גיליו מס' 15
עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר
מאי 2009
מאמרכת
חג שבועות שמח ,חברים! אנשים רגילים סופרים שנה מינואר לינואר .מחנכים ומתחנכים סופרים מספטמבר )או מתשרי(. מתאים כל כך שאנחנו נספור משבועות לשבועות. פעם בשנה אנחנו מתכנסים יחד ,כל חברי תנועת החיים הנבנית והולכת של השומר הצעיר .פוגשים אנשים אהובים ,מחליפים דעות ועדכונים ,יוצרים יחד ומרגישים לכמה שעות את גודל המעשה .את המשמעות האמיתי שיכולה להיות לדבר הזה ,לתנועת הבוגרים שלנו. אז איזו שנה היתה לנו ,משבועות לשבועות? היא בטח לא היתה קלה ולא פשוטה ולא נתנה לאף אחד מאיתנו להתחמק מהשאלות הגדולות; היא הולידה הרבה מעגלים ושותפויות שהשנים שיבואו יבחנו וישנו; היא הביאה אותנו ,במבט לאחור ,למקום טוב יותר .היא היתה ,כמו שנהוג לומר אצלנו, ובצדק ,קשה אבל משמעותית. עוד שנה עברה במסע הגדול שלנו להקמת תנועת הבוגרים .אנחנו גדלים ,מתחזקים ,משתפרים .יש לנו במה להתגאות .יש לנו ביכורים מרשימים מעמל השנה האחרונה .יצרנו יחד התארגנויות חדשות, במגוון תחומים ,והן מתחילות לשאת פרי .התוספת הצנועה שלנו לטנא המלא היא ,כמובן ,העיתון הזה וכל מה שהוא מייצג .בשנה החולפת עוד ועוד אנשים הצטרפו למעגל השותפים בעשיה של עיתון תנועת הבוגרים .אנחנו תמיד מחכים לעוד אנשים שיבואו .התקדמנו הרבה בשנה החולפת .בשנה הבאה נהיה כבר טובים יותר. אבל יותר חשוב מהכל- לשכבת שומריה ,שמצטרפת היום רשמית וחגיגית לתנועת הבוגרים ההולכת ונבנית שלנו ,ברוכים הבאים! אנחנו מקווים לראות אתכם בקרוב לוקחים חלק ביצירה הבלתי פוסקת של הגורן )וכמובן ,של תנועת החיים באופן כללי .(...בהצלחה בדרך המדהימה שבחרתם ,אנחנו שמחים לחלוק אותה איתכם. לכל גרעיני התנועה ,לכל השותפים בעבר ,בהווה ובעתיד ,לכל השומרים והשומרות ,נאחל שיהיה לנו חג שמח ,שניצור יחד שנה טובה יותר ושלווה יותר ,ושניפגש כאן גם בשנה הבאה -בשבועות בפלך ובעוד גליון של הגורן. העורכים. עורכים :הללי בלבן )מפרש( ,גיל וולפסון )חריף( מערכת :שירן גולדברג )חריף( ,יעל מיכאל )יהב( ,עידו מהל )חריף( ,שייקו ברנדוויין )חריף( ,אדם ברשאי )ברנש( ,יעל ניסני )נווה( כותבים :אדם ברשאי )ברנש( אורי אופיר )מצר( בר גיסין )אדמה( גיל וולפסון )חריף(
גיל מושקוביץ )נמרוד( יובל אופק )רוח( יעל מיכאל )יהב( כריס שוורץ )ג'ירף(
כרמל וינגרטן )נמרוד( לירון רוזנבלט )קיבוץ תמיד( עומר מגל )ברנש( שירה גליק )נווה(
"בראש אום ג'וני עמדה גורן .הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה .מכל מקום בעמק השומם ,החנוק ,אפשר היה לראות את הערמה הגאה .היא היתה הסמל למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו .היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה .אך היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל ,לקוצר ידו ולקוצר יכולתו ,שהרי היא ניצבה לבדה בעמק הרחב ,עטור האבנים ,חצוי בירדן המתפתל". )מתוך "הגורן ,התלם הארוך ,העץ הבודד" ,מוקי צור( 2
הגור
על קצה המזלג
רוצים להיות גרעין הגליון? לעדכן? לראיין? להשפיע? להגיב? לפרסם? להתפרסם?
מערכת הגור מאחלת לכל תנועת הבוגרי -
habogrim@gmail.com
לעוד שנה של יצירה שומרית משותפת!
"הדרישה לדחות את היציאה לקיבוץ בשם "דין התנועה" יצרה מצב פרדוקסלי :חובת ההגשמה שהוגדרה כעיקרון מרכזי בתנועת "השומר הצעיר" ,הוצגה לא כהקרבה של הפרט למען התנועה ,אלא כמילוי צורך אנוכי של הפרט ,העלול להזיק לתנועה .חניכים בוגרים טענו שהם אינם מסתפקים בעבודה חינוכית ומעוניינים לצאת להגשמה בקיבוץ ,אך היו גם שהגדירו את הצורך הנפשי של הבוגרים לצאת להגשמה במונחים שליליים ...יעקב הורביץ ,חבר עין החורש שעבד בתנועה כשליח ,היה ספציפי יותר "יש חברים שהסטרא הקיבוצי גבר עליהם והקרקע בוערת מתחת רגליהם ,הם רוצים לברוח לקיבוץ"... היציאה לקיבוץ היא אם כך "בריחה"" ,יציאה נחפזת" ,או "סטרא קיבוצי" כדברי הורביץ לעיל. כמו כן ניתן למצוא ברשימת מילות הגנאי "צעד פזיז ,קדחת היציאה"" ,בולמוס של יציאה לגרעין"" ,בהלה ליציאה"" ,הגירה סטיכית" ואף "מפלצת ההליכה לקיבוץ". ועם כל אלו ,אין לאבד פרופורציות .אנשי התנועה ראו שוב ושוב את הצורך להדגיש כי חובת ההגשמה בעינה עומדת ומדובר בדחייה בלבד ,ובסופו של דבר ,כל אחד מהם יגיע לקיבוץ תוך שנה-שנתיים... על "המסתובבים" נמנו לא רק מדריכים .בצד אלו שיציאתם להגשמה עוכבה משום שהדריכו, היו גם שחיפשו "ג'וב" בהדרכה על מנת לדחות את מועד ההגשמה". )שומרים חזק ,עמודים ,184-185יזהר בן נחום(
הגור
3
agarwaen@walla.com
והיד רושמת...
עופר גבאי גרעין "קמה"
אחרי שתפסתי לי איזו נישה קטנה של כתבות פוליטיות ב"הגורן" בתקופה האחרונה ,התקשר אליי זיו משכבת אחווה )באמצע שבוע שטח .(...הוא אמר לי שהוא מתרשם ,ובלי לחכות יותר מידי הוא שאל" :אז תגיד ,מה עם חוק ההסדרים?" .הוא סיפר לי שהוא דיבר עם מישהו שרק פתח את החוק בעמוד אקראי וראה איך מפריטים לנו את מערכת הבריאות מתחת לאף ,אז כשהגעתי הביתה ערכתי מחקר קטן. אני אתחיל קצת בפרטים כלליים על חוק ההסדרים ,למרות שהם פחות או יותר ידועים. אז חוק ההסדרים נחקק ב 1985-בממשלת הרוטציה )בשנות שלטונו של פרס( ,כחלק מהמענה למשבר הכלכלי שפקד את המדינה באותם שנים .הוא נחקק כחוק חירום כדי להקל על שינויים רחבים במשק בשעת המשבר ,אולם מאז '85הוא לא בוטל ועובר כל שנה ביחד עם התקציב .החוק מאפשר מעבר של שינויים בלי דיונים פרלמנטרים ארוכים בכנסת ,אלא כמקשה אחת שקשורה לתקציב ,כך שהפלתו משמעותה הפלת מפעם הממשלה -מה שכמובן גורם לכך שחברים בקואליציה חושבים יותר ידע לנצל אחת לפני שהם מצביעים נגדו .החוק עוסק בעיקר בענייני תקצובים ,אך מאחר את החוק. שלמעשה כל המשרדים תלויים בתקצובים ,מה שנקבע בו משפיע על כל ביבי תחומי החיים במדינה .הביקורת המרכזית על החוק הזה היא שהוא עובר בצורה לא דמוקרטית ,כשהממשלה פשוט מעבירה אותו בלי להתעמק בו ,ומעבירה שינויים רחבים בלי להיות מודעת אליהם .חוק ההסדרים הוא לרוב מסמך ארוך מאוד ומסורבל שמקשה מאוד על ההתעסקות בו ועל הבנתו .מה גם שהוא נכתב על ידי פקידי האוצר ,שהם אלו שמסבירים ומעבירים את תוכנו לשרים שאינם יכולים לקרוא את כולו ולהתמקד בו במאה אחוז )ניתן לבקר אותם על זה ,אבל המסמך הראשון שהוגש לשולחן הממשלה השנה היה מסמך מדיניות בן 238
4
הגור
עמודים ,שמפנה למסמך קודם של כ 160-עמודים וזה עוד לפני שינויים אינסופיים( ,שלא לדבר על אזרחים שרוצים לדעת מה עומד לקרות במדינה שלהם ואלו חוקים מעבירה הממשלה שהם בחרו, שלהם יש סיכוי אפסי להבין משהו מכל הסרבול הזה. בשנים האחרונות שימש חוק ההסדרים ככלי להעברת ההפרטות חסרות התקדים במדינה .ביבי ,בתור שר אוצר, ידע לנצל את החוק הזה במיוחד ורוב ההפרטות הידועות שלו היו דרך חוק ההסדרים .כמו כן ,גם רפורמת בכר הידועה עברה דרך חוק ההסדרים. תוך כדי החיפושים גיליתי כל ניסיתי לחפש מידע על איך נראה חוק ההסדרים השנה ,אבל לא כל כך הצלחתי .מצאתי הרבה אזכורים לחוק ואחרי חיפוש מיני דברים ,כמו על התכנון ארוך את המסמך ובו הגזירות לפני השינויים .חשבתי שאני להקמת קופת חולים חמישית מפספס משהו ובסופו של דבר ,אחרי שקראתי מאמר ביקורתי כלשהו על החוק ,הבנתי שזה לא סתם .למרות שזה עם מטרות רווח )מה שזיו אולי הדבר שהכי חשוב שיהיה מפורסם )וקריא( ,האינטרס דיבר עליו( ,החלטה שנוגדת של האוצר הוא להשאיר אותו מוחבא וכך זה נשאר. תוך כדי החיפושים גיליתי כל מיני דברים ,כמו על התכנון חוק קיים במדינה שאוסר על להקמת קופת חולים חמישית עם מטרות רווח )מה שזיו דיבר קופות חולים למטרות רווח .עליו( ,החלטה שנוגדת חוק קיים במדינה שאוסר על קופות חולים למטרות רווח .או למשל רפורמה קיצונית במשרד החינוך )שעמדה לעבור בזמן שהמשרד נלחם על לא לקצץ בתקציבו -אולי מעט ריח מסריח של תרגיל פוליטי בשיתוף שר החינוך?( ,שמועכת כמעט לחלוטין את כוחו של המשרד ומפריטה אותו לחלוטין ,על ידי העברת הסמכות למנהלי בית הספר כשהיא מעבירה אליהם את כל התקציבים ,לא דרך המשרד .יש עוד מספר החלטות שנויות במחלוקות שהן חלק מההצעה השנה ,בכלכלה, בתעשייה ובעיקר ובחינוך ובהשכלה הגבוהה ,החלטות שאני די בטוח שאפילו במדינה של היום היו מעוררות זעם החוק מאפשר מעבר של שינויים ציבורי אילו היו ידועות ברבים. אני לא בטוח לגמרי כמה מן ההחלטות האלו שונו בדיונים בלי דיונים פרלמנטרים ארוכים האחרונים של הממשלה וכמה הוחבאו יפה מעיני הציבור את בכנסת ,אלא כמקשה אחת )כי כמה שקשה היה למצוא את הגרסאות הישנות, החדשות בכלל היה בלתי אפשרי למצוא( ,בעיקר כל כך שקשורה לתקציב ,כך שהפלתו מעט ימים לאחר הישיבות האחרונות .אבל עכשיו ,עם משמעותה הפלת הממשלה -מה הממשלה הזאת ,חלה עלינו במיוחד החובה ,לחקור, להתעניין ,לקרוא ולהבין .יש התעסקות בתנועה בחוק שכמובן גורם לכך שחברים ההסדרים אבל היא לא מספקת .זה מאבק שחייב להיות בקואליציה חושבים יותר מפעם מהמאבקים המרכזיים שלנו כי החוק הזה הוא לא דמוקרטי אחת לפני שהם מצביעים נגדו והתוצאות שלו הרסניות. בינתיים ,מה שאפשר לעשות הוא להיכנס לאתר ,www.ecowiki.org.ilלחפש שם את "פרויקט חוק ההסדרים ,"2009שם מנסים להשיג כמה שיותר מסמכים מקוריים מהחוק ולפרש אותם בצורה ביקורתית וקריאה .חשוב מאוד להיכנס ,לקרוא וכמובן להצטרף למאבק החשוב הזה.
הגור
5
yuval.ofek1@gmail.com
קו התנערה!
