Libro de jaser/Yashar Parasha Vayeshev

L i b r od eYa s h a r ‫ספר הישר‬

Parasha Vayeshev

Parasha Vayeshev FPCFromClipboardUntitled Libro del Génesis, Vayeshev 1 ‫ אך צאנם ובקרם וכל אשר להם רועים‬.‫ וישובו ויבואו חברונה אל יצחק אביהם וישבו שם‬,‫ויהי לתקופת השנה ויסעו בני יעקב משכם‬ ‫ שנת‬,‫ ויהי בימים ההם בשנה ההיא‬.‫ וישב יעקב ובניו וכל ביתם בעמק חברון‬.‫ כי מרעה טוב ושמן היה בשכם בימים ההם‬,‫בשכם יום יום‬ ‫ בת אחת וחמישים שנה במותה‬,‫ ותמת לאה אשת יעקב בשנה ההיא‬.‫מאה ושש שנים לחיי יעקב בשנה העשירית לבוא יעקב מפדן ארם‬ ‫ ובני יעקב ישבו‬.‫ אשר קנה אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר‬,‫ ויקברו אותה יעקב ובניו במערת שדה המכפלה אשר בחברון‬.‫בחברון‬ ‫ ויוסף בן יעקב ובנימין אחיו בני רחל אשת יעקב‬.‫עם אביהם בעמק חברון וידעו כל יושבי הארץ את גבורתם ויהי שנים בכל הארץ‬ ‫ ירא יוסף את גבורת אחיו וגדולתם וישבח אותם ויהללם‬.‫ ולא יצאו עם אחיהם במלחמותם בכל ערי האמורי‬,‫עודם קטנים בימים ההם‬, ‫ ויעש לו כתונת פסים‬,‫ וגם יעקב אביו אהב אותם מכל בניו כי בן זקונים הוא לו‬.‫אך גדל את נפשו עליהם ויתנשא בנפשו אליהם‬ ‫ ויראו בני יעקב‬.‫ ויוסף עוד ויתנשא יוסף על אחיו ויבא לאחיו דיבה רעה עליהם‬,‫ וירא יוסף כי אותן אהב אביו מכל אחיו‬.‫באהבתו אותו‬ ‫ וישנאו אותן ולא יכלו דברו לשלום כל הימי‬,‫את כל מעשה יוסף אחיהם איתם וכי אהב אותו אביהם מכולם‬.

Y cuando llegó el año, los hijos de Jacob partieron de Siquem, y llegaron a Hebrón a Isaac, su padre, y moraron allí, solo sus ovejas y ganado y todo lo que les pertenecía, conducían diariamente para pasto hasta Siquem, porque allí había pastos buenos y abundantes en aquellos días. Y Jacob y sus hijos y todas sus familias habitaban en el valle de Hebrón. Y sucedió que en esos días y en ese año, que fue el año centésimo de la vida de Jacob, y el décimo de su regreso de Padan-Aram, murió Lea, la esposa de Jacob; y tenía cincuenta y un años en el momento de su muerte en Hebrón. Y Jacob y sus hijos la sepultaron en la cueva del campo de Macpela, que Abraham había comprado a los hijos de Het para sepultura. Y los hijos de Jacob habitaron con su padre en el valle de Hebrón, y todos los habitantes de la tierra conocieron su fuerza y su fama estaba por toda la tierra. Y José y Benjamín, su hermano, los hijos de Raquel, esposa de Jacob, eran muy jóvenes en aquellos días, y no salieron con sus hermanos en la guerra contra las siete ciudades de los amorreos. Y cuando José vio la fuerza y la grandeza de sus hermanos los alabó y alabó, pero se consideró más grande que ellos y se pensó por encima de ellos. Y su padre Jacob lo amaba, en verdad, más que a sus otros hermanos, y le hizo una túnica de muchos colores de su amor por él. Y cuando José se vio a sí mismo más amado por su padre que todos sus hermanos, siguió considerándose muy por encima de sus hermanos, y trajo a su padre malas noticias sobre ellos.

2 ‫ ויגד‬,‫ בעת ההיא חלם חלום ויבוא אל אחיו‬.‫ ויאמר להתנשא עליהם‬,‫ויהי יוסף בן שבע עשרה שנה והוא עודנו גדל את נפשו על אחיו‬ ‫ ותקם אלומתי ותתייצב בארץ ויסבבוה אלומותיכם‬,‫ חלום חלמתי והנה כולנו מאלמים אלומות בשדה‬,‫ ויאמר אליהם‬.‫להם את חלומו‬ ‫ ויבוא עוד ויגד הדבר‬.‫ התאמר בללבך למלוך או למשול עלינו‬,‫ ויענו אותו אחיו ויאמרו לו מה החלום הזה אשר חלמת‬.‫וישתח לה‬ ‫ ויראו בני יעקב כי ברך אביהם את יוסף וינשק אותו‬.‫ וינשק יעקב את יוסף כשמעו את הדברים מפיו ויברך יעקב את יוסף‬,‫ליעקב אביו‬ ‫ ויאמר‬.‫ ויספר את החלום לאביו לעיני אחיו‬,‫ ויהי אחרי כן ויחלום עוד יוסף חלום אחר‬.‫ ויקנאו בו מאוד וישנאו אותו עוד‬,‫ויאהבהו מאוד‬ ‫ וישמע אביו את דברי יוסף ואת‬.‫ והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי‬,‫יוסף אל אביו ואל אחיו הנה חלמתי חלום עוד‬ ‫ מה החלום הזה אשר חלמת‬,‫ ויגער יעקב ביוסף לפני אחיו על הדבר הזה לאמור‬.‫ וירא כי אחיו שונאים את יוסף בדבר הזה‬,‫חלומו‬ ‫ כי תדבר‬,‫ התחשוב בלבבך אשר בוא נבוא אני ואמך ואחד עשר אחיך להשתחוות אליך‬.‫ותגדל את נפשך על אחיך הגדולים ממך‬ ‫ ויעקב שמר את החלומות בלבו‬,‫ ויקנאו בו אחיו על כל דבריו וחלומותיו ויוסיפו עוד שנוא אותו‬.‫כדברים האלה‬.

Y José tenía diecisiete años, y seguía considerándose a sí mismo por encima de sus hermanos y ensalzándose por encima de ellos. Y en ese momento José tuvo un sueño, y vino a sus hermanos para contarles de su sueño, y él les dijo: Soñé un sueño, y he aquí, estábamos atando gavillas en el campo, y he aquí mi La gavilla se levantó y también se enderezó, y he aquí, tus gavillas estaban en derredor e hicieron reverencia a mi gavilla. Y sus hermanos le dijeron: ¿Qué significa este sueño que soñaste? ¿Piensas en tu corazón gobernarnos y gobernarnos? Y José vino también a su padre informándole de su sueño, y Jacob escuchó las palabras de su boca y lo besó y Jacob bendijo a José. Y cuando los hijos de Jacob vieron que su padre había besado y bendecido a José y que lo amaba tanto, se pusieron celosos de él y lo odiaron aún más. Y luego José tuvo otro sueño y se lo contó a su padre en presencia de sus hermanos, y dijo a su padre y hermanos: He aquí, he tenido otro sueño, y he aquí el sol y la luna, y once estrellas se postraron ante mí. Y Jacob escuchó las palabras de José y su sueño, y vio que sus hermanos odiaban a José a causa de estas palabras, y Jacob reprendió a José en presencia de sus hermanos, diciendo: ¿Cuál es el significado de este sueño que tienes? soñaste que te exaltas sobre tus hermanos que son más grandes que tú. ¿Piensas quizás en tu corazón que vendremos, yo, tu madre y tus once hermanos a postrarnos ante ti, para que digas estas palabras? Y sus hermanos estaban celosos de él por sus palabras y sueños y su odio contra él aumentó. Y Jacob observó y guardó los sueños dentro de su Página 1

FPCFromClipboardUntitled corazón.

3 ‫ ויהי בהיות בני יעקב רועים בשכמה ביום‬.‫ כי עודם רועים בשכם בימים ההם‬,‫ויהי היום וילכו בני יעקב לרעות צאן אביהם בשכם‬ ‫ ויאמר יעקב בלבו פן יקומו עליהם אנשי‬,‫ וירא יעקב כי התמהמהו בניו בשכם‬.‫ ויתמהמהו ויעבור עת האסף כל המקנה ולא באו‬,‫ההוא‬ ‫ הלא אחיך רועים בשכם היום והנה לא באו עד‬,‫ ויקרא יעקב אל יוסף בנו ויצוהו לאמור‬.‫שכם להלחם בם על כן התאחר בואם היום הזה‬ ‫ וילך יוסף‬.‫ ויבוא יוסף אל אחיו שכמה ולא מצאם‬,‫ וישלח יעקב את יוסף בנו מעמק חברון‬.‫ לך נא וראה איפה א הוה איה אוי‬,‫עתה‬ ‫ ויאמר‬,‫ וימצאהו מלאך ה׳ תועה בדרך בשדה‬.‫ וילך ויתעה בדרך במדבר ולא ידע אנה ילך‬,‫בשדה אשר אצל שכם לראות אנה פנו אחיו‬ ‫ ויאמר מלאך ה׳ אל‬.‫ את אחיי אנוכי מבקש הלא שמעת איפה הם רועים‬,‫ ויאמר יוסף אל מלאך ה׳‬.‫אליו יוסף יוסף אנה תלך ומה תבקש‬ ‫ וימצאם בדותן‬,‫ וישמע יוסף בקול מלאך ה׳ וילך דותינה אל אחיו‬.‫ ראיתי את אחיך רועים פה ושמעתי אומרים ללכת להם בדותן‬,‫יוסף‬ ‫ הנה בעל‬,‫ ויאמר שמעון אל אחיו‬.‫ ובטרם יקרב לפניהם ויראוהו אחיו מרחוק ויתיעצו עליו להמיתו‬,‫ ויבוא יוסף אל אחיו‬.‫רועים הצאן‬ ‫ והיה בבקשו אותו אבינו ממנו ואמרנו חיה‬,‫ ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות אשר במדבר הזה‬.‫החלומות בא אלינו היום הזה‬ ‫ אך השליכו‬.‫ אל תעשו הדבר הזה ואיך נשא פנינו לפני יעקב אבינו‬,‫ וישמע ראובן את דברי אחיו על יוסף ויאמר אליהם‬.‫רעה אכלתהו‬ ‫ וראובן אמר כן למען הצילהו מידם להשיבו אל אל להשיבו‬,‫אותו אל הבור הזה למות שם ויד אל תשלחו בו לשפוך דמו‬.

Y cuando Jacob vio que se demoraban en Siquem, Jacob se dijo a sí mismo: Quizás los habitantes de Siquem se levantaron para luchar contra ellos y por lo tanto su regreso a casa se ha retrasado hoy. Y Jacob llamó a su hijo José, diciendo: He aquí, tus hermanos están apacentando el rebaño en Siquem, y aún no han vuelto; ve tú, pues, y cuídalos, y tráeme palabras sobre la paz de tus hermanos y sobre el ganado. Y Jacob envió a su hijo desde el valle de Hebrón; y José fue a sus hermanos en Siquem pero no los encontró. Y José anduvo por los campos alrededor de Siquem para ver adónde se habían vuelto sus hermanos, y se perdió en el desierto, y no sabía en qué dirección debía ir. Y un ángel del Señor lo encontró vagando por el campo, y le preguntó: diciendo: ¿Qué buscas? Y José dijo al ángel: Busco a mis hermanos, ¿sabes dónde están paciendo? Y el ángel del Señor respondió a José: Vi a tus hermanos alimentando aquí, pero les oí decir que irían a alimentar a Dotán. Y José escuchó la voz del ángel y fue a Dotán a sus hermanos y los encontró alimentando el rebaño en Dotán. Y José avanzó hacia sus hermanos, pero antes de alcanzarlos, habían decidido matarlo. Y Simeón dijo a sus hermanos: He aquí, el soñador viene a nosotros hoy. Y ahora venid, matémoslo y echémoslo en alguna fosa en el desierto, y cuando nuestro padre pregunte por él, diremos que alguna mala bestia lo devoró. Y oyó Rubén las palabras de sus hermanos acerca de José, y les dijo: No hagáis tal cosa, porque ¿cómo podríamos admirar a nuestro padre? Echalo en este pozo, para que muera en él, pero no pongas la mano sobre él para derramar su sangre. Y Rubén dijo esto para librarlo de sus manos y traerlo de regreso a su padre.

4 ‫ ויקחוהו‬.‫ ויקומו עליו ויחזיקו בו ויכוהו לארץ ויפשיטוהו מכתלונת הפסים אשר עלי‬,‫ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו וישב לפניהם‬ ‫ ויירא יוסף מפני הנחשים והעקרבים אשר בבור ויצעק יוסף בקול‬.‫ והבור ריק אין בו מים כי אם נחשים ועקרבים‬,‫וישליכו אותו הבורה‬ ‫ מה עשיתי לכם‬,‫ ויקרא יוסף מתוך הבור אל אחיו ויאמר אליהם‬.‫ ויסתר ה׳ את הנחשים ואת לעקרבים בקירות הבור לא הסףות‬,‫גדול‬ ‫ ולמה תעשו לי הדבר הזה היום ואיך‬,‫ הלא אנוכי עצמכם ובשרכם ויעקב אביכם אבי הוא‬.‫ומה חטאתי למה לא תראו מפני ה׳ בעדי‬ ‫ יהודה ראובן שמעון ולוי אחיי שאוני ממחשכים אשר‬,‫ ויהי צועק וקורא אל אחיו מתוך הבור ויאמר‬.‫תשאו פניכם לפני יעקב אבי‬ ‫ אשר אם ראו יתום עליו ירחמו ואם רעב יאכילוהו‬,‫ הלא בני אברהם יצחק ויעקב אתם‬,‫ ואם אני חטאתי לכם‬.‫שמתם אותי בו או אי יה‬ ‫ ואם‬,‫לחם ואם יאכילוהו לחם ואם כסוא ישקוהו לחם ואם צמוא ישקוהו ואיך אתם לא תרחמו על אחיכם כי עצמכם ובשרכם אני‬ ‫ ולא שמעו אחיו אליו ולא הטו את אזניהם לכל‬,‫ ויוסף מדבר את כל הדברים האלה מתוך הבור‬.‫חטאתי אליכם הלא תעשו בעבור אבי‬ ‫ מי יתן וידע אבי היום את המעשה אשר עשו לי אחיי ואת הדברים אשר דיברו‬,‫דברי יוסף ויהבתוי ו יוסף ויהבתוי יוה וויה ויאמר יוסף‬ ‫ וילכו אחיו ויתרחקו מן הבור למען לא ישמעו את צעקת יוסף ואת‬,‫ וישמעו כל אחיו את צעקתו ואת בכייתו בתוך הבור‬.‫אליי היום‬ ‫ וישבו שם לאכול לחם‬,‫ וילכו וישבו מנגד הרחק כמטחוי קשת‬.‫בכיתו בבוסף‬.

Y cuando José llegó con sus hermanos, se sentó delante de ellos; y lo agarraron, lo arrojaron al suelo y le quitaron la túnica de muchos colores que tenía sobre él. Y lo tomaron y lo echaron en un pozo, y en el pozo no había agua, pero estaba lleno de serpientes y escorpiones. Y José tuvo mucho miedo de las serpientes y los escorpiones, y gritó a gran voz, y el Señor escondió las serpientes y los escorpiones en las paredes del pozo, para que no le hicieran daño a José. Y José clamó desde el abismo a sus hermanos, diciendo: ¿Qué os he hecho y cuál es mi pecado, y por qué no teméis al Señor por mí? ¿No soy yo tu carne y tu hueso y no es Jacob, tu padre, mi padre también? ¿Por qué me hacéis esto hoy? ¿Y cómo vas a poder mirar a nuestro padre Jacob?

Y él estaba llorando y llamando a sus hermanos desde en medio del pozo, y dijo: Oh Judá, y Simeón y Leví, mis hermanos, levántame de este lugar oscuro donde me has puesto, y ven y haz Misericordia de mí hoy, hijos Página 2

FPCFromClipboardUntitled del Señor e hijos de mi padre Jacob 'Y suponiendo que yo haya pecado contra ustedes, ¿no son ustedes los hijos de Abraham, Isaac y Jacob, quienes cuando vieron un huérfano tuvieron piedad con él, y cuando lo encontraban hambriento le daban de comer pan, y si tenía sed le daban de beber agua, y si estaba desnudo le cubrían con ropa. ¿Y cómo puedes apartar tu compasión de tu propio hermano, de tu propia carne y hueso, y aunque haya pecado contra ti, seguramente deberías hacerlo por mi padre? Y José pronunció todas estas palabras en medio del pozo, pero sus hermanos no escucharon ni inclinaron sus oídos a la súplica de José y él todavía estaba llorando y llorando en el pozo. Y José dijo: Ojalá mi padre supiera lo que mis hermanos me han hecho y lo que me han dicho hoy. Y los hermanos de José oyeron el llanto y el lamento de su hermano, y se alejaron para no oír su llanto en el abismo. Y se sentaron a una distancia de un tiro de arco, y se sentaron allí a comer. Oh, si mi padre supiera lo que mis hermanos me han hecho y lo que me han dicho hoy. Y los hermanos de José oyeron el llanto y el lamento de su hermano, y se alejaron para no oír su llanto en el abismo. Y se sentaron a una distancia de un tiro de arco, y se sentaron allí a comer. Oh, si mi padre supiera lo que mis hermanos me han hecho y lo que me han dicho hoy. Y los hermanos de José oyeron el llanto y el lamento de su hermano, y se alejaron para no oír su llanto en el abismo. Y se sentaron a una distancia de un tiro de arco, y se sentaron allí a comer.

5 ‫ והנה ארחת‬,‫ המה מתיעצים וישאו עיניהם ויראו‬.‫ אם להמיתו ואם להשיבו אל אביו‬,‫ויהי המה אוכלים ויתיעצו יחד מה לעשות לו‬ ‫ מה בצע כי נהרוג אנחנו את אחינו פן ידרשהו‬,‫ ויאמר אליהם יהודה‬.‫ישמעאלים באה מרחוק מדרך גלעד הולכים לרדת מצרימה‬ ‫ עתה לכו‬.‫ והנה ארחת הישמעאלים הזאת הבאה אלינו הולכת דרך מצרים‬,‫ זאת היא העצה היעוצה עליו אשר תעשו לו‬.‫אלוקים ממנו‬ ‫ וייטב הדבר בעיני אחיו‬.‫ והם יוליכוהו אל דרכם ואבד בין אנשי כל הארץ והמת לא נמיתינו בוי‬,‫ונמסרהו אליהם וידינו אל תהי בו‬, ‫ ויעברו מאצלם שבעה אנשים מדינים סוחרים‬,‫ ויהי הם מדברים בדבר הזה ובטרם באה נגדם ארחת הישמעאלים‬.‫ויעשו כדבר יהודה‬. ‫ וירוצו האנשים המדינים ההם‬.‫ ויראו והנה עליו כל עוף למינהו‬,‫ויהי בעברם ויצמאו למים וישאו עיניהם ויראו את הבור אשר יוסף שם‬ ‫ וישקיפו אל הבור ויראו והנה‬,‫ ויבואו לפני הבור וישמעו את קול יוסף צועק ובוכה בבור‬.‫ כי חשבו כי מים בו‬,‫אל הבור לשתות מים‬ ‫ ויתנו כולם את ידם וישאו את‬.‫ מי אתה ומי הביאך הלום ומי שמך בבור הזה במדבר‬,‫ ויקראו לו ויאמרו לו‬.‫נער יפה תואר ויפה מרא‬ ‫ למה‬,‫ ויאמרו אליהם‬.‫ ויראו אחיו את יוסף ביד המדינים‬,‫ ויעברו מאצל אחיו‬.‫ ויקחוהו וילכו להם לדרכם‬,‫יוסף וימשכו ויעלוהו מן הבור‬ ‫ ותבואו אתם ותעלו‬,‫ הלא אנחנו אשר שמנו את הנער הזה בבור כי מרד בנו‬.‫תעשו את הדבר הזה לקחת את עבדנו מאיתנו ותלכו לכם‬ ‫ ועתה תנו לנו את עבדנו‬,‫אותו ותוליכו אותו‬.

Y mientras comían, se reunieron en consejo acerca de lo que se iba a hacer con él, si matarlo o traerlo de regreso a su padre. Y mientras estaban celebrando su consejo, alzaron los ojos y vieron que un grupo de ismaelitas venía de la distancia en su camino de Galaad y bajaba a Egipto. Y Judá les dijo: ¿De qué nos aprovechará si matamos a nuestro hermano, tal vez el Señor pueda demandarlo una vez de nosotros? Este es el consejo que propongo acerca de él, según el cual ustedes pueden hacerle: He aquí esta compañía de ismaelitas va a bajar a Egipto, venid, entonces, vendémosle y liberemos nuestras manos de él. Y lo llevarán en su camino y se perderá entre la gente de la tierra, y no tenemos por qué matarlo con nuestras manos. Y esto les agradó mucho y decidieron actuar de acuerdo con el consejo de Judá. Y mientras estaban discutiendo este asunto, he aquí, antes de que los ismaelitas los hubieran alcanzado aún, siete mercaderes de Madián pasaron junto a ellos, y al pasar tenían sed y alzando los ojos, vieron el hoyo donde estaba José, y he aquí, todo tipo de pájaros lo rodeaban. Y estos madianitas corrieron al pozo para beber agua, porque pensaban que había agua en el pozo, y cuando llegaron delante del pozo oyeron la voz de José llorando y lamentándose en el pozo y mirando dentro del pozo vieron un muchacho de hermosa figura y atractivo aspecto. Y le llamaron: ¿Quién eres tú, y quién te trajo acá y quién te echó en esta fosa en el desierto? Y todos ayudaron a José a criarlo, Y sacaron a José del pozo y se lo llevaron para continuar su viaje. Y cuando pasaron junto a sus hermanos, vieron a José en manos de los madianitas y les dijeron: ¿Por qué hacéis esto de tomar a nuestro siervo y partir con él? En verdad, hemos puesto a este muchacho en la fosa, porque se ha rebelado contra nosotros, y tú viniste y lo subiste para llevártelo. Y ahora, devuélvenos a nuestro siervo.

6 ‫ הזה הוא עבדכם או הזה ישרת אתכם אולי כולכם עבדים לו כי הוא יפה תואר ל לוא יפה תואר ל‬,‫ויענו המדינים ויאמרו אל בני יעקב‬ ‫ ויגשו אליהם כל בני יעקב‬.‫ כי אנחנו מצאנו את הנער בבור במדבר ונקחהו ונלך‬,‫לה מרוה ועתה לא נשמע לדבריכם ולא נאזין אליכם‬ ‫ ויצעקו עליהם המדינים וישלפו כולם את חרבותיהם‬.‫ תנו לנו את עבדינו ולמה תמותו כולכם לפי חרב‬,‫ויקומו עליהם ויאמרו אליהם‬, ‫ ויצעק צעקה גדולה‬.‫ וידלג בארץ וישלוף את חרבו ויגש אל המדינים‬,‫ והנה שמעון קם ממושבו עליהם‬.‫ויגשו להלחם בבני יעקב‬ ‫ ויפלו על פניהם ויבהלו‬,‫ וייראו המדינים מפני שמעון ומקול צעקתו‬.‫ ותרעש הארץ מצעקת שמעון‬,‫לפניהם ותשמע צעקתו למרחוק‬ Página 3

FPCFromClipboardUntitled ‫ כה‬.‫ הלא אנוכי שמעון בן יעקב העברי אשר החרבתי את כל עיר שכם לבדי ואת ערי האמורי עם אחיי‬,‫ ויאמר אליהם שמעון‬.‫מאוד‬ ‫ ועתה תנו את הנער‬.‫ לא יוכלו להלחם בי‬,‫יעשה לי אלוקים וכה יוסיף כי אם באו אתכם כל אנשי מדין אחיכם וגם מלכי כנען איתכם‬ ‫ ויגשו אל בני יעקב בפחד ואימה‬,‫ וייראו עוד המדינים מפני שמעון‬.‫ פן אתן את בשרכם לעוף השמים ולבהמת הארץ‬,‫אשר לקחתם‬ ‫ ומה תעשו לכם בעבד אשר ימרוד‬,‫ הלא כי אמרתם עבדכם הוא הנער הזה וימרוד בכם על כן שמתם אותו בבור‬.‫ובדברי רכה לאמור‬ ‫ וה׳ חפץ לעשות הדבר הזה לבלתי המית בני יעקב את אחיהם‬,‫ עתה מכרו אותו לנו ונתנה לכם כל אשר תחפצו בו‬.‫באדוניו‬.

Y los madianitas respondieron y dijeron a los hijos de Jacob: ¿Es este realmente tu siervo y te estaba sirviendo? Es más probable que todos ustedes sean sus sirvientes, porque seguramente él es de una figura muy fina y de apariencia atractiva, y el más guapo de todos ustedes. ¿Por qué nos dicen estas mentiras? Y ahora no os escucharemos ni prestaremos oído a vuestras palabras; Porque hemos encontrado a este muchacho en una fosa en el desierto y lo tomamos, y iremos con él. Y todos los hijos de Jacob avanzaron y se levantaron contra ellos, diciendo: Danos nuestro siervo, y ¿por qué buscáis morir a filo de espada? Y los madianitas les gritaron y sacaron sus espadas, y ellos peleó con los hijos de Jacob. Y Simeón se levantó de sus pies saltando al suelo, y sacando su espada se acercó a los madianitas, Y dio un alarido espantoso ante ellos. Y sus gritos se oyeron a gran distancia, y la tierra tembló ante la voz de Simeón. Y los madianitas temieron mucho a Simeón y sus terribles gritos, y cayeron sobre sus rostros aterrorizados. Y Simeón les dijo: En verdad, yo soy Simeón, hijo de Jacob, que destruyó sin ayuda la ciudad de Siquem y las demás ciudades de los amorreos con la ayuda de mis hermanos. Y así me haga el Señor ahora y en el futuro, que si todos sus hermanos, el pueblo de Madián y todo el pueblo de Canaán, vinieran, no pudieran pelear contra mí. Y ahora devuélvenos el muchacho que tomaste, o daré tu carne a las aves del cielo y a las bestias del campo. Y los madianitas se acercaron a los hijos de Jacob con temor y temblando con palabras suaves, Diciendo: ¿Y no habéis dicho que este muchacho es vuestro siervo que se rebeló contra vosotros, por qué lo habéis echado en la fosa? ¿Y ahora qué harás con un siervo que se rebeló contra su amo? Véndelo entonces a nosotros y te daremos por él todo lo que pidas. Y al Señor le agradó hacer esto, que los hijos de Jacob no mataran a su hermano.

