Biology Booklet no.3

Page 1

‫‪ .6‬מאזן המים והחום‬ ‫פרק זה עוסק בתכונות המים‪ ,‬בחשיבות המים‬ ‫בגופם של יצורים חיים וכן במאזן המים באדם‬ ‫ובבעלי–החיים ובגורמים המשפיעים עליו‪.‬‬

‫‪ .7‬מאזן המים בצמח‬ ‫הפרק האחרון עוסק במבנה ובתפקוד של מערכת‬ ‫ההובלה בצמח (צינורות העצה והשיפה)‪ ,‬בתכולת‬ ‫המים בצמח ובמאזן המים בצמח והגורמים‬ ‫המשפיעים עליו‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫קצב קליטת המים תלוי בעיקר בשטח הפנים של השורש‪,‬‬ ‫בקצב הולכת המים ובמפל הריכוזים של המים מן הקרקע‬ ‫אל תוך הצמח‪ ,‬ומשם‪ -‬אל האוויר שמחוץ לצמח‪.‬‬ ‫קצב הדיות של המים תלוי בעיקר בשטח העלים של הצמח‪,‬‬ ‫במידת הפתיחה של הפיוניות שבעלים‪ ,‬בטמפרטורת‬ ‫האוויר‪ ,‬בלחות האוויר ובעוצמת הרוח‪ .‬מידת הפתיחה של‬ ‫הפיוניות מושפעת מכמות המים בתאי הפיונית‪ .‬בשעות‬ ‫היום‪ ,‬כאשר הפיוניות נפתחות‪ ,‬הצמח מאבד מים בדיות‪,‬‬ ‫אך גם קולט פחמן דו‪-‬חמצני ומבצע פוטוסינתזה; ואילו‬ ‫כאשר הפיוניות נסגרות‪ ,‬הצמח אינו מאבד מים בדיות‪,‬‬ ‫אך גם תהליך הפוטוסינתזה נפסק‪.‬‬

‫שאלות לסיכום ‪ /‬עמוד ‪84‬‬

‫‪67‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח סיכום‬

‫סיכום‬ ‫מערכת ההובלה של הצמח מורכבת םרשת מסועפת של‬ ‫צינורות‪ ,‬המגיעה אל כל איברי הצמח ומקשרת ביניהם‪.‬‬ ‫המרכיבים העיקריים של מערכת ההובלה הם צינורות‬ ‫העצה‪ ,‬המובילים מים ומלחים מן השורש אל שאר‬ ‫חלקי הצמח; וצינורות השיפה‪ ,‬המובילים את תוצרי‬ ‫הפוטוסינתזה מן העלים אל שאר חלקי הצמח‪.‬‬ ‫מאזן המים בצמח תלוי בכמות המים‪ ,‬שהצמח קולט‬ ‫בשורשיו‪ ,‬ובכמות המים‪ ,‬שהצמח מאבד דרך הפיוניות‬ ‫שבעלים בתהליך הדיות‪ .‬הולכת המים והמלחים בצמח‬ ‫מן השורשים ועד לגובה רב‪ ,‬ובניגוד לכוח הכבידה‪,‬‬ ‫אפשרית הודות לדיות ולכוחות התאחיזה בין מולקולות‬ ‫המים‪ .‬כוחות אלה גורמים לתגובת שרשרת של משיכת‬ ‫מולקולות מים מן האדמה אל תוך הצמח‪ ,‬לעליית‬ ‫המים בצינורות העצה הנימיים ולהשלמת כמות המים‬ ‫המתנדפת מן הצמח‪ ,‬בתהליך הדיות‪.‬‬ ‫אם מאזן המים בצמח שלילי‪ ,‬כלומר‪ :‬אם הצמח מדיית‬ ‫מים בקצב מהיר יותר מקצב קליטת המים בשורשיו‪-‬‬ ‫הצמח כומש‪.‬‬ ‫‪66‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מאזן המים בצמח‪ :‬קליטה לעומת איבוד‬

‫גורמים המשפיעים על תהליך הדיות‬ ‫כמות המים‪ ,‬שנפלטת מן הצמח דרך הפיוניות בתהליך הדיות‪,‬‬ ‫מושפעת מגורמים שונים‪:‬‬ ‫ת כ ו נ ו ת ה צ מ ח ‪ :‬מספר העלים ושטח הפנים של כל‬ ‫עלה (הקובעים את סך שטח העלים)‪ ,‬ומידת הפתיחה של‬ ‫הפיוניות‬ ‫גורמים סביבתיים‪ :‬לחות האוויר‪ ,‬הטמפרטורה ועוצמת‬ ‫הרוח‪ .‬לחות האוויר משפיעה על קצב הדיות‪ ,‬כמו שהיא‬ ‫משפיעה על קצב התאדות מים מברכה או מרצפה לחה‪.‬‬ ‫ככל שהאוויר יבש יותר‪ ,‬יותר אדי מים יוצאים דרך הפיוניות‬ ‫(עם כיוון מפל הריכוזים)‪ ,‬וקצב הדיות מהיר יותר‪ .‬ואילו‬ ‫כאשר האוויר לח‪ ,‬גם קצב הדיות אטי יותר‪ .‬הרוח מפזרת‬ ‫את אדי המים ומרחיקה אותם מסביבת העלה‪ .‬כך היא‬ ‫מאפשרת לכמות נוספת של מים להתאדות‪ .‬לכן‪ ,‬ככל‬ ‫שהרוח חזקה יותר‪ ,‬האוויר שליד הצמח יבש יותר וקצב‬ ‫הדיות עולה‪ .‬הטמפרטורה ‪ -‬ככל שהאוויר חם יותר‪ ,‬קצב‬ ‫הדיות מהיר יותר‪ ,‬ואילו באוויר קר קצב הדיות אטי‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫ח וקרים בי צעו ניסוי ‪:‬‬ ‫הם העמידו ענפים של צמח בגודל זהה במשורות‬ ‫מלאות מים בכמות זהה‪ .‬אחר כך שפכו מעט‬ ‫שמן על פני המים‪ .‬חלק מן הצמחים העמידו‬ ‫בחדר‪ ,‬שהטמפרטורה בו הייתה גבוהה‪ ,‬ואת‬ ‫הצמחים האחרים העמידו בחדר‪ ,‬שהטמפרטורה‬ ‫בו הייתה נמוכה‪ .‬החוקרים מדדו ומצאו‪ :‬כאשר‬ ‫הטמפרטורה של הסביבה עולה ב‪ 10-‬מעלות‬ ‫צלזיוס‪ ,‬קצב הדיות עולה פי ‪. 2‬‬ ‫שאלות ‪ -‬תהליך הדיות ‪ /‬עמוד ‪82‬‬

‫‪65‬‬


‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪64‬‬

‫‪-‬‬

‫פיוניות צמח ‪ .1‬תאי אפידרמיס ‪ .2 /‬תא הפיונית ‪ .3 /‬פתח הפיונית‬


‫איבוד מים מן הצמח‬

‫פיונות‪ -‬פתחים זעירים בעלים‬ ‫ובגבעולים צעירים של צמחים‪,‬‬ ‫שדרכם חילוף גזים בין הצמח‬ ‫לאוויר מתבצע‪.‬‬

‫חוקרים מדדו ומצאו שרוב המים שהצמח קולט בשורשיו‪,‬‬ ‫לפעמים עד ‪ 99%‬מכמות המים שנקלטו בצמח‪ ,‬מתנדפים‬ ‫מן הצמח אל האוויר בתהליך הדיות‪.‬‬ ‫מדוע הצמחים מאבדים כמויות גדולות כל כך של מים?‬ ‫בצמח יש פתחים זעירים שנקראים פיוניות ‪ .‬רוב הפיוניות‬ ‫נמצאות בעלים‪ ,‬ומיעוטן בגבעולים‪ ,‬והן יכולות להיסגר‬ ‫ולהיפתח‪ .‬דרך הפיוניות הצמחים קולטים מן האוויר‬ ‫חמצן לנשימה ופחמן דו–חמצני לתהליך הפוטוסינתזה‪,‬‬ ‫ודרכן עודפי פחמן דו–חמצני וחמצן (מתהליכי הנשימה‬ ‫והפוטוסינתזה) נפלטים מן הצמח‪.‬‬ ‫כאשר הפיוניות פתוחות‪ ,‬חילוף הגזים בין הצמח לאוויר‬ ‫מתרחש‪ ,‬והצמח יכול לנשום ולבצע פוטוסינתזה‪ .‬אילו היו‬ ‫פתחי הפיוניות פתוחים כל הזמן‪ ,‬הצמח היה יכול לקלוט‬ ‫ברציפות הרבה חמצן לנשימתו וגם הרבה פחמן דו–חמצני‬ ‫עבור תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫האם באמת כדאי‪ ,‬שפתחי הפיוניות יהיו פתוחים כל הזמן?‬ ‫לא ולא! פיוניות פתוחות מסכנות את הצמח‪ :‬כך הרבה אדי‬ ‫מים מתנדפים ממנו אל האוויר שמסביב בתהליך של דיות‪,‬‬ ‫והצמח עלול להיקלע לסכנת התייבשות ולמוות‪.‬‬ ‫כאשר הצמח רווי במים‪ ,‬גם תאי הפיונית רוויים במים‪ .‬תאי‬ ‫הפיונית תופחים‪ ,‬מקבלים צורת חצי סהר‪ ,‬ופתח הפיונית‬ ‫נפתח‪ .‬במצב כזה הצמח מאבד מים בתהליך של דיות‪ ,‬אבל‬ ‫גם קולט פחמן דו–חמצני ומבצע פוטוסינתזה‪ .‬ואילו כאשר‬ ‫מים חסרים בתאי הפיונית‪ ,‬הם מתכווצים ומתיישרים מעט‪,‬‬ ‫נצמדים זה לזה‪ ,‬פתח הפיונית נסגר‪ ,‬ותהליך הדיות נפסק‪.‬‬ ‫הפתיחה והסגירה של הפיוניות מסייעות לשמור על מאזן‬ ‫מים תקין בצמח‪.‬‬

‫תצפית ‪ -‬התבוננות בפיוניות ‪ /‬עמוד ‪81‬‬

‫‪63‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מאזן המים בצמח‪ :‬קליטה לעומת איבוד‬

‫שטח הפנים‪ -‬השטח של השכבה‬ ‫החיצונית של גוף כלשהו‪ .‬שטח‬ ‫הפנים של הגוף הוא סך כל שטחי‬ ‫הגוף‪ ,‬הפונים כלפי חוץ ובאים‬ ‫במגע עם הסביבה החיצונית‪.‬‬

‫לצמח‪ .‬מה משפיע על קצב קליטת המים (והמלחים‬ ‫המומסים בהם) בשורשי הצמח?‬ ‫הגודל של מערכת השורשים של הצמח‪ ,‬ובעיקר שטח הפנים‬ ‫הכולל שלה‪.‬‬ ‫מפל הריכוזים של המים ושל המלחים מן הקרקע אל‬ ‫תוך הצמח‪ ,‬ומשם? אל האוויר שמחוץ לצמח‪ .‬חלק גדול‬ ‫מתנועת החומרים בצמח מתרחש ממקום‪ ,‬שריכוזם בו‬ ‫גבוה‪ ,‬אל מקום של ריכוז נמוך‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫תצפית ‪ -‬שטח פנים וקליטת מים ‪ /‬עמוד ‪78‬‬

‫שטח הפנים של השורש‬

‫יונקות‪ -‬שלוחות עדינות של תאי‬ ‫האפידרמיס‪ ,‬המצויות קרוב‬ ‫לקצות הסעיפים של השורש‪.‬‬ ‫היונקות מגדילות את שטח הפנים‬ ‫של השורש‪ ,‬ובכך משפרות את‬ ‫יכולתו של הצמח לקלוט מן‬ ‫הקרקע את המים ואת המלחים‬ ‫המומסים בהם‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ככל ששטח הפנים של השורש גדול יותר‪ ,‬קצב קליטת‬ ‫המים בשורש מהיר יותר‪ ,‬ובמילים אחרות‪ :‬כמות המים‬ ‫הנקלטת בשורש ביחידת זמן‪ -‬גדולה יותר‪.‬‬ ‫קליטת המים בשורש מתרחשת דרך תאי האפידרמיס‪,‬‬ ‫העוטפים את השורש מבחוץ‪ .‬השורשים מסועפים מאוד‪.‬‬ ‫תאי האפידרמיס נמצאים קרוב לקצה של כל אחד מסעיפי‬ ‫השורש‪ ,‬ויש להם שלוחות ארוכות ודקיקות‪ ,‬דמויות שערות‪,‬‬ ‫שנקראות יונקות‪ .‬מכל תא בולטת יונקת אחת‪ ,‬והיא חודרת‬ ‫בין גרגרי האדמה ומגדילה את שטח הפנים של קרום התא‪,‬‬ ‫שהמים נקלטים דרכו‪.‬‬ ‫מספר היונקות‪ ,‬שצומחות משורש של צמח אחד‪ ,‬הוא עצום‪.‬‬ ‫חוקרים מצאו שבשורש של צמח חיטה יש למעלה מ‪-‬‬ ‫‪ 2,000‬יונקות בכל סנטימטר מרובע של שטח הפנים! תארו‬ ‫לכם כמה יונקות יש בשורשי עץ גדול‪ ,‬ששורשיו גדולים‬ ‫ומסועפים מאוד!‬

