L i b r od eYa s h a r ספר הישר
Parasha Vayera
Parasha Vayera FPCFromClipboardUntitled Libro del Génesis, Vayera 1 ויהי הוא יושב פתח אהלו וישא עיניו וירא והנה שלושה. וישלח אליו שלושה מלאכים ממשרתיו לבקרו,וירא אליו ה׳ באלוני ממרא סורו נא ואכלו פת לחם, ויאמר אליהם אל נא אם מצאתי חן בעיניכם. ויקם וירץ לקראתם וישתחו להם ביאם או,אנשים באים מרחוק. וימהר, וירץ אברהם ויקח עגל בן בקר רך וטוב. ויושיבם תחת העץ פתח האוהל,ויפצר בם ויסורו אליו ויתן מים וירחצו רגליהם מהרי שלוש סאים ועשי קמח סולת לושי, ויבוא אברם אל האוהל אל שרה ויאמר אליה.וישחטהו ויתנהו אל עבדו אליעזר לעשותו ויתן לפניהם לאכול טרם בישל את, וימהר אברהם ויבא לפניהם חמאת בקר וחלב צאן.ועשי עוגות לכסות ציר הכןר ותעש ותעש הר ויהי כאשר כלו לאכול ויאמרו אליו שוב אשוב. וישם לפניהם ויאכלו, ואחרי כן הביא את בשר העגל אשר עשה.בשר העגל ויאכלו ואחרי עם קמו משם האנשים לשלדו לה לו בימים ההם היו כל אנשי סדום ועמורה וכל חמשת,אליך כעת חיה והנה בן לשרה אישתך ותגדל רעתם וצעקתם, ויגבהו ויעשו תועבות ונאצות לפני ה׳. ויכעיסו את ה׳ בכל תועבותיהם,הערים האל רעים וחטאים לה׳ מאוד והלכו שמה. ובה עינות מים ודשאים הרבה על המים, ותהי להם בקעה בארצם רחבה מאוד כמהלך יום וחצי.מאוד לפני ה׳ בימים ההם ויהי בעת שמחתם. ושמחו שמה בתופים ובמחולות,כל אנשי סדום ועמורה ארבעה ימים בשנה הם ונשיהם ובניהם וכל אשר להם וראה כל איש את אישתו אוו ויעשו להם,ועמדו יחד והחזיקו איש באשת רעהו ואיש בבת רעהו הבתולה והתעללו בהן ושכבו אתהן גם כאשר יבוא. ככה יעשו להם כל הימים קבעה ימים בשנה,ככה המבוקר עד הערב ושבו אחרי כן איש לביתו ואשה לאהלה בערב התקבצו עליו כל אנשי אוה יו וניגשו כולם אל האיש,איש נכרי בעריהם והביא את סחורתו אשר יקנה אותה או אשר יחפוץ למוכרה והיה כאשר יריב בעל הסחורה איתם. עד תום כל הסחורה מיד בעלה אשר הביאה בארץ,ולקחו בחוזקה מכל הסחורה מעט מעט לאחד וניגשו כולם אליו אחד אחד והראה לו אחד אחד את המעט אשר לקח ויאמר לא לקחתי מאיתך,לאמור מה המעשה הזה אשר עשיתם לי ועמדו כורלם עליו והלכו אחריו, ובשמוע הסוחר את הדבר הזה וקם והלך מאיתם בעצב ובמר נפש.מאומה כי אם מעט אשר נתת לי ועמו חמור אחד חבוש נושא שמיכה אחת טובה. ויבוא בדרך ללכת אל חפצו, ויהי איש אחד מארץ עילם.וגרשו אותו והוציאו ה העוה ויעבור האיש לדרכו ותבוא לו השמש בערב כרחוב סדום וישב שמה. והשמיכה קשורה בחבל על החמור,צבועה בכל מין ממיני הצבע ועמו חמור אחד חבוש נושא. ושם היה בסדום בימים ההם איש רע ובליעל וערום לרע ושמו הידור. ואין איש מאסף אותן הביתה,ללון ויעבור האיש לדרכו ותבוא לו השמש בערב כרחוב. והשמיכה קשורה בחבל על החמור,שמיכה אחת טובה צבועה בכל מין ממיני הצבע ועמו חמור. ושם היה בסדום בימים ההם איש רע ובליעל וערום לרע ושמו הידור. ואין איש מאסף אותן הביתה,סדום וישב שמה ללון ויעבור האיש לדרכו ותבוא לו. והשמיכה קשורה בחבל על החמור,אחד חבוש נושא שמיכה אחת טובה צבועה בכל מין ממיני הצבע ושם היה בסדום בימים ההם איש רע ובליעל וערום לרע. ואין איש מאסף אותן הביתה,השמש בערב כרחוב סדום וישב שמה ללון ושמו הידור. Y el Señor se apareció a Abraham en el bosque de Mamre y el Señor envió a tres de sus ángeles ministradores a visitarlo. Y mientras estaba sentado a la puerta de su tienda, Abraham alzó los ojos y vio a tres hombres que venían de lejos. Y Abraham se levantó y se apresuró a recibirlos, y se postró ante ellos y los llevó a su casa. Y él les dijo: No así, señores míos, pero si he hallado gracia en vuestros ojos, volved y comed un bocado de pan. Y después de presionarlos, se volvieron hacia adentro y él les trajo agua para lavarles los pies, y luego los sentó debajo de un árbol delante de la puerta de la tienda. Y Abraham corrió y tomó un becerro tierno y bueno, lo mató apresuradamente y se lo dio a su siervo Eliezer para que lo arreglara. Y Abraham vino a la tienda de Sara y le dijo: Toma pronto tres medidas de harina fina, amasó y hizo tortas para tapar las ollas, y ella lo hizo en consecuencia. Y Abraham les trajo mantequilla, leche, ternera y cordero y los puso delante de ellos para que comieran, antes de que se hicieran las otras carnes, y comieron. Y cuando terminaron de comer, uno de ellos dijo: Ciertamente volveré a ti según el tiempo de la vida; y he aquí que Sara tu esposa tendrá un hijo. Y después de eso, los hombres se levantaron y se fueron por el camino adonde fueron enviados. Y en ese momento todo el pueblo de Sodoma y Gomorra, y de todas estas cinco ciudades, eran muy pecadores y malvados ante el Señor y provocaron al Señor con todas sus abominaciones. Y aumentaron sus abominaciones y actuaron con rencor contra el Señor, y su maldad creció enormemente ante los ojos del Señor en aquellos días. Y tenían en su tierra un valle muy espacioso como a medio día de viaje, y estaba abastecido de manantiales de agua y de rica vegetación alrededor del agua. Y toda la gente de Sodoma y Gomorra se reunió allí cuatro días al año, ellos y sus esposas e hijos y todo lo que les pertenecía, y se regocijaron allí con música y danzas. Y en medio de su júbilo se levantaban todos y cada uno y tomaban a las esposas de sus vecinos y sus doncellas vírgenes, y disfrutaban de su compañía y luego las regresaban. Y vieron a sus esposas e hijas en manos de otros hombres, pero no dijeron una palabra. Así que lo llevaron desde la mañana hasta la tarde, y luego regresaron cada hombre a su casa y cada mujer a su tienda, y esa fiesta duró cuatro días cada año. Y cuando un extraño llegaba a su ciudad con bienes que había comprado, o si tenía algunos bienes a la venta, se reunían a su alrededor, todos los hombres, mujeres y niños, jóvenes y viejos, y tomaban por la fuerza, cada uno un poco de sus bienes hasta que toda la propiedad del comerciante se fue. Y cuando el dueño de la mercadería se peleaba con ellos diciéndoles: ¿Qué modo de trato es el que han hecho conmigo? Entonces cada uno por separado se le acercaba y le mostraba lo poco que tenía en la mano diciendo: He aquí, no he tomado Página 1
FPCFromClipboardUntitled de ti sino lo poco que me has dado. Y al escuchar las mismas palabras dichas por cada uno de ellos, el pobre se levantaba y se marchaba con dolor y amargura de alma, y entonces todo el pueblo lo seguía y lo echaba de la ciudad en medio de gritos y gritos. Y cierto hombre viajaba desde la tierra de Elam y tenía con él un asno ricamente enjaezado, y llevaba un manto costoso de muchos colores, y el manto estaba sujeto con una hermosa cuerda a la espalda del asno. Y pasando por su camino, el día oscureció sobre él en Sodoma, y se sentó en la calle para quedarse a pasar la noche, porque nadie se preocupaba de llevarlo a su casa. Y en ese tiempo vivía en Sodoma un hombre especialmente malvado y astuto para hacer todas las cosas malas, y su nombre era Hidod. 2 עובר אנוכי מחברון, ויאמר אליו האיש. ויבוא לפניו ויאמר לו מאין תבוא ואנה תלך,וישא עיניו ויראה את האיש האורח ברחוב העיר וגם לחם ומים יש לי וגם תבן. ואשב ברחוב ואין איש מאסף אותי הביתה, ואעבור עד פה ותבוא עליי השמש פה.עד עילם משם אנוכי ויביאהו הידור לביתו ויורידו. רק על מחסורך עליי אך ברחוב אל תלין, ויען הידור ויאמר לו. אין מחסור דבר,ומספוא יש לחמורי ויאכל וישת האיש האורח בבית הידור בלילה, ויתן תבן ומספוא לחמור. ויקחם הידור ויחביאם בביתו,השמיכה מעל החמור עם החבל וישב. ויאמר אליו הידור שב סעד לבך פת לחם ואחר תלך ויעש האיש כן, ויהי בבוקר ויקם האורח וישכם ללכת לדרכו.ההוא וילן שם ויאמר אליו הידור הנה נא פנה היום לערב הואל נא ולן וייטב לבך. ויקם האיש ללכת,עמו ויאכלו שניהם יחדיו וישתו ביום ההוא, גם ביום, וישב ויאכל עמו. ויחזק בו הידור לאמור סעד לבך פת לחם ואחר תלך, וישכם ביום השני ללכת.ויפצר בו וישב וילן שם ולא אבה. ויאמר לו הידור הנה נא פנה היום עתה לין פה וייטב לבך ובבוקר השכם והלכת לדרכך, ויקם האיש ללכת לדרכו.השני ויהי הוא חובש את החמור ותאמר אשת הידור אליו הנה זה האיש ישב בבית שני ימים איתנו אוכל. ויקם ויחבוש את חמורו,האיש ללון ויחבוש האיש את חמורו ללכת ויאמר. דום לך, ויאמר לה הידור.ושותה ולא נתן לנו אוה ולא נתןלנו אוה עתה ילך מאיתנו בלא דבר ויאמר אליו האיש כי יתן לי אדוני החבל, ויאמר אליו הידור מה תאמר. לקשרם על החמור,אל הידור לתת לו את החבל ואת השמיכה זה פתרון חלומך אשר ראית את החבל חייך יאריכו, ויען הידור ויאמר אל האיש.והשמיכה הצבועה בכל צבע אשר לי אשר ישמר א לא אדוני כי, ויען האיש האורח ויאמר. כרם יהיה לך ונטעת בו עץ כל פרי, ואשר ראית שמיכה צבועה בכל צבע.בארץ מאוד כחבל ויען הידור ויאמר הלא אמרתי לך פתרון.בהקיץ נתתי לך חבל ושמיכה אחת ארוגה בכל מיני הצבע אשר נשאת מעל החמורה להחבי וכזאת וכזאת פתרונו,חלומך לטוב הוא. Y Hidod alzó los ojos y vio al hombre en la calle pública, y fue a su presencia y le preguntó: ¿De dónde vienes y adónde vas? Y el hombre respondió: Vengo de Hebrón y voy a Elam donde está mi casa. Y llegué a este lugar y el sol se puso sobre mí y me senté en las calles, pero no hay nadie aquí para invitarme a su casa, aunque tengo pan y agua conmigo como también paja y forraje para mi culo; No me falta nada. Y Hidod dijo al hombre: Déjame todos tus cuidados a mí, y de hecho no pasarás la noche en la calle. Y Hidod, habiendo llevado al hombre a su casa, desató el fino manto y su cordón del asno, y el viajero durmió en su casa esa noche. Y por la mañana el hombre se levantó y se preparó para comenzar cuando Hidod le suplicó, diciendo: Quédate un poco más y apoya tu corazón con un bocado de pan y entonces podrás irte. Y el hombre así lo hizo, y se sentaron a comer. Y siguieron comiendo y bebiendo juntos hasta que el hombre se levantó para irse. Pero Hidod le dijo: He aquí, el día está declinando y dentro de poco será de noche. Ahora, pues, déjame convencerte de que te quedes conmigo y regocijes tu corazón otra noche en mi casa. Y Hidod presionó al hombre para que se quedara, hasta que consintió en hacerlo. Y a la mañana siguiente, cuando el hombre se preparaba para irse, Hidod volvió a obligarlo a decirle: Refresca tu corazón con un bocado de pan y luego puedes irte. Y después de que terminaron de comer y beber y el hombre se levantó para irse, Hidod volvió a insistir en que se quedara diciendo: He aquí, el día casi se ha ido, Será mejor que te quedes una noche más en mi casa y te vayas por la mañana. Pero el hombre no se dejó persuadir y decidió irse. Y el hombre salió y ensilló apresuradamente su trasero. Y la esposa de Hidod, al ver que el hombre ensillaba su asno, se acercó a su marido y le dijo: He aquí, este hombre ha estado en nuestra casa dos días y dos noches, comiendo y bebiendo, y ahora está a punto de irse sin pagarnos nada. eso. Y Hidod le dijo: Guarda silencio. Y el hombre que ensillaba su asno le dijo a Hidod: ¿Te gustaría ahora darme mi manto con muchos colores diferentes y el cordón? Y Hidod dijo: ¿Qué estás diciendo? Y el hombre repitió, diciendo: Quisiera pedirle a mi señor que me dé mi manto de muchos colores diferentes y el cordón, que has escondido en tu casa para guardarlo. Y Hidod respondió al hombre, diciendo: Esta es la interpretación de tu sueño. La cuerda significa que tu vida se prolongará como una cuerda, y el manto tan rico en colores significa que plantarás un viñedo donde tendrás toda clase de deliciosos árboles frutales. Y el viajero se volvió a unir diciendo: No así mi señor, no estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del asno y llevaste a tu casa para custodia. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y Página 2
FPCFromClipboardUntitled ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. Esta es la interpretación de tu sueño. La cuerda significa que tu vida se prolongará como una cuerda, y el manto tan rico en colores significa que plantarás un viñedo donde tendrás toda clase de deliciosos árboles frutales. Y el viajero se volvió a unir diciendo: No así mi señor, no estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del asno y llevaste a tu casa para custodia. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. Esta es la interpretación de tu sueño. La cuerda significa que tu vida se prolongará como una cuerda, y el manto tan rico en colores significa que plantarás un viñedo donde tendrás toda clase de deliciosos árboles frutales. Y el viajero se volvió a unir diciendo: No así mi señor, no estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del asno y llevaste a tu casa para custodia. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. Y el manto tan rico en colores significa que plantarás una viña en la que tendrás toda clase de deliciosos árboles frutales. Y el viajero se volvió a unir diciendo: No así mi señor, no estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del asno y llevaste a tu casa para custodia. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. Y el manto tan rico en colores significa que plantarás una viña en la que tendrás toda clase de deliciosos árboles frutales. Y el viajero se volvió a unir diciendo: No así mi señor, no estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del asno y llevaste a tu casa para custodia. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. No estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del culo y me llevaste a tu casa para guardarla. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. No estaba soñando, pero estaba completamente despierto cuando te di mi manto tejido de tantos colores, y una cuerda, que me quitaste del culo y me llevaste a tu casa para guardarla. Y Hidod dijo al hombre: Bien, ¿y no te he explicado completamente tu sueño y su interpretación? En verdad, es un buen sueño lo que has soñado. Y ahora la gente me paga generalmente cuatro piezas de plata por interpretar sus sueños, pero a ti no te pediré más que tres. 3 וידבר האיש את דבריו לפני. ויבא האיש את הידור אל שופט סדום אל שרק,ויקצוף האיש על דברי הידור ויצעק צעקה גדולה ומרה אמת יאמר לך האיש הידור כי ידוע הוא, ויאמר השופט אל האיש האורח. ויענהו הידור ויאמר לא כי כזה וכזה היה הדבר,שרק השופט לא אדוני כי ביום נתתי לו חבל ושמיכה אחת היתה, ויצעק האיש מדברי השופט ויאמר.בערים האל כי מפותרי חלומות על נכונה הוה והידור אומר אל האיש. זה אומר ככה היה הדבר וזה אומר ככה היה הדבר, ויריבו שניהם לפני השופט.על החמור להחביאה בביתו ותן לי את דמי אל אבעו ויאמר האיש אל הידור אמת,עתה תנה לי ארבעה כסף אשר אני לוקח על פתרי חלומות לא אניח לך דבר ויען הידור בפני השופט ויאמר אל. אך תנה את החבל ואת השמיכה אשר החבאת בביתך,תאמר אני אשלם לך את אשר אכלתי בביתך אך תנה לי ארבעה, הלא אמרתי לך זה פתרון חלומך חבל יאריכו ימי כחבל והשמיכה כרם יה יה יה יה זה פתרון חלומך על נכון,האיש ויצו השופט את עבדיו, ויצעק האיש על דברי הידור ויריבו שניהם עוד לפני השופט.כסף אשר אני לוקח בשכרי כי לא אניח לך דבר ויתקבצו עליהם ויצעקו כולם על, ויצאו מאת השופט כאשר הם מריבים וישמעו אותם כל אנשי סדום.ויגרשום ויוציאום מאיתו בבהלה על אשר נעשה לו, וילך האיש לדרכו על חמורו במר נפש ובעצב ובבכיה הלוך ילך ובכה.האשיש האורח ויגרשוה האורח ויגרשוה את שרק לעיר סדום ואת שרקר לעמורה זבנך, ויהי לערי סדום שופטים ארבעה לארבעת הערים האלה ואלה שמותם.בסדום החרבה וילך. וישם לשרק שקרא ולשרקר שקרורא ולזבנך כזבן ולמנון מצלי דין, וישם להם אליעזר עבד אברהם שמות.לאדמה מנוין לצבו ויהי לערי סדום שופטים ארבעה. על אשר נעשה לו בסדום החרבה,האיש לדרכו על חמורו במר נפש ובעצב ובבכיה הלוך ילך ובכה וישם להם אליעזר עבד. את שרק לעיר סדום ואת שרקר לעמורה זבנך לאדמה מנוין לצבו,לארבעת הערים האלה ואלה שמותם וילך האיש לדרכו על חמורו במר נפש ובעצב. וישם לשרק שקרא ולשרקר שקרורא ולזבנך כזבן ולמנון מצלי דין,אברהם שמות את, ויהי לערי סדום שופטים ארבעה לארבעת הערים האלה ואלה שמותם. על אשר נעשה לו בסדום החרבה,ובבכיה הלוך ילך ובכה וישם לשרק שקרא ולשרקר, וישם להם אליעזר עבד אברהם שמות.שרק לעיר סדום ואת שרקר לעמורה זבנך לאדמה מנוין לצבו Página 3
