L i b r od eYa s h a r ספר הישר
Parasha Toldot
Parasha toldot
FPCFromClipboardUntitled Libro del Génesis, Toldot 1 ותאמר רבקה אל יצחק הלא שמעתי. ורבקה אישתו עודנה עקרה בימים ההם,ויהי בשנת תשע וחמישים שנה לחיי יצחק בן אברהם עתה עמוד והתפלל אל האלוקים גם אתה וישמע. עד אשר התפלל עליה אדוני אברהם אביך,אדוני כי גם שרה אמך היתה עקרה בימיה ויען יצחק את רבקה אישתו לאמור כבר התפלל עליי אברהם אבי אל אלוקינו להרבות זרעי. למען חסדיו,את תפילתך ויזכור גם אותנו, וישמע. וישמע ה׳ את תפילתך ונתן לי בנים, ותאמר לו רבקה אך עתה קום והתפלל עליי גם אתה.עתה ממך היה העקרות הזה אלינה ויעמוד יצחק, ויבואו עד המקום ההוא. ויקומו וילכו יצחק ורבקה ארץ המוריה להתפלל שם ולדרוש שם את ה׳,יצחק אל דברי אישתו אתה אדר לקחת את, ויאמר יצחק ה'אלוקי השמים והארץ אשר טוב וחסדך מלאו כל הארץ.ויתפלל לנוכח אישתו אל ה׳ כי עקרה היא עתה יאמנו דבריך אשר.אבי מבית אביו ומארץ מולדתו ותביאהו אל הארץ הזאת ותאמר לו ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול הים וישמע ה׳ אל. כי אתה ה׳ אלוקינו עינינו עליך לתת לנו זרע אנשים כאשר הבטחתנו כי אתה אלוקינו ועליך עינינו,דיברת אל אבי ויצר לה מאוד מאוד ותקץ, ויהי בשבעה חודשים ויתרוצצו הבנים בקרבה. ותהר רבקה אישתו,תפילת יצחק בן אברהם ויעתר לו למה זה, ותאמר אליהן. ויאמרו אליה לא, ותאמר אל כל הנשים אשר היו איתה הארץ הנהיה לכם כדבר הזה אשר נעשה לי.מפניהם ותלך אל שם ואל עבר בנו, ותלך ארץ המוריה לדרוש את ה׳ על הדבר הזה.אנוכי היה לי הדבר הזה מכל הנשים אשר היו בכל הארץ ותשאל גם את אברהם לבקש ולדרוש את ה׳ על כל הדבר הזה אשר קרה לה.לשאול ולדרוש מאיתם על הדבר הזה וז לבקשה היל. ולאום מלאום, ויאמרו אליה שני ילדים בבטנך ושני לאומים יקומו מהם. וישיבו לה דבר מאת ה׳,וידרשו כולם את ה׳ על הדבר הזה ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שיער. ותכרע והנה תאומים בבטנה כאשר דיבר אליה ה׳, וימלאו ימיה ללדת.יאמץ ורב יעבוד צעיר, ויהי יצחק בן. על כן קרא שמו יעקב, ואחרי כן יצא אחיו ותאחז ידו בעקב עשב.ויקראו כל הארץ שמו עשו לאמור כי שלם זה מהבטן ויודע, ויהי עשו איש מחשבות ומרמות. ויבואו באנשים, ויגדלו הנערים עד חמש עשרה שנה. בן שישים שנה בלדת אותם,אברהם ולומד מוסר ה׳ ומצות אביו ואמו, ויעקב היה איש תם וחכם יושב אוהלים ורועה צאן.לצוד ציד בשדה. Y yo, en el año cincuenta y nueve de la vida de Isaac, hijo de Abarham, Rebeca, su mujer, era aún estéril; y Rebeca dijo a Isaac: Señor mío, de cierto he oído que Sara también tu madre era estéril desde muchos días, hasta que mi señor Abraham, tu padre, oró por ella y concibió; ahora, por tanto, levántate y ora tú también al Señor, y él seguramente hará oración sincera y se acuerda de nosotros en su misericordia. E Isaac respondió a su esposa, diciendo: Mi padre, Abraham, ya había ofrecido oraciones a Dios en mi favor para que multiplicara su descendencia, por lo tanto, tu esterilidad debe ser causada por ti. Y Rebeca le dijo: Levántate tú también, y ruega que el Señor oiga tu voz y me conceda hijos. E Isaac escuchó las palabras de su esposa, y él y su esposa con él se levantaron y fueron a la tierra de Moriah para orar al Señor y buscarlo allí; y cuando Isaac llegó a ese lugar, se puso de pie y oró al Señor acerca de la esterilidad de su esposa, e Isaac dijo: Oh Señor, Dios del cielo y de la tierra, tú cuya bondad y misericordia llenas la tierra, que has tomado mi padre de la casa de su padre y de su tierra natal, y lo trajiste a esta tierra, diciéndole: A tu simiente daré esta tierra; Tú que le has prometido y declarado: Multiplicaré tu simiente como las estrellas del cielo y como la arena del mar, que tus palabras que le has hablado a mi padre sean ahora verificadas, porque tú eres el Señor nuestro. Dios, y nuestros ojos están puestos en ti, para darnos descendencia según tu promesa que nos hiciste, porque tú eres el Señor nuestro Dios, y nuestros ojos se vuelven hacia ti solamente. Y el Señor escuchó la oración de Isaac, y el Señor le suplicó, y su esposa Rebeca concibió; y unos siete meses después de eso los niños lucharon dentro de ella, y ella tenía grandes dolores y estaba cansada por ellos; y preguntó a todas las mujeres del país: ¿Alguna vez les pasó algo así a alguna de ustedes? y le dijeron: No, nunca sucedió; y ella les dijo: ¿Por qué estoy sola en este asunto entre todas las mujeres que alguna vez estuvieron sobre la tierra? Y ella fue a la tierra de | Moriah para suplicar al Señor acerca de esto, y ella fue a Sem y a su hijo Eber para hacerles preguntas sobre este asunto, para que pudieran orar al Señor por ella; y también le pidió a Abraham que buscara al Señor y le orara acerca de lo que le había sucedido. Y todos buscaron al Señor acerca de Rebeca, y la trajeron en formación del Señor, diciéndole: Dos hijos hay en tu seno, y dos naciones se levantarán de ellos; y una nación será más fuerte que la otra nación, y el mayor servirá al menor. Y cuando se cumplieron sus días para dar a luz, he aquí había mellizos en su vientre; y salió el primero todo rojo, como un vestido peludo, y lo llamaron Esaú; y después de eso salió su hermano, y su mano agarró el talón de Esaú, y su nombre fue Jacob; e Isaac tenía sesenta años cuando Rebeca los dio a luz. Y los muchachos crecieron y alcanzaron los quince años, cuando llegaron al pueblo; y Esaú era hombre astuto y engañoso, y valiente cazador en el campo; mientras que Jacob era un hombre honrado y prudente, que habitaba en tiendas y cuidaba de sus rebaños, y siempre estudiaba los caminos del Señor y las instrucciones de su padre y su madre. 2 וישמעאל בן אברהם ובניו וכל אשר להם הלכו. כאשר ציוה אותם אלוקים,ויגר יצחק עם בניו וביתו עם אברהם אביו בארץ כנען כי שלחם אברהם מעל, וגם כל בני הפילגשים אשר לאברהם הלכו באשר יגורו אל ארץ הקדם.וישכנו שם בארץ החוילה וישבו שם Página 1
FPCFromClipboardUntitled הלא ידעת, ויצוהו לאמור. ויתן אברהם את כל אשר לו אל יצחק בנו וגם את כל חמודותיו נתן לו.יצחק בנו ויתן להם מתנות וםל ויצילני מאור כשדים ומעצת רשעים, והוא אשר לקחני מבית אבי וממולדתי.ושמעת כי ה׳ הוא האלוקים בשמים ובארץ אין עוד מלבדו לזרעך אתן את כל הארץ, ויבטיחני ויאמר לי. לא חסרתי דבר, ויביאני אל המקום הזה ויתן לי את כל חמדת הארץ הזאת.כי בטחתי בו ועתה בני שמע בקולי ושמור את מצות ה׳ אלוקיך אשר.הזאת והמה יירשוה בשמרם את * מצותי ואת חוקותי ואת תורתי ואת אי אוה וזכור את נפלאות ה׳ וחסדיו אשר עשה עמנו ואשר הצילנו מכף. לא תסור מן הדרך הישר ימין ושמאל למען יטבין ל לבני,ציויתי אותך למען ייטב לך, ועתה כל אשר ציויתיך תשמור וממצות אלוקיך לא תסור ולא תעבוד אחר זולתו. ויפילם ה׳ אלוקינו בידינו,אויבינו והוריתם הדרך הישרה אשר ילכו בה למען ייטב להם עד עולם, ולימדת את בניך ואת זרעך את מוסר ה׳ ואת מצוותיו.ולזרעך אחריך. ויברך אברהם את יצחק. ככל אשר צויתני אשמור,ויען יצחק את אביו ויאמר אליו אשר ציוה אדוני אעשה וממצות ה׳ אלוקיי לא אסור בשנת חמש עשרה שנה לחיי יעקב ועשו בני, ויהי בעת ההיא וימת אברהם. וילמד אברהם את יעקב מוסר ה׳ ודרכיו,בנו ואת בניו ויקברו אותו יצחק, וימת ויאסף אל עמיו בשיבה טובה זקן ושבע ימים. ויהיו כל ימי אברהם שבעים וחמש שנים ומאת שנה.יצחק ויבואו כולם עם מלכיהם ושריהם וכל אנשיהם לקבור את, ויהי כאשר שמעו כל יושבי ארץ כנען כי מת אברהם.