‫פעילות ‪ -‬אל תוך השורש ‪ /‬עמוד ‪80‬‬

‫‪62‬‬


‫‪-‬‬

‫מאזן המים בצמח‪ :‬קליטה לעומת איבוד‬

‫להיות בסכנת חיים‪ .‬תהליכים‪ ,‬המווסתים את תכולת המים‪,‬‬ ‫מתרחשים בצמח‪ ,‬והם השומרים על הסביבה הפנימית‬ ‫היציבה בתוכו‪.‬‬ ‫תיכנון וביצוע ניסוי ‪ /‬עמוד ‪76‬‬

‫מאזן המים בצמח‪ :‬קליטה‬ ‫לעומת איבוד‬ ‫כמות המים בצמח נקבעת על–ידי מאזן המים בצמח‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫היא תלויה בכמות המים‪ ,‬שהצמח קולט מן הסביבה‪,‬‬ ‫ובכמות המים‪ ,‬שהצמח מאבד אל הסביבה באותו הזמן‪.‬‬ ‫אם קצב הקליטה של המים (בשורשים) שווה לקצב איבוד‬ ‫המים מן הצמח (בדיות)‪ -‬מאזן המים בצמח תקין‪ ,‬והצמח‬ ‫זקוף ורענן‪ .‬אבל אם קצב איבוד המים גדול מקצב קליטת‬ ‫המים בצמח ‪ -‬מאזן המים בצמח שלילי‪.‬‬ ‫מאזן מים שלילי מסוכן לצמח ועלול לסכן את חייו‪ .‬יש מיני‬ ‫צמחים‪ ,‬שיתחילו לכמוש זמן קצר אחרי התחלת מאזן‬ ‫מים שלילי‪ ,‬לפעמים אפילו כעבור דקות‪ .‬במינים אחרים‬ ‫הכמישה תתבטא כעבור זמן ארוך יותר‪ -‬שעות או ימים‪.‬‬

‫קליטת המים בצמח‬ ‫רוב הצמחים החיים ביבשה קולטים את המים בשורשיהם‪.‬‬ ‫המים מפעפעים מן האדמה אל תוך הצמח דרך תאי‬ ‫האפידרמיס‪ ,‬העוטפים את השורשים מבחוץ‪ ,‬עוברים אל‬ ‫צינורות העצה‪ ,‬ומגיעים דרכם אל כל תאי הצמח‪ .‬חלק גדול‬ ‫מן המים שנקלטים בצמח‪ ,‬נפלטים אל האוויר שמסביב‬

‫‪61‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מאזן המים בצמח‬

‫הוא מצליח להתאושש‪ .‬לפעמים הכמישה חולפת‪ ,‬אבל‬ ‫לפעמים הצמח נובל ומת‪.‬‬ ‫מדוע צמח שלא הושקה כמש? כאשר מים חודרים אל תא‬ ‫הצמח‪ ,‬הדפנות הקשיחות‪ ,‬העוטפות את התא מחוץ לקרום‬ ‫התא‪ ,‬כמעט אינן מאפשרות לתא ”להתנפח״‪ .‬במצב כזה‬ ‫תוכן התא לוחץ על דופנות התא מבפנים כלפי חוץ‪ ,‬ממש‬ ‫כמו גלגל אופניים מנופח היטב‪ .‬הקשיחות של הדפנות‬ ‫מגבילה את כמות המים‪ ,‬שיכולה להיכנס אל תא הצמח‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר הלחץ בתוך התא מגיע לשיאו‪ ,‬כניסת המים‬ ‫אל התא נעצרת‪ .‬במצב כזה הצמח רווי במים‪ ,‬גבעוליו‬ ‫מזדקפים והעלים נפרשים‪.‬‬ ‫אבל אם הצמח לא הושקה בזמן‪ ,‬ובתאיו יש חוסר מים‪ ,‬הלחץ‬ ‫בתוך התאים יורד‪ .‬כעבור זמן מה תוכן התא מתכווץ ומתרחק‬ ‫מן הדופן הקשיחה‪ ,‬העוטפת את תא הצמח מבחוץ‪ ,‬ממש‬ ‫כמו גלגל אופניים‪ ,‬שהאוויר יצא ממנו‪ .‬במצב זה הצמח‬ ‫כמש‪ ,‬העלים רכים‪ ,‬מקומטים ותלויים ברפיון על הגבעול‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬כמות המים בצמח משפיעה גם על מראה הצמח‬ ‫(אם הוא רענן וזקוף או רפוי וכמוש) וגם על תהליכים‬ ‫המתרחשים בתאיו‪.‬‬ ‫השוואה בין צמחים ‪ /‬עמוד ‪74‬‬

‫תכולת המים בצמח‬ ‫כמה מים נמצאים בתוך הצמח? מובן‪ ,‬שהדבר תלוי במין של‬ ‫הצמח‪ .‬יש צמחים‪ ,‬שמכילים כמות גדולה של מים בתאיהם‪,‬‬ ‫ויש המכילים כמות קטנה יותר של מים‪ .‬הבדלים בתכולת‬ ‫המים עשויים להיות גם בין רקמות שונות באותו הצמח‪.‬‬ ‫אך בכל הצמחים‪ ,‬כמו בשאר היצורים האחרים‪ ,‬כמות המים‬ ‫צריכה להיות בתחום קבוע (לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי)‪.‬‬ ‫אם כמות המים אינה נשמרת בתחום הקבוע‪ ,‬הצמח עלול‬

‫‪60‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מערכת ההובלה בצמחים‬

‫לכן‪ ,‬רקמת השיפה כוללת גם את תאי הכברה וגם תאים‬ ‫נוספים (תאי לוואי)‪ ,‬הצמודים לצינורות השיפה ומסייעים‬ ‫למעבר החומרים בתוכם‪.‬‬ ‫תנועת הסוכר בצמח מתרחשת עם כיוון מפל הריכוזים‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬ממקום‪ ,‬שתמיסת הסוכר מרוכזת בו‪ ,‬אל מקום‪,‬‬ ‫שריכוזה נמוך יותר‪ .‬במקומות מסוימים בצמח סוכר רב‬ ‫מנוצל לתהליכים שונים בתאים‪ ,‬ולכן ריכוז הסוכר במקומות‬ ‫כאלה יורד‪ ,‬וכך סוכר רב מגיע לשם‪ .‬מקומות אלה הם‪:‬‬ ‫ק ד ק ו ד י ה צ מ י ח ה ש ל ה צ מ ח ‪ :‬הניצנים וקצות‬ ‫השורשים‪ .‬כאשר קדקודי הצמיחה פעילים‪ ,‬הסוכר מנוצל‬ ‫בהם כמקור של חומר בנייה ושל אנרגיה לתהליכים של‬ ‫חלוקת תאים ושל גדילה‪.‬‬ ‫ר ק מ ו ת ה א ג י ר ה של הצמח‪ ,‬אשר נמצאות בגבעולים‪,‬‬ ‫בשורשים‪ ,‬בפקעות‪ ,‬בבצלים וגם בפירות‪ .‬הסוכר‪ ,‬שאינו‬ ‫מנוצל בתאים לפעילות שוטפת‪ ,‬הופך כאן לעמילן ונשמר‬ ‫לשעת צורך‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬הובלת חומרים בצמח ‪ /‬עמוד ‪72‬‬

‫מאזן המים בצמח‬ ‫המים בצמח‬

‫כמישה ‪ -‬מצב של חוסר מים‪,‬‬ ‫הגורם לקמילה‪ .‬הגבעולים הדקים‬ ‫מתכופפים‪ ,‬העלים מצטמקים‪,‬‬ ‫מתקמטים ותלויים ברפיון‪.‬‬

‫כמעט כל מי שהתנסה בגידול צמחים בגינה או בעציץ‪ ,‬ודאי‬ ‫שכח‪ ,‬לפחות פעם אחת‪ ,‬להשקותם בזמן‪ .‬והתוצאה ידועה‪-‬‬ ‫הצמח כמש ‪ .‬תהליכים רבים בצמח תלויים בכמות המים‬ ‫בתאים‪ ,‬והם עלולים להיפגע קשה בתנאים של חוסר מים‬ ‫ממושך‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם משקים את הצמח הכמש‪ ,‬לא תמיד‬

‫‪59‬‬


‫‪58‬‬

‫צינורות שיפה‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מערכת ההובלה בצמחים‬

‫המיוחד של מולקולות המים גורם להן להיצמד זו אל זו‪,‬‬ ‫בכוחות תאחיזה‪ ,‬ממש כמו מגנטים זעירים‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫מים‪ ,‬שנכנסים אל צינורות העצה בשורש‪ ,‬עולים בצינורות‬ ‫העצה הנימיים‪ ,‬במה שנקרא כוח הנימיות‪ .‬לכן‪ ,‬כל זמן‬ ‫שעמודת המים‪ ,‬הממלאת את צינורות העצה‪ ,‬היא רציפה‬ ‫(כלומר‪ ,‬אין בצינורות בועת אוויר‪ ,‬שמנתקת את האחיזה‬ ‫בין מולקולות המים)‪ ,‬המים נמשכים כלפי מעלה בצינורות‪,‬‬ ‫וממלאים את מקומן של כמויות המים הגדולות‪ ,‬המתנדפות‬ ‫מעלי הצמח אל האוויר‪.‬‬ ‫תצפית ‪ -‬עליית מים בצינורות ‪ /‬עמוד ‪71‬‬

‫צינורות השיפה‬

‫כברה ‪ -‬כלי‪ ,‬שבתחתיתו יש רשת‬ ‫צפופה‪ ,‬ומנפים (מסננים) בו קמח‬ ‫או גרגרים אחרים‪.‬‬

‫נוסף למערכת העצה‪ ,‬שמוליכה מים ומומסים מן השורשים אל‬ ‫הגבעולים ואל העלים‪ ,‬יש בצמח מערכת הובלה‪ ,‬שמוליכה‬ ‫חומרים בכיוון ההפוך‪ .‬זאת מערכת השיפה‪ .‬צינורות השיפה‬ ‫מוליכים תמיסה של סוכרים‪ ,‬תוצרי הפוטוסינתזה‪ ,‬יחד עם‬ ‫חומרים נוספים‪ ,‬שנוצרים בחלקים הירוקים של הצמח‪,‬‬ ‫ממקום היווצרותם אל שאר איברי הצמח‪.‬‬ ‫צינורות השיפה בנויים מ"חוליות״‪ .‬החוליות הן תאים‪,‬‬ ‫שנמצאים גם כן זה ליד זה בשורה ארוכה לאורך כל צינור‪,‬‬ ‫אבל צינורות אלה שונים מאוד מצינורות העצה במבנה‬ ‫ובתפקוד‪ .‬הקוטר של צינורות השיפה קטן יותר מזה של‬ ‫צינורות העצה‪ ,‬הדפנות שלהם דקות יותר‪ ,‬ודופנות הרוחב‬ ‫בין תא לתא לאורך הצינור מנוקבות כמו כברה (לכן הם‬ ‫נקראים גם תאי כברה)‪.‬‬ ‫צינורות השיפה הם תאים חיים‪ ,‬כלומר‪ :‬הם אינם חלולים‬ ‫כמו צינורות העצה‪ .‬מעבר החומרים לאורך הצינור‪ ,‬ומן‬ ‫הצינור אל צינורות ואל תאים שכנים‪ ,‬מתבצע דרך קרומים‬ ‫בררניים‪ ,‬והוא מורכב יותר ממעבר המים בצינורות העצה‪.‬‬

‫‪57‬‬


‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪56‬‬

‫‪-‬‬

‫תרשים חתך של עלה ‪ .1‬צרור צינורות הובלה ‪ .2 /‬עצה ‪ .3 /‬שיפה ‪ .4 /‬פיונית‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מערכת ההובלה בצמחים‬

‫פרחים ובקצות השורשים המתארכים‪ .‬תאי העצה הצעירים‬ ‫מסתדרים זה בהמשכו של זה לצורת צינור‪ ,‬הדפנות שלהם‬ ‫מתעבות‪ ,‬והם מתים‪.‬‬ ‫קרומי התאים‪ ,‬הציטופלסמה שלהם ושאר אברוני התא‬ ‫מתפרקים‪ ,‬ורק הדפנות של התאים נשארות‪ .‬התוצאה‪:‬‬ ‫לאורך הצינורות החלולים שנוצרו‪ ,‬המים זורמים ללא‬ ‫עיכוב‪ .‬הדפנות העבות שומרות על צורת הצינור ומבטיחות‬ ‫שמעבר המים יהיה מהיר‪.‬‬ ‫תצפית ‪ -‬מעבר המים ‪ /‬עמוד ‪70‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫צינורות נימיים‪ -‬צינורות דקים‬ ‫במיוחד‪ ,‬שהקוטר הפנימי שלהם‬ ‫קטן מאוד‪.‬‬

‫ע ל י י ת ה מ י ם ב צ י נ ו ר ו ת ה ע צ ה ‪ -‬כאמור‪ ,‬צינור עצה‬ ‫בנוי מתאי עצה (חלולים)‪ ,‬המחוברים זה מעל זה בשורה‬ ‫אחת‪ .‬הקוטר של צינורות העצה זעיר (מיקרוסקופי) ‪-‬‬ ‫בהתאם לקוטר של תאי העצה‪ .‬צינורות דקיקים כאלה‬ ‫נקראים צינורות נימיים ‪ .‬המים והמלחים המומסים בהם‬ ‫נקלטים בשורשי הצמחים‪ ,‬ומשם הם עולים בצינורות‬ ‫העצה ומתפזרים בכל איברי הצמח‪ ,‬ובכלל זה בעלים‬ ‫בצמרות העצים הגבוהים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫דיות‪ -‬תהליך של יציאת אדי מים‬ ‫מן הצמח אל האוויר שמסביב לו‬ ‫(בעיקר דרך הפיוניות)‪ .‬תרשים‬ ‫חתך של עלה‪ ,‬על–פי תמונות‬ ‫שצולמו במיקרוסקופ אור‪,‬‬ ‫בהגדלה בערך פי ‪40‬‬