יובל אופק גרעין "רוח"
כיצד התאגדות עובדים מהווה חלק מהמהלך הרחב של תיקון אדם ותיקון עולם? מה בין דמוקרטיזציה בחברה ,אחריות חברתית, שותפות במהפכה וארגון כח לעובדים? לפני כשנה למדתי במסגרת "התכנית" באוניברסיטת חיפה קורס שנקרא "תולדות הסוציאל דמוקרטיה" .הקורס סקר את התפתחות המחשבה הסוציאליסטית החל מהסוציאליסטים האוטופיסטים הראשונים ,דרך המרקסיזם ומשם על ההתפתחות ללניניזם מחד ולסוציאליזם הדמוקרטי מאידך כשבתווך הרבה מאוד גוונים .מעבר למחשבה התיאורטית המרתקת ,הכרנו )מהתנועה למדו שם אני ,רוני כץ ,ענת לזר וטל חכים( בצורה די מעמיקה את ההתפתחות של הסוציאל-דמוקרטיה הסקנדינבית שחותרת לביטול המעמדות בצורה של רפורמות דמוקרטיות ולא בצורה של מאבק מזויין .התוצאה היום היא של רמת שיוויון גדולה בהרבה מזו שהיתה קיימת במדינות הקומוניזם הסובייטי. אבן יסוד בכל תהליך ההתפתחות של המדינה הסוציאליסטית-דמוקרטית הוא התפתחות והתחזקות הדרגתית של מעמד העובדים דרך איגודי העובדים .ניתן לראות איך ההתארגנות והמודעות של העובדים הביאה אותם ליכולת לכפות על המעסיקים חלוקה כמעט שיוויונית של "פירות העבודה" כלומר ,הכנסות העסק. מתוך ההבנה של החשיבות הגדולה של ארגוני עובדים כהתפתחות פוליטית חוץ פרלמנטרית שמייצרת שינוי חברתי מלמטה ,מהאנשים ובתוך האנשים ,ומתוך הביקורת על אופן ההתנהלות של הסתדרות העובדים הכללית ,החלטתי לפני כשנה להצטרף לכח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי שנמצא בשלבי הקמה .היום אני פעיל )באופן די מינורי( במסגרת הארגון .עוזר בכתיבה באתר הארגון ,משתתף באכיפה של השביתה באוניברסיטה הפתוחה )חשוב ,חשוב ,חשוב ,תשאלו אותי, עדיין ניתן לעזור( ובעיקר ,מרגיש שאני לוקח חלק בהתפתחות של משהו גדול שיכול ליצור שינוי אדיר בחברה הישראלית בטווח הזמן הנראה לעין. את המאמר הבא אני מביא מתוך אתר החדשות NRGשל מעריב .המאמר הזה מתעסק פחות במימד של "תיקון עולם" שנמצא בהתאגדות העובדים אלא דווקא ,וזה מה שמדהים בו ,במימד של "תיקון אדם" .תמשיכו לקרוא עד הסוף ,תקראו איך היא מספרת על המהפכה שעברה בחיים שלה. איך היא מבינה את היכולת שלה לעצב את המציאות ,ליצור קשרים אנושיים משמעותיים עם השותפים שלה במעשה. לי ,הקריאה של הדברים האלה ,גם בפעם השניה ,מעלים דמעות של התרגשות בעיניים) .אבל אני כבר זקן ,אז אני בוכה בקלות(...
6
הגור
במקום לקטר ,לקחנו אחריות על מקום העבודה שלנו כשהציעו לי להקים ועד ב"כללית רפואה משלימה" ,חששתי מפיטורים .מה שהתחיל כמהלך חשאי הגיע למשא ומתן מול ההנהלה .מורה לפלדנקרייז במונולוג על איך הפכה למנהיגת עובדים. יעל קונש | 16:45 12/5/2009 שמי יעל ,מזה שבע שנים אני עובדת כמורה לפלדנקרייז ב"כללית רפואה משלימה" .לצדי במרפאות עובדים מטפלים ממגוון רחב מאוד של תחומי הרפואה המשלימה ,רופאים וצוות משרד .בקיץ שעבר פנתה אלי עובדת באחת המרפאות בהן אני עובדת ואמרה לי בשקט" :יש מחשבה על להקים ועד עובדים ,זה מעניין אותך?" .שאלתי אותה "זה לא מסוכן? לא עלולים לפטר אותנו?" ,והיא אמרה "על פי חוק אסור ,אבל יש מעסיקים שמפטרים למרות החוק". דיברנו עוד קצת על חוזה ההעסקה שלנו .עד אותו רגע עקבתי במועקה גדולה אחרי מצבם של עובדים בענפים אחרים במשק הישראלי .הייתי מודעת לשחיקה בזכויות העובדים ולקשר שלה להפרטות ולירידה באחוז העובדים המאורגנים .זה מאוד הדאיג אותי ,כי זה נראה תהליך חד כיווני, שבו מצב העובדים רק ילך ויחמיר .המעסיקים כל הזמן מוצאים טריקים ופטנטים איך לא לתת זכויות סוציאליות ,איך לשלם שכר נמוך יותר ,איך לא להיות מחויבים לעובדים שלהם ,אבל מנגד כן לדרוש נאמנות ומחויבות מצד העובדים .הרבה מהעובדים סובלים מחוסר ביטחון תעסוקתי מאוד מטריד. עד לאותה שיחה לא באמת נתתי לעצמי דין וחשבון לגבי מה שקורה במקום העבודה שלי .לא חשבתי להיות פעילה .יש לי שני ילדים ובעלי עובד בערבים -להגיע לאסיפות ופגישות נראה לי בלתי אפשרי. ואז אמרו לי שמתארגנת אסיפה חשאית ו"מאוד חשוב שתבואי .תבואי עם הילדים" .ובאמת באתי עם הילד הקטן ,שהיה אז בן שנתיים .באסיפה הראשונה ההיא פגשתי לראשונה את אסף מנור מ"כוח לעובדים" ,שהסביר לנו שצריך להחתים עובדים על חברות בארגון ולהגיע לפחות לשליש חתומים ממקום העבודה כדי להיחשב לוועד יציג. באסיפה הזו ובאלה שבאו אחריה גם התגבשו הקבוצות הראשוניות של עובדים מחויבים ,שהתחילו להרים את ההחתמות במרפאות .באותו זמן חשבנו שנאגד כמה מרפאות במרכז ,ועם זה נלך להנהלה. די מהר הבנו שהכוח שלנו טמון באיגוד כלל ארצי, וכדי שבאמת יהיה לו כוח הוא צריך לכלול את כל הסקטורים :מטפלים ,רופאים וצוות משרד.
חשש מאיומים
יעל קונש .צילום:דירק קונש
בחודשים הראשונים עבודת ההחתמה הייתה חשאית :לא רצינו שההנהלה תדע ,כי לא ידענו מה תהיה תגובתה .מניסיונות של התאגדויות במקומות אחרים ,ידענו שהנהלות יכולות לאיים על עובדים שמקימים ועד ,להתנכל להם ואף לפטר אותם -על אף שזה בניגוד לחוק .לא רצינו לקחת את הסיכון. המתנדבים של "כוח לעובדים" היו שם כל הזמן ,יד ביד איתנו .נסענו בכל הארץ כדי לפגוש עובדים, לספר להם על האיגוד ולהחתים אותם .בכל אזור בארץ פגשנו עובדים שהיו מוכנים לקחת על עצמם את עבודת הנציגות ,כלומר לדבר עם עובדים נוספים מהמרפאה שלהם ולצרף אותם לאיגוד. למעשה נוצרו הנהגות מקומיות ,שהן עמוד התווך של האיגוד .בנובמבר 2008החלטנו שאנחנו מספיק גדולים כדי לחשוף את ההתארגנות ולהתחיל לפעול בגלוי .כתבנו מכתב להנהלה ,שמודיע על
הגור
7
הקמת "איגוד עובדי/ות כללית רפואה משלימה" .התחלנו להפיץ פליירים באופן גלוי בכל המרפאות בארץ ולספר על ההתארגנות ,לכל מי שלא היה בסוד העניין עד לאותו רגע. ארגנו כנס גדול בתל אביב ,אליו הגיעו קרוב ל 200-עובדים ,ועוד כנס בצפון ואסיפות בדרום ,בשפלה ובירושלים .התגובות היו מדהימות .היתה המון שמחה .סוף סוף עושים משהו .ככל שגדלנו הצטרפו עוד ועוד עובדים מכל רחבי הארץ למעגל הפעילים .זו חוויה מאוד מיוחדת להיות חלק מקבוצה כזו של אנשים ,שמחויבת למטרה משותפת. עברנו ממצב שבו אנחנו מקטרים כמו כולם בסלון מול הטלוויזיה ,למצב שבו אנחנו לוקחים אחריות על החיים שלנו ועל מקום העבודה שלנו ,עם מחויבות להגן על הרבה מאוד עובדים ,שהצטרפו לאיגוד למרות החשש .זה מעבר מאוד עוצמתי. לראות אנשים שעד לא מזמן התעסקו בעיקר בשיאצו ,דיקור או עיסוי ,פתאום מארגנים ישיבות, מדברים ,משכנעים ,מניעים תהליכים ,עובדים כצוות כדי לקדם דבר שהוא גדול מאיתנו ,זה מגדיל אותנו .אני חושבת שכל אחד מאיתנו גילה בעצמו יכולות שלא ידע עליהן לפני כן .הקמנו ארגון דמוקרטי מהיסוד .זאת חגיגה של אנושיות. את רוב רובם של האנשים שמקימים ביחד איתי את הדבר הזה לא הכרתי קודם .היום הם אנשים מאוד קרובים לי .אני סומכת עליהם ,לומדת מהם ורואה אותם מביאים לידי ביטוי את החלקים הכי יפים שלהם :יושר ,נאמנות ,מחויבות ,תבונה ,יצירתיות ,אומץ ועוד ועוד .לפני כשבועיים התקיימה פגישה ראשונה בין נציגי האיגוד להנהלה .בפגישה הזו סוכם על כניסה לתהליך של משא ומתן .אנחנו ממשיכים בדרך להסכם. הכותבת היא מורה לפלדנקרייז ויו"ר איגוד עובדי כללית רפואה משלימה
השביתה באוניברסיטה הפתוחה ב 5-השבועות האחרונים ,האוניברסיטה הפתוחה מושבתת .האוניברסיטה הפתוחה היא האוניברסיטה היחידה בה המרצים מועסקים ללא קביעות ,מפוטרים בכל סמסטר ונשללים מזכויותיהם החוקיות .לפני מספר חודשים התארגנו המרצים דרך כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי על מנת לעמוד על זכויותיהם ולאור הסחבת במשא ומתן הכריזו על סכסוך עבודה ופתחו בשביתה. מול העובדים השובתים עומדת הנהלה נחושה וכוחות חזקים שמודעים למשמעויות הרחבות של הצלחת השביתה ועל כן עושים ככל שביכלתם על מנת לשבור את המרצים ונסיון ההתארגנות. הנסיונות כוללים משלוח מכתבי איום למרצים ,עידוד ותמיכה במרצים שוברי שביתה ,עצירת המשכורות והצבת 3מאבטחים מגודלים וחמושים בכניסה לכל קמפוס לימודים ,על מנת למנוע מהשובתים את זכותם החוקית לשמור על השביתה. במקביל לשביתה של הרוב המוחלט של המרצים ,קיימים מספר מרצים שאינם משתפים פעולה עם השביתה וממשיכים ללמד .שבירת השביתה של מרצים אלה מחזקת את עמדת ההנהלה ופוגעת ביכולת העמידה של השובתים) .מי שרוצה יכול להזכר בתמונת שוברי השביתה מהסרט "בילי אליוט"(. נצחון במאבק המרצים כלומר ,הסכם קיבוצי חתום וזכויות מובטחות ,יהווה אבן דרך משמעותית בדרכה של העבודה המאורגנת הדמוקרטית בארץ. מה אנו נדרשים לעשות? ברחבי הארץ ובמיוחד באזור המרכז המרצים השובתים זקוקים נואשות לסיוע של פעילים חברתיים באכיפת השביתה .זה מעשה מהפכני וחשוב ביותר והוא מציע סיפוק ומפגש מרתק עם המרצים .לפרטים אפשר לפנות ליובל.
8
הגור
asigarbarz@yahoo.com
והיד רושמת...
אסי גרברז, גרעין באמת
מבאס להיות תנועה ציונית .כל כך התרגלנו להאבק על זכויותיהם של אחרים -ערבים ,פועלים ,עניים, דארפורים ,עובדי רכבת ,פלסטינאים -שכאשר אנחנו נדרשים לצאת למאבק על זכויותינו שלנו ,אנחנו מגמגמים ,מזיעים ולעיתים קרובות -גם מתקפלים .איך מסבירים לאזרח הערבי ,שהתרגלנו כל כך להעמיד את עצמנו לשירותו )או לכך לפחות אנו מתיימרים( ,שבמציאות המורכבת הזו עליו גם לעשות ויתורים ולהתייחס לצרכים שלנו ,בהיותנו עם ככל העמים? הרי זה בלתי נתפס שמעמדת הכוח בה ניצב העם היהודי ובתוך כל העוול שהוא מייצר באמצעותה ,הפתרון שהוא מציע יכלול דרישה כלשהי מהצד המקופח? יציב אתגר אידאולוגי או מוסרי לעם כבוש? אז השאלה שאני שואל היא -האם ייתכן אחרת? בשיחה שניהלתי לאחרונה עם חברה ערבייה ממפלגת חד"ש על חזון אפשרי לפתרון הסיכסוך, הצלחנו להסכים על סיסמה משותפת" :שתי מדינות לשני עמים" .הרגשתי שמחה גדולה בזכות ההישג המרשים -הסכם שלום בעשר דקות! חיוך גדול הופיע לי על הפנים בעודי משתעשע בדמיוני בשני בתים לאומיים העומדים בשכנות ,אחד יהודי ואחד פלסטינאי ...ואז הוסבר לי בעדינות :הכוונה ב"שתי מדינות לשני עמים" ,היא שיקומו שתי מדינות לעם הפלסטינאי ובאחת מהם יהיה מקום גם לעם היהודי .החיוך הופך למהוסס .אז אני שואל" :אבל מה איתנו ,לא מגיעה לנו הגדרה עצמית ובית לאומי?" והתשובה הייתה פחות או יותר כך" :למה אתם צריכים אותם? היהדות היא דת ,לא לאום. אתה לא רואה אותי נאבקת על בית לאומי לאיסלאם."... אבל מספיק עם הקיטורים .לא הבאתי את הדוגמא כדי להוכיח שגם היהודים מקופחים במזרח התיכון ,אלא כדי להגיד דבר הרבה יותר חשוב :האינטרס של העם היהודי הוא האינטרס של הערבים ולהפך .בכל פעם שאנחנו נמנעים מלעמוד על זכותנו הפוליטית להגדרה עצמית וטריטוריאלית ,אנחנו לוקחים צעד לאחור בדרך לשלום .מדוע? כי שלום עושים בין שני עמים .בין שתי מדינות -שתי זהויות. בשביל חיים ברי-קיימא במזרח התיכון ,צריכים גם הפלסטינאים וגם היהודים לחוש ביטחון .אותו ביטחון שמקבל החניך העירוני ,שנאלץ לעבור עד היום פעולות בפארק ,כשהעירייה מעמידה לרשותו בניין לקן בו הוא יכול לצייר את סמליו ,ליצור ערבי תרבות ,לשיר את שיריו ,לארגן קייטנה לילדים שהכי זקוקים לה ,וכן ,נכון -גם להחליט את מי הוא רוצה להכניס אליו ואת מי לא. אני כותב את הדברים האלה על אף ולמרות ההגבלות שמטילה הציונות על האזרח הערבי הישראלי- ההמנון ,הדגל ,הסמלים והתרבות -כל אלה יבואו על חשבונו .העובדה הזאת מציבה לפנינו שני אתגרים שהם תנאי לקיומה של מדינה יהודית: (1דמוקרטיה -המאבק על שיוויון הזכויות האזרחי של הציבור הערבי שבוחר בישראל כבית. (2מדינה פלסטינית דמוקרטית -שתקום בשכנות לנו ותהווה באמת ובתמים את האלטרנטיבה הלאומית -בית לאומי לאזרח הפלסטינאי ,בו הוא יוכל למצוא זהות שלמה בתוך עמו. אלו הן שלושת המטרות שעלינו להציב לעצמנו :ציונות ,דמוקרטיה ומדינה פלסטינאית דמוקרטית. מבין שלושת האתגרים -הציונות הוא הגדול והמורכב ביותר .משום שהוא דורש מאבק על התודעה של שכנינו הערבים ,מאבק בתודעת הקורבנות שכובלת ומדכאת אותם ויושבת יותר באזור הבטן, מאשר בראש. לסיכום :אל תתביישו בציונות .מי שמתבייש בזכויות של עמו ,מתבייש בזכותם של כל העמים ,ושל הפלסטינאי בפרט. חזקו ואמצו .אסי.