וישמעאל בניו כי שמעו כי מת, ויבואו כל יושבי ארץ חרן וכל משפחות בית אברהם וכל השרים והגדולים וכל בני הפילגשים אשר לאברהם.אברהם ויקברו את אברהם במערה אשר קנה מאת עפרון החתי ובניו לאחוזת קבר, וינחמו כולם את יצחק בנו.אברהם ויגמלו חסד לאברהם. Y habitó Isaac con su casa en la casa de Abraham, su padre, en la tierra de Canaán, como el Señor les había mandado. E Ismael, hijo de Abraham, fue con sus hijos y todo lo que era suyo y volvió a la tierra de Havilah para habitar allí; y todos los hijos de las concubinas de Abraham fueron a establecerse en las tierras hacia el oriente, porque Abraham los había despedido de su hijo Isaac, dándoles regalos para que se fueran. Y todo lo que le quedó de Abraham se lo dio a Isaac, su hijo, incluidos todos sus tesoros; y él le instruía continuamente, diciendo: Sepa y entienda que el Señor es Dios en el cielo y en la tierra, y que no hay otro dios fuera de Él; y es Él quien me ha sacado de la casa de mi padre y del lugar de mi nacimiento para darme todos los placeres de la tierra; Él es quien me ha librado de los planes de los impíos, porque confié en él; y me ha traído a este lugar después de librarme de Ur Casdim, y me dijo: A tu descendencia daré todas estas tierras para que las posean, si guardan mis mandamientos, mis estatutos y mis juicios que Yo te lo he mandado, y lo que yo les mandaré. Y ahora, hijo mío, escucha, pues, mi voz y guarda los mandamientos del Señor tu Dios que te he enseñado; no te apartes del camino de la justicia, ni a la derecha ni a la izquierda, para que te vaya bien a ti y a tus hijos después de ti, para siempre; y recuerda también las maravillas del Señor y la bondad que nos ha mostrado al librarnos de las manos de nuestros enemigos y hacer que caigan en nuestras manos. Ahora, por tanto, observa todo lo que te he mandado y no te apartes de los mandamientos de tu Señor, y no sirvas a nadie fuera de Él, para que te vaya bien a ti ya tu descendencia después de ti; y enseñarás las instrucciones del Señor a tus hijos ya tu descendencia, y les mostrarás el camino recto por el que deben andar, para que les vaya bien para siempre. E Isaac respondió a su padre, diciendo: Todo lo que mi Señor ha mandado, haré, ni me apartaré de ninguno de sus mandamientos, sino que guardaré todo lo que él me ordenó hacer. Y bendijo Abraham a Isaac ya sus hijos; y Abraham instruyó a Jacob en todos los caminos del Señor. Y murió Abraham en ese tiempo, en el año quince de la vida de Jacob y Esaú, y todos los días de Abraham fueron ciento setenta y cinco años; y murió y fue recogido a su pueblo en una vejez madura, viejo y satisfecho de sus días, y fue sepultado por Isaac e Ismael, sus hijos. Y los habitantes de Canaán oyeron que Abraham había muerto, y todos ellos vinieron junto con sus reyes y príncipes y todo su pueblo, para enterrar a Abraham; y todos los habitantes de la tierra de Harán, y todas las familias de la casa de Abraham con sus grandes príncipes, y todos los hijos de las concubinas de Abraham vinieron cuando se enteraron de la muerte de Abraham; en agradecimiento por la bondad de Abraham vinieron, como también para consolar a su hijo Isaac. Y sepultaron a Abraham en la cueva que había comprado a Efrón, el hitita y sus hijos, como posesión de sepultura. Y los habitantes de Canaán oyeron que Abraham había muerto, y todos ellos vinieron junto con sus reyes y príncipes y todo su pueblo, para enterrar a Abraham; y todos los habitantes de la tierra de Harán, y todas las familias de la casa de Abraham con sus grandes príncipes, y todos los hijos de las concubinas de Abraham vinieron cuando se enteraron de la muerte de Abraham; en agradecimiento por la bondad de Abraham vinieron, como también para consolar a su hijo Isaac. Y sepultaron a Abraham en la cueva que había comprado a Efrón, el hitita y sus hijos, como posesión de sepultura. Y los habitantes de Canaán oyeron que Abraham había muerto, y todos ellos vinieron junto con sus reyes y príncipes y todo su pueblo, para enterrar a Abraham; y todos los habitantes de la tierra de Harán, y todas las familias de la casa de Abraham con sus grandes príncipes, y todos los hijos de las concubinas de Abraham vinieron cuando se enteraron de la muerte de Abraham; en agradecimiento por la bondad de Abraham vinieron, como también para consolar a su hijo Isaac. Y sepultaron a Abraham en la cueva que había comprado a Efrón, el hitita y sus hijos, como posesión de sepultura. y todos los hijos de las concubinas de Abraham vinieron cuando se enteraron de la muerte de Abraham; en agradecimiento por la Página 2
FPCFromClipboardUntitled bondad de Abraham vinieron, como también para consolar a su hijo Isaac. Y sepultaron a Abraham en la cueva que había comprado a Efrón, el hitita y sus hijos, como posesión de sepultura. y todos los hijos de las concubinas de Abraham vinieron cuando se enteraron de la muerte de Abraham; en agradecimiento por la bondad de Abraham vinieron, como también para consolar a su hijo Isaac. Y sepultaron a Abraham en la cueva que había comprado a Efrón, el hitita y sus hijos, como posesión de sepultura. 3 ויבכו כל יושבי ארץ כנען וכל יודעי אברהם את אברהם שנה תמימה ,ויספרו עליו אנשים ונשים .וגם כל הילדים קטנים וכל יושבי הארץ בכו כולם על אברהם ,כי היה אברהם טוב עם כולם וכי היה ישר עם אלקים ו .ולא קם עוד ירא אלוקים כאברהם אשר ירא את אלוקיו מנעוריו ,ויעבוד ה׳ וילך בכל דרכיו מעודו קטן כל ימי תוו קטן כל ימי חויו .ויהי ה׳ עמו ויצילהו מעצת נמרוד ואנשיו ,וילחם עם ארבעה מלכי עילם וינצחם .ויקרב את כל בני הארץ לעבודת האלוקים ,וילמד את דרכי ה׳ לכל בני הארץ ויודיעם את ה׳ .ויעש אשל ויטע בו כרם ,ויערוך לחם באהלו תמיד לכל באי הארץ לאכול ולשתות ולשבוע בביתו .ויצל ה׳ את כל הארץ בעבור אברהם ,ויושיעם ה׳ מחרון אפו אשר חרה אפו עליהם בימים ההם בעבור אברהם .ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוקים את יצחק בנו ואת בניו ,ויהי ה׳ עם יצחק כאשר היה עם אברהם אביו .כי שמר יצחק את כל מצות ה׳ כאשר ציוהו אברהם אביו ,לא נטה מן הדרך הישר אשר ציוהו אביו ימין ושמאל .וילך עשו בעת ההיא אחרי מות אברהם לצוד ציד בשדה ,כפעם בפעם להביא .ונמרוד מלך בבל הוא אמרפל הלך כפעם בפעם עם גיבוריו לצוד ציד גם הוא בשדה ,ולהתהלך לרוח היום עם אנשיו .ויהי נמרוד עויין את עשו כל הימים ,כי נפלה קנאה בלב נמרוד אל עשו כל הימים .ויהי ביום ההוא וילך עשו לצוד בשדה ,וימצא את נמרוד מתהלך במדבר עם שני אנשיו .וכל גיבוריו ואנשיו היו עמו במדבר ,אך רחקו ממנו וילכו מעליו הנה והנה לצוד .ויתחבא עשו אל נמרוד ויארוב לו במדבר ,ונמרוד והאנשים אשר איתו לא ידעו .ויתהלך נמרוד ואנשיו בשדה לרוח היום כפעם בפעם ,ולדעת איפה אנשיו צודים בשדה .ויבוא נמרוד ושני אנשיו אשר היו איתו ,עד המקום אשר עשו שם .ויקם עליו עשו פתאום מהמארב אשר ארב לו שם ,וישלוף חרבו וימהר וירץ אל נמרוד ויכרות את ,ראשו מעליו .ויהי נמרוד עויין את עשו כל הימים ,כי נפלה קנאה בלב נמרוד אל עשו כל הימים .ויהי ביום ההוא וילך עשו לצוד בשדה .וימצא את נמרוד מתהלך במדבר עם שני אנשיו .