‫מה בצינורות העצה גורם למים לעלות לגובה רב‬ ‫ אפילו עד עשרות מטרים מעל‪-‬פני האדמה ‪-‬‬‫ב נ יג ו ד לכ ו ח הכ ב יד ה ? גורם חשוב לעלייה של כמויות‬ ‫המים הגדולות בצינורות העצה הוא תנועת המים ממקום‪,‬‬ ‫שריכוזם בו גבוה‪ ,‬אל מקום של ריכוז נמוך‪ .‬אדמה רטובה‬ ‫יכולה להכיל תמיסה‪ ,‬שריכוז המים בה עולה על‪ 95% .‬ריכוז‬ ‫המים הממוצע בתאי הצמח הוא כ‪ ,75% -‬ואילו האוויר יבש‬ ‫הרבה יותר‪ .‬גם אוויר לח מאוד מכיל רק עד ‪ 3%‬מים‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫המים נעים עם כיוון מפל הריכוזים מן הקרקע אל הצמח‪,‬‬ ‫וממנו‪ -‬אל האוויר‪ .‬בשל ההפרשים הגדולים בריכוז המים‬ ‫בין הצמח לבין האוויר‪ ,‬כמות עצומה של מים מתנדפת מן‬ ‫הצמח אל האוויר בתהליך שנקרא דיות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המבנה‬

‫‪55‬‬


‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪54‬‬

‫‪-‬‬

‫עליית מים בצינורות העצה ‪ .1‬מן השורש ‪ .2 /‬אל הגבעול ‪ .3 /‬אל העלה ‪ .4 /‬ומשם אל האוויר‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מערכת ההובלה בצמחים‬

‫מערכת ההובלה בצמחים‬ ‫המבנה של מערכת ההובלה בצמח‬

‫צינורות עצה‪ -‬צינורות הובלה‬ ‫בצמחים‪ .‬המים והמלחים‪,‬‬ ‫המומסים בהם‪ ,‬עוברים בצינורות‬ ‫אלה‪ -‬מן השורש אל שאר איברי‬ ‫הצמח‪.‬‬

‫מערכת ההובלה של הצמח עשויה מרשת מסועפת של‬ ‫צינורות‪ ,‬המגיעה אל כל איברי הצמח ומקשרת ביניהם‪.‬‬ ‫מערכת ההובלה של הצמח מורכבת משני סוגים של רקמות‪:‬‬ ‫עצה ושיפה‪ ,‬והיא כוללת את צינורות העצה ואת צינורות‬ ‫השיפה ‪ .‬כל קבוצה של צינורות עצה אחדים ושל צינורות‬ ‫שיפה מהווים צרור צינורות‪ .‬בצרורות הצינורות קל להבחין‬ ‫בעלים‪ ,‬במיוחד בצדם התחתון‪ .‬אלה הם העורקים של‬ ‫העלה‪.‬‬

‫צינורות שיפה‪ -‬צינורות הובלה‬ ‫בצמחים‪ .‬תוצרי הפוטוסינתזה‬ ‫וחומרים נוספים עוברים בצינורות‬ ‫אלה‪ -‬מן העלים הבוגרים ומן‬ ‫החלקים הירוקים של הצמח אל‬ ‫שאר איבריו‪.‬‬

‫צינורות העצה‬

‫קדקוד צמיחה‪ -‬אזור בצמח‪,‬‬ ‫שצמיחה וגדילה של איבריו‬ ‫(ניצנים‪ ,‬פרחים‪ ,‬ענפים או עלים‬ ‫וכן קצות השורשים) מתרחשות בו‪.‬‬

‫התפקיד העיקרי של צינורות העצה‪ :‬להוביל את המים ואת‬ ‫המלחים‪ ,‬המומסים בהם (חומרי דשן‪ ,‬שהצמח קולט‬ ‫מהקרקע) ‪ -‬מן השורש אל שאר איברי הצמח‪.‬‬ ‫צינורות העצה בנויים מ"חוליות״‪ ,‬הנמצאות זו ליד זו לאורך‬ ‫הצינור‪ .‬כל חוליה היא תא עצה אחד‪ ,‬והתאים מחוברים זה‬ ‫לזה בשורה ארוכה‪ .‬הדפנות של תאי העצה עבות (יחסית‬ ‫לגודל התא)‪ ,‬נוקשות וחזקות‪ ,‬ויש בהן נקבים רבים‪ .‬דרך‬ ‫נקבים אלה המים עוברים בקלות מחוליה לחוליה‪ ,‬מצינור‬ ‫לצינור (בין צינורות שכנים באותו צרור הצינורות)‪ ,‬ומכל‬ ‫צינור‪ -‬אל תאי הצמח הסמוכים לו‪.‬‬ ‫תאי עצה חדשים נוצרים בקדקודי הצמיחה של הצמח‪ ,‬אשר‬ ‫נמצאים בניצנים מתפתחים של ענפים‪ ,‬של עלים ושל‬

‫‪53‬‬


‫‪52‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת ההובלה בצמחים המים עוברים בצינורות העצה של הצמח‪ ,‬חומרי המזון עוברים בצינורות השיפה‬


‫הצמח קולט בשורשיו מים ומלחים שמומסים במים‪,‬‬ ‫ומערכת ההובלה מעבירה אותם אל שאר איבריו‪ .‬תהליך‬ ‫הפוטוסינתזה‪ ,‬שהסוכר נוצר בו‪ ,‬מתרחש בחלקים‬ ‫הירוקים של הצמח‪ ,‬בעיקר בעלים‪ .‬מערכת ההובלה של‬ ‫הצמח מעבירה סוכר וחומרים נוספים ממקום היווצרותם‬ ‫אל שאר איברי הצמח‪.‬‬ ‫מערכת ההובלה‪ ,‬מעבירה בתוך הצמח גם את החומרים‬ ‫שנקלטו מבחוץ‪ ,‬וגם את החומרים הנפלטים ממנו החוצה‪.‬‬ ‫היא מסייעת לשמירה על סביבה פנימית יציבה בתאי‬ ‫הצמח‪ ,‬כלומר‪ :‬על מאזן מים תקין ועל כמות (ריכוז) כל‬ ‫החומרים‪ ,‬המשתתפים בתהליכי החיים בצמח‪.‬‬ ‫איך המים מצליחים לעלות בצמח מן השורשים ועד קצה‬ ‫הגבעולים‪ -‬בניגוד לכוח הכבידה‪ ,‬אפילו בעצים שגובהם‬ ‫עשרות מטרים? איך מערכת ההובלה של הצמח מצליחה‬ ‫להעביר בתוך הצמח חומרים שונים ובכיוונים שונים?‬ ‫אם לא משקים צמח ביום חמסין‪ ,‬מדוע העלים שלו‬ ‫תלויים ברפיון על הגבעולים? בפרק זה נעסוק בשאלות‬ ‫אלה ובשאלות נוספות‪.‬‬

‫‪51‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח מבוא‬

‫מבוא‬ ‫בכל היצורים הרב‪-‬תאיים חומרים שונים מפעפעים מתא‬ ‫אל תא‪ ,‬אך ביצורים שגופם גדול‪ ,‬יש יתרון לאלה‬ ‫שיכולים להעביר בגוף בזמן קצר כמויות גדולות של‬ ‫חומרים (כגון‪ :‬מים‪ ,‬מזון‪ ,‬חמצן‪ ,‬חומרי פסולת וכדומה)‪.‬‬ ‫במקרים כאלה הולכת חומרים מתא אל תא בפעפוע‬ ‫אינה יכולה לספק את הקצב הנדרש‪ ,‬ולכן‪ ,‬ביצורים רב‪-‬‬ ‫תאיים‪ ,‬ובכללם הצמחים‪ ,‬התפתחו מערכות הובלה‪.‬‬ ‫תארו לעצמכם מה היה קורה לעץ גבוה‪ ,‬אילו המים שקלט‬ ‫בשורשיו‪ ,‬היו מגיעים אל הצמרת רק כעבור שבועות‬ ‫ארוכים‪ ,‬או רק כעבור ימים רבים? אילו חומרים עוברים‬ ‫בתוך הצמחים?‬ ‫מים והמלחים המומסים בהם‪ ,‬שהצמח קולט מן האדמה‪,‬‬ ‫סוכר‪ ,‬שנוצר בעלים בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬וחומרים‬ ‫נוספים שנוצרים בעלים‪ ,‬חמצן ופחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫לתהליכי הנשימה והפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בצמחים יש מערכת הובלה מורכבת‪ ,‬המקשרת בין‬ ‫חלקי הצמח ומאפשרת מעבר של חומרים בין איבריו‪:‬‬ ‫השורש‪ ,‬הגבעול‪ ,‬העלים‪ ,‬הפרחים והפירות‪.‬‬ ‫‪50‬‬


‫פרק ‪7‬‬

‫מאזן‬ ‫המים‬ ‫בצמח‬

‫‪49‬‬


48


‫הטמפרטורה של הגוף הוא ההזעה‪ .‬התאדות הזיעה‬ ‫תורמת לקירור הגוף ומסייעת לשמור על מאזן חום‬ ‫תקין‪ .‬יש קשר בין מאזן המים לבין מאזן החום בגוף‪:‬‬ ‫כאשר מזיעים‪ ,‬ולא משלימים את כמות המים הנפלטת‬ ‫מן הגוף‪ ,‬פוגעים במאזן המים‪ .‬במקרה כזה הגוף עלול‬ ‫להתקשות לשמור על מאזן חום תקין‪.‬‬ ‫חשוב לזכור את כללי ההתנהגות הנכונים‪ ,‬כאשר יש סכנה‬ ‫של התייבשות או של מכת חום‪ :‬יש להפסיק כל פעילות‬ ‫גופנית‪ ,‬לנוח בצל או במקום קריר‪ ,‬לשתות‪ ,‬ולהשלים‬ ‫את כמות המים שהגוף איבד‪ .‬התנהגות כזאת עשויה‬ ‫להציל חיים!‬

‫שאלות לסיכום ‪ /‬עמוד ‪67‬‬

‫‪47‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום סיכום‬

‫סיכום‬ ‫המים הם חומר בעל תכונות ייחודיות‪ ,‬כגון‪ :‬יכולת להמס‬ ‫חומרים‪ ,‬לזרום ולהתחמם ולהתקרר לאט‪ .‬הודות לתכונות‬ ‫אלה תהליכי החיים יכולים להתקיים בסביבה מימית‪:‬‬ ‫תהליכי הרכבה ופירוק (תגובות כימיות) יכולים להתקיים‬ ‫בתוך הגוף; חומרים יכולים לפעפע דרך קרומי התאים‬ ‫וכך לעבור ממקום למקום בגוף; טמפרטורת הגוף יכולה‬ ‫להיות קבועה והסעת חום יכולה להתקיים בתוך הגוף‬ ‫ובין הגוף לסביבתו‪ .‬תכונות אלה חיוניות לקיומם של‬ ‫כל היצורים החיים‪ ,‬שרוב גופם מורכב ממים‪.‬‬ ‫מאזן מים תקין בגופם של יצורים חיים הוא חיוני‪ .‬התאמות‬ ‫שונות‪ ,‬גופניות והתנהגותיות‪ ,‬שנועדו לשמור על המים‬ ‫בגוף ולמנוע התייבשות‪ ,‬קיימות גם אצל האדם וגם אצל‬ ‫בעלי–חיים אחרים‪.‬‬ ‫האדם שייך לבעלי–החיים‪ ,‬שהטמפרטורה של גופם‬ ‫קבועה‪ .‬מנגנונים שונים אחראים לכך שהטמפרטורה של‬ ‫הגוף לא תעלה הרבה מעל ‪ 37‬מעלות צלזיוס‪ ,‬ולא תרד‬ ‫הרבה מתחת לזה‪ .‬תוצאה של עלייה בטמפרטורה של‬ ‫הגוף עלולה להיות מכת חום‪ .‬אחד המנגנונים להורדת‬ ‫‪46‬‬


‫ ‪.‬‬

‫ח י י ל א מ ר י ק נ י ב ע י ר א ק ‪ -‬חייל אמריקני מצא את‬ ‫מותו בעיראק‪ .‬הוא מת ממכת חום ללא התייבשות‪ .‬הדבר‬ ‫קרה‪ ,‬כאשר טמפרטורת הסביבה הייתה קיצונית‪ -‬מעל‬ ‫‪ 50‬מעלות צלזיוס! ידוע כי היו ברשותו מי שתייה במידה‬ ‫מספקת‪ .‬מדוע הוא סבל ממכת חום? כנראה‪ ,‬הוא שהה‬ ‫במקום לא מוצל‪ ,‬ולא הפסיק את הפעילות הגופנית‪ .‬כך‬ ‫המשיך גופו לקלוט חום ולייצר חום‪ ,‬ולא הצליח לפלוט‬ ‫חום אל הסביבה‪.‬‬ ‫מה היה עליו לעשות? להימנע מכל פעילות גופנית‪ ,‬לנוח בצל‬ ‫או במקום ממוזג‪ .‬במקרה זה לא חסרו לחייל מים‪ .‬מכת‬ ‫החום התפתחה‪ ,‬על אף שהוא שתה‪ ,‬ועל אף שהוא הזיע‪,‬‬ ‫כי הטמפרטורה הייתה קיצונית מאוד‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬התייבשות ‪ /‬עמוד ‪64‬‬

