אוקטובר 2008
גיליון מס' 8
עיתון תנועת הבוגרים של השומר הצעיר
הילד לאשה האמהית יהי הכל שייך לכל שיוכל ,למען יגדל, העגלה לעגלון הטוב להיטיב עמו שיוכל להיטיב עמו -למען ינהג בה היטב, והאדמה למשקים אותה מים למען תתן פריה בעתו.
מאמרכת
שלום לכולם, העולם ממשיך להשתנות מסביבנו ,וגם העולם שלנו לא נח .חג הסוכות עומד בפתח )או כבר עמד, תלוי במהירות ההפצה שלנו( ,והוא מביא איתו מחשבות. בסוכות אנחנו נזכרים כעם ביציאת מצרים ,בחיי נדודים .אנחנו בונים מגורים ארעיים ופותחים אותם– לאבק ,לרוח ,לכוכבים ולאורחים .אנחנו רחוקים מבית ומולדת ,אך גם אוספים את כל מעשינו מהשנה החולפת. כרגיל ,נפנה פנימה ונשאל -מה איתנו? לפני מספר שנים החל תהליך ההתחדשות בתנועה .מהפך .ניתן לומר שיצאנו ממצרים שלנו .אבל עכשיו ,אנחנו כנראה בדרך ,במדבר .רחוקים מהמקום שעזבנו אך גם מבית הקבע שאנו חולמים עליו. קשה מאוד במצב כזה לחלום על עתיד ,יותר קשה לפעול ביחס אליו. אין זמן מתאים מזה לבנות לעצמנו סוכה .להקים בית זמני ,ושותפויות של אמצע הדרך .אמנם לא בשלה השעה ,ולא הגענו למנוחה ולנחלה ,אבל החיים קורים לנו כל הזמן .עלינו לצבוע את דרכנו בצבעי המטרה .אנחנו צריכים ויכולים לעצור וליצור -יצירה של כאן ועכשיו ,בלי פחד ותוך הזמנה פתוחה לכל )גם אם יכנסו אבק ,רוח וכוכבים(. כשהחקלאים המעטים שעוד נותרו אוספים את שארית היבול ,אנחנו מתפנים לשעה קלה לאסיף שלנו .מה זרענו בשנה הזו? מה יש לקצור? הגליון הזה סוגר שנה ראשונה של "הגורן" .התוספת שלנו למעגל היצירה ,השותפות והשינוי ,שהוא תנועת הבוגרים של השומר הצעיר .אנחנו גאים להסתכל אחורה על העיתון שלנו ,של כולנו ,ובעיקר גאים להסתכל מסביב ולראות את הזרעים של השנה הבאה .מי יודע מה הם יניבו. לסיום ,נפנה לכל מי שקורא בהזמנה כנה ופתוחה לקחת חלק בגליון הבא ובאלו שיבואו. חזקו ואמצו, העורכים -הללי ,שירן וגיל. בשער :שיר :יהי הכל -ברטולד ברכט ,גרסה עברית -נתן זך. ציור" :הריקוד" מאת מאטיס
עורכים :הללי בלבן )מפרש( ,שירן גולדברג )חריף( ,גיל וולפסון )חריף( מערכת :שמרי נגבי )קוקוריקו( ,עידו מהל )חריף( ,שייקו ברנדוויין )חריף( ,אדם ברשאי )ברנש( ,גיל זמיר )באמת( ,יריב נאור )קוקוריקו( ,יעל ניסני )נווה( כותבים :אביב גלבוע )נווה( אור דנמרק )קוקוריקו( אורי אופיר )מצר( אמיר יגל )מבול(
בר גיסין )אדמה( גלי רכבי )באמת( הללי בלבן )מפרש( יריב נאור )קוקוריקו(
עדי דרורי )חריף( עופר גבאי )קמה( רון ולדינגר )סוס( רוני כץ )נמרוד(
"בראש אום ג'וני עמדה גורן .הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה .מכל מקום בעמק השומם ,החנוק ,אפשר היה לראות את הערמה הגאה .היא היתה הסמל למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו .היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה .אך היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל ,לקוצר ידו ולקוצר יכולתו ,שהרי היא ניצבה לבדה בעמק הרחב ,עטור האבנים ,חצוי בירדן המתפתל". )מתוך "הגורן ,התלם הארוך ,העץ הבודד" ,מוקי צור( 2
הגורן
והיד רושמת...
אור דנמרק ,קבוצת "קוקוריקו" orfromdenemark@walla.com
ב 1946מסתיימת מלחמת ומותירה השנייה העולם אחריה ,בין השאר ,מיליוני ילדים ברחבי אירופה ללא מזון ,רכוש או מקום מגורים .לתמונה העגומה הזאת מנסה האו"ם לתת מענה ,ומקים ארגון שמטרתו היא רק הילדים האלה" .יוניסף" )(UNICEF ב 1953מקבל "יוניסף" מעמד פרמננטי באו"ם ,ומשתנה מטרתו למלחמה ב" - "YAWSמחלת עור ועצמות מעוותת הפוגעת במיליוני ילדים במדינות עולם שלישי ברחביי העולם" .יוניסף" התחילה מאבק עיקש בהדברת המחלה ובמתן חיסונים ותרופות. ,1954הקפיצה הגדולה של "יוניסף" לתודעה הציבורית .דני קיי ,שחקן קולנוע ,שהכריז על עצמו כ"שגריר "יוניסף" בעולם" מעלה סרט על עבודת יוניסף בסין .הסרט נצפה על ידי יותר מ 100מיליון אנשים מסביב לעולם וזוכה לאהדה רבה. משם הדרך של "יוניסף" הייתה דיי פתוחה .אם זה בהצהרת זכויות הילד ב ,'59-או בזכיית פרס נובל ב '65-על קירוב עמים מסביב לעולם .היום "יוניסף" מיוצגת ב 190מדינות מסביב לעולם ,כשהמטרה שלה היא הילדים ,עם מספר דגשים:
שיפור סיכויי ההישרדות של ילדים – כ 9.7מליון ילדים מתחת לגיל 5מתים כל שנה מסיבות פתירות. חינוך לגיל יסודי – מתוך הבנה שרק דרך חינוך מהגיל הצעיר יוכל לצמוח שינוי ממשי בחייהם. איידס -היום המחלה השולטת ברחביי העולם השלישי .ילדים שנולדים נגועים בגלל אחד ההורים או שנדבקים במחלה תוך כדיי" ,יוניסף" מקיימת הסברה איך להימנע מהמחלה ולחיות לצידה. הגנת ילדים – כ 300מילון ילדים חשופים לאלימות מסביב לעולם ,עם זה בזנות עבודת פרך או אפילו השפלה מצד החברה שהם חיים בה. חקיקה – החדרת ערכיי "יוניסף" לתוך המערכת המשפטית והחוקתית של המדינות בה הם עובדים.
הגורן
3
בישראל "יוניסף" לא תורמת ,אלא יותר מגייסת דרך הוועד הישראלי למען "יוניסף" ,שהוא עמותה רשומה ברשם העמותות .תפקידו לתמוך בתקציב "יוניסף" ,במכירת כרטיסי ברכה ומוצרים ,וכן באיסוף כספים בדרכים אחרות .כמו כן ,תפקידו להפיץ מידע בקרב הציבור ובקרב תלמידי בתיה"ס על "יוניסף" ועל האוכלוסיות ב 157 -מדינות בעולם שבהן עובד "יוניסף". "יוניסף" פעילה גם בעזה ובגדה המערבית בשטחים שהם מגדירים כשטחים פלסטינאים כבושים ומתוכננת להשקיע 20.5מיליון דולר עד סוף 2008בבריאות ,פתרונות למים נקיים ,חינוך והגנת ילדים .הם מתמקדים בערים הגדולות :חברון ,שכם ,יריחו ,רמאללה ,עזה וחאן יונס אך יש גם עבודה בכפרים מסביב.
"יוניסף" מצליחים למנוע מגפות באזורים בעולם ומקטינים את תמותת הילדים עד גיל 5 משמעותית .המדינות לא יכולות לסרב ,שזה מצב אדיר .מדינה קטנה לא יכולה להרשות לעצמה כלכלית לסרב ל"יוניסף" כי הם חלק מהאו"ם ואם לא תהיה להם הכרה מהאו"ם אז שישו ושימחו.
בשבילי "יוניסף" מייצגת את שיא הקונצנזוס .עבודה ממש מהאמצע של החברה דרך הושטת יד לעולם הגדול ,תפיסה פטרונית ואולי מתנשאת על העולם השלישי .אני לא יכול שלא להיקרע בין שתי התחושות שליוו אותי דרך אסיפת החומר הזה. מצד אחד -אין מה להגיד ,הם פשוט מתקנים את העולם .יש מישהו רעב ,הם מביאים אוכל .יש ילדים סובלים ,הם מנסים להציל אותם .יש בעיה ,יש פיתרון .וזה עובד" .יוניסף" מצליחים למנוע מגפות באזורים בעולם ומקטינים את תמותת הילדים עד גיל 5משמעותית .המדינות לא יכולות לסרב, שזה מצב אדיר .מדינה קטנה לא יכולה להרשות לעצמה כלכלית לסרב ל"יוניסף" כי הם חלק מהאו"ם ואם לא תהיה להם הכרה מהאו"ם אז שישו ושימחו.
התחושה השנייה שלי היא ,שאין מה לעשות .אפשר להיות מגעילים ולהגיד "הם לא מייצבים את הבניין הם רק צובעים מחדש ותוקעים כמה עציצי נוי חדשים" .מי לא מכיר את הלוחות ברזל עם הכיתוב "נתרם על ידי "יוניסף" קנדה" או משהו בסגנון ? נכון ,הם באמת עושים עבודה משפטית במדינות השונות לרווחת הילדים ומנסים לקבוע חוקים לרווחת הילדים גם במדינות שזה לא בדיוק האג'נדה שלהם שם .הם עובדים עם צוותים מקומיים שיפעילו מרכזים שלהם ומספקים עבודות לאוכלוסיה המקומית .אבל בזאת הם מהווים צינור כספי ,שמנסה לאזן דרך כלים שלובים את הכסף שנגזל מהמדינות האלה על ידי תאגידים ביין לאומיים שלא מרוסנים על ידי האו"ם או המדינות מהם התאגידים פועלים" .יוניסף" מנציחה את התלות של המדינות המתפתחות והלא יציבות ברחמיו של האו"ם .וצריך להבין שהדלת כניסה לאום היא דלת מסתובבת .אם מדינה רוצה את ההטבות של "יוניסף" היא לא יכולה להגיד "אוקי ,סבבה ,תעזרו לי בזה וזהו" .האו"ם מתחיל לנסות לצרף את המדינה הזאת אליו ועושה "פרצופים" על כל מיני מעשים שהיא עושה ,ודעת קהל עולמית מתחילה להיות שיקול במשוואה .אני לא מנסה להטיף נגד האו"ם כי אני מסכים עם הרבה דברים שהארגון עושה ,אבל חשוב להיות מפוקחים ולהבין שזה לא בא ללא אינטרסים .אם נשווה את זה לרגע ל"גרין- פיס" מהכתבה הקודמת ,אז ל"יוניסף" יש אבא ואמא ברורים ,שיש להם עמדות לגביי תהליכים פוליטיים תוך מדיניים במדינות ש"יוניסף" עובדת בהם. במאזן הכללי אני שמח שיש את "יוניסף" .הם באמת מניחים פלסטר איפה שכואב ומאכילים המון ילדים .אני לא חושב שהם לא מחלקים חכות, אבל לרוב הם מטפלים בבעיה הויזואלית ולא בשורש הסבוך המוסתר מהעין .מה לעשות ,זה מצטלם פשוט הרבה יותר טוב.
4
הגורן
תוך כדי תנועה
לרגל השנה החדשה ולאור ההתעסקות האחרונה בהווה ובעתיד של תנועת הבוגרים, פנינו לחברי מחלקת בוגרים -גיל מושקוביץ )גרעין נמרוד( וחגי מיורק )קבוצת יפו( - ושאלנו מספר שאלות .עד מועד סגירת הגליון לא קיבלנו את תגובתו של חגי ,מפאת התארגנות לשנה החדשה )במידה והיא תגיע נפרסם אותה בגליון הבא( .תגובתו של גיל מתפרסמת כאן במלואה. במה עוסקת מחלקת בוגרים כיום ,ובמה היא צריכה לעסוק? גיל :מחלקת בוגרים מורכבת היום משני חברים בלבד :אנוכי וחגי מיורק .נכנסתי למחלקה רק לפני מעט יותר מחודש כחלק ממערך שינויים כללי ,ארגוני ופרסונאלי )יציאה של אורן ברקן מהמחלקה ומעבר שלו לריכוז מחלקת נח"ל שהופרדה ממחלקת לדעתי התהליך המרכזי אשר בוגרים( .במציאות התנועתית המטלטלת והרוחשת לא קל צריך להתרחש בתנועה הוא לתפקד כמחלקה .מאז כניסתי לתפקיד עסקתי בעיקר בשיחות רבות עם חברים בוגרים ועם גרעינים בניסיון תהליך של אוורור ארוך ללמוד ולהכיר את "השטח" ,את התפיסות השונות ,את באמצעות שיח פתוח בבמות נקודות המבט וההוויות השונות וגם את ציפיות האנשים ממני .השיחות כולן היו מרתקות ואני ממליץ בחום לעוד שונות ומגוונות בין כמה שיותר חברים לערוך שיחות מגוונות שכאלה גם באופן לא חברים ,בתקווה שמתוך מפגש פורמאלי .מלבד זאת אני בעיקר לומד את המרחב ומכיר גורמים שונים בעזרתו ובהנחייתו של אייל רייז. עם עמדות וחוויות שונות באשר לשאלה במה המחלקה צריכה לעסוק ,אומר כי תיווצר מציאות חברתית לדעתי על המחלקה להוות החוליה הזמנית לעידוד הקמתה של תנועת החיים ,לסייע ביצירת המסגרות ובמות השיח חדשה שתכיל את השונויות והמפגש בין הבוגרים על מנת שנוכל יחד לכונן את הקיימות ותרגיע את הסערה .התנועה. מהם התהליכים החשובים שצריכים לדעתך לקרות בתנועת הבוגרים? גיל :החברים הבוגרים חווים ונחשפים בימים אלו למשבר עמוק ,הקשה ביותר הזכור לי .לדעתי התהליך המרכזי אשר צריך להתרחש בתנועה הוא תהליך של אוורור ארוך באמצעות שיח פתוח בבמות שונות ומגוונות בין כמה שיותר חברים ,בתקווה שמתוך מפגש עם עמדות וחוויות שונות תיווצר מציאות חברתית חדשה שתכיל את השונויות הקיימות ותרגיע את הסערה .התהליך הזה מתאפשר ויתאפשר ככל שהעמדות השונות יוצפו בכל מגוון המדיות ובלבד שיישמרו גבולות מוסריים ואתיים לדיון .אני מעלה בדעתי עוד תהליכים רבים שצריכים לקרות אך עם יד על הלב ,הכל מתגמד לעומת הצורך בתהליך שציינתי.
