הגורן 1

Page 1

‫גיליו מס' ‪1‬‬

‫נובמבר ‪2007‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬

‫"בראש או ג'וני עמדה גור ‪ .‬הגור העידה על ההצלחה‬ ‫הגדולה של הקבוצה‪ .‬מכל מקו בעמק השומ ‪ ,‬החנוק‪,‬‬ ‫אפשר היה לראות את הערמה הגאה‪ .‬היא היתה הסמל למה‬ ‫שיכול הפועל לעשות במו ידיו‪ .‬היא היתה סיכו לשעות‬ ‫ארוכות של עבודה‪ .‬א היתה הגור ג עדות למיעוט הישגיו‬ ‫של הפועל‪ ,‬לקוצר ידו ולקוצר יכולתו‪ ,‬שהרי היא ניצבה‬ ‫לבדה בעמק הרחב‪ ,‬עטור האבני ‪ ,‬חצוי בירד המתפתל‪".‬‬


‫מאמרכת‬

‫אנחנו נורא מתרגשים לכתוב את המאמרכת הראשון בגליון הראשון של עיתון תנועת‬ ‫הבוגרים‪ .‬עיתון זה יוצא לאור אחרי לא מעט מאמצים והשקעה‪ .‬ידוע לנו שהשמועה אודות‬ ‫העיתון לא הגיעה אל כולכם‪ ,‬אך אנחנו קוראים לכם‪ ,‬בוגרי השומר הצעיר באשר תהיו‪ ,‬לבוא‬ ‫ולקחת חלק פעיל בכתיבה‪ ,‬בעריכה‪ ,‬בעיצוב של התהוות במת המפגש הזו‪.‬‬ ‫יש כיום חשיבות עצומה בהקמת מוסדות תרבות של תנועת הבוגרים‪ .‬רק ככה תיווצר כאן‬ ‫תנועה אמיתית‪ ,‬עם קשר בין הגרעינים השונים‪ ,‬עם התפתחות ועם יצירה‪ .‬הכוונה היא לא‬ ‫להתנתקות מתנועת הנוער אלא ללידה אמיתית של תנועת הבוגרים‪ -‬תהליך שיאפשר קשר‬ ‫של המשכיות התנועה‪ .‬המעשה אינו סובל דיחוי‪ .‬בלי שיח משותף‪ ,‬תרבות משותפת ויצירה‬ ‫שנובעת מחיינו עכשיו איש לא יראה את עצמו כחלק מתנועת הבוגרים‪ .‬לא יהיה ממה‬ ‫להרגיש חלק‪.‬‬ ‫הרעיון להקמת העיתון התחיל מחשיבה שבתור תנועת חיים הולכת וגדלה יש לנו את הרצון‬ ‫והצורך ליצור ולהרחיב את מעגלי השיתוף בינינו‪ .‬אנחנו מקווים שהעיתון יהיה במה לשיתוף‬ ‫רעיוני ותרבותי ויצור דיאלוג בין אנשים שונים‪ ,‬גרעינים שונים ושכבות שונות‪ .‬אנחנו בטוחים‬ ‫שהמעשה הזה יפתח פתח לעוד כמוהו ומהר מאוד נראה מסביבנו תנועה חיה‪ ,‬בועטת‪,‬‬ ‫מורדת ומגשימה‪ .‬אנחנו לא צריכים לפחד מהעלאת שאלות וספקות‪ .‬להפך‪ ,‬רק אם נחדד את‬ ‫השאלות נוכל להגיע יחד לתשובות‪.‬‬ ‫לא במקרה החלטנו להשקיע דווקא ביצירת עיתון‪ .‬המילה הכתובה היא דרך רבת עוצמה‬ ‫להשפיע‪ ,‬ליצור ולשתף רעיונות‪ .‬לכתוב כתבה זה לא כמו לדבר‪ .‬מה שכתבת ישאר כאן עוד‬ ‫הרבה זמן‪ .‬ולכן אנחנו עוצרים‪ ,‬בוחנים את עצמנו‪ ,‬מבהירים טוב טוב מה אנחנו חושבים ורק‬ ‫אז מנסחים )ומנסחים שוב(‪ ,‬עד שנוכל לחתום על זה‪.‬‬ ‫זה המקום להודות מקרב לב לכל הכותבים המעולים‪ ,‬שלקחו חלק משמעותי בגליון הראשון‬ ‫של "הגורן"‪ .‬וזה גם המקום לקרוא שוב לכם‪ ,‬לכולכם‪ ,‬לרוץ ולשלוח לנו מאמר‪ ,‬המלצה‪ ,‬שיר‪,‬‬ ‫סיפור‪ ,‬כל דבר שאתם רוצים לשתף עם עוד אנשים‪ ,‬שהם עוד שותפים‪.‬‬ ‫כל דבר? כן! העיתון הזה הוא במה פתוחה‪ ,‬אין הגבלת נושא )כמובן‪ ,‬חוץ מדברים שיפגעו‬ ‫במישהו אחר(‪ .‬אנחנו מאמינים שזו תהיה במה אמיתית ומשמעותית בתנועת החיים‬ ‫המתעצבת שלנו‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו מאוד‪,‬‬ ‫העורכים‪ -‬שירן‪ ,‬גיל והללי‪.‬‬ ‫)בשער‪ :‬האיור‪ -‬מתוך ארכיון "יד יערי"‪ ,‬והציטוט‪ -‬מתוך "הגורן‪ ,‬התלם הארוך‪ ,‬העץ הבודד" מוקי צור(‬

‫העורכים‪ :‬שירן גולדברג )מפרש(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‪ ,‬הללי בלבן )מפרש(‪.‬‬ ‫הכותבים‪ :‬גילי ברטורא )להט(‪ ,‬אדם ברשאי )דרקון(‪ ,‬אביב גלבוע )נווה(‪ ,‬דור אנג'ל )קרנף(‪,‬‬ ‫אורי אופיר‪ ,‬אוריה ברונשוויג )חריף(‪ ,‬הילה אילן )יחף(‪ ,‬אסי גרבז )באמת(‪ ,‬גיל וולפסון‬ ‫)חריף(‪ ,‬אדם שופרא )שילוב(‪ ,‬שייקו ברנדווין )חריף(‪ ,‬רוני לנדאו )בלוט(‪ ,‬עופר נוימן )צור(‪,‬‬ ‫עופר אידלין )להט(‪ ,‬יובל קרופיק )נווה(‪.‬‬

‫‪2‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫אוריה‬ ‫ברונשוויג‬ ‫גרעין "חריף"‬

‫הקואופרטיב‪ ,‬הראשון מסוגו בארץ‪ ,‬לוקח את צעדיו הראשונים בעולם הכדורגל‬ ‫הקפיטליסטי והמנוכר וקורא לכם‪ :‬בואו לתמוך במשהו חדש‪ ,‬טהור ואמיתי‪ .‬הצטרפו‬ ‫לאוהדי הפועל ירושלים ובואו להגשים חלום ספורטיבי!‬ ‫כל מי שמתעניין מעט מאוד בספורט הישראלי יכול להעיד כי המגמה‬ ‫השולטת בענפים המרכזיים בעשרים‪-‬שלושים השנים הארונות היא‬ ‫הבעלות הפרטית על המועדונים‪ .‬אנחנו גדלנו אל תוך המציאות הזו‪,‬‬ ‫אך לא כך היה תמיד‪ .‬יותר חשוב מזה‪ ,‬לא כך צריך להיות עכשיו‪.‬‬

‫רוב מועדוני הכדורגל בארץ הוקמו למעשה כענפים של מרכזי ספורט )הפועל‪ ,‬מכבי‪ ,‬הכח‪(...‬‬ ‫ביישובים שונים‪ .‬המועדונים למעשה ייצגו את כל הציבור שתמך בהשקפות מרכזי הספורט‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬הפועל טבריה ייצגה את מי שתמך בדעות השמאל באזור טבריה‪ .‬לאחר שנים רבות‬ ‫בהן המרכזים היו אלו שהחזיקו בקבוצות‪ ,‬החל תהליך הפרטה בסביבות שנות השמונים‬ ‫והקבוצות עברו לידיים של משקיעים בעלי אינטרסים זרים לייעוד המקורי של הקבוצות‪ .‬יש‬ ‫מי ש"זכו" בבעלים נדיבים בעלי כיס עמוק ונכונות להשקיע‪ .‬יש מי שלא‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 90‬הגיע מועדון הכדורגל של הפועל ירושלים לידיו של איש העסקים‬ ‫הירושלמי‪ ,‬הקבלן יוסי סאסי‪ .‬המועדון‪ ,‬שהיה הבכיר בבירה במשך שנים‪ ,‬בעיקר בשנות‬ ‫השבעים והשמונים‪ ,‬לא ידע מה מצפה לו‪ .‬תקופה קצרה אחרי שנכנס סאסי למועדון‪ ,‬הוא‬ ‫צירף אליו בשותפות את ויקטור יונה‪ .‬אחרי שנים בהן היה המועדון חבר של קבע בליגה‬ ‫הראשונה ואף זכה בגביע המדינה ב‪73‬‬ ‫החלה ההידרדרות‪ .‬המועדון הגיע‬ ‫לראשונה בתולדותיו לליגה הארצית "לאחר שנים רבות בהן‬ ‫בתחילת שנות האלפיים ומאז נמצא על המרכזים היו אלו שהחזיקו‬ ‫התפר בין ליגת המשנה לליגה השלישית‪ .‬בקבוצות‪ ,‬החל תהליך הפרטה‬ ‫בנוסף לפן המקצועי‪ ,‬המועדון נוהל בצורה‬ ‫רשלנית ופושעת‪ .‬כספים נלקחו על ידי בסביבות שנות השמונים‬ ‫הבעלים לחשבונותיהם הפרטיים‪ ,‬שחקנים והקבוצות עברו לידיים של‬ ‫מובילים נמכרו תמורת נזיד עדשים ועוד משקיעים בעלי אינטרסים זרים‬ ‫אינספור טעויות שלעתים נראו כי נעשו‬ ‫בכוונה‪ .‬אם לא די בכל מה שנכתב לייעוד המקורי של הקבוצות‪"...‬‬ ‫בשורות הקודמות‪ ,‬שני הבעלים הסתכסכו‬ ‫ביניהם והחלו לתבוע בעלות מלאה על הקבוצה‪ .‬כחלק מכל זה‪ ,‬השניים מנהלים קרבות‬ ‫משפטיים ארוכים ומייגעים שפוגעים בתפקוד השותף של הקבוצה‪.‬‬ ‫בעשר השנים האחרונות מנהלים אוהדי הקבוצה מאבק עיקש בבעלים במטרה ברורה‬ ‫להוציא את השניים מהמועדון‪ .‬הפגנות‪ ,‬צמיגים שרופים‪ ,‬רימוני עשן‪ ,‬נעילת שערי המגרשים‪,‬‬ ‫איתור משקיעים פוטנציאלים ועוד דרכים רבות נכשלו במשימה‪.‬‬ ‫בסוף עונת המשחקים האחרונה ירדה הקבוצה מהליגה הלאומית ומצאה את עצמה הליגה‬ ‫השלישית‪ .‬האוהדים החליטו שהגיעו מים עד נפש‪" .‬אם הם לא עוזבים אותנו‪ ,‬נעזוב אנחנו‬ ‫אותם"‪ ,‬אמרו לעצמם ויצאו לדרך‪...‬‬

‫‪3‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪-3‬‬

‫מה שהתחיל בטור שכתב אוהד במקומון ירושלמי התפתח וצבר תאוצה אדירה‪ .‬אורי שרצקי‪,‬‬ ‫אוהד ועיתונאי במקצועו‪ ,‬העלה באותו טור רעיון כי האוהדים יתאגדו ויקנו הם את הקבוצה‬ ‫בכספם‪ .‬האוהדים התבקשו לשלוח התחייבות להעביר אלף שקלים כל אחד אם יבשילו‬ ‫התנאים לכך‪ .‬ההתחייבויות לא הפסיקו לזרום‪ .‬לאחר גישוש אצל הבעלים הנבזים‪ ,‬התברר כי‬ ‫המהלך לא ייצא לפועל משום שתאווי הבצע דרשו סכומים לא הגיוניים בכלל‪ .‬האוהדים לא‬ ‫אמרו נואש ופנו לדרך אחרת וממש לא צפויה‪ .‬מתוך ההבנה כי הדבר היחיד שנשאר בקבוצה‬ ‫במשך השנים הוא הסמל‪ ,‬המורשת‬ ‫והאוהדים‪ ,‬החליטו האוהדים להעביר את כל " הועלה רעיון כי האוהדים‬ ‫אלו לגוף אחר‪ ,‬בריא‪ .‬האוהדים לקחו את יתאגדו ויקנו הם את הקבוצה‬ ‫ההזדמנות וקנו את מועדון‬ ‫הפועל בכספם‪ ,‬בשביל זה היו חייבים‬ ‫מבשרת‪/‬אבו‪-‬גוש שפשט את הרגל‪ .‬לאחר‬ ‫שהשתלטו על הגוף החדש ניגשו למלאכה לגייס חצי מיליון שקלים‪ .‬בפועל‬ ‫המקצועית והביאו מאמן ושחקנים מהליגות גייסו מיליון וחצי שקלים‪"...‬‬ ‫העליונות‪ ,‬מנהל בשכר ובעלי מקצוע נוספים‪.‬‬ ‫אתם ודאי שואלים את עצמכם מאין כל הכסף ובאיזה סכומים מדובר‪ .‬ובכן‪ ,‬לאחר שהושג‬ ‫הסיכום עם אנשי מבשרת התבקשו האוהדים שהתחייבו לקנות חלק בקבוצה תמורת אלף‬ ‫שקלים להעביר את הכספים לחשבון נאמנות‪ .‬התנאי להמשיך היה שהאוהדים יקנו לפחות‬ ‫‪" 500‬מניות" בקבוצה‪ -‬משמע חצי מיליון שקלים‪ .‬לאחר שהאוהדים מילאו את חלקם )ואף‬ ‫יותר(‪ ,‬פנו מובילי המהלך לאנשי עסקים בעלי זיקה לקבוצה‪ ,‬לרעיון או לעיר וביקשו מהם‬ ‫להצטרף למהלך‪ .‬כל הגורמים בנוסף לנותני חסות גייסו מיליון וחצי שקלים בקירוב‪ ,‬סכום‬ ‫גבוה מאוד יחסית לליגה הרביעית‪ ,‬בה שיחקה עד השנה האחרונה הפועל מבשרת‪.‬‬

‫האוהדים שוקדים בימים אלו על עיצוב המועדון שהם בונים‪ .‬בין השאר ישנו דגש גדול מאוד‬ ‫על יוזמה חברתית שתצא מתוך המועדון לקהילה בירושלים‪ ,‬מתוך אמונה כי מועדון כדורגל‬ ‫הוא מרכז קהילתי משמעותי בעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לדירקטוריון הניהולי של המועדון נשלחים נציגים‬ ‫מטעם האוהדים שייבחרו על ידי בעלי המניות אחת לכמה שנים‪ .‬סוציאל‪-‬דמוקרטיה אמיתית‬ ‫בכדורגל הישראלי‪ ,‬הייתם מאמינים?‬ ‫בשבועות האחרונים הקבוצה‪ ,‬שנקראה הפועל‬ ‫קטמון על שם השכונה בה שכן מגרשה הביתי של‬ ‫הפועל ירושלים בשנות הזהב של המועדון‪ ,‬החלה‬ ‫לשחק בליגה א'‪ .‬מובילי המהלך לא ידעו מה גודל‬ ‫ההסכמה בקרב קהל האוהדים וקיוו כי למשחק‬ ‫הפתיחה ההיסטורי‪ ,‬שהתקיים ב‪ 19‬לאוקטובר‪,‬‬ ‫יגיעו לפחות ‪ 800‬אוהדים‪ .‬הם לא האמינו‬ ‫שכשיגיעו למגרש יראו שם איתם כ‪ 3,000‬אדומים‬ ‫שלמעשה ממחישים את גודל ההישג‪.‬‬ ‫הקבוצה המקורית‪ ,‬שנקראת על ידי האוהדים "הפועל סאסיונה" )סאסי ויונה‪ ,‬מנהלי קבוצת‬ ‫הפועל‪ -‬י"ם( ממשיכה לשחק בליגה השלישית אך מול יציעים כמעט ריקים‪ .‬הזמן‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫יעשה את שלו ובסופו של דבר שתי הקבוצות יחזרו להיות גוף אחד בדרך זו או אחרת‪ .‬אנו‪,‬‬ ‫האוהדים מובילי המהלך‪ ,‬נושאים תפילה כי זה ייקרה במוקדם ולא במאוחר‪.‬‬ ‫מכאן אני קורא לכם‪ ,‬כל מי שחשוב לו להחזיר מוסדות ציבור אל ידיו מידיים פרטיות‪ ,‬מי‬ ‫שחשוב לו לתת קונטרה לצד הצהוב‪ ,‬האלים והגזעני בארץ ובירושלים‪ ,‬מי שרוצה ללכת‬

‫‪4‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪– 4‬‬

‫ולראות קצת כדורגל באווירה אחרת‪ :‬בואו‪ ,‬הצטרפו אלינו‪ .‬תגיעו למשחקים‪ ,‬תשירו‪ ,‬תתמכו‪,‬‬ ‫תקנו מניות ותחזקו את המיזם החברתי האדיר הזה‪ ,‬תקנו מדבקות ותשימו על האוטו‪ ,‬בקנים‬ ‫ובכל מקום‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪http://www.katamon.co.il :‬‬ ‫לכתבה זו מצורף דבר האוהדים שכתבתי לכבוד כנס הפתיחה של המועדון‪ .‬אגב‪ ,‬את כנס‬ ‫הפתיחה קיימנו באולם הגדול בסינמטק ירושלים‪ .‬היו אנשים שעמדו‪.‬‬ ‫אוריה‪ ,‬גרעין חריף‪.6047 ,‬‬ ‫חזק ואמץ!‬ ‫‪.‬‬

