ינואר 2009
גיליו מס' 11
עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר
אחרי המלחמה
דיווחי מפעילויות התנועה בדרו חברי כותבי על התקופה
בחירות
בואו לקרוא עוד על מפלגות השמאל
ראיו
ע אליהו )צצה( רגב
מאמרכת
קוראים ושותפים חזק,
סוף והתחלה /
מרפרוף מהיר אחד בגליון המונח לפניכם ,אפשר לקבוע בלי שמץ של ספק שהוא נכתב ,נערך ויצא לאור בתקופה ,איך לומר ,מורכבת .כמעט כל דף בו משקף את האינטנסיביות הברורה של התקופה האחרונה .כצפוי וכראוי ,מככבות בו הלחימה בעזה )אותה חווינו – מי יותר ,מי פחות – מהרבה נקודות מבט שונות( והבחירות הקרבות. זהו אולי הגליון הכי אקטואלי ,הכי בזמן אמת שהוצאנו .ניתן אולי לקרוא בו דברים שלא נאמרו עדיין בקול רם .בלי קשר למתקפת המציאות של החודש האחרון ,אנחנו מקווים שהבמה שנוצרה כאן תמשיך לשקף ולעצב שיח דינמי ומגוון ,ממש חלק בלתי נפרד מהיומיום של כולנו. 2009לא התחילה כמו שרצינו ,זה ברור .לא נותר לנו אלא לאחל לכל קוראינו ושותפינו שנה טובה יותר מראשיתה .שנרחיב מעגלים ,נפרוץ גבולות, נעז לחלום ונדע להקשיב. ומה אתם אומרים? רוצים להיות גרעין הגליון? לספר על המשימה שלכם? לפרסם סיפור קצר מהמגירה? לדון בספר האחרון שקראתם? אתם תמיד מוזמנים .זוהי הבמה שלכם )ועכשיו גם יש רשמקול!(. חזקו ואמצו ,הללי ,שירן וגיל.
ויסלבה שימבורסקה אחרי כל מלחמה מישהו חייב לנקות. סדר כלשהו הרי לא יתרחש מעצמו. מישהו חייב להדוף את עיי החרבות אל צידי הדרכים, כדי שיוכלו לעבור בהן עגלות מלאות מתים. מישהו חייב לבוסס בטיט ובאפר, בקפיצי ספות, שברי זכוכית וסמרטוטים מדממים. מישהו חייב לגרור קורה כדי לתמוך בקיר, להתקין זכוכית בחלון ולקבע דלת על ציריה. זה איננו פוטוגני ומצריך שנים ארוכות. כל המצלמות נסעו מכבר למלחמה אחרת. את הגשרים צריך בחזרה ואת תחנות-הרכבת מחדש. השרוולים יקרעו לגזרים מרוב הפשלה.
מישהו ומטאטא בידו עוד נזכר איך היה. מישהו מקשיב ונד בראש שלא נתלש. אך כבר בסביבתם יתחילו להסתובב כאלה, שזה ישעמם אותם. מעת לעת מישהו עוד יחפור מתחת לשיח טיעונים אכולי-חלודה ויעביר אותם לערימת השיירים. אלה שידעו מה התרחש כאן ומדוע, חייבים לפנות מקום לאלה שיודעים מעט. ופחות ממעט. ולבסוף ,שום דבר. בעשב ,שכיסה את הסיבות והתוצאות, מישהו חייב לשכב לו עם שיבולת בין שיניו ולבהות בעננים. )מפולנית :רפי וייכרט(
עורכים :הללי בלבן )מפרש( ,שירן גולדברג )חריף( ,גיל וולפסון )חריף( מערכת :שמרי נגבי )קוקוריקו( ,עידו מהל )חריף( ,שייקו ברנדוויין )חריף( ,אדם ברשאי )ברנש( ,גיל זמיר )באמת( ,יריב נאור )קוקוריקו( ,יעל ניסני )נווה( כותבים :אביב גלבוע )נווה( אור שרון )נתיב( גיל וולפסון )חריף( גלי רכבי )באמת( הילה אילן )יחף(
יובל אופק )רוח( יעל עינהר )יפו( כרמל ויינגרטן )נמרוד( ניצן שמיר )שכבת פלך(
עומרי סטרוז )יחף( עופר אדלין )להט( עידו מהל )חריף( רמי הוד
איור השער :שרון פרידמן ,גרעין "חריף"
"בראש אום ג'וני עמדה גורן .הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה .מכל מקום בעמק השומם ,החנוק ,אפשר היה לראות את הערמה הגאה .היא היתה הסמל למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו .היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה .אך היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל, לקוצר ידו ולקוצר יכולתו ,שהרי היא ניצבה לבדה בעמק הרחב ,עטור האבנים ,חצוי בירדן המתפתל". )מתוך "הגורן ,התלם הארוך ,העץ הבודד" ,מוקי צור(
2
הגור
קו התנערה!
יעל עינהר ,קבוצת יפו yeinhar@gmail.com פעילה במטה האינטרנט
בעוד פחות משלושה שבועות יש בחירות בישראל .עבור אנשים כמונו ,המאבק על דמותה של החברה הישראלית הוא חינוכי, יומיומי ,תהליכי ובעל אופי של "תלם ארוך". קשה לנו לעיתים להתחבר לאווירת התעמולה והוויכוח שמתמצה בשאלה "למי להצביע", כאשר בשבילנו לדמוקרטיה יש משמעות רחבה ועמוקה הרבה יותר. ואף על פי כן ,זאת במטה המפלגה יש המציאות ,ובימים אלה באמת אווירת נבחרת עם סיום המלחמה, אנשים חוזרים לסדר או אפילו חבורה .זה לא גם ובקרוב היום תחזור שאין פערים או חילוקי התקשורת דעות ,אבל בניגוד לעסוק בבחירות במתח למפלגות אחרות יש גבוה .במטה מרצ אמרו היום שהקמפיין בעצם פה באמת ניסיון להיות מתחיל רק עכשיו וזה גם תנועה שיש לה מאד נכון .בנוסף ,צריך השקפה מגובשת ,לזכור שיום בחירות ערכים וניקיון כפיים .אחרי הכל הוא חגיגת דמוקרטיה ומי מכם שישב בקלפי בעבר או יישב בקלפי בבחירות הקרובות יחוש זאת. תנועת השומר הצעיר )המזכירות הארצית( החליטה לתמוך במרצ .ניתן לומר שזאת לא החלטה מפתיעה ,אך יחד עם זאת יש לה
הגור
פוטנציאל להיות סתמית ,כזאת שנשארת בפרוטוקול השיחה. למי שמכיר ולמי שלא -מרצ עברה הרבה מאד גילגולים ותהפוכות .יותר נכון ,מרצ עצמה היא גלגול של שלוש מפלגות שמאל )רץ ,שינוי ומפ"ם( ,כאשר השומר הצעיר היה מחובר למפ"ם מבין השלוש .מפ"ם הוקמה ב'48- מתוך איחוד של מפלגת השומר הצעיר ואחדות העבודה .מר"צ התאחדה בבחירות ,1992זאת הייתה תקופה מדהימה לשמאל ומרצ זכתה אז ל 15-מנדטים והצטרפה לממשלת רבין. בתקופת ביילין ,היה לנו את "מרצ-יחד" והיום- לאחר המהלך האחרון בו התאחדה מרצ עם תנועה של אנשי רוח מהשמאל )שהבולטים ממי שעומדים מאחוריה הם עמוס עוז ,ניצן הורוביץ ,צלי רשף והסופר ניר ברעם( -שמה בישראל "התנועה החדשה -מרצ". מאז רצח רבין החברה הישראלית הלכה ונעשתה ימנית יותר ויותר .הרבה מהציבור שהיה פעם מגדיר עצמו "שמאל" מעדיף היום לכנות עצמו "מרכז" והפגנת שמאל גדולה היא דבר שלא קרה כבר שנים .כבר יותר קל לדבר היום על צדק מאשר על שלום ...כשאני הייתי חניכה בקן כפר סבא ,היינו מאוד פוליטיים. יצאנו לצמתים כל יום שישי והשיחה או יותר נכון הוויכוח הציבורי על הסכמי השלום היה
3
הדבר החם ביותר בכל מקום .באמת הייתה הרגשה שהשלום או-טו-טו פה. הרבה דברים קרו מאז ,הייאוש פשט ונעשה עמוק ,אנשים פחות מאמינים בתהליכים מדיניים ובשנה האחרונה אנחנו עדים להתרחקות הרעיון של "שתי מדינות לשתי עמים". מרצ מאז ומעולם חרטה על דגלה ערכים ורעיונות שמאוד קרובים לליבנו כמו זכויות אדם ,צדק חברתי ,פתרון מדיני בגבולות ,'67 שוויון זכויות לאזרחים הערבים ,הפרדת הדת מהמדינה ועוד. בפועל ,האנשים שהתחלפו מפעם לפעם בצמרת המפלגה השפיעו על האם כותרות אלה ריקות או מלאות בתוכן .כך קרה שבתקופות מסוימות מרצ הייתה יותר מפלגת סקטור של המעמד הבורגני או בית לקבוצות מיעוט שונות בחברה .לצורך הדוגמא, הסיסמא ב '92-היתה "ממשלה עם מרצ -הכח לעשות השינוי" -סיסמא חברתית וסוחפת, לעומת "להיות חופשי בארצנו" של ביילין, )כלכלי( ליברלי כיוון על שהעידה ואינדיווידואליסטי יותר. מי שעומד היום בראש התנועה החדשה מרצ הוא חיים אורון )ג'ומס( ,בוגר קן רמת גן ובעל זיקה חזקה מאד לשומר הצעיר .במקום השני- אילן גילאון מאשדוד ,סוציאליסט מובהק ,לוחם חברתי חסר פשרות ובוגר השומר הצעיר אף הוא .במקומות ריאליים נוספים נוכל למצוא את ניצן הורוביץ -שמתמקד בנושאים חברתיים וסביבתיים ,מוסי רז -אף הוא מקורב
מאד לגילאון ולנושאים החברתיים ומכיר מקרוב את הנושא היהודי ערבי ,ועוד אנשים טובים. מהכרות אישית אני יכולה לספר שבמטה המפלגה יש באמת אווירת נבחרת או אפילו חבורה .זה לא שאין פערים או חילוקי דעות, אפילו בנושא המלחמה היה קשה לגבש עמדה אחידה ,אבל בניגוד למפלגות אחרות יש פה באמת ניסיון להיות גם תנועה שיש לה השקפה מגובשת, ערכים וניקיון כפיים. הרבה מאוד כסף ומאמץ מושקעים הפעם בקמפיין באינטרנט ,כלי שאנחנו כתנועה עוד לא מספיק יודעים לעשות בו שימוש ראוי לצרכינו. אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר ,להכיר את המצע ,המועמדים ,לקרוא דברים שהם כותבים ולכתוב גם להם מה אתם חושבים .כי אחרי הכל ,מרצ היא המפלגה היחידה שיש לנו כח להשפיע על סדר יומה. בי"ג שלי היו בחירות .היה אז ויכוח ער על המתח בין העבודה בקן לעבודה בבחירות. בלילות כיסינו לוחות מודעות ותלינו פלריגים מגשרים בדרכים ראשיות ,וביום הלכנו לגייס חניכים ולהעביר פעולות בעיניים מרוטות. בסוף העלנו את ברק ולמרצ היו 12מנדטים ואת תיק החינוך ,אחר כך באה לימור לבנת... מוסר ההשכל הוא ברור -אנחנו רוצים להשפיע על מערכת הבחירות הקרובה ולא להתעורר עם ביבי!!
עופר אדלין ,גרעין להט gofer16@gmail.com חבר מפלגה
ראשית כל ,יש לציין את התפיסה שעומדת בבסיס הניתוח הפוליטי הענייני וברוח תפיסה זאת גם יכתבו הדברים -בבואך לחרוץ דעה על פוליטיקאי יש להסתכל על הידיים ולא על הפה .כלומר יש לזכור ולקחת ברצינות מוחלטת את ההנחה שפולטיקאי לעולם צריך לשווק עצמו לקהל הבוחרים הפוטנציאליים שלו ולכן יש לקחת את דבריו תמיד בערבון מוגבל ובהבנה של המרחב הפוליטי בו על
4
הפוליטקאי לפעול ולשווק עצמו .כשאנו יוצאים מתוך הנחה זו ,עלינו תמיד לבדוק את מעשיו הקונקרטיים של כל נבחר ציבור )רצוי לבחון את הדברים בפרוטוקולים של ועדות שבהן היה חבר וחוקים אותם קידם ולא בתיווך העיתונים( ולשפוט אותו על פיהם ולו על פי הצהרותיו .לא חסרות דוגמאות למנהיגים שהיו והינם מזוהים עם מחנה השמאל ובו בזמן קידמו ומקדמים סדר יום ניאו ליברלי
הגור
מובהק .בנקודה זו עושה מכבסת המילים הפוליטית שירות מצויין לאותם נבחרי ציבור- שמאל וימין במדינות בעל שיח תקין מתיחסים לעולם למדיניות כלכלית ואינם מחליפים את המושגים יונים וניצים בשטח המדיני. בנוסף ,חשוב לציין שפוליטיקה היא לעולם בחירה קונקרטית בין חלופות ריאליות ,רוצה לומר בתוך משחק כוחות הפוליטיים הקיימים.