7 ‫ וישמעו בני יעקב אל המדינים‬.‫ ויחמדו אותו בלבם ויתחזקו לקנות אותו מאת אחיו‬,‫ויראו המדינים את יוסף יפה תואר ויפה מראה‬, ‫ המה‬.‫ וילכו להם לדרכם גלעדה‬,‫ ויקחו המדינים את יוסף‬.‫ וראובן אחיהם אין איתם‬,‫וימכרו אליהם את יוסף אחיהם בעשרים כסף‬ ‫ מה הדבר הזה אשר עשינו אשר לקחנו מאת‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫ אשר קנו את הנער‬,‫הולכים בדרך וינחמו המדינים על אשר עשו‬ ‫ והיה אם יבוקש‬,‫ אולי כי גנוב גונב זה מארץ העברים למה עשינו את הדבר הזה‬.‫העברים הנער הזה אשר הוא יפה תואר ויפה מראה‬ ‫ אולי כי בכוחם‬.‫ מכרו אותו אלינו‬,‫ והלא אנשים קשים וחזקים כאשר ראיתם היום את גבורת אחד מהם‬.‫ונמצא בידינו ומתנו בו‬ ‫ והנה ארחת הישמעאלים‬,‫ ויהי בדברם הדבר הזה ויראו‬.‫ על כן מכרו אותו במחיר מועט אשר נתתם להם‬,‫ובזרועם הקשה גנבוהו מארצו‬ ‫ לכו ונמכור את הנער הזה לארחת‬,‫ ויאמרו המדינים איש אל רעהו‬.‫ הולכת ובאה לקראת המדינים‬,‫הבאה בתחילה אשר ראו בני יעקב‬ ‫ ויגיעו עד‬.‫ ויעשו ונוצל מרעתוכן‬,‫הישמעאלים הבאים לקראתנו וניקח בו אף את המחיר המעט אשר נתנו בו ונוצל מרעתוכן‬ ‫ ויקחו‬.‫ וילכו המדינים לדרכם גלעדה‬.‫ וימכרו המדינים את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף אשר נתנו בו לאחיו‬,‫הישמעאלים ההם‬ ‫ ויצעק יוסף ויבכה על‬,‫ וישמע יוסף כי הולכים הישמעאלים מצרימה‬.‫ ויוליכוהו מצרימה‬,‫הישמעאלים את יוסף וירכיבוהו על הגמלים‬ ‫ וירא אותו איש אחד מהם ויורידהו מעל הגמל וילך‬,‫ ויבך יוסף מאוד על הגמל אשר רכב עליו‬.‫הדבר הזה כי התרחק מארץ כנען מאביו‬ ‫ ויוסף עוד‬,‫ ויקם עליו איש אחד מהישמעאלים ההם ויכה את יוסף על הלחי‬.‫ ויאמר אבי אבי‬,‫ ובכל זאת היה יוסף צועק ובוכה‬.‫ברגליו‬ ‫ וירא ה׳ את‬.‫ ויכוהו כולם ויענוהו בדרך ויפחידו אותו למען יחריש מהבכי‬,‫ וילאה יוסף בדרך ולא יכול ללכת ממר נפשו‬.‫יוסף לבכות‬ ‫ מה הדבר הזה אשר עשה‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫ ויורד ה׳ על האנשים ההם חושך ובהלה ותיבש יד כל מכהו‬,‫עוני יוסף ואת עמלו‬ ‫אלוקים לנו בדרך הזאת‬.

Y los hijos de Jacob escucharon a los madianitas, y les vendieron a su hermano José por veinte piezas de plata; y su hermano Rubén no estaba con ellos en ese momento. Y los madianitas tomaron a José y continuaron su camino hacia Galaad. Y mientras pasaban por el camino, los madianitas se arrepintieron de lo que habían hecho al comprar al joven, y se dijeron unos a otros: ¿Qué es lo que hemos hecho para comprar a los hebreos este joven de ¿Tan hermosa apariencia y fina figura? Porque puede haber sido robado de la tierra de los hebreos, y si se lo encuentra en nuestras manos, todos moriremos a causa de él. Y en verdad son hombres fuertes y poderosos, como el de los que nos lo vendieron, y cuya fuerza hemos visto. Ciertamente lo han sacado a la fuerza de su tierra, y por eso nos lo vendieron por un precio tan pequeño como el que pagamos por él. Y mientras estaban hablando sobre este asunto, he aquí la compañía de Ish maelitas, que fue vista por primera vez por los hijos de Jacob, vino hacia los madianitas. Y los madianitas se dijeron unos a otros: Venid y vendamos a este muchacho a la compañía de ismaelitas que vienen hacia nosotros, y aunque recibiéramos por él solo lo poco que hemos pagado, salgamos de problemas. Y los madianitas así lo hicieron, y vendieron a Página 4

FPCFromClipboardUntitled José a los ismaelitas, por las veinte piezas de plata que habían pagado a sus hermanos, y los madianitas continuaron su viaje hacia Galaad, y los ismaelitas tomaron a José y lo sentaron en una silla. camello y lo llevaron a Egipto. Y cuando José escuchó que iba a ser llevado a Egipto, lloró y se lamentó amargamente, ser alejado tan lejos de la tierra de Canaán de su padre. Y lloró mucho mientras montaba en el camello, y uno de los hombres, al darse cuenta de su llanto, hizo que José bajara del camello y fuera a pie, pero José seguía llorando: ¡oh, padre mío, padre mío! Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando. Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. Y lloró mucho mientras montaba en el camello, y uno de los hombres, al darse cuenta de su llanto, hizo que José bajara del camello y fuera a pie, pero José seguía llorando: ¡oh, padre mío, padre mío! Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando. Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. Y lloró mucho mientras montaba en el camello, y uno de los hombres, al darse cuenta de su llanto, hizo que José bajara del camello y fuera a pie, pero José seguía llorando: ¡oh, padre mío, padre mío! Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando.

Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. y uno de los hombres, al darse cuenta de su llanto, hizo que José se bajara del camello y fuera a pie, pero José seguía llorando: ¡oh, padre mío, padre mío! Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando.

Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. y uno de los hombres, al darse cuenta de su llanto, hizo que José bajara del camello y fuera a pie, pero José seguía llorando: ¡oh, padre mío, padre mío! Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando.

Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando. Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. Y uno de los ismaelitas se levantó y golpeó a José en la mejilla, pero él seguía llorando. Y José se fatigó mucho de caminar y de la amargura de su alma, y todos los ismaelitas lo golpearon y abusaron de él y lo aterrorizaron para que dejara de llorar. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José.

Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José. Y el Señor vio la aflicción de José y el Señor trajo sobre estos hombres tinieblas y consternación, y se secó toda mano que hirió a José. Y se decían unos a otros: ¿Qué es lo que nos ha pasado en este viaje? Y no sabían que había sido hecho por José.

8 ‫ אמי‬,‫ ויגיע יוסף עד קבר אמו וימהר וירץ יוסף אל קבר אמו ויאמר‬.‫ אשר עם קבורת רחל‬,‫וילכו האנשים בדרך ויעברו מדרך אפרת‬ ‫ אמי אמי‬.‫ את דמעות עיני הנוזלות על לחיי‬,‫ קומי וראי בנך והביטי אליו וראי‬.‫אמי יולדתני עורי וקומי וראי את בנך איך נמכר לעבדו‬ ‫ עמדי וערכי‬,‫ עורי אמי עורי והקיצי משנתיך‬.‫ וראי את לב אחיי האכזרי‬,‫עורי והקיצי קומי וראי את בנך את בנך ובכי עמו על צרתו‬ Página 5

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫מלחמותייך נגד אחי איכה הפשיטו אותי מכתנתי‪ .‬וימכרו איתי לעבד זה פעמים‪ ,‬ויפרידו אותי מאבי ואין מרחם‪ .‬עורי וערכי את‬ ‫טענותייך נגדם לפני האלוקים‪ ,‬וראי את מי יצדיק האלוקים במשפט ואת מי ירשיע‪ .‬קומי אמי קומי והקיצי משנתיך וראי את אבי איכה‬ ‫נפשו ולבו עלי ביום הזה עמדי‪ ,‬ונחמיהו ודברי על לבו‪ .‬ויוסף עוד לדבר כדברים האלה ויצעק ויבך יוסף בכי גדול על קבר אמו ויכל‬ ‫‪.‬לדבר‪ ,‬וידום כאבן על הקבר ממר לבו‪ .‬וישמע יוסף את קול מדבר אליו מתחת הארץ‪ ,‬ויענהו במר לב ובקול בכי ותחינה כדברים האלה‬ ‫בני בני יוסף בני‪ ,‬שמעתי את קול בכייתך ואת קול צעקותיך ראיתי את דמעותיך‪ .‬ידעתי את צרתך בני ויצר לי עליך ותוסף לי יגון על‬ ‫יגוני‪ .‬ועתה בני יוסף בני חכה את ה׳ והתחולל לו ואל תירא כי ה׳ עמך‪ ,‬הוא יציל אותך מכל צרה‪ .‬קום בני ולך לך מצרימה עם אדוניך‬ ‫ואל תירא כי האלוקים עמך בני‪ ,‬ותוסף לדבר אל יוסף כדברים האלה ותדום‪ .‬וישמע יוסף את הדבר הזה ויתמה מאוד מזה‪ ,‬ויוסף עוד‬ ‫לבכות‪ .‬וירא אותו אחרי כן אחד מהישמעאלים ההם צועק ובוכה על הקבר‪ ,‬ויחר אפו עליו ויגרשהו משם ויכהו ויקללהו‪ .‬ויאמר יוסף‬ ‫אל האנשים‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תשיבוני בית אבי והוא יעשיר אתכם עושר רב‪ .‬ויענוהו לאמור‪ ,‬הלא עבד אתה איפה אביך‪ ,‬ואם‬ ‫יש לך אביך לא תמכר לעבד במעט מחיר זה פעמים‪ .‬ויחר אפם עליו מאוד‪ ,‬ויוסיפו להכותו ולייסרו עוד‪ ,‬ויבך יוסף בכי גדול‪ .‬וירא ה׳‬ ‫את עוני יוסף‪ ,‬ויוסף ה׳ ויך את האנשים וייסרם‪ .‬ועתה בני יוסף בני חכה את ה׳ והתחולל לו ואל תירא כי ה׳ עמך‪ ,‬הוא יציל אותך מכל‬ ‫צרה‪ .‬קום בני ולך לך מצרימה עם אדוניך ואל תירא כי האלוקים עמך בני‪ ,‬ותוסף לדבר אל יוסף כדברים האלה ותדום‪ .‬וישמע יוסף את‬ ‫הדבר הזה ויתמה מאוד מזה‪ ,‬ויוסף עוד לבכות‪ .‬וירא אותו אחרי כן אחד מהישמעאלים ההם צועק ובוכה על הקבר‪ ,‬ויחר אפו עליו‬ ‫ויגרשהו משם ויכהו ויקללהו‪ .‬ויאמר יוסף אל האנשים‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תשיבוני בית אבי והוא יעשיר אתכם עושר רב‪ .‬ויענוהו‬ ‫לאמור‪ ,‬הלא עבד אתה איפה אביך‪ ,‬ואם יש לך אביך לא תמכר לעבד במעט מחיר זה פעמים‪ .‬ויחר אפם עליו מאוד‪ ,‬ויוסיפו להכותו‬ ‫ולייסרו עוד‪ ,‬ויבך יוסף בכי גדול‪ .‬וירא ה׳ את עוני יוסף‪ ,‬ויוסף ה׳ ויך את האנשים וייסרם‪ .‬ועתה בני יוסף בני חכה את ה׳ והתחולל לו‬ ‫ואל תירא כי ה׳ עמך‪ ,‬הוא יציל אותך מכל צרה‪ .‬קום בני ולך לך מצרימה עם אדוניך ואל תירא כי האלוקים עמך בני‪ ,‬ותוסף לדבר אל‬ ‫יוסף כדברים האלה ותדום‪ .‬וישמע יוסף את הדבר הזה ויתמה מאוד מזה‪ ,‬ויוסף עוד לבכות‪ .‬וירא אותו אחרי כן אחד מהישמעאלים ההם‬ ‫צועק ובוכה על הקבר‪ ,‬ויחר אפו עליו ויגרשהו משם ויכהו ויקללהו‪ .‬ויאמר יוסף אל האנשים‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תשיבוני בית אבי‬ ‫‪.‬והוא יעשיר אתכם עושר רב‪ .‬ויענוהו לאמור‪ ,‬הלא עבד אתה איפה אביך‪ ,‬ואם יש לך אביך לא תמכר לעבד במעט מחיר זה פעמים‬ ‫ויחר אפם עליו מאוד‪ ,‬ויוסיפו להכותו ולייסרו עוד‪ ,‬ויבך יוסף בכי גדול‪ .‬וירא ה׳ את עוני יוסף‪ ,‬ויוסף ה׳ ויך את האנשים וייסרם‪ .‬וירא‬ ‫‪,‬אותו אחרי כן אחד מהישמעאלים ההם צועק ובוכה על הקבר‪ ,‬ויחר אפו עליו ויגרשהו משם ויכהו ויקללהו‪ .‬ויאמר יוסף אל האנשים‬ ‫אמצא חן בעיניכם אשר תשיבוני בית אבי והוא יעשיר אתכם עושר רב‪ .‬ויענוהו לאמור‪ ,‬הלא עבד אתה איפה אביך‪ ,‬ואם יש לך אביך‬ ‫‪,‬לא תמכר לעבד במעט מחיר זה פעמים‪ .‬ויחר אפם עליו מאוד‪ ,‬ויוסיפו להכותו ולייסרו עוד‪ ,‬ויבך יוסף בכי גדול‪ .‬וירא ה׳ את עוני יוסף‬ ‫ויוסף ה׳ ויך את האנשים וייסרם‪ .‬וירא אותו אחרי כן אחד מהישמעאלים ההם צועק ובוכה על הקבר‪ ,‬ויחר אפו עליו ויגרשהו משם‬ ‫ויכהו ויקללהו‪ .‬ויאמר יוסף אל האנשים‪ ,‬אמצא חן בעיניכם אשר תשיבוני בית אבי והוא יעשיר אתכם עושר רב‪ .‬ויענוהו לאמור‪ ,‬הלא‬ ‫‪,‬עבד אתה איפה אביך‪ ,‬ואם יש לך אביך לא תמכר לעבד במעט מחיר זה פעמים‪ .‬ויחר אפם עליו מאוד‪ ,‬ויוסיפו להכותו ולייסרו עוד‬ ‫‪.‬ויבך יוסף בכי גדול‪ .‬וירא ה׳ את עוני יוסף‪ ,‬ויוסף ה׳ ויך את האנשים וייסרם‬ ‫‪Y los hombres continuaron su viaje y en su camino pasaron por Efrata, el lugar donde estaba enterrada‬‬ ‫‪Raquel. Y cuando José se acercó a la tumba de su madre, corrió a la tumba, se echó sobre ella y lloró. Y José‬‬ ‫‪gritó en voz alta sobre la tumba de su madre, diciendo: Oh, madre mía, madre mía, tú que me diste a luz,‬‬ ‫‪despierta y levántate ahora para ver a tu hijo vendido a la esclavitud sin que nadie tenga compasión de él.‬‬ ‫‪Levántate para mirar a tu hijo y llorar conmigo en mi aflicción y ver el corazón de mis hermanos. Oh madre‬‬ ‫‪mía, despierta y despierta y dirige tu guerra contra mis hermanos, que me han despojado de mi abrigo y me‬‬ ‫‪han vendido como esclavo por segunda vez, y me han arrancado de mi padre donde no hay nadie para tener.‬‬ ‫‪piedad de mí. Despierta y presenta tus quejas contra ellos ante el Señor y ve quién ha de ser justificado en el‬‬ ‫‪juicio y quién ha de ser condenado. Levántate, madre mía, despierta de tu sueño y ve a mi padre, cuya alma‬‬ ‫‪está conmigo en este día, y consuélalo y consuela su corazón. Y José hablaba continuamente a su madre; y‬‬ ‫‪lloró en voz alta y lloró amargamente sobre la tumba de su madre; y dejó de hablar y por la amargura de su‬‬ ‫‪corazón se quedó callado como una piedra sobre el sepulcro. Y José oyó una voz que le hablaba desde debajo‬‬ ‫‪de la tierra, respondiéndole con amargura de corazón con una voz de llanto y oración, con estas palabras: Hijo‬‬ ‫‪mío José, oh hijo mío, he oído la voz de tu llanto y llorando, y he visto tus lágrimas y conozco tu aflicción, oh‬‬ ‫‪hijo mío. Me aflige por ti, oh hijo mío. Y se ha añadido un nuevo dolor a mi dolor. Y ahora mi hijo José,‬‬ ‫‪confía en el Señor y espera su ayuda y no temas, porque el Señor está contigo para librarte de toda angustia.‬‬ ‫‪Levántate, hijo mío, y desciende con tus amos a Egipto, y no temas, porque el Señor es contigo mi hijo. Y ella‬‬ ‫‪continuó hablando a José de acuerdo con estas palabras y luego se quedó en silencio. Y cuando José escuchó‬‬ ‫‪esto, se asombró mucho y siguió llorando. Y uno de los ismaelitas lo vio llorando y lamentándose sobre el‬‬ ‫‪sepulcro, y su ira se encendió contra José, y lo echó del sepulcro, lo golpeó y lo maldijo. Y José dijo a los‬‬ ‫‪hombres: Permítanme hallar gracia ante sus ojos y llevarme de regreso a la casa de mi padre, y él los‬‬ ‫‪recompensará con grandes riquezas. Y ellos le respondieron diciendo: Verdaderamente eres esclavo y ¿dónde‬‬ ‫‪está tu padre? Porque si hubieras tenido un padre, no habrías sido vendido como esclavo, esta es la segunda‬‬ ‫‪vez y por tan poco precio. Y su ira se encendió contra él, y lo golpearon y José lloró amargamente. Y el Señor‬‬ ‫‪vio la aflicción de José y volvió a golpear a estos hombres.‬‬ ‫‪Página 6‬‬

FPCFromClipboardUntitled 9 ‫ ותרעש הארץ מקול הרעם והרוח יול הרעם והרוח‬,‫וישלח ה׳ עליהם רוח חזק מאוד ותחשך עליהם הארץ ויברקו ברקים וירעמו רעמים‬ ‫ מה זאת עשה אלוקים‬,‫ ויאמר איש אל רעהו‬.‫ וינהגום ולא יכלו ללכת ויכו אותם וירבצו לארץ‬,‫ ויעמדו הבהמות וכל הגמלים‬.‫יוא להא‬ ‫ אולי מעון העבד העני הזה קרה לנו את הדבר הזה‬,‫ ויען האחד ויאמר אליהם‬.‫לנו מה פשעינו ומה חטאתינו כי קרה לנו הדבר הזה היום‬ ‫ וידענו כי מעון‬,‫ והיה אם רחם ירחמנו האלוקים‬.‫ ואז נדע באשר למי הרעה הזאת לנו‬,‫ ועתה חלו נא את פניו ופצרו בו וימחול לנו‬.‫היום‬ ‫ עתה הואל ובקש נא‬.‫ ויאמרו חטאנו לה׳ ולך‬,‫ ויעשו האנשים כן ויתחננו אל יוסף ויפצרו בו למחול להם‬.‫העבד הזה היה לנו כל זה‬ ‫ וישמע ה׳ אל יוסף ויסר ה׳ מעל האנשים ההם את המכה אשר הכה‬,‫ ויעש יוסף כדבריהם‬.‫ כי חטאנו לו‬,‫מאלוקיך ויסר מעלינו המות הזה‬ ‫ וידעו‬.‫ ויעמוד הרוח מזעפו ותנח הארץ וילכו האנשים לדרכם לרדת מצרימה‬,‫ וינהגום וילכו‬,‫ ויקומו הבהמות מהארץ‬.‫אותם בעבור יוסף‬ ‫ ויאמרו איש אל רעהו הנה ידענו כי מאת העבד הזה היתה לנו הה היתה לנו הה הה‬,‫האנשים כי בעבור יוסף היה להם המקרה ההוא‬. ‫ הלא כי אמר לנו להשיבו אל‬,‫ ויען האחד ויאמר‬.‫ עוצו לנו עצה מה לעשות לעבד הזה‬,‫ועתה מה לנו להביא על נפשותינו את המות הזה‬ ‫ הנה‬,‫ ויען האחד ויאמר‬.‫ ולקחנו מביתו את המחיר אשר נתנו בו ונלכה לנו‬,‫ עתה לכו ונשובה איתו ונבואה אל המקום אשר יאמר‬.‫אביו‬ ‫ זאת העצה‬,‫ ויען האחד ויאמר אליהם‬.‫ כי רחק ממנו הדרך מאוד ולא נוכל לשונ מדרי‬,‫כן העצה הזאת טובה מאוד אך לא נוכל לעשות כן‬ ‫ וייטב‬.‫ ומכרנו אותו שם במחיר רב ונוצל מרעתו‬,‫ הנה אנחנו באים היום מצרימה והיה בבואנו מצרים‬.‫היעוצה בזה וממנה לא נסור‬ ‫ ובני יעקב כאשר מכרו את יוסף אחיהם אל המדינים ויך את לבם‬.‫ וילכו לדרכם מצרימה עם יוסף‬,‫הדבר הזה בעיני האנשים ויעשו כן‬ ‫ לשאת אותו להשיבו אל אביו‬,‫ וראובן שב אל הבור אשר היה יוסף בו‬.‫ וינחמו על מעשיהם ויבקשו ללכת להביאו ולא מצאוה‬,‫עליו‬. ‫ או כי נחש‬,‫ ויאמר ראובן אך כי מת יוסף מיראה‬.‫ ויקרא יוסף יוסף ואין עונה ואין דובר דבר‬,‫ויעמוד ראובן על הבור ולא שמע דבר‬ ‫המיתו‬.

Y el Señor trajo tinieblas sobre la tierra, y el relámpago resplandeció, y el trueno rugió, y la tierra se estremeció con el estruendo del trueno y la gran tormenta, y los hombres estaban muy alarmados y no sabían adónde iban debería ir. Y las bestias y los camellos se detuvieron, y cuando fueron conducidos se negaron a seguir adelante, y cuando fueron heridos se echaron en el suelo. Y los hombres se decían unos a otros: ¿Qué es lo que Dios nos ha hecho, cuáles son nuestros pecados y nuestras transgresiones para que esto tenga que pasar sobre nosotros? Y uno de ellos respondió y les dijo: Tal vez a causa de nuestros pecados al afligir a este esclavo nos ha sobrevenido este mal hoy. Y ahora suplícale y exhortale a que nos perdone, que sabemos por quién nos ha sobrevenido esta aflicción. Y si el Señor tiene misericordia de nosotros, entonces sabremos que todo esto nos ha sucedido por el pecado de afligir a este esclavo. Y así lo hicieron. Y suplicaron a José y le suplicaron que los perdonara, diciendo: Hemos pecado contra el cielo y ante ti, y por eso te suplicamos que ores a tu Dios para que nos quite esta muerte, porque hemos pecado contra él. E hizo José conforme a sus palabras, y oró al Señor, y el Señor escuchó a José, y quitó de ellos la plaga con que el Señor había visitado a los ismaelitas a causa de José. Y las bestias se levantaron del suelo y se volvieron dóciles y caminaron, y la gran tormenta amainó, y la tierra se quedó en silencio, y los hombres continuaron su viaje hacia Egipto. Y sabían los hombres que esta aflicción les había sobrevenido a causa de José, y se dijeron unos a otros: He aquí, ahora sabemos que por el pecado de afligir a este esclavo, todo el mal nos ha sobrevenido. Venga entonces y consultemos qué haremos con respecto a él, porque ¿por qué deberíamos exponernos más a una plaga tan terrible? Y uno de ellos dijo: De cierto nos ha dicho que lo llevemos de regreso a su padre, y ahora llevémoslo de regreso al lugar que él designará, y le quitaremos a su familia el precio que pagamos por él. y seguir nuestro camino. Y uno respondió, diciendo: Tu consejo es muy sabio pero no podemos actuar en consecuencia; porque nos hemos alejado mucho de su lugar y no podemos apartarnos de nuestro camino. Y otro les dijo: Este es el consejo que seguiremos ahora sin más demora. Vamos a bajar a Egipto este día, y allí lo venderemos por un precio elevado, y así seremos librados de su maldad. Y todos quedaron complacidos con estas palabras, y continuaron su viaje a Egipto, llevando a José con ellos. Y después de que los hijos de Jacob vendieron a José a los madianitas, sus corazones latieron dentro de ellos por su hermano y se arrepintieron de lo que habían hecho, y lo buscaron para traerlo de regreso pero no pudieron encontrarlo. Y Rubén volvió a la fosa donde había estado José para sacarlo y devolverlo a su padre, y se paró junto a la fosa clamando: José, José, pero no oyó una palabra en respuesta. Y Rubén exclamó: Pobre José, debe haber muerto de miedo, o lo ha matado una de las serpientes. sus corazones latían dentro de ellos por su hermano y se arrepintieron de lo que habían hecho, y lo buscaron para traerlo de regreso pero no pudieron encontrarlo. Y Rubén volvió a la fosa donde había estado José para sacarlo y devolverlo a su padre, y se paró junto a la fosa clamando: José, José, pero no oyó una palabra en respuesta. Y Rubén exclamó: Pobre José, debe haber muerto de miedo, o lo ha matado una de las serpientes. sus corazones latían dentro de ellos por su hermano y se arrepintieron de lo que habían hecho, y lo buscaron para traerlo de regreso pero no pudieron encontrarlo. Y Rubén volvió a la fosa donde había estado José para sacarlo y devolverlo a su padre, y se paró junto a la fosa clamando: José, Página 7