‫חברים יקרים‪ ,‬שלום‪.‬‬ ‫שבועות ארוכים של הכנות מגיעים לשיאם השבוע‪ .‬אין לי מילים לתאר את ההתרגשות‬ ‫שאוחזת בי‪ .‬הגרסא של "דבר האוהדים" שאני מקריא עכשיו היא הגרסא החמישית‪ ,‬פשוט‬ ‫בגלל שבכל פעם אני מוצא דרך מדוייקת מעט יותר לתאר את מה שעובר עליי‪ ...‬שבועיים‬ ‫בהם אני לא מצליח ללכת לישון לפני שלוש לפנות בוקר‪ .‬שבועיים בהם אני מתעורר שלוש‬ ‫שעות אחר כך‪ .‬שבועיים בהם הלב לא מפסיק לפעום בעוצמה כל כך חזקה שאפשר ממש‬ ‫לשמוע אותו בכל רגע נתון‪ ,‬כשאני חושב על הפועל קטמון ירושלים‪.‬‬ ‫השבוע הוא שיא של חודשים של בנייה‪ .‬מהרגע בו עלה הרעיון‪ ,‬דרך הקשר המיוחד שנוצר‬ ‫עם הפועל מבשרת\אבו‪-‬גוש‪ ,‬שזו הזדמנות טובה לומר תודה על ההזדמנות שנתתם לנו ועל‬ ‫כל העזרה של כל העוסקים במלאכה‪ .‬אז‪ ,‬תודה‪ .‬מהרגע בו נאספה המנייה ה‪ 500‬שהשלימה‬ ‫את ההוכחה שאוהדי הפועל ירושלים מסוגלים לנצח‪ .‬אחרי שנים של מאבקים להצלת‬ ‫הקבוצה‪ ,‬סוף סוף ישנה התקדמות ותקווה – הפועל קטמון‪.‬‬ ‫עוד לא ניצחנו‪ ,‬ואנחנו עוד רחוקים‪ .‬הניצחון יושלם כשנתאחד בצורה זו או אחרת עם הקבוצה‬ ‫המקורית‪ ,‬כשהאוהדים יחזיקו בהפועל ירושלים‪ .‬כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להתאזר‬ ‫בסבלנות כי זה ייקח זמן‪ .‬אסור לנו להיגרר‪ ,‬או לגרור‪ ,‬לריבים ומאבקי כח טיפשיים עם מי‬ ‫שלא בחר בדרך שלנו‪ ,‬הם האחים שלנו וכך גם נתייחס אליהם – כמו אחים‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים עמלנו רבות תוך אמונה בדרכנו‪ .‬לא בנינו סתם מועדון כדורגל‪ ,‬בנינו‬ ‫מועדון כדורגל שיהיה חלק משמעותי בקהילה אליה הוא שייך‪ .‬הפרוייקטים החברתיים‪,‬‬ ‫שמקבלים צורה לאט לאט על ידי אוהדים מסורים‪ ,‬יהוו את ספינת הדגל של המועדון‪,‬‬ ‫בעזרתכם – כל אחד ואחת כאן יכולים לעזור )פנייה לנוכחים לעזרה(‪ .‬סיוע לשכבות החלשות‬ ‫בחברה ותמיכה בכל הרבדים בהם נוכל לסייע לא יהוו סיסמאות ריקות מתוכן‪.‬‬ ‫הפרוייקט קם מתוך ראייה שמועדון כדורגל הוא מרכז קהילתי חשוב‪ .‬בטח בעיר כמו‬ ‫ירושלים‪ .‬המעשה הזה שלנו מוכיח שעוד יש תקווה בעיר הזאת‪ ,‬שלא את כולם כאן אפשר‬ ‫לקנות בכסף‪ ,‬שלקהילה עדיין יש כאן משמעות‪ .‬בתור מועדון שיתופי‪ ,‬שדוגל בקבלת כל אדם‬ ‫ועזרה לזולת‪ ,‬אנחנו למעשה ההפך הגמור ממה שנמצא בצד השני של העיר‪ ,‬ואין צורך‬ ‫לפרט‪.‬‬ ‫אנחנו מתחילים היום פרק נוסף ומשמעותי בהיסטוריה המפוארת והארוכה של הפועל‬ ‫ירושלים‪ .‬האור חזר‪ ,‬וישנה תחושה של גאווה וציפייה כלפי מה שבפתח‪ .‬עכשיו אני יכול‬ ‫להגיד בראש מורם "אני אוהד של הפועל ירושלים"‪ .‬תודה לכל מי שעזר לנו להגיע למעמד‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫"כל מעשי בני האדם בחלום יסודם ואל החלום ישובו‪ "...‬אמר הרצל‪ ,‬בואו נמשיך לחלום‪.‬‬ ‫יאללה קטמון!‬

‫‪5‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪– 5‬‬

‫טבלת ליגה א'‬

‫‪6‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫שייקו ברנדוויין‬ ‫גרעין "חריף"‬

‫כבר הרבה זמן‪ ,‬בעיקר מאז שהתגייסתי לצה"ל‪ ,‬מעסיקה אותי רבות האווירה הצבאית בה‬ ‫גדלנו אנו‪ ,‬ובוודאי גם דור ההורים שלנו‪.‬‬ ‫עלו בי תהיות מהי ההשפעה של הצעצועים דמויי כלי‬ ‫הנשק עליהם גדלו אלפי ילדים )בעיקר בנים( בעולם‬ ‫בכלל ובארצנו בפרט‪.‬‬ ‫ננסה להיכנס לרגע ליום‪-‬יום של ילד רגיל‪ ,‬נורמאלי‬ ‫לחלוטין‪ ,‬בעיר‪ ,‬בקיבוץ או בעיירת הפיתוח‪ .‬איך‬ ‫מתעצבת ילדות של ילד כשהצעצועים שלו הם דמויי‬ ‫כלים המשמשים להרג בני אדם? וכשנמאס לו‬ ‫מהצעצועים לאן יפנה? לא טעיתם‪ ,‬רוב הסיכויים‬ ‫שהוא ילך וישחק במחשב במשחקי יריות למיניהן‪,‬‬ ‫מלחמה או כיבוש‪ .‬וכשנמאס לו מהמחשב והוא עובר‬ ‫לטלוויזיה? גם סדרות הטלוויזיה לילדים מושתתות‬ ‫בחלקן הגדול על יסודות אלימים‪.‬‬ ‫לא מזמן‪ ,‬ראיתי ילד כבן ‪ 6‬ברחוב‪ .‬כשעל כתפו תלוי נשק עשוי פלסטיק מסוג ‪ ,m-16‬כזה‬ ‫שאיתו ילדים בני‪-‬גילנו "משחקים" למטרות אחרות לגמרי‪.‬‬ ‫הייתי יכול להיות הרבה פחות מודאג‪ ,‬לו היינו חיים במדינה שבה בגיל ‪ 18‬ה"משחק" הזה לא‬ ‫הופך למציאות חיה ואמיתית‪ .‬אצל אותו ילד בשבדיה‪ ,‬שגדל על אותם צעצועים‪ ,‬סרטים או‬ ‫משחקי מחשב‪ ,‬נשק שיורה על אמת יישאר כנראה לעד בגדר חלום‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לילדים בישראל‪ ,‬מדינה החיה על חרבה ובה מלחמות הן עניין שבשגרה‪ ,‬החלום‬ ‫להחזיק נשק אמיתי שהורג בני אדם מתגשם כמעט תמיד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ילד הגדל בארץ מוקף‬ ‫סביבו בחיילים כל העת‪ ,‬כשמסביבו משננים לו כל הזמן "כשתגדל תהיה חייל"‪.‬‬ ‫אינני מתפלא על מספרם הרב של מקרי הרצח‪ ,‬העולה בהתמדה מדי שנה‪ .‬כמו גם על גילויי‬ ‫האלימות המילולית והפיזית הקורים מדי יום‪.‬‬ ‫כשיסודות אלימים וכוחניים מוטמעים כה עמוק בתרבות שלנו‪ ,‬יחד עם מציאות המלחמה‬ ‫המתנפצת לנו מול הפנים מדי יום‪ ,‬התוצאות הן בגדר פצצה מתקתקת‪ .‬הנוער‪ ,‬שגדל על‬ ‫סמלים כאלה ומתחנך במוסדות חינוך המתקשים לייצר אמירה על המציאות הסובבת את‬ ‫חייו‪ ,‬הולך ומתדרדר‪.‬‬ ‫שאלה נוספת שעולה מתוך כך היא‪ ,‬מה יהיו המניעים של אותו נער להתגייס לאחר מכן‬ ‫לשירות קרבי? האם יהיו אלה השליחות והרצון להקריב ולהגן על המדינה או הדחף העז‬ ‫להפוך את הצעצועים בהם שיחק כל חייו לרובה אמיתי עשוי פלדה?‬ ‫תהייה נוספת הנובעת מן המצב המסובך הזה היא לאיזה סוג של חייל יהפוך אותו ילד?‬ ‫האם היחס שלו לאויב יהיה הומאני ומתחשב‪ ,‬או שמא הוא ינהג בו בחוסר רגישות‪ ,‬ממש כפי‬ ‫שאנו קוטלים את האויב בסימולטור?‬ ‫אם כך מתברר‪ ,‬שהשורשים לבעיית האלימות בחברה‪ ,‬הצבאית והאזרחית כנראה עמוקים‬ ‫משחשבנו‪ .‬לא סתם מתקיים כאן כיבוש ודיכוי ההולכים ומוטמעים עמוק יותר ויותר בחברה‬ ‫שלנו ‪ -‬הם מתבססים על תופעות תרבותיות שלעיתים נראות לנו בנאליות ושרירותיות‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫גילי ברטורא‬

‫גרעין‬

‫לא אכפת לי אם יגאל עמיר ישוחרר ומתי‪ .‬לא אכפת לי שאשתו בהיריון‪ .‬לא אכפת לי שהילד‬ ‫עתיד להיוולד ביום השנה להירצחו‪ .‬לא אכפת לי אם יקראו לו שלום‪ ,‬או יצחק‪ .‬לא אכפת לי‬ ‫שדקות אחרי הרצח‪ ,‬עת נחקר‪ ,‬לא הביע עמיר חרטה‪ .‬לא אכפת לי שאשתו שינתה את שמו‬ ‫ברגע האחרון ליגאל ושהיא מאמינה בלב שלם שהוא‪ ,‬יגאל שלה‪ ,‬גאל את עם ישראל‪ .‬לא‬ ‫אכפת לי שאריאל זילבר בחר להשתתף בסרט הקורא לשחרורו של עמיר‪ .‬לא אכפת לי‬ ‫שישנו סרט כזה‪ .‬תסלח לי דליה רבין‪ ,‬אבל לא אכפת לי שהיא חושבת שלעולם אין לקצוב את‬ ‫עונשו‪ .‬לא אכפת לי מיגאל עמיר‪.‬‬ ‫‪ 12‬שנה חלפו מאז נרצח רבין‪ .‬שבועיים מראש דואגים העיתונים הגדולים במדינה לתת לנו‬ ‫את המנה השנתית הקבועה של העמיריות הנלוזה‪ .‬רבין‪ ,‬הרי כבר מזמן לא בחיים‪ .‬לא נותר‬ ‫להם‪ ,‬אם כן‪ ,‬אלא להעמיד מולינו את הפרובוקציות הטריות פרי בית היוצר של אותו אדם‬ ‫שדמותו מתקשרת אליו יותר מכל‪ ,‬רוצחו‪.‬‬ ‫מעניין כמה זמן הם חיכו לזה‪ .‬כמה זמן חיכו לתאריך הרצח‪ ,‬או לפחות לתאריך הקרוב לו‬ ‫מספיק‪ ,‬כדי לפרסם את הדברים המזעזעים הללו‪" .‬ידעת לאן אתה נוסע?" "להרוג את רבין"‪.‬‬ ‫"אתה מתחרט או מצטער?" "חס ושלום"‪ .‬והם חיכו‪ .‬המידע היה ברשותם זה זמן רב‪ .‬הם לא‬ ‫שמעו על כך אתמול‪ ,‬גם לא שלשום‪ .‬צריך עוגן אקטואלי‪ ,‬הם יודעים‪ .‬האמת היא שלא כל כך‬ ‫ברור למה הם חיכו‪ 365 .‬ימים בשנה אנחנו עוסקים בו‪ ,‬בעמיר‪ .‬עוקבים באדיקות אחר מועדי‬ ‫ההתייחדות‪ ,‬אחר בטנה של אשתו‪ ,‬אחר קורותיה של בקשתו לצאת לברית בנו‪ .‬מדוע חיכו‬ ‫דווקא לתקופה הזו כדי לשחרר את הדברים? יש להניח שברייטינג עסקינן‪ .‬שבועיים לפני יום‬ ‫השנה להירצחו‪ ,‬עם ישראל נמצא במוד קצת יותר 'רביני'‪ .‬זה בסדר עם יהודה לוי יופיע רק‬ ‫לרגע‪ ,‬באמת רק ליום אחד‪ ,‬בעמוד השני‪.‬‬ ‫לרבין עצמו‪ ,‬אנו מקדישים יום אחד בשנה‪ .‬כותבים על עמיר בעיתון ויוצאים ידי חובה‪ .‬עמיר‬ ‫מוכר‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬הוא קשור לרבין‪ ,‬אין להכחיש‪ .‬עצרת אחת‪ ,‬קצת פלאיירים‪ ,‬ד‪ .‬אליר‪,‬‬ ‫המבורגר וגמרנו‪ .‬עשינו את שלנו‪.‬‬ ‫"שלום"? כן‪ ,‬שמענו על זה‪ .‬זה קצת פאסה אבל‪ ,‬לא? "הסדר"‪ ,‬זה המונח היותר עכשווי‪ .‬גם‬ ‫בו לא משתמשים כל כך הרבה‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשנמצאים בסביבה אוהדת‪.‬‬ ‫שבועיים לפני יום השנה להירצחו‪ ,‬אני רוצה להקדיש לרבין כמה דקות‪ .‬להניח את הציניות‬ ‫בצד לרגע ולבקש ממנו סליחה‪.‬‬ ‫סליחה על שאנו עסוקים בו ‪ 365‬ימים בשנה‪.‬‬ ‫סליחה על שהשמאל נעלם מהמפה הפוליטית‪.‬‬ ‫סליחה על שאיש אינו טורח להכריז עליו כעל נעדר‪.‬‬ ‫סליחה על כך שאנו נותנים לשלטים הנושאים את המילים "אולמרט‪-‬אבו בלוף יתפוצץ לנו‬ ‫ברעננה‪ ,‬עזריאלי‪ ,‬בפרצוף"‪ ,‬להקיפנו‪.‬‬ ‫סליחה על שאנו לא משיבים אש‪ .‬אש? אולי זה קצת מוגזם‪ .‬לא מביעים דעה‪ .‬כלשהי‪.‬‬ ‫סליחה על שאנחנו מגיעים כל שנה לעצרת כדי להשקיט את מצפונינו‪.‬‬ ‫סליחה על שאנו נותנים לנינט לשיר בה‪.‬‬ ‫סליחה על שאנו ממעטים להשתמש במילה שלום‪ .‬אתה מבין‪" ,‬היי" ו"אהלן"‪ ,‬הם פרקטיים‬ ‫יותר‪ ,‬יומיומיים‪" .‬שלום" זה קצת רשמי‪ .‬רחוק‪ .‬זר‪.‬‬ ‫סליחה‪ ,‬רבין‪ ,‬אבל נדמה לי שפשוט קצת הפסקנו להאמין‪.‬‬ ‫*הדברים נכתבו בהשראת דברים שנאמרו בסמינר "על החומה"‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫הילה אילן‬ ‫גרעין‬ ‫"יחף"‬

