הגורן 5

Page 1

‫גיליו מס' ‪5‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2008‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬


‫מאמרכת‬

‫שומרים יקרים חזק‪,‬‬ ‫אין זמן טוב יותר להוציא את הגורן‪ ,‬מאשר ביום חגה של תנועתנו‪.‬‬ ‫השנה זו השנה השישית בה התנועה חוגגת את התחדשותה‪ .‬חג השבועות‪ ,‬אשר מסמל יותר מכל‬ ‫את ההתחדשות מהבחינה החקלאית ומהבחינה היהודית‪ ,‬חייב היה להיות גם חג המסמל את‬ ‫התחדשות תנועת הבוגרים שלנו‪.‬‬ ‫כל שנה ושנה חוזרים ועולים דיונים שונים לגבי אופי החג‪ :‬סגנון ההופעות‪ ,‬מיקום החג‪ ,‬גיל השכבות‪,‬‬ ‫האם יהיה טורניר כדורעף או לא ורבים אחרים‪ .‬אין ספק שהשנה הרבה שינויים התחוללו באופיו של‬ ‫החג‪ .‬בין אם באופי הערב‪ ,‬באופי הסדנאות‪ ,‬בלימוד הלילי ובמיקום הארוע‪ ,‬שלראשונה יורד מפלך אל‬ ‫בירת השפלה‪" ,‬צפית"‪.‬‬ ‫הרבה קולות עולים‪ ,‬גם במסדרונות התנועה‪ ,‬וגם על דפי העיתון‪ ,‬בקשר לשיחה – או חוסר השיחה –‬ ‫בתנועתנו‪ .‬שכבות שלא לקחו חלק בהחלטות לגבי החג מוצאות עצמן מחוץ לתמונה‪ ,‬ומרמור עולה‬ ‫בפיהם‪ .‬אין זה אופי תנועתינו! אסור לנו להרגיש מנוכרים‪ ,‬לא משנה כמה הסיטואציה מתסכלת‬ ‫ומרגישה חיצונית! כמובן שאין זה גם אופיה של התנועה להעביר החלטות באופן לא משתף!‬ ‫אנו קוראים לכם‪ ,‬קוראי העיתון‪ ,‬מכל שכבותיה של התנועה‪ ,‬ליצור דיאלוג בגרעינים! ויותר חשוב‪,‬‬ ‫לנצל את ההזדמנות הנדירה והחד‪-‬שנתית הזו‪ ,‬ולהתיישב עם חברים משכבות שונות‪ ,‬במעגלים‬ ‫משותפים ולדבר‪ ,‬לשתף ולדרוש להיחשף ליותר דברים שמתרחשים בתנועה!‬ ‫בחג זה‪ ,‬ראוי שנשמח‪ ,‬שנתפאר בקבוצה האדירה הזו שקמה כאן‪ ,‬ובוחרת יום‪-‬יום להיות חוד החנית‬ ‫של החברה הישראלית‪ ,‬ולא שוכחת לשם מה כל זה‪ ,‬לשם האדם‪.‬‬ ‫הגליון הזה‪ ,‬שאתם קוראים כעת‪ ,‬הוא גליונו החמישי של עיתון תנועת הבוגרים "הגורן"‪ .‬אין זה ברור‬ ‫מאליו שכל זה ממשיך ומתקיים‪ ,‬וצובר עוד ועוד כותבים‪ ,‬חברי מערכת ותומכים נלהבים! אין הוא‬ ‫עשב שוטה‪ ,‬והוא מייצג חלק גדול בתנועתינו! ברצוננו להודות לכולכם על התושייה‪ ,‬המסירות‪,‬‬ ‫ההתעניינות הרבה בנושאים כל כך רחבים ופורצים‪ ,‬שנותנים לעיתון איכות בלתי רגילה! תודה‪...‬‬ ‫חזקו ואמצו‪,‬‬ ‫העורכים‪ -‬גיל‪ ,‬שירן והללי‪.‬‬

‫עורכים‪ :‬הללי בלבן )עלעול(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‪ ,‬שירן גולדברג )עלעול(‪.‬‬ ‫חברי מערכת‪ :‬שמרי נגבי )קוקוריקו(‪ ,‬עידו מהל )חריף(‪ ,‬גילי ברטורא )להט(‪ ,‬נועה חדד )יהב(‪ ,‬שייקו‬ ‫ברנדוויין )חריף(‪ ,‬אדם ברשאי )דרקון(‪ ,‬גיל זמיר )באמת(‪ ,‬הילה אילן )יחף(‪ ,‬יעל ניסני )נווה(‬ ‫עידו מהל )חריף(‬ ‫כותבים‪ :‬אור דנמרק )קוקוריקו( אסי גרברז )באמת(‬ ‫שייקו ברנדוויין )חריף(‬ ‫יובל אופק )רוח(‬ ‫אורי אופיר )מצר(‬ ‫גיל וולפסון )חריף(‬ ‫עדי דרורי )חריף(‬ ‫אוריה ברונשווייג )חריף(‬ ‫עומרי סטרוז )יחף(‬ ‫עומר מגל )דרקון(‬ ‫רעות בוכבוט )איתן(‬ ‫רוני חי‪-‬עם )פלפל(‬ ‫זיו עמרם )חריף(‬ ‫יריב נאור )קוקוריקו(‬ ‫נועה חדד )יהב(‬

‫‪2‬‬


‫שלום לכולם!‬ ‫זהו‪ ,‬העונה הראשונה של קטמון מאחורינו‪.‬‬ ‫כל אחד מאיתנו יקח ממנה את התחושות שלו‪ :‬שייכות‪,‬‬ ‫תקווה‪ ,‬אהבה‪ ,‬אכזבה‪ ,‬געגוע‪ ...‬הכל היה בה‪ ,‬ואין לי ספק‬ ‫שאת שנת הכדורגל הזו לא נוכל לעולם לשכוח‪.‬‬ ‫אבל עיקר הדרך עדיין לפנינו‪ ,‬וכדי שנוכל להמשיך ולצעוד‪,‬‬ ‫הגיע זמן חידוש המניות‪ .‬באסיפת בעלי המניות‪ ,‬שהתקיימה‬ ‫ב‪ ,10.5 -‬הוחלט על התעריפים הבאים‪ :‬חידוש מניה‬ ‫למבוגר– מינימום ‪) ₪ 850‬נשמח מאד אם תבחרו להגדיל‬ ‫את הסכום במעט(‪ .‬חידוש מניה לנוער‪ /‬פנסיונר‪ /‬סטודנט‪ /‬או‬ ‫כל מי שסובל מקושי כלכלי כלשהו – ‪ .₪ 600‬מניה חדשה –‬ ‫‪ .₪ 1000‬מניית המבוגר תעניק מנוי מבוגר ונוער‪ ,‬המניה‬ ‫המוזלת תעניק מנוי יחיד‪.‬‬ ‫אני מבקש מכולם להדפיס את הדף המצורף למייל‪ ,‬או להוריד אותו מהאתר‪:‬‬ ‫‪http://www.katamon.co.il/images/registration.pdf‬‬ ‫ולהפיץ אותו אצל כל מי שלדעתכם יכול להפוך לחלק מהקבוצה שלנו‪ .‬הכדור עובר עכשיו‬ ‫אליכם‪ .‬אם כל אחד מאיתנו‪ ,‬מלבד חידוש המניה שלו‪ ,‬יצליח לשכנע עוד אוהד הפועל אחד‬ ‫להתעורר לחיים ולהצטרף למאבק – הסיכוי לנצח בו יגדל במאות אחוזים‪.‬‬ ‫חזקו ואימצו!‬ ‫אוריה‪ -‬גרעין "חריף"‬

‫הבהרה‪-‬‬ ‫בגיליון ה‪ 4 -‬התפרסמה כתבה בנושא‬ ‫עישון בתנועת הבוגרים‪ .‬יש צורך להבהיר‬ ‫שהכתבה של שמואל‪ ,‬מגרעין "יחף"‪ ,‬הינה‬ ‫כתבה נפרדת ואינה תגובה לכתבתו של‬ ‫אור מגרעין "קוקוריקו"‪.‬‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬ ‫‪3‬‬


‫קו התנערה!‬ ‫עידו מהל‪,‬‬ ‫גרעין חריף‬

‫לפני כשנה נבחר עופר עיני לעמוד בראש הסתדרות העובדים הכללית בישראל‪ .‬עיני העובדים‬ ‫המאוגדים היו נשואות כעת אל יו"ר ההסתדרות‪ ,‬בכדי לראות איזה מדיניות ינהיג עתה בהסתדרות‪.‬‬ ‫האם ינהג עיני כקודמו בתפקיד עמיר פרץ? כלומר ינצל את ההסתדרות כבמה לקידומו האישי‬ ‫בפוליטיקה‪ ,‬יסגור שביתות הסכמים עם משרד האוצר ובית הדין לעבודה מבלי לערב את העובדים‬ ‫השובתים עצמם )כמו שקרה במאבק‬ ‫עובדי הנמלים(‪ ,‬יכריז על שביתות רבות‪ ,‬הא ינהג עיני כקודמו בתפקיד‪,‬‬ ‫שבשטח נוהלו בצורה קלוקלת‪ ,‬וקידמו עמיר פר ? כלומר ינצל את‬ ‫בפועל רק את מעמדו הפוליטי של‬ ‫פרץ ההסתדרות כבמה לקידומו האישי‬ ‫עצמו‪ .‬שמא ינהג עיני בצורה אחרת‪,‬‬ ‫ויחזיר את ההסתדרות למי שהיא שייכת בפוליטיקה? יכריז על שביתות‬ ‫בצורה‬ ‫נוהלו‬ ‫שבשטח‬ ‫באמת – לציבור העובדים? התשובה היא רבות‪,‬‬ ‫– ממש לא! עוד לפני שנכנס לתפקיד קלוקלת‪ ,‬ובפועל קידמו רק את‬ ‫דיבר עיני על שותפות של העובדים‬ ‫והמעסיקים‪ ,‬למען כלכלה טובה יותר‪ .‬מעמדו הפוליטי של פר עצמו?‬ ‫"הסתדרות בלי פוליטיקה" הכריז עיני שמא ינהג עיני בצורה אחרת‪ ,‬ויחזיר‬ ‫בריש גלי ובחוצות‪ ,‬מעין סיסמא המעוותת את ההסתדרות למי שהיא שייכת‬ ‫את רחשי הלב האמיתיים של‬ ‫עובדי באמת ‪ -‬לציבור העובדי ?‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬הקוראים להסתדרות בלי‬ ‫עסקנים כדוגמת היו"ר הקודם עמיר פרץ‪ ,‬וממשיך דרכו – עופר עיני‪ .‬בועידת העשוקים הקודמת‪,‬‬ ‫אותה הפגנת מחאה הנערכת מדי שנה במקביל ובסמוך לועידת העסקים של ישראל‪ ,‬נשמעה‬ ‫התבטאות מעיני כי ההסתדרות יוצאת לדרך חדשה של שיתוף פעולה עם המעסיקים )"מהפכה" בפי‬ ‫עיני(‪ ,‬והוא מקווה לראות בשנה הבאה ועידה כלכלית אחת משותפת‪ .‬אז אותה התבטאות עבר זמן‬ ‫מה‪ ,‬ועתה שאיפותיו של עיני קורמות עור וגידים‪ .‬בחודשים האחרונים שוקדים עופר עיני ושרגא ברוש‬ ‫– נשיא לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים‪ ,‬על הקמת מועצה כלכלית‪ -‬חברתית משותפת‪ ,‬שתכיל‬ ‫בתוכה לכאורה את כל צדדי המשק בישראל‪ .‬המועצה תורכב מנציגי ההסתדרות‪ ,‬שיהוו ‪ 30%‬ממנה‪,‬‬ ‫‪ 30%‬מנציגי המעסיקים‪ 30% ,‬מנציגי הממשלה‪ ,‬והיתר הם נציג בנק ישראל ונציגים נוספים של‬ ‫ארגונים חוץ ממשלתיים‪ .‬התארגנות זו זוכה לגינוי חריף מצידו של שר האוצר רוני בר‪-‬און‪ .‬לדבריו של‬ ‫בר‪-‬און‪ ,‬הוא אינו מוכן לתת להסתדרות העובדים ולארגון המעסיקים להתערב במדיניות הממשלה‪.‬‬ ‫"זה רעיון לא דמוקרטי בעליל‪ .‬אם ברוש ועיני רוצים להחליף את משרד האוצר ואת הממשלה‪,‬‬ ‫אדרבא‪ ,‬שיקמו מפלגה פוליטית ויכתבו במצע שלהם את עקרי תוכניתם הכלכלית ואת הכוונה להקים‬ ‫מועצה שכזו‪ .‬אם יקבלו רוב בבחירות‪ ,‬אקבל זאת כדבר מובן מאליו‪ .‬בהכנעה‪ .‬אבל עד אז‪,‬‬

‫‪4‬‬


‫א ‬

‫בישראל‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫עדיין עובדת" אומר בר‪-‬‬ ‫און‪ .‬למעשה‪ ,‬בהגנתו על‬ ‫הכלכלית‬ ‫המדיניות‬ ‫ובחששו כי לגורמים‬ ‫ציבור‬ ‫)כמו‬ ‫אחרים‬ ‫העובדים הרחב( תהיה‬ ‫נגיעה בניהול המשק‬ ‫הישראלי‪ ,‬ממלא כאן שר‬ ‫האוצר את תפקיד כלב‬ ‫על‬ ‫ומגן‬ ‫השמירה‪,‬‬ ‫הבלעדית‬ ‫אחיזתה‬ ‫והמלאה של הממשלה‬ ‫בכלכלת המדינה‪ ,‬והאינטרסים של בעלי ההון העומדים מאחוריה‪.‬‬ ‫אך האם אותה מועצה כלכלית‪ -‬חברתית בחסות עיני וברוש הנשענת על אמרות כמו 'שותפות‬ ‫גורל' ו'הרמוניה במגזר התעסוקתי'‪ ,‬הינה דבר אשר יש לכונן אותו? גם הפעם התשובה היא – לא‪.‬‬ ‫במסגרת אותה התארגנות נשמע עופר עיני אומר ומדגיש כי "על האוצר להפחית מיד את שעור‬ ‫המסים‪ ,‬את מס הערך המוסף‪ ,‬ואת מס החברות – הגבוה עדיין בהשוואה בינלאומית"‪ .‬אני מוכרח‬ ‫להתעכב פה‪ .‬עופר עיני‪ ,‬אתה יו"ר הסתדרות העובדים או הסתדרות המעסיקים? אם שיעור מס‬ ‫החברות אכן גבוה – זה ויכוח נפרד‪ .‬אך עתה דורש יו"ר ההסתדרות להוריד אותו? מס החברות יחד‬ ‫עם המס על ההון מהווים גב כלכלי חשוב בתקציב המדינה‪ -‬הן כספית והן אידיאולוגית‪ -‬שכן הם גובים‬ ‫מיסים מחברות גדולות ומבעלי הון המחזיקים רכושם במדינה‪ ,‬ומעבירים אותם לתקציב המדינה‬ ‫הכללי כחלק ממערכתיות של מדינת רווחה‪ .‬אך עכשיו רוצה עיני להפחית במס החברות‪ ,‬מה שמעלה‬ ‫שאלה – את האינטרסים של מי הוא משרת?‬ ‫אם תפעל ההסתדרות בהנהגת עיני יחד עם ארגוני המעסיקים ניווכח לראות הסתדרות של‬ ‫עובדים גרועה יותר מתקופתו של היו"ר הקודם פרץ‪ .‬מאבקי עובדים יסגרו מאחורי גבם של הנאבקים‪,‬‬ ‫כשעיני וברוש יחתמו על הסכמים ועל תנאי תעסוקה מבלי לשאול או לערב את העובדים עצמם‪ ,‬כפי‬ ‫שכבר קורה היום‪ .‬ההסתדרות בכללה תוותר על הגדרתה כגוף הנאבק למען העובדים‪ ,‬ותעבור להיות‬ ‫מתווכת של נציגי הועדים מול נציגי‬ ‫תפעל ההסתדרות בהנהגת עיני המעסיקים‪ ,‬מעין במה לתיאום ציפיות ותו‬ ‫יחד ג ארגוני המעסיקי ניווכח לא‪.‬‬

‫לראות הסתדרות של עובדי גרועה‬ ‫יותר מתקופתו של היו"ר הקוד ‬ ‫פר ‪ .‬ההסתדרות בכללה תוותר על‬ ‫הגדרתה כגו הנאבק למע ‬ ‫העובדי ‪ ,‬ותעבור להיות מתווכת של‬ ‫נציגי הועדי מול נציגי המעסיקי ‪,‬‬ ‫מעי במה לתיאו ציפיות ותו לא‬

‫הזו הסתדרות העובדים הרצויה לנו?‬ ‫כזו שזורקת את תפקידה כנושאת דגל‬ ‫מאבק העובדים לזכויותיהם ואיגודם?‬ ‫אנו צריכים הסתדרות עובדים לוחמנית‪,‬‬ ‫שאינה מתפשרת על שום זכות מזכויותיהם‬ ‫של העובדים – המאוגדים והלא מאוגדים‪.‬‬

‫יש לדרוש מההסתדרות‪:‬‬ ‫! דמוקרטיה בתוך עצמה – אפשרות‬ ‫החלפת נציגי עובדים ואת היו"ר באופן מידי‬

‫במידה וסורחים בתפקידם‪.‬‬ ‫! סוף להנחתת הסכמים – כל חוזה בין מעסיק לעובדים חייב להיות חתום על ידי העובדים הנוגעים‬ ‫בדבר עצמם ומאושר על ידם בהצבעה דמוקרטית‪.‬‬ ‫! על ההסתדרות לפעול בצורה מתמדת לאיגוד של כלל מגזרי העבודה הבלתי מאורגנת בישראל‪.‬‬ ‫! לבסוף‪ ,‬על הנהגת ההסתדרות להבטיח נאמנות בלתי‪-‬תלויה לעובדים‪ ,‬ולהיאבק בתקיפות נגד‬ ‫התקפות השיטה הקפיטליסטית וכלכלתה הניאו‪-‬ליברלית המהוות מדיניות כוללת של פגיעה‬ ‫בעובדים‪ ,‬ובכלל זה הפרטת המשק‪ ,‬הקיצוצים הדראסטיים‪ ,‬ריסוק תנאי העבודה‪ ,‬חברות כוח האדם‬ ‫והפיטורים ההמוניים‪.‬‬ ‫בחירתו של עופר עיני לראשות ההסתדרות מהווה מקל בגלגלי המאבק לסוציאליזם‪ ,‬ומנחיתה‬ ‫מכת מוות על ההסתדרות עצמה‪.‬‬

‫עסקנים – החוצה! את העם חלכה ינהיגו רק חלוצי המעמד העובד!‬ ‫‪5‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫גיל וולפסון‪,‬‬ ‫גרעין חריף‬

‫לפעמים נוסעים לאילת‪ .‬לפעמים חוזרים מאילת‪.‬‬ ‫לפעמים חוזרים מכביש הערבה‪ .‬מ מ ש לפעמים חוזרים דרך גבול מצרים‪.‬‬ ‫מתחילים לעלות מאילת לכיוון ההרים‪ .‬עוברים את הר יהושפט‪ ,‬הר אסא‪ ,‬הר שלמה‪ ,‬נטפים‪ ,‬הקניון‬ ‫האדום‪ ,‬הר שני‪ ...‬כביש ‪ .12‬כמה עשרות קילומטרים מההר האחרון‪ ,‬יש פנייה‪ .‬הפנייה הזו מפְנה‬ ‫אותנו לכביש ‪ .10‬כביש ‪ 10‬סגור‪.‬‬ ‫מקיבוץ כרם שלום ועד אילת עובר גבול ישראל‪ -‬מצרים‪ 236 .‬ק"מ של שמורות טבע יפיפיות‪ ,‬חיות‬ ‫בר‪ ,‬הרים וגבעות‪ .‬שבילים מסומנים רבים‪ ,‬חניוני לילה‪ ,‬צימרים ובתי‬ ‫ספר שדה מקשטים את הגבול והופכים אותו לאחד האזורים‬ ‫המתוירים בארץ‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬גבול זה גבול‪ .‬וגם עליו צריך לשמור‪ ,‬גם אם לא קורה שם כלום‪.‬‬ ‫אפשר לשאול כל הורה היום‪ ,‬ולהבין את עוצמת ה"שכונה" ששררה‬ ‫בגבול‪.‬‬

