L i b r od eYa s h a r ספר הישר
Parasha Lej Lejah
Parasha lej lejah FPCFromClipboardUntitled Libro del Génesis, Lech Lecha 1 .לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר הראיתיך לתת אותה לך ולבניך ,כי שם בלארץ ההיא אברכך ושם אעשך אוי עתה קום צא לך מן המקום הזה אתה ואשתך וכל אשר לך וגם כל ילידי ביתך וכל הנפש אשר עשית בחרן הוצא אתךיתך מזו ואוא ויקם אברם ויקח את שרי אישתו ואת כל אשר לו ואת כל ילידי ביתו ואת כל הנפש אשר עשו בחרן ,ויצא ללכת ארצה כנען .וילך וישב אברם ארצה כנען כדבר ה׳ וילך איתו לוט בן הרן אחיו ,ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן לשוב ארצה כנען .ויבואו ארצה כנען כדבר ה׳ אל אברם ויט אברם אהלו וישב באלוני מורה ,ולוט בן אחיו וכל אשר לו עמו .וירא ה׳ אל אברם עוד ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ,ויבן שם מזבח לה׳ הנראה אליו עודנו באלוני מורה ה היום .בימים ההם היה בארץ שנער איש חכם ומשכיל בכל חכמה ויפה תואר מאוד ,אך היה איש עני ורש אין כל ושמו רקיון .וייצר לאיש מאוד על מחייתו ויועץ ללכת מצרימה אל אשוירוש בן ענם מלך מצרים להראות למלך את חכמתו אולי למל את וו אולי ימצא ינו לו ליו ויהי כבוא רקיון מצרימה וישאל את יושבי מצרים בעבור המלך ,ויגידו לו יושבי מצרים את משפט מלך מצרים .כי משפט מצרים בימים ההם שלא יצא המלך מהיכלו מארמון המלך ולא יראה בארץ כי אם יום אחד בשנה ,ואחרי כן ל יה הוא .והיה ביום ההוא אשר יצא המלך ושפט את כל הארץ ביום ההוא וכל איש אשר לו דבר לוא לפני המלך ביום העשו לא ,לו לוא לפנוא ויהי כשמוע רקיון את משפט מצרים וכי לא יוכל לבוא לפני המלך ,ויתעצב מאוד ויחר לו על ככה .כי משפט מצרים בימים ההם שלא יצא המלך מהיכלו מארמון המלך ולא יראה בארץ כי אם יום אחד בשנה ,ואחרי כן ל יה הוא .והיה ביום ההוא אשר יצא המלך ושפט את כל הארץ ביום ההוא וכל איש אשר לו דבר לוא לפני המלך ביום העשו לא ,לו לוא לפנוא ויהי כשמוע רקיון את משפט מצרים וכי לא יוכל לבוא לפני המלך ,ויתעצב מאוד ויחר לו על ככה .כי משפט מצרים בימים ההם שלא יצא המלך מהיכלו מארמון המלך ולא יראה בארץ כי אם יום אחד בשנה ,ואחרי כן ל יה הוא .והיה ביום ההוא אשר יצא המלך ושפט את כל הארץ ביום ההוא וכל איש אשר לו דבר לוא לפני המלך ביום העשו לא ,לו לוא לפנוא ויהי כשמוע רקיון את משפט .מצרים וכי לא יוכל לבוא לפני המלך ,ויתעצב מאוד ויחר לו על ככה ¿Sal de tu país y de tu parentela y de la casa de tu padre a la tierra que yo te mostraré para dártela a ti y a tu descendencia después de ti? Porque allí, en esa tierra te bendeciré y allí te convertiré en una gran nación y engrandeceré tu nombre, y por ti serán benditas todas las familias de la tierra. Y ahora levántate y sal de este lugar, tú y tu esposa y todo lo que te pertenezca, sean nacidos en tu casa o adquiridos en la tierra de Harán, y regresa de inmediato a Canaán. Y Abram se levantó y tomó a su esposa y todo lo que le pertenecía, ya todo su pueblo, ya fuera nacido en su casa o adquirido en Harán, y se preparó para ir a la tierra de Canaán. Y Abram fue y volvió a la tierra de Canaán conforme a la palabra de Dios, y Lot, el hijo de su hermano, fue con él. Y Abram tenía setenta y cinco años cuando salió de Harán para regresar a Canaán. Y Abram volvió a la tierra de Canaán según el mandamiento que le había dado el Señor. Y Abram plantó su tienda y habitó en el bosque de Moreh, y Lot, el hijo de su hermano, y todo lo que le pertenecía habitaba con él. Y el Señor se apareció de nuevo a Abram diciendo: A tus hijos daré esta tierra. Y Abram construyó de nuevo un altar al Señor que se le apareció, y ese altar todavía está en el bosque de Moreh hasta el día de hoy. Y había en ese momento en la tierra de Shinar un hombre de gran erudición y sabiduría, y estaba versado en todo tipo de conocimientos, pero el hombre era pobre y completamente desamparado, y el nombre de ese hombre era Rikayon. Y su mente estaba muy preocupada acerca de su vida y decidió ir a Ashvirosh, hijo de Tenos, Rey de Egipto, para mostrar su gran sabiduría al rey, tal vez para que encontrara gracia a los ojos del rey, y el rey lo engrandeciera y le diera los medios para mantenerse a sí mismo. Y Rikayon lo hizo en consecuencia. Y cuando Rikayon llegó a la tierra de Egipto, preguntó al pueblo acerca de su rey, y el pueblo le informó de los modales de su rey. Porque entonces era costumbre en Egipto que el rey no saliera de su cámara que estaba en el palacio real, para ser visto en la tierra, más de un día al año, y después de haberse mostrado por un día él se sentaría a juzgar a todo el pueblo, y todo hombre que tuviera un favor que pedir al rey, el rey se lo concedería en ese día. Y Rikayon, habiendo oído hablar de las costumbres de los egipcios, y que no podía presentarse ante el rey, 2 ויהי בערב וילך רקיון וימצא בית חרב מבתי האופים אשר למצרים ,וילן שם במר נפש וברעב ותדד שנתו מעיניו .וידבר רקיון עם לבו מה יעשה בעיר עד ראות המלך ,ואיכה יוכל לכלכל את נפשו בעיר .ויקם בבוקר ויתהלך בעיר ויקר מקרהו המוכרים הירק וישאל אליהם ,ויגידו לו אשר הם מכלכלים את נפשם בירק יבזואוי .ויחפוץ רקיון לעשות כמעשיהם בעבור החיות את נפשו בעיר ,אך לא ידע את משפט אנשי הארץ ויהי כסומא בתוכם .וילך ויקח ירק גם הוא למכור למחייתו ,ויתקבצו עליו בני בליעל וילעגו בו ויחטפו ממנו את כל הירק לא השאו ל ר .ויקם משם במר נפש ואנחה ,וילך אל בית האופים אשר לן בו וישכב שם בלילה השנית .ויתייעץ עוד בחכמתו בלילה ההוא איכה יוכל להימלט את נפשו ,וימצא עלילה מה לעשות על ככה .וישכם בבוקר ויעש בחכמה וילך וישכור שלושים איש גיבורי חיל ובני בליעל וכלי מלחמתם בידם ,ויוליכם אל מערות קבולי רים .ויצום לאמור ,כה אמר המלך התחזקו והיו לבני חיל ואל תעזבו כל איש מת להיקבר פה עד נותנם עליו מאתיים כסף ואחרי כן יקבר .ויעשו האנשים כדבר רקיון לכל אנשי מצרים כל השנה ההיא .ויהי לשמונה חודשים ,ויאספו רקיון ואנשיו עושר רב וכסף וזהב ואבני שוהם ובדולח לאין מספר .ויקח רקיון סוסים ובהמות לרוב ,וישכור עוד אנשים ויתן להם סוסים ויהיו עמו .ויהי לתקופת השנה לעת צאת המלך אל העיר ,ויתקבצו כל יושבי מצרים ויועדו Página 1
FPCFromClipboardUntitled יחי המלך לעולם,יחד אל יום צאת המלך לדבר אליו על מעשה רו ויצא המלך ביום המועד ויבואו לפניו כל מצרים ויצעקו אליו לאמור מה הדבר הזה אשר תעשה ל יך הזה אשר תעשה לעבדי הזה אר תעשה לעבדו הנהיה כדבר הזה בכל הארץ גם בימי המלכים ידענו כי משפט המלך ליקח מס,הראשונים אשר היו לפנינו הארץ מצרים מימי אדם עד היום הזה לבלתי קבור את המת כי אם במחיר ועתה המלך לא נוכל עוד לדבר הזה. מן החיים שנה שנה ואתה לא כן תעשה כי אם גם מאת המתים תיקח המס יום יום, Y por la tarde, Rikayon caminó tristemente para encontrar un lugar para quedarse durante la noche, y vio las ruinas de una casa, una vez una panadería como se hacen en Egipto, y allí pasó la noche con amargura de alma y en el hambre y el sueño rehuían sus ojos. Y Rikayon pensó en sí mismo lo que debería hacer en la ciudad hasta que pudiera ver al rey, y de qué manera podría mantener su vida hasta ese momento. Y se levantó por la mañana y caminó por la ciudad y se encontró con vendedores de verduras, y les preguntó sobre algún empleo. Y le dijeron que se ganaban la vida vendiendo hortalizas y semillas, que compraban y vendían a la gente de la ciudad. Y Rikayon resolvió hacer lo que ellos hicieron, a fin de mantener su vida en la ciudad. Sin embargo, Rikayon no estaba familiarizado con los modales de la gente de la tierra, y parecía un ciego en medio de ellos. Y él fue y compró verduras para vender para ganarse la vida, pero la chusma lo rodeó y se burló de él, y le quitaron todas las verduras, y no quedó nada. Y Rikayon se levantó con un espíritu apesadumbrado y con amargura de corazón, y regresó a la casa de la panadería y se quedó allí toda la noche como lo hizo antes. Y consultó consigo mismo lo que debía hacer para mantenerse a sí mismo, y finalmente logró en su sabiduría encontrar una manera astuta de hacer algo por su apoyo. Y se levantó por la mañana y contrató a treinta hombres, que eran fuertes y poderosos, pero sin ningún bien en sus corazones, y les entregó armas de guerra y los condujo a las pirámides