י־מיִ ם ֲא ֶׁשר ִּפְריֹו יִ ֵּתן ּבְ ִעּתֹו ָ ֵל־ּפלְ ג ַ וְ ָהיָ ה ּכְ ֵעץ ָׁשתּול ַע )יח (א׃ג ַ ִוְ ָעלֵ הּו ֹלא־יִ ּבֹול‚ וְ כֹל ֲא ֶׁשר־יַ ֲע ֶׂשה יַ ְצל Il sera comme un arbre planté sur la rive de l’eau, dont le fruit mûrit en son temps et dont la feuille ne flétrit pas. Et tout ce qu’il fait, il le réussit.
La Torah est Notre Arme (ג,)ח
צֹור ֶריָך לְ ַה ְׁשּבִ ית אֹויֵ ב ִּומ ְתנַ ֵקם ְ יִ ַס ְד ָּת עֹז לְ ַמ ַען
Hachem trouve la force pour vaincre l’ennemi et le vengeur
Q
uand un Juif veut étudier la Torah et accomplir les Mitsvot, il y a un ennemi qui se dresse sur son chemin. Le Yétsère Hara, le mauvais penchant est là, prêt à se battre contre lui.
Le Yétsère Hara est très rusé et se déguise en différentes personnalités pour parvenir à ses fins. Il peut s’approcher de toi comme un « ennemi » ou comme un « vengeur ». Un ennemi est quelqu’un qui s’oppose à toi ouvertement. Ce Yétsère Hara déclare clairement : « N’accomplis pas une Mitsva ! » ou « Commets un pêché ! ». Mais un vengeur est plus subtil. Ce Yétsère Hara prétend être un ami et insinue : « Fais juste un petit pêché et toutes les Mitsvot que tu accomplis par ailleurs vont le recouvrir ! ». Le Juif doit réduire au silence l’ennemi et le vengeur, détruire complètement le Yétsère Hara et n’écouter aucun de ses arguments.
Détruire le Yétsère Hara peut s’accomplir en agissant avec force. La force juive ne vient ni des muscles ni des armes mais de la Torah et des Mitsvot. Quand un Juif se rend à la bataille avec la force de la Torah, alors il n’a rien à craindre et le Yétsère Hara disparaitra automatiquement. C’est la véritable victoire ! Le jour de Pourim Katane 1927, Rabbi Yossef Yits’hak, le Rabbi précédent prononça un discours ‘hassidique devenu célèbre : « Vekibel Hayehoudim ». Dans ce Maamar, il cite ce verset et demande : une guerre se livre avec de la force, des armes et une armée. Comment les enfants juifs peuvent-ils gagner la guerre ? Le Rabbi précédent répondit à l’aide du verset : « Ce n’est ni par l’armée ni par la force mais seulement avec Ma Force, dit Hachem ». De là nous voyons qu’on ne gagne pas une guerre grâce à une grande armée et beaucoup de force mais plutôt en plaçant sa confiance en Hachem. C’est ainsi que les enfants juifs gagnent la guerre contre le Yétsère Hara, expliqua le Rabbi précédent. Quand ils ont confiance en Hachem et avancent avec la force de la Torah, ils gagnent ! שיחת פורים קטן תשמ"א
Calendrier ‘hassidique
1 Kislev 5738 - 1977: le Rabbi
apparut en public pour la première fois après avoir souffert d’une crise cardiaque le soir de Chemini Atséret.
ם
א
תהןוארןויאר םויל
תהלים ןויאר םויל
א
Dans ce chapitre, le Roi David encourage l’étude de la Torah et conseille de s’éloigner de la faute. Cela garantira le succès dans tout ce qu’on entreprendra. Mais les rechaïm, les méchants, ne connaitront pas la réussite.
