יולי-אוגוסט 2008
גיליו מס' 6
עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר
ממ..מי בי תשדיר פרסומת זה לאחר ,המאגרי מתרוקני והמפעלי מזהמי .טיפת מחשבה על מצב המי .עמ' 4
עיתונות מחנכת
השומר נאמ לערכי תנועת הפועלי -יוצר וכותב בסגנו על אור #חיי חלוצי .עמ' 15
תו תק שתי המלצות ,ספר ודיסק ,שלא מפסיקי להיות רלוונטיי .
עמ' 26
מאמרכת
שלום לכולם, הרבה דברים קרו לאחרונה ,במעגלי השייכות השונים שלנו .אנחנו מבקשים להתייחס לחלקם: האולימפיאדה מתקרבת .אירוע שיא עולמי שממשיך להתקיים בכל חוסר ההיגיון שקיים כרגע בעולם. דבר שמצליח לאחד בין אנשים ממקומות שונים ,מתרבויות שונות ,מהרגלי חיים וחשיבה שונים .יפה לראות שאף על פי כן ולמרות הכל הדברים שמשותפים לא הולכים לאיבוד .מצד שני ,האולימפיאדה בסין מעוררת גם לא מעט מחלוקות .אירוע ספורטיבי שמתקיים במדינה תחת משטר רודני שמדכא ורומס זכויות אדם בסיסיות .אך נדמה שהמחאה סביב האולימפיאדה הפכה לעניין אופנתי ,שמסמן אותך כאדם נאור ,ומספק בעיקר כותרות ולא יותר. אירוע מרגש לא פחות )אך פחות מעורר מחלוקת ,יש לקוות( הוא כנס בוגרי השומר הצעיר לדורותיו והשקת ארגון "שומר תמיד" .מפגש של )כמעט( כל בוגרי התנועה נותן לנו הזדמנות לתפוס את גודל המעשה שלנו .כשנעמוד בגבעה שלנו ,יחד עם עוד כל כך הרבה אנשים שמגדירים את עצמם כמונו- בוגרי השומר הצעיר ,אולי נחייך לרגע ונבין כמה חזקה התנועה שלנו ,למרות ובגלל הכל. וקצת לענייני פנים -פנים :הגיליון האחרון של "הגורן" עורר הדים כדרכו .אנחנו שמחים להיווכח בכך שהשיחה לא נפסקת בתחלופת המילים רק כלפי המערכת ,אלה השיח ממשיך להיות גלוי ופתוח על גבי העיתון .אנחנו ממשיכים בקריאה לכולם להצטרך ולהיות שותפים לכתיבה ולהוצאה של "הגורן". ושתיים לסוף:
גיוס קל למשלחת היוצאת :שכבת "הפועל"! ובהצלחה למשלחת "שומריה" הנכנסת! חזקו ואמצו, העורכים -הללי ,שירן וגיל.
עורכים :הללי בלבן )עלעול( ,שירן גולדברג )עלעול( ,גיל וולפסון )חריף(. חברי מערכת :שמרי נגבי )קוקוריקו( ,עידו מהל )חריף( ,נועה חדד )יהב( ,שייקו ברנדוויין )חריף(, אדם ברשאי )דרקון( ,גיל זמיר )באמת( ,יריב נאור )קוקוריקו( ,יעל ניסני )נווה( כותבים: ניצן שמיר )יהל( הללי בלבן )עלעול( עומר מגל )דרקון( הילה כהן )יחף( אדם ברשאי )דרקון( עמיר רוזנטל )להט( יובל אופק )רוח( אילי פס )להט( שייקו ברנדוויין )חריף( יעל ניסני )נווה( גיל זמיר )באמת( שירן גולדברג )עלעול( לירן מזוז )כוורת( גילי ברטורא )להט(
"בראש אום ג'וני עמדה גורן .הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה .מכל מקום בעמק השומם ,החנוק ,אפשר היה לראות את הערמה הגאה .היא היתה הסמל למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו .היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה .אך היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל ,לקוצר ידו ולקוצר יכולתו ,שהרי היא ניצבה לבדה בעמק הרחב ,עטור האבנים ,חצוי בירדן המתפתל". )מתוך "הגורן ,התלם הארוך ,העץ הבודד" ,מוקי צור( 2
כנס בוגרי השומר הצעיר לדורותיו גבעת חביבה ,מוצ"ש ,20.9.2008כ' אלול התשס"ח. 16:00-19:30מפגשי בוגרים ,תערוכות ,מייצגים ,הרקדות ,טקס השקת ארגון "שומר תמיד" ,תחרות ותיקי השוה"צ בכדור-עף. " 20:00-22:00פעם שומר – שומר תמיד" ,מופע הצדעה לשירי תנועות הנוער ולשירי השומר הצעיר בפרט עם מיטב האמנים. להרשמה למאגר הממוחשב של "שומר תמיד" – ארגון בוגרי השומר הצעיר בארץ: http://www.givathaviva.org.il/shomertamid-shealon.htm לנרשמים לארגון – 50%הנחה על כל פרסומי "יד-יערי". לפרטים נוספים -אתר שומר תמידwww.shomer.org.il :
חג אהבה שמח! habogrim@gmail.com
3
הד הירוק
שייקו ברנדויין, גרעין חריף
על משבר המי באר לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר קולות הקוראים לציבור לחסוך במים .הפרסומות בטלוויזיה ושלטי החוצות הולכים ונהיים אגרסיביים יותר ויותר .מ"חבל על כל טיפה" ועד "ישראל עוברת מאדום לשחור" .משבר המים בישראל נוגע היום בתחומים רבים מאוד ,ואינו מנותק מהתהליכים החברתיים -כלכליים הנעשים במדינה.
משק המי הישראלי צור בשנה כ2 - מיליארד מ"ק .מזה שני רבות ,ה"גירעו " השנתי עומד על כ- 100מיליו מ"ק ,והמי בכל המאגרי יורדי עד לרמה שלא מאפשרת בה שימוש.
אכן ,משק המים בישראל נמצא היום כמעט במצב של להיות או לחדול .מקורות המים העיקריים שלנו – אקוויפר החוף וההר ומי המוביל הארצי הולכים ומדלדלים במהירות מסחררת. באקוויפר החוף למשל ,ישנן כ 2800 -נקודות שאיבה למי תהום .איכות המים באקוויפר זה הולכת ויורדת כתוצאה מהבנייה הלא מבוקרת באזור וממפעלים מזהמים .כל זה, בתוספת השאיבה ההולכת וגוברת בעקבות גידול האוכלוסייה ,הופכת את מי האקוויפר ללא ראויים לשתייה. כך למשל ,באיזור החוף ,נפסלו כ 60 -אחוזים מהבארות עקב הימצאות מזהמים בכמות גבוהה בהרבה מהתקן. בעקבות הזיהום ההולך וגובר ,עוברים אזורים רבים לשימוש במי המוביל הארצי .מצב המים בכנרת קרוב מאוד למצב חירום.
4
מפלס המים עומד כיום על .-213.20הקו האדום הוא ) -213.00לאחר התגמשויות רבות( .קצב ירידת המפלס הוא 1ס"מ ביום .בקרוב מאוד יהפכו מי הכנרת ללא ראויים לשתייה ,והשאיבה תיפסק. אתן כאן כמה נתונים כדי שתהיה לנו מעט פרופורציה – משק המים הישראלי צורך בשנה כ2 - מיליארד מ"ק .מזה שנים רבות, ה"גירעון" השנתי עומד על כ100 - מיליון מ"ק ,והמים בכל המאגרים יורדים עד לרמה שלא מאפשרת בהם שימוש. זוללי המים הגדולים ביותר הם כצפוי החקלאות והשימוש הביתי .כ 64% -ממשק המים מופנה לצורכי חקלאות – כ 1.2 -מיליארד מ"ק ,מתוכם רק 280מ"ק הם מי קולחין )מי ביוב מטוהרים(. השימוש הביתי לעומתו צורך כ- 600מיליון מ"ק בלבד .זאת ועוד, צריכת המים בכל המגזרים, בעקבות הגידול האוכלוסייה ,עולה קצב מהיר.
עוד לפני הפגיעה בבני האד , הפגיעה האקולוגית -סביבתית כבר מורגשת היטב .שמורות טבע רבות, ובה מיני בעלי חיי וצמחייה ייחודיי עומדי בפני כיליו .נחלי כמעט ואינ זורמי עקב שאיבת יתר של מקורות המי שלה .במקומות רבי נגרמו נזקי בלתי הפיכי .
כאמור ,בכל משבר סביבתי יש גם וכלכליים- פוליטיים היבטים חברתיים .לפני כמה שנים למשל, לאחר שנה מעוטת משקעים הועלתה אפשרות של הבאת מים מטורקיה באמצעות ספינות .נחתם הסכם ונערכה התחייבות בין ישראל וטורקיה .כשממשלת ישראל גילתה שהפיתרון אינו מעשי וביטלה את העסקה ,הדבר היה כרוך בתקרית דיפלומטית לא נעימה. בדומה לכך ,התחייבה ממשלת ישראל במסגרת הסכם השלום עם ירדן להעברת 90מיליון מ"ק. התחייבות שבמצב הנוכחי אנו מתקשים לעמוד בה והיא מערערת בכל פעם את היחסים העדינים ממילא עם ירדן.
בקרוב המים יהפכו לא ראוים לשתיה .הכנרת.
כמו המים שלנו, המניעים גם והאינטרסים לטיפול במשבר הנוכחי המים טהורים, אינם די ואפילו מלוכלכים הון- במשחקי שלטון ושחיתויות. ההתעסקות המתמשכת בפתרון ההתפלה היחיד כפתרון משק להוצאת המים מהמשבר, מעלימה מעינינו הפגיעה את ההולכת ונמשכת
5
במי -התהום ובנחלים ההולכים ומזדהמים. כל זאת מבלי לדבר על כך שהחברות שהולכות להקים את מפעלי ההתפלה האלו הן כמובן חברות פרטיות – שהמניע העיקרי שלהן הוא הגדלת הרווחים .איני פוסל על הסף את פתרון ההתפלה ,אולם הוא חייב להגיע רק לאחר מיצוי מלא של פתרונות חלופיים. מהם הפתרונות החלופיים? דרך אחת ובה פוטנציאל חיסכון עצום היא טיהור מי ביוב לטובת מי קולחין שישמשו להשקייה .בשימוש במי קולחין יש למעשה רווח כפול :מצד אחד ,חוסכים מים ממקורות מים הראויים לשתייה ,ומצד שני ,מקטינים את כמות הזיהום בים ,בנחלים ובמי התהום. הדרך השנייה היא כמובן תודעת חיסכון שעל כולנו לאמץ .אנו חיים במדינה שאין בה מים .נקודה .על אף שהשימוש הביתי מהווה 30אחוזים בלבד ממשק המים בישראל ,יש בו את הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון. בשטיפת כלים ,במקלחת ,בהשקיית הגינה בשעות הערב .כל אלו נשמעים אולי דברים קטנים ,אולם יש בהם כדי לעזור.
החברות שהולכות להקי את מפעלי ההתפלה האלו ה כמוב חברות פרטיות – שהמניע העיקרי שלה הוא הגדלת הרווחי .איני פוסל על הס #את פתרו ההתפלה, אול הוא חייב להגיע רק לאחר מיצוי מלא של פתרונות חלופיי .
כאמור ,כל נושא המים בארץ הוא נושא רגיש וכואב מאוד. ארצנו הוקמה על קדושת החקלאות והפרחת השממה, והיום ,אכן החקלאות היא מן המתקדמות בעולם ,ומדינת ישראל מייצאת כמויות אדירות של תוצרת חקלאית .אולי קידוש האידיאל הזה בארץ שאין בה מים הוא אינו מציאותי? כיצד אפשר לפגוע בענף כה מתפתח וייחודי לארצנו?
