Biology Booklet no.2

Page 1

‫‪ .4‬הגוף כמערכת‬ ‫הפרק מתמקד בשיתוף הפעולה בין המערכות‬ ‫השונות בגוף האדם‪ ,‬המאפשר לגופנו לעשות‬ ‫פעולות מורכבות ולהשיג צרכים חיוניים לפעילות‬ ‫התאים‪.‬‬

‫‪ .5‬מערכת הדם באדם‬ ‫פרק זה עוסק במערכת ההובלה המקשרת בין כל‬ ‫חלקי גופנו‪ ,‬מאפשרת העברת חומרים שנקלטו מן‬ ‫הסביבה החיצונית אל הגוף וכן מובילה חומרים אל‬ ‫מערכת ההפרשה‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫של חמצן ושל מזון נדרשת לו‪ .‬הוא מקבל אותם דרך‬ ‫הדם הזורם בעורקים הכליליים‪.‬‬ ‫הדפנות של העורקים עבות מאוד‪ ,‬הדפנות של הוורידים‬ ‫עבות פחות‪ ,‬והדפנות של נימי הדם הן דקות במיוחד‪.‬‬ ‫הדפנות הדקות של הנימים מאפשרות לחומרים שונים‬ ‫לעבור דרכן‪ ,‬ולכן חילופי החומרים בין התאים לבין הדם‬ ‫מתרחשים רק בנימים‪ .‬מסתמים‪ ,‬שנמצאים במקומות‬ ‫שונים במערכת הדם (בלב ובוורידים)‪ ,‬מאפשרים זרימה‬ ‫של דם בכיוון אחד‪ ,‬בתוך מערכת הדם הסגורה‪ :‬ממחזור‬ ‫הדם הגדול אל מחזור הדם הקטן ובחזרה‪.‬‬ ‫הדם מורכב מנוזל הדם (הפלזמה) ומשלושה סוגים של‬ ‫תאים‪ :‬תאי הדם האדומים‪ ,‬שמוליכים את החמצן ואת‬ ‫הפחמן הדו‪-‬חמצני; תאי הדם הלבנים‪ ,‬שהם חלק ממערך‬ ‫ההגנה של הגוף בפני מחלות; וטסיות הדם‪ ,‬המסייעות‬ ‫למנוע דימום‪ .‬אורח חיים בריא‪ ,‬הכולל‪ :‬הימנעות מעישון‪,‬‬ ‫תזונה מאוזנת ופעילות גופנית‪.‬‬

‫שאלות לסיכום ‪ /‬עמוד ‪51‬‬

‫‪67‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם סיכום‬

‫סיכום‬ ‫יצורים גדולים‪ ,‬שגופם בנוי מתאים רבים‪ ,‬זקוקים‬ ‫למערכת‪ ,‬שתוביל חומרים בתוך גופם‪ ,‬כגון‪ :‬חמצן‪ -‬מן‬ ‫הריאות אל תאי הגוף‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני ‪ -‬מתאי הגוף‬ ‫אל הריאות‪ ,‬מרכיבי מזון ממערכת העיכול אל תאי‬ ‫הגוף‪ ,‬חומרי פסולת ‪ -‬מתאי הגוף אל הכליות‪ .‬מערכת‬ ‫ההובלה מעבירה חומרים נוספים‪ ,‬ממקום למקום בתוך‬ ‫הגוף‪ :‬הורמונים ‪ -‬מן המקום‪ ,‬שהם נוצרים בו‪ ,‬אל איברי‬ ‫המטרה; תרופות ‪ -‬מגיעות גם אל המקום‪ ,‬שהן פועלות‬ ‫בו; נוגדנים‪ -‬אל המקומות‪ ,‬שגורמי מחלה פלשו בהם‬ ‫אל הגוף‪.‬‬ ‫החלקים במערכת ההובלה של האדם הם‪ :‬כלי הדם‬ ‫(העורקים‪ ,‬הנימים והוורידים)‪ ,‬הדם הזורם בתוכם והלב‪.‬‬ ‫הודות לכך שהדם נושא אתו חומרים‪ ,‬זורם ומגיע אל‬ ‫כל מקום בגוף‪ ,‬הקשרים ושיתוף הפעולה נוצרים בין‬ ‫כל המערכות בתוך הגוף‪ .‬הלב הוא ״המשאבה״‪ ,‬המניעה‬ ‫את הדם בכלי הדם בגוף‪ .‬שריר הלב פועם בלי הפסקה‪,‬‬ ‫כ‪ 70-‬פעם בדקה (במצב מנוחה)‪ .‬לכן‪ ,‬אספקה קבועה‬ ‫‪66‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם הרחבה‪ :‬סוגי דם‬

‫הרחבה‪ :‬סוגי דם‬

‫עירוי דם‪ -‬הזרמת דם שהתקבל‬ ‫מתרומה אל תוך מחזור הדם‪ ,‬דרך‬ ‫הווריד‪.‬‬

‫בבני אדם יש ‪ 4‬קבוצות של סוגי דם‪ ,‬וכל אחד ואחת מאתנו‬ ‫משתייכים לאחת מהן‪.‬‬ ‫את ‪ 4‬הקבוצות האלה מסמנים באותיות לועזיות‪:‬‬ ‫‪ .O ,AB ,B ,A‬נוסף להשתייכות לאחת מ‪ 4-‬הקבוצות‬ ‫האלה‪ ,‬יש גורם דם נוסף‪ ,‬שנקרא גורם רזוס‪)rh ( ,‬‬ ‫אך הוא נמצא רק אצל חלק מבני האדם‪ .‬מי שיש לו‬ ‫גורם רזוס בדם‪ ,‬מסמנים את הסוג שלו‪( + :‬פלוס)‪,‬‬ ‫ומי שחסר אותו מסמנים את הסוג שלו‪( - :‬מינוס)‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬למעשה‪ ,‬יש ‪ 8‬סוגי דם‪O-, O+, AB-, AB+,+ :‬‬ ‫‪ B-, B+, A-, A‬בעלי ‪ rh‬שלילי יכולים לתרום דם לבעלי‬ ‫‪ rh‬שלילי וגם חיובי‪ ,‬אך בעלי ‪ rh‬חיובי יכולים לתרום רק‬ ‫לדומים להם‪.‬‬ ‫מהי המשמעות של סוגי הדם? המשמעות היא‪ :‬לבני אדם‪,‬‬ ‫שסוג הדם שלהם הוא‪ A ,‬אסור לתת עירוי דם מסוג ‪.B‬‬ ‫בפלסמת הדם של כולנו יש נוגדנים (מלידה) לסוגי דם‬ ‫זרים‪ .‬ולכן‪ ,‬עירוי כזה יגרום ליצירת צברי תאים שיסתמו‬ ‫את צינורות הדם‪ ,‬והדבר עלול לגרום למותם של מקבלי‬ ‫עירוי הדם הלא מתאים‪.‬‬ ‫אך יש סוג דם‪ ,‬שהוא יוצא מן הכלל‪ .‬זהו דם מסוג ‪ .O‬הוא‬ ‫אינו מעורר יצירת נוגדנים בכל סוגי הדם‪ .‬אם כך‪ ,‬מי שיש‬ ‫לו דם מסוג‪ a ,‬יכול לקבל עירוי דם רק מסוג ‪ a‬או מסוג ‪.O‬‬ ‫מי שיש לו דם מסוג‪ B ,‬יכול לקבל עירוי דם רק מסוג ‪ B‬או‬ ‫מסוג‪ O .‬לבעלי דם מסוג ‪ AB‬ניתן לתת גם דם מסוג‪ a ,‬גם‬ ‫דם מסוג‪ B ,‬גם דם מסוג ‪ AB‬וגם דם מסוג‪ O ,‬כי הם אינם‬ ‫מייצרים נוגדנים נגד ‪ a‬או נגד‪ B .‬לבעלי דם ‪ O‬ניתן לתת‬ ‫רק דם מסוג ‪.O‬‬

‫‪65‬‬


‫‪64‬‬

‫מח עצם‬


‫ההמוגלובין בכל ‪ 100‬סמ״ק דם נמוכה מ‪ 12 -‬גרמים‬ ‫בגברים או מ‪ 11-‬גרמים בנשים‪ ,‬לנבדקים אלה יש אנמיה‪.‬‬ ‫החולים באנמיה (כלומר‪ :‬תאי דם אדומים חסרים בדמם)‬ ‫סובלים מהתסמינים‪ :‬חולשה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬עייפות‪ ,‬סחרחורת‬ ‫ולפעמים אפילו עילפון‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫תאי הדם הלבנים (‪ - )WhiteBloodcells‬תאי‬ ‫הדם הלבנים הם חלק ממערך ההגנה של הגוף מפני מחלות‪.‬‬ ‫יש בהם סוגים שונים‪ ,‬שנלחמים בחיידקים‪ ,‬בנגיפים ובגורמי‬ ‫מחלה אחרים‪ .‬מלחמתם בגורמים המזיקים מתבצעת‬ ‫באמצעים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬יצירת נוגדנים או בליעת המזיק ופירוקו‪.‬‬ ‫מספר תאי הדם הלבנים קטן בהרבה ממספר תאי הדם‬ ‫האדומים‪ .‬בכל מילימטר מעוקב של דם יש ‪6,000-9,000‬‬ ‫תאי דם לבנים‪ .‬אך כאשר גורם מחלה חודר אל גופנו‪ ,‬קצב‬ ‫ייצור תאי הדם הלבנים במח העצם מתגבר‪ ,‬ומספרם בכל‬ ‫מילימטר מעוקב של דם יכול להגיע ל‪ 12,000-‬ואף ליותר‬ ‫מכך‪ .‬תאי דם לבנים חיים תקופה ארוכה‪ ,‬לפעמים עשרות‬ ‫שנים‪ .‬הם האחראים לכך שגופנו מחוסן מפני מחלות‬ ‫מסוימות‪ ,‬לפעמים במשך שנים רבות אחרי שחלינו במחלת‬ ‫ילדות או אחרי שקיבלנו זריקת חיסון‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ט ס י ו ת ( ל ו ח י ו ת ) ה ד ם ( ‪ - )Platelets‬כאמור‪,‬‬ ‫טסיות הדם הן שברים קטנים של תאים גדולים מסוימים‪,‬‬ ‫שנוצרים במח העצם ומתפרקים לרסיסים‪ .‬בכל מילימטר‬ ‫מעוקב של דם יש ‪ 200,000-400,000‬טסיות דם קטנטנות‪.‬‬ ‫הטסיות מתקבצות במקום‪ ,‬שכלי דם נפגע בו‪ ,‬והן משתתפות‬ ‫ביצירת קריש דם‪ .‬תפקידו של קריש הדם הוא לעצור את‬ ‫הדימום מכלי הדם הפגוע‪ .‬כלומר‪ :‬לטסיות הדם יש תפקיד‬ ‫בקרישת הדם‪ .‬על ההתאמה בין המבנה של תאי הדם‬ ‫האדומים והלבנים לבין התפקיד שלהם קראו בפרק התא‪.‬‬

‫שאלות ‪ -‬תאי הדם ‪ /‬עמוד ‪49‬‬

‫‪63‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם הרכב הדם‬

‫תאי הדם‬ ‫כאמור‪ ,‬יש בדם שלושה סוגים של תאים‪ :‬תאי דם אדומים‪,‬‬ ‫תאי דם לבנים וטסיות הדם‪ .‬כל תאי הדם נוצרים במח‬ ‫העצם‪ ,‬רקמה אדומה בעלת מרקם של ג'לי שנמצאת בתוך‬ ‫העצמות‪ ,‬ובעיקר בעצמות ארוכות‪ .‬החשיבות של מח העצם‬ ‫היא בתאים שמרכיבים אותו‪ ,‬שמתפתחים בו לתאי דם‪.‬‬ ‫אלה הם תאי הגזע של מח העצם‪ .‬תאים אלה לא סיימו את‬ ‫התפתחותם‪ ,‬והם יכולים להפוך לתאי דם אדומים‪ ,‬לתאי‬ ‫דם לבנים או לתאים‪ ,‬שמתפרקים לרסיסים‪ .‬רסיסים אלה‬ ‫הם טסיות הדם‪ .‬לאחר שתאי הדם השונים נוצרים במח‬ ‫העצם‪ ,‬הם עוברים אל כלי הדם שבעצם‪ ,‬ומצטרפים אל‬ ‫הדם הזורם בגוף‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת א י ה ד ם ה א ד ו מ י ם ( ‪- )Red Blood cells‬‬ ‫תאי הדם האדומים אחראים בעיקר להובלת החמצן מן‬ ‫הריאות אל תאי הגוף ולהובלת פחמן דו–חמצני מתאי‬ ‫הגוף אל הריאות‪ .‬הם עושים זאת הודות למולקולות‬ ‫של החומר המוגלובין‪ ,‬שנמצא בהם‪ .‬ההמוגלובין מורכב‬ ‫מחלבון ומאטומים של ברזל‪ .‬החמצן נקשר לאטומי‬ ‫הברזל‪ .‬כמעט כל נפחו של תא דם אדום מלא בהמוגלובין‪,‬‬ ‫ולכן כל תא דם אדום מוביל כמות גדולה של חמצן‪.‬‬ ‫מספרם של תאי הדם האדומים הוא עצום‪ :‬בכל מילימטר‬ ‫מעוקב של דם יש כ‪ 5-‬מיליון תאי דם אדומים! תאים אלה‬ ‫מעניקים לדם את צבעו האדום‪ .‬בשלב מוקדם בהתפתחות‬ ‫של תאי הדם האדומים גרעין התא מתפרק ונעלם‪ .‬כך‬ ‫מתפנה בתא מקום לכמות גדולה יותר של המוגלובין‪ .‬אך‬ ‫אורך החיים של תאים כאלה מוגבל‪ :‬הם חיים רק כ‪ 120-‬יום‪,‬‬ ‫ונהרסים‪ .‬תאי דם אדומים חדשים נוצרים במקומם כל הזמן‪.‬‬ ‫מצב של חוסר בתאי דם אדומים נקרא אנמיה‪ .‬נהוג‬ ‫לאבחן אנמיה על–פי כמות ההמוגלובין בדם‪ :‬אם כמות‬

‫‪62‬‬


‫‪-‬‬

‫הרכב הדם‬

‫הרכב הדם‬ ‫הדם‪ ,‬שזורם בתוך כלי הדם ובתוך הלב‪ ,‬נראה לעינינו כנוזל‬ ‫אדום אחיד‪ ,‬אך הוא אינו כזה‪ .‬הדם מורכב מנוזל הדם‬ ‫(פלזמה) ומתאי הדם‪ :‬תאי הדם האדומים‪ ,‬תאי הדם הלבנים‬ ‫וטסיות הדם‪.‬‬ ‫באדם‪ ,‬כמות נוזל הדם‪ ,‬הפלזמה‪ ,‬היא כ‪ 55% -‬מנפח הדם‪.‬‬ ‫הודות לכך שהפלזמה נוזלית‪ ,‬היא יכולה לזרום בכלי הדם‬ ‫ולהניע ממקום למקום בגוף את תאי הדם ועוד חומרים‪,‬‬ ‫שמומסים בפלזמה‪ .‬ללא זרימה לא הייתה הובלה של‬ ‫חומרים בתוך הגוף‪.‬‬

‫הפלזמה (נוזל הדם)‬

‫נוגדנים‪ -‬חומרים‪ ,‬שנוצרים‬ ‫על–ידי מערכת החיסון של הגוף‪,‬‬ ‫ופועלים נגד מרכיבים זרים (תאים‬ ‫או חומרים) החודרים אל הגוף‪.‬‬

‫הפלזמה של הדם היא נוזל צהבהב‪ .‬כ‪ 90% -‬מהנפח שלה‬ ‫הם מים‪ ,‬והשאר‪ -‬חומרים מומסים שונים‪ .‬המים הם ממס‬ ‫טוב‪ .‬יש להם יכולת המסה של חומרים רבים‪ ,‬ובהם‪:‬‬ ‫מרכיבי מזון‪ ,‬מלחים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬חומרי פסולת‬ ‫שנוצרו בתאים‪ ,‬ותרופות שאנו נוטלים‪ .‬חומרים נוספים‬ ‫כגון נוגדנים והורמונים נישאים אף הם באמצעות הפלזמה‪.‬‬ ‫כשהדם זורם בכלי הדם‪ ,‬הוא מגיע אל כל תא ותא בגוף‪.‬‬ ‫חלק מן החומרים בפלזמה מפעפעים אל תוך התאים‪,‬‬ ‫למשל‪ :‬מרכיבי מזון‪ .‬חומרים אחרים מפעפעים מן התאים‬ ‫אל הפלזמה‪ ,‬למשל‪ :‬חומרי פסולת‪.‬‬ ‫אם נעמיד מבחנה המכילה דם ללא תנועה כשעה או שנכניס‬ ‫אותה למכונה המפרידה בין מרכיבי תמיסה (צנטריפוגה)‪,‬‬ ‫ראה את הדם נפרד לשניים‪ :‬תאי הדם שוקעים בתחתית‬ ‫המבחנה‪ ,‬ומעליהם‪ -‬הפלזמה‪.‬‬

‫‪61‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם טרשת העורקים ‪ -‬הגורם למחלות לב וכלי דם‬

‫סיפורו של מחקר ‪ -‬ע ל‬ ‫הגורמים למחלות ל ב וכל י ד ם‬ ‫מחלות לב וכלי דם הן מחלות שכיחות בעולם‬ ‫המערבי‪ :‬בארצות הברית‪ ,‬במערב אירופה‬ ‫וגם בישראל‪ .‬מחלות אלה גורמות להתקפי‬ ‫לב ולאירועים מוחיים‪ ,‬שהם מגורמי המוות‬ ‫העיקריים בארצות אלה‪ .‬גורמי הסיכון למחלות‬ ‫לב וכלי דם התגלו‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬הודות למחקר‬ ‫ארוך שנים‪ ,‬שנערך בארצות הברית ונקרא‬ ‫מחקר פרמינגהאם(‪.)Framingham‬‬ ‫זיהוי גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם‬ ‫המעקב הארוך סייע לזהות את גורמי הסיכון העיקריים‬ ‫למחלות לב וכלי דם‪ :‬יתר לחץ דם‪ ,‬רמה גבוהה של כולסטרול‬ ‫בדם‪ ,‬עישון‪ ,‬השמנה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬חוסר פעילות גופנית‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הצטבר בו ידע רב על ההשפעה על הבריאות של גורמים‬ ‫אלה‪ :‬התורשה‪ ,‬הגיל‪ ,‬המין‪ ,‬רמות השומנים בדם וגורמים‬ ‫פסיכולוגיים שונים‪.‬‬ ‫המחקר הניב פרסום של ‪ 1,200‬מאמרים בכתבי עת רפואיים‪.‬‬ ‫המושג גורם סיכון למחלת לב וכלי דם נעשה מוכר וידוע‬ ‫בציבור‪ .‬בעקבות המחקר פותחו במהלך השנים טיפולים‬ ‫יעילים למלחמה בגורמי הסיכון‪ ,‬ונקבעו אסטרטגיות שונות‪,‬‬ ‫חינוכיות ואחרות‪ ,‬במטרה להשפיע על אורח החיים‪.‬‬ ‫המחקר לא הסתיים‪ .‬בימים אלה הוא מתרכז בהשפעת‬ ‫התורשה על התפתחות טרשת העורקים‪ .‬זאת מפני שיש‬ ‫בו נתונים רבים על ‪ 3‬דורות של בני משפחה? דור ההורים‪,‬‬ ‫דור הבנים ודור הנכדים? שכולם מתנדבים במחקר‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬גורמי סיכון ‪ /‬עמוד ‪48‬‬

‫‪60‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם טרשת העורקים ‪ -‬הגורם למחלות לב וכלי דם‬

‫אל השריר הלב יכולה להספיק בתנאי מנוחה‪ ,‬אך במאמץ‬ ‫גופני כלשהו (כגון‪ :‬עלייה במדרגות או ריצה)‪ ,‬יופיעו כאבים‬ ‫בחזה‪ ,‬שמכריחים לעצור ולנוח‪ ,‬עד שהכאבים יחלפו‪.‬‬ ‫מחלה זאת מחריפה עם השנים‪ ,‬בהתאם להחמרה בטרשת‬ ‫העורקים ועל–פי גורמי הסיכון‪ ,‬שיש לכל אדם‪.‬‬ ‫החסימה של העורק הכלילי יכולה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להחמיר‬ ‫עד כדי חסימה מלאה‪ .‬המשמעות של חסימה מלאה היא‬ ‫התקף לב‪ -‬דם אינו מגיע אל האזור בשריר הלב‪ ,‬שהעורק‬ ‫הסתום נמצא בו‪ .‬תאי השריר מתים‪ ,‬ואזור זה מפסיק‬ ‫להתכווץ ולתרום להזרמת הדם לגוף‪ .‬אם האזור הפגוע‬ ‫בלב הוא קטן‪ ,‬מחלימים מן ההתקף‪ .‬אבל אם הפגיעה היא‬ ‫באזור גדול‪ ,‬התקף הלב עלול לגרום לדום לב ולמוות‪.‬‬ ‫מה עושים כדי למנוע התקף לב? אפשר לתת תרופות‪,‬‬ ‫המרחיבות את כלי הדם‪ ,‬ואפשר גם לבצע צנתור (הכנסת‬ ‫צינור לתוך עורק‪ ,‬עד הלב)‪ .‬באמצעות צנתור אפשר לאתר‬ ‫את העורק הכלילי החסום‪ ,‬ולברר עד כמה החסימה חמורה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אפשר ממש לפתוח חסימה כזאת‪ :‬מחדירים אל‬ ‫האזור החסום בלון צנתור‪ ,‬ומנפחים אותו‪ ,‬כדי למעוך את‬ ‫המשקע שבכלי הדם‪ ,‬וכך משחררים את החסימה‪ .‬במקרים‬ ‫רבים מחדירים אל העורק תומכן (סטנט)‪ -‬מעין קפיץ‪,‬‬ ‫התומך בכלי הדם מבפנים‪ ,‬ושומר שהוא יישאר פתוח‬ ‫לזרימת דם‪ .‬כיום יש סוגים שונים של תומכנים‪ ,‬העשויים‬ ‫מחומרים שונים ומצופים בחומר תרופתי‪ ,‬שמטרתו למנוע‬ ‫את הישנות החסימה‪.‬‬ ‫אם התרחש דום לב‪ ,‬חייבים לגרום ללב לחזור לפעילות מידית!‬ ‫עושים זאת באמצעות מכשיר החייאה (דפיברילטור)‪,‬‬ ‫שמחזיר את הלב לפעולה באמצעות מכת חשמל‪ .‬כיום יש‬ ‫מכשירי החייאה ניידים‪ ,‬שניתן להפעיל ללא צוות רפואי‪,‬‬ ‫לאחר הכשרה קצרה‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬עלייה בגורמי סיכון בריאותיים ‪ /‬עמוד ‪47‬‬

‫‪59‬‬


‫‪58‬‬

‫עורק המוביל דם ללב חסום במידה רבה‬


‫ ‪.‬‬

‫ה ש מ נ ה ‪ -‬כידוע‪ ,‬השמנה מושפעת מכמות הקלוריות‬ ‫הכללית שבמזון‪ ,‬גם זאת שמקורה בשומן וגם זאת שמקורה‬ ‫באבות המזון האחרים‪ .‬יש להישמר מפני השמנה‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ח ו ס ר פ ע י ל ו ת ג ו פ נ י ת ‪ -‬התמדה בפעילות גופנית‬ ‫ושמירה על כושר גופני מעכבים את ההתפתחות של טרשת‬ ‫העורקים‪ .‬חשוב לאמץ אורח חיים‪ ,‬המקטין את גורמי‬ ‫הסיכון להתפתחות טרשת העורקים כבר בגיל צעיר‪ .‬כך‬ ‫אפשר למנוע מחלות רבות בגיל מאוחר יותר‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫י ת ר ל ח ץ ד ם ‪ ,‬סוכרת ועודף כולסטרול בדם‪ -‬אלה‬ ‫שלושה גורמי סיכון להתפתחות של טרשת העורקים‪.‬‬ ‫כאשר גורמים אלה קיימים‪ ,‬ניתן לשמור על ערכים תקינים‬ ‫בגוף באמצעות תרופות מתאימות‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫מ צ ב י ל חץ נפ ש י י ם ‪ -‬לחץ נפשי‪ ,‬בעיקר אם הוא נמשך‬ ‫לאורך זמן‪ ,‬אף הוא גורם סיכון‪ .‬הוא עלול לזרז התפתחות‬ ‫של טרשת העורקים ולגרום להופעת מחלות לב ואירועים‬ ‫מוחיים‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ת ור ש ה ‪ -‬התכונות‪ ,‬שירשנו מהורינו‪ ,‬משפיעות על מצבנו‬ ‫הגופני‪ .‬אמנם אין בידינו לשנות את מה שירשנו מהורינו‪,‬‬ ‫אבל התנהגות נכונה עשויה לקדם את הבריאות של כולנו‪.‬‬

‫תעוקת הלב‬ ‫מה יקרה אם העורקים הכליליים‪ ,‬שתפקידם לספק את צורכי‬ ‫שריר הלב עצמו‪ ,‬יהיו נגועים בטרשת עורקים?‬ ‫במקרה כזה תתפתח מחלת לב‪ ,‬הידועה בשם תעוקת הלב‪.‬‬ ‫כאשר העורקים הכליליים הולכים ונסתמים‪ ,‬זרימת הדם‬

‫‪57‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם טרשת העורקים ‪ -‬הגורם למחלות לב וכלי דם‬

‫טרשת העורקים ‪ -‬הגורם למחלות‬ ‫לב וכלי דם‬ ‫טרשת העורקים היא מחלה‪ ,‬שמתחילה כבר בגיל צעיר‪ ,‬אך‪,‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬יש לה ביטוי רק בגילים ‪ 50-60‬במחלה זאת‬ ‫משקעים מתפתחים על הדפנות הפנימיים של העורקים‪,‬‬ ‫סותמים לאט–לאט את חלל העורק‪ ,‬וחוסמים את זרימת‬ ‫הדם בתוכו‪ .‬במקרים חמורים קרישי דם נוצרים‪ ,‬והעורק‬ ‫נסתם לגמרי‪.‬‬ ‫חסימה של עורקים גורמת למחלות שונות‪ ,‬כגון‪ :‬מחלות לב‬ ‫ואירועים מוחיים‪ ,‬בהתאם למיקום של העורק החסום‪.‬‬ ‫אמנם משקעים על דופנות העורקים מתפתחים במידה‬ ‫מסוימת אצל כולנו‪ ,‬אך יש כמה גורמי סיכון‪ ,‬המאיצים את‬ ‫התפתחותם‪.‬‬ ‫מה הם גורמי הסיכון לטרשת העורקים? ומה ניתן לעשות‪ ,‬כדי‬ ‫להקטין את הסיכון? גורמי הסיכון‪ ,‬שאנו יכולים להקטין‪,‬‬ ‫קשורים גם לאורח החיים שלנו‪ ,‬ביניהם‪:‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ע י ש ו ן ‪ -‬מכל גורמי הסיכון‪ ,‬הקשורים לאורח החיים‪,‬‬ ‫עישון הוא המסוכן ביותר‪ .‬צריך להימנע מעישון‪ ,‬כי העישון‬ ‫גורם להתמכרות‪ .‬מי שמתחילים לעשן‪ ,‬מתקשים להיגמל‪.‬‬ ‫לכן חשוב לא להתחיל לעשן!‬

‫ ‪.‬‬

‫תז ונ ה ‪ -‬אכילה של שומן מן החי (בשר אדום‪ ,‬בשר שמן‪,‬‬ ‫חמאה וכדומה)‪ ,‬מעלה את רמת השומנים בדם‪ .‬חלק מן‬ ‫השומנים משתתפים ביצירת המשקעים בתוך כלי הדם‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש להמעיט באכילת שומן מן החי‪.‬‬

‫‪56‬‬


‫‪-‬‬

‫הרחבה‪ :‬לבבות של בעלי‪-‬חיים‬

‫הוא מתפצל לעורקים קטנים יותר ויותר‪ .‬מהעורקיקים‬ ‫הקטנים ביותר הדם זורם ברשתות של נימים סביב תאי‬ ‫שריר הלב‪ ,‬ומשם הדם נאסף אל מערכת של ורידים‪ ,‬ואלה‬ ‫מחזירים את הדם אל העלייה הימנית בלב‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬לב פועם ‪ /‬עמוד ‪45‬‬

‫הרחבה‪ :‬לבבות של בעלי‪-‬חיים‬ ‫יש בעלי–חיים‪ ,‬כגון‪ :‬חרקים‪ ,‬שיש להם לבבות רבים‪ .‬לאורך‬ ‫הגב שלהם יש צינור דם גדול‪ .‬השרירים של הדפנות של‬ ‫צינור הדם מעובים במקומות מסוימים‪ .‬כל התעבות כזאת‬ ‫נקראת לב‪ ,‬כי כאשר השרירים האלה מתכווצים‪ ,‬הם‬ ‫דוחפים את הדם קדימה‪.‬‬ ‫לדגים יש לב בעל שני חללים בלבד‪ .‬לב זה דוחף את הדם‬ ‫לכיוון הזימים‪ ,‬שם הדם קולט חמצן‪ ,‬ומשם הוא מועבר‬ ‫לשאר חלקי גופו של הדג‪ .‬החיסרון בלב כזה‪ :‬הכוח שבו‬ ‫נדחף הדם‪ ,‬נחלש כשהדם עובר דרך הזימים‪ ,‬ולכן הדם‬ ‫זורם בגוף בלחץ נמוך‪.‬‬ ‫לדו–חיים ולזוחלים יש לב‪ ,‬שאינו מחולק לארבעה חללים‬ ‫נפרדים‪ .‬לכן‪ ,‬דם עשיר בחמצן ועני בפחמן דו–חמצני‪,‬‬ ‫שמגיע מן הריאות‪ ,‬מתערבב (לפעמים בחלקו) עם דם‬ ‫עני בחמצן ועשיר בפחמן דו–חמצני‪ ,‬שמגיע מכל הגוף‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬הדם המגיע אל התאים נושא פחות חמצן‪.‬‬ ‫רק ליונקים ולעופות יש לב‪ ,‬המחולק בצורה שלמה לשתי‬ ‫יחידות נפרדות‪ :‬לעלייה ולחדר משמאל‪ ,‬ולעלייה ולחדר‬ ‫מימין‪ .‬לב בעל ארבעה חללים מופרדים היטב‪ ,‬כמו אצל‬ ‫היונקים ואצל העופות‪ ,‬הוא לב יעיל יותר‪ ,‬המבטיח שהדם‬ ‫המוזרם אל הגוף הוא דם מחומצן היטב‪ ,‬הזורם בלחץ גבוה‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬לבבות בע"ח ‪ /‬עמוד ‪46‬‬

‫‪55‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם זרימת הדם בלב‬

‫הדרך המקובלת לבדיקה של קצב הלב ושל השינויים‬ ‫החשמליים בלב היא באמצעות מכשיר אק״ג‪ .‬תוצאות‬ ‫הבדיקה מתקבלות בצורת תרשים‪.‬‬ ‫בגיל מבוגר קורה שקוצב הלב ״מתקלקל״‪ ,‬ואינו מייצר‬ ‫דחפים חשמליים בקצב הרצוי‪ .‬במקרה כזה שותלים בגוף‬ ‫קוצב לב מלאכותי‪ ,‬והוא מעביר אל שריר הלב דחפים‬ ‫חשמליים‪ ,‬הגורמים להתכווצותו‪ .‬קוצב הלב המלאכותי‬ ‫פועל באמצעות סוללות‪.‬‬

‫מערכת הדם הכלילית בלב‬ ‫כאמור‪ ,‬הלב עשוי מרקמת שריר‪ .‬רקמה זאת בנויה מתאי‬ ‫שריר‪ .‬כמו כל תאי הגוף‪ ,‬גם כל תא שריר צריך לקבל את‬ ‫צורכי הקיום שלו‪ -‬חמצן ומרכיבי מזון‪ ,‬ולהיפטר מפחמן‬ ‫דו–חמצני ומפסולת‪ .‬כיוון שהלב פועם ללא הפסק‪ ,‬עליו‬ ‫לקבל אספקת דם ברציפות‪ .‬תאי שריר הלב אינם יכולים‬ ‫לקבל את החומרים הנחוצים להם ישירות מן הדם‪ ,‬שזורם‬ ‫בעליות ובחדרים של הלב‪ .‬הסיבה לכך היא שהדם‪ ,‬שזורם‬ ‫בחללי הלב‪ ,‬נמצא רחוק יחסית מתאי שריר הלב‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫עליהם לקבל את החומרים מנימי דם דקים‪ ,‬המסתעפים‬ ‫בתוך שריר הלב ועוברים סמוך לתאים‪ .‬לשם כך יש בלב‬ ‫מערכת כלי דם‪ ,‬שתפקידה לספק את צורכי שריר הלב‬ ‫עצמו‪ .‬מערכת זאת נקראת מערכת הדם הכלילית (כלילי=‬ ‫מקיף חלק בגוף)‪ ,‬ויש בה עורקים‪ ,‬נימים וכן ורידים כליליים‪.‬‬ ‫אבי העורקים הוא כלי הדם‪ ,‬המזרים דם עשיר בחמצן אל כל‬ ‫הגוף‪ .‬כל מספר סנטימטרים סעיף מתפצל ממנו ומוביל דם‬ ‫אל איבר מסוים‪ ,‬למשל‪ :‬ליד ימין‪ ,‬לראש‪ ,‬לקירות בית החזה‬ ‫וכן הלאה‪ .‬הסעיף הראשון‪ ,‬שמתפצל מאבי העורקים‪ ,‬ממש‬ ‫בהתחלה‪ ,‬קרוב אל הלב‪ ,‬הוא העורק הכלילי הראשי‪.‬‬ ‫העורק הכלילי הראשי מזרים את הדם אל שריר הלב עצמו‪.‬‬

‫‪54‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם זרימת הדם בלב‬

‫ונסגרים כ‪ 70-‬פעמים בדקה! המסתמים עלולים להיפגע‬ ‫מסיבות רבות‪ .‬הם עלולים להיות פגועים מלידה או להיפגע‬ ‫במהלך החיים‪.‬‬ ‫אם מסתם אינו נפתח היטב‪ ,‬תיווצר היצרות במסלול זרימת‬ ‫הדם‪ ,‬והדם לא יזרום כראוי‪ .‬ואם מסתם אינו נסגר היטב‪,‬‬ ‫הדם יחזור אל המקום‪ ,‬שהוא בא ממנו‪.‬‬ ‫אם מסתם פגוע מאוד‪ ,‬צריך להחליפו‪ .‬רופאים מחליפים את‬ ‫המסתמים הפגועים במסתמים מלאכותיים או במסתמים‬ ‫ביולוגיים‪ ,‬העשויים מרקמות של בעלי–חיים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬כדי להחליף מסתם‪ ,‬צריך לנתח ניתוח לב פתוח‪.‬‬ ‫בניתוח כזה מפסיקים את פעולת הלב ומזרימים את הדם‬ ‫למכונה‪ .‬המכונה ממשיכה להזרים את הדם בגוף בזמן‬ ‫הניתוח‪ .‬לאחר החלפת המסתם הפגוע הלב חוזר לפעול‪,‬‬ ‫מנתקים את המכונה‪ ,‬ומחדשים את זרימת הדם דרך הלב‪.‬‬ ‫שאלה ‪ -‬מיפוי הלב ‪ /‬עמוד ‪44‬‬

‫מערכת ההולכה החשמלית בלב‬ ‫מה גורם לשריר הלב להתכווץ?‬ ‫בצד ימין של הלב יש מנגנון מיוחד‪ ,‬שנקרא קוצב לב‪ .‬קוצב הלב‬ ‫מייצר דחפים חשמליים‪ ,‬ואלה מתפשטים בשריר הלב דרך‬ ‫רשת של סיבים‪ ,‬הדומים לסיבי עצבים‪ .‬רשת זאת נקראת‬ ‫מערכת ההולכה החשמלית של הלב‪ .‬כאשר הדחפים האלה‬ ‫מגיעים אל שריר הלב‪ ,‬הם גורמים לו להתכווץ‪.‬‬ ‫קוצב הלב מייצר דחפים כאלה בקצב קבוע‪ -‬כ‪ 70-‬פעמים‬ ‫בדקה‪ ,‬כאשר אנו נמצאים במצב מנוחה‪ .‬ניתן להרגיש זאת‪,‬‬ ‫כשמודדים את הדופק‪ .‬בשעת הצורך (למשל‪ ,‬בזמן פעילות‬ ‫גופנית מאומצת)‪ ,‬מערכת העצבים משפיעה על קוצב הלב‬ ‫וגורמת לו להגביר את מהירותו‪.‬‬

‫‪53‬‬


‫‪52‬‬

‫‪-‬‬

‫תרשים אק"ג הדרך המקובלת לבדיקה של קצב הלב ושל השינויים החשמליים בלב היא באמצעות מכשיר אק"ג‬


‫מסתמי הלב‪ -‬מסתם נקרא גם‬ ‫שסתום‪ .‬בלב יש ‪ 4‬מסתמים‪,‬‬ ‫המאפשרים זרימה חד–כיוונית‬ ‫של הדם בתוך חללי הלב ומהם‬ ‫החוצה‪.‬‬

‫הלב‪ ,‬מגיע דרך הוורידים הנבובים אל העלייה הימנית‪,‬‬ ‫משם הוא עובר אל החדר הימני‪ ,‬וממנו‪ -‬אל עורק הריאה‬ ‫ואל הריאות‪.‬‬ ‫כיצד קורה‪ ,‬שכאשר הלב מתכווץ‪ ,‬הדם נדחף רק לכיוון‬ ‫אחד ולא לשני הכיוונים? איך זה שהדם נדחף תמיד רק‬ ‫מן העלייה אל החדר ולא חוזר מן החדר אל העלייה? ואיך‬ ‫זה שהדם נדחף מן החדר אל העורק שיוצא ממנו‪ ,‬ולא חוזר‬ ‫מן העורק אל החדר?‬ ‫הדבר אפשרי הודות ל‪ 4-‬מסתמים חד–כיווניים‪ ,‬שנמצאים בלב‪.‬‬ ‫בין כל חדר לעלייה שמעליו יש מסתם חד–כיווני‪ ,‬המכונה‬ ‫״מסתם עלייתי–חדרי״‪ ,‬והוא מאפשר את זרימת הדם רק מן‬ ‫העליות אל החדרים‪ ,‬ולא להפך‪ .‬בין כל חדר לעורק‪ ,‬שיוצא‬ ‫מהחדר‪ ,‬יש מסתם חד–כיווני אחר‪ ,‬המכונה ״מסתם חדרי–‬ ‫עורקי״‪ .‬קיימים אפוא שני מסתמים עלייתיים–חדריים‪ ,‬ושני‬ ‫מסתמים חדריים–עורקיים‪ .‬מסתמים אלה מאפשרים את‬ ‫זרימת הדם רק מן החדר אל העורק‪ -‬מחדר שמאל אל אבי‬ ‫העורקים‪ ,‬ומחדר ימין אל עורק הריאה‪.‬‬

‫ה ידעת?‬ ‫המסתם בין העלייה השמאלית לחדר שמאל‬ ‫נקרא מסתם דו–צניפי (מסתם מיטראלי)‪.‬‬ ‫המסתם בין העלייה הימנית לחדר ימין נקרא‬ ‫מסתם תלתצניפי (מסתם טריקוסידאלי)‪.‬‬ ‫המסתם בין חדר שמאל לאבי העורקים נקרא‬ ‫המסתם של אבי העורקים (מסתם אאורטאלי)‪.‬‬ ‫המסתם בין חדר ימין לעורק הריאה נקרא‬ ‫מסתם ריאתי (מסתם פולמונאלי)‬ ‫המסתמים מורכבים מרקמה עדינה מאוד‪ ,‬והם נפתחים‬ ‫ונסגרים עם כל פעימת לב‪ .‬במצב של מנוחה הם נפתחים‬

‫‪51‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם זרימת הדם בלב‬

‫מה תפקידם של שני מחזורי הדם?‬ ‫חמצן יוצא מן הדם שברשתות הנימים ועובר אל התאים‬ ‫שמסביב‪ ,‬באותו הזמן פחמן דו–חמצני עובר מן התאים אל‬ ‫הדם‪ ,‬וכך‪ ,‬הדם החוזר אל הלב (במחזור הגדול) נעשה עני‬ ‫בחמצן ועשיר בפחמן דו–חמצני‪ .‬לפני שהדם הזה יוצא‬ ‫לסיבוב נוסף אל תאי הגוף‪ ,‬הוא ממשיך לזרום אל הריאות‬ ‫(במחזור הקטן)‪ .‬שם הוא מתעשר בחמצן‪ ,‬נפטר מפחמן‬ ‫דו–חמצני וחוזר אל צד שמאל של הלב‪ .‬משם הוא יוצא שוב‬ ‫דרך אבי העורקים וזורם במחזור הדם הגדול‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬מסלולי הדם ‪ /‬עמ' ‪83‬‬

‫זרימת הדם בלב‬ ‫כפי שלמדתם‪ ,‬הכוח המניע את זרימת הדם הוא הלב‪ -‬אותה‬ ‫״המשאבה הכפולה״‪ ,‬שתי משאבות‪ ,‬שמחיצה מפרידה‬ ‫ביניהן ומונעת ערבוב של דם עשיר בחמצן עם דם עני‬ ‫בחמצן‪ .‬החלוקה של הלב לחדרים ולעליות‪ ,‬היא המאפשרת‬ ‫את הזרימה הרציפה של הדם בגוף‪ ,‬ממחזור הדם הגדול‬ ‫אל מחזור הדם הקטן‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫בכל ״משאבה״ (כל צד של הלב) יש חדר ועלייה‪ ,‬ובכל צד‬ ‫של הלב הדם זורם תמיד מן העלייה אל החדר‪ ,‬ומשם‪ -‬אל‬ ‫עורק‪ .‬העליות מתכווצות קצת לפני שהחדרים מתכווצים‪,‬‬ ‫וכל הדם‪ ,‬שנמצא בהן‪ ,‬עובר אל החדרים‪ .‬רק אז החדרים‬ ‫מתכווצים‪ ,‬וכל הדם יוצא מהם אל העורקים‪ .‬בבדיקה של‬ ‫לב פועם רואים את פעולת ההתכווצות של הלב‪ ,‬שמתחילה‬ ‫בעליות ועוברת אל החדרים‪ ,‬וכך היא דוחפת את הדם‬ ‫ומזרימה אותו הלאה‪.‬‬ ‫הדם‪ ,‬שמגיע מן הריאות‪ ,‬דרך ורידי הריאות‪ ,‬אל העלייה‬ ‫השמאלית‪ ,‬עובר ממנה אל החדר השמאלי‪ ,‬ומשם אל אבי‬ ‫העורקים ואל שאר איברי הגוף‪ .‬הדם החוזר מן הגוף אל‬

‫‪50‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם מחזורי הדם‬

‫מחזורי הדם‬ ‫הדם שיוצא מן הלב‪ ,‬זורם בשני מסלולים‪ :‬מחזור הדם‬ ‫הגדול ומחזור הדם הקטן‪ .‬שני המסלולים מתחילים בלב‬ ‫ומסתיימים בלב‬ ‫מחזור הדם הגדול מתחיל בצד שמאל של הלב‪ .‬כאשר‬ ‫החדר השמאלי של הלב מתכווץ‪ ,‬הדם נדחף בלחץ‬ ‫גבוה אל העורק הגדול ביותר‪ ,‬שנקרא אבי העורקים‪.‬‬ ‫משם הוא זורם אל עורקים קטנים יותר‪ ,‬המסתעפים‬ ‫מאבי העורקים‪ .‬ככל שהדם מתרחק מאבי העורקים‪,‬‬ ‫קוטר העורקים קטן‪ .‬העורקים מסתעפים ומגיעים אל‬ ‫כל איברי הגוף‪ .‬הקטנים ביותר נקראים עורקיקים‪.‬‬ ‫הדם עובר מן העורקיקים אל תוך רשת של נימים‪ ,‬הפרושה‬ ‫סביב התאים בכל איבר בגוף‪ .‬שם‪ ,‬כאמור‪ ,‬יתרחש חילוף‬ ‫החומרים בין תאי הגוף לבין הדם‪ .‬מן הנימים הדם מתנקז‬ ‫אל ורידונים‪ ,‬ומשם הוא מתנקז אל ורידים גדולים יותר‬ ‫ויותר‪ ,‬עד שכל הדם החוזר מן הגוף מתנקז אל שני הוורידים‬ ‫הנבובים‪ .‬ואלה מחזירים את הדם אל צד ימין של הלב‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מחזור הדם הגדול מתחיל בצד שמאל של הלב‪ ,‬עובר‬ ‫בכל מקום בגוף ומסתיים בצד ימין של הלב‪.‬‬ ‫מחזור הדם הקטן הוא המשך של מחזור הדם הגדול‪ .‬כאשר‬ ‫הלב מתכווץ‪ ,‬הדם‪ ,‬שהגיע לצד ימין של הלב‪ ,‬יוצא אל עורק‬ ‫הריאה‪ .‬מעורק הריאה הדם זורם אל הסתעפויות הולכות‬ ‫וקטנות של עורקים ושל עורקיקים‪ ,‬שנמצאות בריאות‪ .‬מן‬ ‫העורקיקים הדם זורם אל רשת של נימים‪ ,‬הפרושה על–פני‬ ‫נאדיות הריאה‪ .‬משם הדם חוזר אל הלב דרך ורידי הריאה‪,‬‬ ‫אל צד שמאל של הלב‪ ,‬ושם מחזור הדם הגדול מתחיל שוב‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מחזור הדם הקטן מתחיל בצד ימין של הלב‪ ,‬עובר‬ ‫בריאות (מסביב לנאדיות) וחוזר אל צד שמאל של הלב‪.‬‬

‫‪49‬‬


‫‪48‬‬

‫הניסוי של וויליאם הרווי‬


‫‪-‬‬

‫וויליאם הרווי הוכיח באמצעות ניסויים את זרימת הדם במעגל סגור ובכיוון אחד‬

‫‪47‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם הדם זורם במסלול סגור‬

‫הרחבה‪ :‬הדם זורם במסלול סגור‬ ‫בעבר חשבו שהדם נע בגוף בגלים‪ ,‬הלוך וחזור‪ ,‬כמו גאות‬ ‫ושפל‪ :‬לרגע גופנו מוצף בדם‪ ,‬ומיד אחר כך הדם נסוג‪ .‬כך‬ ‫חשבו‪ -‬עד שנודעו התגליות של וויליאם הרווי‪.‬‬ ‫הרווי מדד את כמות הדם‪ ,‬שיוצאת מן הלב בכל פעימה‪ ,‬ומצא‬ ‫שבכל התכווצות הלב דוחף אל אבי העורקים כ‪ 60-‬סמ״ק‬ ‫דם (כרבע כוס)‪ .‬הוא חישב ומצא שבכל דקה הלב מזרים‬ ‫מעל ‪ 4‬ליטרים של דם‪ ,‬ובמשך שעה כ‪ 250-‬ליטרים (כ‪–250‬‬ ‫קילוגרם!) חישובים אלה גרמו להרווי לתהות‪ :‬כמות גדולה‬ ‫כזאת של דם (בזמן ה״גאות״)‪ -‬מאין היא מגיעה‪ ,‬ולאן היא‬ ‫נעלמת (בזמן ה״שפל״)‪ -‬לא ייתכן‪ ,‬שאנו מייצרים כמות‬ ‫כזאת של דם בכל שעה! מה קורה לדם‪ ,‬שזרם בכלי הדם‬ ‫ומילא את תפקידו? לאן הוא נעלם?‬ ‫הרווי הגיע למסקנה כי הפתרון לשאלות אלה הוא‪ ,‬שהדם זורם‬ ‫במעגל סגור‪ .‬כלומר‪ :‬הדם‪ ,‬שיוצא מהלב‪ ,‬חוזר אל הלב‪,‬‬ ‫ואחר–כך שוב יוצא‪ .‬באופן כזה ניתן להסביר את כמות הדם‬ ‫הגדולה‪ ,‬שהלב מזרים בשעה‪ -‬אותו הדם עובר שוב ושוב‬ ‫דרך הלב! הרווי הוכיח את מסקנתו בסדרה של ניסויים‪ .‬הוא‬ ‫הראה בהם כי הדם זורם תמיד רק בכיוון אחד‪.‬‬ ‫התבוננו באיור‪ ,‬המתאר את הניסוי של הרווי‪ :‬הוא קשר חוסם‬ ‫ורידים במעלה הזרוע‪ ,‬עד שהוורידים התמלאו בדם‪,‬‬ ‫התבלטו ונראו בבירור‪ .‬אחר–כך סחט את הווריד בלחיצה‬ ‫באצבעות‪ ,‬ורוקן אותו מדם‪ .‬כאשר הוא הרפה מן הלחיצה‪,‬‬ ‫שוב התמלא הווריד בדם‪ ,‬אבל הדם הגיע רק מכיוון כף היד‬ ‫ולא מכיוון המרפק‪ .‬כאמור‪ ,‬המסקנה הייתה שהדם זורם‬ ‫בווריד רק בכיוון אחד‪ :‬מכף היד אל המרפק‪ ,‬ומשם לכיוון‬ ‫הלב‪ ,‬ולא להפך‪.‬‬ ‫שאלה ‪ -‬הניסוי של הרווי ‪ /‬עמוד ‪44‬‬

‫‪46‬‬


‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫הלב ‪ .1‬אבי העורקים ‪ .2 /‬עורק הריאה ‪ .3 /‬וריד נבוב ‪ .4 /‬עלייה שמאלית ‪ .5 /‬עלייה ימנית ‪ .6 /‬מסתמי הלב‬ ‫‪ .7 /‬חדר שמאל ‪ .8 /‬חדר ימין‬

‫‪45‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם הלב‬

‫הלב‬ ‫הכוח המניע של מערכת ההובלה באדם הוא הלב‪ .‬וויליאם‬ ‫הרווי‪ ,‬רופא אנגלי בן המאה ה‪ ,17-‬היה הראשון שתיאר‬ ‫את הלב‪ :‬״משאבה‪ ,‬שדוחפת את הדם אל תוך כלי הדם״‪.‬‬

‫כיצד הלב פועל?‬ ‫הלב בנוי משריר (שריר הלב)‪ ,‬ובתוכו יש חללים‪ ,‬שהדם נכנס‬ ‫לתוכם‪ .‬החללים האלה הם חדרים ועלייות‪ .‬כאשר השרירים‬ ‫בדפנות של החדרים ושל העליות‪ ,‬מתכווצים‪ ,‬הנפח של‬ ‫החדרים ושל העליות קטן‪ ,‬והדם נדחף‪ ,‬וזורם הלאה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הלב אינו ״משאבה״ אחת בלבד אלא שתי משאבות‬ ‫צמודות‪ :‬החלק השמאלי הוא משאבה אחת‪ ,‬והחלק הימני‬ ‫הוא משאבה נפרדת‪ .‬מחיצה מפרידה בין שתי המשאבות‬ ‫של הלב‪ .‬מחיצה זו מאפשרת הפרדה בין דם עשיר בחמצן‬ ‫(שזורם בצד השמאלי של הלב) לבין דם עני בחמצן (שזורם‬ ‫בצד הימני)‪ .‬שתי המשאבות מתכווצות ביחד ודוחפות את‬ ‫הדם‪ -‬כל אחת לצינור אחר‪ :‬השמאלית‪ -‬אל אבי העורקים‬ ‫ומשם אל איברי הגוף השונים‪ ,‬והימנית‪ -‬אל עורק הריאה‪.‬‬ ‫הדפנות השריריות של החדר השמאלי עבות יותר מהדפנות‬ ‫של החדר הימני‪ .‬כך הלב מצליח לייצר לחץ גדול יותר‬ ‫בחדר השמאלי‪ .‬הלחץ הגדול מזרים את הדם אל כל מקום‬ ‫בגוף‪ ,‬ואפילו אל הראש‪ -‬בניגוד לכוח הכבידה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫החדר הימני מזרים את הדם רק עד הריאות‪ .‬לשם כך די‬ ‫בשריר דק יחסית בדפנות שלו‪.‬‬

‫‪44‬‬


43


‫‪42‬‬

‫‪-‬‬

‫כלי הדם נימי העין‬


‫היכן פעפוע נוסף ש ל חו מר י ם‬ ‫אל ומן הדם מתרחש ב ג ו ף?‬ ‫בנימי הריאות‪ :‬חמצן מפעפע אל הדם‪ ,‬ופחמן‬ ‫דו‪-‬חמצני מפעפע מן הדם אל נאדיות הריאה‪,‬‬ ‫ומכאן הוא יוצא מן הגוף‪ .‬בנימי המעיים‪ :‬מרכיבי‬ ‫המזון מפעפעים מחלל המעי‪ ,‬דרך דופן המעי‬ ‫אל זרם הדם‪.‬‬ ‫זרימת הדם בוורידים‬ ‫כאשר הדם מגיע מנימי הדם אל הוורידים‪ ,‬ההשפעה של‬ ‫דחיפת הלב כבר אינה מורגשת‪ .‬הלחץ‪ ,‬שהדם מפעיל‬ ‫על הדפנות של כלי הדם‪ ,‬קטן במידה ניכרת‪ ,‬וגם מהירות‬ ‫הזרימה פוחתת מאוד‪ .‬הדם מצליח לזרום בוורידים במידה‬ ‫רבה הודות ללחץ‪ ,‬שהשרירים שמסביבם מפעילים‪ .‬הדבר‬ ‫נכון בעיקר לגבי הדם הזורם בוורידי הרגליים‪ ,‬שם עליו‬ ‫לזרום בניגוד לכוח הכבידה‪ .‬כל פעילות גופנית‪ ,‬ששרירי‬ ‫השוק מתכווצים בה לעתים קרובות‪ ,‬לוחצת וסוחטת את‬ ‫הוורידים שבתוכם‪ ,‬ועוזרת מאוד לזרימת הדם כלפי מעלה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬יש בוורידים מסתמים קטנים‪ ,‬שמאפשרים לדם‬ ‫לזרום רק לכיוון הלב ולא לכיוון הנגדי‪ .‬כאשר מסתמים‬ ‫אלה מתקלקלים‪ ,‬בעיקר ברגליים‪ ,‬הדם זורם בניגוד לכיוון‬ ‫הרצוי? במקום כלפי מעלה‪ ,‬אל הלב‪ ,‬הוא זורם כלפי מטה‪.‬‬ ‫במצב כזה הדם מרחיב את הוורידים הקטנים‪ ,‬והם נראים‬ ‫לעין‪ .‬הוורידים התפוחים נקראים דליות‪ .‬במקרים קשים‬ ‫הדליות גורמות כאבים‪ .‬פעילות גופנית קבועה מונעת‬ ‫התפתחות דליות ברגליים‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬זרימת הדם ‪ /‬עמוד ‪43‬‬

‫‪41‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם כלי הדם ‪ -‬עורקים‪ ,‬ורידים ונימים‬

‫כפי שראיתם‪ ,‬אנו מרגישים את הדופק בנקודות שונות בגוף‪-‬‬ ‫במקומות שהעורקים קרובים אל העור‪ .‬וכך‪ ,‬בכל פעם‬ ‫שהלב מתכווץ‪ ,‬גל של דם לוחץ על העורקים ומרחיב אותם‪,‬‬ ‫ואנו מרגישים פעימה של דופק‪ .‬הדם זורם מעורק גדול אל‬ ‫עורקים קטנים יותר ויותר‪ ,‬עד שהוא עובר מן העורקיקים‬ ‫הכי קטנטנים אל רשת של נימים‪ .‬בנימים הדקיקים מהירות‬ ‫הזרימה של הדם פוחתת מאוד‪ ,‬וכך גם הלחץ‪ ,‬שהדם‬ ‫מפעיל על דופנות הנימים‪.‬‬

‫זרימת הדם בנימים‬ ‫נימי הדם דקיקים כל כך‪ ,‬עד שכמעט לא ניתן לראות אותם‬ ‫ללא מיקרוסקופ‪ .‬הם יוצרים רשת מסועפת מאוד של‬ ‫צינורות עדינים סביב תאי הגוף‪ ,‬סביב הנאדיות בריאה‬ ‫וסביב דופנות המעיים‪ .‬הודות לרשתות הנימים כל תאי‬ ‫הגוף מקבלים את צורכי הקיום הנחוצים להם‪.‬‬ ‫הדם‪ ,‬שמגיע מן העורקים אל העורקיקים ומהם אל רשתות‬ ‫הנימים‪ ,‬נאסף מרשתות הנימים אל ורידונים ומהם אל‬ ‫הוורידים‪ .‬אם כך‪ ,‬רשתות הנימים מחברות בין העורקים‬ ‫לבין הוורידים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬המעבר של חומרים מן הדם אל תאי הגוף ומתאי הגוף‬ ‫אל הדם מתרחש בנימי הדם‪ .‬החומרים עוברים בפעפוע‪,‬‬ ‫כלומר על–פי כיוון מפל הריכוזים‪ .‬החמצן ומרכיבי המזון‬ ‫מפעפעים דרך דופנות הנימים ונכנסים אל תאי הגוף‪.‬‬ ‫הפחמן הדו–חמצני וחומרי הפסולת‪ ,‬שנוצרו בתאים‪,‬‬ ‫מפעפעים דרך דופנות הנימים אל הדם‪ .‬גם מים מפעפעים‬ ‫דרך דופנות הנימים‪ ,‬בשני הכיוונים‪ ,‬על–פי הצורך‪ ,‬וגם‬ ‫חומרים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬תרופות שאנו נוטלים‪ ,‬עוברים דרך‬ ‫דופנות הנימים אל התאים‪.‬‬

‫‪40‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם כלי הדם ‪ -‬עורקים‪ ,‬ורידים ונימים‬

‫כלי הדם ‪ -‬עורקים‪ ,‬ורידים‬ ‫ונימים‬ ‫העורקים‪ ,‬הורידים והנימים‪ -‬כיצד הם‬ ‫בנויים?‬ ‫בחתך של כלי הדם תוכלו לראות שגם בדופן העורק וגם בדופן‬ ‫הווריד יש מספר שכבות‪ :‬שכבת שריר חיצונית‪ ,‬אחריה שכבה‬ ‫אלסטית (גמישה)‪ ,‬שיכולה להימתח ולחזור למצבה הקודם;‬ ‫ושכבה פנימית דקה‪ ,‬העשויה תאים‪ ,‬שנקראים תאי אנדותל‪.‬‬ ‫השכבות בדופנות העורק‪ ,‬השכבה השרירית והשכבה‬ ‫האלסטית‪ ,‬עבות יותר מן השכבות בדופנות הווריד‪ ,‬ולכן‬ ‫העורקים חזקים יותר מן הוורידים‪ .‬כך העורקים מסוגלים‬ ‫לעמוד בלחץ הגבוה של הדם‪ ,‬היוצא מן הלב‪.‬‬ ‫דופנות הנימים דקיקות במיוחד‪ ,‬כי הן מורכבות רק משכבה‬ ‫של תאי אנדותל‪ .‬הודות לכך שדופנות הנימים דקות כל כך‪,‬‬ ‫חומרים יכולים לעבור מן הדם אל תאי הגוף ולהפ‪ -‬מתאי‬ ‫הגוף אל הדם‪ .‬מעבר החומרים אינו יכול להתרחש דרך‬ ‫הדפנות העבות והמורכבות של העורקים ושל הוורידים!‬

‫זרימת הדם בעורקים‬ ‫כאמור‪ ,‬הדם‪ ,‬שיוצא מן הלב‪ ,‬זורם בעורקים‪ .‬כשהלב מתכווץ‪,‬‬ ‫הוא דוחף את הדם ומזרים אותו בלחץ רב אל העורקים‪.‬‬ ‫הדם זורם מהר ומפעיל לחץ על דופנות העורקים מבפנים‪.‬‬ ‫העורקים מסוגלים להזרים דם המגיע מן הלב בלחץ גבוה‬ ‫הודות למבנה השרירי של הדפנות שלהם‪.‬‬

‫‪39‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪38‬‬

‫‪-‬‬

‫כלי הדם ‪ .1‬וריד ‪ .2 /‬נים ‪ .3 /‬עורק‬


‫הלב‪ -‬איבר שרירי‪ ,‬הפועל ללא‬ ‫הפסק‪ ,‬מתכווץ ומתרפה בקצב‬ ‫סדיר‪ ,‬ומזרים את הדם בכלי הדם‬ ‫שבגוף‪.‬‬

‫נוזל הדם‪( -‬פלזמה) החלק הנוזלי‬ ‫של הדם‪ ,‬שחומרים שונים מומסים‬ ‫בתוכו ותאי הדם נמצאים בו‪.‬‬

‫מודעים לכך שהלב שלנו פועל‪ ,‬אבל לפעמים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בזמן התרגשות‪ ,‬פחד או אחרי פעילות גופנית מוגברת‪ ,‬אנו‬ ‫מרגישים את פעימות הלב‪ -‬אנחנו מרגישים ״דפיקות לב״!‬ ‫הלב הוא משאבה‪ ,‬שדוחפת ומזרימה את הדם בצינורות הדם‪.‬‬ ‫כאשר הלב מתכווץ‪ ,‬הוא דוחף את הדם שבתוכו אל עורק‬ ‫גדול‪ ,‬המסתעף לעורקים קטנים יותר ויותר‪ .‬הדם ממשיך‬ ‫לזרום מן העורקים אל הנימים‪ ,‬הפרושים בגוף כרשתות‬ ‫מסועפות‪ ,‬שמקיפות את כל תאי הגוף‪ .‬רק שם‪ ,‬בנימי הדם‪,‬‬ ‫חומרים‪ ,‬כגון‪ :‬חמצן ופחמן דו–חמצני‪ ,‬עוברים מן הדם אל‬ ‫התאים ומן התאים אל הדם‪ .‬הדם ממשיך לזרום מרשתות‬ ‫הנימים אל הוורידים? מוורידים קטנים אל ורידים גדולים‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬עד שהדם חוזר אל הלב‪ .‬כך הדם זורם בגוף‬ ‫במסלול סגור‪.‬‬ ‫אילו חומרים הדם מוביל אל התאים ומן התאים? הדם מוביל‬ ‫אל התאים‪ :‬חמצן‪ ,‬מרכיבי מזון‪ ,‬מים‪ ,‬מלחים והורמונים‪.‬‬ ‫הדם מוביל מן התאים‪ :‬חומרים‪ ,‬שנוצרו בתאים? הורמונים‪,‬‬ ‫פחמן דו–חמצני וחומרי פסולת שונים‪ .‬הדם עצמו מורכב‬ ‫מנוזל הדם (פלזמה)‪ ,‬ומתאי הדם‪ :‬תאי הדם האדומים‪ ,‬תאי‬ ‫הדם הלבנים וטסיות הדם‪.‬‬

‫‪37‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם מערכת הדם שלנו‬

‫מערכת הדם שלנו‬

‫ורידים‪ -‬כלי דם‪ ,‬שמובילים דם‬ ‫מאיברי הגוף אל הלב‪.‬‬ ‫נימים‪ -‬כלי דם דקיקים‪ ,‬שמחברים‬ ‫את העורקים אל הוורידים‪ ,‬ובהם‬ ‫מתרחש מעבר החומרים בין הדם‬ ‫לבין התאים‪.‬‬ ‫עורקים‪ -‬כלי דם‪ ,‬שמובילים דם‬ ‫מן הלב אל שאר האיברים בגוף‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫כל אחד מאתנו נדקר בעבר‪ .‬כשאנחנו נדקרים‪ ,‬אנו מדממים‬ ‫במקום הדקירה‪ .‬ואין זה משנה היכן נדקרים‪ :‬ביד‪ ,‬ברגל‪,‬‬ ‫בגב‪ ,‬בבטן ‪ -‬דם נוזל בכל מקום שנדקרים בו‪ .‬הדבר‬ ‫מעיד שרשת של צינורות דם‪ -‬כלי הדם‪ -‬פרושה בכל מקום‬ ‫ומקום בגופנו‪ .‬בגופנו אין אזורים ללא כלי דם‪.‬‬ ‫האם אנחנו יכולים לראות את צינורות הדם האלה ‪ -‬כן‪ ,‬אפשר‬ ‫לראותם בחלקים מסוימים בגוף‪ .‬למשל‪ ,‬התבוננו בגב כף‬ ‫היד ובצד הפנימי של אמת היד (מן המרפק עד כף היד)‪.‬‬ ‫שם אתם רואים צינורות כחלחלים משתקפים דרך העור‪.‬‬ ‫אלה הם הוורידים‪ .‬ניתן לראות אותם‪ ,‬כי הם עוברים קרוב‬ ‫לשטח העור‪.‬‬ ‫את נימי הדם לא ניתן לראות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כי הם דקים מאוד‪ .‬רק‬ ‫כשהנימים גדושים בדם‪ ,‬ניתן לראותם‪ .‬למשל‪ ,‬משכו מעט‬ ‫את העפעף התחתון‪ ,‬והתבוננו בחלק הלבן של העין‪ -‬ייתכן‬ ‫שתוכלו להבחין שם בנימים בצבע אדום‪.‬‬ ‫את העורקים אי–אפשר לראות‪ ,‬כי הם נמצאים עמוק בתוך‬ ‫הגוף‪ ,‬רחוק מן העור‪ .‬אבל‪ ,‬יש כמה מקומות‪ ,‬שנקראים‬ ‫נקודות דופק‪ ,‬שתוכלו להרגיש בהם את פעימות העורק‪-‬‬ ‫הוא מתרחב ונהיה צר‪ ,‬שוב מתרחב ושוב נהיה צר‪.‬‬ ‫הניחו שתי אצבעות‪ -‬את האצבע המורה ואת האמה שלידה‪-‬‬ ‫על שורש כף היד שלכם‪ ,‬באזור שנמצא בהמשך לאגודל‪.‬‬ ‫הרגישו את הדופק‪.‬‬ ‫ממה הדופק נובע? הדופק משקף את פעימות הלב‪:‬‬ ‫הלב מתכווץ כ‪ 70-‬פעם בדקה‪ ,‬ובכל התכווצות הוא דוחף‬ ‫את הדם אל העורקים; העורקים מתרחבים כתוצאה‬ ‫מכמות הדם המוזרמת לתוכם; את ההתרחבות הזאת אנחנו‬ ‫מרגישים בנקודות הדופק‪.‬‬ ‫האם אנחנו מרגישים את הלב שלנו? בדרך כלל‪ ,‬איננו‬


‫לכך שהדם זורם בכל הגוף ונושא עימו חומרים‬ ‫שונים‪ ,‬קשרים נוצרים בין כל המערכות בתוך הגוף‪.‬‬ ‫למערכת ההובלה יש גם תפקיד חשוב בשמירה על‬ ‫בריאות הגוף‪ .‬כשאנו חולים‪ ,‬היא מובילה בתוך הגוף‬ ‫את התאים של מערכת החיסון ואת הנוגדנים‪ ,‬שהתאים‬ ‫האלה מייצרים‪ ,‬והם נלחמים בגורמי המחלה שפלשו‬ ‫לגוף‪ .‬כאשר אנו מקבלים תרופות‪ ,‬מערכת ההובלה‬ ‫מובילה גם אותן עד למקום‪ ,‬שבו הן פועלות‪.‬‬ ‫כאשר יש בעיה באחד מחלקי מערכת ההובלה‪ ,‬האדם‬ ‫חולה‪ ,‬ולפעמים המחלה חמורה‪ .‬בפרק זה נכיר את‬ ‫המבנה ואת התפקידים של מערכת ההובלה באדם‪ .‬נכיר‬ ‫את צינורות הדם‪ -‬העורקים‪ ,‬הנימים והוורידים‪ ,‬נכיר את‬ ‫הלב‪ ,‬את המבנה שלו ואת התפקיד שלו‪ ,‬וכן את הדם‬ ‫עצמו‪ -‬תאי הדם ונוזל הדם‪.‬‬

‫הורמון‪ -‬חומר‪ ,‬שנוצר במקומות‬ ‫מסוימים בגוף‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫בבלוטות מסוימות‪ .‬ההורמונים‬ ‫נישאים בזרם הדם ומגיעים אל כל‬ ‫תאי הגוף‪ ,‬אך רק תאים מסוימים‬ ‫מגיבים להם‪ -‬״תאי המטרה״‪.‬‬

‫‪35‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם מבוא‬

‫מבוא‬ ‫מדוע יש צורך במערכת הובלה?‬ ‫ליצורים גדולים‪ ,‬שגופם בנוי מתאים רבים‪ ,‬יש הרבה תאים‬ ‫בעומק גופם‪ .‬לתאים כאלה אין קשר ישיר עם הסביבה‬ ‫החיצונית‪ ,‬ולכן יצורים אלה זקוקים למערכות‪ ,‬שיבצעו‬ ‫את התפקידים‪ :‬קליטת חמצן‪ ,‬מזון ומים אל תוך הגוף;‬ ‫הובלת חומרים מן המערכות הקולטות ועד לתאים;‬ ‫והובלת פחמן דו–חמצני וחומרי פסולת‪ ,‬שנוצרו בתאי‬ ‫הגוף‪ ,‬עד המערכות הפולטות אותם מן הגוף החוצה‪.‬‬ ‫מערכת הנשימה היא שקולטת חמצן אל תוך הגוף ופולטת‬ ‫את הפחמן הדו–חמצני מן הגוף החוצה; מערכת העיכול‬ ‫היא שקולטת את המזון והמים אל תוך הגוף; ומערכת‬ ‫ההפרשה (השתן) מסלקת מן הגוף חומרי פסולת‪ .‬ואיזו‬ ‫מערכת מוליכה את כל החומרים האלה ממקום למקום‬ ‫בתוך הגוף? זה תפקידה של מערכת ההובלה (הדם)‪.‬‬ ‫מערכת ההובלה מעבירה חומרים נוספים ממקום‬ ‫למקום בתוך הגוף‪ .‬למשל ‪ -‬היא מעבירה חומרים‪,‬‬ ‫שנקראים הורמונים‪ ,‬מן המקום שהם נוצרים בו‪,‬‬ ‫אל המקום שהם פועלים בו ומשפיעים עליו‪ .‬הודות‬ ‫‪34‬‬


‫פרק ‪5‬‬

‫מערכת‬ ‫הדם‬ ‫באדם‬

‫‪33‬‬


32


‫פעם‪ ,‬מאמץ מוגבר‪ .‬שיתוף הפעולה בין מערכות הגוף‬ ‫אינו מתרחש רק בבני אדם אלא גם בבעלי–חיים אחרים‪.‬‬

‫שאלות לסיכום ‪ /‬עמוד ‪41‬‬

‫הידעת? עיכול‬ ‫כשאנחנו רואים מזון או מריחים אותו‪ ,‬כבר אז‬ ‫המוח נותן פקודה לבלוטות הרוק להפריש רוק‪.‬‬ ‫כשאנחנו נוגסים את המזון נגיסה ראשונה‪ ,‬שרירי‬ ‫הלעיסה ושרירי הלשון מתחילים לטחון ולערבב‬ ‫את המזון בפה‪ ,‬ביחד עם הרוק‪ .‬המזון מתחיל‬ ‫להתפרק‪ .‬אנו בולעים אותו‪ ,‬והוא מועבר על–ידי‬ ‫הוושט אל הקיבה‪ .‬בקיבה גם תהליך הטחינה‬ ‫וגם תהליך הפירוק נמשכים‪ .‬מן הקיבה מרכיבי‬ ‫המזון עוברים אל המעי הדק‪ .‬שם הפירוק נמשך‬ ‫בעזרת חומרים‪ ,‬שהגיעו מן הכבד ומן הלבלב‪.‬‬ ‫שם הם גם נספגים‪ ,‬ועוברים דרך דופנות המעי‬ ‫אל תוך נימי הדם הרבים‪ .‬הדם מוביל את מרכיבי‬ ‫המזון אל תאי הגוף‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת סיכום‬

‫סיכום‬ ‫הגוף האנושי מצליח לבצע פעולות‪ ,‬כגון‪ :‬ריצה‪ ,‬רכיבה‬ ‫על אופניים וריקוד‪ .‬כיצד הוא עושה זאת?‬ ‫הדבר מתאפשר בזכות שיתוף הפעולה והתיאום הקיימים‬ ‫בין מערכות הגוף‪ .‬אחד התהליכים המאפשרים את‬ ‫הפעילות הגופנית הוא פירוק המזון בתאי הגוף‪ ,‬בתהליך‬ ‫הנשימה התאית‪ ,‬וניצול האנרגיה המשתחררת בו‪ .‬בזכות‬ ‫האנרגיה הזאת‪ ,‬תאי השריר מתכווצים ומניעים את הגוף‪,‬‬ ‫אך שחרור האנרגיה בתאים מתקיים בזכות המערכות‪,‬‬ ‫שמספקות את הדרוש לכך‪.‬‬ ‫מערכות אלה הן‪ :‬מערכת הנשימה המספקת חמצן; מערכת‬ ‫העיכול המספקת מרכיבי מזון; ומערכת הדם המובילה‬ ‫את החומרים אל תאי הגוף בכלל ואל תאי השריר בפרט‪.‬‬ ‫מערכת הדם גם מסלקת מן התאים אל מערכת הנשימה‬ ‫את הפחמן הדו–חמצני‪ ,‬שנוצר בתהליך‪ ,‬ואת החום‬ ‫שנוצר‪ ,‬היא מסיעה אל העור‪ .‬משם החום נפלט החוצה‪.‬‬ ‫התיאום בין המערכות האלה מתבצע על–ידי מערכת‬ ‫העצבים‪ .‬כל המערכות האלה משתפות פעולה כל הזמן‪.‬‬ ‫הן מאפשרות את קיומו של הגוף ואת יכולתו לבצע‪ ,‬מדי‬ ‫‪30‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת המוח קובע את קצב הנשימה בזמן ריצה‬

‫הרחבה‪ :‬המוח קובע את קצב‬ ‫הנשימה בזמן ריצה‬ ‫אנחנו מתחילים לרוץ‪ ,‬כי קיבלנו החלטה לרוץ‪ .‬היכן התקבלה‬ ‫ההחלטה?‪ -‬במוח‪ .‬זאת החלטה רצונית שלנו‪ .‬לאחר‬ ‫שהתחלנו לרוץ‪ ,‬תאי השריר פועלים במרץ‪ ,‬והם זקוקים‬ ‫לתוספת אנרגיה‪ .‬בזמן זה‪ ,‬קצב הנשימה עולה ויותר חומרי‬ ‫מזון מתפרקים בעזרת החמצן‪ ,‬כמות החמצן בתא יורדת‬ ‫ויותר פחמן דו–חמצני נוצר בכל תא ותא‪ .‬כאשר יותר‬ ‫אנרגיה משתחררת בתאים‪ ,‬כמו בזמן ריצה‪ ,‬כמות הפחמן‬ ‫הדו–חמצני בדם עולה‪.‬‬ ‫הפחמן הדו–חמצני מגיע מתאי השריר אל הדם‪ ,‬ועם הדם‬ ‫הוא מגיע גם אל המוח‪ .‬במוח יש קולטנים‪ ,‬החשים בעליית‬ ‫ריכוז הפחמן הדו–חמצני בדם‪ .‬קולטנים אלה מעבירים‬ ‫את המידע הזה אל מרכז הנשימה במוח‪ .‬מרכז הנשימה‬ ‫במוח מורה לשרירי הנשימה לפעול בקצב מוגבר‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מתחילים להתנשם‪ -‬לנשום בקצב מוגבר‪ .‬תהליך זה אינו‬ ‫רצוני‪.‬‬ ‫התוצאה של ההתנשמות היא שיותר אוויר נכנס אל הריאות‪,‬‬ ‫ויותר חמצן מגיע אל הדם‪ .‬כך השרירים מקבלים את כמות‬ ‫החמצן‪ ,‬הנחוצה לשחרור אנרגיה זמינה בעת פעולתם‪,‬‬ ‫ויותר פחמן דו–חמצני מסולק מן הגוף‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬המוח הוא המשפיע על קצב הנשימה‪ ,‬בהתאם לכמות‬ ‫הפחמן הדו–חמצני‪ ,‬שנוצרת בשרירים‪.‬‬ ‫שאלה ‪ -‬קצב הנשימה ‪ /‬עמוד ‪40‬‬

‫‪29‬‬


‫פחמן דו–חמצני‬

‫חמצן‬

‫מים‬

‫מרכיבי מזון‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪28‬‬

‫‪-‬‬

‫אנרגיה זמינה בתאים ‪ .1‬גרעין התא ‪ .2 /‬מיטוכונדריון ‪ .3 /‬אנרגיה זמינה‬


‫חשבון מערכות אחרות‪ .‬כך אספקת החמצן אל השרירים‬ ‫מוגברת‪ .‬כשמערכת העיכול פעילה‪ ,‬בעקבות ארוחה דשנה‪,‬‬ ‫יותר דם מוזרם אליה‪ .‬הגוף פועל כמערכת אחת‪.‬‬ ‫שאלות ‪ -‬אנרגיה זמינה בתאים ‪/‬עמוד ‪37‬‬

‫הידעתם?‬ ‫הרכב האוויר ההרכב של האוויר (אוויר יבש‪,‬‬ ‫שאינו רווי באדי מים) הוא‪ :‬חנקן‪ ,78% ,‬חמצן‬ ‫‪ ,20.95%‬ארגון ‪ ,0.93%‬פחמן דו–חמצני ‪,0.04%‬‬ ‫ועוד כמויות זעירות של גזים נוספים‪ .‬זהו הרכב‬ ‫האוויר‪ ,‬שאנו שואפים אל הריאות שלנו‪.‬‬ ‫הרכב האוויר‪ ,‬שאנו נושפים‪ ,‬שונה אצל כל אדם‪,‬‬ ‫ושונה בכל רגע‪ -‬בהתאם למידת המאמץ הגופני‪,‬‬ ‫לתזונה ולגורמים נוספים‪ .‬הרכב זה אינו קבוע‬ ‫כמו הרכב האוויר האטמוספרי‪ .‬הרכב האוויר‪,‬‬ ‫שאנו נושפים במצב מנוחה‪ ,‬הוא‪ :‬חנקן‪,78% ,‬‬ ‫חמצן כ‪ ,16% -‬ארגון ‪ ,0.93%‬פחמן דו–חמצני‬ ‫‪ ,4%‬ועוד כמויות זעירות של גזים נוספים‪.‬‬ ‫ניסוי ‪ -‬מקורו של הפחמן הדו חמצני ‪ /‬עמוד ‪38‬‬

‫‪27‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת אנרגיה זמינה בתאים‬

‫בזמן פירוק המזון בעזרת החמצן ושחרור האנרגיה‪ ,‬גם‬ ‫פחמן דו–חמצני משתחרר בתאים‪ ,‬עלול להזיק‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫לסלק אותו מן התאים ומן הגוף החוצה‪ .‬מה מסלק את‬ ‫הפחמן הדו–חמצני מתאי הגוף ‪ -‬הדם‪ .‬לאן הדם מוביל את‬ ‫הפחמן הדו–חמצני ‪ -‬אל מערכת הנשימה‪ ,‬ומשם אל מחוץ‬ ‫לגוף‪ .‬ומה מזרים את הדם ‪ -‬הלב!‬ ‫זאת הסיבה לכך שבזמן ריצה אנו מרגישים דופק מהיר‪.‬‬ ‫הלב עובד מהר יותר ומזרים אל תאי השריר דם רב יותר‬ ‫מאשר במצב של מנוחה‪ .‬כך גם במערכת הנשימה? נשימות‬ ‫מהירות יותר מגבירות את קצב כניסת החמצן מן הריאות‬ ‫אל הדם‪ ,‬וכך יגיע יותר חמצן אל תאי השריר ויותר פחמן‬ ‫דו–חמצני ייפלט החוצה בכל רגע נתון‪ .‬העלייה בכמות‬ ‫הפחמן הדו–חמצני נקלטת במוח‪ ,‬והמוח הוא שפוקד על‬ ‫שרירי מערכת הנשימה לפעול בקצב מהיר יותר‪.‬‬ ‫תהליך הנשימה התאית מספק אנרגיה זמינה‪ ,‬אך כתוצר נוסף‬ ‫של פעילותו העיקרית‪ ,‬חלק מן האנרגיה המשתחררת‬ ‫בתאים היא אנרגיית חום‪ .‬חום זה משתחרר אל הסביבה‬ ‫באמצעות התאדות הזיעה ובאמצעות התחממות העור‬ ‫המתבטאת בהתאדמות (הסמקה) של העור‪ .‬ההתאדמות‬ ‫נובעת מהרחבה של כלי דם בעור‪ .‬כך התחממות יתר של‬ ‫הגוף נמנעת‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬כדי שהגוף יפעל בהצלחה‪ ,‬שיתוף פעולה בין כל‬ ‫המערכות בגוף חייב להתקיים‪ .‬את שיתוף הפעולה אנו‬ ‫חשים במיוחד בזמן פעילות גופנית נמרצת (כי אז אנחנו‬ ‫מרגישים את העלייה בקצב הלב ובקצב הנשימה‪ ,‬את‬ ‫ההתאדמות של העור ואת ההזעה)‪ .‬אך‪ ,‬למעשה‪ ,‬שיתוף‬ ‫הפעולה הזה מתרחש כל הזמן ולא רק בזמן פעילות נמרצת‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין מערכות הגוף והתיאום ביניהן מתבטאים‬ ‫גם בכמות הדם‪ ,‬הזורם אל כל מערכת במצבים שונים‪ .‬בזמן‬ ‫פעילות מאומצת‪ ,‬כשהשרירים הם אלה שזקוקים לאנרגיה‬ ‫רבה‪ ,‬הרבה מאוד דם (אפילו פי ‪ )!20‬מוזרם אליהם‪ -‬על‬

‫‪26‬‬


‫‪-‬‬

‫אנרגיה זמינה בתאים‬

‫שיתוף פעולה בין מערכות הגוף בזמן‬ ‫פעילות גופנית נמרצת‬ ‫לאחר שלמדתם על המערכות בגוף ועל החשיבות של שיתוף‬ ‫הפעולה ושל התיאום ביניהן‪ ,‬חשבו שוב על מה שקורה‬ ‫בגוף‪ ,‬בזמן שאתם מבצעים פעילות גופנית נמרצת‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫ריצה או רכיבה על אופניים‪.‬‬ ‫מה אתם מרגישים‪ ,‬כשאתם רצים? אילו תופעות מתרחשות‬ ‫בגוף שלכם? מה החשיבות של כל אחת מן התופעות האלה?‬ ‫אילו מערכות בגוף מעורבות בכל אחת מן התחושות ומן‬ ‫התופעות האלה?‬

‫אנרגיה זמינה בתאים‬

‫נשימה תאית‪ -‬תהליך‪ ,‬המתרחש‬ ‫בכל תא ותא‪ .‬בתהליך זה אנרגיה‬ ‫משתחררת מפירוקם של חומרי‬ ‫מזון (לרוב‪ ,‬בעזרת חמצן)‪ .‬אנרגיה‬ ‫זאת חיונית לקיומם של תהליכי‬ ‫החיים בתא‪ .‬ברוב התאים הנשימה‬ ‫התאית מתרחשת במיטוכונדריה‪.‬‬

‫כדי להבין את פעולתן של מערכות הגוף‪ ,‬ואת שיתוף הפעולה‬ ‫ביניהן בזמן פעילות גופנית נמרצת‪ ,‬חשוב להבין מה‬ ‫מתרחש בתאים‪ ,‬הבונים את הגוף‪.‬‬ ‫כל תאי הגוף זקוקים לאנרגיה זמינה‪ ,‬כלומר‪ :‬לאנרגיה שהם‬ ‫יכולים להשתמש בה‪ ,‬כדי לבצע את התהליכים המתרחשים‬ ‫בהם‪ .‬תאי השריר זקוקים לאנרגיה זמינה בכמות גדולה‬ ‫במיוחד‪.‬‬ ‫מה מקורה של האנרגיה הזמינה‪ ,‬שתאי הגוף משתמשים בה?‬ ‫המקור הוא האנרגיה הטמונה במזון‪ .‬הפירוק של מרכיבי‬ ‫מזון בעזרת חמצן‪ ,‬משחרר אנרגיה הנחוצה לפעילות‬ ‫התאים‪ .‬תהליך זה נקרא נשימה תאית‪ ,‬והוא מתרחש באברוני‬ ‫תא מיוחדים‪ -‬מיטוכונדריה‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬כדי שהתאים יוכלו לפעול‪ ,‬הם זקוקים למרכיבי מזון‬ ‫ולחמצן‪ .‬זאת הסיבה שמערכת הנשימה ומערכת העיכול‬ ‫קולטות מן הסביבה חמצן ומזון‪ ,‬ומעבירות אותם אל הדם‪.‬‬ ‫הדם מוביל את מרכיבי המזון ואת החמצן אל תאי הגוף‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת שיתוף פעולה בין מערכות הגוף‬

‫שיתוף פעולה בין מערכות הגוף‬ ‫מערכות הגוף משתפות פעולה בכל מה שקורה בגוף החי בכל רגע‪.‬‬ ‫למשל‪,‬הןמשתפותפעולהבקליטהשלצורכיהקיום‪,‬בהובלתם‬ ‫אל התאים ובפליטה של חומרים אחרים‪ ,‬שנוצרו בתאים‪.‬‬ ‫אילו חומרים היצורים החיים קולטים מן הסביבה? הם‬ ‫קולטים חמצן‪ ,‬מים ומזון‪ .‬ואילו חומרים הם פולטים?‪-‬‬ ‫פחמן דו–חמצני‪ ,‬פסולת ומים‪.‬‬ ‫כיצד צורכי הקיום האלה מגיעים אל כל תא בגופו של היצור‬ ‫החי? וכיצד החומרים האחרים נלקחים ממנו?‬ ‫ביצורים פשוטים‪ ,‬הבנויים מתא אחד (חד–תאיים)‪ ,‬אשר‬ ‫חיים בסביבה מימית‪ ,‬תהליך הקליטה והפליטה נעשה‬ ‫ישירות בין היצור לסביבה‪ ,‬דרך קרום התא‪ .‬אך ביצורים‬ ‫רב–תאיים גדולים‪ ,‬כמונו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬יש צורך במערכות‬ ‫מסוגים שונים‪ :‬מערכות‪ ,‬שיקלטו את החומרים מן הסביבה;‬ ‫מערכות‪ ,‬שיובילו חומרים בתוך הגוף; ומערכות‪ ,‬שיפלטו‬ ‫את החומרים המיותרים מן הגוף החוצה‪ .‬וכך‪ ,‬מערכת‬ ‫העיכול קולטת מים ומזון; מערכת הנשימה קולטת חמצן‬ ‫ופולטת פחמן דו–חמצני; מערכת ההובלה (הדם) מובילה‬ ‫חומרים בתוך הגוף אל התאים ומהם; ומערכת ההפרשה‬ ‫פולטת פסולת שנוצרה בתאים‪ ,‬כשהיא מומסת בשתן‪.‬‬ ‫כל המערכות האלה פועלות בשיתוף פעולה‪ ,‬כדי שכל תא‬ ‫בגוף יקבל את החומרים הדרושים לו‪ ,‬וכדי שהוא ייפטר‬ ‫מן החומרים המיותרים‪.‬‬ ‫השלמת תרשים ‪ /‬עמוד ‪36‬‬

‫‪24‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫מערכת ההפרשה (השתן)‬ ‫תפקידה של מערכת ההפרשה לווסת את כמות המים ואת כמות‬ ‫המלחים‪ ,‬המומסים בגוף‪ ,‬ולפלוט פסולת שנוצרה בתאים‪.‬‬ ‫החלקים במערכת ההפרשה הם‪ :‬הכליות‪ ,‬שלפוחית השתן‬ ‫והצינורות המחברים ביניהן‪ .‬התהליכים המתבצעים בכליות‬ ‫הם‪ :‬סינון של הדם והפרשה של חלק מן החומרים המומסים‬ ‫בדם (חומרים שנוצרו בתאים‪ ,‬והם בבחינת פסולת)‪ .‬נוזל‬ ‫השתן‪ ,‬שנוצר בכליות‪ ,‬מכיל מים וחומרי פסולת מומסים‬ ‫במים‪ ,‬והוא מופרש משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף‪.‬‬ ‫כאשר כמות הנוזלים שאנו שותים אינה מספקת‪ ,‬ויש סכנת‬ ‫התייבשות‪ ,‬פחות מים מופרשים אל השתן והשתן נעשה‬ ‫מרוכז‪ ,‬הצבע שלו מתכהה‪ ,‬וריחו נעשה חזק יותר‪ .‬אך גם‬ ‫במצב זה הפקת השתן אינה נפסקת‪ ,‬כי גוף האדם מוכרח‬ ‫להפריש כמות מסוימת של שתן כל יממה‪ ,‬אחרת לא יצליח‬ ‫להיפטר מחומרי הפסולת‪ ,‬ואלה עלולים להרעיל אותו‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬מערכות הגוף ‪ /‬עמוד ‪35‬‬

‫‪23‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪22‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת ההפרשה (השתן) ‪ .1‬כליה ‪ .2 /‬צינור מוביל שתן ‪ .3 /‬שלפוחית שתן ‪ .4 /‬שופכה‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫מערכת העיכול‬ ‫מערכת העיכול קולטת אל גופנו חומרי מזון ומים‪ .‬החלקים‬ ‫במערכת העיכול הם‪ :‬הפה‪ ,‬צינור העיכול (הוושט‪ ,‬הקיבה‬ ‫והמעיים) ובלוטות‪ ,‬המפרישות מיצי עיכול‪ -‬בלוטות הרוק‪,‬‬ ‫הכבד‪ ,‬הלבלב ועוד‪ .‬בתוך צינור העיכול המזון מפורק‬ ‫למרכיבים קטנים יותר‪ ,‬ואלה נספגים מחלל המעי דרך‬ ‫דופנות המעי אל נימי הדם‪ ,‬שנמצאים בצד האחר של‬ ‫דופנות המעי‪.‬‬ ‫הבלוטות מפרישות מיצי עיכול‪ ,‬שמכילים חומרים המפרקים‬ ‫את המזון למרכיבים קטנים ופשוטים יותר‪ ,‬אשר ניתנים‬ ‫לספיגה אל הדם‪.‬‬ ‫פירוק המזון מתחיל כבר בפה‪ ,‬כאשר השיניים חותכות‬ ‫וטוחנות את המזון לחתיכות קטנות יותר‪ ,‬והרוק מרטיב‬ ‫את המזון ומפרק את העמילן (שבמזון) לסוכרים פשוטים‬ ‫יותר‪ .‬הוושט מעביר את עיסת המזון מן הפה אל הקיבה‪,‬‬ ‫ושם פירוק המזון נמשך‪ .‬שרירי הקיבה לשים את המזון‬ ‫והופכים אותו ל״דייסה״‪ ,‬ומיצי עיכול מפרקים את חומרי‬ ‫המזון לחומרים פשוטים יותר‪ .‬המזון ממשיך להתקדם מן‬ ‫הקיבה אל המעיים‪ .‬במעיים מתבצע פירוק נוסף של המזון‬ ‫למרכיבים קטנים ופשוטים‪ ,‬הנספגים אל הדם דרך הדפנות‬ ‫של תאי המעיים‪.‬‬ ‫חומרים שלא התעכלו ולא נספגו במעי‪ ,‬נפלטים החוצה‬ ‫בצואה‪ .‬חשוב לציין‪ :‬החומרים בצואה לא נוצרו בתאי‬ ‫הגוף אלא הם שאריות של המזון‪ .‬לכן מערכת העיכול אינה‬ ‫נחשבת למערכת פולטת אלא רק למערכת קולטת‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬מערכת העיכול ‪ /‬עמוד ‪34‬‬

‫‪21‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪20‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת העיכול ‪ .1‬פה ‪ .2 /‬ושט ‪ .3 /‬כבד ‪ .4 /‬קיבה ‪ .5 /‬מעי גס ‪ .6 /‬מעי דק‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫מערכת הנשימה‬ ‫במערכת הנשימה מתרחש חילוף הגזים בין הגוף לבין‬ ‫הסביבה‪ .‬מערכת הנשימה קולטת חמצן מן הסביבה‬ ‫ופולטת פחמן דו–חמצני אל הסביבה‪ .‬החלקים במערכת‬ ‫הנשימה הם‪ :‬פתחי הנשימה (האף והפה)‪ ,‬צינורות הנשימה‬ ‫(הקנה והסמפונות)‪ ,‬הריאות והסרעפת‪ .‬הריאות מורכבות‬ ‫ממיליוני שקיקים מיקרוסקופיים‪ ,‬שהאוויר נכנס אליהם‪.‬‬ ‫שקיקים אלה נקראים נאדיות הריאה‪ .‬כל נאדית עטופה‬ ‫ברשת עדינה של נימי דם‪ .‬הסרעפת היא מחיצה שרירית‪,‬‬ ‫שמפרידה בין הריאות לחלל הבטן‪ ,‬והיא מעורבת בתהליך‬ ‫הנשימה‪.‬‬ ‫בתהליך הנשימה יש ‪ 2‬פעולות‪ :‬שאיפה ונשיפה‪ .‬בפעולת‬ ‫השאיפה המוח פוקד על שרירי הנשימה ועל הסרעפת‬ ‫להתכווץ‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬שנפח בית החזה גדל‪ ,‬והאוויר‬ ‫נכנס דרך האף והפה אל קנה הנשימה‪ .‬משם הוא עובר‬ ‫אל הסמפונות‪ ,‬ומשם אל נאדיות הריאות‪ ,‬שבהן מתרחש‬ ‫חילוף הגזים‪ .‬האוויר ממלא את הנאדיות‪ ,‬והחמצן שבתוכו‬ ‫מפעפע דרך קרום הנאדיות הדק אל נימי הדם‪ ,‬הצמודים‬ ‫אל הקרום‪ .‬באותו הזמן גם הפחמן הדו–חמצני מפעפע מן‬ ‫הדם אל חלל הנאדית‪ .‬הדם הזורם הלאה מוביל את החמצן‬ ‫אל תאי הגוף‪.‬‬ ‫בפעולת הנשיפה שרירי הנשימה והסרעפת מפסיקים‬ ‫להתכווץ ומתרפים‪ .‬נפח בית החזה קטן‪ ,‬והאוויר יוצא‬ ‫החוצה‪ ,‬כשהוא מכיל פחות חמצן ויותר פחמן דו–חמצני‪,‬‬ ‫בהשוואה לאוויר‪ ,‬שנכנס אל הריאות‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬מערכת הנשימה ‪ /‬עמוד ‪34‬‬

‫‪19‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪18‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת הנשימה ‪ .1‬אף ‪ .2 /‬קנה וסימפונות ‪ .3 /‬ריאות ‪ .4 /‬סרעפת‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫מערכת ההובלה (הדם)‬ ‫החלקים במערכת ההובלה הם‪ :‬הלב‪ ,‬כלי הדם (עורקים‪,‬‬ ‫נימים‪ ,‬ורידים) וכן הדם‪ ,‬הזורם בלב ובכלי הדם‪ .‬תפקידה‬ ‫העיקרי של המערכת הוא להוביל חומרים ממקום למקום‬ ‫בתוך הגוף‪ ,‬אך יש לה תפקיד חשוב גם בהגנה מפני מחלות‬ ‫ובשמירה על טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬ ‫בהמשך תלמדו בהרחבה על מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬מערכת ההובלה ‪ /‬עמוד ‪33‬‬

‫‪17‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪16‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת ההובלה (הדם) ‪ .1‬הלב ‪ .2 /‬ורידים ‪ .3 /‬עורקים‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫העור‬ ‫העור הוא הכסות (המעטפת) החיצונית של הגוף‪ ,‬ויש לו‬ ‫חשיבות רבה בהגנה‪ ,‬בשמירה על חום הגוף ובקליטת מידע‬ ‫מן הסביבה החיצונית‪ .‬העור מורכב מתאים צפופים‪ .‬צפיפות‬ ‫התאים יוצרת מעטה חזק וגמיש‪ ,‬אשר מגן על הגוף מפני‬ ‫חדירה של גורמי מחלות (חיידקים או וירוסים) ושל חומרים‬ ‫מזיקים‪ .‬העור גם מגן על הגוף מקרינה ומהתייבשות‪ .‬העור‬ ‫מווסת את טמפרטורת הגוף‪ ,‬באמצעות בלוטות הזיעה ועל–‬ ‫ידי שינויים בזרימת הדם אל העור‪.‬‬ ‫בעור יש תאי עצב‪ ,‬שקולטים גירויים מן הסביבה‪ ,‬כגון‪ :‬מגע‪,‬‬ ‫כאב‪ ,‬לחץ‪ ,‬חום וקור‪ .‬הגירויים מהסביבה מגרים את הגוף‬ ‫לנקוט פעולות ואמצעי זהירות‪ ,‬אשר ישמרו על סביבה‬ ‫פנימית קבועה‪ -‬גם כשהסביבה החיצונית משתנה‪ .‬העור‬ ‫הוא חיץ בין פנים הגוף לבין הסביבה החיצונית‪ ,‬ולכן‬ ‫חשיבותו רבה‪.‬‬ ‫השיער והציפורניים נקראים טפולות העור‪ .‬הם עשויים‬ ‫מחומר המופרש מתאים מסוימים בזקיקי השערות ובבסיס‬ ‫הציפורניים‪ .‬צבע העור וצבע השיער נקבעים על–ידי חומר‬ ‫צבע‪ ,‬שנקרא מלנין‪ .‬ככל שבעור ובשיער יש יותר מלנין‪-‬‬ ‫צבע העור וצבע השיער כהים יותר‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬העור ‪ /‬עמוד ‪32‬‬

‫‪15‬‬


‫‪14‬‬

‫העור‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫מערכת התנועה (השלד והשרירים)‬ ‫התבוננו באיורי השלד והשרירים‪ .‬תוכלו לראות בהם‬ ‫שהשלד והשרירים נמצאים בכל גופנו‪ .‬השלד והשרירים‬ ‫ביחד נקראים מערכת התנועה‪ .‬כל תנועה בגוף מתחילה‬ ‫מהתכווצות של תאי שריר‪ ,‬ואלה גורמים לכל השריר‬ ‫להתכווץ‪ .‬השריר המתכווץ מזיז את העצם‪ ,‬המחוברת אליו‬ ‫בגידים‪ .‬כך אנו מזיזים את הרגליים ואת הידיים‪ ,‬רצים‬ ‫ומתעמלים‪ .‬שרירים אלה‪ ,‬המניעים את העצמות‪ ,‬נקראים‬ ‫שרירי שלד‪ ,‬והם פועלים בהתאם לרצוננו‪ .‬גם תנועות‬ ‫פנימיות ובלתי רצוניות‪ ,‬כגון‪ :‬התכווצות הלב או המעיים‪,‬‬ ‫הן התכווצויות של שרירים‪.‬‬ ‫לעצמות השלד יש תפקיד נוסף לתנועה‪ :‬הן מעניקות לגוף‬ ‫צורה ויציבות‪ .‬העצמות הרחבות והשטוחות (כגון‪ :‬עצמות‬ ‫הגולגולת ועצמות האגן) משמשות להגנה על איברים‬ ‫פנימיים חיוניים‪ .‬העצמות והשרירים בנויים מתאים‪,‬‬ ‫המקבלים את צורכי הקיום‬ ‫החיוניים בזכות פעולתן של שאר המערכות בגוף‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫מערכת הנשימה‪ ,‬העיכול וההובלה‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬מערכת התנועה ‪ /‬עמוד ‪31‬‬

‫‪13‬‬


‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪4‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪5‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת התנועה ‪ .1‬שרירי ההבעה ‪ .2 /‬שרירי החזה ‪ .3 /‬שרירי הזרוע ‪ .4 /‬שרירי הבטן ‪ .5 /‬שרירי הירך ‪ .6 /‬הגולגולת‬ ‫‪ .7 /‬הצלעות ‪ .8 /‬עצם הזרוע ‪.9 /‬עמוד השדרה ‪ .10 /‬עצמות האמה ‪ .11 /‬האגן ‪ .12 /‬עצם הירך ‪ .13 /‬עצמות השוק‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מערכות בגוף האדם‬

‫מערכת העצבים‬ ‫החלקים במערכת העצבים הם‪ :‬המוח‪ ,‬חוט השדרה וסיבי‬ ‫העצבים‪ .‬סיבי העצבים מגיעים לכל מקום בגוף‪ .‬מערכת‬ ‫העצבים קולטת מידע מן הסביבה החיצונית באמצעות‬ ‫איברי החישה‪ :‬מראות היא קולטת בעיניים; קולות‪-‬‬ ‫באוזניים; ריחות‪ -‬באף; טעמים‪ -‬בלשון; ותחושות מגע‪-‬‬ ‫בעור‪ .‬מערכת העצבים קולטת מידע גם מתוך הגוף‬ ‫באמצעות חיישנים שונים‪.‬‬ ‫המידע‪ ,‬שנקלט מן הסביבה וגם מתוך הגוף‪ ,‬עובר עיבוד במוח‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך פקודות פעולה עוברות אל חלקי גוף שונים‪.‬‬ ‫פקודות הפעולה עוברות באמצעות סיבי העצבים אל‬ ‫שרירים או אל בלוטות‪ .‬דוגמאות‪ :‬מראה וריח של מזון טעים‬ ‫מגיע אל המוח‪ ,‬מעובד שם‪ ,‬מקבל משמעות וגורם להפעלה‬ ‫של בלוטות הרוק; מראה האוטובוס בתחנה גורם למוח לתת‬ ‫פקודה לשרירי הרגליים להתחיל לרוץ‪ ,‬כדי להספיק להגיע‬ ‫לאוטובוס‪ .‬למערכת העצבים יש תפקיד חשוב של תיאום‬ ‫בין המערכות השונות בגוף‪ -‬בין קליטת הריח של המזון‬ ‫לבין הפרשת הרוק בפה‪ ,‬בין מראה האוטובוס הנקלט בעין‬ ‫לבין פעולתם של שרירי הרגליים ובין פעולת השרירים‬ ‫לבין הגברת קצב הלב בזמן ריצה‪.‬‬ ‫פעילות ‪ -‬אני רואה אני פועל ‪ /‬עמוד ‪30‬‬

‫‪11‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪-‬‬

‫מערכת העצבים ‪ .1‬המוח ‪ .2 /‬חוט השדרה ‪ .3 /‬סיבי העצבים‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת הגוף כמערכת‬

‫הגוף כמערכת‬ ‫כדי להבין כיצד גופו של היצור החי פועל כמערכת אחת‪,‬‬ ‫נתמקד בגוף המוכר לנו ביותר‪ -‬גוף האדם‪ .‬חשבו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫על מה שקורה בגוף שלכם בזמן שאתם רצים‪.‬‬

‫מה מתרחש בגופנו בזמן מאמץ גופני?‬ ‫כאשר אנו רצים‪ ,‬אנו מרגישים שהרגליים נעות‪ ,‬ושהשרירים‬ ‫ברגליים מתכווצים ומתרפים‪ .‬כך אנו מבצעים את התנועות‬ ‫הדרושות לריצה‪ .‬לא רק שרירי הרגליים פועלים‪ ,‬אלא גם‬ ‫שרירי הידיים‪ ,‬הגו‪ ,‬הצוואר והפנים‪.‬‬ ‫כאשר אנו רצים‪ ,‬אנו מרגישים שהלב שלנו פועם בחזה‬ ‫בחוזקה‪ ,‬ושהדופק שלנו מהיר‪ .‬אנחנו מתנשמים‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫נושמים בקצב מוגבר‪ .‬אנחנו סמוקים (אדומים)‪ ,‬ומזיעים‪.‬‬ ‫מדוע כל זה קורה? מה הקשר בין קצב הלב לבין הריצה? מה‬ ‫הקשר בין מערכת הנשימה לבין הריצה? מהו הקשר בין‬ ‫התאדמות העור וההזעה לבין הריצה?‬

‫מערכות בגוף האדם‬ ‫גופנו מורכב ממערכות שונות‪ .‬חלק מהן פרושות בכל הגוף‪,‬‬ ‫ואחרות ממוקמות רק באזור מסוים בגוף‪ .‬המערכות‪,‬‬ ‫הפרושות בכל הגוף‪ ,‬הן‪ :‬מערכת התנועה (השלד והשרירים)‪,‬‬ ‫מערכת העצבים‪ ,‬העור ומערכת ההובלה (הדם)‪.‬‬ ‫המערכות‪ ,‬הממוקמות רק באזור מסוים‪ ,‬הן‪ :‬מערכת הנשימה‪,‬‬ ‫מערכת העיכול‪ ,‬מערכת ההפרשה (השתן) ומערכת הרבייה‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫‪8‬‬

‫מערכות הגוף באדם‬


‫למעשה‪ ,‬כל מערכת בגוף היא מערכת בתוך מערכת‪ ,‬כי‬ ‫גם כל אחד מן התאים‪ ,‬הבונים את המערכות בגוף‪ ,‬הוא‬ ‫מערכת בפני עצמו‪ .‬גם הוא מורכב מחלקים רבים ושונים‬ ‫(אברונים) הפועלים ביחד‪ .‬שיתוף הפעולה בין כל‬ ‫המערכות ותת–המערכות‪ ,‬המרכיבות את הגוף החי‪ ,‬הוא‬ ‫חיוני‪ .‬בזכות שיתוף הפעולה הזה‪ ,‬היצורים מצליחים‬ ‫לחיות ולהתקיים‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫‪-‬‬

‫חוברת ‪ :2‬מערכות היצורים החיים ‪ //‬פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת מבוא‬

‫מבוא‬ ‫עצים מלבלבים‪ ,‬הפרפרים מעופפים‪ ,‬והילדים משחקים‬ ‫ המראות היומיומיים האלה הם פעולות מורכבות‪,‬‬‫שמתרחשות בגופם של יצורים חיים שונים‪ .‬כדי שהעצים‬ ‫ילבלבו‪ ,‬יש צורך בפעולה משותפת של השורשים‪ ,‬עם‬ ‫הגבעולים‪ ,‬עם העלים ועם חלקים נוספים של הצמח‪.‬‬ ‫פעולה משותפת של חלקי הגוף חיונית גם לפרפרים‬ ‫המעופפים וגם לילדים המשחקים‪ .‬תהליכים מורכבים‬ ‫מתרחשים כל הזמן בגופם של יצורים חיים‪ .‬המערכות‬ ‫שבתוך הגוף הן האחראיות לקיום התהליכים האלה‪.‬‬ ‫מערכת היא כל קבוצה של חלקים‪ ,‬הפועלים במשותף‬ ‫ומבצעים פעולה או תפקיד מסוים‪ .‬היצור החי כולו הוא‬ ‫מערכת‪ ,‬כי הוא מורכב מחלקים רבים ושונים‪ .‬העצים‪,‬‬ ‫הפרפרים‪ ,‬הילדים? כל אחד מהם הוא מערכת‪.‬‬ ‫חלקי הגוף השונים של היצור החי הם בעצמם תת‪-‬מערכות‬ ‫של הגוף השלם‪ ,‬אך גם הם מערכות‪ .‬דוגמאות למערכות‬ ‫בגופם של בעלי–חיים‪ :‬מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת העיכול‬ ‫ומערכת ההובלה (מערכת הדם)‪ .‬דוגמאות למערכות‬ ‫בצמחים‪ :‬מערכת הרבייה ומערכת ההובלה‪.‬‬ ‫‪6‬‬


‫פרק ‪4‬‬

‫הגוף‬ ‫כמערכת‬

‫‪5‬‬


4


‫תוכן עניינים‬ ‫‪ 4‬‬

‫פרק ‪ :4‬הגוף כמערכת‬ ‫ ‬ ‫‪6‬‬ ‫ ‬ ‫‪9‬‬ ‫ ‬ ‫‪9‬‬ ‫ ‬ ‫‪24‬‬ ‫ ‬ ‫‪25‬‬ ‫ ‬ ‫‪29‬‬ ‫ ‬ ‫‪30‬‬

‫‪ 3 2‬‬

‫מבוא‬ ‫הגוף כמערכת‬ ‫מערכות בגוף האדם‬ ‫שיתוף פעולה בין מערכות הגוף‬ ‫אנרגיה זמינה בתאים‬ ‫המוח קובע את קצב הנשימה‬ ‫סיכום‬

‫פרק ‪ :5‬מערכת הדם באדם‬ ‫ ‬ ‫‪34‬‬ ‫ ‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ 39‬‬ ‫‪ 44‬‬ ‫ ‬ ‫‪46‬‬ ‫ ‬ ‫‪50‬‬ ‫ ‬ ‫‪55‬‬ ‫ ‬ ‫‪56‬‬ ‫ ‬ ‫‪61‬‬ ‫ ‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ 66‬‬

‫מבוא‬ ‫מערכת הדם שלנו‬ ‫כלי הדם ‪ -‬עורקים‪ ,‬ורידים ונימים‬ ‫הלב‬ ‫מחזורי הדם‬ ‫זרימת הדם בלב‬ ‫לבבות של בעלי‪-‬חיים‬ ‫טרשת העורקים‬ ‫הרכב הדם‬ ‫סוגי דם‬ ‫סיכום‬


‫מקרא אייקונים‬

‫אייקון הפניה לפעילות‪ ,‬ניסוי או שאלות‪ ,‬בחוברת העבודה‬ ‫הנמצאת בקלסר המארז‪.‬‬

‫אייקון מלווה להסברים הקשורים בצילומים‪ ,‬איורים‬ ‫ותרשימים לאורך חוברות התוכן‪.‬‬


‫מערכות‬ ‫היצורים החיים‬ ‫‪5‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.