‫אתה תבריח חופשי‬ ‫בגבול המצרי‪ ,‬סיגריות‪,‬‬ ‫סמי ‪ ,‬זונות‪ ,‬סודני ‪ ,‬ואני‬ ‫לא אפריע‪ .‬אני אשי ש ‬ ‫איזה גדוד קרקל קט ‬ ‫וחסר אמצעי מול גבול‬ ‫כזה ענק‪ ,‬ולפעמי אני‬ ‫ג אטעה אותו ואומר לו‬ ‫שיש התראה על חדירה‬ ‫פה וש ואתה תעבור‬ ‫בכלל ממקו אחר‪.‬‬

‫הכל השתנה בינואר ‪ .2007‬בעצם אולי קצת לפני‪.‬‬

‫באוגוסט ‪ 2005‬החלה תכנית ההתנתקות‪ .‬אחת התחזיות הייתה‬ ‫חימום הגבול המצרי‪ ,‬בעקבות סגירת הגבול בין ישראל לעזה‬ ‫הרמטית‪ .‬בהיעדר פיקוח בטחוני שלנו‪ ,‬יש לעזתים דרכים נוחות‬ ‫ביותר להבריח אנשים וסחורות דרך הגבול עם מצרים )רפיח(‪.‬‬ ‫התחזית אכן התממשה‪ ,‬ובאה לידי ביטוי בינואר ‪ .2007‬אז‪ ,‬חודר‬ ‫מחבל את הגבול המצרי‪ -‬ישראלי )חסר הגדר( בהר שלמה‪ ,‬מתקדם‬ ‫רגלית עד לכביש ‪ 12‬ומדרים לכיוון אילת‪ .‬הוא עובר את בסיס האוגדה‬ ‫המרחבית‪ ,‬ומעט אחריה תופס טרמפ עם לא אחר מאשר קצין בדרגת‬ ‫אלוף משנה‪ .‬משם ועד הדרך התמהונית בה הוא התפוצץ – באמצע‬ ‫רחוב שולי באילת‪ ,‬גורם לפיגוע שקט יחסית בן ‪ 3‬הרוגים – הדרך‬ ‫הייתה קצרה‪.‬‬ ‫מחדלים רבים היו באירוע זה‪ .‬ראשית‪ ,‬באותו החודש יצאה פלוגת‬ ‫החוד של קרקל לאימון ובמקומה הגיעה פלוגת מילואים‪ ,‬אשר לא הייתה משופשפת באזור‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫חילופי כוחות זו נקודת תורפה חמורה‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫שנית‪ ,‬הגדר במקום אינה קיימת‪ .‬אמנם יש תצפיות‬ ‫וגששים‪ ,‬אבל אין ספק שאדם אחד שרוצה לעבור‬ ‫את הגבול – יכול לעבור‪ .‬המחדל השלישי והחמור‬ ‫ביותר הוא שפשוט אף אחד כבר לא ציפה למחבל‪.‬‬ ‫אין מה לעשות‪ -‬כח שאין לו תעסוקה מאבד מהמתח‬ ‫המבצעי שלו‪ .‬בטח קרקל‪ ,‬ובטח ובטח‬ ‫מילואימניקים‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬הוגברה הפעילות בגבול המצרי‪ .‬אם זה ברמת‬ ‫הבטחון השוטף )קרקל‪ ,‬תגבורים בסופי שבוע( ואם‬ ‫ברמת הבטחון המיוחד )שב"כ‪ ,‬מסתערבים ויחידות‬ ‫מיוחדות נוספות(‪ .‬חלקים שונים מכביש ‪ ,10‬הנוסע מניצנה ועד הרי אילת‪ ,‬נסגרו לתנועה‪ ,‬והורשו‬ ‫לנסוע בהם רק רכבים הנושאים שני נשקים עליהם‪.‬‬ ‫השנה הבאה עברה בשקט‪.‬‬ ‫מן הסתם יש הסתננויות‪ ,‬הברחה של סמים וסיגריות‪ ,‬זונות‪ ,‬סודנים‪ ,‬כלי נשק לעתים נדירות‪ ,‬אבל‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬לא היה איום ממשי על מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בהיותי מפקד כיתה בפלוגה המבצעית של קרקל‪ ,‬למדתי להכיר את הגבול המצרי מקרוב‪.‬‬ ‫באחד מהסיורים‪ ,‬בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬עמוסת התראות‪ ,‬נתקלנו בהברחה‪ .‬לא ברור של מה‪ .‬אבל‬ ‫זוהו ארבעה רכבים חותכים מהכביש הראשי אל עבר אזור הררי‪ ,‬אסור לנסיעה‪ ,‬וחותרים לכיוון‬ ‫הגבול‪ .‬הזיהוי המהיר גרם להפעלת כוחות זריזה ותחילת מרדף‪ .‬פצצות תאורה הועפו באויר‪ ,‬והיה‬ ‫בהחלט מרדף צמוד ומלא אקשן‪ .‬שנכשל‪.‬‬ ‫מושג חשוב‪ :‬קולטים‪ .‬הקולט הוא אזרח ישראלי‪ ,‬מתגורר לרוב בפזורה הבדואית‪ ,‬ותפקידו הוא‬ ‫לקלוט את הסחורה המגיעה ממצרים‪ /‬ירדן‪ .‬איך הוא עושה זאת? פשוט מאוד‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא יודע‬ ‫ערבית‪ ,‬שזה כבר מעניק לו יתרון ענק‪ .‬שנית‪ ,‬הוא מאומן בנסיעת שטח עם רכבי ‪ 4X4‬באופן לא‬ ‫יאומן! מה שנשאר מכאן זה ליצור קשר עם מבריח מצרי‪ ,‬שמבריח לדוגמא סיגריות ‪ LM‬אדום ולקבוע‬ ‫איתו ביום שלישי בשעה ‪ 3:40‬בלילה בקו דיווח כזה וכזה על הגבול‪ .‬המצרי מגיע עם‪ ,‬נאמר‪4 ,‬‬ ‫גמלים‪ ,‬שעליהם מועמסים כמה וכמה ארגזי ‪ ,LM‬שכל אחד מכיל ‪ 100‬פקטים‪ ,‬והקולט מגיע עם שני‬ ‫טנדרים ‪ ,4X4‬לרוב מלוכלכים משטח‪ ,‬בעלי חלונות כהים ואיזה פנס שבור‪ .‬המצרי חותך מעט את‬ ‫גדר הגבול )במידה ויש כזאת בנמצא(‪ ,‬מתקדם מטרים ספורים‪ ,‬פוגש בקולט‪ ,‬מעמיסים בזריזות‪,‬‬ ‫והקולט מסתלק‪ .‬אמצעי הזיהוי‬ ‫הישראלים יזהו את החדירה הזאת‬ ‫רק לאחר כמה שעות‪ ,‬כשהמצרי‬ ‫כבר יאכל פָתּות בנאפיס באר‬ ‫שבע‪.‬‬ ‫ובחזרה לסיפורנו‪.‬‬ ‫אני חוזר למוצב עייף ועצוב על‬ ‫שכשלתי בתפיסת רכבי הקולטים‪.‬‬ ‫המ"מ שלי מגיע לדבר עמי‪ ,‬ולאחר‬ ‫כמה משפטים הדדיים מודיע לי‬ ‫שזה לא נורא‪" .‬לא נורא?"‪ ,‬אני‬ ‫שואל‪ ,‬והוא פרס בפניי תיאוריה‪.‬‬

‫פרוץ‪ .‬גבול מצרים‪.‬‬

‫הקולט עושה לרוב מה בא לו על‬ ‫הגבול‪ .‬צוחק עלינו בפנים‪ .‬משאיר לנו פקטים באמצע הציר‪ ,‬בשביל שנדע שהוא עבר‪ ,‬מבריח לנו‬ ‫מתחת לאף‪ ,‬שנייה אחרי שנסענו מנקודה מסוימת‪ ,‬ששהינו בה כל הלילה‪ .‬ועדיין‪ ,‬לא עוברים מחבלים‬ ‫)חוץ מאותו שורר בינואר ‪ .(2007‬איך זה בעצם קורה? האם לקולט אכפת מהמדינה ועל כן הוא לא‬ ‫מוכן להעביר מחבלים? כי הרי‪ ,‬אם יש למצרי בחור שהוא סומך עליו בצד הישראלי‪ ,‬למה שלא יבקש‬ ‫ממנו להעביר מחבל? מהנדס? חגורת נפץ? אם כן – הוא כן!‬ ‫ופה התיאוריה מקבלת כיוון מעניין‪.‬‬ ‫הקולט‪ ,‬הוא למעשה משתף פעולה עם השב"כ‪ .‬איך זה קורה? פשוט מאוד‪.‬‬ ‫הקולט עובד לו בגבול בכיף ובניחותא‪ .‬אז‪ ,‬מגיע איש שב"כ לביתו בכפר כזה וכזה‪ ,‬תופס אותו‬ ‫בצווארו‪ ,‬מוריד לו כמה כאפות‪ ,‬ואז אומר לו "אני יודע מה אתה עושה‪ ,‬ואני יכול לדפוק לך את החיים‪,‬‬ ‫אבל אני גם‬

‫‪7‬‬


‫צריך אותך‪ ,‬כי אתה יודע משהו שאני לא‪,‬‬ ‫וזה מתי עובר מחבל‪ ,‬נשקים וכיו"ב‪ .‬אז‬ ‫נעשה עסקה‪ .‬אתה תבריח חופשי בגבול‬ ‫המצרי‪ ,‬סיגריות‪ ,‬סמים‪ ,‬זונות‪ ,‬סודנים‪ ,‬ואני‬ ‫לא אפריע‪ .‬אני אשים שם איזה גדוד קרקל‬ ‫קטן וחסר אמצעים מול גבול כזה ענק‪,‬‬ ‫ולפעמים אני גם אטעה אותו ואומר לו שיש‬ ‫התראה על חדירה פה ושם ואתה תעבור‬ ‫בכלל ממקום אחר‪ .‬אבל‪ ,‬וזה אבל גדול‪,‬‬ ‫ברגע שעובר מישהו שמאיים‪ ,‬אתה מודיע‬ ‫לי‪ ,‬ואנחנו דופקים אותו‪ .‬אתה מן הסתם תאבד את הקשר עם אותו מבריח ממצרים‪ ,‬אבל תרוויח‬ ‫מאיתנו טוב מאוד‪ .‬אז מה אתה אומר? מוכן? איזה יופי!‬ ‫התיאוריה השאירה אותי מעט מבולבל‪ ,‬והרבה מאוכזב‪ .‬איך יכול להיות שהפלוגה שלי טוחנת את‬ ‫הנשמה שלה כאן‪ ,‬לחינם? הרי השב"כ מכסה את מה שתכל'ס חשוב‪ ,‬הסמים והסיגריות‪ ,‬זאת‬ ‫התעסקות פלילית‪ -‬לא שלנו‪ -‬של המשטרה‪ .‬אז מה תפקידנו? להיות קישוט? כח הרתעה אנחנו לא‪,‬‬ ‫כי הקולט עושה מה שבא לו מולנו‪ ,‬והמחבלים לא סופרים אותנו‪ ,‬כי בן אדם אחד יכול לעבור את‬ ‫הגבול בלי שאף אחד ישים לב‪.‬‬ ‫מאז קרו שני דברים מאוד מאוד גדולים‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬הוחלט כי קרקל יתפסו את כל הגבול המצרי בחלקו הצפוני‪ ,‬אשר פעיל הרבה יותר מחלקו‬ ‫הדרומי‪ .‬תפיסת הגדוד את הגבול המצרי הינה משמעותית ביותר‪ .‬היא מראה על התפתחות מאוד‬ ‫חיובית בצבא כלפי הגדוד‪ .‬היא מראה על אמונה בגדוד לוחם מעורב לוחמים לוחמות‪ .‬היא מראה על‬ ‫כוונה להמשיך לפתח את הגדוד כגדוד חי"ר‪ .‬בימים אלה מתבצע אימון גדודי לקרקל שמעלה את‬ ‫רמת הרובאי של קרקל ל‪ ,07 -‬אשר שווה לרמת‬ ‫הרובאי של גדוד ‪ 50‬ובעצם של כל לוחם חי"ר‪.‬‬ ‫הדבר השני שקרה הוא פריצת הגבול בין עזה‬ ‫למצרים‪ ,23.01.08 .‬קצת יותר משנה מאז חדירת‬ ‫המחבל‪ ,‬פעילי חמאס מפוצצים את גבול מצרים‬ ‫עזה‪ ,‬ופותחים את הגבול למעבר של סחורות‪,‬‬ ‫אנשים‪ ,‬ואיחוד משפחות מרגש‪ .‬אנחנו נתמקד‬ ‫במעבר האנשים‪.‬‬ ‫כל זה קורה שבוע לפני שקרקל נכנסים לגבול‬ ‫המצרי‪ .‬ההתראות עולות בכמה מאות אחוזים‪.‬‬ ‫המודיעין מתערער‪ ,‬כמות המחבלים שעוברת אינה‬ ‫מדידה‪ ,‬והגבול הוא גבול פרוץ שעומד לעבור לידיים‬ ‫חדשות )זוכרים שאמרנו שזאת נקודה תורפה?(‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬אנו עוברים לגבול המצרי באיחור של שבועיים‪ ,‬כדי להתאפס על ההתראות )בעיקר ברמת‬ ‫השב"כ(‪.‬‬ ‫פלוגת אוג' ‪ 06‬של קרקל‪ ,‬אשר בה שירתו בני ובנות שכבת "אחווה" תפסה את הגבול לשלושה‬ ‫שבועות‪ .‬בשלושת השבועות האלה נוכחנו לדעת‪ ,‬וזאת מבלי לפרט הרבה‪ ,‬כי התיאוריה של הקולט‬ ‫והשב"כ‪ ,‬אכן אמיתית היא‪ ,‬וגם אין ספק שהיא נחוצה‪ .‬אך שאלות רבות עולות על תפקידו של גדוד‬ ‫הקרקל‪ .‬האם עליו להתפתח למקומות בהם הוא יכול לנצל את הפוטנציאל? האם לעד ישאירו אותנו‬ ‫בגבול אשר השב"כ מכסה כי לא סומכים על לוחמות?‬ ‫בתקופתנו שם לא נתקלנו במחבלים‪ ,‬גם לא שום פלוגה אחרת בגדוד‪ ,‬אבל אני יכול לומר שהרבה‬ ‫מחבלים ניסו לעבור ונהדפו‪ -‬בידי יחידות מובחרות‪ .‬אין ספק שכל עוד המצב הוא כזה‪ ,‬אנו יכולים‬ ‫להיות שקטים‪ .‬אבל אותו חייל ששומר ‪ 12‬שעות בתצפית‪ ,‬מה הוא אומר לעצמו? אני חשוב? אני‬ ‫משמעותי? מה אני מנסה לעצור? ועם השאלות הללו הוא נותר‪.‬‬

‫שאלות רבות עולות על תפקידו‬ ‫של גדוד הקרקל‪ .‬הא יש עליו‬ ‫להתפתח למקומות בה הוא יכול‬ ‫לנצל את הפוטנציאל? הא לעד‬ ‫ישאירו אותנו בגבול אשר השב"כ‬ ‫מכסה כי לא סומכי על לוחמות?‬

‫‪8‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫אסי גרבז‬ ‫גרעין "באמת"‬

‫כתפיסה נראה לי נכון שכל מאמר שמתפרסם ב"הגורן" ייפתח בטפיחה עצמית על שכם המהפכה‪ ,‬אז‬ ‫הנה‪ :‬חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר‪ -‬אנחנו הפלא הכי מציאותי שקיים בעולם נטול החן‬ ‫הזה! אז תהיו יפים‪ ,‬אמיצים ובטוחים במעשה! עכשיו לענייני השעה‪-‬‬ ‫אחד הנכסים הגדולים של התנועה המתגבשת שלנו הוא ללא ספק‪" -‬הגורן"‪ .‬היוזמה המצוינת הזו‬ ‫היא מוסד כלל תנועתי יחיד מסוגו‪ .‬קבוצה של מעצבי מציאות תפסה במושכות והעניקה לנו כלי‬ ‫פוליטי‪ -‬חברתי‪ -‬תרבותי מהחיוניים ביותר‪ :‬דרך דפי "הגורן" משוחחת התנועה את עתידה ומגשרת‬ ‫על המחסור בבמות מפגש‪" .‬הגורן" מפגיש אותך עם שותפים‪ ,‬בקבוצות או יחידים‪,‬‬ ‫שהחשיפה אליהם מחזקת ומעצימה‪ ,‬הוא מהווה במה לחילוקי דעות והסכמות או "הגורן" מפגיש‬ ‫סתם צחוקים‪ -‬והכול ברוח ערכי השומר הצעיר וחדוות הנעורים הנצחית‪ .‬אני והרבה אותך עם שותפים‪,‬‬ ‫מחבריי רואים בעצם קיומו של "הגורן" את ההוכחה ליכולתה של החברותא השומרית‬ ‫בקבוצות או יחידים‪,‬‬ ‫ליצור מסגרות אלטרנטיביות ופרויקטים שומריים משמעותיים‪.‬‬ ‫על כל ההישגים הנ"ל מעיב דבר אחד אך משמעותי‪ -‬יחסם החוצץ של שותפינו שהחשיפה אליהם‬ ‫משכבת רעות ומעלה ל"הגורן‬ ‫לסיבה"‪.‬בגללה החליטו להתנער החברים הבוגרים משותפות מחזקת ומעצימה‪,‬‬ ‫טיעונים רבים שמעתי‬ ‫ב"הגורן" ופתחו בשבועון משלהם‪" -‬המשמר"‪ :‬מיקומם השונה של השכבות הוא מהווה במה‬ ‫"האזרחיות" בסקאלת הבחירות שנעשו על ידם‪ ,‬אי הסימטריה שבין שכבת‬ ‫המדריכים לחילוקי דעות‬ ‫לשכבת החניכים‪ ,‬הבעייתיות שברמת השותפות המוחלטת שכופה העיתון על קוראיו‬ ‫וכותביו ועוד )יתכן ויש הסברים נוספים שצריכים להישמע‪ ,‬אשמח אם כן לתגובות(‪ .‬והסכמות או סתם‬ ‫כמה שלא ניסיתי לרדת לעומקם של הדברים‪ ,‬נראו לי הסיבות הנ"ל‬ ‫כמורכבויות יותר צחוקים‪.‬‬ ‫מאשר בעיות‪ .‬מורכבויות ששוות את היתרונות שהתנועה מפיקה מ"הגורן"‪.‬‬ ‫כל כותביו וקוראיו של העיתון‪ ,‬בשכבות הצעירות מ"רעות"‪ ,‬בחרו להימצא במקום הזה כי המהפכה‬ ‫שאנחנו מובילים והשאלות שהיא מעלה חשובה להם מכדי לא לקחת חלק פעיל )או לפחות משוחח(‬ ‫בעיצובה‪ .‬ההיגיון שטוען כי יש נושאים‪ ,‬ערכיים או פרקטיים‪ ,‬שלא ראוי שיעלו לשיח ציבורי בבמת‬ ‫השיח התנועתית היחידה )!( שקיימת‪ -‬הוא אבסורד‪ .‬אין שום נושא‪ ,‬שנוגע לגורלנו המשותף‪ ,‬שלא‬ ‫ראוי שיתעורר סביבו פולמוס רבתי בין השכבות השונות‪ .‬הפחד כי הדיון הציבורי שיתפתח בין‬ ‫הקבוצות )שנמצאות בשלב אחר בחייהם וקיים פער ביכולת ההבנה שלהן את המציאות( יצור חילוקי‬ ‫דעות ופילוגים על בסיס בורות‪ -‬היא הסתכלות הפוכה לגמרי על המצב‪.‬‬ ‫ההיגיון שטוען כי יש נושאים‪ ,‬הדבר שיוצר איבה וכעסים אצל חברים בתנועה‪ ,‬הוא בדיוק העובדה‬ ‫ערכיים או פרקטיים‪ ,‬שלא שנושאים קריטיים ביותר וקרובים לליבנו‪ ,‬נידונים בצורה סמויה ולא‬ ‫מובאים לכדי חשיפה‪ .‬המשקעים שמפתח חבר צעיר כלפי ההנהגה‬ ‫ראוי שיעלו לשיח ציבורי הבוגרת‪ ,‬מושלכים על מגמות שהיא מנסה להוביל בלי שהוא לוקח בהם‬ ‫בבמת השיח התנועתית חלק‪ ,‬ומפתח אנטי כלפיהן על בסיס בורות‪.‬‬ ‫אם השכבות הבוגרות יאמצו את "הגורן" כבמה לשיתוף רעיוני‪ ,‬הם יגלו‬ ‫היחידה)!( שקיימת‪ -‬הוא שזה יוביל לתהליכים חיוביים‪:‬‬ ‫אבסורד‪ .‬אין שום נושא‪ ,‬היחשפותו של בוגר תנועה טרי‪ ,‬הניצב בפני שורת בחירות )י"ג או חייל(‬ ‫לשאלות אמיתיות בהן עוסקים הבוגרים בלהט חלוצי‪ ,‬ולחילופי הדעות‬ ‫שנוגע לגורלנו המשותף‪ ,‬שלא הסוערים בין שותפים לדרך‪ ,‬יכולה לחבר אותו לתחושת הראשוניות‬ ‫ראוי שיתעורר סביבו פולמוס שמאפיינת זמנים אלו במקום זו של ההסללה וההליכה בדרך מוכתבת‪.‬‬ ‫אין סיבה למנוע מהאווירה "ההיסטורית" לאפוף אותנו‪ -‬היא היא הרוח‬ ‫רבתי בין השכבות השונות‬ ‫הגבית‪ .‬אין מה לפחד מביטוין של דעות מפרקות‪ -‬להפך‪ -‬הן יהיו הגירוי‬ ‫שיניע אותנו להשחיז את עמדותינו ולשכנע רבים בעזרתה של המילה הכתובה‪.‬‬ ‫אימוץ כולל של "הגורן" ע"י התנועה ככלי תקשורת מרכזי‪ ,‬יהווה צעד משמעותי לקראת מימושו של‬ ‫קואופרטיב שותפים אמיץ ומשוחח שלא מפחד מחבריו ורעיונותיהם‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו לעשות את הדבר הנכון‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫יובל אופק‪,‬‬ ‫גרעין רוח‬

