Libro de jaser/Yashar Parasha shemot

L i b r od eYa s h a r ‫ספר הישר‬

Parasha shemot

Parasha shemot Libro del Éxodo 1 ‫ ראובן ושמעון ולוי‬,‫ בני לאה‬.‫ איש וביתו באו כל בני יעקב מצרימה‬,‫ואלה שמות בני ישראל אשר ישבו במצרים הבאים את יעקב‬ ‫ דן ונפתלי‬,‫ ובני בלהה שפחת רחל‬.‫ גד ואשר‬,‫ ובני זלפה שפחת לאה‬.‫ יוסף ובנימין‬,‫ ובני רחל‬.‫ויהודה ויששכר וזבולון ודינה אחותם‬. ‫ ובני שמעון‬.‫ חנוך ופלוא חצרון וכרמי‬,‫ בני ראובן‬.‫ טרם בואם מצרימה עם יעקב אביהם‬,‫ואלה תולדותם אשר ילדו להם בארץ כנען‬, ‫ ובני‬.‫ גרשון קהת ומררי ויוכבד אחותם אשר יולדה להם ברדתם מצרימה‬,‫ ובני לוי‬.‫ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית‬ ‫ ובני‬.‫ תולע ופוה ויוב ושמרון‬,‫ ובני יששכר‬.‫ ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול‬,‫יהודה‬ ‫ צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי‬,‫ ובני גד‬.‫ יחצאל וגוני ויצר ושלם‬,‫ ובני נפתלי‬.‫ חושים‬,‫ ובני דן‬.‫ סרד ואלון ויחלאל‬,‫זבולון‬. ‫ בלע ובכר ​​ואשבל גרא ונעמן אחי וראש‬,‫ ובני בנימין‬.‫ ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל‬,‫ובני אשר‬ ‫ אלה הבאים את יעקב‬,‫ ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש‬.‫ מנשה ואפרים‬,‫ ובני יוסף אשר יולדו לו במצרים‬.‫מופים וחופים וארד‬ ‫ ויחי יוסף בארץ מצרים‬.‫ ויאכלו את טוב ארץ מצרים כל ימי חיי יוסף‬,‫ וישבו יוסף וכל אחיו במצרים לבטח‬.‫אביהם מצרימה לגור שם‬ ‫ ויבואו‬,‫ ויקרבו ימי יוסף למות וישלח ויקרא אל אחיו ואל כל בית אביו‬.‫ וימלוך יוסף על כל מצרים שמונים שנה‬,‫שלוש ותשעים שנה‬ ‫ הנה אנוכי מת ואלוקים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת‬,‫ ויאמר יוסף אל אחיו ואל כל בית אביו‬.‫כולם יחד וישבו לפניו‬ ‫ וישבע יוסף את בני ישראל‬.‫ והעליתם את עצמותיי מזה איתכם‬,‫ והיה בפקוד אלוקים אתכם להעלותכם מזה אל ארץ אבותיכם‬.‫אלל אור‬ ‫ היא‬,‫ ויהי אחרי כן וימת יוסף בשנה ההיא‬.‫ פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה איתכם‬,‫ואת זרעם אחריהם לאמור‬ ‫ ויקומו כל אחיו וכל עבדיו ויחנטו‬.‫ ויוסף בן מאת שנה ועשר שנים במותו בארץ מצרים‬.‫שנת שבעים ואחת שנה לרדת ישראל מצרימה‬ ‫ ויקברוהו על‬,‫ וישימו את יוסף בארון אשר מלא בשמים וכל מעשה רוקח‬.‫ ויבכו אותו אחיו וכל מצרים שבעים יום‬,‫את יוסף כמשפט‬ ‫ שבעת ימים‬,‫ ויעשו לו בניו וכל אחיו וכל בית אביו אבל‬.‫שפת היאור הוא שיחור‬.

Estos son los nombres de los hijos de Israel que habitaban en Egipto, que habían venido con Jacob; cada uno con su familia, todos los hijos de Jacob llegaron a Egipto. Los hijos de Lea: Rubén, Simeón, Leví, Judá, Isacar, Zabulón y Dina su hermana. Los hijos de Raquel: José y Benjamín; los hijos de Zilpa, sierva de Lea: Gad y Aser. Y los hijos de Bilha, sierva de Raquel: Dan y Neftalí. Y estas son las generaciones que les nacieron en la tierra de Canaán, antes de que vinieran a Egipto con su padre Jacob. Los hijos de Rubén: Chanoch, Pallu, Chetzron y Carmi. Y los hijos de Simeón: Jemuel, Jamín, Ohad, Jachin, Zocar y Saúl, hijo de la cananea. Y los hijos de Leví: Gersón, Cehat y Merari, y su hermana Jocabed, que les nació al descender a Egipto. Y los hijos de Judá: Er, Onán, Sela, Herez y Zarach. Y Er y Onán murieron en la tierra de Canaán; y los hijos de Fares fueron Chezron y Chamul. Y los hijos de Isacar: Tola, Puvah, Job y Shomron. Y los hijos de Zabulón: Sered, Elón y Jachleel, y el hijo de Dan fue Jushim. Y los hijos de Neftalí: Jachzeel, Guni, Jetzer y Shilam. Y los hijos de Gad: Zifión, Jaggi, Shuni, Ezbón, Eri, Arodi y Areli. Y los hijos de Aser: Jim na, y Jishvah, y Jishvi, y Beriah y Serach, su hermana. Y los hijos de Bería: Queber y Malquiel. Y los hijos de Benjamín: Bela, Bequer, Asbel, Gera, Naamán, Achí, Rosh, Mupim, Chupim y Ord. Y los hijos de José, que le habían nacido en Egipto eran: Manasés y Efraín. Y todas las almas que salieron de los lomos de Jacob fueron setenta almas, las que habían venido con su padre Jacob para morar allí. Y José y todos sus hermanos vivieron en Egipto seguros, y comieron lo mejor de la tierra en Egipto, durante todos los días de la vida de José; y vivió José en la tierra de Egipto noventa y tres años, y reinó sobre todo Egipto ochenta años. Y cuando se acercaban los días de José en que tenía que morir, envió y llamó a sus hermanos y a toda la casa de su padre, y todos se reunieron y se sentaron delante de él, y José dijo a sus hermanos: y toda la casa de su padre: He aquí, yo muero, y Dios ciertamente te visitará, y te hará subir a la tierra que juró a tus padres que se la daría. Y cuando el Señor los visite para traerlos de esta tierra a la tierra de sus padres, entonces ustedes llevarán mis huesos con ustedes de aquí. Y José prestó juramento a los hijos de Israel, diciendo: Dios ciertamente los visitará, y entonces llevarán mis huesos de aquí; y después de esto, José murió en ese año, el año setenta y uno de su bajada a Egipto. Y José tenía ciento diez años cuando murió en la tierra de Egipto, y todos sus hermanos y todos sus siervos lo tomaron y embalsamaron a José según su costumbre, y sus hermanos y todo Egipto lloraron por él durante setenta dias. Y pusieron a José en un ataúd lleno de especias y todo tipo de perfumería, y lo enterraron a la orilla del río Thiebor, y a sus hijos y a todos sus hermanos, y a toda la casa de su padre.

2 ‫ ופרעה מלך מצרים המולך תחת אביו לקח את כל משפטי‬.‫ בימים ההם‬,‫ויהי אחרי מות יוסף ויחלו כל מצרים למשול בבני ישראל‬ ‫ ויהי לתקופת השנה בשנת שתיים ושבעים שנה לרדת ישראל‬.‫ וינהג את כל מלכות מצרים תחת עצתו וימלוך לבטח על עמו‬,‫מצרים‬ ‫ ויבואו אפריקה היא דנהבה אל אנגיאס מלך אפריקה‬.‫ ויברח צפו בן אליפז בן עשו ממצרים הוא יואנשו‬,‫מצרימה אחרי מות יוסף‬, ‫ ויהי צפו שר צבא לאנגיאס מלך‬,‫ וימצא צפו חן בעיני אנגיאס ובעיני עמו‬.‫ וישם את צפו לשר צבאו‬,‫ויקבלם אנגיאס בכבוד גדול‬ ‫ ולנקום מהם‬,‫ ויסת צפו את אנגיאס מלך אפריקה לקבץ את כל חילו ללכת להילחם עם המצרים ועם בני יעקב‬.‫אפריקה ימים רבים‬ Página 1

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫נקמת אחיו‪ .‬ולא אבה אנגיאס לשמוע אל צפו לעשות הדבר הזה‪ ,‬כי ידע אנגיאס את גבורת בני יעקב ואשר עשו לחילו במלחמתם את‬ ‫בני עשו‪ .‬וצפו גדול מאוד בימים ההם בעיני אנגיאס ובעיני כל עמו‪ ,‬ויסיתם תמיד להילחם במצרים ולא אבו‪ .‬ויהי בימים ההם ויחי‬ ‫‪.‬בארץ כתים איש בעיר פוצימנא ושמו עוצי‪ ,‬ויהי לבני כיתים לאלוה תעתועים‪ .‬וימת האיש ובין אין לו כי אם בת אחת‪ ,‬ושמה יאניה‬ ‫והנערה יפה עד מאוד טובת מראה וחכמה‪ ,‬לא נראה כיופיה וכחכמתה בכל הארץ‪ .‬ויראו אותה אנשי אנגיאס מלך אפריקה‪ ,‬ויביאו‬ ‫ויהללו אותה אליו‪ .‬וישלח אנגיאס אל בני כיתים וישאל אותה לקחתה לו לאישה‪ ,‬ויאבו לו אנשי כתים לתתה לו לאישה‪ .‬ויהי בצאת‬ ‫מלאכי אנגיאס מלך כיתים ללכת לדרכם והנה מלאכי תורגוס מלך ביבינטו באו כתימה‪ ,‬כי תורגוס מלך ביבינטו גם הוא שלח את‬ ‫מלאכיו לשאול לו את יאניה לקחתה לו לאישה כי היללו אותה אליו גם הוא כל אנשיו על כן שלח אליה כל עבדיו‪ .‬ויבואו עבדי תורגוס‬ ‫כתימה‪ ,‬וישאלו את יאניה לקחתה אל תורגוס מלכם לאישה‪ .‬ויאמר להם אנשי כיתים לא נוכל לתתה‪ ,‬כי אנגיאס מלך אפריקה ביקש‬ ‫אותה לקחתה לו לאישה טרם בואכם ונתננו אותה איותה‪ .‬ועתה לא נוכל לעשות הדבר הזה להסיר את הנערה מיד אנגיאס לתתה‬ ‫לתורגוס‪ ,‬כי אנחנו יליאים מאוד מאנגיאס פן יבוא הוא‬ ‫‪Y después de la muerte de José, todos los egipcios comenzaron a gobernar sobre los hijos de Israel en aquellos‬‬ ‫‪días, y el faraón, el rey de Egipto, que reinaba en lugar de su padre, se hizo cargo de todas las leyes y los‬‬ ‫‪asuntos gubernamentales de Egipto. , y todo estaba bajo su control, y gobernaba con seguridad sobre su‬‬ ‫‪pueblo. Y en la revolución del año que fue el año setenta y dos de la bajada de los hijos de Israel a Egipto,‬‬ ‫‪después de la muerte de José, Zefo, hijo de Elifaz, hijo de Esaú, escapó de Egipto con sus hombres, y llegaron‬‬ ‫‪a Danhaba, a Augias, rey de Africa, y Augias los recibió con grandes honores, y nombró a Zefo jefe de sus‬‬ ‫‪ejércitos. Y Zefo halló gracia a los ojos de Augias y a los ojos de todo su pueblo, y Zefo fue jefe de los‬‬ ‫‪ejércitos de Augias, rey de África, durante muchos días. Y Zefo sedujo a Augias, rey de África, para reunir‬‬ ‫‪todos sus ejércitos, e ir a la guerra contra los egipcios y contra los hijos de Jacob, y vengar de ellos la causa de‬‬ ‫‪sus hermanos. Pero Augías no estaba dispuesto a escuchar a Zefo para hacer esto, porque Augías conocía la‬‬ ‫‪fuerza de los hijos de Jacob y lo que habían hecho a sus ejércitos en su guerra con los hijos de Esaú. Y en‬‬ ‫‪aquellos días Zefo era muy grande a los ojos de Augias y a los ojos de todo su pueblo, y siempre incitó a‬‬ ‫‪Augias a pelear con Egipto, pero no quiso. y lo que habían hecho a sus ejércitos en su guerra contra los hijos‬‬ ‫‪de Esaú. Y en aquellos días Zefo era muy grande a los ojos de Augias y a los ojos de todo su pueblo, y‬‬ ‫‪siempre incitó a Augias a pelear con Egipto, pero no quiso. y lo que habían hecho a sus ejércitos en su guerra‬‬ ‫‪contra los hijos de Esaú. Y en aquellos días Zefo era muy grande a los ojos de Augias y a los ojos de todo su‬‬ ‫‪pueblo, y siempre incitó a Augias a pelear con Egipto, pero no quiso.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ויהי כשמעם מלאכי תורגוס את כל דברי בני כיתים‪ ,‬ויפנו וישובו אל אדוניהם ויגידו לו את כל דברי בני כיתים‪ .‬ובני כיתים שלחו ספר‬ ‫אל אנגיאס לאמור‪ ,‬הנה תורגוס שלח בעד יאניה לקחתה לו לאישה ובזה השיבנו אותו‪ .‬ונשמע כי קיבץ את כל חילו לבוא עליך‬ ‫למלחמה‪ ,‬וישם פניו לעבור דרך סרדוניא להילחם עם לוקוש אחיך ואחר יבוא ליה‪ .‬וישמע אנגיאס את דברי בני כיתים אשר שלחו לו‬ ‫בספר‪ ,‬ויחר אפו‪ .‬ויקם ויאסוף את כל חילו‪ ,‬ויבוא באיי הים דרך סרדוניא אל לוקוש אחיו מלך סרדוניא‪ .‬וישמע גיבלוש בן לוקוש כי‬ ‫בא אנגיאס דודו‪ ,‬ויצא לקראתו בחיל כבד וישקהו ויחבקהו‪ .‬ויאמר גיבלוש אל אנגיאס‪ ,‬בשאלך שלום מעם אבי בצאתו איתך להילחם‬ ‫עם תורגוס ושאלת ממנו להשימני שר צבאו‪ .‬ויעש אנגיאס כן ויבוא אל אחיו‪ ,‬ויצא אחיו לקראתו וישאלהו לשלום‪ .‬וישאל אנגיאס מעם‬ ‫לוקוש אחיו לשים את גיבלוש בנו לשר צבאו‪ ,‬ויעש לוקוש כן‪ .‬ויקומו אנגיאס ולוקוש אחיו וילכו לקראת תורגוס למלחמה‪ ,‬וחיל רב‬ ‫ועם כבד עמהם‪ .‬ויבואו באוניות‪ ,‬ויבואו במחוז אשתורש‪ .‬והנה תורגוס בא לקראתם‪ ,‬כי יצא אל סרדוניא ויאמר להחרימה ואחר יעבור‬ ‫משם אל אנגיאס להילחם עמו‪ .‬ויפגשו אנגיאס ולוקוש אחיו את תורגוס בבקעת כנפיא‪ ,‬ותהי מלחמה חזקה ועצומה מאוד ביניהם במקום‬ ‫ההוא‪ .‬ותכבד המלחמה על לוקוש מלך סרדוניא ויפול כל חילו‪ ,‬ויפול גם גיבלוש בנו המלחמה ההיא‪ .‬ויצו אנגיאס דודו את עבדיו‪ ,‬ויעשו‬ ‫‪.‬לגיבלוש גולם זהב ויתנוהו בתוכו‪ .‬ויערוך עוד אנגיאס מלחמה לקראת תורגוס ויחזק ממנו אנגיאס ויהרגהו‪ ,‬ויפל את כל עמו לפי חרב‬ ‫וינקום אנגיאס את נקמת גיבלוש בן אחיו ואת נקמת חיל לוקוש אחיו‪ .‬ויהי במות תורגוס וירפו ידי הנשארי מחילו במלחמה‪ ,‬וינוסו לפני‬ ‫אנגיאס ולפני לוקוש אחיו‪ .‬וירדפו אחריהם אנגיאס ולוקוש אחיו עד אם הדרך אשר בין אלבנו ובין רומח‪ ,‬ויהרגו כל חיל תורגוס לפי‬ ‫חרב‪ .‬ולוקוש מלך סרדוניא ציוה את עבדיו‪ ,‬ויעשו ארון נחושת וישימו בתוכו את גויית גיבלוש בנו ויקברוהו במקום ההוא‪ .‬ויבנו עליו‬ ‫מגדל גבוה שם על אם הדרך‪ ,‬ויקראו את שמו גיבלוש על שמו עד היום הזה‪ .‬וגם תורגוס מלך ביבינטו קברו אותו שם עם גיבלוש‬ ‫‪.Y sucederá‬במקום ההוא‪ .‬והנה על אם הדרך בין אלבנו ובין רומה‪ ,‬קבר גיבלוש מזה וקבר תורגוס מזה ורצפה ביניהם עד היום הזה‬ ‫‪que cuando los ángeles de Turgus oigan todas las palabras de la secta, se volverán y volverán a su maestro, y‬‬ ‫‪le mostrarán todas las palabras de la secta. Y los compañeros le mandaron un libro a Angias para decirle, aquí‬‬ ‫‪está Turgus mandando por Jania para que lo tome por esposa y en eso lo devolvimos. Y se supo que había‬‬ ‫‪reunido a todo su ejército para ir contra ti a la guerra, y puso su rostro para pasar por Sardonia para pelear con‬‬ ‫‪Lukosh tu hermano y luego vendría Lia. Y Angias escuchó las palabras de los compañeros que le fueron‬‬ ‫‪enviadas en el libro, y le olió la nariz. Y se levantó y reunió a todo su ejército, y entró en las islas del mar por‬‬ ‫‪el camino de Sardonia a Lukosh su hermano, rey de Sardonia. Y Giblosh, hijo de Luccosh, oyó que su tío‬‬ ‫‪Angias había llegado, y salió a recibirlo con un gran ejército, lo besó y lo abrazó. Y Giblush le dijo a Angias:‬‬ ‫‪Página 2‬‬

Parasha shemot Le pedía la paz a mi padre cuando salió contigo a pelear con Turgus y le pediste que nombrara un ministro del ejército. Y Angias así lo hizo y se acercó a su hermano, y su hermano salió a recibirlo y le pidió paz. Y Angias le pidió a su hermano Lokush que pusiera a su hijo Giblush como ministro del ejército, y Lukush lo hizo. Y Angias y sus hermanos se levantarán e irán a Turgus a la guerra, y un pueblo grande y pesado con ellos. Y vendrán en naves, y vendrán en la provincia de Estahor. Y he aquí, Turgus vino contra ellos, porque salió a Sardonia y dijo al boicot y luego iría de allí a Angias para pelear con él. Y Angias y su hermano Lucush se encontrarán con Turgus en el valle de los cananeos, y habrá una guerra muy fuerte y poderosa entre ellos en ese lugar. Y honre la guerra contra Lukashenko, rey de Cerdeña, y todo su ejército caerá, y Giblush también caerá en esa guerra. Wizo Angias Dudu sus sirvientes, y ellos harán la formación de un gólem dorado y lo colocarán en él. Y Angias hará guerra contra Turgus, y derribará a Angias, y lo matará, y derribará a todo su pueblo a espada. Wincom Angias la venganza de su hermano Giblosh y la venganza de su hermano Lukashen Corps. Y sucederá que las plagas de Turgus y el remanente del remanente serán perdonados en la guerra, y serán llevados ante Angias y ante su hermano Lucas. Y Angias y sus hermanos los perseguirán hasta el camino que está entre Alban y Spear, y matarán a espada a todo el ejército de Turgus. Y el rey de Sardonías ordenó a sus siervos que hicieran un arca de bronce, y pusieron en ella el cuerpo de Gibalosh su hijo, y lo sepultaron en ese lugar. Y se edificará allí una torre alta sobre el camino, y llamarán su nombre Giblush hasta el día de hoy.

Y Turgus, rey de Bibinto, también lo enterró allí con Giblush en ese lugar. Y aquí está la madre del camino entre Albano y Roma, una tumba de Giblush por un lado y una tumba de Turgos por el otro y un piso entre ellos hasta el día de hoy.

4 ‫ היא עיר‬,‫ ואנגיאס אחיו מלך אפריקה עם חילו הלכו עד עיר ביבינטו‬.‫ אל ארצו סרדוניא‬,‫ויהי בקבור ​​גיבלוש וישב לוקוש אביו עם חילו‬ ‫ ויתחננו יושבי ביבינטו אל אנגיאס‬.‫ וייראו מאוד ממנו ויצאו לקראתו בבכי ובתחנונים‬,‫ וישמעו יושבי ביבינטו את שומעו‬.‫תורגוס‬ ‫ אך‬.‫ על כן לא השחית את העיר‬,‫ כי מערי בני כיתים תחשב ביבינטו בימים ההם‬.‫ ויעש כן‬,‫לבלתי המיתם ולבלתי השחית את עירם‬ ‫ ויהי אחרי כן‬.‫ והלך צפו שר צבא אנגיאס‬,‫מהיום ההוא והלאה ילכו גדולי מלך אפריקה כתימה לשלול שלל ולבוז בז ויהי מדי לכתם‬ ‫ ויהי בעת ההיא ויצו פרעה מלך‬.‫ ויקח שם אנגיאס את יאניה בת עוצה לאישה ויבאה איר‬,‫ויפן אנגיאס עם חילו ויבואו אל עיר פוצימנא‬ ‫ ויעשו המצרים אל פרעה היכל יפה‬.‫ ויצו גם על כל בני יעקב לעזור את מצרים בבניין‬,‫מצרים לכל עמו לעשות לו היכל חזק במצרים‬ ‫ היא שנת שבעים וארבע שנה לרדת‬,‫ וזבולון בן יעקב מת בשנה ההיא‬.‫ וישב בו ויחדש את מלכותו וימלוך לבטח‬,‫ונאה לבית מלכותו‬ ‫ ובשנת שבעים וחמש שנה מת שמעון אחיו בן‬.‫ ויושם בארון ויותן ביד בניו‬,‫ וימת זבולון בן מאה וארבע עשרה שנה‬.‫ישראל מצרימה‬ ‫ עודנו מסית את‬,‫ וצפו בן אליפז בן עשו שר צבא אנגיאס מלך דנהבה‬.‫ ויושם גם הוא בארון ויותן ביד בניו‬,‫מאה ועשרים שנה במותו‬ ‫ כי סיפרו לו עבדיו את כל גבורת‬,‫ ולא אבה אנגיאס לעשות הדבר הזה‬.‫אנגיאס יום יום לערוך מלחמה להילחם את בני יעקב במצרים‬ ‫ ויהי מימים‬.‫ להילחם את בני יעקב בימים ההם‬,‫ ויהי צפו מסית את אנגיאס יום יום‬.‫בני יעקב אשר עשו להם במלחמתם את בני עשו‬ ‫ ויערוך אנגיאס אל כל עמו עם רב כחול אשר על שפת הים‬.‫ ויאבה לו להילחם במצרים את בני יעקב‬,‫וישמע אנגיאס אל דברי צפו‬, ‫ והנער חכם מאוד ומבין‬,‫ ושם היה נער אחד מעבדי אנגיאס בן חמש עשרה שנה בלעם בן בעור שמו‬.‫וישם פניו ללכת מצרימה למלחמה‬ ‫ ויצו בלעם ויביאו לו‬.‫ קסום לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת אשר אנחנו הולכים עליה‬,‫ ויאמר אנגיאס אל בלעם‬.‫בחכמת הקסם‬ ‫ ויאחזו בידו כפות‬,‫ וישימם במים המחוכמים אשר איתו על ככה‬.‫ תבנית חיל אנגיאס וחיל מצרים‬,‫דוגג ויעש ממנו תמונת רכב ופרשים‬ ‫ ויגד‬.‫ ויראו אליו במים תמונת צלמי חיילות אנגיאס נופלים לפני תמונת צלמי מצרים ובני יעקב‬.‫תמרים ויתחכם ויקסום בהם על המים‬ ‫ ויתייאש אנגיאס ולא התאזר לרדת מצרימה למלחמה וישב בעירו‬,‫בלעם את הדבר הזה אל אנגיאס‬.

Y en ese momento el faraón, rey de Egipto, ordenó a todo su pueblo que le construyera un palacio fuerte en Egipto, y ordenó a los hijos de Jacob que también ayudaran en la construcción del edificio, y los egipcios construyeron un hermoso y hermoso palacio. costoso palacio para la residencia del rey, y habitó en él, y renovó su gobierno y reinó con seguridad. Y Zabulón, el hijo de Jacob, murió en ese año, que fue el año setenta y dos de la bajada de los israelitas a Egipto, y Zabulón tenía ciento catorce años cuando murió, y fue puesto en un ataúd y entregado en manos de sus hijos; ya los setenta y cinco años murió su hermano Simeón, él tenía ciento veinte años cuando murió, y también fue puesto en un ataúd y trasladado a sus hijos. Y Zefo, hijo de Elifaz, hijo de Esaú, el jefe de las huestes de Augias, rey de África, seguía tentando a Augias día tras día para que hiciera la guerra y luchara contra los hijos de Jacob; pero Augias no consintió en hacer esto, porque sus siervos le habían dicho todo acerca de la fuerza de los hijos de Jacob, y lo que les habían hecho en su guerra contra los hijos de Esaú. Y después de algunos días, Augias escuchó la voz de Zefo, y consintió en pelear en Egipto contra los hijos de Jacob. Y Augías reunió a todo su pueblo, un pueblo muy numeroso incluso como la arena a la orilla del mar, y volvió el rostro para ir a la batalla hacia Egipto. Y había entre los siervos de Augias un joven de quince años, y su nombre era Balaam, hijo de Beor, y el joven era muy sabio y erudito en el arte de la hechicería. Y Augías dijo a Balaam: Conjúntanos con la brujería, para que averigüemos Página 3

Parasha shemot quién saldrá victorioso en esta batalla, a la que ahora vamos. Y Balaam les mandó que le trajeran un poco de cera, y le dio forma de carros y jinetes, que representaban al ejército de Augias y al ejército de Egipto, y puso todo en el agua que había preparado sabiamente para ese propósito, y tomó en sus manos ramas de palmera, y embrujó con ellas el agua en su sabiduría, y se le apareció en el agua la imagen del ejército de Augias cayendo ante el ejército de Egipto y los hijos de Jacob. Y Balaam contó estas cosas a Augias, y Augias se desanimó, y no quiso armarse para bajar y pelear contra los egipcios, pero permaneció en su ciudad.

5 ‫ ויברח צפו מאת אנגיאס מאפריקה ומילך ויבוא כתה ויקבלוהו‬,‫ויהי כראות צפו בן אליפז כי נתייאש אנגיאס לצאת למלחמה את מצרים‬ ‫ וגדודי מלך אפריקה עודם‬,‫ ויתעשר צפו מאוד בימים ההם‬.‫ וישכרו אותו להילחם מלחמותם כל הימים‬,‫כל אנשי כיתים בכבוד גדול‬ ‫ ויהי‬.‫ מפני גדודי אנגיאס מלך אפריקה הבאים עליהם‬,‫ ויאספו בני כיתים וילכו אל הר קופטיציאה‬.‫פושטים בארץ כיתים בימים ההם‬ ‫ וילך צפו וירא והנה בתחתית ההר ההוא‬.‫ וישמע את געייתו סביבות ההר ההוא‬,‫היום ויאבד לצפו פר בן בקר וילך לבקש את הפר‬ ‫ מחציה‬,‫ ויפוצץ צפו את האבן ויבוא אל המערה וירא והנה חיה גדולה אוכלת השור‬.‫ ואבן גדולה שומה בפתח המערה‬,‫מערה גדולה‬ ‫ וישמעו יושבי כיתים הדבר הזה וישמחו‬.‫ ויהרוג אותה בחרבו‬,‫ ויקם צפו על החיה ההיא‬.‫ומעלה דמות איש ומחציה ומטה דמות חיה‬ ‫ ויועדו כולם לעשות לו יום אחד בשנה יום מועד‬.‫ מה נעשה לאיש הזה אשר הרג את החיה הזאת אשר כלתה בהמתנו‬,‫מאוד ויאמרו‬, ‫ בעת ההיא חלתה יאניה בת עוצי‬.‫ ויביאו לו מנחות‬,‫ וינסכו לו נסכים מדי שנה בשנה ביום ההוא‬.‫ויקראו את שם היום ההוא צפו על שמו‬ ‫ מה אעשה ליאניה ובמה ארפא את חוליה‬,‫ ויאמר אנגיאס אל חכמיו‬.‫ ויקשה חוליה על אנגיאס המלך ועל שריו‬,‫אשת המלך אנגיאס‬. ‫ כי בהשתנות אליה‬.‫ כי לא כאוויר ארצנו כאויר ארץ כיתים ולא מימינו כמימיהם על כן חלתה המלכה יאניה מזה‬,‫ויאמרו לו חכמיו‬ ‫ ויביאו‬,‫ וגם כי בארצה איננה שותה כי אם המים הבאים מן פורמה אשר העלו איה אבוש ויצו אנגיאס את עבדיו‬,‫האוויר והמים חלתה‬ ‫ וימצאו את מימי פורמה קלים ממימי אפריקה‬,‫ וישקלו המים ההם עם כל מימי ארץ אפריקה‬.‫לו ממימי פורמה אשר לכיתים בכלים‬. ‫ ויבואו הבונים ויבנו‬.‫ ויצו את כל שריו לאסוף חוצבי אבנים לאלפים ולרבבות ויחצבו אבנים לאין מספר‬,‫וירא אנגיאס את הדבר הזה‬ ‫ ויהיו המים ההמה ליאניה המלכה ולכל אודותיה לשתות ולאפות בהם‬.‫ ויביאו מעין מים מארץ כיתים עד אפריקה‬,‫גשר עצום מאוד‬ ‫ וגם להשקות בהם כל ירע הממנות‬,‫ולכבס ולרחוץ בהם‬ Y cuando Zefo vio que Augias estaba desanimado y no quería ir a la batalla, Zefo huyó de Augias y fue a la tierra de Quitim. Y toda la gente de Quitim lo recibió con grandes honores, y lo contrataron para pelearon sus batallas todos los días, y Zefo se hizo sumamente rico; y las tropas del rey de África hicieron frecuentes incursiones a la tierra de Quitim en esos días. Y los hijos de Quitim se reunieron y entraron en las montañas de Kuptiza de delante de las tropas de Augias, rey de África, que se han apoderado de ellos. Y sucedió que un cierto día Zefo perdió una novilla, y fue a buscarla, y oyó el mugido de la novilla en el monte; y Zefo avanzó y vio, y he aquí, al pie de la montaña había una cueva y había una piedra grande en la boca de la cueva. Y Zefo rompió la piedra y entró en la cueva, y vio y he aquí, un animal grande estaba devorando a la novilla, la mitad superior de ese animal tenía la forma de un hombre, y la otra mitad se parecía a una bestia, y Zepho se levantó contra el animal y lo mató con su espada. Y cuando la gente de Quitim se enteró de esto, se regocijaron mucho y dijeron: ¿Qué haremos con este hombre que mató a la bestia que destruyó nuestro ganado? Y se reunieron y apartaron un cierto día del año para celebrarlo como una fiesta en su honor, y nombraron ese día, Zefo, por su nombre, y ofrecieron libaciones en su nombre en ese día. y le trajeron presentes. Y en ese momento Janiah, la esposa de Augias, enfermó, y su enfermedad cayó pesadamente sobre Augias y sus oficiales, y el rey dijo a sus sabios: ¿Qué haré por Janiah y cómo la curaré de esta enfermedad? Y los sabios le dijeron: He aquí, el aire de nuestro país no es como el aire de la tierra de Chittim, su tierra natal, y nuestra agua no es como el agua de ellos, y esto ha causado la enfermedad de nuestra reina. . Porque se enfermó porque el aire a su alrededor y el agua cambiaron, e incluso en su propio país bebió solo el agua que venía de Purmah, que sus antepasados habían traído en puentes. Y Augias ordenó a sus siervos y ellos trajeron de las aguas de Purmah en vasijas, y cuando pesaron el agua de Purmah contra todas las aguas de Africah, encontraron que el agua de Purmah era la más ligera de todas. Y cuando Augias vio estas cosas, ordenó a todos sus oficiales que recolectaran cortadores de piedra por miles y decenas de miles, y calaron piedras innumerables, y vinieron los constructores y construyeron un puente muy fuerte, y transportaron el manantial de agua de la tierra de Chittim. a Africah. Y estas aguas estaban destinadas a la reina Janías para todos sus usos, para beber, para hornear, para lavar y para bañarse, y también para regar todas las frutas y verduras que iba a comer. Y de la tierra de la tierra de Quitim el rey mandó traer barcos, y lo trajeron en muchos barcos, y también trajeron piedras de construcción, y los constructores erigieron en ellas un gran palacio para la reina Janías, y así la reina fue sanada de su enfermedad. y cavaron piedras innumerables, y vinieron los constructores y construyeron un puente muy fuerte, y transportaron el manantial de agua desde la tierra de Quitim hasta África. Y estas aguas estaban destinadas a la reina Janías para todos sus usos, para beber, para hornear, para Página 4

Parasha shemot lavar y para bañarse, y también para regar todas las frutas y verduras que iba a comer. Y de la tierra de la tierra de Quitim el rey mandó traer barcos, y lo trajeron en muchos barcos, y también trajeron piedras de construcción, y los constructores erigieron en ellas un gran palacio para la reina Janías, y así la reina fue sanada de su enfermedad. y cavaron piedras innumerables, y vinieron los constructores y construyeron un puente muy fuerte, y transportaron el manantial de agua desde la tierra de Quitim hasta África. Y estas aguas estaban destinadas a la reina Janías para todos sus usos, para beber, para hornear, para lavar y para bañarse, y también para regar todas las frutas y verduras que iba a comer. Y de la tierra de la tierra de Quitim el rey mandó traer barcos, y lo trajeron en muchos barcos, y también trajeron piedras de construcción, y los constructores erigieron en ellas un gran palacio para la reina Janías, y así la reina fue sanada de su enfermedad. Y estas aguas estaban destinadas a la reina Janías para todos sus usos, para beber, para hornear, para lavar y para bañarse, y también para regar todas las frutas y verduras que iba a comer. Y de la tierra de la tierra de Quitim el rey mandó traer barcos, y lo trajeron en muchos barcos, y también trajeron piedras de construcción, y los constructores erigieron en ellas un gran palacio para la reina Janías, y así la reina fue sanada de su enfermedad. Y estas aguas estaban destinadas a la reina Janías para todos sus usos, para beber, para hornear, para lavar y para bañarse, y también para regar todas las frutas y verduras que iba a comer. Y de la tierra de la tierra de Quitim el rey mandó traer barcos, y lo trajeron en muchos barcos, y también trajeron piedras de construcción, y los constructores erigieron en ellas un gran palacio para la reina Janías, y así la reina fue sanada de su enfermedad.

6 ‫ וישמע צפו בן אליפז את שמעם ויצו‬.‫ ויוסיפו עוד גדודי אפריקה ויבואו ארץ כיתים לשלול שלל כפעם בפעם‬,‫ויהי לתקופת השנה‬ ‫ ויתייעצו בני כיתים וימליכו עליהם את צפו‬,‫ ויראו בני כיתים את גבורת צפו‬.‫ ויצל את ארץ כיתים מהם‬,‫אליהם וילחם בם וינוסו לפניו‬ ‫ וילחמו את בני‬,‫ ויצו צפו מלכם בראשם‬.‫ ואת כל איי הים אשר סביבותיהם‬,‫ ויהי במלכו וילכו לכבוש את בני תובל‬.‫ויהי למלך עליהם‬ ‫ ויעשו לו‬.‫ ויבנו לו היכל גדול מאוד לבית מלכותו ולמושבו‬,‫ ויהי בשובם מהמלחמה ויחדשו לו את מלכותו‬.‫תובל ואת האיים ויכבשום‬ ‫ בשנה ההיא היא שנת שבעים ותשע שנה לרדת ישראל‬.‫ וימלוך צפו על כל ארץ כיתים ועל כל ארץ איטליא חמישים שנה‬,‫כיסא גדול‬ ‫ ובשנת‬.‫ וישימוהו בארון ויותן ביד בניו‬,‫ בן מאה שנה ועשרים וחמש שנה ראובן במותו‬.‫ מת ראובן בן יעקב בארץ מצרים‬,‫מצרימה‬ ‫ ובשנה ההיא מת חושם מלך אדום‬.‫ ויושם בארון ויותן ביד בניו‬,‫ בן מאת שנה ועשרים וארבע שנים במותו‬,‫השמונים מת דן אחיו‬, ‫ ויששכר בן מאת שנה‬.‫ מת יששכר בן יעקב במצרים‬,‫ ובשנת שמונים ואחת שנה‬.‫וימלוך אחריו הדד בן בדד חמש ושלושים שנה‬ ‫ בן מאה ועשרים וחמש שנים היה ויושם‬,‫ ובשנת שמונים ושלוש שנים מת גד‬.‫ ויושם בארון ויותן ביד בניו‬,‫ושתיים ועשרים שנה במותו‬ ‫ ויקבוץ הדד את‬,‫ ויהי בשנת שמונים וארבע שנים היא השנה החמישית למלכות הדד בן הדד מלך אדום‬.‫בארון במצרים ויותן ביד בניו‬ ‫ וישם פניו ארץ מואב וילך להילחם את מואב ולתת אותם תחת ידו למס עובד‬,‫כל בני עשו ויערוך את כל חילו כארבע מאות אלף איש‬. ‫ והדד בא ארץ‬.‫ וישלחו אל בני מדין לעזור אותם להילחם את הדד בם הדד מלך אדום‬,‫וישמעו בני מואב את הדבר הזה וייראו מאוד‬ ‫ ויפלו מבני מואב ובני מדין חללים‬,‫ וילחם הדד את מואב‬.‫ ויצאו בני מואב ובני מדין לקראתו ויערכו איתו מלחמה בשדה מואב‬,‫מואב‬ ‫ ויתנו עורף ויעזבו את בני מדין‬,‫ ותכבד המלחמה על מואב וייראו בני מואב כי חזקה עליהם המלחמה וירפו ידיהם‬.‫רבים כאלפיים איש‬ ‫ ויכה הדד את‬.‫ ויפלו כל מדין לפניו‬,‫ ובני מדין לא ידעו את מחשבת מואב אך התחזקו במלחמה וילחמו את הדד ואת כל חילו‬.‫להילחם‬ ‫ ויהי כאשר תמו כל בני מדין במלחמה ובני‬.‫ את כל הבאים לעזור את מואב‬,‫כל מדין מכה רבה ויהרגם לפי חרב לא השאיר מהם שריד‬ ‫ ויפן הדד וישב אל ארצו‬,‫ ויתנו לו מס כמשפט שנה שנה‬.‫ וישם הדד את כל מואב בעת ההיא למס עובד ויהיו תחת ידו‬,‫מואב נמלטו‬.

Y en la revolución del año, las tropas de África vinieron una vez más a la tierra de Quitim para saquearla como antes, y cuando Zefo, el hijo de Elifaz, escuchó la noticia, salió contra ellos y luchó con ellos, y huyeron de delante de él, y liberó la tierra de Quitim de estos hombres. Y cuando los hijos de Quitim vieron la fuerza de Zepho, deliberaron juntos y coronaron a Zepho rey sobre ellos, y bajo su gobierno fueron a humillar a los hijos de Tubal y todas las islas alrededor de ellos. Y con Zefo, su rey, a la cabeza, pelearon con Tubal y las islas, y las conquistaron; y al regresar de la batalla renovaron el reino de Zefo, y construyeron un palacio muy grande para la sede de su gobierno y su morada real, y le hicieron un alto trono. Y Zefo gobernó la tierra de Quitim y la tierra de Italia durante cincuenta años. En ese año, el año setenta y nueve de la bajada de los israelitas a Egipto, Rubén, el hijo de Jacob, murió en Egipto, y Rubén tenía ciento veinticinco años cuando murió, y lo colocaron en un ataúd y lo entregó en manos de sus hijos. Y a los ochenta años murió Dan, su hermano, a la edad de ciento veinticuatro años, y él también fue puesto en un ataúd y transferido a las manos de sus hijos. En el mismo año murió Quusam, rey de Edom, y Hadad, hijo de Bedad, reinó después de él por treinta y cinco años. Y en el año ochenta y uno murió Isacar, hijo de Jacob, de ciento veintidós años, y fue puesto en un ataúd y entregado en manos de sus hijos; y en el año ochenta y dos murió Aser, su hermano, que tenía ciento veinte años en el momento de su muerte, y fue puesto en un ataúd en Egipto y entregado a sus hijos. Y en el año ochenta y tres murió Gad, y tenía ciento veinticinco años cuando murió, y fue puesto en un Página 5

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪ataúd en Egipto y entregado en manos de sus hijos.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.‬ויהי לתקופת השנה כשמוע יתר מדין אשר בארץ כי נפלו כל אחיהם במלחמת הדד בעבור מואב‪ ,‬וכי נתנו מואב עורף במלחמה יעזבי א‬ ‫ויתייעצו חמשת נשיאי מדין עם יתר אחיהם אשר נשארו בארצם‪ ,‬להילחם את מואב לנקום מהם מלחמת אחיהם‪ .‬וישלחו בני מדין אל‬ ‫‪,‬כל אחיהם בני קדם‪ ,‬ויבואו כל אחיהם כל בני קטורה לעזור את מדין להילחם את מואב‪ .‬וישמעו בני מואב את הדבר הזה ויראו מאוד‬ ‫כי נאספו עליהם כל בני קדם למלחמה‪ .‬וישלחו גם הם בני מואב ספר אל ארץ אדום‪ ,‬אל הדד הן בדד מלך אדום לאמור‪ .‬בוא נא אלינו‬ ‫ועזרנו ונכה את מדין‪ ,‬כי נאספו כולם יחד ויבואו עלינו עם כל אחיהם בני קדם למלחמה להםינקם במבמו מדיןה‪ .‬ויצא הדד בן בדד מלך‬ ‫‪,‬אדום מארץ אדום עם כל חילו‪ ,‬וילך ארץ מואב לעזור את בני מואב להילחם את מדין‪ .‬וילחמו מדין ובני קדם עם מואב בשדה מואב‬ ‫ותהי ביניהם מלחמה חזקה מאוד‪ .‬ויך הדד את כל בני מדין ובני קדם לפי חרב‪ ,‬ויצל הדד את מואב מיד מדין בעת ​​ההיא‪ .‬וינוסו‬ ‫הנשארים ממדין ובני קדם לפני הדד וחילו‪ ,‬וירדוף הדד אחריהם עד ארצם ויכם מכה רבה מאוד ויפלו חללים בדרך‪ .‬ויצל הדד את מואב‬ ‫מכף מדין כי נפלו כל בני מדין לפי חרב‪ ,‬ויפן הדד וישב אל ארצו‪ .‬ומהיום ההוא והלאה שנאו בני מדין את בני מואב על אשר נפלו‬ ‫בעבורם במלחמה‪ ,‬ותהי שנאה גדולה ועצומה ביניהם כל הימה ביניהם כל הימה‪ .‬והיה כל הנמצא ממדין בדרך ארץ מואב ימות בחרב‬ ‫מואב‪ ,‬וכל הנמצא ממואב בדרך ארץ מדין ימות בחרב מדין‪ .‬ככה יעשו מדין למואב ומואב למדין כל הימים‪ ,‬ימים רבים‪ .‬ויהי בעת ההיא‬ ‫‪,‬וימת יהודה בן יעקב במצרים‪ ,‬בשנת שמונים ושש שנים לרדת יעקב ובניו ומצרימה‪ .‬ויהודה בן מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו‬ ‫‪.‬ויחנטו אותו וישימוהו בארון וינתן ביד בניו‪ .‬ובשנת שמונים ושבע שנים מת בנימין אחיו‪ ,‬בן מאת שנה ושבע עשרה שנה במותו‬ ‫וישימו אותו בארון ויותר ביד בניו‪ .‬ויפן הדד וישב אל ארצו‪ .‬ומהיום ההוא והלאה שנאו בני מדין את בני מואב על אשר נפלו בעבורם‬ ‫במלחמה‪ ,‬ותהי שנאה גדולה ועצומה ביניהם כל הימה ביניהם כל הימה‪ .‬והיה כל הנמצא ממדין בדרך ארץ מואב ימות בחרב מואב‪ ,‬וכל‬ ‫הנמצא ממואב בדרך ארץ מדין ימות בחרב מדין‪ .‬ככה יעשו מדין למואב ומואב למדין כל הימים‪ ,‬ימים רבים‪ .‬ויהי בעת ההיא וימת‬ ‫יהודה בן יעקב במצרים‪ ,‬בשנת שמונים ושש שנים לרדת יעקב ובניו ומצרימה‪ .‬ויהודה בן מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו‪ ,‬ויחנטו‬ ‫אותו וישימוהו בארון וינתן ביד בניו‪ .‬ובשנת שמונים ושבע שנים מת בנימין אחיו‪ ,‬בן מאת שנה ושבע עשרה שנה במותו‪ .‬וישימו אותו‬ ‫‪,‬בארון ויותר ביד בניו‪ .‬ויפן הדד וישב אל ארצו‪ .‬ומהיום ההוא והלאה שנאו בני מדין את בני מואב על אשר נפלו בעבורם במלחמה‬ ‫ותהי שנאה גדולה ועצומה ביניהם כל הימה ביניהם כל הימה‪ .‬והיה כל הנמצא ממדין בדרך ארץ מואב ימות בחרב מואב‪ ,‬וכל הנמצא‬ ‫ממואב בדרך ארץ מדין ימות בחרב מדין‪ .‬ככה יעשו מדין למואב ומואב למדין כל הימים‪ ,‬ימים רבים‪ .‬ויהי בעת ההיא וימת יהודה בן‬ ‫יעקב במצרים‪ ,‬בשנת שמונים ושש שנים לרדת יעקב ובניו ומצרימה‪ .‬ויהודה בן מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו‪ ,‬ויחנטו אותו‬ ‫וישימוהו בארון וינתן ביד בניו‪ .‬ובשנת שמונים ושבע שנים מת בנימין אחיו‪ ,‬בן מאת שנה ושבע עשרה שנה במותו‪ .‬וישימו אותו בארון‬ ‫ויותר ביד בניו‪ .‬ויהי בעת ההיא וימת יהודה בן יעקב במצרים‪ ,‬בשנת שמונים ושש שנים לרדת יעקב ובניו ומצרימה‪ .‬ויהודה בן מאת‬ ‫שנה ועשרים ותשע שנים במותו‪ ,‬ויחנטו אותו וישימוהו בארון וינתן ביד בניו‪ .‬ובשנת שמונים ושבע שנים מת בנימין אחיו‪ ,‬בן מאת‬ ‫שנה ושבע עשרה שנה במותו‪ .‬וישימו אותו בארון ויותר ביד בניו‪ .‬ויהי בעת ההיא וימת יהודה בן יעקב במצרים‪ ,‬בשנת שמונים ושש‬ ‫שנים לרדת יעקב ובניו ומצרימה‪ .‬ויהודה בן מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו‪ ,‬ויחנטו אותו וישימוהו בארון וינתן ביד בניו‪ .‬ובשנת‬ ‫‪.‬שמונים ושבע שנים מת בנימין אחיו‪ ,‬בן מאת שנה ושבע עשרה שנה במותו‪ .‬וישימו אותו בארון ויותר ביד בניו‬ ‫‪Y en el año ochenta y seis murió Judá, el hijo de Jacob, y él tenía ciento veintinueve años cuando murió, y lo‬‬ ‫;‪embalsamaron, y lo pusieron en un ataúd y fue entregado en las manos. de sus hijos‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ובשנת שמונים ותשע שנים מת נפתלי בן מאת שנה ושתיים ושלושים שנה‪ ,‬ויושם בארון ויותן ביד בניו‪ .‬ויהי בשנת תשעים ואחת שנה‬ ‫לרדת ישראל מצרימה היא שנת שלוש עשרה שנה למלוך צפו בן אליפז על בני כיתים‪ ,‬באו בני אפריקה על בני כיתים לשלול שלל‬ ‫מהם כפעם בפעם אך לא באו אליהם זה שלוש עשרה שנה‪ .‬ויבואו אליהם בשנה ההיא‪ ,‬ויצא צפו הן אליפז אליהם עם אנשים מאנשיו‬ ‫ויך בהם מכה רבה ועצומה‪ .‬וינוסו גדודי אפריקה מפני צפו ויפלו חללים רבים לפניו בדרך‪ ,‬וירדפם צפו ואנשיו הלוך והכות בהם עד‬ ‫קרוב לאפריקה‪ .‬וישמע אנגיאס מלך אפריקה את הדבר אשר עשה צפו ויחר לו מאוד‪ ,‬ויירא אנגיאס מפני צפו כל הימים‪ .‬ובשנת‬ ‫תשעים ושלוש שנים מת לוי בן יעקב במצרים‪ .‬ולוי בן מאת שנה ושלושים ושבע שנים במותו‪ ,‬וישימו אותו בארון ויותן ביד בניו‪ .‬ויהי‬ ‫אחרי מות לוי כאשר ראו כל מצרים כי מתו כל בני יעקב ואחי יוסף‪ ,‬ויחלו כל מצרלים לענות את בני יעקב לו את בני יעקב לחרי אתו‬ ‫אי יעקב למריה ‪ .‬ואת כל חלב מצרים‪ ,‬את הכל לקחו מצרים מאת בני יעקב בימים ההם‪ .‬ותלך יד כל מצרים הלוך וקשה על בני ישראל‬ ‫בימים ההם וירעו מצרים לישראל‪ ,‬עד אשר קצו בני ישראל בחייהם מפני מצראל בחייהם מפני מצרעו ויהי לימים רבים בשנת מאה‬ ‫ושתיים שנה לרדת ישראל מצרימה וימת פרעה מלך מצרים וימלוך מלול בנו תחתיו‪ ,‬וגם כל גיבורי מצרים וכל הדור ההוא אשר ידע‬ ‫את יוסף ואת אחיו מתו בימים ההם‪ .‬ויקם דור אחר תחתם אשר לא ידעו את בני יעקב ואת כל הטובה אשר עשו להם‪ ,‬ואת כל גבורתם‬ ‫במצרים‪ .‬על כן החלו כל מצרים מהיום ההוא והלאה למרר את חי בני יעקב ולענותם בכל עבודה קשה‪ ,‬על כי לא ידעו את אבותם‬ ‫יעבוה וגם מאת ה׳ היתה זאת לבני ישראל להטיב להם באחריתם‪ ,‬למען דעת כל בני ישראל את ה׳ אלוקיהם‪ .‬ולמען דעת האותות‬ ‫‪,‬והמופתים הנוראים אשר יעשה ה׳ במצרים בעבור עמו ישראל‬ ‫‪ya los ochenta y nueve años murió Neftalí, de ciento treinta y dos años, y fue puesto en un ataúd y entregado‬‬ ‫‪en manos de sus hijos. Y en el año nonagésimo tercer año Leví, hijo de Jacob, murió en Egipto, tenía ciento‬‬ ‫‪treinta y siete años cuando murió, y lo metieron en un ataúd y lo entregaron en manos de su padre. niños. Y‬‬ ‫‪Página 6‬‬

Parasha shemot sucedió que después de la muerte de Leví, cuando los egipcios vieron que todos los hijos de Jacob, los hermanos de José, habían muerto, los egipcios comenzaron a afligir a los hijos de Israel y a amargar sus vidas desde ese día hasta el día de su salida de Egipto; y quitaron de su posesión todos los viñedos que José les había dado, y todas las casas hermosas en que habitaban los hijos de Israel, y toda la grosura de Egipto, todo lo que los egipcios le quitaron a los hijos de Israel en aquellos días. Y la tierra de Egipto se volvió pesada sobre los hijos de Israel en aquellos días, y los egipcios los maltrataron hasta que los hijos de Israel se cansaron de sus vidas a causa de los egipcios. Y en aquellos días, en el año ciento dos de la bajada de los israelitas a Egipto, murió Faraón, rey de Egipto, y reinó en su lugar su hijo Melol, y todos los hombres valientes de Egipto, y toda la generación que conoció a José y sus hermanos murió en aquellos días. Y se levantó otra generación que no había conocido a los hijos de Jacob, ni todo el bien que les habían hecho, ni cuánto habían añadido a la fortaleza de Egipto. Por tanto, todo Egipto comenzó a amargar la vida de los hijos de Jacob desde ese día, y para afligirlos con trabajos forzados, porque no conocían a sus antepasados, quienes los habían salvado en los días del hambre. Y era del Señor que esto le sucedería a los hijos de Israel para que al final fueran beneficiados, y que todos los hijos de Israel pudieran conocer al Señor su Dios, y para que pudieran conocer las señales y maravillas espantosas que el Señor hizo en Egipto a causa de Israel su pueblo, y para que los hijos de Israel pudieran temer al Señor, el Dios de sus antepasados, y que pudieran andar en todos sus caminos, ellos y su descendencia. después de ellos para siempre. Y para que todos los hijos de Israel conozcan al Señor su Dios, y para que conozcan las señales y los prodigios espantosos que el Señor hizo en Egipto a causa de Israel su pueblo, y para que los hijos de Israel podrían temer al Señor, Dios de sus antepasados, y caminar en todos sus caminos, ellos y su descendencia después de ellos para siempre. Y para que todos los hijos de Israel conozcan al Señor su Dios, y para que conozcan las señales y los prodigios espantosos que el Señor hizo en Egipto a causa de Israel su pueblo, y para que los hijos de Israel podrían temer al Señor, Dios de sus antepasados, y caminar en todos sus caminos, ellos y su descendencia después de ellos para siempre.

9 ‫ כמשפט לעשות בכל מלך‬,‫ ויקראו כל מצרים את שמו פרעה כשם אביו‬.‫ ותשעים וארבע שנים מלך‬,‫בן עשרים ושש שנים מלול במלכו‬ ‫ וישמע‬.‫ לשלול את שללם‬,‫ בעת ההיא יצאו כל גדודי אנגיאס מלך אפריקה לפשוט בארץ כיתים כפעם בפעם‬.‫המולך עליהם במצרים‬ ‫ ויך צפו את גדודי מלך אפריקה לפי חרב לא‬.‫ ויצא לקראתם בחילו וילחם בם בדרך‬,‫צפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים את שמעם‬ ‫ וישמע אנגיאס את הדבר הזה אשר עשה צפו בן אליפז לכל חילו אשר‬.‫ ולא שב מהם אל אדוניו אפריקה עד אחד‬,‫השאיר מהם שריד‬ ‫ בוא אליי‬,‫ וישמע אנגיאס את כל חילו כל אנשי לה אפו אנשי או אפו אי לה אפו וישלח אנגיאס אל לוקוס אחיו לאמור‬,‫השמיד אותם‬ ‫ ויבוא לוקוש עם כל חילו חיל גדול מאוד לעזור את אנגיאס‬.‫עם כל אנשיך ועזרני ונכה את צפו ואת כל בני כיתים אשר השמידו א‬ ‫ וישלח צפו גם הוא‬.‫ ויפול פחד גדול בלבבם‬,‫ וישמע צפו ובני כיתים את הדבר הזה וייראו מאוד‬.‫ להילחם את צפו ואת בני כיתים‬,‫אחיו‬ ‫ שמעתי כי אנגיאס מלך אפריקה בא אלינו עם אחיו להילחם בנו‬.‫ אל הדד בן בדד מלך אדום ואל כל בני עשו לאמור‬,‫ספר לארץ אדום‬ ‫ ועתה עלו איתי גם אתם ועזרוני ונלחמה יחד באנגיאס ובלוקוש אחיו‬.‫ ואף אשר באוד ליונ‬,‫ונירא מאוד ממנו כי חילו רב מאוד‬, ‫ לא נוכל להילחם את‬.‫ ואל צפו מלכם לאמור‬,‫ וישלחו בני עשו ספר אל בני כיתים‬.‫והושעתם אותנו מידם ואם לא דעו כי נמות כולנו‬ ‫ אשר‬,‫ ומימי יוסף בן יעקב מלך מצרים‬.‫ כי ברית ושלום בינינו איתו זה ימים רבים מימי בלע בן בעור המלך הראשון‬,‫אנגיאס ואת עמו‬ ‫ ויירא צפו מפני אנגיאס מאוד‬,‫ ויהי כשמוע צפו את דברי אחיו בני עשו ויחדל מעליהם‬.‫נלחמנו איתו בעבר הירדן בקברו את אביו‬. ‫ והושעתם אותנו מידם ואם לא דעו כי נמות‬.‫ וילכו כתימה להילחם את צפו‬,‫ואנגיאס ולוקוש אחיו ערכו את כל חילם כשמונה מאות איש‬ ‫ כי ברית ושלום בינינו איתו‬,‫ לא נוכל להילחם את אנגיאס ואת עמו‬.‫ ואל צפו מלכם לאמור‬,‫ וישלחו בני עשו ספר אל בני כיתים‬.‫כולנו‬ ‫ אשר נלחמנו איתו בעבר הירדן בקברו את אביו‬,‫ ומימי יוסף בן יעקב מלך מצרים‬.‫זה ימים רבים מימי בלע בן בעור המלך הראשון‬. ‫ ואנגיאס ולוקוש אחיו ערכו את כל חילם‬.‫ ויירא צפו מפני אנגיאס מאוד‬,‫ויהי כשמוע צפו את דברי אחיו בני עשו ויחדל מעליהם‬ ‫ וישלחו בני עשו ספר אל בני‬.‫ והושעתם אותנו מידם ואם לא דעו כי נמות כולנו‬.‫ וילכו כתימה להילחם את צפו‬,‫כשמונה מאות איש‬ ‫ כי ברית ושלום בינינו איתו זה ימים רבים מימי בלע בן בעור‬,‫ לא נוכל להילחם את אנגיאס ואת עמו‬.‫ ואל צפו מלכם לאמור‬,‫כיתים‬ ‫ ויהי כשמוע צפו את דברי אחיו בני‬.‫ אשר נלחמנו איתו בעבר הירדן בקברו את אביו‬,‫ ומימי יוסף בן יעקב מלך מצרים‬.‫המלך הראשון‬ ‫ וילכו כתימה להילחם‬,‫ ואנגיאס ולוקוש אחיו ערכו את כל חילם כשמונה מאות איש‬.‫ ויירא צפו מפני אנגיאס מאוד‬,‫עשו ויחדל מעליהם‬ ‫את צפו‬.

