הגורן 6

Page 1

‫יולי‪-‬אוגוסט‬ ‫‪2008‬‬

‫גיליו מס' ‪6‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬

‫ממ‪..‬מי ‬ ‫בי תשדיר פרסומת זה‬ ‫לאחר‪ ,‬המאגרי מתרוקני ‬ ‫והמפעלי מזהמי ‪ .‬טיפת‬ ‫מחשבה על מצב המי ‪ .‬עמ' ‪4‬‬

‫עיתונות‬ ‫מחנכת‬

‫השומר נאמ לערכי תנועת‬ ‫הפועלי ‪ -‬יוצר וכותב בסגנו ‬ ‫על אור‪ #‬חיי חלוצי‪ .‬עמ' ‪15‬‬

‫תו תק ‬ ‫שתי המלצות‪ ,‬ספר ודיסק‪ ,‬שלא‬ ‫מפסיקי להיות רלוונטיי ‪.‬‬

‫עמ' ‪26‬‬


‫מאמרכת‬

‫שלום לכולם‪,‬‬ ‫הרבה דברים קרו לאחרונה‪ ,‬במעגלי השייכות השונים שלנו‪ .‬אנחנו מבקשים להתייחס לחלקם‪:‬‬ ‫האולימפיאדה מתקרבת‪ .‬אירוע שיא עולמי שממשיך להתקיים בכל חוסר ההיגיון שקיים כרגע בעולם‪.‬‬ ‫דבר שמצליח לאחד בין אנשים ממקומות שונים‪ ,‬מתרבויות שונות‪ ,‬מהרגלי חיים וחשיבה שונים‪ .‬יפה‬ ‫לראות שאף על פי כן ולמרות הכל הדברים שמשותפים לא הולכים לאיבוד‪ .‬מצד שני‪ ,‬האולימפיאדה‬ ‫בסין מעוררת גם לא מעט מחלוקות‪ .‬אירוע ספורטיבי שמתקיים במדינה תחת משטר רודני שמדכא‬ ‫ורומס זכויות אדם בסיסיות‪ .‬אך נדמה שהמחאה סביב האולימפיאדה הפכה לעניין אופנתי‪ ,‬שמסמן‬ ‫אותך כאדם נאור‪ ,‬ומספק בעיקר כותרות ולא יותר‪.‬‬ ‫אירוע מרגש לא פחות )אך פחות מעורר מחלוקת‪ ,‬יש לקוות( הוא כנס בוגרי השומר הצעיר לדורותיו‬ ‫והשקת ארגון "שומר תמיד"‪ .‬מפגש של )כמעט( כל בוגרי התנועה נותן לנו הזדמנות לתפוס את גודל‬ ‫המעשה שלנו‪ .‬כשנעמוד בגבעה שלנו‪ ,‬יחד עם עוד כל כך הרבה אנשים שמגדירים את עצמם כמונו‪-‬‬ ‫בוגרי השומר הצעיר‪ ,‬אולי נחייך לרגע ונבין כמה חזקה התנועה שלנו‪ ,‬למרות ובגלל הכל‪.‬‬ ‫וקצת לענייני פנים‪ -‬פנים‪ :‬הגיליון האחרון של "הגורן" עורר הדים כדרכו‪ .‬אנחנו שמחים להיווכח בכך‬ ‫שהשיחה לא נפסקת בתחלופת המילים רק כלפי המערכת‪ ,‬אלה השיח ממשיך להיות גלוי ופתוח על‬ ‫גבי העיתון‪ .‬אנחנו ממשיכים בקריאה לכולם להצטרך ולהיות שותפים לכתיבה ולהוצאה של "הגורן"‪.‬‬ ‫ושתיים לסוף‪:‬‬

‫גיוס קל למשלחת היוצאת‪ :‬שכבת "הפועל"! ובהצלחה למשלחת "שומריה" הנכנסת!‬ ‫חזקו ואמצו‪,‬‬ ‫העורכים‪ -‬הללי‪ ,‬שירן וגיל‪.‬‬

‫עורכים‪ :‬הללי בלבן )עלעול(‪ ,‬שירן גולדברג )עלעול(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‪.‬‬ ‫חברי מערכת‪ :‬שמרי נגבי )קוקוריקו(‪ ,‬עידו מהל )חריף(‪ ,‬נועה חדד )יהב(‪ ,‬שייקו ברנדוויין )חריף(‪,‬‬ ‫אדם ברשאי )דרקון(‪ ,‬גיל זמיר )באמת(‪ ,‬יריב נאור )קוקוריקו(‪ ,‬יעל ניסני )נווה(‬ ‫כותבים‪:‬‬ ‫ניצן שמיר )יהל(‬ ‫הללי בלבן )עלעול(‬ ‫עומר מגל )דרקון(‬ ‫הילה כהן )יחף(‬ ‫אדם ברשאי )דרקון(‬ ‫עמיר רוזנטל )להט(‬ ‫יובל אופק )רוח(‬ ‫אילי פס )להט(‬ ‫שייקו ברנדוויין )חריף(‬ ‫יעל ניסני )נווה(‬ ‫גיל זמיר )באמת(‬ ‫שירן גולדברג )עלעול(‬ ‫לירן מזוז )כוורת(‬ ‫גילי ברטורא )להט(‬

‫"בראש אום ג'וני עמדה גורן‪ .‬הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה‪ .‬מכל‬ ‫מקום בעמק השומם‪ ,‬החנוק‪ ,‬אפשר היה לראות את הערמה הגאה‪ .‬היא היתה הסמל‬ ‫למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו‪ .‬היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה‪ .‬אך‬ ‫היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל‪ ,‬לקוצר ידו ולקוצר יכולתו‪ ,‬שהרי היא‬ ‫ניצבה לבדה בעמק הרחב‪ ,‬עטור האבנים‪ ,‬חצוי בירדן המתפתל‪".‬‬ ‫)מתוך "הגורן‪ ,‬התלם הארוך‪ ,‬העץ הבודד"‪ ,‬מוקי צור(‬ ‫‪2‬‬


‫כנס בוגרי השומר הצעיר לדורותיו‬ ‫גבעת חביבה‪ ,‬מוצ"ש ‪ ,20.9.2008‬כ' אלול התשס"ח‪.‬‬ ‫‪ 16:00-19:30‬מפגשי בוגרים‪ ,‬תערוכות‪ ,‬מייצגים‪ ,‬הרקדות‪ ,‬טקס השקת ארגון‬ ‫"שומר תמיד"‪ ,‬תחרות ותיקי השוה"צ בכדור‪-‬עף‪.‬‬ ‫‪" 20:00-22:00‬פעם שומר – שומר תמיד"‪ ,‬מופע הצדעה לשירי תנועות‬ ‫הנוער ולשירי השומר הצעיר בפרט עם מיטב האמנים‪.‬‬ ‫להרשמה למאגר הממוחשב של "שומר תמיד" – ארגון בוגרי השומר הצעיר‬ ‫בארץ‪:‬‬ ‫‪http://www.givathaviva.org.il/shomertamid-shealon.htm‬‬ ‫לנרשמים לארגון – ‪ 50%‬הנחה על כל פרסומי "יד‪-‬יערי"‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ -‬אתר שומר תמיד‪www.shomer.org.il :‬‬

‫חג אהבה‬ ‫שמח!‬ ‫‪habogrim@gmail.com‬‬

‫‪3‬‬


‫הד הירוק‬

‫שייקו ברנדויין‪,‬‬ ‫גרעין חריף‬

‫על משבר המי באר ‬ ‫לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר קולות הקוראים לציבור‬ ‫לחסוך במים‪ .‬הפרסומות בטלוויזיה ושלטי החוצות הולכים‬ ‫ונהיים אגרסיביים יותר ויותר‪ .‬מ"חבל על כל טיפה" ועד‬ ‫"ישראל עוברת מאדום לשחור"‪ .‬משבר המים בישראל‬ ‫נוגע היום בתחומים רבים מאוד‪ ,‬ואינו מנותק מהתהליכים‬ ‫החברתיים‪ -‬כלכליים הנעשים במדינה‪.‬‬

‫משק המי הישראלי‬ ‫צור בשנה כ‪2 -‬‬ ‫מיליארד מ"ק‪ .‬מזה‬ ‫שני רבות‪ ,‬ה"גירעו "‬ ‫השנתי עומד על כ‪-‬‬ ‫‪ 100‬מיליו מ"ק‪ ,‬והמי ‬ ‫בכל המאגרי יורדי ‬ ‫עד לרמה שלא‬ ‫מאפשרת בה ‬ ‫שימוש‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬משק המים בישראל נמצא היום כמעט במצב של‬ ‫להיות או לחדול‪ .‬מקורות המים העיקריים שלנו – אקוויפר‬ ‫החוף וההר ומי המוביל הארצי הולכים ומדלדלים במהירות‬ ‫מסחררת‪.‬‬ ‫באקוויפר החוף למשל‪ ,‬ישנן כ‪ 2800 -‬נקודות שאיבה למי‬ ‫תהום‪ .‬איכות המים באקוויפר זה הולכת ויורדת כתוצאה‬ ‫מהבנייה הלא מבוקרת באזור וממפעלים מזהמים‪ .‬כל זה‪,‬‬ ‫בתוספת השאיבה ההולכת וגוברת בעקבות גידול‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬הופכת את מי האקוויפר ללא ראויים לשתייה‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬באיזור החוף‪ ,‬נפסלו כ‪ 60 -‬אחוזים מהבארות‬ ‫עקב הימצאות מזהמים בכמות גבוהה בהרבה מהתקן‪.‬‬ ‫בעקבות הזיהום ההולך וגובר‪ ,‬עוברים אזורים רבים לשימוש במי המוביל הארצי‪ .‬מצב המים בכנרת‬ ‫קרוב מאוד למצב חירום‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫מפלס המים עומד כיום על ‪ .-213.20‬הקו האדום הוא ‪) -213.00‬לאחר התגמשויות רבות(‪ .‬קצב‬ ‫ירידת המפלס הוא ‪ 1‬ס"מ ביום‪ .‬בקרוב מאוד יהפכו מי הכנרת ללא ראויים לשתייה‪ ,‬והשאיבה‬ ‫תיפסק‪.‬‬ ‫אתן כאן כמה נתונים כדי שתהיה‬ ‫לנו מעט פרופורציה – משק המים‬ ‫הישראלי צורך בשנה כ‪2 -‬‬ ‫מיליארד מ"ק‪ .‬מזה שנים רבות‪,‬‬ ‫ה"גירעון" השנתי עומד על כ‪100 -‬‬ ‫מיליון מ"ק‪ ,‬והמים בכל המאגרים‬ ‫יורדים עד לרמה שלא מאפשרת‬ ‫בהם שימוש‪.‬‬ ‫זוללי המים הגדולים ביותר הם כצפוי החקלאות והשימוש הביתי‪ .‬כ‪ 64% -‬ממשק המים מופנה‬ ‫לצורכי חקלאות – כ‪ 1.2 -‬מיליארד‬ ‫מ"ק‪ ,‬מתוכם רק ‪ 280‬מ"ק הם מי‬ ‫קולחין )מי ביוב מטוהרים(‪.‬‬ ‫השימוש הביתי לעומתו צורך כ‪-‬‬ ‫‪ 600‬מיליון מ"ק בלבד‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫צריכת המים בכל המגזרים‪,‬‬ ‫בעקבות הגידול האוכלוסייה‪ ,‬עולה‬ ‫קצב מהיר‪.‬‬

‫עוד לפני הפגיעה בבני האד ‪,‬‬ ‫הפגיעה האקולוגית‪ -‬סביבתית כבר‬ ‫מורגשת היטב‪ .‬שמורות טבע רבות‪,‬‬ ‫ובה מיני בעלי חיי וצמחייה ייחודיי ‬ ‫עומדי בפני כיליו ‪ .‬נחלי כמעט‬ ‫ואינ זורמי עקב שאיבת יתר של‬ ‫מקורות המי שלה ‪ .‬במקומות רבי ‬ ‫נגרמו נזקי בלתי הפיכי ‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬בכל משבר סביבתי יש גם‬ ‫וכלכליים‪-‬‬ ‫פוליטיים‬ ‫היבטים‬ ‫חברתיים‪ .‬לפני כמה שנים למשל‪,‬‬ ‫לאחר שנה מעוטת משקעים‬ ‫הועלתה אפשרות של הבאת מים‬ ‫מטורקיה באמצעות ספינות‪ .‬נחתם הסכם ונערכה התחייבות בין ישראל וטורקיה‪ .‬כשממשלת ישראל‬ ‫גילתה שהפיתרון אינו מעשי וביטלה את העסקה‪ ,‬הדבר היה כרוך בתקרית דיפלומטית לא נעימה‪.‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬התחייבה ממשלת ישראל במסגרת הסכם השלום עם ירדן להעברת ‪ 90‬מיליון מ"ק‪.‬‬ ‫התחייבות שבמצב הנוכחי אנו מתקשים לעמוד בה והיא מערערת בכל פעם את היחסים העדינים‬ ‫ממילא עם ירדן‪.‬‬

‫בקרוב המים יהפכו לא ראוים לשתיה‪ .‬הכנרת‪.‬‬

‫כמו המים שלנו‪,‬‬ ‫המניעים‬ ‫גם‬ ‫והאינטרסים‬ ‫לטיפול במשבר‬ ‫הנוכחי‬ ‫המים‬ ‫טהורים‪,‬‬ ‫אינם‬ ‫די‬ ‫ואפילו‬ ‫מלוכלכים‬ ‫הון‪-‬‬ ‫במשחקי‬ ‫שלטון‬ ‫ושחיתויות‪.‬‬ ‫ההתעסקות‬ ‫המתמשכת‬ ‫בפתרון ההתפלה‬ ‫היחיד‬ ‫כפתרון‬ ‫משק‬ ‫להוצאת‬ ‫המים מהמשבר‪,‬‬ ‫מעלימה מעינינו‬ ‫הפגיעה‬ ‫את‬ ‫ההולכת ונמשכת‬

‫‪5‬‬


‫במי‪ -‬התהום ובנחלים ההולכים ומזדהמים‪.‬‬ ‫כל זאת מבלי לדבר על כך שהחברות שהולכות להקים את מפעלי ההתפלה האלו הן כמובן חברות‬ ‫פרטיות – שהמניע העיקרי שלהן הוא הגדלת הרווחים‪ .‬איני פוסל על הסף את פתרון ההתפלה‪ ,‬אולם‬ ‫הוא חייב להגיע רק לאחר מיצוי‬ ‫מלא של פתרונות חלופיים‪.‬‬ ‫מהם הפתרונות החלופיים?‬ ‫דרך אחת ובה פוטנציאל חיסכון‬ ‫עצום היא טיהור מי ביוב‬ ‫לטובת מי קולחין שישמשו‬ ‫להשקייה‪ .‬בשימוש במי קולחין יש למעשה רווח כפול‪ :‬מצד אחד‪ ,‬חוסכים מים ממקורות מים הראויים‬ ‫לשתייה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬מקטינים את כמות הזיהום בים‪ ,‬בנחלים ובמי התהום‪.‬‬ ‫הדרך השנייה היא כמובן תודעת חיסכון שעל כולנו לאמץ‪ .‬אנו חיים במדינה שאין בה מים‪ .‬נקודה‪ .‬על‬ ‫אף שהשימוש הביתי מהווה ‪ 30‬אחוזים בלבד ממשק המים בישראל‪ ,‬יש בו את הפוטנציאל הגדול‬ ‫ביותר לחיסכון‪.‬‬ ‫בשטיפת כלים‪ ,‬במקלחת‪ ,‬בהשקיית הגינה בשעות הערב‪ .‬כל אלו נשמעים אולי דברים קטנים‪ ,‬אולם‬ ‫יש בהם כדי לעזור‪.‬‬