וכל גיבוריו ואנשיו היו עמו במדבר ,אך רחקו ממנו וילכו מעליו הנה והנה לצוד ,ויתחבא עשו אל נמרוד ויארוב לו במדבר ,ונמרוד והאנשים אשר איתו לא ידעו .ויתהלך נמרוד ואנשיו בשדה לרוח היום כפעם בפעם ולדעת איפה אנשיו צודים בשדה .ויבוא נמרוד ושני אנשיו אשר היו איתו ,עד המקום אשר עשו שם .ויקם עליו עשו פתאום מהמארב אשר ארב לו שם ,וישלוף חרבו וימהר וירץ אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו .ויהי נמרוד עויין את עשו כל הימים ,כי נפלה קנאה בלב נמרוד אל עשו כל הימים .ויהי ביום ההוא וילך עשו לצוד בשדה ,וימצא את נמרוד מתהלך במדבר עם שני אנשיו .וכל גיבוריו ואנשיו היו עמו במדבר ,אך רחקו ממנו וילכו מעליו הנה והנה לצוד .ויתחבא עשו אל נמרוד ויארוב לו במדבר ,ונמרוד והאנשים אשר איתו לא ידעו .ויתהלך נמרוד ואנשיו בשדה לרוח היום כפעם בפעם ,ולדעת איפה אנשיו צודים בשדה .ויבוא נמרוד ושני אנשיו אשר היו איתו ,עד המקום אשר עשו שם .ויקם עליו עשו פתאום מהמארב אשר ארב לו שם ,וישלוף חרבו וימהר וירץ אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו .ולדעת איפה אנשיו צודים בשדה .ויבוא נמרוד ושני אנשיו אשר היו איתו ,עד המקום אשר עשו שם .ויקם עליו עשו .פתאום מהמארב אשר ארב לו שם ,וישלוף חרבו וימהר וירץ אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו .ולדעת איפה אנשיו צודים בשדה ויבוא נמרוד ושני אנשיו אשר היו איתו ,עד המקום אשר עשו שם .ויקם עליו עשו פתאום מהמארב אשר ארב לו שם ,וישלוף חרבו .וימהר וירץ אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו Y todos los habitantes de la tierra de Canaán y todos los que conocían a Abraham, lloraron por él durante un año entero; todos los hombres y mujeres también lamentaron su pérdida; y aun los hijos de los habitantes de la tierra lloraron por Abraham, porque él había sido bueno con ellos y siempre recto, tanto ante Dios como ante los hombres. Y nunca se levantó un hombre que haya temido a Dios como lo hizo Abraham; porque había temido a su Dios desde su juventud, sirviendo al Señor y andando en todos sus caminos desde los días de su niñez hasta el día de su muerte. Y el Señor estaba con él, y lo salvó de la maldad de Nimrod y su pueblo, y cuando Abraham peleó con los cuatro reyes, los venció; y guió a todos los hijos de la tierra al servicio de Dios, instruyéndolos en los caminos del Señor, y enseñándoles a conocerle. Y dispuso una arboleda, plantando una viña en ella, y siempre tenía comida y bebida preparadas en su casa para los que viajaban por la tierra para que se saciaran en su casa; y el Señor salvó a toda la tierra por amor de Abraham. Y después de la muerte de Abraham, el Señor bendijo a su hijo Isaac ya sus hijos, y el Señor estaba con Isaac como había estado con Abraham, su padre; porque Isaac había observado todos los mandamientos del Señor, según las instrucciones de Abraham, su padre, sin apartarse ni a la derecha ni a la izquierda del camino correcto que su padre le había indicado. - Y después de la muerte de Abraham, Esaú fue muy a menudo a cazar al campo. Y Nimrod, rey de Babel, cuyo nombre era Amrafel, también iba muy a menudo con sus grandes hombres a cazar en el campo, y pasear con ellos en el fresco del día. Y Nimrod vigilaba de cerca a Esaú, porque el corazón de Nimrod estaba lleno de celos contra Esaú todo el tiempo. Y fue en cierto día que Esaú fue al campo a cazar y se encontró con Nimrod con sus dos hombres caminando por el desierto; porque sus grandes hombres y todo su pueblo estaban con él en el desierto, pero se separaron de él yendo a la distancia para cazar en diferentes direcciones, y Esaú se había escondido esperando a Nimrod en el desierto. Y Nimrod y sus hombres con él no sabían nada Página 3
FPCFromClipboardUntitled de Esaú y se paseaban de un lado a otro por el campo al fresco del día, para averiguar adónde habían ido sus hombres a cazar en el campo. Y cuando Nimrod con sus dos hombres se acercó al escondite, Esaú de repente saltó hacia ellos desde su emboscada, 4 וישמעו כל גיבורי. ויצעקו עליו ויפן עשו אליהם ויכם וימיתם בחרבו,וילחם עשו עם שני האנשים אשר היו עם נמרוד מלחמה רבה וימצאו, וירוצו לדעת מה זה ועל מה זה. ויכירו את קול שני האנשים ההם,נמרוד אשר הלכו מאיתו המדברה את קול הצעקה מרחוק ויקח. וינס ויברח וימלט, ויהי כאשר ראה עשו את כל גיבורי נמרוד באים מרחוק.את מלכם ושני אנשיו אשר עמו נופלים מתים במדבר ויקח עשו. וירץ בהם עשום ויחבי,עשו את בגדי נמרוד החמודות אשר לנמרוד אשר הורישו אביו אשר בהם גבר נמרוד על כל הארץ וירא עשו כי. ויבוא בית אביו עיף ויגע מפני הפחד ותקצר מאוד נפשו למות ומוא ל,את הבגדים ההם וירץ העירה מפני אנשי נמרוד ויאמר אל יעקב אחיו הנה אנוכי הולך למות היום הזה ולמה זה לי בכורה. ויגש אל יעקב אחיו וישב לפניו,קצרה נפשו למות וכי צר לו. וגם חלק עשו אשר לו במערת שדה המכפלה אשר קנה. וימכור את בכורתו ליעקב כי מה׳ היתה לו,ויתחכם יעקב אל עשו בדבר הזה ויכתוב יעקב את כל אלה בספר ויעד עדים על זה. ויקנה יעקב את כל אלחה אי עשו,אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר מכר עשו ליעקב ויהיו כל ימי נמרוד אשר. וישאו אותו אנשיו ויביאוהו בבלה ויקברוהו בעירו, ונמרוד בן כוש כאשר מת. ויהי הספר ביד יעקב,ויחתום ומת נמרוד בחרב. חמש ושמונים שנה ומאת שנה, והימים אשר מלך נמרוד על כל אנשי הארץ. חמש עשרה שנה ומאתים שנה וימת,חי ויוסבו כל ממשלות. ותחלק מלכותו לחלקים רבים, ויהי כאשר מת נמרוד. וימיתהו זרע אברהם כאשר ראה בחלומו,עשו בחרפה ובוז ויהיו כל ימי נמרוד אשר חי. ויהיו כל אנשי בית נמרוד עבדים לכל מלכי הםרץ יברץ,נמרוד לכל מלכי הארץ ויקחום אחרי מות נמרוד, ומת נמרוד בחרב. חמש ושמונים שנה ומאת שנה, והימים אשר מלך נמרוד על כל אנשי הארץ.חמש עשרה שנה ומאתים שנה וימת ותחלק מלכותו לחלקים רבים, ויהי כאשר מת נמרוד. וימיתהו זרע אברהם כאשר ראה בחלומו,עשו בחרפה ובוז. Y se produjo una lucha desesperada entre Esaú y los dos hombres que estaban con Nimrod, y le gritaron terriblemente a Esaú; cuando Esaú se volvió repentinamente contra ellos y los mató con su espada. Y todos los grandes hombres de Nimrod, que estaban cazando con Nimrod en el desierto, cuando oyeron los terribles gritos reconocieron de inmediato las voces de esos dos hombres, y se apresuraron a averiguar la causa de ello, y vieron al rey y los dos hombres que estaban con él yacían muertos en el desierto. Y cuando Esaú vio desde lejos a los valientes de Nimrod que venían hacia él, huyó y escapó; y Esaú llevó consigo las costosas vestimentas de Nimrod, legadas a Nimrod por su padre, y en virtud de las cuales Nimrod prevaleció sobre todas las personas de la tierra; y Esaú corrió apresuradamente y escondió esas prendas en su casa. Y Esaú corrió muy rápido con esas prendas. Hacia la ciudad, para escapar de los hombres de Nimrod, y cuando llegó a la casa de su padre, Esaú estaba cansado y exhausto y casi muerto de emoción, cuando se acercó a su hermano, Jacob, y se sentó frente a él; y dijo a su hermano Jacob: He aquí, ciertamente moriré hoy, y ¿de qué me beneficiará esta primogenitura? Y Jacob actuó astutamente con Esaú en este asunto, y Esaú vendió su primogenitura a Jacob, porque así fue el agrado del Señor. Y la parte de