הגורן 2

‫דצמבר ‪2007‬‬

‫גיליו מס' ‪2‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬

‫אנו נושאי לפידי ‬ ‫בלילות אפלי ‪.‬‬ ‫זורחי השבילי מתחת רגלינו‬ ‫ומי אשר לב לו‬ ‫הצמא לאור ‪-‬‬ ‫ישא את עיניו וליבו אלינו‬ ‫לאור ויבוא!‬ ‫נס לא קרה לנו ‪-‬‬ ‫פ שמ לא מצאנו‪.‬‬ ‫לעמק הלכנו‬ ‫ההרה עלינו‬ ‫מעיינות האורות‬ ‫הגנוזי גילינו‪.‬‬ ‫נס לא קרה לנו‬ ‫פ שמ לא מצאנו‬ ‫בסלע חצבנו עד ד ‪-‬‬ ‫ויהי אור!‬

‫מאמרכת‬

‫בימים אלה ישנה תחושה של התעוררות‪ .‬מאבק המורים‪ ,‬שביתת המרצים‪ ,‬מודעות לאיכות‬ ‫הסביבה ואקולוגיה‪ ,‬מודעות לזכויות העובדים ואפילו מלצריות בבתי‪ -‬קפה שובתות‪ .‬נראה‬ ‫שהגיעו מים עד נפש‪ ,‬ואנשים מתחילים לקחת אחריות על הסביבה בה הם חיים‪ .‬עצוב‬ ‫לראות שהמדיניות ממשיכה ולא משתנה‪ ,‬אך יש תחושה שאנו עומדים בפתח של תקופה‬ ‫חדשה‪ .‬שהאלטרנטיבה שאנחנו מציעים תקפה יותר מתמיד‪ ,‬כיוון שאנשים הבינו סוף סוף‬ ‫שלאלטרנטיבה באשר היא יש סיכוי‪ .‬אנחנו צריכים לזכור להאמין בזה בעצמנו‪.‬‬ ‫אנחנו כבוגרי השומר הצעיר‪ ,‬צריכים להיות עם יד על הדופק ולעמוק לצד מאבקים אלו‪ .‬אסור‬ ‫לנו להישאר אדישים ומכונסים בעצמנו‪ .‬אין לנו את הפריבילגיה לבחור בתחום אחד ולהיאבק‬ ‫רק עליו‪ -‬עלינו להיאבק על הכל!‬

‫הגיליון השני של הגורן יוצא לאור ברגשות מעורבים‪ .‬הגיליון שאתם מחזיקים בידיכם היה‬ ‫המבחן האמיתי של היוזמה הזאת‪ ,‬ויש הרגשה שהייתה הצלחה‪ .‬מערכת התגבשה‪ ,‬כתבות‬ ‫נוקבות ומעניינות נכתבו‪ ,‬אך המבחן לגבי הרלוונטיות שלו ממשיך גם לגיליונות הבאים‪.‬‬ ‫מבחינתנו כל גיליון הוא הזמנה פתוחה לאנשים לקחת חלק בבמה הזאת‪.‬‬ ‫בנימה אישית‪ ,‬לעבוד על הגיליון הוא תהליך מאוד אינטנסיבי ומעמיק‪ ,‬שדורש המון כוחות‬ ‫ועבודה קשה‪ .‬אך בשבילנו‪ ,‬הימים הכי מרגשים ייבואו עוד מעט‪ ,‬אחרי שהגיליון יגיע לידיים‬ ‫שלכם‪ .‬בימים האלה אפשר להרגיש שהשיח באמת קורה‪ .‬אנשים מגיבים על דברים שקראו‪,‬‬ ‫מתעניינים‪ ,‬מביעים הזדהות‪ ,‬חושבים על הכתבות הבאות‪ ,‬ובעצם‪ -‬מקיימים תנועה‪.‬‬ ‫אנחנו מקווים שההרגשה הזאת היא לא רק שלנו‪.‬‬ ‫אין עוד מה להוסיף‪ ,‬העיתון שלפניכם מדבר בעד עצמו‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו מאוד‪,‬‬ ‫העורכים‪ -‬שירן‪ ,‬גיל והללי‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬חשבתם פעם על זה שבני‪-‬האדם הם החיה היחידה שלא מגיבה כשהיא פוגשת‬ ‫בן‪-‬אדם אחר?‬ ‫)בשער‪" -‬אנו נושאים לפידים"‪ ,‬מילים‪ :‬אהרון זאב(‬

‫העורכים‪ :‬שירן גולדברג )מפרש(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‪ ,‬הללי בלבן )מפרש(‪.‬‬ ‫הכותבים‪:‬אדם ברשאי )דרקון(‪ ,‬הילה אילן )יחף(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‪ ,‬יובל אופק‪ ,‬אסי גרבז‬ ‫)באמת(‪ ,‬אורי אופיר‪ ,‬אמיר רוזנטל )להט(‪ ,‬כרמל אייזנר )סוס(‪ ,‬עומר מגל )דרקון(‪ ,‬יריב נאור‬ ‫)קוקוריקו(‪ ,‬גיל זמיר )באמת(‪ ,‬עופר אידלין )להט(‪ ,‬עדי דרורי )חריף(‪ ,‬שירן גולדברג )מפרש(‪,‬‬ ‫רביד ספיר )יהב(‪ ,‬מעיין דותן )ליבה(‪ ,‬שיר לייזר )באמת(‪ ,‬או דנמרק )קוקוריקו(‪ ,‬עופר נוימן‬ ‫)צור(‪ ,‬ניצן שמיר )יהל(‪ ,‬שירה גליק )נווה(‪.‬‬ ‫מאיירת‪ :‬כרמל אייזנר‬

‫‪2‬‬

‫על קצה המזלג‬

‫עורכי "הגורן"‪ ,‬חזק!‬ ‫אני כותב לכם מחשבות על "הגורן"‬ ‫ומחשבות על "השומר הצעיר" שלובות‬ ‫אלה באלה‪.‬‬ ‫אתם מערכת העיתון‪ ,‬אתם הוגיו הברוכים‪,‬‬ ‫אתם המוציאים לאור ולפועל רעיון של‬ ‫במת ביטוי כתובה לבוגרי השומר הצעיר‬ ‫הממשיכים בדרך חיים שומרית‪.‬‬ ‫עיתון הוא דבר ראוי בעיני בכל חברה‬ ‫שתקשורת היא בסיס בה‪.‬‬ ‫חופש ביטוי הוא ערך וכלי עליון בבניית‬ ‫חברה דמוקרטית ומשותפת‪ .‬שני אלה‬ ‫עמדו‪ ,‬אני מניח‪ ,‬לנגד עיניכם כאשר‬ ‫בחרתם להוציא שופר של קולות חברי‬ ‫התנועה אל האור‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬חבר בשכבת פלך העושה את צעדיה‬ ‫הראשונים כשכבה בוגרת בתנועה‪ ,‬מזהה‬ ‫בעיתיות מה עם תהליך המחשבה‬ ‫וההוצאה של עיתון "הגורן"‪.‬‬ ‫הבעיה בעיני היא שזהו עיתון שלכם‪ ,‬כפי‬ ‫שכתבתי –אתם עורכיו ואתם הוגיו –אך‬ ‫לא נבחרתם‪ .‬לא נשאלתי אני ולא נשאלו‬ ‫חברים רבים אחרים בתנועה האם הם‬ ‫רוצים שכך ייראה השופר שלהם‪ ,‬האם הם‬ ‫מאמינים שכעת‪ ,‬בסיטואציה התנועתית‬ ‫הנוכחית יש טעם ובסיס לשופר כזה‪.‬‬ ‫עיתון הבוגרים של תנועת "השומר‬ ‫הצעיר" צריך להיות עיתון שהוחלט‪,‬‬ ‫ששוחח‪ ,‬שנבחרה לו מערכת מייצגת‬ ‫ושנבחר לו עמוד שדרה תנועתי‪.‬‬ ‫תהליך עיצוב העיתון צריך לקרות בעיניי‬ ‫הפוך מאיך שקרה התהליך הנוכחי‪ .‬הרעיון‬ ‫צריך לעלות במנהיגויות השכבות‬ ‫ובגרעינים הבוגרים‪ ,‬להיות בשיחה ארוכה‬ ‫ועמוקה‪ .‬מנהיגויות השכבות צריכות לבנות‬ ‫תהליכים בשכבותיהן‪ .‬תהליך כזה בעיניי‬ ‫יכול ליצור עמוד שדרה מהסוג שראוי‬ ‫שיהיה לעיתוננו‪ ,‬תהליך כזה הוא הקרוב‬ ‫ביותר לתהליך דמוקרטי שניתן כרגע‬ ‫להעביר בתנועתנו‪ .‬תהליך כזה ייצור עיתון‬ ‫שנובע מהסכמה רחבה של החברים‬ ‫בתנועה ולא יעורר הסתייגות מהעיתון‬ ‫שייצא‪.‬‬ ‫בעבר ‪ ,‬כאשר התקיימה באמת תנועת‬ ‫"הקיבוץ הארצי‪-‬תנועת בוגרי השומר‬ ‫הצעיר" שנים רבות לפני התפרקותה‪,‬‬

‫כאשר מישהו קם עם רעיון במוחו‪ -‬היה‬ ‫מביאו להנהגה הנבחרת של התנועה ‪ ,‬זו‬ ‫הייתה מעבירה אותו למוסדות הנבחרים‬ ‫האחרים ואלו היו מעבירים אותו לקיבוצים‪.‬‬ ‫כאשר היה מגיע הרעיון לשיחות‬ ‫הקיבוצים‪ -‬היה עולה חזרה למוסדות‬ ‫הנבחרים‪ ,‬מהם עולה להנהגה הנבחרת‬ ‫ושם הופך לממשות‪.‬‬ ‫היום אין לנו הנהגה נבחרת ואין לנו‬ ‫מוסדות‪ .‬אך התנועה כן מורכבת‪ -‬גם היום‬ ‫כמו אז‪ -‬ממעגלים מוגדרים של שייכות‪.‬‬ ‫גרעינים בתוך שכבות בתוך תנועה‪.‬‬ ‫אני מאמין שהיום‪ ,‬כמו אז‪ ,‬בייחוד בגלל‬ ‫שלא בהיר התהליך הדמוקרטי בתנועה‬ ‫ולא ברורים מעגלי השייכות הבין‬ ‫שכבתיי‪ ,‬צריך ליצור הסכמות רחבות‬ ‫לפני שיוצרים עובדות בשטח‪.‬‬ ‫עיתון בגיליונות הוא עובדה בשטח‪ .‬עיתון‬ ‫עם שותפים כאלה ואחרים הוא עובדה‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫תנועה‪ ,‬לטעמי‪ ,‬ניתן לקיים קודם כל בדו‬ ‫שיח עמוק לפני שקורים מהלכים‪ ,‬לא רק‬ ‫בדו שיח המעצב את המציאות‬ ‫המתגלגלת‪.‬‬ ‫עיתון הבוגרים של "השומר הצעיר" יכול‬ ‫לצאת‪ ,‬בעיניי‪ ,‬רק לאחר שכל תנועת‬ ‫הבוגרים של "השומר הצעיר" תשוחח‬ ‫עליו ותעצב אותו יחד ומתוך הסכמות‬ ‫רחבות‪.‬‬ ‫לפני שייקרה תהליך זה יהיה העיתון‬ ‫בעיניי שופר למי שכתב בו‪ ,‬לא עיתון‬ ‫תנועת הבוגרים של "השומר הצעיר"‪.‬‬ ‫חשוב לי מאד לציין שזוהי דעתי האישית‬ ‫והיא לא מבטאת בהכרח דעות בשכבה‪.‬‬ ‫עוד חשוב לי לציין שיש בי הערכה גבוהה‬ ‫לכם ולמעשה שלכם ובעיקר ליוזמה‬ ‫שלכם‪ -‬רק חוסר הסכמה על הדרך‪...‬‬ ‫חזקו ואמצו‪,‬‬ ‫עופר נוימן‪ ,‬גרעין צור‪.‬‬ ‫)‪(3.12.2007‬‬

‫‪3‬‬

‫על קצה המזלג‬ ‫צוות "הגורן" חזק!‬ ‫לכשיצא הגיליון הבא של הגורן‪ ,‬אשמח אם תוסיפו את השיר הבא‪ ,‬שמתייחס לשביתת‬ ‫המורים )בתקווה שזו תגמר(‪ .‬את השיר כתב נתן אלתרמן ופרסם ב"הטור השביעי" בעיתון‬ ‫דבר‪ ,‬נדמה לי שבשנת ‪.'45‬‬ ‫מארקס טען‪" :‬ההיסטוריה חוזרת על עצמה‪ .‬קודם כטרגדיה ואחר‪-‬כך פארסה‪ ".‬אני לא‬ ‫בטוח אם הוא צדק‪ ,‬לפי השיר הבא שפטו אתם‪.‬‬ ‫חזקו אמצו!‬ ‫ניצן שמיר‪ ,‬גרעין יהל‪ ,‬שכבת פלך הלוחמת‪.‬‬

‫המורה העברי‬ ‫לרגל אחת השביתות‪ ,‬כמובן‬

‫ציונות‪ ,‬משרדים לך )משרד‪-‬על‪-‬משרד(‪,‬‬ ‫מזכירות‬ ‫ושליחים‬ ‫וקרנות נושאות פרי‪-,‬‬ ‫הזוכרת את איך לבדד‪-‬לבדד‬ ‫נשאך בחיקו המורה העברי?‬ ‫לא היו לך עוד "ניר" ו"יכין" ו"הסנה"‪,‬‬ ‫לא "הדסה"‪ ,‬לא קרן‪-‬היסוד‪ ,‬לא אפ"ק‪.‬‬ ‫אך היה לך רק הוא‪ :‬דון‪-‬קישוט בפנסנה‪,‬‬ ‫במנז'טים נושרים ובמעיל מפוקפק‪.‬‬ ‫עת בוסס עמדך בתוך שלג וטיט‬ ‫ובחיקו ספר קט‪,‬‬ ‫"אהבת ציון"‪,‬‬ ‫הוא היה לבדו הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫עוד לפני שרחביה הייתה בדמיון‪.‬‬ ‫הוא היה לך "מרכז חקלאי" ו"מכון‪-‬זיו"‪,‬‬ ‫עת חילק צימוקים משקי ט"ו‪-‬בשבט‪.‬‬ ‫במלמול תלמידיו צלצלה תל‪-‬אביב‬ ‫עוד לפני שהניחו בה אבן אחת‪.‬‬ ‫ובכתבו על הלוח שמות ופעלים‪,‬‬ ‫ביום חורף קודר‪ ,‬בכתה אפלולית‪,‬‬ ‫הוא היה "עם עובד"‪" ,‬ספרית פועלים"‪,‬‬ ‫ובקיצור ‪ -‬הסתדרות העובדים הכללית‪.‬‬ ‫הוא היה כתמצית מוסדותיו של העם ‪-‬‬ ‫ורק בנק לא היה המורה מעולם‪.‬‬

‫דלפונים גיבורינו )לו מנדלי כאן!(‬ ‫אבל אם תאזן ההיסטוריה בלנס‬ ‫היא תמצא כי )מחוץ לסופר‪ ,‬כמובן‪(...‬‬ ‫המורה היא קבצן שלה פר‪-‬אכסלנס‪.‬‬ ‫עוד מימי קלמן שולמן הוא חב לחייט‪,‬‬ ‫לאופה‪ ,‬לחנות המכולת ברחוב‪.‬‬ ‫מני אז חסרה לו עוד לירה אחת‪,‬‬ ‫שגם היא לא תספיק לחסות את החוב‪.‬‬ ‫ציונות אל תסבי עיניך יונים‬ ‫מן היסוד הפרוזאי הזה הממרה‪.‬‬ ‫ציונות‪ ,‬הישוב הוא מלא ציונים‪,‬‬ ‫למה כל הרומנטיקה רק למורה?‬ ‫יש הורים המפטמים את הסיף בשיטה‬ ‫וקוראים את הבוז למורה השובת‪...‬‬ ‫ציונות ברוצו אחר הפרוטה‬ ‫אל תתניהו בלי קץ את רגליו לכתת‪.‬‬ ‫יען אם גם יצא הוא עטור נצחון‪,‬‬ ‫אל חשש‪ ,‬את תכירי דמותו הבדוקה!‬ ‫המורה העברי עד לדור אחרון‬ ‫בשטרות וחובות יהיה מושקע‪.‬‬ ‫ולסיום‪ :‬אם הלירה הולידה שביתה‪,‬‬ ‫לא נחטא אם נאמר כי נקל לחזות‬ ‫שחיב הישוב למורה בכתה‬ ‫קצת יותר מן הלירה הזאת‪.‬‬

‫)‪(29.11.2007‬‬ ‫לכבוד מערכת עיתון "הגורן"‪,‬‬ ‫הבנתי שעצם הפצת העיתון עוררה מחלוקת גדולה‪ ,‬ושאלות בעניין נחיצות העיתון והנזק‬ ‫האפשרי שהוא יגרום‪.‬‬ ‫לדעתי העלון הוא דרך נהדרת לקיים שיח וליצור במה לחברותא בין חברי הגרעינים‬ ‫הבוגרים הממעטים להיפגש‪ .‬כמובן שאת המילה הכתובה אי אפשר כמעט לייעד רק לפלג‬

‫‪4‬‬

‫על קצה המזלג‬ ‫אוכלוסיה מצומצם‪ .‬בעידננו‪ ,‬כל מסמך שלא מטופל בסודיות מוחלטת‪ ,‬מילותיו יפרצו ממנו‬ ‫ורעיונותיו יגיעו לכל המעוניין‪.‬‬ ‫העלון חשוב ככלי לעדכונים אקטואליים ברוח תנועתית‪ ,‬וגם כבסיס להתארגנות בנושאים‬ ‫שונים‪ .‬כמו כן יש לו חשיבות רבה ככלי ביקורתי‪ .‬כל מערכת‪ ,‬גם כזו בעלת רמות אמון‪,‬‬ ‫גבוהות ככל שיהיו‪ ,‬חייבת כלים לביקורת עצמית‪.‬‬ ‫כל מי שבוחר לא לקרוא בעלון ולא לכתוב אליו‪ ,‬מוזמן לחשוב קצת בעניין משפט של מרטין‬ ‫בובר‪" :‬החברותא קיימת היכן שהיא מתרחשת"‬ ‫העלון כבמה לאותה חברותא הוא כלי מעצב ממדרגה ראשונה‪ ,‬והיחיד החשוף לעיני כל‪.‬‬ ‫כל מי ששם את עצמו בחוץ‪ ,‬ירגיש את טעם ההחמצה‪ ,‬באותה מהירות בה אנו נרגיש את‬ ‫החברותא מתעצמת‪ .‬הדבר תלוי הן באיכות השיח והן בבחירת‬ ‫הנושאים האקטואליים‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו!‬ ‫גיל זמיר‪ ,‬גרעין באמת‪.‬‬ ‫)‪(16.12.2007‬‬

‫אל בוגרי תנועת הנוער השומר הצעיר בישראל‪,‬‬ ‫שלום חברים ‪-‬‬ ‫"שומר תמיד"‪ ,‬ארגון בוגרי השומר‪-‬הצעיר בארץ הוקם ביוזמת תנועת‪-‬הנוער "השומר‬ ‫הצעיר" ו"יד יערי" – מרכז התיעוד והחקר של תנועת "השומר‪-‬הצעיר" בגבעת חביבה‪.‬‬ ‫הרעיון והמטרה שבהקמת הארגון הם איגוד "המשפחה השומרית" לטובת יצירת מסגרת‬ ‫חברתית‪-‬ארגונית לבוגרים המעוניינים בכך וקידום תרבות "השומר הצעיר"‪ ,‬רוחו ומורשתו‬ ‫בישראל‪ ,‬על מנת שאלה יגבירו את השפעתם על החברה הישראלית‪.‬‬ ‫"שומר תמיד" פועל בברכת הקיבוץ‪-‬הארצי וקרן "חבצלת" המשתתפים במימון מהלכי‬ ‫הקמתו‪ .‬הארגון מקווה לצאת לעצמאות כלכלית תוך שנתיים מתחילת פעילותו‪.‬‬ ‫הקמת מאגר מידע ממחושב של תנועת השומר הצעיר‪ ,‬חניכיה ובוגריה‪ ,‬הוא אחד היעדים‬ ‫המרכזיים בהקמת הארגון וביסוסו‪ .‬המאגר מוקם כדי לאפשר לארגון "שומר תמיד" לאסוף‬ ‫ולהכיל את מרב האינפורמציה הרלבנטית על בוגרי התנועה לדורותיהם וכדי לשמר‪ ,‬לאצור‪,‬‬ ‫לתעד ולהנציח את פעילות התנועה במרכז התיעוד והחקר ב"יד יערי"‪.‬‬ ‫מאגר המידע של "שומר תמיד" יעלה לרשת במסגרת שירותי "יד יערי" ויהווה מקור מידע‬ ‫ייחודי לתולדות תנועת "השומר‪-‬הצעיר"‪.‬‬ ‫הקמת מאגר המידע הממוחשב מבוססת על שאלונים אישיים המכילים מידע משני סוגים‪:‬‬ ‫האחד ‪ -‬פרטים אישיים של האדם והשני ‪ -‬פרטים על חברות בתנועה‪.‬‬ ‫זיכרונות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬תצלומים‪ ,‬חפצים שונים‪ ,‬סרטים וכו' יתקבלו בברכה וימסרו למשמרת‬ ‫בארכיון יד יערי בגבעת חביבה או יוחזרו לשולחים על‪-‬פי בקשתם לאחר שיסרקו‪/‬יצולמו‪.‬‬ ‫בתיעוד סיפור תולדות תנועת "השומר הצעיר" יש חשיבות אדירה לכל פרט ופריט מן‬ ‫החומרים הללו שנוצרו בקינים‪ ,‬קבוצות או גדודים שהם לעיתים עדות יחידה על פעילויותיהם‪.‬‬ ‫כמובן שנרצה גם למלא שאלונים עבור חברים שהלכו לעולמם‪ ,‬חללי התנועה וחללי מערכות‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫*הפרטים האישיים לא יהיו גלויים לציבור וישמשו את מאגר‪-‬המידע וארגון "שומר‪-‬תמיד"‬ ‫בלבד בפעילותם‪.‬‬ ‫למילוי שאלון פרטים אישיים של בוגרי התנועה‪:‬‬ ‫‪http://www.givathaviva.org.il/shomertamid-shealon.htm‬‬ ‫אנא הפיצו זאת לחברים‪ ,‬הורים וכל בוגרי התנועה‪.‬‬ ‫אלון פאוקר‪" -‬יד יערי"‪ ,‬קרן שוויצר‪" -‬השומר הצעיר"‪ ,‬דגי חבוינק‪" -‬רכז ארגון "שומר תמיד"‬

‫‪5‬‬

‫להרשמה למאגר הממוחשב של "שומר‬ ‫תמיד" – ארגון בוגרי השומר הצעיר‬ ‫בארץ‪:‬‬ ‫‪http://www.givathaviva.org.il/shome‬‬ ‫‪rtamid-shealon.htm‬‬ ‫לנרשמים לארגון – ‪ 50%‬הנחה על כל‬ ‫פרסומי "יד‪-‬יערי"‪.‬‬ ‫לכל רכזי הנח"ל‪ ,‬המקשרים והנוגעים בדבר‬ ‫ שלום רב‪,‬‬‫בימים אלו החל מדור נח"ל לשקוד על‬ ‫פיתוח עיתון הנח"ל במתכונת מחודשת‪.‬‬ ‫בעקבות לקחים שהפקנו מניסיון העבר‪,‬‬ ‫החלטנו לנסות ולהפיץ את העיתון ע"י‬ ‫שימוש עיקרי באינטרנט‪.‬‬ ‫לצורך הוצאת הגיליון הראשון אני קוראים‬ ‫לכם לפנות אל כל חיילי תנועתכם\ארגונכם‬ ‫)כולל פרקמ"ש‪ ,‬של"ת‪ ,‬חל"ת וכו'( ולבשרם‬ ‫כי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫עיתון הנח"ל יוצא לדרך‪.‬‬ ‫חיילי הנח"ל נקראים לכתוב אליו ‪-‬‬ ‫‪el.hanahal@gmail.com‬‬ ‫חיילי הנח"ל מוזמנים להציע שמות‬ ‫לעיתון‪ ,‬באותה כתובת דוא"ל‪.‬‬

‫חשוב לנו מאוד שהעיתון יהיה מגוון‬ ‫באוכלוסיית הכותבים אליו ‪ -‬לכן אנו‬ ‫מבקשים שכל התנועות והארגונים ייקחו בו‬ ‫חלק‪ ,‬וגם כל שכבות הגיל השונות‪ .‬כך ייצג‬ ‫עיתון הנח"ל את הנח"ל בצורה הטובה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫אנו זקוקים להיענותכם ולהשתתפותכם‬ ‫הפעילה בעידוד החיילים לכתוב לעיתון‪.‬‬ ‫אנא עשו כן‪.‬‬ ‫בתודה‪,‬‬ ‫מדור נח"ל‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫חומרים להנצחה ניתן להעביר‪:‬‬ ‫בדואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫‪shomertamid@givathaviva.org.il‬‬ ‫בדואר רגיל על‪-‬גבי תקליטור‪ ,‬בקלטות‬ ‫וידיאו או אודיו לכתובת‪ :‬שומר תמיד‪ ,‬יד‪-‬‬ ‫יערי גבעת חביבה‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬מנשה‪.37850 ,‬‬ ‫או באופן אישי בתאום מראש )מומלץ‬ ‫לגבי חומרים מיוחדים(‪.‬‬

‫היכונו היכונו!!!‬ ‫הגור משיק ספיישל סיפורים קצרים!‬ ‫העבירו לנו סיפור‪ ,‬עד ‪ 500‬מילים‪,‬‬ ‫ונפרסם אותו בגיליון הבא‪.‬‬ ‫תהילת עולם מובטחת לכותבים‪.‬‬ ‫‪habogrim@gmail.com‬‬

‫קומה התנערה!‬ ‫יריב נאור‬ ‫גרעין קוקוריקו‬

‫לא משנה אם הייתם או לא הייתם בשבת בכיכר רבין‪ ,‬אני מקווה שבשלב זה כולם כבר‬ ‫מבינים שהמאבק הוא הרבה יותר גדול מעוד סכסוך עבודה בין עובדים כאלה או אחרים‬ ‫למעסיקים שלהם‪ .‬לא עוד סכסוך שבטי וסקטוריאלי של המורים על עוד אי אילו שקלים‬ ‫)‪ (?450 ?400‬שיתווספו למשכורת‪ ,‬אלא מאבק )אחרון אולי? לפחות ל‪ 20‬שנים‬ ‫הקרובות( על כל מה שעוד לא מופרט לחלוטין כאן בארץ‪.‬‬

‫אין ויכוח שהמאבק על החינוך נוגע ישירות לכל אחד מאיתנו‪ .‬לכולנו יש אחים קטנים או‬ ‫חניכים שהם תלמידים במערכת‪ ,‬כולנו עובדים בה או בצמוד אליה יום‪-‬יום והמסר‪ ,‬שהמאבק‬ ‫בטווח הארוך יזכה את כולנו‪ ,‬לפי דעתי כבר עבר‪.‬‬ ‫העניין הוא שבעצם אנחנו נאבקים על משהו גדול יותר – על כל מה שהוא עדיין ציבורי‪:‬‬ ‫החינוך הציבורי‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרווחה‪ ,‬ואפילו הבטחון‪ .‬אותה מדיניות שמתעלמת מתושבי‬ ‫שדרות וישובי עוטף עזה‪ ,‬מתעלמת גם מהנכים‪ .‬אותה מדיניות שמתעלמת מהקשישים‪,‬‬ ‫החולים וניצולי השואה‪ ,‬מתעלמת גם‬ ‫מהמורים ומהמרצים באוניברסיטה‪ .‬אותה‬ ‫מגזרים‬ ‫מעוד‬ ‫שמתעלמת‬ ‫מדיניות‬ ‫באוכלוסיה )מישהו אמר ערביי ישראל?‬ ‫בדווים?( זאת אותה מדיניות שמתעלמת‬ ‫מכל מה שאינו יצרני‪ ,‬רווחי ומיידי‪ .‬מכל מה‬ ‫שמצריך סבלנות‪ ,‬כובד ראש ואורך רוח‪.‬‬ ‫כחלק מאווירת ההפרטה והפסאודו‪ -‬מצוינות‬ ‫הכללית )כי התלמידים לא נעשים מצוינים יותר – פשוט הבחינות נעשות טיפשיות יותר(‬ ‫נדמה לרבים‪ ,‬כולל משרדי האוצר והחינוך‪ ,‬שהבגרויות הן הדבר החשוב ביותר שמערכת‬ ‫החינוך יכולה לתת לבוגריה‪ .‬אני חושב שאותם תלמידים שלקחו חלק פעיל במאבק ‪ ,‬לא זאת‬ ‫בלבד שקיבלו את שיעור האזרחות הכי טוב שאפשר לקבל‪ ,‬אלא אף הרוויחו ביושר את‬ ‫תעודת הבגרות שלהם – במובן הכי בסיסי של המילה בגרות‪ .‬הם הפכו )יחד עם הרבה‬

‫אותה מדיניות שמתעלמת‬ ‫מהמורי ומהמרצי ‬ ‫באוניברסיטה‪ -‬זאת אותה‬ ‫מדיניות שמתעלמת מכל‬ ‫מה שאינו יצרני‪ ,‬רווחי ומיידי‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מבוגרים( להיות לראשונה ציבור אחראי שמוכן לקחת אחריות על מעשיו ולשלם את המחיר‬ ‫כל עוד הוא יודע שהוא נלחם למען דבר מה צודק‪ .‬ההישג הגדול ביותר של המאבק בעיני‪,‬‬ ‫הוא שהציבור )טוב‪ ,‬לא כולם אבל רבים( מבין‬ ‫כעת מהי דמוקרטיה באמת – מי זה משרד‬ ‫החינוך? זה אנחנו! מי זה משרד האוצר? זה‬ ‫אנחנו! זה אנחנו‪ ,‬וזה הילדים שלנו וזה הכסף‬ ‫שאנחנו משלמים וזה העתיד שלנו ולכן אנחנו‬ ‫אלה שמקבלים את ההחלטות‪.‬‬ ‫אני יודע שיש גם פער גדול מאוד בין סיסמה‬ ‫כמו זו שכתבתי לפני רגע למציאות‪ :‬אני‪,‬‬ ‫לכשעצמי‪ ,‬חושש ממה שנקרא בעגת חדרי‬ ‫המורים "היום שאחרי"‪ .‬אני חושש מאנטי‪-‬‬ ‫קליימקס ונפילת מתח גדולים מאוד‪ .‬בלי לדעת עדיין מהם הפרטים הסופיים של ההסכם‬ ‫שייחתם‪ ,‬המתווה הכללי שלו די ברור‪ .‬תוספת מיידית מסוימת למורים‪ ,‬כך וכך שנים ליישום‬ ‫הרפורמה‪ ,‬הקמת צוותים לבדיקת נושא הקטנת הכיתות וכו'‪ .‬הבעיה היא שביום שאחרי‪,‬‬ ‫המורים שוב יכנסו בדיוק לאותן כיתות כמו שלימדו קודם‪ :‬עדיין יהיו ‪ 40‬תלמידים בכל כיתה‪,‬‬ ‫לא תהיה שום תוספת של שעות בשנה הזאת וגם‬ ‫התוספת למשכורות תהיה סמלית מאוד‪ .‬לא תהיה‬ ‫תחושה אמיתית של ניצחון‪ ,‬ואנחנו נעמוד מאחורי‬ ‫המורים ונצטרך בתנאים האלה גם להסביר‬ ‫לתלמידים מדוע שבתנו‪ ,‬ומדוע‪ ,‬למרות שמבחוץ לא‬ ‫רואים שום שינוי – בעצם ניצחנו‪ .‬אני יודע שיש‬ ‫הרבה תלמידים )והרבה אזרחים( שמאוד כועסים על‬ ‫השביתה ומרגישים שזה לא הוגן שהמאבק הוא על‬ ‫גבם ועל חשבונם‪ .‬אנחנו נצטרך לעמוד מולם‬ ‫ולהסביר להם למה אנחנו צודקים‪ .‬והמורים עדיין‬ ‫יהיו במעמד נחות בחברה כי בחברה שלנו האדם‬ ‫הוא תלוש המשכורת שלו )כמו שבביה"ס הילד הוא‬ ‫הציון שלו( ועדיין מורה יצטרך להתמודד בתוך‬ ‫הכיתה עם כל הפרעה שלא תהיה כי אסור לו‬ ‫להוציא תלמיד מהשיעור‪ ,‬ועם הורים כועסים ושעות עבודה לא קונבנציונאליות אבל מה שיפה‬ ‫הוא שהמורים ימשיכו להיות מורים כי הם אוהבים תלמידים וזה מה שהם אוהבים לעשות‪.‬‬

