גיליו מס' 5
מאי-יוני 2008
עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר
מאמרכת
שומרים יקרים חזק, אין זמן טוב יותר להוציא את הגורן ,מאשר ביום חגה של תנועתנו. השנה זו השנה השישית בה התנועה חוגגת את התחדשותה .חג השבועות ,אשר מסמל יותר מכל את ההתחדשות מהבחינה החקלאית ומהבחינה היהודית ,חייב היה להיות גם חג המסמל את התחדשות תנועת הבוגרים שלנו. כל שנה ושנה חוזרים ועולים דיונים שונים לגבי אופי החג :סגנון ההופעות ,מיקום החג ,גיל השכבות, האם יהיה טורניר כדורעף או לא ורבים אחרים .אין ספק שהשנה הרבה שינויים התחוללו באופיו של החג .בין אם באופי הערב ,באופי הסדנאות ,בלימוד הלילי ובמיקום הארוע ,שלראשונה יורד מפלך אל בירת השפלה" ,צפית". הרבה קולות עולים ,גם במסדרונות התנועה ,וגם על דפי העיתון ,בקשר לשיחה – או חוסר השיחה – בתנועתנו .שכבות שלא לקחו חלק בהחלטות לגבי החג מוצאות עצמן מחוץ לתמונה ,ומרמור עולה בפיהם .אין זה אופי תנועתינו! אסור לנו להרגיש מנוכרים ,לא משנה כמה הסיטואציה מתסכלת ומרגישה חיצונית! כמובן שאין זה גם אופיה של התנועה להעביר החלטות באופן לא משתף! אנו קוראים לכם ,קוראי העיתון ,מכל שכבותיה של התנועה ,ליצור דיאלוג בגרעינים! ויותר חשוב, לנצל את ההזדמנות הנדירה והחד-שנתית הזו ,ולהתיישב עם חברים משכבות שונות ,במעגלים משותפים ולדבר ,לשתף ולדרוש להיחשף ליותר דברים שמתרחשים בתנועה! בחג זה ,ראוי שנשמח ,שנתפאר בקבוצה האדירה הזו שקמה כאן ,ובוחרת יום-יום להיות חוד החנית של החברה הישראלית ,ולא שוכחת לשם מה כל זה ,לשם האדם. הגליון הזה ,שאתם קוראים כעת ,הוא גליונו החמישי של עיתון תנועת הבוגרים "הגורן" .אין זה ברור מאליו שכל זה ממשיך ומתקיים ,וצובר עוד ועוד כותבים ,חברי מערכת ותומכים נלהבים! אין הוא עשב שוטה ,והוא מייצג חלק גדול בתנועתינו! ברצוננו להודות לכולכם על התושייה ,המסירות, ההתעניינות הרבה בנושאים כל כך רחבים ופורצים ,שנותנים לעיתון איכות בלתי רגילה! תודה... חזקו ואמצו, העורכים -גיל ,שירן והללי.
עורכים :הללי בלבן )עלעול( ,גיל וולפסון )חריף( ,שירן גולדברג )עלעול(. חברי מערכת :שמרי נגבי )קוקוריקו( ,עידו מהל )חריף( ,גילי ברטורא )להט( ,נועה חדד )יהב( ,שייקו ברנדוויין )חריף( ,אדם ברשאי )דרקון( ,גיל זמיר )באמת( ,הילה אילן )יחף( ,יעל ניסני )נווה( עידו מהל )חריף( כותבים :אור דנמרק )קוקוריקו( אסי גרברז )באמת( שייקו ברנדוויין )חריף( יובל אופק )רוח( אורי אופיר )מצר( גיל וולפסון )חריף( עדי דרורי )חריף( אוריה ברונשווייג )חריף( עומרי סטרוז )יחף( עומר מגל )דרקון( רעות בוכבוט )איתן( רוני חי-עם )פלפל( זיו עמרם )חריף( יריב נאור )קוקוריקו( נועה חדד )יהב(
2
שלום לכולם! זהו ,העונה הראשונה של קטמון מאחורינו. כל אחד מאיתנו יקח ממנה את התחושות שלו :שייכות, תקווה ,אהבה ,אכזבה ,געגוע ...הכל היה בה ,ואין לי ספק שאת שנת הכדורגל הזו לא נוכל לעולם לשכוח. אבל עיקר הדרך עדיין לפנינו ,וכדי שנוכל להמשיך ולצעוד, הגיע זמן חידוש המניות .באסיפת בעלי המניות ,שהתקיימה ב ,10.5 -הוחלט על התעריפים הבאים :חידוש מניה למבוגר– מינימום ) ₪ 850נשמח מאד אם תבחרו להגדיל את הסכום במעט( .חידוש מניה לנוער /פנסיונר /סטודנט /או כל מי שסובל מקושי כלכלי כלשהו – .₪ 600מניה חדשה – .₪ 1000מניית המבוגר תעניק מנוי מבוגר ונוער ,המניה המוזלת תעניק מנוי יחיד. אני מבקש מכולם להדפיס את הדף המצורף למייל ,או להוריד אותו מהאתר: http://www.katamon.co.il/images/registration.pdf ולהפיץ אותו אצל כל מי שלדעתכם יכול להפוך לחלק מהקבוצה שלנו .הכדור עובר עכשיו אליכם .אם כל אחד מאיתנו ,מלבד חידוש המניה שלו ,יצליח לשכנע עוד אוהד הפועל אחד להתעורר לחיים ולהצטרף למאבק – הסיכוי לנצח בו יגדל במאות אחוזים. חזקו ואימצו! אוריה -גרעין "חריף"
הבהרה- בגיליון ה 4 -התפרסמה כתבה בנושא עישון בתנועת הבוגרים .יש צורך להבהיר שהכתבה של שמואל ,מגרעין "יחף" ,הינה כתבה נפרדת ואינה תגובה לכתבתו של אור מגרעין "קוקוריקו".
habogrim@gmail.com 3
קו התנערה! עידו מהל, גרעין חריף
לפני כשנה נבחר עופר עיני לעמוד בראש הסתדרות העובדים הכללית בישראל .עיני העובדים המאוגדים היו נשואות כעת אל יו"ר ההסתדרות ,בכדי לראות איזה מדיניות ינהיג עתה בהסתדרות. האם ינהג עיני כקודמו בתפקיד עמיר פרץ? כלומר ינצל את ההסתדרות כבמה לקידומו האישי בפוליטיקה ,יסגור שביתות הסכמים עם משרד האוצר ובית הדין לעבודה מבלי לערב את העובדים השובתים עצמם )כמו שקרה במאבק עובדי הנמלים( ,יכריז על שביתות רבות ,הא ינהג עיני כקודמו בתפקיד, שבשטח נוהלו בצורה קלוקלת ,וקידמו עמיר פר ? כלומר ינצל את בפועל רק את מעמדו הפוליטי של פרץ ההסתדרות כבמה לקידומו האישי עצמו .שמא ינהג עיני בצורה אחרת, ויחזיר את ההסתדרות למי שהיא שייכת בפוליטיקה? יכריז על שביתות בצורה נוהלו שבשטח באמת – לציבור העובדים? התשובה היא רבות, – ממש לא! עוד לפני שנכנס לתפקיד קלוקלת ,ובפועל קידמו רק את דיבר עיני על שותפות של העובדים והמעסיקים ,למען כלכלה טובה יותר .מעמדו הפוליטי של פר עצמו? "הסתדרות בלי פוליטיקה" הכריז עיני שמא ינהג עיני בצורה אחרת ,ויחזיר בריש גלי ובחוצות ,מעין סיסמא המעוותת את ההסתדרות למי שהיא שייכת את רחשי הלב האמיתיים של עובדי באמת -לציבור העובדי ? ההסתדרות ,הקוראים להסתדרות בלי עסקנים כדוגמת היו"ר הקודם עמיר פרץ ,וממשיך דרכו – עופר עיני .בועידת העשוקים הקודמת, אותה הפגנת מחאה הנערכת מדי שנה במקביל ובסמוך לועידת העסקים של ישראל ,נשמעה התבטאות מעיני כי ההסתדרות יוצאת לדרך חדשה של שיתוף פעולה עם המעסיקים )"מהפכה" בפי עיני( ,והוא מקווה לראות בשנה הבאה ועידה כלכלית אחת משותפת .אז אותה התבטאות עבר זמן מה ,ועתה שאיפותיו של עיני קורמות עור וגידים .בחודשים האחרונים שוקדים עופר עיני ושרגא ברוש – נשיא לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים ,על הקמת מועצה כלכלית -חברתית משותפת ,שתכיל בתוכה לכאורה את כל צדדי המשק בישראל .המועצה תורכב מנציגי ההסתדרות ,שיהוו 30%ממנה, 30%מנציגי המעסיקים 30% ,מנציגי הממשלה ,והיתר הם נציג בנק ישראל ונציגים נוספים של ארגונים חוץ ממשלתיים .התארגנות זו זוכה לגינוי חריף מצידו של שר האוצר רוני בר-און .לדבריו של בר-און ,הוא אינו מוכן לתת להסתדרות העובדים ולארגון המעסיקים להתערב במדיניות הממשלה. "זה רעיון לא דמוקרטי בעליל .אם ברוש ועיני רוצים להחליף את משרד האוצר ואת הממשלה, אדרבא ,שיקמו מפלגה פוליטית ויכתבו במצע שלהם את עקרי תוכניתם הכלכלית ואת הכוונה להקים מועצה שכזו .אם יקבלו רוב בבחירות ,אקבל זאת כדבר מובן מאליו .בהכנעה .אבל עד אז,
4
א
בישראל הדמוקרטיה עדיין עובדת" אומר בר- און .למעשה ,בהגנתו על הכלכלית המדיניות ובחששו כי לגורמים ציבור )כמו אחרים העובדים הרחב( תהיה נגיעה בניהול המשק הישראלי ,ממלא כאן שר האוצר את תפקיד כלב על ומגן השמירה, הבלעדית אחיזתה והמלאה של הממשלה בכלכלת המדינה ,והאינטרסים של בעלי ההון העומדים מאחוריה. אך האם אותה מועצה כלכלית -חברתית בחסות עיני וברוש הנשענת על אמרות כמו 'שותפות גורל' ו'הרמוניה במגזר התעסוקתי' ,הינה דבר אשר יש לכונן אותו? גם הפעם התשובה היא – לא. במסגרת אותה התארגנות נשמע עופר עיני אומר ומדגיש כי "על האוצר להפחית מיד את שעור המסים ,את מס הערך המוסף ,ואת מס החברות – הגבוה עדיין בהשוואה בינלאומית" .אני מוכרח להתעכב פה .עופר עיני ,אתה יו"ר הסתדרות העובדים או הסתדרות המעסיקים? אם שיעור מס החברות אכן גבוה – זה ויכוח נפרד .אך עתה דורש יו"ר ההסתדרות להוריד אותו? מס החברות יחד עם המס על ההון מהווים גב כלכלי חשוב בתקציב המדינה -הן כספית והן אידיאולוגית -שכן הם גובים מיסים מחברות גדולות ומבעלי הון המחזיקים רכושם במדינה ,ומעבירים אותם לתקציב המדינה הכללי כחלק ממערכתיות של מדינת רווחה .אך עכשיו רוצה עיני להפחית במס החברות ,מה שמעלה שאלה – את האינטרסים של מי הוא משרת? אם תפעל ההסתדרות בהנהגת עיני יחד עם ארגוני המעסיקים ניווכח לראות הסתדרות של עובדים גרועה יותר מתקופתו של היו"ר הקודם פרץ .מאבקי עובדים יסגרו מאחורי גבם של הנאבקים, כשעיני וברוש יחתמו על הסכמים ועל תנאי תעסוקה מבלי לשאול או לערב את העובדים עצמם ,כפי שכבר קורה היום .ההסתדרות בכללה תוותר על הגדרתה כגוף הנאבק למען העובדים ,ותעבור להיות מתווכת של נציגי הועדים מול נציגי תפעל ההסתדרות בהנהגת עיני המעסיקים ,מעין במה לתיאום ציפיות ותו יחד ג ארגוני המעסיקי ניווכח לא.
לראות הסתדרות של עובדי גרועה יותר מתקופתו של היו"ר הקוד פר .ההסתדרות בכללה תוותר על הגדרתה כגו הנאבק למע העובדי ,ותעבור להיות מתווכת של נציגי הועדי מול נציגי המעסיקי , מעי במה לתיאו ציפיות ותו לא
הזו הסתדרות העובדים הרצויה לנו? כזו שזורקת את תפקידה כנושאת דגל מאבק העובדים לזכויותיהם ואיגודם? אנו צריכים הסתדרות עובדים לוחמנית, שאינה מתפשרת על שום זכות מזכויותיהם של העובדים – המאוגדים והלא מאוגדים.
יש לדרוש מההסתדרות: ! דמוקרטיה בתוך עצמה – אפשרות החלפת נציגי עובדים ואת היו"ר באופן מידי
במידה וסורחים בתפקידם. ! סוף להנחתת הסכמים – כל חוזה בין מעסיק לעובדים חייב להיות חתום על ידי העובדים הנוגעים בדבר עצמם ומאושר על ידם בהצבעה דמוקרטית. ! על ההסתדרות לפעול בצורה מתמדת לאיגוד של כלל מגזרי העבודה הבלתי מאורגנת בישראל. ! לבסוף ,על הנהגת ההסתדרות להבטיח נאמנות בלתי-תלויה לעובדים ,ולהיאבק בתקיפות נגד התקפות השיטה הקפיטליסטית וכלכלתה הניאו-ליברלית המהוות מדיניות כוללת של פגיעה בעובדים ,ובכלל זה הפרטת המשק ,הקיצוצים הדראסטיים ,ריסוק תנאי העבודה ,חברות כוח האדם והפיטורים ההמוניים. בחירתו של עופר עיני לראשות ההסתדרות מהווה מקל בגלגלי המאבק לסוציאליזם ,ומנחיתה מכת מוות על ההסתדרות עצמה.
עסקנים – החוצה! את העם חלכה ינהיגו רק חלוצי המעמד העובד! 5
והיד רושמת . . . גיל וולפסון, גרעין חריף
לפעמים נוסעים לאילת .לפעמים חוזרים מאילת. לפעמים חוזרים מכביש הערבה .מ מ ש לפעמים חוזרים דרך גבול מצרים. מתחילים לעלות מאילת לכיוון ההרים .עוברים את הר יהושפט ,הר אסא ,הר שלמה ,נטפים ,הקניון האדום ,הר שני ...כביש .12כמה עשרות קילומטרים מההר האחרון ,יש פנייה .הפנייה הזו מפְנה אותנו לכביש .10כביש 10סגור. מקיבוץ כרם שלום ועד אילת עובר גבול ישראל -מצרים 236 .ק"מ של שמורות טבע יפיפיות ,חיות בר ,הרים וגבעות .שבילים מסומנים רבים ,חניוני לילה ,צימרים ובתי ספר שדה מקשטים את הגבול והופכים אותו לאחד האזורים המתוירים בארץ. אבל ,גבול זה גבול .וגם עליו צריך לשמור ,גם אם לא קורה שם כלום. אפשר לשאול כל הורה היום ,ולהבין את עוצמת ה"שכונה" ששררה בגבול.