‫יריב‪ ,‬חניך קבוצת ה' בקן רמת הצפצפה‪ ,‬הגיע לפעולה ביום שלישי ולא הייתה עוגה! על מי‬ ‫לעזאזל האחריות הזאת?‬ ‫המורטוריום הוא אחד מאבני היסוד של החינוך הבלתי פורמלי בכלל ותנועת הנוער בפרט‪ .‬הגדרתו‬ ‫המילולית הוא "שמיטת חובות" ובפועל מדובר בכך שלחניך יש מרחב גדול לטעות בו תוך שהוא אינו‬ ‫נושא במלוא ה"חובות" המתלווים לטעות‪.‬‬ ‫חניך כיתה ה' למשל‪ ,‬שקיבל את האחריות‬ ‫להביא עוגה לפעולה אך לא עשה זאת‪ ,‬לא‬ ‫יקבל עונש וגם לא מבטים מאוכזבים‪.‬‬ ‫במקום זה‪ ,‬הוא יקבל הזדמנות נוספת ויתכן‬ ‫גם שהמדריך יתקשר להזכיר לו על מנת‬ ‫לסייע לו להצליח לעמוד במשימה‪ .‬לפעמים‪,‬‬ ‫יכול להיות שבמקרים קיצוניים‪ ,‬המדריך‬ ‫אפילו יגיע לבית החניך ויכין יחד איתו את‬ ‫העוגה וכך גם ירוויח מפגש בלתי אמצעי עם‬ ‫החניך וגם חווית הצלחה של המדריך‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שגם חווית הכישלון וגם‬ ‫העונש יכולים וצריכים להיות כלים‬ ‫חינוכיים אך גם כאשר ינקטו‪ ,‬הדבר יהיה‬ ‫במסגרת המורטוריום ותוך מחשבה על‬ ‫טובת החניך ולא למשל‪ ,‬על טובת הקבוצה‬ ‫)שכבר ‪ 3‬פעולות לא אכלה עוגה בסוף‬ ‫הפעולה(‪.‬‬ ‫כבר בשלב המוקדם של חניך בוגר בקן‪ ,‬אנו‬ ‫נתקלים לראשונה בבעיה של התנגשות בין "זכויות" שונות למורטוריום‪ .‬בדוגמא שלנו‪ ,‬המדריך‬ ‫והחניך‪ .‬כמו שכבר למדנו לשנן‪" ,‬המדריך הוא גם חניך"‪ .‬ולכן‪ ,‬גם הוא זכאי לפעול במסגרת‬ ‫המורטוריום‪ .‬אם נמשיך בדוגמא לעיל‪ ,‬התפקיד של המדריך היה לוודא שהחניך יביא עוגה לפעולה‬ ‫הבאה – לספק לחניך את המורטוריום‪ .‬אם המדריך לא ביצע את‬

‫כבר בשלב המוקד של‬ ‫חני בוגר בק ‪ ,‬אנו‬ ‫נתקלי לראשונה בבעיה‬ ‫של התנגשות בי "זכויות"‬ ‫שונות למורטוריו ‪ .‬כמו‬ ‫שכבר למדנו לשנ ‪,‬‬ ‫"המדרי הוא ג חני "‪.‬‬ ‫ולכ ‪ ,‬ג הוא זכאי לפעול‬ ‫במסגרת המורטוריו ‪ .‬אנחנו‬ ‫נדרשי לבחור ולאז בי ‬ ‫מורטוריו למדרי ובי ‬ ‫מורטוריו לחני ‪.‬‬

‫‪10‬‬


‫משימתו‪ ,‬הוא העניק לחניך חווית כישלון‬ ‫)נוספת(‪ .‬חווית כישלון זו אינה במסגרת‬ ‫ה"תוכנית החינוכית"‪ .‬היא במסגרת‬ ‫הכישלון החינוכי של המדריך‪ .‬אבל כמו‬ ‫שאמרנו‪ ,‬גם המדריך זכאי למורטוריום‬ ‫ועל כן לא ישא במלוא התוצאות של‬ ‫מעשיו )או חוסר מעשיו(‪ .‬אנחנו נדרשים‬ ‫לבחור ולאזן בין מורטוריום למדריך ובין‬ ‫מורטוריום לחניך‪ .‬הבעיה היא שבדרך‬ ‫כלל לא מדובר בעוגה‪ ...‬למדריך יש משימות מורכבות יותר מלהביא עוגה לפעולה וכך גם השפעתן‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬מדריך ששכח להתקשר לחניכיו לקראת הפעולה‪ ,‬פגע בכולם‪ 12 .‬חניכים שלא הגיעו נפגעו כי‬ ‫הפסידו את הפעולה‪ 3 .‬חניכים שכן הגיעו נפגעו כי קיבלו פעולה גרועה‪ .‬פגיעה כזו בחניכים היא‬ ‫חמורה בהרבה מ"לא לאכול עוגה"‪ .‬ויש כמובן מקרים חמורים יותר‪.‬‬ ‫לשמחתנו ולצערנו‪ ,‬התנועה אינה מורכבת מחניכים ומד"צים בלבד‪ .‬יש גם מלווי מד"צים‪ .‬מלווי‬ ‫המד"צים‪ ,‬תפקידם להעניק למד"צים‬ ‫את הליווי המוצלח שיאפשר להם‬ ‫להצליח במשימה ו"לחוות" הצלחה‪.‬‬ ‫בהמשך של דוגמת עוגת השוקולד‪,‬‬ ‫המלווה המוצלח ישב עם המדריך‪,‬‬ ‫יחד הם יבינו את חשיבות ההצלחה‬ ‫של החניך עם העוגה ויגדירו את‬ ‫המשימות הנדרשות מהמדריך על‬ ‫מנת לספק לחניך את חוויית‬ ‫ההצלחה‪ .‬אם המלווה מבריק והמד"צ‬ ‫מצטיין‪ ,‬החניך יחווה חוויית הצלחה‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬גם המלוו"צ הוא חניך ובתור כזה הוא זכאי אף הוא למורטוריום בתחומו‪ .‬גם הוא זכאי למספר‬ ‫טעויות רב תוך כדי ליווי בלי לחוש את הכישלון המשתק )להבדיל מהכישלון המדרבן‪ -‬ועל כך בפעם‬ ‫אחרת(‪ .‬כישלון של המלוו"צ הוא פגיעה במורטוריום של המד"צ )ובזה של החניך(‪ .‬ואם נניח לעוגת‬ ‫השוקולד‪ ,‬מדריכים רבים מספור עזבו את שנת ההדרכה שלהם בגלל הכשלון של הליווי לקיים‬ ‫הצלחה‪.‬‬ ‫אם עד עכשיו הצלחתם לעקוב‪ ,‬אתם יכולים להגיד לבד שלכל מלווה‪ ,‬יש קומונר‪ /‬מק"ק‪ .‬גם הוא נמצא‬ ‫בחוויה חינוכית וגם הוא זכאי לכוס המורטוריום שלו‪ .‬לא נלאה אתכם עם עוגת השוקולד אבל נמשיך‬ ‫לפרוט את רכז הקן שמלווה את הקומונר ואת רכז האזור שמלווה את רכז הקן‪ .‬יש כאלה שיגרסו‬ ‫שאפילו לרכז האזור מגיע לקבל את לגימת המורטוריום שלו במערכת‪ .‬במערכת מקבילה נמצאים גם‬ ‫מדריכי הגרעין ורכזי השכבה וניחשתם נכון‪ ,‬גם הם זכאים למורטוריום‪ .‬וגם לו יש משמעויות!‬ ‫אין פתרון קסם‪ .‬כאשר אנו מעניקים יותר מרחב כשלון )עם תחושה חיובית כי הוא במורטוריום( לחלק‬ ‫אחד מהשרשרת החינוכית‪ ,‬אנו פוגעים בחוויה של‬ ‫השכבות שמתחת אותו קומונר‪ /‬רכז קן וכו'‪.‬‬ ‫התוצאה – חד גדיא מורטוריומי‪ .‬ועם כל כך הרבה מרחב‬ ‫בשרשרת‪ ,‬לא פלא שכל כך מעטות הקבוצות הצעירות‬ ‫בתנועה‪ ,‬ובוודאי שאין פלא שעוגה אנחנו נמשיך לאכול‬ ‫בבית ולא בקן‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬העוגה אינה העיקר אלא העיקרון‪ .‬בפועל‪ ,‬כשלון של‬ ‫רכז אזור או מדריך גרעין יכול להתבטא בחניך שלא ייצא‬ ‫לי"ג‪ ,‬בי"ג שיעזוב את השנה ובגרעין שיתפרק‪ .‬כן‪ ,‬הדברים‬ ‫אינם קבועים מראש‪ ,‬הם מושפעים מהאנשים שעוסקים‬ ‫במלאכה‪ .‬ובדיני נפשות עסקינן‪.‬‬ ‫בעיניי‪ ,‬עלינו להגדיר מתי מסתיימת תנועת הנוער‪ .‬מי זכאי‬ ‫לאשראי כמעט אינסופי של טעויות ומי חייב לשאת‬ ‫באחריות על מעשיו‪ .‬הזכות לכישלונות צריכה להנתן בצורת פירמידה‪ .‬החניך הצעיר זכאי למרחב‬ ‫הרב ביותר של טעות‪ .‬מתן מרחב טעות גדול יותר במעלה הפירמידה פוגע ישירות בתחתיתה‪.‬‬ ‫אין סיבה אחת‪ ,‬אך זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שלמרות הגידול המשמעותי בכמות החברים‬ ‫הבוגרים הפועלים במסגרת תנועת הנוער אנו עדים להמשך של התכווצותה‪.‬‬

‫התוצאה – חד גדיא מורטוריומי‪.‬‬ ‫וע כל כ הרבה מרחב‬ ‫בשרשרת‪ ,‬לא פלא שכל כ ‬ ‫מעטות הקבוצות הצעירות‬ ‫בתנועה‪ ,‬ובוודאי שאי פלא‬ ‫שעוגה אנחנו נמשי לאכול‬ ‫בבית ולא בק ‪.‬‬

‫בעינ י‪ ,‬עלינו להגדיר‬ ‫מתי מסתיימת תנועת‬ ‫הנוער‪ .‬מי זכאי לאשראי‬ ‫כמעט אינסופי של‬ ‫טעויות ומי חייב לשאת‬ ‫באחריות על מעשיו‪.‬‬ ‫הזכות לכישלונות צריכה‬ ‫להנת בצורת פירמידה‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫עמרי סטרוז‬ ‫גרעין "יחף"‬

‫משלחת שומריה‪ ,‬ובזה כבר כמעט אין ספק‪ ,‬תהיה אחת המשלחות הקטנות ביותר שיצאו לי"ג אי‬ ‫פעם‪ -‬אם לא הקטנה ביותר‪ .‬במשלחת הפועל‪ ,‬רבים אשר החלו את השנה בתור בני גרעין‬ ‫מחליטים שלא לצאת לנח"ל‪ ,‬ולרוב גם עוזבים את הגרעין‪.‬‬ ‫מה קרה? המספרים אומרים שהתנועה גדלה‪ ,‬ועם זאת בוחרים מעטים כל כך לצאת להגשמה‬ ‫בי"ג‪ ,‬ולא רוצים להמשיך להיות שותפים שלנו בתור גרעינים במסלול הנח"ל‪.‬‬ ‫אני מסרב להאמין שמדובר כאן בצירופי מקרים מצערים‪ ,‬של תהליך חינוכי שהשתבש עקב ביטולם‬ ‫של מפעלים תנועתיים כאלו או אחרים‪ .‬שכבת שומריה יצאה לפולין כמשלחת הגדולה ביותר‬ ‫בהיסטוריית התנועה‪ .‬היא תצא לי"ג‪ ,‬גם בתחזיות הכי ורודות‪ ,‬קטנה באופן משמעותי מאותה‬ ‫משלחת לפולין‪ .‬מה גם‪ ,‬שהתירוץ הזה לא חל על משלחת הפועל בהקשר של החתימה לנח"ל‪.‬‬ ‫החניכים שלנו‪ ,‬השותפים שלנו‪ ,‬לא רוצים להמשיך לקחת חלק במעשה של השומר הצעיר‪ .‬ואני לא‬ ‫מאמין שזה מפני שאנחנו כבר לא רלוונטיים‪.‬‬ ‫בפגישת מנהיגות שכבה‪ ,‬נאמר לנו בעניין הזה שצריך לחשוב על מה זה עושה לשכבה‪ ,‬להיות‬ ‫שביעית או שמינית בתהליך שקורה היום בתנועה‪ .‬להסתכל למעלה אל השכבות הבוגרות‪ ,‬ולהגיד‬ ‫שיש עוד המון אנשים שיעשו את העבודה הזו במקומי‪.‬‬ ‫ואני אומר‪ ,‬שצריך לחשוב על איך הם הגיעו למסקנה הזאת‪.‬‬ ‫בוועידה הארצית נדהמתי לראות את ההצגות ולשמוע את השיח בין החניכים‪ .‬חניך שכבת ט' בתנועה‬ ‫היום מבין את המצב הקשה בחברה הישראלית פי כמה וכמה ממה שאני ידעתי בגילו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬ ‫בורות היא המובילה אותם בבחירה שלהם‪.‬‬ ‫אני גם לא יכול להאמין שחוסר אכפתיות הוא שמניע אותם‪ .‬אני‪ ,‬אחרי הכול‪ ,‬מאמין באדם‪ ,‬ובכך שעם‬ ‫ההבנה מגיעה גם האכפתיות והרצון לשנות‪.‬‬ ‫משהו אחד כן השתבש בתהליך החינוכי שעבר בשנים האחרונות‪ .‬תחושת המשמעות‪ ,‬שהיא‬ ‫הדבר החשוב ביותר בעשייה של כל אחד מאיתנו‪ ,‬התפוגגה‪ .‬מתקיים מאבק על הנהגות קנים‪ ,‬אבל‬ ‫מזכירות חניכים ארצית לא קיימת כבר יותר משנה‪ .‬רכזי קנים מקבלים החלטות במקומם של‬ ‫הי"גימלים‪ .‬באווירת הלחץ התנועתית לגבי גודל המשלחת והיוצאים לנח"ל בשנה הבאה נאמרת‬ ‫הרבה פעמים האמירה "אנחנו צריכים שותפים!"‪ .‬כמובן שאנחנו צריכים שותפים‪ .‬אבל אף אחד לא‬ ‫רוצה לשמוע שצריכים שותפים‪ .‬הוא רוצה לשמוע שצריכים אותו‪.‬‬ ‫חייבים להחזיר את הכוח לתנועת הנוער‪ .‬להקים שוב את המוסדות הדמוקרטיים של התנועה‪ ,‬בדמות‬ ‫מנהיגויות אזור ומזכירות ארצית‪ .‬החניכים שנגדל היום לתחושה של פסיביות‪ ,‬החניכים שיגידו היום‬ ‫ש"התנועה עושה‪ "...‬במקום להבין שהם התנועה‪ -‬הם החניכים שלא ירצו לקחת את האחריות על‬ ‫כתפיהם מחר‪ .‬אנחנו חייבים ללמוד לשים את המפתחות בידיים שלהם‪ .‬רק כך תחזור תחושת‬ ‫המשמעות לבחירות שלהם‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫על‬

‫אורי אופיר‬ ‫קיבוץ מצר‬

‫חינו ‬ ‫ודמוקרטיה‬

‫‪9‬‬

‫לפני חודש וחצי התפרסמה‬ ‫מודעה בעיתונות הארצית‪,‬‬ ‫ובעקבותיה פרס אורי אופיר‬ ‫בד הירוק את החלק הראשו של הכתוב‪ ,‬א!‬ ‫מצא לנכו ליצור לו חיבור תנועתי רלוונטי‪.‬‬ ‫ביום חמישי התפרסמה מודעה בעיתונים המרכזיים‪ ,‬תחת הכותרת " סופרים‪ -:‬אינכם אסטרטגים –‬ ‫הסו"‪ .‬במודעה הובעה דרישה חד משמעית מהסופר עמוס עוז לחדול מהתעסקות באסטרטגיה‬ ‫מדינית ובעצות להתנהלות המדינה בנושא עזה ולחזור לעסוק בספרות‪ ,‬על החתום תא"ל במיל' עודד‬ ‫טירה‪ .‬בתוכנית הבוקר בגלי צה"ל מצאו לנכון לעלות לשידור את מפרסם המודעה‪ .‬והתנהל כביכול‬ ‫דיון על תוכן המודעה‪ .‬המפרסם טען כי רק אנשי מקצוע יכולים וצריכים להתעסק בביטחון המדינה‪,‬‬ ‫ובכלל בכל תחום‪ .‬במהלך הראיון הקצין טירה את עמדתו ואף טען שלא רק לעמוס עוז אסור להביע‬ ‫דעה אלא לכל מי שלא מבין מספיק בנושא‪ .‬טענה נוספת שמסכמת את המודעה הינה " הדיבורים‬ ‫האלה מחזירים אותנו לגלות ומרפים את ידנו‪ -‬הסו"‪.‬‬