Melol tenía veinte años cuando asumió el reino, y durante noventa y cuatro años gobernó Egipto, y todos los egipcios lo llamaron por el nombre de Faraón, por el nombre de su padre, como era su costumbre. llama a todo rey que reinó sobre ellos en Egipto.

10 ‫ התחנן נא בעדינו אל‬,‫ ויאמרו כל בני כיתים אל צפו‬.‫ כל בני כיתים‬,‫וצפו בן אליפז יצא לקראתם בפחד וברעדה כשלושת אלפים אנשים‬ Página 7

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫אלוקי אבותיך אולי יצילנו מכף אנגיאס וחילו‪ .‬כי אלוקים גדול הוא‪ ,‬והוא המציל את כל הבוטחים אליו‪ .‬וישמע צפו אל דבריהם‪ ,‬ויבקש‬ ‫צפו את ה׳ ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקי אברהם ויצחק אבותיי‪ ,‬היום יודע כי אתה אלוקים אמת וכל אלוקי כל הגוים הבל המה ותוהו‪ .‬זכור נא אליי‬ ‫היום את בריתך את אברהם אבינו‪ ,‬אשר סיפרו לנו אבותינו‪ .‬ועשה חסד עמי היום בעבור אברהם ויצחק אבינו‪ ,‬והושעת אותי ואת בני‬ ‫כיתים מיד מלך אפריקה הבאים עלינו למלחמה‪ .‬וישמע ה׳ בקול צפו וידרוש אליו בעבור אברהם ויצחק‪ ,‬ויציל ה׳ את צפו ואת בני‬ ‫‪.‬כיתים מיד אנגיאס ועמו‪ .‬וילחם צפו את אנגיאס מלך אפריקה ואת כל עמו ביום ההוא‪ ,‬ויתן ה׳ את כל אנשי אנגיאס ביד בני כיתים‬ ‫ותכבד המלחמה על אנגיאס‪ ,‬ויך צפו את כל אנשי אנגיאס ולוקוש אחיו לפי חרב‪ .‬ויפול מהם עד ערב היום ההוא כארבע מאות אלף‬ ‫איש‪ .‬וירא אנגיאס כי מתו כל אנשיו‪ ,‬וישלח ספר אל כל יושבי אפריקה לבוא אליו לעזרו במלחמה‪ .‬ויכתוב בספר לאמור‪ ,‬כל הנמצא‬ ‫‪.‬באפריקה יבוא אליי מבן עשר שנים ומעלה כולם יבואו אליי‪ .‬והנה כאשר לא יבוא ומת‪ ,‬ואת כל אשר לו ואת כל ביתו יקח המלך‬ ‫וייראו כל יתר יושבי אפריקה מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל אנגיא‪ .‬ויהי מקץ‬ ‫עשרה ימים ויערוך עוד אנגיאס מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס‬ ‫ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו‬ ‫גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך‬ ‫כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא‬ ‫המית ואנגיאס ולוקוש אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‪ .‬ויכתוב בספר לאמור‪ ,‬כל הנמצא באפריקה‬ ‫יבוא אליי מבן עשר שנים ומעלה כולם יבואו אליי‪ .‬והנה כאשר לא יבוא ומת‪ ,‬ואת כל אשר לו ואת כל ביתו יקח המלך‪ .‬וייראו כל יתר‬ ‫יושבי אפריקה מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל אנגיא‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים‬ ‫ויערוך עוד אנגיאס מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו‬ ‫חללים רבים בארץ כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה‬ ‫‪.‬ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‬ ‫וירדפו את אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס‬ ‫ולוקוש אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‪ .‬ויכתוב בספר לאמור‪ ,‬כל הנמצא באפריקה יבוא אליי מבן‬ ‫עשר שנים ומעלה כולם יבואו אליי‪ .‬והנה כאשר לא יבוא ומת‪ ,‬ואת כל אשר לו ואת כל ביתו יקח המלך‪ .‬וייראו כל יתר יושבי אפריקה‬ ‫מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל אנגיא‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים ויערוך עוד אנגיאס‬ ‫מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ‬ ‫כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס‬ ‫וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את‬ ‫אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו‬ ‫‪.‬ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‪ .‬כל הנמצא באפריקה יבוא אליי מבן עשר שנים ומעלה כולם יבואו אליי‬ ‫והנה כאשר לא יבוא ומת‪ ,‬ואת כל אשר לו ואת כל ביתו יקח המלך‪ .‬וייראו כל יתר יושבי אפריקה מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש‬ ‫מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל אנגיא‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים ויערוך עוד אנגיאס מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי‬ ‫מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר‬ ‫צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו‬ ‫צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו‬ ‫בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה‬ ‫בפחד וברעדה‪ .‬כל הנמצא באפריקה יבוא אליי מבן עשר שנים ומעלה כולם יבואו אליי‪ .‬והנה כאשר לא יבוא ומת‪ ,‬ואת כל אשר לו ואת‬ ‫כל ביתו יקח המלך‪ .‬וייראו כל יתר יושבי אפריקה מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל‬ ‫אנגיא‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים ויערוך עוד אנגיאס מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו‬ ‫מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת‬ ‫סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה‬ ‫רבה בדרך כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני‬ ‫כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‪ .‬וייראו כל יתר יושבי אפריקה‬ ‫מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל אנגיא‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים ויערוך עוד אנגיאס‬ ‫מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ‬ ‫כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס‬ ‫וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את‬ ‫אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו‬ ‫ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‪ .‬וייראו כל יתר יושבי אפריקה מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש‬ ‫מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים ויבואו אל אנגיא‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים ויערוך עוד אנגיאס מלחמה עם צפו ועם בני כיתים‪ ,‬ותהי‬ ‫מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר‬ ‫צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‪ .‬וירדפו‬ ‫צפו ובני כיתים אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו‬ ‫בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו ויבואו אפריקה‬ ‫‪,‬בפחד וברעדה‪ .‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ כאלפיים איש‬ ‫ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס‬ ‫‪Página 8‬‬

Parasha shemot ‫ וירדפו את אזדרובל בן אנגיאס כי‬.‫ ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‬,‫ וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‬.‫ולוקוש אחיו עמהם‬ ‫ וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‬,‫נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‬, ‫ וישלח צפו מחיל אנגיאס ולוקוש אחיו חללים רבים‬.‫ ותהי מלחמה גדולה וחזקה מאוד ביניהם‬.‫וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‬ ‫ ויהי כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה ויתנו עורף לנוס‬.‫ ויפול גם סוסיפטר שר צבא אנגיאס במלחמה ההיא‬,‫בארץ כאלפיים איש‬ ‫ וירדפו את‬.‫ ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך כמאתיים איש‬,‫ וירדפו צפו ובני כיתים אחריהם‬.‫ ואנגיאס ולוקוש אחיו עמהם‬,‫וינוסו‬ ‫ וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולהא המית ואנגיאס ולוקוש אחיו‬,‫אזדרובל בן אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו בדרך עשרים איש‬ ‫ ואנגיאס ולוקוש אחיו‬.‫ וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולא המיתוהו‬.‫ וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‬,‫ברחו עם יתר אנשיהם‬ ‫ ואנגיאס ולוקוש אחיו‬.‫ וימלט אזדרובל מיד בני כיתים ולא המיתוהו‬.‫ וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‬,‫ברחו עם יתר אנשיהם‬ ‫ וימלטו ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‬,‫ברחו עם יתר אנשיהם‬.

11 ‫ ויהי בראותו כי‬,‫ ובלעם בן בעור היה בעת ההיא עם אנגיאס במלחמה‬.‫ויירא אנגיאס מפני צפן בן אליפז כל הימים פן ילחם עוד איתו‬ ‫ ויתן צפו לבלעם‬,‫ ויקבלוהו צפו ובני כיתים בכבוד גדול כי ידע צפו את חכמת בלעם‬.‫גבר צפו על אנגיאס ויברח משם ויבוא כתימה‬ ‫ וישמח‬.‫ ויצו ויפקוד את כל בני כיתים אשר הלכו במלחמה והנה לא נפקד מהם איש‬,‫ ויהי בשוב צפו מהמלחמה‬.‫מתנות רבות וישב איתו‬ ‫ ולא ידע כי ה׳ עזר אותו במלחמתו‬,‫ אך לא זכר צפו את ה׳‬.‫ ויוסף עוד ויחדש את מלכותו ויעש משתה לכל עבדיו‬,‫צפו על הדבר הזה‬, ‫ אך עודנו ילך בדרכי בני כיתים ובני עשו הרעים לעבוד אלוקים אחרים כאשר למדונו אחיו‬.‫וכי הוא הציל אותו ועמו מיד מלך אפריקה‬ ‫ ואת ה׳ אשר הציל אותו ואת כל עמו )מיד( מלך‬,‫ וימלוך צפו על כל בני כיתים לבטח‬.‫ על כן יאמרו מרשעים יצא רשע‬,‫בני עשו‬ ‫ כי ידעו את כל גבורת צפו אשר הכה את כולם‬,‫ ולא יספו עוד גדודי אפריקה לבוא כתימה לשלול שלל כפעם בפעם‬.‫אפריקה לא ידע‬ ‫ בשוב צפו מהמלחמה וכראות צפו כי גבר על כל‬,‫ בעת ההיא‬.‫ כל הימים‬,‫ ויירא אנגיאס מפני צפו בן אליפז ומפני בני כיתים‬.‫לפי חרב‬ ‫ להילחם את בני יעקב ואת פרעה מלך מצרים‬,‫ יתייעץ צפו עם כל בני כיתים ללכת מצרימה‬.‫אנשי אפריקה וימיתם לפי חרב במלחמה‬. ‫ ויאמר צפו ללכת להילחם‬.‫ וכי מתו יוסף ואחיו בני יעקב וישארו כל בניהם בני ישראל במצרים‬,‫כי שמע צפו כי מתו כל גיבורי מצרים‬ ‫ לנקום מהם את נקמת אחיו בני עשו אשר הכה יוסף ואחיו וכל מצרים בארץ כנען בעלותם לקבור את יעקב‬,‫איתם ועם כל מצרים‬ ‫ הלא אמרתם כי לא תלחמו את מלך אפריקה כי‬.‫ ואל כל אחיו בני עשו לאמור‬,‫ וישלח צפו מלאכים אל הדד בן בדד מלך אדום‬.‫בחברון‬ ‫ ונקמתי‬,‫ ועתה אמור אמרתי להילחם את מצרים ואת בני יעקב אשר שם‬.‫ הנה אנוכי נלחמתי בו והכתיו ואת כל עמו‬,‫בעל בריתכם הוא‬ ‫ ועתה אם יש את נפשכם לבוא אליי‬.‫מהם את אשר עשה יוסף ואחיו אבותיהם לנו בארץ כנען בעלותם לקבור את אביהם בחברון‬ ‫ ונקמנו מהם נקמת אחינו‬,‫לעזרני להילחם איתם ואת מצרים‬.

Y Balaam, el hijo de Beor, que estaba con Augias, vio que Zefo había prevalecido sobre los hombres de Augias, y Balaam huyó de Danhabah, y llegó a Quitim, y Zefo y los hijos de Quitim lo recibieron con grandes honores. porque Zefo conocía la sabiduría de Balaam, y le dio a Balaam muchos regalos para que se quedara con él. Y cuando Zefo regresó de la batalla contra el pueblo de África, ordenó que todos los hijos de Quitim que había ido a la batalla con él, y he aquí, no faltaba ni un hombre; y se regocijó mucho en esto, y renovó su reino, e hizo un banquete a todos sus siervos. Pero Zefo no se acordó del Señor, ni pensó que el Señor lo había librado a él y a su pueblo de las manos del pueblo de África, pero continuó andando en los caminos de los hijos de Quitim y en los caminos de los hijos inicuos de Esaú, y sirvió a otros dioses como los hijos de Esaú le habían enseñado; por eso se dice *: De los impíos sale la iniquidad. Y en ese momento, cuando Zefo había visto cómo prevalecía sobre todo el pueblo de África a quien había herido a filo de espada, Zefo sostuvo aconsejar a los hijos de Quitim que vayan a Egipto contra los hijos de Jacob y contra Faraón rey de Egipto; porque Zefo había oído que todos los valientes de Egipto habían muerto, que José y sus hermanos, los hijos de Jacob, habían muerto, y que todos sus hijos, los hijos de Israel, habían permanecido en Egipto. Y Zefo decidió ir y pelear contra ellos y contra todo Egipto, para vengar la causa de sus hermanos, los hijos de Esaú, a quien José y sus hermanos con todo Egipto habían herido en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a Jacob en Hebrón, y envió mensajeros a Hadad, hijo de Bedad, rey de Edom, y a todos sus parientes, los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que os negasteis a luchar contra el rey de África porque era parte de vuestro pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. y sus hermanos con todo Egipto habían herido en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a Jacob en Hebrón. Y envió mensajeros a Hadad, hijo de Bedad, rey de Edom, y a todos sus parientes. , los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que os negasteis a luchar contra el rey de África porque él era parte de vuestro pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Página 9

Parasha shemot Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. y sus hermanos con todo Egipto habían herido en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a Jacob en Hebrón. Y envió mensajeros a Hadad, hijo de Bedad, rey de Edom, y a todos sus parientes. , los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que os negasteis a luchar contra el rey de África porque él era parte de vuestro pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. cuando subieron a sepultar a Jacob en Hebrón, y envió mensajeros a Hadad, hijo de Bedad, rey de Edom, y a todos sus parientes, los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que vosotros se negó a luchar contra el rey de Africah porque era parte de su pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. cuando subieron a sepultar a Jacob en Hebrón, y envió mensajeros a Hadad, hijo de Bedad, rey de Edom, y a todos sus parientes, los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que vosotros se negó a luchar contra el rey de Africah porque era parte de su pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. Ya todos sus parientes, los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que os negasteis a luchar contra el rey de África porque era parte de vuestro pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. Ya todos sus parientes, los hijos de Esaú, diciendo: ¿No habéis dicho que os negasteis a luchar contra el rey de África porque era parte de vuestro pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. ¿No has dicho que te negaste a luchar contra el rey de África porque él era parte de tu pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos. ¿No has dicho que te negaste a luchar contra el rey de África porque él era parte de tu pacto? Sin embargo, he peleado contra él y lo he herido con todo su pueblo. Y ahora he fijado mi mente en pelear contra Egipto y contra los hijos de José que están allí, y me vengaré de ellos. por lo que nos hicieron sus hermanos en la tierra de Canaán, cuando subieron a sepultar a su padre en Hebrón. Y ahora, si estáis dispuestos a venir en nuestra ayuda para luchar contra ellos y los egipcios, entonces ven y venguemos la causa de nuestros hermanos.

12 ‫ וישלח צפו אל כל‬.‫ ויתקבצו יחד כל בני עשו עם רב מאוד וילכו לעזור את צפו ואת בני כיתים במלחמה‬,‫וישמעו בני עשו אל דברי צפו‬ ‫ ויצאו ויבואו כל‬.‫ למלחמה על מצרים‬,‫ ויתקבצו וילכו כולם לעזרת צפו ובני כיתים‬.‫ ואל כל בני ישמעאל כדברים האלה‬,‫בני קדם‬ ‫ ותהי כל המחנה כבד מאוד‬.‫ מלך אדום ובני קדם וכל בני ישמעאל וצפו מלך כיתים ויערכו את כל צבאותיהם בחברון‬,‫המלכים האלה‬ ‫ וירדו כל המלכים האלה וכל צבאותיהם ויבואו על כל‬.‫ עם רב כחול אשר על שפת הים אשר אין להם מספר‬,‫כמהלך שלושת ימים‬ ‫ ויתקבצו גם הם כל אנשי ארץ מצרים וכל הערים אשר‬,‫ וכל מצרים שמעו את שמעם‬.‫ ויחנו כולם יחד בבקעת פתרוס‬,‫מצרים למלחמה‬ ‫ ללכת‬,‫ וגם מבני ישראל אשר היו בארץ גושן בימים ההם שלחו אנשי מצרים אליהם לבוא איתם‬.‫במצרים כשלוש מאות אלף איש‬ ‫ ויצאו איש‬.‫ וילכו למלחמה לעזרת מצרים‬,‫ ויתקבצו כל איש ישראל בעת ההיא ויהיו כמאה וחמישים איש‬.‫להילחם יחד עם כל המלכים‬ ‫ וילכו לקראת המלכים ההם למלחמה ויתיצבו כולם מחוץ לארץ גושן נגד‬,‫ישראל ומצרים כשלוש מאות אלף ומאה וחמישים איש‬ ‫ כי אמרו כל מצרים פן יסגרונו בני ישראל ביד בני עשו יה‬,‫ ומצרים לא האמינו בישראל ללכת עמהם במחניהם יחד למלחמה‬.‫פתרוס‬ Página 10

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫יםה י ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‪ ,‬התיצבו פה אתם יחד במעמדכם והלכנו כולנו אנחנו ונלחמנו בבני עשו וישמעאל‪ .‬והיה אם‬ ‫יחזקו ממנו המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד עליהם ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‪ .‬וצפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים‬ ‫והדד בן בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני ישמעאל עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד בבקעת פתר‪ .‬ושם היה במחנה צפו בלעם בן‬ ‫בעור הארמי כי בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם‬ ‫ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם ותשחת‬ ‫המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬ומצרים לא האמינו בישראל ללכת עמהם‬ ‫במחניהם יחד למלחמה‪ ,‬כי אמרו כל מצרים פן יסגרונו בני ישראל ביד בני עשו יה יםה י ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‪ ,‬התיצבו פה‬ ‫אתם יחד במעמדכם והלכנו כולנו אנחנו ונלחמנו בבני עשו וישמעאל‪ .‬והיה אם יחזקו ממנו המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד‬ ‫עליהם ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‪ .‬וצפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים והדד בן בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני‬ ‫ישמעאל עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד בבקעת פתר‪ .‬ושם היה במחנה צפו בלעם בן בעור הארמי כי בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה‬ ‫איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם‬ ‫בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה‬ ‫בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬ומצרים לא האמינו בישראל ללכת עמהם במחניהם יחד למלחמה‪ ,‬כי אמרו כל מצרים פן יסגרונו בני‬ ‫ישראל ביד בני עשו יה יםה י ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‪ ,‬התיצבו פה אתם יחד במעמדכם והלכנו כולנו אנחנו ונלחמנו בבני עשו‬ ‫וישמעאל‪ .‬והיה אם יחזקו ממנו המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד עליהם ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‪ .‬וצפו בן אליפז בן‬ ‫עשו מלך כיתים והדד בן בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני ישמעאל עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד בבקעת פתר‪ .‬ושם היה במחנה‬ ‫צפו בלעם בן בעור הארמי כי בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום‬ ‫נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם‬ ‫ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬כי אמרו כל מצרים פן יסגרונו בני‬ ‫ישראל ביד בני עשו ובני ישמעאל כי אחיהם הם‪ .‬ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‪ ,‬התיצבו פה אתם יחד במעמדכם והלכנו כולנו‬ ‫אנחנו ונלחמנו בבני עשו וישמעאל‪ .‬והיה אם יחזקו ממנו המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד עליהם ועזרתם אותנו ויעשו בני‬ ‫ישראל כן‪ .‬וצפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים והדד בן בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני ישמעאל עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד‬ ‫‪.‬בבקעת פתר‪ .‬ושם היה במחנה צפו בלעם בן בעור הארמי כי בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‬ ‫ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם‬ ‫לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬כי‬ ‫אמרו כל מצרים פן יסגרונו בני ישראל ביד בני עשו ובני ישמעאל כי אחיהם הם‪ .‬ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‪ ,‬התיצבו פה אתם‬ ‫יחד במעמדכם והלכנו כולנו אנחנו ונלחמנו בבני עשו וישמעאל‪ .‬והיה אם יחזקו ממנו המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד עליהם‬ ‫ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‪ .‬וצפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים והדד בן בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני ישמעאל‬ ‫עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד בבקעת פתר‪ .‬ושם היה במחנה צפו בלעם בן בעור הארמי כי בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה איש נכבד‬ ‫מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב‬ ‫בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה‬ ‫ולא עשה אותה‪ .‬והיה אם יחזקו ממנו המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד עליהם ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‪ .‬וצפו בן‬ ‫אליפז בן עשו מלך כיתים והדד בן בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני ישמעאל עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד בבקעת פתר‪ .‬ושם‬ ‫היה במחנה צפו בלעם בן בעור הארמי כי בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל‬ ‫בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן‬ ‫אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬והיה אם יחזקו ממנו‬ ‫המלכים האלה‪ ,‬ובאתם אתם כולכם יחד עליהם ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‪ .‬וצפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים והדד בן בדד‬ ‫מלך אדום וכל מחניהם וכל בני קדם ובני ישמעאל עם רב כחול‪ ,‬חונים יחד בבקעת פתר‪ .‬ושם היה במחנה צפו בלעם בן בעור הארמי כי‬ ‫בא עם בני כיתים למלחמה‪ ,‬ובלעם היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר‬ ‫במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף‬ ‫לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬ובלעם היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל‬ ‫בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן‬ ‫אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‪ .‬ובלעם היה איש נכבד‬ ‫מאוד בעיני צפו ואנשיו‪ .‬ויאמר צפו אל בלעם‪ ,‬קסום נא לנו בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת האנחנו או מצרים‪ .‬ויקם בלעם וישב‬ ‫בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‪ ,‬ולא נתכן אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‪ .‬ויוסף לעשותה עוד ולא נתכנה‪ ,‬ויתייאש ממנה בלעם ויעזבה‬ ‫‪.‬ולא עשה אותה‬ ‫‪y acamparon juntos en el valle de Pitros. Y cuando todo Egipto oyó la noticia de su venida, también se‬‬ ‫‪reunieron, todo el pueblo de Egipto y de todas las ciudades de Egipto, unos trescientos miles de hombres. Y el‬‬ ‫‪pueblo de Egipto envió también por los hijos de Israel que estaban morando en Gosén en aquellos días, para‬‬ ‫‪que vinieran a ellos para luchar contra esos reyes, y algunos de los hombres de Israel se reunieron y fueron‬‬ ‫‪unos ciento cincuenta hombres, y fueron a ayudar a los egipcios en su batalla. Y los hombres de Israel y‬‬ ‫‪Egipto salieron como trescientos mil ciento cincuenta hombres, y se apostaron fuera de Goshen, frente a‬‬ ‫‪Pithros. Y los egipcios no confiaban en que los israelitas fueran con ellos juntos a la batalla, porque dijeron:‬‬ ‫‪Página 11‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪Tal vez los hijos de Israel nos entreguen en manos de los hijos de Esaú e Ismael, porque son sus parientes. Y‬‬ ‫‪todos los egipcios dijeron a los hijos de Israel: Permanezcan aquí en su posición actual, y iremos a luchar‬‬ ‫‪contra los hijos de Esaú e Ismael, y si prevalecen sobre nosotros, todos ustedes vendrán sobre ellos para‬‬ ‫‪ayudarnos; Y así lo hicieron los hijos de Israel. Y Balaam, hijo de Beor, el aramita, estaba con Zefo en el‬‬ ‫‪campamento, porque había venido con los hijos de Quitim, y Balaam era muy honrado a los ojos de Zefo y‬‬ ‫‪sus hombres. Y dijeron a Balaam: ¿Empleas tu conocimiento de la hechicería en nuestro favor, para que‬‬ ‫‪sepamos quiénes saldrán victoriosos en esta batalla, nosotros o los egipcios? Y Balaam se levantó para‬‬ ‫‪emprender su adivinación,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כי מה׳ היתה זאת‪ ,‬למען הפיל ה׳ את צפו ואת עמו ביד בני ישראל אשר בטחו בה׳ אלוקי אבותם במלחמתם‪ .‬ויערכו צפו והדד את‬ ‫מערכתם למלחמה‪ ,‬וילכו כל מצרים לבדם יחד לקראתם כשלוש מאות אלף איש ואין אחד מבני ישראל איתם‪ .‬וילחמו כל מצרים עם‬ ‫המלכים האלה נגד פתרוס ותחפנחס‪ ,‬ותכבד המלחמה על מצרים‪ .‬ויחזקו המלכים מהמצרים במלחמה ההיא‪ ,‬ויפלו ממצרים ביום ההוא‬ ‫כמאה ושמונים איש ומאנשי המלכים נפלו כשלושים איש‪ .‬וינוסו כל אנשי מצרים לפני המלכים‪ ,‬וירדפו בני עשו וישמעאל את מצרים‬ ‫הלוך והכות אותם עד המקום אשר שם מחנה בנל ישראל‪ .‬ויצעקו כל מצרים אל בני ישראל לאמור‪ ,‬מהרו אלינו ועזרונו והושעתם‬ ‫אותנו מיד עשו וישמעאל ובני כיתים‪ .‬וירוצו בני ישראל ממקום מעמדם כמאה וחמישים איש אל מחנות המלכים האלה‪ ,‬ויצעקו בני‬ ‫‪,‬ישראל אל ה׳ אלוקיהם להציל אותם‪ .‬וישמע ה׳ אל ישראל‪ ,‬ויתן ה׳ את כל אנשי המלכים בידם‪ .‬וילחמו בני ישראל את המלכים האלה‬ ‫‪.‬ויכו בני ישראל מאנשי המלכים מכה רבה כארבעת אלפים איש‪ .‬ויתן ה׳ מהומה גדולה במחנות המלכים‪ ,‬ויפול פחד בני ישראל עליהם‬ ‫וינוסו כל צבאות המלכים האלה לפני בני ישראל‪ ,‬וירדפו אחריהם בני ישראל הלוך והכות עד גבול ארץ כוש‪ .‬ויהרגו מהם בני ישראל‬ ‫בדרך עוד כאלפיים איש‪ ,‬ומבני ישראל לא נפל אחד‪ .‬וכראות מצרים כי נלחמו בני ישראל עם המלכים במעט אנשים‪ ,‬וכי היתה‬ ‫המלחמה חזקה מאוד ביניהם‪ .‬וייראו כל מצרים מאוד לנפשותם מהמלחמה החזקה‪ ,‬ויברחו כל מצרים בהחבא איש איש ממערכת‬ ‫המלחמה ויתחבאו בדרך‪ ,‬ויעזבו את יהה‪ .‬ובני ישראל היכו את אנשי המלכים ההם מכה רבה מאוד‪ ,‬וישבו מעליהם אחרי אשר הבריחו‬ ‫‪.‬אותם עד גבול ארץ כוש‪ .‬וידעו כל ישראל את המעשה אשר עשו להם אנשי מצרים‪ ,‬אשר ברחו מעליהם מהמלחמה ויעזבום להילחם‬ ‫ויעשו גם הם בני ישראל בערמה‪ ,‬והיה כאשר שבו בני ישראל מהמלחמה ומצאו מהמצרים בדרך ויהרגו אותם בדרך‪ .‬וירדפו אחריהם‬ ‫בני ישראל הלוך והכות עד גבול ארץ כוש‪ .‬ויהרגו מהם בני ישראל בדרך עוד כאלפיים איש‪ ,‬ומבני ישראל לא נפל אחד‪ .‬וכראות‬ ‫מצרים כי נלחמו בני ישראל עם המלכים במעט אנשים‪ ,‬וכי היתה המלחמה חזקה מאוד ביניהם‪ .‬וייראו כל מצרים מאוד לנפשותם‬ ‫מהמלחמה החזקה‪ ,‬ויברחו כל מצרים בהחבא איש איש ממערכת המלחמה ויתחבאו בדרך‪ ,‬ויעזבו את יהה‪ .‬ובני ישראל היכו את אנשי‬ ‫המלכים ההם מכה רבה מאוד‪ ,‬וישבו מעליהם אחרי אשר הבריחו אותם עד גבול ארץ כוש‪ .‬וידעו כל ישראל את המעשה אשר עשו‬ ‫להם אנשי מצרים‪ ,‬אשר ברחו מעליהם מהמלחמה ויעזבום להילחם‪ .‬ויעשו גם הם בני ישראל בערמה‪ ,‬והיה כאשר שבו בני ישראל‬ ‫מהמלחמה ומצאו מהמצרים בדרך ויהרגו אותם בדרך‪ .‬וירדפו אחריהם בני ישראל הלוך והכות עד גבול ארץ כוש‪ .‬ויהרגו מהם בני‬ ‫ישראל בדרך עוד כאלפיים איש‪ ,‬ומבני ישראל לא נפל אחד‪ .‬וכראות מצרים כי נלחמו בני ישראל עם המלכים במעט אנשים‪ ,‬וכי היתה‬ ‫המלחמה חזקה מאוד ביניהם‪ .‬וייראו כל מצרים מאוד לנפשותם מהמלחמה החזקה‪ ,‬ויברחו כל מצרים בהחבא איש איש ממערכת‬ ‫המלחמה ויתחבאו בדרך‪ ,‬ויעזבו את יהה‪ .‬ובני ישראל היכו את אנשי המלכים ההם מכה רבה מאוד‪ ,‬וישבו מעליהם אחרי אשר הבריחו‬ ‫‪.‬אותם עד גבול ארץ כוש‪ .‬וידעו כל ישראל את המעשה אשר עשו להם אנשי מצרים‪ ,‬אשר ברחו מעליהם מהמלחמה ויעזבום להילחם‬ ‫ויעשו גם הם בני ישראל בערמה‪ ,‬והיה כאשר שבו בני ישראל מהמלחמה ומצאו מהמצרים בדרך ויהרגו אותם בדרך‪ .‬ויברחו כל מצרים‬ ‫בהחבא איש איש ממערכת המלחמה ויתחבאו בדרך‪ ,‬ויעזבו את ישראל להילחם‪ .‬ובני ישראל היכו את אנשי המלכים ההם מכה רבה‬ ‫מאוד‪ ,‬וישבו מעליהם אחרי אשר הבריחו אותם עד גבול ארץ כוש‪ .‬וידעו כל ישראל את המעשה אשר עשו להם אנשי מצרים‪ ,‬אשר‬ ‫ברחו מעליהם מהמלחמה ויעזבום להילחם‪ .‬ויעשו גם הם בני ישראל בערמה‪ ,‬והיה כאשר שבו בני ישראל מהמלחמה ומצאו מהמצרים‬ ‫בדרך ויהרגו אותם בדרך‪ .‬ויברחו כל מצרים בהחבא איש איש ממערכת המלחמה ויתחבאו בדרך‪ ,‬ויעזבו את ישראל להילחם‪ .‬ובני‬ ‫ישראל היכו את אנשי המלכים ההם מכה רבה מאוד‪ ,‬וישבו מעליהם אחרי אשר הבריחו אותם עד גבול ארץ כוש‪ .‬וידעו כל ישראל את‬ ‫המעשה אשר עשו להם אנשי מצרים‪ ,‬אשר ברחו מעליהם מהמלחמה ויעזבום להילחם‪ .‬ויעשו גם הם בני ישראל בערמה‪ ,‬והיה כאשר‬ ‫‪.‬שבו בני ישראל מהמלחמה ומצאו מהמצרים בדרך ויהרגו אותם בדרך‬ ‫‪porque era la voluntad de Dios, a fin de que el Señor hiciera que Zefo y su pueblo cayeran en manos de los‬‬ ‫‪hijos de Israel, quienes en sus guerras solo confiaron en el Señor, el Dios de sus antepasados. Y Zefo y Hadad‬‬ ‫‪dispusieron sus ejércitos para la pelea, y todos los egipcios fueron contra ellos solos, como trescientos mil‬‬ ‫‪hombres, y no había ni un solo israelita entre ellos. Y los reyes vencieron a los egipcios en esa batalla, y‬‬ ‫‪cayeron de los egipcios en ese día como ciento ochenta hombres, y como treinta hombres del pueblo de los‬‬ ‫‪reyes, y todos los egipcios se retiraron de delante de los reyes, y los hijos de Esaú persiguieron a los egipcios,‬‬ ‫‪golpeándolos continuamente hasta que llegaron al lugar donde estaba el campamento de los hijos de Israel. Y‬‬ ‫‪todos los egipcios clamaron a los hijos de Israel: ¡Apresúrate y ven en nuestra ayuda, y sálvanos de la mano de‬‬ ‫‪los hijos de Esaú, Ismael y Quitim! Y los ciento cincuenta hombres de los hijos de Israel se apresuraron y‬‬ ‫‪corrieron de su posición a los campamentos de aquellos reyes, y los hijos de Israel clamaron al Señor su Dios‬‬ ‫‪que los librara. Y Jehová escuchó a los israelitas, y entregó en sus manos a todos los hombres de los reyes, y‬‬ ‫‪Página 12‬‬

Parasha shemot los hijos de Israel hirieron de ellos como cuatro mil hombres. Y Jehová envió gran confusión al campamento de los reyes, y el temor de los hijos de Israel cayó sobre ellos. Y todos los ejércitos de los reyes huyeron de delante de los hijos de Israel, y los persiguieron, hiriéndolos continuamente, hasta que llegaron a los límites de Cus; y los hijos de Israel mataron de ellos como dos mil hombres más en el camino, Mientras que de los hijos de Israel no cayó ni un solo hombre. Y cuando los egipcios vieron a este pequeño número de israelitas peleando contra esos reyes, y que la batalla fue tan desastrosa, los egipcios tuvieron mucho miedo a causa de la dura batalla, y se escondieron a lo largo del camino, y dejó a los israelitas solos en la lucha. Y los israelitas hirieron un golpe terrible entre los hombres de los reyes, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron. Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, Y cuando los egipcios vieron a este pequeño número de israelitas peleando contra esos reyes, y que la batalla fue tan desastrosa, los egipcios tuvieron mucho miedo a causa de la dura batalla, y se escondieron a lo largo del camino, y dejó a los israelitas solos en la lucha. Y los israelitas hirieron un golpe terrible entre los hombres de los reyes, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron. Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, Y cuando los egipcios vieron a este pequeño número de israelitas peleando contra esos reyes, y que la batalla fue tan desastrosa, los egipcios tuvieron mucho miedo a causa de la dura batalla, y se escondieron a lo largo del camino, y dejó a los israelitas solos en la lucha. Y los israelitas hirieron un golpe terrible entre los hombres de los reyes, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron. Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, Los egipcios tuvieron mucho miedo a causa de la dura batalla, se escondieron a lo largo del camino y dejaron a los israelitas solos en la lucha. Y los israelitas hirieron un golpe terrible entre los hombres de los reyes, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron.

Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, Los egipcios tuvieron mucho miedo a causa de la dura batalla, se escondieron a lo largo del camino y dejaron a los israelitas solos en la lucha. Y los israelitas hirieron un golpe terrible entre los hombres de los reyes, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron. Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron. Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, y después de llevarlos a las fronteras de Cus, los israelitas regresaron. Y todos los israelitas sabían lo que los egipcios les habían hecho, y que habían huido de la batalla dejándolos solos en la pelea. Y los hijos de Israel obraron igualmente con engaño, y cuando regresaron de la batalla se encontraron con algunos de los egipcios y los mataron, 14 ‫ מדוע באתם מעלינו ותעזבונו במתי מעט אנשים להילחם במלכים האלה אשר הם בעם‬,‫ויהי בהרגם אותם ויאמרו אליהם כדברים האלה‬ ‫ וידברו אליהם בני ישראל איש אל רעהו‬,‫ ויש אשר ימצאו אותם בני ישראל בדרך‬.‫רב להכות אותנו ותמלטו אתם את נפשותיכם‬ ‫ ויעשו בני ישראל‬.‫ ועמדו עליו והרגוהו והם ידעו כי מצרי הוא‬,‫ הכו הכו כי ישמעאלי הוא או אדומי או מבני כיתים הוא‬.‫כדברים האלה‬ ‫ ויהרגו הני ישראל מאנשי מצרים בדרך במעשה הזה‬.‫ על אשר עזבום במלחמה ויברחו מעליהם‬,‫את הדברים האלה בערמה על מצרים‬ ‫ וייראו כל מצרים מבני ישראל מאוד כי ראו את גבורתם‬,‫ ויראו כל אנשי מצרים את הרעה אשר עשו להם בני ישראל‬.‫כמאתיים איש‬ ‫ ויהי אחרי כן ויתקבצו‬.‫ ויתר מצרים שבו איש למקומו‬,‫ וישובו כל בני ישראל בשמחה אל דרכם גושנה‬.‫הגדולה וכי לא נפל מהם איש‬ ‫ וידברו היועצים וכל זקני‬.‫ ויבואו כולם לפני המלך וישתחוו לו אפיים ארצה וישבו לפניו‬,‫כל יועצי פרעה מלך מצרים וכל זקני מצרים‬ ‫ וגם‬.‫ ואתה ידעת את כל הרעה אשר עשו לנו בדרך בשובנו מהמלחמה‬,‫ הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו‬.‫מצרים לפני המלך לאמור‬ ‫ כי מתי מעט אנשים עמדו לנגד עם רב כחול ויכום לפי חרב ומהם לא נפל אחד‬.‫ כי גבורה להם מאבותם‬,‫הנך ראית את גבורתם החזקה‬, ‫ פן‬,‫ עתה הבה לנו עצה מה לעשות להם עד אשר נאבדם ונשמידם מעט מעט כולם מעלינו‬.‫ואף אם יהיו רבים כי אז ישמידו אותם כולם‬ ‫ כי אם ירבו בני ישראל בארץ והיו לנו לשטן והן כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא עלינו בגבורתו החזקה עם‬.‫ירבו עלינו בארץ‬ ‫ זאת העצה היעוצה על ישראל וממנה‬,‫ ויען המלך את זקני מצרים ויאמר אליהם‬.‫ וילחמו בנו והשמידונו מן הארץ ועלו ממנה‬,‫שונאינו‬ Página 13

Parasha shemot ‫ ועתה לכו גם אתם ושטו בערמה‬.‫ ונלכה לבנות אותם ולחזקם‬,‫ המה ארץ פיתום ורעמסס ערים בלתי חוזק מהמלחמה לנו‬.‫לא נסור‬ ‫ המלך ציוה עלינו לבנות‬,‫ לכם כל אנשי מצרים וגושן ופתרוס וכל יושביהם‬.‫ והעבירו קול במצרים ובגושן כמצוות המלך לאמור‬,‫עליהם‬ ‫ מי בכם מכל מצרים ומבני ישראל ומכל יושבי הערים לבנות עמנו ולתת שכרו יום יום‬.‫את פיתום ואת רעמסס ולחזקם מהמלחמה‬ ‫ והלכתם אתם ראשונה ועשיתם בערמה והתקבצתם ובאתם פיתום ורעמסס לבנות‬,‫כמצוות המלך‬. diciéndoles: ¿Por qué se han alejado de nosotros y nos han dejado tan pocos en número, para luchar contra esos reyes, que tenían un pueblo numeroso para herirnos, para salvarse a ustedes mismos? Y muy pronto se encontrarían con algunos de los egipcios, y los hijos de Israel se decían unos a otros: Háganlo porque es ismaelita, o edomita, o de los hijos de Quitim, y se levantaron sobre él y lo mató, aunque sabían que era un egipcio; y los hijos de Israel actuaron astutamente contra los egipcios, porque los habían dejado en la pelea y huyeron de ellos, y los hijos de Israel mataron de los egipcios de esa manera a unos doscientos hombres. Y cuando el pueblo de Egipto vio el mal que los hijos de Israel les habían hecho, todos los egipcios tuvieron gran temor de los hijos de Israel, porque habían visto su fuerza, y ningún hombre había caído entre ellos. Y los hijos de Israel regresaron gozosos de camino a Gosén, y el resto de los egipcios también regresaron a sus hogares. Y después de esto se reunieron todos los consejeros de Faraón, rey de Egipto, y también todos los ancianos de Egipto, y vinieron a la presencia del rey, se postraron ante él en tierra y se sentaron delante de él. él. Y los consejeros y ancianos de Egipto hablaron al rey diciendo: He aquí, el pueblo de los hijos de Israel es más numeroso y más poderoso que nosotros, y tú sabes todo el mal que nos han hecho en el camino, cuando regresábamos de la batalla; y también has visto la gran fuerza que han heredado de sus padres, por lo cual solo unos pocos mantuvieron su posición frente a un pueblo numeroso como la arena, hiriéndolos a filo de espada, mientras que ninguno de ellos cayó, y si hubieran sido muchos todos sus enemigos habría sido exterminado. Y ahora necesitamos tu consejo, ¿qué hay que hacer con ellos para eliminarlos gradualmente de entre nosotros, antes de que sean demasiado numerosos para nosotros en la tierra? porque si se permite que los hijos de Israel aumenten, entonces serían un gran obstáculo en nuestro camino, y en caso de guerra podrían unirse a nuestros enemigos para luchar contra nosotros y destruirnos de la tierra con su gran fuerza, o para hacernos alejarnos de él. Y el rey respondió a los ancianos de Egipto, y les dijo: Este es mi consejo acerca de los hijos de Israel, del cual no podemos apartarnos. Mirad, Pithros y Ramsés son ciudades que no están lo suficientemente fortificadas para estar en guerra, y ahora es tu deber y el nuestro construir fortificaciones; Id, pues, y actúad con astucia con ellos, y proclamadlo por Egipto y Gosén por orden del rey, diciendo: Oíd hombres de Egipto, de Gosén, de Pitros y de todos sus habitantes, el rey nos ha mandado a edifica a Pitros y Ramsés, y fortificalos contra la guerra; todos los de ustedes, pueblo de Egipto, y los hijos de Israel y los habitantes de las ciudades, que vendrán a construir con nosotros, recibirán su salario día tras día, por orden del rey. Y luego id con astucia y reuníos en Pitros y Ramsés y comenzad a construir; Id, pues, y actúad con astucia con ellos, y proclamadlo por Egipto y Gosén por orden del rey, diciendo: Oíd hombres de Egipto, de Gosén, de Pitros y de todos sus habitantes, el rey nos ha mandado a edifica a Pitros y Ramsés, y fortificalos contra la guerra; todos los de ustedes, pueblo de Egipto, y los hijos de Israel y los habitantes de las ciudades, que vendrán a construir con nosotros, recibirán su salario día tras día, por orden del rey. Y luego id con astucia y reuníos en Pitros y Ramsés y comenzad a construir; Id, pues, y actúad con astucia con ellos, y proclamadlo por Egipto y Gosén por orden del rey, diciendo: Oíd hombres de Egipto, de Gosén, de Pitros y de todos sus habitantes, el rey nos ha mandado a edifica a Pitros y Ramsés, y fortificalos contra la guerra; todos los de ustedes, pueblo de Egipto, y los hijos de Israel y los habitantes de las ciudades, que vendrán a construir con nosotros, recibirán su salario día tras día, por orden del rey. Y luego id con astucia y reuníos en Pitros y Ramsés y comenzad a construir; y para fortalecerlos contra la guerra; todos los de ustedes, pueblo de Egipto, y los hijos de Israel y los habitantes de las ciudades, que vendrán a construir con nosotros, recibirán su salario día tras día, por orden del rey. Y luego id con astucia y reuníos en Pitros y Ramsés y comenzad a construir; y para fortalecerlos contra la guerra; todos los de ustedes, pueblo de Egipto, y los hijos de Israel y los habitantes de las ciudades, que vendrán a construir con nosotros, recibirán su salario día tras día, por orden del rey. Y luego id con astucia y reuníos en Pitros y Ramsés y comenzad a construir; 15 ‫ והיה כאשר יבואו איתכם מבני ישראל לבנות עמכם‬.‫ תעבירו את הקול כדבר הזה בכל מצרים יום יום כמצוות המלך‬,‫והיה כאשר תבנו‬, ‫ והברחתם את עצמכם מעליהם יום יום אחד אחד‬,‫ והיה כאשר יבנו עמכם יום יום בשכרם‬.‫ונתתם להם שכרם יום יום ימים אחדים‬ ‫ והיה אם עשו תעשו הדבר הזה והיה טוב לנו‬,‫ ועזבתם אותם אחרי כן לבנות בלתי שכר‬.‫ וקמתם והייתם עליהם לנוגשים ושוטר‬,‫בהחבא‬ ‫ וישמעו כל‬.‫ כי תשביתו אותם מעל נשיהם יום יום‬,‫ כי מיגיעת הבניין והמלאכה ימעטו בני ישראל‬.‫ ורע לבני ישראל‬,‫לחזק את ארצנו‬ Página 14