ׁ ש ֵ ֥רי ָה ִ֗א ו ְּב ֶ ֣ד ֶר ְך,יש ֲא ׁ ֶש֤ר ֥ל ֹא ָהלַ ֘ ְך ַ ּ ֽב ֲע ַצ֪ת ְר ֫ ׁ ָש ִ ֥עים ְ ׁ ם ַ ֽא ם־בתוֹ ַ ֥רת ּ ְ רבר ִּ ֤כי ִא:שב ֽ ָ ׁ ָשב ֜ ֵל ֗ ִצים ֣ל ֹא י ֥ ַ ׁ ֹ ו ְּב ֘מו,֭ ַח ּ ָט ִאים ֥ל ֹא ָע ָמ֑ד רגרוְ ָֽה ֗ ָיה ְּכ ֵע ֘ץ ׁ ָש ֪תוּל: ו ְּב ֽ֘תוֹ ָר ֥תוֹ ֜ ֶי ְה ֶ֗ ּגה י֘ וֹ ָ ֥מם וָ ָלֽיְ לָ ה, ֹיְ הֹ ָ ֗וה ֶ֫ח ְפ ֥צו וְ ֖כֹל, ֖וְ ָעלֵ ה ּו ֥ל ֹא יִ ֑ ּבוֹ ל, ֹ ֲא ׁ ֶש֤ר ּ ִפ ְרי֨ וֹ ׀ יִ ֵּ֬תן ְ ּב ִע ּ֗תו,ל־פלְ ֵ֫גי ָ ֥מיִ ם ַ ּ ַע ַ ֲא ׁ ֶשר־יַ ֲֽעשֶׂ ֣ה יַ ְצ ִל מץ ֲא ׁ ֶשר־ ַּ ֜ ִּ ֥כי ִא,רדר ֘ל ֹא ֵכ֥ן ָ ֽה ְר ׁ ָש ִ ֑עים:ֽיח ֹ ּ֗ ם־כ ְ ֜ו ַח ּ ָט ִ֗אים,ל־כ֤ן ׀ לֽ ֹא־יָ ֻ ֣קמ ּו ְ֭ר ׁ ָש ִעים ַ ּב ִּמ ׁ ְש ּ ָפ֑ט ּ ֵ רהר ַע:ִּתדְּ ֶ ֥פ ּנ ּו ֽרו ַּח וְ ֶד ֶ֖ר ְך ְר ׁ ָש ִ ֣עים,ריר ִּ ֽכי־יוֹ ֵ ֣ד ַע ֭ ְיהֹוָ ה ֶ ּ֥ד ֶר ְך ַצדִּ ִ ֑יקים:ַ ּ ֽב ֲע ַ ֥דת ַצדִּ ִ ֽיקים :אבֽד ֵ ת ֹּ ֵל ִציםMoqueurs ָשתוּלPlanté ָע ֵלה ּוSes feuilles יִ ּבֹולFrémisse ִּת ְד ֶפנ ּוEnvoie au loin
ב:תֹורתֹו א ָ ו ְּבDans Sa Torah. “Sa Torah” peut avoir deux significations: 1. La Torah d’Hachem 2. La Torah que la personne apprend. Les deux sont exactes. Quand tu apprends rapidement, c’est la Torah d’Hachem mais quand tu te concentres et que tu l’étudies en profondeur, alors cela devient ta Torah. (Likouté Si’hot volume 27 page 25)
ג: ּ ַפלְ גֵ י אCourants. La racine de ce mot est ” ר”ּפֶ ןֶ ג- fendre. Un courant d’eau fend et coule
dans de nombreuses et différentes directions. (Metsoudot Tsione)
ד: ַּכמ ֹץ אComme la poussière. Ce mot vient du mot ” – ”מֹוץpoussière du blé. Quand les
épis de blé sont séparés de la tige et du son, les particules indésirables qu’on appelle poussière du blé, sont soufflées au loin aussi facilement que la poussière parce qu’elles sont inutiles. (Metsoudot Tsione)
15
1 2 3 4 5 6 7 8
ם
ד
תהןוארןויאר םויל
ג
Quand quelqu’un traverse une période difficile, il ne doit pas en vouloir à D.ieu. Peut-être mérite-t-il une punition encore plus grande pour ses avérot ! Mais Hachem est bon et lui donne une punition moins grave que ce qu’il mérite.
