הגורן 12

‫גיליו מס' ‪12‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬

‫פברואר ‪2009‬‬

‫מאמרכת‬

‫חברים יקרים חזק‪,‬‬ ‫אנו עומדים בפני תקופה לא פשוטה‪ .‬התוצאה העגומה ביום הבחירות לא הפתיעה אף אחד‪ .‬אנו‬ ‫מבקרים את המציאות‪ ,‬אנו מחנכים לאלטרנטיבה‪ ,‬אך עלינו להיות נוכחים בכל תחומי החיים‬ ‫המקיפים את המציאות הישראלית‪ .‬עלינו להיות בכל מקום שעה‪-‬שעה ולעשות את המעשה האמיץ‪,‬‬ ‫החלוצי ושומרי‪ .‬אין לנו ברירה אלא לעשות זאת‪.‬‬ ‫בעיתון שלפניכם ישנן נגיעות ממספר כיוונים כלפני עניין זה‪ .‬זהו המשכו של דיון שלא יפסק בקרוב‪.‬‬ ‫עלינו להיות במשענת אחד לשני ולא לוותר לעצמנו במעשה המהפכני הזה‪ .‬אנו צריכים לאזור כוחות‬ ‫משותפים של תנועה‪ ,‬בצוות הפוליטי הרב‪-‬שכבתי ובקהילות אשר מתעכבות מלהיבנות‪ -‬הן בקיבוצים‬ ‫והן בערים‪.‬‬ ‫יחד עם הביקורת‪ ,‬אנו צריכים להראות גם אלטרנטיבה‪ ,‬ועלינו ליצור תרבות שמבטאת קודים אחרים‪.‬‬ ‫הוועידה הייתה השיא של תנועת הנוער‪ ,‬שהביאה לידי ביטוי את העשייה המשמעותית היום יומית‬ ‫שקורת בקנים‪.‬ואנו‪ ,‬בתור אנשים בוגרים החיים את האלטרנטיבה‪ ,‬לא מצליחים ליצור תרבות‬ ‫המשקפת התפתחות ושותפות‪ .‬עלינו להיות גאים בכיוון המדהים שאנו כצעירים הבוחרים בחופשיות‬ ‫בחייהם‪ ,‬לקחת אחריות על הנעשה ואף לחיות שונה ממנו‪ ,‬אך הדרך עוד ארוכה ואל לנו להיות‬ ‫שאננים‪ -‬אלא לחתור להרחבת הגבולות של העשייה שלנו‪ ,‬בתור גרעינים בתנועת הבוגרים של‬ ‫השומר הצעיר‪.‬‬ ‫ברכות‪ :‬מזל טוב לבנות שכבת אחווה המשו"סנות‪ ,‬שהשתחררו בימים אלה ממש‪ .‬מי ייתן ותמיד יהיה‬ ‫לכן כסף בארנק לאוטובוסים‪ ,‬גומיות וקליפסים צבעוניים ולא נעלי בר‪-‬מצווה‪.‬‬ ‫בני שכבת אחווה‪ -‬אתם בתקופה הצבאית האחרונה שלכם‪ .‬תתאמנו‪ ,‬תתגבשו ותגנו על הכור שלנו‬ ‫בגאווה‪.‬‬ ‫שכבת פלך היקרה! שתהיה זאת תקופה של צמיחה‪ ,‬הכרות מחודשת ותסיסה‪ ,‬כי אתם חסרים לנו‬ ‫ב"הגורן"‪.‬‬ ‫כל השאר‪,‬‬ ‫חיזקו ואימצו!‬ ‫גיל‪ ,‬שירן והללי‪.‬‬ ‫עורכים‪ :‬הללי בלבן )מפרש(‪ ,‬שירן גולדברג )חריף(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‬ ‫מערכת‪ :‬שמרי נגבי )קוקוריקו(‪ ,‬עידו מהל )חריף(‪ ,‬שייקו ברנדויין )חריף(‪ ,‬אדם ברשאי )ברנש(‪ ,‬גיל זמיר‬ ‫)באמת(‪ ,‬יעל ניסני )נווה(‬ ‫כותבים‪ :‬גיא פורת )מפרצים(‬ ‫גיל וולפסון )חריף(‬ ‫הללי בלבן )מפרש(‬ ‫יובל אופק )רוח(‬ ‫יעל מיכאל )יהב(‬

‫כרמל ויינגרטן )נמרוד(‬ ‫עופר אדלין )להט(‬ ‫עופר גבאי )קמה(‬ ‫עומר מגל )ברנש(‬

‫עידו מהל )חריף(‬ ‫עמיר רוזנטל )להט(‬ ‫עמית זמיר )קרנף(‬ ‫רוני כץ )נמרוד(‬

‫בשער‪ :‬בחירות ‪ ,2009‬יעל מיכאל‬

‫"בראש אום ג'וני עמדה גורן‪ .‬הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה‪ .‬מכל‬ ‫מקום בעמק השומם‪ ,‬החנוק‪ ,‬אפשר היה לראות את הערמה הגאה‪ .‬היא היתה הסמל‬ ‫למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו‪ .‬היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה‪ .‬אך‬ ‫היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל‪ ,‬לקוצר ידו ולקוצר יכולתו‪ ,‬שהרי היא‬ ‫ניצבה לבדה בעמק הרחב‪ ,‬עטור האבנים‪ ,‬חצוי בירדן המתפתל‪".‬‬ ‫)מתוך "הגורן‪ ,‬התלם הארוך‪ ,‬העץ הבודד"‪ ,‬מוקי צור(‬ ‫‪2‬‬

‫הגור ‬

‫מודעה‬

‫יש "הגור " באינטרנט‬ ‫קוראים נכבדים!‬ ‫עיתון "הגורן" יוצא במהדורה מוגבלת‪ .‬למעשה‪ ,‬כל גרעין מקבל סה"כ גליון אחד!‬ ‫אך מעתה‪ ,‬ניתן יהיה לקרוא את הגורן בכל עת ובכל מקום! )במידה ויש לכם מחשב‬ ‫ואינטרנט(‪ .‬ע"י הקלקה פשוטה‪ ,‬ניתן לצפות בכל הגליונות והכתבות במלוא הדרם וצבעם!‬

‫ההוראות פשוטות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסו לאתר בכתובת‬ ‫‪www.issuu.com/hagoren‬‬ ‫‪ .2‬החלון שמשמאל יופיע לפניכם‪.‬‬ ‫כדי לראות את הגליונות יש‬ ‫להקליד שם משתמש וסיסמא‬ ‫שכבר קיימים! מקליקים על‬ ‫הכיתוב "‪."Log In Now‬‬ ‫‪ .3‬בחלון שנפתח יש שדות לשם‬ ‫משתמש וסיסמא‪ .‬כאן עליכם‬ ‫לרשום אותם ואתם בפנים‪.‬‬ ‫הרי הם לפניכם‪:‬‬

‫‪Username: boger‬‬ ‫‪Password: 1234‬‬

‫ובאותה נשימה‪:‬‬ ‫בואו והרחיבו את‬ ‫מעגל הכותבי של‬ ‫עיתו תנועת הבוגרי !‬ ‫הצטרפו למהפכה‪ ,‬כ !‬ ‫‪habogrim@gmail.com‬‬

‫הגור ‬

‫‪3‬‬

‫‪agarwaen@walla.com‬‬

‫קו התנערה!‬

‫עופר גבאי‬ ‫גרעין "קמה"‬

‫תהיתי לעצמי‪ ,‬האם זאת שאלה שתשאל בתנועה עוד כמה שנים‪.‬‬ ‫ב‪ '77‬ו‪ '86‬במהפך ובהתקפלות הראשונה עוד לא נולדתי‪ ,‬ב‪ '97‬הבחירה‬ ‫בביבי במקום באוסלו הייתי בבית הספר היסודי‪ ,‬ב‪ 2002‬ביום שבו הופקע‬ ‫השמאל מהשמאל ביום שבו היה נראה לנו שאנשים הצטרפו‬ ‫אלינו ל"מחנה השפוי" הייתי בתיכון‪ ,‬הייתי בתנועה‪ ,‬הייתי מול‬ ‫הכנסת‪ ,‬הייתי עם סרט כחול‪ .‬ב‪ 2009‬הייתי בצבא‪ ,‬בשבוע‬ ‫הכנה לקו‪ ,‬הצבעתי מרצ‪ -‬חשבתי שאני פסימי‪,‬‬ ‫חשבתי על חמישה מנדטים‪.‬‬ ‫ב‪ '77‬המערך הפסיד‪ ,‬בפעם הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬הוא לא‬ ‫הפסיד כי המדינה נהייתה מדינה של ניאו ליברלים ניציים‪ ,‬הוא‬ ‫הפסיד בגלל ריקבון ארוך שנים‪ ,‬הוא הפסיד בגלל תחושה של‬ ‫שחיתות‪ ,‬הוא הפסיד בגלל הפליה והתנשאות‪ .‬הפנתרים‬ ‫השחורים שהיו מהגורמים המובילים לסלידה מהמערך היו יותר‬ ‫בשמאל מכל הפוליטיקאים של היום‪ ,‬במקרה הכי קיצוני הם‬ ‫יכלו למצוא את עצמם במרצ‪ ,‬יותר סביר שבחד"ש‪ ,‬אבל רק‬ ‫דרך בגין היה אפשר איכשהו להפסיק את השלטון של המערך‪.‬‬ ‫ההתקרבות לקפיטליזם כבר הייתה נוכחת גם במפלגת‬ ‫העובדים של המערך אבל הבחירה בבגין הייתה קפיצה ענקית‬ ‫לכיוון הזה‪.‬‬ ‫אבל במערך לא שכחו לאהוב את השלטון‪ ,‬הם קמעו אליו יותר‬ ‫משהם קמעו לצדק חברתי והממשלה ב‪ ,'86‬ממשלת הרוטציה‬ ‫הייתה מכה ניצחת לשמאל‪" .‬בלי חירות ומק"י" של בן גוריון כבר‬ ‫התמוסס מזמן אבל זה היה עוד צעד ימינה‪ ,‬לא לכיוון מק"י‬ ‫כמובן‪ .‬ונראה היה שההבדלים בין שמאל וימין מצטמצמים‪.‬‬ ‫בשנות השלטון של פרס היה המשבר הכלכלי שהתשובה אליו‬ ‫הייתה הפרטה חסרת תקדים‪ ,‬אפשר בהחלט להגיד‬

‫‪4‬‬

‫הגור ‬

‫שההתפוררות המעשית של הקיבוצים התחילה בכך‬ ‫שממשלת הרוטציה של פרס ושמיר החליטה שהיא‬ ‫תתחיל‪ .‬כך המערך התחיל להפנות עורף לשמאל הכלכלי‪,‬‬ ‫בתהליך שהתחיל עוד לפני והסתיים באהוד ברק בראשות‬ ‫המערך‪.‬‬ ‫נקפוץ הלאה‪ ,‬הייתה הפניית עורף לשמאל הכלכלי‪ ,‬אבל אז הייתה הפריחה של השמאל המדיני‪ .‬יש‬ ‫הרבה דברים טובים להגיד על ממשלת רבין‪ ,‬אבל נראה לי שיהיה קשה לתת לה הרבה מחמאות‬ ‫בתחום הסוציאל‪-‬דמוקרטי‪ ,‬גם מרצ לא שמה באותם שנים מספיק דגש לטעמי על הסתכלות‬ ‫סוציאליסטית או לפחות סוציאל‪-‬דמוקרטית אמיתית‪ ,‬אבל החינוך‪ ,‬יו"ר מרצ שר החינוך‪ ,‬מי איתנו לא‬ ‫היה קונה את זה עכשיו בכל מחיר? וכמובן האפיק המדיני‪ ,‬אוסלו א'‪ ,‬ירדן‪ ,‬אוסלו ב'‪ .‬התקווה‪ .‬כולנו‬ ‫מכירים את הסיפור‪ ,‬וכולנו מכירים את ההמשך‪.‬‬ ‫לאור מה שקרה היינו רוצים להאמין שהבחירה של העם הייתה בשלום ולא רק במנהיג אבל העם‬ ‫בחר בביבי והתהליכים המשיכו‪ .‬בממשלת ברק קרו כל מיני דברים‪ ,‬גם דברים טובים‪ ,‬אבל היא לא‬ ‫הייתה מספיק משמעותית וגם לא היה לה המשכיות אז זה לא מאוד רלוונטי‪.‬‬ ‫ואז שרון הגיע‪ ,‬הפחד הכי גדול שלנו‪ ,‬פושע מלחמה עם נתניהו בתור שר האוצר‪ .‬וקיבלנו‪ ,‬רפורמת‬ ‫בכר באה כדי לסיים את העבודה שהתחילה ב‪ '77‬בשקט והמשיכה בשנות השמונים והתשעים במלוא‬ ‫המרץ‪ .‬לא עוד המדינה דואגת לאזרחים שלה‪ ,‬מעכשיו כל אחד‬ ‫ואז‪ ,‬לפחות בתחום המדיני‪ ,‬היה‬ ‫ידאג לעצמו ואם הוא לא יכול הוא אכל אותה‪ .‬וגם אם הוא יכול אבל‬ ‫נראה כאילו הגיע הרגע‪ ,‬שרון‪,‬‬ ‫איכשהו הטייקון ששמר לו על הפנסיה פשט את הרגל גם אז הוא‬ ‫אכל אותה‪ .‬החלום האמריקאי‪ .‬והעבודה יושבת בצד ומעודדת‪ ,‬מידי‬ ‫אותו אחד שכל כך פחדנו ממנו‬ ‫פעם מישהו פוצה את פיו אבל זה לא באמת משנה למישהו‪.‬‬ ‫החליט ללכת על תהליך‪ ,‬חד‬ ‫ואז‪ ,‬לפחות בתחום המדיני‪ ,‬היה נראה כאילו הגיע הרגע‪ ,‬שרון‪,‬‬ ‫צדדי אמנם‪ ,‬אבל משהו לפחות‪,‬‬ ‫אותו אחד שכל כך פחדנו ממנו החליט ללכת על תהליך‪ ,‬חד צדדי‬ ‫יצאנו להפגנת תמיכה‪ ,‬שמחנו‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אבל משהו לפחות‪ ,‬יצאנו להפגנת תמיכה‪ ,‬שמחנו‪ .‬וזה נראה‬ ‫כאילו כל הימין עבר למרכז והמרכז עבר לשמאל‪ .‬מעטים התריעו‬ ‫וזה נראה כאילו כל הימין עבר‬ ‫בפני השמאל על המהלך הזה‪ ,‬אמרו שמהלך חד צדדי לא יפתור‬ ‫למרכז והמרכז עבר לשמאל‬ ‫שום דבר אבל לא מספיק הקשיבו וכך היה‪ .‬ומה קרה? הרבה‬ ‫מהתמיכה בשמאל האמיתי )אני ארשה לעצמי לקרוא כך לעבודה בראשות פרץ( עברה לתמיכה‬ ‫בשרון‪ ,‬המנהיג החזק שלכאורה חתך שמאלה כשראה את הדברים שרואים משם ולא רואים מכאן‪.‬‬ ‫אבל כנראה שגם משם לא רואים את כל הדברים‪ .‬הרבה אנשים טוענים שההתנתקות הייתה בעצם‬ ‫מניפולציה ימנית שנועדה למנוע התפנות מהתנחלויות באיו"ש‪ ,‬אני לא בטוח בנוגע לזה אבל בכל‬ ‫אופן התוצאות של ההתנתקות לא הובילו להתקדמות משמעותית בתהליך המדיני ומה שהם כן גרמו‬ ‫היה לתפיסה כמעט רווחת שהשמאל במדינה נהיה קיקיוני ולא רלוונטי ומה שבאמת רלוונטי הוא‬ ‫המרכז שהוא "השמאל החדש"‪.‬‬ ‫וככה הגענו ל‪.2009‬‬ ‫אני ארחיב בהמשך בנוגע ל‪ 2009‬אבל לפני אני רוצה לדבר על‬ ‫עוד מספר נושאים שהשפיעו על תהליך התפוררות השמאל‪.‬‬ ‫ב‪ 48‬עמדה בפני ממשלת ישראל הבחירה בין הגושים‪ ,‬בגלל‬ ‫האוריינטציה הסוציאליסטית שהייתה מקבילה להוויה מערבית‪,‬‬ ‫שני הגושים )הגוש הקומוניסטי בראשות בריה"מ והגוש המערבי‬ ‫בראשות ארה"ב( היו פתוחים לפניה )לא שאידיאולוגיה באמת‬ ‫היא העניין במלחמה הקרה אבל זאת הייתה חזות הכול(‪ .‬הכיוון‬ ‫שישראל בחרה היה המערב‪ .‬בתחילה לא ישירות דרך ארה"ב‬ ‫אלא יותר דרך מדינות אירופה ובראשן צרפת אבל בשנות‬ ‫השישים בעקבות מאמציהם של לוי אשכול ראש הממשלה ושר‬ ‫הביטחון ואבא אבן שר החוץ הקשרים עם ארה"ב התפתחו‬ ‫מאוד‪ ,‬בתחום הכלכלי‪ ,‬המדיני והביטחוני‪ .‬לא עבר המון זמן וישראל נהייתה תלויה לחלוטין בארה"ב‬ ‫ומושפעת ממנה ברמה גבוהה מאוד גם בתחום החיים היומיומיים והתרבותיים )ההליכה אחרי עגל‬ ‫הזהב עפ"י יגאל אלון‪ ,‬עליה ארחיב בהמשך(‪ .‬בשנות השמונים והתשעים הניאו‪-‬ליברליזם בארה"ב‬ ‫מחק לחלוטין את השמאל הליברלי‪ ,‬רייגן ובוש האב לקחו את ארה"ב הרבה ימינה ובהתאם הגיעה‬ ‫ההשפעה לישראל‪ .‬במקביל נפלה בריה"מ והאידיאולוגיה הקפיטליסטית ניצחה לכאורה את‬

‫הגור ‬

‫‪5‬‬

‫הקומוניסטית במבחן התוצאה וישראל הושפעה‪ ,‬לחצים‬ ‫והשפעות בינלאומיים היו מהגורמים המובילים להפרטה‬ ‫בשנות השמונים שממנה כבר לא הייתה דרך חזרה‬ ‫והתהליך המשיך פשוט אל שנות השמונים עד לשיאו‬ ‫בתחילת שנות האלפיים‪.‬‬ ‫אם נסתכל על תהליכים בחברה באופן כללי ניתן להשתמש באמירותיו של גדי טאוב בנוגע‬ ‫להתפוררות האתוס המאחד של הציונות )מתוך "המרד השפוף"(‪ .‬טאוב מדבר על תהליך כלל עולמי‬ ‫שבו הפוסטמודרניזם מפריט את הלאומים ומפרק את תחושת האיחוד של הלאום היהודי ספציפית‬ ‫)גלובליזציה( ובמקביל תהליך ספציפי שקרה בישראל ובו אחרי שהפחד לקיום המדינה נעלם אחרי‬ ‫הניצחון במלחמת ששת הימים אנשים הרגישו פחות צורך להיות מגויסים והתחילה סלידה עמוקה‬ ‫מהנהייה אחר הקולקטיב וההתגייסות למען הכלל‪ ,‬שרווחה בתקופה שבה הייתה תחושה של חוסר‬ ‫וודאות בגלל הסכנה הקיומית על המדינה‪ .‬שני התהליכים הללו גרמו להתפוררות הסולידאריות‬ ‫בישראל והחליפו את מדיניות הרווחה שבה המדינה דואגת לכולם למדיניות ניאו ליברלית שבה כל‬ ‫אחד דואג לעצמו‪.‬‬ ‫אם קודם דיברתי על ההשפעה התרבותית‬ ‫ומה קרה ב‪ ?2009‬מפלגות השמאל‬ ‫האמריקאית‪ ,‬גם עליה דיבר טאוב בספרו המרד‬ ‫שכבר לא נתפסות כרלוונטיות בגלל‬ ‫השפוף‪ .‬כשהוא דיבר על עליית ה"פוליטקלי קורקט"‬ ‫הכוחניות שהציבור דורש בניהול‬ ‫והאמונה ברלטיוויזם )אין אמת אחת‪ ,‬האמת היא‬ ‫המצב הביטחוני לא נתפסו גם ע"י‬ ‫יחסית(‪ ,‬תהליכים שקרו בארה"ב והובילו לסיטואציות‬ ‫הזויות )הוא נותן לדוגמא מפלגת פדופילים שטוענת‬ ‫מצביעי השמאל כמסוגלות להתמודד‬ ‫שמוסרי להיות פדופילים וזה פשוט עניין תלוי תרבות(‪,‬‬ ‫אל מול מפלגות הימין‪ .‬קדימה‪-‬‬ ‫בהשפעת התרבות אמריקאית הדברים האלה עלו גם‬ ‫נתפסת כיחידה שיכולה לעמוד אל מול‬ ‫אצלנו ולאנשים כמובן היה )ועדיין( יותר קל להצביע‬ ‫למפלגות שמוכרות להן תדמית יפה ובעצם לא אומרות‬ ‫מפלגות הימין ובמצב הזה גם מצביעי‬ ‫כלום מאשר מפלגות שמאל "מיושנות" שמוכרות להן‬ ‫שמאל ותיקים נותנים את קולותיהם‬ ‫אידיאולוגיות ואמירות שלכאורה נשארו כשאריות‬ ‫למי שלכאורה יוכל להשפיע לטובה‬ ‫מישראל הישנה‪.‬‬ ‫התהליכים האלה הובילו לירידת קרנו ההדרגתית של‬ ‫השמאל‪ .‬ומה קרה ב‪ ?2009‬מפלגות השמאל שכבר לא נתפסות כרלוונטיות בגלל הכוחניות שהציבור‬ ‫דורש בניהול המצב הביטחוני לא נתפסו גם ע"י מצביעי השמאל כמסוגלות להתמודד אל מול מפלגות‬ ‫הימין‪ .‬קדימה‪ -‬שהיא בעצם מפלגה בעלת יו"ר שנתפסת אמינה אבל מפלגה חסרת עמוד שידרה‬ ‫אידיאולוגי אמיתי )אבל נתפסת יותר כשמאל אל מול האופציות האחרות( נתפסת כיחידה שיכולה‬ ‫לעמוד אל מול מפלגות הימין ובמצב הזה גם מצביעי שמאל ותיקים נותנים את קולותיהם למי‬ ‫שלכאורה יוכל להשפיע לטובה‪ .‬כמובן שאין לזה שום ערובה‪ ,‬בעיקר מכיוון שאין למפלגה הזאת שום‬ ‫צביון אידיאולוגי כמובן שלא שמאלה וגם מכיוון ששאר מפלגות הימין מספיק חזקות כדי לנטרל ניסיון‬ ‫לקחת את הדברים שמאלה אם תהיה מפלגת שלטון‪.‬‬ ‫אז בעצם הגענו לסיטואציה הכי קשה של השמאל בהיסטוריה של המדינה כשגם אנשים בעלי‬ ‫אידיאולוגיה שמאלנית לא מצביעים למפלגות שמאל כי הם חושבים שאין להן שום סיכוי להשפיע וכך‬ ‫כל השמאל היהודי בכנסת מגיע בסך הכול ל‪ 20‬מנדטים‪ ,‬זה‬ ‫כשמחשיבים את חד"ש)עם חבר כנסת יהודי אחד מתוך ארבעה(‬ ‫ואת העבודה )שעל חלק מבין ‪ 13‬חברי הכנסת שלה קשה להגיד‬ ‫באופן וודאי אם הם שמאל‪ ,‬מרכז או ימין(‪.‬‬ ‫אז יכול להיות שביום שהשמאל התפורר הייתי בצבא‪ ,‬בשבוע‬ ‫הכנה לקו‪.‬‬ ‫אולי יש מה לעשות? השמאל המדיני בארץ בהחלט במצב קשה‬ ‫אבל הוא היה במצבים דומים בעבר‪ ,‬המצב עם הפלסטינאים קשה‬ ‫מתמיד אבל בכל זאת יש הבנה של יותר ויותר אנשים שאין פיתרון‬ ‫חוץ משתי מדינות‪ ,‬המתנחלים לא כל כך אהודים על הרבה מאוד‬ ‫אוכלוסיות במדינה וליברמן בהחלט מוכן לדבר על לחלק את‬ ‫ירושלים‪ .‬אז המצב קשה אבל כאן אולי בכל זאת יש תקווה מהימין‬