‫לא תהיה תחושה‬ ‫אמיתית של ניצחו ‪,‬‬ ‫ואנחנו נעמוד מאחורי‬ ‫המורי ונצטר ‬ ‫להסביר לתלמידי ‬ ‫מדוע שבתנו‪ ,‬ומדוע‪,‬‬ ‫למרות שמבחו לא‬ ‫רואי שו שינוי –‬ ‫בעצ ניצחנו‪.‬‬

‫לאחר ‪ 55‬ימי שביתה‪ ,‬הישגי המורים מוטלים בספק‪ .‬ההסכם שנחתם הוא כזה‪:‬‬ ‫התחייבות לצמצום הצפיפות בכיתות ולהחזר שעות לימוד‪.‬‬ ‫התחייבה הממשלה לגבש בתוך ‪ 75‬ימים "תוכנית רב‪-‬שנתית"‪.‬‬ ‫תוספת של כ‪ 20-‬אלף שעות לימוד )לעומת קיצוץ של ‪ 110‬אלף שעות בחינוך העל‪-‬יסודי(‪.‬‬ ‫ויתור על הדרישה לתוספת שכר של ‪ 15%‬והסתפקות ב‪ .8.5%-‬לוויתור נלווה צמצום בעבודה‬ ‫הנוספת שרן ארז היה מוכן להתחייב לה תמורת התוספת‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת מחלוקת על היקף‬ ‫העבודה הנוספת‪ ,‬מועדי התשלום ומה יקרה אם בתוך חצי שנה לא תושג הסכמה על רפורמה‬ ‫בחינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬שתוספת השכר מהווה תשלום על חשבונה‪ .‬לפי ארגון המורים‪ ,‬משכורת‬ ‫ממוצעת של מורה הנה כ‪ 7,200-‬שקלים‪ .‬משמע‪ ,‬תוספת של כ‪ 700-‬שקלים בחודש‪ .‬ההתחייבות‬ ‫להפחתת הצפיפות בכיתות ולהחזר השעות לא תעוגן בהסכם קיבוצי‪ ,‬לא יימסרו פרטים על היקף‬ ‫התוכניות‪ ,‬והמורים יידרשו לעבוד יותר תמורת תוספת השכר‪.‬‬ ‫‪-‬ערוך מתוך‪ :‬אתר החדשות של עיתון "הארץ"‬

‫‪8‬‬

‫ערוך ע"י שירן גולדברג‬ ‫גרעין מפרש‬

‫מה זה זה??‬ ‫ה"תו החברתי" הוא תו איכות חדש התו ניתן בחינם לכל בית עסק המתחייב לעמוד בקריטריונים‬ ‫חברתיים בסיסיים‪ .‬הקריטריונים העיקריים לקבלת התו הם גישה לאנשים עם מוגבלות וכיבוד זכויות‬ ‫עובדים‪ .‬כל עסק שמוכן לעמוד בדרישות בסיסיות של יחס הוגן יכול לקבל את התו‪ .‬עשרות מתנדבים‪,‬‬ ‫בהם סטודנטים ותלמידי ישיבות ומכינות שעברו הכשרה‪ ,‬מהווים מעין "משגיחים" שתפקידם לבקר‬ ‫בעסקים אחת לשבועיים‪-‬שלושה ולוודא כי הקריטריונים של התו נשמרים‪.‬‬

‫מה הקריטריוני של קבלת "התו החברתי"?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫האם משולם ביטוח לאומי עבור כל העובדים‪.‬‬ ‫האם המשכורת משולמת עד לעשירי לחודש שלאחריו‪.‬‬ ‫האם השכר המשולם לעובדים עומד בתנאי שכר המינימום )אם מתבססים על "טיפים"‪,‬‬ ‫חובת המעסיק לוודא כי הם אינם נופלים מגובה שכר המינימום(‪.‬‬ ‫האם משולם לעובדים שכר עבור שעות נוספות על פי חוק‪.‬‬ ‫האם מקבלים העובדים החזר הוצאות נסיעה‪.‬‬ ‫האם בית העסק נגיש לאנשים עם מוגבלויות‪) .‬נכון להיום דרישות הנגישות לא כוללות‬ ‫שירותי נכים(‪.‬‬ ‫האם מועבר תשלום גם עבור שעות התלמדות‪.‬‬ ‫האם קיים רישום של שעות העבודה ע"י המעסיק )רישום שעות הינו האמצעי היחידי‬ ‫להבטחת תשלום הוגן על כל השעות בהן היה העובד מועסק(‪.‬‬ ‫במידה ובית העסק פתוח בשבת‪ ,‬האם העובדים מקבלים יום מנוחה אחר במשך השבוע‪.‬‬

‫של מי הרעיו הזה?‬ ‫עמותה בשם "במעגלי צדק" יזמה את פרויקט התו החברתי בדצמבר ‪ .2004‬העמותה נוסדה באביב‬ ‫‪ ,2004‬על ידי מספר פעילים חברתיים שחשו צורך לפעול למען יצירת חברה צודקת ברוח מורשת‬ ‫ישראל‪ .‬התו החברתי הוא אחד מהפרויקטים של העמותה‪ ,‬שכמו כן פועלת גם בתחום תנאיי‬ ‫העסקתם של עובדי הקבלן ובנושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות ושילובם בחברה‪ .‬העמותה‬ ‫מפתחת גם מסגרות חינוכיות לשם העלאת המודעות בשיח הציבורי‪.‬‬

‫מי מחזיק ב"תו החברתי"?‬ ‫פרויקט התו החברתי הוענק עד כה ליותר מ‪ 300-‬עסקים ברחבי הארץ‪ 130 .‬עסקים בירושלים ‪60 ,‬‬ ‫בתל אביב ‪ 18,‬בכפר סבא )המיוחד בכפר סבא הוא שעיריית כפר סבא היא העירייה הראשונה‬ ‫שאימצה את הפרויקט ושותפה בקידום הפרויקט(‪ 8 ,‬במעלה אדומים‪ 7 ,‬באפרתה וגוש עציון‪12 ,‬‬ ‫בבאר שבע‪ 8 ,‬עסקים באוניברסיטת בר אילן ו‪ 79-‬עסקים ומפעלים של הקיבוץ הדתי‪ .‬בצפון‬ ‫הפרויקט פועל בשיתוף פעולה עם המדרשה באורנים‪ .‬כיום הפרויקט פועל בצפון במועצה האזורית‬ ‫עמק בית שאן במועצה מקומית רמת ישי ‪ 5‬עסקים‪ ,‬ובעמק יזרעאל ‪ 10‬עסקים‪.‬‬ ‫)לרשימה המפורטת של בעלי העסק אתם מוזמנים להיכנס לאתר ‪(http://www.tav.org.il‬‬

‫אז מה עושי ?‬ ‫קודם כל‪ ,‬בודקים אילו בתי עסק בעלי "התו החברתי"‪ .‬מכיוון שתפוצה שלו עדיין לא בשיאה‪ ,‬חשוב‬ ‫שכשיוצא להיכנס לאחד מהעסקים הללו לתמוך ולהדגיש שבאתם בגלל התו‪ .‬כמובן‬ ‫שבאזורים שיש בהם את התו החברתי חשוב לשאול ולהתעדכן אם יש‪ ,‬ולהרחיב את המודעות כלפיו‪.‬‬ ‫כמו כל שינוי‪ ,‬גם הוא יוצר עם נדרוש אותו ונהיה מודעים אליו‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫תו כדי תנועה‬ ‫גיל זמיר‪,‬‬ ‫גרעין באמת‬

‫הפוליטיקה המפלגתית היא תככנית והעיסוק בה משחית את המידות‪ .‬זו לא רק העמדה‬ ‫של מי שיתנגד לעיסוק בפוליטיקה מפלגתית‪ ,‬זו גם העמדה שלי‪ .‬אך זהו המקום בו ניתן‬ ‫לעצב את הקיים ולא רק להצביע לו‪ .‬רחיצת הכפיים שבאי טבילה בפוליטיקה‬ ‫המפלגתית‪ -‬לא רק שאינה מאיצה את המעשה הרחב שלנו‪ ,‬היא אף מנוגדת לו‪.‬‬ ‫אנו ממשיכים במעשה השומרי‪ ,‬וממשיכים להגדיר את עצמנו כחברים בתנועה שממשיכה‬ ‫ליישם‪ ,‬להעמיק‪ ,‬ולחיות את הערכים שעליהם התחנכנו בתנועת הנוער‪ ,‬ושעל פיהם אנו‬ ‫מוסיפים לאתגר את היום‪-‬יום שלנו‪ .‬החברות האמיתית שלנו במהלך הזה מקבלת תוקף רק‬ ‫על ידי הנכונות שלנו להיכנס לתהליך‪ ,‬שבמרכזו עיצוב כל אחד מאיתנו כבן אדם ערכי‬ ‫ומאושר יותר‪ .‬הצבת המטרות שלנו בתהליך זה של עיצוב העצמי‪ ,‬נעשית בצורה בה אנו‬ ‫מציבים לעצמנו מצפנים ערכיים בכל תחומי החיים‪ ,‬מבקרים את יכולת ההתקרבות אל אותם‬ ‫קטבים ערכיים‪ ,‬ומציבים לעצמנו יעדים ברי השגה בזה אחר זה על‬ ‫מנת להתקדם אל הבלתי ניתן להשגה‪ ,‬דבר המבטיח לנו את‬ ‫נצחיות התהליך ומונע רפיון‪ ,‬שדינו נסיגה‪.‬‬

‫יעד בר השגה‬ ‫נוס אותו עלינו‬ ‫להשיג‪ ,‬נמצא‬ ‫בעשייה הפוליטית‬ ‫המפלגתית‬

‫הלך הרוח בחברה הישראלית אינו מעודד עשייה פוליטית‪.‬‬ ‫האדישות הזו היא דבר מדאיג לכשעצמו‪ ,‬אך מדאיג עוד יותר‪-‬‬ ‫הגיבוי האידיאולוגי שנותנים חברים מאיתנו לאדישות מעין זו‪.‬‬ ‫יש להתמודד בצורה תהליכית עם העובדה שאת אחת הבחירות‬ ‫המרכזיות ביותר‪ -‬הבחירה להיות מעורב פוליטית‪-‬עושים רק מעטים‬ ‫מחברינו‪ .‬אחריות חברתית היא ערך שאין לחלוק עליו‪ .‬יעדים רבים‬ ‫שערך זה מציב לנו אנו משיגים‪ :‬העיסוק בחינוך והקמת חברתנו הם‬ ‫הישגים שיש להתגאות בהם‪ .‬אך יעד בר השגה נוסף אותו עלינו להשיג‪ ,‬נמצא בעשייה‬ ‫הפוליטית המפלגתית‪ .‬משמעות היעד הבסיסית ביותר היא הכנסת השיח הפוליטי ברמה‬ ‫הפרלמנטארית לחיינו‪ ,‬התפקדות למפלגה ופעילות בתוכה‪.‬‬ ‫המצב בתנועה אינו זלזול ביעד זה‪ .‬מרבית חברי אף מאחלים לי 'דרך צליחה' כשאני טובל‬ ‫גופי בביצה הפוליטית הישראלית‪ .‬אך רבים מאיתנו לא פעילים פוליטית בצורה מינימאלית‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫אין ספק שבכיכר רבין נפגוש אחד את השני מדי‬ ‫שנה‪ ,‬אולי גם בעוד 'הפגנת מאה‪-‬אלף' מזדמנת‪,‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬בהפגנות בארגון תנועת הנוער‪.‬‬ ‫אין לזלזל בהשפעת השתתפות באירועים כאלו על‬ ‫דעת הקהל בישראל‪ ,‬שהרי לשם כך הם נועדו‪ .‬אך‬ ‫מעבר לעיצוב דעת הקהל‪ ,‬בה אנו עוסקים‪,‬‬ ‫ולהכשרת הלבבות של ‪ 6,150‬בני נוער )ע"פ‬ ‫המפקד ב‪ (2005‬לפחות‪ ,‬עלינו להיות משמעותיים‬ ‫במקום בו מתקבלות ההחלטות‪ ,‬בכנסת ישראל‪.‬‬

‫הצורה בה אנו‬ ‫פועלי פוליטית‬ ‫ודר הארגו לא‬ ‫הובאו להסכמת‬ ‫החברי בתנועה‬

‫אנו קרובים לשם משנדמה לנו‪ .‬הפעילות במפלגה מגלה‬ ‫שמאחורי הצבעה זו או אחרת בכנסת נמצא חבר כנסת‬ ‫הפועל בשליחות מפלגה‪ ,‬שפועלת בשליחות חברי‬ ‫המפלגה‪ .‬ציבור הבוחרים כמובן נותן למפלגה את ההסכמה‬ ‫הציבורית למצע שלה‪ ,‬כפי שהוצג בבחירות ועוצב בזמן‬ ‫שקדם להן‪ .‬אך המשפיע האמיתי הוא חבר המפלגה‪ ,‬שלו‬ ‫זקוק חבר הכנסת על מנת להתברג במקום ריאלי ברשימה‬ ‫לכנסת‪ .‬חברות במפלגה טומנת בחובה את האפשרות לא‬ ‫רק לבחור מהקיים כמו בבחירות לכנסת‪ ,‬אלא גם לעצב את‬ ‫הקיים‪ -‬על ידי שיחה עם חברי הכנסת המכהנים‬ ‫והפוטנציאליים‪ ,‬וגם עיצוב זהותה של המפלגה )כמתאפשר‬ ‫במרצ בעת כינוס הועידה(‪.‬‬

‫אחד הדברים המקסימים המייחדים את תנועת השומר הצעיר הוא לקיחת אחריות והקפת כל‬ ‫תחומי החיים של החבר בתנועה‪ -‬מבחינה ערכית ולא הלכתית מצד אחד‪ ,‬וגם לקיחת כל‬ ‫החברה האנושית בחשבון כאשר מדברים על השינוי שאנו מייחלים לו‪.‬‬ ‫כחלק מהפעילות פנימה והקפת עולם החברים בתנועה‪ ,‬הקימה התנועה את הקיבוצים‬ ‫והקיבוץ הארצי ב‪ .1927‬וכחלק הכרחי מהפעילות החוצה‪ ,‬הייתה השומר הצעיר לתנועת‬ ‫הנוער היחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל‬ ‫שהקימה מפלגה בשם 'מפלגת השומר הצעיר'‬ ‫ב‪ .1946‬לאדם מהשורה הדבר נראה לא הגיוני‪ ,‬ואף‬ ‫לא מוסרי‪ ,‬ונתן אלתרמן כתב כהתנגדות למהלך את‬ ‫השיר 'אילוף הילדים'‪ .‬דוגמת הקמת המפלגה לא‬ ‫מובאת פה כדרך הטובה ביותר לפעול כתנועה‬ ‫במציאות הפוליטית‪ ,‬אלא על מנת לתת הקשר‬ ‫היסטורי לפעילות הפוליטית שתנועתנו חוד חנית‬ ‫בה‪.‬‬ ‫מפלגת השומר הצעיר התאחדה עם 'אחדות‬ ‫העבודה' ושמה שונה ל'מפלגת הפועלים המאוחדת'‬ ‫)מפם(‪ .‬לקראת בחירות ‪ 1992‬התאחדה 'מפם' עם‬ ‫'רצ' ו'שינוי' והוקמה 'מרצ'‪.‬‬ ‫מאז פירוק מפלגת השומר הצעיר היה מתח בין‬ ‫הזדהות מוחלטת עם המפלגה‪ ,‬לבין היות תנועת‬ ‫הנוער תנועה פוליטית לא מפלגתית‪ .‬כרגע‪ ,‬מעבר‬ ‫לכך שכמעט ולא קיים שיח פוליטי‪-‬מפלגתי בתנועה‪ ,‬גם הצורה בה אנו פועלים פוליטית ודרך‬ ‫הארגון לא הובאו להסכמת החברים בתנועה‪ .‬כמובן שגם באשר לקודים ולדרך ההתנהלות‬ ‫של תנועת הבוגרים עדיין אין הסכמה‪ ,‬כך שהדברים שאציע בעניין הפוליטי תקפים בשינויים‬ ‫מסוימים גם לעניין הקמת תנועת הבוגרים‪.‬‬

‫האנשי צריכי ‬ ‫להיבחר לא‬ ‫מתו שיח חינוכי‬ ‫ע בעלי משרות‬ ‫רמות יותר‪ ,‬אלא‬ ‫מתו שיחה‬ ‫רחבה בתנועה‬

‫‪11‬‬

‫אחת משתי ההגדרות החשובות בתנועה המתעסקת בפוליטיקה‪ ,‬היא מה רמת המעורבות‬ ‫הבסיסית הנדרשת מהפרט‪ ,‬על כך אומר‪ -‬קיום דיון וביקורת של מצעי המפלגות והחברים‬ ‫בהן‪ ,‬והצטרפות למפלגה אשר ממנה ערכינו יזכו לבמה ולביצוע הטובים ביותר‪.‬‬ ‫ההגדרה החשובה השנייה‪ ,‬היא מה צריכים‬ ‫להיות יחסי הגומלין פרט‪ -‬תנועה בעיצוב‬ ‫הדעה הפוליטית וקביעת העשייה הפוליטית‪.‬‬ ‫להיכן נכנס הדיון עם התנועה בהקשר זה‬ ‫ומהם הגבולות של דיון כזה‪.‬‬ ‫אקדים ואומר שבשום מצב לא צריכה להיות‬ ‫תמיכה תנועתית רשמית במפלגה או מועמד‬ ‫זה או אחר במערכת בחירות כזו או אחרת‪ ,‬מן הסיבה הפשוטה שזיהוי התנועה כתנועה עם‬ ‫גוף פוליטי יזיק גם לאותו הגוף וגם לתנועה שלנו‪ .‬מעשי הגוף הפוליטי שיושחת ממילא‬ ‫יושלכו עלינו כאילו אנו תומכים בהם‪ .‬היכולת לבקר איש או גוף פוליטי תלויה במרחק מה‬ ‫ממנו‪ ,‬שדרוש לתנועה כמייצגת סל ערכים‪.‬‬ ‫בסיסי תנועת חיים‪ -‬המכילה גם תנועה פוליטית‪-‬‬ ‫מושלכים ממאפייני החינוך הבלתי פורמאלי )לפי ראובן‬ ‫כהנא‪ ,‬במאמרו "מרכיבי הקוד הבלתי פורמאלי"(‪ .‬צביונו‬ ‫של החינוך הבלתי פורמאלי בצורה הטובה שלו מכין‬ ‫אדם לחיים בחברה צודקת‪ ,‬ולתיקון עוולות בכלל‬ ‫החברה‪ .‬לא בכדי דרכנו המרכזית היא חינוך‪ .‬ועל כן‬ ‫הקודים של החינוך הבלתי פורמאלי ע"פ ראובן כהנא‪,‬‬ ‫הם גם בסיס לקודים להתנהלות חברה בוגרת‬ ‫ולהתנהלות ארגונים ברוח התנועה‪.‬‬ ‫אציג את הבסיסים בהתאמה לארגון פוליטי‪.‬‬ ‫‪ .1‬מעורבות פוליטית פעילה למען הכלל‪ :‬תבוא לידי‬ ‫ביטוי הן במהלכים פנים תנועתיים המיטיבים עם‬ ‫התנועה‪ ,‬והן בגיבוש תפיסת עולם למען הכלל שתנחה‬ ‫את הפעילות הפוליטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬דמוקרטיזציה‪ :‬כרגע‪ ,‬את הקו הפוליטי של התנועה‬ ‫מייצגים חברים הנושאים במשרות אמון )מייצגים את‬ ‫השומר הצעיר בעניינים מסוימים מבלי לערב את כלל‬ ‫חברי התנועה(‪ .‬משרות אמון הן דבר הכרחי בפעילות‬ ‫פוליטית על מנת לאפשר פעולה שוטפת )מבחינה‬ ‫מעשית‪ ,‬אי אפשר לשתף את הפרטים בכל החלטה(‪.‬‬ ‫אך זו ההצדקה היחידה למשרות אמון‪ .‬המדיניות‬ ‫והאסטרטגיה צריכות להיקבע במידה רבה על ידי‬ ‫החברים בתנועה הפוליטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנושאים‬ ‫במשרות אמון צריכים להיבחר בצורה דמוקרטית‪ .‬לאו‬ ‫דווקא בהצבעה‪ ,‬אך בעירוב כל המעורבים בפעילות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬האנשים צריכים להיבחר לא מתוך שיח חינוכי‬ ‫עם בעלי משרות רמות יותר‪ ,‬אלא מתוך שיחה רחבה‬ ‫בתנועה‪ .‬זאת על מנת שיידעו מהי מדיניות החברים‬ ‫בתנועה‪ ,‬ועל מנת שיבוקרו על ידי התנועה‪ -‬גם‬ ‫בשיחה וגם בהיבחרות או הדחה מתפקידם‪ .‬עוד דבר שצריך להיקבע על ידי חברי‬ ‫התנועה הוא תיחום של גבולות ההשפעה של הנושאים במשרת האמון מול סוג המעשים‬ ‫שמחייבים שיחה דמוקרטית‪ .‬שיתוף החברים בהחלטות הוא הדרך היחידה ליצור אצלם‬ ‫מחויבות‪ ,‬בפוליטיקה כמו בחינוך‪ .‬מעניין זה נגזר על הנושאים במשרות אמון לחרוק‬

‫האנשי צריכי ‬ ‫להיבחר לא‬ ‫מתו שיח חינוכי‬ ‫ע בעלי משרות‬ ‫רמות יותר‪ ,‬אלא‬ ‫מתו שיחה‬ ‫רחבה בתנועה‬

‫‪12‬‬

‫שיניים לנוכח דעות שיתקבלו בהצבעה דמוקרטית ולייצג אותן למרות שדעתם מנוגדת‬ ‫לעניין‪.‬‬ ‫‪ .3‬וולונטריות‪ :‬הערך של מעורבות פוליטית‪ ,‬של דיון פוליטי ושל הסכמה רחבה הוא‬ ‫מוסכם‪ .‬אך ממנו לא תצא החלטה המחייבת את החברים מבחינה מעשית לגבי תמיכה‬ ‫בעניין זה או אחר‪ .‬ההחלטה נשארת אצל החבר בכל עניין‪ ,‬הוא מחליט על השתתפותו‬ ‫בפעילות ועל מינונה‪.‬‬ ‫‪ .4‬שוויון‪ :‬בתהליך הלמידה‬ ‫וההחלטה ובהתייחסות לדעה‬ ‫מסוימת לא יהיה שוויון מוחלט‪,‬‬ ‫כיוון שפערי ידע קיימים בין‬ ‫החברים‪ .‬החלטה בסופו של דבר‬ ‫תהיה חייבת לצאת מתוך שיחה‬ ‫והחלטה בה לכל חבר יש קול‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫‪ .5‬הזכות לטעות‪ :‬בתוך תנועה פוליטית משמעותית ייווצרו מגוון דעות‪ ,‬שבמקרים רבים‬ ‫יתבררו כשגויות‪ .‬התגובה צריכה להיות של למידה‬ ‫תנועתית ולא של הוצאת השונה בכל פעם‪.‬‬ ‫‪ .6‬פעילות פוליטית בכל תחומי החיים‪ :‬תנועה פוליטית‬ ‫אינה רק בשדה הפרלמנטארי‪ .‬היא מתבצעת גם‬ ‫במאבקי עובדים‪ ,‬הפגנות‪ ,‬פעולות ממוקדות וכו'‪.‬‬ ‫‪ .7‬מנגנון ביקורת חברי‪ :‬הביקורת בתנועה תיעשה‬ ‫בצורה של שותפות‪ ,‬מתוך הכרה בתהליך‪ .‬לא על ידי‬ ‫איסורים וסנקציות על חבר שטעה‪.‬‬ ‫קודים אלה חשובים בביסוס תנועה שאינה מדכאת את‬ ‫החברים בה ומצליחה להיות פעילה וליצור מחויבות‪.‬‬ ‫קיומם מעט מפחיד‪ ,‬כי הוא מוציא את הכוח מקבוצה‬ ‫קטנה אל הכלל‪ .‬אך בכל טווח עניין שכזה משתלם‪.‬‬ ‫יישום העקרונות האלה כרוך קודם כל ביומרה‪ .‬היומרה‬ ‫להקים חברה צודקת כרוכה ביומרה להיות מעורבים‬ ‫פוליטית‪ .‬העקרונות המובאים אמורים לסייע לפעילות‬ ‫הפוליטית להתבצע בקודים שומריים‪ ,‬ולתחום את הדיון‬ ‫על הדעות‪ ,‬למגרש שמוסכם על כולנו‪ .‬ארגון פוליטי של‬ ‫התנועה‪ ,‬יהיה רלוונטי רק כאשר נשאף ליישם את‬ ‫עקרונות החיים התנועתיים בתוכו‪ .‬מערכות הבנויות על חוסר אמון ואי שוויון כבר קיימות‬ ‫למכביר‪.‬‬

‫קודי אלה‬ ‫חשובי בביסוס‬ ‫תנועה שאינה‬ ‫מדכאת את‬ ‫החברי בה‬ ‫ומצליחה להיות‬ ‫פעילה וליצור‬ ‫מחייבות‬

‫‪13‬‬

‫תו כדי תנועה‬ ‫אסי גרבז‬ ‫גרעין "באמת"‬

‫*באחת ממהדורות ה"גורן" הרבות שכבר ראו אור‪ ,‬בסופה של כתבה שעסקה במושג ההגשמה‪ ,‬נתקלתי בקריאה נרגשת‬ ‫של חבר תנועה )שלא אזכיר את שמו( להמשך דיון פורה וחיובי בנושא על גב דפי העיתון‪ -‬אז מוקדש בחום לאדם שופרא‪...‬‬

‫אני שמח לפתוח את דברי בנימה חיובית ובונה‪ :‬אדם‪ ,‬אני מסכם בהחלט עם עיקר‬ ‫דברייך ועם דברייך העיקריים‪ :‬אין לקדש את הצורה אלא את המהות‪ .‬רצונות ושאיפות‬ ‫חברי התנועה הם חלק בלתי נפרד מהמעשה שלנו‪ ,‬אל לנו להתייחס להגשמה כמובנת‬ ‫מאליה ולקבע אותה בתבניות וזה מאוד אלגנטי לגדל רק שפם‪) ...‬באמת!(‬ ‫אבל בכל זאת‪ ,‬הייתי רוצה להצביע על כמה חלקים שחסרים לפאזל הזה‪:‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬אין לי ספק שאנחנו בדרך לשנות את העולם‪ .‬תנועת החיים של השומר‬

‫הצעיר היא הרעיון הסוציאליסטי הכי קסום‪ ,‬עוצמתי ונותן תקווה שקיים‬ ‫בתקופתנו‪ -‬ואנחנו השחקנים המרכזיים‬ ‫בו‪ .‬זה החלום הגדול שלנו‪ ,‬ואת הגשמתו‬ ‫אנו תובעים‪ .‬בשלב זה ארצה להוסיף את‬ ‫הכוכבית‪ -‬חובה עלינו להשאיר בשולי‬ ‫החלום גם מקום למציאות‪ :‬התנועה נמצאת‬ ‫בראשיתו של גיל ההתבגרות שלה‪ .‬היא‬ ‫עדיין צריכה את הגבולות שלה‪ ,‬את שעות‬ ‫השינה כדי לגדול והקפדה על תזונה נכונה‪.‬‬ ‫ולכן ארצה להתייחס לשלושה נושאים‬ ‫מרכזיים ביחס שחורג מהעקרונות שאני‬ ‫חתום עליהם בפסקה השנייה‪ -‬מסלול‬ ‫הנח"ל‪ ,‬עבודה חינוכית וחיי קבוצה‪.‬‬

‫התנועה נמצאת בראשיתו‬ ‫של גיל ההתבגרות שלה‪.‬‬ ‫היא עדיי צריכה את‬ ‫הגבולות שלה‪ ,‬את שעות‬ ‫השינה כדי לגדול והקפדה‬ ‫על תזונה נכונה‪.‬‬

‫הכוונה תנועתית של גרעיני השנת שירות למסלול הנח"ל ובכך גם קידוש המסגרת‪ ,‬היא על‬ ‫פני השטח סתירה של עיקרון קידוש המהות על פני צורת ההגשמה )דוגמה שהביא‬ ‫אדם במאמר שפרסם(‪ .‬האמת היא הפוכה‪ .‬מסלול הנח"ל הוא הגשר‬

‫שמעל התהום הצבאית‪ .‬אנחנו צריכים אותו כדי להתקיים‪ -‬והוא‬ ‫אותנו‪ .‬תנועה בונה נח"ל בונה תנועה‪ .‬ומתוך ההבנה שתנועת הבוגרים לא‬ ‫תתגשם אם גרעיניה )במקרה ויהיו כאלה( יהיו פזורים בין יחידות צה"ל‬ ‫השונות‪ ,‬בלי סמינרים‪ ,‬שכבה והקשרים תנועתיים‪ ,‬עלינו לנהוג כאילו קיימת רק‬ ‫אפשרות אחת לגרעין הצעיר‪ .‬זכותם המלאה של יחידים לבחור להתמודד עם‬ ‫צבא אחר‪ ,‬הרחק מהקבוצה‪ ,‬אבל הטלת ספק ב"קדושתה" של מסגרת הנח"ל על‬ ‫גבי עיתון תנועתי‪ -‬נושאת עימה סיכון מיותר‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫עוד בחירה שלדעתי היא הכרחית‪ ,‬לאור מצבה העדין של התנועה‪ ,‬היא הבחירה בלקיחת‬ ‫אחריות על תנועת הנוער‪ .‬תנועת הנוער נמצאת במגמת התרחבות‬ ‫וגדילה‪ -‬אבל עדין במגמה‪ .‬אסור לנו להתייחס לתנועת‬ ‫הנוער כמובנת מאליה )בדומה להגשמה(‪ ,‬ולראות‬ ‫בעבודה התנועתית ) הנה באה עוד סתירונת עם העיקרון‬ ‫הבסיסי‪ (...‬כמסגרת שיש "לקדש" )ברמה הרשמית(‪.‬‬ ‫בשלביו הראשונים של חייהם הבוגרים‪ ,‬על הגרעינים‬ ‫להרגיש קשורים אליה ואחראים כלפיה‪ .‬מטרה זו תשרת‬ ‫את הגרעין הבוגר‪-‬צעיר לא פחות מאשר את התנועה‪.‬‬ ‫פה נוצר ההבדל הדק בין חבר תנועת הנוער‪ ,‬שבוחר להיות מושפע מהוויתה ומנעוריה לבין‬ ‫בוגר תנועת הנוער שמאמץ את סמליה וערכיה ותו לא‪.‬‬ ‫השקפתי האישית על המפעל המהפכני שלנו‪ ,‬הוא שכל בוגר‪ ,‬בכל‬ ‫תפקיד ציבורי שימלא בחייו‪ ,‬אם יהיה זה נהג אוטובוס או ראש‬ ‫ממשלה‪ ,‬צריך שתהיה לו נגיעה של חינוך שומרי בחייו‪ -‬הדרכת‬ ‫קבוצה‪ ,‬גרעין‪ ,‬פרויקט‪ -‬זה הגורם שישמור עלינו מפני התנוונות‬ ‫הביקורת האישית והמאבק על דמותנו הפנימית‪ .‬המראה שמשמשת‬ ‫קבוצה של חניכים היא ההבדל בין ראש ממשלה רגיל לבין אחד שזוכר‬ ‫מאיפה הוא בא‪ :‬מהם תמימות‪ ,‬יושר‪ ,‬אותנטיות וכוונות טהורות‪.‬‬ ‫שעתיים בשבוע‪ .‬זה הכל‪.‬‬ ‫הקבוצה‪ -‬תפיסתי בנושא הזה‬ ‫היא די פשוטה‪ :‬אני בחרתי‬ ‫במעגל נוסף של הגשמה שאני‬ ‫חושב שהוא אחד מהראויים‬ ‫והנכונים‪ .‬עתידה של התנועה‬ ‫טמון בקבוצותיה ובקשיים שהן‬ ‫מעמידות בפני החבר‪ .‬אני איני‬ ‫תלוי בקבוצה‪ .‬בתור שמוצניק‬ ‫בודד הייתי נהנה ומצליח מאוד‪.‬‬ ‫כמו חצי מיליון בוגרי התנועה‬ ‫שקדמו לי‪ .‬ולכן‪ ,‬הבחירה שלי‬ ‫בקבוצה )שאליה אני גם מחנך‬ ‫את תנועת הנוער(‪ ,‬היא בחירה‬ ‫ערכית‪-‬חברתית מתוך אמונה‬ ‫שהמהפכה לא יכולה להיראות אחרת‪ .‬זהו לקח שעלינו להפנים מההיסטוריה הקרובה‪.‬‬