הגור
9
noamleibman@gmail.com
בתנועה מתמדת
נועם לייבמן, גרעין "יורה"
נפתח בהבהרה ,לכל מי שיש או היה אי פעם ספק בליבו :יש לומר "פרדס". לא "הפרדס" ולא שום דבר אחר .זהו ,אחרי שסגרנו את הפינה הזו ,אפשר להתחיל.
בכמה מילי הניסיון של פרדס הוא בעצם להביא את השקפת העולם השומרית לתוך החברה הישראלית .גם במקומות שאנחנו כתנועה לא מצליחים להגיע אליהם בדרכים הרגילות ,וגם במקומות שהתנועה נמצאת -שם הכוונה היא להרחיב את התהליך החינוכי ולעטוף אותו מנקודה נוספת .את כל זה אנחנו רוצים לעשות בלי לוותר על הפרקסיס הראוי עבור בוגר בתנועה :מעגל שותפים ,שיחה ,התמודדות על מערכות יחסים ,למידה והמשגה משותפת ,שותפות ושוויון כלכלי ,אחריות על התנועה ,עיסוק בתחום החינוך ,משימה שמאפשרת גם קיום כלכלי וכו'.
תמיד טוב להתחיל ברקע כללי פרדס נהגה והוקם לפני 6שנים )שנה שישית לפעילות תסתיים באוגוסט( ובשנת הפעילות הראשונה הופעל ע"י 3בוגרים מקבוצת מפרצים וגרעין נמרוד. כמו התחלות אחרות בחיים בכלל ובתנועה בפרט ,גם כאן התקיים תהליך של ניסוי ותהייה )וטעיה (...עד שהדברים התגבשו לכדי מיקוד משימתי ברור יחסית .פרויקטים רבים עלו על השולחן ,נוסו ,הצליחו, נכשלו ,עובדו מחדש ושודרגו. בשנתיים שחלפו היו בפרדס 8אנשים ,מגרעינים שונים ,והצוות פעל בשלושה תתי צוותים עיקריים :צוות התנועה העולמית ,הצוות הקיבוצי וצוות סמינרים .הסברים בהמשך... לפני שנתיים נוסחו מטרות הצוות באופן ברור ומסודר ובשנה שעברה המשיך התהליך בו ניסינו לענות בצוות על השאלה -מה זה בעצם פרדס? את השנה הנוכחית התחלנו כשברור לנו יותר מבעבר לאן פנינו מבחינה משימתית .הגדרנו לעצמנו שהמשימה של פרדס היא תהליכים חינוכיים של טווח קצר או בינוני במערכות חינוכיות קיימות.
10
את כל זה אנחנו רוצים לעשות בלי לוותר על הפרקסיס הראוי עבור בוגר בתנועה :מעגל שותפים ,שיחה, התמודדות על מערכות יחסים ,למידה והמשגה משותפת ,שותפות ושוויון כלכלי ,אחריות על התנועה ,עיסוק בתחום החינוך ,משימה שמאפשרת גם קיום כלכלי וכו'.
הגור
מה זה אומר בפרקטיקה? הדרכה בפרדס יכולה להימשך בין שעה וחצי לכמה חודשים שיש בהם מפגש שבועי .האם אפשר לקרוא לזה תהליך חינוכי בכלל? תלוי .במה? בין השאר במערכת החינוכית. כולנו יודעים שאין קסמים בחינוך ובוודאי שאי אפשר )וגם לא נכון( אפשר לבנות הדרכה שתצליח להפוך את עולמו של החניך ביום .אבל אם מגיעים לתוך מערכת ליצור בחניכים אי נחת כלפי חינוכית קיימת ,כלומר -בית ספר ,מועדון נעורים ,מועצת נוער וכו', המציאות -כלפי עוולות אפשר לבנות הדרכה שתצליח ליצור בחניכים אי נחת כלפי המציאות -כלפי עוולות חברתיות ,שתצליח לעזור להם לחשוב חברתיות ,שתצליח לעזור ביקורתי .אנחנו רוצים שהחניך יצא בתחושה שהוא חייב "לעשות להם לחשוב ביקורתי .אנחנו משהו" .אם נצליח לחבר אותו לעשייה אקטיבית קונקרטית רוצים שהחניך יצא בתחושה )והלוואי להצטרפות לשומר הצעיר -(...בכלל טוב. שהוא חייב "לעשות משהו" .יש שני אמצעים מרכזיים וחשובים כדי להצליח בסוג כזה של הדרכה .הראשון הוא לבנות פעולה )בפרדס קוראים לזה סדנה( אם נצליח לחבר אותו לעשייה שהקצב בה גבוה ,הרבה מידע וחוויה במעט זמן ושימוש בהמון אקטיבית קונקרטית )והלוואי מתודיקה .הכלי השני הוא ליצור חיבור חינוכי משמעותי עם להצטרפות לשומר הצעיר -(...המורה /מדריך הנעורים .אם בונים שותפות עם המורה או מדריך בכלל טוב .הנעורים ,אפשר בהחלט להגביר לו את המוטיבציה ,תחושת האחריות והמסוגלות שלו לחנך באמת .אפשר "להזכיר" לו למה תפקידו קריטי לחברה הישראלית .בסופו של דבר ,אם הגורם החינוכי המקומי יהיה מחובר למה שאנחנו מעבירים -תהיה המשכיות .אם לא -לא. מבחינת תחומי התוכן של ההדרכה ,הנושאים הם תרבות הנוער )כולל מין והתמכרויות( ,כלכלה וחברה ,החברה הישראלית ,הכנות לפולין ,הנוער בקיבוץ ועוד.
אי #זה עבד ואי #זה עובד? כאמור ,בשנתיים שחלפו היינו 8בפרדס ,מחולקים על שלושה צוותים. צוות התנועה העולמית ,כשמו כן הוא ,עסק בעיקר בעבודה מול התנועה העולמית :תוכניות חינוכיות, "מפגש" ,קיץ אירופה )או מחנה ישראל כמו שקוראים לזה בתנועה העולמית( ,הדרכת "שנת" ועוד ועוד ועוד ...בסוף השנה האחרונה ,הוחלט בצוות פרדס שהגיע הזמן שבו צוות התנועה העולמית יצא מפרדס ויהפוך להיות צוות נפרד שקשור להנהגה של התנועה העולמית. הצוות הקיבוצי עסק בעיקר בקשר עם המטה השיתופי ופיתוח הקשר והתפיסה לגבי חברות הנעורים ותפקידנו בחינוך הקיבוצי .השותפות עם המטה השיתופי מתבטאת גם בכך שאנחנו חלק משמעותי בבנייה של מחלקת החינוך של המטה השיתופי. צוות סמינרים עסק בנושא ההדרכות .החל מסדנאות בודדות ,דרך רצף סדנאות מתמשך ועד לסמינרים בבתי ספר. מבנה קצת השתנה בה , ט " תשס , השנה עד שהיה זה בגדול מאוד מה אם בונים שותפות עם הצוות.
ועכשיו ,מה עכשיו? את השנה הנוכחית התחלנו 4חברים בצוות הקבוע .התנועה העולמית כבר לא היתה בתוך פרדס והיה ברור שאנחנו ממקדים את עצמנו בנושא של סמינרים ,סדנאות ועבודה בשיתוף עם המטה השיתופי בתחום הקיבוצי 4 .אנשים לא יכולים להשתלט על ההדרכות בפרדס והוחלט )עוד בסוף תשס"ח( להקים צוות של מדריכים שפרדס זו לא המשימה העיקרית שלהם ,אבל הם מגיעים להדרכות ומדי פעם עושים יום או סמינר צוות .השם שנבחר לצוות הזה" :צוות אגם" )הסברים בהזדמנות אחרת( .המסקנות מאופן העבודה השנה של צוות אגם הן רבות .היו הרבה דברים טובים ופחות טובים ויש הרבה מחשבות על איך צריך להבנות את הצוות הזה בשנה הקרובה ,אבל עוד לא התקבלה החלטה סופית.
הגור
המורה או מדריך הנעורים, אפשר בהחלט להגביר לו את המוטיבציה ,תחושת האחריות והמסוגלות שלו לחנך באמת .אפשר "להזכיר" לו למה תפקידו קריטי לחברה הישראלית. בסופו של דבר ,אם הגורם החינוכי המקומי יהיה מחובר למה שאנחנו מעבירים -תהיה המשכיות. אם לא -לא. 11
בימי אלו... בחודש אפריל התחיל להיפגש צוות )שבהעדר שם קצר וקולע נקרא צוות חשיבה( שמורכב מחברי פרדס ועוד מספר אנשים מהתנועה. כרגע נמצאים בצוות חברים מגרעיני נמרוד ,יפו, רוח ,חורש ,יורה וסוס .הניסיון בצוות הוא לחשוב ביחד על תפקיד פרדס בתנועה ומתוך זה למצוא את הביטויים הנכונים ביותר לכך .כרגע ,בתוך ההקשר של פרישת המשימות ,אנחנו עוסקים בעיקר במבנה הצוות- כמה יהיו ומה יעשו .זה תהליך מעניין שתהיה חשיבות לראות איך ממשיכים בו גם אחרי פרישת המשימות ומן הסתם ,אי אפשר ולא צריך להפריד בין שאלות של מבנה לשאלות של מהות .בהמשך אנחנו שואפים שהצוות ירחיב את הפרספקטיבה שלו -גם בכך שיהיו בו שותפים מגרעינים נוספים וגם שהעיסוק במשימה של פרדס יהווה פתיחה להעמקה בתפקידן של משימות נוספות הפועלות באופנים דומים מול החברה הישראלית.
בחזרה ליומיו ניסיתי במה שכתבתי עד עכשיו לסדר מה זה פרדס מבחינת לפני כמה שנים ,כשלא היה המבנה הפנימי. קשה יותר לתאר מה עושים בתכל'ס ביומיום .גם בגלל שהימים משהו מוגדר להתכונן אליו, והתקופות שונים מאוד אחד מהשני וגם כי בתוך חלוקת האחריות היה צריך "להמציא" . .זה הפנימית ,יש שוני מסויים ביומיום .אני אנסה בכל זאת. היה חשוב ,אבל הרגשנו שזה מבחינה משימתית להיות בפרדס זה לא לעבור מהדרכה להדרכה .יש תקופות שבהן יש יותר סדנאות וסמינרים ובקושי יש קצת יותר מדי "חופש". זמן לנשום .יש תקופות שבהן יש מעט מאוד הדרכות ואז היומיום כשאני אומר קצת יותר מדי, נראה שונה מאוד. אני מתכוון לזה שחופש , הסמינר את לבנות צריך קורה מה ברור מאוד כשיש הדרכות באמת מאפשר יצירתיות ,אבל צריך לעשות אליו הכנה ,להדריך ולסכם .בכל הדרכה או סמינר יהיה אחד מחברי הצוות )או זוג( שאחראי על הבנייה ,מפגש עם ההרגשה היתה שאולי מינון מוגזם של זה מעכב ומדכא הגורמים החינוכיים ,הכנה ,סגירת מדריכים וכו'. אבל מה עושים כש"אין עבודה"? בתחום הזה אני חושב שהיתה את היצירתיות .יש גבול דק התפתחות משמעותית מאוד בשנים האחרונות .לפני כמה שנים, היו מאוד בין "חופש" לבין חוסר כשלא היה משהו מוגדר להתכונן אליו ,היה צריך "להמציא". בזה יתרונות :הרבה מקום ליצירתיות ,לו"ז מאפשר ,התמודדות אונים ואיבוד אוריינטציה. אישית וצוותית עם חולשות אנושיות כמו עצלות או סתם אי לקיחת אחריות .זה היה חשוב ,אבל הרגשנו שזה קצת יותר מדי "חופש" .כשאני אומר קצת יותר מדי ,אני מתכוון לזה שחופש באמת מאפשר יצירתיות ,אבל ההרגשה היתה שאולי מינון מוגזם של זה מעכב ומדכא את היצירתיות .יש גבול דק מאוד בין "חופש" לבין חוסר אונים ואיבוד אוריינטציה .אז שינינו. הלו"ז היום הוא קבוע ומסודר הרבה יותר ,חלוקת המשימות נעשית כך שלכולם יש מה לעשות )והרבה יותר ממה שהשעות יש כמובן את ההתנהלות בשבוע מאפשרות (...ולחלק מאיתנו יש גם "עוגן" בלו"ז שקשור הפנימית של הצוות :למידות ,לפרדס .העוגנים הם בעצם שיתוף פעולה מובנה של פרדס עם שיחות ,שיחות אישיות וכו' .גורם אחר ,שמתבטא מעבר להדרכות ,גם ביום בשבוע )או יותר( עסקנו השנה בשאלה של שאנחנו עובדים עם אותו גורם .השנה מדובר במורשת )מכון לחקר והוראת השואה בגבעת חביבה( ובמטה השיתופי .בשנה האם להקים אגודה שיתופית? הבאה ,כנראה שיהיה גם את בית יגאל אלון. מה זה אומר גם מבחינה הדרכות ,לצערנו ,לא מגיעות מעצמן .צריך להשיג אותן .אז כלכלית וארגונית ,אבל גם מה מגיעים לבתי ספר ,מועצות אזוריות ,קיבוצים ועיריות ומציעים זה אומר כלפי התנועה? איזו להם להביא את פרדס .גם בוגרי תנועה ,שמצליחים לחבר אותנו לגורמים שהם עובדים איתם ,מסייעים מאוד .ב 98%מהמקרים מציאות ותהליכים זה יכול כולם יוצאים מרוצים בסוף. ליצור? חוץ מזה ,יש כמובן את ההתנהלות הפנימית של הצוות :למידות, שיחות ,שיחות אישיות וכו'.
12
הגור
עסקנו השנה בשאלה של האם להקים אגודה שיתופית? מה זה אומר גם מבחינה כלכלית וארגונית, אבל גם מה זה אומר כלפי התנועה? איזו מציאות ותהליכים זה יכול ליצור? כרגע ,מבחינה משפטית ,אנחנו ענף בקיבוץ פלך .זה אומר שכלכלית אנחנו מנוהלים דרך פלך ,אבל עם אוטונומיה מוחלטת שלנו .בהחלטה משותפת סוכם שבינואר הקרוב נבחן את המצב שוב ,נראה איפה אנחנו עומדים מבחינת הרצון להקים אגודה שיתופית ואין ספק שיש לנו עוד דרך לעשות בעיסוק בנושא.