FPCFromClipboardUntitled שקרורא ולזבנך כזבן ולמנון מצלי דין. Y el hombre se enfureció terriblemente y lanzó un grito terrible y amargo contra Hidod, y lo obligó a ir con él al juez de Sodoma, cuyo nombre era Sherek. Y el extraño presentó sus quejas ante el juez, y Hidod respondió de acuerdo con su propia historia. Y el juez en su decisión dijo al viajero: Es verdad que este hombre Hidod te estaba hablando. Porque es conocido en estas ciudades como el más confiable entre los intérpretes de sueños. Pero el extraño apeló a la decisión del juez, llorando y diciendo: No es así, mi señor, pero fue de día cuando entregué a su cuidado un manto y una cuerda que había atado a mi culo, y que él llevado a su casa para su custodia. Pero Hidod negó las acusaciones del extraño y se presentaron ante el juez discutiendo, cada uno de los hombres insistiendo en la verdad de su propia declaración. Y Hidod finalmente se volvió hacia el hombre y le dijo: Ahora que veo qué clase de hombre eres, debes pagarme cuatro piezas de plata por la interpretación de tu sueño, no tomaré nada menos; además tienes que darme el dinero para las cuatro comidas que hayas tomado en mi casa. Y el extraño respondió: La verdad es contigo que debo pagar las comidas que he comido en tu casa, y de buena gana lo haré; pero luego dame mi manto y mi cordón que has escondido en tu casa. Y Hidod dijo al hombre: ¿Y no te he revelado la interpretación de tu sueño? La cuerda muestra que tus días se alargarán como una cuerda, y el manto con varios. colores significa que tendrás un viñedo en el que habrás plantado diferentes tipos de deliciosos árboles frutales? Y ahora dame mi salario por interpretar tu sueño, que son cuatro piezas de plata, porque no te permitiré nada más que mi salario habitual. Y así los dos hombres estaban discutiendo ante el juez hasta que él se cansó y llamó a sus sirvientes y los echaron a ambos fuera de la casa con gran prisa y confusión. Y mientras ambos fueron expulsados de la presencia del juez, todavía discutiendo y peleando, toda la gente de Sodoma los rodeó y abucheó al extraño y lo abusó, y lo expulsó de la ciudad en desgracia. Y el pobre prosiguió su camino sobre su asno, llorando y lamentándose en la amargura de su alma. Y nunca dejó de llorar y lamentarse hasta que Sodoma fue destruida. Y había en Sodoma cuatro jueces para las cuatro ciudades, y estos son sus nombres: Serek, para la ciudad de Sodoma; Sharkar, para Gomorra; Sabnach, para Admah; y Menun, por Zboyim. Y Eliezer, el siervo de Abraham, hizo juegos de palabras con ellos y les cambió los nombres; e hizo de Sherek, Shakra (mentira), y de Sharkar, Shakruka (falsedad), y de Sabnach, Casban (mentiroso), y de Menun hizo Mazul-indin (pervertidor de la justicia). 4 והיה כל איש אשר יבוא הלוך אל הערים האל,ויעשו להם כל אנשי סדום ועמורה על פי ארבעה שופטיהם מיטות בנויות ברחוב העיר והיה בשכבו ועמדו עליו שלושה אנשים על.ועמדו עליו והחזיקו בו והביאו אותו אל אחת מהמיטות ההן והשכיבוהו עליהן בחוזקה והיה אם האיש ההוא קצר מהמיטה ההיא ומשכוהו ששת,ראשו ושלושה אנשים על רגליו והחזיקו בו ומדדו אותו על המיטה ההיא וענו אותו ואמרו לו ככה יעשה לאיש אשר, והיה בצעקו אליהם.האנשים ההם אלה מזה ואלה מזה עד הגיע האיש ההוא לשערי מות והיה כבוא. בשמעם את כל הדברים אשר יעשו כל אנשי ערי סדום, ויחדלו מעליהם כל האדם לבלתי בוא אל עריהם.יהוא בארצנו ומת ברעב, והיה אם ישב האביון בארץ ימים. ונתנו לו כסף וזהב והעבירו קול בכל העיר לבלתי תת לו פת לחם לאכול,אביון אל ארצם והיה כל איש אשר ידע את כספו ואת. ולקחו את כספם ואת זהבם אשר נתנו לו, ובמותו יבואו כל אנשי העיר.כי לא ימצא פת לאכול ונלחמו כולם עליהם והיה אשר יחזק על רעהו יקח, וגם כל בגדי העני וכל לבושו יפשיטו מעליו במותו. יקח והלך לו,זהבו אשר נתן לו ככה יעשו כל הימים לכל הבא אליהם אשר ימות בארצם, ואחרי כן ישאוהו ויקברוהו ערום תחת אחד השיחים אשר במדברות.אותם. וילך אליעזר סדומה וימצא איש אחד מסדום נלחם עם. לפקדו בשלום ולראותו,ויהי מימים ותשלח שרה את אליעזר סדומה אל לוט ויתחנן אליו על אודות אשר עשה לו האיש, ויצעק העני ההוא לפני אליעזר. ויפשוט הסדומי את העני מכל בגדיו וילך לו,איש נכרי עני ויען הסדומי את אליעזר לאמור. למה תעשה כה לאיש האביון אשר בא בארצכם, וירץ אליעזר אל האיש הסדומי ויאמר לו.הסדומי, וירב אליעזר עם האיש הסדומי על אודות העני.האחיך הוא האיש ההוא או הלשופט נתנוך אנשי סדום היום כי תדבר על האיש ההוא, וירא. ויצא דם רב ממצח אליעזר, וימהר האיש ויך את אליעזר באבן במצחו.ויגש אליעזר לקחת מאת האיש הסדומי את בגדי העני תנה את שכרי על הדם ההוא הרע אשר הוצאתי לך ממצחך כי כן החוק והתורה,האיש הדם במצח אליעזר ויחזק האיש באליעזר לאמור ולא אבה אליעזר לשמוע אל דברי הסדומי, ויאמר אליו אליעזר הפצוע פצעתני וגם אתן לך שכר.בארצנו. Y siguiendo el consejo de esos jueces, la gente de Sodoma y Gomorra hizo levantar camas en las calles públicas de las ciudades. Y cuando un viajero llegaba a quedarse en sus ciudades, lo agarraban y lo metían en uno de esos somieres por la fuerza. Y si era más bajo que el armazón de la cama, seis hombres le imponían las manos y lo estiraban hasta que tuviera la misma longitud; Y si era más alto, lo presionarían contra los dos lados de la cama hasta que encajara. Y no escucharon los gritos de los forasteros, sino que los torturaron hasta que casi llegaron a las puertas de la muerte, cuando le dijeron: Así se hará con todo el que entre en nuestra tierra. Y todo el pueblo, al enterarse de lo que se había hecho en las ciudades de Sodoma, se abstuvo de entrar en estos lugares. Y cuando un hombre pobre llegaba a cualquiera de sus ciudades, eran extremadamente Página 4
FPCFromClipboardUntitled generosos con su caridad. Y abrieron sus manos y dieron plata y oro en abundancia al necesitado y al desamparado. Y después de eso, hicieron que se proclamara en voz alta en todo su territorio que nadie se atreviera a darle a ese pobre un bocado de pan por todo el dinero que pudiera ofrecer. Y como nadie podía salir de la tierra antes de muchos días, el pobre tuvo que morir de hambre, porque nadie le daba un bocado de pan en todas sus ciudades. Y cuando el pobre murió, todos los que le dieron su plata y su oro vinieron, lo reconocieron y lo recuperaron. Y quitaron las vestiduras al pobre y pelearon por ellas, y el más fuerte se llevó todo para sí. Y después que el cadáver fue así despojado de sus ropas, lo enterraron desnudo en una de las zanjas de los desiertos que los rodeaban. Y lo mismo harían con cada extraño que muriera en su tierra. Y después de muchos días, Sara envió a Eliezer a Sodoma para ver a Lot y preguntarle por su paz. Y mientras iba de camino, Eliezer se encontró con uno de los sodomitas que robaba a un extraño sus ropas y luego dejaba al pobre desnudo en el campo. Y el pobre clamó a Eliezer pidiendo ayuda, y el pobre lloró amargamente por lo que el sodomita le había hecho. Y Eliezer dijo al hombre de Sodoma: ¿Por qué te portas tan mal con este pobre que vino por aquí? Y el sodomita respondió diciendo: ¿Es este hombre tu hermano o el pueblo de Sodoma te ha elegido como su juez para que tú tomes su parte y hables en su favor? Y Eliezer riñó con el sodomita por el pobre y se acercó a él para quitarle las ropas que había despojado al hombre, pero el sodomita tomó una piedra y la arrojó con gran fuerza a la frente de Eliezer. Y Eliezer estaba herido en la frente y su sangre manaba de la herida. Y el sodomita, al ver la sangre, se apoderó de Eliezer y dijo: Dame mi salario por el derramamiento de sangre que he realizado contigo, porque he aquí, te he librado de toda tu mala sangre, y tal es la ley en nuestra tierra acerca de estos cosas. Y Eliezer se enfureció, diciendo: ¿No es suficiente que me hayas herido y ahora te daré un salario por tu maldad? Y Eliezer no quiso escuchar la voz del hombre, 5 בי אדוני כזאת וכזאת עשה לי האיש, וידבר האיש אל השופט ויאמר. אל שקרא למשפט,ויחזק האיש באליעזר ויביאהו אל שופט סדום אמת יאמר לך האיש הזה תנה לו שכרו כי כן, ויאמר השופט אל אליעזר.הזה ואכהו באבן ויצא דם רע ממצחו ולא אבה לתת שכר ויצא דם רב ממצח, וישמע אליעזר את דברי השופט וישא אליעזר אבן אחת ויכה את השופט ותטבע האבן במצחו.המשפט איתנו בארץ ויעזוב אליעזר את האיש. תנהו אתה לו כי כן משפטיך אתה חרצת, ויאמר אליעזר וכן משפטכם בארץ אשר אתן לאיש הזה.השופט וישבו גם. וישבו מלכי עילם את כל רכוש סדום, ויהי כאשר נלחמו מלכי עילם את מלכי סדום. ויצא וילך לו לדרכו,הסדומי עם השופט בעת ההיא ילדה. ויצל מידם את כל רכוש לוט עם רכוש סדום, ויוגד לאברהם וילך וילחם את מלכי עילם.את לוט ואת כל רכושו עמהם ויקחה אחד מאנשי, ותגדל פלטית בת לוט. כי אמר כי פלטו אלוקים ואת כל ביתו ממלכי עילם,אשת לוט לו בת ויקרא את שמה פלטית ויעבירו כל אנשי סדום קול כמשפטם לבלתי תת לאיש. וישב בעיר ימים, ויבוא בעיר איש עני לבקש את מחייתו.סדום ותהי לו לאישה ותרא פלטית בת לוט את האיש ההוא מושלך ברחוב העיר ברעב ואין נותן לו מאומה. ויעשו כן,ההוא פת לחם לאכול עד ימות בארץ ויהי. ותחי נפש האיש ההוא, ותמלא נפשה חנינה על האיש העני ההוא ותכלכלהו בלחם בסתר ימים רבים. ונפשו קרבה לצאת,למחייתו ויתמהו. ויהי בבואה אל מקום העני ותוציא את הלחם מכדה ותיתן לעני יעשתל ל לי,מדי צאתה לשאוב מים ותשם את הלחם בכד המים ויאמרו איש אל רעהו אין זה כי אם אוכל ושותה הוא כי לא יוכל,כל אנשי סדום ועמורה על האיש ההוא מדוע חיה ברעב ימים רבים ותמלא נפשה חנינה על האיש העני ההוא ותכלכלהו בלחם בסתר ימים.האדם לחיות מן הרעב ימים רבים כאשר היה זה ופניו לא סרו ויהי בבואה אל מקום העני ותוציא את הלחם, ויהי מדי צאתה לשאוב מים ותשם את הלחם בכד המים. ותחי נפש האיש ההוא,רבים ויאמרו איש אל רעהו אין, ויתמהו כל אנשי סדום ועמורה על האיש ההוא מדוע חיה ברעב ימים רבים.מכדה ותיתן לעני יעשתל ל לי ותמלא נפשה חנינה על האיש.זה כי אם אוכל ושותה הוא כי לא יוכל האדם לחיות מן הרעב ימים רבים כאשר היה זה ופניו לא סרו ויהי, ויהי מדי צאתה לשאוב מים ותשם את הלחם בכד המים. ותחי נפש האיש ההוא,העני ההוא ותכלכלהו בלחם בסתר ימים רבים ויתמהו כל אנשי סדום ועמורה על האיש ההוא מדוע חיה ברעב.בבואה אל מקום העני ותוציא את הלחם מכדה ותיתן לעני יעשתל ל לי ויאמרו איש אל רעהו אין זה כי אם אוכל ושותה הוא כי לא יוכל האדם לחיות מן הרעב ימים רבים כאשר היה זה ופניו לא,ימים רבים סרו. y el hombre lo agarró con fuerza y lo arrastró ante Sherek, el juez de Sodoma, para obtener juicio. Y el hombre le explicó al juez diciendo: Tal y tal fue el comportamiento de este hombre, cuando lo golpeé en la frente con una piedra, y salió mucha sangre de la herida y se niega a pagarme. mi salario por aliviarlo de su mala sangre. Y el juez habló a Eliezer diciendo: Este hombre dice la verdad, dale, pues, su salario, porque tal es la ley en nuestra tierra. Y Eliezer, habiendo oído la decisión del juez, se apresuró, tomó una piedra y la arrojó al juez, y la piedra entró en su frente y mucha sangre brotó de la herida. Entonces Eliezer dijo: Y ahora que me has familiarizado con la ley de tu tierra, que uno debe pagar a otro por herirlo, Tú me das el salario que me debes a este hombre, porque eso es lo justo según tu decisión. Entonces Eliezer dejó al hombre y a su juez y siguió su camino. Y fue en el momento en que los reyes de Elam llevaron a cabo la guerra contra los reyes de Sodoma y habían capturado todas las propiedades de Sodoma, que Lot estaba entre los cautivos con todas sus propiedades y su pueblo. Y Abraham persiguió a los reyes de Elam y les arrebató todas las Página 5
FPCFromClipboardUntitled propiedades de Lot y de Sodoma. En ese momento la esposa de Lot dio a luz una hija y su nombre se llamó Paltith, porque él dijo: El Señor me había salvado a mí y a todo lo que me pertenecía de las manos de los reyes de Elam. Y cuando Paltith, la hija de Lot, creció, uno de los hombres de Sodoma la tomó por esposa. En ese momento llegó un pobre a la ciudad, para ganarse la vida de alguna manera y anduvo por el lugar durante algún tiempo. Y todo el pueblo de Sodoma hizo que se proclamara en voz alta que nadie le dará un bocado de pan a ese pobre hasta que muera en la tierra. Y toda la gente obedeció la orden. Pero Paltith vio al pobre tirado por las calles de la ciudad y muriendo de hambre, y sin embargo nadie le dio un bocado de pan, de modo que su alma casi se apartó de él. Y su alma se llenó de compasión por ese pobre, y le suministró pan en secreto durante muchos días, y así el pobre se mantuvo con vida. Y cuando Paltith salía a buscar agua, escondía el pan en su cántaro de agua y cuando llegaba al lugar del pobre, tomaba el pan y lo ponía delante del pobre y él comía. Y así lo hizo durante muchos días. Y la gente de Sodoma se maravilló del pobre que no muriera después de tantos días. Y se decían a sí mismos: Esto no puede ser de otra manera sino que come y bebe en alguna parte, porque nadie puede vivir durante tanto tiempo sin comer y beber; y, sin embargo, este hombre vive y ni siquiera su semblante ha cambiado. 6 ותצא פלטית בת לוט כיום לשאוב.ויתחבאו שלושה אנשים במקום מושב העני ההוא בסתר לדעת מי יביא הלחם לאיש ההוא לאכול ויראו שלושת האנשים את הדבר אשר. ותט אל מקום הא יש העני ותוצ יה או,מים ותיתן את הלחם בכד המים ותלך לשאוב מים אך עתה הנה היא כלכלתהו על כן לא הרעוא או או ויצאו שלושת האנשים מן המקום אשר,עשתה פלטית לאיש העני ההוא ויאמרו כזאת, ויקחו את פלטית ויביאו אותה לפני שופטיהם ויאמרו אליהם. ויתפשו את פלטית ואת הלחם ביד העני ההוא,התחבאו שמה ויתקבצו כל. עתה דברו לנו מה משפט האישה הזאת על אשר עברה את דתינו.וכזאת תעשה היא אשר כלכלה את האיש המתל מל יא ויעשו לה כדבר, ויבערו את האש ברחוב ייוה אה וגם בעיר אדמה היתה נערה אחת בת איש עשיר מאנשי אדמה,אנשי סדום ועמורה ותראהו. וישב נגד פתח אבי הנערה ללון שם כי בא לו השמש במקום ההוא, ויבוא הולך בעיר אדמה ללון בעיר ומחר ילך לביתו.הזה ויאמר לה אנוכי באתי היום מדרכי ותבוא לי השמש פה. ותאמר לו מי אתה,הנערה ההיא יושב בפתח הבית וישאל לה מים לשתות ויודע. ותוציא לאיש ההוא לחם ומים לאכול ולשתות, ותבוא הנערה ההיא הביתה.ואלין בזה עד למחר והשכמתי בבוקר והלכתי לדרכי ויאמר השופט יש לנערה הזאת משפט. ויקבצו כולם ויביאו את הנערה לפני השופטים לשפוט על הדבר הזה,הדבר ההוא לאנשי אדמה ויוציאו את הנערה ההיא וימשחו אותו בדבש מכף, ויתקבצו על אנשי הערים ההם. וכזה וכזה משפטה,מות על אשר הפרה את דתינו ויבואו עליה כל הדבורים ויעקצו אותה ויצבו את, ויתלו אותה לפני עדת הדבורים במקום מקבצם.רגלה עד קדקדה כאשר דיבר השופט ויקנא ה׳ על הדבר הזה ועל כל. ותעל צעקתה השמימה, ותצעק הנערה מפני הדבורים ואין מביט אליה ואין מרחם עליה.