Biology Booklet no.1

Page 1

‫‪ .1‬מבוא למדעי החיים‬ ‫פרק זה הוא הקדמה לנושא הביולוגיה כולו‪ .‬הפרק‬ ‫עוסק במהות מדע הביולוגיה‪ ,‬בדרך החקירה‬ ‫המדעית‪ ,‬ברמות הארגון בטבע‪ ,‬במאפייני החיים‬ ‫ובצורכי הקיום של כל היצורים החיים‪.‬‬

‫‪ .2‬מיון היצורים החיים‬ ‫הפרק עוסק במיון יצורים חיים בטבע על פי שיטת‬ ‫המיון המדעי‪ ,‬ובעיקר במיון בעלי–חיים ובמיון‬ ‫צמחים‪.‬‬

‫‪ .3‬התא כיחידת חיים‬ ‫הפרק עוסק בתא‪ -‬יחידת המבנה והתפקוד‬ ‫הבסיסית של כל היצורים החיים ואחד ממאפייני‬ ‫החיים החשובים‪.‬‬

‫‪2‬‬


‫יש תאים מסוגים שונים‪ ,‬שהם בעלי התמחויות שונות‬ ‫ומבנה שונה ‪ -‬לפי תפקידם‪ ,‬ובהם‪ :‬תאי שריר‪ ,‬תאי עצב‪,‬‬ ‫תאי דם אדומים ולבנים‪ ,‬תאי זרע ותאי אפידרמיס‪,‬‬ ‫שנמצאים בבעלי–חיים‪ ,‬וכן תאי אפידרמיס ותאי‬ ‫יונקות‪ ,‬שנמצאים בצמחים‪ .‬תאים‪,‬שהמבנה והתפקיד‬ ‫שלהם דומים‪ .‬מרכיבים רקמות‪ ,‬והרקמות מרכיבות את‬ ‫האיברים ואת המערכות בגופם של היצורים‪.‬‬

‫שאלות סיכום ‪ /‬עמוד ‪25‬‬

‫‪81‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים סיכום‬

‫סיכום‬ ‫גופם של כל היצורים החיים בנוי מתאים ‪ -‬מתא אחד‬ ‫או מתאים רבים‪ .‬עובדה זאת נודעה לחוקרים רק לפני‬ ‫כ–‪ 350‬שנים‪ ,‬לאחר שרוברט הוק צפה לראשונה בתאי‬ ‫שעם מבעד למיקרוסקופ שהוא בנה‪ .‬מאז השתכללו‬ ‫המיקרוסקופים מאוד‪ ,‬והתגלו פרטים רבים על חלקי‬ ‫התא ועל התהליכים המתרחשים בתאים חיים‪.‬‬ ‫בטבע יש מגוון גדול של תאים‪ ,‬והם שונים זה מזה בגודל‪,‬‬ ‫בצורה‪ ,‬במבנה ובתפקיד‪ .‬יש תאים‪ ,‬המרכיבים יצור רב–‬ ‫תאי ומתקיימים כחלק מרקמה‪ ,‬ויש תאים שהם יצורים‬ ‫עצמאיים‪ ,‬חד–תאיים‪ ,‬כגון‪ :‬סנדלית או חיידק‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫כל התאים דומים במאפייני החיים המתקיימים בהם‪,‬‬ ‫בצורכי הקיום שלהם ובמבנה הבסיסי שלהם‪ .‬לכל‬ ‫התאים יש קרום‪ ,‬הבורר את החומרים שיעברו דרכו אל‬ ‫תוך התא או החוצה‪ ,‬ואת החומרים שלא יעברו דרכו‪ .‬כל‬ ‫התאים מלאים בציטופלזמה צמיגית‪ ,‬וברובם יש גרעין‪,‬‬ ‫מיטוכונדריה ואברונים נוספים‪ .‬בתאי הצמח הירוקים‬ ‫יש גם כלורופלסטים‪ ,‬חלולית‪ ,‬ודופן קשיחה‪ ,‬המקיפה‬ ‫אותם מחוץ לקרום התא‪ .‬בגופם של יצורים רב–תאיים‬ ‫‪80‬‬


‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫מבנה תא צמח ‪ .1‬קרום התא ‪ .2 /‬ריבוזומים ‪ .3 /‬מיטוכונדריון ‪ .4 /‬גרעין התא‬ ‫‪ .5 /‬רשת תוך‪-‬תאית ‪ .6 /‬אברון גולג'בי ‪ .7 /‬דופן התא ‪ .8 /‬חלולית‬

‫‪79‬‬


‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪78‬‬

‫‪-‬‬

‫מבנה תא בעל חיים ‪ .1‬קרום התא ‪ .2 /‬ריבוזומים ‪ .3 /‬מיטוכונדריון ‪ .4 /‬גרעין התא‬ ‫‪ .5 /‬רשת תוך‪-‬תאית ‪ .6 /‬אברון גולג'בי‬


‫‪-‬‬

‫הרחבה‪ :‬תקשורת בין התאים‬

‫”מרכזיות" אלה הן חלבונים מיוחדים‪ ,‬הממוקמים בקרומי‬ ‫התאים ופועלים כקולטנים (מקבלי מידע)‪.‬‬ ‫חומרים שונים‪ ,‬המגיעים אל סביבת התא (חומרים שהופרשו‬ ‫מתאים אחרים בגוף‪ ,‬או שמקורם בסביבה החיצונית)‬ ‫נקשרים אל קולטנים אלה‪ .‬כאשר קולטן מסוים מקבל‬ ‫”שיחה נכנסת"‪ ,‬כלומר‪ :‬חומר מתאים נקשר אליו‪ ,‬הקישור‬ ‫מפעיל את הקולטן‪ ,‬והוא מעביר את המידע אל הגרעין או‬ ‫אל אברונים אחרים בתוך התא‪ .‬בתאים מסוגים שונים יש‬ ‫קולטנים שונים‪ .‬לכן‪ ,‬רק תאים שיש להם קולטנים לחומר‬ ‫מסוים‪ ,‬יוכלו לקשור את החומר ולהעביר את המידע אל‬ ‫תוך התא‪ .‬העברת המסר מרגע קליטתו ועד מסירתו לנמען‬ ‫המתאים בתוך התא היא תהליך מורכב‪.‬‬ ‫חוקרים גילו שהתהליך מבוסס על העברת אותות בשרשרת‬ ‫באמצעות חלבונים‪ ,‬שנמצאים בתוך התא‪ :‬כל חלבון קולט‬ ‫מסר מהחלבון שלפניו‪ ,‬ומעביר אותו אל הבא בתור‪ ,‬כמו‬ ‫במרוץ שליחים‪ .‬והתוצאה‪ :‬התא מגיב למסר שנקלט ‪-‬‬ ‫מגביר או מאט תהליכים שונים בתא (למשל‪ ,‬הגברת קצב‬ ‫הנשימה התאית) או גורם לשינויים בצורת התא (למשל‪,‬‬ ‫תא דם לבן שולח שלוחות)‪ .‬קליטת המסרים‪ ,‬העברתם‬ ‫בתוך התא והתגובה עליהם‪ ,‬הם הגורמים לתאים לגדול‬ ‫ולהתפתח‪ ,‬להתרבות באמצעות חלוקה ועוד‪ .‬אך כאשר‬ ‫העברת האותות משתבשת‪ ,‬תאים מתחלקים בצורה‬ ‫לא מבוקרת‪ ,‬והדבר עלול לגרום להתפתחות של תאים‬ ‫סרטניים‪ .‬התוצאות של מחקרים בנושא זה עשויות לסייע‬ ‫בפיתוח תרופות למחלות שונות‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬תקשורת בין תאים ‪ /‬עמוד ‪24‬‬

‫‪77‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים מיקומם של התאים במדרג הביולוגי‬

‫מיקומם של התאים במדרג‬ ‫הביולוגי‬ ‫כל היצורים החיים בנויים מתאים‪ .‬יש הבנויים מתא אחד‪,‬‬ ‫ואחרים מורכבים מתאים רבים‪ .‬דוגמה‪ :‬בגוף האדם יש‬ ‫מאות מיליארדי תאים ואף יותר! בגופם של יצורים רב–‬ ‫תאיים רבים יש קבוצות של תאים מאותו הסוג (המבנה‪,‬‬ ‫התכונות והתפקוד משותפים)‪ ,‬ואלה יוצרים רקמה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬תאי עור רבים יוצרים יחד רקמת עור‪ ,‬תאי‬ ‫שריר יוצרים רקמת שריר‪ ,‬ותאי אפידרמיס בעלה של צמח‬ ‫יוצרים רקמת אפידרמיס‪.‬‬ ‫הרקמות השונות בונות את איברי הגוף‪ ,‬ומספר איברים‪,‬‬ ‫המשתתפים באותו התהליך‪ ,‬יוצרים מערכת בגוף‪ .‬דוגמה‪:‬‬ ‫רקמת העצב בונה את המוח‪ ,‬והמוח ביחד עם חלקים‬ ‫נוספים‪ ,‬מרכיבים את מערכת העצבים‪ .‬מערכות גוף שונות‬ ‫בונות את היצור השלם‪ .‬דוגמה‪ :‬מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬מערכת העצבים ועוד ‪ -‬בונות את האדם‪.‬‬ ‫ומה קורה בתוך התאים? התאים מכילים אברונים שונים‪,‬‬ ‫המורכבים ממגוון גדול של מולקולות‪ ,‬שבנויות מאטומים‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬המדרג הביולוגי ‪ /‬עמוד ‪23‬‬

‫הרחבה‪ :‬תקשורת בין התאים‬ ‫כיצד תקשורת מתנהלת בין התאים ביצור החי? מי מקבל‬ ‫מידע? מי מוסר מידע? ומה קורה‪ ,‬כאשר התקשורת‬ ‫משובשת? בתאים חיים יש מעין ”מרכזיות"‪ ,‬הקולטות‬ ‫מסרים שמגיעים מבחוץ‪ ,‬ומעבירות אותם אל תוך התא‪.‬‬

‫‪76‬‬


‫ ‪.‬‬ ‫המוגלובין ‪ -‬חלבון‪ ,‬שנמצא בתאי‬ ‫הדם האדומים של בעלי–חיים‬ ‫רבים וממלא את רוב נפחם‬ ‫של תאים אלה‪ .‬תפקידו לקשור‬ ‫אליו חמצן ופחמן דו–חמצני‪.‬‬ ‫ההמוגלובין מכיל אטומים של‬ ‫ברזל‪ ,‬החיוניים לקשירת החמצן‪.‬‬

‫ת א י ד ם א ד ו מ י ם ‪ -‬תפקידם להוביל חמצן מן הריאות‬ ‫אל כל תאי הגוף‪ ,‬ולסלק פחמן דו–חמצני מתאי הגוף אל‬ ‫הריאות‪ .‬תא דם אדום הוא חסר גרעין‪ ,‬ורוב נפחו מלא‬ ‫בחומר שנקרא המוגלובין ‪ .‬ההמוגלובין קושר אליו חמצן‬ ‫ופחמן דו–חמצני‪ .‬תאי הדם האדומים נעים עם זרם הדם‪.‬‬ ‫הם קטנים מאוד‪ ,‬בעלי צורת דסקית פחוסה ומסוגלים‬ ‫להידחס ולהידחק גם אל תוך נימי הדם הצרים ביותר‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת א י ד ם ל ב נ י ם ‪ -‬תאים השייכים למערכת החיסון‪.‬‬ ‫תפקידם להגן על הגוף מפני גורמים זרים‪ ,‬העלולים לחולל‬ ‫מחלה‪ .‬חלק מתאי הדם הלבנים יכולים לשנות את צורתם‪:‬‬ ‫לשלוח שלוחות‪ ,‬שמקיפות את הגורם הזר‪ ,‬ולהכניס אותו‬ ‫אל תוכם‪ .‬כך הם ”בולעים" גופיפים החודרים אל הגוף‪,‬‬ ‫ומפרקים אותם‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת אי ז רע ‪ -‬תאי הרבייה הזכריים‪ .‬התלכדות של תא זרע‬ ‫עם תא הרבייה הנקבי (תא ביצה) יוצרת עובר‪ .‬בבעלי–חיים‬ ‫תאי הזרע הם קטנים ובעלי שוטון‪ ,‬המאפשר להם לנוע‬ ‫בזריזות ולהגיע אל תאי הביצה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת א י אפ י ד רמ יס ‪ -‬עוטפים מבחוץ את גופם של יצורים‬ ‫חיים‪ ,‬ובונים את רקמת העור של בעלי–החיים ואת רקמת‬ ‫האפידרמיס של הצמחים‪ .‬תפקידם להגן על הרקמות‬ ‫הפנימיות של הגוף‪ .‬תאי האפידרמיס צפופים מאוד וצמודים‬ ‫זה לזה‪ ,‬ויוצרים שכבה המונעת חדירה של גורמים זרים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫שטח הפנים ‪ -‬שטח הפנים של‬ ‫הגוף הוא סך כל שטחי הגוף‪,‬‬ ‫הפונים כלפי חוץ ובאים במגע עם‬ ‫הסביבה החיצונית‪.‬‬

‫ת אי ה י ונ ק ו ת ב ש ו ר ש ‪ -‬לתאי האפידרמיס‪ ,‬שנמצאים‬ ‫קרוב לקצה השורש‪ ,‬יש שלוחות ארוכות ודקיקות‪ .‬יונקת‬ ‫אחת צומחת בכל תא‪ ,‬והיא חודרת בין גרגרי האדמה‪,‬‬ ‫מגדילה את שטח הפנים של קרום התא‪ ,‬ומשפרת את קליטת‬ ‫המים והמינרלים בצמח‪.‬‬

‫‪75‬‬


‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים‬

‫‪-‬‬

‫סוגי תאים‬

‫סוגי תאים‬ ‫דמיון ושוני בין תאים‬ ‫את גופו של יצור חי אפשר לדמות למכונה משוכללת‪ .‬ביצורים‬ ‫רב–תאיים (בעלי–חיים וצמחים) יש מגוון גדול של תאים‪,‬‬ ‫שהם שונים זה מזה בתפקודיהם‪ .‬לסוגי התאים השונים‬ ‫יש חשיבות רבה בתפקוד של היצור הרב–תאי‪ .‬בין התאים‬ ‫המרכיבים את גופם של בעלי–החיים‪ :‬תאי שריר‪ ,‬תאי עצב‪,‬‬ ‫תאי דם אדומים‪ ,‬תאי דם לבנים‪ ,‬תאי רבייה (תאי זרע‬ ‫ותאי ביצה)‪ ,‬תאי עצם ותאי סחוס‪ .‬בין התאים הבונים את‬ ‫הצמחים‪ :‬תאי יונקות בשורשי הצמח‪ ,‬תאי עצה ותאי שיפה‬ ‫ברקמת ההובלה‪ ,‬תאי אפידרמיס‪ ,‬העוטפים את הצמח‪,‬‬ ‫ותאי הרבייה‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬סוגי תאים ‪ /‬עמוד ‪22‬‬

‫ ‪.‬‬

‫תאי שריר ‪ -‬תפקידם של השרירים להניע את הגוף‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫הצורה של תאי השריר מוארכת‪ ,‬הם גמישים מאוד ויכולים‬ ‫להתכווץ ולהתקצר וגם להתרפות ולהתארך‪ .‬בתאי השריר‬ ‫יש אברוני מיטוכונדריה רבים‪ ,‬המספקים את האנרגיה‬ ‫הרבה הנחוצה למילוי תפקידם‪ .‬קבוצה של תאי שריר‬ ‫נקראת סיב שריר‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת א י ע צ ב ‪ -‬מערכת העצבים קולטת מידע מן הסביבה‪,‬‬ ‫מעבדת אותו ומעבירה אל חלקי הגוף השונים הוראות כיצד‬ ‫לפעול‪ .‬תאי העצב מצויים במוח‪ ,‬בחוט השדרה ובסיבי‬ ‫העצבים‪ ,‬שמגיעים אל כל מקום בגוף‪ .‬לכל תא עצב יש‬ ‫שלוחות‪ .‬בשלוחות אלה מידע יכול לעבור גם אל תאים‬ ‫מרוחקים‪ ,‬בתנאי שהם סמוכים לקצה השלוחה הארוכה‪.‬‬

‫‪74‬‬


‫‪-‬‬

‫תהליך פעפוע (דיפוזיה) דיו בכוס מים‬

‫‪73‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים מבנה התא ותפקודו‬

‫אוסמוזה ‪ -‬פעפוע של מולקולות‬ ‫מים‪ ,‬הנעות דרך קרום שהחדירות‬ ‫שלו בררנית‪ ,‬מתמיסה‪ ,‬שהריכוז‬ ‫שלהן בה גבוה (ריכוז מומסים‬ ‫נמוך) אל תמיסה‪ ,‬שהריכוז שלהן‬ ‫בה נמוך (ריכוז מומסים גבוה)‪.‬‬