הגורן
5
באילו שאלות חשוב שתנועת הבוגרים תעסוק? גיל :יש שאלות רבות .העיקריות להבנתי הן אילו שינויים באופני ובתפיסות ההדרכה נדרשים במציאות חברתית שבה בוגרים ומדריכיהם שותפים במעגל אחד רחב ושוויוני? מהם האופקים הכלכליים והמשימתיים של תנועת הבוגרים בהתייחס לכך שבעוד שנתיים ,בתקווה ,נמנה כ 250 חברים משוחררים אשר מעל 200מתוכם לא יכולים ו/או רוצים להיות מועסקים במסגרת תנועת הנוער? איך נכון ליצור קהילות וקיבוצי קבוצות במציאות שבה תם עידן ההתיישבות כמשימה לאומית בתמיכה ממלכתית? באילו תחומים אתה רואה בוגרים עובדים ,בעוד שנה מהיום? גיל :ההסתכלות לטווח של שנה אחת בלבד היא מאד מגבילה ,אני מניח שרבים ימשיכו לעבוד בתנועת הנוער ,במוסדות החינוכיים ,בפרדס ובפרויקטים עירוניים חברתיים שונים ,אך אם מביטים לטווח ארוך יותר אני מקווה שניתן לראות בוגרים משולבים בזירות מגוונות כדי להישאר אופטימי אני מתייחס לעניין יותר ,מענפים כלכליים פנימיים ועד דרך הרלוונטיות הפוטנציאלית שלנו .אני למעורבות במוסדות ציבור ממשלתיים מדמיין תנועה המורכבת מיחידות ובמקצועות כמו משפטים וכלכלה.
חברתיות רחבות ,קהילות ,קיבוצים אשר מקיפות את כל תחומי החיים ואת כל צרכיהם של החברים ולצד זה מקיימות אורח חיים משימתי אשר מעורב בחברה הישראלית בכל הרמות.
מהם יעדי ההגשמה הרלוונטיים ,כיום ובעתיד הקרוב ,לבוגרי התנועה? גיל :בראש ובראשונה קיבוץ פלך וכן המוסדות החינוכיים הקיבוציים שעוד ניתן לאייש ולייסד בהם לצד העשייה החינוכית גם חיי קהילה .יש כיום מספר רב של גרעינים אשר חיים בקומונות עירוניות ,הבעיתיות שלהם היא המבנה המאוד זמני שבשל כך קשה לי להתייחס אליהן כיעד להגשמה .ברור שאנו נדרשים למעורבות רבה בקהילה העירונית ולכן כאשר ייווסדו קיבוצים עירוניים מקומיים אין ספק שהם יהוו יעדי הגשמה ראויים ורלוונטיים בהחלט.
מהי הרלוונטיות של תנועת הבוגרים בחברה הישראלית? גיל :במצבנו הנוכחי אני חושב שהרלוונטיות שלנו מעטה .מספרנו קטן )כ 140 -אזרחים( ,כמעט שלא מצטרפים אלינו חברים מחוץ לתהליך קבוצות ההמשך ,אנו די מסוגרים בתוך עצמנו ועוסקים בעיקר בתנועת הנוער שלנו )אשר כשלעצמה ,כמובן ,רלוונטית( .כדי להישאר אופטימי אני מתייחס לעניין דרך הרלוונטיות הפוטנציאלית שלנו .אני מדמיין תנועה המורכבת מיחידות חברתיות רחבות ,קהילות, קיבוצים אשר מקיפות את כל תחומי החיים ואת כל צרכיהם של החברים ולצד זה מקיימות אורח חיים משימתי אשר מעורב בחברה הישראלית בכל הרמות :בחינוך ,בפוליטיקה המוניציפאלית והארצית, במערכת המשפט ,בקהילות המקומיות שלהן ,בארגונים סביבתיים וירוקים ועוד .המהפכה שלנו צריכה להיות רחבת אופקים ומגוונת ואני מאמין שבמאמצים רבים ובסבלנות עוד נממש את הפוטנציאל הזה. תודה רבה ושנה טובה! אנו מאחלים למחלקת בוגרים ולכולנו ,בתקופה לא פשוטה זו ,שנה פוריה ומוצלחת ,שנה של עיצוב משותף ,שנה של התפתחות תנועת הבוגרים שלנו. חזקו ואמצו!
עוד בבניה .תנועת הבוגרים.
6
הגורן
תוך כדי תנועה
עופר גבאי ,גרעין "קמה" agarwaen@walla.com
"פלסטינאית בהיריון עוכבה חמישים דקות במחסום ובעקבות זאת הפילה ,החייל פעל בניגוד לנהלים ולכן יקבל 14יום מחבוש".
נשמע תקין? לי זה לא נשמע תקין ,אני מאוד מקווה שגם לכל מי שקורה את העיתון הזה זה לא נראה תקין .עכשיו אני אניח שזה לא נראה לכם תקין ,אוקי? אז לצורך העניין ,זה מפריע לכם, שמעתם על זה לפני שכתבתי את זה? נניח לרגע שכן ,אם לא ,זה עוד יותר גרוע ,אבל נניח שכן ,עשיתם עם זה משהו? אני לא עשיתי עם זה כלום .על הסיפור בנעילין שמעתם? כדור גומי בעין של נער מפגין מטווח אפס? זה תקין?
אני עוצר שנייה ,יש פה ביקורת ,ביקורת קשה ,גם עליי ,אני לא עשיתי עם זה כלום ,אני כותב את הכתבה הזאת למרות ואולי בגלל שבחרתי להתגייס ,למרות ובגלל שאני עובר הכשרה להיות לוחם קרבי ,למרות ובגלל שהשמועות אומרות שאני הולך לבלות חלק נכבד מהזמן שלי בצבא בעזה .אני לא בטוח שאני יכול לעשות את כל זה בלי שאני יודע שהדברים הנכונים באמת נעשים במקום שממנו אני בא שהוא המקום שאליו אני אחזור ,אם אני אתן את ידי לכיבוש העם הפלסטינאי בזמן שאני מגן על המפעל הציוני ולא תקום אל מול זה יד שתעמוד מנגד לכיבוש העם הפלסטינאי ובכך תגן על המפעל הציוני אני לא בטוח שהיד שלי תוכל להיות כל כך חזקה .כמו שניתן לראות אני כותב ממקום מאוד רגשי ,חשוב לי שהקול הזה יישמע.
כרזה של "השומר הצעיר" לקראת פסטיבל הנוער העולמי הרביעי
הגורן
7
אני רוצה להזכיר מושג נשכח :אחוות עמים .איפה אנחנו שמים דגש על הערך הזה בחיים שלנו היום? בתור חניך בשנים האחרונות לא שמתי לב לדגש כלשהו על הערך הזה ,גם לא בתור י"ג וגם לא ממש בתור חייל בחודש וחצי שבו אני בנח"ל. אני מאמין שאנחנו חייבם להתעסק בציונות, חייבים להתעסק בסוציאליזם ,אבל לא לשכוח שיש לנו עוד ערך יסוד ,חשוב לא פחות שאנחנו לא עוסקים בו ,לא בתנועת הנוער לפחות ומנקודת המבט שלי )שהיא לא רחבה מאוד בעניין הזה( גם לא בתנועת החיים. איך אנחנו עושים את זה? איך אנחנו מגיבים לתינוק שלא נולד? לנער בלי עין? לגדר שחוצה שדות בצורה כובשת כשזה לא באמת נחוץ מבחינה ביטחונית? אולי בהפגנות? זאת בהחלט אופציה .אבל אנחנו מפחדים ,אנחנו תנועה שלמרות שתופסת את עצמה בתור מורדת רצינית מנסה ללכוד את המרכז ,את הקונצנזוס .לזעוק למהפכה חברתית יכול להיות אופנתי ,אנחנו מפחדים להיתפס כתנועת שוליים אם נזעק בקול כנגד הגדר .אני מבין את זה ,זה חשוב ,זה נכון ,זה קשה .אני רואה את זה ועולה בי המחשבה שלפעמים מרוב ראייה קדימה ,ראייה רחוק ,מרוב רצון לחנך את הדור הבא, אנחנו שוכחים את ההווה .אנחנו יודעים לדבר על זה שרואים רק את העתיד במסלול החיים הרגיל, אבל מה קורה אם אנחנו שוכ חים ערכים שלנו מתוך זה שאנחנו מסתכלים על העתיד ,ורק עליו ? אני חושב שיש לזה פיתרון ,פיתרון חלקי לפחות ,הוא לא מטורף ,לא מזהיר ,אפילו צנוע ,אבל חשוב .אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו נכון להיום להיכנס לפוליטיקה אמיתית ,הפגנה אחת כזאת יכולה לפגוע בנו פגיעה אנושה ,שוב ,זה קשה אבל נכון. אבל מי שהיה הרכז אזור שלי אמר לי פעם שמה שיפה בחינוך אל מול הפוליטיקה זה שבחינוך אפשר לבחור באמת אחת ,לא צריך להתפשר עליה ,לא צריך לנסות למצוא את המקום הטוב ביותר שאפשר להגיע אליו, אפשר להגיע להכי טוב והכי אמיתי ,גם אם זה ישפיע בכך רק על ילד אחד. אני לא מזמן סיימתי את הי"ג שלי ,אני יכול להעיד על עצמי ועל הסביבה שלי שרק מי שממש התאמץ ידע מה קורה ביום יום המדיני במדינה .חשוב מאוד להתעסק בקן ,אבל יש עולם מסביב ,איך אפשר להיות לא מודעים אליו? והי"ג זה רק דוגמה ,איך אין וועדה פוליטית בכל קן? איך הדיבור על הסכסוך נעצר בחודש "סיכויי השלום" וב"גשר לקשר"? ואיך לא כתבו על זה עדיין שום דבר ב"הגורן"? אני מסתכל על כל זה ואני לא מבין אותנו ,אני לא רואה סיבה למה לא להגיב על הילד ,הנער ,הגדר. יש לנו איפה :בקינים ,בפעולות ,בגרעינים ,בליוויים ,אפילו בבתי הספר שעובדים בהם ,גם בצבא אפשר .זה לא פשוט ,לפחות לא בגדוד ,50אבל אפשר .בשיח עדין זה אפשרי להגיב ואנחנו חייבים לעשות את זה. אני מרשה לעצמי להגיד שאם לא נגיב ,אם לא נעשה כלום זאת תהיה הבחירה הלא מוסרית .ויכול להיות ,יכול להיות שיש תוכנית .ויכול להיות ,יכול להיות שיש סיבה למה הדברים לא נעשו עד עכשיו .אני רוצה שמישהו יקום ויגיד לי את זה ונראה ,אולי הוא ימצא סיבה שהיא כן מוסרית ,אני ,לא מצאתי.
8
אנחנו תנועה שלמרות שתופסת את עצמה בתור מורדת רצינית מנסה ללכוד את המרכז, את הקונצנזוס .לזעוק למהפכה חברתית יכול להיות אופנתי ,אנחנו מפחדים להיתפס כתנועת שוליים אם נזעק בקול כנגד הגדר .אני מבין את זה ,זה חשוב, זה נכון ,זה קשה.
" אני לא רואה סיבה למה לא להגיב על הילד ,הנער ,הגדר"
הגורן
והיד רושמת...