que están delante de Egipto, y colocó ellos allí. Y les ordenó diciendo: Así ha ordenado el rey: Sed valientes y fortaleceos, y no permitáis que nadie sea enterrado en este lugar, a menos que os den doscientas piezas de plata. Y los hombres hicieron según las palabras de Rikayon durante un año completo. Y en el transcurso de ocho meses, Rikayon y sus hombres habían acumulado una gran riqueza en oro y plata, en perlas y en piedras preciosas incontables, y Rikayon compró caballos y ganado y muchos más hombres que estaban a su alrededor, y le dio los caballos e hicieron según sus mandamientos. Y fue cuando llegó el año y el día en que el rey debía salir y mostrarse por la ciudad, que toda la gente se reunió para discutir las medidas, a fin de llevar ante el rey las acciones de Rikayon, como tan pronto como el rey iba a aparecer en el día señalado. Y cuando llegó el día y el rey salió del castillo, todo el pueblo apareció ante él y gritó diciendo: ¡Viva el rey para siempre! ¿Qué es lo que haces a tus siervos en la ciudad, para que a nadie se le permita un entierro a menos que paguemos por él plata y oro? ¿Se ha hecho tal cosa alguna vez en esta tierra, ya sea en los días de los primeros reyes que estuvieron antes que nosotros en la tierra, incluso desde los días de Adán hasta el día de hoy, que no se permita que los muertos sean enterrados a menos que por una cierta cantidad de plata u oro? ¿Somos conscientes de que es costumbre del rey cobrar impuestos a los vivos, año tras año, pero tú no estás satisfecho con eso y tomas incluso de los muertos tanto como de los vivos día tras día? Y ahora, oh rey, ya no podemos soportar tal trato, porque toda la ciudad ha sido saqueada y despojada, 3 ויאמר המלך מי הוא זה ואיזה הוא אשר. ויקצוף מאוד ותבער בו חמתו כדבר הזה כי לא ידע דבר,ויהי כשמוע המלך את כל דבריהם ויחר אף המלך וישלח, ויגידו לו את כל מעשה רקיון ואנשיו. אשר לא צויתיו הלא תגידו לי,מלאו לבו לעשות הדבר הרע הזה בארצי וירכיבם על סוסים וישלחם למלך ביד, ורקיון לקח כאלף ילדים בנים ובנות וילבישם שש ומשי ורקמה.להביא רקיון ואנשיו לפניו ויבוא לפני המלך וישתחו למלך ארצה, ויקח גם הוא מנחה למלך כסף וזהב ואבני שוהם ובדולח לרוב וסוס עצום מאוד וטוב.אנשיו. וישב. וייטב בעיני אולך מא,ויתמה המלך ועבדיו וכל יושבי מצרים ממעשה רקיון ויראו את כל עושרו ואת מנחתו אשר הביא למלך ויהי. וידבר רקיון את כל דבריו בחכמה לפני המלך ואנשיו וכל יושבי מצריו וכל יוםי,רקיון לפני המלך וישאלהו המלך על כל מעשיו וגם כל עבדי המלך ויושבי מצרים נשא חן וחסד לפניטום יל יוי,כשמוע המלך את דברי רקיון וחכמתו וישא רקיון חן וחסד לפניו. אחרי אשר פרעת, ויען המלך ויאמר לרקיון לא יקרא עוד שמך רקיון כי אם פרעה יהיה שמך.ויאהבוהו אהבה עזה מהיום ההוא והלאה ויעשו. ויתיעצו עם כל יושבי מצרים להמליכו תחת יד המלך, והמלך ועבדיו אהבו את רקיון על חכמתו.מס מן המתים ויקרא את שמו וימלוך רקיון פרעה על. וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים,כן כל יושבי מצרים וחכמיה ותנתן דת במצרים ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים,מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ויכתבו מכתב, ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה. ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה,בחוזקה ובעורמה יקראו, על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה.וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא, ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען.שמם פרעה עד היום הזה אחרי אשר פרעת מס מן המתים ויקרא את שמו, ויען המלך ויאמר לרקיון לא יקרא עוד שמך רקיון כי אם פרעה יהיה שמך.מאוד. ויעשו כן כל יושבי מצרים וחכמיה. ויתיעצו עם כל יושבי מצרים להמליכו תחת יד המלך,והמלך ועבדיו אהבו את רקיון על חכמתו Página 2
FPCFromClipboardUntitled ותנתן דת במצרים ,וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים .וימלוך רקיון פרעה על מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ,ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאוד .ויען המלך ויאמר לרקיון לא יקרא עוד שמך רקיון כי אם פרעה יהיה שמך ,אחרי אשר פרעת מס מן המתים ויקרא את שמו .והמלך ועבדיו אהבו את רקיון על חכמתו ,ויתיעצו עם כל יושבי מצרים להמליכו תחת יד המלך .ויעשו כן כל יושבי מצרים וחכמיה ותנתן דת במצרים ,וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים .וימלוך רקיון פרעה על מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ,ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאוד .אחרי אשר פרעת מס מן המתים ויקראו את שמו פרעה .והמלך ועבדיו אהבו את רקיון על חכמתו ,ויתיעצו עם כל יושבי מצרים להמליכו תחת יד המלך .ויעשו כן כל יושבי מצרים וחכמיה ותנתן דת במצרים ,וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים .וימלוך רקיון פרעה על מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ,ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאוד .אחרי אשר פרעת מס מן המתים ויקראו את שמו פרעה .והמלך ועבדיו אהבו את רקיון על חכמתו ,ויתיעצו עם כל יושבי מצרים להמליכו תחת יד המלך .ויעשו כן כל יושבי מצרים וחכמיה ותנתן דת במצרים ,וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים .וימלוך רקיון פרעה על מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ,ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם .פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאוד ויעשו כן כל יושבי מצרים וחכמיה ותנתן דת במצרים ,וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים .וימלוך רקיון פרעה על מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ,ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו ,מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד .הוא מאוד .ויעשו כן כל יושבי מצרים וחכמיה ותנתן דת במצרים ,וימליכו עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש מלך מצרים וימלוך רקיון פרעה על מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר יום יום ,ואשוירוש המלך ישפוט את הארץ יום לרובעת ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני .הרעב כי כבד הוא מאוד .ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל ,מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאוד .ויקח רקיון פרעה את מלכות מצרים בחוזקה ובעורמה ,ויפרע את כל יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה .ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון פרעה ,ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם במצרים .על כן כל מלכי מצרים אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא והלאה ,יקראו שמם פרעה עד היום הזה .ויהי .בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען ,ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאוד Y cuando el rey oyó estas palabras, se enfureció mucho, y su ira se encendió dentro de él, porque no sabía nada acerca de ese asunto. Y el rey dijo: ¿Quién es y dónde está aquel cuyo corazón le hizo atreverse a hacer tal cosa en mi tierra, sin mi orden y conocimiento? Y la gente le informó de las hazañas de Rikayon y sus hombres, y el rey estaba muy enojado, y envió a sus siervos para llevar a Rikayon y sus hombres a la presencia del rey. Y Rikayon tomó alrededor de mil niños, niños y niñas, y los vistió con sedas y bordados, y los montó en caballos y los dejó cabalgar ante la presencia del rey. Y el mismo Rikayon tomó obsequios muy costosos, que consistían en plata, oro, perlas y piedras preciosas, en abundancia, y seleccionó uno de los mejores caballos y se presentó ante el rey. y Rikayon se inclinó hasta el suelo ante el rey. Y el rey, sus siervos y todo el pueblo se maravillaron grandemente de los caminos de Rikayon cuando vieron su gran riqueza. Y los costosos presentes que Rikayon le había traído al rey, todos fueron muy agradables a los ojos del rey y se maravilló mucho. Y cuando Rikayon se sentó ante el rey y el rey le preguntó acerca de las cosas que había hecho, Rikayon pronunció su discurso con gran sabiduría ante el rey y sus siervos y todos los habitantes de Egipto. Y Página 3