לסיכום ,הרגלים בזבזניים ושאננות במשך שנים רבות הביאה אותנו למצב שבו הבעיה לא יכולה להמשיך ולרחף מעלינו ,בקרוב נתחיל להרגיש את מצוקת המים באופן הרבה יותר מוחשי .כבר עכשיו ,מי הברז באיזורים נרחבים בארץ אינם ראויים לשתייה .מי שיש לו כסף ,יכול לקנות מים מינרליים או להתקין מסנן משוכלל בבית .מי שיש לו פחות כסף ,כמו בהרבה מאוד מקרים ,ימשיך לשתות מים רעילים. אסיים בנימה לא אופטימית עם שיר די ידוע של ברטולד ברכט:
הם ניסרו בלהט ענפי העץ עליהם ישבו ובקולות של צהלה הם צעקו איש לרעהו כיצד לנסר מהר יותר וברעש אדיר צנחו לתהום ואלו שצפו במלאכתם ניענעו ראשיהם אך לא חדלו ,בעצמם ,לנסר.
6
אביתר מינץ ,גרעין "חריף"
Made in china
את הלפיד הזה צרי
לכבות בתאריך ה 8לאוגוסט ,שנמצא במרחק ימים ספורים מהיום ,תישמע יריית הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג ,2008והמשחקים האולימפיים יתקיימו כמתוכנן לצד הפרות בוטות של זכויות אדם מצד ממשלת סין ,וזאת למרות ההבטחות החוזרות ונשנות לשיפור היחס לאזרחי סין. מה קרה בסין? אז לפני שנכנסים לכל האנדרלמוסיה הסינית ,נבדוק קצת את ההיסטוריה הסינית ומה אנחנו יודעים על סין: דבר ראשון ,התכונה הבולטת ביותר אצל סין היא הכלכלה החזקה והבלתי מעורערת שלה )ע"ע (made in chinaומתוך כך השפעה ושליטה במרחב הכלכלי-פוליטי-גלובלי .אז איך למעשה זה קרה? ובכן ,אנו יודעים שבמהלך רוב המאה ה ,20-סין הייתה ענייה מאוד, אפילו יותר ממדינות אפריקה כיום .ב 1949כשהרפובליקה העממית של סין נולדה ,המדינה הגדולה נקרעה במלחמת אזרחים ונשלטה ע"י דיקטטורה קומוניסטית .בשנות ה 50-מתו המונים מרעב כתוצאה ממדיניות כושלת ובשנות ה 60-הושמדה מערכת האוניברסיטאות ומיליוני אזרחים משכילים נאלצו לעבור לכפרים ולעבוד שם. סין תחת שלטון מאו התנהלה בצורה בזבזנית ובירוקרטית ,כי דרכי הפעולה הכלכליות שלו היו שגויות לחלוטין ושלטונו היה טראגי ביותר לאזרחי סין .ב ,1976-לאחר מותו של מאו ,הוא הוחלף בדנג מאו .שלטון טראגי לאזרחי סין סיאופנג ובעלי בריתו ,והפלא ופלא ,חמש שנים אחר כך כלכלת סין השתפרה פלאים .לאחר הצמיחה המהירה שנבעה מהכלכלה הסוציאליסטית שהנהיג דנג ,עד היום צומחת כל שנה הכלכלה הסינית יותר ויותר והנבואות אומרות שהיא תהיה היצואנית הגדולה ביותר בעולם ב 2010ותהיה בעלת הכלכלה המובילה בעולם עד ) 2035לפי .(The Marker
7 מי לובש את המכנסיים?
מתוקף כך ,כמובן שסין כיום הופכת למתחרה הגדולה ביותר של ארה"ב ,גם מפאת העובדה שהיא כלכלית מסכנת את ארה"ב )שימו לב לשער הדולר המידרדר( וגם מעצם הגישה והמדיניות פנים של סין כלפי אזרחיה )זכויות אדם כבר אמרנו?( .אך למרות כל זאת ועוד ,אם נסתכל על התמונה הרחבה ,שני הצדדים פיתחו תלות כלכלית זה בזה )למרות היתרון הסיני( ואם נחזור לנושא שלנו ,אני חושב שמהבחינה הזו סין תופסת את כולנו בביצים.
הלפיד
אף אחד לא יגיד לי מה לעשות אז בואו נקפוץ חזרה לזמן האחרון .בעקבות כל הפגיעות בזכויות האדם נשמעות צעקות מכל רחבי תבל להחרים את האולימפיאדה -בעיקר מצד ארגוני זכויות אדם למיניהם ,משרד החוץ האמריקני ואפילו פה בישראל. אבל אני לא רואה שום השפעה בשטח של הקריאות הללו ,או יישום של הצעות למיניהן )חרם של האיחוד האירופי ,בין השאר( .זאת משום שאני חושב שבפועל אף מדינה ,אפילו לא ארה"ב ,תיקח את הצעד הכל כך מסוכן הזה של להחרים את המשחקים האולימפיים מתוקף העליונות והתלות הכלכלית שהזכרתי קודם .ואנחנו יודעים שבוודאות סין לא מתנהגת לפי "חוקי המשחק" והמצב הקשה נמשך :פעילי זכויות אדם נעצרים ומוצאים להורג בתדירות גבוהה ,נמשכת צנזורה חריפה מצד הממשלה על עיתונות ותקשורת ועל חשיפת מידע רגיש באמצעות סגירת אתרי אינטרנט מקומיים ובינלאומיים. בנוסף ,בעקבות דו"ח הפרת זכויות האדם שהתפרסם לפני כמה חודשים נחשפו פרשיות מזעזעות של רדיפת בני העם הטיבטי ורבים נעצרו ונאסרו בגלל אמונתם הדתית .התגלתה פרשת ה"זריקה הקטלנית" -מדובר בשיטה של הוצאה להורג בה הנידון למוות מקבל זריקת מוות ויותר מאוחר איבריו נסחרים בחופשיות ובחוקיות ברחבי המדינה לצורך השתלות ,מדע ועוד .מה שיוצר תמריץ לעוד ועוד הוצאות להורג כל שנה )עד 10,000בערך!!( .בנוסף ,אנו יודעים שאזרחים סינים רבים פונו מבתיהם לצורך בניית חלק מהמתקנים האולימפיים. כמובן שישנן דעות הרווחות כי ספורט לא צריך להיות קשור בשום צורה לפוליטיקה )ואנחנו הישראלים יודעים טוב מאוד מה הקשר( ,ושהנבחרות האולימפיות הקדישו את מיטב מרצם לאולימפיאדה הזו וזה יהיה פשע לא לשלוח לשם משתתפים .אבל אנחנו יודעים שהמדינה חייבת להראות חוט שדרה ולא לשלוח את המשתתפים כדי לשנות משהו באמת. אז לפי איך שאני רואה את זה ,השקט מצד דעת הקהל העולמית וקיום המשחקים האולימפיים כמתוכנן יסמלו יותר מהכל את ניצחונה של סין על כל העולם המערבי ואת עליונותה הכלכלית. כי אפשר לצעוק ולמחות עד מחר אבל אף ממשלה לא תעשה שום צעד משמעותי בנושא החרמת המשחקים האולימפיים ,וממשלת סין העשירה תמשיך לעשות מה שהיא עושה כי אף אחד לא יכול להגיד לה שום דבר.
8
רישומיה של אילי פס )גרעי להט( במהל הרצאתו של דני גוטווי על התהליכי ההפרטה בישראל....
9
קו התנערה!
יובל אופק ,גרעין רוח
הבהרה מהגליון הקודם ובעיקר -יוזמה חדשה לעיתונות ארצית אחרת -הוגנת ,עצמאית ושקופה. ראשית ,אפתח בהבהרה .מספר חברים אמרו לי שניתן היה להבין מהמאמר שכתבתי לגליון הקודם "סיפורה של עוגת השוקולד" ,כאילו המסר הוא שאין צורך בהדרכה בוגרת .זה הפתיע אותי ,כיון שזה לחלוטין לא היה כיון הכתבה וברצוני להבהיר - .1נושא המאמר היה הצפה של המתח בין היכולת להבטיח מורטוריום חינוכי למדריך לבין המחיר שמשולם בעקבות זאת בפגיעה במורטוריום של החניך .לגבי נושא זה לא הצגתי עמדה כי אם בעיה. .2נושא הדרכת הקבוצות הבוגרות -אם וכיצד ,הוא נושא שבמחלוקת משמעותית ומכיוון שברור לי שכתיבה על נושא כזה היא "נפיצה" לא היתה כוונתי ,ואין בכוונתי לעת עתה ,לעסוק בו על גבי העיתון.
ולא סוד הוא שאמצעי התקשורת המסחרית נמצאי בשליטת משפחות בודדות לכלי בנוס שמחזיקות התקשורת ג בבעלות על חברות מסחריות רבות בתחומי הייצור ,היבוא ,השיווק והפרסו .
ועכשיו לעניין -יוזמה חדשה לעיתונות ארצית שלא מטעם.
בסמינרי כלכלה וחברה ובפעולות הסדירות, אנו עוסקים פעמים רבות בנושא ריכוזיות מבנה השליטה במשק הישראלי והשלכותיו על התקשורת והדמוקרטיה .תשובה ,אריסון ,פישמן ומוזס הם שמות השגורים בפינו ולא סוד הוא שאמצעי התקשורת המסחרית -ערוץ ,2ערוץ ,10 הרדיו האזורי ,הארץ ,ידיעות ,מעריב, החדשות אתרי וכמובן החינמונים באינטרנט ,נמצאים בשליטת משפחות בודדות שמחזיקות בנוסף לכלי התקשורת גם בבעלות על חברות מסחריות רבות בתחומי הייצור ,היבוא ,השיווק והפרסום. מכאן עולה מילכוד ראשון -ערוץ מסויים עשה תחקיר על התנהלות בלתי כשרה של אחד הבנקים המסחריים ,בעל השליטה בבנק הוא גם בעל השליטה באותו ערוץ .האם הוא ימנע משידור כתבה כדי לשרת את האינטרסים של בעל השליטה? היוכל להימנע מלקחת את "דבר הבעלים" בחשבון? היו דברים מעולם.
באמצעי היו העובדי התקשורת ה ברוב המוחלט צעירי חסרי ניסיו .דמות השיח התקשורתי נגזרת מכ -רדוד,
10
נקודת השפעה נוספת וחשובה לא פחות היא תלות אמצעי התקשורת המסחריים בהכנסות מפרסומות .אחרי שעיתון מעריב פרסם כתבה על "כיצד חברות הסלולר פוגעות בצרכן" ,הפסיקו 3 חברות הסלולר הגדולות את הפרסומים בעיתון למשך חודש .הפסד של עשרות אלפי שקלים. המסר היה ברור. מימד שלישי בבעיית התקשורת היא תנאי העבודה .תחילת יציאתו לאור של עיתון "חדשות" ב 1984-סימנה את תחילת השבירה של העבודה המאורגנת בתחום העיתונות. העיתון קם על טהרת החוזים האישיים ובעקבותיו פורקו כל החוזים הקיבוציים בתחום העיתונות .התוצאה ,בדיוק כמו במגזרים אחרים מספר מועט של "סטארים" עם שכר מרקיע שחקים והמוני כתבים ,עורכים ,תחקירנים ,ועוד ,בשכרמינימום ותנאים עלובים .בהתאמה ,עזבו את התחום אנשים ותיקים רבים והצעירים לא מתמידים. רבים אף חוצים את הקוים לטובת דוברות ויחסי ציבור .העובדים היום באמצעי התקשורת הם ברובם המוחלט צעירים חסרי ניסיון .דמות השיח התקשורתי נגזרת מכך -רדוד ,שטחי וצהוב .בשקוף מוגדר שכר הוגן לכל העובדים. העיתונות הופכת ,מכלב השמירה של הדמוקרטיה למשהו בין כלב קשור עם מחסום על פיו לכלב תקיפת הדמוקרטיה בשירות ההון.