כל בשרה יען שבעת לחם ושלות השקט היה להם ובכל זאת עני ואביון לוא החזיק,מעשה ערי סדום אשר עשו. Y tres hombres se escondieron en consecuencia cerca del lugar donde solía sentarse el pobre, para averiguar quién le daba pan para comer. Y al poco tiempo, Paltith, la hija de Lot, vino a buscar agua y le dio al pobre un poco de agua para beber, y luego tomó el pan de su cántaro y se lo dio a él igualmente y él comió. Y los tres hombres lo vieron y se dijeron a sí mismos: Ahora sabemos quién apoya a ese hombre y por qué no sufrió hambre, ni cambió su rostro ni murió como los que le precedieron. Y los tres hombres salieron de su escondite y agarraron a Paltith y el pan que aún estaba en la mano del pobre. Y tomaron a Paltith y la llevaron ante sus jueces, diciéndoles: Estas cosas ha hecho ella, y le ha dado pan al pobre para que no muera. Y ahora pronunciad vuestro juicio, qué es lo que se le ha de hacer por violar nuestra ley. Y los jueces pronunciaron su sentencia, después de lo cual toda la gente de Sodoma y Gomorra se reunió, y encendieron un fuego en las calles, y llevaron a la mujer y la arrojaron al fuego y la redujeron a cenizas. Y en la ciudad de Admah también había una doncella, la hija de uno de los hombres más ricos del pueblo de Admah, e hicieron con ella lo siguiente: Un hombre vino a la ciudad para quedarse allí durante la noche y para continuar su viaje a la mañana siguiente hacia su casa. Y se sentó frente a la casa del padre de esa doncella, porque el sol se había sentado sobre él en ese lugar y allí decidió quedarse a pasar la noche; y la niña lo vio sentado ante la puerta de su casa. Cuando el hombre le pidió agua para beber, ella le preguntó: ¿Quién eres tú? Y él respondió: Estoy de camino a casa y ahora el día se ha oscurecido sobre mí en este lugar y permaneceré aquí por la noche y por la mañana continuaré mi viaje. Y la doncella entró en la casa y trajo al hombre pan y agua para comer y beber. Y el asunto pronto fue conocido por la gente de Admah y todos se reunieron, y llevaron a la doncella ante sus jueces para castigarla por esa ofensa. Y uno de los jueces dijo: Esta doncella está bajo el juicio de muerte, porque tal es el castigo para los que transgreden nuestra ley. Y toda la gente de las ciudades se reunió y tomó a la doncella, y después de despojarla de todas sus vestiduras, la ungieron con miel desde la coronilla hasta la planta de su pie, según las palabras del juez, y la colocaron ante un enjambre de abejas alrededor de sus colmenas. Y todas las abejas se le acercaron y la picaron, y todo su cuerpo estaba hinchado. Y la pobre niña Página 6
FPCFromClipboardUntitled gritó de dolor causado por las abejas pero nadie prestó atención a sus gritos y nadie tuvo piedad de ella. Y sus gritos de agonía subieron al cielo. Y el Señor se enfureció por eso como también por todos los demás actos de maldad practicados en Sodoma. Porque tenían abundancia de alimentos y vivían en paz y seguridad, y sin embargo no daban ayuda a los necesitados y desamparados, y sus pecados y crímenes eran enormes a los ojos del Señor. 7 וירא אותם ויקם. ויבואו סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום בעת ההיא,ויקומו המלאכים ההם מפתח אוהל אברהם כאשר אכלו ושתו ויאמרו המלאכים אל לוט קום צא. ויפצר בם מאוד ויביאם אל ביתו וישם להם לחם ויאכלו וילינו בביתו,לקראתם וישתחו להם ארצה ויחזיקו המלאכים ביד לוט וביד אישתו וביד. כי משחית ה׳ את המקום הזה,מן המקום הזה אתה וכל אשר לך פן תיספה בעון העיר בעת ההיא המטיר ה׳. וינס ויברח הוא וכל אשר לו, ויאמרו לו הימלט על נפשך. וישלחוהו ויניחוהו מחוץ לערים,בנותיו וכל אשר לו ויהפוך את כל הערים ל יוה ותבט עירית אשת לוט בהפיכת,על סדום ועמורה ועל כל הערים האל גפרית ואש מאת ה׳ מן השמים עודנו. ותהי נציב ממלח, ויהי כאשר הביטה אחריה. כי נכמרו רחמיה אל בנותיה הנשארות בסדום כי לא יצאו עמה,הערים לראות וילכחו אותה על השוורים העוברים במקום ההוא יום יום עד אצבעות הרגלים ובבוקר יצמח אשר לחכו בה.במקום ההוא עד היום הזה, וישקך אברהם בבוקר לראות את ערי. וימלטו אל מערת עדולם וישבו שם ימים, וינוס לוט ושתי בנותיו הנשארות עמו.עד היום הזה ויהי בשבת לוט במערה עם שתי בנותיו וישקו את אביהן יין. וישקף וירא והנה עלה עשן כל הערים כעשן הכבשן,סדום מה נעשה בם וישכבו שתיהן עם אביהן ותהרן שתיהן מאביהן. כי אמרו אין איש בארץ לחיות זרע מהן ליות זרע מהן כ אחשבו כי,וישכבו עמו, והצעירה קראה גם היא את בנה. הוא אבי מואב עד היום הזה, ותקרא הבכירה את שם בנו מואב לאמור כי מאביה ילדתו.ותלדנה בנים וישב בעבר הירדן עם שתי בנותיו ובניהן, ויהי אחרי כן ויסע לוט הוא ושני בנותיו משם. הוא אבי בני עמון עד היום הזה,בן עמי. ויהי בשבת לוט במערה עם שתי בנותיו וישקו. ויפרו וירבו מאוד,ויגדלו בני לוט וילכו ויקחו להם נשים מארץ כנען וילדו להם בנים וישכבו שתיהן עם אביהן ותהרן שתיהן. כי אמרו אין איש בארץ לחיות זרע מהן ליות זרע מהן כ אחשבו כי,את אביהן יין וישכבו עמו והצעירה קראה גם היא. הוא אבי מואב עד היום הזה, ותקרא הבכירה את שם בנו מואב לאמור כי מאביה ילדתו. ותלדנה בנים,מאביהן וישב בעבר הירדן עם שתי בנותיו, ויהי אחרי כן ויסע לוט הוא ושני בנותיו משם. הוא אבי בני עמון עד היום הזה,את בנה בן עמי ויהי בשבת לוט במערה עם שתי בנותיו. ויפרו וירבו מאוד, ויגדלו בני לוט וילכו ויקחו להם נשים מארץ כנען וילדו להם בנים.ובניהן וישכבו שתיהן עם אביהן ותהרן. כי אמרו אין איש בארץ לחיות זרע מהן ליות זרע מהן כ אחשבו כי,וישקו את אביהן יין וישכבו עמו והצעירה קראה. הוא אבי מואב עד היום הזה, ותקרא הבכירה את שם בנו מואב לאמור כי מאביה ילדתו. ותלדנה בנים,שתיהן מאביהן וישב בעבר הירדן עם שתי, ויהי אחרי כן ויסע לוט הוא ושני בנותיו משם. הוא אבי בני עמון עד היום הזה,גם היא את בנה בן עמי ויפרו וירבו מאוד, ויגדלו בני לוט וילכו ויקחו להם נשים מארץ כנען וילדו להם בנים.בנותיו ובניהן. Y los tres ángeles, después de haber dejado de comer y beber con Abraham, se levantaron de la puerta de su tienda y se dirigieron hacia Sodoma, adonde llegaron por la tarde. Y Lot estaba sentado en ese momento a las puertas de Sodoma, y al ver a esos hombres fue a recibirlos y se postró ante ellos en tierra, y los convenció para que entraran en su casa. Y les puso comida para comer y los invitó a quedarse en su casa esa noche. Y los ángeles dijeron a Lot: Levántate y sal de este lugar para que no perezcas por los pecados de esta ciudad, porque el Señor está a punto de destruir este lugar. Y los ángeles tomaron de la mano a Lot, así como a su esposa, a sus hijas y todo lo que le pertenecía, y los llevaron fuera de la ciudad. Y dijeron a Lot: Ahora salva tu vida. Y se levantó y huyó con todo lo que le pertenecía. Y en ese tiempo el Señor hizo llover sobre Sodoma y Gomorra y sobre todas estas ciudades, azufre y fuego del cielo, y así derrocó todas las ciudades y toda la llanura, y toda la vegetación de la tierra. Y Eda, la esposa de Lot, miró a su alrededor para ver la destrucción de la ciudad, porque su compasión se despertó por sus hijas que no la acompañaron sino que se habían quedado en Sodoma. Y cuando se volvió hacia atrás para ver lo que había ocurrido, se convirtió en una columna de sal. Y ese pilar sigue en pie en su lugar hasta el día de hoy. Y los bueyes que frecuentan ese lugar todos los días, lamen la columna de sal hasta llegar a los dedos de sus pies, pero hasta la mañana todo lo que lamían volvería a crecer para ser consumido nuevamente el día siguiente, hasta el día de hoy. Y Lot con sus dos hijas restantes, huyeron y escaparon a la cueva de Adulam y permanecieron allí durante varios días. - Y Abraham se levantó por la mañana, y mirando hacia Sodoma para ver lo que se había hecho con esas ciudades, vio un denso humo que salía de todas esas ciudades como el humo de un horno. Y mientras Lot estaba en la cueva con sus dos hijas, le dieron a beber vino a su padre y se acostaron con él, porque pensaban que toda la tierra estaba destruida y que no quedaba ningún otro hombre sobre la tierra de quien ellos podría tener una descendencia. Ambos se acostaron con su padre y lo concibieron, y ambos tuvieron hijos. Y la mayor llamó a su hijo Moab, diciendo: Porque lo he concebido de mi padre. Y la hija menor llamó a su hijo Benamy, él es el padre de todos los hijos de Amón hasta el día de hoy. Y después de que esto sucedió, Lot partió de allí y habitó con sus dos hijas y sus hijos al otro lado del Jordán. Y los hijos de Lot crecieron y fueron y tomaron esposas de la tierra de Canaán, y les dieron a luz hijos y fueron fructíferos y se multiplicaron Página 7
FPCFromClipboardUntitled grandemente. 8 בשנת חמש ועשרים שנה לשבת אברהם בארץ כנען היא. ויגר בגרר,ויהי בעת ההיא ויסע אברהם מאלוני ממרא וילך ארץ פלשתים ויהי בבואם אל הארץ ויאמר אל שרה אישתו אמרי לי אחותי את לכל. בא אברהם ארץ פלשתים גררה,שנת מאה שנה לחיי אברהם ויראו עבדי אבימלך מלך פלשתים את שרה כי, ויהי כשבת אברהם בארץ פלישתים. למען נצול מרעת יושבי הארץ,אשר ישאל אותך בא איש מארץ כנען, וילכו עבדי אבימלך ויהללו את שרה אל המלך לאמור. ויאמר אחותי היא, וישאלו עליה לאברהם.יפה היא מאוד וישלח אבימלך את שריו ויקחו את שרה, וישמע אבימלך את דברי כל עבדיו אשר הללו את שרה אליו.לגור בארץ ואחות לו יפה מאוד ויגש אליה ויאמר לה מה הוא לך האיש. וירא המלך את שרה כי יפה היא ותיטב בעיניו מאוד, ותבוא שרה בית אבימלך.ויביאוה למלך ויאמר אבימלך אל שרה הנה ארצי לפניך הטוב. ותען שרה ותאמר אחי הוא ונבוא מארץ כנען לגור באו,אשר באת עמו אל ארצנו ויבוא אברהם לפני המלך, וישלח אבימלך ויקרא אל אברהם. אך עלינו לגדלו ולנשאו אחרי אשר הוא אחיך,הושב את אחיך בארץ. ויצא אברהם מאת המלך ותצא אחר יו משא,ויאמר אבימלך אל אברהם הנה צויתי לעבדך הארץ כטוב בעיניך בעבור שרה אחותך. ויחלום והנה מלאך. ותיפול תרדמה עליו וישכב על הכיסא וירדם עד הבוקר,ויהי לעת הערב טרם ישכב האדם והמלך יושב על כיסאו ויחרד אבימלך בחלום ויאמר אל המלאך מה חטאתי לך. ויעמוד המלאך על אבימלך ויבקש להרגו בחרב,ה׳ בא אליו וחרבו שלופה בידו כי היא בעולת בעל אשת, ויען המלאך ויאמר אל אבימלך הנך מת על האישה אשר הבאת אמש לביתך.כי באת אליי להמיתני בחרבך ובלילה. ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך, עתה השב אשת האיש ההוא כי אישתו היא.אברהם אשר בא לביתך ויך אשב יה ה, ויך יושבה בידו,ההוא היתה צעקה גדולה בארץ פלישתים ויראו כל יושבי הארץ כצורת איש עומד וחרבו שלופה בידו ותהי בהם מהומה גדולה מאוד בלילה ההוא ומחרתו,וינגע מלאך ה׳ את כל ארץ פלשתים בלילה ההוא. Y en ese tiempo Abraham viajó desde el bosque de Mamre hasta la tierra de los filisteos y residió en Gerar. En el año veinticinco de su morada en la tierra de Canaán, que es el año centésimo de su vida, Abraham llegó a la tierra de los filisteos, a Gerar. Y cuando llegaron a la tierra, Abraham dijo a Sara su esposa: Cualquiera que te pregunte acerca de mí, diles que soy tu hermano, para que me libre de la maldad de los habitantes de la tierra. Y mientras Abraham habitaba en la tierra de los filisteos, los siervos de Abimelec, el rey de los filisteos vio a Sara y su gran belleza y le preguntaron a Abraham acerca de ella. Y Abraham dijo: Ella es mi hermana. Y los siervos del rey informaron a su rey diciendo: Un hombre ha venido a morar en nuestra tierra. Y viene de la tierra de Canaán, y tiene una hermana que es sumamente hermosa. Y el rey, al oír las palabras de sus siervos alabando la belleza de Sara, envió a sus siervos y Sara fue llevada ante el rey. Y Sara entró en la casa de Abimelec y el rey vio su hermosura y ella lo agradó sobremanera. Y acercándose a Sara, el rey le dijo: ¿Cuál es para ti el hombre con quien vienes acá a nuestra tierra? Y Sara respondió: Él es mi hermano y vinimos de la tierra de Canaán para hacer nuestra morada donde encontremos un lugar adecuado. Y el rey dijo a Sara: He aquí, nuestra tierra está delante de ti, la parte de ella que mejor te parezca, que tu hermano more en ella, y será un placer para mí engrandecerlo y exaltarlo sobre toda la tierra, ya que es tuyo. hermano. Y Abimelec envió a buscar a Abraham y se presentó ante el rey. Y el rey le dijo: He aquí, he ordenado que seas honrado en mis tierras y que todo se haga como te plazca, por amor a tu hermana Sara. Y Abraham se fue de la presencia del rey y los presentes del rey pronto lo siguieron. Y por la tarde, cuando la gente se acuesta, el rey se sentó en su trono, y un sueño profundo cayó sobre él, y el rey durmió en su trono hasta la mañana. Y soñó que un ángel de Dios se le acercaba con una espada desenvainada en la mano, y el ángel se paró ante Abimelec y quiso matarlo con su espada. Y el rey estaba muy aterrorizado en su sueño, y el rey dijo al ángel: ¿Qué pecado he cometido contra ti para que vengas a matarme con tu espada? Y el ángel respondió: diciendo: He aquí, tienes que morir a causa de la mujer que tomaste ayer en tu casa, porque es una mujer casada y es la esposa de Abraham, que entró en tu casa. Y ahora, por tanto, devuelve la esposa de ese hombre a su marido, y si no lo haces, sabe que morirás, y todo te pertenece. Y en la misma noche se oyó un gran clamor en toda la tierra de los filisteos, y todos los habitantes de la tierra vieron a un hombre alto con una espada desnuda en sus manos, y él hirió a los habitantes de la tierra, hiriéndolos. continuamente. Y el ángel del Señor hirió a todos los filisteos esa noche, y hubo entre ellos una gran consternación esa noche y la mañana siguiente. Y toda matriz se cerró contra su flujo, y la mano de Dios estuvo sobre ellos a causa de Sara, a quien Abimelec había tomado. 9 וישלח ויקרא לכל עבדיו ויספר להם את חלומו וייראו אוו וייראו אדודו,ויהי בבוקר וישכם אבימלך ברעדה ובבהלה ומחרדה גדולה. כן קרה גם כן לפרעה. אדוני המלך השב האישה הזאת אל בעלה כי אישה הוא,ויען איש אחד הניצב על עבדי המלך ויאמר אל המלך וישלח פרעה ויקח את האישה. כי כן דרכו לעשות בבוא לגוגה או,מלך מצרים בבוא האיש הזה מצרימה ויאמר על אישתו אחותי היא ועתה אדוני המלך הלא ידעת מה קרה אמש לכל הארץ. ויבא ה׳ עליו מכות נמרצות עד אשר השיבו את האישה אל אשה,הזאת לאישה, פן יקרה לנו כפרעה מלך, עתה השב האישה הזאת אל אשה.כי היו במהומה גדולה מאוד וכאב גדול וצעקה ונדע כי הוא שה הל דבה Página 8