‫החברות שהולכות להקי את‬ ‫מפעלי ההתפלה האלו ה כמוב ‬ ‫חברות פרטיות – שהמניע העיקרי‬ ‫שלה הוא הגדלת הרווחי ‪ .‬איני‬ ‫פוסל על הס‪ #‬את פתרו ההתפלה‪,‬‬ ‫אול הוא חייב להגיע רק לאחר‬ ‫מיצוי מלא של פתרונות חלופיי ‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬כל נושא המים בארץ‬ ‫הוא נושא רגיש וכואב מאוד‪.‬‬ ‫ארצנו הוקמה על קדושת‬ ‫החקלאות והפרחת השממה‪,‬‬ ‫והיום‪ ,‬אכן החקלאות היא מן‬ ‫המתקדמות בעולם‪ ,‬ומדינת‬ ‫ישראל מייצאת כמויות אדירות‬ ‫של תוצרת חקלאית‪ .‬אולי‬ ‫קידוש האידיאל הזה בארץ‬ ‫שאין בה מים הוא אינו‬ ‫מציאותי? כיצד אפשר לפגוע‬ ‫בענף כה מתפתח וייחודי‬ ‫לארצנו?‬

‫לסיכום‪ ,‬הרגלים בזבזניים ושאננות במשך שנים רבות הביאה אותנו למצב שבו הבעיה לא יכולה‬ ‫להמשיך ולרחף מעלינו‪ ,‬בקרוב נתחיל להרגיש את מצוקת המים באופן הרבה יותר מוחשי‪ .‬כבר‬ ‫עכשיו‪ ,‬מי הברז באיזורים נרחבים בארץ אינם ראויים לשתייה‪ .‬מי שיש לו כסף‪ ,‬יכול לקנות מים‬ ‫מינרליים או להתקין מסנן משוכלל בבית‪ .‬מי שיש לו פחות כסף‪ ,‬כמו בהרבה מאוד מקרים‪ ,‬ימשיך‬ ‫לשתות מים רעילים‪.‬‬ ‫אסיים בנימה לא אופטימית עם שיר די ידוע של ברטולד ברכט‪:‬‬

‫הם ניסרו בלהט ענפי‬ ‫העץ עליהם ישבו‬ ‫ובקולות של צהלה‬ ‫הם צעקו איש לרעהו‬ ‫כיצד לנסר‬ ‫מהר יותר‬ ‫וברעש אדיר צנחו לתהום ואלו שצפו במלאכתם‬ ‫ניענעו ראשיהם‬ ‫אך לא חדלו‪ ,‬בעצמם‪ ,‬לנסר‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫אביתר מינץ‪ ,‬גרעין "חריף"‬

‫‪Made in china‬‬

‫את הלפיד‬ ‫הזה צרי ‬

‫לכבות‬ ‫בתאריך ה‪ 8‬לאוגוסט‪ ,‬שנמצא במרחק ימים ספורים מהיום‪ ,‬תישמע יריית‬ ‫הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג ‪ ,2008‬והמשחקים האולימפיים יתקיימו‬ ‫כמתוכנן לצד הפרות בוטות של זכויות אדם מצד ממשלת סין‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫ההבטחות החוזרות ונשנות לשיפור היחס לאזרחי סין‪.‬‬ ‫מה קרה בסין?‬ ‫אז לפני שנכנסים לכל האנדרלמוסיה הסינית‪ ,‬נבדוק קצת את‬ ‫ההיסטוריה הסינית ומה אנחנו יודעים על סין‪:‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬התכונה הבולטת ביותר אצל סין היא הכלכלה החזקה‬ ‫והבלתי מעורערת שלה )ע"ע ‪ (made in china‬ומתוך כך השפעה‬ ‫ושליטה במרחב הכלכלי‪-‬פוליטי‪-‬גלובלי‪ .‬אז איך למעשה זה קרה?‬ ‫ובכן‪ ,‬אנו יודעים שבמהלך רוב המאה ה‪ ,20-‬סין הייתה ענייה מאוד‪,‬‬ ‫אפילו יותר ממדינות אפריקה כיום‪ .‬ב‪ 1949‬כשהרפובליקה העממית‬ ‫של סין נולדה‪ ,‬המדינה הגדולה נקרעה במלחמת אזרחים ונשלטה‬ ‫ע"י דיקטטורה קומוניסטית‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬מתו המונים מרעב‬ ‫כתוצאה ממדיניות כושלת ובשנות ה‪ 60-‬הושמדה מערכת‬ ‫האוניברסיטאות ומיליוני אזרחים משכילים נאלצו לעבור לכפרים‬ ‫ולעבוד שם‪.‬‬ ‫סין תחת שלטון מאו התנהלה בצורה בזבזנית ובירוקרטית‪ ,‬כי דרכי‬ ‫הפעולה הכלכליות שלו היו שגויות לחלוטין ושלטונו היה טראגי‬ ‫ביותר לאזרחי סין‪ .‬ב‪ ,1976-‬לאחר מותו של מאו‪ ,‬הוא הוחלף בדנג מאו‪ .‬שלטון טראגי לאזרחי סין‬ ‫סיאופנג ובעלי בריתו‪ ,‬והפלא ופלא‪ ,‬חמש שנים אחר כך כלכלת סין‬ ‫השתפרה פלאים‪ .‬לאחר הצמיחה המהירה שנבעה מהכלכלה הסוציאליסטית שהנהיג דנג‪ ,‬עד היום‬ ‫צומחת כל שנה הכלכלה הסינית יותר ויותר והנבואות אומרות שהיא תהיה היצואנית הגדולה ביותר‬ ‫בעולם ב‪ 2010‬ותהיה בעלת הכלכלה המובילה בעולם עד ‪) 2035‬לפי ‪.(The Marker‬‬

‫‪7‬‬ ‫מי לובש את המכנסיים?‬


‫מתוקף כך‪ ,‬כמובן שסין כיום הופכת למתחרה הגדולה ביותר של ארה"ב‪ ,‬גם מפאת העובדה שהיא‬ ‫כלכלית מסכנת את ארה"ב )שימו לב לשער הדולר‬ ‫המידרדר( וגם מעצם הגישה והמדיניות פנים של סין כלפי‬ ‫אזרחיה )זכויות אדם כבר אמרנו?(‪ .‬אך למרות כל זאת‬ ‫ועוד‪ ,‬אם נסתכל על התמונה הרחבה‪ ,‬שני הצדדים פיתחו‬ ‫תלות כלכלית זה בזה )למרות היתרון הסיני( ואם נחזור‬ ‫לנושא שלנו‪ ,‬אני חושב שמהבחינה הזו סין תופסת את כולנו‬ ‫בביצים‪.‬‬

‫הלפיד‬

‫אף אחד לא יגיד לי מה לעשות‬ ‫אז בואו נקפוץ חזרה לזמן האחרון‪ .‬בעקבות כל הפגיעות בזכויות האדם‬ ‫נשמעות צעקות מכל רחבי תבל להחרים את האולימפיאדה‪ -‬בעיקר מצד‬ ‫ארגוני זכויות אדם למיניהם‪ ,‬משרד החוץ האמריקני ואפילו פה בישראל‪.‬‬ ‫אבל אני לא רואה שום השפעה בשטח של הקריאות הללו‪ ,‬או יישום של‬ ‫הצעות למיניהן )חרם של האיחוד האירופי‪ ,‬בין השאר(‪ .‬זאת משום שאני‬ ‫חושב שבפועל אף מדינה‪ ,‬אפילו לא ארה"ב‪ ,‬תיקח את הצעד הכל כך‬ ‫מסוכן הזה של להחרים את המשחקים האולימפיים מתוקף העליונות והתלות הכלכלית שהזכרתי‬ ‫קודם‪ .‬ואנחנו יודעים שבוודאות סין לא מתנהגת לפי "חוקי המשחק" והמצב הקשה נמשך‪ :‬פעילי‬ ‫זכויות אדם נעצרים ומוצאים להורג בתדירות גבוהה‪ ,‬נמשכת צנזורה חריפה מצד הממשלה על‬ ‫עיתונות ותקשורת ועל חשיפת מידע רגיש באמצעות סגירת אתרי אינטרנט מקומיים ובינלאומיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בעקבות דו"ח הפרת זכויות האדם שהתפרסם לפני כמה חודשים נחשפו פרשיות מזעזעות‬ ‫של רדיפת בני העם הטיבטי ורבים נעצרו ונאסרו בגלל אמונתם הדתית‪ .‬התגלתה פרשת ה"זריקה‬ ‫הקטלנית"‪ -‬מדובר בשיטה של הוצאה להורג בה הנידון למוות מקבל זריקת מוות ויותר מאוחר איבריו‬ ‫נסחרים בחופשיות ובחוקיות ברחבי המדינה לצורך השתלות‪ ,‬מדע ועוד‪ .‬מה שיוצר תמריץ לעוד ועוד‬ ‫הוצאות להורג כל שנה )עד ‪ 10,000‬בערך!!(‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו יודעים שאזרחים סינים רבים פונו מבתיהם‬ ‫לצורך בניית חלק מהמתקנים האולימפיים‪.‬‬ ‫כמובן שישנן דעות הרווחות כי ספורט לא צריך להיות קשור בשום צורה לפוליטיקה )ואנחנו‬ ‫הישראלים יודעים טוב מאוד מה הקשר(‪ ,‬ושהנבחרות האולימפיות הקדישו את מיטב מרצם‬ ‫לאולימפיאדה הזו וזה יהיה פשע לא לשלוח לשם משתתפים‪ .‬אבל אנחנו יודעים שהמדינה חייבת‬ ‫להראות חוט שדרה ולא לשלוח את המשתתפים כדי לשנות משהו באמת‪.‬‬ ‫אז לפי איך שאני רואה את זה‪ ,‬השקט מצד דעת הקהל העולמית וקיום המשחקים האולימפיים‬ ‫כמתוכנן יסמלו יותר מהכל את ניצחונה של סין על כל העולם המערבי ואת עליונותה הכלכלית‪.‬‬ ‫כי אפשר לצעוק ולמחות עד מחר אבל אף ממשלה לא תעשה שום צעד משמעותי בנושא החרמת‬ ‫המשחקים האולימפיים‪ ,‬וממשלת סין העשירה תמשיך לעשות מה שהיא עושה כי אף אחד לא‬ ‫יכול להגיד לה שום דבר‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫רישומיה של אילי פס )גרעי להט( במהל הרצאתו של‬ ‫דני גוטווי על התהליכי ההפרטה בישראל‪....‬‬

‫‪9‬‬


‫קו התנערה!‬

‫יובל אופק‪ ,‬גרעין רוח‬

‫הבהרה מהגליון הקודם ובעיקר ‪ -‬יוזמה חדשה לעיתונות‬ ‫ארצית אחרת ‪ -‬הוגנת‪ ,‬עצמאית ושקופה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אפתח בהבהרה‪ .‬מספר חברים אמרו לי שניתן היה להבין מהמאמר שכתבתי לגליון הקודם‬ ‫"סיפורה של עוגת השוקולד"‪ ,‬כאילו המסר הוא שאין צורך בהדרכה בוגרת‪ .‬זה הפתיע אותי‪ ,‬כיון שזה‬ ‫לחלוטין לא היה כיון הכתבה וברצוני להבהיר ‪-‬‬ ‫‪ .1‬נושא המאמר היה הצפה של המתח בין היכולת להבטיח מורטוריום חינוכי למדריך לבין המחיר‬ ‫שמשולם בעקבות זאת בפגיעה במורטוריום‬ ‫של החניך‪ .‬לגבי נושא זה לא הצגתי עמדה כי‬ ‫אם בעיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬נושא הדרכת הקבוצות הבוגרות ‪ -‬אם‬ ‫וכיצד‪ ,‬הוא נושא שבמחלוקת משמעותית‬ ‫ומכיוון שברור לי שכתיבה על נושא כזה היא‬ ‫"נפיצה" לא היתה כוונתי‪ ,‬ואין בכוונתי לעת‬ ‫עתה‪ ,‬לעסוק בו על גבי העיתון‪.‬‬

‫ולא סוד הוא שאמצעי‬ ‫התקשורת המסחרית נמצאי ‬ ‫בשליטת משפחות בודדות‬ ‫לכלי‬ ‫בנוס ‬ ‫שמחזיקות‬ ‫התקשורת ג בבעלות על‬ ‫חברות מסחריות רבות בתחומי‬ ‫הייצור‪ ,‬היבוא‪ ,‬השיווק והפרסו ‪.‬‬

‫ועכשיו לעניין ‪ -‬יוזמה חדשה לעיתונות ארצית‬ ‫שלא מטעם‪.‬‬

‫בסמינרי כלכלה וחברה ובפעולות הסדירות‪,‬‬ ‫אנו עוסקים פעמים רבות בנושא ריכוזיות‬ ‫מבנה השליטה במשק הישראלי והשלכותיו על התקשורת והדמוקרטיה‪ .‬תשובה‪ ,‬אריסון‪ ,‬פישמן‬ ‫ומוזס הם שמות השגורים בפינו ולא סוד הוא שאמצעי התקשורת המסחרית‪ -‬ערוץ ‪ ,2‬ערוץ ‪,10‬‬ ‫הרדיו האזורי‪ ,‬הארץ‪ ,‬ידיעות‪ ,‬מעריב‪,‬‬ ‫החדשות‬ ‫אתרי‬ ‫וכמובן‬ ‫החינמונים‬ ‫באינטרנט‪ ,‬נמצאים בשליטת משפחות‬ ‫בודדות שמחזיקות בנוסף לכלי התקשורת‬ ‫גם בבעלות על חברות מסחריות רבות‬ ‫בתחומי הייצור‪ ,‬היבוא‪ ,‬השיווק והפרסום‪.‬‬ ‫מכאן עולה מילכוד ראשון ‪ -‬ערוץ מסויים‬ ‫עשה תחקיר על התנהלות בלתי כשרה של‬ ‫אחד הבנקים המסחריים‪ ,‬בעל השליטה‬ ‫בבנק הוא גם בעל השליטה באותו ערוץ‪ .‬האם הוא ימנע משידור כתבה כדי לשרת את האינטרסים‬ ‫של בעל השליטה? היוכל להימנע מלקחת את "דבר הבעלים" בחשבון? היו דברים מעולם‪.‬‬

‫באמצעי‬ ‫היו ‬ ‫העובדי ‬ ‫התקשורת ה ברוב המוחלט‬ ‫צעירי חסרי ניסיו ‪ .‬דמות השיח‬ ‫התקשורתי נגזרת מכ ‪ -‬רדוד‪,‬‬

‫‪10‬‬


‫נקודת השפעה נוספת וחשובה לא פחות היא תלות אמצעי התקשורת המסחריים בהכנסות‬ ‫מפרסומות‪ .‬אחרי שעיתון מעריב פרסם כתבה על "כיצד חברות הסלולר פוגעות בצרכן"‪ ,‬הפסיקו ‪3‬‬ ‫חברות הסלולר הגדולות את הפרסומים בעיתון‬ ‫למשך חודש‪ .‬הפסד של עשרות אלפי שקלים‪.‬‬ ‫המסר היה ברור‪.‬‬ ‫מימד שלישי בבעיית התקשורת היא תנאי‬ ‫העבודה‪ .‬תחילת יציאתו לאור של עיתון‬ ‫"חדשות" ב‪ 1984-‬סימנה את תחילת השבירה‬ ‫של העבודה המאורגנת בתחום העיתונות‪.‬‬ ‫העיתון קם על טהרת החוזים האישיים‬ ‫ובעקבותיו פורקו כל החוזים הקיבוציים בתחום‬ ‫העיתונות‪ .‬התוצאה‪ ,‬בדיוק כמו במגזרים אחרים‬ ‫ מספר מועט של "סטארים" עם שכר מרקיע שחקים והמוני כתבים‪ ,‬עורכים‪ ,‬תחקירנים‪ ,‬ועוד‪ ,‬בשכר‬‫מינימום ותנאים עלובים‪ .‬בהתאמה‪ ,‬עזבו את התחום אנשים ותיקים רבים והצעירים לא מתמידים‪.‬‬ ‫רבים אף חוצים את הקוים לטובת דוברות ויחסי ציבור‪ .‬העובדים היום באמצעי התקשורת הם ברובם‬ ‫המוחלט צעירים חסרי ניסיון‪ .‬דמות השיח התקשורתי נגזרת מכך ‪ -‬רדוד‪ ,‬שטחי וצהוב‪ .‬בשקוף מוגדר‬ ‫שכר הוגן לכל העובדים‪.‬‬ ‫העיתונות הופכת‪ ,‬מכלב השמירה של‬ ‫הדמוקרטיה למשהו בין כלב קשור‬ ‫עם מחסום על פיו לכלב תקיפת‬ ‫הדמוקרטיה בשירות ההון‪.‬‬

