גיליו מס' 12
עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר
פברואר 2009
מאמרכת
חברים יקרים חזק, אנו עומדים בפני תקופה לא פשוטה .התוצאה העגומה ביום הבחירות לא הפתיעה אף אחד .אנו מבקרים את המציאות ,אנו מחנכים לאלטרנטיבה ,אך עלינו להיות נוכחים בכל תחומי החיים המקיפים את המציאות הישראלית .עלינו להיות בכל מקום שעה-שעה ולעשות את המעשה האמיץ, החלוצי ושומרי .אין לנו ברירה אלא לעשות זאת. בעיתון שלפניכם ישנן נגיעות ממספר כיוונים כלפני עניין זה .זהו המשכו של דיון שלא יפסק בקרוב. עלינו להיות במשענת אחד לשני ולא לוותר לעצמנו במעשה המהפכני הזה .אנו צריכים לאזור כוחות משותפים של תנועה ,בצוות הפוליטי הרב-שכבתי ובקהילות אשר מתעכבות מלהיבנות -הן בקיבוצים והן בערים. יחד עם הביקורת ,אנו צריכים להראות גם אלטרנטיבה ,ועלינו ליצור תרבות שמבטאת קודים אחרים. הוועידה הייתה השיא של תנועת הנוער ,שהביאה לידי ביטוי את העשייה המשמעותית היום יומית שקורת בקנים.ואנו ,בתור אנשים בוגרים החיים את האלטרנטיבה ,לא מצליחים ליצור תרבות המשקפת התפתחות ושותפות .עלינו להיות גאים בכיוון המדהים שאנו כצעירים הבוחרים בחופשיות בחייהם ,לקחת אחריות על הנעשה ואף לחיות שונה ממנו ,אך הדרך עוד ארוכה ואל לנו להיות שאננים -אלא לחתור להרחבת הגבולות של העשייה שלנו ,בתור גרעינים בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר. ברכות :מזל טוב לבנות שכבת אחווה המשו"סנות ,שהשתחררו בימים אלה ממש .מי ייתן ותמיד יהיה לכן כסף בארנק לאוטובוסים ,גומיות וקליפסים צבעוניים ולא נעלי בר-מצווה. בני שכבת אחווה -אתם בתקופה הצבאית האחרונה שלכם .תתאמנו ,תתגבשו ותגנו על הכור שלנו בגאווה. שכבת פלך היקרה! שתהיה זאת תקופה של צמיחה ,הכרות מחודשת ותסיסה ,כי אתם חסרים לנו ב"הגורן". כל השאר, חיזקו ואימצו! גיל ,שירן והללי. עורכים :הללי בלבן )מפרש( ,שירן גולדברג )חריף( ,גיל וולפסון )חריף( מערכת :שמרי נגבי )קוקוריקו( ,עידו מהל )חריף( ,שייקו ברנדויין )חריף( ,אדם ברשאי )ברנש( ,גיל זמיר )באמת( ,יעל ניסני )נווה( כותבים :גיא פורת )מפרצים( גיל וולפסון )חריף( הללי בלבן )מפרש( יובל אופק )רוח( יעל מיכאל )יהב(
כרמל ויינגרטן )נמרוד( עופר אדלין )להט( עופר גבאי )קמה( עומר מגל )ברנש(
עידו מהל )חריף( עמיר רוזנטל )להט( עמית זמיר )קרנף( רוני כץ )נמרוד(
בשער :בחירות ,2009יעל מיכאל
"בראש אום ג'וני עמדה גורן .הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה .מכל מקום בעמק השומם ,החנוק ,אפשר היה לראות את הערמה הגאה .היא היתה הסמל למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו .היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה .אך היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל ,לקוצר ידו ולקוצר יכולתו ,שהרי היא ניצבה לבדה בעמק הרחב ,עטור האבנים ,חצוי בירדן המתפתל". )מתוך "הגורן ,התלם הארוך ,העץ הבודד" ,מוקי צור( 2
הגור
מודעה
יש "הגור " באינטרנט קוראים נכבדים! עיתון "הגורן" יוצא במהדורה מוגבלת .למעשה ,כל גרעין מקבל סה"כ גליון אחד! אך מעתה ,ניתן יהיה לקרוא את הגורן בכל עת ובכל מקום! )במידה ויש לכם מחשב ואינטרנט( .ע"י הקלקה פשוטה ,ניתן לצפות בכל הגליונות והכתבות במלוא הדרם וצבעם!
ההוראות פשוטות: .1הכנסו לאתר בכתובת www.issuu.com/hagoren .2החלון שמשמאל יופיע לפניכם. כדי לראות את הגליונות יש להקליד שם משתמש וסיסמא שכבר קיימים! מקליקים על הכיתוב "."Log In Now .3בחלון שנפתח יש שדות לשם משתמש וסיסמא .כאן עליכם לרשום אותם ואתם בפנים. הרי הם לפניכם:
Username: boger Password: 1234
ובאותה נשימה: בואו והרחיבו את מעגל הכותבי של עיתו תנועת הבוגרי ! הצטרפו למהפכה ,כ ! habogrim@gmail.com
הגור
3
agarwaen@walla.com
קו התנערה!
עופר גבאי גרעין "קמה"
תהיתי לעצמי ,האם זאת שאלה שתשאל בתנועה עוד כמה שנים. ב '77ו '86במהפך ובהתקפלות הראשונה עוד לא נולדתי ,ב '97הבחירה בביבי במקום באוסלו הייתי בבית הספר היסודי ,ב 2002ביום שבו הופקע השמאל מהשמאל ביום שבו היה נראה לנו שאנשים הצטרפו אלינו ל"מחנה השפוי" הייתי בתיכון ,הייתי בתנועה ,הייתי מול הכנסת ,הייתי עם סרט כחול .ב 2009הייתי בצבא ,בשבוע הכנה לקו ,הצבעתי מרצ -חשבתי שאני פסימי, חשבתי על חמישה מנדטים. ב '77המערך הפסיד ,בפעם הראשונה בהיסטוריה ,הוא לא הפסיד כי המדינה נהייתה מדינה של ניאו ליברלים ניציים ,הוא הפסיד בגלל ריקבון ארוך שנים ,הוא הפסיד בגלל תחושה של שחיתות ,הוא הפסיד בגלל הפליה והתנשאות .הפנתרים השחורים שהיו מהגורמים המובילים לסלידה מהמערך היו יותר בשמאל מכל הפוליטיקאים של היום ,במקרה הכי קיצוני הם יכלו למצוא את עצמם במרצ ,יותר סביר שבחד"ש ,אבל רק דרך בגין היה אפשר איכשהו להפסיק את השלטון של המערך. ההתקרבות לקפיטליזם כבר הייתה נוכחת גם במפלגת העובדים של המערך אבל הבחירה בבגין הייתה קפיצה ענקית לכיוון הזה. אבל במערך לא שכחו לאהוב את השלטון ,הם קמעו אליו יותר משהם קמעו לצדק חברתי והממשלה ב ,'86ממשלת הרוטציה הייתה מכה ניצחת לשמאל" .בלי חירות ומק"י" של בן גוריון כבר התמוסס מזמן אבל זה היה עוד צעד ימינה ,לא לכיוון מק"י כמובן .ונראה היה שההבדלים בין שמאל וימין מצטמצמים. בשנות השלטון של פרס היה המשבר הכלכלי שהתשובה אליו הייתה הפרטה חסרת תקדים ,אפשר בהחלט להגיד
4
הגור
שההתפוררות המעשית של הקיבוצים התחילה בכך שממשלת הרוטציה של פרס ושמיר החליטה שהיא תתחיל .כך המערך התחיל להפנות עורף לשמאל הכלכלי, בתהליך שהתחיל עוד לפני והסתיים באהוד ברק בראשות המערך. נקפוץ הלאה ,הייתה הפניית עורף לשמאל הכלכלי ,אבל אז הייתה הפריחה של השמאל המדיני .יש הרבה דברים טובים להגיד על ממשלת רבין ,אבל נראה לי שיהיה קשה לתת לה הרבה מחמאות בתחום הסוציאל-דמוקרטי ,גם מרצ לא שמה באותם שנים מספיק דגש לטעמי על הסתכלות סוציאליסטית או לפחות סוציאל-דמוקרטית אמיתית ,אבל החינוך ,יו"ר מרצ שר החינוך ,מי איתנו לא היה קונה את זה עכשיו בכל מחיר? וכמובן האפיק המדיני ,אוסלו א' ,ירדן ,אוסלו ב' .התקווה .כולנו מכירים את הסיפור ,וכולנו מכירים את ההמשך. לאור מה שקרה היינו רוצים להאמין שהבחירה של העם הייתה בשלום ולא רק במנהיג אבל העם בחר בביבי והתהליכים המשיכו .בממשלת ברק קרו כל מיני דברים ,גם דברים טובים ,אבל היא לא הייתה מספיק משמעותית וגם לא היה לה המשכיות אז זה לא מאוד רלוונטי. ואז שרון הגיע ,הפחד הכי גדול שלנו ,פושע מלחמה עם נתניהו בתור שר האוצר .וקיבלנו ,רפורמת בכר באה כדי לסיים את העבודה שהתחילה ב '77בשקט והמשיכה בשנות השמונים והתשעים במלוא המרץ .לא עוד המדינה דואגת לאזרחים שלה ,מעכשיו כל אחד ואז ,לפחות בתחום המדיני ,היה ידאג לעצמו ואם הוא לא יכול הוא אכל אותה .וגם אם הוא יכול אבל נראה כאילו הגיע הרגע ,שרון, איכשהו הטייקון ששמר לו על הפנסיה פשט את הרגל גם אז הוא אכל אותה .החלום האמריקאי .והעבודה יושבת בצד ומעודדת ,מידי אותו אחד שכל כך פחדנו ממנו פעם מישהו פוצה את פיו אבל זה לא באמת משנה למישהו. החליט ללכת על תהליך ,חד ואז ,לפחות בתחום המדיני ,היה נראה כאילו הגיע הרגע ,שרון, צדדי אמנם ,אבל משהו לפחות, אותו אחד שכל כך פחדנו ממנו החליט ללכת על תהליך ,חד צדדי יצאנו להפגנת תמיכה ,שמחנו. אמנם ,אבל משהו לפחות ,יצאנו להפגנת תמיכה ,שמחנו .וזה נראה כאילו כל הימין עבר למרכז והמרכז עבר לשמאל .מעטים התריעו וזה נראה כאילו כל הימין עבר בפני השמאל על המהלך הזה ,אמרו שמהלך חד צדדי לא יפתור למרכז והמרכז עבר לשמאל שום דבר אבל לא מספיק הקשיבו וכך היה .ומה קרה? הרבה מהתמיכה בשמאל האמיתי )אני ארשה לעצמי לקרוא כך לעבודה בראשות פרץ( עברה לתמיכה בשרון ,המנהיג החזק שלכאורה חתך שמאלה כשראה את הדברים שרואים משם ולא רואים מכאן. אבל כנראה שגם משם לא רואים את כל הדברים .הרבה אנשים טוענים שההתנתקות הייתה בעצם מניפולציה ימנית שנועדה למנוע התפנות מהתנחלויות באיו"ש ,אני לא בטוח בנוגע לזה אבל בכל אופן התוצאות של ההתנתקות לא הובילו להתקדמות משמעותית בתהליך המדיני ומה שהם כן גרמו היה לתפיסה כמעט רווחת שהשמאל במדינה נהיה קיקיוני ולא רלוונטי ומה שבאמת רלוונטי הוא המרכז שהוא "השמאל החדש". וככה הגענו ל.2009 אני ארחיב בהמשך בנוגע ל 2009אבל לפני אני רוצה לדבר על עוד מספר נושאים שהשפיעו על תהליך התפוררות השמאל. ב 48עמדה בפני ממשלת ישראל הבחירה בין הגושים ,בגלל האוריינטציה הסוציאליסטית שהייתה מקבילה להוויה מערבית, שני הגושים )הגוש הקומוניסטי בראשות בריה"מ והגוש המערבי בראשות ארה"ב( היו פתוחים לפניה )לא שאידיאולוגיה באמת היא העניין במלחמה הקרה אבל זאת הייתה חזות הכול( .הכיוון שישראל בחרה היה המערב .בתחילה לא ישירות דרך ארה"ב אלא יותר דרך מדינות אירופה ובראשן צרפת אבל בשנות השישים בעקבות מאמציהם של לוי אשכול ראש הממשלה ושר הביטחון ואבא אבן שר החוץ הקשרים עם ארה"ב התפתחו מאוד ,בתחום הכלכלי ,המדיני והביטחוני .לא עבר המון זמן וישראל נהייתה תלויה לחלוטין בארה"ב ומושפעת ממנה ברמה גבוהה מאוד גם בתחום החיים היומיומיים והתרבותיים )ההליכה אחרי עגל הזהב עפ"י יגאל אלון ,עליה ארחיב בהמשך( .בשנות השמונים והתשעים הניאו-ליברליזם בארה"ב מחק לחלוטין את השמאל הליברלי ,רייגן ובוש האב לקחו את ארה"ב הרבה ימינה ובהתאם הגיעה ההשפעה לישראל .במקביל נפלה בריה"מ והאידיאולוגיה הקפיטליסטית ניצחה לכאורה את
הגור
5
הקומוניסטית במבחן התוצאה וישראל הושפעה ,לחצים והשפעות בינלאומיים היו מהגורמים המובילים להפרטה בשנות השמונים שממנה כבר לא הייתה דרך חזרה והתהליך המשיך פשוט אל שנות השמונים עד לשיאו בתחילת שנות האלפיים. אם נסתכל על תהליכים בחברה באופן כללי ניתן להשתמש באמירותיו של גדי טאוב בנוגע להתפוררות האתוס המאחד של הציונות )מתוך "המרד השפוף"( .טאוב מדבר על תהליך כלל עולמי שבו הפוסטמודרניזם מפריט את הלאומים ומפרק את תחושת האיחוד של הלאום היהודי ספציפית )גלובליזציה( ובמקביל תהליך ספציפי שקרה בישראל ובו אחרי שהפחד לקיום המדינה נעלם אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים אנשים הרגישו פחות צורך להיות מגויסים והתחילה סלידה עמוקה מהנהייה אחר הקולקטיב וההתגייסות למען הכלל ,שרווחה בתקופה שבה הייתה תחושה של חוסר וודאות בגלל הסכנה הקיומית על המדינה .שני התהליכים הללו גרמו להתפוררות הסולידאריות בישראל והחליפו את מדיניות הרווחה שבה המדינה דואגת לכולם למדיניות ניאו ליברלית שבה כל אחד דואג לעצמו. אם קודם דיברתי על ההשפעה התרבותית ומה קרה ב ?2009מפלגות השמאל האמריקאית ,גם עליה דיבר טאוב בספרו המרד שכבר לא נתפסות כרלוונטיות בגלל השפוף .כשהוא דיבר על עליית ה"פוליטקלי קורקט" הכוחניות שהציבור דורש בניהול והאמונה ברלטיוויזם )אין אמת אחת ,האמת היא המצב הביטחוני לא נתפסו גם ע"י יחסית( ,תהליכים שקרו בארה"ב והובילו לסיטואציות הזויות )הוא נותן לדוגמא מפלגת פדופילים שטוענת מצביעי השמאל כמסוגלות להתמודד שמוסרי להיות פדופילים וזה פשוט עניין תלוי תרבות(, אל מול מפלגות הימין .קדימה- בהשפעת התרבות אמריקאית הדברים האלה עלו גם נתפסת כיחידה שיכולה לעמוד אל מול אצלנו ולאנשים כמובן היה )ועדיין( יותר קל להצביע למפלגות שמוכרות להן תדמית יפה ובעצם לא אומרות מפלגות הימין ובמצב הזה גם מצביעי כלום מאשר מפלגות שמאל "מיושנות" שמוכרות להן שמאל ותיקים נותנים את קולותיהם אידיאולוגיות ואמירות שלכאורה נשארו כשאריות למי שלכאורה יוכל להשפיע לטובה מישראל הישנה. התהליכים האלה הובילו לירידת קרנו ההדרגתית של השמאל .ומה קרה ב ?2009מפלגות השמאל שכבר לא נתפסות כרלוונטיות בגלל הכוחניות שהציבור דורש בניהול המצב הביטחוני לא נתפסו גם ע"י מצביעי השמאל כמסוגלות להתמודד אל מול מפלגות הימין .קדימה -שהיא בעצם מפלגה בעלת יו"ר שנתפסת אמינה אבל מפלגה חסרת עמוד שידרה אידיאולוגי אמיתי )אבל נתפסת יותר כשמאל אל מול האופציות האחרות( נתפסת כיחידה שיכולה לעמוד אל מול מפלגות הימין ובמצב הזה גם מצביעי שמאל ותיקים נותנים את קולותיהם למי שלכאורה יוכל להשפיע לטובה .כמובן שאין לזה שום ערובה ,בעיקר מכיוון שאין למפלגה הזאת שום צביון אידיאולוגי כמובן שלא שמאלה וגם מכיוון ששאר מפלגות הימין מספיק חזקות כדי לנטרל ניסיון לקחת את הדברים שמאלה אם תהיה מפלגת שלטון. אז בעצם הגענו לסיטואציה הכי קשה של השמאל בהיסטוריה של המדינה כשגם אנשים בעלי אידיאולוגיה שמאלנית לא מצביעים למפלגות שמאל כי הם חושבים שאין להן שום סיכוי להשפיע וכך כל השמאל היהודי בכנסת מגיע בסך הכול ל 20מנדטים ,זה כשמחשיבים את חד"ש)עם חבר כנסת יהודי אחד מתוך ארבעה( ואת העבודה )שעל חלק מבין 13חברי הכנסת שלה קשה להגיד באופן וודאי אם הם שמאל ,מרכז או ימין(. אז יכול להיות שביום שהשמאל התפורר הייתי בצבא ,בשבוע הכנה לקו. אולי יש מה לעשות? השמאל המדיני בארץ בהחלט במצב קשה אבל הוא היה במצבים דומים בעבר ,המצב עם הפלסטינאים קשה מתמיד אבל בכל זאת יש הבנה של יותר ויותר אנשים שאין פיתרון חוץ משתי מדינות ,המתנחלים לא כל כך אהודים על הרבה מאוד אוכלוסיות במדינה וליברמן בהחלט מוכן לדבר על לחלק את ירושלים .אז המצב קשה אבל כאן אולי בכל זאת יש תקווה מהימין
6
הגור
ומקדימה .בכל אופן הפת"ח מצליח לשלוט באיו"ש והמצב שם לא נהיה יותר גרוע ,בעזה המצב מאוד גרוע ויש הרבה מה להגיד על אשמתנו בכך אבל בין אם נסכים או לא נסכים על המבצע ,חמאס נחלש .באופן כללי הדברים לא נראים טוב בכלל אבל אפשר למצוא תקווה בין ההריסות. ובנוגע למצב הכלכלי ,השליטה המוחלטת של הניאו ליברליזם בארה"ב נחלשה עם המשבר הכלכלי ועלייתו של אובמה ,הממשל האמריקאי התערב בכלכלה כמו שלא עשה המון זמן ומודלים סוציאל דמוקרטים כמו זה של דנמרק תפסו תאוצה .גם בכלכלה הישראלית אנשים התחילו לתפוס דברים קצת אחרת ויותר ויותר כלכלנים מדגישים את החשיבות בלקיחת חלק יותר משמעותי של המדינה בכלכלה ,בקיצור ,הליכה שמאלה .דווקא בזמן הזה כשהרבה אנשים מתחילים להבין כמה רימו אותם ,כמה לקחו מהם וכמה הצמיחה הייתה שקרית לכל העשירונים הנמוכים יותר יש הזדמנות פוליטית רצינית לשמאל .אמנם ,המבצע עצר כל יכולת לגייס קולות על רקע כלכלי-חברתי אבל עובדה קבועה בנושא הזה ,קידום הנושאים האלה ,גם בכנסת וגם ברמה הציבורית תוכל להחזיר את השמאל למפה הפוליטית. דני גוטווין בכתבה על נפילת השמאל מיד לאחר הבחירות אמר שהוא מאמין שהסיכוי היחיד של השמאל הוא איחוד של כל גורמי השמאל המרכזיים )כשהוא מדבר בעיקר על הכלכליים ,כמו שלי יחימוביץ ,עמיר פרץ ,דב חנין ,ג'ומס ואילן גילאון( שיעלו לסדר היום נושאים שרק הגיוני שיעלו מן השמאל הפוליטי כמו ביטול דפוס ההעסקה הקבלנית ולקיחת אחריות מחודשת על מערכת החינוך. לטענתו זה הדבר היחיד שיוכל לשקם את השמאל הישראלי ,זה הצליח פעם אחת כשעמיר פרץ חרת על דגל העבודה את הנושא הסוציאל דמוקרטי והצליח להעלות בשבעה מנדטים את המפלגה שלו ולאו דווקא מבוחרים שהיום ניתן לסמן אותם כבוחרים פוטנציאליים למפלגת העבודה. בכל אופן השמאל יצטרך לקחת על עצמו חשיבה משמעותית ועיצוב דרך מחדש כי ברור שעד עכשיו נכשלנו. ומה אנחנו אומרים? אסור לנו לאבד תקווה ,המצב לא טוב אבל דווקא בגלל זה אסור לנו להתייאש, הפוליטיקאים יצטרכו לפעול בעיקר דרך התחום הכלכלי )אם כי חשוב לא לשכוח את המצפון המדיני( ואנחנו נהיה שם כדי לעזור להם ובמקביל ,אנחנו נמשיך בחינוך ,כי כמו שאנחנו יודעים להגיד ,משם מגיעה התקווה האמיתית שלנו.