‫כך הוא מתנגש בחלקיקים אחרים‪ .‬התנועה האקראית‬ ‫(המקרית) של חלקיקי החומר וההתנגשויות שלהם זה בזה‪,‬‬ ‫גורמות לפיזור של חלקיקי החומר במרחב‪ .‬תהליך זה נקרא‬ ‫פעפוע (דיפוזיה)‪.‬‬ ‫כאשר באזור אחד יש יותר חלקיקים של חומר כלשהו (ריכוז‬ ‫גבוה של החומר) מאשר באזור אחר‪ ,‬הסיכוי גדול יותר‬ ‫שחלקיקי חומר ינועו מן האזור שבו הם רבים‪ ,‬אל האזור‬ ‫שיש בו פחות חלקיקים (ריכוז נמוך של החומר)‪ .‬כך גם‬ ‫הסיכוי קטן יותר שחלקיקים ינועו בכיוון ההפוך‪ .‬לכן‪ ,‬על‬ ‫אף שחלקיקי החומר נעים לכל הכיוונים‪ ,‬בסך הכול כיוון‬ ‫התנועה של רוב החומר הוא מאזור שריכוזו בו גבוה‪ ,‬אל‬ ‫האזור שריכוזו בו נמוך‪ .‬כאשר חומר מפעפע מריכוז גבוה‬ ‫אל ריכוז נמוך‪ ,‬נהוג להגיד שהחומר נע עם כיוון מפל‬ ‫הריכוזים‪.‬‬ ‫מולקולות המים ו ה ג ז י ם ה ח י ו נ י י ם ל ת ה ל י כ י ה נ ש י מ ה‬

‫שאלות ‪ -‬פעפוע ‪ /‬עמוד ‪20‬‬

‫‪72‬‬

‫והפוטוסינתזה‪ ,‬הם דוגמה לחומרים‪ ,‬המפעפעים דרך‬ ‫קרום התא‪ .‬אם ריכוז החומר בסביבה החוץ–תאית גבוה‬ ‫מריכוזו בתוך התא‪ ,‬החומר יפעפע עם כיוון מפל הריכוזים‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬מן הסביבה החוץ–תאית אל תוך התא‪ .‬לפעמים‪,‬‬ ‫תנועת החומר נמשכת עד להשגת פיזור אחיד‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫ריכוזו בתוך התא יהיה שווה לריכוזו מחוץ לתא‪ .‬אם ריכוז‬ ‫החומר בסביבה החוץ–תאית נמוך מריכוזו בתוך התא‪,‬‬ ‫החומר יפעפע עם כיוון מפל הריכוזים מן התא אל הסביבה‬ ‫החוץ–תאית‪ .‬גם כאן התהליך יכול להתרחש עד להשגת‬ ‫פיזור אחיד של החומר‪ ,‬כלומר‪ :‬ריכוזו מחוץ לתא יהיה שווה‬ ‫לריכוזו בתוך התא‪.‬‬


‫לקרומי התאים יש תפקיד חיוני בשמירה על פעילותם‬ ‫התקינה של תאי הגוף ועל פעילותו של הגוף כולו‪ .‬אחת‬ ‫מפעולות החיים החיוניות לקיומו של התא‪ ,‬היא קליטת‬ ‫חומרים מן הסביבה ופליטת חומרים אל מחוץ לתא‪ .‬תאים‬ ‫קולטים מן הסביבה חומרים חיוניים‪ ,‬כגון‪ :‬חומרי מזון שונים‪,‬‬ ‫הנחוצים לבניית התא וכמקור של אנרגיה‪ ,‬חמצן‪ ,‬הנחוץ‬ ‫לתהליך הנשימה התאית‪ ,‬ומים‪ ,‬שהם המרכיב העיקרי‬ ‫של התא‪ .‬התאים גם פולטים החוצה חומרים שונים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫חומרי פסולת‪ ,‬פחמן דו–חמצני ומים‪ .‬קליטה של חומרים‬ ‫ופליטתם מתרחשות דרך קרום התא‪ .‬קרום התא בנוי משתי‬ ‫שכבות של מולקולות שומן‪ .‬חלבונים שונים משובצים בין‬ ‫מולקולות השומן‪ .‬מבנה זה של הקרום מאפשר מעבר בררני‬ ‫של חומרים דרכו‪.‬‬

‫כיצד מתרחש מעבר חומרים דרך קרום‬ ‫התא?‬ ‫פעפוע (דיפוזיה) ‪ -‬התפשטות‬ ‫של חומר ממקום שריכוזו גבוה‪,‬‬ ‫למקום שריכוזו נמוך‪ ,‬כתוצאה‬ ‫של תנועתם האקראית (מקרית)‬ ‫של חלקיקי החומר לכל הכיוונים‬ ‫ושל ההתנגשויות שלהם זה בזה‪.‬‬ ‫תהליך הפעפוע אינו מצריך‬ ‫השקעת אנרגיה‪.‬‬

‫חומרים עוברים דרך קרום התא בשתי דרכים עיקריות‪ :‬פעפוע‬ ‫(דיפוזיה) ‪ -‬מעבר חומרים בתהליך של פעפוע‪ ,‬אשר אינו‬ ‫מצריך השקעת אנרגיה‪ .‬פעפוע של חומר נעשה דרך שתי‬ ‫שכבות השומן או דרך תעלות ונשאים המצויים בקרום‪.‬‬ ‫משאבות ‪ -‬מעבר של חומרים באמצעות משאבות מיוחדות‪,‬‬ ‫המצויות בקרום‪ .‬פעולה זאת מצריכה השקעת אנרגיה‪:‬‬ ‫התא ”שואב" את החומר לתוכו או ממנו החוצה‪.‬‬

‫מעבר דרך קרום התא באמצעות פעפוע‬ ‫החלקיקים‪ ,‬הבונים את כל החומרים בעולמנו‪ ,‬נמצאים‬ ‫בתנועה מתמדת‪ .‬כל חלקיק נע לכל הכיוונים‪ ,‬ותוך כדי‬

‫‪71‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים מבנה התא ותפקודו‬

‫הידעתם? לא בכל תא‬ ‫יש גרעין‬ ‫בתאים של חיידקים אין גרעין‪ .‬החומר‬ ‫התורשתי של החיידקים מרוכז באזור מסוים‬ ‫בציטופלזמה‪ ,‬אך אינו מוקף בקרום‪ .‬גם תאי דם‬ ‫אדומים בוגרים של כל היונקים‪ ,‬ובכללם האדם‪,‬‬ ‫חסרי גרעין‪ .‬תאי הדם האדומים מאבדים את‬ ‫הגרעין במהלך התבגרותם‪ .‬בתאים חסרי גרעין‬ ‫אלה אין מידע גנטי להעביר לדור הבא‪ ,‬ולכן הם‬ ‫אינם יכולים להתחלק וליצור תאי בת‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬יש פטריות‪ ,‬ויצורים חד‪-‬תאיים מסוימים‪,‬‬ ‫שבתאים שלהם יש יותר מגרעין אחד‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬תאים ללא גרעין ‪ /‬עמוד ‪19‬‬

‫קרום התא‬ ‫כל התאים‪ ,‬הבונים את גופם של היצורים החיים בעולמנו‪:‬‬ ‫בעלי–חיים‪ ,‬צמחים‪ ,‬פטריות‪ ,‬חיידקים וחד–תאיים אחרים‬ ‫ עטופים בקרום התוחם את התא ומפריד אותו מן הסביבה‬‫החיצונית‪ .‬קרום זה אינו מעטפת פשוטה‪ ,‬אלא הוא אחד‬ ‫מפלאי הטבע‪ ,‬שהתפתחו על–פני כדור–הארץ‪ .‬הוא בעל‬ ‫תכונה הקובעת אילו חומרים יחדרו אל תוך התא או יצאו‬ ‫ממנו החוצה‪ ,‬כלומר‪ :‬קרום התא הוא בררני‪ ,‬חומרים‬ ‫מסוימים עוברים דרכו‪ ,‬וחומרים אחרים אינם יכולים לעבור‬ ‫דרכו‪ .‬הקרום מגן על התא מפני כניסת גורמים זרים (כגון‪:‬‬ ‫חיידקים או נגיפים)‪ ,‬ומפני חומרים שעלולים להזיק לתא‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬הודות לקרום התא‪ ,‬הסביבה הפנימית של התא קבועה‬ ‫ויציבה ואינה מושפעת בקלות משינויים בסביבה החיצונית‪.‬‬

‫‪70‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים התא כיחידת חיים‬

‫תא הצמח‬ ‫בנוסף לחלקים המשותפים לכל התאים החיים‪ ,‬בתאי צמחים‬ ‫יש מבנים נוספים ייחודיים‪:‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ד ו פ ן ה ת א ‪ -‬מבנה קשיח העוטף את תא הצמח‪ ,‬מחוץ‬ ‫לקרום‪ .‬הדופן מייצבת את התא‪ ,‬שומרת על צורתו‪ ,‬ומגנה‬ ‫עליו מפגיעות ומלחץ‪ .‬דוגמה‪ :‬כאשר התא מאבד מים‪ ,‬הוא‬ ‫מתכווץ‪ ,‬אך הדופן שומרת על יציבותו ואינה מאפשרת לו‬ ‫לקרוס פנימה‪ .‬ואילו כאשר מים רבים חודרים אל תא של‬ ‫צמח‪ ,‬הוא מתנפח מעט‪ ,‬אך הוא שומר על צורתו בזכות‬ ‫הדופן הנוקשה שאינה מאפשרת לו להתנפח יותר מדי‬ ‫ו"להתפוצץ"‪ .‬בדופן התא יש פתחים רבים ולכן‪ ,‬בניגוד‬ ‫לקרום התא‪ ,‬היא אינה בררנית אלא מאפשרת לחומרים‬ ‫שונים לעבור דרכה‪ .‬דופן תא אופיינית גם לתאים של‬ ‫יצורים אחרים‪ ,‬ובהם‪ :‬פטריות וחלק מן החיידקים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫פוטוסינתזה ‪ -‬תהליך‪ ,‬שמתרחש‬ ‫בתאי הצמח הירוקים‪ .‬בתהליך‬ ‫זה הצמחים מייצרים בעצמם את‬ ‫מזונם (סוכר)‪ ,‬מפחמן דו–חמצני‬ ‫וממים בעזרת אור השמש‪.‬‬

‫כלורופלסט ‪ -‬אברון המכיל צבען (פיגמנט) ירוק‪ ,‬שנקרא‬ ‫כלורופיל‪ .‬תהליך הפוטוסינתזה מתרחש בכלורופלסט‪.‬‬ ‫בתהליך זה הצמחים מייצרים בעצמם את מזונם בעזרת‬ ‫אור השמש‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ח ל ו ל י ת ( ו ק ו א ו ל ה ) ‪ -‬אזור פנימי בתוך תא הצמח‪,‬‬ ‫המוקף בקרום ותופס חלק נכבד מנפחו של התא‪ .‬על אף‬ ‫שמה‪ ,‬החלולית אינה חלולה‪ ,‬אלא מלאה במים ובחומרים‬ ‫שמומסים בהם‪ ,‬והיא מתפקדת כמאגר של נוזלים ושל‬ ‫חומרים שונים‪ .‬לחלולית תפקיד חשוב בשמירה על מאזן‬ ‫המים בתא‪ .‬דוגמה‪ :‬בתנאים של חוסר מים‪ ,‬מים מן החלולית‬ ‫עוברים אל הציטופלזמה‪ ,‬והחלולית מתכווצת‪.‬‬

‫‪69‬‬


‫‪68‬‬

‫אפידרמיס בצל פי ‪100‬‬


‫‪-‬‬

‫מבנה התא ותפקודו‬

‫ ‪.‬‬ ‫אברון ‪ -‬מבנה‪ ,‬שנמצא בתא‬ ‫וממלא תפקיד כלשהו‪ ,‬המאפשר‬ ‫את תהליכי החיים בתא‪.‬‬

‫ציטופלזמה ‪ -‬נוזל צמיגי במרקם של ג'לי‪ ,‬הממלא את רוב‬ ‫נפח התא‪ .‬הציטופלזמה יוצרת בתא סביבה פנימית מימית‪,‬‬ ‫החיונית לקיומם של כל התהליכים המתרחשים בתא‪.‬‬ ‫בציטופלזמה של רוב התאים יש גופיפים‪ ,‬הקרויים אברונים‪.‬‬ ‫אלה הם מבנים תוך־תאיים מיוחדים‪ ,‬בעלי תפקודים‬ ‫מוגדרים‪ ,‬המוקפים בקרום בררני שדומה במבנהו לקרום‬ ‫התא‪ .‬האברונים יוצרים בתא מדורים שונים‪ ,‬המאפשרים‬ ‫"חלוקת עבודה" בתוך התא‪ ,‬ומגבירים את יעילותם של‬ ‫התהליכים המתרחשים בתוכו‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫גר ע י ן ה ת א ‪ -‬קיים ברוב התאים (מלבד חיידקים)‪ ,‬והוא‬ ‫האברון הגדול והבולט ביותר בתא‪ .‬החומר התורשתי (דנ"א)‪,‬‬ ‫המכיל את כל המידע על תכונות האורגניזם‪ ,‬נמצא בגרעין‬ ‫התא‪ .‬הגרעין חיוני לקיומו של התא‪ ,‬לתפקודו ולהתרבותו‪,‬‬ ‫מפני שהחומר התורשתי שבתוכו מכיל את ההוראות‬ ‫הדרושות לבניית התא ולביצוע פעולות החיים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ י ט ו כ ו נ ד ר י כ ה ‪” -‬תחנות הכוח" של התא‪ .‬תהליך‬ ‫הנשימה התאית מתבצע בהן‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ר י ב ו ז ו מ י ם ‪” -‬מפעלי החלבונים" של התא‪ .‬חלבונים‬ ‫מיוצרים בהם לפי המידע שנמצא בחומר התורשתי‬ ‫שבגרעין התא‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫א ב ר ונ י ג ול ג' י ‪ -‬שקיקים שטוחים אשר מונחים זה מעל‬ ‫זה‪ .‬הם מסייעים בעיבוד חלבונים ושומנים הנוצרים בתא‪,‬‬ ‫ובהפרשתם אל מחוץ לתא‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ר ש ת ת ו ך – ת א י ת ‪ -‬רשת מסועפת מאוד של קרומים‬ ‫בררניים‪ ,‬המצויה בציטופלזמה‪.‬‬

‫‪67‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים התא כיחידת חיים‬

‫הידעתם? לא הכול‬ ‫ב נוי מתאים‬ ‫בגופם של יצורים חיים רבים יש חלקים אשר‬ ‫אינם בנויים מתאים‪ :‬השיער שלנו‪ ,‬פרוותם‬ ‫של יונקים‪ ,‬קרניים וציפורניים אינם בנויים‬ ‫מתאים אלא עשויים מחומרים‪ ,‬בעיקר חלבונים‪,‬‬ ‫שהופרשו מן התאים‪ .‬חלבונים אלה בונים גם את‬ ‫הנוצות ואת המקור של העופות‪ .‬הקונכיות של‬ ‫חלזונות ושל צדפות גם הן אינן בנויות מתאים‪,‬‬ ‫אלא עשויות מחומר גירני וממעט חלבון‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬עצמות בנויות מתאים וגם משכבות של‬ ‫סידן ושל סיבי חלבון‪ ,‬שתאי העצם מפרישים‬ ‫אל סביבתם‪ .‬ביחד הם יוצרים את רקמת העצם‪.‬‬ ‫גם השיניים שלנו ושל שאר בעלי‪-‬החיים‪,‬‬ ‫מכילות בחלק החיצוני סיבי חלבון‪ ,‬סידן וזרחן‬ ‫המעניקים להן את קשיחותן‪ ,‬ובחלק הפנימי‪,‬‬ ‫רקמה "רכה" שמורכבת מתאים‪.‬‬

‫מבנה התא ותפקודו‬ ‫לכל התאים‪ ,‬גם של בעלי–החיים וגם של הצמחים‪ ,‬יש מבנה‬ ‫בסיסי דומה‪ .‬החלקים העיקריים‪ .‬המשותפים לתאי כל‬ ‫היצורים החיים הם‪:‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫קרום בררני ‪ -‬קרום‪ ,‬שמאפשר‬ ‫מעבר של חומרים מסוימים ולא‬ ‫של חומרים אחרים‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫ק ר ו ם ה ת א ‪ -‬קרום העוטף את התא ומפריד אותו מן‬ ‫הסביבה החיצונית‪ .‬קרום התא הוא קרום בררני‪ ,‬כלומר‪ :‬לא‬ ‫כל חומר יכול לעבור דרכו‪ .‬הקרום מאפשר לשמור על‬ ‫סביבה פנימית קבועה‪ ,‬ומאפשר קשר דו–סטרי בין התא‬ ‫לבין סביבתו‪.‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים התא כיחידת חיים‬

‫התא כיחידת חיים‬ ‫התא הוא לא רק יחידת המבנה‪ ,‬הבונה את כל היצורים החיים‪,‬‬ ‫אלא גם יחידת החיים הקטנה ביותר‪ ,‬המקיימת את כל‬ ‫פעולות החיים‪ .‬התא הוא היחידה הבסיסית‪ ,‬המשותפת‬ ‫לכל היצורים החיים על–פני כדור–הארץ‪.‬‬

‫מאפייני החיים בתאים‬ ‫רוב מאפייני החיים‪ ,‬שעוזרים לנו להבדיל בין חי ללא חי‪,‬‬ ‫מתבטאים בתאים‪ .‬כלומר‪ :‬כל תא‪ ,‬גם תא עצמאי של יצור‬ ‫חד–תאי וגם תא יחיד מגופו של יצור רב–תאי‪ ,‬ניזון וצורך‬ ‫אנרגיה‪ ,‬נושם‪ ,‬מפריש פסולת‪ ,‬גדל ומתפתח‪ ,‬מתרבה‪ ,‬מגיב‬ ‫לגירויים מסביבתו ועוד‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬תא סנדלית ‪ /‬עמוד ‪18‬‬

‫נשימה תאית ‪ -‬תהליך‪ ,‬המתרחש‬ ‫בכל תא ותא‪ .‬בתהליך זה אנרגיה‬ ‫משתחררת מפירוקם של חומרי‬ ‫מזון (לרוב בעזרת חמצן)‪ .‬אנרגיה‬ ‫זאת חיונית לקיומם של תהליכי‬ ‫החיים בתא‪ .‬ברוב התאים הנשימה‬ ‫התאית מתרחשת במיטוכונדריה‪.‬‬