‫)מחשבות בעקבות סערה זוטא בגרעין יחף(‬ ‫"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום‬ ‫אוכלך ממנו מות תמות"‬ ‫)אלוהים‪ ,‬בראשית ב'‪ ,‬י"ז(‬ ‫אם לא הייתי מחשיבה את עצמי אדם פלורליסטי ונאור‪ ,‬פתוח ומכיל כלפי סביבתי‪ ,‬היה לי‬ ‫הרבה יותר קל‪.‬‬ ‫אבל אני כן‪ ,‬או לפחות אני מאוד רוצה להיות‪ .‬מאוד מנסה‪.‬‬ ‫אני רוצה להאמין בזכותו של כל אדם לחיות את חייו על פי דרכו ולפי אמונותיו‪ ,‬בזכותו‬ ‫לעשות עצמו מאושר בכל דרך כל עוד הוא לא פוגע בסביבתו‪ ,‬לכבד כל אמת פנימית ולקבל‬ ‫בהבנה כל דרך‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬אין מנוס מהמציאות‪:‬‬ ‫יש לי בעיה עם אנשים שמאמינים באלוהים‪.‬‬ ‫זה לא מדויק‪ ,‬כמובן‪ .‬הניסוח המדויק יותר הוא‪" :‬יש לי בעיה עם אנשים שמאמינים‬ ‫באלוהים וכתוצאה מכך מקיימים מצוות"‪ ,‬והניסוח המדויק ביותר הוא‪" :‬יש לי בעיה עם‬ ‫אנשים שמאמינים באלוהים וכתוצאה מכך משנים את אורח חייהם ומקיימים מצוות‬ ‫שתכליתן היא לרצות את האלוהים הזה‪ ,‬ובנוסף לכך הם רלוונטיים לחיים שלי ואני‬ ‫מחשיבה אותם חכמים והגיוניים‪ ,‬ואוהבת אותם מאוד מאוד‪".‬‬ ‫כן‪ ,‬זאת הבעיה שלי‪.‬‬ ‫‪---------‬‬‫שום דבר דרמטי לא הוביל אותי למסקנה שאין אלוהים‪ .‬היעדר קיומה של ישות עליונה היה‬ ‫טבעי בבית שגדלתי בו באותה מידה בה היעדרן של מכשפות‪ ,‬פיות ומפלצות טבעית בביתם‬ ‫של אחרים‪ .‬אלוהים היה נחלתם של ילדים קטנים‪ ,‬והיחס לאמונה בו שקול ליחס לאמונה‬ ‫באסטרולוגיה‪ ,‬בפסל של בודהה‪ ,‬בטארוט ובנזקם הפוטנציאלי של חתולים שחורים‪.‬‬ ‫אני מסוגלת להכיל את האמונה בו כסמל להשגחה והגנה‪ ,‬כמשל למצפון ומוסר‪ ,‬כתרבות‪.‬‬ ‫אבל האמונה עצמה‪ ,‬על פיה יש מישהו שיושב בשמיים‬ ‫ומביט בי‪ ,‬ואכפת לו מה אוכל ומה אלבש‪ ,‬במי אתאהב‬ ‫ומתי אדבר בטלפון‪ ,‬ובמקביל – נותר אדיש לרעב‪ ,‬רצח‪,‬‬ ‫שכול ומלחמה‪ ,‬זה מוציא אותי מדעתי‪ .‬גם אם כל‬ ‫טיעוניי הרציונלים יקרסו‪ ,‬ובאמת קיימת ישות כזאת‪ ,‬אני‬ ‫לא רוצה בה‪ ,‬לא מעוניינת בה‪ ,‬ולא אוהבת אותה‪.‬‬ ‫זה הרבה יותר מדעה אישית‪ .‬עבורי‪ ,‬העובדה שאין‬ ‫אלוהים‪ ,‬האתאיזם שלי‪ ,‬היא הבסיס לכל מה שעשיתי עד‬ ‫היום ולכל מה שאני כן מאמינה בו‪ .‬זה מכיל בתוכו פמיניזם‪ ,‬ליברליות וצמחונות‪ ,‬ואת‬

‫‪9‬‬


‫המשך מעמ' ‪9‬‬‫–‬

‫המאבקים למען זכויות העובדים הזרים‪ ,‬נגד הכיבוש ובעד מצעד הגאווה‪ .‬זוהי הזכות לחינוך‪,‬‬ ‫והחתירה לשוויון ומעל לכל‪ :‬האתאיזם שלי הוא האמונה באדם‪.‬‬ ‫מפני שהאדם‪ ,‬והאדם לבדו‪ ,‬אחראי על הקיום‪ .‬אנחנו לא כלי משחק‪ ,‬או רוצחים לשם שמיים‪,‬‬ ‫או שליחים של אף ישות‪ .‬אם העולם הזה לא שייך )גם( לי‪ ,‬אין בי את הכוחות לשנות אותו‪.‬‬ ‫ואני מסרבת למלא פקודות מתוך יראה משכר ועונש‪ ,‬ובאופן כללי – מבלי להבין אותן‪ .‬לאף‬ ‫אחד ולשום דבר אין את הזכות לדרוש ממני ציות‪ ,‬חנופה וכניעה בלי להסביר את עצמו‪.‬‬ ‫ואם אין לי את האינטליגנציה המספקת להבין את דרכי האל הנסתרות מעין‪ ,‬אין לי סיבה‬ ‫לעבוד אותו‪ .‬אני אדם חופשי ולי – ורק לי – הבחירה בין טוב ורע‪ ,‬בין אורח חיים אחד לאחר‪.‬‬

‫"כי יודע אלוהים כי ביום אוכלכם ממנו ונפקחו‬ ‫עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע"‬ ‫)הנחש‪ ,‬בראשית ג'‪ ,‬ה'(‬ ‫הדת לוקחת מאיתנו‪ ,‬ראשית‪ ,‬את שיקול הדעת‪ .‬הסיפור השני במקרא‪ ,‬אחרי שני סיפורי‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬הוא אגדת הגירוש מגן העדן‪ .‬חטאם הראשון של חווה ואדם הוא הטעימה‬ ‫מפרי עץ הדעת‪ ,‬בעקבותיה הם נהיים מודעים לערומם ומחליטים לבדם להתכסות בעלי‬ ‫תאנה‪ ,‬משמע – לעצב בעצמם את אורח חייהם הכפוי‪ .‬על כך‪ ,‬ומתוך הפחד שמא יאכלו גם‬ ‫מעץ החיים ולא יהיה עוד הבדל ביניהם ובין האלוהים‪ ,‬הם )והאנושות כולה( מגורשים מגן‬ ‫העדן של הטמטום‪ ,‬הבורות והעיוורון אל הארץ‪ ,‬ונענשים‪ :‬האדם נידון לעונש העבודה‬ ‫)"בזיעת אפיך תאכל לחם"( וחווה לעונש הלידה )"בעצב תלדי בנים"(‪ .‬הדעת‪ ,‬האסורה מכל‪,‬‬ ‫דווקא נותנת להם כוח‪ :‬היא מעבירה לידיהם את השליטה על הלידה – היווצרות החיים –‬ ‫ועל הפרנסה – הקיום‪ .‬והמשמעות? אדם בעל דעת‪ ,‬הכופר בדברי אלוהים ומפר מצוותיו‪,‬‬ ‫מקבל לידיו את היכולות האלוהיות‪ .‬האחריות היא עליו‪ ,‬ואין לו במה להאמין עוד מלבד‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫כשאני מקיימת מצוות‪ ,‬נלקחת ממני השליטה הזאת‪ .‬אין‬ ‫לי הזכות לשאול מדוע מפריעים לאלוהים מחשופים‪,‬‬ ‫יחסים הומוסקסואלים ונסיעות לים בשבת בצהריים‪.‬‬ ‫מאדם חופשי אני הופכת לאסיר‪ .‬אני מתגמדת נוכח‬ ‫ההכרח לרָצֹות‪ :‬לאכול כשר‪ ,‬לשמור נידה‪ ,‬להלל ולשבח‬ ‫שלוש פעמים ביום‪ ,‬לעשות ולשמוע – בסדר הזה‪ .‬גם גדול‬ ‫הדתיים לא יוכל להכחיש‪ :‬השאיפה לחופש מולדת וטבועה‬ ‫בנפש‪ ,‬האמונה נרכשת‪ ,‬ולרוב באיומים והפחדות‪.‬‬ ‫לא היה ואין כוח גדול יותר מכוחו של הטבע וכוחה של רוח‬ ‫האדם‪ .‬וזה לא מפני שעולמנו קטן ודל‪ ,‬אלא בדיוק משום‬ ‫שרוח האדם גדולה כל כך‪ ,‬ואם רק נדע לתת לה לפרוח‬ ‫ולעוף‪ ,‬תהיה בנו יותר שלמות ממה שחזיונות הדת‬ ‫העצומים ביותר יכולים ליצור‪.‬‬ ‫האמונה באלוהים סותרת את האמונה באדם‪.‬‬

‫"‪...‬אתמול רבתי עם גיורא‪ ,‬ישבנו על הדשא בגן‬ ‫הוא אמר שאלוהים בשמיים‪ ,‬ואני אמרתי זה ענן‪"...‬‬ ‫)יהונתן גפן‪ ,‬הכבש השישה עשר(‬

‫‪10‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪- 10‬‬

‫מרקס כינה את הדת "אופיום להמונים"‪ .‬כאנשי עבודה ומעשה‪ ,‬אנחנו מכירים מקרוב את‬ ‫הסיפוק שב"יום קטנות"‪ ,‬במילוי מטלות למען מטרה נעלה ונשגבת מדי יום ביומו‪ .‬מילוי מצוות‬ ‫מעניק תכלית לחיים שלעיתים קרובות משמעותם נסתרת מן העין‪ .‬חוויית ההצלחה‬ ‫שבשמירה על המצוות מעניקה תחושת ניצחון )על היצר הרע‪ ,‬על הבינוניות של הסטיכייה‪,‬‬ ‫על הריק שיוצרת הבטלה(‪ ,‬וגורמת אושר אמיתי‪.‬‬ ‫אני לא חסינה מכניעה‪ .‬אני מזדהה ומבינה את הצורך שממלאת האמונה בכוח עליון‪ :‬את‬ ‫הפחדים שמקבלים מענה‪ ,‬את התקווה להגנה בעת צרה‪ ,‬את המפלט שבתפילה‪ ,‬את הרצון‬ ‫בקדושה של משהו בעולם שכבר דבר לא נראה בו קדוש‪ ,‬ובעיקר – את הצורך לנשום‬ ‫לרווחה לפעמים ולהודות על כל היופי הזה‪" :‬על כל החסד והאמת"‪ ,‬על הנופים ועל נס החיים‪,‬‬ ‫על האהבה ועל הידידות‪ ,‬ועל הנחת‪ .‬יותר מכל‪ ,‬קשה לנו לתפוס שאנחנו הגורם לתחושות‬ ‫שכאלה‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬ ‫אבל סכסוכים דתיים וקנאות אלוהית היו והינם משחר ההיסטוריה גורם למלחמה‪ ,‬לרצח‬ ‫ולאבדן‪ .‬האם זה באמת שווה את זה? האם אין דרך אחרת‪ ,‬אמיתית יותר‪ ,‬מנומקת יותר‪,‬‬ ‫לחוות שלמות רוחנית? האם כדי להאמין במשהו יותר גדול אנחנו חייבים להאמין ראשית‬ ‫בקטנותנו?‬ ‫תקופה לא קלה עוברת עליי לאחרונה‪ .‬ביליתי את רוב‬ ‫התבגרותי בחברה חילונית‪-‬אתאיסטית‪ .‬מצאתי‬ ‫שותפים לידיעה הראשונית והבסיסית‪ :‬שכל העולם‬ ‫כולו נובע מבפנים‪ ,‬לא מלמעלה‪ .‬שותפים לאמונה‪,‬‬ ‫החתרנית והאלטרנטיבית‪ ,‬ברוח האנושית ולא ברוח‬ ‫האלוהים‪ .‬לרוב‪ ,‬בשם ההכלה והקבלה‪ ,‬הייתי דווקא‬ ‫גורם ממתן בדיונים על הדת‪ .‬שאבתי בשמחה‬ ‫מהיהדות‪ ,‬מן החכמה שבכתוביה ומן העושר התרבותי‬ ‫העצום שהצליחה לייצר‪ .‬אך עם כניסתו המחודשת של‬ ‫אלוהים אל חיי אני מגלה בעצמי תהומות של חוסר‬ ‫סובלנות‪ ,‬של אגוצנטריות מכוערת ושל סלידה‪ .‬אלו‬ ‫תהומות שמפחידים אותי ומאיימים עליי‪ ,‬עליי ועל אותו‬ ‫אדם פלורליסטי שאני שואפת להיות‪ .‬אבל אני לא יכולה להימנע מלהרגיש את איום חזק‬ ‫יותר‪ ,‬מרתיע יותר‪ ,‬מהכיוון הנגדי‪ .‬איום על הקרקע עליה מתפתלת דרך חיי‪ ,‬על ההנחות שהן‬ ‫היסודות לה‪ :‬המעשים שלי בעולם הזה הם למען העולם הזה‪ .‬בחירותיי והישגיי שלי הם‪.‬‬ ‫שלנו‪ .‬זהו אינו פרוזדור או גלגול אחד מני רבים‪ .‬גודל תודעתי ועומק מחשבותיי וכוחי לעצב‬ ‫וליצור מציאות אינם מוגבלים‪ .‬כך אני‪ ,‬כך שותפיי לדרך‪ ,‬כך כל אדם‪.‬‬

‫"ויאמר ה' אלוהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת‬ ‫טוב ורע"‬ ‫)בראשית‪ ,‬ג'‪ ,‬כ"ב(‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬ ‫‪11‬‬


‫גרעי הגליו ‬

‫והפעם‪ -‬עם תמר חכים מגרעין כותנה‪ ,‬שענתה לעורכים אפילו מטורקיה‪.‬‬ ‫שם‪" :‬כותנה‪ .‬חשבנו עליו בבית ספר כניסה לתפקיד‪ .‬לא היה לנו רעיון‪ ,‬ומישהו אמר‪ -‬אולי‬ ‫כותנה‪ .‬אז כולנו אמרנו‪ -‬אנחנו קיבוצניקים‪ ,‬מתאים‪ .‬לא יותר מדי משמעות‪".‬‬ ‫שכבה‪" :‬חזון‪".‬‬ ‫מס' אנשים‪" :‬אחרי גל עזיבות ‪ 8‬חבר'ה‪ ,‬שלושה בנים וחמש בנות‪".‬‬ ‫מקום מגורים‪" :‬ניר דוד‪ ,‬ותכתבו שזה הקיבוץ הכי יפה בארץ‪".‬‬ ‫עיסוקים‪" :‬פרק משימה‪ .‬אנחנו עובדים בחברת הנעורים גלבוע‪ ,‬מדריכי נעורים בקיבוצים‬ ‫)בית אלפא‪ ,‬ניר דוד ורשפים(‪ ,‬ומנסים ליצור הקשרים בין המשימות לפעילות יותר רחבה‪.‬‬ ‫אחרי שהמוסד התפרק לא התקיים קשר בין העבודה בקיבוצים לאזור או לתנועה ואנחנו‬ ‫מנסים ליצור אותו מחדש עם פעילויות יותר רחבות‪ .‬גם מדריכים קבוצות בוגרות ובבקעת‬ ‫כנרות מדריכים בפנימיה ומלווים מק"קים‪".‬‬ ‫קיצור תולדות הגרעין‪" :‬היינו קומונרים בירושלים‪ ,‬התגייסנו כולנו חוץ מאחת )שהלכה להיות‬ ‫פקחית טיסה בחיל אוויר( לנח"ל‪ .‬בצבא היו לנו שתי חל"תיות‪ ,‬הבנות היו מורות חיילות‬ ‫והבנים היו בגדוד ‪ .50‬צהרי יצא לפיקוד ולקצינים‪ .‬עד לפני כמה חודשים היינו הגרעין הכי‬ ‫יציב בשכבה‪".‬‬ ‫מאכל אהוב‪" :‬בטטות וכיוצא בזה‪".‬‬ ‫דיסק‪" :‬ערן צור‪".‬‬ ‫ספר‪ :‬תרנגול כפרות‬ ‫סרט‪ :‬מבצע סבתא‪ .‬בגלל הציטוט‪" :‬אצל מי למדת‬ ‫לעשות רוורס עם טרקטור?! בפו"ם או אצלי בכותנה?!"‬ ‫הפריט הכי מצחיק בקומונה‪" :‬יש לנו מזרון זוגי מתנפח‬ ‫למים‪ ,‬לנחל‪ .‬הוא ממש גדול‪"...‬‬ ‫מה הייתם קונים לגרעין בלי הגבלת תקציב? "שיפוץ‬ ‫בבית‪ ,‬הופכים אותו מחדרים נפרדים לבית אחד‪ .‬עושים‬ ‫מסדרון שיהיה מעבר משותף בלי לצאת החוצה‪.‬‬ ‫ומכונית‪".‬‬ ‫משהו מגניב שעשיתם כל הגרעין‪" :‬בחגים עשינו כל‬ ‫הגרעין טיול של יומיים בדרום‪ ,‬בדרום ים המלח‪ .‬עם‬ ‫מסלולים קשים מאוד‪ ,‬מגבשים‪ ,‬ואכלנו עוף בחול עם‬ ‫חקלאיות עובדות בכותנה‬ ‫הרבה בטטות!"‬ ‫מסורות של הגרעין‪" :‬בסוכות הגרעין חוגג יום הולדת‪,‬‬ ‫וזה גם זמן איסוף הכותנה‪ ,‬אז כל שנה מציינים בדרך אחרת‪ .‬בימי הולדת קונים ספרים‪.‬‬ ‫שרים הרבה בציבור‪ .‬חוגגים חגים‪".‬‬ ‫מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים? "טיולים‪ .‬טיולי בוגרים בסופי שבוע לכל מיני מקומות‬ ‫עם הדרכות והסברים‪".‬‬ ‫תדמית‪" :‬הגרעין של הקיבוצניקים‪ .‬גרעין קטן אבל מורגש‪".‬‬ ‫סמל או שיר‪" :‬לא‪"...‬‬ ‫הערות נוספות? "אני אתייעץ עם הגרעין‪"...‬‬

‫‪12‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫יובל אופק‬

‫מטרות המפעל‪:‬‬ ‫• הכרת ואהבת הארץ‬ ‫• היכרות עם צורות יישוב‪ ,‬מגוון אנושי‬ ‫• לימוד היסטוריה קרובה וארוכה‪ ,‬בשטח‬ ‫• גיבוש ויצירת יחד בינאישי ורב‪-‬גילאי בתנועת החיים‬