FPCFromClipboardUntitled ,מצרים ועבדיו ולא נמות .וימהר אבימלך ויקרא אל שרה ותבוא לפניו ,וישלח ויקרא גם לאברהם ויבוא לפניו .ויאמר אבימלך אליהם .מה המעשה הזה אשר עשיתם לי באמרכם אחים אתם ואקח את האישה הזאת לאישה .ויאמר אברהם כי אמרתי פן אמות על אשתי ,ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ואלף כסף ,ויתן לאברהם וישב לו את שרה .ויאמר אבימלך לאברהם הנה כל הארץ לפניכם ,כטוב בעיניכם תשבו .ויצא אברהם ושרה אישתו מאת פני המלך בכבוד ויקר ,וישבו בארץ גרר .וכל יושבי ארץ פלשתים ועבדי המלך עודם נכאבים מאוד במכות המלאך אשר הכה בהם כל הלילה על דבר שרה .וישלח אבימלך אל אברהם לאמור ,התפלל נא בעד עבדיך אל ה׳ אלוקיך ויסר מעלינו את המות הזה .ויתפלל אברהם בעד אבימלך ובעד עבדיו ,וישמע ה׳ את תפילת אברהם וירפא ה׳ את .אבימלך ואת כל עבדיו Y por la mañana Abimelec se levantó con gran temor y terror, y envió por sus siervos, y les contó su sueño, y los siervos del rey tuvieron gran temor. Y uno de los criados dijo a Abimelec: Vuelve esta mujer a su marido, porque es su mujer; porque lo mismo le había ocurrido a Faraón, el rey de Egipto, con el mismo hombre, y ese hombre es un profeta, pero esa es su manera de decir de su esposa: Ella es mi hermana, siempre que él entra en un nuevo terreno para ubicar en él. Y también Faraón envió a sus siervos y tomó a la mujer para que fuera su esposa, cuando el Señor lo castigó con plagas terribles, hasta que devolvió la mujer a su marido. Sepa, entonces, oh mi señor, todo lo que ha ocurrido ayer en toda la tierra, el gran dolor, el llanto y la terrible confusión, todo ha sido realizado a causa de esta mujer que tomaste. Y ahora apresúrate a devolver esta mujer a su marido, no sea que nos vaya como el faraón y todos sus siervos, y todos suframos la muerte. Y Abimelec dijo a Abraham ya Sara: ¿Qué es lo que me habéis hecho? ¿Por qué se representaron a sí mismos como hermano y hermana, y tomé a Sara como mi esposa? Y Abraham respondió: Tenía miedo de morir a causa de mi esposa. Y Abimelec tomó ovejas y vacas, siervos y siervas, y mil piezas de plata, y se las dio a Abraham, y él le devolvió a Sara. Y Abimelec dijo a Abraham: He aquí, toda la tierra está delante de ti, donde mejor te plazca, puedes ubicarlo. Y Abraham y Sara salieron de la presencia del rey muy respetados y honrados, y establecieron su hogar en Gerar. Y todos los habitantes de la tierra de los filisteos y todos los siervos del rey todavía estaban resentidos por los golpes del ángel, que los había herido toda la noche a causa de Sara. Y Abimelec envió a decirle a Abraham: Ve y ora por tu siervo al Señor tu Dios, para que nos quite este dolor de muerte. Y Abraham oró al Señor por Abimelec y su pueblo, y el Señor escuchó la voz de Abraham y todos fueron sanados. Ve y ora por tu siervo al Señor tu Dios, para que nos quite este dolor mortal. Y Abraham oró al Señor por Abimelec y su pueblo, y el Señor escuchó la voz de Abraham y todos fueron sanados. Ve y ora por tu siervo al Señor tu Dios, para que nos quite este dolor mortal. Y Abraham oró al Señor por Abimelec y su pueblo, y el Señor escuchó la voz de Abraham y todos fueron sanados. 10 ויהי בעת ההיא מקץ ימים וארבעה חודשים לשבת אברהם הארץ פלשתים בגרר ,ויפקוד אלוקים את שרה ויזכרה ה׳ לבןולםה ה׳ לבןולדה .ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה ,יצחק .וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים ,כאשר ציווה ,אלוקים לאברהם לעשות לזרעו אחריו .ואברהם בן מאת שנה ושרה אישתו בת תשעים שנה ,בהיולד להם את יצחק .ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק .ויבואו שם ועבר וכל גדולי הארץ ואבימלך מלך פלשתים וכל עבדיו ופיכל שר צבאו לאכול ולשתות ,ולשמוח במשתה אשר בה בה בה או וישמחו תרח ונחור עם אברהם ,וישבו עמו בארץ פלשתים ימים רבים .בעת ההיא מת שרוג בן רעו ,בשנה הראשונה ללדת יצחק .ויהיו כל ימי שרוג מאתיים שנה ותשע ושלושים שנה וימת .וישמעאל בן אברהם גדל בימים ההם ,בן ארבע עשרה שנה היה בלדת שרה את יצחק לאברהם .ויהי אלוקים את ישמעאל בן אברהם ,ויגדל וילמד קשת ויהי רובה קשת .ויהי בהיות יצחק בן אברהם בן חמש שנים ,וישב עם ישמעאל בפתח האוהל .וירא ישמעאל את יצחק יושב לנגדו ,ויקח את הקשת וימשוך בה ויתן אליה את החץ ויאמר להכות את יצחק .ותרא שרה את המעשה אשר ביקש ישמעאל לעשות ליצחק בנה ,וירע בעיניה מאוד על בנה .ותשלח ותקרא לאברהם ותאמר לו ,גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בנה עם בני כי כזה וכזה ביקש .לעשות לו היום .וישמע אברהם בקול שרה ,וישכם בבוקר ויקח שתיים עשרה ככרי לחם וחמת מים ויתן אל הגר וישלחה עם בנה ותלך לה הגר עם בנה המדברה וישבו במדבר פארן עם יושבי המדבר ,ויהי ישמעאל רובה קשת וישב במדבר ימים רבים .וילכו אחרי כן הוא ואמו לארץ מצרים וישבו שם ,ותיקח הגר לבנה אישה ממצרים ושמה מריסה .ותהר אשת ישמעאל ,ותלד לו ארבעה בנים ובת אחת .גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בנה עם בני כי כזה וכזה ביקש לעשות לו היום .וישמע אברהם בקול שרה ,וישכם בבוקר ויקח שתיים עשרה ככרי לחם וחמת מים ויתן אל הגר וישלחה עם בנה .ותלך לה הגר עם בנה המדברה וישבו במדבר פארן עם יושבי המדבר ,ויהי ישמעאל רובה קשת וישב במדבר ימים רבים .וילכו אחרי כן הוא ואמו לארץ מצרים וישבו שם ,ותיקח הגר לבנה אישה ממצרים ושמה מריסה .ותהר אשת ישמעאל ,ותלד לו ארבעה בנים ובת אחת .גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בנה עם בני כי כזה וכזה ביקש לעשות לו היום .וישמע אברהם בקול שרה ,וישכם בבוקר ויקח שתיים עשרה ככרי לחם וחמת מים ויתן אל הגר וישלחה עם בנה .ותלך לה הגר עם בנה המדברה וישבו במדבר פארן עם יושבי המדבר ,ויהי ישמעאל רובה קשת וישב במדבר ימים רבים .וילכו אחרי כן הוא ואמו לארץ מצרים וישבו שם ,ותיקח הגר לבנה אישה ממצרים ושמה מריסה .ותהר אשת ישמעאל ,ותלד לו .ארבעה בנים ובת אחת Página 9
FPCFromClipboardUntitled Y después de que Abraham hubo vivido en la tierra de los filisteos, en Gerar, un año y cuatro meses, el Señor visitó a Sara, y se acordó de ella y ella concibió y dio a luz un hijo a Abraham. Y llamó Abraham el nombre de su hijo que le dio a luz Sara, Isaac, y Abraham circuncidó a su hijo Isaac cuando tenía ocho días, como el Señor le había mandado a Abraham que hiciera con su descendencia. Y Abraham tenía cien años, y Sara tenía setenta años cuando les nació Isaac. Y el niño creció, y cuando fue destetado, Abraham hizo un gran banquete el día que Isaac fue destetado. Y Sem y Aber, y todos los dignatarios del estado, y Abimelec, rey de los filisteos, y Fichol, su comandante en jefe, y todos sus sirvientes, vino a comer y beber y a regocijarse en la fiesta que había hecho Abraham el día del destete de su hijo. Y Taré, el padre de Abraham, y Nacor, el hermano de Abraham, y todo lo que les pertenecía, vinieron de la tierra de Harán, al oír que Sara le había dado un hijo a Abraham. Y vinieron a comer y beber en la fiesta que había hecho Abraham el día que su hijo fue destetado. Y Taré y Nacor se alegraron mucho con Abraham, y permanecieron con él en la tierra de los filisteos muchos días. Y en ese tiempo, en el año en que nació Isaac, murió Serug, hijo de Reu. Y fueron todos los días de Serug doscientos treinta y nueve años cuando murió. E Ismael, el hijo de Abraham, era bastante mayor; Tenía catorce años cuando Isaac le nació a Abraham de Sara. Y el Señor estaba con Ismael hijo de Abraham, y creció, y era diestro con el arco y se convirtió en arquero. Y cuando Isaac tenía cinco años, se sentó una vez a la puerta de la tienda con Ismael, su hermano, e Ismael fue y se sentó frente a Isaac, tomó el arco, lo dobló y le puso una flecha. y pensó en matar a Isaac. Y Sara vio lo que Ismael pensaba hacerle a su hijo, y sintió gran ansiedad por su hijo. Y Sara envió a Abraham y le hizo llamar a su presencia, y ella dijo a Abraham: Echa fuera a la sierva y a su hijo, porque su hijo no será heredero con mi hijo Isaac, ya que él ha hecho tal cosa. como quería hacer hoy. Y Abraham escuchó la voz de Sara, y levantándose por la mañana, tomó doce panes y un cántaro de agua y se los dio a Agar, y envió a Agar y a su hijo al desierto. Y habitó en el desierto de Parán, entre los habitantes del desierto, e Ismael era arquero, y habitó en el desierto muchos días. Y luego él y su madre salieron a la tierra de Egipto, y moraron allí. Y Agar tomó para su hijo una mujer de entre los egipcios, y se llamaba Minba. Y la mujer de Ismael concibió y le dio a luz cuatro hijos y una hija. 11 ויסע ישמעאל אחרי כן הוא ואמו ואישתו ובניו וכל אשר לו ,וילכו וישובו המדברה .ויעשו להם אוהלים במדברות אשר ישבו בהן ,ויהיו נוסעים וחונים תמיד מדי חודש ומדי שנה .ויתן אלוקים לישמעאל צאן ובקר ואהלים בעבור אברהם אביו ,ויפרוץ האיש מאוד מאוד במקנה .וישב ישמעאל במדברות באהלים נוסע וחונה ימים רבים ,ופני אברהם אביו לא ראה .ויהי מימים ויאמר אברהם אל שרה אישתו אלך לי ואראה את ישמעאל בני ,כי התאויתי אחיו לראותו כי לא םראה .וירכב אברהם על גמל אחד מגמליו וילך המדבר לבקש .את ישמעאל בנו ,כי שמע כי הוא יושב באהל במדבר עם כל אשר לו .וילך אברהם המדברה ,ויגע אל אהל ישמעאל בחצות היום וישאל על ישמעאל וימצא את אשת ישמעאל יושבת באהל עם בניה ,וישמעאל אשה ואמו אין עמה וישל אברהם את אשת ישמעאל אנרהם את אשת ישמעאל אצאמה ואברהם עודנו רוכב על הגמל ולא ירד מעליו ארצה כאשר נשבע לשרה אישתו אשר לא ירד מעל הגמל ארצה .ויאמר אברהם אל אשת ישמעאל ,בתי תני לי מעט מים ואשתה כי יגע ועייף אני מהדרך .ותען אשת ישמעאל ותאמר לאברהם אין לנו מים ולא לחם ,ותשב באהלה ולא הביטה אל אברהם ולא שאלה אותו מי הוא .אך מכה את בניה ותקללם ,ותקל גם את ישמעאל בנה ותחרפהו .וישמע אברהם את כל דברי אשת ישמעאל אל בניה ,ויחר לו מאוד וירע בעיניו .ויקרא אברהם אל האישה לצאת אליו מאהלה ,ותצא האישה ותעמוד נגד אברהם ואברהם עודנו רוכב על הגמל .ויאמר אברהם אל אשת ישמעאל ,בבוא ישמעאל אישך הנה ודיברת אליו כדברים האלה .בא הנה איש זקן מאוד מארץ פלשתים לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו ולא שאלתיהו מי הוא ,וירא כי אינך פה וידבר אליי ויאמר בבוא ישמעאל אישך ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא בבואך הסר את יתד האהל הזה אשר נתת פה ושמת תחתיה יתד אחרת .ויכל אברהם לצוות את האישה ,ויפן וילך על הגמל וישב לדרכו .אך מכה את בניה ותקללם ,ותקל גם את ישמעאל בנה ותחרפהו .וישמע אברהם את כל דברי אשת ישמעאל אל בניה ,ויחר לו מאוד וירע בעיניו .ויקרא אברהם אל האישה לצאת אליו מאהלה ,ותצא האישה ותעמוד נגד אברהם ואברהם עודנו רוכב על הגמל .ויאמר אברהם אל אשת ישמעאל ,בבוא ישמעאל אישך הנה ודיברת אליו כדברים האלה .בא הנה איש זקן מאוד מארץ פלשתים לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו ולא שאלתיהו מי הוא ,וירא כי אינך פה וידבר אליי ויאמר בבוא ישמעאל אישך ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא בבואך הסר את יתד האהל הזה אשר נתת פה ושמת תחתיה יתד אחרת .ויכל אברהם לצוות את האישה ,ויפן וילך על הגמל וישב לדרכו .אך מכה את בניה ותקללם ,ותקל גם את ישמעאל בנה ותחרפהו .וישמע אברהם את כל דברי אשת ישמעאל אל בניה ,ויחר לו מאוד וירע בעיניו .ויקרא אברהם אל האישה לצאת אליו מאהלה ,ותצא האישה ותעמוד נגד אברהם ואברהם עודנו רוכב על הגמל .ויאמר אברהם אל אשת ישמעאל ,בבוא ישמעאל אישך הנה ודיברת אליו כדברים האלה .בא הנה איש זקן מאוד מארץ פלשתים לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו ולא שאלתיהו מי הוא ,וירא כי אינך פה וידבר אליי ויאמר בבוא ישמעאל אישך ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא בבואך הסר את יתד האהל הזה אשר נתת פה ושמת תחתיה יתד אחרת .ויכל אברהם לצוות את האישה ,ויפן וילך על הגמל וישב לדרכו .בא הנה איש זקן מאוד מארץ פלשתים לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו ולא שאלתיהו מי הוא ,וירא כי אינך פה וידבר אליי ויאמר בבוא ישמעאל אישך ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא בבואך הסר את יתד האהל הזה אשר נתת פה ושמת תחתיה יתד אחרת .ויכל אברהם לצוות את האישה ,ויפן וילך על הגמל וישב לדרכו .בא הנה איש זקן מאוד מארץ פלשתים לבקש אותך וכזה וכזה מראהו ותארו ולא שאלתיהו מי הוא ,וירא כי אינך פה וידבר אליי ויאמר בבוא ישמעאל אישך ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא בבואך הסר את יתד Página 10
FPCFromClipboardUntitled .האהל הזה אשר נתת פה ושמת תחתיה יתד אחרת .ויכל אברהם לצוות את האישה ,ויפן וילך על הגמל וישב לדרכו Y después de esto, Ismael partió con su madre, su esposa y sus hijos, y regresaron al desierto, y se hicieron tiendas en el desierto, y habitaban en ellas, y viajaban y descansaban por turnos, todos los tiempo durante meses y años. Y el Señor le dio a Ismael ovejas, ganado y tiendas, por causa de su padre, y él se hizo muy rico en E Ismael continuó viviendo en el desierto y en tiendas, moviéndose y descansando a tiempo durante todos sus días, sin siquiera intentarlo. para ver el rostro de su padre, Abraham. - Y después de mucho tiempo, Abraham dijo a Sara su esposa: Iré a ver a mi hijo Ismael, porque mi corazón anhela por él y no lo he visto en tanto tiempo. Y Abraham montó en uno de sus camellos y cabalgó por el desierto en busca de su hijo Ismael, porque había oído que habitaba en el desierto en tiendas con todo lo que le pertenecía. Y Abraham se fue al desierto y llegó a las tiendas de Ismael hacia el mediodía, e hizo preguntas por Ismael. Y encontró a la esposa de Ismael sentada en la tienda con sus hijos, pero Ismael y su madre no estaban con ellos. Y Abraham preguntó a la mujer de Ismael: ¿A dónde se ha vuelto tu marido? Y ella respondió: Está en el campo, a cazar. Y Abraham estuvo todo el tiempo sentado sobre su camello, porque le había jurado a Sara que no desmontaría. Y Abraham dijo a la esposa de Ismael: Hija mía, por favor, dame un trago de agua, porque estoy muy cansado y fatigado de mi viaje. Y la esposa de Ismael respondió, diciendo: No tenemos en nuestra tienda ni agua ni pan. Y ella seguía sentada en la tienda, sin siquiera hacer tanto como mirar a Abraham. Y estaba golpeando y maldiciendo a los niños en la tienda, y también maldijo a su esposo Ismael y lo insultó. Y Abraham oyó todo lo que ella dijo acerca de sus hijos, y Abraham se enojó mucho y le disgustó mucho. Y Abraham llamó a la mujer para que saliera por un minuto de la tienda, y la mujer salió y se paró delante de Abraham, que todavía estaba sentado en su camello. Y Abraham dijo a la mujer de Ismael: Cuando tu marido Ismael regrese, dile las siguientes palabras: Un hombre muy anciano de la tierra de los filisteos vino acá para verte, y tal era su apariencia y su figura. No le pregunté quién era. Y cuando vio que no estabas aquí, me habló diciendo: Cuando tu marido regrese, dile: Esto es lo que te dijo el anciano: Cuando vuelvas, ve y quita el clavo de tu tienda y pon otro clavo en su lugar. Y cuando Abraham hubo terminado su mensaje, dio media vuelta con su camello y se fue a casa por el camino que había venido. 12 ויהי אחרי כן ויבוא ישמעאל מצידו ,הוא ואמו וישב אל אהלו .ותדבר אליו אישתו כדברים האלה ,בא הנה איש זקן מאוד מארץ פלישתים לבקש עליך וכזה וכזה מראהו ולא שאלתיהו מי הוא . .וישמע ישמעאל את דברי אישתו ,וידע כי הוא אביו ואשר לא כיבדה אותו אישתו .ויבן ישמעאל את דברי אביו אשר דיבר אל אישתו ,וישמע ישמעאל בקול אביו ויגרש ישמעאל את האישה ההיא ותלך לה .וילך ישמעאל אחרי כן ארצה כנען ויקח אישה אחרת ,ויביאה אל אהלו במקום אשר היה שם .ויהי מקץ שלוש שנים ,ויאמר אברהם אלך לי עוד ואראה את ישמעאל בני ואבואה כי לא ראיתיהו זה ימים רבים .וירכב על גמלו וילך המדבר ,ויגיע אל אהל .ישמעאל בחצי היום .וישאל על ישמעאל ,ותצא לו אישתו מן האהל ותאמר איננו פה אדוני כי הלך לצוד השדה ולרעות את הגמלים ותאמר האישה אל אברהם סורה אדוני אל האהל ואכלת פת לחם ,כי עיפה נפשך מן הדרך .ויאמר אליה אברהם לא אשב כי מהר אנכי ללכת לדרכי ,אך תני נא לי מעט מים ושתיתי כי צמאתי .ותמהר האישה ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ,ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ,ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ויאמר אליה אברהם לא אשב כי מהר אנכי ללכת לדרכי ,אך תני נא לי מעט מים ושתיתי כי צמאתי .ותמהר האישה ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ,ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ,ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ויאמר אליה אברהם לא אשב כי מהר אנכי ללכת לדרכי ,אך תני נא לי מעט מים ושתיתי כי צמאתי .ותמהר האישה ,ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ,ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .אך תני נא ,לי מעט מים ושתיתי כי צמאתי .ותמהר האישה ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ,ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם Página 11