Esaú en la cueva, que está en el campo de Macpela, que Abraham había comprado a los hititas para la posesión de un lugar de sepultura, Esaú la vendió a Jacob de la misma manera, y Jacob se convirtió en el dueño de la misma a cambio. Y Jacob escribió toda la transacción en un libro, y lo hizo testificar por testigos y le adjuntó un sello, y el libro permaneció en posesión de Jacob. Y cuando Nimrod, el hijo de Cus, murió, sus hombres lo tomaron y se lo llevaron en medio de una gran consternación, y lo enterraron en su ciudad. Y todos los días que vivió Nimrod fueron doscientos quince años cuando murió, y los días de su reinado sobre la gente de la tierra fueron ciento ochenta y cinco años. Así Nimrod murió por la espada de Esaú en vergüenza y deshonra, y su muerte fue causada por la simiente de Abraham, como él mismo lo previó en sus sueños. Y después de la muerte de Nimrod, su reino se dividió en muchas provincias, y todos los países gobernados por Nimrod fueron restaurados a sus reyes anteriores que los recuperaron después de la muerte de Nimrod. Y toda la gente de Nimrod ' 5 ויהי בהיות הרעב בארץ כנען ויקם יצחק לרדת. ויביא ה׳ על הארץ בשנה ההיא רעב גדול וכבד,ויהי בימים ההם אחרי מות אברהם קום לך גררה אל אבימלך, וירא ה׳ אל יצחק בלילה ההוא ויאמר אליו אל תרד מצרימה. כאשר עשה אברהם אביו,מצרימה מפני הרעב ויהי כבוא יצחק גררה. וישב שם יצחק שנה תמימה, ויקם יצחק וילך גררה כאשר ציוה אותו ה׳.מלך פלשתים ושב שם עד תם העב, ויאמר אחותי היא כי ירא לאמור, וישאלו כל אנשי גרר את יצחק לאישתו.ויראו אנשי הארץ את רבקה אישתו כי טובת מראה היא ולא ענה אותם אבימלך דבר ולא שת לבו אל, וילכו שרי אבימלך ויהללו את האישה אל אבימלך.אישתו פן יהרגוני עליה אנשי הארץ ויהי מקץ שלושה חודשים לשבת יצחק. וידע המלך את הדבר הזה בלבו, אך שמע כי הגידו לו כי אמר האיש אחותי היא.דבריהם ותהי בית יצחק נגד, כי ישב יצחק בבית המלך החיצונה. וישקף אבימלך בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אישתו,בארץ כמעט שכב אחד העם מגדוליהם את. מה הדבר הזה אשר עשית לנו באמרך על אישתך אחותי היא, ויאמר המלך אל יצחק.בית המלך Página 4
FPCFromClipboardUntitled אישתך ,והבאת עלינו אשם .ויאמר יצחק אל אבימלך כי יראתי פן אמות על אישתי ,על כן אמרתי אחותי היא .בעת ההיא ציוה אבימלך לכל שריו וגדוליו ,ויקחו את יצחק ואת רבקה אישתו ויביאום לפני המלך .ויצו המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות ,וירכיבום ברחוב העיר .ויקראו לפניהם בכל הארץ לאמור זה האיש וזאת אישתו ,כל הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת .וישב יצחק ואישתו בית המלך ,ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל לא חסר דבר .ויתן ה׳ את יצחק לחן בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו ,ויעש אבימלך עם ,יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי .האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב .והבאת עלינו אשם .ויאמר יצחק אל אבימלך כי יראתי פן אמות על אישתי ,על כן אמרתי אחותי היא בעת ההיא ציוה אבימלך לכל שריו וגדוליו ,ויקחו את יצחק ואת רבקה אישתו ויביאום לפני המלך .ויצו המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות ,וירכיבום ברחוב העיר .ויקראו לפניהם בכל הארץ לאמור זה האיש וזאת אישתו ,כל הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת .וישב יצחק ואישתו בית המלך ,ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל לא חסר דבר .ויתן ה׳ את יצחק לחן בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו ,ויעש אבימלך עם יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך ,כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ,ולקצור ולאכול את פרי האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב .והבאת עלינו אשם .ויאמר יצחק אל אבימלך כי יראתי פן אמות על אישתי על כן אמרתי אחותי היא .בעת ההיא ציוה אבימלך לכל שריו וגדוליו ,ויקחו את יצחק ואת רבקה אישתו ויביאום לפני המלך .ויצו המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות ,וירכיבום ברחוב העיר .ויקראו לפניהם בכל הארץ לאמור זה האיש וזאת אישתו ,כל הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת .וישב יצחק ואישתו בית המלך ,ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל לא חסר דבר .ויתן ה׳ את יצחק לחן בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו ,ויעש אבימלך עם יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך ,כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב .ויקחו את יצחק ואת רבקה אישתו ויביאום לפני המלך .ויצו המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות ,וירכיבום ברחוב העיר .ויקראו לפניהם בכל הארץ לאמור זה האיש וזאת אישתו ,כל הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת .וישב יצחק ואישתו בית המלך ,ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל לא חסר דבר .ויתן ה׳ את יצחק לחן בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו ,ויעש אבימלך עם יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך ,כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב .ויקחו את יצחק ואת רבקה אישתו ויביאום לפני המלך .ויצו המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות ,וירכיבום ברחוב העיר .ויקראו לפניהם בכל הארץ לאמור זה האיש .וזאת אישתו ,כל הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת .וישב יצחק ואישתו בית המלך ,ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל לא חסר דבר ויתן ה׳ את יצחק לחן בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו ,ויעש אבימלך עם יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך ,כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב .ויעש אבימלך עם יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך ,כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב .ויעש אבימלך עם יצחק טובה .כי זכר אבימלך את השבועה ואת הברית ,אשר היה בין אביו ובין אברהם .ויאמר אבימלך אל יצחק המה כל הארץ לפניך ,כטוב בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך .ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים ומיטב ארץ .גרר לזרוע ולקצור ולאכול את פרי האדמה ,עד אשר יכלו ימי הרעב Y sucedió en aquellos días, después de los días de Abraham, que el Señor trajo, en el mismo año, un hambre muy fuerte sobre la tierra; y cuando hubo hambre en la tierra de Canaán, Isaac se levantó para descender a la tierra de Egipto a causa del hambre, como lo hizo una vez Abraham, su padre. Y aquella noche el Señor se apareció a Isaac y le dijo: No desciendas a Egipto; Levántate y ve a Gerar, a Abimelec, rey de los filisteos, y permanece allí hasta que pase el hambre. Isaac se levantó y fue a Gerar, conforme al mandato del Señor, y se quedó allí un año entero. Y cuando Isaac llegó a Gerar, los habitantes de la tierra vieron a Rebeca, su esposa, y he aquí que era muy hermosa en apariencia. Y la gente de Gerar preguntó a Isaac acerca de su esposa, y él dijo: Ella es mi hermana, porque tenía miedo de reconocerla como su esposa, no fuera que la gente de la tierra lo matara por causa de ella. Y los príncipes de Abimelec fueron y alabaron a la mujer ante el rey, pero él no respondió ni escuchó sus palabras. Y cuando les oyó decir que Isaac proclamó que ella era su hermana, el rey se lo guardó. Y cuando Isaac había vivido en la tierra por tres meses, Abimelec miró por la ventana y vio que Isaac era muy cariñoso con Rebeca, su esposa; porque Isaac habitaba en una de las dependencias del rey, que estaba frente a la casa del rey. Y el rey dijo a Isaac: ¿Qué es esto que nos has hecho? alguien del pueblo podría haberse acercado a tu esposa a la ligera y tú debiste habernos traído la culpa. E Isaac respondió a Abimelec: Porque tenía miedo de morir por ella, por eso la proclamé mi hermana. Y en ese momento Abimelec mandó a todos sus príncipes y nobles que tomaran a Isaac y a su esposa Rebeca, y los llevaran a la presencia del rey. Y el rey dio orden de vestirlos con ropas reales, y hacerlos cabalgar por las calles de la ciudad, y gritar delante de ellos: Este es el esposo y esta es su esposa, y cualquiera que toque a este hombre o su esposa ciertamente morirá. E Isaac regresó a la casa del rey, y el Señor estaba con Isaac y él continuó creciendo en grandeza, y no Página 5