‫כמו בטיולים דומים‪ ,‬רק פי אלף‪ .‬חישבו על הפוטנציאל!!!‬ ‫מהלך המפעל‪:‬‬ ‫אחת לשנה‪ ,‬בסביבות מרץ יצא לדרכו טיול של בוגרי התנועה לחודשיים של טיול שביל‬ ‫ישראל‪ .‬הטיול יכלול הרבה הליכה‪ ,‬ביקורים ביישובים‪ ,‬מפגש עם אנשים‪ ,‬חברות ותופעות‬ ‫מענינות‪ .‬הטיול יתקיים במתכונת "לינת שטח"‪ ,‬ובהתאם לתנאי הדרך‪.‬‬ ‫עלות הטיול‪:‬‬ ‫כ‪ 500-‬ש"ח לחודש‪) .‬אוכל בלבד‪ ,‬ולפעמים מתארחים לארוחות‬ ‫מזדמנות(‬ ‫קהל היעד‪:‬‬ ‫כל מי שרוצה ויש לו בריאות תקינה )לא יותר( יכול להצטרף‪ .‬צריך לתכנן מראש כך שיתפנה‬ ‫לכך הזמן הרצוי‪ ,‬אך אפשר בהחלט לדאוג שימצא הזמן "בין תפקידים" או בחופשה ארוכה‪.‬‬ ‫מחשבות‪:‬‬ ‫לפני ‪ 4‬שנים וחצי יצאתי להכנה של המפעל האדיר הזה‪ .‬טוב‪ ,‬צריך להיות כנים‪ ,‬זה לא היה‬ ‫אמור להיות הכנה לטיול‪ ,‬והטיול הזה עדיין קיים רק על הנייר‪ .‬שני דברים בטוח יש לו –‬ ‫מסלול מעולה‪ ,‬והרבה מאוד אנשים שחולמים עליו‪ .‬גם אני חלמתי עליו הרבה זמן‪.‬‬ ‫היה זה בסוף כיתה י"א שקראתי על סימונו החדש של שביל ישראל‪ .‬שביל אחד שמחבר‬ ‫קטעי שבילים קיימים ושבילים חדשים מקיבוץ דן שבצפון ועד מסוף טאבה שבאילת לאורך‬ ‫‪ 900‬ק"מ של שבילי הליכה‪ ,‬אופניים וג'יפים‪ .‬גייסתי לעניין את אסף וולף‪ ,‬חברי לשכבה‬ ‫והתכוננו לצאת בחופש הגדול שבין י"א לי"ב‪.‬‬ ‫לפני שיצאנו לפגישה בחברה להגנת הטבע בת"א )היוזמה היתה אז בחיתוליה אז ניגשנו‬ ‫היישר ליזמים( ביקשנו מדן אשכרי‪ ,‬מדריך טיולים ותיק בקיבוץ לתת לנו מפות לפגישה‪.‬‬ ‫כשהוא שמע שאנחנו מתכוננים לעשות את השביל בקיץ הוא הזדעזע או במילותיו‬ ‫"השתגעתם? יש בקיץ בנגב ימים שאפילו הבדואים לא מעיזים לצאת החוצה" ובהנף יד סתם‬ ‫את הגולל על ההרפתקאה המתקרבת‪ .‬השנים חלפו אך התשוקה לא פגה‪ .‬לפני הי"ג הפך‬ ‫למייד אחריו‪ ,‬לפני הצבא‪ ,‬שהפך באביב הראשון אחרי הצבא‪ .‬המסע לפולין של שכבת אחווה‬ ‫דחה בעוד חודשיים לבסוף ב‪ 9-‬במאי ‪ ,2004‬נרגש כולי‪ ,‬מלווה באופיר שרון‪ ,‬חבר מהצבא‬ ‫יצאתי לטיול המדהים הזה‪.‬‬ ‫אני יכול לספר עשרות חוויות מרתקות על הטיול‪ .‬מהמפגש עם חנניה‪ ,‬המתבודד רועה הצאן‬ ‫ברמות נפתלי‪ ,‬קבר השיח' הקדוש המטונף בכתובות מטיילים‪ ,‬הכנרת ועשרות השלפוחיות‬ ‫שהתפוצצו לחופיה‪ ,‬התבור )קל מרחוק‪ ,‬רחוק מקל( טיפוס וירידה בכרמל‪ ,‬הליכה לקיסריה‪,‬‬ ‫שינה ליד המימדיון בפארק הירקון‪ ,‬ועוד‪ ,‬ועוד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הדרום‪ ,‬הר כרבולת‪ ,‬המכתשים‪ ,‬הרי‬ ‫אילת‪ ,‬אי אפשר בכלל להתחיל למנות‪ .‬כל כותרת טומנת בחובה חוויות‪ ,‬התרגשויות‬ ‫וסיפורים‪ .‬אבל הדבר העיקרי שאני יכול להגיד הוא כמה אני ממליץ לצאת ושכל אחד יכול‪.‬‬ ‫אז שיהיה בהצלחה וטיול נעים‪ .‬אני אשמח לעזור לכל מי שיהיה מעוניין‪ ,‬לצאת באופן פרטי‬ ‫או להרים את הכפפה של טיול הבוגרים המטורף‪.‬‬ ‫להתראות בשביל)ים(‬

‫‪13‬‬


‫תו כדי תנועה‬ ‫אביב גלבוע‬ ‫גרעי "נווה"‬

‫מצד אחד אני תוהה אם זה נכון לכתוב את מה שרציתי‪ ,‬יש הרבה דברים כאלו שהייתי רוצה‬ ‫להגיד ולכתוב אבל לא תמיד זה מתאים לפרק זמן הנוכחי או להלכי הרוחות בתקופה‪,‬‬ ‫והחשש הוא שזה יגרום לחוסר הזדהות או דחייה‪ .‬מצד שני אני בכל זאת כותב ומקווה‬ ‫שתשמרו על ראש פתוח בכל הנוגע לרעיונות העתיד ובפרט לכתבה זו‪.‬‬ ‫מעגלים בתוך קבוצה‪ ,‬קהילה‪ ,‬תנועה הם מעגלי השתתפות שונים‪ :‬קבוצה בתוך קהילה‪,‬‬ ‫מוקד צבאי בתוך גרעין‪ ,‬שכבת גיל בתנועת בוגרים‪ ,‬גרעין בתוך שכבה‪ .‬בעצם כל מעגל כזה‬ ‫נוצר ע"י המעגל שמחוץ לו ומבחינתי‪ -‬הוא זה שמייצר בחזרה את המעגל הגדול‪ ,‬ואז אין שום‬ ‫תלות ביניהם האחד מתקיים בזכות השני כי לשכבה יש צורך להיות מחולקת לקבוצות‬ ‫ולקבוצות צורך שאותו אסביר בהמשך‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה הדיון השכבתי היה על איחוד שני גרעינים בשכבה‪ ,‬בהם נערכו דיונים‬ ‫והפיינל היה סמינר של מזכירות שכבה בכפ"ס והחלטה בנושא‪ .‬הנושא שעלה מהדיונים ועוד‬ ‫עלה לפניהם הוא החיבור של הגרעין לשכבה‪ ,‬מהו החיבור הזה ולמה זה טוב? מהי‬ ‫"השכבה" ואיך זה קשור לחיים בקבוצה עצמה?‬ ‫מהנקודה הזו ברצוני להוסיף שמטרתי היא לא לשכנע למה צריך שיהיה חיבור כזה אלא‬ ‫להסביר למה הוא כבר קיים והבחירה היא האם להתייחס אליו ולשלב אותו בתפיסת עולמנו‪.‬‬ ‫לשכבה שלנו יש משימה‪ ,‬בעצם זה לא משימה זה רעיון‪ ,‬חלקנו מדמיינים את זה כהשתתפות‬ ‫בהפגנות‪ ,‬חלק כקיבוץ שכבתי‪ ,‬חלק כאורח חיים אורגני אקולוגי וחלק לא מדמיינים‪ .‬הרעיון‬ ‫הזה הוא בסה"כ החיים עצמם לא משהו שאנחנו חייבים לבחור תמורת שיתנו לנו לחיות‬ ‫בחיק קבוצתנו‪ ,‬כלומר הוא רעיון מופשט לאורח חיים )שבאמונתי לכל אחד מאתנו יש מקום‬ ‫בו‪ ,‬ומחויבות לרעיון זה תצמח רק מבחירה מלאה שלנו(‪.‬‬ ‫אז מה ההבדל בין היחד של גרעין לבין של השכבה? שניהם שונים אבל מאותו סוג‪ .‬אחרי‬ ‫אמירה כזו אנו חוזרים אחורה אל מטרות עתיקות‪...‬‬ ‫השכבה הייתה פעם סך החניכים בתנועה בגיל המסוים‪ .‬אותם חניכים )אנחנו( עברו‬ ‫סמינרים‪ ,‬טיולים‪ ,‬גיבוש והנאה מה שיצר שכבה מגובשת המקיימת קשרים והווי טובים‪,‬‬ ‫פעילה בקינים ועוד‪ ...‬היום השכבה הזו השתנתה )אנשים הלכו ובאו חדשים‪ ,‬הש"ש‬ ‫מאחורינו‪ ,‬הצבא עוד מעט‪ (...‬ולכן גם המטרה השתנתה ועכשיו אני אנסה להגדיר אותה‪.‬‬ ‫היום גרעין שחי חיי יחד שונה מגרעין שעושה זאת ביחד עם עוד גרעינים‪ ,‬החיים שלי‬ ‫בקבוצה משמעם לחלוק עם חברי את החיים האלו ולהיות שותף בחזרה בחיים שלהם‪.‬‬ ‫ואותה משמעות חוזרת על עצמה בשכבה אבל לא שחבר מגרעין א' חי את חיי חבר מגרעין‬ ‫ב' אלא גרעינים א' וב' מקיימים שיתוף ברמה אחרת‪ ,‬נמוכה יותר )לדוגלים בדוגמאות‪ :‬דיבור‬ ‫על התנועה ובנייתה(‪.‬‬ ‫אמירה כזו על צורך בתקשורת בין גרעינים היא מטרה או שאיפה מבחינתי ואנחנו יכולים‬ ‫להשתפר בתקשורת זו‪ ,‬הנק' היא שקשר בין שתי קבוצות או יותר קיים בגלל הצורך שלנו‬ ‫כאנשים בתוך קבוצה להיות גם משויכים למעגל גדול יותר של אנשים בעל רמת שיתוף‬ ‫נמוכה יותר ובסיסית יותר ומכאן גם פחות אינטימית‪ .‬אני גם משליך את השכבה בתור‬ ‫מעגל המוצא את עצמו בתוך תנועת בוגרים עם עוד שכבות וקבוצות‪.‬‬ ‫דעתי היא שקהילתיות היא צורך של האדם כמו שאני מאמין שקבוצה היא צורך שלו‪ ,‬רק‬ ‫שקשה יותר להרגיש אותו‪ ,‬אולי אנחנו בפרק זמן קצת מלחיץ ושונה ועדיין לא אפשרי‬ ‫שנרגיש בצורך כזה‪ ,‬אולי חלקינו לא מרגישים אותו‪ ,‬אבל הוא קיים‪.‬‬ ‫אני לא מאמין שהשכבה שלנו שהייתה מאוד מאוחדת ומגובשת פעם צריכה לחזור ולהיות כך‬ ‫בשל העבר אלא קיימים צרכים חדשים‪ ,‬לנו כפרטים בתוך הקבוצות שלנו‪ ,‬יש ללמוד את‬ ‫הצרכים האלו כי מהם תצא המטרה העתידית של השכבה‪.‬‬ ‫נתראה בשבילים‬

‫‪14‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫אד שופרא‬ ‫גרעי "שילוב"‬

‫מבין המושגים היותר מרתקים שאנו משתמשים בהם נמצא מושג ההגשמה‪ .‬אך מה מושג‬ ‫זה טומן בחובו? אני משוכנע שהתשובות יהיו מרובות כמספר האנשים אותם נשאל‪ ,‬על כן‬ ‫הדיון במושג זה יכול להיות מעניין במיוחד‪ .‬אני אנסה להתחיל ממשמעות המושג לגבי‪.‬‬ ‫הגשמה ‪ -‬להפוך לגשמי‪ ,‬להוציא את הרעיונות‪ /‬הערכים ממלכת הרוח אל ממלכת הגשמיות‪.‬‬ ‫למשל ‪ -‬קיום אורח חיים שיתופי ושיוויוני מתוך אמונה בשיוויון בני האדם‪ .‬הגשמה מבחינה‬ ‫תיאורטית היא קיום החיים על פי הערכים בהם אנו מאמינים‪ ,‬אך הגשמה כמו הרבה מושגים‬ ‫אחרים שאנו מכירים לא יכולה להישאר מאובנת‪ .‬ההגשמה של תנועתנו בפולין הייתה עלייה‬ ‫ארצה והקמת קיבוצים‪ ,‬בשנות השבעים הייתה הכוונה להצטרפות לגרעין והגשמה בקיבוץ‪,‬‬ ‫אך מה היא הגשמה בימינו בעיצומה של מהפכת המידע‬ ‫והתקשורת? זו השאלה שאנו צריכים לדון בה‪...‬‬ ‫בראש ובראשונה אל לנו לקחת את מושג ההגשמה כמובן‬ ‫מאליו‪ ,‬מכיוון שאם נעשה זאת אנחנו נאבן את המושג הזה‪,‬‬ ‫כפי שכבר קרה בעבר‪ ,‬גם עלייה ארצה גם הליכה לגרעין נח"ל‬ ‫ואז לקיבוץ גרמו למיסודה של ההגשמה במסלולים קבועים‬ ‫מראש‪ ,‬דבר שאולי נכון היה לתקופות מסוימות אך גם תרם‬ ‫ללא ספק לניוון מסוים בהלך הרוח המחדש והמהפכני‬ ‫שהתנועה זקוקה לו כל כך‪ .‬בין היתר אני סבור שהאקסיומה ‪-‬‬ ‫הגשמה = קיבוץ‪ ,‬יותר משתרמה לקיבוצים ידיים עובדות‬ ‫נוספות הזיקה להם בקיבוע המחשבה הקיבוצית‪.‬‬ ‫אותו מיסוד יצר בהגשמה סטטיות מסויימת‪ ,‬אם הגשמה נתפסת בעייני רוחנו כהליכה לקיבוץ‬ ‫או כחיים בקומונה ומשימה חינוכית אנו הופכים אותה ליעד אובייקטיבי‪ ,‬מטרה שניתן להגיע‬ ‫אליה על ידי ביצוע מעשה ‪ X‬או ‪ Y‬כך אנו פוגעים בגמישות המחשבתית שלנו‪ ,‬ומזיקים‬ ‫לעצמנו‪ .‬בעיקר בעידן הפוסט מודרני שאינו רואה ערך בתהליכים מתמשכים‪ ,‬בו העולם שאנו‬ ‫חיים בו משתנה מסביבנו מרגע לרגע‪ ,‬אני מעדיף לראות את ההגשמה כאקט מתמשך שאין‬ ‫לו סיום או יעד אובייקטיבי קפוא אלא כאורח חיים מגשים הרואה את הנסיבות המשתנות‬ ‫ומתאים את הגשמת הערכים לעולם הסובב אותו הן כפרט‬ ‫הקולקטיביזם החדש‬ ‫הן כגרעין והן כתנועה‪ .‬או למעשה‪ ,‬הגשמת הערכים‬ ‫בדרכים רלוונטיות‪ .‬את אותם ערכים ניתן להגשים בדרכים‬ ‫שאינו מקדש את‬ ‫שונות במקומות שונים בהתאם לצרכים משתנים ומציאות‬ ‫המערכת הפורמלית‬ ‫משתנה‪ -‬שימור המהות וגמישות של הצורה‪.‬‬ ‫אלא את המהות‬ ‫בהמשך עלינו לשאול האם את הצורה אנו מקדשים או את‬ ‫המהות‪ ,‬קידוש הצורה הוא הזנחת המהות‪ .‬קידוש הצורה‬ ‫שבתוכה‬ ‫הרבה פעמים מגיע מטעמי נוחות‪ .‬משימתנו העיקרית‬ ‫לטעמי היא ליצור את הקולקטיביזם החדש שאינו מקדש את המערכת הפורמלית אלא את‬ ‫המהות שבתוכה‪ ,‬את המהות שבחברי הקולקטיב‪ .‬מציאת הערכים המשותפים תוך כדי דיון‬ ‫בצורת הגשמתם‪ .‬האם התנועה שלנו היא גוף סטטי שבני התנועה באים לשרת או האם היא‬ ‫התאגדות רצונית מתוך רצון להגשמה של הפרטים והקבוצות? האם על חברי התנועה לזנוח‬ ‫רצונות שלכאורה אינם מתיישבים עם צרכי התנועה או האם שאיפות ורצונות חברי התנועה‬ ‫הם חלק בלתי נפרד מהתנועה?‬ ‫לסיכום‪ ,‬הגשמה נמצאת במעגלים מתרחבים ובראש ובראשונה היא בפרט שלו רצון להגשים‬ ‫בקבוצה ‪ ,‬גרעין או בתנועה בצורה כלשהי‪ ,‬ומקיים בתוכו את צו ההגשמה יום‪-‬יום‪ .‬אל לנו‬ ‫למסד את ההגשמה במבנים חיצוניים כדוגמת מסלול הנח"ל או חיים בקיבוץ‪ ,‬עלינו להיות‬ ‫רלוונטיים וגמישים‪ .‬יתכן שמסלול הנח"ל עונה על צרכי חלק מבני התנועה‪ ,‬יתכן שחיים‬ ‫בקיבוץ נכונים לחלק אך אין למסד את ההגשמה ולהעניק בלעדיות לצורה זו או אחרת‪ ,‬עלינו‬ ‫לקדש את המהות! עוד אזכיר שאלה הן התהיות שלי בקשר לתנועה ובכלל‪ ,‬אני מקווה‬ ‫שהדיון ימשך בכתב ובעל פה ויהיה פורה וחיובי‪ ...‬חזקו ואמצו!‬

‫‪15‬‬


‫גרעין קרנף משכבת הפועל בפסטיבל עכו‪ ,‬יחד עם חבר הגרעין החדש ‪ -‬דני‬


‫יש לכם רעיון למאמר‪ /‬סיפור‪/‬‬ ‫שיר‪ /‬כתבה‪ /‬ראיון‪ /‬תחקיר‪/‬‬ ‫טור‪ /‬מדור‪ /‬סטירה‪ /‬ציור‪/‬‬ ‫פוסטר‪ /‬ציטוט‪ /‬משהו ממש‬ ‫מצחיק‪ /‬מגניב‪ /‬מעניין‪ /‬מקורי‪/‬‬ ‫מחאתי‪ /‬מטורף שכולם‪ ,‬אבל‬ ‫כולם חייבים לדעת?‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫אורי אופיר‬