FPCFromClipboardUntitled cuando el rey escuchó esas sabias palabras, Rikayon encontró gracia y misericordia en los ojos del rey y cautivó igualmente la gracia y la misericordia de todos los sirvientes del rey y de todos los habitantes de Egipto, por razón de su sabiduría y su buen discurso. Y el rey lo amó con un amor poderoso desde ese día, y el rey le dijo: Tu nombre nunca más será Rikayon, sino que Faraón será tu nombre de ahora en adelante, después de que hayas entendido recaudar impuestos aun de los muertos; y llamaron su nombre Faraón desde entonces. Y el rey y todo el pueblo amaban a Rikayon debido a su sabiduría, y resolvieron elevarlo en dignidad como virrey de su rey. Y se hizo en consecuencia, y todo el pueblo y todos los sabios lo proclamaron en toda la tierra, que Rika yon había sido elegido segundo después del rey. Y Rikayon Faraón gobernó Egipto durante todo el año, juzgando a la gente todos los días del año, y el rey Ashvirosh gobernó el país y los juzgó el único día del año en que salió del palacio para mostrarse. a la gente. Y Rikayon Faraón tomó en sus manos el gobierno de Egipto con fuerza y astucia, y obtuvo impuestos tanto de los muertos como de los vivos, y por eso llamaron su nombre Rikayon Faraón. Y el pueblo de Egipto amaba mucho a Rikayon y aprobaron una ley y la dejaron registrada por escrito, que cada rey que vendría después de él, debería llevar el nombre de Faraón, como también todas las semillas de los reyes de Egipto. Esa es la razón por la que todos los reyes de Egipto se llaman Faraón hasta el día de hoy. Y sucedió en ese tiempo que hubo una gran hambruna en la tierra de Canaán, y los habitantes de la tierra no pudieron habitar allí a causa de la hambruna, porque era muy grande. Y el pueblo de Egipto amaba mucho a Rikayon y aprobaron una ley y la dejaron registrada por escrito, que cada rey que vendría después de él, debería llevar el nombre de Faraón, como también todas las semillas de los reyes de Egipto. Esa es la razón por la que todos los reyes de Egipto se llaman Faraón hasta el día de hoy. Y sucedió en ese tiempo que hubo una gran hambruna en la tierra de Canaán, y los habitantes de la tierra no pudieron habitar allí a causa de la hambruna, porque era muy grande. Y el pueblo de Egipto amaba mucho a Rikayon y aprobaron una ley y la dejaron registrada por escrito, que cada rey que vendría después de él, debería llevar el nombre de Faraón, como también todas las semillas de los reyes de Egipto. Esa es la razón por la que todos los reyes de Egipto se llaman Faraón hasta el día de hoy. Y sucedió en ese tiempo que hubo una gran hambruna en la tierra de Canaán, y los habitantes de la tierra no pudieron habitar allí a causa de la hambruna, porque era muy grande. 4 ויקם אברם הוא וכל אשר לו וילכו וירדו מצרימה מפני הרעב ,ויהיו בנחל מצרים וישבו על הנחל ימים לנוח מפני הדרך .ויתהלכו אברם ושרי אשתו על שפת נחל מצרים ,ויבט אברם אל המים וירא את שרי אישתו כי יפה היא מאוד מאוד .ויאמר אברם אל שרי אחרי אשר בראך האלוקים במראה הטוב הזה ,ירא אני את המצרים פן יהרגוני ולקחו אותך איקואי .אך זה אשר תעשי עמי אמרי נא לי אחותי את לכל אשר ישאלו אותך עליי ,למען ייטב לי ונחיה ולא נמות .ויצו אברם גם לכל האנשים אשר באו איתו מצרימה מפני הרעב ,וגם אל לוט בן אחיו צירוה לאמור כי ישאלו לאמור כי ישאלו אתכם אםר איה .ובכל זאת לא בטח אברם בהם בדברים האלה אך לקח את שרי ויתנה בתיבה ויסתירנה תחת הכלים אשר להם ,כי ירא מאוד ימצ א יל .ויקם אברם וכל אשר איתו מנחל מצרים ,ויבואו מצריימה .המה באו בשערי העיר וכל שוערי העיר עמדו עליהם לאמור תנו מעשר המלך על אשר בידכם ואחר תבואו העירה ,ויעש אברם והאנשים אשר איתו כן .ויבוא אברם והאנשים אשר איתו מצרים ,ויהי בבואם וישאו את התיבה אשר שרי בתוכה ויראו המצרים את התיבה .ויגשו כל עבדי המלך אל אברם לאמור מה יש איתך בתיבה הזאת אשר לא ראינו ,עתה פתח נא את התיבה ונתת את מעשר המלך .ויאמר אברם התיבה הזאת לא תפתח ,אך כל אשר תאמרו אליי אתן עליה .ויענו שרי פרעה את אברם לאמור תיבת אבני שוהם ובדולח היא תנה לנו את מעשרה ,ויאמר אברם כל אשר תאמרן אקו ל איה .ויאיצו כל עבדי המלך באברם ויגשו אל התיבה ויפתחו את התיבה בחוזקה ,ויראו והנה אישה יפת תואר מאוד בתיבה .ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה ויהי בבואם וישאו את התיבה אשר שרי בתוכה ויראו המצרים את התיבה .ויגשו כל עבדי המלך אל אברם לאמור מה יש איתך בתיבה הזאת אשר לא ראינו ,עתה פתח נא את התיבה ונתת את מעשר המלך .ויאמר אברם התיבה הזאת ,לא תפתח ,אך כל אשר תאמרו אליי אתן עליה .ויענו שרי פרעה את אברם לאמור תיבת אבני שוהם ובדולח היא תנה לנו את מעשרה ויאמר אברם כל אשר תאמרן אקו ל איה .ויאיצו כל עבדי המלך באברם ויגשו אל התיבה ויפתחו את התיבה בחוזקה ,ויראו והנה אישה יפת תואר מאוד בתיבה .ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה ויהי בבואם וישאו את התיבה אשר שרי בתוכה ויראו המצרים את התיבה .ויגשו כל עבדי המלך אל אברם לאמור מה יש איתך בתיבה הזאת אשר לא ראינו ,עתה פתח נא את התיבה ונתת את מעשר המלך .ויאמר אברם התיבה הזאת לא תפתח ,אך כל אשר תאמרו אליי אתן עליה .ויענו שרי פרעה את אברם לאמור תיבת אבני שוהם ובדולח היא תנה לנו את מעשרה ,ויאמר אברם כל אשר תאמרן אקו ל איה .ויאיצו כל עבדי המלך באברם ויגשו אל התיבה ויפתחו את התיבה בחוזקה ,ויראו והנה אישה יפת תואר מאוד בתיבה .ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה ויאמר אברם התיבה הזאת לא תפתח ,אך כל אשר תאמרו אליי אתן עליה .ויענו שרי פרעה את אברם לאמור תיבת אבני שוהם ובדולח היא תנה לנו את מעשרה ,ויאמר אברם Página 4
FPCFromClipboardUntitled כל אשר תאמרן אקו ל איה .ויאיצו כל עבדי המלך באברם ויגשו אל התיבה ויפתחו את התיבה בחוזקה ,ויראו והנה אישה יפת תואר מאוד בתיבה .ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה ויאמר אברם התיבה הזאת לא תפתח ,אך כל אשר תאמרו אליי אתן עליה .ויענו שרי פרעה את אברם לאמור תיבת אבני שוהם ובדולח היא תנה לנו ,את מעשרה ,ויאמר אברם כל אשר תאמרן אקו ל איה .ויאיצו כל עבדי המלך באברם ויגשו אל התיבה ויפתחו את התיבה בחוזקה ויראו והנה אישה יפת תואר מאוד בתיבה .ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה ויהי כראות שרי המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה ,ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה לראות את שרה כי ימה הו וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל המלך ,וישלח פרעה ויקחו יתבוא הה Y Abram y todo su pueblo descendieron a la tierra de Egipto para escapar del hambre, y cuando llegaron al río de Egipto, se quedaron allí varios días para descansar después de su largo viaje. Y un día Abram estaba caminando con Sarai su esposa por la orilla del río y he aquí que Abram vio la imagen de Sarai sobre la superficie de las aguas. Y Abram, por su piedad y la modestia de Sarai, nunca vio su rostro antes. Y ahora, cuando Abram vio el rostro de su esposa, y he aquí que era muy hermosa, Abram dijo a Sarai: He aquí mi esposa, ahora veo cuán sumamente hermosa eres, y después que el Señor te ha creado con tan hermosa apariencia, Temo mucho a los egipcios, no sea que me maten y te lleven, porque en verdad no hay temor de Dios en ese lugar. Pero haz esto conmigo, y di que eres mi hermana a todos los que puedan preguntarte acerca de mí, para que me vaya bien y podamos vivir y no morir. Y Abram ordenó a todos los hombres que vinieron con él a Egipto desde el hambre, y también a Lot, el hijo de su hermano, diciendo: Cuando los egipcios te pregunten algo acerca de Sarai, diles: Ella es la hermana de Abram. Y Abram todavía no se sentía satisfecho, y le faltaba confianza en Dios con respecto a Egipto, por lo que tomó a Sarai y la puso en una caja, y escondió la caja debajo de las diversas herramientas y vasos que tenía con él; porque temía mucho al pueblo egipcio y su maldad. Y Abram y todo su pueblo se levantaron y dejaron el río, y pasaron a la tierra de Egipto. Y cuando llegaron a las puertas de la ciudad, los guardias de la ciudad rodearon a Abram, diciendo: Da diezmos al rey de todo lo que tienes contigo, y sólo entonces podrás entrar en la ciudad. Y Abram y todos sus hombres hicieron lo mismo, y todos entraron en la ciudad. Y cuando llegaron a la ciudad se llevaron el cofre, y cuando llevaron el cofre con Sarai en él, los egipcios rodearon a los hombres diciendo: ¿Qué es lo que tienes en este cofre? Ábrelo y veamos qué contiene para que podamos obtener la décima parte para el rey. Y Abram dijo: Te daré todo lo que me pidas, pero nunca abriré este cofre. Y los príncipes de Faraón dijeron: Este cofre contiene perlas y piedras preciosas, y una décima parte pertenece al rey. Y Abram respondió: Te pagaré cualquier cantidad que me pidas, pero no abriré este cofre. Y los alguaciles rodearon a Abram, 5 וירא פרעה את שרי ותיטב מאוד בעיניו ויתמה מאוד מיופיה וישמח המלך בה מאוד ,ויתן מתנות לכל המבשרים אותו בה .