‫‪6‬‬

‫הגור ‬

‫ומקדימה‪ .‬בכל אופן הפת"ח מצליח לשלוט באיו"ש והמצב‬ ‫שם לא נהיה יותר גרוע‪ ,‬בעזה המצב מאוד גרוע ויש הרבה‬ ‫מה להגיד על אשמתנו בכך אבל בין אם נסכים או לא נסכים‬ ‫על המבצע‪ ,‬חמאס נחלש‪ .‬באופן כללי הדברים לא נראים‬ ‫טוב בכלל אבל אפשר למצוא תקווה בין ההריסות‪.‬‬ ‫ובנוגע למצב הכלכלי‪ ,‬השליטה המוחלטת של הניאו‬ ‫ליברליזם בארה"ב נחלשה עם המשבר הכלכלי ועלייתו של אובמה‪ ,‬הממשל האמריקאי התערב‬ ‫בכלכלה כמו שלא עשה המון זמן ומודלים סוציאל דמוקרטים כמו זה של דנמרק תפסו תאוצה‪ .‬גם‬ ‫בכלכלה הישראלית אנשים התחילו לתפוס דברים קצת אחרת ויותר ויותר כלכלנים מדגישים את‬ ‫החשיבות בלקיחת חלק יותר משמעותי של המדינה בכלכלה‪ ,‬בקיצור‪ ,‬הליכה שמאלה‪ .‬דווקא בזמן‬ ‫הזה כשהרבה אנשים מתחילים להבין כמה רימו אותם‪ ,‬כמה לקחו מהם וכמה הצמיחה הייתה‬ ‫שקרית לכל העשירונים הנמוכים יותר יש הזדמנות פוליטית רצינית לשמאל‪ .‬אמנם‪ ,‬המבצע עצר כל‬ ‫יכולת לגייס קולות על רקע כלכלי‪-‬חברתי אבל עובדה קבועה בנושא הזה‪ ,‬קידום הנושאים האלה‪ ,‬גם‬ ‫בכנסת וגם ברמה הציבורית תוכל להחזיר את השמאל למפה הפוליטית‪.‬‬ ‫דני גוטווין בכתבה על נפילת השמאל מיד לאחר הבחירות אמר שהוא מאמין שהסיכוי היחיד של‬ ‫השמאל הוא איחוד של כל גורמי השמאל המרכזיים )כשהוא מדבר בעיקר על הכלכליים‪ ,‬כמו שלי‬ ‫יחימוביץ‪ ,‬עמיר פרץ‪ ,‬דב חנין‪ ,‬ג'ומס ואילן גילאון( שיעלו לסדר היום נושאים שרק הגיוני שיעלו מן‬ ‫השמאל הפוליטי כמו ביטול דפוס ההעסקה הקבלנית ולקיחת אחריות מחודשת על מערכת החינוך‪.‬‬ ‫לטענתו זה הדבר היחיד שיוכל לשקם את השמאל הישראלי‪ ,‬זה הצליח פעם אחת כשעמיר פרץ חרת‬ ‫על דגל העבודה את הנושא הסוציאל דמוקרטי והצליח להעלות בשבעה מנדטים את המפלגה שלו‬ ‫ולאו דווקא מבוחרים שהיום ניתן לסמן אותם כבוחרים פוטנציאליים למפלגת העבודה‪.‬‬ ‫בכל אופן השמאל יצטרך לקחת על עצמו חשיבה משמעותית ועיצוב דרך מחדש כי ברור שעד עכשיו‬ ‫נכשלנו‪.‬‬ ‫ומה אנחנו אומרים? אסור לנו לאבד תקווה‪ ,‬המצב לא טוב אבל דווקא בגלל זה אסור לנו להתייאש‪,‬‬ ‫הפוליטיקאים יצטרכו לפעול בעיקר דרך התחום הכלכלי )אם כי חשוב לא לשכוח את המצפון המדיני(‬ ‫ואנחנו נהיה שם כדי לעזור להם ובמקביל‪ ,‬אנחנו נמשיך בחינוך‪ ,‬כי כמו שאנחנו יודעים להגיד‪ ,‬משם‬ ‫מגיעה התקווה האמיתית שלנו‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪7‬‬

‫‪idomell@gmail.com‬‬

‫קו התנערה!‬

‫עידו מהל‪,‬‬ ‫גרעין "חריף"‬

‫תשדירי התעמולה נכבו‪ .‬הסקרים נעצרו‪ .‬שלטי החוצות‬ ‫נשארו דוממים‪ ,‬והיד הלוחצת ידיים אחרות‪ ,‬חזרה‬ ‫לביתה ובכסיסת ציפורניים חיכתה למדגמים‪ .‬תחת‬ ‫עננה קודרת‪ ,‬מטר מרעיש וברקים שפילחו את השמיים‪ ,‬הקלפיות נסגרו‪,‬‬ ‫נספרו והרי התוצאות‪ .‬ידענו מה יבוא אחרי המבול‪ ,‬כולנו התעדכנו‬ ‫בסקרים‪ .‬אבל הסטירה המצלצלת הזו‪ ,‬השמיטה את הקרקע מתחת‬ ‫רגלינו‪ ,‬ואנחנו הרגשנו כצונחים אל תוך בור ללא תחתית‪.‬‬ ‫ומה בחדשות? אל חשש! גוש המרכז‪-‬שמאל‪ ,‬אמנם קטן מגוש הימין‪ ,‬אך הוא מונה כ‪ 54-‬מנדטים!‬ ‫אך מהו גוש המרכז‪-‬שמאל? יש חיה כזו בכלל? במקשה אחת לא תחול קדימה עם השמאל‪ ,‬קדימה‬ ‫היא אינה מפלגה שמאלנית! לא באופייה‪ ,‬לא בהצהרות מנהיגתה ולא על חבריה פורשי העבודה‪.‬‬ ‫אותה מפלגה מקדמת את האינטרס הקפיטליסטי – הן בהתגייסותה אליו במרחב הכלכלי‪ ,‬בדריסתה‬ ‫את האוכלוסיות החלשות והתקפותיה על ציבור העובדים‪ ,‬והן כידו הכוחנית בהנצחת הכיבוש על‬ ‫חייהם של הפלסטינאים‪ ,‬והרחקתנו מחוף מבטחי השלום‪ .‬קדימה הינה מפלגה ימנית‪ ,‬הן בהשקפתה‬ ‫הכלכלית‪ ,‬והן בדרכה לפתירת הסכסוך הישראלי פלסטינאי‪ .‬הבה נשלוף מהערפל הפוליטי הזה גם‬ ‫את בל"ד ורע"ם‪-‬תע"ל‪ ,‬המפלגות הלאומיות הערביות – האם הן נחשבות לשמאל? אמנם הן נותנות‬ ‫מנדט לציבור הערבי‪ ,‬אך הן נמנעות מכל שותפות בין בוחריהן לבין הציבור היהודי‪ .‬בקריאתן ל‪-‬‬ ‫"התנגדות" הן מגדילות את התהום הניצבת בין המעמד העובד הערבי ליהודי‪ ,‬לו אינטרס משותף‬ ‫לשותפות בעבודה המאורגנת וסיום הכיבוש‪ ,‬ופילוג לאומי בינו משרת את האינטרסים הקפיטליסטים‪.‬‬ ‫הלאה – מפלגת העבודה‪ .‬אמנם בתוכה עוד נמצאים פלגים שמאליים‪ ,‬בעיקר בתחום החברתי‪ ,‬אך‬ ‫מפלגת העבודה ניצבה נאמנה כחברת קואליציה בממשלות השונות‪ ,‬בהן נתנה יד לקיצוצים מסיביים‬ ‫בתקציבי החינוך והרווחה‪ ,‬ניסיונות חוזרים ונשנים לשבירת העבודה המאורגנת‪ ,‬ופתרונות אגרסיביים‬ ‫במיוחד – כמבצע עופרת יצוקה‪ ,‬לסכסוך היהודי פלסטינאי‪ .‬לכן‪ ,‬על אף אובדן המנדטים שלה‪,‬‬ ‫הכתובת של מפלגת העבודה היא במרכז המפה הפוליטית‪ ,‬שם ברור לכל את מי היא מייצגת‪ .‬עכשיו‬ ‫משהבדלנו בין קודש לחול‪ ,‬נזדקק לגשת עוד יותר קרוב כדי לבחון את הקומץ שנותר לנו – מר"צ‬ ‫וחד"ש‪ .‬לא ארחיב הרבה על השתיים‪ ,‬רק על הציבור אותו הן מייצגות‪ .‬מר"צ הינה מפלגת השמאל‬ ‫הבורגני בישראל‪ .‬היא משתמטת מלקחת על עצמה את תיק ייצוג המעמד העובד בכנסת‪ ,‬ומסתפקת‬ ‫בלזעוק למען תקציבי השכבות החלשות סביב חלוקת התקציב‪ .‬בתמיכתה בראשית מבצע עופרת‬ ‫יצוקה‪ ,‬ניכר בבירור כי היא מייצגת את הציבור היהודי בלבד‪ ,‬שכן בחרה במחויבות לאומית להגן עליו‬ ‫בכל דרך‪ ,‬מבלי לראות ואף להתעלם ממצוקת הצד הפלסטינאי‪ .‬חד"ש לעומתה מייצגת גם את‬ ‫הציבור הערבי וגם את הציבור היהודי‪ .‬אך חד"ש היא אינה גג לאחוות עמים‪ ,‬שכן כלפי הציבור היהודי‬ ‫מציגה עצמה כמפלגה סוציאליסטית‪ ,‬שמעיניה הם שמאל מתקדם‪ ,‬חברה נאורה וכלכלה צודקת‪ .‬אך‬

‫‪8‬‬

‫הגור ‬

‫לציבור הערבי היא שולחת מסרים לאומניים התומכים ב‪"-‬התנגדות"‪ ,‬וכך משחקת היא את המשחק‬ ‫הפוליטי בדו‪-‬פרצופיות‪ ,‬המאפשרת לה ליהנות גם מקולות היהודים‪ ,‬וגם מקולות הערבים – מבלי‬ ‫לדרוש מהם סולידאריות זה לזה‪.‬‬ ‫אכן תמונת מצב עגומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש ויאמרו כי אין מה לעשות‪ ,‬זהו המשחק הפוליטי‪ ,‬הוא‬ ‫מלוכלך‪ ,‬לא מושלם וצריך ולהתפשר על מי מייצג אותך‪ .‬במידה ואנו רוצים שישפיע‪ ,‬יהיה בכנסת‬ ‫ואפילו ייכנס לקואליציה‪ .‬דעו חברים כי טעות בידכם‪ ,‬כי מכאן הצרה בה נמצא השמאל כיום – לא‬ ‫ברור את מי הוא מייצג‪ .‬בעבר כוחן של מפלגות השמאל היה בייצוג הישיר של המעמד העובד‪.‬‬ ‫למפא"י הייתה ההסתדרות‪ ,‬למפ"ם היו הקיבוצים‪ ,‬ולמק"י חוגי עובדים שונים‪ ,‬וחיבור עם תנועות‬ ‫חברתיות רבות )בין השאר הפנתרים השחורים(‪ .‬אך עם התמורות שחלו בפוליטיקה הישראלית עם‬ ‫זכייתה של מפלגת הליכוד ב‪ ,1977-‬שינו מפלגות השמאל את אופיין‪ .‬התעסקותן נהייתה בעיקר‬ ‫סביב הסכסוך היהודי פלסטינאי‪ ,‬וייצוג המעמד העובד נדחק לשוליים‪ ,‬לעיתים נעלם ונשכח‪ ,‬ולעיתים‬ ‫הפך למושא התקפות מצד המפלגה‪ ,‬כפי שנראה במפלגת העבודה שיצאה כנגד מאבקי עובדים‬ ‫רבים‪ ,‬וחבריה עמיר פרץ ובעבר חיים רמון‪ ,‬היו אחראים לפשיטת הרגל של הסתדרות העובדים‬ ‫הכללית‪.‬‬ ‫דוגמא מצוינת לחוסר הייצוג המעמדי במפלגות היא מבצע עופרת יצוקה ומלחמת בחירות ‪2009‬‬ ‫שהצטרפה אליו‪ .‬מפלגות השמאל הבורגני – העבודה ומר"צ‪ ,‬ניסו לעמוד על המתח בין הגנה על‬ ‫המדינה ובין הדרישה לשלום‪ .‬מר"צ תמכה בתחילת המבצע‪ ,‬ויו"ר העבודה אהוד ברק היה מיוזמיו‪.‬‬ ‫התמיכה שלהן במבצע ביטאה ראייה חד צדדית‪ ,‬לאומית ולחלוטין לא מעמדית‪ ,‬כלפי הסכסוך היהודי‬ ‫פלסטינאי‪ ,‬שכן נפלו המפלגות לקריאה בעם לפתרון מיידי‪ ,‬כי קצו כל הקיצים מהעמידה בחוסר מעש‪.‬‬ ‫ראייה זו של מר"צ והעבודה הייתה צרה‪ ,‬ואף אבסורדית לנוכח קו הפעולה האלים של הכיבוש‬ ‫הישראלי בשנים‪ ,‬בחודשים ואפילו בימים שקדמו למבצע‪ ,‬אשר דרדרו את תנאי המחייה בעזה לעוני‬ ‫אפסי‪ ,‬מה שהוביל לחיזוק הטרור‪ ,‬מה שמנע כל מגמה לאיזשהו שעל לקראת שלום וסיום הכיבוש‪.‬‬ ‫אחד מתוצרי הלוואי הקשים ביותר של פתרון המלחמה הוא תהליכי השנאה והלאומנות שעוברים‬ ‫ועוד יעברו על שני העמים‪ .‬עתה נותן הציבור בישראל את קולו למי שמבטיח לו תותחים רועמים‪ ,‬ולא‬ ‫למי שתומך בהגנה‪ ,‬אך באותה נשימה לפני‬ ‫שנשנק אומר שלום‪ .‬מסקנה‪ :‬מי שתמך מר"צ הינה מפלגת השמאל הבורגני בישראל‪.‬‬ ‫במלחמה‪ ,‬שלא יתפלא שהעם צועד ימינה‪ .‬היא משתמטת מלקחת על עצמה את תיק‬ ‫חד"ש לעומת הנ"ל התנגדה למבצע מיומו ייצוג המעמד העובד בכנסת‪ ,‬ומסתפקת‬ ‫הראשון‪ ,‬אך בדבריה שלהבה את הלאומנות בלזעוק למען תקציבי השכבות החלשות סביב‬ ‫הערבית‪ ,‬ובכך נטלה את חלקה בהעמקת‬ ‫חלוקת התקציב‪ .‬בתמיכתה בראשית מבצע‬ ‫השנאה והפנייה ללאומנות בציבור הערבי‪.‬‬ ‫בהתפזרות רוחות הלחימה‪ ,‬והמשך המרוץ עופרת יצוקה‪ ,‬ניכר בבירור כי היא מייצגת את‬ ‫לבחירות‪ ,‬שכח השמאל את הדגל הכלכלי‪ -‬הציבור היהודי בלבד‪ ,‬שכן בחרה במחויבות‬ ‫חברתי שלו‪ .‬אמנם הממשלה הישר‬ ‫אלית לאומית להגן עליו בכל דרך‪ ,‬מבלי לראות ואף‬ ‫שוקדת תמיד להסיר מסדר היום הציבורי‬ ‫בישראל את התדרדרות המצב הכלכלי להתעלם ממצוקת הצד הפלסטינאי‬ ‫במדינה‪ ,‬כשהמבצע בעזה לקח כאן חלק חשוב‬ ‫בתזמונו להסית את עיני החברה ממצבה העגום‪ .‬אך מפתיע לראות כי גם מפלגות השמאל נמנעו‬ ‫מלהדגיש את דרישותיהן החברתיות‪-‬כלכליות במערכת הבחירות הנוכחית‪ .‬מה אם אלפי מכתבי‬ ‫הפיטורים שנשלחים בימים אלה? ומה אם הבנקים‪ ,‬שכעת משהופרטו נשארו בלתי חייבים‪ ,‬ומסרבים‬ ‫לשתף פעולה עם בנק ישראל בהורדת הריביות שלו? ומה אם המיתון הנמצא בפתח? והאוכלוסיות‬ ‫שעומדות להמשיך להיפגע בהיכנס תקציב ‪ ?2009‬כל אלו נשמטו משלטי החוצות של מפלגות‬ ‫השמאל‪ ,‬ופינו מקומם לסיסמאות ה‪"-‬מנהיג חזק"‪.‬‬ ‫צרת השמאל בישראל אמנם מתבטאת במנדטים שלו בכנסת‪ ,‬אך היא למעשה החוסר רלוונטיות‬ ‫שלו לציבור שהוא אמור לייצג – ציבור העובדים‪ .‬עד שלא נדע לקדם התארגנות פוליטית שגם לוקחת‬ ‫חלק בבניית ארגוני עובדים‪ ,‬גם יוצרת חיבור של אמת וסולידאריות בין היהודים והערבים בישראל על‬ ‫בסיס מעמדי‪ ,‬וגם נמצאת בחזית המאבק נגד הכיבוש‪ ,‬האבטלה‪ ,‬הגזרות הכלכליות של האוצר‪,‬‬ ‫האפליה כלפי נשים‪ ,‬ערבים ועובדים זרים‪ ,‬ושנציגיה באים מאותן מקומות‪ ,‬נמשיך לצפות בהתפרקות‬ ‫השמאל בכנסת‪ ,‬באובדן הרלוונטיות שלו‪ ,‬ואף בהיעלמותו‪ .‬התארגנות כזו קיימת כבר בכוח לעובדים‬ ‫כאיגוד מקצועי הקורא תיגר על ההסתדרות‪ ,‬ובמפלגת דעם המקדמת את הסולידאריות הערבית‬ ‫יהודית‪ ,‬ונלחמת למען זכויות העובדים ומקום עבודתם דרך העמותה שלה "מען"‪ .‬הבה נדע איפה‬ ‫לשים את כובד המשקל בשמאל הישראלי‪ .‬אחרי המבול – ישטפו כוחותינו בגאיות‪ ,‬או נצמיח זרעינו‬ ‫בנירים?‬ ‫*הכתבה מפורסמת גם במגזין "אתגר" של דעם‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪9‬‬

‫‪rosenthal.amir@gmail.com‬‬

‫קו התנערה!‬

‫עמיר רוזנטל‬ ‫גרעין "להט"‬

‫"כבר ציינתי שאני מתקשה להכירני‪,‬‬ ‫שרק מתוך הרגל אומרים שלום‬ ‫למישהו שכבר אינני"‬ ‫)חיים גורי(‬ ‫אזעקה הופעלה בשמאל הישראלי ערב שידורי תוצאות הבחירות‪ ,‬וכולנו‬ ‫מחכים לצאת מהמקלטים ולראות איפה היו הנפילות הקשות‪.‬‬ ‫נראה שהמציאות הייתה אל מול עינינו כבר בתחילת המשבר הכלכלי‪ ,‬במבצע עופרת יצוקה‪,‬‬ ‫במלחמת לבנון השנייה ואף לפני כן‪ .‬אך האמונה בעשייה הנכונה הושיבה אותנו‪ ,‬השמאל הישראלי‪,‬‬ ‫בשגרת היום יום‪ .‬כנראה שהיינו צריכים לראות את המציאות בצורת מנדטים כדי שהשיחה על חידוש‬ ‫השמאל הסוציאל דמוקרטי תעלה ותציב אותנו אל מול שני אפשרויות‪ :‬להחליף את העם כדברי יצחק‬ ‫בן אהרון‪ ,‬כלומר לתת לעם להפוך לעם גלותי שמתבונן באור הגויים‪ ,‬שאומר מה שהוא שומע וחושב‬ ‫מה שהוא רואה‪ ,‬שבורר בין שני גלולות שמובילות אותו לאותו המקום‪ .‬או לשנות את העם דרך שינוי‬ ‫עצמנו מתוך אמונה שכשהרציונאל שלנו יהיה מחודד‪-‬עשייה הרגש של העם יתחבר וישתנה‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהאמת שלנו היא איננה עניין סובייקטיבי‪ ,‬אלא מוחלטת ונכונה לכל‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הגור ‬