‫היכולת הנרקמת בין האנשים והקבוצות לשפה משותפת תאפשר בעתיד הקרוב גם חלומות‬ ‫משותפים‪ ,‬שיאפשרו לנו לפתח את החזון המשותף של תנועת השומר הצעיר כתנועת חיים‬ ‫בצורה בשלה‪ .‬אך דבר ברור כן נוצר בפלך‪ ,‬לאן שלא הפניתי את מבטי‪ ,‬ימינה ושמאלה‬ ‫יכולתי לראות את השותפים‪ .‬שותפים לעיצוב הדרך‪ ,‬חברים וחברות לא במובן הקומוניסטי‬ ‫המיושן אלא במובן הכנה‪ ,‬האנשים שבהמשך חיי יהוו את השותפים למעשה היצירה החדש‬ ‫שלנו‪ .‬הבנתי כי הסכמות או אי הסכמות הינן פריבילגיה בלבד למי שבטוח בשותפים שלו‪.‬‬ ‫אני יצאתי מחוזק בידיעה שיש עימי שותפים לדרך שעוד‬ ‫עלינו‪ ,‬שומרות ושומרים‬ ‫אנו צריכים לסלול ולעצב ביחד‪.‬‬ ‫במה אנו שותפים‪ -‬אנו שותפים ברצון ובמחויבות ליצירת‬ ‫חיים ראויים‪ ,‬חיים השמים את הפרט במרכז כחלק העומדים על המשמר‪,‬‬ ‫מקבוצה אינטימית‪ ,‬חיים שבה מבקרים את המציאות אך להינתק מהיומיום של‬ ‫מאפשרים לחיות בתוכה ולעצב אותה‪.‬‬ ‫את תחושת היחד הזאת אני לוקח איתי כשאני מציב את תנועת הנוער ולהפנות את‬ ‫כל אחת מהשאלות הכלל לא פשוטות שהצבתי בכותרת‪ .‬מרצנו ליצירת מסגרות‬ ‫מה נדרש מאיתנו כבוגרים לעשות בכדי לקיים את‬ ‫תנועת הנוער מחד ובאותה עת להרחיב את תחומי עבודה יצרניות‪ ,‬מסגרות‬ ‫ההשפעה שלנו למעגלים הולכים וגדלים בחברה חיים ויצירה חדשים‪.‬‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫מכאן מסקנתי הברורה כי חובה עלינו שומרות ושומרים העומדים על המשמר להינתק‬ ‫מהיומיום של תנועת הנוער ולהפנות את מרצנו ליצירת מסגרות עבודה יצרניות ‪,‬מסגרות‬ ‫חיים ויצירה חדשים‪ .‬עלינו להיות מודל לחיקוי לתנועה בחיינו ולא בתפקידינו התנועתיים‪.‬‬ ‫הכרעה זו היא הכרעה קשה‪ ,‬אך גם אם נבחן את יחסו של הקיבוץ הארצי אל השומר הצעיר‬ ‫לאורך השנים וגם אם רק נעיז נראה כי יש מסביבנו כבר עשרות חניכים‪-‬‬ ‫שותפים הבשלים להוביל את תנועת הנוער ואת המעגלים ההולכים‬ ‫ומתרחבים של תנועת החיים‪.‬‬ ‫ילד שלא יתנו לו לנסות אף פעם לא יטעה‪ ,‬אך גם אף פעם לא ילמד‪.‬‬ ‫אך להתנתק זה השלב הקל‪ .‬מה ההמשך?‬ ‫עלינו להתחיל לראות מחדש את תנועת השומר הצעיר כהסתדרות‪,‬‬ ‫הסתדרות המכילה בתוכה שלושה גופים מרכזיים‪:‬‬ ‫תנועת הנוער‪ -‬תנועה שמוביליה הם בני הנוער ומדריכיהם ובדומה להיום מהווה כלי לחינוך‬ ‫ביקורתי ופוליטי‪ .‬תנועה השומרת על האוטונומיה שלה ונתמכת כלכלית בלבד על ידי שני‬ ‫חלקיה האחרים של הסתדרות השומר הצעיר‪ .‬בדומה ליכולת המדהימה של הקיבוץ הארצי‬ ‫לאפשר לתנועת הנוער לצמוח ולהתפתח‪ ,‬אך לא בהכרח בקו ישיר עם הקיבוץ הארצי‪ .‬דוגמה‬ ‫מרכזית לכך היא אנו וחיינו‪ ,‬שעל אף הביקורת שיש לנו כיום על התנועה הקיבוצית הרי היא‬

‫‪18‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪- 18‬‬

‫המעמידה לרשותנו רבים מהאמצעים שאפשרו לנו ויאפשרו לנו לפתח את תנועתנו‬ ‫המתחדשת‪ .‬כך שהסתכלות נוכחה ובמבחן התוצאה‪ -‬הקיבוץ הארצי זרע את זרעי הגרעינים‬ ‫שמתפתחים כעת לידי תנועת חיים‪.‬‬ ‫תנועה חינוכית‪ -‬תנועה המאגדת אל תוכה את בוגרי‬ ‫התנועה הפועלים בתחום החינוך‪ .‬חינוך מגיל אפס ועד‬ ‫בכלל‪ .‬בתוכה יאוגדו מחנכי המוסדות‪ ,‬מורים‪ ,‬גננות החיים כחברה יציבה גם‬ ‫ומדריכי החינוך המשלים לסוגיו‪ .‬תנועה זו תהיה תנועה‬ ‫משימתית הרואה את החינוך כמשימה מרכזית כלכלית‪ ,‬חברה המציעה‬ ‫ותרומתה המרכזית לכינונה והבטחת המשכיותה של אלטרנטיבה אל מול מעמד‬ ‫תנועת הנוער יהיה בכוח אדם ואיגום משאבים‬ ‫חשיבתיים‪ .‬זהות אידיאולוגית ערכית‪ .‬התנועה החינוכית הביניים ולא מצטיירת‬ ‫מטרתה להעצים את השפעתנו החינוכית על סביבתנו כפתרון אזוטרי לעניים‬ ‫ובא בעת להעצים את חברינו על ידי יציאה ללימודים‬ ‫והתמקצעות‬ ‫מקצועיות‬ ‫הכשרות‬ ‫אקדמאיים‪,‬‬ ‫בתפקידיהם‪.‬‬ ‫אך אל לנו לעצור בדומה לתנועות אחיות לנו בתנועה חינוכית בלבד‪ .‬עלינו לוודא הקמתה‬ ‫במקביל של הזרוע המרכזית של ההסתדרות השומרית תנועת החיים או התנועה‬ ‫ההתיישבותית‪.‬‬

‫עלינו לפתח את תנועת‬

‫תנועת התיישבותית‪ -‬תנועה זו תכיל בתוכה את מכלול החיים‬ ‫השלם‪ ,‬מכלול שיאפשר חיים בוגרים‪ ,‬מכלול שיקיף תחומי‬ ‫עשייה יצרניים‪ ,‬תחומי השפעה פוליטית וחברתית‪ .‬כוחה של‬ ‫ההתיישבות בהיותה יעד ההגשמה השומרי‪ .‬יעד בו ניתן‬ ‫לראות בוגרים מקיימים חיים שומרים בוגרים‪ ,‬חיים היוצרים‬ ‫אליטה השותפה בהובלת החברה הישראלית‪.‬‬ ‫על מנת ליצור אליטה זו עלינו לפתח את תנועת החיים כחברה‬ ‫יציבה גם כלכלית‪ ,‬חברה המציעה אלטרנטיבה אל מול מעמד‬ ‫הביניים ולא מצטיירת כפתרון אזוטרי לעניים‪.‬‬ ‫תפקידה ההיסטורי של תנועת השומר הצעיר וכן מקומה‬ ‫החיוני גם היום הינו ביצירת אליטה חברתית למדינת ישראל‪ .‬יצירת מנהיגות חברתית‬ ‫ציבורית עם הכלים והידע להוביל שינוי בחברה הישראלית‪ .‬אין הכוונה ליצירת אליטת הון‬ ‫שתתעלם מצרכי הציבור‪ ,‬אלא יצירת מנהיגות שטח אמיתית שצומחת בלב השכונות‪ ,‬הערים‬ ‫והקיבוצים בהם אנו פועלים ונפעל‪ .‬החשש מאמירה ברורה ומכוונה ברורה מקשה לעיתים‪,‬‬ ‫אך עלינו לומר את הדברים בברור‪ -‬על מנת ליצור מנהיגות ציבורית בישראל של ‪ 2025‬אנו‬ ‫חייבים לחדד את המטרות והיעדים‪ .‬אין מדובר באליטה שלה התשובות הנכונות והיא באה‬ ‫להנחיל אותן לעיירות הפיתוח‪ ,‬אך עיסוקנו המרכזי הוא בהחלט פיתוח מנהיגות בכל מקום‬ ‫שבו אנו פועלים‪ -‬מרכז הועדה דרך המשתתפים בפרויקט מח"צ‪ .‬על מנת להציב אלטרנטיבה‬ ‫לאליטות הקיימות בארץ כיום עלינו לצייד את תנועתנו בכוחות‪.‬‬ ‫להצטייד במה?‬ ‫על אליטה המעוניינת לעצב חברה להצטייד בידע‪ .‬ידע הוא כוח‪ .‬אם ברצוננו להשתלב‬ ‫במאבק על אופייה של החברה הישראלית אנו זקוקים לחבר'ה שיכבשו את ספסלי הלימודים‪,‬‬ ‫בתיכון ובאוניברסיטה‪ ,‬ילמדו פוליטיקה וממשל‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מחשבת ישראל וכלכלה‪ .‬ידע זה‬ ‫הוא תנאי לגיבוש תפיסת עולם אלטרנטיבית‪ ,‬הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪- 19‬‬

‫רבים הם הסטודנטים הלומדים באוני' ומהם לא צומחת האלטרנטיבה‪ .‬השומרות והשומרים‬ ‫הבאים ללמוד מצוידים כבר בחזון ותפיסת עולם‪ ,‬אין הם באים בכדי לקבל את התואר‪ ,‬הם‬ ‫מגיעים למקורות המידע והניסיון של העבר בכדי לתרגם ולשכלל את תפיסת עולמם לשפה‬ ‫אותה הם לומדים‪ .‬בכדי להציב אלטרנטיבה כלכלית אתה מחויב להציג אותה בשפה‬ ‫הכלכלית או לייצר שיח חדש ופורץ מתוך ההכרות עם השפה‪.‬‬ ‫אנו חייבים להשיג את ההכרה המקובלת‪ ,‬הציבורית אין בליבי ספק‬ ‫והאקדמית‪ ,‬אם ברצוננו להשיג נקודת משען משמעותית‪.‬‬ ‫שילוב במערכות הממלכתיות או במערכות האקדמיות אין שכל תפקיד ציבורי‬ ‫משמעותו הסכמה עם הקווים המנחים והמטרות של אותן שימולא על ידי‬ ‫מוסדות‪ .‬אין בליבי ספק שכל תפקיד ציבורי שימולא על ידי‬ ‫אנשי השומר הצעיר יהווה קידום החברה הישראלית לחברה אנשי השומר‬ ‫טובה יותר ויהווה כלי נוסף במאבק על אופייה ועתידה של‬ ‫החברה‪ .‬שינוי משמעותי כוחו הוא בכך שהוא רותם את הכלים הצעיר יהווה קידום‬ ‫והכללים של המערכות הישנות ולומד להשתמש בהם לקידום‬ ‫מטרותיו הוא‪ .‬חשיבותם של המושגים והשפה השגורים בפי החברה הישראלית‬ ‫הציבור‬ ‫כוחם רב ביכולתם להמחיש חזון מופשט למציאות לחברה טובה יותר‬ ‫ברת קיימא‪.‬‬ ‫אך מה המשמעות של מילים אלו כחלומות? היה כבר מי שאמר שהחשש הגדול ביותר שלו‬ ‫מהגשמה הוא לאבד את החלום‪ .‬ובכל זאת איך יוצרים חברה מגשימה שמעיזה וממשיכה‬ ‫לחלום ובמקביל מחוברת בעוגנים למציאות הכלכלית חברתית שסביבה?‬ ‫אנסה להדגים את רעיונותי המובאים כאן למעלה בשאלה איתה פתחתי – מהם הכיוונים‬ ‫שאנו כבוגרים צריכים לקחת חלק בהם באחריות על תנועת הנוער‪ -‬ניתן להמשיך באפיקים‬ ‫המקובלים היום של תפקידים בהנהגה‪ ,‬הדרכת גרעינים ועיסוק במעגלים חינוכיים קרובים‪.‬‬ ‫אך מה מכלים אלו יעמדו לנו ביום פקודה כשנדרש כבוגרים לתת מענה ולהעמיד לרשות‬ ‫התנועה רכבים‪ ,‬בתים‪ ,‬משרות? כיצד מתוך יומיום חינוכי משמעותי ככל שיהיה יצמחו כלים‬ ‫פוליטיים?‬ ‫על מנת שנצליח בשאיפתנו ונכונן תנועת‬ ‫חיים ולצדה תנועת נוער מפוארת עלינו‬ ‫לפרוש את מוטת כנפינו בצורה רחבה ככל‬ ‫האפשר ולגייס משאבים‪ .‬הדרך לבנות‬ ‫חברה ותנועה עם סדר עדיפויות שונה‬ ‫עוברת הן במרכיב המקורות הכספיים‪ ,‬קרי‬ ‫כיצד אנו מרוויחים את כספינו‪ ,‬אך לא פחות‬ ‫משמעותית הדרך בה אנו מחלקים את‬ ‫כספינו לשימושים השונים‪.‬‬ ‫המתח בין חשוב לדחוף קיים לאורך‬ ‫ההיסטוריה בנקודות רבות‪ ,‬וההיסטוריה מזהירה אותנו מפני הגדרתם של תחומים כחשובים‬ ‫אך לא כדחופים‪ ,‬כי בכך בעצם אין איש בונה מסגרות ואמצעים לביצוע אותם נושאים‬ ‫חשובים‪ .‬היומיום של החברה וכך גם של תנועתנו עלול להמשיך ולהיות מובל על ידי הדברים‬ ‫הדחופים שלעד ידחקו הצידה את הדברים החשובים‪.‬‬ ‫לסיכום – תוך כדי תהליך עיצוב מתמשך השואף אל התהליך ולא אל המטרה‪ ,‬עלינו ליצור‬ ‫תנועה שתשרת את הקבוצות האינטימיות ואת הקהילות שיוקמו בקרוב‪ .‬תנועה שתהווה כלי‬ ‫חוסן מרכזי אל מול הכוחות המפרקים מן החוץ‪ .‬ועד לכינונה של תנועה שתאפשר שיח‬ ‫משמעותי ורציף בין השותפים‪ ,‬עלינו לפעול להקמתה ולא להכריז בטרם עת על כינונה שאין‬ ‫לו אחיזה במציאות‪.‬‬

‫‪20‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫עופר נוימ ‬ ‫גרעי "צור"‬

‫וכל זאת לשם מה?‬ ‫זוהי שאלת הדורות שאין לה תשובה‪.‬‬ ‫זוהי שאלת הזקן את חוני הנוטע עצים לנכדיו‪ ,‬זוהי שאלתו של ביאליק בכל כך הרבה מילים‬ ‫יפות‪ ,‬זוהי שאלת כל הפילוסופים שתהו על קיומם‪ .‬זוהי גם שאלתי‪ ,‬שאלתנו!‬ ‫כל זאת ‪ ,‬לשם מה?!‬ ‫האם בשם עברנו המפואר המצווה אותנו להמשיך בדרך? דרך חתחתים מפותלת שהגיעה‬ ‫למקומות רחוקים בדרכים לא דרכים‪ .‬שעברה גבולות ומדינות‪ ,‬יבשות וימים רק כדי להגשים‬ ‫חלום ועל כן אל לנו להכזיבה?‬ ‫האם בשם הווה ? הווה מחריד בו יום יום נאנסות ילדות‪,‬‬ ‫מוכים קשישים חפים מפשע‪ ,‬ילדים מתים מרעב ועשירים‬ ‫מתעשרים מרעבונם? לשם הווה כזה ותיקונו אנו עושים‬ ‫את מעשנו ? לשם הווה זה ותיקונו אנו חיים את חיינו?‬ ‫הווה כזה ‪ ,‬האם ראוי הוא והאנושות שחיה בו שנשקיע בה‬ ‫את כל דם אפינו?‬ ‫האם לשם עתיד? שבו יבוא‪ ,‬לשם עתיד שאין איש יודע‬ ‫לומר מה צופן בחובו‪ .‬עתיד שיש לו מיני דרכים ונחלים‬ ‫לזרום בתוכן ובתוכם לצעוד‪.‬‬ ‫מה ניצור לעתיד כזה? מה היא עבודתנו? מה הם חיינו‬ ‫כשאנו שואפים אל עתיד ולא חיים ברגע? מיהו הילד שעוד‬ ‫לא נולד שלשמו ובשבילו צריכים אנו לחיות את חיינו ‪,‬‬ ‫לתקן את נפשנו ואת נפש האדם שלצידנו?‬ ‫כל זאת לשם מה? בכתבי "כל זאת" מתכוון אני לחיים של אמונה‪ ,‬באדם ובנפשו‪ .‬חיים‬ ‫סיזיפיים לעתים בהם חייב אתה מתוך תהומות נפשך להאמין שהיצור החד ראשי‪-‬דו רגלי‪-‬דו‬ ‫ידי שעומד מולך אכן אדם הוא ולא מכונה או תוצר‪ ,‬לא מפלצת ולא חיה‪ .‬אדם שלשמו אתה‬ ‫חי‪ .‬לשמו אני חי‪ .‬כל זאת לשם אדם‪ .‬לשם האדם‪ .‬הזה בה' הידיעה שכל אחד מהיצורים הדו‬ ‫רגליים שאנחנו טומן בחובו‪ ,‬בעמקי חייו‪.‬‬ ‫כל זאת לשם האמונה ומתוך ההבנה שהאנושות יכולה להיות היציר הקוסמי המדהים‪ ,‬החי‪,‬‬ ‫היוצר והקסום ביותר‪.‬‬ ‫מתוך האמונה שיש בכל אדם‪ ,‬בכל מוח‪,‬נפש ודם‪ ,‬תעצומות ומסתורין שלשמו הכל שווה‪.‬‬ ‫לשמו שווים החיים הסיזיפיים ‪ ,‬לשמו שווה הקימה בבוקר והידיעה שהיום יומי הוא יום בני‬ ‫אדם‪ .‬יום שקשור‪ ,‬סובב‪ ,‬מיועד לבני האדם –לאדם בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫יומי הוא יום של אמונה‪ ,‬של חינוך והשקעה בנפשו של האדם מולי‪.‬‬ ‫יומי הוא יום של תקווה‪ ,‬ישות מוזרה השוכנת עמוק בתוכי ומאפשרת לי לראות לרגעים‬ ‫ספורים ביום את כל יפי העולם‪ ,‬שנתן זך אינו מוכן לפספס בשיריו‪ .‬שכל סופרי המקורות‬ ‫רוצים בכל פסוק מפסוקיהם לתאר‪ .‬יפי העולם והאדם‪ .‬יופי מסנוור ‪ ,‬אילם מרוב מילים‪ ,‬שקט‬ ‫וזך עד כדי מערבולת חושים וערגונות‪.‬‬ ‫יפי העולם והאדם כפי שמתואר בכל ששת ימי הבריאה‪ ,‬הוא היופי שאני רואה ברגעים‬ ‫ספורים ביום‪ ,‬ולשמם כל זאת!‬