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫זקני ישראל את עצת המלך ותיטב העצה בעיניהם ובעיני עבדי פרעה ובעיני כל מצרים‪ ,‬ויעשו כדבר המלך‪ .‬ויצאו כל עבדי פרעה מלפני‬ ‫המלך‪ ,‬ויעבירו קול בכל מצרים ובתחפנחס ובגושן ובכל הערים אשר סביבות מצרים לאמור‪ ,‬אתם ראיתם את אשר עשו לנו בני עשו‬ ‫וישמעאל אשר באו עלינו למלחמה ויאמרו להשמיד אותנו‪ .‬ועתה הנה ציוה המלך עלינו לחזק את הארץ‪ ,‬לבנות את ערי פיתום ואת‬ ‫רעמסס ולחזקם מהמלחמה בבואם עלינו‪ .‬מי בכם בכל מצרים ובני ישראל אשר יבוא לבנות איתנו‪ ,‬ויותן לו שכרו יום יום מאת המלך‬ ‫כמצוותו‪ .‬ויהי כשמוע מצרים וכל בני ישראל את כל אשר דיברו עבדי פרעה‪ ,‬ויבואו מהמצרים וכל בני ישראל לבנות עם עבדי פרעה‬ ‫את פיתום ואת רעמסס‪ ,‬אך כל בני לוי לא באו עם ישראל אחיהם לבנות‪ .‬וכל עבדי פרעה ושריו באו במרמה בראשונה לבנות עם כל‬ ‫ישראל כשכירי יום‪ ,‬ויתנו לישראל שכרם יום ויום בראשונה‪ .‬ויבנו עבדי פרעה על כל ישראל‪ ,‬ויעשו במלאכה ההיא עם ישראל חודש‬ ‫‪,‬ימים‪ .‬ויהי מקץ חודש ימים‪ ,‬ויחלו כל עבדי פרעה לברוח מעם ישראל בהחבא אחד יום יום‪ .‬וישראל עודם עושים במלאכה בעת ההיא‬ ‫אך עודם לוקחים את שכרם יום יום בעת ההיא‪ ,‬כי עוד אנשים מהמצריים עושים במלאכה בעת ההיא עם ישראל על כן נותנים המצרים‬ ‫לישראל שכרם בימים ההם בעבור יקחו גם הם המצרים אחיהם את שכר עבודתם ויבואו מהמצרים וכל בני ישראל לבנות עם עבדי‬ ‫פרעה את פיתום ואת רעמסס‪ ,‬אך כל בני לוי לא באו עם ישראל אחו לבנוה‪ .‬וכל עבדי פרעה ושריו באו במרמה בראשונה לבנות עם‬ ‫כל ישראל כשכירי יום‪ ,‬ויתנו לישראל שכרם יום ויום בראשונה‪ .‬ויבנו עבדי פרעה על כל ישראל‪ ,‬ויעשו במלאכה ההיא עם ישראל‬ ‫חודש ימים‪ .‬ויהי מקץ חודש ימים‪ ,‬ויחלו כל עבדי פרעה לברוח מעם ישראל בהחבא אחד יום יום‪ .‬וישראל עודם עושים במלאכה בעת‬ ‫ההיא‪ ,‬אך עודם לוקחים את שכרם יום יום בעת ההיא‪ ,‬כי עוד אנשים מהמצריים עושים במלאכה בעת ההיא עם ישראל על כן נותנים‬ ‫המצרים לישראל שכרם בימים ההם בעבור יקחו גם הם המצרים אחיהם את שכר עבודתם ויבואו מהמצרים וכל בני ישראל לבנות עם‬ ‫עבדי פרעה את פיתום ואת רעמסס‪ ,‬אך כל בני לוי לא באו עם ישראל אחו לבנוה‪ .‬וכל עבדי פרעה ושריו באו במרמה בראשונה לבנות‬ ‫עם כל ישראל כשכירי יום‪ ,‬ויתנו לישראל שכרם יום ויום בראשונה‪ .‬ויבנו עבדי פרעה על כל ישראל‪ ,‬ויעשו במלאכה ההיא עם ישראל‬ ‫חודש ימים‪ .‬ויהי מקץ חודש ימים‪ ,‬ויחלו כל עבדי פרעה לברוח מעם ישראל בהחבא אחד יום יום‪ .‬וישראל עודם עושים במלאכה בעת‬ ‫ההיא‪ ,‬אך עודם לוקחים את שכרם יום יום בעת ההיא‪ ,‬כי עוד אנשים מהמצריים עושים במלאכה בעת ההיא עם ישראל על כן נותנים‬ ‫המצרים לישראל שכרם בימים ההם בעבור יקחו גם הם המצרים אחיהם את שכר עבודתם ויחלו כל עבדי פרעה לברוח מעם ישראל‬ ‫בהחבא אחד יום יום‪ .‬וישראל עודם עושים במלאכה בעת ההיא‪ ,‬אך עודם לוקחים את שכרם יום יום בעת ההיא‪ ,‬כי עוד אנשים‬ ‫מהמצריים עושים במלאכה בעת ההיא עם ישראל על כן נותנים המצרים לישראל שכרם בימים ההם בעבור יקחו גם הם המצרים‬ ‫אחיהם את שכר עבודתם ויחלו כל עבדי פרעה לברוח מעם ישראל בהחבא אחד יום יום‪ .‬וישראל עודם עושים במלאכה בעת ההיא‪ ,‬אך‬ ‫עודם לוקחים את שכרם יום יום בעת ההיא‪ ,‬כי עוד אנשים מהמצריים עושים במלאכה בעת ההיא עם ישראל על כן נותנים המצרים‬ ‫לישראל שכרם בימים ההם בעבור יקחו גם הם המצרים אחיהם את שכר עבודתם‬ ‫‪y mientras estéis trabajando, haced que la proclamación se haga por todo Egipto día tras día por orden del rey,‬‬ ‫‪y cuando algunos de los israelitas vengan a construir con vosotros, les pagáis su salario por unos días. habrán‬‬ ‫‪estado ocupados en el trabajo por su salario diario, apartaos de ellos diariamente uno por uno en secreto, y‬‬ ‫‪luego te levantarás y te convertirás en sus amos y supervisores, y harás que continúen el trabajo. sin salario, y‬‬ ‫‪si se niegan, todos los obligarán a hacer la construcción. Y si ciertamente hacéis esto, entonces será bueno‬‬ ‫‪para nosotros haber fortificado nuestra tierra, y resultará en un gran mal para los hijos de Israel, porque a‬‬ ‫‪causa de la fatiga en la construcción ellos se verán disminuidos. , ya que los mantendrás alejados de sus‬‬ ‫‪mujeres día tras día. Y cuando los ancianos de Egipto oyeron el consejo del rey, les pareció bien a sus ojos y a‬‬ ‫‪los ojos de todos los siervos de Faraón, e hicieron lo que el rey había dicho. Y todos los siervos del rey se‬‬ ‫‪fueron e hicieron que se proclamara por todo Egipto, Gosén y las ciudades alrededor de Egipto, diciendo:‬‬ ‫‪Ustedes han visto lo que nos han hecho los hijos de Esaú e Ismael, que vino a luchar contra nosotros ya‬‬ ‫‪exterminarnos. Y ahora el rey ha ordenado que fortifiquemos nuestra tierra para edificar a Pitros y Ramsés y‬‬ ‫‪fortificarlos para la batalla, en caso de que nuestros enemigos vuelvan a atacarnos. Todos los que estén‬‬ ‫‪dispuestos a venir y construir con nosotros recibirán su salario diario del rey de acuerdo con el mandamiento‬‬ ‫‪que nos haya dado. Y cuando los egipcios y los hijos de Israel oyeron esta proclamación de los siervos de‬‬ ‫‪Faraón, muchos de los egipcios y de los hijos de Israel vinieron para edificar a Pitros y Ramsés, pero de los‬‬ ‫‪hijos de Leví nadie vino a edificar con sus hermanos. Y todos los siervos y los príncipes de Faraón vinieron al‬‬ ‫‪principio con astucia, para edificar junto con los israelitas por el alquiler diario, y pagaron a los hijos de Israel‬‬ ‫‪su salario diario al principio, y los siervos de Faraón se comprometieron así en la obra con los hijos de Israel‬‬ ‫‪durante un mes. Y al cabo de un mes, los siervos de Faraón comenzaron a retirarse gradual y secretamente, día‬‬ ‫‪tras día, de los hijos de Israel, pero los israelitas continuaron su trabajo en ese momento, porque recibieron su‬‬ ‫‪salario diario, y porque algunos de los egipcios todavía estaban trabajando con ellos; y los egipcios dieron a‬‬ ‫‪los hijos de Israel su salario,‬‬ ‫‪dieciséis‬‬ ‫ויהי מקץ ימים וארבעה חודשים ברחו כל מצרים מעל בני ישראל‪ ,‬וישארו בני ישראל לבדם עושים במלאכה‪ .‬ויהי כאשר ברחו כל‬ ‫מצרים מעל בני ישראל‪ ,‬וישובו ויהיו עליהם לנוגשים ולשוטרים‪ .‬ומהם אשר עמדו על בני ישראל לשרי מיסים‪ ,‬לקחת מהם את כל‬ ‫אשר נתנו להם בשכר עבודתם‪ .‬ויעשו המצרים לבני ישראל כמעשה הזה יום יום‪ ,‬למען ענות את ישראל בכל עבודתם‪ .‬ויהיו כל בני‬ ‫‪Página 15‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫ישראל לבדם עושים בעבודה‪ ,‬וימנעו כל מצרים מתת שכר לבני ישראל מהיום ההוא והלאה‪ .‬ויהי כאשר ימאן כל איש ישראל לעשות‬ ‫במלאכה על אשר לא ניתן לא שכרו‪ ,‬וניגשו אליו כל הנוגשים עליהם וכל עבדי פרעה והכו אותו במכות נמרצות והשיבו אותו בחזקה‬ ‫לעבוד עם אחיו‪ ,‬ככה יעשו כל מצרים לבני ישראל כל הימים‪ .‬וייראו כל בני ישראל מהמצרים מאוד בדבר הזה‪ ,‬וישובו ויעבדו כל בני‬ ‫‪.‬ישראל לבדם בלא שכר‪ .‬ויבנו בני ישראל את פיתום ואת רעמסס‪ ,‬ויעשו את המלאכה כל בני ישראל מהם לובנים לבנים ומהם בונים‬ ‫ויבנו בני ישראל ויחזקו את כל ארץ מצרים וכל חומותיה‪ ,‬ויעשו בני ישראל במלאכה ההיא שנים וימים רבים עד יום זכור ה׳ אותם‬ ‫ויוציאם ממצרים‪ .‬אך כל בני לוי לא היו עם ישראל אחיהם בעבודה ההיא מבראשונה‪ ,‬עד יום צאתם ממצרים‪ .‬כי ידעו כל בני לוי כי‬ ‫במרמה דיברו כל מצרים אל ישראל את כל הדברים האלה‪ ,‬על כן חדלו כל בני לוי מגשת אל העבודה הוה‪ .‬וגם כל מצרים לא שמו‬ ‫פניהם אל בני לוי לעבוד אחרי כן אחרי אשר לא היו עם אחיהם מבראשונה‪ ,‬על כן עזבו אותם כל מצרי‪ .‬ותלך יד אנשי מצרים הלוך‬ ‫וקשה על בני ישראל בעבודה ההיא‪ ,‬ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪ .‬וימררו המצרים את חיי בני ישראל בעבודה קשה בחומר‬ ‫ובלבנים‪ ,‬וגם בכל עבודה אשר תהיה למצרים בשדה‪ .‬ויקראו בני ישראל את מלול מלך מצרים מרור מלך מצרים‪ ,‬כי בימיו מיררו‬ ‫המצרים את חייהם בכל עבודה‪ .‬כי ידעו כל בני לוי כי במרמה דיברו כל מצרים אל ישראל את כל הדברים האלה‪ ,‬על כן חדלו כל בני‬ ‫לוי מגשת אל העבודה הוה‪ .‬וגם כל מצרים לא שמו פניהם אל בני לוי לעבוד אחרי כן אחרי אשר לא היו עם אחיהם מבראשונה‪ ,‬על כן‬ ‫עזבו אותם כל מצרי‪ .‬ותלך יד אנשי מצרים הלוך וקשה על בני ישראל בעבודה ההיא‪ ,‬ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪ .‬וימררו‬ ‫המצרים את חיי בני ישראל בעבודה קשה בחומר ובלבנים‪ ,‬וגם בכל עבודה אשר תהיה למצרים בשדה‪ .‬ויקראו בני ישראל את מלול‬ ‫מלך מצרים מרור מלך מצרים‪ ,‬כי בימיו מיררו המצרים את חייהם בכל עבודה‪ .‬כי ידעו כל בני לוי כי במרמה דיברו כל מצרים אל‬ ‫ישראל את כל הדברים האלה‪ ,‬על כן חדלו כל בני לוי מגשת אל העבודה הוה‪ .‬וגם כל מצרים לא שמו פניהם אל בני לוי לעבוד אחרי כן‬ ‫‪,‬אחרי אשר לא היו עם אחיהם מבראשונה‪ ,‬על כן עזבו אותם כרי‪ .‬ותלך יד אנשי מצרים הלוך וקשה על בני ישראל בעבודה ההיא‬ ‫ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪ .‬וימררו המצרים את חיי בני ישראל בעבודה קשה בחומר ובלבנים‪ ,‬וגם בכל עבודה אשר תהיה‬ ‫למצרים בשדה‪ .‬ויקראו בני ישראל את מלול מלך מצרים מרור מלך מצרים‪ ,‬כי בימיו מיררו המצרים את חייהם בכל עבודה‪ .‬וגם בכל‬ ‫עבודה אשר תהיה למצרים בשדה‪ .‬ויקראו בני ישראל את מלול מלך מצרים מרור מלך מצרים‪ ,‬כי בימיו מיררו המצרים את חייהם בכל‬ ‫עבודה‪ .‬וגם בכל עבודה אשר תהיה למצרים בשדה‪ .‬ויקראו בני ישראל את מלול מלך מצרים מרור מלך מצרים‪ ,‬כי בימיו מיררו‬ ‫‪.‬המצרים את חייהם בכל עבודה‬ ‫‪Y al cabo de un año y cuatro meses, todos los egipcios se habían retirado, de modo que solo quedaban los‬‬ ‫‪hijos de Israel para hacer el trabajo. Y después de que todos los egipcios finalmente se retiraron, regresaron y‬‬ ‫‪se convirtieron en sus capataces y supervisores, y algunos de ellos fueron puestos sobre los hijos de Israel para‬‬ ‫‪quitarles todo lo que habían recibido en salario. Y los egipcios trataron a los hijos de Israel de esta manera,‬‬ ‫‪para afligirlos en su trabajo, y cuando los hijos de Israel eran los únicos ocupados en el trabajo, los egipcios se‬‬ ‫‪negaron desde ese día en adelante a pagarles. su contratación diaria. Y cuando algunos de los israelitas no‬‬ ‫‪querían trabajar sin recibir su salario, los capataces y los siervos del Faraón los afligieron y les dieron una‬‬ ‫‪paliza terrible hasta que se vieron obligados a regresar y trabajar con sus hermanos; y lo mismo hicieron los‬‬ ‫‪egipcios con los israelitas todo el tiempo. Así, todos los hijos de Israel tuvieron que construir a Pitros y‬‬ ‫‪Ramsés, parte de ellos estaba haciendo ladrillos y parte de ellos hizo la construcción, y los hijos de Israel‬‬ ‫‪fortificaron toda la tierra de Egipto y sus muros, y continuaron en esa obra durante muchos años, hasta que el‬‬ ‫‪Señor se acordó de ellos y los sacó de Egipto; y los hijos de Leví fueron los únicos que no trabajaron con sus‬‬ ‫‪hermanos desde el principio hasta el día en que salieron de Egipto. Porque los hijos de Leví sabían que los‬‬ ‫‪egipcios hablaban engañosamente a los hijos de Israel, y por eso los hijos de Leví se abstuvieron de ir a‬‬ ‫‪trabajar con sus hermanos. A los egipcios tampoco les importaba que los hijos de Leví trabajaran después, ya‬‬ ‫‪que no habían estado trabajando con sus hermanos desde el principio, y por eso todos los egipcios los dejaron‬‬ ‫‪solos. Y la mano de los egipcios pesaba cada vez más sobre los hijos de Israel en su trabajo, y los egipcios los‬‬ ‫‪obligaban a trabajar con rigor. Y los egipcios amargaron la vida de los hijos de Israel con trabajos forzados, en‬‬ ‫‪mortero y ladrillos, y también en toda clase de trabajos en el campo; Y los hijos de Israel llamaron a Melol,‬‬ ‫‪rey de Egipto, “Meror”, porque en sus días los egipcios amargaban sus vidas con toda clase de trabajos. en‬‬ ‫‪mortero y en ladrillos, y también en todo tipo de trabajos en el campo; Y los hijos de Israel llamaron a Melol,‬‬ ‫‪rey de Egipto, “Meror”, porque en sus días los egipcios amargaban sus vidas con toda clase de trabajos. en‬‬ ‫‪mortero y en ladrillos, y también en todo tipo de trabajos en el campo; Y los hijos de Israel llamaron a Melol,‬‬ ‫‪rey de Egipto, “Meror”, porque en sus días los egipcios amargaban sus vidas con toda clase de trabajos.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ובכל עבודה אשר יעבידו מצרים את בני ישראל יעבדו מהם בפרך‪ ,‬למען ענות את בני ישראל‪ .‬אך כאשר יענו אותם גן ירבו בני ישראל‬ ‫‪.‬וכן יפרוצו‪ ,‬ויקוצו מצרים מפני בני ישראל‪ .‬בעת ההיא מת בדד בן בדד מלך אדום‪ ,‬וימלוך תחתיו שמלה ממשרקה מארץ בני קדם‬ ‫בשנת שלוש עשרה שנה לפרעה מלך מצרים היא שנת מאה שנה וחמש עשרה שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬מלך שמלה על אדום שמונה‬ ‫עשרה שנה‪ .‬ויהי במלכו ויוצא צבא ללכת להילחם בצפו בן אליפז ואת בני כיתים‪ ,‬על אשר נלחמו עם אנגיאס מלך אפריקה וישמידו‬ ‫איליקה וישמידו איליקה‪ .‬אך לא נלחם איתו‪ ,‬כי מנעו אותו בני עשו לאמור כי אחיהם הוא‪ .‬וישמע שמלה בקול בני עשו‪ ,‬ויפן וישב עם‬ ‫‪Página 16‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫כל חילו ארץ אדום ולא הלך להילחם את צפו בן אליפז‪ .‬ופרעה מלך מצרים שמע הדבר הזה לאמור יעץ שמלה מלך אדום להילחם את‬ ‫בני כיתים‪ ,‬ואחר יבוא להילחם את מצרים‪ .‬ויהי כשמוע מצרים את הדבר הזה ויכבידו את העבודה על בני ישראל‪ ,‬פן יעשו להם ישראל‬ ‫כאשר עשו להם במלחמתם את מי עשו הבמ‪ .‬ויאמרו מצרים אל בני ישראל‪ ,‬מהרו ועבדו את עבודתכם וכלו את מעשיכם וחיזקתם את‬ ‫‪,‬הארץ פן יבואו בני עשו אחיכם עלינו למלחמה כי בעבורכם הם באים אלינו‪ .‬ויעשו בני ישראל את עבודת כל אנשי מצרים יום יום‬ ‫ויענו מצרים את בני ישראל למען המעיט אותם בארץ‪ .‬אך כאשר ירבו כל מצרים בעבודה על בני ישראל‪ ,‬כן ירבו בני ישראל וכן‬ ‫יפרוצו ותמלא כל מצרים מבני ישראל‪ .‬ויהי בשנת מאה וחמש ועשרים שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬בראות כל מצרים כי לא נהייתה‬ ‫עצתם בישראל‪ ,‬אך הם ירבו יפרמצוצוויו וילכו כל זקני מצרים וחכמיה ויבואו לפני המלך‪ ,‬וישתחוו לו וישבו לפניו‪ .‬ויאמרו כל זקני‬ ‫מצרים וכל חכמיה אל המלך‪ ,‬יחי המלך לעולם‪ .‬יעוץ יעצת אותנו את העצה אשר יעצת על בני ישראל‪ ,‬ונעש להם כדבר המלך‪ .‬והיה‬ ‫מדי הכביד עליהם את העבודה כן ירבו וכן יפרו בארץ‪ ,‬והנה כל הארץ מלאה מהם‪ .‬ויעשו בני ישראל את עבודת כל אנשי מצרים יום‬ ‫יום‪ ,‬ויענו מצרים את בני ישראל למען המעיט אותם בארץ‪ .‬אך כאשר ירבו כל מצרים בעבודה על בני ישראל‪ ,‬כן ירבו בני ישראל וכן‬ ‫יפרוצו ותמלא כל מצרים מבני ישראל‪ .‬ויהי בשנת מאה וחמש ועשרים שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬בראות כל מצרים כי לא נהייתה‬ ‫עצתם בישראל‪ ,‬אך הם ירבו יפרמצוצוויו וילכו כל זקני מצרים וחכמיה ויבואו לפני המלך‪ ,‬וישתחוו לו וישבו לפניו‪ .‬ויאמרו כל זקני‬ ‫מצרים וכל חכמיה אל המלך‪ ,‬יחי המלך לעולם‪ .‬יעוץ יעצת אותנו את העצה אשר יעצת על בני ישראל‪ ,‬ונעש להם כדבר המלך‪ .‬והיה‬ ‫מדי הכביד עליהם את העבודה כן ירבו וכן יפרו בארץ‪ ,‬והנה כל הארץ מלאה מהם‪ .‬ויעשו בני ישראל את עבודת כל אנשי מצרים יום‬ ‫יום‪ ,‬ויענו מצרים את בני ישראל למען המעיט אותם בארץ‪ .‬אך כאשר ירבו כל מצרים בעבודה על בני ישראל‪ ,‬כן ירבו בני ישראל וכן‬ ‫יפרוצו ותמלא כל מצרים מבני ישראל‪ .‬ויהי בשנת מאה וחמש ועשרים שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬בראות כל מצרים כי לא נהייתה‬ ‫עצתם בישראל‪ ,‬אך הם ירבו יפרמצוצוויו וילכו כל זקני מצרים וחכמיה ויבואו לפני המלך‪ ,‬וישתחוו לו וישבו לפניו‪ .‬ויאמרו כל זקני‬ ‫מצרים וכל חכמיה אל המלך‪ ,‬יחי המלך לעולם‪ .‬יעוץ יעצת אותנו את העצה אשר יעצת על בני ישראל‪ ,‬ונעש להם כדבר המלך‪ .‬והיה‬ ‫‪,‬מדי הכביד עליהם את העבודה כן ירבו וכן יפרו בארץ‪ ,‬והנה כל הארץ מלאה מהם‪ .‬בראות כל מצרים כי לא נהייתה עצתם בישראל‬ ‫אך הם ירבו ויפרוצו ותמלא ארץ מצרים וארץ גושן מבני ישראל‪ .‬וילכו כל זקני מצרים וחכמיה ויבואו לפני המלך‪ ,‬וישתחוו לו וישבו‬ ‫לפניו‪ .‬ויאמרו כל זקני מצרים וכל חכמיה אל המלך‪ ,‬יחי המלך לעולם‪ .‬יעוץ יעצת אותנו את העצה אשר יעצת על בני ישראל‪ ,‬ונעש‬ ‫להם כדבר המלך‪ .‬והיה מדי הכביד עליהם את העבודה כן ירבו וכן יפרו בארץ‪ ,‬והנה כל הארץ מלאה מהם‪ .‬בראות כל מצרים כי לא‬ ‫נהייתה עצתם בישראל‪ ,‬אך הם ירבו ויפרוצו ותמלא ארץ מצרים וארץ גושן מבני ישראל‪ .‬וילכו כל זקני מצרים וחכמיה ויבואו לפני‬ ‫המלך‪ ,‬וישתחוו לו וישבו לפניו‪ .‬ויאמרו כל זקני מצרים וכל חכמיה אל המלך‪ ,‬יחי המלך לעולם‪ .‬יעוץ יעצת אותנו את העצה אשר יעצת‬ ‫‪.‬על בני ישראל‪ ,‬ונעש להם כדבר המלך‪ .‬והיה מדי הכביד עליהם את העבודה כן ירבו וכן יפרו בארץ‪ ,‬והנה כל הארץ מלאה מהם‬ ‫‪Y en toda la obra que los israelitas se vieron obligados a realizar, los egipcios fueron muy rigurosos, para‬‬ ‫‪afligir a los hijos de Israel; pero cuanto más los afligían, más se multiplicaban y crecían, y se entristecían a‬‬ ‫‪causa de los hijos de Israel. Y en ese momento, Faraón, rey de Egipto, oyó el informe, diciendo: Samla, rey de‬‬ ‫‪Edom, ha resuelto pelear contra los hijos de Quitim y luego vendrá a la guerra con Egipto. Y los egipcios‬‬ ‫‪oyeron esto y aumentaron el trabajo de los israelitas, por temor a que los hijos de Israel pudieran hacer con‬‬ ‫‪ellos, como lo habían hecho en su guerra con los hijos de Esaú, en los días de Hadad. . Y los egipcios dijeron‬‬ ‫‪a los hijos de Israel: Apresúrense en hacer su obra y terminen su tarea de fortificar la tierra, no sea que los‬‬ ‫‪hijos de Esaú, sus hermanos, vengan y peleen con nosotros, porque solo por su cuenta vendrán contra‬‬ ‫‪nosotros. Y los hijos de Israel hicieron toda la obra de los egipcios día tras día, y los egipcios los afligieron‬‬ ‫‪para hacerlos menguar en la tierra; pero cuanto más añadían los egipcios a la obra de los hijos de Israel, más‬‬ ‫‪aumentaban y se multiplicaban los hijos de Israel, y todo Egipto se llenó de ellos. Y en el año ciento‬‬ ‫‪veinticinco de la bajada de los israelitas a Egipto, los egipcios vieron que su plan contra los israelitas no tenía‬‬ ‫‪éxito, porque se multiplicaron tanto que tanto la tierra de Egipto como la tierra de Gosén fueron lleno de los‬‬ ‫‪hijos de Israel. Por tanto, todos los ancianos y sabios de Egipto vinieron ante el rey, se postraron ante él en‬‬ ‫‪tierra y se sentaron delante de él. Y todos los ancianos y sabios de Egipto dijeron al rey: ¡Viva el rey para‬‬ ‫;‪siempre! Tú, oh rey, nos has dado tu consejo contra los israelitas, y hemos hecho con ellos según tus palabras‬‬ ‫‪pero cuanto más agregamos a su trabajo, más aumentan, y he aquí, ahora todo el país está lleno de ellos.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ועתה אדוני המלך עיני כל מצרים עליך לתת להם עצה בחכמתך‪ ,‬באשר על ישראל לאבדם ולהמעיטם מן הארץ‪ .‬ויען המלך אותם‬ ‫לאמור‪ ,‬הבו אתם עצה בדבר הזה ונדעה מה לעשות להם‪ .‬ויען סריס אחד מיועצי המלך ושמו איוב מארם נהרים‪ ,‬מארץ עוץ את המלך‬ ‫‪.‬לאמור‪ .‬אם על המלך טוב ישמע נא את עצת עבדו‪ ,‬ויאמר לו המלך דבר‪ .‬וידבר איוב לפני המלך והשרים‪ ,‬ולפני כל זקני מצרים לאמור‬ ‫הנה עצת המלך אשר יעץ בימים ההם בעבודת בני ישראל‪ ,‬טובה היא מאוד ולא תשביתו מעליהם המלאכה ההיא עד עולם‪ .‬ואולם זאת‬ ‫העצה היעוצה עליהם אשר תוכלו להמעיטם בה‪ ,‬אם על המלך טוב לעשותה‪ .‬הנה אנחנו יריאים מהמלחמה זה ימים רבים ונאמר בפרות‬ ‫ישראל הארץ‪ ,‬יגרשו אותנו מן הארץ כאשר תקראנה מלחמה‪ .‬אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי מצרים ולא‬ ‫יעבור‪ ,‬אשר כל זכר הילוד לעברים ישפך דמו ארצה‪ .‬והיה בעשותכם הדבר הזה כאשר ימותו כל זכר בבני ישראל‪ ,‬וחדלה מעלינו רעת‬ ‫מלחמותיהם‪ .‬יעשה פרעה ויקרא לכל המיילדות העבריות‪ ,‬ויצווה אליהן על הדבר הזה לעשותו‪ .‬וייטב הדבר בעיני המלך והשרים‪ ,‬ויעש‬ ‫‪,‬המלך כדבר איוב‪ .‬וישלח פרעה ויקרא למיילדות העבריות‪ ,‬אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה‪ .‬ותבאן המיילדות לפני המלך‬ ‫‪Página 17‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫ותעמודנה לפניו‪ .‬ויאמר המלך אליהן‪ ,‬בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה‪ .‬והיה אם לא‬ ‫תעשו הדבר הזה‪ ,‬ושרפתי אתכן ואת כל בתיכם באש‪ .‬ותיראן המיילדות את האלוקים‪ ,‬ולא שמעו אל מלך מצרים ואל כל דבריו‪ .‬והיה‬ ‫בלדת האישה העברית על המיילדת בן או בת ועשתה המיילדת את כל צרכי הילד והחיה אותו‪ ,‬ככה יעשו המיילדות כל הימים‪ .‬ויוגד‬ ‫למלך את הדבר הזה וישלח ויקרא למיילדות ויאמר אליהן‪ ,‬מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים‪ .‬ותעננה המיילדות ותדברנה‬ ‫שתיהן לפני המלך לאמור‪ .‬אל יאמר המלך כי כנשים המצריות העבריות‪ ,‬כי כל בנות ישראל חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת‬ ‫‪.‬וילדו‪ .‬ואנחנו שפחותיך זה ימים רבים לא ילדה אישה עברית עלינו‪ ,‬כי כל נשי ישראל מיילדות הן לנפשם כי חיות הנה‬ ‫‪Ahora, oh señor nuestro rey, los ojos de todo Egipto se han vuelto hacia ti, para que les des consejo según tu‬‬ ‫‪sabiduría, a fin de que prevalezcan sobre los israelitas para exterminarlos o hacerlos desaparecer en la tierra. Y‬‬ ‫‪el rey les respondió diciendo: Aconsejad en este asunto para que sepamos qué se les debe hacer. Y uno de los‬‬ ‫‪consejeros del rey, y su nombre era Job, de Mesopotamia, en la tierra de Uz, respondió al rey diciendo: Si el‬‬ ‫‪rey le ruego que escuche el consejo de su siervo. Y el rey le dijo: Habla. Y Job habló delante del rey, de los‬‬ ‫‪príncipes y de los ancianos de Egipto, diciendo: He aquí, el consejo que el rey ha aconsejado en estos días‬‬ ‫‪acerca de encargar trabajo a los israelitas es muy bueno, y no debe ser apartado para siempre. , pero este sería‬‬ ‫‪mi consejo mediante el cual podrían reducirse, si al rey le place afligirlos; he aquí, hemos estado durante‬‬ ‫‪mucho tiempo en el temor de la guerra, y hemos dicho, si Israel llega a ser fructífero en la tierra, nos‬‬ ‫‪expulsarán de la tierra en caso de guerra. Y ahora, si le place al rey, que se emita un decreto real, y que se‬‬ ‫‪registre en las leyes de Egipto, y que se haga irrevocable, que todo niño varón nacido en Israel, tendrá su‬‬ ‫‪sangre derramada sobre el terreno. Y si haces esto y todos sus hijos varones habrán sido asesinados, el mal que‬‬ ‫‪podrían hacernos en caso de guerra desaparecería. Entonces, el rey envíe por las parteras de los hebreos y‬‬ ‫‪ordene que hagan conforme a esto. Y este consejo pareció bueno a los ojos del rey y de los príncipes, e hizo el‬‬ ‫‪rey como Job había dicho, y el rey envió por las parteras hebreas, de las cuales el nombre de una era Sifra, y el‬‬ ‫‪nombre de la otra Puá, y las parteras aparecieron ante el rey, y se presentaron ante él, y el rey les dijo: Cuando‬‬ ‫‪haces el oficio de partera para las hebreas y las ves en los taburetes, si es un hijo, lo matarás; pero si es una‬‬ ‫‪hija, vivirá. Y si no haces esto, te quemaré a ti y a toda tu casa. Pero las parteras temían a Dios y no‬‬ ‫‪escuchaban la voz del rey de Egipto, pero cuando las mujeres hebreas le daban a luz a la partera, ya fuera un‬‬ ‫‪hijo o una hija, la partera hacía todo lo que se necesitaba para el niño, y lo dejan vivir. Así hacían las parteras‬‬ ‫‪todos los días. Y esto fue dicho al rey que había llamado a las parteras: Y les dijo: ¿Por qué habéis hecho esto‬‬ ‫‪y habéis salvado la vida a los varones? Y las parteras respondieron al rey, diciendo: No se imagine nuestro rey‬‬ ‫‪que las mujeres hebreas son como las egipcias, porque todos los hijos de Israel están animados y han dado a‬‬ ‫‪luz antes que las parteras entren a ellas; y en cuanto a nosotras, tus siervas, desde hace muchos días ninguna‬‬ ‫‪mujer hebrea ha sido entregada por nosotros, porque todas las mujeres hebreas son sus propias parteras,‬‬ ‫‪porque todas son animadas.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫וישמע פרעה את דבריהן‪ ,‬ויאמן להם על הדבר הזה‪ .‬והמיילדות יצאו מלפני פרעה‪ ,‬וייטב האלוקים להן‪ ,‬וירב העם ויעצמו מאוד‪ .‬איש‬ ‫היה בארץ מצרים מזרע לוי‪ ,‬ושמו עמרם בן קהת בן לוי בן ישראל‪ .‬וילך האיש ההוא ויקח אישה את יוכבד בת לוי אחות אביו‪ ,‬והיא בת‬ ‫‪.‬מאה ושש ועשרים שנים ויבוא אליה‪ .‬ותהר האישה ותלד בת ותקרא שמה מרים‪ ,‬כי בימים ההם מיררו מצרים את חיי בני ישראל‬ ‫ותהר עוד ותלד בן ותקרא שמו אהרון‪ ,‬כי בימי הרותה החל פרעה לשפוך דמי זכורי בני ישראל‪ .‬בימים ההם מת צפו בן אליפז בן עשו‬ ‫מלך כיתים‪ ,‬וימלוך יאניוש תחתיו‪ .‬והימים אשר מלך צפו על כל בני כיתים חמישים שנה‪ ,‬וימת ויקבר בעיר נבנא בארץ כיתים‪ .‬וימלוך‬ ‫אחריו על כל בני כיתים יאניוש מגיבורי בני כיתים‪ ,‬וימלוך חמישים שנה‪ .‬ויהי אחרי מות צפו מלך כיתים ויברח בלעם בן בעור מארץ‬ ‫כיתים‪ ,‬וילך ויבוא מצרימה אל פרעה מלך מצרים‪ .‬ויקבלהו פרעה בכבוד גדול כי שמע את חכמתו‪ ,‬ויתן לו מתנות וישימהו לו ליועץ‬ ‫ויגדלהו‪ .‬וישב בלעם במצרים בכבוד עם כל שרי המלך‪ ,‬וינשאו השרים את בלעם כי התאוו כולם ללמוד את חכמתו‪ .‬ויהי בשנת מאה‬ ‫ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬ופרעה חולם והוא יושב עיא מלכותו וישא עיניו וירא נגד יו איה איו ויקח האיש הזקן את‬ ‫המאזניים ויתלם לפני פרעה‪ .‬ויקח הזקן את כל זקני מצרים וכל שריה וכל גדוליה ויאסרם יחד‪ ,‬ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה‬ ‫חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ‬ ‫פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל‬ ‫כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר‬ ‫תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד‬ ‫‪,‬חזקה ממצרים‪ .‬וינשאו השרים את בלעם כי התאוו כולם ללמוד את חכמתו‪ .‬ויהי בשנת מאה ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה‬ ‫ופרעה חולם והוא יושב עיא מלכותו וישא עיניו וירא נגד יו איה איו ויקח האיש הזקן את המאזניים ויתלם לפני פרעה‪ .‬ויקח הזקן את‬ ‫‪,‬כל זקני מצרים וכל שריה וכל גדוליה ויאסרם יחד‪ ,‬ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‬ ‫ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר‬ ‫ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה‬ ‫‪Página 18‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי‬ ‫הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬וינשאו השרים את‬ ‫בלעם כי התאוו כולם ללמוד את חכמתו‪ .‬ויהי בשנת מאה ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬ופרעה חולם והוא יושב עיא מלכותו‬ ‫וישא עיניו וירא נגד יו איה איו ויקח האיש הזקן את המאזניים ויתלם לפני פרעה‪ .‬ויקח הזקן את כל זקני מצרים וכל שריה וכל גדוליה‬ ‫ויאסרם יחד‪ ,‬ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על‬ ‫החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את‬ ‫החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור‬ ‫את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל‬ ‫מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬ויהי בשנת מאה ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬ופרעה‬ ‫חולם והוא יושב עיא מלכותו וישא עיניו וירא נגד יו איה איו ויקח האיש הזקן את המאזניים ויתלם לפני פרעה‪ .‬ויקח הזקן את כל זקני‬ ‫מצרים וכל שריה וכל גדוליה ויאסרם יחד‪ ,‬ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה‬ ‫את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל‬ ‫עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה אשר חלמתי‬ ‫ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד‬ ‫לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬ויהי בשנת מאה ושלושים שנה‬ ‫לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬ופרעה חולם והוא יושב עיא מלכותו וישא עיניו וירא נגד יו איה איו ויקח האיש הזקן את המאזניים ויתלם לפני‬ ‫פרעה‪ .‬ויקח הזקן את כל זקני מצרים וכל שריה וכל גדוליה ויאסרם יחד‪ ,‬ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף‬ ‫‪.‬המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‬ ‫וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא‬ ‫אליי החלום הזה אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים‬ ‫‪.‬באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‬ ‫ופרעה חולם והוא יושב על כיסא מלכותו וישא עיניו וירא והנה איש זקן עומד לנגדו וביד הזקן מאזניים ממאזני הסוחרא‪ .‬ויקח האיש‬ ‫‪.‬הזקן את המאזניים ויתלם לפני פרעה‪ .‬ויקח הזקן את כל זקני מצרים וכל שריה וכל גדוליה ויאסרם יחד‪ ,‬ויתנם בכף המאזניים האחת‬ ‫ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את‬ ‫‪.‬כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‬ ‫ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם‬ ‫רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא‬ ‫את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬ופרעה חולם והוא יושב על כיסא מלכותו וישא עיניו וירא והנה איש זקן עומד לנגדו וביד הזקן מאזניים‬ ‫‪,‬ממאזני הסוחרא‪ .‬ויקח האיש הזקן את המאזניים ויתלם לפני פרעה‪ .‬ויקח הזקן את כל זקני מצרים וכל שריה וכל גדוליה ויאסרם יחד‬ ‫ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא‬ ‫ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו‬ ‫האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר‬ ‫אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את‬ ‫‪,‬כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬ויתנם בכף המאזניים האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‬ ‫ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר‬ ‫ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‪ .‬ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה‬ ‫אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי‬ ‫הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬ויתנם בכף המאזניים‬ ‫האחת‪ .‬ויקח טלה חלב אחד ויתנהו בכף המאזניים השנית‪ ,‬ויכרע הטלה את כולם‪ .‬ויתמה פרעה על החזון הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה‬ ‫‪.‬את כולם‪ ,‬וייקץ פרעה והנה חלום‪ .‬וישכם פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר פרעה להם את החלום‪ ,‬וייראו האנשים יראה גדולה‬ ‫ויאמר המלך אל כל חכמיו‪ ,‬פיתרו נא אליי החלום הזה אשר חלמתי ואדענו‪ .‬ויען בלעם בן בעור את המלך ויאמר אליו‪ ,‬אין זה כי אם‬ ‫רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא‬ ‫את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב‬ ‫את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‪ .‬אין זה כי אם רעה גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית‬ ‫‪.‬הימים‪ .‬כי הנה בן יולד לישראל אשר יחריב את כל מצרים והשחית את כל יושביה‪ ,‬והוציא את ישראל ביד חזקה ממצרים‬ ‫‪Y Faraón, al oír sus palabras, les creyó en esto, y las parteras partieron de Faraón; y el Señor les hizo bien, y el‬‬ ‫‪pueblo creció y se hizo muy poderoso. Y había un hombre en la tierra de Egipto, de la simiente de Leví, y su‬‬ ‫‪nombre era Amram, hijo de Kehat, hijo de Leví, hijo de Israel. Y este hombre fue y tomó por esposa a‬‬ ‫‪Joshebed, la hija de Leví, la hermana de su padre, y ella tenía ciento veintiséis años cuando vino a ella. Y la‬‬ ‫‪mujer concibió y dio a luz una hija, y la llamó Miriam, porque en aquellos días los egipcios amargaron la vida‬‬ ‫‪de los hijos de Israel; y ella concibió de nuevo. Y dio a luz un hijo, y lo llamó Aarón, porque en los días de su‬‬ ‫‪embarazo, Faraón comenzó a derramar la sangre de los hijos varones en Israel. En aquellos días Zepho, hijo‬‬ ‫‪de Elifaz, hijo de Esaú, murió el rey de Quitim, y Janías reinó en su lugar, y los días en que Zefo reinó sobre‬‬ ‫‪Página 19‬‬

Parasha shemot los hijos de Quitim fueron cincuenta años, y murió y fue sepultado en la ciudad de Nobua, en la tierra de Quitim, y después de él reinó Janias, uno de los hombres valientes de los hijos de Quitim. Y después de la muerte de Zefo, Balaam, hijo de Beor, huyó de Quitim, y fue y llegó a Egipto, y el Faraón lo recibió con grandes honores, porque había oído de su sabiduría y le dio regalos. y lo hizo su consejero, y lo exaltó. Y Balaam habitó en Egipto con gran honor, y todos los príncipes de Faraón lo ensalzaron, porque estaban muy ansiosos por aprender su sabiduría. Y sucedió que en el año ciento treinta de la bajada de Israel a Egipto, el faraón soñó, y he aquí, Se sentó en su trono real, y vio, y he aquí, un anciano estaba frente a él, y en la mano del anciano había un par de balanzas semejantes a las balanzas de los comerciantes, y el anciano tomó la escamas. Y los arrojará ante el faraón. Y el anciano tomó a todos los ancianos de Egipto ya todos los príncipes y grandes hombres, los ató y los puso en una balanza; y luego tomó un niño y lo colocó en la otra balanza, y el niño pesaba más que todos los ancianos, príncipes y grandes hombres. Y el Faraón se despertó y he aquí, era un sueño. Y cuando Faraón se levantó por la mañana y les contó su sueño a sus siervos, todos los hombres estaban muy asustados. Y el faraón dijo a todos sus sabios: Os ruego que interpreten el sueño que he soñado y háganme saber su significado. Y Balaam hijo de Beor respondió al rey: y él le dijo: Esto no puede referirse a nada más que a un gran mal que crecerá contra Egipto en los últimos días; porque he aquí, le nacerá un hijo a Israel, que dejará en ruinas a todo Egipto, destruirá a todos sus habitantes y sacará a los israelitas de Egipto con mano poderosa.

20 ‫ טרם תצמח הרעה הזאת על כל מצרים‬,‫ועתה אדוננו המלך הבו לכם עצה על הדבר הזה ואבדתם את תקות בני ישראל ואת תוחלתם‬. ‫ ועתה הבה לנו עצה גם אתה‬.‫ ומה לנו לעשות לישראל הלא כזה וכזה יעצנו עליהם בתחילה ולא יכולנו עליהם‬,‫ויאמר המלך אל בלעם‬ ‫ שלח נא וקרא אל שני יועציך ונראה מה עצתם על הדבר הזה ואחר ידבר‬,‫ ויען בלעם את המלך לאמור‬.‫ במה נוכל אליהם‬,‫עליהם‬ ‫ הנה‬,‫ ויאמר אליהם המלך‬.‫ ויבואו וישבו לפני המלך‬,‫ וישלח המלך ויקרא את שני יועציו את רעואל המדיני ואת איוב העוצי‬.‫עבדך‬ ‫ טרם אשר‬,‫ ועתה עוצו נא עצה ודעו וראו מה לעשות לבני ישראל ובמה נוכל עליהם‬.‫כולכם שמעתם את החלום אשר חלמתי ופתרונו‬ ‫ יחדל לו מעל העברים ויעזוב‬,‫ אם על המלך טוב‬.‫ יחי המלך יחי המלך לעולם‬,‫ ויען רעואל המדיני את המלך ויאמר‬.‫תצמח רעתם עלינו‬ ‫ ומי אשר שלח ידו‬.‫ ויקחם לחבל נחלתו מכל גויי הארץ ומכל מלכי האדמה‬,‫ כי אלוקיהם בחר בם מימי קדם‬.‫אותם ואל ישלח ידו בהם‬ ‫ וירא פרעה מלך מצרים הקדמוני את שרה אישתו‬,‫ הלא ידעת כי ברדת אברהם אביהם מצרימה‬.‫ ולא עשה בו אלוקיהם נקם‬,‫בהם וניקה‬ ‫ וינגעהו‬,‫ ויהי בקחת מלך מצרים את שרה‬.‫ כי ירא פן יהרגוהו אנשי מצרים על אישתו‬,‫ כי אמר אברהם אחותי היא‬.‫ויקחה לו לאישה‬ ‫ וגם לאבימלך הגררי מלך פלישתים הוכיח‬.‫ אז נרפא‬,‫אלוקיהם נגעים גדולים ואת ביתו עד אשר השיב לאברהם את שרה אישתו‬ ‫ למען‬,‫ יבוא אלוקימו אל אבימלך בחלום הלילה ויפחידהו‬.‫ בעצור להם כל רחם למאדם ועד בהמה‬,‫אלוקימו בעבור שרה אשת אברהם‬ ‫ ויתפלל אברהם עליהם אל אלוקיו ויעתר לו‬,‫ ואחרי כן התווכחו כל אנשי גררה בעבור שרה‬.‫ישיב לאברהם את שרה אשר לקח‬ ‫ אז נרפאו‬.‫ ויתן לו עמה מנות ומתנות רבות‬,‫ וירא אבימלך את כל הרעה הבאה עליו ועל עמו וישב לאברהם את שרה אישתו‬.‫וירפאם‬. ‫ יבוא אלוקימו‬.‫ בעצור להם כל רחם למאדם ועד בהמה‬,‫וגם לאבימלך הגררי מלך פלישתים הוכיח אלוקימו בעבור שרה אשת אברהם‬ ‫ ויתפלל‬,‫ ואחרי כן התווכחו כל אנשי גררה בעבור שרה‬.‫ למען ישיב לאברהם את שרה אשר לקח‬,‫אל אבימלך בחלום הלילה ויפחידהו‬ ‫ ויתן לו‬,‫ וירא אבימלך את כל הרעה הבאה עליו ועל עמו וישב לאברהם את שרה אישתו‬.‫אברהם עליהם אל אלוקיו ויעתר לו וירפאם‬ ‫ בעצור להם כל‬,‫ וגם לאבימלך הגררי מלך פלישתים הוכיח אלוקימו בעבור שרה אשת אברהם‬.‫ אז נרפאו‬.‫עמה מנות ומתנות רבות‬ ‫ ואחרי כן‬.‫ למען ישיב לאברהם את שרה אשר לקח‬,‫ יבוא אלוקימו אל אבימלך בחלום הלילה ויפחידהו‬.‫רחם למאדם ועד בהמה‬ ‫ וירא אבימלך את כל הרעה הבאה עליו ועל‬.‫ ויתפלל אברהם עליהם אל אלוקיו ויעתר לו וירפאם‬,‫התווכחו כל אנשי גררה בעבור שרה‬ ‫ ויתן לו עמה מנות ומתנות רבות‬,‫עמו וישב לאברהם את שרה אישתו‬.

And now, our lord and king, reflect over this matter and crush the strength of Israel, and their hope, before this great evil grows up over all Egypt. And Pharaoh replied unto Balaam: And what is it that we can do unto the Israelites? for have we not had our plans concerning them time and again, and yet we could not prevail over them ? And now give thou thy counsel concerning what we should do unto the children of Israel. And Balaam answered unto the king, saying: Send now for thy two counselors and let us see what they will advise concerning this, and afterwards thy servant will speak. And the king sent for his two counselors, for Reuel, the Midianite, and Job, the Uzite, and they came and seated themselves before the king, and the king said unto them: Behold, both of you have heard the dream I have dreamed, as also its interpretation, and now counsel ye and reflect concerning what hath to be done unto the children of Israel in order that we prevail over them, before their evil will grow upon us. And Reuel, the Midianite, answered unto the king saying: May the king live; may the king live forever: If it please the king let him desist from the Hebrews and leave them to themselves, and let him not stretch out his hand against them; for they are the people whom the Lord hath chosen in days of old, and he took them as the portion of his inheritance from the midst of all the nations of the earth and the kings of the earth; and who is he that hath ever put forth his hand against them with Página 20

Parasha shemot impunity, without being punished by their Lord? Verily, thou knowest that when Abraham fled unto Egypt, Pharaoh, one of the first kings of Egypt, saw his wife Sarah and took her unto himself for a wife, after Abraham had declared she was his sister, for fear lest the Egyptians might slay him on account of his wife; and when the king of Egypt had taken Sarah, God visited him and his household with fearful plagues, and he was not healed until he restored unto Abraham his wife. And Abimelech, the Gerarite, was likewise punished by the Lord on account of Sarah, Abraham’s wife, and the Lord closed up among them every womb, from men even unto beast. And their God came unto Abimelech in a dream of night and terrified him, in order to return unto Abraham Sarah whom he had taken away; and after all the people of Gerar were smitten on account of Sarah, and Abraham prayed in their behalf unto the Lord, and his God was entreated of him and healed them. And when the king saw all the evil that had come upon him and his people, he restored unto Abraham Sarah his wife, and he gave him many gifts along with her.

21 ‫ ויפליא אלוקיו עמו פליאות ויתיבשו כל מוצאי מימי גררה ועצי תנובתם לא צמחו עד אשר‬,‫וגם אל יצחק כה עשה בגרשם אותו מגרר‬ ‫ ויעתר‬,‫ ויבקשו ממנו תחינה להתפלל עליהם אל ה׳‬.‫הלכו אליו אבימלך מגרר ואחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו ויקדו וישתחוו לו ארצה‬ ‫ וגם מיד כל מלכי‬.‫ ומיד לבן הארמי אחי אמו המבקשים את נפשו‬,‫ וגם יעקב איש תם הוצל בתומו מיד עשו אחיו‬.‫לו ה׳ וירפא אותם‬ ‫ ויצל אותם ה׳ מידם וישובו עליהם וימיתום כיה שיו להו הלא פרעה הקדמוני אבי‬,‫כנען אשר באו כולם יחד עליו ועל בניו להשמידם‬ ‫ ואחרי כן ציוה להוריד את יעקב‬.‫ כי בחכמתו מלט את כל יו‬,‫אביך גידל את יוסף בן יעקב על כל שרי ארץ מצרים בראותו את חכמתו‬ ‫ ואם אין‬,‫ ועתה אם אוב בעיניך חדל לך מהשחית את בני ישראל‬.‫ למען תמלט ארץ מצרים וארץ גושן בחסדם מן הרעב‬,‫ובניו מצרימה‬ ‫ ויקם מאת‬,‫ ויהי כשמוע פרעה את דברי יתרו ויחר אפו מאוד עליו‬.‫בלבך להושיבם מצרימה שלח אותם מזה וילכו ארצה כנען יםה א‬ ‫ מה תאמר אתה איוב‬,‫ ויאמר המלך לאיוב העוצי‬.‫פני המלך בבושת ויצא ממצרים ביום ההוא וילך אל ארצו מדינה ומטה יוסף לקח בידו‬ ‫ מה‬,‫ ויאמר המלך אל בלעם‬.‫ הלא כל יושבי הארץ בידך כטוב בעיני המלך יעשה‬,‫ ויאמר איוב אל המלך‬.‫ומה תהיה עצתך בעברים‬ ‫ כל אשר יעץ המלך על העברים ימלטו ממנה ולא יוכל המלך עליהם‬,‫ ויאמר בלעם למלך‬.‫תאמר אתה בלעם דבר את דבריך ונשמענו‬ ‫ אם בחרב‬.‫ לא תוכל עליהם בה כי הלא אלוקיהם מילט את אברהם אביהם מאור כשדים‬,‫ כי אם בלהבת אש תאמר להמעיטם‬.‫בכל עצה‬ ‫ לא תוכל על זה הלא‬,‫ ואם בעבודת פרך וקושי תאמר להמעיט אותם‬.‫ הלא יצחק אביהם נמלט ממנה וינתן איל תחתיו‬,‫תאמר להשמידם‬ ‫ כל אשר יעץ‬,‫ ויאמר בלעם למלך‬.‫ מה תאמר אתה בלעם דבר את דבריך ונשמענו‬.‫יעקב אביהם עבד את לבן בכל עבודה קשה והצליח‬ ‫ לא תוכל עליהם בה כי הלא‬,‫ כי אם בלהבת אש תאמר להמעיטם‬.‫המלך על העברים ימלטו ממנה ולא יוכל המלך עליהם בכל עצה‬ ‫ ואם‬.‫ הלא יצחק אביהם נמלט ממנה וינתן איל תחתיו‬,‫ אם בחרב תאמר להשמידם‬.‫אלוקיהם מילט את אברהם אביהם מאור כשדים‬ ‫ מה תאמר אתה‬.‫ לא תוכל על זה הלא יעקב אביהם עבד את לבן בכל עבודה קשה והצליח‬,‫בעבודת פרך וקושי תאמר להמעיט אותם‬ ‫ כי‬.‫ כל אשר יעץ המלך על העברים ימלטו ממנה ולא יוכל המלך עליהם בכל עצה‬,‫ ויאמר בלעם למלך‬.‫בלעם דבר את דבריך ונשמענו‬ ‫ אם בחרב תאמר‬.‫ לא תוכל עליהם בה כי הלא אלוקיהם מילט את אברהם אביהם מאור כשדים‬,‫אם בלהבת אש תאמר להמעיטם‬ ‫ לא תוכל על זה הלא יעקב‬,‫ ואם בעבודת פרך וקושי תאמר להמעיט אותם‬.‫ הלא יצחק אביהם נמלט ממנה וינתן איל תחתיו‬,‫להשמידם‬ ‫אביהם עבד את לבן בכל עבודה קשה והצליח‬.

Y ahora, nuestro señor y rey, reflexiona sobre este asunto y aplasta la fuerza de Israel, y su esperanza, antes de que este gran mal crezca sobre todo Egipto. Y Faraón respondió a Balaam: ¿Y qué es lo que nosotros puede hacer a los israelitas? porque ¿no hemos tenido nuestros planes con respecto a ellos una y otra vez, y sin embargo no pudimos vencerlos? Y ahora da tu consejo acerca de lo que debemos hacer con los hijos de Israel.

Y Balaam respondió al rey, diciendo: Envía ahora por tus dos consejeros y veamos qué te aconsejarán acerca de esto, y luego tu siervo hablará. Y el rey mandó llamar a sus dos consejeros, a Reuel, el madianita, y a Job, el uzita, y ellos vinieron y se sentaron delante del rey, y el rey les dijo: He aquí, ambos habéis oído el sueño. he soñado, como también su interpretación, y ahora aconsejad y reflexionad acerca de lo que se ha de hacer con los hijos de Israel para que podamos vencerlos, antes de que su maldad crezca sobre nosotros. Y Reuel, el madianita, respondió al rey, diciendo: Viva el rey; Que el rey viva para siempre: Si le place al rey, que desista de los hebreos y déjelos solos, y no extienda su mano contra ellos; porque son el pueblo que el Señor escogió en los días antiguos, y los tomó como porción de su herencia de entre todas las naciones de la tierra y los reyes de la tierra; ¿Y quién es el que alguna vez extendió su mano contra ellos con impunidad, sin ser castigado por su Señor? De cierto, sabes que cuando Abraham huyó a Egipto, Faraón, uno de los primeros reyes de Egipto, vio a su esposa Sara y la tomó para él por esposa, después de que Abraham declaró que era su hermana, por temor a que los egipcios lo mataran por causa de su esposa; y cuando el rey de Egipto tomó a Sara, Dios lo visitó a él y a su casa con plagas terribles, y no fue sanado hasta que restauró a su esposa Abraham. Y Abimelec, el gerarita, también fue castigado por el Señor a causa de Sara, la esposa de Abraham, y el Señor cerró entre ellos todo vientre, desde los hombres hasta las bestias. Y su Dios vino a Abimelec en un sueño de noche y lo aterrorizó, para volver a Abraham Sara, a quien se llevó; y después que todo el pueblo de Gerar fue Página 21

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪herido a causa de Sara, y Abraham oró en su favor al Señor, y su Dios le suplicó y los sanó.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ועתה אדוני המלך שמע נא את דברי וזאת העצה היעוצה עליהם אשר תוכל עליהם בה‪ ,‬וממנה לא תסור‪ .‬אם על המלך טוב יצוה‬ ‫להשליך ילדיהן אשר יולידו מהיום ההוא והלאה אל המימה‪ ,‬כי בזה תוכל למחות את א מיו וישמע המלך את דברי בלעם‪ ,‬ויטב בעיני‬ ‫המלך והשרים ויעש המלך כדבר בלעם‪ .‬ויצו המלך ויעבירו קול ותנתן דת בכל ארץ מצרים לאמור‪ ,‬כל זכר היולד לעברים מהיום הזה‬ ‫והלאה ישלך אל המימה‪ .‬ויקרא פרעה אל כל עבדיו לאמור‪ ,‬צאו נא ובקשו בכל ארץ גושן אשר שם בני ישראל וראו כיל בן הילוד‬ ‫לעברים הילוד לעברים היאוןה התשוה‪ .‬ויהי כשמוע בני ישראל את הדבר אשר ציוה פרעה להשליך את זכוריהם היאורה‪ ,‬ויפרדו‬ ‫מקצת העם מנשיהם‪ ,‬ומקצתם דבקו בהנה‪ .‬ויהי מהיום ההוא והלאה בעת לדת נשי ישראל אשר עודם דברו בהנה‪ ,‬ותצאן השדה ללכת‬ ‫שמה לתלדן בשדה ותעזובנה ילדיהן בתל יוה ילדיהן בתל יוה‪ .‬וה׳ אשר נשבע לאברהם להרבותם‪ ,‬שלח להם מלאך ממשרתיו אשר‬ ‫בשמים לרחצו במים ולסוכו ולמושחו ולהחתלו‪ ,‬ולשום בידו שתי חלוקי אבנים מן האחת ינק ינקה יה יו‪ .‬וגם את שערות ראשו מגדל‬ ‫עד ארכובותיו‪ ,‬למען יתכסה בהם לענגו ולדבקו בחמלו עליו‪ .‬ויהי בחמול האלוקים עליהם ובבקשו להרבותם על פני האדמה ויצו לתבל‬ ‫ארצו ותקבלם להישמר בתוכם עד עת גדולם‪ .‬ואחרי כן פתחה הארץ פיה ותקיא אותם‪ ,‬ויציצו מעיר כעשב הארץ וכתמסי יער וישובו‬ ‫איש אל משפחתו ואיש אל אבותיו וידבקו בהו‪ .‬ויהיו ילדי בני ישראל בתבל הארץ כעשב השדה‪ ,‬בחמלת ה׳ עליהם‪ .‬ויראו כל מצרים‬ ‫את הדבר הזה ויצאו כל מצרים איש אל שדהו איש בצמד בקרו ובמחרשתו‪ ,‬ויחרישו על גביו כמשדד תבל בעת הזרע‪ .‬ויהי כחרשם ולא‬ ‫יכלו להזיק את ילדי בני יעקב‪ ,‬וירב העם ויעצמו מאוד‪ .‬ויהי בחמול האלוקים עליהם ובבקשו להרבותם על פני האדמה ויצו לתבל ארצו‬ ‫ותקבלם להישמר בתוכם עד עת גדולם‪ .‬ואחרי כן פתחה הארץ פיה ותקיא אותם‪ ,‬ויציצו מעיר כעשב הארץ וכתמסי יער וישובו איש אל‬ ‫משפחתו ואיש אל אבותיו וידבקו בהו‪ .‬ויהיו ילדי בני ישראל בתבל הארץ כעשב השדה‪ ,‬בחמלת ה׳ עליהם‪ .‬ויראו כל מצרים את הדבר‬ ‫הזה ויצאו כל מצרים איש אל שדהו איש בצמד בקרו ובמחרשתו‪ ,‬ויחרישו על גביו כמשדד תבל בעת הזרע‪ .‬ויהי כחרשם ולא יכלו‬ ‫להזיק את ילדי בני יעקב‪ ,‬וירב העם ויעצמו מאוד‪ .‬ויהי בחמול האלוקים עליהם ובבקשו להרבותם על פני האדמה ויצו לתבל ארצו‬ ‫ותקבלם להישמר בתוכם עד עת גדולם‪ .‬ואחרי כן פתחה הארץ פיה ותקיא אותם‪ ,‬ויציצו מעיר כעשב הארץ וכתמסי יער וישובו איש אל‬ ‫משפחתו ואיש אל אבותיו וידבקו בהו‪ .‬ויהיו ילדי בני ישראל בתבל הארץ כעשב השדה‪ ,‬בחמלת ה׳ עליהם‪ .‬ויראו כל מצרים את הדבר‬ ‫הזה ויצאו כל מצרים איש אל שדהו איש בצמד בקרו ובמחרשתו‪ ,‬ויחרישו על גביו כמשדד תבל בעת הזרע‪ .‬ויהי כחרשם ולא יכלו‬ ‫‪.‬להזיק את ילדי בני יעקב‪ ,‬וירב העם ויעצמו מאוד‬ ‫‪Y también hizo con Isaac lo mismo, cuando lo expulsaron de Gerar, y el Señor hizo maravillas en su favor,‬‬ ‫‪que todas sus fuentes de agua se secaron y sus árboles frutales no produjeron, hasta que Abimelec de Gerar‬‬ ‫‪fue a él, con Ahuzzath, uno de sus amigos, y Phichol, el capitán en jefe de su ejército, y se postraron ante él en‬‬ ‫‪tierra, y le rogaron que suplicara al Señor en su favor; y el Señor le suplicó y fueron sanados. Y Jacob, el‬‬ ‫‪hombre sencillo, también fue librado, a causa de su piedad, de las manos de su hermano Esaú, y de las manos‬‬ ‫‪de Labán, su tío, que buscaban su vida; y también de las manos de todos los reyes cananeos, que se habían‬‬ ‫‪reunido sobre Jacob y sus hijos para exterminarlos; el Señor los ha librado, porque ¿dónde hay hombre que‬‬ ‫‪haya extendido su mano contra ellos con impunidad? ¿Y no exaltó Faraón, el padre de tu padre, a José, hijo de‬‬ ‫‪Jacob, sobre todos los príncipes de Egipto, cuando vio su sabiduría? porque con su sabiduría libró del hambre‬‬ ‫‪a todas las hormigas que habitan la tierra; Y después de esto, el faraón ordenó que Jacob y sus hijos fueran‬‬ ‫‪llevados a Egipto, para que por razón de su virtud, la tierra de Egipto y Gosén se salvaran del hambre. Y‬‬ ‫‪ahora, si te parece bien, desiste de hacer daño a los hijos de Israel, y si no está en tu corazón que habiten en‬‬ ‫‪Egipto, despídelos y déjalos partir a la tierra de Canaán. , la antigua morada de sus padres. Y cuando Faraón‬‬ ‫‪oyó las palabras de Jetro, se enojó mucho, y Jetro se levantó avergonzado y se fue de la presencia del rey, y el‬‬ ‫‪mismo día salió de Egipto y se fue a su tierra, a Madián, llevando consigo el palo que pertenecía a José. El rey‬‬ ‫‪dijo a Job, el uzita: ¿Qué dices, y cuál es tu consejo acerca de los hebreos? Y Job dijo: He aquí, todo el pueblo‬‬ ‫‪de la tierra está en manos del rey, que el rey haga lo que mejor le parezca. Y entonces Balaam dijo al rey: De‬‬ ‫‪todos los planes de el rey contra los hebreos serán librados, porque el rey no prevalecerá contra ellos con todos‬‬ ‫‪sus consejos. Porque si piensas disminuirlos con fuego llameante, no podrás lograrlo, porque ¿no ha librado‬‬ ‫‪su Dios a Abraham, su padre, del fuego de Ur Chasdim? y si los destruyes a espada, recuerda que Isaac, su‬‬ ‫‪padre, fue librado de ella, y un carnero fue entregado para destrucción en su lugar. Y si piensas vencerlos con‬‬ ‫‪trabajo duro y riguroso, seguramente fallarás, porque no ha ¿Jacob, su padre, sirvió a Labán en toda clase de‬‬ ‫?‪trabajo riguroso, y fue próspero‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ופרעה מצוה את סריסיו יום יום ללכת גושנה‪ ,‬לבקש את ילדי בני ישראל‪ .‬והיה בבקשם והיה במצאם את הילד ולקחו אותו מחיק אמו‬ ‫בחזקה והשליכוהו היאורה‪ ,‬ואת הבת יעזבוה אל אמה‪ .‬ככה יעשו המצרים אל ישראל כל הימים‪ .‬ויהי בעת ההיא ותהי רוח אלוקים על‬ ‫מרים בת עמרם אחות אהרון ותלך ותנבא בתוך הבית לאמור‪ ,‬הנה בן נולד למ יוא יו ויהי כשמוע עמרם את דביק בתו‪ ,‬וילך ויקח את‬ ‫אישתו וישיביה אילו אחרי אשר גירש אותה בעת אשר ציוה לפע יה יה יה‪ .‬ויקח עמרם את יוכבד אישתו בשנת שלוש לגרשה‪ ,‬ויבוא‬ ‫‪Página 22‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫אליה ותהר לו‪ .‬ויהי מקצה שבעה חודשים לעת הרותה‪ ,‬ותלד בן‪ ,‬וימלא כל הבית אור גדול כאור השמש והירח בעת זרחם‪ .‬ותרא‬ ‫האישה את הילד כי טוב ונחמד הוא למראה‪ ,‬ותצפנהו שלושה ירחים בחדר הפנימי‪ .‬בימים ההם הערימו סוד כל המצרים‪ ,‬לאבד שם כל‬ ‫העברים‪ .‬ותלכנה נשי מצרים גושנה אשר שם בני ישראל‪ ,‬ותשאנה גוריהן על כתפיהן ילדיהן אשר לא ידברו‪ .‬וכל נשי בני ישראל‬ ‫בלדתן בימים ההם‪ ,‬ותצפון האישה את בנה מפני מצרים לבלתי דעת מצרים את לדתנה לבלתי השחיתם מעל האדמה‪ .‬ותבואנה נשי‬ ‫מצרים גושנה וילדיהן על כתפיהן טרם ידברו‪ ,‬ויהי בבוא המצרית בית העברית וילדה מגמגם בלשונו‪ .‬ויהי כמתגמגמו ויענהו הילד‬ ‫הצפון מתוך החדר‪ ,‬ותלכנה המצריות ותאמרנה בית פרעה‪ .‬ופרעה שולח את שוטריו לקחת את הילדים להמיתם‪ .‬ככה יעשו כל מצרים‬ ‫לעבריות כל הימים‪ .‬ויהי בעת ההיא כמשלוש חודשים לעת צפון יוכבד את בנה‪ ,‬ויודע הדבר בית פרעה‪ .‬ותמהר האישה טרם בוא‬ ‫השוטרים לקחת את בנה‪ ,‬ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת‪ ,‬ותשם בה את הילד ותשם בסרוף על שפת היאי ותתצב מרים‬ ‫אחותו מרחוק‪ ,‬לדעת מה יעשה לו ומה יהיה דבריה‪ .‬וישלח האלוקים בעת ההיא שרב וחום בארץ מצרים‪ ,‬ויבער בבשר האדם כאשר‬ ‫יבער השמש בתקופתו ויצר למצרים מאוד‪ .‬ותבואנה נשי מצרים גושנה וילדיהן על כתפיהן טרם ידברו‪ ,‬ויהי בבוא המצרית בית‬ ‫העברית וילדה מגמגם בלשונו‪ .‬ויהי כמתגמגמו ויענהו הילד הצפון מתוך החדר‪ ,‬ותלכנה המצריות ותאמרנה בית פרעה‪ .‬ופרעה שולח‬ ‫את שוטריו לקחת את הילדים להמיתם‪ .‬ככה יעשו כל מצרים לעבריות כל הימים‪ .‬ויהי בעת ההיא כמשלוש חודשים לעת צפון יוכבד‬ ‫את בנה‪ ,‬ויודע הדבר בית פרעה‪ .‬ותמהר האישה טרם בוא השוטרים לקחת את בנה‪ ,‬ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת‪ ,‬ותשם‬ ‫בה את הילד ותשם בסרוף על שפת היאי ותתצב מרים אחותו מרחוק‪ ,‬לדעת מה יעשה לו ומה יהיה דבריה‪ .‬וישלח האלוקים בעת ההיא‬ ‫שרב וחום בארץ מצרים‪ ,‬ויבער בבשר האדם כאשר יבער השמש בתקופתו ויצר למצרים מאוד‪ .‬ותבואנה נשי מצרים גושנה וילדיהן‬ ‫על כתפיהן טרם ידברו‪ ,‬ויהי בבוא המצרית בית העברית וילדה מגמגם בלשונו‪ .‬ויהי כמתגמגמו ויענהו הילד הצפון מתוך החדר‪ ,‬ותלכנה‬ ‫המצריות ותאמרנה בית פרעה‪ .‬ופרעה שולח את שוטריו לקחת את הילדים להמיתם‪ .‬ככה יעשו כל מצרים לעבריות כל הימים‪ .‬ויהי‬ ‫‪,‬בעת ההיא כמשלוש חודשים לעת צפון יוכבד את בנה‪ ,‬ויודע הדבר בית פרעה‪ .‬ותמהר האישה טרם בוא השוטרים לקחת את בנה‬ ‫ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת‪ ,‬ותשם בה את הילד ותשם בסרוף על שפת היאי ותתצב מרים אחותו מרחוק‪ ,‬לדעת מה‬ ‫יעשה לו ומה יהיה דבריה‪ .‬וישלח האלוקים בעת ההיא שרב וחום בארץ מצרים‪ ,‬ויבער בבשר האדם כאשר יבער השמש בתקופתו ויצר‬ ‫למצרים מאוד‪ .‬ויהי בעת ההיא כמשלוש חודשים לעת צפון יוכבד את בנה‪ ,‬ויודע הדבר בית פרעה‪ .‬ותמהר האישה טרם בוא השוטרים‬ ‫לקחת את בנה‪ ,‬ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת‪ ,‬ותשם בה את הילד ותשם בסרוף על שפת היאי ותתצב מרים אחותו‬ ‫מרחוק‪ ,‬לדעת מה יעשה לו ומה יהיה דבריה‪ .‬וישלח האלוקים בעת ההיא שרב וחום בארץ מצרים‪ ,‬ויבער בבשר האדם כאשר יבער‬ ‫השמש בתקופתו ויצר למצרים מאוד‪ .‬ויהי בעת ההיא כמשלוש חודשים לעת צפון יוכבד את בנה‪ ,‬ויודע הדבר בית פרעה‪ .‬ותמהר‬ ‫האישה טרם בוא השוטרים לקחת את בנה‪ ,‬ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת‪ ,‬ותשם בה את הילד ותשם בסרוף על שפת היאי‬ ‫ותתצב מרים אחותו מרחוק‪ ,‬לדעת מה יעשה לו ומה יהיה דבריה‪ .‬וישלח האלוקים בעת ההיא שרב וחום בארץ מצרים‪ ,‬ויבער בבשר‬ ‫‪.‬האדם כאשר יבער השמש בתקופתו ויצר למצרים מאוד‬ ‫‪Y el faraón mandó a sus oficiales día a día que pasaran por Gosén para buscar a los recién nacidos de los‬‬ ‫‪israelitas. Y en su búsqueda, si encontraban un hijo varón, lo tomaban del regazo de su madre y lo arrojaban al‬‬ ‫‪río, pero si era una niña, lo dejaban con su madre; y así hicieron los egipcios con los hijos de Israel todos los‬‬ ‫‪días. Y en ese momento el espíritu de Dios vino sobre Miriam, hija de Amram, la hermana de Aarón, y ella‬‬ ‫‪anduvo profetizando por la casa, diciendo: He aquí, esta vez nos nacerá un hijo de mi padre y mi madre. y‬‬ ‫‪librará a los hijos de Israel de manos de Egipto. Y cuando Amram escuchó las palabras de su hija, fue y‬‬ ‫‪reclamó a su esposa, y la trajo de regreso a su casa, porque se había separado de ella, después de que Faraón‬‬ ‫‪mandó que todos los hijos varones de la casa de Jacob fueran arrojados al río. Y Amram recuperó a su esposa‬‬ ‫‪en el tercer año de su separación, y ella concibió; y después de siete meses dio a luz un hijo, y en el momento‬‬ ‫‪de su nacimiento toda la casa se llenó de una gran luz, como la luz del sol y la luna en su resplandor. Y cuando‬‬ ‫‪la mujer vio que era tan atractivo y agradable de ver, lo escondió en su habitación más recóndita y lo mantuvo‬‬ ‫‪escondido durante tres meses. En aquellos días, todos los egipcios estaban unidos en su propósito de destruir a‬‬ ‫‪los hebreos, y las mujeres egipcias fueron a Gosén entre las mujeres hebreas, con sus niños sobre sus‬‬ ‫‪hombros. Porque en aquellos días las mujeres hebreas ocultaron a sus hijos varones de la presencia de los‬‬ ‫‪egipcios, para que no los destruyeran de la tierra, y, por lo tanto, las mujeres egipcias vinieron a Gosén con sus‬‬ ‫‪bebés que no podían hablar, y cuando entraron en las casas de los hebreos hacían llorar a sus bebés, y los‬‬ ‫‪bebés escondidos en la cámara más recóndita respondían, y luego el Fueron mujeres egipcias y lo contaron en‬‬ ‫‪la casa de Faraón, y Faraón envió a sus siervos para que se llevaran a los niños y los mataran; así hicieron los‬‬ ‫‪egipcios con las hebreas todos los días. Y fue en el tiempo, en el tercer mes del encubrimiento de Jocabed de‬‬ ‫‪su hijo, que el asunto se dio a conocer a la casa de Faraón. Y la mujer se apresuró a sacar a su hijo antes que‬‬ ‫‪vinieran los alguaciles, y consiguió un arca de juncos, y la untó con limo y brea, y puso al niño en ella, y‬‬ ‫‪colocó el arca entre la bandera cerca del orilla del río, y su hermana Miriam se colocó a distancia para saber‬‬ ‫‪qué sería de él y de su profecía. Y el Señor envió en ese día un calor abrasador a la tierra de Egipto, que‬‬ ‫‪quemó la carne de los hombres como el sol cuando estaba en su cenit, y molestó sobremanera a los egipcios,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Página 23‬‬