ותוקח האישה בית פרעה בימים ההם ,ויחר לאברם מאוד על אודות אישתו ויתפלל אל ה׳ להצילה מיד פרעה .ותתפלל גם שרי בעת היא ותאמר ה'אלוקים אתה אמרת לאדוני אברם ללכת מארצו ומבית אביו ארצה כנען ותבטיחהו להטיב לו כי יעשה את דבריך ,עתה הנה עשינו את אשר ציויתנו ונעזוב את ארצנו ואת משפחותינו ונלך אל ארץ נכריה ואל עם אשר לא ידענו תמול שלשום .ונבואה בארץ ,הזאת להציל את בתינו מן הרעב ,ויבוא עליי הפגע והמקרה הרע הזה .ועתה ה׳ אלוקים הצילני נא והושיעני מיד הצר הצורר הזה ועשה אתי טובה למען חסדך .וישמע ה׳ בקול שרי ,וישלח ה׳ מלאך להציל את שרי מיד פרעה .והמלך בא וישב לפני שרי ,והנה מלאך ה׳ עומד עליהם וירא אל שרי ויאמר אליה אל תראי כי שמע ה׳ את תפילתך .ויגש המלך אל שרי ויאמר אליה האיש אשר הביאך הנה מה הוא לך ,ותאמר אחי הוא .ויאמר המלך ועלינו לגדלו ולנשאו מאוד ולעשות לו בכל הטוב אשר תצווי את עלינו .וישלח המלך לאברם בעת ההיא כסף וזהב ואבני שוהם ובדולח הרבה מאוד וצאן ובקר ועבדים ושפחות ,ויצו המלך ויביאו את אברם וישב בחצר בית המלך ויגדל המלך את אברם בלילה ההוא מאוד .והמלך ניגש לדבר את שרי וישלח ידו לגעת אליה ,ויכהו המלאך מכה רבה ויבהל .ויחדל מגעת אליה .ויהי כאשר יקרב המלך אל שרי והכהו המלאך על הארץ ויעש לו כמעשה הזה כל הלילה ,ויבהל ויחרד המלך מזה וגם כל עבדי פרעה וכל ביתו הכה המלאך בלילה ההוא מכה רבה על דבר שרי ,ותהי צעקה גדולה בכל אנשי בית פרעה הליה .וירא פרעה את כל הרעה הבאה עליו ויאמר אך הנה על האישה הזאת בא אליי הדבר הזה ,ויתרחק ממנה וידבר על יםה .ויאמר המלך אל שרי הגד נא לי אודות האיש אשר באת עמו הנה ,ותאמר שרי האיש ההוא אישי הוא ואומר אישי הוא ואומרה ,אישו איה ויחדל המלך ,מעל שרי ויחדלו ממנו ומביתו מכות מלאך ה׳ Y cuando los príncipes de Faraón vieron a Sarai, se sorprendieron mucho de su belleza, y todos los príncipes se reunieron y se apresuraron a ver a Faraón y le informaron acerca de lo que había sucedido, y alabaron al rey Página 5
FPCFromClipboardUntitled la belleza de Sarai. Y el rey ordenó a sus siervos que llevaran a Sarai ante su presencia. Y el faraón vio a Sarai y se sintió muy complacido con ella, y el rey se asombró mucho de su belleza. Y el rey se regocijó mucho con la presencia de Sarai y dio regalos a todos los que le trajeron las noticias sobre ella. Y la mujer fue llevada inmediatamente a la casa de Faraón. * Y Abram se entristeció mucho por su esposa, y oró fervientemente al Señor para que liberara a Sarai de las manos de Faraón. Y Sarai también oró al Señor, diciendo: Oh Dios, mi Señor, le has dicho a mi señor Abram que salga de su tierra y de sus parientes a la tierra de Canaán, y le has dado la seguridad de que le irá bien si obedece y hace lo que has dicho. Y ahora, oh Señor, he aquí que hemos hecho lo que nos has mandado, y dejamos nuestro país y nuestra familia y salimos a una tierra extranjera entre gente que no hemos conocido, ni ayer ni anteayer. . Y ahora, después de haber venido a este país para salvar a nuestra familia del hambre, me ha sucedido este desafortunado evento. Y por tanto, oh Señor Dios mío, sálvame y líbrame de las manos de este opresor, y muéstrame misericordia por tu misericordia. Y el Señor escuchó la voz de Sarai y el Señor envió un ángel para librarla de las manos de Faraón. Y vino Faraón y se sentó en presencia de Sarai, y el ángel del Señor se paró a su lado, visible solo para ella, y el ángel dijo a Sarai: No temas, porque el Señor ha escuchado tu oración. Y el rey se acercó a Sarai y le dijo: ¿Quién es el hombre que te trajo acá? Y ella dijo: Él es mi hermano. Y el rey continuó: Es mi deseo engrandecerlo y exaltarlo, y hacerle todo el bien que pidas por él. Y el rey envió al mismo tiempo a Abram plata, oro, perlas y piedras preciosas en abundancia, ovejas, vacas, siervos y siervas. Y el rey dio órdenes y llevaron a Abram a morar en el patio del palacio real, y el rey engrandeció a Abram incluso en esa noche. Y el rey se acercó a Sarai y extendió su mano para tocarla, cuando el ángel del Señor le asestó un fuerte golpe, y el rey se asustó y se abstuvo de intentar tocarla una vez más. Pero el rey se acercó a Sarai una vez más cuando el ángel lo derribó en el suelo, y el ángel continuó así durante toda la noche y el rey estaba muy aterrorizado. Asimismo, los siervos del rey, así como toda la gente de su casa, fueron azotados por el ángel con una plaga grave a causa de Sarai, y hubo gran clamor y llanto en la casa de Faraón esa noche. Y viendo Faraón el gran mal que le había sobrevenido, dijo: En verdad, por esta mujer nos ha sido hecho todo esto; y Faraón se mantuvo alejado de ella, y le habló palabras muy amables. Y el rey dijo: ¿Me da la información verdadera sobre el hombre con el que vino? Y Sarai respondió: Sepa entonces que este hombre con el que vine es mi esposo, pero dije que es mi hermano por temor a que lo mataran por su maldad. Y el rey decidió soltar a Sarai, y cesaron inmediatamente las plagas con las que el ángel del Señor lo había herido a él y a su pueblo, y Faraón estaba convencido de que a causa de Sarai había sufrido todo ese gran mal, y el rey se preguntó mucho. 6 עתה הנה. מה זאת עשית לי למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה ותביא ל יתוה,ויהי בבוקר ויקרא המלך לאברם ויאמר ויתן לאברם וישב לו את, ויקח פרעה עוד צאן ובקר ועבדים ושפחות וכסף וזהב.אישתך קח ולך לך מארצנו פן נמות כולנו בעבורה ויאמר המלך אל בתו טוב לך בתי. ויתנה אל שרי לשפחה, ויקח המלך גם את נערה אחת אשר לו אשר ילדה לו פילגשו.שרי אישתו ויקם אברם ויעל ממצרים הוא וכל. מהיותך גבירה בביתי אחרי אשר ראינו את אזה ה ה ה,אשר תהיה לשפחה בבית האישה הזאת אל מקום המזבח אשר עשה אשר נטה שם, וישב אברם ארצה כנען. ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת כל אשר לו,אשר לו ויהי כשבת אברם בארץ. כי הטיב ה׳ לו בעבור אברם, וגם לוט בן הרן אחי אברם היה לו מקנה כבד צאן ובקר ואהלים.אהלו בתחילה כי היה רכושם רב משבת בארץ ולא יכלה הארץ לשאת ימקנלה הארץ לשאת איו וגם כל,ויריבו רועי מקנה לוט עם רועי מקנה אברם ויראו אנשי. ורועי מקנה לוט לא כן יעשו כי יעזבום לרעוץ י או,רועי מקנה אברם כאשר ילכו לרעות לא יגעו בשדות אנשי הארץ ויאמר אברם אל לוט מה המעשה הזה אשר עשית. ויבואו אל אברם ויריבו עמו על אודות רועי מקנה לוט,הארץ את הדבר הזה יום יום לי להבאישני ביושבי הארץ אשר תצוה את רועי מקנך לרעות בשדות ל ל אבנו בשדוח ליה אבנו או או וירב אברם בלוט על הדבר הזה ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי. ויבואו יושבי הארץ ויגידו לאברם, ולא שמע לוט בקול אברם ויוסף לעשות כדבר הזה.יום יום אך היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום אשר תשב. עתה אל תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשי אוי,אתה למוקש עם יושבי הארץ ואתה אל תירא כי תלך מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת לי. אך רחק נא מעליי אתה וביתיך,בו אתה ומקנך וכל אשר לך ויראו אנשי הארץ את הדבר הזה. ורועי מקנה לוט לא כן יעשו כי יעזבום לרעות בשדות אנשי הארץ. אך רחק נא מעליי,ונקמתי ממנו ויאמר אברם אל לוט מה המעשה הזה אשר עשית לי להבאישני ביושבי. ויבואו אל אברם ויריבו עמו על אודות רועי מקנה לוט,יום יום ולא שמע.הארץ אשר תצוה את רועי מקנך לרעות בשדות ל ל אבנו בשדוח ליה אבנו או או וירב אברם בלוט על הדבר הזה יום יום ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי אתה למוקש עם. ויבואו יושבי הארץ ויגידו לאברם,לוט בקול אברם ויוסף לעשות כדבר הזה אך היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום אשר תשב בו אתה ומקנך. עתה אל תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשי אוי,יושבי הארץ אך, ואתה אל תירא כי תלך מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת לי ונקמתי ממנו. אך רחק נא מעליי אתה וביתיך,וכל אשר לך ויבואו אל, ויראו אנשי הארץ את הדבר הזה יום יום. ורועי מקנה לוט לא כן יעשו כי יעזבום לרעות בשדות אנשי הארץ.רחק נא מעליי ויאמר אברם אל לוט מה המעשה הזה אשר עשית לי להבאישני ביושבי הארץ אשר תצוה.אברם ויריבו עמו על אודות רועי מקנה לוט ולא שמע לוט בקול אברם.את רועי מקנך לרעות בשדות ל ל אבנו בשדוח ליה אבנו או או וירב אברם בלוט על הדבר הזה יום יום עתה, ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי אתה למוקש עם יושבי הארץ. ויבואו יושבי הארץ ויגידו לאברם,ויוסף לעשות כדבר הזה Página 6