‫העיתונות הופכת‪ ,‬מכלב‬ ‫השמירה של הדמוקרטיה‬ ‫למשהו בי כלב קשור ע ‬ ‫מחסו על פיו לכלב תקיפת‬ ‫הדמוקרטיה בשירות ההו ‪.‬‬

‫על כל אלה ‪ -‬עיתונות מטעם‪ ,‬עיתונות שטחית ועיתונות התלויה בחסדי מפרסמים מנסה יוזמה‬ ‫חדשה בשם "שקוף" לענות‪.‬‬ ‫מזה מספר חודשים‪ ,‬עוסקת קבוצה של אנשי תקשורת וחבר'ה צעירים בהקמת "שקוף" ‪ -‬עיתון‬ ‫אינטרנטי בבעלות הציבור‪ .‬מקצועי‪ ,‬בלתי תלוי בבעלי הון‪ ,‬ותלוי רק במידה מוגבלת בחסדי‬ ‫מפרסמים‪ .‬ה"אג'נדה" של העיתון היא חברתית ושקופה‪ .‬כל התנהלותו הארגונית והכספית‬ ‫מפורסמת באינטרנט‪.‬‬ ‫הכנסות העיתון מבוססות על ‪ 25% -‬תמיכת חברי‬ ‫העמותה‪ ,‬חלק של הכנסות מפרסומות וחלק של‬ ‫תרומות פרטיות גדולות וקרנות שונות‪ .‬אכן‪ ,‬עדיין יש‬ ‫תלות מסויימת בפרסומות ותרומות גדולות אך התלות‬ ‫קטנה בהרבה מהעיתונות המסחרית והבעלות‬ ‫והשליטה בעיתון בידי חברי העמותה‪.‬‬

‫על כל אלה ‪ -‬עיתונות‬ ‫מטע ‪ ,‬עיתונות שטחית‬ ‫ועיתונות התלויה בחסדי‬ ‫מפרסמי מנסה יוזמה‬ ‫חדשה בש "שקו "‬ ‫לענות‪.‬‬

‫איך כל זה קשור אלינו?‬ ‫לא בטוח שהיוזמה תצליח‪ .‬למען הסיכוי‪ ,‬אני קורה‬ ‫לכל קבוצה או יחיד לתת את תרומתם‪ -‬הן הכספית‪,‬‬ ‫והן העקרונית )ניתן להצטרף כחברים גם בלי לתרום‬ ‫כלל! כל אחד לפי יכולתו(‪ .‬עצם היוזמה ונוכחות של עיתונות ברמה‪ ,‬שאינה מוטה ואינה מנצלת את‬ ‫עובדיה יכולה לאתגר ולשפר את כלל התקשורת הישראלית‪ .‬הכח בידינו‪.‬‬

‫פרטים נוספים באתר‪:‬‬

‫‪www.shakoof.org.il‬‬

‫‪11‬‬


‫תו כדי תנועה‬ ‫עמיר רוזנטל‬ ‫גרעין "להט"‬

‫שיחות‪ ,‬רגשות ומחשבות הביאו אותי למחשבה‬ ‫שצרי לערו ניתוח לגבי תנודות המחשבה והרגש‬ ‫בתו תנועת הבוגרי ‪.‬‬ ‫והשאלה דרכה רציתי לענות על מחשבה זו היא‪:‬‬ ‫כיצד מתגלגלי המחשבות והרגשות בתו תנועת‬ ‫הבוגרי ?‬ ‫אך בשביל לענות על שאלה זו אצטרך לענות קודם על השאלה‪:‬‬ ‫כיצד מעשים משפיעים על רגשותינו?‬ ‫דבר ידוע הוא שמעשיהם ותגובותיהם של בני אדם משפיעים ישירות על הרגש‪ .‬מעשה אחד יכול להתפרש בצורות‬ ‫רבות אצל אנשים שונים‪ ,‬וזאת מכיוון שבני אדם עוצבו ע"י מעשיהם בצורה שונה אחד מהשני‪ ,‬ובכך עצבו לעצמם‬ ‫תגובות רגשיות שונות אחת מהשנייה‪ .‬וכדבריו של מנחם ברינקר‪ " -‬אותנטיות‪ ,‬משמע הכרה בממדים השונים של‬ ‫הקיום; ההכרה כי מה שמכנים "נטיות אופי" שלך צמח‪ ,‬לרוב‪ ,‬בלא הכרחיות מתוך הכרעותיך שלך‪ ,‬קיבל מובן של‬ ‫נוהג ומעמד של נטייה‪ ,‬ורכש משמעות מסוימת בעיני הזולת‪ ,‬שחוזרת אליך בצורת 'תדמית'‪ ".‬הכרת השונות בין‬ ‫אנשים‪ ,‬ובין תגובותיהם‪ ,‬וההבנה שהאחר עלול לקלוט מציאות אחרת ממה שאתה רוצה לשדר מחייבת אותנו‬ ‫במעשינו שיהיו כמה שיותר אמתיים‪ ,‬ובדברינו שינסו לגשר בין המעשים לבין הבנתו של האחר‪ ,‬כי אם לאו אזי‬ ‫אלול האחר לפתח מחשבה שחוטא לכוונתנו‪.‬‬

‫אם כל אחד תופס אחרת את המציאות‪-‬‬ ‫איך כן אפשר לגבש מחשבה ורגש שיניעו קבוצה כלשהי?‬ ‫הרגש האנושי הוא מקור הפילוסופיה בעולם‪ .‬הפילוסופיה באה לתת מענה לרגש ה"אילם" מטבעו‪,‬‬ ‫ובכך לפתח ולמלל אותו בבני האדם‪ .‬מתוך הבנה זו אנו יכולים לראות שאידיאולוגיות‪ ,‬תרבויות‬ ‫ואמונות באו כדי לענות על צרכים רגשיים של אנשים‪ .‬לכן יש לצפות שקבוצה שחבריה באו אליה‬ ‫מתוך רגש זהה‪ ,‬יפתחו חברי הקבוצה תחושות דומות לגבי נושאים משותפים‪ .‬וכדברי אלבר ממי‪-‬‬ ‫"להיות איש שמאל או איש ימין אינו רק דרך חשיבה אלא גם )ואולי בעיקר( דרך להרגיש ודרך‬ ‫לחיות"‪ .‬אך רגש ומחשבה אלו יוכלו להתפתח רק אם חברי הקבוצה יינקו ממקורות משותפים‪ ,‬יחוו‬ ‫שיחה )מחשבה משותפת(‪ ,‬שיח‪ ,‬וידעו להגדיר את שייכותם ואתם בדלותם משאר הקבוצות‪ .‬רק‬ ‫כשאלו ימולאו יחושו חברי הקבוצה שהם מחדדים את השייכות שאליה הם שואפים‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫וכעט אגש לשאלה שבה פתחתי‪-‬‬ ‫אתחיל מראשית המחשבה והרגש‬ ‫שנמצאת בשכבות הראשונה והשנייה‬ ‫בתנועת הבוגרים‪ .‬שכבות אלו בחרו‬ ‫במסגרת הראיה החינוכית על בניית‬ ‫תנועת הבוגרים בשתי הכרעות‬ ‫משמעותיות‪ :‬הראשונה היא מיסודו של‬ ‫תהליך שכבתי אחיד שדרכו צריכות‬ ‫השכבות התחתונות להיכנס בבטחה‬ ‫אל תנועת הבוגרים‪ .‬מחשבה זו היא‬ ‫נכונה ועוזרת לשכבות התחתונות‬ ‫החיים‬ ‫בדרך‬ ‫שלהם‬ ‫בבחירה‬ ‫הסוציאליסטית‪ .‬אך תכלית זו עלולה‬ ‫להסתלף אם אינה שמה דגש על פרט‬ ‫חשוב והוא שתנועתנו נמצאת בשלב‬ ‫של בחינה ובנייה‪ ,‬ולא של הנחת יסודות מנחים‪ .‬ראיה זו היא חשובה ביותר כי כשהתהליך החינוכי‬ ‫מונע מהחניך שעובר אותו ליצור ולשנות‪ ,‬הוא חוטא למטרת הבחינה‪ ,‬מעקר את המרד‪ ,‬מצר את‬ ‫התהליך החינוכי ומקבע את החניך לתודעה שתמיד יהיה מי שיניח לו גשרים ויעזור לו לעבור את‬ ‫מכשולי הדרך )דרכנו(‪ .‬וכך מה שנתפס כתחושת חלוציות בשכבות הבוגרות בעקבות אסיפת‬ ‫המחשבות לעבר דרך אחת‪ ,‬נתפס ככניסה למציאות קבועה ובר קימה בעבור השכבות הצעירות‬ ‫יותר‪ .‬והרי במציאות של בחינה תנועתנו כולה צריכה להימצא ביניקה ממקורות רבים‪ ,‬ובשאלת‬ ‫שאלות רבות בכל יום של חיינו יחדיו‪ .‬לא החתימה לנח"ל‪ ,‬חתימת שס"נ או בחירה בכלכלה שיתופית‬ ‫ימלאו את רוחנו ברוח הסוציאליסטית‪ .‬רק שיחה‪ ,‬לימוד ומחשבה רחבה ומעמיקה יכולים לכך )ראה‬ ‫לנין‪ ,‬הכרה עצמית ‪,‬לכינוס הנוער בברלין (‪ .‬ודרך חינוכית שמצפה מהמחשבה שתעבור במסלול‪ ,‬ולא‬ ‫תירה את עצמה לכל הכיוונים היא דרך שמצמצמת את האדם במקום למלא אותו‪..‬‬

‫רגש ומחשבה יוכלו להתפתח רק א ‬ ‫חברי הקבוצה יינקו ממקורות‬ ‫משותפי ‪ ,‬יחוו שיחה )מחשבה‬ ‫משותפת(‪ ,‬שיח‪ ,‬וידעו להגדיר את‬ ‫שייכות ואת בדלות משאר‬ ‫הקבוצות‪ .‬רק כשאלו ימולאו יחושו‬ ‫חברי הקבוצה שה מחדדי את‬ ‫השייכות שאליה ה שואפי ‪.‬‬

‫ראיה זו היא חשובה ביותר כי‬ ‫כשהתהלי החינוכי מונע‬ ‫מהחני שעובר אותו ליצור‬ ‫ולשנות‪ ,‬הוא חוטא למטרת‬ ‫הבחינה‪ ,‬מעקר את המרד‪ ,‬מצר‬ ‫את התהלי החינוכי ומקבע את‬ ‫החני לתודעה שתמיד יהיה מי‬ ‫שיניח לו גשרי ויעזור לו‬ ‫לעבור את מכשולי הדר ‬

‫השנייה היא השקטה ודיסקרטייה‪ .‬שטוענת שבמסגרת‬ ‫הראיה החינוכית אין לחשוף את השכבות הצעירות יותר לכל‬ ‫המתרחש בשכבות הראשונה והשנייה‪ ,‬וזה מתוך רצון למקד‬ ‫את מחשבת השכבות הצעירות בתהליך שהן עוברות‪.‬‬ ‫החלטה זו שמתבטאת בחוסר שיחה ושיח גורמת לשכבות‬ ‫הצעירות לתחושה של מרד הבן‪ .‬ובתנועה שתחושה זו‬ ‫נוכחת‪ ,‬נוכח גם זרע חוסר שייכות‪ .‬כי כשאתה מורד אתה גם‬ ‫מבדיל את עצמך‪ .‬ובכך הולכים ומתווספים אנשים שמגדירים‬ ‫את השונות שלהם במקום את הזהות שלהם בתוך תנועתנו‪.‬‬ ‫ואין אפשרות שהמצב ישתנה כל עוד אין נכונות לשיח )דיבור‬ ‫מלב אל לב( מצד כל חברי התנועה‪ .‬כוונתי היא שהתנועה‬ ‫כאמרה מעודדת מכל חניך לומר את דעתו‪ ,‬אך כשדעתו‬ ‫נזעקה לתוך ריק שלא מגיב ומשתנה האמירה הראשונה‬ ‫נשארת עקרה‪.‬‬ ‫מחשבתם של מתחילי הזרם השיתופי החדש )השכבות‬ ‫הראשונה והשנייה( כי עלו על הגל הנכון ומעכשיו המשימה‬ ‫העיקרית של תנועת הבוגרים היא הוספת שותפים חוטאת‬ ‫בגאווה‪ ,‬ויוצרת בצורה פרדוכסלית את המצב ההפוך‪ .‬וחוסר‬ ‫השיח הבין שכבתי לגביי עיצובה של התנועה יוצר מטענים‬ ‫רגשיים שונים בין השכבות וחוטא למשפט היהודי שאומר –‬

‫"מכל מלמדי השכלתי"‪.‬‬ ‫אגע כעט בשכבות הצעירות‪ -‬גם טליתנו אינה כולה תכלת‪ .‬אל לנו לשכוח שלכל מעשה ואמרה יש‬ ‫השפעה‪ ,‬וכך גם למעשינו‪ .‬הכרה זו שוללת התייחסות קטנונית וסרקסטית‪ ,‬ואל לכתבות צבעוניות‬ ‫כמו שהתפרסמו בגיליון הקודם להיות אמרתנו‪ .‬וזאת מכיוון שבאמירה צינית אין ולא גרגר של יצירת‬ ‫מציאות אחרת‪ ,‬והיא מביאה רק לריחוק בין השכבות ובכך חוטאת לכוונתה המקורית‪ .‬אלטרנטיבה‬ ‫נוצרת רק כאשר חולמים אותה ומשקיעים את הכוחות ביצורה‪ .‬אנחנו חייבים להיות אמיתיים ולא‬ ‫לזרום בלא כיוון על רגשותינו‪ .‬ואל לנו לספח כל מחשבה ומעשה‬

‫‪13‬‬


‫כתחמושת‪ ,‬כפי שמתאר מנחם‬ ‫ברינקר‪" -‬אפשר אפוא שברגע מסוים‬ ‫יחדל רגש להיות תגובה על מצב‬ ‫עניינים‪ .‬הוא נעשה גורם בעל קיום‬ ‫אוטונומי רואה אך ורק את העובדות‬ ‫ואת ההסברים לעובדות שמזינים אותו‬ ‫ומצדיקים את קיומו"‪ .‬כל אחד כנאמר‬ ‫למעלה מפרש את ה מציאות בצורה‬ ‫אחרת‪ ,‬ולכן קשה שהמציאות לא תלבה‬ ‫את תחושותיך‪ ,‬אך עלינו לדעת לנתח‬ ‫כל מעשה‪ ,‬ולא לפסול על הסף מתוך‬ ‫עיוורון‪ .‬רק אם נדע לפתח מחשבה‬ ‫שלא רק מזינה את כעסנו נוכל לנסות‬ ‫וליצור משהוא אחר‪.‬‬ ‫בעצם הפרדת התנועה לשני מחנות‬ ‫בכתבה אפשר להצביע על אחת‬ ‫הבעיות שלדעתי מתרחשת בתנועה‪,‬‬ ‫והזמן שלא כהרגלו רק יעמיק וירחיב‬ ‫את הפצעים כל עוד נחכה לתחושת‬ ‫שותפות שתבוא עם הגיל‪ .‬זוהי משימה‬ ‫גדולה ליצור את אחדות רגש הליכוד ולשם צריכים ליבנו ומחשבתנו להפנות את מרצם‪.‬‬

‫ובכ הולכי ומתווספי אנשי ‬ ‫שמגדירי את השונות שלה ‬ ‫במקו את הזהות שלה בתו ‬ ‫תנועתנו‪ .‬ואי אפשרות שהמצב‬ ‫ישתנה כל עוד אי נכונות לשיח‬ ‫)דיבור מלב אל לב( מצד כל חברי‬ ‫התנועה‪ .‬כוונתי היא שהתנועה‬ ‫כאמרה מעודדת מכל חני לומר‬ ‫את דעתו‪ ,‬א כשדעתו נזעקה‬ ‫לתו ריק שלא מגיב ומשתנה‬ ‫האמירה הראשונה נשארת עקרה‪.‬‬