הגור
7
idomell@gmail.com
קו התנערה!
עידו מהל, גרעין "חריף"
תשדירי התעמולה נכבו .הסקרים נעצרו .שלטי החוצות נשארו דוממים ,והיד הלוחצת ידיים אחרות ,חזרה לביתה ובכסיסת ציפורניים חיכתה למדגמים .תחת עננה קודרת ,מטר מרעיש וברקים שפילחו את השמיים ,הקלפיות נסגרו, נספרו והרי התוצאות .ידענו מה יבוא אחרי המבול ,כולנו התעדכנו בסקרים .אבל הסטירה המצלצלת הזו ,השמיטה את הקרקע מתחת רגלינו ,ואנחנו הרגשנו כצונחים אל תוך בור ללא תחתית. ומה בחדשות? אל חשש! גוש המרכז-שמאל ,אמנם קטן מגוש הימין ,אך הוא מונה כ 54-מנדטים! אך מהו גוש המרכז-שמאל? יש חיה כזו בכלל? במקשה אחת לא תחול קדימה עם השמאל ,קדימה היא אינה מפלגה שמאלנית! לא באופייה ,לא בהצהרות מנהיגתה ולא על חבריה פורשי העבודה. אותה מפלגה מקדמת את האינטרס הקפיטליסטי – הן בהתגייסותה אליו במרחב הכלכלי ,בדריסתה את האוכלוסיות החלשות והתקפותיה על ציבור העובדים ,והן כידו הכוחנית בהנצחת הכיבוש על חייהם של הפלסטינאים ,והרחקתנו מחוף מבטחי השלום .קדימה הינה מפלגה ימנית ,הן בהשקפתה הכלכלית ,והן בדרכה לפתירת הסכסוך הישראלי פלסטינאי .הבה נשלוף מהערפל הפוליטי הזה גם את בל"ד ורע"ם-תע"ל ,המפלגות הלאומיות הערביות – האם הן נחשבות לשמאל? אמנם הן נותנות מנדט לציבור הערבי ,אך הן נמנעות מכל שותפות בין בוחריהן לבין הציבור היהודי .בקריאתן ל- "התנגדות" הן מגדילות את התהום הניצבת בין המעמד העובד הערבי ליהודי ,לו אינטרס משותף לשותפות בעבודה המאורגנת וסיום הכיבוש ,ופילוג לאומי בינו משרת את האינטרסים הקפיטליסטים. הלאה – מפלגת העבודה .אמנם בתוכה עוד נמצאים פלגים שמאליים ,בעיקר בתחום החברתי ,אך מפלגת העבודה ניצבה נאמנה כחברת קואליציה בממשלות השונות ,בהן נתנה יד לקיצוצים מסיביים בתקציבי החינוך והרווחה ,ניסיונות חוזרים ונשנים לשבירת העבודה המאורגנת ,ופתרונות אגרסיביים במיוחד – כמבצע עופרת יצוקה ,לסכסוך היהודי פלסטינאי .לכן ,על אף אובדן המנדטים שלה, הכתובת של מפלגת העבודה היא במרכז המפה הפוליטית ,שם ברור לכל את מי היא מייצגת .עכשיו משהבדלנו בין קודש לחול ,נזדקק לגשת עוד יותר קרוב כדי לבחון את הקומץ שנותר לנו – מר"צ וחד"ש .לא ארחיב הרבה על השתיים ,רק על הציבור אותו הן מייצגות .מר"צ הינה מפלגת השמאל הבורגני בישראל .היא משתמטת מלקחת על עצמה את תיק ייצוג המעמד העובד בכנסת ,ומסתפקת בלזעוק למען תקציבי השכבות החלשות סביב חלוקת התקציב .בתמיכתה בראשית מבצע עופרת יצוקה ,ניכר בבירור כי היא מייצגת את הציבור היהודי בלבד ,שכן בחרה במחויבות לאומית להגן עליו בכל דרך ,מבלי לראות ואף להתעלם ממצוקת הצד הפלסטינאי .חד"ש לעומתה מייצגת גם את הציבור הערבי וגם את הציבור היהודי .אך חד"ש היא אינה גג לאחוות עמים ,שכן כלפי הציבור היהודי מציגה עצמה כמפלגה סוציאליסטית ,שמעיניה הם שמאל מתקדם ,חברה נאורה וכלכלה צודקת .אך
8
הגור
לציבור הערבי היא שולחת מסרים לאומניים התומכים ב"-התנגדות" ,וכך משחקת היא את המשחק הפוליטי בדו-פרצופיות ,המאפשרת לה ליהנות גם מקולות היהודים ,וגם מקולות הערבים – מבלי לדרוש מהם סולידאריות זה לזה. אכן תמונת מצב עגומה .עם זאת ,יש ויאמרו כי אין מה לעשות ,זהו המשחק הפוליטי ,הוא מלוכלך ,לא מושלם וצריך ולהתפשר על מי מייצג אותך .במידה ואנו רוצים שישפיע ,יהיה בכנסת ואפילו ייכנס לקואליציה .דעו חברים כי טעות בידכם ,כי מכאן הצרה בה נמצא השמאל כיום – לא ברור את מי הוא מייצג .בעבר כוחן של מפלגות השמאל היה בייצוג הישיר של המעמד העובד. למפא"י הייתה ההסתדרות ,למפ"ם היו הקיבוצים ,ולמק"י חוגי עובדים שונים ,וחיבור עם תנועות חברתיות רבות )בין השאר הפנתרים השחורים( .אך עם התמורות שחלו בפוליטיקה הישראלית עם זכייתה של מפלגת הליכוד ב ,1977-שינו מפלגות השמאל את אופיין .התעסקותן נהייתה בעיקר סביב הסכסוך היהודי פלסטינאי ,וייצוג המעמד העובד נדחק לשוליים ,לעיתים נעלם ונשכח ,ולעיתים הפך למושא התקפות מצד המפלגה ,כפי שנראה במפלגת העבודה שיצאה כנגד מאבקי עובדים רבים ,וחבריה עמיר פרץ ובעבר חיים רמון ,היו אחראים לפשיטת הרגל של הסתדרות העובדים הכללית. דוגמא מצוינת לחוסר הייצוג המעמדי במפלגות היא מבצע עופרת יצוקה ומלחמת בחירות 2009 שהצטרפה אליו .מפלגות השמאל הבורגני – העבודה ומר"צ ,ניסו לעמוד על המתח בין הגנה על המדינה ובין הדרישה לשלום .מר"צ תמכה בתחילת המבצע ,ויו"ר העבודה אהוד ברק היה מיוזמיו. התמיכה שלהן במבצע ביטאה ראייה חד צדדית ,לאומית ולחלוטין לא מעמדית ,כלפי הסכסוך היהודי פלסטינאי ,שכן נפלו המפלגות לקריאה בעם לפתרון מיידי ,כי קצו כל הקיצים מהעמידה בחוסר מעש. ראייה זו של מר"צ והעבודה הייתה צרה ,ואף אבסורדית לנוכח קו הפעולה האלים של הכיבוש הישראלי בשנים ,בחודשים ואפילו בימים שקדמו למבצע ,אשר דרדרו את תנאי המחייה בעזה לעוני אפסי ,מה שהוביל לחיזוק הטרור ,מה שמנע כל מגמה לאיזשהו שעל לקראת שלום וסיום הכיבוש. אחד מתוצרי הלוואי הקשים ביותר של פתרון המלחמה הוא תהליכי השנאה והלאומנות שעוברים ועוד יעברו על שני העמים .עתה נותן הציבור בישראל את קולו למי שמבטיח לו תותחים רועמים ,ולא למי שתומך בהגנה ,אך באותה נשימה לפני שנשנק אומר שלום .מסקנה :מי שתמך מר"צ הינה מפלגת השמאל הבורגני בישראל. במלחמה ,שלא יתפלא שהעם צועד ימינה .היא משתמטת מלקחת על עצמה את תיק חד"ש לעומת הנ"ל התנגדה למבצע מיומו ייצוג המעמד העובד בכנסת ,ומסתפקת הראשון ,אך בדבריה שלהבה את הלאומנות בלזעוק למען תקציבי השכבות החלשות סביב הערבית ,ובכך נטלה את חלקה בהעמקת חלוקת התקציב .בתמיכתה בראשית מבצע השנאה והפנייה ללאומנות בציבור הערבי. בהתפזרות רוחות הלחימה ,והמשך המרוץ עופרת יצוקה ,ניכר בבירור כי היא מייצגת את לבחירות ,שכח השמאל את הדגל הכלכלי -הציבור היהודי בלבד ,שכן בחרה במחויבות חברתי שלו .אמנם הממשלה הישר אלית לאומית להגן עליו בכל דרך ,מבלי לראות ואף שוקדת תמיד להסיר מסדר היום הציבורי בישראל את התדרדרות המצב הכלכלי להתעלם ממצוקת הצד הפלסטינאי במדינה ,כשהמבצע בעזה לקח כאן חלק חשוב בתזמונו להסית את עיני החברה ממצבה העגום .אך מפתיע לראות כי גם מפלגות השמאל נמנעו מלהדגיש את דרישותיהן החברתיות-כלכליות במערכת הבחירות הנוכחית .מה אם אלפי מכתבי הפיטורים שנשלחים בימים אלה? ומה אם הבנקים ,שכעת משהופרטו נשארו בלתי חייבים ,ומסרבים לשתף פעולה עם בנק ישראל בהורדת הריביות שלו? ומה אם המיתון הנמצא בפתח? והאוכלוסיות שעומדות להמשיך להיפגע בהיכנס תקציב ?2009כל אלו נשמטו משלטי החוצות של מפלגות השמאל ,ופינו מקומם לסיסמאות ה"-מנהיג חזק". צרת השמאל בישראל אמנם מתבטאת במנדטים שלו בכנסת ,אך היא למעשה החוסר רלוונטיות שלו לציבור שהוא אמור לייצג – ציבור העובדים .עד שלא נדע לקדם התארגנות פוליטית שגם לוקחת חלק בבניית ארגוני עובדים ,גם יוצרת חיבור של אמת וסולידאריות בין היהודים והערבים בישראל על בסיס מעמדי ,וגם נמצאת בחזית המאבק נגד הכיבוש ,האבטלה ,הגזרות הכלכליות של האוצר, האפליה כלפי נשים ,ערבים ועובדים זרים ,ושנציגיה באים מאותן מקומות ,נמשיך לצפות בהתפרקות השמאל בכנסת ,באובדן הרלוונטיות שלו ,ואף בהיעלמותו .התארגנות כזו קיימת כבר בכוח לעובדים כאיגוד מקצועי הקורא תיגר על ההסתדרות ,ובמפלגת דעם המקדמת את הסולידאריות הערבית יהודית ,ונלחמת למען זכויות העובדים ומקום עבודתם דרך העמותה שלה "מען" .הבה נדע איפה לשים את כובד המשקל בשמאל הישראלי .אחרי המבול – ישטפו כוחותינו בגאיות ,או נצמיח זרעינו בנירים? *הכתבה מפורסמת גם במגזין "אתגר" של דעם.
הגור
9
rosenthal.amir@gmail.com
קו התנערה!
עמיר רוזנטל גרעין "להט"
"כבר ציינתי שאני מתקשה להכירני, שרק מתוך הרגל אומרים שלום למישהו שכבר אינני" )חיים גורי( אזעקה הופעלה בשמאל הישראלי ערב שידורי תוצאות הבחירות ,וכולנו מחכים לצאת מהמקלטים ולראות איפה היו הנפילות הקשות. נראה שהמציאות הייתה אל מול עינינו כבר בתחילת המשבר הכלכלי ,במבצע עופרת יצוקה, במלחמת לבנון השנייה ואף לפני כן .אך האמונה בעשייה הנכונה הושיבה אותנו ,השמאל הישראלי, בשגרת היום יום .כנראה שהיינו צריכים לראות את המציאות בצורת מנדטים כדי שהשיחה על חידוש השמאל הסוציאל דמוקרטי תעלה ותציב אותנו אל מול שני אפשרויות :להחליף את העם כדברי יצחק בן אהרון ,כלומר לתת לעם להפוך לעם גלותי שמתבונן באור הגויים ,שאומר מה שהוא שומע וחושב מה שהוא רואה ,שבורר בין שני גלולות שמובילות אותו לאותו המקום .או לשנות את העם דרך שינוי עצמנו מתוך אמונה שכשהרציונאל שלנו יהיה מחודד-עשייה הרגש של העם יתחבר וישתנה ,מכיוון שהאמת שלנו היא איננה עניין סובייקטיבי ,אלא מוחלטת ונכונה לכל.