FPCFromClipboardUntitled אך רחק, אך היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום אשר תשב בו אתה ומקנך וכל אשר לך.אל תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשי אוי ויאמר. אך רחק נא מעליי, ואתה אל תירא כי תלך מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת לי ונקמתי ממנו.נא מעליי אתה וביתיך אברם אל לוט מה המעשה הזה אשר עשית לי להבאישני ביושבי הארץ אשר תצוה את רועי מקנך לרעות בשדות ל ל אבנו בשדוח ליה ויבואו יושבי הארץ ויגידו, ולא שמע לוט בקול אברם ויוסף לעשות כדבר הזה.אבנו או או וירב אברם בלוט על הדבר הזה יום יום אך. עתה אל תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשי אוי, ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי אתה למוקש עם יושבי הארץ.לאברם ואתה אל תירא כי תלך. אך רחק נא מעליי אתה וביתיך,היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום אשר תשב בו אתה ומקנך וכל אשר לך ויאמר אברם אל לוט מה המעשה הזה אשר עשית לי. אך רחק נא מעליי,מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת לי ונקמתי ממנו להבאישני ביושבי הארץ אשר תצוה את רועי מקנך לרעות בשדות ל ל אבנו בשדוח ליה אבנו או או וירב אברם בלוט על הדבר הזה ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי. ויבואו יושבי הארץ ויגידו לאברם, ולא שמע לוט בקול אברם ויוסף לעשות כדבר הזה.יום יום אך היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום אשר תשב. עתה אל תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשי אוי,אתה למוקש עם יושבי הארץ ואתה אל תירא כי תלך מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת לי. אך רחק נא מעליי אתה וביתיך,בו אתה ומקנך וכל אשר לך עתה אל תהי נא מריבה ביני, ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי אתה למוקש עם יושבי הארץ. אך רחק נא מעליי,ונקמתי ממנו אך רחק נא מעליי אתה וביתיך, אך היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום אשר תשב בו אתה ומקנך וכל אשר לך.וביניך כי אנשי אוי. ויאמר אברם אל לוט עד מתי. אך רחק נא מעליי,ואתה אל תירא כי תלך מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת לי ונקמתי ממנו אך היפרד נא מעליי לך נא ובחר לך מקום. עתה אל תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשי אוי,תהיה לי אתה למוקש עם יושבי הארץ ואתה אל תירא כי תלך מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה. אך רחק נא מעליי אתה וביתיך,אשר תשב בו אתה ומקנך וכל אשר לך אך רחק נא מעליי,והגדת לי ונקמתי ממנו. Y por la mañana el rey envió por Abram, y le dijo: ¿Qué es lo que me has hecho? ¿Por qué has dicho que es mi hermana, y por eso la tomé por esposa para mí, y así has traído sobre mí y mi casa una gran plaga? Y ahora, he aquí que ella es tu esposa, tómala entonces y vete y sal de nuestra tierra, no sea que muramos todos por tu causa. Y Faraón tomó de nuevo ovejas, siervos y siervas, plata y oro, y se los dio a Abram, y él restituyó a Abram Sarai su esposa. Y el rey tomó una doncella, que le nació de una de sus concubinas, y se la dio a Sarai por sierva. Y el rey dijo a su hija: Es mucho mejor ser siervo en la casa de esta mujer que ser ama en mi casa, después de haber visto la plaga que nos ha sobrevenido a causa de esa mujer. Y Abram se levantó y se fue de la tierra de Egipto, él y todo lo que le pertenecía. Y el Faraón ordenó que varios hombres acompañaran a Abram y todo lo que le pertenecía, y Abram regresó a la tierra de Canaán al lugar del altar que había construido donde había puesto su tienda la primera vez. Y Lot, hijo de Harán, hermano de Abram, también él tenía un gran número de rebaños y vacas y tiendas, porque el Señor lo ha hecho bien por amor a Abram. Y cuando Abram habitaba en la tierra, hubo una contienda entre los pastores del ganado de Abram y entre los pastores del ganado de Lot. Y la tierra no podía sustentarlos, para que vivieran juntos; porque su riqueza era grande, y no podían vivir juntos en la tierra a causa de su ganado. Y los pastores de Abram, cuando iban a pastar su ganado, tenían mucho cuidado de no traspasar los campos de los habitantes de la tierra. Pero los pastores de Lot no quisieron hacerlo, y condujeron el ganado para alimentarse en los campos de los habitantes de la tierra, y la gente, viendo esas cosas día tras día, vino a Abram y se pelearon con él por cuenta de los pastores de Lot. Y Abram dijo a Lot: ¿Qué es lo que me estás haciendo para hacerme despreciado entre los habitantes de la tierra, al permitir que tus pastores pastan tu ganado en los campos de otras personas? ¿No sabes que soy un forastero en medio de los hijos de Canaán, y por qué los tratas así? Y Abram discutía con Lot acerca de estas cosas día tras día, pero Lot no escuchó su voz, pero continuó haciendo como hasta entonces, y la gente de la tierra siempre venía con sus quejas a Abram. Y Abram dijo a Lot: ¿Hasta cuándo me serás una trampa con los habitantes de la tierra? Que no haya contienda entre tú y yo, porque ¿no somos parientes? Sepárate, te ruego, de mí; elige para ti una morada para habitar en ella tú y tu ganado y todo lo que te pertenece, de modo que estés separado de mí junto con tu casa. Y no temas separarte de mí, porque aunque estés lejos de mí, vengaré los agravios que cualquiera pueda infligirte tan pronto como me lo informes. ¿Hasta cuándo me serás una trampa con los habitantes de la tierra? Que no haya contienda entre tú y yo, porque ¿no somos parientes? Sepárate, te ruego, de mí; elige para ti una morada para habitar en ella tú y tu ganado y todo lo que te pertenece, de modo que estés separado de mí junto con tu casa. Y no temas separarte de mí, porque aunque estés lejos de mí, vengaré los agravios que cualquiera pueda infligirte tan pronto como me lo informes. ¿Hasta cuándo me serás una trampa con los habitantes de la tierra? Que no haya contienda entre tú y yo, porque ¿no somos parientes? Sepárate, te ruego, de mí; elige para ti una morada para habitar en ella tú y tu ganado y todo lo que te pertenece, de modo que estés separado de mí junto con tu casa. Y no temas separarte de mí, porque aunque estés lejos de mí, vengaré los agravios que cualquiera pueda infligirte tan pronto como me lo informes. Página 7
