L i b r od eYa s h a r ספר הישר
Parasha Bereshit
Parasha bereshit FPCFromClipboardUntitled Libro del Génesis, Bereshit 1 זה ספר תולדות אדם אשר ברא אלהים על הארץ ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים: ESTE es EL libro de las generaciones de Adán, el hombre que Dios creó el día que el Señor Dios hizo la tierra y el cielo. 2 ויאמר אלהים · נעשה אדם בצלמנו כדמותנו · ויברא אלהים את האדם בצלמו · וייצר יי אלהים את האדם עפר מן האדמה ל ידם יבודם Y Dios dijo: Hagamos al hombre a nuestra imagen, conforme a nuestra semejanza, y Dios creó al hombre a su imagen, y el Señor Dios formó al hombre del polvo de la tierra y sopló en su nariz aliento de vida, y el hombre se convirtió en un ser que vive y habla. 3 ויאמר יי לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו · ויפל יי תרדמה על האדם ויישן ויסר צלע אחת מצלעותיו ויבן עליה בשר ויעש ויאמר זה עצם מעצמי היא ולה יקרא אשה כי מאיש לוקחה:אותה לאשה ויביאה אל האדם · ויקץ אדם משנתו והנה אשה עומדת לנגדו ויברך אותם אלהים ויקרא את שמם אדם ביום הוא יםוא יוא יו או: ויקרא האדם את שמה חוה כי היא היתה אם כל חי:זאת Y el Señor dijo: No es bueno que el hombre esté solo; Le haré un ayudante. Y el Señor hizo que un sueño profundo cayera sobre Adán y se durmió. Y él quitó una de sus costillas y construyó carne alrededor de ella, la formó en una mujer, y la trajo a Adán; y Adán se despertó de su sueño, y he aquí una mujer estaba de pie frente a él. Y él dijo: Esto es hueso de mis huesos, y se llamará mujer, porque ha sido quitada del hombre. Y Adán la llamó Eva, porque ella era la madre de todos los vivientes. Y Dios los bendijo y los llamó hombre, Adán, el día que los creó. Y el Señor dijo: Sean fructíferos y multiplíquense y llenen la tierra. 4 ומעץ הדעת טוב ורע: ויצום ויאמר אליהם מכל עץ הגן אכול תאכלו:ויקח יי אלהים את האדם ואשתו ויניחם בנן עדן לﬠׇבְ דה ולשׇ ְמרה וישבו האדם ואשתו בתוך הגן: ויהי כאשר ברכם אלהים וכאשר צום ויעל מעליהם:לא תאכלו ממנו כי ביום אכלכם ממנו מות תמות ויבא אליהם הנחש אשר ברא אלהים אתם בארץ ויבא אליהם להדיחם לעבור על מצות אלהים אשר צִ ום:כמצות יי אשר צוה אותם: ותעבור את פי יי ותקח מעץ הדעת טוב ורע ותאכל ותקח:ויסת הנחש ויפתה את האשה לאכול את עץ הדעת ותשמע האשה בקול הנחש ויגרשם יי: ויעברו האדם ואשתו על מצות האלהים אשר צום וידע אלהים ויחר אפו בהם ויקללם:ממנו ותתן גם לאישה ממנו ויאכל אלהים ביום ההוא מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקחו משם וילכו וישכנו מקדם לגן עדן: Y el Señor Dios tomó a Adán ya su esposa y los puso en el jardín del Edén, para que lo labraran y lo cuidaran. Y les ordenó y les dijo: De todos los árboles del jardín podéis comer; pero del árbol del conocimiento del bien y del mal no comeréis; porque el día que comáis de él, ciertamente moriréis. Y después de que el Señor los había bendecido e instruido, se apartó de ellos en lo alto, y Adán y su esposa moraron en medio del huerto según el mandamiento del Señor, que les había mandado. Y la serpiente que el Señor había creado sobre la tierra, vino a ellos ansioso por engañarlos para que transgredan el mandamiento de Dios que él les había mandado. Y engañó a la mujer y persuadió que comiera del fruto del árbol del conocimiento. »Y la mujer escuchó la voz de la serpiente. 5 ואת שם השני קרא הבל כי: ותקרא את שם הבכור קין לאמר קניתי איש מעם יי:וידע אדם את חוה אשתו ותלד שני בנים ושלש בנות ויהי: ויגדלו הנערים ויתן להם אביהם אחוזה בארץ ויהי קין עובד אדמה והבל רועה צאן:אמרה בהבל באנו בארץ ובהבל נוקח ממנו מקץ ימים ושנים ויקרבו הנערים קׇ ְרבן מנחה ליי: Y Adán conoció a Eva, su esposa, y ella dio a luz dos hijos y tres hijas. Y llamó el nombre del primogénito Caín, diciendo: He obtenido un varón de parte del Señor. Y el nombre del segundo llamó Abel, porque dijo: Con vanidad hemos venido a la tierra y con vanidad seremos quitados de ella. Y cuando los niños crecieron, su padre les dio posesiones en la tierra. Y Caín era labrador de la tierra, mientras que Abel se convirtió en pastor de ovejas. Y sucedió después varios años que los muchachos llevaron una ofrenda al Señor. Página 1
FPCFromClipboardUntitled 6 :ויבא קין מפרי האדמה והבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן :ויפן יי וישע אל הבל ואל מנחתו ותרד אש מאת יי מן השמים ותאכלנה ואל קין ואל מנחתו לא פנה יי ולא שעה אליה כי הקריב לפני יי מרוע פרי האדמה :ויקנא קין בהבל אחיו על הדבר הזה ויבקש למצוא אליו דבר עלילה להמיתו :ויהי מימים ויצאו קיב והבל אחיו בשדה ביום לעשות מלילה להמיו יםה יואכתם :ויהיו שניםה יואצ Y Caín trajo del fruto de la tierra y Abel trajo de las primicias gordas de sus ovejas. Y el Señor se volvió y miró con agrado a Abel ya su ofrenda, y fuego descendió del cielo y lo consumió. Y hacia Caín y su ofrenda, el Señor no se inclinó ni miró con agrado; porque ofreció al Señor de lo peor de los frutos de la tierra. Y Caín se puso celoso de su hermano Abel por eso y deseó encontrar algún pretexto para matarlo. Y sucedió algún tiempo después esto, que Caín y su hermano Abel salieron al campo para hacer su trabajo, y ambos estaban en el campo, Caín labrando y arando su tierra, y Abel cuidando sus ovejas. 7 ויעבור הצאן על מקום החרישה אשר חרש קין בארץ ויחר לקין מאוד על הדבר הזה ויגש קין אל הבל אחיו בחמתו ויאמר אליו מה לי ול כי באתָּ אתה וצ ֹאנ לגור ולרעות בכל ארצי :ויען גם הבל את קין אחיו ויאמר אליו מה לי ול אשר תאכל את פרי צאני ולובש את צמרם :ועתה הסר מעליך את צמרי אשר לבשת ושלם את פרים ואת בשרם אשר אכלת :ויהי כאשר תעשה את הדבר הזה גם אנכי אצא מארצך כאשר אמרת או אעוף בשמים אם אוכל :ויאמר קין אל הבל אחיו הלא אם הרגתי אות היום מי יבקש דמ ממני :ויען הבל את קין לאמר הלא האלהים אשר עשה אותנו בארץ הוא ינקום את נקמתי והוא יבקש את דמי מאתך אם תמיתני :כי יי הוא השופט הוא הדיין והוא המשיב לאיש רעה מרעתו ולרשע כרשעתו אשר יעשה בארץ :ועתה אם המת תמיתני בזק הלא אלהים יודע מסתריך וישפוט אות על הרעה אשר דברת לעשות לי היום :ויהי כשמוע קין את כל דברי הבל אחיו אשר דבר ר י אףו אר דבר ית אהוימהר ויקׇ ם קין ויקח את ברזל כלי המחרשה אשר לו ויכה בה את אחיו פתאום וימיתהו :וישפו קין את דמי הבל אחיו ארצה וירץ דם הבל לפני הצאן בארץ :ויהי אחרי כן וינחם קין על אשר המית את אחיו ויתעצב מאד ויבכה עליו ויחר לו מאד :ויקם קין ויחפור חפירה בשדה ויתן בה וישב העפר עליו :את גויית אחיו ֯ Y una de las ovejas de Abel traspasó la tierra que Caín había arado en su tierra. Y Caín se enojó mucho por eso y se acercó a su hermano Abel en su ira. Y él le dijo: ¿Qué hay entre tú y yo? que tú y tus ovejas vendrán a habitar y apacentar por toda mi tierra? Y Abel respondió a su hermano Caín de la misma manera: ¿Qué hay entre tú y yo para que comas la carne y la leche de mis ovejas y te vistas con su lana? Y ahora quítame la lana de donde estás vestido y págame por la leche y la carne que comiste. Y tan