‫‪14‬‬


‫תו כדי תנועה‬ ‫גילי ברטורא*‬ ‫גרעין "להט"‬

‫לפני כחודש ציינה מערכת "על החומה" שנה ליציאתו המחודשת לאור‪.‬‬ ‫בדומה לסיטואציה שנוצרה סביב יציאתו הראשונה לאור של "הגורן"‪ ,‬גם‬ ‫טרם יציאתו של "על החומה" בגלגולו זה‪ ,‬נדמה היה כי ישנם בתנועה מי‬ ‫שחוששים מהופעת העיתון בזירת השיח התנועתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור לגמרי‬ ‫שההבדלים בין השיח שנוצר סביב שני העיתונים שונים משמעותית‪.‬‬ ‫הדיון בחששות השונים שהעלתה יציאתו המחודשת של "על החומה" היה מרומז ועדין‪ .‬לעומתו‪ ,‬זה‬ ‫העוסק בגורן‪ ,‬צף כבר זמן רב מעל פני המים‪ .‬משיחה שערכתי עם הילה לאחרונה התחוור לי‬ ‫שהסיבות לחששות האלה לא היו בהירות לנו לגמרי‪ .‬אנו מניחות שמקורם בשאלה המעסיקה רבים‬ ‫מאיתנו בחודשים האחרונים‪ ,‬שאלת היכולת של התנועה להיות תנועה חינוכית ודמוקרטית גם יחד‪.‬‬ ‫הגיליון האחרון של "הגורן"‪ ,‬ויחסי הקשה לנכתב בו‪ ,‬עוררו בי דחף עז להציץ שוב במטרות החינוכיות‬ ‫שהצבנו קליינר הילה* ואני‪ ,‬לפני כמה חודשים‪ .‬זכורות לי כמה פגישות ארוכות במיוחד בשעות הערב‬ ‫המאוחרות על הספסל בחצר ההנהגה הישנה‪,‬‬ ‫שהייתה נעולה כמעט תמיד כשנפגשנו‪ .‬תוצר‬ ‫השיחות הארוכות האלו היה דף ובו ארבע מטרות‬ ‫מנוסחות בקצרה‪:‬‬ ‫"המטרות החינוכיות של "על החומה" הן‪:‬‬ ‫• העמקת השיח התנועתי‪-‬פנימי אל מקום‬ ‫מנומק יותר‪.‬‬ ‫• הענקת במה ליצירה עצמאית של החניכים‪.‬‬ ‫• הצבת מראה‪-‬אמיתית ולעיתים ביקורתית‪-‬‬ ‫אל מול תהליכים בתנועה‪.‬‬ ‫• ייצוג השומר הצעיר כלפי חוץ ‪ -‬גופים ‪,‬‬ ‫תנועות ומוסדות רשמיים"‪.‬‬

‫שאלה המעסיקה רבי ‬ ‫מאיתנו בחודשי ‬ ‫האחרוני ‪ ,‬שאלת‬ ‫היכולת של התנועה‬ ‫להיות תנועה חינוכית‬ ‫ודמוקרטית ג יחד‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫תוך כדי הדיון בעיצוב העיתון ודרכו החדשה הדגשנו שוב ושוב שאנו רואים בעיתון במה לעיצוב השיח‬ ‫המתחולל בתנועת הנוער‪ ,‬ולא במה לשיקופו‪ .‬הדבר הציב בפנינו דילמות לא פעם‪ .‬כך למשל‪ ,‬במהלך‬ ‫העבודה על הגיליון השישי של "הגורן" התגלה בינינו‪ ,‬חברי הצוות הבוגר‪ ,‬וויכוח מהותי במיוחד‪ .‬אל‬ ‫כתובת המייל של העיתון נשלח כמדי חודש )עד חודש וחצי( ה"האחיעזר"‪ ,‬המדור הסאטירי והאהוב‬ ‫בעיתון ובו מעין משחק אינטראקטיבי הנסוב סביב מצבה הקשה של ההדרכה בתנועה‪ .‬במדור הוצגו‬

‫צ‬ ‫סיטואציות ממוספרות )חלקן מופרכות יותר‬ ‫וחלקן פחות( הלקוחות מחייו של המדריך‪ ,‬וכל‬ ‫קורא צריך היה לנתב את דרכו מסיטואציה‬ ‫אחת לאחרת לפי ראות עיניו‪ .‬כך נכתב‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בסיטואציה הראשונה‪:‬‬ ‫"‪-1‬בוקר טוב‪ ,‬קמתם טובים ובעלי רצון להדריך‬ ‫וליצור את המהפכה בעזרת החינוך‪ .‬מחר תהיה‬ ‫לכם פעולה‪ .‬במידה ואתם מדריכים ד'‪ ,‬עברו‬ ‫למספר ‪ .21‬במידה ואתם מדריכים ז' עברו‬ ‫למספר ‪ .5‬אם ברצונכם לפרוש מההדרכה עברו‬ ‫למספר ‪."2‬‬ ‫ככל שהדרמנו בקריאת הכתבה נוכחנו שמספר‬ ‫הסעיפים בהם מוצגת אופציית הפרישה‬ ‫מהדרכה כאופציה רלוונטית‪ ,‬גבוה במיוחד‪.‬‬ ‫מחד‪ ,‬חשבנו‪ ,‬זהו מדור סאטירי‪ .‬מאידך‪ ,‬נזכרנו‬ ‫כי הבטחנו לעצמנו ש"על החומה" לא יישקף‬ ‫תהליכים בתנועה אלה ייעצב אותם‪.‬‬ ‫בשיחה שערכנו עם חברי הצוות המוביל ועם‬ ‫החניך שכתב את הכתבה נשמעה לא פעם‬ ‫המילה "צנזורה"‪ .‬לא הייתה זו הפעם הראשונה‬ ‫בה נתקלנו בחברי מערכת שהטיחו בנו‬ ‫האשמות שכאלה באופן נחרץ יותר או פחות‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬לאחר שיחה קשה עם החניכים‪ ,‬הגענו‬ ‫יחד איתם למסקנה שישנה בעייתיות בפרסום הכתבה כמות שהיא‪ ,‬שכן היא משקפת תהליכים קשים‬ ‫המתרחשים בתנועת הנוער ועלולה לתת למדריכים לגיטימציה להכריע בשאלת ההדרכה באופן לא‬ ‫אחראי‪ .‬לאחר שיחות רבות ובלחץ רב‪ ,‬הוחלט בשיתוף עם הצוות המוביל של העיתון )חמישה חבר'ה‬ ‫משומריה( להשהות בינתיים את פרסום המדור ונמצאה חלופה )"מגילת השומרים לילדים"( במקומו‪.‬‬ ‫בגיליון שלאחר מכן הופיע המדור בשלמותו‪ ,‬אך קדמה לו ההערה הבאה‪ ,‬פרי עטו של כותב המדור‪:‬‬

‫תו כדי הדיו ‬ ‫בעיצוב העיתו ‬ ‫ודרכו החדשה‬ ‫הדגשנו שוב ושוב‬ ‫שאנו רואי בעיתו ‬ ‫במה לעיצוב השיח‬ ‫המתחולל בתנועת‬ ‫הנוער‪ ,‬ולא במה‬ ‫לשיקופו‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫"כפי שברור לי באופן אישי ואני מקווה שגם לכם‪ ,‬המדור הזה הוא מדור‬ ‫סאטירי‪ .‬אך נתבקשתי לחדד את העניין‪ .‬הדברים שמוצגים במדור זה אינם‬ ‫תלושים מהמציאות‪ .‬הם מתייחסים למציאות בצורה ברורה ואף מבקרים‬ ‫אותה‪ .‬ביקורת יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות‪ ,‬לא רק דרך מאמרים‬ ‫בהם מובאים טיעונים מלומדים‪ ,‬אלא גם דרך סאטירה ובדיחות‪ .‬יש מקום‬ ‫לשניהם‪ .‬נתבקשתי לחדד‪ ,‬בטור הזה וגם באחרים שאני לא רק מציג את‬ ‫המציאות )בצורה מוגזמת(‪ ,‬אלא גם מבקר אותה‪ .‬להיות מודע למציאות לא‬ ‫נותן לך לגיטימציה להתאים את עצמך אליה‪ ,‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬תבלו"‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬שכשהמטרות מונחות שוב מולי‪ ,‬אני שמחה‬ ‫להיווכח שהפיתרון שהוצע לשאלת הופעתו של המדור‬ ‫ב"על החומה" נוגע ועונה על כל אחת מהמטרות‬ ‫שהצבנו‪.‬‬ ‫אינני יודעת מה היו המטרות שהציבו עורכי "הגורן"‬ ‫כשביקשו ליצור את במת המפגש הזו‪ .‬אני יכולה‬ ‫להניח שהן לא היו שונות בהרבה מאלו שהצבנו‪,‬‬ ‫אנו‪ ,‬ב"על החומה"‪ .‬נדמה לי‪ ,‬כמו לכל קוראיו של‬ ‫העיתון‪ ,‬שתכלית קיומו של "הגורן" היא יצירת‬ ‫במת שיח רב שכבתית‪ ,‬במה שאין שנייה לה‬ ‫בתנועת הבוגרים‪ .‬עיון בגיליון הקודם לא הציג‬ ‫במת שיח כזו‪ .‬ככל שהתקדמתי בקריאת הגיליון‬ ‫הרגשתי איך הציניות דוחקת לצד כל מטרה שהייתה או לא הייתה לעורכי העיתון‪ ,‬איך הפוליטיקה‬ ‫התנועתית מסמאת את עיננו‪ ,‬איך אנו חוטאים באופן כל כך בוטא לכל מה שתנועתנו מייצגת‪ .‬גורם‬ ‫חיצוני לתנועה‪ ,‬אם היה מעיין בגיליון האחרון של "הגורן"‪ ,‬וודאי היה חושב אותנו לחברים ממורמרים‬ ‫בתנועה מפולגת העוסקים כל הזמן בהשתלחויות ובמיצוב תחושת קורבנות‪ .‬ברור לי שבעיתון של‬ ‫תנועת בוגרים הסיטואציה שונה מבזו של תנועת הנוער‪ .‬כשקוראי העיתון הם מקבוצת השווים של‬ ‫עורכיו‪ ,‬כשקוראי העיתון הם גם הכותבים בו‪ ,‬קשה לראות מושגים כ"אחריות חינוכית" כרלוונטיים‪.‬‬ ‫ברור לי גם שדיונים שקדמו לצאתו של הגיליון‬ ‫הקודם‪ ,‬שמו רבים מקוראיו ומעורכיו‬ ‫בסיטואציות רגשיות לא פשוטות‪ .‬אך על לנו‬ ‫לשכוח‪ :‬כל כלי בתנועת הבוגרים‪ ,‬דמוקרטי‬ ‫ככל שיהיה‪ ,‬הוא גם כלי חינוכי‪ .‬קוראי העיתון‬ ‫הם קוראים משכבות שונות‪ ,‬אך על אף‬ ‫תחושת השותפות ישנו בכל זאת שוני בין‬ ‫יג'מלים הקוראים את העיתון ובין קוראים‬ ‫משכבת חזון‪ .‬מה גם שהעיתון הזה‪ ,‬בין אם‬ ‫נרצה ובין אם לא‪ ,‬מצליח לעשות את דרכו גם‬ ‫לידיהם של חניכי הגוף הבוגר בתנועה ולכך‬ ‫השלכות עצומות‪ .‬הנזק החינוכי שעלול היה‬ ‫להיגרם לחניך בכיתה יא' או יב' אם היה מקבל‬ ‫לידיו את הגיליון הקודם של "הגורן"‪ ,‬עשוי היה‬ ‫להיות כבד מנשוא‪ .‬אם ברצוננו להרחיב את‬ ‫מספר השכבות שחבריהם לוקחים חלק‬ ‫בכתיבת העיתון עלינו ליצור במת שיח אמיתית‬ ‫"משמר לילדים" כפי שהופיע‬ ‫ומעמיקה‪.‬‬ ‫בגיליון הקודם‪ ,‬לא מקרב אותנו אל היעד הזה‪.‬‬ ‫גם מדור סאטירי‪ ,‬צריך להיכתב בטעם‪.‬‬ ‫*גילי עורכת את "על החומה" יחד עם הילה‬ ‫אילן )ג‪ .‬יחף(‬

‫‪17‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫בגיליון הנוכחי לא יופיע המדור "משמר לילדים" פשוט כי הפסיק לצאת "משמר"‪ .‬וזה כבר לא דבר‬ ‫מצחיק‪ .‬העיתון בו כתובים דבריי הוא לא דבר מובן מאליו‪ .‬עצם יציאת העיתון הוא כרגע העניין‪ .‬כי‬ ‫תמיד יהיו דעות לכאן או לכאן‪ .‬השאלה היא איך ואיפה נוכל להשמיע אותן בצורה בוגרת ואחראית‪.‬‬ ‫כולם מוזמנים לכתוב‪ ,‬להביע‪ ,‬ליצור ולבקר‪ .‬כולם אפילו נדרשים לכך‪ .‬במקביל עלינו לעשות מעשים‪.‬‬ ‫לעשות מעשים שיעצבו את הכיוון אליה מתקדמת התנועה שלנו‪ .‬זה כבר לא מספיק לצאת לי"ג‪.‬‬ ‫לצאת לנח"ל‪ .‬להגשים בקבוצה ולכתוב לעיתון‪ .‬כן‪ -‬זה לא מספיק! עלינו להקים תנועה! אנחנו יושבים‬ ‫ומדברים בתוך הקבוצות הברורות מאליהן שלנו על רעיונות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬דעות‪ ,‬אבל לאיפה הדברים‬ ‫מובילים? האם כל אחד מאיתנו שותף להובלה שלהם? וכל זאת כתנועה? ברור שכל מעשה של חבר‬ ‫תנועה משפיע על דרכי חשיבה ולעיתים גם על החלטות של שאר חברי התנועה‪ .‬אך האם לעד נקיים‬ ‫שיחת גרעין שתעלה לשיחת שיכבה שנפגשת אחת לחודש בסמינר ובזאת זה ייגמר?‬ ‫החלוצים אותם אנחנו מעריצים עשו מעשים‪ :‬עלו ארצה‪ ,‬הקימו קיבוצים‪ .‬ואז ‪ 4‬מהם הקימו תנועה‬ ‫קיבוצית‪ .‬תנועה שהקימה מוסדות שהיוו אבן דרך במפעל הציוני‪ .‬מוסדות שעיצבו את פני מדינתנו‬ ‫לאורך עשרות שנים‪.‬‬ ‫ברור שהמהפכה קורת מבפנים‪ .‬אך אנשים שהמהפכה מתחוללת בתוכם צריכים מטרה לתעל אליה‬ ‫את האנרגיות שבן‪-‬אדם מרגיש כשהוא מתנסה באמת‪.‬‬ ‫עלינו לעצב את דרכה של התנועה ובמקביל את דרכה של החברה‪ .‬החברה על כל מרכיביה‪ .‬עלינו‬ ‫ליצור חברה אחרת‪ -‬ובמקביל‪ -‬לחיות חברה אחרת‪ .‬עלינו להפוך את הכותרת לחיי יום‪-‬יום‪ .‬לחיות‬ ‫במהפכה‪ ,‬להיות נאמנים לא'‪-‬ב' אותו אנחנו מחנכים בקנים‪ .‬לחיות בקהילה‪ ,‬שמקיימת מוסדות‬ ‫תרבותיים וארגוניים משלה‪.‬‬ ‫"הגורן" זה הסיפתח‪ .‬עדיין לא התחלנו‪ .‬כשנתחיל‪ ,‬זה יקרה פתאום‪ ,‬כי לעומת שיחות שמתבשלות‬ ‫ומתקדמות‪ ,‬מעשה פשוט קורה‪.‬‬ ‫ואני לא אסיים באמירת פאתוס של "בואו נעשה מעשה"‪ .‬כי כולנו יודעים שזה לא פשוט‪ .‬לא תקום‬ ‫בקרוב ועידת תנועת בוגרים‪ ,‬לא תקום מזכירות בוגרים‪ ,‬לא יבחר מזכ"ל תנועת בוגרים‪ ,‬לא יקום‬ ‫בקרוב ארגון כלכלי שתחתיו יתקיימו הקבוצות והקהילות‪ .‬אבל נותר לי לכתוב על גבי העיתון הזה‬ ‫ולקרוא על גבי העיתון הזה את תנועת הבוגרים שלי‪ .‬כי בחיים שלי כרגע‪ ,‬זאת הדרך שלי להרגיש‬ ‫אותה וליצור אותה‪.‬‬ ‫ושימותו הקנאים!‬