ולסיכו השנה הדרכו בפרדס מעל ל 3000-חניכים .זה מספר יפה ,שממשיך גידול של מספר הנחשפים לתכנים של פרדס מהשנים הקודמות ,אבל אנחנו כמובן שואפים ליותר .זה בהחלט לא מופרך להעריך שעד אוגוסט נצליח להגיע לכ 3500חניכים ועם עבודה כשבוחנים לכמה חניכים נכונה אפשר להגיע למספרים גדולים הרבה יותר בשנה הקרובה. מגיעים הרעיונות של התנועה המספר לא חשוב כדי להרגיש טוב עם עצמנו .הוא חשוב כי אחת שלנו -נראה לי שאפשר לומר המטרות המרכזיות שלנו היא באמת לחשוף מקסימום חניכים להשקפת העולם השומרית. בגאווה שכתנועה ,אנחנו כשבוחנים לכמה חניכים מגיעים הרעיונות של התנועה שלנו- בהחלט הופכים עם השנים כשהביטויים לכך הם תנועת הנוער ,המוסדות ,פרדס ,עבודת לגורם רלוונטי ,שיש לו עומק בשכונות )קרית משה למשל( ,גשר לקשר ופרוייקטים פוטנציאל אמיתי להשפיע אחרים שמתעצבים ומתרחבים -נראה לי שאפשר לומר בגאווה שכתנועה ,אנחנו בהחלט הופכים עם השנים לגורם רלוונטי ,שיש ולתפוס מקום חשוב בחברה לו פוטנציאל אמיתי להשפיע ולתפוס מקום חשוב בחברה הישראלית .פרדס הוא חלק הישראלית. מזה .יש עוד הרבה לאן פרדס הוא חלק מזה .יש עוד הרבה לאן להתקדם ,הרבה על מה לחשוב והמון לעצב .בגלל אופי הכתבה ,שנועדה לתת רקע להתקדם ,הרבה על מה ראשוני וכללי ,לא נכנסתי להרבה מהדילמות ,מהתכנים ומהאופן לחשוב והמון לעצב .בו הפרקסיס משפיע על האנשים שלוקחים חלק במשימה הזו. השיחה עוד תימשך והצורה עוד תשתנה ודברים חדשים יקבלו ביטוי נוסף או אחר .האתגר ימשיך להיות לא להיות סטטיים ,לא להיות מקובעים ולהתעקש על עיצוב נכון ,אמיתי ופורץ ,שתואם את אורח החיים שכולנו בתנועה שואפים לבנות.
הגור
13
yagelamir@gmail.com
בתנועה מתמדת
אמיר יגל, גרעין "מבול"
רשמים משיחה עם בן-גרעין על הצבא
קול קורא לפיקוד או על הבחירה לצבוע את הדרך בצבעי המטרה עברו עלי מספר חודשים עד שגמרתי לכתוב את הכתבה .זאת אומרת ,את רוב הכתבה כתבתי ביום אחד ואפילו די מהר ,אבל ההתרחשויות גרמו לעיכובים בפירסום .בתור פתיח ,רק חשוב לי להגיד שהכתבה היא עיבוד של המחשבות לגבי הצבא ,בעקבות אחת השיחות המשמעותיות ביותר שאני ובן גרעיני היקר נראה לי שאחד הדברים החשובים יאיר ליבל ערכנו .את המחשבות בנושאים שונים פרטתי ואני עדיין פורט לגורמים שונים ומפרסם או מעבד אותם ביותר שאני ויאיר אמרנו הוא בצורות שונות .היה נראה לי שהמחשבות לגבי הצבא יש הדרך בה נוכל לצבוע את חיינו להן חשיבות לגבי תנועת הבוגרים כולה ועל כן יש תוקף בצבעי המטרה .במרחק שבועות לפרסם את המחשבות שלי לגבי זה פה. אמרנו ויאיר שאני ביותר נראה לי שאחד הדברים החשובים מהשיחה שלנו ,אני יכול להגיד לך, הוא הדרך בה נוכל לצבוע את חיינו בצבעי המטרה .במרחק שבועות מהשיחה שלנו ,אני יכול להגיד לך ,יאיר ,ולכולם :יאיר ,ולכולם :אני מרגיש היום אני מרגיש היום שאני צובע את היומיום שלי בצבעי המטרה שאני צובע את היומיום שלי בצבעי מיום ליום יותר ויותר נראית)(.במיוחד בימים שהפועל תל אביב המטרה מיום ליום יותר ויותר נראית כמו שהיא חזק ואמץ- )במיוחד בימים שהפועל תל אביב אמיר יגל .מאי .09
נראית כמו שהיא נראית(.
שבת חיי שרה
אחד הדברים הכי משמעותיים שקראו לי עד היום בצבא ,היית החוויה הראשונה שלי בחברון, ולמעשה החוויה הראשונה שבה נתקלתי בפלסטינאים ,במתנחלים ובכל העסק הזה שאותו אנו מכנים הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
14
הגור
חיי שרה ,חוץ מהיותו משחק כדור שאני גרוע בו, היא גם פרשת שבוע מיוחדת בה נהוג לעלות לעיר האבות -חברון -ולהתפלל במערת המכפלה .רצה הגורל ושבת חיי שרה בה שלחו אותנו לחברון הייתה בערך שבועיים לפני פינוי בית המריבה )"הבית האדום"( ,ואנשי הישוב היהודי בחברון היו משוכנעים כי בשבת חיי שרה הולכים לפנות אותם .אלפי בני אדם היו באותו סוף שבוע בעיר ,והיו מוכנים להתפתחות אלימה ,עם המשטרה ,הצבא ,והערבים )או בעצם עם כל מה שזז( .נראה לי שלפני החוויה בחברון לא הרביתי לחשוב על המשמעות של להיות חייל בסיטואציה אמיתית ,חיה. הייתי חושב על הכל באופן תיאורטי למדי .בערב שישי שהיה סוער ומלא אלימות בין מתנחלים לשוטרים ולחיילים )גם חיילים שלנו היו מעורבים( ,ישבנו לאכול ארוחת יום שישי, אני ,הסמל שלי ועוד שלושה חיילים. ובעודנו אוכלים אנו שומעים מהבית שממול -הבית של איתמר בן גביר, אחד ממנהיגי הישוב היהודי בחברון -שירת מקהלה חזקה ששרה שירי אני המגן ואני המפעיל של הלל לרצח רבין )כמו השלאגר הענק שאהוב עליהם במיוחד" -יגאל כל מה שמאפשר להם עמיר תודה רבה ,ברוך גולדשטיין נשמה -כל ערבי שנהרג בשבילי זה לשבת בהתרסה ולשיר יום של חג"( ,ועוד מגוון שירים החל מחברון היא שלנו בכוח ובדם, ליגאל עמיר שירי הלל -אני וכלה בדם וביזע יוקם לנו גזע... נראה לי שזה היה הרגע היחידי שלי עד היום בו התביישתי ללבוש זה שמחזיק בנשק מדים .הייתה בי תחושה שאני פשוט שומר על הצד הלא נכון ,שמאפשר את הדיכוי. שהישיבה שלנו בחברון עם נשק כדי "לשמור על הישוב היהודי" זה פשוט לא מה שאני צריך לעשות. באותו ערב שוב נדלק בי היצר הישן ,היצר החניכי כל כך -למחות נגד הכל .ביקשתי מהסמל באותו ערב לא לצאת שוב לרחוב ,הסתגרתי בבית שבו ישנו ,רק לפנות בוקר כשכבר כל הישוב היהודי ישן יצאתי שוב לשמירה. כל כך רציתי אז לכתוב ל"הגורן" את מה שאני מרגיש ,פשוט לא הצלחתי .מה אני אגיד לכם ,בתנועת הבוגרים? ששנאתי את המתנחלים על החוסר אונים שהם מציבים אותנו בו? שאני שונא את מפעל ההתנחלות על האבלות הנוראיים שנעשים יום יום בשם כולנו שם? אני לא אכתוב את זה -אני המגן ואני המפעיל של כל מה שמאפשר להם לשבת בהתרסה ולשיר ליגאל עמיר שירי הלל -אני זה שמחזיק בנשק שמאפשר את הדיכוי. נראה לי הרבה פעמים כאילו איכזבתי את מרדכי אנילביץ -נמצאתי בתוך תוכה של החלאה והניוון ובכל זאת התרגלתי ,הסתגלתי ,לא מרדתי במציאות הזו...
קול קורא -לפיקוד!
עברו הרבה דברים מאז הלילה שאותו אנחנו מכנים "ליל השטן" בבית איתמר בן גביר בחברון .הייתי מאז כבר עוד הרבה פעמים באיו"ש ועוד פעם בחברון -דברים נראו פחות קיצוניים ופחות חמורים כמו החוויה ההיא בשבת חיי שרה. הגדוד כבר עלה לקו צפון וכבר ירד לאימון .אני נשארתי בבא"ח ,הלכתי לקורס מ"כים. הבחירה בלהיות מפקד ,אם להודות על האמת ,נבעה הרבה בגלל הפלוגה הכל כך מיוחדת שממנה באתי .בגלל הסגל הבלתי רגיל ,בגלל כי יש שניים עשר חיילים הסמל שלי ,המ"כ שלי ,המחלקה שלי -החיים ְבפלוגה כמו הפלוגה שמחכים להתגייס ולחוות שממנה באתי .הרגשתי מחויבות להמשיך את הנעשה :לא מוסרי לתת מוכרחים צבא ,ומשהו צריך לעשות למעשה המהפכני שבו התחיל הסגל שלי ,להיות חד פעמי- אותו מוסרי ,משהו נדרש להמשיך! אז עזבתי את הפלוגה ,ברגשות מעורבים של געגוע ואהבה ,והרבה כדי שהחיילים האלה לא תקווה להמשך- יסתגלו ,לא יתרגלו- בחרתי להיות שלוש שנים בצבא -שעושה אותי החייל האינפנטיל שלא מצליח להשלים משפט בלי להגיד בתוכו "אחי" חמש -שש פעמים ,ימרדו במציאות הזו שעושה אותי החייל שחותר הביתה. כל כך הרבה פעמים אני לא שמו"צניק שם ,כל כך הרבה פעמים אני לא תנועתי שם- כי אני שם ,אני בצבא. אז למה בכלל לעשות את זה? כי יש שניים עשר חיילים שמחכים להתגייס ולחוות צבא ,ומשהו צריך לעשות אותו מוסרי ,משהו נדרש כדי שהחיילים האלה לא יסתגלו ,לא יתרגלו -ימרדו במציאות הזו .יש שניים עשר חיילים
הגור
15
שבשבילם אני מוכן לוותר על פרק המשימה עם הגרעין שלי ,שבשבילם אני מוכן לסכן את היכולת שלי ליצור ולהיות אדם פרודוקטיבי ויצרני כלפי הגרעין שלי- בשביל השניים עשר חיילים שלי ,אני מוכן לזחול עד סוף העולם -כי בטירונות הייתי זוחל עד סוף העולם בשביל המפקד שלי. כי בטירונות ויתרתי על העיקרון הבסיסי של לא להגן על היישוב היהודי בחברון ,כי המפקד שלי אמר לי .כי בטירונות שלי ,המפקד שלי נתן לי להיות אמיר יגל ולא מספר אישי .5926667
תמונה מפולין
חשבתי כמה פעמים ,מה אני יכול להגיד במין סוג של במה לא רגילה כמו העיתון הזה ,איך אני יכול להעביר את התחושות הכל כך מעורבות לגבי החיים בצבא ,לגבי הרצון הכל כך גדול שלי להיות איש השומר הצעיר בתוך מדי הזית .איך אני לא תמיד מצליח .איך השליחות בוערת לי בעורקים אבל לפעמים העורקים מדוללים בסטיכיות ובשגרה צהלית שטוחה ורדודה .ניסיתי לכתוב כל מיני דברים, ומחקתי ושוב כתבתי ,ושוב מחקתי -ואז ראיתי לידי ,תלוי כתזכורת אילמת ,תמונה של השכבה שלי מפולין .איך יאיר לייבל מחזיק את דגל התנועה במילא ,18איך נמרוד אופיר מסתכל למצלמה במבט מלא חזון ,איך כולם מחובקים ,לבושים שומריות של חג -איך מעל לתמונה הדברים של אנילביץ' -ואיך השיר של אריק איינשטיין מתנגן לי בראש "כמה תמימים היינו ,כמה שרופים היינו ...בשביל הקן". תמיד חשבתי שאני שונא את השיר המתנשא הזה -על איך אריק איינשטיין נזכר איזה טיפש וחמוד הוא היה כשהוא היה בשומר הצעיר .ועכשיו אני גם מבין כמה השיר הזה לא נכון .פעם כחניך וכקומונר הייתי חזק ואמיתי ובוגר .היום אני מרגיש תמים ,חלש ,לא בטוח בדרך -אני כל כך רוצה להרגיש שוב ,חזק ,מאמין: לשיר באנדרטת המרד הפולני את "אני מאמין" .זה אולי נשמע לכם טקסי ומצויץ -אבל התנועה- ששנים הייתי התנועה והתנועה הייתה אני ,פתאום נראית לי כל כך רחוקה ,כל כך מתווה דרך כללית ותו לא .היא כבר לא החיים שלי ביומיום .התמונה מפולין שנמצאת אצלי בארנק ואני מציץ בה בלילות קשים בצבא מזכירה לי את תחושת השליחות שבגללה אני לא יוצא לפרק משימה ,שבגללה אני נשאר בצבא -שלא תמיד אני אהיה בי"ג שלי .ובכל זאת- "בכל אשר יקרה אתכם ,זכרו תמיד -אל תתרגלו ,אל תסתגלו ,מרדו במציאות הזאת!