‫מתוך הפרסום‪ ,‬האם בדבריו של טירה ישנה רק יציאה להגנה על מקצוע האסטרטגיה כפי שהוא טוען‬ ‫או יש לפנינו מניע עמוק יותר‪ ,‬מניע המסכן את הרובד הבסיסי‪ ,‬את הסכמות היסוד של חברה‬ ‫דמוקרטית? טירה דורש להשאיר את העבודה למקצוענים‪ ,‬אך בזה אין חדש‪ ,‬מזה מאות שנים מוכרת‬ ‫תפיסת המריטוקרטיה‪ ,‬שלטון המוכשרים‪ ,‬תפיסה שבימי קדם קראה להפקיד את ניהול המדינה בידי‬ ‫הכישרוניים בתחום‪ .‬תפיסה זאת זוכה בעשורים האחרונים לעדנה ולסמנטיקה מחודשת בדמות‬ ‫תהליך ההתמקצעות והספציפיקציה שעוברים תחומים רבים בחיינו‪ .‬בעשורים האחרונים כמעט לא‬ ‫ניתן למצוא תחום שלא עבר אקדמיזאציה ובעצם הופקע מידי האדם הפשוט‪-‬האזרח‪ -‬והפך לתחום‬ ‫שרק יודעי סוד שלמדו את שפת התחום רשאים לעסוק בו‪ .‬כרטיס הכניסה לדיונים רבים הינו תואר‬ ‫הד"ר שמכשיר את האדם להביע עמדותיו‪ .‬לכן להבנת תחום האסטרטגיה פניתי לכתביו של מומחה‬

‫‪13‬‬


‫על חינו ‬

‫האסטרטגיה‪ ,‬פרופ' אלכס סקוט‪ ,‬העוסקים בתכנון‬ ‫אסטרטגי‪ .‬במבוא של מעל שלושים עמודים מגדיר‬ ‫פרופ' סקוט את המורכבות שבהתייחסות‬ ‫לאסטרטגיה ככלי יחיד ומציין את החשיבות הרבה‬ ‫שיש ליכולת של חברה להישאר קשובה למציאות‬ ‫היומיומית לצד החשיבה האסטרטגית‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫חברה שתנסה לחיות ולקיים עצמה רק על בסיס תכנון אסטרטגי תמצא עצמה חסרת יכולת לתת‬ ‫מענה לקיום היומיומי שלה ומכאן גם חסרת אונים מול איומים שלא בהכרח נלקחו בחשבון‪ .‬חוסר‬ ‫הגמישות המחשבתית מאיים על חברה הן במפגשה עם איומים פנימיים והן מפני איומים מן החוץ‪.‬‬

‫ודמוקרטיה‬

‫מכאן חזרה לדבריו של טירה‪ ,‬לאחר‬ ‫שהבנו שגם מומחי האסטרטגיה לא‬ ‫מקדשים את עשייתם כפי שמנסה לעשות‬ ‫זאת טירה‪ .‬טירה בעצם לא קורה‬ ‫למריטוקרטיה אלא לצמצום הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫הוא בעצם יוצא בקול תקיף נגד היכולת‬ ‫של אדם להביע כאדם וכאזרח את‬ ‫עמדתו‪ .‬מגמה זו קיימת בחברה‬ ‫המערבית ומוקצנת אף יותר בישראל‪,‬‬ ‫מגמה שבה חוזרת ועולה הטענה כי‬ ‫הציבור לא בשל‪ ,‬הציבור לא מבין ולכן אין‬ ‫חשיבות לעמדת הציבור‪ .‬הדמוקרטיה ‪,‬‬ ‫ביסודה הינה שיטה הגורסת כי הכלל‪,‬‬ ‫הציבור‪ ,‬לא רק יכול אלא צריך להיות‬ ‫מעורב בשלטון‪ .‬ההנחה כי כלל האזרחים‬ ‫או השותפים בחברה מסויימת הינם בעלי‬ ‫זכות שווה בהכרעה‪ ,‬מניחה מין היסוד‬ ‫שאין מדובר בהצבעה שבכל נושא ועניין‬ ‫המצביעים ככלל ירדו לעומק הסוגיות‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה גורסת כי עצם ההשתתפות‬ ‫של האדם בסדרי חייו הינה זכות בסיסית‬ ‫וראשונית‪ ,‬העומדת לפני עיקרון הידע‪ .‬הרי בדמוקרטיה על שיטותיה השונות תמיד עומדת בבסיסה‬ ‫פשרה‪ .‬תמיד ההכרעה הדמוקרטית הינה בחירה בין חלופות מצויות ולא תפיסה אידאית אחת‪.‬‬ ‫בדמוקרטיה הישירה התהליך עמוק הרבה יותר ואילו בזו הייצוגית הזכות לבחור ולהיבחר יוצרת את‬ ‫חוקי המשחק של החברה‪ .‬אין צורך שנדמיין‪ ,‬אך הביטו במגמות אותם אנו פוגשים מבחירות‬ ‫לבחירות‪ ,‬יותר ויותר אנשים ברובם צעירים‪ ,‬מביעים חוסר אמון במערכת הדמוקרטית ולא ממלאים‬ ‫את חובתם הבסיסית להגיע אל הקלפי פעם במספר שנים‪ .‬האמירות השגורות בפיהם הינן‪ :‬גם ככה‬ ‫הקול שלי לא ישפיע‪ ,‬אני לא מבין בנושא‪ ,‬מה הוא נוגע לי? אמירות אלה זוכות לרוח גבית של אנשים‬ ‫דוגמת עודד טירה ופותחים פתח מסוכן לאיום על הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬ממצב שבו החברה‬ ‫אחראית לגורלה וחברי הכנסת הינם נבחרים על ידי הציבור לייצג את עמדותיו אנו רואים סחף הולך‬ ‫וגדל הכמה למנהיג חזק שיעשה סדר‪.‬‬

‫אל מול מודעתו של טירה הייתי‬ ‫שמח לפרס מודעה‪ ,‬א לצערי‬ ‫אי לי את המשאבי המצויי ‬ ‫בידיו‪ .‬מודעה בזו הלשו ‬ ‫‪":‬סופרי ‪ ,‬שחקני ‪ ,‬זמרי ‬ ‫ויודעי מה‪ ,‬ג "סת " אזרחי ‪-‬‬ ‫דברו‪ -‬דעתכ חשובה"‪.‬‬ ‫אל תוותרו על הזכות‪ ,‬סליחה‪,‬‬ ‫על החובה האזרחית לקחת חלק‬ ‫פעיל בעיצוב החברה שסביבכ ‪.‬‬ ‫קומו כל בוקר חיו את חייכ א ‬ ‫אל תשלו אשליות ‪ -‬שבי חייכ ‬ ‫לחברתכ ‪ -‬אי קשר‪.‬‬

‫הדרך היחידה להתמודד עם מציאות משחיתה זו הינה דרך ארוכה ומחייבת‪ .‬דרך זו היא לעמוד נגד‬ ‫הזרם שמסתגר בד' אמותיו‪ ,‬להיעמד מול המגמה של הניכור ולבחור‪ .‬לבחור לקחת חלק בעשייה‬ ‫ציבורית‪ ,‬עשייה פוליטית‪ ,‬עשייה חברתית המייצרות כל אחת בדרכה סדר יום‪.‬‬ ‫אל לנו לחכות ליום הבוחר ולהסתפק בפתק בלבד‪ ,‬כי אז נעמוד כמו רבים אחרים מול שוקת שבורה‬ ‫ונטען כי אין לנו בעד מי להצביע‪.‬‬ ‫אל מול מודעתו של טירה הייתי שמח לפרסם מודעה‪ ,‬אך לצערי אין לי את המשאבים המצויים בידיו‪.‬‬ ‫מודעה בזו הלשון ‪:‬‬ ‫"סופרים‪ ,‬שחקנים‪ ,‬זמרים ויודעים מה‪ ,‬גם "סתם" אזרחים‪ -‬דברו‪ -‬דעתכם חשובה"‪.‬‬

‫‪14‬‬


‫אל תוותרו על הזכות‪ ,‬סליחה‪ ,‬על החובה האזרחית לקחת חלק פעיל בעיצוב החברה שסביבכם‪ .‬קומו‬ ‫כל בוקר חיו את חייכם אך אל תשלו אשליות ‪ -‬שבין חייכם לחברתכם ‪ -‬אין קשר‪.‬‬ ‫ואיך אוכל לסיים בלי להחזיר את השאלה‬ ‫חזרה למגרש הביתי‪ .‬תנועת השומר‬ ‫הצעיר קרבה לשנתה המאה‪ ,‬כן זו לא‬ ‫טעות‪ ,‬אימפריות קמו ונפלו אך תנועת‬ ‫השומר הצעיר הצליחה לחדש ולשמור על‬ ‫גחלת‪ ,‬על אש תמיד של יצירה ועשייה‪.‬‬ ‫אחד היסודות המרכזיים בתנועה‬ ‫מתחילתה היה העיקרון הדמוקרטי‪,‬‬ ‫העיקרון הדמוקרטי אף הוקצן בתקופות‬ ‫מסוימות עד לכך שהובהר כי יש לקבל‬ ‫החלטות בהסכמה‪ .‬אך תמיד לאורך עשרות שנות קיומה של התנועה העמדנו במרכז את האמונה‬ ‫באדם וברוחו‪ .‬דווקא בשנתיים האחרונות אותם קולות שעד היום היו רק מחוץ לתנועה מתחילים‬ ‫להישמע בתוך התנועה‪ .‬קולות הטוענים כי "החניכים לא מסוגלים לקבל החלטות" קולות הטוענים כי‬ ‫"החניך צריך להבין לפני שהוא יהיה שותף בהחלטות"‪ .‬מונח "החניך יבין" סותר את הרעיון השומרי‬ ‫הבסיסי‪ ,‬מה יקרה אם החניך לא יבין? מה יקרה אם החניך יחשוב לבד‪ ,‬יפרוץ דרך‪ ,‬יאתגר את‬ ‫המערכת התנועתית? מה יקרה אם בוועידה שבה תתקיים‬ ‫הצבעה ילמדו החניכים ואנחנו כבוגרים שהחלטות דמוקרטיות‬ ‫הן פשרות? מה יקרה אם תכריע התנועה בנושא זה או אחר‬ ‫דוגמת זכות השיבה בעמדה אחת ובתהליך דמוקרטי מכבד‬ ‫ומלמד תשנה את עמדתה לאחר שנים מספר?‬

‫נכו ‪ ,‬קל ומהיר לבקר את‬ ‫הדמוקרטיה ומגבלותיה‪ ,‬ולהעמיד‬ ‫אל מולה את השיחה וההסכמה‪,‬‬ ‫א הא אלו יכולי להוות שיטה‬ ‫לארגו חברה?‬

‫על חינו ‬

‫ודמוקרטיה‬

‫ניסיון של אלפי שנים ושיטות שלטון רבות שבהן התנסתה‬ ‫החברה האנושית יצרו את המודל הדמוקרטי‪ ,‬מודל שהשתנה רבות מהפוליס היוונית ועד ימנו‪ ,‬אך‬ ‫עקרונות היסוד בו נשמרים‪.‬‬ ‫מושגים אלה חמורים בעיני בדומה למושגים של טירה‪ .‬עלינו כתנועה לא לשאוף שהחניך יבין‪ ,‬אלא‬ ‫שהחניך ישאל‪ ,‬יחקור יתפתח‪ .‬גם החניכים וגם הבוגרים חייבים לקחת על עצמם את האחריות‪.‬‬ ‫השיטה הדמוקרטית עומדת על שתי רגליים מרכזיות‪ .‬האחת‪ -‬שלטון הרוב‪ ,‬היכולת להביא לידי ביטוי‬ ‫ושיתוף בשלטון את רובם של האזרחים‪ .‬השניה‪ -‬היסוד המוסרי‪ -‬יסוד זה מבוסס על כך שהדמוקרטיה‬ ‫באה להציב ראוי אנושי‪ .‬אהרון ברק בשבתו בראשות בית המשפט העליון העלה טיעונים אלו פעם‬ ‫אחר פעם‪ .‬על בסיס יסודות אלו עלינו לגבש עמדה אל מול הקול החוזר ונשמע בתנועה כי תנועת‬ ‫השומר הצעיר הינה תנועה חינוכית ולא תנועה דמוקרטית‪ .‬מה משמעותה של טענה זו ? האם מושג‬ ‫החינוך ומושג הדמוקרטיה מתנגשים זה בזה? מכיוון שניתן לראות כי לא ביסוד המביא לשיתוף מירב‬ ‫חברי התנועה ולא ביסוד המציב ראוי מוסרי יש סתירה לדרכה החינוכית של התנועה‪ ,‬הרי שמכאן אנו‬ ‫למדים כי בטענה הנשמעת כי תנועת השומר הצעיר היא תנועה חינוכית ולא תנועה דמוקרטית ישנה‬ ‫בעצם אמירה ברורה הקוראת לכך שהתנועה אינה צריכה לפעול על פי העקרונות הדמוקרטים של‬ ‫שיתוף מירב החברים ושמירה על צו מוסרי‪ .‬האם קיימים בתנועה אנשים הרואים עצמם כמחזיקים‬ ‫בדרך הנכונה של התנועה גם במחיר של סגירת דיונים עבור חברי תנועה אחרים? מהו המקום הכל‬ ‫כך מבלבל ומפחיד שבין חינוך אידיאולוגי ובין דמוקרטיה? לשם בירור סוגיה זו אנו נדרשים ליסוד‬ ‫הדמוקרטי השני‪ ,‬הראוי המוסרי‪ .‬בסיס זה הוא המוודא כי זכויות המיעוט נשמרות וכי דעת הרוב אינה‬ ‫בהכרח לגיטימית וגם היא נמצאת בפיקוח‪ .‬התפתחותה של חברה דמוקרטית מחייבת‪ ,‬בדומה‬ ‫לחינוך‪ ,‬הזנה מתמדת ודיון מתמיד על יסודותיה‪ .‬בשונה מכל דרך ניהולית הירארכית אחרת בה על‬ ‫השליט להשקיע את האנרגיה בשימור עמדות הכוח שלו מתוך אינטרס עצמי‪ ,‬הרי שהדמוקרטיה‬ ‫זקוקה לפעילות החינוכית בקרב ילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים‪ ,‬בכדי שהשותפים והחברים בתנועה ירגישו‬ ‫חלק פעיל ומשמעותי בה‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬קל ומהיר לבקר את הדמוקרטיה ומגבלותיה ולהעמיד אל מולה את השיחה וההסכמה‪ ,‬אך האם‬ ‫אלו יכולים להוות שיטה לארגון חברה?‬ ‫השאיפה והחזון שלנו כחברים בתנועה‪ ,‬לגדול ולהוות גורם מעצב במציאות ובחברה שסביבנו‪,‬‬ ‫מחייבת אותנו להבְנות כלים ליצירת חברה וקבלת החלטות גם מעבר לשיחה‪,‬הקבוצה האינטימית‬ ‫והמסגרת השכבתית‪ .‬ככל שנקדים לפתח כלים נוספים אלו יהיה בידנו יותר כוח ויכולת לשמר את‬ ‫מקומה של ההסכמה ושל השיחה בתוך המערכות הרחבות יותר‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫גרעי הגיליו ‬

‫שם‪ :‬השם הוחלט בבי"ס כניסה‬ ‫לתפקיד‪ .‬השעה הייתה ‪ 4‬בבוקר‪ ,‬עברנו‬ ‫לשיטת הקלפי )עומר עומד בפינת‬ ‫החדר וכולם לוחשים לו( ובניצחון של ‪8‬‬ ‫קולות אל מול ‪ 7‬קולות‪ ,‬השם מבול‬ ‫נפסל ואיתן ניצח!‬ ‫מקום מגורים‪:‬‬ ‫כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי‬ ‫חברון‬ ‫הר שגיא‬ ‫ביסל"ח‬ ‫צלמון‬

‫מס' אנשים‪ 15 :‬שומר שומרת!‬ ‫שכבה‪":‬פלך" )סוללת דרך(‪.‬‬

‫מאכל אהוב‪ :‬האורז‬ ‫המהודר של ג'וליה!‬ ‫תמיד! בכל ארוחה!‬

‫תדמית‪ :‬נאמרו הרבה דברים‪ :‬חננות‪,‬‬ ‫מורעלי תנועה‪ ,‬אוהבי חזן וחבריו‪,‬‬ ‫המתמזרחים והמשתכנזים‪.‬‬

‫דיסק‪":‬סגול‪ -‬טקסים‬ ‫מלב אל לב"‪ -‬דיסק של‬ ‫דודה של שגיא‪ ..‬משם‬ ‫לקוח להיט הגרעין‬ ‫"אדמה ושמיים‪"..‬‬

‫סרט‪:‬‬ ‫"היומן"‪ -‬בגלל‬ ‫סיבות מאוד‬ ‫מפוקפקות‪....‬‬

‫עיסוקים‪:‬‬ ‫‪ 3‬בנות לוחמות בזירה החינוכית‬ ‫‪ 2‬נפגעי התנחלות בחברון‬ ‫‪ 4‬זונות ומבריחי סמים‬ ‫אחוז אחד ומיוחד בביסל"ח‬ ‫ו‪ 5-‬לוקחי אחריות על כל סוגי הנוער הישראלי‬

‫קיצור תולדות הגרעין‪ :‬התחלנו ‪ 25‬על הדף בקבוצות המשך ומשם הדרך למטה הייתה‬ ‫מהירה‪ .‬אחרי שהבת‪ -‬ימים איימו לפרק את הקבוצה ואחרי שהירושלמים בכו לליאור לויתן‬ ‫עברנו תהליך וקצת נזיפות‪ ,‬לקחנו אחריות ויצאנו לי"ג עם קצת שפיות )אנחנו גרעין חורז(‪.‬‬ ‫הפריט הכי מצחיק של הגרעין‪ :‬חצי‬ ‫נעל ספורט לבנה וחצי כף‪ -‬כף עברה‬ ‫על כל בני הגרעין בדרכם למקלחת‪,‬‬ ‫וכמובן חלוק הסרסורים בצבע ברונזה‬ ‫ועליו כתמים צבעוניים שנשאר עוד‬ ‫מימי הבית זונות בקומונת רחובות‪.‬‬

‫מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים‪:‬‬ ‫שאלה טובה‪ ,‬כבר חשבנו על הכל‪:‬‬ ‫מזכ"לית אחת‬ ‫‪ 2‬רכזי אזור‬ ‫‪ 4‬מדריכי גרעין ‪ 2‬רכזי שיכבה‬ ‫‪ 2‬מרכזות גשר לקשר‬ ‫‪ 2‬רכזי קנים‬ ‫‪ 1‬דובר פוליטי ‪ 2‬במחלקת בוגרים‬ ‫רכזת מחלקת קהילה‬

‫ספר‪ :‬יונה ונעררררר‬ ‫)ברקע צעקותיה‬ ‫המחרישות משהו של‬ ‫יערה(‪.‬‬

‫מוטו‪ :‬קום יקום בית‬ ‫חולים באשדוד!‬ ‫הערות נוספות?‬ ‫מצטערים שרוב הזיכרונות‬ ‫מה‪ -‬י"ג‪ ,‬תחזרו עוד שנה‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו!‬