העיתונות הופכת ,מכלב השמירה של הדמוקרטיה למשהו בי כלב קשור ע מחסו על פיו לכלב תקיפת הדמוקרטיה בשירות ההו .
על כל אלה -עיתונות מטעם ,עיתונות שטחית ועיתונות התלויה בחסדי מפרסמים מנסה יוזמה חדשה בשם "שקוף" לענות. מזה מספר חודשים ,עוסקת קבוצה של אנשי תקשורת וחבר'ה צעירים בהקמת "שקוף" -עיתון אינטרנטי בבעלות הציבור .מקצועי ,בלתי תלוי בבעלי הון ,ותלוי רק במידה מוגבלת בחסדי מפרסמים .ה"אג'נדה" של העיתון היא חברתית ושקופה .כל התנהלותו הארגונית והכספית מפורסמת באינטרנט. הכנסות העיתון מבוססות על 25% -תמיכת חברי העמותה ,חלק של הכנסות מפרסומות וחלק של תרומות פרטיות גדולות וקרנות שונות .אכן ,עדיין יש תלות מסויימת בפרסומות ותרומות גדולות אך התלות קטנה בהרבה מהעיתונות המסחרית והבעלות והשליטה בעיתון בידי חברי העמותה.
על כל אלה -עיתונות מטע ,עיתונות שטחית ועיתונות התלויה בחסדי מפרסמי מנסה יוזמה חדשה בש "שקו " לענות.
איך כל זה קשור אלינו? לא בטוח שהיוזמה תצליח .למען הסיכוי ,אני קורה לכל קבוצה או יחיד לתת את תרומתם -הן הכספית, והן העקרונית )ניתן להצטרף כחברים גם בלי לתרום כלל! כל אחד לפי יכולתו( .עצם היוזמה ונוכחות של עיתונות ברמה ,שאינה מוטה ואינה מנצלת את עובדיה יכולה לאתגר ולשפר את כלל התקשורת הישראלית .הכח בידינו.
פרטים נוספים באתר:
www.shakoof.org.il
11
תו כדי תנועה עמיר רוזנטל גרעין "להט"
שיחות ,רגשות ומחשבות הביאו אותי למחשבה שצרי לערו ניתוח לגבי תנודות המחשבה והרגש בתו תנועת הבוגרי . והשאלה דרכה רציתי לענות על מחשבה זו היא: כיצד מתגלגלי המחשבות והרגשות בתו תנועת הבוגרי ? אך בשביל לענות על שאלה זו אצטרך לענות קודם על השאלה: כיצד מעשים משפיעים על רגשותינו? דבר ידוע הוא שמעשיהם ותגובותיהם של בני אדם משפיעים ישירות על הרגש .מעשה אחד יכול להתפרש בצורות רבות אצל אנשים שונים ,וזאת מכיוון שבני אדם עוצבו ע"י מעשיהם בצורה שונה אחד מהשני ,ובכך עצבו לעצמם תגובות רגשיות שונות אחת מהשנייה .וכדבריו של מנחם ברינקר " -אותנטיות ,משמע הכרה בממדים השונים של הקיום; ההכרה כי מה שמכנים "נטיות אופי" שלך צמח ,לרוב ,בלא הכרחיות מתוך הכרעותיך שלך ,קיבל מובן של נוהג ומעמד של נטייה ,ורכש משמעות מסוימת בעיני הזולת ,שחוזרת אליך בצורת 'תדמית' ".הכרת השונות בין אנשים ,ובין תגובותיהם ,וההבנה שהאחר עלול לקלוט מציאות אחרת ממה שאתה רוצה לשדר מחייבת אותנו במעשינו שיהיו כמה שיותר אמתיים ,ובדברינו שינסו לגשר בין המעשים לבין הבנתו של האחר ,כי אם לאו אזי אלול האחר לפתח מחשבה שחוטא לכוונתנו.
אם כל אחד תופס אחרת את המציאות- איך כן אפשר לגבש מחשבה ורגש שיניעו קבוצה כלשהי? הרגש האנושי הוא מקור הפילוסופיה בעולם .הפילוסופיה באה לתת מענה לרגש ה"אילם" מטבעו, ובכך לפתח ולמלל אותו בבני האדם .מתוך הבנה זו אנו יכולים לראות שאידיאולוגיות ,תרבויות ואמונות באו כדי לענות על צרכים רגשיים של אנשים .לכן יש לצפות שקבוצה שחבריה באו אליה מתוך רגש זהה ,יפתחו חברי הקבוצה תחושות דומות לגבי נושאים משותפים .וכדברי אלבר ממי- "להיות איש שמאל או איש ימין אינו רק דרך חשיבה אלא גם )ואולי בעיקר( דרך להרגיש ודרך לחיות" .אך רגש ומחשבה אלו יוכלו להתפתח רק אם חברי הקבוצה יינקו ממקורות משותפים ,יחוו שיחה )מחשבה משותפת( ,שיח ,וידעו להגדיר את שייכותם ואתם בדלותם משאר הקבוצות .רק כשאלו ימולאו יחושו חברי הקבוצה שהם מחדדים את השייכות שאליה הם שואפים.
12
וכעט אגש לשאלה שבה פתחתי- אתחיל מראשית המחשבה והרגש שנמצאת בשכבות הראשונה והשנייה בתנועת הבוגרים .שכבות אלו בחרו במסגרת הראיה החינוכית על בניית תנועת הבוגרים בשתי הכרעות משמעותיות :הראשונה היא מיסודו של תהליך שכבתי אחיד שדרכו צריכות השכבות התחתונות להיכנס בבטחה אל תנועת הבוגרים .מחשבה זו היא נכונה ועוזרת לשכבות התחתונות החיים בדרך שלהם בבחירה הסוציאליסטית .אך תכלית זו עלולה להסתלף אם אינה שמה דגש על פרט חשוב והוא שתנועתנו נמצאת בשלב של בחינה ובנייה ,ולא של הנחת יסודות מנחים .ראיה זו היא חשובה ביותר כי כשהתהליך החינוכי מונע מהחניך שעובר אותו ליצור ולשנות ,הוא חוטא למטרת הבחינה ,מעקר את המרד ,מצר את התהליך החינוכי ומקבע את החניך לתודעה שתמיד יהיה מי שיניח לו גשרים ויעזור לו לעבור את מכשולי הדרך )דרכנו( .וכך מה שנתפס כתחושת חלוציות בשכבות הבוגרות בעקבות אסיפת המחשבות לעבר דרך אחת ,נתפס ככניסה למציאות קבועה ובר קימה בעבור השכבות הצעירות יותר .והרי במציאות של בחינה תנועתנו כולה צריכה להימצא ביניקה ממקורות רבים ,ובשאלת שאלות רבות בכל יום של חיינו יחדיו .לא החתימה לנח"ל ,חתימת שס"נ או בחירה בכלכלה שיתופית ימלאו את רוחנו ברוח הסוציאליסטית .רק שיחה ,לימוד ומחשבה רחבה ומעמיקה יכולים לכך )ראה לנין ,הכרה עצמית ,לכינוס הנוער בברלין ( .ודרך חינוכית שמצפה מהמחשבה שתעבור במסלול ,ולא תירה את עצמה לכל הכיוונים היא דרך שמצמצמת את האדם במקום למלא אותו..
רגש ומחשבה יוכלו להתפתח רק א חברי הקבוצה יינקו ממקורות משותפי ,יחוו שיחה )מחשבה משותפת( ,שיח ,וידעו להגדיר את שייכות ואת בדלות משאר הקבוצות .רק כשאלו ימולאו יחושו חברי הקבוצה שה מחדדי את השייכות שאליה ה שואפי .
ראיה זו היא חשובה ביותר כי כשהתהלי החינוכי מונע מהחני שעובר אותו ליצור ולשנות ,הוא חוטא למטרת הבחינה ,מעקר את המרד ,מצר את התהלי החינוכי ומקבע את החני לתודעה שתמיד יהיה מי שיניח לו גשרי ויעזור לו לעבור את מכשולי הדר
השנייה היא השקטה ודיסקרטייה .שטוענת שבמסגרת הראיה החינוכית אין לחשוף את השכבות הצעירות יותר לכל המתרחש בשכבות הראשונה והשנייה ,וזה מתוך רצון למקד את מחשבת השכבות הצעירות בתהליך שהן עוברות. החלטה זו שמתבטאת בחוסר שיחה ושיח גורמת לשכבות הצעירות לתחושה של מרד הבן .ובתנועה שתחושה זו נוכחת ,נוכח גם זרע חוסר שייכות .כי כשאתה מורד אתה גם מבדיל את עצמך .ובכך הולכים ומתווספים אנשים שמגדירים את השונות שלהם במקום את הזהות שלהם בתוך תנועתנו. ואין אפשרות שהמצב ישתנה כל עוד אין נכונות לשיח )דיבור מלב אל לב( מצד כל חברי התנועה .כוונתי היא שהתנועה כאמרה מעודדת מכל חניך לומר את דעתו ,אך כשדעתו נזעקה לתוך ריק שלא מגיב ומשתנה האמירה הראשונה נשארת עקרה. מחשבתם של מתחילי הזרם השיתופי החדש )השכבות הראשונה והשנייה( כי עלו על הגל הנכון ומעכשיו המשימה העיקרית של תנועת הבוגרים היא הוספת שותפים חוטאת בגאווה ,ויוצרת בצורה פרדוכסלית את המצב ההפוך .וחוסר השיח הבין שכבתי לגביי עיצובה של התנועה יוצר מטענים רגשיים שונים בין השכבות וחוטא למשפט היהודי שאומר –
"מכל מלמדי השכלתי". אגע כעט בשכבות הצעירות -גם טליתנו אינה כולה תכלת .אל לנו לשכוח שלכל מעשה ואמרה יש השפעה ,וכך גם למעשינו .הכרה זו שוללת התייחסות קטנונית וסרקסטית ,ואל לכתבות צבעוניות כמו שהתפרסמו בגיליון הקודם להיות אמרתנו .וזאת מכיוון שבאמירה צינית אין ולא גרגר של יצירת מציאות אחרת ,והיא מביאה רק לריחוק בין השכבות ובכך חוטאת לכוונתה המקורית .אלטרנטיבה נוצרת רק כאשר חולמים אותה ומשקיעים את הכוחות ביצורה .אנחנו חייבים להיות אמיתיים ולא לזרום בלא כיוון על רגשותינו .ואל לנו לספח כל מחשבה ומעשה
13
כתחמושת ,כפי שמתאר מנחם ברינקר" -אפשר אפוא שברגע מסוים יחדל רגש להיות תגובה על מצב עניינים .הוא נעשה גורם בעל קיום אוטונומי רואה אך ורק את העובדות ואת ההסברים לעובדות שמזינים אותו ומצדיקים את קיומו" .כל אחד כנאמר למעלה מפרש את ה מציאות בצורה אחרת ,ולכן קשה שהמציאות לא תלבה את תחושותיך ,אך עלינו לדעת לנתח כל מעשה ,ולא לפסול על הסף מתוך עיוורון .רק אם נדע לפתח מחשבה שלא רק מזינה את כעסנו נוכל לנסות וליצור משהוא אחר. בעצם הפרדת התנועה לשני מחנות בכתבה אפשר להצביע על אחת הבעיות שלדעתי מתרחשת בתנועה, והזמן שלא כהרגלו רק יעמיק וירחיב את הפצעים כל עוד נחכה לתחושת שותפות שתבוא עם הגיל .זוהי משימה גדולה ליצור את אחדות רגש הליכוד ולשם צריכים ליבנו ומחשבתנו להפנות את מרצם.
ובכ הולכי ומתווספי אנשי שמגדירי את השונות שלה במקו את הזהות שלה בתו תנועתנו .ואי אפשרות שהמצב ישתנה כל עוד אי נכונות לשיח )דיבור מלב אל לב( מצד כל חברי התנועה .כוונתי היא שהתנועה כאמרה מעודדת מכל חני לומר את דעתו ,א כשדעתו נזעקה לתו ריק שלא מגיב ומשתנה האמירה הראשונה נשארת עקרה.