16
הגור
gracabi@gmail.com
בתנועה מתמדת
גלי רכבי, גרעין "באמת"
שלום לאלו המכירים אותי ואהלן לאלו שלא ,שמי גלי )"הבן"( מגרעין באמת ,ובשנה האחרונה מלבד משימתי בתנועת הנוער בעמק חפר ובפרויקט "גשר לקשר" ,אני לוקח חלק בצוות שתפקידו המאתגר הוא הובלת מעגל הקבוצות. המעגל ,המצוי כעת בשלבי עיצוב ראשוניים ,הוא התאגדות של ארבע קבוצות בוגרות :באמת ,רוח, נמרוד וברנש ,כולן משכבות שונות ומקומות שונים בארץ ,מטרת החיבור היא בניית החיים הבוגרים של חבריו במסגרת "תנועת חיים". נחוצה הבהרה במונח "תנועת חיים"; כפי שאני תופס אותו" .תנועה" פירושה מחד חתירה אל ,שינוי ובנייה כערך מכונן בחיים ומאידך ,היא מייצגת יחד ,שותפות ,חברותא ,כשנגיעתו של מעגל הזהות הזה" -תנועה" -הינו גם פנימה ,אל התיקון בי ,באדם ,וגם החוצה אל תיקון החברה. למען הבהרת המונח "חיים" בהקשר הזה ,אני איעזר בחלק מהגדרות מעגל הקבוצות ,הפסקה שמדברת על קיבוציות" :חיי ההגשמה כחיים ברי-קיימא המשלבים בתוכם "בית ודרך"" ,ההכלה של חיים המכילים יחסים חברתיים מלאים ומאושרים ,ואותנו כמהפכנים הבאים לשנות את החברה, היא אבן דרך ביכולתנו להיות אלטרנטיבה אמיתית לחברה ,ביכולת שלנו להגיד גם לעצמנו" :יכול להיות טוב יותר" ,שהחיים אינם סך הצינורות בדרך אל המוות ,או המהפכה ,או הגאולה ,אלא חיים, שראוי לחיותם. "תנועת חיים" לתפיסתי ,הינה תנועה אשר שמה לעצמה מטרה לחתור אל חיים ראויים יותר ,פנימה, אלינו הגרעינים אשר יהיו חברים בה ,והחוצה אל החברה בישראל. כרגע תנועה זו לא קיימת ,ואני חושש שנמות מבדידות ,נחנק בלי שותפים לבניית חברה אלטרנטיבית .אנחנו צריכים יעדי הגשמה משותפים ,אנחנו צריכים תנועה רחבה לשינוי החברה הישראלית .התנועה כבר משורטטת במעגלי הזהות שלנו ,אבל החלק הזה מעומעם ,לא ברור, מקווקו. מהפכנים צריכים חמצן חברתי מועשר בכדי לחיות חיים כאלה .אנחנו התחנכנו על ביקורת החברה ומתקשים לנשום בה בתור בוגרים .הסביבה שלנו דלה בחמצן מהפכני .אנחנו זקוקים לצורות אחרות של חברותא שיקיפו אותנו כדי לחיות -שותפים לבנייה .אנחנו צריכים תנועת חיים כדי להמשיך וללכת בתלם הארוך של הגשמה ,אנחנו צריכים קיבוצים של גרעינים כדי לברוא חיים אלטרנטיביים .המלכוד הידוע ,שלסוציאליסט הגשמת עצמו כרוכה באחרים. הצורך בקיום מסגרת רחבה ומוגדרת של שיח ועיצוב משותף ,הביא אותנו לחבור ולהקים מעגל משותף של שיח ועיצוב .המעגל מובל בידי צוות נציגותי משותף ,הצוות שמכונה "המחוג" מוביל את התהליכים המשותפים ומרוכז ע"י שני חברים במחוג. בסוף-שבוע האחרון נפגשו כל חברי מעגל הקבוצות לשלושה ימים של שיחה ולימוד על "תנועת החיים הצעד הבא ."...הסמינר חולק לשניים ,חלק אחד עסק בחברה הישראלית ,מאפיינים וצורות של שינוי חברתי ,וחלק שני שעסק במבנים פנימיים רחבים ובקשר שבין צורתם של דברים לבין המהות שעיצבה אותם והמהות שהם מעצבים. זה רק הסמינר השני של מעגל הקבוצות .מכל הפסקאות והמשפטים שאפשר וצריך לאמר על הנושא שבדיון אני יצאתי משם בעיקר עם מילה אחת -תקווה .הסמינר הזה והמפגשים בצוות המשותף בכלל ,הינן מסגרות אשר מרימות את הראש של אנשים ,גם להסתכל אחד על השני ולמצוא שותפים חדשים ,וגם קדימה ,אל אופק של חיים בוגרים אלטרנטיביים. גרעין באמת ימשיך בחייו הבוגרים ,כך גם כמעט כל גרעין לעת עתה ,אבל אנו זקוקים לשותפים. שותפים אשר תופסים את בניית תנועת החיים כמשימה שלהם ,כשליחות ,כ"יעד הגשמה". כי בלעדי זה ,בלעדי הגדרת מעגל הזהות התנועתי ,כולנו לבד. הייתה זו שנה קשה ,רוויה במאבקים ובהרס הדדי ,ישנו מעבר מהותי פנימי בין מאבק לבנייה ,בין שלילה לחיוב .האם נשכיל לעשותו? האם נדע להגדיר את מעגלי הזהות שלנו לפי עצמנו? אך כפי ראות עיני ,השאלות שמעבר ל"-האם?" הן הרבה יותר מעניינות...
הגור
17
yaeluky@gmail.com
בתנועה מתמדת
יעל שניידר גרעין "יהב"
איך קרה ,שגם התנועה שלנו לוקחת אחריות על תנועת בני המושבים? בואו נדבר על זה! אז קודם כל נתחיל עם קצת רקע: "חטיבת בני המושבים היא חטיבה בנוער העובד והלומד אך מתפקדת באופן עצמאי לחלוטין. החטב"מ )חטיבת בני המושבים( מהווה כשליש מהנוער העובד והלומד והיא פועלת בכל הארץ - מרמת הגולן ועד לערבה .חטיבת בני המושבים החלה את דרכה בשנת .1930באותה התקופה היא טיפלה גם בנוער העובד וגם בנוער הלומד ,והיא שמרה על תנאי הנערים העובדים .אך ,כמו כל רעיון טוב ,גם רעיון זה דעך ומה שנשאר ממנו הם בתי ספר מקצועיים .התנועה התחלקה לכמה חטיבות העובדים במגזרים שונים אך בעלי אותם הערכים .יש את החטיבה הערבית ,החטיבה העירונית, החטיבה הדרוזית ואחרונים חביבים אנחנו -חטיבת בני המושבים) ".מתוך האתר הרשמי שלתנועת בני המושבים(
מה למדנו מכך? שבני המושבים היא חטיבה של הנוער העובד והלומד. מעניין.... כשאני ובנות הגרעין שלי סיימנו את קורס "מורות החיילות" הציבו אותנו במועצה אזורית גלבוע .מתוך קשרים פוליטיים של ראש חברה ונוער במועצה ,דדי ,עם יולי תמיר .דדי רצה כוח עבודה זול שיתפקד כמד"ביות )מדריכות בוגרות( במושבי המועצה .הוא הרים טלפון ליולי, וכך סידרו שמורות חיילות יעבדו בתנועת נוער )בדרך כלל אסור(. עבדנו בגדעונה ,כפר יחזקאל גן-נר ובתענכים :מגן שאול ,חבר ,דבורה ומיטב. במושבים האלה ניסינו ,וחלקנו הצלחנו ,לבנות מועדון נוער .אני אישית עבדתי עם אילנה בגדעונה ומגן שאול ומתוך החוויה הזו אדבר .קודם כל את נוחתת במושב עם 15ילדים מכל השכבות ואומרים לך" :לכי תצרי להם חברת נעורים" .נותנים לך בית כנסת מתפורר -הנה המועדון! זה במקרה הטוב .בגדעונה נלחמנו שיתנו לנו חדר שבו נוכל לשבת ולהעביר פעולה .שם היו יותר מ 15 -ילדים ,הצלחנו אפילו לגייס קבוצה של ז' -י' .העברנו פעולות של השומר הצעיר ,רק בכובע אחר ,בני המושבים .יצאנו לטיול של התנועה ,ואפילו עברנו פורום מד"בים ,פעם מתפקדת באופן עצמאי לחלוטין .תנועת בחודש ,שהיה ריק מכל תוכן. בני המושבים .למצולם אין קשר לחיים אבל רגע ,יכול להיות שגם תנועת בני המושבים ריקה מתוכן? חוץ מזה שהם מושבניקים ,אין שום ייחוד בתנועה הזו .אם אני שמוצניקית /חיילת ,שיכולה להיות מד"בית בתנועה אחרת ,זה כנראה בסדר .כי אין שום אידיאולוגיה ומעט התוכן שקיים ,זה אהבת
18
הגור
הארץ ,שאת זה כל ילד יכול לדקלם .אז במה שונה תנועת בני המושבים מכל מתנ"ס או שבט של הצופים? אם היא חטיבה של הנוער העובד והלומד ,למה הנוע"ל לא לוקחים עליה אחריות? למה גם בפרק המשימה שלי אני צריכה להיות מדריכה בבני המושבים? או אולי השאלה האמיתית היא איך?!!! כן ,הגעתי לפרק משימה במועצה אזורית אשכול .כחלק מפריסת המשימות ,המועצה דרשה שניכנס למושבים .רביד ואני עובדים בשלושה מושבים :עמי עוז ,מבטחים וישע .שירן מגרעין חריף היא המד"בית איתנו .שלשתינו מנסים לבנות איזשהו מועדון לשלושת המושבים ,להדריך ז' -י') ,י'א וי'ב, הבנו שזה אבוד( .אנחנו רוצים לבנות איזשהו מודל של עבודה במושב. האם אנו מחויבים כתנועת נוער לגעת בכל חלקי החברה? אם כן ,המושבים הם חלק! יש הרבה מושבים בארץ והתנועה שלהם לא עובדת בצורה שמצליחה לייצר י'גימלים שיעבדו בה .אם כך .זו יכולה להיות הסיבה לדרישה שאנו נעבוד שם.
המושבניקים יצרו לעצמם תנועה,
למה לא בכובע השומר הצעיר? שתהיה רק להם .היא אמורה אפשר לראות במובהק שהפרטת הקיבוצים הקטינה את לחנך על ערכי החקלאות ,מה ההבדל שהיה קיים בין המושבניקים לקיבוצניקים .היום ההורים של שניהם חושבים על עבודה ,כסף ועל הילד שהיא כבר לא עושה! אם נראה שלהם ,אם נתמזל מזלו .יש קיבוצים שמשלמים למדריך לכם שאיזה מושב ייתן לשומר נעורים .במקרה הטוב ,הוא בעל ראייה חינוכית ,במקרה הלא טוב ,זאת מטפלת )שם אחר למדריכה( שדואגת הצעיר להיכנס אליו ,טעות להאכיל אותם טוב ולשטוף את הכלים אחרי שהם הולכים. בידכם .המתח ,הכעס ,הקנאה במושבים משלמים למד"ב או שמסתפקים ב"גרעינר" )קומונר( בתקווה שהדריך בחייו .ללא הלחץ של המועצה ובעיקר הבורות שקיימת בין גם לא היה שם מענה לנוער במושב. המושבניקים לקיבוצניקים איתנה .היום אני רואה בבירור שכל הנוער ,באשר הוא ,עסוק באותם דברים .אז ,הנה לנו ,אין לנו כבר שום תרוץ להתעלם מהצורך בעבודה במושבים! אם אנחנו רוצים לגעת בכל הנוער בקהילה שאנו עובדים בה, למשל מועצות אזוריות ,בואו ניקח אחריות על המושבים! זה לא קל כמו שזה נשמע .המושבניקים יצרו לעצמם תנועה ,שתהיה רק להם .היא אמורה לחנך על ערכי החקלאות ,מה שהיא כבר לא עושה! אם נראה לכם שאיזה מושב ייתן לשומר הצעיר להיכנס אליו ,טעות בידכם .המתח ,הכעס ,הקנאה ובעיקר הבורות שקיימת בין המושבניקים לקיבוצניקים איתנה. כל דור גידל את ילדיו
לשנוא את השני בגלל ש ...כך נוצרה חומה. הילדים אומרים את זה בקלות ברורה כשהם נשאלים "מה יהיה בשנה הבאה?" "מכות"
במועצה אזורית אשכול הוחלט שבשנה הבאה בית הספר של המושבים "הבשור" ובית ספר של הקיבוצים "מעלה הבשור" יתאחד לבית ספר אחד ממוגן שיקרא " נופי הבשור" .כל זה הוחלט כי משרד הביטחון הסכים לממן מיגון של אחד מבתי הספר .אל תטעו לרגע ,זה לא היה רצון הכלל .התחושות שעולות ,בעקבות החלטה זו ,קשות בשני הצדדים .אני מבחינה בעיקר במרחק שנוצר עם השנים על בסיס הרקע ההתיישבותי .כמו בסיפור המעולה של יוסי אבולעפיה " אוזו ומוזו מכפר קאקרוזו" .כל דור גידל את ילדיו לשנוא את השני בגלל ש ...כך נוצרה חומה .הילדים אומרים את זה בקלות ברורה כשהם נשאלים "מה יהיה בשנה הבאה?" "מכות". אל יאוש ,זאת אחת הסיבות שאנחנו שם .אנחנו שני גרעינים עם תחושת שליחות לגבי נושא זה ורצון עז לשנות את פני האיחוד ולשבור את החומה החוצצת ביניהם .זאת תשובה אחת לשאלה למה אנחנו מחנכים במושבים ,אנחנו צריכים להיות חלק משני ה"צדדים" כעת. כנראה ,לפחות בשנים הקרובות ,משימתנו היא להיכנס למושבים עם שרוך אחר או על מדים. איך נעשה את זה? לדעתי ,התשובה היא בשם הרצון לחנך נוער להנהיג בקהילה שלו
הגור
19
sagiv.yaari@gmail.com
הד הירוק
שגיב יערי, מפרש
בשבוע שבסוף הפרקמ"ש פתאום התחילו לעלות המון הצעות לטיולים בין כל בני השכבה .בני להט ירדו לטיול לדרום והלכו משדה בוקר לעין עקב והלאה ,עוד חברים הלכו לעשות להם טיול שלג באזור רמת הגולן והשאר סתם נשארו בבית .שץ המכונה שחר ואני ,שגיב המכונה הנמר ,החלטנו לראות לאן הרוח תישא אותנו .לא הגענו רחוק )למנסים את השיטה הזו ,סוג של מצנח או מפרש כלשהו יעזרו לכם להתקדם(. ואז נזכרנו שיש לקבוציתנו )שימו לב! "קבוצית" היא מילה שלא רק שהוורד שלי לא מזהה ורושם אותה כטעות ,הוא גם אוטומטית תיקן אותה ל"קבוצתנו" .גיל מושקוביץ ,לתשומת ליבך( יעד מועדף בעל יכולות תחבורתיות לקויות ועלינו לבדוק דרכי תחבורה חלופיות .מיד ובלי לחשוב פעמיים )מה שהסתבר מאוחר יותר כטעות( החלטנו לבדוק איך מגיעים מקיבוץ שנמצא בקו פני הים ,נאמר עין המפרץ ,לקיבוץ שהוא מעל גובה העננים -שהיו נמוכים ביותר באותו יום חורפי משהו -או ליתר דיוק 500מטרים מעל פני הים. כדי לחסוך זמן ,סידרנו לנו טרמפ מעין המפרץ לכיוון מועצה אזורית משגב שהוריד אותנו קצת לפני היישוב שעב ,יישוב נסתר לעין מכל כביש וכמעט מכל תצפית מאחר והוא יושב בוואדי עמוק שיצר נחל חילזון .התחלנו ללכת על דרך עפר מסומנת בכחול ,מאוד נוחה להליכה וחצינו את נחל החילזון, בדרך כלל נחל מגעיל מעט ומאכזב ,אלא שבאותו יום הוא זרם יפה מאוד והיינו צריכים להשתמש באבנים כדי לעבור .המשכנו עם שביל העפר ואחרי שעברנו דיר עיזים תמוה משהו ,הגענו לתחילתו של הנחל שיוביל אותנו לבקעת בית הכרם ,הלא הוא נחל שגור .לא להתבלבל עם הנחל הקרוב ,נחל שזור ,שגם הוא אחד מיובליו של החילזון אבל יורד כ 8-קילומטר מזרחית לנחל שגור ויביא אתכם לאזור התעשיה של כרמיאל ,שהוא אינו בהכרח רע אבל יקשה עליכם להמשיך בטיול שבו מדובר.