Parasha shemot ‫ ותרד גם בתיה בת פרעה לרחוץ על היאור מפני חום השרב‬.‫ מפני חום השרב אשר בעור בשרם‬,‫וירדו כל מצרים לרחוץ על היאור‬, ‫ ותשא בתיה בת פרעה את עיניה אל היאור ותרא את התיבה על פני המים‬.‫ונערותיה הולכות על יד היאור וגם כל נשי מצרים כהנה‬, ‫ ותאמרן כל נשי מצרים‬.‫ מילדי העברים זה‬,‫ ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותחמול עליו ותאמר‬.‫ותשלח את אמתה ותקחה‬ ‫ ומרים אחותו היתה בעת ההיא עם‬.‫ כי מאת ה׳ היה הדבר הזה אל הילד בעבור אוי‬,‫ההולכות על שפת היאור להניקהו ולא אבה לינק‬ ‫ האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד‬,‫ ותאמר אל בת פרעה‬.‫ ותרא את הדבר הזה‬,‫נשי מצרים על היאור‬. ‫ ותאמר בת פרעה אל יוכבד היליכי את הילד הזה והניקהו לי ואני אתן את‬.‫ ותלך העלמה ותקרא את אם הילד‬,‫ותאמר לה בת פרעה לכי‬ ‫ ויהי לה לבן ותקרא שמו משה‬,‫ ויהי מקץ שנתיים ימים ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה‬.‫ ותיקח האישה את הילד‬,‫שכרך שתי כסף ליום‬ ‫ ויוכבד אמו קראה שמו‬.‫ כי אמר בעבורו חובר עם אישתו אשר גירש‬,‫ ועמרם אביו קרא שמו חבר‬.‫ותאמר כי מן המים משיתיהו‬ ‫ לאמור כי היא ירדה אחריו אל היאור‬,‫ ומרים אחותו קראה לו ירד‬.‫די וישיבהו האלוקים אליי‬-‫ל ש‬-‫ כי אמרה כי קויתיהו מא‬,‫יקותיאל‬ ‫ וקהת אבי עמרם קרא שמו‬.‫ לאמור זנח אבי את אמי וישיבה אליו בעבורו‬,‫ ואהרון אחיו קרא שמו אבי זנוח‬.‫לדעת מה תהיה אחריתו‬ ‫ לאמור בסוכו‬,‫ ומניקתו קראה לו אבי סוכו‬.‫ כי בעבורו גדר האלוקים את פרץ בית יעקב ולא יספו להשליך זכוריהם המימה‬,‫אבי גדור‬ ‫ כי אמרו כי בימיו שמע האלוקים את נאקתם‬,‫ וכל ישראל קראו את שמו אחרי כן שמעיה בן נתנאל‬.‫הוצפן שלושה ירחים מפני בני חם‬ ‫ ואהרון אחיו קרא שמו אבי זנוח‬.‫ ויגדל משה בקרב בני המלך‬,‫ ויהי משה בבית פרעה ויהי לבתיה בת פרעה להן‬.‫ויצילם מיד דוחקיהם‬, ‫ כי בעבורו גדר האלוקים את פרץ בית יעקב ולא‬,‫ וקהת אבי עמרם קרא שמו אבי גדור‬.‫לאמור זנח אבי את אמי וישיבה אליו בעבורו‬ ‫ וכל ישראל קראו את‬.‫ לאמור בסוכו הוצפן שלושה ירחים מפני בני חם‬,‫ ומניקתו קראה לו אבי סוכו‬.‫יספו להשליך זכוריהם המימה‬ ‫ ויהי משה בבית פרעה ויהי לבתיה‬.‫ כי אמרו כי בימיו שמע האלוקים את נאקתם ויצילם מיד דוחקיהם‬,‫שמו אחרי כן שמעיה בן נתנאל‬ ‫ וקהת אבי‬.‫ לאמור זנח אבי את אמי וישיבה אליו בעבורו‬,‫ ואהרון אחיו קרא שמו אבי זנוח‬.‫ ויגדל משה בקרב בני המלך‬,‫בת פרעה להן‬ ‫ ומניקתו קראה לו אבי‬.‫ כי בעבורו גדר האלוקים את פרץ בית יעקב ולא יספו להשליך זכוריהם המימה‬,‫עמרם קרא שמו אבי גדור‬ ‫ כי אמרו כי בימיו שמע‬,‫ וכל ישראל קראו את שמו אחרי כן שמעיה בן נתנאל‬.‫ לאמור בסוכו הוצפן שלושה ירחים מפני בני חם‬,‫סוכו‬ ‫ ויגדל משה בקרב בני המלך‬,‫ ויהי משה בבית פרעה ויהי לבתיה בת פרעה להן‬.‫האלוקים את נאקתם ויצילם מיד דוחקיהם‬. y todos los egipcios bajaron a bañarse en el río a causa del terrible calor. Y Batia, la hija de Faraón, fue también a bañarse en el río a causa del terrible calor, y sus doncellas y todas las mujeres de Egipto andaban por la orilla del río. Y Bathia alzó los ojos y vio el arca en el agua, y envió a su doncella a buscarla. Y ella abrió el arca y vio que había un niño que lloraba en ella, y se compadeció de ella, y dijo: Este es uno de los hijos de los hebreos. Y todas las egipcias que caminaban por la orilla del río le ofrecieron mamar, pero él lo rechazó; y esto fue ordenado por el Señor, para devolverlo al pecho de su madre. Y Miriam estaba en ese momento entre las mujeres egipcias junto al río, y al ver esto, dijo a la hija de Faraón: ¿Iré y te llamaré una nodriza de las hebreas, para que te críe el niño? Y la hija de Faraón le dijo: Ve. Y ella fue y llamó a la madre del niño. Y la hija de Faraón le dijo: Llévate a este niño y críamelo, y yo te daré un salario, dos piezas de plata por día. Y Jocabed tomó al niño y lo amamantó, y al cabo de dos años cuando el niño creció, lo trajo a la hija de Faraón y él se convirtió en su hijo. Y llamó su nombre Moisés, y dijo: Porque lo saqué del agua. Y su padre Amram lo llamó por nombre Chabar, porque dijo: Fue por él que me he asociado nuevamente con mi esposa después de haberme separado de ella. Y Jocabed llamó su nombre Jecutiel, porque dijo: He esperado en el Señor, y él me lo ha devuelto. Y su hermana Miriam lo llamó Jared, diciendo: He bajado tras él al río, para saber cuál será su fin. Y Aarón lo llamó Abizonach, diciendo: Mi padre abandonó a mi madre, pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. He bajado tras él al río, para saber cuál será su fin. Y Aarón lo llamó Abizonach, diciendo: Mi padre abandonó a mi madre, pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. He bajado tras él al río, para saber cuál será su fin. Y Aarón lo llamó Abizonach, diciendo: Mi padre abandonó a mi madre, pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Página 24

Parasha shemot Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. para saber cuál será su fin. Y Aarón lo llamó Abizonach, diciendo: Mi padre abandonó a mi madre, pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. para saber cuál será su fin. Y Aarón lo llamó Abizonach, diciendo: Mi padre abandonó a mi madre, pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. pero la reclamó por su cuenta. Y Kehat, el padre de Amram, llamó su nombre Abigdor, diciendo: El Señor reparó la brecha de la casa de Jacob por su cuenta. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua.

Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey. Y no arrojaron más a sus hijos varones al agua. Y su nodriza lo llamó Abi-Socho, diciendo: En su tabernáculo estuvo escondido tres meses, a causa de los hijos de Cam. Y todo Israel llamó después su nombre, Semaya, hijo de Natanael, diciendo: En sus días Dios oyó nuestros clamores, y nos libró de las manos de nuestros opresores. Y Moisés estaba en la casa de Faraón, y él era un hijo para Batia, y Moisés creció entre los hijos del rey.

25 ‫ וישלחו בני עשו פתורה‬.‫ ויקבר בהיכלו אשר בנה לו למלכותו בארץ אדום‬,‫ומלך אדום מת בימים ההם בשנת שמונה עשרה למלכו‬ ‫ וימלוך שאול על כל בני עשו‬.‫ וימליכוהו עליהם תחת שמלה‬,‫אשר על הנהר ויקחו משם בחור אחד יפה עיניים וטוב רואי ושמו שאול‬ ‫ אך הם עוד בני‬,‫ ופרעה מלך מצרים בראותו כי לא נהיתה עצתו אשר יעץ בלעם אל בני ישראל בימים ההם‬.‫ ארבעים שנה‬,‫בארץ אדום‬ ‫ איש אל יגרע מעבודתו דבר יום ביומו‬,‫ ויצו פרעה בימים ההם ויעבירו קול בכל מצרים אל בני ישראל לאמור‬.‫ישראל יפו יו יראל יפוו‬. ‫ ותחזק עבודת מצרים על בני‬.‫ ונתן את בנו הקטן תחתיהם‬,‫והיה האיש אשר יגרע מעבודתו אשר יעבוד יום יום אם בחומר ואם בלבנים‬ ‫ והיה כל איש אשר תחסר לבנה אחת מעבודתו כיום ביום ולקחו המצרים את בנרו ה הרים את בנרו הוה ויעשו כל‬,‫ישראל בימים ההם‬ ‫ אך כל שבט לוי לא היו עושים במלאכה בעת ההיא עם‬.‫ ימים רבים‬,‫אנשי מצרים לכל בני ישראל כמעשה הזה יום יום כל הימים‬ ‫ ופרעה יושב לאכול‬,‫ ויהי בשנה השלישית ללדת משה‬.‫ כי ידעו בני לוי את ערמת מצרים אשר ביר‬,‫ישראל אחיהם מבראשונה‬ ‫ ובלעם בן בעור ושני בניו וכל שרי המלוכה‬,‫ואלפרענית המלכה יושבת מימינו ובתיה יושבת אל שמאלו והנער משה יושב בחיקה‬ ‫ ויראו המלך‬,‫ ויושט הנער את ידו על ראש המלך ויקח את העטרה מעל ראש המלך וישם אותה בראשו‬.‫יושבים על השולחן לפני המלך‬ ‫ ויאמר המלך אל השרים‬.‫והשרים את המעשה אשר עשה הנער ויבהל המלך והשרים על הדבר הזה ויתמהו האנשים איש אל רעהו‬ ‫ מה תדברו ומה תאמרו אתם השרים בדבר הזה ומה יהיה משפט הנעה מעשה היה יהיה נע הנעה מעשה היה‬,‫אשר היו לפניו על השולחן‬ ‫ ועתה‬.‫ זכור נא אדוני המלך את החלום אשר חלמת זה ימים רבים עבדךר את‬,‫ויען בלעם בן בעור הקוסם לפני המלך והשרים ויאמר‬ ‫ כי‬,‫ ואל יחשוב אדוני המלך כי קטון הוא גם בלא דעת עשה את הדבר הזה‬.‫ אשר רוח אלוקים בקרבם‬,‫הלא זה העלם מילדי העברים‬ ‫ כי כן משפט כל העברים לדמות את‬.‫נער עברי הוא וחכמה ותבונה איתו אף בעודו נער ומחכמה עשה זאת ויבחר לו את מלכות מצרים‬ ‫ למען הכשיל את מלכי הארנש ואת‬,‫המלכים ואת גדוליהם לעשות את כל הדברים האלה בערמה‬.

Y cuando Faraón vio que el consejo de Balaam no tenía éxito, y que los hijos de Israel continuaban siendo fructíferos y multiplicándose por toda la tierra de Egipto, entonces Faraón ordenó que se proclamara en todo Página 25

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪Egipto, diciendo: Nadie disminuirá nada de su trabajo diario; y el que se encuentre falto en el desempeño de‬‬ ‫‪su tarea diaria en argamasa o en ladrillos, hará poner a su hijo menor para ocupar el lugar vacante en su‬‬ ‫‪trabajo. Y el trabajo de los hijos de Israel era muy opresivo en esos días, y si un hombre disminuía incluso un‬‬ ‫‪ladrillo en su tarea diaria, los egipcios tomaban por la fuerza al hijo menor de su madre y lo encerraban en el‬‬ ‫‪edificio en lugar de el ladrillo, del que su padre había sido deficiente. Pero la tribu de Leví no trabajó con sus‬‬ ‫‪hermanos desde el principio hasta el final. Y al tercer año del nacimiento de Moisés, el faraón, con Alpharanit,‬‬ ‫‪la reina, a su derecha, y Batia a su izquierda, estaban sentados en un banquete, y el niño Moisés estaba‬‬ ‫‪acostado en el seno de Batia, y Balaam. con sus dos hijos y todos los príncipes de Egipto estaban sentados‬‬ ‫‪alrededor de la mesa delante del rey. Y el niño extendió su mano sobre la cabeza del rey, y tomó la corona de‬‬ ‫‪la cabeza de Faraón y la colocó sobre su propia cabeza. Y cuando Faraón y los príncipes vieron esto, se‬‬ ‫‪aterrorizaron y se asombraron grandemente, y el Faraón dijo a sus príncipes alrededor de la mesa: ¿Qué decís‬‬ ‫‪acerca de esto, oh príncipes, y cuál será el juicio contra este muchacho por haciendo esto? Y Balaam dijo a‬‬ ‫‪Faraón: Acuérdate ahora, señor mío, el sueño que has tenido algún tiempo desde entonces y la interpretación‬‬ ‫‪del mismo por tu siervo. Porque he aquí, este es un niño hebreo, y el espíritu de Dios está en él, y no piense‬‬ ‫‪mi señor que este muchacho ha hecho esto sin su conocimiento; porque ha hecho esto con sabiduría, aunque‬‬ ‫‪era un niño, para elegir para sí el reino de Egipto. Y esta es la manera de los hebreos de engañar a sus reyes y‬‬ ‫‪príncipes, y hacen estas cosas con astucia, para hacer tropezar a los reyes y príncipes de la tierra.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הלא ידעת כי כה עשה אברהם אביהם אשר הכחיש את חיל נמרוד מלך בבל בכל ואת אבימלך מלך גרר‪ ,‬וירש את לך לי ו וירד‬ ‫מצרימה ויאמר על שרה אישתו אחותי היא‪ ,‬בעבור הכשיל את מצרים ואת מלכה‪ .‬וגם יצחק בנו עשה כן בלכתו גררה‪ ,‬ויגר שמה ויעצם‬ ‫כוחו מכל חיל אבימלך מלך פלישתים‪ .‬וגם את מלכות פלישתים אמר להכשיל‪ ,‬באמרו על רבקה אישתו אחותי היא‪ .‬וגם יעקב הלך‬ ‫בעקבה עם אחיו‪ ,‬ויקח מידו את בכורתו ואת ברכתו‪ .‬וילך פדנה ארם אל בית לבן אחי אמו ויקח בערמה מידו את בנותיו ואת כל מקנהו‬ ‫‪.‬ואת כל אשר לו‪ ,‬ויברח וישב לכנען אוה‪ .‬וימכרו בניו את יוסף אחיהם וירד מצרימה ויהי לעבד‪ ,‬וינתן בבית הכלא שתים עשרה שנה‬ ‫עד אשר חלם פרעה הקדמוני חלומות ויוציא אותו מבית הכלא ויגדלהו על כל שרי מצרים‪ ,‬על שפתר לו חלומותיו‪ .‬ויהי בהרעיב‬ ‫האלוקים את כל הארץ‪ ,‬וישלח ויבוא אל אביו ואת כל אחיו ואת כל בית אביו ויכלכלם לקניו וילכלם לקנא מחיוא כיוא ועתה אדוני‬ ‫המלך הנה גם הנער הזה קם תחתיהם במצרים‪ ,‬לעשות כמעשיהם ולהתל על כל מלך שר ושופט‪ .‬אם על המלך טוב נשפכה נא את דמו‬ ‫ארצה‪ ,‬פן יגדל ויקח המלוכה מידך ותאבד תקות מצרים אחרי מלכו‪ .‬ויאמר המלך אל בלעם‪ ,‬עוד נקרא לכל שופטי מצרים וכל חכמיה‬ ‫ונדעה היש משפט מות לנער הזה כאשר דיברת ואז נהרגה‪ .‬וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים ויבואו לפני המלך‪ ,‬ויבוא מלאך ה׳‬ ‫בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‪ .‬ויאמר המלך אל החכמים‪ ,‬הלא שמעתם את אשר עשה הנער העברי אשר בבית וכזה וכזה שפט‬ ‫בלעם על הדבר‪ .‬ועתה שפטו נא גם אתם ודעו מה משפט הנער על המעשה אשר עשה‪ .‬ויען המלאך אשר נדמה לאחד מחכמי פרעה‬ ‫‪,‬ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים לאמור‪ ,‬אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו ולקח את השוהם‬ ‫‪.‬וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו‪ .‬ואם על הגחלת ישלח את ידו‪ ,‬וידענו כי לא בדעת עשה הדבר הזה ויחי‬ ‫לעשות כמעשיהם ולהתל על כל מלך שר ושופט‪ .‬אם על המלך טוב נשפכה נא את דמו ארצה‪ ,‬פן יגדל ויקח המלוכה מידך ותאבד תקות‬ ‫מצרים אחרי מלכו‪ .‬ויאמר המלך אל בלעם‪ ,‬עוד נקרא לכל שופטי מצרים וכל חכמיה ונדעה היש משפט מות לנער הזה כאשר דיברת‬ ‫ואז נהרגה‪ .‬וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים ויבואו לפני המלך‪ ,‬ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‪ .‬ויאמר המלך‬ ‫אל החכמים‪ ,‬הלא שמעתם את אשר עשה הנער העברי אשר בבית וכזה וכזה שפט בלעם על הדבר‪ .‬ועתה שפטו נא גם אתם ודעו מה‬ ‫משפט הנער על המעשה אשר עשה‪ .‬ויען המלאך אשר נדמה לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים‬ ‫לאמור‪ ,‬אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו ולקח את השוהם‪ ,‬וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה‬ ‫ונהרגהו‪ .‬ואם על הגחלת ישלח את ידו‪ ,‬וידענו כי לא בדעת עשה הדבר הזה ויחי‪ .‬לעשות כמעשיהם ולהתל על כל מלך שר ושופט‪ .‬אם‬ ‫על המלך טוב נשפכה נא את דמו ארצה‪ ,‬פן יגדל ויקח המלוכה מידך ותאבד תקות מצרים אחרי מלכו‪ .‬ויאמר המלך אל בלעם‪ ,‬עוד‬ ‫נקרא לכל שופטי מצרים וכל חכמיה ונדעה היש משפט מות לנער הזה כאשר דיברת ואז נהרגה‪ .‬וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים‬ ‫ויבואו לפני המלך‪ ,‬ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‪ .‬ויאמר המלך אל החכמים‪ ,‬הלא שמעתם את אשר עשה הנער‬ ‫העברי אשר בבית וכזה וכזה שפט בלעם על הדבר‪ .‬ועתה שפטו נא גם אתם ודעו מה משפט הנער על המעשה אשר עשה‪ .‬ויען המלאך‬ ‫אשר נדמה לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים לאמור‪ ,‬אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח‬ ‫הילד את ידו ולקח את השוהם‪ ,‬וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו‪ .‬ואם על הגחלת ישלח את ידו‪ ,‬וידענו כי לא‬ ‫בדעת עשה הדבר הזה ויחי‪ .‬פן יגדל ויקח המלוכה מידך ותאבד תקות מצרים אחרי מלכו‪ .‬ויאמר המלך אל בלעם‪ ,‬עוד נקרא לכל שופטי‬ ‫מצרים וכל חכמיה ונדעה היש משפט מות לנער הזה כאשר דיברת ואז נהרגה‪ .‬וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים ויבואו לפני‬ ‫המלך‪ ,‬ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‪ .‬ויאמר המלך אל החכמים‪ ,‬הלא שמעתם את אשר עשה הנער העברי אשר‬ ‫בבית וכזה וכזה שפט בלעם על הדבר‪ .‬ועתה שפטו נא גם אתם ודעו מה משפט הנער על המעשה אשר עשה‪ .‬ויען המלאך אשר נדמה‬ ‫לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים לאמור‪ ,‬אם על המלך טוב ל או המו ישו לה והיה אם ישלח הילד‬ ‫את ידו ולקח את השוהם‪ ,‬וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו‪ .‬ואם על הגחלת ישלח את ידו‪ ,‬וידענו כי לא בדעת‬ ‫עשה הדבר הזה ויחי‪ .‬פן יגדל ויקח המלוכה מידך ותאבד תקות מצרים אחרי מלכו‪ .‬ויאמר המלך אל בלעם‪ ,‬עוד נקרא לכל שופטי‬ ‫מצרים וכל חכמיה ונדעה היש משפט מות לנער הזה כאשר דיברת ואז נהרגה‪ .‬וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים ויבואו לפני‬ ‫‪Página 26‬‬

Parasha shemot ‫ הלא שמעתם את אשר עשה הנער העברי אשר‬,‫ ויאמר המלך אל החכמים‬.‫ ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‬,‫המלך‬ ‫ ויען המלאך אשר נדמה‬.‫ ועתה שפטו נא גם אתם ודעו מה משפט הנער על המעשה אשר עשה‬.‫בבית וכזה וכזה שפט בלעם על הדבר‬ ‫ אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו‬,‫לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים לאמור‬ ‫ וידענו כי לא בדעת עשה‬,‫ ואם על הגחלת ישלח את ידו‬.‫ וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו‬,‫ולקח את השוהם‬ ‫ ויאמר‬.‫ ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‬,‫ וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים ויבואו לפני המלך‬.‫הדבר הזה ויחי‬ ‫ ועתה שפטו נא גם אתם ודעו‬.‫ הלא שמעתם את אשר עשה הנער העברי אשר בבית וכזה וכזה שפט בלעם על הדבר‬,‫המלך אל החכמים‬ ‫ ויען המלאך אשר נדמה לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים‬.‫מה משפט הנער על המעשה אשר עשה‬ ‫ וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה‬,‫ אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו ולקח את השוהם‬,‫לאמור‬ ‫ וישלח פרעה ויקרא לכל חכמי מצרים ויבואו לפני‬.‫ וידענו כי לא בדעת עשה הדבר הזה ויחי‬,‫ ואם על הגחלת ישלח את ידו‬.‫ונהרגהו‬ ‫ הלא שמעתם את אשר עשה הנער העברי אשר‬,‫ ויאמר המלך אל החכמים‬.‫ ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד מחכמי מצרים‬,‫המלך‬ ‫ ויען המלאך אשר נדמה‬.‫ ועתה שפטו נא גם אתם ודעו מה משפט הנער על המעשה אשר עשה‬.‫בבית וכזה וכזה שפט בלעם על הדבר‬ ‫ אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו‬,‫לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים לאמור‬ ‫ וידענו כי לא בדעת עשה‬,‫ ואם על הגחלת ישלח את ידו‬.‫ וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו‬,‫ולקח את השוהם‬ ‫ אם על המלך‬,‫ ויען המלאך אשר נדמה לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני המלך והשרים לאמור‬.‫הדבר הזה ויחי‬ ‫ ואם על הגחלת‬.‫ וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה ונהרגהו‬,‫טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו ולקח את השוהם‬ ‫ ויען המלאך אשר נדמה לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל חכמי מצרים ולפני‬.‫ וידענו כי לא בדעת עשה הדבר הזה ויחי‬,‫ישלח את ידו‬ ‫ וידענו כי מחכמה עשה הנער את כל‬,‫ אם על המלך טוב ל או הו והיה אם ישלח הילד את ידו ולקח את השוהם‬,‫המלך והשרים לאמור‬ ‫ וידענו כי לא בדעת עשה הדבר הזה ויחי‬,‫ ואם על הגחלת ישלח את ידו‬.‫אשר עשה ונהרגהו‬.

Y en verdad, sabes que Abraham su padre actuó de la misma manera para engañar a las huestes de Nimrod, rey de Babel, y de Abimelec, rey de Gerar, y que se apropió de la tierra de los hijos de Het y de todos los reinos de Canaán. Y que bajó a Egipto y declaró a Sara su esposa como su hermana, para desviar a los egipcios y a su rey. Y así actuó su hijo Isaac cuando bajó a Gerar para morar allí, y su fuerza triunfó sobre las huestes de Abimelec, rey de los filisteos, y también deseó el tropiezo del reino de los filisteos al decir que Rebeca, su esposa, era su hermana. Y Jacob, también, actuó engañosamente contra su hermano, privándolo de su primogenitura y de su bendición, y luego huyó a Padan-aram a la casa de Labán, su tío, y obtuvo de él con astucia a sus hijas y su ganado y todo lo que le pertenecía, y luego se escapó y regresó a la tierra de Canaán, a su padre. Y sus hijos vendieron a su hermano José, y él bajó a Egipto y se convirtió en esclavo, y finalmente fue puesto en la prisión por doce años, hasta que uno de los primeros faraones tuvo ciertos sueños, y lo hizo tomar. fuera de la prisión, y lo exaltó sobre todos los príncipes de Egipto, por haber interpretado los sueños de Faraón. Y cuando el Señor envió hambre a la tierra, hizo que derribaran a su padre, a sus hermanos y a toda la casa de su padre, y los mantuvo a todos sin ningún precio ni pago, mientras compraba a todos los egipcios para que fueran sus esclavos. Y ahora, oh mi señor, he aquí este niño se levanta en Egipto en su lugar para hacer conforme a sus acciones, y para triunfar sobre todos los reyes, príncipes y jueces. Si al rey le parece bien, derramemos de inmediato su sangre sobre la tierra, antes de que quite el poder de tu mano y perezca toda la esperanza de Egipto bajo su reinado. Y Faraón dijo a Balaam: Invitemos a todos los jueces y sabios de Egipto, y que determinen si el juicio de muerte es para este muchacho, como tú has dicho, y entonces lo mataremos. Y Faraón envió por todos los sabios de Egipto y ellos vinieron antes que él, y un ángel del Señor vino entre ellos, y tenía la apariencia de uno de los sabios. Y el rey dijo a los sabios: Ciertamente habéis oído lo que ha hecho este muchacho hebreo que está en mi casa, y tal es el juicio de Balaam sobre este asunto; y ahora juzgad y decidid lo que se le debe a este muchacho por el hecho que ha hecho. Y el ángel, que parecía ser uno de los sabios de Faraón, respondió y dijo: Si al rey le place, que el rey envíe que le traigan una piedra de ónice y un carbón de fuego, y los pongan ambos antes que el niño; y si extiende su mano para tomar la piedra de ónice, entonces sabremos que el joven ha hecho con su sabiduría todo lo que ha hecho. Pero si extiende su mano para agarrar el carbón, entonces sabremos que ha hecho esto sin ningún entendimiento. que el rey envíe que le traigan una piedra de ónice y un carbón de fuego, y los pongan ambos delante del niño; y si extiende su mano para tomar la piedra de ónice, entonces sabremos que el joven ha hecho con su sabiduría todo lo que ha hecho. Pero si extiende su mano para agarrar el carbón, entonces sabremos que ha hecho esto sin ningún entendimiento. que el rey envíe que le traigan una piedra de ónice y un carbón de fuego, y los pongan ambos delante del niño; y si extiende su mano para tomar la piedra de ónice, entonces sabremos que el joven ha hecho con su sabiduría todo lo que ha hecho. Pero si extiende su mano para agarrar el carbón, entonces sabremos que ha hecho esto sin ningún entendimiento.

27 Página 27

Parasha shemot ‫ ויביאו לפניו אבן השוהם ואת הגחלת וישימו אותם לפני‬,‫ ויצו המלך‬.‫ ויעש המלך כדבר מלאך ה׳‬,‫וייטב הדבר בעיני המלך והשרים‬ ‫ וישאה‬.‫ ויקח מלאך ה׳ את ידו ויתן אותה על הגחלת ותכבה הגחות‬,‫ ויושיבו את הנער לפניהם ויבקש הילד לשלוח ידו אל השוהם‬.‫משה‬ ‫ וידעו כי לא מחכמה עשה‬,‫ ויראו המלך והשרים את הדבר הזה‬.‫ ויהי כבד פה וכבד לשון‬,‫ויתנה בפיו וישרף קצת שפתיו וקצת לשונו‬ ‫ ויהי בהיות‬.‫ ויהי משה בבית פרעה הולך וגדל וה׳ עמו‬,‫ ויחדלו המלך והשרים להמית את הילד‬.‫משה בשאת העטרה מעל ראש המלך‬ ‫ ויהי כאשר גדל משה בבית המלך ותחשבהו בתיה בת פרעה לבן‬.‫ בגדי ארגמן לבושו ויגדל בקרב בני המלך‬,‫הנער בבית המלך‬, ‫ וירא אותם משה‬,‫ ויצא ויבוא יום יום ארצה גושן אשר שם אחיו כל בני ישראל‬.‫ויכבדוהו כל בית פרעה וייראו מפניו כל אנשי מצרים‬ ‫ ויגידו לו את כל הקורות‬.‫ על מה העבודה הזאת לכם דבר יום ביומו‬,‫ וישאל אותם משה לאמור‬.‫בקוצר רוח ובעבודה קשה יום יום‬ ‫ ויגידו לו את כל העצות אשר יעץ עליהם בלעם בן בעור ואשר יעץ עליו גם‬.‫ ואת כל החוקים אשר שם עליהם פרעה לפני לידתו‬,‫אותם‬ ‫ ויחר אף משה בבלעם ויבקש להמיתו ויארב לו יום יום‬,‫ וישמע משה את הדברים האלה‬.‫ בשאתו עטרת המלך מעל ראשו‬,‫הוא להמיתו‬. ‫ ויקם הוא ושני בניו‬,‫ ויירא בלעם מפני משה‬.‫ הנה בן בתיה מבקש להרגך והנה הוא אורב לך יום יום‬,‫ויהי מימים ויוגד לבלעם לאמור‬ ‫ ויתנהו‬,‫ ויהי בהיות משה בבית המלך יוצא ובא בבית‬.‫איתו ויצאו ממצרים ויברחו וימלטו את נפשם וילכו להם אל ארץ כוש או ל קיקנ‬ ‫ וירא את בני ישראל‬,‫ ויהי היום וילך משה גושנה לראות את אחיו‬.‫ה׳ לחן בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ובעיני כל אנשי מצרים אואתה‬ ‫ ויבוא לפני המלך וישתחווה משה לפני‬,‫ וישב משה מצרימה ויבוא בית פרעה‬.‫בסבלותם ובעבודתם הקשה וייצר למשה מאוד עליהם‬ ‫ ויקם הוא ושני‬,‫ ויירא בלעם מפני משה‬.‫ הנה בן בתיה מבקש להרגך והנה הוא אורב לך יום יום‬,‫ ויהי מימים ויוגד לבלעם לאמור‬.‫המלך‬ ‫ ויהי בהיות משה בבית המלך יוצא ובא בבית‬.‫בניו איתו ויצאו ממצרים ויברחו וימלטו את נפשם וילכו להם אל ארץ כוש או ל קיקנ‬, ‫ וירא את בני‬,‫ ויהי היום וילך משה גושנה לראות את אחיו‬.‫ויתנהו ה׳ לחן בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ובעיני כל אנשי מצרים אואתה‬ ‫ ויבוא לפני המלך וישתחווה משה‬,‫ וישב משה מצרימה ויבוא בית פרעה‬.‫ישראל בסבלותם ובעבודתם הקשה וייצר למשה מאוד עליהם‬ ‫ ויקם הוא‬,‫ ויירא בלעם מפני משה‬.‫ הנה בן בתיה מבקש להרגך והנה הוא אורב לך יום יום‬,‫ ויהי מימים ויוגד לבלעם לאמור‬.‫לפני המלך‬ ‫ ויהי בהיות משה בבית המלך יוצא ובא‬.‫ושני בניו איתו ויצאו ממצרים ויברחו וימלטו את נפשם וילכו להם אל ארץ כוש או ל קיקנ‬ ‫ וירא‬,‫ ויהי היום וילך משה גושנה לראות את אחיו‬.‫ ויתנהו ה׳ לחן בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ובעיני כל אנשי מצרים אואתה‬,‫בבית‬ ‫ ויבוא לפני המלך‬,‫ וישב משה מצרימה ויבוא בית פרעה‬.‫את בני ישראל בסבלותם ובעבודתם הקשה וייצר למשה מאוד עליהם‬ ‫ וישב משה מצרימה ויבוא בית‬.‫ וירא את בני ישראל בסבלותם ובעבודתם הקשה וייצר למשה מאוד עליהם‬.‫וישתחווה משה לפני המלך‬ ‫ וישב‬.‫ וירא את בני ישראל בסבלותם ובעבודתם הקשה וייצר למשה מאוד עליהם‬.‫ ויבוא לפני המלך וישתחווה משה לפני המלך‬,‫פרעה‬ ‫ ויבוא לפני המלך וישתחווה משה לפני המלך‬,‫משה מצרימה ויבוא בית פרעה‬.

Y la cosa pareció bien a los ojos de Faraón y sus príncipes, y el rey hizo como el ángel del Señor había dicho, y el rey ordenó que se trajera una piedra de ónice y un carbón y se pusieran delante de Moisés. Y cuando pusieron al muchacho delante de ellos, él extendió su mano para tomar el ónice, pero el ángel del Señor, sin ser visto por ninguno de los otros, volvió su mano hacia el carbón, y Moisés lo tomó y el carbón se convirtió en apagó en su mano, y lo levantó y se lo puso en la boca, y quemó parte de sus labios y lengua, y así se volvió lento en el habla y en una lengua lenta. Y cuando el rey y los príncipes vieron esto, se convencieron de que Moisés no había actuado con entendimiento cuando tomó la corona de la cabeza de Faraón y desistieron de matar al niño. Y Moisés se crió en la casa de Faraón, y el Señor estaba con él, y estaba vestido de púrpura, y fue criado entre los hijos del rey; y Bathia lo consideraba su hijo, y toda la casa de Faraón lo honraba, y todos los hombres de Egipto le tenían miedo. Y visitaba diariamente la tierra de Gosén, donde sus hermanos habitaban, y los veía con dificultad para respirar y con trabajos duros día tras día. Y Moisés les preguntó, diciendo: ¿Por qué debéis realizar esta obra día tras día? Y le contaron todo lo que les había sucedido, y le informaron de todas las leyes que Faraón les había impuesto antes del nacimiento de Moisés, y todos los consejos que Balaam había aconsejado contra ellos, y también lo que él había aconsejado contra ellos. él, para que lo mataran por quitarle la corona del rey de la cabeza. Y al oír Moisés estas cosas, se encendió su ira contra Balaam, y resolvió matarlo, y lo acechaba día tras día. E informaron a Balaam diciendo: He aquí, el hijo de Batia busca tu vida. Y Balaam tuvo miedo de Moisés, y se fue de Egipto con sus dos hijos, y ellos huyeron para salvar sus vidas a Kikianus, rey de Cus. Y Moisés estaba todavía en la casa de Faraón, saliendo y entrando, y el Señor hizo que encontrara gracia ante los ojos de Faraón y sus siervos y de todo el pueblo de Egipto, y ellos amaban mucho a Moisés. Y Moisés fue de nuevo a Gosén para ver a sus hermanos, y vio su aflicción y trabajo duro, y Moisés se entristeció mucho a causa de ellos. Y volvió Moisés a Egipto, a la casa de Faraón, y llegó ante el rey y se postró ante él. el hijo de Bathia busca tu vida. Y Balaam tuvo miedo de Moisés, y se fue de Egipto con sus dos hijos, y ellos huyeron para salvar sus vidas a Kikianus, rey de Cus. Y Moisés estaba todavía en la casa de Faraón, saliendo y entrando, y el Señor hizo que encontrara gracia ante los ojos de Faraón y sus siervos y de todo el pueblo de Egipto, y ellos amaban mucho a Moisés. Y Moisés fue de nuevo a Gosén para ver a sus hermanos, y vio su aflicción y trabajo duro, y Moisés se entristeció mucho a causa de ellos. Y volvió Moisés a Egipto, a la casa de Faraón, y llegó ante el rey y se postró ante él. el hijo de Bathia busca tu vida. Y Balaam tuvo miedo de Moisés, y se fue de Egipto con sus dos hijos, y ellos huyeron para salvar sus vidas a Kikianus, rey de Cus. Y Moisés estaba todavía en la casa de Faraón, saliendo y Página 28

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪entrando, y el Señor hizo que encontrara gracia ante los ojos de Faraón y sus siervos y de todo el pueblo de‬‬ ‫‪Egipto, y ellos amaban mucho a Moisés. Y Moisés fue de nuevo a Gosén para ver a sus hermanos, y vio su‬‬ ‫‪aflicción y trabajo duro, y Moisés se entristeció mucho a causa de ellos. Y volvió Moisés a Egipto, a la casa de‬‬ ‫‪Faraón, y llegó ante el rey y se postró ante él. Y Moisés estaba todavía en la casa de Faraón, saliendo y‬‬ ‫‪entrando, y el Señor hizo que encontrara gracia ante los ojos de Faraón y sus siervos y de todo el pueblo de‬‬ ‫‪Egipto, y ellos amaban mucho a Moisés. Y Moisés fue de nuevo a Gosén para ver a sus hermanos, y vio su‬‬ ‫‪aflicción y trabajo duro, y Moisés se entristeció mucho a causa de ellos. Y volvió Moisés a Egipto, a la casa de‬‬ ‫‪Faraón, y llegó ante el rey y se postró ante él. Y Moisés estaba todavía en la casa de Faraón, saliendo y‬‬ ‫‪entrando, y el Señor hizo que encontrara gracia ante los ojos de Faraón y sus siervos y de todo el pueblo de‬‬ ‫‪Egipto, y ellos amaban mucho a Moisés. Y Moisés fue de nuevo a Gosén para ver a sus hermanos, y vio su‬‬ ‫‪aflicción y trabajo duro, y Moisés se entristeció mucho a causa de ellos. Y volvió Moisés a Egipto, a la casa de‬‬ ‫‪Faraón, y llegó ante el rey y se postró ante él.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ויאמר משה אל פרעה‪ ,‬בי אדוני שאלה אחת קטנה באתי לבקש מלפניך אל נא תשיב את פניי ריקם‪ ,‬ויאמר לו פרעה דבר‪ .‬ויאמר משה‬ ‫אל פרעה‪ ,‬ינתן נא לעבדיך בני ישראל אשר בגושן יום אחד לנוח בו מעבודתם‪ .‬ויען המלך את משה ויאמר‪ ,‬הנה נשאתי פניך לדבר הזה‬ ‫לעשות את דבריך‪ .‬ויצו פרעה ויעבירו קול במצרים ובגושן לאמור‪ ,‬אליכם כל בני ישראל כה אמר המלך עשו מלאכתכם ועבודתכם‬ ‫ששת ימים לאכתכם ועבו ששת ימים יוום הו‪ .‬ככה תעשו לכם כל הימים כאשר ציוה המלך ומשה בן בתיה‪ .‬וישמח משה על הדבר הזה‬ ‫אשר נתן לו המלך‪ ,‬ויעשו כל בני ישראל כאשר ציוה אליהם משה‪ .‬כי מאת ה׳ היה הדבר הזה אל בני ישראל‪ ,‬כי החל ה׳ לזכור את בני‬ ‫ישראל להושיעם למען אבותיהם‪ .‬ויהי ה׳ את משה‪ ,‬ויהי שמעו בכל מצרים‪ .‬ויהי משה גדול בעיני כל מצרים ובעיני בני ישראל ודורש‬ ‫טוב אל עמו ישראל‪ ,‬ודובר עליהם דברי שלום לפני המלך‪ .‬ויהי בהיות משה בן שמונה עשרה שנה ויתאו את אביו ואת אמו לראות‬ ‫‪,‬אותם‪ ,‬וילך אליהם גושנה‪ .‬ויהי כאשר הקריב משה אל גושן ויבוא אל המקום אשר שם בני ישראל עושים בעבודה וירא בסבלותם‬ ‫וירא איש מצרי מכרי אי‪ .‬ויהי כראות האיש המוכה את משה וינס אליו לעזרה‪ ,‬כי האיש משה נכבד מאוד וגדול בבית פרעה‪ .‬ויאמר‬ ‫אליו‪ ,‬בי אדוני המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני ואל אשתי בא לפניי ועתה מבקש את נפשי לקחתה‪ .‬ויהי כשמוע משה את הדבר‬ ‫הרע הזה ויחר אפו מאוד על המצרי‪ ,‬ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי יו יו יוה‪ .‬וילך העברי אל ביתו‪ ,‬ומשה שב אל דרכו‬ ‫‪.‬וילך וישב בית המלך‪ .‬ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש את אישתו‪ ,‬כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש אל אישתו אחרי הוטמאה‬ ‫ותלך האישה ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‪ ,‬וינוס אל ביתו וימלט‪ .‬ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא והנה שני אנשים‬ ‫‪,‬נצים ויאמר לרשע‪ ,‬למה תכה רעך‪ .‬ויען אותו ויאמר לו‪ ,‬מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי‬ ‫‪,‬וירא משה ויאמר אכןו‪ .‬ויהי כראות האיש המוכה את משה וינס אליו לעזרה‪ ,‬כי האיש משה נכבד מאוד וגדול בבית פרעה‪ .‬ויאמר אליו‬ ‫בי אדוני המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני ואל אשתי בא לפניי ועתה מבקש את נפשי לקחתה‪ .‬ויהי כשמוע משה את הדבר הרע‬ ‫הזה ויחר אפו מאוד על המצרי‪ ,‬ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי יו יו יוה‪ .‬וילך העברי אל ביתו‪ ,‬ומשה שב אל דרכו וילך‬ ‫וישב בית המלך‪ .‬ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש את אישתו‪ ,‬כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש אל אישתו אחרי הוטמאה‪ .‬ותלך‬ ‫האישה ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‪ ,‬וינוס אל ביתו וימלט‪ .‬ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא והנה שני אנשים נצים‬ ‫ויאמר לרשע‪ ,‬למה תכה רעך‪ .‬ויען אותו ויאמר לו‪ ,‬מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי‪ ,‬וירא‬ ‫משה ויאמר אכןו‪ .‬ויהי כראות האיש המוכה את משה וינס אליו לעזרה‪ ,‬כי האיש משה נכבד מאוד וגדול בבית פרעה‪ .‬ויאמר אליו‪ ,‬בי‬ ‫אדוני המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני ואל אשתי בא לפניי ועתה מבקש את נפשי לקחתה‪ .‬ויהי כשמוע משה את הדבר הרע הזה‬ ‫ויחר אפו מאוד על המצרי‪ ,‬ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי יו יו יוה‪ .‬וילך העברי אל ביתו‪ ,‬ומשה שב אל דרכו וילך וישב‬ ‫בית המלך‪ .‬ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש את אישתו‪ ,‬כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש אל אישתו אחרי הוטמאה‪ .‬ותלך האישה‬ ‫ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‪ ,‬וינוס אל ביתו וימלט‪ .‬ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא והנה שני אנשים נצים ויאמר‬ ‫לרשע‪ ,‬למה תכה רעך‪ .‬ויען אותו ויאמר לו‪ ,‬מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי‪ ,‬וירא משה‬ ‫ויאמר אכןו‪ .‬בי אדוני המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני ואל אשתי בא לפניי ועתה מבקש את נפשי לקחתה‪ .‬ויהי כשמוע משה את‬ ‫הדבר הרע הזה ויחר אפו מאוד על המצרי‪ ,‬ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי יו יו יוה‪ .‬וילך העברי אל ביתו‪ ,‬ומשה שב אל‬ ‫דרכו וילך וישב בית המלך‪ .‬ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש את אישתו‪ ,‬כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש אל אישתו אחרי‬ ‫הוטמאה‪ .‬ותלך האישה ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‪ ,‬וינוס אל ביתו וימלט‪ .‬ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא והנה‬ ‫שני אנשים נצים ויאמר לרשע‪ ,‬למה תכה רעך‪ .‬ויען אותו ויאמר לו‪ ,‬מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת‬ ‫‪.‬את המצרי‪ ,‬וירא משה ויאמר אכןו‪ .‬בי אדוני המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני ואל אשתי בא לפניי ועתה מבקש את נפשי לקחתה‬ ‫ויהי כשמוע משה את הדבר הרע הזה ויחר אפו מאוד על המצרי‪ ,‬ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי יו יוה יוה‪ .‬וילך העברי‬ ‫אל ביתו‪ ,‬ומשה שב אל דרכו וילך וישב בית המלך‪ .‬ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש את אישתו‪ ,‬כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש‬ ‫אל אישתו אחרי הוטמאה‪ .‬ותלך האישה ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‪ ,‬וינוס אל ביתו וימלט‪ .‬ויהי כיום השני ויצא משה אל‬ ‫אחיו וירא והנה שני אנשים נצים ויאמר לרשע‪ ,‬למה תכה רעך‪ .‬ויען אותו ויאמר לו‪ ,‬מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה‬ ‫אומר כאשר הרגת את המצרי‪ ,‬וירא משה ויאמר אכןו‪ .‬ומשה שב אל דרכו וילך וישב בית המלך‪ .‬ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש‬ ‫את אישתו‪ ,‬כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש אל אישתו אחרי הוטמאה‪ .‬ותלך האישה ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‪ ,‬וינוס אל‬ ‫ביתו וימלט‪ .‬ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא והנה שני אנשים נצים ויאמר לרשע‪ ,‬למה תכה רעך‪ .‬ויען אותו ויאמר לו‪ ,‬מי‬ ‫שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי‪ ,‬וירא משה ויאמר אכןו‪ .‬ומשה שב אל דרכו וילך וישב בית‬ ‫‪Página 29‬‬

Parasha shemot ‫ ותלך האישה‬.‫ כי לא נכון לבית יעקב לבוא איש אל אישתו אחרי הוטמאה‬,‫ ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר לגרש את אישתו‬.‫המלך‬ ‫ ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא והנה שני אנשים נצים ויאמר‬.‫ וינוס אל ביתו וימלט‬,‫ותגד לאחיה ויבקש אחי האישה להורגו‬ ‫ וירא משה‬,‫ מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי‬,‫ ויען אותו ויאמר לו‬.‫ למה תכה רעך‬,‫לרשע‬ ‫ויאמר אכןו‬.

Y Moisés dijo a Faraón: Señor mío, he venido a pedirte un pequeño favor, y te ruego que no vuelvas mi rostro con las manos vacías; y Faraón le dijo: Habla. Y Moisés dijo a Faraón: Concede a tus siervos, los hijos de Israel, descansar un día de su trabajo. Y Faraón dijo: He aquí, te concederé esa petición por tu bien. Y el Faraón ordenó que se proclamara por todo Egipto y Gosén, diciendo: Así os dijo el rey, todos vosotros los hijos de Israel: Durante seis días haréis vuestra obra y en el séptimo día descansaréis y no realizaréis. cualquier trabajo; así haréis todos los días según el mandamiento del rey y de Moisés, hijo de Batia. Y Moisés se regocijó mucho por lo que el rey le había favorecido, e hicieron todos los hijos de Israel como Moisés les había mandado. Y esto fue ordenado por el Señor, porque el Señor había comenzado a acordarse de los hijos de Israel para librarlos por amor a sus padres. Y cuando Moisés tenía dieciocho años, deseó ver a su padre y a su madre, y fue a ellos a Gosén, y vio la carga de sus hermanos, y vio a un egipcio que golpeaba a uno de sus hermanos, los hebreos. . Y cuando el herido vio a Moisés, corrió hacia él en busca de ayuda, porque Moisés era muy respetado en la casa de Faraón, y le dijo: Señor mío, te ruego que este egipcio haya venido a mi casa de noche y me ató y profanó a mi esposa en mi presencia, y ahora busca quitarme la vida. Y cuando Moisés se enteró de esta mala acción, se enojó mucho con el egipcio, y miró de un lado a otro, y cuando vio que no había ningún hombre, mató al egipcio y lo escondió en la arena, y libró al hebreo de la mano de su opresor. Y cuando el hombre regresó a casa, quiso separarse de su esposa, porque no era lícito en la casa de Jacob que ningún hombre viniera a su esposa si estaba contaminada; y la mujer fue e informó a sus hermanos que querían matarlo; pero huyó a su casa y escapó. Y en el segundo día, cuando Moisés salió a sus hermanos y he aquí los dos hombres estaban peleando, y Moisés dijo al maligno: ¿Por qué golpeas a tu compañero? Y él le respondió y dijo: ¿Quién te ha puesto por príncipe y un juez sobre nosotros? ¿Piensas matarme como mataste al egipcio? Y Moisés temió y dijo: Ciertamente, esto es conocido. Y cuando el hombre regresó a casa, quiso separarse de su esposa, porque no era lícito en la casa de Jacob que ningún hombre viniera a su esposa si estaba contaminada; y la mujer fue e informó a sus hermanos que querían matarlo; pero huyó a su casa y escapó. Y en el segundo día, cuando Moisés salió a sus hermanos y he aquí los dos hombres estaban peleando, y Moisés dijo al maligno: ¿Por qué golpeas a tu compañero? Y él le respondió y dijo: ¿Quién te ha puesto por príncipe y un juez sobre nosotros? ¿Piensas matarme como mataste al egipcio? Y Moisés temió y dijo: Ciertamente, esto es conocido. Y cuando el hombre regresó a casa, quiso separarse de su esposa, porque no era lícito en la casa de Jacob que ningún hombre viniera a su esposa si estaba contaminada; y la mujer fue e informó a sus hermanos que querían matarlo; pero huyó a su casa y escapó. Y en el segundo día, cuando Moisés salió a sus hermanos y he aquí los dos hombres estaban peleando, y Moisés dijo al maligno: ¿Por qué golpeas a tu compañero? Y él le respondió y dijo: ¿Quién te ha puesto por príncipe y un juez sobre nosotros? ¿Piensas matarme como mataste al egipcio? Y Moisés temió y dijo: Ciertamente, esto es conocido. pero huyó a su casa y escapó. Y en el segundo día, cuando Moisés salió a sus hermanos y he aquí los dos hombres estaban peleando, y Moisés dijo al maligno: ¿Por qué golpeas a tu compañero? Y él le respondió y dijo: ¿Quién te ha puesto por príncipe y un juez sobre nosotros? ¿Piensas matarme como mataste al egipcio? Y Moisés temió y dijo: Ciertamente, esto es conocido. pero huyó a su casa y escapó. Y en el segundo día, cuando Moisés salió a sus hermanos y he aquí los dos hombres estaban peleando, y Moisés dijo al maligno: ¿Por qué golpeas a tu compañero? Y él le respondió y dijo: ¿Quién te ha puesto por príncipe y un juez sobre nosotros? ¿Piensas matarme como mataste al egipcio? Y Moisés temió y dijo: Ciertamente, esto es conocido.

