Libro de jaser/yashar parasha Vayishlaj

L i b r od eYa s h a r ‫ספר הישר‬

Parasha Vayishlaj

Parasha Vayishlaj FPCFromClipboardUntitled Libro del Génesis, Vayishlach 1 ‫ כה תאמרון לאדוני‬,‫ ויצו אותם לאמור‬.‫ דברי תחנונים‬,‫וישלח יעקב בעת ההיא מלאכים אל עשו אחיו ארצה שעיר לקראתו ולדבר אליו‬ ‫ ויחלף את‬,‫ כי עם לבן הייתי זה עשרים שנה וירימני‬.‫לעשו כה אמר עבדך יעקב אל יחשוב אדוני כי עמדה לי ברכת אבי אשר ברך אותי‬ ‫ וירא אלוקים עניי ועמלי ויגיע כפי אחרי כן‬,‫ ואעבוד אותו בביתו עבודה קשה מאוד‬.‫משכורתי עשרת מונים ככל אשר הוגד לאדוני‬ ‫ ועתה הנני באתי אל‬.‫ מחמלת אלוקים עליי ומחסור הגדול‬,‫ ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה אחרי כן‬.‫ויתננו לרחמים ולחן בעיניו‬ ‫ ולמען אשר לא יחשוב‬.‫ למצוא חן בעיניו‬,‫ ושלחתי להגיד את על אלה לאדוני‬.‫ אל אבי ואל אמי אשר בארץ כנען‬,‫ארצי ואל מקומי‬ ‫ וילכו המלאכים ההם אל עשו וימצאו אותו בקצה ארץ אדום הולך לקראת‬.‫אדוני כי קניתי חיל או עמדה לי ברכת אבי אשר ברך אותי‬ ‫ ויען עשו‬,‫ ויגידו מלאכי יעקב לעשו את כל דברי יעקב אשר דיבר אליהם אל עשו‬.‫ ועמו ארבע מאות איש שולף חרב מבניחי ה‬,‫יעקב‬ ‫ הלא שמעתי והלא הוגד לי את אשר עשה יעקב אל לבן אשר גדלו בביתו ויתן לו את בנותיו לנשים‬,‫אותם בגאוה ובוז ויאמר אליהם‬ ‫ וינהג בנות להן כשבויות חרב מאת פני‬,‫ וירא כי עצם חילו וכי רב עושרו ויברח הוא וכל אשר לו מבית לבן‬.‫ויולד בנים ובנות ויפרץווי‬ ‫ ועשיתי‬,‫ ועתה הנני באתי היום במחנותיי לקראתו‬.‫ ויעקבני פעמיים ואדום‬,‫ וגם לא ללבן עשה זאת יעקב כי גם לי עשה כזאת‬.‫אביהן יו‬ ‫ באנו אל אחיך אל עשו ונגד לו לאת כל דבריך וכזאת‬,‫ וישובו המלאכים ויבואו אל יעקב ויגידו לו לאמור‬.‫לו את אשר היה עם לבבי‬ ‫ ויהי כשמוע יעקב את דברי אחיו אשר דיבר אל מלאכי‬.‫ והתפלל לפני אלוקיך להצילך ממנו‬,‫לאת אשוה אוא עתה דע וראה מה תעשה‬ ‫ ויתפלל יעקב אל ה'אלוקיו ויאמר אנא ה'אלוקי אבי אברהם ויצחק אתה אמרתי לי בצאתי מבית אבי‬.‫ ויירא יעקב מאוד ויצר לו‬,‫יעקב‬ ‫ ופרצת‬,‫ ושמתי את זרעך ככוכבי השמים‬.‫ אני ה'אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק לך אתן את הארץ הזאת ולזרעך אחריך‬,‫לאמור‬ ‫ ותקם את דבריך ותיתן לי עושר ובנים ומקנה ככל אשר היה עם לבבי נתת‬.‫לארבע רוחות השמים ונברכו בך משפחות האדמה ובזרעך‬ ‫ ואיטיבה עוד עמל מאוד‬,‫ ותאמר אלי אחרי כן שוב אל אבותיך ולמולדתיך‬.‫ וכל אשר שאלתי ממך נתת לי לא חסרתי דבר‬,‫לעבדך‬. ‫ עתה ה׳ אלוקים הצילני נא גם מיד עשו אחי כי ירא אנוכי ממנו‬.‫ ואפול ביד עשו אחי וירדני אם על בנים‬,‫ועתה הנני באתי ותצילני מלבן‬ ‫ ועתה הצילני נא היום‬,‫ כי אני ידעתי כי בחסדיך וברחמיך קניתי את החיל הזה‬.‫ ואם אין צדקה בי עשה למען אברהם אבי ויצחק‬,‫מאוד‬ ‫ ועתה‬,‫ כי אני ידעתי כי בחסדיך וברחמיך קניתי את החיל הזה‬.‫ ואם אין צדקה בי עשה למען אברהם אבי ויצחק‬.‫הזה בחסדך וענני‬ ‫ כי אני ידעתי כי בחסדיך וברחמיך קניתי את החיל‬.‫ ואם אין צדקה בי עשה למען אברהם אבי ויצחק‬.‫הצילני נא היום הזה בחסדך וענני‬ ‫ ועתה הצילני נא היום הזה בחסדך וענני‬,‫הזה‬.

Y Jacob envió mensajeros al mismo tiempo a Esaú su hermano en la tierra de Seir, y él le habló palabras de oración y súplica. Y les ordenó diciendo: Así hablarás a mi señor, a Esaú : Tu siervo Jacob dice así: No piense mi señor que las bendiciones con que mi padre me ha bendecido me han beneficiado en algo. Porque he residido con Labán estos veinte años y él me ha engañado, cambiando mi salario diez veces, como ya se le ha dicho a mi señor. Y le he servido en su casa una servidumbre muy dura hasta que Dios vio mi angustia, mi servidumbre y la obra de mis manos, y me concedió encontrar gracia y misericordia en sus ojos, y luego quedé poseído por Dios. bondad y su gran misericordia, de los bueyes y de los asnos, y de los siervos y de las siervas. Y vuelvo ahora a mi tierra y a mi lugar natal, a mi padre y a mi madre que están en la tierra de Canaán, y estoy deseoso de impartir todas estas cosas a mi señor para encontrar el favor a los ojos de mi Señor, para que no crea que he adquirido riquezas gracias a las bendiciones con que me ha bendecido mi padre. Y los mensajeros fueron a Esaú y lo encontraron en el límite de la tierra de Edom, marchando contra Jacob con cuatrocientos hombres de los hijos de Seir el Horeo con sus espadas desenvainadas. Y los mensajeros de Jacob hablaron a Esaú todo lo que Jacob les había dicho acerca de Esaú. Y Esaú les respondió con orgullo y desprecio, diciéndoles: De cierto he oído hablar de ello y me han informado correctamente de lo que Jacob le ha hecho a Labán. Porque Labán lo engrandeció y le dio sus hijas por mujeres; y engendró hijos e hijas, y aumentó mucho en posesiones y riquezas en la casa de Labán. Pero tan pronto como vio la abundancia de sus posesiones y riquezas, huyó de la casa de Labán con todo lo que le pertenecía, llevándose a las hijas de Labán de la presencia de su padre como cautivas tomadas a espada, sin decirle una palabra a Labán. sobre eso. Pero Labán no es el único a quien Jacob ha tratado de esa manera, porque me ha hecho de la misma manera, y me ha suplantado dos veces. ¿Y ahora guardaré silencio? Y ahora he aquí que he venido con mi campamento para encontrarlo, y trataré con él según lo mejor de mi mente. Y los mensajeros volvieron a Jacob diciendo: Vinimos a tu hermano Esaú y le hablamos de acuerdo con todo lo que has dicho, y tal fue su respuesta para nosotros, y también viene a encontrarte y cuatrocientos hombres con él. Y cuando escuchó las palabras que Esaú había dicho a sus mensajeros, Jacob tuvo mucho miedo y se angustió. Y Jacob oró al Señor su Dios diciendo: Oh Señor, Dios de mis padres Abraham e Isaac, tú me has dicho al salir de la casa de mi padre, diciendo: Yo soy el Señor, el Dios de Abraham tu padre, y al Dios de Isaac, la tierra en que estás acostado, te la daré a ti ya tu descendencia. Y he aquí, estoy contigo y te guardaré en todos los lugares adonde fueres, y multiplicaré tu descendencia como las estrellas del cielo, y haré que tus enemigos caigan delante de ti, y cuando hagan la guerra contra nunca te vencerán. Y te traeré de regreso a esta tierra con gozo y alegría, con hijos y con gran riqueza. Y has cumplido tus palabras y me has dado riquezas, hijos y ganado; todo lo que Página 1

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪el corazón de tu siervo deseaba, me lo diste, y todo lo que pedí, me lo concediste, de modo que no fui‬‬ ‫‪queriendo lo mínimo. Y finalmente me has dicho: Vuélvete a tu país y a tu parentela y te trataré bien. Y he‬‬ ‫‪aquí, he seguido tus palabras y me has librado de las manos de Labán, y ¿caeré ahora en las manos de Esaú,‬‬ ‫‪que me herirá a mí y a las madres con los niños? Oh, líbrame, te ruego, de la mano de mi hermano, de la mano‬‬ ‫‪de Esaú, y si no hay mérito en mí, hazlo por Abraham e Isaac mi padre, porque yo sé que simplemente por la‬‬ ‫‪gracia y misericordia he obtenido todas estas riquezas. Y he aquí‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ויכל יעקב להתפלל אל ה׳‪ ,‬ויחץ את העם אשר איתו והצאן והמקנה לשתי מחנות‪ .‬ויתן החצי ביד דמשק בן אליעזר עבד אברהם עם‬ ‫בניו‪ ,‬ואת החצי נתן ביד אלינוס בן אליעזר אחיו למחנה עם בניו‪ .‬ויצו אותם לאמור‪ ,‬התרחקו במחנותיכם זה מזה מאוד ואל תתקרבו זה‬ ‫לזה מאד‪ .‬והיה אם יבוא עשו אל מחנה אלת והיכה אותה‪ ,‬והיה המחנה האחרת הרחוקה ממנה לפליטה מידו‪ .‬וילן יעקב בלילה ההוא‬ ‫במקום ההוא‪ ,‬ויצו את עבדיו כל הלילה ההוא על החיל ועל בניו‪ .‬וישמע ה׳ את תפילת יעקב ביום ההוא‪ ,‬ויצל ה׳ את יעקב בעת ההיא‬ ‫מיד עשו אחיו‪ .‬וישלח ה׳ שלושה מלאכים ממלאכי מרום‪ ,‬וילכו לפני עשו ויבואו אליו‪ .‬וידמו המלאכים האלה לפני עשו ואנשיו כאלפים‬ ‫ומאות אנשים רוכבים על סוסים‪ ,‬ויחגרו כלי מלחמה ויתחלקו לאיה מחניו לאיה מחניו ותלכנה אליהם המחנה האחת‪ ,‬וימצאו את עשו‬ ‫וארבע מאות איש אשר איתו הולך ובא לקראת יעקב אחיו‪ .‬ותרץ המחנה ההיא לקראת עשו ואנשיו ויבהלו אותם‪ ,‬ויפול עשו מעל הסוס‬ ‫בבהלה ויפוצו מעליו כל אנשיו במקום ההוא כי יראו מאוד‪ .‬ותצעק עליהם כל המחנה בברחם מעל עשו‪ .‬ויענו כל אנשי המלחמה בקול‬ ‫רם לאמור‪ ,‬הלא אנחנו עבדי יעקב עבד האלוקים ומי יוכל לעמוד נגדנו‪ .‬ויאמר עשו אליהם אהה אדוני יעקב אדוניכם ​​אחי הוא‪ ,‬וזה לי‬ ‫עשרים שנה לא ראיתיו ואלך לראותו היום לראותו היום הזה כו או‪ .‬ויענוהו המלאכים לאמור חי ה׳ כי לולי יעקב אשר אמרת אחי הוא‬ ‫לא השארנו ממך ומאנשיך איש‪ ,‬אולם בעבור יעקב לוא נעשה‪ .‬ותעבור המחנה הזאת מאת עשו ואנשיו‪ ,‬ותלך לה‪ .‬ועשו ואנשיו הלכו‬ ‫מאיתם כמהלך פרסה‪ ,‬והנה המחנה השנית באה לקראתו בכל כלי חרב ויעשו גם הם לעשו ואנשיו כאשר שה הו ואיו כאשר אמחנה‬ ‫הוה הה‪ .‬ויעזבוהו עוד ללכת והנה המחנה השלישית באה לקראתו‪ ,‬ויבהלוהו ויפול עשו עוד מעל הסוס‪ .‬ותצעק עליו כל המחנה ויאמרו‬ ‫הלא אנחנו עבדי יעקב עבד אלוקים‪ ,‬ומי יכול לעמוד נגדנו‪ .‬ויעש עשו עוד אותם לאמור‪ ,‬אהה אדוני יעקב אדוניכם ​​אחי הוא וזה עשרים‬ ‫שנה לא ראיתי פניו‪ .‬ואשמע היום כי בא‪ ,‬ואלך לראותו היום ותעשו אלי כמעשה הזה‪ .‬ויענו אותו ויאמרו אליו‪ ,‬חי ה׳ כי לולא יעקב‬ ‫‪.‬אשר אמרת אחיך הוא לא השארנו ממך ומאנשיך שריד‪ .‬ואולם בעבור יעקב אשר אמרת אחיך הוא‪ ,‬לא נעשה לך ולאנשיך דבר‬ ‫ותעבור גם המחנה השלישית מאיתם‪ ,‬וילך עוד לדרכו הוא ואנשיו לקראת יעקב‪ .‬והנה המחנה הרביעית באה לקראתו‪ ,‬ויעשו גם הם לו‬ ‫ולאנשיו כאשר עשו לו הראשונות‪ .‬וירא עשו את כל הרעה אשר עשו לו ארבעה המלאכים ההם ולאנשיו‪ ,‬ויירא מאוד מפני יעקב אחיו‬ ‫וילך לקראתו בשלם‪ .‬ויכס עשו את שנאת יעקב ממנו‪ ,‬כי ירא מאוד לנפשו מפני יעקב אחיו‪ .‬כי חשב כי הארבעה המחנות אשר פגע כי‬ ‫עבדי יעקב הם‪ .‬ויעקב לן בלילה ההוא עם עבדיו במחנותיו‪ ,‬ויתייעץ עם עבדיו לתת לעשו אחיו מנחה מכל הבא בידו ומכל מקנהו ויעש‬ ‫כן‪ .‬לא נעשה לך ולאנשיך דבר‪ .‬ותעבור גם המחנה השלישית מאיתם‪ ,‬וילך עוד לדרכו הוא ואנשיו לקראת יעקב‪ .‬והנה המחנה הרביעית‬ ‫באה לקראתו‪ ,‬ויעשו גם הם לו ולאנשיו כאשר עשו לו הראשונות‪ .‬וירא עשו את כל הרעה אשר עשו לו ארבעה המלאכים ההם‬ ‫ולאנשיו‪ ,‬ויירא מאוד מפני יעקב אחיו וילך לקראתו בשלם‪ .‬ויכס עשו את שנאת יעקב ממנו‪ ,‬כי ירא מאוד לנפשו מפני יעקב אחיו‪ .‬כי‬ ‫חשב כי הארבעה המחנות אשר פגע כי עבדי יעקב הם‪ .‬ויעקב לן בלילה ההוא עם עבדיו במחנותיו‪ ,‬ויתייעץ עם עבדיו לתת לעשו אחיו‬ ‫מנחה מכל הבא בידו ומכל מקנהו ויעש כן‪ .‬לא נעשה לך ולאנשיך דבר‪ .‬ותעבור גם המחנה השלישית מאיתם‪ ,‬וילך עוד לדרכו הוא‬ ‫ואנשיו לקראת יעקב‪ .‬והנה המחנה הרביעית באה לקראתו‪ ,‬ויעשו גם הם לו ולאנשיו כאשר עשו לו הראשונות‪ .‬וירא עשו את כל הרעה‬ ‫אשר עשו לו ארבעה המלאכים ההם ולאנשיו‪ ,‬ויירא מאוד מפני יעקב אחיו וילך לקראתו בשלם‪ .‬ויכס עשו את שנאת יעקב ממנו‪ ,‬כי‬ ‫ירא מאוד לנפשו מפני יעקב אחיו‪ .‬כי חשב כי הארבעה המחנות אשר פגע כי עבדי יעקב הם‪ .‬ויעקב לן בלילה ההוא עם עבדיו‬ ‫במחנותיו‪ ,‬ויתייעץ עם עבדיו לתת לעשו אחיו מנחה מכל הבא בידו ומכל מקנהו ויעש כן‪ .‬כי חשב כי הארבעה המחנות אשר פגע כי‬ ‫עבדי יעקב הם‪ .‬ויעקב לן בלילה ההוא עם עבדיו במחנותיו‪ ,‬ויתייעץ עם עבדיו לתת לעשו אחיו מנחה מכל הבא בידו ומכל מקנהו ויעש‬ ‫כן‪ .‬כי חשב כי הארבעה המחנות אשר פגע כי עבדי יעקב הם‪ .‬ויעקב לן בלילה ההוא עם עבדיו במחנותיו‪ ,‬ויתייעץ עם עבדיו לתת לעשו‬ ‫‪.‬אחיו מנחה מכל הבא בידו ומכל מקנהו ויעש כן‬ ‫‪Y cuando Jacob terminó de orar al Señor, dividió al pueblo que estaba con él, los rebaños, las vacas y los‬‬ ‫‪camellos, en dos grupos. Y confió una mitad al cuidado de Dameshek hijo de Eliezer, siervo de Abraham, para‬‬ ‫‪un campamento con sus hijos, y la otra mitad la puso al cuidado de Elinos su hermano, el hijo de Eliezer, para‬‬ ‫‪un campamento. con sus hijos. Y les mandó diciendo: Mantengan sus campamentos alejados unos de otros y‬‬ ‫‪no se acerquen unos a otros; y si Esaú llega a una compañía y la golpea, entonces la otra compañía que está‬‬ ‫‪lejos de ella se le escapará. Y Jacob se alojó allí esa misma noche, y durante toda la noche dio a sus siervos‬‬ ‫‪órdenes e instrucciones sobre el campamento y los niños. Y el Señor escuchó la oración de Jacob en ese‬‬ ‫‪momento, Y le agradó librar a Jacob de las manos de su hermano Esaú. Y el Señor envió cuatro ángeles, de‬‬ ‫‪los ángeles de lo alto, y fueron delante de Esaú y vinieron a él. Y estos ángeles aparecieron ante los ojos de‬‬ ‫‪Esaú y su pueblo como dos mil hombres montados a caballo y armados con todo tipo de armas, y se‬‬ ‫‪dividieron en cuatro bandas bajo cuatro capitanes. Y uno de estos campamentos marchó hacia Esaú, y lo‬‬ ‫‪encontró avanzando contra su hermano Jacob con cuatrocientos hombres. Y este campamento corrió contra‬‬ ‫‪Esaú y sus hombres y ellos se alarmaron mucho y Esaú cayó asustado de su caballo, y todos sus hombres se‬‬ ‫‪Página 2‬‬

FPCFromClipboardUntitled dispersaron y lo dejaron solo en ese lugar, porque estaban muy aterrorizados; y el campamento angelical gritó tras la banda derrotada. Y todos los guerreros exclamaron diciendo: En verdad, somos los siervos de Jacob, el siervo de Dios, y ¿quién es el que puede oponerse a nosotros? Y Esaú les dijo: He aquí, mi señor, vuestro señor Jacob, es mi hermano y no lo he visto en estos veinte años, y ahora que he venido a encontrarme con él, ¿es así como me tratan? Y los ángeles le respondieron diciendo: Vive el Señor, que si no fuera por Jacob, a quien dices que es tu hermano, no habríamos dejado un remanente de ti y de tu pueblo, ni siquiera un hombre.

Y apenas había salido este campamento de Esaú y sus hombres, y apenas habían avanzado Esaú y sus hombres como una legua, cuando el segundo campamento pasó sobre él con toda clase de armas e hicieron con Esaú y sus hombres de acuerdo con el manera del primer campamento. Y cuando se les permitió continuar, he aquí que el tercer campamento vino aterrorizando a todo el pueblo y Esaú cayó de su caballo alarmado, y todo el campamento gritó salvajemente: Verdaderamente somos los siervos de Jacob, el siervo de Dios, y ¿quién es el que puede oponerse a nosotros? Y Esaú respondió una vez más diciendo: En verdad Jacob, mi señor y tu amo es mi hermano. Mira, no he visto su rostro en estos veinte años, y ahora que vengo a recibirlo, me tratas de esa manera. Y ellos respondieron: Vive el señor, si no fuera por Jacob, a quien dices que es tu hermano, no habríamos dejado un remanente de ti y de tus hombres, sino a causa de Jacob, de quien tú dices que es tu hermano, no interferiremos contigo ni con tus hombres. Y el tercer campamento partió igualmente, pero Esaú aún continuó su viaje avanzando con sus hombres contra Jacob, cuando apareció el cuarto campamento e hizo con Esaú lo mismo que los demás le habían hecho. Y cuando Esaú reflexionó sobre la miseria que los cuatro ángeles le habían ocasionado a él y a sus hombres, sintió un gran temor por su hermano y decidió ir a encontrarlo en paz. Y Esaú ocultó su odio contra Jacob, por temor a su propia vida, porque pensó que los cuatro campamentos que encontró eran los siervos de Jacob. Y Jacob hospedó esa noche en el campamento con sus sirvientes, y consultó con sus sirvientes y decidieron darle a Esaú un regalo de todas las propiedades que tenía con él. Y Esaú ocultó su odio contra Jacob, por temor a su propia vida, porque pensó que los cuatro campamentos que encontró eran los siervos de Jacob. Y Jacob hospedó esa noche en el campamento con sus sirvientes, y consultó con sus sirvientes y decidieron darle a Esaú un regalo de todas las propiedades que tenía con él. Y Esaú ocultó su odio contra Jacob, por temor a su propia vida, porque pensó que los cuatro campamentos que encontró eran los siervos de Jacob. Y Jacob hospedó esa noche en el campamento con sus sirvientes, y consultó con sus sirvientes y decidieron darle a Esaú un regalo de todas las propiedades que tenía con él.

3 ‫ לתת לעשו אחיו‬,‫ ואלה מספר כל המנחה אשר בחר יעקב ממקנהו‬.‫ ויבחרו מכל המקנה מנחה לעשו‬,‫ויקם יעקב בבוקר הוא ואנשיו‬. ‫ וישם‬.‫ חמישים בקר‬,‫ ומן הבקר בחר‬.‫ שלושים ושלושה‬,‫ ויבחר מן הגמלים והחמורים‬.‫ ארבעה מאות וארבעים צאן‬,‫ויבחר מכל הצאן‬ ‫ הרחיקו לכם זה מזה‬,‫ ויצום ויאמר אליהם‬.‫ ויתנם ביד עשרה מעבדיו עדר עדר לבדו‬,‫את הכל לעשרה עדרים ויתן כל מים אל מינו‬ ‫ והיה כי יפגש אתכם עשו ואשר איתו ושאלו אתכם לאמור למי אתם ואנה תלכו ולמי כל אלה לאשר‬.‫ושמתם ריוח בין עדר ובין עדר‬ ‫ והיה כי יאמרו אליכם‬.‫ אל עשו אחיו‬,‫ ואמרתם לשל איו איוי ואשר לפנינו מנחה היא שלוחה מאת יעקב‬,‫ ואמרתם לשר לפניכם‬,‫לפניכם‬ ‫ ואמרתם אליהם אך הנה הוא בא אחרינו לקראת אחיו בשמחה כי אמר‬,‫למה יאחר הוא אחריכם ללכת לקראת אחיו לראות את פניו‬ ‫ והוא‬,‫ ותעבור כל המנחה הזאת ביד עבדיו ותלך לפניו ביום ההוא‬.‫אכפרה פניו במנחה ההולכת אליו ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פניי‬ ‫ ויעבירו בלילה ההוא‬,‫ ויקם בחצי הלילה ויקח את נשיו ואת שפחותיו ואת כל אשר לוז‬.‫לן בלילה ההוא עם מחנותיו על שפת נחל יבוק‬ ‫ ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע‬,‫ ויהי כאשר העביר את כל אשר לו אל הנחל‬.‫את מעבר יבוק‬ ‫ והוא צולע על ירכו‬,‫ ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר‬.‫ ויברכהו וילך לו‬,‫ ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את יעקב שם‬.‫כף יא יה‬. ‫ ויהי הם הולכים והמנחה עברה‬,‫ וילכו עד חצות היום‬.‫ ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‬,‫ויזרח לו השמש כאשר כלה לעבור את הנחל‬ ‫ וימהר יעקב‬.‫ ויירא יעקב מאוד מאחיו‬,‫ וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‬.‫לפניהם‬ ‫ ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‬.‫ ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‬,‫ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו‬, ‫ כי שמע‬,‫ ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‬.‫וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‬ ‫ ויהי‬.‫ ויעבירו בלילה ההוא את מעבר יבוק‬,‫ ויקם בחצי הלילה ויקח את נשיו ואת שפחותיו ואת כל אשר לוז‬.‫אלוקים אל תפילת יעקב‬ ‫ ויהי בעלות‬.‫ ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע כף יא יה‬,‫כאשר העביר את כל אשר לו אל הנחל‬ ‫ ויזרח לו השמש כאשר‬.‫ והוא צולע על ירכו‬,‫ ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר‬.‫ ויברכהו וילך לו‬,‫השחר ויעזוב האיש את יעקב שם‬ ‫ וישא יעקב את עיניו‬.‫ ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם‬,‫ וילכו עד חצות היום‬.‫ ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‬,‫כלה לעבור את הנחל‬ ‫ וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל‬.‫ ויירא יעקב מאוד מאחיו‬,‫וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‬ ‫ וישתחו ארצה הלוך הלוך‬,‫ ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‬.‫ ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‬,‫שפחותיו‬ ‫ כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב‬,‫ ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‬.‫והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‬. ‫ ויהי כאשר העביר את כל אשר‬.‫ ויעבירו בלילה ההוא את מעבר יבוק‬,‫ויקם בחצי הלילה ויקח את נשיו ואת שפחותיו ואת כל אשר לוז‬ ‫ ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את‬.‫ ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע כף יא יה‬,‫לו אל הנחל‬ Página 3

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪,‬יעקב שם‪ ,‬ויברכהו וילך לו‪ .‬ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר‪ ,‬והוא צולע על ירכו‪ .‬ויזרח לו השמש כאשר כלה לעבור את הנחל‬ ‫ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם‪ .‬וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא‬ ‫מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד מאחיו‪ .‬וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו‬ ‫נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‪ .‬ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‪ ,‬וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו‬ ‫עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‪ ,‬כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב‪ .‬ויעבירו בלילה ההוא את מעבר‬ ‫‪.‬יבוק‪ .‬ויהי כאשר העביר את כל אשר לו אל הנחל‪ ,‬ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע כף יא יה‬ ‫ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את יעקב שם‪ ,‬ויברכהו וילך לו‪ .‬ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר‪ ,‬והוא צולע על ירכו‪ .‬ויזרח לו‬ ‫השמש כאשר כלה לעבור את הנחל‪ ,‬ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם‪ .‬וישא‬ ‫יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד מאחיו‪ .‬וימהר יעקב ויחץ את בניו על‬ ‫נשיו ועל שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‪ .‬ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‪ ,‬וישתחו ארצה הלוך‬ ‫הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‪ ,‬כי שמע אלוקים אל תפילת‬ ‫יעקב‪ .‬ויעבירו בלילה ההוא את מעבר יבוק‪ .‬ויהי כאשר העביר את כל אשר לו אל הנחל‪ ,‬ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו‬ ‫הלילה עד עלות השחר ותקע כף יא יה‪ .‬ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את יעקב שם‪ ,‬ויברכהו וילך לו‪ .‬ויעקב עבר את הנחל בעלות‬ ‫השחר‪ ,‬והוא צולע על ירכו‪ .‬ויזרח לו השמש כאשר כלה לעבור את הנחל‪ ,‬ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם‬ ‫הולכים והמנחה עברה לפניהם‪ .‬וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד‬ ‫מאחיו‪ .‬וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‪ .‬ויעבור הוא לפני בניו ונשיו‬ ‫לקראת אחיו‪ ,‬וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו‬ ‫ואנשיו‪ ,‬כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב‪ .‬ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע כף ירך יעקב‬ ‫‪.‬בהאבקו עמו‪ .‬ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את יעקב שם‪ ,‬ויברכהו וילך לו‪ .‬ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר‪ ,‬והוא צולע על ירכו‬ ‫ויזרח לו השמש כאשר כלה לעבור את הנחל‪ ,‬ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם הולכים והמנחה עברה‬ ‫לפניהם‪ .‬וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד מאחיו‪ .‬וימהר יעקב‬ ‫‪,‬ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‪ .‬ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‬ ‫וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‪ ,‬כי שמע‬ ‫אלוקים אל תפילת יעקב‪ .‬ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות השחר ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו‪ .‬ויהי‬ ‫בעלות השחר ויעזוב האיש את יעקב שם‪ ,‬ויברכהו וילך לו‪ .‬ויעקב עבר את הנחל בעלות השחר‪ ,‬והוא צולע על ירכו‪ .‬ויזרח לו השמש‬ ‫כאשר כלה לעבור את הנחל‪ ,‬ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם‪ .‬וישא יעקב את‬ ‫עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד מאחיו‪ .‬וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל‬ ‫שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‪ .‬ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‪ ,‬וישתחו ארצה הלוך הלוך‬ ‫‪.‬והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‪ ,‬כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב‬ ‫ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם‪ .‬וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא‬ ‫מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד מאחיו‪ .‬וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו‬ ‫נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‪ .‬ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‪ ,‬וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו‬ ‫עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‪ ,‬כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב‪ .‬ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‪ .‬וילכו‬ ‫עד חצות היום‪ ,‬ויהי הם הולכים והמנחה עברה לפניהם‪ .‬וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו אנשים רבים ארבע מאות‬ ‫‪.‬איש‪ ,‬ויירא יעקב מאוד מאחיו‪ .‬וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ועל שפחותיו‪ ,‬ואת דינה בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‬ ‫ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‪ ,‬וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‪ .‬ויתן אלוקים את יעקב‬ ‫‪.‬לחן ולרחמים בעיני עשו ואנשיו‪ ,‬כי שמע אלוקים אל תפילת יעקב‬ ‫‪Y en la mañana, Jacob y sus hombres se levantaron y seleccionaron un regalo para Esaú de la selección del‬‬ ‫‪ganado. Y este es el número del ganado que Jacob seleccionó de sus rebaños y vacas para Esaú su hermano. Y‬‬ ‫‪escogió cuatrocientas cuarenta cabezas de entre las ovejas, y de los camellos y asnos treinta cada uno, y‬‬ ‫‪cincuenta cabezas de ganado. Y clasificó el ganado según su especie, y lo dividió todo en diez manadas y las‬‬ ‫‪puso en manos de diez de sus siervos, cada manada por sí misma. Y les mandó diciendo: Manténganse a‬‬ ‫‪distancia unos de otros, y pongan un espacio entre conducido y conducido. Y cuando Esaú y los que están con‬‬ ‫‪él se encuentran con ustedes y les preguntan, diciendo: ¿Quiénes sois, a dónde van y de quién son los que‬‬ ‫‪están antes que ustedes? entonces le dirás: Somos los siervos de Jacob, que viene a encontrarse con Esaú en‬‬ ‫‪paz; y he aquí Jacob también viene detrás de nosotros, y lo que está delante de nosotros es un presente‬‬ ‫‪enviado por Jacob a Esaú su hermano. Y cuando os digan: ¿Por qué se demora, estando tan atrás de vosotros,‬‬ ‫‪en venir al encuentro de su hermano y verle la cara? entonces responderéis: En verdad, viene alegremente a‬‬ ‫‪encontrarse con su hermano, pero está detrás de nosotros porque dijo: Lo apaciguaré con el regalo que va‬‬ ‫‪antes de mí, y después veré su rostro; Quizá me lo acepte. Así fue el presente delante de Jacob ese día en‬‬ ‫‪manos de sus siervos, y él mismo se alojó esa noche con su compañía junto a las orillas del arroyo Jaboc. Y se‬‬ ‫‪levantó esa noche, tomó a sus dos mujeres y sus dos sirvientas y sus once hijos, y pasó por el vado de Jaboc.‬‬ ‫‪Y cuando hubo pasado el arroyo, todo lo que le pertenecía, Jacob se quedó solo; y un hombre le salió al‬‬ ‫‪Página 4‬‬

FPCFromClipboardUntitled encuentro y luchó con él hasta que rayaba el alba, y el hueco del muslo de Jacob se descoyuntó mientras luchaba con él. Y cuando amaneció, el hombre dejó a Jacob, lo bendijo y se fue. Y al amanecer Jacob pasó el arroyo y se detuvo sobre su muslo. Y el sol salió sobre él después de pasar el arroyo y llegó al lugar del ganado y sus hijos. Y continuaron hasta el mediodía con el presente pasando delante de ellos. Y Jacob alzó los ojos, y he aquí que Esaú estaba en la distancia y con él muchos hombres, unos cuatrocientos de ellos, y Jacob tuvo mucho miedo de su hermano. Y Jacob se apresuró a repartir sus hijos entre sus mujeres y sus dos siervas, y escondió a Dina su hija en un cofre y la entregó en manos de sus siervos. Y fue delante de sus hijos y esposas al encuentro de su hermano, y él se postró en tierra; siete veces se inclinó hasta llegar a su hermano. Y el Señor hizo que Jacob encontrara favor y gracia a los ojos de Esaú y sus hombres, porque el Señor ha escuchado la oración de Jacob.