14
תו כדי תנועה גילי ברטורא* גרעין "להט"
לפני כחודש ציינה מערכת "על החומה" שנה ליציאתו המחודשת לאור. בדומה לסיטואציה שנוצרה סביב יציאתו הראשונה לאור של "הגורן" ,גם טרם יציאתו של "על החומה" בגלגולו זה ,נדמה היה כי ישנם בתנועה מי שחוששים מהופעת העיתון בזירת השיח התנועתי .עם זאת ,ברור לגמרי שההבדלים בין השיח שנוצר סביב שני העיתונים שונים משמעותית. הדיון בחששות השונים שהעלתה יציאתו המחודשת של "על החומה" היה מרומז ועדין .לעומתו ,זה העוסק בגורן ,צף כבר זמן רב מעל פני המים .משיחה שערכתי עם הילה לאחרונה התחוור לי שהסיבות לחששות האלה לא היו בהירות לנו לגמרי .אנו מניחות שמקורם בשאלה המעסיקה רבים מאיתנו בחודשים האחרונים ,שאלת היכולת של התנועה להיות תנועה חינוכית ודמוקרטית גם יחד. הגיליון האחרון של "הגורן" ,ויחסי הקשה לנכתב בו ,עוררו בי דחף עז להציץ שוב במטרות החינוכיות שהצבנו קליינר הילה* ואני ,לפני כמה חודשים .זכורות לי כמה פגישות ארוכות במיוחד בשעות הערב המאוחרות על הספסל בחצר ההנהגה הישנה, שהייתה נעולה כמעט תמיד כשנפגשנו .תוצר השיחות הארוכות האלו היה דף ובו ארבע מטרות מנוסחות בקצרה: "המטרות החינוכיות של "על החומה" הן: • העמקת השיח התנועתי-פנימי אל מקום מנומק יותר. • הענקת במה ליצירה עצמאית של החניכים. • הצבת מראה-אמיתית ולעיתים ביקורתית- אל מול תהליכים בתנועה. • ייצוג השומר הצעיר כלפי חוץ -גופים , תנועות ומוסדות רשמיים".
שאלה המעסיקה רבי מאיתנו בחודשי האחרוני ,שאלת היכולת של התנועה להיות תנועה חינוכית ודמוקרטית ג יחד.
15
תוך כדי הדיון בעיצוב העיתון ודרכו החדשה הדגשנו שוב ושוב שאנו רואים בעיתון במה לעיצוב השיח המתחולל בתנועת הנוער ,ולא במה לשיקופו .הדבר הציב בפנינו דילמות לא פעם .כך למשל ,במהלך העבודה על הגיליון השישי של "הגורן" התגלה בינינו ,חברי הצוות הבוגר ,וויכוח מהותי במיוחד .אל כתובת המייל של העיתון נשלח כמדי חודש )עד חודש וחצי( ה"האחיעזר" ,המדור הסאטירי והאהוב בעיתון ובו מעין משחק אינטראקטיבי הנסוב סביב מצבה הקשה של ההדרכה בתנועה .במדור הוצגו
צ סיטואציות ממוספרות )חלקן מופרכות יותר וחלקן פחות( הלקוחות מחייו של המדריך ,וכל קורא צריך היה לנתב את דרכו מסיטואציה אחת לאחרת לפי ראות עיניו .כך נכתב, לדוגמא ,בסיטואציה הראשונה: "-1בוקר טוב ,קמתם טובים ובעלי רצון להדריך וליצור את המהפכה בעזרת החינוך .מחר תהיה לכם פעולה .במידה ואתם מדריכים ד' ,עברו למספר .21במידה ואתם מדריכים ז' עברו למספר .5אם ברצונכם לפרוש מההדרכה עברו למספר ."2 ככל שהדרמנו בקריאת הכתבה נוכחנו שמספר הסעיפים בהם מוצגת אופציית הפרישה מהדרכה כאופציה רלוונטית ,גבוה במיוחד. מחד ,חשבנו ,זהו מדור סאטירי .מאידך ,נזכרנו כי הבטחנו לעצמנו ש"על החומה" לא יישקף תהליכים בתנועה אלה ייעצב אותם. בשיחה שערכנו עם חברי הצוות המוביל ועם החניך שכתב את הכתבה נשמעה לא פעם המילה "צנזורה" .לא הייתה זו הפעם הראשונה בה נתקלנו בחברי מערכת שהטיחו בנו האשמות שכאלה באופן נחרץ יותר או פחות .בסופו של יום ,לאחר שיחה קשה עם החניכים ,הגענו יחד איתם למסקנה שישנה בעייתיות בפרסום הכתבה כמות שהיא ,שכן היא משקפת תהליכים קשים המתרחשים בתנועת הנוער ועלולה לתת למדריכים לגיטימציה להכריע בשאלת ההדרכה באופן לא אחראי .לאחר שיחות רבות ובלחץ רב ,הוחלט בשיתוף עם הצוות המוביל של העיתון )חמישה חבר'ה משומריה( להשהות בינתיים את פרסום המדור ונמצאה חלופה )"מגילת השומרים לילדים"( במקומו. בגיליון שלאחר מכן הופיע המדור בשלמותו ,אך קדמה לו ההערה הבאה ,פרי עטו של כותב המדור:
תו כדי הדיו בעיצוב העיתו ודרכו החדשה הדגשנו שוב ושוב שאנו רואי בעיתו במה לעיצוב השיח המתחולל בתנועת הנוער ,ולא במה לשיקופו.
16
"כפי שברור לי באופן אישי ואני מקווה שגם לכם ,המדור הזה הוא מדור סאטירי .אך נתבקשתי לחדד את העניין .הדברים שמוצגים במדור זה אינם תלושים מהמציאות .הם מתייחסים למציאות בצורה ברורה ואף מבקרים אותה .ביקורת יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ,לא רק דרך מאמרים בהם מובאים טיעונים מלומדים ,אלא גם דרך סאטירה ובדיחות .יש מקום לשניהם .נתבקשתי לחדד ,בטור הזה וגם באחרים שאני לא רק מציג את המציאות )בצורה מוגזמת( ,אלא גם מבקר אותה .להיות מודע למציאות לא נותן לך לגיטימציה להתאים את עצמך אליה ,ההיפך הוא הנכון .תבלו". כעת ,שכשהמטרות מונחות שוב מולי ,אני שמחה להיווכח שהפיתרון שהוצע לשאלת הופעתו של המדור ב"על החומה" נוגע ועונה על כל אחת מהמטרות שהצבנו. אינני יודעת מה היו המטרות שהציבו עורכי "הגורן" כשביקשו ליצור את במת המפגש הזו .אני יכולה להניח שהן לא היו שונות בהרבה מאלו שהצבנו, אנו ,ב"על החומה" .נדמה לי ,כמו לכל קוראיו של העיתון ,שתכלית קיומו של "הגורן" היא יצירת במת שיח רב שכבתית ,במה שאין שנייה לה בתנועת הבוגרים .עיון בגיליון הקודם לא הציג במת שיח כזו .ככל שהתקדמתי בקריאת הגיליון הרגשתי איך הציניות דוחקת לצד כל מטרה שהייתה או לא הייתה לעורכי העיתון ,איך הפוליטיקה התנועתית מסמאת את עיננו ,איך אנו חוטאים באופן כל כך בוטא לכל מה שתנועתנו מייצגת .גורם חיצוני לתנועה ,אם היה מעיין בגיליון האחרון של "הגורן" ,וודאי היה חושב אותנו לחברים ממורמרים בתנועה מפולגת העוסקים כל הזמן בהשתלחויות ובמיצוב תחושת קורבנות .ברור לי שבעיתון של תנועת בוגרים הסיטואציה שונה מבזו של תנועת הנוער .כשקוראי העיתון הם מקבוצת השווים של עורכיו ,כשקוראי העיתון הם גם הכותבים בו ,קשה לראות מושגים כ"אחריות חינוכית" כרלוונטיים. ברור לי גם שדיונים שקדמו לצאתו של הגיליון הקודם ,שמו רבים מקוראיו ומעורכיו בסיטואציות רגשיות לא פשוטות .אך על לנו לשכוח :כל כלי בתנועת הבוגרים ,דמוקרטי ככל שיהיה ,הוא גם כלי חינוכי .קוראי העיתון הם קוראים משכבות שונות ,אך על אף תחושת השותפות ישנו בכל זאת שוני בין יג'מלים הקוראים את העיתון ובין קוראים משכבת חזון .מה גם שהעיתון הזה ,בין אם נרצה ובין אם לא ,מצליח לעשות את דרכו גם לידיהם של חניכי הגוף הבוגר בתנועה ולכך השלכות עצומות .הנזק החינוכי שעלול היה להיגרם לחניך בכיתה יא' או יב' אם היה מקבל לידיו את הגיליון הקודם של "הגורן" ,עשוי היה להיות כבד מנשוא .אם ברצוננו להרחיב את מספר השכבות שחבריהם לוקחים חלק בכתיבת העיתון עלינו ליצור במת שיח אמיתית "משמר לילדים" כפי שהופיע ומעמיקה. בגיליון הקודם ,לא מקרב אותנו אל היעד הזה. גם מדור סאטירי ,צריך להיכתב בטעם. *גילי עורכת את "על החומה" יחד עם הילה אילן )ג .יחף(
17
תו כדי תנועה
בגיליון הנוכחי לא יופיע המדור "משמר לילדים" פשוט כי הפסיק לצאת "משמר" .וזה כבר לא דבר מצחיק .העיתון בו כתובים דבריי הוא לא דבר מובן מאליו .עצם יציאת העיתון הוא כרגע העניין .כי תמיד יהיו דעות לכאן או לכאן .השאלה היא איך ואיפה נוכל להשמיע אותן בצורה בוגרת ואחראית. כולם מוזמנים לכתוב ,להביע ,ליצור ולבקר .כולם אפילו נדרשים לכך .במקביל עלינו לעשות מעשים. לעשות מעשים שיעצבו את הכיוון אליה מתקדמת התנועה שלנו .זה כבר לא מספיק לצאת לי"ג. לצאת לנח"ל .להגשים בקבוצה ולכתוב לעיתון .כן -זה לא מספיק! עלינו להקים תנועה! אנחנו יושבים ומדברים בתוך הקבוצות הברורות מאליהן שלנו על רעיונות ,מחשבות ,דעות ,אבל לאיפה הדברים מובילים? האם כל אחד מאיתנו שותף להובלה שלהם? וכל זאת כתנועה? ברור שכל מעשה של חבר תנועה משפיע על דרכי חשיבה ולעיתים גם על החלטות של שאר חברי התנועה .אך האם לעד נקיים שיחת גרעין שתעלה לשיחת שיכבה שנפגשת אחת לחודש בסמינר ובזאת זה ייגמר? החלוצים אותם אנחנו מעריצים עשו מעשים :עלו ארצה ,הקימו קיבוצים .ואז 4מהם הקימו תנועה קיבוצית .תנועה שהקימה מוסדות שהיוו אבן דרך במפעל הציוני .מוסדות שעיצבו את פני מדינתנו לאורך עשרות שנים. ברור שהמהפכה קורת מבפנים .אך אנשים שהמהפכה מתחוללת בתוכם צריכים מטרה לתעל אליה את האנרגיות שבן-אדם מרגיש כשהוא מתנסה באמת. עלינו לעצב את דרכה של התנועה ובמקביל את דרכה של החברה .החברה על כל מרכיביה .עלינו ליצור חברה אחרת -ובמקביל -לחיות חברה אחרת .עלינו להפוך את הכותרת לחיי יום-יום .לחיות במהפכה ,להיות נאמנים לא'-ב' אותו אנחנו מחנכים בקנים .לחיות בקהילה ,שמקיימת מוסדות תרבותיים וארגוניים משלה. "הגורן" זה הסיפתח .עדיין לא התחלנו .כשנתחיל ,זה יקרה פתאום ,כי לעומת שיחות שמתבשלות ומתקדמות ,מעשה פשוט קורה. ואני לא אסיים באמירת פאתוס של "בואו נעשה מעשה" .כי כולנו יודעים שזה לא פשוט .לא תקום בקרוב ועידת תנועת בוגרים ,לא תקום מזכירות בוגרים ,לא יבחר מזכ"ל תנועת בוגרים ,לא יקום בקרוב ארגון כלכלי שתחתיו יתקיימו הקבוצות והקהילות .אבל נותר לי לכתוב על גבי העיתון הזה ולקרוא על גבי העיתון הזה את תנועת הבוגרים שלי .כי בחיים שלי כרגע ,זאת הדרך שלי להרגיש אותה וליצור אותה. ושימותו הקנאים!