‫בפעילות שביצעתם‪ ,‬למדתם שבסנדלית‪ ,‬יצור שכל כולו תא‬ ‫אחד ויחיד‪ ,‬מאפייני חיים מתקיימים‪ :‬היא צורכת מזון‪,‬‬ ‫נעה ומגיבה לגירויים מהסביבה‪ .‬גם מאפייני חיים נוספים‪,‬‬ ‫שלא בדקתם בניסוי זה‪ ,‬מתקיימים בסנדלית ובתאים של‬ ‫יצורים חד–תאיים אחרים‪ .‬הסנדלית גדלה ומתפתחת מרגע‬ ‫היווצרותה מתא סנדלית קודם שהתחלק לשניים‪ ,‬עד שהיא‬ ‫עוברת תהליך של רבייה ומתחלקת לשני תאי סנדלית‬ ‫חדשים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסנדלית נושמת‪ ,‬כמו כל תא‪ ,‬בתהליך‬ ‫שנקרא נשימה תאית (אנרגיה משתחררת בו‪ ,‬מפירוקם של‬ ‫חומרי מזון)‪ ,‬ומפרישה החוצה חומרי פסולת ופחמן דו–‬ ‫חמצני‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬נשימה תאית ‪ /‬עמוד ‪18‬‬

‫‪65‬‬


‫‪64‬‬

‫פשפש בהגדלה פי ‪25‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים המיקרוסקופ‬

‫צריך לעבור דרך העצם שבודקים‪ ,‬דרך העדשות ועד עיני‬ ‫המתבוננים בו‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב שהעצם יהיה דק מאוד‪ ,‬וכן יש‬ ‫להניח אותו על זכוכית דקה ושקופה‪ .‬כדי להכין להסתכלות‬ ‫במיקרוסקופ עצם גדול‪ ,‬חותכים ממנו פרוסות דקות מאוד‪,‬‬ ‫ואם צריך צובעים אותו בצבעים מיוחדים‪ ,‬שמבליטים אותו‬ ‫או חלקים ממנו‪.‬‬ ‫האור מן המנורה של מיקרוסקופ האור עובר דרך צמצם‬ ‫(המאפשר לכוון את כמות האור)‪ ,‬דרך העצם שבודקים‪,‬‬ ‫ולאחר מכן הוא עובר דרך אחת מעדשות העצם‪ .‬ניתן לבחור‬ ‫בין מספר עדשות עצם‪ .‬הן מגדילות את המראה של העצם‬ ‫פי ‪ ,4‬פי ‪ ,10‬פי ‪ ,20‬פי ‪ ,40‬ואף פי ‪ .100‬לאחר מכן קרני האור‬ ‫עוברות דרך עדשת העין‪ ,‬המגדילה פי ‪ 10‬או פי ‪ .20‬וכך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬אם עדשת העצם מגדילה פי ‪ ,20‬וגם עדשת העין‬ ‫מגדילה פי ‪ ,20‬העצם נראה גדול פי ‪ 400‬מגודלו המקורי‬ ‫(‪ 20‬כפול ‪ .)20‬כדי לקבל תמונה חדה וברורה‪ ,‬יש להרחיק‬ ‫את העצם (המונח על שולחן המיקרוסקופ) מעדשת העצם‪,‬‬ ‫או לקרב אותו אליה‪ .‬עושים זאת בעזרת בורגי ההכוונה‪,‬‬ ‫המזיזים את שולחן המיקרוסקופ עד לנקודה שהמראה‬ ‫ממוקד‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬אפידרמיס בצל ‪ /‬עמוד ‪17‬‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני‬

‫נגיף (וירוס) ‪ -‬גופיף קטן מאוד‪,‬‬ ‫שגודלו בין ‪ 10‬ל–‪ 300‬ננומטר‬ ‫(מיליונית המילימטר)‪ .‬הוא אינו‬ ‫מבצע את כל תהליכי החיים‪ ,‬ולא‬ ‫כל מאפייני החיים מתקיימים בו‪.‬‬ ‫נגיפים מסוגלים להתרבות רק‬ ‫בתוך תאים חיים‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני הוא מיקרוסקופ חדיש יותר‪ ,‬אשר‬ ‫הומצא רק באמצע המאה ה–‪ .20‬פעולתו מבוססת על‬ ‫מעבר של קרן של אלקטרונים (חלקיקים המרכיבים את‬ ‫האטומים) דרך העצם שבודקים‪ .‬מיקרוסקופ זה מסוגל‬ ‫להגדיל את התמונה עד פי מיליון! באמצעותו ניתן גם‬ ‫לראות חיידקים קטנים במיוחד‪ .‬נגיפים‪ ,‬מבנים תוך–תאיים‬ ‫(אברונים) ואפילו מולקולות‪.‬‬

‫‪63‬‬


‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪62‬‬

‫‪-‬‬

‫חלקי המיקרוסקופ ‪ .1‬עדשת עין ‪ .2 /‬עדשת עצם ‪ .3 /‬בורג הכוונה גס ‪ .4 /‬בורג הכוונה עדין ‪ .5 /‬צמצם‬ ‫‪ .6 /‬שולחן מיקרוסקופ ‪ .7 /‬מנורה (מקור אור) ‪ .8 /‬זרוע ‪ .9 /‬בסיס‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים הרחבה‪ :‬המיקרוסקופ‬

‫הרחבה‪ :‬המיקרוסקופ‬ ‫כידוע‪ ,‬מיקרוסקופ הוא מכשיר‪ ,‬המאפשר לראות פריטים‬ ‫קטנים בהגדלה‪ .‬לכן באמצעותו אפשר להבחין בעצמים‬ ‫זעירים‪ ,‬שהעין שלנו אינה מסוגלת להבחין בהם‪.‬‬ ‫המיקרוסקופ הוא אחת ההמצאות הטכנולוגיות‪ ,‬שקידמו‬ ‫במידה משמעותית את חקר התא‪ .‬את המיקרוסקופים‬ ‫הראשונים המציאו בסוף המאה ה–‪ 16‬שני מלטשי עדשות‬ ‫הולנדיים‪ .‬בתחילת המאה ה–‪ 17‬פיתח את המכשיר איש‬ ‫המדע‪ ,‬הממציא האיטלקי הגדול‪ ,‬גלילאו גליליי (‪1642-‬‬ ‫‪ ,)1564‬שכלל אותו‪ ,‬ואף נתן לו את שמו‪( .‬בלטינית‪ :‬מיקרו‬ ‫= קטן‪ ,‬סקופ = להתבונן)‪.‬‬ ‫יש סוגים שונים של מיקרוסקופים‪ .‬הנפוץ ביותר‪ ,‬והראשון‬ ‫שהומצא‪ ,‬נקרא מיקרוסקופ אור‪ .‬מיקרוסקופ אור יכול‬ ‫להגדיל את מראה העצמים עד פי ‪ )!( 1000‬מגודלם האמתי‪.‬‬ ‫דרכו ניתן לראות חלקי גוף של יצורים קטנטנים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫קשקשים על כנף של פרפר או שערות זעירות במחוש‬ ‫של דבורה‪ ,‬תאי גוף מסוגים שונים וכן יצורים חד–תאיים‬ ‫זעירים‪ ,‬כגון‪ :‬אמבה ואפילו חיידק‪ ,‬שגודלו אלפיות‬ ‫מילימטרים בלבד!‬

‫מיקרוסקופ אור‬ ‫מיקרוסקופ אור מגדיל את התמונה באמצעות העדשות‬ ‫האופטיות המותקנות בו‪ .‬הוא בנוי מצינור‪ ,‬אשר בקצהו‬ ‫התחתון עדשה מגדילה‪ ,‬שנקראת עדשת העצם; ובחלקו‬ ‫העליון יש עוד עדשה מגדילה‪ ,‬שנקראת עדשת העין‪ .‬את‬ ‫העצם שבודקים‪ ,‬מניחים על שולחן המיקרוסקופ מול‬ ‫העדשות‪ .‬אור מגיע ממנורה בתחתית המיקרוסקופ‪ ,‬והוא‬

‫‪61‬‬


‫‪60‬‬

‫פיסת שעם בהגדלה במיקרוסקופ‬


‫‪-‬‬

‫אנטוני ואן לוונהוק אבי תורת המיקרוביולוגיה‬

‫‪59‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים ההיסטוריה של המדע ‪ -‬גילוי התאים‬

‫חוקרים רבים המשיכו את דרכם של רוברט הוק ושל אנטוני‬ ‫ואן–לבנהוק‪ ,‬מגלי התאים הראשונים‪ .‬רק כ–‪ 150‬שנים‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬באמצע המאה ה–‪ 19‬כאשר שוכללו העדשות‪,‬‬ ‫והתחדדה תמונת התאים במיקרוסקופ‪ ,‬חלה התקדמות של‬ ‫ממש בחקר התאים‪ .‬מטיאס שליידן (‪ )1881-1804‬ותיאודור‬ ‫שוואן (‪ ,)1882-1810‬שני חוקרים גרמנים‪ ,‬שהתבוננו במגוון‬ ‫של תאים בצמחים וברקמות של בעלי–חיים שונים‪ ,‬הגיעו‬ ‫יחד למסקנה כי כל היצורים החיים בנויים מתאים‪ .‬יש‬ ‫יצורים שהם חד–תאיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בנויים מתא אחד בלבד‪,‬‬ ‫ובהם‪ :‬חיידקים‪ ,‬אצות ופטריות מסוימות (שמרים)‪ ,‬ויש‬ ‫יצורים שהם רב–תאיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בנויים מתאים רבים‪ ,‬ובהם‪:‬‬ ‫צמחים ובעלי–חיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם הבינו כי התא הוא היחידה‬ ‫הבסיסית של החיים‪ ,‬כלומר‪ :‬התא הוא הדבר הקטן ביותר‪,‬‬ ‫שמקיים את החיים‪ .‬מאוחר יותר רודולף וירכאו (‪1902-‬‬ ‫‪ ,)1821‬שחקר גדילת תאים והתרבותם‪ ,‬הגדיר עיקרון חשוב‬ ‫נוסף‪ ,‬שהוא נכון לכל התאים‪" :‬תא מוצאו מתא"‪ .‬כלומר‪ :‬כל‬ ‫תא מקורו בתא קודם‪ ,‬שהתחלק לשני תאים‪ .‬תגליותיהם‬ ‫של חוקרי התאים הראשונים היו בסיס להבנה של מבנה‬ ‫התאים‪ ,‬של תכונותיהם ושל תהליכים שונים‪ ,‬המתרחשים‬ ‫בהם‪ .‬בעקבות התצפיות והניסויים של חוקרים חלוצים‬ ‫אלה‪ ,‬הם הסיקו מסקנות שהיו לרעיונות היסוד‪ ,‬שחקר התא‬ ‫מתבסס עליהם מאז ועד היום‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬פיסת שעם ‪ /‬עמוד ‪16‬‬

‫‪58‬‬


‫‪-‬‬

‫רוברט הוק החוקר שבנה את המיקרוסקופ‬

‫‪57‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים ההיסטוריה של המדע ‪ -‬גילוי התאים‬

‫ההיסטוריה של המדע ‪-‬‬ ‫גילוי התאים‬ ‫כושר ההפרדה של העין (היכולת‬ ‫להבחין בפרטים קטנים‪ ,‬בנפרד‬ ‫זה מזה) הוא עשירית המילימטר‪.‬‬ ‫עד המצאת המיקרוסקופ לא ניתן‬ ‫לראות דברים קטנים מעשירית‬ ‫המילימטר‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫באמצע המאה ה–‪ 17‬בנה החוקר האנגלי‪ ,‬רוברט הוק (‪- 1703‬‬ ‫‪ ,)1635‬מיקרוסקופ בעל שתי עדשות מלוטשות‪ ,‬אשר אפשר‬ ‫לראות דרכו בהגדלה עד פי ‪ ,200‬בפעם הראשונה נתגלו‬ ‫פריטים‪ ,‬שלא יכלו לראותם קודם לכן‪ .‬כאשר התבונן הוק‬ ‫בפיסת שעם מגזע עץ האלון מבעד למיקרוסקופ שבנה‪,‬‬ ‫הוא הבחין במבנה‪ ,‬שדמה בעיניו לצורתה של "חלת דבש"‪.‬‬ ‫החדרים הקטנטנים והצפופים‪ ,‬שיצרו את המבנה המסודר‪,‬‬ ‫הזכירו לו תאי נזירים במנזר‪ ,‬ולכן קרא להם תאים‪.‬‬ ‫בהמשך גילה הוק כי גם ברקמות אחרות של צמחים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫רקמות עלים וגבעולים‪ ,‬ניתן להבחין ב"תאים מלאי מיצים"‪,‬‬ ‫אך הוא לא ידע מה הם‪.‬‬ ‫באותה התקופה החל אנטוני ואן–לבנהוק (‪ )1723-1632‬סוחר‬ ‫בדים הולנדי‪ ,‬לעסוק בליטוש עדשות‪ .‬הוא התקין מהן‬ ‫מיקרוסקופים וצפה בעצמים שונים‪ :‬באריגים‪ ,‬בשערות‬ ‫מפרוות חיות‪ ,‬בעוקץ של דבורה‪ ,‬בראש של זבוב ועוד‪.‬‬ ‫הוא הצליח לייצר מיקרוסקופ משוכלל בעל יכולת הגדלה‬ ‫פי ‪ .250‬ואן–לבנהוק לקח דגימה ממי שלולית בקרבת ביתו‪,‬‬ ‫וכאשר התבונן בה מבעד למיקרוסקופ זה‪ ,‬הופתע לגלות‬ ‫מגוון יצורים זעירים‪ .‬הוא קרא להם "חי–קטנים"‪ .‬בסקרנותו‬ ‫הרבה המשיך ואן–לבנהוק לצפות בדגימות משלוליות מי–‬ ‫גשם‪ ,‬מביצות‪ ,‬מאדמה ומחומר שגירד בין שיניו‪ .‬משום שלא‬ ‫ידע לצייר‪ ,‬שכר את שירותיו של צייר‪ ,‬כדי שיכין ציורים של‬ ‫כל מה שראה‪ .‬בדוחות מפורטים שכתב על ממצאיו‪ ,‬סיפר‬ ‫על חישובי הגודל שערך‪ ,‬ולפיהם אפשר להכניס מיליון‬ ‫יצורים כאלה בגרגר חול אחד! בהמשך הוא הבחין גם בתאי‬ ‫הדם האדומים‪ ,‬בתאי זרע ובתאים מפיסת עור גופו‪.‬‬


‫תאי עצה (נמצאים‪ ,‬למשל‪ ,‬בגזעי עצים ומקנים לגזעים‬ ‫חוזק וקשיות)‪ ,‬תאי סיבים ותאי שעם (נמצאים בקליפת‬ ‫הגזע של עצים רבים‪ ,‬ומהם מייצרים פקקי שעם)‪.‬‬ ‫אמנם התאים שונים זה מזה‪ .‬אך לכולם יש מאפייני‬ ‫חיים משותפים‪ :‬כל התאים נושמים‪ ,‬גדלים ומתפתחים‪,‬‬ ‫צורכים אנרגיה ומזון ומגיבים לגירויים‪ .‬למרות השוני‬ ‫ביניהם‪ ,‬התאים חולקים גם דמיון במבנה‪ ,‬וכמובן‪ :‬כל‬ ‫התאים מוצאם מתאים‪ ,‬שקדמו להם!‬ ‫תאים מאותו הסוג בגופם של יצורים חיים‪ ,‬כלומר‪ :‬תאים‬ ‫בעלי מבנה ותפקוד דומים‪ ,‬מקובצים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לרקמה‪.‬‬ ‫הרקמות בונות איברים‪ ,‬והאיברים בונים את היצור כולו‪.‬‬ ‫בפרק זה‪ ,‬נלמד על מבנה התא‪ ,‬על חלקיו ועל תהליכי‬ ‫החיים המתרחשים בו‪ .‬תכירו סוגים שונים של תאים‬ ‫ושל רקמות‪ ,‬ותשוו ביניהם‪ .‬אך ראשית ‪ -‬העבר‪ :‬כיצד‬ ‫התגלו התאים לראשונה?‬

‫‪55‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים מבוא‬

‫מבוא‬ ‫היצורים החיים בנויים מתאים‪ .‬התא הוא יחידת המבנה‬ ‫הבסיסית של כל היצורים החיים‪ .‬רוב התאים זעירים‪,‬‬ ‫ומכיוון שהעיניים שלנו אינן מסוגלות להבחין בפריטים‬ ‫כה קטנים‪ ,‬אנו זקוקים לעזרים אופטיים‪ ,‬כמו מיקרוסקופ‪,‬‬ ‫כדי לצפות בהם‪ .‬ואכן‪ ,‬התאים התגלו לראשונה רק במאה‬ ‫ה–‪ ,17‬עם המצאת המיקרוסקופ הראשון‪ ,‬על–ידי רוברט‬ ‫הוק‪ ,‬אשר צפה בפיסת שעם וגילה מבנים דמויי תאים‪.‬‬ ‫רק כ–‪ 150‬שנה לאחר מכן הגיעו חוקרים למסקנה כי כל‬ ‫היצורים החיים‪ :‬צמחים‪ ,‬בעלי–חיים‪ ,‬פטריות וחיידקים‬ ‫ כולם בנויים מתאים‪.‬‬‫גודלם של תאים הוא‪ ,‬לרוב‪ 1 ,‬עד ‪ 500‬מיקרומטר‬ ‫(מיקרומטר = מיליונית המטר)‪ .‬יש יצורים חיים הבנויים‬ ‫מתא אחד‪ ,‬ובהם‪ :‬חיידק‪ ,‬סנדלית או אמבה‪ ,‬ולעומתם‪,‬‬ ‫יש כאלה הבנויים ממיליארדי תאים‪ ,‬ובהם‪ :‬פיל‪ ,‬עץ‬ ‫אלון או האדם‪ .‬יש מגוון גדול של תאים‪ .‬יש תאים‬ ‫המרכיבים את גופם של בעלי–החיים‪ ,‬ויש המרכיבים‬ ‫את הצמחים‪ .‬בין התאים בגופם של בעלי–החיים‪ :‬תאי‬ ‫עצב‪ ,‬תאי שריר ותאי דם אדומים‪ .‬בין התאים בצמחים‪:‬‬ ‫‪54‬‬