29 ‫ ויקח מלאך ה׳ את‬.‫ וישלח האלוקים את מלאכו וידמה לפרעה כדמות שר הטבחים‬,‫וישמע פרעה את הדבר הזה ויצו להרוג את משה‬ ‫ ויחזק מלאך ה׳ בימין משה ויוציאהו ממצרים‬.‫ כי נהפך דמות שר הטבחים לדמות משה‬,‫החרב מיד שר הטבחים ויסר בה את ראשו‬, ‫ כה אמר ה׳ אלוקי‬.‫ ויתנבא אל בני ישראל לאמור‬,‫ וישאר אך אהרון אחיו בארץ מצרים‬.‫ויניחהו מחוץ לגבול מצרים מהלך ארבעים יום‬ ‫ ויאמר ה׳‬.‫ ולא אבו לשמוע אל אהרון בעת ​​ההיא‬,‫ וימרו בית ישראל‬.‫ איש שיקוצי עיניו השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו‬,‫אבותיכם‬ ‫ ותלך יד פרעה מלך מצרים בימים ההם הלוך וקשה על‬.‫ לולי כי זכר ה׳ את בריתו אשר כרת את אברהם את יצחק ואת יעקב‬,‫להשמידם‬ ‫ ויהי בימים ההם ותהי מלחמה גדולה בין בני כוש ובין בני קדם וארם‬.‫ וילחצם וידחקם עד עת שלח ה׳ את דברו ויפקדם‬,‫בני ישראל‬, ‫ וילך להילחם בארם ובני קדם‬,‫ ויצא קיקנוס מלך כוש עם כל בני כוש עם רב כחול הרבה מאוד‬.‫ויפשעו במלך כוש אשר היו תחת ידו‬ ‫ ויצא קיקנוס וילך אל‬.‫ לשמור את העיר ואת דלת הארץ‬,‫ ויהי כצאת קיקנוס ויעזוב בלעם הקוסם הוא ושני בניו בעיר‬.‫להשיבם תחת ידו‬ Página 30

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫ארם ובני קדם וילחם איתם ויך אותם‪ ,‬ויפלו חללים כולם לפני קיקנוס ועמו‪ .‬וישב מהם שבי גדול ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויחן על‬ ‫ארצם לקחת את המס מהם כמשפטו‪ .‬ובלעם בן בעור כאשר עזבו מחל כוש לשמור את העיר ואת דלת העיר‪ ,‬ויקם ויתייעץ את עם‬ ‫הארץ למרוד במלך קיקנוס לבל איה‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‪ ,‬וישבעו לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו‬ ‫ויגביהו את את חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום וחזק מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין‬ ‫הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו שם את מי הנהר‪ .‬ולכתף הרביעי קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר‬ ‫וישבו בה ואין יוצא ואין בא לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם ובני קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל‬ ‫ארצו‪ .‬לשמור את העיר ואת דלת הארץ‪ .‬ויצא קיקנוס וילך אל ארם ובני קדם וילחם איתם ויך אותם‪ ,‬ויפלו חללים כולם לפני קיקנוס‬ ‫ועמו‪ .‬וישב מהם שבי גדול ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויחן על ארצם לקחת את המס מהם כמשפטו‪ .‬ובלעם בן בעור כאשר עזבו מחל‬ ‫כוש לשמור את העיר ואת דלת העיר‪ ,‬ויקם ויתייעץ את עם הארץ למרוד במלך קיקנוס לבל איה‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‪ ,‬וישבעו‬ ‫‪.‬לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו ויגביהו את את חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום וחזק מאוד‬ ‫ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו שם את מי הנהר‪ .‬ולכתף הרביעי‬ ‫קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר וישבו בה ואין יוצא ואין בא לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם ובני קדם‬ ‫ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל ארצו‪ .‬לשמור את העיר ואת דלת הארץ‪ .‬ויצא קיקנוס וילך אל ארם‬ ‫ובני קדם וילחם איתם ויך אותם‪ ,‬ויפלו חללים כולם לפני קיקנוס ועמו‪ .‬וישב מהם שבי גדול ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויחן על‬ ‫ארצם לקחת את המס מהם כמשפטו‪ .‬ובלעם בן בעור כאשר עזבו מחל כוש לשמור את העיר ואת דלת העיר‪ ,‬ויקם ויתייעץ את עם‬ ‫הארץ למרוד במלך קיקנוס לבל איה‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‪ ,‬וישבעו לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו‬ ‫ויגביהו את את חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום וחזק מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין‬ ‫הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו שם את מי הנהר‪ .‬ולכתף הרביעי קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר‬ ‫וישבו בה ואין יוצא ואין בא לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם ובני קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל‬ ‫ארצו‪ .‬וישב מהם שבי גדול ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויחן על ארצם לקחת את המס מהם כמשפטו‪ .‬ובלעם בן בעור כאשר עזבו‬ ‫‪,‬מחל כוש לשמור את העיר ואת דלת העיר‪ ,‬ויקם ויתייעץ את עם הארץ למרוד במלך קיקנוס לבל איה‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‬ ‫וישבעו לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו ויגביהו את את חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום וחזק‬ ‫מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו שם את מי הנהר‪ .‬ולכתף‬ ‫הרביעי קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר וישבו בה ואין יוצא ואין בא לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם ובני‬ ‫קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל ארצו‪ .‬וישב מהם שבי גדול ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויחן‬ ‫על ארצם לקחת את המס מהם כמשפטו‪ .‬ובלעם בן בעור כאשר עזבו מחל כוש לשמור את העיר ואת דלת העיר‪ ,‬ויקם ויתייעץ את עם‬ ‫הארץ למרוד במלך קיקנוס לבל איה‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‪ ,‬וישבעו לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו‬ ‫ויגביהו את את חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום וחזק מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין‬ ‫הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו שם את מי הנהר‪ .‬ולכתף הרביעי קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר‬ ‫וישבו בה ואין יוצא ואין בא לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם ובני קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל‬ ‫ארצו‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‪ ,‬וישבעו לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו ויגביהו את את חומות העיר משני‬ ‫‪,‬הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום וחזק מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין הנהר הסובב את כל ארץ כוש‬ ‫ויבקעו שם את מי הנהר‪ .‬ולכתף הרביעי קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר וישבו בה ואין יוצא ואין בא‬ ‫לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם ובני קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל ארצו‪ .‬וישמעו אליו כל עם‬ ‫הארץ‪ ,‬וישבעו לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו לשרי צבאות‪ .‬ויקומו ויגביהו את את חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין עצום‬ ‫‪.‬וחזק מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו בארות רבות אין מספר בין העיר ובין הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו שם את מי הנהר‬ ‫ולכתף הרביעי קיבצו נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‪ ,‬ויבצרו את העיר וישבו בה ואין יוצא ואין בא לפניהם‪ .‬וקיקנוס נלחם בארם‬ ‫‪.‬ובני קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויתנו לו מס כמשפטם וילך וישב אל ארצו‬ ‫‪Y cuando el Faraón se enteró de este hecho, ordenó que mataran a Moisés, pero Dios envió a su ángel y‬‬ ‫‪apareció con la apariencia de un capitán de la guardia ante el Faraón. Y el ángel tomó la espada de la mano de‬‬ ‫‪un capitán de la guardia y le cortó la cabeza, porque la imagen del capitán se convirtió en la imagen de‬‬ ‫‪Moisés. Y el ángel tomó a Moisés de la mano derecha y lo sacó de Egipto a una distancia de cuarenta días. Y‬‬ ‫‪Aarón, su hermano, se quedó solo en la tierra, y profetizó al pueblo de Israel, diciendo: Así ha dicho Dios, el‬‬ ‫‪Señor de vuestros padres, desechad cada uno de vosotros las abominaciones de sus ojos, y no se contaminen‬‬ ‫‪con los ídolos de Egipto. Pero los hijos de Israel no quisieron escuchar a Aarón en ese momento, y el Señor‬‬ ‫‪debería haberlos destruido, Si no fuera por el pacto que había hecho con Abraham, Isaac y Jacob. Y la mano‬‬ ‫‪de Faraón continuó siendo rigurosa sobre los israelitas en ese momento, y los afligió y oprimió hasta el‬‬ ‫‪momento en que Dios cumplió su palabra y se acordó de ellos. Y en aquellos días hubo una fuerte guerra entre‬‬ ‫‪la gente del este y Aram, porque se rebelaron contra el rey de Cus, bajo cuyas manos habían estado.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.‬ויהי בקרוב קיקנוס מלך כוש אל עירו וכל שרי החיילים איתו וישאו עיניהם ויראו והנה חומות העיר נבנו אויגבה‪ ,‬העיר נבנו איה‬ ‫‪,‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬כי ראו אשר בוששנו במלחמה ויראו מאוד עלינו‪ .‬על כן עשו את הדבר הזה ויגביהו את חומות העיר ויחזקום‬ ‫‪Página 31‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫לבלתי בוא אליהם מלכי כנען למלחמה‪ .‬ויגשו המלך והחיילים אל פתח העיר‪ ,‬ויראו והנה כל שערי העיר סגורות ויקראו אל השוערים‬ ‫לאמור פתחו לנו הרוא‪ .‬וימאנו השוערים לפתוח אליהם במצות בלעם הקוסם מלכם‪ ,‬ולא נתנום לבוא העירה‪ .‬ויערכו איתם מלחמה‬ ‫נוכח העיר השערה‪ ,‬ויפלו מחיל קיקנוס ביום ההוא שלושים ומאה איש‪ .‬ויהי ביום השני ויוסיפו עוד להילחם‪ ,‬וילחמו מעבר הנהר‬ ‫‪.‬ויבקשו לעבור ולא יכולו ויטבעו מהם בתוך הבורות וימותו‪ .‬ויצו המלך לחטוב עצים ולעשות רפסודות לעבור בהן אליהן‪ ,‬ויעשו כן‬ ‫ויהי כבואם אל מקום הבורות‪ ,‬ויהיו המים מתגלגלים בריחים ויטבעו ביום ההוא מאתיים איש על עשר רפסודות‪ .‬ויהי ביום השלישי‬ ‫ויבואו להילחם מפאת הנחשים‪ ,‬ולא יכלו לגשת שמה‪ .‬ויהרגו מהם הנחשים שבעים ומאה איש‪ ,‬ויחדלו מלהילחם על כוש‪ .‬ויצורו על‬ ‫כוש תשע שנים‪ ,‬ואין יוצא ואין בא‪ .‬בעת ההיא בהיות המלחמה והמצור על כוש ברח משה ממצרים מלפני פרעה‪ ,‬אשר ביקש להמיתו‬ ‫על אשר הרג את המצרי‪ .‬ומשה בן שמונה עשרה שנה בברחו ממצרים מפני פרעה‪ ,‬וינס וימלט אל מחנה קיקנוס הצרים בעת ההיא על‬ ‫כוש‪ .‬ויהי משה במחנה קיקנוס מלך כוש תשע שנים כל ימי היותם צרים על כוש‪ ,‬ויהי משה הולך ובא עמהם‪ .‬ויאהבו המלך והשרים‬ ‫וכל אנשי המלחמה את משה‪ ,‬כי רב ויקר הוא וקומתו כאריה אדיר ופניו כשמש וכח גבורתו כויה ל יווי ויהי מקץ תשע שנים ויחלה‬ ‫קיקנוס את חליו אשר ימות בו‪ ,‬ויחזק חוליו עליו וימת ביום השביעי‪ .‬ויחנטו אותו עבדיו‪ ,‬וישאוהו ויקברוהו נוכח שער העיר הפונה‬ ‫ארץ מצרים‪ .‬ויבנו עליו בניין נאה ועצום וגבוה מאוד‪ ,‬וישימו עליו מלמעלה אבנים גדולות‪ .‬ויכתבו סופרי קיקנוס על האבנים ההם את‬ ‫‪,‬כל גבורת קיקנוס מלכם ואת כל מלחמותיו אשר נלחם‬ ‫‪Y cuando Kikianus con todos los capitanes de sus huestes se acercaron a la ciudad, alzaron los ojos y vieron‬‬ ‫‪que los muros de la ciudad se elevaban a una altura muy grande, y se asombraron enormemente por este‬‬ ‫‪cambio. Y se dijeron unos a otros: Se hizo porque la gente ha visto que nos demoramos demasiado en la‬‬ ‫‪batalla, y por eso han edificado los muros de la ciudad y los han fortificado, para que los reyes de Canaán no‬‬ ‫‪lleguen a luchar contra ellos. Y el rey con sus ejércitos se acercó a las puertas de la ciudad y he aquí, todas las‬‬ ‫‪puertas estaban cerradas, y llamaron a los atalayas, diciendo: Ábrenos para que entremos en la ciudad. Pero‬‬ ‫‪los porteros se negaron a abrirles, por orden de Balaam, el mago, su rey, y no les permitieron entrar en la‬‬ ‫‪ciudad. Y los atacaron y pelearon contra ellos frente a las puertas de la ciudad, y treinta hombres del ejército‬‬ ‫‪de Kikianus cayeron ese día. Y al segundo día reanudaron la batalla desde el lado del río e intentaron cruzar el‬‬ ‫‪río, pero no pudieron, y muchos de ellos cayeron a los pozos y murieron. Y el rey mandó talar árboles y hacer‬‬ ‫‪balsas para cruzar el río sobre ellos, y así lo hicieron. Y cuando llegaron al lugar de las acequias, las aguas‬‬ ‫‪empezaron a girar como piedras de molino, y doscientos hombres se ahogaron en diez de las balsas. Y al‬‬ ‫‪tercer día vinieron a pelear desde la esquina de las serpientes, pero no pudieron acercarse, y las serpientes‬‬ ‫‪mataron de ellos ciento setenta hombres, y dejaron de pelear contra Cus; Pero sitiaron la ciudad para que‬‬ ‫‪ningún hombre pudiera entrar o salir de Cus durante nueve años. Y fue en el momento de la guerra y el sitio‬‬ ‫‪de Cus que Moisés huyó de Egipto y entró en el campamento de Kikianus, que estaba sitiando a Cus en ese‬‬ ‫‪momento, y Moisés estuvo nueve años en el campamento, todo el tiempo. del sitio de Cus. Y el rey y los‬‬ ‫‪príncipes y todos los soldados amaban a Moisés, porque era muy eficiente y digno, su estatura y fuerza era‬‬ ‫‪como la de un león, y su rostro resplandecía como el sol, y él era el consejero del rey. Y al cabo de nueve años,‬‬ ‫‪Kikianus se enfermó; fue la enfermedad de la que murió, porque su enfermedad lo dominó y murió al séptimo‬‬ ‫‪día. Y sus siervos lo embalsamaron y se lo llevaron y lo enterraron frente a las puertas de la ciudad al norte de‬‬ ‫‪Egipto,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ויהי אחרי מות קיקנוס מלך כוש‪ ,‬וייצר לאנשיו וחייליו מאוד מפני המלחמה‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הבו לנו עצה מה לעשות לנו בעת‬ ‫הזה אשר ישבנו במדבר חוץ מבתינו היום תשע שנים‪ .‬אם אמרנו נלחמה על העיר ונפלו ממנו חיילים ומתנו‪ ,‬ואם ישבנו פה במצור‬ ‫ומתנו‪ .‬כי עתה ישמעו כל מלכי ארם ובני קדם כי מת מלכנו‪ ,‬ובאו עלינו פתאום למלחמה וילחמו בנו ולא ישאירו ממנו שריד‪ .‬ועתה לכו‬ ‫ונמליכה עלינו מלך‪ ,‬ונשב במצור עד אשר תנתן העיר בידינו‪ .‬ויבחרו בכל חיל קיקנוס ביום ההוא איש למלך‪ ,‬ולא מצאו לבחור למלך‬ ‫עליהם כמשה‪ .‬וימהרו ויפשיטו איש בגדיו וישליכו אותם ארצה ויעשו במה גדולה‪ ,‬ויושיבו עליה את משה‪ .‬ויקומו ויתקעו בשופרות‬ ‫‪,‬ויקראו לפניו ויאמרו‪ ,‬יחי המלך יחי המלך‪ .‬וישבעו לו כל העם וכל השרים לתת לו את אדוניה המלכה הכושית אשת קיקנוס לאישה‬ ‫וימליכו את משה עליהם בואם‪ .‬ויעבירו כל אנשי כוש קול ביום ההוא לאמור‪ ,‬איש איש לתת למשה מעל אשר ימצא בידו‪ .‬ויפרשו‬ ‫השמלה על הבמה‪ ,‬וישליכו עליה איש איש נזם זהב אחד ואיש קשיטה אחת מכל הנמצא בידם‪ .‬וגם מאבני השוהם והבדולח ואבני דר‬ ‫וסחרת השליכו כל בני כוש אל משה על הבמה‪ ,‬גם כסף גם זהב הרבה מאוד‪ .‬ויקח משה את כל הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים ואת‬ ‫‪.‬הבדולח ואת השוהם אשר נתנו לו כל בני כוש‪ ,‬וישם אותם בוצרותי‪ .‬וימלוך משה על כל בני כוש ביום ההוא תחת קיקנוס מלך כוש‬ ‫בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬מלך משה על כוש‪ .‬בן‬ ‫עשרים ושבע שנים משה במלכו על כוש‪ ,‬וארבעים שנה מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני כוש‪ ,‬ויאהבו בני כוש אותו‬ ‫מאוד ויהי משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי ביום השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו לפני משה וישתחוו לו‬ ‫ארצה‪ .‬וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני המלך לאמור‪ ,‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע שנים ישבנו במצור‬ ‫בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬וגם מאבני השוהם והבדולח ואבני דר וסחרת השליכו כל בני כוש אל משה על הבמה‪ ,‬גם‬ ‫כסף גם זהב הרבה מאוד‪ .‬ויקח משה את כל הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים ואת הבדולח ואת השוהם אשר נתנו לו כל בני כוש‪ ,‬וישם‬ ‫‪Página 32‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫אותם בוצרותי‪ .‬וימלוך משה על כל בני כוש ביום ההוא תחת קיקנוס מלך כוש‪ .‬בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך מצרים היא‬ ‫שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬מלך משה על כוש‪ .‬בן עשרים ושבע שנים משה במלכו על כוש‪ ,‬וארבעים שנה‬ ‫מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני כוש‪ ,‬ויאהבו בני כוש אותו מאוד ויהי משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי ביום השביעי‬ ‫‪,‬למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו לפני משה וישתחוו לו ארצה‪ .‬וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני המלך לאמור‬ ‫הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע שנים ישבנו במצור בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬וגם מאבני‬ ‫השוהם והבדולח ואבני דר וסחרת השליכו כל בני כוש אל משה על הבמה‪ ,‬גם כסף גם זהב הרבה מאוד‪ .‬ויקח משה את כל הכסף ואת‬ ‫הזהב ואת כל הכלים ואת הבדולח ואת השוהם אשר נתנו לו כל בני כוש‪ ,‬וישם אותם בוצרותי‪ .‬וימלוך משה על כל בני כוש ביום ההוא‬ ‫‪,‬תחת קיקנוס מלך כוש‪ .‬בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת ישראל מצרימה‬ ‫‪,‬מלך משה על כוש‪ .‬בן עשרים ושבע שנים משה במלכו על כוש‪ ,‬וארבעים שנה מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני כוש‬ ‫ויאהבו בני כוש אותו מאוד ויהי משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי ביום השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו‬ ‫לפני משה וישתחוו לו ארצה‪ .‬וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני המלך לאמור‪ ,‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום‬ ‫תשע שנים ישבנו במצור בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬ויקח משה את כל הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים ואת הבדולח‬ ‫ואת השוהם אשר נתנו לו כל בני כוש‪ ,‬וישם אותם בוצרותי‪ .‬וימלוך משה על כל בני כוש ביום ההוא תחת קיקנוס מלך כוש‪ .‬בשנת‬ ‫חמישים וחמש שנים לפרעה מלך מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬מלך משה על כוש‪ .‬בן עשרים‬ ‫ושבע שנים משה במלכו על כוש‪ ,‬וארבעים שנה מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני כוש‪ ,‬ויאהבו בני כוש אותו מאוד ויהי‬ ‫‪.‬משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי ביום השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו לפני משה וישתחוו לו ארצה‬ ‫וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני המלך לאמור‪ ,‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע שנים ישבנו במצור בעד‬ ‫העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬ויקח משה את כל הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים ואת הבדולח ואת השוהם אשר נתנו לו כל בני‬ ‫כוש‪ ,‬וישם אותם בוצרותי‪ .‬וימלוך משה על כל בני כוש ביום ההוא תחת קיקנוס מלך כוש‪ .‬בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך‬ ‫‪,‬מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬מלך משה על כוש‪ .‬בן עשרים ושבע שנים משה במלכו על כוש‬ ‫וארבעים שנה מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני כוש‪ ,‬ויאהבו בני כוש אותו מאוד ויהי משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי‬ ‫ביום השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו לפני משה וישתחוו לו ארצה‪ .‬וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני‬ ‫המלך לאמור‪ ,‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע שנים ישבנו במצור בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת‬ ‫‪.‬נשינו‪ .‬בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת ישראל מצרימה‪ ,‬מלך משה על כוש‬ ‫בן עשרים ושבע שנים משה במלכו על כוש‪ ,‬וארבעים שנה מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני כוש‪ ,‬ויאהבו בני כוש אותו‬ ‫מאוד ויהי משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי ביום השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו לפני משה וישתחוו לו‬ ‫ארצה‪ .‬וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני המלך לאמור‪ ,‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע שנים ישבנו במצור‬ ‫בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע שנים לרדת‬ ‫ישראל מצרימה‪ ,‬מלך משה על כוש‪ .‬בן עשרים ושבע שנים משה במלכו על כוש‪ ,‬וארבעים שנה מלך‪ .‬ויתן ה׳ את משה לחן ולחסד‬ ‫בעיני כל בני כוש‪ ,‬ויאהבו בני כוש אותו מאוד ויהי משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‪ .‬ויהי ביום השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש‬ ‫ויועדו כולם‪ ,‬ויבואו לפני משה וישתחוו לו ארצה‪ .‬וידברו כל בני כוש כולם יחד לפני המלך לאמור‪ ,‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות‬ ‫‪.‬לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע שנים ישבנו במצור בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‬ ‫כי היום תשע שנים ישבנו במצור בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‪ .‬הבה לנו עצה ונראה מה לעשות לעיר הזאת‪ .‬כי היום תשע‬ ‫‪.‬שנים ישבנו במצור בעד העיר‪ ,‬ולא ראינו את בנינו ואת נשינו‬ ‫‪Y después de la muerte de Kikianus, su pueblo se entristeció mucho a causa de la guerra, y se dijeron unos a‬‬ ‫‪otros: Vamos a pensar juntos qué debemos hacer, porque hemos estado viviendo en el desierto lejos de‬‬ ‫‪nuestros hogares, nueve años este día. Si continuamos luchando contra la ciudad, muchos de nosotros seremos‬‬ ‫‪heridos y asesinados, y si mantenemos el sitio moriremos de la misma manera. Porque ahora todos los reyes‬‬ ‫‪de Siria y la gente del este oirán que nuestro rey ha muerto, y vendrán sobre nosotros de repente, y pelearán‬‬ ‫‪contra nosotros, y no dejarán de nosotros un remanente. Ven, entonces, seleccionemos un rey y continuemos el‬‬ ‫‪asedio hasta que la ciudad sea entregada en nuestras manos. Y registraron a todo el ejército de Kikianus en‬‬ ‫‪busca de un hombre apto para ser rey sobre ellos, y no encontraron a nadie como Moisés digno de ser rey‬‬ ‫‪sobre ellos; y se apresuraron, se despojaron de sus vestidos y los arrojaron al suelo, y formaron un gran‬‬ ‫‪montón. Y colocó a Moisés sobre él, y se levantaron y tocaron las trompetas y exclamaron delante de él,‬‬ ‫‪diciendo: Viva el rey; que viva el rey. Y todos los príncipes y el pueblo juraron darle por esposa a Adoniah, la‬‬ ‫‪reina de Cus, esposa de Kikianus, y coronaron a Moisés su rey en ese día. Y todo el pueblo de Cus proclamó a‬‬ ‫‪gran voz: Todo hombre debe dar a Moisés algo de lo que tiene en su posesión. Y extendieron un paño sobre el‬‬ ‫‪montón y cada uno echó en él algo de lo que tenía: narigueras y monedas, piedras de ónice, baelio, perlas y‬‬ ‫‪piedras raras, plata y oro en abundancia. y Moisés tomó todo lo que los hijos de Cus le habían dado, y lo puso‬‬ ‫‪en su tesoro; y Moisés reinó sobre los hijos de Cus desde ese día en lugar de Kikianus, su rey anterior. En el‬‬ ‫‪año cincuenta y cinco desde que Faraón reinó sobre Egipto, que es el año ciento cincuenta y siete de la bajada‬‬ ‫‪de los israelitas a Egipto, Moisés fue nombrado rey de Cus; tenía veintisiete años cuando comenzó a reinar, y‬‬ ‫‪reinó durante cuarenta años. Y el Señor hizo que Moisés encontrara gracia a los ojos de los hijos de Cus, y‬‬ ‫‪Página 33‬‬

Parasha shemot ellos lo amaron mucho, y Moisés fue querido por el Señor y por los hombres. Y en el séptimo día de su reinado, todos los hijos de Cus se reunieron y vinieron ante Moisés, y se postraron ante él en tierra, y hablaron a su rey, diciendo: Danos un consejo sobre lo que haré con respecto a esta ciudad, 32 ‫ כי אם נלחמה איתם‬.‫ ולכדנו אותה‬,‫ ונתן ה׳ את העיר בידינו‬.‫ אם תשמעו בקולי לכל אשר אצוה אתכם‬,‫ויען המלך אותם לאמור‬ ‫ ועתה הנה לכם עצה בדבר הזה אם תשמעו‬.‫ ונפלו ממנו חללים רבים כראשונה‬,‫כמלחמה הראשונה אשר נלחמנו טרם מות קיקנוס‬ ‫ עיברו וקראו‬,‫ ויאמר אליהם משה‬.‫ כל אשר יצוה אדוני כן יעשו עבדיך‬,‫ ויענו כל החיילים את המלך לאמור‬.‫ וניתנה העיר בידינו‬,‫בקולי‬ ‫ וכל איש אשר יעבור את‬.‫ לכו היערה והבאתם מבני החסידה איש אפרוחו בידו‬,‫ כה אמר המלך‬.‫קול בכל המחנה אל כל העם לאמור‬ ‫ וגדלתם אותם עד גדלם‬,‫ והיה בהביאכם אותם והיו איתכם למשמרת‬.‫ וכל אשר לו יקח המלך‬,‫דבר המלך ולא יביא אפרוחו ומת‬ ‫ אליכם כל בני כוש במצות‬.‫ ויקומו ויעבירו קול במחנה לאמור‬,‫ וישמעו כל בני כוש את דברי משה‬.‫ולמדתם אותם לטוש כדרך בני הנץ‬ ‫ וכל איש אשר ימרה את דבר המלך ומת‬.‫ לכו לכם יחד היערות ותפשתם לכם מבני החסידה איש אפרוחו בידו והבאתם לכם‬,‫המלך‬, ‫ וילכו להם היערה ויעלו על הברושים ויתפשו להם איש אפרוחו בידו כל בני‬,‫ ויעשו כל העם כדבר הזה‬.‫ולקח המלך את כל אשר לו‬ ‫ ויהי כאשר‬.‫ כן עשו כל בני כוש‬,‫ ויגדלום כמצות המלך וילמדום לטוש כבני הנץ ככל אשר ציוה המלך‬.‫החסידה ויביאו אותם בערב‬ ‫ התחזקו והייתם לבני חיל‬,‫ ויהי ביום השלישי ויאמר להם המלך‬.‫ ויעשו כל העם כן‬,‫גדלו בני החסידה ויצו המלך להרעיבם שלושת ימים‬ ‫ ויעשו‬,‫ולבשו איש כלי מלחמתו וחגרו איש חרבו עליו איש חרבו עליו לו או או ונקומה ונלחמה על העיר מן המקום אשר שם הנחשים‬ ‫ ויהי בהגיעם אל מקום הנחשים ויאמר אליהם המלך שלחו איש אפרוחו על‬,‫ ויקחו איש אפרוחו בידו וילכו‬.‫כל העם כדבר המלך‬ ‫ ויראו המלך‬.‫ וירוצו בני החסידה על הנחשים ויאכלום כולם וישביתו אותם מן המקום ההוא‬,‫ וישלחו איש אפרוחו כדבר המלך‬.‫הנחשים‬ ‫ ויבואו העירה‬,‫ ויגשו וילחמו על העיר ויתפשוה וילכדוה‬.‫ ויריעו כל העם תרועה גדולה‬,‫והעם כי נשבתו כל הנחשים מן המקום ההוא‬. ‫ ומעם המצור לא מת אחד‬,‫וימותו ביום ההוא מעם העיר אלף ומאה איש כל יושבי העיר‬.

Y el rey les respondió diciendo: Si escucháis mi voz en todo lo que os mando, el Señor entregará la ciudad en nuestras manos y la tomaremos; porque si continuamos luchando como lo hacíamos antes de la muerte de Kikianus, muchos de nosotros seremos heridos como al principio. Y todos los ejércitos respondieron al rey, diciendo: Todo lo que nuestro señor mande haremos. Y Moisés les dijo: Id y proclamad en voz alta a todo el pueblo del campamento, diciendo: Así ha dicho el rey: Id al bosque y traed cigüeñas, y cada uno de vosotros vendrá con un cigüeña joven en su mano. Y cualquiera que no traiga consigo una cigüeña, se le dará muerte, y el rey se llevará todo lo que le pertenece. Y cuando los hayas traído, los criarás hasta que hayan crecido completamente, y les enseñarás a lanzarse sobre su presa a la manera de los halcones. Y toda la gente lo hizo, y fueron a los bosques, y treparon a los cipreses, y atraparon a cada hombre su cigüeña joven, y los llevaron al desierto, y los criaron y los entrenaron para se lanzan como halcones jóvenes, según la orden del rey. Y cuando las cigüeñas crecieron por completo, el rey ordenó que las dejaran de hambre durante tres días, y todo el pueblo lo hizo. Y al tercer día el rey les dijo: Sed valientes y valientes, montaos en vuestros caballos y tomad vuestras cigüeñas en vuestras manos, y nos levantaremos y pelearemos contra la ciudad desde el lugar donde están las serpientes. Y todo el pueblo hizo conforme a las palabras del rey, y tomaron sus cigüeñas en sus manos y siguieron adelante. Y cuando llegaron al lugar de las serpientes, el rey les dijo: Envíen todas sus cigüeñas contra las serpientes. Y soltaron sus cigüeñas como el rey había mandado, y las cigüeñas se lanzaron sobre las serpientes y las devoraron, y las exterminaron a todas de ese lugar. Y cuando el rey y el pueblo vieron que todas las serpientes habían sido destruidas de ese lugar, todo el pueblo gritó con gran grito, y se acercaron a la ciudad y la combatieron, y tomaron la ciudad por asalto, y entraron. eso. Y mataron en ese día entre la gente de la ciudad, mil cien hombres, todos los que estaban en la ciudad, pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía.

Y soltaron sus cigüeñas como el rey había mandado, y las cigüeñas se lanzaron sobre las serpientes y las devoraron, y las exterminaron a todas de ese lugar. Y cuando el rey y el pueblo vieron que todas las serpientes habían sido destruidas de ese lugar, todo el pueblo gritó con gran grito, y se acercaron a la ciudad y la combatieron, y tomaron la ciudad por asalto, y entraron. eso. Y mataron en ese día entre la gente de la ciudad, mil cien hombres, todos los que estaban en la ciudad, pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía. Y soltaron sus cigüeñas como el rey había mandado, y las cigüeñas se lanzaron sobre las serpientes y las devoraron, y las exterminaron a todas de ese lugar. Y cuando el rey y el pueblo vieron que todas las serpientes habían sido destruidas de ese lugar, todo el pueblo gritó con gran grito, y se acercaron a la ciudad y la combatieron, y tomaron la ciudad por asalto, y entraron. eso. Y mataron en ese día entre la gente de la ciudad, mil cien hombres, todos los que estaban en la ciudad, pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía. Y cuando el rey y el pueblo vieron que todas las serpientes Página 34

Parasha shemot habían sido destruidas de ese lugar, todo el pueblo gritó con gran grito, y se acercaron a la ciudad y la combatieron, y tomaron la ciudad por asalto, y entraron. eso. Y mataron en ese día entre la gente de la ciudad, mil cien hombres, todos los que estaban en la ciudad, pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía. Y cuando el rey y el pueblo vieron que todas las serpientes habían sido destruidas de ese lugar, todo el pueblo gritó con gran grito, y se acercaron a la ciudad y la combatieron, y tomaron la ciudad por asalto, y entraron. eso. Y mataron en ese día entre la gente de la ciudad, mil cien hombres, todos los que estaban en la ciudad, pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía.

Pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía. Pero de los sitiadores ninguno murió; y todos los hijos de Cus fueron a sus casas, a sus esposas e hijos, ya todo lo que les pertenecía.

33 ‫ הם המה‬.‫ וישובו מצרימה אל פרעה מלך‬,‫ובלעם הקוסם בראותו כי נלכדה העיר ויפתח השער וינוסו הוא ושני בניו ושמונה אחיו‬ ‫ וילכוד משה את העיר בחכמתו‬.‫ בהביא ה׳ על מצרים את כל המכות‬,‫החרטומים והמכשפים הכתובים בספר התורה העומדים נגד משה‬, ‫ ויתנו לו את אדוניה המלכה הכושית‬,‫ וישימו את כתר המלכות בראשו‬.‫ויושיבוהו בני כוש על כיסא המלוכה תחת קיקנוס מלך כוש‬ ‫ כי זכר משה את אשר השביע אברהם‬.‫ ולא בא אליה ולא פנה אליה את עיניו‬,‫ ויירא משה את ה׳ אלוקי אבותיו‬.‫אשת קיקנוס לאישה‬ ‫ אשר ציוהו לאמור לא‬,‫ וגם את זה עשה יצחק בברוח יעקב מפני אחיו‬.‫ לא תקח לבני ליצחק אישה מבנות כנען‬,‫את אליעזר עבדו לאמור‬ ‫ כי ה 'אלוקינו נתן את חם ואת בניו ואת כל זרעו לעבדים לבני שם ולבני יפת ולזרעם‬.‫תיקח אישה מבנות כנען ולא תתחתן בכל בני חם‬ ‫ ויירא משה מפני ה׳ אלוקיו כל‬.‫ כל ימי מלכו על כוש‬,‫ על כן לא הפנה משה את ליבו ואת עיניו אל אשת קיקנוס‬.‫ עד עולם‬,‫אחריהם‬ ‫ לא נטה מן הדרך אשר הלכו בה‬,‫ לא סר משה מן הדרך הטובה כל ימי חייו‬.‫ ויתהלך משה לפני ה׳ באמת בכל לבבו ובכל נפשו‬,‫ימיו‬ ‫ וישמעו בני‬.‫ ויצליח משה במלכותו‬,‫ ויתחזק משה במלכות בני כוש וינהג את בני כוש כמשפט בחכמתו‬.‫אברהם יצחק ויעקב ימין ושמאל‬ ‫ ויקבוץ משה את כל בני כוש עם‬.‫ ויפשעו ארם ובני קדם מתחת יד כוש בימים ההם‬,‫ארם ובני קדם בעת ההיא כי מת קיקנוס מלך כוש‬ ‫ ויצאו לקראתם ויערכו איתם‬,‫ וישמעו כל בני קדם את שמעם‬.‫ ויצא להילחם את ארם ואת בני קדם‬,‫כבד מאוד כשלושים אלף איש‬ ‫ ויתנו כל בני קדם עורף‬.‫ ויפלו מהם חללים כשלוש מאות איש‬,‫ ותחזק המלחמה על בני קדם ויתן ה׳ את כל בני קדם ביד משה‬.‫מלחמה‬ ‫ וישמעו בני ארם ובני קדם בעת ההיא כי מת‬.‫ וירדפו אחריהם משה ובני כוש ויכניעו אותם תחת ידם ויתנו להם מס כמשפטם‬,‫וינוסו‬ ‫ ויקבוץ משה את כל בני כוש עם כבד מאוד כשלושים אלף איש‬.‫ ויפשעו ארם ובני קדם מתחת יד כוש בימים ההם‬,‫קיקנוס מלך כוש‬, ‫ ותחזק המלחמה על בני‬.‫ ויצאו לקראתם ויערכו איתם מלחמה‬,‫ וישמעו כל בני קדם את שמעם‬.‫ויצא להילחם את ארם ואת בני קדם‬ ‫ וירדפו אחריהם משה ובני‬,‫ ויתנו כל בני קדם עורף וינוסו‬.‫ ויפלו מהם חללים כשלוש מאות איש‬,‫קדם ויתן ה׳ את כל בני קדם ביד משה‬ ‫ ויפשעו ארם ובני‬,‫ וישמעו בני ארם ובני קדם בעת ההיא כי מת קיקנוס מלך כוש‬.‫כוש ויכניעו אותם תחת ידם ויתנו להם מס כמשפטם‬ ‫ ויצא להילחם את ארם ואת בני קדם‬,‫ ויקבוץ משה את כל בני כוש עם כבד מאוד כשלושים אלף איש‬.‫קדם מתחת יד כוש בימים ההם‬. ‫ ותחזק המלחמה על בני קדם ויתן ה׳ את כל בני קדם ביד משה‬.‫ ויצאו לקראתם ויערכו איתם מלחמה‬,‫וישמעו כל בני קדם את שמעם‬, ‫ וירדפו אחריהם משה ובני כוש ויכניעו אותם תחת ידם ויתנו להם‬,‫ ויתנו כל בני קדם עורף וינוסו‬.‫ויפלו מהם חללים כשלוש מאות איש‬ ‫מס כמשפטם‬.

Y cuando Balaam, el mago, vio que la ciudad había sido tomada, abrió la puerta y huyó a Egipto, a Faraón, con sus dos hijos y ocho hermanos, y ellos son los magos y hechiceros mencionados en el libro de la Biblia. ley, como oponerse a Moisés cuando el Señor trajo las plagas sobre Egipto. Y después de que Moisés tomó la ciudad con su sabiduría, los hijos de Cus lo colocaron en el trono en lugar de Kikianus, su rey, y le pusieron la corona real sobre su cabeza, y le dieron a Adoniah, su reina, por una esposa. Pero Moisés temía al Señor, el Dios de sus antepasados, y nunca se acercó a ella, ni volvió siquiera sus ojos hacia ella. Porque Moisés se acordó de que Abraham hizo jurar a su siervo Eliezer, diciendo: No tomarás para mi hijo Isaac una mujer de las hijas de Canaán, y que Isaac hizo lo mismo, cuando Jacob huyó de delante de su hermano, diciéndole: No tomarás mujer de las hijas de Canaán, ni te casarás con todos los hijos de Cam, porque Jehová nuestro Dios dio a Cam, hijo de Noé, con todos sus hijos y su descendencia, para esclavos de los hijos de Sem y Jafet, y de su descendencia después de ellos, para ser esclavos de ellos para siempre. Por tanto, Moisés no inclinó su corazón ni sus ojos a la mujer de Kikianus, todos los días que reinó sobre Cus; Y Moisés temió al Señor su Dios toda su vida, y caminó delante del Señor en verdad con todo su corazón y con toda su alma, y no se apartó ni a derecha ni a izquierda del camino en que Abraham, Isaac y Jacob caminaron. Y Moisés se fortaleció en su reino, y guió a los hijos de Cus de acuerdo con su sabiduría, 34 ‫ ויתנם ה׳ ביד משה ויפלו‬,‫ ויצאו אנשי ארם גם הם לקראתם וילחמו בם‬.‫ אל ארץ ארם למלחמה‬,‫ויעבור משה וכל העם אשר איתו משם‬ ‫ ויכנע משה את ארם ואת בני קדם תחד‬.‫ ויתנו מס גם הם כמשפטם‬,‫ ויכנעו ארם גם הם לפני משה ולפני כוש‬.‫חללים רבים מאנשי ארם‬ Página 35