pronto como hagas todo esto, yo también me retiraré de tu tierra según tus palabras, o Volaré hacia el cielo si puedo. Y Caín respondió a Abel: Suponiendo que yo te matara este mismo día, ¿quién requeriría tu sangre de mí? Y Abel replicó diciendo: Dios que nos creó en la tierra, ¿no vengaría mi muerte? Y seguramente te pedirá mi sangre si me matas; porque él es el juez más justo y se vuelve a todo hombre malo por sus malas obras, y al impío según su maldad que practicó en la tierra. Y ahora, si quieres matarme, ciertamente Dios, que sabe todo que está escondido, te juzgará a causa del mal que me has dicho que me hagas hoy. Y cuando Caín oyó las palabras de su hermano Abel, se encendió su ira contra Abel su hermano, porque había Habló estas palabras, y Caín se levantó de repente y tomó el hierro de su herramienta de arado, asestó un golpe repentino a su hermano y lo mató. 8 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל :ומחויאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך :ויהי בשנת שלשים שנה ומאת שנה לחיי אדם בארץ וירע אדם עוד את חוה אשתו ותהר ותלד בן בדמותו כצלמו :ותקרא את שמו שת לאמר כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין :ויחי שת מאת שנה וחמש שנים ויולד בן :ויקרא שת את שם בנו אנוש לאמר כעת ההיא החלו בני האדם לרוב על פני האדמה ולהכאיב את נפשם ולבם לפשוע ולמרוד באלהים :ויהי בימי אנוש ויוסיפו עוד בני אדם למרוד ולפשוע באלהים להוסיף חרון אף יי על בני האדם :וילכו בני האדם ויעבדו אלוקים אחרים ,וישכחו את ה׳ אשר בראם בארץ .ויעשו בני האדם בימים ההם צלמי נחושת וברזל עץ ואבן ,וישתחוו להם ויעבדום .ויעשו כל איש אלוק והשתחווה לו ,ויעזבו בני האדם את ה׳ כל ימי אנוש ובניו :ויהי בשנת שלשים שנה ומאת שנה לחיי אדם בארץ וירע אדם עוד את חוה אשתו ותהר ותלד בן בדמותו כצלמו :ותקרא את שמו שת לאמר כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין :ויחי שת מאת שנה וחמש שנים ויולד בן :ויקרא שת את שם בנו אנוש לאמר כעת ההיא החלו בני האדם לרוב על פני האדמה ולהכאיב את נפשם ולבם לפשוע ולמרוד באלהים :ויהי בימי אנוש ויוסיפו עוד בני אדם .למרוד ולפשוע באלהים להוסיף חרון אף יי על בני האדם :וילכו בני האדם ויעבדו אלוקים אחרים ,וישכחו את ה' אשר בראם בארץ ויעשו בני האדם בימים ההם צלמי נחושת וברזל עץ ואבן ,וישתחוו להם ויעבדום .ויעשו כל איש אלוק והשתחווה לו ,ויעזבו בני האדם את ה׳ כל ימי אנוש ובניו :ויהי בשנת שלשים שנה ומאת שנה לחיי אדם בארץ וירע אדם עוד את חוה אשתו ותהר ותלד בן בדמותו כצלמו :ותקרא את שמו שת לאמר כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין :ויחי שת מאת שנה וחמש שנים ויולד בן :ויקרא שת את שם בנו אנוש לאמר כעת ההיא החלו בני האדם לרוב על פני האדמה ולהכאיב את נפשם ולבם לפשוע ולמרוד באלהים :ויהי ,בימי אנוש ויוסיפו עוד בני אדם למרוד ולפשוע באלהים להוסיף חרון אף יי על בני האדם :וילכו בני האדם ויעבדו אלוקים אחרים Página 2
FPCFromClipboardUntitled וישכחו את ה' אשר בראם בארץ .ויעשו בני האדם בימים ההם צלמי נחושת וברזל עץ ואבן ,וישתחוו להם ויעבדום .ויעשו כל איש אלוק והשתחווה לו ,ויעזבו בני האדם את ה׳ כל ימי אנוש ובניו :ויהי בימי אנוש ויוסיפו עוד בני אדם למרוד ולפשוע באלהים להוסיף חרון אף יי על בני האדם :וילכו בני או איו ויעשו בני האדם בימים ההם צלמי נחושת וברזל עץ ואבן ,וישתחוו להם ויעבדום .ויעשו כל איש אלוק והשתחווה לו ,ויעזבו בני האדם את ה׳ כל ימי אנוש ובניו :ויהי בימי אנוש ויוסיפו עוד בני אדם למרוד ולפשוע באלהים .להוסיף חרון אף יי על בני האדם :וילכו בני או איו ויעשו בני האדם בימים ההם צלמי נחושת וברזל עץ ואבן ,וישתחוו להם ויעבדום :ויעשו כל איש אלוק והשתחווה לו ,ויעזבו בני האדם את ה׳ כל ימי אנוש ובניו Y el Señor supo lo que Caín le había hecho a su hermano y el Señor se apareció a Caín y le dijo: ¿Dónde está tu hermano Abel que estaba contigo? Pero Caín negó todo conocimiento de Abel y dijo: No sé; ¿Soy yo el guardián de mi hermano? Y el Señor le dijo: ¿Qué has hecho? La voz de la sangre de tu hermano clama a mí desde la tierra; Has matado a tu hermano y me lo has negado, pensando en tu corazón que no te he visto, y que no sabría todos los hechos que has hecho. Y ahora que has matado a tu hermano, simplemente porque te dijo la verdad, maldito seas, pues, de la tierra que abrió su boca para recibir de tu mano la sangre de tu hermano, y porque lo enterraste en ella. Y cuando labres la tierra, no te volverá a dar su fuerza como antes, sino que también te producirá espinos y cardos. Fugitivo y vagabundo serás en la tierra hasta el día de tu muerte. Y Caín salió de la presencia del Señor del lugar que era su hogar, y anduvo errante como fugitivo y vagabundo en el tierra al este del Edén, él y todo lo que era suyo. Y Caín conocía a su esposa en ese momento y ella concibió y dio a luz un hijo, y llamó su nombre Enoc, diciendo: En aquellos días el Señor comenzó a darme paz y descansar en la tierra. Al mismo tiempo, Caín comenzó a construir una ciudad y cuando se construyó la ciudad la llamó Enoc, por el nombre de su hijo; porque el Señor le había dado reposo sobre la tierra en aquellos días, y ya no vivió más como un fugitivo y un vagabundo como antes.Y a Enoc le nació Irad; e Irad engendró a Mehujael; y Mehujael engendró a Metusael; y Metusael engendró a Lamec. Y fue en el año ciento treinta de la vida de Adán sobre la tierra, que Adán conoció a Eva, su esposa, y ella concibió y dio a luz un hijo a su imagen y semejanza, y llamó a su nombre Set diciendo: Dios me ha designado otra descendencia en lugar de Abel, a quien Caín mató. Y Set vivió ciento cinco años y engendró un hijo. Y Set llamó el nombre de su hijo Enós, diciendo: En ese tiempo los hijos del hombre empezaron a multiplicarse sobre la faz de la tierra ya herir sus corazones y almas al rebelarse y transgredir contra el Señor. Y fue en los días de Enós cuando los hijos del hombre continuaron rebelándose y transgrediendo más contra el Señor, y aumentando la ira del Señor contra los hijos del hombre. Porque los hijos del hombre fueron y sirvieron a otros dioses, y se olvidaron del Señor que los creó sobre la tierra. Y los hijos del hombre de aquellos días se hicieron imágenes de hierro y cobre, y de madera y piedra. y se postró ante ellos y les sirvió, y cada uno hizo su propio dios y se postró ante él, y los hijos del hombre abandonaron al Señor durante todos los días de Enós y sus hijos. 9 ויחר אף ה׳ על מעשיהם ועל כל תועבותם אשר עשו בארץ ,ויצף ה׳ עליהם את מי נהר גיחון וישחיתם ויכלה ויאבד שרי .ובכל זאת לא ,שבו בני האדם מדרכם הרעה ,ועוד ידם נטויה לעשות הרע בעיני ה׳ .ובימים ההם אין זרע ואין קציר באדמה ואין אוכל לבני האדם ויהי רעב גדול מאוד בימים ההם .ויהי הזרע אשר הם זורעים באדמה לקוצים ולדרדרים ולברקונים ,בימים ההם .מקללת אלוקים אשר קילל את האדמה ,מחטאת האדם אשר חטא לפני ה׳ .ויהי כאשר הוסיפו בני האדם למרוד ולפשוע באלוקים ולהשחית את דרכם ,ותוסף גם האדמה להשחיתו .ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן ,ויגדל קינן ויהי בן ארבעים שנה ויחכם וידע וישכל בכל חכמה .וימלוך על כל בני האדם וידרך את בני האדם בחכמה ובדעת ,כי היה האיש קינן חכם מאוד ומבין בכל חכמה וימשול בחכמתו גם ברוחות .וויבחכמתובחכמת .וידע קינן בחכמתו כי ישחית אלוקים את בני האדם על חטאם בארץ ,וכי יביא עליהם את מי המבול באחרית הימים ויכתוב קינן את העתיד להיות בימים ההם על לוחות אבן ,ויתנם באוצרותיו .וימלוך קינן בכל הארץ ,וישב מבני האדם לעבוד את האלוקים .ויהי בהיות קינן בן שבעים שנה ,ויולד שלושה בנים ושתי בנות .ואלה שמות בני קינן ,שם הבכור מהללאל ומשנהו עינן והשלישי מרד .ואחיותיהם עדה וצילה ,אלה בני קינן אשר יולדו לו בנים חמישה .ויתחנן )ויתחתן( למך בן מתושאל את קינן ,ויקח לו את שתי בנותיו לנשים .ותהר ותלד עדה ללמך בן ,ותקרא את שמו יבל .ותהר עוד ותלד בן ,ותקרא את שמו יובל .וצילה אחותה היתה עקרה בימים ההם ,אין לה ולד .כי בימים ההם החלו בני האדם לפשוע באלוקים ולעבור על מצוותו ,אשר ציוה את האדם לפרות ולרבות בארץ .וישקו מבני האדם את מקצת נשיהם משקה עקרות ,למען אשר יעמדו בתוארם ולא יכחיש יופיין ומראיהן .ויהי בהשקות .בני האדם את מקצת נשיהם ,ותשתה גם צילה עמהן .ויהי הנשים היולדות בעיני בעליהן לתועבה כאלמנות חיות ,והעקרות ידבקו בהן ויולד שלושה בנים ושתי בנות .ואלה שמות בני קינן ,שם הבכור מהללאל ומשנהו עינן והשלישי מרד .ואחיותיהם עדה וצילה ,אלה בני ,קינן אשר יולדו לו בנים חמישה .ויתחנן )ויתחתן( למך בן מתושאל את קינן ,ויקח לו את שתי בנותיו לנשים .ותהר ותלד עדה ללמך בן ותקרא את שמו יבל .ותהר עוד ותלד בן ,ותקרא את שמו יובל .וצילה אחותה היתה עקרה בימים ההם ,אין לה ולד .כי בימים ההם החלו בני האדם לפשוע באלוקים ולעבור על מצוותו ,אשר ציוה את האדם לפרות ולרבות בארץ .וישקו מבני האדם את מקצת נשיהם משקה עקרות ,למען אשר יעמדו בתוארם ולא יכחיש יופיין ומראיהן .ויהי בהשקות בני האדם את מקצת נשיהם ,ותשתה גם צילה עמהן .ויהי הנשים היולדות בעיני בעליהן לתועבה כאלמנות חיות ,והעקרות ידבקו בהן .ויולד שלושה בנים ושתי בנות .ואלה שמות בני Página 3
FPCFromClipboardUntitled קינן ,שם הבכור מהללאל ומשנהו עינן והשלישי מרד .ואחיותיהם עדה וצילה ,אלה בני קינן אשר יולדו לו בנים חמישה .ויתחנן )ויתחתן( למך בן מתושאל את קינן ,ויקח לו את שתי בנותיו לנשים .ותהר ותלד עדה ללמך בן ,ותקרא את שמו יבל .ותהר עוד ותלד בן ,ותקרא את שמו יובל .וצילה אחותה היתה עקרה בימים ההם ,אין לה ולד .כי בימים ההם החלו בני האדם לפשוע באלוקים ולעבור על מצוותו ,אשר ציוה את האדם לפרות ולרבות בארץ .וישקו מבני האדם את מקצת נשיהם משקה עקרות ,למען אשר יעמדו בתוארם ולא יכחיש יופיין ומראיהן .ויהי בהשקות בני האדם את מקצת נשיהם ,ותשתה גם צילה עמהן .ויהי הנשים היולדות בעיני בעליהן לתועבה כאלמנות חיות ,והעקרות ידבקו בהן .ותהר ותלד עדה ללמך בן ,ותקרא את שמו יבל .ותהר עוד ותלד בן ,ותקרא את שמו יובל .וצילה אחותה היתה עקרה בימים ההם ,אין לה ולד .כי בימים ההם החלו בני האדם לפשוע באלוקים ולעבור על מצוותו ,אשר ציוה את האדם לפרות ולרבות בארץ .וישקו מבני האדם את מקצת נשיהם משקה עקרות ,למען אשר יעמדו בתוארם ולא יכחיש יופיין ומראיהן .ויהי בהשקות בני האדם את מקצת נשיהם ,ותשתה גם צילה עמהן .ויהי הנשים היולדות בעיני בעליהן לתועבה כאלמנות חיות ,והעקרות ידבקו בהן .ותהר ותלד עדה ללמך בן ,ותקרא את שמו יבל .ותהר עוד ותלד בן ,ותקרא את שמו יובל .וצילה אחותה היתה עקרה בימים ההם ,אין לה ולד .כי בימים ההם החלו בני האדם לפשוע באלוקים ולעבור על מצוותו ,אשר ציוה את האדם לפרות ולרבות בארץ .וישקו מבני האדם את מקצת נשיהם משקה עקרות ,למען אשר יעמדו בתוארם ולא יכחיש יופיין ומראיהן .ויהי בהשקות .בני האדם את מקצת נשיהם ,ותשתה גם צילה עמהן .ויהי הנשים היולדות בעיני בעליהן לתועבה כאלמנות חיות ,והעקרות ידבקו בהן Y la ira del Señor se encendió por las acciones de los hijos del hombre y por las abominaciones que practicaban sobre la tierra, y el Señor hizo que las aguas del río Gihón crecieran y se extendieran sobre ellos; y los destruyó por completo, y una tercera parte de la tierra fue destruida. Pero a pesar de todo lo que los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, y sus brazos aún permanecieron extendidos para hacer todo lo que era malo a los ojos del Señor. Y en aquellos días la simiente que los hijos del hombre eran sembrando en la tierra, convertido en espinos, cardos y zarzas, porque desde los días de Adán estas cosas ocurrieron en la tierra a causa de la maldición con que el Señor ha maldecido a la tierra, a causa del pecado que Adán cometió antes de la Señor. Y como los hijos del hombre aumentaron en maldad, para rebelarse y transgredir contra el Señor, la tierra también aumentó su maldad y degeneración. Y Enós vivió noventa años y engendró a Cainán y creció, y cuando cumplió los cuarenta años adquirió sabiduría y fue practicado en todo conocimiento y habilidad, y gobernó todo los hijos del hombre, y los encaminó a todos por caminos de sabiduría y entendimiento. Porque Cainán era un hombre muy sabio, versado en toda sabiduría, y en su entendimiento gobernaba incluso sobre los espíritus y demonios. Y Cainán en su sabiduría llegó a saber que Dios destruiría a los hijos del hombre a causa de su pecaminosidad en la tierra, y que el Señor finalmente traería el diluvio sobre ellos. Y Cainán, por tanto, escribió en tablas de piedra todas las cosas futuras que ocurrirían en esos días, y colocó esas tablas en su tesoro. Y Cainán gobernó sobre toda la tierra e influyó en parte de los hijos del hombre para que se volvieran y sirvieran a Dios de nuevo. Y cuando Cainán tenía setenta años ya había engendrado tres hijos y dos hijas. Y estos son los nombres de Cainán hijos. El nombre del primogénito fue Mahalaleel, el segundo Enón y el tercero Ered; y sus hermanas fueron Ada y Zila. Esos son todos los que le nacieron a Cainán: cinco hijos. Y Lamec, hijo de Metusael, se convirtió en yerno de Cainán, y tomó a sus dos hijas por esposas. Y Ada concibió y dio a luz un hijo a Lamec y ella llamó su nombre Jabloh, y ella concibió de nuevo y dio a luz un hijo y llamó su nombre Jubal. Y Zillah, su hermana, era estéril en aquellos días, y aún no había tenido un hijo. Porque en aquellos días los hijos del hombre comenzaron a rebelarse contra el Señor, 10 ויהי מקץ ימים רבים ושנים לעת זקנת צילה ,ויפתח ה׳ את רחמה .ותהר ותלד בן ,ותקרא את שמו תובל קין לאמור אחרי בלותי קניתיהו מאל שדי .ותהר עוד ותלד בת ,ותקרא את שמה נעמה כי אמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה ונועם .ולמך זקן בא בימים ותכהין ,עיניו ולא יכול לראות ,ותובל קין בנו רועה אותו .ויהי היום ויצא למך בשדה ,ותובל קין בנו עמו .ויהי הם הולכים שניים יחד בשדה וקין בן אדם הולך ובא בשדה לקראתם כי היה למך זקן מאוד ולא יוכל לראות מוובנ תוו ,קוכו ויאמר תובל קין אל אביו למשוך ,בקשתו ,וימשוך למך את הקשת ויך את קין בחצים מרחוק וימיתהו כי היה בעינם לחיה .ויבואו החצים בגויית קין והוא רחוק מפניהם ויפול ארצה וימת .וישלם ה׳ לקין רעה כרעתו אשר עשה להבל אחיו ,כדבר ה׳ אשר דיבר לו .