‫אירוע טראומטי בחיי הגרעין‪ :‬היה זה ערב סגריר בהכנה לטיולי ט"ו בשבט‪ .‬ורסנו הסעות אסף אותנו מהקומונה‬ ‫אל עבר פארק בריטניה ושם קרה הדבר שכולנו חששנו ממנו‪ .‬לאחר שיוני רכז האזור סירב למחיר של ורסנו עשה‬ ‫ורסנו סיבוב כשבעיניו הוא רואה מטרה אחת – לחטוף אותנו! חושך‪ ,‬עצים וינשופים סובבים אותנו‪ ,‬יוני ומעיין נעמדו‬ ‫בפני האוטו והפנסים האירו על פניהם המפוחדות‪ ,‬בתוך האוטו גרעין איתן צוחק בקול גדול ובני הגרעין מנופפים‬ ‫לשלום ליוני ומעיין‪ .‬אך אבוי! יוני רץ עם זרועות פתוחות אל עבר הרכב ומצליח לעצור את ורסנו בגבורה! הוא‬ ‫משכנע אותו לשחרר אותנו אחרי צעקות של ורסנו "הרי זה היה ברוררר שאתם לא תשלמו לי‪ "...‬סוף‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫לזניה תוצרת‬

‫בית‬

‫קצת על המתכון‬ ‫ומסביבו‪...‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬בנות גרעין פלפל – ‪ 4‬מורות‬ ‫חיילות בפנימיית שטיינברג‪ ,‬כפ"ס‪.‬‬ ‫מי שלא יודע – מורות חיילות במסלול‬ ‫פנימיות מקבלות רק ‪ 400‬שקל בחודש!‬ ‫מתוקף זה‪ ,‬אנחנו נאלצות למצוא דרכים‬ ‫לנצל את הפנימייה עד תום‪ ,‬ולהכין אוכל‬ ‫רק מחומרים שאפשר להשיג בפנימייה‬ ‫ולא צריך לקנות!‬ ‫זה רק נשמע נורא‪ ,‬אבל זה פשוט‬ ‫חסכוני‪ ...‬ובסך הכל גם מאוד טעים!‬ ‫אז הנה‪ ,‬מתכון תוצרת בית ופנימיית‬ ‫שטיינברג! באהבה!‬ ‫וזה גם מתאים לשבועות! חג שמח!‬

‫חומרים‪:‬‬ ‫עלי לזניה‬ ‫פטריות‪/‬תירס מקופסת שימורים לפי הטעם‪.‬‬ ‫תבלינים‪ :‬מלח‪ ,‬פלפל‪ ,‬שום‪ ,‬פפריקה‬ ‫גבינה צהובה‪ /‬בולגרית‬ ‫לרוטב עגבניות‪:‬‬ ‫‪ 3‬עגבניות‬ ‫רסק‬ ‫‪ 2‬בצלים‬ ‫לרוטב בשמל‪:‬‬ ‫חצי חבילת חמאה‬ ‫קמח‬ ‫חלב‬

‫הכנה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מכינים רוטב עגבניות‪ :‬חותכים בצל ועגבניות‪.‬‬ ‫בסיר‪ ,‬מטגנים תחילה את הבצל ואחר כך את העגבניות‪.‬‬ ‫מוסיפים רסק עגבניות‪ ,‬מבשלים קצת‪ .‬לאחר מכן מוסיפים מים‬ ‫ותבלינים‪ ,‬מערבבים ומשאירים שיתבשל קצת‪ .‬טועמים!‬ ‫‪ .2‬מכינים רוטב בשמל‪ :‬בסיר‪ ,‬ממיסים חצי חבילת חמאה‪.‬‬ ‫מורידים מהאש ומוסיפים לאט כמה כפות קמח ומערבבים –‬ ‫עד שנוצרת מין עיסה חלקה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מוסיפים כל פעם קצת‬ ‫חלב ומערבבים עד שנוצר רוטב חלק‪ .‬מתבלים וטועמים!‬ ‫‪ .3‬סידור הלזניה –‬ ‫מסדרים בתבנית – שכבה אחת של דפי לזניה‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫רוטב עגבניות ובשמל‪ ,‬שכבה של פטריות או תירס לפי הטעם‪,‬‬ ‫לאחר מכן עוד שכבה של דפי לזניה‪ ,‬רטבים‪ ,‬פטריות או תירס‬ ‫וחוזר חלילה‪ .‬למעלה אפשר לפזר גבינה צהובה או בולגרית!‬ ‫‪ .4‬שמים בתנור עד שהלזניה מוכנה‪ ,‬מבעבעת ונראית‬ ‫טעימה!‬

‫בתיאבו ‪...‬‬ ‫‪17‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫זיו עמרם‬ ‫גרעין חריף‬

‫לפני יותר משנה‪ ,‬אי‪-‬שם בתחילת מאי ‪ ,2007‬פלוגת המחץ "נמיות לבזלת" עלתה לקו צפון‪ .‬שם‬ ‫הכל התחיל‪ .‬מהמוצבים בהם ישבנו היה נוף מדהים של עמק החולה‪ ,‬החרמון ורמת הגולן‪.‬‬ ‫פתאום הגולן היה "קרוב‪-‬לבית"‪ .‬ראינו אותו כל יום‪,‬‬ ‫התפעלנו ממנו כל יום‪ ,‬ושיננו את הפקודות הסודיות‬ ‫לפלישה לסוריה ממנו כל יום‪ .‬המתיחות עם סוריה‬ ‫ששררה בקיץ שעבר )והגיעה לשיאה עם הכור‬ ‫שהפצצנו‪ ,‬סליחה‪ ,‬האוטו‪-‬גלידה שהתפוצץ מעצמו(‪,‬‬ ‫גרמה לי פתאום לתהות בסוגיית הרמה‪ ,‬העומדת‬ ‫במרכז הסכסוך הישראלי‪ -‬סורי‪.‬‬ ‫הדיון בישראל בשאלת הגולן מתחלק‪ ,‬לפי ראות עיניי‪ ,‬לשני‬ ‫תחומים‪ :‬התחום הצר‪ ,‬שאקרא לו התחום ה"אסטרטגי"‪,‬‬ ‫והתחום הפוליטי‪ .‬בהקשר האסטרטגי מתעסקים הן בעניין‬ ‫הביטחוני‪ ,‬שכן הגולן הוא מקום חשוב מבחינה ביטחונית‪,‬‬ ‫מעצם היותו גבוה ו"שולט" על יישובי עמק החולה‪ .‬והן‬ ‫בבעיית המים‪ ,‬שכן הסורים שואפים להגיע עד לקווי ה‪4 -‬‬ ‫גישה‬ ‫הכוללים‬ ‫ביוני‪,‬‬ ‫לכנרת‪ .‬בינינו‪ ,‬את אף אחד‬ ‫זה לא באמת מעניין!!!‬ ‫אמנם הנושא הבטחוני‬ ‫ונושא המים הם באמת‬ ‫נשאים חשובים‪ ,‬אך הם‬ ‫ברי‪-‬התמודדות במקרה של‬ ‫הסכם שלום אמיתי‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫ברור לכולם שחלק גדול‬ ‫מהאנשים משתמשים בטענות הנ"ל כדי לקדם רעיונות הקשורים‬ ‫לתחום השני‪ ,‬הפוליטי! ולכן‪ ,‬תחום זה הוא החשוב באמת‪ ,‬ועליו יש‬ ‫לתת את הדעת‪.‬‬ ‫בואו נודה בזה‪ ,‬אין הרבה התעסקות בשאלת הגולן בתנועה‪ .‬קשר‬ ‫היסטורי דווקא יש! הרי הקמנו שם שני קיבוצים‪ ,‬גשור )הוקם ב‪-‬‬ ‫‪ ,1971‬כיום עובדת בו תנועת בני המושבים( ונטור )מושב )!( מעורב‬ ‫של דתיים וחילוניים‪ ,‬אחד מבין שלושה קיבוצים בארץ שהפכו למושב(‪,‬‬ ‫ובכל זאת ידוע לנו כי אין אף מפעל או טיול ארצי בגולן ‪ -‬מטעמים‬ ‫עקרוניים‪ .‬לי זה ידוע שנים‪ ,‬ובכל זאת‬

‫הדיו בישראל‬ ‫בשאלת הגול ‬ ‫מתחלק לשני תחומי ‪:‬‬ ‫התחו ה"אסטרטגי"‪,‬‬ ‫והתחו הפוליטי‪.‬‬ ‫בינינו‪ ,‬את א‪ $‬אחד‬ ‫זה לא באמת מעניי !‬ ‫ברור לכול שאנשי ‬ ‫משתמשי בטענות‬ ‫הנ"ל כדי לקד ‬ ‫רעיונות הקשורי ‬ ‫לתחו הפוליטי!‬ ‫‪18‬‬


‫מעולם לא נתתי את הדעת בעניין‪ .‬ההיסטוריה מספרת שהיה ויכוח סוער‬ ‫בתנועה‪ ,‬ולבסוף הוחלט להתיישב בגולן‪ ,‬אך לא להוות "מכשול לשלום עם‬ ‫סוריה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬חברי גשור ונטור חתומים על מסמך לפיו הם מתפנים ברצון‬ ‫במקרה של פינוי הרמה‪ .‬כששאלתי את צוקי‪ ,‬חבר קיבוץ גשור מאז‬ ‫‪ ,'77‬מה בדיוק הקטע של המסמך הזה‪ ,‬וכמה הוא רלוונטי היום הוא‬ ‫ענה לי בחיוך‪" :‬אז זה היה אז‪ ,‬והיום זה היום‪ ...‬אף אחד לא מתכוון‬ ‫ללכת מפה‪ ."...‬אכן‪ ,‬היסטוריה יש‪ ...‬הווה לא כל כך‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬אנו מתייחסים לנושא הגולן במסגרת ההתייחסות הכוללת‬ ‫לשאלת "גבולות‪ ."67 -‬לפי הרגשתי שילוב בעיית הגולן במושג הזה – "גבולות ‪ ,"67‬אינו הוגן‪ .‬קיים‬ ‫הבדל תהומי באופי השליטה על שטחי יהודה ושומרון*‪ ,‬ובשליטה ברמת הגולן‪ .‬בעוד שטחי הגדה‬ ‫המערבית לא סופחו למדינת ישראל‪ ,‬הגולן הוא שטח "ישראלי" מובהק‪ .‬ביהודה ושומרון חיים כ‪2 -‬‬ ‫מיליון פלסטינים אל מול כרבע מיליון יהודים‪ ,‬ואילו בגולן‪ ,‬מלבד ‪ 2500‬העלוואים‪ ,‬חיים כ‪18,000 -‬‬ ‫יהודים מול בערך מספר זהה של דרוזים‪) ,‬כאשר כל מקור מוסיף אלף לכאן או לכאן בהתאם לנטיותיו‬ ‫הפוליטיות(‪ .‬הנקודה שמאחורי נתון זה אינה קשורה דווקא במספר היבש‪ .‬ההבדל המהותי הוא‬ ‫בגישה הלאומית של האוכלוסייה ה"לא‪-‬יהודית" בשני המקומות‪ .‬בשטחים מתבצע דיכוי לאומי‬ ‫)ואנושי( של העם הפלסטיני‪ ,‬ואילו הדרוזים בגולן כלל אינם שואפים להגדרה עצמית‪ ,‬ולכן ניתן לומר‬ ‫כי לא מתבצע דיכוי מסוג זה‪ .‬נכון‪ ,‬יש לנו בעיות עם‬ ‫הדרוזים בגולן‪ ,‬הנובעות בעיקר מהפחד שלהם שיום‬ ‫אחד הם יוחזרו לסורים‪ .‬אם זה יקרה משתלם להם‬ ‫להגיע בתור "הילדים הרעים" שלא ששו לשתף פעולה‬ ‫עם ישראל‪ ,‬לבל הממשל הסורי הנאור והנחמד יגמול‬ ‫להם בכל מיני התנכלויות‪ ,‬אולי טבח‪ .‬בתכליתו של עניין‬ ‫יש להבין‪ ,‬כי אין בגולן שום התיישבות יהודית דורסנית‪,‬‬ ‫מדכאת‪ ,‬או לא צודקת בצורה כה מקוממת כמו ביהודה‬ ‫ושומרון‪ ,‬וזה בעצם ההבדל הגדול בין השניים‪.‬‬ ‫ישנו גורם נוסף במשוואה הזאת שיש לשים אליו לב‪,‬‬ ‫והוא נושא הסכם השלום‪ .‬גם אם נכון הדבר שהגולן‬ ‫יישאר ישראלי‪ ,‬יש לקחת בחשבון את האופציה כי‬ ‫הסכם שלום עם סוריה יבוא רק בתנאי בו הגולן יעבור‬ ‫לשליטתם‪ .‬לכן‪ ,‬מלבד השאלה האם נכון וצודק הדבר‬ ‫שהגולן יישאר ישראלי‪ ,‬צריך גם לדעת מהי העמדה‬ ‫כלפי המצב הספציפי בו מוצע שלום תמורתו‪.‬‬

‫לרב‪ ,‬אנו מתייחסי לנושא‬ ‫הגול במסגרת ההתייחסות‬ ‫הכוללת לשאלת "גבולות‪-‬‬ ‫‪ ."67‬לפי הרגשתי שילוב‬ ‫בעיית הגול במושג הזה –‬ ‫"גבולות ‪ ,"67‬אינו הוג ‪ .‬קיי ‬ ‫הבדל תהומי באופי השליטה‬ ‫על שטחי יהודה ושומרו *‪,‬‬ ‫ובשליטה ברמת הגול ‪.‬‬

‫סיבות אלה עושות את השאלה הזאת למסובכת ביותר‪ .‬לכן יש לי הרגשה שהגישה לכלול את שאלת‬ ‫הגולן בתוך שאלת "גבולות ‪ ,"67‬מהווה איזה "פטור" לא מוצדק מהשאלה האמיתית‪ ,‬ומבטאת את‬ ‫הקושי להתעמת איתה‪ .‬העובדה שעוד לא היה דיון תנועתי בנושא היא בעיתית ביותר‪ .‬במיוחד לאור‬ ‫העבודה שעברנו לאחרונה ועידות הקשורות כך או אחרת‬ ‫לנושא הציונות‪ ,‬בהם היה חייב לעלות הנושא הזה‪,‬‬ ‫לדעתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרמה עומדת כרגע במרכז הפרשה הכי‬ ‫"חמה" בארץ – המגעים עם סוריה‪ .‬ככל שנושא הגולן‬ ‫הופך להיות מרכזי יותר בסדר היום הציבורי‪ ,‬כך אנחנו‬ ‫הופכים לפחות רלוונטיים‪ .‬תנועה כשלנו‪ ,‬הרואה את‬ ‫עצמה כחוד החנית של החברה בישראל‪ ,‬ראוי שיהיו לה‬ ‫תשובות‪ ,‬בעיקר בנושאים הממלאים את הכותרות‪ .‬אם‬ ‫לא תשובות‪ ,‬לפחות שאלות‪ ,‬כי המצב הנוכחי של‬ ‫התעלמות הוא חמור ובעייתי‪.‬‬ ‫הדיון חייב לעלות‪ ,‬ואיני מדבר רק על דיון מעל דפי‬ ‫"הגורן" או "על החומה"‪ ,‬אני מצפה שיהיו פעולות‬ ‫בגרעינים‪ ,‬וחוברות בתנועת הנוער‪ .‬היום הוא הזמן‬ ‫להתעשת‪ ,‬ולהתחיל לתקוף את הבעיה הזאת‪ ,‬וכמה‬ ‫שיותר מוקדם – יותר טוב‪.‬‬

‫בואו נודה בזה‪ ,‬אי הרבה‬ ‫התעסקות בשאלת הגול ‬ ‫בתנועה‪ .‬קשר היסטורי‬ ‫דווקא יש! הרי הקמנו ש ‬ ‫שני קיבוצי ‪ ,‬גשור ונטור‪,‬‬ ‫ובכל זאת ידוע לנו כי אי ‬ ‫א‪ $‬מפעל או טיול ארצי‬ ‫בגול ‪ -‬מטעמי עקרוניי ‪.‬‬

‫* העמדות המובאות כאן אינן מתייחסות לבקעת הירדן‪ ,‬שגם לגביה יש לערוך דיון נפרד לדעתי‪ .‬אך‬ ‫לא ארחיב בנושא כאן‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫נועה חדד‪,‬‬ ‫גרעין יהב‬

‫*הקטע נכתב בשלל גופים ללא שום כוונה מיוחדת‪.‬‬ ‫בי"ג עברנו מערך מגדר שכבתי‪ .‬התחלנו בפעולה שחיפשה להביא דוגמאות אישיות להשפעות‬ ‫המושג‪ ,‬מחיי קומונה בה ‪ 13‬בנות וארבעה בנים‪ .‬הטקסט שקראנו בהקשר דיבר על תיאורה קווירית*‪,‬‬ ‫ועל אף חיבתי לנושא בהלך רוח מתאים‪ ,‬הבחירה תמוהה‪ .‬הקפיצה המחשבתית שדורש הרעיון הזה‬ ‫היא עצומה‪ ,‬ומציבה מראש רף שבלתי אפשרי להתמודד איתו בשלב כל כך ראשוני‪ .‬זהו אחד‬ ‫הנושאים הכי אינטמיים ובסיסיים בתפיסתו וחינוכו של כל אחד‪ ,‬נושא שקשה לנו לבחון בצורה כל כך‬ ‫מהפכנית כל כך מהר‪ .‬בעיניי הדוגמא הזאת ממחישה את בעיית העיסוק שלנו במגדר‪ :‬בואו לא נדבר‬ ‫על בנים‪ -‬בנות ועל מה ומי שאני‪ ,‬אלא נפרק את המושגים האלו לגמרי‪ .‬כך נוצר מצב בו לשיחה אין‬ ‫אחיזה בי‪ ,‬ולכן‪ ,‬במקום לעורר מחשבות משחררות היא מעלה את סף הציניות‪ ,‬או מציפה מבוכה‬ ‫בצורת הומור‪.‬‬ ‫באמת אפשר לדבר על מגדר ככה‪:‬‬

‫בואו לא נדבר על בנים‪ -‬בנות ועל מה‬ ‫ומי שאני‪ ,‬אלא נפרק את המושגים האלו‬ ‫לגמרי‪ .‬כך נוצר מצב בו לשיחה אין‬ ‫אחיזה בי‪ ,‬ולכן‪ ,‬במקום לעורר מחשבות‬ ‫משחררות היא מעלה את סף הציניות‪,‬‬ ‫או מציפה מבוכה בצורת הומור‪.‬‬

‫"השפם הוא הסיכוי הנצחי לאושר של‬ ‫האשה‪ .‬וכל יום‪ ,‬כל שעה‪ ,‬אלפי נשים ברחבי‬ ‫העולם מרחיקות אותו מעל גופן בכאב‪ ,‬כיוון‬ ‫שהוא מסמל את כל מה שאנחנו לא רוצות‬ ‫להיות‪ .‬לא מצליחות‪ ,‬אי אפשר‪ .‬המגע שלו‬ ‫באצבעות מהווה מעין תזכורת מתמדת לאי‪-‬‬ ‫עמידה בציפיות חברתיות‪ ,‬לכישלון‪ .‬ואולי‬ ‫באמת אי אפשר להתחיל בשפם? אחרי‬ ‫הכל‪ ,‬הוא תקוע באמצע הפרצוף‪ .‬אז ננסה‬ ‫משהו יותר מוצנע‪ .‬שער בית שחי בחורף‪,‬‬ ‫נניח‪ .‬אולי אזור אחד שלא יהיה תחת‬ ‫מתקפה מתמדת יצליח להצמיח סבלנות"‪.‬‬