יהיה מנהיג רדיקל ככל שיהיה ,לעולם יהיה עליו לשמור על תמיכה רחבה מספיק בדרך אותה הוא מוביל בכדי להשאר במקומו .ניתן בקלות למנות את החסרונות שבדבר ועם זאת יש לזכור כי זהו מחירה של הדמוקרטיה, לעולם יהיה הדבר בעוכריו של מדינאי שבוחר להמנות על דרג מקבלי ההחלטות כאשר ירצה לקדם סדר יום הראוי בעיניו -זהו מחיר הישיבה בקואליציה ,אותו בוחרת לשלם מפלגת העבודה במקומות בהם מרצ אינה מוכנה לשלם אותו. עכשיו אני רוצה לפתוח ולומר שאינני מתימר, על סמך הידע שיש בידי ,להכתיר אחת משתי המפלגות לראויה יותר .עם זאת ,ברצוני להכניס לדיון את המושגים מוסר הכוונה הטובה ומוסר האחריות מבית מדרשו של הסוציולוג הגרמני מאכס ובר. מרצ בוחרת לשאת את דגל הכוונה הטובה ממקום מושבה באופוזיציה .יש לבחירה זו חשיבות עליונה בהיותה של מרצ סמן אידיאולוגי רדיקלי ,אך כאשר יש צורך לקדם חוקים כגון חוק הדיור הציבורי של רן כהן, נשארת המפלגה חסרת מנופים להפעלת לחץ פוליטי והחוק נידון להעלות אבק במגירות האוצר בחסותו של חוק ההסדרים .בבואנו להלל את מרצ ואת היושב בראשה ,יש לזכור שיושב הראש הראש הקודם שלה ,עם היותו יונה מובהקת ,היה ניאו ליברל מוצהר ומובהק. אין לחסוך ביקורת ומחקר לגבי עשייתו הקונקרטית של ג'ומס ידידינו )שבו תמך ביילין באופן מוצהר להיות ממשיכו על פני רן כהן(, למשל על מעורבותו בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי השנוי במחלוקת ,כך גם לגבי כל חבר ברשימה של מרצ לכנסת הקרובה. אל מול גישה זו של מרצ ,אפשר לומר שמפלגת העבודה לאורך השנים האחרונות בחרה במוסר האחריות -כלומר לשלם את
הגור
המחירים האידיאולוגים שבישיבה בקואליציה אחת עם קדימה ,מתוך הבנה של ההלכות שיהיו לכך שהליכוד יהיה שם במקומה .יש לציין שסירובה המוצהר )מפי ג'ומס( של מרצ בכל מחיר להכנס לקואליציה עם קדימה למען הארכת הכהונה של הכנסת הקיימת ,ככל הנראה עולה לנו -מחנה השמאל -בהמלכת נתניהו .זאת כאשר על סדר השולחן מונח משא ומתן מתקדם גם עם הפלשתינאים וגם עם הסורים ,שבתנאים מסוימים ,אם היתה ניתנת ללבני שהות נוספת לקדמם ,יכלו להבשיל לכדי הסכמים ממשיים .אם נבחן את הרשימה של מפלגת העבודה ,נמצא בחמישייה הראשונה אנשים שבדיקה קצרה של פועלם תבהיר לנו כי מדובר בסוציאל דמוקרטים מובהקים -שלי יחימוביץ' ומי שהיה המועמד של עמיר פרץ בזמנו להחזיק בתיק האוצר ,אבישי ברוורמן .למען ההגינות יש לומר כי אופיר פינס והרצוג הינם דמויות יותר שנויות במחלוקת .חשובה לעניינו חמישיה ראשונה זו במיוחד מכיוון שבהינתן תנאים מסויימים הם עשויים להחזיק בתיקים בממשלה הבאה ,מה שלא ניתן לומר על מועמדי מרצ .יש לזכור ,ההחלטות החשובות ואלו שבד"כ גם מיושמות מוחלטות לא במליאת הכנסת ,אלא על שולחן הממשלה ובועדות הכנסת ,שם יש לקואליציה השפעה מכרעת. ואתם בטח שואלים מה עם אהוד ברק? הקפיטליסט ממגדלי אקירוב? זה שבשנים האחרונות הסתובב לו בארה"ב ועשה מליונים? איך אפשר לתת לאדם כזה את הקול שלנו? ראשית כל ,יכתב כאן קבל עם ועדה :אינני חושד בברק שהוא סוציאל דמוקרט או רחמנא סוציאליסט אל מול גישה זו של מרצ, לצלן במקרה אך , בדעותיו אפשר לומר שמפלגת קלה שלו עלינו העבודה לאורך השנים השיפוט מלאכת שבעתיים .לשמחתנו ,האחרונות בחרה במוסר איננו אנוסים להיות האחריות -כלומר לשלם את תלויים כלל בתדמית המחירים האידיאולוגים שמנסה הציבורית להדביק לו המדיה שבישיבה בקואליציה אחת )אגב ,עוד מאז אסון עם קדימה ,מתוך הבנה של צאלים ב' המפורסם( ,ההלכות שיהיו לכך שהליכוד כי מה טוב יותר יהיה שם במקומה. מלבחון את תפקודו ומדיניותו של מנהיג בהיותו ראש ממשלה. הבה ניגש למלאכה .ראשית כל ,נבחן את עניין הנסיגה מלבנון .יש לציין את ההקשר הרחב והרקע לנסיגה .במקביל לנסיגה ,שהתקיימה ב 24-במאי ,2000קיים ברק שיחות שלום
5
מתקדמות עם סוריה ועם הפלשתינאים )אליהם אתייחס בהרחבה בהמשך( ,כאשר היה ברור שכל פתרון של שאלת לבנון יהיה כרוך במשא ומתן עם סוריה ,שנתנה אז -כמו ויותר מהיום -את הטון בכל הקשור למתרחש בלבנון .יש לציין שלא מתועדת בהיסטוריה )למיטב ידיעותי הצנועות( יציאה של צבא כובש בסדר גודל כזה משטחים כבושים נרחבים יחסית ללא פצוע אחד .הישג זה מרשים במיוחד כאשר אנו נזכרים במניין ההרוגים הכואב שהלך ותפח מדי שבוע בזמן ששהינו ברצועת הביטחון ,דבר שיש בו להפריח מכל וכל את הטענות המגוחכות שהיציאה המפתיעה ללא הודעה מראש ולפני המועד הנקוב היתה בריחה .גם הטענות לפיהם היציאה היא זו שרוממה את החזבאללה למעמדו הנוכחי אינם עומדות במבחן המציאות ,כאשר ברור לכל שהגורם המרכזי הוא מעורבותה הגוברת והולכת של איראן באזור .הטענה שהיה עלינו להשאר בלבנון כדי למנוע את התעצמות חזבאללה אינה לוקחת בחשבון את מחיר הדמים הכבד שהדבר היה גובה משורות חיילנו ואיננה לוקחת בחשבון את העימות הצפוי הקרב ובא עם הפלשתינאים אליו נדרש צה"ל להטות רבים מכוחותיו בשנים שלאחר מכן. כאן נכנסות לתמונה שיחות קמפ דיויד המכונות כישלון .הבה נבחן את העובדות הידועות לנו לגבי שיחות אלו .ברק ,בשיתוף פעולה ועידודו של הנשיא האמריקאי דאז קלינטון ,הציע לעראפת הצעה חסרת תקדים להקמת מדינה פלשתינאית .ההצעה כללה 90%משטחי רצועת עזה ויהודה ושומרון, הכוללים גם שכונות במזרח ירושלים וחשוב מכל -אחיזה דתית במקומות הקדושים לאיסלאם בהר הבית ,כולל "מסדרון" גישה אליהם .עראפת דחה הצעה זו מכל וכל וסירב להעלות הצעות נגדיות .בבואנו לבחון את פשר העניין ,מענינת במיוחד האימרה של ברק בסיומן הלא מוצלח של השיחות כי "הסיר את המסכה מעל פרצופו של ערפאת". בגירסת ברק ,אגב ,תמכו קלינטון והנסיך הסעודי שנכח בשיחות. אם נאמץ את זיכרוננו ,יתבהר לנו כי עראפת ואש"ף חוץ -שהוגדרו אירגון טרור לכל דבר ושהו בגלות בטוניס -קיבלו לגטימציה בהסכמי אוסלו עליהם אמון ,בניגוד למקובל ,פרס ולא רבין שהיה שקוע בשיחות בוושינגטון עם נציגי מנהיגים מתוך הגדה באותו הזמן .ברק הלך לשיחות קמפ דיוויד בידיעה שרק לחץ בינלאומי ופנימי שיופעל על עראפת עשוי לכפות עליו את ההסכם בו ,לפי כל העובדות
6
הידועות לנו ,לא היה לו כלל עניין .ובמקרה שלחץ זה "לא יעשה את העבודה" ,יחשף פרצופו האמיתי של עראפת והאשליה שהינו נציג לגטימי של האינטרס של העם הפלסטיני בחיי רווחה ושלום .מרגע כשלון השיחות ,היה ברור לכל שהדרך למאבק אלים קצרה היא. ברק דאג לפנות את צה"ל למשימה זו כאשר פינה אותו מלבנון.
אני רוצה לחזור ולהדגיש ,על אף המחירים שיש בהשתיכות למפלגה- שלא פעם נראה כי שכחה את תפקידה ודרכה ההיסטורית -אנו בחוג תלמים מאמינים כי חובתינו היא להזכיר למפלגה את דרכה ולהוות שופר סוציאל דמוקרטי בתוכה.
בעניין המדיניות הכלכלית, עלי להתוודות כי טרם חרצתי משפט על אהוד ברק .אציין רק זאת :גם בקרב הפרשנים הרציניים ישנה מחלוקת נוקבת על המדיניות הכלכלית בה נקט בעת היותו ראש ממשלה .יש הטוענים כי היתה זו מדיניות מרחיבה מובהקת, וקיינסיאנית בעוד שאחרים טוענים כי הוא אינו אלא ניאו ליברל מובהק .אמליץ בזאת לא ליפול ישר בפח התדמית של המדיה המשוחדת, שמנסה ליצור לו דמות של "חזיר קפיטליסט" המתגורר בדירה מנקרת עיניים במגדלי אקירוב .טיעונים כגון זה אינם עניניים כלל ועיקר ומסמאים את עיננו מהעובדות, שלעומקן יש להוסיף ולחקור .חשוב לא פחות לומר כי ברק ,כמו כל מנהיג של מפלגה ,כפוף בסופו של יום לכוחות הפועלים בתוכה. כאן המקום לגילוי נאות .דעתי אינה לחלוטין אובייקטיבית ,הנני חבר מפלגת העבודה .אך בזאת לא מסתכם הסיפור בו אני רוצה לשתף אתכם .הנני חבר בחוג תלמים ע"ש ליעד גולן, הכולל בתוכו בעיקר בוגרי מכינת רבין, חבריהם ובני משפחותיהם ,שכולם פקודי מפלגת העבודה .חוג תלמים שם לעצמו לקדם סדר יום סוציאל דמוקרטי בתוך מפלגת העבודה .חוג זה למעשה הינו "קבוצת לחץ" פוליטית .ישנן בכל מפלגה מספר של קבוצות לחץ )יסו"ד היא אחת הדוגמאות המוכרות לקבוצות כאלה ,כמו גם מגזר בני המיעוטים במפלגת העבודה( .המאפיין אותן הוא נאמנות משותפת לערכים מסוימים ,המתבטאת בסופו של דבר -לאחר שיח מעמיק בנושאים רלוונטים -בהצבעה אחידה ובהפעלת מאמץ פוליטי משותף לקידום נושאים חשובים. ההנחה שעומדת בבסיס הרעיון היא ש פוליטקאי לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מקבוצה גדולה של מצביעים שבבוא היום יגידו את שלהם בבחירות הפנימיות .ככה למשל, בעזרת מאמץ משולב שכלל שליחת מיילים
הגור
וטלפונים לחברי כנסת מטעם העבודה ע"י מאות בוגרי המכינה והוריהם פקודי העבודה, הצלחנו לשנות את ההחלטה לקצץ בתקציב המכינות הקדם צבאיות .גם במבחן השני בו עמדנו -הפריימריז -אפשר לומר שנחלנו הצלחה יחסית ,כאשר המועמדים הבולטים בהם תמכנו הגיעו רובם למקומות ריאלים. ישנם כמובן גם חסרונות .בכדי לבנות את
כוחנו עלינו לא להיכנס להרפתקאות מיותרות ולהיתפס כ"שמאלנים הזויים" שאינם מחוברים לקרקע ,בכדי שלא לתת נשק בידי הכוחות שאינם חפצים ביקרנו וכך עלינו להתגמש ולהתפשר על חלק מדעותינו. אני רוצה לחזור ולהדגיש ,על אף המחירים שיש בהשתיכות למפלגה -שלא פעם נראה כי שכחה את תפקידה ודרכה ההיסטורית -אנו בחוג תלמים מאמינים כי חובתינו היא להזכיר למפלגה את דרכה ולהוות שופר סוציאל דמוקרטי בתוכה .זאת מתוך הנחה שמסיבות היסטוריות ואוביקטיביות ,מפלגת העבודה היתה ותישאר בשנים הקרובות מפלגת
השמאל הגדולה והמשפיעה ביותר .אנחנו שם על מנת להלחם על פניה של מפלגה זו עד שתפקח את עיניה .ואנו לא לבד ,יש לנו שותפים מובהקים ,גם בשטח וגם בהנהגת המפלגה. ובנימה אישית .בהיותי חבר בתנועתנו התומכת במרצ ,אני נתקל לא פעם בתמיהה על בחירתי להתפקד לעבודה .עלי לומר ,אינני שולל את מרצ כלל וכלל ,לדעתי צריכים אותנו בשני המקומות ,אבל השאלה היא לא פחות איך מאשר איפה .גם במרצ ישנם לא מעט תיקונים ושיפורים שיש לעשותם ולדחוף אותם .אם אנו חפצים ביקרה של מפלגת מרצ, עלינו להקים ורצוי שעה אחת קודם קבוצת לחץ שכזו גם בתוכה .קבוצה שתקדם את הזרם הסוציאל דמוקרטי בתוך המפלגה ובבוא היום ,אם נשכיל לבנות את כוחנו הפוליטי, תוכל גם לקדם מועמד משלנו לרשימה. בנוסף ,חשוב לי לפנות לכל חברי השומר הצעיר באמירה זו :החשיבות של חברות במפלגה ,תהיה אשר תהיה ,היא דבר שלא יסולא בפז .יכולת ההשפעה של חבר מפלגה על ח"כ מטעם המפלגה שלו גדולה מאות מונים מהשפעה של אזרח רגיל וניתן להוכיח זאת בנקל .חברות במפלגה והצבעה בפריימריס בתור התחלה הן אינן זכות ,הן חובתינו ,בדיוק כשם שהצבעה בבחירות הינה חובתו של כל אזרח.
רמי הוד ,לומד בתכנית למחשבה חברתית -כלכלית באוניברסיטת חיפה ,בה לומדים חלק מחברי התנועה.
הביאה לדפוס :טל חכים ,גרעין נמרוד
מהפרדה לשותפות -למה חד"ש? אנחנו חיים במציאות של הפרדה בין יהודים וערבים .הפרדה זו הינה תפישה אידיאולוגית ופרקטיקה יומיומית העומדת בבסיסם של החיים הפוליטיים והחברתיים בישראל. ניסיונות סוציאליסטים לשינוי חברתי ,בין אם הם מתרחשים במסגרת תנועות נוער ,ארגונים חוץ פרלמנטרים או מפלגות ,מקבלים לרוב תפישה זו ופועלים מתוכה .מלבד הפרדה גיאוגרפית ואפליה בוטה כלפי המיעוט בחלוקת משאבים ובחוקי המדינה ,מאופיינים היחסים בין שתי הקבוצות הלאומיות בתוך
הגור
ישראל בריחוק נפשי בלתי נסבל .ריחוק זה נובע ,ראשית כל ,מחוסר היכרות הדדי והעדר מפגש עם הדינאמיקות החברתיות והמורכבות הקיימות בשתי החברות .הבורות אצלנו, כאנשי שמאל יהודים ,כלפי שאלות בסיסיות כאופי שירותי הרווחה בציבור הערבי ,דפוסי הצבעה בקרבו ,מחלוקות פוליטיות החוצות אותו ואופן לימוד ההיסטוריה בבתי הספר שלו ,מעמידה מולנו תמונת מראה מביכה במקצת .באופן מוזר ,יהודי בישראל יכול להגדיר עצמו כאיש שמאל ,כסוציאליסט ,כיונה
7
מדינית וכייצור ביקורתי כלפי הממסד ומדיניותו ,ובאותה העת לקבל את הנחות היסוד לגבי ההפרדה בין יהודים וערבים ולא לערער עליהם בפעילותו החינוכית והפוליטית. קבלת ההפרדה כאקסיומה פוליטית שאין מערערים אליה מעמידה בעיני ניסיונות חברתיים להשפיע על המציאות באור בעייתי במקצת .קידומם של רעיונות שמאל כגון מדינת רווחה אוניברסאלית ושוויון אזרחי מצריכים תפישה של טוב משותף ,המקיף את כלל אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד .טוב זה אינו מבטל את הזכות להגדרה עצמית של העם היהודי בתוך ישראל ושל העם הפלסטיני בפלסטין העתידית ,גם לא את הגדרת המיעוט הפלסטיני בישראל כמיעוט לאומי שווה זכויות ,אך הוא הכרחי אם שואפים אנו לחברה שוויונית באמת. רבים וחזקים הם הכוחות בחברה הישראלית המעוניינים לשמר את יחסי הכוח הקיימים בין יהודים וערבים ולהטמיע את התפישה שלא יכול להיות טוב משותף .הדרך היחידה להתמודד עם רעיונות הטרנספר ,עם הדה- לגיטימציה של הציבור הפלסטיני בישראל ,עם המרחב הדמוקרטי המצומצם ועם הכוחות הלאומנים בשני הצדדים היא על ידי שותפת יהודית ערבית סוציאליסטית. חד"ש היא תנועה פוליטית המגדירה את עצמה דרך שותפות זו ובכך היא שוחה נגד הזרם -היא מתנגדת לקולות הלאומניים בתוך החברה הערבית הקוראים לאחדות ערבית כערך עליון; לתכניות הזויות כמו פרלמנט נפרד לערביי ישראל; להעברת הכוח מהמדינה לארגוני מגזר שלישי כפתרון חבריה לאפליה. הערבים של תנועת חד"ש אומרים כל יום לאוכלוסייתם- שותפות עם כוחות בתוך מתקדמים היהודית החברה הדרך היא הפוליטית הנכונה ובעזרתה נוכל ליצור חברה צודקת יותר. מוחמד ברכה ,יו"ר חד"ש והמועמד מספר אחד שלה לכנסת ,אמר בכנס בחירות בו השתתפתי" :אני מקבל ביקורות רבות מתנועות כמו בל"ד והתנועה האיסלמית על כך שאני אומר שהמצור על עזה והכיבוש מכערים את פרצופה המוסרי של ישראל .מה אכפת לך מפרצופה של ישראל, הם שואלים אותי .אני עונה להם -אנחנו נמצאים כאן ,מספיק עם החלומות ,אני רוצה
8
שהמדינה הזו תהיה מוסרית יותר ,שהחברה כולה תהיה נאורה יותר" .העובדה שעל אותם דברים יכולים לחתום אנשי שמאל יהודים -דב חנין ,מועמד מספר שלוש ברשימת חד"ש וחבר כנסת מצטיין שלא היה רחוק מראשות הדרך היחידה העיר תל אביב ,נורית להתמודד עם רעיונות חג'אג', מנהיגה הטרנספר ,עם הדה- מהמקום חברתית השישי ברשימה ,ופדרו לגיטימציה של הציבור גולדפרב ,קיבוצניק מניר הפלסטיני בישראל ,עם יצחק ומורה ,מועמד המרחב הדמוקרטי מספר תשע ברשימה האמיתי ,המצומצם ועם הכוחות היא הכוח יהודית הלאומנים בשני שבשותפות להגדיר הפועלת ערבית הצדדים היא על ידי טוב משותף -טוב שותפת יהודית ערבית המכיר בזכויות שני ומתנגד סוציאליסטית. העמים לתהליכי בשיטתיות ההפרטה במשק ולפגיעה בזכויות העובדים. הפוליטיקה של חד"ש היא פוליטיקה יהודית ערבית סוציאליסטית ,שאינה פוזלת לצדדים ברגעי אמת -במהלך המלחמה האחרונה, מחינו נגדה מדי יום -קבוצת סטודנטים יהודים וערבים באוניברסיטה חיפה כשתא חד"ש בראשה .הנפנו שלטים כמו "בעזה ובשדרות ילדים רוצים לחיות" ,חילקנו את עצומת תושבי הדרום להפסקת האש והעברנו מסר משותף הלאומנות את המאתגר לסטודנטים וההפרדה .ברגעים כאלו נמדדת השותפות היהודית-ערבית סביב השאלה האם כל צד יחבור לקבוצה הלאומית אליה הוא שייך וייצר מסר לאומני שמתעלם מהאינטרס המשולב של שני העמים ,או שמא יהודים וערבים יכולים לייצר קול משותף ,שפוי ואחראי באזור הזה .הקול המשותף הינו חיוני בעיני לכל ניסיון לחולל שינוי חברתי ופוליטי רחב בישראל. אני סבור כי טוב יעשה השמאל הישראלי, ובכללו תנועת חד"ש ,אם יצור בטווח הנראה לעין מסגרות פוליטיות רחבות ומכילות יותר, אך לא במחיר של וויתור טוטאלי על עקרונות )מפלגת העבודה( וסדר יום ליברלי שאינו יהודי-ערבי )מרצ( .הקול של חד"ש הוא קול חיוני לדמוקרטיה הישראלית -זהו קול משותף יהודי-ערבי שמתגבר על הלאומנות ועל אינסטינקט ההפרדה המצוי אצל כולנו ,זהו קול הקורא ופועל למען יצירת שותפות אמת סביב רעיונות סוציאליסטים ודמוקרטים .כעת, בבחירות הנוכחיות ,יש חשיבות עליונה לחזק את הקול הזה -של התנועה היהודית-ערבית בישראל. היחידה הסוציאליסטית
הגור
עידו מהל ,גרעין חריף idomell@gmail.com
ב 20-בדצמבר של השנה שחלפה ,הזדמן לי להיות בנצרת בסניף המקומי של מפלגת דעם. ניר נאדר ,מספר שתיים ברשימת המפלגה לכנסת ,הזמין אותי לכנס הבחירות של המפלגה ,לאחר שחידשתי עימו את הקשר – קשר שהיה קיים בבחירות הקודמות ,בהן החלטתי לתת את קולי למפלגה. בבית הסניף ,באולם צפוף ,התכנסנו כ60- איש ,יהודים וערבים ,נשים וגברים ,כולם פועלים ופועלות ופעילים חברתיים המועמדים ברשימת המפלגה ,והאזנו לדובריה השונים של המפלגה .הדובר הראשון היה יעקב בן אפרת – מזכ"ל המפלגה .יעקב נאם בערבית ,ובנאומו מתח ביקורת נוקבת על המצב הכלכלי המחפיר בו אנו נמצאים ,ועל המציאות הקשה העם של הפלסטינאי תחת הכיבוש .כמו כן ציין את הריק הפוליטי הגדול בו אנו נמצאים, החברה על הערבית בישראל שאת קולותיה קונים ספסרי הקולות השונים ממפלגות הכנסת )בל"ד ,רע"ם-תע"ל ,חד"ש וכמובן – מפלגת העבודה( והיא נסחפת אחריהן במקום למצוא לה הנהגה אמיתית שתוביל אותה מחוץ לבוץ בה היא נמצאת ,ועל היהודית בחברה השמאליים הצדדים שמזגזגים בין מפלגות שונות ,אשר בעיקר דורכות במקום ,ובמקום להציג אלטרנטיבה אמיתית למציאות העכורה במדינתנו ,מדברות על קואליציה עם הכוחות ההרסניים ביותר בכנסת. בסוף נאומו מדגיש בן אפרת ,כי רק מפלגת פועלים היא שתחלץ את המעמד העובד מהדיכוי הכלכלי ,ורק מפלגה יהודית-ערבית היא שתשים קץ לכיבוש בשטחים ,ותיצור סולידריות אמיתית בין העם הפלסטינאי לעם הישראלי שתביא עלינו שלום .מאותו מפגש עם המפלגה ,כשנאומו של יעקב בן אפרת עוד מהדהד באוזני ,יצאתי נרגש ומלא השראה. כינוס כזה ,של יהודים וערבים ,של קהל שנשים הן הרוב בו ,ואינן נוכחות כייצוג מצומצם ופורמאלי בלבד ,שרוח המאבק הפועלי היא
הגור
שנושבת בעורפם של הנוכחים ,הביא אותי למסקנה שאני במקום הנכון.