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪José, pero no oyó una palabra en respuesta. Y Rubén exclamó: Pobre José, debe haber muerto de miedo, o lo‬‬ ‫‪ha matado una de las serpientes.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫וירד ראובן עד תוך הבור ויבקש את יוסף ולא מצא אותו בבור‪ ,‬ויעל‪ .‬ויקרע ראובן את בגדיו ויאמר‪ ,‬הילד איננו ומה אשיב את אבי‬ ‫‪,‬עליו אם מת‪ .‬וילך אל אחיו וימצא אותם עצבים על דבר יוסף‪ ,‬ומתייעצים יחד איכה ישיבו את אביהם עליו‪ .‬ויאמר ראובן אל אחיו‬ ‫באתי אל הבור והנה אין יוסף שם ומה נאמר לאבינו כי אין אבי מבקש את הילד כי אם ממני‪ .‬ויענוהו אחיו לאמור‪ ,‬כזה וכזה עשינו ויך‬ ‫לבנו על המעשה הזה‪ ,‬אחר כן ונשב לבקש עלילה מה נשיב את יעקב אבינו על ככה‪ .‬ויאמר אליהם ראובן‪ ,‬מה המעשה הזה אשר‬ ‫עשיתם להוריד שיבת אבינו ביגון שאולה‪ ,‬לא טוב הדבר אשר עשיתם‪ .‬וישב ראובן איתם‪ ,‬ויקומו כולם וישבעו איש את אחיו לבלתי‬ ‫הגיד את הדבר הזה ליעקב‪ .‬ויאמרו כולם‪ ,‬כל איש אשר יגיד את הדבר הזה לאבינו ולביתו או אשר ישמיע את הלדבר הזה לכו בני‬ ‫הלאר הזו כי הץול הונו‪ .‬וייראו בני יעקב איש מאת אחיו כקטון כגדול על הדבר הזה ואין דובר דבר‪ ,‬ויסתירו את הדבר בלבם‪ .‬וישבו‬ ‫אחרי כן בארץ יחד להתיעץ ולבקש עלילה מה יאמרו אל יעקב אביהם‪ ,‬על כל הדברים האלה‪ .‬ויאמר אליהם יששכר‪ ,‬הנה לכם עצה אם‬ ‫טוב בעיניכם לעשות כדבר הזה‪ .‬קחו לכם את הכתונת אשר ליוסף וקרעו אותה‪ ,‬ושחטו שעיר עזים וטבלתם אותה בדמו ושלחתם אותה‬ ‫לאבינו‪ .‬והיה כראות אותה ואמר‪ ,‬חיה רעה אכלתהו על כן קרעה את כתונתו והנה דמו בכתונתו‪ .‬והיה בעשותכם הדבר הזה‪ ,‬ונקינו‬ ‫אנחנו מתלונת אבינו‪ .‬ותישר בעיניהם עצת יששכר וישמעו אליו‪ ,‬ויעשו כדבר יששכר אשר יעץ אותם‪ .‬וימהרו ויקחו את כתונת יוסף‬ ‫ויקרעוה‪ ,‬וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם השעיר וירמסוה בעפר‪ .‬וישלחו את הכתונת ביד נפתלי אל יעקב אביהם‪ ,‬ויצוהו‬ ‫לאמור כדברים האלה‪ .‬אנחנו אספנו את המקנה ונבוא עד דרך שכם והלאה‪ ,‬ונמצא את הכתונת הזאת במדבר על הדרך טבולה בדם‬ ‫לובעפר‪ ,‬ועתה הכר נא את הכתונת א‪ .‬קחו לכם את הכתונת אשר ליוסף וקרעו אותה‪ ,‬ושחטו שעיר עזים וטבלתם אותה בדמו ושלחתם‬ ‫‪,‬אותה לאבינו‪ .‬והיה כראות אותה ואמר‪ ,‬חיה רעה אכלתהו על כן קרעה את כתונתו והנה דמו בכתונתו‪ .‬והיה בעשותכם הדבר הזה‬ ‫ונקינו אנחנו מתלונת אבינו‪ .‬ותישר בעיניהם עצת יששכר וישמעו אליו‪ ,‬ויעשו כדבר יששכר אשר יעץ אותם‪ .‬וימהרו ויקחו את כתונת‬ ‫‪,‬יוסף ויקרעוה‪ ,‬וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם השעיר וירמסוה בעפר‪ .‬וישלחו את הכתונת ביד נפתלי אל יעקב אביהם‬ ‫ויצוהו לאמור כדברים האלה‪ .‬אנחנו אספנו את המקנה ונבוא עד דרך שכם והלאה‪ ,‬ונמצא את הכתונת הזאת במדבר על הדרך טבולה‬ ‫בדם לובעפר‪ ,‬ועתה הכר נא את הכתונת א‪ .‬קחו לכם את הכתונת אשר ליוסף וקרעו אותה‪ ,‬ושחטו שעיר עזים וטבלתם אותה בדמו‬ ‫ושלחתם אותה לאבינו‪ .‬והיה כראות אותה ואמר‪ ,‬חיה רעה אכלתהו על כן קרעה את כתונתו והנה דמו בכתונתו‪ .‬והיה בעשותכם הדבר‬ ‫הזה‪ ,‬ונקינו אנחנו מתלונת אבינו‪ .‬ותישר בעיניהם עצת יששכר וישמעו אליו‪ ,‬ויעשו כדבר יששכר אשר יעץ אותם‪ .‬וימהרו ויקחו את‬ ‫כתונת יוסף ויקרעוה‪ ,‬וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם השעיר וירמסוה בעפר‪ .‬וישלחו את הכתונת ביד נפתלי אל יעקב‬ ‫אביהם‪ ,‬ויצוהו לאמור כדברים האלה‪ .‬אנחנו אספנו את המקנה ונבוא עד דרך שכם והלאה‪ ,‬ונמצא את הכתונת הזאת במדבר על הדרך‬ ‫טבולה בדם לובעפר‪ ,‬ועתה הכר נא את הכתונת א‪ .‬וימהרו ויקחו את כתונת יוסף ויקרעוה‪ ,‬וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם‬ ‫השעיר וירמסוה בעפר‪ .‬וישלחו את הכתונת ביד נפתלי אל יעקב אביהם‪ ,‬ויצוהו לאמור כדברים האלה‪ .‬אנחנו אספנו את המקנה ונבוא‬ ‫עד דרך שכם והלאה‪ ,‬ונמצא את הכתונת הזאת במדבר על הדרך טבולה בדם לובעפר‪ ,‬ועתה הכר נא את הכתונת א‪ .‬וימהרו ויקחו את‬ ‫כתונת יוסף ויקרעוה‪ ,‬וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם השעיר וירמסוה בעפר‪ .‬וישלחו את הכתונת ביד נפתלי אל יעקב‬ ‫אביהם‪ ,‬ויצוהו לאמור כדברים האלה‪ .‬אנחנו אספנו את המקנה ונבוא עד דרך שכם והלאה‪ ,‬ונמצא את הכתונת הזאת במדבר על הדרך‬ ‫‪.‬טבולה בדם לובעפר‪ ,‬ועתה הכר נא את הכתונת א‬ ‫‪Y Rubén bajó al hoyo para buscar a José, pero no pudo encontrarlo en el hoyo, y salió de nuevo. Y Rubén‬‬ ‫‪rasgó sus vestiduras y dijo: El niño no está aquí y ¿cómo puedo consolar a mi padre por él, si está muerto? Y‬‬ ‫‪Rubén fue a sus hermanos y los encontró afligidos por José y consultando de qué manera iban a consolar a su‬‬ ‫‪padre por él. Y Rubén les dijo: He aquí, he llegado a la fosa, pero José no estaba en ella, y ahora, ¿qué‬‬ ‫‪diremos a nuestro padre? Porque mi padre me considerará el único responsable de la juventud. Y sus‬‬ ‫‪hermanos le respondieron: Así hemos hecho, y después nos dolió el corazón a causa de nuestra acción, y ahora‬‬ ‫‪buscamos un pretexto para consolar a nuestro padre acerca de nuestro hermano. Y Rubén les dijo: ¿Qué es lo‬‬ ‫‪que habéis hecho? para bajar la cabeza gris de nuestro padre con dolor a la tumba? En verdad, lo que has‬‬ ‫‪hecho no está bien. Y Rubén se sentó en medio de ellos, y todos se levantaron y se juraron entre sí que no‬‬ ‫‪revelarían una palabra a Jacob y dijeron: El que impartirá esto a nuestro padre y a su casa o que dirá una‬‬ ‫‪palabra acerca de a cualquiera de la gente de la tierra, todos nos uniremos contra él y lo mataremos. Y los‬‬ ‫‪hijos de Jacob se temían el uno al otro desde el más pequeño hasta el más grande, y nunca dijeron una palabra‬‬ ‫‪sobre el asunto; pero lo mantuvieron escondido en sus corazones. Y se sentaron juntos a deliberar, para llegar‬‬ ‫‪a una conclusión sobre lo que le dirían a su padre. E Isacar les dijo: He aquí un consejo para ustedes si les‬‬ ‫‪place actuar en consecuencia: tomen la túnica de José y rasguenla, y mata un cabrito y moja el abrigo en su‬‬ ‫‪sangre, y envíaselo a nuestro padre. Y él lo verá y dirá: Una bestia maligna lo devoró, y por eso la túnica está‬‬ ‫‪rasgada y ensangrentada, y al hacer esto nos libraremos de los reproches de nuestro padre. Y las palabras de‬‬ ‫‪Isacar les agradaron mucho, y estuvieron de acuerdo en seguir su consejo. Y tomaron rápidamente la túnica de‬‬ ‫‪José y la rasgaron, y mataron a un cabrito de las cabras, y mojaron la túnica en su sangre, y pisotearon la‬‬ ‫‪túnica en el polvo. Y enviaron la túnica a su padre a través de Neftalí, y le instruyeron que hablara de acuerdo‬‬ ‫‪Página 8‬‬

FPCFromClipboardUntitled con estas palabras: Habíamos reunido el ganado, y cuando llegamos a un pequeño camino más allá de Siquem, encontramos esta túnica en el camino en el desierto bañado en sangre y cubierto de polvo; 11 ‫ ויפול‬,‫ וירא יעקב את כתונת יוסף ויכירה‬.‫ וידבר אליו את כל דברי אחיו אשר ציוו אותו‬,‫וילך נפתלי ויבוא אל אביו ויתן לו את הכתונת‬ ‫ וימהר יעקב וישלח אל בניו עבד‬.‫ ויצעק בקול גדול ובבכי ויאמר כתונת יוסף בני הוא‬,‫ ויקם אחרי כן‬.‫על פניו ארצה וידום כאבן‬ ‫ וימצאו‬,‫ ויבואו בני יעקב אל אביהם בערב והנם קרועים בגדים ואדמה על ראשם‬.‫ וילך אליהם וימצאם באים בדרך עם הצאן‬,‫מעבדיו‬ ‫ ויענו את יעקב אביהם‬.‫ הלא תגידו לי מה הרעה הבאה עלי פתאום ביום הזה‬,‫ ויאמר יעקב אל בניו‬.‫את אביהם צועק ובוכה בקול גדול‬ ‫ ונמצא את הכתונת הזו מלאה דם בארץ ונכיר‬.‫ אנחנו באים היום כאשר נאספו הצאן ונבוא עד עיר שכם במדבר על הדרך‬,‫לאמור‬ ‫ ויצעק בקול גדול ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף‬,‫ וישמע יעקב את דברי בניו‬.‫ ונשלח אותה אליך התוכל להכירה‬,‫אותה‬ ‫ וילך כאשר ציותיהו ותקראן אותו‬.‫ להשיבני דבר מאתכם‬,‫ כי אנוכי שלחתיהו היום אליכם לראות את שלומכם ואת שלום הצאן‬.‫יוסף‬ ‫ ויהי‬.‫ לא בא אלינו ולא ראינו אותו מעת צאתנו מאתך עד פה‬,‫ ויענו ויאמר בני יעקב‬.‫ ואני אמרתי כי איתכם היה בני‬,‫כאלה היום הזה‬ ‫ ויספוד וישא את קולו בבכי‬.‫ ויצעק עוד צעקה גדולה ויקם ויקרע שמלותיו וישם שק במתניו ויבך בכי גדול‬,‫כשמוע יעקב את דבריהם‬, ‫ צר לי עליך‬.‫ מידי היתה זאת לך בני‬,‫ יוסף בני בני יוסף שלוח שלחתיך היום אל שלום אחיך והנה נטרפת‬.‫ויקרא ויאמר כדברים האלה‬ ‫ כי צר לי עליך מאוד בני‬,‫ מי יתן מותי תחתיך היום בני יוסף‬.‫ מה מתקת לי בחיים ועתה מה מרה עליי מותך מאוד‬,‫יוסף בני צר לי עליך‬. ‫ בוא נא וספור דמעות עיני הנופלות‬.‫ עורה עורה ובוא ממקומך וראה את צרתי עליך בני יוסף‬,‫בני בני יוסף בני אנה אתה ואיפה נפשך‬ ‫ כי מכת אויב‬.‫ עד היום הזה‬,‫ איך נפלת יוסף בני ביד אשר לא נפל אדם למיום היות עולם‬.‫ והעליתם לפני ה׳ וישוב אפו ממני‬,‫על פניי‬ ‫ עורה נא וראה מה מרה עליי צרתך בני ואף לא גדלתיך ולא‬.‫ אך ידעתי כי על רוב עונותיי היה לך הדבר הזה בני‬,‫הוכית מוסר אכזרי‬ ‫ ויפח באפך‬,‫ כי אם האלוקים אשר יצר אותך והוא בנה את עצמותיך ויתן עליהם בשר מלמעלה‬.‫ וגם רוח ונפש לא נתתי בך‬,‫טפחתיך‬ ‫ וכל מעשה‬,‫ ותקראן אותך כאלה היום הזה‬,‫ ואולם האלוקים אשר נתנך אליי הוא אשר לקח אותך ממני‬.‫נשמת חיים ויתן אותך אליי‬ ‫האלוקים טוב‬.

Y Neftalí vino a su padre, y él le dio la túnica, y le habló según las instrucciones de sus hermanos. Y cuando Jacob vio la túnica, la reconoció y cayó al suelo en silencio como una roca. Y luego se levantó y gritó con voz de llanto: ¡Ésa es la túnica de mi hijo José! Y Jacob envió apresuradamente a uno de sus siervos a sus hijos, y los encontró que venían por el camino con las ovejas. Y los hijos de Jacob vinieron a su padre al anochecer, con sus vestidos rasgados y polvo sobre sus cabezas, y encontraron a su padre llorando y lamentándose a gran voz. Y Jacob dijo a sus hijos: ¿No me contaréis todo acerca de la desgracia que me ha sucedido tan repentinamente hoy? Y respondieron a su padre Jacob, diciendo: Después de haber recogido las ovejas, Seguimos nuestro camino hacia la ciudad de Siquem en el desierto, y encontramos esta túnica llena de sangre y polvo, y reconocimos la túnica, y te la enviamos para que tú también la reconozcas. Y cuando Jacob escuchó las palabras de sus hijos, clamó con una voz poderosa, y dijo: Es la túnica de mi hijo; una bestia maligna lo devoró; Joseph está sin duda hecho pedazos. Porque lo he enviado hoy a ustedes para preguntarles por su paz y el bienestar de las ovejas, y para traerme noticias suyas. Y él fue según mis órdenes, y este mal se apoderó de él, mientras yo pensaba que mi hijo estaba contigo. Y los hijos de Jacob respondieron, diciendo: Nunca nos ha llegado, y no lo hemos visto desde el día en que te dejamos hasta ahora. Y Jacob rasgó sus vestidos y se vistió con cilicio, y lloró amargamente y lloró por su hijo, lamentándose con estas palabras: Oh, José, José, mi hijo, he aquí, te he enviado en quire por la paz de tus hermanos y has sido despedazado, y por me ha sucedido esto. Me entristece por ti, hijo mío José, ¡oh, me entristece! ¡Cuán dulce me has sido en vida, y cuán amarga me ha sido tu muerte! Ojalá hubiera muerto hoy en tu lugar, oh hijo mío, porque me duele mucho por ti, oh hijo mío. Oh hijo mío, hijo mío, José, hijo mío, ¿dónde estás y dónde está tu alma? ¡Despierta, oh, despierta de tu lugar y ven y ve mi aflicción por ti, oh hijo mío! Ven y cuenta las lágrimas de mis ojos que corren por mis mejillas, y tráelas ante el Señor para que su ira se aparte de mí. Oh hijo mío, cómo has caído de una manera como nadie ha perecido jamás desde el principio del mundo hasta el día de hoy. Porque has caído en manos de un enemigo cruel, pero sé que esto te ha sucedido a causa de mis muchos pecados. ¡Levántate, hijo mío, despierta y ve la amargura de mi agonía por ti! Pero, en verdad, no te hice crecer ni te formé, y no te di espíritu ni alma, porque Dios te creó, edificó tus huesos y revistió. ellos con carne y sopló en tu nariz un soplo de vida, y él te dio a mí. Y el mismo Dios que te dio a mí, te ha quitado de mí ahora, y esto te ha sucedido hoy, y todas las obras de Dios son buenas. Porque has caído en manos de un enemigo cruel, pero yo sé que esto te ha sucedido a causa de mis muchos pecados. ¡Levántate, hijo mío, despierta y ve la amargura de mi agonía por ti! Pero, en verdad, no te hice crecer ni te formé, y no te di espíritu ni alma, porque Dios te creó, edificó tus huesos y revistió. ellos con carne y sopló en tu nariz un soplo de vida, y él te dio a mí. Y el mismo Dios que te dio a mí, te ha quitado de mí ahora, y esto te ha sucedido hoy, y todas las obras de Dios son buenas. Porque has caído en manos de un enemigo cruel, pero sé que esto te ha sucedido a causa de mis muchos pecados.

Página 9

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪¡Levántate, hijo mío, despierta y ve la amargura de mi agonía por ti! Pero, en verdad, no te hice crecer ni te‬‬ ‫‪formé, y no te di espíritu ni alma, porque Dios te creó, edificó tus huesos y revistió. ellos con carne y sopló en‬‬ ‫‪tu nariz un soplo de vida, y él te dio a mí. Y el mismo Dios que te dio a mí, te ha quitado de mí ahora, y esto te‬‬ ‫‪ha sucedido hoy, y todas las obras de Dios son buenas. Pero, en verdad, no te hice crecer ni te formé, y no te‬‬ ‫‪di espíritu ni alma, porque Dios te creó, edificó tus huesos y revistió. ellos con carne y sopló en tu nariz un‬‬ ‫‪soplo de vida, y él te dio a mí. Y el mismo Dios que te dio a mí, te ha quitado de mí ahora, y esto te ha‬‬ ‫‪sucedido hoy, y todas las obras de Dios son buenas. Pero, en verdad, no te hice crecer ni te formé, y no te di‬‬ ‫‪espíritu ni alma, porque Dios te creó, edificó tus huesos y revistió. ellos con carne y sopló en tu nariz un soplo‬‬ ‫‪de vida, y él te dio a mí. Y el mismo Dios que te dio a mí, te ha quitado de mí ahora, y esto te ha sucedido hoy,‬‬ ‫‪y todas las obras de Dios son buenas.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪,‬ויוסף יעקב לדבר על יוסף כדברים האלה‪ ,‬ויבך בכי גדול ויפול לארץ וידום‪ .‬ויראו כל בני יעקב את צרת אביהם וינחמו על אשר עשו‬ ‫ויבכו גם הם בכי גדול‪ .‬ויקם יהודה ויקח את ראש אביו מעל הארץ וישם אותה בין ברכיו‪ ,‬ויסר את דמעות אביו מלחייו‪ .‬ויבך יהודה‬ ‫בכי גדול מאוד וראש אביו על ברכיו ודומם כאבן‪ .‬ויראו בני יעקב את צרת אביהם‪ ,‬וישאו את קולם ויוסיפו עוד לבכות‪ ,‬ויעקב עודנו‬ ‫נופל בארץ כאבן דומם‪ .‬ויקומו כל בניו וכל עבדיו וכל בנות עבדיו ויסובבהו לנחמו‪ ,‬וימאן להתנחם‪ .‬ויקומו כל בית יעקב ויספדו מספד‬ ‫גדול על יוסף‪ ,‬ועל צרת אביהם‪ .‬ויגע הדבר ליצחק בן אברהם אבי יעקב‪ ,‬ויבך בכי גדול על יוסף הוא וכל ביתו‪ .‬ויבוא מהמקום אשר גר‬ ‫שם בחברון ואנשיו עמו וינחם את יעקב בנו‪ ,‬וימאן להתנחם‪ .‬ויהי אחרי כן‪ ,‬ויקם יעקב מהארץ ודמעותיו נוזלות על פניו‪ .‬ויאמר אל‬ ‫בניו‪ ,‬קומו וקחו חרבותיכם וגם קשתותיכם וצאו השדה ובקשו אולי תמצאו גויית בני‪ ,‬והבאתם אותה אליי אורתיה‪ .‬ואתם בקשו נא בעד‬ ‫החיות וצידו אותם‪ ,‬ואשר תמצאו לקראתכם בראשונה ותפשתם אותה והבאתם אותה אליי‪ .‬אולי יראה ה׳ בעניי היום הזה והכין לכם‬ ‫אשר טרף את בני‪ ,‬והבאתם אליי ואנקום נקמת בני‪ .‬ויעשו בניו כאשר ציוה אביהם‪ ,‬וישכימו בבוקר ויקחו איש חרבו וקשתו בידו ויצאו‬ ‫השדה לצוד החיות‪ .‬ויעקב עודנו צועק ובוכה הולך ובא בבית ומכה כף אל כף ויאמר‪ ,‬יוסף בני יוסף בני‪ .‬ובני יעקב הלכו המדברה אל‬ ‫החיות לתפשם והנה לקראתם זאב אחד‪ ,‬ויתפשוהו ויביאוהו אל אביהם‪ .‬ויאמרו אליו זאת מצאנו בראשונה ונביא אותו אליך כאשר‬ ‫ציותינו‪ ,‬ואת גויית בנך לא מצאנו‪ .‬ויקח יעקב את החיה מיד בניו ויצעק עוד בקול גדול ובבכי‪ ,‬ובידו החיה‪ .‬ויאמר במר לב ונפש אל‬ ‫‪,‬החיה‪ ,‬מדוע אכלת את יוסף בני ואיך לא יראת מאלוקי הארץ ומצרתי על יוסף בני‪ .‬ותאכל את בני חינם על לא חמס ותשימני עליו‬ ‫‪.‬ולכן האלוקים יבקש את נרדף‪ .‬ויעשו בניו כאשר ציוה אביהם‪ ,‬וישכימו בבוקר ויקחו איש חרבו וקשתו בידו ויצאו השדה לצוד החיות‬ ‫ויעקב עודנו צועק ובוכה הולך ובא בבית ומכה כף אל כף ויאמר‪ ,‬יוסף בני יוסף בני‪ .‬ובני יעקב הלכו המדברה אל החיות לתפשם והנה‬ ‫לקראתם זאב אחד‪ ,‬ויתפשוהו ויביאוהו אל אביהם‪ .‬ויאמרו אליו זאת מצאנו בראשונה ונביא אותו אליך כאשר ציותינו‪ ,‬ואת גויית בנך‬ ‫לא מצאנו‪ .‬ויקח יעקב את החיה מיד בניו ויצעק עוד בקול גדול ובבכי‪ ,‬ובידו החיה‪ .‬ויאמר במר לב ונפש אל החיה‪ ,‬מדוע אכלת את יוסף‬ ‫‪.‬בני ואיך לא יראת מאלוקי הארץ ומצרתי על יוסף בני‪ .‬ותאכל את בני חינם על לא חמס ותשימני עליו‪ ,‬ולכן האלוקים יבקש את נרדף‬ ‫ויעשו בניו כאשר ציוה אביהם‪ ,‬וישכימו בבוקר ויקחו איש חרבו וקשתו בידו ויצאו השדה לצוד החיות‪ .‬ויעקב עודנו צועק ובוכה הולך‬ ‫ובא בבית ומכה כף אל כף ויאמר‪ ,‬יוסף בני יוסף בני‪ .‬ובני יעקב הלכו המדברה אל החיות לתפשם והנה לקראתם זאב אחד‪ ,‬ויתפשוהו‬ ‫ויביאוהו אל אביהם‪ .‬ויאמרו אליו זאת מצאנו בראשונה ונביא אותו אליך כאשר ציותינו‪ ,‬ואת גויית בנך לא מצאנו‪ .‬ויקח יעקב את החיה‬ ‫מיד בניו ויצעק עוד בקול גדול ובבכי‪ ,‬ובידו החיה‪ .‬ויאמר במר לב ונפש אל החיה‪ ,‬מדוע אכלת את יוסף בני ואיך לא יראת מאלוקי‬ ‫הארץ ומצרתי על יוסף בני‪ .‬ותאכל את בני חינם על לא חמס ותשימני עליו‪ ,‬ולכן האלוקים יבקש את נרדף‪ .‬ויאמרו אליו זאת מצאנו‬ ‫בראשונה ונביא אותו אליך כאשר ציותינו‪ ,‬ואת גויית בנך לא מצאנו‪ .‬ויקח יעקב את החיה מיד בניו ויצעק עוד בקול גדול ובבכי‪ ,‬ובידו‬ ‫החיה‪ .‬ויאמר במר לב ונפש אל החיה‪ ,‬מדוע אכלת את יוסף בני ואיך לא יראת מאלוקי הארץ ומצרתי על יוסף בני‪ .‬ותאכל את בני חינם‬ ‫על לא חמס ותשימני עליו‪ ,‬ולכן האלוקים יבקש את נרדף‪ .‬ויאמרו אליו זאת מצאנו בראשונה ונביא אותו אליך כאשר ציותינו‪ ,‬ואת‬ ‫גויית בנך לא מצאנו‪ .‬ויקח יעקב את החיה מיד בניו ויצעק עוד בקול גדול ובבכי‪ ,‬ובידו החיה‪ .‬ויאמר במר לב ונפש אל החיה‪ ,‬מדוע‬ ‫אכלת את יוסף בני ואיך לא יראת מאלוקי הארץ ומצרתי על יוסף בני‪ .‬ותאכל את בני חינם על לא חמס ותשימני עליו‪ ,‬ולכן האלוקים‬ ‫‪.‬יבקש את נרדף‬ ‫‪Y Jacob siguió lamentándose de esta manera y lloró amargamente, y cayó al suelo y se quedó en silencio. Y‬‬ ‫‪todos los hijos de Jacob vieron la agonía de su padre, y se arrepintieron de lo que habían hecho, y también‬‬ ‫‪lloraron amargamente. Y se levantó Judá, levantó la cabeza de su padre, la puso sobre sus rodillas y le quitó‬‬ ‫‪las lágrimas de las mejillas. Y Judá lloró atemorizado, con la cabeza de su padre sobre su regazo, silencioso‬‬ ‫‪como una roca. Y todos los hijos de Jacob y todos sus siervos y todas sus hijas se levantaron y lo rodearon‬‬ ‫‪para consolarlo; pero se negó a ser consolado. Y la noticia llegó a Isaac, el hijo de Abraham, el padre de‬‬ ‫‪Jacob, y él y su casa lloraron amargamente por José. E Isaac dejó su casa en Hebrón y sus hombres con él, y‬‬ ‫‪vinieron a consolar a Jacob; pero se negó a ser consolado. Y luego Jacob se levantó del suelo con lágrimas‬‬ ‫‪corriendo por su rostro, y dijo a sus hijos: Levántense y tomen sus espadas y sus arcos y vayan al campo para‬‬ ‫‪buscar el cuerpo de mi hijo, y traerlo. a mí y lo enterraré. Y, te ruego, que busques igualmente entre las bestias‬‬ ‫‪y las caces, y el que encuentres primero cógelo y tráemelo, tal vez el Señor verá mi miseria este día y te‬‬ ‫‪concederá encontrar al único. que desgarró a mi hijo, y tráemelo para que yo pueda vengar la muerte de mi‬‬ ‫‪Página 10‬‬

FPCFromClipboardUntitled hijo. Y los hijos de Jacob hicieron según el mandato de su padre, y se levantaron temprano en la mañana y tomaron cada uno su espada y su arco, y fueron al campo a cazar las bestias. Y cuando llegaron al desierto, he aquí que un lobo se les acercó, Y lo prendieron y lo llevaron a su padre, diciendo: Esta es la primera bestia que encontramos, y te la hemos traído según tu mandamiento, pero no pudimos encontrar el cuerpo de tu hijo.