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫יד בני כוש‪ ,‬ויפן וישב משה וכל העם אשר איתו ארץ כוש‪ .‬ויתחזק משה במלכות בני כוש‪ .‬ויהי ה׳ איתו‪ ,‬וייראו מפניו כל בני כוש‪ .‬ויהי‬ ‫מקץ שנים וימת שאול מלך אדום‪ ,‬וימלוך תחתיו בעל חנן בן עכבור‪ .‬בשנת שש עשרה שנה למלכות משה על כוש‪ ,‬מלך חנן בן עכבור‬ ‫בארץ אדום על כל בני אדום שלושים ושמונה שנה‪ .‬בימיו פשע מואב מתחת יד אדום אשר היו תחת אדום‪ ,‬בימי הדד בן בדד המכה‬ ‫‪.‬אותם ואת מדין ויכניע את מואב תחת יד אדום‪ .‬ויהי כמלוך בעל חנן בן עכבור על בני אדום‪ ,‬פשעו כל בני מואב מתחת יד אדום‬ ‫ואנגיאס מלך אפריקה מת בימים ההם‪ ,‬וימלוך אזדרובל בנו תחתיו‪ .‬ובימים ההם מת יאניוש מלך בני כיתים‪ ,‬ויקברוהו בהיכלו אשר‬ ‫בנה לו בבקעת כנפיא למושב וימלוך תחתיו לטיאנוס‪ .‬בשנת עשרים ושתיים שנה למלכות משה על בני כוש‪ ,‬מלך לטיאנוס על כל בני‬ ‫כיתים ארבעים וחמש שנים‪ .‬ויבן לו גם הוא מגדל גדול ועצום מאוד‪ ,‬ויבן בתוכו היכל נאה למושבו להתנהג במלכותו כמשפט‪ .‬בשנת‬ ‫שלוש למלכו העביר קול לכל חכמיו‪ ,‬ויעשו לו אוניות הרבה‪ .‬ויקבוץ לטיאנוס את כל חילו ויבואו באוניות‪ ,‬וילכו להילחם עם אזדרובל‬ ‫בן אנגיאס מלך אפריקה‪ .‬ויבואו אפריקה‪ ,‬ויערכו מלחמה עם אזדרובל ועם חילו‪ .‬ויחזק לטיאנוס על אזדרובל‪ ,‬וילכוד לטיאנוס מאת‬ ‫אזדרובל את תעלת המים אשר הביא אנגיאס אביו מאת בני כיתים בקחתו את יאניה בת עוצי לאישה‪ ,‬ויהרוס לטיאנוס את גשר התעלה‬ ‫ההיא ויכה את כל חיל אזדרובל מכה רבה מאוד‪ .‬ויתחזקו יתר גיבורי אזדרובל וימלא ליבם קנאה וחפצו במות‪ ,‬ויערכו עוד מלחמה עם‬ ‫‪.‬לטיאנוס מלך כיתים‪ .‬ותחזק המלחמה על כל אנשי אפריקה ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‬ ‫ויבן לו גם הוא מגדל גדול ועצום מאוד‪ ,‬ויבן בתוכו היכל נאה למושבו להתנהג במלכותו כמשפט‪ .‬בשנת שלוש למלכו העביר קול לכל‬ ‫‪.‬חכמיו‪ ,‬ויעשו לו אוניות הרבה‪ .‬ויקבוץ לטיאנוס את כל חילו ויבואו באוניות‪ ,‬וילכו להילחם עם אזדרובל בן אנגיאס מלך אפריקה‬ ‫ויבואו אפריקה‪ ,‬ויערכו מלחמה עם אזדרובל ועם חילו‪ .‬ויחזק לטיאנוס על אזדרובל‪ ,‬וילכוד לטיאנוס מאת אזדרובל את תעלת המים‬ ‫אשר הביא אנגיאס אביו מאת בני כיתים בקחתו את יאניה בת עוצי לאישה‪ ,‬ויהרוס לטיאנוס את גשר התעלה ההיא ויכה את כל חיל‬ ‫‪.‬אזדרובל מכה רבה מאוד‪ .‬ויתחזקו יתר גיבורי אזדרובל וימלא ליבם קנאה וחפצו במות‪ ,‬ויערכו עוד מלחמה עם לטיאנוס מלך כיתים‬ ‫ותחזק המלחמה על כל אנשי אפריקה ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‪ .‬ויבן לו גם הוא מגדל‬ ‫גדול ועצום מאוד‪ ,‬ויבן בתוכו היכל נאה למושבו להתנהג במלכותו כמשפט‪ .‬בשנת שלוש למלכו העביר קול לכל חכמיו‪ ,‬ויעשו לו‬ ‫‪,‬אוניות הרבה‪ .‬ויקבוץ לטיאנוס את כל חילו ויבואו באוניות‪ ,‬וילכו להילחם עם אזדרובל בן אנגיאס מלך אפריקה‪ .‬ויבואו אפריקה‬ ‫ויערכו מלחמה עם אזדרובל ועם חילו‪ .‬ויחזק לטיאנוס על אזדרובל‪ ,‬וילכוד לטיאנוס מאת אזדרובל את תעלת המים אשר הביא אנגיאס‬ ‫אביו מאת בני כיתים בקחתו את יאניה בת עוצי לאישה‪ ,‬ויהרוס לטיאנוס את גשר התעלה ההיא ויכה את כל חיל אזדרובל מכה רבה‬ ‫מאוד‪ .‬ויתחזקו יתר גיבורי אזדרובל וימלא ליבם קנאה וחפצו במות‪ ,‬ויערכו עוד מלחמה עם לטיאנוס מלך כיתים‪ .‬ותחזק המלחמה על‬ ‫כל אנשי אפריקה ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‪ .‬וילכו להילחם עם אזדרובל בן אנגיאס‬ ‫מלך אפריקה‪ .‬ויבואו אפריקה‪ ,‬ויערכו מלחמה עם אזדרובל ועם חילו‪ .‬ויחזק לטיאנוס על אזדרובל‪ ,‬וילכוד לטיאנוס מאת אזדרובל את‬ ‫תעלת המים אשר הביא אנגיאס אביו מאת בני כיתים בקחתו את יאניה בת עוצי לאישה‪ ,‬ויהרוס לטיאנוס את גשר התעלה ההיא ויכה‬ ‫את כל חיל אזדרובל מכה רבה מאוד‪ .‬ויתחזקו יתר גיבורי אזדרובל וימלא ליבם קנאה וחפצו במות‪ ,‬ויערכו עוד מלחמה עם לטיאנוס‬ ‫מלך כיתים‪ .‬ותחזק המלחמה על כל אנשי אפריקה ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‪ .‬וילכו‬ ‫‪,‬להילחם עם אזדרובל בן אנגיאס מלך אפריקה‪ .‬ויבואו אפריקה‪ ,‬ויערכו מלחמה עם אזדרובל ועם חילו‪ .‬ויחזק לטיאנוס על אזדרובל‬ ‫וילכוד לטיאנוס מאת אזדרובל את תעלת המים אשר הביא אנגיאס אביו מאת בני כיתים בקחתו את יאניה בת עוצי לאישה‪ ,‬ויהרוס‬ ‫לטיאנוס את גשר התעלה ההיא ויכה את כל חיל אזדרובל מכה רבה מאוד‪ .‬ויתחזקו יתר גיבורי אזדרובל וימלא ליבם קנאה וחפצו‬ ‫במות‪ ,‬ויערכו עוד מלחמה עם לטיאנוס מלך כיתים‪ .‬ותחזק המלחמה על כל אנשי אפריקה ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם‬ ‫אזדרובל המלך במלחמה ההיא‪ .‬ויערכו עוד מלחמה עם לטיאנוס מלך כיתים‪ .‬ותחזק המלחמה על כל אנשי אפריקה ויפלו כולם חללים‬ ‫לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‪ .‬ויערכו עוד מלחמה עם לטיאנוס מלך כיתים‪ .‬ותחזק המלחמה על כל אנשי‬ ‫‪.‬אפריקה ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‬ ‫‪35‬‬ ‫וישימו פניהם ארץ גת‪ ,‬וירדו וימצאו רועי גת רועים את מקנה בני גת‪ .‬ויאמרו אל הרועים‪ ,‬תנו לנו מהצאן במחיר לאכול כי רעבים‬ ‫אנחנו כי לא אכלנו לחם היום‪ .‬ויאמרו הרועים‪ ,‬הצאננו הם אם מקננו כי ניתן לכם אף במחיר‪ .‬ויגשו בני אפרים לקחתם בחזקה‪ .‬ויצעקו‬ ‫‪,‬רועי גת עליהם ותשמע צעקתם למרחוק‪ ,‬ויצאו כל בני גת אליהם‪ .‬ויראו בני גת את רעת בני אפרים וישובו ויזעיקו את כל אנשי גת‬ ‫ויחגרו איש כלי מלחמתו ויצאו אל בני אפרים למלחמה‪ .‬ויערכו איתם מלחמה בבקעת גת‪ ,‬ותהי המלחמה חזקה ויכו אלה מאלה רבים‬ ‫ביום ההוא‪ .‬ויהי ביום השני‪ ,‬וישלחו בני גת אל כל ערי פלשתים לבוא אליהם לעזרה לאמור‪ .‬עלו אלינו ועזרונו ונכה את בני אפרים‬ ‫‪.‬אשר יצאו ממצרים לקחת את מקננו ולהילחם איתנו חינם‪ .‬ובני אפרים עייפה נפשם ברעב ובצמא‪ ,‬כי לא אכלו לחם שלושה ימים‬ ‫ויצאו מכל ערי פלשתים לעזרת אנשי גת‪ ,‬כארבעים אלף איש‪ .‬ויערכו האנשים האלה את בני אפרים מלחמה‪ ,‬ויתן ה׳ את בני אפרים‬ ‫ביד פלשתים‪ .‬ויכו את כל בני אפרים כל אשר יצאו ממצרים לא השאירו שריד‪ ,‬כי אם עשרה אנשים אשר ברחו ממערכת המלחמה‪ .‬כי‬ ‫מאת ה׳ הייתה הרעה הזאת אל בני אפרים‪ ,‬כי מרו את פי ה׳ לצאת ממצרים טרם בא הקץ אשר חק ה׳ על ישרא ל מי‪ .‬וגם מפלשתים‬ ‫נפלו הרבה כעשרים אלף איש‪ ,‬וישאום אחים ויקברו אותם בעריהם‪ .‬וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים‬ ‫ולא ניתנו לקבורה‪ ,‬ותהי כל הבקעה מלאה עצמות אנשים‪ .‬והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה‪ ,‬ויגידו אל בני ישראל את כל‬ ‫הקורות אותם‪ .‬ויתאבל אפרים אביהם עליהם ימים רבים‪ ,‬ויבאו אחיו לנחמו‪ .‬ויבוא אל אישתו ותלד בן ויקרא את שמו בריעה‪ ,‬כי ברעה‬ ‫‪.‬הייתה בביתו‪ .‬ומשה בן עמרם עודנו מלך בארץ כוש בימים ההם‪ ,‬ויצליח במלכותו וינהג את כל מלכות בני כוש במשפט בצדק ובתמים‬ ‫ויאהבו כל בני כוש את משה כל ימי מלכו עליהם‪ ,‬וייראו כל יושבי ארץ כוש מלפניו יראה גדולה‪ .‬כי מאת ה׳ הייתה הרעה הזאת אל בני‬ ‫‪,‬אפרים‪ ,‬כי מרו את פי ה׳ לצאת ממצרים טרם בא הקץ אשר חק ה׳ על ישרא ל מי‪ .‬וגם מפלשתים נפלו הרבה כעשרים אלף איש‬ ‫וישאום אחים ויקברו אותם בעריהם‪ .‬וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים ולא ניתנו לקבורה‪ ,‬ותהי כל‬ ‫הבקעה מלאה עצמות אנשים‪ .‬והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה‪ ,‬ויגידו אל בני ישראל את כל הקורות אותם‪ .‬ויתאבל‬ ‫‪Página 36‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫אפרים אביהם עליהם ימים רבים‪ ,‬ויבאו אחיו לנחמו‪ .‬ויבוא אל אישתו ותלד בן ויקרא את שמו בריעה‪ ,‬כי ברעה הייתה בביתו‪ .‬ומשה בן‬ ‫עמרם עודנו מלך בארץ כוש בימים ההם‪ ,‬ויצליח במלכותו וינהג את כל מלכות בני כוש במשפט בצדק ובתמים‪ .‬ויאהבו כל בני כוש את‬ ‫משה כל ימי מלכו עליהם‪ ,‬וייראו כל יושבי ארץ כוש מלפניו יראה גדולה‪ .‬כי מאת ה׳ הייתה הרעה הזאת אל בני אפרים‪ ,‬כי מרו את פי‬ ‫ה׳ לצאת ממצרים טרם בא הקץ אשר חק ה׳ על ישרא ל מי‪ .‬וגם מפלשתים נפלו הרבה כעשרים אלף איש‪ ,‬וישאום אחים ויקברו אותם‬ ‫‪.‬בעריהם‪ .‬וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים ולא ניתנו לקבורה‪ ,‬ותהי כל הבקעה מלאה עצמות אנשים‬ ‫‪,‬והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה‪ ,‬ויגידו אל בני ישראל את כל הקורות אותם‪ .‬ויתאבל אפרים אביהם עליהם ימים רבים‬ ‫ויבאו אחיו לנחמו‪ .‬ויבוא אל אישתו ותלד בן ויקרא את שמו בריעה‪ ,‬כי ברעה הייתה בביתו‪ .‬ומשה בן עמרם עודנו מלך בארץ כוש‬ ‫‪,‬בימים ההם‪ ,‬ויצליח במלכותו וינהג את כל מלכות בני כוש במשפט בצדק ובתמים‪ .‬ויאהבו כל בני כוש את משה כל ימי מלכו עליהם‬ ‫‪,‬וייראו כל יושבי ארץ כוש מלפניו יראה גדולה‪ .‬וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים ולא ניתנו לקבורה‬ ‫‪.‬ותהי כל הבקעה מלאה עצמות אנשים‪ .‬והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה‪ ,‬ויגידו אל בני ישראל את כל הקורות אותם‬ ‫‪.‬ויתאבל אפרים אביהם עליהם ימים רבים‪ ,‬ויבאו אחיו לנחמו‪ .‬ויבוא אל אישתו ותלד בן ויקרא את שמו בריעה‪ ,‬כי ברעה הייתה בביתו‬ ‫ומשה בן עמרם עודנו מלך בארץ כוש בימים ההם‪ ,‬ויצליח במלכותו וינהג את כל מלכות בני כוש במשפט בצדק ובתמים‪ .‬ויאהבו כל בני‬ ‫כוש את משה כל ימי מלכו עליהם‪ ,‬וייראו כל יושבי ארץ כוש מלפניו יראה גדולה‪ .‬וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים‬ ‫רבים ושנים ולא ניתנו לקבורה‪ ,‬ותהי כל הבקעה מלאה עצמות אנשים‪ .‬והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה‪ ,‬ויגידו אל בני‬ ‫ישראל את כל הקורות אותם‪ .‬ויתאבל אפרים אביהם עליהם ימים רבים‪ ,‬ויבאו אחיו לנחמו‪ .‬ויבוא אל אישתו ותלד בן ויקרא את שמו‬ ‫בריעה‪ ,‬כי ברעה הייתה בביתו‪ .‬ומשה בן עמרם עודנו מלך בארץ כוש בימים ההם‪ ,‬ויצליח במלכותו וינהג את כל מלכות בני כוש‬ ‫‪.‬במשפט בצדק ובתמים‪ .‬ויאהבו כל בני כוש את משה כל ימי מלכו עליהם‪ ,‬וייראו כל יושבי ארץ כוש מלפניו יראה גדולה‬ ‫‪Y todos los hijos de Cus amaron a Moisés durante todos los días que los gobernó, y todos los habitantes de‬‬ ‫‪Cus tuvieron mucho miedo de Moisés.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ויהי בשנת הארבעים למלוך משה על כוש ומשה יושב על כיסא המלוכה‪ ,‬ואדוניה המלכה לפניו וכל השרים יושבים סביבותים‪ .‬ותאמר‬ ‫אדניה המלכה לפני המלך והשרים‪ ,‬מה הדבר אשר עשיתם כל בני כוש זה ימים רבים‪ .‬הלא ידעתם כי ארבעים שנה אשר מלך זה על‬ ‫כוש‪ ,‬אליי לא קרב ואת אלוקי בני כוש לא עבד‪ .‬ועתה שמעו נא בני כוש ולא ימלוך עליכם עוד זה‪ ,‬אשר איננו מבשרכם‪ .‬הנה מנכרוס‬ ‫בני גדל והוא ימלוך עליכם‪ ,‬כי טוב לכם לעבוד את בן אדוניכם ​​מעבוד איש נוכרי עבד מלך מצרים‪ .‬וישמעו כל העם וכל השרים בני‬ ‫כוש את כל הדברים אשר דיברה אדוניה המלכה באוזניהם‪ .‬ויהי כל העם נכון עד הערב‪ ,‬וישכימו בבוקר וימליכו עליהם את מנכרוס בן‬ ‫קיקנוס מלך כוש‪ .‬וייראו כל בני כוש משלוח ידם במשה כי ה׳ עם משה וכי זכרו בני כוש את השבועה אשר נשבעו למשה‪ ,‬על כן לא‬ ‫העו ל ל אכ ו הרעו לו אך נתנו ויצא משה מארץ כוש וילך לדרכו‪ ,‬ויחדל ממלוך על כוש‪ .‬ומשה בן שבע שנים ושישים שנה בצאתו‬ ‫מארץ כוש‪ .‬כי מה׳ היה הדבר‪ ,‬כי בא הקץ אשר מימי קדם להוציא את ישראל מעוני בני חם‪ .‬וילך משה מדינה כי ירא לשוב מצרימה‬ ‫מפני פרעה‪ ,‬וילך וישב על באר המים במדין‪ .‬ותצאנה שבע בנות רעואל המדיני לרעות צאן אביהן‪ ,‬ותבואנה אל הבאר ותדלנה מים‬ ‫להשקות צאן אביהן‪ .‬ויבואו רועי מדין ויגרשום‪ ,‬ויקם משה ויושיען וישקה את הצאן‪ .‬ותבואנה אל רעואל אביהן‪ ,‬ותגדנה לו את אשר‬ ‫עשה להן משה‪ .‬ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים‪ ,‬וגם דלה דלה לנו וישקה את הצאן‪ .‬ויאמר רעואל אל בנותיו‪ ,‬ואיו למה זה‬ ‫עזבתן את האיש‪ .‬וישלח רעואל ויקחהו ויביאהו עמו הביתה‪ ,‬ויאכל עמו לחם‪ .‬ויספר משה לרעואל את אשר ברח ממצרים‪ ,‬ואת אשר‬ ‫מלך על כוש ארבעים שנה‪ .‬ואחרי כן לקחו הממלכה מידו‪ ,‬וישלחוהו לשלום בכבוד ובמתנות‪ .‬ויהי כשמוע רעואל את דברי משה‪ ,‬ויאמר‬ ‫רעואל בליבו אתנה את זה אל בית הכלא וארצה בו את בני כוש כי נוס נסי הםו‪ .‬ויקחהו ויתנהו אל בית הסוהר‪ ,‬ויהי משה בבית הסוהר‬ ‫עשר שנים‪ .‬ויהי בהיות משה בבית הסוהר‪ ,‬ותחמול עליו ציפורה בת רעואל ותכלכלהו לחם ומים כל הימים‪ .‬וכל בני ישראל עודם‬ ‫‪.‬בארץ מצרים עובדים את מצרים בכל עבודה קשה‪ ,‬ויד מצרים הולך וקשה על בני ישראל בימים ההם‬ ‫‪Y en el año cuarenta del reino de Moisés sobre Cus, Moisés estaba sentado en su trono con la reina Adoniah‬‬ ‫‪delante de él, y todos los príncipes estaban sentados alrededor de ellos, y Adoniah habló ante el rey y los‬‬ ‫‪príncipes diciendo: ¿Qué es esto? ¿Qué habéis hecho, hijos de Cus, estos muchos días? ¿No sabéis que dentro‬‬ ‫‪de los cuarenta años que este hombre reinó sobre Cus no se acercó a mí, ni sirvió a los dioses de los hijos de‬‬ ‫‪Cus? Ahora, por tanto, escúchenme, hijos de Cus, y no permitan que este hombre nos gobierne más, porque‬‬ ‫‪no es de nuestra carne; He aquí, mi hijo mayor, Menaeris, sea tu rey, porque en verdad es mejor para ti servir‬‬ ‫‪al hijo de tu señor que servir a un extranjero, antiguo esclavo del rey de Egipto. Y el pueblo oyó las palabras‬‬ ‫‪que Adoniah había hablado a sus oídos, y estuvieron en consulta hasta la noche, y a la mañana siguiente se‬‬ ‫‪levantaron y nombraron a Menaeris, el hijo de Kikianus, rey de Cus. Y todos los hijos de Cus tuvieron miedo‬‬ ‫‪de extender sus manos contra Moisés, por el Señor estaba con él, y los hijos de Cus se acordaron del‬‬ ‫‪juramento que le habían hecho a Moisés, y por eso no le harían daño; pero le dieron a Moisés muchos regalos‬‬ ‫‪y lo despidieron de ellos con grandes honores. Así Moisés dejó la tierra de Cus y se fue después de dejar de‬‬ ‫‪ser rey de Cus; y Moisés tenía sesenta y siete años cuando partió de la tierra de Cus, y esto fue ordenado por el‬‬ ‫‪Señor, porque había llegado el tiempo que había señalado en tiempos antiguos, cuando iba a dar a luz a los‬‬ ‫‪hijos. de Israel de la aflicción de los hijos de Cam. Y Moisés fue a Madián, como tenía miedo de volver a‬‬ ‫‪Página 37‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪Egipto a causa de Faraón, y fue y se sentó junto al pozo de agua en Madián. Y las siete hijas de Reuel, la‬‬ ‫‪madianita, salieron a apacentar las ovejas de su pueblo. padre, y vinieron al pozo para sacar agua para los‬‬ ‫‪rebaños de su padre; pero vinieron los pastores de Madián y los echaron, y Moisés se levantó y los ayudó, y‬‬ ‫‪dio de beber a sus ovejas.Y volvieron a casa de Reuel, su padre, y le contaron lo que Moisés había hecho por‬‬ ‫‪ellos. y dijeron: Un egipcio nos ha librado de la mano de los pastores, y sacó para nosotros el agua, y dio de‬‬ ‫‪beber a las ovejas. Y Reuel dijo a sus hijas: ¿Y dónde está, por qué? habéis dejado al hombre? Y Reuel envió‬‬ ‫‪por él, y lo llevó a su casa, y comió con él pan. Y Moisés contó a Reuel: que había huido de Egipto y que‬‬ ‫‪había estado reinando durante cuarenta años sobre Cus, y cómo lo habían privado de su reino y lo habían‬‬ ‫‪enviado en paz, con honor y con regalos. Y cuando Reuel escuchó el Palabras de Moisés dijo dentro de sí‬‬ ‫‪mismo: Pondré a este hombre en la prisión y ganaré el favor de los hijos de Cus a causa de él, porque‬‬ ‫‪ciertamente ha huido de ellos; y lo tomaron y lo metieron en la prisión, y Moisés permaneció en la prisión por‬‬ ‫‪diez años.Y mientras Moisés estaba en la prisión, Séfora, la hija de Reuel, se compadeció de él, y ella le dio a‬‬ ‫‪Moisés pan y con agua todo el tiempo. Y todos los hijos de Israel todavía estaban en la tierra de Egipto, y‬‬ ‫‪sirvieron a los egipcios en toda clase de trabajos forzados, y la mano de Egipto continuó en su rigor sobre el‬‬ ‫‪Hijos de Israel en aquellos días.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בעת ההיא הכה ה׳ את פרעה מלך מצרים וינגע ה׳ אותו בנגע הצרעת מכף רגלו ועד קדקדו‪ ,‬מפני עבודת פרך בני ישראל היל ה הה ה‬ ‫הה הל הה הה הה כי שמע ה׳ אל תפילת עמו בני ישראל‪ ,‬ותבוא אליו צעקתם מפני עבודתם הקשה‪ .‬ובכל זאת לא שב אפו מהם ועוד יד‬ ‫פרעה נטויה על בני ישראל‪ ,‬ויקשה פרעה את ערפו לפני ה׳ ויכביד עול לל ימל אי עול לל ימל אי ויהי כאשר נגע ה׳ את פרעה מלך‬ ‫‪.‬מצרים‪ ,‬וישאל את חכמיו ואת חרטומיו לרפאותו‪ .‬ויאמרו לו חכמיו וחרטומיו‪ ,‬כי אם יותן מדם ילדים קטנים אל הנגע ההוא ונרפא לו‬ ‫וישמע אליהם פרעה‪ ,‬וישלח סריסיו גושנה אל בני ישראל לקחת ילדיהם הקטנים‪ .‬וילכו סריסי פרעה ויקחו ילדי בני ישראל מחיק‬ ‫אמותם בחוזקה‪ ,‬ויביאום אל פרעה יום יום‪ .‬ילד ליום ילד ליום וישחטום הרופאים ויתנו אל הנגע‪ ,‬ככה יעשו כל הימים‪ .‬ויהי מספר‬ ‫‪.‬הילדים אשר שחט פרעה שלוש מאות ושבעים וחמישה ילדים‪ .‬ולא שמע ה׳ אל רופאי מלך מצרים‪ ,‬ויהי הנגע הולך וחזק ורב מאוד‬ ‫ויהי פרעה בחולי הנגע ההוא עשר שנים‪ ,‬ולב פרעה הולך וקשה על בני ישראל‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים‪ ,‬ויוסף ה׳ לפרעה מלך מצרים‬ ‫שבר על שבר ומכה על מכה‪ .‬ויכהו ה׳ בשחין רע וחולי הבטן‪ ,‬ויהפך הנגע ההוא לשחין רע‪ .‬בעת ההיא באו שני סריסי פרעה מארץ‬ ‫גושן אשר שם בני ישראל‪ ,‬ויבואו בית פרעה ויאמרו לו ראו ראינו את בנראו ראינו את בנראו ישואו‪ .‬ויהי כשמוע פרעה את דברי‬ ‫סריסיו‪ ,‬ויחר אף פרעה על בני ישראל מאוד כי נעצב מאוד מכאב בשרו‪ .‬ויען ויאמר‪ ,‬אך עתה הנה כאשר ידעו בני ישראל כי חולה‬ ‫אנוכי וישובו וילעגו עלינו‪ .‬ועתה מהרו ואסרו לי המרכבה ואלכה לי גושנה ואראה את לעג בני ישראל‪ ,‬אשר הם מלעיבים ומלעיגים‬ ‫עליי‪ .‬ויאסרו לו עבדיו המרכבה ויקחוהו וירכיבו אותו על הסוס‪ ,‬כי לא יכול לרכוב‪ .‬ויקח עמו עשרים פרשים ועשרה רגלי‪ ,‬וילך אל בני‬ ‫ישראל גושנה‪ .‬ויכהו ה׳ בשחין רע וחולי הבטן‪ ,‬ויהפך הנגע ההוא לשחין רע‪ .‬בעת ההיא באו שני סריסי פרעה מארץ גושן אשר שם‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ויבואו בית פרעה ויאמרו לו ראו ראינו את בנראו ראינו את בנראו ישואו‪ .‬ויהי כשמוע פרעה את דברי סריסיו‪ ,‬ויחר אף‬ ‫פרעה על בני ישראל מאוד כי נעצב מאוד מכאב בשרו‪ .‬ויען ויאמר‪ ,‬אך עתה הנה כאשר ידעו בני ישראל כי חולה אנוכי וישובו וילעגו‬ ‫עלינו‪ .‬ועתה מהרו ואסרו לי המרכבה ואלכה לי גושנה ואראה את לעג בני ישראל‪ ,‬אשר הם מלעיבים ומלעיגים עליי‪ .‬ויאסרו לו עבדיו‬ ‫המרכבה ויקחוהו וירכיבו אותו על הסוס‪ ,‬כי לא יכול לרכוב‪ .‬ויקח עמו עשרים פרשים ועשרה רגלי‪ ,‬וילך אל בני ישראל גושנה‪ .‬ויכהו‬ ‫ה׳ בשחין רע וחולי הבטן‪ ,‬ויהפך הנגע ההוא לשחין רע‪ .‬בעת ההיא באו שני סריסי פרעה מארץ גושן אשר שם בני ישראל‪ ,‬ויבואו בית‬ ‫פרעה ויאמרו לו ראו ראינו את בנראו ראינו את בנראו ישואו‪ .‬ויהי כשמוע פרעה את דברי סריסיו‪ ,‬ויחר אף פרעה על בני ישראל מאוד‬ ‫כי נעצב מאוד מכאב בשרו‪ .‬ויען ויאמר‪ ,‬אך עתה הנה כאשר ידעו בני ישראל כי חולה אנוכי וישובו וילעגו עלינו‪ .‬ועתה מהרו ואסרו לי‬ ‫המרכבה ואלכה לי גושנה ואראה את לעג בני ישראל‪ ,‬אשר הם מלעיבים ומלעיגים עליי‪ .‬ויאסרו לו עבדיו המרכבה ויקחוהו וירכיבו‬ ‫אותו על הסוס‪ ,‬כי לא יכול לרכוב‪ .‬ויקח עמו עשרים פרשים ועשרה רגלי‪ ,‬וילך אל בני ישראל גושנה‪ .‬אך עתה הנה כאשר ידעו בני‬ ‫ישראל כי חולה אנוכי וישובו וילעגו עלינו‪ .‬ועתה מהרו ואסרו לי המרכבה ואלכה לי גושנה ואראה את לעג בני ישראל‪ ,‬אשר הם‬ ‫מלעיבים ומלעיגים עליי‪ .‬ויאסרו לו עבדיו המרכבה ויקחוהו וירכיבו אותו על הסוס‪ ,‬כי לא יכול לרכוב‪ .‬ויקח עמו עשרים פרשים‬ ‫ועשרה רגלי‪ ,‬וילך אל בני ישראל גושנה‪ .‬אך עתה הנה כאשר ידעו בני ישראל כי חולה אנוכי וישובו וילעגו עלינו‪ .‬ועתה מהרו ואסרו‬ ‫לי המרכבה ואלכה לי גושנה ואראה את לעג בני ישראל‪ ,‬אשר הם מלעיבים ומלעיגים עליי‪ .‬ויאסרו לו עבדיו המרכבה ויקחוהו וירכיבו‬ ‫‪.‬אותו על הסוס‪ ,‬כי לא יכול לרכוב‪ .‬ויקח עמו עשרים פרשים ועשרה רגלי‪ ,‬וילך אל בני ישראל גושנה‬ ‫‪En ese tiempo, el Señor hirió a Faraón, el rey de Egipto, con la plaga de lepra, desde la planta de su pie hasta‬‬ ‫‪la coronilla de su cabeza, y debido al riguroso trabajo de los hijos de Israel, esta plaga fue visitada. sobre el‬‬ ‫‪faraón en aquel tiempo por el Señor; porque el Señor había escuchado la oración de Israel, su pueblo, y su‬‬ ‫‪clamor llegó ante él a causa de su arduo trabajo. Y a pesar de todo eso, la ira de Faraón no se apartó de ellos, y‬‬ ‫‪su mano continuó extendido contra los hijos de Israel, y Faraón endureció su cuello ante el Señor e hizo más‬‬ ‫‪pesado el yugo de Israel, y amargó sus vidas en toda clase de trabajos arduos. Y cuando el Señor hirió a‬‬ ‫‪Faraón, mandó llamar a todos sus magos y sabios para que lo curaran. Y sus sabios y magos dijeron que la‬‬ ‫‪sangre de niños pequeños se pondría sobre las heridas, y serían sanados. Y Faraón los escuchó, y envió a sus‬‬ ‫‪Página 38‬‬

Parasha shemot oficiales a Gosén, a los niños. de Israel, para llevarse a sus bebés. Y los oficiales de Faraón fueron y arrancaron a los niños de los pechos de sus madres por la fuerza, y los llevaron al Faraón día tras día, un niño cada día, y los médicos los degollaron y le aplicaron la sangre en las llagas, y así lo hicieron todos los días, y el número de niños que Faraón había sacrificado de esta manera era de trescientos setenta y cinco; pero el Señor no escuchó a los médicos del rey, y la plaga se hizo cada vez más dolorosa, y Faraón continuó sufriendo la plaga de esa enfermedad durante diez años, y sin embargo Faraón ' El corazón creció siempre en crueldad contra los hijos de Israel. Y al cabo de diez años, el Señor añadió golpe tras golpe y llaga sobre llaga al rey de Egipto, y el Señor lo hirió con llagas malignas y dolor abdominal. enfermedades, y la plaga asumió sus peores formas. En ese momento dos de los oficiales del rey habían regresado de Gosén y dijeron a Faraón: Hemos visto a los hijos de Israel muy descuidados en su trabajo, y muy negligentes en su trabajo. Y cuando Faraón escuchó las palabras de Sus oficiales, la ira de Faraón se encendió contra los hijos de Israel, porque en ese momento estaba sufriendo de un gran dolor físico, y él respondió, diciendo: He aquí, ahora que los hijos de Israel saben que estoy enfermo, da la vuelta y se burla de nosotros; pero apresúrate ahora y engancha mi carro, 38 ‫ גדר מזה וגדר מזה ועומק הארץ והשפלה מזה‬,‫ויהי בלכתם עד קצה מצרים ויעבור סוס המלך במקום צר וגבוה במשעול הכרמים‬. ‫ והמלך‬,‫ ויפול סוס המלך אל העומק והשפלה‬.‫ וידחיקו הסוסים את סוס המלך‬,‫וימהרו וירוצו הסוסים במקום ההוא וידחיקו זה את זה‬ ‫ ויקרע בשר המלך עליו‬.‫ ויצעק המלך כי נכאב בשרו מאוד‬,‫ ויהי בנפלו ותהפך המרכבה על פני המלך וישב הסוס על המלך‬.‫רוכב עליו‬ ‫ וישאוהו עבדיו על שכמם מעט‬.‫ כי מאת ה׳ היה הדבר הזה אליו כי שמע ה׳ את צעקת עמל ענו יש‬,‫ותשברנה עצמותיו ולא יכול לרכוב‬ ‫ וישכיבו את המלך במיטתו וידע המלך כי בא קצו למות‬.‫ וישובו גם הפרשים אשר עמו מצרימה‬,‫זה ומעט זה וישיבו אותו מצרימה‬, ‫ ויראו את המלך‬,‫ותבוא אפרענית המלכה אישתו ותבך לפני המלך ויבך המלך עמה בכי גדו למו ויבואו כל שריו ועבדיו ביום ההוא‬ ‫ ולמלך שלושה‬.‫ להמליך תחתיו בארץ את אשר יבחר מבניו‬,‫ ויועצו שרי המלך וכל יועציו את המלך‬.‫ברעה ההיא ויבכו עמו בכי גדול‬ ‫ הבכור עתרי ומשנהו אדיקם‬,‫ ואלה שמותם‬.‫ מלבד בני הפילגשים אשר למלך‬,‫בנים ושתי בנות אשר ילדה לו אפרענית המלכה אישתו‬ ‫ ואדיקם‬.‫ ונמהר בכל דבריו‬,‫ ויהי עתרי בכור המלך איש שוטה ומבוהל‬.‫ שם הגדולה בתיה והקטנה עכוזית‬,‫ ואחיותיהם‬.‫והשלישי מוריון‬ ‫ ויהי‬.‫ ויהי ארכו אמה וזרת‬,‫ ואולם רע בתואר מאוד ועב בשר וקצר קומה מאוד‬.‫ ויודע כל חכמת מצרים‬,‫היה איש ערום וחכם מאוד‬ ‫ ויקח לו אישה את גדידה בת אבילט‬.‫ וישם המלך בליבו להמליכו תחתיו אחרי מותו‬,‫כראות המלך את אדיקם בנו ערום וחכם בכל דבר‬, ‫ ויחזק החולי על‬.‫ ויקח שלוש נשים והוליד שמונה בנים ושלוש בנות‬,‫ וילך הוא אחרי כן‬.‫והוא בן עשר שנים ותלד לו ארבעה בנים‬ ‫ וירא המלך כי חזק עליו חליו מאוד ויצו ויקחו‬.‫ ויבאש בשרו כבשר החלל המושלך על פני השדה בעת הקיץ לחום השמש‬,‫המלך מאוד‬ ‫ וישאוהו עבדיו ויקברוהו‬.‫ וימת המלך בבושת וכלימה ובחרפה‬,‫ ויהי מקץ שלושת ימים‬.‫ וימליכהו תחתיו בארץ‬,‫לו את אדיקם בנו‬ ‫ כי הבאיש בשרו מאוד ולא יכלו לגשת אליו לחנוט אותו מפני הריח‬,‫ ולא חנטוהו כמשפט המלכים‬.‫ בצוען מצרים‬,‫בקברי מלכי מצרים‬ ‫ וימת בבהלה ובחרפה‬.‫ אשר עשה לישראל בימיו‬,‫ כי מאת ה׳ היתה הרעה הזאת אליו כי שילם לו ה׳ רעה כרעתו‬.‫ויקברוהו בבהלה‬, ‫וימלוך אדיקם בנו תחתיו‬.

Y cuando llegaron al límite de Egipto, el caballo del rey pasó a un lugar angosto que se elevaba entre los huecos de las viñas, con una cerca a un lado y la profundidad de la llanura al otro lado. Y cuando los caballos corrían y pasaban por ese lugar, se empujaron unos contra otros, y el caballo del rey fue empujado fuera del lugar angosto, y cayó a la profundidad de la llanura de abajo, con el rey cabalgando sobre él. Y al caer, el carro se volvió y cayó sobre el rostro del rey, y el caballo también cayó sobre el rey, y Faraón gritó de dolor, porque su carne le dolía terriblemente. Y la carne del rey fue desgarrada y sus huesos quebrados, y todo esto le ha sucedido por la voluntad de Dios, porque Jehová había escuchado el clamor de los hijos de Israel en su aflicción. Y sus siervos lo llevaron sobre sus hombros, uno un poco y otro un poco, y lo llevaron de regreso a Egipto, y los jinetes que estaban con él volvieron a Egipto igualmente. Y cuando lo acostaron en su cama, el rey supo que su fin se acercaba para que muriera, y la reina Alfa ranis, su esposa, vino y se lamentó por el rey, y el rey lloró en gran manera con ella; y todos sus oficiales y siervos vinieron ese día, y cuando vieron su gran sufrimiento, lloraron amargamente por su rey. Y los príncipes del rey y todos sus consejeros aconsejaron al rey que seleccionara a uno de sus hijos para que reine sobre la tierra en su lugar; y el rey tenía tres hijos y dos hijas que le nacieron de Alpharanis, fuera de los hijos del rey de sus concubinas, y estos eran sus nombres: el primogénito Othroo, y el segundo Adicom, y el tercero Moryon; y sus hermanas, el nombre de la mayor, Bathia, y de la menor, Acuzia. Y Othroo, el primogénito del rey, era un hombre necio, apresurado y precipitado en todas sus palabras. Pero Adicom era un hombre muy astuto y sabio, y versado en toda la sabiduría de Egipto, pero de apariencia muy desgarbada, muy corpulento y corto de cuerpo, su estatura era de sólo un codo. Y cuando el rey vio que su hijo Adicom era tan astuto y sabio en todos los asuntos, el rey decidió que él fuera rey en su lugar después de su muerte. Y tomó por esposa a Geduda, la hija de Abilot, cuando solo tenía diez años, y ella le dio a luz cuatro hijos. Y después fue y tomó tres mujeres más, y Página 39

Parasha shemot engendró ocho hijos y tres hijas. Y la enfermedad se apoderó del rey en gran manera, y su carne apestaba como la carne de un cadáver que se expone en el campo en verano al calor del sol. Y cuando el rey vio que su enfermedad lo había vencido, envió a buscar a Adicom, su hijo, y lo llevaron ante él, y lo hicieron rey sobre la tierra en lugar de Faraón. Y al cabo de tres años el rey murió avergonzado y deshonrado, y sus siervos lo llevaron y lo sepultaron entre las tumbas de los reyes de Egipto, en Zoan Mizraim. Pero no lo embalsamaron a la manera de los reyes, porque su carne estaba podrida y no podían acercarse a él para embalsamarlo a causa del hedor, y lo enterraron apresuradamente. Y este mal vino sobre él de parte del Señor, porque el Señor le había retribuido conforme a la iniquidad que había practicado en sus días contra los hijos de Israel. Y murió en agonía y terror, y Adicom su hijo reinó en su lugar.

39 ‫ מלך אדיקם על‬,‫ בשנת מאתיים ושש שנים לרדת ישראל מצרים‬.‫ ארבע שנים מלך‬,‫בן עשרים ושתיים שנה אדיקם במלכו על מצרים‬ ‫ כי מלול אביו ארבע ותשעים שנה מלך במצרים אך‬.‫ כאשר האריכו אבותיו במלכותם‬,‫ ולא האריך ימים על ממלכתו על מצרים‬.‫מצרים‬ ‫ וכל‬.‫ כמשפטם לעשות במצרים‬,‫ ויקראו כל מצרים את שם אדיקם פרעה כשם אבותיו‬.‫ כי הרשיע מאוד לפני ה׳‬,‫חלה עשר שנים וימת‬ ‫ ואדיקם היה רע בתואר מאוד ויהי בו‬.‫ כי אכוז יקראו לקצר בלשון מצרים‬,‫חכמי לרעה קראו את שם אדיקם אכוז כח היה קצר מאוד‬ ‫ וינהג את מלכות מצרים בחכמתו‬,‫ וישב פרעה על כיסא אביו למלך על מצרים‬.‫ ותהי לו זקן גדולה ותגיע עד קרסולי רגליו‬,‫אמה וזרת‬. ‫ וילך עם עבדיו גושנה אל בני ישראל‬.‫ ויכביד את עולו מאוד על בני ישראל‬,‫ויהי במלכו וירשיע מאביו ומכל המלכים אשר היו לפניו‬, ‫ כלו מעשיכם דבר יום ביומו ואל תרפינה ידיכם מעבודתנו מהיום והלאה כאשר עשיתם בימי אבי‬,‫ ויאמר אליהם‬.‫ויחזק עליהם העבודה‬. ‫ וישם עליהם מתכונת הלבנים ליום לעשות כמספר ההוא יום‬.‫ ועל השוטרים שם נוגשים מעבדיו‬,‫וישם על ישראל שוטרים מבני ישראל‬ ‫ עבדו את עבודתכם‬,‫ כה אמר פרעה‬.‫ בעת ההיא ציוו נוגשי פרעה את שוטרי בני ישראל על פי פרעה לאמור‬.‫ ויפן וישב מצרימה‬,‫יום‬ ‫ ושמתי את‬,‫ והיה אשר תגרעו מלבניכם יום יום‬.‫דבר יום ביומו וכלו מעשיכם ואת מתכונת הלבנים ליום תשמורו לא תגרעו דבר‬ ‫ והיה בכל עת אשר יחסר אל בני ישראל‬.‫ כאשר ציוה אליהם פרעה‬,‫ ויעשו כן נוגשי פרעה בימים ההם‬.‫ילדיכם הקטנים תחתיהם‬ ‫ ולקחו מספר הנגרע מהלבנים מילדי בני ישראל הקטנים ולקחו אותם‬.‫ והלכו נוגשי פרעה אל נשי בני ישראל‬,‫ממתכונת הלבנים יום יום‬ ‫ בשמעם את קול בכית ילדיהם‬,‫ ואבותם ואמותם צועקים עליהם ובוכים‬.‫ וישימו אותם תחת הלבנים בבניין‬,‫בחזקה מבין ברכי אמותם‬ ‫ והיה אשר תגרעו‬.‫ עבדו את עבודתכם דבר יום ביומו וכלו מעשיכם ואת מתכונת הלבנים ליום תשמורו לא תגרעו דבר‬.‫בקיר הבניין‬ ‫ והיה בכל עת‬.‫ כאשר ציוה אליהם פרעה‬,‫ ויעשו כן נוגשי פרעה בימים ההם‬.‫ ושמתי את ילדיכם הקטנים תחתיהם‬,‫מלבניכם יום יום‬ ‫ ולקחו מספר הנגרע מהלבנים מילדי בני‬.‫ והלכו נוגשי פרעה אל נשי בני ישראל‬,‫אשר יחסר אל בני ישראל ממתכונת הלבנים יום יום‬ ‫ ואבותם ואמותם צועקים עליהם ובוכים‬.‫ וישימו אותם תחת הלבנים בבניין‬,‫ישראל הקטנים ולקחו אותם בחזקה מבין ברכי אמותם‬, ‫ עבדו את עבודתכם דבר יום ביומו וכלו מעשיכם ואת מתכונת הלבנים ליום תשמורו לא‬.‫בשמעם את קול בכית ילדיהם בקיר הבניין‬ ‫ כאשר ציוה‬,‫ ויעשו כן נוגשי פרעה בימים ההם‬.‫ ושמתי את ילדיכם הקטנים תחתיהם‬,‫ והיה אשר תגרעו מלבניכם יום יום‬.‫תגרעו דבר‬ ‫ ולקחו מספר‬.‫ והלכו נוגשי פרעה אל נשי בני ישראל‬,‫ והיה בכל עת אשר יחסר אל בני ישראל ממתכונת הלבנים יום יום‬.‫אליהם פרעה‬ ‫ ואבותם ואמותם‬.‫ וישימו אותם תחת הלבנים בבניין‬,‫הנגרע מהלבנים מילדי בני ישראל הקטנים ולקחו אותם בחזקה מבין ברכי אמותם‬ ‫ בשמעם את קול בכית ילדיהם בקיר הבניין‬,‫צועקים עליהם ובוכים‬.

Adicom tenía veinte años cuando asumió el gobierno y reinó cuatro años. En el año doscientos seis de la bajada de Israel a Egipto, Adicom reinó sobre Egipto, pero no alargó sus días en su reino como lo hicieron sus padres, porque su padre, Melol, reinó sobre Egipto noventa y cuatro años, pero estuvo enfermo durante diez años y murió porque había sido inicuo ante el Señor. Y los egipcios llamaron el nombre de Adicom, Faraón, por el nombre de su padre, según la costumbre en Egipto de hacerlo. Pero los sabios del Faraón llamaron el nombre de Adicom, Abuz, porque era muy bajo, y en la lengua egipcia se llama abuz. Y Adicom era extremadamente feo, solo un codo y un palmo de altura, y tenía una barba muy larga que le llegaba hasta los tobillos. Y Faraón se sentó en el trono de su padre, Y dirigió el gobierno de Egipto en su sabiduría. Y en su reinado fue aún más impío que su padre, y todos los reyes que gobernaron antes de él, e hizo muy pesado su yugo sobre los hijos de Israel; y él fue con sus siervos a Gosén a los hijos de Israel, e hizo su trabajo más opresivo que antes, y les dijo: Termine su tarea diaria y no descuide su trabajo en el futuro como era su costumbre en los días de mi padre; y colocó sobre ellos superintendentes de entre el pueblo de Israel, y sobre esos superintendentes colocó capataces de entre sus siervos, y les asignó el número de ladrillos que tenían que hacer diariamente, y luego regresó. a Egipto. Y en ese tiempo los capitanes de faraón ordenaron a los superintendentes de los hijos de Israel según la orden de faraón, diciendo: Así ha dicho Faraón: Haced el trabajo de vuestra tarea diaria, y la pila de ladrillos observaréis que se ha cumplido cada día, conforme a la medida, no disminuiréis en nada. Y si te falta tu medida diaria de ladrillos, pondré a tus niños pequeños en lugar de los ladrillos. Y los capataces de Egipto hicieron según el mandamiento de Faraón en aquellos días, y siempre que fueran deficientes en su tarea diaria, el maestro de tareas de Faraón iría a las esposas de los hijos de Israel y se llevaría a sus infantes, de acuerdo con a la deficiencia de los ladrillos, y los arrancaban del Página 40

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪regazo de sus madres y los colocaban en las paredes del edificio, en lugar de los ladrillos, en medio del llanto‬‬ ‫‪y lamentos de sus padres y madres,‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ויתחזקו הנוגשים על ישראל לתת ישראל את בניהם בבניין‪ ,‬וישם האיש את בנו בקיר ויתן עליו חומר ועיניו בוכות עלתי ירוו‪ .‬ויעשו‬ ‫כן נוגשי פרעה אל ילדי ישראל ימים רבים‪ ,‬ואין חומל ואין מרחם אל ילדי בני ישראל‪ .‬ויהי מספר כל הילדים המומתים בבניין‪ ,‬מאתיים‬ ‫ושבעים ילדים‪ .‬מהם אשר בנו עליהם תחת הלבנים אשר חסרו לאבותם‪ ,‬ומהם אשר משכו אותם מתים מהבניין‪ .‬ותחזק ותכבד העבודה‬ ‫על בני ישראל בימי אדיקם‪ ,‬מעבודה אשר עבדו בימי אביו‪ .‬ויאנחו בני ישראל יום יום מהעבודה הקשה אשר עליהם‪ ,‬כי אמרו הנה‬ ‫במות פרעה וקם בנו והקל מעלינו העבודה‪ .‬אך הם מחזקים עליהם את העבודה האחרונה מן הראשונה‪ ,‬ויאנחו בני ישראל מזה ותעל‬ ‫שועתם אל האלוקים מן העבודה‪ .‬וישמע אלוקים את קול בני ישראל ואת נאקתם בימים ההם‪ ,‬ויזכור אלוקים להם את בריתו אשר כרת‬ ‫את אברהם את יעקב יצחק י‪ .‬וירא אלוקים את סבלות בני ישראל ואת עבודתם הקשה עליהם בימים ההם‪ ,‬ויאמר להצילם‪ .‬ומשה בן‬ ‫עמרם עודנו כלוא בבור בימים ההם בבית רעואל המדיני‪ ,‬וציפורה בת רעואל מכלכלתו לחם בסתר יום יום‪ .‬ויהי משה כלוא בבית‬ ‫רעואל בבור‪ ,‬עשר שנים‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים‪ ,‬היא השנה הראשונה למלוך פרעה על מצרים תחת אביו‪ .‬ותאמר ציפורה אל רעואל‬ ‫אביה‪ ,‬האיש העברי אשר אסרת זה עשר שנים בבית הסוהר ואין דורש ואין מבקש אותו‪ .‬ועתה אם טוב בעיניך אבי נשלחה נא ונראה‬ ‫אם ​​חי ואם מת הוא‪ ,‬ואביה לא ידע כי היא כלכלתו‪ .‬ויען רעואל אביה ויאמר אליה‪ ,‬הנהיה כדבר הזה להעצר הגבר בבית הכלא עשר‬ ‫שנים ולא יאכל ויחיה‪ .‬ותען ציפורה את אביה לאמור‪ ,‬הלא שמעת אדוני כי אלוקי העברים גדול ונורא הוא ומפליא להם בכל עת‪ .‬הוא‬ ‫אשר הציל את אברהם מאור כשדים ואת יצחק מחרב אביו‪ ,‬ואת יעקב ממלאך ה׳ בהאבקו עמו במעבר יבוק‪ .‬וגם עם האיש הזה רבות‬ ‫‪,‬עשה ויצל אותו ציבור מצרים ומחרב פרעה ובני כוש‪ ,‬וגם מן הרעב יכול להצילו ולהחיותו‪ .‬וייטב הדבר בעיני רעואל ויעש כדבר בתו‬ ‫‪.‬וישלח אל הבור לראות מה נעשה במשה‬ ‫‪Y los jefes de obra obligaron a los israelitas a poner a sus hijos en el edificio, y un hombre tuvo que tomar a su‬‬ ‫‪propio hijo, colocarlo en la pared y ponerle mortero sobre él, aunque sus ojos lloraban y sus lágrimas caían‬‬ ‫‪sobre su cuerpo. niño. Y los capataces de Faraón lo hicieron durante muchos días, y no tuvieron piedad ni‬‬ ‫‪misericordia de los niños de los hijos de Israel; Y el número de niños que murieron en el edificio fue de‬‬ ‫‪doscientos setenta. Y el trabajo de los hijos de Israel fue más pesado para ellos en los días de Adicom que en‬‬ ‫‪los días de su padre, y los hijos de Israel suspiraban todos los días en la dureza de su trabajo, diciendo: He‬‬ ‫‪aquí, cuando Faraón murió y su hijo fue coronado, esperábamos que nuestro trabajo se aligerara, y ahora el‬‬ ‫‪rigor del segundo es mucho mayor que el del primero; y los hijos de Israel suspiraron por ese motivo, y sus‬‬ ‫‪clamores ascendieron hasta el Señor, y el Señor escuchó sus clamores en aquellos días, y se acordó del pacto‬‬ ‫‪que había hecho con Abraham, Isaac y Jacob, y resolvió entregarlos. Mientras tanto, Moisés, el hijo de‬‬ ‫‪Amram, todavía estaba encerrado en la cárcel en aquellos días, en la casa de Reuel, el madianita, y su hija‬‬ ‫‪Séfora abastecía a Moisés en secreto con comida día tras día. Y al cabo de diez años, que fue el primer año del‬‬ ‫‪reino del nuevo Faraón, Séfora dijo a Reuel, su padre: He aquí, el hebreo a quien has atado en la cárcel está‬‬ ‫‪allí durante diez años. y, sin embargo, ningún hombre le preguntó ni buscó; y ahora, si te parece bien,‬‬ ‫‪enviemos a ver si está vivo o muerto; y su padre no sabía que ella lo había apoyado. Y su padre le dijo:‬‬ ‫‪¿Alguna vez ha sucedido tal cosa, que un hombre pueda soportar estar diez años en la cárcel sin comer y‬‬ ‫‪vivir? Y Séfora respondió a su padre, diciendo: De cierto, has oído que el Dios de los hebreos es grande y‬‬ ‫‪terrible, y que obra maravillas a favor de ellos en todo momento. Él es quien liberó a Abraham de Ur Jasdim, a‬‬ ‫‪Isaac de la espada de su padre, ya Jacob del ángel del Señor en el vado de Jaboc; y con este hombre también‬‬ ‫‪ha hecho muchas cosas, porque lo libró del río de Egipto, y de la espada de Faraón, y de los hijos de Cus, y de‬‬ ‫‪la misma manera puede salvarlo del hambre y guardar él vivo. Y la cosa le pareció bien a Reuel, e hizo‬‬ ‫‪conforme a las palabras de su hija,‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ויהי אחרי כן וירד משה אל גינת רעואל אשר אחרי הבית‪ ,‬ויתפלל שם אל ה׳ אלוקיו אשר עשה איתו נפלאות רבות‪ .‬ויהי בהתפללו‬ ‫ויבט נגדו והנה מטה ספיר מוצב ארצה‪ ,‬והוא נטוע בתוך הגינה‪ .‬ויקרב אל המאה וירא והנה חקוק בו שם ה׳ אלוקים צבאות‪ ,‬כתוב‬ ‫ומפורש על המטה‪ .‬ויקראהו וישלח את ידו ויתלוש כהתלש עץ יער מסבכו‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬והמטה הזה‪ ,‬הוא המטה הנברא בה כל‬ ‫מפעלות אלוקינו אחרי בראו שמים וארץ וכל צבאם ימים ונהרות וכל דגתם‪ .‬ויהי בהגרש אלוקים את האדם מגן עדן ויקח את המטה‬ ‫בידו‪ ,‬ויצא ויעבוד את האדמה אשר לוקח משם‪ .‬ויגע המטה עד נח וינתן אל שם ואל תולדותיו‪ ,‬עד געתו אל יד אברהם העברי‪ .‬ויהי‬ ‫בתת אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו‪ ,‬נתן אליו גם את המטה הזה‪ .‬ויהי בברוח יעקב פדנה ארם ויקח אותה בידו‪ ,‬ויהי בשובו אל‬ ‫אביו נטוש לא נטשו‪ .‬וגם ברדתו מצרימה ויקח אותו בידו ויתנהו אל יוסף שכם אחד על אחיו‪ ,‬כי בחוזקה לקח אותו יעקב מיד עשו‬ ‫אחיו‪ .‬ויהי אחרי מות יוסף ויבואו שרי מצרימה בית יוסף‪ .‬ויגע המטה אל יד רעואל המדיני‪ ,‬ויהי בצאתו ממצרים ויקח אותו בידו ויטעהו‬ ‫בתוך גינתו‪ .‬ויבחנו כל גיבורי קינים לתלוש אותו‪ ,‬בבקשם לקחת את ציפורה בתו ולא יכלו‪ .‬וישאר המטה ההוא נטוע בתוך גינת‬ ‫‪.‬רעואל‪ ,‬עד בוא אשר לו המשפט ויקחהו‪ .‬ויהי כראות רעואל את המטה ביד משה‪ ,‬ויתמה על ככה ויתן את ציפורה בתו למשה לאישה‬ ‫‪Página 41‬‬

Parasha shemot ‫ ויהי אחרי מותו וישלחו בני עשו ארץ ארם ויקחו משם איש‬.‫ ויקבר בביתו בארץ אדום‬,‫בעת ההיא מת בעל חנן בן עכבור מלך אדום‬ ‫ ויהי‬.‫ וימלוך הדר על בני אדום ארבעים ושמונה שנה‬.‫ חנן ליהם תחת בעל‬.‫ וימליכו אותו עליהם תחת בעל‬,‫מעיר אשר בארם ושמו הדר‬ ‫ ויקומו וימהרו‬,‫ כי שמעו בני מואב את הדבר הזה‬.‫ ולא יכול‬,‫במלכו ויועץ להילחם את בני מואב להשיבם תחת בני עשו כבראשונה‬ ‫ ויתמה על ככה ויתן את ציפורה‬,‫ ויהי כראות רעואל את המטה ביד משה‬.‫ עד בוא אשר לו המשפט ויקחהו‬.‫וימליכו עליהם מלך מאחיהם‬ ‫ ויהי אחרי מותו וישלחו בני עשו ארץ ארם‬.‫ ויקבר בביתו בארץ אדום‬,‫ בעת ההיא מת בעל חנן בן עכבור מלך אדום‬.‫בתו למשה לאישה‬ ‫ וימלוך הדר על בני אדום ארבעים‬.‫ חנן ליהם תחת בעל‬.‫ וימליכו אותו עליהם תחת בעל‬,‫ויקחו משם איש מעיר אשר בארם ושמו הדר‬ ‫ כי שמעו בני מואב את הדבר הזה‬.‫ ולא יכול‬,‫ ויהי במלכו ויועץ להילחם את בני מואב להשיבם תחת בני עשו כבראשונה‬.‫ושמונה שנה‬, ‫ ויתמה על ככה‬,‫ ויהי כראות רעואל את המטה ביד משה‬.‫ עד בוא אשר לו המשפט ויקחהו‬.‫ויקומו וימהרו וימליכו עליהם מלך מאחיהם‬ ‫ ויהי אחרי מותו וישלחו‬.‫ ויקבר בביתו בארץ אדום‬,‫ בעת ההיא מת בעל חנן בן עכבור מלך אדום‬.‫ויתן את ציפורה בתו למשה לאישה‬ ‫ וימלוך הדר על‬.‫ חנן ליהם תחת בעל‬.‫ וימליכו אותו עליהם תחת בעל‬,‫בני עשו ארץ ארם ויקחו משם איש מעיר אשר בארם ושמו הדר‬ ‫ כי שמעו בני‬.‫ ולא יכול‬,‫ ויהי במלכו ויועץ להילחם את בני מואב להשיבם תחת בני עשו כבראשונה‬.‫בני אדום ארבעים ושמונה שנה‬ ‫ ויקומו וימהרו וימליכו עליהם מלך מאחיהם‬,‫מואב את הדבר הזה‬.

Y Reuel ordenó que sacaran a Moisés del hoyo, y lo afeitaron y él se cambió las ropas de la prisión, y comió pan; y luego fue al huerto de Reuel, que estaba detrás de la casa, y allí oró al Señor su Dios, que había hecho con él tan grandes maravillas. Y mientras oraba, miró hacia delante y vio una vara de zafiro que había sido plantado en medio del jardín. Y se acercó a la vara, y mirándola más de cerca, vio el nombre del Señor, el Dios de los ejércitos, grabado en la vara con caracteres distintos. Y él lo leyó, extendió la mano y lo sacó del suelo donde tenía sus raíces, como un árbol en el bosque. Y esta es la vara con la que se han realizado todas las maravillas de nuestro Dios desde el día que terminó el cielo y la tierra y todas sus huestes, los océanos y arroyos, y todos sus peces. Y cuando Dios expulsó a Adán del Jardín del Edén, Adán tomó esta vara con él y fue a labrar la tierra de donde fue tomado. Y la vara fue transmitida a Noé y por medio de él a Sem y sus descendientes, y luego llegó a manos de Abraham, el hebreo; y cuando Abraham dio toda su propiedad a Isaac, su hijo, también le dio esta vara. Y cuando Jacob huyó a Padan-aram, tomó esa vara con él, y cuando regresó con su padre, la vara no fue olvidada. Y cuando Jacob descendió a Egipto, le dio esa vara a José, diciendo: Te he dado una porción más que a tus hermanos, la cual tomé de manos del amorreo; porque Jacob lo tomó por la fuerza de Esaú, su hermano. Y después de la muerte de José, cuando los príncipes de Egipto entraron en su casa, la vara cayó en manos de Reuel, el madianita, y cuando salió de Egipto, la tomó y la plantó en su jardín. Y cada vez que un hombre venía a pedirle esposa a Séfora, Reuel le decía que extrajera la vara del suelo, porque ella no sería dada por esposa a ningún hombre que no pudiera arrancarla. Y todos los hombres poderosos de Kanites trataron de arrancar ese palo, porque se esforzaron por conseguir a Séfora, su hija, pero no pudieron. Así quedó esa vara en el huerto de Reuel hasta que llegó el hombre que tenía derecho a tomarla. Y cuando Reuel vio la vara arrancada por la mano de Moisés, se asombró mucho y dio a su hija Séfora a Moisés por mujer. Reuel le diría que sacara la vara del suelo, porque no se la daría por esposa a ningún hombre que no pudiera arrancarla. Y todos los hombres poderosos de Kanites trataron de arrancar ese palo, porque se esforzaron por conseguir a Séfora, su hija, pero no pudieron. Así quedó esa vara en el huerto de Reuel hasta que llegó el hombre que tenía derecho a tomarla. Y cuando Reuel vio la vara arrancada por la mano de Moisés, se asombró mucho y dio a su hija Séfora a Moisés por mujer. Reuel le diría que sacara la vara del suelo, porque no se la daría por esposa a ningún hombre que no pudiera arrancarla. Y todos los hombres poderosos de Kanites trataron de arrancar ese palo, porque se esforzaron por conseguir a Séfora, su hija, pero no pudieron. Así quedó esa vara en el huerto de Reuel hasta que llegó el hombre que tenía derecho a tomarla. Y cuando Reuel vio la vara arrancada por la mano de Moisés, se asombró mucho y dio a su hija Séfora a Moisés por mujer. s jardín hasta que llegó el hombre que tenía derecho a tomarlo. Y cuando Reuel vio la vara arrancada por la mano de Moisés, se asombró mucho y dio a su hija Séfora a Moisés por mujer. s jardín hasta que llegó el hombre que tenía derecho a tomarlo. Y cuando Reuel vio la vara arrancada por la mano de Moisés, se asombró mucho y dio a su hija Séfora a Moisés por mujer.

42 ‫ וישמע הדר את הדבר אשר עשו בני מואב‬.‫ וישלחו אל בני מעון אחיהם לעזרם להילחם את הדר מלך אדום‬,‫ויתקבצו אחרי כן בעם רב‬, ‫ ותלך ציפורה‬.‫ בימים ההם לקח משה בן עמרם במדין את ציפורה בת רעואל המדיני לאישה‬.‫ויירא מאוד מפניהם ויחדל להילחם איתם‬ ‫ כי אמר גר הייתי‬,‫ ותהר ציפורה ותלד בן ויקרא את שמו גרשום‬.‫ לא חסרה דבר מצדקת שרה רבקה רחל ולאה‬,‫בדרכי נשי בני יעקב‬ ‫ כי‬.‫ ויקרא את שמו אליעזר‬,‫ ותהר עוד ותלד בן וימל את בשר עורלתו‬.‫ בגזרת רעואל חותנו‬,‫ רק לא מל את בשר עורלתו‬.‫בארץ נוכריה‬ ‫ ויוסף להכביד‬,‫ ופרעה מלך מצרים החזיק העבודה מרוד על בני ישראל בימים ההם‬.‫אמר משה כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה‬ ‫ והם ילכו וקוששו להם תבן מאשר‬,‫ ויצו ויעבירו קול במצרים לאמור לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים‬.‫עולו על בני ישראל‬ Página 42