FPCFromClipboardUntitled לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר ,אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .אך תני נא לי מעט מים ושתיתי כי צמאתי .ותמהר האישה ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ,ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ,ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ותמהר האישה ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ,ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ,ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ,ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ותמהר האישה ותרץ ותבוא אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול ,ויאכל וישת יבנוא יול .ויכל לאכול ויברך את ה׳ ,ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ,ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל ואמרת אליו כדברים האלה ? .ויכל אברהם לצוות את האישה ,וירכב וילך לו לדרכו ארץ פלישתים .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל את ה׳ .ויבוא ישמעאל אל אהלו ,ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב לבב .ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן מארץ פלשתים וישאל עליך ואין ,ואוציא לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו .וידבר אליי כדברים האלה ,בבוא ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה מן האהל .וידע ישמעאל כי הוא אביו וכי כיבדה אותו אישתו ,ויברך ישמעאל .את ה׳ Y poco después, Ismael regresó de la persecución y entró en su tienda, cuando su esposa repitió las siguientes palabras, diciendo: Un hombre muy anciano de la tierra de los filisteos vino aquí para verte, y tal era su apariencia y su figura. No le pregunté quién era. Y cuando vio que tú no estabas aquí, me habló diciendo: Cuando tu esposo regrese, dile: Esto es lo que te dijo el anciano: Cuando regreses, ve y quita el clavo de tu tienda y pon otro clavo en su lugar. E Ismael, al oír las palabras de su esposa, supo que su padre estaba allí y que su esposa no le mostraba ningún honor. E Ismael entendió lo que su padre dijo acerca de su esposa, e Ismael obedeció las palabras de su padre y despidió a su esposa, y ella se fue. Y Ismael fue a la tierra de Canaán y tomó una esposa de allí, y la llevó a su casa en su tienda. Y al cabo de tres años Abraham dijo una vez más: Iré de nuevo a cuidar de mi hijo Ismael, porque no he visto su rostro en tantos años. Y montó en su camello y cabalgó por el desierto y llegó a la tienda de Ismael al mediodía, y preguntó por Ismael. Y una mujer salió de la tienda y dijo: No está aquí mi señor, porque fue a cazar al campo ya conducir los camellos al prado; y la mujer continuó diciendo: Entra mi señor en la tienda y come un bocado de pan, porque seguramente estás fatigado de tu viaje. Y Abraham respondió: Me es imposible hacerlo, porque tengo mucha prisa por continuar mi viaje, pero dame un trago de agua porque tengo sed. Y la esposa de Ismael se apresuró a entrar en la tienda, sacó agua y pan, lo puso delante de Abraham y lo obligó a comer. Y Abraham comió y bebió e hizo bien a su corazón, y bendijo a su hijo Ismael. Y cuando terminó de comer, alabó al Señor. Y Abraham dijo a la esposa de Ismael: Cuando Ismael regrese, dile esto: Un hombre muy anciano estaba aquí de la tierra de los filisteos y tal era su apariencia y figura. Y me dijo, cuando tu marido regrese, dile que estas son las palabras que el anciano me ordenó que te dijera: El clavo que has puesto en tu tienda está muy bueno, nunca lo saques de la tienda. Y cuando Abraham le dio ese mensaje, dio media vuelta y regresó por el camino Página 12
FPCFromClipboardUntitled por el que había venido, a la tierra de los filisteos. Y cuando Ismael regresó, su esposa corrió a recibirlo con alegría y con un corazón alegre, y ella le dijo: Un hombre muy anciano vino aquí de la tierra de los filisteos y preguntó por ti. Y le traje pan y agua para que comiera, y él comió y bebió y le hizo bien el corazón. Y me habló de acuerdo con estas palabras: Cuando Ismael tu marido regrese a casa, dile lo siguiente: El clavo que tienes en tu tienda es muy bueno, no lo quites nunca de su lugar. E Ismael sabía que era su padre y que su esposa le había dado el debido honor y respeto, e Ismael alabó al Señor. Y me habló de acuerdo con estas palabras: Cuando Ismael tu marido regrese a casa, dile lo siguiente: El clavo que tienes en tu tienda es muy bueno, no lo quites nunca de su lugar. E Ismael sabía que era su padre y que su esposa le había dado el debido honor y respeto, e Ismael alabó al Señor. Y me habló de acuerdo con estas palabras: Cuando Ismael tu marido regrese a casa, dile lo siguiente: El clavo que tienes en tu tienda es muy bueno, no lo quites nunca de su lugar. E Ismael sabía que era su padre y que su esposa le había dado el debido honor y respeto, e Ismael alabó al Señor. 13 ויקם בעת ההיא ישמעאל ויקח את אישתו ואת בניו ואת מקנהו ואת כל אשר לו ,ויסע משם וילך ארץ פלשתים אל אביו .ויספר אברהם לישמעאל בנו ,על אודות האישה הראשונה אשר לקח ישמעאל שכזאת וכזאת עשתה .וישב ישמעאל ובניו עם אברהם ,ימים רבים בארץ .ואברהם ישב בארץ פלשתים ימים רבים ,וירבו הימים ויהיו עשרים ושש שנים .ויהי אחרי כן וילך אברהם עם עבדיו וכל אשר לו ויצאו מארץ פלשתים וירחיקו ממנה מאוד ,ויבואו עד קרוב לחברון יו .ויחפרו שם עבדי אברהם בארות מים ,וישב שב אברהם וכל אשר לו על המים .וישמעו עבדי אבימלך מלך פלישתים לאמור ,חפרו עבדי אברהם בארות מים בגבול הארץ .ויבואו ויריבו עם עבדי אברהם ,ויגזלו להם את הבאר הגדול אשר חפרו .וישמע אבימלך מלך פלשתים את הדבר הזה ,ויבוא הוא ופיכול שר צבאו ועשרים .מאנשיו אל אברהם .וידבר אבימלך אל אברהם על אודות עבדיו ,ויוכיח אברהם את אבימלך על אודות הבאר אשר גזלו עבדיו ממנו ויאמר אבימלך אל אברהם ,חי ה׳ אשר ברא את כל הארץ לא שמעתי את הדבר אשר עשו עבדיו לעבדיך בלתי היום .ויקח אברהם שבע כבשות ויתן לאבימלך לאמור קח נא מידי ,בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזה .ויקח אבימלך את שבע כבשות הצאן אשר נתן לו אברהם וגם צאן ובקר נתן לו הרבה ,וישבע אבימלך לאברהם על אודות הברא .על כן קרא לבאר ההוא באר שבע ,כי שם נשבעו שניהם עליו .ויכרתו ברית שניהם בבאר שבע ,ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וכל אנשיו וישובו ארץ פלישתים .ואברהם וכל אשר לו ישבו להם בבאר שבע ,ויהיו שם בארץ ההיא ימים רבים .ויטע אברהם אשל גדול בבאר שבע ,וישם לו שם ארבעה שערים לארבע רוחות העולם ויטע בו כרם .למען כאשר יבוא הולך אל אברהם ובא לו משער אשר יהיה נגד דרכו ,וישב שמה ואכל ושתה .ושבע והלך לו .כי בית אברהם פתוח תמיד לכל בני האדם ,לעוברים ולשבים אשר יבואו יום יום לאכול ולשתות בבית אברהם תמיד ,בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזה .ויקח אבימלך את שבע כבשות הצאן אשר נתן לו אברהם וגם צאן ובקר נתן לו הרבה וישבע אבימלך לאברהם על אודות הברא .על כן קרא לבאר ההוא באר שבע ,כי שם נשבעו שניהם עליו .ויכרתו ברית שניהם בבאר שבע ,ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וכל אנשיו וישובו ארץ פלישתים .ואברהם וכל אשר לו ישבו להם בבאר שבע ,ויהיו שם בארץ ההיא ימים רבים .ויטע אברהם אשל גדול בבאר שבע ,וישם לו שם ארבעה שערים לארבע רוחות העולם ויטע בו כרם .למען כאשר יבוא הולך אל אברהם ובא לו משער אשר יהיה נגד דרכו ,וישב שמה ואכל ושתה ושבע והלך לו .כי בית אברהם פתוח תמיד לכל בני האדם ,לעוברים ולשבים אשר יבואו יום יום לאכול ולשתות בבית אברהם תמיד .בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזה .ויקח אבימלך את שבע כבשות הצאן אשר נתן לו אברהם וגם צאן ובקר נתן לו הרבה ,וישבע אבימלך לאברהם על אודות הברא .על כן קרא לבאר ההוא באר שבע ,כי שם נשבעו שניהם עליו .ויכרתו ברית שניהם בבאר שבע ,ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וכל אנשיו וישובו ,ארץ פלישתים .ואברהם וכל אשר לו ישבו להם בבאר שבע ,ויהיו שם בארץ ההיא ימים רבים .ויטע אברהם אשל גדול בבאר שבע ,וישם לו שם ארבעה שערים לארבע רוחות העולם ויטע בו כרם .למען כאשר יבוא הולך אל אברהם ובא לו משער אשר יהיה נגד דרכו וישב שמה ואכל ושתה ושבע והלך לו .כי בית אברהם פתוח תמיד לכל בני האדם ,לעוברים ולשבים אשר יבואו יום יום לאכול ולשתות ,בבית אברהם תמיד .ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וכל אנשיו וישובו ארץ פלישתים .ואברהם וכל אשר לו ישבו להם בבאר שבע .ויהיו שם בארץ ההיא ימים רבים .ויטע אברהם אשל גדול בבאר שבע ,וישם לו שם ארבעה שערים לארבע רוחות העולם ויטע בו כרם למען כאשר יבוא הולך אל אברהם ובא לו משער אשר יהיה נגד דרכו ,וישב שמה ואכל ושתה ושבע והלך לו .כי בית אברהם פתוח תמיד לכל בני האדם ,לעוברים ולשבים אשר יבואו יום יום לאכול ולשתות בבית אברהם תמיד .ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וכל אנשיו וישובו ארץ פלישתים .ואברהם וכל אשר לו ישבו להם בבאר שבע ,ויהיו שם בארץ ההיא ימים רבים .ויטע אברהם אשל גדול בבאר שבע ,וישם לו שם ארבעה שערים לארבע רוחות העולם ויטע בו כרם .למען כאשר יבוא הולך אל אברהם ובא לו משער אשר יהיה נגד דרכו ,וישב שמה ואכל ושתה ושבע והלך לו .כי בית אברהם פתוח תמיד לכל בני האדם ,לעוברים ולשבים אשר יבואו יום יום .לאכול ולשתות בבית אברהם תמיד Y en ese tiempo Ismael tomó a su esposa y a sus hijos, y su ganado, y todo lo que le pertenecía, y salió a la tierra de los filisteos a su padre Abraham, y Abraham le contó a su hijo todo lo concerniente al trato que recibió de Ismael. primera esposa. Y se quedaron Ismael y sus hijos con Abraham muchos días en la tierra de los filisteos. Y habitó Abraham en la tierra de los filisteos muchos años, y el tiempo aumentó a veintiséis años. Y después de ese tiempo, Abraham y todos sus siervos partieron de la tierra de los filisteos a una gran distancia, y llegaron a las cercanías de Hebrón y se establecieron allí. Y Abraham y sus siervos cavaron allí Página 13
FPCFromClipboardUntitled pozos de agua, y Abraham y todo lo que le pertenecía habitó alrededor del agua. Y los siervos de Abimelec, rey de los filisteos, Escuché que los siervos de Abraham habían cavado pozos dentro de los límites de la tierra de los filisteos, y vinieron y se pelearon con los siervos de Abraham, y los expulsaron y tomaron posesión del gran pozo que habían cavado los siervos de Abraham. Cuando Abimelec, rey de los filisteos, oyó estas cosas, él y Fichol, su comandante en jefe, y veinte de sus hombres fueron a Abraham, y Abimelec le habló a Abraham acerca de sus siervos. Y Abraham reprendió a Abimelec porque sus hombres lo habían echado del pozo, y Abimelec respondió diciendo: Vive Dios, que creó toda la tierra, que no sé nada de todo el asunto entre nuestros siervos hasta el día de hoy. Y Abraham tomó siete ovejas y se las dio a Abimelec, diciendo: Quítame esto para que sea un testimonio de que he cavado este pozo. Y Abimelec aceptó las siete ovejas como también rebaños y vacas en gran número que Abraham le dio, y Abimelec juró a Abraham con respecto a ese pozo. Por eso este lugar se llama Beer-Sheba, porque allí ambos han jurado. Y después de haber establecido un pacto entre ellos, Abimelec y Fichol se levantaron con sus hombres y regresaron a la tierra de los filisteos. Y Abraham y todo lo que le pertenecía permanecieron en Beer-Sheba, donde moraron por muchos días. Y Abraham plantó en Beer Sheba un gran bosquecillo y le hizo cuatro puertas hacia los cuatro vientos del cielo. Y dentro de esa arboleda plantó una viña, para que el viajero pudiera entrar por cualquier lado por donde viniera, y pudiera comer y beber y reanudar su viaje. Porque la casa de Abraham estaba siempre abierta a ;todos los hijos del hombre que pasaban y volvían a pasar por ese camino 14 ויהי כל איש רעב אשר יבוא בבית אברהם ,ונתן לו אברהם לחם ואכל ושתה ושבע .וכל הבא אל ביתו ערום יכסנו בבגדים כרצונו ונתן .לו כסף וזהב והודיעו את ה׳ אשר בראו בארץ ,ככה יעשה אברהם יל .וישבו אברהם ובניו וכל אשר לו בבאר שבע ,ויאהל עד חברון ונחור אחי אברהם ואביו וכל אשר להם ישבו להם בחרן ,כי לא באו עם אברהם ארצה כנען .ויולדו לנחור בנים בחרן ,אשר ילדה לו מילכה בת הרן אחות שרה אשת אברהם .ואלה שמות הילודים לו ,עוץ ובוז וקמואל וכשד וחזו .פלדש וידלף ובתואל בנים שמונה ,אלה .בני מילכה אשר ילדה לנחור אחי אברהם .ותהי לנחור פילגש ושמה ראומה ותלד גם היא לנחור ,טבח ונחם ותחש ומעכה בנים ארבעה ויהיו כל בני נחור אשר יולדו לו בנים שניים עשר מלבד בנותיו ,ויולדו גם להם בנים בחרן .ויהיו בני עוץ בכור נחור ,אביחרף וגדין ,ומילום ודבורה אחותם .ובני בוז ,ברכאל ונעמת ושוח ומדני .ובני קמואל ,ארם ורחוב .ובני כשד ,ענמלך ומישר ובנון ויפעי .ובני חזו פלדש ומיכי ועפר .ובני פלדש ,ערוד ואמורם ומריד ומילוך .ובני ידלף ,מושן וכישן ומוצא .ובני בתואל ,שחר ולבן ורבקה אחותם .אלה משפחות בני נחור אשר נולדו להם בחרן .וילך ארם בן קמואל ורחוב אחיו מהלאה חרנה ,וימצאו בקעה בארץ על נהר פרת .ויבנו שם עיר ויקראו את שם העיר כשם פתור בן ארם ,הוא ארם נהרים עד היום הזה .ובני כשד הלכו גם הם לגור באשר ימצאו ,וילכו וימצאו בקעה מנגד לארץ שנער וישבו שם . .ותרח אבי נחור ואבי אברהם הלך ויוסף ויקח אישה אחרת ,לעת זקנתו ושמה פלילה .ותהר ותלד לו בן ויקרא את שמו צובא ,ויחי תרח אחרי הולידו את צובא חמש ועשרים שנה .וימת תרח בשנה ההיא היא שנת חמש ושלושים שנה .ללידת יצחק בן אברהם ,ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה וימת ויקבר בחרן .אלה משפחות בני נחור אשר נולדו להם בחרן וילך ארם בן קמואל ורחוב אחיו מהלאה חרנה ,וימצאו בקעה בארץ על נהר פרת .ויבנו שם עיר ויקראו את שם העיר כשם פתור בן . .ארם ,הוא ארם נהרים עד היום הזה .ובני כשד הלכו גם הם לגור באשר ימצאו ,וילכו וימצאו בקעה מנגד לארץ שנער וישבו שם ותרח אבי נחור ואבי אברהם הלך ויוסף ויקח אישה אחרת ,לעת זקנתו ושמה פלילה .ותהר ותלד לו בן ויקרא את שמו צובא ,ויחי תרח אחרי הולידו את צובא חמש ועשרים שנה .וימת תרח בשנה ההיא היא שנת חמש ושלושים שנה ללידת יצחק בן אברהם ,ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה וימת ויקבר בחרן .אלה משפחות בני נחור אשר נולדו להם בחרן .וילך ארם בן קמואל ורחוב אחיו מהלאה חרנה ,וימצאו בקעה בארץ על נהר פרת .ויבנו שם עיר ויקראו את שם העיר כשם פתור בן ארם ,הוא ארם נהרים עד היום הזה .ובני כשד הלכו גם הם לגור באשר ימצאו ,וילכו וימצאו בקעה מנגד לארץ שנער וישבו שם . .ותרח אבי נחור ואבי אברהם הלך ויוסף ויקח .אישה אחרת ,לעת זקנתו ושמה פלילה .ותהר ותלד לו בן ויקרא את שמו צובא ,ויחי תרח אחרי הולידו את צובא חמש ועשרים שנה וימת תרח בשנה ההיא היא שנת חמש ושלושים שנה ללידת יצחק בן אברהם ,ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה וימת ויקבר בחרן .וילכו וימצאו בקעה מנגד לארץ שנער וישבו שם . .ותרח אבי נחור ואבי אברהם הלך ויוסף ויקח אישה אחרת ,לעת זקנתו ושמה פלילה .ותהר ותלד לו בן ויקרא את שמו צובא ,ויחי תרח אחרי הולידו את צובא חמש ועשרים שנה .וימת תרח בשנה ההיא היא שנת חמש ושלושים שנה ללידת יצחק בן אברהם ,ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה וימת ויקבר בחרן .וילכו וימצאו בקעה מנגד לארץ שנער וישבו שם . .ותרח אבי נחור ואבי אברהם הלך ויוסף ויקח אישה אחרת ,לעת זקנתו ושמה פלילה .ותהר ותלד לו בן ויקרא את שמו צובא ,ויחי תרח אחרי הולידו את צובא חמש ועשרים שנה .וימת תרח בשנה ההיא היא שנת חמש ושלושים שנה ללידת יצחק .בן אברהם ,ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה וימת ויקבר בחרן Y cada vez que un hombre entraba hambriento en la casa de Abraham, Abraham le daba de comer y de beber hasta saciarse, y si venía una persona desnuda, Abraham no fallaba en cubrirlo con las ropas que necesitaba, y le daba igualmente plata y oro, y lo familiarizó con el Señor que lo creó en la tierra. Esa fue la actitud de Abraham durante toda su vida. Y Abraham y sus hijos con todo lo que le pertenecía habitaban en Beer-Sheba, y sus tiendas llegaban hasta Hebrón. Y Nacor, el hermano de Abraham, y su padre y todo lo que les pertenecía continuaron viviendo en Harán, ya que no fueron con Abraham a la tierra de Canaán. Y nacieron hijos a Nacor Página 14