‫כל בוגר‪ ,‬א יהיה זה נהג‬ ‫אוטובוס או ראש ממשלה‪,‬‬ ‫צרי שתהיה לו נגיעה של‬ ‫חינו שומרי בחייו‪ -‬זה הגור ‬ ‫שישמור עלינו מפני התנוונות‬ ‫הביקורת האישית והמאבק‬ ‫על דמותנו הפנימית‪.‬‬

‫בחירתי באורח חיים קבוצתי )לעצמי ולתנועה(‪ ,‬אינה נועדה לקבע את מושג‬ ‫ההגשמה‪ .‬הקריטריונים שלי להגשמה שומרית הם בסיסיים אך מחייבים‪ :‬חיבור לסמלים‬ ‫ולמטרות הרחבות‪ ,‬לקיחת חלק פעיל במהלכים שונים שהיא מובילה וקיום דיאלוג מתמיד עם‬ ‫תנועת הקבוצות )דוגמה טובה לכך‪ -‬עיתון הבוגרים(‪ .‬איני מתנה את ההגשמה בחיי קבוצה‪,‬‬ ‫עבודה חינוכית או בקהילה שומרית‪ ,‬כל אלה נכונים ומהווים את אידיאל ההגשמה‪ -‬אך לא‬ ‫יכולים לתפקד כמסננת‪ .‬ולמרות זאת‪ -‬בלי קיומם של שלושת התנאים הנ"ל‪ -‬לא תיתכן זהות‬ ‫המגשים השומרי‪.‬‬ ‫המשיכו במלאכת הקודש העיתונאית‪-‬‬

‫חיזקו ואימצו!‬ ‫‪15‬‬

‫תו כדי תנועה‬ ‫אורי אופיר‬

‫"כוחה זה של האוטופיה הוא ג מקור חולשתה‪ .‬האמונה המשיחית בשליחותה‬ ‫עלולה להביאה להתנשאות מסתגרת אשר סופה לא יצירה תרבותית וחברתית‬ ‫עצמאית מחדשת‪ ,‬כי א כיתתיות מחניקה‪ .‬התבדלותה מהכלל מוכרחה לגרור‬ ‫אחריה חוסר אוני במאבקה נגד הזרמי האמיתיי של החיי ‪ ,‬אשר סופ ‬ ‫לגבור עליה ולסחו אותה לתוכ ‪ ,‬במקו שהיא תעלה אות אל עצמה‪ .‬הסתגרותה‬ ‫מוכרחה להוליד את ניוונה‪"...‬‬ ‫"אילו גורמי אלה היו הופכי לגורמי היחידי הקובעי בהתפתחותה של התנועה הקיבוצית‬ ‫היא הייתה נדונה מלכתחילה לניוו ‪ .‬היא הייתה רושמת עוד ד מזהיר בתולדות הניסיונות‬ ‫האוטופיי ‪ ,‬שכל השפעת אינה חורגת מתחומי ההשפעה הרוחנית האידאית‪ ,‬ג כשה מנסות‬ ‫להגשי את חלומותיה בחיי ממש‪ .‬אבל בתנועה הקיבוצית פעלו מראשיתה על יד כל הגורמי ‬ ‫שפעלו בבניינ של האוטופיות ג גורמי אחרי לחלוטי ‪ .‬גורמי אלה‪ ,‬ה אשר הוציאוה‬ ‫מכלל העול האוטופי‪ ,‬החוזה והחול ג כשהוא מנסה להגשי את חלומותיו והפכו אותה‬ ‫לגור ממשי וכבד משקל בתולדות עמנו‪ ,‬גור בעל מעורבות עמוקה במאבק של הע על חידוש‬ ‫חייו הלאומיי והחברתיי ‪" .‬‬ ‫יעקב חז ‬ ‫המושג תנועה הינו מושג מורכב בחיינו‪ .‬המילה תנועה כה מובנת מעלייה אך כה מחייבת‬ ‫וחמקמקה בהגדרותיה‪ .‬במושגי תנועת הנוער יש כל כך הרבה מובן מעליו שאנו נשענים עליו‪.‬‬ ‫מסורות של שנים‪ .‬דורות של שומרות ושומרים מחויבים לעשייה חינוכית עיצבו את המסגרות‬ ‫החינוכיות שבתוכן אנו פועלים‪ .‬דמות המדריך השומרי‪ ,‬היחס המוסרי בין המדריך לקבוצה‪,‬‬ ‫מרכיבי הקבוצה השומרית‪.‬‬ ‫הבסיס הערכי של התנועה‪,‬‬ ‫המושג תנועת חיי ‪ ,‬בתולי‪,‬‬ ‫היחס המורכב בין השומר‬ ‫פוליטית‬ ‫כתנועה‬ ‫הצעיר‬ ‫חסר ממשות‪ ,‬מלהיב את‬ ‫התיישבותית לתנועת הנוער‪.‬‬ ‫הלבבות ומפתח אמוציות‪.‬‬ ‫בכל אלו ועוד רבות אחרות אנו‬ ‫מעיזים כבוגרי התנועה לדרוש‬ ‫א בדומה לחור שחור‪ -‬אי ‬ ‫ולחדש‪ .‬אנו מסירים גלדים של‬ ‫הבצל שמתייבשים ונותנים לכוח‬ ‫אנו עומדי על הגדרתו‪.‬‬ ‫ההתחדשות להצמיח כיוונים‬ ‫חדשים‪ .‬אך בבואנו לדון במושג התנועה כתנועת חיים‪ -‬תנועת בוגרים אנו פוגשים יחס אחר‪.‬‬ ‫המושג תנועת חיים‪ ,‬בתולי‪ ,‬חסר ממשות‪ ,‬מלהיב את הלבבות ומפתח אמוציות‪ .‬אך בדומה‬ ‫לחור שחור אין אנו עומדים על הגדרתו‪ .‬המצב בו אנו נמצאים כרגע הוא מצב זמני שחובה‬ ‫עלינו לסמן את היתרונות והסכנות שבו‪ .‬חובה עלינו לסמן יחד את האתגרים העומדים‬ ‫בתקופה זו ולהתמודד איתם‪ .‬אנסה להציג נקודות מרכזיות שאנו חייבים לבחון ולהעיז‬

‫‪16‬‬

‫להתייחס אליהן אם ברצוננו לכונן תנועה‪ ,‬אך קודם לכן אציג בפניכם את עמדתי מדוע איננו‬ ‫תנועה בשלב זה‪.‬‬ ‫ברצוני לנסות ולהסביר את מצבנו היום בו קיימות‬ ‫קבוצות בוגרות‪ ,‬קיימים בוגרים אך טרם מתקיימת‬ ‫תנועה‪ .‬מקורו אינו בבעיה טכנית או ערכית אלא מקורו‬ ‫בפחד שלנו מהמחויבות‪ .‬מציאות תנועתית זאת‬ ‫מביאה לידי ביטוי את עומק הדפוסים הפוסטמודרנים‬ ‫שחדרו לתנועתנו ובדומה לחברה שסביבנו אנו לוקים בתרבות של מלל רב לצד קושי רב של‬ ‫הליכה בתלם ארוך‪ .‬התלם הארוך בו אנו צריכים להתחיל ולצעוד הינו תלם לא של כותרות‬ ‫ופרויקטים אלא של מחויבות לחיים‪ .‬מקורו של המצב התנועתי הינו במבוכה שלנו לצעוד‬ ‫ולחצות את הקווים‪ .‬על מנת לכונן תנועה‪ ,‬על מנת ליצור חברה חדשה‪ ,‬עלינו ליצור מציאות‬ ‫בה אנו עוסקים בעיצוב מציאות החיים שלנו‪ .‬לפתח אורך חיים בו אנו מחדשים ויוצרים בכל‬ ‫מפגש שלנו עם מציאות חיים שנקראת בדרכנו‪ .‬במציאות התנועתית היום אנו מנסים להפוך‬ ‫את היום יום של חיינו לדיון תיאורטי ולנהל כל‬ ‫פעם דיון מעמיק בנושא מסוים אך עלינו ליצור‬ ‫מקורו של המצב‬ ‫מציאות חיים שונה‪ .‬לא מצב בו אנו מתנסים‪,‬‬ ‫התנועתי הינו‬ ‫צועדים צעד קדימה ונסוגים שניים אחורה‪ .‬עלינו‬ ‫להכריע כי אנו על זרם החיים‪ ,‬שאנו בימים אלה במבוכה שלנו לצעוד‬ ‫מעצבים את העתיד של חיינו‪ .‬המבוכה וחוסר‬ ‫ולחצות את הקווי ‪.‬‬ ‫יכולתנו להתמודד עם השאלה כיצד תראה‬ ‫התנועה ב ‪ 2025‬היא ההוכחה היציבה ביותר‬ ‫לכך שאין אנו יכולים להגדיר עצמנו כתנועה‪ .‬עלינו ליצור במות רבות שיאפשרו לנו ליצור חזון‬ ‫עתידי משותף‪ .‬אין אני מדבר על מסמך של חברת היי‪-‬טק של חזון עיסקי‪ ,‬אלא ביכולת שלנו‬ ‫להכריע ערכית כי האנשים שמסביבנו הם השותפים לחיינו ולעתיד תנועתנו‪ -‬וממקום זה‬ ‫להתחיל לבנות האחד עם השני מסגרות משותפות‪ .‬התהליך שבו אנו נמצאים עוסק יותר‬ ‫ויותר בחפירה לעומק וסופו להוציא את הרוח החיה מתנועתנו‪ .‬עלינו לבנות מסגרות שלא‬ ‫יהיו תלויות אירוע כזה או אחר ביחס לקשר בין חברי התנועה‪ .‬דומה הדבר לחיים בקבוצה‪-‬‬ ‫הרי לא מתקיים המצב בו כל פעם שיש חילוקי דעות בתוך הקבוצה בן גרעין זה או אחר יקום‬ ‫וילך או ימנע משיחה‪ .‬בקבוצה ברור לכולנו כי בכל רגע נתון חבר קבוצה יכול להכריע ולעזוב‬ ‫את הקבוצה‪ ,‬אך המציאות היומיומית היא של שותפות ובחירה ערכית בדרך משותפת ולכן‬ ‫הבחירה שלנו היא בהתמודדות גם עם הקשיים שבמצבים‪.‬‬

‫אז מה דרוש לה לתנועה שתהיה לתנועה?‬ ‫מסגרות משותפות‪-‬‬ ‫צוותים‪ ,‬משימות ומה שביניהם‪ -‬במציאות שבה המפגש בין הקבוצות ובין חברי התנועה‬ ‫מתבסס לא פעם על נקודות מחלוקת אנו מוצאים עצמנו חווים פרקסיס של מאבק‪ ,‬אך היה‬ ‫ונצליח לייצר מסגרות רבות‪ ,‬בתחומי חיים שונים הרי לא יישאר מפרקסיס המאבק יותר‬ ‫מזיכרון עבר‪ .‬הרי היה וחברי התנועה יוכלו לנגן יחד או להופיע יחד ובמקביל לחלוק אחד על‬ ‫השני בהכרעות תנועתיות אזי ההכרעות לא יהוו גורם מפרק אלה גורם מחזק לבירור‬ ‫אידיאולוגי‪ .‬בשאלת היחסות הרי נתקשה למצוא שותפים כה קרובים לעמדותינו בניסיון‬ ‫לפנות ולחפש אותם בחלקיה האחרים של החברה הישראלית‪ .‬הבסיס השומרי מהווה חלק‬ ‫מהותי מזהותנו וככזה מאפשר לנו גם לנהל מחלוקות בדרך שומרית‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫מסגרות חיים אורגניות‪-‬‬ ‫קהילה גיאוגראפית‪ -‬נקודה זו היא המרכזית שעלינו לפעול שתאפשר לנו לפתח את מושג‬ ‫החיים בתנועה‪ .‬אדם‪ ,‬כל אדם זקוק למסגרת חיים ושייכות יציבה‪ .‬המסגרת הכלל תנועתית‬ ‫אינה נותנת מענה זה מתוקף היותה רחבה מידי‪ ,‬בעוד המסגרת הקבוצתית הינה צרה מידי‪.‬‬ ‫מציאות זו מחייבת אותנו לפעול בצורה דחופה לבניית מסגרות חברתיות שיאפשרו לצד חיי‬ ‫הקבוצה והמשימה פיתוח של אורח חיים תרבותי‪ ,‬חברתי ויוצר במעגלים הולכים וגדלים‪.‬‬ ‫מסגרות חיים אלה חשוב שיהיו בדומה לקבוצה האינטימית מסגרת חיים אורגנית‪ .‬מסגרת‬ ‫חיים שהפרט מעצב ומתעצב בתוכה בחייו היומיומיים‪ .‬הערך המוסף של קהילה גיאוגרפית זו‬ ‫היא במפגשים הבלתי אמצעים שהיא מאפשרת ובמכלול החיים הנבנה לא רק באופן מודע‬ ‫ויאפשר יציבות לקבוצות‪.‬‬

‫מסגרות ומוסדות לתנועה‪-‬‬ ‫מתוך בניה של המסגרות האורגניות ברמת‬ ‫הקבוצה והקהילה הגיאוגרפית יחד עם מעגלים משימתיים לומדים הרי אז נוכל לפתח את‬ ‫מסגרות השיח התנועתיים‪ .‬מסגרות אלה אינן אורגניות במהותן‪ -‬כוחה של התנועה נובע מכך‬ ‫שהיא מורכבת מתאים אורגניים דבר המאפשר לתנועה לייצר שיח משמעותי‪ ,‬רעיוני‪ ,‬ערכי‬ ‫ולקבוע סדר יום בצורה משמעותית‪ .‬בדומה לחוקה האמריקאית המודעת למגבלות כוחה‬ ‫כחוקה פדרטיבית ולכן משאירה חלק לא מבוטל מהריבונות למדינות השונות בארה"ב‪ -‬כך‬ ‫עלינו לעצב גם את תנועתנו‪ .‬אורחות החיים‪ ,‬נורמות החיים יקבעו על ידי המסגרות‬ ‫האורגניות בתוך הקבוצות והקהילות הגיאוגרפיות בעוד נושאים שיעלו לשיח תנועתי‬ ‫ולהכרעה תנועתית יהוו את הציר המארגן‪ .‬אך לפני שאגע בפרקטיקה שהיא גם המהות‪,‬‬ ‫אזכיר כי בנקודה זו בעצם אנו פוגשים את עיקר מבוכתנו‪ ,‬כאן מצויים לא מעט מפחדנו‪ .‬הרי‬ ‫כל עוד התנועה היא גוף ערטילאי שהשיח בו אינו מובנה‪ ,‬החופש לי ולקבוצתי אינו מוגבל‪.‬‬ ‫היכולת להכריע כי אנו חלק מתנועה ויש בכך אלמנטים של הכרעה מחייבת הינה יכולת‬ ‫חיונית‪ .‬נכון ניתן להכריע שבמהותה התנועה אינה נזקקת למוסדות והגדרות פורמאליות‪ ,‬אך‬ ‫החלטה זו מהותה שהתנועה אינה מתכוונת בעצם להיות תנועה‪ .‬ולכן אציג הנחות יסוד‬ ‫שיאפשרו כינונה של תנועה‪.‬‬ ‫חיבור לזרם החיים‪ -‬על מנת לכונן תנועה רלוונטית‬ ‫ומשמעותית לנו ולחברה הישראלית עלינו לצאת מתוך נקודת‬ ‫הנחה שלצד התהליכים אותם אנו בונים ועליהם אנו עמלים‬ ‫נזדקק בה בעת ליכולת להתחבר למציאות היומיומית‪ .‬להגיב‬ ‫באופן אקטיבי למתרחש סביבנו‪ .‬היכולת שלנו להיות גורם‬ ‫רלוונטי טמונה בכך שלצד התהליכים שאנו בונים כלפי פנים אנו‬ ‫נבנה כלים ומסגרות כלפי חוץ לעיצוב החברה שסביבנו‪ .‬במפגש‬ ‫זה עם החברה אל לנו לטעות שאנו מעצבים בלבד‪ ,‬אלה הוא‬ ‫חלק מודע בהתעצבותנו אנו‪ .‬מכיוון שונה אגדיר זאת שבניסיוננו‬ ‫להגדיר כל דבר בתהליך מסודר ובנוי מראש אנו סותרים באופן‬ ‫אימננטי את שאיפתנו לקרום עור וגידים כתנועת חיים‪ .‬החיים‬ ‫במהותם מורכבים משלבים שנבנים ומעוצבים ושלבים ואירועים‬ ‫שאינם נצפים‪ .‬ניסיון להבנות כל שלב ושלב יגדיר את המפעל‬ ‫התנועתי לא כעיצוב אורח חיים אחר‪ ,‬אלא יציאה מודעת מזרם‬ ‫החיים וככזה ימנע כל יכולת להשפיע על המציאות שסביבנו‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫דיון בין חלופות וחתירה להכרעות‪ -‬היכולת לייצר שיח‬ ‫סביב חלופות שונות אינו מעיד על תרבות כוחנית‪ ,‬הוא מעיד על‬ ‫פתיחות מחשבתית‪ .‬כל עוד הדיון יתנהל בקודים תנועתיים‪ ,‬ישמעו‬ ‫הדעות ועל המשתתפים השונים יוסכם כי‬ ‫השתתפותם בדיון מחייבת אותם בהחלטותיו‪.‬‬ ‫כל עוד הדיון יתנהל בתהליך של איזון חוזר בין‬ ‫הקבוצות לצוות שמוביל את הנושא‪ -‬הרי שיח זה והכרעה זאת כוחה‬ ‫רב בעיצוב דרכה של התנועה‪ .‬המציאות אותה אנו חווים לא פעם‬ ‫היום מציאות של הימנעות‪ .‬דיונים שהצורך והחיים מזמנים לנו ואנו‬ ‫בוחרים להדחיקם‪ ,‬להכניס דיונים חיים לתוך שבלונות מחשבתיות או‬ ‫להתעלם יוצר לא פעם את הדיון כקונפליקט‪ .‬הבסיס לבניינה של‬ ‫תנועה הוא בכך שנצא מתוך נקודת הנחה שרעיונות ותפיסות שונות‬ ‫מתפתחות באופן חופשי בקרב חברי התנועה ובקבוצות השונות‬ ‫מתוך התהליכים ואורח החיים השונה ממקום למקום‪ ,‬ועלינו כתנועה‬ ‫לייצר את המקום לנהל בו את הדיון ולייצר את ההסכמות‪ .‬יצירת‬ ‫מראית עין של הסכמה תנועתית רחבה שבפועל לא התנהל עליה דיון‬ ‫ואין עליה הסכמה יוצרת מציאות ותודעה של מאבק ואינה עולה בקנה‬ ‫אחד עם אורח החיים השומרי‪.‬‬

‫לסיום – יש עוד נקודות‬ ‫שמרכיבות‬ ‫רבות‬ ‫ומשמעותיות בשיח התנועתי‬ ‫המתהווה אט אט‪ ,‬אך נראה‬ ‫לי שכל שעלינו לעשות )וזה‬ ‫בהחלט לא מעט( הוא לאמץ‬ ‫את ההנחה שכל מי‬ ‫שסביבנו שותף וחי את‬ ‫השומר הצעיר ורוצה לראות‬ ‫את תנועת השומר הצעיר‬ ‫רלוונטית גם עוד חמישים שנה ולהשקיע זמן רב יותר ביצירה‪ .‬עלינו לחדול מהאמירות‬ ‫החוזרות על חוסר בשלות ועל חיים מונחי תהליך בלבד‪ ,‬ולחשוב פעמיים לפני שמגדירים‬ ‫"שזה לא הזמן"‪ -‬ולחבור בצוותא ליצירה ופיתוח של מסגרות חדשות‪ ,‬של דרכי ביטוי‪ .‬זאת‬ ‫מתוך הנחה שבשלב זה כל יצירה חינוכית‪ ,‬תרבותית ורעיונית מפתחת את השיח התנועתי‬ ‫ותהווה עוד אבן קטנה בבניינה של התנועה כתנועת חיים‪ ,‬המשלבת בין התפתחות אישית‬ ‫וקבוצתית ובין יצירת מסגרות השפעה ועיצוב על החברה הישראלית ב ‪.2025‬‬

‫"אז דמתה האורגניות לצמיחת ע ‪ .‬מתפקידה של החברה היה‬ ‫למנוע בעד ההפרעה לצמיחה החופשית‪ .‬כש שהע מתפתח‬ ‫מעצמו‪ ,‬דימינו שג הקיבו יתפתח מעצמו‪ ,‬בלי ארגו בלי‬ ‫ראצינאליזציה וחלוקה חסכונית של בכוחות‪ .‬הייתה כא מידה‬ ‫גדושה של יהירות‪ ,‬אשר ינקה מעוד הכוחות הספונטאניי ‪.‬‬ ‫ההשפעה מהחו הייתה בחזקת איסור"‬ ‫מאיר יערי ‪1930‬‬

‫‪19‬‬

‫תו כדי תנועה‬ ‫הילה אילן‬ ‫גרעין "יחף"‬

‫"מוסד חינוכי בלי עיתון הוא בעיני דשדוש ללא סדר וללא תקווה של צוות רוטן‪ ,‬מסתובב‬ ‫סביב זנבו‪ ,‬ללא כיוון ופיקוח לילדים‪ ,‬משהו נסיבתי ומקרי‪ ,‬ללא מסורת‪ ,‬ללא זיכרונות‪,‬‬ ‫ללא קו מנחה לעתיד‪ .‬עיתון הוא חוליה חזקה המחברת שבוע אל שבוע‪ ,‬וקושרת את‬ ‫הילדים‪ ,‬את הצוות ואת אנשי‪-‬השירות‪ ,‬לשלמות אחת‪ ,‬שאינה ניתנת לחלוקה‪".‬‬ ‫יאנוש קורצ'אק‬

‫בשנת ‪ 1937‬התקיימה ישיבת ההנהגה הראשית של השומר הצעיר בא"י ודנה בנושא כינון‬ ‫עיתון תנועתי מקיף בדפוס‪ .‬לאחר התלבטויות‪ ,‬דיונים ועבודה קשה‪ ,‬ביולי ‪ 1938‬יצא לאור‬ ‫הגיליון הראשון של עיתון תנועת הנוער 'השומר הצעיר' בארץ ישראל‪ :‬על החומה‪ .‬בחוזר‬ ‫מקדים לעיתון כך נכתב‪:‬‬ ‫לכל הקנים‪ ,‬חזק!‬ ‫"‪ ...‬נציין את הדבר כהישג נוסף בדרת מעולתה והתקדמותה של תנועתנו‪...‬‬ ‫עיתוננו זה‪ ,‬המשמש ביטוי לחיינו ולדרכנו צריך לחדור לכל פינה בה נמצא נוער עובד או‬ ‫לומד! העיתון צריך ללוות אותנו בפעולתנו בנוער!‬ ‫אולם‪ ,‬העיתון לא ימלא את תפקידו אם לא יהיה ביטוי אמיתי של התנועה! בעיתון צריך‬ ‫למצוא את ביטויו מספר חברים גדול ככל האפשר‪ ,‬מי במאמר‪ ,‬בשיר‪ ,‬ברשימה ובסיפור‪.‬‬ ‫יריעת העיתון צריכה להיות ככל האפשרויות רחבה ומגוונת‪ ,‬כי על כן רחבה ועתירת‬ ‫גוונים היא יריעת חייה ומפעלה של תנועתנו‪...‬‬ ‫שלחו מיד חומר לעיתון הבא!"‬ ‫בשנת ‪ 2007‬התחלנו‪ ,‬מערכת מצומצמת מאוד של חניכים ובוגרים‪ ,‬בעוד ניסיון להחיות‬ ‫ולחדש את העיתון התנועתי‪ -‬על החומה‪ .‬בשנה האחרונה יצאו ארבעה גיליונות )ואחד‬ ‫בדרך!(‪ ,‬גויסה מערכת והתקיים סמינר בנושא עיתונאות תנועתית שהצליח‪ ,‬כך אני מקווה‪,‬‬ ‫להוות חוויה משמעותית וייחודית מאין כמותה לכל‬ ‫המעורבים בדבר‪ :‬חניכים‪ ,‬מדריכים וצוות טכני‪.‬‬

‫תמיד התעורר הצור ‪:‬‬ ‫לכתוב‪ ,‬לסקר‪ ,‬לשק ‬ ‫קמה‬ ‫ותמיד‬ ‫ולשת ‪.‬‬ ‫המערכת שנתנה לו מענה‪.‬‬

‫על מורשת על החומה מאז ועד היום אפשר להרחיב‬ ‫במילים‪ ,‬אך לא זה העניין‪ .‬נסכם ונאמר שלאורך‬ ‫שבעים השנה האחרונות נעשו ניסיונות ומאמצים‬ ‫חוזרים ונשנים לייצר לתנועתנו עיתון אמיתי‪ ,‬מייצג‬ ‫ורלוונטי‪ .‬ועל אף הנפילה והדעיכה החוזרת של ניסיונות אלו )לרוב כתוצאה מחוסר תקציב(‪,‬‬ ‫תמיד התעורר הצורך‪ :‬לכתוב‪ ,‬לסקר‪ ,‬לשקף ולשתף‪ .‬ותמיד קמה המערכת שנתנה לו מענה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫מערכת על החומה מורכבת מחניכים בני שכבות שונות‪ ,‬מקינים שונים‪ ,‬שעובדים יחד למען‬ ‫מטרה משותפת‪ ,‬מתוך אידיאלים משותפים‪ :‬לקחת חלק פעיל בעיצוב התנועה בה הם‬ ‫חברים‪ ,‬ליצור במה רחבה ועשירה לחניכי התנועה‪ .‬במה שתהווה‬ ‫אלטרנטיבה לשיח ממורמר ושטחי‪ ,‬ובעיקר‪ :‬שתזכיר‬ ‫לכולנו שאנחנו לא עוד בועה מנותקת אלא תנועה‪ .‬עם‬ ‫עקרונות והשקפת עולם ייחודיים לנו‪ ,‬עם נושאים מסוימים‬ ‫העומדים על סדר היום‪ ,‬עם שותפי אמת ברחבי הארץ‪:‬‬ ‫שותפים לחשיבה ולעשייה‪.‬‬ ‫על החומה הוא גם הביטוי וגם ההוכחה לכך שיש לנו על‬ ‫מה לדבר אחד עם השני‪ ,‬מה ללמוד האחד מהשני‪.‬‬ ‫וחשוב באותה המידה‪ :‬יש לנו רצון לעשות זאת‪ .‬אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב‪.‬‬

‫עד פה תנועת הנוער‪ .‬אבל הא אפשר באמת להבדיל בי הדברי ?‬ ‫לפני כמה חודשים התחילה העבודה על "הגורן"‪ ,‬עיתון תנועת הבוגרים בו כתובות שורות‬ ‫אלה‪ .‬גיליון אחד כבר יצא‪ ,‬לגיליון השני אני כותבת עכשיו‪.‬‬ ‫"ביטוי לחיינו ולדרכנו"‪" ,‬הישג נוסף בדרת מעולתה והתקדמותה של תנועתנו‪."...‬‬ ‫העיתון הוא כלי ביטוי‪ ,‬הוא מייצר שיח‪ ,‬הוא במה לשותפות‪.‬‬ ‫אם נבחר בזאת ונתאמץ לשם כך‪ ,‬עיתון יכול להעמיק את השיחה בינינו‪ ,‬לאפשר לנו לחלוק‬ ‫מעט מהנעשה בתוכנו‪ ,‬להיחשף מעט – ולא לשם החשיפה‪ ,‬אלא לשם הלמידה זה מזה‪:‬‬ ‫גרעין מגרעין‪ ,‬שכבה משכבה‪.‬‬ ‫סמינר "על החומה" עסק בין השאר בחשיבות המילה הכתובה בעולם אינטרנטי‪ .‬מה אפשר‬ ‫לעשות דרך דפוס שלא יכול להיעשות דרך פורום ברשת‪ ,‬למשל‪ ,‬או בשיחות פרטיות מאידך‪.‬‬ ‫אני מאמינה בנחיצותו של הדפוס‪ .‬ולמה? מפני שהמדיה הכתובה מחייבת את המשתמשים‬ ‫בה‪ ,‬כותבים וקוראים‪ ,‬לחשוב ולהעמיק בנאמר‪ .‬להקשיב ולהגיב‪ ,‬אם בכתוב ואם במחשבה‪.‬‬ ‫עיתון תנועתי מחזיק בכוח להעלות לסדר היום את הנושאים הבוערים בנו‪ ,‬ולהוציא את הדיון‬ ‫מחדרי חדרים אל הכלל‪ .‬לכתיבה היכולת לתרגם חלומות לממשות‪ ,‬להפוך תסכול לחלום‪ .‬יש‬ ‫אנשים שזה מפחיד אותם‪ .‬אותי זה מעורר‪.‬‬ ‫ונכון‪ ,‬אנחנו‪ ,‬גרעינים בוגרים בתנועת השומר הצעיר‪ ,‬לא נמצאים באותו השלב‪ .‬כמו החניכים‬ ‫שלנו‪ ,‬ההתלבטויות שלנו אינן זהות‪ .‬אבל אני רוצה להאמין‪ ,‬מקווה להאמין‪ ,‬שכולנו מונעים‬ ‫על ידי אותו הרצון‪ :‬לעצב וליישם אורח חיים אחר‪.‬‬ ‫אם באופן מכוון ואם לאו‪ ,‬קיימות שותפויות כיום בין קבוצות הבוגרים בתנועה‪ .‬בעבודה‬ ‫החינוכית‪ ,‬בצבא‪ ,‬בכל מקום בו פוגש גרעין אחד ברעהו‪ .‬עיתון‪ ,‬כדברי קורצ'אק‪ ,‬יכול לעשות‬ ‫את ההבדל שבין "דשדוש ללא סדר וללא תקווה" ו"משהו נסיבתי ומקרי" לבין תנועה של‬ ‫בוגרים‪ ,‬חברה בעלת מסורת‪ ,‬זיכרונות וקו מנחה לעתיד‪" ,‬שלמות אחת‪ ,‬שאינה ניתנת‬ ‫לחלוקה"‪.‬‬ ‫אני חלק מתנועת השומר הצעיר‪ .‬זוהי השייכות שלי‪ ,‬זוהי הזהות שלי‪ .‬בחרתי לחיות את חיי‬ ‫בהתאם לכך‪ .‬בחרתי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להיות חלק מקהילה‪ ,‬ליצור ולפעול בתוכה וממנה‪ .‬וכל‬ ‫קהילה זקוקה לתרבות משותפת‪ ,‬לדיון משותף‪ ,‬לעיתון‪ .‬מובן מאליו שאין סתירה בין השייכות‬ ‫לגרעין ולשכבה שלי לבין הזהות התנועתית‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ :‬כל צעד שלי בגרעין מחזק את‬ ‫האמונה שלי בחשיבותה של תנועה‪ ,‬וכל פעילות ותזוזה ב"תנועת הבוגרים" מחזקת את‬ ‫הקבוצה שלי‪ ,‬מאפשרת לנו להתקיים‪.‬‬ ‫בחרתי להשתייך לקהילה‪ ,‬ובחרתי גם ליצור ולעצב אותה‪ .‬אז מי רוצה להיות שותף שלי?‬ ‫מה מבדיל אותנו מהחניכים שלנו? אם אנחנו יוצרים איתם חברה ועולם בהתאם לרצונות‬ ‫ולצרכים שלהם‪ ,‬איך ייתכן שלעצמנו אנחנו לא יוצרים מסגרות דומות? האם הצורך שלנו‬ ‫שונה? לא נוותר לעצמנו על לימוד‪ ,‬לא על פעולות‪ ,‬לא על תרבות עצמאית ולא על קבוצה‪.‬‬ ‫מדוע נוותר על קהילה? על תנועה? על עיתון?‬