FPCFromClipboardUntitled le faltó nada. Y el Señor hizo que Isaac encontrara favor a los ojos del rey y a los ojos de todos sus siervos, y Abimelec hizo bien con Isaac, porque Abimelec se acordó bien del pacto que fue concertado entre su padre y Abraham. Y Abimelec dijo a Isaac: Mira, toda la tierra está delante de ti, habita donde mejor te parezca hasta que regreses a tu tierra. Y Abimelec dio a Isaac campos y viñedos y la mejor tierra de Gerar para sembrar y cosechar y comer del fruto de la tierra hasta que cesase el hambre. 6 ויזרע יצחק בארץ ההיא ,וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכו ה׳ .ויגדל האיש ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה .ויהי כאשר כלו ימי הרעב וירא ה׳ אל יצחק ויאמר אליו ,קום צא מן המקום הזה ושוב אל ארצך ארצה כנען .ויקם יצחק וישב חברונה אשר בארץ כנען ,הוא וכל אשר לו כאשר ציוהו ה׳ .ויהי אחרי כן וימת שלח בן ארפכשד בשנה ההיא ,שנת שמונה עשרה שנה לחיי יעקב ועשו .ויהיו כל ימי שלח אשר חי ,שלוש ושלושים שנה וארבע מאות שנה וימת .בעת ההיא שלח יצחק את יעקב בנו הקטן ביתה שם ועבר ,ללמוד את מוסר ה׳ ואת תורתו לדעת את ה׳ .וילך יעקב בית שם ועבר וילמוד את מוסר ה׳ ,וישב יעקב בבית שם ועבר שלושים ושתים שנה .ועשו אחיו לא הלך כי לא אבה ללכת ,וישב בבית אביו ארצה כנען .ויהי עשו הולך השדה כל הימים לצוד ציד בשדה להביא ,ככה יעשה עשו כל הימים .ועשו היה איש מחשבות ומרמות ומודה את לב כל האדם וגונב את דעתם ,ויהי עשו גיבור חיל בשדה .ויהי מימים וילך עשו ארץ שעיר לצוד כפעם בפעם ,וילך ויבא עד שדה שעיר הוא שדה אדום .וישב שם עשו בארץ שעיר לצוד בשדה ,ימים וארבעה חודשים .וירא שם עשו בארץ שעיר בת איש כנעני ,ושמה יהודית בת בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען .ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה ,בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ .את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .וישב שם עשו בארץ שעיר לצוד בשדה ,ימים וארבעה חודשים .וירא שם עשו בארץ שעיר בת איש כנעני ,ושמה יהודית בת בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען .ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה ,בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים .מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .וישב שם עשו בארץ שעיר לצוד בשדה ,ימים וארבעה חודשים .וירא שם עשו בארץ שעיר בת איש כנעני ,ושמה יהודית בת בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען .ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה ,בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .וירא שם עשו בארץ שעיר בת איש כנעני ,ושמה יהודית בת בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען .ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה ,בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל .אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .וירא שם עשו בארץ שעיר בת איש כנעני ,ושמה יהודית בת בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען .ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה ,בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו Página 6
FPCFromClipboardUntitled לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .בן ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב שם .ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר שנים לחיי יצחק ,היא שנת חמישים שנה לחיי יעקב .בעת ההיא .מת שם בן נח בשנה ההיא ,בן שש מאות שנה היה שם במותו .ויהי כאשר מת שם ,וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .וישב יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים .מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה .כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים .וישב יעקב אל .אביו חברונה אשר בארץ כנען .ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב ,באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על אודות לבן בן בתואל אחיה כי אשת לבן היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה ,וגם כל אמהותיו לא ילדו לו .ויזכור ה׳ את עדינה אשת לבן אחרי כן ,ותהר ותלד שתי בנות תאומות .ויקרא לבן את שמות בנותיו ,את שם הבכירה לאה ושם הקטנה רחל .ויבואו האנשים ההם ויגידו לרבקה את הדברים .האלה ,ותשמח רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו לו בנים Entonces Isaac sembró en esa tierra y recibió en el mismo año cien veces más, y el Señor lo bendijo. Y el hombre se engrandeció, porque tenía posesiones de rebaños y posesiones de vacas, y muchos siervos; y cuando pasaron los días de hambre, el Señor se apareció a Isaac y le dijo: Levántate, sal de este lugar y vuélvete a tu tierra, a la tierra de Canaán. Isaac se levantó y volvió a Hebrón, que está en la tierra de Canaán, él y todos los que eran suyos, según el mandato del Señor. Y poco después, Shelach, el hijo de Arpajshad, murió, en el año dieciocho de la vida de Jacob y Esaú. Y fueron todos los días de Shelaj cuatrocientos treinta y tres años cuando murió. Al mismo tiempo, Isaac envió a su hijo menor, Jacob, a la casa de Sem y Heber para adquirir el conocimiento del Señor, y Jacob permaneció en la casa de Sem y Heber durante treinta y dos años. Y Esaú, su hermano, no fue con él, porque se negó a ir, y se quedó en la casa de su padre en la tierra de Canaán. Y Esaú siempre estaba cazando en el campo, trayendo a casa todo lo que podía conseguir. Esa fue la ocupación de Esaú todo el tiempo; y Esaú era un hombre astuto y engañoso, prevaricador y "robando las mentes" de la gente, sin embargo, era muy valiente en el campo, estaba de caza la mayor parte del tiempo, y llegaba hasta Seir, que es Edom. Y se quedó en la tierra de Seir cazando en el campo durante un año y cuatro meses. Y vio Esaú en la tierra de Seir a la hija de un cananeo, y su nombre era Judit, hija de Beeri, hijo de Efer, de las familias de Het, hijo de Canaán; Esaú la tomó por esposa y vino a ella. Y Esaú tenía cuarenta años cuando la tomó, y la trajo a Hebrón, que era la tierra de la morada de su padre, y habitó allí. Y fue en esos días en el año ciento diez de la vida de Isaac, que fue el año cincuenta de la vida de Jacob, que Sem, el hijo de Noé, murió en ese año; y Sem tenía seiscientos años cuando murió. Y cuando murió Sem, Jacob volvió a su padre, a Hebrón, que estaba en la tierra de Canaán. Y en el año cincuenta y seis de la vida de Jacob, llegaron algunas personas de Harán, trayendo noticias a Rebeca acerca de su hermano Labán, hijo de Betuel. Porque la esposa de Labán había sido estéril en aquellos días sin descendencia, ni las siervas de Labán le dieron hijos. Y después de algún tiempo el Señor se acordó de Adina, la esposa de Labán, y ella concibió y dio a luz dos hijas, mellizas, y Labán nombró a sus hijas, llamando el nombre de la mayor Lea, y el nombre de la menor Raquel. Y cuando esa gente llegó y le dijo a Rebeca estas cosas, Rebeca se regocijó mucho porque el Señor se había acordado de su hermano y que había sido bendecido con niños. 