Y Jacob tomó la bestia de las manos de sus hijos, y gritó una vez más con una voz terrible, y agarró a la bestia con una mano y le habló a la bestia en la amargura de su corazón, diciendo: ¿Por qué has devoraste a mi hijo José, ¿y cómo no temiste al Señor de la tierra que me hiciera sentir tal dolor por mi hijo José? Y has devorado a mi hijo sin causa alguna, porque él no te ha hecho mal, y has traído culpa sobre mí por su causa, y ahora, por tanto, el Señor siempre encontrará al que merece castigo. y lo hemos traído a ti según tu mandamiento, pero no pudimos encontrar el cuerpo de tu hijo. Y Jacob tomó la bestia de las manos de sus hijos, y gritó una vez más con una voz terrible, y agarró a la bestia con una mano y le habló a la bestia en la amargura de su corazón, diciendo: ¿Por qué has devoraste a mi hijo José, ¿y cómo no temiste al Señor de la tierra que me hiciera sentir tal dolor por mi hijo José? Y has devorado a mi hijo sin causa alguna, porque él no te ha hecho mal, y has traído culpa sobre mí por su causa, y ahora, por tanto, el Señor siempre encontrará al que merece castigo. y lo hemos traído a ti según tu mandamiento, pero no pudimos encontrar el cuerpo de tu hijo. Y Jacob tomó la bestia de las manos de sus hijos, y gritó una vez más con una voz terrible, y agarró a la bestia con una mano y le habló a la bestia en la amargura de su corazón, diciendo: ¿Por qué has devoraste a mi hijo José, ¿y cómo no temiste al Señor de la tierra que me hiciera sentir tal dolor por mi hijo José? Y has devorado a mi hijo sin causa alguna, porque él no te ha hecho mal, y has traído culpa sobre mí por su causa, y ahora, por tanto, el Señor siempre encontrará al que merece castigo. y gritó una vez más con una voz terrible, y agarró a la bestia con una mano y le habló a la bestia en la amargura de su corazón, diciendo: ¿Por qué has devorado a mi hijo José, y cómo no lo hiciste? ¿Temes que el Señor de la tierra me traiga tal dolor por mi hijo José? Y has devorado a mi hijo sin causa alguna, porque él no te ha hecho mal, y has traído culpa sobre mí por su causa, y ahora, por tanto, el Señor siempre encontrará al que merece castigo. y gritó una vez más con una voz terrible, y agarró a la bestia con una mano y le habló a la bestia en la amargura de su corazón, diciendo: ¿Por qué has devorado a mi hijo José, y cómo no lo hiciste? ¿Temes que el Señor de la tierra me traiga tal dolor por mi hijo José? Y has devorado a mi hijo sin causa alguna, porque él no te ha hecho mal, y has traído culpa sobre mí por su causa, y ahora, por tanto, el Señor siempre encontrará al que merece castigo.

13 ‫ חי האלוקים אשר בראנו בארץ וחי‬,‫ ותען את יעקב ותדבר אליו כדברים האלה‬.‫ בעבור נחם את יעקב בדבריה‬,‫ויפתח ה׳ את פי החיה‬ ‫ כי כאשר קרה לך עם בנך קרה לי עם בני‬,‫ אך מארץ רחוקה באתי לבקש את בני גם אני‬.‫ לא ראיתי את בנך ולא טרפתיהו‬,‫נפשך אדוני‬ ‫ היום שנים עשר יום ולא ידעתי אנה הוא אואם מת‬,‫ כי זה עשרה ימים אשר באתי בארץ הזאת מבקש את בני אשר הלך מאתי‬.‫גם אני‬ ‫ ועתה בן אדם‬.‫ ויביאו אותי אליך הךרום אוי‬,‫ ויוסיפו לי יגון על יגוני‬,‫ ואבוא היום בשדה לבקש את בני וימצאו אותי בניך ויתפשוני‬.‫הו‬, ‫ לא ראיתי את בנך ולא טרפתיהו ולא בא אל פי בשר אדם‬,‫ אך חי האלוקים אשר בראנו בארץ‬.‫הנני בידך ועשית לי כטוב בעיניך היום‬ ‫ ויעקב עודנו צועק ובוכה על יוסף יום‬.‫ וישלח מידו את החיה ותלך לדרכה‬,‫ ויהי כשמוע יעקב את דברי החיה ויתמה מאוד‬.‫כל ימי חיי‬ ‫ הלכו מצרימה עם יוסף ויבואו עד גבול‬,‫ ובני ישמעאל אשר קנו את יוסף מאת המדינים את אחיו‬.‫ ויתאבל יעקב על יוסף ימים רבים‬,‫יום‬ ‫ ויאמרו אליהם‬.‫ ויפגעו ארבעה אנשים מבני מדן בן אברהם יצאו מארץ מצרים לדרכם‬,‫ ויהי כאשר הקריבו להוא מצרימה‬.‫מצרים‬ ‫ ויתנו את יוסף אליהם ויראו אותו והנה נער יפה מראה מאוד‬.‫ ויאמרו תנוהו לנו‬,‫ התחפצו בעבד הזה לקנות אותו ממנו‬,‫הישמעאלים‬, ‫ ויאמרו המדנים איש לרעהו‬.‫ וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‬,‫ ויבואו הישמעאלים מצרימה לדרכם‬.‫ויקנוהו מהם בחמשת שקלים‬, ‫ עתה לכו ונמכרנו אליו‬.‫הנה שמענו כי פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים מבקש עבד טוב אשר יעמוד לפניו לשרתו להפקו לו להפקו או‬ ‫ ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש‬,‫ וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‬.‫ אם יוכל לתת לנו את כל אשר חפצנו בו‬,‫כאשר נחפוץ‬ ‫ ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני‬.‫ אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‬,‫ הנה איתנו עבד אשר כרצונך‬.‫עבד טוב לשרתך‬ ‫ ויראהו ויישר‬,‫ וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‬.‫ והיה אם ייטב בעיניי ונתתי לכם את אשר תחפצו בו‬,‫ואראנו‬ ‫ התחפצו בעבד הזה‬,‫ ויאמרו אליהם הישמעאלים‬.‫ ויפגעו ארבעה אנשים מבני מדן בן אברהם יצאו מארץ מצרים לדרכם‬.‫בעיניו מאוד‬ ‫ ויקנוהו מהם בחמשת שקלים‬,‫ ויתנו את יוסף אליהם ויראו אותו והנה נער יפה מראה מאוד‬.‫ ויאמרו תנוהו לנו‬,‫לקנות אותו ממנו‬. ‫ הנה שמענו כי פוטיפר סריס‬,‫ ויאמרו המדנים איש לרעהו‬.‫ וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‬,‫ויבואו הישמעאלים מצרימה לדרכם‬ ‫ אם יוכל לתת‬,‫ עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר נחפוץ‬.‫פרעה שר הטבחים מבקש עבד טוב אשר יעמוד לפניו לשרתו להפקו לו להפקו או‬ ‫ הנה איתנו‬.‫ ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‬,‫ וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‬.‫לנו את כל אשר חפצנו בו‬ ‫ והיה אם ייטב בעיניי ונתתי‬,‫ ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‬.‫ אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‬,‫עבד אשר כרצונך‬ ‫ ויפגעו ארבעה אנשים מבני‬.‫ ויראהו ויישר בעיניו מאוד‬,‫ וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‬.‫לכם את אשר תחפצו בו‬ ‫ ויתנו‬.‫ ויאמרו תנוהו לנו‬,‫ התחפצו בעבד הזה לקנות אותו ממנו‬,‫ ויאמרו אליהם הישמעאלים‬.‫מדן בן אברהם יצאו מארץ מצרים לדרכם‬ ‫ וגם המדנים‬,‫ ויבואו הישמעאלים מצרימה לדרכם‬.‫ ויקנוהו מהם בחמשת שקלים‬,‫את יוסף אליהם ויראו אותו והנה נער יפה מראה מאוד‬ ‫ הנה שמענו כי פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים מבקש עבד טוב אשר יעמוד‬,‫ ויאמרו המדנים איש לרעהו‬.‫שבו מצרימה ביום ההוא‬ Página 11

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫לפניו לשרתו להפקו לו להפקו או‪ .‬עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר נחפוץ‪ ,‬אם יוכל לתת לנו את כל אשר חפצנו בו‪ .‬וילכו המדנים ההם‬ ‫ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‪ .‬הנה איתנו עבד אשר כרצונך‪ ,‬אם תוכל לתת לנו את אשר‬ ‫חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב בעיניי ונתתי לכם את אשר תחפצו בו‪ .‬וילכו המדנים ויביאו‬ ‫את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‪ .‬ויאמרו אליהם הישמעאלים‪ ,‬התחפצו בעבד הזה לקנות אותו ממנו‪ ,‬ויאמרו‬ ‫תנוהו לנו‪ .‬ויתנו את יוסף אליהם ויראו אותו והנה נער יפה מראה מאוד‪ ,‬ויקנוהו מהם בחמשת שקלים‪ .‬ויבואו הישמעאלים מצרימה‬ ‫לדרכם‪ ,‬וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‪ .‬ויאמרו המדנים איש לרעהו‪ ,‬הנה שמענו כי פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים מבקש עבד‬ ‫‪.‬טוב אשר יעמוד לפניו לשרתו להפקו לו להפקו או‪ .‬עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר נחפוץ‪ ,‬אם יוכל לתת לנו את כל אשר חפצנו בו‬ ‫וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‪ .‬הנה איתנו עבד אשר כרצונך‪ ,‬אם תוכל‬ ‫‪.‬לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב בעיניי ונתתי לכם את אשר תחפצו בו‬ ‫וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‪ .‬ויאמרו אליהם הישמעאלים‪ ,‬התחפצו בעבד הזה‬ ‫‪.‬לקנות אותו ממנו‪ ,‬ויאמרו תנוהו לנו‪ .‬ויתנו את יוסף אליהם ויראו אותו והנה נער יפה מראה מאוד‪ ,‬ויקנוהו מהם בחמשת שקלים‬ ‫ויבואו הישמעאלים מצרימה לדרכם‪ ,‬וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‪ .‬ויאמרו המדנים איש לרעהו‪ ,‬הנה שמענו כי פוטיפר סריס‬ ‫פרעה שר הטבחים מבקש עבד טוב אשר יעמוד לפניו לשרתו להפקו לו להפקו או‪ .‬עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר נחפוץ‪ ,‬אם יוכל לתת‬ ‫לנו את כל אשר חפצנו בו‪ .‬וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‪ .‬הנה איתנו‬ ‫עבד אשר כרצונך‪ ,‬אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב בעיניי ונתתי‬ ‫לכם את אשר תחפצו בו‪ .‬וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‪ .‬ויקנוהו מהם בחמשת‬ ‫שקלים‪ .‬ויבואו הישמעאלים מצרימה לדרכם‪ ,‬וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‪ . .‬עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר נחפוץ‪ ,‬אם יוכל‬ ‫לתת לנו את כל אשר חפצנו בו‪ .‬וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‪ .‬הנה‬ ‫איתנו עבד אשר כרצונך‪ ,‬אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב בעיניי‬ ‫ונתתי לכם את אשר תחפצו בו‪ .‬וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‪ .‬ויקנוהו מהם‬ ‫בחמשת שקלים‪ .‬ויבואו הישמעאלים מצרימה לדרכם‪ ,‬וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‪ . .‬עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר נחפוץ‪ ,‬אם‬ ‫‪.‬יוכל לתת לנו את כל אשר חפצנו בו‪ .‬וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‬ ‫הנה איתנו עבד אשר כרצונך‪ ,‬אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב‬ ‫בעיניי ונתתי לכם את אשר תחפצו בו‪ .‬וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‪ .‬אם יוכל לתת‬ ‫לנו את כל אשר חפצנו בו‪ .‬וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‪ .‬הנה איתנו‬ ‫עבד אשר כרצונך‪ ,‬אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב בעיניי ונתתי‬ ‫לכם את אשר תחפצו בו‪ .‬וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‪ .‬אם יוכל לתת לנו את כל‬ ‫אשר חפצנו בו‪ .‬וילכו המדנים ההם ויבואו בית פוטיפר‪ ,‬ויאמרו אליו שמענו אשר אתה מבקש עבד טוב לשרתך‪ .‬הנה איתנו עבד אשר‬ ‫כרצונך‪ ,‬אם תוכל לתת לנו את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‪ .‬ויאמר פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‪ ,‬והיה אם ייטב בעיניי ונתתי לכם את‬ ‫‪.‬אשר תחפצו בו‪ .‬וילכו המדנים ויביאו את יוסף ויעמידוהו לפני פוטיפר‪ ,‬ויראהו ויישר בעיניו מאוד‬ ‫‪Y el Señor abrió la boca de la bestia para consolar a Jacob con sus palabras, y ella respondió a Jacob y dijo‬‬ ‫‪estas palabras: Vive Dios, que me creó en la tierra, y vive tu alma, oh mi Maestro, no he visto a tu hijo ni lo he‬‬ ‫‪hecho pedazos. . Pero yo también vengo de una tierra lejana en busca de mi hijo, y como les ha sucedido a‬‬ ‫‪ustedes ya su hijo, así nos ha sucedido a mí y a mi hijo. Y ya hace diez días que vine a esta tierra en busca de‬‬ ‫‪mi hijo, que me dejó y no sé dónde está, si está vivo o muerto. Y cuando vine hoy al campo a buscar a mi hijo,‬‬ ‫‪tus hijos me encontraron y me apresaron, agregando dolor a mi dolor, y me trajeron a ti este día; y te he dicho‬‬ ‫‪todo acerca de mis asuntos. Y ahora, oh hijo de hombre, He aquí, estoy en tus manos y tú puedes hacerme lo‬‬ ‫‪que mejor te parezca hoy, pero vive el Señor, que me creó en la tierra, que no he visto a tu hijo, ni tampoco lo‬‬ ‫‪hizo pedazos, ni jamás entró carne humana en mi boca en todos los días de mi vida. Y cuando Jacob escuchó‬‬ ‫‪las palabras de la bestia, se asombró mucho, soltó al animal y se fue. Y Jacob siguió llorando y lamentándose‬‬ ‫‪por José, y estuvo de luto por su hijo muchos días. Y los ismaelitas que compraron a José a los madianitas que‬‬ ‫‪lo habían comprado a sus hermanos fueron con José a Egipto. Y cuando llegaron a los límites de Egipto, se‬‬ ‫‪encontraron con cuatro hombres de los hijos de Elam, hijo de Abraham, que venían de camino desde Egipto.‬‬ ‫‪Y los ismaelitas les dijeron: ¿No te gustaría comprarnos este esclavo? Y ellos dijeron: Dánoslo. Y les‬‬ ‫‪entregaron a José y lo examinaron y vieron que era un muchacho de muy buena apariencia y lo compraron por‬‬ ‫‪nueve siclos. Y los ismaelitas se fueron de viaje a Egipto, y los madianitas volvieron igualmente a Egipto el‬‬ ‫‪mismo día. Y se dijeron el uno al otro: He aquí, hemos oído que Potifar, un oficial de Faraón, capitán de la‬‬ ‫‪guardia, está buscando un buen sirviente que esté delante de él y le sirva y se haga cargo de su casa y de todos.‬‬ ‫‪perteneciente a él. Y ahora vayamos y se lo vendamos, ya que este es precisamente el sirviente que quiere, y‬‬ ‫‪nos pagará por él lo que queramos. Y llegaron aquellos madianitas a la casa de Potifar y le dijeron: Hemos‬‬ ‫‪oído que deseas procurarte un buen sirviente que te atienda. He aquí, tenemos con nosotros un siervo según tu‬‬ ‫‪deseo, y si puedes darnos lo que te pedimos, te lo venderemos. Y Potifar les dijo: Tráiganlo a mi presencia, y‬‬ ‫‪si me agrada, pagaré por él todo lo que pidan por él. Y los madianitas llevaron a José ante Potifar, y Potifar lo‬‬ ‫‪Página 12‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪vio y le agradó sobremanera.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ויאמר אליהם פוטיפר הגידו נא לי אשר תחפצו בנער הזה‪ ,‬ויאמרו ארבע מאות כסף חפצנו בו‪ .‬ויאמר פוטיפר‪ ,‬אני אתן לכם אם תביאו‬ ‫אליי מוכרו אליכם ותגידו לי את דברו אולי גנוב הוא‪ .‬כי הנער הזה לא עבד ולא בן עבד הוא‪ ,‬כי דם טוב ויפה אני רואה בו‪ .‬וילכו‬ ‫המדנים ויביאו לו הישמעאלים אשר מכרוהו אליהם‪ ,‬ויודו אליו ויאמרו עבד הוא ואנחנו מכרנו אותו אליהם‪ .‬וישמע פוטיפר את דברי‬ ‫הישמעאלים‪ ,‬וישקול פוטיפר אל המדנים את הכסף אשר דיברו לו ארבע מאות כסף ויתנהו ביד ל ישמעומדני‪ .‬ויקחו המדנים את הכסף‬ ‫מיד הישמעאלים וילכו לדרכם‪ ,‬וגם הישמעאלים שבו אל מקומם‪ .‬ויקח פוטיפר את יוסף ויביאהו אל ביתו‪ ,‬וישרת אותו‪ .‬וימצא יוסף חן‬ ‫בעיני פוטיפר ויאמן בו ויפקדהו על ביתו‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידו‪ .‬ויהי ה׳ את יוסף ויהי איש מצליח‪ ,‬ויברך ה׳ את בית פוטיפר בגלל‬ ‫יוסף‪ .‬ויעזוב פוטיפר את כל אשר לו ביד יוסף‪ ,‬ויהי יוסף הוא המוציא והוא המביא ועל פיו יהיה כל דבר בבית פוטיפר‪ .‬ויוסף בן שמונה‬ ‫עשרה שנה יפה בחור יפה עיניים וטוב רואי‪ ,‬וכמוהו לא היה בכל ארץ מצרים‪ .‬בעת ההיא בהיות יוסף בבית אדוניו‪ ,‬יוצא ובא בבית‬ ‫ומשרת את ה׳‪ .‬ותשא זליכא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותראהו‪ ,‬והנה נער יפה תואר ויפה מראה מאוד ותחמוד יופיו בלבה‪ .‬ותדבק‬ ‫נפשה ביוסף מאוד‪ ,‬ותסיתהו יום יום להיות איתה ותלבישהו בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא‬ ‫יוסף את עיניו לראות באשת אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה‬ ‫כמותך‪ .‬ויאמר אליה יוסף‪ ,‬הלא אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל‬ ‫יושבי מצרים איש ואישה‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל‬ ‫דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי‬ ‫ואת תהילתו‪ .‬וכמוהו לא היה בכל ארץ מצרים‪ .‬בעת ההיא בהיות יוסף בבית אדוניו‪ ,‬יוצא ובא בבית ומשרת את ה׳‪ .‬ותשא זליכא אשת‬ ‫אדוניו את עיניה אל יוסף ותראהו‪ ,‬והנה נער יפה תואר ויפה מראה מאוד ותחמוד יופיו בלבה‪ .‬ותדבק נפשה ביוסף מאוד‪ ,‬ותסיתהו יום‬ ‫יום להיות איתה ותלבישהו בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא יוסף את עיניו לראות באשת‬ ‫אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה כמותך‪ .‬ויאמר אליה יוסף‪ ,‬הלא‬ ‫‪.‬אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי מצרים איש ואישה‬ ‫ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור‬ ‫אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‪ .‬וכמוהו לא היה‬ ‫בכל ארץ מצרים‪ .‬בעת ההיא בהיות יוסף בבית אדוניו‪ ,‬יוצא ובא בבית ומשרת את ה׳‪ .‬ותשא זליכא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף‬ ‫ותראהו‪ ,‬והנה נער יפה תואר ויפה מראה מאוד ותחמוד יופיו בלבה‪ .‬ותדבק נפשה ביוסף מאוד‪ ,‬ותסיתהו יום יום להיות איתה ותלבישהו‬ ‫בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא יוסף את עיניו לראות באשת אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה‬ ‫טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה כמותך‪ .‬ויאמר אליה יוסף‪ ,‬הלא אשר בראני בבטן אמי הוא אשר‬ ‫ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי מצרים איש ואישה‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי‬ ‫ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור אשק בבית ונגן בידך ואשמע את‬ ‫דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‪ .‬יוצא ובא בבית ומשרת את ה׳‪ .‬ותשא זליכא אשת‬ ‫אדוניו את עיניה אל יוסף ותראהו‪ ,‬והנה נער יפה תואר ויפה מראה מאוד ותחמוד יופיו בלבה‪ .‬ותדבק נפשה ביוסף מאוד‪ ,‬ותסיתהו יום‬ ‫יום להיות איתה ותלבישהו בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא יוסף את עיניו לראות באשת‬ ‫אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה כמותך‪ .‬ויאמר אליה יוסף‪ ,‬הלא‬ ‫‪.‬אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי מצרים איש ואישה‬ ‫ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור‬ ‫אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‪ .‬יוצא ובא בבית‬ ‫ומשרת את ה׳‪ .‬ותשא זליכא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותראהו‪ ,‬והנה נער יפה תואר ויפה מראה מאוד ותחמוד יופיו בלבה‪ .‬ותדבק‬ ‫נפשה ביוסף מאוד‪ ,‬ותסיתהו יום יום להיות איתה ותלבישהו בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא‬ ‫יוסף את עיניו לראות באשת אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה‬ ‫כמותך‪ .‬ויאמר אליה יוסף‪ ,‬הלא אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל‬ ‫יושבי מצרים איש ואישה‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל‬ ‫דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי‬ ‫ואת תהילתו‪ .‬ותסיתהו יום יום להיות איתה ותלבישהו בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא יוסף‬ ‫‪.‬את עיניו לראות באשת אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה כמותך‬ ‫ויאמר אליה יוסף‪ ,‬הלא אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי‬ ‫מצרים איש ואישה‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח‬ ‫‪.‬נא לך את הכינור אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‬ ‫ותסיתהו יום יום להיות איתה ותלבישהו בגדים יום יום‪ .‬ותפתה זליכה את יוסף יום יום בכל דבר יום יום‪ ,‬ולא נשא יוסף את עיניו‬ ‫לראות באשת אדוניו‪ .‬ותאמר אליו זליכה‪ ,‬מה טוב מראיך ותוארך מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי עבד יפה כמותך‪ .‬ויאמר אליה‬ ‫יוסף‪ ,‬הלא אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא את כל האדם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי מצרים איש‬ ‫ואישה‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח נא לך את‬ ‫הכינור אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‪ .‬ותאמר‬ ‫אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי מצרים איש ואישה‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד‬ ‫‪Página 13‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו‬ ‫‪.‬ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה נאוו עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי מצרים איש ואישה‬ ‫ויאמר אליה‪ ,‬מה טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא תנוד מהם‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬מה יפו ומה נעמו כל דבריך‪ ,‬קח נא לך את הכינור‬ ‫‪.‬אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬מה יפו ומה נעמו דבריי בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‬ ‫‪y Potifar les dijo: Nombre el valor de ese joven. Y ellos dijeron: Queremos para él cuatrocientas piezas de‬‬ ‫‪plata. Y Potifar les dijo: Estoy dispuesto a pagarles la cantidad si me traen al que les vendió al joven y me‬‬ ‫‪informan acerca de sus asuntos; acaso ha sido robado, porque el joven no es ni esclavo ni hijo de esclavo,‬‬ ‫‪porque veo sangre noble dentro de él. Y los madianitas se fueron y trajeron a los ismaelitas que les habían‬‬ ‫‪vendido a José, y los ismaelitas dijeron a Potifar: Es un esclavo, y lo hemos vendido a estos hombres. Y‬‬ ‫‪cuando Potifar escuchó sus palabras, pagó la plata a los madianitas y ellos se fueron y los ismaelitas‬‬ ‫‪regresaron igualmente a su lugar. Y Potifar tomó a José y lo llevó a su casa y sirvió a Potifar. Y José halló‬‬ ‫‪gracia en los ojos de Potifar, y confió en él, y lo nombró supervisor de su casa y todo lo que tenía Potifar‬‬ ‫‪entregó a su cuidado. Y el Señor estaba con José y él era un hombre próspero y el Señor bendijo la casa de‬‬ ‫‪Potifar por amor de José, y dejó todo lo que tenía en la mano de José. Y José fue todo en todo, y bajo su‬‬ ‫‪orden, todo se hizo en la casa de Potifar. Y José tenía dieciocho años, un joven de ojos hermosos y apariencia‬‬ ‫‪agradable, y no había un igual en toda la tierra de Egipto. En ese momento, cuando José estaba en la casa de‬‬ ‫‪su amo, entrando y saliendo y atendiendo los asuntos de su amo, Zulca, la esposa de su amo, alzó los ojos‬‬ ‫‪hacia José, y vio su hermosa apariencia, y su belleza la tentó. corazón. Y su alma se apegó a José, y ella lo‬‬ ‫‪engañó y lo persuadió día tras día, pero él no quiso levantar los ojos para mirar a la esposa de su amo. Y‬‬ ‫‪Zulíca le dijo: Cuán hermosa es tu apariencia y cuán graciosa es tu figura. Verdaderamente he mirado a todos‬‬ ‫‪los sirvientes, pero no pude encontrar uno tan hermoso como tú. Y José le respondió: El que me creó a mí,‬‬ ‫‪también creó a todos los hijos del hombre. Y ella le dijo: Qué hermosos son esos ojos tuyos y con ellos has‬‬ ‫‪cautivado a todos los habitantes de Egipto, hombres y mujeres por igual. Y él le dijo: Verdaderamente son‬‬ ‫‪hermosos en vida, pero si los vieras en la tumba, temblarías ante ellos. Y continuó: Cuán agradables y dulces‬‬ ‫‪son tus palabras, Toma el arpa que hay en la casa y toca con tus manos y escuchemos tu voz. Y José dijo:‬‬ ‫‪Cuán agradables y dulces son mis palabras cuando canto las alabanzas y la gloria de mi Señor.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ותאמר אליו‪ ,‬מה יפה מאוד שיער ראשך הנה מסרק הזהב אשר בבית‪ ,‬קח נא לך והסרק את שיער ראשך‪ .‬ויאמר אליה‪ ,‬עד מתי תדברי‬ ‫אליי כדברים האלה‪ ,‬עזוב לך את כל הדברים האלה מעליי וקום ועשה לך את כל דברי ביתך‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬אין דבר בביתי ואין מאמר‬ ‫כי אם דבריך ומאמריך‪ .‬ובכל זאת לא הביט יוסף אליה ולא נשא את עיניו בה‪ ,‬ויתן את עיניו בארץ למטה‪ .‬ותאהב זליכה את יוסף בלבה‬ ‫לשכב עמה‪ ,‬והיה בעת אשר ישב בבית לעשות מלאכתו ותבוא זליכה ותשב לפניו‪ .‬ותסיתהו בדברים יום יום לשכב עמה או להביט‬ ‫אליה‪ ,‬ולא אבה יוסף לשמוע אליה‪ .‬ותאמר אליו‪ ,‬אם לא תעשה את דברי אייסרך במשפט מות ואתנה עליך עול ברזל‪ .‬ויאמר אליה‬ ‫יוסף‪ ,‬הלא האלוקים אשר ברא את האדם הוא מתיר אסורים‪ ,‬והוא אשר יציל אותי ממאסריך וממשפטיך‪ .‬ויהי כאשר לא יכלה עליו‬ ‫לפתותו ונפשה דבקה בו‪ ,‬ותיפול זליכה בחולי כבד מתאותו‪ .‬ויבואו כל נשי מצרים לבקרה ויאמרו אליה‪ ,‬מדוע את ככה דלה ורזה ואת‬ ‫לא חסרת דבר‪ .‬הלא אשת שר נכבד וגדול בעיני המלך את‪ ,‬החסרת דבר מכל אשר תאוה נפשך‪ .‬ותען זליכה אתהן לאמור‪ ,‬היום יוודע‬ ‫לכן על מה היה לי הדבר הזה אשר ראיתם אותי בו‪ .‬ותצו את נערותיה וישימו לחם לכל הנשים‪ ,‬ויעשו כן ותעש להן משתה ויאכלו כל‬ ‫הנשים בבית זליכה‪ .‬ותיתן בידם אתרוגים ותיתן להן סכינים לקלף האתרוגים לאכלם‪ ,‬ותצו וילבישו את יוסף בגדים יקרים ולהביאו‬ ‫לפניה‪ .‬ויבוא יוסף לפניהם ויביטו כל הנשים ביוסף‪ ,‬ויראו את יוסף ולא הפנו את עיניהם ממנו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים בסכינין אשר‬ ‫‪.‬בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו את עפעפיהן‬ ‫‪.‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם כולכם את‬ ‫ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה העבד אשר לך בביתך הרהיבנו ולא יכולנו‬ ‫להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‪ .‬היום יוודע לכן על מה היה לי הדבר הזה אשר ראיתם אותי בו‪ .‬ותצו את נערותיה וישימו לחם לכל‬ ‫‪,‬הנשים‪ ,‬ויעשו כן ותעש להן משתה ויאכלו כל הנשים בבית זליכה‪ .‬ותיתן בידם אתרוגים ותיתן להן סכינים לקלף האתרוגים לאכלם‬ ‫ותצו וילבישו את יוסף בגדים יקרים ולהביאו לפניה‪ .‬ויבוא יוסף לפניהם ויביטו כל הנשים ביוסף‪ ,‬ויראו את יוסף ולא הפנו את עיניהם‬ ‫ממנו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים בסכינין אשר בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו‬ ‫לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו את עפעפיהן‪ .‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים‬ ‫נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם כולכם את‪ .‬ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה‬ ‫‪.‬העבד אשר לך בביתך הרהיבנו ולא יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‪ .‬היום יוודע לכן על מה היה לי הדבר הזה אשר ראיתם אותי בו‬ ‫ותצו את נערותיה וישימו לחם לכל הנשים‪ ,‬ויעשו כן ותעש להן משתה ויאכלו כל הנשים בבית זליכה‪ .‬ותיתן בידם אתרוגים ותיתן להן‬ ‫‪,‬סכינים לקלף האתרוגים לאכלם‪ ,‬ותצו וילבישו את יוסף בגדים יקרים ולהביאו לפניה‪ .‬ויבוא יוסף לפניהם ויביטו כל הנשים ביוסף‬ ‫ויראו את יוסף ולא הפנו את עיניהם ממנו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים בסכינין אשר בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא‬ ‫ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו את עפעפיהן‪ .‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה‬ ‫‪Página 14‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם כולכם את‪ .‬ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על‬ ‫כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה העבד אשר לך בביתך הרהיבנו ולא יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‪ .‬ויעשו כן ותעש להן משתה‬ ‫ויאכלו כל הנשים בבית זליכה‪ .‬ותיתן בידם אתרוגים ותיתן להן סכינים לקלף האתרוגים לאכלם‪ ,‬ותצו וילבישו את יוסף בגדים יקרים‬ ‫ולהביאו לפניה‪ .‬ויבוא יוסף לפניהם ויביטו כל הנשים ביוסף‪ ,‬ויראו את יוסף ולא הפנו את עיניהם ממנו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים‬ ‫בסכינין אשר בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו‬ ‫את עפעפיהן‪ .‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם‬ ‫כולכם את‪ .‬ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה העבד אשר לך בביתך הרהיבנו‬ ‫ולא יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‪ .‬ויעשו כן ותעש להן משתה ויאכלו כל הנשים בבית זליכה‪ .‬ותיתן בידם אתרוגים ותיתן להן‬ ‫‪,‬סכינים לקלף האתרוגים לאכלם‪ ,‬ותצו וילבישו את יוסף בגדים יקרים ולהביאו לפניה‪ .‬ויבוא יוסף לפניהם ויביטו כל הנשים ביוסף‬ ‫ויראו את יוסף ולא הפנו את עיניהם ממנו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים בסכינין אשר בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא‬ ‫ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו את עפעפיהן‪ .‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה‬ ‫הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם כולכם את‪ .‬ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על‬ ‫כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה העבד אשר לך בביתך הרהיבנו ולא יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים‬ ‫בסכינין אשר בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו‬ ‫את עפעפיהן‪ .‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם‬ ‫כולכם את‪ .‬ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה העבד אשר לך בביתך הרהיבנו‬ ‫ולא יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‪ .‬ויחתכו כולם את ידיהים בסכינין אשר בידיהן‪ ,‬וימלאו כל האתרוגים אשר בידיהן בדמם‪ .‬ולא‬ ‫ידעו את אשר עשו‪ ,‬אך הביטו לראות ביופי יוסף ולא הפנו ממנו את עפעפיהן‪ .‬ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר אליהן‪ ,‬מה המעשה‬ ‫הזה אשר עשיתן הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול ותחתכו אתם כולכם את‪ .‬ויראו כל הנשים את ידיהן‪ ,‬והנה מלאים דם וירד דמן על‬ ‫‪.‬כל בגדיהן‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬כי זה העבד אשר לך בביתך הרהיבנו ולא יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‬ ‫‪Y ella continuó: ¡Oh, qué hermoso es el cabello de tu cabeza! Ve y toma el peine de oro que hay en la casa y‬‬ ‫‪arregla tu cabello con él. Y él le dijo: ¿Hasta cuándo me seguirás hablando con esas palabras? Deja de‬‬ ‫‪hablarme y ocúpate de tu trabajo en la casa. Y ella respondió: No tengo nada que hacer en la casa, salvo lo que‬‬ ‫‪tú me mandes hacer. Y a pesar de todo eso, no pudo atraer a José, ni él la miró, pero mantuvo los ojos fijos en‬‬ ‫‪el suelo. Y el corazón de Zulycah anhelaba que José se acostara con ella, y una vez cuando José atendía a sus‬‬ ‫‪deberes dentro de la casa, Zulycah vino y se sentó delante de él, y continuamente lo tentaba y tentaba, pero él‬‬ ‫‪no quería acostarse con ella, ni siquiera mirarla. Y ella le dijo: Si no haces según mis deseos, te castigaré con‬‬ ‫‪el juicio de la muerte y te pondré un yugo de hierro. Y José le respondió: En verdad, el Dios que me creó,‬‬ ‫‪libera a los cautivos, y me librará de tu prisión y de tu juicio. Y cuando vio que era imposible persuadir a José,‬‬ ‫‪su corazón se llenó de deseo, porque su alma estaba fija en José, y cayó en una grave enfermedad. Y todas las‬‬ ‫‪mujeres de Egipto vinieron a visitarla y le dijeron: ¿Por qué estás tan pálida y demacrada? Ciertamente no te‬‬ ‫‪falta nada, porque tu esposo no es un oficial honrado y muy grande a los ojos del rey, y ¿puede ser que te falte‬‬ ‫‪lo más mínimo que tu corazón desee? Y Zulíca les respondió: Hoy se os dará a conocer lo que me ha reducido‬‬ ‫‪a esta triste condición, en el que me ves ahora. Y Zulíca ordenó a sus doncellas que pusieran carne delante de‬‬ ‫‪todas las mujeres y les prepararan un gran banquete, y todas las mujeres comieron en la casa de Zulíca, y ella‬‬ ‫‪les dio cuchillos para pelar sus naranjas y comerlas. Y ordenó que se vistiera a José con ropas costosas y que‬‬ ‫‪se presentara ante ellos. Y José vino delante de ellos, y he aquí, cuando las mujeres lo vieron, no podían‬‬ ‫‪apartar la vista de él, y todas se cortaron las manos con los cuchillos y las naranjas se llenaron de sangre. Y no‬‬ ‫‪se dieron cuenta de lo que habían hecho, estando tan absortos en admirar la belleza de José, y no pudieron‬‬ ‫‪apartar los párpados del rostro de José. Y Zulcah vio lo que habían hecho y les dijo: ¿Qué es lo que están‬‬ ‫‪haciendo? Mirad, Os he dado naranjas para que comáis y ahora os habéis cortado las manos a todos. Y se‬‬ ‫‪miraron las manos y vieron que estaban sangrando y la sangre corría por sus ropas. Y le dijeron: Es por este‬‬ ‫‪siervo que tienes en tu casa, que nos ha encantado y no pudimos apartar nuestros párpados de él con su‬‬ ‫‪hermosura.‬‬ ‫‪dieciséis‬‬ ‫ותאמר אליהם‪ ,‬הלא ברגע אשר ראיתם אותו קרה לכם הדבר הזה ולא יכולתם להתאפק עליו‪ .‬ואף אנוכי אשר הוא בביתי תמיד ואראה‬ ‫אותו יום יום הולך ובא בביתי‪ ,‬ואיך לא אדל ואמות מזה‪ .‬ויאמרו אליה‪ ,‬אמת תדברי כי מי יוכל לראות את התואר הזה בביתו ויתאפק‬ ‫ממנו‪ ,‬והלא עבדך ל ל ל א או ותאמר אליהם‪ ,‬מתחזקת אני בכל יום להסיתו ולא אבה אל דברי‪ ,‬ואבטיחהו בכל טובה ולא מצאתי בו‬ ‫דבר על כן דלתו איתםרי‪ .‬וזליכה חלתה מאוד מתאות יוסף‪ ,‬ויכבד עליה חוליה מאהבתו‪ .‬וכל אנשי בית זליכה ואישה לא ידעו את הדבר‬ ‫הזה‪ ,‬וכי חלתה זליכה מאהבת יוסף‪ .‬וישאלוה כל אנשי ביתה‪ ,‬מדוע את ככה דלה וחולה ואת לא חסרת דבר‪ .‬ותאמר אליהם‪ ,‬לא ידעתי‬ ‫את הדבר הזה אשר בא יום יום אליי‪ .‬וכל הנשים וכל מאהבותיה באות יום יום לראותה ולדבר עמה‪ ,‬ותאמר אליהן אין זה כי אם‬ ‫מאהבת יוסף‪ .‬ותאמרן אליה‪ ,‬פתי אותו והחזיקי בו בסתר‪ ,‬אולי ישמע אלייך ויסיר מעלייך רק את המות הזה‪ .‬ותוסף זליכה לחלות‬ ‫‪Página 15‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫מאהבת יוסף‪ ,‬ותלך הלוך ודלה עד כי לא היה בה כח לעמוד‪ .‬ויהי היום ויוסף עושה מלאכת אדוניו בבית‪ ,‬ותבא זליכה בסתר ותיפול‬ ‫עליו פתאום‪ ,‬ויקם יוסף עליה ויתחזק ממנה ויאשיבה‪ .‬ותבכה עליו זליכה מהתאוה אשר בלבבה אליו‪ ,‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה‬ ‫יורדות על פניה‪ .‬ותדבר אליו בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או השמעת או הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר‬ ‫אליך יל אוה אול אול אוה אול אוה אול ואם על אשר יראת מאדוניך פן ייסר אותך‪ ,‬חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה‬ ‫‪,‬שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‬ ‫‪.‬חדל לך מעליי ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‬ ‫ואיך אעשה את הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ותוסף זליכה לחלות מאהבת יוסף‪ ,‬ותלך הלוך ודלה עד כי לא היה בה כח לעמוד‪ .‬ויהי היום‬ ‫ויוסף עושה מלאכת אדוניו בבית‪ ,‬ותבא זליכה בסתר ותיפול עליו פתאום‪ ,‬ויקם יוסף עליה ויתחזק ממנה ויאשיבה‪ .‬ותבכה עליו זליכה‬ ‫מהתאוה אשר בלבבה אליו‪ ,‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה יורדות על פניה‪ .‬ותדבר אליו בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או‬ ‫השמעת או הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר אליך יל אוה אול אול אוה אול אוה אול ואם על אשר יראת מאדוניך פן‬ ‫ייסר אותך‪ ,‬חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות‬ ‫הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך מעליי ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה‬ ‫לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך אעשה את הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ותוסף זליכה לחלות‬ ‫מאהבת יוסף‪ ,‬ותלך הלוך ודלה עד כי לא היה בה כח לעמוד‪ .‬ויהי היום ויוסף עושה מלאכת אדוניו בבית‪ ,‬ותבא זליכה בסתר ותיפול‬ ‫עליו פתאום‪ ,‬ויקם יוסף עליה ויתחזק ממנה ויאשיבה‪ .‬ותבכה עליו זליכה מהתאוה אשר בלבבה אליו‪ ,‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה‬ ‫יורדות על פניה‪ .‬ותדבר אליו בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או השמעת או הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר‬ ‫אליך יל אוה אול אול אוה אול אוה אוה ואם על אשר יראת מאדוניך פן ייסר אותך‪ ,‬חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה‬ ‫‪,‬שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‬ ‫‪.‬חדל לך מעליי ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‬ ‫ואיך אעשה את הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ויהי היום ויוסף עושה מלאכת אדוניו בבית‪ ,‬ותבא זליכה בסתר ותיפול עליו פתאום‪ ,‬ויקם‬ ‫‪.‬יוסף עליה ויתחזק ממנה ויאשיבה‪ .‬ותבכה עליו זליכה מהתאוה אשר בלבבה אליו‪ ,‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה יורדות על פניה‬ ‫ותדבר אליו בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או השמעת או הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר אליך יל אוה אול‬ ‫אול אוה אול אוה אול ואם על אשר יראת מאדוניך פן ייסר אותך‪ ,‬חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה שמע נא אליי‬ ‫ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך מעליי‬ ‫ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך אעשה את‬ ‫הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ויהי היום ויוסף עושה מלאכת אדוניו בבית‪ ,‬ותבא זליכה בסתר ותיפול עליו פתאום‪ ,‬ויקם יוסף עליה‬ ‫ויתחזק ממנה ויאשיבה‪ .‬ותבכה עליו זליכה מהתאוה אשר בלבבה אליו‪ ,‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה יורדות על פניה‪ .‬ותדבר אליו‬ ‫בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או השמעת או הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר אליך יל אוה אול אול אוה אול‬ ‫אוה אול ואם על אשר יראת מאדוניך פן ייסר אותך‪ ,‬חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה שמע נא אליי ועשה למען‬ ‫הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך מעליי ועזוב את‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך אעשה את הדברים‬ ‫האלה בבית אדוני‪ .‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה יורדות על פניה‪ .‬ותדבר אליו בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או השמעת או‬ ‫‪,‬הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר אליך יל אוה אול אול אוה אול אוה אול ואם על אשר יראת מאדוניך פן ייסר אותך‬ ‫חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה‬ ‫אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך מעליי ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן‬ ‫אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך אעשה את הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ותתחנן לפניו בבכיה ודמעותיה יורדות‬ ‫על פניה‪ .‬ותדבר אליו בקול תחינה ובמר נפש לאמור‪ ,‬הראית או השמעת או הידעת אישה יפה כמוני או טובה ממני אשר אדבר אליך יל‬ ‫אוה אול אול אוה אול אוה אול ואם על אשר יראת מאדוניך פן ייסר אותך‪ ,‬חי המלך אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‪ .‬ועתה שמע נא‬ ‫אליי ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך‬ ‫מעליי ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך‬ ‫אעשה את הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ועתה שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות‬ ‫בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך מעליי ועזוב את הדבר הזה‪ ,‬חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני‬ ‫לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך אעשה את הדברים האלה בבית אדוני‪ .‬ועתה שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר‬ ‫‪,‬כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‪ ,‬ולמה אמות בעבוריך‪ .‬ותכל לדבר ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬חדל לך מעליי ועזוב את הדבר הזה‬ ‫חלילה לי לעשות את הדבר הזה לאדוני‪ .‬הן אדוני לא ידע איתי מה בבית‪ ,‬וכל אשר לו נתן בידי‪ .‬ואיך אעשה את הדברים האלה בבית‬ ‫‪.‬אדוני‬ ‫‪Y ella les dijo: He aquí, en el breve momento que lo han visto se les ha ocurrido esto y no pudieron resistirlo,‬‬ ‫‪cuánto menos puedo hacerlo yo estando siempre en casa con él. Y lo veo día tras día entrando y saliendo por‬‬ ‫‪la casa, ¿puedo entonces ayudar a mi enfermedad o incluso a mi muerte por su cuenta? Y ellos dijeron: Tus‬‬ ‫‪palabras son verdaderas, para quien puede ver esta hermosa figura en la casa y ser indiferente. Pero, ¿no es tu‬‬ ‫‪esclavo y siervo? ¿Por qué entonces no dices lo que tienes en tu corazón, y por qué dejas que tu alma perezca‬‬ ‫‪por eso? Y ella les dijo: Cada día me obligo a seducirlo, pero él no hace caso de mis palabras, y yo le aseguro‬‬ ‫‪todo lo bueno, pero a él no le importa, y por eso me he enfermado como ustedes. veme este dia. Y Zulycah‬‬ ‫‪Página 16‬‬