אתה תבריח חופשי בגבול המצרי ,סיגריות, סמי ,זונות ,סודני ,ואני לא אפריע .אני אשי ש איזה גדוד קרקל קט וחסר אמצעי מול גבול כזה ענק ,ולפעמי אני ג אטעה אותו ואומר לו שיש התראה על חדירה פה וש ואתה תעבור בכלל ממקו אחר.
הכל השתנה בינואר .2007בעצם אולי קצת לפני.
באוגוסט 2005החלה תכנית ההתנתקות .אחת התחזיות הייתה חימום הגבול המצרי ,בעקבות סגירת הגבול בין ישראל לעזה הרמטית .בהיעדר פיקוח בטחוני שלנו ,יש לעזתים דרכים נוחות ביותר להבריח אנשים וסחורות דרך הגבול עם מצרים )רפיח(. התחזית אכן התממשה ,ובאה לידי ביטוי בינואר .2007אז ,חודר מחבל את הגבול המצרי -ישראלי )חסר הגדר( בהר שלמה ,מתקדם רגלית עד לכביש 12ומדרים לכיוון אילת .הוא עובר את בסיס האוגדה המרחבית ,ומעט אחריה תופס טרמפ עם לא אחר מאשר קצין בדרגת אלוף משנה .משם ועד הדרך התמהונית בה הוא התפוצץ – באמצע רחוב שולי באילת ,גורם לפיגוע שקט יחסית בן 3הרוגים – הדרך הייתה קצרה. מחדלים רבים היו באירוע זה .ראשית ,באותו החודש יצאה פלוגת החוד של קרקל לאימון ובמקומה הגיעה פלוגת מילואים ,אשר לא הייתה משופשפת באזור .בכלל, חילופי כוחות זו נקודת תורפה חמורה.
6
שנית ,הגדר במקום אינה קיימת .אמנם יש תצפיות וגששים ,אבל אין ספק שאדם אחד שרוצה לעבור את הגבול – יכול לעבור .המחדל השלישי והחמור ביותר הוא שפשוט אף אחד כבר לא ציפה למחבל. אין מה לעשות -כח שאין לו תעסוקה מאבד מהמתח המבצעי שלו .בטח קרקל ,ובטח ובטח מילואימניקים. מאז ,הוגברה הפעילות בגבול המצרי .אם זה ברמת הבטחון השוטף )קרקל ,תגבורים בסופי שבוע( ואם ברמת הבטחון המיוחד )שב"כ ,מסתערבים ויחידות מיוחדות נוספות( .חלקים שונים מכביש ,10הנוסע מניצנה ועד הרי אילת ,נסגרו לתנועה ,והורשו לנסוע בהם רק רכבים הנושאים שני נשקים עליהם. השנה הבאה עברה בשקט. מן הסתם יש הסתננויות ,הברחה של סמים וסיגריות ,זונות ,סודנים ,כלי נשק לעתים נדירות ,אבל מעבר לכך ,לא היה איום ממשי על מדינת ישראל. בהיותי מפקד כיתה בפלוגה המבצעית של קרקל ,למדתי להכיר את הגבול המצרי מקרוב. באחד מהסיורים ,בשעת לילה מאוחרת ,עמוסת התראות ,נתקלנו בהברחה .לא ברור של מה .אבל זוהו ארבעה רכבים חותכים מהכביש הראשי אל עבר אזור הררי ,אסור לנסיעה ,וחותרים לכיוון הגבול .הזיהוי המהיר גרם להפעלת כוחות זריזה ותחילת מרדף .פצצות תאורה הועפו באויר ,והיה בהחלט מרדף צמוד ומלא אקשן .שנכשל. מושג חשוב :קולטים .הקולט הוא אזרח ישראלי ,מתגורר לרוב בפזורה הבדואית ,ותפקידו הוא לקלוט את הסחורה המגיעה ממצרים /ירדן .איך הוא עושה זאת? פשוט מאוד .ראשית ,הוא יודע ערבית ,שזה כבר מעניק לו יתרון ענק .שנית ,הוא מאומן בנסיעת שטח עם רכבי 4X4באופן לא יאומן! מה שנשאר מכאן זה ליצור קשר עם מבריח מצרי ,שמבריח לדוגמא סיגריות LMאדום ולקבוע איתו ביום שלישי בשעה 3:40בלילה בקו דיווח כזה וכזה על הגבול .המצרי מגיע עם ,נאמר4 , גמלים ,שעליהם מועמסים כמה וכמה ארגזי ,LMשכל אחד מכיל 100פקטים ,והקולט מגיע עם שני טנדרים ,4X4לרוב מלוכלכים משטח ,בעלי חלונות כהים ואיזה פנס שבור .המצרי חותך מעט את גדר הגבול )במידה ויש כזאת בנמצא( ,מתקדם מטרים ספורים ,פוגש בקולט ,מעמיסים בזריזות, והקולט מסתלק .אמצעי הזיהוי הישראלים יזהו את החדירה הזאת רק לאחר כמה שעות ,כשהמצרי כבר יאכל פָתּות בנאפיס באר שבע. ובחזרה לסיפורנו. אני חוזר למוצב עייף ועצוב על שכשלתי בתפיסת רכבי הקולטים. המ"מ שלי מגיע לדבר עמי ,ולאחר כמה משפטים הדדיים מודיע לי שזה לא נורא" .לא נורא?" ,אני שואל ,והוא פרס בפניי תיאוריה.
פרוץ .גבול מצרים.
הקולט עושה לרוב מה בא לו על הגבול .צוחק עלינו בפנים .משאיר לנו פקטים באמצע הציר ,בשביל שנדע שהוא עבר ,מבריח לנו מתחת לאף ,שנייה אחרי שנסענו מנקודה מסוימת ,ששהינו בה כל הלילה .ועדיין ,לא עוברים מחבלים )חוץ מאותו שורר בינואר .(2007איך זה בעצם קורה? האם לקולט אכפת מהמדינה ועל כן הוא לא מוכן להעביר מחבלים? כי הרי ,אם יש למצרי בחור שהוא סומך עליו בצד הישראלי ,למה שלא יבקש ממנו להעביר מחבל? מהנדס? חגורת נפץ? אם כן – הוא כן! ופה התיאוריה מקבלת כיוון מעניין. הקולט ,הוא למעשה משתף פעולה עם השב"כ .איך זה קורה? פשוט מאוד. הקולט עובד לו בגבול בכיף ובניחותא .אז ,מגיע איש שב"כ לביתו בכפר כזה וכזה ,תופס אותו בצווארו ,מוריד לו כמה כאפות ,ואז אומר לו "אני יודע מה אתה עושה ,ואני יכול לדפוק לך את החיים, אבל אני גם
7
צריך אותך ,כי אתה יודע משהו שאני לא, וזה מתי עובר מחבל ,נשקים וכיו"ב .אז נעשה עסקה .אתה תבריח חופשי בגבול המצרי ,סיגריות ,סמים ,זונות ,סודנים ,ואני לא אפריע .אני אשים שם איזה גדוד קרקל קטן וחסר אמצעים מול גבול כזה ענק, ולפעמים אני גם אטעה אותו ואומר לו שיש התראה על חדירה פה ושם ואתה תעבור בכלל ממקום אחר .אבל ,וזה אבל גדול, ברגע שעובר מישהו שמאיים ,אתה מודיע לי ,ואנחנו דופקים אותו .אתה מן הסתם תאבד את הקשר עם אותו מבריח ממצרים ,אבל תרוויח מאיתנו טוב מאוד .אז מה אתה אומר? מוכן? איזה יופי! התיאוריה השאירה אותי מעט מבולבל ,והרבה מאוכזב .איך יכול להיות שהפלוגה שלי טוחנת את הנשמה שלה כאן ,לחינם? הרי השב"כ מכסה את מה שתכל'ס חשוב ,הסמים והסיגריות ,זאת התעסקות פלילית -לא שלנו -של המשטרה .אז מה תפקידנו? להיות קישוט? כח הרתעה אנחנו לא, כי הקולט עושה מה שבא לו מולנו ,והמחבלים לא סופרים אותנו ,כי בן אדם אחד יכול לעבור את הגבול בלי שאף אחד ישים לב. מאז קרו שני דברים מאוד מאוד גדולים. הראשון ,הוחלט כי קרקל יתפסו את כל הגבול המצרי בחלקו הצפוני ,אשר פעיל הרבה יותר מחלקו הדרומי .תפיסת הגדוד את הגבול המצרי הינה משמעותית ביותר .היא מראה על התפתחות מאוד חיובית בצבא כלפי הגדוד .היא מראה על אמונה בגדוד לוחם מעורב לוחמים לוחמות .היא מראה על כוונה להמשיך לפתח את הגדוד כגדוד חי"ר .בימים אלה מתבצע אימון גדודי לקרקל שמעלה את רמת הרובאי של קרקל ל ,07 -אשר שווה לרמת הרובאי של גדוד 50ובעצם של כל לוחם חי"ר. הדבר השני שקרה הוא פריצת הגבול בין עזה למצרים ,23.01.08 .קצת יותר משנה מאז חדירת המחבל ,פעילי חמאס מפוצצים את גבול מצרים עזה ,ופותחים את הגבול למעבר של סחורות, אנשים ,ואיחוד משפחות מרגש .אנחנו נתמקד במעבר האנשים. כל זה קורה שבוע לפני שקרקל נכנסים לגבול המצרי .ההתראות עולות בכמה מאות אחוזים. המודיעין מתערער ,כמות המחבלים שעוברת אינה מדידה ,והגבול הוא גבול פרוץ שעומד לעבור לידיים חדשות )זוכרים שאמרנו שזאת נקודה תורפה?(. אם כן ,אנו עוברים לגבול המצרי באיחור של שבועיים ,כדי להתאפס על ההתראות )בעיקר ברמת השב"כ(. פלוגת אוג' 06של קרקל ,אשר בה שירתו בני ובנות שכבת "אחווה" תפסה את הגבול לשלושה שבועות .בשלושת השבועות האלה נוכחנו לדעת ,וזאת מבלי לפרט הרבה ,כי התיאוריה של הקולט והשב"כ ,אכן אמיתית היא ,וגם אין ספק שהיא נחוצה .אך שאלות רבות עולות על תפקידו של גדוד הקרקל .האם עליו להתפתח למקומות בהם הוא יכול לנצל את הפוטנציאל? האם לעד ישאירו אותנו בגבול אשר השב"כ מכסה כי לא סומכים על לוחמות? בתקופתנו שם לא נתקלנו במחבלים ,גם לא שום פלוגה אחרת בגדוד ,אבל אני יכול לומר שהרבה מחבלים ניסו לעבור ונהדפו -בידי יחידות מובחרות .אין ספק שכל עוד המצב הוא כזה ,אנו יכולים להיות שקטים .אבל אותו חייל ששומר 12שעות בתצפית ,מה הוא אומר לעצמו? אני חשוב? אני משמעותי? מה אני מנסה לעצור? ועם השאלות הללו הוא נותר.
שאלות רבות עולות על תפקידו של גדוד הקרקל .הא יש עליו להתפתח למקומות בה הוא יכול לנצל את הפוטנציאל? הא לעד ישאירו אותנו בגבול אשר השב"כ מכסה כי לא סומכי על לוחמות?
8
תו כדי תנועה
אסי גרבז גרעין "באמת"
כתפיסה נראה לי נכון שכל מאמר שמתפרסם ב"הגורן" ייפתח בטפיחה עצמית על שכם המהפכה ,אז הנה :חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר -אנחנו הפלא הכי מציאותי שקיים בעולם נטול החן הזה! אז תהיו יפים ,אמיצים ובטוחים במעשה! עכשיו לענייני השעה- אחד הנכסים הגדולים של התנועה המתגבשת שלנו הוא ללא ספק" -הגורן" .היוזמה המצוינת הזו היא מוסד כלל תנועתי יחיד מסוגו .קבוצה של מעצבי מציאות תפסה במושכות והעניקה לנו כלי פוליטי -חברתי -תרבותי מהחיוניים ביותר :דרך דפי "הגורן" משוחחת התנועה את עתידה ומגשרת על המחסור בבמות מפגש" .הגורן" מפגיש אותך עם שותפים ,בקבוצות או יחידים, שהחשיפה אליהם מחזקת ומעצימה ,הוא מהווה במה לחילוקי דעות והסכמות או "הגורן" מפגיש סתם צחוקים -והכול ברוח ערכי השומר הצעיר וחדוות הנעורים הנצחית .אני והרבה אותך עם שותפים, מחבריי רואים בעצם קיומו של "הגורן" את ההוכחה ליכולתה של החברותא השומרית בקבוצות או יחידים, ליצור מסגרות אלטרנטיביות ופרויקטים שומריים משמעותיים. על כל ההישגים הנ"ל מעיב דבר אחד אך משמעותי -יחסם החוצץ של שותפינו שהחשיפה אליהם משכבת רעות ומעלה ל"הגורן לסיבה".בגללה החליטו להתנער החברים הבוגרים משותפות מחזקת ומעצימה, טיעונים רבים שמעתי ב"הגורן" ופתחו בשבועון משלהם" -המשמר" :מיקומם השונה של השכבות הוא מהווה במה "האזרחיות" בסקאלת הבחירות שנעשו על ידם ,אי הסימטריה שבין שכבת המדריכים לחילוקי דעות לשכבת החניכים ,הבעייתיות שברמת השותפות המוחלטת שכופה העיתון על קוראיו וכותביו ועוד )יתכן ויש הסברים נוספים שצריכים להישמע ,אשמח אם כן לתגובות( .והסכמות או סתם כמה שלא ניסיתי לרדת לעומקם של הדברים ,נראו לי הסיבות הנ"ל כמורכבויות יותר צחוקים. מאשר בעיות .מורכבויות ששוות את היתרונות שהתנועה מפיקה מ"הגורן". כל כותביו וקוראיו של העיתון ,בשכבות הצעירות מ"רעות" ,בחרו להימצא במקום הזה כי המהפכה שאנחנו מובילים והשאלות שהיא מעלה חשובה להם מכדי לא לקחת חלק פעיל )או לפחות משוחח( בעיצובה .ההיגיון שטוען כי יש נושאים ,ערכיים או פרקטיים ,שלא ראוי שיעלו לשיח ציבורי בבמת השיח התנועתית היחידה )!( שקיימת -הוא אבסורד .אין שום נושא ,שנוגע לגורלנו המשותף ,שלא ראוי שיתעורר סביבו פולמוס רבתי בין השכבות השונות .הפחד כי הדיון הציבורי שיתפתח בין הקבוצות )שנמצאות בשלב אחר בחייהם וקיים פער ביכולת ההבנה שלהן את המציאות( יצור חילוקי דעות ופילוגים על בסיס בורות -היא הסתכלות הפוכה לגמרי על המצב. ההיגיון שטוען כי יש נושאים ,הדבר שיוצר איבה וכעסים אצל חברים בתנועה ,הוא בדיוק העובדה ערכיים או פרקטיים ,שלא שנושאים קריטיים ביותר וקרובים לליבנו ,נידונים בצורה סמויה ולא מובאים לכדי חשיפה .המשקעים שמפתח חבר צעיר כלפי ההנהגה ראוי שיעלו לשיח ציבורי הבוגרת ,מושלכים על מגמות שהיא מנסה להוביל בלי שהוא לוקח בהם בבמת השיח התנועתית חלק ,ומפתח אנטי כלפיהן על בסיס בורות. אם השכבות הבוגרות יאמצו את "הגורן" כבמה לשיתוף רעיוני ,הם יגלו היחידה)!( שקיימת -הוא שזה יוביל לתהליכים חיוביים: אבסורד .אין שום נושא ,היחשפותו של בוגר תנועה טרי ,הניצב בפני שורת בחירות )י"ג או חייל( לשאלות אמיתיות בהן עוסקים הבוגרים בלהט חלוצי ,ולחילופי הדעות שנוגע לגורלנו המשותף ,שלא הסוערים בין שותפים לדרך ,יכולה לחבר אותו לתחושת הראשוניות ראוי שיתעורר סביבו פולמוס שמאפיינת זמנים אלו במקום זו של ההסללה וההליכה בדרך מוכתבת. אין סיבה למנוע מהאווירה "ההיסטורית" לאפוף אותנו -היא היא הרוח רבתי בין השכבות השונות הגבית .אין מה לפחד מביטוין של דעות מפרקות -להפך -הן יהיו הגירוי שיניע אותנו להשחיז את עמדותינו ולשכנע רבים בעזרתה של המילה הכתובה. אימוץ כולל של "הגורן" ע"י התנועה ככלי תקשורת מרכזי ,יהווה צעד משמעותי לקראת מימושו של קואופרטיב שותפים אמיץ ומשוחח שלא מפחד מחבריו ורעיונותיהם. חזקו ואמצו לעשות את הדבר הנכון.