‫בין סימפטיות לציניות‪ ,‬בין מרירות לאירוניה‪ .‬קשה לקרוא טקסט שכזה ולחשוב על עצמך‪ -‬את יודעת‬ ‫ש‪ ,‬אבל זה לא כזה פשוט‪ .‬הרי זה לא משהו שלא קראת כבר עשרות פעמים בטוויסט כזה או אחר‪,‬‬ ‫והרי אתם מודעים ומעורבים‪ ,‬אבל תמיד איכשהו הפער בדימוי גוף‪ -‬בין מה שאני יודעת לאיך שאני‬ ‫ממשיכה לרצות להיות‪ -‬נשאר‪ .‬כשמדברים גבוהה‪ ,‬ההתמודדות היא מול עולם קפיטליסטי גדול‪,‬‬ ‫מקובע ובלתי ניתן להכנעה‪ ,‬ועליי להאבק לא מול עצמי וחינוכי אלא מול כל תכתיבי המגדר בחברה‬ ‫המערבית‪ ,‬והייאוש גדל‪.‬‬

‫‪20‬‬


‫מנגד‪ ,‬אפשר לכתוב מגדר גם ככה‪:‬‬

‫"מזל שאני עובדת ביסודי‪ .‬עם ילדים קטנים מאוד קל לדעת מתי עברת את הגבול‪ ,‬מתי‬ ‫המראה שלך מבלבל מדי ואת נמצאת בקטגוריית ביניים‪ .‬בי"ג השתעשתי מזה שפנו אליי מדי‬ ‫פעם בלשון זכר בטעות‪ ,‬אבל ו'ניק שמפחד ממך‬ ‫כי הוא לא בטוח אם את בן או בת זה לא אחד‬ ‫הדברים המשמחים‪ .‬אז היום שוב נדלקה לי‬ ‫נורת איתות‪ ,‬והזכירה לי שהתרגלתי לכאב‬ ‫ולהוריד שער פה ושם זה הכרחי וכבר לא אמור‬ ‫להיות ביג דיל‪ .‬אולי זה מה שאני צריכה לעשות‪,‬‬ ‫להבין שבשביל להיות יפה צריך לסבול‪ .‬לא ברור‬ ‫מאליו‪ ,‬אלא שינוי מחשבתי עמוק‪ ,‬שסולל את‬ ‫הדרך להרבה אקסיומות כואבות שיבואו‬ ‫אחריו"‪.‬‬ ‫אני גם יכולה לספר לכם על בחורה מהקורס מו"ח שלי‪ ,‬שלא הורידה שערות‬ ‫ברגליים כי לא הרגישה צורך‪ ,‬ודיברה על זה עם חניכים שלה שלמדו לתמוך‬ ‫ולהבין‪ ,‬או על ילדה בכיתה א' שלא מוכנה להאמין לאפשרות שבסין‪ ,‬בנות‬ ‫לובשות כחול ובנים לובשים ורוד‪ .‬לכל אחד יש את הזוית שלו‪.‬‬ ‫האמירה האישית שלי יכולה להתחבר לכל כך הרבה דברים שנוגעים בכם‪ ,‬כי‬ ‫היא שוברת את חומת הזכוכית של החריגות‪ .‬התפיסה הבסיסית בשיחה על‬ ‫מגדר צריכה להיות שאין נורמה‪ .‬הנורמה היא מיטת סדום שלא נועדנו‬ ‫להתאים לה‪ ,‬כיוון שהיא יוצרת צרכנים ולא אנשים‪ ,‬ומשרתת רווחים ולא את‬ ‫צרכי האדם‪ .‬כל אחד מאיתנו חורג ממנה באופן שונה ולכל אחד יש נקודה‬ ‫שמציקה לו‪ ,‬משהו בו‪ .‬עיסוק תיאורטי נטו משאיר אותנו להתמודד לבד עם עצמנו‪ ,‬ולא משנה איפה‬ ‫אנחנו עומדים על הסקאלות בין גברי לנשי‪ ,‬או מה הדימוי גוף שלי‪ .‬האדם היחיד שמנסה לפרוץ‬ ‫גבולות כאלה לבדו תמיד ירגיש חריג‪ ,‬וללא שיח רחב‪ ,‬החריגות לרוב תתפס כאקסצנטריות ותבוטל‬ ‫בחיוך‪.‬‬ ‫בתנועה חייבים להתפתח קודים של שיחה על מגדר‪ .‬כמו שמדברים על כלכלה‪ ,‬או על דיאלוג‬ ‫ומערכות יחסים‪ ,‬וכמוהם‪ ,‬גם הוא ארוך ולא נפסק‪ ,‬כיוון שתפיסתנו את עצמנו דינמית ומאוד קשה‬ ‫לסמן מתי "השתחררת" מעולן של התפיסות המקבעות‪ .‬הרי זה לא שנקום מחר בבוקר ויעלמו‬ ‫ההבדלים בין גברים לנשים או הציפיות החברתיות‪.‬‬ ‫קשה להרים אגרופים בזעם‪ ,‬כי בנושא הזה טמון‬ ‫בעיקר כאב‪ .‬כל עוד המיקוד של השיחה בתנועה יהיה‬ ‫רכישת כלים תיאורטים במסגרת פעולות וערבי לימוד‬ ‫בלבד‪ ,‬יהיה קשה למקם את הנושא ביום יום שלנו‪,‬‬ ‫כיוון שזה ישאיר אותו לא נגיש ולא רלוונטי‪ -‬תלוש‪,‬‬ ‫מהפכה שיכולה לחכות‪ .‬והרי הצורך הזה בוער‬ ‫באנשים‪ ,‬וחייבים להפסיק לפחד ולהתרגל לדבר עליו‪.‬‬ ‫אף אחד מאיתנו לא עשה שום דבר רע‪ .‬בלי דיבור‬ ‫אישי ואינטימי בנושא הזה שום דבר לא יזוז‪ ,‬כי נמשיך‬ ‫להרגיש לבד‪ ,‬ושונים‪ ,‬וחסרי אונים מול המציאות‬ ‫שכובלת אותנו ע"י הצבת תמונה חדה ובהירה של מי‬ ‫אתה אמור להיות‪ .‬בואו‪ .‬הביחד הזה הוא היחיד שיכול‬ ‫לשחרר‪.‬‬

‫האמירה האישית שלי יכולה‬ ‫להתחבר לכל כך הרבה‬ ‫דברים שנוגעים בכם‪ ,‬כי היא‬ ‫שוברת את חומת הזכוכית של‬ ‫החריגות‪ .‬התפיסה הבסיסית‬

‫בשיחה על מגדר צריכה להיות‬

‫שאין נורמה‪.‬‬

‫*תיאוריה קווירית מפרקת את הקשר המובן מאליו בין‬ ‫צלעות המשולש‪ -‬של מין ביולוגי )האם נולדת זכר‪/‬‬ ‫נקבה(‪ ,‬ההתנהגות המגדרית )גברית‪ /‬נשית(‪ ,‬ומשיכה מינית )לבנים‪ /‬בנות(‪ .‬המודל המקובל של‬ ‫נקבה‪ -‬אישה‪ -‬נמשכת לגברים מתפרק‪ .‬למשולש הזה שמרכיב את זהותו המינית‪ -‬מגדרית של אדם‬ ‫יכול להיות צירוף שונה לחלוטין‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫עומר מגל‬ ‫גרעין "דרקון"‬

‫שלום לכולם‪ /‬בתור הקדמה קטנה אספר שכאשר הייתי אמור לצאת עם שאר בני שכבתי לבט"ש‬ ‫נפל דבר במדור נח"ל ונשלחתי לשמש כסמב"צ בבסיס הגדנ"ע ג'וערה )שבקרוב יקרא גבעת‬ ‫נוח(‪ ,‬תוך שבועיים מינו אותי לפעיל החינוך של הבסיס‪ .‬אני יודע שעכשיו כבר שבועות‪ ,‬אבל אני‬ ‫חייב לחלוק איתכם חוויה מאוד מיוחדת שעברתי כאשר הכשרתי את המטבח לקראת פסח‪.‬‬ ‫למי מכם שלא יודע מה ההכשרה הזאת כוללת‪ ,‬אספר שזה טקס פאגני שכולל בתוכו את יסודות‬ ‫האש‪ ,‬המים והברזל‪ .‬על פי הפסוק התלמודי "כבולעו כן פולטו"‪ ,‬יש לחמם את הכלים לטמפרטורה‬ ‫בה החמץ היה כאשר הוא נספג בכלי כדי להוציא אותו ממנו לבטח‪ .‬בפועל‪ ,‬יש המון סירים גדולים‬ ‫)כלים בשריים וחלביים בנפרד( על כלבי גז וכירות מלאים‬ ‫במים רותחים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש מוטות ברזל מיוחדים שמניחים‬ ‫ישירות על האש כדי להגיע ל"ליבון חמור"‪.‬‬ ‫אז איך זה עובד? במידה וזה כלי אוכל קטנים )צלחות‪,‬‬ ‫סכו"ם(‪ ,‬פשוט מכניסים את הכלים לתוך סיר המכשפות‬ ‫הזה‪ ,‬וכדי להיות בטוחים גם דוחפים את המוט המלובן‬ ‫פנימה‪ .‬אבל בכל מה שקשור לשולחנות‪ ,‬תנורים ומדפים‪,‬‬ ‫מה שקורה זה שאליהו‪ ,‬נגד הּכשרות‪ ,‬מניח את המוט‬ ‫שנייה אחרי שהוא הוציא אותו מהאש‪ ,‬ואני בא ושופך עליו‬ ‫מים רותחים‪ .‬כמובן שכל המים משפריצים עלינו‪ ,‬ואני כל‬ ‫הזמן רץ למלא עוד ועוד מים‪ ,‬וכשאנחנו שופכים את המים‬ ‫על המדפים הגבוהים אנחנו אשכרה חוטפים כוויות‪ ,‬כל‬ ‫המטבח מתמלא אדים ואז גם הגלאי עשן מתחיל לצפצף‪,‬‬ ‫מה שהופך את הכול ליותר מלחיץ ותזזיתי ומרגיש כמו‬ ‫חוויה מעולמות עתיקים‪.‬‬

‫אחרי שהוא הוציא אותו‬ ‫מהאש אני בא ושופך עליו‬ ‫מים רותחים‪ .‬כמובן שכל‬ ‫המים משפריצים עלינו‪,‬‬ ‫ואני כל הזמן רץ למלא עוד‬ ‫ועוד מים‪ ,‬וכשאנחנו‬ ‫שופכים את המים על‬ ‫המדפים הגבוהים אנחנו‬ ‫אשכרה חוטפים כוויות‬ ‫‪22‬‬


‫בואו נחזור שלושה ימים אחורה‪ .‬במסגרת תפקידי‬ ‫ארגנתי לעצמי סיור לימודי במכון החגים של בית השיטה‬ ‫)ממליץ לכולכם גם לבקר שם(‪ .‬שם ישבתי עם רעות‬ ‫מקבוצות הבחירה וניסיתי לאסוף בעזרתה חומר לחגים‬ ‫הקרובים‪ .‬מטבע הדברים השיחה התגלגלה לה והגענו‬ ‫למצב שאנחנו מדברים על היהדות כיום‪ ,‬על התכנים‬ ‫והתובנות המדהימות שעולות ממנה‪ ,‬על מסרים‬ ‫סוציאליסטיים והומניסטים שעולים ישירות מתוך הכתוב‪ ,‬ואיך זה בכלל יכול להיות ש"דת" לרוב באה‬ ‫לידי ביטוי בג'יהאד או ב"זכותנו )האלימה( על ארץ ישראל השלמה"‪,‬‬ ‫איך המתנחלים לא רואים את זה?‬ ‫אנשי הקיבוץ ידעו להפוך את החגים לאקטואליים ובעיקר רלוונטיים לחייהם ולמעשה שהם ניסו‬ ‫לעשות‪ .‬הדוגמא הכי מובהקת היא כמובן ההגדה הקיבוצית‪ .‬על פי רוב‪ ,‬הקונצנזוס בחברה הסובבת‬ ‫אותי הוא שההגדה הקיבוצית מהותה "כפירה בעיקר"‪ -‬את ההגדה צריך לקבל כמו שהיא‪ ,‬גם אם זה‬ ‫אומר פשוט לדקלם אותה בלי להבין את המסר החינוכי שטמון בסיפור האחים או כל דבר אחר שעשוי‬ ‫להיות רלוונטי לחיים כמו שאנחנו חיים אותם‪.‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬וזו לא פעם ראשונה שהיא נאמרת‪ ,‬שהחלוצים בתחילת דרכם בחרו להיות "הבן הרשע"‪,‬‬ ‫יש שיגידו שהם כפרו בעיקר‪ ,‬ויש שיגידו שהם הטילו ספק‪ .‬בכל מקרה הם הוציאו עצמם מהכלל‪ ,‬אבל‬ ‫מתוך מקום של היכרות מעמיקה עם כתבי הקודש והמסורת‪ .‬מה יש לנו כיום בחברה החילונית?‬ ‫דחיקה מוחלטת של התרבות הייחודית שלנו‪ ,‬ולא צריך להוסיף איזו תרבות נכנסת במקומה‪.‬‬ ‫אחד העם‪ ,‬במאמרו "בין קודש לחול" )שנקרא לראשונה על ידי במפגש של מזכירות שכבה(‪ ,‬טוען בין‬ ‫היתר שההבדל בין קודש לחול הוא שבחול האמצעים הם שמקדשים את המטרה‪ .‬מטרה‪ :‬להגיע‬ ‫לבקר בעיר השכנה‪ .‬בעבר האמצעי היה סוס‪ ,‬אבל כאשר יש לי מכונית אז אני אשתמש בה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת בקודש המטרה מקדשת את האמצעים‪,‬‬ ‫מטרה‪ :‬לכתוב את התורה‪ ,‬בעבר האמצעי היה‬ ‫לכתוב על קלף‪ ,‬אבל גם כיום כמעט ‪ 600‬שנה‬ ‫אחרי מהפכת הדפוס ממשיכים לכתוב על קלף‪ .‬או‪,‬‬ ‫)וזו כבר לגמרי פרשנות שלי( אם פעם המטרה‬ ‫הייתה ניקיון יסודי של הכלים והשתמשו אפילו‬ ‫בברזל מלובן‪ ,‬הרי שלמרות שהיום כבר יש דרכים‬ ‫יותר מתקדמות לנקות‪ ,‬עדיין משתמשים בשיטה‬ ‫זו‪ ,‬כי זה ההבדל בין קודש לחול‪.‬‬

‫"אנשי הקיבוץ ידעו להפוך‬ ‫את החגים לאקטואליים‬ ‫ובעיקר רלבנטיים לחייהם‬ ‫ולמעשה שהם ניסו‪ ...‬בכל‬ ‫מיקרה הם הוציאו עצמם‬ ‫מהכלל‪ ,‬אבל מתוך מקום של‬ ‫היכרות מעמיקה עם כתבי‬ ‫הקודש והמסורת"‬

‫כמו שאני תופס את זה כיום‪ ,‬גם אם החברה‬ ‫החילונית תצליח לשאוב תכנים מתוך היהדות‬ ‫)ציוויים מוסריים וסוציאליסטים(‪ ,‬היהדות שלנו היא‬ ‫די אופורטוניסטית‪ ,‬היהדות מתקיימת למרות‬ ‫אנחנו‪ .‬מי שבאמת דואג שתישאר יהדות הם אלו‬ ‫ששומרים על הצורה‪ ,‬גם אם התוכן כבר מובן רק‬ ‫למתי מעט‪ ,‬אותם מטורפים שמכשירים כלים‪,‬‬ ‫שהולכים כל יום לבית כנסת להתפלל תפילות לא‬ ‫מובנות להם‪ ,‬שקוראים את כל ההגדה בלי לקחת ממנה אפילו משהו אחד לחיים שלהם‪.‬‬ ‫איך עמוס קינן אמר‪" :‬מה יותר טוב‪ ,‬מה יותר רע‪ ,‬מי אנו כי?"‬

‫בהכנת הכתבה עזרו‪ :‬אליהו‪ ,‬רעות‪ ,‬אחד העם ועמוס קינן‬ ‫חווית ההכשרה‬ ‫החוויה שבמכון החגים‬ ‫דיבור‬

‫‪23‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫שייקו ברנדווין‬ ‫גרעין חריף‬

‫לקראת חג השבועות‪ ,‬ניסיתי לשם שינוי לבדוק מה ליהדות יש לומר על הערך הנשגב "יצרנות"‪.‬‬ ‫בבסיסו‪ ,‬חג שבועות הוא חג חקלאי‪ ,‬שנועד לחגוג את הבשלתה של התבואה‪ ,‬ומבטא גאווה רבה‬ ‫בתוצר החקלאי‪ ,‬לה שותפים החקלאי ואלוהים )על פי האמונה(‪ .‬ננסה לעמוד על משמעות החג על פי‬ ‫שלושת שמותיו‪:‬‬ ‫חג הקציר –‬ ‫"וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" )שמות כ"ג(‬ ‫שם זה‪ ,‬מבטא את השמחה הטבעית בליבו של כל חקלאי‪ ,‬כשהוא זוכה לקצור את היבול עליו עמל כל‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫חג הביכורים –‬ ‫"וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" )במדבר כ"ח(‪.‬‬ ‫שם זה מדגיש את ההתעלות הרוחנית שבהבאת התבואה לבית‪ -‬המקדש‪.‬‬ ‫חג השבועות –‬ ‫"ועשית חג שבועות לה' אלוהיך" )דברים ט"ז‪ ,‬ט'‪-‬י'(‪.‬‬ ‫כאן באה לידי ביטוי הסבלנות הנדרשת בהמתנה הארוכה להבשלת התבואה ולרגע בו אנו רשאים‬ ‫לקצורה‪ ,‬בחג השבועות‪ .‬תחילתו של התהליך הוא בחג הפסח‪ ,‬בו חווה עם ישראל שחרור פיזי‬ ‫ביציאתו ממצרים‪ .‬חג שבועות מסמל‪ ,‬אם כך‪ ,‬את השחרור הרוחני של האדם – הנובע מההתעלות‬ ‫הרוחנית שבקציר התבואה‪ .‬שחרור רוחני זה משלים את השחרור הפיזי של האדם‪.‬‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬אחת הדמויות המרכזיות בציונות הסוציאליסטית‪ ,‬טען מאז ומתמיד‪ ,‬שרק בזכות העבודה‬ ‫ועמל הכפיים‪ ,‬יצליח העם היהודי בגולה להשתחרר מדמות היהודי המסורתי – המרוחק מעבודה‬ ‫פיזית ומהטבע והאדמה‪.‬‬ ‫גורדון טוען‪ ,‬שהניתוק מארץ ישראל‪ ,‬ההתרחקות מהטבע ומעבודה יצרנית – היא זו שהוציאה את‬ ‫הרוח מהעם היהודי‪ .‬במאמרו "עבודת התחייה בארצות הגולה" מתאר גורדון את העם היהודי בגולה‬