4 ‫ וירא‬.‫ כי ירא עשו מיעקב מאוד על אשר עשו מלאכי אלוקים לעשו ותיהפך חמת עשו ל לחמים‬,‫ותיפול יראת יעקב ופחדו על עשו אחיו‬ ‫ נתן‬,‫ וגם כל האנשים אשר באו עם עשו‬.‫ וירץ גם הוא לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישקהו ויבכו‬,‫עשו את יעקב רץ לקראתו‬ ‫ וגם אליפז הם עשו וארבעת אחיו בני עשו בכו עם יעקב‬.‫האלוקים יראה ורחמים בלבם על יעקב וישקו את יעקב גם הם ויחבקוהו‬ ‫ וישא עשו את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים בני יעקב הולכים אחרי יעקב‬.‫ כי נפלה יראת יעקב על כולם‬,‫וישקוהו ויחבקוהו‬, ‫ אשר חנן‬,‫ ויען יעקב את עשו ויאמר בני הם‬.‫ הבניך הם או עבדיך‬,‫ ויאמר עשו אל יעקב מי אלה לך אחי‬.‫ומשתחווים בדרך אל עשו‬ ‫ וירא עשו את כל המחנה ויאמר אל יעקב מאין‬,‫ ויהי כדבר יעקב אל עשו אחיו ותגיע מחנה יעקב לפני עשו ואנשיו‬.‫אלוקים את עבדך‬ ‫ ויפצר‬,‫ ותבא המנחה לפני עשו‬.‫ למצוא חן בעיניך אדוני הוא אשר חנן אלוקים את עבדך‬,‫ ויען יעקב את עשו ויאמר‬.‫לך כל המחנה איא‬ ‫ ויאמר יעקב עלי אנוכי לתת‬.‫ יהי לך אשר לך‬,‫ ויאמר עשו למה זה אחי‬.‫יעקב בעשו לאמור קח נא את מנחתי אשר הובאת לאדוני מאיתי‬ ‫ ויאמר אליו יעקב בי אדוני אם נא מצאתי‬,‫ וימאן עשו לקחת את המנחה‬.‫ אחרי אשר ראיתי את פניך כי עודך חי בשלום‬,‫לך את כל אלה‬ ‫ וגם כסף וזהב ובדולח נתן יעקב לעשו ויפצר בו‬,‫ ויקח עשו את המנחה ההיא‬.‫חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניקו איא‬ ‫ ואת הכסף ואת‬.‫ וחציה נתן ביד בניו‬,‫ ויחלק עשו את כל המקנה אשר במנחה ויתן חציה לאנשים אשר באו איתו כי בשכר באו‬.‫ויקח‬ ‫ לגור שם‬,‫ ויאמר עשו ליעקב נעמוד איתך ונלכה לנו לאט איתך עד בואכה עמי אל מקומי‬.‫ נתן ביד אליפז בנו בכורו‬,‫הזהב ואת הבדולח‬ ‫ והצאן והבקר ועולליהם אשר‬,‫ אף אדוני יודע הילדים בני רכים‬.‫ כן אעשה כאשר אדוני דובר אלי‬,‫ ויען יעקב את אחיו ויאמר‬.‫שנינו יחד‬ ‫ ולכן יעבור נא אדוני לפני עבדו ואני אלכה לי‬.‫ כי אתה ידעת את משאם ואת טרחם‬,‫ והיה כי ילכו במרוצה ומתו כולם‬.‫איתי לאט ילכו‬ ‫ האצינה עמך מן העם אשר איתי לעזרך‬,‫ ויאמר עשו אל יעקב‬.‫ עד אשר אבוא אל אדוני אל מקומו שעירה‬,‫לאט בעבור הילדים והצאן‬ ‫ הנה אנוכי בא אליך שעירה לשבת שם יחד כאשר דיברת‬,‫ ויאמר למה זה אדוני אמצא חן בעיניך‬.‫בדרך ולשאת את טרחך ואת משאך‬, ‫ ואחר ילך יעקב בית אביו‬,‫ ויעקב אמר כדבר הזה אל עשו למען הרחיק מעליו את עשו ואת כל אנשיו‬.‫ואתה לך לך עם אנשיך איי‬ ‫ ויעקב וכל אשר לו הלך ביום ההוא‬.‫ וישב עשו עם ארבע מאות איש אשר איתו לדרכם אל שעיר‬,‫ וישמע עשו בקול יעקב‬.‫ארצה כנען‬ ‫ ואחר ילך‬,‫ ויעקב אמר כדבר הזה אל עשו למען הרחיק מעליו את עשו ואת כל אנשיו‬.‫ וישב שם ימים‬,‫עד קצה ארצה כנען בגבולה‬ ‫ ויעקב וכל אשר לו‬.‫ וישב עשו עם ארבע מאות איש אשר איתו לדרכם אל שעיר‬,‫ וישמע עשו בקול יעקב‬.‫יעקב בית אביו ארצה כנען‬ ‫ ויעקב אמר כדבר הזה אל עשו למען הרחיק מעליו את עשו ואת כל‬.‫ וישב שם ימים‬,‫הלך ביום ההוא עד קצה ארצה כנען בגבולה‬ ‫ וישב עשו עם ארבע מאות איש אשר איתו לדרכם אל שעיר‬,‫ וישמע עשו בקול יעקב‬.‫ ואחר ילך יעקב בית אביו ארצה כנען‬,‫אנשיו‬. ‫ וישב שם ימים‬,‫ויעקב וכל אשר לו הלך ביום ההוא עד קצה ארצה כנען בגבולה‬.

Y el temor y el terror de Jacob cayó sobre su hermano Esaú; porque Esaú temía mucho a Jacob por lo que los ángeles de Dios le habían hecho, y la ira de Esaú contra Jacob se convirtió en bondad. Y cuando Esaú vio a Jacob correr hacia él, Esaú también corrió a su encuentro y él lo abrazó, se echó sobre su cuello y lo besó; y lloraron. Y el Señor llenó el corazón de los hombres que vinieron con Esaú con temor y bondad, y también besaron y abrazaron a Jacob. Y Elifaz hijo de Esaú, con sus cuatro hermanos, los hijos de Esaú, lloró con Jacob, lo besó y lo abrazó; porque el temor de Jacob se había apoderado de ellos y Esaú alzó los ojos y vio a las mujeres y a los hijos de Jacob, siguiendo a Jacob e inclinándose ante Esaú en su camino, y él dijo: ¿Quiénes son los que están contigo, hermano mío? , ¿Son tus hijos o tus siervos? Y Jacob respondió: Los hijos que Dios ha dado en gracia a tu siervo. Y mientras Jacob hablaba con Esaú y sus hombres, Esaú contempló todo el campamento y le preguntó: ¿De dónde sacaste todo el campamento que conocí ayer? Y Jacob respondió: Para hallar gracia ante los ojos de mi señor, el Señor se la dio en gracia a tu siervo. Y cuando el presente llegó ante ellos, Jacob instó a Esaú diciendo: ¡Toma, te ruego mi bendición que te es traída, mi señor!

Pero Esaú dijo: ¿Para qué sirve, hermano mío? Guarda lo que tienes para ti, porque era mi deber darte un regalo, después de haber visto tu rostro y todavía estás vivo y en paz. Entonces Esaú se negó a aceptar el regalo, pero Jacob lo presionó, diciendo: Te ruego, señor mío, si ahora he hallado gracia en tus ojos, recibe mi presente de mi mano; porque por tanto he visto tu rostro, como si hubiera visto el rostro de Dios y te agradaras de mí. Y Esaú tomó el presente, y Jacob dio además a Esaú plata, oro y bedelio, porque lo instó tanto que tuvo que aceptar. Y Esaú repartió el ganado que había en el campamento, dando la mitad a los hombres que venían Página 5

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪con él, porque venían de alquiler, y la otra mitad a sus hijos. Y entregó la plata, el oro y el bedelio en manos‬‬ ‫‪de Elifaz, su hijo mayor. Y Esaú le dijo a Jacob: Déjame emprender nuestro viaje contigo y iremos lentamente‬‬ ‫‪hasta que llegues a mi lugar y allí podamos vivir juntos. Y Jacob respondió a su hermano: Con mucho gusto‬‬ ‫‪haría como mi señor me habla, pero mi señor sabe que los niños son tiernos, y los rebaños y las vacas con sus‬‬ ‫‪crías están conmigo; y si algún día los hombres los sobrepasaran, todo el rebaño moriría. Te ruego que mi‬‬ ‫‪señor pase delante de su siervo, y yo avanzaré suavemente según lo que puedan soportar el ganado que va‬‬ ‫‪delante de mí y los niños, hasta que llegue a mi señor en Seir. Y Esaú dijo: Déjame ahora dejarte algunos de‬‬ ‫‪los hombres que están conmigo, para que te cuiden en el camino y lleven tu carga y tu fatiga. Y Jacob dijo:‬‬ ‫‪¿Por qué he de hallar tanta gracia en tus ojos, mi señor? He aquí que vendré a Seir para habitar contigo juntos,‬‬ ‫‪como has dicho, pero tú sigues con tu pueblo y yo te seguiré. Y Jacob dijo estas palabras a Esaú simplemente‬‬ ‫‪para liberarse de Esaú y sus hombres, para que se le permitiera ir a la casa de su padre, a la tierra de Canaán.‬‬ ‫‪Y Esaú escuchó la voz de Jacob y se fue con los cuatrocientos hombres que. estaban con él para regresar en su‬‬ ‫‪camino hacia Seir; y Jacob con todo lo que le pertenecía fue ese mismo día a los límites extremos de la tierra‬‬ ‫‪de Canaán, y permaneció allí por algún tiempo.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ויהי מימים ויסע יעקב מגבול הארץ ויבוא בארץ שלם‪ ,‬היא עיר שכם אשר בארץ כנען ויחן את פני העיר‪ .‬ויקן את חלקת השדה אשר‬ ‫שם מאת בני חמור אנשי הארץ‪ ,‬בחמשת שקלים‪ .‬ויבן לו יעקב בית שם ויט שם ​​אהלו ולמקנהו עשה סוכות‪ ,‬על כן קרא שם המקום‬ ‫‪,‬ההוא סוכות‪ .‬וישב יעקב בסוכות ימים‪ ,‬שנה ושישה חודשים‪ .‬בעת ההיא יצאו מנשי יושבי הארץ עיר שכם לחול במחולות ולשמוח‬ ‫בשמחת בנות אנשי העיר‪ .‬ויהי בצאתן ותצאן רחל ולאה נשי יעקב עם שפחותיהן‪ ,‬לראות בשמחת בנות אנשי העיר‪ .‬ותצא גם דינה בת‬ ‫‪.‬יעקב עמהן ויראו את בנות העיר‪ ,‬וישבו שם לפני בנות העיר‪ .‬וכל אנשי העיר עומדים עליהם לראות בשמחתם‪ ,‬וכל גדולי העיר שם‬ ‫וגם שכם בן חמור נשיא הארץ‪ ,‬עומד שם לראות‪ .‬וירא שכם את דינה בת יעקב יושבת עם אמה לפני בנות העיר‪ ,‬ותישר הנערה בעיניו‬ ‫מאוד‪ .‬וישאל שכם את רעיו ואת אנשיו לאמור‪ ,‬בת מי הנערה ההיא היושבת בין הנשים אשר לא ידעתי אותה בעיר הזאת‪ .‬ויאמרו אליו‬ ‫זאת בת יעקב בן אברהם העברי היושב בעיר הזאת זה ימים‪ ,‬ותשמע כי בנות הארץ יצאו לשמוח ותצא עם אמה ועם שפחותיה ותשב‬ ‫בתוכם כאשר ראיתי‪ .‬וירא שכם את דינה בת יעקב‪ ,‬ויהי הוא רואה אותה ונפשו נקשרה בדינה וישלח ויקחה בחזקה‪ .‬ותבוא דינה בית‬ ‫שכם‪ ,‬ויאחז בה בחוזקה וישכב אותה ויענה ויאהבה מאוד ויושיבה בביתו‪ .‬ויבואו ויגידו הדבר ליעקב וישמע יעקב כי טמא שכם את‬ ‫דינה בתו‪ ,‬וישלח יעקב שנים מעבדיו להביא את דינה מבית שכם‪ .‬וילכו ויבואו בית שכם לקחת את דינה משם‪ ,‬ויהי בבואם ויצא שכם‬ ‫‪,‬אליהם עם אנשיו ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני יתה יה יה יו ויבואו עבדי יעקב ויגידו לו לאמור בבואנו ויגרשנו הוא ואנשיו‬ ‫וכזאת וכזאת עשה שכם לדינה לעינינו‪ .‬וידע עוד יעקב כי טמא שכם את בתו אך לא דיבר מאומה‪ ,‬ובניו היו רועים את מקנהו בשדה‬ ‫ויחריש יעקב עד בואם‪ .‬ותבוא דינה בית שכם‪ ,‬ויאחז בה בחוזקה וישכב אותה ויענה ויאהבה מאוד ויושיבה בביתו‪ .‬ויבואו ויגידו הדבר‬ ‫ליעקב וישמע יעקב כי טמא שכם את דינה בתו‪ ,‬וישלח יעקב שנים מעבדיו להביא את דינה מבית שכם‪ .‬וילכו ויבואו בית שכם לקחת‬ ‫את דינה משם‪ ,‬ויהי בבואם ויצא שכם אליהם עם אנשיו ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני יתה יה יה יו ויבואו עבדי יעקב ויגידו לו‬ ‫‪,‬לאמור בבואנו ויגרשנו הוא ואנשיו‪ ,‬וכזאת וכזאת עשה שכם לדינה לעינינו‪ .‬וידע עוד יעקב כי טמא שכם את בתו אך לא דיבר מאומה‬ ‫ובניו היו רועים את מקנהו בשדה ויחריש יעקב עד בואם‪ .‬ותבוא דינה בית שכם‪ ,‬ויאחז בה בחוזקה וישכב אותה ויענה ויאהבה מאוד‬ ‫ויושיבה בביתו‪ .‬ויבואו ויגידו הדבר ליעקב וישמע יעקב כי טמא שכם את דינה בתו‪ ,‬וישלח יעקב שנים מעבדיו להביא את דינה מבית‬ ‫שכם‪ .‬וילכו ויבואו בית שכם לקחת את דינה משם‪ ,‬ויהי בבואם ויצא שכם אליהם עם אנשיו ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני יתה‬ ‫יה יה יו ויבואו עבדי יעקב ויגידו לו לאמור בבואנו ויגרשנו הוא ואנשיו‪ ,‬וכזאת וכזאת עשה שכם לדינה לעינינו‪ .‬וידע עוד יעקב כי טמא‬ ‫שכם את בתו אך לא דיבר מאומה‪ ,‬ובניו היו רועים את מקנהו בשדה ויחריש יעקב עד בואם‪ .‬ויהי בבואם ויצא שכם אליהם עם אנשיו‬ ‫ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני דינה אך ישב שכם את דינה וינשקה ויחבקה לעיניהם‪ .‬ויבואו עבדי יעקב ויגידו לו לאמור בבואנו‬ ‫ויגרשנו הוא ואנשיו‪ ,‬וכזאת וכזאת עשה שכם לדינה לעינינו‪ .‬וידע עוד יעקב כי טמא שכם את בתו אך לא דיבר מאומה‪ ,‬ובניו היו רועים‬ ‫את מקנהו בשדה ויחריש יעקב עד בואם‪ .‬ויהי בבואם ויצא שכם אליהם עם אנשיו ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני דינה אך ישב‬ ‫שכם את דינה וינשקה ויחבקה לעיניהם‪ .‬ויבואו עבדי יעקב ויגידו לו לאמור בבואנו ויגרשנו הוא ואנשיו‪ ,‬וכזאת וכזאת עשה שכם‬ ‫‪.‬לדינה לעינינו‪ .‬וידע עוד יעקב כי טמא שכם את בתו אך לא דיבר מאומה‪ ,‬ובניו היו רועים את מקנהו בשדה ויחריש יעקב עד בואם‬ ‫‪Y después de un tiempo. Jacob se alejó de los límites de la tierra y llegó a Shalem, una ciudad de Siquem que‬‬ ‫‪está en la tierra de Canaán, y plantó su tienda delante de la ciudad. Y compró allí una parcela de campo de‬‬ ‫‪manos de los hijos de Hamor, el pueblo de la tierra, por cincuenta siclos. Y Jacob le edificó una casa e hizo‬‬ ‫‪cabañas para su ganado; por tanto, el nombre del lugar se llama Sucot; y se quedó Jacob en Sucot un año y‬‬ ‫‪seis meses. Y en ese momento parte de las mujeres de los habitantes de la tierra fueron a la ciudad de Siquem‬‬ ‫‪para bailar y divertirse con las hijas de la gente de la ciudad, y Raquel y Lea, las esposas de Jacob, con sus‬‬ ‫‪familias fueron con ellos. para presenciar las fiestas de las hijas de la ciudad. Y Dina, la hija de Jacob, también‬‬ ‫‪estaba con ellos, y vio a las hijas de la ciudad y permaneció entre ellas mientras toda la gente de la ciudad‬‬ ‫‪estaba a su alrededor, para ver su regocijo; y todos los ciudadanos prominentes estaban presentes, y Siquem,‬‬ ‫‪hijo de Hamor, el príncipe de la tierra, también estaba allí para verlos. Y cuando Siquem vio a Dina sentada‬‬ ‫‪Página 6‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪con su madre delante de las hijas de la ciudad, la doncella le agradó mucho y él preguntó a sus amigos y a su‬‬ ‫‪pueblo, diciendo: ¿De quién es hija la que se sienta entre las mujeres y a quien yo no? Conocer en esta‬‬ ‫‪ciudad? Y ellos le dijeron: De cierto es la hija de Jacob, hijo de Abraham el hebreo, que habita en esta ciudad‬‬ ‫‪desde hace algún tiempo; y cuando supo que las hijas de la tierra iban a ir a una fiesta, también vino con su‬‬ ‫‪madre y su sierva a sentarse entre ellas, como ves. Y Siquem siguió mirando a Dina, y su alma se unió a Dina,‬‬ ‫‪y envió y la hizo llevar por la fuerza a su casa, y después de haberla apresado por la fuerza, la profanó. Y‬‬ ‫‪vinieron e informaron a Jacob de lo que había ocurrido, y cuando Jacob se enteró de que Siquem había‬‬ ‫‪profanado a su hija Dina, envió a dos de sus siervos a traer a Dina de la casa de Siquem. Y cuando llegaron a‬‬ ‫‪la casa para llevarse a Dina, Siquem fue hacia ellos con sus hombres y los expulsó de su casa y no les permitió‬‬ ‫‪venir ante Dina. Y Siquem estaba sentado al lado de Dina, besándola y abrazándola ante los ojos de los‬‬ ‫‪sirvientes de Jacob. Y los siervos de Jacob volvieron a él diciendo: Cuando llegamos a la casa, Siquem nos‬‬ ‫‪echó, y así hizo Siquem con Dina ante nuestros propios ojos. Y Jacob sabía ahora más allá de toda duda que‬‬ ‫‪Siquem había profanado a su hija, pero él guardó silencio, porque sus hijos estaban en ese momento en el‬‬ ‫‪campo con el ganado; y Jacob permaneció en silencio hasta que se volvieron.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫וישלח יעקב טרם באו בניו שתי נערות מבנות עבדיו‪ ,‬לשמור את דינה בבית שכם ולשבת איתה‪ .‬ושכם שלך שלושה אנשים מרעיו אל‬ ‫חמור בן חדקם בן פרד אביו לאמור‪ ,‬קח לי את הנערה הזאת לאישה‪ .‬ויבוא חמור בן חדקם החוי בית שכם בנו‪ ,‬וישב לפניו‪ .‬ויאמר‬ ‫חמור אל שכם בנו‪ ,‬האין בבנות עמך אישה אשר תיקח אישה עברית אשר לא מעמך היא‪ .‬ויאמר שכם אליו‪ ,‬אותה קח לי כי היא ישרה‬ ‫בעיני‪ .‬ויעש חמור כדבר בנו‪ ,‬כי הוא נכבד מאוד בעיניו‪ .‬ויצא חמור אל יעקב לדבר איתו בדבר הזה‪ .‬ויהי בצאת חמור מבית שכם בנו‬ ‫טרם בואו אל יעקב לדבר איתו‪ ,‬והנה בני יעקב באו מן השדה כאשר שמעו את הדבר הזה אשר עשו ר‪ .‬ויתיעצו האנשים מאוד על‬ ‫הדבר הזה ויחר להם מאוד על אודות אחותם‪ ,‬ויבואו כולם בחרי אף טרם עת האסף המקנה‪ .‬ויבואו וישבו לפני אביהם וידברו אליו‬ ‫בחרי אף לאמור‪ ,‬הלא משפט מות לאיש ההוא ולביתו‪ .‬כי ה׳ אלוקי כל הארץ ציוה את נח ואת בניו לבלתי יגזול ולבלתי ינאף איש עד‬ ‫עולם‪ ,‬והנה שכם גזל ונאף את אחותינו ואין דובר אליו דבר מכל אנשי העיר‪ .‬הלא ידעתם אם לא שמעתם כי משפט מות לשכם ולאביו‬ ‫ולכל העיר‪ ,‬בדבר אשר עשה‪ .‬ויהי הם מדברים לפני אביהם בדבר הזה והנה חמור אבי שכם בא לדבר אל יעקב אל דברי שכם בנו פנל‬ ‫אודות דינה‪ ,‬וישב לפני יעקבו וידבר חמור אליהם לאמור‪ ,‬שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אותה לו לאישה‪ .‬והתחתנו אותנו את‬ ‫בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם‪ ,‬וישבתם איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ‪ .‬כי הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרו‬ ‫והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם‪ ,‬ואין דובר אליכם דבר‪ .‬ויכל חמור לדבר אל יעקב ואל בניו‪ ,‬והנה שכם בנו בא אחריו וישב‬ ‫לפניהם‪ .‬וידבר שכם לפני יעקב ובניו לאמור‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי אעשה לה‪ .‬הרבו עלי מאוד‬ ‫מוהר ומתן ואתנה‪ ,‬ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה לאישה‪ .‬בדבר אשר עשה‪ .‬ויהי הם מדברים‬ ‫לפני אביהם בדבר הזה והנה חמור אבי שכם בא לדבר אל יעקב אל דברי שכם בנו פנל אודות דינה‪ ,‬וישב לפני יעקבו וידבר חמור‬ ‫‪,‬אליהם לאמור‪ ,‬שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אותה לו לאישה‪ .‬והתחתנו אותנו את בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם‬ ‫וישבתם איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ‪ .‬כי הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרו והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם‪ ,‬ואין‬ ‫‪,‬דובר אליכם דבר‪ .‬ויכל חמור לדבר אל יעקב ואל בניו‪ ,‬והנה שכם בנו בא אחריו וישב לפניהם‪ .‬וידבר שכם לפני יעקב ובניו לאמור‬ ‫אמצא חן בעיניכם אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי אעשה לה‪ .‬הרבו עלי מאוד מוהר ומתן ואתנה‪ ,‬ואשר תאמרו אלי אעשה‬ ‫ואשר ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה לאישה‪ .‬בדבר אשר עשה‪ .‬ויהי הם מדברים לפני אביהם בדבר הזה והנה חמור אבי שכם‬ ‫בא לדבר אל יעקב אל דברי שכם בנו פנל אודות דינה‪ ,‬וישב לפני יעקבו וידבר חמור אליהם לאמור‪ ,‬שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו‬ ‫נא אותה לו לאישה‪ .‬והתחתנו אותנו את בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם‪ ,‬וישבתם איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ‪ .‬כי‬ ‫‪,‬הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרו והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם‪ ,‬ואין דובר אליכם דבר‪ .‬ויכל חמור לדבר אל יעקב ואל בניו‬ ‫והנה שכם בנו בא אחריו וישב לפניהם‪ .‬וידבר שכם לפני יעקב ובניו לאמור‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי‬ ‫‪.‬אעשה לה‪ .‬הרבו עלי מאוד מוהר ומתן ואתנה‪ ,‬ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה לאישה‬ ‫והתחתנו אותנו את בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם‪ ,‬וישבתם איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ‪ .‬כי הנה ארצנו רחבת ידים‬ ‫היא שבו וסחרו והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם‪ ,‬ואין דובר אליכם דבר‪ .‬ויכל חמור לדבר אל יעקב ואל בניו‪ ,‬והנה שכם בנו בא‬ ‫אחריו וישב לפניהם‪ .‬וידבר שכם לפני יעקב ובניו לאמור‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי אעשה לה‪ .‬הרבו‬ ‫עלי מאוד מוהר ומתן ואתנה‪ ,‬ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה לאישה‪ .‬והתחתנו אותנו את‬ ‫בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם‪ ,‬וישבתם איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ‪ .‬כי הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרו‬ ‫והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם‪ ,‬ואין דובר אליכם דבר‪ .‬ויכל חמור לדבר אל יעקב ואל בניו‪ ,‬והנה שכם בנו בא אחריו וישב‬ ‫לפניהם‪ .‬וידבר שכם לפני יעקב ובניו לאמור‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי אעשה לה‪ .‬הרבו עלי מאוד‬ ‫‪.‬מוהר ומתן ואתנה‪ ,‬ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה לאישה‬ ‫‪Y antes del regreso de sus hijos, Jacob envió a dos sirvientas de su hija para que cuidaran de Dina en la casa‬‬ ‫‪de Siquem y se quedaran con ella. Y Shejem hijo de Hamor hijo de Hidekem hijo de Pered habló a su padre,‬‬ ‫‪diciendo: Consígueme esta doncella por mujer. Y Hamor, hijo de Hidekem el heveo, entró en la casa de‬‬ ‫‪Siquem su hijo y se sentó delante de él; Y Hamor dijo a su hijo Siquem: ¿No hay mujer entre las hijas de tu‬‬ ‫‪Página 7‬‬

FPCFromClipboardUntitled tierra digna de ser tu esposa, para que vayas a tomar una mujer hebrea que no sea de tu pueblo? Y Siquem respondió: Ella es la única que debes conseguir para mí, porque es la que más me agrada. Y Hamor decidió hacer la voluntad de su hijo, porque era muy querido por él. Y Hamor, padre de Siquem, salió a Jacob para hablar con él acerca del asunto, pero antes de que él dejara la casa de Siquem para ir a Jacob, los hijos de Jacob se habían vuelto del campo porque estaban informados de lo que había hecho Siquem, hijo de Hamor.

Y los hombres se entristecieron mucho por su hermana, y todos volvieron a casa con una ira ardiente incluso antes de la hora de recoger el ganado. Y vinieron y se sentaron delante de su padre, con ira encendida, y dijeron: Verdaderamente este hombre merece la muerte, porque Dios, el Señor de toda la tierra, ordenó a Noé y a sus hijos que el hombre no robara ni cometa adulterio, y He aquí, Siquem nos ha robado y profanado a nuestra hermana, y ninguno de todos los habitantes de la ciudad le habló una palabra. De cierto, sabes bien que la muerte se debe a Siquem y su padre y a toda la ciudad, por lo que ha hecho. Y mientras deliberaban así en presencia de su padre, Hamor, el padre de Siquem, entró para hablar con Jacob acerca de las palabras de su hijo a causa de Dina, y se sentó ante Jacob y sus hijos. Y Hamor les habló, diciendo: El alma de mi hijo Siquem anhela a tu hija. Te ruego que le des a ella por esposa, y hagas matrimonios con nosotros y nos entregues a tus hijas y tomes nuestras hijas contigo. Y moraréis con nosotros en nuestra tierra, y seremos como un solo pueblo en la tierra. He aquí, nuestra tierra es muy espaciosa, habita y comercia en ella y obtén posesiones en ella, y haz en ella lo que te plazca y nadie dirá una palabra contra ella. Y cuando Hamor dejó de hablar con Jacob y sus hijos, Siquem su hijo vino tras él y se sentó delante de ellos, y Siquem habló a Jacob y a sus hijos, diciendo: Déjame encontrar gracia en tus ojos para darme a tu hija por esposa y todo lo que me digas lo haré por ella. No me pidas nunca tanta dote ni tanta ofrenda y te daré como tú me dices, y cualquiera que transgreda las órdenes de tu boca morirá, pero dame la doncella por mujer.

7 ‫ אך הרפו ממנו‬.‫ כל אשר דיברתם אלינו כן נעשה לכם והנה אחותינו בביתכם‬,‫ויענו שמעון ולוי את חמור ואת שכם בנו במרמה לאמור‬ ‫ כי הוא ידע את דרכי אברהם אבינו והיה הדבר אשר‬,‫ כי לא נוכל לעשות דבר בלתי דברו‬.‫עד אשר נשלח אל יצחק אבינו על הדבר הזה‬ ‫ למען מצוא עלילה ולבקש עצה מה לעשות אל‬,‫ ושמעון ולוי דברו את הדבר הזה אל שכם ואל אביו‬.‫יאמר אלינו והגדנו אליכם לדבא‬ ‫ ויהי‬.‫ וייטב בעיניהם ויצאו שכם ואביו וילכו אל ביתם‬,‫ ויהי כשמוע שכם ואביו את דברי שמעון ולוי אליהם‬.‫שכם ואל עירו בדבר הזה‬ ‫ הנה ידעתי כי משפט מות יש לרשעים האלה ולעירם כי עברו את אשר ציבנו או אר ציו או‬,‫בלכתם וידברו בני יעקב אל אביהם לאמור‬ ‫ עתה דעו וראו מה תעשו‬.‫ כי לא תעשה הנבלה הזאת בתוכנו עד עולם‬,‫וגם אשר עשה הדבר הזה לדינה אחותינו אשר טמא אותה‬, ‫ ויאמר אליהם שמעון הנה לכם עצה נכונה אשר תאמרו אליהם‬.‫ובקשו עצה ועלילה מה לעשות להם להמית את כל יושבי העיר הזאת‬, ‫ והיה כאשר יאבו לעשות‬.‫ ולקחנו את בתנו מאיתם והלכנו‬,‫ ואם לא יחפצו להם בדבר הזה‬.‫להמול להם כל זכר כאשר אנחנו נמולים‬ ‫ ויאמרו‬,‫ ותיטב עצת שמעון בעיניהם‬.‫ והיה בהיותם כואבים ובאנו בחרבנו עליהם על עם שוקט ובוטח והרגנו לה‬,‫הדבר הזה ועשו אותו‬ ‫ לדבר על אודות דינה ולשמוע מה‬,‫ ויהי ממחרת ויבואו שכם וחמור אביו עוד אל יעקב ואל בנו‬.‫שמעון ולוי לעשות להם כדבר הזה‬ ‫ וייטבו דבריכם‬,‫ וידברו אליהם בני יעקב במרמה לאמור הגד הגדנו את כל דבריכם לאבינו ליצחק‬.‫ישיבו אותם בני יעקב על דברה‬ ‫ כי כל איש אשר לא מבניו אשר יחפוץ לקחת‬,‫ אך דיבר אלינו לאמור כה ציוה אברהם אביו אותו מאת אלוקינו אדון כל הארץ‬.‫בעיניו‬ ‫ כי‬,‫ עתה הודענו לכם את כל דרכינו אשר דיבר אלינו אבינו‬.‫מבנותיו ומל לו כל זכר כאשר אנחנו נמולים ואחר ניתן לו את בתנו לאישה‬ ‫ וישבנו‬,‫ בזאת נאות לכם לתת לכם את בתנו ולקחת לנו את בנותיכם‬.‫לרא נוכל לעשות הדבר הזה לשר דיברתם אלינו לתת את או אוה‬ ‫ ואם לא‬.‫ להמול לכם כל זכר כאשר אנחנו נמולים‬,‫ אם תשמעו ותאבו אלינו להיות כמונו‬.‫איתכם והיינו לעם אחד כאשר דיברתם‬ ‫ ובאנו אליכם ולקחנו את בתנו מאתכם והלכנו‬,‫תשמעו אלינו להמול כמונו כאשר ציוינו אנחנו‬.

Y Simeón y Leví respondieron astutamente a Hamor ya Siquem su hijo, diciendo: Te haremos conforme a lo que has dicho; he aquí, nuestra hermana está en tu casa, y solo queremos que te mantengas alejado de ella hasta que enviemos a consultar a nuestro padre Isaac, porque no podemos hacer nada sin su consentimiento porque él conoce los caminos de nuestro padre Abraham y todo lo que nos dirá, te lo diremos, no te lo negaremos. Y Simeón y Levi dijeron estas palabras a Hamor y su hijo, para encontrar un pretexto y consultar sobre lo que debería hacerse con Siquem y su ciudad en ese asunto. Y cuando Siquem y su padre oyeron las palabras de Simeón y Leví, se sintieron muy complacidos y se pusieron en camino de regreso a casa. Y cuando se fueron, los hijos de Jacob hablaron a su padre diciendo: Verdaderamente sabes que el juicio de la muerte se debe a estos hombres malvados y a su ciudad, porque han transgredido las palabras de Dios que él había mandado a Noé ya sus hijos ya su descendencia después de él para siempre; porque ha profanado a nuestra hermana Dina, y tal atropello nunca debería haberse cometido entre nosotros. Y ahora deliberemos y decidamos qué hay que hacer y cómo encontrar un pretexto para matar a todos los habitantes de esta ciudad. Y Simeón les dijo: El mejor consejo en este asunto es que les pidan que circunciden a todos los varones entre ellos, incluso cuando estamos circuncidados, y si se niegan a hacerlo, les quitaremos a nuestra hija y nos Página 8

FPCFromClipboardUntitled iremos. Y en caso de que consientan y lo hagan, entonces cuando estén doloridos, los pasaremos por encima con nuestras espadas como si fueran un pueblo tranquilo y confiado, y mataremos a todo varón entre ellos. Y el consejo de Simeón fue agradable a sus ojos, y Simeón y Levi decidieron actuar en consecuencia. Y por la mañana, Siquem y su padre, Hamor, vinieron una vez más a Jacob y a sus hijos, para hablar acerca de Dina y para escuchar la respuesta que los hijos de Jacob tenían que dar a su oferta. Y los hijos de Jacob les hablaron astutamente, diciendo: Contamos todas tus palabras a nuestro padre Isaac, y él se complació con tu oferta, pero nos amonestó diciendo: Así me ordenó Abraham, mi padre. según la voluntad de Dios, el Señor de toda la tierra, siempre que un hombre, que no sea de tus propios hijos, desee tomar a una de tus hijas por mujer, ese hombre y todos los varones de su pueblo deben ser circuncidados así como estamos circuncidados, y sólo entonces podremos darle nuestras hijas por esposa. Y ahora te hemos dado a conocer todas las palabras de nuestro padre, porque en verdad no podemos hacer lo que nos has dicho, dar nuestra hija a un hombre que no está circuncidado, porque lo consideramos una vergüenza. Pero en esto te consentiremos, en darte nuestra hija y tomaremos a tus hijas para nosotros, y habitaremos en medio de ti y seremos como un solo pueblo como has hablado, si nos escuchas y consientes. para llegar a ser como nosotros, y circuncidar a todos los varones de entre vosotros, así como nosotros somos circuncidados. Pero si no nos escuchan para circuncidar a todos los varones entre ustedes, ya que estamos circuncidados de acuerdo con el mandamiento de nuestro Señor, entonces iremos a ustedes, les quitaremos a nuestra hija y nos iremos. dar nuestra hija a un hombre que no está circuncidado, porque lo consideramos una vergüenza. Pero en esto te consentiremos, en darte nuestra hija y tomaremos a tus hijas para nosotros, y habitaremos en medio de ti y seremos como un solo pueblo como has hablado, si nos escuchas y consientes. para llegar a ser como nosotros, y circuncidar a todos los varones de entre vosotros, así como nosotros somos circuncidados. Pero si no nos escuchan para circuncidar a todos los varones entre ustedes, ya que estamos circuncidados de acuerdo con el mandamiento de nuestro Señor, entonces iremos a ustedes, les quitaremos a nuestra hija y nos iremos. dar nuestra hija a un hombre que no está circuncidado, porque lo consideramos una vergüenza. Pero en esto te consentiremos, en darte nuestra hija y tomaremos a tus hijas para nosotros, y habitaremos en medio de ti y seremos como un solo pueblo como has hablado, si nos escuchas y consientes. para llegar a ser como nosotros, y circuncidar a todos los varones de entre vosotros, así como nosotros somos circuncidados. Pero si no nos escuchan para circuncidar a todos los varones entre ustedes, ya que estamos circuncidados de acuerdo con el mandamiento de nuestro Señor, entonces iremos a ustedes, les quitaremos a nuestra hija y nos iremos. si nos escuchan y consienten en llegar a ser como nosotros, y circuncidan a todos los varones entre ustedes, así como nosotros estamos circuncidados.

Pero si no nos escuchan para circuncidar a todos los varones entre ustedes, ya que estamos circuncidados de acuerdo con el mandamiento de nuestro Señor, entonces iremos a ustedes, les quitaremos a nuestra hija y nos iremos. si nos escuchan y consienten en llegar a ser como nosotros, y circuncidan a todos los varones entre ustedes, así como nosotros estamos circuncidados. Pero si no nos escuchan para circuncidar a todos los varones entre ustedes, ya que estamos circuncidados de acuerdo con el mandamiento de nuestro Señor, entonces iremos a ustedes, les quitaremos a nuestra hija y nos iremos.