‫אמצעים טכנולוגיים ליצירת מיקרו‪-‬‬ ‫אקלים‬ ‫מיקרו‪-‬אקלים‪ -‬אזור מוגדר‪,‬‬ ‫שתנאי מזג האוויר בו שונים מאלה‬ ‫השוררים בסביבה‪.‬‬

‫כידוע‪ ,‬האדם פותר בעיות קיומיות באמצעים טכנולוגיים‪ .‬כדי‬ ‫לפתור בעיות‪ ,‬הנובעות ממזג האוויר‪ ,‬הוא יוצר מקומות‬ ‫של מיקרו–אקלים נוח‪ .‬אפילו סככה פשוטה יכולה ליצור‬ ‫מיקרו–אקלים נוח‪ -‬מקום מוצל וקריר יותר מן הסביבה‬ ‫החשופה לשמש‪ .‬חדר ממוזג יוצר מקום קריר‪ ,‬שתנאיו‬ ‫שונים לחלוטין מתנאי הסביבה‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬טענות ‪ /‬עמוד ‪65‬‬

‫‪45‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום הקשר בין מאזן המים למאזן החום‬

‫נבחן דוגמאות של התייבשות ומכת‬ ‫חום‪:‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ ש ח ק כ ד ו ר ס ל ב ת ל – א ב י ב ‪ -‬ביום קיץ חם ולח‬ ‫התקיים בתל–אביב משחק כדורסל‪ .‬עומס החום היה כבד‪.‬‬ ‫הפעילות הגופנית הנמרצת של השחקנים ייצרה בגופם‬ ‫כמות גדולה של חום‪ .‬אמנם הם הסמיקו‪ ,‬אך גופם לא פלט‬ ‫כמות גדולה של חום לסביבה‪ ,‬כי האוויר היה חם בעצמו‪,‬‬ ‫ולא נשבה רוח‪ .‬הם גם הזיעו במידה רבה‪ ,‬אך הזיעה לא‬ ‫התאדתה מהר‪ ,‬כי האוויר היה לח‪ ,‬וכאמור לא נשבה רוח‪,‬‬ ‫ולכן הזיעה לא קיררה את גופם במידה מספקת‪ .‬אם ימשיכו‬ ‫השחקנים לשחק בתנאים אלה‪ ,‬הם עלולים לסבול גם‬ ‫מהתייבשות וגם ממכת חום‪.‬‬ ‫מה עליהם לעשות? כדי למנוע התייבשות ‪ -‬על השחקנים‬ ‫לשתות מים‪ .‬כדי להפסיק לייצר חום בכמות גדולה‪ ,‬וכדי‬ ‫למנוע מכת חום‪ -‬עליהם להפסיק מיד לשחק כדורסל‪,‬‬ ‫לשתות ולנוח בצל או במקום ממוזג‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ח י י ל י ם א י ב ד ו א ת ד ר כ ם ב מ ד ב ר ‪ -‬חיילים איבדו‬ ‫את דרכם בעת ניווט ביום חם מאוד ויבש מאוד במדבר‪ .‬הם‬ ‫צעדו שעות ארוכות‪ .‬אמנם כמעט לא הייתה לחות באוויר‪,‬‬ ‫אך הטמפרטורה הייתה גבוהה כל כך‪ ,‬עד שעומס החום‬ ‫היה כבד‪ .‬החיילים הזיעו מאוד‪ ,‬ואיבדו כמויות גדולות של‬ ‫מים‪ ,‬אך הם לא חשו בכך‪ ,‬כי הזיעה התאדתה מיד‪ .‬הם‬ ‫הרגישו שהם יכולים להמשיך לצעוד עוד ועוד‪ .‬אבל הם‬ ‫הלכו והתייבשו‪.‬‬ ‫מה עליהם לעשות? החיילים חייבים לשתות הרבה‪ ,‬להפסיק‬ ‫לצעוד‪ ,‬לנוח בצל‪ ,‬ולחכות שיבואו לחלץ אותם‪.‬‬

‫‪44‬‬


‫‪-‬‬

‫הקשר בין מאזן המים למאזן החום‬

‫הפינוי יש להפסיק כל פעילות גופנית‪ ,‬לנוח בצל ולקרר‬ ‫את הגוף כולו‪ ,‬אם אפשר יש לשפוך מים קרים על הגוף‬ ‫ולהפנות לעברו רוח ממאוורר‪.‬‬

‫הקשר בין מכת חום לבין התייבשות‬ ‫כפי שלמדתם‪ ,‬התאדות הזיעה מסייעת לקרר את הגוף‪ ,‬וכך‬ ‫גם הלחתה אצל בעלי–חיים מסוימים‪ .‬אבל כשמזיעים או‬ ‫מלחיתים‪ ,‬מאבדים מים!‬ ‫במצבים קיצוניים‪ ,‬כשטמפרטורת הסביבה גבוהה‪ ,‬והאדם‬ ‫פעיל מאוד מבחינה גופנית‪ ,‬הוא יכול לאבד בזיעה אפילו‬ ‫‪ 12‬ליטרים של מים ביום!‬ ‫כאשר מאבדים כמויות גדולות של מים‪ ,‬ולא משלימים את‬ ‫החסר‪ ,‬עלולים להגיע למצב של התייבשות‪.‬‬ ‫משמעות הדבר היא שהאדם‪ ,‬ובעלי–חיים נוספים‪ ,‬שהתייבשו‬ ‫”הקריבו" את מאזן המים שלהם במטרה לשמור על מאזן‬ ‫החום‪ .‬במילים אחרות‪ :‬מפרישים עוד ועוד מים בהזעה או‬ ‫בהלחתה‪ -‬העיקר שטמפרטורת הגוף לא תעלה‪ .‬כאשר‬ ‫הזיעה מתאדה בקצב מהיר‪ ,‬היא אכן מקררת את הגוף‪.‬‬ ‫זה קורה כשהאוויר יבש‪ ,‬וכשנושבת רוח‪ .‬אם הזיעה אינה‬ ‫מתאדה מהר‪ ,‬היא ניגרת על הגוף ואינה מקררת אותו‪.‬‬ ‫במצב כזה גם מאבדים מים וגם לא מתקררים‪.‬‬ ‫התייבשות ומכת חום הן שני מצבים מסוכנים מאוד‪ .‬במקרים‬ ‫רבים הן מופיעות ביחד‪ ,‬אך לא תמיד‪ .‬במצב של התייבשות‬ ‫הסכנה למכת חום גוברת‪ ,‬כי גם מנגנון ההזעה נפגע‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬מאזן המים ומאזן החום ‪ /‬עמוד ‪63‬‬

‫‪43‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מנגנונים לשמירה על מאזן חום תקין בבעלי‪-‬חיים מדבריים‬

‫ ‪.‬‬

‫ה גדל ת ש טח הפנ י ם ( ״ רד י א ט ור ים״ ) ‪ -‬לבעלי–חיים‬ ‫מדבריים מסוימים יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪ ,‬ובהן‬ ‫כלי דם רבים‪ .‬שטח הפנים הגדול של האוזניים מאפשר‬ ‫לפלוט חום מן הגוף‪ ,‬כאשר טמפרטורת הדם גבוהה‬ ‫מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות‬ ‫משמשות‪ ,‬אפוא‪ ,‬לבעלי–חיים אלה מעין "רדיאטור״‪,‬‬ ‫המקרר את הגוף‪ .‬לדוגמה‪ :‬שועל הפנק‪.‬‬

‫פעילות ‪ -‬בעלי חיים מדבריים ‪ /‬עמוד ‪62‬‬

‫הקשר בין מאזן המים למאזן‬ ‫החום‬ ‫אם איננו מצליחים לפלוט את כל החום‪ ,‬שקלטנו מהסביבה‬ ‫או שנוצר בגופנו‪ ,‬הטמפרטורה של גופנו תעלה‪ ,‬ויש חשש‬ ‫למכת חום‪.‬‬ ‫עומס חום גבוה ופעילות גופנית מאומצת הם הגורמים‬ ‫העיקריים למכת חום‪ .‬חוסר מים בגוף (התייבשות) תורם‬ ‫אף הוא‪ ,‬אך מכת חום עלולה להתרחש גם ללא התייבשות‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מכת חום היא תוצאה של שילוב בין חוסר מים‬ ‫בגוף לעומס חום גבוה‪ ,‬במיוחד כאשר בד בבד מבצעים‬ ‫פעילות גופנית מאומצת‪.‬‬ ‫מכת חום היא מצב מסוכן מאוד‪ .‬סימניה‪ :‬דופק מואץ‪ ,‬הזעה‬ ‫מרובה‪ ,‬סחרחורת ובלבול‪ .‬וכשהמצב מחמיר‪ -‬אובדן הכרה‬ ‫ומוות‪ .‬טיפול במכת חום דורש פינוי מהיר לבית חולים‪ .‬עד‬

‫‪42‬‬


41


‫‪40‬‬

‫לטאה ‪ -‬שינוי צבע גוף‬


‫‪-‬‬

‫מנגנונים לשמירה על מאזן חום תקין בבעלי‪-‬חיים מדבריים‬

‫מנגנונים לשמירה על מאזן חום‬ ‫תקין בבעלי‪-‬חיים מדבריים‬ ‫אצל בעלי–חיים מסוימים התפתחו מנגנונים‪ ,‬המאפשרים להם‬ ‫לחיות גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים מאוד‪ ,‬כמו במדבר‪ .‬גם‬ ‫אצלם‪ ,‬חלק מן המנגנונים הם גופניים‪ ,‬וחלק‪ -‬התנהגותיים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ס ת ת ר ו ת במח יל ו ת ‪ -‬התנהגות זאת משותפת לבעלי–‬ ‫חיים מדבריים רבים‪ ,‬כגון‪ :‬לטאות ומכרסמים שונים‪.‬‬ ‫כשטמפרטורת האוויר היא ‪ 50‬מעלות צלזיוס והאדמה‬ ‫מתחממת מאוד (לפעמים עד ‪ 70‬מעלות)‪ ,‬הטמפרטורה‬ ‫במחילה אינה עולה על ‪ 30‬מעלות צלזיוס‪ .‬אמנם במשך היום‬ ‫לטאות יוצאות מהמחילות‪ ,‬אך הן עושות זאת לפרקי זמן‬ ‫קצרים בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מרבית המכרסמים המדבריים‬ ‫שוהים במחילות ביום‪ ,‬ויוצאים מהן רק בלילה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ת ר ח ק ו ת מ ן ה ק ר ק ע ה ח מ ה ‪ -‬כאשר קרני השמש‬ ‫פוגעות באדמה‪ ,‬הן מחממות אותה‪ ,‬והאדמה החמה‬ ‫מחממת את האוויר שמעליה‪ .‬ככל שמתרחקים מן האדמה‬ ‫החמה‪ ,‬טמפרטורת האוויר יורדת‪ .‬חיפושיות וחרדונים‬ ‫החיים במדבר מיישרים את רגליהם ומרחיקים את גופם‬ ‫מן המשטח החם שהם עומדים עליו‪ .‬כך הם נמצאים באוויר‬ ‫פחות חם‪ ,‬ומקטינים את קליטת החום אל גופם‪ .‬גם רגליו‬ ‫הארוכות של הגמל מרחיקות אותו מן הקרקע החמה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ש י נ ו י צ ב ע ‪ -‬בצהריים‪ ,‬כאשר חם מאוד‪ ,‬צבע גופו של‬ ‫חרדון הצב משתנה מחום כהה (כמעט שחור) לצהבהב‬ ‫בהיר‪ .‬ככל שצבע הגוף בהיר יותר‪ ,‬הוא קולט פחות קרינה‪,‬‬ ‫וכך הוא מתחמם פחות‪.‬‬

‫‪39‬‬


‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום‬

‫‪-‬‬

‫מאזן החום בגוף‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ג ב ר ת י י צ ו ר ה ח ו ם ב ג ו ף ‪ -‬כאשר צריך להגביר את‬ ‫ייצור החום בגוף‪ ,‬מתחילות צמרמורת (רעידת שרירים)‬ ‫ונקישת שיניים‪ .‬פעולות אלה נובעות מהתכווצות ומהרפיה‬ ‫של שרירים‪ ,‬שכל מטרתן‪ -‬ייצור חום‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה פ ח ת ת א י ב ו ד ה ח ו ם ל ס ב י ב ה ‪ -‬כלי הדם הסמוכים‬ ‫לפני השטח בעור מתכווצים‪ ,‬וקוטרם קטן‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫פחות דם זורם בהם‪ ,‬והעור שלנו נראה חיוור‪ .‬זהו תהליך‬ ‫הפוך לתהליך ההסמקה‪ .‬תגובה נוספת לקור היא ”עור‬ ‫ברווז"‪ -‬השערות הקטנטנות‪ ,‬שמפוזרות על פני כל הגוף‬ ‫סומרות‪ .‬מנגנון זה אינו יעיל אצל בני האדם כי השערות‬ ‫קטנות מאוד‪ ,‬ואינן צפופות‪ ,‬אך אצל בעלי–חיים המכוסים‬ ‫בפרווה או בנוצות‪ ,‬סימור השיער או הנוצות גורם לכליאת‬ ‫אוויר בין השערות או הנוצות‪ .‬הדבר יוצר שכבה מבודדת‪,‬‬ ‫השומרת שחום הגוף לא ייפלט בקלות אל הסביבה הקרה‪.‬‬ ‫התנהגות אופיינית במזג אוויר קר‪:‬‬ ‫שפשוף יד ביד‪ ,‬ריצה או קפיצה במקום ‪ -‬פעולות כאלה‬ ‫מייצרות חום בגוף‪ .‬אמנם פעולות אלה הן רצוניות‪ ,‬אך אנו‬ ‫עושים אותן בהיסח דעת‪.‬‬ ‫הצטופפות והתכדרות ‪ -‬הצטופפות של אנשים או התכנסות‬ ‫של האדם על–ידי התכופפות והתכדרות הגוף (מלשון‬ ‫כדור)‪ -‬התנהגויות אלה מצמצמות את שטח הפנים של‬ ‫הגוף‪ ,‬כלומר‪ :‬מקטינות את שטח המגע עם הסביבה הקרה‬ ‫ואת איבוד החום‪ .‬כאשר אנשים מצטופפים זה ליד זה‪ ,‬רק‬ ‫אלה שנמצאים במעגל החיצוני חשופים לסביבה הקרה‪ .‬מי‬ ‫שנמצאים במעגלים הפנימיים חשופים פחות לסביבה וגם‬ ‫קולטים חום מגופם של שכניהם‪ .‬גם ההתכדרות מקטינה‬ ‫את שטח המגע של הגוף עם הסביבה הקרה‪ ,‬וכך היא‬ ‫מקטינה את איבוד החום‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬מאזן החום באדם ‪ /‬עמוד ‪61‬‬