FPCFromClipboardUntitled estaba muy enferma debido a su deseo por José, y su enfermedad de amor pesaba mucho sobre ella, pero la gente de la casa de Zulycah y su esposo no sabían nada del asunto y que Zulycah estaba enferma por su amor a José. Y toda la gente de su casa le preguntó: ¿Por qué estás tan demacrada y enferma cuando no te falta lo más mínimo? Y ella les dijo: No conozco la enfermedad que me está creciendo día tras día. Y todas las mujeres y sus amigas vinieron a visitarla todos los días y le hablaron, diciendo: Esto ciertamente se debe a tu amor por José; incítalo entonces y usa la fuerza contra él, quizás él te escuchará y quitará tu muerte inminente.

Y Zulycah se enfermó más gravemente y se empobreció cada día que venía hasta que no tuvo más fuerzas para ponerse de pie. Y un día, mientras José se ocupaba de su trabajo en la casa, Zulycah entró en secreto y se arrojó de repente sobre él, y José usó la fuerza para liberarse de ella y la arrojó al suelo. Y Zulíca lloró delante de él a causa de la pasión en su corazón, y ella le suplicó, y las lágrimas corrieron por sus mejillas, y le habló con llanto y súplica, diciendo: ¿Alguna vez has visto, o oído, o sabido? de una mujer más hermosa o mejor que yo, que te hablaría día tras día y quedaría tan reducida por la enfermedad por amor a ti, y dispuesta a otorgarte todos estos honores, y aún así no escuchas ¿Mi voz? Y si tuvieras miedo de tu señor para que te castigara, como vive el rey, no te sobrevendrá ningún mal en este asunto. Entonces escúchame y satisface mi deseo por el honor que te he mostrado, y líbrame de esta enfermedad; porque ¿por qué he de morir por ti? Y cuando ella dejó de hablar, José le respondió diciendo: Apártate de mí y déjale el asunto a mi señor. He aquí, mi señor no sabe lo que hay conmigo en la casa y ha entregado todo lo que tiene en mi mano. Y me ha otorgado grandes honores en su casa y me ha nombrado supervisor de su casa y me ha elevado, porque no hay nadie más grande en esta casa que yo. Tampoco me ha ocultado nada más que tú. , porque eres su esposa, y ¿cómo entonces puedo yo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu esposo, para hacer esto en la casa de mi señor? porque ¿por qué he de morir por ti? Y cuando ella dejó de hablar, José le respondió diciendo: Apártate de mí y déjale el asunto a mi señor. He aquí, mi señor no sabe lo que hay conmigo en la casa y ha entregado todo lo que tiene en mi mano. Y me ha otorgado grandes honores en su casa y me ha nombrado supervisor de su casa y me ha elevado, porque no hay nadie más grande en esta casa que yo.

Tampoco me ha ocultado nada más que tú. , porque eres su esposa, y ¿cómo entonces puedo yo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu esposo, para hacer esto en la casa de mi señor? porque ¿por qué he de morir por ti? Y cuando ella dejó de hablar, José le respondió diciendo: Apártate de mí y déjale el asunto a mi señor. He aquí, mi señor no sabe lo que hay conmigo en la casa y ha entregado todo lo que tiene en mi mano. Y me ha otorgado grandes honores en su casa y me ha nombrado supervisor de su casa y me ha elevado, porque no hay nadie más grande en esta casa que yo. Tampoco me ha ocultado nada más que tú. , porque eres su esposa, y ¿cómo entonces puedo yo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu esposo, para hacer esto en la casa de mi señor? He aquí, mi señor no sabe lo que hay conmigo en la casa y ha entregado todo lo que tiene en mi mano. Y me ha otorgado grandes honores en su casa y me ha nombrado supervisor de su casa y me ha elevado, porque no hay nadie más grande en esta casa que yo. Tampoco me ha ocultado nada más que tú. , porque eres su esposa, y ¿cómo entonces puedo yo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu esposo, para hacer esto en la casa de mi señor? He aquí, mi señor no sabe lo que hay conmigo en la casa y ha entregado todo lo que tiene en mi mano. Y me ha otorgado grandes honores en su casa y me ha nombrado supervisor de su casa y me ha elevado, porque no hay nadie más grande en esta casa que yo. Tampoco me ha ocultado nada más que tú. , porque eres su esposa, y ¿cómo entonces puedo yo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu esposo, para hacer esto en la casa de mi señor? ¿Y cómo, pues, puedo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu marido, para hacer esto en la casa de mi señor? ¿Y cómo, pues, puedo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu marido, para hacer esto en la casa de mi señor?

17 ‫ אין איש גדול בבית הזה ממני ולא חשך אדוני ממני מאומה כי אם‬.‫ וגם הפקיד אותי על ביתו וינשאני‬,‫כי גם הוא כבדני מאוד בביתו‬ ‫ כי אינני‬,‫ ואיך תדבר אלי רים האל אוה איה ועתה חדל לך עוד מעליי ואל תדברי אליי עוד כדברים האלה‬,‫אותך באשר את אישתו‬ ‫ ויהי אחרי כן‬.‫ אך מסיתה אותו יום יום לשמוע אליה‬,‫ וזליכה לא שמעה אל יוסף בדברו אליה את הדברים האלה‬.‫שומע אל דברייך‬ ‫ וגם המלך והשרים יצאו‬.‫ ויצאו כל יושבי מצרים וילכו לראות את הנחל בכל כלי שיר כמשפטם ביא‬,‫ויתמלא נחל מצרים על כל גדותיו‬ ‫ ויהי בצאת‬.‫ כי שמחה גדולה היא למצרים ויום טוב בעת אשר יתמלא ים שיחור לשמוה ים שיחור לשמו‬,‫לראות בתופים ובמחולות‬ ‫ אך זליכה לא יצאה לה כי אמרה חולה אנוכי ותשב בבית‬.‫ ויצאו גם כל אנשי בית פוטיפר איתם‬,‫המצריים אל היאור לשמוח כמשפטם‬ ‫ ותקם ותעל אל הבית אל‬.‫ ואין אחר בבית איתה‬,‫ ויהי בצאתם ותישאר זליכה בבית לבדה‬.‫ בעבור המצא לה יוסף ביום ההוא‬,‫לבדה‬ ‫ ותייפה את פניה ואת בשרה‬,‫ ותשם על ראשה אבנים יקרות מאבני שוהם משובצים זהב וכסף‬.‫ ותלבוש בגדים כבגדי מלכות‬,‫היכלה‬ ‫ ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך‬.‫ ותפזר בכל ההיכל מור ואהלות‬,‫ ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‬.‫בכל תמרוקי הנשים‬ Página 17

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום‬ ‫אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף‬ ‫‪.‬בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‬ ‫והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך‬ ‫אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום‬ ‫‪,‬ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותלבוש בגדים כבגדי מלכות‪ .‬ותשם על ראשה אבנים יקרות מאבני שוהם משובצים זהב וכסף‬ ‫ותייפה את פניה ואת בשרה בכל תמרוקי הנשים‪ .‬ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‪ ,‬ותפזר בכל ההיכל מור ואהלות‪ .‬ותשב‬ ‫אחרי כן בפתח היכלה על דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות‬ ‫מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה‬ ‫ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב‬ ‫לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‪ .‬והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף‬ ‫ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת ותשלוף את החרב מתחת בגדיה‬ ‫ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותלבוש בגדים כבגדי מלכות‪ .‬ותשם על ראשה אבנים יקרות מאבני‬ ‫שוהם משובצים זהב וכסף‪ ,‬ותייפה את פניה ואת בשרה בכל תמרוקי הנשים‪ .‬ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‪ ,‬ותפזר בכל‬ ‫ההיכל מור ואהלות‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא‬ ‫מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא‬ ‫זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף‬ ‫ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‪ .‬והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה‬ ‫יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת‬ ‫ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותשם על ראשה אבנים יקרות‬ ‫מאבני שוהם משובצים זהב וכסף‪ ,‬ותייפה את פניה ואת בשרה בכל תמרוקי הנשים‪ .‬ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‪ ,‬ותפזר‬ ‫בכל ההיכל מור ואהלות‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא‬ ‫מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא‬ ‫זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף‬ ‫ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‪ .‬והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה‬ ‫יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת‬ ‫ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותשם על ראשה אבנים יקרות‬ ‫מאבני שוהם משובצים זהב וכסף‪ ,‬ותייפה את פניה ואת בשרה בכל תמרוקי הנשים‪ .‬ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‪ ,‬ותפזר‬ ‫בכל ההיכל מור ואהלות‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא‬ ‫מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא‬ ‫זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף‬ ‫ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‪ .‬והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה‬ ‫יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת‬ ‫ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותייפה את פניה ואת בשרה בכל‬ ‫תמרוקי הנשים‪ .‬ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‪ ,‬ותפזר בכל ההיכל מור ואהלות‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך‬ ‫הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום‬ ‫אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף‬ ‫‪.‬בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‬ ‫והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך‬ ‫אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום‬ ‫ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותייפה את פניה ואת בשרה בכל תמרוקי הנשים‪ .‬ותקטיר את ההיכל ואת הבית בקדה ולבונה‪ ,‬ותפזר‬ ‫בכל ההיכל מור ואהלות‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא‬ ‫מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא‬ ‫זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף‬ ‫ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‪ .‬והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה‬ ‫יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת‬ ‫ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‪ ,‬ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על‬ ‫דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד‬ ‫המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה וישב אחורנית‪ .‬ותרא זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‪ ,‬מה לך‬ ‫יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‪ .‬וישב יוסף ויבוא הבית אל מקום מושבו‪ ,‬וישב לעשות מלאכת אדוניו‬ ‫כמשפט‪ .‬והנה זליכה באה אליו‪ ,‬ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‪ .‬ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‪ ,‬חי‬ ‫‪,‬המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‪ .‬ותמהר ותשלח את ידה האחרת ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‬ ‫ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‪ .‬ותשב אחרי כן בפתח היכלה על דרך הבית‪ ,‬במקום אשר יעבור משם יוסף לעשות‬ ‫מלאכתו‪ .‬והנה יוסף בא מהשדה‪ ,‬ויבוא הביתה לעשות מלאכת אדוניו‪ .‬ויבוא עד המקום אשר יעבור משם‪ ,‬וירא את כל מעשה זליכה‬ ‫‪Página 18‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד‬,‫ ותרא זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‬.‫וישב אחורנית‬ ‫ ותעמוד לפניו בבגדי‬,‫ והנה זליכה באה אליו‬.‫ וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‬,‫ וישב יוסף ויבוא הבית אל מקום מושבו‬.‫עברשב יךל‬ ‫ ותמהר‬.‫ חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‬,‫ ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‬.‫מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‬ ‫ ותרא‬.‫ ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‬,‫ותשלח את ידה האחרת ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‬ ‫ וישב יוסף‬.‫ מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‬,‫זליכה את יוסף שב אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‬ ‫ ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה‬,‫ והנה זליכה באה אליו‬.‫ וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‬,‫ויבוא הבית אל מקום מושבו‬ ‫ ותמהר ותשלח את ידה האחרת‬.‫ חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‬,‫ ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‬.‫יצא למרחוק‬ ‫ ותרא זליכה את יוסף שב אחורנית‬.‫ ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‬,‫ותשלוף את החרב מתחת בגדיה ותיתן על צואר יוסף‬ ‫ וישב יוסף ויבוא הבית אל מקום מושבו‬.‫ מה לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את הדרך עד עברשב יךל‬,‫מפניה ותקרא לו לאמור‬, ‫ ותמהר ותחזק‬.‫ ותעמוד לפניו בבגדי מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‬,‫ והנה זליכה באה אליו‬.‫וישב לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‬ ‫ ותמהר ותשלח את ידה האחרת ותשלוף את החרב מתחת‬.‫ חי המלך אם אינך עושה דברי כי היום תומת‬,‫ביוסף ובבגדיו ותאמר אליו‬ ‫ ותאמר קום ועשה את דברי ואם אין איה מת‬,‫בגדיה ותיתן על צואר יוסף‬.

