10 minute read

Halina B.

Next Article
Henrik Brisker

Henrik Brisker

“[...] All along I just wanted to sleep, sleep as much as I can. And I thought that this night will be just the same as other nights, we will go [to the bunker] for a few hours and it will be gone within a few hours until we can go back to rest. And somehow, every new routine that happen, we got used to it. Until a new, worse routine came along, we missed the former one. But we went down to that bunker, and it was a cellar under a cellar. That’s how it was built. It was, we entered Miła Street no.3 but we actually were lying under the ruins of Nalipki 49. It was this corner, extraneous house. And this house was bombed at the beginning of the war and remained ruined. So from this basement in Mila 3, there was this maze with all kinds of curves, I honestly could never know how to get in there again. How they let us in there. Everyone was lying on the bunk beds, it was dense and frowsty but there was no fear. We thought ourselves safe in there. There were also these wall cabinets, with food supplies each brought for themselves, they brought food that can be stored and held for months. And there were all the cooking facilities, stoves, and they said there were weapons, and also a water pump in there. They built fans to bring fresh air in and dirty air out. It was elaborate. And there were so many people together, lots of young people. Mostly young people. Because the adults were already taken in all the Aktions. All those who left were the ones working in the Platzowka, real young people, strong, and so we had this hope inside. That’s how I felt, anyway, I was a kid back then. And there was electricity. It wasn’t like in an attic or a basement, that was something else. And we didn’t leave for three weeks. All those thoughts I had about the Aktion to be over in four or five hours and we can go out againno. This time we stayed. [...]”

But we went down to that bunker, and it was a cellar under a cellar. That’s how it was built. It was, we entered Miła Street no.3 but we actually were lying under the ruins of Nalewki 49. It was this corner, extraneous house. And this house was bombed at the beginning of the war and remained ruined. So from this basement in Mila 3, there was this maze with all kinds of curves, I honestly could never know how to get in there again. How they let us in there. Everyone was lying on the bunk beds, it was dense and frowsty but there was no fear. We thought ourselves safe in there. There were also these wall cabinets, with food supplies each brought for themselves, they brought food that can be stored and held for months. And there were all the cooking facilities, stoves, and they said there were weapons, and also a water pump in there. They built fans to bring fresh air in and dirty air out. It was elaborate.