‫‪18‬‬

‫שירן‬ ‫גולדברג‪,‬‬ ‫גרעין‬ ‫עלעול‬


‫גרעי הגליו ‬

‫שם‪ :‬יחף‪ .‬בבי"ס כניסה לתפקיד היו דיונים וויכוחים סוחפים‪ ,‬דובר על שמות כמו "אביר" ו"אדווה" אך‬ ‫בסופו של דבר השם ששירן גולדברג העלתה בסמינר קבוצות המשך הראשון ‪ ,‬ניצח‪.‬‬ ‫שכבה‪" :‬אחווה"‬ ‫מס' אנשים‪ 10 :‬אנשים‪ 8 .‬בפרק משימה‪ .‬אחוזה אחת ודיילת אוויר אחת‪.‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬שכונת עתיקות‪ ,‬אשקלון‪.‬‬ ‫עיסוקים‪ :‬כרגע בפרק משימה‪ .‬מחנכים בישראל‪ .‬הילה כהן סיון ושמואל )ק"ש אימפריה!( קומונרים‬ ‫באפרידר‪ ,‬נחמה רעות וסרג' קומונרים בעתיקות‪ ,‬הילה עומרי ושירן מדריכים קבוצות ט' וח' בקן‬ ‫אפרידר )כיוון שקן אשקלון צפון לא מוקם(‬ ‫קיצור תולדות הגרעין‪ :‬התחלנו בקבוצות המשך‪ .22 ,‬אחרי פרישות ותוספות מקבוצה שהתפרקה‬ ‫לי"ג באותו מספר‪ , 22-‬ואז‪ ...‬היינו קומונרים באיזור צפון מערבי‪ .‬סיימנו את היג' עם ‪ 11‬אנשים‬ ‫בגרעין‪ 10 ,‬בנח"ל‪.‬‬ ‫מאכל אהוב‪ :‬אנטיפסטי שגילינו רק‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫דיסק‪ :‬משתנה מתקופה לתקופה‪,‬‬ ‫כרגע מרצדס בנד‪.‬‬ ‫ספר‪" :‬ג'ונתן לוינסטון השחף" של‬ ‫ריצ'ארד באך )שמואל עשה לנו‬ ‫לימוד ממש מעניין עליו(‪.‬‬ ‫סרט‪" :‬מולאן רוז'" מימי היג'‪ ,‬שום‬ ‫דבר לא הצליח להתעלות עליו‬ ‫עדיין‪.‬‬ ‫הפריט הכי מצחיק בקומונה‪:‬‬ ‫החזיית ציצים שהילה כהן הביאה‬ ‫לסרג' בפורים‪.‬‬ ‫מה הייתם קונים לגרעין אם לא‬ ‫הייתה הגבלת תקציב? הרבה‬ ‫בנים ואוטו )הרבה בנים בתוך‬ ‫אוטו!(‬ ‫משהו מגניב שעשיתם כל‬ ‫הגרעין‪ :‬שבת שעברה )‪(19.7‬‬ ‫עשינו חנוכת בית חברים‪ ,‬הצגנו‬ ‫סרטים על הגרעין )של הסימס‬ ‫משבועות ועוד מצגות(‪ ,‬רקדנו‪ ,‬הכרנו את החברים של בני גרעיננו‪ ,‬וקיבלנו מתנות ממש מגניבות‬ ‫)מכין פסטה ובריכת גומי ענקית( וביג' הלכנו כולנו למפעל השוקולד של עלית בנצרת עלית והשמנו‬ ‫לנו ביחד כחלק מיום גרעין "שבעת החטאים"‪.‬‬ ‫מסורות של הגרעין‪ :‬לטייל בצפון כל פסח וכל שנה לעשות עבירת שמורת‪ -‬טבע אחרת כמו לישון‬ ‫ולהבעיר אש במקומות שאסור או להגיע מאוחר מדי בלילה‪ ,‬וכל שנה יש לפקחים מסורת לוותר לנו‬ ‫ולא להביא לנו קנס )בינתיים(‪.‬‬ ‫מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים? היינו גרים בעין גדי ועובדים בתיירות )אה‪ ..‬בתנועת‬ ‫הבוגרים?(‬ ‫תדמית‪ :‬גרעין שאוהב בוא נגיד‪ ...‬להעמיק בשיחות )‪ 11‬שעות ארכה השיחת שיבוצים לפני‬ ‫הפרקמ"ש(‬ ‫מוטו‪ :‬פיל מעופף )?(‬ ‫הערות נוספות? דרושים עוד בנים! ומהר!‬

‫‪19‬‬


‫הד הירוק‬ ‫עומר מגל‬ ‫גרעין "דרקון"‬

‫הלאה‪ ,‬הלאה‪,‬‬ ‫על המים מרחפת‬ ‫עוד היא מחכה‪.‬‬ ‫גבוה‪,‬‬ ‫מעל הרי גלבוע‪,‬‬ ‫מעל העננים‪-‬‬ ‫הדרך ארוכה‪...‬‬ ‫)"שיר היונה"‪ ,‬שמרית אור(‬ ‫מה לא נאמר כבר על עמק בית שאן?‬ ‫מקום שנזכר כבר בתנ"ך כמוקד קרבות מרכזי‪ ,‬ערש ההתיישבות‪ ,‬בו הוקמו עין חרוד )הקיבוץ‬ ‫הראשון(‪ ,‬בית אלפא )הקיבוץ הראשון שלנו(‪ ,‬מקבץ מובחר של קיבוצים דתיים ובכלל ריכוז הקיבוצים‬ ‫הכי גדול בארץ )ואני מניח שגם בעולם(‪ ,‬מקום שתמיד איכלס בקרבו אנשים דגולים‪.‬‬ ‫אז איזה כישוף הוטל על העמק הזה שגרם לו להיות כל כך מיוחד? אני מניח שעל השאלה הזו לא‬ ‫אצליח לענות ברשימה זו‪ ,‬אבל כן אני אציע כמה מקומות שכדאי לטייל בהם ואולי עוד כמה סיפורים‬ ‫מעניינים שקרו באזור‪.‬‬ ‫קודם כל מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬הגלבוע הוא החלק הכי צפוני של הרי השומרון‪ -‬אשר שייכים לשדרת‬ ‫ההר המרכזית בארץ‪ -‬ועמק בית שאן נפרס למרגלותיו‪ .‬עמק בית שאן ניתחם בין הרי הגלבוע מדרום‬ ‫דרום מערב והרי הגליל התחתון המזרחי )רמת צבאים( מצפון צפון מזרח‪ .‬הוא המשך של העמקים‬ ‫יזרעאל ועין חרוד שביחד יוצרים שרשרת עמקים שמחברת בין הבקעה לים התיכון‪ ,‬מעין פתחה כזו‬ ‫אם תרצו בין המזרח למערב‪ .‬לכן‪ ,‬לא סתם ניתן למצוא בבית שאן עתיקות רבות‪ -‬אם רק לרגע נניח‬ ‫לגבולות המדיניים שהופכים בימינו את בית שאן לחור‪ ,‬מבחינה גיאוגרפית היא יושבת על מפגש‬ ‫דרכים מאוד מרכזי‪.‬‬ ‫כנראה שלא בטעות נערכו שם כמה מהקרבות הגדולים שנערכו בארץ שלנו‪ .‬החל מתקופת השופטים‬ ‫)כאשר המדיינים הגיעו דרך שם לבזוז את המקנה שלנו ומשם הם השתלטו כמעט על כל הארץ עד‬ ‫שגדעון מכנס צבא קטן וחכם ובעזרת כמה תחבולות פשוטות אך גאוניות מבריח אותם בדיוק דרך‬ ‫אותה פתחה לפחות עד בואו של הפולש הבא( ועד למלחמת העצמאות‪ -‬בלימת צבא ההצלה של‬ ‫קאוקג'י‪.‬‬ ‫מאוד מעניין גם לקרוא על השיטוטים של חיים שטורמן‪ ,‬בן העלייה השנייה וממקימי עין חרוד‪ ,‬באותו‬ ‫עמק יחד עם אורד וינגייט‪ .‬מספרים שהראשון לא ידע אנגלית והשני לא ידע עברית‪ ,‬וכששאלו את‬

‫‪20‬‬


‫וינגייט מה הם עשו כל הזמן הזה ביחד? הוא‬ ‫השיב ש"יותר טוב לשתוק עם חיים מאשר לדבר‬ ‫עם הרבה אנשים אחרים"‪ .‬אולי גם לא במקרה‬ ‫מאיר הרציון‪ ,‬אולי הלוחם הכי גדול שהיה לעם‬ ‫היהודי מאז בר כוכבא‪ ,‬רכש את כישורי הסיור‬ ‫שלו כאשר גדל באותו אזור בדיוק‪.‬‬ ‫מבחינת טיולים האזור מספק מגוון רחב של אטרקציות בשטח‬ ‫מצומצם יחסית‪ .‬מי שמחפש תצפיות ימצא תצפית מדהימה של‬ ‫שלוש מאות שישים מעלות ממרומי המגדל שבהר ברקן‪ .‬אך‬ ‫במידה ואתם מגיעים בקבוצה גדולה‪ ,‬אמליץ לכם לתצפת מכתף‬ ‫שאול‪ ,‬גם תצפית מצוינת בפני עצמה‪ .‬לפי דעתי סוג הטיול הכי‬ ‫טוב הוא ירידה לעמק‪ .‬מסלולי הטיול המומלצים הם העמק‬ ‫הנעלם‪ ,‬שיורד מהר ברקן ומגיע לתל יוסף הישנה )המסלול היותר‬ ‫ארוך( ונחל יצפור שיורד מכביש הגלבוע ומגיע כמעט עד ניר דוד‬ ‫)המסלול היותר קצר(‪ .‬הפריחה באזור מאוד יפה‪ ,‬אבל כמובן לא‬ ‫בתקופה הזו אלא באביב‪ .‬לחובבי המים והמעיינות העמק מציע‬ ‫כמה אטרקציות‪ ,‬ולמרות שיש שם איזה אלף מעיינות אפשר‬ ‫ליהנות כמעט ורק מעין מודע )הגדול מבין השניים( ומעין שוקק )הג'וסק(‪ .‬המעיינות הללו כמובן‬ ‫מלוכלכים‪ ,‬ומאוכלסים‪ ,‬ולכן הכי טוב להגיע מוקדם בבוקר‪ ,‬בימי חול‪ ,‬ואם אתם באים עם רכב‪ ,‬וכמובן‬ ‫אם יש לכם לב‪ ,‬הביאו עמכם גם שקיות זבל‪ .‬יש הליכת מים מאוד כיפית )אם כי קצת קצרה( בנחל‬ ‫הקיבוצים שליד ניר דוד‪ ,‬ואם יש לכם קשרים בניר דוד )ע"ע גרעין עלעול(‪ ,‬תוכלו לרחוץ גם באסי‬ ‫ולהיכנס חינם לסחנ'ה‪ ,‬הלא היא גן השלושה )אגב‪ ,‬חיים שטורמן הוא אחד מהשלושה שעל שמם‬ ‫נקרא הגן(‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אני מאחל לכולכם להנות מטיול בשבילי האזור‪ ,‬ליהנות מהאטרקציות ואם יש קצת כוח ועניין‬ ‫להתעניין קצת מי פסע באותם השבילים קצת לפנינו‪.‬‬

‫תצפית לעמק יזרעאל מהר ברקן‪ .‬מדהימה‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫גיל זמיר‬ ‫גרעין "באמת"‬

‫יש דברים שהם בגדר קונצנזוס בינינו‪ ,‬וטוב שכך‪ .‬אנו נבנים מדיון שהופך לפעמים לקונצנזוס‬ ‫ומתקדמים אל האולטרה שלו‪ ,‬הדיון הבא‪ .‬ישנם דיונים שאינם נפתרים וטוב שכך‪.‬‬ ‫אבל יש סוגיה שכבר הייתי בטוח שהשארנו מאחורה‪ .‬בימי שנת השירות‪ ,‬הלכו רבים מהשכבה לשיחה‬ ‫עם חבר'ה מבני עקיבא‪ .‬הימים‪ -‬ימי טרום הינתקות‪ .‬ממני נבצר להגיע‪ ,‬אך הדיווחים היו חד גוניים‪.‬‬ ‫מתקיימת שיחה עד אשר מגיעים לסלע המחלוקת‪" -‬האם ערך חייהם של הערבים שווה לשלנו" )ויתור‬ ‫דיאלוגי על זכותם להגדרה לאומית(‪" ,‬ל‪-‬א"‪ .‬תודה ושלום‪ ,‬ומכאן לפעילות פוליטית מתנגחת‪.‬‬ ‫הסיפורים מהדיון היו מצערים אך לא חידשו דבר‪ .‬העצבות על הפילוג קיבלה פוש ממעשיהם של‬ ‫המלוכנים שסיכנו את חיינו בחסימת כבישים‪ ,‬זכר לימים שבהם הם התנערו מיגאל עמיר‪.‬‬

‫אז יש קונצזוס? נו?‬

‫אנחנו מתגייסי לצבא‪ ,‬וחברי נופלי ‬ ‫בקסמ של ילדי הטבע הקסומי ‪ .‬צנועי ‪,‬‬ ‫משקיעי ‪ ,‬מפגיני ידע ולהט‪ ,‬מביאי את‬ ‫כול למעיינות קסומי ולא שוכחי להביא‬ ‫חומוס‪ .‬שלא לדבר על סנדלי השורש ובגדי‬ ‫העבודה‪ ,‬ממש דור מייסדי ‪ ,‬רק ללכת‬ ‫אחריה ולגלות אר חדשה‪ ,‬שהתנועה משו ‬ ‫מה‪ ,‬לא מוציאה אליה טיולי ‪.‬‬

‫אנחנו מתגייסים לצבא‪ ,‬וחברים‬ ‫נופלים בקסמם של ילדי הטבע‬ ‫הקסומים‪ .‬צנועים‪ ,‬משקיעים‪,‬‬ ‫מפגינים ידע ולהט‪ ,‬מביאים את‬ ‫כולם למעיינות קסומים ולא‬ ‫שוכחים להביא חומוס‪ .‬שלא לדבר‬ ‫על סנדלי השורש ובגדי העבודה‪,‬‬ ‫ממש דור מייסדים‪ ,‬רק ללכת‬ ‫אחריהם ולגלות ארץ חדשה‪,‬‬ ‫שהתנועה משום מה‪ ,‬לא מוציאה‬ ‫אליה טיולים‪.‬‬ ‫אני נשארתי מוכיח בשער‪ ,‬למרות‬ ‫שהחבר'ה הצליחו לעורר בי‬ ‫לחלוחית של תקווה באשר‬ ‫למתנחלים‪.‬‬