FPCFromClipboardUntitled de Milca, hija de Harán y hermana de Sara, mujer de Abraham; y estos son los nombres de sus hijos: Huz, Buz, Kemuel, Chesed, Hazo, Pildash y Jidlaph, y Betuel, ocho hijos. Estos son los hijos de Milca, que dio a luz a Nacor, hermano de Abraham. Y Nacor tenía una concubina, que se llamaba Reuma, que también dio a luz a Nacor, Teba, Gaham, Thahas y Maaca, cuatro hijos. Y todos los hijos de Nacor fueron doce hijos y varias hijas, y ellos también tuvieron hijos en Harán. Y los hijos de Huz, el primogénito de Nacor, fueron Abi, Heref, Godin, Melus y Débora su hermana. Y los hijos de Buz fueron: Berahel, Namat, Seva y Madono. Y los hijos de Kemuel fueron: Aram y Rehob. Y los hijos de Chesed fueron: Anamle, Meshay, Benon y Jife. Y los hijos de Hazo fueron: Pildash, Mehi y Ofir. Y los hijos de Pildash fueron: Arud, Hamum, Mered y Molach. Y los hijos de Jidlaf fueron: Musán, Cusán, y Mutsi. Y los hijos de Betuel fueron Sechar, Labán y Rebeca su hermana. Estas son las generaciones de los hijos de Nacor, nacidos en Harán. Y Aram, hijo de Kemuel, y su hermano Rehob partieron de Harán y descubrieron un valle en la tierra cerca del río Perat, y construyeron una ciudad para ellos. Y llamaron el nombre de la ciudad por Petor hijo de Aram, que es Mesopotamia hasta el día de hoy. Y los hijos de Chesed también se fueron, para ubicarse donde pudieran encontrar un lugar adecuado. Y encontraron un valle enfrente de la tierra de Sinar, y moraron allí. Y se edificaron una ciudad en ese lugar, llamando el nombre de su ciudad Chesed después del nombre de su padre, que es la tierra de Casdim hasta el día de hoy. Y los Casdim moraron en esa tierra y fueron fructíferos y se multiplicaron enormemente. Y Taré, padre de Nacor y de Abraham, tomó para sí otra esposa en su vejez, que se llamaba Pelila. Y ella concibió y le dio un hijo, y lo llamó Zoba; Taré vivió veinticinco años después de engendrar a Zoba. Y en ese año murió Taré, que fue el año treinta y cinco del nacimiento de Isaac hijo de Abraham. Y fueron todos los días de Taré doscientos cinco años, y lo sepultaron en Harán. 15 ויולד שנים עשר, ותהיינה לארם בן צובא בן תרח שלוש נשים. ויולד את ארם ואת * אכלוז ואת מריק,וצובא בן תרח חי שלושים שנה ויסע ארם בן צובא הוא. ויפרוץ האיש במאוד מאוד, ויתן ה׳ לארם בן צובא עושר ונכסים ומקנה רב וכבד צאן ובקר.בנים ושלוש בנות וילך. ולא יכלו לשבת בחרן עם בני נחור אחיהם יחד, כי היה רכושם רב משבת בחרן. וילכו לגור באשר ימצאו,ואחיו וכל ביתו מחרן היא, ויבנו שם גם הם עיר ויקראו את שמה ארם כשם אחיהם הבכור. וימצאו בקעה מהלאה לארץ קדם וישבו שם,ארם בן צובא ואחיו ויהי בהיות. וה׳ עמו, ויצחק בן אברהם הולך וגדל בימים ההם וילמדהו אברהם אביו את דרך ה׳ לדעת את ה׳.ארם צובא עד היום הזה בן שלוש עשרה שנה הייתי, ויתפאר ישמעאל על יצחק לאמור. וישמעאל אחיו הולך ובא עמו באהל,יצחק בן שלושים שנה ושבע שנים ולא עברתי את דברו אשר ציווה את, ואעש את דבר ה׳ אשר דיבר אל אבי ואתן את נפשי אל ה׳.כאשר דיבר ה׳ אל אבי לימול אותנו חי ה׳ אלוקי. למה תתפאר עליי בדבר הזה על מעט בשר מבשרך אשר צוך ה׳ להסיר אותו מעליך, ויען יצחק את ישמעאל לאמור.אבי לא מנעתי את נפשי כי אעשה את הדבר וישמע ה׳ את הדבר,אברהם אבי כי אם יאמר ה׳ לאבי קח נא את יצחק והעלהו לפניי עולה ויהי היום ויבואו בני האלוקים להתייצב על ה׳ ויבוא. ויאמר לנסות את אברהם בדבר הזה,אשר דיבר יצחק אל ישמעאל וייטב בעיני ה׳ ויען השטן את ה׳ ויאמר משוט בארץ, ויאמר ה׳ אל השטן מאין תבוא. להתייצב על ה׳ להשטין את בני האדם לפני ה׳,גם השטן בתוכם ויען השטן את ה׳ ויאמר כי ראיתי את כל בני הארץ אשר יבקשםוך, ויאמר ה׳ אל השטן מה דברך אליי על כל בני הארץ.ומהתהלך בה ושבו להם ועזבוך ולא יוסיפו לזכור אותך עוד, והיה כאשר תיתן להם את הדבר ההוא אשר יבקשו מלפניך.יו. . Y Zoba, hijo de Taré, vivió treinta años cuando engendró a Aram, Ahlis y Merik. Y Aram, hijo de Zoba, hijo de Taré, tomó para sí tres mujeres, y engendró doce hijos y tres hijas. Y el SEÑOR dio a Aram, hijo de Zoba, riquezas y posesiones, y una gran cantidad de ganado, y rebaños y vacas, y el hombre aumentó en gran manera. Y Aram, el hijo de Zoba, con su hermano y toda su casa partieron de Harán y fueron en busca de un lugar adecuado para vivir allí. Porque su propiedad era demasiado grande para vivir en Harán y no podían permanecer en Harán junto con sus hermanos, los hijos de Nacor. Y mientras Aram, hijo de Zoba, seguía adelante con sus hermanos, encontraron un valle en un país lejano, en el lado oriental, y vivieron allí. Y construyeron una ciudad para ellos, llamando el nombre de su ciudad Aram por el nombre de su hermano mayor, que es Aram Zoba hasta el día de hoy. E Isaac hijo de Abraham creció en aquellos días, y su padre Abraham le instruyó en los caminos del Señor y el Señor estaba con él; Isaac tenía treinta y siete años y su hermano Ismael era su compañero, saliendo y entrando juntos alrededor de la tienda. E Ismael se enorgullecía ante Isaac diciendo: Tenía trece años cuando el Señor le ordenó a mi padre que me circuncidara y, sin embargo, me sometí a la orden del Señor a mi padre, y entregué mi alma al Señor sin transgredir el palabras de Dios a mi padre. E Isaac dijo a Ismael: ¿Por qué te jactas de semejante nimiedad? En verdad, si el Señor dijera a mi padre: Toma a tu hijo Isaac y ofrécelo delante de mí en holocausto. Ciertamente no me negaré a dar mi vida, sino que me someteré con alegría a la voluntad de Dios. Y el Señor escuchó las palabras de Isaac a Ismael y agradó mucho al Señor, y el Señor decidió probar a Abraham de esa manera. Y fue en cierto día cuando los hijos de Dios vinieron a presentarse ante el Señor, y Satanás también estaba entre ellos. Y el Señor Página 15
FPCFromClipboardUntitled dijo a Satanás: ¿De dónde vienes? Y Satanás respondió al Señor y dijo: De ir y venir por la tierra y de caminar de un lado a otro en ella. Y el Señor dijo a Satanás: ¿Qué tienes que decir acerca de todos los hijos del hombre? Y Satanás respondió: He notado entre todos los hijos del hombre que te servirán y se acordarán de ti solo cuando te pidan algo. Pero en cuanto les das todo lo que piden y les va bien, te abandonan y no se acuerdan más de ti. ¿No has visto a Abraham, el hijo de Taré, que te servía y te edificaba altares dondequiera que venía, y traía ofrendas sobre ellos y apeló a los hijos del hombre en tu nombre continuamente mientras no tenía hijos? Y tan pronto como Isaac su hijo le nació, inmediatamente te abandonó, y cuando hizo una gran fiesta para los habitantes de la tierra, se olvidó del Señor. dieciséis גם. מכל אשר שחט ביום הגמל את בנו,כי מכל אשר עשה לא הקריב לפניך קורבן עולה או שלמים או שור אחד או כשב או עז אחד ויאמר ה׳ אל. כי ראה כי נתת לךו אשיי,מיום אשר נולד בנו היום שלושים ושבע שנה לא בנה לפניך מזבח ולא הקריב אליך עליו קרבן חי אני כי אם אמרתי לו הקרב נא. השמת לבך אל עבדי אברהם כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר לפניי וירא אלוקים וסר מרע,השטן בי אדוני דבר נא אל, ויען השטן את ה׳ ויאמר. ואף כי אומר אליו הקרב לפניי עולה בקוה,את יצחק בנך לפניי לעולה לא ימנעהו ממני ויאמר, בעת ההיא היה דבר ה׳ אל אברהם ויאמר אליו אברהם.אברהם כדבר הזה אשר דיברת אם לא יעבור וימיר את דבריך היום והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשו יבו יו, ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה.הנני. ויבוא אברהם האהלה וישב לפני. להעלותו לפני ה׳ לעולה,ויאמר אברהם בלבו איך אעשה עד אשר אפריד את יצחק בני משרה אמו עתה אלך לי למחר ואביאנו אל שם ואל עבר, בננו יצחק גדל ולא למד עבודת אלוקיו זה ימים. וידבר אליה כדברים האלה,שרה אישתו ולדעת שם את דרך עבודת ה׳, כי ילמדוהו לדעת את ה׳ ולדעת כאשר יתפלל לפני ה׳ בכל עת ויענהו.בנו ושם ילמד את דרכי ה׳ כי נפשי, ואולם אל תרחיק את בני מעליי ולא ישב שם ימים רבים. לך אדוני ועשה לו כאשר דיברת, ותאמר שרה טוב דיברת.אלוקיו ותקח שרה את יצחק בנה וילן. בתי חלה נא את פני ה׳ אלוקינו אשר יעשה עמנו טובה, ויאמר אברהם אל שרה.קשורה בנפשו מאוד ותשקהו ותחבקהו עוד ותבך עמו, ותאמר לו בני איך תוכל נפשי להיפרד ממך. ותשקהו ותחבקהו ותצוהו עד הבוקר,איתה בלילה הוא. אל נא תעזבנו אם. ותאמר שרה לאברהם בי אדוני השמר נא בבנך ושים את עיניך עליו כי אין לי א אחה,ותצוה את אברהם אביו עליו וגם אל תעזבהו ללכת בדרך לבדו ולא תאנסהו. ואל תניחהו ללכת ברגליו ולא לישב בשמש,ירעיב האכילהו לחם ואם ימצא השקה מים ותצוהו עד הבוקר, ותבך שרה עוד בכי גדול אל יצחק בלילה ההוא. ועשית לו ככל אשר יאמר אליך,מכל אשר ידבר. Porque he aquí, a pesar de todo lo que ha hecho, no ha pensado en traerte ni holocausto ni ofrenda de paz, ni buey, ni cordero, ni macho cabrío de todo lo que haya matado en ese día. del destete de su hijo. Y también desde el día en que nació Isaac, que es ahora hace treinta y siete años, Abraham no construyó ni un solo altar ni trajo una ofrenda; porque habiendo recibido lo que pidió, abandonó a su Señor. Y el Señor dijo a Satanás: ¿Has puesto tu mente en mi siervo Abraham y sabes que no hay en la tierra un hombre como él en justicia y piedad, que teme a Dios y se aparta de todo lo malo? Vivo, si le dijera: Ofrece a tu hijo Isaac delante de mí, él no me lo negará, y mucho menos si le dijera que me traiga un holocausto de sus ovejas o ganado. Y Satanás respondió al Señor: Habla, pues, inmediatamente a Abraham, como has dicho, y seguramente verás si no transgredirá tus palabras en este mismo día. - En ese momento la palabra del Señor fue a Abraham y él le dijo, Abraham, y él dijo aquí estoy. Y el Señor le dijo: Toma a tu hijo, tu único, Isaac, y vete a la tierra de Moriah y ofrécelo allí en holocausto sobre uno de los montes que te será mostrado por las nubes de la gloria de Dios descansando sobre él. Y Abraham habló dentro de su corazón: ¿Cómo puedo hacer, para quitar a mi hijo Isaac de Sara, su madre, para ofrecerlo en holocausto delante del Señor? Y Abraham vino a la tienda y se sentó delante de Sara, su esposa, y le habló con estas palabras: Nuestro hijo Isaac ha crecido y, sin embargo, no se le ha enseñado el servicio de su Dios en estos muchos días. Ahora, por tanto, iré con él mañana y lo llevaré a la casa de Sem y su hijo Eber, y allí aprenderá los caminos del Señor. Porque le enseñarán a conocer al Señor, y también a orar en la presencia del Señor para que sea respondido, y allí será instruido en todo el servicio del Señor. Y Sara respondió: Bien has hablado. Ve, pues, señor mío, y haz entonces como has dicho; pero no me lo lleves a un lugar muy lejano, ni dejes que se aleje de mí allí muchos días, porque en verdad mi alma está ligada a su alma. Y Abraham dijo a Sara: Hija mía, ruega delante del Señor nuestro Dios para que nos haga bien. Y Sara tomó a su hijo Isaac, y él se quedó con ella toda la noche, y ella lo besó y ella lo abrazó, y le dio instrucciones hasta la misma mañana. Y ella le dijo: ¡Oh! hijo mío, ¿cómo es posible que me separe de ti? Y ella lo besó y lo abrazó de nuevo y lloró por él, y le dio instrucciones a Abraham acerca de él. Y Sara dijo a Abraham: Te ruego, señor, que cuides bien a tu hijo y no lo pierdas de vista, porque no tengo otro hijo, ni siquiera una hija, además de él. Oh! no lo abandones. Si tuviere hambre, dale de comer pan, y si tuviere sed, dale de beber agua, y no le dejes ir a pie ni le dejes sentarse al sol. ni le dejes ir solo por el camino, ni le impidas hacer nada que desee, y tú le harás conforme a todo lo que él te diga. Y Sara estuvo llorando toda la noche por Isaac, y le dio instrucciones hasta la mañana. Página 16
FPCFromClipboardUntitled 17 ויהי בבוקר ותיקח שרה בגד טוב ונאה מאוד מן הבגדים אשר איתה בבית ,מאשר נתן לה אבימלך .ותלבוש את יצחק בנה ותשם לו מצנפת על ראשו ,ותשם אבן יקרה על המצנפת .ותיתן להם צידה לדרך ,ויצא וילכו יצחק ואברהם אביו וילכו עמהם מעבדיהם לשלחם ,בדרך .ותצא גם שרה עמהם ותלך בדרך איתם לשלחם ,ויאמרו פה שובי לך האהלה .ותשמע שרה את דברי יצחק בנה ותבך בכי גדול ויבך גם אברהם אישה עימה .ויבך גם יצחק בנה עמה בכי גדול מאוד ,וגם אשר הלכו לשלחם בכו בכי גדול עד מאוד .ותחזק שרה ביצחק בנה ותאחזהו בין זרועותיה ותחבקהו ותשקהו ,ותוסף עוד לבכות עמו .ותאמר שרה ,מי יודע אם אראה אותך עוד בני מהיום הזה .ויבכו עוד בכי גדול ,ואברהם ושרה ויצחק וגם אשר הלכו עמהם בדרך לשלחם בכו בכי גדול עימהם .ותשב לה אחרי כן שרה מעל יצחק בבכיה רבה ,וישובו כל שפחותיה ועבדיה עמה האהלה ,ואברהם הלך עם יצחק בנו להעלותו ישולה יוה .ויקח אברהם גם את שני .נעריו עמו ,את ישמעאל בן הגר ואת אליעזר עבדו וילכו יחד עימהם .ויהי הם הולכים בדרך ,וידברו הנערים ביניהם כדברים האלה ויאמר ישמעאל אל אליעזר הנה אברהם אבי הולך את יצחק להקריבו עולה לה׳ כאשר ציוהו ,והיה בשובו ונתן לי את לוו לי את לו ויען אליעזר את ישמעאל ויאמר אליו ,הלא אברהם גירש אותך ואת אמך וישבע לבלתי הוריש לך מכל אשר לו מאומה .ולמי יתן את כל אשר לו ואת כל חמודותיו הלא לעבדו הנאמן בביתו אשר עבדתיו יומם ולילה ואעש כל אשר יאמר ל ל יו איו Y fue por la mañana que Sara tomó las mejores y más finas prendas de las prendas que tenía en su casa y que Abimelec le había dado. Y ella puso el manto a su hijo Isaac, y le puso un turbante alrededor de la cabeza, y puso una piedra preciosa en el turbante, y les dio también provisiones para el viaje y se fueron. E Isaac fue con su padre y algunos de sus sirvientes, los acompañó para despedirlos en su camino. Y Sara también fue con ellos y les acompañó un buen trozo en su camino para despedirlos, hasta que le dijeron: Mejor vuelve ahora a la tienda. Y cuando Sara escuchó las palabras de Isaac, su hijo, lloró mucho, y su esposo Abraham lloró con ella. E Isaac también lloró amargamente, como también los que iban a acompañarlos. Y Sara tomó a Isaac entre sus brazos y lo abrazó y lloró sobre él diciendo: Quién sabe si volveré a verte, hijo mío, después de este día. Y después de llorar más por Sara, Isaac y Abraham, y por todos los que fueron a despedirlos en su camino, Sara regresó a su tienda con todas sus siervas y sus siervos. Y Abraham fue con su hijo Isaac para ofrecerlo en holocausto delante de Jehová, como le había mandado. Y Abraham tomó también consigo a sus dos jóvenes, Ismael, hijo de Agar, y su siervo Eliezer, y fueron con ellos. Y mientras iban por el camino, Ismael observó, diciendo a Eliezer: He aquí, mi padre Abraham va a ofrecer a Isaac en holocausto delante de Jehová, como él le había mandado, y cuando regrese, me dará todo lo que posee por herencia después de él, porque yo soy su primogénito. Y Eliezer respondió a Ismael diciendo: ¿No te ha echado Abraham con tu madre, habiendo jurado al mismo tiempo que no heredarías nada de lo que es suyo? ¿Y a quién dará entonces todas sus posesiones si no a mí, su siervo, que es el más fiel en su casa, porque le he servido de día y de noche y he hecho todo lo que él me ha dicho? ¿yo? Sin duda, es a mí a quien legará todo lo que es suyo, para ?poseerlo después de su muerte. Habiendo jurado al mismo tiempo que no heredarías nada de lo que es suyo ¿Y a quién dará entonces todas sus posesiones si no a mí, su siervo, que es el más fiel en su casa, porque le he servido de día y de noche y he hecho todo lo que él me ha dicho? ¿yo? Sin duda, es a mí a quien legará todo lo que es suyo, para poseerlo después de su muerte. Habiendo jurado al mismo tiempo que no heredarías nada de lo que es suyo? ¿Y a quién dará entonces todas sus posesiones si no a mí, su siervo, que es el más fiel en su casa, porque le he servido de día y de noche y he hecho todo lo que él me ha dicho? ¿yo? Sin duda, es a mí a quien legará todo lo que es suyo, para poseerlo después de su muerte. 18 ויהי בלכת אברהם עם יצחק בנו בדרך ,ויבוא השטן וידמה לאברהם כתואר איש זקן מאוד עניו ושפל רוח מאוד .ויגש אל אברהם ויאמר אליו ,הכסיל או בער אתה אשר אתה הולך לעשות הדבר הזה היום מבנך יחידך .כי נתן לך האלוקים בן באחרית ימיך לעת זקנתך ותלך ותשחטהו היום על לא חמס ,והאבדת את נפש בנך יחידך מן הארץ .הלא ידעת אם לא שמעת כי אין הדבר הזה מאת ה׳ ,כי לא יעשה ה׳ לאיש כרעה הזאת בארץ לאמור לו לך שחוט את בנך .וישמע אברהם את הדבר הזה ,וידע כי דבר השטן הוא אשר ביקש להתעותו מדרך ה׳ .ולא אבה אברהם לשמוע בקול השטן ,ויגער בו אברהם וילך לו .וישב השטן ויבוא אצל יצחק ,וידמה ליצחק כתואר איש בחור יפה תואר ויפה מראה מאוד .ויגש אל יצחק ויאמר אליו ,הלא ידעת אם לא שמעת כי אביך הזקן הכסיל הזה מביאך לשחטך היום חינם .עתה בני לא תשמע אליו ולא תאבה לו כי הזקן הוא כסיל ,ולא תאבד את נפשך היקרה ואת תארך הנאה מן הארץ .וישמע יצחק את הדבר הזה ויאמר לאברהם אביו ,השמעת אבי את אשר דיבר אליי האיש הזה כזה וכזה דיבר .ויען אברהם את יצחק בנו ויאמר אליו ,הישמר לך ממנו ואל תשמע אל דבריו ואל תאבה לו ,כי שטן הוא לנו להעבירנו או .ויגער אברהם עוד בשטן ,וילך לו השטן מעליהם .וירא כי לא יכול להם ויסתר לו מפניהם וילך ויעבור לפניהם אל הדרך ויהי להם כנחל גדול מלא מים על הדרך ,ויגיעו אברהם ויצחק ושני נעריו עד המקום ההוא ויראו נחל גדול ועצום מאוד במים אדירים .ויבואו בתוך הנחל ויעברו בו ,והמים עוברים לרגליהם .וילכו בנחל ההוא הלוך וטבוע ויגיעו המים עד צואריהם ,ויבהלו כולם יחד מהמים .ויהי הם עוברים בנחל ,ויכר אברהם את .המקום ההוא וידע כי אין שמה מים במקום ההוא .ויאמר אברהם אל יצחק בנו ,יודע אני את המקום הזה אשר אין בו לו נחל ולא מים Página 17