‫כבר הרבה זמן שבשמאל הישראלי אומרים אחד לשני שלום‬ ‫בהתכוון למשהו שכבר איננו‪ .‬אין אנו נתפסים כמפ"מ או‬ ‫מפא"י‪ .‬איננו יכולים מתוך הרגל להתייחס לעצמנו כמובילי‬ ‫העם‪ .‬איננו חלק מזרם השלטון‪ .‬מעשינו אינם נתפסים‬ ‫כהכרח המציאות‪ ,‬ואינם מתקבלים בהבנה כואבת של העם‬ ‫שמקבל את קשיי היום יום כגזרת המציאות הבלתי נמנעת‪ ,‬זכות זו שמורה לראשי העם‪ .‬אנו צריכים‬ ‫להיאבק על קולנו‪ ,‬מנהיגותנו צריכה להיתפס כפוטנציאל שמחכה להתממש ולא כחלק אימננטי‬ ‫ממקומנו בחברה‪ .‬המחשבה שמנהיגות עוברת בתורשה סימא את עינינו הרבה זמן וגבתה מחיר כבד‬ ‫מהעם‪.‬‬ ‫איננו כוהני העם יותר‪ ,‬אנו מיעוט נביאים קטן שצריך להילחם על ליבם של הסובבים אותו‪ .‬כששלושת‬ ‫ראשי המפלגות הגדולות הם בוגרי הליכוד אין לנו אלא לראות שהחברה הישראלית נמצאת בתהליך‬ ‫חינוכי )תודעתי( ארוך טווח שהימין הניצי יצר אותו ועכשיו הוא קוטף את פירותיו‪ .‬הכוהנים החדשים‬ ‫נידו אותנו‪ ,‬הפחידו אותנו מ"הנפילות" הצפויות‪ ,‬שיכתבו את רעיונותינו‪ ,‬גרמו לנו להיות פשרנים " כי‬ ‫זו המציאות"‪ ,‬כי "כך מנהגו של עולם"‪ ,‬ולבסוף הפכו אותנו לפרשנים בטוענה שזה כוחם של יפי‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫אנו בתור חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר‪ ,‬שבחרנו ביום יום סיזיפי כדי לשנות את פני‬ ‫המציאות‪ ,‬צריכים לעשות חשבון נפש עצמי שיפלח מחדש את‬ ‫המציאות בארץ‪ ,‬יוביל לגיבוש עמדתנו המאוחדת ולבסוף לכוחנו‬ ‫האמונה בעשייה הנכונה הושיבה‬ ‫בעשיית השינוי הדרוש‪ .‬העם הפנה לנו עורף ואיננו יכולים‬ ‫אותנו‪ ,‬השמאל הישראלי‪ ,‬בשגרת‬ ‫להשאיר לו את היד מושטת עד שיתפכח ויסתובב ללחוץ אותה‪.‬‬ ‫היום יום‪ .‬כנראה שהינו צריכים‬ ‫איננו רוצים להתעורר אחרי שכבר כל הרעות החולות יעברו עלינו‬ ‫לראות את המציאות בצורת‬ ‫ולגלות שפעלנו בעיוורון מתוך סטיכיית העשייה היום יומית‪ .‬אנו‬ ‫חייבים לשאול היכן לקינו בראייתנו? ומה צריך לקרות עכשיו‬ ‫מנדטים כדי שהשיחה על חידוש‬ ‫בשמאל הישראלי?‬

‫השמאל הסוציאל דמוקרטי תעלה‬

‫אנו הגרעין הקשה של השמאל הציוני במדינה ‪ -‬יש בכך הרבה‬ ‫כוח אך גם המון אחריות כלפי המדינה וקודם כל כלפי השמאל הישראלי‪ .‬אל לנו להקל בכך ראש‪.‬‬ ‫שינוי השמאל הוא שינוי פני המדינה‪ .‬אינני פוסל את עבודתנו החינוכית‪ ,‬להפך‪ ,‬אני חושב שהיא אחד‬ ‫הכלים החשובים לשינוי המיוחל‪ ,‬אך אל לגרעין הקשה של השמאל הציוני סוציאליסטי בארץ להחזיק‬ ‫רק בדגל החינוך‪.‬‬ ‫הבחירות האלה העמיקו את הצורך שלנו לפגוש את החברה הבוגרת‪ .‬אל לנו לשבת ולחכות עד‬ ‫הבחירות הבאות כדי להתעסק בפוליטיקה ובעיצוב דעה‪ ,‬המציאות מחייבת עשייה‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬איש‬ ‫הימין שהצליח לשנות את תודעת עמנו אמר פעם ש"גם המובן מאליו‬ ‫צריך שייאמר לפעמים"‪ .‬נראה שהשמאל בחשיבתו כי דעותיו אל לנו לשבת ולחכות עד‬ ‫מורכבות שוכח להגיד את המובן מעליו‪ ,‬וחמור מכך ‪ -‬הוא שוכח הבחירות הבאות כדי להתעסק‬ ‫להעמיק במובן מעליו‪ .‬אין לנו את הפריבילגיה לא לחקור לעומק‬ ‫את‪ ,‬בפוליטיקה ובעיצוב דעה‪,‬‬ ‫בעיית השטחים הכבושים‪ ,‬בעיית ערביי ישראל‪ ,‬בעיית התעסוקה‬ ‫בעיית ההפרטה‪ ,‬המשבר הכלכלי‪ ,‬החינוך ועוד אלפי הבעיות המציאות מחייבת עשייה‪ .‬מנחם‬ ‫שפוקדות את מדינתנו‪ .‬לחקור ולגבש עמדת עשייה חדשה בגין‪ ,‬איש הימין שהצליח לשנות‬ ‫ורלוונטית‪ .‬אנו תנועה פוליטית ואל לנו לשכוח זאת‪ ,‬עכשיו יש לנו את תודעת עמנו אמר פעם‬ ‫הזדמנות להטיל עצמנו על כף מאזניים ולהוביל את יצירת השמאל‬ ‫המתחדש בארץ‪ ,‬אם הימין הצליח בזה בעבר אין סיבה שזה לא ש"גם המובן מאליו צריך‬ ‫שייאמר לפעמים"‪ .‬נראה‬ ‫יהיה מנת חלקינו בהווה‪.‬‬ ‫חברים‪ ,‬אני קורא לכולנו לשוחח בגרעינים‪ ,‬בשכבות בתנועה‪ ,‬ליצור‬ ‫שיח בכל פינה‪ ,‬ולבסוף לראות את עצמנו כחיילי השינוי‪ ,‬מוכנים‬ ‫לעשייה פוליטית במקביל לעשייה החינוכית שלנו כי רק אם כולנו‬ ‫נירתם לעשייה רבת פנים נוכל להיות מובילי השינוי בעם‪ .‬וכאלה‬ ‫נועדנו להיות‪.‬‬

‫הגור ‬

‫שהשמאל בחשיבתו כי דעותיו‬ ‫מורכבות שוכח להגיד את‬ ‫המובן מעליו‪ ,‬וחמור מכך‪-‬הוא‬ ‫שוכח להעמיק במובן מעליו‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪poratenator@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫גיא פורת‪,‬‬ ‫קבוצת "מפרצים"‬

‫ימים אחדים לאחר שהונחלה לחמאס תבוסה מוחצת‪ ,‬על ידי כוח‬ ‫עדיף‪ ,‬מתהדר החמאס‪ ,‬בגיבוי של מקביליו האידיאולוגים בארצות‬ ‫האסלאם‪ ,‬בניצחון על צה"ל ו"הישות הציונית הארורה"‪.‬‬ ‫כל בר דעת יכול להבין שמדובר בניסיון דמגוגי להטות את דעת הקהל ברחוב הפלסטיני‪ ,‬שעלול חס‬ ‫וחלילה להתייאש מהמאבק האלים ורווי הדמים‪ ,‬שמייעדים לו מנהיגיו לעוד שנים רבות וטובות‪.‬‬ ‫בהעדר כניעה רשמית‪ ,‬שמסתבר אינה קיימת כלל כאופציה בדיפלומטיה המזרח תיכונית )יהא‬ ‫המחיר אשר יהא(‪ ,‬נסתפק בניתוח המקובל של מד ההרס וההרג‪ ,‬על מנת לקבוע‪ ,‬בלי צל של ספק‪,‬‬ ‫שהחמאס אכן הפסיד במלחמה‪.‬‬ ‫מכיוון שניצחון צבאי אמיתי של החמאס היה בגדר לא מתקבל על הדעת‪ ,‬עוד לפני שנורה הכדור‬ ‫הראשון‪ ,‬ברצוני להסב את תשומת הלב דווקא לניצחון האידיאולוגי של החמאס ולהשלכותיו הקשות‪,‬‬ ‫לא רק כלפי צאן מרעיתו‪ -‬האוכלוסייה הפלסטינית הנבערת‪ ,‬אלא דווקא לניצחונו המובהק עלינו‪ -‬העם‬ ‫היהודי היושב בציון‪ ,‬ניצחון שאת הדיו ניתן לשמוע בכל אוטובוס‪ ,‬בית קפה‪ ,‬וסלון משפחתי‪.‬‬ ‫כדי לבסס את טענתי המופרחת‪ ,‬יש להציג תחילה את האידיאולוגיה הבסיסית של החמאס בנוגע‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬להבין מהי המדיניות הנגזרת ממנה‪ ,‬ולנסות להקיש מכך מיהו הפרטנר הרצוי מחינת‬ ‫החמאס בצד הישראלי? כי כידוע צריך שתיים לטנגו‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫הגור ‬

‫על פי השקפת החמאס‪ ,‬אדמת ארץ ישראל "מהים עד הנהר" היא אדמה קדושה "וקף" אסלאמית‬ ‫)מצלצל מוכר?(‪ ,‬הישות הציונית הינה ישות מלאכותית‪ /‬פיקטיבית הנשענת על עושק וגזל )מצלצל‬ ‫פעמיים?( ועל כן החמאס אינו מכיר בקיומה של הישות‬ ‫כאשר בהנחת הייסוד שלך הזו ובזכותה להתקיים‪.‬‬ ‫המדיניות הנגזרת מהנחת הייסוד הזו היא ‪ -‬כמה לא‬ ‫ישנה אי הכרה בזכות הקיום של מפתיע ‪ -‬מלחמה‪ ,‬או כפי שהיא מכונה בדמגוגיה של‬ ‫האחר‪ ,‬ודיכוטומיה מובנית כהני הדת האסלאמיים‪ -‬ג'יהאד‪.‬‬ ‫כאשר בהנחת הייסוד שלך ישנה אי הכרה בזכות הקיום‬ ‫הקובעת או אנחנו או הם‪ ,‬של האחר‪ ,‬ודיכוטומיה מובנית הקובעת או אנחנו או הם‪,‬‬ ‫וכאשר אתה אינך נושא עיניים וכאשר אתה אינך נושא עיניים בתקווה‪ ,‬כמילות השיר‪,‬‬ ‫אלא דרך כוונות‪ ,‬אז הפרטנר הרצוי הוא‪ -‬שוב לא‬ ‫בתקווה‪ ,‬כמילות השיר‪ ,‬אלא מפתיע‪ -‬אויב‪.‬‬ ‫דרך כוונות‪ ,‬אז הפרטנר הרצוי או כפי ששמעתי פעם מישהו מגדיר זאת יפה‬ ‫"כשהאינטרס הוא סכסוך השותף הוא האויב"‪.‬‬ ‫הוא‪ -‬שוב לא מפתיע‪ -‬אויב‪.‬‬ ‫החמאס זקוק לאויב בן דמותו כדי לממש את המדיניות‬ ‫שלו‪ .‬הוא אינו מבקש עם רציונאלי השואף לקיום משותף ומוכן לפשרה‪ ,‬אלא אויב אכזר וחסר פשרות‪,‬‬ ‫שמוכן לרקוד את הריקוד לחיים ולמוות‪ ,‬ולצאת למלחמת חורמה‪ ,‬עד הסוף המר‪.‬‬ ‫לא צריך להיתמם‪ ,‬תמיד היו בקרבנו מהזן השש אלי קרב‪ .‬תמיד פעלו בתוכנו קבוצות שמעולם לא‬ ‫הסכימו להכיר בקיומה של אומה פלסטינית‪ ,‬שבשם האלוהים שלהם נאבקו ב"אללה" של‬ ‫הפלסטינאים )אני מוכן להישבע שפעם הם היו ישות אחת( ואשר היו נכונים מתוקף איזה קושאן‬ ‫היסטורי לחיות על חרבם לעד‪ .‬תמיד היו‪ -‬תמיד יהיו‪ .‬הצרה הגדולה‪ ,‬וזהו נצחונו המזהיר של‬ ‫החמאס‪ ,‬שבתהליך איטי‪ ,‬ששיאו במלחמה האחרונה‪ ,‬האידיאולוגיה הזאת אומצה על ידי כולנו‪ ,‬מימין‬ ‫ומשמאל‪ -‬לשעבר‪ ,‬והפכה את כולנו לבן הזוג האידיאלי לטנגו עם החמאס‪.‬‬ ‫החמאס ניצח כי הוא הצליח למכור לנו את תמונת העולם שלו‪,‬‬ ‫שהמציאות בה צבועה בשחור‪ -‬לבן‪ ,‬ומחולקת לטובים ורעים‪,‬‬ ‫ערבים ויהודים‪ ,‬אנחנו והם‪ ,‬ולמחוק מהתמונה את כל יתר‬ ‫הגוונים‪ ,‬הפוליטיים‪ -‬אידיאולוגיים‪ -‬אנושיים‪.‬‬ ‫החמאס ניצח כי במלחמה האחרונה הוא הצליח לגרום לנו‬ ‫להוריד למינימום את רף השיקולים המוסריים שלנו‪ .‬וכן‪ ,‬גם אני‬ ‫מבין ויודע את מורכבות הלחימה בשטח אזרחי‪ .‬ואני גם יודע‬ ‫שהחמאס מלכתחילה מכוון את נשקו לאוכלוסיה אזרחית חפה‬ ‫מפשע‪ .‬אבל אני גם יודע שמחקרים היסטוריים מלמדים שעמים‬ ‫שנלחמים זה בזה לאורך זמן‪ ,‬הופכים דומים זה לזה‬ ‫בטאקטיקה‪ ,‬באופני הלחימה ובאמות המוסר‪ .‬וזה משום מה לא‬ ‫מחמיא לי‪.‬‬ ‫החמאס ניצח כי הוא הצליח להפוך אותנו‪ ,‬את כולנו‪ ,‬לכהי‬ ‫חושים‪ .‬הוא הצליח לגרום לנו לשבת מול הטלביזיה‪ ,‬לראות אב‬ ‫שמבכה את מות ילדיו‪ ,‬לפצח גרעינים‪ ,‬ולסנן בין השיניים שמגיע‬ ‫לו‪ .‬ואתה רואה סביבך יותר ויותר אנשים שרואים במוות הזה‪" ,‬אבל תשתית הטרור היא תסכול‪".‬‬ ‫בדמעות האלו‪ ,‬ובזעקת הכאב הזו לא יותר מצדק פואטי‪.‬‬ ‫אויב אכזר הוא קודם כל אויב שאין בו מידה של אמפטיה לסבלו של האחר‪ .‬או כפי שרשם בן עמנו‬ ‫שמריהו קצ'רגינסקי‪ ,‬לאחר הטבח האכזרי בפונאר‪" :‬אל נא בני לי‪ ,‬מטמוני לי‪ ,‬אל תבכה בכאב‪ ,‬כי בין‬ ‫כה וכה בכיינו לא יבין אויב" ואנחנו‪ ,‬לצערי‪ ,‬פחות ופחות מבינים את הבכי מעבר לגבול * )הערה‬ ‫בסוף(‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬החמאס ניצח במלחמה בעיקר כי הוא גרם לבני עמו מן הצד האחד‪ ,‬ולנו מן הצד האחר‪,‬‬ ‫לשגות שוב באשליה שאפשר לפתור את הסכסוך הזה בכוח‪ ,‬ולהיות גם מספיק מטומטמים להאמין‬ ‫שמה שלא הלך עד כה בכוח‪ ,‬ילך בעוד יותר כוח‪.‬‬ ‫הוא הצליח לגרום לנו להאמין שניתן יהיה לשכנע את השכנים שלנו שכדאי להם לחיות אתנו בשלום‪,‬‬ ‫אם נוריד להם על הראש אלפי טון של חומר נפץ‪ .‬ושאם באמת נתאמץ‪ ,‬ונמשיך להכות בהם‪ ,‬בים‬ ‫באוויר וביבשה‪ ,‬ביד חזקה ובזרוע נטויה‪ ,‬הרי אלוהים )והטכנולוגיה( לצדנו‪ ,‬נצליח לעקור סופית את‬ ‫תשתית הטרור‪.‬‬ ‫אבל תשתית הטרור היא תסכול‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪13‬‬

‫והמכה הקשה של הרג והרס במימדים עצומים שסופגת אוכלוסייה אזרחית שהיא גם ככה מוכה‬ ‫וחבולה‪ ,‬דחוקה בשטח הכי צפוף בעולם‪ ,‬עם אחוזי אבטלה‪ ,‬בורות ועוני דמיוניים‪ ,‬לא ממש מסייעת‬ ‫למוסס את התסכול‪ .‬אולי להוסיף עליו‪.‬‬ ‫וכבר אמר מי שאמר "אינך יכול להעניש את שכנך על ידי שריפת ביתו" ורצה לומר‪ ,‬הדליקה תתפשט‬ ‫במהרה לביתך אתה‪.‬‬ ‫תם ולא נשלם‪ .‬נצחונו של החמאס ברור‪ ,‬אך עדיין לא הושלם‪ .‬לשם כך נזדקק למלחמה או שתיים‬ ‫נוספות‪ ,‬שיגיעו כנראה לפני שנספיק ממש להתגעגע‪ .‬נצחונו יושלם כאשר יעלה ויקום כאן דור ללא‬ ‫עקבות מוסריים‪ ,‬לוקה בעיוורון פטריוטי‪ ,‬שונא עד מוות‪ ,‬ושש אלי קרב‪ .‬נצחונו‬ ‫יושלם כאשר את שירי השלום של הלהקות הצבאיות יחליפו מצעדי ראווה המוניים‬ ‫ברחובות כשחיילי צה"ל יפלחו בצרורות ירי את האוויר‪ .‬כשאת ילדי הגן הנאיביים‪,‬‬ ‫המציירים יונה עם עלי זית במקורה יחליפו קייטנות ג'יהאד‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫כששידורי הטלביזיה בעת מלחמה יגלו אחריות לאומית‬ ‫)מגמה שכבר הולכת ומשתרשת( ויספרו לנו רק סיפור‬ ‫אחד‪ -‬את זה שאנחנו רוצים לשמוע‪ .‬כשרכב פלשתיני‬ ‫טועה יחדור לשטח ישראל‪ ,‬יזכה סוף סוף ללינץ' המוני‪ ,‬לתפארת מדינת ישראל‪ .‬כשאת התחושות‬ ‫המעורבות של הצדק והעוול‪ ,‬כורח ההגנה ואיוולת המלחמה‪ ,‬תחליף תחושה אחת‪ ,‬חדה‪ ,‬חריפה‬ ‫ומאחדת‪ ,‬של נקם‪.‬‬ ‫וכשאת האצבע המהססת על ההדק‪ ,‬שהייתה לסימן ההיכר‬ ‫של כל מה שרצינו להיות‪ ,‬תחליף אצבע קלה‪ ,‬שלא שואלת החמאס ניצח במלחמה‬ ‫שאלות‪.‬‬ ‫בעיקר כי הוא גרם לבני עמו‬ ‫או אז יושלם ניצחונו של החמאס‪.‬‬

‫מן הצד האחד‪ ,‬ולנו מן הצד‬ ‫האחר‪ ,‬לשגות שוב באשליה‬ ‫שאפשר לפתור את הסכסוך‬ ‫הזה בכוח‪ ,‬ולהיות גם‬ ‫מספיק מטומטמים להאמין‬ ‫שמה שלא הלך עד כה‬ ‫בכוח‪ ,‬ילך בעוד יותר כוח‪.‬‬

‫המלחמה האחרונה‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬שיקמה את כוח ההרתעה‬ ‫של צה"ל‪ .‬בהתחשב במטרות המבצע )עצירת ירי‬ ‫הקאסמים הנפשע על ישובי הדרום(‪ ,‬יתכן שיש בכך‬ ‫הצלחה מסוימת‪ .‬יתכן שנזקקנו למערכה הזו לאחר‬ ‫המערכה הכושלת בלבנון‪ ,‬לשיקום הצבא‪ ,‬וכוח ההרתעה‪.‬‬ ‫אני רק חושש שהשיקום המוסרי שלנו‪ ,‬כפרטים‪ ,‬וכחברה‪,‬‬ ‫יהיה ארוך יותר‪ ,‬מורכב יותר‪ ,‬וקשה יותר‪.‬‬ ‫הסיכוי שלנו לנצח יוכל להתממש רק אם נבין‪ ,‬אנו והדומים‬ ‫לנו מעבר לגבול‪ ,‬חפצי החיים‪ ,‬שהחמאס הוא אויב משותף‬ ‫לנו ולהם‪ .‬ובתשובה לאידיאולוגיה‪ ,‬ולדמגוגיה שכולה פולחן מוות אחד גדול‪ ,‬נציב מחדש משני עברי‬ ‫הגבול את אתגר הבנייה והפיתוח ההשכלה והקדמה‪ ,‬הרווחה והכבוד‪ ,‬השחרור והדמוקרטיה‪ .‬אתגר‬ ‫החיים‪.‬‬

‫לו ידענו להרים עוד צעיף אחד‬ ‫אפשר היינו מגלים את‬ ‫פני הקרובים לנו‬ ‫יותר מהדברים‬ ‫שלמענם יצאנו‬ ‫‪ /‬אבא קובנר‬ ‫למלחמות‬ ‫גיא פורת‪ ,‬ציוני‪ ,‬שמאלני‪ ,‬יפה נפש‪.‬‬ ‫* אין בעיני‪ ,‬ולא צריכה להיות‪ ,‬השוואה של‬ ‫המלחמה בעזה לשיטות הרצח וההרג של‬ ‫הגרמנים‪ .‬מי שעושה זאת חוטא בדמגוגיה מסוכנת‪.‬‬ ‫השימוש בציטוט נעשה רק לצורך הבהרת סוגיית‬ ‫כהות החושים‪ ,‬ללא כל רמיזה אחרת‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫הגור ‬

‫‪halelyb@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫הללי בלבן‬ ‫גרעין "מפרש"‬