Y ella les dijo: He aquí, en el breve momento que lo han visto se les ha ocurrido esto y no pudieron resistirlo, cuánto menos puedo hacerlo yo estando siempre en casa con él. Y lo veo día tras día entrando y saliendo por la casa, ¿puedo entonces ayudar a mi enfermedad o incluso a mi muerte por su cuenta? Y ellos dijeron: Tus palabras son verdaderas, para quien puede ver esta hermosa figura en la casa y ser indiferente. Pero, ¿no es tu esclavo y siervo? ¿Por qué entonces no dices lo que tienes en tu corazón, y por qué dejas que tu alma perezca por eso? Y ella les dijo: Cada día me obligo a seducirlo, pero él no hace caso de mis palabras, y yo le aseguro todo lo bueno, pero a él no le importa, y por eso me he enfermado como ustedes. veme este dia. Y Zulycah estaba muy enferma debido a su deseo por José, y su enfermedad de amor pesaba mucho sobre ella, pero la gente de la casa de Zulycah y su esposo no sabían nada del asunto y que Zulycah estaba enferma por su amor a José. Y toda la gente de su casa le preguntó: ¿Por qué estás tan demacrada y enferma cuando no te falta lo más mínimo? Y ella les dijo: No conozco la enfermedad que me está creciendo día tras día. Y todas las mujeres y sus amigas vinieron a visitarla todos los días y le hablaron, diciendo: Esto ciertamente se debe a tu amor por José; incítalo entonces y usa la fuerza contra él, quizás él te escuchará y quitará tu muerte inminente.

Y Zulycah se enfermó más gravemente y se empobreció cada día que venía hasta que no tuvo más fuerzas para ponerse de pie. Y un día, mientras José se ocupaba de su trabajo en la casa, Zulycah entró en secreto y se arrojó de repente sobre él, y José usó la fuerza para liberarse de ella y la arrojó al suelo. Y Zulíca lloró delante de él a causa de la pasión en su corazón, y ella le suplicó, y las lágrimas corrieron por sus mejillas, y le habló con llanto y súplica, diciendo: ¿Alguna vez has visto, o oído, o sabido? de una mujer más hermosa o mejor que yo, que te hablaría día tras día y quedaría tan reducida por la enfermedad por amor a ti, y dispuesta a otorgarte todos estos honores, y aún así no escuchas ¿Mi voz? Y si tuvieras miedo de tu señor para que te castigara, como vive el rey, no te sobrevendrá ningún mal en este asunto. Entonces escúchame y satisface mi deseo por el honor que te he mostrado, y líbrame de esta enfermedad; porque ¿por qué he de morir por ti? Y cuando ella dejó de hablar, José le respondió diciendo: Apártate de mí y déjale el asunto a mi señor. He aquí, mi señor no sabe lo que hay conmigo en la casa y ha entregado todo lo que tiene en mi mano. Y me ha otorgado grandes honores en su casa y me ha nombrado supervisor de su casa y me ha elevado, porque no hay nadie más grande en esta casa que yo. Tampoco me ha ocultado nada más que tú. , porque eres su esposa, y ¿cómo entonces puedo yo hacer esta gran maldad y pecar contra Dios y contra tu esposo, para hacer esto en la casa de mi señor? Ahora, pues, abandóname, y no me hables más tales palabras, porque ciertamente no escucharé tu voz. Y Zulíca no quiso escuchar su voz, pero ella lo incitó día tras día para que la escuchara. Y después de esto, el río de Egipto se llenó por encima de todos sus lados, y todo el pueblo de Egipto, y el rey con sus príncipes, salieron a verlo en medio de música y danzas, porque hay gran regocijo y una gran fiesta en Egipto cada vez que el mar Shichor se desborda y van allí para divertirse todo el día. Y cuando los egipcios salieron al río, para regocijarse según su costumbre, toda la gente de la casa de Potifar pasó. Pero Zulycah no quiso ir, porque dijo: Estoy muy enferma y se quedó en casa sola para encontrar la oportunidad de encontrarse con José ese día. Y cuando todos se fueron y Zulca estaba solo en la casa, Ella se levantó y subió al templo de la casa, y se vistió como vestidos de reina, y colocó sobre su cabeza un adorno de piedras preciosas, hecho de piedras de ónice engastadas en plata y oro y embelleció su rostro y cuerpo con toda clase de mezclas que usaban las mujeres, y perfumó el templo y toda la casa con casia e incienso, y esparció mirra y áloe por todo el templo, y luego se sentó a la puerta del templo en el pasillo de la casa por donde José tenía que pasar para hacer su trabajo. Y he aquí, José regresó del campo para hacer el trabajo de su amo en la casa y entró en su casa, y cuando llegó al lugar por donde tenía que pasar, vio el trabajo de Zulycah y se volvió hacia atrás. Y Página 19

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪cuando Zulcah vio que José regresaba, lo llamó y le dijo: ¿Qué te pasa José? 2 Ven a hacer tu obra, y yo‬‬ ‫‪despejaré el camino delante de ti hasta que hayas pasado a tu asiento. Y José regresó a la casa y pasó a su‬‬ ‫‪asiento para hacer el trabajo de su amo como de costumbre, y he aquí que Zulcah vino y se paró ante él con‬‬ ‫‪ropas de reina y el perfume de sus vestidos llegaba a la distancia. Y tomó a José de repente y le dijo: Vive el‬‬ ‫‪rey, si no satisfaces mi deseo, morirás hoy.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫יוסף מלפניה בעשותה את הדבר הזה ויקם לברוח מלפניה‪ ,‬והיא תפשה את בגדו ממול פניו‪ .‬ויהי בברחו בבהלה ותקרע הבגד אשר‬ ‫החזיקה בו זליכה‪ ,‬ויעזוב יוסף הבגד ביד זליכה וינס ויצא החוצה כי ירא‪ .‬ותרא זליכה כי נקרעו בגדי יוסף ויעזבם בידה וינס‪ ,‬ותפחד‬ ‫לנפשה מאוד פן ישמע עליה הדבר‪ .‬ותקם ותעש בערמה ותסר את הבגדים אשר לבשה אותם‪ ,‬ותלבש את בגדיה‪ .‬ותיקח את בגדי יוסף‬ ‫ותנח אצלה‪ ,‬ותלך ותשב במקום חוליה אשר ישבה שם טרם צאת אנשי ביתה אל היאור‪ .‬ותקרא את נער אחד קטן אשר היה בבית‬ ‫ותצוהו לקרוא אל אנשי ביתה‪ ,‬ויבואו אנשי הבית אליה‪ .‬ויהי כראותה אותם ותאמר אליהם בקול גדול ובצעקה‪ ,‬ראו אשר הביא אליי‬ ‫‪.‬אדוניכם ​​איש עברי אל הבית כי בא יי‪ .‬לשכבו‪ .‬ויהי בצאתכם ויבוא הביתה וירא כי אין אחד בבית‪ ,‬ויבוא אליי ויחזק בי לשכב עמי‬ ‫ואחזיק בבגדיו ואקרעם ואקרא אליו בקול גדול‪ ,‬ויהי כהרימי קולי ויירא לנפשו ויעזוב בגדו לפניי ויצא וינס החוצה‪ .‬ולא דיברו אנשי‬ ‫ביתה מאומה אך חרה אפם מאוד ביוסף‪ ,‬וילכו אל אדוניו וידברו לו את דברי אישתו‪ .‬ויבוא פוטיפר אל ביתו בחרון אף‪ ,‬ותצעק עליו‬ ‫אישתו לאמור‪ .‬מה הדבר אשר עשית לי להביא אל ביתי עבד עברי‪ ,‬כי בא אליי היום לצחק בי וכזאת וכזאת עשה לי היום‪ .‬וישמע‬ ‫פוטיפר את דברי אישתו ויצו להכות את יוסף במכות נמרצות‪ ,‬ויעשו לו כן‪ .‬ויהי בהכותם אותו‪ ,‬ויצעק יוסף בקול גדול וישא עיניו אל‬ ‫השמים ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקים אתה ידעת כי אני נקי מכל הדברים האלה‪ ,‬ולמה אמות היום על שקר ביד הערלים הרשעוים האלה אשר לא‬ ‫ידעת‪ .‬ויהי מדי הכות אנשי פוטיפר את יוסף‪ ,‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם עבד אחד מעבדי פוטיפר‪ ,‬בן עשתי עשר חודש‪ .‬ויפתח ה׳ את‬ ‫פי הילד‪ ,‬וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם באיש הזה ועל מה תעשו לו את הרעה הזאת‪ ,‬שקר‬ ‫אמי דוברת וכזב ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל הדברים על נכון‪ ,‬ואת כל דברי זליכה אל יוסף יום יום הגיד‬ ‫אליהם‪ .‬ותצעק עליו אישתו לאמור‪ .‬מה הדבר אשר עשית לי להביא אל ביתי עבד עברי‪ ,‬כי בא אליי היום לצחק בי וכזאת וכזאת עשה‬ ‫לי היום‪ .‬וישמע פוטיפר את דברי אישתו ויצו להכות את יוסף במכות נמרצות‪ ,‬ויעשו לו כן‪ .‬ויהי בהכותם אותו‪ ,‬ויצעק יוסף בקול גדול‬ ‫וישא עיניו אל השמים ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקים אתה ידעת כי אני נקי מכל הדברים האלה‪ ,‬ולמה אמות היום על שקר ביד הערלים הרשעוים‬ ‫‪.‬האלה אשר לא ידעת‪ .‬ויהי מדי הכות אנשי פוטיפר את יוסף‪ ,‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם עבד אחד מעבדי פוטיפר‪ ,‬בן עשתי עשר חודש‬ ‫ויפתח ה׳ את פי הילד‪ ,‬וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם באיש הזה ועל מה תעשו לו את הרעה‬ ‫הזאת‪ ,‬שקר אמי דוברת וכזב ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל הדברים על נכון‪ ,‬ואת כל דברי זליכה אל יוסף יום‬ ‫יום הגיד אליהם‪ .‬ותצעק עליו אישתו לאמור‪ .‬מה הדבר אשר עשית לי להביא אל ביתי עבד עברי‪ ,‬כי בא אליי היום לצחק בי וכזאת‬ ‫וכזאת עשה לי היום‪ .‬וישמע פוטיפר את דברי אישתו ויצו להכות את יוסף במכות נמרצות‪ ,‬ויעשו לו כן‪ .‬ויהי בהכותם אותו‪ ,‬ויצעק יוסף‬ ‫בקול גדול וישא עיניו אל השמים ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקים אתה ידעת כי אני נקי מכל הדברים האלה‪ ,‬ולמה אמות היום על שקר ביד הערלים‬ ‫הרשעוים האלה אשר לא ידעת‪ .‬ויהי מדי הכות אנשי פוטיפר את יוסף‪ ,‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם עבד אחד מעבדי פוטיפר‪ ,‬בן עשתי‬ ‫עשר חודש‪ .‬ויפתח ה׳ את פי הילד‪ ,‬וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם באיש הזה ועל מה תעשו‬ ‫לו את הרעה הזאת‪ ,‬שקר אמי דוברת וכזב ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל הדברים על נכון‪ ,‬ואת כל דברי זליכה‬ ‫‪,‬אל יוסף יום יום הגיד אליהם‪ .‬וישמע פוטיפר את דברי אישתו ויצו להכות את יוסף במכות נמרצות‪ ,‬ויעשו לו כן‪ .‬ויהי בהכותם אותו‬ ‫ויצעק יוסף בקול גדול וישא עיניו אל השמים ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקים אתה ידעת כי אני נקי מכל הדברים האלה‪ ,‬ולמה אמות היום על שקר‬ ‫ביד הערלים הרשעוים האלה אשר לא ידעת‪ .‬ויהי מדי הכות אנשי פוטיפר את יוסף‪ ,‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם עבד אחד מעבדי‬ ‫פוטיפר‪ ,‬בן עשתי עשר חודש‪ .‬ויפתח ה׳ את פי הילד‪ ,‬וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם באיש‬ ‫‪,‬הזה ועל מה תעשו לו את הרעה הזאת‪ ,‬שקר אמי דוברת וכזב ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל הדברים על נכון‬ ‫‪.‬ואת כל דברי זליכה אל יוסף יום יום הגיד אליהם‪ .‬וישמע פוטיפר את דברי אישתו ויצו להכות את יוסף במכות נמרצות‪ ,‬ויעשו לו כן‬ ‫ויהי בהכותם אותו‪ ,‬ויצעק יוסף בקול גדול וישא עיניו אל השמים ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקים אתה ידעת כי אני נקי מכל הדברים האלה‪ ,‬ולמה‬ ‫אמות היום על שקר ביד הערלים הרשעוים האלה אשר לא ידעת‪ .‬ויהי מדי הכות אנשי פוטיפר את יוסף‪ ,‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם‬ ‫‪.‬עבד אחד מעבדי פוטיפר‪ ,‬בן עשתי עשר חודש‪ .‬ויפתח ה׳ את פי הילד‪ ,‬וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‬ ‫מה לכם באיש הזה ועל מה תעשו לו את הרעה הזאת‪ ,‬שקר אמי דוברת וכזב ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל‬ ‫הדברים על נכון‪ ,‬ואת כל דברי זליכה אל יוסף יום יום הגיד אליהם‪ .‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם עבד אחד מעבדי פוטיפר‪ ,‬בן עשתי עשר‬ ‫חודש‪ .‬ויפתח ה׳ את פי הילד‪ ,‬וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם באיש הזה ועל מה תעשו לו את‬ ‫הרעה הזאת‪ ,‬שקר אמי דוברת וכזב ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל הדברים על נכון‪ ,‬ואת כל דברי זליכה אל‬ ‫יוסף יום יום הגיד אליהם‪ .‬ויצעק ויבכה עוד‪ .‬ויהי שם עבד אחד מעבדי פוטיפר‪ ,‬בן עשתי עשר חודש‪ .‬ויפתח ה׳ את פי הילד‪ ,‬וידבר לפני‬ ‫אנשי פוטיפר המכים את יוסף כדברים האלה לאמור‪ .‬מה לכם באיש הזה ועל מה תעשו לו את הרעה הזאת‪ ,‬שקר אמי דוברת וכזב‬ ‫‪.‬ותאמר כזה וכזה היה הדבר‪ .‬ויגד אליהם הילד את כל הדברים על נכון‪ ,‬ואת כל דברי זליכה אל יוסף יום יום הגיד אליהם‬ ‫‪And she stretched out her other hand hastily and she drew a sword from under her garments and she placed it‬‬ ‫‪upon Joseph’s neck and she said: Arise now and gratify my wishes or else thou diest this very day. And Joseph‬‬ ‫‪was afraid of her and her action and he rose up to flee from her. But she had taken hold upon the front of his‬‬ ‫‪garments and when Joseph fled in terror, the garment which Zulycah had seized was torn, and Joseph left the‬‬ ‫‪Página 20‬‬

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪garment in Zulycah’s hand and ran away into the street, because he was afraid. And when Zulycah saw that‬‬ ‫‪Joseph’s garments were torn and he had left them in her hands and fled, she was afraid lest the matter might‬‬ ‫‪become known concerning her, and she rose up and acted cunningly, and she removed the costly garments‬‬ ‫‪from herself and put on her other garments. And she took Joseph’s garment and laid it near her and she went‬‬ ‫‪back to the place where she sat during her sickness, before the people of her household had gone to the river,‬‬ ‫‪and she called unto a youth who came into the house and she commanded him to go and summon the people‬‬ ‫‪of her household into her presence. And when she saw them she spoke unto them in a loud lamenting voice:‬‬ ‫‪Behold the Hebrew whom your master hath brought into my house hath come to me this day to lie with me.‬‬ ‫‪And when you had left he came into the house, and seeing that no one was in the house with me he came to‬‬ ‫‪forcibly lie with me. And I took hold upon his garments and tore them and I cried out against him with a loud‬‬ ‫‪voice. And when I had lifted up my voice he was in fear of his life and he left his garments before me and he‬‬ ‫‪fled into the street. And the people of the house said not a word, but their anger was burning within them‬‬ ‫‪against Joseph, and they went to their master and they told unto him the words of his wife. And Potiphar came‬‬ ‫‪home with a raging wrath and his wife cried out to him saying: What is it that thou hast done unto me, to bring‬‬ ‫‪into my house a Hebrew servant, for he came unto me this day to sport with me, and after this manner did thy‬‬ ‫‪servant do unto me? And when Potiphar heard the words of his wife he commanded his servants to take‬‬ ‫‪Joseph to give unto Joseph a terrible beating and they did so unto him. And whilst they were beating him‬‬ ‫‪Joseph cried out with a loud voice and he lifted up his eyes unto the heavens and he said: Oh Lord my God‬‬ ‫‪thou knowest that I am innocent in this matter and why shall I die this day through a falsehood by the hands of‬‬ ‫‪these uncircumcised and wicked men whom thou knowest? And whilst Potiphar’s men were beating Joseph‬‬ ‫‪he kept on weeping and crying. And there was present a child only eleven months old, and the Lord opened‬‬ ‫‪the mouth of that child and he spoke these words before the men of Potiphar who were beating Joseph: What‬‬ ‫‪have you to do with this man and why do you inflict upon him this great evil? My mother hath spoken‬‬ ‫‪falsehoods and hath stated lies for such was the translation. And the child related unto them correctly all the‬‬ ‫‪things that had happened and all the words which Zulycah spoke unto Joseph day after day he told unto them.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫וישמעו כל האנשים את דברי הילד‪ ,‬ויתמהו מאוד מכל דברי הילד‪ ,‬ויכל לדבר הילד וידום‪ .‬ופוטיפר נכלם מאוד מדברי בנו‪ ,‬ויצו את‬ ‫אנשיו לבלתי המית את יוסף עוד‪ ,‬ויחדלו האנשים מהכות את יוסף‪ .‬ויקח פוטיפר את יוסף ויאמר להביאו במשפט לפני הכוהנים‬ ‫השופטים אשר למלך‪ ,‬לשפטו על הדבר הזה‪ .‬ויבואו פוטיפר ויוסף לפני הכוהנים שופטי המלך ויאמר אליהם‪ ,‬שפטו נא מה משפט יש‬ ‫לעבד הזה כי כזה וכזה עשה‪ .‬ויאמרו הכוהנים אל יוסף‪ ,‬למה תעשה את הדבר הזה לאדוניך‪ .‬ויען אותם יוסף לאמור‪ ,‬לא אדוני כי כזה‬ ‫וכזה היה הדבר‪ .‬ויאמר פוטיפר אל יוסף‪ ,‬הלא כל אשר לי שמתי בידך ולא חשכתי ממך דבר כי אם אשתי ואיך תעשה לי את הרעה‬ ‫הזאת‪ .‬ויען יוסף ויאמר‪ ,‬לא אדוני חי ה׳ וחי נפשך אדוני אם אמת הדבר אשר שמעת מאישתך‪ ,‬כי כזה וכזה היה הדבר היום‪ .‬זה לי שנה‬ ‫תמימה היום בביתך‪ ,‬הראית כי עולה או דבר אשר יחייב את ראשי אליך‪ .‬ויאמרו הכוהנים אל פוטיפר‪ ,‬שלח נא ויביאו בגד יוסף הקרוע‬ ‫לפנינו ונראה בו את הקרע‪ .‬והיה אם מלפני הבגד יהיה הקרע ממול פניו היא החזיקתהו לבוא אליה‪ ,‬ובערמה עשתה את כל אשר תדבר‬ ‫אישתך‪ .‬ויביאו את בגד יוסף לפני הכוהנים השופטים ויראו והנה הקרע ממול פני יוסף‪ ,‬וידעו כל הכוהנים השופטי אשר הןוא השו אשר‬ ‫הוא הו אר הוא הו אך משפטו אשר יותן בבית הסוהר‪ ,‬בעבור השמועה אשר יצאה על אישתך מאיתו‪ .‬וישמע פוטיפר את דבריהם‪ ,‬ויקח‬ ‫את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים‪ ,‬ויהי יוסף בבית יםה הסה‪ .‬ובכל זאת לא שבה אשת אדוניו מעליו‪ ,‬ולא‬ ‫חדלה מדבר אל יוסף יום יום לשמוע אליה‪ .‬ויהי מקץ שלושה חודשים ותוסף זליכה ותלך אל יוסף אל בית הסוהר יום יום‪ ,‬ותסיתהו‬ ‫לשמוע אליה‪ .‬ותאמר זליכה אל יוסף‪ ,‬עד מתי תעמוד בבית הזה אך שמע נא בקולי ואוציאך מן הבית הזה‪ .‬ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬טוב‬ ‫‪,‬שבתי בבית הזה מלשמוע אל דבריך לפשוע באלוקים‪ .‬ויביאו את בגד יוסף לפני הכוהנים השופטים ויראו והנה הקרע ממול פני יוסף‬ ‫וידעו כל הכוהנים השופטי אשר הןוא השו אשר הוא הו אר הוא הו אך משפטו אשר יותן בבית הסוהר‪ ,‬בעבור השמועה אשר יצאה על‬ ‫אישתך מאיתו‪ .‬וישמע פוטיפר את דבריהם‪ ,‬ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים‪ ,‬ויהי יוסף בבית יםה‬ ‫הסה‪ .‬ובכל זאת לא שבה אשת אדוניו מעליו‪ ,‬ולא חדלה מדבר אל יוסף יום יום לשמוע אליה‪ .‬ויהי מקץ שלושה חודשים ותוסף זליכה‬ ‫ותלך אל יוסף אל בית הסוהר יום יום‪ ,‬ותסיתהו לשמוע אליה‪ .‬ותאמר זליכה אל יוסף‪ ,‬עד מתי תעמוד בבית הזה אך שמע נא בקולי‬ ‫ואוציאך מן הבית הזה‪ .‬ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬טוב שבתי בבית הזה מלשמוע אל דבריך לפשוע באלוקים‪ .‬ויביאו את בגד יוסף לפני‬ ‫הכוהנים השופטים ויראו והנה הקרע ממול פני יוסף‪ ,‬וידעו כל הכוהנים השופטים אשר הןוא השוים אר הןוא הוא אך משפטו אשר יותן‬ ‫בבית הסוהר‪ ,‬בעבור השמועה אשר יצאה על אישתך מאיתו‪ .‬וישמע פוטיפר את דבריהם‪ ,‬ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום‬ ‫אשר אסירי המלך אסורים‪ ,‬ויהי יוסף בבית יםה הסה‪ .‬ובכל זאת לא שבה אשת אדוניו מעליו‪ ,‬ולא חדלה מדבר אל יוסף יום יום לשמוע‬ ‫‪,‬אליה‪ .‬ויהי מקץ שלושה חודשים ותוסף זליכה ותלך אל יוסף אל בית הסוהר יום יום‪ ,‬ותסיתהו לשמוע אליה‪ .‬ותאמר זליכה אל יוסף‬ ‫עד מתי תעמוד בבית הזה אך שמע נא בקולי ואוציאך מן הבית הזה‪ .‬ויען יוסף אותה לאמור‪ ,‬טוב שבתי בבית הזה מלשמוע אל דבריך‬ ‫לפשוע באלוקים‪ .‬וישמע פוטיפר את דבריהם‪ ,‬ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים‪ ,‬ויהי יוסף בבית‬ ‫יםה הסה‪ .‬ובכל זאת לא שבה אשת אדוניו מעליו‪ ,‬ולא חדלה מדבר אל יוסף יום יום לשמוע אליה‪ .‬ויהי מקץ שלושה חודשים ותוסף‬ ‫זליכה ותלך אל יוסף אל בית הסוהר יום יום‪ ,‬ותסיתהו לשמוע אליה‪ .‬ותאמר זליכה אל יוסף‪ ,‬עד מתי תעמוד בבית הזה אך שמע נא‬ ‫‪Página 21‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ וישמע פוטיפר את‬.‫ טוב שבתי בבית הזה מלשמוע אל דבריך לפשוע באלוקים‬,‫ ויען יוסף אותה לאמור‬.‫בקולי ואוציאך מן הבית הזה‬ ‫ ובכל זאת לא שבה אשת‬.‫ ויהי יוסף בבית יםה הסה‬,‫ ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים‬,‫דבריהם‬ ‫ ויהי מקץ שלושה חודשים ותוסף זליכה ותלך אל יוסף אל בית הסוהר‬.‫ ולא חדלה מדבר אל יוסף יום יום לשמוע אליה‬,‫אדוניו מעליו‬ ‫ ויען יוסף‬.‫ עד מתי תעמוד בבית הזה אך שמע נא בקולי ואוציאך מן הבית הזה‬,‫ ותאמר זליכה אל יוסף‬.‫ ותסיתהו לשמוע אליה‬,‫יום יום‬ ‫ טוב שבתי בבית הזה מלשמוע אל דבריך לפשוע באלוקים‬,‫אותה לאמור‬.

