האוסף
בני האלים כ' תשרי תשנ"ח על-פי היהדות כל בני האדם נבראו בצלם כמאמר חז"ל" :חביב אדם שנברא בצלם" .כל אדם יש בו שלושה שותפים -אביו ,אימו והאל. אך למרות מעמדו הרם כבן האל הוא מוצא עצמו בעולם גשמי ורב פיתויים; הוא מוצא עצמו חוטא ונדרש ע"י אלוקיו לחזור בתשובה, לחזור הבייתה. זהו בדיוק סיפורו של הרקולס ,בנו של זיאוס! סיפור ,שבהסתכלות רחבה מתאר למעשה את סיפורו של האדם הכללי. ממש כמו האדם ,גם הרקולס הוא בנו של אל .ממש כמו האדם הוא מוצא עצמו לפתע בעולם שונה מהעולם הרוחני שממנו הוא הגיע ,וזאת לאחר שהשטן )או מלאך( השקה אותו בשיקוי ההופך אותו לבן-תמותה ,או כמאמר חז"ל "הכה על פיו" והשכיח ממנו את התורה כולה .התורה בשלמותה ,כאשר היא נתפסת לחלוטין על-ידי האדם ,מסמלת את הגילוי המקסימלי ,של הפוטנציאל האלוקי הטמון באדם; וכאשר התינוק ,שברחם אימו ידע את כל התורה כולה ,מאבד את המימוש העצום הזה ברגע אחד של מכה על פיו -הוא יורד מדרגתו ,יורד מ"הר- האולימפוס" ומוצא עצמו בן אנוש .ברגע זה הוא מאומץ ע"י הוריו בני-התמותה שמצאו אותו "במקרה" מוטל על הקרקע .כל שנותר לו על-מנת להתמודד עם העולם החדש הוא כוחו האלוקי -הכוח לשוב לאן שהיה לדרגתו כבן אל. שני הסיפורים נשזרים זה בזה כאילו חד הם ,ואכן ,לא רק הסיפור בגרסתו המצויירת תואם את רוח היהדות אלא גם הסיפור המיתולוגי המקורי המתאר
את ניסיונותיו של הרקולס ,אשר בהשפעת אשת אביו ,האלה הרה ,רצח את אשתו ובניו ,לכפר על מעשיו בעזרת מילוי 12משימות גבורה שהוטלו עליו. הדרישה מהאדם "לחזור" אל מקומו דרך מימוש כוחו היא אחד מעמודי התווך של היהדות המציגה את העולם כדרך לקראת מטרה נעלה יותר הדורשת מאמץ תוך ניצול כל הכוחות הטמונים בך .כנגד 12המשימות אפשר להציב את תרי"ג המצוות אשר בדרך מימושן יכול האדם לשוב לביתו במרומים. מסתבר כי הדברים אינם כה פשוטים .כזכור לכם ,בסופו של דבר גם לאחר שהרקולס מורשה לשוב לביתו הוא בוחר בחיים ,או יותר נכון במוות ,הוא בוחר להישאר בן-תמותה .אולי זה קיטש ואולי לא כי הרי גם לפי היהדות אין סופו של האדם להישאר בעולם הבא לנצח .תחיית המתים לעתיד לבוא למעשה אומרת לנו מה שהרקולס טוען" :חשבתם שבאמת מקומכם בהר האולימפוס? טעות!” על-אף שלכאורה אין בעולם הזה מקום ליישות ברמה רוחנית בפוטנציאל כמו האדם -אנו מגלים שדווקא לא טעינו -לכאן אנו שייכים! וזהו חידוש גדול ,אשר מציב שוב את העולם הזה בראש סדר העדיפויות .כן ,העולם הזה ,על ריגושיו ובעיותיו; הוא הגדול! ולמפקפקים בערכי העולם הזה רציתי לסיום לצוטט את קהלת באומרו על המתים" :גם אהבתם ,גם שנאתם ,גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש". מסכנים.
הסיפור שאינו נגמר "הסיפור שאינו נגמר" הינו אחת האגדות המודרניות המורכבות והמענינות ביותר שנוצרו .הפעם רציתי להתמקד בתחנות שעובר הגיבור ,אטריו ,בדרכו למקום לא ידוע בו תמצא התרופה למחלתה של הקיסרית של ממלכת פנטסיה- ממלכת החלומות. הממלכה המופלאה מושמדת על-ידי ה"כלום" שמשתלט עליה ובולע את כל אוצרותיה .אותו "כלום" כפי שאנו מגלים בסוף הוא הריק המשתלט על מוחם של בני האדם ומוחק את דמיונם וחלומותיהם. עד כאן הרקע למסעו של אטריו ,מסע חסר כיוון ומטרה מוגדרת ,אשר מתחיל ברכיבה לאורך הממלכה עד לתחנה הראשונה במסעו -ביצות הצער .מה שמעניין בביצות האלה הוא ,שהן לא מטביעות את העוברים בהן מעצמן .על- מנת שאדם יטבע וישקע בבוץ הרך הוא חייב להתיאש מכל אפשרות ,שהביצה אי-פעם תגמר .רעיון זה מבוטא יפה בשיחות הר"ן כפי שהוסברו לי ע"י הרב בני .הוא קורא לזה" -משבר מהמשבר" .כלומר -לא המשבר עצמו הוא שפוגע באדם; אלא המצב הפסיכולוגי שאדם ,שאינו יודע להתמודד עם משברים מכניס את עצמו אליו כשהוא נדרש להתמודד .המשבר עצמו מהווה דווקא גורם מחשל ,גורם שמוביל את האדם לתקן את דרכי חייו ,להשתנות ,הוא מוציא את האדם מהשגרה ומעורר אותו לכיוונים חדשים .הבעיות מתחילות כאשר מושא המשבר ,במקום להתעשת ,הוא נלחץ ,מתבלבל ומאבד כל תקווה ,ממש כמו ארטקס ,סוסו של אטריו ,ששקע במהרה בביצה מיאוש וצער. ביצות הצער הינן מהותיות כצעד ראשון במסע ,הן מבטאות נכונות מלאה להמשיך ,לחיות ,לקיים את המשימה גם מבלי לדעת לאן היא תוביל ,לקוות שמעבר לביצה ישנה התשובה אפילו כשזה לא ברור בכלל -זה מהווה כוח חיות!
השלב הבא הוא השיחה עם מורלה ,צבת הענק החכמה בעלת פיצול האישיות )שעליה אולי אכתוב בפעם אחרת( ולאחר מכן -על אטריו לעבור שני שערים קסומים ,לבדו ,המקדימים את "האורקל הדרומי" ,שאמור לספק את התשובה למחלת הקיסרית. שני השערים ממלאים תפקיד דומה ,מעין מבחן אישיות לגיבורים בדרכם לאורקל הדרומי .עם זאת הם שונים מאוד זה מזה -השער הראשון בנוי משני פסלי ענק כחולים בצורת מלאכים ,שעיניהם סגורות ,וכאשר מישהו מנסה לעבור בינהם הם פוקחים את עינהם ויורים בו .אך אטריו מצליח לברוח מקרניהם והשאלה היא איך? מה ,הם פוזלים? מדוע האביר שהיה לפניו לא הספיק לברוח? אני לא יודע ,אך יש לי רעיון .הרעיון מבוטא ע"י הננס שטיפל בפצעיו של אטריו אחרי ביצות הצער -הוא הביט בלוחם המנופח ,שעבר לפני אטריו ,ולעג לו ,לתלבושתו המגונדרת ולסוסו "האציל" .למעשה הוא לעג לעודף הביטחון של האביר שלא חשש מכלום ,שחשב שיגבר על השער ,מה שהתגלה כטעות .על-מנת לעבור בשער הראשון עליך להיות מסופק מעט בכוחותיך ,בשלמותך ,בשלמות דרכיך ,עליך לפתוח את מוחך לכיוונים שונים כגון אפשרות של כישלון ,אך לא בזה מסתיים מבחן השער ,למעשה ,כאן הוא מתחיל! כי לעומת זאת ישנם אנשים שבראותם את השער הם מאבדים את כל בטחונם העצמי והם עומדים משותקים מול הקרניים הקטלניות; אך אטריו ידע לזכך עצמו כך שיעבור בשער בדרך האמצע -וברגע האחרון. השער השני והאחרון הוא המסוכן ביותר ,שער האמת ,בו הגיבור צריך להתמודד עם עצמו .לאחר שביטחונו לגבי דרך חייו התערער במקצת והתחזק במקצת הוא מוכן לעמוד מול המראה ולראות את עצמו האמיתי ,את דרך החיים הראויה לו ,האישיות הפנימית שלו ולרבים זה קשה מאוד להבין חד-משמעית שהם חיו באשליה ושחייהם אינם אמיתיים .השקר הגדול ביותר הוא השקר שאנו משקרים לעצמנו.
ולסיכום -בדרכינו לחפש את עצמנו אנו חייבים להתנתק מהרגלנו הקודמים, להתנתק מהאגו ומהחששות ולהיות נכונים וכנים לעמוד מול האמת בלי לברוח בצרחות רמות!
תמימים וחסרי לב ארץ הפלאות החלילן מהמלין ,אותו חלילן אשר עזר לאנשי המלין להפטר ממכת העכברים שנפלה עליהם ,לא קיבל מהם את הפרס הכספי שהובטח לו ,וע"מ לנקום הוא משתמש בכוח חליל-הקסמים שלו כדי לגרור אחריו את כל ילדי העיר אל תוך הר שבו מתקיים "לונה-פארק" של 24שעות ביממה -משחקים וממתקים ללא הגבלה ובחינם להנאתם של הילדים. מקום דומה מוזכר גם ב"פינוקיו" -אי השעשועים אליו מגיעים כל הילדים המופרעים שמאסו בבית-הספר ומחפשים מקום בו יוכלו להעביר את זמנם בבטלה ומשחקים .ממש אותו מקום...
תמימות הרסנית החלילן אינו סדיסט .למרות שלגזול מאנשי עיר שלמה את ילדהם נראה כמעשה אכזרי שנקמה פנטית מניעה אותו; למעשה ,החלילן לא נקם כלל! הוא הציל את הילדים מלגדול ולהיות כמו ההורים שלהם .הוא נתקל בעיר שלמה של אנשים חסרי-יושר ותעבי-בצע וכדי שילדהם לא יחונכו באותה דרך הוא הוביל אותם אל מקום בו תמימותם תשתמר ,חממה תמידית ,גן -עדן בזעיר אנפין .בכך הוא השיג שתי מטרות :הראשונה -הגנה על הילדים; והשניה ,ואולי בעקיפין, העיקרית -לגרום להורים להתגעגע לאותה תמימות ואולי בכך להקים דור חדש שיהיה שונה מהם .המחנך הקלאסי .נראה מכאן שעיר-השעשועים היא מקום אידיאלי או לפחות שנועד למטרה חיובית. דמונית ,גרוטסקית במקצת אשר לעומתו ,עיר השעשועים ב"פינוקיו" היא עיר ֵ סוחטת מהילדים את מיטב כוחות ההרס ,הרוע והמרד הטמונים בהם ,הילדים שם שותים ,מעשנים ,משחקים סנוקר )ממש חסידי אומות העולם( וסופם כידוע להיענש על כך ולהפוך לחמורים.
אף-פעם-לא המילים החותמות את הספר "פיטר פן" לסר ג'יימס מתיו ברי הינן" :וכך ימשיך לקרות )שילדים ינטשו את ביתם ,יעופו להם לתקופה אנוכית בארץ הילדים האבודים וישובו לכשירצו( כל עוד ילדים יהיו תמימים וחסרי-לב" אמירה זו, מפתיעה לכאורה בהיותה סיום לאחת היצירות הזכורות בזיכרון הכללי כמפרגנת ביותר לילדים ,דווקא חותמת סדרת היערות ציניות וביקורתיות כלפי ילדים המופיעות לאורך כל הספר! שלא תהיה לכם טעות -ג'יימס מ .ברי אהב מאוד ילדים והוא מתייחס לגדילתם והפיכתם ליצורים שגרתיים ואפורים כדבר שלילי אך אין זה סותר את טענתו כלפיי פיטר והילדים -הם מנצלים את אהבת ההורים ,מנצלים את חופש הפעולה הניתן להם בגלל שהם "רק ילדים" ע"מ לשחק ברגשות הוריהם, להשאירם בודדים לילות שלמים עד שיועילו בטובם לשוב מאי החלומות "אף- פעם-לא" .זהו הביטוי בספר לחוסר-לב אך ברור שהסופר מרמז על דרך התנהגותם של ילדים גם בחיי היומיום ואולי יותר מכך -התנהגותם של מבוגרים המתנהגים כילדים ,אנשים כמו הוק. כן ,להוק ולפיטר ישנן תכונות מקבילות ,שניהם סייפים מוצלחים ,מנהיגים קשוחים ,שניהם רוצים לאמא ,שניהם מפחדים מהזמן העובר )למרות שפיטר, כל עוד הוא מוגן מגדילה ,הוא די אדיש לזמן( וזה לא במקרה-תמימות בלתי נשלטת עלולה להפוך לחוסר לב .עולם התמימות הוא עולם פשטני בו יש לרוב הרבה דברים הנשארים בתחום הלא ידוע ,הלא ברור ,הלא תמים .ולפעמים מצבים חריגים או רצון חזק מובילים להתנהגות ספונטנית ,חסרת התחשבות, אדישה לרגשות הסובבים הנובעת מצורת מחשבה זו .פעמים שזרימה התנהגותית חלקה אומרת "הבטחות צריך לקיים" פעמים היא אומרת "אני צריך להתגונן בכל מחיר" פעמים של רצון להיטיב ופעמים של רצון להתפרע ולפעמים אתה פשוט לא יכול שלא להגיד מה אתה חושב אפילו בחוסר הטקט והרגישות האיומים ביותר .אלה הם שני פניה של עיר השעשועים .הילדים בחלילן נשארים תמימים אך ודאי הם יגדלו להיות אנשים חסרי רגישות ממש
כמו הילדים ב"פינוקיו" .כל סיפור בא להדגיש את הפן שלשמו הוא נכתב וכמותם גם "פיטר-פן" ,שבא לבטא את המורכבות בעולמם של הילדים .אנו פוגשים את שני הצדדים של הילדים הנובעים מאותה נקודה בדיוק .על נקודה זו עלינו לשמור להפנותה אל הכיוון הרצוי. וכך ,כנראה ,ימשיכו הדברים לקרות כל עוד יהיו ילדים תמימים וחסרי-לב.