7 ויצחק בן אברהם זקן בא בימים ,ועיניו כבדו מזוקן ותכהין ולא יכול לראות .בעת ההיא קרא יצחק אל עשו לאמור ,שא נא כליך תליך וקשתך וקום צא השדה וצודה לי צידה .ועשה לי מטעמים והבאת לי ואוכלה בעבור אברכך בטרם מותי ,כי אני זקנתי ושבתי .ויעש עשו כן וישא את כליו ויצא השדה לצוד ציד כפעם בפעם ,להביא אל אביו כאשר ציוהו בעבור אשר יברך אותו .ותשמע רבקה את על הדברים אשר דיבר יצחק אל עשו ,ותמהר ותקרא ליעקב בנה לאמור .כזה וכזה דיבר אביך אל עשו אחיך וכה וכה שמעתי ,עתה מהר עתה ועשה אשר אדבר אליך .קום ולך נא אל הצאן ולקחת לי משם שני גדיי עיזים טובים ,ואישה אותם מטעמים לאביך .והבאת את המטעמים לאביך ואכל בטרם יבוא אחיך מצידו ,בעבור אשר יברכך אביך .וימהר יעקב ויעש כאשר ציותה אותו אמו ,ויעש מטעמים ויביאם לפני אביו ,טרם יבוא עשו מצידו .ויאמר יצחק אל יעקב מי אתה בני ,ויאמר אני בכורך עשו עשיתי כאשר ציותני .עתם קום נא ,שבה ואכלת מצידי ,בעבור אשר תברכני נפשך כאשר דיברת אליי .ויקם יצחק ויאכל וישת וייטב ליבו ויברך את יעקב ויצא מאיתו והנה עשו אחיו בא מצידו מן השדה .ויעש גם הוא מטעמים ,ויבא לאביו לאכול ולברכו .ויאמר יצחק אל עשו ומי איפה הצד ציד ויבא לי בטרם תבוא אתה ואברכהו ,וידע עשו כי יעקב אחיו עשה את הדבר הזה .ויחר אף עשו ביעקב אחיו ,כי עשה לו את הדבר הזה .ויאמר עשו הכי קרא יעקב שמו ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח ,ויבך עשו בכי גדול .וישמע יצחק את קול עשו בנו בוכה ,ויאמר יצחק אל .עשו מה אעשה לך בני בא אחיך במרמה ויקח ברכתך .וישטום עשו את יעקב אחיו על הברכה אשר ברכו אביו ,ויחר אפו עליו מאוד Página 7
FPCFromClipboardUntitled ויירא יעקב מאוד מפני עשו אחיו ,ויקם ויברח בית עבר בן שם ויסתר שם מפני אחיו .כי עשה לו את הדבר הזה .ויאמר עשו הכי קרא יעקב שמו ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח ,ויבך עשו בכי גדול .וישמע יצחק את קול עשו בנו בוכה ,ויאמר יצחק אל עשו מה אעשה לך בני בא אחיך במרמה ויקח ברכתך .וישטום עשו את יעקב אחיו על הברכה אשר ברכו אביו ,ויחר אפו עליו מאוד .ויירא יעקב מאוד מפני עשו אחיו ,ויקם ויברח בית עבר בן שם ויסתר שם מפני אחיו .כי עשה לו את הדבר הזה .ויאמר עשו הכי קרא יעקב שמו ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח ,ויבך עשו בכי גדול .וישמע יצחק את קול עשו בנו בוכה ,ויאמר יצחק אל עשו מה אעשה לך בני בא אחיך במרמה ויקח ברכתך .וישטום עשו את יעקב אחיו על הברכה אשר ברכו אביו ,ויחר אפו עליו מאוד .ויירא יעקב מאוד מפני .עשו אחיו ,ויקם ויברח בית עבר בן שם ויסתר שם מפני אחיו Y sucedió que en ese tiempo Isaac llamó a Esaú, su hijo mayor, y le dijo: Toma, te ruego, tus armas, tu aljaba y tu arco, y sal al campo y tomame un poco de carne de venado. ; Y hazme un guisado y tráemelo, para que pueda comer, y para que mi alma te bendiga antes de morir, porque he aquí, soy viejo y tengo canas. Y Esaú hizo lo mismo, y tomó sus armas y salió al campo a cazar carne de venado como antes, para llevársela a su padre según su orden, para que lo bendijera. Y Rebeca oyó cuando Isaac hablaba a Esaú, su hijo, y se apresuró a llamar a su hijo Jacob, diciéndole: Estas palabras habló tu padre a tu hermano, y yo las he oído; y ahora, por tanto, date prisa y haz lo que te digo; Levántate entonces y vete al rebaño, te ruego, y tráeme de allí dos buenos cabritos de la cabra y yo haré para tu padre carne sabrosa como él ama, y tú le traerás la carne sabrosa para que la coma antes de que tu hermano regrese de la caza, y para que tu padre te bendiga. Y Jacob se apresuró a hacer lo que su madre le había ordenado, e hizo una carne sabrosa y se la llevó a su padre antes de que Esaú volviera de la caza. E Isaac dijo a Jacob: ¿Quién eres, hijo mío? Y él respondió: Yo soy Esaú tu primogénito; He hecho lo que me mandaste; Levántate, te ruego, siéntate y come de mi caza para que tu alma me bendiga como me has dicho. E Isaac se levantó y comió y bebió hasta el contento de su corazón, y bendijo a Jacob. Y Jacob se separó de su padre tan pronto como lo bendijo. Y apenas Jacob se había apartado de Isaac, cuando, he aquí, Esaú venía de su persecución en el campo, y él también había preparado carne sabrosa y se la llevó a su padre para que la comiera y lo bendijera. E Isaac dijo a Esaú: ¿Quién, y dónde está el que tomó caza y me la trajo antes de que tú vinieras, y a quién he bendecido? Y Esaú supo de inmediato que era su hermano Jacob quien había hecho esto, y la ira de Esaú se encendió contra su hermano Jacob por actuar así con él. Y Esaú dijo: ¿No se llama con razón Jacob? porque me ha suplantado estas dos veces; me quitó mi primogenitura, y he aquí, ahora ha quitado mi bendición. Y Esaú lloró mucho. Y cuando Isaac escuchó la voz de su hijo Esaú llorando, Isaac dijo a Esaú: ¿Qué puedo hacer, hijo mío? tu hermano vino con sutileza y te quitó tu bendición. Y Esaú aborreció a su hermano Jacob por la bendición con que su padre lo había bendecido, y su ira fue muy fuerte. Y Jacob tuvo mucho miedo de su hermano y se levantó y huyó a la casa de Eber, el hijo de Sem. Y Jacob se ocultó allí de su hermano. 8 ויעקב בן שישים שנה ושלוש שנים בצאתו מארץ כנען מחברון ,ויתחבא יעקב בבית עבר מפני עשו אחיו ארבע עשרה שנה וילמוד שם ,תות ה יעקבוד .ועשו ראה כי ברח יעקב וימלט מידו ,וכי לקח את הברכה בערמה .ויתעצב מאוד עשו ויחר לו גם על אביו ועל אמו ויקם גם הוא ויקח את אישתו וילך ארצה שעיר מפני אביו ואמו וישב שם .וירא שם עשו עוד אישה מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי ,ויקחה לו לאישה על אישתו .ויקרא עשו את שמה עדה לאמור ,כי עדה ממנו הברכה בעת ההיא .וישב עשו בארץ שעיר שישה חודשים ,ופני אביו ואמו לא ראה .ויהי אחרי כן ויקח עשו את נשיו ,ויקם וישב ארצה כנען .ויושב עשו את שתי נשיו חברונה ,בית אביו .ותהיינה נשי עשו מכעיסים ומקציפים את יצחק ואת רבקה במעשיהם ,כי לא הלכו בדרכי ה׳ ויעבדו אלוקי אביהן עץ ואבן אשמד איבה .וירשיעו מאוד מאבותם וילכו אחרי שרירות ליבם הרע ויזבחו ויקטרו לבעלים ,ויקוצו מפניהם יצחק ורבקה .ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת ,אם לוקח יעקב אישה כאלה מבנות הארץ למה לי חיים .ויהי בימים ההם ותהר עדה אשת עשו ,ותלד לו בן .ויקרא עשו את שם בנו הנולד לו אליפז ,ועשו בן שישים וחמש שנים בלדת אותו .וישמעאל בן אברהם מת בימים ההם ,בשנת שישים וחמש שנים לחיי יעקב .ויהיו כל ימי ישמעאל אשר חי ,שבע ושלושים שנה ומאת שנה וימת .וישמע יצחק כי מת ישמעאל ויספדהו ,ויתאבל עליו יצחק ימים רבים .