טיפ של אלופים! כדי להגיע לתחילתו של המסלול האמיתי אין צורך בטרמפ מפנק כמו שהיה לנו .אפשר לנסוע ממרכזית המפרץ בקו 361ולרדת בצומת אחיהוד ,משם טרמפ קצר לצומת יבור ) 2.5ק"מ( "שץ מדלג ועובר" .ולעלות בנחל חילזון עד נחל שגור .שמגיעים ליובל הראשון המתפצל צפונה ומשם אתם על דרך המלך .עיקוף כזה יוסיף לכם עוד 2ק"מ לטיול. אחרי שהגענו לתחילתו של הנחל ,הבנו שמי שסימן את המסלול הזה לא התכוון שנלך בדרך הזו בדיוק באמצע החורף כשהנחל זורם במלוא אונו .אבל אנחנו נחושים והחלטנו לעלות ויהי מה ,הרי כמה זה כבר יכול להיות מסובך? אחרי כ 200-מ', כבר היה ברור שזו משימה לא
20
הגור
קלה ,אך מצד שני נגלה לפנינו נהר מדהים וזורם ,דבר שכמעט אינו נראה בארצנו המתייבשת. מפלים ואשדות )שימו לב! מפל ואשד אינם מילים נרדפות לגמרי ,מפל מתייחס למים הנופלים מגבוה בעוד אשד הוא התערבלות של המים בערוץ כתוצאה מבולדרים ושאר סלעים הנמצאים מתחת ולפעמים מעל המים ,מה שנקרא באנגלית (white waterשלא היו מביישים את הבניאס והדן. לאט לאט הבנו שנאלץ להמשיך עם השביל שחוצה את הערוץ בדיוק במרכזו .מחפשים אבן ,עם מצלמה בהיכון -כי אם מישהו לאט לאט הבנו שנאלץ להמשיך ייפול לפחות נוכל לצחוק על זה אח"כ בביה"ח .שץ מדלג ועובר ,עם השביל שחוצה את הערוץ אני מעביר לו את התיק ומרחף בקלילות מעל הנחל )טובל את בדיוק במרכזו .מחפשים אבן, הנעל שלי בדרך ,מזל שהיא אטומה ,חבל שהמים נכנסו מלמעלה( .ממשיכים ונכנסים למעוק )מצוק תלול משני צדדים עם מצלמה בהיכון -כי אם בערוץ ,בא מהמילה מועקה בשילוב עם מצוק( מדהים בגובה מישהו ייפול לפחות נוכל לצחוק של כ 10-20 -מטר .בתוך המעוק אנחנו מגיעים לסדרה של על זה אח"כ בביה"ח .שץ מדלג שלושה מפלים בגובה כולל של 15מטרים .חיפוש קצר ואנחנו ועובר ,אני מעביר לו את התיק מוצאים את הדרך ,היא עוברת על הקיר המערבי וחוצה את הערוץ שוב בנקודה הכי גבוהה ,ליפול משם זה כבר לא תענוג .ומרחף בקלילות מעל הנחל טוב ,אם הגענו עד לפה ...עולים ורואים שהשד לא נורא .אנחנו )טובל את הנעל שלי בדרך ,מזל מחליטים לחצות ואפילו מצליחים בלי יותר מידי תקלות .מה שכן שהיא אטומה ,חבל שהמים א טיפה מערער ת נכנסו מלמעלה(. הביטחון הוא הקצף ה"טבעי" שנוצר בתחתית המפל ,כנראה תרומה של אחד מהחברים בבקעת בית הכרם שאותה מנקז הנחל. אחרי עוד כמה דילוגים קלילים מעל הנחל ,החלטנו שהמשך המסלול הוא בלתי אפשרי בזרימה כזאת וטיפסנו בשיניים על המעוק .מרגע שהגענו למעלה ,ההליכה נעשית יותר קלה ומהירה ואחרי כמה דקות המעוק נהיה פחות תלול ואנחנו יורדים לערוץ ועולים בצד השני )הצפון מערבי( ,מגלים שאנחנו מאחרים לפגישה שנקבעה במעלה הנחל ורצים את ההמשך .ההולכים בנחל אחרי הגשמים ,כשהזרימה בו קצת נרגעת ,יוכלו להמשיך את ההליכה בערוץ ואף להגיע למפל שגור כ 500-מטר לפני סוף המסלול .מומלץ ביותר .כשהגענו לצומת בסוף המסלול )צומת צורית גילון( ,חיכו לנו שם כבר קפה ועוגיות בפארק הצמוד ,באדיבותו של אבא שלי -שגם אפשר גם בלי הגולן .נתן לנו טרמפ להמשך המסלול.
המפל בנחל שגור.
המשך המסלול הוא לא בדיוק מסלול מוכרז ,אבל הוא מסומן בצורה מדהימה ויש לעקוב אחרי ההוראות במדויק .מצד שני ,אם תחליטו למצוא את דרכיכם לבדכם, צפויה לכם חוויה נעימה ונחמדה של טיול כיפי על הר פלך. אם אבא שלי במקרה לא בסביבה ,כדי להמשיך במסלול צריך לחצות את הכביש צפונה )לכיוון תחנת הדלק( ולהמשיך עם הכביש כק"מ עד שרואים מצד ימין רוג'ום של אבנים.
עוד טיפ של אלופים! אם לא עליתם בנחל שגור ואתם מתחילים את הטיול מהנקודה הזו ,או שהגעתם לצומת צורית גילון וזמנכם בידכם ,אפשר לעלות להר גמל שנמצא צפון מערבית לכביש שעליו אנחנו הולכים .הר יפה, תצפית יפה ואחלה מקומות לקפה. אם מסתבכים ,אפשר לשאול את החברים מגרעין להט ,שכבר הסתבכו שם פעם ועכשיו מכירים את ההר וההגעה ממנו לתחילת העליה לפלך.
הגור
הר גמל צומת צורית גילון
21
אחרי שאיתרתם את הרוג'ום ,הדרך לפלך היא קצרה מאוד וקלה ,אך יש מלכוד! הסימון שלה הוא סימון אקולוגי ומיוחד .זהו מקום מצוין להודות לעמית פרידמן ,שאחרי שטיפס את הדרך הזו כמה פעמים ומצא את הקו הקצר ביותר ,החליט לסמן אותו בדרך פחות מוכרת בארצנו אך כנראה נהוגה בשאר מקומות בעולם )אם אתם מסתבכים ,תתקשרו אליו ,הוא תמיד נחמד ושמח לעזור(. השיטה הולכת ככה בערך :הגעתם לרוג'ום? תסתכלו על קו האופק ,תבחנו את הבולדרים טוב מאוד .על אחד מהם מונחת אבן גבוהה שאין סיכוי שהגיעה לשם בצורה טבעית. אפשר לזהות אותה גם על ידי צבע חום אדמדם שמעיד על כך שהיא הורמה מהאדמה והופנתה אלינו .מצאתם? לכו אל האבן בקו ישר ,ותמשיכו להסתכל .כל פעם שתגיעו לאבן כזו אתם אמורים לראות על שיא הגובה את סימן הדרך הבא. בסופו של דבר השביל יוביל אתכם למחצבה של פלך ,שהיא מחצבה נטושה מלפני שנים .נסו למצוא את הנקודה המערבית הגבוהה ביותר ושבו שם לתצפית קפה ושאר מטעמים )אל תסיימו כאן את כל התופינים שהבאתם ,הם ישמשו אתכם בהמשך( .מהנקודה האחרונה כבר רואים שפלך במרחק של פחות מק"מ ושמחים וטובי אם בשעות אחר הצהריים לב אפשר לדלג לכיוון היישוב הנידח .אם אתם אנשים תחרותיים מצאתם את עצמכם בקיבוץ, ביותר ,אני אפרסם כאן שלשץ ולי העליה מהרוג'ום הראשון עד לכניסה לשערי פלך לקחה 40דקות .בנויים לאתגר? נסו את זוגות זוגות מקבוצת מפרצים יוצאים למשחק, מזלכם.
טיול ושיח סוציאליסטי עם ילדיהם החמודים בגן המשחקים .הילדותיים שביניכם יוכלו לשחק עם הילדים ,בעוד הבוגרים מוזמנים להעביר את הזמן בשיחות רדודות כעמוקות עם ההורים.
ברגע שהגעתם לפלך הפעילויות מגוונות ביותר ומתחלקות לפי השעה שבה הגעתם )וכמובן העונה( .אם הגעתם לפני הצהריים והפלך עדיין מרגיש מעט שומם ,אפשר להגיע לאמצע הקיבוץ ולנשנש מעט צנוברים שנופלים מאורן הגלעין שליד גן המשחקים. אם בשעות אחר הצהריים מצאתם את עצמכם בקיבוץ ,זוגות זוגות מקבוצת מפרצים יוצאים למשחק ,טיול ושיח סוציאליסטי עם ילדיהם החמודים בגן המשחקים .הילדותיים שביניכם יוכלו לשחק עם הילדים ,בעוד הבוגרים מוזמנים להעביר את הזמן בשיחות רדודות כעמוקות עם ההורים .בכל מקרה ראוי ,כשומרים החותרים לשלמות גופנית ונפשית )וכמובן רק אחרי שעשיתם חימום ומתיחות כראוי(, שתיגשו לפינת הכושר הכוללת כמה מתקנים מיוחדים מאוד -תרומתה של המועצה האזורית שלהם, המעורבת ,באמת! בכל שעה ובכל מזג אויר מומלץ לבקר בביתם של חברי גרעין נמרוד ,לשמוע את תיבת הנגינה של האינטרנציונל ,לטעום את המזון המשובח ולהתפעל מהמוביילים. אחרי שיחה טובה ואחרי שהוצאתם מרץ עם הילדים )וכמובן עם מיקה אבן הידועה לשמצה( .אתם מוזמנים לפנות לשקובית הראשונה ,וכאן נחזור לגיבורינו ,שץ ועבדכם הנאמן. אחרי טיפוס קשה ואחרי שנחנו מעט בצל ,פנינו לנו לעבר ביתם של קבוצית ברנש .שוב אני צריך לסטות מהנושא ,כדי להסביר שקבוצית ברנש -הכוללת שלושה אנשים -היו באותם ימים חברים של קבוצית מפרש שבה אני ושץ חברים .היום ,הקבוצות הולכות לעבר עתיד מזהיר ומבטיח בו אריה וצבוע... אני מגזים .כאמור ,שמנו פעמינו לקבוצית ברנש ,שם החלטנו לנסות להכיר את בני הקבוצית .טעות זו לשיעור אותנו דרדרה מעמיק על ברידג' ושאר משחקי קופסא שלא היו מביישים את קספרוב .כאן נכנסים התופנים ששמרתם מבעוד מועד ,כיוון שלבני הקבוצית יש מאגר בלתי נדלה של חטיפים המכונים
22
הגור
"אלבני" ודומים באופן מוזר ביותר לטוויקס ,חטיף מעולה )להבדיל מטוויסט שהוא סתם חטיף מעפן(, ומומלץ להחליף איתם חטיפים להמשך הטיול. הגענו לסוף היום הראשון של הטיול ,לא לפני ששץ בעל הפרעות הקשב והריכוז ניסה ללמוד ברידג' מאופיר בעל הסבלנות הנצחית .אני מצידי ישבתי עם עומר ואדם והכנתי את המסלול ליום המחר ,אבל על זה בגיליון הבא ב" -איך ירדנו מפלך". בינתיים נודע לי ,שהגיליון הזה יצא לאור בשבועות, שהולך להיות השנה בפלך ,מה שנותן לכם ,רבותיי, הזדמנות מצוינת לטיול קל ונחמד שדורש אך ורק נעליים ומים )וכובע ופק"ל קפה( .פשוט קחו את המפה המצורפת ,ותתחילו ללכת! באמת שאין סיכוי לטעות בירידה ואתם תזכו לטיול נחמד ותחסכו מעצמכם את החיפוש המטריד אחר מונית מספיק גדולה לכל הגרעין.
9982692
לכל שאלה ,טענה וקריאות התפעלות ,מוזמנים לפנות אליי ,שגיב .0525986788
פלך!
מחצבה
עליה לפלך הר גמל לעכו לכרמיאל
צומת גילון צומת אחיהוד
נחל שגור
מסלול חלופי התחלה צומת יבור
לצומת סומך
הגור
23
yairkoren@bezeqint.net
והיד רושמת...