‫‪21‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫רוני לנדאו‬ ‫גרעי "בלוט"‬

‫ג‬

‫סלט גינה‪ :‬מירקות שגדלים אצלנו )פעם מלפפונים ובעתיד גזר ועגבניה(‪.‬‬ ‫חותכים ירקות לפי ‪ 5‬הצבעים הנדרשים לארוחה בריאה‪ :‬עגבניה‪ -‬אדום‪ ,‬מלפפון וחסה‬ ‫קרועה‪ -‬ירוק‪ ,‬גזר‪ -‬כתום‪ ,‬המלח‪ -‬לבן והפלפל‪ -‬שחור‪ ,‬לקוביות בינויות‪ .‬מתבלים עם צמחים‬ ‫מהגינה‪ -‬רוזמרין‪ ,‬בזיליקום או נענע‪ ,‬מוסיפים שמן זית ולימון‪ .‬שמים בקערה ובמקרר עד‬ ‫ששאר האוכל מוכן‪ .‬את הלימון לשים ממש לפני שמגישים כי זה משחיר ומוציא את כל המיץ‬ ‫לירקות‪.‬‬ ‫פתיתים‪ :‬חותכים תפוחי אדמה לקוביות קטנות ושמים בסיר עם מים בהרתחה‪ .‬אחרי כמה‬ ‫דקות כשתפוחי האדמה די רכים מוסיפים להם את הפתיתים ונותנים להם לתפוח ולהתבשל‬ ‫עם התפוחים‪ .‬קצת לפני שהפתיתים מוכנים מוסיפים תבלינים‪ -‬מלח‪ ,‬פלפל ובוחרים צבע‪:‬‬ ‫אדום‪ -‬פפריקה צהוב‪ -‬כורכום או בלי משהו מיוחד‪ -‬לבן‪ .‬במקביל מטגנים בצל במחבת ואם‬ ‫אוהבים אפשר גם לטגן עם הבצל עגבניות‪ ,‬זה יוצא טוב מאד! כשהכל מוכן מערבבים ביחד‬ ‫בקערה יפה ומחכים שכולם יהיו מוכנים לאכול‪.‬‬ ‫שניצל‪ :‬אם יש חזה עוף וגרעין לא צמחוני‪ ,‬מפשירים רצועות‬ ‫חזה עוף וטובלים אותו קודם כל בקערת קמח‪ ,‬אח"כ בביצה‬ ‫טרופה ובסוף במחבת )עדיף טפלון‪ -‬לפחות שמן‪ ,‬ואם אין אז‬ ‫מחבת עם שמן‪ .(...‬במידה ואין כסף או שרוב הגרעין צמחוני‬ ‫פשוט לוקחים שניצל סויה ותוקעים בטוסטר אובן ל‪10 -‬‬ ‫דקות )אם הוא עובד כראוי ולא מקרטע ברגעיו האחרונים‬ ‫ככלי שימושי בבית(‪.‬‬ ‫קינוח‪ :‬היה אמור להיות הבראוניז המפורסמים והטובים בעולם של רייצ'ל‪ ,‬אבל המתכון‬ ‫חסוי! ולכן‪ ,‬כל דבר טעים ומתוק הוא טוב‪ ,‬החל ממלון ופירות לעוגה טובה‪ .‬ניתן פרס‬ ‫ניחומים‪ ,‬הכי פשוט ויוצא סבבה‪ :‬כוס וחצי קמח‪ ,‬כוס וחצי סוכר‪ 2 ,‬ביצים‪ 3 ,‬כפות קקאו‪150 ,‬‬ ‫גרם חמאה מומסת‪ ,‬תמצית רום\וניל לפי מה שאוהבים‪ .‬שמים הכל בקערה ומבלנדרים ביחד‬ ‫לעיסה שאותה שמים בתבנית קטנה עד בינונית ולא שטוחה מדי! חצי שעה בתנור על ‪150‬‬ ‫מעלות‪.‬‬ ‫הארוחה‪ :‬מי שנח ולא טרח על האוכל‪ ,‬לקראת סוף ההכנות מזיז את עצמו‪ ,‬עורך את‬ ‫השולחן‪ ,‬מכבה את הטלוויזיה‪ ,‬מדליק מוזיקה אבל נמוכה וקורא לכולם לבוא‪ .‬מתיישבים‬ ‫ומתחילים לאכול‪ ,‬יש את השקט הזה כשכולם עסוקים בללעוס‪ ,‬מעכלים‪ ,‬מדברים ונהנים!‬ ‫בתיאבון!‬

‫‪22‬‬


‫בגלל המצב ה‪ ...‬לא הכי אופטימאלי אשר קיים בארצנו החלטנו להיות אזרחים טובים ולנסות‬ ‫לשנות את המציאות‪ .‬לא ללכת להדריך או ליצור תרבות נוער אלטרנטיבית‪ -‬את זה אנחנו‬ ‫עושים בשאר ימות השבוע‪ .‬החלטנו שאנחנו רוצים לפנות אל אנשי הציבור שלנו ולגרום להם‬ ‫לקחת אחריות‪ .‬המטרה היא שבכל גיליון שייצא נפרסם מכתב ששלחנו לאיש ציבור בנוגע‬ ‫לנושא שקשור לעיסוקו ונפרסם את תגובתו‪ ,‬אם הוא ייתן לנו אחת כזאת‪ .‬השר ליברמן לא‬ ‫ענה לנו‪ ,‬כנראה שהוא חשב שאנחנו לא מספיק רציניים‪ ...‬או שבגללנו הוא החליט שכן צריך‬ ‫לחלק את ירושלים‪.‬‬ ‫אז הנה המכתב‪:‬‬

‫לכבוד‪ :‬כבוד השר לענייני אסטרטגיה וסגן ראש הממשלה אביגדור ליברמן‪.‬‬ ‫לכבוד השר ליברמן שלום רב‪ .‬רצינו לפנות אלייך על מנת שתענה לנו על מספר שאלות‪,‬‬ ‫אולם הגענו עד מהרה אל המסקנה שבגלל תפקידך )החשוב מאוד לדעתנו‪ ,‬דרך אגב‪,‬‬ ‫למרות שיש אחרים שטוענים אחרת ואנחנו מסתייגים מהם עד מאוד( שעוסק בעסקי‬ ‫ביטחון ואסטרטגיה לא תוכל לענות על רוב שאלותינו מכיוון שהן עוסקות בנושאים חסויים‬ ‫ואנו איננו בעליי סיווג מתאים כדי לקבל מידע זה‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬לאחר מיון שאלות נשארה שאלה אחת שאותה בכל זאת נרצה לשאול‪ .‬שאלה‬ ‫זו אמנם אינה קשורה קשר ישיר אל תפקידך‪ ,‬אך עקב היותך שר בכיר‪ ,‬חבר כנסת וסגן‬ ‫ראש הממשלה וודאי נמצאת בידך דעה בנושא בעל חשיבות רבה זה‪.‬‬ ‫שאלה זו עוסקת בנושא קיפוח הערבים‪ ,‬האזרחים הישראלים‪ ,‬בארצנו‪ .‬אנו יודעים כי‬ ‫תעדיף מדינה ללא אותם אזרחים‪ .‬אך אנו בטוחים שכמונו‪ ,‬גם אתה חושב‪ ,‬שכל עוד הם‬ ‫אזרחי מדינת ישראל מגיע להם שיווין זכויות מלא בדיוק כמו לאזרחים היהודיים‪.‬‬ ‫‪ 56.4%‬ממשקי הבית ו‪ 64.3%‬מן הילדים הערבים הישראלים חיים מתחת לקו העוני‪.‬‬ ‫ישנם פי שלוש משפחות ערביות ישראליות מתחת לקו העוני מאשר משפחות יהודיות‬ ‫ישראליות‪ ,‬ובכל זאת המדינה מוציאה בכספי הרווחה על אזרח יהודי‪ ,‬שחי מתחת לקו‬ ‫העוני‪ ,‬כספים שהם ב‪ 35%‬יותר גדולים מהכספים שמושקעים על אזרח ערבי שחי מתחת‬ ‫לקו העוני‪ .‬גברים יהודיים ישראלים חיים יותר בשלוש שנים מאשר גברים ערבים ישראליים‬ ‫ונשים ערביות ישראליות חיות פחות ארבע שנים מאשר נשים יהודיות ישראליות‪ .‬תמותת‬ ‫התינוקות אצל הערבים הישראלים גדולה פי שניים מתמותת התינוקות אצל היהודיים‬ ‫הישראלים‪ .‬ואם ניתן לחשוב שאולי הערבים הישראלים הצעירים יזכו לתקווה חדשה על‬ ‫ידי רכישת השכלה‪ ,‬התקבלו נתונים חדשים שמראים על ירידה של ‪ 15%‬בזכאים לבגרות‬ ‫מבין הערבים הישראלים‪.‬‬ ‫אנחנו בטוחים שנתונים אלה מפריעים לך כשם שהם מפריעים לנו ונשמח אם תגיב‬ ‫ותסביר לנו את דעתך בעניין‪.‬‬ ‫נשמח עוד יותר אם תפעל כנגד תופעה זו בעזרת כוחך הפוליטי הרב‪.‬‬ ‫תודה מראש‪ ,‬אזרחים מודאגים‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫גיל וולפסו ‬ ‫גרעי "חרי "‬

‫מזל טוב לתנועת החיים היקרה שלנו‪ ,‬על העיתון החדש והחיוני כל כך‪.‬‬ ‫כאחד שאוהב לדבר‪ ,‬ולספר מלא סיפורים‪ ,‬וכמאמין בעצמו שהוא מספר סיפורים ממש טוב‪,‬‬ ‫החלטתי לפתוח מדור‪ ,‬שינציח זאת בכתב‪.‬‬ ‫כפי שכתוב בכותרת המשנית‪ ,‬את הסיפורים הללו רבים כבר שמעו אותי מספר‪ ,‬וישמעו‬ ‫אותם עוד הרבה במרוצת השנים‪.‬‬ ‫ככה זה‪ ,‬אני מתרגש מהסיפורים‪ ,‬ואני דואג לספר אותם פעמים רבות‪ ,‬תתמודדו‪.‬‬ ‫כיום נציג מספר סיפורים בנושאים שונים‪ ,‬שמעסיקים אותי לאחרונה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬ספונטניות‪ .‬כן כן‪ ,‬אותו דחף בלתי נשלט להיות‪...‬‬ ‫אמממ‪ ...‬בלתי נשלטים‪ ,‬לעשות כל דבר שנקרה בדרכינו‪ ,‬לחיות‬ ‫את השניות למעשה לעשות כל מה שהוא לא צבא‪ ,‬מה‬ ‫שלאחרונה‪ ...‬קצת מקשה עליי להיות ספונטני‪.‬‬ ‫אני תמיד אומר שספונטניות‪ ,‬גם אם היא כוללת ויתור על שעות‬ ‫שינה רבות‪ ,‬כל כך מחייה ומרגשת‪ ,‬שהיא נותנת לך אנרגיות לעוד‬ ‫הרבה מאוד זמן‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬סיפורנו מתחיל בפאתי פלורנטין‪ ,‬בירת התל אביביות‪.‬‬ ‫יצאתי עם אסופת מכרים לאחד מבתי השיכר המוכרים‪ .‬היום‪ -‬יום‬ ‫שבת‪ .‬השעה‪ -‬כבר מאוחרת למדי‪ .‬מתקבלת‪ ,‬אפוא‪ ,‬ההחלטה‬ ‫לסיים את הערב הנפלא‪ .‬בהלכנו ברחובות השכונה‪ ,‬השוקקים‬ ‫חיים גם בשעות לילה מאוחרות‪ ,‬נקרה בדרכינו אנוש רכוב על‬ ‫אופניים‪ ,‬והוא קורה "אופניים למכירה!"‪ .‬אני‪ ,‬שמזמן רוצה לרכוש‬ ‫זוג אופניים‪ ,‬שואל את הבחור למחירם‪ .‬הברנש‪ ,‬שהופתע מפנייתי‬ ‫אליו‪ ,‬נותן לי סיבוב בכדי שאקבע את מחירם‪ .‬אז עשיתי סיבוב‪.‬‬ ‫וואלה‪ ,‬אופניים איכותיות‪ .‬חדשות‪ ,‬בלמים טובים‪ ,‬במידה הנכונה‪ ,‬והכי חשוב – יש מקדימה‬ ‫סלסלה מצויינת‪ .‬מופתע‪ ,‬שאלתיו לסיבת מכירתו את האופניים )זהו‪ ,‬מעכשיו שפה פשוטה(‪.‬‬ ‫הוא עונה שהוא עובר לחו"ל‪ ,‬ונפטר מכל הציוד שלו‪.‬‬ ‫תראו‪ ,‬באופניים אני לא מבין‪ ,‬אבל מה‪ ,‬לי‪ ,‬מאתיים שקל‪ ,‬נשמע מספיק‪ .‬נראה שלבחור זה‬ ‫לא הספיק‪ ,‬ביקש ‪ .300‬ברגע הזה אמרתי לו‪:‬‬ ‫"טוב תשמע‪ ,‬סתם הגזמתי‪ ,‬זה מוגזם מדי‪ ,‬מצטער‪ ,‬לא קונה!"‬‫"‪"280‬‬‫"לא לא‪ ,‬אחי באמת‪ ,‬סתם סתם‪ ,‬אני לא אקנה"‬‫"‪"250‬‬‫"באמת שלא אחי‪ ,‬אני לא מתמקח‪ ,‬באמת לא קונה"‬‫"‪ ,200‬וקנה לי קולה"‪.‬‬‫השתכנעתי‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫‪-‬המשך מעמ' ‪– 24‬‬

‫עשינו סיבוב‪ ,‬אני והברנש‪ ,‬למצוא כספומט קרוב‪ .‬בדרך‪ ,‬מתקשרים מכריי בדאגה שאולי הוא‬ ‫גנב אותן‪ ,‬אז חקרתי אותו‪ ...‬לאן הוא טס‪ ,‬לכמה זמן‪ ,‬מאיפה האופניים‪ ...‬הוא גם הסביר לי‬ ‫על הברקסים ומחירים וזה‪ ,‬ושכנע אותי בצדקתו‪ .‬מפה לשם‪ ,‬שילמתי לו‪ ,‬הכנסתי את‬ ‫האופניים באחורה של האוטו של חברתי‪ ,‬ורכשתי לי זוג אופניים מוצלח‪ ,‬שמחכה לי שאני‬ ‫אחזור מהריתוק שלי הביתה‪.‬‬

‫כשאני אהיה גדול אני רוצה לעבוד בשיווק‪ .‬לא יודע אם ממש עבודה‪,‬‬ ‫אבל יש לי רעיונות ממש אדירים וקפיטליסטיים שאני פשוט חייב‬ ‫לעשות איתם משהו‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬מוצע לאיזושהי חברת גזוזים )משקאות מוגזים(‪ .‬אשאל‬ ‫שאלה‪ :‬מאיפה תשתו יותר? מכוס מלאה של משקה מוגז‪ ,‬או‬ ‫מהבקבוק עצמו? נכון מאוד‪ ,‬מהכוס‪ .‬למה? כי שותים מוגז בשביל‬ ‫הטעם – ההרגשה בחיך‪ .‬מה גם‪ ,‬שקשה לשתות הרבה מוגז‪ .‬אבל‬ ‫כוס‪ ,‬ממלאים עד הסוף‪ .‬חוק ברזל‪ .‬אם כך‪ ,‬ובהתאם לזאת‪ ,‬אם נייצר‬ ‫בקבוק שפייתו אינה נוחה לשתייה‪ ,‬הלא כולם ימלאו כוסות? כך ייגמר הבקבוק מהר יותר‪,‬‬ ‫ואנשים ירוצו לקנות עוד מהמשקה המופלא‪ ,‬שישווק את עצמו בנוסף עם כוס יפה וגדולה של‬ ‫המותג! נכון‪ ,‬אני יודע‪ ,‬קפיטליסטי וזה‪ ,‬אני לא באמת הולך לייצור\להציע\לשווק את זה‪ ,‬אבל‬ ‫זה רעיון טוב‪ .‬מסתבר שנביעות ייצרו את זה לאחרונה )בקבוק חמש ליטר עם ברז(‪.‬‬ ‫מישהו גונב ממני רעיונות‪?!?...‬‬