אך ראשית כל – מהי מפלגת דעם? מפלגת דעם נוסדה ב ,1995-כמפלגת שמאל הבאה לתת אלטרנטיבה אל מול הסכמי אוסלו .לפי ניתוח המפלגה ,הסכמי אוסלו היו פשרה דו צדדית עלובה שתרמה להנצחת הכיבוש .מהצד הישראלי היא השאירה את המושכות בגורל העם הפלסטינאי בידי הממשלה ,מנעה התפתחות כלכלית ברשות הפלסטינאית בלתי כפופה לכלכלת ישראלית, האיצה את קצב גידול ההתנחלויות והמאחזים הבלתי חוקיים והגבירה את הנוכחות הצבאית בגדה המערבית וברצועת עזה .מהצד הפלסטינאי, ההסכמים ביססו את שלטונו המושחת של הפת"ח בראשות ערפאת אשר הציב שלטון כמעט דיקטטורי בשטחים ,עם מנגנוני ביטחון רבים שפגעו באוכלוסיה ,והתנהלות מושחתת ששימנה את כיסם של בכירי הפת"ח .כמו כן ,ההסכם לא הזכיר מדינה פלסטינאית ,על כל המשמעויות הנגזרות מכך. מפלגת דעם פעלה רבות בתחום המאבק המעמדי של העובדים ,והקימה את עמותת "מען" – עמותה המסייעת לפועלים הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית להיאבק למען עבודה ,ותנאי תעסוקה הוגנים ,מעין איגוד מקצועי שנבנה וממשיך להיבנות .דרך העמותה מפגישה המפלגה בין פועלים יהודים לפועלים ערבים ובכך יוצרת תנועה של מפלגת דעם הקימה סולידאריות חברתית אמיתית ,את עמותת "מען" – ומהווה אלטרנטיבה למציאות עמותה המסייעת המפולגת בה אנו חיים .התנועה גם שמה לעצמה דגש על קידום לפועלים הן בחברה מעמד האישה בישראל ובחברה הערבית והן בחברה הערבית בפרט. היהודית ...דרך מאז היווסדה רצה מפלגת דעם העמותה מפגישה למערכת הבחירות בארבע כנסות – מה 15-עד ה 18-הנוכחית .המפלגה בין פועלים משנת 2003העמידה בראשה יהודים לפועלים את אסמא אגבארייה זחאלקה ,ערבים ובכך יוצרת פעילה חברתית מזה הרבה עולם תנועה של שנים ,בעלת השקפת סוציאליסטית ,שאף רצה כנציגת סולידאריות המפלגה לבחירות האחרונות חברתית אמיתית לראשות עיריית תל אביב.
9
אני את הקשר עם דעם התחלתי כשהייתי בי"ג ,בשנת הבחירות לכנסת ה .17-הרגשתי אז כי מרצ אינה מייצגת אותי ,שכן ראייתה החברתית-כלכלית אינה נוקבת מספיק, פתרונה המדיני – הסכם ז'נבה על סעיפיו השונים ,נראה כחזרה על טעויות הסכמי אוסלו ,ונוכחותה בשטח – הן במאבקים חברתיים שונים והן במאבקי העובדים במקומות התעסוקה – לקה בחסר. כמו כן ,הרגשתי כי נציגי מרצ ניתקו עצמם מבוחריהם ,ואין בהם ייצוג נכון של עובדים, נשים וערבים .מכאן פניתי אל דעם ,מפלגה שנראתה לי אז חדה מאוד בדעותיה ,והיחידה להעמיד בבחירות ההן מועמדת אישה בראש המפלגה )דבר הלוקה בחסר במרצ גם בבחירות הנוכחיות( .אז נפגשתי עם ניר נאדר, מספר שתיים ברשימת המפלגה ,והוא פרש בפני לא רק מצע פוליטי רלוונטי ומתקדם ,אלא גם עשייה ונוכחות פעילה במאבקי עובדים. בעלוני מרצ המלאים בקריאה הבנאלית "לא מתפשרים – ג'ומס" ,מופיע המשפט "כי מגיע לנו משהו טוב יותר" .ואני אוסיף – מגיע לנו משהו טוב יותר ממרצ! .כבוחרי חיים אלטרנטיביים ,חיים הבאים לאתגר את המציאות במטרה להפוך אותה ולשנותה ,למה שנתפשר בבחירותינו הפוליטיות? מגיע לנו מפלגה שעדיין מתעקשת על המצע שלה ,ולא נופלת למתודיקה של פופולאריות מנהיגה ,כשם שעושה מרצ עם הקמפיין ה"ג'ומסי" שלה. מגיע לנו מפלגה שקוראת במובהק להשמת סוף לכיבוש וחתירה לשלום .העם המדוכא הפלסטינאי הוא שותפנו ,אז כיצד נקרא להפציץ אותם בעזה? ועוד לזגזג בנוגע לשאלה זו? המפלגה קוראת לממשלה להסיר את המחסום הכלכלי על עזה ,ולאפשר התפתחות כלכלית מדינית נאותה שמה .זוהי דרך השלום, וכל פעולה כוחנית רק תרחיק אותנו מהשגתו, ותשניא את שני העמים זה על זה. מגיע לנו מפלגה שמאחדת תחתה בשותפות וסולידאריות את הציבור היהודי והערבי .למרצ אין נציג ערבי אחד בעשירייה הפותחת שלה. חד"ש שולחת מסרים של מאבק חברתי לציבור בוחריה היהודים ,ומנגד מסרים של מאבק לאומני לציבור בוחריה הערבים ,והיא אינה מעוניינת לפתור מתח זה ,אלא לזכות בעוד קולות בוחרים .עלינו להבין את הכרח ההתארגנות הפוליטית היהודית-ערבית הישרה והראויה ,ככלי אמיתי למאבק מעמדי בלתי מפולג בישראל. מגיע לנו מפלגה סוציאליסטית .חקיקה סוציאל דמוקרטית ועבודה סביב תצורת חלוקת התקציב אינן מספיקות היום ,שכן המציאות מראה לנו שגם אם נחקקו דיני תעסוקה וחוקים
10
סוציאליים שונים – אין מי שיאכוף אותם .דרושה לנו מפלגה שמנתחת את תמונת מצב זו טוב, ויודעת לפעול לו רק במישורי החקיקה ,אלא גם לתת את כובד המשקל במאבקים וקמפיינים ציבוריים למען דיור ,פרנסה ,העסקה נכונה ומחאה רחבה נגד הכיבוש והפגיעה בפלסטינאים.
מגיע לנו מפלגת עובדים .דעם ,גם אם לא תיבחר, מהווה אלטרנטיבה בכל ימות השנה לעובדים ומובטלים המחפשים בית להתאגד תחתיו למען זכויותיהם .עמותת "מען" מהווה התחלה של ארגון עובדים סוציאליסטי יהודי-ערבי ,כאלטרנטיבה להנהגת ההסתדרות המכשילה מאבקי עובדים והולכת יד ביד עם המעסיקים. מגיע לנו מפלגה שמחנכת לסולידריות .בתנועתנו מוכר לנו היטב פרויקט "גשר לקשר" .גם מפלגת דעם עמלה במרחב החינוכי הבלתי פורמאלי לארגון וחינוך בני נוער ,וחיבור הנוער הערבי והנוער היהודי. מגיע לנו מפלגה היוצרת תרבות של מחויבות לחברה .המפלגה מותחת ביקורת על מסחור התרבות ,והפיכת תיאטראות ומוזיאונים למיזמים כלכליים במקום להוות מרכזי חברתיים וחינוכיים. המפלגה מארגנת אירועי תרבות ואומנות אלטרנטיביים שונים ,שהערך המוסף שלהם הוא תרומה למען חברה ביקורתית ,נאורה וסובלנית יותר. מגיע לנו מפלגה שלא חוששת להציב אישה- ערבייה בראשה ,ופועלת רבות למען יצירת מנהיגות נשית בחברה ,ובפרט בציבור הערבי. בבחירות האלו אני מצביע דעם ,אליה גם אצטרף בהמשך .אני מזמין אתכם לבחון ולחדד את עמדותיכם ,להכיר יותר טוב את השמאל ומה יש לו להציע ,ולא לנהור בשבטיות אחר מרצ מתוך הרגל או כביכול שייכות תנועתית או שיקולים פוליטיים של רווח והפסד .אנו רוצים מהפכות? חיים אלטרנטיביים הקוראים תיגר למציאות? הגיע הזמן שניקח את הגישה הזו גם לפוליטיקה שלנו ,כי הדרך צריכה להיות צבועה בצבעי המטרה, וכסוציאליסטים המעודדים אחוות עמים – כך גם צריכה להראות המפלגה שלנו – מפלגה אשר נוכחת במאבקים הסוציאליסטים בשטח כל השנה, לא מזגזגת בדעותיה לנוכח שיקולים פוליטיים, ויוצרת חיבור אמיתי בין יהודים לערבים. מעוניינים להכיר מקרוב? צרו קשר: עידו 052-6719037
הגור
והיד רושמת...
עמרי סטרוז, גרעין "יחף"
הכל התחיל בשבת ,בערב בו יצאה ישראל למבצע בעזה .הפלאפון צילצל ,והודעה נשלחה מהרכז החברתי של המוסד":יקירי ,הפעילות במוסד מוקפאת עד להודעה חדשה" .שום דבר לא היה ברור -מה נעשה? כמה זמן זה ייקח? מה הצבא ידרוש מאיתנו? ביום ראשון בבוקר ניתנה תשובה חלקית לשאלות :נוסעים למוסד "שומריה" ,לקיבוץ משמר העמק .לכמה זמן? באותו רגע ,התכנון היה עד יום שלישי בבוקר .התרעננות של 48שעות, שבהן לא מתוכננת עדיין שום פעילות .רעות ואני הגענו אל החניכים בערב יום ראשון. תחושות הבלבול וחוסר הידיעה ,והטלוויזיה המשדרת מבזקי מידע מהדרום ,יצרו אווירה מתוחה .יחד עם זאת ,התרגשות החניכים הייתה ניכרת -שקמה הוא מוסד ללא לינה, והמגורים המשותפים )מלבד לכיתות הגבוהות( היו דבר חדש לחלוטין. הימים הבאים המשיכו להתמלא מרגע לרגע ,בעיקר באטרקציות שקיבלנו בתרומה .מוזיאון המדע, ארוחה ב"אווזי" ,סרט ,באולינג ,שוב באולינג ,שוב ארוחה ...כתבי הטלוויזיה רדפו אחרי הילדים לכל מקום ,ראיינו אותם וצילמו אותם .תודעת הקורבנות ,שממילא קיימת אצל הילדים כבר שנים עקב המצב הביטחוני ,הלכה וצמחה בקרבם ,והולידה פינוק וכפיות טובה -שאיתם עוד נאלץ להתמודד בשבועות הבאים. החניכים נשארו לסוף השבוע במשמר העמק ,בעוד אני ורעות נסענו לאשקלון לסופ"ש עם הגרעין. השבוע השני היה כבר יותר ברור .כל הצוות החינוכי היה נוכח )בניגוד לשבוע שקדם לו( ,וההסתכלות קדימה הייתה כלפי שבוע ,ולא מיום ליום .מלבד אלה ,ההבנה העיקרית שנוצרה בעקבות השבוע הראשון הייתה שתחושת המסכנות והקורבנות יוצרת תגובות שליליות מצד הימים הבאים המשיכו להתמלא מרגע החניכים. לרגע ,בעיקר באטרקציות שקיבלנו הדגש בשבוע הזה היה על שני דברים: בתרומה .כתבי הטלוויזיה רדפו אחרי יצירה עצמית והצבת גבולות ומסגרת. ארבע הועדות במוסד נאספו ובנו הילדים לכל מקום ,ראיינו אותם וצילמו פעילויות למהלך השבוע .ערב משותף אותם .תודעת הקורבנות ,שממילא עם "שומריה" היה באחריות ועדת קיימת אצל הילדים כבר שנים עקב תרבות ,ועדת ספורט אירגנה טורניר כדורגל בין שני המוסדות ,ועדה צופית המצב הביטחוני ,הלכה וצמחה בקרבם, העבירה יום צופי וועדת עלון הדפיסה והולידה פינוק וכפיות טובה -שאיתם עלו בזק .לחניכים היה עניין ,הייתה עוד נאלץ להתמודד בשבועות הבאים. אחריות ,ושגרה של עשייה .בדיעבד, אני יכול להגיד שזה היה מדהים.