9
תו כדי תנועה
יובל אופק, גרעין רוח
יריב ,חניך קבוצת ה' בקן רמת הצפצפה ,הגיע לפעולה ביום שלישי ולא הייתה עוגה! על מי לעזאזל האחריות הזאת? המורטוריום הוא אחד מאבני היסוד של החינוך הבלתי פורמלי בכלל ותנועת הנוער בפרט .הגדרתו המילולית הוא "שמיטת חובות" ובפועל מדובר בכך שלחניך יש מרחב גדול לטעות בו תוך שהוא אינו נושא במלוא ה"חובות" המתלווים לטעות. חניך כיתה ה' למשל ,שקיבל את האחריות להביא עוגה לפעולה אך לא עשה זאת ,לא יקבל עונש וגם לא מבטים מאוכזבים. במקום זה ,הוא יקבל הזדמנות נוספת ויתכן גם שהמדריך יתקשר להזכיר לו על מנת לסייע לו להצליח לעמוד במשימה .לפעמים, יכול להיות שבמקרים קיצוניים ,המדריך אפילו יגיע לבית החניך ויכין יחד איתו את העוגה וכך גם ירוויח מפגש בלתי אמצעי עם החניך וגם חווית הצלחה של המדריך. חשוב להדגיש שגם חווית הכישלון וגם העונש יכולים וצריכים להיות כלים חינוכיים אך גם כאשר ינקטו ,הדבר יהיה במסגרת המורטוריום ותוך מחשבה על טובת החניך ולא למשל ,על טובת הקבוצה )שכבר 3פעולות לא אכלה עוגה בסוף הפעולה(. כבר בשלב המוקדם של חניך בוגר בקן ,אנו נתקלים לראשונה בבעיה של התנגשות בין "זכויות" שונות למורטוריום .בדוגמא שלנו ,המדריך והחניך .כמו שכבר למדנו לשנן" ,המדריך הוא גם חניך" .ולכן ,גם הוא זכאי לפעול במסגרת המורטוריום .אם נמשיך בדוגמא לעיל ,התפקיד של המדריך היה לוודא שהחניך יביא עוגה לפעולה הבאה – לספק לחניך את המורטוריום .אם המדריך לא ביצע את
כבר בשלב המוקד של חני בוגר בק ,אנו נתקלי לראשונה בבעיה של התנגשות בי "זכויות" שונות למורטוריו .כמו שכבר למדנו לשנ , "המדרי הוא ג חני ". ולכ ,ג הוא זכאי לפעול במסגרת המורטוריו .אנחנו נדרשי לבחור ולאז בי מורטוריו למדרי ובי מורטוריו לחני .
10
משימתו ,הוא העניק לחניך חווית כישלון )נוספת( .חווית כישלון זו אינה במסגרת ה"תוכנית החינוכית" .היא במסגרת הכישלון החינוכי של המדריך .אבל כמו שאמרנו ,גם המדריך זכאי למורטוריום ועל כן לא ישא במלוא התוצאות של מעשיו )או חוסר מעשיו( .אנחנו נדרשים לבחור ולאזן בין מורטוריום למדריך ובין מורטוריום לחניך .הבעיה היא שבדרך כלל לא מדובר בעוגה ...למדריך יש משימות מורכבות יותר מלהביא עוגה לפעולה וכך גם השפעתן. למשל ,מדריך ששכח להתקשר לחניכיו לקראת הפעולה ,פגע בכולם 12 .חניכים שלא הגיעו נפגעו כי הפסידו את הפעולה 3 .חניכים שכן הגיעו נפגעו כי קיבלו פעולה גרועה .פגיעה כזו בחניכים היא חמורה בהרבה מ"לא לאכול עוגה" .ויש כמובן מקרים חמורים יותר. לשמחתנו ולצערנו ,התנועה אינה מורכבת מחניכים ומד"צים בלבד .יש גם מלווי מד"צים .מלווי המד"צים ,תפקידם להעניק למד"צים את הליווי המוצלח שיאפשר להם להצליח במשימה ו"לחוות" הצלחה. בהמשך של דוגמת עוגת השוקולד, המלווה המוצלח ישב עם המדריך, יחד הם יבינו את חשיבות ההצלחה של החניך עם העוגה ויגדירו את המשימות הנדרשות מהמדריך על מנת לספק לחניך את חוויית ההצלחה .אם המלווה מבריק והמד"צ מצטיין ,החניך יחווה חוויית הצלחה. אבל ,גם המלוו"צ הוא חניך ובתור כזה הוא זכאי אף הוא למורטוריום בתחומו .גם הוא זכאי למספר טעויות רב תוך כדי ליווי בלי לחוש את הכישלון המשתק )להבדיל מהכישלון המדרבן -ועל כך בפעם אחרת( .כישלון של המלוו"צ הוא פגיעה במורטוריום של המד"צ )ובזה של החניך( .ואם נניח לעוגת השוקולד ,מדריכים רבים מספור עזבו את שנת ההדרכה שלהם בגלל הכשלון של הליווי לקיים הצלחה. אם עד עכשיו הצלחתם לעקוב ,אתם יכולים להגיד לבד שלכל מלווה ,יש קומונר /מק"ק .גם הוא נמצא בחוויה חינוכית וגם הוא זכאי לכוס המורטוריום שלו .לא נלאה אתכם עם עוגת השוקולד אבל נמשיך לפרוט את רכז הקן שמלווה את הקומונר ואת רכז האזור שמלווה את רכז הקן .יש כאלה שיגרסו שאפילו לרכז האזור מגיע לקבל את לגימת המורטוריום שלו במערכת .במערכת מקבילה נמצאים גם מדריכי הגרעין ורכזי השכבה וניחשתם נכון ,גם הם זכאים למורטוריום .וגם לו יש משמעויות! אין פתרון קסם .כאשר אנו מעניקים יותר מרחב כשלון )עם תחושה חיובית כי הוא במורטוריום( לחלק אחד מהשרשרת החינוכית ,אנו פוגעים בחוויה של השכבות שמתחת אותו קומונר /רכז קן וכו'. התוצאה – חד גדיא מורטוריומי .ועם כל כך הרבה מרחב בשרשרת ,לא פלא שכל כך מעטות הקבוצות הצעירות בתנועה ,ובוודאי שאין פלא שעוגה אנחנו נמשיך לאכול בבית ולא בקן. שוב ,העוגה אינה העיקר אלא העיקרון .בפועל ,כשלון של רכז אזור או מדריך גרעין יכול להתבטא בחניך שלא ייצא לי"ג ,בי"ג שיעזוב את השנה ובגרעין שיתפרק .כן ,הדברים אינם קבועים מראש ,הם מושפעים מהאנשים שעוסקים במלאכה .ובדיני נפשות עסקינן. בעיניי ,עלינו להגדיר מתי מסתיימת תנועת הנוער .מי זכאי לאשראי כמעט אינסופי של טעויות ומי חייב לשאת באחריות על מעשיו .הזכות לכישלונות צריכה להנתן בצורת פירמידה .החניך הצעיר זכאי למרחב הרב ביותר של טעות .מתן מרחב טעות גדול יותר במעלה הפירמידה פוגע ישירות בתחתיתה. אין סיבה אחת ,אך זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שלמרות הגידול המשמעותי בכמות החברים הבוגרים הפועלים במסגרת תנועת הנוער אנו עדים להמשך של התכווצותה.
התוצאה – חד גדיא מורטוריומי. וע כל כ הרבה מרחב בשרשרת ,לא פלא שכל כ מעטות הקבוצות הצעירות בתנועה ,ובוודאי שאי פלא שעוגה אנחנו נמשי לאכול בבית ולא בק .
בעינ י ,עלינו להגדיר מתי מסתיימת תנועת הנוער .מי זכאי לאשראי כמעט אינסופי של טעויות ומי חייב לשאת באחריות על מעשיו. הזכות לכישלונות צריכה להנת בצורת פירמידה.
11
תו כדי תנועה
עמרי סטרוז גרעין "יחף"
משלחת שומריה ,ובזה כבר כמעט אין ספק ,תהיה אחת המשלחות הקטנות ביותר שיצאו לי"ג אי פעם -אם לא הקטנה ביותר .במשלחת הפועל ,רבים אשר החלו את השנה בתור בני גרעין מחליטים שלא לצאת לנח"ל ,ולרוב גם עוזבים את הגרעין. מה קרה? המספרים אומרים שהתנועה גדלה ,ועם זאת בוחרים מעטים כל כך לצאת להגשמה בי"ג ,ולא רוצים להמשיך להיות שותפים שלנו בתור גרעינים במסלול הנח"ל. אני מסרב להאמין שמדובר כאן בצירופי מקרים מצערים ,של תהליך חינוכי שהשתבש עקב ביטולם של מפעלים תנועתיים כאלו או אחרים .שכבת שומריה יצאה לפולין כמשלחת הגדולה ביותר בהיסטוריית התנועה .היא תצא לי"ג ,גם בתחזיות הכי ורודות ,קטנה באופן משמעותי מאותה משלחת לפולין .מה גם ,שהתירוץ הזה לא חל על משלחת הפועל בהקשר של החתימה לנח"ל. החניכים שלנו ,השותפים שלנו ,לא רוצים להמשיך לקחת חלק במעשה של השומר הצעיר .ואני לא מאמין שזה מפני שאנחנו כבר לא רלוונטיים. בפגישת מנהיגות שכבה ,נאמר לנו בעניין הזה שצריך לחשוב על מה זה עושה לשכבה ,להיות שביעית או שמינית בתהליך שקורה היום בתנועה .להסתכל למעלה אל השכבות הבוגרות ,ולהגיד שיש עוד המון אנשים שיעשו את העבודה הזו במקומי. ואני אומר ,שצריך לחשוב על איך הם הגיעו למסקנה הזאת. בוועידה הארצית נדהמתי לראות את ההצגות ולשמוע את השיח בין החניכים .חניך שכבת ט' בתנועה היום מבין את המצב הקשה בחברה הישראלית פי כמה וכמה ממה שאני ידעתי בגילו .כלומר ,לא בורות היא המובילה אותם בבחירה שלהם. אני גם לא יכול להאמין שחוסר אכפתיות הוא שמניע אותם .אני ,אחרי הכול ,מאמין באדם ,ובכך שעם ההבנה מגיעה גם האכפתיות והרצון לשנות. משהו אחד כן השתבש בתהליך החינוכי שעבר בשנים האחרונות .תחושת המשמעות ,שהיא הדבר החשוב ביותר בעשייה של כל אחד מאיתנו ,התפוגגה .מתקיים מאבק על הנהגות קנים ,אבל מזכירות חניכים ארצית לא קיימת כבר יותר משנה .רכזי קנים מקבלים החלטות במקומם של הי"גימלים .באווירת הלחץ התנועתית לגבי גודל המשלחת והיוצאים לנח"ל בשנה הבאה נאמרת הרבה פעמים האמירה "אנחנו צריכים שותפים!" .כמובן שאנחנו צריכים שותפים .אבל אף אחד לא רוצה לשמוע שצריכים שותפים .הוא רוצה לשמוע שצריכים אותו. חייבים להחזיר את הכוח לתנועת הנוער .להקים שוב את המוסדות הדמוקרטיים של התנועה ,בדמות מנהיגויות אזור ומזכירות ארצית .החניכים שנגדל היום לתחושה של פסיביות ,החניכים שיגידו היום ש"התנועה עושה "...במקום להבין שהם התנועה -הם החניכים שלא ירצו לקחת את האחריות על כתפיהם מחר .אנחנו חייבים ללמוד לשים את המפתחות בידיים שלהם .רק כך תחזור תחושת המשמעות לבחירות שלהם. חזקו ואמצו.
12
והיד רושמת . . .