Y cuando el niño terminó de hablar se quedó en silencio. Y todos, los hombres escucharon las palabras del niño y se asombraron mucho por las palabras del niño. Y Potifar se avergonzó mucho de las palabras de su hijo y ordenó a sus hombres que no golpearan más a José, y los hombres dejaron de golpearlo. Y Potifar tomó a José y lo hizo llevar para juicio ante los sacerdotes, los jueces del rey, y les dijo: Pronunciad juicio sobre este esclavo porque así era su comportamiento. Y los sacerdotes dijeron a José: ¿Por qué has hecho esto a tu señor?

Y José les respondió, diciendo: No así mis señores, pero tal es el asunto. Y Potifar dijo a José: ¿No he puesto en tus manos todo lo que es mío? y no te he ocultado nada más que a mi esposa; ¿Y cómo podrías hacerme este mal? Y José respondió: diciendo: No así, señor mío, vive el Señor y vive tu alma, oh maestro mío, que no hay verdad en las palabras que has oído de tu esposa, pero estos son los hechos. He aquí, hace ahora un año completo que he estado en tu casa, ¿has visto en mí algo malo, o la más mínima cosa por la cual podría invocar la culpa sobre mi cabeza? Y los sacerdotes dijeron a Potifar: Te ruego que envíes y dejes que traigan la prenda rasgada de José ante nosotros y veamos la rotura en ella. Y si el manto se rasga por delante, delante de su rostro, entonces ella lo ha agarrado por la fuerza, para atraerlo hacia ella, y todo lo que ha dicho tu esposa es un engaño. Y llevaron el manto de José ante los sacerdotes, que eran los jueces, y lo examinaron y vieron que la lágrima estaba delante de José. Y todos los sacerdotes que eran jueces, Supo de inmediato que lo había atacado, y dijeron: Este esclavo no está bajo juicio de muerte, porque no ha hecho nada malo. Pero lo sentenciaremos a ser echado en la cárcel a causa del informe que ha salido contra tu esposa a través de él. Y Potifar escuchó sus palabras, y tomó a José y lo puso en la prisión, el lugar donde estaban presos los prisioneros del rey; Y estuvo en la cárcel durante doce años. Y a pesar de todo eso, la esposa de su amo no se apartó de él, y nunca dejó de hablar con José día tras día, para que él la escuchara. Y al cabo de tres meses, Zulíca fue una vez más a la prisión de José, y ella lo convenció de que la escuchara. Y Zulca dijo a José: ¿Cuánto tiempo permanecerás en esta casa? escucha mi voz, y te liberaré de tu prisión. “Y José le respondió diciendo: Mejor es para mí quedarme en esta casa que escuchar tus palabras y transgredir contra Dios.

20 ‫ ויען יוסף‬.‫ אם לא תעשה את דברי אנקר את עיניך ואוסיף נחושתיים ברגליך ואמסרך ביד אשר לא ידעת תמול שלשום‬,‫ותאמר אליו‬ ‫ ומתיר אוכה אוים ויהי כאשר‬,‫ הנה אלוקי כל הארץ יוכל להצילני מכל אשר תעשי לי כי הרוא פוקח עוורים ומתיר אוכי‬,‫אותה ויאמר‬ ‫ ויעקב אבי יוסף וכל אחיו‬.‫ ויוסף עודנו אסור בבית הסוהר‬,‫לא יכלה זליכה לפתות את יוסף לשמוע אליה ותחדל ללכת אליו להסיתו‬ ‫ ויהי יעקב צועק ובוכה ומתאבל על‬.‫ כי מאן יעקב להתנחם על יוסף בנו‬,‫אשר בארץ כנען עודם מתאבלים ובוכים על יוסף בימים ההם‬ ‫ וילך ראובן בן יעקב תמנתה ויקח את‬,‫ ויהי בעת ההיא בשנה ההיא שנת רדת יוסף מצרימה כאשר מכרו אותו אחיו‬.‫יוסף כל הימים‬ ‫ ושמעון אחיו לקח‬.‫ בנים ארבעה‬,‫ ותהר ותלד אליורם אשת ראובן לו את חנוך ואת פלוא ואת חצרון ואת כרמי‬.‫אליורם לבת ל אי הה‬ ‫ היא בונה אשר‬,‫ ואחרי כן בא שמעון אל בונה הכנענית‬.‫ בנים חמישה‬,‫את דינה אחותו לאישה ותלד לו ימואל וימין ואהד ויכין וצוחר‬ ‫ ויהודה הלך בעת ההיא אל עדולם‬.‫ ויבוא אליה שמעון ותלד לו את שאול‬,‫ ותהי בונה לפני דינה ותשרת אותה‬.‫שבה שמעון מעיר שכם‬, ‫ ותלד עלית ליהודה ער ואונן‬.‫ ויקחה ויבוא אליה‬,‫ וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמה עלית בת שועה‬.‫ויט עד איש עדולמי ושמו חירה‬ ‫ וליובב בן יקטן שתי בנות‬.‫ ויקחו להם משם את בנות יובב בן יקטן בן עבר לנשים‬,‫ וילכו לוי ויששכר ארץ הקדם‬.‫ בנים שלושה‬,‫ושלה‬, ‫ ותלד עדינה ללוי‬.‫ ויביאום ארצה כנען בית אביהם‬,‫ ויקח לוי את עדינה ויששכר לקח את ארידה‬.‫שם הגדולה עדינה ושם הקטנה ארידה‬ ‫ ויקחו להם משם את בנות יובב בן‬.‫ ואריזה ילדה לו ליששכר תולע ופוה ויוב ושמרון בנים ארבעה‬.‫ בנים שלושה‬,‫גרשון קהת ומררי‬ ‫ ויקח לוי את עדינה ויששכר לקח את ארידה‬.‫ שם הגדולה עדינה ושם הקטנה ארידה‬,‫ וליובב בן יקטן שתי בנות‬.‫יקטן בן עבר לנשים‬, ‫ ואריזה ילדה לו ליששכר תולע ופוה ויוב ושמרון‬.‫ בנים שלושה‬,‫ ותלד עדינה ללוי גרשון קהת ומררי‬.‫ויביאום ארצה כנען בית אביהם‬ ‫ שם הגדולה עדינה ושם הקטנה‬,‫ וליובב בן יקטן שתי בנות‬.‫ ויקחו להם משם את בנות יובב בן יקטן בן עבר לנשים‬.‫בנים ארבעה‬ ‫ בנים‬,‫ ותלד עדינה ללוי גרשון קהת ומררי‬.‫ ויביאום ארצה כנען בית אביהם‬,‫ ויקח לוי את עדינה ויששכר לקח את ארידה‬.‫ארידה‬ ‫ ואריזה ילדה לו ליששכר תולע ופוה ויוב ושמרון בנים ארבעה‬.‫שלושה‬.

Y ella le dijo: Si no haces mis deseos, te sacaré los ojos, y pondré más cadenas en tus pies, y te entregaré en manos de personas que no has conocido, ni ayer ni anteayer. Y José le respondió diciendo: He aquí el Dios de toda la tierra, él puede librarme de todo lo que me harías. Porque da la vista a los ciegos y libera a los cautivos y preserva a los extranjeros que están en la tierra que nunca conocieron. Y sucedió que cuando Zulcah vio que no podía lograr persuadir a José para que la escuchara, dejó de ir tras él para seducirlo. Y José todavía estaba Página 22

FPCFromClipboardUntitled atado en la casa de la prisión, y Jacob, el padre de José y todos sus hermanos, todavía estaban de luto y llorando por José en aquellos días; porque Jacob se negó a ser consolado por su hijo José. Y Jacob estaba llorando y llorando y lamentándose por José todo el tiempo. Y en ese tiempo en el año en que José descendió a Egipto después de que sus hermanos lo vendieron, Rubén, hijo de Jacob, fue a Timna y tomó para él por esposa a Eliuram, la hija de Avi el cananeo, y él vino a ella. Y Eliuram, mujer de Rubén, concibió y le dio a luz a Hanoc, Palu, Chetzrón y Carmi, cuatro hijos. Y su hermano Simeón tomó a su hermana Dina por mujer, y ella le dio a luz a Memuel, Yamin, Ohad, Jachin y Zochar, cinco hijos. Y vino después al Cananeo Bunah, el mismo Bunah a quien Simeón tomó cautivo de la ciudad de Siquem, y Bunah estaba delante de Dinah y la atendió, y Simeón vino a ella, y ella le dio a luz a Saúl. Y Judá fue en ese momento a Adulam, y llegó a un hombre de Adulam, y su nombre era Hirah. Y Judá vio allí a la hija de un hombre de Canaán, y su nombre era Aliyath, la hija de Shua, y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos. Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Eber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. y llegó a un hombre de Adulam, y su nombre era Hirah. Y Judá vio allí a la hija de un hombre de Canaán, y su nombre era Aliyath, la hija de Shua, y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos. Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Eber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. y llegó a un hombre de Adulam, y su nombre era Hirah. Y Judá vio allí a la hija de un hombre de Canaán, y su nombre era Aliyath, la hija de Shua, y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos. Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Eber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. Y Judá vio allí a la hija de un hombre de Canaán, y su nombre era Aliyath, la hija de Shua, y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos. Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Eber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. Y Judá vio allí a la hija de un hombre de Canaán, y su nombre era Aliyath, la hija de Shua, y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos. Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Eber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos.

Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Eber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. y él la tomó, y vino a ella, y Aliyath dio a luz a Judá, Er, Onán y Silo; tres hijos. Y Leví e Isacar fueron a la tierra del este, y tomaron para sí a las hijas de Jobab hijo de Yoktan, hijo de Heber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Heber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron. y tomaron por mujeres a las hijas de Jobab, hijo de Yoktan, hijo de Heber. Y Jobab, hijo de Yoktan, tenía dos hijas; el nombre de la Página 23

‫‪FPCFromClipboardUntitled‬‬ ‫‪mayor era Adinah, y el nombre de la menor era Aridah. Y Leví tomó a Adina, e Isacar tomó a Arida, y llegaron‬‬ ‫‪a la tierra de Canaán, a la casa de su padre, y Adina dio a luz a Leví, Gersón, Cehat y Merari; tres hijos. Y‬‬ ‫‪Arida dio a luz cuatro hijos a Isacar, Tola, Puvah, Job y Shomron.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ודן הלך ארץ מואב‪ ,‬ויקח את אפללת בת חמורן המואבי לאישה ויביאה ארצה כנען‪ .‬ותהי אפללת עקרה ימים רבים אין לה‪ .‬ויזכור‬ ‫אלוקים את אפללת אשת דן אחרי כן‪ ,‬ותלד בן ותקרא את שמו חושים‪ .‬וילכו גד ונפתלי חרנה‪ ,‬ויקחו משם את בנות אמורם בן עוץ בן‬ ‫נחור לנשים‪ .‬ואלה שמות בנות עמורם‪ ,‬שם הגדולה מרימית וגד לקח את עוצית ויביאום ארצה כנען בית אביהם‪ .‬ותלד מרימית לנפתלי‬ ‫יחצאל וגוני ויצר ושלם‪ ,‬בנים ארבעה‪ .‬ועוצית ילדה לגד צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי‪ ,‬בנים שבעה‪ .‬וילך אשר ויקח את‬ ‫‪,‬עדון בת אפלל בן הדר בן ישמעאל לאישה‪ ,‬ויביאה ארצה כנען‪ .‬ותמת עדון אשת אשר בימים ההם‪ ,‬אין לה ולד‪ .‬ויהי אחרי מות עדון‬ ‫וילך אשר אל עבר הנהר ויקח את הדורה בת אבימאל בן עבר בן שם לו לאישה‪ .‬והנערה טובת מראה ובעלת שכל‪ ,‬ותהי למלכיאל בן‬ ‫עילם בן שם לאישה‪ .‬ותלד הדורה למלכיאל בת‪ ,‬ויקרא את שמה סרח‪ .‬וימת מלכיאל אחרי כן‪ ,‬ותלך הדורה ותשב בית אביה‪ .‬ויהי אחרי‬ ‫מות אשת אשר‪ ,‬וילך ויקח את הדורה לאישה ויביאה ארצה כנען‪ .‬ותבוא גם סרח בתה עמה והיא בת שלוש שנים‪ ,‬ותגדל הנערה בבית‬ ‫יעקב‪ .‬והנערה טובת מראה ותלך בדרכי בני יעקב בקדושה לא חסרה דבר‪ ,‬ויתן לה ה׳ חוכמה ושכל‪ .‬ותהר הדורה אשת אשר ותלד לו‬ ‫את ימנה וישוה וישוי ובריעה‪ ,‬בנים ארבעה‪ .‬וזבולון הלך לו מדינה‪ ,‬ויקח את מרושה בת מולר בן אבידע בן מדין לאישה ויביאה ארצה‬ ‫כנען‪ .‬ותלד מרושה לזבולון סרד ואילון ויחלאל‪ ,‬בנים שלושה‪ .‬וישלח יעקב אל ארם בן צובא בן תרח ויקח את מחליא בת ארם אל‬ ‫בנימין בנו‪ ,‬ותבא ארצה כנען בית יעקב‪ .‬ובנימין בן עשר שנים בקחתו את מחליא בת ארם לאישה‪ .‬ותהר מחליא ותלד לבנימין בלע‬ ‫ובכר ​​ואשבל גרא ונעמן‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ואחרי כן הלך בנימין ויקח את ערבת בת זמרן בן אברהם על אישתו לאישה‪ ,‬והוא בן שמונה‬ ‫עשרה שנה‪ .‬ותלד ערבת לבנימין אחי וראש מופים וחופים וארד‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬והנערה טובת מראה ותלך בדרכי בני יעקב בקדושה לא‬ ‫חסרה דבר‪ ,‬ויתן לה ה׳ חוכמה ושכל‪ .‬ותהר הדורה אשת אשר ותלד לו את ימנה וישוה וישוי ובריעה‪ ,‬בנים ארבעה‪ .‬וזבולון הלך לו‬ ‫מדינה‪ ,‬ויקח את מרושה בת מולר בן אבידע בן מדין לאישה ויביאה ארצה כנען‪ .‬ותלד מרושה לזבולון סרד ואילון ויחלאל‪ ,‬בנים‬ ‫שלושה‪ .‬וישלח יעקב אל ארם בן צובא בן תרח ויקח את מחליא בת ארם אל בנימין בנו‪ ,‬ותבא ארצה כנען בית יעקב‪ .‬ובנימין בן עשר‬ ‫שנים בקחתו את מחליא בת ארם לאישה‪ .‬ותהר מחליא ותלד לבנימין בלע ובכר ​​ואשבל גרא ונעמן‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ואחרי כן הלך בנימין‬ ‫ויקח את ערבת בת זמרן בן אברהם על אישתו לאישה‪ ,‬והוא בן שמונה עשרה שנה‪ .‬ותלד ערבת לבנימין אחי וראש מופים וחופים‬ ‫וארד‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬והנערה טובת מראה ותלך בדרכי בני יעקב בקדושה לא חסרה דבר‪ ,‬ויתן לה ה׳ חוכמה ושכל‪ .‬ותהר הדורה אשת‬ ‫אשר ותלד לו את ימנה וישוה וישוי ובריעה‪ ,‬בנים ארבעה‪ .‬וזבולון הלך לו מדינה‪ ,‬ויקח את מרושה בת מולר בן אבידע בן מדין לאישה‬ ‫ויביאה ארצה כנען‪ .‬ותלד מרושה לזבולון סרד ואילון ויחלאל‪ ,‬בנים שלושה‪ .‬וישלח יעקב אל ארם בן צובא בן תרח ויקח את מחליא בת‬ ‫ארם אל בנימין בנו‪ ,‬ותבא ארצה כנען בית יעקב‪ .‬ובנימין בן עשר שנים בקחתו את מחליא בת ארם לאישה‪ .‬ותהר מחליא ותלד לבנימין‬ ‫בלע ובכר ​​ואשבל גרא ונעמן‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ואחרי כן הלך בנימין ויקח את ערבת בת זמרן בן אברהם על אישתו לאישה‪ ,‬והוא בן‬ ‫שמונה עשרה שנה‪ .‬ותלד ערבת לבנימין אחי וראש מופים וחופים וארד‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬בנים שלושה‪ .‬וישלח יעקב אל ארם בן צובא בן‬ ‫‪.‬תרח ויקח את מחליא בת ארם אל בנימין בנו‪ ,‬ותבא ארצה כנען בית יעקב‪ .‬ובנימין בן עשר שנים בקחתו את מחליא בת ארם לאישה‬ ‫ותהר מחליא ותלד לבנימין בלע ובכר ​​ואשבל גרא ונעמן‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ואחרי כן הלך בנימין ויקח את ערבת בת זמרן בן אברהם על‬ ‫אישתו לאישה‪ ,‬והוא בן שמונה עשרה שנה‪ .‬ותלד ערבת לבנימין אחי וראש מופים וחופים וארד‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬בנים שלושה‪ .‬וישלח‬ ‫יעקב אל ארם בן צובא בן תרח ויקח את מחליא בת ארם אל בנימין בנו‪ ,‬ותבא ארצה כנען בית יעקב‪ .‬ובנימין בן עשר שנים בקחתו את‬ ‫מחליא בת ארם לאישה‪ .‬ותהר מחליא ותלד לבנימין בלע ובכר ​​ואשבל גרא ונעמן‪ ,‬בנים חמישה‪ .‬ואחרי כן הלך בנימין ויקח את ערבת‬ ‫‪.‬בת זמרן בן אברהם על אישתו לאישה‪ ,‬והוא בן שמונה עשרה שנה‪ .‬ותלד ערבת לבנימין אחי וראש מופים וחופים וארד‪ ,‬בנים חמישה‬ ‫‪Y después de la muerte de la esposa de Aser, fue, tomó a Hadura por esposa y la llevó a la tierra de Canaán.‬‬ ‫‪También trajo consigo a Serach su hija, que tenía tres años; y la doncella se crió en la casa de Jacob. Y la‬‬ ‫‪doncella era de hermosa apariencia, y siguió los caminos santos de los hijos de Jacob, y el Señor le dio‬‬ ‫;‪sabiduría e inteligencia. Y Hadurah, esposa de Aser, concibió y dio a luz a Yimnah, Yishvah, Yishvi y Beriah‬‬ ‫‪cuatro hijos. Y Zabulón fue a Madián, y tomó por mujer a Merisha, hija de Molad, hijo de Abida, hijo de‬‬ ‫‪Madián, y la trajo a la tierra de Canaán. Y Merusha dio a luz a Zabulón, Sered, Elón y Yachleel; tres hijos. Y‬‬ ‫‪Jacob envió a Aram, hijo de Zoba, hijo de Taré, y tomó por hijo a Benjamín Mecalía, hija de Aram, y ella vino‬‬ ‫‪a la tierra de Canaán a la casa de Jacob. Y Benjamín tenía diez años cuando tomó por mujer a Mecalía, hija de‬‬ ‫‪Aram. Y Mecalía concibió y dio a luz a Benjamín, Bela, Becher, Asbel, Gera y Naamán, cinco hijos. Y‬‬ ‫‪Benjamín fue después y tomó por esposa a Aribat, hija de Shomrón, hijo de Abraham, además de su esposa, y‬‬ ‫‪él tenía dieciocho años; y Aribath dio a luz a Benjamín Achí, Vosh, Mupim, Chupim y Ord; cinco hijos. Y‬‬ ‫‪Benjamín fue después y tomó por esposa a Aribat, hija de Shomrón, hijo de Abraham, además de su esposa, y‬‬ ‫‪él tenía dieciocho años; y Aribath dio a luz a Benjamín Achí, Vosh, Mupim, Chupim y Ord; cinco hijos. Y‬‬ ‫‪Benjamín fue después y tomó por esposa a Aribat, hija de Shomrón, hijo de Abraham, además de su esposa, y‬‬ ‫‪él tenía dieciocho años; y Aribath dio a luz a Benjamín Achí, Vosh, Mupim, Chupim y Ord; cinco hijos.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Página 24‬‬

FPCFromClipboardUntitled ‫ ויהי‬.‫ ותהי לו לאישה‬,‫ ויבוא ער אל תמר אישתו‬.‫ויהי בימים וילך יהודה בית שם ויקח את תמר בת עילם בן שם לער בכורו לאישה‬ ‫ בוא‬,‫ ויהי אחרי מות ער בכור יהודה ויאמר יהודה אל אונן‬.‫ וימת אותו ה׳‬,‫בבואו אליה וישחית את זרעו חוצה וירע בעיני ה׳ את מעשהו‬ ‫ וידע ה׳ את‬,‫ ויעש אונן גם הוא כמעשה אחיו‬.‫ ויבוא אליה‬,‫ וידע אונן את תמר לאישה‬.‫אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך‬ ‫ ויהודה לא חפץ עוד בתמר ליתנה‬.‫ שבי בית אביך עד יגדל שלה בני‬,‫ ויהי כאשר מת אונן ויאמר יהודה אל תמר‬.‫מעשהו וימת גם אותו‬ ‫ ויהי לתקופת השנה ותמת‬.‫ ותהי תמר בבית אביה ימים‬,‫ ותקם תמר ותלך ותשב בית אביה‬.‫ כי אמר יהודה פן ימות גם הוא כאחיו‬,‫לשלה‬ ‫ ותשמע תמר כי‬.‫ וילך יהודה ויעל עם רעהו חירה תמנת לגוז את צאנם‬,‫ ויהי אחרי מות עלית‬.‫ וינחם יהודה על אישתו‬,‫עלית אשת יהודה‬ ‫ ותלך‬,‫ ותקם תמר ותסר את בגדי אלמנותה ותלבש עליה צעיף ותתעלף‬.‫ ושלה גדל ויהודה לא חפץ בה‬,‫עלה יהודה תמנתה לגוז הצאן‬ ‫ והנה תאומים בבטנה‬,‫ ויהי בעת לידתה‬.‫ ויבוא אליה ותהר לו‬,‫ וירד יהודה ויראה ויקחה‬.‫ותשב בפתח עיניים אשר על דרך תמנת‬. ‫ בעת ההיא ושרי פרעה‬.‫ ויוסף בן יעקב עודנו אסור בבית הסוהר במצרים‬.‫ויקראו את שם הראשון פרץ ושם השני זרח בימים ההם‬ ‫ וגם שר האופים שם‬,‫ ויקח שר המשקים את היין וישם לפני המלך לשתות‬.‫ שר המשקים ושר האופים אשר למלך מצרים‬,‫עומדים לפניו‬ ‫ ויהי הם אוכלים ושותים‬.‫ הוא וכל עבדיו ושריו אוכלי שולחן המלך‬,‫ וישת המלך מן היין ויאכל מן הלחם‬.‫את הלחם לפני המלך לאכול‬ ‫ וימצאו שרי פרעה זבובים רבים ביין אשר הבי איו וגם שר האופים שם את הלחם לפני‬,‫ושר המשקים ושר האופים יושבים עמהם‬ ‫ ויהי הם אוכלים ושותים ושר המשקים‬.‫ הוא וכל עבדיו ושריו אוכלי שולחן המלך‬,‫ וישת המלך מן היין ויאכל מן הלחם‬.‫המלך לאכול‬ ‫ וימצאו שרי פרעה זבובים רבים ביין אשר הבי איו וגם שר האופים שם את הלחם לפני המלך לאכול‬,‫ושר האופים יושבים עמהם‬. ‫ ויהי הם אוכלים ושותים ושר המשקים ושר האופים‬.‫ הוא וכל עבדיו ושריו אוכלי שולחן המלך‬,‫וישת המלך מן היין ויאכל מן הלחם‬ ‫ וימצאו שרי פרעה זבובים רבים ביין אשר הבי איו‬,‫יושבים עמהם‬ Y en aquellos días Judá fue a la casa de Sem y tomó a Tamar, hija de Elam, hijo de Sem, por esposa para su primogénito Er. Y Er vino a Tamar, y ella se convirtió en su esposa, y cuando él vino a ella, destruyó su descendencia por fuera, y su acción fue mala a los ojos del Señor, y el Señor lo mató. Y fue después de la muerte de Er, el primogénito de Judá, que Judá le dijo a Onán: Ve a la esposa de tu hermano y cásate con ella como pariente más cercano, y da descendencia a tu hermano. Y Onán tomó a Tamar y vino a ella, y Onán también hizo como su hermano, y su obra fue mala a los ojos del Señor, y él también lo mató. Y cuando murió Onán, Judá dijo a Tamar: Quédate en la casa de tu padre hasta que mi hijo Shiloh haya crecido. Y Judá no se agradó más de Tamar para dársela a Silo, porque dijo: Perad aventura que también morirá como sus hermanos.

Y Tamar se levantó y se fue a su casa y se quedó en la casa de su padre, y Tamar estuvo en la casa de su padre por algunos días. Y en la revolución del año, Aliyath, la esposa de Judá, murió; y Judá se consoló por su esposa, y Judá subió con su amigo Hira a Timna para esquilar sus ovejas. Y Tamar oyó que Judá había subido a Timna para esquilar las ovejas, y que Silo era mayor, y Judá no se agradó de ella, y ella se levantó y se quitó las vestiduras de su viudez, y puso un velo. Sobre ella, y se cubrió por completo, y fue y se sentó en la vía pública, que está en el camino a Timnah. Y pasó Judá y la vio, y se acercó a ella, y ella concibió de él. Y en el momento de dar a luz, he aquí, había mellizos en su vientre; y llamó el nombre del primero Pérez, y el nombre del segundo Zara. En aquellos días, José todavía estaba atado en la prisión de la tierra de Egipto. En ese momento estaban de pie delante de él los oficiales de Faraón, el principal copero y el principal panadero, que pertenecían al rey de Egipto. Y el copero tomó vino y lo puso delante del rey para beber, y el panadero puso pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían en la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe. y el nombre de la segunda Zarah. En aquellos días, José todavía estaba atado en la prisión de la tierra de Egipto. En ese momento estaban de pie delante de él los oficiales de Faraón, el principal copero y el principal panadero, que pertenecían al rey de Egipto. Y el copero tomó vino y lo puso delante del rey para beber, y el panadero puso pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían en la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe. y el nombre de la segunda Zarah. En aquellos días, José todavía estaba atado en la prisión de la tierra de Egipto. En ese momento estaban de pie delante de él los oficiales de Faraón, el principal copero y el principal panadero, que pertenecían al rey de Egipto. Y el copero tomó vino y lo puso delante del rey para beber, y el panadero puso pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían en la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe. En ese momento estaban de pie delante de él los oficiales de Faraón, el principal copero y el principal panadero, que pertenecían al rey de Egipto. Y el copero tomó vino y lo puso delante del rey para beber, y el panadero puso Página 25

FPCFromClipboardUntitled pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían en la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe. En ese momento estaban de pie delante de él los oficiales de Faraón, el principal copero y el principal panadero, que pertenecían al rey de Egipto. Y el copero tomó vino y lo puso delante del rey para beber, y el panadero puso pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían en la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe. y el panadero puso pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían a la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe. y el panadero puso pan delante del rey para comer, y el rey bebió del vino y comió del pan, él y sus siervos y sus oficiales que comían a la mesa del rey. Y mientras comían y bebían, y el mayordomo y el principal panadero estaban sentados entre ellos, los príncipes del Faraón encontraron muchas moscas en el vino que había traído el mayordomo y piedras de salitre en el pan de el panadero jefe.