‫ולבסוף‪ ,‬כמה מילים על מסורת‪ .‬לא ביהדות‪ ,‬מסורת בקנים‪.‬‬ ‫קן ק"ש )מעצמה עם כבוד!( יחגוג השנה ‪ 24‬שנים להיווסדו‪.‬‬ ‫כאחד‪ ,‬שעבר את השנים הכי טובות שלו בקן הזה‪ ,‬אני יכול‬ ‫לומר שיש משהו מדהים שקורה בקן הזה‪ .‬אני מפרט‪.‬‬ ‫כשאתה בכיתה ט'‪ ,‬כולה עלית לגו"ב‪ ,‬מה אתה יודע על‬ ‫קהילה? על קבוצות בוגרות ממך? אז בק"ש‪ ,‬בימי שישי‪,‬‬ ‫היינו נפגשים אצל אחד הי"בניקים‪ ,‬משכבת "ביתניה"‪,‬‬ ‫שכבות!‬ ‫ארבע‬ ‫האש‪,‬‬ ‫על‬ ‫ועושים‬ ‫פשוט כחברים‪ ,‬כקהילה‪.‬‬ ‫לאט לאט‪ ,‬כשהשנים חולפות‪ ,‬והאנשים הטובים פורשים‬ ‫כנפיים ועפים‪ ,‬אתה מתחיל להרגיש לבד‪ ,‬נוסטלגי‪ ,‬מדוכא‬ ‫ופסימי‪ .‬לא מאמין שקן ק"ש מסוגל לחזור לקדמותו‪ .‬מי בכלל‬ ‫יודע אם אחרי שאתה תלך‪ ,‬יהיה עוד קן? מי ירים להקה לחג‬ ‫קן? מי ידאג לחמ"ל? למחסן צופי?‬ ‫אני לא יודע אם זה קוסמי‪ ,‬או שזהו כוחה של מסורת‪ ,‬אבל‬ ‫משנה לשנה אני מזהה את מעגלי האחריות האלה קמים‬ ‫ונוצרים‪ ,‬ממשיכים ומשפרים‪ .‬אני נוהג להגיע לקבלות שבת בקן‪ ,‬כשאני בבית‪ ,‬ואני שומע על‬ ‫עוד חניך שהתחיל ללמוד לנגן על איזה כלי נגינה‪ ,‬או על ט'תניק שמקבל אחריות על החמ"ל‪,‬‬ ‫או רואה שיפוץ של החדר מוזיקה‪ .‬וזה מדהים‪ ,‬כי פתאום זה נותן פרספקטיבה אחרת‪.‬‬ ‫לראות כמה ז'ניקים נודניקים ולומר "וואלה‪ ,‬כזה ז'ניק מעצבן אני הייתי‪ ,‬ו‪-‬וואלה‪ ,‬בעוד ארבע‬ ‫שנים הוא יהיה אחראי על הצוותים בחג קן‪ ,‬על המד"צים של שכבות ה'‪-‬ו'‪ .‬אולי אני אהיה‬ ‫המדריך גרעין שלו‪ ,‬מי יודע‪"...‬‬ ‫חייב לומר‪ ,‬שבניגוד לשני הסיפורים הראשונים‪ ,‬את הסיפור הזה אף אחד לא שמע מעולם‪,‬‬ ‫כמעט‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫תרבות‬

‫אד ברשאי‬ ‫גרעי "דרקו "‬

‫‪Um Culture‬‬ ‫הטור השל לענייני תרבות וברבריות‬ ‫טור חדש בעיתון חדש מגיח לאוויר העולם‪ .‬ממש כמו ששיר נולד‪ ,‬כך גם טור – בהתחלה‬ ‫זה כואב‪ ,‬אחר‪-‬כך יוצא החוצה וכולם עצבניים כי הלכת לכתוב במקום לשטוף כלים‪,‬‬ ‫אפשר לחשוב‪ ,‬כל היום עושים בטן גב בזמן שאתה טוחן משימה‪ ,‬כולה רוצה קצת לשבת‬ ‫לכתוב את שעל ליבך‪ ,‬אבל בכל מקרה – שורה‪ ,‬ועוד שורה‪ ,‬וכך שורה אחרי שורה‪ ,‬והנה‬ ‫שורו הביטו וראו – נולד טור‪ .‬מי יתן וימשיך להתקיים‪ .‬אמן‪ ,‬כי דל אני‪ ,‬ועצלן‪.‬‬ ‫אנצל הזדמנות זו להודות ולברך את עורכות העיתון האמיצות על יוזמתן הברוכה‪ ,‬כן‬ ‫ירבו‪.‬‬ ‫ובכן על גבי עמודי הכרומו הללו אני הולך לכתוב את רשימותי ורשמי מההתרחשות‬ ‫התרבותית שמתרחשת בעולמנו הקט בכלל‪ ,‬ארצנו הקטנטונת בפרט‪ ,‬ותנועתנו‬ ‫המיקרוסקופית לפרטי‪-‬פרטים‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬בצהרי יום שישי מסוים )‪ (26.10‬שמתי פעמי לצוותא כדי לראות את אופרת הרוק‬ ‫החדשה והמדוברת – "מלחמה"‪.‬‬ ‫המידע שהיה לי על ההופעה הסתכם בהצצה חטופה בעיתון‪ ,‬שהראה תמונה אחת שתפסה‬ ‫את עיני של שני אנשים‪ ,‬איש ואישה‪ ,‬עומדים על במה מוארת‪ ,‬אפופת עשן מכונה‪ ,‬היא‬ ‫לבושה שמלה אדומה וחושפנית )"סקסית" כמו שאומרים הצעירים כיום( והוא לבוש ז'קט‬ ‫ג'ינס שכנראה נשכח בשנות התשעים על גבי שבילי הזמן ונמצא במקרה בימינו‪.‬‬ ‫אותה תמונה קטנה צדה את עיני‪ .‬באופן אוטומטי התחילו לעלות לי תמונות מאופרת רוק‬ ‫אחרת‪" ,‬מאמי"‪ ,‬שהאיר לי פנים הגורל וזכיתי לראות )אם אני לא טועה ישבתי ליד שיר לייזר‬ ‫ואבישג‪ ,‬אבל זה כבר סיפור אחר(‪ .‬נכון‪ ,‬זה היה בגרסה המחודשת בכיכובה של אורית שחף‬ ‫)"היהודים"(‪ ,‬אבל גם בתור מישהו שגודל על ברכי התקליט מההופעה המקורית‪ ,‬היתה זו‬ ‫חוויה מדהימה וחד פעמית‪ ,‬חוויה שעיצבה מחדש את יחסי לאופרות רוק‪ ,‬אופרות סבון‪,‬‬ ‫בועות סבון ובועות רוק‪.‬‬ ‫אחרי שנים שלא הועלתה בישראל אף אופרת רוק מקורית וחדשה‪ ,‬למעט נסיון של הלל‬ ‫מיטלפונקט לשחזר את הצלחת "מאמי" באופרת רוק פוליטית נוספת )נסיון שכשל על אף‬ ‫שיתוף פעולה שנראה מבטיח על הנייר עם להקת "נקמת הטרקטור"(‪ ,‬אני רואה את שתי‬ ‫הדמויות האלו בעיתון‪ ,‬פיהם פעור‪ ,‬עיניהם בורקות שלהבת‪ ,‬כמעט יכול לשמוע אותם צועקים‬ ‫בהרמוניה כשברקע הגיטרות מנסרות דרכיהן אל לב הקהל‪.‬‬ ‫"מלחמה – אופרת רוק"‪ ,‬מציינת הידיעה בעיתון‪ .‬האינטרנט מרחיב‪ :‬קובי ויטמן‪ ,‬מוזיקאי‪,‬‬ ‫אמן‪ ,‬יוצר‪ ,‬הלך למילואים במבצע "חומת מגן"‪ ,‬ראה חברים מתים‪ ,‬חזר בן‪-‬אדם אחר‪ ,‬וכתב‬ ‫על זה אופרת רוק‪.‬‬ ‫חוץ מקובי ויטמן שכתב‪ ,‬הלחין‪ ,‬עיבד והפיק מוזיקלית‪ ,‬מעטרים את רשימת המשתתפים‬ ‫שמות אלמוניים נוספים‪ :‬איילת רובינסון‪ ,‬יניב לוי ודביר בנדק )שהתגלה בהופעה עצמה‬ ‫כשחקן הכי ידוע והכי מקצועי מביניהם‪ ,‬גדול קירח כזה‪ ,‬שיחק את הרע ב"נפילים" ב"יס"‪ ,‬אי‬ ‫אפשר לומר ששמו הולך לפניו(‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫‪-‬המשך מעמוד ‪-26‬‬

‫עוד אופרת רוק שמאלנית?‬ ‫אני בעד מחאה כמובן‪ ,‬וכמה שיותר‪ ,‬וכמה שיותר נגד מלחמה‬ ‫וכל זה‪ .‬אבל מה כבר אפשר לחדש אחרי "מאמי"? מפגש מקרי עם עמיר "לשעבר צופיות"‬ ‫יפת בכיכר רבין‪ ,‬כשעתיים לפני ההופעה‪ ,‬מזמן לי חוות דעת מעניינת מפי הראשון )!( שכתב‬ ‫על זה ביקורת‪ ,‬בעיתון "הקיבוץ"‪ .‬לדבריו )המלומדות‬ ‫והמעשירות(‪ ,‬ל"מלחמה" אין יומרות להיות עוד "מאמי"‪ .‬העיקר‬ ‫שם זה הסיפור האישי‪ ,‬הקושי הפרטי‪ ,‬והביקורת הפוליטית רק‬ ‫משתקפת ומגיחה מדי פעם בפעם לחזית הבמה‪ .‬בסה"כ הוא‬ ‫התרגש מאוד והרעיף שבחים‪.‬‬ ‫מה אני אגיד לכם – היה אישי‪ .‬היה מרגש‪ .‬היה פוליטי‪ .‬התרגשתי איפה שהיה צריך‪ ,‬מחאתי‬ ‫כפיים‪ ,‬מחיתי דמעה )סתם! בנים אינם בוכים!(‪ ,‬הנהנתי בראשי בעצב עם כל אמירה בסגנון‬ ‫"למה למות בשביל אדמה" וכד'‪.‬‬ ‫אבל בשורה התחתונה – זה לא היה זה‪ .‬ובאמת קצת הרסתי לעצמי‪ .‬פעמים רבות במהלך‬ ‫ההופעה‪ ,‬למן הרגע שנכבו אורות האולם ועד ליציאה מהלונדון מיניסטור‪ ,‬נדדו מחשבותי‬ ‫להשוואות חוזרות ונשנות עם – מי אם לא – "מאמי"‪ .‬ו"מאמי" ‪ -‬זה לא היה‪.‬‬ ‫הטקסטים‪ ,‬כמה אישיים שהיו‪ ,‬לא היו מהודקים מספיק‪ ,‬לא מספיק גרמו לי לחשוב‪ ,‬לא‬ ‫טלטלו‪ .‬קלישאות שחוקות כמו פנייה אל ילד בתקווה שלא יצטרך לעבור את זה‪ ,‬שיחה עם‬ ‫החבר המת וצער על שזה הוא ולא אני‪ ,‬אמירות אנטי‪-‬מלחמתיות על ימין ועל שמאל בלי‬ ‫שהוזכרה אפילו פעם אחת משך כל ההופעה המילה "כיבוש" – כל אלו הפכו את "מלחמה"‬ ‫להצגה ללא עוקץ‪.‬‬ ‫השירים היו טובים מאוד‪ ,‬פשוטים‪ ,‬שירים שכבר בפזמון השני זמזמתי יחד איתם‪ .‬שזה‬ ‫אחלה‪ ,‬זה באמת מצוין‪ .‬אבל כשמעמידים את זה מול אהוד בנאי‪ ,‬שגם הוא לא איזה אשף‬ ‫מוזיקלי )"ילומד אהוד בנאי עוד אקורד"( – זה לא באותם סטנדרטים‪ .‬אין שם "אתה שקראוך‬ ‫אלוהים"‪ ,‬ולא "האונס"‪ ,‬ובטח שלא "השדות האדומים"‪ .‬הנגנים מעולים – באמת מהשורה‬ ‫הראשונה – והמוזיקה טובה‪ ,‬אבל לפעמים לא מספיק שירים שנדבקים‪ ,‬צריך שירים‬ ‫שנשארים‪ .‬אהוד בנאי זה לא‪ ,‬ולא אלפנט‪ ,‬ולא שפי ישי‪ ,‬ובטח שלא מזי כהן‪.‬‬ ‫וכאן אני מגיע לבעיה הכי גדולה ב"מלחמה" לדעתי‪ ,‬והיא השחקנים‪.‬‬ ‫בן‪-‬אדם עבר חוויה‪ .‬היה לו קשה‪ .‬ישב‪ ,‬עשה לעצמו את‬ ‫התראפיה שלו‪ ,‬שפך את ליבו על הדף‪ ,‬שפך את ליבו על‬ ‫הגיטרה‪ .‬ואותו בן אדם גם מככב‪ ,‬עולה על הבמה‪ ,‬עם‬ ‫הגיטרה וכל הדאווין‪ ,‬ונותן את הנשמה על הבמה‪ .‬אם‬ ‫רוג'ר ווטרס עשה את זה‪ ,‬זה לא יכול להיות כל‪-‬כך קשה‪.‬‬ ‫אז זהו‪ .‬שזה לא כזה פשוט‪ .‬קובי ויטמן‪ ,‬עם כל הכבוד‬ ‫לשירים היפים כאמור ולמילים הכנות והמרגשות‪ ,‬נותן‬ ‫הופעה חסרת כל כריזמה‪ ,‬חסרת מעוף‪ ,‬משוטט על‬ ‫הבמה כמו זומבי‪ ,‬שר בקול בינוני ומשעמם‪ ,‬ונשמע יותר‬ ‫כמו סולן של להקת תיכוניסטים מהקריות מאשר כמו‬ ‫כוכב של אופרת רוק‪ .‬ברוב הפעמים‪ ,‬כאשר הוא שר‬ ‫לבדו בקולו הנמוך‪ ,‬ללא גיבוי של הגיטריסט או הקלידן‬ ‫ויטמן‪ .‬צנון על‬ ‫או השחקנים האחרים‪ ,‬גם לא הבינו את המילים‪ .‬האם‬ ‫זה בכוונה? האם הייתה פה כוונה לייצג נאמנה בן‪-‬אדם כבוי‪ ,‬עצוב‪ ,‬הלום קרב? יכול להיות‪.‬‬ ‫לי זה לא גרם ליותר חיבור רגשי‪ .‬הרגיש לי יותר כמו לצפות בצנון על הבמה‪.‬‬ ‫השחקנים האחרים גם הם לא הביאו את הבשורה‪ ,‬אף כי כל "מספר" שלהם היה עדיף על‬ ‫פני ההופעה המשעממת של ה"כוכב"‪" .‬יואב" )יניב לוי(‪ ,‬החבר הטוב של הגיבור שנהרג‬ ‫במבצע‪ ,‬יצא מתוך הקבר‪ ,‬ונתן לנו מפניני החוכמה הציניות שלו‪ ,‬שאמורות היו להאיר באור‬ ‫סרקסטי את הרצינות התהומית של המלחמה ושל ההופעה‪ .‬רעיון מצוין‪ ,‬חוץ מבעיה אחת –‬