18
שירן גולדברג, גרעין עלעול
גרעי הגליו
שם :יחף .בבי"ס כניסה לתפקיד היו דיונים וויכוחים סוחפים ,דובר על שמות כמו "אביר" ו"אדווה" אך בסופו של דבר השם ששירן גולדברג העלתה בסמינר קבוצות המשך הראשון ,ניצח. שכבה" :אחווה" מס' אנשים 10 :אנשים 8 .בפרק משימה .אחוזה אחת ודיילת אוויר אחת. מקום מגורים :שכונת עתיקות ,אשקלון. עיסוקים :כרגע בפרק משימה .מחנכים בישראל .הילה כהן סיון ושמואל )ק"ש אימפריה!( קומונרים באפרידר ,נחמה רעות וסרג' קומונרים בעתיקות ,הילה עומרי ושירן מדריכים קבוצות ט' וח' בקן אפרידר )כיוון שקן אשקלון צפון לא מוקם( קיצור תולדות הגרעין :התחלנו בקבוצות המשך .22 ,אחרי פרישות ותוספות מקבוצה שהתפרקה לי"ג באותו מספר , 22-ואז ...היינו קומונרים באיזור צפון מערבי .סיימנו את היג' עם 11אנשים בגרעין 10 ,בנח"ל. מאכל אהוב :אנטיפסטי שגילינו רק השנה. דיסק :משתנה מתקופה לתקופה, כרגע מרצדס בנד. ספר" :ג'ונתן לוינסטון השחף" של ריצ'ארד באך )שמואל עשה לנו לימוד ממש מעניין עליו(. סרט" :מולאן רוז'" מימי היג' ,שום דבר לא הצליח להתעלות עליו עדיין. הפריט הכי מצחיק בקומונה: החזיית ציצים שהילה כהן הביאה לסרג' בפורים. מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב? הרבה בנים ואוטו )הרבה בנים בתוך אוטו!( משהו מגניב שעשיתם כל הגרעין :שבת שעברה )(19.7 עשינו חנוכת בית חברים ,הצגנו סרטים על הגרעין )של הסימס משבועות ועוד מצגות( ,רקדנו ,הכרנו את החברים של בני גרעיננו ,וקיבלנו מתנות ממש מגניבות )מכין פסטה ובריכת גומי ענקית( וביג' הלכנו כולנו למפעל השוקולד של עלית בנצרת עלית והשמנו לנו ביחד כחלק מיום גרעין "שבעת החטאים". מסורות של הגרעין :לטייל בצפון כל פסח וכל שנה לעשות עבירת שמורת -טבע אחרת כמו לישון ולהבעיר אש במקומות שאסור או להגיע מאוחר מדי בלילה ,וכל שנה יש לפקחים מסורת לוותר לנו ולא להביא לנו קנס )בינתיים(. מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים? היינו גרים בעין גדי ועובדים בתיירות )אה ..בתנועת הבוגרים?( תדמית :גרעין שאוהב בוא נגיד ...להעמיק בשיחות ) 11שעות ארכה השיחת שיבוצים לפני הפרקמ"ש( מוטו :פיל מעופף )?( הערות נוספות? דרושים עוד בנים! ומהר!
19
הד הירוק עומר מגל גרעין "דרקון"
הלאה ,הלאה, על המים מרחפת עוד היא מחכה. גבוה, מעל הרי גלבוע, מעל העננים- הדרך ארוכה... )"שיר היונה" ,שמרית אור( מה לא נאמר כבר על עמק בית שאן? מקום שנזכר כבר בתנ"ך כמוקד קרבות מרכזי ,ערש ההתיישבות ,בו הוקמו עין חרוד )הקיבוץ הראשון( ,בית אלפא )הקיבוץ הראשון שלנו( ,מקבץ מובחר של קיבוצים דתיים ובכלל ריכוז הקיבוצים הכי גדול בארץ )ואני מניח שגם בעולם( ,מקום שתמיד איכלס בקרבו אנשים דגולים. אז איזה כישוף הוטל על העמק הזה שגרם לו להיות כל כך מיוחד? אני מניח שעל השאלה הזו לא אצליח לענות ברשימה זו ,אבל כן אני אציע כמה מקומות שכדאי לטייל בהם ואולי עוד כמה סיפורים מעניינים שקרו באזור. קודם כל מבחינה גיאוגרפית ,הגלבוע הוא החלק הכי צפוני של הרי השומרון -אשר שייכים לשדרת ההר המרכזית בארץ -ועמק בית שאן נפרס למרגלותיו .עמק בית שאן ניתחם בין הרי הגלבוע מדרום דרום מערב והרי הגליל התחתון המזרחי )רמת צבאים( מצפון צפון מזרח .הוא המשך של העמקים יזרעאל ועין חרוד שביחד יוצרים שרשרת עמקים שמחברת בין הבקעה לים התיכון ,מעין פתחה כזו אם תרצו בין המזרח למערב .לכן ,לא סתם ניתן למצוא בבית שאן עתיקות רבות -אם רק לרגע נניח לגבולות המדיניים שהופכים בימינו את בית שאן לחור ,מבחינה גיאוגרפית היא יושבת על מפגש דרכים מאוד מרכזי. כנראה שלא בטעות נערכו שם כמה מהקרבות הגדולים שנערכו בארץ שלנו .החל מתקופת השופטים )כאשר המדיינים הגיעו דרך שם לבזוז את המקנה שלנו ומשם הם השתלטו כמעט על כל הארץ עד שגדעון מכנס צבא קטן וחכם ובעזרת כמה תחבולות פשוטות אך גאוניות מבריח אותם בדיוק דרך אותה פתחה לפחות עד בואו של הפולש הבא( ועד למלחמת העצמאות -בלימת צבא ההצלה של קאוקג'י. מאוד מעניין גם לקרוא על השיטוטים של חיים שטורמן ,בן העלייה השנייה וממקימי עין חרוד ,באותו עמק יחד עם אורד וינגייט .מספרים שהראשון לא ידע אנגלית והשני לא ידע עברית ,וכששאלו את
20
וינגייט מה הם עשו כל הזמן הזה ביחד? הוא השיב ש"יותר טוב לשתוק עם חיים מאשר לדבר עם הרבה אנשים אחרים" .אולי גם לא במקרה מאיר הרציון ,אולי הלוחם הכי גדול שהיה לעם היהודי מאז בר כוכבא ,רכש את כישורי הסיור שלו כאשר גדל באותו אזור בדיוק. מבחינת טיולים האזור מספק מגוון רחב של אטרקציות בשטח מצומצם יחסית .מי שמחפש תצפיות ימצא תצפית מדהימה של שלוש מאות שישים מעלות ממרומי המגדל שבהר ברקן .אך במידה ואתם מגיעים בקבוצה גדולה ,אמליץ לכם לתצפת מכתף שאול ,גם תצפית מצוינת בפני עצמה .לפי דעתי סוג הטיול הכי טוב הוא ירידה לעמק .מסלולי הטיול המומלצים הם העמק הנעלם ,שיורד מהר ברקן ומגיע לתל יוסף הישנה )המסלול היותר ארוך( ונחל יצפור שיורד מכביש הגלבוע ומגיע כמעט עד ניר דוד )המסלול היותר קצר( .הפריחה באזור מאוד יפה ,אבל כמובן לא בתקופה הזו אלא באביב .לחובבי המים והמעיינות העמק מציע כמה אטרקציות ,ולמרות שיש שם איזה אלף מעיינות אפשר ליהנות כמעט ורק מעין מודע )הגדול מבין השניים( ומעין שוקק )הג'וסק( .המעיינות הללו כמובן מלוכלכים ,ומאוכלסים ,ולכן הכי טוב להגיע מוקדם בבוקר ,בימי חול ,ואם אתם באים עם רכב ,וכמובן אם יש לכם לב ,הביאו עמכם גם שקיות זבל .יש הליכת מים מאוד כיפית )אם כי קצת קצרה( בנחל הקיבוצים שליד ניר דוד ,ואם יש לכם קשרים בניר דוד )ע"ע גרעין עלעול( ,תוכלו לרחוץ גם באסי ולהיכנס חינם לסחנ'ה ,הלא היא גן השלושה )אגב ,חיים שטורמן הוא אחד מהשלושה שעל שמם נקרא הגן(. לסיכום ,אני מאחל לכולכם להנות מטיול בשבילי האזור ,ליהנות מהאטרקציות ואם יש קצת כוח ועניין להתעניין קצת מי פסע באותם השבילים קצת לפנינו.
תצפית לעמק יזרעאל מהר ברקן .מדהימה.
21
והיד רושמת . . . גיל זמיר גרעין "באמת"
יש דברים שהם בגדר קונצנזוס בינינו ,וטוב שכך .אנו נבנים מדיון שהופך לפעמים לקונצנזוס ומתקדמים אל האולטרה שלו ,הדיון הבא .ישנם דיונים שאינם נפתרים וטוב שכך. אבל יש סוגיה שכבר הייתי בטוח שהשארנו מאחורה .בימי שנת השירות ,הלכו רבים מהשכבה לשיחה עם חבר'ה מבני עקיבא .הימים -ימי טרום הינתקות .ממני נבצר להגיע ,אך הדיווחים היו חד גוניים. מתקיימת שיחה עד אשר מגיעים לסלע המחלוקת" -האם ערך חייהם של הערבים שווה לשלנו" )ויתור דיאלוגי על זכותם להגדרה לאומית(" ,ל-א" .תודה ושלום ,ומכאן לפעילות פוליטית מתנגחת. הסיפורים מהדיון היו מצערים אך לא חידשו דבר .העצבות על הפילוג קיבלה פוש ממעשיהם של המלוכנים שסיכנו את חיינו בחסימת כבישים ,זכר לימים שבהם הם התנערו מיגאל עמיר.
אז יש קונצזוס? נו?
אנחנו מתגייסי לצבא ,וחברי נופלי בקסמ של ילדי הטבע הקסומי .צנועי , משקיעי ,מפגיני ידע ולהט ,מביאי את כול למעיינות קסומי ולא שוכחי להביא חומוס .שלא לדבר על סנדלי השורש ובגדי העבודה ,ממש דור מייסדי ,רק ללכת אחריה ולגלות אר חדשה ,שהתנועה משו מה ,לא מוציאה אליה טיולי .
אנחנו מתגייסים לצבא ,וחברים נופלים בקסמם של ילדי הטבע הקסומים .צנועים ,משקיעים, מפגינים ידע ולהט ,מביאים את כולם למעיינות קסומים ולא שוכחים להביא חומוס .שלא לדבר על סנדלי השורש ובגדי העבודה, ממש דור מייסדים ,רק ללכת אחריהם ולגלות ארץ חדשה, שהתנועה משום מה ,לא מוציאה אליה טיולים. אני נשארתי מוכיח בשער ,למרות שהחבר'ה הצליחו לעורר בי לחלוחית של תקווה באשר למתנחלים.
אני מדריך נעורים בהראל וכחלק מפעילות רעיונית לחופש ,הוזמנו שני מפונים מנוה דקלים הגרים היום בניצן .האחד ,אשר ,רכז הנוער של הישוב ניצן ובעבר הרכז של נווה דקלים כבן שלושים .השני ,אבידב, בן ,20עומד להתגייס לגולני.
24
החבר'ה מהנעורים התייצבו בהרכב מלא ,אפילו שאת רובם זה לא עניין. בכל אופן המפונים מתחילים לדבר על חווית ה"גירוש" ,ופונים אל השכל הישר המבקש בטובתם ,סך הכל יש עניינים שכדאי שייפתרו במהרה ,נושא דיור הקבע ובעיות תעסוקה רציניות ,כמו גם הקמת מבנים קהילתיים ראויים. מעניין היה לשמוע איך זה לגור שבעה חודשים במלון .דובר על כך שהתא המשפחתי התערער מאוד ושהילדים והנוער למדו רק לצרוך ולא להתאמץ בשביל כלום ,שהרי יש חדר אוכל והחדרנית מסדרת את החדר .כמו כן לכל מלון היו שכונות ירושלמיות מאמצות שפוצצו אותם בצ'ופרים. כמובן ששני החברים שישבו איתנו לא ששו להתפנות בזמן ועל פי החוק על מנת להסדיר את נושא הפיצויים ,למעשה הם נהגו בעבריינות כשנשארו בגוש עד יום הפינוי .למרות זאת ,גם לי ברור שהם לא מטופלים כראוי. הסיפור על הפינוי עצמו והתלאות שעברו המפונים תפס את רוב השיחה .הסצנה של תחילת הפינוי ,כפי שתוארה על ידם הייתה כמו לקוחה מהסרט .300הם תיארו שיירות בלתי נגמרות של חיילים נערכות מולם ,ואת הפחד המשתק שנגרם כתוצאה מהמוני החיילים.
"את מדברי על התקרבות ויחס הוג בינינו ,הא יש עוד אנשי שראויי ליחס הוג ?" "למי את מתכוונת?" "אתה לא יודע למי?" "אה ,לערבי , אי לי מה לדבר אית ,דברי צריכי להתחיל בתוכנו" .כידוע ,יצירת הדרגה במעגלי השיח בדר כלל נועדת לאי קיו שיחה.
השיחה התנהלה באמפטיה ,יש לציין שהחבר'ה שהגיעו דיברו בצורה חינוכית וידעו אילו פרטים ודעות לחשוף על מנת שלא נתחיל בהתנצחות. נגמר הסיפור של החבר'ה ,ועכשיו יש זמן לשאלות. בהתחלה החניכים היססו ,אז נתתי כמה שאלות פרווה עם תשובות מעניינות ,כמו מהו מצב הנוער בניצן. אך לפתע ,י"אניקית עם תודעה מפותחת שואלת: "אתם מדברים על התקרבות ויחס הוגן בינינו ,האם יש עוד אנשים שראויים ליחס הוגן?" "למי את מתכוונת?" "אתה לא יודע למי?" "אה ,לערבים ,אין לי מה לדבר איתם ,דברים צריכים להתחיל בתוכנו" .כידוע ,יצירת הדרגה במעגלי השיח בדרך כלל נועדת לאי קיום שיחה. הוספתי" :אתה מדבר על שיחה בינינו ,מה כשנחליט לפנות את יו"ש" כמובן שקיבלתי תשובה חביבה שבחובה איום זהיר .בגדול שם ייפסק השיח. אחרי השיחה עם החניכים פרשנו אלי הביתה והמשכנו לדבר ,עוד מסקנה מפחידה של המתנחלים היא שהפינוי מגוש קטיף עבר כי הם היו ממלכתיים מדי בתגובה אליו )ממכלתים בלשונם( ,לעומת זאת, בפינוי עמונה הם לא יצאו פראיירים וראו זה פלא, "מאז לא היו עוד פינויים" .יכול להיות ,יכול להיות שזה מאוד מפחיד .ואלה האנשים המתונים שמוכנים לדבר איתנו. שמו"צניקים. כמה שאלות. מה לעשות? לא יודע .בעיקר כדאי להסתכל על החבר המתנחל שלי ולבחון את ההומניזם שלו בעוד כמה שאלות ,שביומיום לא תמיד נתקלים בהן ,במיוחד בצבא ,כשהערבי נמצא תמיד מהעבר השני של הכוונת. בכל אופן ,אבידב הזמין אותי לקבוצת הידברות שהוא וחבריו מההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי יזמו. הידברות שהיא כמובן כשרה לפסח ,ללא חשש ערלה וערבים. הסכמתי.
23
והיד רושמת . . . לירן מזוז, גרעין כוורת
המוסר+הטבע האנושי=? אני חושבת שבאיזשהו מקום ,הבחירה שלנו בחיי גרעין ,בתנועת הבוגרים וכו' היא בחירה במציאת התשובה למשוואה הזאת .תשובה ממש לא ברורה ,ממש לא חותכת ,ובהחלט לא בטוח שבכלל קיימת… אני חושבת שאנחנו ,בתור האנשים שחיים את המשוואה הזאת ,ומנסים להכניס את אלמנט המוסר לחיינו ,חוטאים לעתים בשכחת הטבע האנושי במשוואה .הנטייה שלנו היא לשאוף לראוי המוחלט, לדרוש מאוד גבוה על פי סולמנו הערכי ועם כמה שפחות סטיות ,אבל אין אני חושבת שזה נכון. ניתן לראות ,בעיקר בניסיון הקומוניסטי ואולי אף הקיבוצי ,איך ניסיון לקיים את הדבר ה'נכון' באופן מוחלט ,ומבלי להתייחס לטבע האנושי ,הינו מעשה שאין לו עתיד ,ואינו בר קיימא. הרי התעסקותינו היא באדם ,ולא ברובוטים .דברים שלעתים הינם נכונים במובן הטהור של אמונותינו ,מתבטלת נכונותם כאשר הם אינם יכולים לקרות באדם ,בשל מצבו הנפשי ,נסיבות חייו וכו'… אני חושבת שאנחנו שוכחים את זה לפעמים ,או מתעלמים מזה בשיח היומיומי שלנו באמונותינו ובבניית חיינו .זה מובן ,שאין אנו רוצים להוריד את דרישותינו מהאדם ומהמוסר שעל פיו ובשמו אנחנו מעוניינים לחיות ,מתוך בעיקר תקווה להגעה לאידיאל שאנו דורשים אחד מהשני ומעצמנו לשאוף אליו ,והורדת דרישות אלה אף עלולה אולי למנוע מאדם להגיע למצב באמת הכי קרוב שלו
24
לאידיאל .אבל אני חושבת שהדרישה האינסופית הזאת ,שמוחקת את קריטריון הטבע האנושי בה היא בעייתית .לעתים מובילה ליאוש עצמי ,לעתים ליאוש מהאמונה ,ולעתים אף מובילה למסקנת החוסר רלוונטיות ולגיטימיות של האמונה בשל כך. הנחה בסיסית שצריכה להיות לנו היא כי האדם בנוי מיצרים. תמרונם לכדי יצירת האדם על פי האידיאל יכולה לבוא בשתי צורות שאני רואה :האחת-ניסיון ביטולם וחיסולם ,כך האדם יהיה משוחרר מהם ומהדברים בו שאינו שולט בהם )יצריו המרכיבים את טבעו האנושי( וכך יוכל לבנות את עצמו לכדי הראוי שבו מאמין .אני חושבת ששיטה זו ,שהיא נראית כזאת שבה חלקנו מאמינים ,איננה ברת קיום ועתידה ליפול .אני חושבת שהטבע האנושי של האדם לא יכול להתבטל-מקסימום להדחק ,כך שכביכול השתלטות עליו הינה זמנית בלבד, ועתידה להביא לפיצוץ חסר שליטה שיתבטא בתסכול בעיקר. הצורה השניה-הבנה וניתוב היצרים האנושיים ,באופן שקול ומבין שיצרי האדם הינם חלק בלתי נפרד ממנו ,לטוב ולרע ,ואין לנסות להעלים אותם אלא לתמרן איתם לכדי קירוב למצב אליו אנו שואפים. מצב זה ,בו אין אנו מחסלים דבר הקיים בבסיס האדם ובונים במקומו דבר חדש לחלוטין על פי אמונותינו ,אלא משתמשים בבסיס הקיים באדם ,ואשר מרכיביו אולי פחות או יותר דומים בין בני האדם ,אך איזונם שונה ,ככל הנראה יביא למצב בו הנכון האוטופי והסטרילי יאלץ לשאול את עצמו את שאלת הלגיטימיות והרלוונטיות .האם זה עדיין נכון למרות שטבעו של אדם כלשהו ,במקרים שונים ומגוונים ,לא מסוגל לכך? אולי הנכון ישתנה? אולי הדבר הנכון יהיה כבר לא הדבר הנכון על פי הנייר ,אלא דווקא מה שנפשו של האדם חפצה? הצורה השניה מביאה אותנו לתמרון במצב מאוד מורכב )יותר מבצורה הראשונה בעיני( ,בו האידיאל הוא אמנם בתוך 'גבול גזרה' אוניברסלי, אך ביטויו פרטני ושונה מאדם לאדם בהתאם למסוגלותו-דבר המרחיק מהאידיאל הטהור, ואף מבטל אותו .כי אין זה בעצם האידיאל אם הוא אינו לגיטימי )כלומר ,מתיישב עם נפשות האדם( .ולמרות כל זאת ,לדעתי הוא הנכון יותר .הוא זה שביכולתו לעבוד ולקרות ,לאורך זמן בכל אופן .הוא הרואה והכנה לגבי מה שהוא עובד איתו ,ואינו עובד על עצמו עם מצב קיים שקרי, אלא מבין שאנו פועלים כאן בנפש שאיננה מושלמת ,איננה מורכבת רק מטוב ומשלמות ,אלא מאגד של דברים טובים ורעים ,שיש לאזנם ולתמרנם לכיוון הטוב ביותר שאפשר ושבו אנו מאמינים .במצב כזה צריך למצוא איך לדרוש בכל זאת ,איך לשלב אלמנטים שונים ומגוונים בהרבה משחשבנו. אני חושבת שאלמנט זה צריך להכנס לנו יותר לתודעה ולשיח .כי גם אם הוא תמיד היה שם באופן מודע יותר או פחות ,אני מרגישה שהוא אינו מתבטא באופן מוסכם ושקול ,אלא בדרך לא מדוברת, שלא חושבים עליה עד הסוף אם בכלל ,ולעתים אף נתפס הטבע האנושי כתרוץ לחוסר דרישה, לויתור עצמי ואף לסטייה מהדרך בה אנו מאמינים .דוגמאות שבולטות לי לפחות בנושא הן שאלות האלמנטים השטחיים בחיינו והיצרים המיניים שלנו-האם יש להם מקום בחיינו בכלל? ואיזה? ואיך?.יש הרבה מה לדבר בנושא ,אז חשוב לא לדחוק את החלק הזה במעשה האדיר הזה שלנו .כי חבל .אני מאמינה שאנחנו לא עושים את זה בשביל להיות לא לגיטימים ולא רלונטים לאדם .אנחנו מאמינים באדם ,ומבינים שהוא איננו רובוט צייתן ומושלם ,אלא ייצור עם המון מורכבויות ודברים שאינם לגמרי בשליטתו.
האידיאל הוא אמנ בתו 'גבול גזרה' אוניברסלי ,א ביטויו פרטני ושונה מאד לאד בהתא למסוגלותו- דבר המרחיק מהאידיאל הטהור ,וא מבטל אותו. כי אי זה בעצ האידיאל א הוא אינו לגיטימי )כלומר ,מתיישב ע נפשות האד ( .ולמרות כל זאת, לדעתי הוא הנכו יותר.