23 ‫ בשנה העשירית למאסר יוסף‬.‫ ויעשו להם כן‬,‫ ויצו לייסרם ולתתם בבית הסוהר במשמר‬,‫וירא פרעה את המעשה אשר עשו לו שריו‬, ‫ ויהיו שם שרי פרעה במשמר שנה‬,‫ ויפקוד שר הטבחים את יוסף לשרת את שרי פרעה‬.‫באו עמו שר האופים ושר המשקים במשמר‬ ‫ ויהי בבוקר ויבוא אליהם יוסף לשרת אותם‬.‫ במשמר אשר היו שם‬,‫ ויהי מקץ השנה ויחלמו שניהם חלומות בלילה אחד‬.‫תמימה‬ ‫ חלום‬,‫ ויאמרו אליו‬.‫ מדוע פניכם רעים וזועפים היום‬,‫ וישאל אותם יוסף לאמור‬.‫ וירא אותם והנה שניהם פניהם זועפים ורעים‬,‫כמשפט‬ ‫ ויספר שר המשקים‬.‫ ספרו נא לי את חלומותיכם והאלוקים יענה את שלומכם כאשר תחפצו‬,‫ ויאמר אליהם יוסף‬.‫חלמנו ופותר אין אותו‬ ‫ ותמהר ותפרח ותעל נץ ויבשילו‬,‫ ובגפן ההיא ראיתי שלושה שריגים‬.‫ בחלומי ואראה והנה גפן גדולה לפניי‬,‫את חלומו ליוסף ויאמר‬ ‫ ויאמר יוסף אליו שלושת השריגים אשר בגפן‬.‫ ואתן על כף פרעה וישת‬,‫ ואקח את הענבים ואסחטם בכוס‬.‫אשכלותיה ויהיו ענבים‬, ‫ בעוד שלושת ימים יצוה המלך והוציאך מזה והשיבך על כנך והשקית את המלך יין כאשר היית משקהו בראשונה‬.‫שלושת ימים הם‬, ‫ כי גנוב גונבתי מארץ כנען‬.‫אך אמצא חן בעיניך אשר תזכרני אל המלך כאשר ייטב לך ועשית עמדי חסד והוצאתני מן הסוהר הזה‬ ‫ ויען שר המשקים את יוסף לאמור‬.‫ וגם אשר הוגד לכם על אשת אדוני שקר כי שמו אותי בבור הזה חינם‬,‫ואמכר לעבד במקום הזה‬, ‫ וירא שר האופים כי פתר יוסף את‬.‫ כל אשר תחפוץ אעשה לך וראוציאך מןהבה‬,‫אם היטב ייטיב לי המלך כבתחילה כאשר פתרת לי‬ ‫ בחלומי ואראה והנה שלושה סלי חורי על ראשי‬,‫ ויאמר אליו‬.‫ ויגש גם הוא ויספר את כל חלומו ליוסף‬,‫חלום שר המשקים על נכון‬, ‫ בעוד‬.‫ שלושת הסלים אשר ראית שלושת ימים הם‬,‫ ויאמר אליו יוסף‬.‫ואראה והנה בסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפוה אוה‬ ‫ בימים ההם והמלכה‬.‫ ואכל העוף את בשרך מעליך כאשר ראית בחלומך‬,‫שלושת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ‬ ‫ ויהי ביום ההוא ותלד בן‬,‫הרה ללדת‬.

Y cuando Faraón vio lo que le habían hecho sus oficiales, ordenó que fueran castigados y confinados en la prisión. Y el jefe de la guardia puso a José para que sirviera de los oficiales de Faraón, y estuvieron en prisión un año completo. Y al final del año ambos soñaron sueños en una noche en el lugar donde estaban presos. Y vino José a ellos por la mañana, y he aquí que estaban abatidos. Y José preguntó a los oficiales de Faraón: ¿Por qué estáis tan tristes hoy? Y ellos le dijeron: Hemos tenido un sueño y no hay intérprete para él. Y José les dijo: Cuéntame tus sueños y Dios responderá a tu paz como desees. Y el principal copero le contó su sueño a José, y él dijo: En mi sueño he aquí, he visto una gran vid que estaba delante de mí, y sobre esa vid vi tres ramas, y crecieron repentinamente, y brotaron y florecieron y sus racimos produjeron uvas maduras, y tomé las uvas y las presioné en una copa y di la copa en la casa de Faraón. mano y bebió. Y José le dijo: Los tres sarmientos que estaban en la vid son tres días, y dentro de tres días el rey mandará y te soltará y te devolverán a tu lugar, y entregarás la copa de Faraón en su lugar. mano a la manera anterior cuando eras su mayordomo.

Pero piensa en mí y déjame hallar gracia en tus ojos, para que me menciones al rey cuando te vaya bien, y ten misericordia de mí, te ruego, y sácame de esta prisión. porque fui robado de la tierra de Canaán y vendido como esclavo en este lugar, Y también lo que se te ha dicho acerca de la esposa de mi amo es falso, y me han puesto en este pozo sin causa alguna. Y el copero principal respondió a José, diciendo: Si el rey me hace bien como hasta ahora, según tu interpretación, haré contigo todo lo que deseas y te sacaré de este pozo. Y cuando el panadero principal vio que la interpretación de José era buena, se acercó a José también y le relató su sueño, diciéndole: En mi sueño vi, y he aquí, tenía tres cestas blancas sobre mi cabeza, y yo Vi, he aquí, en el cesto superior había toda clase de carnes horneadas para Faraón, y las aves se las comieron del cesto que Página 26

FPCFromClipboardUntitled estaba sobre mi cabeza. Y José le dijo: Las tres cestas que has visto son tres días; pero dentro de tres días Faraón alzará tu cabeza de sobre ti, y te colgará de un madero; y las aves comerán de ti tu carne, como has visto en tu sueño. Y en aquellos días dio a luz la reina, y ese mismo día dio a luz un hijo al rey de Egipto. Y cuando se informó que del rey había nacido el primogénito, todo Egipto se regocijó en gran manera, tanto los príncipes de Faraón como su siervo.

24 ‫ ויבואו כל מצרים וכל עבדי פרעה לאכול‬.‫ ויעש פרעה משתה לכל שריו ועבדיו חיל ארץ צוען וארץ מצרים‬,‫ויהי ביום השלישי ללדתו‬ ‫ וישמחו‬,‫ וכל שרי המלך ועבדיו שמחים בעת ההיא כל שמונת הימים במשתה‬.‫ ולשמוח בשמחת המלך‬,‫ולשתות עם המלך במשתה בנו‬ ‫ שכח את יוסף ולא זכר אותו‬, ‫ ושר המשקים אשר פתר לו יוסף את חלומו‬.‫בכל כלי שיר ובתופים ובמחולות בבית המלך שמונה ימים‬ ‫ וישב יוסף אחרי כן בבית הסוהר שנתיים ימים‬.‫ בעבור ענות את יוסף כי בטח באדם‬,‫ כי מאת ה׳ היה הדבר‬.‫אל המלך כאשר דיבר לו‬, ‫ ועשו בנו אחי‬.‫ זקן מאוד בן שמונים ומאת שנה‬,‫ ויצחק בן אברהם עודנו חי הימים הנם בארץ כנען‬.‫עד מלאת לו שתים עשרה שנה‬ ‫ ויבוא הוא ובניו וביתו ארצה‬,‫ וישמע עשו כי קרבו ימי יצחק אביו למות‬.‫ היה בארץ אדום ויאחז בה הוא ובניו בתוך בני שעיר‬,‫יעקב‬ ‫ וימצאו את עשו ואת בניו‬,‫ ויבואו כולם אל אוהל יצחק אביהם‬,‫ ויעקב ובניו יצאו מהמקום אשר גרו שם בחברון‬.‫כנען אל יצחק אביו‬ ‫ ויאמר יצחק אל יעקב הגישה אליי את בניך ואברכם‬.‫ ויעקב עודנו מתאבל על יוסף בנו‬,‫ וישבו יעקב ובניו לפני יצחק אביהם‬.‫באוהל‬, ‫ ויברכם‬.‫ ויאחז בהם ויחבקם וינשקה אחד אחד‬,‫ וישם יצחק את ידיו על כל בני יעקב‬.‫ויגש יעקב את אחד עשר ילדיו לפני יצחק אביו‬ ‫ וגם את בני עשו ברך יצחק לאמור‬.‫ ה׳ אלוקי אבותיכם יברך אתכם וירבה זרעכם ככוכבי השמים לרוב‬,‫יצחק ביום ההוא ויאמר אליהם‬, ‫ ויאמר‬.‫ ויבואו כולם וישבו לפני יצחק‬,‫ ויקרא יצחק אל יעקב ואל בניו‬.‫ישימכם האלוקים למורא ולפחד על כל רואיכם וכל אויביכם‬ ‫ אם ישמרו בניך את חוקותיי ואת דרכיי‬.‫ לזרעך אתן את הארץ הזאת לרשתה‬,‫יצחק אל יעקב ה׳ אלוקי כל הארץ דבר אליי לאמור‬, ‫ וללכת בדרך הטובה‬,‫ ועתה בני למד את בניך ואת בני בניך ליראה את ה׳‬.‫והקימותי להם את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך‬ ‫ גם ה׳ ישמור לכם את בריתו את אברהם והיטיב לכם‬,‫ כי אם שמור תשמרון את דרכי ה׳ ואת חוקותיו‬.‫אשר ייטב בעיני ה׳ אלוקיך‬ ‫ ויפול יעקב ועשו על פני יצחק אביהם ויבכו‬.‫ ויגוע וימת ויאסף אל עמיו‬,‫ ויכל יצחק לצוות את יעקב ואת בניו‬.‫ולזרעכם כל הימים‬, ‫ויצחק בן מאה ושמונים שנה במותו בארץ כנען בחברון‬.

Y fue al tercer día de su nacimiento que Faraón hizo un banquete para todos sus príncipes y súbditos, y los ejércitos de la tierra de Zoán y de Egipto. Y todo el pueblo de Egipto y todos los súbditos de Faraón vinieron a comer y beber con el rey en la fiesta de su hijo, y a regocijarse con el gozo del rey y todos los príncipes del rey y sus siervos. se regocijaron en ese momento durante los ocho días de la fiesta, y se regocijaron con toda clase de instrumentos con música y danzas en la casa del rey. Y el mayordomo a quien José le había interpretado su sueño, y que fue restaurado por Faraón a su antiguo lugar, se olvidó de José y no lo mencionó al rey como le había prometido; porque así lo dispuso el Señor para castigar a José por confiar en el hombre. Y José permaneció todavía en la prisión por dos años más, hasta que cumplió sus doce años. E Isaac, el hijo de Abraham, todavía vivía en aquellos días, en la tierra de Canaán, y tenía bastante edad, ciento ochenta años ... de edad. Y su hijo Esaú, hermano de Jacob, estaba en la tierra de Edom, y adquirió posesiones en medio de los hijos de Seir, tanto él como sus hijos. - Y cuando Esaú oyó que se acercaban los días de la muerte de su padre, vino con sus hijos y con su casa a Isaac, su padre, a la tierra de Canaán. Y Jacob y sus hijos partieron igualmente del lugar de su morada en Hebrón, y todos vinieron a Isaac, su padre, y allí se encontraron con Esaú y sus hijos en la tienda. Y Jacob y sus hijos se sentaron delante de su padre Isaac, y Jacob todavía estaba de luto por su hijo José. E Isaac dijo a Jacob: Trae a tus hijos y los bendeciré. Y Jacob llevó a sus once hijos a la presencia de Isaac, su padre. E Isaac puso sus manos sobre todos los hijos de Jacob y los tomó, los abrazó y los besó, uno por uno, e Isaac los bendijo en ese día, y les dijo: Dios de vuestros padres bendiga. tú y multiplica tu simiente como las estrellas del cielo en multitud. Y los hijos de Esaú también bendijeron Isaac, diciendo: Que el Señor te haga temor y terror de todos los que te verán, y de todos tus enemigos. E Isaac llamó a Jacob y a sus hijos, y todos ellos vinieron y se sentaron delante de Isaac, e Isaac dijo a Jacob: El Señor, el Dios de toda la tierra me habló diciendo: A tu descendencia daré esta tierra en heredad, si tus hijos guardan mis estatutos y mis caminos, y yo cumpliré sobre ellos el juramento que hice a Abraham, tu padre. Y ahora, hijo mío, enseña a tus hijos y a los hijos de tus hijos a temer al Señor y a andar por la buena senda que agradará al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. si tus hijos guardan mis estatutos y mis caminos, y yo les cumpliré el juramento que hice a Abraham, tu padre. Y ahora, hijo mío, enseña a tus hijos y a los hijos de tus hijos a temer al Señor y a andar por la buena senda que agradará al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Página 27

FPCFromClipboardUntitled Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. si tus hijos guardan mis estatutos y mis caminos, y yo les cumpliré el juramento que hice a Abraham, tu padre. Y ahora, hijo mío, enseña a tus hijos y a los hijos de tus hijos a temer al Señor y a andar por la buena senda que agradará al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. y cumpliré sobre ellos el juramento que hice a Abraham, tu padre. Y ahora, hijo mío, enseña a tus hijos y a los hijos de tus hijos a temer al Señor y a andar por la buena senda que agradará al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. y cumpliré sobre ellos el juramento que hice a Abraham, tu padre. Y ahora, hijo mío, enseña a tus hijos y a los hijos de tus hijos a temer al Señor y a andar por la buena senda que agradará al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. para temer al Señor y andar por el buen camino, que agrada al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. para temer al Señor y andar por el buen camino, que agrada al Señor tu Dios. Porque si guardáis los caminos del Señor y sus estatutos, el Señor también guardará su pacto con Abraham acerca de vosotros, y hará bien a vuestra descendencia todos los días.

Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón. Y cuando Isaac terminó de instruir a Jacob ya sus hijos, murió y fue reunido con su pueblo. Y Jacob y Esaú se postraron sobre el rostro de su padre, Isaac, y lloraron. E Isaac tenía ciento ochenta años cuando murió en la tierra de Canaán, en Hebrón.

25 ‫ וכל מלכי ארץ כנען הלכו עם יעקב ועשו לקבור את‬.‫ מאת בני חת לאחוזת קבר‬,‫וישאו אותו בניו אל מערת המכפלה אשר קנה אברהם‬ ‫ עד הגעתם אל‬,‫ ובני יעקב ובני עשו הולכים יחפי רגל סביב המיטה הלוך וקונן‬.‫ ויעשו כל מלכי כנען ליצחק כבוד גדול במותו‬,‫יצחק‬ ‫ כקבור‬,‫ ויקברוהו בכבוד גדול מאוד‬.‫ בחברון‬,‫ ויקברו יעקב ועשו את יצחק אביהם במערת המכפלה אשר בקרית הארבע‬.‫קרית הארבע‬ ‫ ויהי אחרי מות‬.‫ ויברוהו ויתאבלו עליו ימים רבים‬,‫ ויספדו לו יעקב ובניו ועשו ובניו וכל מלכי כנען מספד גדול וכבד מאוד‬.‫את המלכים‬ ‫ ויאמר עשו אל יעקב הבה נא אשר הניח אבינו אלינו ונחלקהו לשניים‬.‫ ואת קנינו ואת כל אשר לו לבניו‬,‫יצחק ויעזוב את כל מקנהו‬ ‫ ויחץ‬,‫ את הבהמה ואת העושר ואת כל הרכוש‬,‫ ויקח יעקב את כל אשר הניח להם יצחק בארץ כנען‬.‫ ויאמר יעקב כן נעשה‬,‫ואני אבחר‬ ‫ ויאמר יעקב אל עשו‬.‫ עתה בחר לך מהם את החצי אשר תיקח לך‬,‫ ויאמר אל עשו הנה כל אלה לפניך‬.‫אותו יעקב לשניים לפני עשו‬ ‫ ה׳ אלוקי השמים והארץ דיבר אל אבותינו אברהם ויצחק לאמור לזרעך אתן את הארץ הזאת‬,‫שמע נא אחי לאשר אדבר אליך לאמור‬ ‫ קחנה לך ולבניך עד‬,‫ אם את כל הארץ תחפוץ‬.‫ בחר לך מהם את אשר תחפוץ‬,‫ עתה הנה כל אשר עזב אבינו לפניך‬.‫לרשתה עד עולם‬ ‫ ושם היה‬.‫ קחנו לך ואני אקח את הארץ הזאת לי ולבניי לרשתה עד עולם‬,‫ ואם את העושר תחפוץ‬.‫עולם ואני אקח את העושר הזה‬ ‫ עתה‬,‫ כזה וכזה דיבר אליי יעקב וכזאת וכזאת השיבני‬.‫ וילך עשו ביום ההוא ויתייעץ עמו לאמור‬,‫נביות בן ישמעאל עם בניו בארץ‬ ‫ מה הדבר אשר ידבר יעקב אליך הנה כל בני כנען יושבים בארצם לבטח ויעקב יאמר יירשנה‬,‫ ויאמר אליו נביות‬.‫עוצה עצתך ונשמענה‬ ‫ כזה וכזה דיבר אליי יעקב‬.‫ וילך עשו ביום ההוא ויתייעץ עמו לאמור‬,‫ ושם היה נביות בן ישמעאל עם בניו בארץ‬.‫עם זרעו כל הימי‬ ‫ מה הדבר אשר ידבר יעקב אליך הנה כל בני כנען יושבים בארצם‬,‫ ויאמר אליו נביות‬.‫ עתה עוצה עצתך ונשמענה‬,‫וכזאת וכזאת השיבני‬ ‫ וילך עשו ביום ההוא ויתייעץ עמו לאמור‬,‫ ושם היה נביות בן ישמעאל עם בניו בארץ‬.‫לבטח ויעקב יאמר יירשנה עם זרעו כל הימי‬. ‫ מה הדבר אשר ידבר יעקב אליך הנה‬,‫ ויאמר אליו נביות‬.‫ עתה עוצה עצתך ונשמענה‬,‫כזה וכזה דיבר אליי יעקב וכזאת וכזאת השיבני‬ ‫כל בני כנען יושבים בארצם לבטח ויעקב יאמר יירשנה עם זרעו כל הימי‬.

Página 28

FPCFromClipboardUntitled Y sus hijos lo llevaron a la cueva de Macpela, que Abraham había comprado a los hijos de Het como posesión para sepultura. Y todos los reyes de la tierra de Canaán fueron junto con Jacob y Esaú para enterrar a Isaac. Y todos los reyes de la tierra de Canaán mostraron grandes honores a Isaac cuando murió. Y los hijos de Jacob y los hijos de Esaú anduvieron descalzos, dando vueltas, llorando y lamentándose hasta que llegaron a Kerjat-arba. Y Jacob y Esaú enterraron a su padre Isaac en la cueva de Macpela, en Hebrón, en medio de grandes honores según los funerales de los reyes. Y Jacob con sus hijos y Esaú con sus hijos y todos los reyes de Canaán, hicieron un gran y pesado duelo por él, y después de enterrarlo, todavía lo lloraron durante muchos días. Y fue a la muerte de Isaac que dejó todo su ganado y todo lo que le pertenecía a sus hijos. Y Esaú dijo a Jacob: He aquí, aquí está todo lo que dejó nuestro padre, y lo dividiremos en dos partes, y yo elegiré. Y Jacob dijo que lo hagamos. Y Jacob tomó todo lo que Isaac les había dejado en la tierra de Canaán, el ganado y todas las demás propiedades, y lo dividió en dos partes en presencia de Esaú y sus hijos, y dijo a Esaú: He aquí, todo es aquí ante ti, y ahora selecciona la mitad que deseas tomar. Y Jacob dijo a Esaú: Escucha ahora mi propuesta. El Señor Dios del cielo y de la tierra habló a nuestros padres, Abraham e Isaac, diciendo: A tu descendencia daré esta tierra para que la posea para siempre. Y ahora he aquí, aquí está ante ti toda la propiedad personal de nuestro padre por un lado, y la posesión de Canaán por el otro, y - elige lo que quieras. Si deseas tener la tierra, tómala para ti y tus hijos para siempre, y yo tomaré todas estas riquezas; y si deseas estas riquezas, tómalas, y tendré esta tierra para que yo y mis hijos la posean para siempre. Y Nebayoth, el hijo de Ismael, estaba allí con sus hijos en la tierra, y Esaú fue ese día, y lo consultó, diciendo: Tal y tal fue la propuesta de Jacob para mí, y ahora dame tu consejo, y lo haré. actuar en consecuencia. Y Nebayoth le dijo: ¿Cuáles son esas palabras que Jacob te ha dicho? He aquí, todos los hijos de Canaán están morando en la tierra, y Jacob habla de poseerla con su descendencia para siempre, y ahora ve y toma todas las riquezas de tu padre, y deja la tierra a tu hermano Jacob, según sus palabras. Y Esaú se levantó y volvió a Jacob, e hizo lo que le aconsejó Nebayot, el hijo de Ismael. Y Esaú tomó todas las riquezas que Isaac había dejado, los esclavos y el ganado, y todas las demás propiedades y de toda esa gran riqueza, no le dio nada a Jacob. Y Jacob tomó toda la tierra de Canaán, desde el río de Egipto hasta el Éufrates, como herencia para siempre para él, y sus hijos y su descendencia después de él para siempre.

26 ‫ ויעש כל אשר יעץ עליו‬,‫ ויקם עשו וישב אל יעקב‬.‫ ועזבת את יעקב אחיך בארץ כאשר דיבר‬,‫עתה לך לך ולקחת את כל עושר אביך‬ ‫ ולא נתן‬,‫ ויקם עשו את כל העושר אשר עזב יצחק את הנפש ואת הבהמה ואת המקנה ואת הרכוש ואת כל העושר‬.‫נביות בן ישמעאל‬ ‫ וגם‬.‫ ויקחנה לאחוזת עולם ולבניו ולזרעו אחריו עד עולם‬,‫ מנחל מצרים ועד נהר פרת‬,‫ ויעקב לקח את כל ארץ כנען‬.‫ליעקב אחומה מה‬ ‫ ויכתוב יעקב‬.‫ לקח יעקב לאחוזת קבר לו ולזרעו עד עולם מאת עשו אחיו‬,‫מערת המכפלה אשר בחברון אשר קנה אברהם מאת עפרון‬ ‫ ארץ כנען‬,‫ ואלה הדברים אשר כתב יעקב בספר לאמור‬.‫ ויחתום ויעד עדים נאמנים על כל אלה‬,‫את כל הדברים האלה בספר המקנה‬ ‫ את הכל קנה‬,‫ וכל עיר חברון קרית הארבע והמערה אשר בה‬.‫ כל שבעת גוי העדרי יה‬,‫וכל עריה החתי והחוי והיבוסי והאמורי והפריזי‬ ‫ ויקח יעקב את ספר המקנה ואת החתום המצוה והחוקים ואת ספר‬.‫יעקב מאת עשו אחיו במחיר לאחוזה לו ולבניו ולנחלה לזרעו א‬ ‫ ויקח‬.‫ מיד יעקב אחיו‬,‫ ועשו לקח את כל אשר הניח אביו אחרי מותו‬.‫ ויתנם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים ויתנם ביד בניו‬,‫הגלוי‬ ‫ לא‬.‫ וכל העושר אשר לביצחק א‬,‫את כל הרכוש מאדם ועד בהמה מגמל ועד חמור משור ועד שה מכסף ועד זהב אבנים טובות ובדולח‬ ‫ ויקח עשו את כל אלה וילך אל ארץ שעיר החורי הוא ובניו אל‬.‫ מכל אשר הניח יצחק אחרי מותו‬,‫נותר דבר אשר לא לקח לו עשו‬ ‫ ותהי כל ארץ כנען לבני‬.‫ ולא שב עשו ארצה כנען מהיום ההוא והלאה‬,‫ ויאחז עשו בתוך בני שעיר‬.‫ מפני יעקב אחיו ובניו‬,‫מקומם‬ ‫ ולא שב עשו ארצה‬,‫ ויאחז עשו בתוך בני שעיר‬.‫ מפני יעקב אחיו ובניו‬.‫ ועשו וכל בניו ירשו את הר שעיר‬,‫ישראל לנחלה עד עולם‬ ‫ מפני יעקב אחיו ובניו‬.‫ ועשו וכל בניו ירשו את הר שעיר‬,‫ ותהי כל ארץ כנען לבני ישראל לנחלה עד עולם‬.‫כנען מהיום ההוא והלאה‬. ‫ ועשו וכל‬,‫ ותהי כל ארץ כנען לבני ישראל לנחלה עד עולם‬.‫ ולא שב עשו ארצה כנען מהיום ההוא והלאה‬,‫ויאחז עשו בתוך בני שעיר‬ ‫בניו ירשו את הר שעיר‬.

Y también la cueva de Macpela que estaba en Hebrón, y que Abraham había comprado a Efrón, Jacob tomó como posesión de un cementerio para él y su descendencia para siempre. Y Jacob escribió todas estas transacciones en un libro de venta y lo selló y lo hizo testificar por testigos confiables acerca de todo. Y estas son las palabras que Jacob escribió en el libro, diciendo: La tierra de Canaán y todas las ciudades de los hititas y de los heveos, y de los jebuseos, amorreos, ferezeos y gergasos, de todas las siete naciones desde el río de Egipto hasta el río Eufrates, y toda la ciudad de Hebrón, a saber, Quiriat-arba, y la cueva que está en ella, todo esto Jacob compró de Esaú su hermano por el valor recibido, para poseerlo y heredarlo para él y sus hijos y su descendencia después de él para siempre. Y Jacob tomó el libro de la venta, y el sello, las leyes y estatutos, y los documentos públicos, y los colocó en una vasija de barro para que se conservara por muchos días, y los Página 29

FPCFromClipboardUntitled entregó en manos de sus hijos. Y Esaú tomó todo lo que su padre había dejado después de su muerte, hombres y criados y camellos y asnos y bueyes y ovejas y oro y plata y piedras preciosas, todas las riquezas que pertenecían a Isaac, el hijo de Abraham. Y Esaú no dejó ni la menor cosa de todas las grandes riquezas, sino que se lo llevó todo, y se fue a la tierra de Seir, el Horeo, y regresó con sus hijos y consiguió posesiones en medio de los hijos de Seir. Y Esaú nunca volvió a la tierra de Canaán después de este día.

Página 30