‫‪24‬‬


‫כ"עם פרזיטי‪ ,‬עם מחוסר יניקה מעצם הטבע‪ ,‬גם לגופו וגם לנפשו"‪.‬‬ ‫היהודים בתקופת הגולה חיו בחוסר רוחני עמוק‪ ,‬ועל כן נסמכה תרבותם על תרבויות עמים אחרים‪.‬‬ ‫על פי גורדון‪ ,‬הבסיס לתחיית עם ישראל בארצו היא עבודת האדמה‪ .‬רק על ידי עבודה מאומצת בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬נוכל להחזיר לעצמנו את הרוח הלאומית‪.‬‬ ‫זו על כל פנים מורשתו של גורדון‪ ,‬שאיתה אני‬ ‫מזדהה מאוד‪ .‬ואכן‪ ,‬תקופת שגשוג ופריחה עברה‬ ‫על העם היהודי בארץ‪ ,‬החל מתקופת העלייה‬ ‫השנייה‪ .‬ערכי העבודה העברית החקלאית הועלו‬ ‫למדרגת קדושה בצורות ההתיישבות השונות‪ .‬ערכי‬ ‫השוויון והשיתוף היו נחלתם של מתיישבים אלה‪ .‬כל‬ ‫זאת לצד תחיית הלשון העברית ותרבות חדשה של מוסיקה‪ ,‬אמנות ויצירה‪.‬‬ ‫אידיאלים אלו היוו את עמוד האש שלנו כעם גם בשנותיה הראשונות של המדינה‪.‬‬ ‫אני מניח שלא אפתיע אף אחד באומרי שערכים אלה‪ ,‬של עבודה חקלאית‪ ,‬עברית ועצמאית כבר‬ ‫אינם חרוטים על דגלו של העם היהודי והחברה הישראלית‪.‬‬ ‫אספר כעת על מפגש מעניין שהיה לי‪ ,‬עם אחד המתיישבים של קהילת עצמונה‪ .‬עצמונה הייתה‬ ‫התיישבות בגוש קטיף‪ .‬לאחר ההתנתקות‪ ,‬חלק‬ ‫מהקהילה בעצמונה התיישבה באזור פתחת שלום‬ ‫בנגב המערבי‪.‬‬ ‫ביני לבין אותו מתיישב יש מחלוקות פוליטיות בלתי‬ ‫נמנעות‪ .‬אולם‪ ,‬בחרתי לשוחח איתו על נושא אחר‪,‬‬ ‫נושא שחשבתי שלו‪ ,‬בתור ציוני דתי‪ ,‬מתיישב וחלוץ יש‬ ‫המון מה להוסיף לעולם החילוני שלי‪.‬‬

‫ערכי העבודה‬ ‫העברית החקלאית‬ ‫הועלו למדרגת‬ ‫קדושה בצורות‬ ‫ההתיישבות השונות‪.‬‬ ‫ערכי השוויו ‬ ‫והשיתו היו נחלת ‬ ‫של מתיישבי אלה‬

‫בפרץ של סקרנות שאלתי אותו קצת על תקנות שנת‬ ‫השמיטה‪" .‬תראה‪ ",‬הוא אומר לי‪" ,‬אני כבר לא יודע עד‬ ‫כמה זה רלוונטי לחיים שלנו‪ ,‬גם אני כבר הרבה מאוד‬ ‫בפועל‪,‬‬ ‫זמן מנהל את העניינים מהמשרד"‪.‬‬ ‫התאילנדים ממשיכים לעבד את השדה‪ ,‬עושים איזו‬ ‫קומבינה של העברת בעלות לשנת השמיטה‪ ,‬ואין שום‬ ‫בעיה למכור את התוצרת ולקבל היתר מכירה‪.‬‬

‫כמו הרבה חוקים ביהדות שנועדו לעצב אדם מוסרי יותר‪ ,‬גם‬ ‫חוק זה תקף רק ליהודים ועל כן האפקט החברתי שלו כלל לא‬ ‫משפיע עלינו‪ .‬כשאת כל "העבודה השחורה" בארץ עושים‬ ‫עובדים מארצות אחרות‪ ,‬כשהחיבור שלהם למדינה ולאדמה‬ ‫כלל אינו קיים – מתעצב בארץ אדם אחר‪ .‬אדם שונה מאוד‬ ‫מאותו אידיאל שניסה לצייר א‪.‬ד‪ .‬גורדון לפני כמעט מאה שנה‪.‬‬ ‫במציאות שבה כל אדם פוטר את עצמו מאחריות על ההשלכות‬ ‫המוסריות של מעשיו‪ ,‬יהיה קשה מאוד לעצב כאן חברה צודקת‬ ‫שבה האדם מחובר לעצמו‪ ,‬למוסר הפנימי שלו ולטבע‪.‬‬ ‫העבודה העמלנית היצרנית‪ ,‬העיסוק בחקלאות בארץ ישראל‬ ‫היה משול על פי תורתו של א‪.‬ד‪ .‬גורדון לעבודת קודש של‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫הקשר ביני לבין חקלאות עדיין רופף‪ .‬אולם‪ ,‬אני חושב שבחיים‬ ‫שאנו מעצבים לעצמנו חשוב מאוד החיבור לקרקע‪ ,‬לאדמה‬ ‫ולטבע שסובב אותנו‪ .‬אולי לא נחווה אותה התעלות רוחנית‬ ‫בעיסוק בחקלאות כמו שחוו אבותינו בעלייה השנייה‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫עבודה ועמל כפיים‪ ,‬חיבור מחדש לטבע ולאדמה כפי שמתאר‬ ‫גורדון בכתביו‪ ,‬יכול להוסיף מימד נוסף לחיים שלנו‪ ,‬ובכך‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬גם לעצב כאן חברה אחרת‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫הד הירוק‬ ‫עדי דרורי‬ ‫גרעין "חריף"‬

‫כידוע לכולנו העולם במצב רע‪ .‬רע מאוד אפילו‪ .‬תרבות שפע בזבזנית‪ ,‬מפעלים מזהמים‬ ‫וממשלות שממאנות למצוא פתרונות‪ -‬כל אלה יצרו מאסות של פסולת‪ ,‬מי תהום ואוקיינוסים‬ ‫מורעלים‪ ,‬אלפי מינים של חיות על סף הכחדה ואקלים הפכפך שראינו את תוצאותיו ההרסניות‬ ‫בצונאמים‪ ,‬רעידות אדמה והוריקנים שפקדו את אסיה ואמריקה בשנים האחרונות‪ .‬המודעות‬ ‫העולמית גוברת‪ ,‬מיחזור ושימוש בשקיות בד הפכו לטרנד חדש‪ ,‬כולם רוצים להיות ירוקים‪.‬‬ ‫אבל יש לאידיאולוגיה הזו רובד נוסף‪ ,‬מורכב יותר‪ ,‬שלא בטוח אם אותן כוכבות קולנוע הוליוודיות‬ ‫שקונות רק ליפסטיק אורגני וחלב פרפרי חופש יוכלו להכיל‪ .‬הרובד הזה קובע )בעיני( כי אורח חיים‬ ‫ירוק לא יכול לעמוד בפני עצמו‪ .‬אדם המגדיר את עצמו אקולוג חייב להגדיר את עצמו גם כרודף צדק‪,‬‬ ‫הומניסט‪ .‬אדם צמחוני שמתייחס לחיות כשוות ערך‪ ,‬חייב להיות אדם שרואה גם את כל בני האדם‬ ‫כשווים לו‪.‬‬ ‫באותה מידה‪ ,‬אדם שמגדיר את עצמו כסוציאליסט לא יכול לשתוק נוכח מפעלים שמזהמים את‬ ‫מקורות המים והמזון של אוכלוסיות חלשות במדינות עולם שלישי‪ .‬דוגמא נוספת היא נפט‪ -‬דלק‬ ‫פוסילי מזהם ששריפתו משחררת לאוויר כמויות אדירות של פחמן דו חמצני‪ ,‬הגורם המרכזי‬ ‫להתחממות כדור הארץ‪ .‬נפט הוא כלי פוליטי בעל משמעות חברתית כלכלית עצומה שביכולתו‬ ‫להפסיק ולהתחיל מלחמות‪ .‬ראוי שאדם שרוכב על אופניים כדי לחסוך דלק יתנגד למשטר ששורף‬ ‫שדות נפט בעירק וההפך‪ .‬ראוי שאדם שנלחם על זכויות עובדים במדינתו יקנה סחר הוגן או אוכל‬ ‫אורגני מתוצרת מקומית שלא הונדס גנטית על ידי תאגיד דורסני‪ .‬התעשייה הצבאית ומלחמה ככלל‬ ‫היא אסון אקולוגי בלתי הפיך אבל לא בטוח שכל הירוקים מאמינים בתהליכי שלום ומקדמים אותם‪.‬‬ ‫אנחנו כתנועה חייבים לעשות את ההקשרים האלו‪,‬‬ ‫להתעניין‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לקדם את הנושאים האלו בקהילות‪,‬‬ ‫קומונות‪ ,‬קנים שלנו‪ .‬אם לא נישאר ערניים וחדים ונגייס‬ ‫כמה שיותר אנשים עם המכנים המשותפים האלה‬ ‫למאבקים שלנו‪ ,‬עוד כמה שנים לא יהיה לנו עולם לחנך‬ ‫בו‪ ,‬בין אם הוא ייטבע תחת הרי זבל ומי קרחונים מומסים‬ ‫ובין אם ייחרב בהפצצת אטום במלחמת העולם‬ ‫השלישית‪.‬‬

‫ראוי שאדם שרוכב על‬ ‫אופניים כדי לחסוך‬ ‫דלק יתנגד למשטר‬ ‫ששורף שדות נפט‬ ‫בעירק וההפך‪.‬‬

‫אנקדוטה לסיום‪-‬‬ ‫כל המחשבות מאחורי הכתבה הזו התפתחו בזמן שמירותיי במוצב חצבה אחרי שלא מעט‬ ‫נוע"לניקים‪ ,‬תנועתיים וערכיים מאוד‪ ,‬פשוט לא הצליחו להבין למה זה מוזר לי שהם קונים כ"כ הרבה‬ ‫קולה ואוכלים במקדונלד'ס ולא הצליחו לקשר בין העובדה שהם נגד ניצול לעובדה שהם צורכים‬ ‫מוצרים שעשויים מדם של ילדים הודים חסרי ישע‪ .‬אולי גם אתם לא מבינים‪ ,‬על זה בכתבה הבאה‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫תרבות‬ ‫אור‬ ‫דנמרק‪,‬‬ ‫גרעין‬ ‫קוקוריקו‬

‫מי שהיה סביבי בשבוע האחרו בטח שמע אותי מכרכר סביב הספר‬ ‫החדש של אלכס ליבק שנבחר מזמ לצל החביב על הקומונה‪.‬‬ ‫אז נתחיל עם קצת רקע‪ .‬אביו של אלכס ליבק היה הילד ה‪ 14:‬במשפחה ענייה באודסה ואימו מתה‬ ‫בלידתו‪ .‬אביו עלה לארץ עם משפחתו המאמצת ב‪ ,1922:‬עבד כסוחר‪ ,‬ולבסוף פתח חנות וילונות‬ ‫ברחוב הרצל בתל אביב‪ .‬אלכס ליבק נולד בתל אביב בשנת ‪ .1944‬ליבק עבד בחנות של אביו‬ ‫בחופשות הקיץ מבית הספר‪ ,‬והוא היה אמור להשתלב בעסק‪ ,‬כמו שאחיו השתלב‪.‬‬ ‫לאביו היה עוד תחביב‪ ,‬הוא צילם למזכרת את החיילים הבריטים ששירתו כאן‪ .‬הוא הביא לליבק גם‬ ‫מצלמה אחת‪ ,‬כמין תיבה מרובעת שדרך העינית שלה בקושי ראו מה שצולם‪ .‬חדר החושך שלו היה‬ ‫האמבטיה בבית‪ .‬כך התחיל ליבק את תחביב הצילום שלו‪ .‬תחילה‬ ‫בבית‪ ,‬אחר כך בבית הספר‪ .‬לאחר שירותו הצבאי נרשם ללימודי‬ ‫פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫לאחר מלמחת ששת הימים עזב ליבק את הארץ‪ ,‬כי לא אהב את‬ ‫תחושת האופוריה ששררה‪ .‬בשנת ‪ 1981‬הגיע ליבק עם אשתו לארץ‪,‬‬ ‫לאשקלון‪ ,‬כדי לתעד את פרויקט שיקום השכונות‪ .‬הוא עבד עם ציוד‬ ‫שאותו שכר מסטודיו תמורת צילום שתי חתונות בשבוע‪ .‬באותה שנה‪,‬‬ ‫החל לעבוד עם רינו צרור בעיתון "אנשים"‪ .‬ביחד איתו עבר ליבק‬ ‫חירות מחשבה ואמפטיה‪ .‬ליבק‪.‬‬ ‫ל"חדשות"‪.‬‬ ‫באפריל ‪ ,1984‬צילם ליבק את התמונה מ"פרשת קו ‪ "300‬שפורסמה בעיתון "חדשות" למרות‬ ‫הצנזורה שהוטלה עליה‪ ,‬ועוררה סערה‪ .‬בתמונה נראים שני אנשי שב"כ מובילים את אחד ממחבלי קו‬ ‫‪ ,300‬אשר הוצא להורג מאוחר יותר ללא משפט ובמכות רצח‪ .‬כאשר "חדשות" נסגר ב‪ ,1993:‬עבר‬ ‫ליבק ל"הארץ" והפך לחבר קבוע במערכת‪ .‬ב"הארץ" מפרסם ליבק את המדור הצילומי "הארץ שלנו"‬ ‫והמדור "המאה ה‪ ."21:‬בנוסף צילם ל"הארץ" בשנת ‪ 2005‬סדרה של תמונות שמתעדות את העוני‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫היום חי ליבק עם זוגתו‪ ,‬שרי אנסקי‪ .‬לשניים‬ ‫נולד ילד‪ .‬אלכס ליבק פרסם ארבעה ספרי‬ ‫צילום במהלך חייו‪" :‬עין לציון" בעריכת דוד‬ ‫טרטקובר‪" ,‬סרנדה תל אביבית" )שירים של‬ ‫אלתרמן וצילומים של ליבק(‪" ,‬הארץ שלנו"‬ ‫ו"כמו כלב" בהוצאת "כתר" )שכולו תצלומים‬ ‫של כלבים(‪ .‬הוא מרצה במכללה החברתית‬ ‫כלכלית‪.‬‬ ‫אלכס ליבק זכה בפרס ישראל לצילום לשנת‬ ‫‪ 2005‬התשס"ה‪ .‬מנימוקי השופטים‪" :‬אין‬ ‫עוד צלם כאלכס ליבק המעורה כל כך בחוויה הישראלית‪ .‬הוא ניחן במחויבות ומשמעת‪ ,‬ראיה מקורית‬ ‫ונוקבת‪ ,‬לעתים אירונית של המציאות הישראלית על המובלעות הנידחות שלה‪ .‬ליבק מצלם מתוך‬ ‫חירות מחשבתית ואמפטיה ומתוך התבוננות פואטית במחוות הרגעיות של המתרחש ברחוב‬ ‫הישראלי"‪.‬‬

‫אי עוד צל כאלכס ליבק המעורה‬ ‫כל כ בחוויה הישראלית‪ .‬הוא ניח ‬ ‫במחויבות ומשמעת‪ ,‬ראיה מקורית‬ ‫ונוקבת‪ ,‬לעתי אירונית של המציאות‬ ‫הישראלית על המובלעות הנידחות‬ ‫שלה‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫בחרתי להביא את התמונה הזאת כי איפה שהוא אני חושב שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליה‪.‬‬ ‫ורציתי לשתף את המחשבות שרצו לי בראש כשראיתי אותה‪.‬‬ ‫תמונה בשחור לבן היא דרמתית ויש בה אולי טיפה של אקשן‪ ,‬מין מחזה שלא נעים להימצא סביבו‬ ‫אך אי אפשר שלא לעצור וטיפה לבהות‪ .‬פינת רחוב ללא זיהוי מיוחד‪ ,‬זאת יכולה‬ ‫להיות כל פינת רחוב בעיר מרכזית‪ .‬שלוש כוחות בתמונה‪ -‬בת‪ ,‬אמא ודמויות‬ ‫בפרסומת‪.‬‬ ‫מבט ראשון‪ :‬אנו מתמקדים באם ובבת‪ .‬מרכז התמונה‪ -‬הבת‪ ,‬שישר מסתמנת‬ ‫לנו כקרבן‪ ,‬נתפסת בתמונה כמקבלת איזה סטירת לחי מאמא‪ .‬כמעט ברפלקס‬ ‫אני מנענע את הראש בסלידה ואמירות כמו "אין מכות חינוכיות" ו"ילד מכה הוא‬ ‫בן להורים מכים" עולות לי לראש וכעס מתפתח אצלי כלפי האם‪.‬‬ ‫מבט שני‪ :‬הדמויות בפרסומות מתחלקות לשניים‪ .‬החברה הגדולים על הקיר‬ ‫מאחורה מייצגים בשבילי את החברה איך שהיא נתפסת אצל רבים‪ -‬איך אמורים‬ ‫להראות או איך יהיה לך טוב‪ ,‬בטוחים בעצמם‪ ,‬יפים ולבושים יפה‪ .‬מולם‪ ,‬על‬ ‫התחנה‪ ,‬תמונה של ילדה צעירה מהם ואפילו מזכירה במקצת את הילדה האמיתית בשערה‪ .‬הם‬ ‫כאילו המחשבות של הילדה‪ -‬איך הא מדמיינת את החברה ואיך היא תופסת את המקום שלה בניהם‪,‬‬ ‫כאילו הנערה בתמונה היא ההתגלמות שלה או למה היא רוצה להגיע או אמורה להגיע‪ .‬אבל משהו‬ ‫חסר בפרסומות‪ ,‬דמות האם‪ ,‬איזה שהוא רסן‪ ,‬משהו שיעמיד אותה על טעותה ובמקומה‪ ,‬משהו‬ ‫שיגיד "אין סביבך טבע ומים זורמים ופרחים‪ ,‬יש בטון וכביש!" )עוד דימוי חזק בהבדל של הפנטזיה‬ ‫בפרסומת(‪ ,‬לא מתוך איזה רוע או יצר מדכא אלא‪ ,‬מתוך דאגה אמיתית לחייה של ביתה‪.‬‬ ‫נחזור לדמויות המרכזיות‪ .‬יחד עם המחשבות הללו אני עדיין מסמן את הילדה כקרבן‪ ,‬אבל הפעם לא‬ ‫רק בגלל שאמא איבדה שליטה‪ ,‬אלא גם איך שהחברה מתנהגת אליה‪ .‬כך גישתנו לאם גם משתנה‪,‬‬ ‫אנו עדיין לא מצדיקים אותה אבל מרחמים עלייה‪ ,‬על היותה לבד‪ ,‬בודדה מול הדמויות הרבות‬ ‫והמגובשות בפרסומת‪ ,‬על החוסר יכולת שלה וחוסר הביטחון העצמי שלה‪ .‬היא הניגוד של הדמויות‬ ‫בפרסומות וכמו נדנדה לשני הצדדים יש משקל על הילדה‪ .‬עצוב‪.‬‬ ‫זה מה שאני אוהב בצילום‪ ,‬תמונה אחת משדרת הרבה שאלות להרבה כוונים‪ .‬אם הייתי מוכרח לתת‬ ‫שם לתמונה‪ ,‬בטח הייתי נותן כותרות גדולות ומכוונות כמו "מי הקרבן?" או "פאר המציאות"‪ ,‬אבל‬ ‫למזלנו ליבק לא נותן תשובות ולא נותן כותרות‪ -‬רק מקום וזמן‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫תרבות‬ ‫יריב נאור‬ ‫קבוצת "קוקוריקו"‬