רון "רוניס" ולדינגר ,גרעין "סוס" ronis24@gmail.com
איך אנחנו שולחים אחוזים לפיקוד? האם אנו נותנים להם את כל התמיכה והכלים הדרושים כדי לשמור על קשר עם הגרעין במהלך השירות הצבאי ולחזור לגור עם הגרעין בסיומו? קצת רקע :התגייסתי באוגוסט 2005לגדוד ,50יצאתי אחוז והייתי מ"כ ,סמל ורס"פ .במהלך שירותי פיקדתי גם על בני גרעין של השומר הצעיר משכבות "אחווה" ו"פלך" .סיימתי את שירותי הצבאי לפני כחודש וחצי וכיום אני מתגורר בצפית עם הגרעין שלי )"סוס" .כבוד ועוצמה(. עם השחרור והחזרה לגרעין ,חשוב לי להציג כאן כמה שאלות ותובנות שהגעתי אליהן במהלך שלוש השנים האחרונות: אנחנו )השומר הצעיר( ,עדיין לא טובים מספיק בלהוציא אחוזים .מה זה אומר? איפה זה בא לידי ביטוי? זה בא לידי ביטוי כבר מן ההתחלה -מסמינר אחוזים והתקופה שקודמת לו. והבעיה היא בגישה .מן ההתחלה הגישה היא" :הצבא דורש חמישה מפקדים" .ברגע שהאמירה היא כזאת היא מייד הופכת את הסיטואציה לחיצונית לנו" ,הצבא דורש" .כלומר ,לא אנחנו שולחים מפקד כיאנחנו רוצים ומאמינים בכך ,אלא אנו עושים זאת כיוון שאנחנו חייבים .הסתכלות על הוצאת אחוז כעול, כאילו זה מס שאנחנו חייבים לשלם לצבא ,עושה עוול גדול מאוד לאלה הבוחרים להיות אחוזים ,וגוזלת מהמעשה שלהם את משמעותו המלאה .הדבר מתבטא גם בסמנטיקה" -לצאת אחוז" -הבחירה של לצאת אחוז מוציאה אותך ממשהו .לדעתי יהיה נכון יותר לומר "שליחת בן גרעין למשימת פיקוד" .אתה נשלח להיות אחוז ,מתוך הגרעין שלך ,השכבה שלך והתנועה שלך ולא "יוצא אחוז". זה מביא אותי לנקודה הבאה ,אולי החשובה מכולן -תפישת המשימה .עד שלא נצליח לראות את משימתו של בן גרעין הנשלח לפיקוד כמשימה ככל שאר המשימות שאנחנו מבצעים ,ולא נכיר בחשיבות המעשה הפיקודי בצה"ל ,נמשיך להוציא ולהרחיק את אחוזינו ,ובכך להקטין את הסיכוי שישובו אלינו עם תום שירותם הצבאי. עד לפני כמה שנים" ,לצאת אחוז" היה אומר לעזוב את הגרעין .היום ,יש בינינו דוגמאות חיות לכך שאפשר "לצאת אחוז" ולהישאר בגרעין .יש לי בני גרעין מדהימים .יש לי מדריכת גרעין מעולה ,שאותה אני מעריך מאוד .אבל הרצון האישי שלי הוא הגורם העיקרי לכך שהיום אני גר עם הגרעין .לא קל להיות לוחם ומפקד במשך שלוש שנים ,ובאותו הזמן לראות את בני הגרעין שלך בפרק משימה .אתה מסתכל עליהם מהצד ,רוצה להיות איתם ,אבל גם רוצה להאמין במעשה שאתה עושה .אנשים שאוהבים פחות את הגרעין שלהם ,שמאמינים פחות בדרך התנועה ,היו מוצאים את עצמם בקלות מחוץ לתנועה, ולא חסרות דוגמאות. מטרת דבריי היא לא "להתבכיין" בשם האחוזים ולא לדרוש מכם לתת להם כבוד .למרות שהוא מגיע להם בהחלט .אני קורא מכאן ,לבני גרעין באשר אתם ,עזרו לאחוזים שלכם ,הטעינו את תחושת השליחות שלהם .זוהי חובתכם ואחריותכם ,כי בלי תחושת השליחות הזאת -המעשה שלהם מאבד מחשיבותו. לוו את המשימה שלהם ,תמכו בהם ,ועזרו להם להפוך למפקדים טובים וראויים ,כאלה שתרצו שיהיו מפקדיהם של שכבות "הפועל"" ,שומריה"" ,דרור" וכו' ...עזרו להם להפוך את החוויה לחיובית, משמעותית ותנועתית שתאפשר להם לעבור בצורה הטובה ביותר ממפקדים בצה"ל למחנכים בתנועת השומר הצעיר. חזקו ואמצו.
הגורן
9
תוך כדי תנועה רוני כץ, גרעין "נמרוד", ronikatz7@gmail.com
"הדמוקרטיה החברתית והמשקית היא בבת עינה של הקבוצה והגיונו העמוק של הסוציאליזם המתגשם" )מתוך החלטות ועידת חבר הקבוצות ניב הקבוצה ,1950מובא בחוברת של הקבה"א לקראת מועצת בוגרים בשנות ה.(80 -
מהי דמוקרטיה? במשפט אחד -דמוקרטיה היא הזכות והיכולת של כל אדם לעצב כל תחום שמשפיע על חייו בצורה שווה) .ד"ר נעמי יוספסברג(. ערכו של המשפט הוא ,לדעתי ,בהיותו כללי ,מה ששם את הדגש על היסוד החשוב ביותר של הדמוקרטיה -הוא עקרון העיצוב המשותף והשוויוני של החברה .השאר הוא פרשנות ופיתוחים. אפשר לפתח את הבסיס הזה להרבה צורות דמוקרטיה שונות המתאימות לצורות חברה שונות. מימוש הדמוקרטיה תלוי מאוד בסוג החברה בה היא מתממשת .בשל כך ,קיימות צורות מצורות שונות של משטרים דמוקרטיים .כל מי שעבר כמה שיעור אזרחות יודע לדקלם שקיימות למשל- דמוקרטיה נציגותית ,ליברלית ,ישירה ,וכו'. אני חושב שהעיקרון הדמוקרטי הוא עקרון הכרחי לכל חברה באשר היא חברה .לדעתי ,כל חברה או קבוצה שעקרון זה אינו מתממש בה היא חברה או קבוצה חולה ומסוכנת. בתנועתנו הסוציאליסטית אשר חותרת לתיקון האדם והעולם עקרון הומניסטי זה הוא חשוב וטבעי פי כמה וכמה .זהו עקרון שאינו רק פורמאלי ,אלא מהווה חלק אימננטי ממהותה של התנועה -כתנועה אשר מטרתה ליצור עולם טוב וראוי יותר לבני האדם. לפיכך ,עקרון זה יעמוד כנר לרגלי כאשר אתאר את הדרך בה צריכה להתארגן תנועת הבוגרים של השומר הצעיר או כל תנועה קומונאלית אנרכית לתיקון האדם והעולם.
אני חושב שהעיקרון הדמוקרטי הוא עקרון הכרחי לכל חברה באשר היא חברה .לדעתי ,כל חברה או קבוצה שעקרון זה אינו מתממש בה היא חברה או קבוצה חולה ומסוכנת.
בתחילה -אני רוצה להפריד כאן בין שני סוגי דמוקרטיות -הליברלית והקיבוצית ,כאבות טיפוס חשובים ושונים לדיונים שלנו על הדמוקרטיה התנועתית .כפי שנראה מיד -אין להשוות את הדמוקרטיה הליברלית ) זו המוכרת לנו מארגון המדינה לדוגמה( ,לדמוקרטיה הקיבוצית )הדומה לדרך ההסתכלות שאני מציע בתנועה( .נקודות הבסיס שלהן שונות לחלוטין .אנסה להציג זאת בטבלה שלקחתי בבסיסה מספרם של מנחם רוזנר ונני כהן" -הקיבוץ והדמוקרטיה".
10
הגורן
הנחות כלליות יחיד וחברה
דמוקרטיה קיבוצית
דמוקרטיה ליברלית
אופיו של האדם הוא חברתי ומופנה היחיד פועל לתועלת עצמית מירבית. החברה היא אוסף של פרטים לזולתו. החברה יוצרת את האדם והאדם את מתנגשים. החברה. אפשרי ונפוץ שילוב מרבי בין צרכי האדם לצרכי החברה. תפיסת שוויון חברתי -יצירת מירב השוויון בתנאי שוויון פורמלי -שוויון לפני החוק .שוויון השוויון הזדמנויות .שוויון בזכויות המוגדרות הקיום. מטרת השוויון היא יצירת כר כזכויות ה"טבעיות" )קניין ,בטחון ,וכו'( להתפתחות של כל היחידים. התחרות בין קבוצות אינטרסים מנגנון הויסות שיתוף מרבי. החברתי קיימת אפשרות להגיע להסכמה מודעת )המעוגנות במפלגות( על בסיס כללי משחק מוסכמים. בקביעה של סדרי החברה. הדמוקרטיה -היבט מהותי מרכזי של חברה אורגנית ממשל נבחר באמצעות זכות הבחירה תפיסתה שוויונית שבה לכל חבריה האפשרות הכללית לשם ניהול החברה ,וכן והגדרתה להשתתף ישירות בקבלת החלטות להבטחת זכויות הפרט בפני התערבות ובניהול העניינים הנוגעים לכל תחומי יתר של הממשל . חייהם. צורת קבלת דיון בנושא תוך חתירה לסיכום משותף .הצבעות רוב ההחלטה בלית ברירה -קבלת החלטות גם בהצבעות רוב. הבסיס התייחסות תוך החוק עקרונות יסוד מקובלים תוך התייחסות שלטון לקבלת פרטנית לבעיות החברים .שימוש מזערי אוניברסאלית לנושאים ולבעיות .מיסוד החלטות מרבי ,קביעת חוקים ונהלים. בתקנונים.
כפי שנראה מהסתכלות מעמיקה בטבלה שתי צורות הדמוקרטיה מקיימות על פי דרכן את העיקרון הבסיסי של הרעיון הדמוקרטי ,אבל מביעות עניין זה בצורה שונה מאוד .המקור לשוני הוא ביומרה בדרך השונה שבה החברה הליברלית והחברה הקיבוצית בנויות. הדרך להבין לעומקו את ההבדל בין הדמוקרטיה הקיבוצית לדמוקרטיה הליברלית היא להבין לעומק את החברה שכל אחת מהן מנסה ליצור .אנסה לעשות זאת כעת.
הקיבוץ האורגני כאנטיתזה לחברת ההמון הליברלית הנחת העבודה של הדמוקרטיה הליברלית היא קיומה של חברת המון המורכבת מאינדיווידואלים בודדים עם צרכים ואינטרסים שונים ומתנגשים .להוגים שונים נקודת מבט שונות על תפקיד המדינה הדמוקרטית -לרסן את האלימות הבלתי מבוקרת שהפרטים מפעילים זה על זה )הובס( להיות שומר הלילה של הפרטים המרכיבים אותה )לוק( או לגלם את הרצון הכללי של כלל האנשים)רוסו( .בכל פרשנות הנחת המוצא המניחה אינטרסים שונים ומתנגשים נשארת זהה. בניגוד לכך ,הנחת המוצא של הדמוקרטיה הקיבוצית היא חיים כוליים ויומיומיים משותפים בקיבוץ האורגני ,אשר מתעצבים מתוך הסכמה ודיאלוג אנושיים .לבני האדם יכולת לראות מעבר לדלת אמותיהם ,לראות ולהבין אנשים אחרים וצורכיהם ולהתייחס אליהם בצורה אנושית. כך נכתב בסיכומי המועצה הכפולה של הקבה"א ב " -'28 -מטרתנו העיקרית בבניין חיינו הקיבוציים משמשת לנו האורגאניות בהווי הקיבוץ הבודד והפדרטיביות במבנה הקיבוץ הארצי .האורגניות שלובה באופן בלתי ניתק בשאיפה מאומצת ומתמדת לדמוקרטיזציה של חיי הקיבוץ לכל שטחיו בכדי שיהיה הקיבוץ מוכשר להוות יחידה חברתית הנושאת את עצמה".
הגורן
11
בנקודה זו חשוב להתעכב על משמעות המושג "הקיבוץ האורגני" .שוב במשפט אחד -הקיבוץ האורגני יסודו בהוויה כולית משותפת .משמע -חיי יומיום משותפים ושיתוף בכל תחומי החיים- משימה ,כלכלה ,חינוך ,מערכות יחסים ,אידיאולוגיה ,פוליטיקה וכו'. חשוב להבדיל רעיון זה מהיסוד של עבר משותף של חבורת אנשים .עבר משותף של קבוצת אנשים יכול ליצור בסיס ליצירת הווה משותף של אותם אנשים ,אבל עניין משרת את האורגניות רק במידה שהוא תורם ליצירתה של זו ,בבחינת שותפות ממשית וכולית בהווה. האורגניות יכולה לצמוח רק בקיבוץ בו חיים אנשים חיי יום יום משותפים ,ובו נשזרות שאלות בינאישיות עם שאלות החברה ,הכלכלה והמדינה, בו יש מקום ליצירת תרבות משותפת במובן העמוק של המונח ,ומקום גם להתרחשות בלתי תכליתית בין חברי הקיבוץ .הווית חיים זו של הקיבוץ האורגני היא התנאי היחיד ליצירת דמוקרטיה קיבוצית כהלכתה .בלי הווית חיים משותפת לא תוכל לקום הדמוקרטיה הקיבוצית. מיטיב לנסח זאת ישראל רינג במאמרו "אורגניות ודמוקרטיה מרבית"" -מרביות הדמוקרטיה יונקת לשדה מאורגניותם של חיי הקיבוץ .היא תולדה של חיי שיתוף ,בהם בני אדם מכירים זה -את -זה, מטילים זה-על-זה תפקידים ותובעים זה- מזה אחריות". באותו מאמר טוען רינג " -ועוד תכונה אורגנית לה )לדמוקרטיה הקיבוצית(: אבות ובנים משתתפים בפומבי אחד: עובדה העלולה להקשות על חלק מן הבנים והאבות להתבטא ולהכריע כרצונם .בה בעת נוצר כאן שדה ניסוי מודרני לשוויון אמת בין הדורות ,וליכולת הידברות המתגברת על קשיים בכוחה של אחריות משותפת" .זאת אומרת -העיקרון של הדמוקרטיה האורגנית הוא כל כך קרדינאלי ,שיש לקיימו בכל מצב ,בחינת . עקרון ראשון במעלה .באין דמוקרטיה בקיבוץ האורגני -אין קיבוץ אורגני .זה העיקרון אותו יש להתאמץ ולקיים בכל מצב.
האורגניות יכולה לצמוח רק בקיבוץ בו חיים אנשים חיי יום יום משותפים, ובו נשזרות שאלות בינאישיות עם שאלות החברה ,הכלכלה והמדינה, בו יש מקום ליצירת תרבות משותפת במובן העמוק של המונח ,ומקום גם להתרחשות בלתי תכליתית בין חברי הקיבוץ
אפשר להגיע למסקנה חשובה מרעיון זה -אם הדמוקרטיה הקיבוצית כהלכתה יכולה להתממש רק בקיבוץ האורגני -הרי שזה צריך להיות המקום בו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר .זה המקום היחיד שיכול להכיל הן את היסוד האידיאולוגי -רעיוני והן את היסוד הדיאלוגי -אנושי .כיוון שכך יש חשיבות רבה לאוטונומיה של הקיבוץ האורגני בניהול חייו. היטיב לטעון זאת בובר " -נדרש מרחב חופשי לעדות ,תוקף בלתי מעורער לרצונן בתוך תחומן הטבעי" .גבולותיה של האוטונומיה יהיו נקודות המגע עם העדות באחרות ,אשר על הקשרים איתן יפקחו נציגים של העדות "ורצויה כאן שיטה של נציגות מודרגת .הם ייעצו ,יחליטו ,ינהלו" )מתוך חברותא /בובר( .אפשר לחזור ולהבין בנקודה זו את הסיכום של המועצה הכפולה משנת ,'28שמדבר על אורגניות קיבוצית ופדרטיביות בין קיבוצית.
פורום שמידת החברתיות בו פחותה- ההחלטות בו צריכות להיות חשובות פחות .הדמוקרטיה בפורום כזה תטה לצורות הקרובות יותר לדמוקרטיה הליברלית -החלטת רוב הפוגעת בחלק הקטן ביותר של הפורום.