FPCFromClipboardUntitled יגער ה׳ בך, ויגער אברהם בשטן ויאמר אליו. להעביר אותנו ממצוות אלוקינו היום הזה,עתה השטן הוא אשר יעשה לנו את כל אלה השטן לך נא מעלינו כי במצות אלוקינו הלכנו. Y mientras Abraham prosiguió su viaje con su hijo Isaac, he aquí que Satanás vino y se apareció a Abraham con la figura de un hombre muy anciano, de un espíritu muy modesto y humilde. Y acercándose a Abraham, le dijo: ¿Eres tonto o idiota para que vayas a hacer tal cosa hoy y hasta a tu único hijo? Porque he aquí, el Señor te lo había dado en el último de tus días y en tu vejez, y ahora ¿irás y lo matarás sin ninguna acción injusta, y destruirás la vida de tu único hijo? ¿No sabes, y no has oído hablar de ello, que tal cosa nunca podría haber venido del Señor? porque el Señor nunca ha hecho a un hombre un mal tan grande como este sobre la tierra para decirle a un hombre que vaya y mate a su hijo. Y al oír Abraham estas palabras, supo de inmediato que era la voz de Satanás la que trató de desviarlo del camino del Señor, y Abraham se negó a escuchar la voz de Satanás. Y Abraham lo reprendió severamente y Satanás se apartó de él. Y Satanás pronto regresó y se acercó a Isaac, presentándose a él con la apariencia de un joven de buena figura y aspecto agradable. Y se acercó a Isaac y le dijo: ¿Sabes o has oído hablar de que tu viejo y necio padre te lleva hoy al matadero sin motivo alguno? Y ahora, muchacho, no le escuches ni le obedezcas, porque es viejo y necio, y no permitas que tu preciosa vida y tu hermosa persona perezcan de la tierra. Y cuando Isaac hubo oído estas palabras, se volvió a Abraham y le dijo: Oh, padre mío, ¿has oído las palabras de este hombre? Tales y tales son sus palabras. Y Abraham respondió a su hijo Isaac diciendo: Guárdate de él, hijo mío, no escuches su palabra y no le hagas caso, porque ese es Satanás, quien está resuelto a desviarnos este día de seguir los mandamientos de nuestro Señor. Y Abraham reprendió a Satanás una vez más, y se apartó de ellos. Y cuando Satanás vio que no podía tener éxito de esa manera, desapareció repentinamente y siguió su camino delante de ellos, y se transformó en un poderoso río lleno de agua en el camino. Y cuando Abraham e Isaac y sus dos jóvenes llegaron a ese lugar, vieron un río, grande y muy poderoso como las impetuosas aguas. Y se fueron al río cuyas aguas les llegaban hasta las piernas y pasaban por él. Pero las aguas se hicieron cada vez más profundas y llegaron finalmente a sus cuellos, cuando todos estaban aterrorizados por el agua. Y al pasar, Abraham reconoció de inmediato el lugar, y Abraham supo que nunca antes había habido un río en ese lugar. Y Abraham dijo a su hijo Isaac: Conozco bien este lugar y nunca antes ha habido ni un río ni agua, y es solo obra de Satanás, que está haciendo estas cosas para apartarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. Pero las aguas se hicieron cada vez más profundas y llegaron finalmente a sus cuellos, cuando todos estaban aterrorizados por el agua. Y al pasar, Abraham reconoció de inmediato el lugar, y Abraham supo que nunca antes había habido un río en ese lugar. Y Abraham dijo a su hijo Isaac: Conozco bien este lugar y nunca antes ha habido ni un río ni agua, y es solo obra de Satanás, que está haciendo estas cosas para apartarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. Pero las aguas se hicieron cada vez más profundas y llegaron finalmente a sus cuellos, cuando todos estaban aterrorizados por el agua. Y al pasar, Abraham reconoció de inmediato el lugar, y Abraham supo que nunca antes había habido un río en ese lugar. Y Abraham dijo a su hijo Isaac: Conozco bien este lugar y nunca antes ha habido ni un río ni agua, y es solo obra de Satanás, que está haciendo estas cosas para apartarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. Y al pasar, Abraham reconoció de inmediato el lugar, y Abraham supo que nunca antes había habido un río en ese lugar. Y Abraham dijo a su hijo Isaac: Conozco bien este lugar y nunca antes ha habido ni un río ni agua, y es solo obra de Satanás, que está haciendo estas cosas para apartarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. Y al pasar, Abraham reconoció de inmediato el lugar, y Abraham supo que nunca antes había habido un río en ese lugar. Y Abraham dijo a su hijo Isaac: Conozco bien este lugar y nunca antes ha habido ni un río ni agua, y es solo obra de Satanás, que está haciendo estas cosas para apartarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. y es solo la obra de Satanás, quien está haciendo estas cosas para desviarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham Página 18
FPCFromClipboardUntitled reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. y es solo la obra de Satanás, quien está haciendo estas cosas para desviarnos este día de los mandamientos del Señor. Y Abraham reprendió a Satanás diciéndole: Que el Señor te reprenda, oh Satanás, apártate de nosotros porque estamos siguiendo la orden de nuestro Señor. Y Satanás se aterrorizó al oír la voz de Abraham y se apartó de ellos. 19 וישב המקום ההוא ליבשה כאשר היה בתחילה ,וילך אברהם ויצחק אל המקום אשר אמר לו האלוקים .ויהי ביום השלישי וישא אברהם .את עיניו וירא את המקום אשר אמר לו האלוקים מרחוק .וירא עליו עמוד אש מן הארץ ועד השמים וענן כבד על ההר ,וכבוד ה׳ בענן ויאמר אברהם אל יצחק בנו ,הראית בהר ההוא אשר אנחנו רואים מרחוק את אשר אני רואה עליו .ויען יצחק ויאמר אל אביו ,ראיתי והנה עמוד אש וענן ועבוד ה׳ נראה בענן עליו .וידע אברהם כי יצחק בנו נרצה לעולה לפני ה׳ .ויאמר אברהם אל אליעזר ואל ישמעאל בנו ,הראיתם גם אתם את אשר ראינו בהר ההוא מרחוק .ויענו ויאמרו לא ראינו דבר רק הר כהרי על הארץ ראינו ,וידע אברהם כי לא נרצה לפני ה׳ ללכת עימהם .ויאמר אליהם אברהם שבו לכם פה עם החמור ואני ויצחק בני נלכה לנו עד ההר ההוא ,ונשתחווה שם ,ונשובה אליכם .וישבו שמה אליעזר וישמעאל במקום ההוא ,כאשר ציום אברהם .ואברהם לקח עצים לעולה וישימו על יצחק בנו ויקחו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם אל המקום ההוא .ויהי בלכתם ויאמר יצחק אל אביו ,הנה אש והעצים איתנו ואיה השה ,להקריב לפני ה׳ לעולה .ויען אברהם את יצחק בנו לאמור ,בני בך בחר ה׳ להיות לו לעולה תמימה תחת השה .ויאמר יצחק אל אביו כל אשר דיבר אליך ה׳ אנוכי אעשה בשמחה ובטוב לב .ויאמר אברהם עוד אל יצחק בנו היש בלבך מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה נכונה ,הגד נא לי בני אל תכחד ממני .ויען יצחק את אברהם אביו ויאמר אליו ,חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר .הזה ,כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ ויגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח .הנה אש .והעצים איתנו ואיה השה להקריב לפני ה׳ לעולה .ויען אברהם את יצחק בנו לאמור ,בני בך בחר ה׳ להיות לו לעולה תמימה תחת השה ויאמר יצחק אל אביו ,כל אשר דיבר אליך ה׳ אנוכי אעשה בשמחה ובטוב לב .ויאמר אברהם עוד אל יצחק בנו היש בלבך מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה נכונה ,הגד נא לי בני אל תכחד ממני .ויען יצחק את אברהם אביו ויאמר אליו ,חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה ,כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ .ויגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח .הנה אש והעצים איתנו ואיה השה להקריב לפני ה׳ לעולה .ויען אברהם את יצחק בנו לאמור ,בני בך בחר ה׳ להיות לו לעולה תמימה תחת השה .ויאמר יצחק אל אביו ,כל אשר דיבר אליך ה׳ אנוכי אעשה בשמחה ובטוב לב .ויאמר אברהם עוד אל יצחק בנו היש בלבך מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה נכונה ,הגד נא לי בני אל תכחד ממני .ויען יצחק את אברהם אביו ויאמר אליו ,חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה ,כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ .ויגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח .כל אשר דיבר אליך ה׳ אנוכי אעשה בשמחה ובטוב לב .ויאמר אברהם עוד אל יצחק בנו היש בלבך מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה נכונה ,הגד נא לי בני אל תכחד ממני .ויען יצחק את אברהם אביו ויאמר אליו ,חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה ,כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ .ויגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח .כל אשר דיבר אליך ה׳ אנוכי אעשה בשמחה ובטוב לב .ויאמר אברהם עוד אל יצחק בנו היש בלבך מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה נכונה ,הגד נא לי בני אל תכחד ממני .ויען יצחק את אברהם אביו ויאמר אליו ,חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה ,כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ .ויגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח .חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך ה׳ .וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה ,כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ .ויגש אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח .חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין ולהשמיל על הדבר ,אשר דיבר אליך ה׳ .וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה כי אם לב שמח וטוב פנ ל אנה הושמח וישמח אברהם מאוד בדברי יצחק ,יילכו ויבואו שניהם אל המקום ההוא אשר דיבר ה׳ .ויגש .אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא ,ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח y el lugar volvió a convertirse en tierra seca como siempre lo ha sido. Y Abraham continuó su camino con Isaac hacia el lugar que Dios le había dicho. Y al tercer día, cuando Abraham alzó los ojos, vio a lo lejos el Página 19
FPCFromClipboardUntitled lugar de que el Señor le había hablado. Y una columna de fuego, que se extendía desde la tierra hasta el cielo, apareció sobre la montaña y la gloria del Señor se vio en medio de las nubes. Y Abraham dijo a Isaac: ¿Ves en esa montaña que se ve en la distancia, algo inusual como yo lo veo? E Isaac respondió, diciendo a su padre: Veo una columna de fuego y una nube, y la gloria del Señor es visible sobre la nube. Y supo Abraham de inmediato que Isaac era aceptable como holocausto delante del Señor. Y Abraham preguntó entonces a Eliezer e Ismael, su hijo: ¿Observa algo inusual en la cima de esa montaña en la distancia? Y ellos respondieron, diciendo: No podemos ver nada más que las montañas de la tierra. Y Abraham supo de inmediato que el Señor no los quería para ir con Abraham e Isaac, y Abraham les dijo: Quédense aquí con el asno, y yo y mi hijo Isaac pasaremos a ese monte, y allí nos postraremos ante el Señor en oración y luego regresaremos a ti. Y Eliezer se quedó con Ismael en el lugar que Abraham les indicó. Y Abraham se proveyó de leña para el holocausto, y la puso sobre Isaac, su hijo, luego tomó fuego y un cuchillo y ambos partieron hacia el lugar designado. Y yendo juntos Isaac dijo a su padre: He aquí, veo el fuego y también la leña, pero, ¿dónde está el cordero que será el holocausto delante del Señor? Y Abraham respondió a Isaac su hijo, diciendo: El Señor te ha escogido, hijo mío, para holocausto en lugar de cordero. E Isaac volvió a unirse, diciendo: Cumpliré con gozo y con un corazón alegre todo lo que el Señor te ha dicho. Y Abraham reanudó su discurso diciendo: ¿Hay en tu corazón un pensamiento o noción impropia acerca de este asunto? Entonces cuéntamelo, hijo mío; no me lo ocultes, te lo ruego, oh, hijo mío | E Isaac respondió a Abraham, su padre, diciendo: Vive el Señor, ¡oh! Padre mío, y vive tu alma, no hay en mi corazón el menor pensamiento que me haga apartarme de la palabra que el Señor ha hablado, ni a derecha ni a izquierda; ni ninguno de mis miembros se ha movido, ni ninguno de mis músculos se contrajo al oír este asunto; ni hay en mi corazón el más mínimo pensamiento de malas intenciones al respecto; y siento mi corazón lleno de gozo y felicidad, y digo: Bendito sea el Señor que me escogió hoy para holocausto delante de él. Y Abraham se alegró mucho por las palabras de Isaac, y ellos fueron y llegaron juntos al lugar del que había hablado el Señor, y Abraham comenzó a construir el altar en ese lugar; y Abraham lloraba y lloraba mientras Isaac cargaba las piedras y el mortero, hasta que terminaron de construir el altar; Y Abraham se alegró mucho por las palabras de Isaac, y ellos fueron y llegaron juntos al lugar del que había hablado el Señor, y Abraham comenzó a construir el altar en ese lugar; y Abraham lloraba y lloraba mientras Isaac cargaba las piedras y el mortero, hasta que terminaron de construir el altar; Y Abraham se alegró mucho por las palabras de Isaac, y ellos fueron y llegaron juntos al lugar del que había hablado el Señor, y Abraham comenzó a construir el altar en ese lugar; y Abraham lloraba y lloraba mientras Isaac cargaba las piedras y el mortero, hasta que terminaron de construir el altar; 20 ויקח את יצחק בנו ויאסרהו לשומו על העצים אשר על המזבח לפנוחטה,ויקח אברהם את העצים ויערכו על המזבח ההוא אשר בנה פן אשוב ואנוע ואנתק מחזקת המאכלת אשר ל, ויאמר יצחק אל אביו אבי קשרני מאוד וקשור אותי ואחר תשימני על המזבח.לוה אבי בעת אשר תשחטני ותשרפני לעולה קח עמך הנשאר מאפרי והבאת לשרה אמי ואמרת אליה,אעשוה אוכ ויאמר עוד יצחק אל אביו וישמע. פן תשליך את נפשה עליי ותמות, אך לא תדבר אליה את הדבר הזה בשבתה לפני באר או במקום גבוה.יצחק אליה זה ל. זה ל וגם יצחק בכה מאוד. וישא אברהם את קולו ויבך בדבר יצחק הדברים האלה וירדו דמעות אברהם על יצחק בנו,אברהם את דברי יצחק אך עין, ויהי לב אברהם ויצחק שמח בדבר הזה אשר ציום ה׳. מהרה חושה אבי ועשה בי רצון ה׳ אלוקינו כאשר צוך,ויאמר אל אביו ויפשוט יצחק את צוארו לפני אביו על המזבח, ויעקוד אברהם את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים.במר תבכה ולב שמח. וידברו אליו, ויגשו מלאכי רחמים בעת ההיא לפני ה׳. לשחוט את בנו לעולה על המזבח,וישלח אברהם את ידו לקחת את המאכלת תנה כופר ופדיון תחת יצחק, אנא ה׳ מלך רחום וחנון אתה על כל אשר בראת בשמים ובארץ ואתה מחיה את כולם.בעבור יצחק לאמור עתה יהמו נא רחמיך ה׳,עוחון וו יצחק עבדךוחון ורו אוו הראית ה׳ אשר יצחק בן אברהם עבדך עקוד וקשור לזבח על המזבח כבהמה אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי, בעת ההיא נראה ה'אל אברהם ויקרא אליו מן השמים ויאמר אליו.עליהם וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בסבך. ולא חשכת את בנך את יחידך ממני,כי ירא אלוקים אתה בעשותך את הדבר הזה להיותו, ויכן ה׳ אלוקים את הכבש ההוא מהיום ההוא והלאה. הוא האיל אשר ברא ה׳ אלוקים בארץ ביום עשותו אץרץ ושמר,בקרניו ויאחז בו השטן ויסבך את קרניו בסבך לבלתי קרב אל אברהם למען אשר, והאיל ההוא הלוך וקרב לפני אברהם.תחת יצחק לעולה וילך אברהם ויקחהו ויביאהו. והשטן יחדלנו, וירא אברהם את האיל ההוא הולך וקרב לפני אברהם.ישחט אברהם אתר ישחט אברהם ויתר את יצחק בנו ממאסרו וישם תחתיו את האיל ההוא,לפני המזבח. y Abraham tomó la leña y la dispuso sobre el altar, y luego tomó a Isaac, su hijo, y lo ató para ponerlo sobre la leña y matarlo en holocausto delante del Señor. E Isaac advirtió a su padre, diciendo: Átame bien antes de colocarme sobre el altar, o de lo contrario puedo darme la vuelta y moverme, o incluso soltarme por temor al cuchillo al tocar mi carne, y así profanar la ofrenda. Y Abraham lo hizo. E Isaac dijo además a su padre: Oh, padre mío, después de que yo haya sido muerto y quemado como ofrenda, toma contigo el resto de mis Página 20