ויהי כאשר מת קין וילכו למך ותובל קין בנו לראות את החיה אשר הרגו ,ויראו והנה קין זקנם נופל ארצה מת .ויחר ללמך מאוד בעשותו הדבר הזה ,ויכה כף על כף ויספוק את בנו בכפיו וימיתהו .וישמעו נשי למך את הדבר אשר עשה למך ,ויבקשו להרגו .וישנאו נשי למך אותו מהיום ההוא והלאה ,על אשר המית את קין ואת תובל קין .ויפרדו נשי למך ממנו ,ולא אבו לשמוע אליו בימים ההם .ויבוא למך אצל נשיו ,ויפצר הם לשמוע אליו על ,הדבר הזה .ויאמר למך לנשיו עדה וצילה ,שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי .אך עתה הנה לשבתם ואמרתם כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי על לא חמס .הלא אתם ידעתם כי אני זקנתי ושבתי ועיני כבדו מזוקן ,ואעש את הדבר הזה בלא דעת .וישמעו נשי למך אליו לדבר הזה ,וישובו אליו בעצת אדם אביהם .אך לא ילדו לו בנים מהיום ההוא והלאה ,כי ידעו כי חרון אף ה׳ הולך וגדל בימים ,ההם על בני האדם לשחיתם מיו .ומהללאל בן קינן חי שישים וחמש שנים ,וילד את ירד .ויחי ירד שתיים ושישים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך .ויחי חנוך חמש ושישים שנה ,ויולד את מתושלח .ויתהלך חנוך את האלוקים אחרי הולידו את מתושלח ,ויעבוד את ה׳ וימאס בדרכי בני האדם הרעים .ותדבק נפש חנוך במוסר ובדעת ובבינה ,וידע את דרכי ה׳ .ויפרד בחכמתו את נפשו מבני האדם ,ויסתר Página 4
FPCFromClipboardUntitled את נפשו מהם ימים רבים. Y fue al final de muchos años cuando Zillah envejeció que el Señor se acordó de ella, y ella concibió y dio a luz un hijo y llamó su nombre Tubal-Caín, diciendo: Después de que me marchité, obtuve placer y gozo. Y Lamec envejeció y avanzó en años, y sus ojos se oscurecieron y no pudo ver, y Tubal Caín su hijo fue su guía. Un día, Lamec y su hijo Tubal-Caín salieron a caminar, y mientras pasaban juntos por los campos, Caín, el hijo de Adán, caminaba de un lado a otro en otro campo frente a ellos. Ahora Lamec era muy viejo y no podía ver y Tubal Caín un simple niño, y al ver algo que se movía en la distancia, Tubal-Caín dirigió el arco de su padre y le ordenó que disparara contra lo que tomaba por un animal salvaje. En consecuencia, Lamec descargó su arma y mató a Caín con sus flechas. Y cuando las flechas entraron en el cuerpo de Caín, que estaba a lo lejos, cayó postrado en el suelo y murió. Así el Señor pagó a Caín mal según la maldad que había hecho a su hermano Abel, conforme a la palabra del Señor que le había hablado. Y cuando Caín murió, Lamec y Tubal-Caín se fueron para ver qué tipo de animal habían matado, y encontraron a Caín, su abuelo, yaciendo muerto en el suelo. Y Lamec estaba muy apesadumbrado por haber hecho ese hecho y en su dolor y lamentación juntó las manos, y mientras al hacerlo, golpeó a su hijo con las manos y lo mató. Y cuando las esposas de Lamec oyeron lo que había hecho, procuraron matarlo. Y las esposas de Lamec lo odiaron desde ese día, por haberlo hecho. mató a Caín y Tubal-Caín, y las esposas de Lamec se separaron de él, y ni siquiera escucharon su explicación en esos días. Pero finalmente llegó La mec y les presionó para que lo escucharan sobre ese asunto, y él dijo a sus esposas: Ada y Zillah escuchan mi voz, las esposas de Lamec escuchan mis palabras. Ahora crees y dices que he matado a un hombre por mi herida y a un joven por mi herida, sin que me haya hecho daño alguno. ¿No sabéis que soy viejo y canoso y que tengo los ojos pesados, por lo que debo haber hecho todas esas cosas sin mi conocimiento? Y las esposas de Lamec escucharon estas palabras y regresaron a él, siguiendo el consejo de su padre Adán. Sin embargo, no le dieron hijos desde aquel día, porque sabían que la ira del Señor crecía cada día contra los hijos del hombre en aquellos días, para destruirlos con las aguas del diluvio. a causa de su iniquidad, y Mehalaleel hijo de Caín vivió sesenta y cinco años y engendró a Jared; Y vivió Jared ciento sesenta y dos años y engendró a Enoc; Vivió Enoc sesenta y cinco años y engendró a Matusalén, y caminó Enoc con Dios después que engendró a Matusalén; y sirvió al Señor y despreció los malos caminos de los hijos del hombre, y el alma de Enoc se unió a la moralidad, a la sabiduría y al entendimiento, y aprendió los caminos del Señor. Y en su sabiduría se separó de los hijos del hombre, y se aisló de ellos durante muchos días. 11 ויקרא אליו מלאך ה׳ מן השמים ויאמר חנוך. ויהי הוא מתפלל לפני ה׳ בבית ובחדר,ויהי מקץ ימים רבים ושנים בהיותו עובד לפני ה׳ למען אשר תלמדם את לרך אשר, ויאמר אליו קום צא מביתך וממקומך אשר נחבאת שמה ומלכת על כל בני האדם. ויאמר הנני,חנוך וילמדם, וילך את בני האדם. כדבר ה׳, ויקם חנוך ויצא מביתו וממקומו ומן החדר אשר היה שם.ילכו בה לכ יה ילכו בה את יעשה הכה מי האיש אשר יחפוץ, ויצו ויעבירו קול בכל מקומות בני האדם לאמור. ויודיעם את מוסר ה׳, ויאסוף את בני האדם בעת ההיא.דרך ה׳ ויהי כל אשר יחפוץ את הדבר הזה וילך, ויתאספו אליו מכל בני אדם בעת ההיא.לדעת את דרכי ה׳ ואת המעשה הטוב יבוא אל חנוך וילמד, ותהי רוח אלוקים אל חנוך. ויבואו וישתחוו לו ארצה וישמע כולם יחד את דבריו, וימלוך חנוך על בני האדם בדבר ה׳.אל חנוך וגם כל מלכי בני האדם. ויבואו בני האדם לשמוע את חכמתו, ויעבדו בני האדם את ה׳ כל ימי חנוך.את כל אנשיו חכמת אלוקים ודרכיו ויבקשו גם הם את חנוך אשר. וישתחוו לו אפיים ארצה,הראשונים והאחרונים ושריהם ושופטיהם באו אל חנוך כשמעם את חכמתו ויהיו כולם תחת ידו. וימליכו את חנוך עליהם, ויתקבצו כולם כשלושים ומאה מלכים ושרים. ויאבה להם לדבר הזה,ימלוך עליהם וימלוך חנוך על כל בני, ויהי שלום בכל הארץ בימי חנוך. וילמד אותם חנוך חוכמה ודעת ודרך ה׳ וישם שלום בין כולם,ותחת דבריו מתושלח, ואלה תולדות חנוך. וידריכם בדרכי ה׳, ויהי עושה משפט וצדקה לכל עמו.האדם מאתיים וארבעים שנה ושלוש שנים ויהי בשנת. ויולד את למך, ויחי מתושלח שבע ושמונים שנה ומאת שנה.ואלישוע ואלימלך בנים שלושה ואחיותיהם מלכה ונעמה ויקברו אותו שת ובניו וחנוך ומתושלח בנו בכבוד, בן תשע מאות ושלושים שנה היה במותו. וימת אדם,חמישים ושש שנים לחיי למך על כן היתה לחוק בבני האדם, ויעשו כל בני האדם במקום ההוא מספד ובכי גדול על אדם.גדול בקבורת המלכים במערה אשר ליבה ר עד היום הזה. ¿Quién es el hombre que desea comprender los caminos del Señor y las acciones que son buenas y justas? ¡Que venga entonces a Enoc! Y toda la gente dispuesta a aprender esas cosas se reunió alrededor de Enoc. Y Enoc gobernó sobre todos los hijos del hombre según las palabras de Dios, y ellos vinieron y se postraron ante él en tierra, y todos obedecieron por unanimidad. Y el espíritu de Dios descansó sobre Enoc, y él enseñó a todos sus hombres la sabiduría de Dios y sus caminos, y sirvieron al Señor durante todos los días de Enoc, y la gente siempre venía a escuchar sus palabras. sabiduría Y los reyes de todos los hijos del hombre sirvieron al Página 5