הגור
11
הצבת הגבולות והמסגרת ,בעיקר לגו"צ ,הייתה בעייתית .אף חניך לא שהה מחוץ לבית כל כך הרבה זמן בחייו ,וזה ניכר בתגובות החניכים .ההתלהבות מכך שהם יכולים להשאר ערים עד מאוחר ותחושת העצמאות המוחלטת ,יצרו הרגשה של אופוריה ,וגם הרבה בלאגן. בסופו של דבר ,ילד בכיתה ז' חייב מסגרת וחוקים ברורים ,כדי לייצר לעצמו תחושת ביטחון. חלק מהמסגרת הזו הוא השעה שבה הוא ערב משותף עם "שומריה" מתעורר והולך לישון .אלו גם היו שתי ההתמודדויות היה באחריות ועדת הכי קשות שלנו עם החניכים .מתוקף תפקידנו תרבות ,ועדת ספורט במוסד בלי לינה ,לרוב הילדים היה קושי לקבל אותנו כבעלי סמכות ברמה כזאת ,סמכות שעד עכשיו אירגנה טורניר כדורגל בין הייתה שייכת להורים שלהם באופן בלעדי .גם שני המוסדות ,ועדה צופית ההשכמה בבוקר הייתה קשה ,בעיקר מכיוון העבירה יום צופי וועדת שהילדים סירבו ללכת לישון בשעה הגיונית ברוב עלון הדפיסה עלו בזק .הימים .הצצה אל הגו"ב )י' -י"ב( -להם ניתנה הזכות לבחור מתי ללכת לישון ולהתעורר ,ואם ללכת לחניכים היה עניין ,הייתה לביה"ס מגידו בבקרים -לא תרמה. אחריות ,ושגרה של עשייה .הפכנו להורים במשרה חלקית -משכיבים לישון, בדיעבד ,אני יכול להגיד דואגים לניקיון ולסדר ,ובעצם הכתובת לכל פנייה אישית של חניך .זה היה האתגר הגדול ביותר שזה היה מדהים. שלקחנו על עצמנו בשבועות האלה. בסוף השבוע השני נסעו הביתה כל חניכי הגו"צ ,בעוד שמחצית מהגו"ב בחרו להשאר שוב. בשבוע השלישי ,המטרה העיקרית הייתה להמשיך ביצירה העצמית ובהצבת הגבולות ,בנוסף- יצירת תהליך חינוכי שכולל פעולות לכל השכבות .באותו שבוע ,הצליחו להתקיים פעולות גו"צ משותפות לשקמה ולשומריה שהדריכו המד"צים וחניכים נוספים משכבת י' .העברנו פעולות שמטרתן הצפת רגשת לגבי המצב ,שנערכו על בסיס מפגש עם פסיכולוגית .ביום האחרון נערך מפגש התנדבות בטירת הכרמל בביה"ס לתלמידים שנשרו ממסגרות אחרות ,שם הם עבדו איתם על עיצוב ושיפור פני בית הספר. קשה לסכם את שלושת השבועות האלה במילה או במשפט .כן ניתן לומר ,שהצלחנו ליצור מסגרת ,ביטחון ,ואפילו שגרה ,בדיוק במקום שבו הם היו צריכים אותו .מה שבטוח הוא -שאת החוויה הזו הם לא ישכחו .עכשיו השאלה היא -איך למנף את החוויה לטובת המשך הפעילות במוסד.
הילה אילן, גרעין "יחף"
שאלוהים יברך את הפרפר. אחרי שלושה שבועות קירות המקלט מצופים בכמה עשרות ציורים .גם הם יכולים לספר את סיפור המלחמה הזאת .בערבוביה תלויים דפי צביעה של חנוכיות וסביבונים ,חמש גרסאות לסוס שלימד לצייר אחד המתנדבים ,קשקושים של ילדי הגן שאפשר לכנות אמנות מופשטת ,ציורים בפנדה ,בעפרונות צבעוניים ובטושים ממחסן הציוד הבלתי נלאה של עיריית אשקלון.
12
הגור
בציורים של ילדים השמים הם תמיד קו כחול והשמש פינתית וצהובה .כל הבתים הם ריבועים, וגגותיהם משולש .העצים יניבו לעד פירות אדומים ועגולים ,ובנות יזוהו כבנות בשל העובדה שהן בעלות שיער ארוך וחצאית. חוץ מהפרפר. בדרך קסם הצליחה החיה הקטנטנה הזאת להפוך לבמה לאמנות אקספרסיוניסטית סוריאליסטית פסיכדלית .ציורי פרפר הם הציורים היחידים ללא חוקים נוקשים ומוסכמות מקובלות ,חגיגה של ציורים קטנטנים ,צורות מופשטות וכל צבעי הקשת .כשהמציאות זועקת לעזרתו של הדמיון ,הפרפר נותן לכל הילדים הזדמנות יחידה לצייר חלק קטן בעולם כפי שהיו רוצים לראות אותו ,ולא כפי שגזרו עליהם הורים ,פוליטיקאים ומורים לאמנות. שנתיים וחצי אחרי לילה בלתי נשכח במקלט בעכו, גרעין יחף חזר לקו האש .כבר שנה אנחנו גרים בעיר הזאת ,מורגלים לאזעקה אחת לכמה חודשים, מתייחסים בסלחנות לעובדה שזאת כבר הפעם השנייה שיורים עלינו טילים ,מתרגזים רק מכך שהעירייה פותחת את הקינים שלנו )שממוקמים במקלטים, כמובן( בלי רשות.
ומה שעשינו ,וכל אנשי התנועה שהגיעו עשו איתנו, זה להיות במקום הנכון. הצלחנו להציב דמויות שומריות בתוך חלל שיכל היה להתמלא בכעס ושנאה. הצלחנו לצמצם את החרדה ולהפוך שלושה שבועות של סיוט לחוויה ייחודית ,לא לגמרי שלילית ,מלאת אהבה וגם צחוק ,שבסופה אפילו נרשמה אכזבה מהחזרה לגנים ולבתי הספר.
במשך שלושה שבועות הפעלנו ארבעה מקלטים בעיר. ביום הראשון הגיעו ארבעה ילדים למקלט בית ווסק שבשכונת אפרידר .בשיא המלחמה הגיעו מאתיים. הממוצע היומי עמד על שישים .כדי להעסיק שישים ילדים בגילאי הגן עד החטיבה במשך שש שעות הגיעו לאשקלון קוסמים ,ליצנים ,תזמורות ,טבחים וכמות לא מבוטלת של יוצאי כוכב נולד .זה לא הספיק .אנחנו גייסנו את כל המתודיקה התנועתית ליצירה ומשחקים, וגם החברים דמקה ,טאקי ופאזל תרמו מאוד. זאת לא מציאות נורמלית .אני קוראת את השורות האלה עכשיו ,ולא נראה כאילו היה כל כך נורא .בטח לא בהשוואה לזוועות שהתחוללו באותן השעות בעזה ,וגם לא בהשוואה לאימה שחוו תושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה .אבל ילדים מפוחדים הם ילדים מפוחדים ,ומקלט קטן ,סגור וצפוף הוא מקום נוראי להעביר בו פרק כזה מן הילדות, וההתבגרות ,והחיים .הם גדלים בידיעה שלא יהיה שלום לעולם וכל הפוגה באזעקות היא זמנית בלבד .הם לא מכירים מציאות אחרת ,ומאגרי הדמיון שלהם אוזלים מיום ליום .הם רוצים להלחם ולהרוג ויודעים לרקוד לשירת השיר המיוחד שחיבר משרד החינוך לאזעקת צבע אדום .אני לא מרגישה שאני עושה מספיק בשביל להוכיח להם אחרת ,אני כבר לא בטוחה שאני יודעת מה צריך לעשות חוץ ממה שעשינו .ומה שעשינו ,וכל אנשי התנועה שהגיעו עשו איתנו ,זה להיות במקום הנכון .הצלחנו להציב דמויות שומריות בתוך חלל שיכל היה להתמלא בכעס ושנאה .הצלחנו לצמצם את החרדה ולהפוך שלושה שבועות של סיוט לחוויה ייחודית ,לא לגמרי שלילית ,מלאת אהבה וגם צחוק ,שבסופה אפילו נרשמה אכזבה מהחזרה לגנים ולבתי הספר. מלחמה צובעת הכל בצבעים חזקים יותר .הצורך ב"יחד" גרעיני מעולם לא היה מוחשי יותר, והקומונה סוף סוף הפכה לבית .כל מי שבא לעזור וכל מי שהתארח אצלנו נתן עוד טיפת אוויר ,כל דרישת שלום גרמה לנו להרגיש פחות לבד .השותפות חוצת השכבות והגרעינים שראינו מדי יום נותנת לי את הביטחון שמה שבנינו בשנים האחרונות היה דבר טוב .על עצמי הבנתי שגם בשעת המשבר הבאה אני רוצה לעמוד בחזית )או בעורף?( ,ולדעת שלא נכנעתי לייאוש ולא ויתרתי על הניסיון להשפיע .ומחר יום חדש ,ונחזור אל הקינים שלנו ,אל חניכים שישאלו שאלות בלי תשובה ואל חשבון הנפש העמוק של מדינת ישראל והשמאל הישראלי .שיהיה לכולנו בהצלחה.
דמויות שומריות .מקלט בהפעלה תנועתית.
הגור
13
גיל וולפסון, גרעין "חריף" אחרי שמונה שנים של בדלנות ממשלתית ואדישות כלפי תושבי עוטף עזה ,נורו כמה טילים לאזור באר שבע-אשקלון-אשדוד ,והחליטו לשים-קץ-לסבל-התושבים- המסכנים-שכל-היום-חווים-טרור-סבל-טהור-יותר-מדור .ואנחנו במועצה שואלים, כשיחזרו הטילים למתכונת המצומצמת הכוללת את אשכול-שדות נגב-שער הנגב- שדרות ,מישהו יזכור אותנו? במשך שלושה שבועות חיי השגרה במועצה התחלפו לחיי מלחמה .בתי הספר וכל הפעילויות הבלתי פורמאליות בשטחי המועצה בוטלו ,ביניהם גם מוסד "מעלה הבשור" .עידו שושני ,רכז התנועה במועצה ,שהה במשך כל שלושת השבועות בחדרה של מעיינה ,רכזת הנוער במועצה ,ואיתו חברי גרעין חריף מתחלפים, וארגנו יציאות של ילדים אל מחוץ למועצה ,וכניסה של אטרקציות אל תוך המועצה. חשוב לציין שבמשך כל תקופת המלחמה לא הייתה שהייה במקלטים ,מלבד פעילויות לילדים קטנים במשך היום ,על כן ,העבודה בחמ"ל המועצתי הייתה מבין העבודות המשמעותיות ביותר. מוסד מעלה הבשור יצא בשבוע השני של הלחימה לקיבוצים מארחים ברחבי הארץ :גן שמואל ,יקום ,ובמוסד הרי אפרים .מלבד זאת התקיים טיול מוסד בנחל תמר וצפית בערבה ,וערבי קבוצות בקיבוצים השונים במועצה .פעילות נוספת הראויה לשבח היא הפעילות במקלט במושב עין הבשור ,בניצוחו של האחד והיחיד שייקו .במקלט שהו כל בוקר ילדים מכיתות א-ו ,כאשר כל בוקר הגיע שייקו עם כמה חברי גרעין והעבירו ניסויים כימיים ,חידונים מעשירים ,משחקי קופסה וסרטים .חוץ מזה ,אורגנו למושבים ולקיבוצים ,עם בכוחות עצמם ואם בעזרת החמ"ל המועצתי ,יציאות אירוח למספר ימים ,טיולים ,נופש ,והופעות .כאמור, גרעין חריף זיגזג בין המועצה ,המושבים והקיבוצים ,וכמובן דאג להתקשר לתושבי באר שבע ואשקלון ולחזק-את-ידיהם-ולחבק-בתקופה-קשה-כזו.
תנועת השומר הצעיר כואבים את נפילתו של סרן עומר רבינוביץ ז"ל. עומר היה חניך בקן ערד ,חבר במשלחת "רעות" ,מק"ק בעמקים-תבור ובמעלה הבשור. עומר התגייס לסיירת אגוז והיה לקצין בשורותיה .במהלך אחת ההיתקלויות עם אנשי החמאס נהרג עומר. תנועת השומר הצעיר משתתפת באבלה של המשפחה. 14
הגור
nitzanshamir@gmail.com
והיד רושמת...
ניצן שמיר שכבת "פלך"
מוצאי שבת ,הלילה שבין ה 17-ל 18-בינואר .כרגע סיימו אולמרט וברק להכריז על הפסקת אש חד-צדדית ומוקדם יותר נסגרו פרקי המשימה שלנו בסמינר מנהיגות שכבה, בקן פתח-תקווה .אני הולך לחיפה ,אם זה מעניין מישהו. בשעה טובה אני מושיב את עצמי לכתוב מועקות ,שמנסחות את עצמן למשפטים שמתרוצצים לי בראש כבר תקופה .עד שדברים אלה יפורסמו עוד הכל יכול להשתנות. "עת מלחמה ועת שלום" )קהלת ,ג' פס' ח'(. נראה שמדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמת הברירה הזאת .לאחר חידוש הרגיעה חידש חמאס את תקיפותיו ע"י ירי רקטות וטילים אל הנגב המערבי .הסיפור ידוע לכולם – כמה ימים של הבלגה ובבוקר שבת של חנוכה פתח חיל האוויר את המבצע בעל השם הסמי-היתולי והמולטי-ציני "עופרת יצוקה" .ריח הטיגון וצהלת הנרות )או שמא אלו הן פצצות התבערה?( פשט במדינתנו .יצאנו למבצע. אין להתפלסף אם היה נחוץ או לאו .אישית ,איני סומך על מנהיגינו במשך רוב ימי השנה אך להם מן המותר והחובה לקבוע את סדר היום של כולנו כפי שמתיר ומחייב אותם החוק הישראלי. אותו החוק מגבה אותם בקביעתם ,הערב ,שצה"ל נוצר את נשקיו .צעקות כבר קמו מימין ומשמאל שהיה ראוי/נחוץ/הכרחי/כדאי ונכון להמשיך/להפסיק את המבצע כבר-אתמול/עד-שבוע-הבא/עד- עולם/ימים-לאחר-התחלתו ]בעותקי "הגורן" שלכם הקיפו או מרקרו את קומבינציית המשפט בהתאם להשקפת עולמכם .נ.ש [.כותרת עיתון "הקיבוץ" בשבוע השני לאחר תחילת המבצע הייתה :שרק
הגור
15
נדע לעצור בזמן .כותרת מדור "השבוע" של "הארץ" :מיצינו. נראה שבגווני השמאל הישראלי השפוי המבצע הסתיים במועדו ,פחות או יותר. העימות הזה הינו חלק חדש הממשיך את מלחמות היהודים בארצם בעת החדשה .זהו עוד קרב במלחמה של ישראל בעָרב ,עוד דף בחשבון בין יצחק וישמעאל .בעשוריים האחרונים חשבון זה התווסף למלחמה הפעמים גלויה ולפעמים סמויה הניטשת בין המזרח למערב כאילו היה חוט הנארג בתוך שטיח .כבר להבדיל בין מלחמתנו בארצנו לבין מאבק העולם החופשי בעולם הדת הפונדמנטליסטית. מאבקנו קשור למאבק הבין-לאומי בין אלה המכירים בדמוקרטיה כערך מכונן של מדינה ולבין אלה המכוננים עריצות בעזרת הלכה דתית .מה שמתרחש פה קשור בטבורו לפיצוצי הרכבות-התחתיות בבריטניה ובספרד ולמהומות האלימות ברחובות ערי צרפת .לדעתי יש לחזור ולומר זאת לאותם אירופאים המקטרגים עלינו מעל כל במה אפשרית :אם אנחנו ניפול אל מול המוג'אהידין ,ההתקפות המאסיביות הבאות יהיו במרכז ובמערב אירופה .זוהי בהחלט מלחמת תרבויות. המצור שהטלנו לסירוגין על עזה בחודשים האחרונים היה לא מוסרי ומנוגד לחוק הבין-לאומי .חוק זה קובע שהתושבים הפלסטינים החיים ברצועת עזה )כמו אחיהם באיו"ש( הינם תחת אחריותה של מדינת ישראל באין להם מדינה משלהם .אסור לנו להפקיע מהם זכויות אזרח ,שירותים מוניציפאליים ולהרעיבם .המצור על רצועת עזה – ממערב דרך מצור ימי ,מצפון ומזרח דרך מצור יבשתי ומדרום בעזרת המצרים )ומהאוויר ג.ו –(.היה אחד הגורמים להתלקחות המהירה של האש ,אך לדעתי ,אין לתלות בו את הסיבה היחידה לפרוץ הקרבות .הלכת החמאס מצווה להרוג כל כופר – במקרה זה יהודי – באשר הוא .המצור הוא אמנם לא נעים ,לא נחמד ולא טרנדי )בלשון המעטה( אך הוא רק אמתלה לירי על אשקלון .גראדים בערינו לא ישברו אותנו כמו שאוטובוסים מתפוצצים בירושלים לא הביאו לסיום הכיבוש אלא להרחבתו .בעניין זה צריכים ללמוד בפלסטין את מה שאנחנו כאומה טרם למדנו .כח לא פותר כח אלא רק מחריף אותו ,ואין פתרון צבאי למלחמה בין הערבים ליהודים בארץ-ישראל. הייתי עצוב נורא בשלושת השבועות האחרונים .העצב בא והלך לפרקים אך כל פעם חזר ביתר ׂשאת. אין להתבלבל ,לא הייתי שבוז בגלל עוצר היציאות במפקדת גדוד .50כנראה שהידיעה שחברים נלחמים ברגעים אלו ושכל-כך הרבה דם נספג באדמה החולית של עזה הפילה עלי תוגה זו .חוסר היכולת לסייע לאנשים רבים שנשאבו למערבולת המלחמה על לא עוול בכפם תסכלה אותי .הנה עוד סיבוב של כל-כך הרבה סבל וכאב שאין לו שום סיבה מוצדקת )אך הרבה סיבות מטופשות( ,ואני יושב על מה שמתרחש פה קשור בטבורו התחת והיד קצרה מלהושיע ואת פחדם איני יכול אפילו לפיצוצי הרכבות-התחתיות לדמיין. אתמול הייתי במסיבה באחד הקיבוצים בשרון. מסיבהלאזו בבריטניה ובספרד ולמהומות מסיבה כזאת מוצלחת וגם לא כזאת גרועה. עמדה למול המלחמה כאי של שפיות בתוך האי-הגיון האלימות ברחובות ערי צרפת. וכיתד של נורמאליות באדמת הימים הסוערים .מסיבה לדעתי יש לחזור ולומר זאת זו ,ללא כוונה תחילה ,התיימרה להדחיק את המלחמה מתודעת משתתפיה ולכן הם נהרו אליה .כאן גם היה לאותם אירופאים המקטרגים טמון יסוד כישלונה .בשלב מסוים המסיבה נמאסה .איך עלינו מעל כל במה אפשרית :אם אפשר לשמוח כשחברים טובים נלחמים עכשיו? האם אפשר לשתות לשוכרה ולא לחשוב על הילדים אנחנו ניפול אל מול המוג'אהידין, המפוחדים? להתחיל עם בחורה למרות שבחדשות ההתקפות המאסיביות הבאות הערב ראית כל-כך הרבה גופות? המסיבה בערה ברצון יהיו במרכז ובמערב אירופה .זוהי לתפוס קצת שיגרה ודעכה כי יש גבול לכמה שניתן להדחיק. בהחלט מלחמת תרבויות. כשהתנגן השיר" :בשמלה אדומה ושתי צמות ,ילדה קטנה ,יחידה ותמה עמדה ושאלה 'למה?'" לא יכולתי לרקוד .השיר כמובן התנגן בגרסה החדשה יותר שנותנת ברוק אך מחדדת את המסר האנטי-מלחמתי שלו .בימים כאלה קשה להישאר אדישים כלפיו ולהצליח לא להקשיב למילותיו עד שאפשר להמשיך ולרקוד .בשיר Killing in the name of כבר עמדתי ליד החלון והחזקתי את הראש ביד .כשקורט קוביין צרח למיקרופון Here we are now, entertain usרציתי לבלוע עוד שעה מהחדשות המטמטמות ולבהות באיזו יונית לוי או טלי מורנו