‫‪21‬‬

‫תו כדי תנועה‬ ‫עופר אידלין‪ ,‬גרעין "להט"‬

‫באחת משיחותינו האחרונות חשף בפני עמיר )בן גרעין( ביקורת נוקבת על אופי החינוך‬ ‫שלנו כתנועה‪ ,‬ועל הדרישות שאנו מציבים בפני חניכינו‪.‬‬ ‫עמיר מצייר בנפשו חניך בתנועת השומר הצעיר‪ ,‬שמתוקף הדרישה החברתית שמוצבת‬ ‫בפניו בזמן שהותו בקן‪ ,‬הופך לאדם שצורך תרבות מגוונת‪ ,‬חוקר את השורשים עליהם‬ ‫מבוססת תפיסת העולם )הסוציאליסטית‪ ,‬הומאנית וכו'‪ (..‬אותה הוא מיחס לעצמו‪,‬‬ ‫ובסופו של תהליך‪ ,‬בתור בוגר התנועה‪ ,‬פועל‪ ,‬מתוך הקשר עמוק ורחב להגות ולמעשים‬ ‫של הדורות שקדמו לו‪ .‬כל זאת מתוך הבנה ש"לא הכל התחיל ממנו" ועליו לרתום לצדו‬ ‫את ההישגים האינטלקטואלים של הדורות הקודמים על מנת לבחון את המציאות נכוחה‬ ‫ולהוביל שינוי‪.‬‬ ‫החזון שעמיר הציג בפני הוא מרכיב חשוב בתהליך של תיקון אדם אותו אנחנו מקדמים בתור‬ ‫תנועה השואפת לתיקון עולם‪ .‬אך בעיני יצירת סביבה קינית המעודדת את החניך להפך‬ ‫לאדם חוקר ומעמיק מעבר לרמת הטקסטים בפעולות‪ ,‬אינה מספקת בכדי לעורר בחניך את‬ ‫אותה מוטיבציה פנימית לחקור ולהעמיק‪.‬‬ ‫חניך ממוצע מתחיל את היום בחיקה של מערכת החינוך הקורסת ונדרש בעיקר לשנן כמויות‬ ‫גדולות של חומר‪ ,‬כאשר יחזור החניך לביתו במקרה הטוב יבקשו ממנו להטעין את המדיח‬ ‫בכלים ויאמרו לו תודה על שהטריח עצמו מהמחשב לכמה‬ ‫התוצאה של‬ ‫חני רגעים‪ .‬אחרי ביקור של כמה שעות בקן )אם במקרה יש היום‬ ‫בעל רצו ‬ ‫לחקור‪ ,‬פעולה( בתקווה שיישאר אחרי הפעולה עם החברים בקן‪,‬‬ ‫ולהעמיק יחזור החניך לאותה הסביבה המנוונת של הבית או לחילופין‬ ‫לקרוא‬ ‫לחיקם של החבר'ה‪ ,‬שבדרך כלל מטבעם אינם מהווים סביבה‬ ‫דורשת תהלי חינוכי דורשת במיוחד‪ .‬כלומר בתחזית האופטימית נקבל את החניך‬ ‫שמקי ומאתגר את לידינו ‪ -‬בסביבה המאתגרת של הקן ‪ -‬כ‪ 10‬שעות בשבוע‬ ‫רחב )בהנחה שהקן עובד במתכונת של שתי פעולות בשבוע והחניך‬ ‫החני בהיק ‬ ‫מקפיד לבקר בו גם מעבר(‪ ,‬במצב כזה הדיסוננס שבין עולמו‬ ‫יותר‬ ‫הרבה‬ ‫מ‪ 10‬של הילד ובין העולם אליו הוא נחשף בקן ירחיק אותו עד‬ ‫שעות שבועיות‪.‬‬ ‫מהרה מהקן או במקרה הטוב ישאיר אותו מבולבל‪.‬‬ ‫בניגוד להצלחה שאנו נוחלים )בקושי רב בדרך כלל(‪ ,‬בהשרשת היכולת בקרב חניכינו‬ ‫להתמודד עם טקסטים שמטבעם הם רעיון או תובנה המוגשת על מגש של כסף לדורש‪,‬‬ ‫ליצירת אותה מוטיבציה פנימית דרושה הרבה יותר היחשפות לעולמות העומק של התרבות‬ ‫וההגות מאשר אותן ‪ 10‬שעות שבועיות‪ .‬התוצאה של חניך בעל רצון לחקור‪ ,‬לקרוא ולהעמיק‬ ‫דורשת תהליך חינוכי שמקיף ומאתגר את החניך בהיקף רחב הרבה יותר מ‪ 10‬שעות‬ ‫שבועיות‪ .‬אם נתרגם זאת למסקנה פרגמאטית – עלינו לשאוף להיות תנועה כולית באמת‬ ‫ולהקיף כמה שאפשר את עולמו של הילד‪ .‬כל זאת לא רק על מנת להשיג את אותה‬ ‫התעוררות פנימית של העמקה‪ ,‬אלא כדי ליצור הזדמנות אמיתית לתיקון אדם ועולם )ניסיון‬ ‫כזה נעשה בקיבוץ הישן למשל(‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫לא מזמן נכחתי בכנס לימודי שסבב סביב חייו של טרומפלדור כצוהר ללמידה על עולם‬ ‫העלייה השנייה והשלישית בהנחיית מוקי צור‪ .‬מוקי תיאר את חייו של טרומפלדור כמסלול‬ ‫של נפילות ואכזבות מרובות וניסיון מחודש להגשמה בדרך אחרת‪ .‬בכל פעם שטרומפלדור‬ ‫נחל אכזבה‪ ,‬כפי שבחר לתאר זאת מוקי – הוא טיפס על הגבעה‬ ‫הקרובה‪ ,‬הקשיב וניסה לזהות מאיזה כיוון‬ ‫קוראים לו – איפה צריכים אותו‪ ,‬איפה זקוקים‬ ‫לאדם אידיאליסט חדור אמונה שלא נגמרת‪.‬‬ ‫כולנו עדים ממש בימים אלה למאבקם של המורים‪ .‬כידוע המורים מוחים‪ ,‬מחאה צודקת‪ ,‬על‬ ‫השכר הזעום אותו הם מקבלים‪ ,‬אין צורך להכביר במילים על המצב של מורה ובמיוחד של‬ ‫מורה צעיר שזה עתה סיים לימודי הוראה‪ .‬מה שצריך להדאיג אותנו לא פחות הוא המצב‬ ‫במכללות לחינוך‪ .‬על פי כתבה שפורסמה ב"הארץ" ב‪ ,26.8.07‬בשנה שעברה נרשמו‬ ‫למסלולים להוראה של המכללות החילוניות מספר מדאיג של סטודנטים‪ .‬כך למשל ‪35‬‬ ‫סטודנטים חילוניים בלבד למדו בשנה‬ ‫נרשמו‬ ‫שעברה‬ ‫שעברה הוראת תנ"ך‪ 19 ,‬סטודנטים בלבד בשנה‬ ‫של‬ ‫להוראה‬ ‫בהוראת עברית ורק שישה בהוראת למסלולי ‬ ‫גיאוגרפיה‪ .‬ההשלכות הן ברורות‪.‬‬ ‫המצב המכללות החילוניות מספר‬ ‫שבו אנו נדרשים למלא את החלל הזה הוא‬ ‫מצב בעייתי‪ .‬יאמרו אנשים ובצדק‪ ,‬אין מדאיג של סטודנטי ‪ .‬כ ‬ ‫סטודנטי ‬ ‫‪35‬‬ ‫ברירה בשלב זה אלא להשקיע את מאמצינו למשל‬ ‫וכוחותינו בביסוס והגדלת תנועת הנוער חילוניי בלבד למדו בשנה‬ ‫שלנו‪ .‬אני חושב שזוהי מטרה חשובה מאין‬ ‫כמוה‪ ,‬אבל צו השעה מורה לנו לרדת ממגדל שעברה הוראת תנ" ‪19 ,‬‬ ‫השן של החינוך הבלתי פורמאלי‪ .‬אין מנוס סטודנטי בלבד בהוראת‬ ‫מלהתחיל עכשיו להיכנס לחינוך הפורמאלי עברית ורק שישה בהוראת‬ ‫מהסיבה הפשוטה שאם לא נעשה זאת גיאוגרפיה‪ .‬ההשלכות ה ‬ ‫עכשיו הנזק איתו נצטרך להתמודד אח"כ‬ ‫ברורות‪.‬‬ ‫יהיה גדול עשרות מונים‪.‬‬ ‫עוד תחום שלא נתקלתי בו בשיח התנועתי הוא ההליכה לפוליטיקה‪ ,‬אין ספק שמדובר‬ ‫בתחום קשה ומסוכן מוסרית‪ ,‬מעטים האנשים שמוכנים לקחת על כתפיהם את העול הזה‪.‬‬ ‫אני אישית חושב שהמחיר של להשאיר את הפוליטיקה לאחרים הוא מחיר כבד שלא בטוח‬ ‫שנכון לשלם אותו בעד השמירה על ניקיון כפיים מוסרי‪ .‬אם בכוונתנו בשלב כזה או אחר‬ ‫להנהיג בחברה הישראלית‪ ,‬אין מנוס מלהשפיע גם בחלונות הגבוהים שלהם בסופו של עניין‬ ‫שמורה ההשפעה הגדולה ביותר על החברה‪.‬‬ ‫שני תחומים אלו‪ ,‬חינוך פורמאלי ופוליטיקה הן שתי האפשרויות הטובות ביותר שיש לנו‬ ‫את ההשתלבות‬ ‫להקיף באמת את עולמו של החניך באופן ישיר‪ .‬עלינו לבחון ברצינות‬ ‫כבר‬ ‫שנכנסים‬ ‫שלנו בתחומים אלו כבר עכשיו‪ .‬החזון שלי הוא עשרות שמוצניקים‬ ‫תנועה המחזיקים‬ ‫בשנים הקרובות למערכת החינוך ומחזקים אותה‪ ,‬ובמקביל בוגרי‬ ‫באמת את עולמו‬ ‫בעמדות מפתח בפוליטיקה הישראלית‪ .‬רק כך נוכל להקיף‬ ‫שינוי‪.‬‬ ‫לחולל‬ ‫של החניך‪ ,‬להשפיע באמת על הנוער בישראל‪ -‬רק כך נוכל באמת‬ ‫היום אני‪ ,‬בן גרעין בתנועת החיים של השומר הצעיר‪ ,‬ניצב על‬ ‫אני שומע הרבה מאוד קולות‪ -‬אבל שני קולות גוברים בעוצמתם‬ ‫של מערכת החינוך הקורסת והמערכת הפוליטית‪ .‬הבה לא‬ ‫אוזנינו!‬

‫הגבעה ומקשיב‪,‬‬ ‫על השאר‪ .‬קולה‬ ‫נחריש‬

‫בברכת חזק ואמץ‬ ‫ובתקווה לימים טובים יותר‬

‫‪23‬‬

‫סודות הגרעי ‬

‫משתתפים‪ :‬מאיה‪ ,‬יעל‪ ,‬יעל‪ ,‬ענת‪ ,‬נעמה‪ ,‬אייר‪ ,‬שירה‪ ,‬גל‪ ,‬שרון‪ ,‬אביב‪ ,‬עידו‪ ,‬ועידן‪.‬‬ ‫כינוי רשמי לגרעין‪ :‬נווה‪ .‬המשמעות היא בית וגם מקום ירוק באמצע המדבר )סיפור עממי‬ ‫אומר שזה צירוף של שני הגרעינים הקודמים‪ -‬מדבר ושיטפון(‪.‬‬ ‫פרנסות ועיסוקים‪ 6 :‬לוחמים ולוחמות בקרקל‪ 2 ,‬מד"ניות )יותר נכון‪ -‬מש"קית צפ"ה וחינוך(‪,‬‬ ‫‪ 1‬מו"ח‪ 1 ,‬משקית צפ"ה במקח"ר‪ 1% ,‬רכזת מו"ח‪ 1 ,‬עובדת בקיבוץ‪.‬‬ ‫קיצור תולדות‪ :‬שני גרעינים‪ .‬אחד בירושלים‪ ,‬שני באזור דרום‪ 13 .‬התגייסו לנח"ל‪.‬‬ ‫הפגישה הראשונה‪ :‬ערב יום הזיכרון ‪ ,2005‬גבעת התחמושת‪ .‬המקום הרומנטי נבחר‬ ‫בקפידה ואז היינו קצת יותר‪ .‬הפגישה לא המריאה לשיאים חדשים אך נותר טעם של עוד‪.‬‬ ‫החתונה‪ :‬אפשר להגיד שנעשתה עם גיוסנו לצבא )ולנח"ל!( אז בעצם התערבבנו ואוחדנו‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫חוויות משמעותיות מהצבא‪" :‬תכנית החלוקה" שנעשתה בטירונות של הבנות בה הוחלט על‬ ‫פיצול למדניות ומו"ח )מורות חיילות(‪ .‬סמינר אחוזים‪ :‬מלבד ההחלטה הגורלית )‪ 2‬מו"ח( זה‬ ‫היה סמינר עם הרבה גילויי לב‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫מסורות‪ :‬עקב היותנו גרעין צעיר אין הרבה דברים שניתן לקרוא להם מסורת‪ ,‬אבל קיימנו‬ ‫סדר פסח גרעיני )שהחל כבר בגרעין מדבר( בבית של עידן בחולון והיה מעולה וטעים עם לא‬ ‫מעט עקיצות‪ .‬בנוסף הייתה מסורת קצרה של מתנות יומולדת מגניבות‪ ,‬ביניהן דיסקים‬ ‫בנושאים )שמות‪ ,‬דיסק לנסיעה ארוכה וכו'( וגם קולקציית חולצות אביב ‪ 2007‬שהודפסו‬ ‫עליהן דברים מגניבים )למשל "עוד באירופה הוא היה סקפטי"(‪.‬‬ ‫משבר‪ :‬הצבא גרם ללא מעט משברים ותקופות פחות טובות‪ .‬הרבה חברים עזבו )‪ (!4‬אבל‬ ‫בסך הכל המצב אופטימי‪.‬‬ ‫התקדמות‪ :‬מפגשי גרעין בבתים של אנשי המרכז ולא בארלוזורוב‪.‬‬ ‫חיה אהובה‪ :‬קרקל או סתם חתול או שבעצם אין כל כך‪.‬‬ ‫אלוהים‪ :‬אכן נקודה בעייתית‪ .‬היו כאלה שעוד שמרו אך אחרי הי"ג הגרעין הפך לחילוני‪ ,‬אוכל‬ ‫טרפות ובשר‪ -‬חלב‪ .‬עם זאת מנסים לשמור על הצביון היהודי‪ ,‬עם קבלות שבת ונסיעה‬ ‫הביתה מסמינרים רק אחרי צאת שבת!‬ ‫כיוון חינוכי‪ :‬הייתה בעיה עם המו"ח‪ ,‬שלא הרגישו צבא‪ ,‬אך הן התנסו כסגל ולכן המשמעת‬ ‫רבה יותר‪ .‬עם זאת יש התרופפות מערכתית של המדניות‪ .‬וקרקל‪ -‬היו בעיות של השילוב‬ ‫הראוי‪ -‬נקווה לטוב!‬ ‫חוקי הגרעין‪ :‬כל שיחה חייבת להיערך שעתיים לפחות‪ ,‬במיוחד עם שתיקות של ‪ 2-3‬דקות‬ ‫מינימום‪ .‬כל סמינר יוצא מקופת גרעין‪.‬‬ ‫רומנטי‪ :‬זוגות עם גרעינים אחרים‪ .‬גם לא מהתנועה )המחנות העולים(‪ .‬בסה"כ גרעין אהוב‪.‬‬ ‫חלומות‪ :‬קומונה עירונית בערד‪ ,‬הקמת בית ספר שמו"צניקי‪ ,‬טיול גרעין בחו"ל ברגילה‬ ‫הבאה‪ ,‬בית מהמם בפרק משימה בפריפריה‪.‬‬ ‫האושר )בסולם מ‪ 1-‬עד ‪ :(10‬לפעמים ‪ 9‬ולפעמים ‪.7‬‬

‫‪24‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר‬

‫"להלן תקציר שירי החורף הבא‬ ‫בחסות יצאתי לשאוף קצת רוח‬ ‫יצאתי לשאוף קצת רוח‪"...‬‬

‫)מאיר אריאל(‬

‫חורף‬

‫זה היה סיפור של‬ ‫חורף‬ ‫דני ליטני‬ ‫מילים‪ :‬יהונתן גפן‬ ‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬

‫זה היה סיפור של חורף לא יותר‬ ‫כיוון שהגשם במילא זלף‬ ‫העצים נשבו וטיפות זלגו‬ ‫מענף לענף מענף לענף‬ ‫כיוון שבמילא הים געש‬ ‫הגלים קפצו והחול נרטב‬ ‫והיית לבד חיפשת חבר‬ ‫זה היה סיפור של חורף‬ ‫לא יותר‬ ‫כיוון שהלילה במילא קפא‬ ‫עננים עטפו כוכבים קרים‬ ‫והייתי יפה כן הייתי יפה‬ ‫כיוון שבמילא האור דעך‬ ‫ולחשתי אני אוהב אותך‬ ‫וניגנו לי חלילים ופסנתר‬ ‫זה היה סיפור של חורף‬ ‫לא יותר לא‬ ‫זה היה סיפור של חורף לא יותר‬ ‫כיוון שבמילא בער התנור‬ ‫השזיף טפטף בחלון הסגור‬ ‫ואחזתי אותך היה לי טוב‬ ‫הנחתי ראשי על שדך הרך‬ ‫נכנס חלום מסיפור אחר‬ ‫העניין נגמר מהר‬ ‫זה היה סיפור של חורף‬ ‫לא יותר‬ ‫כיוון שהשחר במילא עלה‬ ‫הגשמים שתקו והקשת נפלה‬ ‫לשלולית כחולה‬ ‫כיוון שבמילא הים נרגע‬ ‫הגלים חזרו והחול יבש‬ ‫השנים חלפו ואני אומר‬ ‫זה היה סיפור של חורף‬ ‫לא יותר‬

‫רעמים וברקים‬

‫גידי גוב‬

‫דיויד ברוזה‬

‫מילים‪ :‬יואל לרנר‬ ‫לחן‪ :‬אבנר קנר‬

‫מילים‪ :‬יונתן גפן‬ ‫לחן‪ :‬דיויד ברוזה‬

‫נספר פה על הקיץ‬ ‫שהולך ונעלם‬ ‫מטריות ומגפיים‬ ‫מוציאים מהמחסן‬

‫רעמים וברעים בליל חורף קר‬ ‫לא נשמעים תמיד אותו דבר‬ ‫ברקים ורעמים‬ ‫רעמים וברקים‬ ‫לפעמים קרובים ולפעמים רחוקים‬

‫עכשיו ‪ -‬כבר לא‬ ‫נלך לים‬ ‫ונלבש כפפות‬ ‫וסוודר חם‬ ‫כי חורף‬ ‫השמש נעלמת בחורף‬ ‫הגשם מטפטף על העורף‬ ‫חורף ‪ -‬וקר‬ ‫חורף ‪ -‬צריך ללבוש‬ ‫מעיל כל החורף‬ ‫וגשם מטפטף על העורף‬ ‫חורף ‪ -‬וקר‬ ‫כל הקיץ ‪ -‬הסתובבנו‬ ‫בין הרים ובין סלעים‬ ‫וברכת רצנו טסנו‬ ‫הו מה טוב ומה נעים‬ ‫עכשיו ‪ -‬רק בוץ‬ ‫ושלוליות‬ ‫אין ברירה‬ ‫הקיץ עוד רחוק‬ ‫כי חורף‪...‬‬ ‫נספר פה על הקיץ‬ ‫שהולך ונעלם‪...‬‬

‫רעמים וברקים בלילות גשומים‬ ‫את הברק רואים אבל את הרעם‬ ‫שומעים‬ ‫יש רעמים שמאוד מפחידים‬ ‫ויש כאלה שרק קצת‬ ‫יש רעש חלש ורעם בינוני‬ ‫ורעם חזק חזק שלא נעים לשמוע‬ ‫בעיקר אם אתה לבד‬

‫גשם חזק‬ ‫מוניקה סקס‬ ‫מילים‪ :‬יהלי סובול‪ ,‬פיטר רוט ושחר אבן צור‬ ‫לחן‪ :‬יהלי סובול‪ ,‬פיטר רוט ושחר אבן צור‬

‫כל הפרידות כמו סיכות נעוצות על‬ ‫הלב‬ ‫הסיבוב התארך כשהאוטו שלי‬ ‫התהפך‬ ‫אז נשארתי‬ ‫מחוץ למירוץ‬ ‫אין לי כח לרוץ‬ ‫יש אנשים שעומדים בלחצים‬ ‫ואני מנסה‪.‬‬ ‫גשם חזק קשה לי לראות‬ ‫אפילו שעיני פקוחות‬ ‫נוסע הלילה‬ ‫לבד לצפון‬ ‫כי בא לי לברוח‪.‬‬ ‫כל הבדיחות הכריכות הדקות‬ ‫בחיוך שלך יש אהבה‬ ‫הכדור שזרקתי לסל‬ ‫כמעט ונכנס‬ ‫כמה חבל‬ ‫נראינו כמו זוג מג'ורנל‬ ‫יש בחורים אדישים לנשים‬ ‫ואני מנסה‪.‬‬ ‫גשם חזק קשה לי לראות‬ ‫אפילו שעיני פקוחות‬ ‫נוסע הלילה‬ ‫לבד לצפון‬ ‫כי בא לי לברוח‪.‬‬ ‫כי בא לי לברוח‬ ‫מהכל לשכוח‬

‫קר שם בחוץ‬

‫גשם אחרון‬

‫רמי קלינשטיין‬

‫עברי לידר‬

‫מילים‪ :‬יהונתן גפן‬ ‫לחן‪ :‬רמי קלינשטיין‬

‫מילים‪ :‬אהוד מנור‬ ‫לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬

‫שוב צולל לתוך עינייך‬ ‫שוב לוחץ לך את היד‬ ‫הלוואי שחלומותיך‬ ‫יתגשמו ביום אחד‬ ‫כן אבל תסלחי לי‬ ‫פרידות עושות אותי לחוץ‬ ‫אז קחי איתך מעיל או סוודר‬ ‫כי קר שם בחוץ‬ ‫כן את יכולה ללכת‬ ‫אולי יהיה לך טוב לבד‬ ‫אחרי כל השנים ביחד‬ ‫תראי אותך כמו שאת‬ ‫שיהיה לך טוב‬ ‫תמיד חיכינו לפיצוץ‬ ‫ומה אני אגיד לך מותק‬ ‫קר שם בחוץ‬ ‫כל כך קר‪ ,‬קר שם בחוץ‬ ‫מתי תתפסי שהחיים זה לא קיבוץ‬ ‫כדאי שתדעי‪ ,‬מה שלא תעשי‬ ‫קר שם‪ ,‬קר שם בחוץ‬ ‫די גמרנו את אומרת‬ ‫ושוב אני בלי אף מילה‬ ‫בכל סוף דרך שנגמרת‬ ‫יש תקווה להתחלה‬ ‫לאופק שיפתח‬ ‫עכשיו אני חייב לרוץ‬ ‫תמיד אני אוהב אותך‬ ‫וקר שם בחוץ‬

‫פירות חמישה עשר‬ ‫נעמי שמר‬ ‫מילים‪ :‬נעמי שמר‬ ‫לחן‪ :‬נעמי שמר‬

‫שלג על עירי כל הלילה נח‬ ‫אל ארצות החום אהובי הלך‬ ‫שלג על עירי והלילה קר‬ ‫מארצות החום לי יביא תמר‬ ‫דבש התאנה‪ ,‬מתק החרוב‬ ‫ואורחת גמלים עמוסי כל טוב‬ ‫הנה שוב ישוב שמש לבבי‬ ‫ומשם תפוח זהב יביא‬ ‫שלג על עירי נח כמו טלית‬ ‫מארצות החום מה הבאת לי‬ ‫שלג על עירי שלג על פני‬ ‫ובתוך הפרי כל געגועי‪.‬‬

‫גשם בוא‪ ,‬רד עלי‪,‬‬ ‫בוא כסה אותי עכשיו‪ ,‬אותי ואת ימי‪.‬‬ ‫רד לאט‪ ,‬רד ושא אותי אל ים‬ ‫אל נא אל תחדל לרדת לעולם‪,‬‬ ‫אל תחדל‪.‬‬ ‫רד עכשיו‪ ,‬רד עלי‬ ‫שא אותי ואת ימי‪ ,‬אל תוך הנעלם‪.‬‬ ‫וענן‪ ,‬יחוג מעל גלי הים‪,‬‬ ‫חוג יחוג יומם וליל‪,‬‬ ‫חוג יחוג ורוח מיילל‪.‬‬ ‫והים יגיע עד גגות תבל‪,‬‬ ‫ואין אוויר אין אש אין חול‪,‬‬ ‫ואור אחרון יגווע בלאט בלי קול‬ ‫וקץ לכל‪.‬‬ ‫לילה בוא‪ ,‬רד עלי‬ ‫בוא עטוף אותי עכשיו‪ ,‬עצום את שתי עיני‪.‬‬ ‫רד לאט‪ ,‬את עין השמש האפל‬ ‫שים ידך ביד הגשם הנופל‪ ,‬ונופל‪.‬‬ ‫)פזמון‪ (:‬וענן‪ ,‬יחוג מעל גלי הים‪..‬‬ ‫גשם בוא‪ ,‬רד עלי‪,‬‬ ‫שא אותי ואת ימי‪ ,‬אל תוך הנעלם‪.‬‬

‫אינך יכולה‬ ‫החלונות הגבוהים‬ ‫מילים‪ :‬יורם טהרלב‬ ‫לחן‪ :‬שמוליק קראוס‬

‫אינך יכולה ככה סתם ללכת‬ ‫אינך יכולה לעזוב אותי‬ ‫אינך יכולה כי עכשיו שלכת‬ ‫יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי‪.‬‬ ‫אפילו אם תגידי‪" :‬זה לא כדאי"‬ ‫אפילו אם תגידי‪" :‬לא‪ ,‬אין לי פנאי"‬ ‫אפילו אם תגידי‪" :‬לך לך מעלי"‪.‬‬ ‫אם רק תבקשי להרגיש בבית‬ ‫את שחור צמתך חרש אלטף‬ ‫ואם תבקשי לא לבכות הליל‬ ‫אשב לידך וגם אתן לך כתף‪.‬‬ ‫אפילו אם תגידי‪" :‬זה לא כדאי"‬ ‫אפילו אם תגידי‪" :‬לא‪ ,‬אין לי פנאי"‬ ‫אפילו אם תגידי‪" :‬לך לך מעלי"‪.‬‬ ‫ואם תבקשי מעלי לברוח‬ ‫אפתח את דלתי לך‪ ,‬ילדה קטנה‬ ‫ואם תבקשי את פני לשכוח‬ ‫אתן לך בלחי נשיקה אחרונה‪.‬‬

‫מטריה בשניים‬ ‫נעמי שמר‬ ‫מילים‪ :‬נעמי שמר‬ ‫לחן‪ :‬נעמי שמר‬

‫איזה מזל החלטתי לגשת‬ ‫אל הצגת הקולנוע השניה‬ ‫איזה מזל התחיל לרדת גשם‬ ‫איזה מזל שלא הייתה לך מטריה‬ ‫איזה מזל הכרתי את פניך‬ ‫איזה מזל חייכת אלי פתאום‬ ‫איזה מזל הצעת לי ללכת‬ ‫יחד איתך אמרת יש מקום‬ ‫שנינו יחד תחת מטריה אחת‬ ‫שנינו מדלגים על כל השלוליות‬ ‫עיר בגשם סחה לנו ככה‬ ‫החיים יפים כדאי לכם לחיות‬ ‫איזה מזל איחרנו את הסרט‬ ‫איזה מזל שאזלו הכרטיסים‬ ‫כל הרחובות נשטפו סופה סוערת‬ ‫אור צבעוני בזבזו הפנסים‬ ‫בא הברק והצית את כל האופק‬ ‫רעם גדול כבה את הברק‬ ‫פחד פתאום החליש בי את הדופק‬ ‫איזה מזל שאחזת בי חזק‬ ‫שנינו יחד תחת מטריה אחת‬ ‫שנינו מדלגים על כל השלוליות‬ ‫עיר בגשם סחה לנו ככה‬ ‫החיים יפים כדאי לכם לחיות‬ ‫איזה מזל הפסיק לרדת גשם‬ ‫והתבהר הרקיע על העיר‬ ‫אם הפרדה הייתה מעט נרגשת‬ ‫אז האשם הוא במזג האוויר‬ ‫איש לא שאל אם נוסיף ונפגש עוד‬ ‫רוח נשבה היה קצת מאוחר‬ ‫אבל תמיד כשהעיר מוצפת גשם‬ ‫שנינו לבטח רואים אותו דבר‬ ‫שנינו יחד תחת מטריה אחת‬ ‫שנינו מדלגים על כל השלוליות‬ ‫עיר בגשם סחה לנו ככה‬ ‫החיים יפים כדאי לכם לחיות‬

‫סע לאט‬ ‫ביצוע‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫מילים‪ :‬אריק איינשטיין‬ ‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬

‫נוסעים במכונית הישנה‪,‬‬ ‫לתוך הלילה הרטוב‪.‬‬ ‫הגשם שוב נהיה כבד‪,‬‬ ‫ולא רואים ממטר‪.‬‬ ‫סע לאט‪.‬‬ ‫צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות‬ ‫ואני חושב כמה חם בבית‪ ,‬ואיזה מסכנים החיילים ‪-‬‬ ‫ששוכבים עכשיו בבוץ‪.‬‬ ‫סע לאט‪ ,‬סע לאט‪.‬‬ ‫ברדיו ‪ -‬החלפון של הגשש‪,‬‬ ‫פתאום התחילו חדשות‪.‬‬ ‫הלילה יירד ברד כבד‪,‬‬ ‫אצלי הלך הוישר‪.‬‬ ‫צבי אומר שקר לו בראש‪ ,‬תסגור איזה חלון‪.‬‬ ‫ואני חושב הפועל שוב הפסידה‪ ,‬ואיזה מסכנים האוהדים ‪-‬‬ ‫שאוכלים להם ת'לב‪.‬‬ ‫סע לאט‪ ,‬סע לאט‪.‬‬ ‫תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים‪,‬‬ ‫לא יתחילו בלעדינו‪,‬‬ ‫סע לאט‪ ,‬סע לאט‪.‬‬ ‫נוסעים במכונית הישנה‬ ‫לתוך הלילה הרטוב‪.‬‬ ‫מחר אני אקום מוקדם‪,‬‬ ‫תראה יהיה בסדר‪.‬‬ ‫צבי אומר שקשה לו לנשום ונגמרו לו הטיפות‪,‬‬ ‫ואני חושב‪ ,‬אני חושב עלייך‪ ,‬ואיך שאת יודעת לפנק ‪-‬‬ ‫אני אוהב אותך‪.‬‬ ‫סע לאט‪ ,‬סע לאט‪.‬‬ ‫אתה זוכר שנסענו לאילת‪,‬‬ ‫ירדנו אל המים‪.‬‬ ‫כולם היו בראש אחד ‪-‬‬ ‫שרנו ביטלס בקולות‪.‬‬ ‫נוסעים במכונית הישנה‪,‬‬ ‫לתוך הלילה הרטוב‪.‬‬ ‫הגשם שוב נהיה כבד‪,‬‬ ‫ולא רואים ממטר‪.‬‬ ‫צבי אומר שגילו כוכב שיש עליו חיים‪,‬‬ ‫ואני חושב עוד מעט זה עזה‪ ,‬ורק שלא יעוף איזה רימון ‪-‬‬ ‫ונלך לעזאזל‪.‬‬ ‫סע לאט‪ ,‬סע לאט‪.‬‬ ‫תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים‪,‬‬ ‫לא יתחילו בלעדינו‪,‬‬ ‫סע לאט‪ ,‬סע לאט‪.‬‬ ‫נוסעים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב‪...‬‬

‫בלילות הסתיו‬ ‫ביצוע‪ :‬שם טוב לוי‬ ‫מילים‪ :‬דוד פוגל‬ ‫לחן‪ :‬שם טוב לוי‬

‫בלילות הסתיו נופל ביערים‬ ‫עלה לא נראה‬ ‫ושוכב דומם‬ ‫לארץ‬ ‫בנחלים יקפוץ הדג אל המים‬ ‫והד נקישה לחה‬ ‫יעל באופל‬ ‫במרחק השחור נזרעות דהרות‬ ‫סוסים לא נראים‬ ‫הנמסים והולכים‬ ‫כל אלה ישמע ההלך העייף‬ ‫ורעד יעבור‬ ‫את בשרו‬