‫אני מדריך נעורים בהראל וכחלק מפעילות רעיונית לחופש‪ ,‬הוזמנו שני מפונים מנוה דקלים הגרים היום‬ ‫בניצן‪ .‬האחד‪ ,‬אשר‪ ,‬רכז הנוער של הישוב ניצן ובעבר הרכז של נווה דקלים כבן שלושים‪ .‬השני‪ ,‬אבידב‪,‬‬ ‫בן ‪ ,20‬עומד להתגייס לגולני‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫החבר'ה מהנעורים התייצבו בהרכב מלא‪ ,‬אפילו שאת רובם זה לא עניין‪.‬‬ ‫בכל אופן המפונים מתחילים לדבר על חווית ה"גירוש"‪ ,‬ופונים אל השכל הישר המבקש בטובתם‪ ,‬סך‬ ‫הכל יש עניינים שכדאי שייפתרו במהרה‪ ,‬נושא דיור הקבע‬ ‫ובעיות תעסוקה רציניות‪ ,‬כמו גם הקמת מבנים קהילתיים‬ ‫ראויים‪.‬‬ ‫מעניין היה לשמוע איך זה לגור שבעה חודשים במלון‪ .‬דובר‬ ‫על כך שהתא המשפחתי התערער מאוד ושהילדים והנוער‬ ‫למדו רק לצרוך ולא להתאמץ בשביל כלום‪ ,‬שהרי יש חדר‬ ‫אוכל והחדרנית מסדרת את החדר‪ .‬כמו כן לכל מלון היו‬ ‫שכונות ירושלמיות מאמצות שפוצצו אותם בצ'ופרים‪.‬‬ ‫כמובן ששני החברים שישבו איתנו לא ששו להתפנות בזמן ועל פי החוק על מנת להסדיר את נושא‬ ‫הפיצויים‪ ,‬למעשה הם נהגו בעבריינות כשנשארו בגוש עד יום הפינוי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גם לי ברור שהם לא‬ ‫מטופלים כראוי‪.‬‬ ‫הסיפור על הפינוי עצמו והתלאות שעברו המפונים תפס את רוב השיחה‪ .‬הסצנה של תחילת הפינוי‪ ,‬כפי‬ ‫שתוארה על ידם הייתה כמו לקוחה מהסרט ‪ .300‬הם תיארו שיירות בלתי נגמרות של חיילים נערכות‬ ‫מולם‪ ,‬ואת הפחד המשתק שנגרם כתוצאה מהמוני‬ ‫החיילים‪.‬‬

‫"את מדברי על התקרבות ויחס הוג ‬ ‫בינינו‪ ,‬הא יש עוד אנשי שראויי ‬ ‫ליחס הוג ?" "למי את מתכוונת?"‬ ‫"אתה לא יודע למי?" "אה‪ ,‬לערבי ‪,‬‬ ‫אי לי מה לדבר אית ‪ ,‬דברי צריכי ‬ ‫להתחיל בתוכנו"‪ .‬כידוע‪ ,‬יצירת הדרגה‬ ‫במעגלי השיח בדר כלל נועדת לאי‬ ‫קיו שיחה‪.‬‬

‫השיחה התנהלה באמפטיה‪ ,‬יש לציין שהחבר'ה‬ ‫שהגיעו דיברו בצורה חינוכית וידעו אילו פרטים‬ ‫ודעות לחשוף על מנת שלא נתחיל בהתנצחות‪.‬‬ ‫נגמר הסיפור של החבר'ה‪ ,‬ועכשיו יש זמן לשאלות‪.‬‬ ‫בהתחלה החניכים היססו‪ ,‬אז נתתי כמה שאלות‬ ‫פרווה עם תשובות מעניינות‪ ,‬כמו מהו מצב הנוער‬ ‫בניצן‪.‬‬ ‫אך לפתע‪ ,‬י"אניקית עם תודעה מפותחת שואלת‪:‬‬ ‫"אתם מדברים על התקרבות ויחס הוגן בינינו‪ ,‬האם‬ ‫יש עוד אנשים שראויים ליחס הוגן?" "למי את‬ ‫מתכוונת?" "אתה לא יודע למי?" "אה‪ ,‬לערבים‪ ,‬אין‬ ‫לי מה לדבר איתם‪ ,‬דברים צריכים להתחיל בתוכנו"‪ .‬כידוע‪ ,‬יצירת הדרגה במעגלי השיח בדרך כלל‬ ‫נועדת לאי קיום שיחה‪.‬‬ ‫הוספתי‪" :‬אתה מדבר על שיחה בינינו‪ ,‬מה כשנחליט לפנות את יו"ש" כמובן שקיבלתי תשובה חביבה‬ ‫שבחובה איום זהיר‪ .‬בגדול שם ייפסק השיח‪.‬‬ ‫אחרי השיחה עם החניכים פרשנו אלי הביתה והמשכנו לדבר‪ ,‬עוד מסקנה מפחידה של המתנחלים היא‬ ‫שהפינוי מגוש קטיף עבר כי הם היו ממלכתיים מדי‬ ‫בתגובה אליו )ממכלתים בלשונם(‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בפינוי עמונה הם לא יצאו פראיירים וראו זה פלא‪,‬‬ ‫"מאז לא היו עוד פינויים"‪ .‬יכול להיות‪ ,‬יכול להיות‬ ‫שזה מאוד מפחיד‪ .‬ואלה האנשים המתונים שמוכנים‬ ‫לדבר איתנו‪.‬‬ ‫שמו"צניקים‪.‬‬ ‫כמה שאלות‪.‬‬ ‫מה לעשות? לא יודע‪ .‬בעיקר כדאי להסתכל על‬ ‫החבר המתנחל שלי ולבחון את ההומניזם שלו בעוד‬ ‫כמה שאלות‪ ,‬שביומיום לא תמיד נתקלים בהן‪ ,‬במיוחד בצבא‪ ,‬כשהערבי נמצא תמיד מהעבר השני של‬ ‫הכוונת‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬אבידב הזמין אותי לקבוצת הידברות שהוא וחבריו מההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי יזמו‪.‬‬ ‫הידברות שהיא כמובן כשרה לפסח‪ ,‬ללא חשש ערלה וערבים‪.‬‬ ‫הסכמתי‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫לירן מזוז‪,‬‬ ‫גרעין כוורת‬

‫המוסר‪+‬הטבע האנושי=?‬ ‫אני חושבת שבאיזשהו מקום‪ ,‬הבחירה שלנו בחיי גרעין‪ ,‬בתנועת הבוגרים וכו' היא בחירה במציאת‬ ‫התשובה למשוואה הזאת‪ .‬תשובה ממש לא ברורה‪ ,‬ממש לא חותכת‪ ,‬ובהחלט לא בטוח שבכלל‬ ‫קיימת…‬ ‫אני חושבת שאנחנו‪ ,‬בתור האנשים שחיים את המשוואה הזאת‪ ,‬ומנסים להכניס את אלמנט המוסר‬ ‫לחיינו‪ ,‬חוטאים לעתים בשכחת הטבע האנושי במשוואה‪ .‬הנטייה שלנו היא לשאוף לראוי המוחלט‪,‬‬ ‫לדרוש מאוד גבוה על פי סולמנו הערכי ועם כמה שפחות סטיות‪ ,‬אבל אין אני חושבת שזה נכון‪.‬‬ ‫ניתן לראות‪ ,‬בעיקר בניסיון הקומוניסטי ואולי אף הקיבוצי‪ ,‬איך ניסיון לקיים את הדבר ה'נכון' באופן‬ ‫מוחלט‪ ,‬ומבלי להתייחס לטבע האנושי‪ ,‬הינו מעשה שאין לו עתיד‪ ,‬ואינו בר קיימא‪.‬‬ ‫הרי התעסקותינו היא באדם‪ ,‬ולא ברובוטים‪ .‬דברים שלעתים הינם נכונים במובן הטהור של‬ ‫אמונותינו‪ ,‬מתבטלת נכונותם כאשר הם אינם יכולים לקרות באדם‪ ,‬בשל מצבו הנפשי‪ ,‬נסיבות חייו‬ ‫וכו'…‬ ‫אני חושבת שאנחנו שוכחים את זה לפעמים‪ ,‬או מתעלמים מזה בשיח היומיומי שלנו באמונותינו‬ ‫ובבניית חיינו‪ .‬זה מובן‪ ,‬שאין אנו רוצים להוריד את דרישותינו מהאדם ומהמוסר שעל פיו ובשמו‬ ‫אנחנו מעוניינים לחיות‪ ,‬מתוך בעיקר תקווה להגעה לאידיאל שאנו דורשים אחד מהשני ומעצמנו‬ ‫לשאוף אליו‪ ,‬והורדת דרישות אלה אף עלולה אולי למנוע מאדם להגיע למצב באמת הכי קרוב שלו‬

‫‪24‬‬


‫לאידיאל‪ .‬אבל אני חושבת שהדרישה האינסופית הזאת‪ ,‬שמוחקת את קריטריון הטבע האנושי בה‬ ‫היא בעייתית‪ .‬לעתים מובילה ליאוש עצמי‪ ,‬לעתים ליאוש מהאמונה‪ ,‬ולעתים אף מובילה למסקנת‬ ‫החוסר רלוונטיות ולגיטימיות של האמונה בשל כך‪.‬‬ ‫הנחה בסיסית שצריכה להיות לנו היא כי האדם בנוי מיצרים‪.‬‬ ‫תמרונם לכדי יצירת האדם על פי האידיאל יכולה לבוא בשתי‬ ‫צורות שאני רואה‪ :‬האחת‪-‬ניסיון ביטולם וחיסולם‪ ,‬כך האדם‬ ‫יהיה משוחרר מהם ומהדברים בו שאינו שולט בהם )יצריו‬ ‫המרכיבים את טבעו האנושי( וכך יוכל לבנות את עצמו לכדי‬ ‫הראוי שבו מאמין‪ .‬אני חושבת ששיטה זו‪ ,‬שהיא נראית כזאת‬ ‫שבה חלקנו מאמינים‪ ,‬איננה ברת קיום ועתידה ליפול‪ .‬אני‬ ‫חושבת שהטבע האנושי של האדם לא יכול להתבטל‪-‬מקסימום‬ ‫להדחק‪ ,‬כך שכביכול השתלטות עליו הינה זמנית בלבד‪,‬‬ ‫ועתידה להביא לפיצוץ חסר שליטה שיתבטא בתסכול בעיקר‪.‬‬ ‫הצורה השניה‪-‬הבנה וניתוב היצרים האנושיים‪ ,‬באופן שקול ומבין שיצרי האדם הינם חלק בלתי נפרד‬ ‫ממנו‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬ואין לנסות להעלים אותם אלא לתמרן איתם לכדי קירוב למצב אליו אנו שואפים‪.‬‬ ‫מצב זה‪ ,‬בו אין אנו מחסלים דבר הקיים בבסיס האדם ובונים במקומו דבר חדש לחלוטין על פי‬ ‫אמונותינו‪ ,‬אלא משתמשים בבסיס הקיים באדם‪ ,‬ואשר מרכיביו אולי פחות או יותר דומים בין בני‬ ‫האדם‪ ,‬אך איזונם שונה‪ ,‬ככל הנראה יביא למצב בו הנכון האוטופי והסטרילי יאלץ לשאול את עצמו‬ ‫את שאלת הלגיטימיות והרלוונטיות‪ .‬האם זה עדיין נכון למרות שטבעו של אדם כלשהו‪ ,‬במקרים‬ ‫שונים ומגוונים‪ ,‬לא מסוגל‬ ‫לכך? אולי הנכון ישתנה? אולי‬ ‫הדבר הנכון יהיה כבר לא‬ ‫הדבר הנכון על פי הנייר‪ ,‬אלא‬ ‫דווקא מה שנפשו של האדם‬ ‫חפצה?‬ ‫הצורה השניה מביאה אותנו‬ ‫לתמרון במצב מאוד מורכב‬ ‫)יותר מבצורה הראשונה‬ ‫בעיני(‪ ,‬בו האידיאל הוא אמנם‬ ‫בתוך 'גבול גזרה' אוניברסלי‪,‬‬ ‫אך ביטויו פרטני ושונה מאדם‬ ‫לאדם בהתאם למסוגלותו‪-‬דבר‬ ‫המרחיק מהאידיאל הטהור‪,‬‬ ‫ואף מבטל אותו‪ .‬כי אין זה‬ ‫בעצם האידיאל אם הוא אינו‬ ‫לגיטימי )כלומר‪ ,‬מתיישב עם‬ ‫נפשות האדם(‪ .‬ולמרות כל זאת‪ ,‬לדעתי הוא הנכון יותר‪ .‬הוא זה שביכולתו לעבוד ולקרות‪ ,‬לאורך זמן‬ ‫בכל אופן‪ .‬הוא הרואה והכנה לגבי מה שהוא עובד איתו‪ ,‬ואינו עובד על עצמו עם מצב קיים שקרי‪,‬‬ ‫אלא מבין שאנו פועלים כאן בנפש שאיננה מושלמת‪ ,‬איננה מורכבת רק מטוב ומשלמות‪ ,‬אלא מאגד‬ ‫של דברים טובים ורעים‪ ,‬שיש לאזנם ולתמרנם לכיוון הטוב ביותר שאפשר ושבו אנו מאמינים‪ .‬במצב‬ ‫כזה צריך למצוא איך לדרוש בכל זאת‪ ,‬איך לשלב אלמנטים שונים ומגוונים בהרבה משחשבנו‪.‬‬ ‫אני חושבת שאלמנט זה צריך להכנס לנו יותר לתודעה ולשיח‪ .‬כי גם אם הוא תמיד היה שם באופן‬ ‫מודע יותר או פחות‪ ,‬אני מרגישה שהוא אינו מתבטא באופן מוסכם ושקול‪ ,‬אלא בדרך לא מדוברת‪,‬‬ ‫שלא חושבים עליה עד הסוף אם בכלל‪ ,‬ולעתים אף נתפס הטבע האנושי כתרוץ לחוסר דרישה‪,‬‬ ‫לויתור עצמי ואף לסטייה מהדרך בה אנו מאמינים‪ .‬דוגמאות שבולטות לי לפחות בנושא הן שאלות‬ ‫האלמנטים השטחיים בחיינו והיצרים המיניים שלנו‪-‬האם יש להם מקום בחיינו בכלל? ואיזה?‬ ‫ואיך?‪.‬יש הרבה מה לדבר בנושא‪ ,‬אז חשוב לא לדחוק את החלק הזה במעשה האדיר הזה שלנו‪ .‬כי‬ ‫חבל‪ .‬אני מאמינה שאנחנו לא עושים את זה בשביל להיות לא לגיטימים ולא רלונטים לאדם‪ .‬אנחנו‬ ‫מאמינים באדם‪ ,‬ומבינים שהוא איננו רובוט צייתן ומושלם‪ ,‬אלא ייצור עם המון מורכבויות ודברים‬ ‫שאינם לגמרי בשליטתו‪.‬‬

‫האידיאל הוא אמנ בתו ‬ ‫'גבול גזרה' אוניברסלי‪ ,‬א ‬ ‫ביטויו פרטני ושונה מאד ‬ ‫לאד בהתא למסוגלותו‪-‬‬ ‫דבר המרחיק מהאידיאל‬ ‫הטהור‪ ,‬וא מבטל אותו‪.‬‬ ‫כי אי זה בעצ האידיאל‬ ‫א הוא אינו לגיטימי‬ ‫)כלומר‪ ,‬מתיישב ע נפשות‬ ‫האד (‪ .‬ולמרות כל זאת‪,‬‬ ‫לדעתי הוא הנכו יותר‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫תרבות‬ ‫יעל ניסני‪,‬‬ ‫גרעין נווה‬