‫‪38‬‬


‫‪1‬‬

‫אובדן חום מועט‬ ‫מן העור אל הסביבה‬

‫‪2‬‬

‫אובדן חום רב‬ ‫מן העור אל הסביבה‬

‫‪-‬‬

‫‪ .1‬היצרות כלי הדם ‪ .2‬התרחבות כלי הדם‬

‫‪37‬‬


‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום‬

‫‪-‬‬

‫מאזן החום בגוף‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ס מ ק ה ‪ -‬אנו מסמיקים ונראים אדומים גם בפנים וגם‬ ‫בשאר חלקי הגוף‪ .‬האדמימות נובעת מכך שכלי דם בעור‪,‬‬ ‫הסמוכים לפני השטח‪ ,‬מתרחבים‪ ,‬ויותר דם זורם בהם‪.‬‬ ‫הכמות הגדולה של הדם‪ ,‬הזורמת קרוב לפני השטח‪ ,‬היא‬ ‫המעניקה לעורנו את הגוון האדום‪ .‬הגברה של זרימת‬ ‫הדם בקרבת העור מאפשרת ליותר חום‪ ,‬שהדם מוביל‬ ‫מן השרירים ומאיברים פנימיים‪ ,‬להיפלט דרך העור אל‬ ‫הסביבה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ז ע ה ‪ -‬כפי שלמדתם בנושא מאזן המים‪ ,‬ההזעה היא‬ ‫תהליך של איבוד מים‪ ,‬שמאפשר איבוד חום לצורך קירור‬ ‫הגוף‪ .‬מקור האנרגיה להתאדות הזיעה הוא חום הגוף‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כאשר הזיעה מתאדה‪ ,‬הגוף מתקרר‪.‬‬

‫כדי להימנע מהתחממות יתר של הגוף‪ ,‬נוסף למנגנונים‬ ‫הגופניים–פיזיולוגיים‪ ,‬המתרחשים בגוף מעצמם‪ ,‬אנו‬ ‫יכולים לבצע פעולות רצוניות–התנהגותיות‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר‬ ‫להפחית את קליטת הח? מ מן הסביבה באמצעים אלה‪:‬‬ ‫שהייה במקום קריר‪ ,‬חבישת כובע וכן מנוחה‪ ,‬שמקטינה‬ ‫את ייצור החום בגוף‪.‬‬

‫כיצד התקררות יתר של הגוף נמנעת?‬ ‫כאשר קר בחוץ‪ ,‬גופנו קולט זאת באמצעות קולטני קור‬ ‫המצויים בעור שלנו‪ .‬המידע מקולטני הקור מגיע אל המוח‬ ‫באמצעות העצבים‪ .‬מנגנון ויסות הטמפרטורה במוח מפעיל‬ ‫מנגנונים‪ ,‬שמטרתם להעלות את הטמפרטורה של הגוף‪-‬‬ ‫חלק מהם מנגנונים גופניים‪ ,‬וחלק מהם התנהגותיים‪.‬‬

‫‪36‬‬


‫מהטמפרטורה של גופנו‪ ,‬אנו קולטים חום מן הסביבה‪,‬‬ ‫גם כאשר אנו נמצאים בצל‪ .‬אנו קולטים חום מן הסביבה‬ ‫גם על–ידי חשיפה ישירה לקרני השמש‪ .‬הטמפרטורה של‬ ‫העור‪ ,‬במקומות החשופים לקרינה ישירה‪ ,‬גבוהות יותר‪,‬‬ ‫ולכן מומלץ ללבוש לבוש קל ולחבוש כובע בעת שהייה‬ ‫בשמש‪( .‬משקפי שמש נועדו למנוע נזקים ישירים‪ ,‬שהשמש‬ ‫יכולה לגרום לעיניים)‪.‬‬ ‫רוח ‪ -‬הרוח מסייעת לפליטת החום‪ ,‬ובמיוחד בעת הסמקה‪.‬‬ ‫היא מרחיקה אוויר חם מקרבת הגוף‪ ,‬וכך היא מאפשרת לחום‬ ‫נוסף להיפלט אל הסביבה‪ .‬הרוח גם מסייעת לזיעה להתאדות‪.‬‬ ‫לחות האוויר‪ -‬כאשר לחות האוויר גבוהה‪ ,‬הזיעה מתאדה‬ ‫לאט יותר ומקררת פחות את הגוף‪ .‬במצב זה כאשר יש רוח‪,‬‬ ‫היא מרחיקה מקרבת העור את אדי המים‪ ,‬שאנו פולטים‬ ‫אל האוויר‪ ,‬ובכך היא מסייעת לזיעה להתאדות‪.‬‬ ‫עומס חום ‪ -‬עומס החום‪ ,‬שמפרסמים בתחזית מזג האוויר‬ ‫בימי הקיץ‪ ,‬הוא מדד‪ ,‬המחושב על–פי נתוני הטמפרטורה‬ ‫של הסביבה‪ ,‬הלחות והרוח‪ .‬מדד זה מבטא את תחושת‬ ‫הנוחות שיש לאדם‪ .‬כאשר הטמפרטורה ולחות האוויר אינן‬ ‫גבוהות במיוחד‪ ,‬אין עומס חום‪ ,‬וההרגשה נעימה‪ .‬אבל אם‬ ‫אחת משתיהן‪ ,‬או שתיהן‪ ,‬עולות‪ ,‬האדם מרגיש פחות טוב‪,‬‬ ‫ומנגנונים בגופו מתחילים לפעול כדי לקרר את גופו‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫כיצד התחממות יתר של הגוף נמנעת?‬ ‫כאשר המוח קולט מידע על עליית הטמפרטורה של הגוף‪,‬‬ ‫מנגנונים גופניים פיזיולוגיים מתחילים מיד לפעול‪ ,‬והם‬ ‫מגבירים את פליטת חום אל הסביבה ומחזירים את‬ ‫הטמפרטורה אל ערכה הקבוע‪.‬‬

‫‪35‬‬


‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום‬

‫‪-‬‬

‫מאזן החום בגוף‬

‫גופנו חש בטמפרטורת הסביבה בעזרת קולטני חום‬ ‫המצויים בעור‪ .‬אך אף על פי שטמפרטורת הסביבה עשויה‬ ‫להשתנות‪ ,‬טמפרטורת הגוף שלנו נשארת קבועה‪ ,‬כ‪37-‬‬ ‫מעלות צלזיוס‪ ,‬הודות למנגנונים שונים‪ ,‬חלקם התנהגותיים‬ ‫וחלקם גופניים‪.‬‬

‫הגורמים המשפיעים על התחממות הגוף‬ ‫גורמים שונים משפיעים על התחממות הגוף‪ ,‬חלקם גופניים‬ ‫וחלקם? סביבתיים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ש ח ר ו ר ח ו ם ב ת ו ך ה ג ו ף ‪ -‬בכל פעם שתאי גופנו‬ ‫מנצלים אנרגיה המשתחררת מן המזון באמצעות החמצן‬ ‫(בתהליך הנשימה התאית)‪ ,‬כמות מסוימת מן האנרגיה‬ ‫שהייתה טמונה במזון‪ ,‬אינה משתחררת כאנרגיה זמינה‬ ‫אלא משתחררת כחום‪ .‬תהליך זה מתרחש בגופנו ללא‬ ‫הפסקה‪ ,‬וכתוצאה מכך חום משתחרר בגופנו כל הזמן‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬כשאנו מבצעים פעילות גופנית‪ ,‬השרירים צורכים יותר‬ ‫אנרגיה‪ ,‬הנשימה בתאי השריר מתגברת‪ ,‬וכתוצאה מכך‪,‬‬ ‫יותר חום משתחרר בתוך הגוף‪ .‬במצב כזה טמפרטורת‬ ‫הגוף מתחילה לעלות‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ק ל י ט ת ח ו ם מ ן ה ס ב י ב ה ‪ -‬כאשר הטמפרטורה של‬ ‫הסביבה גבוהה מהטמפרטורה של גופנו‪ ,‬אנו קולטים חום‬ ‫מן הסביבה‪ .‬שימו לב‪ :‬כאשר החזאים מודיעים מה תהיה‬ ‫הטמפרטורה של הסביבה‪ ,‬הכוונה תמיד לטמפרטורה בצל‪.‬‬ ‫אם נמצאים תחת קרינה ישירה של השמש‪ ,‬אנו קולטים חום‪,‬‬ ‫גם כאשר הטמפרטורה של הסביבה נמוכה מ‪ 37-‬מעלות‬ ‫צלזיוס‪ .‬כיצד תנאי הסביבה משפיעים על התחממות הגוף?‬ ‫קרינה ישירה ‪ -‬כאשר הטמפרטורה של הסביבה גבוהה‬

‫ ‪.‬‬ ‫‪34‬‬


‫בעלי "דם קר"‬

‫‪33‬‬


‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום‬

‫‪-‬‬

‫מאזן החום בגוף‬

‫מעט מערך זה‪ -‬מנגנונים להעלאת הטמפרטורה מופעלים;‬ ‫וכשהיא עולה מעט מעל לערך זה‪ -‬מנגנונים להורדת‬ ‫הטמפרטורה מופעלים‪.‬‬

‫הידעתם?‬ ‫בעלי‪-‬חיים‪ ,‬שהטמפרטורה של גופם משתנה‪,‬‬ ‫נקראו בעבר "בעלי דם קר"‪ .‬כיום אין משתמשים‬ ‫במונח זה‪ ,‬כי דמם לא תמיד קר‪ .‬כאשר בסביבה‬ ‫שלהם הטמפרטורה גבוהה ‪ -‬גם הטמפרטורה‬ ‫של גופם עולה‪ .‬וכאשר הטמפרטורה של הסביבה‬ ‫נמוכה‪ -‬גם הטמפרטורה של גופם יורדת‪ .‬רק‬ ‫במקרה כזה דמם ושאר גופם באמת קרים‪.‬‬ ‫מא זן החום באדם‬ ‫כאשר הטמפרטורה של הסביבה משתנה‪ ,‬גופנו עלול להימצא‬ ‫בסכנה של התחממות יתר או של התקררות יתר‪ .‬כדי לשמור‬ ‫על טמפרטורה קבועה של הגוף‪ ,‬יש לשמור על מאזן חום‬ ‫תקין‪ .‬במילים אחרות‪ :‬כמות החום‪ ,‬שמשתחררת בגופנו‬ ‫ושנקלטת מהסביבה‪ ,‬צריכה להיות שווה לכמות החום‬ ‫שהגוף פולט אל הסביבה‪.‬‬

‫מא זן חום תקין‪ ,‬פיר וש ו ‪:‬‬ ‫כמות החום הנקלטת מן הסביבה והנוצרת בגוף‬ ‫= כמות החום הנפלטת מן הגוף‪.‬‬ ‫אם כמות החום‪ ,‬שנוצרת בגוף ביחד עם כמות החום‬ ‫שנקלטת‪ ,‬גדולה מכמות החום הנפלטת מן הגוף‪,‬‬ ‫או קטנה ממנה‪ -‬מאזן החום בגוף אינו תקין‪.‬‬

‫‪32‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מאזן החום בגוף‬

‫מאזן החום בגוף‬ ‫שמירה על טמפרטורת גוף קבועה‬

‫בעלי טמפרטורת גוף קבועה ‪-‬‬ ‫בעלי–חיים‪ ,‬שהטמפרטורה של‬ ‫גופם נשמרת קבועה למדי‪ ,‬גם‬ ‫כאשר הטמפרטורה של הסביבה‬ ‫משתנה‪ .‬הם נקראים גם בעלי–‬ ‫חיים הומיאותרמיים‪.‬‬ ‫בעלי טמפרטורת גוף משתנה‪-‬‬ ‫בעלי–חיים‪ ,‬שהטמפרטורה של‬ ‫גופם משתנה בהשפעת שינויי‬ ‫הטמפרטורה של הסביבה‪.‬‬ ‫הם נקראים גם בעלי–חיים‬ ‫פיקילותרמיים‪.‬‬