8 ‫ וימהרו שכם וחמור אביו וילכו אל‬.‫ כי חפץ שכם בדינה מאוד ונפשו דבקה בה‬,‫וישמעו שכם וחמור אביו לעשות את דברי בני יעקב‬ ‫ באנו אל האנשים ההם בני יעקב ונדבר אליהם את כל‬.‫ ויאספו את כל אנשי עירם וידברו אליהם דברי בני יעקב לאמור‬,‫שער עירם‬ ‫ הנה ארצנו רחבת ידים לפניהם וישבו בה ויסחרו אותה והיינו לעם‬,‫אודות בתם ויאותו לנו האנשים ההם לעשות את כל דברינו וגם הם‬ ‫ להמול לנו כל זכר כאשר הם‬,‫ אך בזאת יאותו לנו האנשים ההם לדבר הזה‬.‫ בנותם ניקח לנו ובנותינו ניתן להם לנשים‬,‫אחד עמהם‬ ‫ וכל מקניהם וקניינם לנו הוא והיינו לעם אחד‬,‫ והיה בעשותינו את כל דבריהם להימול לנו וישבו איתנו‬.‫נמולים כאשר צוו מאלוקיהם‬ ‫ כי היו‬,‫ וישמעו להם להמול‬.‫ ויאותו להם כל אנשי עירם בדבר הזה‬,‫ ויהי כשמוע כל אנשי העיר את כל דברי שכם וחמור אביו‬.‫איתם‬ ‫ ויהי ממחרת וישכימו בבוקר שכם וחמור אביו ויקבצו את כל אנשי עירם‬.‫שכם וחמור אביו נכבדים בעיניהם מאוד כי הם נשיאי הארץ‬ ‫ ואת שכם ואת חמור אביו מלו ואת חמשת אחי שכם‬.‫ ויקראו אל בני יעקב וימולו להם כל זכר ביום ההוא ומחרתו‬,‫אל תוך העיר‬, ‫ ומאת ה׳ היתה עצת שמעון בדבר הזה למען תת ה׳ את עיר שכם‬,‫ כי מה׳ היה הדבר הזה לעיר שכם‬.‫ויקומו וילכו וישב כל אחד בביתו‬ ‫ שש מאות וארבעים וחמישה איש והילדים מאתים ושבעים ושישה‬,‫ ויהי מספר כל זכר אשר היו בעיר אשר נמולו‬.‫ביד שני בני יעקב‬. ‫ ויחר אפם‬.‫ כי היה דבר בני יעקב נמאס בעיניהם‬,‫אך חדקם בן פרד אבי חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם ואל חמור אביו ולא מלו‬ ‫ ויהרי ביום השני בערב וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר ילו או יו ילו וישלחו‬,‫מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם אנשי העיר‬ ‫ ויבקשו להמית גם‬.‫ וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‬,‫אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם‬ ‫ כי מה׳ היה הדבר הזה לעיר‬.‫ ויקומו וילכו וישב כל אחד בביתו‬.‫ ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה‬,‫את שכם ואת חמור אביו‬ ‫ ויהי מספר כל זכר אשר היו בעיר אשר‬.‫ ומאת ה׳ היתה עצת שמעון בדבר הזה למען תת ה׳ את עיר שכם ביד שני בני יעקב‬,‫שכם‬ ‫ אך חדקם בן פרד אבי חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם‬.‫ שש מאות וארבעים וחמישה איש והילדים מאתים ושבעים ושישה‬,‫נמולו‬ Página 9

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫ואל חמור אביו ולא מלו‪ ,‬כי היה דבר בני יעקב נמאס בעיניהם‪ .‬ויחר אפם מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם אנשי העיר‪ ,‬ויהרי ביום‬ ‫השני בערב וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר ילו או יו ילו וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם‪ ,‬וידלגו עליהם‬ ‫חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‪ .‬ויבקשו להמית גם את שכם ואת חמור אביו‪ ,‬ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר‬ ‫הזה‪ .‬ויקומו וילכו וישב כל אחד בביתו‪ .‬כי מה׳ היה הדבר הזה לעיר שכם‪ ,‬ומאת ה׳ היתה עצת שמעון בדבר הזה למען תת ה׳ את עיר‬ ‫שכם ביד שני בני יעקב‪ .‬ויהי מספר כל זכר אשר היו בעיר אשר נמולו‪ ,‬שש מאות וארבעים וחמישה איש והילדים מאתים ושבעים‬ ‫‪.‬ושישה‪ .‬אך חדקם בן פרד אבי חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם ואל חמור אביו ולא מלו‪ ,‬כי היה דבר בני יעקב נמאס בעיניהם‬ ‫ויחר אפם מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם אנשי העיר‪ ,‬ויהרי ביום השני בערב וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר ילו או יו ילו‬ ‫וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם‪ ,‬וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‪ .‬ויבקשו‬ ‫להמית גם את שכם ואת חמור אביו‪ ,‬ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה‪ .‬שש מאות וארבעים וחמישה איש והילדים מאתים‬ ‫ושבעים ושישה‪ .‬אך חדקם בן פרד אבי חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם ואל חמור אביו ולא מלו‪ ,‬כי היה דבר בני יעקב נמאס‬ ‫בעיניהם‪ .‬ויחר אפם מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם אנשי העיר‪ ,‬ויהרי ביום השני בערב וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר ילו או‬ ‫‪.‬יו ילו וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם‪ ,‬וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‬ ‫ויבקשו להמית גם את שכם ואת חמור אביו‪ ,‬ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה‪ .‬שש מאות וארבעים וחמישה איש והילדים‬ ‫מאתים ושבעים ושישה‪ .‬אך חדקם בן פרד אבי חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם ואל חמור אביו ולא מלו‪ ,‬כי היה דבר בני יעקב‬ ‫נמאס בעיניהם‪ .‬ויחר אפם מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם אנשי העיר‪ ,‬ויהרי ביום השני בערב וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר‬ ‫‪.‬ילו או יו ילו וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם‪ ,‬וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‬ ‫ויבקשו להמית גם את שכם ואת חמור אביו‪ ,‬ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה‪ .‬וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם‬ ‫לפניהם ולמולם‪ ,‬וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‪ .‬ויבקשו להמית גם את שכם ואת חמור אביו‪ ,‬ויבקשו‬ ‫להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה‪ .‬וישלחו אליהם שכם וחמור אביו להביאם לפניהם ולמולם‪ ,‬וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו‬ ‫‪.‬בחרבותיהם ויבקשו להמיתם‪ .‬ויבקשו להמית גם את שכם ואת חמור אביו‪ ,‬ויבקשו להמית גם דינה עמהם על הדבר הזה‬ ‫‪Y Siquem y su padre oyeron las palabras de los hijos de Jacob, y sus palabras les agradaron, y Siquem y su‬‬ ‫‪hijo no lo hicieron, porque Siquem se deleitaba en la hija de Jacob y su alma estaba unida a ella. Y Siquem y‬‬ ‫‪su padre se apresuraron a la puerta de su ciudad, y reunieron a toda la gente de su ciudad, y les hablaron las‬‬ ‫‪palabras de los hijos de Jacob, diciendo: Vinimos a estos hombres, a los hijos de Jacob, y nos comunicamos‬‬ ‫‪con ellos acerca de su hija, y estos hombres acordaron hacer lo que deseábamos de ellos; y he aquí que nuestra‬‬ ‫‪tierra es tan espaciosa ante ellos y pueden comerciar y habitar en ella, y seremos como un solo pueblo con‬‬ ‫‪ellos. Sus hijas las tomaremos para nosotros, y nuestras hijas les daremos a las mujeres. Pero han consentido‬‬ ‫‪solo con la condición de que circuncidamos a todos los varones entre nosotros, incluso cuando están‬‬ ‫‪circuncidados, porque así se lo había ordenado su Dios. Y tan pronto como cumplamos con su demanda, todos‬‬ ‫‪ellos, con su riqueza y ganado, habitarán con nosotros y seremos un solo pueblo con ellos. Y la gente de la‬‬ ‫;‪ciudad, al oír las palabras de Siquem y su padre, Hamor, aceptaron la propuesta y acordaron ser circuncidados‬‬ ‫‪porque Siquem y su padre, Hamor, eran muy respetados a sus ojos, siendo los príncipes de la tierra. Y a la‬‬ ‫‪mañana siguiente, Siquem y su padre, Hamor, se levantaron temprano y reunieron a todos los varones en el‬‬ ‫‪centro de la ciudad, y llamaron a los hijos de Jacob y circuncidaron a todos los varones entre ellos en ese día y‬‬ ‫‪el siguiente. . Y circuncidaron también a Siquem y a su padre, Hamor, con sus cinco hermanos, y cada uno de‬‬ ‫‪ellos regresó a su casa. Porque esto fue de parte del Señor, como también el consejo de Simeón, en este‬‬ ‫‪asunto, para que el Señor pudiera entregar la ciudad de Siquem en manos de los dos hijos de Jacob. Y el‬‬ ‫‪número de todos los varones entonces circuncidados fue de seiscientos cuarenta y cinco hombres y doscientos‬‬ ‫‪setenta y seis niños. Pero Hidekem, el hijo de Pered, el padre de Hamor, y sus seis hermanos, no fueron‬‬ ‫‪circuncidados porque la propuesta de los hijos de Jacob era abominable a sus ojos, y estaban muy enojados‬‬ ‫‪con la gente de la ciudad por no rechazar , también, de acuerdo con sus consejos. Y fue el segundo día, por la‬‬ ‫‪tarde, que se encontraron ocho niños pequeños que no estaban circuncidados, porque sus madres los habían‬‬ ‫‪ocultado a Siquem y su padre, y a la gente de la ciudad. Y Siquem y su padre, Hamor, enviaron por esos niños‬‬ ‫‪para que los llevaran ante ellos para que los circuncidaran, pero Hidekem y sus seis hermanos saltaron sobre‬‬ ‫‪ellos con sus espadas y trataron de matarlos. Y trataron de matar a Siquem y a su padre, Hamor, y Dinah iba a‬‬ ‫‪ser asesinada de la misma manera a causa de ese asunto.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ויאמרו אליהם מה המעשה הזה אשר עשיתם‪ ,‬האין בבנות כל אחיכם הכנענים אישה כי תקחו לכם מבנות העברים אשר לא ידעתם‬ ‫תמוםל‪ .‬שלא ידעתם תמוםל‪ .‬ותעשו את כל המעשה הזה‪ ,‬את אשר לא ציוו אתכם אבותיכם עד עולם‪ .‬התחשבו כי תצליחו במעשה הזה‬ ‫אשר עשיתם‪ ,‬ומה תשיבו ותענו בדבר הזה לאחיכם הכנענים כי יבואו מחר וישאלו אתכם בדבר הזה‪ .‬והיה אם לא יישר ולא ייטב‬ ‫בעיניהם את מעשיכם‪ ,‬ומה תעשו לכם על נפשותיכם ועל נפשותינו אנחנו אשר לא שמעתם בקולנו‪ .‬וכי ישמעו כל יושבי הארץ וכל‬ ‫אחיכם בני חם את מעשיכם לאמור‪ ,‬בעבור אישה עברית עשו שכם וחמור אביו וכל יושבי עיםו איו ל אוי עיםו איו אנה תנוסו ואנה‬ ‫‪Página 10‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫תוליכו את חרפתכם כל הימים‪ ,‬לפני יושבי ארץ כנען אחיכם‪ .‬ועתה לא נוכל לעמוד בדבר הזה אשר עשיתם‪ ,‬ולא נוכל לסבול ולשאת‬ ‫את העול הזה עלינו אשר לא ציוו אבותינו לנו‪ .‬הנה אנחנו למחר והלכנו ואספנו את כל אחינו הכנענים היושבים בכל הארץ‪ ,‬ובאנו‬ ‫כולנו יחד ונכה אתכם ואת כל אשר אתם בוטחים עליהם ולא נשאיר להם ולכם שריד‪ .‬ויהי כשמוע חמור ושכם בנו וכל אנשי העיר את‬ ‫דברי חדקם ואחיו‪ ,‬ויפחדו ויראו מאוד לנפשם מדבריהם וינחמו על כל אשר עשו‪ .‬ויענו שכם וחמור אביו את חדקם אביהם ואחיו‬ ‫ויאמרו אליהם‪ ,‬כל הדברים אשר דיברתם אלינו נכונה הוא‪ .‬עתה אל תאמרו ותחשבו בלבבכם כי מאהבת העברים עשינו את המעשה‬ ‫‪.‬הזה אשר לא ציוו אותנו אבותינו‪ ,‬אך על כי ראינו כי לא היה לבם וחפצם לעשות דברינו על אודות בתם לקחתה לנו כי אם בדבר הזה‬ ‫‪,‬ונשמע בקולם ונעש את המעשה הזה אשר ראיתם‪ ,‬עד אשר נמצא את מבוקשנו מהם‪ .‬והיה כאשר נמצא את חפצנו אשר שאלנו מהם‬ ‫‪,‬ושבנו עליהם ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו אלינו‪ .‬ועתה חכו נא והתמהמהו עד אשר ירפא בשרינו ונתחזק והלכנו עליהם יחד‬ ‫ועשינו להם את אשר היה עם לבבינו ולבבכם‪ .‬ויענו שכם וחמור אביו את חדקם אביהם ואחיו ויאמרו אליהם‪ ,‬כל הדברים אשר‬ ‫‪,‬דיברתם אלינו נכונה הוא‪ .‬עתה אל תאמרו ותחשבו בלבבכם כי מאהבת העברים עשינו את המעשה הזה אשר לא ציוו אותנו אבותינו‬ ‫אך על כי ראינו כי לא היה לבם וחפצם לעשות דברינו על אודות בתם לקחתה לנו כי אם בדבר הזה‪ .‬ונשמע בקולם ונעש את המעשה‬ ‫הזה אשר ראיתם‪ ,‬עד אשר נמצא את מבוקשנו מהם‪ .‬והיה כאשר נמצא את חפצנו אשר שאלנו מהם‪ ,‬ושבנו עליהם ועשינו להם את‬ ‫הדבר אשר תאמרו אלינו‪ .‬ועתה חכו נא והתמהמהו עד אשר ירפא בשרינו ונתחזק והלכנו עליהם יחד‪ ,‬ועשינו להם את אשר היה עם‬ ‫לבבינו ולבבכם‪ .‬ויענו שכם וחמור אביו את חדקם אביהם ואחיו ויאמרו אליהם‪ ,‬כל הדברים אשר דיברתם אלינו נכונה הוא‪ .‬עתה אל‬ ‫תאמרו ותחשבו בלבבכם כי מאהבת העברים עשינו את המעשה הזה אשר לא ציוו אותנו אבותינו‪ ,‬אך על כי ראינו כי לא היה לבם‬ ‫וחפצם לעשות דברינו על אודות בתם לקחתה לנו כי אם בדבר הזה‪ .‬ונשמע בקולם ונעש את המעשה הזה אשר ראיתם‪ ,‬עד אשר נמצא‬ ‫את מבוקשנו מהם‪ .‬והיה כאשר נמצא את חפצנו אשר שאלנו מהם‪ ,‬ושבנו עליהם ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו אלינו‪ .‬ועתה חכו‬ ‫נא והתמהמהו עד אשר ירפא בשרינו ונתחזק והלכנו עליהם יחד‪ ,‬ועשינו להם את אשר היה עם לבבינו ולבבכם‪ .‬והיה כאשר נמצא את‬ ‫חפצנו אשר שאלנו מהם‪ ,‬ושבנו עליהם ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו אלינו‪ .‬ועתה חכו נא והתמהמהו עד אשר ירפא בשרינו‬ ‫ונתחזק והלכנו עליהם יחד‪ ,‬ועשינו להם את אשר היה עם לבבינו ולבבכם‪ .‬והיה כאשר נמצא את חפצנו אשר שאלנו מהם‪ ,‬ושבנו‬ ‫עליהם ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו אלינו‪ .‬ועתה חכו נא והתמהמהו עד אשר ירפא בשרינו ונתחזק והלכנו עליהם יחד‪ ,‬ועשינו‬ ‫‪.‬להם את אשר היה עם לבבינו ולבבכם‬ ‫‪Y ellos les dijeron: ¿Qué es esto que habéis hecho? ¿No hay entre las hijas de tus hermanos, los cananeos, una‬‬ ‫‪mujer, a la que tengas que llevarte una de las hijas de los hebreos a quien no hayas conocido ni ayer ni antes, y‬‬ ‫‪además, haces tales cosas? como nunca nos lo han mandado nuestros padres? ¿De verdad crees que vas a‬‬ ‫‪prosperar en este asunto, y qué respuesta darás a tus hermanos, los cananeos, si vienen mañana y te preguntan‬‬ ‫‪acerca de estas cosas? y si sus acciones no deben ser consideradas justamente en sus ojos, ¿qué harán por sus‬‬ ‫‪almas, por no haber escuchado nuestras voces? Y además, si todos los habitantes de la tierra y todos tus‬‬ ‫‪hermanos, los hijos de Cam, se enteran de tu acción, diciendo: A causa de una mujer hebrea Siquem y su‬‬ ‫‪padre, Hamor, y toda la gente de su ciudad cometió cosas que nunca supieron, y que sus antepasados nunca‬‬ ‫‪les mandaron, ¿adónde entonces huirás y adónde irás con toda tu infinita vergüenza ante los habitantes de‬‬ ‫‪Canaán, tu ¿hermanos de religion? Y ahora, no podemos soportar esto que has hecho, y no podemos‬‬ ‫‪soportarlo para llevar sobre nosotros este yugo, algo que nuestros antepasados nunca nos mandaron. He aquí,‬‬ ‫‪iremos mañana y reuniremos a todos nuestros hermanos, los cananeos que habitan en toda la tierra, y te‬‬ ‫‪heriremos a ti y a todos los que confían en ti, para que no quede ni de ti ni de ellos. un remanente. Y Hamor y‬‬ ‫‪Siquem, su hijo, y los habitantes del lugar, al escuchar estas palabras, sintieron gran temor de Hidekem y sus‬‬ ‫‪hermanos, y temieron por sus vidas, y se arrepintieron de todo lo que habían hecho. Y Siquem y su padre,‬‬ ‫‪Hamor, respondieron a Hidekem y a sus hermanos, diciéndoles: Cada una de las palabras que habéis dicho es‬‬ ‫‪correcta, pero no digáis ni penséis en vuestro corazón que lo hemos hecho por amor al Señor. Hebreos, estas‬‬ ‫‪cosas que nuestros antepasados nunca nos ordenaron. Porque lo hicimos porque hemos visto que no tenían el‬‬ ‫‪corazón ni la voluntad de concedernos nuestro deseo con respecto a su hija, de modo que pudiéramos llevarla‬‬ ‫‪con nosotros, salvo con esta condición; y hemos escuchado su voz y hemos hecho estas cosas simplemente‬‬ ‫‪para obtener lo que deseábamos de ellos. Y una vez que hayamos obtenido lo que les pedimos, les haremos‬‬ ‫‪todo lo que nos digan. Y ahora, rogamos, esperen y sean pacientes hasta que nuestra carne sea sanada y‬‬ ‫‪ganemos fuerzas,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ודינה בת יעקב שמעה את כל הדברים האלה אשר דיברו חדקם ואחיו‪ ,‬ואת אשר השיבו אותם חמור ושכם בנו ואנשי עירם‪ .‬ותמהר‬ ‫ותשלח נערה אחת מנערותיה אשר שלח אביה לשמרה בבית שכם‪ ,‬אל יעקב אביה ואל אחיה לאמור‪ .‬ותלך השפחה ותגד את כל‬ ‫דבריהם אל יעקב ואל בניו לאמור‪ ,‬כזה וכזה יעץ חדקם ואחיו עליכם‪ ,‬וכזאת וכזאת השיבו להם חמוםר ור‪ .‬ויהי כשמוע יעקב ובניו את‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬וימלאו חמה וקצף עליהם ויחר אפם עליהם מאוד‪ .‬וישבעו שמעון ולוי ויאמרו‪ ,‬חי ה׳ אלוקי כל הארץ כי כעת מחר לא‬ ‫‪.‬ישאר בכל עיר שריד ופליט‪ .‬ויתחבאו עשרים בחורים ולא מלו‪ ,‬וילחמו הבחורים ההם עם שמעון ולוי ויהרגו שמעון ולוי מהם שנים‬ ‫ושנים ברחו מהם וימלטו‪ ,‬וילכו ויבואו אל בארות החמר אשר בעיר‪ .‬ויבקשו שמעון ולוי ולא ימצאום‪ ,‬ויוסיפו עוד שמעון ולוי ויתהלכו‬ ‫‪Página 11‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ ותעל צעקת כל אנשי העיר השמימה ויצעקו כל‬,‫ ותהי מהומה גדולה בתוך העיר‬.‫בעיר ויהרגו כל אנשי העיר לפי חרב לא השאר‬ ‫ ויוציאו את דינה‬,‫ ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב‬.‫ לא השאירו זכר בכל העיר‬,‫ ושמעון ולוי הרגו כל העיר‬.‫הנשים וכל הילדים‬ ‫ ויהי הם בוזזים את‬.‫ ויבוזו את כל חילם אשר בעיר ואת אשר בשדה‬,‫ וילכו וישובו בני יעקב ויבואו על החללים‬.‫מבית שכם ויצאו משם‬ ‫ וישב שמעון לפני לוי ויבוזו את‬.‫ ויפן אליהם יון יו‬,‫כל השלל ויעמדו עליהם כשלוש מאות נשים וישליכו עליהם עפר ויכום באבנים‬ ‫ ויצאו ויבואו אל‬,‫ וינהגו כל אלה ויפתחו שער העיר‬.‫ ויבוזו גם את צאן ואת הבקר וכל הבהמה בזזו וגם את יתר הנשים ואת הטף‬,‫העיר‬ ‫ וינהגו כל אלה ויפתחו שער העיר‬.‫ ויבוזו גם את צאן ואת הבקר וכל הבהמה בזזו וגם את יתר הנשים ואת הטף‬.‫יעקב אביהם בגבורה‬, ‫ וינהגו כל אלה‬.‫ ויבוזו גם את צאן ואת הבקר וכל הבהמה בזזו וגם את יתר הנשים ואת הטף‬.‫ויצאו ויבואו אל יעקב אביהם בגבורה‬ ‫ ויצאו ויבואו אל יעקב אביהם בגבורה‬,‫ויפתחו שער העיר‬.

Y Dina, la hija de Jacob, oyó todas estas palabras que Hidekem y sus hermanos habían dicho, así como la respuesta de Hamor y su hijo, Siquem, y toda la gente de su ciudad. Y Dina envió apresuradamente a una de sus doncellas, que su padre había enviado para cuidarla en la casa de Siquem, a Jacob y sus hijos. Y la criada fue y habló todas sus palabras a: Jacob y sus hijos, diciendo: Este fue el consejo de Hidekem, y tal la respuesta de Hamor, Siquem y la gente de su ciudad. Y cuando Jacob y sus hijos oyeron estas palabras, se llenaron de ira, y se enfurecieron y su ira ardió dentro de ellos. Y Simeón y Leví dijeron: Vive el Señor, no quedará remanente mañana de ellos. Y veinte jóvenes también se habían escondido y no estaban circuncidados, y estos jóvenes pelearon contra Simeón y Leví, y Simeón y Leví mataron a dieciocho de ellos. Y dos de ellos huyeron y escaparon a los pozos de lodo que había en la ciudad, y Simeón y Leví los buscaron pero no pudieron encontrarlos. Y Simeón y Leví se adentraron más en la ciudad y mataron a toda la gente de la ciudad a filo de espada, y no quedó ni un remanente. Y hubo un gran tumulto en la ciudad, y el clamor de la gente de la ciudad subió hasta los mismos cielos, y las mujeres y los niños lloraron terriblemente. Y Simeón y Leví golpearon toda la ciudad, no dejaron ni un solo varón en toda la ciudad. Y Hamor y su hijo, Siquem, también mataron a filo de espada, y luego se llevaron a Dina de la casa de Siquem y se fueron. Y luego los hijos de Jacob regresaron entre los muertos y tomaron todo el botín que se encontró en la ciudad y en el campo. Y mientras estaban ocupados en tomar el botín, unas trescientas mujeres se levantaron arrojándoles polvo y apedreándolos, y Simeón se volvió hacia ellos y los mató a todos con su espada. Y Simeón volvió a Leví, y ellos entraron en la ciudad y tomaron también sus ovejas y bueyes y todo el ganado y el resto de las mujeres y niños, y abrieron las puertas y salieron y vinieron a su padre en triunfo.

11 ‫ ויאמר אליהם יעקב‬.‫ ויקצוף עליהם יעקב מאוד‬,‫ויהי כראות יעקב אביהם את כל אשר עשו אל העיר וירא את הביזה אשר לקחו משם‬ ‫ ועתה עשיתם הדבר הזה‬.‫ אשר מצאתי לי מנוחה עם יושבי הארץ הכנעני ואין דובר אלי מהם דבר‬,‫מה המעשה הזה אשר עשיתם לי‬ ‫ ויענו שמעון ולוי וכל‬.‫ ונאספו אלי כולם והכוני כי ישמעו את ל י ינשמדתו‬,‫להבאישני ביושבי הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מספר‬ ‫ ולמה תחריש אתה על כל אלה‬.‫ הנה חיים אנחנו בארץ ויעשה שכם את כל זאת לאחותינו‬,‫אחיהם איתם את יעקב אביהם ויאמרו אליו‬ ‫ ויהי מספר הנשים אשר שבו שמעון ולוי מעיר שכם אשר לא הרגו אותם‬.‫ כי הכזונה בחוץ יעשה שכם את אחותינו‬,‫אשר עשה שכם‬, ‫ ויקחה שמעון לקחתה לו לאישה‬,‫ ותהי בהן נערה קטנה ויפת תואר ויפת מראה מאוד ושמה בונה‬.‫שמונים וחמישה אשר לא ידעו איש‬. ‫ ויהיו כל הנערים וכל הנשים אשר שבו שמעון ולוי מעיר שכם‬.‫ והיותר הרגו‬,‫ומספר כל זכר אשר שבו ולא הרגו ארבעים ושבעה איש‬ ‫ ויקומו שני הבחורים‬,‫ ויהי כאשר יצאו שמעון ולוי מן העיר‬.‫ עד יום צאת בני יעקב מארץ מצרים‬,‫עבדים לפני יעקב ולבניהם אחריהם‬ ‫ ויעלו הבחורים ההם אל העיר ויתהלכו בה וימצאו את העיר חרבה ואין‬.‫אשר נשארו אשר התחבאו בבורות העיר כי לא מתו עם אעי‬ ‫ ויצעקו הבחורים ההם ויאמרו הנה זאת הרעה אשר עשו בני יעקב העברי לעיר הזאת אשר השמידו היום‬,‫איש כי אם הנשים הבוכות‬ ‫ ויבואו שמה ויגידו ליושבי‬,‫ ויצאו האנשים ההם מהעיר וילכו אל עיר תפוח‬.‫עיר מערי הכנעני ולא יראו לנפשם מכל יושבי ארץ כנען‬ ‫ וישלח אנשים אל עיר שכם לראות האמת דברי הבחורים‬,‫ והגיע הדבר לישוב מלך תפוח‬.‫תפוח את כל הקורות ואת אשר עשורי יר‬ ‫ באנו‬,‫ ויבואו מלאכי ישוב ויגידו לו לאמור‬.‫ איך שני אנשים יחריבו עיר גדולה בשכם‬,‫ כי לא האמין להם המלך לדבר הזה לאמור‬.‫ההם‬ ‫ ויתמה ישוב על הדבר הזה‬.‫ כי כל אשר בעיר בזזו להם בני יעקב‬,‫ וגם צאן ומקנה אין שם‬.‫אל העיר חרבה אין איש כי אם נשים בוכות‬ ‫ כי לא היה כדבר הזה מימי‬.‫ איך שני אנשים יוכלו לעשות הדבר הזה להשמיד עיר גדולה ולא יוכל איש מהם להתייצב נגדם‬,‫לאמור‬ ‫נמרוד ואף מימי קדם לא היתה כזאת‬.

Y cuando Jacob vio lo que habían hecho a la ciudad y el botín que habían hecho, Jacob se enojó mucho con ellos, y les dijo: ¿Qué es lo que me habéis hecho? He aquí, he encontrado descanso entre los habitantes de la tierra de los cananeos, y ninguno de ellos me dijo una palabra. Y ahora me has hecho estar en mal estado con los habitantes de la tierra de los cananeos y los ferezeos; y yo, siendo pocos en número, se juntarán contra mí y me matarán cuando escuchen lo que has hecho a sus hermanos, y seré destruido, yo y mi casa. Y Simeón y Leví, y sus hermanos, respondieron a su padre, diciendo: He aquí, aún vivimos en la tierra, y ¿permitiremos que Siquem le haga esto a nuestra hermana? ¿Por qué guardas silencio de todo lo que ha hecho Siquem? ¿Será Página 12

FPCFromClipboardUntitled tratada nuestra hermana como una ramera de la calle? Y el número de mujeres capturadas por Simeón y Leví en la ciudad de Siquem, fuera de las que habían matado, fue ochenta y cinco, de las que nunca conocieron a un hombre. Y entre esos cautivos había una joven doncella de hermosa apariencia, y su nombre era Bunah, y Simeón la tomó por esposa. Y el número de varones que capturaron y no mataron fue de cuarenta y siete hombres, y mataron al resto. Y todos los jóvenes y mujeres que Simeón y Leví habían hecho cautivos de la ciudad de Siquem se convirtieron en siervos de los hijos de Jacob y de sus hijos, hasta el día en que los hijos de Jacob salieron de la tierra de Egipto. Y cuando Simeón y Leví salieron de la ciudad, los dos jóvenes que escaparon de la muerte ocultándose en la ciudad, se levantaron y anduvieron por la ciudad, y encontraron la ciudad destruida y ni un solo hombre en ella, solo mujeres llorando y llorando. Y estos jóvenes exclamaron: He aquí, el mal que los hijos de Jacob, el hebreo, han traído sobre esta ciudad, al haber devastado este día una de las ciudades de Canaán sin temor por sus vidas de todos los habitantes de Canaán. Y estos hombres salieron de la ciudad y entraron en la ciudad de Tapuah; y llegando allí, dijeron a los habitantes de Tapuah todo lo que había ocurrido, y todo lo que los hijos de Jacob habían hecho a la ciudad de Siquem. Y cuando la noticia fue comunicada a Jashub, rey de Tapua, envió mensajeros a la ciudad de Siquem para ver qué habían dicho estos dos jóvenes. Porque el rey no podía creer la declaración de aquellos hombres, diciendo: ¿Cómo puede ser que dos hombres puedan destruir una gran ciudad como Siquem? Y los mensajeros de Jashub volvieron y le hablaron diciendo: He aquí, hemos llegado a la ciudad y está completamente destruida, y no encontramos ni un solo hombre en toda la ciudad, solo unas pocas mujeres llorando. Y no hay allí una sola oveja ni ganado, porque los hijos de Jacob se llevaron todo de la ciudad. Y Jashub estaba asombrado por eso, diciendo: ¿Cómo pudieron dos hombres hacer algo como para destruir una ciudad tan grande, y ni siquiera uno de los habitantes podría oponerse a ellos? Porque tal cosa nunca ha ocurrido desde los días de Nimrod, ni en ninguno de los días anteriores ha sucedido tal cosa. y no encontramos un solo hombre en toda la ciudad, solo unas pocas mujeres llorando. Y no hay allí una sola oveja ni ganado, porque los hijos de Jacob se llevaron todo de la ciudad. Y Jashub estaba asombrado por eso, diciendo: ¿Cómo pudieron dos hombres hacer algo como para destruir una ciudad tan grande, y ni siquiera uno de los habitantes podría oponerse a ellos?

Porque tal cosa nunca ha ocurrido desde los días de Nimrod, ni en ninguno de los días anteriores ha sucedido tal cosa. y no encontramos un solo hombre en toda la ciudad, solo unas pocas mujeres llorando. Y no hay allí una sola oveja ni ganado, porque los hijos de Jacob se llevaron todo de la ciudad. Y Jashub estaba asombrado por eso, diciendo: ¿Cómo pudieron dos hombres hacer algo como para destruir una ciudad tan grande, y ni siquiera uno de los habitantes podría oponerse a ellos? Porque tal cosa nunca ha ocurrido desde los días de Nimrod, ni en ninguno de los días anteriores ha sucedido tal cosa.