10
הגור
כבר הרבה זמן שבשמאל הישראלי אומרים אחד לשני שלום בהתכוון למשהו שכבר איננו .אין אנו נתפסים כמפ"מ או מפא"י .איננו יכולים מתוך הרגל להתייחס לעצמנו כמובילי העם .איננו חלק מזרם השלטון .מעשינו אינם נתפסים כהכרח המציאות ,ואינם מתקבלים בהבנה כואבת של העם שמקבל את קשיי היום יום כגזרת המציאות הבלתי נמנעת ,זכות זו שמורה לראשי העם .אנו צריכים להיאבק על קולנו ,מנהיגותנו צריכה להיתפס כפוטנציאל שמחכה להתממש ולא כחלק אימננטי ממקומנו בחברה .המחשבה שמנהיגות עוברת בתורשה סימא את עינינו הרבה זמן וגבתה מחיר כבד מהעם. איננו כוהני העם יותר ,אנו מיעוט נביאים קטן שצריך להילחם על ליבם של הסובבים אותו .כששלושת ראשי המפלגות הגדולות הם בוגרי הליכוד אין לנו אלא לראות שהחברה הישראלית נמצאת בתהליך חינוכי )תודעתי( ארוך טווח שהימין הניצי יצר אותו ועכשיו הוא קוטף את פירותיו .הכוהנים החדשים נידו אותנו ,הפחידו אותנו מ"הנפילות" הצפויות ,שיכתבו את רעיונותינו ,גרמו לנו להיות פשרנים " כי זו המציאות" ,כי "כך מנהגו של עולם" ,ולבסוף הפכו אותנו לפרשנים בטוענה שזה כוחם של יפי הנפש. אנו בתור חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר ,שבחרנו ביום יום סיזיפי כדי לשנות את פני המציאות ,צריכים לעשות חשבון נפש עצמי שיפלח מחדש את המציאות בארץ ,יוביל לגיבוש עמדתנו המאוחדת ולבסוף לכוחנו האמונה בעשייה הנכונה הושיבה בעשיית השינוי הדרוש .העם הפנה לנו עורף ואיננו יכולים אותנו ,השמאל הישראלי ,בשגרת להשאיר לו את היד מושטת עד שיתפכח ויסתובב ללחוץ אותה. היום יום .כנראה שהינו צריכים איננו רוצים להתעורר אחרי שכבר כל הרעות החולות יעברו עלינו לראות את המציאות בצורת ולגלות שפעלנו בעיוורון מתוך סטיכיית העשייה היום יומית .אנו חייבים לשאול היכן לקינו בראייתנו? ומה צריך לקרות עכשיו מנדטים כדי שהשיחה על חידוש בשמאל הישראלי?
השמאל הסוציאל דמוקרטי תעלה
אנו הגרעין הקשה של השמאל הציוני במדינה -יש בכך הרבה כוח אך גם המון אחריות כלפי המדינה וקודם כל כלפי השמאל הישראלי .אל לנו להקל בכך ראש. שינוי השמאל הוא שינוי פני המדינה .אינני פוסל את עבודתנו החינוכית ,להפך ,אני חושב שהיא אחד הכלים החשובים לשינוי המיוחל ,אך אל לגרעין הקשה של השמאל הציוני סוציאליסטי בארץ להחזיק רק בדגל החינוך. הבחירות האלה העמיקו את הצורך שלנו לפגוש את החברה הבוגרת .אל לנו לשבת ולחכות עד הבחירות הבאות כדי להתעסק בפוליטיקה ובעיצוב דעה ,המציאות מחייבת עשייה .מנחם בגין ,איש הימין שהצליח לשנות את תודעת עמנו אמר פעם ש"גם המובן מאליו צריך שייאמר לפעמים" .נראה שהשמאל בחשיבתו כי דעותיו אל לנו לשבת ולחכות עד מורכבות שוכח להגיד את המובן מעליו ,וחמור מכך -הוא שוכח הבחירות הבאות כדי להתעסק להעמיק במובן מעליו .אין לנו את הפריבילגיה לא לחקור לעומק את ,בפוליטיקה ובעיצוב דעה, בעיית השטחים הכבושים ,בעיית ערביי ישראל ,בעיית התעסוקה בעיית ההפרטה ,המשבר הכלכלי ,החינוך ועוד אלפי הבעיות המציאות מחייבת עשייה .מנחם שפוקדות את מדינתנו .לחקור ולגבש עמדת עשייה חדשה בגין ,איש הימין שהצליח לשנות ורלוונטית .אנו תנועה פוליטית ואל לנו לשכוח זאת ,עכשיו יש לנו את תודעת עמנו אמר פעם הזדמנות להטיל עצמנו על כף מאזניים ולהוביל את יצירת השמאל המתחדש בארץ ,אם הימין הצליח בזה בעבר אין סיבה שזה לא ש"גם המובן מאליו צריך שייאמר לפעמים" .נראה יהיה מנת חלקינו בהווה. חברים ,אני קורא לכולנו לשוחח בגרעינים ,בשכבות בתנועה ,ליצור שיח בכל פינה ,ולבסוף לראות את עצמנו כחיילי השינוי ,מוכנים לעשייה פוליטית במקביל לעשייה החינוכית שלנו כי רק אם כולנו נירתם לעשייה רבת פנים נוכל להיות מובילי השינוי בעם .וכאלה נועדנו להיות.
הגור
שהשמאל בחשיבתו כי דעותיו מורכבות שוכח להגיד את המובן מעליו ,וחמור מכך-הוא שוכח להעמיק במובן מעליו.
11
poratenator@gmail.com
והיד רושמת...
גיא פורת, קבוצת "מפרצים"
ימים אחדים לאחר שהונחלה לחמאס תבוסה מוחצת ,על ידי כוח עדיף ,מתהדר החמאס ,בגיבוי של מקביליו האידיאולוגים בארצות האסלאם ,בניצחון על צה"ל ו"הישות הציונית הארורה". כל בר דעת יכול להבין שמדובר בניסיון דמגוגי להטות את דעת הקהל ברחוב הפלסטיני ,שעלול חס וחלילה להתייאש מהמאבק האלים ורווי הדמים ,שמייעדים לו מנהיגיו לעוד שנים רבות וטובות. בהעדר כניעה רשמית ,שמסתבר אינה קיימת כלל כאופציה בדיפלומטיה המזרח תיכונית )יהא המחיר אשר יהא( ,נסתפק בניתוח המקובל של מד ההרס וההרג ,על מנת לקבוע ,בלי צל של ספק, שהחמאס אכן הפסיד במלחמה. מכיוון שניצחון צבאי אמיתי של החמאס היה בגדר לא מתקבל על הדעת ,עוד לפני שנורה הכדור הראשון ,ברצוני להסב את תשומת הלב דווקא לניצחון האידיאולוגי של החמאס ולהשלכותיו הקשות, לא רק כלפי צאן מרעיתו -האוכלוסייה הפלסטינית הנבערת ,אלא דווקא לניצחונו המובהק עלינו -העם היהודי היושב בציון ,ניצחון שאת הדיו ניתן לשמוע בכל אוטובוס ,בית קפה ,וסלון משפחתי. כדי לבסס את טענתי המופרחת ,יש להציג תחילה את האידיאולוגיה הבסיסית של החמאס בנוגע לארץ ישראל ,להבין מהי המדיניות הנגזרת ממנה ,ולנסות להקיש מכך מיהו הפרטנר הרצוי מחינת החמאס בצד הישראלי? כי כידוע צריך שתיים לטנגו.
12
הגור
על פי השקפת החמאס ,אדמת ארץ ישראל "מהים עד הנהר" היא אדמה קדושה "וקף" אסלאמית )מצלצל מוכר?( ,הישות הציונית הינה ישות מלאכותית /פיקטיבית הנשענת על עושק וגזל )מצלצל פעמיים?( ועל כן החמאס אינו מכיר בקיומה של הישות כאשר בהנחת הייסוד שלך הזו ובזכותה להתקיים. המדיניות הנגזרת מהנחת הייסוד הזו היא -כמה לא ישנה אי הכרה בזכות הקיום של מפתיע -מלחמה ,או כפי שהיא מכונה בדמגוגיה של האחר ,ודיכוטומיה מובנית כהני הדת האסלאמיים -ג'יהאד. כאשר בהנחת הייסוד שלך ישנה אי הכרה בזכות הקיום הקובעת או אנחנו או הם ,של האחר ,ודיכוטומיה מובנית הקובעת או אנחנו או הם, וכאשר אתה אינך נושא עיניים וכאשר אתה אינך נושא עיניים בתקווה ,כמילות השיר, אלא דרך כוונות ,אז הפרטנר הרצוי הוא -שוב לא בתקווה ,כמילות השיר ,אלא מפתיע -אויב. דרך כוונות ,אז הפרטנר הרצוי או כפי ששמעתי פעם מישהו מגדיר זאת יפה "כשהאינטרס הוא סכסוך השותף הוא האויב". הוא -שוב לא מפתיע -אויב. החמאס זקוק לאויב בן דמותו כדי לממש את המדיניות שלו .הוא אינו מבקש עם רציונאלי השואף לקיום משותף ומוכן לפשרה ,אלא אויב אכזר וחסר פשרות, שמוכן לרקוד את הריקוד לחיים ולמוות ,ולצאת למלחמת חורמה ,עד הסוף המר. לא צריך להיתמם ,תמיד היו בקרבנו מהזן השש אלי קרב .תמיד פעלו בתוכנו קבוצות שמעולם לא הסכימו להכיר בקיומה של אומה פלסטינית ,שבשם האלוהים שלהם נאבקו ב"אללה" של הפלסטינאים )אני מוכן להישבע שפעם הם היו ישות אחת( ואשר היו נכונים מתוקף איזה קושאן היסטורי לחיות על חרבם לעד .תמיד היו -תמיד יהיו .הצרה הגדולה ,וזהו נצחונו המזהיר של החמאס ,שבתהליך איטי ,ששיאו במלחמה האחרונה ,האידיאולוגיה הזאת אומצה על ידי כולנו ,מימין ומשמאל -לשעבר ,והפכה את כולנו לבן הזוג האידיאלי לטנגו עם החמאס. החמאס ניצח כי הוא הצליח למכור לנו את תמונת העולם שלו, שהמציאות בה צבועה בשחור -לבן ,ומחולקת לטובים ורעים, ערבים ויהודים ,אנחנו והם ,ולמחוק מהתמונה את כל יתר הגוונים ,הפוליטיים -אידיאולוגיים -אנושיים. החמאס ניצח כי במלחמה האחרונה הוא הצליח לגרום לנו להוריד למינימום את רף השיקולים המוסריים שלנו .וכן ,גם אני מבין ויודע את מורכבות הלחימה בשטח אזרחי .ואני גם יודע שהחמאס מלכתחילה מכוון את נשקו לאוכלוסיה אזרחית חפה מפשע .אבל אני גם יודע שמחקרים היסטוריים מלמדים שעמים שנלחמים זה בזה לאורך זמן ,הופכים דומים זה לזה בטאקטיקה ,באופני הלחימה ובאמות המוסר .וזה משום מה לא מחמיא לי. החמאס ניצח כי הוא הצליח להפוך אותנו ,את כולנו ,לכהי חושים .הוא הצליח לגרום לנו לשבת מול הטלביזיה ,לראות אב שמבכה את מות ילדיו ,לפצח גרעינים ,ולסנן בין השיניים שמגיע לו .ואתה רואה סביבך יותר ויותר אנשים שרואים במוות הזה" ,אבל תשתית הטרור היא תסכול". בדמעות האלו ,ובזעקת הכאב הזו לא יותר מצדק פואטי. אויב אכזר הוא קודם כל אויב שאין בו מידה של אמפטיה לסבלו של האחר .או כפי שרשם בן עמנו שמריהו קצ'רגינסקי ,לאחר הטבח האכזרי בפונאר" :אל נא בני לי ,מטמוני לי ,אל תבכה בכאב ,כי בין כה וכה בכיינו לא יבין אויב" ואנחנו ,לצערי ,פחות ופחות מבינים את הבכי מעבר לגבול * )הערה בסוף(. ולסיום ,החמאס ניצח במלחמה בעיקר כי הוא גרם לבני עמו מן הצד האחד ,ולנו מן הצד האחר, לשגות שוב באשליה שאפשר לפתור את הסכסוך הזה בכוח ,ולהיות גם מספיק מטומטמים להאמין שמה שלא הלך עד כה בכוח ,ילך בעוד יותר כוח. הוא הצליח לגרום לנו להאמין שניתן יהיה לשכנע את השכנים שלנו שכדאי להם לחיות אתנו בשלום, אם נוריד להם על הראש אלפי טון של חומר נפץ .ושאם באמת נתאמץ ,ונמשיך להכות בהם ,בים באוויר וביבשה ,ביד חזקה ובזרוע נטויה ,הרי אלוהים )והטכנולוגיה( לצדנו ,נצליח לעקור סופית את תשתית הטרור. אבל תשתית הטרור היא תסכול.
הגור
13
והמכה הקשה של הרג והרס במימדים עצומים שסופגת אוכלוסייה אזרחית שהיא גם ככה מוכה וחבולה ,דחוקה בשטח הכי צפוף בעולם ,עם אחוזי אבטלה ,בורות ועוני דמיוניים ,לא ממש מסייעת למוסס את התסכול .אולי להוסיף עליו. וכבר אמר מי שאמר "אינך יכול להעניש את שכנך על ידי שריפת ביתו" ורצה לומר ,הדליקה תתפשט במהרה לביתך אתה. תם ולא נשלם .נצחונו של החמאס ברור ,אך עדיין לא הושלם .לשם כך נזדקק למלחמה או שתיים נוספות ,שיגיעו כנראה לפני שנספיק ממש להתגעגע .נצחונו יושלם כאשר יעלה ויקום כאן דור ללא עקבות מוסריים ,לוקה בעיוורון פטריוטי ,שונא עד מוות ,ושש אלי קרב .נצחונו יושלם כאשר את שירי השלום של הלהקות הצבאיות יחליפו מצעדי ראווה המוניים ברחובות כשחיילי צה"ל יפלחו בצרורות ירי את האוויר .כשאת ילדי הגן הנאיביים, המציירים יונה עם עלי זית במקורה יחליפו קייטנות ג'יהאד יהודי. כששידורי הטלביזיה בעת מלחמה יגלו אחריות לאומית )מגמה שכבר הולכת ומשתרשת( ויספרו לנו רק סיפור אחד -את זה שאנחנו רוצים לשמוע .כשרכב פלשתיני טועה יחדור לשטח ישראל ,יזכה סוף סוף ללינץ' המוני ,לתפארת מדינת ישראל .כשאת התחושות המעורבות של הצדק והעוול ,כורח ההגנה ואיוולת המלחמה ,תחליף תחושה אחת ,חדה ,חריפה ומאחדת ,של נקם. וכשאת האצבע המהססת על ההדק ,שהייתה לסימן ההיכר של כל מה שרצינו להיות ,תחליף אצבע קלה ,שלא שואלת החמאס ניצח במלחמה שאלות. בעיקר כי הוא גרם לבני עמו או אז יושלם ניצחונו של החמאס.
מן הצד האחד ,ולנו מן הצד האחר ,לשגות שוב באשליה שאפשר לפתור את הסכסוך הזה בכוח ,ולהיות גם מספיק מטומטמים להאמין שמה שלא הלך עד כה בכוח ,ילך בעוד יותר כוח.
המלחמה האחרונה ,כך אומרים ,שיקמה את כוח ההרתעה של צה"ל .בהתחשב במטרות המבצע )עצירת ירי הקאסמים הנפשע על ישובי הדרום( ,יתכן שיש בכך הצלחה מסוימת .יתכן שנזקקנו למערכה הזו לאחר המערכה הכושלת בלבנון ,לשיקום הצבא ,וכוח ההרתעה. אני רק חושש שהשיקום המוסרי שלנו ,כפרטים ,וכחברה, יהיה ארוך יותר ,מורכב יותר ,וקשה יותר. הסיכוי שלנו לנצח יוכל להתממש רק אם נבין ,אנו והדומים לנו מעבר לגבול ,חפצי החיים ,שהחמאס הוא אויב משותף לנו ולהם .ובתשובה לאידיאולוגיה ,ולדמגוגיה שכולה פולחן מוות אחד גדול ,נציב מחדש משני עברי הגבול את אתגר הבנייה והפיתוח ההשכלה והקדמה ,הרווחה והכבוד ,השחרור והדמוקרטיה .אתגר החיים.
לו ידענו להרים עוד צעיף אחד אפשר היינו מגלים את פני הקרובים לנו יותר מהדברים שלמענם יצאנו /אבא קובנר למלחמות גיא פורת ,ציוני ,שמאלני ,יפה נפש. * אין בעיני ,ולא צריכה להיות ,השוואה של המלחמה בעזה לשיטות הרצח וההרג של הגרמנים .מי שעושה זאת חוטא בדמגוגיה מסוכנת. השימוש בציטוט נעשה רק לצורך הבהרת סוגיית כהות החושים ,ללא כל רמיזה אחרת.
14
הגור
halelyb@gmail.com
והיד רושמת...