‫בין כל חנויות הרכב ברחוב המסגר בדרום תל אביב‪ ,‬נחבא לו מטה‬ ‫הבחירות של מרצ‪ .‬משרד השכרת רכב הוסב בצורה מפתיעה לכוורת‬ ‫פוליטית‪ :‬בכל מקום מדבקות ירוקות‪ ,‬פליירים מנומקים וכמובן‪ -‬פרצופו של‬ ‫ג'ומס‪ .‬המשימה שלהם גדולה‪ ,‬והם לא מקלים בה ראש‪ .‬באוויר יש רחש של‬ ‫עבודה ותחושה חזקה של בהילות‪ .‬אין זמן‪ -‬אבל יש הרבה אמונה‪ ,‬נחישות‬ ‫ורצון‪ .‬רצון להצליח‪ ,‬לגדול‪ ,‬להשפיע‪ ,‬לשנות‪ ,‬להיכנס‪ ,‬להגיע‪ .‬ליצור מרצ‬ ‫אחרת‪ -‬גדולה יותר‪ ,‬חזקה יותר‪ ,‬רלבנטית יותר‪.‬‬ ‫כשהראיון התפרסם לראשונה בעיתון קיבוץ געש "ניבים"‪ ,‬לא יכולנו לדעת אם‬ ‫המאמץ הבולט ברח' המסגר ‪ 26‬יניב פירות‪ .‬המילים האחרונות האלו נכתבות‬ ‫כשהמצב סביבנו‪ ,‬כמו במערכון של כוורת‪ ,‬באמת נהיה הרבה יותר גרוע‪ .‬דברים‬ ‫שיכולתי עוד להתלבט לגביהם לפני כמה ימים‪ ,‬נראים לי עכשיו ברורים ודחופים‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬בוגרי וחניכי התנועה‪ ,‬חיים בעולם של תהליכים‪ ,‬ערכים ושיחה רצינית על‬ ‫מוסר‪ .‬הפוליטיקה‪ ,‬שנקראת בצדק "אומנות האפשר"‪ ,‬שונה במהותה‪ .‬בזירה‬ ‫הפוליטית אין לנו פריבילגיה לחכות להזדהות מוחלטת‪ ,‬למפלגה‬ ‫מושלמת שתגלם בדיוק את עמדותינו בכל נושא‪ .‬מוטלת עלינו‬ ‫החובה למצוא גורם פוליטי שמייצג אותנו בצורה השלמה‬ ‫ביותר ולתמוך בו‪ .‬בלי קשר לדיון על "מרצ‪ -‬כן או לא"‪,‬‬ ‫אנחנו לא יכולים לחכות‪ .‬אנחנו מוכרחים להתפקד‬ ‫למפלגה‪ ,‬להגיע להפגנות‪ ,‬להתעניין‪ ,‬לפעול‪.‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬העולם שבו אנחנו מחנכים וחיים‬ ‫בשיתוף מתעצב בועדות תקציב‪ ,‬החלטות‬ ‫ממשלה והצעות חוק‪ .‬אי אפשר לנתק את‬ ‫החינוך שאנחנו עוסקים בו מכל שאר המאבקים‪.‬‬ ‫אם אנחנו רוצים להמשיך בדרך החיים‬ ‫המדהימה שלנו‪ -‬אנחנו חייבים לקחת את‬ ‫האחריות על עצמנו‪ ,‬עכשיו‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪15‬‬

‫הקשר בין מפ"ם ההיסטורית לקיבוץ הארצי היה‬ ‫קשר מאוד ערכי‪ ,‬של שותפות רעיונית‪ .‬מהו לדעתך‬ ‫הקשר כיום עם כל השינויים שקורים בתנועה?‬ ‫כעובדה‪ ,‬מרגע שהתנועה הקיבוצית אוחדה ויש כיום‬ ‫תנועה אחת‪ ,‬הזהות ההיסטורית‪ -‬שהיתה בעבר בין‬ ‫הקיבוץ הארצי ובין מפ"ם ומרצ ובין התק"ם למפלגת‬ ‫העבודה‪ -‬הזהות הזו פחות או יותר הסתיימה ובעצם כיום‬ ‫בתוך התק"צ יש שתיים ואולי אפילו שלוש מפלגות‪ ,‬גם מפלגת העבודה וגם מרצ וגם קדימה‬ ‫)שבבחירות הקודמות היתה סיפור הצלחה בתק"צ(‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬המציאות שינתה את ההנחה‬ ‫שביסודה של השאלה שלך‪ -‬החפיפה הזו איננה‪.‬‬ ‫מה יש? יש המשך מורשת ותפיסה ואפילו סנטימנט‪ ,‬את יכולה להתחיל מהשומר הצעיר ולהמשיך‬ ‫דרך מפם‪ ,‬שהתגלגלה למרצ ועכשיו בתנועה החדשה מרצ‪ ,‬וללא ספק הדבר הזה עובר בצורה‬ ‫היסטורית‪ .‬מצד שני‪ ,‬אנחנו מדברים על מפלגה‪ ,‬על עמדה פוליטית‪ .‬כעובדה‪ ,‬החתך הפוליטי בקיבוצי‬ ‫הקיבוץ הארצי לשעבר קיים‪ ,‬גם על בסיס מכנה משותף וגם על בסיס דפוסי ההצבעה הקודמים‪.‬‬ ‫לתחושתי‪ ,‬החיבור עם התנועה החדשה מאגד באופן ברור את השמאל המדיני בישראל‪ .‬קיימות‬ ‫בו דעות דומות על הכיבוש וכו'‪ .‬מה לדעתך זה עושה לתחום החברתי במרצ?‬ ‫תכלית החיבור עם התנועה החדשה לא לדלל את העמדות של מרצ‪ .‬לא בנושא המדיני ולא בנושא‬ ‫החברתי ולא בנושא הירוק‪ .‬טליה ששון מחזקת מאד את הנושא בגלל דוח המאחזים שלה‪ ,‬אבל היא‬ ‫גם הייתה פרקליטה מרכזית בפרקליטות ראשית‪ ,‬והיא מעורבת בכל הנושא של זכויות אדם וזכויות‪.‬‬ ‫ניצן הורוביץ בכלל בא מתוך איזושהי אג'נדה מאד ירוקה‪ ,‬שהיא לבטח גם חברתית‪.‬‬ ‫הניסיון לדחוף את מרצ לאיזה נישה מדינית נעשית לפעמים משום שאנחנו לא מצליחים מספיק‬ ‫להביא למודעות הציבור את עשיתנו בתחומים שהם מעבר לתחום המדיני‪ .‬חלק מזה זה גם ניסיון של‬ ‫מי שמתנגדים לנו לדחוף אותנו לפינה הזאת‪ ,‬כיוון שבפינה הזאת‪ ,‬של "אוהבי ערבים" או "לא אוהבים‬ ‫מספיק יהודים"‪ ,‬נוח מאד לתקוף אותנו‪ .‬אני‪ ,‬כמו שאר חברי הכנסת של מרצ‪ ,‬רוב עשיתנו בכנסת‬ ‫היא דווקא עשייה חברתית‪ .‬כל השנים אני יושב בועדת הכספים‪ ,‬לא בועדת חוץ ובטחון‪ ,‬ואבו יושב‬ ‫בועדת הכלכלה‪ ,‬ורן‪ -‬בצד כהונתו בועדת חוץ ובטחון‪ -‬פעיל גם בנושאים חברתיים‪ .‬הנושא הזה איננו‬ ‫משתנה עכשיו כשאנחנו הקמנו את התנועה החדשה‪.‬‬ ‫זה לא ישתנה בעתיד‪ ,‬לדעתך?‬ ‫לא רק שזה לא ישתנה‪ ,‬אלא הכוונה המפורשת‪ ,‬שלנו בהמשך‬ ‫מתוך הברית של התנועה החדשה‪ ,‬היא ליצור מסגרת סוציאל‬ ‫דמוקרטית רחבה יותר ממרצ‪ .‬אבל היא במפורש תנסה‬ ‫להתמודד גם עם סדר יום המדיני וגם עם סדר יום סוציאל‬ ‫דמוקרטי וגם עם סדר יום של זכויות אדם וזכויות אזרח‪ .‬וגם עם‬ ‫סדר יום של יחסי דתיים חילוניים‪ .‬מרצ היא לא מפלגת נישה‪.‬‬ ‫אנחנו מציגים סדר יום כללי שיש בו התייחסות לכל התחומים‬ ‫לא כולם כל הזמן באותה מידה של עדיפות‪.‬‬ ‫יום לפני שפרצה המלחמה בעזה‪ ,‬החלטנו שהקמפיין שלנו יהיה‬ ‫כולו קמפיין אזרחי‪ ,‬חברתי‪ ,‬לא קמפיין מדיני‪ .‬אמרנו שהעמדות‬ ‫המדיניות שלנו כמעט ידועות מעצמן‪ .‬פרצה המלחמה‪ .‬יכולנו‬ ‫לבוא ולהגיד‪ -‬אנחנו חוזרים עכשיו לדבר רק על נושא הפנסיה?‬ ‫רק על החינוך? רק על הסביבה? ואנחנו מדברים היום על‬ ‫הסביבה ועל החינוך ועל הפנסיה ועל הנושא המדיני גם בשלטי‬ ‫חוצות וגם באתר האינטרנט‪.‬‬ ‫ומבחינה זו‪ ,‬כמו שאמרתי קודם‪ ,‬התנועה החדשה בתוך מרץ‬ ‫לא מדללת את העמדות הללו‪ ,‬אלא היא מוסיפה להן‪ ,‬כל אחד‬ ‫בתחומו‪ ,‬מתוך כוונה בתוך אותה פלטפורמה שהיא מרצ ללכת‬ ‫קדימה‪.‬‬

‫הניסיון לדחוף את מרצ לאיזה‬ ‫נישה מדינית נעשית לפעמים‬ ‫משום שאנחנו לא מצליחים‬ ‫מספיק להביא למודעות‬ ‫הציבור את עשיתנו בתחומים‬ ‫שהם מעבר לתחום המדיני‪.‬‬ ‫חלק מזה זה גם ניסיון של מי‬ ‫שמתנגדים לנו לדחוף אותנו‬ ‫לפינה הזאת‪ ,‬כיוון שבפינה‬ ‫הזאת‪ ,‬של "אוהבי ערבים" או‬ ‫"לא אוהבים מספיק יהודים"‪,‬‬ ‫נוח מאד לתקוף אותנו‪ .‬אני‪,‬‬ ‫כמו שאר חברי הכנסת של‬ ‫מרצ‪ ,‬רוב עשיתנו בכנסת היא‬ ‫דווקא עשייה חברתית‪.‬‬

‫חברי הכנסת שלכם עושים עבודה מדהימה‪ ,‬בעיקר ביחס לגודל שלכם‪ .‬רציתי לדעת אם יש לכם‬ ‫פעילות שלא קשורה לכנסת?‬ ‫תראי‪ ,‬גם חברי הכנסת וגם אנחנו מעורבים במה שקוראים אינסוף ארגונים חוץ פרלמנטרים בכל מיני‬ ‫תחומים )משלום עכשיו ויוזמת ג'נבה עד למעונות לנשים מוכות וארגוני גמילה מסמים(‪ .‬ההגדרה פה‬

‫‪16‬‬

‫הגור ‬

‫היא קצת מבולבלת‪ .‬יש כמה תחומים‪ ,‬לא רבים‪ ,‬שיושב בהם נציג מרצ‬ ‫בעייריה או במקום אחר‪ .‬בחלק גדול מהתחומים של‬ ‫הפעולה החוץ ממסדית‪ ,‬אתה בא עם כל מה שאתה‬ ‫ואם אתה אדם שמזוהה עם מרצ‪ ,‬בכל פעולה אתה בא‬ ‫עם כל המצע שלך‪ .‬כולם יודעים על מי שבא לפעילות‬ ‫שהוא חבר מרצ‪ .‬את יכולה ללכת עם זה הלאה‪ -‬עד‬ ‫תנועת הבוגרים ועד הפעולה של תנועת הבוגרים בכל‬ ‫מיני ארגונים שהם לא בדיוק השומר הצעיר‪ .‬למרות‬ ‫שתנועת השומר הצעיר היא לא נוער מרצ ואנחנו לא במקרה עושים‬ ‫את ההפרדה הזאת‪ .‬יש נוער מרצ ויש תנועת השומר הצעיר‪ .‬אבל אני מאד שמח שתנועת השומר‬ ‫הצעיר קיבלה החלטה הפעם‪ -‬כמו בפעם הקודמת ואני מקווה שגם בפעם הבאה‪ -‬שהיא תומכת‬ ‫במרצ ובאופן מרשים מאד התגייסה לבוא לעזור‪ .‬חברים‪ -‬שלך‪ ,‬אני יכול להגיד?‬ ‫כן‪ ,‬כן‪.‬‬ ‫את עדיין בתנועת הבוגרים?‬ ‫כן‪ ,‬אני למשל שותפה בהוצאת עיתון של תנועת הבוגרים‪.‬‬ ‫יפה מאוד‪ .‬אז חברים שלך‪ .‬אני גם יושב ראש ההנהלה הציבורית של השומר הצעיר‪ .‬גם פה יש‬ ‫הצטלבויות‪ ,‬שבסך הכל הם הכל ביחד‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬הרבה פעמים ההפרדות הפורמאליות האלה‪,‬‬ ‫בין השומר הצעיר ותנועת הבוגרים והקיבוץ הארצי ומרצ וכו'‪ ,‬הן קצת פורמאליות‪ .‬אבל כן‪ ,‬ככל‬ ‫שנהיה יותר גדולים וככל שנהיה יותר פרוסים‪ ,‬ככל שנהיה עם כח פוליטי יותר רב‪ -‬המשקל הזה‬ ‫משפיע גם ברמה המוניציפאלית וגם ברמה של תנועת נוער‪ .‬זה הכל מערכת כוללת‪.‬‬ ‫אתה רואה את מרצ בעוד כמה שנים הופכת למפלגה הדומיננטית בשמאל?‬ ‫המחשבה ללכת למהלך‪ -‬המאוד לא פשוט‪ -‬של התנועה החדשה מרצ‪ ,‬אומר בעצם שאנחנו‬ ‫מתיימרים למלא חלל שקיים בפוליטיקה הישראלית‪ ,‬בעיקר לאור מה שקרה במפלגת העבודה‪ .‬אין‬ ‫גורם משמעותי שיכול לומר‪ -‬אני שמאל סוציאל דמוקרטי יוני הומניסט שנאבק על צדק חברתי‪ .‬את‬ ‫החלל הזה אנחנו רוצים למלא‪ .‬לא נוכל למלא אותו לבד‪ .‬לכן יצרנו את הברית עם התנועה החדשה‪,‬‬ ‫ולכן אחרי הבחירות נמשיך במהלך הזה‪ .‬וננסה להמשיך אותו ולא להיות רק אלטרנטיבה אידיאולוגית‬ ‫כמו שאנחנו עכשיו‪ ,‬אלא גם להפוך לאלטרנטיבה פוליטית‬ ‫המחשבה ללכת למהלך‪ -‬המאוד‬ ‫שלטונית‪ .‬ולכן זה לא מהלך של קדנציה אחת‪,‬אבל יומרה‬ ‫לא פשוט‪ -‬של התנועה החדשה‬ ‫קיימת‪ .‬אני מקווה שאני בין אלה שזרענו את זרעי המהלך‬ ‫הזה‪ .‬מידת ההצלחה בבחירות היא שלב חשוב‪.‬‬ ‫מרצ‪ ,‬אומר בעצם שאנחנו‬

‫מתיימרים למלא חלל שקיים‬

‫ביחס לתנועת הבוגרים‪ ,‬האם אתה רואה איזושהי‬ ‫בפוליטיקה הישראלית‪ ,‬בעיקר‬ ‫שותפות בעתיד? איך אתה רואה אותנו שותפים שלכם?‬ ‫לאור מה שקרה במפלגת העבודה‪.‬‬ ‫אני רואה אתכם מאוד שותפים שלנו‪ .‬על פי מה שאני‬ ‫מכיר‪ -‬לא מספיק‪ -‬גם הלכי רוח וגם גישות וגם דעות‬ ‫אין גורם משמעותי שיכול לומר‪-‬‬ ‫ובעיקר את הרציונל המכונן של תנועת הבוגרים‪ ,‬וזה‬ ‫אני שמאל סוציאל דמוקרטי יוני‬ ‫להגשים את ערכי השומר הצעיר כדרך חיים‪ ,‬ולא רק‬ ‫הומניסט שנאבק על צדק חברתי‪.‬‬ ‫כערכים לחינוך‪ .‬אני הלכתי מקן השומר הצעיר לקיבוץ‬ ‫את החלל הזה אנחנו רוצים למלא‬ ‫להב‪ ,‬לפני כמעט חמישים שנה‪ ,‬בדיוק בצומת הזה‪ .‬אני‬ ‫הלכתי להגשים בקיבוץ השומרי ערכים של השומר הצעיר‪.‬‬ ‫בכל מקום ששואלים אותי‪ -‬מה אתה בסוף? פוליטיקאי?‬ ‫קיבוצניק? פלאח? כל מיני תארים‪ ,‬אז אני אומר‪ -‬בסוף‪,‬‬ ‫ואולי בהתחלה‪ ,‬אני חניך ומדריך בשומר הצעיר‪ .‬זה מה‬ ‫שמבטא אותי יותר מכל תואר אחר‪ .‬לכן‪ ,‬מבחינתי‪,‬‬ ‫השותפות הזאת היא כמעט מתבקשת ומחויבת‪.‬‬ ‫הנושא שעסקנו בו בחודשים האחרונים‪ -‬את יודעת ‪ -‬במשבר לא קטן שהיה בתוך תנועת הבוגרים‪,‬‬ ‫וגם פה קצת לא הספקתי להתעסק‪ .‬ניסינו איכשהו להבין‪ -‬אם תנועת הבוגרים היא אמנם הקומה‬ ‫הנוספת של תנועת השומר הצעיר‪ ,‬אז היא קומה נוספת בבית שיש בו מה שהיה פעם הקיבוץ הארצי‪,‬‬ ‫מה שלפעמים קוראים חבצלת‪ ,‬שזאת הגדרה לא נכונה‪ ,‬אבל מה שהיה פעם השומר הצעיר‪ .‬ובעצם‪,‬‬ ‫לפי הבנתי‪ ,‬במסגרת החדשה זאת קומה נוספת של קומונות‪ ,‬של חיים שיתופיים‪ ,‬בצורות חיים שהן‬ ‫לאו דווקא קיבוציות קלאסיות‪ ,‬אבל גם קיבוציות קלאסיות כמו פלך‪ ,‬שהן חלק מהפלורליזם של‬ ‫התנועה הקיבוצית כולה‪ ,‬במסגרת הזאת‪ ,‬ולכן בעצם מהבחינה הזאת אנחנו כאילו מתחילים תהליך‬ ‫של מעבר‪ .‬הקיבוץ הארצי צמח מתוך השומר הצעיר‪ .‬תנועת הבוגרים מצמיחה עכשיו‪ -‬אני מאוד‬ ‫מקווה‪ -‬ענף נוסף בתוך‪ ,‬אם הקיבוץ הארצי לא היה מתאחד‪ -‬אני לא התלהבתי מהאיחוד של הקיבוץ‬

‫הגור ‬

‫‪17‬‬

‫הארצי והתק"ם‪ -‬בתוך הקיבוץ הארצי‪ .‬אני ראיתי את קיבוץ בראשית‬ ‫וקיבוצים עירוניים אחרים‪ ,‬אז היה בתוך הקיבוץ הארצי‬ ‫ההבנה של קהילות שיתופיות שאינן קיבוצים קלאסיים‪,‬‬ ‫אבל הם קיבוצים בכל המובנים המהותיים של המושג‬ ‫הזה ואפילו לפעמים באופן הרבה יותר מהותי מאשר‪,‬‬ ‫נאמר‪ ,‬הקיבוץ המתחדש‪ .‬זה בעצם הופך להיות גזע‬ ‫שיש מתוכו ענפים שונים‪ .‬אני רואה את עצמי כסוציאליסט‬ ‫וכאיש שלום‪ ,‬ואני חושב שכמי שמבטא אולי באופן הכי‬ ‫אמיתי‪ -‬לא מושלם‪ -‬את הרעיון הזה שאתם מדברים בו‪ ,‬של ערכי‬ ‫השומר הצעיר גם במעגלים שהם מעבר להגשמה האישית‪ ,‬אלא במונחים הלאומיים שלהם‪ ,‬הארציים‬ ‫שלהם‪ ,‬כמו ערכים של סולידאריות ושוויון וצמצום פערים וחינוך וכבוד האדם וכו' וכו'‪.‬‬ ‫תמיד השומר הצעיר חשב‪ ,‬גם כשהוא נורא התווכח‪ -‬והוא תמיד אהב להתווכח‪ -‬על הזרוע הפוליטית‬ ‫שלו‪ .‬אז פעם השומר הצעיר חשב שהוא יקים זרוע פוליטית וכך הוא הקים את מפם‪ ,‬בהמשך מפם‬ ‫הפכה לחיל שנושא את עצמו והיא חיפשה שותפות עם אנשים מחוץ לה ואז הייתה השותפות בתוך‬ ‫מפם בין פועלי העיר ובין חברי הקיבוצים ובהמשך נוצרה מרצ‪ ,‬ובאמצע היה המערך עם מפלגת‬ ‫העבודה‪ ,‬ועכשיו אנחנו ממשיכים בעצם מבחינת השקפת עולמי את אותו מסלול‪ .‬וללא ספק‪ ,‬תנועת‬ ‫הבוגרים של השומר הצעיר יש לה תפקיד מאוד מכובד‪ ,‬ואגב‪ -‬מאוד משתפים פעולה לפי דעתי‪ .‬וגם‬ ‫החברים שלכם נושאים בתפקידים מרכזיים כבר בתוך מערכת הבחירות הזאת‪.‬‬ ‫ולמשל אחרי מערכת הבחירות? אנשים שיקראו את הראיון הזה‪ ,‬מה אתה חושב שהם צריכים‬ ‫לעשות ביחס למרצ?‬ ‫אני מאוד מקווה שהם יחברו אלינו יחד בניסיון הזה להקים את מרצ התנועה החדשה ולהביא את‬ ‫נקודת המבט ואולי הניחוח המיוחד של העשייה שלכם‪ ,‬גם החינוכית‪ ,‬אבל גם הניסיון האישי וגם‬ ‫המחשבה דווקא להיות כן מעורבים בתוך מדינת ישראל‪.‬‬ ‫לאו דווקא בקיבוץ געש‪ ,‬אולי בחולון‪ ,‬אולי ברחובות‪ ,‬אולי‬ ‫בפלך‪ .‬בוויכוח שהיה של תנועת הבוגרים‪ ,‬שתנועת תמיד השומר הצעיר חשב‪ ,‬גם כשהוא‬ ‫הבוגרים היא לא מרצ ואפילו היא לא יכולה להיות גרעין נורא התווכח‪ -‬והוא תמיד אהב‬ ‫בקיבוץ שיתופי ואפילו גרעין בקיבוץ מתחדש‪ .‬אני את להתווכח‪ -‬על הזרוע הפוליטית שלו‪.‬‬ ‫הויכוח שהיה‪ ,‬אני לא יודע באיזה צד את היית בויכוח אז פעם השומר הצעיר חשב שהוא‬ ‫הזה‪ ...‬לא‪ ,‬זה סתם מעניין‪...‬‬ ‫השיתופי‪ ,‬זה עונה לך על היחס שלי יקים זרוע פוליטית וכך הוא הקים את‬ ‫אני פעילה במטה‬ ‫מפם‪ ,‬בהמשך מפם הפכה לחיל‬ ‫לתנועה הקיבוצית?‬ ‫כן‪ ,‬אבל זה מסביר את דעתך על הקיבוץ רק בהקשר של שנושא את עצמו והיא חיפשה שותפות‬ ‫פלך‪.‬‬ ‫עם אנשים מחוץ לה ואז הייתה‬ ‫אני חושבת שאנחנו צריכים להיות בכל מקום‪ ,‬לא רק‬ ‫השותפות בתוך מפם בין פועלי העיר‬ ‫בעיר וגם לא רק בקיבוץ השיתופי‪.‬‬ ‫אז אנחנו ממש חושבים אותו דבר‪ .‬למרות שאני הייתי מאוד ובין חברי הקיבוצים ובהמשך נוצרה‬ ‫רוצה שלהב תישאר קיבוץ שיתופי והיה לי מאוד טוב מרצ‪ ,‬ובאמצע היה המערך עם מפלגת‬ ‫בקיבוץ הזה )אפילו אני חושב שיש שם עוד כמה טביעות העבודה‪ ,‬ועכשיו אנחנו ממשיכים‬ ‫אצבעות שלי בכמה מקומות בקיבוץ(‪ .‬אבל אני לא רוצה‬ ‫בעצם מבחינת השקפת עולמי את‬ ‫להפוך את זה לדיון על להב‪.‬‬ ‫אני גם תומך בטענה‪ -‬שאני חושב שאת מסכימה איתה‪ ,‬אותו מסלול‪ .‬וללא ספק‪ ,‬תנועת‬ ‫שלפעמים אנשים בקיבוץ השיתופי לא הסכימו איתה‪ -‬הבוגרים של השומר הצעיר יש לה‬ ‫למרות שהחלטה לעבור מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש‬ ‫הקיבוץ תפקיד מאוד מכובד‪.‬‬ ‫היא צומת‪ ,‬ה‪-‬צומת‪ ,‬החיים לא נגמרים שם‪ .‬גם‬ ‫המתחדש יכול להיות שיתופי יותר ושיתופי פחות‪ ,‬למרות‬ ‫שהוא לא יהיה שיתופי‪ .‬אפשר לראות את זה גם במדינה‪ .‬על פי התפיסה השיתופית הפשטנית‪,‬‬ ‫אומרים‪ -‬מה פתאום אתה נאבק שמערכת הבחירות תהיה יותר שיתופית? היא מאוד מאוד לא‬ ‫שיתופית ביחס לקיבוץ‪ ,‬אבל היא יכולה להיות יותר שיתופית או פחות‪ .‬ואת הנורמה הזו‪ ,‬העקרונית‪,‬‬ ‫של השותפות או של אחריות ושל סולידאריות ושל עזרה הדדית‪ ,‬אני מנסה להכיל ברמות שונות‪-‬‬ ‫מהרמה של הקיבוץ שאתה מביא את המשכורת שלך ומתחלק עם כולם עד לרמה שאתה מביא את‬ ‫המשכורת שלך אבל מטיל על עצמך מס רשת ביטחון‪ ,‬עד למסגרת הלא שיתופית שגם בה יש רמות‬ ‫של שותפות ואחריות‪ .‬גם כשמסתכלים על מפת הגלובוס‪ ,‬גם כשמסתכלים במדינה‪ .‬במקום הזה אני‬ ‫בדיוק נמצא‪ ,‬זו נקודת החיבור המאוד אמיתי שאני חושב שקיימת בין מרצ לתנועת הבוגרים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫הגור ‬

‫‪ronikatz7@gmail.com‬‬

‫בתנועה מתמדת‬

‫רוני כץ‪,‬‬ ‫גרעין "נמרוד"‬

‫הדיו על צורות ההתאגדות וההתחברות שלנו במסגרת התנועה הינו‬ ‫בעל חשיבות מכרעת לעיצוב חיינו ולעיצוב דמותו של מפעלינו‬ ‫התנועתי‪ .‬בפסקאות הבאות אנסה להתחיל להתמודד ע השאלות‬ ‫וההנחות המרכזיות העומדות בבסיס דיו זה‪.‬‬ ‫רבים ודאי יסכימו עם ההנחה כי "ההוויה קובעת את התודעה"‪ -‬ההנחה שתודעתו של האדם מעוצבת‬ ‫בצורה ישירה מסביבתו‪ .‬הנחה זו מקנה חשיבות אדירה לצורות ההתארגנות בהן אנו בוחרים‬ ‫כמשפיעות על אופן תפיסתנו את המציאות‪ .‬תביעה מרכזית של תנועה מגשימה מכל אחד ואחת‬ ‫מחבריה היא לעצב לעצמם סביבת חיים מלאה ככל שניתן‬ ‫תביעה מרכזית של תנועה מגשימה בהתאמה לערכיהם ועל מנת לאפשר לעצמם לממש ערכים‬ ‫מכל אחד ואחת מחבריה היא לעצב אלו‪ .‬מסיבה זו אני רואה חשיבות עליונה לבירור צורת‬ ‫ההתאגדות‪ .‬אם מקבלים את הרצף‪ -‬בניית סביבה ברוח‬ ‫לעצמם סביבת חיים מלאה ככל ערכינו אשר תעצב את ערכינו העתידיים‪ ,‬הרי שמדובר בנושא‬ ‫שניתן בהתאמה לערכיהם ועל מנת שיעצב את עתידה של התנועה‪.‬‬ ‫לאפשר לעצמם לממש ערכים אלו‪ .‬הנחת היסוד עליה מתבססים המשך דבריי היא שצורת‬ ‫ההתאגדות מבטאת ערכים וצרכים של המתאגדים‪ .‬על ידי‬ ‫על ידי ניתוח הצורה של ההתאגדות‬ ‫ניתוח הצורה של ההתאגדות אפשר ללמוד על מטרות‬ ‫אפשר ללמוד על מטרות המתאגדים המתאגדים ועל נטיותיהם הערכיות‪ .‬אניח כי חברי התנועה‬ ‫ועל נטיותיהם הערכיות‪ .‬הם בני אדם ריבוניים ומתוך כך ניתן להסיק כי על פי הערכים‬ ‫הללו בחרו החברים לעצב את חייהם‪ .‬אתייחס‪ ,‬אפוא‪ ,‬לנושא‬ ‫זה כבחירה ערכית מודעת אשר יכולה להשתנות בעת הצורך‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפעמים יש סיטואציות שבהן‬ ‫המוכר נהפך למובן מאליו‪ .‬בסיטואציות כאלה חשיבה מחודשת על המוכר יכולה להביא לבחירה‬ ‫מודעת או שלילה מודעת שלו‪ .‬אני מקווה שאעזור במאמרי זה לבחון את צורות ההתאגדות‬ ‫התנועתיות שלנו ולעצבן מחדש‪.‬‬

‫שני סוגים מהותיים שונים של צורות התאגדות‬ ‫יש לחלק את צורות ההתאגדות לשני סוגים מרכזיים‪ -‬התאגדות לא אזורית והתאגדות קהילתית‪-‬‬ ‫אורגנית‪ .‬בשני הסוגים מקבלים ביטוי היבטים משימתיים והיבטים של עיצוב חיים‪ ,‬תרבות למידה‬ ‫ושיחה‪ ,‬אולם השוני המרכזי הוא בהדגשות‪ .‬אלו נובעות מהמוטיבציה הראשונית והעיקרית לקיומה‬ ‫של כל צורת התארגנות‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪19‬‬

‫התאגדות לא אזורית היא חיבור של אנשים בצורה‬ ‫שאינה קשורה למקום מסוים ולחיים יומיומיים משותפים‪.‬‬ ‫המשותף לכל ההתאגדויות מסוג זה הוא נטיית מטרותיהן‬ ‫לתחום המשימתי רעיוני‪ .‬לא בניית חיים מלאים‬ ‫ומשותפים אלא קידום מטרה או רעיון משותף )הדרכת‬ ‫מסע לפולין‪ ,‬הובלת עשייה פוליטית בתנועה‪ ,‬הקמת‬ ‫מרכז תרבות תנועתי‪ ,‬פיתוח משאבים כלכליים‪ ,‬בניית‬ ‫חוברת על פילוסופיה קיומית לחברי התנועה‪ ,‬חיזוק‬ ‫נורמות דמוקרטיות בתוך התנועה וכו'(‪ .‬למשתתפים בסוג זה‬ ‫של התאגדות אין יומיום משותף אשר מזמן נפח גדול של בלתי‬ ‫תכליתיות ביחסיהם‪ ,‬התמודדות על צרכיהם המלאים וכו'‪ .‬אין זה אומר שלא יכול להיות קשר חברתי‬ ‫או כלכלי בתוך התאגדות לא אזורית‪ ,‬אולם הדגש יושם על חתירה למימוש המטרות הרעיוניות‬ ‫משימתיות של ההתאגדות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בשיח שמדבר על צורך בשותפות כלכלית של החברים בהתאגדות הלא אזורית‪ ,‬סביר להניח‬ ‫שהטוענים בזכותה של שותפות כזו ינמקו את השותפות המוצעת כמענה לאתגר הרעיוני‪-‬משימתי‬ ‫)קידום משימה או רעיון משותף כמרכז הקשר(‬ ‫דרך נכונה יותר‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לתפוס את‬ ‫העומד בבסיס ההתאגדות‪.‬‬ ‫דוגמאות לשותפויות מעין אלו הן ארגונים כמו מאבק שותפות העבר היא לראות בה מרכיב‬ ‫סוציאליסטי‪ ,‬הקיבוץ הארצי‪ ,‬או מפלגה כזו או אחרת‪ .‬מחייב – "אפשר ליצור שותפות עם‬ ‫קהילתית‪-‬אורגנית‬ ‫התאגדות‬ ‫היא חברי העבר שלי" ולא מרכיב שולל "איני‬ ‫התאגדות של חיים אשר מחייבת מקום פיזי משותף‬ ‫ופונה לעיצוב הוויית חיים מלאה של חבריה‪ .‬מטרת יכול לעשות זאת עם אנשים אחרים"‪.‬‬ ‫התאגדות זו היא יצירת שותפות מלאה של חיים בין חבריה באופן שבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫השיתוף הכלכלי‪ ,‬השותפות התרבותית והקשרים הבין אישיים אינם תוצאות סטיכיות של ההתאגדות‬ ‫הקהילתית אורגנית‪ ,‬אלא הם הם שעומדים בבסיס מטרותיה המודעות לצד הפן הרעיוני‪ -‬משימתי‪.‬‬ ‫דוגמאות להתאגדויות כאלו אפשר למצוא בקיבוצים שונים‪ ,‬בקומונות ברחבי הארץ והעולם‪ ,‬וגם‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬בחיי הקבוצה אותם אנו חווים‪ -‬שפועלים על אותו הגיון פנימי‪.‬‬

‫ניתוח מצב‪ -‬השכבה כצורת הבסיס לבניית תנועת החיים‬ ‫ראשית נגדיר‪ -‬שכבה היא התאגדות לא אזורית גילאית‪ .‬המרכיב המייחד את צורת ההתארגנות‬ ‫השכבתית מצורות התארגנות לא אזוריות אחרות הוא השמירה על הבסיס הגילאי‪.‬‬ ‫הבסיס הגילאי הוא אחד המרכיבים המרכזיים המגדירים את ההתאגדות "שכבה"‪ .‬השותפים‬ ‫במסגרת השכבה הינם חלק מהתאגדות זו מתוקף היותם ילידי שנתון מסוים‪ .‬בסיס זה במהותו אינו‬ ‫רצוני )איני בוחר באיזו שנה להיוולד(‪ .‬בגלל העמדת‬ ‫המגשים לפי התפיסה המניחה הגשמה "הבסיס הגילאי" כקריטריון אי אפשר להצטרף‬ ‫הוא אדם בוגר וריבוני אשר מסוגל לעצב לשכבה מבלי לבטל את מושג השכבה עצמו‬ ‫את חייו בעצמו ולעמוד נוכח איומים על כהתאגדות לא אזורית גילאית‪ .‬אם יצטרפו חברים‬ ‫שאינם בני אותו השנתון להתאגדות ה"שכבתית"‪,‬‬ ‫ערכיו‪ .‬אין צורך להגן עליו ולכוון אותו‪-‬‬ ‫ההצטרפות תשנה את ההתאגדות באופן מהותי‪-‬‬ ‫הוא יודע לעשות זאת בעצמו‪ .‬היסוד המארגן של ההתאגדות יפסיק להיות הבסיס‬ ‫הגילאי וההתאגדות תהפוך להיות להתאגדות לא‬ ‫אזורית שלה בסיסים אחרים )רעיוניים למשל(‪.‬‬ ‫אי צירופם של חברים חדשים מתוך ההתעקשות על היסוד הגילאי הופכת את ההתאגדות "שכבה"‬ ‫להתאגדות מסוג מאוד מיוחד‪ -‬כזו שניתן רק לעוזבה‪ .‬התעקשות זו הופכת את השכבה‪ ,‬כל עוד ישמר‬ ‫היסוד הגילאי‪ ,‬למעגל שהולך וקטן עם השנים‪.‬‬

‫לשמירה על הבסיס הגילאי יש מספר נימוקים ומטרות ‪-‬‬ ‫‪ .1‬שותפות על בסיס חוויות עבר‪ -‬אחד הטיעונים החזקים בזכות השכבה הגילאית‬

‫הוא‬ ‫הקשר העמוק שנוצר בין חברי ההתאגדות מתוך עברם המשותף‪ .‬קשר עבר זה מכונה לעיתים‬ ‫בטעות "אורגניות"‪ ,‬למרות שאורגניות היא ביטוי המבטא הוויה )מלשון הווה( של חיים משותפים ולא‬ ‫עבר משותף‪ .‬ברגש העז הנוצר כתוצאה מעבר משותף איני מוצא כל פסול‪ .‬זהו בסיס יפה ונכון‬ ‫ליצירת שותפות‪ .‬הבעיה טמונה בכך שהטיעון הזה מוביל להגבלת השותפות על פי קריטריון גילאי‪.‬‬ ‫דרך נכונה יותר‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לתפוס את שותפות העבר היא לראות בה מרכיב מחייב – "אפשר ליצור‬

‫‪20‬‬

‫הגור ‬

‫שותפות עם חברי העבר שלי" ולא מרכיב שולל "איני יכול לעשות זאת עם אנשים אחרים"‪ .‬תפיסה כזו‬ ‫של שותפות העבר למעשה מבטלת אותה כהגבלה לשותפות רק עם השכבה והופכת אותה להמלצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפרדה שלבית בהכשרה‪ -‬ההנחה שאנשים בגילאים שונים צריכים להתעסק בנושאים‬ ‫מסוימים בלבד‪ ,‬מחזקת גם היא את הצורך בהתאגדות גילאית‪ .‬ההנחה הזו נובעת מתוך התפיסה‬ ‫הערכית לפיה לא קיים סטטוס של מגשים אוטונומי‪ ,‬כיוון שההגשמה איננה מצב קיומי אלא אידיאל‬ ‫דמיוני שניתן רק לשאוף אליו‪ .‬אם לא קיים סטטוס של מגשים‪ ,‬הדבר היחיד שיכול להתקיים הוא‬ ‫החתירה המתמדת להגשמה‪ ,‬או ההכשרה המתמדת‪ -‬מצב מתמשך של מציאות שמטבעה היא‬ ‫"לקראת" מצב אחר שלמעשה לעולם לא יושג‪.‬‬ ‫גישת ההכשרה המתמדת היא רעיון חדש בהיסטוריה של השומר הצעיר‪ .‬בעברנו השומרי‪ ,‬היו‬ ‫תקופות מוגדרות של הכשרה אשר בהן האדם היה מכשיר את עצמו נפשית וגופנית לשאת בעול‬ ‫מעשה ההגשמה‪ .‬תקופות אלו היו תמיד תחומות בזמן‪ ,‬והוגדרו כתקופות לקראת ההגשמה‪ .‬מרגע‬ ‫שסיים החבר את תקופת ההכשרה הוא התחיל במעשה ההגשמה‪ .‬מעשה ההגשמה הוא יצירת‬ ‫מוחשיות של אידיאלים כך שיתגלמו בחיי האנשים‪ .‬גם בתוך מעשה ההגשמה יש חתירה מתמדת אל‬ ‫האידיאל‪ ,‬אבל יש הבדל מהותי ממצב ההכשרה‪ -‬הבדל זה נעוץ בהנחה כי בתקופה שבה האדם‬ ‫מוגדר כמגשים הוא כבר מוכן לממש בצורה עצמאית את האידיאלים בחייו‪.‬‬ ‫ההכשרה לקראת הגשמה מניחה שיש ליצור לאדם מסגרות מובנות )לא על ידו( כדי שיוכל לעבור את‬ ‫התהליך הנפשי המתוכנן בדרך אל מטרה מוגמרת מסוימת‪ .‬לעומת זה‪ ,‬תפיסת ההכשרה המתמדת‬ ‫מניחה כי מטרה מוגמרת זו אינה קיימת‪ .‬המגשים לפי התפיסה המניחה הגשמה הוא אדם בוגר‬ ‫וריבוני אשר מסוגל לעצב את חייו בעצמו ולעמוד נוכח איומים על ערכיו‪ .‬אין צורך להגן עליו ולכוון‬ ‫אותו‪ -‬הוא יודע לעשות זאת בעצמו‪.‬‬ ‫הדרך הפדגוגית של תפיסת ההכשרה המתמדת מתבטאת בהנחה שבמהלך תקופת ההכשרה של‬ ‫החניך הוא זקוק להגנה‪ .‬יסוד זה נובע מההנחה כי במהלך תהליך ההכשרה המתמדת החניך נמצא‬ ‫תחת איום של הסטה מההכוונה לאידיאל ותפקיד המדריך )המכשיר את החניך( להגן עליו מפני‬ ‫איומים אשר יכולים להסיט אותו מדרכו אל האידיאל‪ ,‬איומים אשר החניך אינו יכול להתמודד איתם‬ ‫בעצמו‪ .‬איום ההסטה מן האידיאל גדול יותר ככל שהחניך צעיר יותר‪ .‬חניכים צעירים שהוכשרו פחות‬ ‫זמן נמצאים בסכנה של חשיפה לגורמים שיסיטו אותם מתהליך ההכשרה ולכן יש לבודד אותם‬ ‫מגורמים אלו‪ ,‬ולהפגיש אותם רק עם גורמים שיסייעו‬ ‫רב גילאיות של בוגרים יכולה להוביל להם בתהליך ההכשרה‪ .‬המפגש עם בוגרים ב"שלב"‬ ‫למצב של הפריה הדדית והיתרמות הכשרה אחר נתפסת כאיום כזה ולכן יש להימנע‬ ‫הדדית כתוצאה של מפגש של מגשימים ממנו‪ .‬בעת פגישה עם בוגרים אלו יתקלו החניכים‬ ‫בצורה לא מתווכת עם שאלות שאינן מותאמות‬ ‫בגיל מסוים ומגשימים בגיל אחר‪.‬‬ ‫ל"שלב" שלהם העלולות ליצור בלבול ולפגוע‬ ‫בתהליך ההכשרה‪.‬‬ ‫זו אחת הסיבות שבגללן שותפות רב גילאית של בוגרים נתפסת כשלילית‪ .‬הנחה אלטרנטיבית‬ ‫לתפיסת זו יכולה להניח שרב גילאיות של בוגרים יכולה להוביל למצב של הפריה הדדית והיתרמות‬ ‫הדדית כתוצאה של מפגש של מגשימים בגיל מסוים ומגשימים בגיל אחר‪.‬‬ ‫‪ .3‬מעמדו של המדריך‪ -‬הסיבה המרכזית שההתאגדות הלא אזורית נבנית דווקא בצורה‬ ‫גילאית היא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬האחדות הרעיונית שנוצרת על ידי צוות המדריכים‪ .‬המודל של שכבה כצורת‬ ‫היסוד של בניית החיים הבוגרים בתנועה מאפשר קיום של יחסי מדריך חניך נוכחים באופן משמעותי‬ ‫מאוד בחיי החניכים הבוגרים‪.‬‬ ‫חשוב לי להבהיר‪ -‬איני יוצא בדברי נגד רעיון המדריך )אני עצמי מדריך גרעין בוגר(‪ -‬אלא רק רוצה‬ ‫לסמן את הנקודות שבגללן השילוב של מדריך ורעיון השכבה עלול ליצור מקום מרכזי באופן לא‬ ‫פרופורציונאלי למדריך בחיי הגרעין‪-‬‬ ‫א‪ .‬נוכחותו של צוות מדריכים משמעותי אשר "חושב את השכבה" ומוביל אותה בצורה‬ ‫משותפת וקוהרנטית‪ .‬בשלבים מסויימים בחיי‬ ‫החניכים יש חשיבות לצוות מדריכים אשר מוביל את כאשר כל קבוצה חווה למעשה חיים‬ ‫השכבה‪ .‬צוות כזה יכול להעביר תהליכים רבים‬ ‫ומשמעותיים בחיי החניכים‪ .‬בשונה מכך‪ ,‬כאשר אנו מבודדים מהשותפים בהתאגדות‪,‬‬ ‫מדברים על חיים בוגרים של מגשימים בתנועה יש נוצר מצב שבו אין שיח וחווית חיים‬ ‫חשיבות רבה לכך שחברי הגרעינים יובילו את חייהם משמעותית אשר מאפשרת לשותפים‬ ‫בעצמם‪ .‬כאשר כל הדמויות המחנכות‬ ‫מובילות בהתאגדות לנהל אותה בצורה‬ ‫בצורה מודעת ומשותפת את החברים בהתאגדות‬