FPCFromClipboardUntitled 7 ויהי כדבר אברם אל לוט את כל הדברים האלה ,ויקם לוט וישא עיניו נגד ככר הירדן וירא את המקום ההוא כול לוה ההוא כול מרי הוא כול לוה וה .וילך לוט מעם אברם אל המקום ההוא ,ויט שם אהלו ויגר בסדום ויפרדו איש מעל אחיו .ואברם ישב לו באלוני ממרא אשר בחברון ויט שם אהלו ,וישב אברם במקום ההוא ימים רבים ושנים .בעת ההיא שלח כדרלעמר מלך עילם אל כל המלכים אשר סביבותיו אל נמרוד מלך שנער אשר היה תחת ידו ואל תדעל מלך גוים ואל אריוך מלך אלסר אשר כרת איתם ברית לאמור ,עלו אליי ועזרו לי ונכה את כל ערי סדום ואת יושביה כי פשעו בי היום שלוש עשרה שנה .ויעלו ארבעה מלכים האלה עם כל מחניהם יחד כשמונה מאות אלף איש ויתהלכו כאשר הם ,ויכו את כל האדם אשר מצרוו על .ועל מלכי סדום ועמורה חמשת מלכיהם שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צבויים וברע מלך סדום וברשע מלך עמורה ובלע ל יוא ובלב עלך ורה ולע מלך יוא .וילחמו תשעה מלכים האלה בעמק השדים ,וינגפו כל מלכי סדום ועמורה לפני מלכי עילם .ועמק השדים מלא בארות בארות חמר וירדפו מלכי עילם את מלכי סדום ,וינוסו כל מלכי סדלום עם מחניהם ויפלו לונש ל ל הםה הוה ויבואו אחריהם חמשת מלכי עילם וירדפום עד שער סדום ,ויקחו את כל אשר בסדום ויבוזו את כל ערי סדום ועמורה .וגם את לוט בן אחי אברם לקחו אותו ואת רכושו ,וישבו את כל רכוש ערי סדום וילכו להם .ויבוא עוגי עבד אברם אשר היה במלחמה ההיא ,ויגד לאברם את כל אשר עשו המלכים האלה אל ערי סדום ואת אשר נשברי חום ואת אשר נשבה או .וישמע אברם הדבר הזה ,ויקם הוא והאנשים אשר איתו כשלוש מאות ושמונה עשר איש וירדוף אחרי ארבע המלכים אלה בהיל .וירדפם ויכם ויפלו כולם לפני אברם ולפני אנשיו ,ולא נותר מהם איש כי אם ארבעה מלכים לבדם ברחו וילכו אכוש .ויבואו אחריהם חמשת מלכי עילם וירדפום עד שער סדום ,ויקחו את כל אשר בסדום ויבוזו את כל ערי סדום ועמורה .וגם את לוט בן אחי אברם לקחו אותו ואת רכושו ,וישבו את כל רכוש ערי סדום וילכו להם .ויבוא עוגי עבד אברם אשר היה במלחמה ,ההיא ,ויגד לאברם את כל אשר עשו המלכים האלה אל ערי סדום ואת אשר נשברי חום ואת אשר נשבה או .וישמע אברם הדבר הזה ויקם הוא והאנשים אשר איתו כשלוש מאות ושמונה עשר איש וירדוף אחרי ארבע המלכים אלה בהיל .וירדפם ויכם ויפלו כולם לפני אברם ולפני אנשיו ,ולא נותר מהם איש כי אם ארבעה מלכים לבדם ברחו וילכו אכוש .ויבואו אחריהם חמשת מלכי עילם וירדפום עד שער סדום ,ויקחו את כל אשר בסדום ויבוזו את כל ערי סדום ועמורה .וגם את לוט בן אחי אברם לקחו אותו ואת רכושו ,וישבו את כל רכוש ערי סדום וילכו להם .ויבוא עוגי עבד אברם אשר היה במלחמה ההיא ,ויגד לאברם את כל אשר עשו המלכים האלה אל ערי סדום ואת אשר נשברי חום ואת אשר נשבה או .וישמע אברם הדבר הזה ,ויקם הוא והאנשים אשר איתו כשלוש מאות ושמונה עשר איש וירדוף אחרי ארבע המלכים אלה בהיל .וירדפם ויכם ויפלו כולם לפני אברם ולפני אנשיו ,ולא נותר מהם איש כי אם ארבעה מלכים לבדם ברחו וילכו אכוש .ויקם הוא והאנשים אשר איתו כשלוש מאות ושמונה עשר איש וירדוף אחרי ארבע המלכים האלה .בלילה ההוא .וירדפם ויכם ויפלו כולם לפני אברם ולפני אנשיו ,ולא נותר מהם איש כי אם ארבעה מלכים לבדם ברחו וילכו אכוש ויקם הוא והאנשים אשר איתו כשלוש מאות ושמונה עשר איש וירדוף אחרי ארבע המלכים האלה בלילה ההוא .וירדפם ויכם ויפלו .כולם לפני אברם ולפני אנשיו ,ולא נותר מהם איש כי אם ארבעה מלכים לבדם ברחו וילכו אכוש Y después que Abram hubo dicho a Lot todas estas palabras, Lot se levantó y alzó los ojos hacia la llanura del Jordán, y he aquí, estaba bien regado por todas partes, y era adecuado para la habitación del hombre y para el pasto del ganado. y Lot dejó a Abram y fue a ese lugar, extendió sus tiendas y habitó en Sodoma. Así se separaron el uno del otro. Y habitó Abram en el bosquecillo Mamre que está en Hebrón, y extendió allí sus tiendas. Y habitó Abram en Mamre muchos días y años. En ese momento, Quedorlaomer, rey de Elam, envió a todos los reyes que lo rodeaban, a Nimrod, rey de Shinor, que estaba sujeto a él en aquellos días, y a Tidal, rey de Goyim, y a Arioc, rey de Ellasar, con quien había hizo un pacto, diciendo: Sube y ayúdame, para que derrotemos las ciudades de Sodoma y todos sus habitantes, por eso se rebelaron contra mí estos últimos trece años. Y esos cuatro reyes subieron junto con sus fuerzas combinadas de unos ochocientos mil hombres, y fueron como estaban, y golpearon a todos los hombres que encontraron en su camino. Y los cinco reyes de Sodoma y Gomorra salieron a recibirlos: Sinab rey de Adma, Semeber rey de Zebojim, Bera rey de Sodoma, Birsa rey de Gomorra y Bela rey de Zoar. Y se unieron a la batalla con ellos en el valle de Siddim. Y esos nueve reyes pelearon una batalla en el valle de Siddim, y todos los reyes de Sodoma y Gomorra fueron derrotados ante los reyes de Elam. Y el valle de Siddim se llenó de pozos de lodo, y los reyes de Elam persiguieron a los reyes de Sodoma y Gomorra, que huyeron ante ellos a las montañas para salvarse. Y los cuatro reyes de Elam siguieron persiguiéndolos y llegaron a las puertas de Sodoma y se llevaron todo lo que se encontraba en la ciudad, y saquearon todas las ciudades de Sodoma y Gomorra. Y Lot, el hijo del hermano de Abram, también fue llevado con todo lo que le pertenecía, y después de que los cuatro reyes capturaron y se llevaron a toda la gente y las propiedades de las ciudades, se fueron y se fueron a sus moradas. - Y Oni, el criado de Abram, que participó en la pelea, vino y le contó a Abram lo que había sucedido, y que Lot, el hijo de su hermano, estaba entre los cautivos con todo lo que le pertenecía. Y cuando Abram oyó estas cosas, se apresuró y armó a todos sus hombres, hasta el número de trescientos dieciocho, y esa noche persiguió a estos cuatro reyes. 8 וישב אברם את כל רכוש סדום וגם את לוט ורכושו השיב ונשיהם וטפם וכל אשר להם ,לא נחסר דבר ללוט .ויהי בשובו מהכות את Página 8
FPCFromClipboardUntitled המלכים האלה ,ויעבור הוא ואנשיו מעמק השדים אשר נלחמו שם כל המלכים .ויצא ברע מלך סדום ויתר אנשיו ואשר איתו מבארות החמר ,אשר נפלו שם לקראת אברם אנשיו .וגם אדוני צדק מלך ירושלם הוא שם ,יצא עם אנשיו לקראת אברם ואנשיו בלחם ויין וישבו שם יחד בעמק המלך .ויברך אדוני צדק את אברם ,ויתן לו אברם מעשר מכל אשר הביא משלל אויביו כי היה אדוני צדק כהן לפני אלוקים .ויגשו מלכי סדום ועמורה אשר היו שם הם ועבדיהם אל אברם ,ויתחננו אליו לאמור לתת להם השבי אשר שבה מעבדיהם ולכ לו א ה ויען אברם את מלכי סדום לאמור חי ה'אשר ברא את השמים ואת הארץ ואשר פדה נפשי מכל צרה ואשר הצילני מאויביי היום ויתנם בידי ,אם אקח דבר מכל אשר לכם ולא תתהללו מחר לאמור מרכושינו אשר הציל אברם העשיר .כי ה׳ אלוקיי אשר בטחתי בו דיבר אליי לאמור ,לא תחסר דבר כי ברך אברכך בכל מעשה ידיך אשר תעשה .עתה הנה כל אשר לכם קחו ולכו ,חי ה׳ לא אקח מכם מנפש ועד שרוך נעל ועד חוט .זולתי אשר אכלו הנערים היוצאים איתי למלחמה ,וגם חלק האנשים אשר הלכו עמי ענר אשכול וממרא הם ואנשיהם לכל הוה לוה לו ויתנו מלכי סדום לאנשי אברם ככל אשר אמר ויפצרו בו לקחת הוא מכל אשר יבחר ,ולא .אבה .וישלח את את מלכי סדום ואת יתר אנשיהם ויצום אל לוט ,וילכו למקומם .וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי ותמה .חי ה׳ לא אקח מכם מנפש ועד שרוך נעל ועד חוט .זולתי אשר אכלו הנערים היוצאים איתי למלחמה ,וגם חלק האנשים אשר הלכו עמי ענר אשכול וממרא הם ואנשיהם לכל הוה לוה לו ויתנו מלכי סדום לאנשי אברם ככל אשר אמר ויפצרו בו לקחת הוא מכל אשר יבחר ,ולא אבה .וישלח את את מלכי סדום ואת יתר אנשיהם ויצום אל לוט ,וילכו למקומם .וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם .וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי ותמה .חי ה׳ לא אקח מכם מנפש ועד שרוך נעל ועד חוט .זולתי אשר אכלו הנערים היוצאים איתי למלחמה ,וגם חלק האנשים אשר הלכו עמי ענר אשכול וממרא הם ואנשיהם לכל הוה לוה לו ויתנו מלכי סדום לאנשי אברם ככל .אשר אמר ויפצרו בו לקחת הוא מכל אשר יבחר ,ולא אבה .וישלח את את מלכי סדום ואת יתר אנשיהם ויצום אל לוט ,וילכו למקומם וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם .וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי .ותמה .וגם חלק האנשים אשר הלכו עמי ענר אשכול וממרא הם ואנשיהם וגם אשר ישבו על הכלים לשמור הם יקחו חלקם מהשלל ויתנו מלכי סדום לאנשי אברם ככל אשר אמר ויפצרו בו לקחת הוא מכל אשר יבחר ,ולא אבה .וישלח את את מלכי סדום ואת יתר אנשיהם ויצום אל לוט ,וילכו למקומם .וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם .וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי ותמה .וגם חלק האנשים אשר הלכו עמי ענר אשכול וממרא הם ואנשיהם וגם אשר ישבו על .הכלים לשמור הם יקחו חלקם מהשלל .ויתנו מלכי סדום לאנשי אברם ככל אשר אמר ויפצרו בו לקחת הוא מכל אשר יבחר ,ולא אבה וישלח את את מלכי סדום ואת יתר אנשיהם ויצום אל לוט ,וילכו למקומם .וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם .וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה רואה .בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי ותמה .וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי ותמה .וגם את לוט בן אחיו שלח עם כל קניינו ,וילך עמהם .וישב לוט למקומו סדומה ,ואברם ואנשיו שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר בחברון .בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם עוד בחברון ויאמר אליו ,אל תירא שכרך הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם ליי אעזבךו א להיי או ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר .אתה רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם עד עולם ,אך חזק ואל תירא התהלך לפניי ותמה Y Abram devolvió toda la propiedad de Sodoma, y Lot con toda su propiedad igualmente, y sus esposas, sus hijos y todo lo que pertenecía a ellos; no se perdieron la menor cosa. Y cuando regresó de golpear a esos reyes, Abram y sus hombres atravesaron el valle de Siddim, el campo de batalla de todos los reyes, y he aquí que Bera, rey de Sodoma y el resto de sus hombres que estaban con él, salieron sigilosamente de los pozos de lodo en los que habían caído y fueron a recibir a Abram con pan y vino, y allí descansaron juntos en el valle del rey. Y Adonisedec bendijo a Abram, y Abram dio a Adonisedec la décima parte de todo lo que había traído del botín de sus enemigos; porque Adonisedec era el sacerdote de Dios. Y todos los reyes de Sodoma y Gomorra rodearon a Abram, y le rogaron que les devolviera los cautivos y que se quedara con todas sus demás propiedades. Y Abram les dijo: Vive Dios, el que creó los cielos y la tierra, y que me ha librado de todo peligro y que me ha salvado hoy de mis enemigos y los ha entregado en mis manos, si quito lo más mínimo de todo lo que te pertenece. Y no dirás mañana: Abram se ha enriquecido de nuestra propiedad que quitó a nuestros enemigos. Porque el Señor mi Dios, en quien confío, me habló, diciendo: No te faltará nada, porque Página 9
FPCFromClipboardUntitled ciertamente te bendeciré en todas las obras de tus manos que hagas. Y ahora, aquí está todo lo que te pertenece, tómalo y vete; Vive el Señor, que no te quitaré ni una persona, ni un zapato, ni un hilo, salvo que los jóvenes que salieron conmigo y la porción de los hombres Oner Eshcol y Mamre, ellos y sus hombres y los que guardaban guardia junto a los barcos, tomarán su porción. Y el Rey de Sodoma les dio porciones a los hombres como Abram había dicho, y presionaron a Abram para que seleccionara algo para él, pero él no quiso. Y despidió a los reyes de Sodoma con el resto de sus hombres, pidiéndoles que fueran amables con Lot, y regresaron a su morada. Y Abram envió con ellos a Lot y todas sus propiedades, y regresó a su casa en Sodoma. Y Abram y sus hombres regresaron a sus hogares en el bosque de Mamre, que está en Hebrón. En ese momento, el Señor se apareció a Abram y le dijo: No temas, Abram, tu recompensa será muy grande delante de mí, porque no te abandonaré hasta que te haya multiplicado y te haya bendecido. Y haré tu simiente como las estrellas del cielo que no se pueden medir ni contar. Y daré a tu descendencia todas las tierras que ves con tus ojos, a ellas les son dadas en posesión para siempre, solo sé fuerte y no temas, camina delante de mí y sé perfecto. 9 ויהי בשנת שבעים שנה ושמונה שנים לחיי אברם ,וימת רעו בן פלג בשנה ההיא .ויהיו כל ימי רעו מאתיים שנה ותשע ושלושים שנה וימת .ושרי בת הרן אשת אברם עודנה עקרה בימים ההם ,ולא ילדה לאברם לא בן ולא בת .ויהי כראותה כי לא ילדה ,ותיקח את הגר שפחתה אשר נתן לה פרעה ותיתן אותה לאברם אישה לאשה .כי הגר למדה את כל דרכי שרי כאשר לימדה אותה שרי ,לא חסרה מכל דרכיה הטובים מאומה .ותאמר שרי לאברם הנה שפחתי הגר ,בא אליה ותלד על ברכיי ואבנה גם אנוכי ממנה .ותיתן שרי את הגר לאברם מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ,היא שנת חמש ושמונים שנה לחיי אברם .וישמע אברם לקול שרי אישתו ,ויקח את הגר שיפחתו ויבוא אליה אברם ותהר לו .ותקרא הגר כי הרתה ,ותשמח מאוד ותקל גבירתה בעיניה .ותאמר בליבה ,אין זה כי אם אנוכי טובה לפני ה׳ משרי גבירתי .כי כל הימים אשר גבירתי עם אדוני לא הרתה ,ואני בימים אחדים נתן לי הריון ממנו .ותרא שרי כי הרתה הגר לאברם ותקנא שרי בשפחתה ,ותאמר שרי בליבה אין זה כי אם היא טובה ממני מאוד .ותאמר שרי לאברם חמסי עליך ,כי בעת אשר התפללת לפני ה׳ על הזרע למה לא התפללת עליי לתת ה׳ לי זרע ממך .וגם כי אדבר אל הגר בפניך ותבזה את דברי בעבור .אשר הרתה ולא תדבר אליה מאומה ,ישפוט ה׳ ביני וביניך על אשי .ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך ,עשי לה הטוב בעינייך .ותענה שרי ,ותברח הגר מפניה אל המדבר .וימצאה מלאך ה׳ במקום אשר ברחה שמה ויאמר אליה ,אל תראי כי הרבה ארבה את זרעך כי הנך יולדת בן וקראת את שמו ישמעאל ,עתה שובי אל שרי גבירתך והתעני תחת ידיה .ותקרא הגר למקום הבאר ההוא באר לחי רואי הנה בין קדש ובין ברד .ותשב הגר בעת ההיא בית אברם אדוניה ,ויהי מקץ ימים ותלד הגר לאברם בן .ויקרא אברם את שמו ישמעאל ,ואברם בן שמונים ושש שנים בלדתה אותו .וגם כי אדבר אל הגר בפניך ותבזה את דברי בעבור אשר הרתה ולא תדבר אליה מאומה ,ישפוט ה׳ ביני וביניך על אשי .ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך ,עשי לה הטוב בעינייך .ותענה שרי ,ותברח הגר מפניה אל המדבר .וימצאה מלאך ה׳ במקום אשר ברחה שמה ויאמר אליה ,אל תראי כי הרבה ארבה את זרעך .כי הנך יולדת בן וקראת את .שמו ישמעאל ,עתה שובי אל שרי גבירתך והתעני תחת ידיה .ותקרא הגר למקום הבאר ההוא באר לחי רואי הנה בין קדש ובין ברד ותשב הגר בעת ההיא בית אברם אדוניה ,ויהי מקץ ימים ותלד הגר לאברם בן .ויקרא אברם את שמו ישמעאל ,ואברם בן שמונים ושש שנים בלדתה אותו .וגם כי אדבר אל הגר בפניך ותבזה את דברי בעבור אשר הרתה ולא תדבר אליה מאומה ,ישפוט ה׳ ביני וביניך על אשי .ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך ,עשי לה הטוב בעינייך .ותענה שרי ,ותברח הגר מפניה אל המדבר .וימצאה מלאך ה׳ במקום אשר ברחה שמה ויאמר אליה ,אל תראי כי הרבה ארבה את זרעך .כי הנך יולדת בן וקראת את שמו ישמעאל ,עתה שובי אל שרי גבירתך והתעני תחת ידיה .ותקרא הגר למקום הבאר ההוא באר לחי רואי הנה בין קדש ובין ברד .ותשב הגר בעת ההיא בית .אברם אדוניה ,ויהי מקץ ימים ותלד הגר לאברם בן .ויקרא אברם את שמו ישמעאל ,ואברם בן שמונים ושש שנים בלדתה אותו ותקרא הגר למקום הבאר ההוא באר לחי רואי הנה בין קדש ובין ברד .ותשב הגר בעת ההיא בית אברם אדוניה ,ויהי מקץ ימים ותלד הגר לאברם בן .ויקרא אברם את שמו ישמעאל ,ואברם בן שמונים ושש שנים בלדתה אותו .ותקרא הגר למקום הבאר ההוא באר לחי רואי הנה בין קדש ובין ברד .ותשב הגר בעת ההיא בית אברם אדוניה ,ויהי מקץ ימים ותלד הגר לאברם בן .ויקרא אברם את שמו .ישמעאל ,ואברם בן שמונים ושש שנים בלדתה אותו Y fue en el año ochenta y siete de la vida de Noé que murió Reu, hijo de Peleg, y fueron todos los días de Reu doscientos treinta y nueve años cuando murió. Y Sarai, hija de Harán, esposa de Abram, todavía era estéril en aquellos días, no le había dado a Abram ni hijo ni hija; y cuando vio que era estéril, tomó a Agar, su sierva, y se la dio a Abram por esposa. Porque Agar había aprendido todos los buenos caminos de Sarai, y no dejaría de hacer lo más mínimo de lo que Sarai le había enseñado. Y Sarai dijo a Abram: He aquí, aquí está mi sierva Agar, ven a ella para que me ponga de rodillas, quizás yo seré edificado por ella. Y Sarai dio a Agar a su marido al cabo de diez años de habitar juntos en la tierra de Canaán, que fue el año ochenta y cinco de la vida de Abram. Y Abram escuchó la voz de su esposa Sarai, y tomó a su sierva Agar y él fue a ella, y ella concibió. Y cuando Agar vio que había concebido, se regocijó mucho, miró a su señora con ligereza y se dijo a sí misma. No puede ser de otra manera, sino que soy mucho mejor a los ojos del Señor que mi ama Sarai, porque he aquí, estos muchos años que mi ama está con mi amo y no concibió, mientras el Señor me ha Página 10