הללי בלבן גרעין "מפרש"
בין כל חנויות הרכב ברחוב המסגר בדרום תל אביב ,נחבא לו מטה הבחירות של מרצ .משרד השכרת רכב הוסב בצורה מפתיעה לכוורת פוליטית :בכל מקום מדבקות ירוקות ,פליירים מנומקים וכמובן -פרצופו של ג'ומס .המשימה שלהם גדולה ,והם לא מקלים בה ראש .באוויר יש רחש של עבודה ותחושה חזקה של בהילות .אין זמן -אבל יש הרבה אמונה ,נחישות ורצון .רצון להצליח ,לגדול ,להשפיע ,לשנות ,להיכנס ,להגיע .ליצור מרצ אחרת -גדולה יותר ,חזקה יותר ,רלבנטית יותר. כשהראיון התפרסם לראשונה בעיתון קיבוץ געש "ניבים" ,לא יכולנו לדעת אם המאמץ הבולט ברח' המסגר 26יניב פירות .המילים האחרונות האלו נכתבות כשהמצב סביבנו ,כמו במערכון של כוורת ,באמת נהיה הרבה יותר גרוע .דברים שיכולתי עוד להתלבט לגביהם לפני כמה ימים ,נראים לי עכשיו ברורים ודחופים. אנחנו ,בוגרי וחניכי התנועה ,חיים בעולם של תהליכים ,ערכים ושיחה רצינית על מוסר .הפוליטיקה ,שנקראת בצדק "אומנות האפשר" ,שונה במהותה .בזירה הפוליטית אין לנו פריבילגיה לחכות להזדהות מוחלטת ,למפלגה מושלמת שתגלם בדיוק את עמדותינו בכל נושא .מוטלת עלינו החובה למצוא גורם פוליטי שמייצג אותנו בצורה השלמה ביותר ולתמוך בו .בלי קשר לדיון על "מרצ -כן או לא", אנחנו לא יכולים לחכות .אנחנו מוכרחים להתפקד למפלגה ,להגיע להפגנות ,להתעניין ,לפעול. בפשטות ,העולם שבו אנחנו מחנכים וחיים בשיתוף מתעצב בועדות תקציב ,החלטות ממשלה והצעות חוק .אי אפשר לנתק את החינוך שאנחנו עוסקים בו מכל שאר המאבקים. אם אנחנו רוצים להמשיך בדרך החיים המדהימה שלנו -אנחנו חייבים לקחת את האחריות על עצמנו ,עכשיו.
הגור
15
הקשר בין מפ"ם ההיסטורית לקיבוץ הארצי היה קשר מאוד ערכי ,של שותפות רעיונית .מהו לדעתך הקשר כיום עם כל השינויים שקורים בתנועה? כעובדה ,מרגע שהתנועה הקיבוצית אוחדה ויש כיום תנועה אחת ,הזהות ההיסטורית -שהיתה בעבר בין הקיבוץ הארצי ובין מפ"ם ומרצ ובין התק"ם למפלגת העבודה -הזהות הזו פחות או יותר הסתיימה ובעצם כיום בתוך התק"צ יש שתיים ואולי אפילו שלוש מפלגות ,גם מפלגת העבודה וגם מרצ וגם קדימה )שבבחירות הקודמות היתה סיפור הצלחה בתק"צ( .זאת אומרת ,המציאות שינתה את ההנחה שביסודה של השאלה שלך -החפיפה הזו איננה. מה יש? יש המשך מורשת ותפיסה ואפילו סנטימנט ,את יכולה להתחיל מהשומר הצעיר ולהמשיך דרך מפם ,שהתגלגלה למרצ ועכשיו בתנועה החדשה מרצ ,וללא ספק הדבר הזה עובר בצורה היסטורית .מצד שני ,אנחנו מדברים על מפלגה ,על עמדה פוליטית .כעובדה ,החתך הפוליטי בקיבוצי הקיבוץ הארצי לשעבר קיים ,גם על בסיס מכנה משותף וגם על בסיס דפוסי ההצבעה הקודמים. לתחושתי ,החיבור עם התנועה החדשה מאגד באופן ברור את השמאל המדיני בישראל .קיימות בו דעות דומות על הכיבוש וכו' .מה לדעתך זה עושה לתחום החברתי במרצ? תכלית החיבור עם התנועה החדשה לא לדלל את העמדות של מרצ .לא בנושא המדיני ולא בנושא החברתי ולא בנושא הירוק .טליה ששון מחזקת מאד את הנושא בגלל דוח המאחזים שלה ,אבל היא גם הייתה פרקליטה מרכזית בפרקליטות ראשית ,והיא מעורבת בכל הנושא של זכויות אדם וזכויות. ניצן הורוביץ בכלל בא מתוך איזושהי אג'נדה מאד ירוקה ,שהיא לבטח גם חברתית. הניסיון לדחוף את מרצ לאיזה נישה מדינית נעשית לפעמים משום שאנחנו לא מצליחים מספיק להביא למודעות הציבור את עשיתנו בתחומים שהם מעבר לתחום המדיני .חלק מזה זה גם ניסיון של מי שמתנגדים לנו לדחוף אותנו לפינה הזאת ,כיוון שבפינה הזאת ,של "אוהבי ערבים" או "לא אוהבים מספיק יהודים" ,נוח מאד לתקוף אותנו .אני ,כמו שאר חברי הכנסת של מרצ ,רוב עשיתנו בכנסת היא דווקא עשייה חברתית .כל השנים אני יושב בועדת הכספים ,לא בועדת חוץ ובטחון ,ואבו יושב בועדת הכלכלה ,ורן -בצד כהונתו בועדת חוץ ובטחון -פעיל גם בנושאים חברתיים .הנושא הזה איננו משתנה עכשיו כשאנחנו הקמנו את התנועה החדשה. זה לא ישתנה בעתיד ,לדעתך? לא רק שזה לא ישתנה ,אלא הכוונה המפורשת ,שלנו בהמשך מתוך הברית של התנועה החדשה ,היא ליצור מסגרת סוציאל דמוקרטית רחבה יותר ממרצ .אבל היא במפורש תנסה להתמודד גם עם סדר יום המדיני וגם עם סדר יום סוציאל דמוקרטי וגם עם סדר יום של זכויות אדם וזכויות אזרח .וגם עם סדר יום של יחסי דתיים חילוניים .מרצ היא לא מפלגת נישה. אנחנו מציגים סדר יום כללי שיש בו התייחסות לכל התחומים לא כולם כל הזמן באותה מידה של עדיפות. יום לפני שפרצה המלחמה בעזה ,החלטנו שהקמפיין שלנו יהיה כולו קמפיין אזרחי ,חברתי ,לא קמפיין מדיני .אמרנו שהעמדות המדיניות שלנו כמעט ידועות מעצמן .פרצה המלחמה .יכולנו לבוא ולהגיד -אנחנו חוזרים עכשיו לדבר רק על נושא הפנסיה? רק על החינוך? רק על הסביבה? ואנחנו מדברים היום על הסביבה ועל החינוך ועל הפנסיה ועל הנושא המדיני גם בשלטי חוצות וגם באתר האינטרנט. ומבחינה זו ,כמו שאמרתי קודם ,התנועה החדשה בתוך מרץ לא מדללת את העמדות הללו ,אלא היא מוסיפה להן ,כל אחד בתחומו ,מתוך כוונה בתוך אותה פלטפורמה שהיא מרצ ללכת קדימה.
הניסיון לדחוף את מרצ לאיזה נישה מדינית נעשית לפעמים משום שאנחנו לא מצליחים מספיק להביא למודעות הציבור את עשיתנו בתחומים שהם מעבר לתחום המדיני. חלק מזה זה גם ניסיון של מי שמתנגדים לנו לדחוף אותנו לפינה הזאת ,כיוון שבפינה הזאת ,של "אוהבי ערבים" או "לא אוהבים מספיק יהודים", נוח מאד לתקוף אותנו .אני, כמו שאר חברי הכנסת של מרצ ,רוב עשיתנו בכנסת היא דווקא עשייה חברתית.
חברי הכנסת שלכם עושים עבודה מדהימה ,בעיקר ביחס לגודל שלכם .רציתי לדעת אם יש לכם פעילות שלא קשורה לכנסת? תראי ,גם חברי הכנסת וגם אנחנו מעורבים במה שקוראים אינסוף ארגונים חוץ פרלמנטרים בכל מיני תחומים )משלום עכשיו ויוזמת ג'נבה עד למעונות לנשים מוכות וארגוני גמילה מסמים( .ההגדרה פה
16
הגור
היא קצת מבולבלת .יש כמה תחומים ,לא רבים ,שיושב בהם נציג מרצ בעייריה או במקום אחר .בחלק גדול מהתחומים של הפעולה החוץ ממסדית ,אתה בא עם כל מה שאתה ואם אתה אדם שמזוהה עם מרצ ,בכל פעולה אתה בא עם כל המצע שלך .כולם יודעים על מי שבא לפעילות שהוא חבר מרצ .את יכולה ללכת עם זה הלאה -עד תנועת הבוגרים ועד הפעולה של תנועת הבוגרים בכל מיני ארגונים שהם לא בדיוק השומר הצעיר .למרות שתנועת השומר הצעיר היא לא נוער מרצ ואנחנו לא במקרה עושים את ההפרדה הזאת .יש נוער מרצ ויש תנועת השומר הצעיר .אבל אני מאד שמח שתנועת השומר הצעיר קיבלה החלטה הפעם -כמו בפעם הקודמת ואני מקווה שגם בפעם הבאה -שהיא תומכת במרצ ובאופן מרשים מאד התגייסה לבוא לעזור .חברים -שלך ,אני יכול להגיד? כן ,כן. את עדיין בתנועת הבוגרים? כן ,אני למשל שותפה בהוצאת עיתון של תנועת הבוגרים. יפה מאוד .אז חברים שלך .אני גם יושב ראש ההנהלה הציבורית של השומר הצעיר .גם פה יש הצטלבויות ,שבסך הכל הם הכל ביחד .זאת אומרת ,הרבה פעמים ההפרדות הפורמאליות האלה, בין השומר הצעיר ותנועת הבוגרים והקיבוץ הארצי ומרצ וכו' ,הן קצת פורמאליות .אבל כן ,ככל שנהיה יותר גדולים וככל שנהיה יותר פרוסים ,ככל שנהיה עם כח פוליטי יותר רב -המשקל הזה משפיע גם ברמה המוניציפאלית וגם ברמה של תנועת נוער .זה הכל מערכת כוללת. אתה רואה את מרצ בעוד כמה שנים הופכת למפלגה הדומיננטית בשמאל? המחשבה ללכת למהלך -המאוד לא פשוט -של התנועה החדשה מרצ ,אומר בעצם שאנחנו מתיימרים למלא חלל שקיים בפוליטיקה הישראלית ,בעיקר לאור מה שקרה במפלגת העבודה .אין גורם משמעותי שיכול לומר -אני שמאל סוציאל דמוקרטי יוני הומניסט שנאבק על צדק חברתי .את החלל הזה אנחנו רוצים למלא .לא נוכל למלא אותו לבד .לכן יצרנו את הברית עם התנועה החדשה, ולכן אחרי הבחירות נמשיך במהלך הזה .וננסה להמשיך אותו ולא להיות רק אלטרנטיבה אידיאולוגית כמו שאנחנו עכשיו ,אלא גם להפוך לאלטרנטיבה פוליטית המחשבה ללכת למהלך -המאוד שלטונית .ולכן זה לא מהלך של קדנציה אחת,אבל יומרה לא פשוט -של התנועה החדשה קיימת .אני מקווה שאני בין אלה שזרענו את זרעי המהלך הזה .מידת ההצלחה בבחירות היא שלב חשוב. מרצ ,אומר בעצם שאנחנו
מתיימרים למלא חלל שקיים
ביחס לתנועת הבוגרים ,האם אתה רואה איזושהי בפוליטיקה הישראלית ,בעיקר שותפות בעתיד? איך אתה רואה אותנו שותפים שלכם? לאור מה שקרה במפלגת העבודה. אני רואה אתכם מאוד שותפים שלנו .על פי מה שאני מכיר -לא מספיק -גם הלכי רוח וגם גישות וגם דעות אין גורם משמעותי שיכול לומר- ובעיקר את הרציונל המכונן של תנועת הבוגרים ,וזה אני שמאל סוציאל דמוקרטי יוני להגשים את ערכי השומר הצעיר כדרך חיים ,ולא רק הומניסט שנאבק על צדק חברתי. כערכים לחינוך .אני הלכתי מקן השומר הצעיר לקיבוץ את החלל הזה אנחנו רוצים למלא להב ,לפני כמעט חמישים שנה ,בדיוק בצומת הזה .אני הלכתי להגשים בקיבוץ השומרי ערכים של השומר הצעיר. בכל מקום ששואלים אותי -מה אתה בסוף? פוליטיקאי? קיבוצניק? פלאח? כל מיני תארים ,אז אני אומר -בסוף, ואולי בהתחלה ,אני חניך ומדריך בשומר הצעיר .זה מה שמבטא אותי יותר מכל תואר אחר .לכן ,מבחינתי, השותפות הזאת היא כמעט מתבקשת ומחויבת. הנושא שעסקנו בו בחודשים האחרונים -את יודעת -במשבר לא קטן שהיה בתוך תנועת הבוגרים, וגם פה קצת לא הספקתי להתעסק .ניסינו איכשהו להבין -אם תנועת הבוגרים היא אמנם הקומה הנוספת של תנועת השומר הצעיר ,אז היא קומה נוספת בבית שיש בו מה שהיה פעם הקיבוץ הארצי, מה שלפעמים קוראים חבצלת ,שזאת הגדרה לא נכונה ,אבל מה שהיה פעם השומר הצעיר .ובעצם, לפי הבנתי ,במסגרת החדשה זאת קומה נוספת של קומונות ,של חיים שיתופיים ,בצורות חיים שהן לאו דווקא קיבוציות קלאסיות ,אבל גם קיבוציות קלאסיות כמו פלך ,שהן חלק מהפלורליזם של התנועה הקיבוצית כולה ,במסגרת הזאת ,ולכן בעצם מהבחינה הזאת אנחנו כאילו מתחילים תהליך של מעבר .הקיבוץ הארצי צמח מתוך השומר הצעיר .תנועת הבוגרים מצמיחה עכשיו -אני מאוד מקווה -ענף נוסף בתוך ,אם הקיבוץ הארצי לא היה מתאחד -אני לא התלהבתי מהאיחוד של הקיבוץ
הגור
17
הארצי והתק"ם -בתוך הקיבוץ הארצי .אני ראיתי את קיבוץ בראשית וקיבוצים עירוניים אחרים ,אז היה בתוך הקיבוץ הארצי ההבנה של קהילות שיתופיות שאינן קיבוצים קלאסיים, אבל הם קיבוצים בכל המובנים המהותיים של המושג הזה ואפילו לפעמים באופן הרבה יותר מהותי מאשר, נאמר ,הקיבוץ המתחדש .זה בעצם הופך להיות גזע שיש מתוכו ענפים שונים .אני רואה את עצמי כסוציאליסט וכאיש שלום ,ואני חושב שכמי שמבטא אולי באופן הכי אמיתי -לא מושלם -את הרעיון הזה שאתם מדברים בו ,של ערכי השומר הצעיר גם במעגלים שהם מעבר להגשמה האישית ,אלא במונחים הלאומיים שלהם ,הארציים שלהם ,כמו ערכים של סולידאריות ושוויון וצמצום פערים וחינוך וכבוד האדם וכו' וכו'. תמיד השומר הצעיר חשב ,גם כשהוא נורא התווכח -והוא תמיד אהב להתווכח -על הזרוע הפוליטית שלו .אז פעם השומר הצעיר חשב שהוא יקים זרוע פוליטית וכך הוא הקים את מפם ,בהמשך מפם הפכה לחיל שנושא את עצמו והיא חיפשה שותפות עם אנשים מחוץ לה ואז הייתה השותפות בתוך מפם בין פועלי העיר ובין חברי הקיבוצים ובהמשך נוצרה מרצ ,ובאמצע היה המערך עם מפלגת העבודה ,ועכשיו אנחנו ממשיכים בעצם מבחינת השקפת עולמי את אותו מסלול .וללא ספק ,תנועת הבוגרים של השומר הצעיר יש לה תפקיד מאוד מכובד ,ואגב -מאוד משתפים פעולה לפי דעתי .וגם החברים שלכם נושאים בתפקידים מרכזיים כבר בתוך מערכת הבחירות הזאת. ולמשל אחרי מערכת הבחירות? אנשים שיקראו את הראיון הזה ,מה אתה חושב שהם צריכים לעשות ביחס למרצ? אני מאוד מקווה שהם יחברו אלינו יחד בניסיון הזה להקים את מרצ התנועה החדשה ולהביא את נקודת המבט ואולי הניחוח המיוחד של העשייה שלכם ,גם החינוכית ,אבל גם הניסיון האישי וגם המחשבה דווקא להיות כן מעורבים בתוך מדינת ישראל. לאו דווקא בקיבוץ געש ,אולי בחולון ,אולי ברחובות ,אולי בפלך .בוויכוח שהיה של תנועת הבוגרים ,שתנועת תמיד השומר הצעיר חשב ,גם כשהוא הבוגרים היא לא מרצ ואפילו היא לא יכולה להיות גרעין נורא התווכח -והוא תמיד אהב בקיבוץ שיתופי ואפילו גרעין בקיבוץ מתחדש .אני את להתווכח -על הזרוע הפוליטית שלו. הויכוח שהיה ,אני לא יודע באיזה צד את היית בויכוח אז פעם השומר הצעיר חשב שהוא הזה ...לא ,זה סתם מעניין... השיתופי ,זה עונה לך על היחס שלי יקים זרוע פוליטית וכך הוא הקים את אני פעילה במטה מפם ,בהמשך מפם הפכה לחיל לתנועה הקיבוצית? כן ,אבל זה מסביר את דעתך על הקיבוץ רק בהקשר של שנושא את עצמו והיא חיפשה שותפות פלך. עם אנשים מחוץ לה ואז הייתה אני חושבת שאנחנו צריכים להיות בכל מקום ,לא רק השותפות בתוך מפם בין פועלי העיר בעיר וגם לא רק בקיבוץ השיתופי. אז אנחנו ממש חושבים אותו דבר .למרות שאני הייתי מאוד ובין חברי הקיבוצים ובהמשך נוצרה רוצה שלהב תישאר קיבוץ שיתופי והיה לי מאוד טוב מרצ ,ובאמצע היה המערך עם מפלגת בקיבוץ הזה )אפילו אני חושב שיש שם עוד כמה טביעות העבודה ,ועכשיו אנחנו ממשיכים אצבעות שלי בכמה מקומות בקיבוץ( .אבל אני לא רוצה בעצם מבחינת השקפת עולמי את להפוך את זה לדיון על להב. אני גם תומך בטענה -שאני חושב שאת מסכימה איתה ,אותו מסלול .וללא ספק ,תנועת שלפעמים אנשים בקיבוץ השיתופי לא הסכימו איתה -הבוגרים של השומר הצעיר יש לה למרות שהחלטה לעבור מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש הקיבוץ תפקיד מאוד מכובד. היא צומת ,ה-צומת ,החיים לא נגמרים שם .גם המתחדש יכול להיות שיתופי יותר ושיתופי פחות ,למרות שהוא לא יהיה שיתופי .אפשר לראות את זה גם במדינה .על פי התפיסה השיתופית הפשטנית, אומרים -מה פתאום אתה נאבק שמערכת הבחירות תהיה יותר שיתופית? היא מאוד מאוד לא שיתופית ביחס לקיבוץ ,אבל היא יכולה להיות יותר שיתופית או פחות .ואת הנורמה הזו ,העקרונית, של השותפות או של אחריות ושל סולידאריות ושל עזרה הדדית ,אני מנסה להכיל ברמות שונות- מהרמה של הקיבוץ שאתה מביא את המשכורת שלך ומתחלק עם כולם עד לרמה שאתה מביא את המשכורת שלך אבל מטיל על עצמך מס רשת ביטחון ,עד למסגרת הלא שיתופית שגם בה יש רמות של שותפות ואחריות .גם כשמסתכלים על מפת הגלובוס ,גם כשמסתכלים במדינה .במקום הזה אני בדיוק נמצא ,זו נקודת החיבור המאוד אמיתי שאני חושב שקיימת בין מרצ לתנועת הבוגרים.