ר בר֭ ְיהֹוָ ה: ֹ ֜ ְ ּב ָב ְר ֗חוֹ ִמ ּ ְפנֵ ֤י ׀ ַא ְב ׁ ָש ֬לוֹ ם ְ ּבנֽ ו,ם ִמזְ ֥מ ֹור לְ ָדוִ ֑ד ֵא֤ין,א ְמ ִ ֪רים לְ ֫ ַנ ְפ ׁ ִ ֥שי ֘ רגר ַר ִ ּב: ַ֜ר ֗ ִ ּבים ָ֘ק ִ ֥מים ָעלָ ֽי,ה־ר ֣ ּב ּו ָצ ָ ֑רי ַ ָמ ֹ ֽ ים ֜ ְּכבוֹ ִ ֗די,רדרוְ ַא ָּ ֣תה ֭ ְיהֹוָ ה ָמ ֵג֣ן ַ ּ ֽב ֲע ִ ֑די:יְ ׁשו ָּ֓ע ָתה ּ֖לוֹ ֵבֽאל ֹ ִ ֣הים ֶסֽלָ ה ֽ ִ ׁ ֹ ו ֘ ֵּמ ִ ֥רים ר ֭ :אשי ֹ וַ ַ ֽ֘ ּי ֲע ֵנ֤נִי ֵמ ַה֖ר ָק ְד ׁ ֣שו,רהרקוֹ ִלֽי ֶאל־יְ הֹוָ ֣ה ֶא ְק ָר֑א ר:יצוֹ ִתי ִּכ֖י יְ הֹוָ ֣ה יִ ְס ְמ ֵכֽנִ י ֑ ֱה ִק,ישנָ ה ֥ ָ ׁ ר יר ֲאנִ ֥י ׁ ָש ֗ ַכ ְב ִּתי וָ ִ֫א:ֶסֽלָ ה ֣ ָ ׁ ֲא ׁ ֶש֥ר ָ֜ס ֗ ִביב,א־א ָירא ֵמ ִ ֽר ְב ֥בוֹ ת ָ ֑עם ִ ֭ ֹ זר ֽל ּמה ֤ ָ ר חר ֘קו:שת ּו ָעלָ ֽי ׁ ִש ֵ ּנ ֖י,איְ ַב֣י לֶ ִ֑חי ָ י־ה ִּ ֣כ ִ ִּ ֽכ,יענִ י ֱאל ֹ ַ֗הי ֤ ֵ יְ הֹ ָ ֨וה ׀ ֽהוֹ ׁ֘ ִש ָּ ית ֶא ֹ ֽ ת־כל־ :ל־ע ְּמ ָ ֖ך ִב ְר ָכ ֶ ֣ת ָך ֶּסֽלָ ה ַ ַע,רטרלַ ֽיהֹוָ ֥ה ַהיְ ׁשו ָ ּ֑עה:ְר ׁ ָש ִ ֣עים ׁ ִש ַ ּ ֽב ְר ָּת
20 21 22 23 24 25 26 27
ד
Dans ce chapitre, le Roi David enseigne qu’il ne faut jamais faire honte à quiconque et qu’il ne faut ni dire ni écouter du Lachone Hara. Il enseigne aussi qu’on ne doit pas être jaloux quand on constate le succès des rechaïm. Au contraire, on doit penser : « Si Hachem accorde du succès à ceux qui Le mettent en colère, combien plus donne-t-Il aux Tsadikim ! ».
ּ ֵ ַם לַ ֿ ְֽמנ רבר ְ ּב ָק ְר ִ֡אי ֲענֵ ֤נִ י ׀ ֱא ֘ל ֹ ֵה֤י:צ ַ֥ח ֜ ִ ּבנְ גִ ינ֗ וֹ ת ִמזְ ֥מוֹ ר לְ ָד ִוֽד ׁ י־א יש ִ֡ ֵר גר ְ ּבנ: ָ֜ח ֗ ֵ ּננִ י ו ׁ ְּש ַ ֥מע ְּת ִפ ָּל ִ ֽתי, ֭ ַבּ ָּצר ִה ְר ַ ֣ח ְב ָּת ִּל֑י,ִצ ְד ִ֗קי ָמגֵ ןBouclier יצֹותי ִ ֶה ִקJe me réveille ֵמ ִר ְבבֹותDe nombreuses [personnes] ָשת ּוPlacés [eux-mêmes] ַּב ָצרEn détresse
17
ח: ֶל ִח י גJoue. le verset parle spécifi-
quement d’une claque sur la joue parce qu’une claque sur la joue est celle qui est la plus embarrassante. (Metsoudot David)
28 29
רתהןוארןויאר םויל
א
ב
ב
Dans ce chapitre, le Roi David décrit à quel point il est inutile de tenter d’être plus intelligent qu’Hachem. Il enseigne aussi que, même si quelqu’un est très heureux, il doit néanmoins se souvenir d’avoir Yirat Hachem (la crainte de D.ieu) afin que la légèreté d’esprit ne l’amène pas à accomplir une avéra (faute) – changeant alors sa joie en tristesse.