על
אורי אופיר קיבוץ מצר
חינו ודמוקרטיה
9
לפני חודש וחצי התפרסמה מודעה בעיתונות הארצית, ובעקבותיה פרס אורי אופיר בד הירוק את החלק הראשו של הכתוב ,א! מצא לנכו ליצור לו חיבור תנועתי רלוונטי. ביום חמישי התפרסמה מודעה בעיתונים המרכזיים ,תחת הכותרת " סופרים -:אינכם אסטרטגים – הסו" .במודעה הובעה דרישה חד משמעית מהסופר עמוס עוז לחדול מהתעסקות באסטרטגיה מדינית ובעצות להתנהלות המדינה בנושא עזה ולחזור לעסוק בספרות ,על החתום תא"ל במיל' עודד טירה .בתוכנית הבוקר בגלי צה"ל מצאו לנכון לעלות לשידור את מפרסם המודעה .והתנהל כביכול דיון על תוכן המודעה .המפרסם טען כי רק אנשי מקצוע יכולים וצריכים להתעסק בביטחון המדינה, ובכלל בכל תחום .במהלך הראיון הקצין טירה את עמדתו ואף טען שלא רק לעמוס עוז אסור להביע דעה אלא לכל מי שלא מבין מספיק בנושא .טענה נוספת שמסכמת את המודעה הינה " הדיבורים האלה מחזירים אותנו לגלות ומרפים את ידנו -הסו".
מתוך הפרסום ,האם בדבריו של טירה ישנה רק יציאה להגנה על מקצוע האסטרטגיה כפי שהוא טוען או יש לפנינו מניע עמוק יותר ,מניע המסכן את הרובד הבסיסי ,את הסכמות היסוד של חברה דמוקרטית? טירה דורש להשאיר את העבודה למקצוענים ,אך בזה אין חדש ,מזה מאות שנים מוכרת תפיסת המריטוקרטיה ,שלטון המוכשרים ,תפיסה שבימי קדם קראה להפקיד את ניהול המדינה בידי הכישרוניים בתחום .תפיסה זאת זוכה בעשורים האחרונים לעדנה ולסמנטיקה מחודשת בדמות תהליך ההתמקצעות והספציפיקציה שעוברים תחומים רבים בחיינו .בעשורים האחרונים כמעט לא ניתן למצוא תחום שלא עבר אקדמיזאציה ובעצם הופקע מידי האדם הפשוט-האזרח -והפך לתחום שרק יודעי סוד שלמדו את שפת התחום רשאים לעסוק בו .כרטיס הכניסה לדיונים רבים הינו תואר הד"ר שמכשיר את האדם להביע עמדותיו .לכן להבנת תחום האסטרטגיה פניתי לכתביו של מומחה
13
על חינו
האסטרטגיה ,פרופ' אלכס סקוט ,העוסקים בתכנון אסטרטגי .במבוא של מעל שלושים עמודים מגדיר פרופ' סקוט את המורכבות שבהתייחסות לאסטרטגיה ככלי יחיד ומציין את החשיבות הרבה שיש ליכולת של חברה להישאר קשובה למציאות היומיומית לצד החשיבה האסטרטגית .כלומר, חברה שתנסה לחיות ולקיים עצמה רק על בסיס תכנון אסטרטגי תמצא עצמה חסרת יכולת לתת מענה לקיום היומיומי שלה ומכאן גם חסרת אונים מול איומים שלא בהכרח נלקחו בחשבון .חוסר הגמישות המחשבתית מאיים על חברה הן במפגשה עם איומים פנימיים והן מפני איומים מן החוץ.
ודמוקרטיה
מכאן חזרה לדבריו של טירה ,לאחר שהבנו שגם מומחי האסטרטגיה לא מקדשים את עשייתם כפי שמנסה לעשות זאת טירה .טירה בעצם לא קורה למריטוקרטיה אלא לצמצום הדמוקרטיה, הוא בעצם יוצא בקול תקיף נגד היכולת של אדם להביע כאדם וכאזרח את עמדתו .מגמה זו קיימת בחברה המערבית ומוקצנת אף יותר בישראל, מגמה שבה חוזרת ועולה הטענה כי הציבור לא בשל ,הציבור לא מבין ולכן אין חשיבות לעמדת הציבור .הדמוקרטיה , ביסודה הינה שיטה הגורסת כי הכלל, הציבור ,לא רק יכול אלא צריך להיות מעורב בשלטון .ההנחה כי כלל האזרחים או השותפים בחברה מסויימת הינם בעלי זכות שווה בהכרעה ,מניחה מין היסוד שאין מדובר בהצבעה שבכל נושא ועניין המצביעים ככלל ירדו לעומק הסוגיות. הדמוקרטיה גורסת כי עצם ההשתתפות של האדם בסדרי חייו הינה זכות בסיסית וראשונית ,העומדת לפני עיקרון הידע .הרי בדמוקרטיה על שיטותיה השונות תמיד עומדת בבסיסה פשרה .תמיד ההכרעה הדמוקרטית הינה בחירה בין חלופות מצויות ולא תפיסה אידאית אחת. בדמוקרטיה הישירה התהליך עמוק הרבה יותר ואילו בזו הייצוגית הזכות לבחור ולהיבחר יוצרת את חוקי המשחק של החברה .אין צורך שנדמיין ,אך הביטו במגמות אותם אנו פוגשים מבחירות לבחירות ,יותר ויותר אנשים ברובם צעירים ,מביעים חוסר אמון במערכת הדמוקרטית ולא ממלאים את חובתם הבסיסית להגיע אל הקלפי פעם במספר שנים .האמירות השגורות בפיהם הינן :גם ככה הקול שלי לא ישפיע ,אני לא מבין בנושא ,מה הוא נוגע לי? אמירות אלה זוכות לרוח גבית של אנשים דוגמת עודד טירה ופותחים פתח מסוכן לאיום על הדמוקרטיה הישראלית .ממצב שבו החברה אחראית לגורלה וחברי הכנסת הינם נבחרים על ידי הציבור לייצג את עמדותיו אנו רואים סחף הולך וגדל הכמה למנהיג חזק שיעשה סדר.
אל מול מודעתו של טירה הייתי שמח לפרס מודעה ,א לצערי אי לי את המשאבי המצויי בידיו .מודעה בזו הלשו ":סופרי ,שחקני ,זמרי ויודעי מה ,ג "סת " אזרחי - דברו -דעתכ חשובה". אל תוותרו על הזכות ,סליחה, על החובה האזרחית לקחת חלק פעיל בעיצוב החברה שסביבכ . קומו כל בוקר חיו את חייכ א אל תשלו אשליות -שבי חייכ לחברתכ -אי קשר.
הדרך היחידה להתמודד עם מציאות משחיתה זו הינה דרך ארוכה ומחייבת .דרך זו היא לעמוד נגד הזרם שמסתגר בד' אמותיו ,להיעמד מול המגמה של הניכור ולבחור .לבחור לקחת חלק בעשייה ציבורית ,עשייה פוליטית ,עשייה חברתית המייצרות כל אחת בדרכה סדר יום. אל לנו לחכות ליום הבוחר ולהסתפק בפתק בלבד ,כי אז נעמוד כמו רבים אחרים מול שוקת שבורה ונטען כי אין לנו בעד מי להצביע. אל מול מודעתו של טירה הייתי שמח לפרסם מודעה ,אך לצערי אין לי את המשאבים המצויים בידיו. מודעה בזו הלשון : "סופרים ,שחקנים ,זמרים ויודעים מה ,גם "סתם" אזרחים -דברו -דעתכם חשובה".
14
אל תוותרו על הזכות ,סליחה ,על החובה האזרחית לקחת חלק פעיל בעיצוב החברה שסביבכם .קומו כל בוקר חיו את חייכם אך אל תשלו אשליות -שבין חייכם לחברתכם -אין קשר. ואיך אוכל לסיים בלי להחזיר את השאלה חזרה למגרש הביתי .תנועת השומר הצעיר קרבה לשנתה המאה ,כן זו לא טעות ,אימפריות קמו ונפלו אך תנועת השומר הצעיר הצליחה לחדש ולשמור על גחלת ,על אש תמיד של יצירה ועשייה. אחד היסודות המרכזיים בתנועה מתחילתה היה העיקרון הדמוקרטי, העיקרון הדמוקרטי אף הוקצן בתקופות מסוימות עד לכך שהובהר כי יש לקבל החלטות בהסכמה .אך תמיד לאורך עשרות שנות קיומה של התנועה העמדנו במרכז את האמונה באדם וברוחו .דווקא בשנתיים האחרונות אותם קולות שעד היום היו רק מחוץ לתנועה מתחילים להישמע בתוך התנועה .קולות הטוענים כי "החניכים לא מסוגלים לקבל החלטות" קולות הטוענים כי "החניך צריך להבין לפני שהוא יהיה שותף בהחלטות" .מונח "החניך יבין" סותר את הרעיון השומרי הבסיסי ,מה יקרה אם החניך לא יבין? מה יקרה אם החניך יחשוב לבד ,יפרוץ דרך ,יאתגר את המערכת התנועתית? מה יקרה אם בוועידה שבה תתקיים הצבעה ילמדו החניכים ואנחנו כבוגרים שהחלטות דמוקרטיות הן פשרות? מה יקרה אם תכריע התנועה בנושא זה או אחר דוגמת זכות השיבה בעמדה אחת ובתהליך דמוקרטי מכבד ומלמד תשנה את עמדתה לאחר שנים מספר?
נכו ,קל ומהיר לבקר את הדמוקרטיה ומגבלותיה ,ולהעמיד אל מולה את השיחה וההסכמה, א הא אלו יכולי להוות שיטה לארגו חברה?
על חינו
ודמוקרטיה
ניסיון של אלפי שנים ושיטות שלטון רבות שבהן התנסתה החברה האנושית יצרו את המודל הדמוקרטי ,מודל שהשתנה רבות מהפוליס היוונית ועד ימנו ,אך עקרונות היסוד בו נשמרים. מושגים אלה חמורים בעיני בדומה למושגים של טירה .עלינו כתנועה לא לשאוף שהחניך יבין ,אלא שהחניך ישאל ,יחקור יתפתח .גם החניכים וגם הבוגרים חייבים לקחת על עצמם את האחריות. השיטה הדמוקרטית עומדת על שתי רגליים מרכזיות .האחת -שלטון הרוב ,היכולת להביא לידי ביטוי ושיתוף בשלטון את רובם של האזרחים .השניה -היסוד המוסרי -יסוד זה מבוסס על כך שהדמוקרטיה באה להציב ראוי אנושי .אהרון ברק בשבתו בראשות בית המשפט העליון העלה טיעונים אלו פעם אחר פעם .על בסיס יסודות אלו עלינו לגבש עמדה אל מול הקול החוזר ונשמע בתנועה כי תנועת השומר הצעיר הינה תנועה חינוכית ולא תנועה דמוקרטית .מה משמעותה של טענה זו ? האם מושג החינוך ומושג הדמוקרטיה מתנגשים זה בזה? מכיוון שניתן לראות כי לא ביסוד המביא לשיתוף מירב חברי התנועה ולא ביסוד המציב ראוי מוסרי יש סתירה לדרכה החינוכית של התנועה ,הרי שמכאן אנו למדים כי בטענה הנשמעת כי תנועת השומר הצעיר היא תנועה חינוכית ולא תנועה דמוקרטית ישנה בעצם אמירה ברורה הקוראת לכך שהתנועה אינה צריכה לפעול על פי העקרונות הדמוקרטים של שיתוף מירב החברים ושמירה על צו מוסרי .האם קיימים בתנועה אנשים הרואים עצמם כמחזיקים בדרך הנכונה של התנועה גם במחיר של סגירת דיונים עבור חברי תנועה אחרים? מהו המקום הכל כך מבלבל ומפחיד שבין חינוך אידיאולוגי ובין דמוקרטיה? לשם בירור סוגיה זו אנו נדרשים ליסוד הדמוקרטי השני ,הראוי המוסרי .בסיס זה הוא המוודא כי זכויות המיעוט נשמרות וכי דעת הרוב אינה בהכרח לגיטימית וגם היא נמצאת בפיקוח .התפתחותה של חברה דמוקרטית מחייבת ,בדומה לחינוך ,הזנה מתמדת ודיון מתמיד על יסודותיה .בשונה מכל דרך ניהולית הירארכית אחרת בה על השליט להשקיע את האנרגיה בשימור עמדות הכוח שלו מתוך אינטרס עצמי ,הרי שהדמוקרטיה זקוקה לפעילות החינוכית בקרב ילדים ,נוער ומבוגרים ,בכדי שהשותפים והחברים בתנועה ירגישו חלק פעיל ומשמעותי בה. נכון ,קל ומהיר לבקר את הדמוקרטיה ומגבלותיה ולהעמיד אל מולה את השיחה וההסכמה ,אך האם אלו יכולים להוות שיטה לארגון חברה? השאיפה והחזון שלנו כחברים בתנועה ,לגדול ולהוות גורם מעצב במציאות ובחברה שסביבנו, מחייבת אותנו להבְנות כלים ליצירת חברה וקבלת החלטות גם מעבר לשיחה,הקבוצה האינטימית והמסגרת השכבתית .ככל שנקדים לפתח כלים נוספים אלו יהיה בידנו יותר כוח ויכולת לשמר את מקומה של ההסכמה ושל השיחה בתוך המערכות הרחבות יותר.
15
גרעי הגיליו
שם :השם הוחלט בבי"ס כניסה לתפקיד .השעה הייתה 4בבוקר ,עברנו לשיטת הקלפי )עומר עומד בפינת החדר וכולם לוחשים לו( ובניצחון של 8 קולות אל מול 7קולות ,השם מבול נפסל ואיתן ניצח! מקום מגורים: כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי חברון הר שגיא ביסל"ח צלמון
מס' אנשים 15 :שומר שומרת! שכבה":פלך" )סוללת דרך(.
מאכל אהוב :האורז המהודר של ג'וליה! תמיד! בכל ארוחה!
תדמית :נאמרו הרבה דברים :חננות, מורעלי תנועה ,אוהבי חזן וחבריו, המתמזרחים והמשתכנזים.
דיסק":סגול -טקסים מלב אל לב" -דיסק של דודה של שגיא ..משם לקוח להיט הגרעין "אדמה ושמיים"..
סרט: "היומן" -בגלל סיבות מאוד מפוקפקות....
עיסוקים: 3בנות לוחמות בזירה החינוכית 2נפגעי התנחלות בחברון 4זונות ומבריחי סמים אחוז אחד ומיוחד בביסל"ח ו 5-לוקחי אחריות על כל סוגי הנוער הישראלי
קיצור תולדות הגרעין :התחלנו 25על הדף בקבוצות המשך ומשם הדרך למטה הייתה מהירה .אחרי שהבת -ימים איימו לפרק את הקבוצה ואחרי שהירושלמים בכו לליאור לויתן עברנו תהליך וקצת נזיפות ,לקחנו אחריות ויצאנו לי"ג עם קצת שפיות )אנחנו גרעין חורז(. הפריט הכי מצחיק של הגרעין :חצי נעל ספורט לבנה וחצי כף -כף עברה על כל בני הגרעין בדרכם למקלחת, וכמובן חלוק הסרסורים בצבע ברונזה ועליו כתמים צבעוניים שנשאר עוד מימי הבית זונות בקומונת רחובות.
מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים: שאלה טובה ,כבר חשבנו על הכל: מזכ"לית אחת 2רכזי אזור 4מדריכי גרעין 2רכזי שיכבה 2מרכזות גשר לקשר 2רכזי קנים 1דובר פוליטי 2במחלקת בוגרים רכזת מחלקת קהילה
ספר :יונה ונעררררר )ברקע צעקותיה המחרישות משהו של יערה(.
מוטו :קום יקום בית חולים באשדוד! הערות נוספות? מצטערים שרוב הזיכרונות מה -י"ג ,תחזרו עוד שנה. חזקו ואמצו!
אירוע טראומטי בחיי הגרעין :היה זה ערב סגריר בהכנה לטיולי ט"ו בשבט .ורסנו הסעות אסף אותנו מהקומונה אל עבר פארק בריטניה ושם קרה הדבר שכולנו חששנו ממנו .לאחר שיוני רכז האזור סירב למחיר של ורסנו עשה ורסנו סיבוב כשבעיניו הוא רואה מטרה אחת – לחטוף אותנו! חושך ,עצים וינשופים סובבים אותנו ,יוני ומעיין נעמדו בפני האוטו והפנסים האירו על פניהם המפוחדות ,בתוך האוטו גרעין איתן צוחק בקול גדול ובני הגרעין מנופפים לשלום ליוני ומעיין .אך אבוי! יוני רץ עם זרועות פתוחות אל עבר הרכב ומצליח לעצור את ורסנו בגבורה! הוא משכנע אותו לשחרר אותנו אחרי צעקות של ורסנו "הרי זה היה ברוררר שאתם לא תשלמו לי "...סוף.
16
לזניה תוצרת
בית
קצת על המתכון ומסביבו... אנחנו ,בנות גרעין פלפל – 4מורות חיילות בפנימיית שטיינברג ,כפ"ס. מי שלא יודע – מורות חיילות במסלול פנימיות מקבלות רק 400שקל בחודש! מתוקף זה ,אנחנו נאלצות למצוא דרכים לנצל את הפנימייה עד תום ,ולהכין אוכל רק מחומרים שאפשר להשיג בפנימייה ולא צריך לקנות! זה רק נשמע נורא ,אבל זה פשוט חסכוני ...ובסך הכל גם מאוד טעים! אז הנה ,מתכון תוצרת בית ופנימיית שטיינברג! באהבה! וזה גם מתאים לשבועות! חג שמח!
חומרים: עלי לזניה פטריות/תירס מקופסת שימורים לפי הטעם. תבלינים :מלח ,פלפל ,שום ,פפריקה גבינה צהובה /בולגרית לרוטב עגבניות: 3עגבניות רסק 2בצלים לרוטב בשמל: חצי חבילת חמאה קמח חלב
הכנה: .1מכינים רוטב עגבניות :חותכים בצל ועגבניות. בסיר ,מטגנים תחילה את הבצל ואחר כך את העגבניות. מוסיפים רסק עגבניות ,מבשלים קצת .לאחר מכן מוסיפים מים ותבלינים ,מערבבים ומשאירים שיתבשל קצת .טועמים! .2מכינים רוטב בשמל :בסיר ,ממיסים חצי חבילת חמאה. מורידים מהאש ומוסיפים לאט כמה כפות קמח ומערבבים – עד שנוצרת מין עיסה חלקה .לאחר מכן ,מוסיפים כל פעם קצת חלב ומערבבים עד שנוצר רוטב חלק .מתבלים וטועמים! .3סידור הלזניה – מסדרים בתבנית – שכבה אחת של דפי לזניה ,לאחר מכן רוטב עגבניות ובשמל ,שכבה של פטריות או תירס לפי הטעם, לאחר מכן עוד שכבה של דפי לזניה ,רטבים ,פטריות או תירס וחוזר חלילה .למעלה אפשר לפזר גבינה צהובה או בולגרית! .4שמים בתנור עד שהלזניה מוכנה ,מבעבעת ונראית טעימה!
בתיאבו ... 17
והיד רושמת . . . זיו עמרם גרעין חריף
לפני יותר משנה ,אי-שם בתחילת מאי ,2007פלוגת המחץ "נמיות לבזלת" עלתה לקו צפון .שם הכל התחיל .מהמוצבים בהם ישבנו היה נוף מדהים של עמק החולה ,החרמון ורמת הגולן. פתאום הגולן היה "קרוב-לבית" .ראינו אותו כל יום, התפעלנו ממנו כל יום ,ושיננו את הפקודות הסודיות לפלישה לסוריה ממנו כל יום .המתיחות עם סוריה ששררה בקיץ שעבר )והגיעה לשיאה עם הכור שהפצצנו ,סליחה ,האוטו-גלידה שהתפוצץ מעצמו(, גרמה לי פתאום לתהות בסוגיית הרמה ,העומדת במרכז הסכסוך הישראלי -סורי. הדיון בישראל בשאלת הגולן מתחלק ,לפי ראות עיניי ,לשני תחומים :התחום הצר ,שאקרא לו התחום ה"אסטרטגי", והתחום הפוליטי .בהקשר האסטרטגי מתעסקים הן בעניין הביטחוני ,שכן הגולן הוא מקום חשוב מבחינה ביטחונית, מעצם היותו גבוה ו"שולט" על יישובי עמק החולה .והן בבעיית המים ,שכן הסורים שואפים להגיע עד לקווי ה4 - גישה הכוללים ביוני, לכנרת .בינינו ,את אף אחד זה לא באמת מעניין!!! אמנם הנושא הבטחוני ונושא המים הם באמת נשאים חשובים ,אך הם ברי-התמודדות במקרה של הסכם שלום אמיתי .כמו כן, ברור לכולם שחלק גדול מהאנשים משתמשים בטענות הנ"ל כדי לקדם רעיונות הקשורים לתחום השני ,הפוליטי! ולכן ,תחום זה הוא החשוב באמת ,ועליו יש לתת את הדעת. בואו נודה בזה ,אין הרבה התעסקות בשאלת הגולן בתנועה .קשר היסטורי דווקא יש! הרי הקמנו שם שני קיבוצים ,גשור )הוקם ב- ,1971כיום עובדת בו תנועת בני המושבים( ונטור )מושב )!( מעורב של דתיים וחילוניים ,אחד מבין שלושה קיבוצים בארץ שהפכו למושב(, ובכל זאת ידוע לנו כי אין אף מפעל או טיול ארצי בגולן -מטעמים עקרוניים .לי זה ידוע שנים ,ובכל זאת
הדיו בישראל בשאלת הגול מתחלק לשני תחומי : התחו ה"אסטרטגי", והתחו הפוליטי. בינינו ,את א $אחד זה לא באמת מעניי ! ברור לכול שאנשי משתמשי בטענות הנ"ל כדי לקד רעיונות הקשורי לתחו הפוליטי! 18
מעולם לא נתתי את הדעת בעניין .ההיסטוריה מספרת שהיה ויכוח סוער בתנועה ,ולבסוף הוחלט להתיישב בגולן ,אך לא להוות "מכשול לשלום עם סוריה" ,כלומר ,חברי גשור ונטור חתומים על מסמך לפיו הם מתפנים ברצון במקרה של פינוי הרמה .כששאלתי את צוקי ,חבר קיבוץ גשור מאז ,'77מה בדיוק הקטע של המסמך הזה ,וכמה הוא רלוונטי היום הוא ענה לי בחיוך" :אז זה היה אז ,והיום זה היום ...אף אחד לא מתכוון ללכת מפה ."...אכן ,היסטוריה יש ...הווה לא כל כך. לרוב ,אנו מתייחסים לנושא הגולן במסגרת ההתייחסות הכוללת לשאלת "גבולות ."67 -לפי הרגשתי שילוב בעיית הגולן במושג הזה – "גבולות ,"67אינו הוגן .קיים הבדל תהומי באופי השליטה על שטחי יהודה ושומרון* ,ובשליטה ברמת הגולן .בעוד שטחי הגדה המערבית לא סופחו למדינת ישראל ,הגולן הוא שטח "ישראלי" מובהק .ביהודה ושומרון חיים כ2 - מיליון פלסטינים אל מול כרבע מיליון יהודים ,ואילו בגולן ,מלבד 2500העלוואים ,חיים כ18,000 - יהודים מול בערך מספר זהה של דרוזים) ,כאשר כל מקור מוסיף אלף לכאן או לכאן בהתאם לנטיותיו הפוליטיות( .הנקודה שמאחורי נתון זה אינה קשורה דווקא במספר היבש .ההבדל המהותי הוא בגישה הלאומית של האוכלוסייה ה"לא-יהודית" בשני המקומות .בשטחים מתבצע דיכוי לאומי )ואנושי( של העם הפלסטיני ,ואילו הדרוזים בגולן כלל אינם שואפים להגדרה עצמית ,ולכן ניתן לומר כי לא מתבצע דיכוי מסוג זה .נכון ,יש לנו בעיות עם הדרוזים בגולן ,הנובעות בעיקר מהפחד שלהם שיום אחד הם יוחזרו לסורים .אם זה יקרה משתלם להם להגיע בתור "הילדים הרעים" שלא ששו לשתף פעולה עם ישראל ,לבל הממשל הסורי הנאור והנחמד יגמול להם בכל מיני התנכלויות ,אולי טבח .בתכליתו של עניין יש להבין ,כי אין בגולן שום התיישבות יהודית דורסנית, מדכאת ,או לא צודקת בצורה כה מקוממת כמו ביהודה ושומרון ,וזה בעצם ההבדל הגדול בין השניים. ישנו גורם נוסף במשוואה הזאת שיש לשים אליו לב, והוא נושא הסכם השלום .גם אם נכון הדבר שהגולן יישאר ישראלי ,יש לקחת בחשבון את האופציה כי הסכם שלום עם סוריה יבוא רק בתנאי בו הגולן יעבור לשליטתם .לכן ,מלבד השאלה האם נכון וצודק הדבר שהגולן יישאר ישראלי ,צריך גם לדעת מהי העמדה כלפי המצב הספציפי בו מוצע שלום תמורתו.
לרב ,אנו מתייחסי לנושא הגול במסגרת ההתייחסות הכוללת לשאלת "גבולות- ."67לפי הרגשתי שילוב בעיית הגול במושג הזה – "גבולות ,"67אינו הוג .קיי הבדל תהומי באופי השליטה על שטחי יהודה ושומרו *, ובשליטה ברמת הגול .
סיבות אלה עושות את השאלה הזאת למסובכת ביותר .לכן יש לי הרגשה שהגישה לכלול את שאלת הגולן בתוך שאלת "גבולות ,"67מהווה איזה "פטור" לא מוצדק מהשאלה האמיתית ,ומבטאת את הקושי להתעמת איתה .העובדה שעוד לא היה דיון תנועתי בנושא היא בעיתית ביותר .במיוחד לאור העבודה שעברנו לאחרונה ועידות הקשורות כך או אחרת לנושא הציונות ,בהם היה חייב לעלות הנושא הזה, לדעתי .כמו כן ,הרמה עומדת כרגע במרכז הפרשה הכי "חמה" בארץ – המגעים עם סוריה .ככל שנושא הגולן הופך להיות מרכזי יותר בסדר היום הציבורי ,כך אנחנו הופכים לפחות רלוונטיים .תנועה כשלנו ,הרואה את עצמה כחוד החנית של החברה בישראל ,ראוי שיהיו לה תשובות ,בעיקר בנושאים הממלאים את הכותרות .אם לא תשובות ,לפחות שאלות ,כי המצב הנוכחי של התעלמות הוא חמור ובעייתי. הדיון חייב לעלות ,ואיני מדבר רק על דיון מעל דפי "הגורן" או "על החומה" ,אני מצפה שיהיו פעולות בגרעינים ,וחוברות בתנועת הנוער .היום הוא הזמן להתעשת ,ולהתחיל לתקוף את הבעיה הזאת ,וכמה שיותר מוקדם – יותר טוב.
בואו נודה בזה ,אי הרבה התעסקות בשאלת הגול בתנועה .קשר היסטורי דווקא יש! הרי הקמנו ש שני קיבוצי ,גשור ונטור, ובכל זאת ידוע לנו כי אי א $מפעל או טיול ארצי בגול -מטעמי עקרוניי .
* העמדות המובאות כאן אינן מתייחסות לבקעת הירדן ,שגם לגביה יש לערוך דיון נפרד לדעתי .אך לא ארחיב בנושא כאן.
19
והיד רושמת . . .
נועה חדד, גרעין יהב
*הקטע נכתב בשלל גופים ללא שום כוונה מיוחדת. בי"ג עברנו מערך מגדר שכבתי .התחלנו בפעולה שחיפשה להביא דוגמאות אישיות להשפעות המושג ,מחיי קומונה בה 13בנות וארבעה בנים .הטקסט שקראנו בהקשר דיבר על תיאורה קווירית*, ועל אף חיבתי לנושא בהלך רוח מתאים ,הבחירה תמוהה .הקפיצה המחשבתית שדורש הרעיון הזה היא עצומה ,ומציבה מראש רף שבלתי אפשרי להתמודד איתו בשלב כל כך ראשוני .זהו אחד הנושאים הכי אינטמיים ובסיסיים בתפיסתו וחינוכו של כל אחד ,נושא שקשה לנו לבחון בצורה כל כך מהפכנית כל כך מהר .בעיניי הדוגמא הזאת ממחישה את בעיית העיסוק שלנו במגדר :בואו לא נדבר על בנים -בנות ועל מה ומי שאני ,אלא נפרק את המושגים האלו לגמרי .כך נוצר מצב בו לשיחה אין אחיזה בי ,ולכן ,במקום לעורר מחשבות משחררות היא מעלה את סף הציניות ,או מציפה מבוכה בצורת הומור. באמת אפשר לדבר על מגדר ככה:
בואו לא נדבר על בנים -בנות ועל מה ומי שאני ,אלא נפרק את המושגים האלו לגמרי .כך נוצר מצב בו לשיחה אין אחיזה בי ,ולכן ,במקום לעורר מחשבות משחררות היא מעלה את סף הציניות, או מציפה מבוכה בצורת הומור.
"השפם הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האשה .וכל יום ,כל שעה ,אלפי נשים ברחבי העולם מרחיקות אותו מעל גופן בכאב ,כיוון שהוא מסמל את כל מה שאנחנו לא רוצות להיות .לא מצליחות ,אי אפשר .המגע שלו באצבעות מהווה מעין תזכורת מתמדת לאי- עמידה בציפיות חברתיות ,לכישלון .ואולי באמת אי אפשר להתחיל בשפם? אחרי הכל ,הוא תקוע באמצע הפרצוף .אז ננסה משהו יותר מוצנע .שער בית שחי בחורף, נניח .אולי אזור אחד שלא יהיה תחת מתקפה מתמדת יצליח להצמיח סבלנות".