‫אתה פה חסר לי‬ ‫נורית גלרון‬ ‫מילים ולחן‪ :‬אביב גפן‬

‫גשם כיסה את אספלט הכביש‬ ‫ביום הכי קר בשנה‬ ‫ומעיני שלי‪ ,‬טפטוף מקומי‬ ‫כי יש סדק בלב אהבה‪.‬‬ ‫כשהלכת מכאן‪ ,‬לא ידעת לאן‬ ‫מסגרת פני בחלון‬ ‫אבל גם בתמונות‪ ,‬לפעמים הדמויות‬ ‫מקשיבות לתקתוק השעון‪.‬‬ ‫ואולי אתה פה חסר לי‬ ‫אתה כאן‪ ,‬אתה שם‬ ‫ובכל זאת אתה פה חסר לי‬ ‫ואולי‪ ,‬אתה פה חסר לי‪.‬‬ ‫אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי‬ ‫שאבוא וארוץ עד אליך‬ ‫וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה‬ ‫כן‪ ,‬הכל די רגיל בלעדייך‪.‬‬ ‫הייתי בכיף מחבקת אותך‬ ‫מחכה לך בין הסדינים‬ ‫אני שונאת אנשים‪ ,‬אנשים חלשים‬ ‫שבמקום לדבר הם זזים‪.‬‬ ‫ואולי אתה פה חסר לי‪...‬‬ ‫מה יקרה אם פתאום תבוא אלי‬ ‫ותייפה את הכל‬ ‫רגע של שקט‪ ,‬בחוץ שוב הגשם‬ ‫ממשיך על הכביש עוד ליפול‪.‬‬ ‫ואולי אתה פה חסר לי‪...‬‬

‫הד הירוק‬ ‫יובל אופק )מייב(‬

‫המדבר הקשה‪ ,‬הקר והאכזר‪ ,‬דווקא הוא מזמן לנו את ההזדמנויות הגדולות ביותר‬ ‫לאהוב‪ ,‬להביע אמונה‪ ,‬רכות‪ ,‬נחישות‪ ,‬במעשנו החינוכי‪.‬‬ ‫רוח קרירה מנשבת‪ ,‬אולי סוף סוף יגיע הגשם המובטח כבר מספר ימים בתחזיות מזג‬ ‫האוויר‪ .‬תחנת ההסעה הכמעט ריקה בהזורע מתריעה על מצבו העגום של חינוך הנעורים‬ ‫המקומי‪ .‬איחור שומרי של שעה ורבע ושוב על האוטובוס‪ .‬המולה צוהלת וצוחקת‪" ,‬תגביר"‪,‬‬ ‫"תחליש"‪" ,‬תעביר שיר"‪ ,‬הם צועקים אל הנהג‪ .‬כרגיל‪ ,‬אחרי רבע שעה הוא מתרגז ומפסיק‬ ‫לענות לבקשות הקהל‪'" .‬שחר צח'‪ ,‬שם החברה‪ ,‬הוא חיבור של שמות הבת והנכד של בעלי‬ ‫החברה"‪ ,‬מספר לי אילון‪ .‬שערו לבן ובטנו משתפלת אל ההגה‪ ,‬חייכן ורגוע הוא כובש את‬ ‫כבישי הארץ כבר שנים רבות‪" .‬איך התנאים? ברוך השם‪ ,‬בעל הבית נחמד‪ ,‬משלם יפה‪ ,‬אין‬ ‫תלונות‪ .‬כמה שעות עובד ביום? כל יום‪ ,‬שתים עשרה שעות‪ .‬יום שישי‪ ,‬יום קצר‪ .‬למה כל‬ ‫כך הרבה שעות על ההגה? לא מספיק שמונה שעות ביום? משמונה שעות ביום‪ ,‬אי אפשר‬ ‫להביא אוכל הביתה"‪ .‬אפילו הנהגים הותיקים כבר לא מבינים מה משמעות הביטוי 'משלם‬ ‫יפה'‪ .‬בחסות הדמוקרטיה וחופש העיסוק‪ ,‬מתבטל אחד מהישגיה המשמעותיים של החברה‬ ‫המודרנית – יום עבודה הוגן בן ‪ 8‬שעות‪.‬‬ ‫חושך יורד במהרה ואורות המרכז הצפופים מתחלפים באורות הדרום המרוחקים‪ ,‬מתריסים‪,‬‬ ‫מחוספסים‪.‬‬ ‫אחרי שנים רבות כחניך‪ ,‬מדריך‪ ,‬ראש‪-‬ראש בטיולים השונים‪ ,‬השנה אני יוצא כחובש‪.‬‬ ‫מעניינת נקודת התצפית השונה על האירועים‪ ,‬האנשים‪ .‬המחנכים‪ .‬מניסיוני אני יודע‪ ,‬גם‬ ‫לצוות הרפואי התמודדויות חינוכיות רבות ומרתקות‪.‬‬ ‫"ארץ משא ומסה עשיתיך‪ ,‬עכשיו הנני לעשותך ארץ מסע‪ .‬אליך יבואו כל הנוודים חסרי‬ ‫המנוח‪ ,‬כל אוהבי החופש‪ ,‬כל אוהבי הבדידות‪ ,‬כל מחפשי הצרות והאוצרות‪ ,‬כל ההרפתקנים‪,‬‬ ‫הנביאים‪ ,‬המשוררים‪ ...‬והיות שאתה כל כך עני‪ ,‬כל כך מר וקשה‪ ,‬אתה תהיה אבן הבוחן‬ ‫של כל הדברים הגדולים‪ ".‬כך הפליא לכתוב סובח עזיז‪ ,‬מהמחלקה לזואולוגיה‬

‫"ארץ משא ומסה עשיתיך‪ ,‬עכשיו הנני לעשותך ארץ מסע‪.‬‬ ‫אליך יבואו כל הנוודים חסרי המנוח‪ ,‬כל אוהבי החופש‪ ,‬כל‬ ‫אוהבי הבדידות‪ ,‬כל מחפשי הצרות והאוצרות‪ ,‬כל ההרפתקנים‪,‬‬ ‫הנביאים‪ ,‬המשוררים‪ ...‬והיות שאתה כל כך עני‪ ,‬כל כך מר וקשה‪,‬‬ ‫אתה תהיה אבן הבוחן של כל הדברים הגדולים‪".‬‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬זו הסיבה העיקרית ליציאה לטיולים אלה‪ .‬טיולי חנוכה‪ ,‬עם הקשיים‬ ‫הגדולים הטמונים בתוכם‪ -‬העליות‪ ,‬הקור וההתמודדות אחד עם השני‪ ,‬הם אבן הבוחן של כל‬ ‫הדברים הגדולים‪ .‬הם הסלע הבראשיתי עליו מתנפצות מילים והצהרות‪ ,‬שאינן חרוטות‬

‫‪29‬‬

‫באמת על לוח ליבנו‪ ,‬אלא מן הפה לחוץ הן‪ .‬לא תמצא חבר תנועה שיכריז שאינו איש אמת‪.‬‬ ‫האם כולנו‪ ,‬ביציאה לטיול‪ ,‬כשהמדריך שואל "לכולם יש ‪4.5‬‬ ‫ליטר מים ופנס?" עונים את התשובה הנכונה? או‬ ‫שאנחנו עונים הן מתוך הרגל‪ ,‬הן על מנת לאפשר‬ ‫את יציאת הקבוצה לאור שעת הגג המתרחקת‬ ‫הרחק מאחרינו‪ .‬זה דבר קטן? נכון‪ .‬האם ביושר יש‬ ‫קטן וגדול‪ ,‬או שיושר )איש אמת( הוא תפיסת עולם ומציאות?‬ ‫במעגל הסמינר או הפעולה‪ ,‬משכנע מאוד הטקסט על התמיכה בחלשים‪ ,‬חיזוקם‪ .‬בתחילת‬ ‫העלייה‪ ,‬בשביל הפתלתל והקשה‪ ,‬בירידה המפחידה‪ ,‬איפה אנחנו? בראש הטור‪ ,‬מזנבים‬ ‫בקבוצה שלפנינו‪ ,‬גורמים לאחרונים שבקבוצתנו‪" ,‬החלשים" להרגיש זנב לקבוצה‪ ,‬סרח עודף‬ ‫שמפריע להתקדמות לעבר המטרה? אולי אנחנו מאחור? הולכים באיטיות ובשתיקה מכבדת‬ ‫או תוך שירה עולצת‪ ,‬גורמים למתקשים להוביל את הקבוצה ולחוש חזקים‪ ,‬אהובים‪,‬‬ ‫ועצמאים?‬ ‫סוף הערב מסביב למדורה‪ .‬בן קבוצתי הרגיש רע בלילה הקודם ולא עצם עין‪ .‬אחרי היום‬ ‫הקשה‪ ,‬דמעה עולה בעיניו כשהוא מתבשר על השמירה אליה הוא צריך לקום בעוד שעה‬ ‫קלה‪ .‬אני נועץ מבטי באש המשתלהבת ומחריש? או מישיר עיניים אל חברי ולוקח ממנו את‬ ‫השמירה? זוהי חברות אמת‪ .‬ברגעי הקושי‪.‬‬ ‫המדבר‪ ,‬הוא אבן הבוחן של הדברים הגדולים‪.‬‬

‫כאן‪ ,‬גם הזדמנותו הגדולה של המדריך‪ .‬להעיר‪ ,‬לכוון‪ ,‬לשקף ולהציג לחניכיו את האירועים‬ ‫כפי שמוצגים כאן למעלה‪ .‬וגם‪ ,‬ברגעים שבינו ובין החניכים‪ .‬הסיפור הבא התרחש בטיול‬ ‫האחרון‪ ,‬כמו גם בכל הטיולים שלפניו‪ .‬סיפור שבאמת‪.‬‬ ‫חניכה מהטיול‪ ,‬יצאה לדרך עם רגל כואבת‪ .‬הובטח לה שאם לא תוכל להמשיך‪ ,‬תעלה על‬ ‫רכב הפינוי ותיסע למחנה מאמצע המסלול‪ .‬כואבת אך עולצת‪ ,‬היא שמה מבטחה בהבטחה‬ ‫זו ומטיילת‪ .‬הגענו לנקודת האמצע‪ ,‬הרכב והרופא נמצאים‪ .‬מתיישבת‪ .‬לא תקום יותר‪" .‬אני‬ ‫יכולה להמשיך‪ ,‬אבל לא רוצה‪ .‬למה אני צריכה לסבול? הבטחתם לי שאוכל לחזור אם‬ ‫ארצה‪ ".‬הילדה‪ ,‬חכמה חמודה ומקסימה‪ ,‬תובעת את שהובטח לה‪ .‬זהו אבן הבוחן של‬ ‫הדברים הגדולים‪ .‬אך כפי שדרש דה‪-‬סנט אכזופרי ב"נסיך הקטן" – "אין לראות את הדברים‬ ‫כי אם בלב בלבד כי הדבר החשוב באמת‪ ,‬סמוי מן העין‪ ".‬ראשית‪ ,‬מה גלוי לעין? חניכה‪,‬‬ ‫סובלת כאבים‪ ,‬עומדת לפני טיפוס קשה והקבוצה כבר ככה מאספת את המסלול‪ .‬ובאמת‪,‬‬ ‫למה היא צריכה לסבול? אך מה סמוי מן העין? כשכלו כל הקיצים ותשו המאמצים‪ ,‬אני קורא‬ ‫לילדה אלי‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫גם בבית‪ ,‬אנחנו נתקלים בקשיים‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫אנחנו בוחרים לברוח מהם‪ .‬קשה לכתוב?‬ ‫כותבים במחשב‪ .‬קשה לקרוא? הקלות‬ ‫למידה‪ ,‬הארכת זמן )‪ 40%‬מילדי ת"א זוכים‬ ‫להקלות במבחנים(‪ .‬מה עם להתאמץ? קשה לקרוא? צריך לקרוא יותר! קשה לכתוב? צריך‬ ‫לכתוב כל אות אלף פעם! לא ישתפר? אז אפשר במחשב‪ .‬אבל לא לפני שנעשה מאמץ‬ ‫להתגבר על הקושי‪ .‬אפילו במשחקי המחשב אנחנו מחפשים מיד את הקודים עם התקלות‬ ‫בקושי‪.‬‬ ‫"בהתנהגותנו‪ ,‬אנחנו נבחר איזה מסר להעביר לך‪ .‬זה בעיני אחד הרגעים החשובים ביותר‬ ‫בטיול‪ .‬המדריך שלך‪ ,‬כאן איתך‪ .‬מחכה‪ ,‬לא מוותר‪ .‬במעשיו הוא מכריז‪" :‬אני לא מוותר‬ ‫עלייך! אני מאמין בך‪ ,‬ביכולתך להתגבר על הקושי‪ .‬את חשובה לי‪ ".‬יכול היה גם להגיד‬ ‫במעשיו "אני לא מאמין שאת יכולה‪ ,‬את גם לא חשובה לנו מספיק‪ .‬אנחנו ממשיכים‪,‬‬ ‫להתראות במחנה" אין צורך להגיד את זה במילים‪.‬‬ ‫אפשר פשוט לא להתעקש שאת יכולה‪ .‬זה הפירוש‬ ‫של המעשה הזה"‪.‬‬ ‫מבלי משים‪ ,‬עולות דמעות בעיניה של החניכה‪.‬‬ ‫דמעות יכולות להיות "נשק יום הדין" בעיני מדריכים‬ ‫אחדים‪" .‬היא כבר בוכה‪ ,‬נוותר לה"‪ .‬לא‪ ,‬אנחנו‬ ‫מתעקשים‪ ,‬לא מוותרים‪ ,‬מאמינים‪.‬‬ ‫איזה סיפוק אדיר‪ ,‬איזו תחושת עוצמה‪ ,‬ביטחון עצמי‬ ‫וחברתי מוענקים לה על ידי המדריך כשהיא מצליחה‬ ‫לסיים את המסלול עם הרגל הכואבת‪ .‬בחושך‪,‬‬ ‫במצב רוח מרומם עם שירה ברקע‪.‬‬ ‫איזו הזדמנות אדירה שמומשה על ידי המדריך‪.‬‬ ‫המדריך בחר להגיד לחניכה במעשיו‪" :‬אני לא מוותר עלייך! אני מאמין בך‪ ,‬ביכולתך להתגבר‬ ‫על הקושי‪ .‬את חשובה לי‪ ".‬ותודה לטיול חנוכה ולצוות המארגן שהעניק לו‪ ,‬לה ולכולנו את‬ ‫ההזדמנות הזו‪.‬‬

‫"והיות שאתה כל כך עני‪ ,‬כל כך מר וקשה‪ ,‬אתה‬ ‫תהיה אבן הבוחן של כל הדברים הגדולים‪".‬‬ ‫להתראות בשנה הבאה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫עומר מגל‬ ‫גרעין דרקון‬ ‫שלום לכולם ותודה שבחרתם להצטרף אליי במדור לאהבת הארץ )אם למישהו יש שם‬ ‫שנון יותר הוא מוזמן לשלוח אותו למערכת(‪ .‬מדור חדש זה שנחנך זה עתה פונה לכל‬ ‫המטיילים‪ ,‬הקוראים והאוהבים שבנינו‪ .‬במדור נעסוק בספרים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬מסלולים‪,‬‬ ‫תופעות ייחודיות ובכל דבר אחר שקשור לאהבת ארצנו בצורה בלתי אמצעית‪.‬‬ ‫כפי שכולכם בוודאי שמתם לב החורף הארץ ישראלי מתממש ובא‪ ,‬אומנם לא מי יודע מה‬ ‫חורף אבל עדיין חורף‪ .‬ואם אתה לא מחובבי הז'אנר‪ ,‬יהיה מבאס ללכת לטיול ולהתחיל‬ ‫להירטב עד לשד עצמותיך‪ ,‬למרות שלמאיר הרציון זה לא היה מפריע‪ .‬ולכן הפעם נעסוק‬ ‫קצת במדבר‪.‬‬ ‫למרות שיש אנשים שלא יכולים לסבול את כל הצהוב‬ ‫הזה )כדברי משורר דור הפלמ"ח(‪ ,‬מטיילים מנוסים‬ ‫קוראים לו נוף למתקדמים‪ .‬מטיילים כמו אותה חמישייה‬ ‫שהלכה לסלע האדום וחזרה משם רק בארון‪ ,‬וגם זה‬ ‫אחרי עסקת חילופי שבויים‪ .‬בספר "עד סלע" שנכתב על‬ ‫מעלליהם בידי חבריהם אומנם לא מספרים על המסע‬ ‫האחרון )כי מן הסתם אף אחד לא נשאר חי כדי לספר(‬ ‫אבל כן מספרים על טיולים רבים אחרים שנערכו בארץ‪.‬‬ ‫הספר חולק לחמישה שערים‪ ,‬שער לכל אחד‬ ‫מהנופלים‪ ,‬אך עד שהספר הגיע לדפוס נשתמרו רק שלושה שערים‪ :‬אריק‪ ,‬מרים וגליה‪.‬‬ ‫ממיטב בניה של ההתיישבות העובדת‪ ,‬כולם היו בפלמ"ח )גליה אפילו הייתה קצינה( וכמובן‬ ‫שאף אחד מהם לא המשיך לצה"ל‪ .‬בשער על אריק ניתן למצוא בין השאר סיפור מאוד‬ ‫מפורט על טיול למצדה אליו יצא יחף עם סטן וספר של פרישמן‪ ,‬טיול מבאר שבע עד אילת‬ ‫לאורך הגבול הדרום מערבי עם גמלים‪ ,‬פצועים והרבה רמץ מדורות וגם טיול לשדה בוקר‪.‬‬ ‫כאשר מסופר על הטיול באזור שדה בוקר‪ ,‬המספרים מרשים לעצמם לגלוש לכל סיפור‬ ‫ההקמה מעורר ההשראה העקוב מדם של שדה בוקר‪ .‬וכאשר אריק מבקר באזור ויוצא עם‬ ‫חבריו לעין שהביה הבתולית אך המרוחקת‪ -‬הם בפירוש מסתכנים בהיתקלות עם תושביו‬ ‫הערבים של האזור‪ .‬כמובן שלמרות שבני המקום זעמו עליהם על שיצאו בלי רשות הסיפור‬ ‫נגמר בטוב עם ריקודים מסביב למדורה ועוד סיפור לספר לנכדים‪.‬‬ ‫הטיול שערך אריק לשדה בוקר מאוד מזכיר את טיול שכבת חזון שנערך לא מזמן‪ .‬גם אנחנו‬ ‫הגענו לעין שהביה‪ ,‬עכשיו כבר קוראים לה עין שביב‪ ,‬הנביעה אומנם נחלשה אבל עדיין‬ ‫צומחים שם עצי צפצפה מרהיבים‪ .‬הטיול טמן בחובו שיחות על נבאטים ובדואים ועל‬ ‫ההתאספות של השכבה לצפון‪ ,‬הדרכות מגוונות )בעיקר מהספר "שושנת יריחו" מאת עמוס‬ ‫קינן(‪ ,‬זריחה מרהיבה מחוד עקב ואפילו הספקנו להגיע לעין עקב תחתון לפני כל‬ ‫הטרקטורונים ולהיפגש עם חיים גורי )משורר דור הפלמ"ח( בפסטיבל שירה במדבר‬ ‫במדרשה‪.‬‬ ‫מה שאני בעצם מנסה להגיד‪ ,‬שאם נרצה או לא נרצה‪ ,‬הלפיד כרגע בידינו‪ .‬כיום אנחנו מיטב‬ ‫בניה של ההתיישבות העובדת‪ ,‬הזמנים השתנו‪ ,‬האנשים הזדקנו‪ ,‬אבל האבנים זזו אולי ‪3‬‬ ‫מ"מ לאורך איזה שבר טקטוני‪ .‬אני חושב שלאהוב ארץ זה לטייל אותה ולדעת‬ ‫אותה‪ .‬לא צריך לחכות עד שהתנועה מוציאה איזה טיול המוני‪ ,‬אלא לצאת בעצמנו‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש במעגלי השייכות הקיימים שלנו )גרעין‪ /‬שכבה( או סתם עם חברים‪ ,‬לעמוס תיק על‬ ‫הגב‪ ,‬לא לשכוח להכניס בפנים מפה וכמה ספרים טובים ולצאת לטייל‪.‬‬ ‫ודרך אגב‪ ,‬מאיר הרציון כן חזר חי מהסלע האדום‪ ,‬אבל על זה נספר כבר במדור הבא‪ ,‬אולי‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫פרטי הטיול‪:‬‬ ‫איך מגיעים? לוקחים אוטובוס מבאר שבע למצפה רמון‪ ,‬ויורדים בעיר עבדת העתיקה‬ ‫)בערך שתי תחנות אחרי מדרשת שדה בוקר(‪ .‬את האוטובוס חזרה לוקחים כבר מהמדרשה‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫לאחר שיורדים מהאוטובוס ניתן למלא מים בתחנת הדלק פז ומי שמעוניין ניתן להיכנס לעיר‬ ‫הנבאטית עובדת‪ ,‬אבל אם לא תעשו את זה בשלוש לפנות בוקר תאלצו לשלם מעט‪ .‬המלצת‬ ‫המדור היא להתחיל את הטיול בשינה סמוך לתחנת הדלק‪ ..‬בבוקר יוצאים בשביל לכיוון עין‬ ‫עקב עליון ושם ניתן לאכול ארוחת בוקר‪ .‬אל תצפו לנביעה מטורפת אבל יש קצת צמחיה‪.‬‬ ‫משם ממשיכים במסלול עד שמגיעים לירידה ממצוק הצינים אל עין שביב ועין זיק‪ .‬זהו מקום‬ ‫מצוין לאכול בו ארוחת צהריים‪ ,‬אך גם שם הנביעה מאוד חלשה‪ .‬כשהשמש מתחילה לנטות‬ ‫מערבה כדאי לכם להתחיל לטפס צפונה‪ .‬בתור בקעת צין ישנם שני חניונים‪ ,‬אחד קרוב יותר‬ ‫לעין שביב והשני צפוני יותר בהמשך השביל‪ -‬לונו באחד מהם‪.‬‬ ‫אף על פי שזה מנוגד לחוקי השמורה‪ ,‬קומו בערך ב ‪ 4‬בבוקר )אם אתם בחניון הצפוני( וצאו‬ ‫והעפילו לחוד עקב‪ ,‬אם תהיו מספיק זריזים תוכלו לחזות בזריחה‪ .‬לאחר ארוחת שחרית‬ ‫בחוד עקב המשיכו אל עבר עין עקב‪ ,‬שם דווקא תוכלו למצוא הרבה מים גם באמצע הקיץ‬ ‫ומקום טוב לקפוץ אליהם )שוב במנוגד לחוקי השמורה(‪ .‬לאחר עין עקב טפסו עוד קצת בדרך‬ ‫הירוקה ולאחר שתחזו במדרשה ובבקעת צין תוכלו לרדת לתוכה‪ ,‬לאכול שם ארוחת צהריים‬ ‫ולטפס אל עבר המדרשה‪.‬‬

‫למרות שממש הגיוני שתמצאו בקבוקים מוטמנים צפונית לעין שביב‪ ,‬אנה הצטיידו ב ‪5-6‬‬ ‫ליטר לאדם‪ .‬אל תבנו על הרבה עצים למדורה‬ ‫ותביאו הרבה חלבה‪.‬‬

‫במידה ומישהו מעוניין בעוד פרטים על הטיול‬ ‫המצוין הזה ניתן להתקשר אלי‪ :‬עומר ‪052-‬‬ ‫‪5809822‬‬

‫‪33‬‬

‫הד הירוק‬ ‫כרמל‬ ‫גרעין סוס‬

‫השאלה הבוערת של המאה ה‪ 21 -‬הפכה להיות עתיד החיים על פני כדור הארץ בעידן של‬ ‫התחממות גלובלית‪ .‬האיום הגדול ביותר על כדור הארץ הוא תופעת שינויי האקלים‪ .‬מעשינו‬ ‫היום‪ ,‬גוזרים את דין העולם בעתיד והשביל שאנחנו הולכים בו היום מוביל את כולנו לאסון‪.‬‬ ‫תופעת שינוי האקלים שאנחנו מדברים עליה מוכרת לעולם בשם "אפקט החממה"‪ .‬על שום מה?‬ ‫בתהליכי הפקת חשמל משריפת פחם או בשריפת דלק )"אנרגיה לא נקייה"( משתחרר לאטמוספרה‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬את העולם שלנו‪ ,‬הרי דבר ידוע‪ ,‬מחממת השמש‪ .‬כלומר‪ ,‬קרני השמש‪ ,‬שהן אנרגית‬ ‫אור וחום נכנסות לאטמוספרה של כדור הארץ‪.‬‬

‫כל דבר שנכנס סופו גם לצאת‪ .‬כיצד?‬ ‫במצב נורמאלי אנרגית השמש נפלטת מהארץ בצורה של אנרגיית חום ) קרינה אינפרה‪-‬אדומה (‪ ,‬וכך‬ ‫המאזן נשמר – מה שנכנס‪ ,‬יצא‪.‬‬

‫רגע‪ ,‬אז איפה הבעיה?‬ ‫בגלל הריכוז הגבוה והלא טבעי של הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬המאזן עליו דיברנו נ‪-‬ש‪-‬ב‪-‬ר! ‪Pam-pam-‬‬ ‫‪ !..pam‬הפחמן הדו‪-‬חמצני אומנם לא מפריע לקרני השמש‪ ,‬שהן קרניים "קצרות"‪ ,‬לעבור אותו בדרך‬ ‫פנימה לאטמוספירה‪ .‬אך מנגד‪ ,‬הוא לא מאפשר לאנרגיית החום‪ ,‬המורכבת מקרניים "ארוכות"‬ ‫להיפלט דרכו חזרה לחלל‪.‬‬ ‫קל להיכנס קשה לצאת‪ .‬אנרגית החום שנשארת‪ ,‬מתרגמת למעלות וממיסה קרחונים‪ ,‬גורמת להצפת‬ ‫היבשות‪ ,‬לסופות‪ ,‬להתפשטות המדבריות ובסופו של דבר לרעב‪ ,‬מחלות וקפיטליזם ) סתם‪ ,‬זה כבר‬ ‫אשמת האמריקאים ( – וכל זה נקרא‪" ,‬אפקט החממה"‪ .‬עד כאן?‬ ‫אבל ברצינות ‪ -‬אם בקפיטליזם עסקינן ‪ -‬לא קשה להבחין בקשר שבין התעשיות המזהמות‬ ‫והמחממות לבעלי ההון‪!..‬‬

‫והקשר של כל זה אלינו הוא‪...‬‬ ‫אנו צורכים אנרגיה ומוצרים מעל ומעבר למה שאנו באמת צריכים ואפילו הפסולת שאנו זורקים‬ ‫לאשפה פולטת כמויות אדירות של פחמן דו חמצני‪ .‬במלים אחרות‪:‬‬ ‫צריכת "אנרגיה לא נקייה" ← ייצור ופליטת פחמן דו חמצני ← כדור הארץ מתחמם!‬

‫הידעתם?‬ ‫•‬

‫המוצר שמבזבז הכי הרבה אנרגיה בעולם הוא‪ :‬נורת הלהט הרגילה‪.‬‬

‫•‬

‫אינדונזיה מחזיקה היום בשיא העולמי של כריתת יערות גשם בעולם‪ .‬מידי דקה כורתים‬ ‫שם שטחי יער בגודל של חמישה מגרשי כדורגל!‬

‫•‬

‫ישראל הייתה ועודנה המובילה הראשית בתחום פיתוח וייצור של טכנולוגיה סולארית‬ ‫בעולם‪ .‬לאחר שלא מצאה עניין והשקעה ממשלתית בישראל‪ ,‬חברה ישראלית‬ ‫)ירושלמית!( הייתה המקימה של תחנת הכוח הסולארית הראשונה בעולם‪,‬בקליפורניה‪.‬‬

‫•‬

‫פוטנציאל השמש בישראל הוא כזה שכל מטר רבוע שווה לחבית נפט בשנה‪ .‬למרות‬ ‫פוטנציאל השמש האדיר שלנו‪ -‬ואף על פי החלטת ממשלה משנת ‪) 2001‬להקים תחנה‬ ‫סולארית( ישראל לא עושה שום דבר לקראת שימוש באנרגיה זו‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫א‬

‫נשים ברחבי העולם מתעוררים לרוח‬ ‫השינוי‪ .‬כדי למנוע אסון סביבתי עולמי‪,‬‬ ‫עלינו לקצץ לפחות מחצית מפליטת הפחמן דו‪-‬חמצני במרוצת ‪ 10‬השנים הבאות‪ .‬המשימה העומדת‬ ‫בפנינו אינה קלה אך יש בידינו את היכולת להביא לשינוי‪ .‬כל אדם ‪ ,‬כל משפחה ממוצעת‪ ,‬ובטח‬ ‫שכל קומונה יכולים לעשות משהו בנדון‪ .‬זו לא צריכה להיות רק נחלתם של "מחבקי עצים" או אנשים‬ ‫רדיקליים‪ ,‬כל אחד יכול לפתח מודעות סביבתית‪ ,‬לאמץ מחשבה מודעת ולהכניס עצמו למשמעת‬ ‫ירוקה‪ ,‬לראות ולהראות שאפשר גם אחרת‪.‬‬ ‫אז מה עושים? לפניכם אוסף נבחר של המלצות לחסכון באנרגיה בשימוש ביתי‪ .‬ההמלצות‬ ‫לקוחות מתוך הגיליון האחרון של עיתון גרינפיס‪ .‬מומלץ מאד לקרוא את המקור )נמצא גם‬ ‫באינטרנט(‪ ,‬כי הוא הרבה יותר מפורט ובעיקר כי הוא מסביר את ההיגיון שעומד מאחורי ההמלצות‬ ‫ולא סתם מדריך "עשה ואל תעשה"‪.‬‬ ‫הוראות שימוש‪ :‬יש לגזור ולהדביק בחדר המתאים בקומונה!!‬

‫בכללי‬ ‫ לעבור לנורות חסכוניות )‪ -(CFL‬צורכות כ‪ 80% -‬פחות מנורות רגילות‪ ,‬ובעלות אורך חיים גבוה פי ‪.5‬‬ ‫ לכבות "בזבזני סטנד ביי"‪ -‬מערכות סטריאו‪ ,‬טלוויזיה‪ DVD ,‬ומחשבים ממשיכים לצרוך חשמל אפילו‬ ‫כשהם במצב המתנה‪ ,‬ומהווים ‪ 40%‬מהצריכה הביתית‪.‬‬ ‫ לא משאירים מטענים )של פלפון‪ ,‬מצלמה דיגיטאלית וכו'( מחוברים לחשמל‪ ,‬הם צורכים אנרגיה גם‬ ‫כשהם לא בשימוש‪ ) .‬ניתן להבחין בכך ע"י החום שהמטען פולט כשהוא בחשמל(‪.‬‬

‫במטבח‬ ‫ כשאופים ‪ -‬לא לחמם את התנור מראש;לכבות אותו קצת לפני הסוף ולתת לאוכל להיעשות מהחום‬ ‫הנותר בתנור‪.‬‬ ‫ להציב את המקרר במקום קריר‪ ,‬ולעולם לא ליד מכשיר חימום או תנור ‪ .‬לוודא שהוא אטום כמו‬ ‫שצריך ושפתחי האוורור שלו נקיים ופתוחים‪.‬‬ ‫ הרתחת מים על הגז חסכונית יותר מהרתחה בקומקום חשמלי‪ .‬מלאו את הקומקום במידה הנכונה‬ ‫ולא יותר‪.‬‬