רבר ִי ְֽתיַ ְּצ ֨ב ּו ׀ ַמלְ ֵכי־:ּ־ריק ֽ ִ ֜ ּולְ ֻא ִּ֗מים יֶ ְהגּ ו,ם ֭ ָל ּ ָמה ָ ֽרגְ ׁ ֣ש ּו גוֹ יִ ֑ם רגר ֭נְ ֽ נַ ְּת ָקה: ֹיחו ֽ ל־מ ׁ ִש ְ ל־יהֹ ָ ֗וה וְ ַע ְ ֜ ַע, וְ ֽרוֹ זְ נִ ֥ים נֽ וֹ ְסדוּ־יָ ַ֑חד,ֶ֗א ֶרץ ָ ִ וְ נַ ׁ ְשל, ֹת־מוֹ ְסרוֹ ֵ ֑תימו ֽ ֶא רדריוֹ ׁ ֵש֣ב ַ ּב ּ ׁ ָש ַ ֣מיִ ם: ֹ֖יכה ִמ ֶּ ֣מ ּנ ּו ֲעבֹ ֵ ֽתימו ֹ ו ַּב ֲ֖חרוֹ נ֣ ו, ֹרהר ָ ֤אז יְ ַד ֵ ּב֣ר ֵאלֵ ֣ימוֹ ְב ַא ּ ֑פו: ֹ ֲ֜אדֹ ֗ ָני יִ לְ ַעג־לָ ֽמו,יִ שְׂ ָח֑ק ָ ל־צ ֗ ּיוֹ ן ַה ִ ֜ ַע,רירוַ ֽ ֲאנִ י נָ ַס ְ֣כ ִּתי ַמלְ ִּכ֑י ֭ : ֹיְ ַ ֽב ֲהלֵ ֽמו רזר ֲֽא ַס ּ ְפ ָ ֗רה:ר־ק ְד ׁ ִ ֽשי ָ ֲ֜א ֗ ִני ַה ֥ ּיוֹ ם יְ לִ ְד ִּ ֽת, יְ ֽהֹ ָ ֗וה ָא ַ ֣מר ֵ֭אלַ י ְ ּבנִ ֣י ַא ָּ֑תה,חק ר:יך ֹ ֥ ֶא ֫ל ר:י־א ֶרץ ֽ ָ ַ ֜ו ֲֽא ֻח ָ ּז ְֽת ֗ ָך ַא ְפ ֵס,חר ׁ ְש ַ ֤אל ִמ ֶּ֗מ ִ ּני וְ ֶא ְּתנָ ֣ה ֭גוֹ יִ ם נַ ֲֽחלָ ֶ ֑ת ָך רורוְ ַע ָּ ֣תה ְמלָ ִ ֣כים: ִּכ ְכלִ ֖י יוֹ ֵצ֣ר ְּתנַ ּ ְפ ֵצֽם,טר ֭ ְּתר ֹ ֵ ֽעם ְ ּב ׁ ֵש ֶ֣בט ַ ּב ְרזֶ ֑ל ,ר וםר ִע ְב ֣ד ּו ֶאת־יְ הֹוָ ֣ה ְ ּביִ ְר ָא֑ה: ִ֜ה ָּו ְֽס ֗ר ּו ׁ ֣ש ְֹפ ֵטי ָ ֽא ֶרץ,ַּהשְׂ ִּכ֑ילו ִּ ֽכי־,אבד ּו ֶד ֶר ְך ְ ת ַ ֡ ר וברנַ ּ ׁ ְשקו:ְ ֜ו ִ֗גיל ּו ִ ּב ְר ָע ָ ֽדה ֹ ֬ ְּ־בר ּ ֶפן־יֶ ֱ֤א ֙ ַנף ׀ ו : ֹל־חוֹ ֵסי ֽבו ֥ ַ֜א ׁ ְש ֵ ֗רי ָּכ, ֹיִ ְב ַ ֣ער ִּכ ְמ ַ ֣עט ַא ּ ֑פו רֹוזְ נִ יםDirigeants נְ נַ ְּת ָקהEnlevons ֵא ֵלימֹוA eux יְ ַב ֲה ֵלמֹוCela les terrifie ְּתר ֵֹעםTu les écraseras ְּתנַ ּ ְפ ֵצםSecoue-les נַשק ּו ְ ּ Désirer ardemment ג: ֲעב ֵֹתימֹו בSes cordes. La racine de ce mot est
”ר”עב ָ - épais, allusion donc à une corde épaisse. Pas comme ”ֹותומֹו ֵ ר”מֹוס qui sont des cordes plus ְ fines. (Metsoudot Tsione)
9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
יא: וְ גִ יל ּו ִּב ְר ָע ָד ה בRéjouissez-vous en tremblant. Q: La joie n’est-elle pas différente du tremblement qui, normalement, affecte une personne qui est effrayée? R: La joie qu’Hachem nous demande d’éprouver est une joie accompagnée de tremblement. Celui qui est humble et qui tremble parce qu’il réalise combien il est petit comparé à Hachem, peut être vraiment heureux de la façon dont Hachem veut qu’il soit heureux. (Séfer Hamaamarim 5712 p. 131).