בין סימפטיות לציניות ,בין מרירות לאירוניה .קשה לקרוא טקסט שכזה ולחשוב על עצמך -את יודעת ש ,אבל זה לא כזה פשוט .הרי זה לא משהו שלא קראת כבר עשרות פעמים בטוויסט כזה או אחר, והרי אתם מודעים ומעורבים ,אבל תמיד איכשהו הפער בדימוי גוף -בין מה שאני יודעת לאיך שאני ממשיכה לרצות להיות -נשאר .כשמדברים גבוהה ,ההתמודדות היא מול עולם קפיטליסטי גדול, מקובע ובלתי ניתן להכנעה ,ועליי להאבק לא מול עצמי וחינוכי אלא מול כל תכתיבי המגדר בחברה המערבית ,והייאוש גדל.
20
מנגד ,אפשר לכתוב מגדר גם ככה:
"מזל שאני עובדת ביסודי .עם ילדים קטנים מאוד קל לדעת מתי עברת את הגבול ,מתי המראה שלך מבלבל מדי ואת נמצאת בקטגוריית ביניים .בי"ג השתעשתי מזה שפנו אליי מדי פעם בלשון זכר בטעות ,אבל ו'ניק שמפחד ממך כי הוא לא בטוח אם את בן או בת זה לא אחד הדברים המשמחים .אז היום שוב נדלקה לי נורת איתות ,והזכירה לי שהתרגלתי לכאב ולהוריד שער פה ושם זה הכרחי וכבר לא אמור להיות ביג דיל .אולי זה מה שאני צריכה לעשות, להבין שבשביל להיות יפה צריך לסבול .לא ברור מאליו ,אלא שינוי מחשבתי עמוק ,שסולל את הדרך להרבה אקסיומות כואבות שיבואו אחריו". אני גם יכולה לספר לכם על בחורה מהקורס מו"ח שלי ,שלא הורידה שערות ברגליים כי לא הרגישה צורך ,ודיברה על זה עם חניכים שלה שלמדו לתמוך ולהבין ,או על ילדה בכיתה א' שלא מוכנה להאמין לאפשרות שבסין ,בנות לובשות כחול ובנים לובשים ורוד .לכל אחד יש את הזוית שלו. האמירה האישית שלי יכולה להתחבר לכל כך הרבה דברים שנוגעים בכם ,כי היא שוברת את חומת הזכוכית של החריגות .התפיסה הבסיסית בשיחה על מגדר צריכה להיות שאין נורמה .הנורמה היא מיטת סדום שלא נועדנו להתאים לה ,כיוון שהיא יוצרת צרכנים ולא אנשים ,ומשרתת רווחים ולא את צרכי האדם .כל אחד מאיתנו חורג ממנה באופן שונה ולכל אחד יש נקודה שמציקה לו ,משהו בו .עיסוק תיאורטי נטו משאיר אותנו להתמודד לבד עם עצמנו ,ולא משנה איפה אנחנו עומדים על הסקאלות בין גברי לנשי ,או מה הדימוי גוף שלי .האדם היחיד שמנסה לפרוץ גבולות כאלה לבדו תמיד ירגיש חריג ,וללא שיח רחב ,החריגות לרוב תתפס כאקסצנטריות ותבוטל בחיוך. בתנועה חייבים להתפתח קודים של שיחה על מגדר .כמו שמדברים על כלכלה ,או על דיאלוג ומערכות יחסים ,וכמוהם ,גם הוא ארוך ולא נפסק ,כיוון שתפיסתנו את עצמנו דינמית ומאוד קשה לסמן מתי "השתחררת" מעולן של התפיסות המקבעות .הרי זה לא שנקום מחר בבוקר ויעלמו ההבדלים בין גברים לנשים או הציפיות החברתיות. קשה להרים אגרופים בזעם ,כי בנושא הזה טמון בעיקר כאב .כל עוד המיקוד של השיחה בתנועה יהיה רכישת כלים תיאורטים במסגרת פעולות וערבי לימוד בלבד ,יהיה קשה למקם את הנושא ביום יום שלנו, כיוון שזה ישאיר אותו לא נגיש ולא רלוונטי -תלוש, מהפכה שיכולה לחכות .והרי הצורך הזה בוער באנשים ,וחייבים להפסיק לפחד ולהתרגל לדבר עליו. אף אחד מאיתנו לא עשה שום דבר רע .בלי דיבור אישי ואינטימי בנושא הזה שום דבר לא יזוז ,כי נמשיך להרגיש לבד ,ושונים ,וחסרי אונים מול המציאות שכובלת אותנו ע"י הצבת תמונה חדה ובהירה של מי אתה אמור להיות .בואו .הביחד הזה הוא היחיד שיכול לשחרר.
האמירה האישית שלי יכולה להתחבר לכל כך הרבה דברים שנוגעים בכם ,כי היא שוברת את חומת הזכוכית של החריגות .התפיסה הבסיסית
בשיחה על מגדר צריכה להיות
שאין נורמה.
*תיאוריה קווירית מפרקת את הקשר המובן מאליו בין צלעות המשולש -של מין ביולוגי )האם נולדת זכר/ נקבה( ,ההתנהגות המגדרית )גברית /נשית( ,ומשיכה מינית )לבנים /בנות( .המודל המקובל של נקבה -אישה -נמשכת לגברים מתפרק .למשולש הזה שמרכיב את זהותו המינית -מגדרית של אדם יכול להיות צירוף שונה לחלוטין.
21
והיד רושמת . . . עומר מגל גרעין "דרקון"
שלום לכולם /בתור הקדמה קטנה אספר שכאשר הייתי אמור לצאת עם שאר בני שכבתי לבט"ש נפל דבר במדור נח"ל ונשלחתי לשמש כסמב"צ בבסיס הגדנ"ע ג'וערה )שבקרוב יקרא גבעת נוח( ,תוך שבועיים מינו אותי לפעיל החינוך של הבסיס .אני יודע שעכשיו כבר שבועות ,אבל אני חייב לחלוק איתכם חוויה מאוד מיוחדת שעברתי כאשר הכשרתי את המטבח לקראת פסח. למי מכם שלא יודע מה ההכשרה הזאת כוללת ,אספר שזה טקס פאגני שכולל בתוכו את יסודות האש ,המים והברזל .על פי הפסוק התלמודי "כבולעו כן פולטו" ,יש לחמם את הכלים לטמפרטורה בה החמץ היה כאשר הוא נספג בכלי כדי להוציא אותו ממנו לבטח .בפועל ,יש המון סירים גדולים )כלים בשריים וחלביים בנפרד( על כלבי גז וכירות מלאים במים רותחים .בנוסף ,יש מוטות ברזל מיוחדים שמניחים ישירות על האש כדי להגיע ל"ליבון חמור". אז איך זה עובד? במידה וזה כלי אוכל קטנים )צלחות, סכו"ם( ,פשוט מכניסים את הכלים לתוך סיר המכשפות הזה ,וכדי להיות בטוחים גם דוחפים את המוט המלובן פנימה .אבל בכל מה שקשור לשולחנות ,תנורים ומדפים, מה שקורה זה שאליהו ,נגד הּכשרות ,מניח את המוט שנייה אחרי שהוא הוציא אותו מהאש ,ואני בא ושופך עליו מים רותחים .כמובן שכל המים משפריצים עלינו ,ואני כל הזמן רץ למלא עוד ועוד מים ,וכשאנחנו שופכים את המים על המדפים הגבוהים אנחנו אשכרה חוטפים כוויות ,כל המטבח מתמלא אדים ואז גם הגלאי עשן מתחיל לצפצף, מה שהופך את הכול ליותר מלחיץ ותזזיתי ומרגיש כמו חוויה מעולמות עתיקים.
אחרי שהוא הוציא אותו מהאש אני בא ושופך עליו מים רותחים .כמובן שכל המים משפריצים עלינו, ואני כל הזמן רץ למלא עוד ועוד מים ,וכשאנחנו שופכים את המים על המדפים הגבוהים אנחנו אשכרה חוטפים כוויות 22
בואו נחזור שלושה ימים אחורה .במסגרת תפקידי ארגנתי לעצמי סיור לימודי במכון החגים של בית השיטה )ממליץ לכולכם גם לבקר שם( .שם ישבתי עם רעות מקבוצות הבחירה וניסיתי לאסוף בעזרתה חומר לחגים הקרובים .מטבע הדברים השיחה התגלגלה לה והגענו למצב שאנחנו מדברים על היהדות כיום ,על התכנים והתובנות המדהימות שעולות ממנה ,על מסרים סוציאליסטיים והומניסטים שעולים ישירות מתוך הכתוב ,ואיך זה בכלל יכול להיות ש"דת" לרוב באה לידי ביטוי בג'יהאד או ב"זכותנו )האלימה( על ארץ ישראל השלמה", איך המתנחלים לא רואים את זה? אנשי הקיבוץ ידעו להפוך את החגים לאקטואליים ובעיקר רלוונטיים לחייהם ולמעשה שהם ניסו לעשות .הדוגמא הכי מובהקת היא כמובן ההגדה הקיבוצית .על פי רוב ,הקונצנזוס בחברה הסובבת אותי הוא שההגדה הקיבוצית מהותה "כפירה בעיקר" -את ההגדה צריך לקבל כמו שהיא ,גם אם זה אומר פשוט לדקלם אותה בלי להבין את המסר החינוכי שטמון בסיפור האחים או כל דבר אחר שעשוי להיות רלוונטי לחיים כמו שאנחנו חיים אותם. האמת היא ,וזו לא פעם ראשונה שהיא נאמרת ,שהחלוצים בתחילת דרכם בחרו להיות "הבן הרשע", יש שיגידו שהם כפרו בעיקר ,ויש שיגידו שהם הטילו ספק .בכל מקרה הם הוציאו עצמם מהכלל ,אבל מתוך מקום של היכרות מעמיקה עם כתבי הקודש והמסורת .מה יש לנו כיום בחברה החילונית? דחיקה מוחלטת של התרבות הייחודית שלנו ,ולא צריך להוסיף איזו תרבות נכנסת במקומה. אחד העם ,במאמרו "בין קודש לחול" )שנקרא לראשונה על ידי במפגש של מזכירות שכבה( ,טוען בין היתר שההבדל בין קודש לחול הוא שבחול האמצעים הם שמקדשים את המטרה .מטרה :להגיע לבקר בעיר השכנה .בעבר האמצעי היה סוס ,אבל כאשר יש לי מכונית אז אני אשתמש בה .לעומת זאת בקודש המטרה מקדשת את האמצעים, מטרה :לכתוב את התורה ,בעבר האמצעי היה לכתוב על קלף ,אבל גם כיום כמעט 600שנה אחרי מהפכת הדפוס ממשיכים לכתוב על קלף .או, )וזו כבר לגמרי פרשנות שלי( אם פעם המטרה הייתה ניקיון יסודי של הכלים והשתמשו אפילו בברזל מלובן ,הרי שלמרות שהיום כבר יש דרכים יותר מתקדמות לנקות ,עדיין משתמשים בשיטה זו ,כי זה ההבדל בין קודש לחול.
"אנשי הקיבוץ ידעו להפוך את החגים לאקטואליים ובעיקר רלבנטיים לחייהם ולמעשה שהם ניסו ...בכל מיקרה הם הוציאו עצמם מהכלל ,אבל מתוך מקום של היכרות מעמיקה עם כתבי הקודש והמסורת"
כמו שאני תופס את זה כיום ,גם אם החברה החילונית תצליח לשאוב תכנים מתוך היהדות )ציוויים מוסריים וסוציאליסטים( ,היהדות שלנו היא די אופורטוניסטית ,היהדות מתקיימת למרות אנחנו .מי שבאמת דואג שתישאר יהדות הם אלו ששומרים על הצורה ,גם אם התוכן כבר מובן רק למתי מעט ,אותם מטורפים שמכשירים כלים, שהולכים כל יום לבית כנסת להתפלל תפילות לא מובנות להם ,שקוראים את כל ההגדה בלי לקחת ממנה אפילו משהו אחד לחיים שלהם. איך עמוס קינן אמר" :מה יותר טוב ,מה יותר רע ,מי אנו כי?"
בהכנת הכתבה עזרו :אליהו ,רעות ,אחד העם ועמוס קינן חווית ההכשרה החוויה שבמכון החגים דיבור
23
והיד רושמת . . . שייקו ברנדווין גרעין חריף
לקראת חג השבועות ,ניסיתי לשם שינוי לבדוק מה ליהדות יש לומר על הערך הנשגב "יצרנות". בבסיסו ,חג שבועות הוא חג חקלאי ,שנועד לחגוג את הבשלתה של התבואה ,ומבטא גאווה רבה בתוצר החקלאי ,לה שותפים החקלאי ואלוהים )על פי האמונה( .ננסה לעמוד על משמעות החג על פי שלושת שמותיו: חג הקציר – "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" )שמות כ"ג( שם זה ,מבטא את השמחה הטבעית בליבו של כל חקלאי ,כשהוא זוכה לקצור את היבול עליו עמל כל השנה. חג הביכורים – "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" )במדבר כ"ח(. שם זה מדגיש את ההתעלות הרוחנית שבהבאת התבואה לבית -המקדש. חג השבועות – "ועשית חג שבועות לה' אלוהיך" )דברים ט"ז ,ט'-י'(. כאן באה לידי ביטוי הסבלנות הנדרשת בהמתנה הארוכה להבשלת התבואה ולרגע בו אנו רשאים לקצורה ,בחג השבועות .תחילתו של התהליך הוא בחג הפסח ,בו חווה עם ישראל שחרור פיזי ביציאתו ממצרים .חג שבועות מסמל ,אם כך ,את השחרור הרוחני של האדם – הנובע מההתעלות הרוחנית שבקציר התבואה .שחרור רוחני זה משלים את השחרור הפיזי של האדם. א.ד .גורדון ,אחת הדמויות המרכזיות בציונות הסוציאליסטית ,טען מאז ומתמיד ,שרק בזכות העבודה ועמל הכפיים ,יצליח העם היהודי בגולה להשתחרר מדמות היהודי המסורתי – המרוחק מעבודה פיזית ומהטבע והאדמה. גורדון טוען ,שהניתוק מארץ ישראל ,ההתרחקות מהטבע ומעבודה יצרנית – היא זו שהוציאה את הרוח מהעם היהודי .במאמרו "עבודת התחייה בארצות הגולה" מתאר גורדון את העם היהודי בגולה
24
כ"עם פרזיטי ,עם מחוסר יניקה מעצם הטבע ,גם לגופו וגם לנפשו". היהודים בתקופת הגולה חיו בחוסר רוחני עמוק ,ועל כן נסמכה תרבותם על תרבויות עמים אחרים. על פי גורדון ,הבסיס לתחיית עם ישראל בארצו היא עבודת האדמה .רק על ידי עבודה מאומצת בארץ ישראל ,נוכל להחזיר לעצמנו את הרוח הלאומית. זו על כל פנים מורשתו של גורדון ,שאיתה אני מזדהה מאוד .ואכן ,תקופת שגשוג ופריחה עברה על העם היהודי בארץ ,החל מתקופת העלייה השנייה .ערכי העבודה העברית החקלאית הועלו למדרגת קדושה בצורות ההתיישבות השונות .ערכי השוויון והשיתוף היו נחלתם של מתיישבים אלה .כל זאת לצד תחיית הלשון העברית ותרבות חדשה של מוסיקה ,אמנות ויצירה. אידיאלים אלו היוו את עמוד האש שלנו כעם גם בשנותיה הראשונות של המדינה. אני מניח שלא אפתיע אף אחד באומרי שערכים אלה ,של עבודה חקלאית ,עברית ועצמאית כבר אינם חרוטים על דגלו של העם היהודי והחברה הישראלית. אספר כעת על מפגש מעניין שהיה לי ,עם אחד המתיישבים של קהילת עצמונה .עצמונה הייתה התיישבות בגוש קטיף .לאחר ההתנתקות ,חלק מהקהילה בעצמונה התיישבה באזור פתחת שלום בנגב המערבי. ביני לבין אותו מתיישב יש מחלוקות פוליטיות בלתי נמנעות .אולם ,בחרתי לשוחח איתו על נושא אחר, נושא שחשבתי שלו ,בתור ציוני דתי ,מתיישב וחלוץ יש המון מה להוסיף לעולם החילוני שלי.