12
נכון יהיה להסיק את אותה מסקנה גם על דרך השלילה -פורום שמידת החברתיות בו פחותה -ההחלטות בו צריכות להיות חשובות פחות .זאת שוב משום שהדמוקרטיה הבין אישית המשלבת אידיאולוגיה ודיאלוג לא תוכל להתממש
הגורן
בפורום שאינו חברתי מספיק .הדמוקרטיה בפורום כזה תטה לצורות הקרובות יותר לדמוקרטיה הליברלית -החלטת רוב הפוגעת בחלק הקטן ביותר של הפורום. יסודות אלו של הקיבוץ "הישן" הם חשובים גם לנו כשאנו פונים להקים את קיבוץ הקבוצות -כדי ליצור דמוקרטיה אמיתית ,יש ליצור אורגניות אמיתית -שותפות של כל הווית החיים בצורה כולית ויומיומית )תרבות ,משימה ,מגורים ,רעיונית וכו'( .ההבדל היחיד הוא שבתוך קיבוץ הקבוצות יש להגדיר את האוטונומיה של כל אחת מהקבוצות במעגלי חייה .למרות שבעת יצירת קיבוץ הקבוצות האורגני אני מניח )ומקווה( שתיווצר חברתיות של אמת בין חברי הקבוצות השונות בצורה שתהפוך את הקיבוץ עצמו לגוף משמעותי ואורגני .ככל שיגבר הקשר הבינאישי בקיבוץ כן תגבר רמת השיתוף והאורגניות בין חברי הקבוצות השונות ,כך שלבסוף יתעצב קיבוץ כולי בו הדיאלוג והשיתוף יראו טבעיים ויובנו מאליהם.
אנרכיזם וריבוניות כאבני הפינה של רעיון הדמוקרטיה הקיבוצית יסודות אלו של הקיבוץ "הישן" הם חשובים גם לנו כשאנו פונים להקים את קיבוץ הקבוצות -כדי ליצור דמוקרטיה אמיתית ,יש ליצור אורגניות אמיתית -שותפות של כל הווית החיים בצורה כולית ויומיומית .ההבדל היחיד הוא שבתוך קיבוץ הקבוצות יש להגדיר את האוטונומיה של כל אחת מהקבוצות במעגלי חייה.
תחילה אגדיר את המושג אנרכיזם .המושג מתחלק לשני חלקים- במובן השולל -מובן ה"חופש מ -"...אנרכיזם הוא הרעיון שהאדם צריך להיות חופשי מכל כפייה חיצונית .גורמי הכפייה שבדרך כלל מבוקרים בהגות האנרכיסטית הם שיעבוד העובדים על י די ההון ,וכפיית המדינה .אבל הכוונה היא לכל מנגנון שיצמצם את היכולת של האדם להיות אדון לגורלו.
במובן המחייב -מובן ה"חופש ל -"...חלקו השני של הרעיון של האנרכיזם הוא התחברות חופשית של אנשים בני חורין לקבוצות ,ארגונים ותנועות. במובן השלם -אנרכיזם מניח את חירותו של האדם היוצר ואת היכולת שלו ליצור את הסביבה של על ידי בחירות חופשיות. מיטיב לנסח זאת בובר בספרו "פני אדם" .החברותא לפי בובר מניחה אנשים מגובשים ובוחרים. אמנם ,מציין בובר ,כבר התינוק לומד לדעת על קיומו מתוך יכולתו להגיד אתה ,אבל כדי ליצור חברותא אמיתית יש צורך באנשים ריבוניים וחופשיים אשר יודעים לומר 'אני' כדי שיוכלו לפגוש באמת את ה'אתה' של האחר בשלמותו .ורק אנשים המסוגלים לכך" -רק אנשים המוכשרים לומר 'אתה' זה לזה באמת ,היכולת בידם לומר באמת זה עם זה 'אנחנו'". הרעיון האנרכי הוא ביסודו דמוקרטי ומניח את המשפט הבסיסי של הדמוקרטיה שהוא כזכור- 'דמוקרטיה היא הזכות והיכולת של כל אדם לעצב כל תחום שמשפיע על חייו בצורה שווה'. כמו כל סוג של זרם סוציאליסטי -אין אנרכיזם שאינו מבוסס על עקרונות הדמוקרטיה .עקרונות אלו של שוויון ויכולת משותפת לעצב בצורה משותפת את החברה היא אבן הפינה של כל שיטה שרואה בבסיסה את האדם ,חירותו וצרכיו ,ובין אלו לא נפקד מקומו של האנרכיזם-
האנרכיזם מתחבר בצורה ישירה וטבעית לרעיון הדמוקרטיה הקיבוצית של הקיבוץ האורגני, המושתתת על הרעיון שאדם יכול לבחור לקשור את חייו עם אנשים אחרים כדי ליצור מערכת שיתופית שלמה וכולית המכילה את כל תחומי החיים.
הגורן
13
שהרי איך אפשר לתאר שיטה אשר בה אנשים בוחרים בצורה שוויונית ,ריבונית וחופשית ללא הנחת המוצא של הדמוקרטיה ? בצורה ספציפית -האנרכיזם מתחבר לרעיון וטבעית ישירה בצורה הדמוקרטיה הקיבוצית של הקיבוץ האורגני ,המושתתת על הרעיון שאדם יכול לבחור לקשור את חייו עם אנשים אחרים כדי ליצור מערכת שיתופית שלמה וכולית המכילה את כל תחומי החיים .האנרכיזם שקורא ליצירת סדר של בריתות חופשיות ,מבקש בדיוק את אותו רעיון של הקיבוץ האורגני. עוד יסוד המשותף לאנרכיה ולדמוקרטיה הקיבוצית הוא הדיאלוג .הדמוקרטיה הקיבוצית מניחה את רעיון הדיאלוג הבלתי אמצעי בין חברי הקיבוץ בבחינת כלי מרכזי לעיצוב דרכו ודמותו ,וכך גם האנרכיזם שסולד מכל אמצעיות בלתי טבעית ביחסי בני האדם.
לסיכום לדעתי ,כל חשיבה על עתידה של התנועה ,חייבת להיות מתוך הפרספקטיבה שהוצגה .בניית תנועת החיים שלא על בסיס של קיבוצים אורגניים אינה מאפשרת דמוקרטיה אמיתית ,והופכת את המילה אנרכיה לסיסמה ריקה מתוכן. הסכנה המרכזית שאנו עומדים אל מולה היא סכנת הריכוזיות .הריכוזיות היא האנטיתזה של האנרכיה ,אשר מניחה התארגנות ביזורית המכילה מעגלי חיים אוטונומיים .אין בצע לנו אם המרנו חברת המון המורכבת מיחידים בחברת המון המורכבת מקבוצות אשר אינן קשורות קשר של חיים אחת עם השנייה. תנועה ריכוזית שאינה מכילה מעגלי חיים אורגניים ניצבת ,לעניות דעתי ,מול ברירה טראגית- אפשרות אחת היא לוותר על הדמוקרטיה .לוותר על יכולת הפרטים לעצב בצורה חופשית ושווה את חייהם המשותפים .הסכנה היא ברורה -והיא יצירתה של שכבה של אנשים בתוך חברי התנועה אשר יכולים לעצב את חייהם של אחרים ללא הסכמתם .אפשר להצדיק ולהסביר את זה בכל מיני רעיונות- "תנועה חינוכית ולא תנועה פוליטית"" ,תנועה אנרכית ולא תנועה דמוקרטית" וכו' .יתכן גם שחלק מחברי התנועה יסכימו להיות מופלים לרעה) ,מצב קשה לא פחות לדעתי( אבל הטרגדיה נשארת אותה טרגדיה- תנועה היררכית ולא אנרכית -דמוקרטית. אפשרות שנייה היא לוותר על הדיאלוג והאנרכיה -יצירת תנועה עם מנגנון מרכזי חזק המורכב מנציגים ,אשר מקבל החלטות מהותיות לגבי חיי השותפים בתנועה, ללא מעגלי ביניים אורגניים של חיים משותפים אשר בהן מתקבלות ההחלטות המשמעותיות .שיטה זו תיצור מצב של פוליטיזציה הולכת ומתגברת של השיחה ,והדמוקרטיה תלבש צורה של דמוקרטיה ליברלית. הדרך היחידה האפשרית היא הדרך של יצירת קיבוצי קבוצות אוטונומיים ואורגניים ,אשר מגבשים בדיאלוג משותף את התנועה .המקום העיקרי לקבלת ההחלטות יהיה הקיבוצים האורגניים ,ולא התנועה. השיטה הזו מניחה פלורליזם רב יותר מכפי שקיים בתנועה כיום ,אותו אפשר לצמצם על ידי מעגלי למידה והתנסות חוצי קיבוצים )כמו שנעשה במידה רבה בקיבוץ הארצי( .מעגלים אלו יאפשרו לנו ליצור עדיין תנועה אחת -ציונית וסוציאליסטית היונקת ממורשת השומר הצעיר תוך שמירה על עקרונות החופש והאנרכיה. זו הצורה היחידה שתאפשר את ההתחברות העמוקה והמשוחררת של יחידים לקבוצות וקבוצות לקיבוצים .זו הדרך היחידה שתאפשר לנו להקים חברה ברוח החברותא. חזקו ואמצו.
בניית תנועת החיים שלא על בסיס של קיבוצים אורגניים אינה מאפשרת דמוקרטיה אמיתית ,והופכת את המילה אנרכיה לסיסמה ריקה מתוכן.
14
הגורן
"קודם כל תבינו שכלכלה היא לא מדע. כלכלה היא תפיסת עולם". המשפט הזה לא הגיע ממדריך גרעין או חוברת חודש ,הוא הגיע הישר משפתיה של דוקטור לכלכלה. נילי מרק ,בכנס של המטה השיתופי ,סיפרה לנו במילים מקצועיות ,מדויקות ומרתקות את אותו סיפור שאנחנו מדקלמים אצלנו בתנועה .בקצרה ,ניאו -ליברליזם זה לא שוס גדול ,ולמרבה הפלא -גם לא כורח המציאות .פשוט אידיאולוגיה ,כמו שלנו )טוב ,אולי לא ממש כמו שלנו( .ועם אידיאולוגיה אפשר ורצוי להתווכח ,רק צריך לדעת איך. מספיק מילים כבר נאמרו לכולנו על חשיבות הנושא ,בטח בתקופה הסוערת שאנו נמצאים בה ,ולכן- ללא הקדמות נוספות -הנה קובץ מיוחד על כלכלה .תלשו ,קראו והפנימו. זה חייב להיות המשחק שלנו.
הגורן
15
halelyb@gmail.com
קום התנערה!
הללי בלבן "מפרש"
אינפלציה התנפחות .תהליך בו רמת המחירים עולה וכוח המטבע יורד .כוח הקניה של המטבע יורד ,וכן יורד ערכו מול מטבעות אחרים .כשיש יותר צרכים מסחורות )הביקוש עולה ,האוכלוסיה גדלה( ,נגרם תהליך אינפלציה .לטענת חלק מהכלכלנים ,רמה מסוימת של אינפלציה נחוצה לכלכלה ,כיוון שהיא מגדילה את כוח הקניה של האזרחים בהדרגה )אם השכר עולה לכולם והמחירים עולים ,הביקוש המצרפי עולה( .באופן כללי ,אינפלציה נתפסת כדבר שלילי ,בעיקר בגלל הזכרון הקולקטיבי של משבר שנות השמונים.
דפלציה התהליך ההפוך .ירידה ברמת המחירים הכללית ,כלומר עליה בכוח הקניה של הכסף ביחס למוצרים ושירותים.
צמיחה תהליך יציב ורצוף של עליה בכושר היצור של המשק ,שלרוב גורם לעליה בתוצר הכללי .תוצר המשק בא לידי ביטוי במגוון תחומים .נתוני צמיחה הם יחסיים ולא מבטאים את גודל תפוקת המשק .נתוני צמיחה משמשים לקביעת תפקודו של משק .בשל הגידול המתמיד באוכלוסיה והדרישה הגוברת למוצרים ,מצב של צמיחה שלילית )בו התוצר יורד( הוא נדיר .נתונים רבים לא נכללים בחישובי הצמיחה )למשל ,עלות של נזקים עתידיים לסביבה לא נלקחים בחשבון כשעומדים בפני פרויקט(. הביקורת המועלה על השימוש בנתון זה לבדו היא שצמיחה אין משמעותה עליה ברמת החיים של כל האוכלוסיה ,ופעמים רבות מי שנהנה ממנה הם בעלי ההון בלבד.
מיתון האטה מתמשכת בצמיחה במשק ,הנובעת מחוסר התאמה בין צריכה לייצור )ייצור מעל ליכולת הצריכה( ,שמקשה על היצרנים למכור מוצרים ומביאה לצמצום הייצור וגידול באבטלה .מיתון חמור ומתמשך הוא שפל כלכלי .כדי לשבור את מעגל הירידה בצריכה -ירידה בייצור -סגירת מפעלים- אבטלה -כושר קניה נמוך -ירידה בצריכה -ירידה ביצור וכו' ,ניתן לנקוט במדיניות מוניטרית של הורדת הריבית כדי לעודד את העסקים )ובעלי ההון( להשקיע ולהרחיק את האזרחים מחסכונות ,או במדיניות פיסקלית של יצירת פרויקטים ממשלתיים שיעניקו מקומות עבודה )ויגדילו את הגרעון הממשלתי(.
ביקוש מצרפי סך כל הביקוש לסחורות ושירותים ברגע נתון .ביקוש מצרפי הגבוה מהיצע מצרפי יוצר אינפלציה. קיינס טען שיש מחזוריות הנובעת מהביקוש ,וכדי לווסת זאת על המדינה להערב ולהציע עבודות בפרויקטים )שיספקו עבודה ,עוד כסף במשק וביקוש מצרפי גבוה(.