16
תהןוארןויאר םויל 42 43 44 45 46 47 48 49 50
א
ו
ָ ֽאוֶ ן:רזר ְּת ַא ֵ ּב ֘ד דּֽ ֹ ְב ֵ ֪רי ֫ ָכזָ ֥בִ ,א ׁ ־ד ִ ֥מים ֜ ּו ִמ ְר ֗ ָמה יְ ָ֘ת ֵ ֥עב ׀ יְ הֹוָ ֽה:ר יש ָ֘ ּ
יכ֥ל ל־ה ַ ית ָךֶ ,א ׁ ְש ַ ּ ֽת ֲחוֶ ֖ה ֶא ֵ֘ חרוַ ֲֽא ֗ ִני ְ ּב ֣רֹב ֭ ַח ְסדְּ ָך ָא ֣בוֹ א ֵב ֶ ֑ ָ֜ק ְד ׁ ְש ֗ ָך ְ ּביִ ְר ָא ֶ ֽת ָך:ר טריְ הֹ ָ ֨וה ׀ נְ ֵ֬חנִ י ְב ִצ ְד ָק ֶ֗ת ָך ,לְ ַ ֥מ ַען ׁ ֽשוֹ ְר ָ ֑רי, ַהיְ ׁ ַש֖ר* לְ ָפנַ ֣י דַּ ְר ֶ ּכ ָֽך:ר ור ִּ ֤כי ֵא֪ין ְ ּב ֡ ִפיה ּו נְ ֽכוֹ נָ ֘ה ִק ְר ָ ּב֪ם ַ֫ה ּ֥ווֹ ת, ֶ ֽק ֶב ּ֘ ָ ימם ׀ ֱאל ֹ ִ֗הים, ר־פ ֥תו ַּח ְ ּגרֹנָ ֑ם ֜ ְל ׁשוֹ ֗ ָנם יַ ֲֽחלִ ֽיקוּן:רוםר ַ ֽה ֲא ׁ ִש ֨ ֵ יח֑מוֹ ִּ ,כ֖י ָ ֥מר ּו ָ ֽב ְך:ר יהם ַהדִּ ֵ יה֥םּ ְ ,ב ֣רֹב ֭ ּ ִפ ׁ ְש ֵע ֶ מ ֲע ֪צוֹ ֵ֫ת ֶ יִ ּ ְפל ֘ ּו ִמ ּֽ ֹ ל־חוֹ ֵסי ֡ ָב ְך לְ עוֹ לָ ֣ם ֭ ְי ַר ֵ ּננ ּו וְ ָת ֵ ֣ס ְך ָעלֵ ֑ימוֹ ,וְ יַ ְעלְ ֥צ ּו וברוְ יִ שְׂ ְמ ֨ח ּו ָכ ֪ י־א ָּת ֘ה ְּת ָב ֵ ֪ר ְך ֫ ַצדִּ ֥ יק ,יְ הֹוָ ֑ה ֜ ַּכ ִּצ ֗ ָ ּנה ָ ֘ר ֥צוֹ ן א ֲה ֵב֥י ׁ ְש ֶ ֽמ ָך:רוגר ִּ ֽכ ַ ֜ ְב ֗ ָך ֽ֘ ֹ ַּת ְע ְט ֶ ֽר ּנוּ:
ו
Ce chapitre est une prière puissante pour que le malade soit guéri, aussi bien matériellement que spirituellement. Tout malade qui récite ce chapitre avec kavana (ferveur) et un cœur brisé peut être sûr qu’Hachem acceptera sa prière. 51 52 53 54
ם לַ ֿ ְֽמנַ ֵ ּ ֽהוה ל־ה ּ ׁ ְש ִמ ֗ ִינית ִמזְ ֥מוֹ ר לְ ָד ִוֽד:רבר֭ ְי ָ ֗ צ ַ֥ח ֭ ִבּ נְ גִ ינוֹ ת ַע ַ֜ ל־ב ֲח ָ ֽמ ְת ָ֥ך ְתיַ ְּס ֵ ֽרנִ י:רגר ָח ֵּנ֥נִ י יְ הֹוָ ֘ה ִּכ֪י יחנִ י ,וְ ַֽא ַ ּ ֽ ל־ב ַא ּ ְפ ָ֣ך ֽתוֹ ִכ ֵ ֑ ַא ְ ּ רדר נַ ְפ ׁ ִשי נִ ְב ֲהלָ ֣ה ֻא ְמ ֫ ַלל ָ ֥אנִ יְ ,ר ָפ ֵ ֥אנִ י יְ הֹוָ ֑הִּ ,כ֖י נִ ְב ֲהל֣ ּו ֲע ָצ ָ ֽמי :וְ֭ אד ,וְ ַא ָּ ֥תה* ֜ ְיהֹ ָ ֗וה ַע ָ שי, ד־מ ָ ֽתי:רהר ׁשו ָּב֣ה ֭ ְיהֹוָ ה ַח ְּל ָצ֣ה נַ ְפ ׁ ִ ֑ ְמ ֑ ֹ Il faut faire une pauseוַ ֲא נִ י | ְּבר ֹב ַח ְס דְּ ָך ה:ח ֹברח ְס ְּדָך” ” etיַ ֲםנִ ו” entre ּ” puis de nouveauבְ ַ ותָך” avant ”.