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪,‬ימצאו‪ .‬וגם את מתכונת הלבנים אשר יעשו ליום יתנו לא יגרעו מהם דבר‪ ,‬כי נרפים הם בעבודתם‪ .‬וישמעו בני ישראל את הדבר הזה‬ ‫ויתאבלו ויאנחו ויצעקו אל ה׳ ממר נפשם‪ .‬וישמע ה׳ את צעקת בני ישראל‪ ,‬וירא את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם‪ .‬ויקנא ה׳ על‬ ‫עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים‪ ,‬לתת להם ארץ כנען לאחוזה‪ .‬ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן‬ ‫רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו‪ .‬ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה‬ ‫אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה‬ ‫לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו‬ ‫לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים‬ ‫‪,‬המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‬ ‫למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬וירא את הלחץ‬ ‫‪.‬אשר מצרים לוחצים אותם‪ .‬ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים‪ ,‬לתת להם ארץ כנען לאחוזה‬ ‫ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו‪ .‬ויהי היום ויברח למשה‬ ‫גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער‬ ‫באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳‬ ‫אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה‬ ‫כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני‬ ‫פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך‬ ‫לשלום‪ .‬וירא את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם‪ .‬ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים‪ ,‬לתת‬ ‫להם ארץ כנען לאחוזה‪ .‬ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו‬ ‫בידו‪ .‬ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם‬ ‫בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את‬ ‫הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר‬ ‫ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות‬ ‫אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד‬ ‫לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים‪ ,‬לתת להם ארץ כנען‬ ‫לאחוזה‪ .‬ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו‪ .‬ויהי היום‬ ‫ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את‬ ‫הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא‬ ‫‪,‬הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‬ ‫לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות‬ ‫ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו‬ ‫הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים‪ ,‬לתת להם ארץ כנען‬ ‫לאחוזה‪ .‬ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו‪ .‬ויהי היום‬ ‫ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את‬ ‫הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא‬ ‫‪,‬הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‬ ‫לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות‬ ‫ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו‬ ‫הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬לתת להם ארץ כנען לאחוזה‪ .‬ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר‬ ‫‪.‬סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו‪ .‬ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‬ ‫ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה‬ ‫מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים‬ ‫לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח‬ ‫את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה‬ ‫לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬לתת להם ארץ כנען לאחוזה‪ .‬ובימים ההם ומשה היה‬ ‫‪,‬רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין‪ ,‬והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו‪ .‬ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‬ ‫וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער באש רק האש לא‬ ‫שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך‬ ‫האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל‬ ‫האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה‬ ‫‪.‬ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‬ ‫ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם‬ ‫בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את‬ ‫הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר‬ ‫ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות‬ ‫‪Página 43‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד‬ ‫לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן‪ ,‬וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה‪ .‬ויהי‬ ‫בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה‪ ,‬וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו‪ .‬ויתמה משה מן המראה הזה מדוע‬ ‫לא יבער הסנה‪ ,‬ויגש לראות את הדבר הנורא הזה‪ .‬ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש‪ ,‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח‬ ‫את בני ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את‬ ‫ישראל מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל‬ ‫אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני‬ ‫ישראל מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל‬ ‫מארצו‪ .‬ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר‬ ‫ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‪ .‬ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל‬ ‫‪.‬מעבודתו‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך‪ ,‬ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו‬ ‫ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו‪ ,‬למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‪ .‬וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳‬ ‫‪.‬וישב אל חותנו ויגד לו הדבר‪ ,‬ויאמר לו יתרו לך לשלום‬ ‫‪Y Séfora anduvo en el camino de las mujeres de Jacob; ella nunca falló en lo más mínimo de la justicia de‬‬ ‫‪Sara, Rebeca, Raquel y Lea. Y Séfora concibió y dio a luz un hijo, y lo llamó Gersón, porque dijo: Extraño fui‬‬ ‫‪yo en tierra extraña. Pero Moisés no lo circuncidó por orden de Reuel, su suegro. Y ella concibió de nuevo y‬‬ ‫‪dio a luz un hijo, al que circuncidó, y lo llamó Eliezer, diciendo: El Dios de mi padre fue mi ayudador, y me‬‬ ‫‪libró de la espada de Faraón. Y Faraón, el rey de Egipto, continuó aumentando el trabajo de los hijos de Israel,‬‬ ‫‪y haciendo más pesado su yugo sobre ellos en aquellos días, y ordenó que se proclamara por todo Egipto,‬‬ ‫‪diciendo: No más da a la gente paja para hacer ladrillos, como antes; que vayan y recojan paja para sí mismos.‬‬ ‫‪Y pondréis sobre ellos el cuento de ladrillos que hicieron antes; no disminuiréis en nada, porque son‬‬ ‫‪negligentes en su trabajo. Y cuando los hijos de Israel oyeron esto, se lamentaron y suspiraron, y clamaron al‬‬ ‫‪Señor en la amargura de sus almas. Y el Señor se puso celoso de su pueblo y de su heredad, y oyó su voz, y‬‬ ‫‪decidió sacarlos de la aflicción de Egipto y darles la tierra de Canaán en posesión. Y en aquellos días Moisés‬‬ ‫‪apacentaba las ovejas de su suegro Reuel, el madianita, más allá del desierto de Zin, y la vara que tomó de su‬‬ ‫‪suegro la tenía consigo. Y un día un macho cabrío se descarrió del rebaño, y Moisés lo buscó y lo persiguió,‬‬ ‫‪hasta que llegó al monte de Dios, a Horeb. Y cuando llegó a Horeb, el Señor se le apareció en la zarza, y vio‬‬ ‫‪la zarza ardiendo en fuego, pero el fuego no pudo prevalecer sobre la zarza para consumirla. Y Moisés se‬‬ ‫‪asombró mucho al verlo, y se preguntó por qué no se consumía la zarza; y se acercó para examinar esa cosa‬‬ ‫‪espantosa. Y el SEÑOR llamó a Moisés de en medio del fuego, y le mandó que descendiera al Faraón, rey de‬‬ ‫‪Egipto, para liberar a los hijos de Israel de la servidumbre. Y el Señor dijo a Moisés: Ve y vuélvete a Egipto,‬‬ ‫‪porque han muerto todos aquellos hombres que buscaban tu vida y dijeron a Faraón que envíe a los hijos de‬‬ ‫‪Israel de su tierra. Y el Señor le mostró cómo hacer señales y prodigios en Egipto ante los ojos de Faraón y sus‬‬ ‫‪siervos, para que crean que el Señor lo ha enviado; y Moisés escuchó todo lo que el Señor le había mandado,‬‬ ‫‪y Moisés regresó a su suegro y le informó de esto, y Reuel dijo: Ve en paz.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪,‬ויקם משה ללכת מצרימה‪ ,‬ויקח עמו את אישתו ואת בניו‪ .‬ויהי בדרך במלון‪ ,‬וירד מלאך האלוקים ויבקש ממנו תואנה‪ .‬ויאמר להמיתו‬ ‫על דבר בנו בכורו אשר לא מל אותו ויעבור על הברית אשר כרת ה׳ את אברהם‪ .‬כי שמע משה אל דברי חותנו אשר דיבר אליו לבלתי‬ ‫מול את בנו בכורו‪ ,‬על כן לא מל אותו‪ .‬ותרא ציפורה את מלאך ה׳ מבקש תואנה ממשה‪ ,‬ותדע כי בעבור אשר לא מל את גרשום בנה‬ ‫‪.‬היה הדבר הזה לילד‪ .‬ותמהר ציפורה ותיקח מחדודי הצורים אשר שמה ותמל את בנה‪ ,‬ותמלא את אישה ואת בנה מיד מלאך האלוקים‬ ‫ואהרון בן עמרם אחי משה היה במצרים הולך על שפת היאור ביום ההוא‪ .‬וירא אליו ה׳ במקום ההוא ויאמר אליו לך נא לקראת משה‬ ‫‪.‬המדברה‪ ,‬וילך ויפגשהו בהר האלוקים וישק לו‪ .‬וישא אהרון את עיניו וירא את ציפורה אשת משה וילדיה‪ ,‬ויאמר אל משה מי אלה לך‬ ‫ויאמר לו משה אשתי ובניי הם אשר נתן לי אלוקים במדין‪ ,‬וירע לאהרון הדבר על אודות האישה וילדיה‪ .‬ויאמר אהרון אל משה לשלח‬ ‫את האישה ואת ילדיה ללכת בית אביה‪ ,‬וישמע משה אל דברי אהרון ויעש כן‪ .‬ותשב ציפורה ובניה וילכו בית רעואל וישבו שם‪ ,‬עד עת‬ ‫פקד ה׳ את עמו ויוציאם ממצרים מיד פרעה‪ .‬ומשה ואהרון באו מצרימה אל עדת בני ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה׳‪ ,‬וישמח‬ ‫העם שמחה גדולה מאוד‪ .‬וישכימו משה ואהרון ממחרת‪ ,‬וילכו עד בית פרעה ומטה האלוקים לקחו בידם‪ .‬ויהי בבואם אל שער המלך‬ ‫ושני כפירי אריות סגורים שם בכבלי ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו אתם המלחשים ויסירו‬ ‫הכפירים בלחשיהם ויביאוהו למלך‪ .‬וימהר משה ויגף את המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית המלך‪ .‬וגם הכפירים באו‬ ‫איתם בשמחה‪ ,‬וירדפו אחריהם וישמחו כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על‬ ‫ככה‪ ,‬ויבהל מאוד מפני השמועה כי היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳‬ ‫אלוקי העברים שלחנו אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ותשב ציפורה ובניה וילכו בית רעואל וישבו שם‪ ,‬עד עת פקד ה׳ את עמו‬ ‫ויוציאם ממצרים מיד פרעה‪ .‬ומשה ואהרון באו מצרימה אל עדת בני ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה׳‪ ,‬וישמח העם שמחה גדולה‬ ‫‪Página 44‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫מאוד‪ .‬וישכימו משה ואהרון ממחרת‪ ,‬וילכו עד בית פרעה ומטה האלוקים לקחו בידם‪ .‬ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי אריות‬ ‫סגורים שם בכבלי ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו אתם המלחשים ויסירו הכפירים בלחשיהם‬ ‫‪,‬ויביאוהו למלך‪ .‬וימהר משה ויגף את המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית המלך‪ .‬וגם הכפירים באו איתם בשמחה‬ ‫וירדפו אחריהם וישמחו כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל מאוד‬ ‫מפני השמועה כי היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים‬ ‫שלחנו אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ותשב ציפורה ובניה וילכו בית רעואל וישבו שם‪ ,‬עד עת פקד ה׳ את עמו ויוציאם ממצרים‬ ‫מיד פרעה‪ .‬ומשה ואהרון באו מצרימה אל עדת בני ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה׳‪ ,‬וישמח העם שמחה גדולה מאוד‪ .‬וישכימו‬ ‫משה ואהרון ממחרת‪ ,‬וילכו עד בית פרעה ומטה האלוקים לקחו בידם‪ .‬ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי אריות סגורים שם בכבלי‬ ‫‪.‬ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו אתם המלחשים ויסירו הכפירים בלחשיהם ויביאוהו למלך‬ ‫וימהר משה ויגף את המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית המלך‪ .‬וגם הכפירים באו איתם בשמחה‪ ,‬וירדפו אחריהם‬ ‫וישמחו כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל מאוד מפני השמועה כי‬ ‫היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים שלחנו אליך לאמור‬ ‫‪.‬שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ומשה ואהרון באו מצרימה אל עדת בני ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה׳‪ ,‬וישמח העם שמחה גדולה מאוד‬ ‫וישכימו משה ואהרון ממחרת‪ ,‬וילכו עד בית פרעה ומטה האלוקים לקחו בידם‪ .‬ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי אריות סגורים‬ ‫שם בכבלי ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו אתם המלחשים ויסירו הכפירים בלחשיהם ויביאוהו‬ ‫למלך‪ .‬וימהר משה ויגף את המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית המלך‪ .‬וגם הכפירים באו איתם בשמחה‪ ,‬וירדפו‬ ‫אחריהם וישמחו כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל מאוד מפני‬ ‫השמועה כי היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים שלחנו‬ ‫אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ומשה ואהרון באו מצרימה אל עדת בני ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה׳‪ ,‬וישמח העם שמחה‬ ‫גדולה מאוד‪ .‬וישכימו משה ואהרון ממחרת‪ ,‬וילכו עד בית פרעה ומטה האלוקים לקחו בידם‪ .‬ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי‬ ‫אריות סגורים שם בכבלי ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו אתם המלחשים ויסירו הכפירים‬ ‫בלחשיהם ויביאוהו למלך‪ .‬וימהר משה ויגף את המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית המלך‪ .‬וגם הכפירים באו איתם‬ ‫‪,‬בשמחה‪ ,‬וירדפו אחריהם וישמחו כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‬ ‫ויבהל מאוד מפני השמועה כי היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי‬ ‫העברים שלחנו אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי אריות סגורים שם בכבלי ברזל ואין איש‬ ‫יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו אתם המלחשים ויסירו הכפירים בלחשיהם ויביאוהו למלך‪ .‬וימהר משה ויגף את‬ ‫המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית המלך‪ .‬וגם הכפירים באו איתם בשמחה‪ ,‬וירדפו אחריהם וישמחו כאשר ישמח‬ ‫הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל מאוד מפני השמועה כי היה תארם כתואר בני‬ ‫‪.‬האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים שלחנו אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‬ ‫ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי אריות סגורים שם בכבלי ברזל ואין איש יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה המלך לבוא‪ ,‬ויבואו‬ ‫אתם המלחשים ויסירו הכפירים בלחשיהם ויביאוהו למלך‪ .‬וימהר משה ויגף את המטה על הכפירים ויתירם‪ ,‬ויבואו משה ואהרון בית‬ ‫המלך‪ .‬וגם הכפירים באו איתם בשמחה‪ ,‬וירדפו אחריהם וישמחו כאשר ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‪ .‬ויהי כראות פרעה את‬ ‫‪,‬הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל מאוד מפני השמועה כי היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‬ ‫ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים שלחנו אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל‬ ‫מאוד מפני השמועה כי היה תארם כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים‬ ‫שלחנו אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה על ככה‪ ,‬ויבהל מאוד מפני השמועה כי היה תארם‬ ‫כתואר בני האלוקים‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‪ ,‬ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים שלחנו אליך לאמור שלח את עמי‬ ‫‪.‬ויעבדוני‬ ‫‪Y Moisés se levantó para ir a Egipto, y tomó consigo a su esposa y a sus hijos, y cuando estaba en una posada‬‬ ‫‪en el camino, un ángel del Señor descendió y procuró matarlo, a causa de su primera hijo nacido a quien no‬‬ ‫‪había circuncidado por mandato de Reuel, transgrediendo así el pacto que el Señor estableció con Abraham. Y‬‬ ‫‪Séfora se apresuró, tomó una piedra afilada y circuncidó a su hijo, y libró a su esposo y a su hijo de la mano‬‬ ‫‪del ángel. Y Aarón, hijo de Amram, hermano de Moisés, estaba en Egipto caminando por el lado del río, y el‬‬ ‫‪Señor se le apareció en ese día y le dijo: Ve ahora a encontrarte con Moisés en el desierto; y fue y lo encontró‬‬ ‫‪en el monte de Dios, y lo besó. Y Aarón alzó los ojos y vio a Séfora, la esposa de Moisés, con sus hijos, y dijo‬‬ ‫‪a Moisés: ¿Quiénes son estos para ti? Y Moisés le dijo: Son mi mujer y mis hijos, que el Señor me ha dado en‬‬ ‫‪Madián; y dijo a Moisés: Envía a la mujer con sus hijos a la casa de su padre; y Moisés escuchó la voz de su‬‬ ‫‪hermano y así lo hizo. Séfora volvió por tanto con sus hijos, y ellos fueron y volvieron a la casa de Reuel, y se‬‬ ‫‪quedaron allí hasta que llegó el tiempo en que el Señor se acordó de su pueblo para librarlos de Egipto, de la‬‬ ‫‪mano de Faraón. Y vinieron Moisés y Aarón a Egipto a la congregación de Israel, y les contaron todo lo que el‬‬ ‫‪Señor había dicho, y el pueblo se regocijó mucho; y se levantaron temprano a la mañana siguiente, y fueron a‬‬ ‫‪Faraón, y la vara de Dios estaba en la mano de Moisés. Y al rey ' s puerta dos leoncillos estaban atados con‬‬ ‫‪cadenas de hierro, para que nadie pudiera entrar o salir de la casa del rey, a menos que fuera el deseo del rey; y‬‬ ‫‪Página 45‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪luego vinieron los magos y sometieron a los leones con sus encantamientos, y llevaron a la persona ante el rey.‬‬ ‫‪Pero cuando Moisés se acercó a la puerta, levantó la vara contra los leones y los soltó, y Moisés y Aarón‬‬ ‫‪entraron en la casa del rey, y los leones también vinieron con ellos con gran gozo, y los siguieron gozosos, así‬‬ ‫‪como el perro se regocija con su amo cuando vuelve del campo, y cuando Faraón vio esto, se asombró y se‬‬ ‫‪aterrorizó mucho, porque su apariencia era semejante a la de los hijos de Dios; y el faraón dijo a Moisés y a‬‬ ‫‪Aarón: ¿Qué deseáis? y ellos le respondieron diciendo: El Señor Dios de nuestro pueblo nos ha enviado a ti,‬‬ ‫‪diciendo:‬‬ ‫‪44‬‬ ‫ויהי כשמוע פרעה את דבריהם ויירא מאוד מפניהם ויאמר אליהם‪ ,‬לכו היום ובאתם אליי למחר‪ ,‬ויעשו כדבר המלך‪ .‬ויהי בלכתם וישלח‬ ‫פרעה ויקרא אל בלעם הקוסם ואל יונוס וימברוס בניו ואל כל המכשפים והחרטומים היועצים אשרומים היועצים אשר לוי היועצים‬ ‫אשר לו ויספר להם המלך את כל הדברים אשר דיברו אליו משה ואהרון אחיו‪ .‬ויאמרו החרטומים אל המלך‪ ,‬ואיך באו אליך האנשים‬ ‫מפני הכפירים האסורים בשער‪ .‬ויאמר המלך כי הניפו מטיהם על הכפירים ויתירום ויבואו אליי‪ ,‬וגם הכפירים שמחו לקראתם כשמוח‬ ‫הכלב לקראת אדוניו‪ .‬ויען בלעם בן בעור הקוסם את המלך לאמור‪ ,‬אין אלה כי אם מכשפים כמונו‪ .‬ועתה שלח נא בעדם ויבואו ונבחנה‬ ‫‪,‬אותם‪ ,‬ויעש המלך כן‪ .‬ויהי בבוקר וישלח פרעה אל משה ואל אהרון לבוא לפני המלך‪ .‬ויקחו את מטה האלוקים ויבואו אל המלך‬ ‫וידברו לו לאמור‪ .‬כה אמר ה׳ אלוקי העברים שלח את עמי ויעבדוני‪ .‬ויאמר אליהם המלך‪ ,‬ומי יאמין לכם כי שלוחי אלוקים אתם ועל‬ ‫פיו באתם אליי‪ .‬עתה תנו לכם מופת ואות בדבר הזה‪ ,‬ואז יאמנו דבריכם אשר תדברו‪ .‬וימהר אהרון וישלך את המטה מידו לפני פרעה‬ ‫‪.‬ולפני עבדיו‪ ,‬ותשב המטה לתנין‪ .‬ויראו החרטומים את הדבר הזה ויעשו גם הם החרטומים כן‪ ,‬וישליכו איש מטהו ארצה ויהיו לתנינים‬ ‫וישא תנין מטה אהרון את ראשו‪ ,‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי קדם היה הדבר הזה‬ ‫אשר יבלע תנין את רעהו ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם אנחנו את מטותינו‬ ‫כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק‬ ‫בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם‬ ‫למטות ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו‬ ‫ספר הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני המלך‪ .‬וימהר אהרון וישלך את המטה‬ ‫מידו לפני פרעה ולפני עבדיו‪ ,‬ותשב המטה לתנין‪ .‬ויראו החרטומים את הדבר הזה ויעשו גם הם החרטומים כן‪ ,‬וישליכו איש מטהו‬ ‫ארצה ויהיו לתנינים‪ .‬וישא תנין מטה אהרון את ראשו‪ ,‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי‬ ‫קדם היה הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם‬ ‫אנחנו את מטותינו כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון‬ ‫‪.‬וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו למטות כבראשונה‬ ‫ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי‬ ‫מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני המלך‪ .‬וימהר אהרון‬ ‫‪,‬וישלך את המטה מידו לפני פרעה ולפני עבדיו‪ ,‬ותשב המטה לתנין‪ .‬ויראו החרטומים את הדבר הזה ויעשו גם הם החרטומים כן‬ ‫וישליכו איש מטהו ארצה ויהיו לתנינים‪ .‬וישא תנין מטה אהרון את ראשו‪ ,‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם‬ ‫הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי קדם היה הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה‬ ‫כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם אנחנו את מטותינו כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש‬ ‫אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו‬ ‫ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר‬ ‫הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני‬ ‫המלך‪ .‬ויראו החרטומים את הדבר הזה ויעשו גם הם החרטומים כן‪ ,‬וישליכו איש מטהו ארצה ויהיו לתנינים‪ .‬וישא תנין מטה אהרון את‬ ‫ראשו‪ ,‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי קדם היה הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו‬ ‫ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם אנחנו את מטותינו כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך‬ ‫‪.‬את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‬ ‫ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את‬ ‫מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר‬ ‫‪,‬למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני המלך‪ .‬ויראו החרטומים את הדבר הזה ויעשו גם הם החרטומים כן‬ ‫וישליכו איש מטהו ארצה ויהיו לתנינים‪ .‬וישא תנין מטה אהרון את ראשו‪ ,‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם‬ ‫הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי קדם היה הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה‬ ‫כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם אנחנו את מטותינו כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש‬ ‫אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו‬ ‫ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר‬ ‫הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני‬ ‫המלך‪ .‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי קדם היה הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו‬ ‫ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם אנחנו את מטותינו כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך‬ ‫‪.‬את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‬ ‫‪Página 46‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את‬ ‫מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר‬ ‫למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני המלך‪ .‬ויפתח את פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‪ .‬ויען בלעם‬ ‫הקוסם ויאמר‪ ,‬מימי קדם היה הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‪ .‬ועתה השיבהו נא למטה‬ ‫כבראשונה‪ ,‬ונשיבה גם אנחנו את מטותינו כבראשונה‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש‬ ‫אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו‬ ‫ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר‬ ‫הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני‬ ‫המלך‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב‬ ‫התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות‬ ‫ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר‬ ‫הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני המלך‪ .‬והיה אם בלע מטך את מטותינו‬ ‫וידענו כי רוח אלוקים בך‪ ,‬ואם אין הנה חרש אתה כמונו‪ .‬וימהר אהרון וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‪ ,‬ויהי למטה בכפו‪ .‬ויעשו גם הם‬ ‫החרטומים כן במטותם‪ ,‬ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו למטות כבראשונה‪ .‬ויהי בשובם למטות ויבלע מטה אהרון את מטותם‪ .‬ויהי כראות‬ ‫המלך את הדבר הזה‪ ,‬ויצו להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי מצרים‪ ,‬ויביאו ספר הזכרונות דברי הימים אשר למלכי מצרים אשר‬ ‫‪.‬כל אלילי מצרים כתובים בו‪ ,‬ויקראו לפני המלך‬ ‫‪Y cuando Faraón oyó sus palabras, se aterrorizó mucho y les dijo: Vayan hoy y vuelvan mañana; e hicieron‬‬ ‫‪conforme a las palabras del rey. Y cuando lo dejaron, Faraón envió por Balaam, el mago, y por Jano y‬‬ ‫‪Jambrus, sus hijos, y por todos los magos, hechiceros y consejeros que pertenecían a Faraón, y ellos vinieron y‬‬ ‫‪se sentaron delante del rey. Y el rey les contó todas las palabras de Moisés y de su hermano, y ellos dijeron al‬‬ ‫‪rey: ¿Y cómo podrían estos hombres venir delante de ti a causa de los leones que están encadenados a la‬‬ ‫‪puerta? Y el rey les dijo: Han levantado su vara sobre los leones, y los han soltado; y vinieron delante de mí, y‬‬ ‫‪los leones se regocijaron con ellos, como el perro se regocija ante su amo. Y Balaam, el mago, respondió al‬‬ ‫‪rey, diciendo: Estos no pueden ser más que magos como nosotros, y por lo tanto envíalos y déjalos venir y los‬‬ ‫‪probaremos; y el rey así lo hizo. Y el faraón envió por Moisés y Aarón para que fueran delante del rey, y ellos‬‬ ‫‪tomaron la vara de Dios y vinieron al rey y le hablaron, diciendo: Así dijo el Señor, el Dios de los hebreos:‬‬ ‫‪Envía mi personas para que me sirvan. Y el rey les dijo: ¿Y quién os creerá que sois mensajeros de Dios, y‬‬ ‫‪que por su orden han venido a mí? Ahora, danos una maravilla o una señal acerca de esto, y entonces tus‬‬ ‫‪palabras serán creídas. Entonces Aarón se apresuró y arrojó su vara de su mano delante de Faraón y sus‬‬ ‫‪siervos, y la vara se convirtió en una serpiente; y los hechiceros hicieron lo mismo, y arrojaron sus varas al‬‬ ‫‪suelo y se convirtieron en serpientes. Y la serpiente de la vara de Aarón alzó su cabeza y abrió su boca para‬‬ ‫‪tragarse las serpientes de las varas de hechicero. Y Balaam, el mago, dijo: Esto es desde tiempos antiguos, que‬‬ ‫‪una serpiente se trague a otra, y que los seres vivientes se coman unos a otros. Pero convierte tu serpiente en‬‬ ‫‪vara como antes, y de la misma manera restauraremos nuestras varas como estaban al principio, y luego, si tu‬‬ ‫‪vara se traga nuestras varas, sabremos que el espíritu de Dios está dentro de ti; de lo contrario, estarás sólo un‬‬ ‫‪artífice como nosotros. Y Aarón extendió su mano apresuradamente y tomó la cola de la serpiente, y se‬‬ ‫‪convirtió en una vara en su mano, y los hechiceros también restauraron sus varas de la misma manera, y‬‬ ‫‪después de volverse a convertir en varas, la vara de Aaron se tragó sus varas. Y cuando el rey vio esto,‬‬ ‫‪45‬‬ ‫ויהי בהקרא ספר אלילי מצרים לפני פרעה כי אמר למצוא הו שם ה׳ מה הוא‪ ,‬ולא מצא‪ .‬ויאמר פרעה אל משה ואל אהרון‪ ,‬הנה לא‬ ‫מצאתי את שם אלוקיכם כתוב בספר הזה ואת שמו לא ידעתי‪ .‬ויענו יועצי פרעה וחכמיו את המלך לאמור‪ ,‬שמענו כי אלוקי העברים בן‬ ‫חכמים הוא‪ ,‬בן מלכי קדם‪ .‬ויפן פרעה אל משה ואל אהרון ויאמר אליהם‪ ,‬לא ידעתי את ה׳ אשר אמרתם וגם את עמו לא אשלח‪ .‬ויענו‬ ‫ויאמרו אל המלך‪ ,‬ה׳ אלוקי האלוקים שמו ויקרא עלינו שמו מימי אבותינו‪ ,‬וישלחו לאמור לכו אל אוו לו אל ארו אווה‪ .‬ועתה שלח נא‬ ‫אותנו ונלכה נא דרך שלושת ימים במדבר ונזבחה לו‪ ,‬כי מימי רדת יעקב מצרימה לא לקח מידינו עולה ומנחה וזבח‪ .‬ואם אינך משלח‬ ‫אותנו יחרה אפו עליך‪ ,‬והכה את מצרים בדבר או בחרב‪ .‬ויאמר פרעה אליהם‪ ,‬ספרו נא לי את כוחו ואת גבורתו‪ .‬ויאמרו לו‪ ,‬הוא בראת‬ ‫את השמים ואת הארץ ימים וכל דגתם‪ .‬יוצר אור ובורא חושך ממטיר ארץ ומרוה אותה‪ ,‬ויציץ בה צמח ודשא‪ .‬בורא אדם ובהמה וחיתו‬ ‫יער ועוף השמים ודגי הים‪ ,‬ועל פיו יחיו וימותו‪ .‬הלא הוא ברא אותך ברחם אמך ויתן בך רוח חיים‪ ,‬ויגדלך ויושיבך על כיסא מלכות‬ ‫מצרים‪ .‬והוא יקח את רוחך ואת נפשך ממך‪ ,‬וישיב אותך אל האדמה אשר לוקחת משם‪ .‬ויחר אף המלך בדבריהם ויאמר אליהם ומי‬ ‫בכל אלוקי העמים אשר יוכל לעשות כן‪ ,‬לי יאורי ואני עשיתני‪ .‬ויגרש אותם מלפניו‪ ,‬ויצו להכביד עבודת מצרים על ישראל מתמול‬ ‫שלשום‪ .‬ומשה ואהרון יצאו מאת פני פרעה ויראו את בני ישראל ברעה‪ ,‬כי הכבידו עליהם נוגשי פרעה את העבודה מאוד‪ .‬וישב משה‬ ‫אל ה׳ ויאמר למה הרעות לעמך‪ ,‬כי מאז באתי לדבר אל פרעה את אשר שלחתני הרע לבני ישראל מאוד‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬הנך רואה‬ ‫כי ביד חזקה ובמכות נמרצות ישלח פרעה את בני ישראל מארצו‪ .‬וישבו משה ואהרון בקרב אחיהם בני ישראל במצרים‪ ,‬ובני ישראל‬ ‫‪Página 47‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫מררו המצרים את חייהם בעבודה קשה אשר הכבידו עויהם ערים וישיב אותך אל האדמה אשר לוקחת משם‪ .‬ויחר אף המלך בדבריהם‬ ‫ויאמר אליהם ומי בכל אלוקי העמים אשר יוכל לעשות כן‪ ,‬לי יאורי ואני עשיתני‪ .‬ויגרש אותם מלפניו‪ ,‬ויצו להכביד עבודת מצרים על‬ ‫ישראל מתמול שלשום‪ .‬ומשה ואהרון יצאו מאת פני פרעה ויראו את בני ישראל ברעה‪ ,‬כי הכבידו עליהם נוגשי פרעה את העבודה‬ ‫מאוד‪ .‬וישב משה אל ה׳ ויאמר למה הרעות לעמך‪ ,‬כי מאז באתי לדבר אל פרעה את אשר שלחתני הרע לבני ישראל מאוד‪ .‬ויאמר ה׳‬ ‫אל משה‪ ,‬הנך רואה כי ביד חזקה ובמכות נמרצות ישלח פרעה את בני ישראל מארצו‪ .‬וישבו משה ואהרון בקרב אחיהם בני ישראל‬ ‫‪.‬במצרים‪ ,‬ובני ישראל מררו המצרים את חייהם בעבודה קשה אשר הכבידו עויהם ערים וישיב אותך אל האדמה אשר לוקחת משם‬ ‫ויחר אף המלך בדבריהם ויאמר אליהם ומי בכל אלוקי העמים אשר יוכל לעשות כן‪ ,‬לי יאורי ואני עשיתני‪ .‬ויגרש אותם מלפניו‪ ,‬ויצו‬ ‫להכביד עבודת מצרים על ישראל מתמול שלשום‪ .‬ומשה ואהרון יצאו מאת פני פרעה ויראו את בני ישראל ברעה‪ ,‬כי הכבידו עליהם‬ ‫נוגשי פרעה את העבודה מאוד‪ .‬וישב משה אל ה׳ ויאמר למה הרעות לעמך‪ ,‬כי מאז באתי לדבר אל פרעה את אשר שלחתני הרע לבני‬ ‫ישראל מאוד‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬הנך רואה כי ביד חזקה ובמכות נמרצות ישלח פרעה את בני ישראל מארצו‪ .‬וישבו משה ואהרון‬ ‫בקרב אחיהם בני ישראל במצרים‪ ,‬ובני ישראל מררו המצרים את חייהם בעבודה קשה אשר הכבידו עויהם ערים וישב משה אל ה׳‬ ‫ויאמר למה הרעות לעמך‪ ,‬כי מאז באתי לדבר אל פרעה את אשר שלחתני הרע לבני ישראל מאוד‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬הנך רואה כי‬ ‫ביד חזקה ובמכות נמרצות ישלח פרעה את בני ישראל מארצו‪ .‬וישבו משה ואהרון בקרב אחיהם בני ישראל במצרים‪ ,‬ובני ישראל‬ ‫מררו המצרים את חייהם בעבודה קשה אשר הכבידו עויהם ערים וישב משה אל ה׳ ויאמר למה הרעות לעמך‪ ,‬כי מאז באתי לדבר אל‬ ‫פרעה את אשר שלחתני הרע לבני ישראל מאוד‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬הנך רואה כי ביד חזקה ובמכות נמרצות ישלח פרעה את בני‬ ‫ישראל מארצו‪ .‬וישבו משה ואהרון בקרב אחיהם בני ישראל במצרים‪ ,‬ובני ישראל מררו המצרים את חייהם בעבודה קשה אשר‬ ‫הכבידו עויהם ערים‬ ‫‪Y leyeron el libro de los ídolos egipcios delante del rey, para encontrar en él el nombre de Jehová, pero no lo‬‬ ‫‪encontraron. Y sus sabios hablaron al rey, diciendo: Hemos oído que el Dios de los hebreos es hijo de sabios,‬‬ ‫‪de algunos de los reyes anteriores. Y dijo Faraón a Moisés y a Aarón: No sé que Jehová de quien hablas, ni‬‬ ‫‪despediré a su pueblo. Y ellos respondieron, diciendo al rey: Jehová, Dios de los dioses, es su nombre, y él‬‬ ‫‪llamó su nombre sobre nosotros en los días de nuestros padres, y nos envió, diciendo: Id a Faraón y dile:‬‬ ‫‪Envía a mi pueblo para que me sirva. Ahora, pues, envíanos para que vayamos en un viaje de tres días por el‬‬ ‫‪desierto para ofrecerle sacrificios, porque desde los días de la bajada a Egipto no ha recibido ofrenda de‬‬ ‫‪nuestras manos. Pero si no nos envías, entonces su ira se encenderá contra ti y herirá a todo Egipto con‬‬ ‫‪pestilencia o con espada. Y Faraón les dijo: Cuéntame algo acerca de su poder y fuerza. Y ellos dijeron: Él‬‬ ‫‪creó el cielo y la tierra, y los mares con todos sus peces, él produjo la luz y creó las tinieblas, él deja caer la‬‬ ‫‪lluvia sobre la tierra para regarla, y hace que la hierba y las hierbas broten. brotan, él creó al hombre y al‬‬ ‫‪ganado y las bestias del bosque, y las aves del cielo y los peces del mar; y por su boca viven y mueren. En‬‬ ‫‪verdad, él te creó en el vientre de tu madre, y te dio aliento de vida, y te engrandeció y te puso sobre el trono‬‬ ‫‪del reino de Egipto, y te quitará tu aliento y tu alma, y regresa a la tierra de donde fuiste tomado. Y la ira del‬‬ ‫‪rey se encendió ante sus palabras, y les dijo: ¿Y quién de todos los dioses de las naciones podría haber hecho‬‬ ‫‪mi río, que yo mismo hice? Y los expulsó de su presencia, y mandó hacer el trabajo de Israel más pesado que‬‬ ‫‪ayer o anteayer; y Moisés y Aarón salieron de la presencia de Faraón. Y vieron a los hijos de Israel en el mal‬‬ ‫‪que los amos de faraón habían hecho su trabajo más pesado que antes, y Moisés volvió al Señor y dijo: ¿Por‬‬ ‫‪qué has suplicado tan mal a este pueblo? Porque desde que vine a Faraón para hablar en tu nombre, él ha‬‬ ‫‪hecho lo malo a los hijos de Israel. Entonces el Señor dijo a Moisés: Ahora verás eso con mano fuerte y bajo‬‬ ‫‪plagas terribles,‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ויהי מקץ שנתיים ימים ויוסף ה׳ שלח את משה אל פרעה‪ ,‬להוציא את בני ישראל לשלחם מארץ מצרים‪ .‬וילך משה ויבוא בית פרעה‬ ‫וידבר אליו את דברי ה׳ אשר שלחו‪ ,‬ולא אבה פרעה לשמוע בקול ה׳‪ .‬ויעורר האלוקים את גבורתו במצרים על פרעה ועל עבדיו‪ ,‬ויך‬ ‫אלוקים את פרעה ואת עמו במכות רעות וגדולות עד מאוד‪ .‬וישלח ה׳ ביד אהרון‪ ,‬ויהפוך את כל מימי מצרים לדם ואת כל יאוריהם ואת‬ ‫נהרותם‪ .‬ויהי בבוא המצרי לשתות ולשאוב מים‪ ,‬והביט אל כדו והנה כל המים נהפכו לדם‪ .‬ובבואו לשתות בכוסו‪ ,‬והיה המים אשר‬ ‫‪,‬בכוס לדם‪ .‬וגם בלוש האישה את קמחה ובבשלה את תבשילה‪ ,‬ויהיו מראיהם למראה הדם‪ .‬וישלח ה׳ עוד וישרוץ כל מימיהם צפרדעים‬ ‫ויבואו כל הצפרדעים בית מצרים‪ .‬ויהי בשתות על המצרים מים‪ ,‬ותמלאנה בטנם צפרדעים ותקרקרנה במעיהם כאשר תקרקרנה‬ ‫בהיותם ביאור‪ .‬וגם כל מי משתיהם ומי תבשילם שבו לצפרדעים‪ ,‬וגם בשכבם על מיטתם ויזיעו כל זיעתם צפרדעים‪ .‬בכל זאת לא שב‬ ‫אף ה׳ מהם‪ ,‬ועוד ידו נטויה על כל מצרים להכותם בכל מכה גדולה‪ .‬וישלח ה׳ ויך את עפרם לכינים‪ ,‬ותהי הכינם במצרים ברום שתי‬ ‫אמות הארץ‪ .‬וגם על בשר האדם והבהמה היו הכינים הרבה מאוד‪ ,‬בכל יושבי מצרים‪ .‬וגם על המלך והמלכה שלח ה׳ את הכינים‪ ,‬ויצר‬ ‫למצרים מאוד מפני הכינים‪ .‬בכל זאת לא שב אף ה׳‪ ,‬ועוד ידו נטויה על מצרים‪ .‬וישלח ה׳ במצרים את כל חית השדה‪ ,‬ויבואו וישחיתו‬ ‫את כל מצרים ואת האדם והבהמה והעץ וכל אשר למצרים‪ .‬וישלח ה׳ נחש שרף ועקרב‪ ,‬גם עכבר וחולד וצב עם זוחלי עפר‪ .‬זבוב‬ ‫וצירעה פרעוש ופשפש ויתוש‪ ,‬כל ערוב למינהו‪ .‬וכל שרץ ובעל כנף למינהו באו מצרימה‪ ,‬וירעו למצרים מאוד‪ .‬ויבואו הפרעושים‬ ‫והזבובים בעיני כל מצרים ובאוזניהם‪ .‬וגם הצירעה באה עליהם ותגרשם‪ ,‬ויבואו מפניה חדר בחדר ותרדוף אחריהם‪ .‬ויהי בהיחבא‬ ‫‪Página 48‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫מצרים מפני הערוב‪ ,‬וינעלו דלתותיהם אחריהם‪ .‬ויצו האלוקים את הסילונית אשר בים‪ ,‬ותעל ותבוא מצרימה‪ .‬ולה אמות ארוכות‪ ,‬עשר‬ ‫אמות באורך באמת איש‪ .‬ותעל הגגות‪ ,‬ותגך את התיקרה ואת המעזיבה ותחתכם‪ .‬ותישלח אמתה הבייתה ותסר את המנעול ואת הבריח‬ ‫‪.‬ותפתח את בתי מצרים‪ ,‬ואחרי כן יבואו הערוב בית מצרים וישחית הערוב את מצרים‪ ,‬וייצר להם מאוד‬ ‫‪Y al cabo de dos años, el Señor envió a Moisés una vez más a Faraón, para sacar a los hijos de Israel y‬‬ ‫‪enviarlos fuera de la tierra de Egipto; y Moisés vino a la casa de Faraón y él le habló de acuerdo con las‬‬ ‫‪palabras del Señor, pero el Faraón no escuchó la voz de Jehová, y el Señor decidió mostrar su poder en‬‬ ‫‪Egipto, sobre el Faraón y su servicio. Y Dios hirió a Faraón y a su pueblo con plagas muy terribles, y él‬‬ ‫‪convirtió por manos de Aarón todas las aguas de Egipto en sangre, y cuando un egipcio vino a beber y sacó‬‬ ‫‪agua y miró en su cántaro, he aquí que era convertidos en sangre, y también cuando una mujer amasaba su‬‬ ‫‪pan o cocinaba sus comidas, todo tenía apariencia de sangre. Y el Señor envió de nuevo, e hizo que todas las‬‬ ‫‪aguas produjeran ranas, De modo que las ranas entraron en las casas de los egipcios, y cuando los egipcios‬‬ ‫‪bebieron el agua, sus estómagos se llenaron de ranas y saltaron dentro de ellas como en el río. Y toda el agua‬‬ ‫‪que usaban para cocinar y beber se convertía en ranas, y cuando yacían en sus camas, sudaban ranas de su‬‬ ‫‪cuerpo. Pero a pesar de todo lo que la ira del Señor no se apartó de ellos, y su mano aún estaba extendida‬‬ ‫‪sobre todo Egipto, para herirlos con todas las plagas terribles; y envió y convirtió su polvo en piojos, de modo‬‬ ‫‪que el suelo de Egipto se cubrió de piojos de dos codos de altura. Y también hubo piojos en la carne de los‬‬ ‫‪hombres y de las bestias en todo el pueblo de Egipto, y también en el rey y la reina, y Egipto fue muy afligido‬‬ ‫‪a causa de los piojos. Pero a pesar de todo lo que no se apagó la ira del Señor, y su mano todavía estaba‬‬ ‫‪extendida sobre Egipto, y el Señor envió a todas las bestias del campo, y ellas vinieron y destruyeron a los‬‬ ‫‪hombres y las bestias, los árboles y todo lo que había en Egipto. Entonces el Señor envió serpientes ardientes,‬‬ ‫‪escorpiones, ratones, ratas, comadrejas y otras alimañas que se arrastran por el polvo, como también moscas,‬‬ ‫‪pulgas y toda clase de insectos, y vinieron y torturaron a los egipcios. , entrando incluso en sus ojos y en sus‬‬ ‫‪oídos. Entonces los avispones también se acercaron a ellos y los obligaron a esconderse en sus cámaras más‬‬ ‫‪recónditas, y los egipcios tuvieron que esconderse de los enjambres de alimañas y cerraron las puertas tras‬‬ ‫‪ellos. Pero el Señor ordenó a Tulzoth, el gran monstruo del mar que subiera e invadiera Egipto; y tenía brazos‬‬ ‫‪muy largos, de diez codos de largo según los codos de un hombre,‬‬ ‫‪47‬‬ ‫בכל זאת לא שב אף ה׳ ממצרים‪ ,‬ועוד ידו נטויה עליהם‪ .‬וישלח אלוקים את הדבר‪ ,‬ויבוא דבר במצרים בסוסים בחמורים ובגמלים‬ ‫בבקר ובצאן ובכל האדם‪ .‬ויהי בהשכים כל מצרים בבוקר להוציא מקניהם לרעות‪ ,‬וימצאו את כל מקניהם כי מתו‪ .‬ולא נותר ממקנה כל‬ ‫מצרים זולתי אחד מעשר‪ ,‬וממקנה בני ישראל אשר בגושן לא מת אחד‪ .‬וישלח אלוקים דלקת אש בבשר מצרים ויבקע את בשרם‪ ,‬ויהי‬ ‫לשחין רע בכל מצרים מכף רגלם ועד קדקדם‪ .‬ותהיין בכל בשרם אבעבועות רבות ויזב בשרם מעליהם‪ ,‬עד כי נמקו ויבאשו‪ .‬בכל זאת‬ ‫‪.‬לא שב אף ה׳‪ ,‬ועוד ידו נטויה על מצרים כולה‪ .‬וישלח ה׳ ברד כבד מאוד‪ ,‬ויך את גפנם וישבר את עץ פרים ויבש אותם ויבלו עליהם‬ ‫וגם כל ירק עשב יבש ואבד כי אש מתלקחת ירדה בתוך הברד‪ ,‬על כן כילה הברד והאש את הכל‪ .‬וגם האדם והבהמה הנמצאים‬ ‫הנמצאים חוצה מתו מלהבי אש וברד‪ ,‬וכל הכפרים נתשו‪ .‬וישלח ה׳ ויבא ארבה כבד מצרימה‪ ,‬חסיל וסלעם וחרגול וחגב וכל הארבה‬ ‫למינהו ויאכל את אשר השאיר הברד‪ .‬אז שמחו כל מצרים בארבה ואף כי אכל כל תנובת השדה‪ ,‬ויצודו מצרים מהארבה לרוב מאוד‬ ‫וימלחום למאכל‪ .‬ויהפוך ה׳ רוח ים חזק מאוד וישא את כל הארבה וגם את מלוחים ויתקעהו ימה סוף‪ ,‬לא נשאר ארבה אחד בכל גבול‬ ‫‪.‬מצרים‪ .‬וישלח אלוקים חושך במצרים‪ ,‬ותחשך כל ארץ מצרים ופתרוס שלושת ימים עד אשר לא יראה אדם את ידו בשומה אל פיו‬ ‫בעת ההיא מתו רבים מעם ישראל על אשר מרדו בה׳‪ ,‬ולא שמעו אל משה ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים שלחם‪ .‬ויאמרו לא‬ ‫נצא ממצרים פן נמות ברעב במדבר שמם‪ ,‬ולא אבו לשמוע בקול משה‪ .‬ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי החושך‪ ,‬ויקברום ישראל בימים‬ ‫ההם לבלתי דעת בהם יושבי מצרים וישמחו עליהם‪ .‬והחושך חזק מאוד במצרים שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא החושך‪ ,‬עודנו עומד‬ ‫במקומו‪ .‬והיושב עודנו יושב ונשובה עודנו שוכב כאשר הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו‪ ,‬ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עבור‬ ‫‪.‬החושך‪ .‬ויהפוך ה׳ רוח ים חזק מאוד וישא את כל הארבה וגם את מלוחים ויתקעהו ימה סוף‪ ,‬לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים‬ ‫וישלח אלוקים חושך במצרים‪ ,‬ותחשך כל ארץ מצרים ופתרוס שלושת ימים עד אשר לא יראה אדם את ידו בשומה אל פיו‪ .‬בעת ההיא‬ ‫מתו רבים מעם ישראל על אשר מרדו בה׳‪ ,‬ולא שמעו אל משה ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים שלחם‪ .‬ויאמרו לא נצא ממצרים‬ ‫פן נמות ברעב במדבר שמם‪ ,‬ולא אבו לשמוע בקול משה‪ .‬ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי החושך‪ ,‬ויקברום ישראל בימים ההם לבלתי דעת‬ ‫בהם יושבי מצרים וישמחו עליהם‪ .‬והחושך חזק מאוד במצרים שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא החושך‪ ,‬עודנו עומד במקומו‪ .‬והיושב‬ ‫עודנו יושב ונשובה עודנו שוכב כאשר הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו‪ ,‬ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עבור החושך‪ .‬ויהפוך ה׳ רוח‬ ‫ים חזק מאוד וישא את כל הארבה וגם את מלוחים ויתקעהו ימה סוף‪ ,‬לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים‪ .‬וישלח אלוקים חושך‬ ‫במצרים‪ ,‬ותחשך כל ארץ מצרים ופתרוס שלושת ימים עד אשר לא יראה אדם את ידו בשומה אל פיו‪ .‬בעת ההיא מתו רבים מעם‬ ‫ישראל על אשר מרדו בה׳‪ ,‬ולא שמעו אל משה ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים שלחם‪ .‬ויאמרו לא נצא ממצרים פן נמות ברעב‬ ‫במדבר שמם‪ ,‬ולא אבו לשמוע בקול משה‪ .‬ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי החושך‪ ,‬ויקברום ישראל בימים ההם לבלתי דעת בהם יושבי‬ ‫מצרים וישמחו עליהם‪ .‬והחושך חזק מאוד במצרים שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא החושך‪ ,‬עודנו עומד במקומו‪ .‬והיושב עודנו יושב‬ ‫‪Página 49‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫ונשובה עודנו שוכב כאשר הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו‪ ,‬ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עבור החושך‪ .‬בעת ההיא מתו רבים מעם‬ ‫ישראל על אשר מרדו בה׳‪ ,‬ולא שמעו אל משה ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים שלחם‪ .‬ויאמרו לא נצא ממצרים פן נמות ברעב‬ ‫במדבר שמם‪ ,‬ולא אבו לשמוע בקול משה‪ .‬ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי החושך‪ ,‬ויקברום ישראל בימים ההם לבלתי דעת בהם יושבי‬ ‫מצרים וישמחו עליהם‪ .‬והחושך חזק מאוד במצרים שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא החושך‪ ,‬עודנו עומד במקומו‪ .‬והיושב עודנו יושב‬ ‫ונשובה עודנו שוכב כאשר הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו‪ ,‬ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עבור החושך‪ .‬בעת ההיא מתו רבים מעם‬ ‫ישראל על אשר מרדו בה׳‪ ,‬ולא שמעו אל משה ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים שלחם‪ .‬ויאמרו לא נצא ממצרים פן נמות ברעב‬ ‫במדבר שמם‪ ,‬ולא אבו לשמוע בקול משה‪ .‬ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי החושך‪ ,‬ויקברום ישראל בימים ההם לבלתי דעת בהם יושבי‬ ‫מצרים וישמחו עליהם‪ .‬והחושך חזק מאוד במצרים שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא החושך‪ ,‬עודנו עומד במקומו‪ .‬והיושב עודנו יושב‬ ‫‪.‬ונשובה עודנו שוכב כאשר הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו‪ ,‬ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עבור החושך‬ ‫‪Pero a pesar de todo lo que la ira del Señor no se apartó de Egipto, y su brazo todavía estaba extendido sobre‬‬ ‫‪ellos, y envió la pestilencia a enfurecerse en Egipto entre caballos, asnos, camellos, bueyes y ovejas, y‬‬ ‫‪hombre, y cuando los egipcios se levantaron por la mañana para llevar su ganado a pastar, lo encontraron‬‬ ‫‪muerto. Y quedó sólo uno de cada diez del ganado de los egipcios, pero del ganado de los israelitas en Egipto‬‬ ‫‪no murió ninguno. Y Dios envió calor ardiente a los cuerpos de los egipcios que su carne estalló y se convirtió‬‬ ‫‪en llagas malignas en todos los egipcios desde las plantas de los pies hasta la coronilla de sus cabezas, y tenían‬‬ ‫‪úlceras en todo el cuerpo que su la carne se desprendió con hedor. Pero la ira del Señor no se apagó por todo‬‬ ‫‪esto, y su mano todavía estaba extendida sobre Egipto, y envió una fuerte tormenta de granizo que golpeó sus‬‬ ‫‪viñas y dañó sus árboles frutales, de modo que se secaron y finalmente cayeron sobre la gente. Y toda hierba‬‬ ‫‪verde se marchitó y se destruyó, porque el fuego se mezcló con el granizo, y por tanto el fuego y el granizo‬‬ ‫‪consumieron todas las cosas en el campo, también los hombres y las bestias que se encontraban en las calles, y‬‬ ‫‪las aldeas quedaron despobladas. Entonces el Señor trajo a Egipto toda clase de langostas en gran número, y‬‬ ‫‪devoraron todo lo que quedó después del granizo. Entonces todos los egipcios se complacieron con las‬‬ ‫‪langostas, aunque consumieron todos los productos del campo, porque los egipcios las capturaron en gran‬‬ ‫‪número y las salaban para comer; pero el Señor hizo girar un fuerte viento marino que se llevó todas las‬‬ ‫‪langostas, incluso las saladas, y las arrojó al Mar Rojo. y no quedó ni una langosta dentro de los límites de‬‬ ‫‪Egipto. Y el Señor envió tinieblas sobre Egipto, y toda la tierra de Egipto estuvo tan oscura durante tres días‬‬ ‫‪que un hombre no podía ver su mano cuando se la llevó hasta la boca. En aquellos días murieron muchos de‬‬ ‫‪los hijos de Israel, todos los que se habían rebelado contra el Señor, y no escucharon a Moisés y no creyeron‬‬ ‫‪que Dios lo había enviado, y dijeron: No iremos de Egipto para morir de hambre en el desierto estéril. Y el‬‬ ‫‪Señor los castigó en aquellos días de oscuridad, y los hijos de Israel los sepultaron en aquellos días, para que‬‬ ‫‪los egipcios no los conocieran ni se regocijaran por ellos; y la oscuridad fue tan intensa en Egipto durante tres‬‬ ‫‪días, que cualquier hombre que se pusiera de pie cuando llegó la oscuridad tenía que permanecer de pie en su‬‬ ‫‪lugar, y el que estaba sentado tenía que permanecer sentado,‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ויעבור ימי החושך וישלח ה'את משה ואת אהרון אל בני ישראל לאמור‪ ,‬חגו את חגיכם ועשיתם את פסחיכם כי הנני בא בחצי הלילה‬ ‫בתוך כל מצרים והרגתי את כל בכוריהם מבכור אדם ועד בכור בהמה‪ ,‬וראיתי את פסחיכם ופסחתי עליכם‪ .‬ויעשו בני ישראל ככל אשר‬ ‫ציוה ה׳ את משה ואת אהרון‪ ,‬כן עשו בלילה ההוא‪ .‬ויהי בחצי הלילה ויצא ה׳ בתוך מצרים‪ ,‬ויך את כל בכורי מצרים מבכור אדם ועד‬ ‫בכור בהמה‪ .‬ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדולה בכל מצרים בלילה ההוא‪ ,‬כי אין בית אשר אין שם מת‪ .‬גם‬ ‫דמות בכורי מצרים החקוקים בקירות בתיהם נמחו ויפלו ארצה‪ .‬וגם כל עצמות בכוריהם אשר מתו טרם זה ויקברום בבתיהם‪ ,‬ויגררו‬ ‫אותם כלבי מצרים בלילה ההוא ויסחבום לפני כל ארים יו יו‪ .‬ויראו כל מצרים את הרעה הזאת אשר באה עליהם פתאום‪ ,‬ויצעקו כל‬ ‫מצרים בקול רם‪ .‬ויבכו כל משפחות מצרים בלילה ההוא איש על בנו ואיש על בתו בכוריהם‪ ,‬ותשמע מהומת מצרים בלילה ההוא‬ ‫למרחוק‪ .‬ותצא בתיה בת פרעה עם המלך בלילה ההוא לבקש את משה ואת אהרון בבתיהם‪ ,‬וימצאו אותם בבתיהם אוכלים ושותים‬ ‫ושמחים עם אר‪ .‬ותאמר בתיה אל משה‪ ,‬הלא זה יהיה גמולי הטוב אשר עשיתי אליך אשר גדלתיך ואשר טפחתיך ותביא עלא עי ועל‬ ‫‪,‬ביתה אבי היה הל ויאמר אליה משה‪ ,‬הלא עשר מכות אשר הביא ה׳ על כל מצרים ההגיע אלייך רע מכולם אם באה אלייך אחת מהן‬ ‫אואמ ויאמר אליה משה‪ ,‬גם כי את בכורה לאמך הינך לא תמותי ולא יבוא לך רע בתוך מצרים‪ .‬ותאמר‪ ,‬ומה יתרון לי אחרי אשר אני‬ ‫רואה את המלך אחי וכל ביתו ועבדיו ברעה הזאת אשר מתו כל בכוריהם עםרי כל‪ .‬ויאמר אליה משה‪ ,‬הלא אחיך וביתו ועבדיו‬ ‫משפחות מצרים לא שמעו אל דברי ה׳‪ ,‬על כן באה עליהם הרעה הזאת‪ .‬הלא עשר מכות אשר הביא ה׳ על כל מצרים ההגיע אלייך רע‬ ‫‪.‬מכולם אם באה אלייך אחת מהן‪ ,‬ותאמר לא‪ .‬ויאמר אליה משה‪ ,‬גם כי את בכורה לאמך הינך לא תמותי ולא יבוא לך רע בתוך מצרים‬ ‫ותאמר‪ ,‬ומה יתרון לי אחרי אשר אני רואה את המלך אחי וכל ביתו ועבדיו ברעה הזאת אשר מתו כל בכוריהם עםרי כל‪ .‬ויאמר אליה‬ ‫משה‪ ,‬הלא אחיך וביתו ועבדיו משפחות מצרים לא שמעו אל דברי ה׳‪ ,‬על כן באה עליהם הרעה הזאת‪ .‬הלא עשר מכות אשר הביא ה׳‬ ‫על כל מצרים ההגיע אלייך רע מכולם אם באה אלייך אחת מהן‪ ,‬ותאמר לא‪ .‬ויאמר אליה משה‪ ,‬גם כי את בכורה לאמך הינך לא תמותי‬ ‫ולא יבוא לך רע בתוך מצרים‪ .‬ותאמר‪ ,‬ומה יתרון לי אחרי אשר אני רואה את המלך אחי וכל ביתו ועבדיו ברעה הזאת אשר מתו כל‬ ‫‪Página 50‬‬

Parasha shemot ‫ על כן באה עליהם הרעה הזאת‬,‫ הלא אחיך וביתו ועבדיו משפחות מצרים לא שמעו אל דברי ה׳‬,‫ ויאמר אליה משה‬.‫בכוריהם עםרי כל‬.

Y cuando pasaron los días de oscuridad, el Señor envió a Moisés a los hijos de Israel, diciendo: Celebren su fiesta y preparen su pascua, porque he aquí, yo vendré a medianoche en medio de los egipcios, y mataré. todo primogénito, desde el primogénito de hombre hasta el primogénito de la bestia, y cuando vea tu pascua pasaré sobre ti; e hicieron los hijos de Israel conforme a todo lo que Jehová había mandado a Moisés. Y a la medianoche pasó el Señor por Egipto, y mató a todos los primogénitos de los egipcios, desde el primogénito de hombre hasta el primogénito de bestia; y Faraón se levantó en la noche, él y todos sus siervos y todos los egipcios, y hubo un gran clamor en Egipto; porque no había una sola casa donde no hubiera un muerto; e incluso las semejanzas del primogénito, que estaban grabados en las paredes de sus casas, cayeron rotos al suelo, y los huesos de sus primogénitos, que habían muerto antes y yacían enterrados en sus casas, fueron rastrillados por los perros de Egipto en esa noche, y arrastrado ante la vista de los egipcios. Y cuando los egipcios vieron el gran mal que les había sobrevenido tan repentinamente, clamaron a gran voz, de modo que todas las familias de Egipto lloraron esa noche, una por su hijo y otra por su hija, su primera. nació, y la consternación y el ruido de Egipto resonaron en la distancia en esa noche. Y Batia, la hija de Faraón, salió con el rey en busca de Moisés, y lo encontraron comiendo y bebiendo y regocijándose con todos los israelitas, y Batia dijo a Moisés: ¿Será esta la recompensa por mi bondad hacia ti? por levantarte y elevarte, para que traigas ahora sobre mí y sobre la casa de mi padre este mal? Y Moisés le respondió: He aquí, Jehová ha traído diez plagas sobre Egipto, ¿y alguna vez te ha molestado alguna? Y ella dijo: No. Y Moisés dijo: He aquí, aunque eres el primogénito de tu madre, no morirás, ni ningún mal te sobrevendrá. Y ella respondió: ¿De qué me sirve eso después de ver a mi hermano, el rey, y a toda la casa de mi padre, y a todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de ¿Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos. que traes ahora sobre mí y sobre la casa de mi padre este mal? Y Moisés le respondió: He aquí, Jehová ha traído diez plagas sobre Egipto, ¿y alguna vez te ha molestado alguna? Y ella dijo: No. Y Moisés dijo: He aquí, aunque eres el primogénito de tu madre, no morirás, ni ningún mal te sobrevendrá. Y ella respondió: ¿De qué me sirve eso después de ver a mi hermano, el rey, y a toda la casa de mi padre, y a todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de ¿Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos. que traes ahora sobre mí y sobre la casa de mi padre este mal? Y Moisés le respondió: He aquí, Jehová ha traído diez plagas sobre Egipto, ¿y alguna vez te ha molestado alguna? Y ella dijo: No. Y Moisés dijo: He aquí, aunque eres el primogénito de tu madre, no morirás, ni ningún mal te sobrevendrá. Y ella respondió: ¿De qué me sirve eso después de ver a mi hermano, el rey, y a toda la casa de mi padre, y a todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de ¿Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos. ¿Y alguna vez te ha molestado alguien? Y ella dijo: No. Y Moisés dijo: He aquí, aunque eres el primogénito de tu madre, no morirás, ni ningún mal te sobrevendrá. Y ella respondió: ¿De qué me sirve eso después de ver a mi hermano, el rey, y a toda la casa de mi padre, y a todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de ¿Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos. ¿Y alguna vez te ha molestado alguien? Y ella dijo: No. Y Moisés dijo: He aquí, aunque eres el primogénito de tu madre, no morirás, ni ningún mal te sobrevendrá. Y ella respondió: ¿De qué me sirve eso después de ver a mi hermano, el rey, y a toda la casa de mi padre, y a todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de ¿Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos. y todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos. y todos sus siervos en ese gran mal, porque su primogénito perece con todos los primogénitos de Egipto? Y Moisés le dijo: Ciertamente, tu hermano y su casa y sus siervos, las familias de Egipto se negaron a escuchar las palabras de Dios y por eso este mal se ha apoderado de ellos.