‫פרק ‪3‬‬

‫התא‬ ‫כיחידת‬ ‫חיים‬

‫‪53‬‬


52


‫צמחים בעלי פרחים‪ ,‬ובעיקר ‪ 5‬משפחות של צמחים‪,‬‬ ‫שנפוצות מאוד בישראל‪ :‬מצליבים‪ ,‬מורכבים‪ ,‬סוככיים‪,‬‬ ‫דגניים ופרפרניים‪.‬‬ ‫המצאת המיקרוסקופ אפשרה את גלוי התאים‪ .‬כל‬ ‫היצורים החיים בנויים מתאים ‪ -‬יחידת המבנה והתפקוד‬ ‫הבסיסית של החיים‪ .‬יש מגוון גדול של תאים‪ ,‬ולכולם‬ ‫מבנה בסיס דומה ותהליכים משותפים מתקיימים בהם‪,‬‬ ‫ועל כך בפרק הבא‪.‬‬

‫שאלות לסיכום ‪ /‬עמוד ‪14‬‬

‫‪51‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים סיכום‬

‫סיכום‬ ‫מגוון מינים עשיר מתקיים בכדור–הארץ‪ .‬החוקרים‬ ‫ממיינים את היצורים החיים לקבוצות בשיטת המיון‬ ‫המדעי‪ .‬בשיטה זאת השיוך של יצורים לקבוצות מתבסס‬ ‫על תכונות רבות‪ ,‬ובהן‪ :‬מבנה הגוף ואיבריו‪ ,‬תפקוד‬ ‫המערכות בגוף‪ ,‬ההתנהגות‪ ,‬ובעיקר החומר התורשתי‬ ‫(הדנ״א) של היצורים‪ .‬שיטת המיון המדעי מקלה על‬ ‫ההבנה של תהליכים ושל תופעות בעולם היצורים‬ ‫החיים‪ ,‬מראה את מידת הקרבה ביניהם ואפילו מצביעה‬ ‫על המוצא שלהם‪.‬‬ ‫על–פי שיטת המיון המדעי‪ ,‬מחלקים את היצורים לממלכות‬ ‫(ממלכת בעלי–החיים‪ ,‬ממלכת הצמחים וכדומה)‪ .‬כל‬ ‫ממלכה מתחלקת למערכות‪ ,‬וכל מערכה מחולקת‬ ‫לקבוצות קטנות עוד יותר (מחלקות)‪ .‬המיון ממשיך עד‬ ‫לסדרות‪ ,‬למשפחות‪ ,‬לסוגים ולמינים‪ .‬בפרק זה הכרנו‬ ‫מאפיינים של בעלי–חיים מקבוצות שונות‪ ,‬חסרי חוליות‬ ‫ובעלי חוליות‪ ,‬ובעיקר ‪ 5‬מחלקות של בעלי חוליות‪:‬‬ ‫דגים‪ ,‬דו–חיים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬עופות ויונקים‪ .‬מממלכת‬ ‫הצמחים הכרנו מאפיינים של צמחים חסרי פרחים ושל‬ ‫‪50‬‬


49


‫‪48‬‬

‫‪-‬‬

‫צמחים בעלי פרחים צמחים חסרי פרחים‬


‫ ‪.‬‬

‫מ ש פ ח ת ה פ ר פ ר נ י י ם ‪ -‬המאפיין העיקרי של משפחה‬ ‫זאת הוא מבנה הפרח‪ ,‬המזכיר פרפר‪ .‬בפרח ‪ 5‬עלי כותרת‪,‬‬ ‫והם מאורגנים בסידור אופייני‪ :‬שני עלי הכותרת המרכזיים‬ ‫צמודים זה לזה בצורת סירה; משני צידי ה״סירה״ יש שני‬ ‫עלי כותרת‪ ,‬כמו שני משוטים‪ ,‬וליד ה״סירה״ יש עלה כותרת‬ ‫גדול וזקוף‪ ,‬הנראה כמו מפרש‪ .‬מינים שונים ממשפחה זאת‬ ‫הם צמחי תרבות‪ ,‬שהזרעים שלהם עשירים בפחמימות‬ ‫ובחלבון ומשמשים למאכל‪ ,‬ובהם‪ :‬שעועית‪ ,‬אפונה‪ ,‬בוטנים‪,‬‬ ‫פול‪ ,‬סויה וחמצה (חומוס)‪.‬‬

‫הידעתם?‬ ‫לצמחים ממשפחת הסחלביים (כגון‪ :‬דבורנית‪,‬‬ ‫סחלב שלוש‪-‬השיניים ושפתן) פרחים בעלי‬ ‫יופי מיוחד‪ .‬לסחלבים יחסי גומלין מעניינים‬ ‫עם חרקים‪ ,‬שמאביקים את פרחיהם‪ .‬כל מיני‬ ‫הסחלבים‪ ,‬הגדלים כצמחי בר בישראל‪ ,‬הם‬ ‫צמחים מוגנים‪ ,‬שאסור לפגוע בהם!‬ ‫פעילות ‪ -‬אלבום צמחים ‪ /‬עמוד ‪13‬‬

‫‪47‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים ממלכת הצמחים‬

‫ ‪.‬‬ ‫תפרחת ‪ -‬קבוצה של פרחים‪,‬‬ ‫שנמצאים ביחד על אותו הגבעול‬ ‫בסידור אופייני‪.‬‬

‫מ ש פ ח ת ה מ ו ר כ ב י ם ‪ -‬רוב הצמחים במשפחת‬ ‫המורכבים הם עשבוניים (רכים כעשב)‪ ,‬אך יש בה גם עצים‬ ‫ושיחים מעטים‪ .‬הפרחים של צמחים במשפחת המורכבים‬ ‫(כגון‪ :‬חרצית‪ ,‬סביון וחמנית) קטנים מאוד‪ .‬הם מרוכזים‬ ‫על הגבעול בתפרחת ‪ ,‬שדומה לפרח אחד גדול‪ ,‬ונקראת‬ ‫קרקפת‪ .‬בישראל יש למעלה מ‪ 100-‬מיני בר ממשפחה זאת‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ש פ ח ת ה מ צ ל י ב י ם ‪ -‬בישראל יש יותר מ‪ 130-‬מיני‬ ‫בר ממשפחת המצליבים (כגון‪ :‬כרוב החופ‪ ,‬חרדל לבן‬ ‫וכרמלית)‪ .‬בפרחים של המצליבים יש ‪ 4‬עלי כותרת‪,‬‬ ‫המסודרים בצורת צלב‪ ,‬ומכאן שמה של המשפחה‪.‬‬ ‫צמחי תרבות רבים טופחו ממיני הבר של משפחה זאת‪,‬‬ ‫והם משמשים אותנו למאכל (כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬צנון‪ ,‬צנונית‪,‬‬ ‫קולרבי) או לתיבול המזון (חרדל‪ ,‬חזרת)‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ש פ ח ת ה ס ו כ כ י י ם ‪ -‬הפרחים של הצמחים במשפחת‬ ‫הסוככיים (כגון‪ :‬גזר) קטנים מאוד‪ ,‬ומרוכזים בתפרחת‬ ‫שדומה לסוכך (מכאן שמה של המשפחה) או למטרייה‪.‬‬ ‫יש צמחים‪ ,‬שהתפרחת שלהם מחולקת לסוככונים‬ ‫(סוככים קטנים) נפרדים כמו בצמח דל–קרניים‪ .‬צמחים‬ ‫רבים ממשפחה זאת מכילים חומרים‪ ,‬שיש להם ריחות‬ ‫וטעמים אופייניים‪ ,‬ולכן הם משמשים תבלינים‪ :‬קימל‪ ,‬כמון‪,‬‬ ‫פטרוזיליה‪ ,‬שמיר וכוסברה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫משפחת הדגניים ‪ -‬משפחת הדגניים היא בין המשפחות‬ ‫הגדולות ביותר בין הצמחים בעלי הפרחים‪ .‬לצמחים‬ ‫במשפחה זאת פרחים קטנים וירוקים‪ ,‬המסודרים בתפרחת‬ ‫שנקראת שיבולת‪ .‬כמה מן הצמחים במשפחה זאת הם‬ ‫מקור מזון חשוב במיוחד‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬אורז ותירס‪.‬‬

‫‪46‬‬


‫הובלת המים שלהם משוכללת יותר‪ ,‬ולכן יש ביניהם גם‬ ‫מינים‪ ,‬שיכולים להתקיים בסביבות חיים יבשתיות‪ ,‬שבקיץ‬ ‫חם ויבש בהן‪.‬‬ ‫הצמחים המחטניים הם שיחים‪ ,‬או עצים המתנשאים לגובה‬ ‫רב‪ ,‬כגון‪ :‬אורן‪ ,‬ברוש‪ ,‬ארז ואשוח‪ .‬הם נחשבים למפותחים‬ ‫יותר מן השרכניים‪ .‬מערכת הובלת המים שלהם מפותחת‬ ‫יותר מזאת של השרכניים‪ ,‬ולכן יש ביניהם גם מינים‪,‬‬ ‫שיכולים להתקיים אפילו במדבר יבש וחם או בסביבות‪,‬‬ ‫שהמים קופאים בהן בחורף‪ .‬המאפיינים העיקריים שלהם‪:‬‬ ‫העלים שלהם צרים וארוכים‪ ,‬דמויי מחט (כמו אצל אורנים)‪,‬‬ ‫או שהם גדלים בצורת קשקשים צמודים לגבעולים (כמו‬ ‫אצל הברושים)‪ .‬תאי הרבייה שלהם‪ ,‬והזרעים המתפתחים‬ ‫לאחר ההפריה‪ ,‬נוצרים בין קשקשי האצטרובלים‪ .‬כאשר‬ ‫האצטרובלים מתפ? קים‪ ,‬הזרעים נופלים ומתפזרים‪.‬‬

‫צמח ים בעלי פרחים‬

‫חד–שנתי ‪ -‬צמח המשלים את‬ ‫מחזור הגידול שלו בתוך שנה אחת‬ ‫(או פחות מכך)‪ ,‬מנביטת הזרע‬ ‫ועד שהוא מפזר זרעים ומת‪.‬‬

‫הצמחים בעלי הפרחים נחשבים למפותחים יותר מן‬ ‫הצמחים חסרי הפרחים‪ .‬תאי הרבייה שלהם נוצרים‬ ‫בפרחים (תאי הביצה‪ -‬בשחלת הפרח‪ ,‬ותאי הזרע?‬ ‫בתוך גרגרי האבקה שבאבקנים)‪ .‬לאחר ההפריה‬ ‫שחלת הפרח מתפתחת לפרי‪ ,‬והזרעים נוצרים בו‪.‬‬ ‫מינים רבים של צמחים בעלי פרחים גדלים בישראל‪ ,‬ובהם‬ ‫עצים‪ ,‬שיחים‪ ,‬צמחים חד–שנתיים ועוד‪ .‬צמחים חד–שנתיים‬ ‫גדלים בארץ בכמויות עצומות‪ ,‬ורובם פורחים באביב‪ .‬אז‬ ‫הם מכסים שטחים נרחבים בכתמי צבע גדולים‪.‬‬ ‫המיון של הצמחים בעלי הפרחים למשפחות‪ ,‬מתבסס בעיקר‬ ‫על מבנה הפרח ועל חלקיו‪ .‬לפניכם ‪ 5‬משפחות של צמחים‪.‬‬ ‫במשפחות אלה מינים רבים של צמחים חד–שנתיים‪,‬‬ ‫שנפוצים כמעט בכל הארץ‪.‬‬

‫‪45‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים ממלכת הצמחים‬

‫ממלכת הצמחים‬ ‫כמו ממלכת בעלי–החיים‪ ,‬גם ממלכת הצמחים כוללת מגוון‬ ‫רחב של יצורים רב–תאיים‪ .‬הצמחים נבדלים מבעלי–החיים‬ ‫בתכונות רבות‪ .‬אחת התכונות הבולטות‪ ,‬המאפיינות את‬ ‫הצמחים‪ ,‬היא יכולתם לייצר בעצמם את המזון‪ ,‬בתהליך‬ ‫הפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫ממלכת הצמחים נחלקת לשתי קבוצות מיון מרכזיות‪ :‬צמחים‬ ‫חסרי פרחים וצמחים בעלי פרחים‪.‬‬

‫צמחים חסרי פרחים‬ ‫חסרי הפרחים כוללים את האצות‪ ,‬את הטחבניים‪ ,‬את‬ ‫השרכניים‪ ,‬את המחטניים וקבוצות נוספות של צמחים‪,‬‬ ‫שהמאפיין המשותף לכולם היותם חסרי פרחים‪.‬‬ ‫אבותיהם הקדומים של צמחי היבשה הם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬האצות‬ ‫הירוקיות‪ ,‬שהתפתחו במים‪ .‬גם רוב מיני האצות‪ ,‬החיות‬ ‫בימינו‪ ,‬מתקיימות במים ‪ -‬במי האוקיינוס והים המלוח או‬ ‫במקווי מים מתוקים‪.‬‬ ‫רוב הטחבניים הם צמחי יבשה זעירים‪ .‬גובהם עד סנטימטרים‬ ‫מעטים‪ ,‬והמבנה שלהם פשוט‪ .‬הובלת המים בגופם אינה‬ ‫יעילה‪ ,‬ולכן הם חשופים לסכנת התייבשות‪ ,‬ויכולים‬ ‫להתקיים רק בסביבות לחות מאוד‪ .‬הרבייה שלהם יכולה‬ ‫להתרחש רק בנוכחות מים‪ .‬השרכניים נחשבים לצמחי‬ ‫יבשה מפותחים יותר מן הטחבניים‪ ,‬בין השאר מפני‬ ‫שמאובנים שלהם מופיעים בסלעים רק מתקופות מאוחרות‬ ‫יותר מאלה של הטחבניים‪ .‬רובם גדולים יותר מן הטחבניים‪,‬‬ ‫עשויים להגיע לגובה של כמה מטרים‪ ,‬וחלק מהם אפילו‬ ‫דומים לעץ גבוה‪ .‬גופם מורכב מגבעולים ומעלים‪ ,‬מערכת‬

‫‪44‬‬


‫‪-‬‬

‫מאובן מיקרורפטור ‪ -‬סוג נכחד של דינוזאור קטן‬

‫‪43‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים התפתחות המינים‬

‫הרחבה‪ :‬התפתחות המינים‬

‫מאובנים‪ -‬שרידים של יצורים‬ ‫קדומים‪ ,‬שגופם התקשה לאבן‬ ‫והשתמר בסלעים מתקופות‬ ‫עתיקות‪.‬‬

‫על–פי הדמיון בין היצורים החיים (במאפייני החיים‪ ,‬במבנה‬ ‫התאי ובחומר התורשתי‪ -‬הדנ״א)‪ ,‬הסיקו המדענים שכל‬ ‫היצורים החיים קשורים זה לזה‪ .‬עדויות רבות נמצאו לכך‪,‬‬ ‫שמינים מורכבים של יצורים חיים התפתחו ממינים פשוטים‬ ‫במשך מיליוני שנים‪ .‬אחת העדויות היא מאובנים של יצורים‬ ‫חיים‪ ,‬שמתו ונכלאו בשכבות קדומות של סלעים‪ .‬עדויות‬ ‫ראשונות לחיים על כדור–הארץ נמצאו בסלעים עתיקים‬ ‫בני ‪ 3.7‬מיליארדי שנים‪ .‬היו אלה חד–תאיים פשוטים‪ .‬ככל‬ ‫ששכבות הסלע נוצרו בתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬מוצאים‬ ‫בהן גם יצורים רב–תאיים‪ ,‬שמבנה גופם ואיבריהם מורכבים‬ ‫יותר ויותר‪.‬‬

‫הערכה של מספר מינים‪ ,‬החיים בכדור‪-‬‬ ‫הארץ בשנת ‪:2010‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫יונקים‪ 5,500 :‬מינים‬ ‫דו–חיים‪ 6,000 :‬מינים‬ ‫עופות‪ 10,000 :‬מינים‬ ‫זוחלים‪ 10,000 :‬מינים‬ ‫דגים‪ 40,000 :‬מינים‬ ‫צמחים ואצות‪ 670,000 :‬מינים‬ ‫חסרי חוליות (בלי חרקים) ‪ 1,756,000‬מינים‬ ‫חרקים‪ 5,000,000 :‬מינים‬

‫הנתונים מעובדים על–פי מידע באתר האינטרנט של הארגון‬ ‫הבינלאומי לשמירת הטבע ומשאביו (‪.)IUCN‬‬