םבֹוםרבֵ ֶ ָ ל־ה ּ ְש ִמ ינִ ית ו:א ַ La harpe aux huit cordes.ע ַ Une harpe ordinaire possède sept cordes, tout comme le monde a été créé en sept jours. La harpe qu’utilisera Machia’h possèdera huit cordes car, quand Machia’h viendra, ce sera un monde totalement )nouveau. (Likouté Torah Tazria
*הושר *ואת
Il détesteיְ ָת ֵעב שֹור ָרי ְ Mes ennemis qui veillent ַ Infidèleהוֹּות Flatteursיַ ֲח ִליקוּן צֹות ֶיהם ִ A cause de leurs plans mauvaisממ ֲֹע ֵ ַ Les repousserה ִד ֵיחמֹו Et Tu protègerasוְ ָת ֵסְך ֻ Faible / couperא ְמ ַלל ַ Délivreח ְל ָצה
19
רתהןוארןויאר םויל
א
ה
ר: ְּת ַב ְק ׁ ֖ש ּו ָכזָ ֣ב ֶסֽלָ ה,ד־מ֤ה ְכבוֹ ִ ֣די ֭ ִל ְכלִ ָּמה ֶ ּ ֽת ֱא ָה ֣בוּן ִ ֑ריק ֶ ַע
30
ר: יְ ֘הֹוָ ֥ה ֜ ִי ׁ ְש ֗ ַמע ְ ּב ָק ְר ִ ֥אי ֵאלָ ֽיו, ֹי־ה ְפלָ ֣ה ֭ ְיהֹוָ ה ָח ִ ֣סיד ל֑ ו ִ דרו ְּד ֗ע ּו ִּ ֽכ
31
ל־מ ׁ ְש ַּכ ְב ֗ ֶכם וְ ֣דֹ ּמ ּו ִ ֜ ִא ְמ ֣ר ּו ֭ ִבלְ ַב ְב ֶכם ַע,ּל־ת ֱח ָ ֥טאו ֽ֫ ּ ֶ הר ִרגְ ז֗ ּו וְ ַֽא ים ֘ א ְמ ִר ֶ ר ירזִ ְב ֥ח ּו זִ ְב ֵח:ֶסֽלָ ה ֹ ֽ ר זר ַר ִ ּ ֥בים: ֜ ּו ִב ְט ֗ח ּו ֶאל־יְ הֹוָ ֽה,י־צ ֶ֑דק ָ נְ ָֽס,ִ ֽמי־יַ ְר ֵא֪נ ֫ ּו ֥טוֹ ב רחרנָ ַ ֣ת ָּתה שִׂ ְמ ָ ֣חה:ה־עלֵ ֑ינ ּו ֖אוֹ ר ּ ָפנֶ ָ֣יך יְ הֹוָ ֽה ֣ ָ ׁ ֹ ֵמ ֵ֬עת דְּ גָ נָ ֖ם וְ ִ ֽתירו,ְבלִ ִ ּ ֑בי רטר ְ ּב ׁ ָשל֣ וֹ ם יַ ְחדָּ ו֘ ֶא ׁ ְש ְּכ ָב֪ה:ּשם ָ ֽרבּ ו :י־א ָּ ֣תה יְ הֹוָ ֣ה לְ ָב ָ ֑דד ֜ ָל ֗ ֶב ַטח ּתוֹ ׁ ִש ֵיבֽנִ י ַ ִּ ֽכ,ישן ֥ ָ ׁ וְ ִ֫א
32 33 34 35 36
ה
Ce chapitre est une Tefila que les rechaïm (méchants) soient détruits à cause de leurs avérot et que les Tsadikim ( Justes) puissent se réjouir de leurs Mitsvot !