16
הגורן
מדיניות מוניטרית מדיניות כלכלית המשפיעה ישירות על כמות הכסף במשק )ולא על הסחורות בשוק( .מדיניות מוניטרית מבוצעת על ידי הבנק המרכזי )בישראל -בנק ישראל( .מדיניות מוניטרית מצמצמת פועלת להעלאת מחיר הכסף וצמצום כמותו )העלאת הריבית ,הנפקת אגרות חוב ממשלתיות( -ננקטת בזמני אינפלציה .מדיניות מוניטרית מרחיבה היא הפעילות ההפוכה ,הורדת מחיר הכסף והגדלת כמותו )הורדת הריבית ,רכישת אגרות חוב מהציבור( -במיתון או דפלציה .מטרת פעולות אלו היא השגת יעדי הממשלה )קצב הצמיחה ,מניעת אבטלה ,ריסון האינפלציה .(...האסכולה הדוגלת במדיניות מוניטרית נקראת מוניטריזם ,ובין הדוגלים בה ניתן למנות את מילטון פרידמן וסטנלי פישר.
מדיניות פיסקלית מדיניות כלכלית המתייחסת להוצאות הממשלה ולדרך בה הן ממומנות )מסים ,חוב ציבורי ,הדפסת כסף( .כשממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה ,נוצר גרעון פיסקלי )מצב נפוץ מאוד( .הדבר יכול להתבטא בחוב פנימי )כיסוי הגרעון מתוך המדינה -אגרות חוב ,מכירת נכסי מדינה( או חוב חיצוני )כיסוי הגרעון על ידי לקיחת הלוואה מחוץ למדינה( ,המדינה יכולה גם להדפיס עוד כסף לכיסוי החוב. מדיניות פיסקלית מרחיבה היא כשמדינה מגדילה את הוצאותיה בצורה גירעונית ,מדיניות פיסקלית מצמצמת היא ההפך .הממשלה יכולה להשתמש במדיניות פיסקלית מרחיבה בזמני מיתון כדי ליצור תעסוקה מלאה ,שתיצור עוד ביקוש למוצרים ,שיגר מו למעסיקים לשכור עוד עובדים וכן הלאה. הביקורת על מדיניות זו מגיעה מכיוון המוניטריסטים ,שטוענים כי התערבות ממשלתית כזו תביא נזק.
כלכלה ריאלית וספוקלטיבית כלכלה ריאלית היא כלכלה "אמיתית" -של סחורות ושירותים ,כל דבר שמייצרים .כלכלה ספקולטיבית היא עשיית כסף מכסף )מניות ,תנועת מטבע(.
הסכם ברטון וודס הסכם סחר שנחתם ב 1944-בארה"ב ,וקבע את שערי החליפין של מטבעות בין המדינות המפותחות .בוועידת הפסגה הכלכלית )שהתקיימה בעיירה ברטון-וודס בניו המפשייר( ,נחתם ההסכם והוקמו הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית .ההסכם קיבע את ערכם של המטבעות בעולם מול הדולר )לעומת הזהב שהיה ההשוואה עד אז( ,ובכך הפך את ארה"ב למעצמה כלכלית .מטרת ההסכם היתה למנוע משבר כלכלי כדוגמת זה של שנות ה .'30-בשנות השבעים בוטל ההסכם ,עם הכרזתה של ארה"ב שלא יהיה ניתן להמיר זהב בדולרים באופן חופשי.
הבנק העולמי מוסד כספי שהוקם בהסכם ברטון וודס ,מורכב מחמישה ארגונים בינלאומיים המספקים מימון לארצות העולם השלישי .כשהוקם הבנק העולמי ,מטרתו היתה לתאם את שיקומה הכלכלי של אירופה שלאחר מלחמת העולם השניה ,אך המוקד הוסט מהר לצמצום העוני ופיתוח מדינות העולם השלישי .הבנק העולמי מספק לממשלות ותאגידים ציבוריים הלוואות לטווח ארוך ובריבית נמוכה )לעיתים ניתנו הלוואות לא לצרכי המדינה( .אחת הבעיות הקשות שנוצרו בעקבות מדיניות זו היא חובות עצומים של מדינות עניות לבנק העולמי ,כך שבפועל תקציבן מוקדש להחזרת חובות במקום לפיתוח ארצן .לכן קיימת יוזמה להפחתת החוב .בנוסף ,הבנק העולמי דורש מהמדינות הלוות לערוך שינויים ברוח ליברלית בכלכלה ,עניין המושך ביקורת ציבורת גם כן.
הגורן
17
ארגון הסחר העולמי ארגון בינלאומי שהוקם בשנות ה ,'90-ומטרתו לנהל וליישם הסכמי סחר בין מדינות .בשונה מהבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית ,ארגון הסחר העולמי מתבסס על הסכמים פרטיים בין מדינות .הארגון מוביל ליברליזציה של הסחר העולמי .עקרון מפתח בו הוא שאסור למדינה להעניק טובות סחר רק למדינה אחת בארגון ,אך היוצא מן הכלל הוא אזור סחר חופשי .בארגון קיים מנגנון ליישוב סכסוכים ,אם כי הביקורת המושמעת עליו גורסת שהוא משחק לידיהן של המדינות החזקות כיוון שהמדינות החלשות חוששות להשתמש בו .ביקורת נוספת מושמעת על חוסר השקיפות בארגון ,המונעת מאזרחים יכולת להשפיע על עתידם.
קרן המטבע הבינלאומית ארגון בינלאומי המפקח על המערכת הפיסקלית העולמית באמצעים שונים )בקרת שערי החליפין ומאזן התשלומים ,סיוע כלכלי וטכני( .הקרן הוקמה כחלק מהסכם ברטון -וודס, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה .מטרתה המקורית של הקרן הייתה לספק הלוואות לזמן קצר למדינות לפי הבנות בסיס הזהב של ברטון וודס .ארה"ב התחייבה לספק למדינות זהב תמורת דולרים ,והקרן היתה האמצעי לשמור על כך .עם נפילת ההסכמים והמעבר למערכת בה אין שער קבוע בין המטבעות בעולם ,נעלם התפקוד המרכזי של הקרן .מאז היא עוסקת במתן הלוואות ארוכות טווח )תפקיד זהה לבנק העולמי( .הקרן מעניקה "חבילות סיוע" למדינות עניות ,אך הן כוללות דרישות להפרטת שירותים ציבוריים ,קיצוץ בהוצאות הממשלה )בתחומים כמו חינוך ובריאות( ,ביטול הרגולציה על התנהלות עסקים ועוד .המטרה המוצהרת היתה הבאת המדינות הללו לצמיחה כלכלית ,אך כמובן שבמדינות רבות צעדים אלו הביאו להגדלת הפערים והעוני.
דירוג האשראי ציון המגדיר את יכולתו של פרט או יכולתה של חברה )בכלל זה מדינה( לפרוע הלוואות .מסתמך על מצב נכסים ,היסטוריה פיננסית וכמות התחייבויות .משמש להערכת סיכונים כלפי הגוף הלווה .דירוג אשראי של מדינות דומה לשל אדם פרטי ,והוא מתייחס בעיקר ליכולת לפרוע אגרות חוב .דירוג האשראי קובע את יכולת המדינה לקבל הלוואות ואת הריבית עליהן.
הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD ארגון בינלאומי של מדינות מפותחות הפועלות לפי עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי .ישראל לא נכללה בעבר בארגון ,אך אימצה את אמנת המודל שלו .ב- 2006שינה בנק ישראל את חישוב התמ"ג )תוצר מקומי גולמי( הישראלי כך שיתאים לשיטת החישוב של הארגון .ישראל משווה עצמה למדינות הארגון בסטטיסטיקות שהוא מפרסם וכך יוצא שהיא מקבלת ציונים נמוכים למרות שאינה נכללת בו )החוב הלאומי הישראלי של 80%מושווה בדרך כלל לממוצע בארגון של .(60%במאי 2007הזמין הארגון את ישראל להיות חברה מלאה לאחר תקופת משא ומתן.
איגוד המדינות המתועשות G8 ארגון בינלאומי הכולל את ארה"ב ,רוסיה ,יפן ,גרמניה ,צרפת ,קנדה ,בריטניה ואיטליה .שמונה מדינות אלה שולטות יחד על 65%מהכלכלה העולמית .בכינוסים דן האירגון בנושאי כלכלה ,חברה ומדיניות .הארגון הוקם לאחר משבר האנרגיה בשנות השבעים .כינוסיו משמשים מוקד להפגנות נגד הגלובליזציה.
18
הגורן
תוך כדי תנועה
אורי אופיר ,קיבוץ מצר orion22@gmail.com
"והקצב מהיר הוא כל הזמן מתגבר אף אחד מאיתנו על כוחו לא שומר ונדמה שקו הסיום מתרחק עוד יותר" )מיכה שטרית( תהליכי ההתחדשות בתנועה מאפשרים לנו מזה שנים לפתוח את עינינו ולסמן יעדים שעד לא מזמן נראו לא ישימים .אנו מביטים אל סביבתנו הקרובה והרחוקה ,מסמנים יעדים חינוכיים ומתחילים להתקדם לעברם .הקצב מהיר ,כל הזמן מתגבר ,כפי שכותב מיכה שטרית בשירו ,ותחושתי היא שלעיתים גם אין אנו שומרים על כוחנו .הרי רק לפני שנתיים -מי היה יכול לדמיין שנעמוד במצב שבו יש לנו מקרב הבוגרים ,מחנכים במוסדות ,מדריכי נעורים ואפילו רכזי מוסדות. יש משפט כמעט נדוש שטוען כי עם ההצלחה לא מתווכחים ,אך אני מוצא לנכון להתמודד דווקא עם משפט זה ולהניח יסודות מסודרים לתפיסת העבודה החינוכית של השומר הצעיר בקיבוצים .תפיסה שתהווה יסודות להתפתחות העתידית שלנו כמערכת חינוך משמעותית. שאלת המתח ,בין תנועת השומר הצעיר כתנועת נוער לבין השומר הצעיר כשיטה חינוכית -כזרם חינוכי ,צפה ועולה היום ,לאור כניסתם של בוגרי התנועה החיים בקבוצות למערכות חינוך המחוברות אל הרעיון המייסד- הרעיון השומרי .אך אין זו הפעם הראשונה ששאלה זו עולה .שאלה זו מלווה את כל ההיסטוריה של 90שנות חינוך ב"השומר הצעיר". לא במקרה ,נקודת ציון חשובה ומשמעותית היתה הקמת המוסד השומרי במשמר העמק .כבר שם נדרשו המחנכים והחניכים לסוגיה ולמתח שבין המדריך למחנך ובין המוסד לתנועה .ב 22.3.1935עלתה בועדת המוסד במשמר העמק שאלת מקום השומר הצעיר במוסד על ידי חניכי המוסד .בין המשיבים נמצא יעקב חזן" :אינני חושב שאיזה שהוא "כפיר" בוארשה מרגיש עצמו שותף ביצירה החברתית מאשר הילד
שאלת המתח ,בין תנועת השומר הצעיר כתנועת נוער לבין השומר הצעיר כשיטה חינוכית -כזרם חינוכי ,צפה ועולה היום ,לאור כניסתם של בוגרי התנועה החיים בקבוצות למערכות חינוך המחוברות אל הרעיון המייסד- הרעיון השומרי.
הגורן
19
אצלנו" .אל מול עמדה זו ניצב חוצץ יעקב פדן ,שהיה ממובילי המוסד החינוכי: "...בחברת הילדים הנערים אינם יכולים להיות 24שעות שומרים .זה בלתי אפשרי. הם יכולים להיות שומרים בזמן מסויים ,בגישה מסוימת ,אבל בכל שעות היממה? ...האם תוכל באמצעות הקן לדרוש ממנו שישב יפה בשיעור? ...החברה והקן הם שני דברים שונים .ברגע שהצעיר לובש חולצה כחולה – הצעיר נעשה אדם אחר"... יעקב חזן מצא לנכון להוסיף כי קטנים הסיכויים שמראש יוכלו להטות את המבנה של הקן השומרי במוסד. במחקר שערך עמוס כרמל על ראשית המוסד החינוכי ,הוא מציב טענה שבה עצם הבחירה של המבוגרים ,כבר בשנת 1935במשמר העמק ,לשלב את הקן השומרי במוסד -סגרה הגולל על התגבשותה של תנועת נוער עצמאית בתוך המוסד .עקרונות תנועת הנוער של חופש ועצמאות נמצאות ברסן המבוגרים. אם כך ,בניסיוני לעמוד על הפארדוקס -שנוצר כבר ב 1935ועומד מחדש בפתחנו היום -אציג את הנחות המוצא :מהי תנועת נוער ומהם הנחות היסוד של החינוך השומרי .תנועת נוער חייבת לשמור על אוטונומיה של הנוער ,על עקרון חופש היצירה והעשייה .תנועת הנוער חשיבותה ביכולתה להוות מורוטוריום חינוכי ,במסגרתו הנערה והנער רוכשים כישורים חברתיים. החינוך השומרי הינו אחרי הכל שיטת חינוך ערכית -רעיונית ,אך הוא מסגרת שמייצרים מבוגרים עבור הנוער .כלומר ,אם נחבר הגדרות אלו להגדרות המקובלות כיום בתנועה ,תנועת הנוער שמה את החניכים ויצירתם במרכז -בעוד שיטת החינוך השומרית באה לחנך לדרך והגשמה. על מנת לחבר את הנושא לימינו אנו ,אנסה לתת כמה דוגמאות קיימות או שצפוי שנתקל בהן בשנים הקרובות. מה הם המסרים המועברים באופן ישיר ועקיף כאשר מדריך הנוער ביישוב לובש שומרית? מה מביאה לידי ביטוי השומרית כשהיא על הרכז החברתי של בית הספר? המחנך במוסד גר וחי עם קבוצה של בוגרי השומר הצעיר? אבל האם השומר הצעיר זה אני כחניך או הוא כבוגר שחי במוסד? לא אאריך בדוגמאות ,כי בעיני כל אחד מהקוראים יכול להוסיף עוד דוגמאות רבות ולכן אני מעדיף לגשת ללב הדיון .האם החינוך השומרי הוא גורם שצריך לעמוד בפני עצמו ,כחלק מתנועת החיים של השומר הצעיר, או שמא הפעילות כולה מחויבת בזיקה ישירה עם תנועת הנוער? טענתי היא כי כל ניסיון שלנו לכפוף את מערכות החינוך לתנועת הנוער יביא בה בעת לשתי תוצאות קשות .האחת – מקומה של תנועת הנוער יצטמצם, מכיוון שהיוא תיתפס כחלק מהמערך הפורמלי ולא כתנועה של החניכים .השניה -שדה העשייה החינוכית שלנו יצטמצם ויילך .לכן אני מציע לנו ,לעוסקים בקן הקיבוצי ,להבין מהר ככל האפשר ולהכריע בצורה ברורה -בין פעילותנו כשליחים של תנועת הנוער ובין היותנו מובילים ומצמיחים של זרם חינוך משמעותי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית. אך בבואנו להכריע בנושא ,אנו חייבים להבין כי במקומות בהם נלך ונפתח את מערכת החינוך השומרית יצטמצם מקומה של תנועת הנוער ,אלא אם נדע להגדיר לה מסגרות ברורות .מערכת החינוך השומרית זהה ברעיון המייסד לרעיון תנועת הנוער ,ברצונה להקיף את הנערה והנער במערכת כולית .אך בעוד לרשות תנועת הנוער עומדים כלים בסיסים בלבד ,מערכת החינוך השומרית תלך ותשתכלל וככזאת ימצאו במרחב החינוכי יותר ויותר מחנכים מבוגרים. אם כך ,האם עלינו לוותר על החינוך השומרי? הרי הוא מאיים על קיומה של תנועת הנוער .עלינו לא לוותר על החינוך השומרי ,אלא לאבחן ולהפריד בין המערכות השונות .כוחנו החינוכי יגדל ויתעצם מרגע שנעבוד במספר מוקדים שונים.