מי באמת הפליל את
רוג'ר ראביט טרילוגית מאסות על הסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט?" כשיעורי-בית ראשית עליכם לראות את הסרט. מוכנים? הסרט "המסכה" מספר על אדם פשוט שמוצא מסיכה מכושפת שגורמת לו להתנהג בצורה פראית ביותר ,לפי רצונותיו ,ללא מגבלות הגוף -ובכך להגשים את כל שאיפותיו הנסתרות .אבל מי שרואה אותו וראה את "רוג'ר רביט" למעשה היה מגדיר את דמותו החדשה כ"טןּון" .מי הם אותם טונים? מה המהות שלהם בחיים? כדי לענות על שאלה זו יש קודם כל להפריד בין שני סוגים של
דמויות מצוירות )טונים( -ישנן דמויות ריאליסטיות ,כמעט לגמרי ,שמחקות במראה שלהן את העולם האמיתי .אך לא כן הטונים ,שבמרכז הסרט הזה ודמות "המסכה" -הם קריקטורות מוקצנות בעלי שפת גוף אלסטית ביותר .גוף הטונים נוצר ככלי לרוח שלהם .הציור שלהם משמש ביטוי להם עצמם .זו הסיבה שהטונים גמישים ובעלי שפת-גוף עשירה -אין מה שעוצר אותם! מאותה סיבה טון מעולם לא יוכל להסתיר מפניך מה שהוא חושב; משום שאין להם את הגורם המסנן בין הביטוי הפנימי לחיצוני! זו ,דרך אגב ,אחת הדרכים בהן נוקט השופט דום כדי לתפוס את רוג'ר -טון לא יכול לשלוט ברוחו .ואם מישהו מתחיל לשיר את השיר "גילוח ותספורת"... רוג'ר פשוט חייב לפרוץ לקדמת הבמה כדי להשלים את השיר במילים" :ברבע דולר ".זה גם מסביר את דבריה של ג'סיקה רביט לאדי" :אני לא רעה! אני פשוט מצוירת ככה "...בכל טון גופו משמש את רוחו -הפוך מאצל בני-אדם .יש לשים לב גם לדרך בה נרצחו אחיו של אדי ומרווין אקמי -נפל להם פסנתר או כספת על הראש; ממש כמו בסרטים מצוירים רק שבסרט מצוייר כל טון יכול לצאת מדבר כזה -הם יכולים להתפוצץ ,להימעך ,ליפול ולהישבר כי הגוף שלהם גמיש כמו נשמה אך אצל אדם -הגוף הוא בפאזה אחרת -לגביו זה קטלני! )ראו הוזהרתם!( ועוד -רוג'ר לא יכול להשתחרר מהאזיקים אלא אם כן זה מצחיק -הגוף שלו פועל לפי המטרה שלשמה רוג'ר נוצר -להצחיק. הצחוק הוא גורם מרכזי בסרט .מאז שנרצח אחיו איבד אדי וליינט הבלש את חיוכו ,את צחוקו והתמכר לטיפה המרה ואילו רוג'ר לא מסוגל שלא להצחיק מה שהופך את הצמד לבלתי-אפשרי .רוג'ר מנסה להוכיח לאדי שלפעמים הצחוק הוא הנשק היחיד שיש לאדם כדי לשרוד .והוא גם מוכיח זאת כמה פעמים :כמו בפעם בה הוצע פרס של 5,000$על ראשו של רוג'ר והוא התערב עם אדי ,שאנדרו )אחד השיכורים בפאב( לא יסגיר אותם רק משום שרוג'ר גרם לו לצחוק; מה שאכן קרה .כמו כן אדי לא מסוגל להבין איך אישה יפהפייה כמו
ג'סיקה התחתנה עם ארנב ,הוא שאל אותה מה היא מוצאת בו והיא אמרה שהוא מצחיק אותה .ממש כפי שאומרת אן שרלי" ,האסופית": "ההומור הוא התבלין החריף ביותר בסעודת החיים. לעג לשגיאותיך -אך למד מהן. צחק לצרותיך -אך התמודד איתן". תפיסת החיים התמימה של רוג'ר מתגלה כנכונה תמיד; הוא היה היחיד שחשב תמיד שאשתו נאמנה לו ,בזמן שכולנו חשבנו אחרת ,ורק בסוף הסרט הבנו עד כמה הוא צדק .אפילו את תמונותיה ,משחקת כף-אל-כף עם אקמי ,היא ביימה כדי שבעלה לא יפוטר מעבודתו .ואכן המסר עבר גם משום שאדי יצא מהדיכאון והשיכרון בו היה שרוי וגם משום שהצחוק עזר לו להיפטר מהחמוסים. מה שמעלה שאלה חדשה -איך החמוסים מתים מצחוק? יש להקדים ולומר כי החמוסים מופיעים כחבר'ה רעים בהרבה מסרטי דיסני .גם ב"פו הדוב" )פילנפילים וחמוסים( וב"בן המלך והעני" אך בעיקר ב"הרוח בערבי הנחל" .אם נעיין טוב בספר נמצא קטע קצר ביותר המתאר שני חמוסים שניסו להטביע את מר קרפד; הדבר כל-כך הצחיק אותם עד ש"כמעט וחטפו מנה אחת לגולגולת" ובעברית -הם כל-כך צחקו עד שכמעט מתו .מה שאומר שחמוסים מתים מצחוק .יש להדגיש כי סרט זה )"הרוח בערבי הנחל"( הוא הראשון בו מופיעים החמוסים .ולכן ברורה השפעתם על הדמויות ב"רוג'ר רביט" שבנוי ברובו על סמך דמויות מסרטים אחרים. אז מה חסר לנו? מסר! דיסני לא יכולים בלי מסר ונראה שכוונת התסריטאים היתה להתמקד בחשיבות ההומור בחיים .לחייך גם כשקשה .כמו שנאמר בשיר הסיום" :חייך! לעזאזל! חייך!" ,אך בואו נזכור כי מה שהציל את אדי לא היה ההומור שלו אלא הזריזות שלו שגרמה לשופט דום למס במטבל שהוא עצמו בישל כדי למחוק את טון-טאון )שהרי הוא טון ,כידוע לכם ,ומצטער אם הרסתי
למישהו את הסוף( .דרך אגב ,איש לא יודע איזה טון היה דום אך שני דברים כן ידועים לנו: (1דום יכול להפוך להמון דברים .כלומר הוא טון משתנה כמו איש הכספית מ"שליחות קטלנית ."2 (2היה חשוב למאיירים להראות שדום הוא צהוב .כי כל מה שנחשף בפנינו מגופו האמיתי או מדברים אליהם הוא השתנה -היה צהוב) .כמו ידו שהפכה לסדן ולמסור צהובים ,הקפיצים ברגליים והעיניים ובעיקר -הצבע שנשאר סביב גופתו שהומסה לאחר שהוטבל (.למה צהוב? כי בניגוד לכפפות של רבים מהטונים ,שהן בצבע לבן ,הכפפות של רוג'ר הן צהובות! ולכן חשבו שהוא הרוצח; מצאו צבע צהוב במקום .הצבע סביב מסיכת הגומי של דום היה ההוכחה שהוא הרוצח ולא רוג'ר. על כל פנים ישנה נקודה נוספת שלדעתי היא מקסימה בתחכומה; דום ,שהיה בעל המניות היחיד של תאגיד "הצטלבות התלתן" ,רצח את אקמי ,קנה את "הקרון האדום" ורצה גם את טון טאון ע"מ להגשים את חזונו האפוקליפטי: "דמיינו לכם ...שמונה מסלולים של אספלט עם מכוניות מהירות ,לאורכם סוכנויות רכב ומוסכים ,מזנונים לאוכל מהיר ופרסומות ענק ,מכוניות עולות ויורדות עולות ויורדות כל היום וכל הלילה! בחיי! זה יהיה נפלא!" אדי מזלזל ברעיון המטורף שלא נראה לו בר-מימוש וחולני" :אתה חושב שאף אחד לא ישים לב שטון-טאון נעלמה?" דום מחייך ועונה" :מי יזכור עכברים מדברים כשאתה נוסע במהירות 200קמ"ש?" הוא קורא לתכנית זאת "האוטוסטרדה"
)ה "Free-Way"-או בתרגום מילולי-
"הדרך החופשית" .חופשית אלק( ובסוף הסרט ,כאשר התכנית סוכלה ומתגלה שדום הוא טון ,אדי אומר" :הייתי צריך לדעת שהוא טון .רק טון יכול לצוץ עם רעיון של אוטוסטרדה!" וזהו סוף טוב .לכאורה. וכאן שיא התחכום .כי אנו צופים תמימים! כי כשאנו יוצאים מבית הקולנוע אנו רואים שמונה מסלולים של אספלט עם מכוניות מהירות ,לאורכם סוכנויות רכב ומוסכים ,מזנונים לאוכל מהיר ופרסומות ענק ,מכוניות עולות ויורדות עולות
ויורדות כל היום וכל הלילה! ופתאום צצה השאלה במוחנו -מי זוכר עכברים מדברים כשהוא נוסע במהירות 200קמ"ש? החזון של דום התגשם למרות הכל...
באה מאהבה -תורתה של ג'סיקה ראביט בסדר ,אז טעיתי ...יותר נכון -לא דייקתי .אמנם הרוב המוחלט של הטונים מתנהג בהתאם למטרה לשמה הוא צוייר אבל ישנם שניים שלא .כך לפחות נראה בסרט .אינני יכול להתייחס לדום משום שאין לי דרך לדעת לשם מה הוא צוייר כל עוד אני לא יודע איזה טון הוא אבל ברור שישנם שניים אחרים שחרגו מדמותם המצויירת -בייבי הרמן וג'סיקה רביט .בייבי הרמן ב"חיים האמיתיים" הוא דמות הפוכה לדמות המצויירת שהוא מגלם בסרטים; בסרטים המצויירים הוא תינוק חמוד שמסכן את חייו בתמימות מתוקה אבל במציאות הוא משהו אחר לגמרי! הוא רודף שמלות מהמר ומעשן ופיצול האישיות שלו מתבטא גם בקולו שמתחלף ממילמולים מתוקים של תינוק לקול מבוגר ומחוספס בסגנון פילוטיטיס .אך ,איך לומר זאת ,אפשר להגדיר את אי- ההתאמה הזו כגימיק .כלומר לא מאחורי כל דבר שקורה בסרט יש משמעות. לעיתים זה אמור פשוט לשעשע .וזהו .וזה אכן פועל .אבל ג'סיקה רביט היא כבר משהו אחר .פיצול האישיות שלה תופס חלק מהותי בסרט ואף ברעיונות המגולמים בסרט .ג'סיקה רביט היא דמות סטראוטיפית שלנו אינה מוכרת כל- כך .היא דמות שמבטאת זמרת פאבים .ישנן כל מיני מילים מפוקפקות בהן אפשר לתאר מקצוע זה ואת התכונות המאפיינות את בעלות המקצוע אך נשתמש במילים עדינות יותר כמו :חוסר צניעות ,אי-נאמנות )בעיקר משפחתי(, תאוות בצע ועוד ועוד .זו דמותה של ג'סיקה רביט המצויירת .דמות רעה. בעקבות הסטראוטיפ הזה אנו מצפים ממנה להתנהגות מסויימת ויוצרי הסרט מעודדים את זה! הם גורמים לנו לחשוב עד סצינת הסיום שג'סיקה רביט היא איך שהיא נראית .רק לדוגמא -לאחר שאדי וליינט יוצא ממשרדו לאחר שיחה
עם ג'סיקה הוא נעצר ומשוחח עם דולורס ברחוב ואומר לה שהוא לא מאמין למילה אחת של ג'סיקה .אם תביטו במכונית שניצבת לידם פתאום תראו את ג'סיקה מציצה מהחלון ומחייכת חיוך ערמומי .כמו כן אנו יודעים שהיא צולמה משחקת "כף-אל-כף" עם אקמי ושהיא הכתה את רוג'ר בראש וירתה לכיוונו של אדי .ר.ק .מארון הגדיר את זה כך" :האישה הזו היא מפלצת אבל הארנב חושב שהיא האישה האידיאלית!" אך בסוף הסרט אנו מגלים עליה את האמת -כל מה שהיא טענה לאורך הסרט היה נכון .ולמה לא האמינו לה? בגלל איך שהיא מצויירת .אם היו מאמינים לה -כל החקירה הייתה מתקצרת ואולי זה היה חלק מהתכנית של דום לערב אותה כך שאיש לא יאמין לה .רק בשביל לסבר את האוזן :היא "בגדה" ברוג'ר רק בשביל שלא יפטרו אותו מהעבודה כשם שמארון איים עליה .היא הכתה את רוג'ר כדי שהוא לא ייפצע )"הגיוני!"( והיא יירתה לכיוונו של אדי כדי לפגוע בדום שעמד מאחוריו עם אקדח משל עצמו .והשאלה המתבקשת היא :איך הצליחה ג'סיקה רביט לשבור את הדמות שלה? רק שתבינו כמה זה קשה תזכרו איך רוג'ר לא יכול היה שלא לסיים את השיר "גילוח ותספורת" .כרקע לתשובה אפשרית נזכר שכל מערכת היחסים בין רוג'ר לג'סיקה הטרידה את אדי וליינט כבר מתחילת הסרט כפי שמעיד הדיאלוג המתנהל במועדון "הדיו והצבע": אדי" :היא נשואה לרוג'ר רביט?" בטי בופ" :כן...בחורה בת-מזל!" ואכן מדובר בנישואין מוזרים ביותר בין אישה יפהפיה וארנב .את התשובה נוכל לקבל בעזרת ר.ק .מארון שאמר" :אתה יכול להפיל הכל על ראש של טון! אבל אם אתה שובר את ליבו -הוא מתמוטט כמוני וכמוך!" הטענה שלי היא שזה גם פועל הפוך -כשם ששבירת הלב של טון יכולה לשנות אותו אז גם האהבה. פשוט כך .ג'סיקה רביט שברה את הדמות המצויירת שבה בעקבות אהבתה לרוג'ר .וכשאדי שואל אותה ,לאחר שהוא גילה את פרצופה האמיתי ,מה היא מוצאת ברוג'ר היא עונה בפשטות" :הוא גורם לי לצחוק!" וזה בדיוק אחד
הקווים המרכזיים בסרט! אתם זוכרים את אנדרו שאדי חשב שילשין על רוג'ר בשביל אגורה? "אתה חושב שהוא לא יסגיר אותך רק בגלל שהצחקת אותו?" "בדיוק! צחוק זה דבר חזק מאוד!" סיפור קצר זה פועל באותה תבנית של ג'סיקה -רוג'ר מאמין באופיים של אנשים שמשתנה לטובה בעקבות הצחוק ,אדי לועג לו ובסוף מסתבר שרוג'ר צדק :אנדרו לא הסגיר אותו אפילו תמורת 5,000דולר!!! כשם שאדי לא סומך על ג'סיקה הוא לועג לרוג'ר על התמימות שלו כלפיה. רוג'ר טען" :אני בטוח שהיא רק קורבן תמים של הנסיבות!" משפט מגוחך ,נכון לתחילת הסרט ,ומדוייק ,נכון לסוף הסרט. לסיום :למרות שג'סיקה השתנתה היא לא נטשה ואולי לא יכולה הייתה לנטוש את גינוני אופייה הישנים ,את לבושה ותנועותיה .מה שהקשה עליה להראות אמינה. וכל זה מוביל אותנו למשפט אחד שעכשיו מקבל את משמעותו הנכונה שג'סיקה אמרה לאדי: "אני לא רעה! אני רק מצויירת ככה"...
אין צדק לטונים! בסדר גמור! אז חשבתם שזה קל להיות טון? שהחיים יפים ,אתה שמח כל היום ומהווה חלק מעולם בידור נצחי? טעות! באנציקלופדיית הדמויות של דיסני )כן...יש דבר כזה( מתוארת טון-טאון ) (TOON TOWNכגטו .לא פחות ולא יותר .אך אם נמתן את ההגדרה נסתפק ברובע עוני .רגע ...למה להגיד דבר כזה? כהקדמה -טון-טאון ממוקמת סמוך להליווד בתחילת המאה .הליווד נודעה אז בניצול אמנים מוכשרים והעסקתם בשכר רעב .אולפני "דיסני" עצמם הואשמו בניצול אנימטורים מה שהוביל לאחת משביתות הענק בהוליווד דאז. המצב הדרדר לכך שנוצרו שני מעמדות :טונים ובני אדם .הטונים חיים בעוני ובצפיפות בטון-טאון .בני-האדם ,מפיקי הליווד ,מתעשרים על חשבונם .כפי שאומר ר.ק .מארון הבעלים של מארון קרטון" :אל תלחץ אדי! זה בסה"כ דמבו.
קיבלתי אותו בהשאלה מדיסני ,אותו וחצי מהצוות של פנטסיה .ואתה יודע מה הקטע הכי טוב? הם עובדים בשביל בוטנים ".שזה תרתי משמע לשכר רעב .גם אקמי ,מלך השיגועים ,הוא אדם כזה ,איש בידור עשיר ומצליח .את שיא ההשפלה אנו רואים במועדון "הדיו והצבע" שבו מופיעים טונים -כניסה לבני- אדם בלבד .כן ,כן ,זה מתחיל לצלצל מוכר .הטונים מוכשרים .תפקידם לשעשע את בני-האדם אך אין הם זוכים ליחס הראוי .לזכויות וצדק .הסיפור רומז בבירור ליחסי לבנים-שחורים באותה תקופה ואולי אף כיום. וכאן אנו נכנסים לתבנית סיפור ,לכאורה ,מוכרת :שכונת עוני ,זמרת פאבים נשואה מהמעמד הנחות מפתחת קריירה מצליחה ומוצאת מאהב עשיר מהמעמד העליון שמפנק אותה במתנות יוקרתיות .הסיפור הרגיל הוא שהבעל הקנאי "מטפל" במאהב כשמאחוריו תסכול אישי וחברתי .ומערכת המשפט מתנכלת לו על-בסיס מעמדו הנמוך .כמה סרטים עוסקים בשחורים שהופללו או זכו למשפט לא צודק בגלל צבעם? הסרט הזה עוסק ,בין השאר ,בנקודה זו ממש .אחרי הכל גם השופט שייך למעמד האנושי )כלפי חוץ -הרי הוא טון מתחת לתחפושת( דום הוא בעל המניות היחיד של חברת "הצטלבות התלתן" הוא ימחוק את טון טאון למען כסף .ועל זה המאבק -ניצול הטונים ..כפי שרוג'ר אומר" :אדי! אתה יודע שאין יותר צדק לטונים! אם החמוסים יתפסו אותי אני חשוב כמטובל!" אין משפט לטונים .דום מגדיר את תפקידו כשופט: "מישהו צריך לרסן את הטירוף!" הוא לובש כפפת גומי על ידו ומוסיף ,לאחר שהטביל טון-נעל במיטבל" :אלה אינן כפפות משי ,אדי! דווקא אתה צריך להאריך את חשיבות הציות לחוק!" בלי ששמנו לב הוא נתן לנו 2רמזים ענקיים לאישיות שלו" -אלה אינן כפפות משי!" -אם הן היו כפפות משי דום לא יכול היה להכניס ידו למיטבל כי גם הוא טון! גם הוא היה נמס! ו"דווקא אתה"... למה דווקא אדי? כי דום יודע שאחיו של אדי נרצח ע"י טון .ולכן אמור להיות חשוב לאדי שישתלטו על הטונים .איך דום יודע זאת? הוא הטון שרצח את אחיו של אדי! למה אני אומר את כל זה? מעבר לכך שזה נכון -הסרט ,כסרט
בלשי מאיר נקודה מוסרית משפטית חשובה ביותר שהמוטו שלה חבוי במילים "מי הפליל את רוג'ר רביט?" בכמה סרטים הדמות של השופט היא טובה? בכמה מקרים נעשה משפט צדק? דמות השופט הרע המוכרת ביותר )לאחרונה( היא השופט קלוד פרולו מ"הגיבן מנוטרדאם" הוא אדם שהקונפליקט הדתי-משפטי משפיע עליו קשות! הסתירה שבין קטנותו של האדם והדרישה ממנו להכריע בגורל אדם אחר .ישנו עוד שופט מפורסם שהתחבט בשאלה הזו ושמו קהלת .הנקודה החשובה ,בקיצור נמרץ -קהלת מדבר על בני-האדם שכל מעשיהם הבל משום שאין בהם קיום המוטבע בזמן .לעומתם האלוקים ,אף על-פי שהוא דינמי הוא אינו משתנה והוא נמצא אפילו מעל הזמן .בעקבות הבנה זו אנו מתוודעים לבעיה השיפוטית" :עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום ".וכמה פסוקים אח"כ" :מקום משפט שם רשע ".למה? דווקא משום ש"עת לכל חפץ" -אין אנו יכולים לנתק מעשה מרצף המציאות ולשפוט אותו! אין לאדם יכולת לעשות משפט צדק בגלל התפיסה המצומצמת שלו .אם נבין את זה נבין גם מי הפליל את רוג'ר רביט .סרט מצוייר נוצר מרצף תמונות .לתמונה אחת קוראים פריים ) .(FRAMEטון הוא דמות מצויירת ,אך הוא לא אוסף פריימים ,תמונות בודדות! ולכן ,כמו בקהלת ,אי אפשר לשפוט אותו על-סמך פריים אחד מהרצף .ומכאן שם הסרט"WHO FRAMED ROGER RABBIT?": מי התייחס לפריים אחד מרצף דמותו של רוג'ר ובכך יצר עיוות" ,הפללה" בעברית ,אם כך ,היה ראוי יותר המונח "להסגיר" ולא "להפליל" שמכיל בתוכו תרתי-משמע דומה ,אם כי לא מדוייק. לסיום -נראה איך אותו עקרון מופיע לגבי ג'סיקה. אדי נשלח לצלם את ג'סיקה משחקת כף-אל-כף עם אקמי .הוא מצלם אותה תמונה תמונה )(FRAME-BY-FRAME
אך כשרוג'ר מביט בתמונות האמורות
להפליל את אשתו -הוא מביט בהן במהירות כך שנוצר סרט מצוייר ולא אוסף פריימים .זה בדיוק השוני שבין שתי התפיסות ולכן גם התוצאה -אדי מציאה
שרוג'ר ימצא מישהי אחרת אך רוג'ר מתעקש" :היא רק הייתה קרבן תמים של הנסיבות ".ומי צדק?