ּ ֵ ַם לַ ֿ ְֽמנ רבר ֲא ָמ ַ ֖רי ַ ֽה ֲאזִ ֥ינָ ה ׀:ל־ה ְ ּנ ִח ֗ילוֹ ת ִמזְ ֥מוֹ ר לְ ָד ִ ֽוד ַ֜ צ ַ֥ח ֶא ,יבה ׀ לְ ֣קוֹ ל ַ֭ ׁשוְ ִעי ַמלְ ִּ ֣כי וֵ ֽאל ֹ ָה֑י ָ רגר ַה ְק ׁ ִ ֤ש: ִ ּ ֣בינָ ה ֲהגִ ִיגֽי,יְ הֹוָ ֑ה ָ י־א ֗ ֶל ֵ֜ ִּ ֽכ ֥ ּבֹ ֶקר ֶ ֽא ֱע ָר ְך־,ֽהוה ֖ ּבֹ ֶקר ִּת ׁ ְש ַ ֣מע קוֹ לִ ֑י ֗ ָ ְרדרי:יך ֶא ְת ּ ַפ ָּלֽל ֖ל ֹא יְ ֻג ְֽר ָ֣ך,ר הר ִּ ֤כי ׀ ֘ל ֹא ֵ ֤אל ָח ֵפ֖ץ ֶ ֥ר ׁ ַשע ׀ ָא ָּ֑תה:֜ ְל ֗ ָך וַ ֲֽא ַצ ּ ֶפֽה ל־פ ֲעלֵ י ָ ֜ ָשׂ ֗ ֵנ,ר יר ֽל ֹא־יִ ְתיַ ְּצ ֣ב ּו ֭ ֽהוֹ לְ לִ ים לְ נֶ ֣ ֶגד ֵעינֶ ָ֑יך:ָ ֽרע ֹ ֥ ּ את ָּכ ִל ְכ ִל ָמהFaire honte ָכזָ בMensonge ִרגְ ז ּוTremble וְ ד ֹמ ּוEt garde le silence נְ ָסהElever ירֹושם ָ וְ ִתEt leur vin ְל ָב ָדדSeul ֲהגִ יגִ יMes pensées ַשוְ ִעיMes pleurs
37 38 39 40 41
ד: ֶא ֶע ָר ְך הJe t’offre. Ce mot est à mettre en relation avec le ַמ ֲע ָ כָ הdu Mizbéa’h (l’autel), l’endroit où les Korbanot (sacrifices) étaient apportés. (Rachi) ה: ֶר ַש ע | ָא ָּתה הIl faut faire une pause entre les mots
” ” ֶ ַׁשעet ””ם ָּתה ָ afin que la lettre Aleph de ָם ָּתהne soit pas avalée par le Ayine du mot ֶ ַׁשע. Si on lit les deux mots comme un seul mot, cela formerait un nouveau mot qui évoquerait quelque chose de mal envers D.ieu, D.ieu préserve !
ה: ִּכי ל ֹא ֵאל ָח ֵפץ ֶר ַש ע הHachem ne désire pas le Mal. Le verset signifie qu’Hachem spécifiquement ne désire pas le mal pour les rechaïm. Mais Hachem désire les rechaïm eux-mêmes parce qu’Il désire qu’ils fassent Techouva (Likouté Si’hot volume 20 page 112).
18