12 ‫ וננקמה מהם נקמת כל יר‬,‫ויאמר ישוב מלך תפוח אל כל עמו חזקו ונלכה להילחם בעברים ההם ולעשות להם כאשר עשו לעיר שכם‬ ‫ כי גבורה להם‬,‫ ויאמרו אליו כל יועציו לא תוכל לעברים האלה לבדך‬.‫ ויתייעץ ישוב מלך תפוח עם כל יועציו על הדבר הזה‬.‫אי‬ ‫ ואף אם תבוא אתה עליהם כולם יקומו עלינו‬,‫ השנים מהם הרגו את כל העיר ולא עמד איש נגדם‬.‫בעשותם המעשה הזה לכל העיר‬ ‫ וישמע ישוב‬.‫ ונלכה עמהם ונלחמה בבני יעקב אז תוכל להם‬,‫ אך שלח אל כל המלכים אשר סביבותינו ויבואו יחד‬.‫והשמידונו גם אנחנו‬ ‫ וישלח ישוב מלך תפוח אל כל מלכי האמורי אשר סביבות שכם ותפוח‬.‫ וייטבו דבריהם בעיניו ובעיני עמו ויעש כן‬,‫אל דברי יועציו‬ ‫ עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב ל ל דםוה את יעקב העברי דםואת הו וישמעו כל מלכי האמורי את כל הרעה אשר עשו בני‬,‫לאמור‬ ‫ ויבואו‬,‫ ויתקבצו כולם שבעה מלכי האמורי עם כל מחנותם יחד כעשרת אלפים איש שולף חרב‬.‫ ויתמהו מאוד מהם‬,‫יעקב לעיר שכם‬ ‫ ויצעק יעקב על שמעון‬.‫ ויירא יעקב מאוד וייצר לו‬,‫ וישמע יעקב כי התקבצו יחד מלכי האמורי להילחם עם בניו‬.‫להילחם בבני יעקב‬ ‫ כי במנוחה הייתי גם אני‬.‫ מה המעשה הזה אשר עשיתם למה הרעותם לי להביא עלי את כל בני כנען להשמיד אותי וא‬,‫ועל לוי לאמור‬ ‫ ויען יהודה את אביו לאמור החינם הרגו שמעון ולוי אחי‬.‫ ותקציפו עלי את כל יושב הארץ במעשיכם‬,‫גם כל ביתי ותעשו לי הדבר הזה‬ ‫ הלא על אשר עינה שכם את אחותינו ויעש שכם את כל הרעה אשר עשה ואין איש מיושב עירו דובר אליו דבר‬,‫את כל יושבי שכם‬ ‫ על אשר עברו כל יושביה את מצות אלוקינו החינם עשו אחי‬,‫ הלא על זאת הלכו אחי ויכו את העיר ויתנה ה׳ בידם‬.‫למה תעשה זאת‬ ‫ והלא אלוקינו אשר נתן בידם את עיר שכם ואת אנשיה‬,‫ ועתה למה תירא ולמה יצר לך ולמה יירע לבבך על אחי ויחר אפך בם‬.‫אתה‬ ‫ עתה דום לך מעליהם וחדל לך ואל תירא‬.‫הוא יתן בידינו גם את כל מלכי הכנעני הבאים עלינו ועשינו להם כאשר עשו אחי לשכם‬, Y cuando Jacob vio lo que habían hecho a la ciudad y el botín que habían hecho, Jacob se enojó mucho con ellos, y les dijo: ¿Qué es lo que me habéis hecho? He aquí, he encontrado descanso entre los habitantes de la tierra de los cananeos, y ninguno de ellos me dijo una palabra. Y ahora me has hecho estar en mal estado con los habitantes de la tierra de los cananeos y los ferezeos; y yo, siendo pocos en número, se juntarán contra mí y me matarán cuando escuchen lo que has hecho a sus hermanos, y seré destruido, yo y mi casa. Y Simeón y Leví, y sus hermanos, respondieron a su padre, diciendo: He aquí, aún vivimos en la tierra, y ¿permitiremos Página 13

FPCFromClipboardUntitled que Siquem le haga esto a nuestra hermana? ¿Por qué guardas silencio de todo lo que ha hecho Siquem? ¿Será tratada nuestra hermana como una ramera de la calle? Y el número de mujeres capturadas por Simeón y Leví en la ciudad de Siquem, fuera de las que habían matado, fue ochenta y cinco, de las que nunca conocieron a un hombre. Y entre esos cautivos había una joven doncella de hermosa apariencia, y su nombre era Bunah, y Simeón la tomó por esposa. Y el número de varones que capturaron y no mataron fue de cuarenta y siete hombres, y mataron al resto. Y todos los jóvenes y mujeres que Simeón y Leví habían hecho cautivos de la ciudad de Siquem se convirtieron en siervos de los hijos de Jacob y de sus hijos, hasta el día en que los hijos de Jacob salieron de la tierra de Egipto. Y cuando Simeón y Leví salieron de la ciudad, los dos jóvenes que escaparon de la muerte ocultándose en la ciudad, se levantaron y anduvieron por la ciudad, y encontraron la ciudad destruida y ni un solo hombre en ella, solo mujeres llorando y llorando. Y estos jóvenes exclamaron: He aquí, el mal que los hijos de Jacob, el hebreo, han traído sobre esta ciudad, al haber devastado este día una de las ciudades de Canaán sin temor por sus vidas de todos los habitantes de Canaán. Y estos hombres salieron de la ciudad y entraron en la ciudad de Tapuah; y llegando allí, dijeron a los habitantes de Tapuah todo lo que había ocurrido, y todo lo que los hijos de Jacob habían hecho a la ciudad de Siquem. Y cuando la noticia fue comunicada a Jashub, rey de Tapua, envió mensajeros a la ciudad de Siquem para ver qué habían dicho estos dos jóvenes. Porque el rey no podía creer la declaración de aquellos hombres, diciendo: ¿Cómo puede ser que dos hombres puedan destruir una gran ciudad como Siquem? Y los mensajeros de Jashub volvieron y le hablaron diciendo: He aquí, hemos llegado a la ciudad y está completamente destruida, y no encontramos ni un solo hombre en toda la ciudad, solo unas pocas mujeres llorando. Y no hay allí una sola oveja ni ganado, porque los hijos de Jacob se llevaron todo de la ciudad. Y Jashub estaba asombrado por eso, diciendo: ¿Cómo pudieron dos hombres hacer algo como para destruir una ciudad tan grande, y ni siquiera uno de los habitantes podría oponerse a ellos? Porque tal cosa nunca ha ocurrido desde los días de Nimrod, ni en ninguno de los días anteriores ha sucedido tal cosa. Y Jashub, rey de Tapuah, dijo a todo su pueblo: Fortaleceos y saldremos a pelear contra esos hebreos, y haremos con ellos como hicieron con la gente de esa ciudad, y vengaremos de ellos la causa de toda la gente de la ciudad. Y Jashub, rey de Tapuah, consultó con sus consejeros acerca de este asunto, y ellos le dijeron: Tú solo no puedes vencer a esos hebreos porque deben tener un poder peculiar para poder hacer tal trabajo con toda la ciudad. Si dos de ellos pueden destruir toda la ciudad sin que un solo hombre pueda oponerse a ellos, entonces seguramente, si vamos contra ellos, todos se levantarán y nos exterminarán igualmente. Pero envía a todos los reyes que nos rodean y haz que se reúnan, y con ellos iremos a pelear contra los hijos de Jacob, y luego prevalecerás contra ellos. Y cuando Jashub escuchó las palabras de sus consejeros, sus palabras le parecieron buenas a sus ojos y a los ojos de la gente, y así lo hizo. Y Jashub envió a todos los reyes de los amorreos alrededor de Siquem y Tapuah, diciendo: Envíame tu ayuda y sube conmigo para golpear a Jacob el hebreo y a sus hijos, y exterminarlos de la tierra, porque así lo hicieron. haced a la ciudad de Siquem y ni siquiera sabéis de ella. Y cuando los reyes de los amorreos se enteraron del mal que los hijos de Jacob habían hecho a la ciudad de Siquem, quedaron muy asombrados. Y todos se reunieron, los siete reyes de los amorreos con sus ejércitos, en total unos diez mil hombres que sacaban espada, y vinieron a hacer la guerra contra los hijos de Jacob. Y cuando Jacob se enteró de que los reyes de los amorreos habían venido a pelear contra sus hijos, Jacob sintió gran temor y angustia. Y Jacob reprendió a Simeón y Leví, diciendo: ¿Qué me habéis hecho? ¿Por qué me habéis hecho el mal de convocar contra mí a todos los hijos de Canaán, para exterminarme a mí ya mi casa? Porque yo estaba en reposo, tanto yo como mi casa, antes de que hicieras esto para unir contra mí a todos los habitantes de la tierra, con tus acciones. Y Judá respondió a su padre, diciendo: ¿Y mis hermanos Simeón y Leví mataron a todos los habitantes de Siquem sin causa alguna? en verdad lo hicieron porque Siquem había profanado a nuestra hermana, transgrediendo los mandamientos de Dios a Noé y sus hijos, porque Siquem nos robó a nuestra hermana y la profanó. Y Siquem cometió ese gran mal, pero ninguno de los habitantes de su ciudad le habló una palabra, diciendo: ¿Por qué haces esto? ¿No es por eso que mis hermanos salieron y asolaron la ciudad? Y el Señor los entregó en sus manos, porque todos sus habitantes transgredieron los mandamientos de nuestro Dios. Entonces, ¿han actuado mis hermanos sin una causa justa? Y ahora, ¿por qué temes, y por qué estás angustiado, y qué hace que tu corazón piense mal de mis hermanos y que tu ira se encienda contra ellos? Y en verdad nuestro Dios, que ha entregado en sus manos la ciudad de Siquem y sus habitantes, entregará en nuestras manos igualmente a todos los reyes de los cananeos que ahora están avanzando contra nosotros, y haremos con ellos como mis hermanos. hiciste a Siquem. Y ahora quédate tranquilo acerca de ellos, y abandona tus temores, pero confía en Dios y ruega a él en nuestro favor que nos ayude y nos libere, Página 14

FPCFromClipboardUntitled 13 ‫ וילך העבד ויבט מרחוק ויעל‬.‫ לך נא ראה איפה הם המלכים הבאים עלינו נצבים עם מחנותם‬,‫ויקרא יהודה אל עבד מעבדי אביו לאמור‬ ‫ עם רב כחול‬,‫ וישב אל יהודה ויאמר הנה המלכים נצבים בשדה עם כל מחנותם‬.‫ וירא את כל המלכים עומדים בשדה‬,‫אל נגד הר שיאון‬ ‫ כי ה׳ אלוקינו איתנו אל תיראום‬,‫ ויאמר יהודה אל שמעון ואל לוי ואל כל אחיו התחזקו לכם והייתם לבני חיל‬.‫אשר על שפת הים‬. ‫ ויקומו ויחגרו איש‬.‫ וה׳ אלוקינו יושיענו‬,‫עמדו לכם וחגרו איש את כל כלי מלחמתו ואת קשתו ואת חרבו ונלכה ונלחמה הערלים האלה‬ ‫ וגם כל עבדי יצחק אשר אשר עם יצחק בחברון באו עולם‬.‫ אחד עשר בני יעקב וכל עבדי יעקב עמהם‬,‫כל מלחמתו גדולים וקטנים‬ ‫ ובני יעקב שלחו אל יצחק בן אברהם אביהם חברונה‬.‫ וילכו בני יעקב ועבדיהם לקראת יל יעשה יוה‬,‫אליהם מלובשים בכל כלי מלחמה‬ ‫ התפלל נא בעדינו אל ה׳ אלוקינו להציל אלוקינו להציל אלוקינו להציל אלוקינו להציל אווקה יוצ ויתפלל יצחק‬,‫קרית הארבע לאמור‬ ‫ ועתה הנה מלכי‬.‫ ה׳ אלוקים אתה הבטחת את אברהם אבי לאמור ארבה את זרעך ככוכבי השמים אוי‬,‫בן אברהם אל ה׳ בעד בניו ויאמר‬ ‫ ונתת את פחד בניי‬.‫ ועתה ה׳ האלוקים אלוקי כל הארץ סכל נא אתל יה יה‬,.‫כנען באו יחד להילחם עם בני על אשר לא חמס בכפיהם‬ ‫ והצלת את כל בניי ועבדיהם מהם בידך החזקה ובזרועך‬.‫ וישובו מעל בניי‬,‫בלב כל המלכים האלה וכל אנשיהם והשפלת את גאותם‬ ‫ ויהי‬.‫ ויבטחו בה׳ אלוקיהם‬,‫ ובני יעקב ועבדיהם הלכו לקראת המלכים האלה‬.‫ כי בידך הכח והגבורה לעשות את כל אלה‬,‫הנטויה‬ ‫ ואתה מעורר‬.‫ ה׳ אלוקים ואלוקי האלוקים הנשגב והנורא אשר משלת מימי קדם ומאז לו‬,‫בלכתם ויתפלל גם יעקב אביהם אל ה׳ ויאמר‬ ‫ לתת פחד בניי בלב כל‬,‫ ועתה תיפול נא תחנתי לפניך להפנות אליי ברחמיך‬.‫ ובידך הכח והגבורה לרומם ולהשפיל‬,‫מלחמות ומשביתם‬ ‫ כי אתה אשר תדבר עמים תחתינו‬,‫ והצלת את כל הבוטחים עליך בחסדך הגדול‬.‫המלכים האלה עם אנשיהם והחרדת אותם ואת מחנותם‬ ‫ כי עודם יראים מהם לאמור‬,‫ וכל מלכי האמורי באו ויתיצבו בשדה להתייעץ עם יועציהם מה לעשות עם בני יעקב‬.‫ולאומים תחת ידינו‬ ‫שניים תיהם ה‬.

Y Judá llamó a uno de los siervos de su padre y le dijo: Ve y mira dónde están estacionados los reyes que vienen contra nosotros con sus ejércitos. Y el siervo fue y miró desde lejos, subiendo frente al monte Sehón, y vio a todos los ejércitos de los reyes de pie en el campo. Y volvió a Judá y dijo: He aquí, los reyes están estacionados en el campo con todos sus ejércitos, un pueblo de gran multitud, como la arena a la orilla del mar. Y Judá dijo a Simeón ya Leví ya todos sus hermanos: Fortaleceos y sed valientes, porque el Señor nuestro Dios está con nosotros; ¡No les temas! Levantaos y armaos con todos los utensilios de guerra, con arco y espada, y vayamos a pelear contra los incircuncisos. ¡El Señor nuestro Dios nos salvará! Y ellos se levantaron y se pusieron sus armas grandes y pequeñas, Once hijos de Jacob y sus siervos con ellos. Y todos los siervos de Isaac que estaban en Hebrón con Isaac, vinieron a ellos igualmente, ceñidos con todos los instrumentos de guerra. Y los hijos de Jacob con sus siervos marcharon contra los reyes, ciento doce hombres en total y Jacob fue con ellos. Y enviaron a Isaac, hijo de Abraham, a Hebrón, a Quiriat-arba, diciendo: Ruega por nosotros al Señor nuestro Dios, que nos libere de las manos de los cananeos que vienen contra nosotros, y nos dé ellos en nuestras manos. E Isaac, hijo de Abraham, oró al Señor por sus hijos, diciendo: Oh Señor Dios, tú que has asegurado a mi padre Abraham, diciendo: Multiplicaré tu descendencia como las estrellas del cielo, y luego prometiste a mí también y has cumplido tu palabra, ahora he aquí que los reyes de Canaán están todos unidos, viniendo a hacer la guerra contra mis hijos en cuyas manos no hay violencia. Y ahora, oh Señor Dios, Dios de toda la tierra, pervierte el consejo de estos reyes, para que no peleen contra mis hijos. Y dejarás que el temor de mis hijos entre en el corazón de todos estos reyes y de todo su pueblo, y humille su orgullo, para que se alejen de mis hijos y liberen a mis hijos y a sus siervos con tu mano fuerte. y brazo extendido, porque en tus manos están el poder y la fuerza para hacer todas estas cosas. Y Jacob y sus hijos con todos sus siervos salieron contra los reyes, confiando en el Señor su Dios. Y mientras avanzaban, su padre Jacob también oró al Señor diciendo: Oh Señor, Dios sublime y temible, que has gobernado desde los primeros días hasta el día de hoy y que gobernará para siempre, tú que provocas la guerra y que la hace cesar y en cuyas manos está el poder y la fuerza para levantar y arrojar al suelo mismo, que mi oración sea aceptada ante ti para que te vuelvas a mí en tu misericordia, para poner el temor de mis hijos en el corazón de los reyes y su pueblo, para aterrorizarlos a ellos y a sus ejércitos, y para librar con tu gran misericordia a todos los que en ti confían. ¡Porque eres tú quien subyuga a los pueblos bajo nosotros ya las naciones bajo nuestras manos! Y todos los reyes de los amorreos vinieron y se apostaron en el campo para consultar con sus consejeros qué hacer con los hijos de Jacob; porque todavía les tenían miedo, diciendo: Dos de ellos han matado a toda la ciudad de Siquem. tú que provocas la guerra y la hace cesar y en cuyas manos está el poder y la fuerza para levantar y arrojar al suelo mismo, que mi oración sea aceptada ante ti para que te vuelvas a mí en tu misericordia, para poner el temor de mis hijos en el corazón de los reyes y de su pueblo, para aterrorizarlos a ellos ya sus ejércitos, y para librar con tu gran misericordia a todos los que en ti confían. ¡Porque eres tú quien subyuga a los pueblos bajo nosotros ya las naciones bajo nuestras manos! Y todos los reyes de los amorreos vinieron y se apostaron en el campo para consultar con sus consejeros qué hacer con los hijos de Jacob; porque todavía les tenían miedo, diciendo: Dos de ellos han matado a toda la ciudad de Siquem. tú que provocas la guerra y la Página 15

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪hace cesar y en cuyas manos está el poder y la fuerza para levantar y arrojar al suelo mismo, que mi oración‬‬ ‫‪sea aceptada ante ti para que te vuelvas a mí en tu misericordia, para poner el temor de mis hijos en el corazón‬‬ ‫‪de los reyes y de su pueblo, para aterrorizarlos a ellos ya sus ejércitos, y para librar con tu gran misericordia a‬‬ ‫‪todos los que en ti confían. ¡Porque eres tú quien subyuga a los pueblos bajo nosotros ya las naciones bajo‬‬ ‫‪nuestras manos! Y todos los reyes de los amorreos vinieron y se apostaron en el campo para consultar con sus‬‬ ‫‪consejeros qué hacer con los hijos de Jacob; porque todavía les tenían miedo, diciendo: Dos de ellos han‬‬ ‫‪matado a toda la ciudad de Siquem. que mi oración sea aceptada ante ti para que te vuelvas a mí en tu‬‬ ‫‪misericordia, para poner el temor de mis hijos en el corazón de los reyes y su pueblo, para aterrorizarlos a‬‬ ‫‪ellos y a sus ejércitos, y para librarlos con tu gran misericordia todos los que en ti confían. ¡Porque eres tú‬‬ ‫‪quien subyuga a los pueblos bajo nosotros ya las naciones bajo nuestras manos! Y todos los reyes de los‬‬ ‫‪amorreos vinieron y se apostaron en el campo para consultar con sus consejeros qué hacer con los hijos de‬‬ ‫‪Jacob; porque todavía les tenían miedo, diciendo: Dos de ellos han matado a toda la ciudad de Siquem. que mi‬‬ ‫‪oración sea aceptada ante ti para que te vuelvas a mí en tu misericordia, para poner el temor de mis hijos en el‬‬ ‫‪corazón de los reyes y su pueblo, para aterrorizarlos a ellos y a sus ejércitos, y para librarlos con tu gran‬‬ ‫‪misericordia todos los que en ti confían. ¡Porque eres tú quien subyuga a los pueblos bajo nosotros ya las‬‬ ‫‪naciones bajo nuestras manos! Y todos los reyes de los amorreos vinieron y se apostaron en el campo para‬‬ ‫‪consultar con sus consejeros qué hacer con los hijos de Jacob; porque todavía les tenían miedo, diciendo: Dos‬‬ ‫‪de ellos han matado a toda la ciudad de Siquem. Y todos los reyes de los amorreos vinieron y se apostaron en‬‬ ‫‪el campo para consultar con sus consejeros qué hacer con los hijos de Jacob; porque todavía les tenían miedo,‬‬ ‫‪diciendo: Dos de ellos han matado a toda la ciudad de Siquem. Y todos los reyes de los amorreos vinieron y se‬‬ ‫‪apostaron en el campo para consultar con sus consejeros qué hacer con los hijos de Jacob; porque todavía les‬‬ ‫‪tenían miedo, diciendo: Dos de ellos han matado a toda la ciudad de Siquem.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫וישמע ה׳ אל תפילת יצחק ויעקב‪ ,‬ויתן ה׳ פחד גדול ויראה בלב כל יועצי המלכים האלה לאמור פה אחד‪ .‬הכסילים אתם היום אם אין‬ ‫לכם תבונה כי תלחמו עם העברים‪ ,‬ולמה חפצתם במות כולכם היום‪ .‬הנה שניים מהם באו אל עיר שכם באין יראה ופחד‪ ,‬ויהרגו כל‬ ‫יושבי העיר ולא עמד איש בפניהם ואיך תוכלו אתם לכולם לולחם‪ .‬והלא ידעתם כי אלוקיהם חפץ בם מאוד ויעש להם נוראות אשר לא‬ ‫נעשו מימי קדם‪ ,‬ואין בכל אלוקי העמוים יוכל לעשות כנורא‪ .‬והלא הוא הציל את אברהם אביהם העברי מיד נמרוד ומיד כל עמו‪ ,‬אשר‬ ‫ביקשו להמיתו פעמים רבים‪ .‬וגם מהאש הצילו אשר השליך אותו נמרוד המלך אליו‪ ,‬ויצילהו אלוקיו ממנו ומי יוכל לעשות את כל‬ ‫אלה‪ .‬אברהם אביהם הוא אשר המית חמשת מלכי עילם‪ ,‬בנגעם בבן אחיו אשר היה יושב בסדום בימים ההם‪ .‬ויקח את עבדו הנאמן‬ ‫בביתו ומעט אנשיו‪ ,‬וירדפו אחרי מלכי עילם בלילה אחת וימיתם כולם וישב לבן אחיו את על לבן קחו את על רבןו אוו‪ .‬והלא ידעתם כי‬ ‫אלוקי העברים האלה חפץ בם מאוד‪ ,‬וגם הם חפצו בו מאוד כי ידעו כי הצילם מכל אויביהם‪ .‬והנה באהבתם את אלוקיהם לקח אברהם‬ ‫‪.‬את בנו יחידו וחמורו‪ ,‬ויאמר להעלותו עולה לאלוקיו‪ .‬ולולי אלוקיו אשר מנעו מלעשות הדבר ההוא‪ ,‬אז עשהו באהבתו את אלוקיו‬ ‫‪,‬וירא אלוקיו את כל מעשיו וישבע לו ויבטיח אותו אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל ל ל ל ל אשו תבוא עליהם לעל אשוא עליהם‬ ‫עשל אתה אשוע והלא שמעתם אשר עשה אלוקיהם לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר‪ ,‬בלקחם את אשת אברהם‪ .‬אשר אמר‬ ‫עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה‪ ,‬ויאמרו לקחתה לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את כל‪ .‬והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר‬ ‫בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‪ ,‬כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן‬ ‫ארם להמית לו אם על בנים‪ .‬ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו מיד אחיו‪ ,‬ואף מיד אויביו הלא יוכל להצילו‪ .‬והנה‬ ‫באהבתם את אלוקיהם לקח אברהם את בנו יחידו וחמורו‪ ,‬ויאמר להעלותו עולה לאלוקיו‪ .‬ולולי אלוקיו אשר מנעו מלעשות הדבר‬ ‫ההוא‪ ,‬אז עשהו באהבתו את אלוקיו‪ .‬וירא אלוקיו את כל מעשיו וישבע לו ויבטיח אותו אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל ל ל ל ל‬ ‫‪,‬אשו תבוא עליהם לעל אשוא עליהם‪ ,‬עשל אתה אשוע והלא שמעתם אשר עשה אלוקיהם לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר‬ ‫בלקחם את אשת אברהם‪ .‬אשר אמר עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה‪ ,‬ויאמרו לקחתה לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם‬ ‫את כל‪ .‬והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‪ ,‬כי זכר לו את אשר לקח ברכתו‬ ‫מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם להמית לו אם על בנים‪ .‬ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו מיד אחיו‪ ,‬ואף‬ ‫מיד אויביו הלא יוכל להצילו‪ .‬והנה באהבתם את אלוקיהם לקח אברהם את בנו יחידו וחמורו‪ ,‬ויאמר להעלותו עולה לאלוקיו‪ .‬ולולי‬ ‫אלוקיו אשר מנעו מלעשות הדבר ההוא‪ ,‬אז עשהו באהבתו את אלוקיו‪ .‬וירא אלוקיו את כל מעשיו וישבע לו ויבטיח אותו אשר יציל את‬ ‫בניו ואת כל זרעו מכל ל ל ל ל אשו תבוא עליהם לעל אשוא עליהם‪ ,‬עשל אתה אשוע והלא שמעתם אשר עשה אלוקיהם לפרעה מלך‬ ‫מצרים ולאבימלך מלך גרר‪ ,‬בלקחם את אשת אברהם‪ .‬אשר אמר עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה‪ ,‬ויאמרו לקחתה לאישה‬ ‫‪,‬ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את כל‪ .‬והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‬ ‫כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם להמית לו אם על בנים‪ .‬ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר‬ ‫בטח בו הוא הצילו מיד אחיו‪ ,‬ואף מיד אויביו הלא יוכל להצילו‪ .‬אז עשהו באהבתו את אלוקיו‪ .‬וירא אלוקיו את כל מעשיו וישבע לו‬ ‫ויבטיח אותו אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל ל ל ל ל אשו תבוא עליהם לעל אשוא עליהם‪ ,‬עשל אתה אשוע והלא שמעתם אשר‬ ‫עשה אלוקיהם לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר‪ ,‬בלקחם את אשת אברהם‪ .‬אשר אמר עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו‬ ‫עליה‪ ,‬ויאמרו לקחתה לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את כל‪ .‬והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע‬ ‫‪Página 16‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ ומי‬.‫ כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם להמית לו אם על בנים‬,‫מאות איש ויאמר להשמידו‬ ‫ וירא‬.‫ אז עשהו באהבתו את אלוקיו‬.‫ ואף מיד אויביו הלא יוכל להצילו‬,‫הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו מיד אחיו‬ ‫ עשל‬,‫אלוקיו את כל מעשיו וישבע לו ויבטיח אותו אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל ל ל ל ל אשו תבוא עליהם לעל אשוא עליהם‬ ‫ אשר אמר עליה‬.‫ בלקחם את אשת אברהם‬,‫אתה אשוע והלא שמעתם אשר עשה אלוקיהם לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר‬ ‫ והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא‬.‫ ויאמרו לקחתה לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את כל‬,‫אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה‬ ‫ כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן‬,‫עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‬ ‫ בלקחם‬.‫ ואף מיד אויביו הלא יוכל להצילו‬,‫ ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו מיד אחיו‬.‫ארם להמית לו אם על בנים‬ ‫ ויאמרו לקחתה לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את כל‬,‫ אשר אמר עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה‬.‫את אשת אברהם‬. ‫ כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד‬,‫והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‬ ‫ ואף מיד‬,‫ ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו מיד אחיו‬.‫אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם להמית לו אם על בנים‬ ‫ ויאמרו לקחתה לאישה ויעש‬,‫ אשר אמר עליה אחותי היא כי ירא פן יהרגוהו עליה‬.‫ בלקחם את אשת אברהם‬.‫אויביו הלא יוכל להצילו‬ ‫ כי זכר‬,‫ והנה ראינו בעינינו אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‬.‫להם אלוקיו ולאנשיהם את כל‬ ‫ ומי הצילו מידו הלא אלוקיו אשר בטח בו‬.‫לו את אשר לקח ברכתו מיד אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם להמית לו אם על בנים‬ ‫ ואף מיד אויביו הלא יוכל להצילו‬,‫הוא הצילו מיד אחיו‬.

Y el Señor había escuchado las oraciones de Isaac y Jacob y puso gran temor y terror en los corazones de todos los consejeros de estos reyes, y dijeron todo, como con una sola boca: ¿Sois todos tontos hoy y ¿No hay razón en su interior para luchar contra los hebreos, o desea la muerte de todos ustedes este mismo día? He aquí, dos de ellos vinieron a la ciudad de Siquem, sin miedo ni terror, y mataron a todos los habitantes de la ciudad, de modo que nadie pudo hacerles frente, y ¿cómo pueden ustedes emprender la lucha contra todos ellos? ¿Y no sabéis que su Dios se deleita mucho en ellos, realizando cosas maravillosas en su favor, como no han sucedido desde los días más remotos y cosas semejantes que ninguno de los dioses de otras naciones puede realizar? ? He aquí que entregó a Abraham el hebreo, su padre, De las manos de Nimrod y todo su pueblo, que intentaron matarlo una y otra vez; y del fuego, al que Nimrod le hizo arrojar, su Dios lo ha librado, y ¿quién es el que puede hacer tales cosas? Y el mismo Abraham mató a los cinco reyes de Elam, cuando tocaron a su pariente que habitaba en Sodoma en aquellos días. Y tomó a su sirviente, el más fiel en su casa y algunos de sus hombres y persiguió a los reyes de Elam en una noche y los mató a todos, y recuperó todas las propiedades de su pariente que le quitaron. Y seguramente sabéis que el Dios de estos hebreos se complace mucho en ellos, y ellos se complacen mucho en él, sabiendo que los ha librado de las manos de todos sus enemigos. Y por amor a su Dios, Abraham tomó a su único hijo amado y estuvo listo para ofrecerlo como holocausto a su Dios. Y si no hubiera sido por Dios quien le impidió hacerlo, seguramente lo habría hecho a través de su amor a Dios. Y cuando el Señor vio su comportamiento, le juró y prometió librar a sus hijos y a toda su descendencia de todos los problemas que pudieran sobrevenirles, porque había hecho esto, sofocar la compasión por su hijo a través del amor de Dios. ¿Y no habéis oído lo que su Dios hizo a Faraón, rey de Egipto, y a Abimelec, rey de Gerar, cuando se llevaron a Sara, la mujer de Abraham, aunque él la proclamó hermana por temor a que la mataran? él por su cuenta; y aunque tenían la intención de tomarla por esposa. Dios les ha hecho a ellos y a su pueblo todo lo que has oído y he aquí, nosotros mismos lo hemos visto con nuestros ojos, que Esaú, el hermano de Jacob, vino contra él con cuatrocientos hombres, resolvió matarlo, cuando recordó cómo Jacob le había quitado la bendición de su padre. Y fue a encontrarse con Jacob cuando llegó de Padan-Aram, para herir a la madre con los niños, y ¿quién lo salvó de sus manos? En verdad, solo este Dios en quien confiaba. Lo libró de las manos de su hermano, ¿y no podrá ahora librarlo de las manos de sus enemigos? solo este Dios en quien confiaba. Lo libró de las manos de su hermano, ¿y no podrá ahora librarlo de las manos de sus enemigos? solo este Dios en quien confiaba. Lo libró de las manos de su hermano, ¿y no podrá ahora librarlo de las manos de sus enemigos?

15 ‫ הבגבורתם יוכלו שניים להמית עיר‬.‫ הוא אשר הגביר את שני בני יעקב לעשות לעיר שכם הרעה אשר שמעתם‬,‫ומי יודע כי אלוקיהם‬ ‫ ואף אתם אשר יצאתם כולכם מעירכם יחד‬.‫ להמית י יה‬,‫גדולה כשכם אם לא אלוקיהם אשר בטחו בו הוא אשר עשה להם את כל זאת‬ ‫ הלא תדעו הלא תשמעו כי לא עמהם באתם‬.‫ התוכלו עליהם ואף אם יאספו לעזרתכם ככם אלף פעמים‬,‫ותבואו להילחם עם כולם‬ ‫ ועתה חדלו לכם מהרעה הזאת אשר חפצתם‬.‫ כי עם אלוקיהם אשר בחר בם באתם להילחם ותבואו להאביד כולכם היום‬,‫להילחם‬ ‫ ויהי כאשר שמעו מלכי האמורי את כל‬.‫ כי לא תוכלו להילחם בם ואף אם הם מתי מספר כי אלקה הם‬,‫לעשות לנפשותיכם וטוב לכם‬ ‫ וגם אל דברי יועציהם הטו את אוזנם וישמעו את כל דבריהם‬.‫ וימלא לבבם פחד ויראה מבני יעקב ולא אבו להילחם בם‬,‫דברי יועציהם‬, ‫ וישובו ויחדלו המלכים האלה מעל בני יעקב כי לא לגשת אליהם למלחמה כי יראו‬.‫וייטבו דברי היועצים בעיני המלכים מאוד ויעשו כן‬ ‫ כי שמע ה׳ אל תפילת יצחק ויעקב עבדיו כי בטחו בו‬,‫ כי מאת ה׳ היתה זאת להם‬.‫ וימס לבבם בקרבם מאוד מיראתם אותם‬,‫מהם‬.

Página 17

FPCFromClipboardUntitled ‫ ובני יעקב עמדו במעמדם נגד הר‬.‫ ולא הלחמו הם בני יעקב בעת ההיא‬,‫וישובו כל המלכים האלה עם מחנותם איש לעירו ביום ההוא‬ ‫ ויראו כי לא באו לקראתם המלכים האלה וישובו להם בני יעקב א ל בעת ההיא נראה ה׳ אל יעקב לאמור‬,‫שיאון ביום ההוא עד הערב‬ ‫ ויעלו‬,‫ ויקם יעקב ובניו וכל אשר לו‬.‫ ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך המציל אותך ואת כל בניך מצרה‬,‫קום עלה בית אל ושב שם‬ ‫ויבואו בית אל כדבר ה׳‬. ¿Y quién no sabe que fue su Dios el que dio tal valor a los hijos de Jacob para hacer a la ciudad de Siquem todo el mal del que has oído? ¿Podrían dos hombres, con sus propias fuerzas, golpear una ciudad tan grande como Siquem si no fuera por su Dios en quien confiaban? Verdaderamente es él por cuyo instrumento se les permitió matar a todos los habitantes de esa ciudad. Y ahora, aunque están todos aquí unidos y han dejado sus ciudades para hacer la guerra contra ellos, piensen que prevalecerán sobre todos ellos, incluso si vinieron en su ayuda mil veces más que ustedes. Porque debes saber y entender que no es con ellos con quien has venido a pelear, sino con su Dios que los ha elegido, vienes a hacer la guerra, y llegarás a la destrucción en este mismo día. Ahora pues, absténganse del mal que están a punto de invocar sobre ustedes mismos, y les será mejor no entrar en batalla con ellos, aunque sean pocos en número; porque su Dios está con ellos. Y los reyes de los amorreos, al escuchar las palabras de sus consejeros, se llenaron de terror en su corazón y temieron a los hijos de Jacob, y resolvieron no pelear contra ellos. Y a las palabras de sus consejeros inclinaron sus oídos y escucharon su voz, y sus palabras hallaron gracia a los ojos de los reyes y decidieron actuar en consecuencia.