‫עצמאית‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪21‬‬

‫ג‪.‬‬

‫השכבתית‪ ,‬נוצר מצב שבו קשה לחברים בהתאגדות להוביל אותה באופן עצמאי וריבוני‪ .‬למרות‬ ‫ההרגל‪ ,‬שווה להקדיש לזה רגע של מחשבה‪ -‬האם אנו באמת רוצים שדגם ההתארגנות התנועתי‬ ‫הבסיסי יבנה כך שיובל בצורה משמעותית על ידי אנשים )יקרים( אשר‬ ‫אינם חברים בהתאגדות עצמה? אני חושב שדבר זה מאיים‬ ‫באופן ניכר על העצמאות והריבוניות אשר חייבות לאפיין‬ ‫התאגדות שומרית בעלת אופי דמוקרטי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיזור‪ -‬כאשר כל קבוצה חווה למעשה חיים מבודדים‬ ‫מהשותפים בהתאגדות‪ ,‬נוצר מצב שבו אין שיח וחווית‬ ‫חיים משמעותית אשר מאפשרת לשותפים בהתאגדות‬ ‫לנהל אותה בצורה עצמאית‪ .‬הקשר הכי משמעותי של‬ ‫החברים עם השכבה עובר דרך פעולת המדריך אשר‬ ‫מייצג בעצם נוכחותו את הקשר השכבתי‪ .‬ומכאן‪ -‬הגרעינים‬ ‫נמצאים במצב שבו ה"פילטר" הכי משמעותי בין ההתנהלות‬ ‫הגרעינית להתנהלות השכבתית )בגלל הפיזור( הוא המדריך‪.‬‬ ‫בלעדיות‪ -‬לגרעינים בשכבה אין לרוב מעגלי שותפות נוספים‪ .‬מצב זה הופך את הקשר השכבתי‬ ‫לקשר הבלעדי של הגרעין עם גרעינים אחרים‪ .‬לאור שני הגורמים הקודמים שסימנתי )צוות‬ ‫מדריכים ופיזור(‪ -‬הקשר היחיד של הגרעין עם גרעינים אחרים נעשה בצורה משמעותית דרך‬ ‫אנשים אשר בכלל אינם חברים בשכבה )!!!(‪ .‬בשל הבלעדיות נוצרת עוד אשליה‪ -‬האשליה‬ ‫שאפשר וצריך להגשים את כל הערכים השומריים )שוויון‪ ,‬שיתוף‪ ,‬חברותא וכו'( דרך‬ ‫ההתאגדות הזו אשר מעצם טיבה מוגבלת‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪ -‬אז מה עושים?‬ ‫אם אנחנו חוזרים לניתוח והבנת המטרות של צורות ההתאגדות‪ ,‬אני חושב שאפשר לראות כי‬ ‫ההתאגדות השכבתית כצורה בלעדית עונה בעיקר על מטרות שנובעות מתפיסת ההדרכה של‬ ‫ההכשרה המתמדת ומרכזיות המדריך בחיי החניכים‪ .‬אם אכן "ההוויה קובעת את התודעה"‪ -‬אני‬ ‫חושב שיש להקדיש מחשבה נוספת ולשאול את עצמנו האם ההתאגדות השכבתית עונה על‬ ‫מטרותינו ומספקת כר מספיק ליצירת תודעה משוחררת וריבונית‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬כדי לענות על מטרות התנועה אנחנו חייבים לעצב התאגדויות נוספות‪ ,‬אשר אינן מבוססות על‬ ‫מסגרת שכבתית בלבד‪ .‬חשוב לי לשוב ולהדגיש‪ -‬איני מוצא במסגרת השכבתית פסול "‪."build in‬‬ ‫המעגל השכבתי יכול וצריך להיות חלק ממארג ההתאגדויות של חברי התנועה‪ ,‬תוך מודעות לבעיותיו‬ ‫האימננטיות‪ .‬העניין הוא שאני חושב שההגבלה הגילאית של ההתאגדות היא שגויה ומפריעה‬ ‫להתפתחותה של התנועה‪.‬‬ ‫כחלק מכך‪ ,‬יש חשיבות גדולה בקידום וטיפוח הוא‬ ‫יש להקדיש מחשבה נוספת ולשאול ההתאגדויות הקהילתיות האורגניות או קיבוצי‬ ‫את עצמנו האם ההתאגדות השכבתית הקבוצות‪ .‬תהליך בנייה של קיבוצי קבוצות המשלבים‬ ‫חיי חברותא ומשימה יהיה מן הסתם איטי‪ ,‬הדרגתי‬ ‫עונה על מטרותינו ומספקת כר מספיק‬ ‫וממושך‪ ,‬אבל אני חושב שצורה זו היא הדרך היחידה‬ ‫ליצירת תודעה משוחררת וריבונית‪ .‬לקיים תנועה דמוקרטית ריבונית וחברותאית )מפנה‬ ‫למאמר שכתבתי לפני מספר חודשים(‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ -‬אנו צריכים ליצור אווירה תנועתית בה כל התאגדות אזורית ולא אזורית תהיה לגיטימית‬ ‫ולא מאיימת‪ .‬אני רואה חשיבות גדולה לכך שאנשים יוכלו לבחור לעצמם לא רק את עצם‬ ‫ההתאגדות‪ ,‬אלא גם את צורת ההתאגדות ודרגתה‪ .‬כל צורת התאגדות חופשית היא תרועת מרד‬ ‫במאבק נגד ההפרטה והבידול של האנשים‪ ,‬ולפיכך כל התאגדות היא חשובה בין אם היא שכבתית‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫היטיב לנסח זאת קרופוטקין‪" -‬יש לשאוף להתפתחותה השלמה של ההתאגדות מרצון מכל הבחינות‪,‬‬ ‫בכל הדרגות האפשריות ולשם כל המטרות שאפשר להעלותן על הדעת‪ .‬התאגדות המתחלפת תמיד‪,‬‬ ‫הנושאת בקרבה את יסודות קיומה ולובשת בכל שעה את הצורות המתאימות ביותר לשאיפותיהם‬ ‫הרבגוניות של הכל‪ .‬את מבנה החברה אנו מתארים לעצמנו כדבר שלעולם לא יקבל צורה סופית‪".‬‬ ‫)פיוטר קרופוטקין(‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫הגור ‬

‫‪gkarnaf@gmail.com‬‬

‫בתנועה מתמדת‬

‫עמית זמיר‬ ‫גרעין "קרנף"‬

‫על מדרי‪,$‬‬

‫קבוצה‬

‫ומה שביניה ‬ ‫הרבה מהמעשים שלנו נעשים מתוך פחדים‪ .‬לעיתים הפחד גורם לנו‬ ‫להסתגר ולעיתים הוא דוחף אותנו להתקומם‪ ,‬להתעלות מעליו ולהעלים‬ ‫אותו כדי שנוכל להמשיך רגועים‪ .‬אם ברצון האדם להיות חופשי עליו להבין‬ ‫מאין מגיעות תחושות הפחד והדיכוי אותן הוא חש ולנסות לפרק אותן‬ ‫בתוכו‪ ,‬תודעתית ורגשית‪.‬‬ ‫הפחד כובל אותנו‪ .‬גורם לנו להרגיש שאנחנו מאבדים שליטה על חיינו ואין דבר טבעי יותר מהרצון‬ ‫להרגיש שולטים על המתרחש בחיים שלנו‪ .‬לצד הרצון בחופש ותחושת השליטה בחיינו‪ ,‬קיימת‬ ‫הסכנה שאנחנו מנסים להתקומם נגד דמות שכלל לא קיימת או שאינה באמת מדכאת‪ .‬הפחד מדמות‬ ‫מדכאת שאינה קיימת מעידה על מצב מעורער‪ ,‬על פחד טוטאלי‪ ,‬מין תודעה הססנית בצורה קיצונית‬ ‫שמביאה אותנו לפקפק ולמרוד בכל מה שסביבנו‪ .‬כי הכל מסוכן‪ ,‬הכל נגדנו ואסור לעצום ולו עין אחת‬ ‫פן ניפול בפח‪.‬‬ ‫הפחד מדמות קיימת אך לא מדכאת‪ ,‬רגיש ואפור הרבה יותר‬ ‫במיוחד אם מדובר בדמות קרובה אלינו‪ .‬פחד זה לרוב יושב על היחסים בין קבוצה‬ ‫היסטוריה‪ ,‬התרחשויות אמיתיות במציאות וישירות בינינו לבין למדריכיה הם מורכבים‬ ‫הדמות ואף התרחשויות חיצוניות המשפיעות על היחסים שלנו עם ונשענים על שאלות ומתחים‬ ‫אותה דמות‪.‬‬ ‫נוריד לרגע את שתי הפסקאות הנ"ל לחיים שלנו ונקביל את הפחד תמידיים‪ .‬אחת השאלות‬ ‫שלנו ואת הדמות למדריכים שלנו ואפילו לעצמנו ‪ -‬מדריכים בעבר‪ ,‬המרכזיות היא שאלת מידת‬ ‫בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫היחסים בין קבוצה למדריכיה הם מורכבים ונשענים על שאלות‬ ‫ומתחים תמידיים‪ .‬אחת השאלות המרכזיות היא שאלת מידת‬ ‫האוטונומיה והעצמאות של הקבוצה ומקום המדריכים והתערבותם‬ ‫בהתפתחותה‪.‬‬

‫הגור ‬

‫האוטונומיה והעצמאות של‬ ‫הקבוצה ומקום המדריכים‬ ‫והתערבותם בהתפתחותה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫הפחד של המודרך מאובדן העצמאות והאוטונומיה בעיצוב התפתחותו מעידה על‬ ‫קרע או פער ביחסיו עם מדריכיו‪ .‬הקרע או הפער הזה נולד או מתוך הפחד של‬ ‫המודרך מהיותו מודרך או מתוך הטלת ספק וערעור על הדרך בה הוא מודרך‪ .‬שני‬ ‫המקרים אינם זהים אך המשותף להם הוא תחושת חוסר האמון בה אני רוצה‬ ‫להתעסק‪ ,‬הן מבחינת המודרך והן מבחינת המדריך‪.‬‬ ‫התקופה האחרונה הציפה ברבים שאלות ותהיות רבות בנושא ההדרכה‬ ‫בתנועה‪ .‬כולנו נחשפנו במידה כזו או אחרת להתרחשויות בין השכבות‬ ‫הבוגרות של תנועת הבוגרים‪ .‬דרך ההיחשפות הלא בריאה לשאלות‬ ‫הרגישות האלו העירה בשיחות שלנו פחדים ושאלות ובעיקר תחושת‬ ‫אי יציבות לגבי התנועה שלנו ובראש ובראשונה לגבי הדמויות המלוות‬ ‫אותנו‪ ,‬המדריכים שלנו‪.‬‬ ‫לא פעם יצא לי לשמוע אמירות מצד חברי קבוצות הנוגעות באי הרצון שלהם בהדרכה או בפסילת‬ ‫מדריכיהם על פי הגרעין לו הם משתייכים‪.‬‬ ‫אמירות מהסוג הזה הן ביטוי של חוסר אמון בדמות חיצונית הנתפשת כמאיימת לסחוף‪ ,‬לעוור‬ ‫ולטשטש את יכולת השליטה של המודרך על חייו וביטול עצמאותו כאדם חופשי בעל זכות בחירה‬ ‫והשפעה על התפתחותו‪ .‬קבוצה שמבטלת את הדרכתה‬ ‫ומדריכיה היא קבוצה שמפחדת מהתערבות חיצונית בחייה‪.‬‬ ‫בצורה הטבעית ביותר‪ ,‬אנחנו‬ ‫היא קבוצה שלא מאמינה למדריכים שלה ולא סומכת עליהם‬ ‫רוצים שהחניכים שלנו ילכו‬ ‫שיובילו אותה וילוו אותה בדרך אמיתית ונכונה‪ ,‬דרך שתפתח‬ ‫אותה ואת עצמאותה על אותם ערכים ועקרונות עליהם חונכו‬ ‫אחרינו‪ ,‬איתנו בדרך בה בחרנו‬ ‫חבריה בכל שנות חניכותם בתנועת הנוער‪.‬‬ ‫ואליה אנחנו מחנכים‪ .‬עם הרצון‬ ‫אמירות ותחושות שכאלה אינן מנותקות מהמציאות‪ ,‬כפי‬ ‫שהזכרתי קודם לכן‪ ,‬התחושות האלו נשענות על התרחשויות‬ ‫הטבעי הזה מתעוררים מתחים‬ ‫במציאות ועל התמונה הכללית ממנה שואבים ומושפעים‬ ‫ופחדים גם מצידו של המדריך‬ ‫היחיד והקבוצה‪ .‬מתוך הנחה שאין הדברים תלושים מכל‬ ‫הקשר‪ ,‬ברצוני להתייחס לנושא ההדרכה מזווית נוספת;‬ ‫והם משפיעים על אופן ההדרכה‬ ‫פרספקטיבת המדריך‪.‬‬

‫והתפישה שלו את חניכיו‬

‫כחלק מהיותנו מדריכים בתנועה שהעקרונות המרכזיים‬ ‫בתפישתה החינוכית הם חינוך לנקיטת עמדה‬ ‫ולגיטימציה להוביל ולכוון אנשים לכיוון מסוים‪ ,‬העקרונות‬ ‫האלה מנחים אותנו כשאנחנו חושבים את החניכים שלנו‬ ‫בתהליך החינוכי אותו אנחנו מעבירים להם‪ .‬בצורה‬ ‫הטבעית ביותר‪ ,‬אנחנו רוצים שהחניכים שלנו ילכו‬ ‫אחרינו‪ ,‬איתנו בדרך בה בחרנו ואליה אנחנו מחנכים‪ .‬עם‬ ‫הרצון הטבעי הזה מתעוררים מתחים ופחדים גם מצידו‬ ‫של המדריך והם משפיעים על אופן ההדרכה והתפישה‬ ‫שלו את חניכיו‪ .‬במפגש בין רצון המדריך וחזונו על‬ ‫הקבוצה אותה הוא מדריך ובין רצונה וחזונה של הקבוצה‬ ‫על עצמה‪ ,‬מתנגשות דעות ונוצרות מחלוקות‪ .‬כאן באים‬ ‫לידי ביטוי הפחדים של המדריך שנמצא במצב בו חניכיו‬ ‫לו מעוניינים לבחור בדרך אליה כיוון‪ .‬תחושות אכזבה‬ ‫וכשלון בתפקידו ושליחותו כמחנך להמשיך את הדרך‬ ‫אליה חינך והוביל את חניכיו מביאות אותו למקום של אי‬ ‫יציבות והוא מתחיל להיות חרד לעתיד דרכו שלמענה‬ ‫חינך וגידל דור המשך שיהפוך לשותפו למעשה הרחב‪.‬‬ ‫וכשאותו הדור‪ ,‬אותה קבוצה מתחילה להתרחק ולשבור‬ ‫את התסריט הברור והמובן מאליו לו ייחל ואליו הכווין‬ ‫המדריך‪ ,‬נולד הפער בין המדריך לחניכיו‪ .‬אותו פער‬ ‫הנולד כתוצאה מפחדו של חניך מהיותו מודרך הוא‬ ‫הפער הנולד כתוצאה מפחדו של מדריך שחניכיו לא‬ ‫ימשיכו את דרכו‪ .‬הפחד הזה מעמיד את המדריך במקום לא פשוט בו הוא שואל עצמו שאלות קשות‬

‫‪24‬‬

‫הגור ‬

‫על חניכיו בהם תלה תקוות רבות המשליכות גם על החיים שלו‪ ,‬ברמה האישית‬ ‫וברמה הרחבה יותר‪ .‬לדוגמא‪ :‬יציאה ליג' או לנח"ל‪ .‬החלטות כבדות משקל הן‬ ‫בחייהן של הקבוצות הנדרשות להחליט והן בשאלת עתידה של התנועה‪.‬‬ ‫המקום הבאמת לא פשוט הזה‪ ,‬בו נמצא המדריך יכול להוביל אותו לנקיטת צעדים‬ ‫של חוסר אמון בחניכיו אשר מתרחקים מלהיות ממשיכי דרכו ושותפיו‪ .‬חוסר האמון‬ ‫בחניכים לא נובע מתוך המחשבה שמעשיהם נעשים בכוונה רעה אלא‬ ‫מתוך מחשבה‬ ‫של מדריך שאינו סומך על חניכיו שיבחרו את הבחירות ה"נכונות"‬ ‫התואמות את רצונו וחזונו‪ .‬מה שמסוכן בקו המחשבה הזה הוא הסיכוי‬ ‫שאותם צעדים הנובעים מחוסר אמון יאיימו על עצמאותה של הקבוצה‬ ‫המתבטאת בזכות וביכולת שלה לבחור בחירות אמיתיות ונכונות לעצמה‬ ‫גם אם הן לא לרוחו של המדריך‪ .‬לדוגמא‪ :‬גרעין בפרק היג' יכול לבחור את עמדתו בנוגע להמשכיותו‬ ‫בתנועה ביחד למסלול הנח"ל ולבחון את המשך התעצבותו בין אם במסלול או מחוצה לו גם אם ברור‬ ‫למדריך כי דרך ההמשך היא בתוך המסלול‪ .‬לכן‪ ,‬במצב בו קיים הפער הזה‪ ,‬על המדריך כמו על‬ ‫הגרעין להבין שיש השפעות והשלכות כלפי פנים וכלפי חוץ גם יחד ודרושה חשיבה אחראית ונבונה‬ ‫במהלך קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫במערכת יחסים בין מדריך לקבוצה חייבים להיות בסיסים של אמון כדי לאפשר תהליך בריא של‬ ‫התפתחות בחיי הקבוצה והפרטים בתוכה‪ .‬הקבוצה צריכה את המדריך והמדריך צריך את הקבוצה‪,‬‬ ‫לא במובן האנוכי של הדבר אלא על מנת שהתהליך אותו עוברת הקבוצה והתהליך אותו עובר‬ ‫המדריך כנציגה של הגוף הרחב‪ ,‬יהיו פוריים ובונים ככל האפשר‪ .‬זהו אחד מהיסודות של השומר‬ ‫הצעיר‪ .‬כלי השיחה ככלי לדיבור ועיצוב של‬ ‫חיים‪ .‬והשיחה חייבת להיות מבוססת על אמון חוסר האמון בחניכים לא נובע מתוך‬ ‫ובטחון אחרת היא מזויפת‪.‬‬ ‫המחשבה שמעשיהם נעשים בכוונה‬ ‫הקבוצה חייבת לסמוך על המדריכים שלה כדי‬ ‫שתוכל לתת להם מקום ולגיטימציה ללוות רעה‪ ,‬אלא מתוך מחשבה של מדריך‬ ‫אותה בהתפתחותה כקבוצה ובהתפתחות שאינו סומך על חניכיו שיבחרו את‬ ‫היחידים בה כבני אדם‪ .‬אך כדי שהאמון יינתן‬ ‫המדריכים‪ ,‬הבחירות ה"נכונות" התואמות את רצונו‬ ‫היחיד והקבוצה צריכים לסמוך על‬ ‫כדמות המלווה ומובילה אותם בדרך אמיתית וחזונו‪ .‬מה שמסוכן בקו המחשבה הזה‬ ‫בה הם נדרשים לענות על שאלות‬ ‫אמיתיות הוא הסיכוי שאותם צעדים הנובעים‬ ‫בתשובות שלהם‪ ,‬שבאות מתוכם‪ .‬בלי האמון‬ ‫הבסיסי וההדדי הזה לא נוכל להתפתח מחוסר אמון יאיימו על עצמאותה של‬ ‫ולהתעצב כקבוצות חזקות הבוחרות לשים את הקבוצה המתבטאת בזכות וביכולת שלה‬ ‫השיתופיות והיחד כעקרונות מנחים בדרך‬ ‫ההתעצבות שלהם כקבוצות ופרטים שבסופו לבחור בחירות אמיתיות ונכונות לעצמה‬ ‫של יום יחליטו ויעצבו ביחד את דרכה ועתידה גם אם הן לא לרוחו של המדריך‬ ‫של התנועה‪.‬‬

‫מחשבות‪ ,‬תהיות‪ ,‬כתבות עניי ‪ ,‬אקטואליה‪ ,‬יצירה‪,‬‬ ‫ביקורת אומנות‪ ,‬סאטירה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬תנועה‪ ,‬חיי ‪-‬‬

‫הכל כלול!!!‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬ ‫הגור ‬

‫‪25‬‬

‫‪omermagal@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫עומר מגל‪,‬‬ ‫גרעין "ברנש"‬

‫שלום לכל הקוראים הנאמנים‪ .‬ברשימה הבאה ברצוני לשתף‬ ‫אתכם במחשבות שהיו לי לגבי סרקזם וקיטש בעולמנו ובתנועתנו‪,‬‬ ‫עם התייחסות קטנה לוועידה האחרונה וליצירה בתנועה‪ .‬למי שאין‬ ‫לו עניין לקרוא את הכתבה עד הסוף‪ ,‬אגיד כבר עכשיו שברצוני‬ ‫למתוח ציר‪ ,‬למקם בצד אחד שלו סרקזם ובצד השני קיטש ולהגיד‬ ‫שמאוד חשוב למצוא מקום טוב באמצע‪ .‬ולמי שמעוניין להמשיך‬ ‫לקרוא‪ -‬הנה אני מתחיל‪.‬‬ ‫סרקזם‪ .‬להגיד משהו ולהתכוון להיפך‪ .‬בתור ילד די רגיש‪ ,‬הבנתי בשלב די מוקדם שסרקזם )או‬ ‫ציניות כמו שאנחנו רגילים לקרוא לו( הוא אחד הדברים הכי גרועים‪ ,‬הכי מעצבנים והכי קלים שיש‪.‬‬ ‫כאשר אדם מדבר בסרקזם הוא לא נעמד מאחורי שום דבר‪ ,‬הוא שולל הכל בלי להציע שום‬ ‫אלטרנטיבה‪ ,‬ולמעשה טוען שהכל חרא‪ .‬קשה למישהו להגיד משהו על משהו‪ ,‬כי הרי כשאני אומר‬ ‫אמירה לא צינית אני הופך את עצמי למטרה נייחת שמאוד קל פגוע בה‪.‬‬ ‫אני חושב שאין אדם בתנועה שלא עובר תהליך של הפחתת המינונים הסרקסטיים בדיבור שלו‬ ‫ובחשיבה שלו‪ .‬אבל כמו שנכתב בכניסה לאורקל בדלפי‪" :‬דע את עצמך" ו"הכל במידה"‪.‬‬ ‫קיטש‪ .‬מילה שלרוב מתקשרת לי עם סוסי פוני‬ ‫ונצנצים או סרטים אמריקאים‪ .‬מדוע? מילן קונדרה‪,‬‬ ‫בספרו "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום"‪ ,‬מגדיר‬ ‫קיטש באופן הבא‪:‬‬ ‫"מילה גרמנית זו נולדה באמצע המאה התשע‪-‬עשרה‬ ‫הרגשנית‪ .‬ובמרוצת הזמן חדרה לכל הלשונות‪ .‬אולם‬ ‫מחמת השימוש הרחב שנעשה בה ניטשטש מובנה‬ ‫המטאפיסי המקורי‪ :‬הקיטש היא כפירה מוחלטת‬ ‫בחרא‪ ,‬במובנה הפשוט והמושאל של המלה‪ .‬הקיטש‬ ‫מוציא מתחום ראייתו את כל הדברים בקיומו של האדם‬ ‫שמעצם מהותם אין להשלים עימהם" )עמ' ‪.(180‬‬