ויהי מקץ ארבע עשרה שנה לשבת יעקב בבית עבר ,ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו .ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה ,ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על הברכה אשר לקח מאיתו ביים .ויהי כראות עשו ,כי בא יעקב אל אביו ואל אמו ,ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו .ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו למות והיה במותו ואהרגה את יעקב אחי .ועשו בן שישים וחמש שנים בלדת אותו .וישמעאל בן .אברהם מת בימים ההם ,בשנת שישים וחמש שנים לחיי יעקב .ויהיו כל ימי ישמעאל אשר חי ,שבע ושלושים שנה ומאת שנה וימת וישמע יצחק כי מת ישמעאל ויספדהו ,ויתאבל עליו יצחק ימים רבים .ויהי מקץ ארבע עשרה שנה לשבת יעקב בבית עבר ,ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו .ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה ,ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על הברכה אשר .לקח מאיתו ביים .ויהי כראות עשו כי בא יעקב אל אביו ואל אמו ,ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים ,ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו למות והיה במותו ואהרגה את יעקב אחי .ועשו בן שישים ,וחמש שנים בלדת אותו .וישמעאל בן אברהם מת בימים ההם ,בשנת שישים וחמש שנים לחיי יעקב .ויהיו כל ימי ישמעאל אשר חי Página 8
FPCFromClipboardUntitled ויהי מקץ ארבע עשרה שנה. ויתאבל עליו יצחק ימים רבים, וישמע יצחק כי מת ישמעאל ויספדהו.שבע ושלושים שנה ומאת שנה וימת ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה, ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה. ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו,לשבת יעקב בבית עבר ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר, ויהי כראות עשו כי בא יעקב אל אביו ואל אמו.לו יעקב אחיו על הברכה אשר לקח מאיתו ביים ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו למות והיה במותו ואהרגה את, ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים.אפו עליו מאוד ויבקש להרגו ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה. ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו, ויהי מקץ ארבע עשרה שנה לשבת יעקב בבית עבר.יעקב אחי, ויהי כראות עשו כי בא יעקב אל אביו ואל אמו.ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על הברכה אשר לקח מאיתו ביים, ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי, ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים.ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו, ויהי מקץ ארבע עשרה שנה לשבת יעקב בבית עבר.קרבו למות והיה במותו ואהרגה את יעקב אחי. ויהי. ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על הברכה אשר לקח מאיתו ביים,ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה ויצחק בן אברהם זקן. ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו,כראות עשו כי בא יעקב אל אביו ואל אמו ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו למות והיה במותו ואהרגה את יעקב אחי,מאוד בא בימים. Y Jacob tenía sesenta y tres años cuando huyó de la tierra de Canaán, de Hebrón. Y Jacob estuvo escondido en la casa de Heber durante catorce años, y continuó allí para estudiar los caminos del Señor y Sus mandamientos. Y cuando Esaú vio que Jacob había huido para escapar de él después de haber obtenido astutamente la bendición, Esaú se enojó mucho y también se enojó con su padre y su madre. Y se levantó también, tomó a su esposa y dejó a su padre y a su madre para ir a la tierra de Seir, y allí se ubicó. Y Esaú vio allí a una mujer entre las hijas de Het, y su nombre era Bosmat, hija de Elón el hitita, y la tomó por esposa además de la esposa que tenía. Y Esaú llamó su nombre Ada, diciendo: La bendición pasó de mí en ese tiempo. Y Esaú se quedó en la tierra de Seir durante seis meses sin haber visto el rostro de su padre y de su madre al partir de ellos. Y después Esaú tomó a sus mujeres y regresó a la tierra de Canaán, y dejó a sus dos esposas en la casa de su padre, en Hebrón. Y las mujeres de Esaú provocaron y afligieron a Isaac y Rebeca con sus acciones, porque no anduvieron en los caminos del Señor, sino que sirvieron a los dioses de sus padres, hechos de madera y piedra, como sus padres les habían enseñado, y eran aún más malvados que sus padres. Y siguieron los malos deseos de sus corazones, y trajeron sacrificios y quemaron incienso a los baales, e Isaac y Rebeca se cansaron de ellos, y Rebeca dijo a Isaac: Estoy cansado de mi vida a causa de las hijas de Heth; Si Jacob toma mujer de las hijas de Het como estas que son de las hijas de la tierra, ¿de qué me servirá la vida? Y en aquellos días Ada, la mujer de Esaú, concibió y le dio un hijo, y Esaú llamó el nombre del hijo que le nació, Elifaz. Y Esaú tenía sesenta y cinco años cuando lo dio a luz. Y en esos días, Ismael, el hijo de Abraham, murió en el año sesenta y cuatro de la vida de Jacob. Y fueron todos los días que vivió Ismael ciento treinta y siete años cuando murió. Y cuando Isaac se enteró de la muerte de Ismael, lo lloró y se lamentó por él durante muchos días. Y al final de los catorce años de la morada de Jacob en la casa de Eber, Jacob estaba deseoso de ver a su padre ya su madre; y Jacob volvió a la casa de su padre y su madre, en Hebrón. Y en ese momento Esaú se había olvidado de lo que Jacob le había hecho al quitarle la bendición; pero cuando Esaú vio a Jacob regresar con su padre y su madre, Esaú recordó lo que Jacob le había hecho, y se enfureció mucho contra él, y trató de matarlo. E Isaac, el hijo de Abraham , era viejo y muy avanzado en años, y Esaú dijo: Se acercan los días de luto por mi padre, entonces mataré a mi hermano Jacob. 9 וישבת עמו ימים אחדים. ותמהר ותשלח ותקרא ליעקב בנה ותאמר אליו קום ברח לך חרנה אל לבן אחי,ויוגד לרבקה את הדבר הזה כי כה ציוה אברהם אבינו. לא תיקח אישה מבנות כנען, ויקרא יצחק אל יעקב ויצוהו ויאמר לו. ואחר תבוא,עד שוב חמת אחיך ממך ושמרתי גם אני לבניך את, אם ישמרו בניך בריתי אשר כרתי איתך. לזרעך נתתי את הארץ הזאת,אותנו בדבר ה׳ אשר ציוהו לאמור קום לך לך חרנה ביתה, ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אצוך וחדל לך לקחת אישה מבנות כנען.אשר דיברתי אליך ולא אעזבם ונלוית, בארץ אשר אתה הולך שמה, ולכן הישמר לך פן תשכח את ה׳ אלוקיך ואת כל דרכיו.בתואל אבי אמך וקח לך משם אישה או לא תסור מן הדרך אשר צויתיך ואשר למדת לנטות, אך בבואך אל הארץ ועבדת שם את ה׳.אל אנשי הארץ ורדפת אחר יעזבתו אה ויתן לך האלוקים את ברכת. טובה וישרה בדרכי ה׳, ואל שדי יתן לך רחמים לפני אנשי הארץ ולקחת אישה כחפצך שמה.ימין ושמאל ארץ מגורי אביך, והשיבך ה׳ אל הארץ הזאת. ויפרך וירבך והיית לקהל עמים בארץ אשר אתה הולך שם,אברהם אביך לך ולזרעך וישמע יעקב אל. ויתן לו מתנות רבות וכסף וזהב וישלחהו, ויכל יצחק לצוות את יעקב ולברכו.בבנים ובעושר רב בשמחה ובטובה ויהי בצאת יעקב. בצאתו מארץ כנען מבאר שבע, ויעקב בן שבעים שנה ושבע שנים. ויקם וילך פדנה ארם,אביו ואל אמו וישק להם ורדפת אחרי יעקב ועברת לפניו אל הדרך, עתה מהר וקח חרבך בידך. ויקרא עשו אל אליפז בנו וידבר אליו בסתר לאמור,ללכת חרנה וארבת לו והרגתו בחרבך באחד ההרים ולקחת את כל אשר ל. Y cuando esto fue dicho a Rebeca, ella envió apresuradamente y llamó a su hijo Jacob, y le dijo: Levántate y huye a Labán, mi hermano, y quédate allí con él unos días hasta que la ira de tu hermano se apague. de ti, y Página 9