Y los reyes volvieron y se abstuvieron de los hijos de Jacob, temiendo acercarse a ellos y hacer la guerra contra ellos, porque sus corazones se derritieron dentro de ellos por temor, y este temor del Señor vino sobre ellos, porque él escuchó las palabras. oraciones de Isaac y Jacob, y su confianza en él. Y todos estos reyes volvieron ese día con sus ejércitos, cada uno a su propia ciudad, sin pelear contra los hijos de Jacob ese día. Y los hijos de Jacob mantuvieron su posición hasta la tarde de ese día, frente al monte Sehón, y cuando vieron que los reyes no avanzaban para pelear con ellos, los hijos de Jacob regresaron a su morada. En ese momento, el Señor se apareció a Jacob y le dijo: Ve a Beth-el y quédate allí y erige allí un altar al Señor que se te apareció y que te libró a ti y a todos tus hijos de la angustia. Y Jacob se levantó con sus hijos y todo lo que le pertenecía, y ellos subieron y llegaron a Bet-el conforme a la palabra del Señor; sin pelear contra los hijos de Jacob en ese día. Y los hijos de Jacob mantuvieron su posición hasta la tarde de ese día, frente al monte Sehón, y cuando vieron que los reyes no avanzaban para pelear con ellos, los hijos de Jacob regresaron a su morada. En ese momento, el Señor se apareció a Jacob y le dijo: Ve a Beth-el y quédate allí y erige allí un altar al Señor que se te apareció y que te libró a ti y a todos tus hijos de la angustia. Y Jacob se levantó con sus hijos y todo lo que le pertenecía, y ellos subieron y llegaron a Bet-el conforme a la palabra del Señor; sin pelear contra los hijos de Jacob en ese día. Y los hijos de Jacob mantuvieron su posición hasta la tarde de ese día, frente al monte Sehón, y cuando vieron que los reyes no avanzaban para pelear con ellos, los hijos de Jacob regresaron a su morada. En ese momento, el Señor se apareció a Jacob y le dijo: Ve a Beth-el y quédate allí y erige allí un altar al Señor que se te apareció y que te libró a ti y a todos tus hijos de la angustia. Y Jacob se levantó con sus hijos y todo lo que le pertenecía, y ellos subieron y llegaron a Bet-el conforme a la palabra del Señor; y cuando vieron que los reyes no avanzaban para pelear con ellos, los hijos de Jacob regresaron a su morada. En ese momento, el Señor se apareció a Jacob y le dijo: Ve a Beth-el y quédate allí y erige allí un altar al Señor que se te apareció y que te libró a ti y a todos tus hijos de la angustia. Y Jacob se levantó con sus hijos y todo lo que le pertenecía, y ellos subieron y llegaron a Bet-el conforme a la palabra del Señor; y cuando vieron que los reyes no avanzaban para pelear con ellos, los hijos de Jacob regresaron a su morada. En ese momento, el Señor se apareció a Jacob y le dijo: Ve a Beth-el y quédate allí y erige allí un altar al Señor que se te apareció y que te libró a ti y a todos tus hijos de la angustia. Y Jacob se levantó con sus hijos y todo lo que le pertenecía, y ellos subieron y llegaron a Bet-el conforme a la palabra del Señor; dieciséis ‫ ויבן שם יעקב מזבח לה׳ הנראה‬,‫ וישב יעקב ובניו וכל העם אשר איתו בבית אל בלוז‬.‫ויעקב בן תשעים ותשע שנים בעלותו בית אל‬ ‫ ויקברה‬,‫ בעת ההיא מתה דבורה בת עוץ מיניקת רבקה אשר היתה עם יעקב‬.‫ ימים ושישה חודשים‬,‫ וישבו יעקב ובניו בבית אל‬.‫אליו‬ ‫ ותיקבר במערת‬,‫ וגם רבקה בת בתואל אם יעקב מתה בעת ההיא בחברון היא קרית הארבע‬.‫יעקב מתחת לבית אל תחת האלון אשר שם‬ ‫ וישמע יעקב כי מתה רבקה‬.‫ מאת שנה ושלושים שנה ושלוש שנים ותמת‬,‫ ויהיו חיי רבקה‬.‫המכפלה אשר קנה אברהם מאת בני חת‬ ‫ ולבן הארמי מת בימים‬.‫ ויבך מאוד על אמו ויעש לה מספד גדול הוא ודבורה מניקתה תחת האלון ויקרא שם המקום ההובכ א א‬,‫אמו‬ ‫ ויקרא את שמו‬,‫ ויהי יעקב בן מאת שנה וירא אליו ה׳ ויברך אתו‬.‫ על אשר עבר הברית אשר היה בינו ובין יעקב‬,‫ההם כי נגפו אלוקים‬ ‫ וילכו בדרך ויהי‬.‫ לבוא אל יצחק אביו חברונה‬,‫ ויסע יעקב וכל אשר לו בעת ההיא מבית אל‬.‫ ורחל אשת יעקב הרה בימים ההם‬.‫ישראל‬ ‫ ועתה מצבה על קבורתה עד‬,‫ ויקברה יעקב בדרך אפרת בבית לחם‬.‫ ותקש בלדתה ותמת‬,‫עוד קברת ארץ לבוא אפרתה ותלד רחל בן‬ Página 18

FPCFromClipboardUntitled ‫ כי בארץ הימין נולד לו‬,‫ ויקרא יעקב את שם בנו הנולד לו אשר ילדה רחל בנימין‬.‫ ויהי ימי רחל חמש שנים וארבעים שנה ותמת‬.‫היום‬. ‫ ויקם בחמתו‬.‫ וימלא חמה‬,‫ ויקנא ראובן אל לאה אמו על הדבר הזה‬.‫ ויתן יעקב את אהלו באוהל בלהה שפחתה‬,‫ויהי אחרי מות רחל‬ ‫ בעת ההיא הוסרה מבני ראובן חלק הבכורה והמלכות והכהונה כי חילל יצועי‬.‫ וינתק את משכב אביו משם‬,‫וילך ויבוא אל אוהל בלהה‬ ‫ ותינתן הבכורה ליוסף והמלכות ליהוסף ליוסף ליההה‬,‫אביו‬ y Jacob tenía noventa y nueve años cuando subió a Bet-el. Y Jacob con sus hijos y todo el pueblo que estaba con él habitó en Beth-el en Luz, y edificó allí un altar al Señor que se le apareció; y Jacob y sus hijos se quedaron en Bet-el seis meses. En ese momento, Débora, hija de Uz, la nodriza de Rebeca que había estado con Jacob, murió y Jacob la enterró debajo de Bet-el, debajo de un roble que estaba allí. Y Rebeca, hija de Betuel, madre de Jacob, murió en ese tiempo en Hebrón, en Quiriat-arba, y fue sepultada en la cueva de Macpela que Abraham había comprado a los hijos de Het. Y fueron los días de Rebeca ciento treinta y tres años. Y cuando Jacob oyó que su madre Rebeca había muerto, lloró mucho por su madre, e hizo gran duelo por ella y por Débora, su nodriza, debajo del roble; y llamó el nombre de aquel lugar Allon-bachoth, la encina del llanto. Y Labán el aramita murió en aquellos días, porque el Señor lo castigó por transgredir el pacto que se estableció entre él y Jacob. Y Jacob tenía cien años cuando el Señor se le apareció y lo bendijo, y llamó su nombre Israel. Y Raquel, la esposa de Jacob, concibió en esos días. Y Jacob viajó en ese momento con todo lo que le pertenecía desde Bet-el, a la casa de su padre en Hebrón. Y mientras estaban en el camino, a poca distancia antes de llegar a Efrata, Raquel dio a luz un hijo y murió con trabajos forzados. Y Jacob la enterró en el camino a Efrata, en Belén, y puso allí una columna que está sobre su sepulcro hasta el día de hoy. Y fueron los días de Raquel cuarenta y cinco años cuando murió. Y Jacob llamó el nombre del hijo que le dio a Raquel, Benjamín, porque en la tierra “a la diestra” le nació. Y después de la muerte de Raquel, Jacob trasladó su tienda a la tienda de Bilha, su sierva. Y Rubén se puso celoso por Lea su madre, y entró en casa de Bilha y sacó de allí por la fuerza la cama de su padre. En ese momento Rubén fue privado de la porción del primogénito, el reino y el sacerdocio, por haber profanado el lecho de su padre; y el derecho del primogénito fue dado a José, y el reino a Judá, y el sacerdocio a Leví, porque Rubén había profanado el lecho de su padre.

Y después de la muerte de Raquel, Jacob trasladó su tienda a la tienda de Bilha, su sierva. Y Rubén se puso celoso por Lea su madre, y entró en casa de Bilha y sacó de allí por la fuerza la cama de su padre. En ese momento Rubén fue privado de la porción del primogénito, el reino y el sacerdocio, por haber profanado el lecho de su padre; y el derecho del primogénito fue dado a José, y el reino a Judá, y el sacerdocio a Leví, porque Rubén había profanado el lecho de su padre. Y después de la muerte de Raquel, Jacob trasladó su tienda a la tienda de Bilha, su sierva. Y Rubén se puso celoso por Lea su madre, y entró en casa de Bilha y sacó de allí por la fuerza la cama de su padre. En ese momento Rubén fue privado de la porción del primogénito, el reino y el sacerdocio, por haber profanado el lecho de su padre; y el derecho del primogénito fue dado a José, y el reino a Judá, y el sacerdocio a Leví, porque Rubén había profanado el lecho de su padre.

17 ‫ הבכור ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון‬,‫ בני לאה‬.‫ ויהיו בני יעקב שנים עשר‬,‫ואלה תולדות יעקב אשר יולדו לו בפדן ארם‬ ‫ אלה בני יעקב אשר יולדו‬- ‫ דן ונפתלי‬,‫ ובני בלהה שפחת רחל‬.‫ גד ואשר‬,‫ ובני זלפה שפחת לאה‬.‫ יוסף ובנימין‬,‫ ובני רחל‬.‫ודינה אחותם‬ ‫ וישב יעקב ובניו וכל‬,‫ ויסע יעקב ובניו וכל אשר לו ויבוא ממרא קרית הארבע אשר בחברון אשר גרו שם אברהם ויצחק‬.‫לו בפדן ארם‬ ‫ ואלה תולדות‬.‫ ויאחזו בארץ שעיר ויפרו וירבו בני עשו בארץ שעיר‬,‫ ועשו אחיו ובניו וכל אשר לו הלכו ארץ שעיר וישבו שם‬.‫אשר לו‬ ‫ ואהליבמה ילדה‬.‫ ובשמת ילדה לו את רעואל‬.‫ ותלד עדה לעשו את אליפז בכורו‬.‫ ויהיו בני עשו חמישה‬,‫עשו אשר יולדו לו בארץ כנען‬ ‫ תימן אומר צפו וגעתם וקנז ועמלק‬,‫ ויהיו בני אליפז בן עשו‬.‫ אלה בני עשו אשר יולדו לו בארץ כנען‬- ‫לו את יעיש ואת יעלם ואת קרח‬. ‫ אלה‬- ‫ תימן מבצר מגדיאל עירם‬,‫ ובני קרח‬.‫ אלה ופיגון וקנז‬,‫ ובני יעלם‬.‫ תמנע עלוה יתת‬,‫ ובני יעיש‬.‫ נחת וזרח שמה ומזה‬,‫ובני רעואל‬ ‫ ודישון ואצר‬.‫ לוטן ושובל וצבעון וענה‬,‫ ואלה שמות בני שעיר החורי יושבי ארץ שעיר‬.‫משפחות בני עשו לאלופיהם בארץ שעיר‬ ‫ ותלך ותהי‬,‫ היא תמנע אשר באה אל יעקב ואל בניו ולא שמעו אליה‬.‫ חורי והימם ותמנע אחותם‬,‫ ויהיו בני לוטן‬.‫ בנים שבעה‬,‫ודישן‬ ‫ איה וענה הוא ענה אשר מצא את‬,‫ ובני צבעון‬.‫ עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם‬,‫ ובני שובל‬.‫ ותלד לו את עמלק‬,‫פילגש לאליפז בן עשו‬ ‫ ויוליכם המדברה כפעם בפעם‬,‫ ויהי בהיותו רועה את החמורים לאביו‬.‫הימים במדבר העמים ברעותו את החמורים לצבעון אביו‬ ‫ ויהי הוא רועה שם והנה רוח סערה חזקה מאוד באה םרה‬,‫ ויהי היום ויוליכם אל מדבר אחת על שפת ים סוף נגד מדבר העמים‬.‫לרעותן‬ ‫ כעשרים ומאה חיות גדולות ונוראות ויבואו כולם אל מקום החמורים ויתיצבו שם‬,‫יעו יו יו ואחרי כן יצאו מעבר הים מן המדבר‬. ‫והחיות ההמה מחצים ולמטה כתואר בני האדם ומחצים ולמעלה מהם כדמות דובים ומהם כדמות קופים‬, Y estas son las generaciones de Jacob que le nacieron en Padan-Aram. Y los hijos de Jacob fueron doce. Los hijos de Lea fueron: Rubén el primogénito, Simeón, Leví, Judá, Isacar, Zabulón y Dina su hermana. Y los hijos de Raquel fueron: José y Benjamín. Y los hijos de Zilpa, sierva de Lea, fueron: Gad y Aser. Y los hijos Página 19

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪de Bilha fueron: Dan y Neftalí; Estos son los hijos de Jacob que le nacieron en Padan Aram. Y Jacob con sus‬‬ ‫‪hijos y todo lo que le pertenecía viajó más lejos y llegó a Mamre, el mismo es Quiriat-Arba que está en‬‬ ‫‪Hebrón, donde habitaban Abraham e Isaac, y Jacob con sus hijos con todo lo que le pertenecía vivía con su‬‬ ‫‪padre. en Hebrón. Y su hermano Esaú y sus hijos, y todo lo que le pertenecía ... fueron a la tierra de Seir y‬‬ ‫‪vivieron allí, y tenía posesiones en la tierra de Seir, y los hijos de Esaú fueron fructíferos y se multiplicaron en‬‬ ‫;‪gran manera en la tierra de Seir. Y estas son las generaciones de Esaú que le nacieron en la tierra de Canaán‬‬ ‫‪Y los hijos de Esaú fueron cinco. Y Ada dio a luz a Esaú a su primogénito Elifaz, y ella también le dio a luz a‬‬ ‫‪Reuel. Y Ahli bamah le dio a luz a Jeús, Yaalam y Coré. Estos son los hijos de Esaú que le nacieron en la‬‬ ‫‪tierra de Canaán. Y los hijos de Elifaz hijo de Esaú fueron: Temán, Omar, Zefo, Gatam, Cenaz y Amalex. Y‬‬ ‫‪los hijos de Reuel fueron: Nacat, Zerach, Sama y Miza. Y los hijos de Jeús fueron: Timna, Alva y Jetheth. Y‬‬ ‫;‪los hijos de Yaalam fueron: Ala, Finor y Cenaz. Y los hijos de Coré fueron: Temán, Mibzar, Magdiel y Eram‬‬ ‫‪Estas son las familias de los hijos de Esaú por sus jefes en la tierra de Seir. Y estos son los nombres de los‬‬ ‫‪hijos de Seir horeo, habitantes de la tierra de Seir: Lotán, Sobal, Zibeán, Aná, Disón, Ezer y Disán, siete hijos.‬‬ ‫‪Los hijos de Lotán fueron: Hori y Hemán, y su hermana Timna, es decir, Timna que vino a Jacob y a sus hijos,‬‬ ‫‪y no quisieron escucharla, y ella fue y se convirtió en concubina de Elifaz hijo de Esaú. y ella le dio a luz a‬‬ ‫‪Amalec. Y los hijos de Sobal fueron: Alván, Manahat, Ebal, Sefo y Onam. Y los hijos de Zibeón fueron: Aja y‬‬ ‫‪Aná, este es Ana, que encontró a los Yemim en el desierto cuando apacentaba los asnos de su padre Zibeón. Y‬‬ ‫‪sucedió que mientras apacentaba los asnos de su padre,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ויבואו החיות האלה ויעלו וירכבו על החמורים ההם ויוליכם כולם‪ ,‬וילכו להם עד היום הזה‪ .‬ואחת מהחיות נגשה לפני ענה ותכהו‬ ‫בזנבה‪ ,‬ותבריחהו מן המקום ההוא‪ .‬וירא המעשה הזה ויירא מאוד לנפשו‪ ,‬ויברח וימלט וינס שעירה‪ .‬ויספר לאביו ולאחיו את כל אשר‬ ‫קרהו‪ ,‬וילכו אנשים רבים לחפש את החמורים ולא מצאו‪ .‬ולא יסף עוד ענה ואחיו ללכת אל המקום ההוא מהיום ההוא והלאה‪ ,‬כי יראו‬ ‫לנפשותם מאוד‪ .‬ובני ענה בן שעיר‪ ,‬דישון ואהליבמה אחותו‪ .‬ובני דישון‪ ,‬עוץ וארן‪ --‬אלה משפחות בני שעיר החורי לאלופיהם בארץ‬ ‫שעיר‪ .‬וישב עשו ובניו בארץ שעיר החורי יושבי הארץ‪ ,‬ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד‪ .‬ויעקב ובניו וכל אשר להם ישבו עם יצחק בארץ‬ ‫כנען‪ ,‬כאשר ציוה ה׳ את אברהם אביהם‪ .‬ויהי בשנת מאה וחמש שנים לחיי יעקב‪ ,‬היא השנה התשיעית לשבת יעקב ובניו בארץ כנען‬ ‫בבואם מפדן ארם‪ .‬ויסע יעקב ובניו בימים ההם מחברון וילכו וישובו עיר שכם‪ ,‬ם וכל אשר להם וישבו שם כי מצאו להם בני יעקב‬ ‫בעיר שכם מרעה טוב מאוד ושמן למקניהם‪ ,‬ועיר שכם נבנתה בעת ההיא ויהי בה כשלוש מאות איש ואישה‪ .‬ויבואו יעקב ובניו וכל‬ ‫אשר להם וישבו בחלקת השדה‪ ,‬אשר קנה יעקב מאת חמור אבי שכם בבואו מפדן ארם טרם הכות שמעון לוי א‪ .‬וישמעו כל המלכים‬ ‫האלה‪ ,‬מלכי הכנעני והאמורי אשר סביבות עיר שכם כי באו עוד בני יעקב שכמה וישבו בה‪ . .‬ויתקבצו כל מלכי כנען עוד ויבואו כולם‬ ‫יחד להילחם עם יעקב ועם בניו‪ .‬וישלח ישוב מלך תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו‪ ,‬אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך שילה‬ ‫ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון ואל שכיר מלך מחנימה לאמור‪ .‬עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב‬ ‫העברי ואת בניו ואת כל אשר לו‪ ,‬כי באו עוד שכמה לרשת אותה ולהרוג את יושבו כברא‪ .‬אשר קנה יעקב מאת חמור אבי שכם בבואו‬ ‫מפדן ארם טרם הכות שמעון ולוי את העיר‪ .‬וישמעו כל המלכים האלה‪ ,‬מלכי הכנעני והאמורי אשר סביבות עיר שכם כי באו עוד בני‬ ‫יעקב שכמה וישבו בה‪ . .‬ויתקבצו כל מלכי כנען עוד ויבואו כולם יחד להילחם עם יעקב ועם בניו‪ .‬וישלח ישוב מלך תפוח גם אל כל‬ ‫המלכים אשר סביבותיו‪ ,‬אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך שילה ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון‬ ‫ואל שכיר מלך מחנימה לאמור‪ .‬עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב העברי ואת בניו ואת כל אשר לו‪ ,‬כי באו עוד שכמה לרשת אותה‬ ‫ולהרוג את יושבו כברא‪ .‬אשר קנה יעקב מאת חמור אבי שכם בבואו מפדן ארם טרם הכות שמעון ולוי את העיר‪ .‬וישמעו כל המלכים‬ ‫האלה‪ ,‬מלכי הכנעני והאמורי אשר סביבות עיר שכם כי באו עוד בני יעקב שכמה וישבו בה‪ . .‬ויתקבצו כל מלכי כנען עוד ויבואו כולם‬ ‫יחד להילחם עם יעקב ועם בניו‪ .‬וישלח ישוב מלך תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו‪ ,‬אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך שילה‬ ‫ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון ואל שכיר מלך מחנימה לאמור‪ .‬עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב‬ ‫העברי ואת בניו ואת כל אשר לו‪ ,‬כי באו עוד שכמה לרשת אותה ולהרוג את יושבו כברא‪ . .‬ויתקבצו כל מלכי כנען עוד ויבואו כולם‬ ‫יחד להילחם עם יעקב ועם בניו‪ .‬וישלח ישוב מלך תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו‪ ,‬אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך שילה‬ ‫ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון ואל שכיר מלך מחנימה לאמור‪ .‬עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב‬ ‫העברי ואת בניו ואת כל אשר לו‪ ,‬כי באו עוד שכמה לרשת אותה ולהרוג את יושבו כברא‪ . .‬ויתקבצו כל מלכי כנען עוד ויבואו כולם‬ ‫יחד להילחם עם יעקב ועם בניו‪ .‬וישלח ישוב מלך תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו‪ ,‬אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך שילה‬ ‫ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון ואל שכיר מלך מחנימה לאמור‪ .‬עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב‬ ‫‪.‬העברי ואת בניו ואת כל אשר לו‪ ,‬כי באו עוד שכמה לרשת אותה ולהרוג את יושבו כברא‬ ‫‪Y esos animales montaron los asnos y se fueron con ellos y no se los encontró hasta el día de hoy.Y uno de‬‬ ‫‪esos animales se acercó a Anah y le asestó un golpe con la cola y huyó del lugar. Y cuando vio estas cosas‬‬ ‫‪tuvo mucho miedo de su vida, y él también huyó y escapó a la ciudad. Y contó a su padre y hermanos todo lo‬‬ ‫‪que le había sucedido y muchos hombres fueron en busca de los asnos pero no pudieron encontrarlos. Y Anah‬‬ ‫‪y sus hermanos nunca se atrevieron a acercarse a ese lugar de nuevo porque temían mucho por sus vidas. Y los‬‬ ‫‪Página 20‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪hijos de Anah el hijo de Seir eran: Disón y su hermana Ahlibama, y los hijos de Disón fueron: Hemdan,‬‬ ‫‪Eshban, Ithran y Cherán; y los hijos de Ezer fueron: Bilhán, Zaaván y Akan, y los hijos de Disán fueron: Uz y‬‬ ‫‪Aran. Y la ciudad de Siquem había sido reconstruida en ese tiempo, y había en ella alrededor de trescientos‬‬ ‫‪hombres y mujeres. Y cuando Jacob y sus hijos con todo lo que les pertenecía regresaron, vivieron en el‬‬ ‫‪Parcela de tierra que Jacob había comprado a Hamor, cuando llegó allí desde Padan-Aram, mucho antes de‬‬ ‫‪que Simeón y Leví destruyeran la ciudad. Y cuando los reyes de los cananeos y amorreos alrededor de la‬‬ ‫‪ciudad de Siquem escuchó que Jacob y sus hijos regresaron a Siquem para habitar allí, dijeron: ¿Se permitirá‬‬ ‫‪que Jacob y sus hijos vivan de nuevo en esta ciudad después de haber matado y expulsado a sus habitantes,‬‬ ‫‪para volver una vez más a matar y expulsar? ¿A la gente que ahora vive en la ciudad? Y todos los reyes‬‬ ‫‪cananeos se reunieron una vez más para pelear con Jacob y sus hijos.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ויתקבצו יחד ויבואו כל המלכים האלה על כל מחניהם עם רב מאוד כחול אשר על שפת הים‪ ,‬ויחנו כולם נגד תפוח‪ .‬ויצא ישוב מלך‬ ‫‪.‬תפוח אליהם עם כל חילו‪ ,‬ויחן עמהם נגד תפוח מחוץ לעיר‪ .‬ויתחלקו כל המלכים האלה לשבעה חלקים‪ ,‬לשבע מחנות על בני יעקב‬ ‫וישלחו ספר אל יעקב ואל בניו לאמור‪ .‬צאו אלינו כולכם ונתראה עמכם פנים במישור‪ ,‬וננקמה מכם נקמת אנשי שכם אשר הרגתם‬ ‫אותם בעירם‪ .‬ותוסיפו עתה ותשובו אל עיר שכם ותשבו בה להרוג את כל אנשיה כבראשונה‪ .‬וישמעו בני יעקב את הדבר הזה‪ ,‬ויחר‬ ‫אפם מאוד מדברי מלכי כנען‪ .‬וימהרו ויקומו כל בני יעקב עשרה ויחגרו איש כלי מלחמתו‪ ,‬ועמהם מאה ושנים עשר איש מעבדיהם‬ ‫מלובשים כלי מלחמה‪ .‬וילכו כל האנשים האלה בני יעקב עם עבדיהם לקראת כל המלכים ההם ויעקב אביהם עמהם‪ ,‬ויעמדו כולם בתל‬ ‫שכם‪ .‬ויתפלל יעקב בעד בניו אל ה׳‪ ,‬ויפרוש כפיו אל ה׳ ויאמר‪ :‬ה׳ אלוקים אתה אל שדי אבינו אתה ואתה יצרתנו ומעשה ידך או הצל‬ ‫נא את בניי ברחמיך מיד אויביהם הבאים היום להילחם בם והושעת אותם מידם‪ ,‬כי בידך הכח והגבורה להרשיע מעטיד להריע מעטיד‬ ‫היום לילחם‪ .‬ונתת לעבדיך בניי חוזק לב וגבורה להלחם מאויביהם להכניעם תחת ידם‪ ,‬והפלת את כל אויביהם לפניהם ולא ימותו בני‬ ‫יעבדי‪ .‬אך אם טוב בעיניך לקחת את נפשות בניי ועבדיי קחם נא ביד מלאכיך ברחמיך הרבים‪ ,‬ולא ימותו היום ביד מלכי האמורי‪ .‬ויהי‬ ‫ככלות יעקב להתפלל אל ה׳ ותרעש הארץ ממקומה ותחשך השמש‪ ,‬ויתבהלו כל המלכים האלה ותבוא בהם מהומה גדולה‪ .‬וישמע ה׳‬ ‫אל תפילת יעקב‪ ,‬ויתן ה׳ פחד בני יעקב ומוראם בלב כל המלכים ובלב צבאותיהם‪ .‬כי השמיע ה׳ אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת‬ ‫בני יעקב‪ ,‬וקול מחנה כבד איתם‪ .‬וייראו המלכים האלה יראה גדולה מבני יעקב‪ ,‬ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב באים עליהם‬ ‫במאה ושנים עשר איש בקוכבד עצ‪ .‬והפלת את כל אויביהם לפניהם ולא ימותו בניי ועבדיי ביד כנען‪ .‬אך אם טוב בעיניך לקחת את‬ ‫נפשות בניי ועבדיי קחם נא ביד מלאכיך ברחמיך הרבים‪ ,‬ולא ימותו היום ביד מלכי האמורי‪ .‬ויהי ככלות יעקב להתפלל אל ה׳ ותרעש‬ ‫הארץ ממקומה ותחשך השמש‪ ,‬ויתבהלו כל המלכים האלה ותבוא בהם מהומה גדולה‪ .‬וישמע ה׳ אל תפילת יעקב‪ ,‬ויתן ה׳ פחד בני יעקב‬ ‫ומוראם בלב כל המלכים ובלב צבאותיהם‪ .‬כי השמיע ה׳ אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת בני יעקב‪ ,‬וקול מחנה כבד איתם‪ .‬וייראו‬ ‫‪.‬המלכים האלה יראה גדולה מבני יעקב‪ ,‬ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב באים עליהם במאה ושנים עשר איש בקוכבד עצ‬ ‫והפלת את כל אויביהם לפניהם ולא ימותו בניי ועבדיי ביד כנען‪ .‬אך אם טוב בעיניך לקחת את נפשות בניי ועבדיי קחם נא ביד מלאכיך‬ ‫ברחמיך הרבים‪ ,‬ולא ימותו היום ביד מלכי האמורי‪ .‬ויהי ככלות יעקב להתפלל אל ה׳ ותרעש הארץ ממקומה ותחשך השמש‪ ,‬ויתבהלו‬ ‫כל המלכים האלה ותבוא בהם מהומה גדולה‪ .‬וישמע ה׳ אל תפילת יעקב‪ ,‬ויתן ה׳ פחד בני יעקב ומוראם בלב כל המלכים ובלב‬ ‫צבאותיהם‪ .‬כי השמיע ה׳ אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת בני יעקב‪ ,‬וקול מחנה כבד איתם‪ .‬וייראו המלכים האלה יראה גדולה מבני‬ ‫יעקב‪ ,‬ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב באים עליהם במאה ושנים עשר איש בקוכבד עצ‪ .‬ויתן ה׳ פחד בני יעקב ומוראם בלב‬ ‫כל המלכים ובלב צבאותיהם‪ .‬כי השמיע ה׳ אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת בני יעקב‪ ,‬וקול מחנה כבד איתם‪ .‬וייראו המלכים האלה‬ ‫יראה גדולה מבני יעקב‪ ,‬ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב באים עליהם במאה ושנים עשר איש בקוכבד עצ‪ .‬ויתן ה׳ פחד בני‬ ‫‪.‬יעקב ומוראם בלב כל המלכים ובלב צבאותיהם‪ .‬כי השמיע ה׳ אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת בני יעקב‪ ,‬וקול מחנה כבד איתם‬ ‫וייראו המלכים האלה יראה גדולה מבני יעקב‪ ,‬ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב באים עליהם במאה ושנים עשר איש בקוכבד‬ ‫‪.‬עצ‬ ‫‪Los hijos se levantaron y cada uno de ellos se puso sus instrumentos de guerra, y con ellos ciento dos de sus‬‬ ‫‪siervos, todos armados y listos para la pelea. Y todos estos hombres, los hijos de Jacob y sus siervos fue a‬‬ ‫‪recibir a esos reyes. Y Jacob su padre estaba con ellos, y se apostaron sobre la colina de Siquem. Y Jacob oró‬‬ ‫‪al Señor en nombre de sus hijos, y, levantando sus manos al Señor, dijo: Oh Señor, tú eres el Dios‬‬ ‫‪Todopoderoso y nuestro padre, tú nos has formado y somos obra de tus manos. Te ruego que liberes a mis‬‬ ‫‪hijos por tu gran misericordia de las manos de sus enemigos, que han venido este día para luchar contra ellos,‬‬ ‫‪porque en tus manos están el poder y la fuerza para librar a unos pocos de muchos. Y da, oh Señor, a tu siervo‬‬ ‫‪mis hijos, coraje y fuerza para luchar con sus enemigos y vencerlos y dejar que sus enemigos caigan ante‬‬ ‫‪ellos, para que mis hijos y sus siervos no perezcan a manos de los hijos de Canaán. Y si le place que tomes la‬‬ ‫‪vida de mis hijos y de sus siervos, luego hágase en tu gran misericordia, por las manos de tus ángeles, pero no‬‬ ‫‪dejes que mueran por las manos de los reyes de los amorreos. cuando Jacob terminó su oración, la tierra fue‬‬ ‫‪sacudida de su lugar, y el sol se oscureció, y todos estos reyes se asustaron y un gran terror se apoderó de‬‬ ‫‪ellos. Porque el Señor escuchó la oración de Jacob, y el Señor puso el temor y el terror de los hijos de Jacob‬‬ ‫‪Página 21‬‬

FPCFromClipboardUntitled en el corazón de todos los reyes y sus ejércitos.

20 ‫ אך לא‬.‫ ותוסף להם יראה בלבם ויאמרו לשוב מעל בני יעקב כבראשו יה‬,‫ויהי כראות כל המלכים האלה את בני יעקב באים לקראתם‬ ‫ ויראו‬,‫ ובני יעקב קרבו ויגשו נגד כל המלכים האלה ומחנותיהם‬.‫ כי אמרו הנה חרפה היא לנו לשוב מפני העברים זה פעמיים‬,‫שבו להם‬ ‫ כי בך בטחנו ולא נמות ביד הערלים‬,‫ ויקראו בני יעקב אל ה׳ ויאמרו הושיעה ה׳ לנו הושיעהו ועננו‬.‫והנה עם כבד מאוד כחול הים‬ ‫ וירץ יהודה בן יעקב‬.‫ ויקחו את המגינים בידיהם ואיש כידונו בידו ויגשו להלחם‬,‫ ויחגרו בני יעקב את כלי מלחמתם‬.‫הבאים עלינ היו‬ ‫ גם הוא יצא ראשונה עם חילו לקראת‬,‫ וישוב מלך תפוח‬.‫ וילך לקראת המלכים האלה‬,‫ראשונה לפני אחיו ועשרה אנשים מעבדיו עמו‬ ‫ וישוב‬.‫ ויחר אף יהודה מאוד וחמתו בערה בו ויגש להלחם ויתן יתודה‬,‫ וירא יהודה את ישוב ואת חילו יצאו ראשונה לקראתו‬.‫יהודה‬ ‫ ויתכסה מראשו ועד רגליו בברזל‬,‫ וישוב איש גיבור חיל מאוד‬.‫ והוא רוכב על סוס חזק ועצום מאוד‬,‫וכל חילו הולך ובא לקראת יהודה‬ ‫ ויהי‬.‫ ולא יחטיא במקום אשר יורה עליו החצים‬,‫ והוא מורה חצים בשתי ידיו מעל הסוס לפניו ולאחריו כמשפטו בכל מלחמותיו‬.‫ונחושת‬ ‫ וישובו כל החצים אשר יהר‬,‫ ויקשור ה׳ את יד ישוב‬,‫כי בא ישוב להלחם ביהודה ויורה חצים רבים אל יהודה‬.

Y cuando estos reyes vieron a los hijos de Jacob avanzar hacia ellos, sus corazones se llenaron de temor adicional, y pensaron en regresar como antes, sin luchar contra los hijos de Jacob. Pero ellos no se volvieron atrás, diciendo: Sería una gran vergüenza para nosotros retirarnos por segunda vez. Y cuando los hijos de Jacob se acercaron bastante a estos reyes y sus ejércitos, vieron una gran multitud como la arena del mar. Y los hijos de Jacob clamaron al Señor, diciendo: Oh Señor, ayúdanos y respóndenos porque en ti solo confiamos, y no perezcamos por las manos de estos los incircuncisos que han venido sobre nosotros en este día. Y los hijos de Jacob se armaron con sus instrumentos de guerra, y cada hombre tomó en su mano escudo y lanza y se acercaron para pelear. Y Judá con diez de sus hombres | Corrió primero antes que sus hermanos y fue al encuentro de estos reyes. Y Jashub, rey de Tapua, salió primero con su ejército contra Judá. Y cuando Judá vio a Jashub con su ejército que venía contra él, la ira de Judá se encendió y su ira ardía dentro de él, y avanzó para luchar, listo para entregar su alma para morir. Y Jashub con todo su ejército se acercó contra Judá. Y Judá cabalgaba sobre un caballo muy poderoso. Y Jashub era un hombre muy heroico, y estaba cubierto de pies a cabeza con hierro y cobre, y disparaba flechas, con ambas manos, hacia adelante y hacia atrás mientras estaba sentado en su caballo, de acuerdo con su manera en todos sus batallas, y sus flechas nunca perdieron el punto al que apuntaba. Y cuando Jashub avanzó contra Judá, 21 ‫ ויערוך ישוב לבדו מלחמה‬.‫ ויעמוד על רגליו מול יהודה‬,‫וירא ישוב כי ברחו מעליו כל אנשי מחנהו וימהר ויקם בבהלה לקראת יהודה‬ ‫ ויטל ישוב את הכידון בידו ויכה את יהודה על‬.‫ ואנשי ישוב ברחו כולם כי יראו מפני יהודה מאוד‬,‫את יהודה וישם מגינו מול מגינו‬ ‫ וירא‬.‫ ויכרות את המגן לשניים‬,‫ ויקבל מגן יהודה את מכת כידון ישוב‬.‫ וימהר יהודה וישם מגינו על ראשו לנגד כידון ישוב‬,‫ראשו‬ ‫ וימהר יהודה וישא את כידון‬.‫ ויפול יו‬,‫יהודה כי נכרת מגינו וימהר וישלוף חרבו ויכה את ישוב בקרסולו הרגליים ויכרות את רגליו‬ ‫ וירוצו כולם אל מערכות‬,‫ ויהי כראות כל בני יעקב את אשר עשה יהודה לישוב‬.‫ וישליכו אצל רגליו‬,‫ישוב ויכרות בו את ראשו‬ ‫ ויפילו מהם בני יעקב חמישה עשר אלף איש ויכו בהם‬.‫ ובמחנות כל המלכים אשר שם‬,‫ וילחמו בני יעקב במחנה ישוב‬.‫המלכים ההם‬ ‫ ויפשוט את שריון ישוב מעליו וגם את הברזל ואת‬,‫ ויהודה עודנו עומד על גויית ישוב‬.‫ ואת היותר ברחו לנפשם‬,‫כהכות בקישואים‬ ‫ וימהר יהודה ויקח אבן מהארץ ויך בה‬.‫ באו נגד יהודה להלחם בו‬,‫ והנה תשעה אנשיו שרי ישוב‬.‫הנחושת אשר על ישוב פשט יהודה‬ ‫ ויראו השמונה השרים הנשארים את גבורת‬.‫ ותבקע ראשו ותיפול חציה על הסוס ותיפול גם הגויץה מעל אחדה‬,‫את האחד על ראשו‬ ‫ ובני יעקב עודם מכים במחנות המלכים‬.‫ וידבקו אותם ויהרגו אותם‬,‫ וירדוף אחריהם יהודה ועשרה אנשיו‬.‫ וייראו מאוד וינוסו‬,‫יהודה‬ ‫ ויצעקו על כל‬,‫ אך המלכים האלה בנפשותם עמדו עם כל שריהם במעמדם ולא ברחו ממקומם‬.‫ ויברחו מהם רבים‬,‫ויהרגו מהם רבים‬ ‫ וישובו כל בני יעקב אחרי הכות במחנות המלכים ויבואו‬.‫ ואין שי ימוא ימוא‬,‫ ואין שי נפשי יעקב‬,‫מחנותם הבורחים מפני בני יעקב‬ ‫ וירא לוי את אילון מלך געש הולך וקרב נגדו עם ארבעה עשר שריו‬.‫ ויהודה עודנו הורג את שמונת שרי ישוב ופושט את‬,‫לפני יהודה‬ ‫ ויפן לוי אחריו וירא והנה לו המלחמה לאחור‬,‫ ויגש עוד אילון עם שריו‬.‫ ולוי לא ידע‬,‫להכותו‬.