ערכי העבודה העברית החקלאית הועלו למדרגת קדושה בצורות ההתיישבות השונות. ערכי השוויו והשיתו היו נחלת של מתיישבי אלה
בפרץ של סקרנות שאלתי אותו קצת על תקנות שנת השמיטה" .תראה ",הוא אומר לי" ,אני כבר לא יודע עד כמה זה רלוונטי לחיים שלנו ,גם אני כבר הרבה מאוד בפועל, זמן מנהל את העניינים מהמשרד". התאילנדים ממשיכים לעבד את השדה ,עושים איזו קומבינה של העברת בעלות לשנת השמיטה ,ואין שום בעיה למכור את התוצרת ולקבל היתר מכירה.
כמו הרבה חוקים ביהדות שנועדו לעצב אדם מוסרי יותר ,גם חוק זה תקף רק ליהודים ועל כן האפקט החברתי שלו כלל לא משפיע עלינו .כשאת כל "העבודה השחורה" בארץ עושים עובדים מארצות אחרות ,כשהחיבור שלהם למדינה ולאדמה כלל אינו קיים – מתעצב בארץ אדם אחר .אדם שונה מאוד מאותו אידיאל שניסה לצייר א.ד .גורדון לפני כמעט מאה שנה. במציאות שבה כל אדם פוטר את עצמו מאחריות על ההשלכות המוסריות של מעשיו ,יהיה קשה מאוד לעצב כאן חברה צודקת שבה האדם מחובר לעצמו ,למוסר הפנימי שלו ולטבע. העבודה העמלנית היצרנית ,העיסוק בחקלאות בארץ ישראל היה משול על פי תורתו של א.ד .גורדון לעבודת קודש של ממש. הקשר ביני לבין חקלאות עדיין רופף .אולם ,אני חושב שבחיים שאנו מעצבים לעצמנו חשוב מאוד החיבור לקרקע ,לאדמה ולטבע שסובב אותנו .אולי לא נחווה אותה התעלות רוחנית בעיסוק בחקלאות כמו שחוו אבותינו בעלייה השנייה .אולם, עבודה ועמל כפיים ,חיבור מחדש לטבע ולאדמה כפי שמתאר גורדון בכתביו ,יכול להוסיף מימד נוסף לחיים שלנו ,ובכך, כמובן ,גם לעצב כאן חברה אחרת.
25
הד הירוק עדי דרורי גרעין "חריף"
כידוע לכולנו העולם במצב רע .רע מאוד אפילו .תרבות שפע בזבזנית ,מפעלים מזהמים וממשלות שממאנות למצוא פתרונות -כל אלה יצרו מאסות של פסולת ,מי תהום ואוקיינוסים מורעלים ,אלפי מינים של חיות על סף הכחדה ואקלים הפכפך שראינו את תוצאותיו ההרסניות בצונאמים ,רעידות אדמה והוריקנים שפקדו את אסיה ואמריקה בשנים האחרונות .המודעות העולמית גוברת ,מיחזור ושימוש בשקיות בד הפכו לטרנד חדש ,כולם רוצים להיות ירוקים. אבל יש לאידיאולוגיה הזו רובד נוסף ,מורכב יותר ,שלא בטוח אם אותן כוכבות קולנוע הוליוודיות שקונות רק ליפסטיק אורגני וחלב פרפרי חופש יוכלו להכיל .הרובד הזה קובע )בעיני( כי אורח חיים ירוק לא יכול לעמוד בפני עצמו .אדם המגדיר את עצמו אקולוג חייב להגדיר את עצמו גם כרודף צדק, הומניסט .אדם צמחוני שמתייחס לחיות כשוות ערך ,חייב להיות אדם שרואה גם את כל בני האדם כשווים לו. באותה מידה ,אדם שמגדיר את עצמו כסוציאליסט לא יכול לשתוק נוכח מפעלים שמזהמים את מקורות המים והמזון של אוכלוסיות חלשות במדינות עולם שלישי .דוגמא נוספת היא נפט -דלק פוסילי מזהם ששריפתו משחררת לאוויר כמויות אדירות של פחמן דו חמצני ,הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ .נפט הוא כלי פוליטי בעל משמעות חברתית כלכלית עצומה שביכולתו להפסיק ולהתחיל מלחמות .ראוי שאדם שרוכב על אופניים כדי לחסוך דלק יתנגד למשטר ששורף שדות נפט בעירק וההפך .ראוי שאדם שנלחם על זכויות עובדים במדינתו יקנה סחר הוגן או אוכל אורגני מתוצרת מקומית שלא הונדס גנטית על ידי תאגיד דורסני .התעשייה הצבאית ומלחמה ככלל היא אסון אקולוגי בלתי הפיך אבל לא בטוח שכל הירוקים מאמינים בתהליכי שלום ומקדמים אותם. אנחנו כתנועה חייבים לעשות את ההקשרים האלו, להתעניין ,ללמוד ,לקדם את הנושאים האלו בקהילות, קומונות ,קנים שלנו .אם לא נישאר ערניים וחדים ונגייס כמה שיותר אנשים עם המכנים המשותפים האלה למאבקים שלנו ,עוד כמה שנים לא יהיה לנו עולם לחנך בו ,בין אם הוא ייטבע תחת הרי זבל ומי קרחונים מומסים ובין אם ייחרב בהפצצת אטום במלחמת העולם השלישית.
ראוי שאדם שרוכב על אופניים כדי לחסוך דלק יתנגד למשטר ששורף שדות נפט בעירק וההפך.
אנקדוטה לסיום- כל המחשבות מאחורי הכתבה הזו התפתחו בזמן שמירותיי במוצב חצבה אחרי שלא מעט נוע"לניקים ,תנועתיים וערכיים מאוד ,פשוט לא הצליחו להבין למה זה מוזר לי שהם קונים כ"כ הרבה קולה ואוכלים במקדונלד'ס ולא הצליחו לקשר בין העובדה שהם נגד ניצול לעובדה שהם צורכים מוצרים שעשויים מדם של ילדים הודים חסרי ישע .אולי גם אתם לא מבינים ,על זה בכתבה הבאה.
26
תרבות אור דנמרק, גרעין קוקוריקו
מי שהיה סביבי בשבוע האחרו בטח שמע אותי מכרכר סביב הספר החדש של אלכס ליבק שנבחר מזמ לצל החביב על הקומונה. אז נתחיל עם קצת רקע .אביו של אלכס ליבק היה הילד ה 14:במשפחה ענייה באודסה ואימו מתה בלידתו .אביו עלה לארץ עם משפחתו המאמצת ב ,1922:עבד כסוחר ,ולבסוף פתח חנות וילונות ברחוב הרצל בתל אביב .אלכס ליבק נולד בתל אביב בשנת .1944ליבק עבד בחנות של אביו בחופשות הקיץ מבית הספר ,והוא היה אמור להשתלב בעסק ,כמו שאחיו השתלב. לאביו היה עוד תחביב ,הוא צילם למזכרת את החיילים הבריטים ששירתו כאן .הוא הביא לליבק גם מצלמה אחת ,כמין תיבה מרובעת שדרך העינית שלה בקושי ראו מה שצולם .חדר החושך שלו היה האמבטיה בבית .כך התחיל ליבק את תחביב הצילום שלו .תחילה בבית ,אחר כך בבית הספר .לאחר שירותו הצבאי נרשם ללימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מלמחת ששת הימים עזב ליבק את הארץ ,כי לא אהב את תחושת האופוריה ששררה .בשנת 1981הגיע ליבק עם אשתו לארץ, לאשקלון ,כדי לתעד את פרויקט שיקום השכונות .הוא עבד עם ציוד שאותו שכר מסטודיו תמורת צילום שתי חתונות בשבוע .באותה שנה, החל לעבוד עם רינו צרור בעיתון "אנשים" .ביחד איתו עבר ליבק חירות מחשבה ואמפטיה .ליבק. ל"חדשות". באפריל ,1984צילם ליבק את התמונה מ"פרשת קו "300שפורסמה בעיתון "חדשות" למרות הצנזורה שהוטלה עליה ,ועוררה סערה .בתמונה נראים שני אנשי שב"כ מובילים את אחד ממחבלי קו ,300אשר הוצא להורג מאוחר יותר ללא משפט ובמכות רצח .כאשר "חדשות" נסגר ב ,1993:עבר ליבק ל"הארץ" והפך לחבר קבוע במערכת .ב"הארץ" מפרסם ליבק את המדור הצילומי "הארץ שלנו" והמדור "המאה ה ."21:בנוסף צילם ל"הארץ" בשנת 2005סדרה של תמונות שמתעדות את העוני בישראל. היום חי ליבק עם זוגתו ,שרי אנסקי .לשניים נולד ילד .אלכס ליבק פרסם ארבעה ספרי צילום במהלך חייו" :עין לציון" בעריכת דוד טרטקובר" ,סרנדה תל אביבית" )שירים של אלתרמן וצילומים של ליבק(" ,הארץ שלנו" ו"כמו כלב" בהוצאת "כתר" )שכולו תצלומים של כלבים( .הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית. אלכס ליבק זכה בפרס ישראל לצילום לשנת 2005התשס"ה .מנימוקי השופטים" :אין עוד צלם כאלכס ליבק המעורה כל כך בחוויה הישראלית .הוא ניחן במחויבות ומשמעת ,ראיה מקורית ונוקבת ,לעתים אירונית של המציאות הישראלית על המובלעות הנידחות שלה .ליבק מצלם מתוך חירות מחשבתית ואמפטיה ומתוך התבוננות פואטית במחוות הרגעיות של המתרחש ברחוב הישראלי".
אי עוד צל כאלכס ליבק המעורה כל כ בחוויה הישראלית .הוא ניח במחויבות ומשמעת ,ראיה מקורית ונוקבת ,לעתי אירונית של המציאות הישראלית על המובלעות הנידחות שלה.
27
בחרתי להביא את התמונה הזאת כי איפה שהוא אני חושב שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליה. ורציתי לשתף את המחשבות שרצו לי בראש כשראיתי אותה. תמונה בשחור לבן היא דרמתית ויש בה אולי טיפה של אקשן ,מין מחזה שלא נעים להימצא סביבו אך אי אפשר שלא לעצור וטיפה לבהות .פינת רחוב ללא זיהוי מיוחד ,זאת יכולה להיות כל פינת רחוב בעיר מרכזית .שלוש כוחות בתמונה -בת ,אמא ודמויות בפרסומת. מבט ראשון :אנו מתמקדים באם ובבת .מרכז התמונה -הבת ,שישר מסתמנת לנו כקרבן ,נתפסת בתמונה כמקבלת איזה סטירת לחי מאמא .כמעט ברפלקס אני מנענע את הראש בסלידה ואמירות כמו "אין מכות חינוכיות" ו"ילד מכה הוא בן להורים מכים" עולות לי לראש וכעס מתפתח אצלי כלפי האם. מבט שני :הדמויות בפרסומות מתחלקות לשניים .החברה הגדולים על הקיר מאחורה מייצגים בשבילי את החברה איך שהיא נתפסת אצל רבים -איך אמורים להראות או איך יהיה לך טוב ,בטוחים בעצמם ,יפים ולבושים יפה .מולם ,על התחנה ,תמונה של ילדה צעירה מהם ואפילו מזכירה במקצת את הילדה האמיתית בשערה .הם כאילו המחשבות של הילדה -איך הא מדמיינת את החברה ואיך היא תופסת את המקום שלה בניהם, כאילו הנערה בתמונה היא ההתגלמות שלה או למה היא רוצה להגיע או אמורה להגיע .אבל משהו חסר בפרסומות ,דמות האם ,איזה שהוא רסן ,משהו שיעמיד אותה על טעותה ובמקומה ,משהו שיגיד "אין סביבך טבע ומים זורמים ופרחים ,יש בטון וכביש!" )עוד דימוי חזק בהבדל של הפנטזיה בפרסומת( ,לא מתוך איזה רוע או יצר מדכא אלא ,מתוך דאגה אמיתית לחייה של ביתה. נחזור לדמויות המרכזיות .יחד עם המחשבות הללו אני עדיין מסמן את הילדה כקרבן ,אבל הפעם לא רק בגלל שאמא איבדה שליטה ,אלא גם איך שהחברה מתנהגת אליה .כך גישתנו לאם גם משתנה, אנו עדיין לא מצדיקים אותה אבל מרחמים עלייה ,על היותה לבד ,בודדה מול הדמויות הרבות והמגובשות בפרסומת ,על החוסר יכולת שלה וחוסר הביטחון העצמי שלה .היא הניגוד של הדמויות בפרסומות וכמו נדנדה לשני הצדדים יש משקל על הילדה .עצוב. זה מה שאני אוהב בצילום ,תמונה אחת משדרת הרבה שאלות להרבה כוונים .אם הייתי מוכרח לתת שם לתמונה ,בטח הייתי נותן כותרות גדולות ומכוונות כמו "מי הקרבן?" או "פאר המציאות" ,אבל למזלנו ליבק לא נותן תשובות ולא נותן כותרות -רק מקום וזמן.
28
תרבות יריב נאור קבוצת "קוקוריקו"
המלצה שלי...