16
הגור
מאכילה אותנו בעוד סיפור ריאליטי בחסות הזכיינית התורנית .להתבדר ולזהם את נשמתי עם חברת החדשות ולהרגיש מטומטם כמו שהוא עדיין צורח שאנחנו בשירו. כאמור המסיבה הייתה באזור השרון ,בדיעבד אני חושב על כך שאם היו שם אנשים שהיו חברים או לפחות הכירו את הבחור מקיבוץ מגל ,שנהרג לפני קצת יותר משבוע ,ושהצליחו לחגוג ולדפוק-את- הראש-כמו-שצריך אני מעניק להם את פרס המדחיקים האולטימטיביים. לכם קוראיי ,אני ממליץ לקרוא את מה שכתבה נעמי'קה ציון חברת קיבוץ מגוון בשדרות – טור זה יקריס את סכר ההדחקה שנמצא בלבבותיכם. רשימתה עמוקה ונוגעת לכל לב. רובו של הציבור לא נשאר אדיש למלחמות .למשברים יומיומיים של תעסוקה ,אלימות ,קיפוח וכו' – כן ,למלחמה מעטים נשארים אדישים. כעומקה של המלחמה כך עומק תגובות הציבור .הוא עצמו מתחלק לשלוש קטגוריות .הראשונה היא התקשורת שמספר מועט של אנשים בה מדבר כל הזמן .השנייה – הפוליטיקאים .הם מיעוט שרוצה לדבר כל הזמן .הקטגוריה השלישית מכילה את הרוב המוחלט .אלה הם אזרחי ישראל הפשוטים שמדברים כל הזמן אך קולם נאלם בהמון ו/או מושתק ע"י התקשורת מטעם מורל האומה והמשרד לפטריוטיות סינטטית בימי מלחמה. החלוקה בין ימין ובין שמאל ברורה .למרות שבימים ראשונים של מלחמה כולנו נלהבים מהדי ההפצצות ותמרות העשן וכתגובה טבעית אנו זזים קצת ימינה – הרי אחד הרגשות הראשוניים הוא נקמה ,חייבים להיכנס עכשיו בבני זונות הערבים ,שהפעם ילמדו לקח!!! כשמתייצבת התמונה חוזרים הניצבים למקומם .הימין מלהים "להיכנס בחמאס" והשמאל מוחה וצועק "חמס!" פוליטיקאים חדי לשון מתגייסים למערך ההסברה הישראלי ומאידך גיסא הם מתכוננים לבחירות ומשלחים ממרות של הרג והרס .בעִתות אלו הם מדברים לבטן של כשקורט קוביין צרח למיקרופון "Here הימני המצוי ומנסים להמיר את רצון הנקמה ותאוות הדם הערבי לכיסאות מרופדי עור באיזו "we are now, entertain us לשכה בכנסת לאיזה מושחת שנכנס באיזה דיל. רציתי לבלוע עוד שעה מהחדשות התקשורת גם כן נוטה ימינה אך נשארת תקינה פוליטית .משדרת 24/7של מסר אחיד עד מעצבן המטמטמות ולבהות באיזו יונית לוי שאותו נושאים על נס הכתבים הצבאיים ועיקרו – או טלי מורנו מאכילה אותנו בעוד זה הזמן של צה"ל לפעול .איך פועל צבא? –הוא הורג והורס .את אותו המסר מעבירים לציבור אלון סיפור ריאליטי בחסות הזכיינית בן-דוד ואיווט ליברמן .אחד בחצי קריצה שובבה התורנית .להתבדר ולזהם את נשמתי כאילו היה גולנצ'יק צעיר שרוצה טבילת אש וכמה איקסים על הנשק ,לשני אין חוש הומור אלא רק עם חברת החדשות ולהרגיש מטומטם מבטא רוסי כבד )גם דבר מצחיק כשלעצמו( אך כמו שהוא עדיין צורח שאנחנו בשירו. מטרותיו ברורות לו ולקהל מאזיניו. כשיונית לוי הביעה אמפטיה חלקית לסבל הצד הפלסטיני של מלחמה זו קראו להדיחה על שלא מלאה את תפקידה )תפקיד המגישה הראשית בחדשות הכי נצפות בטלוויזיה( – הרמת מורל עם דרי המקלטים .מקרה הרבה יותר גרוע הוא גדעון לוי שממלא את תפקיד אויב המדינה כבר הרבה שנים. הפעם הצליח להרגיז גם את א.ב .יהושע ,ולמען האמת ,אפילו אותי. ובכלל מה הסיפור של עיתונאי השמאל? אני מבין את מחאתם נגד הרג של חפים מפשע ואת כעסם על מות ילדים שלא חטאו, אך האין לצה"ל זכות להגן על אזרחי מדינתנו? האין תוקף מוסרי לאומה להתייצב ולהשיב מלחמה כנגד הבאים לכלותה? אינני מתווכח על כך שהרג זה דבר רע מיסודו .עם זאת אני חושב שמחאת רבים בשמאל לא רק שאינה עוזרת ,אינה מותחת ביקורת חיובית ומושכת חיצי שנאה כנגדנו; היא בעיקרה מנסה לנקות את מצפונם של אותם כותבים .אין לביקורת זו ולצעקות – המזכירות את זעקת היהודים במאה הי"ז במנוסתם מפני גדודי הקוזאקים – דבר לחדש למעט אמירה מזויפת ומצטדקת למול עם ועולם :לא כל הישראלים אבל הוא ערבי אז אף אחד לא סופר אותו .סייד קשוע הם מתלהמים .חלקנו שוחרי שלום .אלימות צבאנו ושאר אזרחנו זוהי מחלה החולפת אצלנו לפעמים אך אנא ,אנשי העולם הנאור ,קבלונו למועדונכם המתחסד אף הוא .מתלהמים ומצטדקים -נמאסתם! הציגו לי בתקשורת רק איש אחד ריאלי .רק אדם אחד קטן ופשוט עם חזון פשוט וריאלי .ללא אגו ואף ללא
הגור
17
ראיה כלל אנושית חובקת .למעט סייד קשוע אף אחד לא כתב שהוא רוצה שכל המלחמות פשוט תגמרנה ואולי נתחיל סוף-סוף לחיות פה. אבל קשוע הוא ערבי אז אף אחד לא סופר את דעותיו. והעם הפשוט היושב בציון ,מה לו יש להגיד? אף אחד לא מראיין אותו .מראיינים את האינטלקטואלים והרבנים את ראשי העיר ואת משפחות הפצועים )מעין סטאטוס מיוחד ששמורה לו חמלה מיוחדת(. הכתב היחיד שכן רִאיין היה חיים אתגר וגם אז התמקד בזקנים המרוקאים היושבים במכולת שדרותאית טיפוסית במין כתבה צינית שמראה את האנשים עם המבטא הישן אומרים את אותם דברים ישנים ,ספק מתבדחים ,ספק הופכים בדיחה בעצמם. אבוי לנו! מה יהיה מר גורלנו ביום שבו יִדֹומּו הרובים ותדלקנה המצלמות .מראות ההרס והמוות יציפו את תקשורת העולם .גופות מרובות יחולצו מבין ההריסות ויונחו לאורך הרחובות החרבים .יותר מ- 1,200קברים חדשים ואלפים רבים של פצועים ימשכו עדשות רבות לרצועה .יתומים חסרי גפיים יקראו למלחמת ג'יהאד בכובש היהודי .הפגנות באנגליה .ניפוץ חלונות בספרד .התקפות על ישראלים בבלגיה .צלבי קרס על מצבות יהודיות ברוסיה .מקרים אלו יהיו במדינות הסובלניות יותר .אבל האם זו אשמתנו שמשפחות אלו גרו מעל בונקרים? שבתי-ספר משמשים בסיסי פעולה? שאזרחים פשוטים מהווים מגן אנושי? אין זו אשמתנו – אשמת חמאס היא .אך הפצצות – אוי לאותן פצצות נוראיות – היו שלנו .חפים מפשע אלה נהרגו והאשמה הסיבתית היא של חמאס ,הנסיבתית שלנו. אנחנו הרגנו אותם עם מטוסינו ,ספינותינו ושלל שריון ורגלים .לא התכוונו ולא רצינו אבל בשורה האחרונה יספרו לחובתנו מקרים רבים מדי של מוות מיותר .האם החמאס ישלם את המחיר הפוליטי של סבל בני עמו? אני בספק .האם אנחנו נקצור את פירות השנאה של התקפתנו הצודקת? אני בטוח. למתים לא משנה מי צודק ואיך בדיוק מתו .לאלה שנשארו אחריהם ומחפשים נקמה על רצח יקיריהם ,הכתובת לנקמה היא ישראל .האם יכול להיות שאצבענו הייתה קלה מדי על ההדק? כנראה ומן הסתם שבחלק מהמקרים כן .עדיין מלחמתנו צודקת אך לצופה המערבי בבי.בי.סי כל החשבון הזה לא משנה .לצופה הערבי באל-ג'זירה ברור שתקפנו בעזה על מנת לזרוע שם שואה .אבוי לנו שזה המחיר שאנו נאלצים לשלם על הזכות לחיות בארץ זו! "כולנו עורף אחד" זוהי אמרה ידועה בכל מלחמות ישראל .מטרתה ללכד את השורות ולדחות את הבדלי המעמדות והאפליה הבין-עדתית לזמנים שאחרי התפוגגות ערפל הקרב .מה היא בעצם אומרת והאם היא נכונה? כנראה שהידיעה שחברים נלחמים "כולנו" – מילה המכלילה את כל אזרחי מדינת ישראל. חוץ מהערבים .כוונתי שמילה זו מכלילה את כל היהודים ברגעים אלו ושכל-כך הרבה דם ביחד .אהה ...והשמאלנים .כולנו ביחד עמישראל חזק נספג באדמה החולית של עזה ומאוחד מול החמאס ,הערבים הישראלים )שכולם גיס גם הפילה עלי תוגה זו .חוסר היכולת חמישי( והשמאלנים הצופנבונים מתל-אביב) .שהם ככה לא ממש יהודים האוכלי חזיר האלה( .זהו מן "כולנו" לסייע לאנשים רבים שנשאבו עדרי המוני ומחייב כזה שיותר משמגדיר את השייכים לו תושבי למערבולת המלחמה על לא עוול מגדיר את אלה שאינם .תהיה אתנו ,עם הסבל של בכפם תסכלה אותי .הנה עוד הדרום או שתהיה ,השם ישמור ,יפה נפש. המשפחה , פצוע השבוע ראיינו בערוץ 10אמא של חייל הייתה ימנית להחריד סיבוב של כל-כך הרבה סבל וכאב היא ממפוני רפיח-ים ,הכתבה ומסקנתה הלא עמוקה – ההתנתקות הביאה למלחמה זו שאין לו שום סיבה מוצדקת )אך )עמדה שמתעלמת לחלוטין מתהליכים פנימיים בחברה הרבה סיבות מטופשות( ,ואני יושב הפלסטינית ומשכיחה את מחיר הדמים ששילמנו על אחזקת התנחלויות אלו( .אם זו ,חלומה הוא שטילים על התחת והיד קצרה מלהושיע יעופו גם על תל-אביב כדי שהשמאלנים יפי-הנפש ואת פחדם איני יכול אפילו לדמיין. שיושבים בבתי-הקפה גם יסבלו כמו תושבי הדרום .מרגע הׂשין של הׂשמאלנים זרם ממרקע הטלוויזיה ארס רב שדר לו שקווצה את שפתיה במטרה להגות את ִ הׂשין שכבר מזמן הפכה לקללה במחוזותינו. תקופה ארוכה בלב אישה זו ,ומבוטא באותה מילת ִ
18
הגור
משפחה זו אפילו לא דתייה .השנאה ששונאים אותנו על לא עוול בכפנו מפחידה אותי יותר מכל קטיושה מסריחה ומכל מחבל עם קלאצ'ניקוב.
"עורף" .כביכול האוכלוסייה האזרחית שהצבא נשלח להגן עליה בחזית .כרגע העורף הממשי כולל יותר ממיליון איש מגדרה ויבנה בצפון עד באר-שבע בדרום דרך שדרות ,נתיבות וניר-עם לבלי להשמיט את הפינה של כרם-שלום .בגיאוגרפיה הצרה שלנו ,העורף לא רחוק מהחזית ,בניגוד למשל לעורף האמריקאי .אנחנו יכולים להתנחם שהעורף הפלסטיני קטן אף יותר .ישראל היא מין יצור כזה שאחורי ראשה מעורבב עם חלקו הקדמי ועם אגרופיו הקמוצים .אנו שולחים סנוקרות קדימה וראסיות אחורה בו זמנית ,כל אזרח הוא גם לוחם )או לפחות חופר שוחות( בביתו ,וכל לוחם הוא בן או שכן של מי שעכשיו יושב באיזשהו מקלט .עם של יושבי מקלטים .אזורים שלמים במדינתנו נכנסים ויוצאים ממרחבים מוגנים )מה זה אומר? שלא היה כסף למקלטים?( כאילו היו בלון מפוצץ לצנצנת דבש ריקה ביום-ההולדת של איזה חמור ספרותי. "אחד" ואין שני .לא רק שאנחנו מאוחדים ,אנחנו גם הראשונים והמקוריים! מספר אחת במקלטים! כולנו עורף אחד!! הצפוני אינו שונה מהדרומי וההתגייסות היא הדדית .היום קטיושה אצלי ומחר גראד אצלך! לכן אנו ערבים זה לזה. )החלק האחרון נכתב בסרקסטיות חלקית ואני רוצה להתנצל עליה .השתמשתי בסרקזם ע"מ לנסות ולהעביר לכם את הסתייגותי מאמירות מכלילות ודלות בתוכן כדוגמת המשפט הנ"ל .אני מוצא הרבה דברים יפים בעזרה שלנו אחד לשני בעִתֹות מלחמה .התגייסות זו מזוהמת לא פעם בצרכי שיווק ופרסום של חברות פרטיות שיגזרו קופון אחרי המלחמה ובפוליטיקאים שרק מתכוננים לבחירות הקרבות .התגייסות זאת מטאטאת מתחת לשטיח בעיות שנחוץ להלבין גם בזמנים כאלה .היסוד שבמשפט "כולנו עורף אחד" הוא ראוי ויפה ומכיל חומר לסרטים הוליוודיים .על אף כל החסרונות והתרמיות שהוא כולל בו, יש בו אמת יפה שאנו צריכים למרק, לשפר ולהראות בגאווה(. לאן נלך עכשיו? רובנו נחזור לחיי דאגות ונטולים רגילים שגרה ביטחוניות .כתבי הטלוויזיה הבכירים וודאי יצאו לחופשה ארוכה ומנהיגינו יתחילו במשחק הכיסאות המוסיקליים. מישהו יבנה מחדש את מה שנהרס והוא יהיה המנצח המדיני הגדול של המלחמה הזו .מי שישקם את הבתים יקנה )תרתי משמע( את הרחוב עם של יושבי מקלטים הפלסטיני. בית לווינשטיין יזכה לביקורים של קצינות נפגעים מחטיבות החי"ר והשריון השונות .זרי פרחים יחולקו ונשיקות ִּתנשקנה שם .גם זה יחלוף ויתחלף בעלייה בסטטיסטיקות ארגון נכי צה"ל 13 .מצבות חדשות תתנוצצנה תחת השמש המזרח-תיכונית בצד היחסית שפוי של המלחמה. כולם יתכוננו לסיבוב הבא .יבריחו טילים ויאמנו טנקים בחולות .יתחמשו ויתבצרו .שני הצדדים יודעים שיהיה סיבוב נוסף לא כי הוא נחוץ אלא כי הם כבר מאמינים שיקרה .המלחמה הבאה צפויה זה מכבר .זה כבר לא בבחירתנו .זוהי דרך חיינו .האם יש סיכוי שזוהי המלחמה האחרונה? סיכוי נמוך שיתעשתו על עצמם עמי הארץ וישכילו שלא במלחמה ננצח .ברחוב הישראלי פוחתים האנשים שעדיין מאמינים בהדברות בין מנהיגים ובין עמים ובשלום האמיתי .המצב ברחוב הפלסטיני לא ידוע לי ואני רק מנחש שהוא הרבה פחות טוב .התקווה לשלום לא כבתה בליבי ,היא בוערת אך רק כשלהבת נרעדת ברוח. שיהיה שקט.