25
תרבות יעל ניסני, גרעין נווה
" "נפקד -הינו כל אדם שהיה ,לאחר 'החלטת החלוקה' של האו"ם בנובמבר 1947אזרח של מדינת אויב ,או שעבר לשטח האויב ,או שהיה אזרח ארץ ישראלי ויצא ממקום מגוריו הרגיל אל מחוץ לארץ ישראל לפני ,1.9.48או שיצא אל "מקום בארץ ישראל שהיה מוחזק אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע את הקמתה של מדינת ישראל או שנלחמו בה לאחר הקמתה". איש זה נחשב מאז כ"נפקד" ורכושו ואדמתו הועברו לבעלותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים. אולם יש נפקדים שהם ,מה לעשות ,נוכחים; אדמתם ורכושם נלקחו, אך הם עצמם חיים איתנו ,בארצנו ,ולהם יוחד המעמד המשפטי והישותי של "נפקדים -נוכחים" " בשנת 1992פירסם דויד גרוסמן ספר המעלה שאלות בנוגע לנוכחות הערבים החיים במדינת ישראל ומציף מורכבויות רבות שלתפיסתי ההתייחסות היום-יומית אליהן היא לא רבה ואף כמעט לא קיימת. בספרו מתייחס גרוסמן לנושאים רבים -כיצד נתפסים הערבים בחברה הישראלית -יהודית וכיצד הם נתפסים בעיני עצמם ,מהו המקום בו המדינה מציבה ומקבעת אותם ,ומה חלקם בתפיסת המקום הזה. הספר הוא נסיון כן ואמיץ לענות על שאלות קשות דרך מפגשים רבים וייצוגי מגוון דעות ודרכי חשיבה ,ותוך עימות הדעות אחת עם השנייה .קיימת בו ביקורת נוקבת משני הצדדים על שני הצדדים.
26
גרוסמן לא חושש להיכנס לעומק של שאלות על זהות ,לאום ,זכויות, אוטונומיה והדחקה ,והוא עושה זאת בכישרון רב ובעקשנות. הספר הוא ספר שנכתב לפני כ 16 -שנה והוא משקף תמונת מצב עגומה של אותה התקופה ,אך -כמה )לא( מפתיע ומאוד מעציב, גם של תקופתנו היום. 16שנה לאחר צאת הספר ניתן להניח כי הדברים רק השתרשו יותר ונטמעו עמוק וכואב יותר. אחד הנושאים בהם נוגע הספר הוא כיצד חיה לצידנו חברה מדוכאת בעלת זכויות מעטות כל כך ואינה מתקוממת .כיצד נוצר אדם פסיבי ,רדום וכנוע שמקבל את דרך החיים שלו כמובנת מאליה. כאשר אחת מהמרואיינות הערביות מדברת על ההשכלה של ערביי ישראל וטוענת כי ההשכלה היא "השכלה של אוניברסיטה ותו לא .לא השכלה פנימית .לא אינטלקטואליות במלוא מובן המילה" ,ולאחר מכן מספר מרואיין אחר -אחמד אבו אסבע על הליקוי העקרוני שיוצר בחברה הערבית-ישראלית אנשים חסרי יוזמה וחסרי ביטחון -אי אפשר שלא להרגיש תחושת אשם על יצירה של אדם זה. תודעתו ואופן התנהגותו של אדם מתעצבים בבית ,ברחוב אך גם במערכת החינוך, הישראלית במקרה זה ,אשר בוחרת אילו תכנים ליצוק לתלמידים הלומדים בה וביניהם התלמידים הערבים. על אף עמדתו הדי ברורה של המחבר והבסיסים שהוא מניח ,הספר אינו מתיימר להציע את הפיתרון האולטימטיבי לחיים בשלום בתוך המדינה ,אך גדולתו היא בעיקר בהעלאת הנושאים אל פני השטח ובמתן במה לקולות שאינם נשמעים ולשיחה כנה בין אנשים ממקומות שונים. אני רוצה לסיים בפיסקה נוספת מהספר שמעוררת אצלי תהיות רבות על ההתנהלות היום-יומית שלי ,שלנו כתנועה וכמובן של המדינה:
הספר נכתב לפני כ 16שנה והוא משק תמונת מצב עגומה של אותה התקופה ,א כמה )לא( מפתיע ומאוד מעציב ,ג של תקופתנו היו . 16שנה לאחר צאת הספר נית להניח כי הדברי רק השתרשו יותר ונטמעו עמוק וכואב יותר. אחד הנושאי בה נוגע הספר הוא כיצד חיה לצידנו חברה מדוכאת בעלת זכויות מעטות כל כ ואינה מתקוממת .כיצד נוצר אד פסיבי ,רדו וכנוע שמקבל את דר החיי שלו כמובנת מאליה.
"והרי כל מדינה הכובשת עם אחר ומדכאת אותו ,מן הסתם אמורה להיות מוכנה להפגנות ענק כאלה .ישראל לא הייתה מוכנה ,מאחר שלא ידעה שהיא כובשת, לא חשבה שהיא מדכאת ,ולא האמינה כי יש שם עם .היה בכך לקח בשבילנו :אם אינך שואל את עצמך בלי הרף שאלות חדשות שתכפינה את המציאות הבעייתית על התודעה הנפחדת ,העצלה ,המסוייגת ,היא תיעלם מתודעתך .אבל רק משם".
27
תרבות
הללי בלבן גרעין "עלעול"
יש יוצרי שנושאי אית תו תק של איכות .כל פרויקט שה נוגעי בו מסומ -ואת יודעי שהוא טוב .ומעבר לזה, אות , שאוהב אד כל כמוכ ,נכנס למועדו הנכו . שפי ישי -מלחין ,מפיק מוזיקלי ,מעבד ,זמר -הוא בדיוק יוצר כזה .בדרך )הארוכה מאוד( שלו בתרבות הישראלית אפשר ורצוי למנות שירי ילדים )"ריבים קטנים" מתוך הכבש השישה עשר, למשל( ,הצגות )"מאמי" ועוד רבות( ועבודה עם יהודה עמיחי ,נתן זך ,יונה וולך וכן אילן וירצברג, אהוד בנאי ,יהודה פוליקר ועוד רבים וטובים .בהחלט תו תקן. אני מודה שלא זו הסיבה שאני כותבת עליו .בשבילי ,שפי ישי )או ישי שפי( הוא חלק מהפסקול המתנגן של הילדות .ולכן האלבום שלו -אהבה ושנאה -הוא המרכז .אז מהתחלה. פעם ,כשהייתי קטנה והמדינה נראתה גדולה ,באוטו של אבא שלי לא היה רדיו .הוא התקלקל הרבה לפני שאני זוכרת ,והחליפה את מקומו קלטת אחת )כן ,ילדותנו הקסומה( ,שארזה בתוכה את צמרת המוסיקה העברית .כל נסיעה -שלושה ימים לצפון או עשר דקות לדודים ברשפון -הייתה מלווה באותם הצלילים בדיוק ,לפי אותו סדר ועם אותן קפיצות בהקלטה .וכמעט צד שלם של קלטת הפלאים ההיא הוקדש ל"אהבה ושנאה" -אלבום הסולו של שפי ישי .ולכן ,אני אמנם לא זוכרת בשום אופן מתי שמעתי אותו לראשונה ,אבל אני יכולה לנסות לשים אצבע על סוד הקסם. ב"אהבה ושנאה" ) (1992מלחין ומבצע שפי ישי בכישרון לא יתואר שבעה שירי משוררים ,ואחד שאת מילותיו הוא כתב .הניסיון להלחין שירי משוררים הוא ,כמובן ,לא מיוחד לשפי ,אלא רווח מאוד בתרבות הישראלית .הגבול טושטש לפני שנים רבות ,כיוון שמשוררים נהגו לכתוב ללהקות צבאיות ותיאטרון ,ומשם המעבר להלחנת טקסטים שלא נכתבו במיוחד היה קל.
28
כבר בתחילת שנות השבעים השתרש המנהג של "ערב שירי משוררים" )שהתחיל בהפקת גלי צה"ל( ,ומאז המוסיקה הישראלית מלאה בלחנים )ולחנים חדשים עליהם( למילים ליריות- "אומנותיות" )להבדיל מפזמונים(. האם החיבור הזה טבעי? בתרבות הישראלית כמו שאנחנו מכירים אותה ,כן .כמה מהשירים היפים ,המוכרים והאהובים ביותר בעברית הם מפגשים כאלו בדיוק .קל ,אפילו קל מדי, למנות כמה מהם" -עטור מצחך" )של אברהם חלפי ויוני רכטר(, "פגישה לאין קץ" )של נתן אלתרמן ונעמי שמר(" ,עץ השדה" )של נתן זך ושלום חנוך( ...קשה לדמיין את המוסיקה הישראלית בלעדיהם .קשה יותר להגיד אם ברמה אומנותית החיבור הזה אכן קיים וטבעי כל כך ,או שהוא רק תוצר של התרבות הישראלית האהובה שלנו .המילים המורכבות של השירים דורשות התעמקות ובחינה ,ולרוב הן לא מדברות בצורה ישירה .חלק מסוד הקסם של השירה הוא שצריך להכיר את המילים לעומק ולקרוא אותן שוב ושוב כדי להגיע להבנה ומשמעות ,וגם אז ניתן להמשיך ולפרש )ולהמשיך ,ולפרש .(...פעמים רבות ,בעיקר כשלא מכירים מראש את מילות השיר הכתוב ,הלחן מושך את תשומת הלב מהמילים ,ובכל מקרה קשה להגיע לעומק כזה מהקשבה בלבד. אכן ,מורכב. אז למה בכל זאת שירי משוררים מולחנים הם כל כך יפים )לטעמי ,בין היצירות הקסומות של המוסיקה העברית הן בדיוק מהסוג הזה(? אולי כי הם נותנים הזדמנות למפגש בין יוצרים שונים כל כך .ודווקא לא מפגש סימולטאני ועבודה משותפת ,אלא יצירה שמתפתחת בשלבים ומגיעה לרמה אחרת .לא תמיד המפגש הזה מצליח ,לפעמים הוא מאוד מאכזב .אבל כשהוא מצליח ,הוא כל כך יפה ,כנראה כי הוא לוקח את הטוב בשני האומנים ומשלב אותם לאחד. חזרה לשפי ישי .המשימה שהוא לקח על עצמו היא לא פשוטה בכלל. אם הלחנת שיר אחד היא מסובכת ורגישה ,אז הלחנת שמונה שירים, כל אחד של כותב אחר היא מורכבת פי כמה .קצת קשה לדמיין זירה משותפת לנתן זך )"שבעה"( ,רוני סומק )"אזיקים .שיר רחוב"( ,יהודה עמיחי )"לילה אחד של אהבה"( ,היינריך היינה )"אהבה ושנאה", בתרגום שלמה טנאי( ,יונה וולך )"יונתן"( ,נעים עריידי )"כל פעם שאדם מתאהב"( ,נתן יונתן )"והרותם היה מלבין"( ,וכמובן שפי ישי )"סימנטוב"( .אבל בכישרון נדיר ,שפי בורא זירה כזו ,והיא בהחלט מקסימה .ב"אהבה ושנאה" ,הלחנים מצליחים להיות ההמשך הלא צפוי של הטקסט עד שאין הפרדה ברורה בין משורר ומלחין ,מילים ומנגינה .שפי לקח שירים של משוררים שונים כל כך ,המתעסקים בנושאים מגוונים ומורכבים. מביקורת חברתית לשירי אהבה -באלבום יש הכל .אין בהכרח )ואולי בהכרח אין( חיבור נושאי או סגנוני בין המילים השונות ,אבל שם נכנסת המוסיקה ונותנת הרגשה רציפה .כל שיר עומד בפני עצמו ,והלחן נותן מענה והתייחסות לאלמנטים שונים בטקסט ובסגנון של המשורר .אבל כשמציבים את כל השירים יחד ,אין כאן "ערב שירי משוררים" ,אלא אלבום אחד שלם ומקסים ,של יוצר מדהים .הלחנים של שפי יוצרים מפגש מפתיע בין המשוררים השונים )מאוד( ומאחדים אותם ליצירה שלמה וטבעית .המנגינה דוחפת את המילים קדימה ומחזקת אותם ,ויחד נוצרים רגעי הקסם האלו ,שגורמים לכם לחשוב שהאלבום הזה היה קיים תמיד. תו תקן ,כבר אמרתי?