יאיר קורן גרעין "נמרוד"
לאחר שאחותי נטשה במצודת יש"ע באצבע הגליל ,את שארית הטיול עד לצומת יגור טיילתי לבדי. אני מודה ,יש משהו מאוד משחרר בלטייל לבד .בלאכול לבד .בלישון לבד" .לא פחדת?" ,זו השאלה הראשונה שכל אחד שואל כשהוא שומע זאת .האמת היא שלא )מלבד לילה אחד ,בנחל עמוד עליון, שם היה חשש לא מבוסס שמא מתוכננת תקיפה אכזרית של חזירי בר כנגדי וכנגד תרמילי עמוס המזון וגלי פחדים החלו לתקוף ,אך התגברתי באומץ רב ועשיתי מה שאבא שלי היה עושה – הלכתי לישון רעב .ויתרתי על בישול א .ערב ,התפשרתי על כריך ,הדלקתי פנס לאורך הלילה ונרדמתי(. הטיול לבד היה משחרר מהרבה מאוד בחינות ונראה לי שאלה הם ימי הטיול שבהם נהניתי הכי הרבה. ובכל זאת ,לא טיילתי לגמרי לבדי. אני בבוקר היום התשיעי לטיול והוא גם היום השישי בשבוע .את הלילה שעבר העברתי בכניסה לנחל יבניאל ,לא רחוק מאתר הטבילה הנוצרי 'ירדנית' ,מקום מקסים לצידו של הנחל הזורם בין עצי דקלים ואקליפטוס .לאחר הליכה ממושכת בתוך תוואי הנחל ,בסבך מתסכל של סרפדים כדוריים מניאקים, הצלחתי למצוא דרך שתחזיר אותי לשביל שבו גם הייתי אמור ללכת .ולאחר הליכה קצרה נוספת הגעתי לתחילתה של העלייה למצפה אלות .אני מניח את התיק על האדמה ומתכונן נפשית לעלייה התלולה ,כאשר לפתע מגיחות מאחורי שתי דמויות הולכות וקרבות .אמרתי לעצמי ,טוב ,נמתין, נראה במי מדובר .התקרבו הזוג והגיעו ותוך כדי תחילתה של שיחת החולין מצטרפים לזוג עוד ועוד חברים .ולאט לאט מזוג הם כבר הפכו קבוצה לא קטנה. מהו מלאך שביל? אלה הם אנשים אז מה הסתבר? הם קבוצה שהכירה בפורום אינטרנטי, קבוצה בגילאי הארבעים פלוס עד שישים וקצת והם אשר שוכנים בישובים הרבים מטיילים ,במהלך סוף שבוע אחת לחודש ,שני קטעים הנמצאים לצידו של השביל והם משביל ישראל .וכך ,לאט ובנחישות ,הם יגיעו עד אילת. זה היה הטיול החמישי שלהם .והנה ,אנחנו מתחילים את פותחים את ביתם לכל מטייל העלייה ביחד וכבר שם היה ברור לי שאיתם אני כנראה הרוצה בכך .כולם מוזמנים ,רק אטייל את כל סוף השבוע .החיבור איתם היה מהיר ומוצלח .כבר במהלך העלייה צצו לנשים שבקבוצה רגשי תודיעו מספר ימים מראש אימהות ומיד הוזמנתי לארוחת בוקר מפנקת על צלע הרכס שעולה מן הנחל .במהלכה התגלגלה לנו שיחה מרתקת על מצבם של הקיבוצניקים בחברה היום ,מצבה הכלכלי של ישראל ,ההיסטוריה של קיפוח המזרחים על ידי האליטות האשכנזיות בשנות ה 50-ועוד סוגיות שונות ומרתקות .כך נוצר הקליק ויהודה ,מוביל הקבוצה ,הודיע לי שאני מגיע לעל-
24
הגור
האש שהם מתכננים לארוחת ערב. "הסטייק שלך כבר על הגחלים" ,הוא אמר ,ואני ,כמנהגי ,לא התנגדתי. במהלך ההליכה עם הקבוצה ,הזדמן לי ללמוד ולהכיר יותר ויותר את חבריה .ישנם יהודה ודויד ,שניהם ממודיעין ,אנשי משפחה ועבודה .יש את מרגלית התותחית מחולון, שטיילה את כל העולם ואחותו ושקלטה כבר בארוחת הבוקר שנפלה כאן על אחד שמאלני כזה ולכן טרחה להזכיר באוזני מספר פעמים במהלך היום שהיא 'אשת ארץ ישראל השלמה' וכך חונכה. השבתי לה בחינניות שאני 'איש השומר הצעיר' וכך חונכתי וסגרנו את הפינה הזו במערכת היחסים הקצרה שלנו .היה כמובן את רוני 'עולם קטן' מעברון ,שמכיר את כרמל מהגרעין .ואת איציק 'עוד עולם קטן' מגבעת חיים ,האחראי על הבטיחות בחברת הליסינג 'משק רכב' ,שבדיוק יום לפני שנפגשנו הוא ישב עם בן ורדי ואייל רוזן וניסה להסכים על תשלום של איזה קלאץ' שנשרף באחד מרכבי ההנהגה )לא שאלתי של מי( .והייתה גם את רותי אשר היוותה תחליף יעיל לאמא במהלך הסופ"ש וגם את חנה ורפי וכמובן את עמי המקסים ,בן ה ,62-טכנאי השיחה המשיכה להתגלגל לה בפנסיה ,שתמיד נמצא הרחק מאחור אך תמיד מגיע עד לרגע מסוים שבו רותי בסוף ליעד. נשאלה" :ואין לך בעיה לארח כל וזו הייתה הקבוצה שאליה התחברתי ואיתה טיילתי במשך היומיים ,לפעמים יותר ולפעמים פחות ודרכנו אחד?" .ואני מצפה לתשובה: השתזרו אחת בשנייה לאורכו של המסלול .לעיתים "לא ,למה שתהיה בעיה?" .אך פרשתי למנוחה לבדי בצד הדרך ופגשתיהם מאוחר יותר על השביל ולעיתים ישבנו בצוותא על כוס קפה עם במקום זאת היא אומרת" :יש לי חוואיג' תימני חזק וטוב .פעם הלכתי עם מישהו אחד רק כלל אחד .שמי שמגיע שיהיה וקשקשנו ,ופעם עם אחר .ביחד התברברנו בדרך וביחד גם מצאנו את השביל חזרה .וכך פשוט טיילנו את כניסתנו או לפני צבא או אחרי צבא". למבואותיו של עמק יבניאל. לקראת סוף היום ,התחילו השמיים להתקדר וענני סופה וגשם התקרבו במהרה .הקבוצה כולה סיימה את המסלול שלה לפני .בעודי נח בערוץ הנחל שליד קיבוץ גזית הם עברו על פני ,השאירו רכבים בכפר קי"ש ומשם נסעו ללון בכפר תבור .כשכבר הגעתי לכפר קי"ש ,מטרים קלים כבר התחילו לרדת .מצאתי מחסה בתחנת האוטובוס הרעועה של היישוב ,התקשרתי אל יהודה )הוא נתן לי את המספר בארוחת הבוקר( ודויד הגיע עם הג'יפ והקפיץ אותי אליהם לכפר תבור. רגע! ג'יפ? הקפצה? כפר תבור? מה פשר הדבר? אני אסביר... על אף גילם המבוגר ,החליטה הקבוצה להשתמש במה שנקרא 'מלאכי שביל' .מהו מלאך שביל? אלה הם אנשים אשר שוכנים בישובים הרבים הנמצאים לצידו של השביל והם פותחים את ביתם לכל מטייל הרוצה בכך .כולם מוזמנים ,רק תודיעו מספר ימים מראש .רוב המלאכים מארחים בחינם ומתוך רצון גדול לתת .אני הופתעתי מאוד כאשר שמעתי לראשונה על התופעה המדהימה הזו, שצמחה לה יש מאין כשהשביל הפך יותר ויותר מטויל .הרשימות של מלאכי שביל נפוצות באתרי האינטרנט הרבים שעוסקים בשביל ישראל .תדפיס וקח – לך תדע מתי תצטרך איזה מלאך שיגן עליך? וכך ,את הלילה של יום חמישי ,למשל ,הם העבירו אצל מלאך מהמושבה כנרת שפתח להם את ביתו .ובלילה שבין שישי לשבת הם ביקשו להתארח אצל הזוג מכפר תבור ,משפחת דביר ,והם נענו בשמחה. כשהגעתי הקבוצה כולה כבר הייתה ממוקמת בחצר האחורית של הבית ,עמלים בהכנות לעל-האש. הנחתי את התיק בחדר ,שמתי מעיל ,ויצאתי לחצר לעזור בהכנות .תוך כדי ההכנות הגיעו מוטי ורותי, לקום? ללכת? איש עקרונות המארחים שלנו ,והתחילה שיחה מעניינת עם שניהם. שכמותי ,הרי זה לא הגיוני .יורד מוטי ,אשר התרשמותי ממנו הייתה רבה ,איש משפחה, היה בצבא הקבע למשך 30שנה ,היום הוא עוסק בנדל"ן גשם וקר .כן ,איש עקרונות ונראה שהולך לו די טוב .רותי ,ובכן ,לא קלטתי מה שכמותי .קום ,קום עכשיו ,עמוד על עיסוקה ,אך הדבר שמצאתי בו עניין היה שהיא בת ויוצאת אחד הקיבוצים אשר בעמק יזרעאל .רותי ומוטי, שלך ,לא עשית צבא ואין אתה רצוי אשר לא היה בן הקיבוץ אך גר שם ביחד איתה ,תיארו כאן .איש עקרונות שכמותי .כן ,איש באוזנינו את ההתמודדות עם הקיבוץ בזמנים השונים עקרונות ,מקלחת ,מקלחת והמשתנים ,את ההתלבטויות סביב הרצון לעזוב ,את תהליך העזיבה ולאחר מכן את ההתפרקות של הקיבוץ ושירותים נוחים .איש עקרונות מכל נכסיו באחד מתהליכי ההפרטות האכזריים שהיו.
הגור
25
הוא תיאר איך למרות שאביה של רותי היה שר בממשלה ,ובניגוד לנורמות המקובלות כיום ידע לשמור על מידה של צניעות ,ואת כשר והטבותיו הכנסותיו כל וכפנסיונר עובד ציבור הכניס כמובן לקופה המשותפת ,ואיך למרות כל זאת הם לא קיבלו דבר כאשר המשק התפרק במהלך שנות ה.90- משם השיחה התגלגלה אל תופעת מלאכי השביל" .כמה מיוחד"" ,כמה יוצא דופן"" ,אם כל עם ישראל היה ככה" .רק דויד ,כאשר הסיע אותי בג'יפ בדרך לביתם ,הביע באוזני קושי כנה ,הוא לא היה מסוגל להכניס ככה זרים לביתו בלי חשש אפילו קל שבקלים .אני מבין אותו .ובכל זאת ,אני חושב -כמה חבל שפלך לא נמצא על התוואי של השביל .הייתי בשמחה מארח אנשים מעניינים שנמצאים בדרכים. השיחה המשיכה להתגלגל לה עד לרגע מסוים שבו רותי נשאלה" :ואין לך בעיה לארח כל אחד?". ואני מצפה לתשובה" :לא ,למה שתהיה בעיה?" .אך במקום זאת היא אומרת" :יש לי רק כלל אחד. שמי שמגיע שיהיה או לפני צבא או אחרי צבא" .רגע רגע ,אני ,שאת שירותי הצבאי סיימתי לאחר שבוע הגנד"ע בכיתה י"א ,ובמקום לקחת חלק בצבא הכובש בחרתי לעשות שירות לאומי ,מוצא את עצמי מתכווץ בתוכי ,בכסא ,וגלי חום באים ותוקפים אותי .לא עשיתי צבא! אני לא לפני ואני לא אחרי! אני חושב לעצמי ,אוקיי ,מה לעשות? אולי תירגע קצת קודם .לקום? ללכת? איש עקרונות שכמותי, הרי זה לא הגיוני .יורד גשם וקר .כן ,איש עקרונות שכמותי .קום ,קום עכשיו ,עמוד על שלך ,לא עשית צבא ואין אתה רצוי כאן .איש עקרונות שכמותי .כן ,איש עקרונות ,מקלחת ,מקלחת ושירותים נוחים. איש עקרונות. לבסוף אמרתי לעצמי כך ,אני כמובן לא אשקר ,אבל רק ,רק שלא ישאלו ונעביר את הלילה הזה בסדר .מחר ,בטיפוס הארוך על התבור ,כבר הכל ישכח. והם לא שאלו ,והעברנו את הלילה בסדר .אך בכל זאת ,היה זה רגע של צביטת לב ,של משהו לא לגמרי צודק שקרה כאן ושעוד לא ברור לי מי או מה כאן לא היה כל כך צודק. בכל מקרה ,למחרת טיפסנו את התבור ביחד ,אכלנו ארוחת בוקר משותפת ומהנה ליד המנזרים הפרנציסקאנים בפסגה ,ירדנו לשיבלי ,עלינו להר דבורה ,טיפסנו לעין מאהל וסיימנו את היום ליד הכפר הנוצרי משהד .שם גם נפרדתי לשלום מהחברים לסוף השבוע ,לא לפני שהוזמנתי ההגעה לביתם של רותי ומוטי זימן לי להתקשר כשאני מגיע בטיול לאזור מודיעין נקודת .ולקבוצה מפגש מרתק ויוצא דופן עם נפרדנו ,ואני המשכתי לדרכי וחיפשתי את הלינה הבאה שלי. אנשי התיישבות מעניינים .אך את גולת אקנח רק בסיפורונצ'יק הזה :ההגעה לביתם של רותי ומוטי זימן לי ולקבוצה מפגש מרתק ויוצא דופן הכותרת סיפק המפגש הלא צפוי עם אנשי התיישבות מעניינים .אך את גולת בעליל עם אמא של רותי ,אישה הכותרת סיפק המפגש הלא צפוי בעליל עם אמא ,מרשימה בת למעלה מתשעים )!(, של רותי ,אישה מרשימה בת למעלה מתשעים )!( אשר עדיין מתגוררת בקיבוצה המפורק .היא אשר עדיין מתגוררת בקיבוצה הגיעה לארוחת ערב יום שישי .כאשר אנחנו המפורק .היא הגיעה לארוחת ערב יום התכנסנו לאחר הארוחה בחדרנו היא החליטה שעליה לבוא ולפקוד ולבדוק מי הם הקבוצה שישי .כאשר אנחנו התכנסנו לאחר המוזרה שבאה להתארח אצל ביתה .היא הארוחה בחדרנו היא החליטה שעליה התיישבה על אחת מהכורסאות ואחרי שהבינה שאנחנו מטיילים באזור ,היא סיפרה לנו איך היא לבוא ולפקוד ולבדוק מי הם הקבוצה זוכרת את הטיולים שהיא טיילה בתחילת שנות המוזרה שבאה להתארח אצל ביתה השלושים של המאה הקודמת .היא סיפרה על אותו טיול שלה ושל קבוצת נערים בני גילה בקלעת נמרוד ,באותה תקופה נטולת גבולות ומרובת סיכונים, על איך היא סירבה לעלות את אחת העליות התלולות למבצר ובעיקשותה נותרה לבדה למרגלותיו. איך הקבוצה אבדה לה ואיך היא תעתה לבדה באזור למשך זמן רב ,עד שהצליחה למצוא בחזרה את חבריה .סיפרה ,אמרה שלום ונפרדה מאיתנו בברכת הצלחה. ואני ,רומנטיקן שכמותי ,חושב לעצמי שהייתי רוצה להיות שם ,בשנות השלושים ,יא-אללה ,זו בטח הייתה יכולה להיות הרפתקה.
