנחנו בבית‬:‫ שואפים את האוויר החם ומבינים‬,‫חשים כשיורדים מכבש המטוס‬ .‫במשך שבעים שנות קיומה קלטה ישראל גלים גלים של עולים מכל קצוות תבל‬ ‫ לעיתים‬:‫מידי יום נוחתים בנתב"ג מטוסים המביאים ארצה ישראלים חדשים‬ .‫ לעיתים זרם של ממש‬,‫זוהי זליגה של פלג‬ ‫ אחרים‬,‫ חלקים ממהרים לבתיהם‬,‫קהל עם שפע של קולות ושפות יש כאן‬ ,‫ אלו שהשתכנו בירושלים ובצפת‬,‫ כמה מביננו הגיעו לכאן‬.‫יוצאים לחופשה‬ !‫ ערים שנבנו מחדש‬,‫ בקרית ארבע ובבאר שבע‬,‫בטבריה וביפו‬ ‫ בין הטובים ובוודאי המוגן ביותר‬,‫ נמל התעופה המודרני‬,‫נמל התעופה בן גוריון‬ :‫ כאילו מגשים את האמור בספר דברים‬,‫בעולם מאיומים מכל סוג‬ )‫ ד‬,‫ (דברים ל‬.‫שׁם י ִָק ֶּחָך‬ ּ ָ ‫ּומ‬ ִ ‫ֹלהיָך‬ ֶ ‫שׁם י ְַקבֶ ּצְ ָך יְהוָה ֱא‬ ּ ָ ‫ש ָׁמיִם ִמ‬ ּ ָ ‫ִאם י ְִהיֶה נ ִַד ֲּחָך בִ ְּקצֵ ה ַה‬

«BEN GURION AIRPORT» «…I bore you on eagles’ wings and brought you to myself…» (Exodus 19:4) Time passes, and the wheels of the wagon turn into turbines of the airplane. The exodus is ending! Every Israeli knows – be it new repatriate or a local resident – the trembling feeling, when one comes out of the airplane and you understand: I’m – home! Israel, after its 70-year-long life, has accepted Jews from all 4 corners of the world. Daily planes land in Ben-Gurion with new Israelis on board, sometimes it is a trickle and sometimes it is a mighty flood. A polyphony of multilingual, temperamental throng hurries home or flies for a holiday. How many of us came here – those that settled in the rebuilt Jerusalem and Sefad, Tiberias and Yaffo, Kiryat Arba and Be’er Sheva! Modern, state of the art and certainly best-protected airport in the world – airport Ben-Gurion strangely becomes the fulfilment of a prophecy from the Torah: «Even if you are scattered to the farthest corners of the earth, the LORD your God will gather you together and bring you back». (Deuteronomy 30:4)

Shmuel Anatoly Schelest Born in 1957 in Kiev, Ukraine. 1983 - studied at the Kiev Institute of Fine Arts, Graphics Department. In 1986, after Chernobyl catastrophe moved with his family to Tashkent, Uzbekistan. 1989 - graduated from The Tashkent National Institute of Theater and Fine Arts, Graphics Department. In 2000 the Shelest family moved to Koblenz, Germany. 2006 they repatriated to Israel. Now he lives in Ma’ale Adumim, while his workshop is in Jerusalem, in front of the Old City walls. Starting from 1990 till today, he had over 30 personal exhibitions and participated in many collective group exhibitions in museums and various galleries in France, Germany, Georgia, Holland, Israel, Japan, Russia, Ukraine, Uzbekistan, Estonia and etc.

Shmuel Anatoly Schelest Photo: Shlomo Bronshtein ‫אנטולי שמואל שלסט‬ ‫ שלמה ברונשטיין‬:‫צילום‬

The works of Shmuel Anatoly Schelest can be found in museums and many prestigious private collections.

‫שמואל אנטולי שלסט‬ ‫נולד ב‪ 1957-‬בקייב בירת אוקראינה‪ .‬ב‪ 1983-‬התקבל ללימודים במכון הממלכתי‬ ‫לאמנות בקייב‪ ,‬המחלקה לגרפיקה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1986‬בעקבו האסון בכור הגרעיני בצ'רנוביל עבר עם משפחתו לטשקנט‬ ‫(אוזבקיסטן)‪ ,‬שם למד במכון הממלכתי לתיאטרון ואמנויות של טשקנט‪,‬‬ ‫במחלקה לגרפיקה‪ .‬בשנת ‪ 1989‬השלים את לימודיו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬עובר עם משפחתו לקובלנץ‪ ,‬גרמניה‪ ,‬וב‪ 2006-‬עלה לישראל‪.‬‬ ‫גר במעלה אדומים וסדנתו נמצאת בירושלים‪ ,‬אל מול חומות העיר העתיקה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫מאז ‪ 1990‬ועד היום הציג האמן ב‪ 30-‬תערוכות יחיד ובמספר רב של תערוכות‬ ‫קבוצתיות בגלריות ובמוזיאונים בגרמניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬גאורגיה‪ ,‬ישראל‪ ,‬רוסיה‪,‬‬ ‫אוזבקיסטן‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬מלזיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אסטוניה ויפן‪.‬‬ ‫עבודותיו של אנטולי שמואל שלסט נמצאות במוזיאונים ובאוספי אמנות‬ ‫פרטיים יוקרתיים‪.‬‬