‫באמבטיה‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הכמות הגדולה ביותר של אנרגיה מבוזבזת כיום על חימום מים‪ ,‬אחרי חימום ביתי‪ .‬לכן הכי חשוב‬ ‫וכדאי לדעת איך לחמם ולהשתמש במים ביעילות‪.‬‬ ‫עשו מקלחת קצרה‪ ,‬התקינו טוש חסכוני שמפחית צריכת מים‪.‬‬ ‫בכביסה ‪ -‬כבסו בטמפ' נמוכה ווותרו על שטיפה מקדימה ‪ -‬כביסה רגילה תצא נקייה לגמרי וצריכת‬ ‫החשמל לכביסה תוכל לרדת בכ‪!80% -‬‬ ‫כבסו רק כשהמכונה מלאה‪ .‬אם אפשר‪ -‬חברו אותה לברז מים חמים‪.‬‬ ‫לתלות כביסה לייבוש בשמש‪ -‬מייבשי כביסה הם זוללי חשמל‪ .‬כל ‪ 4‬אנשים שמוותרים על שימוש‬ ‫במייבש יחסכו בשנה כ‪ 300 -‬קילו פחמן דו חמצני!‬ ‫פנייה מיוחדת לחברינו שבצבא )‪" - AKA‬הגוף הכי בזבזני של אנרגיה בעולם"(‪:‬‬ ‫בצבא אומנם אתם לא גרים בבית משלכם‪ ,‬אבל מצד שני לאן שרק תפנה תמצא בזבוז חשמל מחפיר‪,‬‬ ‫ששווה להתייחס אליו‪ .‬אורות במגרש של הבסיס שנשארים דלוקים כל הלילה‪ ,‬מזגן שעובד עם חלון‬ ‫פתוח‪ ,‬ומה לא‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫מלידתו ועד מותו האדם רואה בעצמו "אדם צודק"‪ .‬הכוונה היא שהאדם במעשיו‬ ‫מחשבותיו ומילותיו יוצק את אמיתותו‪ ,‬את הדברים שראוי ונכון לעשותם )יש מעשים‬ ‫שהאדם עושה אותם למרות חוסר ההצדקה שלהם‪ ,‬לפי שפיטתו אך עצם כך שהוא מודע‬ ‫לכך הופכת אותו לאדם צודק(‪ .‬יש ש"האדם הצודק" עושה זאת קוגניטיבי‪ ,‬ויש שזה‬ ‫נעשה רפלקסיבי‪.‬‬ ‫במאמר זה אתייחס רק לאדם הקוגניטיבי חילוני‪ ,‬המאופיין בבחינה עצמית‪ ,‬ברצון לשאוף‬ ‫לדיוק‪ ,‬בשאיפה להתפתחות והתעלות‪ ,‬ובעיקר בחשיבה מתמדת על מעשיו‪.‬‬ ‫בעולמנו ישנם אמיתות רבות‪" ,‬שטוענות" שדרכן ימצא האדם את האמת‪ ,‬וימצא בהתפתחות‬ ‫הנכונה‪ .‬אפשר למצוא דוגמאות לכך אף בספרות ובפרוזה‪:‬‬ ‫קירילוב‪ ,‬בספר‪"-‬שדים" של דוסטויבסקי‪ ,‬סבור שהאדם כדי להביס את אלוהים ולהגיע‬ ‫למדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬צריך לנצח את החיים )הכאב והפחד( ולהתאבד‪":‬כל מי שרוצה‬ ‫בחירות הגדולה‪ ,‬צריך להעז לחסל את עצמו‪ .‬מי שיעז לחסל את עצמו‪ ,‬גילה את סוד‬ ‫התרמית‪ .‬אין חירות מעבר לדברי‪ ,‬כאן הכול ומעבר לזה אין שום דבר‪".‬‬ ‫האחים‪ ,‬בספר‪"-‬המחברת הגדולה" של אגוטה‬ ‫קריסטוף‪ ,‬בטוחים שהדרך הנכונה היא להרוג‬ ‫את הרגש‪ ,‬להפוך את העולם למקום פרקטי‪,‬‬ ‫ובכך להתעלות על עצמם‪":‬כדי להחליט אם זה‬ ‫טוב או לא טוב יש לנו כלל פשוט ביותר‪ :‬החיבור‬ ‫צריך להיות אמיתי‪ .‬עלינו לתאר מה שקיים ומה‬ ‫שאנו רואים‪ ,‬מה שאנו שומעים מה שאנחנו‬ ‫עושים‪.‬למשל אסור לכתוב‪' :‬סבתא דומה‬ ‫למכשפה' אבל מותר לכתוב‪' :‬אנשים קוראים‬ ‫לסבתא מכשפה' "‬

‫"כל מי שרוצה בחירות‬ ‫הגדולה‪ ,‬צרי להעז לחסל‬ ‫את עצמו‪ .‬מי שיעז לחסל‬ ‫את עצמו‪ ,‬גילה את סוד‬ ‫התרמית‪ .‬אי חירות מעבר‬ ‫לדברי‪ ,‬כא הכול ומעבר‬ ‫לזה אי שו דבר‪".‬‬ ‫מתו הספר‪" :‬שדי "‬ ‫של דוסטויבסקי‬

‫זורבה‪ ,‬בספר‪"-‬זורבה היווני" של ניקוס קאזאנאקיס‪ ,‬פועל אך ורק לפי תחושותיו ורגשותיו‪,‬‬ ‫מרגע לרגע‪ ,‬ללא מחשבה מסודרת וראיה ארוכת תווך‪ .‬הוא מאמין שצריך לחיות את הרגע‪.‬‬

‫"כדי להחליט א זה טוב‬ ‫או לא טוב יש לנו כלל‬ ‫פשוט ביותר‪ :‬החיבור צרי ‬ ‫להיות אמיתי‪ .‬עלינו לתאר‬ ‫מה שקיי ומה שאנו‬ ‫רואי ‪ ,‬מה שאנו שומעי ‬ ‫מה שאנחנו עושי "‬ ‫מתו ‪" :‬המחברת הגדולה"‪ -‬אגוטה קריסטו ‬

‫‪36‬‬

‫אז איך יודעים מהי האמת? האם האמת‬ ‫בנויה בבסיסה מידע? ניראה שזורבה כבר‬ ‫שלל זאת‪ .‬שמה בסיסה הוא רגשות‬ ‫ותחושות? נראה שהאחים ב"מחברת‬ ‫הגדולה" שללו גם אפשרות זו‪ .‬ואולי המוות‬ ‫הוא הפתרון האמיתי‪ ,‬כמו שסבור קירילוב?‬ ‫נראה שתאוות החיים והקיום עצמו שוללים גם‬ ‫תשובה זו‪ .‬אז נראה שהשאלה נשארת ללא‬ ‫מענה‪ ,‬והאמת אינה מצליחה לעבור‬

‫מהסובייקטיביות לעבר האובייקטיביות‪.‬‬ ‫אם האמת היא סובייקטיבית אז מן הראוי שאני יפתח‬ ‫ויחזק את האני הפנימי שלי‪ ,‬וכתוצאה מכך אתקרב‬ ‫לאמת )שלי(‪ .‬אך לא פה טמון הפתרון‪ ,‬כיוון שפתרון זה‬ ‫שולל את החברה‪ ,‬ואת השפעתה על עיצוב האמת )שלי(‪ .‬סארטר‬ ‫בספרו "המבט" מבדיל בין שני פני אישיות‪ :‬האחת היא "אני שלי"‪ ,‬כלומר איך שאני תופס את‬ ‫העולם מסביבי מגדיר ומעצב אותו‪ ,‬לפי ראות עיני‪ .‬השנייה נוצרת מתוך מבטו של האחר‬ ‫)הכוונה היא יותר לנוכחותו של האחר בעולם( עלי‪ .‬האחר במבטו מעצב עולם שונה משלי‬ ‫)לפי תפיסתו( ובתוכו הוא מעצב גם את דמותי שלי‪ .‬כך שיש "אני שלי" ויש "אני אחר"‬ ‫שמוענק לי ע"י האחר‪ ,‬ובחירותו לעצב אותו כאוות נפשו‪.‬‬

‫סארטר בספרו "המבט" מבדיל‬ ‫בי שני פני אישיות‪ :‬האחת היא‬ ‫"אני שלי"‪ ,‬כלומר אי שאני‬ ‫תופס את העול מסביבי מגדיר‬ ‫ומעצב אותו‪ ,‬השנייה נוצרת‬ ‫מתו מבטו של האחר בתוכו‬ ‫הוא מעצב ג את דמותי שלי‬

‫אפשר שמתגלה לנו כאן פאן אישיותי‪.‬‬ ‫האדם חוטר לאמת שבסיסה אינו ידוע‬ ‫ואת האמת הזו הוא מכיל גם על‬ ‫חבריו‪ ,‬ובכך מוכיח כי בחירותו לקבוע‬ ‫מהי האמת ואיך להגיע אליה‪ .‬תכונה‬ ‫זו יש שהיא נרקיסיסטית אם היא‬ ‫עומדת בפני עצמה‪ ,‬ומאידך גיסא היא‬ ‫סובייקטיבית אם האדם שחוטר לאמת‬ ‫מבין שבסיסה אינו אצלו‪ ,‬והיא עצמה‬ ‫גדולה ממנו ומושפעת מ "האני האחר"‬ ‫שלו‪.‬‬

‫האדם השואף להתפתחות צריך לשאוף לפיתוח‬ ‫"האני שלי" שלו אך גם לפיתוח "האני האחר"‬ ‫שהוא יכול להבין ממנו רק ע"י מפגש חזותי ונפשי‬ ‫עם האחר‪ .‬התפיסה השנייה היא קשה‪ ,‬משתי‬ ‫סיבות‪ :‬הראשונה נוסחה היטב ע"י הרב שכונתי‬ ‫שלי‪ ,‬הרב כץ‪ ,‬שדרש ביום כיפור‪ -‬כי לצערו‪ ,‬תמיד‬ ‫נראה בעיני האדם שהוא הצודק והאחר הוא‬ ‫השוגה‪ .‬אך למעשה אצל האחר "האני האחר" שלי‬ ‫ולכן בטעותו ישנו גם פן של טעותי‪ .‬השנייה נוצרת‬ ‫מהרצון האנושי להיות נאהב‪ ,‬רצון שיכול לסמא‬ ‫עיניים לאמת רק בשביל למצוא חן בעיני האחר‬ ‫ולהימנע מקונפליקט עמו‪ .‬וכך אנו מגיעים אל‬ ‫הנקודה שהאמת היחידה נוצרת תוך הכרת ה"אני‬ ‫האחר" שלי וניסיון החלתו על ה"אני שלי" המוכר‬ ‫לי )שחייב לעמוד בפיתוח והעמקה מתמיד ומודע‪,‬‬ ‫כי רק דבר זה יפתח בסיס לקבלת "האני האחר"(‪.‬‬

‫הרדיפה אחרי האמת לא צריכה להיפסק חרף הידיעה שאין אמת‬ ‫אחת‪ ,‬היא צריכה להמשיך תוך הבנה שאל האמת המדויקת אפשר‬ ‫להגיע רק תוך ניסיון שיתוף הבנת ה"אני האחר" עם ה"אני שלי"‬

‫‪37‬‬

‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫גיל וולפסון‪,‬‬ ‫גרעין חריף‬

‫תחילת סיפורנו ב ‪ ,4.12‬אז חושפת מערכת עיתון "ידיעות אחרונות" ידיעה מזעזעת‬ ‫בדבר גזענות בבית הספר הממלכתי‪-‬דתי "למרחב" בפתח תקווה‪ .‬בבית הספר לומדות‬ ‫ילדות המגיעות מבית דתי‪ ,‬חלקן אשכנזיות‪ ,‬חלקן ספרדיות וחלקן אתיופיות‪.‬‬ ‫החלק המיוחד בבית הספר מתייחס לאחרונות‪.‬‬ ‫בכיתה הנמצאת בקצה המסדרון‪ ,‬בקומה העליונה‪ ,‬לומדות ארבע תלמידות בלבד‪ .‬בה הן‬ ‫מעבירות את כל שעות היום‪ ,‬אחת עם השנייה‪ ,‬עם אותה מורה לכל המקצועות הנלמדים‪ .‬הן‬ ‫יוצאות להפסקות בשעות שונות משאר תלמידות בית הספר ומגיעות במונית במיוחד‬ ‫בשבילן‪ .‬אם זה לא היה ברור‪ ,‬המונית מגיעה בזמנים שונים מהסעת בית הספר‪ .‬וכן‪ ,‬כל זה‬ ‫כי הן אתיופיות‪.‬‬ ‫בית הספר טען שהרקע הדתי שלהן‪ ,‬אשר שונה משאר תלמידות בית הספר‪ ,‬הוא הוא הגורם‬ ‫להפרדה‪.‬‬ ‫העירייה מצדדת בבית הספר ומוסיפה שהתלמידות אינן דתיות מספיק‪ .‬הזכרתי כבר שראש‬ ‫אגף החינוך וסגן ראש העירייה הם מפד"לניקים?‬ ‫בעקבות לחץ מהתקשורת ומהוריי הילדות )בעיקר‬ ‫מהתקשורת(‪ ,‬נתנו לילדות לשחק בהפסקה‬ ‫במשותף עם שאר ילדות בית הספר‪ .‬לא נכיר‬ ‫שינוי במצבן של אף אחת מהילדות הלבנות‪.‬‬ ‫יומיים לאחר מכן נחשף גם גן ילדים דתי בפתח‬ ‫תקווה‪ ,‬כולו – לילדים אתיופים‪ .‬בלבד‪.‬‬

‫נראה כי תהלי ‬ ‫אינטגרציה הינו תהלי ‬ ‫חיובי‪ ,‬א יש בו כמה‬ ‫בעיות עקרוניות ומהותיות‬

‫קשה לראות במדינת ישראל‪ ,‬מדינת היהודים‪ ,‬המדינה היהודית ‪ -‬גטאות‪ .‬זה לא שאנחנו לא‬ ‫מכירים גטאות‪ ,‬מקרוב‪ ,‬זה פשוט שלא כל כך אהבנו להימצא בהם‪ .‬באמת‪.‬‬ ‫במהלך שנת הי"ג עבדתי בקן קריית משה‪ ,‬אשר מונה ‪ 80%‬נוער אתיופי‪ .‬בשכונה אין בתי‬ ‫ספר וילדי השכונה‪ ,‬נשלחים‪ ,‬בתהליך אינטגרציה‪ ,‬לכל בתי הספר בעיר רחובות‪.‬‬ ‫מה משמעות התהליך? למעשה הטמעות‪ ,‬ולא להרגיש נבדלים‪ .‬לכאורה‪ ,‬נראה כי תהליך‬ ‫אינטגרציה הינו תהליך חיובי‪ ,‬אך יש בו כמה בעיות עקרוניות ומהותיות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הוא לא עובד! האינטגרציה לא תשנה את צבע עורם )היא גם לא אמורה(‪ ,‬אבל‬ ‫העובדות יישארו בשטח‪ ,‬ובהיעדר תהליך חינוכי מקיף על‬ ‫קבלת השונה‪ ,‬הילדים האתיופים ימשיכו להסתגר ביניהם‬ ‫בבתי הספר הללו‪ ,‬והגיטאות ימשיכו להתקיים‪ .‬מצטער על‬ ‫לשון העתיד‪ ,‬זה כבר קורה בבתי הספר השונים בעיר‪.‬‬ ‫הבעיה השנייה והעיקרית היא שהאתיופים‪ ,‬בשונה מהרוסים‬ ‫שעלו לפני כ‪ 20 -‬שנה‪ ,‬מגיעים מתרבות שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫הרוסים מגיעים מהגוש המזרחי‪ ,‬הפחות נאור והדמוקרטי‪ ,‬אך‬ ‫תרבותם היא תרבות של טכנולוגיה‪ ,‬השכלה‪ ,‬ובעיקר –‬ ‫מודרניות‪.‬‬ ‫שלֶווה‪ ,‬בה‬ ‫לא כך הם האתיופים‪ .‬תרבותם הינה תרבות ְ‬ ‫הגברים עוסקים בחקלאות או רעיית צאן‪ ,‬והנשים עוסקות‬ ‫באריגה וקדרות‪ .‬חייהם היו הרבה יותר פשוטים וטבעיים‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אינטגרציה גם לא מאפשרת תהליך נכון של מעבר‬ ‫לתרבות המערבית‪ ,‬וגם מכחידה את מורשתם של‬ ‫התלמידים האתיופים‪ ,‬בכך שאינה מייחסת כל חשיבות‬ ‫למוצאם של התלמידים‪.‬‬ ‫במקביל לכל הבלגן הגזעני בבתי הספר ובגנים‪ ,‬מוציא הסופר אומרי טגאמלק אברה את‬ ‫ספרו הראשון‪:" ,‬סתרַי"‪.‬‬ ‫הספר הוא יצירה מדהימה של יוצר גאה וחד‪ ,‬שזוכר את העדה עוד באתיופיה‪ ,‬ביתא ישראל‬ ‫הוא שמה‪ ,‬זוכר את מסע העלייה המפרך והזוועתי‪ ,‬ואת הקליטה הכושלת בארץ‪.‬‬ ‫גיבור הספר‪ְ ,‬פ ְטגו‪ ,‬מקבל את תפקיד רועה הצאן המשפחתי‪ ,‬וחוויותיו הן תפקיד חשוב‬ ‫בהבנתו של הקורא את התרבות של ביתא ישראל‪ .‬טגאמלק דואג במהלך חלקו הראשון של‬ ‫הספר ללמד כמה שיותר על הנופים האתיופיים המרהיבים‪ ,‬על המנהגים היהודיים‪ ,‬על כבוד‬ ‫המשפחה‪ ,‬ועל החוכמה האדירה והצנועה של זקני העדה‪ ,‬בעיקר דרך הגיגי החוכמה של‬ ‫סבתו של פטגו‪ֶ: ,‬זלֶץ'‪.‬‬ ‫הסבתא‪ ,‬אשר ניחנת בכוחות נדירים שיש לאדם אחד‬ ‫או שניים בדור‪ ,‬מגלה שגם נכדה הצעיר‪ ,‬פטגו‪ ,‬ניחן‬ ‫באותם כוחות‪ .‬כוחות אלו מאפשרים לו לתקשר עם‬ ‫ציפור מיוחדת בשם אסתרי )על שמה הספר(‪.‬‬ ‫דרך אותה ציפור‪ ,‬לומד פטגו לאהוב את הטבע הנפלא‬ ‫שלו‪ ,‬ולהכיר בתרבות הייחודית של ביתא ישראל‪.‬‬ ‫בחתונה שנערכת בכפר תקופה לא רחוקה ממועד‬ ‫היציאה לירושלם‪ ,‬ארץ הקודש‪ ,‬מפצירה סבתא אזלץ‬ ‫בפטגו הצעיר שלא יישכח את המראות והטקסים‬ ‫הנדירים בחתונה‪ .‬שלא יישכח את הכבוד והמנהגים‪.‬‬ ‫פטגו אינו מבין את פשר ההפצרה‪ ,‬אך כל זאת ייודע לו‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬כשיעלה לארץ הקודש‪.‬‬ ‫בהמשך הספר אנו רואים דרך פטגו את תהליך הקליטה של ביתא ישראל‪ ,‬החל מהאופוריה‪,‬‬ ‫להתפכחות ועד לשנאה וסלידה מהישראלים ובנוסף גם מתרבותם‪ ,‬בה הם מתחילים‬ ‫להתבייש‪.‬‬ ‫פטגו‪ ,‬שעובר אחרי כמה חודשים לפנימייה דתית‪ ,‬מתחיל לקלוט שהדת לא רואה בו דתי‬ ‫מספיק‪ ,‬ומחליט לעזוב‪ .‬הוא עובר את השלב הצבאי ומתחיל לעבוד‪ ,‬אך בתקופה זו הוא כבר‬ ‫אינו מתעסק יותר בחיבור למורשתו‪ ,‬ובמקביל הציפור אסתרי מפסיקה להופיע מולו‪.‬‬ ‫בחתונה של אחד מקרוביו‪ ,‬לפתע נזכר פטגו בחתונה בכפר‪ ,‬ומשם מתחילה החזרה של פטגו‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫כמו פטגו‪ ,‬גם טגאמלק‪ ,‬אשר מגולל את סיפורו האישי דרך פטגו‪ ,‬מתפכח לאחר מות דודו‬ ‫הנערץ עליו‪ ,‬והחל לחזור לשורשים‪ ,‬כשמצד אחד הוא מחזק בחזרה של תרבותו ומנהגיו‪,‬‬ ‫ומתגאה בהם‪ ,‬אך בצד השני הוא גם מתחיל להכיר‬ ‫במדינת ישראל כמדינה שלו‪ ,‬מבין שראש הממשלה‬ ‫הישראלי הוא גם ראש ממשלתו‪ .‬כיום טגאמלק עובד‬ ‫כמאבטח‪ ,‬אך עם ראייה הרבה יותר מאשימה כלפי‬ ‫מוסדות הדת והמשפט של ישראל‪.‬‬

‫הספר הוא יצירה‬ ‫מדהימה של יוצר גאה‬ ‫וחד‪ ,‬שזוכר את העדה‬ ‫עוד באתיופיה‪.‬‬

‫מלבד המחאה הספרותית שהספר מציג‪ ,‬הוא מציג‬ ‫דבר הרבה יותר אנושי‪ .‬התוצר הסופי‪ ,‬לפני שהוא מחאתי‪ ,‬מראה סיפור מאוד עצוב‪ ,‬על‬ ‫אובדן של עדה שלמה‪ .‬עדה ששמרה על התורה באדיקות במשך אלפי שנים‪ ,‬ואנשיה לא‬ ‫הוכרו בארץ כ"דתיים מספיק"‪ ,‬כהגדרת הרבנות הראשית‪ .‬עם שמגיע ממקום שליו ורגוע‪,‬‬ ‫שרבים ממנו יכלו להשתלב בחקלאות בארץ בקלות‪ ,‬קיבלו זפתה וכיום הם עובדים בעבודות‬ ‫מזדמנות לאנשים חסרי השכלה‪ ,‬למרות שלא הייתה להם אפשרות לקבל את ההשכלה שיש‬ ‫במוסדות החינוך בארץ‪ .‬כבוד האב והזקנים התהפך‪ ,‬כאשר היום ההורים הם אלה הנזקקים‬ ‫לילדיהם שיתרגמו להם בבנק‪ ,‬בביטוח הלאומי‪ ...‬ורבני העדה‪ ,‬שלא הוכרו כמנהיגות דתית‪,‬‬ ‫הותירו את העדה חסרת הנהגה ועמוד שדרה‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫מצרכים‪:‬‬ ‫סיר קומונה‬ ‫קילו קוביות גולאש של טירת צבי‬ ‫קילו של בשר טחון‪ ,‬עוף בקר‬ ‫שלושה גזרים‬ ‫ארבעה תפוחי אדמה‬ ‫‪ 2‬בטטות גדולות‬ ‫‪ 2‬בצלים‬ ‫‪ 5‬שיני שום‬ ‫פחית של רסק עגבניות‬ ‫פטרוזיליה‬ ‫‪ 2‬ביצים‬ ‫שמן זית‬ ‫תבלינים לפי מה שיש‬

‫אופן הכנה‬ ‫חותכים את הקוביות לקוביות יותר קטנות )חצי ס"מ על חצי ס"מ(‬ ‫קוצצים בצל לקוביות וקוצצים את שיני השום‬ ‫חותכים את הגזר לפרוסות עגולות‬ ‫בטטות לקוביות של ס"מ על ס"מ‬ ‫קוצצים את הפטרוזיליה‬ ‫מחממים בסיר שמן זית‬ ‫מטגנים את קוביות הבשר בסיר עד שמשחים‬ ‫מוסיפים בצל ושום ומטגנים עוד שלוש ארבע דקות‬ ‫מוסיפים את הרסק עגבניות ומטגנים עוד דקה‬ ‫מוסיפים ‪ 2‬כפיות של סוכר ואת שאר הירקות‪ ,‬בלי הפטרוזיליה‬ ‫מוסיפים מים עד לגובה שני שליש מהסיר‬ ‫מבשלים על אש קטנה עד שהירקות מתרככים‬ ‫בינתיים את הבשר הטחון מערבבים עם הפטרוזיליה והביצים ויוצרים קציצות קטנות‬ ‫כשהירקות והבשר שבסיר רכים‪ ,‬מתבלים את הכל במלח פלפל אבקת שום פפריקה וכו וכו‬ ‫מערבבים טוב ושמים את הקציצות למעלה‪.‬‬ ‫סוגרים את הסיר ומחממים עד שהכל מוכן‪.‬‬ ‫*אם רואים שהרוטב נהיה סמיך מדי‪ ,‬מוסיפים עוד נוזלים‬

‫מומלץ להגיש בליל חורף קר‪ ,‬עם פרוסות לחם!‬

‫‪40‬‬

‫פסטיבל יצירה‬ ‫"השריף"‬

‫המצרכים הדרושים‪ :‬מנקי מקטרות בצבעים שונים‪ ,‬סבלנות ודמיון‪.‬‬ ‫‪ .1‬קחו מנקה מקטרות וצרו את המסגרת שלכם‪ -‬במקרה הזה‪ ,‬קו‬ ‫מתאר של דג )אבל אפשר גם כל דבר אחר‪ ,‬נסו ליישם כאן את‬ ‫הדמיון‪ ,‬ראו ערך(‪.‬‬ ‫‪ .2‬קחו עוד מנקה מקטרות‪ ,‬והתחילו ללפף אותו סביב המסגרת‪,‬‬ ‫כמה שיותר הדוק‪.‬‬ ‫*טיפ של אלופים‪ :‬המנקים שבפנים לא חייבים להיות בצבע‬ ‫שאתם רוצים‪ ,‬למעשה עדיף לבזבז את הצבעים האחרים בחבילה‬ ‫כדי שיישארו לכם הצבעים היפים לשכבה האחרונה‪.‬‬ ‫*טיפ של אלופי‪ -‬על‪ :‬כמה שיותר הדוק‪ -‬יותר יפה‪ ,‬ואם תחפפו יצא‬ ‫לכם בלון‪.‬‬ ‫‪ .3‬המשיכו ללפף‪ ,‬כשאתם דואגים להסתיר כל פעם את הקצה הדוקר של המנקה‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫‪ .4‬המשיכו ללפף עוד )רצוי ליישם כאן את הסבלנות‪ ,‬ראו ערך(‪.‬‬ ‫‪ .5‬כעת אמור להיות לכם מין דג תלת מימדי אך לא מרשים במיוחד‪ .‬אל תתקשרו אלינו‬ ‫בזעם‪ .‬עכשיו מגיע החלק המאתגר‪) .‬כאן ראוי ליישם הן דמיון והן סבלנות‪ ,‬כי אחרת זה‬ ‫יוצא ממש מאכזב‪ .‬ושוב‪ -‬אל תפנו אלינו‪ (.‬ניתן להוסיף פרטים שונים כמו עיניים‪,‬‬ ‫סנפירים או פה שובב וצוחק‪ .‬איך?‬ ‫‪ .6‬לכל חלק קטן ובעייתי )למשל צבע נוסף( אפשר להמשיך בדרך הרגילה‪ -‬להוסיף‬ ‫עוד מנקים‪ ,‬או *טיפ של אלופים* לשזור עוד צבע פנימה כמו בתפירה‪ ,‬וליצור מעין‬ ‫ח' כששני הקצוות בחוץ ומכאן להמשיך‪ .‬על כל קצה אפשר ללפף עיגול שיהיה עין‪ ,‬או‬ ‫באיזור הבטן‪ -‬סנפירים‪ ,‬וכו וכו‪ -‬כטוב בעיניכם‪.‬‬ ‫*טיפ של אלופי על‪ :‬עיניים אפשר גם ליצור בעיגול לבן שדוחפים פנימה קצת שחור‬ ‫)או כל צבע אחר(‪ .‬הקפידו לקפל את קצה המנקה שנשאר בחוץ לפני שאתם‬ ‫מכניסים‪ ,‬כדי שלא ידקור‪ .‬אותה טכניקה יכולה לשמש ביצירת פה חמוד‪ ,‬אף או‬ ‫קישוטים שונים‪.‬‬ ‫זהו‪ ,‬כעת אמור להיות לכם דג תלת מימדי מעולה ממנקי מקטרות‪ .‬ועכשיו‪ ,‬אם זה‬ ‫לא עבד‪ ,‬אתם מוזמנים לפנות למערכת בבקשות‪ ,‬שאלות או הצעות לפעם הבאה‪.‬‬ ‫*בקשה של אלופים‪ :‬מי שנתקל במנקי מקטרות חומים או חומים בהירים‪ ,‬נא לשלוח‬ ‫למערכת‪ .‬פרס מובטח!‬

‫‪41‬‬

‫‪The spirit of the game‬‬

‫ביום שישי‪ 23 ,‬לנובמבר‪ ,‬התקיים משחק בין הפועל קטמון לבין צפרירים חולון‪ ,‬במגרש‬ ‫של צפרירים‪ .‬האירוע הלא פחות מרכזי שהתקיים במקביל למשחק הכדורגל‪ ,‬הוא‬ ‫ההפגנה של אוהדי הפועל קטמון מחוץ למגרש‪.‬‬ ‫ביום שלישי באותו השבוע‪ ,‬שני המועדונים הגיעו להחלטה שכרטיס למשחק במגרש צפרירים‬ ‫חולון יעלה ‪ 20‬שקל‪ .‬יום לפני המשחק המחיר עלה ל‪ 30-‬שקלים‪ ,‬וכשאוהדי שתי הקבוצות‬ ‫הגיעו לקופות המחיר קפץ ל‪ 40-‬שקלים‪.‬‬ ‫אוהדי חולון‪ ,‬כך הסתבר‪ ,‬לא היו מוטרדים מהעלאת‬ ‫המחיר ברגע האחרון‪ ,‬ומעטים האוהדים שהגיעו למשחק‬ ‫אכן שילמו את המחיר המלא לכניסה‪ .‬לא כך נהגו אוהדי‬ ‫הפועל קטמון‪ ,‬שלא הסכימו לשלם את המחיר המעודכן‪,‬‬ ‫על משחק שמעוד מועד הוחלט שיעלה פחות‪ .‬בשלב הזה‬ ‫אוהדי הפועל עברו משירי אהדה של לפני משחק‪ -‬לשירי‬ ‫מחאה‪" :‬לא משלם ‪ 40‬שקלים‪ /‬לא נכנע לגנבים"‪" ,‬אוהב‬ ‫את קטמון‪ /‬שונא את בעלי ההון"‪ .‬המחשבה מאחורי‬ ‫המהלך הייתה שהמחאה תגרור הורדה של מחיר הכרטיס‬ ‫למחיר שהוסכם מראש‪ ,‬וכמובן גם כניסה ליציאים לעודד מבפנים‪ .‬אך כשעלו כל הנסיונות‬ ‫בתוהו‪ ,‬בנוסף לניסיונות להציץ לתוך המגרש דרך החומות מבחוץ‪ ,‬העידוד הועבר למחוץ‬ ‫לשערי הכניסה למגרש‪ ,‬בתקווה שהשחקנים עדיין ישמעו את שאגות האוהדים‪ .‬העובדה‬ ‫שאוהדי הפועל לא יכלו לראות את מה שמתנהל על דשא המגרש‪ ,‬לא מנע מהם לעודד את‬ ‫כל ה‪ 90-‬דקות )פלוס ‪ 4‬דקות הארכה(‪ ,‬מול השומרים שהסתכלו עליהם ולא הבינו על מה כל‬ ‫הרעש‪ .‬מי שנשאר בחוץ יכול היה לשמוע שירים כמו‪" :‬פה ארץ ישראל‪-‬ארקאדי‪ /‬פה חיים‬ ‫ביחד שני עמים‪ /‬אני שונא אותך ארקאדי גאידאמק‪ /‬אני שונא את כל הגזענים" ו‪" -‬הפטיש‪/‬‬ ‫המגל‪ /‬והאינטרנאציונל ‪ /‬אני אוהב ת'אדומה ושונא ת'מנורה"‪ .‬האווירה אכן הייתה של הפגנה‬ ‫לכל דבר )וקצת אנטי‪ -‬בית"ר‪.(...‬‬ ‫המשחק הסתיים בתיקו ‪) 1-1‬מהתקפה של הפועל‪ ,‬ופנדל לצפרירים(‪ ,‬כשכל מהלכי המשחק‬ ‫לוו בדיווחים של אוהד צעיר של קטמון‪ ,‬שכן נכנס למגרש )וזכה גם הוא לקריאות "אוו‪...‬אוהב‬ ‫את הילדון!"(‪ .‬למרות התיקו המאכזב וההשארות בחוץ‪ ,‬ההרגשה הייתה שהניצחון האמיתי‬ ‫היה של אוהדי הפועל קטמון‪ ,‬שהוכיחו שהם באמת עושים כדורגל אחר‪.‬‬ ‫‪-‬שירן גולדברג‪ ,‬גרעין "מפרש"‬