Pero Jashub siguió avanzando contra Judá para matarlo con sus flechas, y entre ellos solo había una distancia de treinta codos. Y cuando Judá vio a Jashub lanzar sus flechas contra él, Judá corrió contra él con toda su ira y poder. Y Judá tomó del suelo una piedra grande que pesaba alrededor de sesenta siclos, y corrió hacia Jashub y lo golpeó en su escudo con la piedra. Y Jashub quedó aturdido por el golpe y cayó de su caballo al suelo. Y el escudo fue arrancado de la mano de Jashub y saltó por la severidad del golpe a una distancia de quince codos, de modo que el escudo cayó delante del segundo campamento. Y cuando los reyes que vinieron con Jashub vieron de lejos la fuerza de Judá, el hijo de Jacob, y lo que había hecho a Jashub, tuvieron mucho miedo de Judá. Y se reunieron alrededor del ejército de Jashub para aterrorizarlo, pero Judá sacó su espada y mató a cuarenta y dos hombres del campamento de Jashub. Y todo el campamento de Jashub fue tratado ante Página 22

FPCFromClipboardUntitled Judá y nadie se atrevió a oponerse a él, y huyeron dejando a Jashub postrado en el suelo. Y cuando Jashub se vio abandonado por todos sus hombres, se levantó aterrorizado y se enfrentó a Judá en un combate singular, y ambos chocaron escudo contra escudo. Y Jashub tomó la lanza en su mano para golpear a Judá en su cabeza, pero Judá colocó rápidamente el escudo sobre su cabeza para que su escudo recibiera el golpe de la lanza de Jashub, que cortó el escudo en dos. Y cuando Judá vio que su escudo estaba roto, rápidamente sacó su espada y golpeó a Jashub en sus tobillos y le cortó ambos pies, y Jashub cayó al suelo, y la lanza se cayó de su mano.

Y Judá se apresuró y tomó la lanza de Jashub, y él cortó con ella la cabeza de Jashub, y la arrojó junto a sus pies. Y cuando los hijos de Jacob vieron lo que Judá le había hecho a Jashub, corrieron todos a las filas de los otros reyes y debían con todos los ejércitos de Jashub y de los otros reyes. Y los hijos de Jacob mataron a quince mil hombres, hiriéndolos como si fueran parientes pomposos, y el resto corrió por sus vidas. Y Judá todavía estaba de pie junto al cuerpo de Jashub, despojándolo de su armadura y del hierro y el cobre que estaba sobre él, cuando he aquí, nueve de los príncipes de Jashub vinieron a pelear contra Judá. Y Judá tomó rápidamente una piedra del suelo y golpeó a uno de ellos en la cabeza, y su cráneo se fracturó y su cuerpo también cayó del caballo al suelo. Y los ocho príncipes restantes, viendo la fuerza de Judá, se aterrorizaron mucho y huyeron, pero Judá con sus diez hombres los persiguió, los alcanzaron y los mataron. Y mientras tanto, los hijos de Jacob seguían golpeando a los ejércitos de los reyes matando a muchos de ellos, porque había algunos de los reyes muy audaces y valientes, y no querían retirarse de sus lugares. Y vitorearon a los de los ejércitos que huyeron ante los hijos de Jacob, pero ninguno de ellos escuchó sus palabras, | porque temían por sus vidas, para que no murieran. Y después de haber derrotado completamente a los ejércitos de los reyes, los hijos de Jacob regresaron y vinieron a Judá; y Judá todavía estaba matando a los ocho príncipes de Jashub y despojándolos de sus vestiduras. Y Leví vio a Elón, rey de Gaas, que avanzaba contra él con catorce de sus príncipes. Y vino a herir a Levi, pero Levi no lo sabía. Y cuando Elon se acercó, Levi miró a su alrededor y vio que iba a ser atacado por la espalda. Y Levi corrió con doce de sus siervos y mató a Elón y sus príncipes a filo de espada.

22 ‫ ויהי כאשר מת‬.‫ וימשוך יעקב את הקשת אשר בידו ויך בחץ את איהורי וימיתה‬,‫ואיהורי מלך שילה ניגש לעזור את אילון מול יעקב‬ ‫ אין לנו עוד גבורה‬,‫ ויבקשו לברוח להם ויאמרו‬.‫ וינוסו ארבעת המלכים הנשארים עם יתר שריהם ממקום מעמדם‬,‫איהורי מלך שילה‬ ‫ ובני יעקב כאשר ראו כי נתקו המלכים הנשארים ממעמדם‬.‫עם העברים אחרי אשר המיתו את שלושת המלכים ושריהם החזקים ממנו‬, ‫ והמלכים‬.‫ וילכו אחרי המלכים ויגשו אליהם עם עבדיהם‬,‫ ויצאו בני יעקב מתל שכם מן המקום אשר עמדו שם‬.‫וירדפו להם אחריהם‬ ‫ וירדפו אחריהם בני יעקב‬.‫ וייראו לנפשם וינוסו ויברחו וילכו עד עיר חצור‬,‫וכל השרים ויתר מחנותם ראו כי ניגשו בני יעקב אליהם‬ ‫ ויעקב משך עוד בקשת‬,‫ ויהי הם מכים במחנה המלכים‬.‫ ויכו במלכים האלה ובמחניהם מכה רבה כארבעת אלפי איש‬,‫עד שער עיר חצור‬ ‫ ואחרי כן הכה את סוסי מלך סרטן ואת לבן מלך בית‬,‫ ויהרוג את פרעתון מלך חצור בשער עיר חצור‬.‫ויכה במלכים לבדם ויהרגם כולם‬ ‫ ויוסיפו בני יעקב ויערכו מלחמה עם מחנה המלכים האלה נגד שער‬.‫חורון ואת שכיר מלך מחנימה ויהרגם כולם בחצים חץ לאחד ומתו‬ ‫ ויפלו מבני יעקב‬.‫ ויכו מהם בני יעקב עוד כארבע מאות איש‬,‫ המחנות בראותם כי מתו כל מלכיהם וישברו ויתנו עורף לנוס‬.‫חצור‬ ‫ וכל האנשים‬.‫ ותבער בו חמתו על האמורי‬,‫ וירא יהודה כי מתו שלושה אנשים מעבדיו ויחר לו מאוד‬.‫ שלושה אנשים‬,‫במלחמה ההיא‬ ‫ ויתחבאו כולם‬.‫ וירוצו וישברו את שער חומת עיר חצור ויבואו כולם בתוך ימי להה‬,‫הנשארים ממחנות המלכים יראו מאוד לנפשם‬ ‫ וירוצו אחריהם בני יעקב אל‬,‫ ויהי בבוא כל המחנות האלה בתוך העיר‬.‫ כי עיר חצור גדולה מאוד מאוד ורחבת ידיים‬,‫בתוך עיר חצור‬ ‫ ויתיצבו‬,‫ ויצאו מהעיר ארבעה גיבורים מלומדי מלחמה ויעמדו נגד פתח העיר וחרבותיהם שלופות וחניותיהם בידיהם בידיהם‬.‫העיר‬ ‫ ויכרות את ראשם בפעם אחת‬,‫יעקבוה וירץ אליהם נפתלי ויבוא בתוכם ויכה בחרבו שניים מהם‬.

E Ihuri, rey de Shiloh, acudió en ayuda de Elon, y cuando se acercó a Jacob, Jacob tomó el arco que tenía en la mano y golpeó a Ihuri con una flecha y lo mató. Y cuando Ihuri rey de Shiloh murió, los otros cuatro reyes se retiraron de sus posiciones con el resto de sus príncipes, y huyeron, diciendo: No tenemos fuerzas para luchar contra los hebreos después de que hayan matado a esos tres reyes. y sus príncipes, mucho más poderosos que nosotros. Y cuando los hijos de Jacob vieron que los reyes restantes se retiraban de sus posiciones, fueron tras ellos. Y Jacob también vino de su puesto en la colina de Siquem y fue tras ellos. Y cuando los reyes y sus príncipes, con el resto de sus ejércitos, vieron que los hijos de Jacob se acercaban, tuvieron miedo de sus vidas, y huyeron hasta llegar a la ciudad de Hazar. Y los hijos de Jacob los persiguieron hasta las mismas puertas de la ciudad, matando a los reyes y sus ejércitos alrededor de cuatro mil hombres, y mientras estaban ocupados en derrotar a los ejércitos, Jacob con su arco apuntó a los reyes y los mató. todas.

Y mató a Parathon, rey de Hazar, a las puertas de Hazar, y después también a Susi, rey de Sarton, a Labán, rey de Bet-horin, y a Sabir, rey de Machnaima. Y los mató a todos con sus flechas, solo una flecha para cada uno, y murieron. Y cuando los hijos de Jacob vieron que todos los reyes habían muerto y sus ejércitos derrotados, Página 23

FPCFromClipboardUntitled todavía lucharon con los hombres restantes ante las puertas de Hazar, matando a más de cuatrocientos. Y tres hombres cayeron en esa batalla de los siervos de Jacob. Y cuando Jacob vio que tres de sus hombres habían sido muertos, se entristeció mucho, y su ira ardió dentro de él contra los amorreos. Y todos los hombres que quedaron de los ejércitos de los reyes temieron mucho por sus vidas, corrieron y rompieron las puertas de la ciudad, y todos entraron en la ciudad para salvarse. Y se escondieron en la ciudad de Hazar porque la ciudad era muy grande y espaciosa. Y cuando todos los ejércitos entraron en la ciudad, los hijos de Jacob los siguieron. Pero cuatro hombres poderosos, héroes expertos en la guerra, vinieron de la ciudad y se apostaron a la entrada de la ciudad con espadas desenvainadas y lanzas en sus manos, y se opusieron a los hijos de Jacob y no permitieron ellos para entrar en la ciudad. Y Neftalí corrió contra ellos y se interpuso entre ellos y mató a dos de ellos con su espada y les cortó la cabeza de un solo golpe. Y cuando se volvió hacia los hombres restantes, y he aquí que habían huido, corrió tras ellos, los alcanzó y los mató.

23 ‫ וידלג יהודה ויעל על קיר החומה ויעלו אחריו‬.‫ ויבקשו את שער החומה ולא מצאו‬,‫ובני יעקב באו העירה ויראו חומה אחרת לעיר‬ ‫ וגם את כל יושבי העיר‬,‫ ויהרגו שמעון ולוי את כל האנשים הנמלטים אל העיר‬.‫ וירדו שלושתם מעל החומה אל תוך העיר‬,‫שמעון ולוי‬ ‫ וידלגו דן ונפתלי על החומה לראות מה קול הצעקה כי ייראו בני יעקב אל‬,‫ ותעל צעקת העיר השמימה‬.‫ונשיהם וטפם הרגו לפי חרב‬ ‫ ויהי ככלות‬.‫ הנה אשר לנו בעיר קחו ולכו אך המת אל תמיתנו‬,‫ וישמעו את קול יושבי העיר דוברים בבכי ובתחנונים לאמור‬.‫אחיהם‬ ‫ ויודיעו להם שמעון ולוי‬.‫ ויעלו על החומה ויקראו אל דן ואל נפתלי אשר על החומה אלה אלה‬,‫יהודה ואחיו להכות את כל יושבי העיר‬ ‫ ויקחו בני יעקב את כל שלל עיר חצור הצאן והבקר והרכוש וישבו את‬.‫ ויבואו כל בני יעקב העירה לקחת את כל השלל‬,‫את שער העיר‬ ‫ כי שמעו כי אנשי סרטן אשר נשארו בעיר נאספו בעיר‬,‫ ויהי ביום השני וילכו בני יעקב סרטנה‬.‫ ויצאו מן העיר ביום ההוא‬,‫יתר השביה‬ ‫ ועומק החיל כחמישים אמה ורחבו‬.‫ ולה חיל עמוק סביב לעיר‬,‫ וסרטן היתה עיר גבוהה מאוד ובצורה‬.‫להלחם איתם על אשר המרגו‬ ‫ כי היה דרך‬,‫ ויראו בני יעקב את חיל העיר ויבקשו בו דרך ולא מצאו‬.‫ ולא היה לאיש מקום לבוא אל העיר מפני החיל‬,‫כארבעים אמה‬ ‫ וייראו בני יעקב כי לא מצאו‬.‫ ואחר יבוא העירה‬,‫ והיה כל איש אשר יבוא לעיר ובא מן הדרך ההוא וסבב את כל העיר‬.‫העיר מאחריה‬ ‫ ולא‬.‫ וייראו מאוד מהם כי שמעו את אשר עשו לעיר חצור‬,‫ ויושבי העיר עראותם כי באו אליהם בני יעקב‬.‫ ויחר אפם מאוד‬,‫דרך העיר‬ ‫ אך כאשר ראו כי באו אליהם‬.‫ כי יבואו העיר‬,‫יכלו יושבי העיר סרטן לצאת לקראת בני יעקב אחרי אשר נתקבצו בעיר להלחם בם‬ ‫ וימהרו יושבי סרטן וישאו את גשר דרך העיר ממקומו טרם באו בני‬.‫ כי שמעו את גבורתם ואת אשר עשו לחצור‬,‫יראו מאוד מפניהם‬ ‫ ויראו והנה בני יעקב‬,‫ ויושבי העיר עלו מעל לחומה‬.‫ ויבואו בני יעקב ויבקשו את דרך העיר ולא מצאו‬.‫ ויביאו אותו בתוך העיר‬,‫יעקב‬ ‫ ויחרפו יושבי העיר את בני יעקב מעל לחומה ויקללו אותם‬.‫מבקשים את מבוא העיר‬, Y luego los hijos de Jacob entraron en la ciudad, y encontraron que la ciudad tenía otra muralla alrededor. Y buscaron la puerta de ese muro pero no pudieron encontrarla. Y Judá saltó sobre la cima del muro seguido de Simeón y Leví, y los tres descendieron del muro a la ciudad. Y Simeón y Leví mataron a todos los hombres que habían escapado a la ciudad por seguridad, y los habitantes del lugar con sus mujeres y niños también mataron a filo de espada, de modo que los gritos de la ciudad llegaron hasta el mismísimo Cielos. Y | Dan y Neftalí saltaron al muro para ver qué causaba un clamor tan grande, porque temían por sus hermanos, y escucharon a los habitantes de la ciudad clamar y suplicar: Oh, toma todo lo que hay en la ciudad y vete. ¡Fuera, solo que no nos mates! Y cuando Judá, Simeón y Leví terminaron de herir a los habitantes de la ciudad, escalaron el muro y llamaron a Dan y Neftalí que estaban en el muro, y al resto de sus hermanos, y Simeón y Leví les informaron sobre el puertas de la ciudad, y todos los hijos de Jacob vinieron a tomar el botín. Y los hijos de Jacob tomaron todo el despojo de la ciudad de Hazar, los rebaños y las vacas y todas sus riquezas, y después de llevar cautivos a todos los que quedaban en ella, se fueron de la ciudad ese día. Y al segundo día, los hijos de Jacob fueron a Sarton, porque habían oído que los hombres que quedaban en Sarton se estaban reuniendo para luchar con ellos porque habían matado a su rey. Y Sarton era una ciudad muy alta y bien fortificada, y tenía una muralla honda alrededor de la ciudad, y la profundidad de la muralla era de cincuenta codos y su anchura de cuarenta codos, y no había lugar para que un hombre entrara en la ciudad a causa de la muralla. Y cuando los hijos de Jacob vieron la muralla de la ciudad, buscaron una entrada a ella, pero no pudieron encontrarla, porque la entrada de la ciudad estaba en la parte trasera. Y quien quisiera entrar a la ciudad tenía que pasar por ese camino y luego rodear toda la ciudad para poder entrar. Y cuando los hijos de Jacob vieron que no podían encontrar una entrada a la ciudad, se enojaron mucho. Y los habitantes de la ciudad tenían gran temor de los hijos de Jacob, porque habían oído lo que habían hecho a la ciudad de Hazar.

Y la gente de Sarton, No podía salir a pelear contra los hijos de Jacob incluso después de que se hubieran reunido con ese propósito, por miedo: mientras salían, los hijos de Jacob podían entrar en la ciudad. Así que rápidamente quitaron el puente del camino a la ciudad y lo llevaron a la ciudad antes de que vinieran los hijos de Jacob. Y cuando los habitantes de la ciudad subieron a la cima del muro, y he aquí, los hijos de Jacob Página 24