26
הגור
גרעי הגליו
כריסטינה שוורץ
שם :גרעין ג'ירף )תודו שזה יותר טוב ממגבת ,סלט ,גפרור ,צרצר וכו'(!... שכבה" :הפועל" תביא את המהפכה )כנראה( מספר אנשים :אממ !?8 ...כן) ! 8 ...פשוט היום עוד לא נגמר( מה עושים: מדריכות חיילות .4 -נכון לעכשיו -בקרוב אחת יוצאת לקצונה ,מד"נית -אחת ,קורס מ"כים -אחת, קרקל -אחד יחיד ומיוחד ,מש"ק שדאות -אותו אחד יחיד ומיוחד ,קורס טייס -אחד )בכוונה שלחנו נציג אחד לקורס טייס .זה חלק מהמהפכה(. איפה גרים :בעיר הקסומה יהוד ,חצרים ,ביסל"ח ,הר שגיא וצלמון. היסטוריה :סיפורנו התחיל בכיתה ט' )פחות או יותר( .כן ,כולנו הצטרפנו לתנועה פחות או יותר בכיתה ט' .בקבוצות ההמשך היינו המון )ואת רובם לא פגשנו מעולם( .ואז ב"יב' למתלבט" )ללא ספק זה השם היותר טוב של הסמינר( גילינו באופן פתאומי שאנחנו .11אחרי דם יזע ודמעות חזרו, הצטרפו וחתמו נוספים עד שנהינו 8) 15בנות ו 7-בנים( .את שנת השירות עשינו בכיף בירושלים ואף הקמנו קן חדש דנדש -קן מלחה .מפה לשם )המון שיחות גרעין ושוב דם ,יזע ודמעות( יצאנו לנח"ל 8אנשים ) 7בנות ובן אחד( .ואז לאחר עזיבת בת גרעין אחת חזר אלינו נורי היישר מקורס הטייס .וזהו… ספר אהוב :האוסף המלא של ספרי גדי טאוב ,מרטין בובר והארי פוטר ברוסית. דיסק אהוב :השילוב בין רונה קינן לקטנטנות )תומר כמו חז . לא היה חלק מההחלטה(. ג'יר סרט אהוב :אלווין והצ'יפמנקס )סליחה תומר(. שיר אהוב :שירים פשוטים .הו ...הנוסטלגיה) ...למי שלא היה בוועידה ארצית שנה שעברה -זו הייתה הופעת הגרעין בשמו"צרוק( מה היינו עושים בתנועת הבוגרים :מקימים להקת מחול משועבדים למיכל לוי. הפריט הכי מצחיק בקומונה )ירושלים( :הבובה של טל מתיאטרון בובות של סמינר כניסה לתפקיד וחתול מפוחלץ. תוכניות לעתיד :הקמת מפלגת השומר הצעיר ברשות ענבל ,הקמת דירה בשיכון טייסים בחצרים ,לא לעבוד- בשביל מה יש את המשכורת של נורי )חיל האויר(?! לשלוח כרוזים מהפכניים בעזרת המטוס של נורי. *** אם קיבלתם את הרושם שאנחנו בונים על הקריירה של נורי ,אז זה לא נכון! אנחנו בונים על מדינת רווחה. מסר לאומה :אם זה לא זז תאכל את זה ,אם זה לא אכיל תשתין על זה. מוטו :תתמודדו את זה. * בזמן כתיבת הכתבה הצטרפו לגרעין עוד שני אנשים .זהותם ומיקומם לא ידועה.
הגור
27
כרמל ויינגרטן, גרעין נמרוד
שבועות תמיד היה החג האהוב עלי מכל החגים .עם כל הכבוד לפסח "חג האביב" עלאק ,בשבועות באמת כבר מריחים את ריחות הפריחה באוויר ,והבגדים הלבנים רק מחזקים את ההרגשה שזהו החג הכי יפה ואביבי שיש .עם השנים התחבב עלי החג בגלל מאכלי החלב האהובים עלי ובגלל שנהייתי צמחונית .זהו החג היחידי שאני חופשייה לטעום מהכל בלי לשאול כל הזמן "זה עם בשר?". במיוחד אני אוהבת עוגות הגבינה – גם אלו הכי פשוטות .ובכלל ,השילוב של גבינה ,וניל וגרידת לימון ,זהו שילוב טעמים מנצח לטעמי. בעברון – הקיבוץ בו גדלתי – שבועות היה חג גדול ,באמצעותו הקיבוץ חגג את השפע הרב שיש לו – זהו קיבוץ חזק מבחינה כלכלית עם הרבה חברים .תמיד הכי הצחיקו אותי בטקס ההערצה וההצדעה למפעל הקיבוץ "ברמד" )מפעל ליצור נווטי מים( ,שהיה האחראי המרכזי לשגשוגו הכלכלי של העברון .אחד אחרי השני היו עולים בעלי תפקידים שונים )גזבר ,מזכיר וכו'( ומברכים ומציינים את ברמד ואת המזל שנפל בחלקנו שיש לנו מפעל כזה מוצלח .אני ואחותי באחד הטקסים החלטנו שבפעם הבאה פשוט צריכים לשים את סמל המפעל במרכז הדשא וכולנו פשוט נשתחווה לו ונעניק לו זבחים .או כפי שאחד מהבני"גות שלי שואל בעוקצנות" :זה קיבוץ שיש לו מפעל או מפעל שיש לו קיבוץ?". אבל מה אני מקשקשת על שבועות נוסטלגי שכבר לא קיים? ברשותכם ,אעבור לדרך שבה אני וחברי הקהילה שלי חווים את שבועות בשנים האחרונות. שבועות הוא תמיד אירוע אינטנסיבי עבורנו בקהילת פלך .למשך 24שעות ,הבית הקטן והשקט שלנו הופך פתאום לזירת אירוע תוססת ,המונית וגדושת מוזיקה וצהלות שימחה .בגלל שאנחנו המארחים של החג ,אנחנו גם מתגייסים בשמחה ובמרץ להכנת המקום וקישוטו לקראת החג .הכי קשה תמיד זה להכין את ההופעה לערב תוך כדי ההכנות של התפאורה והאוכל .אבל בגרעין שלי לא מוותרים ,כי האגו הגרעיני – גודלו כגודל ההצלחה של הופעת הגרעין האחרונה. בתוך כל המולת החג ,חשוב לנו בגרעין למצוא גם זמן שקט בו אנחנו יכולים קצת לפרוק את המעמסה שבהפקה ,לצחוק ולנוח ולשם כך יש לנו התכנסויות קבועות פחות או יותר :ערב לפני החג
28
הגור
אנחנו אוכלים עוגת גבינה תוך כדי נסיון לסיים כבר את ההופעה שלנו )זה בדרך כלל לא מצליח(... ובסוף החג ,אחרי שכולם הולכים והקיבוץ חוזר להיות שקט ,הקהילה כולה מתכנסת יחד עם חברים נוספים מצוות החג ,ואוכלים גלידה על הדשא .זה הזמן שלנו לעשות סבב סיכום ולטפוח לעצמנו על השכם ,מסופקים מעוד חג שסוכם בהצלחה. המתכון הבא הוא מתכון לעוגת גבינה שיאיר מאוד אוהב להכין ונוסה לראשונה באחד מכינוסי הגרעין במהלך ההכנות לחג השבועות .זו עוגה קלה וטעימה מספרה של קרין גורן "סודות מתוקים" .זהו ספר הבישול הפופולרי ביותר בגרעין – אחוז העוגות והעוגיות שנאפו מתוך דפיו הוא הגבוה ביותר מבין כל ספרי הבישול .בקיצור – די שימושי ולכן מומלץ .ומי שלא רוצה להוציא ₪ 100על ספר אפייה מוזמן לבקר באתר המושקע שלה ) ,(www.carine.co.ilשם אפשר למצוא את רוב העוגות המוצלחות מתוך הספר ,אבל לא את זאת .אז קבלו אותה.
חומרים: לתחתית: 1כוס קמח 1/3כוס אבקת סוכר 100גרם חמאה קרה ,חתוכה לקוביות 1חלמון למלית הגבינה: 750גבינה לבנה 5%או 9% שומן 11/2כוסות סוכר 4ביצים 1כפית תמצית וניל קליפה מגוררת מתפוז אחד )אם אין בסופר כי זה לא העונה ,אפשר לשים במקום עוד קליפה מגוררת מ1/2- לימון(. קליפה מגוררת מ 1/2לימון 21/2גביעים שמנת חמוצה לציפוי: 11/2גביע שמנת חמוצה 2כפות אבקת סוכר תבנית בקוטר 26ס"מ
הוראות הכנה: תחתית – .1מחממים תנור ל 180-מעלות. .2בקערה )או במעבד מזון למי שיש( מערבבים קמח ואבקת סוכר .מוסיפים חמאה ומשפשפים אותה בין האצבעות בתערובת הקמח עד שנוצרים פירורים. מוסיפים חלמון ומעבדים ביד עד לקבלת בצק אחיד .אם הבצק יבש ופירורי ,מוסיפים כף מים קרים ומעבדים לאיחוד. .3מהדקים את הבצק בשכבה אחידה לתחתית של תבנית מרופדת בנייר אפייה .דוקרים במזלג ואופים 10-15דק' עד להזהבה .מצננים. מלית הגבינה – .4מנמיכים את חום התנור ל 150-מעלות .מניחים בתחתית התנור תבנית עמוקה וממלאים אותה במים רותחים )ליצירת סביבה עשירה באדים(. .5בקערה טורפים )לא מקציפים( את כל חומרי המלית. .6יוצקים את המלית על התחתית האפויה ואופים כשעה ורבע ,עד שהעוגה תפוחה ויציבה בשוליים ,ועדין רוטטת במרכז. מכינים את הציפוי – .7מערבבים יחד שמנת חמוצה ואבקת סוכר. .8מורחים על העוגה מיד בצאתה מהתנור ומחזירים אותה לתנור הכבוי ל 5-דק' .מוציאים מהתנור ומצננים )במהלך הצינון העוגה וגם הציפוי יתייצבו(. .9מעבירים למקרר להמשך צינון של 4שעות לפחות ,עד שהעוגה קרה מאוד. מגישים קר.
הגור
29
gofer16@gmail.com
כתיבה יוצרת
עופר אדלין גרעין "להט"
3.5.09בעקבות הרפורמה בממ"י א בלדה זו לנו על אל אביל הבדה בליבו רעיו בלהות, הענ עליו הוא יושב להפיל או שמא מאדמתו שלו לגלות? כי מה זה היה לו לאותו הל , באי משי בלבל אדמה בנכס פרטי, בכורתו את הענ נפל כל הע וכעת הוא תמהה "איה מכורתי?!" אוי לו לכסיל אבוי לאביו על מעללי אשתקד מבקש מחילה. ומשיבי אדוני האר ברו $ סו מעשה ,במחשבה תחילה. ותקו זעקת חזו האבות בי מקראיי ובי מייסדי , את גורל המהפכה הציונית לבכות "קרוב הוא קיצה ואנו אובדי " ב מי יודע מה עוד יוליד לו היו עת הע טוע טע שכר עבדי מתי יתנער ויקי מחלו תרופה לאזור סחר חופשי יקדי ?
30
הגור
poratenator@gmail.com
כתיבה יוצרת
גיא פורת, מפרצים
נכתב במהל& טיול להודו ,שנת ,2005א אני לא טועה.
בית קורת גג תלויה מעל קורות חיי& המשוועי למרחב הפתוח ומבעד לחלו המוג מטי אוז ליללת הרוח ובנדוד שנת& אל מעבר י תצא מבית& ובטריקת דלת חרישית תצא מדעת& מוכה ירח עד עתה ב בית בעולמ& מעתה $אורח ובראש& כמו תקליט שבור מתנג שיר לכת ואתה הול& כי אתה צרי& ללכת ואתה הול& ,בלי הסבר כי ל& זה ברור מוכה בסנוורי האופק וחבול ,בחבל הטבור שנמתח עד כלות ומאיי להתפקע א א& תוסי לצעוד שוב ושוב ושוב קורא ל& עמוד!
שוב על עקבותי&! שוב אל בית&! שוב אל עצמ&! כאילו ישנו עצמי אליו ראוי לחזור חו בתולי של אישיותי המקורית שכ רגל אד מעול לא דרכה בו שא חוקר עדיי לא גילה שו משלחת לא תקעה בו דגל וב אנוש לא נשא בו מילה שטח הפקר מונרכית יחיד בה אני אדו עול הבורא בו את עצמי תחזור לעצמ&! קח רכבת ,קח אווירו אל קוו המשווה של אישיות& היכ שפי& ולבב& שגרת יומ& וחלומותי& אמיתותי& ותשוקת& כוונת& ומעשי& שקולי על כפות המאזניי שווי בי אר ושמיי . ואולי לגלות את עצמ& פירושו לגלות למקומות אחרי אולי למצוא את עצמ& תוכל רק בשדות זרי וכ& נע ונד תהיה גולה מרצו מארצ& מעצמ& לעצמ& עד ק הימי במצוות ל&$ל& ובאוזני& רוקע מקל הנדודי העשוי ע זית$ ארבעה קירות וקורת גג בניכר ה אינ ולעול לא יהיו בית.
הגור
31
אי סיכוי שאת עוברי על העיתו ולא קוראי את הד& הזה!!! חברים ושותפים יקרים, כבר שנה וחצי שהעיתון שאתם מחזיקים עכשיו ביד יוצא 15 .גליונות ,כמעט כל חודש .כל גליון הוא שיא של עבודה אינטנסיבית .אבל הרבה יותר מזה ,כל גליון הוא שיקוף של היצירה ,הדילמות ,היחד של תנועת הבוגרים שבדרך .עברנו תהליך ארוך בתקופה הזו .למדנו הרבה על התנועה ועל החברים בה ,על עיתונות ועל הכוח שבעשיה משותפת .כשאנחנו מסתכלים היום אחורה ,ברור לנו שהגורן הצליח ומצליח .יש כאן במה רצינית ובעלת השפעה .העיתון הזה ,שנולד מתוך צמא גדול להרגיש שבאמת יש לנו תנועת חיים ,נקרא כיום על ידי רוב חברי התנועה ונכתב על ידי נציגים מרוב קבוצות התנועה .הוא מייצר שיח מתמשך ,ביקורתי ויוצר ,וחושף אנשים לצדדים חדשים של התנועה והחיים. זה לא מספיק .יחד עם התפתחותו של העיתון צריכה לבוא גם התפתחות של המערכת .עלה אצלנו צורך ברור בעוד אנשים שיקחו אחריות אמיתית על כל צדדיו של המפעל הזה .עד היום ,המערכת תיפקדה בעיקר כגוף טכני וההכרעות המהותיות התקבלו בצורה לא מסודרת ,רק ברגעי צורך ולא ביומיום .הכוונה היא לבנות מערכת אמיתית שכל חבריה יקיימו את הגורן על כל מרכיביו -כתיבה, עיצוב ,הגהה ,הפצה ,שכפול וכו'.
ביום שישי ה 12.6-בשעה 9:00בהנהגה ,תתקיים פגישה ראשונה של המערכת החדשה של הגורן .לכל המעוניינים והמתעניינים )וגם כדי לאשר הגעתכם( ,ניתן ורצוי )ואף הכרחי( לפנות לגיל 0525-809871והללי .0525-986842 הרבה דברים השתנו במהלך חייו של הגורן עד כה .מה שלא השתנה ,ועדיין מוביל אותנו בדרך ,הוא הרצון בעוד שותפים .אם הבמה הזו חשובה לכם ,בואו לקחת חלק בעיצוב שלה. אתם יכולים גם סתם לכתוב...