‫‪42‬‬

‫תרבות‬

‫אדם ברשאי‬ ‫גרעין "דרקון"‬

‫‪Um Culture‬‬ ‫הטור השל לענייני תרבות וברבריות‬ ‫שלום לכולכם וחג אורים שמח‪ .‬החורף כבר כאן‪ ,‬וזוהי הזדמנות מצוינת לקרוא ספר טוב או לראות‬ ‫סרט קלאסי‪ .‬ישנן התרחשויות תרבותיות לא מעטות – בארץ ובתנועה – ועל מקצתן אספר כאן על‬ ‫דפים אלו‪.‬‬

‫תרבות שומרית יוצרת נוצרת‬

‫כ‬

‫תיבת הטור הבא יוצרת בי ניגוד אינטרסים‬ ‫– מחד‪ ,‬בתור "מבקר" צעיר אני צריך‬ ‫להתייחס לערב מאיר אריאל כצופה‬ ‫אובייקטיבי‪ .‬מאידך‪ ,‬בתנועתנו הקטנה‪,‬‬ ‫כידוע‪ ,‬אין מספיק אנשים גם למקרים וגם‬ ‫למשתתפים‪ .‬אאלץ לכתוב על הערב משתי‬ ‫נקודות מבט‪ ,‬ואני מבטיח לכלול גם קטע קצר‬ ‫מראיון עם מאיר אריאל שישפוך אור על ההצגה‬ ‫של גרעין דרקון )בתקווה שאנשים מעל שכבת‬ ‫חזון ימחלו מכבודם ויקראו מילים אלה(‪.‬‬ ‫ביום חמישי‪ ,29.11.07 ,‬התקיים בצפית‪ ,‬כפר‬ ‫מנחם‪ ,‬ערב תרבות של תנועת‬ ‫הבוגרים )שכבת חזון ומעלה(‪.‬‬ ‫הערב‪ ,‬שהוקדש כולו ליצירתו של‬ ‫מאיר אריאל‪ ,‬הופק ע"י הגרעינים‬ ‫החיים בצפית – "דובה" )שכבת‬ ‫רעות( ו"באמת" )שכבת חזון(‪.‬‬ ‫הרעיון לערב "מאיר אריאל"‪ ,‬כמו‬ ‫שסיפרו עידו וחן על הבמה‪,‬‬ ‫התבשל בחום המהביל של צפית‬ ‫בקיץ‪ ,‬יחד עם מיעוט הפעילות‬ ‫בפנימייה‪ .‬כבר בתחילת השנה‬ ‫נשלחו הזמנות לגרעינים השונים – הזמנות יפות‬ ‫ומושקעות‪ ,‬המדגישות את החשיבות שיש ליצירה‬ ‫משותפת ביצירת החיים המשותפים‪ .‬העטיפה‬ ‫של הערב הייתה מתוכננת‪ ,‬וההזמנה כללה פניה‬ ‫נרגשת לכל מי שרוצה שיציע קטעים‪.‬‬ ‫לא עבר זמן רב‪ ,‬וקבוצות רבות הרימו את‬ ‫הכפפה‪.‬‬ ‫אצלי בגרעין הייתה תמימות דעים לגבי רצוננו‬ ‫לקחת חלק פעיל בערב‪ .‬מאז הי"ג‪ ,‬עת מדריכנו‬ ‫לשעבר העביר לנו פעולה על שירי מאיר אריאל‪,‬‬ ‫התעסקנו לא מעט בעניין זה‪ .‬בתחילת הפרקמ"ש‬

‫עברנו במשך חצי יום גרעין‪ ,‬לימוד בן כמה שעות‬ ‫על כל שירי "רישומי פחם"‪ ,‬לימוד שהפך את‬ ‫היוצרות בכל הנוגע למוסכמות של פעולה‪:‬‬ ‫במקום לקחת רעיון כלשהו‪ ,‬אידיאל‪ ,‬ולחפש‬ ‫בשבילו מקור כמתודה‪ ,‬בחרנו ללמוד מקור שלם‬ ‫– בחינת הרחבת הביבליוגרפיה – ולחפש לו‬ ‫רעיונות מתאימים‪ .‬את הלימוד הזה ליווה ערב‬ ‫שכבה באחד הסמינרים )שאגב גם הוא היה‬ ‫בצפית(‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מתוך אהבה והערכה גדולה למאיר‬ ‫אריאל‪ ,‬החלנו חוככים בדעתנו כיצד נוכל לבטא‬ ‫על הבמה את תחושותינו בצורה הטובה ביותר‪,‬‬ ‫כזו שגם תהיה מעניינת‬ ‫ואסתטית ותצליח להגיע אל‬ ‫כמה‬ ‫לאחר‬ ‫הקהל‪.‬‬ ‫התלבטויות‪ ,‬ביניהן מחשבות‬ ‫על ריקוד לצלילי "הבן‪-‬אדם‬ ‫אינו אלא" או ביצוע של "איך‬ ‫גיל‬ ‫ע"י‬ ‫לפעמים אני"‬ ‫מושקוביץ )בשני המקרים‬ ‫הקדימו אותנו וכבר הכינו‬ ‫ריקוד וביצוע של אותם שירים‪,‬‬ ‫מצחיק לא?(‪ ,‬החלטנו שאנחנו‬ ‫רוצים לצאת מגבולות השיר\ריקוד‪ .‬הוחלט‬ ‫להעלות מערכון קצר‪ ,‬שיעסוק במחשבות שהיו‬ ‫לנו על מאיר אריאל ועל ההערצה הרבה שהוא‬ ‫זוכה לה בקרב קהלים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫כאן הזדמנות לתהות – מאיפה מגיעה ההערצה‬ ‫הרבה למוסד הזה שנקרא מאיר אריאל? הערצה‬ ‫שחוצה גבולות רבים‪ :‬בין מעריצי מאיר אריאל‬ ‫נמצאים דתיים‪ ,‬חילונים‪ ,‬קיבוצניקים‪ ,‬עירוניים‪,‬‬ ‫שמאלנים‪ ,‬ימניים‪ ,‬שמו"צניקים‪ ,‬נוע"לניקים ואפילו‬ ‫אנשים שאוהבים את כלא ‪ !6‬אחת התשובות שלי‬ ‫היא‪ ,‬שלהבדיל מהקבוצה האחרונה )ממנה אני‬ ‫‪43‬‬

‫מעדיף להתעלם‪ ,‬עמכם הסליחה(‪ ,‬שאר הקבוצות‬ ‫מורכבות מאנשים שהיו רוצים להגדיר את עצמם‬ ‫כאליטה‪ ,‬כחובבי תרבות‬ ‫גבוהה‪ ,‬ואכן הם כאלה‪.‬‬ ‫המכנה המשותף בין‬ ‫הדתיים הלאומיים ובין‬ ‫אנשי תנועות הנוער הוא‬ ‫כמעט מוחלט‪ ,‬בעיקר מבחינה אסתטית )קודים‬ ‫של לבוש‪ ,‬התנהגות וכו'( אך גם מבחינה ערכית‪.‬‬ ‫העומק במילותיו של מאיר אריאל‪ ,‬הנושאים‬ ‫החשובים של שיריו‪ ,‬וכן‪ ,‬גם המיתוס שנוצר סביב‬ ‫דמותו )אולי אפילו רק אחרי מותו(‪ ,‬הופכים אותו‬ ‫לסמל של איכות‪ ,‬ארצישראליות‪ ,‬ושאר ערכים‬ ‫שכל אחד מאיתנו שמח להתהדר בהם ולהשתייך‬ ‫אליהם‪ .‬אין פה משום הפניית אצבע מאשימי‬ ‫כלפי קהל מעריציו – נהפוך הוא – מאיר אריאל‬ ‫הוא אחד הדברים האחרונים שנשארו אותנטיים‬ ‫יחסית‪ ,‬והחיבור לשיריו הוא לדעתי טבעי‪.‬‬ ‫אחרי לימוד קצר שהתבסס על ראיון שהעניק‬ ‫מאיר אריאל‪ ,‬לימוד שעסק בדרישה להישאר‬ ‫אותנטי ולדעת מי אתה‪ ,‬התחלנו לעבוד על‬ ‫המערכון‪ ,‬שעסק בדיוק בנושא הנ"ל – ההערצה‬ ‫חוצת הגבולות למאיר אריאל‪ .‬מתוך ניסיון להפוך‬ ‫את המערכון לנגיש ומשעשע יותר‪ ,‬וגם בהשפעה‬ ‫של המחזמר אבניו קיו‪ ,‬החלטנו להמיר את עצמנו‬ ‫כשחקנים בבובות יד‪ ,‬ואת המערכון להציג‬ ‫כתיאטרון בובות‪ .‬התחלנו לעבוד במרץ‪.‬‬ ‫את התקלות המינוריות שנתקלנו בהן דרכנו אל‬ ‫אור הזרקורים‪ ,‬לא אפרט כאן מפאת כבוד‬ ‫המשתתפים והמארגנים‪ .‬העיקר שבסוף הכל‬ ‫הסתדר‪ .‬עד כאן אגו טריפ )כמעט(‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬קבוצות רבות הרימו את הכפפה‪ ,‬והערב‬ ‫הלך וקרם עוד וגידים‪ ,‬עד שבתאריך היעוד הגענו‬ ‫כולנו לצפית‪ ,‬ולאחר מעט התארגנות וחזרות‪,‬‬ ‫באיחור צה"לי קל שבקלים‪ ,‬החל הערב‪.‬‬ ‫וחתיכת ערב זה היה‪ .‬נכון‪ ,‬לא כל הביצועים היו‬ ‫מקצועיים לגמרי‪ ,‬ונכון שחלק מהקטעים בוטלו‬ ‫ממש רגע לפני‪ ,‬ועל אף ההגברה הלא‪-‬מושלמת‬ ‫– מה שהיה שם היה יצירת תרבות שומרית‬ ‫במיטבה‪ .‬האווירה החמה והמחבקת‪ ,‬המפגש‬ ‫הבלתי אמצעי בין השכבות‪ ,‬הכבוד שכל אחד‬ ‫בקהל רחש כלפי המופיעים‪ ,‬כל אלה יצרו באולם‬ ‫אווירה מחשמלת‪ ,‬שנתנה לכולנו את התחושה‬ ‫שהנה שם מול עינינו מתרחש משהו גדול‪.‬‬ ‫הביצוע של רותם בנאי ל"איך לפעמים אני" היה‬ ‫יוצא מן הכלל‪ .‬הליווי הבלוזי משהו של יוני‪ ,‬נגן‬ ‫מיומן ומוכשר‪ ,‬האיר את השיר באור שונה‬ ‫מהביצוע המקורי‪ .‬בהופעה זו במיוחד הבינו את‬ ‫כל המילים‪ ,‬המילים הכל‪-‬כך יפות ומוזרות של‬

‫‪44‬‬

‫השיר הזה‪ ,‬שתמיד נותן לי תחושה של אופיום‬ ‫)למה? לא יודע‪ ,‬אף פעם לא ניסיתי(‪ .‬הביצוע‬ ‫הזה‪ ,‬כמו גם הביצוע שנוסף שעליו ארחיב אח"כ‪,‬‬ ‫הבהירו לי שוב איך לפעמים דווקא צמצום‬ ‫ומינימליזם בהפקה המוסיקלית‪ ,‬נותנים דגש‬ ‫חשוב למילים ובעיקר להתכוונות של המבצעים‪.‬‬ ‫הקול של רותם מילא את האולם‪ ,‬כוון לכל אחד‬ ‫ואחד – הייתי מהופנט‪.‬‬ ‫יאיר קורן מגרעין נמרוד‪ ,‬עלה ללא פוזה וללא‬ ‫הצטעצעות‪ ,‬וקרא שיר שכתב בעקבות השיר‬ ‫"פתאום בלעדיו"‪ ,‬שביצע במקור אריק אינשטיין‪.‬‬ ‫לאחר קריאת השיר‪ ,‬שר את השיר המקורי‬ ‫"אקפלה" )ללא ליווי מוזיקלי(‪ .‬דרוש אומץ כדי‬ ‫לשיר כך ללא ליווי‪ ,‬ערום ונקי‪ ,‬על הבמה‪ .‬גם כאן‪,‬‬ ‫הביצוע הנקי והפשוט‪ ,‬היה מלא כנות והתכוונות‪.‬‬ ‫לטעמי האישי‪ ,‬תנו עשר הופעות ללא ליווי מפוצץ‪,‬‬ ‫רק שתהיה שם כנות אמיתית‪.‬‬ ‫והיה גם הקטע של יפתח מגרעין "יורה"‪ .‬מה אני‬ ‫אגיד‪ ,‬זה באמת היה משהו שלא שומעים כל יום‪.‬‬ ‫יפתח הלחין שיר בהשפעת חלקים מ"נשל‬ ‫הנחש"‪ ,‬בדרך כלל שיר מוכר ובנאלי‪ ,‬אך לא‬ ‫במקרה הזה‪ .‬הוא הקדים וסיפר על איך השיר‬ ‫השפיע עליו בתקופת שירותו הצבאי‪ ,‬ואיך הבין‬ ‫את כל הסיפור עם מאיר אריאל רק כשזה נגע לו‬ ‫באופן אישי‪ .‬שוב – כנות זה הכל‪.‬‬ ‫יפתח התחיל לנגן ולשיר‪ ,‬אחרי שתי תיבות‬ ‫הפסיק מהתרגשות‪ ,‬התחיל מהתחלה‪ .‬כאן קצת‬ ‫חסרות לי המילים כדי לתאר איך הרגשתי‪ .‬זה לא‬ ‫בדיוק היה יופי במובן הרגיל‪ .‬אם המילה "נוגע"‬ ‫הייתה יכולה לתאר את ההרגשה שלי בזמן שהוא‬ ‫ניגן ושר על הבמה הייתי כותב נוגע‪ .‬אבל זה לא‬ ‫היה רק נוגע‪ ,‬זה היה יפה וטהור ותמים ומרגש‬ ‫ומלא הבנה ומלא תבונה‪ ,‬ואמיתי‪ ,‬כל‪-‬כך אמיתי‪,‬‬ ‫אמיתי הרבה יותר מהקטעים ה"מקצועיים" שעלו‬ ‫על הבמה‪ .‬אני לא נוהג לחלק כאלה מחמאות‪,‬‬ ‫בטח שלא מיד בסיום ההופעה‪ ,‬אבל לא יכולתי‬ ‫שלא לגשת אליו וללחוץ לו את היד‪ .‬הלוואי שיהיו‬ ‫יותר דברים כאלה בערבי תרבות‪ .‬הלוואי שתהיה‬ ‫יותר התכוונות בעולם‪.‬‬ ‫היו גם דברים שפחות אהבתי )בעיקר אלו‬ ‫שהמקוריות הייתה מהם והלאה(‪ ,‬אבל מה אנחנו‬ ‫צריכים את זה‪ ,‬זה לא מה שחשוב בחיים‪ .‬סה"כ‬ ‫היה פשוט חמש‪-‬חמש‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה – יש תרבות שומרית‪ ,‬יש‬ ‫יצירה שומרית‪ ,‬והלוואי ונמשיך כך‪ .‬וישר כוח ענק‬ ‫לגרעין באמת וגרעין דובה‪ ,‬שהגו‪ ,‬יזמו‪ ,‬הפיקו‬ ‫וגרמו לכל הדיבורים על יצירה שומרית להפוך‬ ‫למציאות‪ .‬רק שימשיך ככה‪.‬‬

‫א יש איזה חוג בסביבה‬

‫א‬

‫ני והגר מהגרעין שלי‪ ,‬ונועם מלכי מגרעין "יורה"‪ ,‬הולכים כבר כחודשיים לתיאטרון‬ ‫אל‪-‬לאז בעכו‪ ,‬לסדנת "תיאטרון ככלי לשינוי חברתי"‪.‬‬ ‫במקום לנסות להסביר מה זה בדיוק‪ ,‬אני אמסור דברים בשם אומרם ואגיש כאן‬ ‫לפניכם את ההסבר שכתוב בחוברת הקורס‪:‬‬

‫"קורס וסדנת תיאטרון‪ :‬מבוא ללימודי 'תיאטרון המדוכאים'‪ -‬ובדיקת אפשרות לשינוי‬ ‫באמצעות תיאטרון"‬ ‫'תיאטרון ככלי לשינוי חברתי' מבקש להכיר לציבור המתעניינים בשינוי חברתי‪ -‬קבוצה של‬ ‫שיטות תיאטרון‪ ,‬שפותחו על‪-‬ידי הוגה הדעות ואיש התיאטרון 'אוגוסטו בואל' וגישות שכנות‬ ‫בתחום התיאטרון הפועל למען שינוי חברתי‪ .‬בואל רואה את התיאטרון כמרחב של דימויים‪,‬‬ ‫שנועד לאפשר לקהל להתאמן בדרכים לשינוי‪ .‬העיסוק בתיאטרון הוא כלי חברתי שמטרתו‬ ‫לאפשר לציבור רחב לדמיין מציאות אחרת מזו שבה הם חיים‪ .‬הסיבה שרבים לא מזהים את‬ ‫היסודות האלה בתיאטרון המודרני‪ ,‬על‪-‬פי בואל‪ ,‬נובעת מהדומיננטיות של התיאטרון‬ ‫הבורגני‪ ,‬שהתעצב בסוף המאה ה‪ ,19-‬והפך את התיאטרון לכלי תעמולה עבור ערכים של‬ ‫השלמה וקבלת הסדר שבו בעלי הכוח הפוליטי והכלכלי מכתיבים את הערכים המצופים‪.‬‬ ‫בואל מבקש תיאטרון שיתן קול לחסרי הקול בחברה‪,‬‬ ‫להם הוא קורא‪' :‬המדוכאים'‪ .‬מילה מיושנת זו עדיין‬ ‫רלוונטית על‪-‬פי תיאוריות ומודלים בחקר קונפליקטים‬ ‫ופיתוח‪ ,‬הקושרים דיכוי עם עימות שאינו אלים‪ ,‬או כזה‬ ‫שעתיד להיות אלים‪ .‬ועל כן‪ ,‬דיכוי הוא בעיה מוסרית‪,‬‬ ‫שיש לה גם השלכות ברמה הפיזית‪ ,‬כגורם לקונפליקט‪.‬‬ ‫הקורס יציג את החיבור בין שני המושגים‪ :‬דיכוי‬ ‫וקונפליקט‪ ,‬ויציג שיטות תיאטרון המבקשות להתמודד‬ ‫עם אלה ולהציע שינוי‪.‬‬ ‫המפגש 'תיאטרון ככלי לשינוי חברתי' יבחן את יכולותיו‬ ‫והאפשרויות העומדות בפניו של התיאטרון לשמש ככלי‬ ‫לשינוי חברתי ותנסה‬ ‫להציע שיטה מתאימה לאזורינו"‪.‬‬

‫בואל רואה את התיאטרון‬ ‫כמרחב של דימויים‪ ,‬שנועד‬ ‫לאפשר לקהל להתאמן‬ ‫בדרכים לשינוי‪ .‬העיסוק‬ ‫בתיאטרון הוא כלי חברתי‬ ‫שמטרתו לאפשר לציבור‬ ‫רחב לדמיין מציאות אחרת‬ ‫מזו שבה הם חיים‪.‬‬

‫מתוך החוברת‪ ,‬קצת על אוגוסטו בואל ועל שיטות התיאטרון שלו – "תיאטרון המדוכאים"‪:‬‬

‫להחזיר את‬ ‫התיאטרון‬ ‫לבעליו‬ ‫החוקיים‪-‬‬ ‫כלומר‪:‬‬ ‫לצופים‪.‬‬

‫"בואל החל את עבודתו בשנות ה‪ ,'70 -‬בזמן המשטר הצבאי בברזיל‪ ,‬במטרה‬ ‫להחזיר את התיאטרון לבעליו החוקיים‪ -‬כלומר‪ :‬לצופים‪ .‬שיטותיו של בואל‬ ‫יונקות את שורשיהן מתפיסת הפילוסופיה החינוכית של ידידו פאולו פריירה‬ ‫ותפיסת התיאטרון של ברטולט ברכט‪ -‬ומשני מקורות אלה יצר בואל תבנית‬ ‫שבה קהל הוא שותף מלא בהצגות ושחקנים תפקידם לשרת ולשמש ככלי‬ ‫לאימון הצופה בשינוי‪.‬‬ ‫בואל מציג תפיסה לפיה הצגה חייבת להיות מיועדת לקהל הנוכח באולם‪-‬‬ ‫לאפשר התערבות של הצופה בהצגה‪ ,‬בעזרתה יוכל לבחון שינוי‪ .‬במפגש זה‬ ‫יוצגו המודלים של 'תיאטרון המדוכאים'‪ .‬יוצגו שיטותיו של בואל‪ :‬אימאג'‪,‬‬ ‫פורום‪ ,‬תיאטרון לא נראה‪ ,‬קשת של רצונות ותיאטרון מחוקק‪ ,‬והכרות עם‬ ‫המושג ‪ .SPAC-ACTOR‬מבקריו )ויש רבים( טוענים שבואל מציע למדוכאים‬ ‫פתרונות שטחיים ולא מדידים"‪.‬‬ ‫‪45‬‬

‫בתור חובבן בתחום התיאטרון‪ ,‬הייתי מהתחלה קצת בשוק מכל מה שהלך שם‪ .‬לשמחתי‪,‬‬ ‫רוב המשתתפים אינם שחקנים‪ ,‬מה שניחם אותי ונסך בי מעט תחושת ביטחון‪.‬‬ ‫המשתתפים‪ ,‬בני כל המינים‪ ,‬הלאומים והגילאים‪ ,‬מגיעים עם הרבה רצון ללמוד‪ ,‬לעשות‬ ‫ולשנות‪ .‬עם רובם אני מסתדר לא רע‪ .‬יש כמה אנשים‬ ‫מבוגרים יותר שלפי ראות עיני מתייחסים לסדנה כאל‬ ‫"המופע של ____"‪ ,‬ופחות מדי כאל סדנה קבוצתית‪.‬‬ ‫בסדנה משתתפים גם כמה ערבים ישראלים מהגליל‪,‬‬ ‫מה שהזכיר לי באופן בלתי נמנע את הצעיר הערבי‬ ‫המשכיל‪ ,‬זה שמשתתף בבימת חובבים מעורבת )אגב הטור הקודם(‪ .‬אוסקר ויילד אמר פעם‬ ‫שהמציאות מחקה את האמנות ולא להיפך‪ .‬אולי צדק הבחור‪.‬‬ ‫עד כה למדנו שתי שיטות‪ :‬תיאטרון ‪ ,IMAGE‬סדנה שמבוססת על יצירת פסלים אנושיים‬ ‫בעוד המשתתפים באים‪ ,‬משנים את הפסל‪ ,‬מבטאים את רצונות הפסלים‪ ,‬משפרים את‬ ‫מצבם הקשה‪ ,‬ומביאים את צרותיהם בדימויים במקום במילים )טענתו העיקרית של‬ ‫בואל‪ ,‬בהתבסס על מישל פוקו ופאולו פריירה‪ ,‬היא שהמלים נשלטות גם הן ע"י בעלי‬ ‫הכוח‪ ,‬על כן המפתח להפסקת הדיכוי הוא נתינת קול למדוכאים ע"י יצירת מרחב שאינו‬ ‫מושפע רק ממילים(‪.‬‬ ‫כמו כן התחלנו לעסוק בשיטת הפורום‪ ,‬שהיא פיתוח של האימאג' לסצנה דרמטית‪ .‬השחקנים‬ ‫מכינים מראש קטע בן עשר עד עשרים דקות‪ ,‬שעוסק בנושא שלפי הנחה מוקדמת מעסיק‬ ‫את הקהל )תיאטרון המדוכאים איננו תיאטרון רפרטוארי – הוא מיועד בהגדרתו לקהילה‬ ‫מסויימת והומוגנית במידה כזו‪ ,‬שתהיינה בעיות שהקהילה כולה סובלת מהן(‪.‬‬ ‫לאחר שהשחקנים מציגים פעם אחת את הקטע בשלמותו‪ ,‬המנחה )הנקרא גם‬ ‫"ג'וקר"( פונה אל הקהל‪ ,‬ומסביר לו שעכשיו השחקנים הולכים להציג עוד פעם את‬ ‫אותו הקטע‪ ,‬אך הפעם כל אחד בקהל יכול לעצור את ההצגה בכל שלב‪ ,‬לבוא לבמה‪,‬‬ ‫ולהחליף את אחד השחקנים‪ ,‬כדי להחליט כיצד צריכה אותה הדמות לפעול‪ .‬לאחר זמן‬ ‫קצר‪ ,‬בו ההצגה מתפתחת לכיוון אליו נלקחה ע"י אותו משתתף מהקהל‪ ,‬המנחה מודה‬ ‫לאותו משתתף‪ ,‬והשחקנים ממשיכים מאותו מקום שהפסיקו‪ .‬מישהו אחר מהקהל יכול‬ ‫לעלות ולנסות את דרכו כדי לפתור את הקונפליקט המוצג על הבמה‪.‬‬ ‫כשהיה בואל בתחילת דרכו‪ ,‬כמהפכן צעיר בברזיל של שנות ה‪ ,70-‬הוא כינה את שיטתו‬ ‫"חזרה למהפכה"‪ .‬אנשים יכולים להתמודד עם הקשיים שלהם‪ ,‬לבדוק את האפשרויות‬ ‫העומדות לפניהם‪ ,‬לבחון את תוצאות מעשיהם )מעשים שבאותה תקופה היו קשורים הרבה‬ ‫פעמים למהפכה(‪ ,‬ואחר כך ללכת הביתה‪ ,‬או חזרה לתאם בבית הסוהר‪ ,‬ולחשוב על‬ ‫הדברים‪ .‬לעבד את מה שחוו‪ ,‬ולהסיק מכך על מה שהם יכולים לעשות במציאות‪.‬‬ ‫לאחר שהגיע לאירופה בשנות השמונים‪ ,‬התמתן מעט‪ ,‬ושינה את כינוי השיטה ל"חזרה‬ ‫לחיים"‪ .‬העבודה שלו החלה להיות יותר פסיכולוגיסטית ופחות מכוונת לשינוי חברתי‪ ,‬אך‬ ‫ההשפעה החברתית של שיטותיו ניכרות היטב במקומות רבים‪ ,‬בעיקר באירופה‪.‬‬

‫השיטות האלו‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫יכולות למצוא מקום‬ ‫משמעותי גם אצלנו‬ ‫בתנועה‪ ,‬ולהוות כלי שיוכל‬ ‫להשפיע באופן שונה‬ ‫מפעולות וסמינרים‪.‬‬ ‫‪46‬‬

‫האם יש סיכוי שתיאטרון יהיה כלי משמעותי לשינוי חברתי?‬ ‫שאלה זו ניצבת לפני‪ ,‬והיא אחד הגורמים לכך שאני הולך‬ ‫לסדנה הזאת‪ .‬במחשבה על חיי בתנועת הבוגרים‪ ,‬אני חושב‬ ‫ברצינות על פנייה לכיוון אומנותי‪ ,‬לאו דווקא חינוכי במובן הרגיל‪.‬‬ ‫השיטות האלו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יכולות למצוא מקום משמעותי גם אצלנו‬ ‫בתנועה‪ ,‬ולהוות כלי שיוכל להשפיע באופן שונה מפעולות‬ ‫וסמינרים‪ .‬ימים יגידו‪ .‬אני מקווה שהרשימה התמציתית הזאת‬ ‫תעורר את הסקרנות אצל כמה שיותר אנשים‪ ,‬ואולי נצליח‬ ‫לעשות משהו‪ .‬אבל עד אז‪ ,‬אני לומד ומעשיר את עצמי‪ ,‬ומתנסה‬ ‫במשהו קצת חדש ומוזר בשבילי‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬בלי ספק מרתק‪.‬‬

‫מוסיקה‬

‫ק‬

‫שה לי להתחרות ביואב קוטנר‪ ,‬שכותב באתר "מומה" ביוגרפיה מלאה‪ ,‬עשירה ומעניינת של להקת‬ ‫"הפה והטלפיים"‪ .‬לכן‪ ,‬ראו עצמכם מופנים לדף של "הפה והטלפיים" במומה‪ .‬גם קישור לאתר הבית‬ ‫של הלהקה יופיע בסוף‪.‬‬ ‫בשביל העצלנים והטכנופובים שבינינו אקצר ואספר‪ ,‬ש"הפה והטלפיים" הם הרכב של שלושה‬ ‫חברים‪ :‬אוהד פישוף ורם אוריון‪ ,‬הזכורים לחלקנו לטוב מלהקת "נושאי המגבעת"‪ ,‬והיוצר העיקרי אסף‬ ‫גברון‪ ,‬רוב הזמן סופר ומתרגם )"מובינג"‪" ,‬תנין פיגוע"(‪ .‬מה שהתחיל בסוף שנות השמונים כסוג של‬ ‫בדיחה פרטית‪ ,‬הפך להרכב שפועל בשוליים של השוליים‪.‬‬

‫ולמה הדברים אמורים?‬ ‫כי יום אחד אני נוסע באוטו‪ ,‬ופתאום מגיע אלי ברשת ג' משהו שונה ומיוחד‪.‬‬ ‫זה קורה מהר‬ ‫זה יורד במים‬ ‫זה עולה פרוטות‬ ‫זה מפשט את הסיפור‬ ‫זה מתחיל למטה‬ ‫זה נמש לאור‬ ‫זה צמוד לקרקע‬ ‫זה לא מספיק רחוק‬ ‫זה מספיק עמוק‬ ‫זה מספיק אלסטי‬ ‫זה תובע כל טיפה של‬ ‫תשומת לב‬ ‫זה מחלי צבעי ‬ ‫זה נשבר בלח‬ ‫זה נות מקו ‬ ‫זה לא נכנע לתכתיבי ‬ ‫זה מחייה מתי ‬ ‫זה מערי קשיי ‬ ‫זה הדבר הבא‬ ‫זה מגרש שדי ‬ ‫זה מצחיק מאוד‬ ‫זה נטול עופרת‬ ‫זה פחות מכלו ‬ ‫זה לא מה שכול אומרי ‬ ‫זה משתי בקשת‬ ‫זה דורש מכות‬ ‫זה פורק כל עול‬ ‫מוכיח את הכל ל‬

‫מוכיח את ההפ ‬ ‫זה מכרה זהב‬ ‫זה מסביר פני ‬ ‫זה לא מודע לתקדימי ‬ ‫זה רוצ ה לשבת‬ ‫זה נמס בפה‬ ‫זה על הגב מנסה להתהפ ‬ ‫זה מצב ביניי ‬ ‫זה קשור לכוח‬ ‫זה קשור לזמ ‬ ‫זה לא קורה לאחרי ‬ ‫זה עניי של מסה‬ ‫זה עניי של אור‬ ‫זה עניי של גני ‬ ‫זה קורה עכשיו‬ ‫זה קורה עכשיו‬ ‫זה בניגוד לכל‬ ‫זה מנסה לברוח‬ ‫זה מעמיד פני ‬ ‫זה מקולקל‬ ‫זה שווה לתחת‬ ‫זה מתחיל לנשור‬ ‫זה לא מבדיל בי טוב לרע‬ ‫זה מחולל שמות‬ ‫זה הול הביתה‬ ‫זה נשאר לישו ‬ ‫זה המפלט האחרו ‬ ‫המפלט האחרו ‪.‬‬

‫זה הסינגל מתוך התקליט החדש של "הפה‬ ‫והטלפיים"‪ .‬השיר נקרא "זה"‪ ,‬התקליט‬ ‫נקרא "קליגרו"‪.‬‬ ‫השיר הזה השאיר אותי בסוג של הלם‪ .‬מין‬ ‫משהו כזה שלא שומעים כל יום‪ ,‬בטח לא‬ ‫ברדיו‪ .‬המילים היפות אבל סתומות‪ ,‬בצירוף‬ ‫המנגינה הילדותית‪ ,‬על רקע הפלייבק של‬ ‫אורגנית הקסיו הישנה‪ ,‬גרמו לי להרגיש‬ ‫מוזר ועצוב ושמח באותו זמן‪ ,‬והשיר כולו‬ ‫נשמע כאילו הוא כל‪-‬כך לא מנסה להיות‬ ‫כלום‪ ,‬ודווקא ככה מגחך על כל הפלסיות‬ ‫והברמנים למיניהם‪.‬‬ ‫הדבר המייחד את הלהקה‪ ,‬מלבד הסאונד‬ ‫והשירים‪ ,‬הוא "הקוד"‪ :‬בראשית דרכם‬ ‫בלהקה‪ ,‬החליטו חברי הלהקה על קובץ‬ ‫כללים לפיו תנהג הלהקה‪ ,‬מה שיהפוך את‬ ‫העבודה על תקליט חדש לקלה יותר‪ .‬החוק‬ ‫הראשון של הלהקה‪ ,‬אגב‪ ,‬הוא להוציא‬ ‫אלבום חדש כל שש שנים )מה שהופך‬ ‫אותה ללהקה שלא ממש קיימת כל הזמן‪,‬‬ ‫כיוון שהופעות אין בכלל(‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬לא אשאיר אתכם סקרנים‪ ,‬והנה מוגש‬ ‫לפניכם הקוד הרשמי של להקת "הפה‬ ‫והטלפיים"‪ ,‬מתוך אתר הבית של הלהקה‪:‬‬