על פרפרים ואפרסקים ג'יימס הנרי טרוטר איבד את הוריו בילדותו לאחר שקרנף פראי ברח מגן החיות הלונדוני וטרף אותם חיים ,ולכן עבר לגור עם דודותיו המרשעות עצילה וגרומה )AND SPONGE
(SPIKERאשר התאכזרו אליו קשות עד לאותו יום בו דברים
מופלאים החלו לקרות .עץ האפרסק העקר הוציא פרי שגדל להיות אפרסק בגודל בית .בתוך האפרסק הזה יצא ג'יימס למסע חוצה יבשות וימים לעבר ניו- יורק יחד עם כמה חרקים ענקיים ומתורבתים )מאחר שהקסם פעל גם עליהם( שהתלוו אליו .בינהם :העכבישה האפלה ,מרבה-הרגליים האגואיסט וה"מזיק" )תרתי משמע( ,החרגול המתורבת ,פרת-משה-רבינו האמהית ,הגחלילית החרשת ,השלשול הפרנואיד ותולעת המשי השתקנית שכלל לא שולבה בסרט. והשאלה המתבקשת היא :למה אין שם פרפר? )תודו שזה הטריד את כולכם!(
3יחידות בגרות ישנו מוטיב סיפורי החוזר בספורים רבים ומתאר את מה שקורה גם בסיפור זה. כדי להסביר מה הוא מבטא ,אתן קודם כל מספר דוגמאות למוטיב זה :נשאלה השאלה כיצד זה ששלגיה שבמותה הזמני היתה רק בת 7נשאה בהקיצה לנסיך? וענו חוקרי ספרות-הילדים ,ששלב זה ,שבו הייתה טמונה בארון הזכוכית מסמל את התבגרותה; כך שכשיצאה היתה בשלה להנשא .השלבים של תהליכים כאלה כוללים שלב של כניסה ,שהייה ויציאה .תהליך זה עובר גם על היפהפיה הנרדמת ,על כיפה אדומה ,על יונה ופינוקיו במעי הלויתן ובמובן מסויים גם על עליסה בארץ הפלאות -שינוי התפתחותי שעובר על דמות שכלואה בחממה התפתחותית .מה שמזכיר בדיוק את התפתחותו של הפרפר:
בתחילה הוא זחל :מכוער ,עלוב ,מסכן; לאחר מכן הוא גולם -סגור ומתפתח מעצמו .ובשיאו הוא פורץ החוצה ,חזרה לעולם ,רק שהפעם עם אישיות יפה, יציבה ועצמאית יותר :הוא פרפר! ב"ג'יימס והאפרסק הענק" בין כל החרקים, למעשה ,ישנו פרפר ושמו :ג'יימס הנרי טרוטר!
אפרסק גולמי לא במקרה מתלווים למסעו של ג'יימס חרקים -הוא עצמו חרק ולאורך הספר והסרט )של דיסני (1996ג'יימס עובר את התהליך שעובר על הפרפר) .הסרט פותח בצילום פרפר יפהפה מעופף אשר מושמד במהרה ע"י הדודה גרומה( הסרט ,לעומת הספר ,היטיב להדגיש את הטבע ה"חרקי" שבג'יימס .כמו בסצינה בה הדודות מחפשות את ג'יימס: עצילה :איפה אתה מתחבא ,תולעת מגעילה? השלשול :אה! הן יתפסו אותי! ג'יימס :לא אותך! אותי! כמו מחרק מזיק הן חוששות שהוא יפגע באפרסק .כמו-כן נוספה סצינה לסרט בה ג'יימס חולם על עצמו כעל זחל ממש שלועס מהאפרסק והדודות רודפות אותו
עם
טרבד
ותרסיס.
בשלב זה ג'יימס הוא זחל. לאחר מכן הוא נכנס לאפרסק ,שמשמש כביתו הזמני .ממש כמו הגולם -אין הוא נזקק לאוכל ושתייה; הוא ניזון ממיץ האפרסק ועסוק בתכנון עתידו -להגיע לניו-יורק. בשלב זה הוא גולם. וכשהוא יוצא -הוא פורץ במלא זהרו -על גג הבניין הגבוה בעולם .הוא מוצא משפחה חדשה מאות חברים ובית חם )העשוי מגלעין האפרסק( והאפרסק, כמו עטיפת הגולם לאחר שיצא מתוכו הפרפר -מתבקע בזמן היציאה -הוא נאכל ע"י מאות ילדים .הוא כבר חסר ערך כלפיי ג'יימס ,פרט לזכרון המסע.
לא פלא אם-כן שהוא עובר מאנגליה לארה"ב .הוא עובר מבית עלוב בראש גבעה נידחת באנגליה הנוקשה אל "העולם החדש" ה"חופשי" שם יש לו הזדמנות לפרוח .וזהו סוף התהליך -ג'יימס מיצה את חיפושו העצמי והפך לפרפר. ולשאלה האחרונה :מדוע אם-כן דווקא אפרסק משמש לו כגולם? והתשובה פשוטה :בדיוק מאותה סיבה שלשונות תנין ירוקות ומבחילות הופכות ילדים למאושרים. ג'יימס חיפש דרך להבהיר נקודה זו ולבסוף החליט לכתוב הכל במאמר .וזה בדיוק מה שזה עתה סיימתם לקרוא) .ע"ע סוף הספר(
מי את בכלל דורותי גייל? תכירו ,דורותי גייל .נחתה בארץ עוץ הישר מקנזס הרחוקה לאחר שביתה הועף ממקומו על-ידי סופת טורנדו .בנחיתתה, ביתה מחץ למוות את המכשפה הרעה מהמזרח וכאן התחיל המירוץ לצמרת של דורותי גייל. מהרגע שדורותי נחתה בארץ עוץ היא גאלה אנשים ממצוקתם .את כולם! עמים שלמים שהיו עבדים למכשפות במשך שנים יחד עם יחידים אשר היו עבדים לרגש הנחיתות ששיתק אותם .כרקע לניתוח ייחודה של דורותי נשים לב תחילה לדרך גאולתם של שלושת חבריה המרכזיים למסע :הדחליל ,איש הפח והאריה הפחדן .תהליך גאולתם הפיזי והנפשי מחולק לשלוש יחידות: שלב ראשון :גאולה פיזית משיתוק .דורותי משחררת בקלות את הדחליל מכבליו .את איש-הפח היא משמנת בעזרת פחית השמן שהיתה מונחת בבקתת- העץ שלו; ואת האריה לא היה צורך לשחרר פיזית ,לכאורה .האמנם? זאת נראה בהמשך! שלב ב :גאולה רוחנית .הדחליל סובל ממחסור במוח פיזי ולטענתו ,גם שכל בצורתו המופשטת .מה שמתברר מהר מאוד כלא נכון ודורותי מספקת לו את ההזדמנויות להוכיח את זה. איש הפח סובל ממחסור בלב פיזי ,ולטענתו ,גם ממחסור ברגשות .מה שמתברר מהר מאוד כלא נכון ודורותי מספקת לו את ההזדמנויות להוכיח את זה.
האריה הוא המקרה החמור ביותר! בעצם יש לו את כל מה שהוא צריך אך אין לו כלום ,כי כל הכח הפיזי שיש לו לא שוה כלום אם אין לו את האומץ להשתמש בו ובעזרתו לממש את יעודו הפשוט -להיות מלך החיות! ועכשיו נחזור לגאולתו הפיזית -האריה משותק יותר מכולם! הוא מפחד! והפחד- משתק! שלב ג :השלב הפקטיבי! למעשה הגאולה יכלה להסתיים בשלב ב' .הרי אנו, הקוראים ,כבר יודעים שבכל הדמויות קיים כבר כוחן ויכלתן לממש את עצמן אבל משום מה הן לא יודעות את זה! בשביל זה יש את הקוסם הפקטיבי כי הקוסם הוא שקר! הוא סתם אדם רגיל אבל כמו דורותי הוא עוזר להם למצוא את הכוח בתוכם .גם דורותי פיקטיבית ,אבל מבחינה אחרת ,בזמן שהקוסם הביא לשלושת הדמויות פתרון פסיכולוגי למחסורם ,היא עזרה להם בגילוי ה"אני" בעצמם .מה שמניע את השלב השלישי הוא קטנות אמונתם בעצמם .גם אם הם יגיעו לשלב המיצוי העצמי הם ימשיכו ללכת אל הקוסם .למרות שהבעיה כבר לא קיימת .הוא "פותר הבעיות" האולטימטיבי בעינהם! הם לא מסוגלים לקלוט שהכוח לשנות ולהשתנות נמצא בהם כשבסוף מסתבר שרק הם יכולים! והאבסורד הגדול הוא שגם לאחר שהקוסם התגלה במערומיו הם מצפים ממנו לפתרון. ברור שהקוסם הוא כלומניק .והשאלה המתבקשת היא -מה עם דורותי? מה בעצם היא עשתה בשביל להציל את ארץ עוץ? הקלות הבלתי נסבלת של הגאולה חוזרת לאורך כל הסיפור גם ב"הקוסם מארץ עוץ" וגם ב"בחזרה לארץ עוץ" .ולפניכם רשימה מיצגת של גאולות קלות ופשוטות לשעת הצורך: (1דורותי נוחתת בטעות על המכשפה מהמזרח -ומשחררת עם שלם מעבדות. (2דורותי מפנה תשומת ליבו של הקוסם לכך שיש לו עדיין את הכדור-הפורח איתו הגיע לארץ עוץ -ובכך עוזרת לו לשוב לביתו. (3דורותי שופכת מים בטעות על המכשפה מהמערב ובכך משחררת עוד עם שלם מעבדותו.
(4דורותי מותחת את הקפיצים של טיק-טוק ומקימה אותו לחיים ללא מאמץ. )וגם ללא מחשבה שהרי כתוב עליו "נא למתוח את הקפיץ!"( (5דורותי מתיחסת לג'ק-ראש-דלעת מה שישר מחזיר אותו לחיים. (6דורותי מחייה את כל היצורים שמלך הסלעים הפך לעצמים דוממים ללא מודעות ומחשבה .ועוד ועוד... המעניין הוא שלאחר שהיא עושה את הצעד הראשון ללא כל מאמץ ,את השאר עושים כל אלו שהיא החייתה .לאחר שאת תפקידה היא סיימה הם עוזרים לה לכל אורך הסיפור נגד הגלגשדים והדובנמרים והנחל הסוחף ושדה הכלניות הרעילות .דורותי מעולם לא פתרה ממש בעיות; היא רק עזרה לאחרים לממש את עצמם ובכך גם לפתור את הבעיות שלה שגם לגביהן הפתרון היה פשוט ונתון מההתחלה )נעלי הקסם שהיא לבשה מתחילת הסיפור(! ובאמת -גם היא וגם הקוסם עסוקים בפתרון בעיותיהם של כולם חוץ משל עצמם .רק אדם חיצוני מצליח לפתור לאחרים את הבעיות הפשוטות ומכשפת הדרום הטובה מהווה את הגורם החיצוני הכולל -שפותר את בעיותיה של דורותי ,שפותרת את בעיותיו של הקוסם ,שפותר את בעיות תושבי ארץ עוץ ,שיכלו לפתור את בעיותיהם בעצמם! ישנה סצנה ספציפית ,שמסמלת את התהליכים הקורים בספר כולו ,בה דורותי מחברת מספר חפצים דוממים :ראש איל ,מיטה וענפים יבשים והופכת אותם בעזרת "סם-החיים" ליצור חי .ומכאן -הוא נכנס לפעולה ומוציא אותה מכלאה. לאן אני חותר? דורותי עוברת בכל ארץ עוץ ובמעין "מגע-קסמים" היא מחייה אנשים .זה כל מה שהם צריכים! את השאר הם יכולים להשיג כבר בעצמם, בכוח שטמון בתוכם. מה שמוביל אותנו לרעיון הכללי יותר -כאשר דורותי חוזרת הביתה היא מיד מחייה את הבית באותו "מגע-קסם" בדיוק .היא לא צריכה להיות יפה ,חכמה או מצחיקה היא פשוט צריכה להיות שם .בעצם חזרתה היא כבר לא מובנת מאליה )חשבו שהיא מתה בסופה( וזה מגע החיים שדודה ודודתה היו זקוקים לו .ולאחר שנתנה להם חיים -הם דואגים לכל השאר.
כוחות החיים טמונים בנו ,רק שלפעמים אנו זקוקים לילדה קטנה וכלבה כדי שיזכירו לנו איך להשתמש בהם.