‫המלצה שלי‪...‬‬

‫"זיכרו ‬ ‫דברי "‬ ‫הרומן "זיכרון דברים"‪ ,‬רומנו הראשון של יעקב שבתאי‪ ,‬ראה אור לראשונה בשנת ‪ ,1977‬לאחר שנים‬ ‫רבות של עבודה‪ ,‬והינו מלאכת מחשבת מורכבת של יצירה שהינה מעגלית בצורה מושלמת‪ ,‬זורמת‬ ‫במשפט אחד ארוך ורצוף מתחילתו של הספר ועד סופו ונע קדימה ואחורה בזמן‪ .‬ולא בכדי נחשבת‬ ‫ליצירה הספרותית החשובה ביותר בספרות העברית המודרנית‪ ,‬ולא נופלת בערכה מיצירות‬ ‫ספרותיות גדולות אחרות בספרות העולמית‪ .‬הרומן מתאר את קורותיהם של שלושה חברים‪ ,‬צזאר‪,‬‬ ‫ישראל וגולדמן )שכבר במשפט הראשון מתאבד‪ .(...‬שלושתם בשנות השלושים לחייהם ומתגוררים‬ ‫בת"א של שנות ה‪ .70‬ישראל וצזאר שותפים לדירה‪ .‬ישראל פסנתרן ומוסיקאי‪ ,‬אשר אינו מתאמץ‬ ‫יותר מדי במציאת עבודה‪ ,‬ולכן חי אצל צזאר ‪ -‬חברו הצלם‪ ,‬רודף הנשים האובססיבי‪ ,‬אשר מקיים‬ ‫מערכת יחסים היוצאת מכלל שליטה עם שלוש נשים בו זמנית‪ ,‬ואשר אף אחת מהן אם ילדו החולה‬ ‫מאוד‪ .‬ואילו גולדמן‪ ,‬שתשעה חודשים אחרי שאביו התאבד ב‪ 1‬באפריל )אירוני(‪ ,‬בתחילת הספר‬ ‫מתאבד אף הוא ב‪ 1‬בינואר )מאוד אירוני( בסוף הספר‪ .‬הוא "הילד בן ‪ "30‬החי אצל הוריו )בחדר‬ ‫נעוריו(‪ ,‬המנסה למלא את חייו בכל מיני תחביבים ושגעונות חולפים‪ :‬מכשירי כושר‪ ,‬אופנועים‪,‬‬ ‫אסטרונומיה וכו‪ ..‬ואינו יכול שלא להרגיש ריקנות ואת הבל קיומו‪ .‬וכך שלושת הדמויות נעות ללא הרף‬ ‫על הציר המחפיף ומנתק אותן אחת מן השניה חליפות‪.‬‬ ‫ספר הנקרא בנשימה עצורה )זכרו! הוא כולו פסקה אחת רצופה‪ (...‬ומעניק חוויה בלתי‪-‬רגילה בייחוד‬ ‫בקריאה הראשונה‪.‬‬ ‫קריאה נעימה!‬

‫‪29‬‬


‫תרבות‬ ‫יריב נאור‬ ‫קבוצת "קוקוריקו"‬

‫המלצה שלי‪...‬‬

‫"מ ‬ ‫המקורות"‬ ‫שלמה גרוניך‪ ,‬בהופעתו החדשה "מן המקורות" לקח טקסטים מהיפים ביותר ביהדות‪ :‬מהתנ"ך‬ ‫)קהלת‪ ,‬שיר השירים‪ ,‬תהילים‪ ,‬מגילת רות‪ (...‬מהסידור )שחרית‪ ,‬תפילת הדרך‪ (...‬ואפילו משירי‬ ‫יהודה הלוי‪ ,‬והלחין אותם בפרשנות מודרנית ובעיבודים מורכבים ומשתנים‪.‬‬ ‫דווקא בתור מי שבא מבית חילוני ואינו רואה את הטקסטים הללו בחרדת קודש‪ ,‬יכולתי להתענג‬ ‫עליהם פשוט כיצירות ספרותיות מופלאות‪ ,‬שירי אהבה‪ ,‬שירים על האדם ואלוהיו‪ ,‬מוסר וצדק‬ ‫שהלחנים של גרוניך‪ ,‬מהגוספל דרך הקאמרי ועד הרוק מפקיעים אותם מבעלות הדת והדתיים‬ ‫עליהם והופכים אותם לנגישים לכל אחד‪ .‬ההופעה כולה באווירה מיוחדת ומרגשת‪ ,‬גרוניך על‬ ‫הפסנתר‪ ,‬השופר וכמובן על השירה‪ ,‬ומלווה ברביעיית כלי קשת וכלי הקשה‪.‬‬ ‫האלבום‪ ,‬הצפוי לצאת בקרוב‪ ,‬יארח גם את האומנים‪ :‬גד אלבז‪ ,‬חיים אוליאל‪ ,‬מקהלת שבא‪ ,‬שם טוב‬ ‫לוי‪ ,‬מיכל אדלר‪ ,‬העבריים מדימונה ועוד‪...‬‬ ‫ההופעה תגיע במהלך חודש אוגוסט לצפת במסגרת פסטיבל הקלייזמרים‪ .‬כמו כן קליפים נבחרים‬ ‫כבר ניתן למצוא באתר ‪.youtube‬‬

‫‪30‬‬


‫המדור לשכבות‬ ‫פל ‪ ,‬אחווה וחזו ‬

‫בלבד!‬

‫דבר עורכי משמר לילדי ‪:‬‬ ‫שלום ילדים!‬ ‫כפי שרובכם בודאי שמים לב‪ ,‬לפעמים אבא או‬ ‫אמא או מדריך או מדריכת הגרעין קוראים‬ ‫עיתון כלשהו‪ ,‬אבל לנו אין הם מרשים לקרוא‬ ‫בו!‬ ‫הם אומרים שהידיעות בעיתון מיועדות רק‬ ‫למבוגרים‪ ,‬ובאמת כאשר אנו מנסים לקרוא בו‬ ‫אנו מוצאים עצמנו משתעממים‪ :‬אין ציורים‪,‬‬ ‫הנושאים משעממים‪ ,‬ואין אפילו בדיחה אחת‬ ‫לרפואה‪.‬‬ ‫כשאנחנו קונים את החוברות המצוירות שלנו‬ ‫או כותבים ב"הגורן" שלנו‪ ,‬הם מבטלים מכל‬ ‫וכל את השטויות הרשומות שם‪ ,‬נמנעים‬ ‫מלכתוב בו‪ ,‬אך בכל זאת קוראים את החוברות‬ ‫הללו בהתלהבות‪ ,‬משל היו אלו כתביו‬ ‫האבודים של מרדכי מרטין בובר‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬הגענו למסקנה‪:‬‬ ‫הגיע הזמן שגם לנו יהיה‪ ,‬אם לא עיתון אז‬ ‫לפחות מדור‪ ,‬שבו נוכל לרשום כל העולה על‬ ‫דעתנו‪ ,‬מבלי לחשוש שאבא או אמא יקראו‬ ‫אותו‪ .‬ולכן הוצאנו במיוחד בשבילכם את‬ ‫"משמר לילדים" בעריכת שלמה ניצן‪.‬‬ ‫וממש כמו "משמר"‪ ,‬כך גם במדור שלנו‪ ,‬נעסוק‬ ‫בעניינים חשובים ורציניים הקשורים בתנועת‬ ‫הבוגרים‪ ,‬רק מה‪ ,‬כאן אפשר לכתוב כל מה‬ ‫שעולה על רוחנו‪ ,‬כיוון שזה רק לנו‪ ,‬הילדים‪.‬‬

‫מהנעשה בתנועת הבוגרי ‪:‬‬ ‫התחממות גלובלית זה‬ ‫נושא כל כך כאוב‪...‬‬

‫לגמרי‪ .‬בואו נדבר על‬ ‫היחסים ביננו‬

‫הורים יקרים!‬ ‫כולנו מעוניינים לעבור את חג השבועות באוירה נעימה ושקטה‪ .‬על כן‬ ‫הקמנו מתחם משחקים שלם לילדנו‪ ,‬בו הם יוכלו להעביר סדנאות‬ ‫נפלאות לעצמם! יצירה בגואש‪ ,‬הכנת כדורי שוקולד‪ ,‬קוסם והופעה‬ ‫מיוחדת של יוסף המספר! כמו כן‪ ,‬כל הורה‪ ,‬שחושב שילדו מספיק‬ ‫יצירתי – וזה לא מצריך יותר מדי – בכדי להעביר סדנא בעצמו‪ ,‬מוזמן‬ ‫לפנות אלינו ואנו נדאג לשבצו בתור מפעיל סדנא עצמאי!‬ ‫כמו כן‪ ,‬דרושים לנו הורים שיתנדבו להיות "הורים מלווים"‬ ‫בסדנאות הללו‪ ,‬כי בכל זאת‪ ,‬אף אחד מאיתנו לא‬ ‫רוצה לראות את הגוזל שלו רץ ובוכה לכיוונו‪ ,‬כאשר עינו‬ ‫נוטפת גואש‪.‬‬ ‫בברכת חג שמח ושקט‪ ,‬הצוות הממש בוגר‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫"אחרי הכל‪ ,‬יש דברי גרועי יותר מהמוות‪ .‬מי שבילה פע ערב‬ ‫של ע סוכ ביטוח‪ ,‬יודע על מה אני מדבר" )וודי אל (‪.‬‬

‫‪0-385-REARCOVER-‬‬

‫ ‬ ‫"סוכנת נסיעות )בטלפו (‪ :‬לפולי יש לנו כמה מבצעי שאני מאוד‬ ‫ממליצה‪ .‬יש לנו קוד כל את החבילה הבסיסית שכוללת חמישה‬ ‫מחנות ריכוז בעשרה ימי ‪ ,‬שהייה במלו ארבעה כוכבי בוורשה‬ ‫ויו חופשי אחד בוורשה לקניות‪ .‬מעבר לזה יש לנו כמוב את‬ ‫פולי הקלאסית ב ‪ 14‬יו כולל ביקור בשבעה מחנות ריכוז‪ ,‬שהייה‬ ‫במלו ארבעה כוכבי ‪ ,‬כולל ביקור בגטו ורשה ואחר הצהריי ‬ ‫חופשי לקניות‪ .‬יש לנו ג סופשבוע )וויקנד( בפולי שזה שבעה‬ ‫מחנות ריכוז בשלושה ימי ‪ .‬לא‪ ,‬אי יו חופשי לקניות‪ .‬כמוב ‬ ‫שיש לנו את ה ‪ 21‬יו שזה פולי רבתי ע כל מחנות הריכוז‪...‬‬ ‫הבת של אחותי היתה בטיול כזה ע הבית ספר וזה היה מאוד‬ ‫מרשי ‪ .‬היא בכתה באושווי‪."$‬‬ ‫סוגרת את הטלפו ופונה ללקוח שיושב מולה‪ :‬איפה היינו?‬ ‫לקוח‪ :‬תסלחי לי אבל מה שאמרת קוד בטלפו ‪ ,‬על שבעה מחנות‬ ‫בשלושה ימי נשמע קצת‪...‬‬ ‫סוכנת‪ :‬קצת הרבה? תתפלא שאפשר להספיק הרבה מאוד‬ ‫בשלושה ימי ‪.‬‬ ‫לקוח‪ :‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬זה נשמע‪...‬‬ ‫סוכנת‪ :‬יקר?‬ ‫לקוח‪ :‬לא‪ ,‬אני לא רוצה לפגוע‪ ,‬אבל‬ ‫זה לא נשמע נורא?‬ ‫סוכנת‪ :‬טוב‪ ,‬זה היה די נורא מה‬ ‫שהיה ש ‪ ,‬לא?"‬ ‫)מתו& המערכו "סוכני מסילות" של‬ ‫החמישייה הקאמרית‪ ,‬כתב‪ :‬אס'‬ ‫ציפור‪ ,‬משתתפי ‪ :‬קר מור ושי‬ ‫אביבי(‬ ‫"תאמינו לי‪ .‬אני מבקר תרבות וספרות‬ ‫כבר הרבה שני ‪ ,‬ותת רמה כזאת א'‬ ‫פע לא ראיתי" )אהרו רו ברזני‪,‬‬ ‫סופר‪ ,‬משורר‪ ,‬מחזאי‪ ,‬צייר‪ ,‬פסל‪,‬‬ ‫במאי‪ ,‬פובליציסט ומבקר‪ .‬והוא‬ ‫מפרט‪(:‬‬ ‫"מילא זה שא' אחד לא הצליח לקרוא‬ ‫את זה‪ .‬כבר ראינו סרטי של ברגמ ‬ ‫שכמה שאהבנו לא הבנו‪ ,‬וכמה שלא‬ ‫הבנו ככה אהבנו‪ .‬אבל התוכ ‪ ...‬התוכ ‬ ‫הוא מה שהרתיח את דמי יותר מכל!‬ ‫השימוש בשפת ההיבריש הדלה‪ ,‬יחד‬

‫"יפתח – יגאל פייקובי‪ '$‬ת חופש‪ .‬הנגב – היו נגמר בשש‪.‬‬ ‫הראל – מה זה הראל? הייתי‪ ...‬ראיתי‪ ...‬אבל‪ ...‬לא‪".‬‬ ‫)פלמ"חניק בדימוס שובר מיתוסי (‬ ‫"אמנות וואגינלית" )נוגה לש ‪ ,‬גרעי קארמה‪ ,‬בתשובה‬ ‫לשאלה כיצד הייתה מגדירה את הציור שציירה בפעילות‬ ‫שהתקיימה ביו גרעי ‪ .‬הפעילות‪ ,‬אגב‪ ,‬נתנה לנוגה ולשאר‬ ‫חברי הגרעי הזדמנות לבטא את יכולותיה האומנותיות‪,‬‬ ‫כחלק מפרקסיס של יצירה‪ ,‬הבעה אישית‪ ,‬והעברת זמ עד‬ ‫ארוחת ערב(‪.‬‬ ‫"ג לי היו פע עסקי ע כנענות‪ .‬לא בזמ השואה‪ ,‬כמוב "‬ ‫)אהרו רו ברזני‪ ,‬פובליציסט וכו'(‪.‬‬ ‫"אני מהפכ ‪ .‬כ ‪ ,‬לא מתבייש להגיד בפה מלא‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא‬ ‫באמת בפה מלא‪ ,‬כי כבר מזמ עברו הזמני שהייתי אוכל‬ ‫בפה מלא‪ ,‬איפה‪ ,‬אני יש לי נימוסי שולח ‪ ,‬אבל‪ ...‬איפה‬ ‫הייתי? אה‪ ,‬כ ‪ ,‬לא מתבייש לומר‪ ,‬בפה‬ ‫מלא במוב הסמלי של המילה‪ ,‬שאני‬ ‫מהפכ ‪ .‬כ ‪ .‬ולא שאני לא אוכל חרא‪,‬‬ ‫סליחה על המילה‪ ,‬על מה שאני עושה‪,‬‬ ‫אבל זה לא מערער את תודעת המהפכנות‬ ‫שלי אלא רק מחדד אותה‪ .‬הנה‪ ,‬אני את ‬ ‫דוגמה‪ .‬מרד למשל‪ .‬אני מורד‪ .‬אני לא‬ ‫מוכ לקבל את המציאות המקולקלת‪ .‬אני‬ ‫מסרב לה‪ .‬משימה‪ ,‬ברו& הש יש לי‪ .‬ואני‬ ‫מסור לה מאוד‪ ,‬משימה מהפכנית‪,‬‬ ‫שלוקחת את מה שמקולקל ומתקנת‬ ‫אותו‪ .‬רוצי מרד? אז שמישהו יגיד לי‬ ‫באיזה תרבות פוסט מודרנית ללכת ע ‬ ‫החרי‪ $‬בחו‪ $‬נחשב לאידיאל יופי!"‬ ‫)השיפוצניק של תנועת הבוגרי של‬ ‫השומר הצעיר(‬ ‫"היו איזה ילד אחד בק מש& לי בצמה‪,‬‬ ‫אז אמרתי לו שהוא פוגע בי ונכנס לי‬ ‫למרחב המחיה בניגוד לרצוני‪ .‬הוא אמר‬ ‫שהוא מצטער והוא בס& הכל רצה לשבור‬ ‫את הניכור בינינו ולנכח אותי‪ .‬אז‬ ‫התחלנו לדבר‪ ,‬ובסו' אמרתי לו שזה‬

‫ע התכני הילדותיי והמדיה‬ ‫המטופשת של האתר האינפנטילי‬ ‫הזה‪ ,‬המשמש כאשליה של קהילה‬ ‫חברתית אמיתית כשלמעשה הוא עורבא פרח תו לא‪ ,‬גרמו לי‬ ‫במקרה הטוב לתהות על קנקנו של טור אווילי זה‪ ,‬ובמקרה הרע‬ ‫לבוז וא' לזע בלתי נשלט‪ .‬וזע בלתי נשלט עושה לי להפלי‪"$‬‬ ‫)אהרו רו ברזני‪ ,‬סופר‪ ,‬משורר וכו'(‬ ‫וואגינלי‪ .‬נגה לשם‬

‫"אני שונאת יהדות! אני רוצה להיות מקורית!" )אחת שמבינה(‬ ‫"שחיקה של ערכי ‪ .‬זה מה שקורה באר‪ .$‬תראו למשל את בר‬ ‫רפאלי‪ :‬ככה מדברי על המדינה? ככה הולכי ע כוכבי ‬ ‫הוליוודיי ? בזמננו הדוגמניות לא היו חולמות לעשות דבר כזה‪.‬‬ ‫רינה מור למשל‪ ,‬א הייתה מזדיינת ע מישהו שלא במאוחד –‬ ‫כל התנועה הייתה על הרגליי !" )פלמ"חניק בדימוס(‬ ‫"בולבול" )נאמר על ידי אלמוני בקשר‪ ,‬גזרת יריחו(‬ ‫"אז יריב ב אהרו אומר לי‪' :‬אתה לא תופס את מושג התיקו עד‬ ‫הסו'!' ביקשתי שיסביר לי שוב‪ .‬הסביר‪ .‬ניסיתי שוב‪ .‬לא עובד‪.‬‬ ‫הסביר שוב‪ ,‬הפע לאט יותר וע דוגמאות מפרקי אבות‪ .‬ניסיתי‬ ‫שוב‪ ,‬ולא תאמינו – הברז התחיל לעבוד!" )השיפוצניק של תנועת‬ ‫הבוגרי של השומר הצעיר(‬

‫בסדר‪ ,‬ואני שמחה שפתחנו את הלב‬ ‫ודיברנו על הדברי שיחה כהווייתה‪,‬‬ ‫ושא הוא רוצה אז הוא יכול לגעת לי‬ ‫בפות" )אפרת ניצ ‪ ,‬בת שש וחצי‪ ,‬חניכה בק אשדוד של‬ ‫השומר הצעיר מאוד(‬ ‫"מה לי ולעול הבמה? אני עוד יותר מראויה‪ ...‬אני‬ ‫איכותית!" )אחת שמבינה(‬ ‫"ה הגיעו מאירופה ונראו כמו צלליות של בני אד ‪ .‬כול ‬ ‫ידעו שכדי לשרוד היית צרי& להיות על פי רוב נוכל וממזר‪,‬‬ ‫ושהטובי באמת נספו‪ .‬חו‪ $‬מהפרטיזני ‪ ,‬שהיו גיבורי ‬ ‫אמיתיי ‪ .‬ואז כול הגיעו‪ ,‬ראו אותנו‪ ,‬שהיינו נראי לה ‬ ‫כמו קוזאקי ‪ ,‬כמו האויב – חזקי ‪ ,‬מסוגלי ‪ ,‬חדורי רוח‬ ‫חיי ‪ ,‬עבריי ‪ ,‬אר‪ $‬ישראליי – ולא האמינו שיש יהודי ‬ ‫כאלו‪ .‬והיו תראה מה זה‪ .‬כל היו רק שואה שואה שואה‪,‬‬ ‫שואה‪ ,‬שואה‪ ,‬פולי ‪ ,‬שואה‪ ,‬שואה‪ ,‬שואה‪ ,‬פוגרומי ‪ ,‬שואה‪,‬‬ ‫שואה‪ ,‬גבורה‪ ,‬שואה‪ ,‬שואה‪ ,‬שואה‪ .‬שואה‪ .‬שואה ונינט"‬ ‫)פלמ"חניק בדימוס‪ ,‬עי חרוד מאוחד‪ ,‬התשס"ח(‬ ‫"לא רק שהשער האחורי של הגור מטי' למחשבה פוסט ‬ ‫מודרנית‪ ,‬ואפילו לניהיליז ‪ ,‬ה ג פספסו פע אחת בגיליו ‬ ‫שעבר‪ ,‬והייתי צרי& לחרב תו& כדי קריאת ספר ההגדה!‬ ‫בושה וחרפה!" )אהרו רו ברזני וכו'(‬ ‫"אני רוצה למות!" )אחת שמבינה‪ ,‬ותודה לגלעד כהנא‪,‬‬ ‫משורר אמיתי(‪.‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.