18
הגור
ronikatz7@gmail.com
בתנועה מתמדת
רוני כץ, גרעין "נמרוד"
הדיו על צורות ההתאגדות וההתחברות שלנו במסגרת התנועה הינו בעל חשיבות מכרעת לעיצוב חיינו ולעיצוב דמותו של מפעלינו התנועתי .בפסקאות הבאות אנסה להתחיל להתמודד ע השאלות וההנחות המרכזיות העומדות בבסיס דיו זה. רבים ודאי יסכימו עם ההנחה כי "ההוויה קובעת את התודעה" -ההנחה שתודעתו של האדם מעוצבת בצורה ישירה מסביבתו .הנחה זו מקנה חשיבות אדירה לצורות ההתארגנות בהן אנו בוחרים כמשפיעות על אופן תפיסתנו את המציאות .תביעה מרכזית של תנועה מגשימה מכל אחד ואחת מחבריה היא לעצב לעצמם סביבת חיים מלאה ככל שניתן תביעה מרכזית של תנועה מגשימה בהתאמה לערכיהם ועל מנת לאפשר לעצמם לממש ערכים מכל אחד ואחת מחבריה היא לעצב אלו .מסיבה זו אני רואה חשיבות עליונה לבירור צורת ההתאגדות .אם מקבלים את הרצף -בניית סביבה ברוח לעצמם סביבת חיים מלאה ככל ערכינו אשר תעצב את ערכינו העתידיים ,הרי שמדובר בנושא שניתן בהתאמה לערכיהם ועל מנת שיעצב את עתידה של התנועה. לאפשר לעצמם לממש ערכים אלו .הנחת היסוד עליה מתבססים המשך דבריי היא שצורת ההתאגדות מבטאת ערכים וצרכים של המתאגדים .על ידי על ידי ניתוח הצורה של ההתאגדות ניתוח הצורה של ההתאגדות אפשר ללמוד על מטרות אפשר ללמוד על מטרות המתאגדים המתאגדים ועל נטיותיהם הערכיות .אניח כי חברי התנועה ועל נטיותיהם הערכיות .הם בני אדם ריבוניים ומתוך כך ניתן להסיק כי על פי הערכים הללו בחרו החברים לעצב את חייהם .אתייחס ,אפוא ,לנושא זה כבחירה ערכית מודעת אשר יכולה להשתנות בעת הצורך .עם זאת ,לפעמים יש סיטואציות שבהן המוכר נהפך למובן מאליו .בסיטואציות כאלה חשיבה מחודשת על המוכר יכולה להביא לבחירה מודעת או שלילה מודעת שלו .אני מקווה שאעזור במאמרי זה לבחון את צורות ההתאגדות התנועתיות שלנו ולעצבן מחדש.
שני סוגים מהותיים שונים של צורות התאגדות יש לחלק את צורות ההתאגדות לשני סוגים מרכזיים -התאגדות לא אזורית והתאגדות קהילתית- אורגנית .בשני הסוגים מקבלים ביטוי היבטים משימתיים והיבטים של עיצוב חיים ,תרבות למידה ושיחה ,אולם השוני המרכזי הוא בהדגשות .אלו נובעות מהמוטיבציה הראשונית והעיקרית לקיומה של כל צורת התארגנות.
הגור
19
התאגדות לא אזורית היא חיבור של אנשים בצורה שאינה קשורה למקום מסוים ולחיים יומיומיים משותפים. המשותף לכל ההתאגדויות מסוג זה הוא נטיית מטרותיהן לתחום המשימתי רעיוני .לא בניית חיים מלאים ומשותפים אלא קידום מטרה או רעיון משותף )הדרכת מסע לפולין ,הובלת עשייה פוליטית בתנועה ,הקמת מרכז תרבות תנועתי ,פיתוח משאבים כלכליים ,בניית חוברת על פילוסופיה קיומית לחברי התנועה ,חיזוק נורמות דמוקרטיות בתוך התנועה וכו'( .למשתתפים בסוג זה של התאגדות אין יומיום משותף אשר מזמן נפח גדול של בלתי תכליתיות ביחסיהם ,התמודדות על צרכיהם המלאים וכו' .אין זה אומר שלא יכול להיות קשר חברתי או כלכלי בתוך התאגדות לא אזורית ,אולם הדגש יושם על חתירה למימוש המטרות הרעיוניות משימתיות של ההתאגדות. למשל ,בשיח שמדבר על צורך בשותפות כלכלית של החברים בהתאגדות הלא אזורית ,סביר להניח שהטוענים בזכותה של שותפות כזו ינמקו את השותפות המוצעת כמענה לאתגר הרעיוני-משימתי )קידום משימה או רעיון משותף כמרכז הקשר( דרך נכונה יותר ,לדעתי ,לתפוס את העומד בבסיס ההתאגדות. דוגמאות לשותפויות מעין אלו הן ארגונים כמו מאבק שותפות העבר היא לראות בה מרכיב סוציאליסטי ,הקיבוץ הארצי ,או מפלגה כזו או אחרת .מחייב – "אפשר ליצור שותפות עם קהילתית-אורגנית התאגדות היא חברי העבר שלי" ולא מרכיב שולל "איני התאגדות של חיים אשר מחייבת מקום פיזי משותף ופונה לעיצוב הוויית חיים מלאה של חבריה .מטרת יכול לעשות זאת עם אנשים אחרים". התאגדות זו היא יצירת שותפות מלאה של חיים בין חבריה באופן שבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. השיתוף הכלכלי ,השותפות התרבותית והקשרים הבין אישיים אינם תוצאות סטיכיות של ההתאגדות הקהילתית אורגנית ,אלא הם הם שעומדים בבסיס מטרותיה המודעות לצד הפן הרעיוני -משימתי. דוגמאות להתאגדויות כאלו אפשר למצוא בקיבוצים שונים ,בקומונות ברחבי הארץ והעולם ,וגם, כמובן ,בחיי הקבוצה אותם אנו חווים -שפועלים על אותו הגיון פנימי.
ניתוח מצב -השכבה כצורת הבסיס לבניית תנועת החיים ראשית נגדיר -שכבה היא התאגדות לא אזורית גילאית .המרכיב המייחד את צורת ההתארגנות השכבתית מצורות התארגנות לא אזוריות אחרות הוא השמירה על הבסיס הגילאי. הבסיס הגילאי הוא אחד המרכיבים המרכזיים המגדירים את ההתאגדות "שכבה" .השותפים במסגרת השכבה הינם חלק מהתאגדות זו מתוקף היותם ילידי שנתון מסוים .בסיס זה במהותו אינו רצוני )איני בוחר באיזו שנה להיוולד( .בגלל העמדת המגשים לפי התפיסה המניחה הגשמה "הבסיס הגילאי" כקריטריון אי אפשר להצטרף הוא אדם בוגר וריבוני אשר מסוגל לעצב לשכבה מבלי לבטל את מושג השכבה עצמו את חייו בעצמו ולעמוד נוכח איומים על כהתאגדות לא אזורית גילאית .אם יצטרפו חברים שאינם בני אותו השנתון להתאגדות ה"שכבתית", ערכיו .אין צורך להגן עליו ולכוון אותו- ההצטרפות תשנה את ההתאגדות באופן מהותי- הוא יודע לעשות זאת בעצמו .היסוד המארגן של ההתאגדות יפסיק להיות הבסיס הגילאי וההתאגדות תהפוך להיות להתאגדות לא אזורית שלה בסיסים אחרים )רעיוניים למשל(. אי צירופם של חברים חדשים מתוך ההתעקשות על היסוד הגילאי הופכת את ההתאגדות "שכבה" להתאגדות מסוג מאוד מיוחד -כזו שניתן רק לעוזבה .התעקשות זו הופכת את השכבה ,כל עוד ישמר היסוד הגילאי ,למעגל שהולך וקטן עם השנים.
לשמירה על הבסיס הגילאי יש מספר נימוקים ומטרות - .1שותפות על בסיס חוויות עבר -אחד הטיעונים החזקים בזכות השכבה הגילאית
הוא הקשר העמוק שנוצר בין חברי ההתאגדות מתוך עברם המשותף .קשר עבר זה מכונה לעיתים בטעות "אורגניות" ,למרות שאורגניות היא ביטוי המבטא הוויה )מלשון הווה( של חיים משותפים ולא עבר משותף .ברגש העז הנוצר כתוצאה מעבר משותף איני מוצא כל פסול .זהו בסיס יפה ונכון ליצירת שותפות .הבעיה טמונה בכך שהטיעון הזה מוביל להגבלת השותפות על פי קריטריון גילאי. דרך נכונה יותר ,לדעתי ,לתפוס את שותפות העבר היא לראות בה מרכיב מחייב – "אפשר ליצור
20
הגור
שותפות עם חברי העבר שלי" ולא מרכיב שולל "איני יכול לעשות זאת עם אנשים אחרים" .תפיסה כזו של שותפות העבר למעשה מבטלת אותה כהגבלה לשותפות רק עם השכבה והופכת אותה להמלצה. .2הפרדה שלבית בהכשרה -ההנחה שאנשים בגילאים שונים צריכים להתעסק בנושאים מסוימים בלבד ,מחזקת גם היא את הצורך בהתאגדות גילאית .ההנחה הזו נובעת מתוך התפיסה הערכית לפיה לא קיים סטטוס של מגשים אוטונומי ,כיוון שההגשמה איננה מצב קיומי אלא אידיאל דמיוני שניתן רק לשאוף אליו .אם לא קיים סטטוס של מגשים ,הדבר היחיד שיכול להתקיים הוא החתירה המתמדת להגשמה ,או ההכשרה המתמדת -מצב מתמשך של מציאות שמטבעה היא "לקראת" מצב אחר שלמעשה לעולם לא יושג. גישת ההכשרה המתמדת היא רעיון חדש בהיסטוריה של השומר הצעיר .בעברנו השומרי ,היו תקופות מוגדרות של הכשרה אשר בהן האדם היה מכשיר את עצמו נפשית וגופנית לשאת בעול מעשה ההגשמה .תקופות אלו היו תמיד תחומות בזמן ,והוגדרו כתקופות לקראת ההגשמה .מרגע שסיים החבר את תקופת ההכשרה הוא התחיל במעשה ההגשמה .מעשה ההגשמה הוא יצירת מוחשיות של אידיאלים כך שיתגלמו בחיי האנשים .גם בתוך מעשה ההגשמה יש חתירה מתמדת אל האידיאל ,אבל יש הבדל מהותי ממצב ההכשרה -הבדל זה נעוץ בהנחה כי בתקופה שבה האדם מוגדר כמגשים הוא כבר מוכן לממש בצורה עצמאית את האידיאלים בחייו. ההכשרה לקראת הגשמה מניחה שיש ליצור לאדם מסגרות מובנות )לא על ידו( כדי שיוכל לעבור את התהליך הנפשי המתוכנן בדרך אל מטרה מוגמרת מסוימת .לעומת זה ,תפיסת ההכשרה המתמדת מניחה כי מטרה מוגמרת זו אינה קיימת .המגשים לפי התפיסה המניחה הגשמה הוא אדם בוגר וריבוני אשר מסוגל לעצב את חייו בעצמו ולעמוד נוכח איומים על ערכיו .אין צורך להגן עליו ולכוון אותו -הוא יודע לעשות זאת בעצמו. הדרך הפדגוגית של תפיסת ההכשרה המתמדת מתבטאת בהנחה שבמהלך תקופת ההכשרה של החניך הוא זקוק להגנה .יסוד זה נובע מההנחה כי במהלך תהליך ההכשרה המתמדת החניך נמצא תחת איום של הסטה מההכוונה לאידיאל ותפקיד המדריך )המכשיר את החניך( להגן עליו מפני איומים אשר יכולים להסיט אותו מדרכו אל האידיאל ,איומים אשר החניך אינו יכול להתמודד איתם בעצמו .איום ההסטה מן האידיאל גדול יותר ככל שהחניך צעיר יותר .חניכים צעירים שהוכשרו פחות זמן נמצאים בסכנה של חשיפה לגורמים שיסיטו אותם מתהליך ההכשרה ולכן יש לבודד אותם מגורמים אלו ,ולהפגיש אותם רק עם גורמים שיסייעו רב גילאיות של בוגרים יכולה להוביל להם בתהליך ההכשרה .המפגש עם בוגרים ב"שלב" למצב של הפריה הדדית והיתרמות הכשרה אחר נתפסת כאיום כזה ולכן יש להימנע הדדית כתוצאה של מפגש של מגשימים ממנו .בעת פגישה עם בוגרים אלו יתקלו החניכים בצורה לא מתווכת עם שאלות שאינן מותאמות בגיל מסוים ומגשימים בגיל אחר. ל"שלב" שלהם העלולות ליצור בלבול ולפגוע בתהליך ההכשרה. זו אחת הסיבות שבגללן שותפות רב גילאית של בוגרים נתפסת כשלילית .הנחה אלטרנטיבית לתפיסת זו יכולה להניח שרב גילאיות של בוגרים יכולה להוביל למצב של הפריה הדדית והיתרמות הדדית כתוצאה של מפגש של מגשימים בגיל מסוים ומגשימים בגיל אחר. .3מעמדו של המדריך -הסיבה המרכזית שההתאגדות הלא אזורית נבנית דווקא בצורה גילאית היא ,לדעתי ,האחדות הרעיונית שנוצרת על ידי צוות המדריכים .המודל של שכבה כצורת היסוד של בניית החיים הבוגרים בתנועה מאפשר קיום של יחסי מדריך חניך נוכחים באופן משמעותי מאוד בחיי החניכים הבוגרים. חשוב לי להבהיר -איני יוצא בדברי נגד רעיון המדריך )אני עצמי מדריך גרעין בוגר( -אלא רק רוצה לסמן את הנקודות שבגללן השילוב של מדריך ורעיון השכבה עלול ליצור מקום מרכזי באופן לא פרופורציונאלי למדריך בחיי הגרעין- א .נוכחותו של צוות מדריכים משמעותי אשר "חושב את השכבה" ומוביל אותה בצורה משותפת וקוהרנטית .בשלבים מסויימים בחיי החניכים יש חשיבות לצוות מדריכים אשר מוביל את כאשר כל קבוצה חווה למעשה חיים השכבה .צוות כזה יכול להעביר תהליכים רבים ומשמעותיים בחיי החניכים .בשונה מכך ,כאשר אנו מבודדים מהשותפים בהתאגדות, מדברים על חיים בוגרים של מגשימים בתנועה יש נוצר מצב שבו אין שיח וחווית חיים חשיבות רבה לכך שחברי הגרעינים יובילו את חייהם משמעותית אשר מאפשרת לשותפים בעצמם .כאשר כל הדמויות המחנכות מובילות בהתאגדות לנהל אותה בצורה בצורה מודעת ומשותפת את החברים בהתאגדות
עצמאית.
הגור
21
ג.