‫‪42‬‬


‫מחלקה‬

‫סימנים מאפיינים‬

‫הדג י ם‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫הד ו‪ -‬ח י י ם‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫הז ו ח ל י ם‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫בעלי סנפירים‪.‬‬ ‫נושמים בעזרת זימים‪.‬‬ ‫עור חלק ורירי‪ ,‬מכוסה בקשקשים‪.‬‬ ‫טמפרטורת גופם אינה קבועה‪.‬‬ ‫הצאצאים מתפתחים בדרך כלל בתוך ביצים‪ ,‬שהוטלו‬ ‫במים‪.‬‬

‫עור גופם חשוף‪ ,‬דק ולח‪.‬‬ ‫מתפתחים בדרך של גלגול (הצאצאים הצעירים שונים‬ ‫מהבוגרים בצורת גופם ובסביבת חייהם)‪.‬‬ ‫הצעירים (ראשנים) נושמים בעזרת זימים ועור‪,‬‬ ‫והבוגרים מפתחים ריאות ונושמים גם דרך העור‪.‬‬ ‫רובם חיים בשתי ("דו") סביבות חיים‪ :‬בתחילת החיים‬ ‫ במים‪ ,‬ובבגרותם ‪ -‬ביבשה‪.‬‬‫טמפרטורת גופם אינה קבועה‪.‬‬ ‫ביצים‪ ,‬שהוטלו‬ ‫ֿ‬ ‫הצאצאים מתפתחים בדרך כלל בתוך‬ ‫במים‪.‬‬

‫רובם נעים בזחילה (גופם צמוד לקרקע)‪.‬‬ ‫עור גופם יבש (אינם מזיעים)‪.‬‬ ‫העור החיצוני אינו מסוגל לגדול‪ ,‬ולכן הם מתנשלים‬ ‫(העור הישן מתקלף‪ ,‬ועור חדש וגדול יותר מתגלה‬ ‫מתחתיו)‪.‬‬ ‫הגוף מכוסה בקשקשים‪.‬‬ ‫טמפרטורת גופם אינה קבועה‪.‬‬ ‫הצאצאים מתפתחים בדרך כלל בתוך ביצים‪ ,‬שהוטלו‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫ביבשה‪.‬‬

‫‪41‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים ממלכת בעלי החיים‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫סימטריה דו–צדדית‪ -‬הצד הימני דומה לצד השמאלי‪.‬‬ ‫גפיים‪ -‬לרוב בעלי החוליות יש ‪ 2‬זוגות גפיים‪ .‬אצל מקצתם‬ ‫התנוונו הגפיים (נחשים)‪.‬‬ ‫מערכת הדם‪ -‬אצל כל בעלי החוליות הדם זורם בתוך‬ ‫מערכת דם סגורה‪.‬‬ ‫זנב‪ -‬לרוב בעלי החוליות יש זנב; אצל מקצתם התנוון הזנב‬ ‫(אדם‪ ,‬דוב)‪.‬‬

‫קבוצת בעלי החוליות נחלקת ל‪ 7-‬מחלקות אלה‪ :‬דגים (‪3‬‬ ‫מחלקות)‪ ,‬דו–חיים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬עופות ויונקים‪ .‬הנה כמה מן‬ ‫המאפיינים של המחלקות השונות בקבוצת בעלי החוליות‪:‬‬ ‫פעילות קבוצתית ‪ /‬עמוד ‪12‬‬

‫המחלקה‬

‫הע ופ ו ת‬

‫סימנים מאפיינים‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫הגוף מכוסה בנוצות‪.‬‬ ‫בעלי מקור‪.‬‬

‫בעלי כנפיים‪.‬‬ ‫טמפרטורת גופם קבועה‪.‬‬ ‫הצאצאים מתפתחים בתוך ביצים‪ ,‬שהוטלו ביבשה‪.‬‬ ‫כולם הולכים על שתי רגליים‪.‬‬

‫היונקים‬

‫הגוף מכוסה בשיער (פרווה)‪.‬‬ ‫הצאצאים מתפתחים ברחם‪ ,‬בתוך גופה של הנקבה‪.‬‬ ‫הצעירים יונקים חלב אם‪.‬‬ ‫טמפרטורת גופם קבועה‪.‬‬ ‫לרובם יש אפרכסות אוזניים‪.‬‬ ‫המוח גדול ומפותח‪.‬‬

‫‪40‬‬


‫רגליים העשויות פרקים–פרקים (ומכאן שמה של המערכה)‪.‬‬ ‫את מערכת פרוקי–הרגליים מחלקים לחמש מחלקות‪ ,‬ובהן‪:‬‬ ‫מחלקת החרקים‪ ,‬מחלקת הסרטנים ומחלקת העכבישניים‪.‬‬ ‫החרקים והעכבישניים דומים אלה לאלה‪ ,‬אך לחרקים יש ‪6‬‬ ‫רגליים‪ ,‬ואילו לעכבישניים יש ‪ 8‬רגליים‪ .‬הזבוב והפרפר‬ ‫(שניהם במחלקת החרקים) דומים זה לזה יותר מאשר‬ ‫לעכביש (ששייך למחלקת העכבישניים)‪ .‬הזבוב‪ ,‬הפרפר‬ ‫והעכביש‪ ,‬השייכים למערכת פרוקי–הרגליים‪.‬‬ ‫מספר המינים במחלקת החרקים הוא הגדול ביותר בין כל‬ ‫בעלי–החיים‪ .‬עד היום נמצאו למעלה ממיליון מיני חרקים‬ ‫(!)‪ ,‬ולכולם יש מאפיינים אלה‪ :‬שלד חיצוני‪ ,‬המכיל כיטין‪,‬‬ ‫ו‪ 3‬זוגות רגליים (בסך הכול ‪ 6‬רגליים)‪ .‬לרובם יש כנפיים‪,‬‬‫ויש בעלי זוג מחושים‪ .‬דוגמאות לחרקים‪ :‬חיפושיות‪,‬‬ ‫פשפשים‪ ,‬פרעושים‪ ,‬כינים‪ ,‬זבובים‪ ,‬נמלים‪ ,‬דבורים‪,‬‬ ‫פרפרים‪ ,‬שפיריות ויתושים‪.‬‬

‫בעלי החוליות (חולייתנים)‬ ‫בעלי החוליות נפוצים ביבשה‪ ,‬במים ובאוויר‪ ,‬וכוללים‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬את החיות הגדולות ביותר בעולם וגם את האדם‪.‬‬ ‫למרות ההבדלים הגדולים בין הדג לבין הפינגווין או בין‬ ‫הצפרדע לבין הפיל (כולם בעלי חוליות)‪ ,‬אפשר לזהות‬ ‫תכונות וסימנים‪ ,‬המשותפים לכל היצורים המשתייכים‬ ‫לקבוצה זאת‪ .‬הסימן המוכר ביותר הוא העצמות שבתוך‬ ‫גופם‪ ,‬היוצרות שלד פנימי‪.‬‬ ‫הנה כמה מאפיינים‪ ,‬המשותפים לבעלי החוליות‪:‬‬ ‫שלד פנימי‪ -‬שלד פנימי בתוך הגוף‪ ,‬עשוי מעצם ומסחוס‪.‬‬ ‫השלד גדל במהלך החיים‪.‬‬ ‫עמוד שדרה‪ -‬עמוד שדרה במרכז הגוף‪ ,‬המורכב משורה‬ ‫של עצמות קצרות‪ ,‬הנקראות חוליות (ומכאן שם הקבוצה)‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫‪39‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים ממלכת בעלי החיים‬

‫ממלכת בעלי‪-‬החיים‬ ‫ממלכת בעלי–החיים נחלקת לשתי קבוצות מיון מרכזיות‪:‬‬ ‫חסרי חוליות ובעלי חוליות (חוליות הן העצמות המרכיבות‬ ‫את עמוד השדרה)‪.‬‬

‫חסרי החוליות‬ ‫רוב מיני בעלי–החיים בעולם הם חסרי חוליות‪ .‬יש החיים במים‬ ‫(כגון‪ :‬אלמוגים‪ ,‬מדוזות וסרטנים)‪ ,‬אחרים חיים ביבשה‬ ‫(כגון‪ :‬תולעים‪ ,‬חרקים‪ ,‬עכבישים)‪ ,‬יש המעופפים באוויר‬ ‫(כגון‪ :‬פרפרים ודבורים)‪ ,‬ואחרים מתחפרים באדמה (כגון‪:‬‬ ‫עקרבים וזחלים של חרקים רבים)‪ .‬אך לכולם‪ ,‬ללא יוצא מן‬ ‫הכלל‪ ,‬יש מאפיין משותף אחד‪ :‬אין בגופם עצמות‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫אין להם שלד פנימי‪ .‬הם חסרי חוליות‪.‬‬ ‫קבוצת חסרי החוליות כוללת מערכות‪ ,‬מחלקות‪ ,‬סדרות‪,‬‬ ‫משפחות‪ ,‬סוגים ומיליוני מינים‪ .‬לפניכם מידע על ‪ 2‬מערכות‬ ‫מחסרי החוליות‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ע ר כ ת ה ר כ י כ ו ת ‪ -‬מערכה זאת של חסרי חוליות היא‬ ‫אחת מן המערכות המגוונות והנפוצות ביותר על–פני כדור–‬ ‫הארץ‪ .‬גופן של הרכיכות רך (ומכאן שמה של המערכה)‪,‬‬ ‫ולרוב הוא מוגן על–ידי קונכייה או שתי קשוות‪ .‬דוגמאות‬ ‫לרכיכות‪ :‬צדפות וחלזונות‪ .‬רוב הרכיכות חיות במים‪ ,‬אך‬ ‫יש גם ביבשה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ע ר כ ת פ ר ו ק י ‪ -‬ה ר ג ל י י ם ‪ -‬מערכה זאת של חסרי‬ ‫חוליות כוללת בעלי–חיים שלהם תכונות רבות משותפות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬לכולם יש שלד חיצוני‪ ,‬המכיל כיטין‪ ,‬וכמה זוגות‬

‫‪38‬‬


4

5

37


‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪36‬‬

‫‪-‬‬

‫ממלכות היצורים החיים ‪ .1‬פטריות ‪ .2 /‬ארכיבקטריה ‪ .3 /‬פרוטיסטה ‪ .4 /‬בעלי חיים ‪ .5 /‬צמחים‬


‫מין (‪ - )Spicies‬קבוצת‬ ‫המיון הבסיסית של יצורים חיים‪.‬‬ ‫בקבוצה זאת יצורים בעלי תכונות‬ ‫דומות‪ ,‬והם חלק מקבוצת מיון‬ ‫גדולה יותר (סוג)‪ .‬פרטים (זכר‬ ‫ונקבה)‪ ,‬המשתייכים לאותו המין‪,‬‬ ‫יכולים להתרבות זה עם זה‪ ,‬אך‬ ‫אינם יכולים להתרבות עם פרטים‬ ‫ממין אחר‪.‬‬

‫בממלכת הצמחים מייצרים את מזונם בעצמם (בתהליך‬ ‫הפוטוסינתזה); וכל בעלי–החיים מקבלים את מזונם מאכילת‬ ‫יצורים חיים אחרים‪ .‬כל ממלכה מכילה קבוצות קטנות‬ ‫יותר‪ -‬מערכות‪ ,‬וכל מערכה מחולקת לקבוצות קטנות עוד‬ ‫יותר‪ -‬מחלקות‪ .‬המיון ממשיך לסדרות‪ ,‬למשפחות‪ ,‬לסוגים‬ ‫ולמינים‪ .‬לפעמים יש צורך לחלק קבוצה לתת–קבוצות‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬תת–מערכת ותת–מין‪.‬‬ ‫ככל שקבוצת המיון קטנה יותר‪ ,‬הדמיון בין היצורים הנכללים‬ ‫בה‪ ,‬הוא גדול יותר‪ .‬על–פי שיטה זאת‪ ,‬המין הוא קבוצת המיון‬ ‫הבסיסית‪ .‬כל היצורים המשתייכים לאותו המין‪ ,‬דומים זה‬ ‫לזה עד כדי כך‪ ,‬שהם יכולים להתרבות זה עם זה ולהעמיד‬ ‫צאצאים פוריים‪ .‬יצורים‪ ,‬שאינם שייכים לאותו המין‪ ,‬אינם‬ ‫יכולים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להתרבות זה עם זה‪ .‬כך התכונות‪,‬‬ ‫שמבדילות אותם מיצורים ממינים אחרים‪ ,‬נשמרות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫הסוג לבנין (פרפר) כולל את המין לבנין הכרוב וגם את המין‬ ‫לבנין התלתן‪ .‬כל פרפרי לבנין הכרוב דומים זה לזה ויכולים‬ ‫להתרבות ביניהם‪ ,‬אך הם אינם יכולים להתרבות עם פרפרי‬ ‫לבנין התלתן‪ ,‬המשתייכים למין אחר‪.‬‬

‫‪35‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים חלוקה לקבוצות‬

‫ ‪.‬‬

‫פ ר ו ט י ס ט ה ( ‪ - )Protista‬יצורים‪ ,‬שרובם חד–‬ ‫תאיים‪ ,‬ובתאי גופם יש גרעין תא ואברונים נוספים‪,‬‬ ‫המוקפים בקרומים‪ .‬יש ביניהם המייצרים את מזונם‬ ‫בעצמם‪ ,‬ואחרים זקוקים למזון ממקור חיצוני‪ .‬דוגמאות‪:‬‬ ‫אמבה‪ ,‬אצות אדומיות‬

‫ ‪.‬‬

‫חיידקים (‪ - )Bacteria‬חד–תאיים חסרי גרעין תא‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬החומר התורשתי (דנ״א) שלהם נמצא במקום מסוים‬ ‫בתא‪ ,‬אך אינו מוקף בקרום‪ .‬גם בקבוצה זאת יש כאלה‬ ‫המייצרים את מזונם‪ ,‬ויש הזקוקים למזון ממקור חיצוני‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬סטרפטקוקוס‪ ,‬אי‪-‬קולי‬

‫הידעת? ארכיבקטריה‬ ‫‪ = Archaebacteria‬חיידקים קדומים‪,‬‬ ‫יצורים חד‪-‬תאיים‪ ,‬שהחומר התורשתי שלהם‬ ‫נמצא לא בגרעין אלא במבנה מיוחד (שנקרא‬ ‫פלסמיד)‪ .‬רובם ניזונים מחומרים שהם‬ ‫מפרקים‪ ,‬ומתקיימים בסביבות חיים‪ ,‬שהתנאים‬ ‫בהן קיצוניים במיוחד (טמפרטורות גבוהות‬ ‫מאוד‪ ,‬סביבה מלוחה‪ ,‬שחסר בה חמצן או‬ ‫שהיא חומצית)‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הארכיבקטריה‬ ‫הם צאצאים של היצורים שחיו בכדור–הארץ‬ ‫בתקופות קדומות‪ ,‬כאשר שררו בו תנאים‬ ‫קיצוניים יותר בהשוואה לתנאים בימינו‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬תרמופרוטאוס‪ ,‬הלוקוודרה‬ ‫אמנם היצורים החיים בכל ממלכה נבדלים זה מזה במאפיינים‬ ‫רבים‪ ,‬אך לכולם יש תכונות משותפות‪ ,‬שמבדילות אותם‬ ‫מן היצורים בממלכות האחרות‪ .‬דוגמאות‪ :‬כל היצורים‬

‫‪34‬‬


‫‪-‬‬

‫חלוקה לקבוצות‬

‫חלוקה לקבוצות‬ ‫הראשון‪ ,‬שנקט גישה מדעית ושיטתית למיון היצורים החיים‪,‬‬ ‫היה ליניאוס‪ ,‬מדען שוודי בן המאה ה‪ .18-‬הוא חילק את‬ ‫היצורים החיים לקבוצות על–פי הצורה שלהם ועל–פי‬ ‫המבנה הפנימי שלהם‪ ,‬וקיבל שתי ממלכות‪ :‬צמחים ובעלי–‬ ‫חיים‪ .‬עם הזמן התגלו החיידקים ויצורים אחרים‪ ,‬ונוספו‬ ‫ממלכות חדשות (למשל‪ ,‬ממלכת הפטריות)‪.‬‬ ‫מאז השתכללו שיטות המיון‪ .‬כיום ידוע שהחומר התורשתי‬ ‫הוא הגורם העיקרי‪ ,‬הקובע את התכונות ואת ההתנהגות של‬ ‫היצורים החיים‪ ,‬ולכן המיון המדעי מבוסס במידה רבה על‬ ‫מידת הדמיון הגנטי (הדמיון בחומר התורשתי) ביניהם‪ .‬ככל‬ ‫שהדמיון הגנטי בין שני יצורים רב יותר‪ ,‬הקרבה ביניהם‬ ‫גדולה יותר‪.‬‬ ‫בימינו נהוג למיין את היצורים החיים ל‪ 6-‬קבוצות ראשיות‪,‬‬ ‫שנקראות ממלכות‪:‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ב ע ל י ‪ -‬ח י י ם ( ‪ - )Animalia‬יצורים רב–תאיים‪,‬‬ ‫שמקבלים את מזונם על–ידי אכילת יצורים אחרים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬פרה‪ ,‬צפרדע‬

‫ ‪.‬‬

‫צ מ ח י ם (‪ - )Plantae‬יצורים רב–תאיים‪ ,‬שמייצרים‬ ‫את מזונם בעצמם (בתהליך הפוטוסינתזה)‪ .‬דוגמאות‪ :‬אלון‪,‬‬ ‫כלנית‬