‫‪27‬‬


‫‪-‬המשך מעמוד ‪-27‬‬

‫הוא לא היה מצחיק‪ .‬בכלל‪ .‬בתור דמות קומית‪ ,‬חוסר מצחיקות מהווה בעיה חמורה‪ .‬כמובן‬ ‫שהסיבה לבעיה זו אינה נעוצה בשחקן‪ ,‬אלא בעובדה שאת המחזה לא כתב מחזאי‪ ,‬אלא‬ ‫מוזיקאי‪-‬בערך‪ ,‬מין "‪ "all around player‬שכזה המנסה לתפוס מרובה ויוצא עם בדיחות‬ ‫קרש‪ .‬הדמות של יואב ללא ספק תרמה להצגה‪ ,‬וגם הוא האפיל על הכוכב באמצעות יכולות‬ ‫זמרה ומשחק מינימליות‪ .‬התלבושת המעולה‪ ,‬של כתונת מתים בצירוף בובת איש תלוי‬ ‫טייסים משנות החמישים‪ ,‬הפכה אותו לדמות עם גוון קומי‪ ,‬ונתנה קצת אוויר‬ ‫וכובע‬ ‫בתוך הרצינות‪.‬‬ ‫דביר בנדק מגלם את אבי הגיבור‪ ,‬איש צבא במיל'‪ ,‬שמבטא את‬ ‫המצ'ואיזם הישראלי המיליטנטי‪ ,‬זה שמאמין שהפתרון היחיד זה‬ ‫"לשבור להם את הידיים והרגליים"‪ .‬למרות טקסט בינוני‬ ‫וקלישאתי עד כאב‪ ,‬מצליח בנדק להשאיר חותם על הבמה בזכות‬ ‫משחק מצוין וכריזמה שופעת‪ .‬ניכר שהוא השחקן המקצועי היחידי‪ ,‬והוא מחפה על יכולת‬ ‫הזמרה המועטה שלו בכך שהוא כמעט היחידי שהמילים נשמעות כאילו הן יוצאות מפיו עם‬ ‫התכוונות אמיתית‪ ,‬אותה התכוונות שקרית הנדרשת מכל מי שמכנה את עצמו "שחקן"‪.‬‬ ‫והסיבה לכך שאני כותב "כמעט היחידי"‪ ,‬היא שיש דבר אחד בהפקה הזאת שבולט ומתעלה‬ ‫מעליה כמו הר פוג'י מעל טוקיו הקטנה‪.‬‬ ‫איילת רובינסון משחקת את אשת הגיבור )את שמה אינני זוכר(‪ .‬ותשמעו‪ ,‬אם כבר בהשוואות‬ ‫עסקינן – ועסקינן – אז דביר בנדק מצליח אולי להזכיר לנו במקצת את אריה מוסקונה האגדי‪,‬‬ ‫ואולם איילת רובינסון – טוב‪ ,‬קשה למצוא את המילים‪.‬‬ ‫בשמלה אדומה וחושפנית )"סקסית" כמו שאומרים הצעירים כיום(‪ ,‬שיער בלונדיני בוהק‪ ,‬יופי‬ ‫עוצר נשימה‪ ,‬ועמידה איתנה על הבמה‪ ,‬איילת לא רק שהזכירה לי את מזי כהן‪ ,‬אלא ממש‬ ‫ראיתי קווי דמיון רבים – ביכולת השירה המדהימה‪ ,‬במשחק שנע במיומנות בין איפוק‪ ,‬כעס‪,‬‬ ‫ועד צעקות נהי אמיתיות‪ ,‬כואבות‪ ,‬הממחישות טוב כל‪-‬כך את הכאב האמיתי של אישה‬ ‫שאיבדה את בעלה במלחמה אפילו שגופו חזר הביתה שלם‪ .‬כל פעם שרובינסון פותחת את‬ ‫הפה ופוצחת בשיר‪ ,‬הקהל יושב מהופנט‪ .‬היא אוחזת בי במיתרים בלתי נראים‪ ,‬כאילו אין לי‬ ‫ברירה אלא להקשיב למה שיש לה לומר‪ .‬כל‪-‬כך הרבה התכוונות ורגש היו בהגשה שלה‪ ,‬עד‬ ‫שאפילו הטקסט הדלוח נשמע כמו הלל מיטלפונקט בפיה‪ .‬אין לי ספק שהיא נהנתה להיות‬ ‫שם על הבמה‪ ,‬כמו שאין לי ספק שהיא בילתה זמן רב בהאזנה ל"מאמי" ולמדה הרבה ממזי‬ ‫כהן על איך צריכה להישמע סולנית של אופרת רוק‪.‬‬ ‫תזכרו מה שקראתם כאן – איילת רובינסון היא הדבר הבא‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ההשוואה הבלתי פוסקת עם "מאמי" לא עשתה טוב לא לי ולא להצגה‪ .‬רצוי לגשת‬ ‫לדברים חדשים עם ראש פתוח ודף חלק‪.‬‬ ‫‪ .2‬זה שאתה יודע לכתוב שירים על הגיטרה‪ ,‬לא הופך אותך לא למוזיקאי‪ ,‬לא למחזאי‬ ‫ולא לשחקן‪.‬‬ ‫‪ .3‬לא כל אחד יכול לחשוף את עצמו כך על הבמה )אפילו שזה בצוותא שזה שכונה(‪.‬‬ ‫ההיחשפות הזאת היא מה שלבסוף גרם לי למחוא כפיים מהתרגשות אמיתית‪,‬‬ ‫מסוייגת אמנם‪ ,‬אבל אמיתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬רוצו לראות! חשוב לתמוך ביצירה ישראלית מקורית! ומי יודע – אולי‪ ,‬בעצם בטוח‪,‬‬ ‫שמישהו אחר יאהב את זה‪ .‬אם לא היו חילוקי דעות אי‪-‬אפשר היה לקיים מרוצי‬ ‫סוסים‪.‬‬ ‫‪ .5‬במשולש ישר זווית‪ ,‬סכום שטחי הריבועים הנשענים על הניצבים שווה לשטח הריבוע‬ ‫הנשען על היתר‪.‬‬ ‫עד כאן להפעם )סתם‪ ,‬הוא בספרד‪ .‬חה חה(‪ .‬בפעם הבאה תקראו על סדנת תיאטרון לשינוי‬ ‫חברתי שאני‪ ,‬הגר מהגרעין שלי ונועם מגרעין "יורה"‪ ,‬היינו בה‪ .‬עד אז‪ ,‬היו שלום‪ ,‬וזכרו –‬

‫"בעולם הקר והציני שאנו חיים בו – שטויות זה הדבר הכי חשוב"‪.‬‬ ‫‪28‬‬


‫כתיבה יוצרת‬

‫הפינה הזאת מוקדשת לכל כותבי המגירה למיניהם‪ .‬שירים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬סיפורים‬ ‫בהמשכים‪ ,‬כל דבר שעלה מראשכם לנייר יותר ממוזמן להופיע כאן‪ ,‬כן‪ ,‬כאן‪ ,‬במדור‪.‬‬

‫אני ‪ /‬דור אנג'ל‪ ,‬גרעי "קרנ "‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫אני‬

‫ישראלי‪.‬‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫עוצר‪.‬‬ ‫אופטימי‪.‬‬ ‫נאיבי‪.‬‬ ‫כא ‪.‬‬ ‫עונה‪.‬‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫מאמי ‪.‬‬ ‫תקוע‪.‬‬ ‫בפני ‪.‬‬ ‫ממהר‪.‬‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫מאוהב‪.‬‬ ‫עצוב‪.‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ער‪.‬‬ ‫מישהו אחר‪.‬‬

‫אני אני אני ואני‪.‬‬ ‫אבל יותר מכל דבר אני לוח ‪...‬‬ ‫אני לוח במלחמת הקיו היומיומית והאינסופית במדינה שלי‪...‬‬ ‫אני גוסס‪.‬‬

‫‪29‬‬


‫סאטירה‬ ‫א‪:‬תגיד‪ ,‬אתה בא‬ ‫לעצרת של רבין?‬ ‫ב‪ :‬אחי‪ ,‬רבין מת‪...‬‬ ‫יובל קרופיק‪ ,‬גרעין "נווה"‬

‫"משה‪ ,‬תביא‬ ‫פיצוחים‪ ,‬שוב‬ ‫עושים הופעות‬ ‫בגלל ההוא‬ ‫שמת"‬

‫נוע"לניקים‬

‫בדיחה מעיתון‬ ‫דתי‬ ‫א‪ :‬שמעת?‬ ‫הייתה הופעה‬ ‫של הבנות נחמה‬ ‫בעצרת‬ ‫ב‪ :‬וואלה? איך‬

‫בלון נפוח‬

‫בלון‬

‫מפגש חברתי‬

‫בלון‬ ‫שוטרים‬

‫עוד שוטרים‬

‫אנשים שהלכו‬ ‫לאכול‪/‬פיפי‬

‫מעריצות של‬ ‫רן דנקר‬

‫שמוצ‬ ‫דתי‬

‫כאלה‬ ‫שאשכרה‬ ‫מקשיבים‬

‫מעריצות של‬ ‫אביב גפן‬

‫כאלה שמקווים‬ ‫להיות בעיתון‬ ‫של מחר‬

‫הרוצח‬ ‫הבא‬

‫עיתונאים‬

‫‪30‬‬


‫ג מצחיק‬

‫אסי גרברז‪ ,‬גרעין‬

‫ כמה ישלמו לי על עזרה במפקד אש ליום העצמאות? )נער לא פראייר(‬‫ תנועת הנוער עושה לבן שלי שטיפת מוח ערכית! )אבא מודאג מזה שהבן שלו מפתח‬‫אישיות(‬ ‫ אני בן ‪ ,50‬בריא‪ ,‬הילדים שלי אחרי גיל החינוך הקיבוצי‪ ,‬למה לי שיתוף? )חבר קיבוץ‬‫עושה חשבון פשוט(‬ ‫ הצעירים והותיקים בקיבוץ מתנגדים להפרטה רק כי הם דואגים לאינטרסים שלהם!‬‫)חבר שחושב שאין צורך לדאוג לאינטרסים של הצעירים או הותיקים(‬ ‫ אני הולך להופיע בחג קיבוץ )נער פראייר(‬‫ קבלו את הבן שלי לחברות כדי שיקבל חלק בשיוך נכסים! )אבא שמבין לעומק את‬‫משמעותו של חבר בקיבוץ(‬ ‫ לקבל את הצעירים לחברות? אבל אז צריך לחלק להם נכסים! )מזכיר שמבין לעומק את‬‫משמעותה של חברות בקיבוץ(‬ ‫ בימי השיתוף‪ ,‬אנשים עבדו רק ‪ 8‬שעות ביממה‪ ,‬ובעבודה לא יצרנית! )תזכיר לי כמה הם‬‫הרוויחו?(‬ ‫ הקיבוץ הופרט בגלל שאנשים עבדו רק ‪ 8‬שעות ביממה‪ ,‬ובעבודה לא יצרנית‪.‬‬‫פרזיטים! )מישהו שחושב שצריך לעבוד יותר מ‪ 8-‬שעות ביממה‪ ,‬רק בעבודה יצרנית‬ ‫ושהדרך היחידה להתמודד עם פרזיטיות‪ -‬היא הפרטה(‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הצעירים בימינו חולמים חלומות על שיתוף ומתעלמים מהמציאות‪) .‬מה‪ ,‬כמו מי‬ ‫שהקים את הארץ הזו?(‪.‬‬

‫תחי ההתחדשות!‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬ ‫‪31‬‬


‫"המוות הול להיות חוויה מרתקת‪.‬‬ ‫בטוח יותר מיו מחלקות" )י‪ .‬ח‪ .‬ברנר(‬ ‫"ביו ראשו הייתי בתחנה מרכזית בעכו‪ .‬פתאו את מי‬ ‫אני רואה? את אבי! אבי‪ ,‬אבי נו‪ ,‬זה שהיה המפקד שלי‬ ‫בטירונות‪ .‬אז אני אומר לו 'אבי!' והוא מסתובב ואומר לי‬ ‫'מה אבי? מה אתה רוצה ממני? אתה דפוק? רוצה‬ ‫מכות?'‪ .‬אני אומר לכ ‪ ,‬כל המרוקאי זונות"‬ ‫)צחי‪ ,‬אחד שמכיר(‬ ‫"לא מבי איפה החניכי ‪ .‬מה לא עשינו? מכירת עוגות‪,‬‬ ‫בקשות לתרומות אפילו ארגנו הפגנה‪ ,‬אבל א אחד לא‬ ‫בא‪ ,‬חו‪ $‬משני אנרכיסטי שבסו הרביצו לנו‪ .‬פע רק‬ ‫חיכו להגיע לכיתה ו' ואז היו מגיעי לפעולה הראשונה‪,‬‬ ‫חיו של מהפכה על הפני ‪ ,‬לימדת אות קשר מוט וה ‬ ‫היו בוכי מאושר‪ .‬היו ‪ %‬רק מי יש לה בראש‪ ,‬מי ‬ ‫ונינט‪.‬‬ ‫)גל‪ ,‬ב שלושי קומונר בוגר בק אשדוד(‬ ‫"גרעי יקר‪ ,‬גרעי חביב‪,‬‬ ‫של עכשיו או שתאכל רק‬ ‫באביב"‬ ‫על‬ ‫שנתלתה‬ ‫)מודעה‬ ‫המקרר של גרעי דרקו ע"י‬ ‫צוות הגזברות‪ .‬אגב‪ ,‬היא‬ ‫לא הייתה המודעה היחידה‪,‬‬ ‫והיא כמו אחרות הייתה‬ ‫ומושקעת‬ ‫מקושטת‬ ‫להפליא והאירה את ימינו‬ ‫כל יו מחדש‪ .‬מה שגור ‬ ‫לנו לתהות‪ :‬למה אנחנו א ‬ ‫פע לא מכיני דברי ‬ ‫כאלה?(‬ ‫"ואז יו אחד אני שומע‬ ‫שבצופי כבר עושי ‬ ‫פעולות בכיתה ג'‪ .‬עכשיו‬ ‫אני מבי אי ה משיגי ‬ ‫אותנו‪ .‬אבל ה התעסקו‬ ‫ע הבוגר הלא נכו ‪,‬‬ ‫כמוב ‪,‬‬ ‫מבחינת ‬ ‫כי בתמונה‪ :‬עוזי וייל‬ ‫מבחינתי אני הבוגר הנכו ‪,‬‬ ‫ה'בוגר הלא נכו ' זה מעי ביטוי כזה שגור לי להישמע‬ ‫קשוח כזה‪ ,‬כמו קלינט איסטווד ב"הטוב‪ ,‬הרע והמכוער"‪,‬‬ ‫שאגב לא ראיתי אבל אני מתכנ לראות בהקד ‪ .‬בכל‬ ‫מיקרה‪ %‬איפה הייתי?‬ ‫)גל‪ ,‬קומונר בוגר‪ .‬והוא נזכר(‬ ‫"אז יו אחד‪ ,‬באמצע יו גרעי פתאו זה נוחת עליי‬ ‫כרע ביו בהיר‪ :‬נגייס בכיתה ב'‪ .‬ואז נועה אומרת לי‬ ‫'בני עקיבא מגייסי כבר בכיתה א'‪ .‬אני תופס אותה‪,‬‬ ‫מסתכל לה ישר לתו העיניי הכחולות והעמוקות שלה‬ ‫ואומר לה 'את גאונה' "‬ ‫)גל‪ ,‬קומונר בוגר(‬

‫לכבוד‪ :‬אייל רייז‪ ,‬מזכ"ל השומר הצעיר‬ ‫הנידו ‪ :‬התוכנית להקי ג ילדי ברוח ערכי השומר‬ ‫הצעיר‪.‬‬ ‫לאחרונה גונבו שמועות על היוזמה הברוכה להקי ‬ ‫באשדוד ג ילדי ברוח ערכי השומר הצעיר‪ .‬ע זאת‪,‬‬ ‫נוכחתי לדעת שהש המתוכנ לג פוגע במעמדו של ש ‬ ‫זה ושל תושבי המושב שאני להשתיי אליו‪ .‬ע כל‬ ‫הכבוד לתנועת הנוער שאתה עומד בראשה‪ ,‬לא יקו ולא‬ ‫יהיה ג ילדי שיבצע גניבה לאור היו של הקניי הרוחני‬ ‫שכה חשוב לנו‪ ,‬ותושבי מועצה אזורית מנשה‪.‬‬ ‫על החתו ‪,‬‬ ‫תא"ל במיל' יוסי נווה‬ ‫יו"ר הועד המנהל‬ ‫מושב ג שומרו ‬ ‫)מכתב שהיה באמת וגר לכל אזור שפלה לבזבז עוד‬ ‫ארבעה ימי אזור ויו מחלקות אחד‬ ‫על מציאת ש חדש(‬ ‫"בדיוק עכשיו יצאתי מקורס נהיגה‬ ‫מונעת‪ .‬פגשתי ש בחורה אחת‬ ‫אשכנזיה‪ ,‬אבל נחמדה‪ .‬שואלת אותי‬ ‫'מאיר אריאל‪ ,‬מכיר?' אמרתי לה‬ ‫'בטח בכיר‪ ,‬מי שנגמל פע אחת‬ ‫כבר לא יכול להידפק מזה' אומרת‬ ‫לי 'יא מצחיק אחד! זה לא מאיר‬ ‫אריאל‪ ,‬זה אריאל זילבר?' אז אני‬ ‫כמעט מועד ונופל‪ ,‬וגלוי עיניי ‬ ‫ירוקות אני אומר לה 'לא מכיר'‪.‬‬ ‫'מה אתה לא מכיר את אריאל‬ ‫זילבר?'‬ ‫'לא‪ ,‬לא מכיר בזכותו של אמ ‬ ‫לתמו בשחרור יגאל עמיר'‪.‬‬ ‫מה אני אגיד לכ ‪ ,‬במשפט אחד של‬ ‫שמאלני כבשתי אותה‪ ,‬עד שחבר‬ ‫שלה בא ושחרר אותה ועשה בי‬ ‫שפטי ‬ ‫כל האשכנזיות זונות‪.‬‬ ‫)צחי‪ ,‬אחד שמכיר‪ ,‬את מר"מ נהריה‬ ‫מקרוב(‬ ‫"שלו אפרת‪.‬‬ ‫שלו ‪.‬‬ ‫מה את עושה כא ?‬ ‫אני הולכת לק של השומר הצעיר מאוד‪.‬‬ ‫ומה את עושי כא ?‬ ‫אנחנו משחקי ומכיני אוכל‪ ,‬ועושי מסיבות כיתה‪.‬‬ ‫וזה הכל?‬ ‫יש עוד דברי אבל אסור לי להגיד ל ‪.‬‬ ‫כמו מה?‬ ‫לפעמי ‪ ,‬כשהמדרי לא נמצא אנחנו עושי כמו‬ ‫הגדולי ‪.‬‬ ‫נו‪ ,‬מה?‬ ‫אתה יודע‪ ,‬מדברי על הגשמה‪.‬‬ ‫הגשמה?‬ ‫אתה רואה‪ ,‬עכשיו אתה תל לספר לאימא שלי‪ .‬יא‬ ‫אופורטוניסט‪.‬‬ ‫)אפרת ניצ ‪ ,‬בת שש וחצי‪ ,‬חניכה בק אשדוד של השומר‬ ‫הצעיר מאוד(‬



Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.