FPCFromClipboardUntitled cenizas y tráelo a mi madre, Sarah, y dile : Este es el agradable aroma de Isaac. Sin embargo, no le digas estas palabras si está sentada cerca de un pozo o en algún lugar elevado, no sea que se arroje detrás de mí y muera. Y cuando Abraham escuchó las palabras de Isaac, alzó su voz y lloró, de modo que sus lágrimas corrieron sobre Isaac, su hijo, y también Isaac lloró amargamente, y dijo a su padre: Date prisa, oh mi Padre, y cumple en mí la voluntad del Señor nuestro Dios, como te ha mandado. Y los corazones de Abraham e Isaac estaban llenos de gozo por hacer la voluntad de Dios, pero sus ojos lloraban amargamente mientras sus corazones se regocijaban. Y finalmente Abraham ató a su hijo, Isaac, y lo puso sobre la leña, e Isaac extendió su cuello sobre el altar delante de su padre, y Abraham extendió su mano para agarrar el cuchillo y matar a su hijo en holocausto delante de él. el Señor. Mientras tanto, los ángeles de la misericordia se reunieron ante el Señor suplicando por Isaac y diciendo: Oh Señor, Tú que estás lleno de misericordia y compasión por todas tus criaturas que has creado en el cielo y en la tierra, y tú que las sostienes a todas, da un rescate y sustituye a Isaac, tu siervo, y ten piedad y compasión de Abraham e Isaac, su hijo, que hoy están haciendo tu voluntad y tu mandato. He aquí, oh Señor, cómo Isaac, hijo de Abraham, tu siervo, está atado para ser degollado como una bestia; Deja, entonces, que despierte tu compasión a favor de ellos, oh Señor. Y el Señor, en aquel tiempo, se apareció a Abraham, y lo llamó desde el cielo, diciéndole: No extiendas tu mano sobre el muchacho, ni le hagas nada, porque ahora sé que temes a Dios, viendo que no me has negado tu hijo, tu único hijo. Y Abraham alzó los ojos y miró, y he aquí, detrás de él un carnero atrapado en la espesura por sus cuernos. Y ese era un carnero que el Señor había creado sobre la tierra el día en que hizo la tierra y el cielo, y el Señor había destinado este carnero en ese mismo día, como holocausto en lugar de Isaac. Y el carnero avanzó de inmediato hacia Abraham, pero Satanás lo agarró y enredó sus cuernos en la espesura para evitar que viniera a Abraham, de modo que Abraham no pudiera encontrar ofrenda y matara a su hijo; y cuando Abraham vio que el carnero estaba dispuesto a avanzar, pero Satanás se lo impidió, él mismo fue y lo llevó ante el altar; y liberó a Isaac de los lazos que lo ataban y puso el carnero en su lugar. como holocausto en lugar de Isaac. Y el carnero avanzó de inmediato hacia Abraham, pero Satanás lo agarró y enredó sus cuernos en la espesura para evitar que viniera a Abraham, de modo que Abraham no pudiera encontrar ofrenda y matara a su hijo; y cuando Abraham vio que el carnero estaba dispuesto a avanzar, pero Satanás se lo impidió, él mismo fue y lo llevó ante el altar; y liberó a Isaac de los lazos que lo ataban y puso el carnero en su lugar. como holocausto en lugar de Isaac. Y el carnero avanzó de inmediato hacia Abraham, pero Satanás lo agarró y enredó sus cuernos en la espesura para evitar que viniera a Abraham, de modo que Abraham no pudiera encontrar ofrenda y matara a su hijo; y cuando Abraham vio que el carnero estaba dispuesto a avanzar, pero Satanás se lo impidió, él mismo fue y lo llevó ante el altar; y liberó a Isaac de los lazos que lo ataban y puso el carnero en su lugar. 21 זה תחת בני וזה, ויז אברהם מדם האיל על המזבח ויקרא ויאמר. ויעלהו לעולה תחת יצחק בנו,וישחט אברהם את האיל על המזבח וקרא ואמר זה תחת בני וזה יחשב היום לפני, והיה כל הדבר אשר יעשה אברהם בכבש ההוא על המזבח.יחשב היום כדם בני לפני ה׳ ויברך ה׳ את אברהם ואת זרעו ביום ההא, ויכל אברהם את כל העבודה על המזבח ותרצה העבודה לפני ה׳ ותחשב כיצחק.ה׳ על בני. הלא ידעת את כל, ויאמר אליה. ואברהם עודנו מקריב העולה לה׳,וילך השטן אל שרה וידמה אליה כתואר איש זקן שפל ועניו מאוד ויהי יצחק צועק ובוכה לפני, כי לקח את יצחק ויבן מזבח וישחטהו ויקריב אותו על המזבח.המעשה אשר עשה אברהם ליצחק בנך היום ותשמע שרה את. וילך לו מלפניה, וידבר השטן את הדברים האלה עוד לשרה פעמים.אביו ואין מביט אליו ואין מרחם עליו ואין מרחם ותשא שרה את קולה ותבך,כל דברי השטן ותחשוב כי איש זקן הוא מבני האדם אשר היה אצל בנה ויבא ויגד לה כדברים האלה ותאמר בני יצחק בני מי יתן מותי אני תחתיך היום.ותצעק צעקה גדולה ומרה על בנה ותפל את נפשה לארץ ותזרוק עפר על ראשה כי היתה תאותי אליך לצעקה ותפילה עד. צר לי עליך כי גדלתיך וטפחתיך ויהפך ששוני עליך לאבל, ותוסף עוד לבכות ותאמר.הזה כי מצות אלוקיך עשית, אך מתנחמת אנוכי עליך בדבר ה׳ בני. ועתה היית למאכלת ולאש היום הזה למנה,אשר ילדתיך לתשעים שנה צדיק אתה ה׳ אלוקינו כי כל מעשיך טובים וישרים כי שמחה גם אני בדברך.כי מי יוכל לעבור את דברי אלוקינו אשר נפש כל חי בידו ותקם אחרי כן ותלך. אחר כן ותדום כאבן, ותיתן שרה את ראשה בחיק אחת משפחותיה. אך עיני במר תבכה ולב שמח,אשר ציוית אך מתנחמת אנוכי עליך. ואין דובר אליה דבר לאמו ה היה,הלוך ושאלה ותלך עד חברון ותשאל את כל הולכי הדרך אשר תפגע בדרך צדיק אתה ה׳ אלוקינו כי כל מעשיך. כי מצות אלוקיך עשית כי מי יוכל לעבור את דברי אלוקינו אשר נפש כל חי בידו,בדבר ה׳ בני אחר, ותיתן שרה את ראשה בחיק אחת משפחותיה. אך עיני במר תבכה ולב שמח,טובים וישרים כי שמחה גם אני בדברך אשר ציוית ואין דובר אליה דבר, ותקם אחרי כן ותלך הלוך ושאלה ותלך עד חברון ותשאל את כל הולכי הדרך אשר תפגע בדרך.כן ותדום כאבן כי מצות אלוקיך עשית כי מי יוכל לעבור את דברי אלוקינו אשר נפש כל חי בידו, אך מתנחמת אנוכי עליך בדבר ה׳ בני.לאמו ה היה. ותיתן שרה את. אך עיני במר תבכה ולב שמח,צדיק אתה ה׳ אלוקינו כי כל מעשיך טובים וישרים כי שמחה גם אני בדברך אשר ציוית ותקם אחרי כן ותלך הלוך ושאלה ותלך עד חברון ותשאל את כל הולכי הדרך אשר. אחר כן ותדום כאבן,ראשה בחיק אחת משפחותיה ואין דובר אליה דבר לאמו ה היה,תפגע בדרך. Página 21
FPCFromClipboardUntitled Y mató Abraham el carnero sobre el altar para holocausto delante de Jehová en lugar de su hijo Isaac; y Abraham roció de la sangre del carnero sobre el altar, y exclamó, diciendo: Este es en lugar de mi hijo, y sea considerado como la sangre de mi hijo ante el Señor, aun en este día; y cualquier cosa que Abraham hiciera en esa ocasión, siempre la acompañaba con estas palabras: Esto es en el lugar de mi hijo, y puede ser considerado este día ante el Señor en lugar de mi hijo. Y cuando Abraham completó los servicios en el altar y el Señor aceptó la ofrenda, en realidad se consideró como si Isaac hubiera sido sacrificado. Y el Señor bendijo a Abraham y a su descendencia en ese día. Y Satanás se apresuró a ir hacia Sara y se le apareció con la apariencia de un anciano muy humilde y humilde, Mientras Abraham todavía estaba cumpliendo con sus deberes en el altar ante el Señor. Y Satanás dijo a Sara: ¿No conoces la obra que Abraham ha hecho hoy con tu único hijo? En verdad, tomó a Isaac y construyó un altar, lo mató y lo trajo en holocausto sobre el altar; Isaac estaba llorando y orando ante su padre, pero nunca escuchó sus clamores y no tuvo misericordia de él. Y después de repetir su historia, Satanás se apartó de Sara; y Sara, habiendo oído estas palabras de Satanás, lo tomó por uno de los hijos del hombre que había estado con su hijo y que había venido a decirle estas palabras. Y Sara alzó su voz y lloró y lloró amargamente por la pérdida de su hijo; y se acostó en el suelo y esparció polvo sobre su cabeza, y exclamó: Oh, hijo mío, Isaac | Oh, hijo mío, quisiera que hubiera muerto hoy en tu lugar | Y seguía llorando y llorando: Me duele por ti, oh, hijo mío, ¡Ojalá hubiera muerto hoy en tu lugar! Y ella siguió lamentándose, y dijo: Me entristece por ti, ahora que te he resucitado y criado, mi alegría se ha convertido en luto por ti, yo que te anhelaba, yo que te he He estado clamando y orando al Señor por ti hasta que te di a luz a la edad de noventa años, y ahora has sido entregada al cuchillo y al fuego para ser hecha en holocausto; sin embargo, me consolaré, hijo mío, pensando que todo ha sido causado por la palabra del Señor, como tú has cumplido el mandamiento de tu Dios, y quién puede rebelarse contra la palabra de Dios en cuya mano está el alma de toda criatura viviente? Justo eres tú, Señor Dios nuestro, y todas tus obras son derecho y justicia; y estoy muy contento por las palabras de tu mandato, y aunque mis ojos lloran, mi corazón se regocija dentro de mí. Y Sara puso su cabeza sobre el pecho de una de sus sirvientas y se quedó callada como una roca . Y poco después se levantó y fue a hacer averiguaciones hasta que llegó a Hebrón. E interrogó a todos los transeúntes que encontró en el camino, pero nadie pudo decirle nada sobre el destino de su hijo. E interrogó a todos los transeúntes que encontró en el camino, pero nadie pudo decirle nada sobre el destino de su hijo. E interrogó a todos los transeúntes que encontró en el camino, pero nadie pudo decirle nada sobre el destino de su hijo. 22 ותשלח מעבדיה לבקש אנה הלכו אברהם ויצחק,ותבוא עם שפחותיה ועבדיה בקרית ארבע היא חברון ותשאל על בנה ותשב שמה. ויאמר, והנה השטן בא אל שרה בדמות איש ויבוא ויעמוד לפניה. ויבקשו בכל הארץ ואין,וילכו לבקש אותם בית שם ועבר ולא מצאו ויהי כשמעה הדבר וששה ותשמח מאוד מאוד אל.אליה שקר דברתי אלייך כי לא שחט אברהם את יצחק בנו ולא את יצחק בנו ולא ויקומו וילכו יחדיו בארה, ואברהם בכלותו את עבודתו וישב עם יצחק בנו אל נעריו. ותצא נפשה משמחתה ותמת ותאסף אל עמיה,בנה וישאלו עליה ויאמרו אליהם הלוך הלכה עד חברון לבקש אתכם אנה הלכתם כי כזה וכזה, ויבקשו את שרה ולא מצאוה.שבע אל ביתם ויפול יצחק על פני אמו ויבך. וישאו כולם את קולם ויבכו עליה בכי גדול, וילכו אברהם ויצחק אליה חברונה וימצאוה כי מתה.הוגד לה ויבכו אברהם ויצחק בכי גדול וכל עבדיהם בכו איתם אל שרה. ויאמר אמי אמי איך עזבתני ותלך אנה ואנה ואיכה עזבתני,עליה, ויספדו עליה מספד גדול וכבד. Y ella vino a Quiriat-arba, la misma está en Hebrón, ella y sus sirvientas y sus sirvientes, para hacer averiguaciones acerca de su hijo. Y ella permaneció allí mientras algunos de sus sirvientes debían averiguar a dónde había ido Abraham con Isaac, y fueron a buscarlo a la casa de Sem y Eber, pero no lo encontraron, y lo buscaron por toda la tierra, pero él no fue encontrado. De repente, Satanás volvió a ver a Sara, disfrazado de anciano, y acercándose a su presencia le dijo: Te he dicho una mentira, porque en verdad Abraham no mató a su hijo, e Isaac no ha muerto. Y cuando Sara escuchó esto, su gozo fue tan grande con respecto a su hijo que su alma se apartó de ella a causa del violento sentimiento de gozo, y murió y fue reunida con su pueblo. Y cuando Abraham terminó por completo sus servicios, volvió con Isaac, su hijo, a sus jóvenes, y se levantaron y fueron juntos a Beerseba y llegaron a su casa. Y Abraham buscó a Sara, pero no pudo encontrarla, e hizo preguntas acerca de ella, y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscarlos a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. regresó con Isaac, su hijo, a sus Página 22
FPCFromClipboardUntitled jóvenes, y se levantaron y fueron juntos a Beerseba y llegaron a su casa. Y Abraham buscó a Sara, pero no pudo encontrarla, e hizo preguntas acerca de ella, y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscarlos a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. regresó con Isaac, su hijo, a sus jóvenes, y se levantaron y fueron juntos a Beerseba y llegaron a su casa. Y Abraham buscó a Sara, pero no pudo encontrarla, e hizo preguntas acerca de ella, y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscarlos a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. y se levantaron y fueron juntos a Beerseba y llegaron a su casa. Y Abraham buscó a Sara, pero no pudo encontrarla, e hizo preguntas acerca de ella, y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscarlos a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. y se levantaron y fueron juntos a Beerseba y llegaron a su casa. Y Abraham buscó a Sara, pero no pudo encontrarla, e hizo preguntas acerca de ella, y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscarlos a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscaros a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. y la gente le dijo: Ella fue hasta Hebrón para buscaros a los dos, porque así ha sido informada. Y Abraham e Isaac la siguieron a Hebrón, y cuando se enteraron de que estaba muerta, alzaron la voz y lloraron amargamente por ella; e Isaac se lamentó: ¡Madre mía, oh madre mía! ¿Cómo me dejaste aquí, ya dónde te fuiste? oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. y adónde has ido; oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento. y adónde has ido; oh, ¿cómo me has dejado? Y Abraham e Isaac lloraron en gran manera, y todos sus siervos lloraron con ellos por Sara, y lloraron por ella con un gran y pesado lamento.
Página 23