‫" "נפקד‪ -‬הינו כל אדם שהיה‪ ,‬לאחר 'החלטת החלוקה' של האו"ם‬ ‫בנובמבר ‪ 1947‬אזרח של מדינת אויב‪ ,‬או שעבר לשטח האויב‪ ,‬או‬ ‫שהיה אזרח ארץ ישראלי ויצא ממקום מגוריו הרגיל אל מחוץ לארץ‬ ‫ישראל לפני ‪ ,1.9.48‬או שיצא אל "מקום בארץ ישראל שהיה מוחזק‬ ‫אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע את הקמתה של מדינת ישראל‬ ‫או שנלחמו בה לאחר הקמתה"‪.‬‬ ‫איש זה נחשב מאז כ"נפקד" ורכושו ואדמתו הועברו לבעלותו של‬ ‫האפוטרופוס לנכסי נפקדים‪.‬‬ ‫אולם יש נפקדים שהם‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬נוכחים; אדמתם ורכושם נלקחו‪,‬‬ ‫אך הם עצמם חיים איתנו‪ ,‬בארצנו‪ ,‬ולהם יוחד המעמד המשפטי‬ ‫והישותי של "נפקדים‪ -‬נוכחים" "‬ ‫בשנת ‪ 1992‬פירסם דויד גרוסמן ספר המעלה שאלות בנוגע לנוכחות הערבים החיים‬ ‫במדינת ישראל ומציף מורכבויות רבות שלתפיסתי ההתייחסות היום‪-‬יומית אליהן היא לא‬ ‫רבה ואף כמעט לא קיימת‪.‬‬ ‫בספרו מתייחס גרוסמן לנושאים רבים‪ -‬כיצד נתפסים הערבים בחברה הישראלית ‪ -‬יהודית‬ ‫וכיצד הם נתפסים בעיני עצמם‪ ,‬מהו המקום בו המדינה מציבה ומקבעת אותם‪ ,‬ומה חלקם‬ ‫בתפיסת המקום הזה‪.‬‬ ‫הספר הוא נסיון כן ואמיץ לענות על שאלות קשות דרך מפגשים רבים וייצוגי מגוון דעות‬ ‫ודרכי חשיבה‪ ,‬ותוך עימות הדעות אחת עם השנייה‪ .‬קיימת בו ביקורת נוקבת משני הצדדים‬ ‫על שני הצדדים‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫גרוסמן לא חושש להיכנס לעומק של שאלות על זהות‪ ,‬לאום‪ ,‬זכויות‪,‬‬ ‫אוטונומיה והדחקה‪ ,‬והוא עושה זאת בכישרון רב ובעקשנות‪.‬‬ ‫הספר הוא ספר שנכתב לפני כ‪ 16 -‬שנה והוא משקף תמונת מצב‬ ‫עגומה של אותה התקופה‪ ,‬אך‪ -‬כמה )לא( מפתיע ומאוד מעציב‪,‬‬ ‫גם של תקופתנו היום‪.‬‬ ‫‪ 16‬שנה לאחר צאת הספר ניתן להניח כי הדברים רק השתרשו‬ ‫יותר ונטמעו עמוק וכואב יותר‪.‬‬ ‫אחד הנושאים בהם נוגע הספר הוא כיצד חיה לצידנו חברה‬ ‫מדוכאת בעלת זכויות מעטות כל כך ואינה מתקוממת‪ .‬כיצד נוצר‬ ‫אדם פסיבי‪ ,‬רדום וכנוע שמקבל את דרך החיים שלו כמובנת מאליה‪.‬‬ ‫כאשר אחת מהמרואיינות הערביות מדברת על ההשכלה של ערביי ישראל וטוענת כי‬ ‫ההשכלה היא "השכלה של אוניברסיטה ותו לא‪ .‬לא השכלה פנימית‪ .‬לא אינטלקטואליות‬ ‫במלוא מובן המילה"‪ ,‬ולאחר מכן מספר מרואיין אחר‪ -‬אחמד אבו אסבע על הליקוי העקרוני‬ ‫שיוצר בחברה הערבית‪-‬ישראלית אנשים‬ ‫חסרי יוזמה וחסרי ביטחון‪ -‬אי אפשר שלא‬ ‫להרגיש תחושת אשם על יצירה של אדם‬ ‫זה‪.‬‬ ‫תודעתו ואופן התנהגותו של אדם מתעצבים‬ ‫בבית‪ ,‬ברחוב אך גם במערכת החינוך‪,‬‬ ‫הישראלית במקרה זה‪ ,‬אשר בוחרת אילו‬ ‫תכנים ליצוק לתלמידים הלומדים בה‬ ‫וביניהם התלמידים הערבים‪.‬‬ ‫על אף עמדתו הדי ברורה של המחבר‬ ‫והבסיסים שהוא מניח‪ ,‬הספר אינו מתיימר‬ ‫להציע את הפיתרון האולטימטיבי לחיים‬ ‫בשלום בתוך המדינה‪ ,‬אך גדולתו היא‬ ‫בעיקר בהעלאת הנושאים אל פני השטח‬ ‫ובמתן במה לקולות שאינם נשמעים ולשיחה‬ ‫כנה בין אנשים ממקומות שונים‪.‬‬ ‫אני רוצה לסיים בפיסקה נוספת מהספר‬ ‫שמעוררת אצלי תהיות רבות על ההתנהלות‬ ‫היום‪-‬יומית שלי‪ ,‬שלנו כתנועה וכמובן של‬ ‫המדינה‪:‬‬

‫הספר נכתב לפני כ ‪ 16‬שנה‬ ‫והוא משק תמונת מצב עגומה‬ ‫של אותה התקופה‪ ,‬א כמה‬ ‫)לא( מפתיע ומאוד מעציב‪ ,‬ג ‬ ‫של תקופתנו היו ‪.‬‬ ‫‪ 16‬שנה לאחר צאת הספר נית ‬ ‫להניח כי הדברי רק השתרשו‬ ‫יותר ונטמעו עמוק וכואב יותר‪.‬‬ ‫אחד הנושאי בה נוגע הספר‬ ‫הוא כיצד חיה לצידנו חברה‬ ‫מדוכאת בעלת זכויות מעטות‬ ‫כל כ ואינה מתקוממת‪ .‬כיצד‬ ‫נוצר אד פסיבי‪ ,‬רדו וכנוע‬ ‫שמקבל את דר החיי שלו‬ ‫כמובנת מאליה‪.‬‬

‫"והרי כל מדינה הכובשת עם‬ ‫אחר ומדכאת אותו‪ ,‬מן הסתם‬ ‫אמורה להיות מוכנה להפגנות‬ ‫ענק כאלה‪ .‬ישראל לא הייתה מוכנה‪ ,‬מאחר שלא ידעה שהיא כובשת‪,‬‬ ‫לא חשבה שהיא מדכאת‪ ,‬ולא האמינה כי יש שם עם‪ .‬היה בכך לקח‬ ‫בשבילנו‪ :‬אם אינך שואל את עצמך בלי הרף שאלות חדשות שתכפינה‬ ‫את המציאות הבעייתית על התודעה הנפחדת‪ ,‬העצלה‪ ,‬המסוייגת‪ ,‬היא‬ ‫תיעלם מתודעתך‪ .‬אבל רק משם"‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫תרבות‬

‫הללי בלבן‬ ‫גרעין "עלעול"‬

‫יש יוצרי שנושאי אית תו‬ ‫תק של איכות‪ .‬כל פרויקט‬ ‫שה נוגעי בו מסומ ‪ -‬ואת ‬ ‫יודעי שהוא טוב‪ .‬ומעבר לזה‪,‬‬ ‫אות ‪,‬‬ ‫שאוהב‬ ‫אד ‬ ‫כל‬ ‫כמוכ ‪ ,‬נכנס למועדו הנכו ‪.‬‬ ‫שפי ישי‪ -‬מלחין‪ ,‬מפיק מוזיקלי‪ ,‬מעבד‪ ,‬זמר‪ -‬הוא בדיוק יוצר כזה‪ .‬בדרך )הארוכה מאוד( שלו‬ ‫בתרבות הישראלית אפשר ורצוי למנות שירי ילדים )"ריבים קטנים" מתוך הכבש השישה עשר‪,‬‬ ‫למשל(‪ ,‬הצגות )"מאמי" ועוד רבות( ועבודה עם יהודה עמיחי‪ ,‬נתן זך‪ ,‬יונה וולך וכן אילן וירצברג‪,‬‬ ‫אהוד בנאי‪ ,‬יהודה פוליקר ועוד רבים וטובים‪ .‬בהחלט תו תקן‪.‬‬ ‫אני מודה שלא זו הסיבה שאני כותבת עליו‪ .‬בשבילי‪ ,‬שפי ישי )או ישי שפי( הוא חלק מהפסקול‬ ‫המתנגן של הילדות‪ .‬ולכן האלבום שלו‪ -‬אהבה ושנאה‪ -‬הוא המרכז‪ .‬אז מהתחלה‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬כשהייתי קטנה והמדינה נראתה גדולה‪ ,‬באוטו של אבא שלי לא היה רדיו‪ .‬הוא התקלקל הרבה‬ ‫לפני שאני זוכרת‪ ,‬והחליפה את מקומו קלטת אחת )כן‪ ,‬ילדותנו הקסומה(‪ ,‬שארזה בתוכה את צמרת‬ ‫המוסיקה העברית‪ .‬כל נסיעה‪ -‬שלושה ימים לצפון או עשר דקות לדודים ברשפון‪ -‬הייתה מלווה‬ ‫באותם הצלילים בדיוק‪ ,‬לפי אותו סדר ועם אותן קפיצות בהקלטה‪ .‬וכמעט צד שלם של קלטת‬ ‫הפלאים ההיא הוקדש ל"אהבה ושנאה"‪ -‬אלבום הסולו של שפי ישי‪ .‬ולכן‪ ,‬אני אמנם לא זוכרת בשום‬ ‫אופן מתי שמעתי אותו לראשונה‪ ,‬אבל אני יכולה לנסות לשים אצבע על סוד הקסם‪.‬‬ ‫ב"אהבה ושנאה" )‪ (1992‬מלחין ומבצע שפי ישי בכישרון לא יתואר שבעה שירי משוררים‪ ,‬ואחד‬ ‫שאת מילותיו הוא כתב‪ .‬הניסיון להלחין שירי משוררים הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא מיוחד לשפי‪ ,‬אלא רווח מאוד‬ ‫בתרבות הישראלית‪ .‬הגבול טושטש לפני שנים רבות‪ ,‬כיוון שמשוררים נהגו לכתוב ללהקות צבאיות‬ ‫ותיאטרון‪ ,‬ומשם המעבר להלחנת טקסטים שלא נכתבו במיוחד היה קל‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫כבר בתחילת שנות השבעים השתרש המנהג של "ערב שירי משוררים" )שהתחיל בהפקת גלי‬ ‫צה"ל(‪ ,‬ומאז המוסיקה הישראלית מלאה בלחנים )ולחנים חדשים עליהם( למילים ליריות‪-‬‬ ‫"אומנותיות" )להבדיל מפזמונים(‪.‬‬ ‫האם החיבור הזה טבעי? בתרבות הישראלית כמו שאנחנו‬ ‫מכירים אותה‪ ,‬כן‪ .‬כמה מהשירים היפים‪ ,‬המוכרים והאהובים‬ ‫ביותר בעברית הם מפגשים כאלו בדיוק‪ .‬קל‪ ,‬אפילו קל מדי‪,‬‬ ‫למנות כמה מהם‪" -‬עטור מצחך" )של אברהם חלפי ויוני רכטר(‪,‬‬ ‫"פגישה לאין קץ" )של נתן אלתרמן ונעמי שמר(‪" ,‬עץ השדה" )של‬ ‫נתן זך ושלום חנוך(‪ ...‬קשה לדמיין את המוסיקה הישראלית‬ ‫בלעדיהם‪ .‬קשה יותר להגיד אם ברמה אומנותית החיבור הזה אכן‬ ‫קיים וטבעי כל כך‪ ,‬או שהוא רק תוצר של התרבות הישראלית‬ ‫האהובה שלנו‪ .‬המילים המורכבות של השירים דורשות התעמקות‬ ‫ובחינה‪ ,‬ולרוב הן לא מדברות בצורה ישירה‪ .‬חלק מסוד הקסם‬ ‫של השירה הוא שצריך להכיר את המילים לעומק ולקרוא אותן‬ ‫שוב ושוב כדי להגיע להבנה ומשמעות‪ ,‬וגם אז ניתן להמשיך‬ ‫ולפרש )ולהמשיך‪ ,‬ולפרש‪ .(...‬פעמים רבות‪ ,‬בעיקר כשלא מכירים‬ ‫מראש את מילות השיר הכתוב‪ ,‬הלחן מושך את תשומת הלב‬ ‫מהמילים‪ ,‬ובכל מקרה קשה להגיע לעומק כזה מהקשבה בלבד‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מורכב‪.‬‬ ‫אז למה בכל זאת שירי משוררים מולחנים הם כל כך יפים )לטעמי‪ ,‬בין היצירות הקסומות של‬ ‫המוסיקה העברית הן בדיוק מהסוג הזה(? אולי כי הם נותנים הזדמנות למפגש בין יוצרים שונים כל‬ ‫כך‪ .‬ודווקא לא מפגש סימולטאני ועבודה משותפת‪ ,‬אלא יצירה שמתפתחת בשלבים ומגיעה לרמה‬ ‫אחרת‪ .‬לא תמיד המפגש הזה מצליח‪ ,‬לפעמים הוא מאוד מאכזב‪ .‬אבל כשהוא מצליח‪ ,‬הוא כל כך‬ ‫יפה‪ ,‬כנראה כי הוא לוקח את הטוב בשני האומנים ומשלב אותם לאחד‪.‬‬ ‫חזרה לשפי ישי‪ .‬המשימה שהוא לקח על עצמו היא לא פשוטה בכלל‪.‬‬ ‫אם הלחנת שיר אחד היא מסובכת ורגישה‪ ,‬אז הלחנת שמונה שירים‪,‬‬ ‫כל אחד של כותב אחר היא מורכבת פי כמה‪ .‬קצת קשה לדמיין זירה‬ ‫משותפת לנתן זך )"שבעה"(‪ ,‬רוני סומק )"אזיקים‪ .‬שיר רחוב"(‪ ,‬יהודה‬ ‫עמיחי )"לילה אחד של אהבה"(‪ ,‬היינריך היינה )"אהבה ושנאה"‪,‬‬ ‫בתרגום שלמה טנאי(‪ ,‬יונה וולך )"יונתן"(‪ ,‬נעים עריידי )"כל פעם‬ ‫שאדם מתאהב"(‪ ,‬נתן יונתן )"והרותם היה מלבין"(‪ ,‬וכמובן שפי ישי‬ ‫)"סימנטוב"(‪ .‬אבל בכישרון נדיר‪ ,‬שפי בורא זירה כזו‪ ,‬והיא בהחלט‬ ‫מקסימה‪ .‬ב"אהבה ושנאה"‪ ,‬הלחנים מצליחים להיות ההמשך הלא צפוי של‬ ‫הטקסט עד שאין הפרדה ברורה בין משורר ומלחין‪ ,‬מילים ומנגינה‪ .‬שפי לקח‬ ‫שירים של משוררים שונים כל כך‪ ,‬המתעסקים בנושאים מגוונים ומורכבים‪.‬‬ ‫מביקורת חברתית לשירי אהבה‪ -‬באלבום יש הכל‪ .‬אין בהכרח )ואולי בהכרח אין(‬ ‫חיבור נושאי או סגנוני בין המילים השונות‪ ,‬אבל שם נכנסת המוסיקה ונותנת‬ ‫הרגשה רציפה‪ .‬כל שיר עומד בפני עצמו‪ ,‬והלחן נותן מענה והתייחסות‬ ‫לאלמנטים שונים בטקסט ובסגנון של המשורר‪ .‬אבל כשמציבים‬ ‫את כל השירים יחד‪ ,‬אין כאן "ערב שירי משוררים"‪ ,‬אלא‬ ‫אלבום אחד שלם ומקסים‪ ,‬של יוצר מדהים‪ .‬הלחנים של‬ ‫שפי יוצרים מפגש מפתיע בין המשוררים השונים )מאוד(‬ ‫ומאחדים אותם ליצירה שלמה וטבעית‪ .‬המנגינה דוחפת‬ ‫את המילים קדימה ומחזקת אותם‪ ,‬ויחד נוצרים רגעי‬ ‫הקסם האלו‪ ,‬שגורמים לכם לחשוב שהאלבום הזה‬ ‫היה קיים תמיד‪.‬‬ ‫תו תקן‪ ,‬כבר אמרתי?‬