השכבתית ,נוצר מצב שבו קשה לחברים בהתאגדות להוביל אותה באופן עצמאי וריבוני .למרות ההרגל ,שווה להקדיש לזה רגע של מחשבה -האם אנו באמת רוצים שדגם ההתארגנות התנועתי הבסיסי יבנה כך שיובל בצורה משמעותית על ידי אנשים )יקרים( אשר אינם חברים בהתאגדות עצמה? אני חושב שדבר זה מאיים באופן ניכר על העצמאות והריבוניות אשר חייבות לאפיין התאגדות שומרית בעלת אופי דמוקרטי. ב .פיזור -כאשר כל קבוצה חווה למעשה חיים מבודדים מהשותפים בהתאגדות ,נוצר מצב שבו אין שיח וחווית חיים משמעותית אשר מאפשרת לשותפים בהתאגדות לנהל אותה בצורה עצמאית .הקשר הכי משמעותי של החברים עם השכבה עובר דרך פעולת המדריך אשר מייצג בעצם נוכחותו את הקשר השכבתי .ומכאן -הגרעינים נמצאים במצב שבו ה"פילטר" הכי משמעותי בין ההתנהלות הגרעינית להתנהלות השכבתית )בגלל הפיזור( הוא המדריך. בלעדיות -לגרעינים בשכבה אין לרוב מעגלי שותפות נוספים .מצב זה הופך את הקשר השכבתי לקשר הבלעדי של הגרעין עם גרעינים אחרים .לאור שני הגורמים הקודמים שסימנתי )צוות מדריכים ופיזור( -הקשר היחיד של הגרעין עם גרעינים אחרים נעשה בצורה משמעותית דרך אנשים אשר בכלל אינם חברים בשכבה )!!!( .בשל הבלעדיות נוצרת עוד אשליה -האשליה שאפשר וצריך להגשים את כל הערכים השומריים )שוויון ,שיתוף ,חברותא וכו'( דרך ההתאגדות הזו אשר מעצם טיבה מוגבלת.
סיכום ומסקנות -אז מה עושים? אם אנחנו חוזרים לניתוח והבנת המטרות של צורות ההתאגדות ,אני חושב שאפשר לראות כי ההתאגדות השכבתית כצורה בלעדית עונה בעיקר על מטרות שנובעות מתפיסת ההדרכה של ההכשרה המתמדת ומרכזיות המדריך בחיי החניכים .אם אכן "ההוויה קובעת את התודעה" -אני חושב שיש להקדיש מחשבה נוספת ולשאול את עצמנו האם ההתאגדות השכבתית עונה על מטרותינו ומספקת כר מספיק ליצירת תודעה משוחררת וריבונית. לדעתי ,כדי לענות על מטרות התנועה אנחנו חייבים לעצב התאגדויות נוספות ,אשר אינן מבוססות על מסגרת שכבתית בלבד .חשוב לי לשוב ולהדגיש -איני מוצא במסגרת השכבתית פסול "."build in המעגל השכבתי יכול וצריך להיות חלק ממארג ההתאגדויות של חברי התנועה ,תוך מודעות לבעיותיו האימננטיות .העניין הוא שאני חושב שההגבלה הגילאית של ההתאגדות היא שגויה ומפריעה להתפתחותה של התנועה. כחלק מכך ,יש חשיבות גדולה בקידום וטיפוח הוא יש להקדיש מחשבה נוספת ולשאול ההתאגדויות הקהילתיות האורגניות או קיבוצי את עצמנו האם ההתאגדות השכבתית הקבוצות .תהליך בנייה של קיבוצי קבוצות המשלבים חיי חברותא ומשימה יהיה מן הסתם איטי ,הדרגתי עונה על מטרותינו ומספקת כר מספיק וממושך ,אבל אני חושב שצורה זו היא הדרך היחידה ליצירת תודעה משוחררת וריבונית .לקיים תנועה דמוקרטית ריבונית וחברותאית )מפנה למאמר שכתבתי לפני מספר חודשים(. ולבסוף -אנו צריכים ליצור אווירה תנועתית בה כל התאגדות אזורית ולא אזורית תהיה לגיטימית ולא מאיימת .אני רואה חשיבות גדולה לכך שאנשים יוכלו לבחור לעצמם לא רק את עצם ההתאגדות ,אלא גם את צורת ההתאגדות ודרגתה .כל צורת התאגדות חופשית היא תרועת מרד במאבק נגד ההפרטה והבידול של האנשים ,ולפיכך כל התאגדות היא חשובה בין אם היא שכבתית או לא. היטיב לנסח זאת קרופוטקין" -יש לשאוף להתפתחותה השלמה של ההתאגדות מרצון מכל הבחינות, בכל הדרגות האפשריות ולשם כל המטרות שאפשר להעלותן על הדעת .התאגדות המתחלפת תמיד, הנושאת בקרבה את יסודות קיומה ולובשת בכל שעה את הצורות המתאימות ביותר לשאיפותיהם הרבגוניות של הכל .את מבנה החברה אנו מתארים לעצמנו כדבר שלעולם לא יקבל צורה סופית". )פיוטר קרופוטקין(. חזקו ואמצו.
22
הגור
gkarnaf@gmail.com
בתנועה מתמדת
עמית זמיר גרעין "קרנף"
על מדרי,$
קבוצה
ומה שביניה הרבה מהמעשים שלנו נעשים מתוך פחדים .לעיתים הפחד גורם לנו להסתגר ולעיתים הוא דוחף אותנו להתקומם ,להתעלות מעליו ולהעלים אותו כדי שנוכל להמשיך רגועים .אם ברצון האדם להיות חופשי עליו להבין מאין מגיעות תחושות הפחד והדיכוי אותן הוא חש ולנסות לפרק אותן בתוכו ,תודעתית ורגשית. הפחד כובל אותנו .גורם לנו להרגיש שאנחנו מאבדים שליטה על חיינו ואין דבר טבעי יותר מהרצון להרגיש שולטים על המתרחש בחיים שלנו .לצד הרצון בחופש ותחושת השליטה בחיינו ,קיימת הסכנה שאנחנו מנסים להתקומם נגד דמות שכלל לא קיימת או שאינה באמת מדכאת .הפחד מדמות מדכאת שאינה קיימת מעידה על מצב מעורער ,על פחד טוטאלי ,מין תודעה הססנית בצורה קיצונית שמביאה אותנו לפקפק ולמרוד בכל מה שסביבנו .כי הכל מסוכן ,הכל נגדנו ואסור לעצום ולו עין אחת פן ניפול בפח. הפחד מדמות קיימת אך לא מדכאת ,רגיש ואפור הרבה יותר במיוחד אם מדובר בדמות קרובה אלינו .פחד זה לרוב יושב על היחסים בין קבוצה היסטוריה ,התרחשויות אמיתיות במציאות וישירות בינינו לבין למדריכיה הם מורכבים הדמות ואף התרחשויות חיצוניות המשפיעות על היחסים שלנו עם ונשענים על שאלות ומתחים אותה דמות. נוריד לרגע את שתי הפסקאות הנ"ל לחיים שלנו ונקביל את הפחד תמידיים .אחת השאלות שלנו ואת הדמות למדריכים שלנו ואפילו לעצמנו -מדריכים בעבר ,המרכזיות היא שאלת מידת בהווה ובעתיד. היחסים בין קבוצה למדריכיה הם מורכבים ונשענים על שאלות ומתחים תמידיים .אחת השאלות המרכזיות היא שאלת מידת האוטונומיה והעצמאות של הקבוצה ומקום המדריכים והתערבותם בהתפתחותה.
הגור
האוטונומיה והעצמאות של הקבוצה ומקום המדריכים והתערבותם בהתפתחותה.
23
הפחד של המודרך מאובדן העצמאות והאוטונומיה בעיצוב התפתחותו מעידה על קרע או פער ביחסיו עם מדריכיו .הקרע או הפער הזה נולד או מתוך הפחד של המודרך מהיותו מודרך או מתוך הטלת ספק וערעור על הדרך בה הוא מודרך .שני המקרים אינם זהים אך המשותף להם הוא תחושת חוסר האמון בה אני רוצה להתעסק ,הן מבחינת המודרך והן מבחינת המדריך. התקופה האחרונה הציפה ברבים שאלות ותהיות רבות בנושא ההדרכה בתנועה .כולנו נחשפנו במידה כזו או אחרת להתרחשויות בין השכבות הבוגרות של תנועת הבוגרים .דרך ההיחשפות הלא בריאה לשאלות הרגישות האלו העירה בשיחות שלנו פחדים ושאלות ובעיקר תחושת אי יציבות לגבי התנועה שלנו ובראש ובראשונה לגבי הדמויות המלוות אותנו ,המדריכים שלנו. לא פעם יצא לי לשמוע אמירות מצד חברי קבוצות הנוגעות באי הרצון שלהם בהדרכה או בפסילת מדריכיהם על פי הגרעין לו הם משתייכים. אמירות מהסוג הזה הן ביטוי של חוסר אמון בדמות חיצונית הנתפשת כמאיימת לסחוף ,לעוור ולטשטש את יכולת השליטה של המודרך על חייו וביטול עצמאותו כאדם חופשי בעל זכות בחירה והשפעה על התפתחותו .קבוצה שמבטלת את הדרכתה ומדריכיה היא קבוצה שמפחדת מהתערבות חיצונית בחייה. בצורה הטבעית ביותר ,אנחנו היא קבוצה שלא מאמינה למדריכים שלה ולא סומכת עליהם רוצים שהחניכים שלנו ילכו שיובילו אותה וילוו אותה בדרך אמיתית ונכונה ,דרך שתפתח אותה ואת עצמאותה על אותם ערכים ועקרונות עליהם חונכו אחרינו ,איתנו בדרך בה בחרנו חבריה בכל שנות חניכותם בתנועת הנוער. ואליה אנחנו מחנכים .עם הרצון אמירות ותחושות שכאלה אינן מנותקות מהמציאות ,כפי שהזכרתי קודם לכן ,התחושות האלו נשענות על התרחשויות הטבעי הזה מתעוררים מתחים במציאות ועל התמונה הכללית ממנה שואבים ומושפעים ופחדים גם מצידו של המדריך היחיד והקבוצה .מתוך הנחה שאין הדברים תלושים מכל הקשר ,ברצוני להתייחס לנושא ההדרכה מזווית נוספת; והם משפיעים על אופן ההדרכה פרספקטיבת המדריך.
והתפישה שלו את חניכיו
כחלק מהיותנו מדריכים בתנועה שהעקרונות המרכזיים בתפישתה החינוכית הם חינוך לנקיטת עמדה ולגיטימציה להוביל ולכוון אנשים לכיוון מסוים ,העקרונות האלה מנחים אותנו כשאנחנו חושבים את החניכים שלנו בתהליך החינוכי אותו אנחנו מעבירים להם .בצורה הטבעית ביותר ,אנחנו רוצים שהחניכים שלנו ילכו אחרינו ,איתנו בדרך בה בחרנו ואליה אנחנו מחנכים .עם הרצון הטבעי הזה מתעוררים מתחים ופחדים גם מצידו של המדריך והם משפיעים על אופן ההדרכה והתפישה שלו את חניכיו .במפגש בין רצון המדריך וחזונו על הקבוצה אותה הוא מדריך ובין רצונה וחזונה של הקבוצה על עצמה ,מתנגשות דעות ונוצרות מחלוקות .כאן באים לידי ביטוי הפחדים של המדריך שנמצא במצב בו חניכיו לו מעוניינים לבחור בדרך אליה כיוון .תחושות אכזבה וכשלון בתפקידו ושליחותו כמחנך להמשיך את הדרך אליה חינך והוביל את חניכיו מביאות אותו למקום של אי יציבות והוא מתחיל להיות חרד לעתיד דרכו שלמענה חינך וגידל דור המשך שיהפוך לשותפו למעשה הרחב. וכשאותו הדור ,אותה קבוצה מתחילה להתרחק ולשבור את התסריט הברור והמובן מאליו לו ייחל ואליו הכווין המדריך ,נולד הפער בין המדריך לחניכיו .אותו פער הנולד כתוצאה מפחדו של חניך מהיותו מודרך הוא הפער הנולד כתוצאה מפחדו של מדריך שחניכיו לא ימשיכו את דרכו .הפחד הזה מעמיד את המדריך במקום לא פשוט בו הוא שואל עצמו שאלות קשות
24
הגור
על חניכיו בהם תלה תקוות רבות המשליכות גם על החיים שלו ,ברמה האישית וברמה הרחבה יותר .לדוגמא :יציאה ליג' או לנח"ל .החלטות כבדות משקל הן בחייהן של הקבוצות הנדרשות להחליט והן בשאלת עתידה של התנועה. המקום הבאמת לא פשוט הזה ,בו נמצא המדריך יכול להוביל אותו לנקיטת צעדים של חוסר אמון בחניכיו אשר מתרחקים מלהיות ממשיכי דרכו ושותפיו .חוסר האמון בחניכים לא נובע מתוך המחשבה שמעשיהם נעשים בכוונה רעה אלא מתוך מחשבה של מדריך שאינו סומך על חניכיו שיבחרו את הבחירות ה"נכונות" התואמות את רצונו וחזונו .מה שמסוכן בקו המחשבה הזה הוא הסיכוי שאותם צעדים הנובעים מחוסר אמון יאיימו על עצמאותה של הקבוצה המתבטאת בזכות וביכולת שלה לבחור בחירות אמיתיות ונכונות לעצמה גם אם הן לא לרוחו של המדריך .לדוגמא :גרעין בפרק היג' יכול לבחור את עמדתו בנוגע להמשכיותו בתנועה ביחד למסלול הנח"ל ולבחון את המשך התעצבותו בין אם במסלול או מחוצה לו גם אם ברור למדריך כי דרך ההמשך היא בתוך המסלול .לכן ,במצב בו קיים הפער הזה ,על המדריך כמו על הגרעין להבין שיש השפעות והשלכות כלפי פנים וכלפי חוץ גם יחד ודרושה חשיבה אחראית ונבונה במהלך קבלת ההחלטות. במערכת יחסים בין מדריך לקבוצה חייבים להיות בסיסים של אמון כדי לאפשר תהליך בריא של התפתחות בחיי הקבוצה והפרטים בתוכה .הקבוצה צריכה את המדריך והמדריך צריך את הקבוצה, לא במובן האנוכי של הדבר אלא על מנת שהתהליך אותו עוברת הקבוצה והתהליך אותו עובר המדריך כנציגה של הגוף הרחב ,יהיו פוריים ובונים ככל האפשר .זהו אחד מהיסודות של השומר הצעיר .כלי השיחה ככלי לדיבור ועיצוב של חיים .והשיחה חייבת להיות מבוססת על אמון חוסר האמון בחניכים לא נובע מתוך ובטחון אחרת היא מזויפת. המחשבה שמעשיהם נעשים בכוונה הקבוצה חייבת לסמוך על המדריכים שלה כדי שתוכל לתת להם מקום ולגיטימציה ללוות רעה ,אלא מתוך מחשבה של מדריך אותה בהתפתחותה כקבוצה ובהתפתחות שאינו סומך על חניכיו שיבחרו את היחידים בה כבני אדם .אך כדי שהאמון יינתן המדריכים ,הבחירות ה"נכונות" התואמות את רצונו היחיד והקבוצה צריכים לסמוך על כדמות המלווה ומובילה אותם בדרך אמיתית וחזונו .מה שמסוכן בקו המחשבה הזה בה הם נדרשים לענות על שאלות אמיתיות הוא הסיכוי שאותם צעדים הנובעים בתשובות שלהם ,שבאות מתוכם .בלי האמון הבסיסי וההדדי הזה לא נוכל להתפתח מחוסר אמון יאיימו על עצמאותה של ולהתעצב כקבוצות חזקות הבוחרות לשים את הקבוצה המתבטאת בזכות וביכולת שלה השיתופיות והיחד כעקרונות מנחים בדרך ההתעצבות שלהם כקבוצות ופרטים שבסופו לבחור בחירות אמיתיות ונכונות לעצמה של יום יחליטו ויעצבו ביחד את דרכה ועתידה גם אם הן לא לרוחו של המדריך של התנועה.
מחשבות ,תהיות ,כתבות עניי ,אקטואליה ,יצירה, ביקורת אומנות ,סאטירה ,פוליטיקה ,תנועה ,חיי -
הכל כלול!!!
habogrim@gmail.com הגור
25
omermagal@gmail.com
והיד רושמת...