Advertisement

תא ונב הככ .ףתרמל תחתמ ףתרמ היה הזו הזה רקנובל ונדרי לבא

תוסירהל תחתמ ונבכש םצעבו

3 הלימ בוחרב וסנכנ ,היה הז .הז

תיבהו .הזכ ינוציח ,רנרוקב ,הזכ תיב היה הז . 49 יקפלנ לש תיבה

הזה ףתרמהמ זא .סורה היה אוהו המחלמה תליחתב ץצפוה הזה

יתייה אל תמאבו ,םילותיפ ינימ לכ ,הזכ ךובמ הזיא היה 3 הלימבש

ובכש םלוכ .םשל ונתוא וליבוה ךיא .םשל סנכיהל היינש םעפ תעדוי

תא ונבשח .דחפ היה אל לבא קינחמו הזכ ףופצ היה ,םישגרד לע

םייונב הלאכ ריק תונורא םג ויה המש .הזה םוקמב םיחוטב ונמצע

ותוא רומשל רשפאש ןוזמ וניכה ,ואיבהש ןוזמ דחא לכלו

היהו ,ורמא קשנ היהו ,םייריכ הזיא לשבל והשמ היה םינקתמה לכ

ריווא סינכהל ידכ םיררוואמ ןכ םג ושעו .םינפב םימ תבאשמ וליפא

.ללכושמ היה הז .ערה ריוואה תא איצוהלו

יתבשחו ,ןושיל דוע יתיצר ךכ לכ ןמזה לכו ]...[״

תועש המכל דרנ ונחנא ,דימת ומכ היהי חטב

רוזחנ ונחנאו ,תועש המכ ךות ףולחי הזו

לכ ,והשכיא היהי בושו .חונל לכונ ונחנאו

אלש דעו וילא ונלגרתה והשכיא םייח רדס

ונעגעגתה רבכ זא ונממ עורג רתויו שדח אב

הזו הזה רקנובל ונדרי לבא .תוחפל הזכל ,וילא .הז תא ונב הככ .ףתרמל תחתמ ףתרמ היה

ונבכש םצעבו 3 הלימ בוחרב וסנכנ ,היה הז

היה הז . 49 יקפלנ לש תיבה תוסירהל תחתמ

הזה תיבהו .הזכ ינוציח ,רנרוקב ,הזכ תיב

זא .סורה היה אוהו המחלמה תליחתב ץצפוה

,הזכ ךובמ הזיא היה 3 הלימבש הזה ףתרמהמ

תעדוי יתייה אל תמאבו ,םילותיפ ינימ לכ

ונתוא וליבוה ךיא .םשל סנכיהל היינש םעפ

הזכ ףופצ היה ,םישגרד לע ובכש םלוכ .םשל

ונמצע תא ונבשח .דחפ היה אל לבא קינחמו

תונורא םג ויה המש .הזה םוקמב םיחוטב

,ואיבהש ןוזמ דחא לכלו םייונב הלאכ ריק לכ .םישדוח ותוא רומשל רשפאש ןוזמ וניכה היהו ,םייריכ הזיא לשבל והשמ היה םינקתמה .םינפב םימ תבאשמ וליפא היהו ,ורמא קשנ ריווא סינכהל ידכ םיררוואמ ןכ םג ושעו .ללכושמ היה הז .ערה ריוואה תא איצוהלו

.םיריעצ ןומה ,דחיב םישנא הברה ךכ לכ ויהו לכב וחקלנ רבכ םירגובמה יכ .םיריעצ בורל ודבעש הלא קר וראשנ .תומדוקה תויצקאה

היה הככו ,םיקזח ,םיריעצ שממ ,תוקבצולפב

יתשגרה הככ ינא .םינפב הווקת תאזכ ,והשמ

,הככ יל היהו .הדלי יתייה זא ינא ,ןפוא לכב

ךכ לכ םע תויהל ,ןוחטיב לש השגרה והשמ

היה אל הז .למשח היהו .דחיב םישנא הברה

רחא והשמ היה ,ףתרמב וא גג תיילעב ומכ זא השולש ךשמב המשמ ונאצי אל רבכו .ירמגל שמח עברא רובעכש יתבשחש הז לכ .תועובש .אל -בוש אצנ ונחנאו רובעת היצקאה תועש ״]...[ .ונראשנ םעפה

Because of them the bunker was filled with so many new people that you literally could not breathe in there. Every time more and more people joined us, it got to a point you couldn’t light a match in the bunker. We were lying naked, almost fully naked. And we waved our hands, and we used to soak our sheets in water. Then the water ran out, the fans didn’t work, because the electricity wires burned, and all the water tubes burst. They were burning the streets methodically. One by one. So from the well, we used to soak our towels and sheets and wave in them, it was hell. A short, narrow place and so many people on the bunk beds, naked with wet rags over their foreheads [...]

Stable Diffusion, Prompt: "Architectural drawings of a basement in Warsaw 1943 with a hole in the middle of the wooden floor leads to a (mazed):1.33 (tunnel):1.1 that leads to another house."

“[...] Because of them [a group of young people - see full testimony] the bunker was filled with so many new people that you literally could not breathe in there. Every time more and more people joined us, it got to a point you couldn’t light a match in the bunker. We were lying naked, almost fully naked. And we waved our hands, and we used to soak our sheets in water. Then the water ran out, the fans didn’t work, because the electricity wires burned, and all the water tubes burst. They were burning the streets methodically. One by one. So from the well, we used to soak our towels and sheets and wave in them, it was hell. A short, narrow place and so many people on the bunk beds, naked with wet rags over their foreheads, and this group of young people who kept messing around with each other and devoured and didn’t notice anyone else around who were already… It really got to that point. But that happened at the last minute when you couldn’t even light up a match and every other moment someone passed out. I have never seen anything like this, they were like flies. You were talking to a person and he was down. The other person was standing… and the next moment he was down too. And then, all of a sudden, the Germans started knocking, they didn’t know where’s the entrance and there were many, many obstacles on the way to our bunker. But they already revealed one of them and they started knocking. And I was on the edge of passing out, from this stench, the dense, and the heat. And my mom woke me up every time when they started knocking, and that’s when she said “They found us”. It was such a horrible phrase.”