FPCFromClipboardUntitled bendecido en un Pocos diás. Y cuando Sarai vio que Agar había concebido de Abram, Sarai se puso celosa de su sirvienta, y Sarai dijo en su corazón: En verdad debe ser mucho mejor que yo. Y Sarai dijo a Abram: Mi dolor vendrá sobre ti; porque cuando oraste al Señor por la descendencia, ¿por qué no oraste por mí? que el Señor te dé descendencia por mí. Y cuando hablo con Agar en tu presencia, ella hace caso omiso de mis palabras, porque ha concebido, y nunca le dices una palabra. Que el Señor juzgue entre tú y yo sobre lo que me has hecho. Y Abram dijo a Sarai: He aquí, tu sierva está en tus manos; haz con ella todo lo que te parezca bien. Y Sarai atormentó a Agar, y ella huyó de la presencia de Sarai al desierto. Y un ángel la encontró en el lugar adonde ella había huido y le dijo: No temas, porque yo aumentaré mucho tu descendencia, y he aquí, darás a luz un hijo y llamarás su nombre Ismael. Y ahora vuelve a tu señora Sarai, y humíllate bajo sus manos. Y Agar llamó a ese lugar Beer-lahairoi, que está entre Cades y entre el desierto Bered. Y Agar volvió en ese momento a la casa de su ama, y después de cumplida su tiempo, Agar dio a luz un hijo a Abram, y Abram lo llamó Ismael. Y Abram tenía ochenta y seis años cuando lo engendró. 10 כי בהפיץ ה׳ את בני האדם על פני כל הארץ. וילחמו בני כתים את בני תובל,ויהי בימים ההם בשנת אחת ותשעים שנה לחיי אברם, ויקראו את שמה סבינה על, ובני תובל ישבו בתושכנה.יצאו בני כתים ויהיו לאגודה וילכו בקעת כנפיא ויבנו להם שם ערים תיבו הו וינגפו בני תובל לפני בני כתים, ויהי בעת ההיא וילחמו בני כתים את בני תובל.שם סבינה בן תובל אביהם וישבו בה עד היום הזה. ואיש אל יתן, וישבעו בני תובל בעת ההיא אל בני כתים לאמור לא יתחתנו בנו.ויפילו בני כתים מבני תובל כשלוש מאות ושבעים איש כי לא נמצאו שם נשים יפות בימים ההם כבנות תובל בכל הארץ, כי כל בנות תובל היו נערות יפות בימים ההם.בתו אל בני כתים. וכל בני האדם והמלכים והשרים. והלך אל בנות תובל ולקח מהם אישה מכל אשר יחפוץ,והיה כל איש אשר יחפוץ בתואר האישה ויהי מקץ שלוש שנים אשר נשבעו בני תובל על בני כתים לבלתי. אשר יחפוץ בתואר האישה מאוד,לוקחים מבנות תובל בימים ההם כי שמרו בני תובל את שבועתם לבלתי התחתן. וילכו מבני כתים כעשרים איש לקחת מבנות תובל ולא מצאו,תת להם בנותם לנשים ויתקבצו כל בחורי בני כתים לילכו אל, ויהי בימי הקציר וילכו בני תובל אל שדותיהם לקצור קצירם. ולא אבו להפר את שבועתם,בם ולא יכלו עליהם,עיר סבינה ליו תיר סבינה ויחטפחטפ כיר סבינה ויחטפחטפ לה איו ולה וישמעו בני תובל ויבואו עליהם למלחמה ויהי לתקופת השנה וילכו בני תובל וישכרו להם מבני האדם ומכל הערים הקרובים אליהם כעשרה אלף איש.וישובו להם לארצם, ויגברו בני תובל על בני כתים בפעם, וילכו בני תובל להילחם בבני כתים ולהפיל את כל ארצם ולהצר עליהם.וילכו אלף למה כתה ויאמרו. ויעלו את כל הילדים אשר ילדו בני כתים מבנות תובל על החומה אשר בנו לעינו, ויראו בני כתים כי צר להם מאוד.הזאת ויהי כשמוע בני תובל את הדבר. ולא עצמכם ובשרכם אנחנו מאז ועד עתה,אליהם בני כתים הבאתם למלחמה עם בניכם ועם בנותיכם ויחדלו להילחם בבני כתים וילכו וישובו אליהם אל עריהם,הזה. Y en aquellos días, en el año noventa y uno de la vida de Abram, los hijos de Kitim hicieron guerra contra los hijos de Tubal. Porque en el momento en que el Señor dispersó a los hijos del hombre sobre la faz de la tierra, los hijos de Kittim se convirtieron en una sociedad y salieron al valle de Kanphia, y construyeron allí ciudades para ellos mismos y vivieron junto al río Thiberu. Y los hijos de Tubal habitaban en Tuscana, y su límite estaba junto al río Pasías. Y los hijos de Tubal se construyeron una ciudad en Tushcana y llamaron a la ciudad Sajina, en honor a Sajina, el hijo de Tubal, su padre, y vivieron en ella hasta el día de hoy. Y en ese momento estalló la guerra entre los hijos de Kittim y los hijos de Tubal, y los hijos de Tubal fueron humillados ante los hijos de Kittim y mataron de ellos a trescientos setenta hombres. Y los hijos de Tubal juraron acerca de los hijos de Kittim diciendo: Nunca se casarán con nosotros, y ninguno de nuestros hombres dará jamás su hija a los hijos de Kittim. Y todas las hijas de Tubal eran doncellas muy hermosas en esos días, porque no se encontraban en ese momento bellezas como las hijas de Tubal en todas las tierras, y quien quisiera una esposa guapa en esos días iría y seleccionaría una de las hijas de Tubal. Y todos los reyes y príncipes tomaron mujeres entre ellos, porque eran sumamente hermosas. Y tres años después de que los hijos de Tubal hubieran jurado no dar sus hijas por mujeres a los hijos de Kittim, veinte hombres de Kittites fueron a buscar sus mujeres de entre las hijas de Tubalites, pero no encontraron ninguna. Porque los hijos de Tubal fueron fieles a sus juramentos de no casarse con los hijos de Kittim, y no romperían sus votos. Y fue en ese tiempo de la cosecha, cuando los tubalitas estaban ocupados recogiendo su grano, que muchos de los jóvenes de los kittitas se reunieron y subieron a la ciudad de Sachinah, y cada uno de ellos tomó para sí un de sus hijas y las llevaron a todas a sus propias ciudades. Y cuando los tubalitas se enteraron de lo que se había hecho con sus hijas, reunieron a todos para subir y luchar contra los kittitas, pero no pudieron tener éxito; porque los kittitas estaban rodeados de altas montañas. Y los tubalitas, viendo que eran impotentes, regresaron a su tierra. Pasado el año, los hijos de Tubal alquilaron para sí entre la gente de las ciudades vecinas unos diez mil hombres, y salieron contra los hijos de Kittim para pelear con ellos, para destruir su país y causarles dolor. Y esta vez los tubalitas fueron más fuertes, y cuando los kittitas vieron su propio gran peligro, tomaron a todos los niños que Página 11
FPCFromClipboardUntitled les nacieron de las hijas de los tubalitas, y los suspendieron alrededor de los muros de la ciudad que habían había construido, ante los ojos de los hijos de Tubal. Y los kittitas los llamaron, diciendo: ¿Habéis venido a hacer la guerra contra los hijos de vuestros hijos y contra vuestras hijas, y no somos de vuestra propia carne y hueso desde que tomamos a vuestras hijas hasta el día de hoy? ? Y los tubalitas, al oír estas palabras, abandonaron su guerra contra los kittitas y regresaron a sus propias ciudades. Y los kittitas se reunieron en ese momento y se construyeron dos ciudades, y llamaron el nombre de uno Irtoh, y el nombre del segundo llamaron Arzoh. 11 ואתנה בריתי ביני וביניך וארבה את, בעת ההיא נראה אליו ה׳ ויאמר אליו.ואברם בן תרח היה בימים ההם בן תשעים ותשע שנים והייתה זאת, ובן שמונת ימים ימולו. המול לכם כל זכר אתה וזרעך אחריך, וזאת הברית אשר נתתי ביני וביניך.זרעך במאוד מאוד כי ברך. וגם שרי אישתך לא תקרא שמה שרי כי אם שרה, ואתה לא יקרא עוד שמך אברם כי אם אברהם.בריתי בבשרם לברית עולם ויקם אברהם ויעש את כל אשר ציוה אותו אלוקים. והייתם לגוי גדול ומלכים מכם יצאו,אברך אתכם והרביתי את זרעכם אחריכם, וגם אברהם וישמעאל בנו מלו. ולא נשאר אחד מהם אשר לא מל.ויקח את כל אנשי ביתו ומקנת כספו וימל אותם כאשר ציוהו ה׳. וישב פתח האהל, ויהי ביום השלישי ויצא אברהם מאהלו. בן שלוש עשרה שנה היה ישמעאל בהמולו בשר ערלתו,בשר ערלתם להתחמם בחום השמש מכאב בשרו. Y Abram, hijo de Taré, tenía noventa y nueve años en aquellos días. Y el Señor se apareció a Abram en ese momento, y le dijo: Pondré mi pacto entre tú y yo y multiplicaré en gran manera tu descendencia. Y este será el pacto entre tú y yo, que todo varón será circuncidado, tú y toda tu descendencia después de ti. A la edad de ocho días serán circuncidados, y tendrán mi pacto en su carne por pacto eterno. Y ahora tu nombre no será más Abram sino Abraham, y tu esposa tampoco se llamará más Sarai, sino Sara será su nombre; porque ciertamente te bendeciré y aumentaré tu descendencia después de ti y serás una gran nación y de ti saldrán reyes. E hizo Abraham conforme al mandamiento del Señor, y tomó a todos los de su casa, así como a los que compró por dinero, y los circuncidó como el Señor le había mandado; y no hubo entre ellos uno que no haya sido circuncidado, excepto incluso Abraham e Ismael su hijo. E Ismael tenía trece años en el momento de su circuncisión. Y al tercer día Abraham salió de su tienda y se sentó delante de la puerta de la tienda, para calentarse con los rayos del sol mientras tenía dolor.
Página 12