עומר מגל, גרעין "ברנש"
שלום לכל הקוראים הנאמנים .ברשימה הבאה ברצוני לשתף אתכם במחשבות שהיו לי לגבי סרקזם וקיטש בעולמנו ובתנועתנו, עם התייחסות קטנה לוועידה האחרונה וליצירה בתנועה .למי שאין לו עניין לקרוא את הכתבה עד הסוף ,אגיד כבר עכשיו שברצוני למתוח ציר ,למקם בצד אחד שלו סרקזם ובצד השני קיטש ולהגיד שמאוד חשוב למצוא מקום טוב באמצע .ולמי שמעוניין להמשיך לקרוא -הנה אני מתחיל. סרקזם .להגיד משהו ולהתכוון להיפך .בתור ילד די רגיש ,הבנתי בשלב די מוקדם שסרקזם )או ציניות כמו שאנחנו רגילים לקרוא לו( הוא אחד הדברים הכי גרועים ,הכי מעצבנים והכי קלים שיש. כאשר אדם מדבר בסרקזם הוא לא נעמד מאחורי שום דבר ,הוא שולל הכל בלי להציע שום אלטרנטיבה ,ולמעשה טוען שהכל חרא .קשה למישהו להגיד משהו על משהו ,כי הרי כשאני אומר אמירה לא צינית אני הופך את עצמי למטרה נייחת שמאוד קל פגוע בה. אני חושב שאין אדם בתנועה שלא עובר תהליך של הפחתת המינונים הסרקסטיים בדיבור שלו ובחשיבה שלו .אבל כמו שנכתב בכניסה לאורקל בדלפי" :דע את עצמך" ו"הכל במידה". קיטש .מילה שלרוב מתקשרת לי עם סוסי פוני ונצנצים או סרטים אמריקאים .מדוע? מילן קונדרה, בספרו "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" ,מגדיר קיטש באופן הבא: "מילה גרמנית זו נולדה באמצע המאה התשע-עשרה הרגשנית .ובמרוצת הזמן חדרה לכל הלשונות .אולם מחמת השימוש הרחב שנעשה בה ניטשטש מובנה המטאפיסי המקורי :הקיטש היא כפירה מוחלטת בחרא ,במובנה הפשוט והמושאל של המלה .הקיטש מוציא מתחום ראייתו את כל הדברים בקיומו של האדם שמעצם מהותם אין להשלים עימהם" )עמ' .(180
26
סרט הוליוודי בו הרשע מת והגיבור זוכה בנערה יפה זה סרט שכופר בקיום החרא בעולם .אבל גם סרט בו הגיבור מת ,אבל כולנו יודעים ש"מותו ציווה לנו את השלום" או משהו כזה -גם הוא קיטשי ומאשרר את הקיום שלנו כמות שהוא.
הגור
כשאני מנסה להבין למה הוא התכוון זה מתחבר לי לא רע .סרט הוליוודי בו הרשע מת והגיבור זוכה בנערה יפה זה סרט שכופר בקיום החרא בעולם .אבל גם סרט בו הגיבור מת ,אבל כולנו יודעים ש"מותו ציווה לנו את השלום" או משהו כזה -גם הוא קיטשי ומאשרר את הקיום שלנו כמות שהוא. לכל דבר יש סיבה ובטוב העולם נברא. באותו עמוד ,קונדרה טוען שאין הבדל משמעותי בין הקיטש הסובייטי של חברה של מפעלים ומונומנטים עצומים מפלדה לבין הקיטש האמריקאי של שלושה ילדים וכלב בבית בפרברים עם דשא וגדר לבנה עם שפיצים .התעלמות מקיומו של החרא זה קיטש. לפי דעתי ,הדרך היחידה להתמודד עם קיטש היא באמצעות סרקזם .בכל יצירה ביקורתית יש אלמנטים של ציניות .כמו ב"טים אמריקה" וכמו ב"ארץ נהדרת" .בשביל להצליח באמת לבקר את המציאות ,הרבה פעמים צריך להיות במקום הלא אחראי שלא אומר אמירות ,אלא רק שולל. כמו שאני תופס את המצב בתנועה ,פעם היה משהו קצת קיטשי בתנועה .הקמנו מדינה, והתקופה הייתה מאוד אידיאלוגית .מסוף שנות השמונים ,הפכה התנועה סרקסטית הרבה יותר ,קיבוצניקית יותר .וכשנעשה "הערב היה מאוד ביקורתי ונוקב ,אבל לא היה בו שום המעשה וההגשמה חודשה ניסינו להוציא את הקודים הישנים והחולים האלו ולהתייחס דבר שערער על זה שאנחנו צודקים". לעצמנו ברצינות ובחשיבות. כשאני חוזר אחורה ,אל ערבי התרבות בועידות בהן נכחתי בכיתות ט' ו-י' ,אני נזכר בחבר'ה שלא התייחסו לעצמם ברצינות ,שעמדו על הבמה וצחקו על צוות הניסוח ועל כל מיני רכיבים אחרים בתנועה .ערבי התרבות בשנתיים האחרונות ,לעומתם ,היו אולי מושקעים יותר ובטוח שהתייחסנו לעצמנו במהלכם ברצינות רבה יותר ,אבל להרגשתי היה חסר בהם עוקץ ,היו קיימים בהם יסודות של התעלמות מהחרא .מובן שכלפי חוץ ברור לנו מה לא בסדר במדינה .הערב היה מאוד ביקורתי ונוקב ,אבל אני לא חושב שסרקזם וציניות הם לא היה בו שום דבר שערער על זה שאנחנו צודקים, ושהמעשה שלנו הוא הכי נכון .חוץ מלהגיד לקהל דברים טובים וגם אני מנסה בכל בסוף הערב "צאו לנח"ל /שנת שירות /ליווי הדרכה כוחי להימנע מהם ,אבל חשוב וכך תשנו את העולם" ,הורגש כאילו נאמר בו הכל.
לזכור שקיטש לא יותר טוב וגם לא יותר קשה או מאתגר .מה שקשה הוא להתמודד על משהו אמיתי וכנה שמכיר בחרא אבל לא רק בו.
זהו .לסיכום ,אני לא חושב שסרקזם וציניות הם דברים טובים וגם אני מנסה בכל כוחי להימנע מהם, אבל חשוב לזכור שקיטש לא יותר טוב וגם לא יותר קשה או מאתגר .מה שקשה הוא להתמודד על משהו אמיתי וכנה שמכיר בחרא אבל לא רק בו. כמובן שאין שום נוסחה שתבטיח לנו הצלחה מוחלטת ,ומכיוון שבחרתי להציג את המתח הזה כציר אני חושב שמילת המפתח פה היא מידה .אני מקווה שכל אחד איתנו ידע איך להגיד משהו רציני גם כשכולם סביבו ציניים ,או לחלופין לדעת איך לתקוע סיכות סרקסטיות גם בנושאים הרציניים ביותר. הסביבה לא תמיד תקבל את זה ,אבל זאת המשמעות של האוונגרד שאנחנו רוצים להיות.
הגור
27
yuval.ofek1@gmail.com
והיד רושמת...
יובל אופק גרעין "רוח"
"זה לא מנומס" היא אומרת" .אבל מי קבע?" אני משיב ,בתו ילדותי" .זה פשוט ככה" .היא מסכמת .וא הבנת את זה ,בעצ אי סיבה להמשי לקרוא .אפשר לעבור הלאה ,למגוו הטורי המאלפי שכותבי הגור הביאו לפנינו. יום חמישי האחרון 22:30 ,בערב 30 ,בחורים ,כבני ,25הגיעו מכיוון חיפה ,רכובים על אופנועים, ופרצו ברעש והמולה לרחוב שבטי ישראל בגבעת אולגה .צעקות ,זכוכית נשברת ,קולות נפץ אחדים וטרטור האופנועים מילאו את האוויר. הכל התחיל ביום רביעי בערב .יוסי )המלך( ,אבי ויאיר ישבו מסביב לשולחן הקטן ושתו בירה" .תביא עוד בקבוק מהמקרר" ,יוסי זרק לאבי" .ואני מה ,האישה שלך? העבד שלך?" הוא השיב" .האמת, אתה נראה קצת שחום ,יכולתי להעסיק אותך בתור העבד שלי" סנט יוסי .הווריד של אבי ,קצת מעל הגבה ,סימן למשתתפים שהם שוב חצו את הקו .יאיר ,שתמיד שאף להשכין שלווה ושלום ,וגם ידע מראש שבסוף שניהם יתאחדו נגדו ויגמרו אותו במכות, שבטי ישראל 3היה בית שיכון רחב .חשב על רעיון כיצד להיחלץ מהבלאגן" .למה באמת שלא "אולי נצליח להוציא את כולם מהבית יהיו לנו כמה עבדים? לא צריך לשלם ,לא צריך להביא בירה הזה" קיווה יאיר .האבא ,שחור עור לבד מהמקרר ,רק כמה פרוסות לחם יבשות מדי כמה ימים, ומזרון מרופט במוסך"" .אתה דביל" נתן אבי התייחסות ושיער ,כבן ,45פתח את הדלת .כשיוסי מעמיקה" .הוא באמת דביל" הסכים יוסי" ,אבל יש לו רעיון תפס אותו בעורף ובאיומי סכין שלף אותו לא רע" .למה לכל השכנים כבר יש ורק אצלנו עדיין מעבר למפתן ודחף אותו לכיון המשאית ,משלמים בשביל לשטוף את הרצפה?" הוא הבין שתמו ימיו כבן חורין על פני רעיונות טובים ,רצים מהר .תוך שעתיים הגיעו לבית כל החבר'ה לתדריך אחרון" .אנחנו מגיעים לאולגה ,מעמיסים האדמה .גם בנו ,בן ,20שחור כמוהו על המשאית של אריק 30כושונים ,עבד לכל אחד ,וחוזרים וחזק יותר ,נלקח למשאית ועבר לשרת הביתה .כל העסק לא צריך לקחת יותר משעה ולפי מבצע כעבד את החבורה העליזה .האיסוף של דוד שלי בשבוע שעבר ,גם לא צריכה להיות יותר מדי התנגדות .אם תופסת אותנו משטרה ,צריך להגיד שקנינו אותם בצורה חוקית בשוק בחדרה והתעודות פשוט מתעכבות בדרך. זה באמת היה די פשוט .שבטי ישראל ,1היה מבנה נטוש .כנראה שהיה שם פעם גן ילדים .היום בכל אופן ,יש שם אולי כמה נרקומנים .ואף אחד לא רוצה עבד נרקומן.
28
הגור
שבטי ישראל 3היה בית שיכון רחב" .אולי נצליח להוציא את כולם מהבית הזה" קיווה יאיר .האבא ,שחור עור ושיער ,כבן ,45פתח את הדלת .כשיוסי תפס אותו בעורף ובאיומי סכין שלף אותו מעבר למפתן ודחף אותו לכיון המשאית ,הוא הבין שתמו ימיו כבן חורין על פני האדמה .גם בנו ,בן ,20 שחור כמוהו וחזק יותר ,נלקח למשאית ועבר לשרת כעבד את החבורה העליזה .תוך פחות מ 50-דקות עזבה המשאית ושיירת האופנוענים את השטח תוך שהיא משאירה אחריה רסיסים וזעקות שבר של המשפחות המפורקות" .נקווה שהם יחזיקו קצת יותר מאלה של הבאוארים ,שמעתי שאחרי שלושה חודשים הם כבר היו צריכים להחליף עבדים .מזל שזה היה עדיין בתקופת האחריות" .סיכם יוסי את המבצע בתקווה. נשמע דמיוני? חריג? לא מקובל? לפני כמה מאות ספורות של שנים ,זה היה הנוהג הרווח .האירופים שחשקו בעבדים עלו על ספינות לאפריקה והעמיסו אותן בעבדים כאוות נפשם וחזרו עייפים אך מרוצים לארצות מוצאם .הספרדים שכבשו את מרכז אמריקה לא ראו כל בעיה עם שיעבוד ורצח של מיליוני האינדיאנים שקיבלו אותם בזרועות פתוחות. ידם הקלה על החרב ,התנאים הנוראים שהעניקו האירופים שחשקו בעבדים עלו על לעבדיהם והמחלות שהביאו עמם ,הביאו תוך פחות ספינות לאפריקה והעמיסו אותן בעבדים ממאה שנה לרצח עשרות מיליוני אינדיאנים. כאוות נפשם וחזרו עייפים אך מרוצים יופי ,תאמרו .לא חידשת הרבה .נכון ,לא חידשתי. הנקודה שברצוני להאיר היא שהכל היה מוסרי! כלומר ,לארצות מוצאם .הספרדים שכבשו את כך לפחות בעיני האירופאים של אותם ימים .הכל היה מרכז אמריקה לא ראו כל בעיה עם במסגרת המקובל והראוי .לא היית מקשקש במאה ה -שיעבוד ורצח של מיליוני האינדיאנים 17על זכויות לשחורים ,נגד העבדות ,על שוויון ערך שקיבלו אותם בזרועות פתוחות .ידם האדם ,היית נשמע הזוי ,מנותק ,פרובוקטור אפילו.
הקלה על החרב ,התנאים הנוראים שהעניקו לעבדיהם והמחלות שהביאו עמם ,הביאו תוך פחות ממאה שנה לרצח עשרות מיליוני אינדיאנים.
הראוי ,האחראי ,התרבותי ,הנאור ,אפילו ה"יפה" והמוסרי הם מושגים שההיסטוריה העניקה להם גמישות רבה ביותר במרוצת הזמן .מה שנחשב לפני 100שנים למקובל ,תרבותי ,נאור ומוסרי ,נתפס היום כבלתי מתקבל על הדעת לחלוטין .לו לפני 200שנה היה מישהו משחרר חבורת עבדים כלואים באחת מארצות הברית של אמריקה ,הוא היה נחשב לפושע חמור ונענש במאסר או אף חמור מזה .קשה לתפוס שרק לפני 100שנה ,עדיין לא הייתה זכות בחירה לנשים כמעט באף מדינה. מה הם אבני המוסר ,הראוי והאחראי שלנו ,שבעוד 20שנה נביט אחורה ונגיד ,כיצד ביקרנו בעזרתם את המציאות? מה הן אבני המוסר שלנו שראוי להן חיי נצח של מוסר אוניברסלי? מעניין לשאול גם ,האם כבר היו ערכי מוסר ראויים שבמקום להתקדם עם הזמן ,פשוט ננטשו ונשכחו? האם ראוי ומוסרי להתגורר בבית שבנה אותו פועל מנוצל? האם מותר לצרוך מוצרים המיוצרים על ידי פועלי יזע בסין ובארצות מזרח אסיה? "מי מכוון את התנועה? ומי נוסע?" או במילים אחרות ,מי קובע מה הוא "ראוי"" ,תרבותי" ,וכו'? ובכן ,ברור למדי ,שלא קיימת "מועצת המוסר העולמית" .מושגים ותכנים אלה מתעצבים בשורה של יחסי גומלין בין גורמי החיברות השונים -חברת המבוגרים ,מערכת החינוך ,אמצעי התקשורת וכו' .השליטה בעיצוב ה"שיח" )מילה הבאה מ"שיחה"( היא אחד הכוחות הגדולים של האליטה ,השלטון ההגמוני על המושגים שנחשבים ראויים .ההגמוניה על המושגים מסייעת בידיהם לשמר את מצב השליטה שלהם או לחזק ולגבש אותו. בגליונות הבאים אנסה להביא מספר מקרי מבחן של עיצוב השיח בחברה הישראלית.
הגור
29
גרעי הגליו
שם" :אדמה" ,צמיחה ,אמונה ,מקום להתפתח ושורשיות .לחלק מבני הגרעין מזכיר גם מוות וסיום. אבל אחרי 5שעות ויכוח זה מה שיצא .סתם .זה אחלה שם. שכבה" :הפועל" מס' חברים) 15 :אור ,פיוי ,שלו ,ירין ,כרמל ,מור ,עופר ,עפר ,יוני ,גיסין ,נגה ,רותם ,עדי ,ירדן ,דר וג' הטייס. מקום מגורים :בשנת שירות גרנו במשמר העמק ,כרגע מתרכזים בבסיס גדנ"ע צלמון ,קציעות ,תל ערד ומקום סודי מאוד בשרון. עיסוקים 2 :בנים אמיצים בגדוד 6 ,50בנים ובנות אמיצים לא פחות לוחמים במגדר בגדוד הקרקל5 , בנות ובן לוחמים בחזית החינוכית בפלס"ר החינוך-בסיס הגדנ"ע צלמון ואחד יחיד ומיוחד שיכול לספר רק על הת"ש שהוא מקבל במודיעין. קיצור תולדות הגרעין :התחלנו בקבוצות המשך עם נועה ולירן כקבוצה של כפרסבאים ,אופק, פלמחים ועיינות ירדן .בהמשך ,לאחר פירוק קבוצה מהשכבה נוספו 4בנות אלינו ממנור וסבר"ס ,את הש"ש התחלנו ,21ליקי ויובל פרשו ופיוי הצטרף .פעלנו בקיני איזור צפון מזרחי )שומריה ,שער העמקים ,הרי אפרים ,עמקים תבור ,גלבוע ועיינות ירדן )ובקן יקנעם של צפון מערבי .לנח"ל יצאנו 14 פלוס דר 5 .הבנות שהיו אמורות להיות מורות חיילות זכו להפתעה ויומיים לפני סוף הטירונות הועברו למדניות בסיס יחד עם ירדן .כרגע זה הכל לטובה .שאר החבר'ה כבר זכו בשבועות האחרונים לכומתה הירוקה והנכספת והכל טוב .וירין היקר הולך לייצג אותנו כאחוז נהדר בקרקל ,הבנות יחליטו בהמשך לאחר שיחה על כנאפה בעכו. מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים?: )על זה נענה בהמשך( משחק פתיחה אהוב :נו, המשחק הזה שמתווכחים איזה משחק לשחק ובסוף יוצא שיפ. תדמית" :הגרעין הטוב-הוא הכי טוב" מוטו" :אני צריך טרמפ ל)"..אבל עכשיו בצבא אסור(. אוכל אהוב :כנאפה ,עוגיות של עפר ,פנקייקים בשישי של משמר העמק ,דברים שדר ממציא. מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב: .1משחקי פלייסטיישן כמו "גוד אוף וור". .2משחקי קופסה כמו "כוח הכסף". .3עוד קופסאות קורנפלקס כדי לסדר את הארכיון הגרעיני.
30
הגור
כתיבה יוצרת
קול קורא
ע.א.
מה התכערת מולדת! מקיצה מחלום ומביטה בראי, יתום מרוד ואלמנה מפוחדת הישרי מבט ,הביטי ,ראי!