]האלמ תודע האר -הריעצ הרובח[ םללגב ]...[״

םישנא הברה ךכ לכב ונלש רקנובה אלמתה

לכ .המש םושנל היה רשפא יא שממ רבכש

יא רבכש ךכל עיגה הזו דועו דוע ואב םעפ

ונחנא .רקנובב ,רורפג קילדהל היה רשפא

ויה ,ונפנפנו .םימורע טעמכ ,םימורע ונבכש

אל רבכ ,םימ היה אל רבכ .םינידס םיביטרמ

,למשחה יטוח ופרשנ יכ ,םיררוואמה ודבע

ופרש םה .םימ תורוניצה לכ וצצופתהו

ונייה זא .ינשה ירחא דחא .תויתטישב תובוחר םינידסו ,תובגמ םיביטרמ ונייה הזה ראבהמ ךומנו רצ םוקמ םונהג היה הז ,םיפנפנמו םימורע םישגרדה לע םישנא הברה ךכ לכו המש הלאו חצמה לע םיבוטר םיטוטרמס םע

דחי וקסעתה ןמזה לכש הלאה םיריעצה םע

םירחאה לע תעדל וצר אלו וללזו ינשה םע

הז לבא ,ךכל תמאב עיגה הז ...הככ רבכש

רשפא יאש רבכשכ ןורחא ןורחא בלשב היה

והשימ לפנ עגר לכו ,רתוי קילדהל רורפג היה

ומכ ,הזכ רבד דוע יתיאר אל .ףלעתהו רחא

,הז םע .בכש רבכ אוה ,תרביד הז םע .םיבובז

םואתפ זאו .בכש רבכ אוה ...םיילגרה לע דמע תא ועדי אל םה ,םינמרגה קופדל וליחתה םימוסחמ הברה םג ויה לבא ,ונילא הסינכה רבכ םהו .הברה ,עיגהל הלאכ םילושכמ ,ןכ םג .קפדיהל וליחתהו הארנה יפכ םהמ דחא וליג ןוחריסה לכמ ,תפלועמ טעמכ יתייה זאו םעפ לכ אמיאו .םוחהמ ,תופיפצה לכמ ,הזה זא ,קופדל וליחתה םהשכ זא ,יתוא הריעה לכ הלימ התייה וז ."ונתוא וליג" הרמא אמיא ״.הארונ ךכ

ונבכש ונחנא .רקנובב ,רורפג קילדהל היה

רבכ .םינידס םיביטרמ ויה ,ונפנפנו .םימורע טעמכ

ופרשנ יכ ,םיררוואמה ודבע אל רבכ ,םימ היה אל

םה .םימ תורוניצה לכ וצצופתהו ,למשחה יטוח

זא .ינשה ירחא דחא .תויתטישב תובוחר ופרש

םינידסו ,תובגמ םיביטרמ ונייה הזה ראבהמ ונייה

ךכ לכו ךומנו רצ םוקמ םונהג היה הז ,םיפנפנמו

םיטוטרמס םע םימורע םישגרדה לע םישנא הברה

]...[ חצמה לע םיבוטר

“[...] And I was daydreaming, too. I used to have a group of friends in Moronowska Street, this small group I went to school and played with. So I kept thinking - where could they be? Maybe they live in this camp and we will meet again after the war. And I was daydreaming about this, I was imagining how we meet together, what we all look like, what stories we tell each other. And after that when I was so weak, so exhausted, and sweaty all the time, I couldn’t even go to the toilets, for three weeks all I had was one sugar cube a day and a glass of water, so I stopped, I didn’t think about my friends anymore. And my mom didn’t bother me either, she was smiling at me occasionally, to give me courage, and to lift my spirit. That everything will be alright, that this will eventually end. But at the end, when I was almost passed out and indifferent when the Germans started knocking she became energetic and said “Get up, it’s time to get dressed. Don’t sleep now, they are coming in and we need to stay awake.” She believed that our vigilance will save us. If we’ll be fast enough, vigilance enough, doing everything at the right moment and at the right time, we will be saved. So she was very sustenance about it.