למה שוליית הקוסם? ? הברון האדום מת! פשוט התברר שלא במקרה הוא אויבו המושבע של סנופי במלחה"ע הראשונה -פרצופו האמיתי נחשף כטייס גרמני פשיסטי .ועל הגילוי המרעיש תודתי נתונה לאלמוני מהקורס של בני שהפנה את תשומת ליבו לכך. השאלה שנותרה היא מה יהיה השם החדש וזה לא פשוט בכלל שכן הברון, פרט לעובדה שהיה פשיסט ,היה דמות בעלת הרבה קסם ובמידה מסוימת היה אפשר להזדהות איתה כשם עט של הכותב המסתורי; מה שביטל אפשרויות שּפְייר' ועוד בזמן צ' ֵ חתןּול 'ץֶ הגולַתִני' ' ֶעָ פצות'' ,לֶעָ ָלַ ק ֶעָןּ עץ'' ,עןּוגות מןּו ּפְ תֶעָל 'ץֶ בלַתִי ָלַ איכותיות כמוֶ ' :עָןּ סם" עלה בגורל. הקסֹו 'ץֶ שןּוּפְלֶעָית ָלַ ש" וׁ אל תלכו שולל אחר צורתו החיצונית ,כמו הרבה דברים זה לא החוץ אלא הפנים שקובע! את הסיפור כולם מכירים :על נער שוליה של קוסם מוטלת המשימה לשאוב מים מהבאר אך הוא ,שרצה להיות שוליה כדי להיות קוסם לא מוצא את זה כמקדם בתחום הקוסמים )ממש כמו "קרטה קיד" שציפה ללמוד קרטה וקיבל עבודות נקיון במקום( ולכן בזמן שינת הקוסם הוא מפעיל את קסמיו על מטאטא שישאב במקומו .טעות נוראה מהסיבה הפשוטה שהוא לא יודע איך לעצור אותו ובסוף הקטע חדר הקסמים מוצף במים ומלא במאות מטאטאים שואבים שרק אדם אחד מסוגל לעצור -הקוסם עצמו והוא אכן עושה זאת ללא הרבה מאמץ. אבל כמו שדיסני אמר לתסריטאיו לאחר שרכש את הזכויות ל"ספר הג'ונגל": "אתם רואים את הספר הזה? אני רוצה שלא תקראו אותו!" על-מנת למצוא את
הקסם האמיתי שבדמותו של שולית הקוסם עליכם לשכוח את הסיפור המקורי אשר מגביל את ההזדהות והדמיון ל"סיפור" ,סיפור אחד קטן שמתחיל ונגמר עליכם לנסות להתמקד ולהתחבר לאותה דמות טרגית של שוליה שלא עמדה בפני תשוקתה לחקות את אדונה ובכך סיכנה את חייה ואף יותר מזה .השוליה מסמל את אחד הכוחות הגדולים בטבע האנושי -הרצון להתמודד עם דברים גדולים ממך .למרות שהשוליה נכשל עקב פזיזותו אנו עדיין אוהבים אותו על תעוזתו ואפילו סיום הסצנה בפנטסיה משאירה חיוך; הקוסם חובט במיקי במטאטא במעין צ'פחה ידידותית של" :יללה! למדת ת'לקח! טוס לחדר שלך!" איך אפשר לעמוד בפני החיוך של מיקי שבסך-הכל מה שהוא רצה זה "להיות כמוך"?! כמונו ,שולית הקוסם מתמודד עם דברים גדולים ממנו ,מרתקים וקוסמים ומפשל לפעמים גם אנחנו לפעמים מוצאים איזה אור גדול אבל מאבדים אותו כאשר אנו מנסים להיות כמותו בטרם עת .כל מי שמכיר את התחושה יכול עכשיו להבין מיהו באמת שולית הקוסם -זה לא מיקי מאוס .זה כל מי שאי-פעם ניסה להידבק בדבר גדול ממנו. אפשר להשוות את מה שעובר על השוליה גם למצוות שימוש ת"ח .לכאורה צצה השאלה מה הקשר בין ללמוד מהם ללדאוג להם לסנדביצ'ים וזה בדיוק הרעיון ,תתאפק! נקודת החיבור מתחילה בלשמש אותו זהו החיבור האמיתי. שימו לב שלא שולית הקוסם הוא שמשובץ בלוגו אלא המטאטא וזה פשוט מאותה סיבה בדיוק :מיקי מאוס מעלה אסוסיאציות מסוימות מאוד! ואם רואים אותו בגולת הכותרת אי אפשר להמריא בדמיון עצמאי לעומת זאת המטאטא הוא שולי יותר ובכך ,פחות מחייב ופחות מוגדר ,ועם זאת הוא שולית הקוסם באותה מידה. למעשה ישנה סצינה מקבילה בתוכנה ב"מלך האריות" :סימבה רצה להיות אמיץ כמו מופסה אביו ומשום כך הוא סיבך את עצמו יחד עם נלה בקרב עם הצבועים שיכל להסתיים במוות אילולי היה מופסה מגיע ברגע האחרון ממש כמו הקוסם ופותר את העסק בשניות .כמו השוליה גם סימבה מבין שצרותיו
לא הסתימו ועכשיו עליו להתמודד עם מושיעו וגם הוא בשיחה אישית עם מופסה אומר לו" :רציתי להיות אמיץ כמוך!" וסצנה זאת גם מסתיימת במשחק שמח על הדשא של הסוונה ושוב -משום שאי אפשר לכעוס על אלו הקטנים עם השאיפות הגדולות שלעיתים טועים במימוש דרכם .מעניין שב"פנטסיה" שנוצר 55שנה לפני "מלך האריות" ללא שימוש באף מילה הצליחו להעביר את אותו הרעיון שבשבילו נאלצו ב"מלך האריות" להשתמש בשחנ"ש של אב-בן. התמעטות הדורות.
בצלם
"הגיבן מנוטרדאם" הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שאי-פעם יצאו מאולפני דיסני .בעצם ,אי-פעם בכלל .הסרט הזה כולל בתוכו כמה מהדמויות המורכבות ביותר יחד עם כמה מהסצנות החזקות והמרגשות ביותר .האמת היא שכשבחרתי את הכותרת לא תיארתי לעצמי עד כמה היא באמת מתארת את הסרט .המילה "בצלם" למעשה עוטפת את הסרט לאורך כל סוגיותיו ותכניו. אך לא רציתי לדבר על כל הרעיונות בסרט ואף לא על הסרט עצמו אלא על נקודה קטנה אך מרתקת -דוגמא חיה כיצד מוטיב מסויים מצליח להשתלב לאורך סרט ולהאיר אותו באורו המיוחד .המוטיב שאני בחרתי הוא קצת בעייתי אך נראה נכון והוא :ארכיטקטורת הנוטרדאם .נראה מוזר בתור "מוטיב"; אך "מוטיב" הוא רעיון חוזר ,ובמקרה הזה מערכת מושגים דרכה הסרט כולו משתקף. יש להבין שהקתדרלה ,מעבר לסיפורים שנרקמו אודותיה ,היא אגדה בפני עצמה אודות לעיצובה הגותי וההשקעה העצומה שהושקעה בבנייתה .העיצוב הגותי הכולל ,בין השאר :עיטורים רבים ,פסלים ומגדלים גבוהים ,נועד לעורר אימה .פסלי הגרגולים המפורסמים נועדו להטיל על האנשים הפשוטים את אימת הכנסייה) .כמה ידידותי הוא האל( הסגנון הגותי ליווה מאז ומעולם
דמויות מסוגו של קוואזימודו .דמויות כמו פנטום האופרה ,החיה מ"היפה והחיה" ובטמן )שעירו נקראת "גוטהם סיטי"( במילים אחרות -הנוטרדאם עצמה ,על גורגוליה ,היא דמות בסרט! יתר על כן -כפי שהרבה פעמים מצורפת לדמות ראשית דמות שולית שמדגישה אותה אפשר לומר שהנוטרדאם היא יותר מביתו של קוואזי ,היא דמותו המשנית .הביטו איך הוא מלטף את האבנים כאשר הוא מסביר לאזמרלדה שלשם הוא שייך .ממש כמו שהפנטום חי את בית האופרה כחלק ממנו בעצמה רגשית בלתי-מוסברת .המשיכה של אדם דחוי ) (OUTCASTלחפצים הינה מוטיב שמסביר גם את חיותם של החפצים ב"היפה והחיה" )אמנם אפשר להסתכל עליהם כאנשים שהפכו לכלים ,לפי פשוטו של הסרט ,אבל ע"פ דפוסי הגרגולים ב"הגיבן" אנו מבינים שיש גם תפיסה הפוכה הרואה אותם כחפצים שהפכו אנושיים ע"י דמיון נואש .ועיין גם ב"שברירים" לדבורה בארון( .אך זו רק ההתחלה .משום שראיית עולם ארכיטקטונית היא שמובילה את הסרט ע"פ מושגים של :צורה ,חומר אור וחום. נתחיל מהסוף -הדוגמאות .בתחילת הסרט אנו מתוודעים לפרולו ,השופט, כאדם ש"צעדיו היו מברזל כמו הפעמונים של נוטרדאם" )שיר הפתיחה( בסוף הסרט אנו שומעים מלווארן ,הגרגויל הקשיש מטיחה שמו"ס בקוואזי על אי- נכונותו להציל את אזמרלדה" :זה בסדר ,קוואזי ,אנחנו רק עשויים מאבן. קיווינו שאולי אתה עשוי ממשהו חזק יותר "...כמו כן הוא מושווה במהלך השיר בצורתו לקרואסון )והרי ,איך אפשר שלא לאהוב אדם בצורת קרואסון?( וכמובן -שמו של קוואזימודו אשר משמעותו הינה:
FORMED
HALF-שזה אומר
אדם שבניית צורתו הופסקה באמצע .משהו כמו .HALF -BAKEDבספר המקורי של ויקטור הוגו מתואר קוואזי כענק אשר פורק והורכב מחדש בצורה מעוותת. זהו נושא הצורה והחומר .המילה "בצלם" מבטאת יותר מסתם "אל תביט בקנקן "...אלא תפיסה בסיסית יותר וחשובה יותר :זכותו של האדם למקלט משום שהוא יציר ה' בצלמו .את זה מנסה פרולו לטשטש .הוא טוען בתחילת הסרט ,כאשר הוא מנסה להטביע את קוואזי בבאר הקפואה ,שמדובר ב"שד בלתי-טהור ואני שולח אותו בחזרה לגהנום ,לשם הוא שייך ".המשמעות היא
פשוטה :יצור זה ,שאינו מעוצב כאדם ,ע"פ תפיסתו של פרולו ,אינו בא מאלוקים! הוא בא מהסטרא אחרא ,מהצד האחר ,מהגהנום ,הוא לא בן אלוקים אלא בן השטן .וכך הם גם הצוענים בעיניו" :הצוענייה אזמרלדה סרבה להתחרט ...למען פריז ,למען הצדק ולמען ישועתה העצמית אני שולח אותה להיכן שהיא שייכת!" הוא קובע על פי תפיסתו מי שייך לאיזה צד ומי מגיע מאיזה צד של כוחות היצירה -אלוקים או השטן .מי המפלצת ומי האדם. קוואזימודו מחייה את הפסלים בדמיונו .הם נועדו להפחיד .הוא הופך אותם לידידים .וכשפרולו תופס אותו מדבר לפסל מתנהל הדיאלוג הבא: פרולו :בוקר טוב קוואזימודו. קוואזי :בוקר טוב אדוני... פרולו :אל מי דברת? קוואזי :אל החברים שלי... פרולו :אני מבין ...וממה החברים שלך עשויים? קוואזי :מאבן. פרולו :והאם אבן יכול לדבר? קוואזי :לא ,הוא לא. פרולו :נכון מאוד! אתה בחור חכם! זה גם מסביר את כשרונו של קוואזימודו -הוא אמן פסל .למה? כי הוא לוקח עץ ויוצר ממנו דמות .כאילו מחקה את מעשיו של הבורא; רק שהפעם הוא עושה זאת בדייקנות .כך שלא יצאו לו אנשים שצלמם הופסק באמצע .האור והחום מבטאים את הסתירה הגדולה בין יחסו של קוואזי ופרולו לאנשים סביבם ולאהבה .בעוד קוואזי חי בחושך ומוסתר -למעשה ,פרולו הוא זה שסגר עצמו בפני העולם .הצוענים הם "שליחי השטן" ,אנשי הרחוב הינם "פשוטים ועלובים" ואפילו אנשי המשמר הם רק כלים לרדנותו .את תפיסת עולמו הקרה והחשוכה הוא מנסה להעביר לקוואזי .כך שהוא מטיל על כל העולם את כוחות הרוע ועליו את כוחות הטוב .אך זה נשבר! וזה עניין גדול! לא רק שהטוב נמצא גם בחוץ אלא ה"רע" נמצא גם בפנים! וכאן נשברות החומות
שהופכות אותו למבולבל -הוא ,הטוב ,פתאום נמשך לאזמרלדה ,כפי שמתבהר בשיר" :אש הגהנום" .הוא לא מבין איך יציר ה' טהור כמותו קיבל לתוכו יצר "רע" כזה .וביאושו הוא זועק לשמיים ותובע הסבר?
בתמימות של ילד
ובתפיסה מעוותת של מפלצת" :אמרי לי מריה! למה אני רואה אותה רוקדת? למה עיניה שורטות את נשמתי?" וכאן החום -ישנם שני שירים בגיבן רצופים )דבר נדיר אצל דיסני( אך הקשיבו לשמות השירים" :אור גן-עדן" ו"אש הגהנום"! שני השירים עוסקים באהבה לאזמרלדה -לקוואזי -זהו אור גן עדן .לפרולו זהו אש הגהנום .האפקט הוא אותו אפקט .המקור שונה -אור הוא אור הוא אור! הוא זך! הוא מה שהוא עצמו .אבל אור מאש הוא חיצוני! הוא בא ממקור זר, קטלני ושורף .המכלה את נשמתו המיוסרת של פרולו ומעבירה אותו על דעתו! לא הכל נכתב פה בעיקר לא על כל רעיונות הסרט ,הקונפליקטים והיחסים הסימבולייפם והלא-סימבוליים בין הדמויות. לסיום -הסרט עוסק ביצירת האל את האדם .ולכן זוית ראייתו של ארכיטקט מתאימה! ה' הוא ארכיטקט ,הוא האמן יוצר האדם .ובעזרת מושגי יצירה אלה אנו בוחנים מצבים ,דמויות ותהליכים שבנויים מעץ ,ברזל ואבן .המילה "עשוי" )" ("MAKEחוזרת הרבה מאוד בסרט ,כאומרת" :מי יקבע את החומר ממנו עשוי צלם האדם?" כמו בחידתו הבסיסית של קלופין שמבטאת את חידת האדם: ממה עשויה מפלצת וממה עשוי אדם? שרים הפעמונים של נוטר-דאם!
נשמתו של האחד מעוותת כגופו של השני בגליון שעסק ב"ג'יימס והאפרסק הענק" התייחסתי למוטיב העוסק בכניסה ויציאה .אותו מוטיב שמבטא תהליך אנושי במהלכו אדם נכנס למצב מסויים, לרוב של חממה ,שלאחריו הדמות יוצאת במצב חדש לפיו היא חופשית ובוגרת יותר .מוטיב זה מסביר את השינוי שחל על שלגיה )אחרת ,איך היא התחתנה בגיל (?7פינוקיו )הוא עבר את זה פעמיים – פעם אחת בתוך הלוייתן ואחת במותו הקליני ,בגרסת דיסני( גם יונה הנביא )ששינה דעתו לאחר שהייה במעי הלויתן( וג'יימס )ששהה זמן רב בתוך האפרסק ולבסוף יצא ממנו חופשי ומאושר( ומעל כולם – עם ישראל )בזמן קריעת ים סוף והשהייה במדבר כשאוכל מסופק להם מהשמיים וכל השאר( .את שלב השהייה ב'חממה' הגדרתי כ"גולם" ,שכן לפניו הדמות היא ראשונית ,מכוערת ומושפלת -זחל; ולאחריו היא חופשית ממש כמו פרפר .לרוב תהליך זה נעשה דרך מים ,טבילה- כניסה למים ויציאה כאדם חדש. הזכרתי את עם ישראל" .מי השילוח" מתאר שלושה שלבים בעשיית רצון ה': השלב שלפני ,שלב של עבדות חיצונית לאדם .לאחריו השלב של "ספירת העומר" במהלכו האדם כולא עצמו ב -ד' אמות של הלכה והשלב האחרון של "מתן תורה" )שבמשל למהלך הפיזי של ישראל זה דווקא בא לידי ביטוי בכניסה
לארץ( בו הוא יוצא החוצה ,חופשי ומוכן לעבודת ה' בדרכו הייחודית שלו. פחות או יותר .שלב זה מקביל בצורה מדויקת לתהליך הפרפר .שוב -קלט, עיבוד ופלט. במאמר הקודם שעסק ב"גיבן מנוטרדאם" הסברתי את פירוש שמו של קוואזימודו כך" :אדם שתהליך גיבוש צורתו הופסק באמצע" .מאוחר יותר התגלה דבר נפלא! בפירוש המילה "גולמי" בתהילים קלט מסביר ה"מצודת דוד"" :בעוד הייתי גולם ..ועדיין לא נשלמה צורתי" אתם קולטים מה זה אומר? כפשוטו "HALF-FORMED" -משמעותו גולם!!! הגיבן מנוטרדאם הוא בבחינת גולם! עכשיו נוכל להסתכל בקירוב על משמעות היצור הקרוי "גולם". לפי המדרש ,האדם הראשון ,ביום השישי ,הראשון לחייו, "בשעה הראשונה נאסף עפרו .בשעה השניה נעשה גולם "..גם פה אנו רואים נקודה חשובה לפיה המצב של הגולם הוא אחד השלבים החיוניים בהתפתחות האדם! אך פה אנו עוסקים במשמעות "גולם" כשלב שהוא חלק בתהליך .אך דמיינו לכם מה היה קורה אם מבחינה פיסית כאן היה מסתיים התהליך? אם לא הייתה "נשלמה צורתו" .היינו מקבלים חצי אדם חצי דומם.היינו מקבלים מוטציה ששמה קוואזימודו. רק רגע .מבחינה פיזית זה נכון אך אנו יודעים שקוואזימודו אינו תקוע במצב הגולמי מבחינה נפשית ובטח שלא כך בתפיסה הדתית שלו .אז מה קרה פה? איפה הפן הזה בא לידי ביטוי? את הפתרון לשאלה נקבל בעזרת ציטוט מהספר המקורי של ויקטור הוגו .כאשר השופט קלוד פרולו וקוואזימודו היו מהלכים זה לצד זה ברחוב היה אחד מתושבי פריז מעיר" :כך הם הולכים ..נשמתו של זה מעוותת כגופו של זה!" וכאן נקודת החיבור! גופו של קוואזימודו הוא שיקוף של נשמתו של פרולו! הביטו כיצד זה מאיר מחדש את הסרט -מי באמת כלוא במגדל אפל של הכנסייה? מי באמת לא יכול להשתלב ולחיות עם ההמונים? מי
המפלצת ומי האדם? פרולו הוא המפלצת אך משום ש"הוא רואה שחיתות בכל מקום חוץ מבתוכו" ,כמאמר השיר ,אז אין הוא מתייחס לנשמתו ישירות ,אלא באמצעות שיקוף שלה ,גופו המעוות של קוואזימודו ,אותו הוא מדכא ,כולא ושומר הרחק מאנשים אחרים בטענה שהם אינם יודעים לקבל אותו .ואנו יודעים מי באמת אינו מסוגל להכיר בגופו שחל קוואזימודו כצלם אלוקים .אם כך ,ובאמת גופו המעוות של קוואזימודו משקף את נפשו המעוותת של פרולו, יהיה זה מדוייק לומר שנפשו של פרולו הופסקה ונכלאה ע"י פרולו עצמו בזמן יצירתה .ולכן היא נשארה גולם .תארו לכם מה היה קורה אם פינוקיו היה נשאר בבטן הלויתן ,כיפה אדומה בבטן הזאב ,היפהפיה הנרדמת בתרדמת ,ג'יימס באפרסק ,ומעל הכל -בני ישראל במדבר .איזה משמעות עצומה תהיה לזה; איזה עיוות רוחני זה עושה?! נחזור עתה לתהליך שמתואר ע"פ "מי השילוח". המצב הגולמי יהיה להשאר במצב של ד' אמות של הלכה ללא מחשבה יוצרת כלשהיא .ללא שחרור אמיתי של הנפש בזרימה עם רוח הקודש. הבנה זו גם תסביר את יחסו של פרולו למין .לפי אנה מ"מר אל ,כאן אנה" כל העולם הוא בהוויה של מין )"רק אל תנסי להגיד את זה בשיעור דת!"( משום שכל העולם פועל על קבלה ,נתינה ויצירת דבר חדש .הויית המין אינה מוכרת לגולם .הגולם הוא שעה לפני ש"נמתחו אבריו" ושעתיים לפני ש"נזרקה בו נשמה" .הגולם אינו יודע לקבל ,לתת וליצור .הוא אינו חופשי להטביע חותמו בעולם הוא נשלט .ולכן פרולו לא מסוגל לקבל את משיכתו לאזמרלדה .זה קונפליקט סמלי ביותר .אי היכולת של פרולו ליצור לעומת יצירתו התמידית של קוואזי .אכן ,מדובר בנפש מעוותת מאוד. לסיום -הערה אחרונה .לפני שנתיים -שלוש פורסמו הזוכים בתחרות השנתית בנושא הסיפור הקצר של "הארץ" .במקום השני זכה סיפור שתאר מחדש את סיפור "הגולם מפראג" .מה היה חדש? בסוף הסיפור ,המהר"ל מגיע להסדר עם השלטון להפסקת הפרעות ביהודים ואז באים אליו בדרישה לשתק את פעולתו של הגולם .אך המהר"ל ,משום שאין הוא מסוגל לבטל את יצירתו ,שוקד כל
אותו הלילה בעיצובו מחדש של הגולם ,כך שייראה כאדם ,ולפנות בוקר הוא משלח אותו לחופשי ,הרחק ככל שאפשר .ועכשיו ניתן להבין שמה שעשה המהר"ל אותו לילה אינו רק סיום יפה לסיפור אלא סגירת מעגל -שמסמלת את השלמתו הפיזית והרוחנית של האדם .הפיזית -משום שהגולם דומה עתה לאדם .ומבחינה רוחנית ,השלמת התהליך הדתי ,לא להיות כפוף למרות וכלוא בעליית הגג של בית הכנסת )!( אלא להיות חופשי אצל הגולם; ולעבוד את ה' בדרכו שלו ,אצל האדם .אותו דבר שפרולו לא ידע לעשות .מפלצת.
"ואהי להם למשל" ) תהילים סט(
ראשית ,רציתי להודות ליוני דוד ולרב רבלין )שאני לא ממש מכיר( על המקורות. תודה. הרבה פעמים ,הרבה מאוד פעמים ,קורה ,שאנו מוצאים תבניות של סיפור ומוטיבים המוכרים מאגדות-עם עתיקות ,בסיפורי התנ"ך ובמדרשי חז"ל .ואז יש כל מיני תגובות :יש שאוטמים את אזניהם ויש שצוהלים כי התנ"ך אינו מקורי ועוד כל מיני דברים מוזרים כאלה .אבל בכל זאת – אי אפשר להתעלם מזה ואולי בהזדמנות אני לא אתעלם מזה .בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה לדון במקרה ספציפי של דמיון מדהים בין שתי דמויות מוכרות :דוד המלך וסינדרלה. ההשוואות אמנם ינועו בין גרסאות שונות של הסיפור )ביניהן הגרסה המונפשת של דיסני( ,אבל הכל בבחינת אותו סיפור ,אותה תבנית עם שימוש באותם מוטיבים ,פחות או יותר. הכל מתחיל בכפר קטן ...שמואל נשלח עם שמן המשחה למשוח את אחד מבני ישי אבל הוא לא יודע איזה מהם .ומוזר מאוד ...ישי מציג בפניו את בניו אבל לא את כל בניו .אתם מבינים? אחד הבנים שלו הולך להיות מלך)!( וישי מחליט שזה בטח לא דוד אז אין טעם בכלל להביא אותו .וגם אם תאמרו שזו טעות תמימה– איך תסבירו את האיום של שמואל שבא בתגובה שאומר" :כי לא נסוב עד בואו פה!" אם היה מדובר באי-הבנה אז למה לצעוק?
ובכן ...כבר כאן ,בפשט הפסוקים ,מתחיל הדמיון .כידוע לכולם ,לא הנסיך ]ה'[ נדד עם הנעל ]שמן -המשחה[ במרחבי הממלכה כדי למדוד אותה על רגלי בנות הממלכה ]בני ישי[ אלא השליח שלו ]שמואל[ .וכשהשליח מגיע אל בית סנדרלה מובן שהיא לא מובאת בפניו ,להפך! היא ננעלת במטבח או בעליית הגג או במקרה של דוד – נשלחה לרעות צאן .ואז השליח מודד את הנעל על רגלי אחותיה החורגות של סנדרלה ו" ...לא בחר ה' באלה" ואז מגיעה שאלה חשודה מאוד שבסרט של דיסני מופיעה במילים אלה ממש" :התמו הנערים?" מה זאת אומרת? למה שיצוץ פתאום עוד ילד? רק רגע ...כן ,יש עוד ילד אבל ודאי לא בו מדובר! "עוד שאר הקטן והנה רועה בצאן ".אבל התירוצים לא עוזרים! מהסיבה הפשוטה" :אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" או במילים של היפה והחיה" :היופי נמצא בפנים!" ואכן מתגלה שהוא/היא נועד/ה להיות מלך/ה ,על- אף הלבוש המרופט. בסדר ,עד כאן הפסוקים .נשארה בעיה מרכזית אחת – סינדרלה לא הובאה בפני השליח כי היא בת-חורגת ,כי אחיותיה ואמה מרשעות ולפי דיסני בגלל שהאמא ידעה)!( שסינדרלה היא הנערה המבוקשת .אבל מה עם דוד? האם אביו ואחיו רשעים? האם אביו ידע שדווקא הוא המוכתר? והשאלה הגדולה - האם הוא בן חורג? ובכן ,עכשיו לא נלך בשלבים .אני פשוט אפרוש בפניכם את קורות החיים של דוד לפי המדרשים ואתם תאלצו לסמוך עליי )הא! הא! הא!( .והסיפור הוא כזה... בועז ,אבי סבו של דוד היה ראש הסנהדרין והוא פסק שלמואביה מותר לבוא בקהל ה' ולכן הוא נשא לאשה את רות )מאזעל טויב!( עברו השנים ונולד לו נכד ושמו ישי בן עובד .לישי נולדו 7בנים מאשתו ופתאום החלו לדבר על האפשרות שפסיקתו של בועז הייתה שגויה .ישי היה צדיק גדול והחליט לפרוש מאישתו 3שנים! ואז הוא החליט להביא בן מהשפחה שלו כך שזה אמור לצאת בסדר מכל הבחינות .אבל שפחתו התחלפה עם גבירתה כך שיום אחד הוא
מגלה שאישתו ,שעליה לא בא שלוש שנים ,בהריון! ולא סתם אלא שנולד בן אדמוני וכולם היו בטוחים במאה אחוז שהיא בגדה ושדוד ,חו"ח ,ממזר! כפי שדוד עצמו אומר בתהילים סט" :מוזר הייתי לאחי ונוכרי לבני אימי!" מה יוצא לנו מזה? דוד בן חורג! ואחיו מתנכלים לו! וגם אביו והוא נעשה למשרת בבית של עצמו! ממש כפי שנאמר לנו על סנדרלה בפתיחת הסרט! ישנם הרבה סרטים של דסני שעוסקים ב"התגשמות חלומות" .אפילו הניגון הקצר שנשמע כשמוצג הלוגו של דיסני הוא קטע משיר של פינוקיו שאומר" :אם תביע משאלה אלי כוכב – היא תתגשם" מה שאומר בעצם" :זה המוטו שלנו!" והסרט שהכי הרבה עוסק בחלומות ואגדות שמתגשמות הוא ...סנדרלה. סנדרלה הייתה פנטזיונרית .מהרגע הראשון של הסרט היא מדברת על זה שאסור להפריע לאדם לחלום ושאם אדם חולם חלום הרבה פעמים ומאמין בו באמת – בסוף החלום יתגשם! בסרט – מילוי המשאלות שלה נעשה ע"י הסנדקית ) (FAIRY GODMOTHERוגם בהרבה מאוד גרסאות הקסם קשור איכשהו לאמה הביולוגית של סנדרלה שנפטרה .הודות לה התקווה בליבה של סנדרלה חיה ונושמת עד שהיא מתגשמת .ואם נחשוב על זה ,גם אימו של דוד ודאי הייתה מקור החלומות שלו! דמיינו לכם ילד שאחיו טוענים שהוא ממזר ושאימו בוגדת והוא מושפל ובמשך כל הזמן הזה אימו אומרת לו שהוא בן לאביו בדיוק כמו אחיו! היא בהחלט מי שמחייה בו את התקווה! שיום אחד כולם ידעו שהוא בן לאביו ואימו לא בגדה. ובאמת לאחר ההמלכה לא רק שהסתבר שהוא המלך אלא גם הסתבר שהוא בנו החוקי של אביו כמו שכתוב בפרק הבא ישר אחרי ההכתרה" :ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמונה בנים!" שזה ממש בבחינת ! HAPPY END עוד חולם שהושפל ע"י אחיו הוא יוסף! ויש מדרש שטוען שדוד טען למלכות וישי שזכר את מעשה יוסף השפיל את יוסף כדי שלא יקנאו בו אחיו .ממש כמו האחיות של סנדרלה שמנסות בכוח לגרום לה לאבד תקווה ,להפסיק לחלום.
בתהילים דוד טוען" :ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל" מכאן אנו יכולים ללמוד דבר עצום! מה זה אומר להיות למישהו ל"משל"? זה אומר שהוא לועג לך ע"י הפיכתך או הפיכת הטענות שלך למשל מוקצן שיותר קל ללעוג לו .כלומר – אם לדוד היו חלומות על שויון בין אחיו ואולי אף על מועדו למלוכה ,לפי כמה מדרשים ,אז אחיו ,כדי ללעוג לו ,המציאו עליו סיפור .סיפור על נערה שדוכאה על ידי אחותיה החורגות והיא כל הזמן חלמה על מלוכה ועל בעל אוהב וראו זה פלא! היא התחתנה עם הנסיך! ולסיפור הזה הם קראו על סמך תחילת הפסוק: "ואתנה לבושי שק" ילד השק ...ילד לכלוך ...סנדרלה )סינדר=אפר( .ומה שבאמת מדהים זה שבסרט יש סצנה שמבטאת רעיון כזה בדיוק! המלך רוצה שבנו יינשא אך הנסיך לא מביע עניין באף אחת לכן המלך מארגן נשף במהלכו היועץ שלו הופך אותו למשל" :אדוני המלך כך נראה לך המצב ...הנסיך מחווה קידה עמוקה ,הוא מזדקף ולפתע הוא רואה אותה! שם היא ניצבת! נערת חלומותיו! מי היא ומאין הגיעה אין הוא יודע וגם לא אכפת לו אך ליבו אומר לו שזו ...זו נועדה להיות כלתו ...הא הא הא זה סיפור אגדה יפה אדוני אך במציאות ...לא ולא! הדבר נועד לכשלון!" אבל! היועץ לא שם לב שבזמן שהוא סיפר את המשל הנלעג כל מה שהוא סיפר אכן התרחש במציאות מתחת לאפו כפי שאומר המלך" :כשלון ,הא?! הסתכל לשם קטן אמונה שכמוך!" ממש כמו אחיו של דוד ...בזמן שהם לעגו לדוד וסיפרו עליו סיפורים האגדה הפנטזיונרית שלהם התגשמה במציאות מתחת לאפם! החלום שדוד טיפח במשך שנים התגשם כי הוא האמין במה שאימו אמרה לו ,הוא שמר את החלום ,כמו יוסף, והחלום הפך מציאות .והם ...הם יצרו את אחד הסיפורים הקלסיים שאי פעם נוצרו. האמת היא שלא ממש אכפת לי אם תקבלו את ההשוואה או שלא )אע"פ שלי כמעט ואין ספק לגבי רובה( הנקודה החשובה היא שאסור לפחד מהשוואות ואולי הסיפורים יכולים להאיר אחד על השני .ואם תרצו תוכלו לראות זאת כך - מה שהוא בבחינת סיפור אגדה יפה אצל הגויים מתגשם באמת אצלינו.
במציאות .ו"לא משנה כמה דואב ליבך ,אם תמשיך להאמין ,החלום שאתה חולם יתגשם ".והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
בבואת השטן סיפור "רע" עוץ-לי-גוץ-לי )או "רמפלטילצקין" במקור הגרמני( הוא אחד הסיפורים המוזרים ביותר שאי פעם חדרו לקלסיקה .אבל בעזרת כמה ניתוחים והשוואות נוכל להגיע לכמה רעיונות די נחמדים .אולי. למה מוזר?
כמה סיפורי-ילדים אתם
מכירים בהם כל הדמויות רעות? הסיפור מתחיל עם טוחן שלא שילם מסים וכדי להציל את ראשו הוא מבטיח למלך כי ביתו תהפוך בשבילו קש לזהב .אחלה אבא שבעולם .המלך עצמו גם מתגלה כמפלצת – לקחת נערה תמימה ולאיים עליה במשך 3לילות שאם היא לא תהפוך ,עד הבוקר ,את כל הקש ,בחדר בו היא כלואה ,לזהב – היא תומת .לא פחות ולא יותר .השדון עוץ-לי' נראה כיצור די נחמד בחלקו הראשון שלך הסיפור – הוא מוכן לעזור לנערה מסכנה ,אבל תמורת תשלום ,דבר חשוד בפני עצמו .ובחלק השני הוא מתגלה כחוטף תינוקות ולמעשה הוא כבר "הרע" של הסיפור! בזמן שאותו מלך רצחני ,צמא דם ותאב מסים נעלם מהתמונה וכמובן שלא בא על ענשו ,להפך! הוא התחתן עם בת -טוחן יפהפיה וחי בעושר ואושר עד ...ומה איתה? האם היא טובה? במה היא יותר טובה מאביה ,אם היא מקריבה את בנה על-מנת להציל את נפשה ולאחר מכן מתחמקת מקיום הסכמים וצוהלת למראה מותו של מושיעה מהעבר הלא רחוק ומעל הכל – איזה אישה טובה תתחתן עם מפלצת? לא זכור לי עוד סיפור כזה בו הטוב הופך לרע הרע נראה
כטוב ובסופו של דבר כל אחת מהדמויות נושאת קופת שרצים מאחורי גבה ובכל זאת יוצאת נשכרת.על-מנת להתמודד עם הסיפור יש להסתכל על מחזה גרמני אחר )ותודה לרב בני( על אדם בשם 'פאוסט' .האיש הזה מכר את נשמתו לשטן תמורת "אבן-החכמים" שהופכת הכל לזהב .בסופו של דבר פאוסט הצליח בדרך ערמומית לעקוף את ההסכם וכך נשאר גם עם הצלחתו האדירה וגם עם נשמתו .הרב בני ,בשיעור זרמים ,טען שזו התפיסה הנאצית :השטן שולט בעולם .ומי ינצח? מי שימכור נשמתו לשטן ויתנער ממנה מאוחר יותר. ועוד הוא טען שסיפורי-העם של גרמניה באלימות שבהם ,במיניות ,הרוע ועיוותי המוסר שבהם מייצגים מנטליות של עם .אופי מסוים שכבר הכרנו אותו בעצמתו ובשיא כוחו לפני כ 50 -שנה. בהמשך נבחן עוד מוטיבים חשובים בסיפורו של פאוסט בגרסתו הגרמנית ובעיבודו האמריקני. הסיפור עבר עוד גלגולים רבים ושונים; בעיקר בכל הנוגע למוטיב מכירת הנשמה לשטן .גם לדיסני ישנם שני סרטים בהם אנו נתקלים בגיבורים ש"מוכרים נשמתם לשטן" ,וככל שניטיב להתבונן בהם כך נראה כמה הם קשורים ,מבחינה עלילתית ובמסרים שלהם ,זה בזה .הסרטים הם "הרקולס" ו"בת-הים הקטנה". למרות שהסיפורים נראים שונים לגמרי ,ואכן ,המסרים שלהם פונים לשני כיוונים שונים ,אפשר למצוא בהם נקודה חשובה מאוד משותפת – הרעים.
אורסולה והידס ישנם שני סוגי "רעים" .יש את הרעים שהם פשוט רעים .הם רוצים כסף ,תהילה או לאכול ילדים קטנים ולרוב אלה הם הרעים המודרניים ,אלה שמונעים ע"י מוטיב שלילי .ה"רעים" הקלאסיים ,לעומתם ,הם "רעים" נטו .הם לא צריכים להסביר למה הם רעים אלא אומרים בלב שלם :אני שליחו של הרוע .כפי שאומרת מלפסנט )מ"היפהפיה הנרדמת"(" :עכשיו תלחם איתי ,הנסיך! ועם כל
כוחות האופל!" כיום ,אנשים לא אוהבים להגדיר עצמם כ"רעים" .הם יעשו הרבה צרות וינסו לטייח אותן מוסרית ,ולא תמיד בהצלחה גדולה. אז תכירו את הדמויות הפועלות ,שלפי דעתי ,הן רעות אמיתיות: הידס ,מ"הרקולס" ,הוא אל השאול .הוא "רע" מוצהר .למרות שאין זה מדויק משום שיותר משהוא רע הוא קיבל תפקיד להיות אל השאול .כלומר – יש פה הרבה עבודה משרדית .הוא לא רע אלא אחראי על הרוע .כך ,לפחות ,היה בהתחלה ,אבל אתם יודעים איך זה שעבודה משפיעה על הבנאדם והוא נעשה רע כראוי לאל שאול. ולעומתו אורסולה .מכשפת הים .דבר ראשון שיהיה ברור" :מכשפה" זה רוע בפני עצמו; למרות שנראה לכאורה שיש לאורסולה מוטיב מניע – נקמה בטריטון .אבל עלינו לזכור שני דברים :טריטון מייצג את הטוב .מרידה בו היא מרידה בטוב .כמו-כן אורסולה רוצה לנקום את זה שהיא שולחה לגלות ,וכל אחד יוכל לדמיין כאבת -נפשו למה היא קבלה עונש כזה .ואם זה לא מספיק ,אז יש לנו ציטוט של מקור מוסמך – סבסטיאן. סבסטיאן :אריאל?! לאן את הולכת? מה לך ולפושעים האלה? אריאל :אני הולכת לאורסולה. סבסטיאן :מכשפת הים?! אריאל! לא! היא שטן! היא מפלצת! אריאל) :בציניות( רוץ ספר לאבי! הוא בטח מחכה... הקטע היפה הוא שאפשר להתחיל להשוות את שניהם כבר מהרקע שלהם וממראם החיצוני .כמו שאנחנו רואים מארץ עוץ :כוחות הטוב והרע מקבלים שניהם ביטויים מקבילים 2 .פיות טובות )הצפון והדרום( ושתי מכשפות רעות )המזרח והמערב( .כך שדמות המראה של השליט העליון :טריטון ,מלך-הים, אביה של אריאל ,ושל זיאוס ,מלך-העולם המיתולוגי ,אביו של הרקולס ,הוא השטן ,הידס ,והשטנית ,אורסולה .לא חשבתי על כך אך זיאוס הוא אש ,הנשק שלו זה הברקים ,וגם הידס הוא אש ,הוא עשוי מאש ,הוא מעין גחל מהלך; וטריטון הוא מלך הים ואורסולה היא מכשפת הים .כלומר -מים ואש .שני
כוחות שיכולים להוות מקור חיים ומוות כאחד -השאלה היא מי שולט בהם? ואכן – המטרה של הרוע המוחלט לרוב היא פשוטה – לשלוט ,בלי טעם ,בלי רעיון ,רק שלטון .וולה... מעבר לכך :הניחו את שתי הדמויות אחת ליד השניה .את הידס ואורסולה .הם נראים כמו אחים! שניהם בעלי גוון עור אפור-חיוור ,עיניים גדולות ושקועות, מבנה גוף פירמידלי )מרכזי מאוד!( ,שיער דליל ,אפור ומתנופף )למעשה ,אותו השיער בדיוק!!! שכן ,שיערה מתנופף כי היא תת-מימית ושיערו מתנופף כי הוא עשוי מאש .שוב ,אש ומים( והכי חשוב מהכל :הלבוש והרגליים .למה הם ביחד? כי הם ביחד! הא! הא! לא! באמת! גם להידס וגם לאורסולה יש בגד שחור שמשתלב עם הגוף שלהם בתחתית .להידס -בכלל אין רגליים אלא רצועות עשן מתגלגלות .ולאורסולה יש רגליים שחזותית נראות אותו דבר: שמונה רגלי תמנון .שזה ממש מהותי כי כשיש לך הרבה מאוד רגליים זה ממש כמו שאין רגליים בכלל .כי אתה לא "הולך" אתה "זוחל" .הביטו על מרבה- רגליים :מרוב רגליים הוא נראה כמו נחש .שזה לא מקרי כלל! גם רגלי התמנון נראים כמו זחלים ,כמו כן שיערה של מדוזה המיתולוגית ואלות הגורל של דיסני .מצטער על עומס ההשוואות אבל כולן מהותיות על-מנת לצייר לנו את אותו הטיפוס .הזחלים והנחשים מאוד קשורים לעולמם של הידס ואורסולה .גם על שום הרוע הטבעי שבאופי הנחש וגם משום שהתולעים הן זוחלות, מבחילות ,והן האחראיות על הרקבון והמוות .גם לאורסולה וגם להידס יש שני עוזרים ,שתפקידם ללקט מוכרי-נשמות פוטנציאלים ,שזה מוטיב מרכזי אצל פאוסט .אצל אורסולה אלה צלופחים ,שהם למעשה הנחשים המימיים ,ואצל הידס אלה הם שני שדים אבל הם מכריזים על עצמם: )פרפראזה על
"ARE NOT WORTHY
"ARE WORMS
"!WE
"WEהפולחני של "עולמו של ויין"( על כל
פנים הנחש הוא נמוך ,זוחל ,ערמומי וחמקמק ,תכונות שמאפיינות גם את דרכי הפעולה של השטנים .יש עוד אבל לא אלאה אתכם. בינתיים. הא! הא!
גן הנשמות מעכשיו אני אקרא לדמות המשותפת הזאת בשם" :שטן" .בסדר? לשטן יש שאיפה להשתלט על העולם .אבל הוא לא פונה ישירות לאויבו הגדול, נציג הטוב בעולם ,אלא למישהו יותר מבולבל וצעיר :הבן שלו .עם הבן הוא חותם הסכם שנראה תמים בשעתו אך סופו להיות תובעני ובעל משמעות נוראה .לשלושת השטנים )גם זה של פאוסט בגרסתו המודרנית( ישנו גן נשמות או גן זיכרון .בגן הזה הם מגדלים את הנשמות שאיתם נעשה הסכם ולא מולא. אצל אורסולה :זהו גן של זחלים מבחילים שזנבם תקוע באדמה .אצל הידס זהו אגם בו הנשמות מסתובבות חסרות כיוון במעגלים אינסופיים .אצל פאוסט זהו שק בו יש פרפרים מבחילים )זחל-פרפר ,יש?( שאסור להם לצאת מהשק )דמיינו לכם את הנשמה כפרפר שאסור לו לעוף ,והרי לכם גיהנום מושלם!( הרב בני דיבר על נקודה חשובה מאוד לגבי הסכמים עם השטן :השטן כפוף להסכמים! ולחוק! )למרות שזה לא מדויק .ב"החרב באבן" אומר ארכימדס הינשוף על מדאם-מים המרשעת שהיא יוצרת חוקים רק כדי להפר אותם .מה שמתגלה כנכון .אז בואו נניח למדאם (...אבל ...הוא יתחמן בלי גבול ,בגבולות ההסכם! ואת זה אנחנו רואים בפירוש :אורסולה חתמה עם בת-הים על הסכם שאומר שהיא תקבל רגליים בתמורה לקולה ועליה לגרום לכך שהנסיך ינשק אותה תוך שלושה ימים )מוטיב דחיית ההסכם עם השטן לשלב מאוחר יותר אך מסוכן הרבה יותר .שמופיע גם בעוץ-לי" :שלם עכשיו וקבל כשיוולד לי הבן
הראשון"( אורסולה שולחת את צלופחיה להפוך על-פיה סירה שבה שניים שהיו ממש ממש קרובים לנשיקה ובסוף היא מהפנטת את הנסיך ומשתמשת בקולה המקורי של בת-הים כדי לגנוב אותו ממנה לנצח! מה שיפה )יפה מאוד ,אם יורשה לי לומר( הוא הסצינה בה אורסולה נצחה ,זמנית ,היא חוזרת למים עם אריאל כדי להפוך אותה ל"תוספת חמודה לגן הזכרון שלי" ,ומיד עוצר אותה טריטון ,מלך הים הגדול! עם חנית מוכנה לשפד אותה והיא ...רגועה לגמרי: )בטון נחמד ציני כזה( "המלך טריטון היקר ...מה נשמע?" ואז קורה דבר גאוני! אורסולה שולפת את החוזה שלה עם אריאל והמלך יורה בחוזה .אורסולה עפה אחורה ,עם החוזה ולא קורה לה כלום .היא מחייכת ואומרת" :אתה רואה? החוזה חוקי ,מחייב ,ואין זכות לאיש ,גם לא לך ,להפר אותו!" כלומר – החנית של טריטון לא מסוגלת לשבור חוזה אמיתי! לבסוף היא עושה הסכם עם המלך טריטון – הוא בתמורה לביתו .אותה החלפה נעשית אצל הרקולס והיא המפתח לשלב האחד לפני האחרון לפני הסוף הטוב .ואני מיד אסביר .אצל הידס יש אינסוף הסכמים לאורך כל הסרט .ראשון – הוא ההסכם שנעשה עם מג עוד לפני הסרט :היא מכרה את נשמתה להידס כדי להציל את אהובה ולאחר מכן "אהובה" נטש אותה בשביל אחרת ,צעירה יותר ,יפה יותר ,ומג נשארה עם נשמה מכורה) .מה שגורם לך לחשוב מיד – מי גרם לכך שאהובה יברח עם מישהי אחרת? ע"ע בת-הים!!!( ולבסוף אותה סצינה של החלפה ואותו אלמנט של הפרת הסכמים ע"י השטן כאשר הרקולס מנסה לשחרר את מג מגן הנשמות של הידס" :בסדר גמור! אתה נשאר! היא יכולה ללכת! )הרקולס מזנק לים הנשמות ע"מ להוציא אותה( אה! כן! שכחתי ...אתה תמות לפני שתגיע אליה. זה לא מהווה בעיה ,נכון? הא! הא! )הרקולס כבר לא שומע(" דרך אגב ,רק כדי להראות כמה הסיפורים משתלבים :גם אריק ,אהובה האנושי של בת-הים, זינק לקראת הסוף אל המים כדי להציל את אהובתו ובכך סיכן את חייו) .וזה מזכיר מאוד את הסיפור של אורפיאוס :לרדת אל השאול כדי להשיב משם את אהובת ליבך .ואם נלך צעד קדימה – נראה שהמוות מעולם לא היווה מכשול באהבת אמת! ע"ע שלגיה והיפהפיה הנרדמת( וכאן אנחנו מגיעים לרגע
העימות :השטן נגד זוג האוהבים .דיסני נגד גרמניה .כי ,לכאורה ,יש פה את אותו האלמנט של פאוסט :השטן נותן לך כוח והצלחה ובסופו של דבר אתה מנצל את הכוח שהשגת בזכותו – נגדו .הידס שלח את מג כדי שתכנס לחייו של הרקולס ,ע"מ להוציא ממנו את כוחו אבל בסופו של דבר – תודות לאהבתה הוא קיבל בחזרה את כוחו )יש גבול לכמה שאפשר לפרט! הסרט יצא לפני שנה ,לא הגיע הזמן שתראו אותו?!( כמו-כן ,וזו נקודה הרבה יותר חשובה :אם הידס לא היה חוטף את הרקולס בילדותו והופך אותו לאדם אז הרקולס לעולם לא היה יודע שזה מקומו האמיתי ובודאי שלא היה מנצח את הידס ביום הנסיון להשתלטות על העולם ואולי יותר חשוב מזה – הוא לא היה פוגש את מג" :זהו היום עליו חלמתי כל חיי! אבל ...חיים ללא מג ...אפילו חיי נצח – יהיו ריקים!" כנ"ל אצל בת-הים! אם היא לא היתה הופכת לאדם היא לא היתה מגלה בדיוק את אותם הדברים! את עולם בני-האדם ,את אהובה והכי חשוב – אריק לא היה הורג את מכשפת הים אילולא אהבתו לאריאל! שוב קורה פה אותו דבר :השטן מקרב בין שניים ואהבה זו בסופו של דבר תנצח את השטן .קיטש? לא ולא! הכוח היחיד שמסוגל לנצח את השטן זה כשאדם אוהב את הזולת .אחרי הכל האין זו התורה כולה על רגל אחת? )הכנסתי לכם!( עכשיו הגענו לשלב האחרון שאלת מליון הדולר :אז מה שונה דיסני מסיפורי-העם הגרמנים האלימים? הרי בסופו של דבר הכל הושג תודות לשטן. בזזזז ....טעות! בעוד במקרה של פאוסט ועוץ-לי הסוף הטוב מגיע עם מות השטן אצל דיסני זה לא ככה! כי הרקולס הפך לאל שוב .ובת-הים חזרה להיות בת-ים ואז ה'בדיעבד' שיצר השטן הופך ל'לכתחילה' של כוחות הטוב! בשני הסיפורים האבא )בין שהוא בשמיים ובין שהוא בים( הוא זה שהופך אותם להיות מה שהם תמיד רצו להיות .אריאל לקחה סיכון וכך גם הרקולס .אבל הם האמינו באהבת האמת שלהם )תרתי-משמע( והיו מוכנים להקריב עצמם בעד אותה אמת .ובכך השיגו את אישורו של הטוב .אם אתה מוכן להמית עצמך בעד האמת ולקחת סיכון – בהתחלה זה ייעשה ,לכאורה ,ע"י כוחות האופל אך בסוף זה יבל את האישור )גושפנקא ,אם תרצו( של אבינו שבשמיים )רק לי זה
נשמע כמו מי-השילוח? לא אמרתי כלום (.וזה הפוך לגישת הסיפורים הגרמנים! השטן הוא לא זה ששולט בעולם! וגם לא החוקים היבשים להם הוא כפוף )וד"א – גם הנאצים טרחו לחוקק כל דבר עוולה ,נורא ככל שיהיה ,שהם רצו לבצע( אלא השולט הוא כוחות הטוב אשר יכול להחליט אפילו בדיעבד שהרע הוא טוב .כל עוד אתה מוכן להקריב עצמך על האמת הזו. ועכשיו נשמע איך שני האבות המאושרים מסכמים את כל הבלגן שגרם להם ילדם השובב: זיאוס" :בכך שהצלת את הנערה הוכחת את עצמך ראוי לגבורה .שכן גיבור אינו נמדד לפי עצמת כוחו אלא כוח ליבו". תודה רבה לך .ועכשיו – אבי הכלה"- :היא באמת אוהבת אותו ,נכון, סבסטיאן?" "כן הוד רוממותך! וכמו שאני אומר תמיד :יש לתת לנוער לחיות את חייהם!""אם כך נותרה רק עוד בעיה אחת ...איך אוכל להתגבר על הפרידה ממנה?"מה נאמר? נצחוני בניי... ניצחוני בניי...
רוזאן ישנו עוד פן אחד שהייתי רוצה להאיר .אך לפני זה רציתי להבהיר )וגם הרב בני אמר דברים דומים באותו הקשר( :אע"פ שיש הרבה בעיות בחברה האמריקנית ,חובה עלינו להעריך את המסרים העצום החיובי שיש בה .כדתיים החשופים לתרבות האמריקנית ,אנחנו לרוב נמצאים בעמדת התגוננות בפניה, ומשמיצים אותה ומחנכים להשמר מפניה ,ובצדק חלקי ביותר משום שאין להתעלם מאותו שינוי עצום מוסרי שהביאה איתה החברה הזו בתחומים רבים. וגם אם לא במישור הפרטי אז במישור החברתי .ודיסני – כסממן אמריקני מובהק מבטאים לרוב את הפן הזה שלרוב אתם תמצאו בו מסרים מוכרים מאוד
מהשטח הקרוב אלינו .ולו רק כדוגמא אם נסתכל על אותו מאבק ענקים מוסרי: דיסני-גרמניה. האמת היא שזה לא 0:1אלא )לפחות( !0:2ואת זה נראה בעזרת פרק מאלף בתכנית "רוזאן" שמדבר על נקודה זו של דיסני-גרמניה אבל במישור אחר: פארקי-השעשועים ,דיסנילנד. ומעשה שהיה כך :רוזאן לחצה על החבר של ביתה שיתחיל לעשות משהו עם עצמו .והוא הלך לעבוד בפארק שעשועים שהוא העתק גרמני של דיסנילנד. התפקיד שלו – להיות אדם בתוך בובה .אבל ,בזמן שאצל דיסני יש המון דמויות ובובות מגוונות ,אז אצל הפארק הגרמני יש רק דמות אחת )מה שמרמז על כך שהגרמנים רוצים שכולם יתחבאו תחת תחפושת אחת זהה שמתחתיה אנשים שונים( ומסתבר שהקורס איך להיות "האנס הארנב" הוא תובעני כמו אימונים צבאיים – אתה צריך ללמוד איך להיות "אדיב" איך להתנהג לפי הכללים של "האנס הארנב" וכמובן ,איך להתנהג כמו האנס הארנב .בקיצור, עם הזמן היא רואה שזה משפיע עליו קשות )הוא מתנהג כמו רובוט" .אדיב" כל הזמן ומחייך חיוך ענקי ומלאכותי( ואז מתקיימת סצינת הסיום :היא מתפרצת לקורס ,מנסה לזהות מי שם בנה האובד .ומסתבר שזה די קשה כי כולם מחופשים ומתנהגים אותו דבר ואז כשהיא מוצאת היא שולפת אותו משם לאחר נאום פרו-אמריקני משולהב שמילות הסיום שלו הן )לגבי החינוך הגרמני(" :זה מתחיל ב'חייך כמו שאני אומר לך' וזה מסתיים ב'אני רק הייתי בורג במכונה'!" תודו שזה משפט חזק. שמבטא הרבה – ישנם דברים שאולי אינם נראים אדיבים ונחמדים אבל הם אמיתיים .ובסופו של דבר ,מי שמוחק מעצמו את האמת הפנימית שלו ומסתתר מאחורי תחפושת של ארנב חייכן .הוא אולי ייראה טוב מבחוץ ,אבל הוא עלול לההפך לשטן מבפנים. ומי שרוצה לסיים במשהו יותר "יהודי" הרי לו :בסרט "אירופה אירופה" מסופר על נער יהודי שמצליח לחדור לשורות בית-ספר של "ילדי היטלר" .ישנה סצינה מקסימה בה הוא נעמד מול המראה ומתאמן על אותה הצדעה המפורסמת
לכבודו של הפירר .הוא מנסה אותה פעם אחת ,פעמיים ולאט לאט הוא מפסיק לשמור על השבלוניות של ההצדעה והוא מתחיל לרקוד. ממש כמו רוזאן – הוא לא יכול לקבל את זה שאנשים נכנסים לתחפושת. יהודי רוקד. להצדיע זה כבר יותר קשה. הייתי אמור לסיים כאן ,נכון? מה לעשות שלחיים יש נטייה להפתיע אותך כשאתה לא שם לב?! האם אין מקבילה יהודית לעוץ לי'? האם אף יהודייה מעולם לא התחתנה עם גוי אכזר? נכון. אסתר. וזה פותח בפנינו עולם חדש. אנסה לנסח זאת בעדינות -אבל ,האם מותר היה לה לעשות את זה? או שמא בהליכה נגד חוקי התורה היבשים יש משום מכירת הנשמה לשטן כך שאת האישור ניתן לקבל רק בדיעבד .אם נזכר ישנה סצינה סמלית מקבילה במגילה אסתר מגיעה לחצר הפנימית בלי אישור .היא לוקחת על עצמה סיכון במודעאך מתוך תחושת שליחות היא מוכנה לכל -למות או להציל את עמה .ואת אותו הדבר עשתה מולאן .אם היו תופסים אותה היא הייתה מוצאת להורג ,אבל היא החליטה לקחת את הסיכון .מה שאני מנסה להגיד זה שאולי זה לא דיסני נגד גרמניה אלא יותר מזה שתי תפיסות ביהדות .האם החוק היבש לא נרטב אף- פעם? אפילו לא מדמעה של ילדה? המקבילה הקרובה ביותר לסיפור המגילה הוא אלאדין .וגם שם ישנו חוק שאסור לשבור .ג'עפר הוא הנבל ברשות התורה. כי כאשר ישנה בעיה תפקידו למצוא גוויל בו כתובה התשובה אבל הוא מבלף! הוא ממציא גוילים ומהפנט את המלך כך שבסופו של דבר הכל כתוב ויש את טבעת המלך אבל זה רע .וכמו שג'עפר אומר בסוף ,כשהוא משתלט על הממלכה" :ישנם ציוויים חדשים עכשיו! הציוויים שלי!" ובאמת -במקרה של
אלאדין הקונפליקט הזה של החוק היבש מלווה את כל הסרט .יסמין רוצה להתחתן מאהבת-אמת אבל אביה: "החוק אומר שאת חייבת להנשא לנסיך עד יום הולדתך הבא!""החוק מוטעה!"וכאן קורה דבר מאוד מענין ,כי בסוף הסרט אלאדין עומד להפרד מיסמין ואז אביה מתעשת ואומר" :ובכן ,האם אני סולטן או לא? מהיום הזה והלאה הנסיכה תנשא לכל אחד בו היא בוחרת!" אם כך -אני בוחרת בך ,אלאדין!אל. תקראי לי ָלַוהשאלה המתבקשת היא :אם הסולטן יכול היה לחוקק את החוק הזה כבר מההתחלה -למה הוא לא עשה את זה? תשובה :כי רק עכשיו ג'עפר סולק .והמבין יבין. אבל עלינו לזכור שכל זה יכול להתקיים רק במקרה של אהבת אמת. ומי יודע מהי אהבת אמת? זה הקטע הקשה בו הגיבור לוקח סיכון הוא עלול למות או להציל את העולם .מי יודע? מה שמזכיר לי -איזה סרט הכי עוסק ב"אהבת אמת מנצחת הכל"? דרך אגב, אהבת-אמת זה תרתי-משמע. "היפהפיה הנרדמת" בגרסת דיסני .גם בסרט הזה ישנו מצב שנוצר בדיעבד ע"י כוחות האופל .היפהפיה נשלחת לגור עם הפיות ביער במשך 16שנה כך שהמחט של המכשפה לא תשיג את ידה .במשך כל הזמן הזה אסור לדבר עם איש ,לרבות גברים .אבל ,קרה "דבר נורא" וביום הולדתה ה -16היא התאהבה! בנסיך! והקונפליקט פה מוצג בצורתו המופלאה ביותר: הנסיך פיליפ הועד לנסיכה אורורה מילדותה .הנסיכה אורורה נשלחה לגלות כאמור במסווה של נערת כפר .היא פוגשת שם את הנסיך והם מתאהבים. המלך רוצה שהנסיך יתחתן עם הנסיכה אורורה )שחר( ואילו הנסיך רוצה להתחתן עם נערת הכפר ברייר-רוז )שושן צחור( והוא מתווכח על-כך עם אביו: "פיליפ! איפה אתה? בקרוב תגיע לכאן אישתך לעתיד"...
אבל כבר פגשתי בה אבא.באמת? את אורורה? מצויין! אלך לספר למלך סטפן...אני לא אמרתי שזו הייתה אורורה.מה? אז מי זו?אני לא יודע ...נערת כפר כמדומני.פיליפ! הנח לי! אתה נסיך! ואתה תנשא לנסיכה! לאן אתה הולך?לפגוש את אשתי לעתיד.יופי ...לא! לא! פיליפ חזור! פיליפ!!!כמובן שבסוף מסתבר שרצונו של האבא הוא כרצונו של הבן .אבל כדי לגלות את זה היה על הנסיך פיליפ להלחם ולנצח את השטנית )מלפסנט( ולהקריב את חייו בשביל אהבת-האמת ורק אז בדיעבד מסתבר שמראש הוא ואביו כיוונו לאותה מטרה. מי שאוהב את האמת יוכל לנצח את כוחות האופל ובע"ה בסופו של דבר הוא יקבל גם הסכמתו של אבא.
נספח :כתיבה בעור ישנו עוד פן שמתקשר לשני הנושאים האלה :בתחילת הסרט "מולאן" הטרי והחדש ,מולאן כותבת לעצמה על עור הזרוע באותיות סיניות יפהפיות .ניסיתי את זה והפסקתי באמצע .האסוסיאציה צרמה נורא .העניין הוא שהסלידה הסמלית הובילה אחריה סלידה יותר עקרונית .ישנו איסור לעשות כתובת קעקע .למה? בדיוק בגלל כל מה שאמרנו .הנאצים הלכו לפי הספר ומה שלא היה כתוב בספר הם כתבו בו .הם צרבו לאנשים מספרים על היד .מספרים שלא יורדים .תורה שבכתב כתובה בעור לעומת תורה שבע"פ שאסור לכתוב כלל .את חידושי התושב"ע אסור לחוקק בגוף .אסור להטביע בנצח .ולכן ,גם אין קדושה במילים של תושב"ע )הרב רא"ם( .כשם שיש נבל ברשות התורה כך יש צדיק שלא ברשות התורה אבל את זה אי אפשר לדעת! זה סיכון שאדם לוקח על עצמו בתקווה שבסופו של דבר אביו יסכים .גם מולאן כמו כל
הדמויות האחרות שהצגתי לא מסתפקת באישור הקיסר אלא היא שבה הבייתה לבסוף לקבל את הסכמת אביה למעשיה .ואז אביה לוקח את החרב שלה ומניח בצד ומסביר לה דבר פשוט מאוד שהיא הבת הנפלאה ביותר שאדם יכול לבקש לעצמו .ועכשיו באמת נזכר -מה אותו דבר שמולאן כתבה על היד? היא כתבה את אותם כללים נוראיים על "איך אישה סינית צריכה להתנהג". אותם חוקים שהיא מרדה בהם במסֹלא העצמה .ובאותם כללים היא מרדה .כי יש דברים שכתובים בעור אבל אבא יותר חזק מהם. אבא מבין.
מבוך האהבה "דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים" "הטירה היא ביתך עכשיו -כך שאת יכולה ללכת לאן שתרצי חוץ מלאגףהמערבי!" "מה באגף המערבי?" "הוא אסור!!!"החיה הוביל את בל אל חדרה לאורך מסדרונות הטירה ואז אנחנו רואים כמה הטירה בה הוא חי היא ענקית; מלאה במסדרונות אפלים ,חדרים נדחים, מדרגות תלולות ואולמות פאר .טירה כל-כך גדולה שאפשר בקלות ללכת בה לאיבוד .ממש מבוך.
למעשה ,אנחנו מכירים חיה דומה שהייתה טמונה במבוך -המינוטאור המיתולוגי .הוא הושם במרכז סבך מנהרות על-מנת להסתירו מעין-אדם ,שכן גופו גוף אדם אך ראשו ראש השור .למעשה ,כל אותם דחויי -האנושות מעולם לא גרו בסתם בית .הם גרו במקום מלא נפתולים שרוב האנשים הלכו בו לאיבוד ואילו הם ,משום שנכלאו שם במשך שנים ,מכירים כמו את כף ידם. הבולטים בדחויים אלו הם החיה מ"היפה והחיה" שאינו יוצא מטירתו האפילה, קוואזימודו מ"הגיבן מנוטרדאם" שהיה כלוא בעליית הגג המסואבת של כנסיית נוטרדאם והאפל והמסתורי באותם מעוותי-פנים ,הלא הוא פנטום האופרה, אשר מסתיר פניו המעוותים במסיכה ומתגורר מאחורי כתלי בית האופרה שם נחשפת בפנינו ממלכה עצומה וסבוכה של חדרים ומדרגות שרק הוא שולט בנבכיהן וחש בזרים שחדרו לממלכתו .והמעוותים האחרונים והכי פחות חשובים לעניננו )האמנם? תנו לי לחשוב על זה (...צבי-הנינג'ה המתגוררים במערכת הביוב העירונית והסבוכה.
"מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו רדידי מעלי שמרי החומות" אל חייהם של כל אלה פולשת אישה יפה ,שלרוב מגיעה לשם בטעות .דבר זה מגלגל אחריו סיפור אהבה המסתיים בחתונה )היפה והחיה( או ,לחילופין, מוות )פנטום האופרה( הנקודה המשמעותית היא שלא כל מי שפלש לממלכתו של היצור התקבל בברכה; למעשה ,פעמים שהפולש נתקל בצד הפחות ידידותי של בעל הטירה כמו אותו ברנש מסכן שחיפש מנורה בעליית הגג של בית האופרה ומצא שם את מותו .כלומר -מרגע שנכנסת למבוך אתה אינך בטוח יותר! אתה עלול למצוא את אהבת חייך ,את מותך ואולי ,אם יתמזל מזלך ,את עצמך.
"אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים"
בעבר הרחוק מבוכים נוצרו על-ידי מלכים אשר רצו להשתעשע במשחקי אהבה .לכן הם בנו להם מבוכים הבנויים משיחים ,לרוב שיחי שושנים ,ואז יצאו להן הבנות לשוח בגנים ובעקבותיהם הבנים אשר התרוצצו בין השיחים בחיפוש אחר בחירת ליבם .בונציה ,אשר כולה עיר של מבוכים ,היו ידועים משחקים דומים של התרוצצות המחזרים אחר אהובותיהן בסמטאות העיר ביום חג ,אלא שכאן נוסף מימד נוסף והוא המסיכה אשר רק מגבירה את חוסר הודאות שבחיפוש .כפי שאומר רמי פורטיס" :מי מסתתר מאחורי המסכה? חתול מפלצת או ילדה יפה?" האהבה או המוות? מעניין ששלושת מוטיבים אלה :המבוך ,השושנה והמסיכה מוצאים עצמם יחד בסיפורים רבים שעוסקים באהבה .גם בפנטום וגם בגיבן ישנה סצינת מסיכות )"חג השוטים" וה"מסקרייד"( וכמובן שאל לנו לשכוח את הכרזה המרשימה של המחזמר "הפנטום" בה נראים מסיכה לבנה מונחת לצד שושנה אדומה .ומעל כל השושנים מרחפת השושנה הקסומה שנתנה לנסיך החייתי יחד עם אזהרה מפי הפיה המחופשת)!( שאמרה" :אל תלך שולל אחר הופעה חיצונית כי היופי נמצא בפנים!" מה שמזכיר את הפתיחה לאלדין ,שבה מוצגת לפנינו מנורה עלובה וגם איתה הסבר דומה לזה של השושנה" :אל תלכו שולל אחר מראיה הפשוט ,כמו הרבה דברים זה לא החוץ אלא הפנים שקובע ...זו אינה מנורה רגילה! היא הצילה פעם את חייו של נער ,שכמו המנורה הזו היה יותר מכפי שנראה ...יהלום לא מלוטש! אתם רוצים לשמוע את הסיפור?" לא תודה ,בפעם אחרת... עיקרון "היהלום הלא מלוטש" הינו זהה לעיקרון "השושנה" .ואת העיקרון נוכל לחשוף בעזרת היפהפיה הנרדמת .תהיתם פעם מדוע הטירה בה ישנה היפהפיה מוקפת קוצים? כלומר ,מה רע בברווזים טורפים? אש? סכינים? עורכי-דין? למה דווקא אותם קוצים? התשובה תתברר ברגע שנזכר בשמה של היפהפיה הכלואה בארמון .לכולם היא מוכרת כנסיכה "אורורה" אבל לנסיך
היא מוכרת יותר כ"ברייר-רוז" ,השושן הצחור .ניתן לראות כי כל הממלכה מצטיירת לנו כשושן ענק :הטירה מוקפת במבוך של קוצים ואילו היא עצמה נסתרת במרכז המבוך .ואיפה היפהפיה ,אתם תוהים? היופי נמצא בפנים! השושנה עצמה היא המבוך יחד עם היופי הפנימי שבו .הקוצים מסמלים את המבוך והפרח הוא היופי .אבל לפעמים אנו רואים רק את הקוצים ,הקליפות ולפעמים היופי גלוי אבל הוא ישן .ועלינו להעיר אותו .החיה הוא עצמו מבוך, נפש עדינה העטופה בגוף חייתי ,ובדרך אל ליבו ויופיו הפנימי ישנם מכשולים רבים שצריך לעבור .כיצד עושים זאת נראה בהמשך. מהו מבוך? לפי רב נחמן ב"מעשה מבן השפחה ובן המלך שהתחלפו" ישנה עיר ,שמלכה יהיה האדם ,שיעמוד בנסיון הבא" :הנסיון יהיה אם אתה חכם כזה; היות שיש כאן גן ..והגן הוא נפלא מאוד מאוד ,שגדלים בו כלי מתכות, כלי כסף וכלי זהב; אך אי-אפשר להכנס בו כי כשנכנס בו אדם אזי תכף מתחילים שם לרדפו ,ורודפין אותו והוא צועק ,והוא אינו יודע כלל ואינו רואה מי רודף אותו .וכך הם רודפין אותו עד שמבריחים אותו מהגן ".כלומר ,רב נחמן הכיר את אותם מבוכים של מלכים וראה בהם נסיון גדול ,שכן ,כמו המסיכה כך המבוך :הכל נראה אותו דבר מכל כיוון! ולכן לעולם אינך יכול לדעת מאיפה באת ולהיכן אתה הולך ויש לך את האשלייה ,התחושה ,שמישהו רודף אותך .אבל אולי לא? אולי זה אתה? חוסר הודאות שבחיפוש הוא המאיים אבל מצד שני -הוא שמניע את החיפוש .הוא המשלהב את האהבה ומכניס עניין .כמו שאומר שלמה ארצי" :מזמן ,לפני כל הסרטים הפורנוגרפיים היה עוד משהו פשוט -להתגעגע ".הגעגוע הוא יפה ,הוא פשוט ,והוא שמביא שמחה .אין שום עניין בלבוא מיד על סיפוקך.