תנועת נוער חייבת לשמור על אוטונומיה של הנוער ,על עקרון חופש היצירה והעשייה .תנועת הנוער חשיבותה ביכולתה להוות מורוטוריום חינוכי .החינוך השומרי הינו אחרי הכל שיטת חינוך ערכית -רעיונית ,אך הוא מסגרת שמייצרים מבוגרים עבור הנוער.
20
הגורן
הבסיס הערכי -רעיוני של העבודה חייב להיות מחובר למהות של התנועה המתחדשת ,אך על כל מסגרת לעמוד גם על תרומתה הייחודית לנוער .היכולת מתוך החיים המשותפים ליצור מספר זירות חינוכיות ייחודיות -בזה כוחנו.
החינוך השומרי -תפקידים ומהות
מערכת החינוך השומרית במהותה תהיה מסגרת של מבוגרים המתפתחים בתוכה ומפתחים אותה למען הנוער .במערכת ,זו עלינו לפתח בשלב זה כלים של שיח משותף ולמידה ערכית .כלים לשיתוף פעולה ופיתוח בין המסגרות השונות .בשלב השני ,מערכת זו צפויה להתפצל לשתי מערכות נפרדות- מערכת של מחנכים בתוך בתי הספר ומסגרת של מחנכים במוסדות החינוך של השומר הצעיר .גם היום ,כשמעטים הם הבוגרים העוסקים בחינוך בקיבוצים ,עלינו לבנות מסגרות שיח משמעותיות שיאפשרו להם להתלבט ולעצב את החינוך השומרי .עלינו לעשות זאת תוך חיבור מחנכים נוספים הפועלים בשטח וחסרים את הכלים או ההנחיה .מחנכים אלא יכולים להפוך במהרה לשותפים במהלך הרחב של בניית מערכת חינוך שומרית.
נוכחות דומיננטית שלנו כבוגרים במסגרות הקן תמנע כל אפשרות לצמיחת רצון חופשי ,אוטונומיה וחופש ,שכולנו מזהים כמרכיב הכרחי בצמיחתה של תנועת הנוער.
תנועת הנוער כאוטונומיה מודרכת
טוב נעשה ,אם בתנועת הנוער נאמץ את הכלל כי חניך שנעשה מעורב מכיתה ח' או ט' – כלומר יש לו בין ארבע לחמש שנים לעצב בקינו -הוא הוא יוביל את הקן .נוכחות דומיננטית שלנו כבוגרים במסגרות הקן תמנע כל אפשרות לצמיחת רצון חופשי ,אוטונומיה וחופש ,שכולנו מזהים כמרכיב הכרחי בצמיחתה של תנועת הנוער. על מנת שלא נעמוד מהצד ונראה איך אחרים את חלומם מגשימים עלינו להעיז ,לבחון ולטעות אך בעיקר ליצור מסגרות חדשות שיהוו בסיס לזהות של בוגרי השומר הצעיר. המושג "השומר הצעיר" כתנועת נוער הופך מיום ליום ומשעה לשעה לצר מכדי להכיל את העשייה של בוגרי התנועה .איני יודע אם השם "הקיבוץ הארצי" הוא המתאים או שמא "אמירה חדשה" או "הפרדס" ,אך עלינו לייצר מסגרות רלוונטיות לעשייה בשטח .ולעצב את תנועת החיים תוך יצירה.
הגורן
21
והיד רושמת...
אביב גלבוע ,גרעין "נווה" avivgilboa@gmail.com
לפני שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזו עלו בי הרבה שאלות על הנושא .החלטתי לבצע מחקר סמלי ולראיין ברחבי תנועת הבוגרים את בני גרעינים החיים בקבוצה וביחד לשאול את השאלות האלו. סיטואציה: חבורת בנים ,בני גרעין אחרי צבא ,יושבת סביב שולחן הקומונה אחרי א .ערב בסוף היום .נזכרים ב"ימי ה -קרבי אחי" )או אחותי!( ,איך ההוא הסתער עם המאג ,איך ההוא נצנץ בשדאות ובעיקר החבר'ה הגיטרה ,והקפה .דמיינו את הצחוקים המתגלגלים ,את הנהמות הגבריות ,את הכיפכופים, את מד הטוטסטרון הנוסק .עכשיו לתוך הקומונה נכנסת בת גרעין ורואה את חבריה משתעשעים ונהנים ,היא מביטה ומרגישה את הלהט וההווי האופפים את החדר ,אפילו חושבת על להצטרף להילולה הזו אבל היא לא מצטרפת. למה היא לא הצטרפה? מה עצר בעדה? מה חושבים על כך הבנים? למה לבנים האלו היה צורך בשיחה כזו? מהסוג שרק בנים מסוגלים להצטרף אליה ,והאם זה באמת צורך ? תסתכלו טוב בשאלות האלו ,מרכיב גדול מאוד מחיי היומיום שלנו בקומונות הוא היחסים וההבדלים שבין המינים .השוני והפערים הקיימים באופן טבעי ואלה הנוצרים בשל שינויים חברתיים בראי השנים .למה הם גורמים בחיי הקבוצה? אני מרגיש שצעד גדול בדרך לשוויון בחברה ובין המינים בפרט מתחיל כאן בשאלות הללו. כשאני מסתכל על החברה כיום ,בפשטנות ,גברים ונשים ברחבי הגלובוס מדוכאים ,מדכאים ומתדכאים מגדרית .האמרה "כל בני האדם נולדו שווים" היא אמנם נכונה אבל אני הייתי מוסיף: "אבל מהר מאוד מפסיקים להיות שווים" .כל כך מהר ,כבר בתקוות הראשונות של האב מבנו ,עוד לפני שיצא מהרחם, שיהיה קצין ,ספורטאי ,כלכלן .כבר בבובה הראשונה שקונה האם לביתה .מה נשי ומה גברי? אילו תכונות שייכות לאיזה מין? מי חזק ומי רגיש? לשאלות אלו יש תשובות ברורות שיושבות בתודעת האדם ומכאן בהווייתו .וכך עובר ,מדור לדור, הדיכוי המגדרי. אנו יכולים עתה להניח הנחת יסוד חשובה מאוד -זו החברה שלנו ואנו ,שחיים אורך חיים אלטרנטיבי ושונה ואפילו פורץ מוסכמות -מושפעים ו"נגועים" בהשפעותיה במידה זו או אחרת. ואל לנו לערער על יסוד זה כי הוא המפתח ל"שבירת הגדר".
22
הגורן
כמו שאני רואה זאת ,המצב בתנועה הוא מורכב .אנחנו ,השומרים תמיד ,חיים את האידיאל ויכולתנו לבקר את המציאות ,ללמידה, הבסיס הערכי ממנו אנו באים מכנים לנו מודעות גבוהה .כשאנו שואלים :מה אני צריך? מה מגדיר אותי? את השאלות המהותיות בחיים ,אנו בוחנים אותן ועונים עליהם ביחד עם שותפינו לחיים. אבל המון מאותן השפעות חברתיות קיימות בתוך תודעתנו ומתנגדות מהצד השני שלה. הנושא של מגדריות בחברה הוא לימוד מאוד מעניין שאפשר לקבוע לו משבצת ביום גרעין ,אבל הוא צריך לבוא במקביל עם יישום העקרונות המתקנים )אחזור למושג זה בהמשך( .משום שכל חיינו הם לימוד אבל חיי הקבוצה הם הפריצה ,היכולת לחיות את הלימוד ,לימוד על מגדריות בקבוצה. אין כיום תשומת לב מספקת לנושא המגדר בתנועה הבוגרת שלנו ,בגרעינים השונים ובשכבות ואין זה מתבטא בהעדר למידה כי אם העדר שיחה. הסיטואציה שנתתי בהתחלה היא לא מופרכת ,ועוד דוגמאות ל-איך ניתן לדכא ,ואיך זה מרגיש להיות מדוכא אתם יכולים למצוא בקבוצות שלכם .זה קיים בכל מקום בכל עת .בנתינת הדוגמה אני מבצע "עוול מגדרי" אז תסלחו לי ,גם לי קשה עם זה.
כשאני מסתכל על החברה כיום ,בפשטנות ,גברים ונשים ברחבי הגלובוס מדוכאים, מדכאים ומתדכאים מגדרית. האמרה "כל בני האדם נולדו שווים" היא אמנם נכונה אבל אני הייתי מוסיף" :אבל מהר מאוד מפסיקים להיות שווים".
דוגמא טובה היא בהיווצרות הווי של הבנות או של הבנים בתוך הגרעין ,המלכד את החבורות השונות סביב הווי שלכאורה מתאים למין הספציפי :בנים אוהבים לדבר על הצבא ,בנות אוהבות לרכל.. סיטואציה "שלא מאפשרת" למין השני להצטרף .כאן ברור מי המדוכא -זה שאינו יכול להצטרף להווי הזה ,האומנם? גם אותה חבורה המייצרת את ההווי הזה שרויה בסיטואציה המעוררת הזדהות והרגשת שייכות למין המסוים .הבנות ירגישו יותר בנות וכנ"ל הבנים ירגישו יותר בנים ,וכך יהיה מוגדר לכל מין מה הגורמים המאחדים ובד בבד -המגדירים.
עוד דוגמה מוכרת היא בהסתכלות השונה על אורחות החיים: הבנים הם יותר מבולגנים ופחות אסתטיים בעיצוב הבית והחדר .נכון להגיד זאת גם לגבי עדיפות לאוכל בריא .לבנות לעומת זאת חשוב יותר הסדר והבריאות .עד כאן ביצעתי עוול מגדרי שכלל הכללות גסות ודיבור שטחי .אבל האמת קיימת- אנחנו מסוגלים לדכא את עצמנו ואת המין השני בהרגלים ובצורת תקשורת שלנו. כאן אני אחזור למה הם אותם "עקרונות מתקנים" .אורח חיינו המשותף משמעותו למידה על השונה והדומה בין בני לבנות הגרעין ,על ההרגלים והנורמות החודרות אלינו מתוך החברה במשך השנים .היכולת שלנו ללמוד ולהיות סובלניים תאפשר שיחה אמיתית על הנושא ,הקשבה סובלנית אחד לשנייה, המטרה היא לא לשבור את ההבדלים כי אם ללמוד אותם ולהתרגל. המטרה הבאה תהיה אישית של כל אחד מאתנו .אנחנו שונים אחד מהשני :רגישים ,קשוחים ,מסודרים ,חובבי ספורט ,מבינים באומנות ,רגועים ,אוהבים מכל הלב ,רואים את העתיד, מצליחים ,לוקחים דברים בפרופורציות ,כועסים ,לומדים לסלוח, יודעים להקשיב ,טועים ויודעים להחליף נורה מקולקלת .כל זה אינו קשור לאיזה מין אנחנו אלא למה התחנכנו להיות .מכאן המסר הוא בידכם והיכולת -בקבוצה.
הגורן
23
אמיר יגל ,גרעין "מבול"
והיד רושמת . . .
yagelamir@gmail.com
יש משהו בחוויה הזו של הבקו"ם שמשנה בך משהו מהותי .לא רק העניין שאתה מפסיק להיות אזרח והופך לרכוש צה"ל ,ולא רק החוויה הבלתי נעימה של להתחיל לקבל פקודות ,או להפסיק לחשוב בשביל עצמך )מה שנקרא :לחתום על א' ולהזדכות על המוח( -נראה כאילו הדבר הכי מיוחד וקשה שקורה בבקו"ם היא הפרידה מהשומרית. אני יכול להגיד שבכל מעבר למערכת חדשה או למקום חדש יש דברים שאתה נפרד מהם ,ויש דברים שאתה משנה בעצמך ,אבל אני חושב שהפרידה מהלבישה היומיומית של השומרית ,או נכון יהיה להגיד ,הפרידה מהתעסקות יומיומית במה שהשומרית מסמלת -היא הדבר הקשה ביותר עבורי בגיוס. קול קורא -בזלת 50 יש ובזמן הגיוס אתה באמת כששכבת הפועל הגיעה לכתה י"א ויצאה למסע לפולין ,אני זוכר שאחרי כל ביקור במחנה ריכוז כזה מזדכה על המוח שלך -אתה או אחר ,הייתי חוזר לשיחת קבוצה בערב ומרגיש מפסיק לחשוב בשביל עצמך ,ממש נורא על זה שאני הולך להיות חייל בצה"ל .אני והופך באמת לרכוש צה"ל ,אבל זוכר שבאחת הפעולות שעברנו ,נועם שהדריכה אותנו ,שאלה איך הרגשנו היום )נדמה לי שזה היה אני גיליתי בגדוד 50דברים אחרי מיידאנק שנחשב לוויזואלי במיוחד( ,אמרתי אחרים ,את הצבא האחר -את שהיום הבנתי שאני חייל בצה"ל לא אהיה .אני לא אלבש מדים ,אני לא ארים נשק ,אני לא אכבוש ,אני החטיבה ,את הגדוד ,ואת הפלוגה לא אשפיל ,לא אכאיב ,לא אהרוג -לא אהיה כמו המיוחדת כל כך שאני נמצא בה .הנאצים. שנים הסתובבתי עם התחושה הזו -אני לא אהיה נאצי ,אני לא אהיה כובש .היו לי המון מחשבות של סירוב פקודה ,לא להתגייס ,להתגייס ולסרב שם- לא להיות חלק ממפעל ההתנחלות הפושע .שנים זו היית הרטוריקה ,אלו היו הקודים הפשוטים והקלים לאמירה שהייתי משתמש בהם -הרבה יותר קל לקרוא לכיבוש ולמתנחלים נאצים מלבחור לקחת אחריות על הסיטואציה ,וכמובן שאם הרבה יותר קל לקרוא להם נאצים ,אז למה לא בעצם? המחשבות על הכיבוש המשחית לא נתנו לי מנוח -במיוחד לא כשהגיעה העת להכריע לגבי הצבא שלי -בנח"ל .משך כל שנת השירות לא הפסקתי לחשוב על העובדה שהגדוד נמצא בחברון -אולי הסמל הכי חמור של הכיבוש האלים ,והמכוער ביותר -ושבעוד פחות משנה אני אהיה זה שעומד במחסום.