‫בעלי–החיים נחלקים לשתי קבוצות על–פי הטמפרטורה של‬ ‫גופם‪ :‬בעלי טמפרטורת גוף קבועה ובעלי טמפרטורת גוף משתנה‪.‬‬ ‫ליונקים ולעופות טמפרטורת גוף קבועה‪ .‬אצל זוחלים‪ ,‬דו–‬ ‫חיים‪ ,‬דגים ושאר בעלי–החיים טמפרטורת הגוף מושפעת‬ ‫מהטמפרטורה של הסביבה‪ ,‬שהם נמצאים בה‪.‬‬ ‫האדם הוא יונק‪ ,‬והטמפרטורה של גופו קבועה‪ ,‬כלומר‪ :‬היא‬ ‫משתנה רק מעט‪ ,‬בתוך טווח צר מאוד‪.‬‬ ‫במנוחה הטמפרטורה של גופנו משתנה בטווח של מעלה‬ ‫אחת‪ -‬בין ‪ 36.5‬מעלות צלזיוס ל ‪ 37.5‬מעלות צלזיוס‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫גם כאשר הטמפרטורה בסביבה משתנה הרבה יותר מכך‬ ‫במהלך היממה ועוד יותר במהלך השנה‪.‬‬ ‫כיצד הטמפרטורה הקבועה של הגוף נשמרת? בגזע המוח‬ ‫שלנו יש מנגנון‪ ,‬שפועל באופן דומה לתרמוסטט (וסת‬ ‫טמפרטורה)‪ ,‬שמותקן בדוד חשמל לחימום מים‪ .‬בדוד‬ ‫חשמל אנו מכוונים את התרמוסטט לטמפרטורה מסוימת‪,‬‬ ‫למשל ‪ 70‬מעלות צלזיוס‪ ,‬וכאשר המים מגיעים לטמפרטורה‬ ‫הזאת‪ ,‬ואף עוברים אותה במעט‪ ,‬המעגל החשמלי נפתח‪,‬‬ ‫וגוף החימום מפסיק לחמם‪ .‬אך כאשר המים מתקררים‬ ‫שוב אל מתחת לטמפרטורה שנקבעה‪ ,‬המעגל החשמלי‬ ‫נסגר‪ ,‬וגוף החימום שב לחמם‪ .‬כך הטמפרטורה של המים‬ ‫נשמרת קבועה‪ ,‬כלומר‪ :‬היא עולה ויורדת מעט סביב ‪70‬‬ ‫מעלות צלזיוס‪.‬‬ ‫מרכז ויסות הטמפרטורה במוח האדם ”מכוון" לטמפרטורה‬ ‫‪ 37‬מעלות צלזיוס‪ .‬כאשר הטמפרטורה של הגוף יורדת‬

‫‪31‬‬


‫‪30‬‬

‫התייבשות עלים‬


‫טיפול בהתייבשות‬ ‫במצב של התייבשות יש להפסיק כל מאמץ גופני ולנוח‪ ,‬כדי‬ ‫להפסיק את איבוד הנוזלים בהזעה‪ .‬מי שסובל מהתייבשות‬ ‫קלה‪ ,‬צריך לשתות בעצמו‪ .‬במצב כזה ייתכן שקל יותר‬ ‫לשתות משקאות ממותקים מאשר מים‪ .‬צריך לשתות‬ ‫כמויות קטנות שוב ושוב‪ .‬אם ההתייבשות חמורה יותר‪ ,‬יש‬ ‫להגיע לבית חולים ולקבל עירוי של נוזלים לווריד‪.‬‬

‫מנגנון הצמא‬ ‫מנגנון הצמא אמור להגן עלינו מפני התייבשות‪ ,‬אך מסתבר‬ ‫שמנגנון זה אינו יעיל כל כך‪ .‬לא תמיד אנחנו שותים‪ ,‬גם‬ ‫כשיש מים בסביבתנו‪ .‬לפעמים מספיק שמעט מים ירטיבו‬ ‫את הפה ואת הגרון‪ ,‬כדי שנרגיש שאיננו צמאים‪ ,‬וזאת על‬ ‫אף שמים רבים חסרים בגופנו‪.‬‬

‫משמעת מים‬ ‫בעבר חשבו שאפשר להרגיל את גוף האדם לצרוך פחות מים‪.‬‬ ‫בצבא הנהיגו משמעת מים‪ :‬ניסו לאמן חיילים להסתפק‬ ‫במימייה אחת בעת מסע רגלי‪ .‬עם הזמן הסתבר‪ ,‬שלא ניתן‬ ‫להרגיל אנשים להסתפק במעט מים‪ ,‬לאחר שמשמעת המים‬ ‫גרמה לכמה מקרי התייבשות ואפילו למוות של החיילים‪.‬‬ ‫גם בחיי היומיום של כולנו‪ ,‬חשוב לשתות יותר ממה שתחושת‬ ‫הצמא שלנו מורה לנו‪ .‬המשקה הבריא ביותר הוא מים‪.‬‬ ‫בכל משקה אחר יש חומרים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬סוכר‪ ,‬ממתיק‬ ‫מלאכותי או חומרי צבע‪ ,‬שמומלץ להמעיט בצריכתם‪.‬‬ ‫משימה כיתתית ‪ -‬הרגלי שתייה ‪ /‬עמוד ‪60‬‬

‫‪29‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מאזן מים לא תקין ‪ -‬התייבשות‬

‫מאזן מים לא תקין ‪ -‬התייבשות‬ ‫חוסר במים בגוף עלול לגרום להתייבשות‪ .‬התייבשות‬ ‫מתרחשת‪ ,‬כאשר אנו מאבדים מים בכמות של כ‪5% -‬‬ ‫ממשקל גופנו (‪ 2.5-3‬ק״ג) ויותר‪.‬‬ ‫מדוע זה קורה?‬ ‫בימים חמים‪ ,‬ובעיקר כאשר אנו גם מבצעים פעילות גופנית‪,‬‬ ‫פליטת המים מגופנו מוגברת‪ :‬אנו פולטים כמות גדולה יותר‬ ‫של מים בהזעה וגם דרך הנשימה‪ ,‬שהקצב שלה מהיר יותר‪.‬‬ ‫אמנם במצב זה פליטת המים דרך השתן פחותה‪ -‬נפח‬ ‫השתן קטן והוא הופך מרוכז (כהה ובעל ריח חריף)‪ -‬אך‬ ‫אין זה מספיק‪ .‬אם לא נחזיר לגוף את כמות המים שאיבד‪,‬‬ ‫מאזן המים בגופנו לא יהיה תקין‪ ,‬ואנו נימצא בסכנה של‬ ‫התייבשות‪ .‬התייבשות עלולה לסכן את החיים כי היא‬ ‫פוגעת בתהליכים המתרחשים בתאים ובמערכות הגוף‬ ‫השונות‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב להכיר את סימניה‪ ,‬כדי לזהותה‪ ,‬וכדי‬ ‫לטפל בה בהקדם‪.‬‬ ‫סימני ההתייבשות‪:‬‬ ‫חולשה‬ ‫סומק של העור‬ ‫תחושת צמא‬ ‫בחילה‬ ‫דופק מהיר‬ ‫בהמשך ייתכנו קוצר נשימה וסחרחורת‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫איבוד מים בכמות של ‪ 10%‬ויותר ממשקל הגוף הוא מצב‬ ‫של התייבשות קשה‪ ,‬וסימניה‪ :‬הפרעות בהכרה‪ ,‬בלבול‪,‬‬ ‫הפרעות ראייה ושמיעה‪ .‬מצב כזה‪ ,‬אם אינו מטופל בזמן‪,‬‬ ‫עלול להסתיים במוות‪.‬‬

‫‪28‬‬


27


‫‪26‬‬

‫‪-‬‬

‫קטה סנגלית גמל‬


‫ ‪.‬‬

‫ה ק ט נ ת א י ב ו ד מ י ם ע ל ‪ -‬י ד י ר י כ ו ז ה ש ת ן ‪ -‬אצל‬ ‫בעלי–חיים מדבריים וגם אצל אחרים‪ ,‬החיים בתנאים של‬ ‫יובש‪ ,‬התפתחו מנגנונים‪ ,‬שעוזרים להם להפחית את פליטת‬ ‫המים מן הגוף‪ .‬אחד המנגנונים האלה הוא היכולת לרכז את‬ ‫השתן‪ ,‬ולהפריש כמות גדולה של פסולת עם כמות מעטה‬ ‫של מים‪ .‬תכונה זאת קיימת אצל הזוחלים ואצל העופות‪,‬‬ ‫המפרישים שתן שהוא כמעט מוצק‪ .‬גם עכברי המדבר‬ ‫מפרישים שתן‪ ,‬שהוא מרוכז פי ‪ 4‬יותר משתן של אדם‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫הפחתת פליטת המים מן הצואה ‪ -‬בעלי–חיים‪ ,‬החיים‬ ‫באזורים צחיחים‪ ,‬מפרישים גללים יבשים מאוד‪ ,‬וכך הם‬ ‫חוסכים מים‪ .‬גללי הגמל הם בין היבשים ביותר מגללים של‬ ‫בעלי–חיים מדבריים אחרים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ח י ים ב מ ח יל ו ת ‪ -‬בעלי–חיים מדבריים רבים מסתתרים‬ ‫בשעות היום החמות בתוך מחילות‪ ,‬שהאוויר בתוכן קריר‬ ‫ולח יותר מן הסביבה שבחוץ‪ .‬כך הם מאבדים פחות מים‬ ‫אל הסביבה (בהזעה או בהלחתה)‪ ,‬כי בתנאים אלה המים‬ ‫מתאדים פחות‪ .‬לטאות מדבריות מסתתרות במחילות עד‬ ‫‪ 80%‬משעות היממה‪ .‬הן יוצאות החוצה לגיחות קצרות‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬בעלי חיים מדבריים ‪ /‬עמוד ‪59‬‬

‫‪25‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום התאמות של יצורים חיים למצבים של מחסור במים‬

‫התאמות של יצורים חיים‬ ‫למצבים של מחסור במים ‬ ‫במדבר ובאזורים צחיחים אחרים המים הם מצרך נדיר‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬כשבודקים את אורח החיים של יצורים החיים‬ ‫באזורים אלה‪ ,‬מגלים שהתפתחו בהם התאמות שונות‪,‬‬ ‫שמאפשרות להם לשמור על מאזן מים תקין גם בתנאים‬ ‫קשים אלה‪ .‬חלק מהתאמות אלה הן התנהגותיות‪ ,‬ואחרות‪-‬‬ ‫גופניות (פיזיולוגיות)‪ .‬ההתאמות מאפשרות להם להגדיל‬ ‫את כמות המים‪ ,‬שהם קולטים מן הסביבה‪ ,‬או להפחית את‬ ‫כמות המים‪ ,‬שהם פולטים מן הגוף‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ק ל י ט ת מ י ם מ ן המ ז ו ן ‪ -‬לטאות מדבריות‪ ,‬למשל‪ ,‬אינן‬ ‫שותות‪ .‬הן קולטות את המים הדרושים להן רק מן המזון‪,‬‬ ‫שהן אוכלות‪ :‬חרקים או צמחים‪ .‬גם צבי יכול לחיות ללא‬ ‫שתייה‪ ,‬אם הוא אוכל לפחות חצי ק"ג עלים וענפים ליום‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ה ב א ת מ י ם מ רח ו ק ‪ -‬ציפורים בוגרות מסוג קטה עפות‬ ‫אל מקורות מים רחוקים וטובלות את נוצות הגחון שלהן‬ ‫במים‪ .‬המים נספגים בנוצות אלה‪ ,‬וכך הן נושאות מים אל‬ ‫הצאצאים שלהן‪ ,‬שנשארו במדבר‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫שת י י ה בכ מ ו ת ג ד ול ה לע ת י ם רחו קות ‪ -‬הגמל יכול‬ ‫לשתות בבת אחת כמויות גדולות מאוד של מים‪ ,‬ולהסתפק‬ ‫בשתייה לעתים רחוקות‪ .‬אפילו אם אכל מזון יבש‪ ,‬הוא יכול‬ ‫להחזיק מעמד ללא שתייה גם כ‪ 17-‬יום! אך כדאי לדעת‪:‬‬ ‫המים אינם נאגרים בקיבתו של הגמל וגם לא בדבשת‬ ‫שלו‪ .‬המים מתפזרים בכל הרקמות של גוף הגמל‪ .‬הדבשת‬ ‫מורכבת מרקמת שומן ואינה משמשת כמאגר של מים‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מאזן המים בגופם של יצורים חיים‬