FPCFromClipboardUntitled luego volverás. Entonces Isaac llamó a Jacob y le dijo: No tomes mujer de las hijas de Canaán, porque tal es el mandato de nuestro padre Abraham, según los mandamientos de nuestro Señor, que dice: A tu descendencia daré esta tierra; si tus hijos guardan el pacto que hice contigo, entonces también cumpliré con tus hijos lo que te he prometido, y no por amor a ellos. Y ahora, hijo mío, escucha mi voz acerca de todo lo que te mandaré, y no tomes esposa de entre las hijas de Canaán. Pero levántate y ve a Harán, A la casa de Betuel, padre de tu madre, y de allí toma para ti una mujer de las hijas de Labán, hermano de tu madre. Y ten cuidado de no olvidar al Señor tu Dios y sus caminos en la tierra adonde vas, y de no apegarte al pueblo de la tierra para buscar vanidad y abandonar al Señor. Y cuando vengas a esa tierra, sirve al Señor incluso allí, y no te desvíes ni a la derecha ni a la izquierda del camino que te he mandado y que has aprendido. Y el Todopoderoso te concederá hallar el favor del pueblo de la tierra, y tomar allí para ti una mujer según tu voluntad, pero buena y justa, y que siga los caminos del Señor. Y que el Señor te confirme a ti y a tu descendencia la bendición de Abraham, tu padre, para hacerte fecundo y multiplicarte, para que llegues a ser multitud de naciones en la tierra adonde vas. Y que Dios te permita volver a esta tierra, la tierra de la habitación de tu padre, con hijos y con grandes riquezas, con gozo y alegría. Y habiendo terminado Isaac sus instrucciones y bendiciones, dio a Jacob numerosos obsequios, como también plata y oro, y lo despidió. Y Jacob escuchó a su padre y a su madre, los besó y se fue a Padan-aram. Y Jacob tenía setenta y cinco años cuando partió de la tierra de Canaán, sí, de Beerseba. Y cuando Jacob se hubo ido a Harán, Esaú llamó a Elifaz, su hijo, y le habló en secreto, diciendo: Ahora apresúrate, toma tu espada en tu mano y persigue a Jacob, 10 ואליפז בן, ויעש אליפז כאשר ציוהו אביו. ויודע לצוד ציד בשדה וגיבור חיל,ואליפז בן עשו איש מהיר ויודע קשת כאשר הורהו אביו וידבק את יעקב ויארוב לו. וירדוף אחרי יעקב, ויקם אליפז וילך ויקח עמו עשרה אנשים אחי אמו איתו.שלוש עשרה שנה בעת ההיא, ויעמוד יעקב במקום אשר הלך בו לדעת מה זה כי לא, וירא יעקב את אליפז רודף אחריו הוא ואנשיו.בגבול ארץ כנען מול עיר שכם מה לכם כי באתם עד הלום ומה, ויאמר אליהם יעקב. מול יעקב, וישלוף אליפז את חרבו וילך הלוך וקרב הוא ואנשיו.ידע הדבר וירא יעקב י אוי, ויקרב אליפז מול יעקב ויען ויאמר אליו כה וכה ציוה לי אבי ועתה לא אעבור על מצותו אשר צוני.תרדפו בחרבכם. הנה כל אשר לי ואשר נתנו לי אבי ואמי קח לך ולך מעלי ל ל הצדקה היהה,ויגש יעקב ויתחנן לאליפז ולאנשים אשר איתו לאמור. ויקחו אליפז ואנשיו את כל אשר ליעקב ואת הכסף. וישמעו בקול יעקב ולא המיתוהו,ויתן ה׳ את חן יעקב בעיני אליפז בן עשו ואנשיו ויגידו לו את כל. וישובו בארה שבע אל עשו, וילכו מעליו אליפז ואנשיו. לא השאירו לו דבר,ואת הזהב אשר הוציא עמו מבאר שבע על אשר לא, ויקצוף עשו על אליפז בנו ועל האנשים אשר איתו. ויתנו לו את כל אשר לקחו מאת יעקב,אשר קרה להם עם יעקב ויכמרו רחמינו אליו וניקח את כל אשו או, ויענו ויאמרו אל עשו כי התחנן לנו יעקב על הדבר הזה לבלתי המית אותו.המיתו את יעקב. בעת ההיא בראות עשו כי ברך יצחק את יעקב וכי ציוהו. ויתנם בביתו,ויקח עשו את כל הכסף ואת הזהב אשר לקח אליפז מיד יעקב וילך הוא אל בית ישמעאל דודו ויקח את מחלת בת,לאמור לא תיקח אישה מבנות כנען וכי רעות בנות כנען בעיני יצחק ורבקה ויענו. על אשר לא המיתו את יעקב, ויקצוף עשו על אליפז בנו ועל האנשים אשר איתו.ישמעאל אחות נביות על נשיו לו לאישה ויקח עשו את כל. ויכמרו רחמינו אליו וניקח את כל אשו או,ויאמרו אל עשו כי התחנן לנו יעקב על הדבר הזה לבלתי המית אותו בעת ההיא בראות עשו כי ברך יצחק את יעקב וכי ציוהו לאמור לא תיקח. ויתנם בביתו,הכסף ואת הזהב אשר לקח אליפז מיד יעקב וילך הוא אל בית ישמעאל דודו ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות על,אישה מבנות כנען וכי רעות בנות כנען בעיני יצחק ורבקה ויענו ויאמרו אל עשו כי התחנן לנו. על אשר לא המיתו את יעקב, ויקצוף עשו על אליפז בנו ועל האנשים אשר איתו.נשיו לו לאישה ויקח עשו את כל הכסף ואת הזהב אשר לקח אליפז. ויכמרו רחמינו אליו וניקח את כל אשו או,יעקב על הדבר הזה לבלתי המית אותו בעת ההיא בראות עשו כי ברך יצחק את יעקב וכי ציוהו לאמור לא תיקח אישה מבנות כנען וכי רעות בנות. ויתנם בביתו,מיד יעקב וילך הוא אל בית ישמעאל דודו ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות על נשיו לו לאישה,כנען בעיני יצחק ורבקה. Y Elifaz, hijo de Esaú, era hombre veloz, experto en el arco, como le había enseñado su padre, y también en la caza, y héroe valiente. E hizo Elifaz como su padre le ordenó; y Elifaz tenía sólo trece años en ese momento. Y Elifaz se levantó, tomó consigo a diez de los hermanos de su madre y corrió tras Jacob. Y él se mantuvo cerca de Jacob, y lo acechó en el límite de Canaán, frente a la ciudad de Siquem. Y cuando Jacob vio que Elifaz y sus hombres lo seguían, Jacob se detuvo en su camino para averiguar qué significaba esto, porque no sabía nada al respecto. Pero Elifaz sacó su espada y avanzó hacia Jacob con sus hombres. Y Jacob les dijo: ¿Cuál es la causa de que hayan venido acá, y por qué me siguen con sus espadas desnudas? Y Elifaz se le acercó, diciendo: Así me ha mandado mi padre que haga, y no me apartaré de las órdenes que me dio mi padre. Y cuando Jacob escuchó que Esaú había hablado con Elifaz para que usara toda su fuerza, Jacob se acercó a ellos y suplicó a Elifaz y a sus hombres, diciendo: He aquí todo lo que tengo, y que me fue dado por mi padre y Madre, toma todo esto y déjame y no me mates, y que esta obra te sea contada por justicia. Y el Señor hizo que Jacob encontrara gracia ante los ojos de Elifaz y sus hombres, y ellos escucharon la voz de Jacob y no lo mataron. Y Elifaz y sus hombres se llevaron todo lo que tenía Jacob, como también la plata y el Página 10
FPCFromClipboardUntitled oro que había traído de Beerseba; no le dejaron lo más mínimo. Y Elifaz se fue con sus hombres, y volvieron a Esaú, a Beerseba, y le informaron de todo lo que les había sucedido con Jacob, y le entregaron todo lo que habían tomado de Jacob. Y Esaú se enojó mucho con Elifaz, su hijo, y con los hombres que estaban con él, por no haber matado a Jacob. Y se excusaron diciendo: Porque Jacob nos rogó que no lo mataramos, y nuestra compasión se despertó por él, por eso tomamos de él todo lo que tenía y te lo trajimos. Y Esaú tomó toda la plata y el oro que Elifaz le había quitado a Jacob y los guardó en su casa. Y cuando Esaú vio que Isaac había bendecido a Jacob, y que le dio un mandato, diciendo: No tomarás mujer de las hijas de Canaán; y viendo que las hijas de Canaán no agradaban a Isaac, su padre, y a Rebeca, su madre, fue Esaú a Ismael y tomó más de las mujeres que tenía, Mahalat
Página 11