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪buscaban la entrada, se burlaron y maldijeron a los hijos de Jacob desde lo alto del muro.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ויקצפו עליהם בני יעקב ויקומו וידלגו כולם את החיל בחוזק גבורתם‪ ,‬ויעברו את הארבעים אמה רוחב החיל בגבורתם‪ .‬ויהי בעוברם‬ ‫את החיל ויעמדו תחת חומת העיר‪ ,‬וימצאו את כל שערי העיר סגורים בדלת ברזל‪ .‬ויגשו בני יעקב לשבור את דלתי שער העיר‪ ,‬ולא‬ ‫‪.‬עזבום יושבי העיר כי היו משליכים עליהם אבנים וחצים ממעל לחומה‪ .‬ויהי מספר האנשים אשר היו על החומה‪ ,‬כארבע מאות איש‬ ‫ויראו בני יעקב כי לא עזבום אנשי העיר לפתוח שערי העיר‪ ,‬וידלגו ויעלו על קיר החומה‪ ,‬ויעל יהודה ראשונה מזרה‪ .‬ויעלו אחריו גד‬ ‫ואשר מפאת העיר ימה‪ ,‬ושמעון ולוי צפונה‪ ,‬ודן וראובן נגבה‪ .‬והאנשים אשר מעל לחומה יושבי העיר בראותם כי עלו אליהם בני‬ ‫יעקב‪ ,‬ויברחו כולם מעל החומה וירדו העירה בעויתחבאו ויגשו יששכר ונפתלי הנשארים מתחת החומה וישברו את שערי העיר וידליקו‬ ‫אש בשערי העיר וימס הברזל‪ ,‬ויבואו כל בני יעקב העירה הם וכל אנשיהם וילחמו עם כל יושבי עיר סרטן ויכום לפי חרב ולא עמד‬ ‫איש בפניהם‪ .‬וינוסו כמאתיים איש מן העיר וילכו כולם‪ ,‬ויתחבאו במגדל אחד בעיר‪ .‬וירדוף יהודה אחריהם עד המגדל ההוא‪ ,‬ויתוץ את‬ ‫המגדל ויפול על האנשים וימותו כולם‪ .‬ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל ההוא‪ ,‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק‬ ‫מאוד וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות‬ ‫איש אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים ההם מכה גדולה בתוך המגדל‪ ,‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם‬ ‫שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון‬ ‫ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו‬ ‫כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על‬ ‫הראש ויסר את ראשו‪ .‬ויתחבאו במגדל אחד בעיר‪ .‬וירדוף יהודה אחריהם עד המגדל ההוא‪ ,‬ויתוץ את המגדל ויפול על האנשים וימותו‬ ‫כולם‪ .‬ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל ההוא‪ ,‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו‬ ‫בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות איש אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים‬ ‫ההם מכה גדולה בתוך המגדל‪ ,‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים‬ ‫מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו‬ ‫הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א‬ ‫ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו‪ .‬ויתחבאו במגדל‬ ‫אחד בעיר‪ .‬וירדוף יהודה אחריהם עד המגדל ההוא‪ ,‬ויתוץ את המגדל ויפול על האנשים וימותו כולם‪ .‬ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל‬ ‫ההוא‪ ,‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל‬ ‫‪,‬המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות איש אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים ההם מכה גדולה בתוך המגדל‬ ‫‪.‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‬ ‫ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד‬ ‫מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב‬ ‫‪.‬הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו‪ .‬ויתוץ את המגדל ויפול על האנשים וימותו כולם‬ ‫ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל ההוא‪ ,‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו בני‬ ‫יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות איש אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים ההם‬ ‫מכה גדולה בתוך המגדל‪ ,‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים‬ ‫מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו‬ ‫הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א‬ ‫ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו‪ .‬ויתוץ את המגדל‬ ‫ויפול על האנשים וימותו כולם‪ .‬ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל ההוא‪ ,‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד‬ ‫וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות איש‬ ‫אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים ההם מכה גדולה בתוך המגדל‪ ,‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים‬ ‫עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא‬ ‫יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן‬ ‫החרב ותך החרב ביד לוי א ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר‬ ‫את ראשו‪ .‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם‬ ‫‪,‬אל המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות איש אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים ההם מכה גדולה בתוך המגדל‬ ‫‪.‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‬ ‫ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד‬ ‫מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב‬ ‫הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו‪ .‬וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר מרחוק בעיר גבוה‬ ‫וחזק מאוד וראשו בשמים‪ .‬וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם כל אנשיהם אל המגדל ההוא‪ ,‬וימצאוהו מלא אנשים ונשים וטף כשלוש‬ ‫מאות איש אואישה‪ .‬ויכו בני יעקב באנשים ההם מכה גדולה בתוך המגדל‪ ,‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו‬ ‫אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול‬ ‫שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על‬ ‫ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה‬ ‫‪Página 25‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫על הראש ויסר את ראשו‪ .‬ויברחו וינוסו מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים‬ ‫מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו‬ ‫הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א‬ ‫ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו‪ .‬ויברחו וינוסו‬ ‫מהם‪ .‬וירדפו אחריהם שמעון ולוי‪ ,‬ויצאו אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‪ .‬ויערכו השנים‬ ‫עשר האנשים ההם מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‪ ,‬ולא יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים הם ישמעוי‪ .‬ויכה אחד מהם את לוי‬ ‫בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר לוי וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך החרב ביד לוי א ירש אשר‪ .‬ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו‬ ‫‪.‬האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‪ ,‬ויכהו בה על הראש ויסר את ראשו‬ ‫‪Y los hijos de Jacob, al oír sus palabras, se enojaron mucho, y se levantaron y saltaron la muralla con la fuerza‬‬ ‫‪de su fuerza y limpiaron los cuarenta codos de anchura de la muralla. Y pasando la muralla, se pararon debajo‬‬ ‫‪del muro de la ciudad y todas las entradas estaban cerradas con puertas de hierro. Y los hijos de Jacob se‬‬ ‫‪acercaron para romper las puertas, pero los habitantes de la ciudad los mantuvieron alejados, arrojándoles‬‬ ‫‪piedras y flechas desde lo alto del muro, y el número de personas sobre el muro era de unas cuatrocientas. Y‬‬ ‫‪cuando los hijos de Jacob vieron que los habitantes de la ciudad no les permitirían abrir las puertas, saltaron y‬‬ ‫‪escalaron los muros y Judá ascendió primero al este de la ciudad. Y Gad y Aser lo siguieron hasta la esquina‬‬ ‫‪hacia el occidente, y Simeón y Leví al norte y Dan y Rubén al sur. Y cuando los habitantes de la ciudad que‬‬ ‫‪estaban sobre el muro, vieron que los hijos de Jacob se acercaban a ellos, huyeron, descendieron del muro y se‬‬ ‫‪escondieron en la ciudad. Y Isacar y Neftalí que habían permanecido debajo del muro se acercaron y entraron‬‬ ‫‪en la ciudad y encendieron fuego a sus puertas, y el hierro se derritió, y los hijos de Jacob con todos sus‬‬ ‫‪siervos entraron; y pelearon con los habitantes de Sarton y los hirieron a filo de espada; ningún hombre podría‬‬ ‫‪oponerse a ellos. Y como doscientos hombres escaparon y se escondieron en una torre que estaba en la ciudad.‬‬ ‫‪Y Judá los siguió y destruyó la torre y la torre cayó sobre ellos y todos murieron. Y los hijos de Jacob subieron‬‬ ‫‪por el camino hasta el techo de esa torre, y he aquí, había otra torre a lo lejos en la ciudad, alto y fuerte y su‬‬ ‫‪cima llega al cielo. Y los hijos de Jacob descendieron apresuradamente y fueron a esa torre con todos sus‬‬ ‫‪hombres, y la encontraron llena de unos trescientos hombres, mujeres y niños. Y los hijos de Jacob golpearon‬‬ ‫‪a esos hombres en la torre de una manera terrible, y huyeron y huyeron de delante de ellos. Y Simeón y Leví‬‬ ‫‪fueron en su persecución, cuando he aquí, doce hombres poderosos y heroicos se les acercaron de repente‬‬ ‫‪desde el lugar donde se habían escondido. Y los doce hombres continuaron con un fuerte asalto contra Simeón‬‬ ‫‪y Leví y Simeón y Leví no pudieron prevalecer contra ellos. Y esos héroes destrozaron los escudos de Simeón‬‬ ‫‪y Levi, y uno de ellos golpeó la cabeza de Levi con su espada. Y Leví se llevó rápidamente la mano a la‬‬ ‫‪cabeza, porque tenía miedo de la espada, y la espada hirió a Leví. s mano y su mano fue casi cortada. Y Levi‬‬ ‫‪tomó la espada y se la quitó al hombre por la fuerza, y luego golpeó con ella la cabeza del hombre poderoso y‬‬ ‫‪se la cortó del cuerpo.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪.‬ואחד עשר האנשים נגשו להלחם עם לוי כי ראו כי מת אחד מהם וילחמו עם בני יעקב‪ ,‬ולא יכלו להם בני יעקב כי חזקים האנשים מה‬ ‫‪.‬ויראו בני יעקב כי לא יכלו עליהם ויצעק שמעון צעקה גדולה ומרה עד מאוד‪ ,‬ויתבהלו כל האחד עשר הגיבורים מקול צעקת שמעון‬ ‫ויכר יהודה מרחוק את קול צעקת שמעון אחיו וירוצו נפתלי ויהודה במגיניהם אל שמעון‪ ,‬וימצאו אותו נלחם בגיבור אוו נלחם בגיבוים‬ ‫יוונ יו וירא נפתלי כי נכרתו מגיני שמעון ולוי וירץ ויקח שני מגינים מאת עבדיהם‪ ,‬ויבא אותם אל שמעון ואל לוי‪ .‬וילחמו שמעון ולוי‬ ‫ויהודה שלושתם באחד עשר הגיבורים ההם ביום ההוא עד עת נטות היום ולא יכלו להם‪ ,‬ויוגד הדבר הזה ליעקב ויחר לו מאוד ויתפלל‬ ‫‪,‬אל ה'וילך הוא ונפתלי בנו נגד הגיבורים ההם‪ .‬ויגש יעקב וימשוך בקשת ויקרב אל הגיבורים ההם ויהרוג מהם בקשת שלושה אנשים‬ ‫ויפנו השמונה הנשארים והנה המלחמה להם פנים ואחור וייראו מאוד לנפשם ולא יכלו לעמוד לפני בני יעקב ויברחו מפניהם‪ .‬ויהי‬ ‫בברחם ויפגעו את דן ואת אשר באים לקראתם‪ ,‬ויפלו עליהם פתאום וילחמו בהם ויהרגו מהם שניים אנשים‪ .‬ויהודה ואחיו רדפו‬ ‫אחריהם‪ ,‬ויכו את הנשארים מהם וימיתום‪ .‬וישובו כל בני יעקב ויתהלכו בעיר‪ ,‬ויחפשו בה אם ימצאו בה איש‪ .‬וילכו וימצאו כעשרים‬ ‫בחורים במערה אחת בעיר‪ ,‬ויהרגום כולם גד ואשר‪ .‬ואת יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל השני‪ ,‬פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בם‬ ‫ויהרגום כולם‪ .‬ויהרגו בני יעקב את כל יושבי עיר סרטן‪ ,‬אך הנשים והטף עזבו בעיר ולא הרגו אותם‪ .‬וכל יושבי עיר סרטן גיבורים‬ ‫‪,‬כולם‪ ,‬אחד מהם ירדוף אלך ושניים לא ינוסו מפני רבבה מיתר האדם‪ .‬ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב ולא עמד איש מהם בפניהם‬ ‫ויעזבו את הנשים בעיר‪ .‬ויקחו בני יעקב את כל שלל העיר ומהשבי אשר בחרו‪ ,‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו‬ ‫בני יעקב לסרטן וליושביה כאשר עשו לחצור וליושביה‪ ,‬ויפנו ויצאו וילכו משם‪ .‬ויהודה ואחיו רדפו אחריהם‪ ,‬ויכו את הנשארים מהם‬ ‫‪,‬וימיתום‪ .‬וישובו כל בני יעקב ויתהלכו בעיר‪ ,‬ויחפשו בה אם ימצאו בה איש‪ .‬וילכו וימצאו כעשרים בחורים במערה אחת בעיר‬ ‫ויהרגום כולם גד ואשר‪ .‬ואת יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל השני‪ ,‬פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בם ויהרגום כולם‪ .‬ויהרגו בני‬ ‫יעקב את כל יושבי עיר סרטן‪ ,‬אך הנשים והטף עזבו בעיר ולא הרגו אותם‪ .‬וכל יושבי עיר סרטן גיבורים כולם‪ ,‬אחד מהם ירדוף אלך‬ ‫ושניים לא ינוסו מפני רבבה מיתר האדם‪ .‬ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב ולא עמד איש מהם בפניהם‪ ,‬ויעזבו את הנשים בעיר‪ .‬ויקחו‬ ‫‪Página 26‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫בני יעקב את כל שלל העיר ומהשבי אשר בחרו‪ ,‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו בני יעקב לסרטן וליושביה‬ ‫כאשר עשו לחצור וליושביה‪ ,‬ויפנו ויצאו וילכו משם‪ .‬ויהודה ואחיו רדפו אחריהם‪ ,‬ויכו את הנשארים מהם וימיתום‪ .‬וישובו כל בני‬ ‫יעקב ויתהלכו בעיר‪ ,‬ויחפשו בה אם ימצאו בה איש‪ .‬וילכו וימצאו כעשרים בחורים במערה אחת בעיר‪ ,‬ויהרגום כולם גד ואשר‪ .‬ואת‬ ‫‪,‬יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל השני‪ ,‬פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בם ויהרגום כולם‪ .‬ויהרגו בני יעקב את כל יושבי עיר סרטן‬ ‫אך הנשים והטף עזבו בעיר ולא הרגו אותם‪ .‬וכל יושבי עיר סרטן גיבורים כולם‪ ,‬אחד מהם ירדוף אלך ושניים לא ינוסו מפני רבבה‬ ‫מיתר האדם‪ .‬ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב ולא עמד איש מהם בפניהם‪ ,‬ויעזבו את הנשים בעיר‪ .‬ויקחו בני יעקב את כל שלל העיר‬ ‫‪,‬ומהשבי אשר בחרו‪ ,‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו בני יעקב לסרטן וליושביה כאשר עשו לחצור וליושביה‬ ‫ויפנו ויצאו וילכו משם‪ .‬ואת יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל השני‪ ,‬פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בם ויהרגום כולם‪ .‬ויהרגו בני‬ ‫יעקב את כל יושבי עיר סרטן‪ ,‬אך הנשים והטף עזבו בעיר ולא הרגו אותם‪ .‬וכל יושבי עיר סרטן גיבורים כולם‪ ,‬אחד מהם ירדוף אלך‬ ‫ושניים לא ינוסו מפני רבבה מיתר האדם‪ .‬ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב ולא עמד איש מהם בפניהם‪ ,‬ויעזבו את הנשים בעיר‪ .‬ויקחו‬ ‫בני יעקב את כל שלל העיר ומהשבי אשר בחרו‪ ,‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו בני יעקב לסרטן וליושביה‬ ‫כאשר עשו לחצור וליושביה‪ ,‬ויפנו ויצאו וילכו משם‪ .‬ואת יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל השני‪ ,‬פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו‬ ‫בם ויהרגום כולם‪ .‬ויהרגו בני יעקב את כל יושבי עיר סרטן‪ ,‬אך הנשים והטף עזבו בעיר ולא הרגו אותם‪ .‬וכל יושבי עיר סרטן גיבורים‬ ‫‪,‬כולם‪ ,‬אחד מהם ירדוף אלך ושניים לא ינוסו מפני רבבה מיתר האדם‪ .‬ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב ולא עמד איש מהם בפניהם‬ ‫ויעזבו את הנשים בעיר‪ .‬ויקחו בני יעקב את כל שלל העיר ומהשבי אשר בחרו‪ ,‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו‬ ‫בני יעקב לסרטן וליושביה כאשר עשו לחצור וליושביה‪ ,‬ויפנו ויצאו וילכו משם‪ .‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו‬ ‫בני יעקב לסרטן וליושביה כאשר עשו לחצור וליושביה‪ ,‬ויפנו ויצאו וילכו משם‪ .‬ויקחו את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש העיר‪ .‬ויעשו‬ ‫‪.‬בני יעקב לסרטן וליושביה כאשר עשו לחצור וליושביה‪ ,‬ויפנו ויצאו וילכו משם‬ ‫‪Y los once hombres restantes se acercaron para luchar contra Leví cuando vieron que uno de ellos había sido‬‬ ‫‪asesinado, y los hijos de Jacob lucharon pero no pudieron vencer a esos hombres poderosos. Y cuando los‬‬ ‫‪hijos de Jacob vieron esto, Simeón pronunció un poderoso y tremendo grito y los once hombres quedaron‬‬ ‫‪atónitos al escuchar ese terrible chillido de Simeón. Y Judá, aunque a distancia, reconoció el grito de la voz de‬‬ ‫‪Simeón, y Neftalí y Judá corrieron con sus escudos hacia Simeón y Leví y los encontraron luchando con esos‬‬ ‫‪hombres poderosos, incapaces de prevalecer contra ellos, porque sus escudos eran roto. Al ver esto, Neftalí‬‬ ‫‪tomó dos escudos de sus siervos y se los llevó a Simeón y Leví. Y Simeón, Leví y Judá, los tres, pelearon ese‬‬ ‫‪día contra los once valientes, hasta el atardecer, pero no pudieron vencerlos. Y cuando se le dijo esto a Jacob,‬‬ ‫‪se entristeció mucho y oró al Señor, y él con su hijo Neftalí fue contra esos hombres poderosos. Y Jacob se‬‬ ‫‪acercó a ellos y sacó su arco y mató a tres de esos hombres con sus flechas, y los ocho restantes se volvieron‬‬ ‫‪hacia atrás, y vieron que fueron atacados por delante y por detrás, y estaban en grandes temiendo por sus‬‬ ‫‪vidas, y viendo que no podían enfrentarse a los hijos de Jacob, huyeron ante ellos. Y en su huida se‬‬ ‫‪encontraron con Dan y Aser que cayeron sobre ellos de repente matando a dos de ellos, y Judá y sus hermanos‬‬ ‫‪persiguieron al resto y los mataron. Y los hijos de Jacob mataron a todos los habitantes de la ciudad de Sarton‬‬ ‫‪excepto las mujeres y los niños. Y todos los habitantes de Sarton eran hombres poderosos, uno de ellos‬‬ ‫‪perseguiría a mil, y dos de ellos no huirían ante diez mil hombres corrientes. Y los hijos de Jacob tomaron‬‬ ‫‪todo el despojo de la ciudad según su deseo, y tomaron rebaños y vacas y todas las propiedades de la ciudad.‬‬ ‫‪Y los hijos de Jacob hicieron con Sarton y sus habitantes como habían hecho con Hazar y su gente, y luego se‬‬ ‫‪fueron.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ויהי כצאת בני יעקב מעיר סרטן וילכו להם כמהלך מאתיים אמה‪ ,‬ויפגעו את יושבי תפוח יוצאים לקראתם‪ .‬כי יצאו להלחם איתם על‬ ‫אשר הכו את מלך תפוח ואת כל אנשיו‪ .‬ויצאו כל הנשאר בעיר תפוח להלחם את בני יעקב‪ ,‬ויאמרו להציל מידם את השבי ואת המלקוח‬ ‫אשר לקחו מחצור ומסרטן‪ .‬וילחמו כל יתר אנשי תפוח עם בני יעקב במקום ההוא‪ ,‬ויכום בני יעקב ויכתום וינוסו לפניהם וירדפום עד‬ ‫עיר ארבל‪ ,‬יול יר ארבל‪ ,‬יווסו‪ .‬וישובו בני יעקב ויבואו תפוח‪ .‬ויהי בבואם תפוח וישמעו‪ ,‬כי יצאו להם אנשי ארבל לקראתם להציל את‬ ‫שבי אחיהם‪ .‬ויעזבו בני יעקב עשרה אנשים מאנשיהם בתפוח לבוז את העיר‪ ,‬ויצאו הם לקראת אנשי ארבל‪ .‬ואנשי ארבל יצאו הם וגם‬ ‫‪,‬נשיהם להלחם את בני יעקב‪ ,‬כי נשיהם היו מלומדות מלחמה ויצאו כארבע מאות איש ואישה‪ .‬ויצעקו עליהם כל בני יעקב בקול גדול‬ ‫וירוצו כולם לקראת יושבי ארבל בקול גדול ועצום‪ .‬וישמעו יושבי ארבל את קול צעקות בני יעקב ונהמותם כקול אריות וכנהמת ים‬ ‫וגליו‪ ,‬ויפול פחד ויראה בלבם מבני יעקב וייראו מאוד מפניהם וישובו אחוריהם וינוסו לפניהם אל העיר‪ .‬וירדפו בני יעקב אחריהם עד‬ ‫שער העיר ויבואו עליהם בעיר‪ .‬וילחמו בני יעקב איתם בתוך העיר‪ ,‬וכל נשיהם קולעים בקלע אל בני יעקב‪ .‬ותהי המלחמה חזקה‬ ‫ביניהם ביום ההוא עד הערב‪ ,‬כי לא יכלו עליהם בני יעקב וכמעט אשר לא מתו בני יעקב במלחמה ההיא‪ .‬ויצעקו בני יעקב אל ה׳‬ ‫ויתחזקו מאוד לעת הערב‪ ,‬ויכו בני יעקב את כל יושבי ארבל לפי חרב אנשים ונשים וטף‪ .‬וגם את יתר האנשים אשר נסו מסרטן‪ ,‬הכום‬ ‫בני יעקב בארבל‪ .‬ויעשו בני יעקב לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור ולסרטן‪ .‬ויהי בראותם כי מתו כל אנשיהם‪ ,‬ויעלו כולם על גגות‬ ‫העיר ויכו את בנימיעקב באבנים כמטר‪ .‬וימהרו בני יעקב ויבואו העיר‪ ,‬ויתפשו את כל האנשים ויכום לפי חרב‪ .‬וישבו בני יעקב את כל‬ ‫‪.‬השביה‪ ,‬ואת כל השלל צאן ובקר ומקנה‪ .‬ויעשו בני יעקב למחנימה כאשר עשו לתפוח ולחצור ולשילה‪ ,‬ויפנו ויצאו משם אל דרכם‬ ‫‪Página 27‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫וילחמו בני יעקב איתם בתוך העיר‪ ,‬וכל נשיהם קולעים בקלע אל בני יעקב‪ .‬ותהי המלחמה חזקה ביניהם ביום ההוא עד הערב‪ ,‬כי לא‬ ‫יכלו עליהם בני יעקב וכמעט אשר לא מתו בני יעקב במלחמה ההיא‪ .‬ויצעקו בני יעקב אל ה׳ ויתחזקו מאוד לעת הערב‪ ,‬ויכו בני יעקב‬ ‫את כל יושבי ארבל לפי חרב אנשים ונשים וטף‪ .‬וגם את יתר האנשים אשר נסו מסרטן‪ ,‬הכום בני יעקב בארבל‪ .‬ויעשו בני יעקב‬ ‫לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור ולסרטן‪ .‬ויהי בראותם כי מתו כל אנשיהם‪ ,‬ויעלו כולם על גגות העיר ויכו את בנימיעקב באבנים‬ ‫כמטר‪ .‬וימהרו בני יעקב ויבואו העיר‪ ,‬ויתפשו את כל האנשים ויכום לפי חרב‪ .‬וישבו בני יעקב את כל השביה‪ ,‬ואת כל השלל צאן ובקר‬ ‫‪,‬ומקנה‪ .‬ויעשו בני יעקב למחנימה כאשר עשו לתפוח ולחצור ולשילה‪ ,‬ויפנו ויצאו משם אל דרכם‪ .‬וילחמו בני יעקב איתם בתוך העיר‬ ‫וכל נשיהם קולעים בקלע אל בני יעקב‪ .‬ותהי המלחמה חזקה ביניהם ביום ההוא עד הערב‪ ,‬כי לא יכלו עליהם בני יעקב וכמעט אשר לא‬ ‫מתו בני יעקב במלחמה ההיא‪ .‬ויצעקו בני יעקב אל ה׳ ויתחזקו מאוד לעת הערב‪ ,‬ויכו בני יעקב את כל יושבי ארבל לפי חרב אנשים‬ ‫‪.‬ונשים וטף‪ .‬וגם את יתר האנשים אשר נסו מסרטן‪ ,‬הכום בני יעקב בארבל‪ .‬ויעשו בני יעקב לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור ולסרטן‬ ‫ויהי בראותם כי מתו כל אנשיהם‪ ,‬ויעלו כולם על גגות העיר ויכו את בנימיעקב באבנים כמטר‪ .‬וימהרו בני יעקב ויבואו העיר‪ ,‬ויתפשו‬ ‫את כל האנשים ויכום לפי חרב‪ .‬וישבו בני יעקב את כל השביה‪ ,‬ואת כל השלל צאן ובקר ומקנה‪ .‬ויעשו בני יעקב למחנימה כאשר עשו‬ ‫לתפוח ולחצור ולשילה‪ ,‬ויפנו ויצאו משם אל דרכם‪ .‬ויכו בני יעקב את כל יושבי ארבל לפי חרב אנשים ונשים וטף‪ .‬וגם את יתר‬ ‫האנשים אשר נסו מסרטן‪ ,‬הכום בני יעקב בארבל‪ .‬ויעשו בני יעקב לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור ולסרטן‪ .‬ויהי בראותם כי מתו כל‬ ‫אנשיהם‪ ,‬ויעלו כולם על גגות העיר ויכו את בנימיעקב באבנים כמטר‪ .‬וימהרו בני יעקב ויבואו העיר‪ ,‬ויתפשו את כל האנשים ויכום לפי‬ ‫‪,‬חרב‪ .‬וישבו בני יעקב את כל השביה‪ ,‬ואת כל השלל צאן ובקר ומקנה‪ .‬ויעשו בני יעקב למחנימה כאשר עשו לתפוח ולחצור ולשילה‬ ‫‪,‬ויפנו ויצאו משם אל דרכם‪ .‬ויכו בני יעקב את כל יושבי ארבל לפי חרב אנשים ונשים וטף‪ .‬וגם את יתר האנשים אשר נסו מסרטן‬ ‫הכום בני יעקב בארבל‪ .‬ויעשו בני יעקב לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור ולסרטן‪ .‬ויהי בראותם כי מתו כל אנשיהם‪ ,‬ויעלו כולם על‬ ‫גגות העיר ויכו את בנימיעקב באבנים כמטר‪ .‬וימהרו בני יעקב ויבואו העיר‪ ,‬ויתפשו את כל האנשים ויכום לפי חרב‪ .‬וישבו בני יעקב‬ ‫את כל השביה‪ ,‬ואת כל השלל צאן ובקר ומקנה‪ .‬ויעשו בני יעקב למחנימה כאשר עשו לתפוח ולחצור ולשילה‪ ,‬ויפנו ויצאו משם אל‬ ‫‪.‬דרכם‬ ‫‪Y los hijos de Jacob dejaron la ciudad de Sarton, y apenas habían avanzado doscientos codos cuando se‬‬ ‫‪encontraron con los habitantes de Tapuach que venían contra ellos, quienes salieron a pelear con ellos, porque‬‬ ‫‪habían matado a Jashub y a todos sus hombres, y estaban dispuestos a recuperar de los hijos de Jacob todo lo‬‬ ‫‪que habían tomado de Hazar y Sarton. Y el resto de los hombres de Tapuach pelearon con los hijos de Jacob‬‬ ‫‪en ese lugar y los hijos de Jacob los vencieron y ellos huyeron ante ellos y los hijos de Jacob los persiguieron‬‬ ‫‪a la ciudad de Arbelán y todos ellos cayeron. delante de los hijos de Jacob. Y los hijos de Jacob se volvieron‬‬ ‫‪contra Tapuaj para llevarse el botín de la ciudad, y cuando se acercaron a la ciudad oyeron que la gente de‬‬ ‫‪Arbelán había salido a recibirlos para salvar la propiedad de sus hermanos. Y los hijos de Jacob dejaron a diez‬‬ ‫‪de sus hombres en Tapuach para saquear la ciudad y fueron contra los habitantes de Arbelán. Y los hombres‬‬ ‫‪de Arbelán salieron con sus mujeres a la batalla contra los hijos de Jacob, porque sus mujeres eran expertas en‬‬ ‫‪la guerra, y salieron como cuatrocientos hombres y mujeres. Y todos los hijos de Judá gritaron con una voz‬‬ ‫‪terrible y corrieron contra los habitantes de Arbelán con gran alboroto. Y cuando la gente de Arbelán escuchó‬‬ ‫‪el terrible clamor de los hijos de Jacob y su rugido como la voz de leones y el rugido del mar, el miedo y el‬‬ ‫‪terror llenaron sus corazones y tuvieron mucho miedo de los hijos de Jacob; y huyeron delante de ellos a la‬‬ ‫‪ciudad, pero los hijos de Jacob los persiguieron hasta las puertas y llegaron hasta la ciudad. Y los hijos de‬‬ ‫‪Jacob pelearon con ellos en la ciudad, y todas las mujeres les arrojaban piedras con honda y el combate fue‬‬ ‫‪muy intenso entre ellos hasta la tarde de ese día. Y los hijos de Jacob no pudieron prevalecer, y casi perecieron‬‬ ‫‪en la lucha cuando invocaron al Señor. Y pronto cobraron fuerza y los hijos de Jacob hirieron a filo de espada‬‬ ‫‪a todos los habitantes de Arbelán, hombres, mujeres y niños. Porque cuando las mujeres vieron que todos sus‬‬ ‫‪hombres habían muerto, subieron a los tejados de la ciudad y arrojaron piedras sobre los hijos de Jacob,‬‬ ‫‪espesas como la lluvia, y por eso los hijos de Jacob se apresuraron y regresaron a la ciudad, y golpearon. todas‬‬ ‫‪las mujeres a filo de espada, y se llevaron todo el botín, rebaños, vacas y ganados. Y los hijos de Jacob‬‬ ‫‪hicieron con Macanáima como habían hecho con Tapuaj, Hazar y Silo,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ויהי ביום החמישי‪ ,‬וישמעו בני יעקב כי התקבצו עליהם אנשי געש למלחמה על אשר הרגו את מלכם ואת שריהם‪ .‬כי ארבעה עשר‬ ‫שרים היו בעיר געש‪ ,‬ויהרגום כולם בני יעקב במלחמה הראשונה‪ .‬ויחגרו בני יעקב איש כלי מלחמתו ביום ההוא‪ ,‬וילכו למלחמה‬ ‫לקראת יושבי געש‪ .‬ובגעש עם רב ועצום מעם האמורי‪ ,‬וגעש היתה עיר חזקה ובצורה מאוד מכל ערי האמורי ולה שלוש חומות‪ .‬ויבואו‬ ‫בני יעקב געשתה וימצאו שערי העיר סגורים‪ ,‬וכחמש מאות איש נצבים מעל לחומה החיצונה‪ .‬ועם רב כחול אשר על שפת הים‪ ,‬ארבו‬ ‫לבני יעקב מחוץ לעיר מאחריה‪ .‬ויגשו בני יעקב לפתוח את שער העיר ויהי בגשתם והנה המארבים אשר אחרי העיר‪ ,‬באו ממקומם‬ ‫ויסובבו את בני יעקב‪ .‬ויהיו בני יעקב לאנשי געש בתוך ותהי להם המלחמה פנים ואחור‪ ,‬וגם כל האנשים אשר על החומה משליכים‬ ‫עליהם חציםו אה‪ .‬וירא יהודה כי כבדו עליהם כל אנשי געש‪ ,‬ויצעק צעקה גדולה ומרה‪ .‬ויבהלו כל אנשי געש מקול צעקת יהודה‪ ,‬ויפלו‬ ‫‪,‬אנשים מן החומה מעוצם הצעקה‪ .‬וגם כל אשר מחוץ לעיר ואשר בעיר‪ ,‬יראו מאוד לנפשם‪ .‬ויגשו בני יעקב עוד לשבור דלתי העיר‬ ‫‪Página 28‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪,‬וישליכו עליהם אנשי געש מעל החומה אבנים וחצים ויבריחום מעל השער‪ .‬וישובו בני יעקב על כל אנשי געש אשר איתם מחוץ לעיר‬ ‫‪.‬ויכו בהם מכה רבה מאוד כהכות בקישואים ולא יכלו כלנ יו יו יכלו כלנ יו יה יו יו יו ויהרגו בני יעקב את כל האנשים ההם מחוץ לעיר‬ ‫ויגשו עוד בני יעקב לפתוח את העיר ולהלחם תחת חומת העיר ולא יכולו‪ ,‬כי כל יושבי געש אשר נשארו בעיר סבבו כולם ארו יר סבבו‬ ‫כולם ל ל יהו‪ .‬והיה כאשר יקרבו בני יעקב אל אחת מהפאות להלחם תחת החומה‪ ,‬וישליכו עליהם יושבי געש חצים ואבנים כמטר‬ ‫ויבריחום ה ה‪ .‬ויכו בהם מכה רבה מאוד כהכות בקישואים ולא יכלו כולם לעמוד נוכח בני יעקב כי נפלה עליהם אימתה ופחד מפני י‬ ‫יהדה‪ .‬ויהרגו בני יעקב את כל האנשים ההם מחוץ לעיר‪ .‬ויגשו עוד בני יעקב לפתוח את העיר ולהלחם תחת חומת העיר ולא יכולו‪ ,‬כי‬ ‫כל יושבי געש אשר נשארו בעיר סבבו כולם ארו יר סבבו כולם ל ל יהו‪ .‬והיה כאשר יקרבו בני יעקב אל אחת מהפאות להלחם תחת‬ ‫החומה‪ ,‬וישליכו עליהם יושבי געש חצים ואבנים כמטר ויבריחום ה ה‪ .‬ויכו בהם מכה רבה מאוד כהכות בקישואים ולא יכלו כולם‬ ‫לעמוד נוכח בני יעקב כי נפלה עליהם אימתה ופחד מפני י יהדה‪ .‬ויהרגו בני יעקב את כל האנשים ההם מחוץ לעיר‪ .‬ויגשו עוד בני יעקב‬ ‫לפתוח את העיר ולהלחם תחת חומת העיר ולא יכולו‪ ,‬כי כל יושבי געש אשר נשארו בעיר סבבו כולם ארו יר סבבו כולם ל ל יהו‪ .‬והיה‬ ‫‪.‬כאשר יקרבו בני יעקב אל אחת מהפאות להלחם תחת החומה‪ ,‬וישליכו עליהם יושבי געש חצים ואבנים כמטר ויבריחום ה ה‬ ‫‪Y al quinto día, los hijos de Jacob oyeron que los habitantes de Gaas se habían reunido contra ellos para la‬‬ ‫‪batalla, porque habían matado a su rey y a sus príncipes. Porque tenían catorce príncipes en la ciudad de Gaas,‬‬ ‫‪y los hijos de Jacob los habían matado a todos en el primer encuentro. Y en ese día los hijos de Jacob se‬‬ ‫‪pusieron sus instrumentos de guerra y avanzaron a la batalla contra los habitantes de Gaas. Y en Gaash vivía‬‬ ‫‪un pueblo muy poderoso, de los hijos de los amorreos, y Gaash era una ciudad más fuerte y más fortificada‬‬ ‫‪que cualquiera de las ciudades de los amorreos, y tenía tres murallas. Y cuando los hijos de Jacob llegaron a‬‬ ‫‪Gaas, encontraron las puertas de la ciudad cerradas, y unos quinientos hombres de pie sobre el muro exterior.‬‬ ‫‪Y un pueblo numeroso, como la arena a la orilla del mar, tendió una emboscada para los hijos de Jacob, fuera‬‬ ‫‪de la ciudad y en su parte trasera. Y cuando los hijos de Jacob se acercaron para abrir las puertas de la ciudad,‬‬ ‫‪he aquí, la gente que estaba emboscada en la parte trasera de la ciudad, salió de sus lugares y rodeó a los hijos‬‬ ‫‪de Jacob, de modo que estaban todo en medio de la gente de Gaash y fueron atacados por ambos lados. Y los‬‬ ‫‪hombres que estaban sobre el muro arrojaron sobre ellos flechas y piedras. Y cuando Judá vio que la gente de‬‬ ‫‪Gaash era demasiado para ellos, lanzó un grito terrible y tremendo, y todos los hombres de Gaash se asustaron‬‬ ‫‪por el ruido de los gritos de Judá, y la fuerza de sus gritos hizo que muchos cayeran. del muro, y todos los que‬‬ ‫‪estaban en la ciudad y los que estaban fuera de ella temían por sus vidas. Y los hijos de Jacob se acercaron una‬‬ ‫‪vez más a las puertas de la ciudad, y los hombres de Gaas arrojaron sobre ellos piedras y flechas desde lo alto‬‬ ‫‪del muro, y los hicieron huir de la puerta. Y los hijos de Jacob se volvieron contra los hombres de Gaash que‬‬ ‫‪estaban fuera de la ciudad y los golpearon de una manera horrible, como si estuvieran golpeando calabazas, y‬‬ ‫‪ninguno de ellos pudo resistir a los hijos de Jacob, porque ellos Estaban asustados y aterrorizados por los‬‬ ‫‪gritos de Judá. Y los hijos de Jacob mataron a todos los hombres que estaban fuera de la ciudad y luego‬‬ ‫‪intentaron nuevamente entrar en la ciudad y luchar bajo los muros de la ciudad, pero no lo lograron. Porque‬‬ ‫‪todos los habitantes de Gaash, que estaban en la ciudad, habían rodeado las murallas a ambos lados y los hijos‬‬ ‫‪de Jacob no podían acercarse a la ciudad para pelear con ellos. Y cuando los hijos de Jacob se acercaron a un‬‬ ‫‪rincón para luchar debajo del muro,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ויראו אנשי געש אשר על החומה כי לא יכלו עליהם בני יעקב מתחת החומה‪ ,‬ויחרפו את בני יעקב הדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם‬ ‫ולמלחמה אשר לא תוכלו עליה‪ ,‬האף לגעש העיר החזקה וליושביה תוכלו כאשר עשיתם לערי האמורי אשר הם בילתי‪ .‬הלא לחלשים‬ ‫אשר בנו עשיתם הדבר הזה ותהרגום פתח העיר‪ ,‬כי אין עמהם גבורה כי יראו מקול צעקתכם‪ .‬ועתה הבמקום הזה תוכלו להלחם‪ ,‬הלא‬ ‫בזה אתם מתים כולכם וננקמה מכם נקמת כל הערים אשר החרבתם אותם‪ .‬ויחרפו מאוד יושבי געש את בני יעקב‪ ,‬ויקללום באלוקיהם‬ ‫וישליכו עליהם חצים ואבנים עוד מעל החומה‪ .‬וישמע יהודה ואחיו את דברי יושבי געש‪ ,‬ויחר אפם מאוד‪ .‬ויקנא יהודה לאלוקיו בדבר‬ ‫הזה‪ ,‬ויקרא ויאמר ה׳ הושיעה הושיעה ה׳ לנו ולאחינו‪ .‬וירץ מרחוק בכל כוחו וחרבו שלופה בידו‪ ,‬וידלג ויעל בשמים וירכב על החומה‬ ‫בחמת כוחו ותיפול החרב מידו‪ .‬ויצעק יהודה על החומה ויתבהלו כל האנשים אשר על החומה‪ ,‬ויפלו מהם לתוך העיר מעל החומה‬ ‫וימותו‪ .‬ואשר עודם על החומה כאשר ראו את גבורת יהודה יראו מאוד‪ ,‬וינוסו מהם לנפשם אל תוך העיר להימלט‪ .‬ומקצתם התחזקו‬ ‫להלחם עם יהודה על החומה‪ ,‬ויגשו להמיתו בראותם כי אין חרב ביד יהודה ויאמרו להפילו מעל החומה א‪ .‬ויעלו אליהם כעשרים‬ ‫אנשים מהעיר לעוזרם ויסובבו את יהודה ויצעקו כולם עלי ויגשו אליו בחרבות שלופות ליתה יואות לופות ליתה ליהות ויעקב ובניו‬ ‫משכו בקשת מתחת החומה‪ ,‬ויכו באנשים אשר על החומה שלושה אנשים‪ .‬ויוסף יהודה ויצעק ויקרא ה׳ עזרנו ה׳ חלצנו‪ ,‬ויצעק בקול‬ ‫גדול על החומה ותשמע הצעקה למרחוק‪ .‬ויהי בצעקו ויוסף עוד שנית לצעוק‪ ,‬ויתבהלו כל האנשים אשר סביבות יהודה על החומה‬ ‫וישליכו איש חרבו מידו מקול צעקתוו מידו מקול וה ויקח יהודה את החרבות אשר נפלו מידם‪ ,‬וילחם בם יהודה ויהרוג מהם עשרים‬ ‫איש על החומה‪ .‬ויעלו עוד מן העיר אל החומה כשמונים איש ואישה ויסובבו כולם את יהודה‪ ,‬ויתן ה׳ פחד יהודה בלבם ולל יהודה‬ ‫‪.‬בלבם ולל יכל ל‬ ‫‪Página 29‬‬

FPCFromClipboardUntitled Y cuando la gente de Gaash vio que los hijos de Jacob no podían prevalecer, se burlaron de los hijos de Jacob, diciendo: ¿Qué te ha sucedido en la guerra que no puedes tener éxito? ¿Podrás hacer con la poderosa ciudad de Gaas como has hecho con las otras ciudades de los amorreos que son menos poderosos? En verdad, a esos débiles entre nosotros podrías hacer esas cosas para matarlos en las puertas de la ciudad, porque no tenían fuerzas, cuando los aterrorizaste con tus poderosos gritos, pero ¿podrás luchar en este lugar? En verdad, aquí deben morir todos, y nosotros nos vengaremos de ustedes por la causa de las ciudades que han destruido. Y los habitantes de Gaas se burlaron de los hijos de Jacob, maldiciendo grandemente a su Dios, y todavía arrojaban piedras y flechas sobre ellos desde el muro. Y cuando Judá y sus hermanos oyeron estas palabras, su ira se excitó mucho, y Judá se puso celoso de su Dios en relación con ese asunto y gritó diciendo: Oh Señor, ayúdanos a nosotros ya nuestros hermanos. Y corrió de lejos, espada en mano, y en razón de su gran fuerza saltó del suelo y subió al muro y su espada cayó de su mano. Y Judá gritó tremendamente sobre el muro, de modo que muchos de los hombres que estaban sobre el muro se aterrorizaron, y cayeron del muro y murieron, y los que permanecieron en el muro, al ver la fuerza de Judá, temieron mucho a sus enemigos. vidas y huyeron a la ciudad para salvarse. Y algunos de ellos, al ver que Judá no tenía espada, se envalentonaron y se acercaron para matarlo y arrojarlo desde la pared a sus hermanos. Y veinte hombres de la ciudad vinieron en su ayuda, y rodearon a Judá, gritándole y acercándose a él con las espadas desenvainadas. Y Judá se aterrorizó y gritó a sus hermanos desde lo alto del muro. Y Jacob y sus hijos sacaron los arcos de debajo del muro y mataron a tres hombres en la parte superior del muro. Y Judá siguió llorando y exclamó: Oh Señor, ayúdanos, oh Señor, sálvanos. Y su fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia. Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y Judá se aterrorizó y gritó a sus hermanos desde lo alto del muro. Y Jacob y sus hijos sacaron los arcos de debajo del muro y mataron a tres hombres en la parte superior del muro. Y Judá siguió llorando y exclamó: Oh Señor, ayúdanos, oh Señor, sálvanos. Y su fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia. Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y Judá se aterrorizó y gritó a sus hermanos desde lo alto del muro. Y Jacob y sus hijos sacaron los arcos de debajo del muro y mataron a tres hombres en la parte superior del muro. Y Judá siguió llorando y exclamó: Oh Señor, ayúdanos, oh Señor, sálvanos. Y su fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia. Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y Jacob y sus hijos sacaron los arcos de debajo del muro y mataron a tres hombres en la parte superior del muro. Y Judá siguió llorando y exclamó: Oh Señor, ayúdanos, oh Señor, sálvanos. Y su fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia. Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y Jacob y sus hijos sacaron los arcos de debajo del muro y mataron a tres hombres en la parte superior del muro. Y Judá siguió llorando y exclamó: Oh Señor, ayúdanos, oh Señor, sálvanos. Y su fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia.

Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y su fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia. Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que Página 30