‫‪26‬‬

‫סרט הוליוודי בו הרשע מת‬ ‫והגיבור זוכה בנערה יפה זה סרט‬ ‫שכופר בקיום החרא בעולם‪ .‬אבל‬ ‫גם סרט בו הגיבור מת‪ ,‬אבל‬ ‫כולנו יודעים ש"מותו ציווה לנו‬ ‫את השלום" או משהו כזה‪ -‬גם‬ ‫הוא קיטשי ומאשרר את הקיום‬ ‫שלנו כמות שהוא‪.‬‬

‫הגור ‬

‫כשאני מנסה להבין למה הוא התכוון זה מתחבר לי לא רע‪ .‬סרט הוליוודי בו הרשע מת והגיבור זוכה‬ ‫בנערה יפה זה סרט שכופר בקיום החרא בעולם‪ .‬אבל גם סרט בו הגיבור מת‪ ,‬אבל כולנו יודעים‬ ‫ש"מותו ציווה לנו את השלום" או משהו כזה‪ -‬גם הוא קיטשי ומאשרר את הקיום שלנו כמות שהוא‪.‬‬ ‫לכל דבר יש סיבה ובטוב העולם נברא‪.‬‬ ‫באותו עמוד‪ ,‬קונדרה טוען שאין הבדל משמעותי בין הקיטש הסובייטי של חברה של מפעלים‬ ‫ומונומנטים עצומים מפלדה לבין הקיטש האמריקאי של שלושה ילדים וכלב בבית בפרברים עם דשא‬ ‫וגדר לבנה עם שפיצים‪ .‬התעלמות מקיומו של‬ ‫החרא זה קיטש‪.‬‬ ‫לפי דעתי‪ ,‬הדרך היחידה להתמודד עם קיטש‬ ‫היא באמצעות סרקזם‪ .‬בכל יצירה ביקורתית‬ ‫יש אלמנטים של ציניות‪ .‬כמו ב"טים אמריקה"‬ ‫וכמו ב"ארץ נהדרת"‪ .‬בשביל להצליח באמת‬ ‫לבקר את המציאות‪ ,‬הרבה פעמים צריך‬ ‫להיות במקום הלא אחראי שלא אומר‬ ‫אמירות‪ ,‬אלא רק שולל‪.‬‬ ‫כמו שאני תופס את המצב בתנועה‪ ,‬פעם היה‬ ‫משהו קצת קיטשי בתנועה‪ .‬הקמנו מדינה‪,‬‬ ‫והתקופה הייתה מאוד אידיאלוגית‪ .‬מסוף‬ ‫שנות השמונים‪ ,‬הפכה התנועה סרקסטית‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬קיבוצניקית יותר‪ .‬וכשנעשה‬ ‫"הערב היה מאוד ביקורתי ונוקב‪ ,‬אבל לא היה בו שום‬ ‫המעשה וההגשמה חודשה ניסינו להוציא את‬ ‫הקודים הישנים והחולים האלו ולהתייחס‬ ‫דבר שערער על זה שאנחנו צודקים‪".‬‬ ‫לעצמנו ברצינות ובחשיבות‪.‬‬ ‫כשאני חוזר אחורה‪ ,‬אל ערבי התרבות בועידות בהן נכחתי בכיתות ט' ו‪-‬י'‪ ,‬אני נזכר בחבר'ה שלא‬ ‫התייחסו לעצמם ברצינות‪ ,‬שעמדו על הבמה וצחקו על צוות הניסוח ועל כל מיני רכיבים אחרים‬ ‫בתנועה‪ .‬ערבי התרבות בשנתיים האחרונות‪ ,‬לעומתם‪ ,‬היו אולי מושקעים יותר ובטוח שהתייחסנו‬ ‫לעצמנו במהלכם ברצינות רבה יותר‪ ,‬אבל להרגשתי היה חסר בהם עוקץ‪ ,‬היו קיימים בהם יסודות של‬ ‫התעלמות מהחרא‪ .‬מובן שכלפי חוץ ברור לנו מה לא‬ ‫בסדר במדינה‪ .‬הערב היה מאוד ביקורתי ונוקב‪ ,‬אבל אני לא חושב שסרקזם וציניות הם‬ ‫לא היה בו שום דבר שערער על זה שאנחנו צודקים‪,‬‬ ‫ושהמעשה שלנו הוא הכי נכון‪ .‬חוץ מלהגיד לקהל דברים טובים וגם אני מנסה בכל‬ ‫בסוף הערב "צאו לנח"ל‪ /‬שנת שירות‪ /‬ליווי הדרכה כוחי להימנע מהם‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫וכך תשנו את העולם"‪ ,‬הורגש כאילו נאמר בו הכל‪.‬‬

‫לזכור שקיטש לא יותר טוב וגם לא‬ ‫יותר קשה או מאתגר‪ .‬מה שקשה‬ ‫הוא להתמודד על משהו אמיתי‬ ‫וכנה שמכיר בחרא אבל לא רק בו‪.‬‬

‫זהו‪ .‬לסיכום‪ ,‬אני לא חושב שסרקזם וציניות הם‬ ‫דברים טובים וגם אני מנסה בכל כוחי להימנע מהם‪,‬‬ ‫אבל חשוב לזכור שקיטש לא יותר טוב וגם לא יותר‬ ‫קשה או מאתגר‪ .‬מה שקשה הוא להתמודד על משהו‬ ‫אמיתי וכנה שמכיר בחרא אבל לא רק בו‪.‬‬ ‫כמובן שאין שום נוסחה שתבטיח לנו הצלחה מוחלטת‪ ,‬ומכיוון שבחרתי להציג את המתח הזה כציר‬ ‫אני חושב שמילת המפתח פה היא מידה‪ .‬אני מקווה שכל אחד איתנו ידע איך להגיד משהו רציני גם‬ ‫כשכולם סביבו ציניים‪ ,‬או לחלופין לדעת איך לתקוע סיכות סרקסטיות גם בנושאים הרציניים ביותר‪.‬‬ ‫הסביבה לא תמיד תקבל את זה‪ ,‬אבל זאת המשמעות של האוונגרד שאנחנו רוצים להיות‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪27‬‬

‫‪yuval.ofek1@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫יובל אופק‬ ‫גרעין "רוח"‬

‫"זה לא מנומס" היא אומרת‪" .‬אבל מי קבע?" אני‬ ‫משיב‪ ,‬בתו ילדותי‪" .‬זה פשוט ככה"‪ .‬היא‬ ‫מסכמת‪ .‬וא הבנת את זה‪ ,‬בעצ אי סיבה‬ ‫להמשי לקרוא‪ .‬אפשר לעבור הלאה‪ ,‬למגוו ‬ ‫הטורי המאלפי שכותבי הגור הביאו לפנינו‪.‬‬ ‫יום חמישי האחרון‪ 22:30 ,‬בערב‪ 30 ,‬בחורים‪ ,‬כבני ‪ ,25‬הגיעו מכיוון חיפה‪ ,‬רכובים על אופנועים‪,‬‬ ‫ופרצו ברעש והמולה לרחוב שבטי ישראל בגבעת אולגה‪ .‬צעקות‪ ,‬זכוכית נשברת‪ ,‬קולות נפץ אחדים‬ ‫וטרטור האופנועים מילאו את האוויר‪.‬‬ ‫הכל התחיל ביום רביעי בערב‪ .‬יוסי )המלך(‪ ,‬אבי ויאיר ישבו מסביב לשולחן הקטן ושתו בירה‪" .‬תביא‬ ‫עוד בקבוק מהמקרר"‪ ,‬יוסי זרק לאבי‪" .‬ואני מה‪ ,‬האישה שלך? העבד שלך?" הוא השיב‪" .‬האמת‪,‬‬ ‫אתה נראה קצת שחום‪ ,‬יכולתי להעסיק אותך בתור העבד שלי" סנט יוסי‪ .‬הווריד של אבי‪ ,‬קצת מעל‬ ‫הגבה‪ ,‬סימן למשתתפים שהם שוב חצו את הקו‪ .‬יאיר‪ ,‬שתמיד שאף להשכין שלווה ושלום‪ ,‬וגם ידע‬ ‫מראש שבסוף שניהם יתאחדו נגדו ויגמרו אותו במכות‪,‬‬ ‫שבטי ישראל ‪ 3‬היה בית שיכון רחב‪ .‬חשב על רעיון כיצד להיחלץ מהבלאגן‪" .‬למה באמת שלא‬ ‫"אולי נצליח להוציא את כולם מהבית יהיו לנו כמה עבדים? לא צריך לשלם‪ ,‬לא צריך להביא בירה‬ ‫הזה" קיווה יאיר‪ .‬האבא‪ ,‬שחור עור לבד מהמקרר‪ ,‬רק כמה פרוסות לחם יבשות מדי כמה ימים‪,‬‬ ‫ומזרון מרופט במוסך"‪" .‬אתה דביל" נתן אבי התייחסות‬ ‫ושיער‪ ,‬כבן ‪ ,45‬פתח את הדלת‪ .‬כשיוסי‬ ‫מעמיקה‪" .‬הוא באמת דביל" הסכים יוסי‪" ,‬אבל יש לו רעיון‬ ‫תפס אותו בעורף ובאיומי סכין שלף אותו לא רע"‪ .‬למה לכל השכנים כבר יש ורק אצלנו עדיין‬ ‫מעבר למפתן ודחף אותו לכיון המשאית‪ ,‬משלמים בשביל לשטוף את הרצפה?"‬ ‫הוא הבין שתמו ימיו כבן חורין על פני רעיונות טובים‪ ,‬רצים מהר‪ .‬תוך שעתיים הגיעו לבית כל‬ ‫החבר'ה לתדריך אחרון‪" .‬אנחנו מגיעים לאולגה‪ ,‬מעמיסים‬ ‫האדמה‪ .‬גם בנו‪ ,‬בן ‪ ,20‬שחור כמוהו‬ ‫על המשאית של אריק ‪ 30‬כושונים‪ ,‬עבד לכל אחד‪ ,‬וחוזרים‬ ‫וחזק יותר‪ ,‬נלקח למשאית ועבר לשרת הביתה‪ .‬כל העסק לא צריך לקחת יותר משעה ולפי מבצע‬ ‫כעבד את החבורה העליזה‪ .‬האיסוף של דוד שלי בשבוע שעבר‪ ,‬גם לא צריכה להיות‬ ‫יותר מדי התנגדות‪ .‬אם תופסת אותנו משטרה‪ ,‬צריך להגיד‬ ‫שקנינו אותם בצורה חוקית בשוק בחדרה והתעודות פשוט מתעכבות בדרך‪.‬‬ ‫זה באמת היה די פשוט‪ .‬שבטי ישראל ‪ ,1‬היה מבנה נטוש‪ .‬כנראה שהיה שם פעם גן ילדים‪ .‬היום בכל‬ ‫אופן‪ ,‬יש שם אולי כמה נרקומנים‪ .‬ואף אחד לא רוצה עבד נרקומן‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫הגור ‬

‫שבטי ישראל ‪ 3‬היה בית שיכון רחב‪" .‬אולי נצליח להוציא את‬ ‫כולם מהבית הזה" קיווה יאיר‪ .‬האבא‪ ,‬שחור עור ושיער‪ ,‬כבן‬ ‫‪ ,45‬פתח את הדלת‪ .‬כשיוסי תפס אותו בעורף ובאיומי סכין‬ ‫שלף אותו מעבר למפתן ודחף אותו לכיון המשאית‪ ,‬הוא‬ ‫הבין שתמו ימיו כבן חורין על פני האדמה‪ .‬גם בנו‪ ,‬בן ‪,20‬‬ ‫שחור כמוהו וחזק יותר‪ ,‬נלקח למשאית ועבר לשרת כעבד‬ ‫את החבורה העליזה‪ .‬תוך פחות מ‪ 50-‬דקות עזבה המשאית ושיירת האופנוענים את השטח תוך‬ ‫שהיא משאירה אחריה רסיסים וזעקות שבר של המשפחות המפורקות‪" .‬נקווה שהם יחזיקו קצת יותר‬ ‫מאלה של הבאוארים‪ ,‬שמעתי שאחרי שלושה חודשים הם כבר היו צריכים להחליף עבדים‪ .‬מזל שזה‬ ‫היה עדיין בתקופת האחריות"‪ .‬סיכם יוסי את המבצע בתקווה‪.‬‬ ‫נשמע דמיוני? חריג? לא מקובל? לפני כמה מאות ספורות של שנים‪ ,‬זה היה הנוהג הרווח‪ .‬האירופים‬ ‫שחשקו בעבדים עלו על ספינות לאפריקה והעמיסו אותן בעבדים כאוות נפשם וחזרו עייפים אך‬ ‫מרוצים לארצות מוצאם‪ .‬הספרדים שכבשו את מרכז אמריקה לא ראו כל בעיה עם שיעבוד ורצח של‬ ‫מיליוני האינדיאנים שקיבלו אותם בזרועות פתוחות‪.‬‬ ‫ידם הקלה על החרב‪ ,‬התנאים הנוראים שהעניקו האירופים שחשקו בעבדים עלו על‬ ‫לעבדיהם והמחלות שהביאו עמם‪ ,‬הביאו תוך פחות ספינות לאפריקה והעמיסו אותן בעבדים‬ ‫ממאה שנה לרצח עשרות מיליוני אינדיאנים‪.‬‬ ‫כאוות נפשם וחזרו עייפים אך מרוצים‬ ‫יופי‪ ,‬תאמרו‪ .‬לא חידשת הרבה‪ .‬נכון‪ ,‬לא חידשתי‪.‬‬ ‫הנקודה שברצוני להאיר היא שהכל היה מוסרי! כלומר‪ ,‬לארצות מוצאם‪ .‬הספרדים שכבשו את‬ ‫כך לפחות בעיני האירופאים של אותם ימים‪ .‬הכל היה מרכז אמריקה לא ראו כל בעיה עם‬ ‫במסגרת המקובל והראוי‪ .‬לא היית מקשקש במאה ה‪ -‬שיעבוד ורצח של מיליוני האינדיאנים‬ ‫‪ 17‬על זכויות לשחורים‪ ,‬נגד העבדות‪ ,‬על שוויון ערך שקיבלו אותם בזרועות פתוחות‪ .‬ידם‬ ‫האדם‪ ,‬היית נשמע הזוי‪ ,‬מנותק‪ ,‬פרובוקטור אפילו‪.‬‬

‫הקלה על החרב‪ ,‬התנאים הנוראים‬ ‫שהעניקו לעבדיהם והמחלות שהביאו‬ ‫עמם‪ ,‬הביאו תוך פחות ממאה שנה‬ ‫לרצח עשרות מיליוני אינדיאנים‪.‬‬

‫הראוי‪ ,‬האחראי‪ ,‬התרבותי‪ ,‬הנאור‪ ,‬אפילו ה"יפה"‬ ‫והמוסרי הם מושגים שההיסטוריה העניקה להם‬ ‫גמישות רבה ביותר במרוצת הזמן‪ .‬מה שנחשב לפני‬ ‫‪ 100‬שנים למקובל‪ ,‬תרבותי‪ ,‬נאור ומוסרי‪ ,‬נתפס היום‬ ‫כבלתי מתקבל על הדעת לחלוטין‪ .‬לו לפני ‪ 200‬שנה‬ ‫היה מישהו משחרר חבורת עבדים כלואים באחת מארצות הברית של‬ ‫אמריקה‪ ,‬הוא היה נחשב לפושע חמור ונענש במאסר או אף חמור‬ ‫מזה‪ .‬קשה לתפוס שרק לפני ‪ 100‬שנה‪ ,‬עדיין לא הייתה זכות בחירה‬ ‫לנשים כמעט באף מדינה‪.‬‬ ‫מה הם אבני המוסר‪ ,‬הראוי והאחראי שלנו‪ ,‬שבעוד ‪ 20‬שנה נביט‬ ‫אחורה ונגיד‪ ,‬כיצד ביקרנו בעזרתם את המציאות? מה הן אבני המוסר‬ ‫שלנו שראוי להן חיי נצח של מוסר אוניברסלי? מעניין לשאול גם‪ ,‬האם‬ ‫כבר היו ערכי מוסר ראויים שבמקום להתקדם עם הזמן‪ ,‬פשוט ננטשו‬ ‫ונשכחו?‬ ‫האם ראוי ומוסרי להתגורר בבית שבנה אותו פועל מנוצל? האם מותר‬ ‫לצרוך מוצרים המיוצרים על ידי פועלי יזע בסין ובארצות מזרח אסיה?‬ ‫"מי מכוון את התנועה? ומי נוסע?" או במילים אחרות‪ ,‬מי קובע מה הוא‬ ‫"ראוי"‪" ,‬תרבותי"‪ ,‬וכו'? ובכן‪ ,‬ברור למדי‪ ,‬שלא קיימת "מועצת המוסר‬ ‫העולמית"‪ .‬מושגים ותכנים אלה מתעצבים בשורה של יחסי גומלין בין‬ ‫גורמי החיברות השונים ‪ -‬חברת המבוגרים‪ ,‬מערכת החינוך‪ ,‬אמצעי‬ ‫התקשורת וכו'‪ .‬השליטה בעיצוב ה"שיח" )מילה הבאה מ"שיחה"( היא אחד הכוחות הגדולים של‬ ‫האליטה‪ ,‬השלטון ההגמוני על המושגים שנחשבים ראויים‪ .‬ההגמוניה על המושגים מסייעת בידיהם‬ ‫לשמר את מצב השליטה שלהם או לחזק ולגבש אותו‪.‬‬ ‫בגליונות הבאים אנסה להביא מספר מקרי מבחן של עיצוב השיח בחברה הישראלית‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪29‬‬

‫גרעי הגליו ‬

‫שם‪" :‬אדמה"‪ ,‬צמיחה‪ ,‬אמונה‪ ,‬מקום להתפתח ושורשיות‪ .‬לחלק מבני הגרעין מזכיר גם מוות וסיום‪.‬‬ ‫אבל אחרי ‪ 5‬שעות ויכוח זה מה שיצא‪ .‬סתם‪ .‬זה אחלה שם‪.‬‬ ‫שכבה‪" :‬הפועל"‬ ‫מס' חברים‪) 15 :‬אור‪ ,‬פיוי‪ ,‬שלו‪ ,‬ירין‪ ,‬כרמל‪ ,‬מור‪ ,‬עופר‪ ,‬עפר‪ ,‬יוני‪ ,‬גיסין‪ ,‬נגה ‪,‬רותם‪ ,‬עדי‪ ,‬ירדן‪ ,‬דר וג'‬ ‫הטייס‪.‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬בשנת שירות גרנו במשמר העמק‪ ,‬כרגע מתרכזים בבסיס גדנ"ע צלמון ‪,‬קציעות‪ ,‬תל‬ ‫ערד ומקום סודי מאוד בשרון‪.‬‬ ‫עיסוקים‪ 2 :‬בנים אמיצים בגדוד ‪ 6 ,50‬בנים ובנות אמיצים לא פחות לוחמים במגדר בגדוד הקרקל‪5 ,‬‬ ‫בנות ובן לוחמים בחזית החינוכית בפלס"ר החינוך‪-‬בסיס הגדנ"ע צלמון ואחד יחיד ומיוחד שיכול‬ ‫לספר רק על הת"ש שהוא מקבל במודיעין‪.‬‬ ‫קיצור תולדות הגרעין‪ :‬התחלנו בקבוצות המשך עם נועה ולירן כקבוצה של כפרסבאים‪ ,‬אופק‪,‬‬ ‫פלמחים ועיינות ירדן‪ .‬בהמשך‪ ,‬לאחר פירוק קבוצה מהשכבה נוספו ‪ 4‬בנות אלינו ממנור וסבר"ס‪ ,‬את‬ ‫הש"ש התחלנו ‪ ,21‬ליקי ויובל פרשו ופיוי הצטרף‪ .‬פעלנו בקיני איזור צפון מזרחי )שומריה‪ ,‬שער‬ ‫העמקים‪ ,‬הרי אפרים‪ ,‬עמקים תבור‪ ,‬גלבוע ועיינות ירדן )ובקן יקנעם של צפון מערבי‪ .‬לנח"ל יצאנו ‪14‬‬ ‫פלוס דר‪ 5 .‬הבנות שהיו אמורות להיות מורות חיילות זכו להפתעה ויומיים לפני סוף הטירונות הועברו‬ ‫למדניות בסיס יחד עם ירדן‪ .‬כרגע זה הכל לטובה‪ .‬שאר החבר'ה כבר זכו בשבועות האחרונים‬ ‫לכומתה הירוקה והנכספת והכל טוב‪ .‬וירין היקר הולך לייצג אותנו כאחוז נהדר בקרקל‪ ,‬הבנות יחליטו‬ ‫בהמשך לאחר שיחה על‬ ‫כנאפה בעכו‪.‬‬ ‫מה הייתם עושים בתנועת‬ ‫הבוגרים?‪:‬‬ ‫)על זה נענה בהמשך(‬ ‫משחק פתיחה אהוב‪ :‬נו‪,‬‬ ‫המשחק הזה שמתווכחים‬ ‫איזה משחק לשחק ובסוף יוצא‬ ‫שיפ‪.‬‬ ‫תדמית‪" :‬הגרעין הטוב‪-‬הוא‬ ‫הכי טוב"‬ ‫מוטו‪" :‬אני צריך טרמפ‬ ‫ל‪)"..‬אבל עכשיו בצבא אסור(‪.‬‬ ‫אוכל אהוב‪ :‬כנאפה‪ ,‬עוגיות של‬ ‫עפר‪ ,‬פנקייקים בשישי של‬ ‫משמר העמק‪ ,‬דברים שדר‬ ‫ממציא‪.‬‬ ‫מה הייתם קונים לגרעין אם‬ ‫לא הייתה הגבלת תקציב‪:‬‬ ‫‪.1‬משחקי פלייסטיישן כמו "גוד‬ ‫אוף וור"‪.‬‬ ‫‪.2‬משחקי קופסה כמו "כוח‬ ‫הכסף"‪.‬‬ ‫‪.3‬עוד קופסאות קורנפלקס כדי‬ ‫לסדר את הארכיון הגרעיני‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫הגור ‬

‫כתיבה יוצרת‬

‫קול קורא‬

‫ע‪.‬א‪.‬‬

‫מה התכערת מולדת!‬ ‫מקיצה מחלום ומביטה בראי‪,‬‬ ‫יתום מרוד ואלמנה מפוחדת‬ ‫הישרי מבט‪ ,‬הביטי‪ ,‬ראי!‬

‫מי ישליך עצמו על כף מאזנייך מולדת?‬ ‫מי על כתפו ישאך בעייפך?‬ ‫מי יהיה נביא בעירו המאוחדת? ‪-‬‬ ‫בקול צלול ומפוכך יחשוף פני מולך?‬