‫‪47‬‬

‫הפה והטלפיים ‪ -‬הקוד‬ ‫הקוד של הפה הוא מערכת כללי ם שהפה והטלפיים התחייבו עוד בראשית‬ ‫דרכ ם למלא באדי קות ‪ .‬עצ ם קיומו של הקוד ‪ ,‬כמו גם השמירה עליו ‪,‬‬ ‫חיוניים להישרדותו של ההרכב ‪ ,‬שלקח על עצמו להו ציא אלבום בכל שש שנים עד הגיעם של חבריו לגיל‬ ‫שמונים ‪ .‬כדי לעמוד בהתחייבות נכבדת כזו נחו צה מ שמעת ‪ .‬וכדי לקיים משמעת ‪ ,‬דרושים כללים ‪.‬‬ ‫יחד ע ם זאת ‪ ,‬על אף שהרושם הרא שוני שע שוי ל הת קבל הוא מעט נוקשה ‪ ,‬חשוב להדגיש כי ה קוד של הפה‬ ‫הוא גוף חי ודינאמי אשר מזין את הי צירתיות של ההרכב ותומך בה ‪ .‬כללי ם רבים הולכים עם הפה מהרגע‬ ‫הראשון ‪ ,‬אך יש ג ם כ אלה שמתהווים מ אלבום לאלבו ם ‪ ,‬או מתגלי ם ונחשפים עם הזמן ‪ .‬לפניכם מבחר כללים‬ ‫בולטי ם בקוד של הפה ‪:‬‬

‫שנים"‬ ‫שש‬ ‫כל‬ ‫"אלבום‬ ‫‪.1‬‬ ‫בתכלית ה איסור ‪ .‬הבניי ה האיטית של האנרגיה‬ ‫היצירתית הממתינה להתפרץ מגיעה בסופו של‬ ‫כלל הברזל החזק מכולם ‪ .‬המחויבות לעמוד בו‬ ‫דבר לפורקן ב אולפן ‪ ,‬כ שגרסת הכיסוי מו קלטת‬ ‫חשובה יותר מכל א ספקט אחר בהוויה של הפה‬ ‫בטייק אחד וללא חזרות ) השירים שכו סו עד היו ם‬ ‫והטלפיים ‪ " .‬א ם אנ חנו נכ שלי ם בזה אין לנו כבוד ‪,‬‬ ‫הם " גבעת התחמושת " ‪ " ,‬הנה בא השלו ם " ‪,‬‬ ‫אמינות או סיבה טובה להיות קיימים בכלל "‬ ‫" מוכרחים להמ שיך לנגן " ו " בלב א חד "(‪.‬‬ ‫מ חברי‬ ‫אחד‬ ‫בהתרגשות‬ ‫פעם‬ ‫הכריז‬ ‫הפתוחה"‬ ‫"ההזמנה‬ ‫‪.5‬‬ ‫ההרכב ‪ ,‬בי שיבה שהתקיימה בנושא ‪ .‬למרבה‬ ‫בכל אלבום נ שלחת הזמנה פת וחה לחברים או‬ ‫המזל ‪ ,‬הכלל לא הופר מעולם ‪.‬‬ ‫‪" .2‬עטיפה אחת ‪ -‬הרבה צבעים"‬ ‫אמני ם המ קובלי ם על הפה ‪,‬‬ ‫ליטול חלק בקטע או‬ ‫לכל אלבומי הפה עטיפה זהה ‪ ,‬הכוללת‬ ‫שניים ‪ .‬הדבר נעשה על מנת‬ ‫את התמונה המרכזית של הפה ) על‬ ‫שלא לאבד קשר עם העולם‬ ‫השער ( ואת התמונה המ שנית של הפה‬ ‫הים‬ ‫) ב " בין‬ ‫החיצון‬ ‫) בתוך ה חוברת (‪ .‬כדי שניתן יהיה‬ ‫והביצות " התארחה פלוגה‬ ‫להב חין בין ה אלבומי ם ‪ ,‬פותחה שיטת‬ ‫ח ' בשיר " דוד א שכנזי " ‪,‬‬ ‫הצבעי ם ‪ .‬לכל אלבום צבע יי חודי ‪ ,‬עליו‬ ‫שניים‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫שנכתב‬ ‫מוחלט בפגישה מיוחדת ‪ .‬השיטה לפיה‬ ‫מחבריה ; ב " הפה והטלפיים‬ ‫נבחר הצבע הנבון לכל אלבו ם ל א‬ ‫אחד‬ ‫הוזמן‬ ‫בחלל "‬ ‫תיחשף לעולם ) ה צבעי ם של ארבעת‬ ‫הטקסטים מדיוויד קרוסני‬ ‫האלבומים ה קיימים עד היום הם צהוב ‪,‬‬ ‫ובוצעה גר סת כי סוי ל " שיר‬ ‫ורוד ‪ ,‬כסף וירוק (‪.‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫והטלפיים‬ ‫הפה‬ ‫"‬ ‫של‬ ‫הסמל‬ ‫קסיו"‬ ‫על‬ ‫"אין‬ ‫‪.3‬‬ ‫סיו ם " של ההרכב הנערץ‬ ‫הדה בושס ; ב " ירושלי ם " הוזמן טקסט מ אתגר‬ ‫כלי הנגינה המרכזי של הפה והטלפיים הוא אורגן‬ ‫קרת ותורג ם טקסט א חר של אלכ סנדר פוש קין‬ ‫הקסיו ‪ .‬מודלים שונים של אורגני קסיו שימ שו את‬ ‫ז " ל ; ב " קליגרו " נכתב ט קסט אחד על ‪ -‬ידי הילה‬ ‫ההרכב בהצל חה מראשית דרכו ‪ .‬פונ ק צית הליווי‬ ‫גברון ומקהלת העוגיות נטלה חל ק ב " חרוסלמה " ‪,‬‬ ‫האוטומטי של האורגנים הללו היא ה שלד שסביבו‬ ‫שבוצע במקור על ‪ -‬ידי נוודי האוכף (‪.‬‬ ‫נו צרי ם מרבית שירי ההרכב ‪ .‬הפה והטלפיי ם‬ ‫‪" .6‬השיר בעל המשמעות הסופנית"‬ ‫מקווים להמשיך ולהעמיק את הק שר הח ם בינ ם‬ ‫לשיר הלפני א חרון בכל אלבום צריכה להיות נ ימה‬ ‫לבין החברה היפנית ‪.‬‬ ‫הפטריוטית"‬ ‫הכיסוי‬ ‫"גרסת‬ ‫‪.4‬‬ ‫סופנית – במלודיה ‪ ,‬במילים ‪ ,‬בכותרת או בכולם ‪.‬‬ ‫סיו ם תמיד היה אלמנט חשוב בגוף העבודה של‬ ‫הרצועה הא חרונה בכל אלבום של הפה הי א גרסה‬ ‫הפה והטלפיי ם וכלל זה חוגג את הנטייה הטבעית‬ ‫מאולתרת של שיר ישר אלי ‪ .‬ההחלטה איזה שי ר‬ ‫הזו ) ה שירים ה סופניי ם עד היום הם " שיר‬ ‫לכ סות מתקבלת מוקד ם בתהליך ההכנה לאלבו ם‬ ‫פרידה " ‪ " ,‬שיר סיום " ‪ " ,‬שיר סגירה " ו " איננו "( ‪.‬‬ ‫) שנה שניה עד שלי שית (‪ .‬עובדה זו מותירה‬ ‫לחברי הפה ת קופה של שלו ש עד ארבע שני ם‬ ‫במהלכה הם יכולים להאזין ל שיר המקורי ולהרהר‬ ‫בפוטנ ציאל החבוי שלו – עדיין ללא מימו ש‬ ‫מוסי קלי של הרעיונות ‪ ,‬שבשלב הזה אסור‬

‫‪48‬‬

‫ממקמת"‬ ‫"כותרת‬ ‫‪.7‬‬ ‫הזמן הרב שעובר בין אלבום ל אלבום ‪,‬‬ ‫מוצא את הפה והטלפיים בכל פע ם במ קו ם‬ ‫אחר –‬ ‫גי אוגרפית ומנטלית ‪ .‬להרכב ח שוב ל ציין‬ ‫זאת בכותרות האלבומים ‪ .‬האלבום הרא שון‬ ‫נקרא " בין הים והבי צות "‪ .‬מ שיר הנוש א‬ ‫שלו שהופיע ב אלבום השני ) ר ' הסעיף‬ ‫הבא ( ניתן היה להבין שמדו בר בשט חי ם‬ ‫הכבושים ‪ .‬האלבום השני מצא את הפה‬ ‫והטלפיים בחלל ‪ .‬ה שלישי החזיר את‬ ‫ההרכב למצי אות של ירושלים ‪ ,‬עיר‬ ‫שהשפיעה עליו רבות ‪ ,‬והרביעי מגיע לכפר‬ ‫קליגרו ‪.‬‬ ‫האלבום‬ ‫של‬ ‫הנושא‬ ‫"שיר‬ ‫‪.8‬‬ ‫הקודם"‬ ‫בכל אלבו ם מופיע שיר ששמו כש ם‬ ‫האלבום שקדם לו ) ר ' הסעיף ה קודם (‪.‬‬ ‫סעיף זה שייך ל סוג ה סעיפים ב קוד א שר‬ ‫ממל אים מראש חל קים נר חבים מכל אלבו ם‬ ‫עתידי בתוכן פוטנ ציאלי ‪ ,‬אפילו עוד לפני‬ ‫שהחלה ספירת שש ה שני ם הבאות ‪.‬‬ ‫ההקלטה"‬ ‫"רוח‬ ‫‪.9‬‬ ‫הרעיון הב סיסי הוא שמירה על רמת‬ ‫טריות ‪ ,‬פשטות ו אינטו איטיביות מקסימליי ם‬ ‫האלבומי ם‬ ‫שני‬ ‫המו קלטים ‪.‬‬ ‫בערוצים‬ ‫הראשוני ם הוקלטו‬ ‫ביממה על טייפ ארבע ערו צים ‪ ,‬מכשיר‬ ‫ההקלטות הביתיות של ימים עברו ‪.‬‬ ‫" ירו שלים " הו קלט לתוך מחשב בסדרת‬ ‫סשנים ק צרים ‪ .‬הפה והטלפיים לא עושי ם‬ ‫חזרות לקר את הה קלטות ‪ .‬תהליך ה קד ם ‪-‬‬ ‫הפקה מורכב מ סדרה של מפגשי ם‬ ‫שפזורי ם במרוו חים נדיבי ם ל אורך תקופת‬ ‫שש השני ם שבין אלבו ם אחד למשנהו‬ ‫) ראה סעיף ‪ .( 1‬המפגשי ם מתקיימים בבתי‬ ‫החברים ברחבי העולם ‪ .‬במהלכם נכתבי ם‬ ‫השירי ם ומו קלטות סקי צות ‪ .‬לא חר מכן‬ ‫נכנ סים ה שירים לת קופת צינון עד לשלב‬ ‫ההקלטות עצמו ‪.‬‬ ‫‪" .10‬חברת התקליטים פושטת את‬ ‫הרגל"‬ ‫אולי הסעיף המ סתורי וה אפל ביותר ב קוד ‪.‬‬ ‫נמצא מ חוץ ל שליטתו או הבנתו של‬ ‫הה רכב ‪ .‬ההיסטוריה מר אה שכל חברת‬ ‫תקליטים שמו ציאה אלבו ם לפה והטלפיי ם‬ ‫פושטת רגל תוך שני ם ספורות ‪ ,‬ובכל‬

‫מקרה לפני יצי את ה אלבו ם הבא של הפה‬ ‫ר קורדס ‪,‬‬ ‫ק סבה‬ ‫השלישית ‪,‬‬ ‫) האוזן‬ ‫לבנטיני (‪ .‬בעבר נהוג היה להאמין שכלל‬ ‫זה מוכיח שרק מי שמוכן להקריב את עצמו‬ ‫) גם אם לא ביודעין ( ‪ ,‬ר אוי להו ציא אלבו ם‬ ‫לפה ‪.‬‬ ‫מכפיל"‬ ‫המכירות‬ ‫"גרף‬ ‫‪.11‬‬ ‫נתוני המכירות מר אי ם שגרף‬ ‫המכירות של אלבומי‬ ‫הפה מכפיל את ע צמו‬ ‫בכל אלבום ‪.‬‬ ‫"השיר‬ ‫‪.12‬‬ ‫הקצר"‬ ‫בכל אלבו ם מופיע שיר קצר הכולל בית‬ ‫אחד מו שר ‪ ,‬והמ שך אינסטרומנט אל י ארוך‬ ‫יותר ‪ .‬ל שיר הק צר אין פזמון או חל ק‬ ‫שלי שי ‪ .‬ב אלבום הרא שו ן השיר הק צר היה‬ ‫" בג ' ונגל בבנ קוק " ‪ ,‬ב שני " עם הא קד ח‬ ‫ביד " ‪ ,‬ב שלי שי " מנגל מוני " וברביעי‬ ‫" כלאחר יד "‪ .‬יש לשי ם לב כי השיר‬ ‫שמופיע ברוברי קת " השיר הקצר " לא חייב‬ ‫בהכרח להיות ה שיר הקצר ביותר ב אלבום ‪.‬‬ ‫הסמוי"‬ ‫"המסר‬ ‫‪.13‬‬ ‫במהלך גרסת הכי סוי הפטריוטית ) ר ' סעיף‬ ‫‪ ( 4‬יימסר תמיד מס ר סמוי מאת הפה‬ ‫והטלפיים לדמות מוכרת בחיים ה ציבוריי ם‬ ‫של ישר אל ‪ ,‬בעלת רלוונטיות ל שיר ‪,‬‬ ‫לאלבו ם או לת קופה ‪ .‬המסרים והדמויות‬ ‫אליהן הם ממועני ם ייש ארו ח סויים מעצם‬ ‫הגדרתם ‪.‬‬ ‫‪" .14‬השיר המפנה טענות אל בת‬ ‫שני"‬ ‫בגוף‬ ‫היפה‬ ‫המין‬ ‫בכל אלבום מופיע שיר א שר פונה ישירות‬ ‫אל נ ציגה ד מיונית של המין השני בשורה‬ ‫של טענות )" את רוצה אותי בפח " ‪ " ,‬ילד ל א‬ ‫מתוכנן ‪ " , " 2‬חיוך קטן " ו " אל תגידי לי‬ ‫מחר "(‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬זהו הקוד‪ .‬קצת ארוך‪ ,‬נכון‪ ,‬אך‬ ‫משעשע‪ .‬באתר הבית תוכלו גם להאזין‬ ‫לשיר "זה"‪ .‬מומלץ בחום‪ .‬תהנו‪.‬‬ ‫‪http://www.mouthonline.net/‬‬ ‫עד כאן להפעם‪ .‬שיהיה חודש טוב‪,‬‬ ‫ותזכרו‪" :‬בעולם הקר והציני שאנחנו חיים‬ ‫בו‪ ,‬שטויות זה הדבר הכי חשוב"‪.‬‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫‪Drakon.adam@gmail.com‬‬ ‫‪49‬‬

‫כתיבה יוצרת‬

‫רישומי מדבר‪ -‬האד והטבע‬ ‫יש רגעי בה אנחנו הופכי לטבע‪.‬‬ ‫שוכחי לרגע את עצמנו‪ ,‬צרותינו‪ ,‬היו ‪-‬יו הרגיל‪,‬‬ ‫ונותני לעצמנו להפו לטבע‪.‬‬ ‫אי אנחנו הופכי לטבע?‬ ‫אמנ אנחנו נשארי בדמות אד ‪,‬‬ ‫א בתוכנו‪ ,‬לרגע אנחנו הר‪.‬‬ ‫לרגע אב חלקה‪ ,‬לרגע שמיי כחולי ‪,‬‬ ‫לרגע גרגירי חול‪.‬‬ ‫האד יכול לבחור לרגעי להיות טבע‪-‬‬ ‫לגלות בתוכו את השקט שלו‪ ,‬הדממה‪ ,‬הרוח המנשבת‪ ,‬החו ‬ ‫היוקד‪.‬‬ ‫הפכפ הוא האד כמו הטבע‪.‬‬ ‫א הטבע לא יכול להיות אד ‪.‬‬ ‫זכות זו שמורה רק לנו‪.‬‬ ‫איזה אד אנחנו?‬ ‫מה בתוכנו‪ ,‬בראשנו‪ ,‬בליבנו‪...‬‬ ‫ומה במעשינו‪ ,‬בחלומותינו‪ ,‬ברצונותינו‪...‬‬ ‫הא אנו תמיד מצליחי להיות האד שאנו רוצי ?‬ ‫שיר לייזר‪ ,‬גרעין באמת‬

‫קריאה ב"החיים כמשל"‪ ,‬טיול חנוכה‪2007 ,‬‬ ‫לקרוא את שירת ירושלים החדשה‬ ‫בתא שירותים כימיים‬ ‫בהרי אילת‪ .‬ריח‬ ‫החרא‪ ,‬מבושם‬ ‫בחומר מחטא‬ ‫מתערבב עם לונדון‬ ‫הרחוקה‪.‬‬ ‫הרוח צורב בחוץ‬ ‫הרוח שורף בפנים‬ ‫המוני קולות ילדים‬ ‫ושקט תהומי‪ .‬ידעתי‬ ‫כי מה שקראתי‬ ‫שם‪ ,‬דרשה בוערת‬

‫‪50‬‬

‫על היות האדם‪,‬‬ ‫העומד לבדו נוכח האלוקים‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫לאור פנס חיוור מני ירח גורע‪,‬‬ ‫דועך‪ ,‬גווע‪,‬‬ ‫מחבטות בתיק הגב המסמורטט‪,‬‬ ‫מסוללות שאבד עליהן הקלח‪,‬‬ ‫ידעתי שאותה האש‬ ‫אשר מלחכת בי דרך הדפים‪,‬‬ ‫תבער עלי במדורה‬ ‫מתוך אותם ניירות‬ ‫כקול הסירים תחת הסיר‪.‬‬ ‫אדם ברשאי ‪ ,‬גרעין דרקון‬

‫כתיבה יוצרת‬

‫…‬

‫‪ /......‬אור דנמרק‪ ,‬קבוצת קוקוריקו‬

‫חשבתי לכתוב מונולוג בחרוזי ‬ ‫אבל לא סת כזה שמתעסק בנושאי חשובי ‬ ‫זה לא יעבוד ענה לי קול אחר בראש‬ ‫שטויות ובכלל זה ממש חשוב לדרוש‬ ‫לדרוש זאת מילה חשובה‬ ‫אבל אי בה שו אות כמו אהבה‬ ‫אז מה זה אומר?‬ ‫שאי אפשר לדרוש יותר?‬ ‫לדרוש לא מתחרז ע חיבה‬ ‫לא ע רצו ולא ע יכולת ואפילו לא ע גלידה‬ ‫היא מתחרזת ע לכבוש‬ ‫שזאת מילה רעה‬ ‫אפילו ליל כ אמרה‬ ‫היא מתחרזת ע ללבוש ומחוש אבל זה לא‬ ‫שווה כמו‬ ‫גלידה‬ ‫לדרוש היא מילה הפכפכה‬ ‫אל כל מילה שהיא מתווספת היא משנה את‬ ‫הצורה‬ ‫אפשר לדרוש חיבוק אבל אז הוא יהיה קר‬ ‫אפשר לדרוש הבנה אבל זה יהיה מנוקר‬ ‫אפשר לדרוש זכויות שזה קצת בסדר‬ ‫אבל אז זה מרמז שאת הממשל צרי לשלוח‬ ‫לחדר‬ ‫אומרי שלדרוש זה מקד ‬ ‫כמו לדרוש מבהמה‬ ‫שצועקי דיו דיו ומצליפי בחומרה‬ ‫מהר יותר הביתה חבל על כל שנייה‬ ‫אבל בטח יש ג גבול לתעלול‬ ‫הריי לא תדרוש משולח להיות גומייה‬ ‫כ זה ג ע חבר?‬ ‫צרי לדרוש פחות שלא ישבר?‬

‫ומה ע המורה לספורט הססגוני‬ ‫ששמו עכשיו פרח מזיכרוני‬ ‫שהשריר כואב ש צרי להמשי ‬ ‫אני האטתי והוא גער אכ מצב מבי ‬ ‫ואולי בדיעבד עשיתי טעות‬ ‫ולא הייתי צרי להגיב בגסות?‬ ‫הריי הוא רק רצה שאני אדרוש‬ ‫כמו שאומרי הכול בראש‬ ‫אז מה מותר ומה אסור‬ ‫מקבוצה שדוגלת בחיבור‬ ‫צרי שזה יהיה בטאקט‬ ‫כדי שלא הכל יל פאקט‬ ‫וג צרי אומ וביטחו ‬ ‫שמישהו לא יתפוצ אלי כמו בלו ‬ ‫לא יודע למה אבל אני לקראת סיו ‬ ‫ורציתי להגיד את זה כה ולא בעילו ‬ ‫לדרוש את אולי מילה קשה‬ ‫אבל לגמרי לא גסה‬ ‫זאת מילה לבוגרי ‬ ‫מילה מחוספסת‬ ‫שמשנה משפט לאמירה חורצת‬ ‫אולי מה שהיא לא זאת מפחידה‬ ‫כי ג אי לה אותיות כמו גנב או מחלה‬ ‫לדרוש יכול להיות בהסכ אפילו שזה‬ ‫הפו ‬ ‫צרי לדרוש ע כוונה טובה‬ ‫כמו לדרוש מילד לקחת תרופה‬ ‫את האי כמה וכיצד‬ ‫זה כבר שתחליט כל קבוצה‬

‫איש תנועה בצבא‬ ‫איש התנועה‬ ‫יוצא לצבא‬ ‫ופתאו זה מוזר‬ ‫צרי לשאול א אסור או מותר‬ ‫במקומה של האחריות‬ ‫מגיעה לה צייתנות‬ ‫את מקומה של השיחה‬ ‫תחלי בברוטליות הצעקה‬ ‫למצב כזה צרי להסתגל‬ ‫ומה לעשות זה די מבלבל‬ ‫מעיין דותן‪ ,‬גרעין "ליבה"‬

‫‪51‬‬

‫"החיים האלה כל כך מסריחים‪ ,‬וגם נגמרים מהר מדי"‬ ‫)וודי אלן(‬

‫‪0-385-REARCOVER-‬‬

‫"שלא תחשבו‪ ,‬היו לי דוגמניות‪ .‬ויתר מאחת‪ ,‬ויותר מאחת‬ ‫בפעם אחת‪ .‬היו בלונדיות‪ ,‬היו ג'ינג'יות‪ ,‬אפילו רקדניות היו‪.‬‬ ‫אחת אפילו אהבתי‪ .‬ונכון‪ ,‬הייתה גם אחת גרוזינית‪ ,‬אבל לא‬ ‫ראו עליה‪ .‬והייתי שיכור‪ .‬היו סטודנטיות‪ ,‬אפילו דוקטוריות‪,‬‬ ‫יצאנו להפגנות ביחד‪ ,‬שבתנו אבל גם הן היו יפות‪ .‬בקיצור מה‬ ‫רבו‪ .‬ושתבינו שלא היה חסר אף פעם"‪.‬‬ ‫)האיש(‬

‫"ג'וני ווקר‪ .‬שחור‪ .‬מיוצר בקילמרנוק‪ ,‬סקוטלנד‪ .‬יוצר בארבעה‬ ‫בספטמבר לפני שתים עשרה שנים‪ ,‬ע"י בן אדם שגילו לא עלה על‬ ‫עשרים וארבע‪ ...‬למעשה הוא היה בן עשרים ושלוש בדיוק שבועיים‬ ‫לפני כן‪ .‬ענד טבעת נישואין על קמיצת ידו הימנית‪ .‬הוא היה קתולי‪.‬‬ ‫נימול‪ .‬סבל מאוושה בלב‪ .‬השתין בחבית הויסקי"‪.‬‬ ‫)גידי בן דב‪" ,‬המומחה"‪ ,‬מרשים את מארחיו בזיהוי משקה שלאחר‬ ‫הארוחה(‪.‬‬

‫"יעל‪ .‬יעל מדבר נובי‪ .‬היו לו שלוש‪ ,‬לא‪ ,‬ארבע רגלים‪ .‬בן‬ ‫שנתיים ושבעה חודשים‪ ,‬הוא הלך צפונה כשהרוח הייתה‬ ‫מזרחית‪ ,‬בפיו היה גליל נייר טואלט בר שלושה עשר ריבועים‪.‬‬ ‫לילי‪ .‬עם כלבלבים‪ .‬הוא סבל משלפוחית רגיזה‪ .‬והיה מאוהב‬ ‫ב‪ ...‬יעל‪ .‬הוא לא היה חמוש"‪.‬‬ ‫)גידי בן דב‪" ,‬המומחה"‪ ,‬טיול חנוכה ‪(2007‬‬

‫"הגעתי לגן חיות‪ .‬קניתי כרטיס‪ ,‬נכנסתי לכלוב‪ .‬איך שאני מתחיל‬ ‫פתאום מגיע איזה בבון אחד‪ ,‬בטח אוהד בית"ר‪ ,‬מתחיל לצרוח עלי‪ .‬אז‬ ‫כמו שאתם רואים אותי לא סוטה וכו'‪ ,‬דוגמניות וכו'‪ ,‬משכיל וכו'‪ ,‬אני‬ ‫לוקח איזה לום ומביא לבבון בראש‪ .‬אז הגיע הפקח והוציא אותי‪ ,‬ומשם‬ ‫ישר לניידת‪ .‬אוי כמה שהייתי קרוב‪ ,‬מה בסך הכל בנאדם מבקש? מה‬ ‫בגלל שני כרומוזומים מתה האהבה?"‬ ‫)האיש שרצה לזיין קופה(‬

‫"וזה באמת לא בא משום מקום סוטה או‬ ‫משהו‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬אני מה זה נגד סטיות‪,‬‬ ‫נגיד הומאים‪ ,‬סבבה שיהיה להם בכיף‪ ,‬אבל‬ ‫לא בבית ספרי‪ .‬שלא לדבר על כל‬ ‫המניאקים שממששים ילדים בני עשר‬ ‫וכתבים מערוץ עשר‪ ,‬איכס‪ .‬באמת שאין לי‬ ‫מושג מאיפה זה בא‪ .‬לא מצליח להבין את‬ ‫זה‪ ,‬קם בבוקר‪ ,‬הולך לעבודה‪ ,‬חוזר‪ ,‬רואה‬ ‫טלוויזיה‪ ,‬הולך לישון‪ ,‬וזה לא יוצא‬ ‫מהראש‪ .‬ועוד אני בתור אחד‪ ,‬שהיו לו‬ ‫דוגמניות‪ ,‬ויותר מאחת וכו'‪ .‬יענו לא חסר‬ ‫לי‪ .‬אבל כל בחורה שבאה זה רק הולך‬ ‫ומתגבר"‪.‬‬ ‫)האיש שרצה(‬

‫"‪ -‬אני קפיטליסטית‪ ,‬היא קפיטליסטית‪,‬‬ ‫גם היא קפיטליסטית – כולנו‬ ‫קפיטליסטים!‬ ‫ לא קפיטליסטים‪ .‬קפיטליסטיות‪".‬‬‫)שיחה שהיתה באמת בגרעין דרקון‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬היא לא היתה השיחה היחידה‬ ‫בנושאי כלכלה בחודש האחרון‪.‬‬ ‫השיחות נגעו רובן ככולן לעניינים‬ ‫חשובים מאוד וכללו בין השאר גם‬ ‫ויכוחים סוערים‪ .‬אגב‪ ,‬דווקא העניין‬ ‫הנ"ל אינו מהותי אלא לשוני‪ .‬מה‬ ‫שמעלה אצלנו את השאלה‪ :‬אם‬ ‫האקדמיה ללשון החליטה שמרגע שיש‬ ‫רוב של בנות בקבוצה כלשהי אזי צורת‬ ‫הריבוי היא נקבית‪ ,‬מדוע עדיין נשמעים‬ ‫"קפיטליסטים"‪,‬‬ ‫כמו‬ ‫מושגים‬ ‫"רכושניים"‪ ,‬ודומיהם?(‪.‬‬

‫"כשיערי ירד מההר‪ ,‬ראיתי אותו ראשון‪.‬‬ ‫הוא היה נראה כאילו לקחו לו את הפרצוף‬ ‫ומעכו לו אותו עם פטיש חמש קילו‪ .‬ישר‬ ‫לקחנו אותו אלינו למאהל ונתנו לו לשתות‬ ‫הר הזיתים בחורף‪ ,‬ניצה בר גיורא‬ ‫קצת לבן‪ .‬בהתחלה היו קצת תאקלים בינינו‬ ‫לבין הביתניסטים‪ ,‬צמצום והתפשטות‬ ‫ודברים כאלה‪ ,‬אבל איך שהתחילו הריקודי‪-‬עם אז כולנו היינו‬ ‫כשאני הייתי בעין חרוד‪ ,‬זה עוד לא היה ככה‪ .‬היינו הולכים לישון כל‬ ‫מרוצים‪ .‬ראיתי שרחלי קרצה לי בערב‪ ,‬ומפה לשם היה מה‬ ‫לילה בארבע לפנות בוקר וקמים בשלוש לפנות בוקר‪ .‬באותו הלילה!‬ ‫שהיה והקמנו לנו אוהל משפחה‪ .‬היה זה מעשה גדול"‪.‬‬ ‫היינו מסלקים סלקים ומסליקים סליקים‪ .‬פעם אחת יצאנו לפעולה בלי‬ ‫)ספר השומר הצעיר‪ ,‬כרך א'‪ ,‬גרסת הבלוג(‬ ‫שאכלנו לפני זה‪ ,‬אז התגנבנו באישון לילה אל הלול ואכלנו שני עופות‬ ‫שלמים‪ .‬כל אחד‪ .‬אחר כך בפעולה נלחמנו כמו חיות‪ ,‬איך שקצרנו שם‬ ‫"אז כמו שאתם רואים אותי‪ ,‬בחור נורמלי לגמרי‪ ,‬נגד סטיות‬ ‫את הערבים‪ .‬היום זה לא אותו דבר‪ .‬היום פתאום הערבים מהכפרים‬ ‫וכו'‪ ,‬דוגמניות וכו'‪ ,‬בוקר אחד אני יוצא מהבית שלי בעיר‬ ‫התחילו לקבל זכויות‪ ,‬יש אחת ליילה‪ ,‬מפרקת לי את העוף בערב כדי‬ ‫והולך לכיוון מלחה‪ .‬כל המונית אני בהתרגשות רק‬ ‫שיהיה לי נוח לאכול אותו‪ .‬לא יודעים להפסיד בכבוד אלה‪ .‬אח‪ ,‬מפגשי‬ ‫מהמחשבות‪ .‬והמונית כמרקחה‪ -‬מלא דוגמניות‪ ,‬וכולן‬ ‫האביב אצל יגאל בגינוסר‪ ,‬איך שהיינו נותנים אז בצעירות הערביות‪.‬‬ ‫מסתכלות לכיוון‪ ,‬בטח חושבות שאני איזה סוטה‪ .‬ואני לא מבין‬ ‫או שזה היו תאילנדיות‪ .‬היו אז תאילנדיות בארץ? לא הרגנו את כולן‬ ‫מאיפה זה בא לי‪ ,‬כולה מה חסר לי‪ ,‬אני משכיל‪ ,‬מצליח‪ ,‬מושך‪.‬‬ ‫בוייטנאם?‬ ‫סך הכל רציתי קצת חום והבנה בלי שאלות"‪.‬‬ ‫)פלמ"חניק בדימוס משיב לשאלות ילדי עין חרוד מאוחד‪ ,‬יום‬

‫)האיש שרצה לזיין(‬

‫העצמאות(‪.‬‬