FPCFromClipboardUntitled Señor durante todos los días de Enoc, y también vinieron a escuchar su sabiduría. Todos los reyes de las naciones, los más altos y los más bajos, sus príncipes y jueces, vinieron todos a Enoc cuando oyeron de su sabiduría, Y fue en el año cincuenta y seis de la vida de Lamec que murió Adán, tenía novecientos treinta años cuando murió, y sus dos hijos, junto con Enoc y Matusalén su hijo, lo sepultaron con grandes honores según a la manera del entierro de los reyes, en un caso, como el Señor les había dicho. Y todos los hijos del hombre tuvieron allí un gran lamento y llanto por Adán, que se ha convertido en una costumbre desde entonces entre los hijos del hombre, hasta el día de hoy, y Adán murió porque había comido del árbol del conocimiento; y como él también deben morir todos sus hijos, como el Señor lo ha proclamado. Lo sepultaron con grandes honores según la manera del entierro de los reyes, en un estuche, como el Señor les había dicho. Y todos los hijos del hombre celebraron allí un gran lamento y llanto por Adán, que ha se convirtió en una costumbre desde entonces entre los hijos del hombre, incluso hasta el día de hoy. Y Adán murió porque había comido del árbol del conocimiento; y como él también deben morir todos sus hijos, como el Señor lo ha proclamado. Lo sepultaron con grandes honores según la manera del entierro de los reyes, en un estuche, como el Señor les había dicho. Y todos los hijos del hombre celebraron allí un gran lamento y llanto por Adán, que ha se convirtió en una costumbre desde entonces entre los hijos del hombre, incluso hasta el día de hoy. Y Adán murió porque había comido del árbol del conocimiento; y como él también deben morir todos sus hijos, como el Señor lo ha proclamado. 12 ויהי בשנת מות אדם ,היא שנת מאתיים וארבעים שנה ושלוש שנים למלכות חנוך .ויהי בעת ההיא וישם חנוך על ליבו להיפרד ולהיבדל מבני האדם ולהיסתר מהם כבראשונה לעבוד את ה׳ ,ויעש חנוך ל אא הדבא הה הו ויסתר מבני האדם שלושת ימים ,ויגלה להם יום אחד .ובכל שלושת הימים אשר הוא בחדר ,מתפלל ומשבח אל ה׳ אלוקיו .וביום אשר יצא אל עבדיו להראות להם ,לימד להם דרך ה׳ וכל אשר ישאלו ממנו דובר אליהם .ויעש כמעשה הזה ימים רבים ושנים וישב אחרי כן ויסתר את נפשו שישה ימים ויגלה לעמו יום אחד לשבעת ימים ואחרי כן יום אחד בחודש ויום אחד בשנה ,עד אשר ביקשו פניו כל המלכים וכל השרים וכל בני האדם .ויתאוו כולם לראות את פני חנוך ולשמוע את דבריו ולא יכולו ,כי יראו כל בני האדם מחנוך יראה גדולה.ויראו מגשת אליו מיראת האלוקים אשר על פניו ,על כן לא יוכל איש לראות את פניו פן יוסר וימות .ויתיעצו כל המלכים וכל השרים לאסוף את כל בני האדם יחד ולבוא אל חנוך מלכם לדבר כולם עמו בעת אשר יצא איליהם .ויהי היום ויצא חנוך אליהם ויתקבצו כולם ויבואו יחד אליו ,וידבר להם חנוך את כל דבריהם וילמד להם חכמה אום יהר .ויתבהלו מאוד כל בני האדם ויתמהו ממנו על חכמתו וישתחוו ,לפניו כולם ארצה ויאמרו יחי המלך יחי המלך .ויהי מימים בהיות כל המלכים וכל השרים וכל בני האדם מדברים עם חנוך וחנוך מלמד אותם את דרכי ה' ,ויקרא .מלאך ה'אל חנוך מן השמים בעת ההיא ויאמר להעלותו השמים להמליכו על בני האלוקים בשמים כאשר מלך על בני האדם בארץ בעת ההיא כשמוע חנוך את הדבר הזה ,ויצו ויקבצו לו את כל יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ה׳ .ויאמר אליהם נשאול נשאלתי לעלות השמים לא ידעתי יום לכתי ,ועתה אלמד אתכם חכמה ומוסר לעשות בארץ אשר תהי אה ר וידבר להם חנוך את כל דבריהם וילמד להם חכמה ודעת ויורם את יראת ה׳ .ויתבהלו מאוד כל בני האדם ויתמהו ממנו על חכמתו וישתחוו ,לפניו כולם ארצה ',ויאמרו יחי המלך יחי המלך .ויהי מימים בהיות כל המלכים וכל השרים וכל בני האדם מדברים עם חנוך וחנוך מלמד אותם את דרכי ה ויקרא מלאך ה'אל חנוך מן השמים בעת ההיא ויאמר להעלותו השמים להמליכו על בני האלוקים בשמים כאשר מלך על בני האדם בארץ .בעת ההיא כשמוע חנוך את הדבר הזה ,ויצו ויקבצו לו את כל יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ה׳ .ויאמר אליהם נשאול נשאלתי לעלות השמים לא ידעתי יום לכתי ,ועתה אלמד אתכם חכמה ומוסר לעשות בארץ אשר תהי אה ר וידבר להם חנוך את כל דבריהם וילמד להם חכמה ודעת ויורם את יראת ה׳ .ויתבהלו מאוד כל בני האדם ויתמהו ממנו על חכמתו וישתחוו ,לפניו כולם ארצה ויאמרו יחי המלך יחי המלך .ויהי מימים בהיות כל המלכים וכל השרים וכל בני האדם מדברים עם חנוך וחנוך מלמד אותם את דרכי ה' ,ויקרא מלאך ה'אל חנוך מן השמים בעת ההיא ויאמר להעלותו השמים להמליכו על בני האלוקים בשמים כאשר מלך על בני האדם בארץ .בעת ההיא כשמוע חנוך את הדבר הזה ,ויצו ויקבצו לו את כל יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ה׳ .ויאמר אליהם נשאול נשאלתי לעלות השמים לא ידעתי יום לכתי ,ועתה אלמד אתכם חכמה ומוסר לעשות בארץ אשר תהי אה ר ויקרא מלאך ה׳ אל חנוך מן השמים בעת ההיא ויאמר להעלותו השמים להמליכו על בני האלוקים בשמים כאשר מלך עא א הר .בעת ההיא כשמוע חנוך את הדבר הזה ,ויצו ויקבצו לו את כל יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ה׳ .ויאמר אליהם נשאול נשאלתי לעלות השמים לא ידעתי יום לכתי ,ועתה אלמד אתכם חכמה ומוסר לעשות בארץ אשר תהי אה ר ויקרא מלאך ה׳ אל חנוך מן השמים בעת ההיא ויאמר להעלותו השמים להמליכו על בני האלוקים בשמים כאשר מלך עא א הר .בעת ההיא כשמוע חנוך את הדבר הזה ,ויצו ,ויקבצו לו את כל יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ה׳ .ויאמר אליהם נשאול נשאלתי לעלות השמים לא ידעתי יום לכתי ועתה אלמד אתכם חכמה ומוסר לעשות בארץ אשר תהי אה ר Y fue en el año de la muerte de Adán, que fue el año doscientos cuarenta y tres del reinado de Enoc, que Enoc puso en su mente una vez más retirarse de los hijos del hombre, y separarse de la sociedad en reclusión, como lo hizo una vez antes, para servir al Señor. Sin embargo, no mantuvo su soledad todo el tiempo, sino que se alejaría durante tres días y se mostraría a la gente por un día. Y durante los tres días de su confinamiento solitario rezaba al Señor y cantaba alabanzas. a él, y al cuarto día se presentaba a sus súbditos para enseñarles Página 6
FPCFromClipboardUntitled los caminos de Dios, y todo lo que preguntaban después, él les explicaba. Así lo haría durante muchos días y años, cuando comenzó a permanecer en soledad durante seis días y se acercó a la gente el séptimo día; poco después, se mostraba sólo un día de cada mes, y por último sólo un día de cada año. Y los reyes y los príncipes y todo el pueblo se reunían con un gran deseo de ver el rostro de Enoc una vez más, y escucha su voz. Pero no pudieron hacerlo, porque todos los hijos del hombre tenían mucho miedo de Enoc y no se atrevieron a acercarse a él, debido a la dignidad divina que descansaba sobre su rostro. Y todos los reyes y todos los príncipes se reunieron en consejo y decidieron reunir a todos los hijos del hombre, para que pudieran venir todos y cada uno a Enoc su rey, y que todos pudieran hablar con él el día en que él se mostraría de nuevo. Y en el día señalado, Enoc se adelantó y todo el pueblo se reunió, y todos a la vez lo rodearon, y Enoc les impartió todas las palabras del Señor, y les enseñó mucha sabiduría y conocimiento, y los instruyó en el temor del Señor. Y todo el pueblo se asombró mucho y se maravilló de su sabiduría, y se inclinó ante él a tierra, gritaron: ¡Viva el rey, viva el rey! Y poco después, mientras todos los reyes, los príncipes y el pueblo hablaban con Enoc y él les instruía en los caminos del Señor, de repente un ángel del Señor llamó a Enoc del cielo para que subiera, porque estaba decidido a hacer que Enoc gobernara sobre los hijos de Dios en los cielos, así como gobernaba sobre los hijos del hombre en la tierra. Y cuando Enoc escuchó estas palabras, reunió a todos los hijos del hombre y los instruyó en el conocimiento y sabiduría y en el temor de Dios, y finalmente les habló, diciendo: 13 וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ,ויוכיח אותם .