מי ישליך עצמו על כף מאזנייך מולדת? מי על כתפו ישאך בעייפך? מי יהיה נביא בעירו המאוחדת? - בקול צלול ומפוכך יחשוף פני מולך?
העם אמר את דברו ואוי לאזניים, רעמים ומהלומות תופי מלחמה. חברה שפופת ערכים סוגדת אפיים – לבוזז נכסיה ,ואת עיניה עצמה.
קום נקום ונתנערה ,שומרות ושומרים! אף על פי כן לא תיפול רוחנו! נישא על כתפינו בשורת ימים אחרים, נושאים לפידים נצעד בדרכנו!
בחירות
יעל מיכאל
נפאר אמת ריקה ,לכן נרוקן פח במרץ. פיקפק דין חינם - מחלקת פגים קץ.
הגור
31
shirangoldberg@gmail.com
והיד רושמת...
שירן גולדברג גרעין" חריף"
עקבות המבצע הצבאי בעזה לא ניטשטשו בהפסקת האש .שבוע לאחר המבצע לקחו את מורי בתי הספר בעוטף הרצועה לפעילות הפוגה -ההצגה "כנר על הגג" לתומי חשבתי "ראיתי כבר את הסרט ,אבל אם מציעים בחינם -למה לא?" .מסתבר שהתבדיתי. ההצגה עלתה באלף מונים על הגירסה הקולנועית ,ולמרות שידעתי מה קורה בסוף ,נהניתי מכל רגע. ההצגה מספרת על קהילה בשטייטעל )עיירה יהודית( נידחת בגולה ,הסובלת מאנטישמיות והצקות מהשכנים הנוכרים שלהם מהעיירה ליד .הסיפור מתמקד במשפחה דלת אמצעים ,שהאבא ,טובייה החולב ,במהלך הסיפור ,מחתן את שלוש הבנות שלו ,כל אחת והמורכבות של הנישואים שלה .אחת מתחתנת עם בחור עני שלא ברור איך יפרנס אותה בכבוד .השנייה מתחתנת עם בחור מלומד, שמדבר על "אידיאליזם" ו"סוציאליזם" ו"מהפכת מעמד הפועלים" .השלישית מתחתנת עם גוי ,ובכך יוצאת מהמעגל המשפחתי. כל הסיפור משלב את ההתמודדות של היהודים עם החיים בגולה ,עם קשיי המחייה ,עם דלות האמצעים ,האמונה באלוהים ובדת ,הקהילתיות ,האנטישמיות והאהבה בכל זה. גם מי שלא מכיר את הסיפור ולא ראה בחיים את הסרט ,לא יכול שלא להכיר את הזמזום "לו הייתי רוטשילד" )" ,("if I was a rich manאו "ינטה הו ינטה ,זווגי לי זיווג"matchmaker) matchmaker, make "... " .( me a match, find me a find, catch me a catchהשירים הם חלק מאוד חשוב בסיפור .הם בונים הרבה מהעלילה ,והחידוש בעברית מצליח לקלוע ולדייק לגרסה המקורית )ויש שיגידו שרק בשביל לשמוע איך תירגמו חלק מהשירים כדאי ללכת ולראות( .ואיך אפשר לשיר בלי לרקד ולפזז .כשרואים את כולם על הבמה ,רוקדים וקופצים ,ממש קשה לא לקום מהכיסא ולקפוץ יחד איתם .לשמוע את הרקיעות ,לראות אותם רוקדים בחופשיות גורם לכל צופה בקהל פשוט להתחבר לנעשה על הבמה .ובין לבין ,כשהם לא קיפצו ופיזזו ,המשחק על הבמה היה אמיתי ומשכנע .תצרפו את ההתלהבות של הריקודים והשירים לעיצוב האומנותי שעל הבמה, וכל אלה גורמים לחוויה מקיפה .מבחינה אומנותית ,התפאורה גרמה לשחקנים להיות יותר משכנעים ממה שהם היו יכולים להיות בלעדיה .ההשקעה בכל הפרטים עד לפרט הקטן ביותר ,התפאורה שזזה והתחלפה ,המגוון -כל אלה החיו את התקופה על הבמה לפנינו. אני חייבת להודות שכשהלכתי לראות את המחזה ,לא חשבתי על איך אני אצא ממנו .היא גרמה לי לתהות על מיני דברים .חוץ מהרצון לעמוד על הרגליים ולמחוא כפיים במרץ ל 3-שעות של חוויה אומנותית ,הרגשתי חיבור רגשי חזק מאוד להיסטוריה ולמסורת ול"גן" היהודי .פשוט הרגשתי חלק מזה ,הבנתי את הבדיחות הקטנות ,הכרתי את ההיסטוריה ,הרגשתי הזדהות עם הדמויות .אפשר לומר שבאותו זמן ההצגה נגעה בנקודות רגישות ,קצת לפני הבחירות .אתם בטח מעקמים גבה ותוהים למה זה קשור ,אבל חוץ מהקשר וההתלבטות שלי הייתה ,ההצגה מומלצת בחום לכל מי שרוצה לדעת קצת על העבר ,כל מי שרוצה לדעת קצת תרבות ,וכל מי שלא מצליח להוציא את השירים המוכרים כל כך מהראש ,ורוצה לראות את הריקודים ,הצעדים והרקיעות כמה מטרים ממנו- ההצגה עונה על כל אלה ,וברמות הכי גבוהות של היצירה.
32
הגור
Garin.harif@gmail.com
והיד רושמת...
גיל וולפסון גרעין "חריף"
ספרו של מרקוס זוסאק "גנבת הספרים" מספר על ליזל ממינגר ,נערה הנפרדת מאמה ועוברת למשפחה אומנת בעיירה מולכינג ,בגרמניה.1938 . בדרכה למשפחתה החדשה ,אחיה נפטר ,ובקבורתו נשמט לקברן ספר קטן .ספר זה יהיה הראשון בקריירה הענפה של ליזל ,גנבת הספרים. מספרו של ספר זה הוא לא אחר מאשר מלאך המוות עצמו ,אשר מוקסם כל פעם מחדש מאנושיות האדם .בתקופה עקובה מדם ,הנמשכת בספר עד שנת ,1942עובר המוות אינספור ארועים מדהימים על גבורה ,על אהבה ,על חרטות ובעיקר של אנושיות .הסיפור מציג את גדילתה של ליזל לצד פאפא ,אבא ,האנס הוברמן ,היושב עם הילדה בלילות ,ומלמד אותה קרוא וכתוב ,מנגן עמה באקורדיון – בעגמומיות המיוחדת רק לו .שם היא מגלה את האדם אותו תאהב יותר מכל בחייה .היא תגלה אדם .נשמה. שותפה לגנבּות )כך מגדיר זאת הסופר( הוא ילדון בעל שיער לימוני העונה לשם רודי שטיינר ,שהופך לאהבתה היפה והתמימה ביותר. לפני דקות אחדות סיימתי לקרוא את הספר .חברים! זה אחד מהמסמכים האנושיים המזעזעים ביותר שקראתי .על גרמניה הנאצית ,על כוחן של מילים – על טיבן ומגרעותיהן .על סבלם של הגרמנים .על סבלם הרב מנשוא של היהודים .השעה מאוחרת ,אך איני יכול להירדם .לבי פועם בחוזקה ,אני מתנסח כמו סופר ,חושב על האהבות הגדולות בחיי ,על האנושיות שבהן .כ"כ הרבה דברים אני לא מגלה כרגע על הספר ,כ"כ חשוב לי לשמר מתח ,אם כי המוות ,בכבודו ובעצמו ,מגלה הרבה פואנטות מוקדם לזמנן ובקלות ראש .טענתו היא כי מה שבאמת מקסים ומרגש זו הדרך שבה מגיעים לפואנטה .אני שוהה במעצר במרחב דן של המשטרה הצבאית )רעשנים!( על תפיסת טרמפים .עונשי הקל )שבוע( נתן לי זמן לקרוא את הספר .אמנם ההתייחסות אלינו טובה ,אך היום המפקד החליט להיות מעצבן והעמיד אותי באחד הרגעים הפחות נעימים בהם נתקלתי בעודי חייל בצה"ל .הסתפנתי אל הספר וגמעתי את 70העמודים האחרונים ביתירה הזו של מרקוס ,בעלת 490העמודים. ידידיי ,רוצו לקרוא את הספר .קראו אותו כמה שיותר רצוף ,תכנסו אליו כמה שיותר – עד כמה שזה קשה בחיינו העמוסים .לילה טוב ומבורך! חומר למחשבה: האם משהו שכתבת באמצע הלילה ,בפרץ משתולל של התרגשות ,שווה עריכה מחדש? האמנם?
הגור
33
כרמל ויינגרטן גרעין "נמרוד"
ימי שישי הם הימים האהובים עלי בשבוע .כן ,כן – אפילו יותר משבת המלכה .ההכנות לשבת מביאות איתן את ניחוחות הניקיון והאפייה – הריחות הכי טובים בעולם ,ואם גם קונים פרחים אז בכלל יש משהו קסום באוויר .הבית מתמלא המולה של אנשים מבשלים ומסדרים וכולו חמים ומואר מהתנורים שעובדים שעות נוספות. אצלנו )אני לא יודעת איך זה אצלכם( ,אם רוצים לאכול בשמונה בערב ,צריך להתחיל לבשל כבר בשלוש בצהריים .זאת מפני שהמטבח קטן וצפוף ותמיד ימצא מי שלא מוכן להתפשר על מורכבות ואריכות המתכון שהוא מכין )וידוי קטן – זו בדרך כלל אני( .בסופו של דבר אנחנו מתיישבים מסביב לשולחן האוכל בסביבות השעה תשע בערב כשכולנו רחוצים ומותשים מעט מהבישולים הארוכים. תקופה ארוכה הארוחות שלנו בימי שישי הלכו והשתכללו )וכללו בסופו של דבר אנחנו בתוכן ,בין השאר ,רביולי עבודת יד( ,אך כשהתיישבנו לשולחן מתיישבים מסביב לשולחן לקבלת שבת קצרה )למרות שהשבת נכנסה לפחות שעתיים לפני כן( היינו עייפים מדי ורעבים מדי בשביל לשיר ולברך ועוד לאלתר האוכל בסביבות השעה את הכל באותו הרגע – כי בתוך העמל על הבישולים אף אחד לא תשע בערב כשכולנו היה עוצר ומכין קבלת שבת מראש. ענת הייתה הראשונה שהפגינה חוסר שביעות רצון על קבלות רחוצים ומותשים מעט השבת שלנו בגלוי .כל קבלת שבת היא התלוננה שאנחנו ציניים מהבישולים הארוכים .ומזלזלים בקבלת שבת ואין באמת אווירה .אני עדין טוענת שהיינו פשוט רעבים מדי בשביל שלא לנסות להגיע מהר לסופה .בכל מקרה תלונות אלו הובילו לשינוי המיוחל .רוני החליט שהוא לוקח את היוזמה והחל מידי שבוע להשקיע בקבלת השבת בזמן שהשאר משקיעים בבישולים .עם הזמן השתרש לו טקס קבוע, שהתחבב על חברי הגרעין ,הכולל בתוכו ברכות ,שירים ופירוש אקטואלי לפרש השבוע – שכל פעם מכין אותו חבר גרעין אחר. אחד החלקים החביבים על בני הגרעין שלי ועלי הוא רגע חשיפת החלה – יש לנו כיסוי מיוחד עליו רקום "שבת קודש" .היא תמיד שחומה ,רכה וחמימה והיא מרגיעה את הרעב של כולנו בזמן קריאת הפרוש לפרשת השבוע .החלה שהכי התחבבה עלינו מכל המתכונים היא דווקא חלה מקמח מלא .זה אולי ישמע מוזר ,אבל היא באמת הכי טעימה – אפילו יותר מהמתכון של חלה עם שוקולד שהבאתי
34
הגור
איתי מקיבוץ עברון .בקיצור ,נסו ותהנו .אם תקפידו על כמה פרטים ,אין לי ספק שהיא תהיה אחת מהחלות הטעימות שטעמתם – וזאת בזכות ולא למרות הקמח המלא! את המתכון קיבלתי מיעלי תמיר ,שהייתה פעם חברת קבוצת מפרצים ועזבה .אין לי מושג מאיפה היא השיגה את המתכון כך שאני לא יודעת למי בדיוק לתת את הקרדיט על המתכון המעולה. כדי שהמתכון הזה יצליח )אבל לא רק המתכון הזה ,אלו הם טיפים לכל בצק לחלה( ,אסור שהבצק יהיה יבש מדי ונוח לעבודה – אם הבצק יבש – החלה גם תהיה יבשה ,ואם החלה יבשה – זה פשוט לא טעים .זה דורש מכם תשומת לב בשתי נקודות .הראשונה :כשאתם מוסיפים את הקמח לבלילה – תהיו רגישים ותפסיקו להוסיף לפני שהבצק נהיה יבש מדי .גם אם לא שמתם את כל כמות הקמח שכתובה במתכון ,זה בסדר .הנקודה השנייה בה צריך לגלות ערנות הוא בזמן הלישה וקליעת הצמה. אל תשפכו יותר מדי קמח על משטח העבודה ואל תתפתו להוסיף יותר מדי קמח לבצק כדי שיהיה לכם קל לעבוד איתו .את המחיר תשלמו במרקם דחוס ולא טעים .השיטה הכי טובה להפוך את הבצק לקל לעבודה בלי לפגוע בטעם ,היא ליצור נחשים מהבצק ולקמח אותם בשכבה דקה רק מבחוץ )ולא פשוט להוסיף מלא קמח לתוך הבצק(.
מצרכים: • 2כוסות מים פושרים )איך יודעים שהם פושרים ולא חמים? אם מצליחים להשאיר בהם אצבע יותר מ 10-שניות – הם פושרים(
הוראות הכנה:
• שקית שמרית או שתי
שופכים את שתי כוסות המים לתוך קערה גדולה .מוסיפים
כפות שמרים יבשים
אליה את השמרים.
• כוס סוכר
מוסיפים לשמרים את הסוכר ,הביצה ,החמאה המומסת ו2-
• ביצה אחת
כפיות מלח .מערבבים היטב.
• 200גר' )חבילה גדולה(
מוסיפים בהדרגה את הקמח – שופכים חצי כוס ומערבבים
חמאה מומסת או חצי כוס
ושוב חצי כוס ושוב מערבבים .לא נורא אם יש קצת גושים של
שמן צמחי )קנולה ,תירס,
קמח בתוך הבלילה – בסוף הכל נהיה גוש בצק גדול בכל
סויה(
מקרה.
• 2כפיות מלח
מטפיחים כשעה במקום חמים וחשוך.
• 6כוסות קמח מלא
מחממים תנור ל 180-מעלות.
לציפוי –
מחלקים את הבצק לשני חצאים .כל חצי מחלקים לשלוש .מכל
• ביצה טרופה בקערה
שלוש חתיכות יוצרים נחשים וקולעים את הבצק לצמות – יוצא
• שומשום
שתי חלות גדולות ) אפשר גם לעשות שלוש חלות בינוניות למי שאופה בטוסטר אובן(. שמים את החלה על תבנית עם נייר אפיה או תבנית משומנת. מורחים בביצה טרופה )אם אין לכם מברשת לביצה ,אפשר גם להשתמש במזלג או אפילו בידיים( ומפזרים מעל שומשום. אופים בתנור בין 25דק' ל 35-דק' – עד שהחלות שחומות ויפות.
הגור
35
המדור שחושב את עצמו סאטירה ישראל מתביישת! הטור הרב פעמי והלגמרי לא סופי! טור זה הוא לקט מתודות ומשחקים מתוך חוברת מתודות ישנה נושנה של מוסד שקמה. מוקדש לכל מדריך ומחנך .השתמשו בו בתבונה.
והפעם -כיתה וכדור! כדור אף :כל חניך מקבל כדור-סל )אפשר כדור באולינג אם ידכם משגת(, כשהעיקרון הוא שאין חוקים מוגדרים ,אבל האחרון שנשאר עם אף שלם ,מנצח. מעגל כוח :חניך עומד באמצע מעגל עם אלת בייסבול אך אסור לו לזוז. החניכים מסביב משחקים מעגל כוח רגיל ,כאשר החניך במרכז נותן פקודות .השוני הוא שכאשר יש חניך מספיק קרוב ,הוא חוטף מכת אלה. יוצא מהמשחק מי שהוא לא מספיק גבר ואינו יכול לעמוד בזה )יד שבורה ,דימום פנימי בכבד וכדומה(. בוכה מי שבוכה אחרון :מתחלקים לזוגות כאשר מחלקים לאחד מבני הזוג פלייר .עליו לגרום לחניך השני לעוות את פרצופו בכאב ,בעוד שעל השני לשמור על פנים חתומות .כאשר מסיימים סיבוב מתחלפים בתפקידים. פה מחשמל :חותכים את השקע מכבל מאריך וחושפים את החוטים .כל אחד צריך להחזיק את קצה הכבל בפה כמה שיותר זמן )כמובן שהקצה השני מחובר לשקע(. הערה :צריך לעקוף את מפסק הפחת!!! במקרה ושרירי הלסת ננעלים יש להשתמש בקרש גדול. מתוך "חוברת מתודות שקמה" לסיכום ,מקווים שתפיקו את המיטב מהמשחקים שליקטנו עבורכם, ותמיד זיכרו -ערנות מונעת אסון. עד כאן להפעם ,ובפעם הבאה -תופסות!
בכי רע 2009