‫ ‪.‬‬

‫פטר י ו ת (‪ - )FUNGI‬יצורים חד–תאיים או רב–תאיים‪.‬‬ ‫הם חסרי כלורופיל‪ ,‬ולכן חייבים לקלוט מזון ממקור חיצוני‬ ‫כלשהו (מפונדקאי שהם נטפלים אליו‪ ,‬מפירוק של הפרשות‬ ‫או של שרידי יצורים אחרים‪ ,‬או מיצורים אחרים‪ ,‬המקיימים‬ ‫אתם קשרי שיתוף)‪ .‬דוגמאות‪ :‬אורנייה‪ ,‬אמנית‬

‫‪33‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים חד‪-‬תאיים ורב‪-‬תאיים‬

‫חד‪-‬תאיים ורב‪-‬תאיים‬ ‫חד–תאיים‪ -‬יצורים חיים‪ ,‬שגופם‬ ‫בנוי מתא אחד בלבד‪.‬‬ ‫רב–תאיים‪ -‬יצורים חיים‪ ,‬שגופם‬ ‫בנוי ממספר תאים? מתאים‬ ‫מעטים ועד מיליוני תאים ואף‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫שטח הפנים‪ -‬השטח של השכבה‬ ‫החיצונית של גוף כלשהו‪ .‬שטח‬ ‫הפנים של הגוף הוא סך כל שטחי‬ ‫הגוף‪ ,‬הפונים כלפי חוץ ובאים‬ ‫במגע עם הסביבה החיצונית‪.‬‬

‫אחת הדרכים הפשוטות למיון היצורים החיים היא חלוקה‬ ‫לשתי קבוצות על–פי תכונה אחת בלבד‪ -‬מספר תאי הגוף‪.‬‬ ‫שתי הקבוצות‪ ,‬שמתקבלות במיון זה‪ ,‬הן קבוצת היצורים‬ ‫החד–תאיים וקבוצת היצורים הרב–תאיים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬תכונה אחת‪ ,‬או מאפיין אחד‪ ,‬אינם מספיקים לצורך מיון‬ ‫מדעי של יצורים חיים‪ ,‬ולכן בשיטת המיון המדעי מסתמכים‬ ‫על תכונות נוספות‪ ,‬כגון‪ :‬המבנה של הגוף ושל איבריו‪,‬‬ ‫תפקוד המערכות בגוף‪ ,‬ובשנים האחרונות מסתמכים גם‬ ‫על מבנה החומר התורשתי (הדנ״א) של היצורים‪ .‬שיטת‬ ‫המיון המדעי מאפשרת להסיק מסקנות רבות על היצורים‬ ‫החיים‪ ,‬על התאמתם לסביבות חיים משתנות ועל מידת‬ ‫הקרבה ביניהם‪.‬‬ ‫ד ו ג מ ה ‪ -‬במבט מהיר ושטחי הכריש והדולפין דומים‬ ‫זה לזה במראה הכללי של גופם ובכך ששניהם חיים‬ ‫במים‪ .‬אבל בכך הדמיון מסתיים‪ :‬הכריש נושם באמצעות‬ ‫זימים‪ ,‬טמפרטורת הגוף שלו אינה קבועה‪ ,‬והעוברים שלו‬ ‫מתפתחים בתוך ביצים (בדרך כלל‪ ,‬הן נשארות בגוף האם‬ ‫עד לבקיעתן); ואילו הדולפין נושם באמצעות ריאות‪,‬‬ ‫טמפרטורת הגוף שלו קבועה‪ ,‬והעוברים שלו מתפתחים‬ ‫ברחם שבגוף הנקבה‪ .‬על–פי תכונות אלה‪ ,‬הדולפין דומה‬ ‫יותר לחתול‪ ,‬שחי ביבשה‪ :‬גם הוא נושם באמצעות ריאות‪,‬‬ ‫טמפרטורת גופו קבועה‪ ,‬וגם העוברים שלו מתפתחים‬ ‫ברחם הנקבה‪ .‬גם החומר התורשתי של הדולפין דומה‬ ‫יותר לזה של החתול מאשר לזה של הכריש‪ .‬ואכן‪ ,‬על–פי‬ ‫המיון המדעי‪ ,‬הדולפין והחתול משתייכים לאותה הקבוצה‬ ‫(מחלקת היונקים)‪ ,‬ואילו הכריש משתייך לקבוצה אחרת‬ ‫(מחלקת דגי הסחוס)‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬יצורים ‪ /‬עמוד ‪11‬‬

‫‪32‬‬


‫בקבוצה אחרת‪ .‬קבוצות אלה מוסכמות על כל המדענים‪,‬‬ ‫והן הבסיס המשותף לדיונים ולמחקרים בנושאים‬ ‫חשובים‪ ,‬כגון‪ :‬רפואה (זיהוי מיני חיידקים‪ ,‬הגורמים‬ ‫למחלות או זיהוי צמחי רפואה)‪ ,‬חקלאות (זיהוי מזיקים‬ ‫והטיפול בהם) או תזונה (הכרת צמחים אכילים וצמחים‬ ‫רעילים‪ ,‬שאסור לאכול אותם)‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬שיטת המיון המדעי היא הדרך המקובלת על כל‬ ‫החוקרים‪ .‬השיוך של היצורים החיים לקבוצות מתבסס‬ ‫על תכונות הגוף‪ ,‬על המבנה הפנימי שלו‪ ,‬על צורתו‬ ‫החיצונית ועל תכונות נוספות‪ .‬המדענים‪ ,‬העוסקים‬ ‫במתן שמות ליצורים חיים ובמיונם באים לקבוצות‪,‬‬ ‫נקראים טקסונומים‪ ,‬ותחום עבודתם נקרא טקסונומיה‪.‬‬

‫מגוון המינים‪ -‬כל מיני היצורים‬ ‫החיים בשטח מסוים‪ :‬צמחים‪,‬‬ ‫בעלי–חיים‪ ,‬פטריות‪ ,‬חיידקים‬ ‫וחד–תאיים אחרים‪.‬‬ ‫מיון‪ -‬חלוקה של פריטים‬ ‫לקבוצות‪ ,‬לפי סימנים‪ ,‬לפי‬ ‫תכונות או לפי מאפיינים‬ ‫משותפים‪.‬‬ ‫טקסונומיה‪ -‬תחום בביולוגיה‪,‬‬ ‫העוסק במתן שמות מדעיים‬ ‫ליצורים חיים ובמיונם לקבוצות‪,‬‬ ‫על פי תכונות משותפות‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים מבוא‬

‫מבוא‬ ‫״חגיגה של חיים״ מתקיימת על פני כדור‪-‬הארץ שלנו‪ .‬מגוון‬ ‫רחב של יצורים חיים מתקיים במערכות האקולוגיות‬ ‫המצויות בו ‪ -‬ביער ובחורש‪ ,‬במדבר ובים ואפילו באזורי‬ ‫הקוטב הקפואים‪ .‬כל מיני היצורים החיים בשטח מסוים‬ ‫מרכיבים את מגוון המינים באותו המקום‪ :‬צמחים‪ ,‬בעלי‬ ‫חיים‪ ,‬חיידקים ויצורים חד‪-‬תאיים אחרים‪.‬‬ ‫מיון היצורים החיים לקבוצות על‪-‬פי מידת הדמיון שלהם‬ ‫זה לזה ועל‪-‬פי ההבדלים ביניהם עשוי להקל על ההבנה‬ ‫של תהליכים ושל תופעות בעולם היצורים החיים‪.‬‬ ‫מאז ומעולם האדם ממיין דברים‪ .‬הצורך למיין נובע‬ ‫מרצוננו לעשות סדר בעולם‪ ,‬להתמצא בו ולהבין את‬ ‫החוקים השולטים בו‪ .‬בחיי היום‪-‬יום כולנו ממיינים‬ ‫חפצים בהתאם לצורך‪ ,‬וכל אחד עושה זאת בדרך שונה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סביר להניח שלא תחפשו את המחברות ואת‬ ‫ספרי הלימוד בארון הבגדים שלכם‪.‬‬ ‫המיון המדעי של היצורים החיים משקף את יחסי הקרבה‬ ‫ביניהם‪ .‬כלומר‪ :‬יצורים‪ ,‬שיש להם מוצא משותף‪ ,‬נכללים‬ ‫באותה הקבוצה; ואילו אחרים‪ ,‬שמוצאם שונה‪ ,‬נכללים‬ ‫‪30‬‬


‫פרק ‪2‬‬

‫מיון‬ ‫היצורים‬ ‫החיים‬

‫‪29‬‬


28


‫‪-‬‬

‫סיכום‬

‫סיכום‬ ‫תחום הביולוגיה‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬עוסק בתופעות‪ ,‬במבנים‬ ‫ובתהליכים ביצורים חיים‪ .‬דרך החקירה הנהוגה בתחום‬ ‫זה היא שיטת החקר המדעי‪ .‬מושאי המחקר הם בעלי–‬ ‫החיים‪ ,‬הצמחים‪ ,‬החיידקים ושאר היצורים החיים‪ ,‬שאנו‬ ‫חולקים עמם את אזורי המחיה על–פני כדור–הארץ ואת‬ ‫המשאבים המצויים שם‪ .‬למרות השוני הנראה לעין‪,‬‬ ‫המשותף לנו וליצורים חיים אחרים הוא רב מאוד‪:‬‬ ‫מאפייני החיים‪ ,‬צורכי הקיום ומבנה פנימי דומה‪.‬‬ ‫הביולוגיה עוסקת במה שמתרחש בתוך גופנו ובגופם‬ ‫של יצורים חיים אחרים‪ -‬בתהליכי החיים המתרחשים‬ ‫במערכות הגוף‪ ,‬באיברים‪ ,‬ברקמות ובתאים‪ .‬בפרק זה‬ ‫הכרנו את המדרג הביולוגי‪ ,‬וראינו את מקומה של כל‬ ‫רמת ארגון ביחס לרמות האחרות‪ .‬כל רמת ארגון שונה‬ ‫מזאת שמעליה ומזאת שמתחתיה‪.‬‬

‫שאלות לסיכום ‪ /‬עמוד ‪9‬‬

‫‪27‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים רמות ארגון בטבע‬

‫ ‪.‬‬

‫ת א ‪ -‬יחידת המבנה והתפקוד הבסיסית של הגוף החי‪.‬‬ ‫התאים בונים את הרקמות ואת האיברים בגופם של‬ ‫היצורים החיים‪ .‬רקמת השריר של לב הפיל מורכבת מתאי‬ ‫שריר מפוספסים (בעלי פסים)‪ .‬סדר הגודל של תאים‪:‬‬ ‫מיקרומטרים עד עשרות סנטימטרים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ר ק מ ה ‪ -‬קבוצה של תאים‪ ,‬הדומים זה לזה במבנה‬ ‫ובתפקיד‪ .‬שריר הלב הוא דוגמה לרקמה של תאים בגופו‬ ‫של הפיל‪ .‬סדר הגודל של רקמות בגוף‪ :‬מסנטימטרים עד‬ ‫מטרים‬

‫ ‪.‬‬

‫א י ב ר ‪ -‬מבנה בגופם של יצורים חיים‪ ,‬המכיל מספר‬ ‫רקמות‪ ,‬ויש לו תפקוד מסוים בגוף‪ .‬הלב הוא אחד האיברים‬ ‫במערכת ההובלה בגופו של הפיל‪ .‬סדר הגודל של איברים‬ ‫בגוף‪ :‬מסנטימטרים עד מטרים‬

‫ ‪.‬‬

‫מערכת בתוך הגוף ‪ -‬קבוצה של איברים‪ ,‬אשר פעולתם‬ ‫המשותפת אחראית לתפקוד מסוים של הגוף‪ .‬דוגמה‬ ‫למערכת בגוף‪ :‬מערכת ההובלה (דם) של הפיל‪ .‬סדר הגודל‬ ‫של מערכות בגוף‪ :‬מסנטימטרים עד מטרים‪.‬‬

‫פעילות ‪ -‬המדרג הביולוגי ‪ /‬עמוד ‪8‬‬

‫‪26‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים רמות ארגון בטבע‬

‫בעלי–חיים ושל צמחים מתקיימת בסוואנה באפריקה‪ ,‬והיא‬ ‫כוללת‪ :‬פילים‪ ,‬ג'ירפות‪ ,‬זברות‪ ,‬אריות‪ ,‬עצי שיטה‪ ,‬צמחים‬ ‫עשבוניים ממינים שונים ויצורים ממינים נוספים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫א ו כ ל ו ס י י ה ‪ -‬קבוצה של יצורים חיים‪ ,‬השייכים לאותו‬ ‫המין‪ ,‬החיים בצוותא באותה הסביבה‪ .‬אוכלוסייה גדולה של‬ ‫פילים מתקיימת בסוואנה באפריקה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫יצור חי (אורגניזם) ‪ -‬גוף‪ ,‬הפועל באופן עצמאי ומקיים‬ ‫את כל מאפייני החיים‪ .‬יצורים חיים מורכבים מתא אחד‬ ‫או יותר‪ .‬פיל אפריקני הוא דוגמה לאחד ממיני היצורים‬ ‫החיים בסוואנה באפריקה‪ .‬סדר הגודל של יצורים חיים‪:‬‬ ‫ממיקרומטרים עד מטרים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫אט ו ם ‪ -‬יחידת המבנה הבסיסית של כל החומרים בעולם‪,‬‬ ‫ובהם החומרים המרכיבים את היצורים החיים‪ .‬במולקולה‬ ‫אחת של חד–סוכר‪ ,‬כגון‪ :‬גלוקוז‪ ,‬יש ‪ 12‬אטומי מימן‪ .‬סדר‬ ‫הגודל של אטומים נמדד ביחידות של אנגסטרם‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מולקולה ‪ -‬שני אטומים (או יותר)‪ ,‬הקשורים ביניהם בקשר‬ ‫כימי‪ .‬מולקולה של סוכר (גלוקוז) היא דוגמה למולקולות‬ ‫של חומרים‪ ,‬הנמצאים בתא‪ .‬סדר הגודל של מולקולות‪:‬‬ ‫מאנגסטרם עד ננומטרים‬

‫ ‪.‬‬

‫א ב ר ו ן ‪ -‬מבנה‪ ,‬הנמצא בכל תא וממלא תפקיד כלשהו‪,‬‬ ‫המאפשר את קיום החיים בתא‪ .‬מיטוכודריה הם דוגמה‬ ‫לאברונים‪ ,‬שנמצאים בכל התאים החיים‪ ,‬והנשימה התאית‬ ‫מתרחשת בהם‪ .‬סדר הגודל של אברונים בתא‪ :‬מננומטרים‬ ‫עד מיקרומטרים‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫‪24‬‬

‫כדור הארץ כפי שנראה מאפולו‬


‫‪-‬‬

‫רמות ארגון בטבע‬

‫רמות ארגון בטבע‬ ‫המדרג הביולוגי‪ -‬תרשים‪ ,‬המציג‬ ‫את כדור–הארץ ואת היצורים‬ ‫החיים על–פניו‪ ,‬במערך מדורג של‬ ‫רמות ארגון‪ :‬מן הרמה הגדולה‬ ‫ביותר (כדור–הארץ כולו) ועד‬ ‫לרמת האטומים‪ ,‬הבונים את גופם‬ ‫של היצורים החיים‪.‬‬

‫את המרכיבים בטבע נהוג לארגן בתרשים ‪ -‬המדרג הביולוגי‪.‬‬ ‫התרשים מורכב מרמות ארגון‪ ,‬שכל אחת מהן נכללת‬ ‫ברמה שלפניה‪ ,‬ומכילה את הבאה אחריה‪ .‬למשל‪ ,‬הגוף‬ ‫השלם ‪ -‬היצור החי ‪ -‬הוא רמת ארגון‪ .‬רמה זאת כוללת‬ ‫את מערכות הגוף‪ ,‬ומערכות אלה בנויות מתאים‪ .‬התא הוא‬ ‫יחידת החיים הבסיסית‪ ,‬והוא מורכב מאברונים‪ .‬האברונים‬ ‫מורכבים ממולקולות‪ ,‬והמולקולות‪ -‬מאטומים‪.‬‬ ‫אם נעלה ברמות הארגון‪ ,‬ניווכח שכל יצור חי הוא חלק מקבוצה‬ ‫של יצורים מאותו המין‪ -‬מאוכלוסייה‪ .‬כל אוכלוסייה היא‬ ‫חלק מחברה‪ ,‬כל חברה היא חלק ממערכת אקולוגית‪ ,‬וכל‬ ‫המערכות האקולוגיות ביחד הן הביוספרה‪.‬‬ ‫לפניכם תרשים של המדרג הביולוגי בטבע‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ביוספרה ‪ -‬תחום בכדור–הארץ‪ ,‬שיצורים חיים מתקיימים‬ ‫בו ביבשה‪ ,‬בים ובאוויר‪ .‬את הביוספרה אנו מחלקים‬ ‫למערכות האקולוגיות‪ ,‬המתקיימות בכדור–הארץ‪ .‬סדר‬ ‫הגודל של הביוספרה‪ :‬עשרות אלפי קילומטרים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ע ר כ ת א ק ו ל ו ג י ת ‪ -‬מערכת‪ ,‬הכוללת את כל מרכיבי‬ ‫הסביבה‪ -‬היצורים החיים וגורמי הסביבה הדוממים‪-‬‬ ‫ואת כל יחסי הגומלין המתקיימים ביניהם‪ ,‬כלומר‪ :‬את‬ ‫ההשפעות שלהם זה על זה‪ .‬סוואנה באפריקה‪ ,‬שונית‬ ‫אלמוגים‪ ,‬חורש‪ ,‬מערת העטלפים ונאת–מדבר הם דוגמאות‬ ‫למערכות אקולוגיות בכדור–הארץ‪ .‬סדר הגודל של מערכות‬ ‫אקולוגיות‪ :‬מסנטימטרים עד קילומטרים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ח ב ר ה ‪ -‬אוכלוסיות של יצורים חיים ממינים שונים‪ ,‬החיים‬ ‫בצוותא באותה המערכת האקולוגית‪ .‬חברה עשירה של‬