וישם להם חוקים ומשפטים לעשותם בארץ ,וישם להם שלום ויורה אותם חיי עולם.וישב איתם ימים אחדים ,וילמד וירת יה להםה .ויהי בעת ההיא ובני האדם יושבים את חנוך וחנוך מדבר אליהם ,וישאו עיניהם ויראו והנה דמות סוס גדול יורד ך יוה .ויגידו לחנוך את אשר ראו ,ויאמר להם חנוך בעבורי הסוס ההוא יורד לארץ כי הגיע להעת .והיום אשר אלך ל איום אשר אלך לי כםאום וירד הסוס ההוא בעת ההיא ויעמוד לפני חנוך ,וכל בני האדם אשר את חנוך רואים אותו ויצו עוד חנוך בעת ההיא ,ויעבירו קול לאמור מי האיש אשר יחפוץ לדעת דרכי ה׳ אלוקיו יבוא ביום הזה אל חנוא יה .ויתקבצו כל בני האדם ויבואו אל חנוך ביום ההוא ,וגם כל מלכי הארץ ושריהם ורוזניהם לא סרו מאיתו ביום ההוא .וילמד חנוך את כל בני האדם חכמה ,ודעת ומוסר ה׳ ביום ההוא ,ויצום מאוד לעבוד את ה׳ וללכת בדרכיו כל ימי חיכו יו .ויהי אחרי כן ויקום וירכב על הסוס ויצא וילך ויצאו וילכו אחריו כל בני האדם כשמונה מאות אלך איש אוו אלך איש אוו איו ויהי ביום השני ויאמר אליהם שובו לכם לאהליכם למה ,תלכו פן תמותו ,וישובו מהם מעליו .וילכו איתו הנשארים מהם מהלך ששת ימים וחנוך דובר אליהם בכל יום שוב לאהליכם פן תמותו ולא אבו לשמוע וילכו .ויהי ביום השישי וידבר עוד חנוך אליהם לאמור ,שובו לכם לאהליכם מאיתי כי מחר אעלה לי השמימה והיה כל יוי .וישובו עוד מהם ביום השישי ,ויותרו עוד אנשים וידבקו עמו .ויאמרו אליו עמך נלך אל המקום אשר תלך ,חי ה׳ כי המוות יפריד בינינו ובינך .ויהי כי מתאמצים הם ללכת איתו ,ויחדל לדבר אליהם וילכו אחריו ולא שבו להם .והמלכים האלה בשובם ,ויפקדו כולם ,לדעת את מספר האנשים הנשארים אשר הלכו אחרי חנוך .ויהי ביום השני ויאמר אליהם שובו לכם לאהליכם למה תלכו פן תמותו וישובו מהם מעליו .וילכו איתו הנשארים מהם מהלך ששת ימים וחנוך דובר אליהם בכל יום שוב לאהליכם פן תמותו ,ולא אבו לשמוע וילכו .ויהי ביום השישי וידבר עוד חנוך אליהם לאמור ,שובו לכם לאהליכם מאיתי כי מחר אעלה לי השמימה והיה כל יוי .וישובו עוד מהם ביום השישי ,ויותרו עוד אנשים וידבקו עמו .ויאמרו אליו עמך נלך אל המקום אשר תלך ,חי ה׳ כי המוות יפריד בינינו ובינך .ויהי כי מתאמצים הם ללכת איתו ,ויחדל לדבר אליהם וילכו אחריו ולא שבו להם .והמלכים האלה בשובם ,ויפקדו כולם לדעת את מספר .האנשים הנשארים אשר הלכו אחרי חנוך .ויהי ביום השני ויאמר אליהם שובו לכם לאהליכם למה תלכו פן תמותו ,וישובו מהם מעליו וילכו איתו הנשארים מהם מהלך ששת ימים וחנוך דובר אליהם בכל יום שוב לאהליכם פן תמותו ,ולא אבו לשמוע וילכו .ויהי ביום השישי וידבר עוד חנוך אליהם לאמור ,שובו לכם לאהליכם מאיתי כי מחר אעלה לי השמימה והיה כל יוי .וישובו עוד מהם ביום השישי ,ויותרו עוד אנשים וידבקו עמו .ויאמרו אליו עמך נלך אל המקום אשר תלך ,חי ה׳ כי המוות יפריד בינינו ובינך .ויהי כי מתאמצים הם ללכת איתו ,ויחדל לדבר אליהם וילכו אחריו ולא שבו להם .והמלכים האלה בשובם ,ויפקדו כולם לדעת את מספר האנשים הנשארים אשר הלכו אחרי חנוך .וישובו עוד מהם ביום השישי ,ויותרו עוד אנשים וידבקו עמו .ויאמרו אליו עמך נלך אל המקום אשר תלך ,חי ה׳ כי המוות יפריד בינינו ובינך .ויהי כי מתאמצים הם ללכת איתו ,ויחדל לדבר אליהם וילכו אחריו ולא שבו ,להם .והמלכים האלה בשובם ,ויפקדו כולם לדעת את מספר האנשים הנשארים אשר הלכו אחרי חנוך .וישובו עוד מהם ביום השישי ויותרו עוד אנשים וידבקו עמו .ויאמרו אליו עמך נלך אל המקום אשר תלך ,חי ה׳ כי המוות יפריד בינינו ובינך .ויהי כי מתאמצים הם ללכת איתו ,ויחדל לדבר אליהם וילכו אחריו ולא שבו להם .והמלכים האלה בשובם ,ויפקדו כולם לדעת את מספר האנשים הנשארים .אשר הלכו אחרי חנוך Y en consecuencia, les enseñó el conocimiento, la sabiduría y el temor de Dios, y les dio estatutos y juicios para que los practicaran en la tierra, y estableció la paz entre los pueblos y los instruyó acerca de la vida eterna. Y pasó con ellos varios días, enseñando y corrigiendo a la gente.Y mientras estaban sentados alrededor de Enoc escuchando sus palabras de sabiduría, alzaron los ojos y vieron la figura de un gran caballo que descendía de los cielos, y el caballo caminó por el aire hasta la tierra. Y la gente estaba desconcertada, y le informaron a Enoc de lo que vieron, y él les dijo: Es para mí que este caballo está descendiendo, ha llegado el Página 7
FPCFromClipboardUntitled momento y -Día debo irme de ti, y no me verás más para siempre. Al mismo tiempo, el caballo bajó y se paró ante Enoc, y todo el pueblo alrededor de Enoc lo vio, y Enoc ordenó que se anunciara a gran voz por última vez: ¿Quién es el hombre que desea comprender los caminos del Señor su Dios? ¡Que venga hoy a Enoc antes de que nos lo quiten! Y se reunieron y vinieron a Enoc en ese día, todos los reyes, los príncipes y el pueblo, no se apartaron de él en todo el día. Y después que él les había instruido una vez más a temer a Dios y a caminar en su De camino, les advirtió finalmente que mantuvieran la paz entre ellos, y luego montó en el caballo que lo esperaba delante de él. Y avanzó lentamente y todo el pueblo, en número de ochocientos mil hombres, lo siguió, y fueron con él un día de camino, y al segundo día les dijo: Vuelve a tus tiendas porque ¿por qué deberías ir conmigo, no sea que mueras? Y parte de ellos se apartó de él y se fue a sus tiendas, pero el resto le siguió el viaje de seis días. Y cada día Enoc decía a ellos: Regresad a vuestras tiendas, os ruego, no sea que muráis. Pero ellos no quisieron regresar e insistieron en seguirlo. Y en el sexto día muchos hombres aún se quedaron y se aferraron a él, y dijeron a Enoc: Iremos contigo al lugar adonde vas, como vive el Señor. sólo la muerte puede separarnos de ti. Y cuando Enoc vio que estaban firmemente decididos a acompañarlo, dejó de instarlos a que regresaran, y ellos se fueron con él. Y los reyes que habían regresado contaron a su gente, en para saber cuántos de ellos habían seguido a Enoch. Y parte de ellos se apartó de él y se fue a sus tiendas, pero el resto le siguió el viaje de seis días. Y cada día Enoc les decía: Regresad a vuestras tiendas, os ruego que no muráis. Pero ellos no quisieron regresar e insistieron en seguirlo. Y en el sexto día muchos hombres aún se quedaron y se aferraron a él, y dijeron a Enoc: Iremos contigo al lugar adonde vas, como vive el Señor. sólo la muerte puede separarnos de ti. Y cuando Enoc vio que estaban firmemente decididos a acompañarlo, dejó de instarlos a que regresaran, y ellos se fueron con él. Y los reyes que habían regresado contaron a su gente, en para saber cuántos de ellos habían seguido a Enoch. Y parte de ellos se apartó de él y se fue a sus tiendas, pero el resto le siguió el viaje de seis días. Y cada día Enoc les decía: Regresad a vuestras tiendas, os ruego que no muráis. Pero ellos no quisieron regresar e insistieron en seguirlo. Y en el sexto día muchos hombres aún se quedaron y se aferraron a él, y dijeron a Enoc: Iremos contigo al lugar adonde vas, como vive el Señor. sólo la muerte puede separarnos de ti. Y cuando Enoc vio que estaban firmemente decididos a acompañarlo, dejó de instarlos a que regresaran, y ellos se fueron con él. Y los reyes que habían regresado contaron a su gente, en para saber cuántos de ellos habían seguido a Enoch. 