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y su‬‬ ‫‪fuerte clamor en la pared se escuchó a gran distancia. Y después de llorar así, Judá gritó una vez más y los‬‬ ‫‪hombres que lo rodeaban estaban muy aterrorizados por la voz de Judá, arrojaron las espadas de sus manos y‬‬ ‫‪huyeron. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que‬‬ ‫‪estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el‬‬ ‫‪Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él. Y Judá tomó las espadas que‬‬ ‫‪habían arrojado y luchó con ellas y mató a veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta‬‬ ‫‪hombres y mujeres subieron al muro que rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y‬‬ ‫‪no se atrevieron a acercarse a él. Y Judá tomó las espadas que habían arrojado y luchó con ellas y mató a‬‬ ‫‪veinte de sus hombres que estaban sobre el muro. Y como ochenta hombres y mujeres subieron al muro que‬‬ ‫‪rodeaba a Judá; pero el Señor llenó sus corazones de temor a Judá y no se atrevieron a acercarse a él.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ויראו אנשי החומה כי נפלו מהם שלושים איש וירוצו עוד אל יהודה בחרבות שלופות אך לא יכלו לגשת לפניוא מגבי ירוא‪ .‬ויגש גיבור‬ ‫אחד מהם ושמו ערוד ויכה את יהודה בחרבו על ראשו‪ ,‬וימהר יהודה וישם מגנו על ראשו ותך החרב ויםל‪ .‬והגיבור ההוא בהכותו את‬ ‫יהודה רץ לנפשו מפחד יהודה וימעדו רגליו על החומה בתוך בני יעקב תחת החומה‪ ,‬ויכובנה י יעקבה‪ .‬ותכאב ראש יהודה ממכת הגיבור‬ ‫‪,‬וכמעט אשר לא מת יהודה במכה ההיא‪ ,‬ויצעק יהודה מכאב המכה ההיא מעל החומה‪ .‬וישמע דן את קול צעקת יהודה ותבער בו חמתו‬ ‫ויקם גם הוא וילך מרחוק וירץ וידלג מהארץ ויעל על החומה בחמת כוחו‪ .‬ויהי בעלות דן על החומה אצל יהודה ויברחו משם כל אנשי‬ ‫החומה אשר עמדו נגד יהודה ויעלו על החומה השנית וישליכו עוד חצים ואבנים מן החומה השנית אל דן ויהודה ויבקשו להבריחם מן‬ ‫החומה‪ ,‬ויבואו החצים והאבנים בדן וביהודה וכמעט אשר לא מתו על החומה‪ .‬והיה למקום אשר ינוסו דן ויהודה על החומה‪ ,‬ויבואו‬ ‫עליהם חצים ואבנים מן החומה השנית‪ .‬ויעקב ובניו עודם פתח שער העיר תחת החומה הראשונה‪ ,‬ולא היה להם מקום למשוך בקשת‬ ‫אל יושבי העיר כי לא היו נראי יהםה לא היו נראי יהםה הםו‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו‬ ‫אשר ירדו להם מהחומה השנית‪ ,‬וידלגו ציחו אהה אהה‪ .‬ויראו אנשי העיר אשר על החומה השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה‬ ‫השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו בין החומותי‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן‬ ‫‪.‬ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‬ ‫ויששכר וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא‬ ‫‪.‬אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‬ ‫ויעקב ובניו עודם פתח שער העיר תחת החומה הראשונה‪ ,‬ולא היה להם מקום למשוך בקשת אל יושבי העיר כי לא היו נראי יהםה לא‬ ‫היו נראי יהםה הםו‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה השנית‪ ,‬וידלגו ציחו‬ ‫אהה אהה‪ .‬ויראו אנשי העיר אשר על החומה השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו בין החומותי‪ .‬וישמע‬ ‫יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם היה היה‪ .‬ויעל‬ ‫‪,‬נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר‬ ‫ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו יושבי געש אשר‬ ‫על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ויעקב ובניו עודם פתח שער העיר תחת החומה‬ ‫הראשונה‪ ,‬ולא היה להם מקום למשוך בקשת אל יושבי העיר כי לא היו נראי יהםה לא היו נראי יהםה הםו‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו‬ ‫לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה השנית‪ ,‬וידלגו ציחו אהה אהה‪ .‬ויראו אנשי העיר אשר על החומה‬ ‫השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו בין החומותי‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם‬ ‫עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה‬ ‫לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי‬ ‫‪,‬קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‬ ‫וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ולא היה להם מקום למשוך בקשת אל יושבי העיר כי לא היו נראים להם כי היו על החומה‬ ‫‪.‬השנית‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה השנית‪ ,‬וידלגו ציחו אהה אהה‬ ‫ויראו אנשי העיר אשר על החומה השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו בין החומותי‪ .‬וישמע יעקב ובניו‬ ‫את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת‬ ‫כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי‬ ‫העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו יושבי געש אשר על החומה כי‬ ‫עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ולא היה להם מקום למשוך בקשת אל יושבי העיר כי לא היו‬ ‫נראים להם כי היו על החומה השנית‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה‬ ‫השנית‪ ,‬וידלגו ציחו אהה אהה‪ .‬ויראו אנשי העיר אשר על החומה השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו‬ ‫בין החומותי‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם‬ ‫היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור‬ ‫דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו‬ ‫יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו‬ ‫לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה השנית‪ ,‬וידלגו ציחו אהה אהה‪ .‬ויראו אנשי העיר אשר על החומה‬ ‫‪Página 31‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו בין החומותי‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם‬ ‫עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה‬ ‫לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי‬ ‫‪,‬קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‬ ‫וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ודן ויהודה כאשר לא יכלו לסבול את האבנים ואת החצים אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה‬ ‫השנית‪ ,‬וידלגו ציחו אהה אהה‪ .‬ויראו אנשי העיר אשר על החומה השנית כי באו דן ויהודה לפניהם לחומה השנית‪ ,‬ויצעקו כולם וירדו‬ ‫בין החומותי‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם‬ ‫היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור‬ ‫דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו‬ ‫יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ויצעקו כולם וירדו בין‬ ‫החומותים‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם‬ ‫היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור‬ ‫דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו‬ ‫יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‪ .‬ויצעקו כולם וירדו בין‬ ‫החומותים‪ .‬וישמע יעקב ובניו את קול צעקת אנשי העיר והם עודם פתח שער העיר וייראו מאוד על דן ויהודה‪ ,‬כי לא היו נראים לחם‬ ‫היה היה‪ .‬ויעל נפתלי בחמת כוחו‪ ,‬וידלג על החומה הראשונה לראות מה קול הצעקה אשר שמע בעיר‪ .‬ויששכר וזבולון נגשו לשבור‬ ‫דלתי העיר‪ ,‬ויפתחו את שערי העיר ויבואו כולם העירה‪ .‬ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‪ .‬ויראו‬ ‫‪.‬יושבי געש אשר על החומה כי עלה נפתלי שלישי לעזור לאחיו‪ ,‬וינוסו ויברחו כולם וירדו אל תוך העיר‬ ‫‪Y cuando la gente de la muralla vio que veinte de sus hombres habían muerto, se apresuraron todos hacia Judá‬‬ ‫‪con sus espadas desenvainadas, pero no pudieron acercarse a él por temor a su gran fuerza. Y uno de los‬‬ ‫‪hombres más poderosos, de nombre Arud, estuvo a punto de golpear con su espada la cabeza de Judá, pero‬‬ ‫‪Judá colocó rápidamente su escudo contra su cabeza y la espada golpeó el escudo y voló en dos. Y el hombre‬‬ ‫‪poderoso, después de haber golpeado a Judá, corrió para salvar su vida, y resbaló y cayó del muro entre los‬‬ ‫‪hijos de Jacob debajo del muro, y los hijos de Jacob lo golpearon y lo mataron. Y la cabeza de Judá le dolía‬‬ ‫‪por el golpe de ese hombre heroico, y estaba casi muerto por ese golpe. Y Judá clamó en la agonía de su dolor,‬‬ ‫‪y cuando Dan lo escuchó, su ira se encendió dentro de él. Y Dan también corrió desde la distancia y saltó del‬‬ ‫‪suelo al muro con su gran fuerza e ira ardiente. Y cuando Dan subió al muro, todos los hombres que había‬‬ ‫‪sobre él que rodeaban a Judá huyeron apresuradamente, y subieron al segundo muro, arrojando piedras y‬‬ ‫‪flechas a Judá y a Dan desde el segundo muro, para ahuyentarlos. Y las flechas y piedras golpearon a Dan y‬‬ ‫‪Judá, y casi fueron asesinados contra el muro, y dondequiera que volvieran, fueron atacados por piedras y‬‬ ‫‪flechas desde el segundo muro. Y Jacob y sus hijos todavía estaban a la entrada de la ciudad, debajo del‬‬ ‫‪primer muro, pero no podían usar sus arcos contra la gente de la ciudad, porque no podían ser vistos por ellos‬‬ ‫‪desde el segundo muro. Y cuando Dan y Judá vieron que ya no podían soportar el ataque de las piedras y‬‬ ‫‪flechas del segundo muro, ambos saltaron a la parte superior de la segunda pared. Y cuando la gente de la‬‬ ‫‪ciudad, en el segundo muro, vio que Dan y Judá estaban entre ellos, gritaron de miedo y descendieron entre‬‬ ‫‪los muros. Y Jacob y sus hijos oyeron los gritos de la gente de la ciudad, y estaban muy preocupados por Dan‬‬ ‫‪y Judá en la segunda muralla, a quienes no podían ver. Y Neftalí fue con todas sus fuerzas, excitado por la ira,‬‬ ‫‪y saltó sobre el primer muro, para averiguar la causa de ese gran grito que se escuchó desde la ciudad. Y‬‬ ‫‪mientras tanto Isacar y Zabulón se acercaron para romper las puertas de la ciudad, y abrieron las puertas y‬‬ ‫‪entraron en la ciudad. Y Neftalí saltó del primer muro al segundo muro y acudió en ayuda de sus hermanos. Y‬‬ ‫‪cuando la gente de Gaas, que estaba sobre el segundo muro,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ויעקב ובניו וכל נעריהם באו העירה אליהם‪ ,‬ויהודה ונפתלי ירדו מן החומה אל תוך העיר וירדפו אחרי יושבי העי‪ .‬ושמעון ולוי היו מים‬ ‫לעיר ולא ידעו כי נפתח שער העיר‪ ,‬ויעלו משם לחומה וירדו אל אחיהם תוך העיר‪ .‬ויושבי העיר ירדו כולם תוך העיר‪ ,‬ויבואו עליהם‬ ‫‪,‬על בני יעקב מפה ומפה ותהי להם המלחמה פנים ואחור‪ .‬ויכו בהם בני יעקב מכה רבה עד מאוד ויהרגו מהם כעשרים אלף איש ואישה‬ ‫ולא עמד איש מהם בפני בני יעקב‪ .‬וירב הדם בעיר ויהי כנחל מים‪ ,‬ויצא הדם כנחל עד חוץ לעיר ויגיע עד מורד בית חורון‪ .‬ויראו אנשי‬ ‫בית חורון מרחוק את הדם יוצא מעיר געש‪ ,‬וירוצו מהם כשבעים איש לראות את הדם ההוא‪ .‬ויבואו עד מקום הדם וילכו במסילות הדם‬ ‫ויבואו עד חומת בית געש‪ ,‬ויראו הדם יוצא מן העיר‪ .‬וישמעו את קול צעקת יושבי געש עלתה השמימה‪ ,‬והדם הולך ורב מאוד לצאת‬ ‫‪,‬כנחל מים‪ .‬וכל בני יעקב עודם מכים ביושבי געש‪ ,‬ויהרגו בהם עד הערב כעשרים אלף איש ואישה‪ .‬ויאמרו האנשים ההם החורונים‬ ‫אך זה מעשה העברים הוא כי עודם נלחמים בערי כל האמורי‪ .‬וימהרו האנשים ההם וירוצו בית חורון ויקחו איש כלי מלחמתו ויזעיקו‬ ‫‪.‬לכל יושבי בית חורון‪ ,‬ויחגרו גם ל ל יל מה מי‪ .‬ובני יעקב ככלותם להכות ביושבי געש‪ ,‬ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל החללים‬ ‫ויבואו לפנים מהעיר והלאה‪ ,‬וימצאו שלושה אנשים גיבורים מאוד וחרב אין בידם‪ .‬ויבואו בני יעקב עד מקומם‪ ,‬וירוצו הגיבורים‬ ‫‪Página 32‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילה אצה‪ .‬וירץ אליו יעקב בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב‬ ‫ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום ויחזק ביעקב להפילו לארץ‪ ,‬ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי‬ ‫ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ‪ ,‬וירץ אליו יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו‬ ‫וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב‪ ,‬וירדפו אחריו בני יעקב כולם בתוך העיר‪ .‬וימהרו האנשים ההם וירוצו‬ ‫‪,‬בית חורון ויקחו איש כלי מלחמתו ויזעיקו לכל יושבי בית חורון‪ ,‬ויחגרו גם ל ל יל מה מי‪ .‬ובני יעקב ככלותם להכות ביושבי געש‬ ‫ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל החללים‪ .‬ויבואו לפנים מהעיר והלאה‪ ,‬וימצאו שלושה אנשים גיבורים מאוד וחרב אין בידם‪ .‬ויבואו‬ ‫בני יעקב עד מקומם‪ ,‬וירוצו הגיבורים אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילה אצה‪ .‬וירץ אליו יעקב‬ ‫בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום ויחזק ביעקב להפילו לארץ‪ ,‬ויפן‬ ‫אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ‪ ,‬וירץ אליו יהודה בטרם‬ ‫עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב‪ ,‬וירדפו אחריו בני יעקב כולם‬ ‫‪.‬בתוך העיר‪ .‬וימהרו האנשים ההם וירוצו בית חורון ויקחו איש כלי מלחמתו ויזעיקו לכל יושבי בית חורון‪ ,‬ויחגרו גם ל ל יל מה מי‬ ‫ובני יעקב ככלותם להכות ביושבי געש‪ ,‬ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל החללים‪ .‬ויבואו לפנים מהעיר והלאה‪ ,‬וימצאו שלושה אנשים‬ ‫גיבורים מאוד וחרב אין בידם‪ .‬ויבואו בני יעקב עד מקומם‪ ,‬וירוצו הגיבורים אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר‬ ‫קומה ויפילה אצה‪ .‬וירץ אליו יעקב בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום‬ ‫ויחזק ביעקב להפילו לארץ‪ ,‬ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן‬ ‫הארץ‪ ,‬וירץ אליו יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני‬ ‫‪.‬יעקב‪ ,‬וירדפו אחריו בני יעקב כולם בתוך העיר‪ .‬ובני יעקב ככלותם להכות ביושבי געש‪ ,‬ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל החללים‬ ‫ויבואו לפנים מהעיר והלאה‪ ,‬וימצאו שלושה אנשים גיבורים מאוד וחרב אין בידם‪ .‬ויבואו בני יעקב עד מקומם‪ ,‬וירוצו הגיבורים‬ ‫אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילה אצה‪ .‬וירץ אליו יעקב בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב‬ ‫ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום ויחזק ביעקב להפילו לארץ‪ ,‬ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי‬ ‫ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ‪ ,‬וירץ אליו יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו‬ ‫וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב‪ ,‬וירדפו אחריו בני יעקב כולם בתוך העיר‪ .‬ובני יעקב ככלותם להכות‬ ‫ביושבי געש‪ ,‬ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל החללים‪ .‬ויבואו לפנים מהעיר והלאה‪ ,‬וימצאו שלושה אנשים גיבורים מאוד וחרב אין‬ ‫בידם‪ .‬ויבואו בני יעקב עד מקומם‪ ,‬וירוצו הגיבורים אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילה אצה‪ .‬וירץ‬ ‫אליו יעקב בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום ויחזק ביעקב להפילו‬ ‫לארץ‪ ,‬ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ‪ ,‬וירץ אליו‬ ‫יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב‪ ,‬וירדפו אחריו‬ ‫‪.‬בני יעקב כולם בתוך העיר‪ .‬וירוצו הגיבורים אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילהו ארצה בכוחו‬ ‫וירץ אליו יעקב בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום ויחזק ביעקב‬ ‫להפילו לארץ‪ ,‬ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ‪ ,‬וירץ‬ ‫אליו יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב‪ ,‬וירדפו‬ ‫אחריו בני יעקב כולם בתוך העיר‪ .‬וירוצו הגיבורים אליהם ויקח אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן וקצר קומה ויפילהו ארצה‬ ‫בכוחו‪ .‬וירץ אליו יעקב בחרבו‪ ,‬ויכהו יעקב מתחת למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול הגויה על זבולון‪ .‬ויגש השני פתאום ויחזק‬ ‫‪,‬ביעקב להפילו לארץ‪ ,‬ויפן אליו יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי ויכוהו בחרבם אל השוקיםו יו‪ .‬ויקם הגיבור בחמת כוחו מן הארץ‬ ‫‪,‬וירץ אליו יהודה בטרם עמדו ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו וימת‪ .‬והגיבור השלישי בראותו כי מתו רעיו רץ לפני בני יעקב‬ ‫‪.‬וירדפו אחריו בני יעקב כולם בתוך העיר‬ ‫‪y Jacob con todos sus jóvenes pasó sobre ellos en la ciudad. Y Judá, Dan y Neftalí también descendieron del‬‬ ‫‪muro a la ciudad y persiguieron a los habitantes de la ciudad. Y cuando todos los habitantes de la ciudad‬‬ ‫‪habían descendido, los hijos de Jacob vinieron sobre ellos por todos lados, y siendo rodeados y atacados por‬‬ ‫‪delante y por detrás, los hijos de Jacob los hirieron terriblemente, y mataron de ellos a unos veinte mil.‬‬ ‫‪hombres y mujeres; nadie podía oponerse a los hijos de Jacob. Y la sangre fluyó terriblemente a través de la‬‬ ‫‪ciudad como un arroyo de agua, y salió de la ciudad llegando al desierto de Bet horin. Y cuando la gente de‬‬ ‫‪Bet-horin vio a lo lejos la sangre que manaba de la ciudad de Gaash, setenta de sus hombres corrieron a ver la‬‬ ‫‪sangre, y llegaron al lugar de donde había venido. Y trazaron la sangre hasta los muros de la ciudad de Gaash,‬‬ ‫‪y vieron la sangre brotar de la ciudad y oyeron el terrible llanto de los habitantes de Gaash que ascendía al‬‬ ‫‪cielo, mientras la sangre siempre aumentaba y fluía. como un arroyo de agua. Y la gente dijo: Ciertamente esa‬‬ ‫‪es la obra de los hebreos que todavía están en guerra contra todas las ciudades de los amorreos. Y estos‬‬ ‫‪hombres volvieron apresuradamente a Bet-horin agarrando sus armas y gritando a los habitantes de Bet-horin‬‬ ‫‪que se ceñieran sus instrumentos de guerra y que vinieran a pelear contra los hijos de Jacob. Y cuando los‬‬ ‫‪hijos de Jacob terminaron de herir al pueblo de Gaas, marcharon por la ciudad para tomar el botín de los‬‬ ‫‪muertos. Y cuando llegaron al corazón de la ciudad, se encontraron con tres valientes que no tenían espadas‬‬ ‫‪en la mano. Y uno de esos tres hombres prendió a Zabulón, a quien vio que era un muchacho y de baja‬‬ ‫‪estatura, y lo arrojó contra el suelo con todas sus fuerzas. Y Jacob corrió hacia él con su espada y lo golpeó en‬‬ ‫‪Página 33‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪los lomos cortándolo en dos, y el cuerpo cayó sobre Zabulón. Y el segundo de esos hombres poderosos se‬‬ ‫‪acercó a Jacob para derribarlo al suelo, pero Jacob se volvió y le gritó, y Simeón y Leví vinieron y lo‬‬ ‫‪golpearon en las caderas con sus espadas y lo derribaron al suelo. Y el hombre poderoso se levantó del suelo‬‬ ‫‪con todas sus fuerzas excitado por la ira, pero antes de ponerse de pie, Judá vino y lo golpeó con su espada en‬‬ ‫‪la cabeza, y su cráneo se partió y murió. Y cuando el tercer hombre poderoso vio que sus compañeros habían‬‬ ‫‪sido muertos, huyó de los hijos de Jacob.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ויהי בנוס הגיבור וימצא חרב אחת מיושבי העיר וישאנה‪ ,‬ויפן אל בני יעקב וילחם איתם בחרב ההיא‪ .‬וירץ הגיבור אל יהודה להמיתו‬ ‫בחרב על ראשו‪ ,‬ומגן אין ביד יהודה‪ .‬ויהי בהכותו וימהר נפתלי ממנו ויתן מגנו על ראש יהודה ותך חרב הגיבור במגן נפתלי‪ ,‬ויוצל‬ ‫יהודה מן החרב‪ .‬וירוצו שמעון ולוי על הגיבור בחרבותם‪ ,‬ויכוהו בחרבותם על ראשו בכח וירדו שני החרבות בגויית הגיבור ויחלקו‬ ‫איתור‪ .‬ויהרגו בני יעקב את שלושת הגיבורים ההם בעת ההיא עם כל יושבי געש‪ ,‬והיום נטה לערוב‪ .‬ויתהלכו בני יעקב בגעש ויקחו‬ ‫‪,‬את כל שלל העיר‪ ,‬אך הטף והנשים לא המיתו‪ .‬ויעשו בני יעקב לגעש כאשר עשו לסרטן ולשילה‪ .‬וינהגו בני יעקב את כל שלל געש‬ ‫ויצאו מהעיר לילה‪ .‬המה יצאו ויהלכו עד מעלת בית חורון‪ ,‬המה עלו המעלה ויושבי בית חורון עולים המעלה לקראתם‪ .‬וילחמו בני‬ ‫‪.‬יעקב את יושבי בית חורון במעלת בית חורון בלילה ההוא‪ .‬וכל יושבי בית חורון גיבורים כולם‪ ,‬אחד מהם לא ינוס מפני אלף אנשים‬ ‫‪.‬וילחמו בלילה ההוא על המעלה מעלה בחושך‪ ,‬ויצעקו כל אנשי בית חורון על המעלה ותשמע צעקתם בלילה ההוא למרחוק ותרת כל ה‬ ‫וייראו כל בני יעקב מהאנשים ההם כי לא נסו להלחם בחושך‪ ,‬ויבהלו מאוד‪ .‬ויצעקו בני יעקב אל ה׳ לאמור‪ ,‬הושיעה ה׳ לנו והצילנו‬ ‫ולא נמות ביד הערלים האלה‪ .‬וישמע ה׳ בקול בני יעקב‪ ,‬ויביא ה׳ על אנשי בית חורון חרדה גדולה ובהלה‪ ,‬וילחמו בינלהם אלה באלה‬ ‫במחשך הליל הבה היו‪ .‬ובני יעקב ידעו כי הביא ה׳ בקרב האנשים ההם רוח עועים וילחמו איש ברעהו‪ .‬ויצאו בני יעקב מאגודת אנשי‬ ‫חורון וילכו עד מורד מעלת בית חורון והלאה‪ ,‬וילינו שם עם נעריהם בלילה ההוא לבטח‪ .‬וכל אנשי בית חורון נלחמים כל הלילה איש‬ ‫באחיו ואיש ברעהו ויצעקו מפה ומפה על המעלה‪ ,‬ותשמע צעקתם למרחוק לר כל הו לו איו וישמעו כל יושבי עיר הכנעני החתי‬ ‫והאמורי והחוי וכל מלכי כנען‪ ,‬וגם כל אשר בעבר הירדן את קול הצעקה בלילה ההוא‪ .‬ויאמרו‪ ,‬אך הנה מלחמות העברים אשר הם‬ ‫נלחמים בשבעת הערים הנגשים אליהם ומי יוכל לעמוד לפני העברים ההם‪ .‬וייראו כל יושבי ערי הכנעני וכל אשר בעבר הירדן מאוד‬ ‫‪,‬מפני בני יעקב‬ ‫‪y descendieron las alturas y avanzaron aún más, y descansaron allí seguros esa noche con todos sus jóvenes. Y‬‬ ‫‪los hombres de Bet-horin siguieron luchando toda la noche uno contra su hermano y otro contra su vecino. , y‬‬ ‫‪estaban llorando en voz alta en toda la altura, de modo que el ruido se escuchó a la distancia y la tierra se‬‬ ‫‪estremeció con sus gritos, porque eran más poderosos que cualquier otro pueblo de la tierra; y todos los‬‬ ‫‪habitantes de las ciudades de los cananeos, los hititas, los amorreos y los heveos, y todos los reyes de Canaán,‬‬ ‫‪así como los que habitaban al otro lado del Jordán, oyeron los terribles gritos de aquel noche, y dijeron: En‬‬ ‫‪verdad, esas son las batallas de los hebreos que están peleando con las siete ciudades que se les acercaron, ¿Y‬‬ ‫‪quién podrá oponerse a estos hebreos? Y todos los habitantes de Canaán, y todos los que habitaban al otro‬‬ ‫‪lado del Jordán, temieron mucho a los hijos de Jacob,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫כי אמרו הנה כאשר עשו לערים האלה יעשו לנו גם אנחנו כי מי יוכל לעמוד בפני גבורתם החזקה‪ .‬כאשר עשו לשכם ולערים אשר‬ ‫סביבותיה כאשר שמעתם וראיתם‪ .‬והיה בבואכם אלי אל תבואו באנשים רבים‪ ,‬רק כל מלך יביא איתו שלושת שריו הגדולים וכל שר‬ ‫יבוא עם שלוש אנשים‪ .‬ובאתם כולכם אלי חברונה ונבוא כולנו יחד אל בני יעקב‪ ,‬ונתחנן לפניהם ויכרתו לנו ברית שלום‪ .‬ויעשו כל‬ ‫המלכים האלה כאשר שלח אליהם מלך חברון כי היו כולם תחת עצתו ומאמרו‪ ,‬ויתקבצו כל מלכי כנען ללכת א בנו יתי עקב ללכת א‬ ‫בנוי יתו ובני יעקב שבו ויצאו אל חלקת השדה‪ ,‬כי לא האמינו במלכי הארץ‪ .‬וישובו וישבו בני יעקב בחלקת השדה עשרה ימים‪ ,‬ואין‬ ‫בא אליהם למלחמה‪ .‬ויראו הני יעקב כי אין מלחמה‪ ,‬ויאספו כולם ויבואו עיר שכם וישבו בני יעקב בשכם‪ .‬ויתקבצו כל מלכי האמורי‬ ‫מכל מקומותם מקץ ארבעים יום‪ ,‬ויבואו כולם חברונה אל יפיע מלך חברון‪ .‬ויהי מספר המלכים אשר באו חברונה להשלים את בני‬ ‫יעקב‪ ,‬עשרים ואחד מלכים‪ .‬ומספר השרים אשר באו איתם‪ ,‬שישים ושלושה שרים ואנשיהם מאה ושמונים ותשעה איש‪ .‬ויחנו כל‬ ‫המלכים האלה ואנשיהם הר חברון‪ ,‬ויצא אליהם מלך חברון עם שלושה שריו ותשעה אנשיהם עמהם‪ .‬ויתיעצו המלכים האלה יחד‬ ‫ללכת אל בני יעקב לשלום‪ .‬ויאמרו אל מלך חברון‪ ,‬לך אתה לפנינו עם אנשיך ודיברת אל בני יעקב בעדינו ואחר נבוא לחריך ומלאנו‬ ‫את דבריך ךוחבו את דבריך כןוחבו‪ .‬ובני יעקב שמעו כי התקבצו כל מלכי כנען ויחנו בחברון‪ .‬וישלחו בני יעקב מרגלים ארבעה עבדים‬ ‫מעבדיהם לאמור‪ ,‬לכו ורגלו את המלכים האלה ודרשו וחקרו את אנשיהם ואם הם הא‪ .‬והיה אם תראום במתי מספר‪ ,‬וספרתם את כולם‬ ‫ובאתם‪ .‬וילכו עבדי יעקב בסתר אל המלכים האלה‪ ,‬ויעשו כאשר ציוום בני יעקב‪ .‬לך אתה לפנינו עם אנשיך ודיברת אל בני יעקב‬ ‫בעדינו ואחר נבוא אחריך ומלאנו את דבריך‪ ,‬ויעש מלך חברון כן‪ .‬ובני יעקב שמעו כי התקבצו כל מלכי כנען ויחנו בחברון‪ .‬וישלחו בני‬ ‫יעקב מרגלים ארבעה עבדים מעבדיהם לאמור‪ ,‬לכו ורגלו את המלכים האלה ודרשו וחקרו את אנשיהם ואם הם הא‪ .‬והיה אם תראום‬ ‫במתי מספר‪ ,‬וספרתם את כולם ובאתם‪ .‬וילכו עבדי יעקב בסתר אל המלכים האלה‪ ,‬ויעשו כאשר ציוום בני יעקב‪ .‬לך אתה לפנינו עם‬ ‫אנשיך ודיברת אל בני יעקב בעדינו ואחר נבוא אחריך ומלאנו את דבריך‪ ,‬ויעש מלך חברון כן‪ .‬ובני יעקב שמעו כי התקבצו כל מלכי‬ ‫כנען ויחנו בחברון‪ .‬וישלחו בני יעקב מרגלים ארבעה עבדים מעבדיהם לאמור‪ ,‬לכו ורגלו את המלכים האלה ודרשו וחקרו את אנשיהם‬ ‫‪Página 34‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ ויעשו כאשר ציוום‬,‫ וילכו עבדי יעקב בסתר אל המלכים האלה‬.‫ וספרתם את כולם ובאתם‬,‫ והיה אם תראום במתי מספר‬.‫ואם הם הא‬ ‫בני יעקב‬. porque dijeron: He aquí, como han hecho con estas ciudades, pueden hacer también con nosotros, porque ¿quién podrá resistir su gran fuerza? Y el gran clamor de los horinitas en esa noche se hacía cada vez más fuerte, y se golpeaban unos a otros hasta la mañana, y muchos de ellos eran muertos. Y por la mañana, al amanecer del día, los hijos de Jacob se levantaron y ascendieron a la altura y golpearon a los restantes de los horinitas de una manera terrible, y todos fueron asesinados en la altura. Y en el sexto día la gente de Canaán vio desde la distancia todos los habitantes de Bet-horin muertos y esparcidos por las alturas como corderos y cabras muertos. Y los hijos de Jacob fueron a Bet-horín y encontraron la ciudad llena de gente, como la arena del mar, y lucharon contra ellos, en la sección del campo que Jacob había comprado a Hamor por cinco siclos, y todo su botín estaba con ellos, abundante como la arena de la orilla del mar. Y todos los habitantes de la tierra los vieron desde la distancia, y todos temieron a los hijos de Jacob después de que pudieron hacer estas cosas, algo que ningún rey había hecho desde tiempos antiguos. Y los siete reyes de los cananeos decidieron hacer las paces con los hijos de Jacob, porque temían mucho por sus vidas. Y ese mismo día, que era el séptimo, Jafía rey de Hebrón envió secretamente sus mensajeros al rey de Hai, al rey de Gabaón, al rey de Shalem y al rey de Adulam, y Al rey de Lahús, al rey de Hazar y a todos los reyes cananeos que estaban bajo sus manos, diciendo: Sube a mí para que vayamos con los hijos de Jacob y haré con ellos un pacto de paz, no sea que tus tierras sean devastadas por sus espadas, como se ha hecho con la ciudad de Siquem y las ciudades circundantes. del que has oído y visto. Y si vienes a mí, no vengas con muchos hombres, sino que cada uno de los reyes venga con tres de sus principales príncipes y con cada príncipe tres de sus siervos. Venid todos a Hebrón e iremos juntos a los hijos de Jacob y les rogaremos que establezcan con nosotros un pacto de paz. Y todos estos reyes hicieron conforme al mensaje del rey de Hebrón, porque todos estaban sujetos a su poder y orden, y todos los reyes de Canaán se reunieron para ir a los hijos de Jacob y hacer las paces con ellos. Y los hijos de Jacob volvieron a la sección del campo delante de Siquem, porque no confiaron en las palabras de los reyes de la tierra. Y los hijos de Jacob se detuvieron diez días en la porción del campo, pero nadie vino a hacer guerra contra ellos, y cuando vieron que no había probabilidad de guerra, se reunieron y regresaron a la ciudad de Siquem. Y los hijos de Jacob habitaron en Siquem. Y al cabo de cuarenta días se reunieron todos los reyes de los amorreos de todos sus lugares, y llegaron a Jafía, rey de Hebrón. Y los reyes que vinieron a Hebrón para hacer las paces con los hijos de Jacob, fueron veintiún reyes, y el número de príncipes que vinieron con ellos fue sesenta y tres y sus hombres ciento ochenta y nueve, y todos ellos acamparon en el monte Hebrón, y el rey de Hebrón los salió al encuentro con tres príncipes y nueve hombres, y estos reyes decidieron ir a los hijos de Jacob para hacer las paces con ellos. Y dijeron al rey de Hebrón: Ve tú, con tus hombres delante de nosotros, y habla por nosotros a los hijos de Jacob, y iremos tras los barrios y nos someteremos a tus palabras.

Y así lo hizo el rey de Hebrón. Y cuando los hijos de Jacob oyeron que todos los reyes de Canaán se habían reunido y acampado en Hebrón, enviaron a cuatro de sus siervos como espías, diciendo: Id y espiad a esos reyes y observa y examina a sus hombres, si son pocos o muchos, y si son pocos, cuéntelos todos y regrese a nosotros. Y los siervos de Jacob acudieron en secreto a esos reyes e hicieron lo que les habían mandado los hijos de Jacob. Y regresaron el mismo día, diciendo: Hemos venido a esos reyes y son pocos en número, y los contamos y hay de ellos solo doscientos ochenta y seis, los reyes y sus hombres. Y los hijos de Jacob dijeron: Si son pocos en número, entonces no saldremos con todos ellos. Y por la mañana se levantaron los hijos de Jacob y seleccionaron a sesenta y dos de sus hombres y diez de los hijos de Jacob salieron con ellos. Y se ciñeron sus instrumentos de guerra, porque dijeron: Vienen a pelear con nosotros, porque no sabían que habían venido a pedir la paz.

33 ‫ ויהי בצאתם והנה מלך חברון ושלושה שריו‬.‫ ויעקב אביהם איתם‬,‫ויצאו בני יעקב עם עבדיהם אל שער שכם לקראת המלכים האלה‬ ‫ וישאו בני יעקב את עיניהם ויראו מרחוק ויכירו את יפיע מלך חברון ושריו באים‬.‫ותשעה אנשים עמו באים בדרך מול בני יעקב‬ ‫ וישתחו להם ארצה עם‬,‫ ומלך חברון הולך הלוך וקרב הוא ושריו עד הגעתו אל בני יעקב‬.‫ ויתיצבו בני יעקב במקומם בשעא‬,‫לקראתם‬ ‫ ויאמרו לו בני יעקב מה לך מלך חברון למה באת אלינו היום מה תבקש מאיתנו‬,‫ וישב מלך חברון עם שריו לפני בני יעקב‬.‫שריו‬. ‫ וישמעו בני יעקב את דברי מלך‬.‫ בי אדוני כי מלכי הכנעני באים כולם אליכם היום לעשות עמכם שלום‬,‫ויאמר מלך חברון אל יעקב‬ ‫ כי לא‬,‫ וידע מלך חברון מדברי בני יעקב‬.‫ כי לא האמינו לו בני יעקב כי חשבו במרמה דיבר אליהם מלך חברון‬,‫חברון ולא אבו לדבריו‬ ‫ בי אדוני כי כל המלכים האלה לשלום באים אליכם כי לא באו עםיה‬,‫ ויגש עוד מלך חברון לפני יעקב ויאמר אליו‬.‫האמינו אל כל דבריו‬ ‫ ויענו בני יעקב את מלך חברון לאמור‬.‫ כי על שלום מאת אדוני ובניו באו לבקש‬,‫ וגם כל כלי מלחמות לא הביאו לא הביאו עליהם‬.‫אל‬, Página 35

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫שלח נא אתה ויבואו כל המלכים האלה לבדם לפנינו אם באמת תדבר אלינו‪ .‬והיה אם יבואו אלינו בלא כלי מלחמתם‪ ,‬ונדעה כי שלום‬ ‫יבקשו ממנו‪ .‬וישלח יפיע מלך חברון אחד מאנשיו אל המלכים‪ ,‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‪ .‬וישבו המלכים‬ ‫האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‪ ,‬שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי בחרבכם הקשה‬ ‫אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו ברית ושלום אמת‬ ‫כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב ויכרתו להם ברית‬ ‫שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום ההוא והלאה‪ .‬כי על‬ ‫שלום מאת אדוני ובניו באו לבקש‪ .‬ויענו בני יעקב את מלך חברון לאמור‪ ,‬שלח נא אתה ויבואו כל המלכים האלה לבדם לפנינו אם‬ ‫באמת תדבר אלינו‪ .‬והיה אם יבואו אלינו בלא כלי מלחמתם‪ ,‬ונדעה כי שלום יבקשו ממנו‪ .‬וישלח יפיע מלך חברון אחד מאנשיו אל‬ ‫‪,‬המלכים‪ ,‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‪ .‬וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‬ ‫שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי בחרבכם הקשה אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו‬ ‫כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי‬ ‫באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם‬ ‫כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום ההוא והלאה‪ .‬כי על שלום מאת אדוני ובניו באו לבקש‪ .‬ויענו בני יעקב את מלך‬ ‫‪,‬חברון לאמור‪ ,‬שלח נא אתה ויבואו כל המלכים האלה לבדם לפנינו אם באמת תדבר אלינו‪ .‬והיה אם יבואו אלינו בלא כלי מלחמתם‬ ‫‪.‬ונדעה כי שלום יבקשו ממנו‪ .‬וישלח יפיע מלך חברון אחד מאנשיו אל המלכים‪ ,‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‬ ‫וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‪ ,‬שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי‬ ‫בחרבכם הקשה אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו‬ ‫ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב‬ ‫ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום‬ ‫‪,‬ההוא והלאה‪ .‬שלח נא אתה ויבואו כל המלכים האלה לבדם לפנינו אם באמת תדבר אלינו‪ .‬והיה אם יבואו אלינו בלא כלי מלחמתם‬ ‫‪.‬ונדעה כי שלום יבקשו ממנו‪ .‬וישלח יפיע מלך חברון אחד מאנשיו אל המלכים‪ ,‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‬ ‫וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‪ ,‬שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי‬ ‫בחרבכם הקשה אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו‬ ‫ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב‬ ‫ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום‬ ‫‪,‬ההוא והלאה‪ .‬שלח נא אתה ויבואו כל המלכים האלה לבדם לפנינו אם באמת תדבר אלינו‪ .‬והיה אם יבואו אלינו בלא כלי מלחמתם‬ ‫‪.‬ונדעה כי שלום יבקשו ממנו‪ .‬וישלח יפיע מלך חברון אחד מאנשיו אל המלכים‪ ,‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‬ ‫וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‪ ,‬שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי‬ ‫בחרבכם הקשה אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו‬ ‫ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב‬ ‫ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום‬ ‫‪,‬ההוא והלאה‪ .‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‪ .‬וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‬ ‫שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי בחרבכם הקשה אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו‬ ‫כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי‬ ‫באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם‬ ‫כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום ההוא והלאה‪ .‬ויבואו כולם לפני בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‪ .‬וישבו‬ ‫המלכים האלה לפני יעקב ולפני בניו וידברו אליהם לאמור‪ ,‬שמענו את כל אשר עשיתם למלכי האמורי בחרבכם הקשל אבזורי‬ ‫בחרבכם הקשה אודוה אווה ונירא מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו כמקריהם‪ ,‬ונבוא אליכם לכרות לנו ברית שלום‪ .‬ועתה כרתו לנו‬ ‫ברית ושלום אמת כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב‬ ‫ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום‬ ‫ההוא והלאה‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם‬ ‫בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום ההוא והלאה‪ .‬וידעו בני יעקב כי באמת באו‬ ‫לבקש השלום מאיתם‪ ,‬וישמעו להם כל בני יעקב ויכרתו להם ברית שלום‪ .‬וישבעו אליהם בני יעקב אשר לא יגעו בהם‪ ,‬וגם כל מלכי‬ ‫‪.‬הכנעני נשבעו‪ .‬וישימום בני יעקב למס‪ ,‬מהיום ההוא והלאה‬ ‫‪Y los hijos de Jacob con sus siervos fueron a las puertas de Siquem para recibir a esos reyes, y su padre Jacob‬‬ ‫‪estaba con ellos. Y cuando salieron de la ciudad, he aquí que el rey de Hebrón con tres de sus príncipes y‬‬ ‫‪nueve hombres subían por el camino hacia los hijos de Jacob; y los hijos de Jacob alzaron los ojos y vieron‬‬ ‫‪desde la distancia a Jafía, rey de Hebrón, con sus príncipes que venían contra ellos. Y los hijos de Jacob se‬‬ ‫‪apostaron en el lugar de las puertas de Siquem y no avanzaron. Y el rey de Hebrón continuó acercándose a los‬‬ ‫‪hijos de Jacob, él y sus príncipes, hasta que los alcanzaron, y él y sus príncipes se postraron en tierra ante los‬‬ ‫‪hijos de Jacob, y el rey de Hebrón y sus príncipes se sentaron delante de Jacob y sus hijos, y los hijos de Jacob‬‬ ‫‪le dijeron: ¿Qué tienes con nosotros? oh rey de Hebrón; ¿Por qué vienes a nosotros hoy, y qué deseas de‬‬ ‫‪nosotros? Y el rey de Hebrón dijo a Jacob: Te ruego, señor mío, que todos los reyes de los cananeos han‬‬ ‫‪Página 36‬‬

FPCFromClipboardUntitled venido a ti hoy para pedir la paz. Y cuando los hijos de Jacob oyeron estas palabras, no se inclinaron hacia ellos, porque no tenían fe en sus palabras, porque se imaginaban que el rey de Hebrón les hablaba con engaño.

Y el rey de Hebrón notó en las palabras de los hijos de Jacob que no le creían y se acercó a Jacob, diciendo: Te ruego, mi señor, pero en verdad estos reyes vinieron por paz contigo, porque no lo hicieron. vengan con todos sus hombres, y no tienen armas en sus personas, ya que vinieron a pedir la paz de mi señor y sus hijos.

Y los hijos de Jacob respondieron al rey de Hebrón, diciendo: Envía tus mensajeros para que esos reyes vengan solos ante nosotros y si aparecen sin instrumentos de guerra entonces estaremos convencidos de que han venido por la paz. Y Jafía envió a uno de sus hombres, y todos los reyes vinieron ante los hijos de Jacob, y se postraron ante los hijos de Jacob en el suelo y se sentaron ante Jacob y sus hijos y les hablaron, diciendo : Hemos oído de todo lo que habéis hecho a los reyes de los amorreos, con vuestras fuertes espadas y con vuestros poderosos brazos para que ningún hombre pudiera enfrentarse a vosotros y teníamos mucho miedo de vosotros por nuestras vidas para que no nos fuera. como ellos, y por eso hemos venido a ustedes para establecer un pacto de paz entre nosotros. Y ahora, concédenos tal pacto de paz y de verdad que no nos tocarás como nunca te hemos tocado a ti. Y los hijos de Jacob ahora sabían más allá de toda duda que habían venido a pedir la paz, y los hijos de Jacob los escucharon y formaron un tratado de paz con ellos. Y todos los hijos de Jacob les juraron que nunca los tocarían y todos los reyes juraron lo mismo a los hijos de Jacob. Y los hijos de Jacob los hicieron sus súbditos desde ese día.

34 ‫ וישתחו להם אפים אלו להם‬,‫ואחרי כן באו כל שרי המלכים האלה עם כל אנשיהם לפני בני יעקב ומנחות בידיהם אל יעקב ואל בניו‬ ‫ ויעשו כן בני יעקב‬.‫ להשיב את כל השביה אשר שבו משבעת ערי האמורי‬,‫ ויפצרו המלכים האלה בבני יעקב ויתחננו אליהם‬.‫אפי‬ ‫ וישתחוו כל המלכים האלה‬.‫ וישלחו אותם לעו איו‬,‫ את הנשים ואת הטף ואת כל בהמה וכל השלל אשר לקחו‬,‫וישיבו את כל השביה‬ ‫ וילכו מאיתם‬,‫ וישלחו בני יעקב את המלכים האלה ואת אנשיהם‬.‫ וישלחו ויביאו אליהם מנחות רבות בימים ההם‬,‫עוד אל בני יעקב‬ ‫ עד בא בני‬,‫ ויהי שלום מהיום ההוא והלאה בין בני יעקב ובין מלכי הכנעני‬.‫לשלום אל עריהם וגם בני יעקב שבו אל מקומם שכמה‬ ‫ישראל ארץ כנען לנחלה‬.

Y después, estos reyes aparecieron ante Jacob con sus hombres, y había regalos en sus manos para Jacob y sus hijos, y se postraron en tierra ante Jacob y sus hijos. Y estos reyes instaron a los hijos de Jacob y les suplicaron que devolvieran a las siete ciudades de los amorreos todo el botín que les habían quitado. Y los hijos de Jacob así lo hicieron, y devolvieron a todos los cautivos y todo el botín que habían tomado, los despidieron y cada uno regresó a su ciudad. Y los reyes se postraron una vez más ante Jacob y sus hijos y les dieron muchos más regalos en esos días. Y los hijos de Jacob despidieron a estos reyes y sus hombres y partieron en paz hacia sus ciudades, y Jacob y sus hijos regresaron igualmente a su lugar en Siquem. Y desde ese día hubo paz entre los hijos de Jacob y los reyes de los cananeos, hasta que los hijos de Israel entraron en Canaán para heredarla.

Página 37