24
הגורן
יש ובזמן הגיוס אתה באמת מזדכה על המוח שלך -אתה מפסיק לחשוב בשביל עצמך ,והופך באמת לרכוש צה"ל ,אבל אני גיליתי בגדוד 50דברים אחרים .מהיום הראשון לגיוס ועד היום גיליתי דברים שרק גורמים לי לגלות את הצבא האחר -את החטיבה ,את הגדוד ,ואת הפלוגה המיוחדת כל כך שאני נמצא בה. כמה ימים לפני הגיוס עוד זרקתי למשהו בצחוק" -טוב ,אם יש צדק בעולם ,נתראה בביהמ"ש בהאג"- ובימים אלה ,סוף הטירונות שלי ,אני מגלה כמה דברים אחרים ממה שנהגתי לחשוב במשך שנים- הסגל שלנו בגדוד ,מהמ"כים ועד למ"פ ,את כולם אנחנו מכבדים ומערכים הערכה גדולה ואמיתית. היכולת של המפקד שלי לערוך איתנו שיחת כתה ועל ביום שבת שתעסוק בלימוד על עם ישראל, ואם המפקד שלי הוא דמות חינוכית, מוסר ,ועל החיים והמוות בצה"ל -הופכים אותו דמות שאני תופס ממנה ובאמת לדמות חינוכית עבורי -לא פחות! שאני דמות , חינוכית ואם המפקד שלי הוא דמות אהיה מוכן לזחול עד סוף העולם אם תופס ממנה ובאמת אהיה מוכן לזחול עד סוף העולם אם יבקש ,אז מתעוררת השאלה -בכזה צבא אפשר יבקש ,אז מתעוררת השאלה -בכזה ויהיה אחרת? בצבא של מפקדים-מחנכים ,אפשר צבא אפשר ויהיה אחרת? שיהיה אחרת? אפשר שלא יהיה אלים? אפשר שהתשובה שלו לכיבוש היא חינוך? אפשר שזה מוסרי לשרת בגדוד שבוחר להתנהג אחרת לחיילים שלו? גדוד שהמפקד בא לראות את ההורים שלי בזמנו החופשי ,שמעביר לנו שיחות ,שמגדיר לנו שהדבר הכי חשוב הוא היחס בתוך הכתה -אפשרי שגם ייצור אווירה אחרת בחברון -שהוא באמת יהיה אחרת מהשאר .שלבחור לשרת בגדוד חמישים תהיה התשובה שלי לכיבוש ולא הכניעה שלי אליו ? פתאום אני מוצא את עצמי עם שותפים )שותפי אמת ,וחברים טובים( בכתה ,במחלקה ,בפלוגה- יושב לשיחת כתה שמדברת על "שיח לוחמים" ,ועל היכולת שלנו ליצור תקשורת בינאישית גם בזמן לחץ ולבחור בקשר אחר בינינו גם בצבא -ופתאום אני מבין שיש קול קורא לגדוד בזלת ,50קול מחנך ,קול לוחם וקורא למשהו אחר .פלוגה ל' ,אוג' 08כולה בני גרעינים ,ואולי בפעם הראשונה בחיי אני מסוגל להגיד שיש גם אופציה אחרת -מבפנים ,או כמו שיוני רכז השכבה שלנו הפליא להזכיר לי - יש גם מוסר האחריות ,בשטח ,ולא על הנייר או בסלון מזל -בגדוד ,50ככה נראה לפחות מהבא"ח בתל ערד -מוסר אחריות קיים. קול קורא -התנועה! נכון שהפתיע אותי כמה טוב לי בצבא ,כמה נכון לי המקום שאני נמצא בו ,ושאני מבין את מלוא המשמעות של להיות חייל בגדוד .אבל כמו שכתבתי בהתחלה -הפשיטה של השומרית היא טראומתית .נראה כי פה הצבא גרם לי להרגיש הרבה ביקורת ,וקושי -בעצם ,הוא כן שם -המוקד שלי ,המפקדים של הפלוגה -הם שם ,זה נכון .אבל התוכן ,הנקודה הפנימית ,היא לא. אני מרגיש שאין אדם שבאמת מסוגל ללוות את החוויה שלנו בצבא - אני צריך את התנועה ,אני מוקד הגדוד מתמודד עם הצבא בעצמו ,ורק בעצמו .כן -אנחנו מדברים עם הגרעינים שלנו ,וגם עם המדריכים שלנו ,אבל אין לנו ליווי מרגיש שאני איש השומר לדברים .חלילה אני לא אומר את הדברים בהתרסה או בדרישה ,ובכל הצעיר -ובכל זאת ,ביומיום זאת ,אם יש משהו אחד שאני חושב עליו רגע לפני שאני נרדם אחרי יום או שבוע קשים במיוחד -זה התנועה ,הקול הקורא לתנועה לתת שלי הוא לא שם .לנו יד ,להיות שם בשבילנו .אני יודע ,זה כמעט בלתי אפשרי -ובכל זאת ,הציות היומיומי לפקודות ,התחושה של להיות טירון )שזה די משפיל לכל הדעות( ,וכל זה יחד -מחייבים בעיני ליווי הרבה יותר צמוד של התנועה ,התעסקות הרבה יותר אינטנסיבית שלנו כשכבה ,ועמידה הרבה יותר עיקשת על שיח בינינו -אלו דברים שאנו חייבים לעצמנו. נראה כי הזהות השומרית שלנו מתעצבת עכשיו מחדש ,בין אם זה השיח בינינו לבין חברים שלנו מתנועות מקבילות ,ובין אם זה השיח בינינו -המציאות החדשה מחייבת אותנו לבחור לעצמנו הגדרה מחודשת למושג זהות שומרית ,ולבחור לעצמנו דרך חדשה להגדיר את עצמנו ככאלה -היום אחרי חודשיים בגדוד עוד קשה לי להגיד בדיוק מה זה אומר להיות שמוצניק על מדים ,ומה זה אומר גרעין בצבא -אבל יש משהו בגדוד הזה ,ובסיטואציה הזו שבה אנו נמצאים ,שמיום ליום גורמת לי להרגיש כי לא לחינם הגענו ,ואנו באמת קול קורא בצבא -קול התנועה בצבא.
הגורן
25
תוך כדי תנועה
גלי רכבי גרעין "באמת" Gracabi@gmail.com
)אינני מאמין שקודש פירושו –אל תיגע -לפניכם עיבוד חופשי מספרו של בובר 'בסוד שיח' עמ' (118 כולנו עטויים שריון ,איננו שמים לב אליו אלא לעיתים רחוקות .מעבר לשריון -המציאות כולה .אני מאמין שמקורו באינסטינקט בסיסי של שימור התודעה ברמה מסוימת ,מעין הגנה עצמית נגד שינוי. איננו שמים לב לשריון מחמת ההרגל ,או יותר חמור ,מחמת היוהרה .אם אנסה לתאר את פעולת השריון המדובר אראה זאת כמו תריס ישן ,עשוי שלבים-שלבים ,המכסה חלקית חלון בחדר בו אני עומד .מהשלבים הפתוחים בתריס מוטל עלי אור -ודרכם אני רואה את החוץ .מהשלבים הסגורים יהיה לא נכון לתאר זאת כ'-מוטל-חושך' -אלא פשוט' -אין -אור'. אינני מודע לחוסר האור ,הוא פשוט איננו שם .מבחינתי ,העומד בחדר -או במערה אם תרצו ,מה שאינני רואה איננו קיים .אתרץ לעצמי את חיי כפי שהם כשאומר לעצמי" -זה העולם"" ,זאת האמת", "ככה דברים עובדים" ו"לשם כך הם נוצרו". מדוע? מדוע האדם אינו שובר את שריונו? ישנו זוג מחסומים ואחד שלישי שבו אגע קצת הלאה ,המונעים מהאדם לשבר את תריסיו .הראשון-הפאסיבי -זוהי הבורות ,פשוט חוסר הידיעה שיש אור או שאפשר בכלל לשבור את התריסים .למשל ,הדוגמה המיידית של מעשה החינוך- מעשה של פריצה-שחרור ,של שבירת התריסים-המגנים על תודעתו של החניך. מניעה שנייה -פעילה -זוהי היוהרה ,במקרה שלנו ,היוהרה של מתקני עולם. "אני כבר השתחררתי" )כפל לשון(" ,אני רואה את המציאות כהוויתה"" ,זאת האמת" .אך אולי אין אדם יהיר בגלל היותו יהיר ,אולי יהיר הוא כי מפחד- פחדם של מתקני עולם .הפחד הבסיסי בעולם מעורער .החיפוש הנואש של אחיזה יציבה .במה איאחז בעולם זה ,תנועה זו ,גרעין זה חוץ מבהיותי צודק .הפחד שאני מזהה בחיפוש האחיזה היציבה ,שונא אנשים בוחרים ,הם אינם יציבים .הוא רוצה בטחון .וזאת מטרתו היחידה של הפחד. מצג השווא של הידיעה הופכת את האדם לנוקשה ,חסר גמישות תפיסתית, ובהכרח ,גם לעיוור מבחירה. אחזור לאדם מאחורי השלבים .דרך השלבים שפתחו לו מדריכיו ,פתחו לו חבריו ,פתח עצמו -הוא רואה ונדרש למציאות קיימת-אך מסוימת .בהכירי את עצמנו אני גם יודע להעיד שגם נענה לקריאה הזו -כבר נגע בנו היצר ולשם-כך אנחנו פה ,לא? אך מה מעבר לחושך? מבחינתנו -כלום ,שקט ,ריק -מאחורי החושך אין מציאות -והיכן שאין מציאות -אין דרישה. הטיעון השלישי ,העצוב ביותר לטעמי ,הוא הייאוש .טעמו מוכר .הטיעון החשוך של " -הרי זהו לא עניינך" -ובכך מסתיים החיפוש של רבים מאיתנו, כך הסתיים החיפוש שלי -בענייני .או יותר נכון ,במה שמוגדר כענייני ,ואקרא לטיפת המים הקטנה שלי הגשמה. מה נענה? בורים -איננו ,יהירים-חלקנו ,אך עלינו לדעת כי הכל ענייננו .אם אנו מתקני עולם אזי העולם על כל מרכיביו הינו ענייננו; אכן מפעל לנפילים. אבוי לנו אם נסתפק בראיית חיינו רק דרך השלבים שנותרו פתוחים-אבוי אם נתפוס פסים צרים אלו של אור כמציאות האמיתית כולה .קשר כהווייתו עם המציאות כולה בורא חיים כהווייתם -כעיקרון מנחה ,כדרך ,ללא תנאים מוקדמים ,ללא מחסומים והפרדות אוויליות בין מגשימים. "השומר לוחם לחיי צדק אחווה וחופש בחברה האנושית" .ואוסיף גם -בחברה השומרית. חזקו ואמצו
26
הגורן
yarivnaor@gmail.com
גרעין הגליון
יריב נאור גרעין "קוקוריקו"
שם" :קוקוריקו" ) חופש ,רוח נעורים ,רוח שטות וכמובן הקריאה של פיטר-פן!( שכבה" :חזון" מס' חברי הקבוצה 8 :בהרכב המלא )נדיר!( מקום מגורים :בי"ס שדה הר מירון עיסוקים :יריב ,עפרי ,אדם ,אור ,ליל ושמרי עוסקים בריכוז /הדרכה במרכז הנוער שבסאסא ,תום זהבי -מפק"צ בבה"ד 1ואיילת יקוטיאל רוקדת בלהקת המחול "קומבינה" .בנוסף ,ליל היא גם רכזת חברתית בביה"ס ומדריכה גרעין יהודי ערבי של עמותת "בראשית לשלום". קיצור תולדות הגרעין :קם באמצע הי"ג כגרעין צופיות או לחילופין גרעין גורמה )יעני טיולים ואוכל איכותי -זה הקטע שלנו( אנשים באו ...אנשים הלכו ...אנשים התגייסו לצבא* ...הנשים לא ...קיצור היו המון תהפוכות ושינויי הרכב. מאכל אהוב :כוס סיידר חם עם מקל קינמון ומעט יין אדום )על מרפסת העץ מול השקיעה(.. דיסק :אין קונצנזוס בעניין ,אך בין הדיסקים היותר מושמעים בבית ניתן לציין את ליאונרד כהן ,מתי כספי ,מיקה ,יוני רכטר וערן צור. ספר :כנ"ל ,אך במהלך ימי גרעין רבים נקראו פרקים נכבדים מתוך זן ואומנות אחזקת האופנוע )עליו תיכתב כתבה נפרדת בהמשך – בע"ה(. סרט":הסיוט שלפני חג המולד" עוד לא כולם בגרעין ראו את זה אבל עדיין ראוי שזה יהיה סרט הגרעין. הפריט הכי מצחיק בקומונה :הפינה האוריינטלית שלנו )אתם יודעים השש -בש – דרבוקה וכו.(... משהו מגניב שעשיתם כל הגרעין :מים לים ...לחצות את מכתש רמון ...העפלה לילית לפסגת המירון ...סיבוב הופעות תיאטרון יהודי ערבי באיטליה... מסורת של הגרעין :ליל סדר משותף *סעיף חדש! מורכבויות :מתוך השישה שחיים ביחד שניים עזבו את התנועה אולם ממשיכים לחיות בגרעין ,מצב שהוא דיי יחודי ,ומצריך התמודדויות חדשות עבורנו בענייני הדרכה /משק שכבתי/ סמינרים וכיוצ"ב והן עבור התנועה בתחום האוטונומיה של הגרעין .ובנוסף בת גרעין שהיא רקדנית ולא גרה איתנו ולא שותפה ליום יום .זה גם מצב בעייתי מאוד .על כל המורכבויות האלה אנחנו מנסים לעבוד ומקווים לטוב מתוך תפיסה שהקבוצה היא כלי לשחרור האדם ונועדה לעשות לנו טוב .קיצור- אנחנו בקטע של לאפשר ולנסות לאו דווקא מתוך תפיסה שזה יצליח ,אלא שזה שווה את הניסיון. מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים :יותר כיף ופחות מקובעות על איך דברים צריכים להיות. תדמית :מהפכנים רדיקלים נון-קונפורמיסטים /אאוטסיידרים. מוטו :יהיה טוב הערות נוספות? עד מתי אוג' 05וד"ש לניב מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב :סוס *עפרי אגב כן התגייסה לצבא ,פשוט לא יכולתי לוותר על הבדיחה
הגורן
27
הדף הירוק עדי דרורי ,גרעין "חריף" adidrori@hotmail.com
חברים יקרים ,כפי שידוע לכולנו העולם בסכנה ,מי שקרא את הכתבה הקודמת שלי בנושא )"אדום כחול ירוק" -גליון חמישי( בוודאי כבר הבין ,שבעיני השקפת עולם השמה את האדם במרכז ,לוקה בחסר אם היא לא מתייחסת להיבט האקולוגי ששם אותו בסכנת חיים ממשית )למשל תושבי אשקלון במידה ותוקם תחנת כוח פחמית נוספת( ובחוסר שוויון ביכולת ליהנות מהטבע )למשל תושבי פלמחים שייאלצו לנסוע לחוף אחר במידה ויוקם שם כפר נופש( .חוץ ממאבקים ציבוריים מול מפעלים ,גורמים ממשלתיים וכו' שמאוד חשוב שניקח בהם חלק ,אני מאמינה שמחובתנו גם לחיות אורח חיים המתחשב בסביבה ,ברמה הקטנה אך המאוד משמעותית שלנו .אז הנה לכם מספר טיפים לחיים שמיטיבים עם הכדור:
(1קומפוסט זוכרים שבתור ילדים היינו זורקים את שאריות הפרי שלנו על האדמה ופוטרים את עצמנו מאשמה שלכלכנו בצעקת "זבל אורגני!"? מסתבר שבאמת עשינו את הדבר הנכון .פסולת אורגנית שנזרקת לגינה או לבור קומפוסט מתפרקת יחסית מהר והופכת לדשן טבעי שמיטיב עם האדמה ועם היצורים הקטים שחיים בה. אבל פסולת אורגנית שנזרקת לאתר הטמנת אשפה בתוך שקית ניילון ויחד עם פסולת אחרת ,מתחילה לתסוס ולשחרר לאוויר גז מתאן -גז חממה רעיל ה תורם להתחממות גלובלית .חוץ מזה, מוסיף הזבל האורגני טונות של פסולת לתהליך השינוע וההטמנה של כלל הזבל ובכך גורם לצריכה מוגברת של דלק .כל זה יכול היה להיחסך אם כל אחד מאיתנו פשוט היה טומן את הזבל האורגני הביתי שלו בגינה. לכן -מצאו לכם פינת חמד באזור הקומונה שלכם ,חפרו בור בגודל שנראה לכם הולם את כמויות הזבל האורגני שאתם מייצרים )זכרו שהקומפוסט כל הזמן מצטמצם בגלל שהוא מתכלה( וזרקו אליו את שאריות האוכל שלכם )בלי בשר כי זה מביא חיות( ,כסו אותו מדי פעם בעלים יבשים וערבבו עם את חפירה אחת לכמה שבועות כדי שייכנס אוויר ויגרום להתכלות.