29
תרבות עמרי סטרוז גרעין "יחף" יעל שניידר גרעין "יהב"
הסרט נגמר ,הכתוביות רצות על המס וכל הצופי נשארי לשבת. רק אחרי כמה דקות התרומ האד הראשו מהכסא שלו ויוצא החוצה. זה היה ממש מוזר ,אי שא אחד לא ק מהכסא כשנגמר הסרט. כנראה כול קצת היו המומי ,חיפשו פיתרו לצאת איתו... הסרט הוא סרט תיעודי ,בו הבמאי ארי פולמן מתחקה אחר זכרונו האבוד ממלחמת לבנון הראשונה ,ובמיוחד-מימי הטבח במחנות הפליטים סברא ושתילה .הסרט הוא סרט אנימציה ,בחירה מאוד מיוחדת שהופכת את הסרט לחוויה עוצמתית. מהסרט יצאנו עם הרבה תחושות קשות .יצאנו כעוסים ,בעיקר על מערכת החינוך ,שבחרה לא להתעסק במלחמה הזו .למעשה, שום מלחמה אחרי מלחמת יום כיפור לא מדוברת בצורה אמיתית בתוכנית הלימוד ,נדמה שנעצרנו .אולי מתוך פחד להתמודד עם המציאות ,אולי מתוך הכחשה .אבל המציאות היא כזאת :ב25- השנים האחרונות ישראל נמצאת במלחמה תמידית ,שהיא כבר לא מלחמת "אין ברירה" בתפישה הלאומית .היא מלחמה שקל מאוד להתעלם ממנה ולא להרגיש אותה ,אלא אם כן אתה חייל קרבי שנכנס למבצע בעזה או שכם מדי לילה. התחושה מאוד מתסכלת .הבורות שלנו נובעת מניסיון המדינה ליצור תמונת מצב תלושה מהמציאות ,לתת "זריקת פאתוס" למורל הלאומי ,על חשבון ההבנה וההכרה של המצב כיום .אולי הפחד מחוסר המוטיבציה לגיוס לצה"ל מניע את מקבלי ההחלטות ,אולי הפחד מנתוני הירידה מהארץ .לא ניתן להתחמק מהעובדה ,שהמציאות שנויה במחלוקת ,וכדי שנוכל להתמודד איתה ולא לברוח ממנה ,אנחנו צריכים לדעת. הסרט עשוי בצורה מדהימה ,ובאמת הצליח להאיר את עיננו לתחום אפור ,שחייבים להתעסק בו יותר.
30
כתיבה יוצרת ניצן שמיר, גרעין יהל
חום אימים .אמצע הצהריים .הלך עבר בדרך עפר ,ימי ראשית הקיץ .אי שם קצת מצפון-מערב לדרום-מזרח רמת הנגב .מאות קילומטרים מברז קרוב של מים צוננים ,ממאהל אדם ,מתרבות אנושית )שלא כוללת שטחי אש של טנקים ופודרה( .שם ,אם אתם יכולים לראות ,צועד לו אדם .זהו אותו הלך מהשיר של שמוליק קראוס .לא צמא מדי – יש לו מים .גם צידה יש לו ,מספיקה בהחלט. קצת חסר חברה ,קצת עייף. אם שמתם לב ,האדם התיישב .מה לו בשביל להיקרא אדם? צרכי קיום בסיסיים ומעט חברה .מספיק קשר אחד זמני ומקרי עם איזו נפש תועה בשביל לקיים חיים שלמים .מי שאהב פעם ,או חשב שאהב ,או אהב ולא ידע את שם האהבה ,כל אלה יש בנפשם מספיק בשביל לסבול את ההוויה האנושית ולפעמים טיפה להנות ממנה .בצילו של המלוח התיישב ונשען על סלע .סתם מלוח מקרי שממנו מציצים זוג גורי ירבועים ,סתם סלע גיר עתיק שבמקרה נעצר פה בשיטפון האחרון שהיה בוואדי" .כמה טוב ",חשב אותו הלך" ,סלע קריר ,צל מלוח וזוג ירבועים .חמודים ,הם עוד לא מכירים בני-אדם ובגלל זה הם לא בורחים ".נרדם. "היי אתה!" התעורר האדם :מביט סביבו" .מי שם?" שאל בדאגה" .יכול להיות שהירבועים דיברו איתי?" הרהר בקול רם" ,בטח דמיינתי ",הוסיף. "אורח! הלך! מה שמך?" הופיע אותו קול. זה כבר היה יותר מדי האדם ידע שהו לא מיובש ולא מדמיין הוא לא ידע מי מדבר איתו וחוסר הידיעה הוא אחד הדברים שיותר מפחידים בני-אדם .הפחד אמר לו – ברח! – אסף את תרמיל, הרים את מקלו ונס מהמקום. "מוזר "...חשב לעצמו הסלע .דווקא שכבר ניסיתי ,עד שהתעוררתי אני ",רטן הסלע ספק כועס ספק מתפלא" .אחזור לישון עוד מאות שנים עד שיעיר אותי שנית איזה עובר אורח מזדמן ".אך הוא לא נרדם. סוף דבר: למטייל שלנו שלום ,אם שאלתם .הטיול נגמר ,הוא שב לביתו ולעלמה היפה שהשאיר .אם תזדמנו בדורות הקרובים לאותו מקום תוכלו למצוא בו עדיין סלע-אדם מהרהר בצילו של המלוח .מהרהר ועדיין אוהב.
31
"כל שאתה צרי זה אהבה" )החיפושיות( 0-385-REARCOVER-
"קוראי נכבדי שלו .השער האחורי שלפניכ לא הול להיות מצחיק .נהפו הוא .ע זאת ,מצאתי לנכו להתיר פרסומו של מדור זה ,לאור הכוונה הטובה והסיכוי הקלוש לגרו למישהו להאמי באהבה ו\או בגאולת אר ישראל" )תת אלו! אביחי רונצקי ,הרב הראשי לצה"ל( " #אני מאוד שטחי וריקני ואי לי בכלל רעיונות ושו דבר מעניי להגיד. #ואני בדיוק אותו דבר" )זוג אוהבי עונה על השאלה 'מה הופ אתכ לזוג מאושר כל#כ ?'( "הו את ציפור דרור מעופפת כמה מטרפת עונדת תכשיטיי גאה בנוצותיי חולפת בשמיי מי ישווה ל בצבעיי הו את ראיתי אות הסתכלתי בעיניי ודברתי אל עצמי" )שלו חנו ( "אני יושבת ברכבת, מוציאה ספר ומתחילה לקרוא ,כשלפתע פונה אלי גבר צעיר משופ , ושואל אותי מה אני קוראת .אני מראה לו, אנה קרנינה .הוא מתחיל )"אחד" ,ג'קסון פולוק(1949 , לשוחח איתי על ספרות יפה ,מלומד למדי .הוא שואל על מעשיי ,ניכר בו שהוא מתעניי ג באנתרופוסופיה .מדי העבודה הצבאיי שלו, כמו ג שיערו הארו למדי ,מעידי עליו שהוא חייל בשירות מילואי .אני יורדת בלב המפר ומדמיינת אי מרגיש לשכב איתו ,משולבי גפיי ,כמו שני נחשי שהסתבכו זה בזו" )אלמונית ,19 ,אזור המרכז( "הו את חתול בר לאט פוסעת כמה מנוסה את נועצת את עיניי חושפת ציפורניי שלמה בתנועותיי לעת ערב לעת צייד הו את הקפאת את דמי עצמתי עיניי ודברתי אל עצמי" )שלו חנו ( "משגע אותי ,פשוט משגע אותי ,שהיא כל הזמ מחטטת לי בשיער .מילא להוציא לי כיני ,אבל לאכול אות אחר כ ?" )ההוא מלפני כמה חודשי ,רק שתדעו ,התחת ע הקופה הזאת בסו! .הוא יצא ממעצר ,והל ע זה עד לבג" ,ובתכל'ס א! אחד ש מהשופטי לא ידע מה לעשות ,אז בסו! התירו את זה .המדעני במכו וייצמ השתגעו מרוב אושר .הקופה ,שדר אגב קוראי לה ג'ודי, על ש ג'ודי גארלנד ולא על ש ג'ודי פוסטר ,שוחררה מג החיות בירושלי ,וה חיי יחד בדירה בפלורנטי . להראותכ שלמרות הקשיי מי רבי לא יוכלו לכבות את האהבה ,שלא לדבר על שני כרומוזומי ( "ציפי" )זאת ע החלוק והצמה ,מהשיר ,בווידוי מרגש(
זה זמ רב מפעמות בי תחושות שאינני יודע כיצד להגדיר אות בש .אני הול לי ברחוב ומרגיש שיכולתי פשוט להרי ראשי לעבר השמיי ולצעוק בכל הכוח .היצרי שלי גודשי וגועשי ,מאיימי לעלות על גדותיה ולהתפר .אני יודע שבתקופות כתיקונ הייתי מוציא את זה בצורת שיר ,סיפור, ציור ,פסל ,מחזה ,ריקוד או #אי קוראי למה שעושה פובליציסט? #רשימה, נאמר .אבל איכשהו כלו לא יוצא .מצליח רק להפלי ,לקלל ומדי פע לחרוז 'אהבה# אכזבה' )אהרו רו # ברזני ,שנחש! כא לפנינו במצב קשה של חס
יצירתי ,בתו עננה של עש מקטרת ,אדי ויסקי ונפיחה ריחנית(. "לא" )תשובה( פגשתי אותה במקרה במסיבה בתל#אביב, אחרי יותר משנה שלא נפגשנו .היא התקרבה אלי וחיבקה אותי .רק בתו חיקה הח #היא שופעת יותר משזכרתי #הבנתי מי זאת שניגשת אלי באמצע המחנק והזרות .פניה אמרו חידה. יצאנו החוצה לקשקש .שאלתי אותה מה ע האפס ההוא שהיא יצאה איתו בזמנו' .זה נגמר' ,היא אומרת' ,עכשיו יש אפס אחר' .מספרת לי שג עכשיו לא טוב לה .אני שואל אותה אי זה שא! פע לא היינו יחד' .כי אי ל זי ' ,היא עונה .תמיד היא חייבת להזכיר את זה" )מתו "המומחה", ספר מתח בכיכובו של הבלש הפרטי גידי ב דב( "הו את אשה שיר מתנועעת כמה את יודעת שומרת סודותיי פראית ברגשותיי פורשת את קסמיי משכרת כמו היי הו את מלכודת פתאו נשארתי בבית ודברתי אל עצמי" )שלו חנו ( " #זה ג'קסו פולוק די טוב ,לא? #כ . #מה הוא אומר ל ? #הוא מנסח מחדש את הנגטיביות של היקו .את הריקנות הנוראית בבדידותה של הקיו .אינות .הקושי של האד הכפוי לחיות בנצח עקר ,חסר אל ,כמו להבה קטנטנה שמהבהבת בריק אינסופי ,בלי שו דבר מלבד שממה ,אימה והשפלה ,יוצרת כתונת משוגעי חשופה וחסרת תועלת בקוסמוס שחור ואבסורדי. #מה את עושה בשבת בערב? #מתאבדת. #מה ע שישי בערב?" )חיזור ,מוזיאו כלשהו לאומנות( "מי רבי לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, א ית איש את כל הו ביתו באהבה בוז יבוזו לו" )שיר השירי ,פרק ח' ,פס' ז'(