‫ ‪.‬‬

‫פ ל י ט ת מ י ם מ ד ר כ י ה נ ש י מ ה ‪ -‬אם ביום חורף קר‬ ‫ננשוף על זכוכית החלון או סתם באוויר‪ ,‬נראה טיפות מים‬ ‫זעירות‪ .‬מאין הגיעו טיפות מים זעירות אלה?‬ ‫טיפות אלה הן תוצאה של התעבות אדי המים‪ ,‬שהיו באוויר‬ ‫שנשפנו‪ .‬הריאות שלנו לחות‪ .‬אדי מים‪ ,‬שמשתחררים‬ ‫מהרקמות הלחות‪ ,‬מתערבבים עם האוויר שבנאדיות‬ ‫ויוצאים יחד אתו בנשיפה‪ .‬בכל יום אנו מאבדים כחצי ליטר‬ ‫מים בנשיפה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫פ ל י ט ת מ י ם ב א מ צ ע ו ת ה ל ח ת ה ‪ -‬בעלי–חיים רבים‬ ‫מקררים את גופם באמצעות אידוי של המים‪ ,‬הנפלטים‬ ‫בנשיפה‪ ,‬מן הפה ומן הלשון‪ .‬כשם שהתאדות הזיעה‬ ‫מקררת את הגוף‪ ,‬כך גם המים המתאדים מן הריאות‪ ,‬מן‬ ‫הפה ומן הלשון‪ ,‬מקררים את הגוף‪.‬‬ ‫התבוננו בכלב ביום קיץ‪ ,‬לאחר שהתרוצץ‪ .‬הוא מתנשף‬ ‫במהירות ומשרבב את הלשון החוצה‪ .‬התאדות הרוק‬ ‫מסייעת לו לקרר את הגוף‪ ,‬בתהליך שנקרא הלחתה‪ .‬בעלי–‬ ‫חיים שאינם מזיעים‪ ,‬כגון‪ :‬יונקים מסוימים‪ ,‬זוחלים ועופות‪,‬‬ ‫מקררים את הגוף בהלחתה‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬מאזן המים ‪ /‬עמוד ‪58‬‬

‫‪23‬‬


‫‪22‬‬

‫כלב מקרר את גופו בהלחתה‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מאזן המים ביצורים החיים‬

‫חום‪ .‬בפעילות גופנית מאומצת ביום חם כמות המים‪ ,‬שאנו‬ ‫יכולים לאבד בזיעה‪ ,‬עשויה להגיע אפילו ל‪ 12-‬ליטרים!‬ ‫אך‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬אנחנו מזיעים הרבה פחות‪.‬‬ ‫כיצד הזיעה מקררת את הגוף? הזיעה עצמה אינה מקררת‬ ‫את הגוף אלא התאדות הזיעה היא זאת שמקררת אותו‪.‬‬ ‫כאשר חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז‪ ,‬כמו‬ ‫שקורה בהתאדות‪ ,‬חום נלקח מן הסביבה‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫הסביבה מתקררת‪.‬‬ ‫שיעור ההתאדות של הזיעה תלוי במידת הלחות באוויר וכן‬ ‫בעוצמת הרוח‪ .‬כשהאוויר יבש‪ ,‬כמו באילת‪ ,‬למשל‪ ,‬וכשיש‬ ‫רוח‪ ,‬הזיעה מתאדה מהר ומקררת את הגוף ביעילות‪.‬‬ ‫כשהאוויר לח‪ ,‬כמו במישור החוף‪ ,‬וכשאין רוח‪ ,‬הזיעה‬ ‫מתאדה לאט‪ ,‬או כלל אינה מתאדה‪ ,‬ולכן היא גם אינה‬ ‫מקררת את הגוף‪ .‬במקרה כזה הזיעה ניגרת על הגוף‪,‬‬ ‫והחום מעיק עלינו‪.‬‬ ‫לא כל בעלי–החיים מזיעים כמונו‪ .‬יונקים גדולים‪ ,‬כגון‪ :‬הגמל‪,‬‬ ‫מזיעים‪ .‬הגמל יכול להזיע ולאבד מים‪ ,‬אך גופו מסוגל לעמוד‬ ‫באיבוד כמות גדולה מאוד של מים ולהתאושש לאחר מכן‪,‬‬ ‫כאשר הוא שותה כמות גדולה ומשלים את החסר‪ .‬כלבים‬ ‫וחתולים אינם מזיעים‪ .‬לזוחלים יש עור מכוסה קשקשים‪,‬‬ ‫אטום למים (בהשוואה לעורנו) והם חסרי בלוטות זיעה‪ ,‬ולכן‬ ‫הם אינם מאבדים מים בהזעה‪ .‬גם לעופות אין בלוטות זיעה‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫‪20‬‬

‫בלוטות זיעה‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מאזן המים ביצורים החיים‬

‫פליטת מים‬ ‫בעלי–חיים פולטים מים מן הגוף בדרכים שונות‪ :‬בהפרשת‬ ‫שתן‪ ,‬בהזעה‪ ,‬בנשימה ובהפרשת צואה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫פ לי ט ת מ י ם ב א מצע ו ת ה ש ת ן ‪ -‬בכל יום אנו פולטים‬ ‫כמות מסוימת של שתן‪ ,‬וכך אנו מוציאים מן הגוף חומרי‬ ‫פסולת‪ ,‬שהתרכזו בו‪ .‬הכמות הקטנה ביותר (המינימאלית)‬ ‫של שתן (‪ 2‬כוסות)‪ ,‬שאדם מבוגר פולט ביממה‪ ,‬היא כ‪400-‬‬ ‫מיליליטר‪ .‬ביום רגיל‪ ,‬שאנו אוכלים ושותים בו‪ ,‬אנו פולטים‬ ‫‪ 1‬עד ‪ 2‬ליטרים שתן‪.‬‬ ‫לפעמים השתן שלנו בהיר‪ ,‬ולפעמים הוא כהה‪ .‬לפעמים יש לו‬ ‫ריח חריף‪ ,‬ולפעמים כמעט אין לו ריח‪ .‬הדבר תלוי בכמות‬ ‫המים‪ ,‬ששתינו או שקלטנו ממשקאות שונים או מן המזון‬ ‫שאכלנו‪ .‬כשאנו קולטים כמות גדולה של מים‪ ,‬עודף המים‬ ‫מופרש לשתן על–ידי הכליות‪ ,‬וכתוצאה מכך השתן נמהל‪.‬‬ ‫אם לא נקלוט כמות מספקת של מים‪ ,‬השתן יהיה מרוכז‬ ‫יותר‪ ,‬ולכן צבעו יהיה כהה‪ ,‬וריחו חריף‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫פ ל י ט ת מ י ם ב א מ צ ע ו ת ה ז ע ה ‪ -‬תפקיד הזיעה הוא‬ ‫לקרר את הגוף‪ .‬הזיעה נוצרת בבלוטות זיעה שנמצאות‬ ‫בעור שלנו‪ ,‬והיא יוצאת מן הגוף דרך פתחים מיקרוסקופיים‬ ‫בעור‪ ,‬שצינורות קטנטנים מבלוטות הזיעה מגיעים אליהם‪.‬‬ ‫הרכב הזיעה הוא בעיקר מים ומעט מלחים‪ ,‬שמומסים‬ ‫במים‪ ,‬ואין לה ריח‪ .‬בקפלי הגוף (כגון‪ :‬בתי השחי) יש‬ ‫חיידקים‪ ,‬שחיים ליד פתחי הזיעה‪ ,‬והם האחראים לריח‪,‬‬ ‫שנהוג לקרוא לו ”ריח של זיעה״‪.‬‬ ‫מתי אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬מזיעים? אנו מזיעים כמעט תמיד‪ ,‬אבל‬ ‫הזיעה מתגברת כאשר טמפרטורת הגוף שלנו מתחילה‬ ‫לעלות‪ .‬טמפרטורת הגוף עולה כאשר חם בסביבה‪ ,‬וגם‬ ‫כאשר אנו עושים פעילות גופנית‪ ,‬והשרירים שלנו מייצרים‬

‫‪19‬‬


‫‪18‬‬

‫קרפדה קולטת מים דרך שטח העור שלה וגם עם המזון שהיא אוכלת‬


‫זברות‪ ,‬כמו בעלי‪-‬חיים אחרים‪ ,‬שותות מים‬

‫‪17‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מאזן המים ביצורים החיים‬

‫מאזן המים ביצורים החיים‬ ‫כל היצורים החיים זקוקים למים בכמות מסוימת‪ ,‬וקבועה‪,‬‬ ‫בגופם‪ .‬חוסר וגם עודף של מים בגוף עלולים לפגוע‬ ‫בתהליכי החיים בגוף‪ ,‬עד כדי סכנת מוות‪.‬‬ ‫כדי לשמור על הכמות הנחוצה של מים בגוף‪ ,‬יש צורך שכמות‬ ‫המים שהגוף קולט מן הסביבה‪ ,‬תהיה שווה לכמות המים‪,‬‬ ‫שהוא פולט אל הסביבה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬יש צורך לשמור‬ ‫על מאזן מים תקין בגוף‪ .‬מאזן מים תקין‪ ,‬פירושו‪ :‬קליטת‬ ‫מים = פליטת מים‪.‬‬ ‫אם כמות המים שהגוף קולט‪ ,‬גדולה מכמות המים שהגוף‬ ‫פולט‪ -‬מאזן המים בגוף אינו תקין‪ .‬וכך גם אם כמות המים‬ ‫שהגוף קולט‪ ,‬קטנה מכמות המים שהגוף פולט‪ .‬התרשים‬ ‫שלפניכם מתאר את הדרכים השונות של קליטת מים‬ ‫ופליטתם‪ ,‬המשפיעות על מאזן המים בגוף אדם‪.‬‬

‫קל יטת מים‬ ‫רוב בעלי–החיים קולטים מים דרך הפה בשתייה ובאכילה‪,‬‬ ‫ובמקרים מסוימים גם דרך העור‪ .‬אך יצורים קטנים מאוד‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬חיידקים‪ ,‬סנדלית או מדוזה‪ ,‬קולטים מים מהסביבה‬ ‫דרך השטח החיצוני של הגוף שלהם‪ .‬חלקיקי המים‬ ‫מפעפעים פנימה דרך קרומי התאים שלהם‪ .‬בדרך זאת‬ ‫הם גם פולטים מים מן הגוף‪.‬‬ ‫בעלי–חיים ממחלקת הדו–חיים‪ ,‬כגון‪ :‬צפרדעים וקרפדות‪,‬‬ ‫אינם שותים מים אלא קולטים את המים בפעפוע דרך העור‬ ‫שלהם‪ .‬בדרך זאת הם גם פולטים מים‪ .‬המים מתאדים‬ ‫ישירות מן העור שלהם אל הסביבה‪ .‬לכן הדו–חיים פגיעים‬ ‫במיוחד במצבים של זיהום מים ובמצבי יובש בסביבה‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫קליטת מים‬

‫פליטת מים‬

‫שתייה‬

‫נשיפה‬

‫מזון‬

‫הזעה‬

‫תהליכים‬

‫שתן‬

‫צואה‬

‫מאזן מים תקין באדם‬

‫‪15‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום תכונות המים‬

‫המ ים מתחממים לאט ומתקררים לאט‬

‫חום סגולי‪ -‬כמות האנרגיה‬ ‫הנחוצה‪ ,‬כדי להעלות את‬ ‫הטמפרטורה של ‪ 1‬גרם חומר‬ ‫במעלת צלזיוס אחת‪.‬‬

‫אם נכנסתם לשחות בים בבוקר או בצהריים‪ ,‬בוודאי שמתם לב‬ ‫שגם אם בחוץ כבר חם‪ ,‬מי הים עדיין קרים יותר מן האוויר‪.‬‬ ‫ומה קורה בערב? אז נעים יותר לשהות במי הים החמימים‬ ‫מאשר באוויר המתקרר‪ .‬תופעה זאת נובעת מאחת מתכונות‬ ‫המים‪ -‬למים יש חום סגולי גבוה‪ ,‬ולכן הם מתחממים לאט‬ ‫ומתקררים לאט‪.‬‬ ‫מדוע תכונה זאת חיונית לקיומם של יצורים חיים?‬ ‫הודות לחום הסגולי הגבוה של המים‪ ,‬היצורים החיים‪ ,‬שכאמור‬ ‫רוב גופם עשוי מים‪ ,‬יכולים לשמור על טמפרטורת גוף‬ ‫קבועה יחסית‪ -‬לא להתחמם מהר מדי‪ ,‬כאשר הסביבה‬ ‫חמה‪ ,‬ולא להתקרר מהר מדי‪ ,‬כאשר הסביבה קרה‪ .‬תכונה‬ ‫זאת של המים חשובה לשמירה על חום גופם של היצורים‬ ‫החיים‪ ,‬במיוחד בטמפרטורות סביבה קיצוניות‪.‬‬

‫ניסוי ושאלות ‪ -‬מים ושמן ‪ /‬עמוד ‪56‬‬

‫‪14‬‬


‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬זרם הדם מעורב בפיזור החום בתוך הגוף‪,‬‬ ‫בפליטת חום מן הגוף אל הסביבה ובשמירה על טמפרטורת‬ ‫הגוף‪ .‬כאשר הגוף מתחמם‪ ,‬זרם הדם מסיע את החום אל‬ ‫העור‪ ,‬והחום העודף משתחרר אל הסביבה דרך פני השטח‬ ‫של הגוף‪.‬‬

‫המים מתאדים‬ ‫מים (וגם נוזלים אחרים)‪ ,‬שנמצאים במגע עם האוויר‪ ,‬מתאדים‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬עוברים ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מים מתאדים מגיגית שנשארה בחוץ‪ ,‬מכביסה לחה‬ ‫או מרצפה שנשטפה‪ .‬מים מתאדים גם מהגוף שלנו‪ :‬מן‬ ‫העור‪ ,‬מן הפה ומן הריאות‪ .‬תהליך ההתאדות‪ -‬המעבר‬ ‫של מים ממצב נוזל למצב גז‪ -‬צורך אנרגיה‪ ,‬אשר נלקחת‬ ‫מן הסביבה‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר המים מתאדים‪ ,‬הסביבה שלהם‬ ‫(האוויר‪ ,‬הכביסה הלחה‪ ,‬הרצפה וכדומה) מתקררת‪.‬‬ ‫מדוע תכונת ההתאדות של המים חשובה כל כך ליצורים‬ ‫חיים? התאדות המים מסייעת לקרר את גופם של יצורים‬ ‫חיים‪ .‬תכונת ההתאדות של המים חשובה מאוד לוויסות‬ ‫הטמפרטורה של הגוף‪.‬‬ ‫תצפית ‪ -‬התאדות אצטון ‪ /‬עמוד ‪55‬‬