‫‪29‬‬


‫תרבות‬ ‫עמרי סטרוז‬ ‫גרעין "יחף"‬ ‫יעל שניידר‬ ‫גרעין "יהב"‬

‫הסרט נגמר‪ ,‬הכתוביות רצות על המס ‬ ‫וכל הצופי נשארי לשבת‪.‬‬ ‫רק אחרי כמה דקות התרומ האד ‬ ‫הראשו מהכסא שלו ויוצא החוצה‪.‬‬ ‫זה היה ממש מוזר‪ ,‬אי שא אחד לא ק ‬ ‫מהכסא כשנגמר הסרט‪.‬‬ ‫כנראה כול קצת היו המומי ‪ ,‬חיפשו‬ ‫פיתרו לצאת איתו‪...‬‬ ‫הסרט הוא סרט תיעודי‪ ,‬בו הבמאי ארי פולמן מתחקה אחר זכרונו‬ ‫האבוד ממלחמת לבנון הראשונה‪ ,‬ובמיוחד‪-‬מימי הטבח במחנות‬ ‫הפליטים סברא ושתילה‪ .‬הסרט הוא סרט אנימציה‪ ,‬בחירה מאוד‬ ‫מיוחדת שהופכת את הסרט לחוויה עוצמתית‪.‬‬ ‫מהסרט יצאנו עם הרבה תחושות קשות‪ .‬יצאנו כעוסים‪ ,‬בעיקר על‬ ‫מערכת החינוך‪ ,‬שבחרה לא להתעסק במלחמה הזו‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫שום מלחמה אחרי מלחמת יום כיפור לא מדוברת בצורה אמיתית‬ ‫בתוכנית הלימוד‪ ,‬נדמה שנעצרנו‪ .‬אולי מתוך פחד להתמודד עם‬ ‫המציאות‪ ,‬אולי מתוך הכחשה‪ .‬אבל המציאות היא כזאת‪ :‬ב‪25-‬‬ ‫השנים האחרונות ישראל נמצאת במלחמה תמידית‪ ,‬שהיא כבר‬ ‫לא מלחמת "אין ברירה" בתפישה הלאומית‪ .‬היא מלחמה שקל‬ ‫מאוד להתעלם ממנה ולא להרגיש אותה‪ ,‬אלא אם כן אתה חייל‬ ‫קרבי שנכנס למבצע בעזה או שכם מדי לילה‪.‬‬ ‫התחושה מאוד מתסכלת‪ .‬הבורות שלנו נובעת מניסיון המדינה‬ ‫ליצור תמונת מצב תלושה מהמציאות‪ ,‬לתת "זריקת פאתוס"‬ ‫למורל הלאומי‪ ,‬על חשבון ההבנה וההכרה של המצב כיום‪ .‬אולי‬ ‫הפחד מחוסר המוטיבציה לגיוס לצה"ל מניע את מקבלי‬ ‫ההחלטות‪ ,‬אולי הפחד מנתוני הירידה מהארץ‪ .‬לא ניתן להתחמק‬ ‫מהעובדה‪ ,‬שהמציאות שנויה במחלוקת‪ ,‬וכדי שנוכל להתמודד‬ ‫איתה ולא לברוח ממנה‪ ,‬אנחנו צריכים לדעת‪.‬‬ ‫הסרט עשוי בצורה מדהימה‪ ,‬ובאמת הצליח להאיר את עיננו‬ ‫לתחום אפור‪ ,‬שחייבים להתעסק בו יותר‪.‬‬

‫‪30‬‬


‫כתיבה יוצרת‬ ‫ניצן שמיר‪,‬‬ ‫גרעין יהל‬

‫חום אימים‪ .‬אמצע הצהריים‪ .‬הלך עבר בדרך עפר‪ ,‬ימי ראשית הקיץ‪ .‬אי שם קצת מצפון‪-‬מערב‬ ‫לדרום‪-‬מזרח רמת הנגב‪ .‬מאות קילומטרים מברז קרוב של מים צוננים‪ ,‬ממאהל אדם‪ ,‬מתרבות‬ ‫אנושית )שלא כוללת שטחי אש של טנקים ופודרה(‪ .‬שם‪ ,‬אם אתם יכולים לראות‪ ,‬צועד לו אדם‪ .‬זהו‬ ‫אותו הלך מהשיר של שמוליק קראוס‪ .‬לא צמא מדי – יש לו מים‪ .‬גם צידה יש לו‪ ,‬מספיקה בהחלט‪.‬‬ ‫קצת חסר חברה‪ ,‬קצת עייף‪.‬‬ ‫אם שמתם לב‪ ,‬האדם התיישב‪ .‬מה לו בשביל להיקרא אדם? צרכי קיום בסיסיים ומעט חברה‪ .‬מספיק‬ ‫קשר אחד זמני ומקרי עם איזו נפש תועה בשביל לקיים חיים שלמים‪ .‬מי שאהב פעם‪ ,‬או חשב‬ ‫שאהב‪ ,‬או אהב ולא ידע את שם האהבה‪ ,‬כל אלה יש בנפשם מספיק בשביל לסבול את ההוויה‬ ‫האנושית ולפעמים טיפה להנות ממנה‪ .‬בצילו של המלוח התיישב ונשען על סלע‪ .‬סתם מלוח מקרי‬ ‫שממנו מציצים זוג גורי ירבועים‪ ,‬סתם סלע גיר עתיק שבמקרה נעצר פה בשיטפון האחרון שהיה‬ ‫בוואדי‪" .‬כמה טוב‪ ",‬חשב אותו הלך‪" ,‬סלע קריר‪ ,‬צל מלוח וזוג ירבועים‪ .‬חמודים‪ ,‬הם עוד לא מכירים‬ ‫בני‪-‬אדם ובגלל זה הם לא בורחים‪ ".‬נרדם‪.‬‬ ‫"היי אתה!"‬ ‫התעורר האדם‪ :‬מביט סביבו‪" .‬מי שם?" שאל בדאגה‪" .‬יכול להיות שהירבועים דיברו איתי?" הרהר‬ ‫בקול רם‪" ,‬בטח דמיינתי‪ ",‬הוסיף‪.‬‬ ‫"אורח! הלך! מה שמך?" הופיע אותו קול‪.‬‬ ‫זה כבר היה יותר מדי האדם ידע שהו לא מיובש ולא מדמיין הוא לא ידע מי מדבר איתו וחוסר‬ ‫הידיעה הוא אחד הדברים שיותר מפחידים בני‪-‬אדם‪ .‬הפחד אמר לו – ברח! – אסף את תרמיל‪,‬‬ ‫הרים את מקלו ונס מהמקום‪.‬‬ ‫"מוזר‪ "...‬חשב לעצמו הסלע‪ .‬דווקא שכבר ניסיתי‪ ,‬עד שהתעוררתי אני‪ ",‬רטן הסלע ספק כועס ספק‬ ‫מתפלא‪" .‬אחזור לישון עוד מאות שנים עד שיעיר אותי שנית איזה עובר אורח מזדמן‪ ".‬אך הוא לא‬ ‫נרדם‪.‬‬ ‫סוף דבר‪:‬‬ ‫למטייל שלנו שלום‪ ,‬אם שאלתם‪ .‬הטיול נגמר‪ ,‬הוא שב לביתו ולעלמה היפה שהשאיר‪ .‬אם תזדמנו‬ ‫בדורות הקרובים לאותו מקום תוכלו למצוא בו עדיין סלע‪-‬אדם מהרהר בצילו של המלוח‪ .‬מהרהר‬ ‫ועדיין אוהב‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫"כל שאתה צרי זה אהבה" )החיפושיות(‬ ‫‪0-385-REARCOVER-‬‬

‫"קוראי נכבדי שלו ‪ .‬השער האחורי שלפניכ לא הול ‬ ‫להיות מצחיק‪ .‬נהפו הוא‪ .‬ע זאת‪ ,‬מצאתי לנכו להתיר‬ ‫פרסומו של מדור זה‪ ,‬לאור הכוונה הטובה והסיכוי הקלוש‬ ‫לגרו למישהו להאמי באהבה ו\או בגאולת אר ישראל"‬ ‫)תת אלו! אביחי רונצקי‪ ,‬הרב הראשי לצה"ל(‬ ‫"‪ #‬אני מאוד שטחי וריקני ואי לי בכלל רעיונות ושו דבר‬ ‫מעניי להגיד‪.‬‬ ‫‪ #‬ואני בדיוק אותו דבר"‬ ‫)זוג אוהבי עונה על השאלה 'מה הופ אתכ לזוג מאושר‬ ‫כל‪#‬כ ?'(‬ ‫"הו את‬ ‫ציפור דרור מעופפת‬ ‫כמה מטרפת‬ ‫עונדת תכשיטיי ‬ ‫גאה בנוצותיי ‬ ‫חולפת בשמיי ‬ ‫מי ישווה ל בצבעיי ‬ ‫הו את‬ ‫ראיתי אות ‬ ‫הסתכלתי בעיניי ‬ ‫ודברתי אל עצמי" )שלו ‬ ‫חנו (‬ ‫"אני יושבת ברכבת‪,‬‬ ‫מוציאה ספר ומתחילה‬ ‫לקרוא‪ ,‬כשלפתע פונה‬ ‫אלי גבר צעיר משופ ‪,‬‬ ‫ושואל אותי מה אני‬ ‫קוראת‪ .‬אני מראה לו‪,‬‬ ‫אנה קרנינה‪ .‬הוא מתחיל )"אחד"‪ ,‬ג'קסון פולוק‪(1949 ,‬‬ ‫לשוחח איתי על ספרות‬ ‫יפה‪ ,‬מלומד למדי‪ .‬הוא שואל על מעשיי‪ ,‬ניכר בו שהוא‬ ‫מתעניי ג באנתרופוסופיה‪ .‬מדי העבודה הצבאיי שלו‪,‬‬ ‫כמו ג שיערו הארו למדי‪ ,‬מעידי עליו שהוא חייל‬ ‫בשירות מילואי ‪ .‬אני יורדת בלב המפר ומדמיינת אי ‬ ‫מרגיש לשכב איתו‪ ,‬משולבי גפיי ‪ ,‬כמו שני נחשי ‬ ‫שהסתבכו זה בזו" )אלמונית‪ ,19 ,‬אזור המרכז(‬ ‫"הו את‬ ‫חתול בר לאט פוסעת‬ ‫כמה מנוסה את‬ ‫נועצת את עיניי ‬ ‫חושפת ציפורניי ‬ ‫שלמה בתנועותיי ‬ ‫לעת ערב לעת צייד‬ ‫הו את‬ ‫הקפאת את דמי‬ ‫עצמתי עיניי ‬ ‫ודברתי אל עצמי" )שלו חנו (‬ ‫"משגע אותי‪ ,‬פשוט משגע אותי‪ ,‬שהיא כל הזמ מחטטת לי‬ ‫בשיער‪ .‬מילא להוציא לי כיני ‪ ,‬אבל לאכול אות אחר‬ ‫כ ?" )ההוא מלפני כמה חודשי ‪ ,‬רק שתדעו‪ ,‬התחת ע ‬ ‫הקופה הזאת בסו!‪ .‬הוא יצא ממעצר‪ ,‬והל ע זה עד‬ ‫לבג" ‪ ,‬ובתכל'ס א! אחד ש מהשופטי לא ידע מה‬ ‫לעשות‪ ,‬אז בסו! התירו את זה‪ .‬המדעני במכו וייצמ ‬ ‫השתגעו מרוב אושר‪ .‬הקופה‪ ,‬שדר אגב קוראי לה ג'ודי‪,‬‬ ‫על ש ג'ודי גארלנד ולא על ש ג'ודי פוסטר‪ ,‬שוחררה מג ‬ ‫החיות בירושלי ‪ ,‬וה חיי יחד בדירה בפלורנטי ‪.‬‬ ‫להראותכ שלמרות הקשיי מי רבי לא יוכלו לכבות‬ ‫את האהבה‪ ,‬שלא לדבר על שני כרומוזומי (‬ ‫"ציפי" )זאת ע החלוק והצמה‪ ,‬מהשיר‪ ,‬בווידוי מרגש(‬

‫זה זמ רב מפעמות בי תחושות שאינני יודע כיצד להגדיר‬ ‫אות בש ‪ .‬אני הול לי ברחוב ומרגיש שיכולתי פשוט להרי ‬ ‫ראשי לעבר השמיי ולצעוק בכל הכוח‪ .‬היצרי שלי גודשי ‬ ‫וגועשי ‪ ,‬מאיימי לעלות על גדותיה ולהתפר ‪ .‬אני יודע‬ ‫שבתקופות כתיקונ הייתי מוציא את זה בצורת שיר‪ ,‬סיפור‪,‬‬ ‫ציור‪ ,‬פסל‪ ,‬מחזה‪ ,‬ריקוד או ‪ #‬אי קוראי למה שעושה‬ ‫פובליציסט? ‪ #‬רשימה‪,‬‬ ‫נאמר‪ .‬אבל איכשהו‬ ‫כלו לא יוצא‪ .‬מצליח‬ ‫רק להפלי ‪ ,‬לקלל ומדי‬ ‫פע לחרוז 'אהבה‪#‬‬ ‫אכזבה' )אהרו רו ‪#‬‬ ‫ברזני‪ ,‬שנחש! כא לפנינו‬ ‫במצב קשה של חס ‬

‫יצירתי‪ ,‬בתו עננה של‬ ‫עש מקטרת‪ ,‬אדי ויסקי‬ ‫ונפיחה ריחנית(‪.‬‬ ‫"לא" )תשובה(‬ ‫פגשתי אותה במקרה‬ ‫במסיבה בתל‪#‬אביב‪,‬‬ ‫אחרי יותר משנה שלא‬ ‫נפגשנו‪ .‬היא התקרבה‬ ‫אלי וחיבקה אותי‪ .‬רק‬ ‫בתו חיקה הח ‪ #‬היא שופעת יותר משזכרתי ‪ #‬הבנתי מי‬ ‫זאת שניגשת אלי באמצע המחנק והזרות‪ .‬פניה אמרו חידה‪.‬‬ ‫יצאנו החוצה לקשקש‪ .‬שאלתי אותה מה ע האפס ההוא‬ ‫שהיא יצאה איתו בזמנו‪' .‬זה נגמר'‪ ,‬היא אומרת‪' ,‬עכשיו יש‬ ‫אפס אחר'‪ .‬מספרת לי שג עכשיו לא טוב לה‪ .‬אני שואל‬ ‫אותה אי זה שא! פע לא היינו יחד‪' .‬כי אי ל זי '‪ ,‬היא‬ ‫עונה‪ .‬תמיד היא חייבת להזכיר את זה" )מתו "המומחה"‪,‬‬ ‫ספר מתח בכיכובו של הבלש הפרטי גידי ב דב(‬ ‫"הו את‬ ‫אשה שיר מתנועעת‬ ‫כמה את יודעת‬ ‫שומרת סודותיי ‬ ‫פראית ברגשותיי ‬ ‫פורשת את קסמיי ‬ ‫משכרת כמו היי ‬ ‫הו את‬ ‫מלכודת פתאו ‬ ‫נשארתי בבית‬ ‫ודברתי אל עצמי" )שלו חנו (‬ ‫"‪ #‬זה ג'קסו פולוק די טוב‪ ,‬לא?‬ ‫‪ #‬כ ‪.‬‬ ‫‪ #‬מה הוא אומר ל ?‬ ‫‪ #‬הוא מנסח מחדש את הנגטיביות של היקו ‪ .‬את הריקנות‬ ‫הנוראית בבדידותה של הקיו ‪ .‬אינות‪ .‬הקושי של האד ‬ ‫הכפוי לחיות בנצח עקר‪ ,‬חסר אל‪ ,‬כמו להבה קטנטנה‬ ‫שמהבהבת בריק אינסופי‪ ,‬בלי שו דבר מלבד שממה‪ ,‬אימה‬ ‫והשפלה‪ ,‬יוצרת כתונת משוגעי חשופה וחסרת תועלת‬ ‫בקוסמוס שחור ואבסורדי‪.‬‬ ‫‪ #‬מה את עושה בשבת בערב?‬ ‫‪ #‬מתאבדת‪.‬‬ ‫‪ #‬מה ע שישי בערב?" )חיזור‪ ,‬מוזיאו כלשהו לאומנות(‬ ‫"מי רבי לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה‪,‬‬ ‫א ית איש את כל הו ביתו באהבה בוז יבוזו לו" )שיר‬ ‫השירי ‪ ,‬פרק ח'‪ ,‬פס' ז'(‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.