"זיכרו דברי " הרומן "זיכרון דברים" ,רומנו הראשון של יעקב שבתאי ,ראה אור לראשונה בשנת ,1977לאחר שנים רבות של עבודה ,והינו מלאכת מחשבת מורכבת של יצירה שהינה מעגלית בצורה מושלמת ,זורמת במשפט אחד ארוך ורצוף מתחילתו של הספר ועד סופו ונע קדימה ואחורה בזמן .ולא בכדי נחשבת ליצירה הספרותית החשובה ביותר בספרות העברית המודרנית ,ולא נופלת בערכה מיצירות ספרותיות גדולות אחרות בספרות העולמית .הרומן מתאר את קורותיהם של שלושה חברים ,צזאר, ישראל וגולדמן )שכבר במשפט הראשון מתאבד .(...שלושתם בשנות השלושים לחייהם ומתגוררים בת"א של שנות ה .70ישראל וצזאר שותפים לדירה .ישראל פסנתרן ומוסיקאי ,אשר אינו מתאמץ יותר מדי במציאת עבודה ,ולכן חי אצל צזאר -חברו הצלם ,רודף הנשים האובססיבי ,אשר מקיים מערכת יחסים היוצאת מכלל שליטה עם שלוש נשים בו זמנית ,ואשר אף אחת מהן אם ילדו החולה מאוד .ואילו גולדמן ,שתשעה חודשים אחרי שאביו התאבד ב 1באפריל )אירוני( ,בתחילת הספר מתאבד אף הוא ב 1בינואר )מאוד אירוני( בסוף הספר .הוא "הילד בן "30החי אצל הוריו )בחדר נעוריו( ,המנסה למלא את חייו בכל מיני תחביבים ושגעונות חולפים :מכשירי כושר ,אופנועים, אסטרונומיה וכו ..ואינו יכול שלא להרגיש ריקנות ואת הבל קיומו .וכך שלושת הדמויות נעות ללא הרף על הציר המחפיף ומנתק אותן אחת מן השניה חליפות. ספר הנקרא בנשימה עצורה )זכרו! הוא כולו פסקה אחת רצופה (...ומעניק חוויה בלתי-רגילה בייחוד בקריאה הראשונה. קריאה נעימה!
29
תרבות יריב נאור קבוצת "קוקוריקו"
המלצה שלי...
"מ המקורות" שלמה גרוניך ,בהופעתו החדשה "מן המקורות" לקח טקסטים מהיפים ביותר ביהדות :מהתנ"ך )קהלת ,שיר השירים ,תהילים ,מגילת רות (...מהסידור )שחרית ,תפילת הדרך (...ואפילו משירי יהודה הלוי ,והלחין אותם בפרשנות מודרנית ובעיבודים מורכבים ומשתנים. דווקא בתור מי שבא מבית חילוני ואינו רואה את הטקסטים הללו בחרדת קודש ,יכולתי להתענג עליהם פשוט כיצירות ספרותיות מופלאות ,שירי אהבה ,שירים על האדם ואלוהיו ,מוסר וצדק שהלחנים של גרוניך ,מהגוספל דרך הקאמרי ועד הרוק מפקיעים אותם מבעלות הדת והדתיים עליהם והופכים אותם לנגישים לכל אחד .ההופעה כולה באווירה מיוחדת ומרגשת ,גרוניך על הפסנתר ,השופר וכמובן על השירה ,ומלווה ברביעיית כלי קשת וכלי הקשה. האלבום ,הצפוי לצאת בקרוב ,יארח גם את האומנים :גד אלבז ,חיים אוליאל ,מקהלת שבא ,שם טוב לוי ,מיכל אדלר ,העבריים מדימונה ועוד... ההופעה תגיע במהלך חודש אוגוסט לצפת במסגרת פסטיבל הקלייזמרים .כמו כן קליפים נבחרים כבר ניתן למצוא באתר .youtube
30
המדור לשכבות פל ,אחווה וחזו
בלבד!
דבר עורכי משמר לילדי : שלום ילדים! כפי שרובכם בודאי שמים לב ,לפעמים אבא או אמא או מדריך או מדריכת הגרעין קוראים עיתון כלשהו ,אבל לנו אין הם מרשים לקרוא בו! הם אומרים שהידיעות בעיתון מיועדות רק למבוגרים ,ובאמת כאשר אנו מנסים לקרוא בו אנו מוצאים עצמנו משתעממים :אין ציורים, הנושאים משעממים ,ואין אפילו בדיחה אחת לרפואה. כשאנחנו קונים את החוברות המצוירות שלנו או כותבים ב"הגורן" שלנו ,הם מבטלים מכל וכל את השטויות הרשומות שם ,נמנעים מלכתוב בו ,אך בכל זאת קוראים את החוברות הללו בהתלהבות ,משל היו אלו כתביו האבודים של מרדכי מרטין בובר. ולכן ,הגענו למסקנה: הגיע הזמן שגם לנו יהיה ,אם לא עיתון אז לפחות מדור ,שבו נוכל לרשום כל העולה על דעתנו ,מבלי לחשוש שאבא או אמא יקראו אותו .ולכן הוצאנו במיוחד בשבילכם את "משמר לילדים" בעריכת שלמה ניצן. וממש כמו "משמר" ,כך גם במדור שלנו ,נעסוק בעניינים חשובים ורציניים הקשורים בתנועת הבוגרים ,רק מה ,כאן אפשר לכתוב כל מה שעולה על רוחנו ,כיוון שזה רק לנו ,הילדים.
מהנעשה בתנועת הבוגרי : התחממות גלובלית זה נושא כל כך כאוב...
לגמרי .בואו נדבר על היחסים ביננו
הורים יקרים! כולנו מעוניינים לעבור את חג השבועות באוירה נעימה ושקטה .על כן הקמנו מתחם משחקים שלם לילדנו ,בו הם יוכלו להעביר סדנאות נפלאות לעצמם! יצירה בגואש ,הכנת כדורי שוקולד ,קוסם והופעה מיוחדת של יוסף המספר! כמו כן ,כל הורה ,שחושב שילדו מספיק יצירתי – וזה לא מצריך יותר מדי – בכדי להעביר סדנא בעצמו ,מוזמן לפנות אלינו ואנו נדאג לשבצו בתור מפעיל סדנא עצמאי! כמו כן ,דרושים לנו הורים שיתנדבו להיות "הורים מלווים" בסדנאות הללו ,כי בכל זאת ,אף אחד מאיתנו לא רוצה לראות את הגוזל שלו רץ ובוכה לכיוונו ,כאשר עינו נוטפת גואש. בברכת חג שמח ושקט ,הצוות הממש בוגר.
31
"אחרי הכל ,יש דברי גרועי יותר מהמוות .מי שבילה פע ערב של ע סוכ ביטוח ,יודע על מה אני מדבר" )וודי אל (.
0-385-REARCOVER-
"סוכנת נסיעות )בטלפו ( :לפולי יש לנו כמה מבצעי שאני מאוד ממליצה .יש לנו קוד כל את החבילה הבסיסית שכוללת חמישה מחנות ריכוז בעשרה ימי ,שהייה במלו ארבעה כוכבי בוורשה ויו חופשי אחד בוורשה לקניות .מעבר לזה יש לנו כמוב את פולי הקלאסית ב 14יו כולל ביקור בשבעה מחנות ריכוז ,שהייה במלו ארבעה כוכבי ,כולל ביקור בגטו ורשה ואחר הצהריי חופשי לקניות .יש לנו ג סופשבוע )וויקנד( בפולי שזה שבעה מחנות ריכוז בשלושה ימי .לא ,אי יו חופשי לקניות .כמוב שיש לנו את ה 21יו שזה פולי רבתי ע כל מחנות הריכוז... הבת של אחותי היתה בטיול כזה ע הבית ספר וזה היה מאוד מרשי .היא בכתה באושווי."$ סוגרת את הטלפו ופונה ללקוח שיושב מולה :איפה היינו? לקוח :תסלחי לי אבל מה שאמרת קוד בטלפו ,על שבעה מחנות בשלושה ימי נשמע קצת... סוכנת :קצת הרבה? תתפלא שאפשר להספיק הרבה מאוד בשלושה ימי . לקוח :לא ,לא ,זה נשמע... סוכנת :יקר? לקוח :לא ,אני לא רוצה לפגוע ,אבל זה לא נשמע נורא? סוכנת :טוב ,זה היה די נורא מה שהיה ש ,לא?" )מתו& המערכו "סוכני מסילות" של החמישייה הקאמרית ,כתב :אס' ציפור ,משתתפי :קר מור ושי אביבי( "תאמינו לי .אני מבקר תרבות וספרות כבר הרבה שני ,ותת רמה כזאת א' פע לא ראיתי" )אהרו רו ברזני, סופר ,משורר ,מחזאי ,צייר ,פסל, במאי ,פובליציסט ומבקר .והוא מפרט(: "מילא זה שא' אחד לא הצליח לקרוא את זה .כבר ראינו סרטי של ברגמ שכמה שאהבנו לא הבנו ,וכמה שלא הבנו ככה אהבנו .אבל התוכ ...התוכ הוא מה שהרתיח את דמי יותר מכל! השימוש בשפת ההיבריש הדלה ,יחד
"יפתח – יגאל פייקובי '$ת חופש .הנגב – היו נגמר בשש. הראל – מה זה הראל? הייתי ...ראיתי ...אבל ...לא". )פלמ"חניק בדימוס שובר מיתוסי ( "אמנות וואגינלית" )נוגה לש ,גרעי קארמה ,בתשובה לשאלה כיצד הייתה מגדירה את הציור שציירה בפעילות שהתקיימה ביו גרעי .הפעילות ,אגב ,נתנה לנוגה ולשאר חברי הגרעי הזדמנות לבטא את יכולותיה האומנותיות, כחלק מפרקסיס של יצירה ,הבעה אישית ,והעברת זמ עד ארוחת ערב(. "ג לי היו פע עסקי ע כנענות .לא בזמ השואה ,כמוב " )אהרו רו ברזני ,פובליציסט וכו'(. "אני מהפכ .כ ,לא מתבייש להגיד בפה מלא ,כלומר ,לא באמת בפה מלא ,כי כבר מזמ עברו הזמני שהייתי אוכל בפה מלא ,איפה ,אני יש לי נימוסי שולח ,אבל ...איפה הייתי? אה ,כ ,לא מתבייש לומר ,בפה מלא במוב הסמלי של המילה ,שאני מהפכ .כ .ולא שאני לא אוכל חרא, סליחה על המילה ,על מה שאני עושה, אבל זה לא מערער את תודעת המהפכנות שלי אלא רק מחדד אותה .הנה ,אני את דוגמה .מרד למשל .אני מורד .אני לא מוכ לקבל את המציאות המקולקלת .אני מסרב לה .משימה ,ברו& הש יש לי .ואני מסור לה מאוד ,משימה מהפכנית, שלוקחת את מה שמקולקל ומתקנת אותו .רוצי מרד? אז שמישהו יגיד לי באיזה תרבות פוסט מודרנית ללכת ע החרי $בחו $נחשב לאידיאל יופי!" )השיפוצניק של תנועת הבוגרי של השומר הצעיר( "היו איזה ילד אחד בק מש& לי בצמה, אז אמרתי לו שהוא פוגע בי ונכנס לי למרחב המחיה בניגוד לרצוני .הוא אמר שהוא מצטער והוא בס& הכל רצה לשבור את הניכור בינינו ולנכח אותי .אז התחלנו לדבר ,ובסו' אמרתי לו שזה
ע התכני הילדותיי והמדיה המטופשת של האתר האינפנטילי הזה ,המשמש כאשליה של קהילה חברתית אמיתית כשלמעשה הוא עורבא פרח תו לא ,גרמו לי במקרה הטוב לתהות על קנקנו של טור אווילי זה ,ובמקרה הרע לבוז וא' לזע בלתי נשלט .וזע בלתי נשלט עושה לי להפלי"$ )אהרו רו ברזני ,סופר ,משורר וכו'( וואגינלי .נגה לשם
"אני שונאת יהדות! אני רוצה להיות מקורית!" )אחת שמבינה( "שחיקה של ערכי .זה מה שקורה באר .$תראו למשל את בר רפאלי :ככה מדברי על המדינה? ככה הולכי ע כוכבי הוליוודיי ? בזמננו הדוגמניות לא היו חולמות לעשות דבר כזה. רינה מור למשל ,א הייתה מזדיינת ע מישהו שלא במאוחד – כל התנועה הייתה על הרגליי !" )פלמ"חניק בדימוס( "בולבול" )נאמר על ידי אלמוני בקשר ,גזרת יריחו( "אז יריב ב אהרו אומר לי' :אתה לא תופס את מושג התיקו עד הסו'!' ביקשתי שיסביר לי שוב .הסביר .ניסיתי שוב .לא עובד. הסביר שוב ,הפע לאט יותר וע דוגמאות מפרקי אבות .ניסיתי שוב ,ולא תאמינו – הברז התחיל לעבוד!" )השיפוצניק של תנועת הבוגרי של השומר הצעיר(
בסדר ,ואני שמחה שפתחנו את הלב ודיברנו על הדברי שיחה כהווייתה, ושא הוא רוצה אז הוא יכול לגעת לי בפות" )אפרת ניצ ,בת שש וחצי ,חניכה בק אשדוד של השומר הצעיר מאוד( "מה לי ולעול הבמה? אני עוד יותר מראויה ...אני איכותית!" )אחת שמבינה( "ה הגיעו מאירופה ונראו כמו צלליות של בני אד .כול ידעו שכדי לשרוד היית צרי& להיות על פי רוב נוכל וממזר, ושהטובי באמת נספו .חו $מהפרטיזני ,שהיו גיבורי אמיתיי .ואז כול הגיעו ,ראו אותנו ,שהיינו נראי לה כמו קוזאקי ,כמו האויב – חזקי ,מסוגלי ,חדורי רוח חיי ,עבריי ,אר $ישראליי – ולא האמינו שיש יהודי כאלו .והיו תראה מה זה .כל היו רק שואה שואה שואה, שואה ,שואה ,פולי ,שואה ,שואה ,שואה ,פוגרומי ,שואה, שואה ,גבורה ,שואה ,שואה ,שואה .שואה .שואה ונינט" )פלמ"חניק בדימוס ,עי חרוד מאוחד ,התשס"ח( "לא רק שהשער האחורי של הגור מטי' למחשבה פוסט מודרנית ,ואפילו לניהיליז ,ה ג פספסו פע אחת בגיליו שעבר ,והייתי צרי& לחרב תו& כדי קריאת ספר ההגדה! בושה וחרפה!" )אהרו רו ברזני וכו'( "אני רוצה למות!" )אחת שמבינה ,ותודה לגלעד כהנא, משורר אמיתי(.