הגור
19
gracabi@gmail.com
והיד רושמת...
גלי רכבי, גרעין "באמת"
"...המלחמה גורפת את האישיות כולה :את ההכרה ואת הרגש ,את הרצון ואת האמונות ,את זיקותיה לחברה ואת תחושת ייחודה ועל כן חינוך האישיות כאישיות -כלומר ,חינוך המופנה לכל ממדי ההוויה של האדם - עשוי למלא תפקיד בקידומו של האדם לקראת יכולת של הכרעה שמצבים פוליטיים טעוני מלחמה דורשים ממנו .אין זה תהליך החדרה של אמונה מסוימת ,אלא תמיכה בשחרור הפוטנציאל שבאדם"... צבי לם" ,מלחמה וחינוך". הדבר הנורא מכול במלחמה אינו אובדן חיי האדם ,אינו הפצועים ואינו הלומי הקרב .הדבר האיום ביותר במלחמה הוא דיכוי שיפוטו ומטרותיו של היחיד והחברה וחיבורן למטרותיה של המלחמה. אחת ההגדרות לאדם חופשי הינה אדם המציב לעצמו את מטרותיו ובוחנם שוב ושוב בביקורתיות מול המציאות המשתנה תמיד. המלחמה מפתה וסוחפת לתוכה את כל כלנו ,נמצאת מסביבנו ובתוכנו ,מערבבת ומערבלת יצרים ומחשבות ,קושרת את חיי כולנו עכשיו למהלכי המלחמה ולהמשכה המשוער ,ובכך מקשה ביותר על יכולתנו להמשיך לחשוב ולפעול במציאות כאנשים חופשיים .ישנם זמנים בהם מלחמה היא הכרח ,בכך נקריב במידת מה ערכים כאלו ואחרים לטובת המידה הדחופה יותר של שקילת חיים ומוות, אך מהם הזמנים האלו? האם חייבים להגיע אליהם? ומהו תפקידו של החינוך במצב האיום הזה של שיעבוד המטרות?
החינוך לתפיסתנו נועד לתקן את החברה ואת האדם ,לשחרר מכזבים לאמת ,מתלות לעצמאות, מדיכוי לשחרור .מקומו של החינוך כעניין של שנים, נתפס כמשונה אולי בבחינת תפקידו כלפי עימות נוכחי .בניגוד לגופים אחרים בחברה שמשמעותם היא מיידית ,את איכות השפעתו של החינוך נוכל לבחון רק דרך הבחירות שיעשו הדור שאותו נחנך, בכשרים שיפגינו ובשאלות שישאלו ,ביכולתם להיות חופשיים ,משוחררים יותר מאיתנו בשאילת השאלות ומחויבים יותר בתשובותיהם.
20
הגור
כשניצב אני מול )בעצם בתוך( המצב הנוכחי ,הוא מעלה בי היא תחושה של תסכול ,מרגיש אני בליבי כי המבצע הינו עוול ,דרכי פעולתו סותרים את מהותי ,מטרותיו עמומות מדי ומסביבי אני רואה חדוות-קרב ,גזענות ופחד .תסכולי נובע מתוך עמידתי מול המורכבות והדיכוי הסביל שבחוסר יכולתי לקבוע מטרות אמיתיות לאור הערכים שאותם אני מחזיק ודרך פעולה אשר נמתחת בין המחויב במציאות לראוי בעיני. אני מוצא את עצמי מתכופף תחת תפיסות ומטרות קיימות שאינן שלי ,דרכים עקלקלות ובוציות שבהן אלך בהעדר יכולתי ,לתחושתי גם יכולתנו ,לתת כיוון ערכי ,משוחרר ומציאותי.
מחבר אני בצורה ישירה בין יכולותיי ותפיסתי כיום ,לבין התנסויות שעברתי ,ושאלות שנשאלתי .ישנם שני מהלכים חינוכיים אשר קשורים זה בזה בקשר עבות -הניתוח והמעשה" -תפיסת מציאות וההתערבות הביקורתית במעשה" ,כך ממקד פאולו פריירה בספרו "פדגוגיה של המדוכאים" בטובעו את מושג ה"תידוע" ,מושג הכולל בתוכו שני מרכיבים -הניתוח והפעולה. ניתוח -היכולת לבחינת המציאות המורכבת ,צמיחת ההכרה הרגשית והשכלית של המציאות והשאיפה לפעול בה ,ניסיון להבינה ולעמוד על מרכיביה וחוקיה הגלויים והנסתרים ,היכולת לראות את המציאות כ"בעיה" שעלינו אני מוצא את עצמי מתכופף לפתור ,מהפכה תודעתית מאובייקט סביל אשר מופעל במציאות על -תחת תפיסות ומטרות קיימות ידי כוחות שאינו מבין או חסרי שליטה מבחינתו ,לסובייקט פעיל שאינן שלי ,דרכים עקלקלות אשר פועל במציאות ,אשר מסוגל להכריע בין אפשרויות וערכים ובוציות שבהן אלך בהעדר מתנגשים. פעולה -ההבנה ללא המעשה הינה חסרת משמעות הן מבחינת יכולתי ,לתחושתי גם יכולתנו, העולם והן מבחינתנו .שינוי העולם האמיתי הינו חלק בלתי נפרד לתת כיוון ערכי ,משוחרר מחינוך ששואף לשחרר את חניכיו בעולם האמיתי .חיזוק התפיסה ויכולתה ומציאותי. של היותו חלק מהמציאות ,חווית ניעותה של המציאות להשתנות לכאן ולכאן בהתאם למעשים שיעשה או לא יעשה ,הינה פיתוח המסוגלות האמיתית לשינוי חברתי. שני מהלכים אלו משלימים זה את זה ,וההתנסות שבשימוש בשניהם ככלי אחד מהווה תהליך חינוכי אשר משחרר את האדם מהדיכוי בו הוא נמצא אדם חופשי הינו אדם אשר יודע לנתח ,לבחור ולפעול בתוך מציאות מורכבת של מקרים ואמונות, ערכים ותגובות .חינוכו שלו מחייב בניית מסגרות אשר מפתחות את הכשרים האלה -מסגרות פוליטיות קבועות אשר מהוות את חודו של החינוך הפוליטי העצמי והמאבק נגד כוחות הדיכוי החיצוניים ,בניית היכולת לנתח ,לבחור ולעצב את דרכה ההבנה ללא המעשה הינה חסרת של התנועה במסגרות דמוקרטיות אשר יכולות להוות משמעות הן מבחינת העולם והן גורם חינוכי מובחר בחינוך הפוליטי של חניכינו .על מנת מבחינתנו .שינוי העולם האמיתי הינו להיות "תנועה פוליטית" ,התנועה מחויבת לבנות מסגרות שמאפשרות את ההתנסות הפוליטית בתוך התנועה חלק בלתי נפרד מחינוך ששואף ומחוצה לה .אשר מובילות את היכולת לנתח ,לבחור לשחרר את חניכיו בעולם האמיתי .ולפעול בכל מציאות ,בנייה חברתית פנימית שמעודדת את היחיד והקבוצה להיות משנים ולא משתנים במציאות. זוהי צריכה להית תשובתנו שלנו לשאלתה האיומה של המלחמה .לא חיזוק האמירה הריקה של "תקווה לשלום" שיגיע ,לא גיוס פטריוטי לטובת המלחמה או נגדה ,אלא תידוע עצמנו וחניכינו יחדיו בעולם היום. ההשראה והציטוטים מתוך שני הספרים המעולים והמומלצים: צבי לם" ,חינוך ומלחמה", פאולו פריירה" ,פדגוגיה של המדוכאים".
הגור
21
orsha85@gmail.com
בתנועה מתמדת
אור שרון קבוצת "נתיב"
ביום רביעי האחרון ) (21.1התכנסנו חברים רבים למפגש העוסק בעתיד הכלכלי של תנועת הבוגרים. במפגש ראשוני זה קיימנו שיחה עם מוקי צור על פרספקטיבות עבר של כלכלת קבוצות )במגוון צורות( ,גישות למהפכה בין מארקס ללנדאוור ,מטאפורה חברתית פוליטית ,נביטה וצמיחה בקבוצה ובתנועה ,ועל הצורך להמשיך להתרחב ולאתגר את עצמנו .אינני מעוניין לסכם את המפגש ותוכנו, ואת הפרוטוקולים ניתן למצוא אצל החברים ,אך ארצה להתעסק בשאלת העבודה המנוכרת וההתייחסות לנביטה וצמיחה. במחוזותינו נהוגה לרוב להישאל השאלה "באיזה שלב אנחנו"? .השאלה מתייחסת לפעמים לקבוצה ולעיתים לתנועה ,והתשובות הן מורכבות מן הסתם ,הרי איננו עוסקים במדע מדויק .לשאלה זו מצטרפת באופן תדיר השאלה "ומה השלב הבא"? בצורה כזו או אחרת אנו עוסקים בשאלות אלו בחיינו באופן שגרתי .אז באיזה שלב אנחנו ,נביטה או צמיחה? ההתייחסות לשלב הנביטה הייתה מטאפורית .דמיינו שיש זרעים ,שרובם נובטים ,ויש הרבה נבטים ,כולם באותו גודל ,עם צרכים זהים והתחלה ברורה .לשלב הצמיחה חלק מהנבטים לא הגיעו" ,הם לא עמדו בזה" .בשלב הצמיחה יש שוני גדול יותר בין צמח לצמח ,ולכל אחד יש צרכים מעט שונים בכדי להמשיך ולהתפתח .כך בהתייחס לחברים בקבוצה ,ולקבוצות " בתנועה .בשאלת ה"שלב" הנוכחי וה"שלב בחירתנו כתנועה ,לקחת אחריות על הבא נתעסק בכל צוות ופורום שמתרכזים החברה הישראלית ועיצוב דמותה לשם כך ,תשובתו של מוקי לפי הבנתי ,היא שאנו בשלב הצמיחה ועלינו להמשיך מתבטא במעשה חינוכי יומיומי רחב, ולהתפתח מצומצמים .,להרחיב את תחומינו בל נהייה שממשיך להתרחב ולהתעצם .זוהי אני מסכים עם הטענה שאנו צריכים להמשיך לתפיסתנו נקודת ההשפעה המרכזית לאתגר רגרסיה.את עצמנו ,אחרת נחווה את אותה שעלינו להוביל דרכה שינוי חברתי, שאלת הנביטה והצמיחה קשרה אותנו בשיחה אך בנוסף לכך עלינו להוות באופן ישיר לשאלת העבודה הלא מנוכרת" ,מטאפורה לחברה" .עלינו לתת שהרי אם ממשיכים להתפתח עלינו להרחיב את תחומי העיסוק ,הפרנסה ,האחריות ,המגע מענה לצד העבודה החינוכית ,לכלל עם החברה וכן הלאה .תחומים אלה צריכים המורכבויות בחיינו ,כלכלית, להתרחב מתוך אותם צרכים שמתעצמים בתקופת ה"צמיחה" שלנו .לדוגמא ,כל אחד תרבותית ,רב דורית וכן הלאה יוכל לאמוד את הצרכים שלו בתקופת הי"ג לעומת עכשיו ,ואת עכשיו בהתאם לעוד חמש שנים וכן הלאה .הצרכים משתנים והמענה צריך להיות בהתאם .המחשבות משותפות לכולנו ,לימודים ,ילדים ,בטחונות וכו ...ניתן להתייחס לדוגמא זו גם בהקשר קבוצתי ותנועתי .צרכי הקבוצה וצרכי תנועת הבוגרים משתנים ודורשים עיצוב .נחזור לנקודת
22
הגור
תחומי החיים והמעשה ,שצריכים להתרחב, וניגע בהם משתי זוויות .האחת – המטאפורה לחברה ,השנייה – העבודה הלא מנוכרת. נתחיל בראשונה ,המטאפורה לחברה. בחירתנו כתנועה ,לקחת אחריות על החברה הישראלית ועיצוב דמותה מתבטא במעשה חינוכי יומיומי רחב, שממשיך להתרחב ולהתעצם .זוהי לתפיסתנו נקודת ההשפעה המרכזית שעלינו להוביל דרכה שינוי חברתי ,אך בנוסף לכך עלינו להוות "מטאפורה לחברה" .עלינו לתת מענה לצד העבודה החינוכית ,לכלל המורכבויות בחיינו, כלכלית ,תרבותית ,רב דורית וכן הלאה .כשם שהחלוציות הייתה מטאפורה לחברה הישראלית ,כך מדינות סקנדינביה הן סוג מטאפורה של דבר-שבאפשר לשאר מדינות העולם ולמדינת ישראל )לצערנו החברה הישראלית איננה שואבת את ההשראה ממדינות סקנדינביה כמו ששאבנו מהחלוציות והתנועה הקיבוצית בשנות ההקמה( .כך אנו כתנועה צריכים להיות מטאפורה של חיים ערכיים ,אקטיביים ,שאפתניים ,כוללים ובריאים לשאר החברה ,כל זה צריך להתבטא במכלול חיים מלא עם בסיסים כלכליים. הזווית השנייה להתרחבות ,לצמיחה – העבודה הלא מנוכרת .במפגש דובר על החינוך כעבודה שאינה יכולה להיות מנוכרת ,דבר שאיננו בהכרח נכון מבחינתי ,ועלתה השאלה כי אם ברצוננו לבסס בסיס כלכלי יציב לחיינו ,עלינו לעבוד בתחומים שהם גם מעבר לחינוך ,הכיצד נקיים עבודה מנוכרת מלבד בחינוך? ארצה להתיחס לנקודה זו דרך המשל של זבולון ויששכר.
"כשבא יששכר ליטול חלקו בגן-עדן בדקו בספרו ומצאו כתוב :יששכר עסק בתורה שני ימים. עמד יששכר תמה ,אמר :אפשר אני ,שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה ,והטיתי שכמי לסבול עולה של תורה ,לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה? אמרו לו :יששכר ,בעולם שבאת משם חייך מניין היו? אמר להם :אח היה וזבולון שמו ,ועשה עמי שותפות .הוא יושב לחוף ימים ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פי ואני יושב ועוסק בתורה .אמרו לו :אם כן ,תורתך של זבולון היא ,שאלמלא זבולון שעוסק בפרקמטיא לא היית אתה עוסק בתורה וכבר אכלת עולמך בחייך .נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן-עדן .אמר זבולון: דומה עלי קול זה של יששכר אחי ,אלך ואראה .מצאו ליששכר מצר .אמר זבולון :הלא כל הטובה שקיבלתי לא באה אלי אלא בשביל יששכר אחי שהיה עוסק בתורה .נמצא שלא אני פרנסתי את יששכר ,אלא שיששכר פרנס אותי ,ועכשיו אלך ואטול את חלקו בגן-עדן? חס לו לזרעו של אבא ,אלא ילך יששכר למקומי בגן-עדן .אמרו לו :יששכר ,וכי כך אני בעיניך ,אחי, שאטול חלקך בגן-עדן? אפשר שולחנך חסר ושולחני מלא? אמר לו זבולון :לא חלקי ,אלא חלקך הוא ,שכל הטוב שמתוקן לי כאן לא בא לי אלא בזכות תורתך שלמדת .זבולון לא חזר למקומו בגן-עדן מפני צערו של יששכר ,ויששכר לא נכנס במקומו מחיבתו לזבולון .אמר הקדוש ברוך-הוא :יששכר וזבולון ,אתם צמצמתם עצמכם זה מפני זה ,אהבתכם שאני מרחיב מקומכם .באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן-עדן ונתפנה מקום אף ליששכר". במשל זה ניתן להבחין כי יששכר לא יכול היה לקיים את הדבר המהותי ,האלוהי ללא ערבות אחיו זבולון אשר היה ערב לו מתוך השותפות ביניהם ,הלו מעיד על כך זבולון כי לולא יששכר היה עוסק בתורה כל אשר לו לא היה לו .משל זה מתאר לנו מצב של ערבות ואחריות הדדית מתוך תפיסה משותפת שללא קמח אין תורה ,ולהיפך. בהקשר המשל לתנועתנו ,עלינו "לקמח את תורתנו" .המשמעות היא לקיים את המעשה הרחב שלנו תוך כדי ביסוס עצמנו ,שגם הוא ,בהתאם להתייחסות למטאפורה חברתית ,חלק מהמעשה הרחב שלנו .דהיינו ,ליצור מקורות הכנסה שונים בהתאם לצמיחה שלנו .כאן עולה שוב השאלה ,הכיצד נקיים עבודה לא מנוכרת מלבד בחינוך? אולי נקודת המוצא החשובה היא שאין פטנט ברור או נוסחה קבועה .תמיד נשאל את עצמנו אם אנו יוצרים ביומיום ,מחוברים למעשה ,חיים ונושמים אותו ...אבל אולי אפשר ללמוד מהמשל שכאשר יש אחריות הדדית מתוך תפישה משותפת ,כאשר אחד צריך את השני בכדי לקיים מעשה משותף ששניהם מאמינים בו יחד ,יש כבר ניצוץ של חיבור לעבודה היומיומית ,וכנראה שגם אחד לשני. ובהרבה הצלחה ,למידה ,עניין ,חשיבה ואחריות לצוות הכלכלי.