14 וישלחו כל המלכים אשר היו עם חנוך ביום השמיני לקחת את. בסוסי אש ורכבי אש,ויהי ביום השביעי ויעל חנוך בסערה השמיימה וילכו מלאכי כל המלכים האלה אל המקום ההוא וימצאו כל,מספר האנשים אשר נשארו עם חנוך במקום אשר עלה משם השמיימה ויאמרו איש אל רעהו לכו ונבקע את השלג הזה ונראה פן מתו.הארץ מלאה שלג במקום ההוא ועל השלג אבנים גדולות מאבני שלג ויעשו כן ויבקשו בכל השלג ההוא וימצאו את מספר האנשים אשר היו עם חנוך מתים,האנשים אשר נשארו עם חנוך תחת השלג הזה שלוש מאות שנה וחמש ושישים שנה, ויהיו כל ימי חנוך אשר חי בארץ. כי עלה השמיימה, ויבקשו את חנוך ולא מצאו.תחת השלג. ויקחו את, ויהי בעלות חנוך השמים ויקומו כל מלכי הארץ. עלה חנוך השמיימה,בשנת מאה ושלוש עשרה שנה לחיי למך בן מתושלח וילמד גם הוא את, ויעש מתושלח הישר בעיני ה׳ ככל אשר הורהו חנוך אביו.מתושלח בנו וימשחו אותו וימליכוהו עליהם תחת אביו ויגזלו, אך באחרית ימי מתושלח סרו בני האדם מאחרי ה׳ וישחיתו את הארץ.בני האדם חכמה לדעת ויראת ה׳ כל ימו לטה סה ה ויקצוף ה׳ מאוד עליהם. ולא אבו לשמוע בקול מתושלח וימרדו בו, וימרדו באלוקים ויפשעו וישחיתו את דרכם.ויחמסו איש את רעהו, והיה כאשר יזרעו את האדמה את אשר יאכלו למחייתם בארץ.ויוסף ה׳ וישחית את הזרע בימים ההם ואין זרע ואין קציר באדמה, ועוד ידם נטויה לעשות הרע בעיני, ובכל זאת לא שבו בני האדם בימים ההם מדרכם הרעה.ויצמחו להם קוצים ודרדרים אשר לא זרעו ויקצוף ה׳ מאוד וינחם כי עשה את האדם ויאמר להשחיתם ולהאבידם מעל פני האדמה וכןיעש לה, ויכעיסו את ה׳ בדרכיהם הרעים.ה׳ ויהיו כל ימי שת אשר. וימת שת בן אדם, בימים ההם בהיות למך בן מתושלח בן שישים ושמונה שנים ומאה שנה.פני האדמה וכןיעש והיה כאשר יזרעו. ויוסף ה׳ וישחית את הזרע בימים ההם ואין זרע ואין קציר באדמה. תשע מאות שנה ושתיים עשרה שנה וימת,חי ובכל זאת לא שבו בני האדם בימים ההם. ויצמחו להם קוצים ודרדרים אשר לא זרעו,את האדמה את אשר יאכלו למחייתם בארץ ויקצוף ה׳ מאוד וינחם כי עשה את האדם ויאמר, ויכעיסו את ה׳ בדרכיהם הרעים. ועוד ידם נטויה לעשות הרע בעיני ה׳,מדרכם הרעה בימים ההם בהיות למך בן מתושלח בן שישים ושמונה שנים.להשחיתם ולהאבידם מעל פני האדמה וכןיעש לה פני האדמה וכןיעש ויוסף ה׳ וישחית את הזרע בימים. תשע מאות שנה ושתיים עשרה שנה וימת, ויהיו כל ימי שת אשר חי. וימת שת בן אדם,ומאה שנה ויצמחו להם קוצים ודרדרים אשר לא, והיה כאשר יזרעו את האדמה את אשר יאכלו למחייתם בארץ.ההם ואין זרע ואין קציר באדמה ויכעיסו את ה׳ בדרכיהם הרעים. ועוד ידם נטויה לעשות הרע בעיני ה׳, ובכל זאת לא שבו בני האדם בימים ההם מדרכם הרעה.זרעו, בימים ההם.ויקצוף ה׳ מאוד וינחם כי עשה את האדם ויאמר להשחיתם ולהאבידם מעל פני האדמה וכןיעש לה פני האדמה וכןיעש תשע מאות שנה ושתיים, ויהיו כל ימי שת אשר חי. וימת שת בן אדם,בהיות למך בן מתושלח בן שישים ושמונה שנים ומאה שנה ויהיו כל ימי שת אשר חי. וימת שת בן אדם, בימים ההם בהיות למך בן מתושלח בן שישים ושמונה שנים ומאה שנה.עשרה שנה וימת, וימת שת בן אדם, בימים ההם בהיות למך בן מתושלח בן שישים ושמונה שנים ומאה שנה.תשע מאות שנה ושתיים עשרה שנה וימת. תשע מאות שנה ושתיים עשרה שנה וימת,ויהיו כל ימי שת אשר חי. Página 8
FPCFromClipboardUntitled Y en el séptimo día se levantó una gran tormenta y Enoc fue llevado hacia el cielo en un carro de fuego, tirado por caballos de fuego. Y en el séptimo día, todos los reyes que estaban con Enoc, enviaron para determinar el número de hombres que quedaban. y siguió a Enoc hasta el lugar de donde ascendió al cielo. Y cuando los mensajeros llegaron al lugar, lo encontraron lleno de nieve y grandes bloques de hielo alrededor. Y se dijeron unos a otros: Rompamos estos bloques de hielo y ver si los hombres que iban con Enoc no murieron debajo de ellos. Y los buscaron a todos, pero Enoc no fue encontrado, porque había subido al cielo. Y todos los días de Enoc que vivió sobre la tierra fueron trescientos sesenta y cinco años; y fue en el año ciento trece de la vida de Lamec, hijo de Matusalén, y no había ni sembrar ni cosechar en aquellos días en toda la tierra, y cada vez que sembraban, a fin de cultivar hortalizas para sustentar sus vidas, la semilla degeneraba y producía sólo espinos y cardos. Pero a pesar de todo lo que los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, y sus brazos continuaron extendidos para hacer todo lo que era malo a los ojos del Señor. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y al Señor estaba muy enojado y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. Y cada vez que sembraban, con el fin de cultivar hortalizas para sustentar sus vidas, la semilla se degeneraba y producía sólo espinos y cardos. Pero a pesar de todo lo que los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, y sus brazos continuaron extendidos para hacer todo lo que era malo a los ojos del Señor. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y al Señor estaba muy enojado y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. Y cada vez que sembraban, con el fin de cultivar hortalizas para sustentar sus vidas, la semilla se degeneraba y producía sólo espinos y cardos. Pero a pesar de todo lo que los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, y sus brazos continuaron extendidos para hacer todo lo que era malo a los ojos del Señor. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y al Señor estaba muy enojado y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. la semilla se degeneraría y produciría sólo espinas y cardos. Pero a pesar de todo lo que los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, y sus brazos continuaron extendidos para hacer todo lo que era malo a los ojos del Señor. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y al Señor estaba muy enojado y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. la semilla se degeneraría y produciría sólo espinas y cardos. Pero a pesar de todo lo que los hijos del hombre no se apartaron de sus malos caminos, y sus brazos continuaron extendidos para hacer todo lo que era malo a los ojos del Señor. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y al Señor estaba muy enojado y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y el Señor se enojó mucho y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. . En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. Y provocaron al Señor con sus caminos pecaminosos, y el Señor se enojó mucho y se arrepintió de haber hecho al hombre, y el Señor resolvió destruirlos y borrarlos de la faz de la tierra, como lo hizo poco después. . En aquel tiempo, cuando Lamec, hijo de Matusalén, tenía ciento ochenta y seis años, murió Set, hijo de Adán. Y fueron todos los días que vivió Set novecientos doce años. 15 ובעת ההיא זרעו בני האדם. ויקח את אשמוע בת אלישוע בן חנוך דודו לאישה ותהר לו,ויהי למך בן שמונים ואחת שנים ומאה שנה ותלד לו בן בעת, ותהר אשת למך. וימעלו וימרדו באדמה, אך לא שבו בני האדם מדרכם הרעה. וימצאו אוכל מעט באדמה,את האדמה זה, ולמך אביו קרא לו מנחם לאמור. נחה האדמה ושקטה מהשחית בימיו, ויקרא מתושלח את שמו נח לאמור.ההיא לתקופת השנה וכל בני. ויהי תם וישר עם ה׳, ויגדל הילד ויגמל וילך בדרכי מתושלח אביו.ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה׳ Página 9
FPCFromClipboardUntitled וילכו הלוך, וילמדו איש את רעהו את דרכיהם הרעים. כאשר רבו על פני האדמה בבנים ובבנות,האדם סרו מדרכי ה׳ כולם בימים ההם וילכו. ותמלא הארץ חמס, ויעשו להם איש אלוקו ויגזלו ויחמסו ויעשקו איש את רעהו ואיש את קרובו וישחיתו הארץ.ופשוע בה׳ וגם מבהמת הארץ ומחית השדה. ויקחו להם נשים בחזקה מתחת בעליהן מכל אשר בחרו,שופטיהם ושוטריהם אל כל בנות האדם וירא אלוקים את כל. וילמדום ללכת מין לאשר איננו מינו למען הכעיס את ה׳ בדבר הזה,ומעוף השמים הביאו בני האדם בימים ההם ויאמר ה׳ אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני. כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ כל האדם וכל הבהמה,הארץ והנה נשחתה מת בימים, ויהי כל איש אשר הלך בדרכי ה׳. מאדם ועד עוף השמים ועד בהמה ועד החיה אשר בשדה כי ניחמתי כי עשיתי,האדמה אשר דיבר, כי מאת ה׳ היתה זאת להם לבלתי הראותם את הרעה. אשר דיבר לעשות להם, טרם הביא ה׳ על בני האדם את הרעה.ההם כי מאת ה׳ היתה זאת להם לבלתי. ויבחר בו ה׳ הוא ובניו לחיות מהם זרע על פני כל הארץ, ונח מצא חן בעיני ה׳.ה׳ על בני האדם כי. ויבחר בו ה׳ הוא ובניו לחיות מהם זרע על פני כל הארץ, ונח מצא חן בעיני ה׳. אשר דיבר ה׳ על בני האדם,הראותם את הרעה ויבחר בו ה׳ הוא ובניו לחיות, ונח מצא חן בעיני ה׳. אשר דיבר ה׳ על בני האדם,מאת ה׳ היתה זאת להם לבלתי הראותם את הרעה מהם זרע על פני כל הארץ. Y cuando Lamec tenía ciento ochenta y un años de edad, fue y tomó por esposa a Asmia, la hija de Eliseo, hijo de su tío Enoc, y ella concibió. En ese momento los hijos del hombre sembraron y tuvieron algo de cosecha a cambio. Pero el pueblo no se apartó de sus malos caminos y se rebelaron contra sus amos. Y después de un año, la esposa de Lamec dio a luz un hijo, y Matusalén llamó su nombre Noé, diciendo: La tierra ha cesado en sus días. para destruir la semilla. Pero su padre Lamec lo llamó Menachem, diciendo: Este nos consolará acerca de nuestro trabajo y del trabajo de nuestras manos, a causa de la tierra que el Señor ha maldecido. Y el niño creció y fue destetado, y caminó en las sendas de su padre Matusalén, siempre recto y perfecto con el Señor. Y en aquel tiempo todos los hijos del hombre, Y vio Dios toda la tierra, y he aquí que estaba corrompida, porque toda carne ha pervertido sus caminos sobre la tierra, todos los hombres y todos los animales. Y el Señor dijo: Borraré al hombre que he creado. desde toda la faz de la tierra, toda carne, desde el hombre hasta las aves del cielo, el ganado y las bestias del campo; Porque me arrepiento de haberlos hecho. Y los pocos hombres buenos que aún quedaban sobre la tierra murieron en aquellos días, antes de que el Señor produjera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque tanto agradó al Señor. Señor, que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra. porque toda carne ha pervertido sus caminos sobre la tierra, todos los hombres así como todos los animales. Y el Señor dijo: Borraré al hombre que he creado de toda la faz de la tierra, toda carne, desde el hombre hasta las aves del cielo, desde el ganado hasta las bestias del campo; Porque me arrepiento de haberlos hecho. Y los pocos hombres buenos que aún quedaban sobre la tierra murieron en aquellos días, antes de que el Señor produjera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque tanto agradó al Señor. Señor, que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra. porque toda carne ha pervertido sus caminos sobre la tierra, todos los hombres así como todos los animales. Y el Señor dijo: Borraré al hombre que he creado de toda la faz de la tierra, toda carne, desde el hombre hasta las aves del cielo, desde el ganado hasta las bestias del campo; Porque me arrepiento de haberlos hecho. Y los pocos hombres buenos que aún quedaban sobre la tierra murieron en aquellos días, antes de que el Señor produjera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque tanto agradó al Señor. Señor, que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra. Borraré al hombre que he creado de toda la faz de la tierra, toda carne, desde el hombre hasta las aves del cielo, el ganado y las bestias del campo; Porque me arrepiento de haberlos hecho. Y los pocos hombres buenos que aún quedaban sobre la tierra murieron en aquellos días, antes de que el Señor produjera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque tanto agradó al Señor. Señor, que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra. Borraré al hombre que he creado de toda la faz de la tierra, toda carne, desde el hombre hasta las aves del cielo, el ganado y las bestias del campo; Porque me arrepiento de haberlos hecho. Y los pocos hombres buenos que aún quedaban sobre la tierra murieron en aquellos días, antes de que el Señor produjera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque tanto agradó al Señor. Señor, que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra. Y los pocos hombres buenos Página 10
FPCFromClipboardUntitled que aún quedaban sobre la tierra murieron en esos días, antes de que el Señor trajera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque agradó tanto al Señor que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra. Y los pocos hombres buenos que aún quedaban sobre la tierra murieron en esos días, antes de que el Señor trajera el mal que había resuelto hacer a toda carne, porque agradó tanto al Señor que no vivieran para ver la gran maldición que el Señor había pronunciado sobre los hijos del hombre. Sin embargo, Noé y sus hijos encontraron gracia a los ojos de Dios, y el Señor los seleccionó para preservar a través de ellos semilla en toda la tierra.
Página 11