28
הגורן
המשך (2מחזור על חשיבות המחזור בווודאי לא צריך להוסיף וברוב הרשויות יש כבר ממזמן פחים מופרדים .אם אין באזורכם פח נייר או פלסטיק ,דברו עם אגף התברואה של הרשות המקומית ודרשו מהם להציב פחי מחזור .אפשר גם ליצור קשר ישיר עם אמניר או אביב ,החברה שממחזרת פלסטיקים .בכלובי פלסטיק ,אגב ,אפשר לזרוק כל סוג פלסטיק )מיכלים של קוטג' ,בקבוקי שמפו ,כלים חד פעמיים( .מחזור זה לא עבודה קשה! במוצב "רחף" )ז"ל( של קרקל היה פח למחזור נייר ,סיורים קיבלו אוכל בקופסאות פלסטיק רב פעמיות ולא בחמגשיות. אם תשליטו טרור בנושא ותסבירו לכל מי ששואל את העניין ,בסוף יקשיבו לכם.
(3חומרי ניקוי אקולוגים המים בעולם נהיים פחות ופחות נקיים ,הים מזדהם ונאבדים אלפי מינים של בעלי חיים ,מי התהום מזדהמים ונהיים לא בריאים לשתייה .החומרים המזהמים הם מגוונים -פסולת כימית ממפעלים ,רעלים שמשמשים להדברה ,חיידקים מפסולת טבעית של תעשיית הבשר וגורם אחד מאוד משמעותי שכולנו יכולים לעזור לצמצם אותו - דטרגנטים .דטרגנט הוא בעצם חומר ניקוי .יש הרבה חומרים ותרכובות כימיות שמהם מייצרים את מה שאנחנו שוטפים איתו את הכלים ,הרצפה, ואפילו השיער והפנים שלנו .תוצרי לוואי של תעשיית הנפט ,פוספטים ,אפילו גרגרי הפלסטיק הקטנטנים שבסבון פילינג הם חומרים שבריכוזים גבוהים מחרבים את טיב המים שלנו ומגבירים את הסיכויים שלנו לחלות בסרטן. יש מגוון חומרי ניקוי לבית במחירים סבירים שבהחלט שווים את ההשקעה ,מחברות גם בארץ וגם בחו"ל .למשל" -טיידי"" ,אקובר" ועוד .כבר ניתן למצוא את המוצרים האלו גם בסופרמרקטים רגילים ולא רק בחנויות טבע .לגבי הקוסמטיקה יש בעיית מחירים קלה שמאפשרת בעיקר לנשות הרצליה פיתוח לחפוף שיער בלי חומרים מסרטנים ,אבל יש מגוון חברות )רובן באזור הגליל( שמוכנות לעשות דילים למעוניינים. למשל חברת "טבע הגליל" מוכרת סבונים "סוג ב'" בחנות המפעל שלה ב 8שקלים ליחידה.
(4חסכון ומודעות! התקינו חסכמים על הברזים והמקלחות ,קנו נורות פלורוסנט חסכוניות בחשמל ותכבו את האור והמזגן כשאתם לא נמצאים בחדר ,תשקו את הגינה במים שהשתמשתם בהם כבר בשביל משהו )למשל ממכונת הכביסה( ,תוציאו מהשקע את המטען כשהוא לא מחובר לטלפון .תקנו חמוצים וזיתים בתפזורת בכלי פלסטיק שאפשר למחזר ולא בשימורים לא מתכלים ,באריזות חסכון גדולות ולא בכמה קטנות .הפכו את החשיבה על טביעת הרגל האקולוגית שלכם למשהו טבעי ,שישר קופץ לכם לראש ומשפיע על הבחירות הצרכניות שלכם. יש עוד המון המון מה לדעת ולעשות ,מקווה שחידשתי ולו במעט ושתמשיכו לחקור ,ללמוד ולעשות בנושא .אשמח אם תיצרו קשר לשאלות ,רעיונות וכל דבר בנושא. *אבי"ב מחזור – 1-800-662-066
הגורן
29
bargissin@gmail.com
והיד רושמת...
בר גיסין גרעין "אדמה"
התכוונתי בכלל לכתוב כתבה על הבחירות בקדימה 2 .פסקאות כבר נכתבו בשנינות ,בטוב טעם ועם ידע מסויים מאחוריהן ,ומשום מה ,משהו עצר אותי .לא ברור כל כך אם זה בגללי ,בגלל המעמד או המבוכה לכתוב לקהל קוראים כל כך ידען ודעתן ,אבל לסיים את הכתבה לא יכולתי. אז החלטתי לכתוב על מחסום הכתיבה הזה .הוא מאוד מזכיר לי שיחה שהייתה לי עם בחור מהגרעין שחפפנו לא מזמן בקינים .זרקתי משהו על זה שאני חושבת שלעולם לא אוכל להופיע על במה ולנגן )לצורך העניין ,למרות שכל הופעה פומבית אחרת גם לא באה בחשבון( ,בין אם זה בגלל הביקורת כלפי שברור לי שתהיה ,החוצפה שתהיה לי לעלות ולהופיע בכלל או פשוט תשומת הלב המאוד-לא- שגרתית שאני אקבל .הוא אמר שיש לו סיפור חשוב לספר לי ,אז התיישבנו והוא התחיל. הוא סיפר שלפני כמה שנים גם הוא עמד במצב דומה ,הוא היה מחויב להופיע "מה פתאום? איך בקונסרבטוריון שלו לפחות פעם בשנה ,מתוקף היותו תלמיד פסנתר שם ,וכל פעם מחדש הוא סבל מאותה הופעה ארורה שגרמה לו להרגיש חלש ויהיר ו"לא אוכל? הרי זה נורא במקום" בכלליות .הבחור ,שהתגלה כעילוי גם בתחום הציור ,ביקר יום אחד את שחצני ואני לא מוכן המורה שלו לפסנתר ובידיו תיק העבודות שלו .היא מאוד התפעלה מהיצירות לזה .והרי ,קטונתי וביקשה ממנו שלקראת סוף השנה יקדיש לה ציור אחד .הוא ,מייד ,הצטנע ואמר לה" :מה פתאום? איך אוכל? הרי זה נורא שחצני ואני לא מוכן לזה והרי ,קטונתי מלהיות אדם מלהיות אדם שאנשים ירצו לצפות בציוריו תלויים על קירות הסטודיו" .התגובה הראשונית של המורה הייתה לשאול אם הוא לא חושב שזה נורא אגואיסטי לא שאנשים ירצו לצפות להראות ולפרסם את יצירותיו .זה נורא נוח לא להתפרסם ,לא להתעסק בשאלות בציוריו תלויים על קשות ,לא לנקוט עמדה ,פשוט לחדול .אך הרי מה הטעם ביצירה שאיש אינו רואה אותה? והאם עץ שנופל ביער משמיע קול?.. קירות הסטודיו" בכל מקרה ,השיחה קלחה ומהר מאוד השלכנו את המצב הזה להתנהלות של מחנך .זה היה ברור לשנינו שחינוך לא יקרה אם לא "נעביר אותו הלאה" .את זה כבר למדנו ובשביל זה אנחנו פה .זו המשימה של כולנו .אם אדם ישכיל את עצמו ויפתח אמות מוסר ומידה וטוב מסוימים ,אבל הם יישארו בתוכו ,מה כל זה שווה? הרי חינוך אמיתי ,זה שאני פועלת על פיו ורוצה שיקרה ,חייב להיות בין אישי .הוא חייב להגיע ממעמקי הבטן והרגש ולהצליח לתפוס את החניך עד -כמה עמוק שאפשר. ומשימה חינוכית שלנו ,אנשי התנועה ,לא יכולה להיות ריקה ,מכאנית ולא נגישה .ניסינו להבין איך אנחנו לא מחשיבים את המעשה הכל -כך גדול שלנו כמביך ו/או אגואיסטי )במובן הרע של המילה( ואנחנו מוכנים לעשות אותו ולעמוד מאחוריו ,ואילו בדבר שאמור להיות הרבה יותר "פשוט" כמו נגינה או ציור ,מופיע מולנו מחסום .אולי זה באמת התאורה המסנוורת או הקהל הרב ,ואולי זה גם משהו פשוט יותר שאנחנו צריכים ללמוד על עצמנו. אני כבר לא בטוחה אם אני מדברת על הרגליים הקרות שאני מקבלת כל פעם לפני עלייה לבמה או על הדרך החינוכית שלי-שלנו ,ואולי זה לא שונה כל כך ,אבל מה שברור לי זה שאסור לוותר על ההזדמנויות האלה ,לעולם. אסור לוותר על שיחה עם חניך באותה מידה שאסור לוותר על כתיבת כתבה ,משנית כראשית לעיתון ,על הבעת עמדה ,יצירת ערב או קטע או הווי שהוא שלנו בגלל תירוצים נוחים ופשוטים .אנחנו לא פשוטים. אם לא נפרוץ את הביישנות האגואיסטית הזו ,שמכסה את עצמה ב"צניעות ומסתוריות" סטייל ההתנהגות שלי לגבי הופעה מול קהל ,לא נוכל להיות שלמים .נקודה.
זה נורא נוח לא להתפרסם ,לא להתעסק בשאלות קשות ,לא לנקוט עמדה ,פשוט לחדול .אך הרי מה הטעם ביצירה שאיש אינו רואה אותה?
)טוב ,החלק הקשה עבר -הכתבה נכתבה ,הביישנות נפרצה ,ההתחלה החלה ..עכשיו כבר יהיה יותר קל ,לא?(
30
הגורן
המדור שחושב את עצמו סאטירה א :נו ...עשיתם פריסת משימות כבר? ב :כן! איזה באסה, אני קומונר בוגר ,ואני כבר בן !30 א :אתה מבואס?! אותי שיבצו בתור מה כדאי לי?! חניך בוגר בקן גישה א' או ב'? כושל!
קריסה .הבורסה בניו יורק .השבוע
אני קצרת רוח! ביתניה ומעלה – בחירה מחודשת בתנועה רעות -בחירה מחודשת בשכבה
חזון -בחירה מחודשת בגרעין
אחווה – בחירה בתנועה
פלך - בחירה בשכבה
הפועל – בחירה בגרעין