הגור
23
avivgilboa@gmail.com
והיד רושמת...
אביב גלבוע, גרעין "נווה"
צצה גדל בחדרה והצטרף לקן השומר הצעיר ,אחרי הצבא הגיע לקיבוץ ברעם .למד סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בחיפה .כיום חבר בקיבוץ. בשנת 1996כתב צצה את ספרו "הקיבוץ מת יחי הקיבוץ" .הספר מביט בעין סוציולוגית על שינויים המתחוללים בקיבוצים ובחברה כולה בעשרות השנים האחרונות .כמו כן הוא מכיל חקר ולימוד מעמיקים במושגים חדשים ואף חשיבה חדשה ושונה על מצב החברה הקיבוצית )והאדם בתוכה( בתמורות הזמן החולפות .בין הפרקים השונים בספר ניתן למצוא עולם גדול ומעמיק של ניתוחים ושאלות ,חקר והגדרות אודות החברה הקיבוצית ,ניסיון ההגשמה ודפוסי חשיבה חברתיים .כמובן שביכולתי להביא רק מעט מן הספר בראיון זה אבל גם אילו יכולתי לא הייתי עושה כך ,למעוניינים בלימוד משמעותי בנושא יבחרו בקריאה עצמית .המלצה משמעותית שחוזרת על עצמה בספר ואני אוסיף אותה על דעת עצמי :אין לראות בנאמר "מתכונים" )דרכים מוגדרות( לאושר האדם או לרוצים בכך -לחלוץ המחפש חיי הגשמה ושיתוף .רק דעה נאמרת כאן וממנה יבחר הקורא מה לקחת ומה להשאיר .הראיון מצטרף לשיח תנועתי שאני אקרא לו -שיח בעל אופי אנרכיסטי ,הפותח לנו דלתות ללימוד והדברות על התנועה אם נבחר או על כל נושא אחר. א :האם אתה יכול לספר קצת על הספר? צ :אמרת גישה אנרכיסטית ,רוב הציבור לא מבין את המושג אנרכיה לפי איך שפעם תפסו אותו ,מקבלים סימור שיער ,אומרים" :בלגן ,חוסר סדר ואיש הישר בעיניו יעשה "...וכשאומרים כך זה מפחיד מאוד כי חושבים שמה שישר בעיני האדם זה דברים רעים ,כאן מקור הפגיעה .כי ראשוני האנרכיסטים ,התכוונו שכל האנשים הטובים יעשו מה שישר בעיניהם .האנרכיסטים המודרניים מכירים גם ברע
24
הגור
שיש באנשים והמעט שניתן לעשות הוא לחפש את האנשים שיתגברו על היצר הרע ורוצים לכונן בניהם חברה של אנשים טובים .כמובן שאנרכיזם היום אי אפשר להשליט על מדינה שלמה שבנויה מאנשים שונים ,ניתן רק בקבוצות קטנות שבוחרות את עצמן .הקפיטליזם, הסוציאליזם ,הקומוניזם התכוונו שיבואו אנשים שליטים וישליטו את המשטר על כולם. א :דפוס החשיבה האנרכי חוזר על עצמו ומנחה לאורך כל הספר, האם אתה יכול לספר עליו? צ :טוב אני לא המצאתי אותו ..הרבה מעגלים בחברה )לאחרונה( מצביעים על כך שיש שינויים ,תמורות ,בצורת המחשבה בעולם המודרני, לכיוון צורת מחשבה אנרכית .בתקופות קודמות ,שחברה הייתה בנויה שיש שליט והמונים שמחפשים שליט ,רוצים שליט )שומעים זאת גם היום בישראל -צריך מנהיג!( .כל צורת המחשבה אז הייתה שונה .אז המציאו את האל האחד ,היחיד ,כי כמו שיש שליט אחד ויחיד אז צריך להיות גם אל אחד שאמנם לא ראינו אותו אבל אחרת אי אני כתבתי את הספר אפשר לשלוט .ואז המציאו את מדע הסיבות -דבר גורם לדבר ,סיבה לתוצאה ויש כשלנגד עיני הייתה את סיבת הסיבות ,מעל כולם )האל( .אנשים התרחקו מההרגשה הסמכותית, צורת השיתוף שהכרתי ההיררכית הזאת ,וזה קרה בעיקר כאשר המידע התחיל להיות נפוץ .זו הרי וניסיתי להסביר בספר מהפכה שלכל אדם יכול להיות המידע כמו לשליט .אז אנשים התחילו לחשוב עצמאית ולא רצו מנהיגים ,מה שהיה אצלנו בן גוריון ...המנהיגים היום לא חכמים שזו צורה שלא תחזיק פחות ממנו אבל התקופה השתנתה והם לא מנהיגים גדולים. בעתיד ,לא מתאימה
לעתיד אלא לעבר ,ואין צריך להתרגל לדפוס חשיבה .מה זה אומר? בן אדם קם בבוקר ואומר" :פה אני לי טענות על העבר ,זה צריך לחשוב" המוח שלו מתארגן כדי לחשוב ויש תבניות במוח )דפוסי חשיבה( שמראות לו איך חושבים .קשה מאוד לחשוב על דפוס החשיבה כי ברגע שאתה התאים לרוח העבר. מתחיל לחשוב אתה מגייס את דפוסי החשיבה מבלי להרגיש .קשה מאוד להגיד לבן אדם "תחשוב אחרת" .דפוס חשיבה משתנה בהדרגה מהמון מסרים שהאדם קולט מהחברה ואז מתברר לו ,או לסוציולוג שמסתכל עליו ,שדפוס החשיבה הולך ומשתנה .אפשר להגיד לבן אדם "יש דפוסי חשיבה אחרים" ולפרט מה הם ולחכות לפעולת השינוי שתבוא. א :בספר ,מתוך דפוס החשיבה האנרכי יוצא המושג "השיתוף הריבוני" ,ספר קצת על זה.. צ :כשכתבתי את הספר ) (1996המצב בתנועה הקיבוצית היה שונה מעכשיו ,עוד לא היה המפולת הרצינית של השיתופיות .היו ניצנים של חששות... א :אבל ההפרטה הייתה על הסף... צ :לא מה שאתה רואה היום ,אף אחד לא העלה בדעתו רמה כזו .אז אני כתבתי את הספר כשלנגד עיני הייתה צורת השיתוף שהכרתי וניסיתי להסביר בספר שזו צורה שלא תחזיק בעתיד ,לא מתאימה לעתיד אלא לעבר ,ואין לי טענות על העבר ,זה התאים לרוח העבר. היו תנועות החל מ ,1920לפני זה היו קבוצות שיותר ראוי לקרוא להם אנרכיות. בזמן מלחה"ע ה 1-היה הלם ושיתוק בארץ וב 1918באו תנועות ,התארגנויות בראשות של מנהיגים ואמרו "אנו עושים את השיתוף בארץ" וקראו לזה קיבוץ. אנשים אהבו מנהיגים .קם מרכס ואמר":יש לי תורה!" אנשים ראו זאת כדבר טוב כי לא האמינו שיש להם כוח, אדם פרטי לא יודע אבל מנהיג יודע. תמיד אני נותן את הדוגמה :קיבוץ ברעם, בשנים הראשונות ,מאיר יערי היה מרצה בקיבוץ עין המפרץ ,כל הגליל היה של השומר הצעיר ,נסעו לשם לשמוע אותו. שני אנשים מהקיבוץ לא רוצו לבוא, המזכיר עצר את המשאית וירד לדבר איתם ,אמר להם" :אתם לא רוצים לשמוע
הגור
" .זה לא להצטרף לקיבוץ שאומרים לך את החוקים ואם אהבת התקבלת" .שיחת קיבוץ בקיבוץ הישן.
25
מה אנחנו חושבים?" זה היה כ"כ מקובל ,לדבר ככה .ואז הקימו קיבוץ והזמינו אנשים להצטרף ,התנועות שלחו אנשים .זה שיתוף סמכותי, ההפך משיתוף ריבוני שבו אנשים לא באים לדבר קיים אלא מחפשים זה את זה ואומרים" :בוא נעשה שיתוף אני ואתה" .זה לא להצטרף לקיבוץ שאומרים לך את החוקים ואם אהבת התקבלת! שיתוף ריבוני ,המצב האידאלי ,אומר שכולם קודם כל ריבוניים לעצמם. מחשבותיו ורצונותיו של היחיד נשקלים ע"י עצמו תוך דיון אם אחרים. הקבוצה הראשונה בימינו שהתקרבה למושג שיתוף ריבוני היה קיבוץ סמר )בערבה( .עד היום אין דבר כזה החלטות קיבוץ ,יש שיחות .קוראים לזה שיחת קיבוץ אבל אין דמיון בזה לבין שיחת הקיבוץ בקיבוץ הממוסד .לא מצביעים .בשום אופן .אלא אתה שומע ,חושב ומחליט ויש בך אמון להתחשב באחר. א :אתה יכול לספר מה הביא אותך לכתיבת הספר? צ :סיימתי את לימודי בגיל 45וחזרתי לתנועה .הקיבוץ הארצי החליט שעושים קבוצת חשיבה על הקיבוץ זה שתחשוב על דרכו ושינויו ,קראו לזה "החבורה הרעיונית" .למדנו ,ודיברנו והעשרנו את עצמנו במשך כמה שנים .לאט לאט ראיתי שמחשבותיי הולכות ומתרחקות משל חברי ,והתחלתי לכתוב את הספר. מאז אני בקשר עם אלה שמגשימים במידה רבה מאוד את התחזיות הטובות שאני נתתי בספר -אלו הקבוצות השיתופיות החדשות ,החל מקיבוצים עירוניים וכלה בתנועות הבוגרים. א :מה עם קבוצות שלא קשורות לתנועות? שפשוט צומחות מעצמן... צ :לכולם אני ממליץ -תדברו זה עם זה .תשמעו מה חושבים אנשים בקבוצות אחרות ומה הניסיון שלהם,זה הפריה ע"י שיתוף ברעיונות. א :שאלה על חינוך :מה המקום שלו? איך אתה רואה אתה זה? צ :מחנך זה קודם כל אדם שנפגש עם בני אדם .רגילים לקרוא לו "מחנך" ולהם "חניכים" ,אני מעדיף אדם עם אדם ,איש עם רעהו .אני נוטה להזדהות עם אדם שנפגש עם אדם ,מספר לו את ערכיו ,מה בעיניי טוב ,ואיך אני הייתי רוצה לנהוג ,איך אני הייתי רוצה שאנשים ינהגו... ואז האדם השומע יחליט באופן ריבוני איך להתייחס לדברים .ההפך זה לבוא עם "תורה" כגון "מורה רוחני" המעביר לחניכיו את הידע .מחנך זה אדם שמדבר בשם עצמו ולא בשם תורה.
האידיאל שלי ,בתור אדם א :מה לדעתך הקשיים שעומדים בפניי האדם שמחפש שיתוף? צ :יש אנשים שמשתמשים במילה שיתוף אחרת ממה שאני משתמש יחיד ,הוא תחושת הצורך בה... לחיות עם אחרים ולפעול אני בתור אידיאליסט פורש בפני האדם את תמונת האידיאל ולא יותר. למעני ולמענם ביחד .אני אם היא בראשך ,תראה מה אתה יכול לעשות כדי לקדם את חייך בשיתוף עם אחרים לכיוון האידיאל .לא תגיע אליו אבל תתקרב. יכול לעשות זאת הכי טוב האידיאל שלי ,בתור אדם יחיד ,הוא תחושת הצורך לחיות עם אחרים כאשר באותו זמן הם ולפעול למעני ולמענם ביחד .אני יכול לעשות זאת הכי טוב כאשר פועלים למעני ולמענם ,לכן באותו זמן הם פועלים למעני ולמענם ,לכן אני מחפש אנשים כאלו. אני מחפש אנשים כאלו. לא צריך שום תקנונים וחוקים ,בין האנשים צריכה להיות הידברות. ההידברות כמעט שווה מתמטית לשיתוף .בשביל זה לא צריך קופה משותפת ,לא חובה .תראה אני ואשתי אהבנו זה את זה לפני 52שנה עד היום ,והחלטנו לחיות ביחד .יש תקנות :אתה זורק את האשפה ,אני שוטף את הרצפה.. 26
הגור
אנשים החושבים בצורת החשיבה ההיררכית שואלים" :מה התקנות של השיתוף?" לא צריך לשאול שאלה כזו ,העיקר זה מה הרגשות שלי ומה הרגשת המחויבות שלי כלפי טובתך .אין תקנות בין אדם לחברו -זה האידיאל .ויש בעולם דברים כאלו :בארה"ב ,בעיר פלו אלטו קליפורניה ,יש קהילה של 100איש שפועלת מאוד דומה לקבוצות השיתופיות המחנכות שלנו ,פועלת למען החברה ועושה שיתוף .אני מתכתב שם עם מישהו שאומר ."we are community of one to one contract" :הוא לא התכוון לחוזה כתוב ,אלא להדברות ומחויבות של אחד לאחד ,וקשר מסוג אחר בין אחד לאחד, אמנם כולם ביחד מאוד קשובים זה לזה מכוון שיש מטרות משותפות ,אבל חוזה השותפות שלהם זה אחד לאחד .זה יותר קרוב לתמונת האידיאל שאני הייתי רוצה .כל אחד יכול לקבל את זה כתמונת אידיאל ואח"כ ילך למציאות ,פה אני מתכוון לקשיים שאמרת ,ויתמודד עם השאלה כיצד לעשות אותה דומה למה שהוא היה רוצה. א :איך אתה רואה את המצב בחברה הקיבוצית? צ :האנשים ,שבמשך עשרות שנים היו בתפקידי מנהיגות בתנועה הקיבוצית ,ממשיכים לחשוב בדרך מנהיגותית ,כלומר לפרסם הרבה "איך לעשות את השיתוף" צורת שיתוף כזו או צורה כזו ,והם לא מרגישים שהקרקע הולכת ונשמטת מתחת רגליהם .כי זה לא משנה איך אתה עושה העיקר אם אתה רוצה ומה אתה רוצה. אני המצאתי מושג חדש -הפרדת הקיבוץ מהשיתוף .שזה דומה קצת להפרדת הדת מהמדינה .אם המדינה שולטת בכל האזרחים שנמצאים בה ,ויש בה דתיים ויש בה לא דתיים ,אז היא לא יכולה להשליט את הדת בשום דרך על הלא דתיים ,זה נוגד את המוסר .אותו דבר בקיבוץ ,אם יש אנשים שרוצים ולא רוצים שיתוף או לא-שיתוף ורמות שונות של שיתוף, מחנך זה קודם כל אדם שנפגש עם אי אפשר לקחת קיבוץ כזה ולעשות בו שיתוף ,זה בני אדם .רגילים לקרוא לו "מחנך" אסור מבחינה מוסרית .מי שרוצה שיתוף שיחפש שיתוף. ולהם "חניכים" ,אני מעדיף אדם עם
אדם ,איש עם רעהו .אני נוטה להזדהות עם אדם שנפגש עם אדם ,מספר לו את ערכיו ,מה בעיניי טוב ,ואיך אני הייתי רוצה לנהוג ,איך אני הייתי רוצה שאנשים ינהגו ...ואז האדם השומע יחליט באופן ריבוני איך להתייחס לדברים
א :מה זה קיבוץ? צ :רוב הקיבוצים זה ישובים ,אדם שחי בישוב ,זה הבית שלו ,יש לו זכות להרגיש את הבית .אי אפשר לשלול ממנו את זה אם הוא לא רוצה להיות שיתופי, זה פגיעה בזכויות אדם .שיתוף לא יכול להיות יישוב, לא יכול להיות קיבוץ ,לא יכול להיות מדינה. תודות :תודה לגלי רכבי והללי בלבן על התמיכה והדיבור ותודה גדולה לצצה שאירח ושיתף בדעותיו.