‫‪23‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים צורכי הקיום של יצורים חיים‬

‫ ‪.‬‬

‫ט מ פ ר ט ו ר ה ‪ -‬כל היצורים החיים יכולים להתקיים רק‬ ‫בטווח טמפרטורות מוגבל‪ .‬טמפרטורות גבוהות מדי או‬ ‫נמוכות מדי פוגעות בתהליכים המתרחשים בתאי הגוף‪,‬‬ ‫ועלולות לסכן את החיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש יצורים‪ ,‬שמותאמים‬ ‫לחיים בטמפרטורה נמוכה‪ ,‬כגון‪ :‬חיות הקוטב‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫שיכולים להתקיים בטמפרטורה גבוהה‪ ,‬כגון‪ :‬חיידקים‬ ‫שחיים במעיינות מים חמים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ג נ ה ‪ -‬היצורים החיים זקוקים לסביבה בטוחה‪ ,‬שהם‬ ‫יכולים להתגונן בה מסכנות ומאויבים‪ ,‬להתרבות ולגדל את‬ ‫צאצאיהם‪ ,‬ובתנאי מזג אוויר קשה גם למצוא מחסה‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬קבוצת חוקרים ‪ /‬עמוד ‪6‬‬

‫הידעתם?‬ ‫הזרעים של כל מיני הצמחים חיים זמן מה‬ ‫לאחר שנוצרו (ויכולים לנבוט ולהתפתח‬ ‫לצמחים חדשים)‪ .‬לאחר שהבשילו הזרעים‪,‬‬ ‫הם נמצאים בתרדמה‪ ,‬ותהליכי החיים שלהם‬ ‫הם אטיים מאוד‪ .‬רק לאחר שהזרעים קולטים‬ ‫מים ותופחים‪ ,‬הם מתעוררים מתרדמתם‪ ,‬תהליך‬ ‫הנשימה מתגבר‪ ,‬והם מתחילים לנבוט ולצמוח‪.‬‬ ‫המים הם המעוררים אותם מתרדמתם! זרעים‬ ‫שאינם סופגים מים אינם יכולים לנבוט‪ ,‬והם‬ ‫עלולים לאבד את כושר הנביטה ולמות‪ .‬לכל מין‬ ‫ומין יש משך זמן אופייני‪ ,‬שבו הזרעים שומרים‬ ‫על חיוניותם ויכולים לנבוט‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬גביש נחושת גופריתית ‪ /‬עמוד ‪7‬‬

‫‪22‬‬


‫ ‪.‬‬

‫ח מ צ ן ‪ -‬רוב היצורים החיים‪ ,‬ובכללם בעלי–חיים‬ ‫וצמחים‪ ,‬זקוקים לחמצן‪ .‬החמצן מגיע אל תאי גופם‬ ‫ומשתתף בתהליך הנשימה‪ .‬בתהליך זה התאים משתמשים‬ ‫באנרגיה‪ ,‬המשתחררת מפירוק חומרי מזון‪ ,‬לקיום תהליכי‬ ‫החיים‪ .‬החמצן נמצא באוויר שסביבנו‪ ,‬והוא גם מומס במי‬ ‫האוקיינוסים‪ ,‬האגמים והנהרות‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ י ם ‪ -‬המים הם המרכיב העיקרי בגופם של יצורים חיים‪,‬‬ ‫והם נחוצים לכל היצורים החיים‪ .‬חומרים רבים מומסים‬ ‫במים שבגוף‪ ,‬והם התווך (החומר המתווך)‪ ,‬שהתהליכים‬ ‫המתרחשים בגוף מתקיימים בו‪ .‬וכמובן‪ ,‬המים הם סביבת‬ ‫חיים ליצורים שחיים בהם‪ ,‬כגון‪ :‬דגים‪ ,‬אצות ועוד‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ז ו ן ‪ -‬חומרי המזון (חומרים אורגניים) הם מקור האנרגיה‬ ‫לכל היצורים‪ ,‬גם אלה שמייצרים מזון בעצמם (כגון‬ ‫הצמחים) וגם אלה שחייבים לאכול מזון או לקלוט אותו‬ ‫ממקור חיצוני‪ .‬המזון הוא גם המקור של החומרים‪ ,‬הבונים‬ ‫את הגוף ומאפשרים לו לפעול‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫א ו ר ‪ -‬לצמחים אור השמש הוא מקור האנרגיה‪ ,‬המאפשר‬ ‫להם לייצר את מזונם בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬בתהליך‬ ‫הפוטוסינתזה‪ ,‬הצמחים זקוקים גם לפחמן דו–חמצני‬ ‫ולמים‪ .‬האור משפיע על תהליכים נוספים‪ ,‬המתרחשים‬ ‫בצמחים (לבלוב‪ ,‬פריחה‪ ,‬שלכת וכדומה) ובבעלי–חיים‬ ‫(עונת רבייה‪ ,‬נדידה‪ ,‬תרדמת חורף וכדומה)‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫קרקע ‪ -‬הקרקע היא התשתית (הבסיס)‪ ,‬שהצמחים גדלים‬ ‫עליה‪ .‬שורשי הצמחים גדלים בתוכה ונאחזים בה‪ ,‬והיא‬ ‫מקור חשוב של מלחים (מינרלים) מסוימים‪ ,‬שהצמחים‬ ‫קולטים ביחד עם המים‪ .‬הקרקע היא גם סביבת חיים‬ ‫ליצורים שונים‪ ,‬שמתחפרים בתוכה או חיים בין רגביה‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים צורכי הקיום של יצורים חיים‬

‫הידעתם?‬ ‫החלמון של ביצת התרנגולת (החלק הצהוב)‬ ‫הוא תא אחד בלבד‪ .‬תא זה מלא בחומר הצהוב‪,‬‬ ‫בחלמון‪ .‬הוא גדול כל כך‪ ,‬עד שאנו יכולים‬ ‫לראות אותו בקלות‪ -‬ללא מיקרוסקופ‪ .‬החלמון‬ ‫מכיל חומר מזון עשיר מאוד‪ ,‬ותפקידו לספק‬ ‫את צורכי העובר‪ ,‬שמתפתח בתוך הביצה‪.‬‬ ‫חלבון הביצה מורכב בעיקר ממים‪ ,‬ויש בו גם‬ ‫חלבונים (דווקא בחלמון יש יותר חלבונים‬ ‫מאשר בחלבון הביצה)‪ .‬כך העוברים של העופות‬ ‫יכולים להתפתח בביצים‪ ,‬ללא צורך באספקת‬ ‫מזון מבחוץ‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬האם זרעים נושמים? ‪ /‬עמ' ‪5‬‬

‫צורכי הקיום של יצורים חיים‬ ‫מה יצור חי צריך‪ ,‬כדי לחיות?‬ ‫היצורים החיים זקוקים לסביבה‪ ,‬שהם משיגים בה את כל‬ ‫צורכי הקיום‪ ,‬הנחוצים להם‪ .‬מה הם צורכי קיום‪ ,‬ומדוע הם‬ ‫נחוצים? לאחרונה דנים בהקמת תחנת חלל על הירח או‬ ‫על מאדים‪ ,‬כדי לאסוף שם משאבי טבע עבור כדור–הארץ‪.‬‬ ‫חשבו על אסטרונאוטים‪ ,‬שנמצאים תקופה ארוכה בתחנת‬ ‫החלל‪ .‬מה צריך לספק להם‪ ,‬כדי שיבצעו את משימתם‬ ‫ויחזרו בשלום?‬

‫‪20‬‬


‫‪-‬‬

‫תגובה לגירויים נחש‬

‫‪19‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים מאפייני החיים‬

‫שינויי צורה ניכרים‪ .‬דו–חיים ופרפרים‪ ,‬למשל‪ ,‬עוברים שינוי‬ ‫גדול מאוד‪ ,‬בעת ההתפתחות מצעיר (ראשן של צפרדע‬ ‫או זחל של פרפר) לבוגר‪ .‬גם הצמח הצעיר‪ -‬הנבט ‪ -‬שונה‬ ‫מאוד מן הצמח הבוגר‪ .‬למשל‪ ,‬צורת העלים של נבט צעיר‬ ‫שונה מצורת העלים של צמח בוגר‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת ג ו ב ה ל ג י ר ו י י ם ( ת ק ש ו ר ת ע ם ה ס ב י ב ה ) ‪ -‬כל‬ ‫היצורים החיים מגיבים לגירויים‪ ,‬שהם קולטים מן הסביבה‬ ‫החיצונית‪ .‬כך הם מקיימים תקשורת עם יצורים חיים אחרים‪.‬‬ ‫החתולה מגיבה במהירות‪ ,‬כשהיא רואה לטאה חולפת‪ ,‬כלב‬ ‫מאיים‪ ,‬או כשהיא חשה ליטוף‪ .‬היא תופסת את הלטאה‪,‬‬ ‫בורחת מן הכלב (או נושפת וחושפת שיניים)‪ ,‬והיא מגרגרת‬ ‫בהנאה‪ ,‬כשמלטפים אותה‪ .‬גם צמחים מגיבים לגירויים מן‬ ‫הסביבה‪ ,‬למשל‪ :‬פרחים נפתחים ונסגרים בהתאם לשעות‬ ‫האור‪ ,‬ואידוי המים מעלי הצמח פוחת בחום וביובש‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת נ ו ע ה ‪ -‬תנועה היא מאפיין בולט של יצורים חיים‪,‬‬ ‫בעיקר של בעלי–חיים‪ .‬אך יש יצורים חיים‪ ,‬שקשה להבחין‬ ‫בתנועתם‪ ,‬בעיקר צמחים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש גופים‪ ,‬שאינם‬ ‫חיים‪ ,‬שיש להם תנועה‪ ,‬למשל‪ :‬מכונית נוסעת‪ ,‬זרימת המים‬ ‫בנחל או העננים השטים בשמים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה מ בנ ה ה ת א י ‪ -‬ליצורים חיים יש מאפיין נוסף‪ :‬הם כולם‬ ‫בנויים מתאים‪ .‬את רוב התאים ניתן לראות רק באמצעות‬ ‫מיקרוסקופ‪ ,‬כי הם קטנים מאוד‪ .‬יש יצורים הבנויים מתא‬ ‫אחד בלבד‪ .‬אלה יצורים חד–תאיים‪ .‬ויש הבנויים ממספר‬ ‫גדול של תאים‪ ,‬ואפילו ממיליוני תאים‪ .‬אלה יצורים רב–‬ ‫תאיים‪ .‬אמנם יש יצורים חיים‪ ,‬שגופם בנוי מתא אחד בלבד‪,‬‬ ‫אך אם נוציא תא אחד מגוף של יצור רב–תאי‪ ,‬התא הזה לא‬ ‫יוכל לתפקד כיצור חי ועצמאי‪.‬‬

‫שאלה ‪ -‬חי או דומם ‪ /‬עמוד ‪6‬‬

‫‪18‬‬


‫ ‪.‬‬

‫נשימ ה ‪ -‬בגופם של רבים מבעלי החיים‪ ,‬אפשר להרגיש‬ ‫בכניסת אוויר (שאיפה)‪ ,‬שמכניסה אל הגוף אוויר עשיר‬ ‫בחמצן‪ ,‬וביציאת אוויר (נשיפה)‪ ,‬שמסלקת אוויר עשיר‬ ‫בפחמן דו–חמצני‪ .‬אצל יצורים אחרים כגון הצמחים‪ ,‬אין‬ ‫מערכת נשימה כמו בגופם של בעלי–חיים‪ ,‬ובכל זאת תהליך‬ ‫הנשימה מתרחש בגופם‪ .‬חמצן נכנס אל הגוף‪ ,‬וגז פחמן דו–‬ ‫חמצני נפלט ממנו באטיות‪ .‬בכל היצורים החיים‪ ,‬הנשימה‬ ‫חיונית לתהליך הפקת אנרגיה המתרחש בכל תאי הגוף‪ .‬את‬ ‫האנרגיה הדרושה לקיום החיים‪ ,‬הגוף מפיק מן המזון‪ .‬כדי‬ ‫להפיק אנרגיה מן המזון דרוש חמצן‪ .‬בתאי הגוף‪ ,‬חומרי‬ ‫המזון מתפרקים בעזרת חמצן‪ ,‬אגב שחרור אנרגיה בתא‬ ‫ופליטת פחמן דו–חמצני‪ .‬תהליך זה‪ ,‬המתרחש בכל תא‪,‬‬ ‫נקרא ”נשימה תאית״‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ר ב י י ה ‪ -‬יצורים חיים מביאים צאצאים אל העולם‪ .‬כך‬ ‫הקיום של המין נמשך על–פני כדור–הארץ גם אחרי מותם‬ ‫של ההורים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫הפרשה ‪ -‬תהליכי הנשימה ותהליכים אחרים‪ ,‬המתקיימים‬ ‫בגופם של יצורים חיים‪ ,‬גורמים להיווצרות פסולת בתאי‬ ‫הגוף‪ .‬כמות גדולה מדי של פסולת כזאת מסכנת את החיים‪,‬‬ ‫וחייבים לסלק אותה מן הגוף‪ .‬אצל בעלי–חיים מערכת‬ ‫השתן מבצעת את סילוק הפסולת מן הגוף‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫גדילה והתפתחות ‪ -‬גודל הגוף‪ ,‬ובמקרים רבים גם צורת‬ ‫הגוף ומבנה האיברים‪ ,‬משתנים בתהליך הגדילה של יצורים‬ ‫חיים‪ .‬זאת ההתפתחות‪ .‬גורי החתולה או גוזלי הציפור‬ ‫דומים להוריהם‪ ,‬אך הם קטנים יותר‪ .‬במהלך חייהם הם‬ ‫גדלים ונעשים דומים יותר ויותר להוריהם‪ .‬אך יש קבוצות‬ ‫של בעלי–חיים‪ ,‬שהצאצאים הצעירים שלהם שונים מאוד‬ ‫מהוריהם‪ .‬במהלך הגדילה וההתפתחות שלהם הם עוברים‬

‫‪17‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים מאפייני החיים‬

‫מאפייני חיים‬

‫מאפייני חיים‪ -‬תופעות ותהליכים‪,‬‬ ‫המתרחשים אצל כל היצורים‬ ‫החיים‪ ,‬מהיווצרותם ועד מותם‪.‬‬ ‫צורכי קיום‪ -‬דברים חיוניים‪,‬‬ ‫שבלעדיהם יצורים חיים לא יוכלו‬ ‫לחיות‪ ,‬כגון‪ :‬חמצן‪ ,‬מים ומזון‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ביולוגיה היא התחום העוסק בכל מה שקשור ליצורים‬ ‫חיים‪ ,‬ובכלל זה בשאלה‪" :‬האם יש מאפיינים משותפים לכל‬ ‫היצורים החיים על–פני כדור–הארץ?״‪.‬‬ ‫האם יש משהו משותף בין חיידק לבין פיל? האם יש דמיון‬ ‫בין זרע של שעועית לבין בני האדם? מסתבר‪ ,‬שיש הרבה‬ ‫במשותף לכל היצורים החיים‪ .‬לכולם אותם מאפייני החיים‪,‬‬ ‫אותו המבנה‪ ,‬העשוי תאים‪ ,‬ואותם צורכי הקיום‪.‬‬ ‫החתולה המסתובבת בבית‪ ,‬היא ללא ספק יצור חי‪ :‬היא זזה‬ ‫בכוחות עצמה; כשהיא ישנה‪ ,‬ניתן לראות את תנועות‬ ‫הנשימה שלה ולהרגיש את האוויר שהיא נושפת; כשהיא‬ ‫רעבה‪ ,‬היא אוכלת; כשמרגיזים אותה‪ ,‬היא שורטת; היא‬ ‫עושה את צרכיה בארגז החול; באביב היא ממליטה גורים;‬ ‫והיא הגיעה לבית כגורה קטנטנה‪ ,‬ומאז גדלה והשתנתה‪.‬‬ ‫גם העץ שבחצר הוא יצור חי‪ :‬אניתן להבחין בכך שענפיו‬ ‫מתארכים‪ ,‬ושעליו משנים את הכיוון שלהם על הענף;‬ ‫העץ נושם; הוא מנצל אנרגיה ומייצר את מזונו בתהליך‬ ‫הפוטוסינתזה; הוא מגיב לגירויים מהסביבה; הוא מתרבה‬ ‫באמצעות פרחים וזרעים; והוא גדל מנבט קטן לעץ גדול‪.‬‬

‫מה הם מאפייני החיים של החתולה‪ ,‬של‬ ‫העץ ושל שאר היצורים החיים?‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ז נ ה ( צ ר י כ ת א נ ר ג י ה ) ‪ -‬כל היצורים החיים זקוקים‬ ‫לאנרגיה‪ .‬המזון הוא מקור האנרגיה של בעלי–החיים‪,‬‬ ‫שאוכלים יצורים חיים (צמחים או בעלי–חיים אחרים)‪ .‬אור‬ ‫השמש הוא מקור האנרגיה של הצמחים‪ ,‬והוא מאפשר להם‬ ‫לייצר את מזונם בתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫‪-‬‬

‫הידעת? פרופ' עדה יונת‬

‫מצא בצנצנת הפתוחה הרבה זבובים ורימות על הבשר‪,‬‬ ‫בצנצנת המכוסה בבד התפתחו מעט רימות על הבשר‪,‬‬ ‫ובצנצנת האטומה בפקק שעם‪ -‬כלל לא היו זבובים ורימות‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬רדי השתמש בכמה צנצנות מכל סוג‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬הניסוי של רדי ‪ /‬עמוד ‪4‬‬