49 Página 51

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫ופרעה מלך מצרים ניגש לפני משה ואהרון ומקצת בני ישראל אשר היו איתם במקום ההוא‪ ,‬ויתחנן אליהם לאמור‪ .‬קומו וקחו את‬ ‫אחיכם כל בני ישראל אשר בארץ וצאנם ובקרם וכל אשר להם לא ישאירו דבר‪ ,‬אך העתירו אל ה׳ אויכם‪ .‬ויאמר משה אל פרעה‪ ,‬הנה‬ ‫‪,‬גם אתה בכור לאמך אך אל תירא כי לא תמות‪ ,‬כי ציוה ה׳ להחיותך בעבור הראותך כוחו הגדוה‪ .‬ויצו פרעה לשלח את בני ישראל‬ ‫ויתחזקו כל מצרים לשלחם כי אמרו כולנו מתים‪ .‬וישלחו כל מצרים את ישראל בעושר רב מאוד וצאן ובקר ומגדנות‪ ,‬כשבועת ה׳ בינו‬ ‫‪.‬ובין אברהם אבינו‪ .‬ויתמהמהו מבני ישראל לצאת בלילה‪ ,‬ויהי בבוא המצריים להוציאם ויאמרו אליהם הגנבים אנחנו כי נצא בלילה‬ ‫וישאלו בני ישראל ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות‪ ,‬וינצלו בני ישראל את מצרים‪ .‬וימהר משה ויקם וילך אל נחל מצרים‪ ,‬ויעל‬ ‫משם את ארון יוסף ויקח אותו עמו‪ .‬וגם כל בני ישראל העלו איש איש את ארון אבותיו עמו‪ ,‬ואיש ארון שבטו עמו‪ .‬ויסעו בני ישראל‬ ‫מרעמסס סוכותה‪ ,‬כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטפם ונשיהם‪ .‬וגם ערב רב עלה איתם‪ ,‬וצאן ובקר מקנה כבד מאוד‪ .‬ומושב בני‬ ‫ישראל אשר ישבו בארץ מצרים בעבודה קשה‪ ,‬עשר שנים ומאתיים שנה‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים ומאתיים שנה‪ ,‬ויוציא ה׳ את בני‬ ‫‪.‬ישראל ממצרים ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש הראשון‬ ‫ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל מצרים כל חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם‬ ‫‪.‬בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‬ ‫כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך‬ ‫‪.‬במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‬ ‫ואם לא ישובו‪ ,‬ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‪ .‬וגם ערב רב עלה איתם‪ ,‬וצאן ובקר מקנה כבד מאוד‪ .‬ומושב בני‬ ‫ישראל אשר ישבו בארץ מצרים בעבודה קשה‪ ,‬עשר שנים ומאתיים שנה‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים ומאתיים שנה‪ ,‬ויוציא ה׳ את בני‬ ‫‪.‬ישראל ממצרים ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש הראשון‬ ‫ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל מצרים כל חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם‬ ‫‪.‬בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‬ ‫כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך‬ ‫‪.‬במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‬ ‫ואם לא ישובו‪ ,‬ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‪ .‬וגם ערב רב עלה איתם‪ ,‬וצאן ובקר מקנה כבד מאוד‪ .‬ומושב בני‬ ‫ישראל אשר ישבו בארץ מצרים בעבודה קשה‪ ,‬עשר שנים ומאתיים שנה‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים ומאתיים שנה‪ ,‬ויוציא ה׳ את בני‬ ‫‪.‬ישראל ממצרים ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש הראשון‬ ‫ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל מצרים כל חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם‬ ‫‪.‬בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‬ ‫כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך‬ ‫‪.‬במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‬ ‫ואם לא ישובו‪ ,‬ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‪ .‬ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים בעבודה קשה‪ ,‬עשר‬ ‫שנים ומאתיים שנה‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים ומאתיים שנה‪ ,‬ויוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים‬ ‫ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש הראשון‪ .‬ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל‬ ‫מצרים כל חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את‬ ‫בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‪ .‬כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו‬ ‫איש אל רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם‬ ‫בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‪ .‬ואם לא ישובו‪ ,‬ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח‬ ‫גדול וביד חזקה‪ .‬ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים בעבודה קשה‪ ,‬עשר שנים ומאתיים שנה‪ .‬ויהי מקץ עשר שנים ומאתיים‬ ‫שנה‪ ,‬ויוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום‬ ‫לחודש הראשון‪ .‬ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל מצרים כל חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל‬ ‫מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי‬ ‫ישראל להשיבם למצרים‪ .‬כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה‬ ‫לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך‬ ‫אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‪ .‬ואם לא ישובו‪ ,‬ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‪ .‬ויוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים‬ ‫ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש הראשון‪ .‬ומצרים מקברים את כל‬ ‫בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל מצרים כל חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום‬ ‫השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‪ .‬כי ניחמו על אשר שלחו‬ ‫את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו איש אל רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לה׳‬ ‫‪,‬אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‪ .‬ואם לא ישובו‬ ‫ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‪ .‬ויוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים ביד חזקה‪ .‬ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן‬ ‫ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש הראשון‪ .‬ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳‪ ,‬ויקברו כל מצרים כל‬ ‫‪,‬חלליהם שלושת ימים‪ .‬ויסעו בני ישראל מסוכות‪ ,‬ויחנו באיתם בקצה המדבר‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‬ ‫ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‪ .‬כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‪ .‬ויאמרו איש אל‬ ‫רעהו‪ ,‬הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‪ .‬ועתה נשכימה אליהם בבוקר‬ ‫להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‪ ,‬וידענו כי אמונה איתם‪ .‬ואם לא ישובו‪ ,‬ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול‬ ‫וביד חזקה‪ .‬ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‪ ,‬ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‪ .‬כי‬ ‫‪Página 52‬‬

Parasha shemot ‫ הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‬ ‫ וידענו כי אמונה איתם‬,‫ ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‬.‫במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‬. ‫ ויקומו אנשים‬,‫ ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם‬.‫ ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‬,‫ואם לא ישובו‬ ‫ הלא משה‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫ כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם‬.‫רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים‬ ‫ ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב‬.‫ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו‬ ‫ ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה‬,‫ ואם לא ישובו‬.‫ וידענו כי אמונה איתם‬,‫ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‬.

Entonces Faraón, rey de Egipto, se acercó a Moisés y a Aarón y a parte de los hijos de Israel que estaban con ellos en ese lugar, y les suplicó, diciendo: Levántate y sal de entre mi pueblo, y toma a tus hermanos. , todos los hijos de Israel que están en la tierra, con sus ovejas y bueyes, y todo lo que les pertenece, no dejen nada aquí, sino que oren al Señor por mí. Y Moisés dijo a Faraón: He aquí, tú eres el primogénito de tu madre, pero no temas porque no morirás, porque el Señor ha ordenado que vivas, para mostrarte su gran poder y su grandeza. brazo extendido. Y el faraón ordenó que todos los hijos de Israel fueran despedidos, y los egipcios apremiaban al pueblo para que los despidiera apresuradamente, porque decían: Todos somos hombres muertos. Y todos los egipcios enviaron a los hijos de Israel con grandes riquezas, con ovejas, bueyes y objetos de valor, conforme al juramento de nuestro Señor entre él y Abraham nuestro padre. Pero los hijos de Israel no estaban dispuestos a partir de noche, y cuando los egipcios vinieron para hacer que se fueran, les dijeron: ¿Somos ladrones para irnos de noche? Y los hijos de Israel pidieron a los egipcios alhajas de plata y alhajas de oro y vestidos, y saquearon a los egipcios. Y Moisés se apresuró y trajo del río de Egipto el ataúd de José, y lo tomó con él, y los hijos de Israel también llevaron cada uno de ellos los ataúdes de sus antepasados, y los ataúdes de la tribu de Israel. su gente. Y los hijos de Israel desde Ramsés hasta Sucot, unos seiscientos mil hombres de a pie, junto a sus hijos y esposas. Y subió también con ellos una multitud mixta, y rebaños y vacas, y mucho ganado. La estadía de los hijos de Israel que habitaban en Egipto en servidumbre fue de doscientos diez años, y al cabo de doscientos diez años el Señor los libró de Egipto con mano fuerte, y los hijos de Israel partieron. de Egipto, de Gosén y de Ramsés, y acamparon en Sucot el día quince del mes primero. Y los egipcios sepultaron a todos los primogénitos que el Señor había matado, y los egipcios enterraron a sus muertos durante tres días. Y los hijos de Israel partieron de Sucot y acamparon en Etam, al final del desierto. Y al tercer día, después de que los egipcios enterraron a todos sus primogénitos, muchos hombres entre los egipcios se levantaron y fueron tras los hijos de Israel para traerlos de regreso a Egipto, porque se lamentaban de haber despedido a los hijos de Israel de su servidumbre, y se decían unos a otros: Ciertamente, Moisés y Aarón hablaron a Faraón, diciendo: Solo en un viaje de tres días iremos al desierto, y traeremos sacrificios al Señor nuestro Dios. Por lo tanto, levantémonos por la mañana para traerlos de regreso, y si realmente regresan a Egipto con sus amos, entonces sabremos que hay fe en ellos, pero si se niegan a regresar, entonces los haremos para volver, con mucha fuerza y con un brazo poderoso. Moisés y Aarón hablaron a Faraón, diciendo: Solo en un viaje de tres días iremos al desierto, y traeremos sacrificios al Señor nuestro Dios. Por lo tanto, levantémonos por la mañana para traerlos de regreso, y si realmente regresan a Egipto con sus amos, entonces sabremos que hay fe en ellos, pero si se niegan a regresar, entonces los haremos para volver, con mucha fuerza y con un brazo poderoso. Moisés y Aarón hablaron a Faraón, diciendo: Solo en un viaje de tres días iremos al desierto, y traeremos sacrificios al Señor nuestro Dios. Por lo tanto, levantémonos por la mañana para traerlos de regreso, y si realmente regresan a Egipto con sus amos, entonces sabremos que hay fe en ellos, pero si se niegan a regresar, entonces los haremos para volver, con mucha fuerza y con un brazo poderoso.

50 ‫ ויראו כל‬.‫ ויצאו ממצרים ויבוא ביום ההוא עד המקום אשר שם בני ישראל‬,‫וישכימו בבוקר כל שרי פרעה ועמם כשבע מאות אלף איש‬ ‫ ויאמרו כל מצרים אל בני‬.‫ אוכלים ושותים וחוגגים את חג ה׳‬,‫מצרים והנה משה ואהרון וכל בני ישראל יושבים לפני פי החירות‬ ‫ מדוע אין אתם‬,‫ ועתה הלא זה חמישה ימים היום שהלכתם‬.‫ הלא אמרתם דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לאלוקינו ושבנו‬,‫ישראל‬ ‫ כי אם אל‬.‫ כי העד העיד ה׳ אלוקינו בנו לאמור לא תוסיפו לשוב עוד מצרימה‬,‫ ויען משה ואהרון ויאמרו אליהם‬.‫שבים אל אדוניכם‬ ‫ ויראו כל שרי מצרים כי לא שמעו אליהם כל ישראל לשוב‬.‫ כאשר נשבע ה׳ אלוקינו לאבותינו לתת לנו‬,‫ארץ זבת חלב ודבש נלכה לנו‬ ‫ ותגבר יד בני ישראל על‬.‫ וילחמו ישראל עם שרי מצרים‬,‫ ויחזק ה׳ את לב בני ישראל על מצרים‬.‫ ויתאזרו להילחם עם ישראל‬,‫מצרימה‬ ‫ וילכו‬.‫ כי מתו מהם רבים ביד בני ישראל‬,‫ ותכבד המלחמה על מצרים וינוסו כל מצרים לפני בני ישראל‬.‫ ויכו אותם מכה גדולה‬,‫מצרים‬ ‫ ברחו בני ישראל להם ולא יוסיפו לשוב מצרימה וכזאת וכזאת דיברו אלינו משה ואהרון‬,‫שרי פרעה מצרימה ויגידו לפרעה לאמור‬. ‫ ויאמרו כל מצרים אל פרעה לרדוף‬.‫ וינחמו כי שלחו את ישראל‬,‫וישמע פרעה את הדבר הזה ויהפך לבבו ולבב כל עבדיו על ישראל‬ ‫ ויחזק ה׳ את לב כל מצרים‬.‫ מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו‬,‫ ויאמרו איש אל אחיו‬.‫ להשיבם לסבלותם‬,‫אחרי בני ישראל‬ Página 53

Parasha shemot ‫ לא נותר‬,‫ ויקם פרעה ויאסור מרכבתו ויצו ויקבצו את כל מצרים‬.‫ כי חפץ ה׳ להפיל את כל מצרים בתוך ים סוף‬,‫לרדוף אחרי ישראל‬ ‫ ותהי מחנה מצרים מחנה גדול מאוד וכבד כעשר מאות‬,‫ ויצאו כל מצרים עם פרעה לרדוף אחרי בני ישראל‬.‫איש כי אם הטף והנשים‬ ‫ ויאמרו איש אל‬.‫ וישיגו את ישראל חונים על ים סוף‬,‫ ותלך כל המחנה הזאת וירדפו אחרי בני ישראל להשיבם מצרימה‬.‫אלף איש‬ ‫ כי חפץ ה׳ להפיל את כל מצרים‬,‫ ויחזק ה׳ את לב כל מצרים לרדוף אחרי ישראל‬.‫ מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו‬,‫אחיו‬ ‫ ויצאו כל מצרים עם פרעה‬.‫ לא נותר איש כי אם הטף והנשים‬,‫ ויקם פרעה ויאסור מרכבתו ויצו ויקבצו את כל מצרים‬.‫בתוך ים סוף‬ ‫ ותלך כל המחנה הזאת וירדפו אחרי בני‬.‫ ותהי מחנה מצרים מחנה גדול מאוד וכבד כעשר מאות אלף איש‬,‫לרדוף אחרי בני ישראל‬ ‫ מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו‬,‫ ויאמרו איש אל אחיו‬.‫ וישיגו את ישראל חונים על ים סוף‬,‫ישראל להשיבם מצרימה‬. ‫ ויקם פרעה ויאסור מרכבתו ויצו ויקבצו‬.‫ כי חפץ ה׳ להפיל את כל מצרים בתוך ים סוף‬,‫ויחזק ה׳ את לב כל מצרים לרדוף אחרי ישראל‬ ‫ ותהי מחנה מצרים מחנה גדול‬,‫ ויצאו כל מצרים עם פרעה לרדוף אחרי בני ישראל‬.‫ לא נותר איש כי אם הטף והנשים‬,‫את כל מצרים‬ ‫ וישיגו את ישראל חונים על ים‬,‫ ותלך כל המחנה הזאת וירדפו אחרי בני ישראל להשיבם מצרימה‬.‫מאוד וכבד כעשר מאות אלף איש‬ ‫סוף‬.

Y se levantaron por la mañana, todos los príncipes de Faraón con su pueblo, como setecientos mil hombres, y los egipcios salieron ese día, y llegaron al lugar donde los hijos de Israel estaban acampados, y todos los egipcios vieron, y he aquí, Moisés y Aarón y todos los hijos de Israel estaban sentados delante de Pi-hachirot, comiendo, bebiendo y celebrando la fiesta del Señor. Y todos los egipcios dijeron a los hijos de Israel: ¿No habéis dicho: Iremos un viaje de tres días por el desierto y ofreceremos sacrificios a nuestro Dios y luego regresaremos? Y ahora han pasado cuatro días desde que te marchaste, ¿y por qué no vuelves con tus amos? Y les dijeron Moisés y Aarón: Porque el Señor nuestro Dios nos ha instruido diciendo: No volveréis más a Egipto; pero iremos a una tierra que fluye leche y miel, como el Señor nuestro Dios había jurado a nuestros padres que nos lo daría. Y cuando los príncipes de Egipto vieron que los hijos de Israel no querían escucharlos cuando regresaran, se reunieron para pelear con los hijos de Israel. Pero el Señor fortaleció el corazón de los hijos de Israel sobre los egipcios, y los hirieron con un gran golpe, y la batalla fue muy desastrosa sobre los egipcios, y huyeron de delante de los hijos de Israel porque muchos de ellos estaban muerto por mano de Israel. Y los príncipes de Faraón fueron a Egipto a Faraón, y hablaron a Faraón diciendo: Los hijos de Israel han huido y se niegan a volver a Egipto, y así nos hablaron Moisés y Aarón. Y cuando Faraón oyó esto, su corazón se volvió contra Israel, y también el corazón de todos sus siervos, y se arrepintieron de haber despedido a los israelitas. y todos los egipcios aconsejaron a Faraón que persiguiera a los hijos de Israel y los obligara a volver a su servidumbre; y se decían el uno al otro: ¿Por qué hemos hecho esto, que hemos dejado que Israel deje de servirnos? Y el Señor endureció el corazón de los egipcios para que persiguieran a los hijos de Israel, porque fue el placer del Señor arrojar a todos los egipcios al Mar Rojo. Y Faraón preparó su carro, y mandó y reunieron a todo Egipto, no quedó ni un hombre, excepto los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y el ejército de Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército avanzó en persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo. y obligarlos a volver a su servidumbre; y se decían el uno al otro: ¿Por qué hemos hecho esto, que hemos dejado que Israel deje de servirnos? Y el Señor endureció el corazón de los egipcios para que persiguieran a los hijos de Israel, porque fue el placer del Señor arrojar a todos los egipcios al Mar Rojo. Y Faraón preparó su carro, y mandó y reunieron a todo Egipto, no quedó ni un hombre, excepto los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y el ejército de Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército avanzó en persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo. y obligarlos a volver a su servidumbre; y se decían el uno al otro: ¿Por qué hemos hecho esto, que hemos dejado que Israel deje de servirnos? Y el Señor endureció el corazón de los egipcios para que persiguieran a los hijos de Israel, porque fue el placer del Señor arrojar a todos los egipcios al Mar Rojo. Y Faraón preparó su carro, y mandó y reunieron a todo Egipto, no quedó ni un hombre, excepto los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y el ejército de Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército avanzó en persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo. que hemos dejado que Israel deje de servirnos? Y el Señor endureció el corazón de los egipcios para que persiguieran a los hijos de Israel, porque fue el placer del Señor arrojar a todos los egipcios al Mar Rojo. Y Faraón preparó su carro, y mandó y reunieron a todo Egipto, no quedó ni un hombre, excepto los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y el ejército de Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército avanzó en persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo. que hemos dejado que Israel deje de servirnos? Y el Señor endureció el corazón de los egipcios para que persiguieran a los hijos de Israel, porque fue el placer del Señor arrojar a Página 54

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪todos los egipcios al Mar Rojo. Y Faraón preparó su carro, y mandó y reunieron a todo Egipto, no quedó ni un‬‬ ‫‪hombre, excepto los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y‬‬ ‫‪el ejército de Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército‬‬ ‫‪avanzó en persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo. no quedó ni un‬‬ ‫‪hombre, salvo los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y el‬‬ ‫‪ejército de Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército avanzó‬‬ ‫‪en persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo. no quedó ni un hombre, salvo‬‬ ‫‪los niños y las mujeres. Y todo Egipto salió con Faraón para perseguir a los hijos de Israel, y el ejército de‬‬ ‫‪Egipto era excesivamente grande, alrededor de un millón de hombres, y todo este ejército avanzó en‬‬ ‫‪persecución de los hijos de Israel y los alcanzó acampados por el mar Rojo.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה כל מצרים רודפים אחריהם‪ ,‬וייראו בני ישראל מאוד מפניהם ויצעקו אי אל הם‪ .‬ויתחלקו כל‬ ‫‪.‬בני ישראל מפני מצרים לארבע ראשים ויתחלקו אל דבריהם כי יראו את מצרים‪ ,‬ומשה ידבר אליהם אל כל אחת אליהם אל כאו‬ ‫הראש האחת בני ראובן ושמעון ויששכר‪ ,‬ויאמרו להפיל את נפשם בים כי יראו מאד מפני כל מצרים‪ .‬ויאמר אליהם משה‪ ,‬אל תיראו‬ ‫‪.‬התייצבו וראו את ישועת ה׳ אשר יעשה לכם היום הזה‪ .‬והראש השנית בני זבולון ובנימין ונפתלי‪ ,‬ויאמרו לשוב מצרימה עם מצרים‬ ‫ויאמר אליהם משה‪ ,‬אל תיראו כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם‪ .‬והראש השלישית בני יהודה ודן‬ ‫ויוסף‪ ,‬ויאמרו ללכת לקראת מצרים להילחם איתם‪ .‬ויאמר אליהם משה‪ ,‬עמדו במעמדכם כי ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון‪ .‬והראש‬ ‫הרביעית בני לוי וגד ואשר‪ ,‬ויאמרו לבוא בתוך מצרים להומם‪ .‬ויאמר אליהם משה‪ ,‬עמדו בתוך מעמדכם ואל תיראו אך קראו אל ה׳‬ ‫להושיע אתכם מידם‪ .‬ויהי אחרי כן ויקם משה מתוך העם ויתפלל אל ה׳ ויאמר‪ ,‬אנא ה׳ אלוקי כל הארץ הושיעה נא לעמך הזה אשר‬ ‫הוצאת ממצרים‪ ,‬ואל יאמרו כל מצרים כי יד וגבורה להם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬מה תצעק אליי‪ ,‬דבר אל בני ישראל ויסעו‪ .‬ואתה נטה‬ ‫את מטך על הים ובקעהו‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוכו‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬וירם במטהו על הים ויבקעהו‪ .‬ויקרעו מי ים סוף לשתים עשרה‬ ‫קרעים‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוך הים ברגליהם בנעליים כאשר יעבור האדם באורח סלולה‪ .‬והראה ה׳ אל בני ישראל את נפלאותיו‬ ‫במצרים ובתוך הים‪ ,‬ביד משה ואהרון‪ .‬ויהי בבוא בני ישראל הימה‪ ,‬ויבואו מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים‬ ‫ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך מצרים אשר נתן תודה לה׳ ויאמן בו‪ ,‬על כן לא המיתו ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך‬ ‫ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים רבים‪ .‬ויושע ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני‬ ‫ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳ הגדול אבמצביםה אבריםה‪ .‬ואל יאמרו כל מצרים כי יד וגבורה להם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬מה‬ ‫תצעק אליי‪ ,‬דבר אל בני ישראל ויסעו‪ .‬ואתה נטה את מטך על הים ובקעהו‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוכו‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬וירם במטהו על‬ ‫הים ויבקעהו‪ .‬ויקרעו מי ים סוף לשתים עשרה קרעים‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוך הים ברגליהם בנעליים כאשר יעבור האדם באורח‬ ‫סלולה‪ .‬והראה ה׳ אל בני ישראל את נפלאותיו במצרים ובתוך הים‪ ,‬ביד משה ואהרון‪ .‬ויהי בבוא בני ישראל הימה‪ ,‬ויבואו מצרים‬ ‫אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך מצרים אשר נתן תודה לה׳ ויאמן בו‪ ,‬על כן‬ ‫לא המיתו ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים רבים‪ .‬ויושע ה׳‬ ‫ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳ הגדול אבמצביםה אבריםה‪ .‬ואל יאמרו כל‬ ‫מצרים כי יד וגבורה להם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬מה תצעק אליי‪ ,‬דבר אל בני ישראל ויסעו‪ .‬ואתה נטה את מטך על הים ובקעהו‪ ,‬ויעברו‬ ‫בני ישראל בתוכו‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬וירם במטהו על הים ויבקעהו‪ .‬ויקרעו מי ים סוף לשתים עשרה קרעים‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוך הים‬ ‫‪.‬ברגליהם בנעליים כאשר יעבור האדם באורח סלולה‪ .‬והראה ה׳ אל בני ישראל את נפלאותיו במצרים ובתוך הים‪ ,‬ביד משה ואהרון‬ ‫ויהי בבוא בני ישראל הימה‪ ,‬ויבואו מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך‬ ‫מצרים אשר נתן תודה לה׳ ויאמן בו‪ ,‬על כן לא המיתו ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה‬ ‫נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים רבים‪ .‬ויושע ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳‬ ‫הגדול אבמצביםה אביםה‪ .‬ויעברו בני ישראל בתוכו‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬וירם במטהו על הים ויבקעהו‪ .‬ויקרעו מי ים סוף לשתים עשרה‬ ‫קרעים‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוך הים ברגליהם בנעליים כאשר יעבור האדם באורח סלולה‪ .‬והראה ה׳ אל בני ישראל את נפלאותיו‬ ‫במצרים ובתוך הים‪ ,‬ביד משה ואהרון‪ .‬ויהי בבוא בני ישראל הימה‪ ,‬ויבואו מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים‬ ‫ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך מצרים אשר נתן תודה לה׳ ויאמן בו‪ ,‬על כן לא המיתו ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך‬ ‫ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים רבים‪ .‬ויושע ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני‬ ‫ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳ הגדול אבמצביםה אביםה‪ .‬ויעברו בני ישראל בתוכו‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬וירם במטהו על הים‬ ‫‪.‬ויבקעהו‪ .‬ויקרעו מי ים סוף לשתים עשרה קרעים‪ ,‬ויעברו בני ישראל בתוך הים ברגליהם בנעליים כאשר יעבור האדם באורח סלולה‬ ‫והראה ה׳ אל בני ישראל את נפלאותיו במצרים ובתוך הים‪ ,‬ביד משה ואהרון‪ .‬ויהי בבוא בני ישראל הימה‪ ,‬ויבואו מצרים אחריהם‬ ‫וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך מצרים אשר נתן תודה לה׳ ויאמן בו‪ ,‬על כן לא המיתו‬ ‫ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים רבים‪ .‬ויושע ה׳ ביום ההוא‬ ‫‪,‬את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳ הגדול אבמצביםה אביםה‪ .‬ויהי בבוא בני ישראל הימה‬ ‫ויבואו מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך מצרים אשר נתן תודה לה׳‬ ‫ויאמן בו‪ ,‬על כן לא המיתו ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים‬ ‫‪.‬רבים‪ .‬ויושע ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳ הגדול אבמצביםה אביםה‬ ‫ויהי בבוא בני ישראל הימה‪ ,‬ויבואו מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש‪ .‬זולתי פרעה מלך‬ ‫‪Página 55‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫מצרים אשר נתן תודה לה׳ ויאמן בו‪ ,‬על כן לא המיתו ה׳ בעת ההיא עם מצרים‪ .‬ויצו ה׳ מלאך ויוציאהו מבין המצרים וישליכהו ארצה‬ ‫נינוה‪ ,‬וימלוך עליה ימים רבים‪ .‬ויושע ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל בני ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את יד ה׳‬ ‫‪.‬הגדול אבמצביםה אביםה‬ ‫‪Y los hijos de Israel alzaron los ojos y he aquí que los egipcios marchaban tras ellos, y tuvieron miedo, y los‬‬ ‫‪hijos de Israel clamaron a Jehová. Y los hijos de Israel se dividieron en cuatro partes en sus puntos de vista‬‬ ‫‪acerca de los egipcios, porque tenían miedo de los egipcios, y Moisés habló a cada una de esas partes. El‬‬ ‫‪primer grupo estaba formado por los hijos de Rubén, Simeón e Isacar, que pensaban arrojarse al mar, pues‬‬ ‫‪tenían tanto miedo de los egipcios, y Moisés les dijo:. No temáis, estad quietos y ved la salvación del Señor,‬‬ ‫‪que él os mostrará hoy. El segundo grupo estaba formado por los hijos de Zabulón, Benjamín y Neftalí, y‬‬ ‫‪pensaron que volverían a Egipto con los egipcios, y Moisés les dijo: No temáis, porque a los egipcios que‬‬ ‫‪habéis visto hoy, nunca más los volveréis a ver. El tercero estaba formado por los hijos de Judá y José, y ellos‬‬ ‫‪pensaron en ir contra los egipcios para pelear con ellos, y Moisés les dijo: Mantengan su posición, el Señor‬‬ ‫‪peleará por ustedes y ustedes callarán. Y el cuarto grupo estaba formado por los hijos de Leví, Gad y Aser, y‬‬ ‫‪pensaron en ir entre los egipcios y confundirlos, y a ellos Moisés les dijo: Mantengan su posición y no temas,‬‬ ‫‪solo invoquen al Señor para Te libraré de la mano de los egipcios. Y después de esto, Moisés se puso de pie en‬‬ ‫‪medio del pueblo, y oró al Señor, diciendo: Oh Señor, Dios de toda la tierra, libera ahora a tu pueblo, que‬‬ ‫‪sacaste de Egipto y no dejes que todo el Los egipcios dicen que tienen una mano poderosa ' Y el Señor dijo a‬‬ ‫‪Moisés: ¿Por qué clamas a mí? Di a los hijos de Israel que sigan adelante. Pero tú alza tu vara, extiende tu‬‬ ‫‪mano sobre el mar y divídelo; y los hijos de Israel pasarán en seco por el mar. Y Moisés así lo hizo, y alzó su‬‬ ‫‪vara sobre el mar y lo dividió. Y las aguas del Mar Rojo se dividieron en doce secciones, y los hijos de Israel‬‬ ‫‪atravesaron el mar a pie y en sus zapatos, como un hombre camina por un camino trillado, y el Señor así‬‬ ‫‪mostró a los niños de Israel sus maravillas, por medio de Moisés y Aarón, tanto en Egipto como en el mar. Y‬‬ ‫‪cuando los hijos de Israel llegaron al mar, los egipcios los siguieron, y las aguas del mar volvieron sobre ellos‬‬ ‫‪y se hundieron todos en el agua; y no quedó de ellos un solo hombre, salvo al Faraón, rey de Egipto, quien dio‬‬ ‫‪gracias al Señor y confesó su fe en él, y por lo tanto, el Señor no lo hizo morir en ese momento con los‬‬ ‫‪egipcios, pero el Señor ordenó a uno de sus ángeles, y él arrojadlo a la tierra de Nínive, donde reinó muchos‬‬ ‫‪días. Así salvó Jehová aquel día a Israel de la mano de los egipcios, e Israel vio a los egipcios muertos a la‬‬ ‫‪orilla del mar, e Israel vio la gran obra que hizo Jehová sobre los egipcios y en el mar.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳‪ ,‬ביום הפיל ה׳ את מצרים לפניהם‪ .‬ויאמרו כל ישראל בשירה לאמור‪ ,‬אשירה לה׳ כי‬ ‫גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים‪ ,‬הנה כתובה על ספר תורת אלקים‪ .‬ויהי אחרי כן‪ ,‬ויסעו בני ישראל ויחנו במרה‪ .‬ויתן ה׳ אל בני ישראל‬ ‫חוקים ומשפטים במקום ההוא במרה‪ ,‬ויצו ה׳ את בני ישראל ללכת בכל דרכיו ולעבוד אותו‪ .‬ויסעו ממרה ויבואו אילימה ובאילים שתים‬ ‫עשרה עינות מים ושבעים תמרים‪ ,‬ויחנו שם בני ישראל על המים‪ .‬ויסעו מאילים ויבואו אל מדבר סין‪ ,‬בחמישה עשר יום לחודש השני‬ ‫לצאתם ממצרים‪ .‬בעת ההיא נתן ה׳ את המן אל בני ישראל לאכול‪ ,‬וימטר ה׳ אלבני ישראל לחם מן השמים יום יום‪ .‬ויאכלו בני ישראל‬ ‫את המן ארבעים שנה‪ ,‬כל ימי היותם במדבר עד בואם ארצה כנען לרשתה‪ .‬ויסעו ממדבר סין‪ ,‬ויחנו באלוש‪ .‬ויסעו מאלוש‪ ,‬ויחנו‬ ‫ברפידים‪ .‬ויהי בהיות בני ישראל ברפידים‪ ,‬ויבוא עליהם עמלק בן אליפז בן עשו אחי צפו למלחמה עם ישראל‪ .‬ויביא איתו אלף ושמנים‬ ‫ריבוא איש קוסמים ובעלי אוב‪ ,‬ויערוך מלחמה עם ישראל ברפידים‪ .‬וילחמו בישראל מלחמה רבה וחזקה‪ ,‬ויתן ה׳ את עמלק ואת עמו‬ ‫ביד משה ובני ישראל וביד יהושע בן נון האפרתי משרת משה‪ .‬ויכו בני ישראל את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ ,‬אך מלחמה חזקה הייתה‬ ‫המלחמה ההיא על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‪ .‬וצוית את בני‬ ‫ישראל לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים‬ ‫‪,‬האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‬ ‫ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק‬ ‫מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל‬ ‫הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬וילחמו בישראל מלחמה רבה וחזקה‪ ,‬ויתן ה׳ את עמלק ואת עמו ביד‬ ‫משה ובני ישראל וביד יהושע בן נון האפרתי משרת משה‪ .‬ויכו בני ישראל את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ ,‬אך מלחמה חזקה הייתה‬ ‫המלחמה ההיא על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‪ .‬וצוית את בני‬ ‫ישראל לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים‬ ‫‪,‬האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‬ ‫ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק‬ ‫מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל‬ ‫הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬וילחמו בישראל מלחמה רבה וחזקה‪ ,‬ויתן ה׳ את עמלק ואת עמו ביד‬ ‫משה ובני ישראל וביד יהושע בן נון האפרתי משרת משה‪ .‬ויכו בני ישראל את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ ,‬אך מלחמה חזקה הייתה‬ ‫‪Página 56‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫המלחמה ההיא על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‪ .‬וצוית את בני‬ ‫ישראל לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים‬ ‫‪,‬האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‬ ‫ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק‬ ‫מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל‬ ‫הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬ויתן ה׳ את עמלק ואת עמו ביד משה ובני ישראל וביד יהושע בן נון‬ ‫האפרתי משרת משה‪ .‬ויכו בני ישראל את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ ,‬אך מלחמה חזקה הייתה המלחמה ההיא על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳‬ ‫אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‪ .‬וצוית את בני ישראל לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען‬ ‫מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך‬ ‫עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‪ ,‬ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳‬ ‫אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר‬ ‫יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את‬ ‫בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬ויתן ה׳ את עמלק ואת עמו ביד משה ובני ישראל וביד יהושע בן נון האפרתי משרת משה‪ .‬ויכו בני‬ ‫ישראל את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ ,‬אך מלחמה חזקה הייתה המלחמה ההיא על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר‬ ‫הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‪ .‬וצוית את בני ישראל לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק מתחת‬ ‫‪.‬השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‬ ‫אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‪ ,‬ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ‬ ‫‪,‬אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‬ ‫‪.‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל הדברים האלה‬ ‫אך מלחמה חזקה הייתה המלחמה ההיא על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן‬ ‫נון משרתך‪ .‬וצוית את בני ישראל לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר‬ ‫ויכתוב עליו את הדברים האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים‬ ‫אחריך ואתה עיף ויגע‪ ,‬ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה‬ ‫תמחה את זכר עמלק מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב‬ ‫עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬אך מלחמה חזקה הייתה המלחמה ההיא‬ ‫על בני ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬כתוב לך את הדבר הזה זיכרון בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‪ .‬וצוית את בני ישראל‬ ‫לאמור‪ ,‬בבואכם ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויעש כן משה‪ ,‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים האלה‬ ‫לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‪ ,‬ולא‬ ‫ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת‬ ‫אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל‬ ‫הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר‬ ‫עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‪ ,‬ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח‬ ‫ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר‬ ‫יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את‬ ‫בני ישראל על כל הדברים האלה‪ .‬ויקח הספר ויכתוב עליו את הדברים האלה לאמור‪ .‬זכור את אשר עשה לך עמלק‪ ,‬בדרך בצאתכם‬ ‫ממצרים‪ .‬אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע‪ ,‬ולא ירא אלוקים‪ .‬והיה בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך‬ ‫מסביב בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת אשמים‪ .‬והיה המלך אשר יחמול על עמלק ועל זכרו‬ ‫ועל זרעו‪ ,‬אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב עמיו‪ .‬ויכתוב משה את כל הדברים האלה בספר‪ ,‬ויצוה את בני ישראל על כל‬ ‫‪.‬הדברים האלה‬ ‫‪Entonces Moisés y los hijos de Israel cantaron este cántico a Jehová, el día en que Jehová hizo que los‬‬ ‫‪egipcios cayeran delante de ellos, y todo Israel retomó el cántico, diciendo: Cantaré a Jehová porque ha‬‬ ‫‪triunfado. gloriosamente, el caballo y el jinete arrojó al mar; He aquí, está escrito en el libro de la ley de Dios.‬‬ ‫‪Después de esto, los hijos de Israel partieron y acamparon en Mara, y el Señor les dio estatutos y juicios en‬‬ ‫‪Mara, y el Señor les ordenó a los hijos de Israel que siguieran sus caminos y le sirvieran. Y partieron de Mara‬‬ ‫‪y llegaron a Elim; y en Elim había doce fuentes de agua, y sesenta y diez palmeras, y los hijos de Israel‬‬ ‫‪acamparon allí junto a las aguas. Y partieron de Elim y llegaron al desierto de Zin, el día quince del segundo‬‬ ‫‪mes después de su salida de Egipto, y en ese momento el Señor dio el maná a los hijos de Israel para que lo‬‬ ‫‪comieran, y así el Señor hizo llover comida del cielo para los hijos de Israel. , día tras día. Y los hijos de Israel‬‬ ‫‪comieron maná durante cuarenta años, todos los días que estuvieron en el desierto, hasta que llegaron a la‬‬ ‫‪tierra de Canaán para tomar posesión de ella; y partieron del desierto de Zin y acamparon en Alush, y Partió‬‬ ‫‪de Alush y acampó en Refidim. Y cuando los hijos de Israel estaban en Refidim, Amalec, hijo de Elifaz, hijo‬‬ ‫‪de Esaú, hermano de Zefo, vino a pelear contra Israel, y vino con él ochocientos mil hombres, magos y‬‬ ‫‪hechiceros, y se dispusieron a pelear contra Israel en Refidim. porque te sorprendió en el camino y te siguió‬‬ ‫‪Página 57‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪para golpear a los débiles en tu trasero, cuando estabas débil y cansado, y él no temía a Dios. Por tanto,‬‬ ‫‪cuando el SEÑOR tu Dios te haya dado descanso de todos tus enemigos que te rodean, en la tierra que el‬‬ ‫‪SEÑOR tu Dios te da en heredad, borrarás de debajo del cielo la memoria de Amalec, olvídate no. Y sucederá‬‬ ‫‪que si un rey se compadece de Amalec, de su memoria y de su descendencia, he aquí, yo se lo reclamaré y lo‬‬ ‫‪borraré de la tierra. en medio de su pueblo. ”Y Moisés anotó todas estas palabras en el libro, y dio a los hijos‬‬ ‫‪de Israel mandamientos concernientes a este asunto.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ויסעו בני ישראל מרפידים ויחנו במדבר סיני‪ ,‬בחודש השלישי לצאתם ממצרים‪ .‬בעת ההיא בא רעואל המדיני חותן משה עם ציפורה‬ ‫בתו ושני בניה‪ ,‬כי שמע את נפלאות ה׳ אשר עשה לישראל אשר הציל ארימי‪ .‬ויבוא יתרו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם‪ ,‬הר‬ ‫האלוקים‪ .‬ויצא משה לקראת חותנו בכבוד גדול‪ ,‬וכל ישראל עמו‪ .‬וישב יתרו ובניו בקרב ישראל ימים רבים‪ ,‬וידע יתרו את ה׳ מהיום‬ ‫‪.‬ההוא והלאה‪ .‬ויהי בחודש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים בששת ימים בו‪ ,‬ויתן ה׳ אל ישראל את עשרת הדברים בהר סיני‬ ‫וישמעו כל ישראל את הדברים האלה‪ ,‬וישמחו כל ישראל מאוד בה׳ ביום ההוא‪ .‬וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויקרא אל משה‪ ,‬ויבוא‬ ‫משה בתוך הענן ויעל אל ההר‪ .‬ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה‪ ,‬וילמדהו ה׳ חוקים ומשפטים‬ ‫להורות את בני ישרא‪ .‬ויכתוב ה׳ את עשרת הדברים אשר ציוה את בני ישראל על שני לוחות אבנים‪ ,‬לתתם אל משה לצוות את בני‬ ‫ישראל‪ .‬ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה ככלות ה׳ לדבר אל משה בהר סיני‪ ,‬ויתן אל משה את לוחות האבן כתובים באצבע‬ ‫אלוקי‪ .‬ובני ישראל ראו כי בושש משה לרדת מן ההר‪ ,‬ויקהלו על אהרון לאמור האיש משה לא ידענו מה היה לו‪ .‬עתה קום עשה לנו‬ ‫אלוקים אשר ילכו לפנינו‪ ,‬ולא תמות‪ .‬ויירא אהרון מהעם מאוד‪ ,‬ויצו ויביאו לו זהב ויעשו עגל מסכה אל העם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה טרם‬ ‫רדתו מן ההר‪ ,‬לך רד כי שחת העם אשר הוצאת ממצרים‪ .‬כי עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו‪ ,‬ועתה הניחה לי ואכלם מן הארץ כי עם‬ ‫קשה עורף הוא‪ .‬ויחל משה את פני ה׳ ויתפלל אל ה׳ בעד העם‪ ,‬על אודות העגל אשר עשו‪ .‬וירד אחרי כן משה מן ההר ובידו שני לוחות‬ ‫האבן‪ ,‬אשר נתן לו אלוקים לצוות את ישראל‪ .‬ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל אשר עשו העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר‬ ‫את הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח את העגל וישרפהו באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על המים וישק את ישראל‪ .‬ובני‬ ‫ישראל ראו כי בושש משה לרדת מן ההר‪ ,‬ויקהלו על אהרון לאמור האיש משה לא ידענו מה היה לו‪ .‬עתה קום עשה לנו אלוקים אשר‬ ‫‪,‬ילכו לפנינו‪ ,‬ולא תמות‪ .‬ויירא אהרון מהעם מאוד‪ ,‬ויצו ויביאו לו זהב ויעשו עגל מסכה אל העם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה טרם רדתו מן ההר‬ ‫לך רד כי שחת העם אשר הוצאת ממצרים‪ .‬כי עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו‪ ,‬ועתה הניחה לי ואכלם מן הארץ כי עם קשה עורף‬ ‫‪,‬הוא‪ .‬ויחל משה את פני ה׳ ויתפלל אל ה׳ בעד העם‪ ,‬על אודות העגל אשר עשו‪ .‬וירד אחרי כן משה מן ההר ובידו שני לוחות האבן‬ ‫אשר נתן לו אלוקים לצוות את ישראל‪ .‬ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל אשר עשו העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר את‬ ‫הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח את העגל וישרפהו באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על המים וישק את ישראל‪ .‬ובני‬ ‫ישראל ראו כי בושש משה לרדת מן ההר‪ ,‬ויקהלו על אהרון לאמור האיש משה לא ידענו מה היה לו‪ .‬עתה קום עשה לנו אלוקים אשר‬ ‫‪,‬ילכו לפנינו‪ ,‬ולא תמות‪ .‬ויירא אהרון מהעם מאוד‪ ,‬ויצו ויביאו לו זהב ויעשו עגל מסכה אל העם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה טרם רדתו מן ההר‬ ‫לך רד כי שחת העם אשר הוצאת ממצרים‪ .‬כי עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו‪ ,‬ועתה הניחה לי ואכלם מן הארץ כי עם קשה עורף‬ ‫‪,‬הוא‪ .‬ויחל משה את פני ה׳ ויתפלל אל ה׳ בעד העם‪ ,‬על אודות העגל אשר עשו‪ .‬וירד אחרי כן משה מן ההר ובידו שני לוחות האבן‬ ‫אשר נתן לו אלוקים לצוות את ישראל‪ .‬ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל אשר עשו העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר את‬ ‫הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח את העגל וישרפהו באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על המים וישק את ישראל‪ .‬ויצו ויביאו‬ ‫לו זהב ויעשו עגל מסכה אל העם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה טרם רדתו מן ההר‪ ,‬לך רד כי שחת העם אשר הוצאת ממצרים‪ .‬כי עשו להם עגל‬ ‫מסכה וישתחוו לו‪ ,‬ועתה הניחה לי ואכלם מן הארץ כי עם קשה עורף הוא‪ .‬ויחל משה את פני ה׳ ויתפלל אל ה׳ בעד העם‪ ,‬על אודות‬ ‫העגל אשר עשו‪ .‬וירד אחרי כן משה מן ההר ובידו שני לוחות האבן‪ ,‬אשר נתן לו אלוקים לצוות את ישראל‪ .‬ויהי כאשר קרב משה אל‬ ‫המחנה וירא את העגל אשר עשו העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר את הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח את העגל וישרפהו‬ ‫באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על המים וישק את ישראל‪ .‬ויצו ויביאו לו זהב ויעשו עגל מסכה אל העם‪ .‬ויאמר ה׳ אל משה טרם רדתו‬ ‫מן ההר‪ ,‬לך רד כי שחת העם אשר הוצאת ממצרים‪ .‬כי עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו‪ ,‬ועתה הניחה לי ואכלם מן הארץ כי עם קשה‬ ‫עורף הוא‪ .‬ויחל משה את פני ה׳ ויתפלל אל ה׳ בעד העם‪ ,‬על אודות העגל אשר עשו‪ .‬וירד אחרי כן משה מן ההר ובידו שני לוחות‬ ‫האבן‪ ,‬אשר נתן לו אלוקים לצוות את ישראל‪ .‬ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל אשר עשו העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר‬ ‫את הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח את העגל וישרפהו באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על המים וישק את ישראל‪ .‬ויהי‬ ‫כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל אשר עשו העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר את הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח‬ ‫את העגל וישרפהו באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על המים וישק את ישראל‪ .‬ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל אשר עשו‬ ‫העם‪ ,‬ויחר אף משה וישבר את הלוחות תחת ההר‪ .‬ויבוא משה אל המחנה ויקח את העגל וישרפהו באש‪ ,‬ויטחן עד אשר דק ויזר על‬ ‫‪.‬המים וישק את ישראל‬ ‫‪Y los hijos de Israel partieron de Refidim y acamparon en el desierto de Sinaí, al tercer mes después de su‬‬ ‫‪salida de Egipto. En ese tiempo vino Reuel, suegro de Moisés, con Séfora su hija y sus dos hijos, porque‬‬ ‫‪había oído de las maravillas que el Señor había hecho a favor de Israel, que los libró de la mano. de Egipto; Y‬‬ ‫‪vino Reuel a Moisés al desierto donde estaba acampado en el monte de Dios; y Moisés fue a recibir a su‬‬ ‫‪suegro con grandes honores, y todo Israel fue con él, y Reuel con sus hijos permaneció por muchos días en‬‬ ‫‪medio de los hijos de Israel, y él conoció al Señor desde ese día. en. Y al tercer mes de la salida de los hijos de‬‬ ‫‪Página 58‬‬

‫‪Parasha shemot‬‬ ‫‪Israel de Egipto, el sexto día del mes, Jehová dio los mandamientos a Israel en el monte Sinaí, y todo Israel‬‬ ‫‪escuchó estos mandamientos, y todos se regocijaron mucho en el Señor en ese día. Y la gloria del Señor‬‬ ‫‪descansaba sobre el monte Sinaí, y llamó a Moisés de en medio de la nube, y Moisés vino en medio del fuego‬‬ ‫‪y subió al monte. Y estuvo Moisés en el monte cuarenta días y cuarenta noches, no comió pan ni bebió agua, y‬‬ ‫‪el Señor le dio estatutos y juicios para enseñar a los hijos de Israel. Y el Señor escribió los diez mandamientos‬‬ ‫‪que había mandado a los hijos de Israel en dos tablas de piedra para dárselos a Moisés, a fin de que los‬‬ ‫‪mandara a los hijos de Israel. Y al cabo de cuarenta días y cuarenta noches, cuando el Señor dejó de hablar a‬‬ ‫‪Moisés en el monte Sinaí, el Señor le dio a Moisés las tablas de piedra escritas con el dedo de Dios. Y cuando‬‬ ‫‪los hijos de Israel vieron que Moisés tardaba en descender del monte, el pueblo se reunió ante Aarón y dijo:‬‬ ‫‪En cuanto a este Moisés, no sabemos qué ha sido de él, ahora pues, arriba, Haznos dioses que vayan delante‬‬ ‫‪de nosotros, no sea que mueras. Y Aarón tuvo mucho miedo del pueblo, y ordenó, y le trajeron oro, e hizo un‬‬ ‫‪becerro de fundición para el pueblo. Y el Señor dijo a Moisés antes de que descendiera del monte: Ve,‬‬ ‫‪desciende, porque el pueblo que sacaste de la tierra de Egipto se ha corrompido. Hicieron un becerro de‬‬ ‫‪fundición y se postraron ante él. Ahora pues, déjame que los consuma de la tierra, porque son un pueblo de‬‬ ‫‪dura cerviz. Y Moisés suplicó al Señor, y oró al Señor en nombre del pueblo, sobre el becerro que habían‬‬ ‫‪hecho, y después de los pabellones descendió del monte con las dos tablas que Dios le había dado para que‬‬ ‫‪ordenara a los israelitas. Y cuando Moisés se acercó al campamento y vio el becerro que el pueblo había‬‬ ‫‪hecho, la ira de Moisés se encendió, y arrojó las tablas de sus manos y las partió debajo del monte. Y entró‬‬ ‫‪Moisés en el campamento, tomó el becerro, lo quemó en el fuego, lo molió hasta convertirlo en polvo, lo‬‬ ‫‪derramó sobre el agua y dio de beber a los hijos de Israel. y arrojó las tablas de sus manos y las partió debajo‬‬ ‫‪del monte. Y entró Moisés en el campamento, tomó el becerro, lo quemó en el fuego, lo molió hasta‬‬ ‫‪convertirlo en polvo, lo derramó sobre el agua y dio de beber a los hijos de Israel. y arrojó las tablas de sus‬‬ ‫‪manos y las partió debajo del monte. Y entró Moisés en el campamento, tomó el becerro, lo quemó en el‬‬ ‫‪fuego, lo molió hasta convertirlo en polvo, lo derramó sobre el agua y dio de beber a los hijos de Israel.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫וימותו מן העם איש בחרב רעהו כשלושת אלפי איש‪ ,‬אשר עשו את העגל‪ .‬ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אעלה אל ה׳‪ ,‬אולי אכפרה‬ ‫בעד חטאתכם אשר חטאתם לה׳‪ .‬ויעל משה עוד אל ה׳‪ ,‬וישב עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה‪ .‬ויהי משה מבקש את ה׳ בעד בני‬ ‫ישראל את ארבעים היום‪ ,‬וישמע ה׳ אל תפילת משה ויעתר לו ה׳ בעד ישראל‪ .‬אז דיבר ה׳ אל משה לפסול שני לוחות אבנים להעלותם‬ ‫אל ה׳‪ ,‬לכתוב עליהם את עשרת הדברים‪ .‬ויעש כן משה וירד ויפסול שני לוחות ויעל אל הר סיני אל ה׳‪ ,‬ויכתוב ה׳ על הלוחות את‬ ‫עשרת הדברים‪ .‬וישב עוד משה עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬וילמדהו ה׳ עוד חוקים ומשפטים אל ישראל‪ .‬ויצוהו ה׳ אל בני‬ ‫ישראל לעשות לה׳ משכן לשכן שמו בתוכם‪ ,‬ויראהו ה׳ את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו‪ .‬ויהי מקץ הארבעים יום‪ ,‬וירד משה מן‬ ‫‪.‬ההר ושני לוחות בידו‪ .‬ויבוא משה אל בני ישראל‪ ,‬וידבר אליהם את כל דברי ה׳‪ .‬וילמד להם תורות חוקים ומשפטים‪ ,‬אשר ציוהו ה׳‬ ‫ויגד משה אל בני ישראל את דברי ה׳ לעשות לו משכן‪ ,‬לשכון בתוך בני ישראל‪ .‬וישמח העם שמחה גדולה עד מאוד על כל הטובה‬ ‫אשר דיבר ה׳ אליהם ביד משה‪ ,‬ויאמרו כל אשר דיבר ה׳ אליך כן נעשה‪ .‬ויקומו כל העם כאיש אחד ויתנדבו אל משכן ה׳‪ ,‬ויביאו כל‬ ‫איש ואיש את תרומת ה׳ למלאכת המשכן ולכל עבודתו‪ .‬ויביאו כל בני ישראל איש איש מכל הנמצא בידו למלאכת משכן ה׳ זהב וכסף‬ ‫ונחושת‪ ,‬וכל דבר אשר יעשה במשכן‪ .‬ויבואו כל החכמים העושים במלאכה ויעשו את משכן ה׳ ככל אשר ציוה ה׳‪ ,‬איש איש ממלאכתו‬ ‫אשר המה עושים‪ .‬ויעשו כל חכם לב את המשכן ואת כל כליו וכל כלי עבודת מלאכת הקודש‪ ,‬כאשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ותכל כל עבודת‬ ‫משכן אוהל מועד מקץ חמישה חודשים‪ ,‬ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ויביאו את המשכן אל משה ואת כל כליו כמראה‬ ‫אשר הראה ה׳ את משה‪ ,‬כן עשו בני ישראל‪ .‬וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה׳ אותו‪ ,‬ויברך אותם משם‪ .‬ויקומו‬ ‫כל העם כאיש אחד ויתנדבו אל משכן ה׳‪ ,‬ויביאו כל איש ואיש את תרומת ה׳ למלאכת המשכן ולכל עבודתו‪ .‬ויביאו כל בני ישראל איש‬ ‫איש מכל הנמצא בידו למלאכת משכן ה׳ זהב וכסף ונחושת‪ ,‬וכל דבר אשר יעשה במשכן‪ .‬ויבואו כל החכמים העושים במלאכה ויעשו‬ ‫את משכן ה׳ ככל אשר ציוה ה׳‪ ,‬איש איש ממלאכתו אשר המה עושים‪ .‬ויעשו כל חכם לב את המשכן ואת כל כליו וכל כלי עבודת‬ ‫מלאכת הקודש‪ ,‬כאשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד מקץ חמישה חודשים‪ ,‬ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה׳‬ ‫את משה‪ .‬ויביאו את המשכן אל משה ואת כל כליו כמראה אשר הראה ה׳ את משה‪ ,‬כן עשו בני ישראל‪ .‬וירא משה את המלאכה והנה‬ ‫עשו אותה כאשר ציוה ה׳ אותו‪ ,‬ויברך אותם משם‪ .‬ויקומו כל העם כאיש אחד ויתנדבו אל משכן ה׳‪ ,‬ויביאו כל איש ואיש את תרומת ה׳‬ ‫למלאכת המשכן ולכל עבודתו‪ .‬ויביאו כל בני ישראל איש איש מכל הנמצא בידו למלאכת משכן ה׳ זהב וכסף ונחושת‪ ,‬וכל דבר אשר‬ ‫יעשה במשכן‪ .‬ויבואו כל החכמים העושים במלאכה ויעשו את משכן ה׳ ככל אשר ציוה ה׳‪ ,‬איש איש ממלאכתו אשר המה עושים‪ .‬ויעשו‬ ‫כל חכם לב את המשכן ואת כל כליו וכל כלי עבודת מלאכת הקודש‪ ,‬כאשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד מקץ‬ ‫חמישה חודשים‪ ,‬ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ויביאו את המשכן אל משה ואת כל כליו כמראה אשר הראה ה׳ את‬ ‫משה‪ ,‬כן עשו בני ישראל‪ .‬וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה׳ אותו‪ ,‬ויברך אותם משם‪ .‬ויבואו כל החכמים העושים‬ ‫במלאכה ויעשו את משכן ה׳ ככל אשר ציוה ה׳‪ ,‬איש איש ממלאכתו אשר המה עושים‪ .‬ויעשו כל חכם לב את המשכן ואת כל כליו וכל‬ ‫כלי עבודת מלאכת הקודש‪ ,‬כאשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד מקץ חמישה חודשים‪ ,‬ויעשו בני ישראל ככל‬ ‫אשר ציוה ה׳ את משה‪ .‬ויביאו את המשכן אל משה ואת כל כליו כמראה אשר הראה ה׳ את משה‪ ,‬כן עשו בני ישראל‪ .‬וירא משה את‬ ‫‪Página 59‬‬

Parasha shemot ‫ ויבואו כל החכמים העושים במלאכה ויעשו את משכן ה׳ ככל אשר‬.‫ ויברך אותם משם‬,‫המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה׳ אותו‬ ‫ כאשר ציוה‬,‫ ויעשו כל חכם לב את המשכן ואת כל כליו וכל כלי עבודת מלאכת הקודש‬.‫ איש איש ממלאכתו אשר המה עושים‬,‫ציוה ה׳‬ ‫ ויביאו את המשכן‬.‫ ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה׳ את משה‬,‫ ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד מקץ חמישה חודשים‬.‫ה׳ את משה‬ ‫ וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה׳‬.‫ כן עשו בני ישראל‬,‫אל משה ואת כל כליו כמראה אשר הראה ה׳ את משה‬ ‫ ויברך אותם משם‬,‫אותו‬.

Y murieron del pueblo, a espada unos de otros, unos tres mil hombres, que han hecho que se haga el becerro.

Y a la mañana siguiente, Moisés dijo al pueblo: Subiré al Señor, quizás pueda hacer expiación por sus pecados que cometieron contra el Señor; y Moisés subió una vez más al Señor y se quedó con el Señor cuarenta días y cuarenta noches. Y durante los cuarenta días Moisés estuvo orando al Señor en nombre de Israel, y el Señor escuchó la oración de Moisés, y el Señor le suplicó acerca de Israel. Entonces el Señor dijo a Moisés: Cómprate dos tablas de piedra como las primeras, y escribiré en estas tablas las palabras que estaban en las primeras tablas que tú quebraste. Y Moisés lo hizo, y descendió y labró las dos tablas, y se acercó al Señor y el Señor escribió los diez mandamientos en las tablas; y Moisés permaneció de nuevo con el Señor cuarenta días y cuarenta noches, y el Señor le enseñó los estatutos y los juicios para los hijos de Israel. Y el Señor le mandó que los hijos de Israel hicieran un santuario para habitar en medio de ellos, y el Señor le mostró el modelo del santuario, y el modelo de cada vaso en él. Y al cabo de cuarenta días, Moisés descendió del monte con las tablas en la mano, y Moisés vino a los hijos de Israel y les dijo todas las palabras del Señor, y les enseñó las leyes. y estatutos y juicios que el Señor le había enseñado. Y cuando Moisés comunicó a los hijos de Israel la palabra del Señor, que debían edificar un santuario para que el Señor habitara en medio de Israel, el pueblo se regocijó en gran manera por todo el bien que el Señor había dicho acerca de ellos por medio de Moisés, y dijeron: Haremos como el Señor te ha dicho; y el pueblo se levantó como un solo hombre, y trajeron generosas contribuciones para el santuario, y cada uno trajo la ofrenda del Señor para la obra del santuario y para todo su servicio. Y cada hombre de Israel traía de todo lo que encontraba en su mano para la obra del santuario del Señor, oro, plata, bronce y todo lo que pudiera utilizarse para el santuario. Y vinieron todos los sabios diestros en la obra e hicieron el santuario del Señor conforme a todo lo que el Señor había mandado a Moisés; y todos los hombres que tenían sabiduría en su corazón hicieron el santuario, sus muebles y los utensilios para el servicio santo, como el Señor había mandado a Moisés, y la obra del tabernáculo se completó al cabo de cinco meses, y los hijos de Israel han hecho todo lo que el Señor le había mandado a Moisés, de acuerdo con los modelos que el Señor había hecho. mostrado a Moisés. Y llevaron el santuario a Moisés, y él vio y he aquí que lo habían hecho como el Señor había mandado, y Moisés les dio su bendición.

Página 60