מישהי אמרה לי פעם בשיחה על היציאה לי"ג" :יש עוד הרבה דברים שאנחנו לא מכירים ,ועוד הרבה דרכים להגשים את הערכים" .בתחושה הראשונית ,נרתעתי מן התשובה הזו וראיתי בה תשובה רלטיביסטית .היום ,כשאני חושב על זה ,יש בזה משהו. אין צורך לפחד מדרכים אחרות ולא משינויים .השאלה שצריכה להישאל היא :מה הרצון שלי .ולפיו לעצב דרך שמתאימה לי ,ועונה על מטרותיי. ומי יודע ,אולי אחרים יצטרפו אליי מרצונם החופשי.
תמיד רצית לראיי מישהו לגור ?? מעכשיו זה אפשרי! יש לנו רשמקול של המערכת!!
habogrim@gmail.com הגור
27
yuval.ofek1@gmail.com
והיד רושמת...
יובל אופק גרעין "רוח"
מה בין טקסט חתום וטקסט עלום? מה החשיבות של קריאה בוחנת תוך הצבת הכתוב והכותב בהקשר הזמני ,האידיאולוגי ,החברתי? לפני כמה שבועות הפיץ הצוות הפוליטי )יישר כוח!( מסמך המכונה "שלושה מודלים של התפיסה התיאורטית של הפוליטיקה" .המסמך ,בלשון יחסית בהירה מנסה להניח הנחות ייסוד לגישה המכונה "אסכולת אורנים" )וגם תורת המחנות או ווגנריזם ואולי בהזדמנות נעסוק גם בה( .לא אתייחס לתוכן המסמך .חלקו אני מקבל ועם חלקו יש לי ויכוח מהותי .עם זאת ,הנושא שאני מעוניין להציף הוא שהמסמך לא היה חתום .כלומר ,לא ברור מי כותב המסמך .ברור לכולנו שיש הבדל מהותי אם כתב אותו מישהו מחברי התנועה או תנועת הנוע"ל ,מישהו מחברי אסכולת אורנים או שמדובר בטקסט מהמאה ה .16-אבל למה זה בעצם משנה מי כתב? טקסטים של ניתוחים פוליטיים ,ניירות עמדה ,כתבות עיתונות כי ההקשר הוא חשוב .תקופה ולהבדיל גם טקסטים המציגים או מבקרים גישות חינוכיות כולם היסטורית ,אוירה פוליטית, מצויים בתוך הקשר .בהיותם לא חתומים הם "מוצאים מהקשרם" מקומו האישי של הכותב ,כולם והופכים למשהו אחר -על תקופתי ,על "אנושי". תקופה היסטורית ,אוירה רלוונטיים בקריאת טקסט. מדוע זו בעיה? כי ההקשר הוא חשוב. פוליטית ,מקומו האישי של הכותב ,כולם רלוונטיים בקריאת טקסט .בשביל להבין את מדינת היהודים של הרצל צריך לקרוא אותו על רקע האווירה בבודפשט של אמצע המאה ה) 19-בה גדל( ,האווירה בווינה ופריז של סוף המאה ה 19-ואת הרקע המשפחתי של הרצל .ללא הרקע עליו נכתבים הדברים לא ניתן להבין את הכתוב בצורה הנכונה .ניתן לקרוא את ספר בראשית כספר המתאר התרחשות אמת מיתית ,ואכן כך קראו אותו דורות של יהודים ולא יהודים .אבל ,הבנה אמיתית של הספר תבוא רק מתוך הבנה של האווירה בין המאות ה 10-ל 5-לפנה"ס בהן כנראה נכתב אבל מעבר למימד של הספר והאווירה של המיתולוגיות הבבלית והפרסית מהן הושפעו הכותבים. הבנה טובה יותר של לא רק התקופה חשובה ,חשובה גם זהותם האישית של הכותבים .כל בר דעת יודע כי הדיווח החדשותי שמביאים הכתבים היהודים מהאירועים בעזה ,שונה הטקסט ,יש פה מידה בתכלית השוני מהדיווח שמציגים הכתבים הערבים .למרות שברוב המוחלט לא חינוכית -כמחנכים של המקרים ,אלה ואלה דוברים אמת .לכן כשאנחנו קוראים ידיעה בעיתון, אנו מחויבים להעניק ההבנה של אם הכותב הוא יהודי או ערבי היא קריטית להבנת המציאות. את מרבית הכלים לכותב ,היעדר החתימה הוא גם יתרון .דווקא חוסר ההקשר של הכתיבה הופך את הטקסט לאלמותי ,על זמני ,אמת אבסולוטית .בנוסף ,אין צורך לעמוד לחניכינו על מנת לקרוא מאחרי הטקסט .להסביר את הכתוב ,להתעמת עם ביקורת .הטקסט "עומד ולבחון את הטקסטים. בפני עצמו" ,נכון תמיד. אבל מעבר למימד של הבנה טובה יותר של הטקסט ,יש פה מידה לא חינוכית .איננו כותבים מקצועיים ,לא פרשני טקסט מקצועיים ולא פוליטיקאים מקצועיים .כמחנכים אנו מחויבים להעניק את מרבית הכלים לחניכינו על מנת לקרוא ולבחון את הטקסטים. הצעה מעשית :הבה נדאג לטקסטים חתומים .למעננו ולמען הדורות הבאים .בל נשכח שכולנו נמצאים בהוויה מסוימת שמעצבת את התודעה שלנו .בתוך הוויה זו יש להציב את הטקסטים שאנחנו כותבים .והצעה לקוראים – אל תקראו טקסטים לא חתומים .התעקשו עד שתגיעו למקור שכתב את הטקסט .אחרת ,אין לכם סיכוי להבין באמת את כוונת המשורר ולבחון את הפרספקטיבה בה הוא רואה את הדברים .הדברים נכונים לנייר ניתוח פוליטי של 15עמודים כמו לפתיחה של חוברת באורך עמוד. חזק ואמץ! קפוא לבוי
28
הגור
גרעי הגליו
שם" :סוס" ,חיה יפה אצילית וחזקה )תשובה לגורמים רשמיים( .וזה גם ראשי תיבות של "סוף סוף 11הנקודות בנגב!". שכבה" :חזון". מס' חברים12. : מקום מגורים :צפית ,בית .7 עיסוקים :הליכות ארוכות על חוף הים ,מדריכי ערב בצפית ,מדריכי נעורים בוָרדון ,ריכוז קן מבואות הנגב ,ריכוז קיני באר שבע ,מקקית מבוגרת בצפית ,רפת כפר מנחם ,בחישה בהנהגה ,צוות דרור, קורס חובשים וגשר לקשר. קיצור תולדות הגרעין :הגרעין התחיל כגרעין "חדש" חודשיים אחרי תחילת הי"ג .התחילו בו 6 חברים .עם הזמן הצטרפו אנשים נוספים .ב 24.12.2004נולד גרעין סוס ,תחת הדרכתו הזמנית מאוד של אורן ברקן )אבא פנתר( .היינו הרבה זמן בלי הדרכה ,ואז הגיעה יערה רייס מקבוצות הבחירה .החלטנו לצאת יחד לקרקל ,הצבא החליט שזה לא יקרה .הבנים הלכו לגדוד ,50הבנות למדניות בסיס. יומיים לפני הגיוס החליפו לנו מדריכה -נועם גל-ים התחילה להדריך אותנו .במהלך טירונות הבנות, הבנות עברו להיות משקיות הוראה ,ועשו את שירותן במחווה אלון בקורסים שונים .הבנים היו בפלוגת האינדיאנים לבזלת .רוניס יצא לפיקוד ואבנר למפקדה .יצאנו 10אנשים לפרק משימה )רחובות( פלוס רוניס המפקד .בסוף פרק המשימה גרעין כותנה התפרק ,ובמהלך הבט"ש שלושה חברים מכותנה הצטרפו אלינו. החלטנו לעבור לצפית ,כדי לחיות ליד גרעין "באמת" ,ולקחת אחריות על החוסר בגרעין שהיה שם, והמשימה נראתה לנו מאתגרת ומאפשרת חיים טובים. מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים :חברת הגברה ,הנהגה לתנועת הבוגרים ,הליכות ארוכות על שפת הים ,והיכרות הרבה יותר מעמיקה עם שכבות מעלינו ומתחתינו ובשכבתנו. משחק פתיחה אהוב) :לא( קדאווה. תדמית :שפיצים רצח וכמה מפלצות. מוטו .1 :טעים גם קר .2אפשר לאכול את זה חם ,קר .זו פחמימה מורכבת. הערות נוספות :יש לנו 2כלבים מהממים .יֹולי אלמוג ומגי סוס .הם האושר של חיינו. מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב :זכויות על סדרת הטלוויזיה "."HOUSE
יֹולי
הגור
מגי
29
כרמל ויינגרטן גרעין "נמרוד"
כל גרעין מתחלק לשני סוגי אנשים )לפחות מבחינה גסטרונומית( :לבשלנים השכלתנים – אלו שמבשלים לפי מתכונים ,ולבשלני נשמה – אלו שמבשלים לפי האינטואיציה .אני נמנית על הסוג הראשון – אני מאמינה אדוקה בספרי מתכונים .בעיני בישול ואפייה הם סוג של מיסתורין – מדהים אותי כל פעם מחדש איך אותו מאכל ,על אף שנעשה בדיוק מאותם חומרים ,יהיה לו טעם שונה אצל בשלנים שונים .אין דרך מדעית להסביר זאת ,מלבד שלאופן הבישול יש ולאופי הבשלן יש השפעה גדולה על התוצאה .ובגלל אותה תכונה מתעתעת של מלאכת הבישול ,כדי לבטח את עצמי מכשלונות אני מעדיפה להצמד למתכונים .לעומת האסכולה שלי ,עומד לו בגרעין נמרוד עמית ,שכמעט תמיד יבחר לאלתר לפי מצב רוחו או לפי החומרים העומדים לרשותו בבית )שזו גם האסכולה החסכנית(. על אף שאני נמנית עם מתנגדיו הגדולים )רבות הפעמים שהוא מבשל אני שואלת אותו "לפי איזה מתכון זה?" והוא מושך כתפיו ועונה "אילתרתי ממה שיש בבית" ואני מגיבה בפרצוף של "לא נראה לי שזה שילוב כל כך מוצלח"( אין לי ספק ,שעמית מביא המון גאווה לאסכולת בשלני הנשמה .לא משנה באיזה מתכון השתמשתי ,עוד לא הצלחתי להכין עדשים טעימות כמו שלו .אחד אפס לטובת בשלני הנשמה ...אבל ,וזהו אבל גדול ,כשזה מגיע לאפייה ,עבודה לפי האינטואיציה שלך יכולה להביא למפחי נפש .ואמר כבר חכם גדול "אפיה היא כימיה" – כלומר יש לפעול לפי כמויות מדויקות. אין מה לעשות ,עוגה לא תתרומם אם לא תהיה בה את הכמות המדויקת של אבקת האפייה, והפשטידה לא "תתחבר" אם לא יהיו בה את מספר הביצים שכתוב במתכון .עצוב? אולי ,אבל ככה זה .ובגלל זה צריך לעבוד עם מתכון .אבל אל יפלו ראשיכם .גם באפייה אפשר לאלתר ,פשוט בצורה יותר מרוסנת .ולשם הדגמה הבאתי הפעם מתכון של "פשטידה אוניברסלית" .מהי פשטידה אוניברסלית? זהו השם שניתן אצלנו בגרעין לפשטידה בסיסית מהירה ,שאפשר לשחק עם הירקות והתיבול שלה לפי מה שיש לכם במקרר באותו הרגע .כך שגם אילתרתם ,גם חסכתם וגם אפיתם מנה משביעה לבני הגרעין הרעבים.
מספיק ל 8-בני/בנות גרעין מצרכים: כרובית אחת 7 /בצלים 7 /קישואים7 / בטטות )או שילוב של חלקם ,או ירק אחר שנראה לכם( 2קוטג' או כמות זהה של יוגורט או גבינה לבנה או שילוב של השלושה שיגיע לכמות של 1/2קילו סה"כ. 4ביצים 4כפות פרורי לחם או קמח או קורנפלור כף אבקת מרק בצל – למי שאין או שרוצה להמנע בשימוש באבקת מרק ניתן להמיר בתבלינים אחרים – 1/4כפית מוסקט 1/4+זרעי כוסברה טחונים1/4+ כפית בהרט. מלח ופלפל
30
הוראות הכנה: אם אתם משתמשים בכרובית או ברוקולי – חתכו אותם לפרחים גדולים ובשלו במים רותחים עם מלח למשך 5דק'. אם אתם משתמשים בבצלים ,בקישואים או בבטטות קצצו אותם לחתיכות קטנות – 2ס"מ על 2ס"מ בערך )זהו גודל מקסימלי .אפשר לחתוך גם יותר קטן( וטגנו אותם לפני האפייה בשמן עד שהם מתחילים להזהיב. לבטטות גם אפשר לעשות אפייה במיקרו. מהבחינה הזו קחו בחשבון שפשטידת הכרובית תהיה הכי מהירה .לבצלים ולקישואים לוקח הרבה זמן להזהיב. ערבבו בקערה את הקוטג' ,הביצים ,פירורי הלחם ואבקת מרק הבצל. כשהירקות מוכנים ערבבו אותם עם תערובת הקוטג'. שמנו בשמן תבנית של 30ס"מ על 20ס"מ בערך ושפכו את התערובת. אופים ב 180-מעלות בין חצי שעה לארבעים דקות.
הגור
כתיבה יוצרת
ימי בראשית
ע.א
והימים ימי בראשית, גם שני ושלישי הם ראשון כי זוהי ראשית הבריאה והיית אדם והיית חווה, לפני שאכלו מפרי עץ הדעת- כל ידיעה הייתה באיה והנחש עוד ארב בחגווי הסלע. הרוח בעלים מביאה אותה מן המזרח את חולות התום של ילדות ובעמקי נשמתך תינוק בן יומו לומד ללכת ,לומד לשאול ,לומד.
מלחמה
גיל וולפסון
ואז הגיעה המלחמה הארורה והפסקתי לאהוב אותך ,והפסקתי לאהוב מכתבים על אהבה שנולדה הפכו עורם למכתבי חיבוק ללוחמים נרדם רגוע לשאון התותחים והמוזה שותקת ומתי אתקומם ואמחה? ומה נכון ומה ראוי? רואה בגוף ראשון שכול וכאב אך מה בין זה ללחימה? הרי הם ואהבה שניהם רגשות והמלחמה אמנם יצרית ,אך רגשות אין ובתום הקרבות אחזור ואחבקך ואדע רגש ואדע ערגה ואדע מה נכון וטוב לנו
הגור
31
המדור שחושב את עצמו סאטירה
הטור הרב פעמי והלגמרי לא סופי! טור זה הוא לקט מתודות ומשחקים מתוך חוברת מתודות ישנה נושנה של מוסד שקמה. מוקדש לכל מדריך ומחנך .השתמשו בו בתבונה.
והפעם-משחקי מדורה! מלך המדורה :שימו לב ,למשחק זה מספר ווריאציות. לגרסה הראשונה דרוש מספר זוגי של חניכים .נעמדים מסביב למדורה ,כשכל אחד צריך לגרום לכמה שיותר חברים להכנס למדורה .האחרון שנשאר בחוץ מנצח. הגרסה השנייה היא יותר סולידית ולכן מתאימה גם לגילאים צעירים יותר .עומדים במעגל וכל אחד מכניס את יד ימין )שמאליים יכולים להכניס את יד שמאל( למדורה שבמרכז ,האחרון שמוציא אותה הוא הגבר והמנצח. מפה לפה :דומה מאוד למשחק הגפרור הקלאסי ,רק כשכאן מוציאים גחל מהמדורה כשהמטרה היא להעביר אותו מפה לפה .בגילאים בוגרים אפשר להושיב את החניכים בן ליד בת ולהגביר את המתח המיני. תן קו :זוכרים את המסמרים מהמשחק "מי הגבר" )מהמדור הקודם בגיליון מס' ?(4הפעם צריך לחמם אותם היטב )סימן למסמר מוכן -אדום בקצה( ולהעמיד את החניכים במעגל .מפשילים שרוולים וכל חניך מקבל מסמר ובאות מוסכם כל אחד מתחיל לחרוך על היד פס עם המסמר המלובן .מי שמצליח לעשות את הפס הכי ארוך מנצח. אופציה לגברים בלבד :ניתן לשחק את "תן קו" מהטלוויזיה כשבמקום עט משתמשים במסמר ובמקום נייר בבטן של החניך. קפיצה לוהטת :יש להכין דלי עם בנזין ,כל חניך יטבול את בגדיו בבנזין ולאחר מכן יעמד בתור מול המדורה .כל אחד בתורו יקפוץ מעל האש .מכאן יש שתי אופציות: נדלקת -נפסלת לא נדלקת -חזור לסוף התור לסיבוב שני. אחרון שנדלק מנצח )מיותר לציין שהוא הגבר(.
מתוך "חוברת מתודות שקמה" לסיכום ,מקווים שתפיקו את המיטב מהמשחקים שליקטנו עבורכם, ותמיד זיכרו -ערנות מונעת אסון. עד כאן להפעם! ובפעם הבאה -משחקי כדור וכיתה!