‫כאמור‪ ,‬הניסוי של רדי היה אחד הניסויים הביולוגיים המדעיים‬ ‫הראשונים‪ ,‬אשר נעשו על–פי אמות מידה מדעיות ותועדו‪.‬‬ ‫התיאוריה שרדי פיתח‪ ,‬לאור החקירה המדעית שלו‪ ,‬שרירה‬ ‫ומקובלת עד היום? זאת התיאוריה הטוענת‪ :‬חי מקורו רק‬ ‫מחי‪ .‬מאז ועד היום כל הביולוגים ושאר החוקרים בתחום‬ ‫המדעים המדויקים משתמשים בשיטת החקר המדעי‪ ,‬כדי‬ ‫לבדוק תופעות ותהליכים שונים‪ ,‬וכדי להבין את ההסבר‪.‬‬

‫ה ידעת? פרופ' עדה י ונת‬ ‫חוקרת ישראלית ממכון ויצמן למדע‪ ,‬אשר זכתה‬ ‫בפרס נובל בשנת ‪ .2009‬היא קיבלה את הפרס‬ ‫על מחקר במדעי החיים‪ ,‬שערכה במשך עשרות‬ ‫שנים‪ ,‬במטרה לגלות את המבנה של אברון קטן‬ ‫בתוך התא‪ ,‬שנקרא ריבוזום‪ .‬הודות לתגליתה של‬ ‫פרופ' יונת‪ ,‬אנו יכולים להבין‪ ,‬כיצד חיידקים‬ ‫מחוללים מחלות‪ ,‬וכיצד ניתן למנוע זאת מהם‬ ‫באמצעות פיתוח תרופות אנטיביוטיות יעילות‬ ‫יותר‪ .‬על תחילת דרכה בחקר הריבוזום אמרה‬ ‫פרופ' יונת‪" :‬כולם צחקו עליי‪ ,‬ואמרו שאני‬ ‫חולמת״‪ .‬אך היא הגיעה להישגים‪ ,‬אשר הקנו‬ ‫לה שם עולמי וזיכו אותה בפרס היוקרתי‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬פרופ' עדה יונת ‪ /‬עמוד ‪5‬‬

‫‪15‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים שיטות החקר במדעי החיים‬

‫טענה זאת התבססה על תצפיות שונות‪:‬‬ ‫כאשר משאירים בשר על השולחן‪ ,‬כעבור ימים אחדים הוא‬ ‫מתמלא ברימות (זחלים) של זבובים‪.‬‬ ‫כאשר מאחסנים שקי חיטה במחסנים לחים ומעופשים‪,‬‬ ‫עכברים מופיעים בהם‪.‬‬ ‫אחרי הגשם צפרדעים‪ ,‬שלא היו שם קודם‪ ,‬צצות בשלוליות‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫בריאה ספונטנית‪ -‬היווצרות של‬ ‫יצור חי מחומר דומם‪.‬‬

‫מעובדות אלה הסיקו בעבר מסקנות נחרצות‪ :‬זבובים נוצרים‬ ‫מבשר נרקב‪ ,‬עכברים נבראים מחיטה מקולקלת‪ ,‬וצפרדעים‬ ‫נוצרות מבוץ‪.‬‬ ‫הגישה שיצור חי נוצר (נברא) מדומם נקראת בריאה ספונטנית‪,‬‬ ‫והיא הייתה הגישה הרווחת עד המאה ה‪ .17-‬לעומת האנשים‬ ‫שהאמינו בבריאה ספונטנית‪ ,‬סברו אחרים שיצורים חיים‬ ‫יכולים להיווצר רק מיצורים חיים אחרים‪ ,‬שקדמו להם‪,‬‬ ‫כלומר‪" :‬חי מוצאו מחי״‪ .‬חוקר אחד שסבר כך היה רדי‪ .‬הוא‬ ‫הבחין שזבובים חגים מעל הבשר הרקוב ‪ -‬לפני שהרימות‬ ‫מתפתחות בהן‪ .‬רדי החליט להכריע בין שתי הגישות על–ידי‬ ‫ניסוי‪ .‬הוא היה החוקר הראשון‪ ,‬שתיעד את ניסוייו בצורה‬ ‫מדוקדקת‪ ,‬ותיאר כיצד בודד משתנים‪ ,‬וכיצד חזר על‬ ‫הניסויים פעם אחר פעם במטרה להשיג תוצאות מהימנות‪.‬‬

‫הניסוי של רדי‬ ‫רדי הניח בשר בשלוש צנצנות‪ :‬את הצנצנת הראשונה השאיר‬ ‫פתוחה‪ ,‬את השנייה כיסה בבד דק‪ ,‬ואת השלישית אטם בפקק‬ ‫שעם‪ .‬הוא שיער שאם בריאה ספונטנית אכן מתרחשת‪,‬‬ ‫ורימות זבובים אכן נוצרות מן הבשר‪ ,‬כעבור זמן מה יימצאו‬ ‫רימות וזבובים בכל שלוש הצנצנות‪ .‬לאחר מספר ימים הוא‬

‫‪14‬‬


5

6

13


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪12‬‬

‫‪-‬‬

‫ציוד מעבדה ‪ .1‬מד טמפרטורה ‪ .2 /‬זכוכית נושאת ‪ .3 /‬מבחנה ‪ .4 /‬משקל ‪ .5 /‬בקבוק טפי ‪ .7 /‬כוס כימית‬


4

3

6

5

11


‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪10‬‬

‫‪-‬‬

‫ציוד מעבדה ‪ .1‬מזרק עם צינורית ‪ .2 /‬מבחנות ‪ .3 /‬משורה ‪ .4 /‬גזיה ‪ .5 /‬שעון עצר ‪ .6 /‬כוס כימית‬


‫בתכנון הניסוי‪ .‬איסוף‪ ,‬מדידה ורישום של עובדות הוא חשוב‬ ‫ביותר‪ ,‬ולכן משקיעים גם מאמץ טכנולוגי בפיתוח מכשור‬ ‫מתקדם‪ ,‬שלא יהיה מושפע ממגבלות חושינו‪ .‬חשוב לחזור‬ ‫על הניסויים מספר פעמים‪ ,‬כדי להבטיח שהתוצאות אינן‬ ‫מקריות אלא מעידות באמת על מה שאכן קורה בטבע‪.‬‬ ‫התוצאות מובילות למסקנה ‪ -‬האם ההשערה אומתה‬ ‫(התגלתה כנכונה) או הופרכה (התגלתה כשגויה)? ואם היו‬ ‫מספר השערות ‪ -‬איזו השערה אומתה? מן המסקנות של‬ ‫מספר ניסויים אפשר ליצור מודל או תיאוריה ‪ -‬הסבר כללי‬ ‫לתופעה שנחקרה‪ .‬המודל או התיאוריה הם שיא הפעילות‬ ‫המדעית ופסגת הישגיו של המדע ‪.‬‬ ‫שלב חשוב בחקר המדעי הוא תיעוד תהליך החקר והפרסום‬ ‫שלו‪ .‬תיעוד הניסוי מאפשר לבחון את הניסוי ואת המסקנות‬ ‫ולהבטיח שהניסוי הבא שייערך‪ ,‬יסתמך על כל הידע‬ ‫הקודם‪ .‬בשיטת המחקר המדעי יש עקביות וקו מחשבה‬ ‫הגיוני‪ .‬מן ההשערות‪ ,‬שהוכחו בניסוי שהן נכונות‪ ,‬הוסקו‬ ‫מסקנות רחבות וכלליות‪ .‬את אותן המסקנות ניתן להעמיד‬ ‫למבחן חוזר בניסוי‪ .‬עם הזמן‪ ,‬יעלו שאלות חדשות‪ ,‬שיגרמו‬ ‫לביצוע ניסויים נוספים‪ .‬כך הידע המדעי מתרחב וגדל‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬מבוא ‪ /‬עמוד ‪3‬‬

‫בין הראשונים שערכו חקירה מדעית שיטתית‪ ,‬היה החוקר‬ ‫האיטלקי פרנצ׳סקו רדי (‪ )1626 - 1697‬רדי החליט להכריע‬ ‫בין שתי דעות סותרות שהיו מקובלות בימיו‪ ,‬אשר ניסו‬ ‫להסביר כיצד יצורים חיים נוצרים‪.‬‬ ‫לפי דעה אחת‪ ,‬חיים יכולים להיווצר בכל פעם מחדש‬ ‫מחומרים דוממים (שאינם חיים)‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים שיטות החקר במדעי החיים‬

‫שיטות החקר במדעי החיים‬

‫יאמתו ‪ -‬יוכיחו שההשערה נכונה‪.‬‬ ‫יפריכו ‪ -‬יוכיחו שההשערה איננה‬ ‫נכונה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הביולוגיה‪ ,‬מהיותה מדע‪ ,‬מתאפיינת לא רק במה? אלא גם‬ ‫באיך?‪ ,‬כלומר‪ :‬לא רק בנושאים שהיא עוסקת בהם‪ ,‬אלא‬ ‫גם בדרכי המחקר של הנושאים האלה ובדרכי הבנתם‪ .‬כדי‬ ‫להבין תופעות ביולוגיות‪ ,‬אנחנו נעזרים במחקר המדעי‪.‬‬ ‫המחקר המדעי הוא תהליך מחשבתי‪ ,‬שבמקרים רבים‬ ‫דורש מקוריות ויכולת המצאה‪ .‬המחקר בביולוגיה יכול‬ ‫להתחיל בסקרנות אנושית או בצורך לפתור בעיה‪ .‬כך‬ ‫היה משחר ההיסטוריה ועד ימינו‪ .‬על בסיס ידע קודם או‬ ‫על בסיס תצפיות‪ ,‬המדענים מגדירים מה הם עדיין אינם‬ ‫מבינים ומנסחים שאלות למחקר‪ .‬השאלות מעוררות חיפוש‬ ‫תשובות ‪ .‬בשלב הראשון נותנים תשובות‪ ,‬שהן מבוססות על‬ ‫שיקול דעת ועדיין אין להן הוכחות‪ .‬תשובות אלה נקראות‬ ‫השערות‪ .‬יש שאלות הדורשות השערות רבות‪ ,‬שמכסות את‬ ‫כל קשת התשובות האפשריות לשאלה‪ .‬בניסוח ההשערות‬ ‫יש להתחשב בכל האפשרויות ולא רק בדעות קודמות של‬ ‫החוקרים‪ .‬רק כך אפשר להבטיח שהמחקר אכן יגלה את‬ ‫התשובה הנכונה ולאו דווקא את מה שהחוקרים רוצים‬ ‫למצוא‪ .‬בשלב הבא מתכננים ניסוי או תצפית נוספים‪ ,‬אשר‬ ‫יאמתו את ההשערה או יפריכו אותה‪ .‬את הניסויים יש לתכנן‬ ‫היטב‪ ,‬כך שניתן להבחין בין כל הגורמים‪ ,‬שיכולים להשפיע‬ ‫על תוצאות הניסוי‪ .‬דבר זה מחייב שבכל ניסוי נבדוק את‬ ‫השפעתו של גורם אחד בלבד‪ ,‬ולכן בדיקה זאת נקראת‬ ‫בידוד משתנים‪ .‬גם ההשערות וגם שאלות החקר צריכות‬ ‫להיות מנוסחות כך שניתן יהיה למדוד כיצד גורם כלשהו ‪-‬‬ ‫הגורם המשפיע ‪ -‬מעורר שינוי בגורם אחר ‪ -‬הגורם המושפע‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לבצע בקרה ולהשוות את התוצאות המתקבלות‬ ‫בהשפעת הגורם הנבדק ובהיעדרו‪ .‬תוצאות הניסוי נמדדות‬ ‫או מתועדות בדרכים ובכלים שונים‪ ,‬על–פי מדדים שנקבעו‬


‫תחום מדעי החיים הוא תחום מאתגר‪ ,‬שמתפתח בקצב‬ ‫מסחרר‪ .‬מדי יום מפרסמים גילויים חדשים‪ ,‬שאולי‬ ‫תהיה להם השפעה משמעותית על האדם‪ ,‬על בריאותו‪,‬‬ ‫על איכות חייו ועל פעולותיו‪ .‬התפתחות הטכנולוגיה‬ ‫ושילובה במחקר הביולוגי מאפשרים לחקור שאלות‪,‬‬ ‫שעד כה היה קשה למצוא להן תשובות‪ ,‬אך כל גילוי‬ ‫מעורר שאלות חדשות‪ ,‬שהדרך לפתרונן עוד ארוכה‪.‬‬ ‫מספר שאלות שהביולוגיה עוסקת בהן‪ :‬כיצד אפשר‬ ‫להשתמש בהנדסה גנטית כדי לסייע לחולים במחלה‬ ‫סוכרת נעורים? ההתרבות של ציפורי דררה בישראל ‪-‬‬ ‫איך היא משפיעה על עופות הבר שלנו? שיתוף הפעולה‬ ‫בין עץ האורן לבין פטריית האורנייה ‪ -‬מה הוא תורם‬ ‫לשני השותפים? הצבת תיבות קינון לתנשמות בשדות‬ ‫חקלאיים ‪ -‬איך היא משפיעה על כמות המזיקים בשדות?‬

‫‪7‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :1‬מבוא ובסיס לביולוגיה ‪ //‬פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים מבוא‬

‫מבוא‬ ‫ביולוגיה היא תחום של מדע‪ ,‬העוסק ביצורים חיים‪.‬‬ ‫המחקר בביולוגיה נערך על פי השיטה המדעית‪ .‬לכל‬ ‫היצורים החיים יש מאפיינים משותפים‪ ,‬ובהם‪ :‬נשימה‪,‬‬ ‫רבייה‪ ,‬הזנה‪ ,‬הפרשה‪ ,‬גדליה והתפתחות‪ ,‬תקשורת עם‬ ‫הסביבה ומבנה תאי‪ .‬לכל היצורים החיים יש צרכים‬ ‫חיוניים שהם משיגיעם מן הסביבה‪ .‬קיימות רמות שונות‬ ‫של ארגון בעולם היצורים החיים (המדרג הביולוגי)‪.‬‬ ‫התחום מדעי החיים‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬עוסק בתופעות‪ ,‬במבנים‬ ‫ובתהליכים ביצורים חיים‪ ,‬ובמיון של היצורים לקבוצות‪.‬‬ ‫בתחום זה יש כמה ענפי מדע מרכזיים‪ .‬הענפים‬ ‫הראשונים שהביולוגיה עסקה בהם היו‪ :‬זאולוגיה (מדע‬ ‫בעלי החיים) ובוטניקה (מדע הצמחים)‪.‬‬ ‫במהלך השנים נוספו עליהם מיקרוביולוגיה (העוסקת‬ ‫ביצורים חיים בסביבתם)‪ ,‬פיזיולוגיה (העוסקת בתפקודן‬ ‫של מערכות ביצורים חיים)‪ ,‬גנטיקה (תורשה)‪ ,‬ביוכימיה‬ ‫(חקר התהליכים הקשורים בחומרים‪ ,‬כימיה‪ ,‬הבונים את‬ ‫היצורים החיים)‪ ,‬ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית (שילוב‬ ‫של ידע טכנולוגי וביולוגי)‪.‬‬ ‫‪6‬‬


‫פרק ‪1‬‬

‫מבוא‬ ‫למדעי‬ ‫החיים‬

‫‪5‬‬


4


‫תוכן עניינים‬ ‫‪ 4‬‬

‫פרק ‪ :1‬מבוא למדעי החיים‬ ‫ ‬ ‫‪6‬‬ ‫ ‬ ‫‪8‬‬ ‫ ‬ ‫‪16‬‬ ‫ ‬ ‫‪20‬‬ ‫ ‬ ‫‪23‬‬ ‫ ‬ ‫‪27‬‬

‫‪ 2 8‬‬

‫פרק ‪ :2‬מיון היצורים החיים‬ ‫ ‬ ‫‪30‬‬ ‫ ‬ ‫‪33‬‬ ‫ ‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ 44‬‬ ‫ ‬ ‫‪50‬‬

‫‪ 5 2‬‬

‫מבוא‬ ‫שיטות החקר במדעי החיים‬ ‫מאפייני החיים‬ ‫צורכי הקיום של יצורים חיים‬ ‫רמות אירגון בטבע‬ ‫סיכום‬

‫מבוא‬ ‫חלוקה לקבוצות‬ ‫ממלכת בעלי החיים‬ ‫ממלכת הצמחים‬ ‫סיכום‬

‫פרק ‪ :3‬התא כיחידת חיים‬ ‫‪ 54‬‬ ‫‪ 55‬‬ ‫‪ 65‬‬ ‫ ‬ ‫‪66‬‬ ‫ ‬ ‫‪74‬‬ ‫‪ 80‬‬

‫מבוא‬ ‫ההיסטוריה של המדע ‪ -‬גילוי התאים‬ ‫התא כיחידת חיים‬ ‫מבנה התא ותפקודו‬ ‫סוגי תאים‬ ‫סיכום‬


‫מקרא אייקונים‬

‫אייקון הפניה לפעילות‪ ,‬ניסוי או שאלות‪ ,‬בחוברת העבודה‬ ‫הנמצאת בקלסר המארז‪.‬‬

‫אייקון מלווה להסברים הקשורים בצילומים‪ ,‬איורים‬ ‫ותרשימים לאורך חוברות התוכן‪.‬‬


‫מבוא‬ ‫למדעי החיים‬ ‫‪3‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.