‫‪13‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום תכונות המים‬

‫מדוע יכולת ההמסה של המים היא תכונה חשובה כל כך‬ ‫ליצורים חיים?‬ ‫‪ .1‬תהליכי חיים רבים מתרחשים בסביבה מימית‪ ,‬כי החומרים‬ ‫השונים‪ ,‬המומסים במים‪ ,‬מתפזרים בתמיסה בצורה אחידה‬ ‫ובאים בקלות במגע זה עם זה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬החמצן המגיע‬ ‫אל התאים בא במגע עם המזון‪ ,‬משתתף בפירוקו ומשחרר‬ ‫אנרגיה בתאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההמסה מפרידה את החומר המומס לחלקיקיו (למולקולות‬ ‫או לאטומים)‪ ,‬וכך היא מאפשרת לחלקיקים לעבור‬ ‫מחסומים (כגון‪ :‬קרום התא)‪ .‬כך החומר יכול לפעפע אל‬ ‫תוך תאי הגוף או מן התאים החוצה‪ .‬היזכרו בניסוי בפרק‬ ‫התא‪ :‬פעפוע (דיפוזיה) דרך קרום בררני (עמודים ‪79-‬‬ ‫‪ )81‬שם נוכחתם שהיוד‪ ,‬המומס במים‪ ,‬יכול לפעפע דרך‬ ‫הקרום‪ .‬האם גם גרגרי יוד יבשים‪ ,‬שלא התמוססו במים‪,‬‬ ‫יכולים לפעפע דרך הקרום?‪ -‬מובן שלא!‬ ‫תצפית ‪ -‬אילו חומרים נמסים במים? ‪ /‬עמוד ‪54‬‬

‫המים זורמים‬ ‫המים יכולים לזרום בקלות ממקום למקום ביחד עם החומרים‬ ‫המומסים בתוכם‪ .‬מדוע תכונת הזרימה של המים היא‬ ‫תכונה חיונית ליצורים חיים?‬ ‫‪ .1‬המים שנמצאים בגוף‪ ,‬מובילים את החומרים המומסים בהם‬ ‫ממקום למקום בתוך הגוף‪ .‬הודות לתכונת הזרימה מערכת‬ ‫ההובלה‪ -‬מערכת הדם‪ -‬פועלת בגוף‪ .‬מערכת ההובלה‬ ‫מביאה לכל תא בגוף את החומרים שהוא זקוק להם‪ .‬כך‬ ‫הקשר מתקיים בין מערכות הגוף השונות‪.‬‬ ‫‪ .2‬המים הזורמים נושאים לא רק את החומרים המומסים בהם‬ ‫אלא גם אנרגיה של חום‪ .‬תופעה זאת נקראת הסעת חום‪.‬‬ ‫הודות לתכונת הזרימה החום מוסע ממקום למקום בגוף‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום תכונות המים‬

‫תכונות המים‬ ‫המים הם חומר בעל תכונות מיוחדות‪ ,‬והודות לתכונות אלה‪,‬‬ ‫הם חשובים לקיומם של היצורים החיים‪ .‬מה הן תכונות‬ ‫המים החיוניות לקיום החיים?‬ ‫המים הם חומר נוזל בטווח שבין ‪ 0‬ל‪ 100-‬מעלות צלזיוסף‬ ‫ולכן הם נוזליים בטמפרטורת הגוף (כ‪ 37-‬מעלות צלזיוס)‪.‬‬ ‫המים הנוזליים ממסים חומרים רבים‪.‬‬ ‫המים‪ ,‬כמו כל הנוזלים‪ ,‬זורמים ממקום למקום‪.‬‬ ‫המים מתאדים אל האוויר‪.‬‬ ‫המים מתחממים לאט ומתקררים לאט‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫המים ממסים חומרים באופן בררני‬ ‫המים הם ממס מצוין של חומרים רבים‪ ,‬אך הם אינם ממסים‬ ‫את כל החומרים‪ .‬למשל‪ ,‬חומרים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬סוכר ומלחים‪,‬‬ ‫שמומסים במים‪ ,‬זורמים בגוף עם המים ממקום למקום‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬המים אינם ממסים שומנים וחומרים אחרים‪ ,‬שבונים‬ ‫את קרומי התאים‪ ,‬ולכן קרומי התאים נשארים יציבים‪,‬‬ ‫ואינם מתפרקים‪.‬‬ ‫תערובת של מים עם חומרים המומסים בהם‪ ,‬נקראת תמיסה‬ ‫מימית‪ .‬דוגמה לתמיסה מימית היא הפלזמה של הדם‪ .‬גם‬ ‫במקומות אחרים בגופם של יצורים חיים‪ ,‬כגון‪ :‬בתוך תאי‬ ‫הגוף ובמרווחים שבין התאים‪ ,‬יש תמיסה מימית של מים‬ ‫עם חומרים שונים המומסים בהם‪.‬‬ ‫מה קורה‪ ,‬כשחומר מתמוסס במים? חלקיקי המים (הממס)‬ ‫וחלקיקי החומר (המומס) מתערבבים זה בזה‪ .‬התמיסה‬ ‫המימית שנוצרת‪ ,‬היא תערובת אחידה ונוזלית של חלקיקי‬ ‫החומר המומס ושל חלקיקי המים‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫‪10‬‬

‫‪97%‬‬

‫‪67%‬‬

‫‪74%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪48%‬‬

‫‪65%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪80%‬‬

‫‪98%‬‬

‫תכולת המים בגופם של יצורים חיים‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום תכולת המים בגופם של יצורים חיים‬

‫תכולת המים בגופם של יצורים‬ ‫חיים‬ ‫המים הם החומר העיקרי בגוף האדם‪ :‬כ‪ 66% -‬ממשקל גופנו‬ ‫הם מים‪ .‬היכן המים נמצאים בגוף האדם?‬ ‫הם נמצאים ב‪” 3-‬מדורים״‪ :‬בתוך התאים‪ ,‬בין התאים ובדם‪.‬‬ ‫מרבית המים‪ ,‬כ‪ 70% -‬מכל המים בגוף האדם‪ ,‬נמצאים‬ ‫בתוך תאי הגוף‪ .‬הציטופלזמה בתאי הגוף מורכבת בעיקר‬ ‫ממים‪ ,‬שחומרים שונים מומסים בהם‪ .‬כ‪ 22% -‬מכלל המים‬ ‫בגוף האדם נמצאים במרווחים שבין תאי הגוף‪.‬‬ ‫גם הפלזמה של הדם מורכבת בעיקר ממים‪ ,‬שחומרים שונים‬ ‫מומסים בהם‪ .‬כ‪ 8% -‬מכלל המים בגוף האדם נמצאים‬ ‫בפלזמה של הדם‪( .‬התפלגות עמ ‪)163‬‬ ‫גם בגופם של יצורים חיים אחרים יש כמות גדולה של מים‪.‬‬ ‫לפניכם דוגמאות לכמות המים בגופם של בעלי–חיים שונים‬ ‫(שיעור המים באחוזים ממשקל הגוף כולו)‪:‬‬ ‫אם כך‪ ,‬הסביבה הפנימית בגופם של היצורים החיים‪ ,‬בתוך‬ ‫התאים ובין התאים‪ ,‬היא סביבה מימית‪.‬‬ ‫ייצוג מידע בגרף ‪ /‬עמוד ‪53‬‬

‫‪9‬‬


‫‪ 22%‬בין התאים‬

‫‪ 8%‬בפזלמה של הדם‬

‫‪ 70%‬בתוך התאים‬

‫‪66%‬‬

‫‪8‬‬

‫התפלגות המים בגוף האדם‬


‫אך‪ ,‬כידוע‪ ,‬יצורים חיים מתקיימים גם בתנאים קיצוניים‬ ‫של חום ושל יובש או של קור עז‪ ,‬למשל‪ ,‬לטאות כוח‬ ‫ושיחי רותם חיים במדבר היבש והחם ודוב הקוטב חי‬ ‫על הקרח הקפוא‪.‬‬ ‫כיצד מאזן מים תקין נשמר בגופם של יצורים חיים?‬ ‫וכיצד מאזן חום תקין נשמר בגופם?‬ ‫בגופם של יצורים חיים יש מנגנונים שונים‪ ,‬ובאמצעותם‬ ‫הם קולטים מים וחום מן הסביבה‪ ,‬ופולטים מים וחום אל‬ ‫הסביבה‪ .‬בעזרת מנגנונים אלה מאזן מים תקין ומאזן חום‬ ‫תקין נשמרים בגופם של אותם יצורים חיים‪ ,‬ומסייעים‬ ‫להם לשרוד גם בתנאי סביבה קיצוניים‪.‬‬ ‫בפרק זה נדון בתכונות המים‪ ,‬בחשיבות המים בגופם של‬ ‫היצורים החיים ובחשיבות השמירה על מאזן המים ועל‬ ‫מאזן החום בגוף‪ .‬נכיר מנגנונים שונים של שמירה על‬ ‫מאזן המים ועל מאזן החום בגוף וכן התאמות מיוחדות‪,‬‬ ‫שהתפתחו אצל יצורים‪ ,‬החיים בתנאים קיצוניים של‬ ‫חום‪ ,‬של יובש או של קור‪ .‬נכיר בסכנות של התייבשות‬ ‫ושל מכת חום ובהתנהגויות הנדרשות למניעתן‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :3‬תפקידם של המים ‪ //‬פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום מבוא‬

‫מבוא‬ ‫כדור‪-‬הארץ שלנו נקרא גם ”כוכב הלכת הכחול״‪ ,‬כי מים‬ ‫מכסים כשלושה רבעים משטחו‪ .‬אמנם חוקרי חלל מצאו‬ ‫עדויות לקיומם של מים גם בכוכבי לכת ובמקומות‬ ‫נוספים‪ ,‬אך האם גם שם יצורים חיים מתקיימים?‬ ‫התשובה לכך אינה ידועה‪.‬‬ ‫כדור‪-‬הארץ הוא כוכב הלכת היחיד ביקום‪ ,‬הידוע לנו‬ ‫כמקום שחיים מתקיימים בו‪ .‬יצורים החיים על כדור‪-‬‬ ‫הארץ נמצאים בכל סביבה‪ ,‬שיש בה מים‪.‬‬ ‫כל היצורים החיים על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ‪ ,‬ובכללם האדם‪,‬‬ ‫זקוקים למים כדי לחיות‪ .‬את החשיבות של המים לקיומם‬ ‫של בני האדם ניתן להמחיש בבדיקה פשוטה של מיקום‬ ‫הערים הגדולות בעולם ‪ -‬כולן התפתחו בקרבת נהרות‪:‬‬ ‫קהיר יושבת על הנילוס‪ ,‬בגדד על החידקל‪ ,‬פריז על‬ ‫הסין‪ ,‬לונדון על התמזה‪ ,‬ורומא על הטיבר‪ .‬יישובים‬ ‫קדומים התפתחו תמיד ליד מקורות מים? מעיינות‪,‬‬ ‫אגמים או נחלים‪ -‬שסיפקו מי שתייה‪ ,‬מי השקיה ואת‬ ‫צורכי הרחצה של האדם‪ .‬ללא מים‪ -‬אין חיים‪.‬‬ ‫‪6‬‬


‫פרק ‪6‬‬

‫מאזן‬ ‫המים‬ ‫והחום‬

‫‪5‬‬


4


‫תוכן עניינים‬ ‫‪ 4‬‬

‫פרק ‪ :6‬מאזן המים והחום‬ ‫ ‬ ‫‪6‬‬ ‫ ‬ ‫‪9‬‬ ‫ ‬ ‫‪11‬‬ ‫ ‬ ‫‪16‬‬ ‫ ‬ ‫‪24‬‬ ‫ ‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 31‬‬ ‫‪ 39‬‬ ‫‪ 42‬‬ ‫ ‬ ‫‪46‬‬

‫‪ 4 8‬‬

‫מבוא‬ ‫תכולת המים בגופם של יצורים חיים‬ ‫תכונות המים‬ ‫מאזן המים ביצורים החיים‬ ‫התאמות של יצורים למחסור במים‬ ‫מאזן מים לא תקין ‪ -‬התייבשות‬ ‫מאזן החום בגוף‬ ‫מנגנונים לשמירה על מאזן חום תקין‬ ‫הקשר בין מאזן המים למאזן החום‬ ‫סיכום‬

‫פרק ‪ :7‬מאזן המים בצמח‬ ‫ ‬ ‫‪50‬‬ ‫ ‬ ‫‪53‬‬ ‫ ‬ ‫‪59‬‬ ‫ ‬ ‫‪61‬‬ ‫ ‬ ‫‪66‬‬

‫מבוא‬ ‫מערכת ההובלה בצמחים‬ ‫מאזן המים בצמח‬ ‫קליטה לעומת איבוד‬ ‫סיכום‬


‫מקרא אייקונים‬

‫אייקון הפניה לפעילות‪ ,‬ניסוי או שאלות‪ ,‬בחוברת העבודה‬ ‫הנמצאת בקלסר המארז‪.‬‬

‫אייקון מלווה להסברים הקשורים בצילומים‪ ,‬איורים‬ ‫ותרשימים לאורך חוברות התוכן‪.‬‬


‫מהות‬ ‫ותפקיד המים‬ ‫‪7‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.