"אחת היא יונתי תמתי"
עד עכשיו ראינו שמושא החיפוש אינו ברור וגם המקום בו מחפשים מעורר אשליות ותהיות .אך הנקודה החשובה ביותר היא ,שדרך החיפוש היא המכריעה ,ועל כך בהמשך. ישנו ילד קטן ,שהתאהב בשושנה ,אך הוא לא ידע זאת .הוא יצא למסע בין המוני כוכבים ,מחפש אהבה ,מחפש את עצמו ובסופו של דבר מגיע לכדור הארץ .למדבר .גם המדבר הוא מעורר אשליות; גם בו אין אנו רשאים לסמוך על מראה עיננו אלא על משהו אחר .על מה? בכדור הארץ מבין הנסיך שהשושנה, אותה שושנה שהוא השאיר הרחק בכוכבו הקטן )אסטרואיד 612ב' ,כמדומני( היא אהבתו ובשבילה הוא חי ,ואולי בשבילה אף הוא מת .הנסיך הקטן מלמד אותנו עיקרון חשוב מאוד שחוזר לאורך כל הספר" :הדברים החשובים נסתרים מן העין!" שזהו אותו עקרון בדיוק! במבוך החיים אל לנו ללכת שולל אחר מראה חיצוני .הביטו בציור הבא:
אם מבוגרים אתם ,בודאי תאמרו שזה כובע אבל אם תבינו שהיופי הוא בפנים ושצריך להזהר במראה עיניים תבינו מיד שמדובר פה בנחש בריח הבולע פיל )בשלבי העיכול הראשונים ,כך נראה לי( אותו עיקרון של השושנה מכה בנו שוב .תחושת הרדיפה מתוארת בבירור על-ידי הנסיך כאשר הוא צופה ברכבת: "הם ממהרים מאוד ",אמר הנסיך הקטן" ,מה הם מחפשים?" "אפילו האיש בקטר איננו יודע ",אמר העתק. ושוב חלפה ברעם רכבת מהירה מוארת והפעם בכיוון ההפוך. "הם כבר חוזרים?" שאל הנסיך הקטן... "אלה נוסעים אחרים ",אמר העתק" ,הם מתחלפים". "הם לא היו מרוצים שהיו שם?" "איש אינו מרוצה במקום שהוא שם ",אמר העתק...
"רק הילדים יודעים מה הם מחפשים ",אמר הנסיך הקטן" ,הם מבזבזים זמנם על בובת-סמרטוטים והבובה נעשית חשובה מאד ,ואם לוקחים אותה מהם - הם בוכים"... "יש להם מזל" אמר העתק.
"את שאהבה נפשי ראיתם?" נקודה זו כבר פורצת בפנינו את הדרך אל המציאה .אין דומה מציאה ישירה ומהירה לחיפוש ארוך .החיפוש הוא יחידה בלתי נפרדת מהמציאה .ואם תתעלם מעצם החיפוש ולא תשקיע בו לא תמצא! ובטח שלא תשמח .ובטח שלא תבכה אם יקחו את המציאה ממך ,שכן ,אין דומה הבובה לפני שהשקעת בה לבובה שאחרי ,וכך גם השושנה! למעשה ,תוך כדי חיפוש התרקם לו מושא החיפוש! הוא לא היה שם קודם! כמו שבל עצמה אומרת: "חדש ...ומעט מפחיד ...מי היה מאמין שזה יקרה? נכון שהוא לא "נסיך החלומות" אבל יש בו משהו שקודם לא היה!" וצ'יפ מתעניין" :מה יש שם ,אמא?" "אני אספר לך כשתגדל"...את הדרך למצוא יחשפו בפנינו עליסה ופו: עליסה מסתובבת כל הזמן במבוכים ,הן בספר הראשון והן בספר השני .אין היא יכולה לסמוך על גודל )"צד אחד יגדיל אותך וצד אחד יקטין אותך"( אין היא יכולה לסמוך על הזמן )"קודם מגישים את העוגה ורק אח"כ חותכים אותה"( ולמעשה ,אין היא יכולה לסמוך על כלום .כל ארץ המראה היא מבוך. מבוך מראות .וגם פה האירוניה ,האהבה והמוות משמשים בערבוביה .בספר הראשון עליסה מגיעה למבוך הקלאסי :גן שושנים של מלכת הלבבות. והארוניה היא סמלית ביותר שכן במהרה מתברר ש"מלכת הלבבות" נוהגת גם לערוף ראשים .מנהג שכזה .אך המבוך האמיתי מופיע דווקא בארץ המראה. עליסה יוצאת לגן .גן מקסים אלא שיש לו תכונה מוזרה :השבילים בו אינם
מובילים אל המקום אליו נראה שהם מובילים! היא מטפסת על גבעה ומוצאת עצמה נכנסת בדלת הבית ממנו היא באה .היא מנסה להגיע לנחל ושוב מוצאת עצמה איכשהו נכנסת אל הבית .במהרה היא מתייאשת ופוגשת ...ערוגת פרחים )כמה מפתיע!( וכמו הנסיך הקטן היא מקיימת רב-שיח איתן .וודאי ייקל עליכם לנחש עם איזה פרח נפתחת השיחה .ואז לסיום הורד נותן לה עיצה להתמודדות במבוך" :נסי ללכת בכיוון ההפוך ".זה סותר כל הגיון! אם רצוני להגיע למקום מסויים מה הטעם לצעוד בכיוון ההפוך? אך בסוף הסתבר שזה פועל הרבה יותר טוב ממה שהיה נראה. מדהים עד כמה דומה סיפורה של עליסה לסיפורו של פו: שפן החליט כי נמרמר קופצני מדי ,ומן הראוי לקחת אותו אל היער ,שם ודאי הוא יאבד וכשנמצא אותו הוא כבר לא יהיה כל-כך שמח ,הוא יהיה נמרמר מושפל ,נמרמר עצוב נמרמר של "תודה לך ,שפן!" ו"כמה טוב לראות אותך, שפן!" .היער של פו הוא המבוך ואל המבוך הזה נכנסים ארבעה :שפן ,פו, חזרזיר ונמרמר קפצן .במהרה השלושה "מאבדים" את נמרמר ופונים לחזור הבייתה אבל אז מסתבר ששפן לא כל-כך יודע כיצד חוזרים" :בואו אחריי, מכאן ...לא ...כך חשבתי ".מסתבר שפו ,חזרזיר ובראשם שפן חזרו כל פעם אל אותה נקודה ,ממש כמו עליסה ,אל השוחה ולבסוף התייאשו .עד שפו הציע את עצת הורד" :שפן ...עד עכשיו ניסינו למצוא את הבית וכל מה שמצאנו היה השוחה הזאת". "כן ,פו"..."אז רק תהיתי ...אולי אם נלך מהשוחה ואז ננסה לחזור אליה אז נמצא אתהבית". "פו! זה חסר הגיון לחלוטין! אם אני אלך ממקום אחד ואז אשוב אליו אז כמובןשאמצא אותו שוב! הנה! אני אוכיח לך!" הלך ולא חזר.
פו וחזרזיר התייאשו מלחכות לו .ופו העיר" :יש לי עשר צנצנות דבש בבית והן קראו לי כל הזמן הזה אבל לא יכולתי לשמוע אותן כי שפן דיבר כל הזמן ".כך שבעקבות חוש הקיבה המיוחד של פו מצאו שניהם את דרכם הבייתה. ומה עם שפן? הוא החל לחוש נרדף! ומי שיראה את הסרט של דיסני יראה שמה שעובר על שפן ביער זה בדיוק מה שרב נחמן מתאר :הוא מרגיש נרדף! הוא מתחיל לברוח כשפתאום משהו מתנפל עליו. "נמרמר!" "אז כאן אתה! שפן טרחן!""מה ...אתה לא הלכת לאיבוד?""שטויות! נמרמרים לעולם אינם הולכים לאיבוד!"ואז שפן החזיק בזנבו של נמרמר והוא כבר לא היה שפן כל-כך שמח .הוא היה שפן של "תודה רבה ,נמרמר" ו"כמה טוב לראות אותך ,נמרמר!" שמתם לב שלא ניתחתי כלל את הקטע? ובכן ,זה משום שישנו קטע אחר שתואם לו בצורה מדהימה אבל בצורה הפוכה "נגטיב"" ,תשליל" אם תרצו! וזה הסיפור המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס: )תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד ב( תנו רבנן :ארבעה נכנסו בפרדס ,ואלו הן :בן עזאי ,ובן זומא ,אחר ,ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא :כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים! משום שנאמר )תהלים ק"א( דובר שקרים לא יכון לנגד עיני .בן עזאי הציץ ומת ,עליו הכתוב אומר )תהלים קט"ז( יקר בעיני ה' המותה לחסידיו .בן זומא הציץ ונפגע ,ועליו הכתוב אומר )משלי כ"ה( דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו .אחר קיצץ בנטיעות .רבי עקיבא יצא בשלום. דבר ראשון אפשר לראות שלעומת השלושה שיצאו בשלום במקרה של פו ישנו רק אחד שיוצא בשלום מהפרדס .נלך אחד אחד :ה"אחר" הלא הוא הנגטיב של נמרמר :קיצץ בנטיעות .כלומר :התחבט כל-כך בתסבוכת עד שהוא כפר! נטש הכל בכעס .ואולי אף גזז את השיחים בדרכו החוצה ,בכעס .בניגוד לו נמרמר אפילו לא הרגיש שהוא נמצא במבוך ,וודאי שלא נפגמה שמחתו!
השני הוא פו וזה דבר מדהים! איך פו יצא מהפרדס? הוא הלך בעקבות הרעב, הצימאון שלו לדבש .ומה הפסוק שמובא לתיאור הדמות הנגיטיבית שלו? "דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו ".ואין צורך להרחיב! ואיך חזרזיר יצא? חזרזיר היה אטום למבוך! באשר פו הלך גם הוא וזה בניגוד לבן עזאי שהציץ ומת .חזרזיר הוא פחדן .הוא לא הציץ ומשום כך לא מת.
"על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו" אבל גולת-הכותרת ושיא השיאים ופתרון כל התעלומות זה שני הגיבורים הגדולים :רבי עקיבא נגד שפן! שמתבטאת במשפט אחד" :כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים!" רבי עקיבא טוען מה שכולם יודעים: היופי נמצא בפנים! ולכן אל תלכו שולל אחר מראה עיניים! רבי עקיבא ידע שגם אם יש משהו שנראה כמו מים זה לא אומר שזה מים .לכאורה ,זה סותר את ההגיון! אבל מי שלא נוהג כך הולך לאיבוד! העצה של רבי עקיבא יכולה הייתה להיות הרבה יותר קצרה" :אל תאמרו!" או "תהיו בשקט!" מעניין שזו לא הפעם היחידה בה רבי עקיבא רואה דברים בצורה שונה .הוא הרי גם זה שצעק על תלמידיו לא לבזות את אשתו .והכי חשוב הוא שצחק למראה השועל היוצא מחורבות בית קודש הקדשים בזמן שכולם בכו .ואם שפן היה שותק אז פו היה יכול לשמוע את צנצנות הדבש שלו קוראות לו לשוב הבייתה. או במילים אחרות: "שפן חכם ,נכון ,פו?""כן ,אולי זו הסיבה שהוא לא מבין שום דבר".ממש כמו המבוגרים של הנסיך הקטן .יפה כמו הנצח. אם כך נוכל עכשיו לראות את המסר בצורתו החזקה ביותר אם נשוב אל היפה והחיה והשושנה.
האם הבחנתם בכך שהכיסוי בו מכסה החיה את השושנה זהה בדיוק למכסה של הנסיך הקטן? זה הרי לא יאומן! בעצם ...זה די פשוט .כי בזמן שהחיה מחפש אהבה וכמוהו הנסיך הם משמרים את יופיה .עד מתי? עד שתחפץ. ברשותכם נעיין בפסוק מ"שיר השירים" )ודאי שמתם לב עד כאן מאיפה לקוחות כותרות המשנה(" :מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חיבלתך אמך חבלה ילדתך" זהו פסוק מאוד מאוד מאוד מאוד )"ניצנץ!( משמעותי .מה מזכיר לכם הפסוק? מי נרדמה תחת התפוח שמה חבלתה אמה? נכון .שלגיה .שוב יש לפנינו יופי רדום .ומה עשו הגמדים לשלגייה עד שהאהבה תחפץ והנסיך יבוא על סוסו הלבן? הם שמו אותה בארון זכוכית .בדיוק במקום בו אמא שלה חבלה בה .תחת התפוח המורעל. רוצים לשמוע משהו עוד יותר מדהים? השועל ,כמו אצל רבי עקיבא ,הוא זה שהסביר לנסיך הקטן שאהבתו האמיתית נתונה לשושנה היחידה לו .והקשיבו היטב למפגש ביניהם: "שלום ",אמר השועל. "שלום ",ענה הנסיך הקטן בנימוס ופנה להביט ,אבל לא ראה כלום. "אני פה ",אמר הקול" ,תחת עץ התפוח"... החיה כלא את בל ואסר עליה לגעת בשושנה .אבל היא לא התאפקה והתקרבה אל השושנה ,הסירה את מכסה הזכוכית ועמדה לגעת בשושנה כשלפתע: "מה את עושה פה?""אני מצטערת"..."אמרתי לך לא להגיע לכאן!""לא התכוונתי להרע"..."את מודעת למה שהיית עלולה לעשות? צאי מכאן!!!"אין ספק שבשלב הזה בל עמדה לעורר את האהבה לפני שהיא תחפץ! ואז נשאלת השאלה העצומה -מתי האהבה תחפץ? מתי תגיעה השעה? אני לא ידעתי.
אבל אחותי כן! ומרגע לרגע התברר כמה היא צדקה. הפתרון טמון בדרך החיפוש .כמו שאמרנו -יחד עם החיפוש מתגבשת המציאה .והנקודה היא כזאת :לפעמים ישנם חוקים שנועדו לשבירה .מתי נדע שהאהבה תחפץ? מתי שהאהבה תחפץ עד כדי כך שנרצה לא לציית לחוק שטוען " :אל תעוררו!" מתי לעורר? כשהאהבה תחפץ! אי אפשר לשבת ולחכות עד שהאהבה תחפץ! החפץ אינו דבר חיצוני! הנסיך יודע מתוכו מתי צריך לעורר את הנסיכה או להציל את שלגיה או לחזור הבייתה אל שושנתך, יחידתך ,אשר אהבת.
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו" ישנן שתי דמויות מרכזיות שמלוות את החיה :השכל והרגש -הלא הם קגסווארת' ,השעון )השכל( ולומיאר ,הנר ,האש )הרגש( .החיה לאורך כל הסרט מצפה שאם בל תהיה בכלאו בסופו של דבר הם יתאהבו וכך גם סובר קגסווארת' אבל פתאום צץ אותו דבר שלא היה שם קודם ,שלמעשה ,החיה לא ידע שיבוא! הוא לא ניסה להגדיר דברים ופתאום צצה לה האהבה אהבת האמת! ואז קורה הלא יאומן -הוא משחרר אותה! וזו בדיוק הנקודה! אם אתה תשב ותחכה שהאהבה תחפץ היא לא תחפץ! כי הדברים אינם כפי שהם נראים! והמציאה נוצרת בחיפוש! וזה מה שמוכיח כי מדובר באהבת אמת -לפעול נגד החוק! נגד השכל ולעשות את הדבר המוזר ביותר -ללכת בכיוון ההפוך! לשחרר אותה! "פפה! הוא חולה! אולי גוסס! אני חייבת להציל אותו"."אם כך ...את חופשייה"."מה אמרת?""אני משחרר אותך ...את כבר לא שבוייה שלי"."-תודה! תודה לך על שהבנת כמה הוא חשוב לי".
בל יוצאת ומיד מופיע השכל ,השעון: "אדוני ,אני חייב לומר שהכל מתנהל לפי התכנית תמיד ידעתי שיש בך אתזה".. "אני שחררתי אותה"."כן ...כן ...מצויי ...אתה מה? אבל ...למה?""כי אני אוהב אותה!"לכאורה זה הסוף! איך יכול להיות שזו אהבה? הרי אלו מים! אתה לא רואה שאלו מים?! מים! מים! ואז הכל מתבהר .בל הלכה כדי לחזור האהבה לעולם לא הייתה חפצה כל עוד בל כלואה בטירת החיה היא חייבת להשתחרר ואז לחזור .כמו הנסיך הקטן. וגם הנסיך הקטן הלך בכיוון מוזר .הוא נתן לנחש להרוג אותו כדי לחזור לאהובתו .אבל אי-אפשר לומר שהוא חוזר לאותה שושנה שהוא השאיר! כי בינתיים הוא גילה שהיא היחידה בשבילו .ואז הוא חזר אליה! האהבה התעוררה כי היה בה חפץ! בניגוד לכל הגיון של ארנבים ושעונים.
מותו של שולייה הספד ]נכתב מזמן[ אפיזודה חסרת גבולות לאדם עם לב שלא פועל אז כן .כל החגיגה נגמרה .חגיגה שנמשכה במשך שנה ושבקה חיים ביום הולדתה הראשון. מה היה לנו שם? לא הרבה ...שולייה קטנה שהצליחה להחזיק על גבה חיים של ילד קטן למשך שנה אחת... יהיה זכר שולייתו ברוך.