‫העם אמר את דברו ואוי לאזניים‪,‬‬ ‫רעמים ומהלומות תופי מלחמה‪.‬‬ ‫חברה שפופת ערכים סוגדת אפיים –‬ ‫לבוזז נכסיה‪ ,‬ואת עיניה עצמה‪.‬‬

‫קום נקום ונתנערה‪ ,‬שומרות ושומרים!‬ ‫אף על פי כן לא תיפול רוחנו!‬ ‫נישא על כתפינו בשורת ימים אחרים‪,‬‬ ‫נושאים לפידים נצעד בדרכנו!‬

‫בחירות‬

‫יעל מיכאל‬

‫נפאר אמת ריקה‪ ,‬לכן‬ ‫נרוקן פח במרץ‪.‬‬ ‫פיקפק דין חינם ‪-‬‬ ‫מחלקת פגים קץ‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪31‬‬

‫‪shirangoldberg@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫שירן גולדברג‬ ‫גרעין" חריף"‬

‫עקבות המבצע הצבאי בעזה לא ניטשטשו בהפסקת האש‪ .‬שבוע לאחר המבצע‬ ‫לקחו את מורי בתי הספר בעוטף הרצועה לפעילות הפוגה‪ -‬ההצגה "כנר על הגג"‬ ‫לתומי חשבתי "ראיתי כבר את הסרט‪ ,‬אבל אם מציעים בחינם‪ -‬למה לא?"‪ .‬מסתבר שהתבדיתי‪.‬‬ ‫ההצגה עלתה באלף מונים על הגירסה הקולנועית‪ ,‬ולמרות שידעתי מה קורה בסוף‪ ,‬נהניתי מכל רגע‪.‬‬ ‫ההצגה מספרת על קהילה בשטייטעל )עיירה יהודית( נידחת בגולה‪ ,‬הסובלת מאנטישמיות והצקות‬ ‫מהשכנים הנוכרים שלהם מהעיירה ליד‪ .‬הסיפור מתמקד במשפחה דלת אמצעים‪ ,‬שהאבא‪ ,‬טובייה‬ ‫החולב‪ ,‬במהלך הסיפור‪ ,‬מחתן את שלוש הבנות שלו‪ ,‬כל אחת והמורכבות של הנישואים שלה‪ .‬אחת‬ ‫מתחתנת עם בחור עני שלא ברור איך יפרנס אותה בכבוד‪ .‬השנייה מתחתנת עם בחור מלומד‪,‬‬ ‫שמדבר על "אידיאליזם" ו"סוציאליזם" ו"מהפכת מעמד הפועלים"‪ .‬השלישית מתחתנת עם גוי‪ ,‬ובכך‬ ‫יוצאת מהמעגל המשפחתי‪.‬‬ ‫כל הסיפור משלב את ההתמודדות של היהודים עם החיים בגולה‪ ,‬עם קשיי המחייה‪ ,‬עם דלות‬ ‫האמצעים‪ ,‬האמונה באלוהים ובדת‪ ,‬הקהילתיות‪ ,‬האנטישמיות והאהבה‬ ‫בכל זה‪.‬‬ ‫גם מי שלא מכיר את הסיפור ולא ראה בחיים את הסרט‪ ,‬לא יכול שלא‬ ‫להכיר את הזמזום "לו הייתי רוטשילד" )"‪ ,("if I was a rich man‬או‬ ‫"ינטה הו ינטה‪ ,‬זווגי לי זיווג‪"matchmaker) matchmaker, make "...‬‬ ‫"‪ .( me a match, find me a find, catch me a catch‬השירים הם‬ ‫חלק מאוד חשוב בסיפור‪ .‬הם בונים הרבה מהעלילה‪ ,‬והחידוש בעברית‬ ‫מצליח לקלוע ולדייק לגרסה המקורית )ויש שיגידו שרק בשביל לשמוע‬ ‫איך תירגמו חלק מהשירים כדאי ללכת ולראות(‪ .‬ואיך אפשר לשיר בלי‬ ‫לרקד ולפזז‪ .‬כשרואים את כולם על הבמה‪ ,‬רוקדים וקופצים‪ ,‬ממש קשה‬ ‫לא לקום מהכיסא ולקפוץ יחד איתם‪ .‬לשמוע את הרקיעות‪ ,‬לראות אותם רוקדים בחופשיות גורם לכל‬ ‫צופה בקהל פשוט להתחבר לנעשה על הבמה‪ .‬ובין לבין‪ ,‬כשהם לא קיפצו ופיזזו‪ ,‬המשחק על הבמה‬ ‫היה אמיתי ומשכנע‪ .‬תצרפו את ההתלהבות של הריקודים והשירים לעיצוב האומנותי שעל הבמה‪,‬‬ ‫וכל אלה גורמים לחוויה מקיפה‪ .‬מבחינה אומנותית‪ ,‬התפאורה גרמה לשחקנים להיות יותר משכנעים‬ ‫ממה שהם היו יכולים להיות בלעדיה‪ .‬ההשקעה בכל הפרטים עד לפרט הקטן ביותר‪ ,‬התפאורה‬ ‫שזזה והתחלפה‪ ,‬המגוון‪ -‬כל אלה החיו את התקופה על הבמה לפנינו‪.‬‬ ‫אני חייבת להודות שכשהלכתי לראות את המחזה‪ ,‬לא חשבתי על איך אני אצא ממנו‪ .‬היא גרמה לי‬ ‫לתהות על מיני דברים‪ .‬חוץ מהרצון לעמוד על הרגליים ולמחוא כפיים במרץ ל‪ 3-‬שעות של חוויה‬ ‫אומנותית‪ ,‬הרגשתי חיבור רגשי חזק מאוד להיסטוריה ולמסורת ול"גן" היהודי‪ .‬פשוט הרגשתי חלק‬ ‫מזה‪ ,‬הבנתי את הבדיחות הקטנות‪ ,‬הכרתי את ההיסטוריה‪ ,‬הרגשתי הזדהות עם הדמויות‪ .‬אפשר‬ ‫לומר שבאותו זמן ההצגה נגעה בנקודות רגישות‪ ,‬קצת לפני הבחירות‪ .‬אתם בטח מעקמים גבה‬ ‫ותוהים למה זה קשור‪ ,‬אבל חוץ מהקשר וההתלבטות שלי הייתה‪ ,‬ההצגה מומלצת בחום לכל מי‬ ‫שרוצה לדעת קצת על העבר‪ ,‬כל מי שרוצה לדעת קצת תרבות‪ ,‬וכל מי שלא מצליח להוציא את‬ ‫השירים המוכרים כל כך מהראש‪ ,‬ורוצה לראות את הריקודים‪ ,‬הצעדים והרקיעות כמה מטרים ממנו‪-‬‬ ‫ההצגה עונה על כל אלה‪ ,‬וברמות הכי גבוהות של היצירה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫הגור ‬

‫‪Garin.harif@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫גיל וולפסון‬ ‫גרעין "חריף"‬

‫ספרו של מרקוס זוסאק "גנבת הספרים" מספר על ליזל ממינגר‪ ,‬נערה הנפרדת מאמה ועוברת‬ ‫למשפחה אומנת בעיירה מולכינג‪ ,‬בגרמניה‪.1938 .‬‬ ‫בדרכה למשפחתה החדשה‪ ,‬אחיה נפטר‪ ,‬ובקבורתו נשמט לקברן ספר קטן‪ .‬ספר זה יהיה הראשון‬ ‫בקריירה הענפה של ליזל‪ ,‬גנבת הספרים‪.‬‬ ‫מספרו של ספר זה הוא לא אחר מאשר מלאך המוות עצמו‪ ,‬אשר מוקסם כל פעם מחדש מאנושיות‬ ‫האדם‪ .‬בתקופה עקובה מדם‪ ,‬הנמשכת בספר עד שנת ‪ ,1942‬עובר המוות אינספור ארועים‬ ‫מדהימים על גבורה‪ ,‬על אהבה‪ ,‬על חרטות ובעיקר של אנושיות‪ .‬הסיפור מציג את גדילתה של ליזל‬ ‫לצד פאפא‪ ,‬אבא‪ ,‬האנס הוברמן‪ ,‬היושב עם הילדה בלילות‪ ,‬ומלמד אותה קרוא וכתוב‪ ,‬מנגן עמה‬ ‫באקורדיון – בעגמומיות המיוחדת רק לו‪ .‬שם היא מגלה את האדם אותו תאהב יותר מכל בחייה‪ .‬היא‬ ‫תגלה אדם‪ .‬נשמה‪.‬‬ ‫שותפה לגנבּות )כך מגדיר זאת הסופר( הוא ילדון בעל שיער לימוני‬ ‫העונה לשם רודי שטיינר‪ ,‬שהופך לאהבתה היפה והתמימה ביותר‪.‬‬ ‫לפני דקות אחדות סיימתי לקרוא את הספר‪ .‬חברים! זה אחד‬ ‫מהמסמכים האנושיים המזעזעים ביותר שקראתי‪ .‬על גרמניה‬ ‫הנאצית‪ ,‬על כוחן של מילים – על טיבן ומגרעותיהן‪ .‬על סבלם של‬ ‫הגרמנים‪ .‬על סבלם הרב מנשוא של היהודים‪ .‬השעה מאוחרת‪ ,‬אך‬ ‫איני יכול להירדם‪ .‬לבי פועם בחוזקה‪ ,‬אני מתנסח כמו סופר‪ ,‬חושב‬ ‫על האהבות הגדולות בחיי‪ ,‬על האנושיות שבהן‪ .‬כ"כ הרבה דברים‬ ‫אני לא מגלה כרגע על הספר‪ ,‬כ"כ חשוב לי לשמר מתח‪ ,‬אם כי‬ ‫המוות‪ ,‬בכבודו ובעצמו‪ ,‬מגלה הרבה פואנטות מוקדם לזמנן ובקלות‬ ‫ראש‪ .‬טענתו היא כי מה שבאמת מקסים ומרגש זו הדרך שבה‬ ‫מגיעים לפואנטה‪ .‬אני שוהה במעצר במרחב דן של המשטרה‬ ‫הצבאית )רעשנים!( על תפיסת טרמפים‪ .‬עונשי הקל )שבוע( נתן לי‬ ‫זמן לקרוא את הספר‪ .‬אמנם ההתייחסות אלינו טובה‪ ,‬אך היום‬ ‫המפקד החליט להיות מעצבן והעמיד אותי באחד הרגעים הפחות‬ ‫נעימים בהם נתקלתי בעודי חייל בצה"ל‪ .‬הסתפנתי אל הספר‬ ‫וגמעתי את ‪ 70‬העמודים האחרונים ביתירה הזו של מרקוס‪ ,‬בעלת‬ ‫‪ 490‬העמודים‪.‬‬ ‫ידידיי‪ ,‬רוצו לקרוא את הספר‪ .‬קראו אותו כמה שיותר רצוף‪ ,‬תכנסו‬ ‫אליו כמה שיותר – עד כמה שזה קשה בחיינו העמוסים‪ .‬לילה טוב‬ ‫ומבורך!‬ ‫חומר למחשבה‪:‬‬ ‫האם משהו שכתבת באמצע הלילה‪ ,‬בפרץ משתולל של התרגשות‪ ,‬שווה עריכה מחדש? האמנם?‬

‫הגור ‬

‫‪33‬‬

‫כרמל ויינגרטן‬ ‫גרעין "נמרוד"‬

‫ימי שישי הם הימים האהובים עלי בשבוע‪ .‬כן‪ ,‬כן – אפילו יותר משבת המלכה‪ .‬ההכנות לשבת‬ ‫מביאות איתן את ניחוחות הניקיון והאפייה – הריחות הכי טובים בעולם‪ ,‬ואם גם קונים פרחים אז‬ ‫בכלל יש משהו קסום באוויר‪ .‬הבית מתמלא המולה של אנשים מבשלים ומסדרים וכולו חמים ומואר‬ ‫מהתנורים שעובדים שעות נוספות‪.‬‬ ‫אצלנו )אני לא יודעת איך זה אצלכם(‪ ,‬אם רוצים לאכול בשמונה בערב‪ ,‬צריך להתחיל לבשל כבר‬ ‫בשלוש בצהריים‪ .‬זאת מפני שהמטבח קטן וצפוף ותמיד ימצא מי שלא מוכן להתפשר על מורכבות‬ ‫ואריכות המתכון שהוא מכין )וידוי קטן – זו בדרך כלל אני(‪ .‬בסופו של דבר אנחנו מתיישבים מסביב‬ ‫לשולחן האוכל בסביבות השעה תשע בערב כשכולנו רחוצים ומותשים מעט מהבישולים הארוכים‪.‬‬ ‫תקופה ארוכה הארוחות שלנו בימי שישי הלכו והשתכללו )וכללו‬ ‫בסופו של דבר אנחנו בתוכן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬רביולי עבודת יד(‪ ,‬אך כשהתיישבנו לשולחן‬ ‫מתיישבים מסביב לשולחן לקבלת שבת קצרה )למרות שהשבת נכנסה לפחות שעתיים לפני‬ ‫כן( היינו עייפים מדי ורעבים מדי בשביל לשיר ולברך ועוד לאלתר‬ ‫האוכל בסביבות השעה את הכל באותו הרגע – כי בתוך העמל על הבישולים אף אחד לא‬ ‫תשע בערב כשכולנו היה עוצר ומכין קבלת שבת מראש‪.‬‬ ‫ענת הייתה הראשונה שהפגינה חוסר שביעות רצון על קבלות‬ ‫רחוצים ומותשים מעט השבת שלנו בגלוי‪ .‬כל קבלת שבת היא התלוננה שאנחנו ציניים‬ ‫מהבישולים הארוכים‪ .‬ומזלזלים בקבלת שבת ואין באמת אווירה‪ .‬אני עדין טוענת שהיינו‬ ‫פשוט רעבים מדי בשביל שלא לנסות להגיע מהר לסופה‪ .‬בכל‬ ‫מקרה תלונות אלו הובילו לשינוי המיוחל‪ .‬רוני החליט שהוא לוקח את היוזמה והחל מידי שבוע‬ ‫להשקיע בקבלת השבת בזמן שהשאר משקיעים בבישולים‪ .‬עם הזמן השתרש לו טקס קבוע‪,‬‬ ‫שהתחבב על חברי הגרעין‪ ,‬הכולל בתוכו ברכות‪ ,‬שירים ופירוש אקטואלי לפרש השבוע – שכל פעם‬ ‫מכין אותו חבר גרעין אחר‪.‬‬ ‫אחד החלקים החביבים על בני הגרעין שלי ועלי הוא רגע חשיפת החלה – יש לנו כיסוי מיוחד עליו‬ ‫רקום "שבת קודש"‪ .‬היא תמיד שחומה‪ ,‬רכה וחמימה והיא מרגיעה את הרעב של כולנו בזמן קריאת‬ ‫הפרוש לפרשת השבוע‪ .‬החלה שהכי התחבבה עלינו מכל המתכונים היא דווקא חלה מקמח מלא‪ .‬זה‬ ‫אולי ישמע מוזר‪ ,‬אבל היא באמת הכי טעימה – אפילו יותר מהמתכון של חלה עם שוקולד שהבאתי‬

‫‪34‬‬

‫הגור ‬

‫איתי מקיבוץ עברון‪ .‬בקיצור‪ ,‬נסו ותהנו‪ .‬אם תקפידו על כמה פרטים‪ ,‬אין לי ספק שהיא תהיה אחת‬ ‫מהחלות הטעימות שטעמתם – וזאת בזכות ולא למרות הקמח המלא!‬ ‫את המתכון קיבלתי מיעלי תמיר‪ ,‬שהייתה פעם חברת קבוצת מפרצים ועזבה‪ .‬אין לי מושג מאיפה‬ ‫היא השיגה את המתכון כך שאני לא יודעת למי בדיוק לתת את הקרדיט על המתכון המעולה‪.‬‬ ‫כדי שהמתכון הזה יצליח )אבל לא רק המתכון הזה‪ ,‬אלו הם טיפים לכל בצק לחלה(‪ ,‬אסור שהבצק‬ ‫יהיה יבש מדי ונוח לעבודה – אם הבצק יבש – החלה גם תהיה יבשה‪ ,‬ואם החלה יבשה – זה פשוט‬ ‫לא טעים‪ .‬זה דורש מכם תשומת לב בשתי נקודות‪ .‬הראשונה‪ :‬כשאתם מוסיפים את הקמח לבלילה –‬ ‫תהיו רגישים ותפסיקו להוסיף לפני שהבצק נהיה יבש מדי‪ .‬גם אם לא שמתם את כל כמות הקמח‬ ‫שכתובה במתכון‪ ,‬זה בסדר‪ .‬הנקודה השנייה בה צריך לגלות ערנות הוא בזמן הלישה וקליעת הצמה‪.‬‬ ‫אל תשפכו יותר מדי קמח על משטח העבודה ואל תתפתו להוסיף יותר מדי קמח לבצק כדי שיהיה‬ ‫לכם קל לעבוד איתו‪ .‬את המחיר תשלמו במרקם דחוס ולא טעים‪ .‬השיטה הכי טובה להפוך את הבצק‬ ‫לקל לעבודה בלי לפגוע בטעם‪ ,‬היא ליצור נחשים מהבצק ולקמח אותם בשכבה דקה רק מבחוץ )ולא‬ ‫פשוט להוסיף מלא קמח לתוך הבצק(‪.‬‬

‫מצרכים‪:‬‬ ‫• ‪ 2‬כוסות מים פושרים‬ ‫)איך יודעים שהם פושרים‬ ‫ולא חמים? אם מצליחים‬ ‫להשאיר בהם אצבע יותר‬ ‫מ‪ 10-‬שניות – הם פושרים(‬

‫הוראות הכנה‪:‬‬

‫• שקית שמרית או שתי‬

‫שופכים את שתי כוסות המים לתוך קערה גדולה‪ .‬מוסיפים‬

‫כפות שמרים יבשים‬

‫אליה את השמרים‪.‬‬

‫• כוס סוכר‬

‫מוסיפים לשמרים את הסוכר‪ ,‬הביצה‪ ,‬החמאה המומסת ו‪2-‬‬

‫• ביצה אחת‬

‫כפיות מלח‪ .‬מערבבים היטב‪.‬‬

‫• ‪ 200‬גר' )חבילה גדולה(‬

‫מוסיפים בהדרגה את הקמח – שופכים חצי כוס ומערבבים‬

‫חמאה מומסת או חצי כוס‬

‫ושוב חצי כוס ושוב מערבבים‪ .‬לא נורא אם יש קצת גושים של‬

‫שמן צמחי )קנולה‪ ,‬תירס‪,‬‬

‫קמח בתוך הבלילה – בסוף הכל נהיה גוש בצק גדול בכל‬

‫סויה(‬

‫מקרה‪.‬‬

‫• ‪ 2‬כפיות מלח‬

‫מטפיחים כשעה במקום חמים וחשוך‪.‬‬

‫• ‪ 6‬כוסות קמח מלא‬

‫מחממים תנור ל‪ 180-‬מעלות‪.‬‬

‫לציפוי –‬

‫מחלקים את הבצק לשני חצאים‪ .‬כל חצי מחלקים לשלוש‪ .‬מכל‬

‫• ביצה טרופה בקערה‬

‫שלוש חתיכות יוצרים נחשים וקולעים את הבצק לצמות – יוצא‬

‫• שומשום‬

‫שתי חלות גדולות ) אפשר גם לעשות שלוש חלות בינוניות‬ ‫למי שאופה בטוסטר אובן(‪.‬‬ ‫שמים את החלה על תבנית עם נייר אפיה או תבנית משומנת‪.‬‬ ‫מורחים בביצה טרופה )אם אין לכם מברשת לביצה‪ ,‬אפשר‬ ‫גם להשתמש במזלג או אפילו בידיים( ומפזרים מעל שומשום‪.‬‬ ‫אופים בתנור בין ‪ 25‬דק' ל‪ 35-‬דק' – עד שהחלות שחומות‬ ‫ויפות‪.‬‬

‫הגור ‬

‫‪35‬‬

‫המדור שחושב את עצמו‬ ‫סאטירה‬ ‫ישראל‬ ‫מתביישת!‬ ‫הטור הרב פעמי והלגמרי לא סופי!‬ ‫טור זה הוא לקט מתודות ומשחקים מתוך חוברת מתודות ישנה נושנה של מוסד שקמה‪.‬‬ ‫מוקדש לכל מדריך ומחנך‪ .‬השתמשו בו בתבונה‪.‬‬

‫והפעם‪ -‬כיתה וכדור!‬ ‫כדור אף‪ :‬כל חניך מקבל כדור‪-‬סל )אפשר כדור באולינג אם ידכם משגת(‪,‬‬ ‫כשהעיקרון הוא שאין חוקים מוגדרים‪ ,‬אבל האחרון שנשאר עם אף שלם‪ ,‬מנצח‪.‬‬ ‫מעגל כוח‪ :‬חניך עומד באמצע מעגל עם אלת בייסבול אך אסור לו לזוז‪.‬‬ ‫החניכים מסביב משחקים מעגל כוח רגיל‪ ,‬כאשר החניך במרכז נותן‬ ‫פקודות‪ .‬השוני הוא שכאשר יש חניך מספיק קרוב‪ ,‬הוא חוטף מכת אלה‪.‬‬ ‫יוצא מהמשחק מי שהוא לא מספיק גבר ואינו יכול לעמוד בזה‬ ‫)יד שבורה‪ ,‬דימום פנימי בכבד וכדומה(‪.‬‬ ‫בוכה מי שבוכה אחרון‪ :‬מתחלקים לזוגות כאשר מחלקים לאחד מבני‬ ‫הזוג פלייר‪ .‬עליו לגרום לחניך השני לעוות את פרצופו בכאב‪ ,‬בעוד‬ ‫שעל השני לשמור על פנים חתומות‪ .‬כאשר מסיימים סיבוב מתחלפים‬ ‫בתפקידים‪.‬‬ ‫פה מחשמל‪ :‬חותכים את השקע מכבל מאריך וחושפים את החוטים‪ .‬כל‬ ‫אחד צריך להחזיק את קצה הכבל בפה כמה שיותר זמן )כמובן שהקצה‬ ‫השני מחובר לשקע(‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬צריך לעקוף את מפסק הפחת!!!‬ ‫במקרה ושרירי הלסת ננעלים יש להשתמש בקרש גדול‪.‬‬ ‫מתוך "חוברת מתודות שקמה"‬ ‫לסיכום‪ ,‬מקווים שתפיקו את המיטב מהמשחקים שליקטנו עבורכם‪,‬‬ ‫ותמיד זיכרו‪ -‬ערנות מונעת אסון‪.‬‬ ‫עד כאן להפעם‪ ,‬ובפעם הבאה‪ -‬תופסות!‬

‫בכי רע ‪2009‬‬