We keep having that hope, I guess every human being while alive has it - at least that’s how we were… So my mother kept waking me up to be on guard, to watch. And there was an opening in the ceiling, they thought in case we will be on the verge of suffocation they will open it, but they didn’t, they were scared. All of a sudden, out of all places, the Germans throw a grenade, through that opening. Because someone snitched. We learned that later he was pointing at that opening. I don’t know if someone was harmed, but there was such turmoil… They laid a ladder and came down to our bunker with their green uniforms. And there was no way out of this. But they treated us rather kindly because they knew there are weapons, so they kindly calmed us down, “No harm will happen. Just obey our orders, you’re being transported to work, it will be alright”. First of all, a bit of fresh air got in, we were suffocating in there… and only those soaking-wet sheets gave us a feeling it was cooling down, even though it wasn’t.”

אל ,הארנה יפכ יח אוהשכ םדא לכ ,תאזה הווקתה התייה דוע ןמזה לכ הריעה ןמזה לכ איה הככו ,ונייה תוחפל ונחנא הככ לבא םדא דוע לכ ,הרקתב חתפ םג ונל היה ,םואתפו .רומשא ונאש ,חיגשא ינאש יתוא וחתפיי זא ,םש קנחיהל ךלנ שממ רבכ ונחנאש הרקמבש ובשח םה ,ןומיר וסינכה םינמרגה ,המש אקוודו .ודחפ ,הז תא וחתפ אלו .הז תא חתפה תא קוידב רמאו ונל עדונ ךכ רחא .ןישלה והשימ יכ .הזה חתפב םהו .תאזכ המוהמ התייה ,אל וא עגפנ והשימ םא תעדוי אל ינא .הזה .הלאה םיקוריה םידמה םע ונילא תדרל וליחתהו הטמל םלוס וסינכה קשנ שיש ועדי םה יכ ,תובידאב וסחייתה םה לבא .סונמ היה אל רבכו

קר .םכל הרקי אל ער רבד םוש ,ועיגרה תובידאב הככ םה זא ,םינפב סנכנ לכ םדוקו ,רדסב היהיו .הדובעל םיעסונ םתאו תודוקפל ותייצת

השוחת ןתנ דוע הז הלאה םיבוטרה םינידסה קרו ...ונקנחנ רבכ ...ריווא

".היה אל םצעב לבא ריווא שיו תצק ררקתמ וליאכש

,םירבח ,הקסבונארומ בוחרב םדוק יל היה ...תמלוח יתייה םגו ]...[״ הפיא -יתבשח זא ,םתיא יתקחישו ,םתיא יתדמלש הנטק תאזכ הצובק שגפינ ונחנאו הזכ הנחמ הזיאב םייח םה ילוא .תויהל םילוכי םה ונחנא ךיא ימצעל יתראית ינא ,הז לע יתמלח ינאו .רמגית המחלמהשכ

רבכשכ ךכ רחא םואתפו .ינשל דחא רפסנ המ ,הארנ ונחנא ךיא ,שגפינ יתלוכי אל רבכו ,ןמזה לכ העיזמ ,השושת ךכ לכ השלח ךכ לכ יתייה ,םימ סוכו רכוס תייבוק קר תועובש השולש ,שומיש תיבל תכלל וליפא הדירטה אל רבכ םג אמיאו .רתוי הז לע יתבשח אל ,יתקספה רבכ זא היהיש .יתוא דדועלו ,ץמוא יל תתל ,הככ יילא הכייח איה םשו הפ ,יתוא ,הזכ ןופליעב יתייה רבכשכ ,הרמא איה ףוסב לבא .רמגיי הזש ,בוט התייהנ איה זא קופדל וליחתה םינמרגהשכ זאו ,השידא יתייהנ רבכשכ ,ינשית לא וישכע .שבלתהל ךירצ וישכע ,ימוקת" .ךכ לכ תצרמנ בוש תוכזב ,ונחנאש הבשח איה "םירע תויהל םיכירצו וסנכיי םה וישכע ,םיריהמ קיפסמ היהנ םאש .ונלש הלצהה היולת הזב בוש ,תונרעה זא .לצנינ ונחנא זא ,םיאתמה עגרבו ןמזב רבד לכ השענ ,םיינרע קיפסמ .הז לע הדיפקה דואמ איה

Dall E, Prompt:

"An illustration of an overcrowded underground bunker in Warsaw in 1943. There is no air, the people are lying on wooden bunk beds, covering their bodies with soaked wet sheets"

4298500 Interview Code Hebrew Language

1994 Year Tel Aviv, Israel Location

Fortunoff Video Archive for Holocaust Testimonies

This article is from: